‫סמסטר‬

‫א ‪2019‬‬

‫מבוא‬
‫לסוציולוגיה‬

‫ערכה וכתבה‪ -‬שני סיידוף‬

‫האוניברסיטה הפתוחה | מרצה‪ -‬ד"ר אפי נוני וייס‬

 ‫יחידה ‪ - 1‬מהי סוציולוגיה?עמ '‪___________________________________3‬‬
‫סוציולוגיה = מדע המתמקד בחברה‪ .‬הסוציולוגים חוקרים קבוצות חברתיות שונות בסדרי גודל שונים‪ .‬מקב'‬
‫קטנות )כמו כיתה(‪ ,‬ועד חברות שלמות בעולם האנושי בכלל )מדינות‪ ,‬תרבויות ויחסי מסחר חובקי עולם(‪ .‬את‬
‫הסוציולוגים מעניינות כל האינטראקציות בהן מעורבים בני אדם – ברחוב‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬במשפחה‪ ,‬בין מדינות‪ ,‬אינטרנט‪,‬‬
‫טרור ומחלות ‪ .‬המטרה של הסוציולוגיה היא להבין את התנהגותו של האדם בחברה ‪-‬מציאת כללים‪ ,‬חוקיות‪ ,‬מושגים‬
‫ומאפיינים שמשקפים חברות שונות‬

‫הסוציולוגיה מלמדת שמה שנראה לנו טבעי ומובן מאליו אינו בהכרח כך‪ ,‬וכדי להבין מדוע אנחנו מתנהגים כפי שאנו‬
‫מתנהגים צריך להבין כיצד תהליכים רחבים יותר משפיעים עלינו בדרכים שבכלל לא שיערנו‪.‬‬
‫כדי לעשות זאת אנו זקוקים לדמיון הסוציולוגי!‬
‫______________________________________________________________________________‬

‫דמיון סוציולוגי )מילס( – אימוץ חשיבה סוציולוגית שמתבוננת בתופעות בהקשר הרחב שלהן‪ ,‬תוך התנתקות‬
‫מהמובן מאליו ומהמוכר לנו‪ .‬מתוך הספר‪ :‬התבוננות סוציולוגית על שתיית קפה‪ .‬האדם הפשוט מהרחוב יאמר שהוא‬
‫שותה קפה כי הוא צמא‪ ,‬כי זה טעים לו וכו ‪'.‬הסוציולוג יחפש לבחון את התופעה מנקודת מבט רחבה יותר‪ :‬הזדמנות‬
‫לשבת עם אחרים )אירוע חברתי(; הקפה כמשקף את יחסי הניצול שבין המערב למדינות העניות שמייצרות אותו ;‬
‫קפה כסמל סטטוס )קפה בית‪ ,‬קפה ארומה(; טקס שתיית הקפה כחלק מקודים תרבותיים ועוד‪....‬‬

‫הדמיון הסוציולוגי מאפשר לנו לראות כיצד דברים שנראים לנו פרטיים לחלוטין‪ ,‬וכאילו היו הבחירה שלנו‪ ,‬למעשה‬
‫משקפים שאלות חברתיות רחבות בהרבה‪.‬‬

‫דוגמאות נוספות‪ :‬למה אנשים לומדים לתואר ראשון? )אהבת הידע‪ ,‬כלי להשגת עבודה‪ ,‬מציאת בני זוג‪ ,‬סטטוס‬
‫חברתי‪ ,‬אמונה חברתית שכך נכון לעשות‪ (.‬כמעט כל מה שאנחנו עושים קשור לחברה שבה אנחנו חיים )איך אנחנו‬
‫מתלבשים‪ ,‬בני הזוג שבחרנו וכמה ילדים יהיו לנו‪ ,‬העבודה בה נעבוד‪ ,‬האוכל שנאכל(‪ .‬התפקיד של הסוציולוג הוא‬
‫לבדוק כיצד החברה מעצבת את ההתנהגות שלנו וגם כיצד ההתנהגות של בני האדם יוצרת את 'החברה' ‪" /‬מבנה‬
‫חברתי" = התופעות והמציאות החברתית שמכתיבים לפרט את ההתנהגות שלו‪ .‬כלומר ההתנהגות שלנו ומה‬
‫שקורה לנו אינם אוסף מקרי של התרחשויות‪ ,‬אלא קיימים דפוסים מוגדרים וחוקיות מסוימת באופן בו אנו מתנהגים‬
‫זה עם זה(‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫פוזיטיביזם ואבולוציה חברתית‪:‬‬

‫אוגוסט קונט )‪ (1793-1857‬סוציולוג צרפתי‪) .‬עמ '‪ 7‬ועמ‪(,59‬‬

‫קונט היה הראשון שטבע את המושג 'סוציולוגיה' ‪ ,‬והיה מבין הראשונים שקראו לסוציולוגיה להיות תחום מדעי כמו‬
‫מדעי הטבע האחרים‪.‬‬

‫המונח "פוזיטיביזם" = המדע צריך להיות מבוסס על תצפיות וניסויים ומחקרים‪ .‬אלו יאפשרו לגזור חוקים היכולים‬
‫להסביר את הקשר בין התופעות הנצפות‪ ,‬ולאחר מכן גם לנבא את העתיד קרא לזה פיזיקה חברתית )הכדור נופל‬
‫בכל פעם‪ ,‬קיים כאן חוק – חוק הכבידה – מאפשר לנו להניח שדברים נוספים שנזרוק גם הם יפלו מטה‪ (.‬כמו‬
‫במדעים המדויקים‪ ,‬כך גם בסוציולוגיה – יש לרכוש ידע על החברה באמצעות תצפיות‪ ,‬ניסויים והשוואות ‪,‬ע"מ שנוכל‬
‫להסביר את החוקים של העולם החברתי ובאמצעותו לשפר את מצבנו ולדעת לאן צועד המין האנושי‪.‬‬

‫קונט היה ער לשינויים בחברה ושאף להסביר את התהליך בו צורות החיים המסורתיות השתנו לאור המהפכה‬
‫התעשייתית‪.‬‬
 ‫חוק שלושת השלבים = קונט טען שהדרך האנושית להבין את העולם עברה ‪ 3‬שלבים‪:‬‬

‫שלב תיאולוגי – שלב דתי‪ ,‬החברה היא ביטוי לרצון האל )למשל אם יש בצורת‪/‬מלחמה זה בוודאי רצון האל( ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החברה מסבירה לעצמה תופעות באמצעות קיומו של אל‪.‬‬

‫שלב מטאפיזי – התופעות שבעולם מוסברות ע"י כוחות פנימיים שקיימים בטבע ומפעילים אותן )אבן נופלת כי‬ ‫‪.2‬‬
‫יש בה כוח פנימי שמושך אותה לקרקע(‪.‬‬

‫שלב פוזיטיביסטי – בעקבות התגליות המדעיות הראשונות של גליליאו וניוטון‪ ,‬שימוש בטכניקות מדעיות לחקר‬ ‫‪.3‬‬
‫העולם החברתי‪ .‬הסוציולוגיה כמדע האחרון ‪.‬‬

‫המבקרים‪ :‬על הרעיון הזה מכיוון שנטען שקשה להתייחס להתנהגות האנושית כמו שמתייחסים לתופעות בטבע‪ .‬בני‬
‫אדם יותר מודעים לעצמם ויכולים להתנהג באופן שיפריך את הניבוי של סוציולוג‪.‬‬

‫הרברט ספסנר )עמ '‪ (60‬חוקר פוזיטיביסט נוסף )התבסס על הגותו של קונט( דיבר על "אבולוציה חברתית= "‬
‫חברות פשוטות מתפתחות ומתקדמות עם הזמן להיות מורכבות יותר – תהליך אבולוציוני שבו שורדים המתאימים‬
‫ביותר )החברה המתועשת!(‪ .‬בהמשך לרעיון הזה הוא גם התנגד לכך שהמדינה צריכה לתמוך בחלשים‪.‬‬

‫נהוג להבחין בין שלוש גישות )תיאוריות( גדולות שהשפיעו על הסוציולוגיה‪:‬‬

‫פונקציונליזם‪ ,‬גישות הקונפליקט‪ ,‬ואינטראקציוניזם סימבולי‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
‫פונקציונליזם )עמ ' ‪:(/ 17‬‬

‫גישה הרואה בחברה כמערכת מורכבת שכל חלקיה עובדים יחד כדי ליצור יציבות וסולידאריות חברתית‪ .‬גישה‬
‫המדגישה את ההסכמה שבחברה‪ .‬ע"פ תפיסה זו‪ ,‬לכל תופעה יש תפקיד )פונקציה( ‪.‬ההנחה היא שהחברה תמיד‬
‫תשאף לתפקד בצורה הטובה והיציבה ביותר‪ .‬הגישה שואפת להסביר איך כל חלק תורם לשלם‪ - .‬תפיסה הרמונית‬
‫של החברה‪.‬‬

‫הנחות היסוד של הגישה הפונקציונליסטית‪:‬‬

‫תפיסת החברה כאורגניזם‪ :‬הגישה מדמה את החברה לגוף האדם שבו לכל אבר בגוף יש תפקיד ‪.‬החברה‬ ‫‪.1‬‬
‫כמערכת המורכבת מתת מערכות התלויות זו בזו‪ ,‬כאשר כל אחד מחלקי המערכת תורם תרומה ייחודית למילוי‬
‫צרכי המערכת ‪ .‬כל תופעה או מוסד חברתיים תורמים בצורה זו או אחרת לסדר החברתי‪.‬‬

‫שינוי = התפתחות‪ :‬השינוי‪ ,‬כאשר הוא לא רדיקלי‪ ,‬הופך את החברה למורכבת יותר‪ ,‬הופך את האורגניזם‬ ‫‪.2‬‬
‫לדיפרנציאלי יותר )מתמחה(‪ ,‬ולכן יותר מתאים לסביבתו המשתנה )ספנסר(‪ .‬דוגמאות‪ :‬היעלמות המשק האוטרקי‪:‬‬
‫בעבר‪ ,‬החינוך‪ ,‬הכלכלה ועוד נעשו בתוך המערכת המשפחתית‪ .‬כיום ישנה דיפרנציאציה בין המערכות השונות‪ -‬יש‬
‫מערכת חינוך מסודרת אשר איננה קשורה למשפחה‪ .‬בכלכלה יש התמקצעות ונוצרים יחסי גומלין ותלות בין‬
‫החברים בחברה )כבר לא כל משפחה לעצמה‪(.‬‬

‫קונצנזוס מוסרי‪) :‬הסכמה רחבה( כדי לשמור על שיווי המשקל של המערכת ועל הסדר החברתי צריך להתקיים‬ ‫‪.3‬‬
‫קונצנזוס לגבי המטרות והערכים של החברה ‪ .‬במצב הרצוי‪ ,‬רוב בני החברה שותפים לערכים אלו וממלאים את‬
‫תפקידם בחברה ברצון ומתוך תחושת הזדהות‪.‬‬

‫הסדר החברתי‪ :‬כל תהליך‪ ,‬תופעה או מצב חברתי תורמים ליציבות החברתית וחיוניים לסדר החברתי‪ ,‬ועל‬ ‫‪.4‬‬
‫הסוציולוג להבין באיזה אופן‪ .‬אם מוסד כלשהו לא ממלא פונקציה או מיותר לחברה ‪ -‬הוא יעלם‪ .‬ע"פ רעיון זה ניתן‬
‫לומר כי גם מושגים כמו סטייה ואי שוויון הינם חלקים חשובים במערכת החברתית והם צריכים להתקיים‪.‬‬
‫על פי הנחות הגישה‪ ,‬השאלה ששואל כל סוציולוג פונקציונליסט היא‪ :‬מהו התפקיד או הפונקציה שתהליך או מוסד‬
‫חברתי ממלאים עבור החברה? כיצד קיומו של מוסד חברתי מסוים תורם להמשכיות של החברה? כיצד פועלים‬
‫יחד חלקים שונים של החברה לתועלת החברה כולה?‬

‫‪----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫אמיל דרקהיים )‪ (1917-1858‬סוציולוג צרפתי המזוהה עם הגישה הפונקציונליסטית עמ '‪ 11-8‬ועמ ‪66-65‬‬

‫גם דרקהיים‪ ,‬כמו קונט‪ ,‬רצה לבסס את הסוציולוגיה כתחום מדעי‪ ,‬ולכן הוא שאף להתבונן בתופעות חברתיות בצורה‬
‫האובייקטיבית ביותר‪ ,‬כ'עובדות חברתיות'‪ ,‬כמו שמדענים חוקרים דברים פיזיים ‪.‬‬

‫עובדות חברתיות = היבטים של החיים החברתיים שמעצבים את התנהגותם של בני האדם בחברה )כמו דת ‪,‬‬
‫כלכלה(‪ .‬טען שלעובדות החברתיות )דרכי חשיבה‪ ,‬התנהגות וכו(' יש ממשות בפני עצמה ‪ .‬נמצאות מחוץ לבני האדם‬
‫ויש להן ממשות משל עצמן )כמו למשל גל אופנתי‪ ,‬הוא יתקיים גם אם אני לא אענה לדרישותיו‪ ,‬כסף‪ ,‬פלאפון‪.‬‬
‫( למרות שהדברים האלו נמצאים מחוצה לנו‪ ,‬אנחנו‪ ,‬כבני אדם ‪ ,‬נוטים לאמץ אותם ולייחס אותם לעצמנו )אני בחרתי‬
‫כיצד להתלבש‪ ,‬אני בוחרת עם מי להתחתן או כמה ילדים יהיו לי‪ ,‬אני בוחרת להאמין באלוהים( ‪.‬‬

‫לעובדות החברתיות יש כוח כפייה )ענישה פיזית או סמלית ‪,‬יצחקו עלי‪ ,‬יחשבו שאני מיושנת( ‪,‬על פי רוב‪ ,‬לא נרגיש‬
‫בכפייה‪ ,‬אנחנו לומדים את דרכי ההתנהגות הללו בשלב מוקדם בילדות ואנו מאמינים שאנו פועלים מתוך בחירה‬
‫חופשית‪) .‬למשל אני אחשוב שבחרתי ללכת עם עקבים כי זה יפה בעיני וזה אפילו נוח לי( ‪.‬‬

‫איך ניתן לחקור 'עובדות' שכאלו? לא ניתן לצפות באופן ישיר בעובדות חברתיות‪ ,‬אלו הרי הנחות יסוד שעומדות‬
‫בבסיס התרבות ורוב בני האדם אינם מודעים אליהן‪ .‬לטענתו של דרקהיים‪ ,‬אם נשתמש בכלים מדעיים של מדידה‪,‬‬
‫כמו ניתוחים סטטיסטיים והשוואות‪ ,‬נוכל לזהות דפוסים מסוימים שיכולים להצביע על קיומה של עובדה‬
‫חברתית )כגון‪ :‬כמות הילדים במשפחה‪ ,‬גיל הנישואין‪ ,‬שיעור הגירושין( ‪.‬‬

‫"סולידריות חברתית" –לכידות חברתית‪ -‬דרקהיים מניח שחברה שואפת לסולידריות‪ .‬טוען שחישוקי החיים הם‬
‫שמלכדים את החברה ומונעים ממנה מלהתדרדר למצב של כאוס‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מה ששומר עלינו מאוחדים ומונע‬
‫מאיתנו לפנות אחד נגד השני ‪.‬סולידריות פירושה שאנשים משתלבים בהצלחה בקבוצות חברתיות‪ ,‬ומצייתים לאותם‬
‫ערכים ומנהגים‪ .‬כמו ההוגים שלפניו‪ ,‬גם דרקהיים הוטרד מן השינויים שעברה החברה והוא שאל‬

‫כיצד תהליך התיעוש השפיע על הסולידריות החברתית?‬

‫סולידריות מכנית סולידריות חברתית שקיימת בחברות שבהן חלוקת העבודה לא מורכבת ומה שמייצר סולדיריות‬
‫זה החוויה המשותפת )למשל‪ -‬כולם דייגים‪ ,‬כולם חקלאים וכו ('מה שאיחד את בני החברה הם עיסוקים דומים‬
‫ואמונות משותפות‪,‬‬

‫סולידריות אורגנית מאפיינת חברות שבהן חלוקת העבודה מורכבת יותר‪ ,‬קרי חברות מודרניות‪ ,‬מתועשות שבהן כל‬
‫אחד מתמחה בתחום עיסוק אחר‪ .‬מה שמייצר סולידריות‪ -‬בין בני האדם בחברות אלו היא התלות הכלכלית בין חברי‬
‫הקבוצה‪/‬חברה והכרה בחשיבות התרומה של האחרים לרווחתו של היחיד‪ .‬בעמ '‪ ,17‬ו‪ 74-‬בספר‪.‬‬
 ‫סולידריות חברתית דרך חקר ההתאבדות )עמ '‪ 11-10‬בספר(‪:‬‬

‫התאבדות ‪ ,‬לכאורה מדובר בנושא פרטי ולא חברתי‪ .‬אנשים מתאבדים בגלל סיבות אישיות‪ ,‬פסיכולוגיות‬
‫וכו ‪'.‬המחקר של דרקהיים הראה כי להתאבדות יש דפוסים סדירים החוזרים על עצמם מדי שנה‪ ,‬ולכן יש להתייחס אל‬
‫התאבדות כאל עובדה חברתית‪ ,‬ויש להסביר אותה באמצעות הסברים שקשורים בחברה‪.‬‬

‫דרקהיים אסף נתונים )בדומה למחקר מדעי( על שיעורי ההתאבדות במדינות שונות ובתקופות שונות )מתוך דו"חות‬
‫של בתי משפט‪ ,‬בתי חולים( ועל בסיס נתונים אלו ראה שיש כמה דפוסים שחוזרים על עצמם‪:‬‬

‫א( גברים מתאבדים יותר מנשים‪.‬‬

‫ב( דתיים מתאבדים פחות מחילונים ‪ -‬פרוטסטנטים מתאבדים יותר מקתוליים‪.‬‬
‫ג( מצב בטחוני‪ -‬בתקופות של מצב בטחוני טוב‪ ,‬עולים שיעורי ההתאבדות‬
‫ד( אנשים אמידים מתאבדים יותר מעניים‪.‬‬
‫ה( מצב משפחתי‪ -‬רווקים מתאבדים יותר מבעלי משפחות‪/‬נשואים‪.‬‬

‫דרקהיים מבין מהנתונים האלה שיש כאן הסבר חברתי שמשפיע על שיעורי ההתאבדות‪ ,‬כלומר כוחות חיצוניים‬
‫משפיעים על שיעורי ההתאבדות‪ ,‬ולא הסבר אישיותי פנימי‪ .‬הוא מסביר את התופעה באמצעות שני מושגים‪:‬‬

‫"סולידריות" ו"פיקוח חברתי " האם החברה מכתיבה נורמות התנהגות ברורות שני המשתנים הללו משפיעים על‬
‫מצבים של התאבדות‪:‬‬

‫עודף סולידריות ומנגד היעדרה של סולידריות‪ -‬יניבו יותר מצבי התאבדות‪.‬‬

‫יתר פיקוח חברתי ומנגד היעדרו‪ -‬יניבו יותר מצבי התאבדות‬

‫‪ 4 -‬סוגי ההתאבדות בעמ '‪.(11‬‬

‫הוא הבחין בין ‪ 4‬סוגים של התאבדות‪:‬‬

‫א( התאבדות אגואיסטית – נובעת ממצבים של היעדר סולידריות חברתית ומתרחשת במצב של לכידות חברתית‬
‫נמוכה מאד‪ ,‬כשהפרט מרגיש שהוא איננו מקושר עם רשתות חברתיות‪ .‬לדוגמא התאבדות של רווקים מתאימה‬
‫להתאבדות אגואיסטית‪ ,‬אין להם את הסולידריות והקשרים שיש לאנשים בעלי משפחה‪.‬‬

‫ב( התאבדות אלטרואיסטית – מתרחשת במצב של לכידות יתר )עודף סולידריות(– כשהמערכת החברתית מלוכדת‬
‫מידי ואנשים מעדיפים את האינטרס של הקבוצה על פני האינטרס האישי שלהם‪ ,‬הם מוכנים להתאבד למען הקבוצה‬
‫אליה הם שייכים )כתות ‪ /‬מצדה למשל‪(.‬‬

‫ג( התאבדות אנומית – מתרחשת במצבים שהנורמות החברתיות לא ברורות‪ ,‬הפיקוח החברתי חלש מאד ותחושת‬
‫חוסר יציבות גורמת לאנשים להתאבד )גירושין‪ ,‬הגירה‪ ,‬משבר כלכלי(‬

‫ד( התאבדות פטליסטית – כשיש עודף של פיקוח חברתי והפרט מרגיש שאינו יכול להתנגד לפיקוח ולחיות לפי‬
‫ראות עיניו )נערות בדואיות שמשודכות לזקנים‪ ,‬סיפורה של שפחה(‪.‬‬

‫סיכום ‪ :‬המחקר של דרקהיים מלמד כיצד דפוסים חברתיים כללים מתבטאים במעשים פרטיים‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מלמד‬
‫אותנו עד כמה העובדות החברתיות )כגון רמת הסולידריות החברתית(‪ ,‬יכולות לייצר תופעות חברתיות משמעותיות‬
‫ביותר )כגון התאבדות(‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
‫הפונקציונליזם הסטרוקטוראלי של המאה ה‪) 20-‬עמ '‪:(17‬‬

‫הסוציולוג שנחשב למזוהה ביותר עם גישה זו היה טלקוט פרסונס‪.‬‬

‫פרסונס – הושפע רבות מדרקהיים ואף הוא שאל כיצד נשמר הסדר החברתי? אם החברה מורכבת מיחידים בעלי‬
‫אינטרסים שונים‪ ,‬כיצד בכל זאת היא ממשיכה לשמור על יציבות ? יש שטענו שאנשים שומרים על הסדר החברתי כי‬
‫הם מפחדים להיענש )למשל נענים לחוק‪ ,‬משלמים מיסים‪ ,‬מתנהגים בדרך נורמטיבית(‪ .‬פרסונס לעומת זאת טען‬
‫שהפרטים בחברה נענים לדרישות החברה מפני שהם מפנימים את הנורמות והציפיות החברתיות‪ .‬כלומר‪ ,‬כללי‬
‫ההתנהגות אינם חיצוניים לאדם‪ ,‬הם נלמדים וקיימים בתוכו כאילו כך טבעי ורצוי שננהג ‪.‬פרסונס הסביר כיצד‬
‫המערכת החברתית בכללותה מצליחה לתפקד‪.‬‬

‫פרסונס ניתח את התפקוד של המערכת החברתית במה שנקרא "פרדיגמת ‪) "AGIL‬איור בעמ '‪ –(75‬בפרדיגמה זו‬
‫הוא טען שכדי שחברה תמשיך להתקיים כל מערכת חברתית צריכה למלא ‪ 4‬פונקציות בסיסיות‪:‬‬

‫הסתגלות – מערכת חברתית צריכה להיות מסוגלת להתאים את עצמה לסביבה = המערכת הכלכלית אחראית‬ ‫•‬
‫לכך‪.‬‬

‫השגת מטרות – חברה צריכה להגדיר לעצמה מטרות ולפתח דרכים להשגת המטרות שלה‪ = .‬המערכת‬ ‫•‬
‫הפוליטית אחראית לכך‪.‬‬

‫אינטגרציה – המערכות השונות בתוך החברה צריכות להיות מתואמות ביניהן‪ = .‬המערכת הקהילתית אחראית‬ ‫•‬
‫לכך‪.‬‬

‫שמירת דפוסים – המערכת חייבת לפתח דרך לשמור על הערכים שלה ולהעביר אותם מדור לדור = ‪.‬‬ ‫•‬
‫מערכת החינוך אחראית לכך‪.‬‬
‫רוברט מרטון )עמ ‪ –(18‬פיתח את הפונק' לכיוון אחר‪ ,‬טען שתיאוריה כמו של פארסונס היא רחבה מדי‪ ,‬אך גם הוא‬
‫לא האמין שצריך לחקור בני אדם ואת האינטראקציות היומיומיות שלהם ולכן דגל בתיאוריות בהיקף בינוני‪.‬‬

‫מחקר‪ -‬ניסה להסביר מדוע כל כך הרבה אנשים בקרב מעמד העובדים בארה"ב‪ ,‬פושעים‪ .‬הוא הגיע למסקנה‬
‫שהחברה האמריקאית שמדגישה הישגיות כלכלית‪ ,‬לא מאפשרת לכולם להגיע לכך‪ ,‬בייחוד לבני הקבוצות הנמוכות ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬פשיעה )כהתנהגות שסוטה מהסדר החברתי( אינה נתפסת בעיניו כדבר לא‪-‬נורמאלי‪ ,‬אלא דווקא כהסתגלות‬
‫נורמאלית לנסיבות החברתיות בתוכן הם נמצאים‪ .‬כלומר‪ ,‬זה לא נכון לומר שיש אנשים שהם פשוט רעים‪ ,‬אלא‬
‫שהמערכת החברתית היא זו שבעייתית )אין איזון בין המטרות ובין הדרכים הלגיטימיות להשיגן‪(.‬‬

‫מרטון ‪-‬ההבחנה בין‪ :‬פונק' גלויות וסמויות‪:‬‬

‫פונקציות גלויות‪ -‬התפקיד של תופעה מסוימת כפי שהיא מוצהרות ומוכרת ע"י החברה‪ -‬התוצאות הנראות לעין של‬
‫המעשה‪.‬‬
‫פונקציות סמויות – מתקיימות כפונקציות מובנות בדיעבד‪ ,‬אינן מוכרות ומוצהרות‪ .‬אותן הסוציולוג צריך לחקור‪.‬‬
‫)הדוגמה על ריקוד הגשם של שבט ההופי – דוגמא לפעולות שאולי אינן פונקציונאליות במובן הישיר של המילה‪ ,‬אינן‬
‫משיגות תועלת מוצהרת‪ ,‬אך כן משיגות דברים אחרים‪ ,‬עמוקים יותר‪ ,‬שהחברה זקוקה להן(‪.‬‬

‫דיס פונקציות – תופעות שפוגעות בחברה בתפקוד שלה‪ .‬דיס פונקציות – תופעות חברתיות שמערערות את הסדר‬
‫החברתי הקיים‪ ,‬שמריעות לתפקוד החברה) כך למשל‪ ,‬דת לא תמיד היא גורם ללכידות חברתית‪ ,‬חילוקי דעות בין‬
‫זרמים שונים יכולים לפוגע מאד בסדר החברתי(‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬הביקורת כלפי הפונקציונליסטים טענה שהנחת היסוד לפיה יש בחברה הסכמה‪ ,‬היא שגויה אין תמיד‬
‫הסכמה על הכול ‪.‬לא כל תופעה חברתית אכן תורמת לחברה‪ ,‬ובעיקר שהם לא מתייחסים למאבקים ופילוגים בחברה‬
‫– למשל קטגוריות של גזע‪ ,‬מעמד ומגדר לא נמצאות בניתוחים שלהם ‪.‬הם גם לא מעניקים ליחיד מקום‪/‬סוכנות‬
‫להשפיע על חייו לשנות את מבנה החברה(‪ .‬הפופולאריות של גישה זו דועכת‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫גישת הקונפליקט‪:‬‬
 ‫בניגוד לגישה הפונקציונליסטית שמדגישה הסכמה וההרמוניה בין בני האדם ‪,‬גישת הקונפליקט מדגישה "מאבק"‬

‫גישת הקונפליקט מניחה שיש מאבקים תמידיים בתוך החברה ובין קבוצות שונות בחברה על משאבים ‪.‬המשאבים‬
‫בעולם מוגבלים )כסף‪ ,‬השפעה‪ ,‬אדמה(‪ ,‬ולכן קבוצות שונות נאבקות ביניהן כדי להשיג יתרון ושליטה על משאבים‬
‫אלו‪ .‬מאבקים אלו מלמדים כי לחברה אין אינטרס אחד וסט ערכים אחד שעליו כולם מסכימים‪ ,‬אלא שלקבוצות שונות‬
‫יש אינטרסים שונים ‪ .‬גישה המדמה את החברה לזירת קרב )ישראל למשל – דתיים‪ ,‬חילונים‪ ,‬ימין‪ ,‬שמאל‪,‬‬
‫אשכנזים ‪,‬מזרחים(‬

‫ע"פ הגישה‪ ,‬תופעות בחברה‪ ,‬משקפות את אי השוויון ויחסי העוצמה האי שוויוניים בין הקבוצות השונות ‪.‬‬

‫אי‪-‬שוויון – הוא מושג בסיסי בחקר הגישה ‪.‬בין גברים לנשים‪ ,‬עשירים לעניים‪ ,‬יהודים וערבים )למשל‪ ,‬בגישה זו יטענו‬
‫שאוניברסיטה מנציחה ומשעתקת מעמדות ויוצרת אי שוויון( – חוקרי הגישה יתמקדו בהיבטים האלו וינסו להסביר‬
‫מדוע הם מתרחשים‪ .‬אבי הגישה‪ -‬קרל מרקס‪.‬‬

‫קרל מרקס )עמ '‪ 12‬ועמ '‪:(61-60‬‬

‫מרקס‪ ,‬לא רצה רק למצוא תיאוריה טובה שתסביר את המציאות‪ ,‬הוא האמין שניתן גם לשנות ולהשפיע על כיוון‬
‫ההתפתחות של החברה‪ .‬לנגד עיניו הוא ראה את מעמד הפועלים באירופה‪ ,‬מעמד עני ומנוצל בתוך השיטה‬
‫הקפיטליסטית‪ ,‬והוא האמין שניתן לשנות את מצבו‪ .‬מרקס ביקש להבין את שורשי הקפיטליזם‪ ,‬מנין צמח‪ ,‬וכיצד הוא‬
‫משפיע על החברה ‪,‬ע"מ להבין כיצד ניתן לזרז את נפילתו‪.‬‬

‫קפיטליזם= שיטה כלכלית שמבוססת על ייצור של מוצרים ושירותים שנמכרים לצרכים רבים )המונים(‪ ,‬מתוך מטרה‬
‫לייצר נכסים עתידיים רבים וגדולים ככל האפשר ‪.‬כדי לעשות זאת יש צורך בכוח העבודה עבודה גדול וזול‪ .‬כוח‬
‫העבודה הזה נקרא בתיאוריה המרקסיסטית – מעמד הפועלים) הפרולטריון( – מאגר עובדים בשכר שחייבים לעבוד‬
‫למחייתם‪.‬‬

‫אותם פועלים עובדים בשירותם של הקפיטליסטים ‪,‬בעלי ההון )הבורגנות( – המנצלים את כח העבודה הזול ‪,‬אלו‬
‫הם בעלי המפעלים‪ ,‬והם אלו שנהנים בסופו של דבר מהרווח שמייצר המפעל ‪.‬‬

‫לטענת מרקס ‪ ,‬ניגודי האינטרסים הכלכליים‪ ,‬בין אלו שיש להם ואילו שאין להם‪ ,‬היו קיימים מאז ומעולם בצורות שונות‬
‫)כמו עבדים ואדונים‪ ,‬פיאודלים ווסלים(‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הקונפליקט המעמדי )כלכלי( הוא כה בסיסי‪ ,‬עד שניתן דרכו‬
‫להסביר את כל השינויים ההיסטוריים‪ .‬כלומר‪ ,‬בכל תקופה היסטורית קיימת שיטת ייצור מסוימת )השיטה הכלכלית‬
‫הדומיננטית(‪ ,‬וסביבה מתארגנים יחסי מעמדיים מסוימים‪ .‬אולם בשלב מסוים‪ ,‬השיטה "ממצה את עצמה‪ ",‬מתרחש‬
‫מאבק מעמדי ‪,‬ומתחלפת בשיטה כלכלית אחרת‪ ,‬וכך מעמדות חדשים הופכים להיות העליונים‪ ,‬ואחרים לתחתונים‪.‬‬

‫לתהליך הזה – בו שיטות ייצור כלכליות מחליפות זו את זו וכך מניעות את ההיסטוריה קרא מרקס –המטריאליזם‬
‫ההיסטורי )האופן בו אנשים עובדים‪ ,‬מייצרים מזון‪ ,‬וחלוקת העבודה היא הדבר הבסיסי ביותר בחברה‪ ,‬ועל בסיסה‬
‫אפשר להסביר את כל שאר התופעות( ‪].‬לעומת גישות אחרות שטענו כי הרעיונות והאידיאליים הם שמניעים את‬
‫ההיסטוריה )כלומר אני מאמינה בחופש ובזכויות הפרט ולכן אני אעשה מהפכה(‪ ,‬מרקס טען כי החומר הוא שמשתנה‬
‫)שיטת הייצור(‪ ,‬ואחר כך צומחים רעיונות שונים שמגבים ותומכים בשינוי )עמ ‪[.(12‬‬

‫במה שונה הקפיטליזם? לטענת מרקס‪ ,‬השיטה הכלכלית הקפיטליסטית גרמה לכך שנוצרו שתי קבוצות‬
‫עיקריות )פועלים ובעלי הון(‪ ,‬ושהניגוד המעמדי ביניהן הוא חריף ביותר )ההון מרוכז בידיים ספורות בעוד רוב‬
‫האנשים נאלצים לעבוד כל חייהם ולהישאר עניים( ‪.‬השיטה הזו טובה לבעלי ההון שמרווחים על גבם של הפועלים‪,‬‬
‫שיטה שמבוססת על ניצול – שעות עבודה ארוכות‪ ,‬משמעת קפדנית –השיטה הנצלנית הזו מייצרת באופן בלתי נמנע‬
‫תחושות קשות של ניכור בקרב מעמד הפועלים ‪.‬‬

‫"הכרה מעמדית" = מרקס חזה‪ ,‬שכאשר הפועלים יפתחו הכרה מעמדית ‪,‬כאשר הם יבינו שהם מנוצלים‪ ,‬הם‬
‫יתאחדו ויעשו מהפכה ‪ .‬וכך‪ ,‬כמו שהפיאודליזם הוחלף בקפיטליזם‪ ,‬הקפיטליזם יוחלף בקומוניזם מודרני – ללא קניין‬
‫פרטי‪ ,‬ללא מעמדות וללא פערים כלכליים בין קבוצות‪ ,‬וזו תהיה חברה הומאנית יותר‪" :‬כל אחד על פי יכולתו‪ ,‬לכל‬
‫אחד על פי צרכיו‪".‬‬

‫הערכה‪ :‬זו אחת מהתיאוריות המשפיעות ביותר בסוציולוגיה‪ ,‬שמדגישה את ההיבט של הקונפליקט ביחסים‬
‫החברתיים )ולא את ההסכמה( ; הניתוח של מרקס מדגים את המקום של צורת הייצור ככלי לניתוח במחקר‬
‫חברתי )כיצד הכלכלה משפיעה על היחסים החברתיים( ; מרקס השתמש בתיאוריה גדולה בצורה טובה )כלומר הוא‬
‫הראה איך דרך מושגים תיאורטיים שהוא פיתח ניתן להסביר תהליכים רחבים(‪ ,‬אך מצד שני הניתוח של מדגים את‬
‫הקושי של שימוש בתיאוריה מסוג זה שכן קשה להעמיד אותה במבחן אמפירי – המהפכה המיוחלת לא התרחשה‪,‬‬
‫האם זה אומר שהתיאוריה נכשלה?‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫גישת האינטראקציה )אינטרקציוניזם סימבולי( עמ '‪: 19‬‬

‫שונה מאוד משתי קודמותיה ‪,‬מתמקדת בחיי היומיום של האנשים בחברה ובמשמעות שאנשים מעניקים להם‬
‫סוציולוגים בגישה זו מתמקדים באינטראקציות בין בני אדם בחיי היומיום ומדגישים את התפקיד של האינטראקציות‬
‫האלה ביצירת החברה והתופעות החברתיות‪ .‬תעסוק בשאלות כגון‪ :‬איך אנשים מבינים זה את זה? באיזה מע‬
‫'סמלים הם משתמשים? מה משמעויות הסמלים עבורם? )השפה – מערכת של סמלים מוסכמים‪ ,‬ההתנהגות –‬
‫מחוות גוף למשל‪ ,‬הלבוש ‪ -‬סמלים ועוד‪ (.‬מזוהים עם גישת האינטראקציה‪:‬‬

‫ג'ון הרברט מיד‪" -‬עצמי חברתי"‪ -‬מונח שמיד תבע זהותו של אדם היא זהות שנהנית כתוצאה מאינטראקציות‬
‫חברתיות שמלוות אותו לאורך חייו‪ .‬העצמי שלנו תמיד יהיה קשור לסביבה החברתית שלנו‪.‬‬

‫אירווינג גופמן )פרק ‪ – (7‬טוען שהחברה כולה היא הצגת תיאטרון שבו לכל אחד יש תפקידים )לא לשלילה‪(.‬‬

‫קיימות שלוש תיאוריות עיקריות בפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי‪:‬‬

‫גישת ההבניה החברתית של המציאות‬ ‫‪.1‬‬
‫גישת האתנו‪-‬מתודולוגיה‬ ‫‪.2‬‬
‫הגישה הדרמטורגית‬ ‫‪.3‬‬
‫דוגמה למחקר‪ –:‬הוכצ'יילד על "מרכז הדרכה לדיילות של חברת התעופה דלתא" בארה"ב‪ .‬המדריכים מלמדים את‬
‫הדיילות לנהל את הרגשות שלהן )לחייך כל הזמן(‪ ,‬בנוסף למיומנויות הרגילות של דיילות‪ .‬כלומר מלמדים את‬
‫הדיילות לעשות 'עבודה רגשית' = עבודה שמחייבת לנבל את הרגשות שלנו בדרך שנראית לעין ע"י מחוות גוף‬
‫וחיוכים ‪ .‬מחקר כזה מלמד אותנו איך הרגשות שלנו גם עוברים תיווך דרך החברה שמלמדת אותנו איך צריך להרגיש‪,‬‬
‫איך צריך לבטא רגש‪.‬‬

‫מקס וובר) ‪) (1920-1864‬עמ 'עמ'‪ : (14‬וובר‪ ,‬לא חקר סמלים אך חקר התנהגויות ‪ .‬נחשב לאחד התיאורטיקנים‬
‫שחיבוריו הובילו לגישת האינטראקציה ‪,‬בשל מחקריו בהם הדגיש את החשיבות של המשמעות שאנשים נותנים‬
‫לפעולותיהם ‪,‬לעיצוב פני החברה‪ .‬כל האמונות של אנשים‪ ,‬האידיאליים שמובלים אותם לנהוג באופן מסוים‪ ,‬יכולים‬
‫להשפיע על פני החברה כולה‪.‬‬

‫גם וובר בדומה למרקס התעניין בשינויים המשמעותיים שעוברים על החברה‪ ,‬ובעלייתו של הקפיטליזם‪ .‬אך בניגוד‬
‫למרקס‪ ,‬הוא לא האמין שניתן להסביר הכול בהסתמך על הגורמים הכלכליים‪ ,‬ופנה לבחון את הרעיונות והערכים‬
‫שעמדו במרכזו של תהליך משמעותי זה‪ .‬התנגד לרעיון ה"מטריאליזם ההיסטורי" וטען שזה הפוך‪ :‬אידאולוגיה יוצרת‬
‫כלכלה‪.‬‬

‫המחקר המוכר ביותר שלו פורסם בספר שנקרא "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם "– בספר הזה הוא טען‬
‫שהדת הפרוטסטנטית )העקרונות הדתיים ואורך החיים הנובעים מהם( היא זו שיצרה את השיטה הכלכלית הקרויה‬
‫כיום קפיטליזם ‪.‬‬
‫הסבר רקע ‪ :‬הפרוטסטנטיות היא זרם של הנצרות ‪,‬שעלה כמחאת נגד הכנסייה הקתולית‪ .‬עד הגעתו‪ ,‬הייתה הכנסייה‬
‫הקתולית הגוף הדומיננטי והשולט בנצרות‪ .‬היא זו שקבעה כיצד נכון לבצע את האמונה באל‪ .‬לכנסייה הקתולית היה‬
‫כוח רב והיא שלטה בתחומי חיים רבים‪ .‬המתנגדים לכנסייה הקתולית טענו כי היא חרגה מהכוונה המקורית של הדת‬
‫בכך שהיא הפכה את הכנסייה למוסד המרכזי דרכו אפשר לתקשר עם האל )אדם לא יכול לפנות לאל בביתו‪ ,‬הוא‬
‫חייב לגשת לכנסייה‪ ,‬חייב לשוחח עם כומר‪ ,‬המאמינים הפשוטים כלל לא יכלו לקרוא בכתבי הקודש שהיו כולם‬
‫כתובים בשפה הלטינית‪ ,‬ולא בלשונות הדיבור היומיומיות( ‪.‬הזרם הפרוטסטנטי טען כי הכנסייה הקתולית‬
‫מושחתת )אנשים היו משלמים כסף עבור מחילה‪ ,‬הכמרים הפכו עשירים והכנסייה הפכה למנקרת עיניים‪ ,‬בעוד‬
‫המאמינים היו ברובם ‪ ,‬אנשים פשוטים ועניים‪ (.‬הפרוטסטנטים האמינו שנכון יותר שכל אדם יתקשר עם האל‬
‫במהלך חייו‪ ,‬ועוד יותר מכך הם האמינו שלאורך החיים )האופן בו אנשים חיו את חיי היומיום שלהם( יש השפעה‬
‫על הקשר שבין האדם לאלוהיו ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬זרמים מסוימים בפרוטסטנטיות דגלו בפוריטניות = חיים בצניעות‬
‫ובסגפנות‪ .‬כלומר הם האמינו שאדם צריך לעבוד קשה כל חייו )העבודה כמצוות האל( אך לא לבזבז את הכסף שצבר‬
‫)הבזבוז וההנאה מן הכסף הם חטא‪(.‬‬

‫אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה אותם הייתה מי נבחר ע"י האל להגיע לגן עדן בעולם הבא‪ .‬הטענה היא שהגורל‬
‫של אדם ידוע מראש‪ ,‬מי נידון לגאולה ומי לנידוי‪ .‬תפיסה זו מייצרת הרבה אי וודאות ומתח‪ .‬איך יודעים מי יגיע לאן ?‬
‫איך יודעים מי רצוי בעיני האל?‬

‫וובר טען שמכיוון הפרוטסטנטים האמינו שהצלחה כלכלית ושגשוג בעסקים הם סימנים לכך שהאל אוהד אותם‪.‬‬
‫אמונה זו יצרה דחף גדול להישגיות כלכלית‪ ,‬אך יחד עם זאת לאורח חיים מאופק וצנוע‪ .‬הכסף שנצבר לא מופנה‬
‫לבזבוזים אלא מושקע מחדש בעסק לשם המשך צמיחתו‪ .‬זה‪ ,‬לטענתו של וובר‪ ,‬תחילת הקפיטליזם כפי שאנו‬
‫מכירים אותו כיום – אנשים עובדים קשה כל ימי חייהם‪ ,‬כאשר המטרה אינה להפסיק לעבוד אלא להמשיך ולצבור‬
‫ולהגדיל את נכסיהם )אנשים קונים בתים להשקעה‪ ,‬מחנכים את ילדיהם את החשיבות של עבודה קשה והסתפקות‬
‫במועט‪ ,‬מצפון נקי לצבירת ממון – אלוהים בחר בי(‪ .‬הערכה‪ :‬נחשב לאחד המחקרים המצוטטים והחשובים‬
‫בסוציולוגיה‪ :‬בניגוד למרקס‪ ,‬המחקר של וובר הציע שהדת יכולה ליצור שיטה כלכלית; הוא מציע הסבר לתופעה‬
‫תמוהה – למה אנשים צוברים עושר ובכל זאת חיים בצניעות ;‬

‫"הטיפוס האידיאלי= " מושג של ובר ‪-‬דגם של מספר תכונות שמייצגות תופעה מסוימת ומאפשרות לסוציולוג‬
‫להשוות באמצעותו תופעות חברתיות דומות ‪.‬אב‪-‬טיפוס של תופעה מסוימת ‪,‬לדוגמא‪ ,‬וובר הציג את הטיפוס‬
‫האידיאלי של הארגון הבירוקראטי – אוסף תכונות שמאפיינות ארגונים בירוקראטיים שונים‪ .‬הטיפוס האידיאלי הזה‬
‫מאפשר להשוות אליו ארגונים בירוקראטיים שקיימים במציאות‪) .‬למשל‪ -‬אוניברסיטה= מרצים‪ ,‬סטוד'‪ ,‬שיעורים ‪,‬‬
‫מפגשים‪ ,‬מטלות‪ ,‬מבחנים‪ -‬סך כל התכונות הללו= טיפוס אידיאלי של אוניברסיטה‪(.‬‬

‫רציונליזציה= וובר טען שאחד המאפיינים של החברה המודרנית הוא התרחקות מהדת ומהאמונות המסורתיות‪ .‬הוא‬
‫ראה בחברה המודרנית חברה שמבוססת על רציונליזציה = ארגון החיים החברתיים והכלכליים על פי עקרונות של‬
‫יעילות ועל בסיס ידע טכני רציונאלי‪) .‬התפתחות המדע תרמה לכך רבות‪(.‬‬

‫הקסם פג מן העולם = וובר דיבר על התשובה המדעית כמחליפה את החשיבה המסורתית‪ ,‬את האמונות והרגשנות‬
‫של העבר‪ -‬אין כבר קסם מסתורי‪ ,‬חברה מודרנית מתאפיינת ברציונליזציה‪ .‬ובר ראה בתהליך הזה של רציונאליזציה‬
‫תהליך נכון ויעיל לחיים החברתיים‪ ,‬אך גם הבין שזה יכול להוביל לדה‪-‬הומוניזציה )ניכור ודיכוי של הרוח האנושית‪(.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
 ‫עמוד ‪-57‬‬ ‫יחידה ‪ – 3‬תיאוריות וגישות בסוציולוגיה‬
‫דילמות תיאורטיות‪ :‬עמ '‪73‬‬

‫מתייחס להבדלים בין התיאוריות הסוציולוגיות השונות בהיבטים שונים ‪.‬התיאוריות הסוציולוגיות חלוקות בשאלות‬
‫בסיסיות לגבי החברה ‪ 5.‬נק' מחלוקת‪:‬‬

‫רמות הניתוח מיקרו ‪/‬מקרו‪/‬בינוני‪ -‬התיאוריות הסוציולוגיות שונות זו מזו ברמות הניתוח שלהן ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ניתוח ברמת מיקרו – ניתוח של היומיום‪ ,‬האינטראקציות בין בני האדם‪ ,‬מערכות סמלים שאנו משתמשים‬ ‫•‬
‫בהם ביחסי הגומלין שלנו ‪).‬מתאים לגישת האינטראקציה‪(.‬‬
‫ניתוח ברמת המקרו ‪ -‬מתייחס לניתוח של מערכות חברתיות גדולות כמו מדינה‪ ,‬דתות‪ ,‬עדות‪ ,‬משטרים וכו '‬ ‫•‬
‫)לא רואים את הפרטים בניתוח הזה(‪] .‬הערה‪-‬הם לא בלתי קשורים זה לזה‪ :‬אפשר לראות בניתוח מיקרו את‬
‫ההשפעה של המערכת הרחבה )המקרו( לדוג' צורת הדיבור שלנו קשורה למקום החברתי שלנו[‪) .‬מתאים‬
‫לגישת הקונפליקט(‬
‫ניתוח ברמת ביניים – ניתוח שלוקח בחשבון את הקשר בין שתי הרמות האלה ומתייחס בו זמנית גם לרמת‬ ‫•‬
‫המיקרו וגם לרמת המקרו ‪.‬‬
‫למשל‪ -‬סטודנטים‪ :‬ניתוח ברמה ארצית = מקרו ‪ /‬ניתוח ברמת האו"פ= ביניים ‪ /‬ניתוח בשיעור מבוא לסוצ'= מיקרו‪.‬‬

‫המבנה האנושי ופעולות אנושיות‪ -‬עמ ‪ 73‬האם בני אדם פועלים כתוצאה מכוחות חברתיים חיצוניים שמפעילים‬ ‫‪.2‬‬
‫אותם? האם הם תוצר של החברה? או שהם יצירתיים ושולטים בהתנהגות שלהם והם אלו שיוצרים את החברה‬
‫ותופעותיה?‬
‫דרקהיים לדוגמא טען שהחברה גוברת על הפרט והיא זו שקובעת את גבולות ההתנהגות של בני האדם ‪.‬עובדות‬
‫חברתיות= מבנה חברתי‪.‬‬
‫גישת האינטראקציה המבקרת את דרקהיים ‪,‬טוענת שהחברה היא תוצאה של ההתנהגות של פרטים שמקיימים‬
‫ביניהם אינטראקציות ונותנים להן משמעות ‪.‬‬
‫והתופעה החברתית זה אמא מטפלת‬ ‫למשל המושג "אמא"‪ -‬גישת המבנה החברתי תאמר יש אמא‬
‫מאכילה מטפחת‪.‬‬
‫אמא ובכל חברה תהיה האמא שלה באמצעות‬ ‫גישת האינטראקציה תאמר שהחברה יוצרת‬
‫האינטראקציות השונות‪ .‬אמא בכת האיימיש לא תהיה אמא ישראלית למשל‪.‬‬
‫גידנס )כותב הספר( ההבדלים בין הגישות הם לא כ"כ קיצוניים‪ ,‬אפשר לשלב ביניהן‪ :‬ה"עובדות החברתיות" מגבילות‬
‫את ההתנהגות שלנו‪ ,‬אך לא מכתיבות אותה‪ .‬גידנס השתמש במושג הבנייה – לחברה יש מבנה שמשפיע על‬
‫ההתנהגות של הפרטים בתוכה רק כאשר בני האדם מתנהגים אכן באופן דומה ומותאם למבנה )השפה כדוגמא‪.3 (.‬‬
‫קונצנזוס או קונפליקט –עמ '‪ 75‬האם החברה מבוססת על הסכמה והרמוניה או על יחסי קונפליקט‪ ,‬מאבקים‬
‫ושסעים?‬
‫דרקהיים ראה את החברה כהרמונית ‪ ,‬חלקיה השונים עובדים בשיתוף פעולה )כמו גוף האדם(‪ .‬מצד שני מרקס‬
‫ראה את החברה כזירת מאבק בעלת שסעים בין קבוצות שונות‪ .‬לדעת גידנס‪ ,‬גם במקרה הזה הפער הוא לא גדול‬
‫במיוחד – כל חברה מתאפיינת בהסכמה כללית לגבי הערכים שלה‪ ,‬ויש בה גם מאבקים בין קבוצות שונות ‪.‬‬
‫‪ .4‬תפקידו של המגדר בניתוח הסוציולוגי – עמ '‪ 76‬האם יש צורך להתייחס לנושא המגדר כקטגוריה בפני עצמה ?‬
‫סוציולוגיות פמיניסטיות טענו כנגד הסוציולוגיה שחלק ניכר מהניתוחים הסוציולוגים התעלמו מהנשים במחקר או‬
‫מסוגיות נשיות וכן נתנו פרוש מוטעה להתנהגות של נשים ‪ .‬לדוגמה דרקהיים במחקר על ההתאבדות כשניסה‬
‫להסביר את ההבדלים בהתאבדות בין נשים וגברים כתב ש "הגבר הוא תוצר של החברה " והאישה היא תוצר של‬
‫הטבע‪".‬‬
‫‪ .5‬הגורמים שמשפיעים על התהוותן של החברות המודרניות‬
‫מרקס ראה בגורם הכלכלי את הגורם העיקרי שמניע שינויים חברתיים‪ .‬המבקרים שלו טוענים שהגזים בחשיבות‬
‫הגורם הכלכלי ‪.‬וובר לדוגמא טען שגורמים לא כלכליים כמו אידיאולוגיה ודת הם אלה שמילאו תפקיד חשוב‬
‫בהתפתחות החברה המודרנית‪.‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫השינוי באופי החברה והסוציולוגיה‪ :‬עמ '‪79‬‬

‫שוויון מגדרי ותיאוריה פמיניסטית‬

‫עלייתן של תנועות נשים פמיניסטיות השפיעה גם על הסוציולוגיה‪ .‬הפמיניזם טען כנגד הסוציולוגיה שהן המחקר‬
‫הסוציולוגי והן התיאוריות הסוציולוגיות נגועים בהטיה גברית ) למשל‪ ,‬יש הרבה יותר סוציולוגים שמצוטטים בתחום‬
‫מאשר סוציולוגיות(‪ .‬התחומים שבהם עסקה הסוציולוגיה היו יותר גבריים והתעלמו מסוגיות נשיות יותר‪ .‬גם‬
‫ההסברים שניתנו היו מנק' מבט גברית‪.‬‬

‫הגישות הפמיניסטיות בסוציולוגיה מדגישות את מקומו של המגדר )הבדלים בין נשים וגברים שהם תוצאה של‬
‫החלטה חברתית להבדיל ממין שמתיחס להבדלים ביולוגים בין נשים וגברים( בניתוח העולם החברתי‪ .‬הפמיניסטיות‬
‫טוענות שעמדות העוצמה בחברה נמצאות בידי הגברים ויש להם אינטרס לקבע את מעמדם ולכן גם הידע‬
‫הממוגדר מאפשר את הנצחת הסדר החברתי הזה שבו גברים שולטים‪ .‬לדוגמה הידע שיש לנו על הנקה‪ ,‬גורם‬
‫לנשים לותר על עבודה ‪ ,‬להשאר בבית לקחת על עצמן את תפקיד גידול הילדים וכו' וכו'‪ ,‬זה משרת אינטרס גברי!‬

‫יש סוציולוגיות פמיניסטיות שטוענות שלא ניתן לדבר על "אינטרס גברי" או "אינטרס נשי ‪" ,‬ועל מאפינים מסוימים‬
‫לנשים‪/‬גברים‪.‬‬

‫ג'ודית בטלר –טוענת שהמגדר הוא עניין נזיל ודינמי הרבה יותר וקשור לשאלה מה אנשים עושים ולא מה הם‪.‬‬
‫בטלר טענה שהרבה מהתפקידים שאנחנו מיחסים אותם להבדלים בין המינים הם למעשה הבדלים מגדריים למשל‬
‫העובדה שנשים מקיימות יחסי מין עם גברים קשורה לציפיות חברתיות ולא להבדלים בין המינים‪.‬‬

‫סוזן פלודי ‪ -‬עסקה בזהות המגדרית של גברים וטענה שהנחת היסוד‪ ,‬שגברים שולטים בכל התחומים היא לא תמיד‬
‫נכונה שזה מיתוס‪ .‬כיום יש משבר של גבריות יש הרבה גברים שלא חווים הצלחות ועוצמה חברתית‪.‬‬

‫כיום התיאוריה הפמיניסטית והתיאוריה הקווירית עוסקות יותר בשאלות כמו "מהם בדיוק נשים וגברים?" שתי‬
‫קטגוריות מובחנות? יש אפשרויות נוספות? וכו‪'.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫פוסט סטרוקטורליזם ופוסט מודרניות‪ :‬עמ '‪80‬‬

‫מישל פוקו – פוסט סטרוקטורליסט ופוסט מודרניסט צרפתי ‪,‬מבין המשפיעים ביותר על הסוציולוגיה של החברה‬
‫המודרנית‪ .‬מושגים בסיסיים ברעיונות שלו הם מושג העוצמה וה'שיח '– תופעות חברתיות שונות והידע שלנו על‬
‫המציאות ועל תופעותיה הוא תוצר של השיח שמתקיים בחברה‪ .‬לא רק מה אומרים "על" אלא גם "איך מתנהגים‬
‫כלפי" ומה "לא" אומרים ‪.‬מאפשר לבעלי העוצמה לעצב את הגישות המקובלות בחברה לגבי נושאים מסוימים‪ .‬לא‬
‫מדובר במשהו אוביקטיבי אלא כמציאות שמשתקפת דרך האופן שבו אנחנו מדברים על הדברים ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בימי‬
‫הביניים השיח על השיגעון ראה במשוגעים כבלתי מזיקים ואף ככאלו המחזיקים ביכולות נבואיות‪ .‬בחברה המודרנית‬
‫השיח הרפואי על שיגעון רואה בו כמחלה שיש לטפל בה‪.‬‬

‫תיאוריות פוסט מודרניות – )עמ ‪ (81‬הגישות הפוסט מודרניות טוענות שהתיאוריות של מרקס ווובר כבר לא‬
‫רלוונטיות ‪.‬רואות בחברה הפוסט מודרנית המשתנה תדיר‪ ,‬חברה פלורליסטית יותר‪ ,‬רבגונית יותר‪ .‬אין משמעות‬
‫לעבר ולהיסטוריה‪ ,‬יש גמישות וסובלנות כלפי זהויות שונות‪.‬‬
‫ז'אן בודריאר – התקשורת האלקטרונית הרסה את יחסנו עם העבר ויצרה עולם ריק וכאוטי‪ .‬התקשורת היא זו‬
‫שיוצרת את המציאות שלנו‪.‬‬
 ‫יורגן הברמס – מבקר את רעיון הפוסט מודרניות‪ ,‬טוען שהוא פסימי ותבוסתני‪.‬‬

‫___________________________________________________________________‬
‫גלובליזציה‪ ,‬סיכונים ונקמת הטבע‪) :‬עמ '‪(83‬‬

‫גלובליזציה= תהליך שבו הגבולות החברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬גאוגרפים‪ ,‬מנטליים בין תרבויות מטשטשים ורופפים‬

‫שלוש תיאוריות פוסט מודרניות ‪,‬יוצאות מנקודת ההנחה שהגלובליזציה משנה במהירות את החברות האנושיות‪:‬‬

‫‪ (1‬מנואל קסטלס – ‪83‬‬

‫"כלכלת הרשת" = כלכלה שתלויה בקשים שהתקשורת הגלובלית יוצרת ‪.‬חברת המידע של ימנו מאופיינת‬ ‫א‪-‬‬
‫בעליונות של הכלכלה הקפיטליסטית תלוי כעת בתקשורת האלקטרונית ובמחשבים )לא כמו בתקופתו של מרקס( ‪.‬‬
‫גם הזהות האישית משתנה – כבר לא קשורה לעבר אלא גמישה יותר ומשתנה בהתאם לאינטראקציות שאנו יוצרים ‪.‬‬
‫טוען שאנחנו כבר לא שולטים באופן מלא בכלכלה החדשה‪ ,‬אותה הוא מכנה בשם "אוטומטון‪".‬‬

‫זהות אישית– הזהות האישית כבר לא כפופה למקום ולחברה‪ ,‬היא יותר דינמית ואדם שנולד לא כפוף בהכרח‬ ‫ב‪-‬‬
‫לעברו מה שמאפשר את הגלובליזציה‪.‬‬

‫‪ (2‬רפלקסיביות חברתית – גידנס – "עידן המידע" דורש מאיתנו לתת אמון במערכות גלובליות שסובבות אותנו‬
‫ולהיות רפלקסיביים וגמישים = לבחון כל הזמן היבטים רבים של החיים שהיו עד כה מובנים מאליהם‪ .‬מדינות הלאום‬
‫מאבדות מכוחן‪ ,‬השפעתן על הפרט קטנה יותר‪" .‬דמוקרטיה של רגשות "– מבנה משפחתי שגברים ונשים יקחו בו‬
‫חלק באופן שווה‪.‬‬

‫‪ (3‬חברת הסיכון – אולריק בק – אסון צ'רנוביל התרחש חודש לפני שיצא ספרו לאור ‪.‬לא חברה פוסט מודרנית אלא‬
‫"מודרניות שנייה"‪ .‬המודרניות השנייה מאופיינת בסיכונים בעלי אופי חדש‪ :‬סכנות שהמדע והטכנולוגיה יצרו )לא‬
‫הטבע(‪ .‬הסכנות אינן מוגבלות למקום‪ ,‬אינן מוגבלות לזמן ואין מוגבלות לחברה – סכנות גלובליות‪ .‬סיכונים ששייכים‬
‫להחלטות היומיומיות שלנו )רווקות‪ ,‬גירושין(‪ ,‬איומי טרור‪ ...‬כדי להתמודד עם הסיכונים הגלובליים יש צורך בשיתוף‬
‫פעולה על לאומי בין המדינות‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
 ‫עמ '‪91‬‬ ‫יחידה ‪ :4‬גלובליזציה‬
‫מה משמעות המושג גלובליזציה?‬
‫היחידות הקודמות עסקו בשינויים הרחבים שיצרו המהפכות המודרניות בסדר החברתי האירופאי‪ ,‬וגם העולמי‪ .‬אחת‬
‫ההשפעות המרכזיות של המודרנה על הסדר החברתי הייתה העלייה של מדינות הלאום כמסגרת פוליטית‪ ,‬זהותית‬
‫וכלכלית משמעותית שארגנה את החברות ברחבי העולם‪ .‬בעולם המודרני רוב יחסי הגומלין בין אנשים היו במסגרת‬
‫קבוצת השייכות הלאומית שלהם‪ .‬בעשורים האחרונים חוקרים רבים טוענים כי מתרחש תהליך שהוא במידה מסוימת‬
‫המשך של ההתפתחות המודרנית‪ ,‬אך גם משנה בצורה משמעותית את הסדר הלאומי שיצרה המודרניות‪ .‬התהליך‬
‫הזה מכונה גלובליזציה והוא בא לידי ביטוי בתנועה מואצת של הון‪ ,‬סחורות‪ ,‬אנשים ורעיונות מעבר לגבולות‬
‫לאומיים‪ .‬טכנולוגיות תקשורת )אינטרנט( – יצרה קהל גלובלי‪ .‬רואים באמצעי התקשורת מה קורה בכל פינה בעולם‬
‫‪.‬תחבורה )טיסות( מצמצמות‪ ,‬ולעתים אף מבטלות את משמעותם של מרחקים גיאוגרפיים ‪.‬נוצר שינוי בצורה‬
‫המרחבית של קשרים חברתיים – פעם היינו מכירים רק את האנשים בסביבה הקרובה שלנו‪ ,‬כיום אנחנו יכולים‬
‫לעשות חברים מכל העולם ‪ .‬האינטראקציה בין תהליכים מקומיים לכאורה לבין תהליכים גלובליים נעשית חשובה יותר‬
‫ויותר‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫מידע על צונאמי במזרח מגיע מיידית לרחבי העולם ויוצר התגייסות כללית; מהפכות חברתיות במדינה אחת‬ ‫•‬
‫מועתקות למדינות נוספות‪.‬‬
‫כולנו שותים קוקה קולה ואוכלים במקדונלדס ושומעים אותה מוזיקה ורואים מה קורה בכל מקום בעולם ויכולים‬ ‫•‬
‫להגיע כמעט לכל מקום בעולם‪ ,‬נראה שגם הגבולות הפיזיים וגם הגבולות התרבותיים מטשטשים‪.‬‬
‫=תלות הדדית‬
‫ברבי‪ -‬נצרכת ברוב מדינות העולם אך מורכבת מתוצרי מדינות שונות‪ -‬שיער מיפן פלסטיק ממקום אחר וכו‪.‬‬ ‫•‬

‫החלשת כוחה של המדינה ‪ -‬הגישה המובילה בתחום גורסת כי תהליך זה מחליש את עוצמתן של מדינות לאום‬
‫ואת יכולתן לשלוט ולנהל את הפעילות הכלכלית והתרבותית המתבצעת בשטחן‪ ,‬ומייצר במקומן מסגרות זהות‬
‫רחבות יותר‪ ,‬כלל עולמיות‪ ,‬שמעצבות את הסדר החברתי‪ .‬נכון לכנות זאת כשינוי משמעותי בעוצמה של המדינה‪.‬‬
‫כשמדברים על עוצמה מדברים על היכולת של המדינה להשפיע על החיים של האזרחים שלה‪ ,‬היכולת שלה לספק‬
‫להם הגנה‪ ,‬והיכולת שלה לשלוט מה נכנס לגבולותיה )אנשים‪ ,‬סחורות‪ ,‬מידע(‪ .‬אחד הוויכוחים המרכזיים סביב‬
‫התקופה כיום‪ ,‬עידן הגלובליזציה‪ ,‬הוא השאלה האם למדינה עדיין יש כוח או שמא יש ארגונים אחרים‪ ,‬ברמה בינ"ל‬
‫שמאתגרים את השליטה של המדינה )האג‪ ,‬או"ם‪ ,‬תאגידים כלכליים‪...(.‬‬
‫תהליך רב ממדי – לתהליך הזה יש מספר ממדים‪ ,‬שבכל אחד מהם יש התעצבות של מבנים חברתיים גלובליים‬
‫שמחליפים את המסגרות הלאומיות‪ :‬בתרבות )למשל סדרות באנגלית‪ ,‬סרטים זרים(‪ ,‬בפוליטיקה )ארגוני זכויות‬
‫אדם בינ"ל(‪ ,‬בכלכלה )תאגידים רב לאומיים(‪ ,‬בסביבה )זיהום סביבתי בקנה מידה עולמי‪ ,‬ומסגרות פיקוח בינ"ל –‬
‫אמנת קיוטו‪(.‬‬
‫יתרונות וחסרונות ‪ -‬אפשר לתת לגלובליזציה פרשנויות שליליות )אמריקניזציה‪ ,‬שוד גלובלי‪ (...‬וחיוביות )רב‬ ‫•‬
‫גוניות‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬ריבוי הזדמנויות‪(.‬‬
‫מהם הגורמים שהביאו לגלובליזציה )עמ'‪ (107‬א‪.‬‬
‫גורמים כלכליים וטכנולוגיים‪–-‬‬
‫‪ ‬תקשורת וטכנולוגיה‪ :‬התיעוש המואץ של העולם המודרני הביא להתפתחות של הטכנולוגיה ובמיוחד של‬
‫טכנולוגית התקשורת והפצת המידע‪ .‬פיתוחים כמו תקשורת סלולרית‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬לוויינים‪ ,‬הביאו לכיווץ‬
‫משמעותי של הזמן והמרחב‪ .‬היום ניתן לתקשר בקלות ובמהירות עם אנשים מכל קצוות העולם‪.‬‬
‫הטכנולוגיה מאפשרת לחבר אנשים במרחב הגיאוגראפי ולהפיץ ידע מסוגים שונים‪ .‬התפתחות הטכנולוגיה‬
‫והתקשורת יצרה "קהל גלובלי"= קהל שמודע ומכיר לא רק מה קורה בגבולות המדינה שלו אלא מתייחס גם‬
‫למה שקורה בזירה הגלובלית) ‪ ,09/11‬צונאמי‪ ,‬האביב הערבי( ‪.‬‬

‫לשינוי נקודת המבט לגלובלי‪ ,‬יש השפעות על האופן בו אנו מבינים את מקומנו בעולם‪:‬‬

‫האחריות החברתית כבר לא ממוקדת בזירה הלאומית‪-‬האישית אלא שהיא אחריות גלובלית יותר‬ ‫ב‪.‬‬
‫ומתייחסת גם למה שקורה מחוץ לגבולות המדינה ) אנחנו יודעים ומגיבים למקרה של אונס של צעירה‬
‫שהתרחש בהודו‪ ,‬רעידות אדמה בטורקיה(‪ - .‬עיין ערך קמפיין ה ‪METOO‬‬
‫הזהות העצמית כבר לא מבוססת רק על מדינת הלאום אלא שכעת אנשים יכולים להגדיר את הזהות‬ ‫ג‪.‬‬
‫העצמית שלהם ע"פ קריטריונים גלובאליים יותר )הבריטי שמגדיר את עצמו כאירופאי( = מדינת הלאום עם‬
‫הזמן הופכת להיות פחות רלוונטית להגדרת הזהות העצמית ‪.‬הפרופיל בפייסבוק‪.‬‬
‫כלכלה ‪ :‬בעשרות השנים האחרונות עלה כוחן ומשקלן של חברות רב לאומיות‪ .‬חברות שמחלקות את תהליך‬ ‫ד‪.‬‬
‫הייצור של המוצר שלהן בין מספר מדינות‪ ,‬כשהן מסתמכות על היתרון היחסי של כל מדינה‪ .‬זה מביא למעבר‬
‫מואץ של סחורות והון ממקום למקום ללא התחשבות בגבולות הלאומיים‪ .‬אחד הגורמים שמאיצים את‬
‫הגלובליזציה אלה התאגידים העל לאומיים = חברות שמייצרות סחורות או שירותים ביותר מארץ אחת )לא‬
‫חברה שקשורה למדינה אחת( – קוקה‪-‬קולה‪ ,‬ג'נראל מוטורס‪ ,‬מיצובישי‪ ...‬הם השחקנים הכלכליים‬
‫הדומיננטיים ביותר כיום בעולם‪ ,‬והם מכוונים לא לשוק מקומי אלא לשוק העולמי‪/‬הגלובלי‪ .‬כמו שקהל היעד‬
‫של התאגידים האלו הוא גלובלי‪ ,‬גם הייצור שלהם נעשה הפך גלובלי ‪ -‬שרשרות מצרכים גלובליות ‪,‬לדוגמה‬
‫כל הילדות בעולם משחקות בבובות ברבי והן מיוצרות במדינות שונות ‪:‬הפלסטיק של הגוף מיוצר מנפט‬
‫שמגיע מסעודיה והבובה מיוצרת בסין‪ ,‬השיער מיפן וכו) '‪.(113‬‬
‫הכלכלה האלקטרונית‪ -‬העברה של הון באמצעות טכנולוגיה אלקטרונית ‪,‬כסף שמועבר ממדינה למדינה‬ ‫ה‪.‬‬
‫בלחיצת כפתור ="כסף אלקטרוני"‪.‬המשמעות של העברות הון בזמנים ומרחבים שונים יוצר מצב‬
‫שהתמוטטות פיננסית בחלק אחד של העולם עלולה להיות מכרעת ומשפיעה על מרכזים פיננסים בחלקים‬
‫אחרים של העולם )לדוגמא התמוטטות הבנקים בארה"ב ב ‪ ,2010‬יצרה משבר כלכלי חמור שהשפיע על כול‬
‫העולם‪(.‬‬
‫גורמים פוליטיים‪ :‬שני שינויים פוליטיים חשובים גרמו להגברת הגלובליזציה‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫התמוטטות הקומוניזם הסובייטי ב‪ 1989‬שהובילה להתפרקות ברית המועצות) ‪= (1991‬ארצות הגוש‬ ‫‪.1‬‬
‫הסובייטי )ברית המועצות‪,‬אוקראינה‪ ,‬פולין‪ ,‬הונגריה וכו'( מתחילות לאמץ משטרים פוליטיים וכלכליים‬
‫מערביים ומשתלבות יותר ויותר בקהילה הגלובלית‪.‬‬
‫הקמת מנגנוני שליטה בינלאומיים ואזוריים ‪-‬ארגונים בינלאומיים שמכנסים יחד מדינות שונות שמקבלות‬ ‫‪.2‬‬
‫על עצמן את ההחלטות של המנגנונים האלה‪ .‬כמו האו"ם והאיחוד האירופאי‪ .‬ארגונים אלו יכולים להיות‬
‫של ממשלות ולהסדיר תחומים מסוימים באופן בינלאומי‪ ,‬למשל תעופה ‪ ,‬הסדרת פסולת של חומרים‬
‫מסוכנים‪ .‬או ארגונים לא ממשלתיים‪ ,‬כמו ארגוני זכויות אדם‪ ,‬גרינפיס‪...‬‬

‫פיתוח לא שוויוני )‪ - (101-98‬ההתפתחויות האלה מביאות לפיתוח לא שוויוני של אזורים שונים בעולם‪ .‬לצד‬
‫מדינות שרמת הפיתוח הטכנולוגי והכלכלי בהן מאוד גבוהה‪ ,‬ורמת החיים בהתאם‪ ,‬קיימות מדינות בהן אחוזי‬
‫העוני והרעב גבוהים משמעותית‪ .‬כך גם כאשר מסתכלים על תפוצת האינטרנט בעולם רואים שהחלוקה לא‬
‫בדיוק שוויונית‪ .‬ניתן להסביר את התופעה הזו בשני אופנים שונים‪:‬‬
‫רמות שונות של תיעוש ופיתוח‪ :‬בעבר היה נהוג לחלק את מדינות העולם למדינות מפותחות ומדינות‬
‫מתפתחות‪ .‬ההבחנה הזו מניחה שהמודרנה היא תהליך אחיד שכל חברה עברה‪ ,‬עוברת או תעבור‪ ,‬ושמדובר‬
‫בתהליך התפתחותי ממצב פרימיטיבי למצב מתקדם‪ .‬הסיבה שמדינות אסיה ואפריקה נהנות פחות מהתיעוש‬
‫והתוצרים של המודרנה היא שהן התחילו בתהליך זה מאוחר יותר וטרם הגיעו לרמת ההתפתחות של מדינות‬
‫המערב‪.‬‬
‫תיאורית המערכת הכלכלית העולמית )‪ :(108-107‬עמנואל וולרשטיין מציע הסבר אחר‪ ,‬שמתבסס על‬
‫התיאוריה המרקסיסטית‪ .‬להבדיל ממרקס שדיבר בעיקר על התפתחות הקפיטליזם במסגרת מדינית ‪,‬‬
‫וולרשטיין מדבר על המערכת הקפיטליסטית כמערכת עולמית‪ .‬בתוך המערכת הזו התיעוש הוא תהליך‬
‫שמערב בהכרח ניצול‪ ,‬שמתרחש לא רק בין מעמדות )כפי שטען מרקס(‪ ,‬אלא גם בין מדינות‪ .‬הוא מבחין בין‬
‫שלושה סוגים של מדינות‪:‬‬
‫מדינות עולם ‪ 3‬למשל‬ ‫מדינות פריפריה‬
‫ישראל למשל‬ ‫מדינות פריפריה למחצה‬
‫ארצות הברית למשל‬ ‫מדינות ליבה‬

‫מדינות ליבה‪ -‬הארצות המפותחות‪ ,‬המתועשות והעשירות ביותר ‪ .‬מדינות פריפריה למחצה‪ -‬ארצות בינוניות מבחינת‬
‫עושרן בעלות גיוון כלכלי ומידה של אוטונומיה ‪.‬מדינות פריפריה‪ -‬הארצות החלשות ביותר בעלות בסיס צר של כלכלה‬
‫חקלאות מינרלים‪ .‬הפיתוח של מדינות הליבה מתאפשר על ידי ניצול של משאבי הטבע וכוח האדם של המדינות‬
‫האחרות‪ .‬ולרשטיין הראה כיצד כל הכלכלות של המדינות השונות בעולם קשורות במערכת אחת ‪.‬היה בין הראשונים‬
‫שתפס את הכלכלה במונחים גלובליים והראה כיצד קשרים כלכליים בין מדינות תורמים לתהליכי הגלובליזציה‬
‫והתלות ההדדית ‪.‬‬
‫הויכוח האם אכן אנו חיים בעידן של גלובליזציה? )עמ ‪(- 115‬‬
‫למרות השינויים הגדולים שתהליך הגלובליזציה מבטא‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בתרבות‪ ,‬הפוליטיקה‪ ,‬עדיין אין הסכמה בקרב‬
‫הסוציולוגים על המשמעות של התהליך הזה ועל החשיבות של הגלובליזציה – דיוויד הלג אסף את כל המידע שנכתב‬
‫על ידי סוציולוגים וניסה לעשות סדר וחילק ל‪ 3‬קבוצות עיקריות‪) :‬טבלת השוואה בעמוד ‪(117‬‬

‫‪ -1‬הגלובליסטיים )גלובליזציה = מהפך( עמוד ‪116‬‬

‫לפי הגלובליסטים הגלובליזציה היא תופעה רבת משמעות המבטאת שינוי משמעותי לעומת העבר‪ ,‬היא ממשית‬
‫ובלתי נמנעת ‪ .‬בעולם שלנו התפתח מבנה כלל עולמי חדש השונה באופן משמעותי ממה שהיה בעבר‪ .‬נוצרו קשרים‬
‫ופועלים תהליכים חברתיים שהופכים את הגבולות של מדינות לפחות ופחות חשובים‪ .‬זרמים גלובליים יוצרים תרבות‬
‫וכלכלה גלובליות והומוגניות יותר‪ .‬זאת על חשבון הייחוד‪ ,‬העצמאות והריבונות של מדינות ‪ .‬הם טוענים שבעתיד אנו‬
‫נראה "עולם ללא גבולות‪ ".‬בהתאם לכך גם למדינות הלאום כבר אין תפקיד משמעותי‪ :‬תהליכי הסחר העולמי הם‬
‫כל כך חזקים וגדולים עד שהמדינה כבר לא יכולה לשלוט בכלכלה שלה ) יש גורמים חיצוניים חזקים יותר‪ , (...‬והן גם‬
‫מתקשות להתמודד עם בעיות החורגות מהגבולות הגיאוגרפיים שלהן )התחממות כדור הארץ‪ ,‬טרור עולמי(‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכך האזרחים מאבדים אמון במדינת הלאום ‪ .‬השפה הלאומית עם הזמן תיעלם ותיחלש ואת מקומה תתפוס שפה‬
‫גלובלית‬
‫לסיכום‪ :‬הגלובליסטים רואים תהליך חד קווי שמוביל לכוון אחד לכלכלה גלובלית ולחברה גלובלית‪ ,‬שתעשה יותר‬
‫ויותר אחידה‪ .‬אפשר לראות בזה תהליך חיובי )עלייה ברמת החיים‪ ,‬חשיפה לתרבויות נוספות( או שלילי )אובדן‬
‫הרבגוניות‪ ,‬גלובליזציה= אמריקניזציה( – אבל אי אפשר להתכחש לכך שהתהליך אכן מתרחש!‬
‫‪ .2‬הספקנים )=המשכיות(‬
‫טוענים שמפריזים בחשיבות שמייחסים לגלובליזציה כשלב חדש ושונה משמעותית ממה שהיה עד אליו‪ .‬ניתן לזהות‬
‫שלושה נימוקים מרכזיים לגישה זו‪:‬‬
‫‪ .1‬מה שאנו רואים היום הוא המשך והתפתחות של קשרים שהיו קיימים כבר בעבר )למשל קשרי מסחר עולמיים‪,‬‬
‫הגירה כבר במאה ה‪.(19‬‬
‫‪ .2‬בסופו של דבר‪ ,‬המסחר מתמקד ב‪ 3‬גושים עיקריים‪ ,‬אירופה עם אירופה אפריקה עם אפריקה מרבית הפעילות‬
‫עדיין נעשית ברמה האזורית )רגיונלית( ולא הגלובלית )למשל הקמת האיחוד האירופי( ‪.‬‬
‫‪ .3‬למדינת הלאום יש עדיין תפקיד חשוב ומעמדן עדיין יציב והתושבים נותנים את אמונם במדינות הלאום גם השפה‬
‫הלאומית נשמרת ‪).‬יציאה למלחמות‪ ,‬תקציב לאומי‪ ,‬זהות מקומית‪(.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הספקנים נוטים להמעיט בהערכת השינויים שהגלובליזציה יוצרת‪ ,‬ואף טוענים שזה אינו תהליך חדש‪.‬‬
 ‫‪ .3‬הטרנספורמציונליסטים )=שילוב‪ ,‬עמדת ביניים(‪.‬‬
‫הטרנספורמציונליסטים מכירים בגלובליזציה ובהשפעתה הגדולה על היבטים שונים בחיים )בדומה לגלובליסטים( אך‬
‫הם טוענים בנוסף‪ ,‬שהגלובליזציה לא משנה לגמרי את האופי של החברה האנושית‪ ,‬והשינוי אינו בלתי נמנע‪ .‬מדינות‬
‫הלאום לא מאבדות את תפקידן‪ ,‬יש להן תפקיד והן רק צריכות להיערך מחדש להתמודדות עם הגלובליזציה של‬
‫הארגונים הכלכליים ‪ .‬הטרנפורמציונליסטים רואים בגלובליזציה תהליך דינמי )לא חד כווני כמו‬
‫הגלובליסטים( שמאפשר השפעות של תרבויות שונות זו על זו )באמצעות תקשורת ההמונים והאינטרנט( =משמע יש‬
‫זרימת מידע ודימויים והשפעות לכל הכיוונים ‪ ,‬מהמערב למזרח ‪ ,‬והפוך ‪ ,‬מחברות מתועשות למתפתחות וגם הפוך‬
‫וכו '– הגלובליזציה היא לא רק מערבית )למשל‪-‬טלנובלות( ‪.‬גישה זו רואה בתהליך הגלובליזציה תהליך רב כיווני שבו‬
‫ארגונים כלכלים חברתיים בלתי טריטוריאליים )כמו תאגידים ‪ ,‬תנועות חברתיות וכו( תופסים מקום ומשפיעים על‬
‫הסדר החברתי ‪.‬‬

‫השפעות הגלובליזציה עמ '‪119‬‬

‫לגלוב' יש השפעה לא רק על המדינות המפותחות כי אם גם על המדינות המתפתחות שתלויות בתעשייה של‬ ‫‪.1‬‬
‫המדינות המפותחות‪.‬‬
‫רשתות חברתיות חוצות גבולות תנועה של עסקים שמאפשרת לאנשים להיות מרושתים בקשרים חוצי גבולות‬ ‫‪.2‬‬
‫הגלוב' יצרה תנועה ע"פ כדוה"א‪.‬‬
‫שפה גלוב' מערכת לשונות גלוב' שהדומיננטית שבהן היא השפה האנגלית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫האם האינטרנט מעודד תרבות גלובלית?‬

‫האם האינטרנט‪ -‬מעודד תרבות גלובלית? רוב הסוצ' רואים באינטרנט את אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות‬
‫הגלוב' ובאופן ממוקד יותר בשיתוף של ערכים מערביים כגמו דמוקרטיה‪ ,‬שוויון‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬שויון מגדרי ועוד ‪...‬‬
‫לעומתם יש סוצ' שטוענים שהאינטרנט לא יוצר שינויים תרבותיים אלא רק עוזר לחזק ערכים מסורתיים מקומיים‪.‬‬
‫מחקר של דבורה ווילר על כווית‪ -‬עמ ‪124‬‬
‫כווית מדינה מודרנית במובנים רבים )השכלה‪ ,‬כלכלה ‪,‬צריכת תקשורת( אבל במובנים אחרים‪ ,‬יש נורמות תרבותיות‬
‫מסורתיות בעיקר בכל מה שנוגע ליחסים בין המינים‪ .‬ניסתה לבדוק האם האינטרנט משפיע על התרבות בכווית‬
‫גילתה שעל אף שהצעירים משתמשים בטכ' האלקטרונית בצורה מאסיבית‪ ,‬זה לא השפיע על העמדות המסורתיות‬
‫שלהם‪.‬‬
‫גלוקליזציה‪ -‬רונלד רוברטסון עמ '‪123‬‬
‫גלובלי ‪ +‬לוקלי טוען שלפעמים יש מצבים שתהליכי גלובליזציה‪ ,‬משתלבים בתוך קהילות מקומיות ומתאמים עצמם‬
‫לקהילות אלו‪ .‬למשל מקדונלד הגלובלית מייצרת המבורגר כשר )התאגיד מתאים עצמו למקומי( משילות גלובלית‪-‬‬
‫דניאל בל עמ '‪125‬‬
‫רעיון שאומר שבעקבות ירידה במשמעותה של מדינת הלאום‪ ,‬וחוסר יכולת של מדינות להתמודד עם תהליכים‬
‫גלובליים‪ ,‬יש צורך בגוף פוליטי גדול יותר שיסייע להתמודד עם ההשלכות‪ .‬הפתרון שהוא מציע הוא להקים גוף שיהיה‬
‫מורכב ממספר רב של מדינות שבקבלת ההחלטות שלהן יקחו בחשבון את הגלובליזציה‪) .‬למשל ‪(OECD‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
 ‫עמ‪213‬‬ ‫יחידה ‪ – 7‬אינטראקציה חברתית וחיי היום – יום‬
‫פרק זה מביא לידי ביטוי סוגיות הנכללות בפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי‪ ,‬רמת המיקרו‪ ,‬מתמקד בגישות‬
‫ההבניה החברתית והאתנו מתודולוגיה המצורפות לפרדיגמה זו ומדגים אותן דרך גישות ומושגים בתחום‪ ,‬במרכזם‬
‫גישתו הדרמטורגית של גופמן‪.‬‬
‫מדוע עלינו לחקור את חיי היום‪-‬יום‬
‫שגרת היום יום היא בעצם בעלת דפוס ומבנה קבוע‪ ,‬אם נלמד אותה ואת המשמעות שלה נלמד יותר עלינו ועל‬ ‫‪.1‬‬
‫החיים החברתיים‪.‬‬
‫חקירת המיקרו‪ -‬משקפת את חיי החברה‪ -‬במתח שבין פרט למבנה‪ ,‬חקירת האינטראקציות היומיומיות‬ ‫‪.2‬‬
‫מאפשרות לנו לראות את המקומות בהם אנשים יכולים לחרוג מהתפקיד החברתי שנכפה עליהם‪ ,‬מקומות בהם הם‬
‫פועלים באופן יצירתי ומעצבים את המציאות – ההבניה החברתית של המציאות )המציאות אינה אובייקטיבית או‬
‫סטטית אלא תוצר של אינטראקציות דינאמיות( ‪.‬‬
‫חקר האינטראקציה החברתית שופך אור על מערכות חברתיות גדולות ועל ארגונים‪ .‬כל מערכת חברתית‬ ‫‪.3‬‬
‫מורכבת מאינספור אינטראקציות ודפוסים קטנים שחוזרים על עצמם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרבה מהתופעות החברתיות‬
‫"הגדולות"‪ ,‬כמו אי שוויון‪ ,‬יחסי סמכות‪ ,‬באות לידי ביטוי ומשוחזרות דרך אינטראקציות בחיי היומיום‪ ,‬ולכן‪ ,‬יש‬
‫שאומרים‪ ,‬שינוי של מצבים אלו צריך להתחיל מלמטה‪ ,‬מהאופן הכי פשוט ובסיסי שבו אנו מתקשרים אחד עם השני‪.‬‬
‫גישת הקונסטרוקציוניזם החברתי – גישת ההבניה החברתית של המציאות‪.‬‬

‫גישות אלו מאד שונות מן הפונקציונליזם ואף מן המרקסיזם‪ .‬אם דורקהיים נקט גישה של מאקרו סוציולוגיה‪ ,‬התמקד‬
‫במבנה החברתי הרחב ובכוחות שהוא מפעיל על הפרט‪ ,‬הרי שהם עוסקים במיקרו סוציולוגיה – מתמקדים בפעולת‬
‫הפרטים ומראים לנו כיצד הם מכוננים את החברה‪.‬‬
‫הגישות השונות באינטראקציה הסימבולית‬
‫‪ (1‬גישת ההבניה החברתית של המציאות ‪-‬לפיה המציאות החברתית היא פועל יוצא של אינטראקציות בין יחידים‬
‫וקבוצות‪ ,‬ולא דבר ברור ומובן מאליו‪ .‬ועל פי כך נקבעת הבנה‪ ,‬חשיבות ומשמעות של דבר מה מסוים‪.‬‬
‫המציאות החברתית היא תוצר ידי האדם‪-‬אנשים יוצרים מציאות‪ ,‬אך גם מפרשים אותה כל הזמן )תהליך מתמיד‬ ‫•‬
‫של פרשנות סיטואציות(‪.‬‬
‫המציאות היא אינטר‪-‬סובייקטיבית‪-‬המציאות היא לא אובייקטיבית )אין מציאות אחת שכולם רואים אותה באותה‬ ‫•‬
‫אופן( ‪/‬לא סובייקטיבית )כל אחד תופס באופן אחר את המתרחש( ‪ ,‬היא אינטר‪-‬סובייקטיבית‪ -‬תוצר של הבניה‬
‫משותפת אשר דורשת פרשנות משותפת לאירועים )כל אחד מביא את המטען משלו שתורם לפרשנות ולהוויה(‪-‬‬
‫למשל‪ :‬יחסי הורי ילדים משתנים ‪.‬‬
‫המציאות עמידה בפני שינוי‪ -‬למרות שמציאות תוצר ידי אדם‪ ,‬מרגע שהתמסדה קשה מאוד לשנותה היות והיא‬ ‫•‬
‫טבעית ומובנת‪-‬מאליה‬
‫סיקורל‪ 234 -‬מדגים את נושא ההבניה החברתית באמצעות חקירת תופעת עבריינות נוער אמריקאית‪ :‬בחן את‬
‫הפסיקות של השופטים בבתי המשפט לנוער‪ ,‬וגילה שבעבור אותה עבירה‪ ,‬בן למשפחה במעמד נמוך מקבל עונש‬
‫שונה וחמור יותר ונשאר במעצר‪ .‬בעוד בן למשפחה במעמד הגבוה מקבל עונש קל ומשוחרר לביתו‪ .‬הם קיבלו על‬
‫עצמם את התיוג הזה‪ .‬הובנתה להם מציאות חברתית שאומרת‪ -‬אתם פושעים‪ ,‬אתם עבריינים‪ ,‬אתם חסרי תקנה ‪.‬‬

‫תקשורת לא מילולית עמ '‪215‬‬

‫אינטראקציה חברתית מצריכה צורות רבות של תקשורת לא מילולית – חילופי מידע ומשמעות באמצעות הבעות‬
‫פנים‪ ,‬מחוות ותנועות גוף ‪.‬‬
‫מחקרים בתחום‪:‬‬
‫אקמן ופרייזן הוכיחו בעקבות מחקר בקהילה מבודדת בגינאה החדשה כי בני קהילה זו בראותם תצלומים המבטאים‬
‫שישה סוגי רגשות שונים הצליחו לזהותם ונתנו את אותה הפרשנות של האדם המערבי‪ .‬מחקר זה תומך במסקנה כי‬
‫הבעות פנים ופרושים הניתנים להם טבועים בבני האדם מלידה‪ .‬הבעות פנים מולדות ואוניברסליות‪.‬‬
‫ואולם גורמים אישיים ותרבותיים משפיעים על הנסיבות בהן הבעות אלו נתפסות מתאימות‪ .‬לדוגמה – מידת‬
‫ההתמדה של החיוך משתנה מתרבות לתרבות‪.‬‬
‫ישנם מצבים למרות האוניברסליות שגם גורמים אישיותיים ותרבותיים משפיעים על הבעות הפנים‪.‬‬

‫מגדר וגוף עמ '‪217‬‬

‫מגדר מבטא ההבניות החברתיות תרבותיות של המין )כיצד מצופה מזכר או נקבה להתנהג בחברה(‪ ,‬הבניות‬
‫הנרכשות בתהליך החיברות של הפרט‪ .‬המסרים המילוליים והלא‪-‬מילוליים נתפסים ומובעים בהקשר זה באופן שונה‬
‫אצל גברים ונשים‪.‬‬
‫מריון יאנג כתבה על מושג "ההתנהגות העצורה" – מחקר בבתי ספר באמצעות תצפיות ‪-‬נשים נוטות לזרוק‬
‫כדור‪/‬אבן" באופן מאופק" היות ונשים מעודדות לרסן התנהלותן הגופנית וזאת בניגוד לגברים הלומדים להתנהל‬
‫באופן חזק ופעיל ואינטראקטיבי‪.‬‬
‫ניתן לסכם הבט זה בכך שאירועים הנתפסים פעוטים ברמת המיקרו מחזקים תפיסות בנוגע לאי ‪ -‬שוויון ברמה‬
‫המקרו‪-‬חברתית‪ ,‬באופן זה ניתן לראות כי תקשורת לא‪-‬מילולית מגדרית מדגישה שליטת הגברים בנשים בחברה‪.‬‬
‫דוגמה לחוקרת בולטת בתחום הינה ג'ודית באטלר ‪ .‬באטלר ממשיכה תובנותיו של גופמן וטוענת כי הזהויות‬
‫המגדריות מעידות על כך שהמגדר הינו "הצגה"‪ ,‬לא מדובר בגרעין מהותני ביולוגי‪ .‬הצורך שלנו ל"שחק" ול"הציג" את‬
‫מגדרנו כל העת ממחיש עמדה זו שלה‪ .‬זהותנו המגדרית תלויה לפיכך לא בשאלה "מי אנחנו" אלא ב"מה אנחנו‬
‫עושים"‪ .‬במובן זה מייצגת באטלר את הפרדיגמה הפוסט‪-‬מודרנית במחקר‪ .‬פרדיגמה אשר אינה תופסת את‬
‫החברה כבעלת אמיתות אקסיומטיות אלא כתהליך שלך הבניות חברתיות הנתפסות כמובנות מאליהן‪.‬‬
‫זהות ‪219‬‬
‫ריצ'רד ג'נקינס הגדיר את הזהות כאופן שבו אנו מבינים מי אנחנו ומיהם האחרים‪ .‬במובן זה הזהויות הן בהכרח‬
‫זהויות חברתיות ונבנות בתהליכי האינטראקציה של חיינו‪ .‬לפיכך‪ ,‬הזהות מוצגת בשלושה מישורים זה האישי‪ ,‬זה‬
‫הקולקטיבי ותמיד תהיה מגולמת בגוף‪) .‬תזכורת‪ -‬גור'ג הרברט מיד דיבר על עצמי חברתי( ישנן שתי שכבות לזהות‪:‬‬
‫זהויות ראשוניות המבוססות על סטטוסים ראשוניים המעוצבים בתחילת החיים דוגמת – מגדר‪ ,‬לאום‪ ,‬גזע ‪.‬‬
‫)ישראלי‪/‬זכר‪/‬נקבה ‪ /‬יהוגי(‬
‫זהויות משניות הנבנות על הראשוניות וכוללות זהויות המושתתות על סטטוסים הישגיים – כגון מקצוע והשכלה ‪,‬‬
‫זהויות אלו נוטות להשתנות כל זמן שאנשים משיגים תפקידים חדשים ‪.‬‬
‫אתנו מתודולוגיה )עמ '‪(229‬‬
‫הגדרת תחום מחקר בתוך גישת האינטראקציה‪ -‬גישה לחקר אינטראקציות חברתיות‪ ,‬הבוחנת את הנסיבות בהן‬
‫אנשים משתמשים בשפה בחיי היום יום – איך אנחנו מפרשים את מה שאחרים אומרים‪ .‬גרפינקל פיתח‬
‫המתודולוגיה‪.‬‬
‫עקרונות‪:‬‬
‫האתנו מתודולוגיה משמשת פרשנות לשיח )לתקשורת המילולית בין אנשים‪ .‬תקשורת זאת כוללת גם את‬ ‫‪.1‬‬
‫משמעות המילים‪ ,‬וגם את ההקשר החברתי בו הן נאמרות‪(.‬‬
‫החוקרים מתמקדים ברמזים השונים של בני השיח העשויים לרמז על משמעותו דוגמת – שינויים ברמות הקול ‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הפוגות וכ"ו‪) .‬כלומר ההנחה היא שמילים לבדן לא מספקות את כל המשמעות בתקשורת‪ ,‬ואנו משתמשים באמצעים‬
‫שונים כדי להעביר את המסר( ‪.‬‬
‫ההנחות הבלתי מפורשות המדריכות את השיח מאפשרות האינטראקציה החברתית‪ ,‬באם אלו נשברות‬ ‫‪.3‬‬
‫מתרחשות תוצאות חמורות‪) .‬כלומר‪ ,‬כל צורת תקשורת מבוססת על הנחות מוצא שאנו לוקחים כמובן מאליו – שפת‬
‫הדיבור‪ ,‬טון הדיבור‪ ,‬למי מותר לפנות ומתי‪ ,‬צורת הפניה(‪ .‬קיים בסיס רחב ומאד מורכב של מידע משותף‪ .‬לרוב אנו‬
‫לא מודעים לכך עד שמישהו "חורג" מן הדפוס המקובל והצפוי )כמו בתשובה לשאלה‪ :‬מה עשית אתמול‪?(.‬‬
 ‫מושג מרכזי המדגים היבט זה הינו–‬
‫"ונדליזם אינרטאקציוני" עמ '‪.221‬‬
‫שבירת המובן מאליו‪ -‬תופעה זו מתרחשת כאשר האותות המקובלים לפתיחת שיחה ולסיומה אינם נשמרים‪ ,‬באופן‬
‫שגורר בעקבותיו תחושה של חוסר ביטחון בקרב ה"קורבנות ‪")".‬אל תשאלי מה קרה לי" = לא שואלת( כאשר‬
‫מתרחש ונדליזם אינטראקציוני הוא לרוב מאשר הנחות סטריאוטיפיות לגבי מגדר‪ ,‬גזע ומעמד‪ .‬כלומר אם מישהו‬
‫"כמונו" יפנה אלינו בצורה לא ראויה אנחנו אולי נניח שהדבר קרה בטעות‪ ,‬או בצחוק‪ ,‬אך אם זה יקרה מידי מישהו‬
‫שמראש יש לנו הנחות שליליות לגביו‪ ,‬התנהגות זו רק תחזק ותאשר את חששותינו המוקדמות‪ .‬במילים אחרות ‪,‬‬
‫הפחד המתעורר בעקבת אירועים אלו מחדד את ההבחנות החברתיות‪.‬‬
‫דוגמה לכך ניתן לראות במחקר אותו ערכו הסטודנטים של גרפינקל‪ .‬עמ '‪ 223‬מחקר אשר עקב אחר פנייתם של‬
‫הומלסים לעוברות ושבות ברחוב ותגובתן של אלו ‪.‬‬

‫הניסויים האתנומתודולוגיים של הרולד גרפינקל – באינטראקציה ישנן הנחות יסוד וציפיות רקע מובנות מאליהן כמו מתי לדבר ומתי‬
‫לשתוק‪ ,‬מה ניתן להניח מבלי להכריז וכדומה‪ .‬גרפינקל חקר זאת ע"י שליחת סטודנטים שינהגו בטרחנות מול חבריהם הקרובים וידרשו‬
‫לפרש אמירות כלליות שלהם )מה שלומך ? מאיזו בחינה בדיוק? בריאותית‪ ,‬כספית‪ ,‬נפשית?(‪ .‬החברים איבדו את סבלנותם משום‬
‫שלחיינו החברתיים יציבות ומשמעות שתלויות בהנחות תרבותיות‪ .‬חוסר שמירה עליהן תהפוך תקשורת הדדית לבלתי אפשרית ‪,‬כל‬
‫התקדמות בשיחה תעורר 'תהליך חיפוש'‪ ,‬כפי שנעשה בניסוי‪ ,‬והאינטראקציה תתפורר‪ .‬הנחות אלה הן תנאי בסיסי למרקם החיים‬
‫החברתיים‪ .‬לעיתים משמשת הרטוריקה הזו כאמצעי להדוף את בן‪-‬השיחה‪ ,‬ללגלג עליו או להביך אותו )הורה‪ :‬לאן אתה הולך ?‬
‫מתבגר‪ :‬החוצה הורה‪ :‬מה אתה הולך לעשות ? מתבגר‪ :‬כלום(‪ .‬לעיתים הכוונה הומוריסטית ואינה יוצרת חשש ודאגה כל עוד שני‬
‫הצדדים מבינים זאת‪ .‬גרפינקל מראה כמה המובן מאליו הוא תהליך חברתי של אינטראקציה‪ ,‬שחוזרת על עצמה יום‪-‬יום‪ .‬חזרה על‬
‫התנהגות שכזאת הייתה מנדה את האדם או מביאה את המתבגר לטיפול פסיכיאטרי‪ .‬ביקורת – חוקרי האתנומתודולוגיה יכולים להסיק על‬
‫סובייקטים מסוימים ולא ניתן להכליל; התמקדות ברמת המיקרו מנותקת מגורמי מפתח כמו מיגדר‪ ,‬אתניות ומעמד חברתי ‪.‬‬
‫האתנומתודולוגיה לא רואה יפה ניתוח סטרוקטורלי ותיאוריות כלליות; האתנומתודולוגיה אינה מחפשת את הסיבות לתופעות החברתיות‬
‫ומסתפקת בדרכים שבני אדם בשטח חווים אותן‪.‬‬

‫גופמן‪ ,‬הגישה הדרמטורגית )‪(226-225‬‬

‫"כל העולם במה וכולנו שחקנים "– גופמן לקח משייקספיר את הדימוי של האדם כשחקן‪.‬‬
‫הגישה של גופמן מדמה את יחסי הגומלין היומיומיים בין פרטים‪ ,‬בין העצמי לאחרים‪ ,‬ליחסים בימתיים בין שחקן מציג‬
‫לבין קהל‪ .‬הגישה הדרמטורגית לא עוסקת בחברה כללית‪ ,‬אלא בסיטואציות שונות של אינטראקציות שהאדם לוקח‬
‫בהן חלק‪.‬‬
‫מושגים בולטים‪:‬‬

‫סטטוס – עמדה חברתית נתונה של אדם הרלבנטית למערכת חברתית מסוימת ‪) .‬סטודנט‪ ,‬רופא‪ ,‬בן זוג‪ ,‬אח(‪ .‬בכל‬
‫אינטראקציה חברתית אנו נמצאים לפחות בסטטוס אחד ומתוכו אנו פועלים ‪ .‬מערך סטטוסים= לכל אחד מאיתנו יש‬
‫בו זמנים מערך שלם של סטטוסים קיימים שני סוגים מרכזיים של סטטוסים‪:‬‬
‫סטטוס שיוכי – הניתן לפרט לפי נתונים ביולוגים )גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬גזע( ‪.‬האדם לא עשה דבר כדי להשיגו‪.‬‬ ‫•‬
‫סטטוס הישגי – הנרכש במאמץ אישי )בוגר תואר ראשון‪ ,‬שכיר‪ ,‬כדורגלן‪ ,‬פעיל בתנועה חברתית( ‪.‬‬ ‫•‬
‫כאשר אנו נכנסים לאינטראקציה חברתית‪ ,‬אנו דבר ראשון מנסים לברר את הסטטוס של כל המשתתפים‬
‫באינטראקציה‪ ,‬כדי שנדע איך לנהוג מולם‪.‬‬
‫בכל חברה סטטוסים מסוימים קודמים בחשיבותם לאחרים והם יהיו חלק מרוב האינטראקציות החברתיים בהן ייקח‬
‫חלק הפרט‪ ,‬סטטוסים אלו מכונים –‬
‫סטטוס מפתח‪ ,‬סטטוס אחד מתוך מערך הסטטוסים שמגדיר את האדם יותר מכל בעת מצב‬
‫נתון‪) -‬ביבי=רוה"מ( סטטוס זה מהווה משמעות גדולה יותר מהאחרים ומשפיע על הזהות האישית של האדם‬
‫והאינטראקציות עימו ‪.‬‬
‫סטטוס עצמאי‪ -‬רלוונטי רק להקשר חברתי מאוד מסוים ולא משפיע על הזהות )למשל ביבי כשחקן גולף(‬
‫המיון ע"פ סטטוסים עובר בין מפתח לעצמאי ‪.‬‬
‫תפקיד חברתי‪ -‬התנהגות המצופה מבעל סטטוס‪ -‬מה מצופה חברתית תהיה התנהגותו של מי שנמצא בסטטוס‬
‫מסוים‪ ,‬ומה מצופה שתהיה ההתנהגות של אחרים כלפיו) ‪.‬למשל‪ -‬מה סט הציפיות החברתיות כלפי גבר וכלפי אישה(‬
‫הגדרת מצב – הפרשנות המשותפת שניתנת לסיטואציה חברתית ע"י השותפים לסיטואציה )למשל מפגש הנחייה‪-‬‬
‫יש שיעור ויש אינטראקציה בינינו לבין המרצה( ‪.‬הפרטים בחברה נזקקים ליכולת לחזות מראש סיטואציות חברתיות ‪.‬‬
‫באופן זה יוכלו לדעת מה צפוי להם ולהתנהל ביעילות באינטראקציות החברתיות‪ .‬בשל סיבה זו ינסו לאסוף מידע על‬
‫הפרט העומד מולם‪ .‬איך ניתן לאסוף מידע על אדם? )מה שהוא אומר על עצמו‪ ,‬תעודות‪ ,‬מדים‪ ,‬לבוש‪ ,‬סמלי‬
‫סטטוס(‪...‬‬
‫שבירת הגדרת מצב מולידה בעקבותיה מבוכה רבה ודורשת תיקון‪ ,‬בין היתר על‪-‬ידי הומור‪ ,‬טאקט ‪the show,‬‬
‫‪must go on‬‬

‫ניהול רושם – אנשים רגישים לאופן בו אחרים תופסים אותם ולכן משתמשים בצורות רבות ומגוונות כדי לכפות על‬
‫אחרים להגיב כלפיהם בדרך הרצויה להם‪) .‬הרושם שארצה לנהל בראיון עבודה אינו הרושם שארצה לנהל בדייט‬
‫ראשון( כולנו עסוקים כל הזמן בניהול רושם‪ ,‬תדמית שמנסים לשמר‪ ,‬איך אני רוצה להיתפס בעיני אחרים‪ .‬לכל אדם‬
‫יש סדרה של מסכות )האדם כקולב שעוטה על עצמו את התחפושת המתאימה לסיטואציה בה הוא משחק( מספר‬
‫מושגים רלוונטיים לניהול רושם‪ :‬עמ '‪ 229‬גופמן‬
‫אזורים קדמיים – אלו הן ההזדמנויות החברתיות בהן הפרטים מגלמים תפקידיהם הפורמאליים כפי שמצופה מהם‪.‬‬
‫)פוליטיקאים‪ ,‬זוג בחברת חברים שמנסה להסתיר את בעיותיו( גופמן מכנה זאת "קדמת הבמה"‪.‬‬
‫אזורים אחוריים – מקומות או מצבים בהם אנשים פועלים באופן ספונטני יותר גופמן מכנה זאת "מאחורי הקלעים"‪.‬‬
‫המקום בו אנשים מכינים עצמם לאינטראקציות בסביבות הפורמאליות‪ .‬אזורים אלו מאפשרים ניבולי פה‪ ,‬לבוש‬
‫מרושל וכ"ו‪ ..‬אזורים אלו משמשים לחיזוק המורל‪) .‬כמו שירותים‪ ,‬מטבח במסעדה(‬
‫אי התייחסות מנומסת – התנהגות שאנו מאמצים לרוב לא במודע ומתרחשת כאשר עוברי אורח מזכים זה את זה‬
‫במבט חטוף ולאחר מכן מסיטים את מבטם‪ .‬באופן זה הם מאותתים האחד לשני שאין לחשוד בכוונותיהם‪ ,‬לחוש‬
‫עוינות כלפיהם או לנסות להתחמק‪ .‬מושג זה תורם להתנהלות יעילה ללא פחד גם בחברת זרים‪) .‬למשל שהיה‬
‫במעלית עם אדם זר(‬
‫אינטראקציה ממוקדת‪/‬לא ממוקדת אינטראקציה לא ממוקדת מתרחשת כל זמן שיחידים מגלים מודעות הדדית‬
‫לנוכחות האחר‪ .‬לכן הם מתקשרים עימם בתנועות גוף והבעות פנים‪ ,‬דוגמת מרצה באולם של ‪ 160‬איש‬
‫אינטראקציה ממוקדת‪/‬מפגש מתרחשת כאשר אנשים מתייחסים ישירות למילותיו או מעשיו של האחר‪ .‬המפגש‬
‫מצריך פתיחות וכרוך בסיכון ולפיו תתעורר אי הבנה בנוגע לטיבו‪.‬‬
‫סימטריה וא‪-‬סימטריה‪ :‬גופמן מבחין בין ביטויים שהאדם "מוסר" לבין אלו שהוא "מסגיר"‪ .‬הביטויים שאדם מוסר הם‬
‫הביטויים המודעים ‪ -‬מילים והבעות מודעות בהן הפרט נעזר כדי להטביע רושם על האחר‪ .‬אולם לצד ביטויים שאנו‬
‫שולטים בהם קיימים גם ביטויים שלא נשלוט בהם )הסמקה‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעד בידיים‪ ,‬קפיצות בקול(‪ .‬כאשר יש תואם בין‬
‫שני סוגי הביטויים פירוש הדבר שדובר מציג עצמו בצורה אמינה )כנות( ‪.‬‬
‫אולם הקהל יכול לתפוס את השחקן גם במצב של חוסר התאמה ‪.‬‬
‫קריאות תגובה וערנות מבוקרת – ביחסי הגומלין החברתיים מצופה מאתנו ומהאחרים להפגין ערנות מבוקרת‪ ,‬קרי‬
‫– הדגמה של שליטתנו ברזי חיי היום יום‪ .‬קריאות התגובה – דוגמת "אופס" )מילה אשר לא תאמר בהיותנו לבד‬
‫ומוכיחה כי התקלה הינה חסרת חשיבות( מבטאות הערנות המבוקרת בהיותן מאפשרות לנו להוכיח ניהול מבוקר של‬
‫יחסי הגומלין החברתיים שלנו‪.‬‬
‫מרחב אישי אדוארד הול )עמ '‪(231‬‬
‫הגדרת המרחב האישי משתנה מתרבות לתרבות‪ .‬במזרח נוהגים לצמצם המרחק לבן השיח יחסית לארצות המערב ‪.‬‬
‫הול הבחין בארבעה אזורים של מרחב אישי‪:‬‬
‫מרחק אינטימי – עד חצי מטר שמור ליחסים בין קרובים דוגמת זוגות אוהבים‪ ,‬הורים וילדים ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מרחק אישי – בין חצי מטר למטר ורבע – מרחק הנהוג במפגשים עם מכרים קרובים בהם מותרת מידה מסוימת‬ ‫‪.2‬‬
‫של אינטימיות ‪.‬‬
‫מרחק חברתי – ממטר ורבע ועד כשלושה וחצי מ' מרחק המתקיים בסיטואציות פורמאליות דוגמת ראיון עבודה ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מרחק ציבורי – משלושה מ 'ומעלה המשמש בעת הופעות מול קהל‪ .‬המרחקים המוגנים ביותר הינם השניים‬ ‫‪.4‬‬
‫הראשונים‪ ,‬ברגע שפולשים להם אנו מנסים להשיב לעצמנו את המרחב שלנו לעיתים אפילו באופן פיזי )לדוגמה הקו‬
‫שהיינו מציירים על השולחן בבית ספר( ‪.‬גברים נהנים מחירות רבה יותר לשימוש במרחב ‪.‬‬
‫אינטראקציה חברתית במרחב הווירטואלי של האינטרנט‬
‫גורם לגידול באינטראקציות במקוונות והלא‪-‬מקוונות ויש ביכולתו להעצים ולהעשיר את האינטראקציה החברתית‬
‫פנים‪-‬אל‪-‬פנים‬
‫______________________________________________________________________________‬

‫עמ '‪243‬‬ ‫יחידה ‪ :8‬מהלך החיים‬

‫מטרות היחידה‪ :‬מטרתו של הפרק היא לסייע לנו להבין את ההיבטים החברתיים של מהלך חיינו האנושיים‪ ,‬מן‬
‫הינקות ועד הזקנה‪ ,‬תוך שימוש במושגים סוציולוגים ובחינה של תיאוריות סוציולוגיות שונות המבקשות להסביר‬
‫היבטים אלו ‪.‬‬

‫התהליכים דרכם נלמדת התנהגות גילית מסוימת ושדרכם מתעצב התפקיד החברתי הנתון עבור אדם בקטגוריית גיל‬
‫מסוימת נקרא תהליך חיברות ‪.‬‬

‫‪ .1‬חיברות‬
‫א ‪.‬מהי חיברות? )‪ :(243‬חיברות הוא תהליך הדרגתי בו הופך האדם מתינוק חסר ישע – ייצור שמונע רק על ידי‬
‫יצרים וצרכים מידיים של הגוף‪ ,‬ליצור חברתי שמסוגל לשלוט ביצריו‪ ,‬לקיים קשרים עם אנשים אחרים באמצעות‬
‫שפה‪ ,‬לשתף איתם פעולה או להתחרות בהם‪ ,‬שמבין את מערכת הערכים והנורמות הקיימים בחברה ויכול לבחור‬
‫לפעול לפיהם‪.‬‬

‫מה שמאפשר לאדם לעבור את התהליך הזה הוא היותו ייצור בעל מודעות עצמית‪ ,‬שמודע לא רק לצרכיו‪ ,‬אלא גם‬
‫לציפיות האחרים ממנו מתוקף מעמדו ותפקידו באינטראקציות חברתיות שונות‪ .‬הוא מסוגל להתבונן בעצמו מבחוץ ‪,‬‬
‫ולקבל החלטות שלוקחות בחשבון גם את הציפיות האלה וגם את הצרכים האישיים שלו‪.‬‬

‫לחיברות מטרה עיקרית ‪ :‬כאשר הילדים לומדים ערכים‪ ,‬נורמות ומנהגים חברתיים‪ ,‬הם למעשה מאפשרים לשעתוק‬
‫החברתי להתקיים – תהליך המעניק לחברות האנושיות רציפות מבנית ושומר על הסדר החברתי‪.‬‬

‫ב ‪.‬מתי מתרחש החיברות ועל ידי מי )‪(245‬‬

‫חיברות הוא למעשה תהליך שאינו נפסק לאורך כל החיים‪ .‬בכל מעבר למסגרת חברתית חדשה מתחיל תהליך‬
‫חיברות חדש‪ ,‬ולפעמים מתרחשים מספר תהליכי חיברות במקביל‪ .‬אולם נהוג להבדיל בין חיברות ראשוני – תהליך‬
‫המתייחס להתעצבות העצמי של אדם וכניסה שלו אל החברה ‪,‬לחיברות משני – למידה של תפקידים נוספים ‪,‬לקיחת‬
‫חלק במסגרות חברתיות משמעותיות אחרות‪ .‬התהליכים האלה מועברים על ידי סוכני חיברות‪ :‬קבוצות או סביבות‬
‫חברתיות שמתרחשים בהן תהליכי חיברות משמעותיים‪:.‬‬

‫המשפחה‪ -‬סוכן החיברות המרכזי שאחראית על מירב תהליך החיברות הראשוני ‪ .‬ברוב החברות זוהי האמא‬
‫שאחראית על מירב החיברות של הילד‪ .‬משפחות ממעמדות וקבוצות אתניות שונות מעניקות חיברות שונה לילדיהן ‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מוזיקה בבית‪ ,‬בילוי שבת‪.‬‬
‫בית ספר – גם לומדים בו חומר פורמאלי )כלומר יוצרים בסיס ידע משותף לכל בני החברה(‪ ,‬אך‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬מלמדים‬
‫איך צריך להתנהל ‪ -‬הילדים נדרשים לשבת בשקט בכיתה‪ ,‬להקפיד על הכנת שיעורים ולציית לחוקי המשמעת של‬
‫בית הספר‪ .‬הם אמורים לקבל את סמכותם של המורים ולהיענות לדרישותיהם ‪.‬‬
‫תגובות המורים משפיעות גם על הציפיות שהילדים מאמצים בנוגע לעצמם )מורה שנוזף בילד או מתעלם ממנו יצור‬
‫אצלו תחושה שאינו שווה‪ ,‬לעומת מורה שמשבח ילד ומפתח אצלו תחושת מסוגלות עצמית(‪ .‬אלו משפיעות בבוא‬
‫העת על מאמציהם להשתלב בשוק העבודה ‪.‬‬

‫קבוצת השווים ‪ .( peer group) -‬קבוצות של ילדים בני אותו גיל )מתהוות הרבה פעמים בתוך ביה"ס שם מחלקים‬
‫ילדים לפי גיל(‪ .‬אלו קבוצות בלתי פורמאליות אבל החוויות שהן עוברות יחד‪ ,‬והטקסים שהן מבצעות‪ ,‬הופכים את‬
‫הקשרים שהן יוצרות לקשר לכל החיים )ילדים שלמדו יחד בביה"ס‪ ,‬התגייסו יחד לצבא( ‪.‬‬
‫אמצעי התקשורת ‪ -‬כיום‪ ,‬כאשר כלל הילדים נחשפים מגיל צעיר לאמצעי התקשורת – טלוויזיה‪ ,‬אינטרנט – אי‬
‫אפשר להפריז בחשיבותם לעיצוב תפיסת העולם ומכאן לתהליך החיברות‪ .‬חשבו על כמות ערוצי הטלוויזיה לילדים ‪,‬‬
‫אפילו לממש קטנים – הופ בייבי – בחלקם רק משמיעים מוזיקה ומציגים צורות מתחלפות על המרקע‪ ,‬וככל שעולים‬
‫בגיל‪ ,‬התוכניות הופכות להיות בעלות ערך חינוכי – עזרה לזולת‪ ,‬סקרנות‪ ,‬נימוס‪ ,‬אי‪-‬אלימות – כל אלו הם ערכים‬
‫שמועברים דרך אמצעי התקשורת ומעצבים את התפיסה של הילד כיצד יש לנהוג בעולם‪.‬‬

‫ג ‪.‬התיאוריה של מיד על העצמי החברתי )‪(244‬‬

‫חוקרים שונים ניסו להבין כיצד ילדים רוכשים מודעות עצמית והופכים ליצורים חברתיים‪ .‬להיות בעל מודעות עצמית‬
‫היא היכולת המיוחדת לבני האדם להתבונן בהתנהגות שלנו בדיעבד‪ ,‬להסביר מדוע התנהגנו כך‪ ,‬ואולי לבחור‬
‫להתנהג אחרת בפעם הבאה )הגבתי בעצבנות כי נעלבתי‪ ,‬או כי הייתי רעבה(‪ .‬היכולת הזו שלנו‪ ,‬לשוחח עם עצמנו ‪,‬‬
‫להיות מודעים לעצמנו‪ ,‬היא מה שמכונה במחקר‪" :‬תחושת העצמי‪".‬‬

‫אחד התיאורטיקנים המרכזיים שהסביר את תהליך החיברות‪ ,‬והסביר כיצד ילדים מפתחים מודעות עצמית‪ ,‬הוא‬
‫ג'ורג' הרברט מיד‪ .‬לטענתו של מיד‪ ,‬מודעות עצמית מתפתחת כשהפרט לומד להבחין בין הרצונות והצרכים שלו‬
‫לבין האופן בו אחרים מתבוננים בו ומה הם מצפים ממנו‪ .‬מיד טוען שהעצמי של הפרט מורכב משני רכיבים‪:‬‬

‫‪ - I‬הממד באישיות שלנו שהוא טבעי – רצונות‪ ,‬חשקים‪ ,‬ספונטניות‪ ,‬דברים שקיימים בילד עוד לפני שהוא הופך ליצור‬
‫חברתי‪ ,‬ונשארים אצלו תמיד באיזושהי רמה‪ .‬הוא מאפשר לנו להפתיע את עצמנו‪.‬‬

‫‪ - ME‬הפנמה של ערכי החברה וגבולותיה‪ .‬מה מצופה ממני‪ .‬כיצד האחר תופס אותי – היכולת לתפוס את עצמי דרך‬
‫עיני האחר‪.‬‬

‫העצמי מתפתח דרך הפנמה הדרגתית של נקודות מבט של אחרים כלפי העצמי‪ .‬הוא מאפשר לי לשפוט את עצמי‬
‫תוך התבוננות מהצד‪ ,‬כאובייקט‪ .‬זוהי הפנמת הסביבה החברתית‪ -‬ברגע שהאדם מפנים את הציפיות החברתיות‬
‫ממנו‪ ,‬מתעורר אצלו סט של תגובות מאורגנות לסיטואציה בה הוא מצוי )איך אמור אדם להתנהג למשל בארוחת‬
‫ערב‪ ,‬או בקניון(‪ ,‬אך עדיין קיים אצלו גם ה‪.I-‬‬

‫ההפנמה הזו מתרחשת תוך אינטראקציות סימבוליות שהתינוק ואח"כ הילד והאדם הבוגר לוקח בהם חלק ‪.‬‬

‫שלושת שלבי התפתחות הילד ע"פ מיד‪:‬‬

‫‪ PLAY‬שלב המשחק הפשוט‪ .‬בשלב זה הילד מחקה את הסובבים אותו ולומד עליהם תוך כדי החיקוי ‪.‬‬

‫‪ - GAME‬שלב המשחק המורכב יותר‪ .‬בשלב זה הילד יודע להבחין בין ה‪ I -‬לבין ה‪ ME-‬ומפתח לעצמו ודעה‬
‫עצמית ‪.‬‬

‫שלב האחר המוכלל ‪ -‬מתרחש בשלב מאוחר יותר‪ .‬הילד רוכש כבר את הערכים והכללים של הברה שבה הוא‬
‫נמצא‪ .‬מצופה ממנו להבין מה אחרים מצפים ממנו‪ ,‬להתנהג בהתאם ולווסת בין ה‪ I-‬ל‪.ME-‬‬

‫כלומר לטענת מיד‪ ,‬אנחנו לא הופכים להיות יצורים שהם רק תבנית נוף החברה‪ ,‬ומצד שני אנחנו גם לא‬
‫אינדיבידואלים לחלוטין במובן של 'עושים רק מה שאנחנו רוצים'‪ ,‬אלא העצמי החברתי שלנו הוא שילוב מתמיד ‪,‬‬
‫דיאלוג‪ ,‬בין התחושות שלי‪ ,‬ובין ציפיות החברה‪ ,‬והכרעות בכל עת כיצד ברצוני לנהוג‪ .‬דיאלוג זה הוא המודעות‬
‫העצמית‪.‬‬

‫ד ‪ .‬ז'אן פיאז'ה ושלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של ההכרה )‪(246‬‬

‫פיאז'ה פיתח תיאוריה התפתחותית‪-‬קוגניטיבית – מסבירה את התפתחות התודעה של ילדים דרך שלבים של‬
‫התפתחות תהליכי חשיבה‪.‬‬

‫השלב הראשון )לידה‪ , (2-‬השלב הסנסורי‪-‬מוטורי )מישוש ותנועה‪ (.‬התינוקות לומדים על העולם בעיקר על‪-‬ידי‬
‫מישוש עצמים והתחקות פיזית אחר סביבתם‪ .‬תינוקות לומדים בהדרגה להבדיל בין עצמים לאנשים ומתחילים לראות‬
‫שכל אחד מהם קיים בפני עצמו‪.‬‬

‫השלב השני) ‪ ,(7-2‬השלב הקדם‪-‬אופרציונלי‪ .‬זה השלב שבמהלכו הילד רוכש שליטה בשפה ולומד להשתמש‬
‫במילים כדי לייצג עצמים ודימויים באמצעות סמלים‪ .‬ילדים בשלב זה הם אגוצנטריים ‪ -‬נוטים לפרש את העולם רק‬
‫מנקודת מבטם‪ .‬ילדים בשלב הטרום‪-‬אופרציונלי אינם מסוגלים לקיים שיחות ענייניות עם אחרים‪ .‬בדיבור אגוצנטרי ‪,‬‬
‫מה שהילד אומר כמעט אינו קשור למה שבן‪-‬שיחו אומר‪ .‬ילדים מדברים זה בחברת זה‪ ,‬אך לא זה עם זה כפי‬
‫שמבוגרים מדברים ‪.‬בשלב זה בהתפתחותם ילדים אינם מבינים כמויות לדוג' כשמוזגים לעיניו של ילד מים מכלי גבוה‬
‫וצר לכלי רחב ונמוך יותר‪ ,‬הוא אינו מבין שכמות המים אינה משתנה ונוטה לחשוב שיש עכשיו פחות מים‪ ,‬משום‬
‫שמפלס המים נמוך יותר‪.‬‬

‫השלב השלישי) ‪ ,(11-7‬שלב האופרציות הקונקרטיות‪ .‬בתקופה זו ילדים רוכשים מושגים מופשטים ולוגיים‪ .‬הם‬
‫לומדים להתמודד ללא קשיים מיוחדים עם מושגים כמו סיבתיות‪ ,‬לומדים לבצע פעולות מתמטיות של כפל‪ ,‬חיבור‬
‫וחיסור ומבינים את הטעות ההגיונית במחשבה שהכלי הרחב מכיל פחות מים מן הכלי הצר ‪.‬‬

‫שלב רביעי) ‪ (15-11‬שלב האופרציות הפורמאליות‪ .‬בגיל הזה הילדים המתפתחים לומדים להבין רעיונות מופשטים‬
‫והיפותטיים‪ .‬כשילדים הנמצאים בשלב זה נתקלים בבעיה‪ ,‬הם מסוגלים לסקור את כל הדרכים האפשריות לפתור‬
‫אוןה ולבחון אותן באופן תיאורטי כדי להגיע לפתרון‪.‬‬

‫פיאז'ה טען ששלושת שלבי ההתפתחות הראשונים הם אוניברסאליים‪ ,‬ולא כל המבוגרים מגיעים לשלב הרביעי‪ ,‬שלב‬
‫האופרציות הפורמאליות‪ .‬פיתוחה של חשיבה אופרציונלית פורמאלית תלוי באופן חלקי בתהליכי הלמידה בבתי‬
‫הספר‪ .‬מבוגרים בעלי השכלה מוגבלת ממשיכים לחשוב במונחים קונקרטיים יותר ולשאת עקבות רבים של‬
‫אגוצנטריות‪.‬‬

‫ה ‪.‬חיברות מגדרי )‪(250‬‬

‫אחד התפקידים המרכזיים שהפרט לומד לקחת במהלך התעצבות העצמי שלו הוא התפקיד המגדרי‪ .‬החיברות‬
‫המגדרי הוא האופן בו גורמים חברתיים‪ ,‬כגון המשפחה ואמצעי התקשורת‪ ,‬מלמדים ילדים כיצד הם צריכים להתנהג‬
‫בהתאם למגדר שלהם – אילו תפקידים ממלאים בנים ואילו תפקידים ממלאות בנות‪.‬‬

‫החיברות המגדרי מתחיל כבר בינקות )או אפילו לפני‪ ,‬כאשר הרופא אומר "מזל טוב‪ ,‬זה בן"(‪ ,‬כאשר ההורים‪ ,‬לעיתים‬
‫באופן לא מודע‪ ,‬מתייחסים אחרת לבנים ולבנות‪ .‬הם מציעים להם צעצועים אחרים‪ ,‬קונים להם בגדים בצבעים אחרים‬
‫ומתחילים באופן זה ללמד אותם על ההבדלים "מה מתאים לבן ומה מתאים לבת‪".‬‬

‫מגדר הוא חלק משמעותי בזהות‪ ,‬ויש מספר תיאוריות המסבירות כיצד מתפתחים זהות ותפקידים מגדריים‪.‬‬

‫ו ‪.‬התיאוריה של פרויד )‪(51-250‬‬

‫לפי פרויד האלמנט המשמעותי בהתעצבות הזהות המגדרית ובכניסה לתפקידים מגדריים בגיל הרך ובילדות הוא‬
‫קיומו או היעדרו של איבר מין זכרי "פין"‪' ,‬יש לי פין' משמעו 'אני ילד'‪ ,‬ו' אין לי פין' משמעו 'אני ילדה'‪ ,‬והאינטראקציה‬
‫החברתית שמתפתחת סביב נתון זה ‪.‬‬
‫בשלב מוקדם מאוד של הילדות בנים מזהים שיש להם פין‪ .‬סביב גיל ‪ 5-4‬הם רואים באביהם מתחרה על אהבת‬
‫אימם‪ ,‬ומתפתחת אצלם חרדה שמא האב יגזול מהם את הפין‪ .‬מתוך הפחד הזה הם לומדים לדכא את היצר האירוטי‬
‫כלפי אימם‪ ,‬ולהזדהות עם זהותו של אביהם‪ .‬הוויתור על אהבת האם וההזדהות עם האב מובילה לאימוץ של זהות‬
‫מגדרית גברית‪.‬‬

‫בנות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬סובלות מקנאת פין משום שאין להן האיבר הנראה לעין המייחד את הבנים‪ .‬חשיבותה של האם‬
‫כמודל לחיקוי בעיני הבנות פוחתת‪ ,‬משום שגם היא חסרת פין ואינה מסוגלת להעניק איבר זה לבנותיה‪ .‬כשהילדה‬
‫מזדהה עם האם‪ ,‬היא לומדת לזהות את עצמה כפחותת ערך ביחס לבנים‪.‬‬

‫על‪-‬פי פרויד‪ ,‬השנים שבין גיל ‪ 5‬לבין הבגרות המינית הן תקופה של חביון – הפעילויות המיניות מתעכבות עד‬
‫שהשינויים הביולוגיים המציינים את ההתבגרות המינית שבים ומעוררים את הדחפים הארוטיים בדרך ישירה ‪.‬‬
‫בתקופת החביון‪ ,‬הָ חָ לה בשנים המוקדמות ובשנות הביניים של בית הספר‪ ,‬הקבוצות בני אותו מגדר ממלאות את‬
‫התפקיד החשוב ביותר בחייו של הילד‪.‬‬

‫ננסי צ'ודורו )‪(253‬‬

‫בדומה לפרויד צ'ודורו טענה שהזהות המגדרית מתעצבת מתוך הקשר הראשוני עם הוריו‪ ,‬אך בשונה מפרויד‪ ,‬היא‬
‫הדגישה את מרכזיותה של האם והיחס בינה לבין הילדים )אצל פרויד הכול נובע מפחד ומשיכה אל האב(‪ .‬צו'דורו‬
‫מתמקדת בתהליך ההינתקות מהאם‪ ,‬תהליך הכרחי לשם פיתוח האישיות הנבדלת של הילד ועיצוב זהותו‬
‫המגדרית‪ ,‬וטוענת שהוא מתרחש אחרת אצל בנים ואצל בנות‪.‬‬

‫תהליך ההינתקות של הבנים מאימם הוא יותר רדיקאלי‪ .‬בהיעדר דמות אב משמעותית וקרובה‪ ,‬בנים לומדים לפתח‬
‫את זהותם המגדרית תוך הנגדה ושלילה של מודל האם )ולא על דרך החיוב – "אל תהיה ילד טוב של אמא"(‪ .‬כלומר‬
‫הם לומדים שלהיות נשי זה רע וכמו שהאמא מרחיקה אותם‪ ,‬כך גם הם צריכים להתרחק מכל התנהגות שמזוהה עם‬
‫נשיות ולפתח עצמאות‪ .‬ניתוק זה גורם לבנים להיות פחות מיומנים ביצירת קשרים עם אחרים‪.‬‬

‫אצל הבנות התהליך הרבה יותר מעודן והדרגתי‪ ,‬ובמובן מסוים הן נשארות קרובות לאם גם במהלך חייהן‪ .‬הן אינן‬
‫נדרשות להינתקות מוחלטת וגם האם מזדהה איתן יותר מאשר הבנים ונוטות לשמור עליהן קרובות יותר‪ .‬הבנות‬
‫יכולות לעצב את זהותן המגדרית מתוך הזדהות עם מודל האם‪ ,‬ולא מתוך הנגדה ושלילה שלו‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הבנות‬
‫חשות את עצמן יותר מחוברות לאחרים ותלויות בהן )קודם לאמא ואח"כ לבעל( מה שגורם להן לפתח תכונות של‬
‫רגישות וחמלה‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬טוענת צ'ודורו‪ ,‬זהות מגדרית גברית מתבססת הרבה יותר על עצמאות ושליטה‪ ,‬על חוסר תלות באחרים‪ .‬לעומת‬
‫זאת זהות נשית מבוססת יותר על קשרים בין אישיים‪ ,‬על חמלה ועל רגישות לאחר‪.‬‬

‫דפוסים אלו משועתקים מדור לדור כאשר הבנות הופכות לאימהות בעצמן ונוהגות באותו אופן בילדיהן‪.‬‬

‫קרול גיליגן )‪(252‬‬

‫גיליגן ממשיכה את עבודתה של צ'ודורו וטוענת שהתעצבות הזהות המגדרית משפיעה גם על השיפוט וההערכה‬
‫העצמית – נשים‪ ,‬אשר עקב תהליכי החיברות לא פיתחו זהות נפרדת מהאם‪ ,‬מעריכות עצמן בהתאם לאחרים ‪,‬‬
‫להיותן חברות טובות‪ ,‬מסוגלות לטיפול‪ .‬גברים‪ ,‬אשר עברו תהליך היפרדות‪ ,‬מעריכים עצמם על ידי הישגים אישיים ‪.‬‬

‫תפיסות אלו של הנשים את עצמן מתאימות לתפקיד המסורתי המשויך לנשים )אימהות‪ ,‬מזינות‪ ,‬מנקות‪ ,‬מטפלות( ‪.‬‬
‫אולם בחברה שלנו‪ ,‬התכונות המשויכות לתפקיד זה של נשים – דאגה‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הקרבה ‪ -‬לא באמת מוערכות‪ ,‬ואף‬
‫לעיתים נתפסות כחולשה ולא כעוצמה רגשית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הזהות המגדרית משפיעה על תפיסת המוסר השונה של גברים ונשים – גברים נוטים לשפוט יותר לפי‬
‫אידיאלים מופשטים של צדק וחירות אישית‪ ,‬בעוד נשים נוטות להדגיש עזרה לזולת‪.‬‬

‫הגישה הפמיניסטית התרבותית )אתיקת החמלה(‬

‫עקב חינוך שונה‪ ,‬נשים וגברים מפתחים רגישויות שונות‪ .‬למשל הם תופסים באופן שונה את מושג הצדק‪ .‬יש לשנות‬
‫את המשפט כדי שייצג גם את מושג הצדק כפי שנשים תופסות אותו ‪ .‬הגישה מזוהה עם החוקרת קרול גיליגן‬
‫וספרה "בקול שונה" )שהוא הקול הנשי‪ (.‬גברים חושבים במושגים היררכיים ונוח להם למקם עצמם מעל אנשים‬
‫אחרים סביבם‪ .‬נשים נוטות לחשוב במושגים של קשרים‪ ,‬נוטות למקם עצמן במרכז‪ ,‬כמקושרות להרבה אנשים ‪.‬‬
‫גברים חוששים מקרבת יתר לאנשים וחווים קירבה כזו כחונקת‪ ,‬בעוד שנשים חוששות מריחוק‪ .‬גברים תופסים בני‬
‫אדם כנבדלים ועצמאיים‪ ,‬נשים רואות יותר את היחסים והקשרים שבין בני אדם‪ ,‬ואת הצרכים של האנשים שסביבן‪.‬‬

‫תפיסת הצדק של נשים הוגדרה ע"י חוקרים גברים כנחותה‪ .‬גיליגן מכנה אותה "הקול הנשי" ומדגישה את‬
‫הלגיטימיות שלה לצד האופן שבו גברים תופסים את הצדק‪ .‬גברים מעדיפים להכריע בשאלות של צדק באופן לוגי‬
‫תוך שיקול העקרונות הרלבנטיים‪ ,‬ואילו נשים יבחנו בעיית צדק בהקשר האנושי הספציפי שבו התעוררה‪ ,‬ולטפל בה‬
‫כבעייה של יחסי אנוש‪ .‬נשים נוטות שלא לבחור אחד משני צדדים לסכסוך‪ ,‬אלא לייצר פתרון שיתחשב במירב‬
‫הצרכים של מירב האנשים‪ ,‬בתפיסת צדק הקשרית רחבה‪ .‬תפיסת הצדק שונה אצל הנשים אך בשום אופן לא נחותה‬
‫לתפיסה של הגברים‪.‬‬

‫הגישה התרבותית שואפת לשינוי באופיו של המשפט‪ ,‬כך שתהיה בו השפעה של הקול‪-‬הנשי‪ .‬בכך שהמשפט משקף‬
‫רק את תפיסת הצדק הגברית‪ ,‬הוא פוגע בנשים‪ .‬הפתרון הוא לרכך את הגישות האדברסריות של המשפט‪ ,‬להקטין‬
‫את אווירת הדו‪-‬קרב שבו בהכרח צד אחד מנצח וצד אחר מפסיד‪ ,‬לאמץ גישות של גישור‪ ,‬לצקת תפיסה הומאנית‬
‫למשפט ולהימנע מ"מטריאליזציה" ו"רציונליזציה‪".‬‬

‫לנור וייצמן ועמיתותיה‬

‫בחנו כיצד ספרי ילדים מתפקדים כסוכני חיברות מגדריים‪ .‬הן מצאו כי החלק של הגברים גדול פי ‪ 11‬מזה של הנשים‬
‫בסיפור‪ .‬עוד הן מצאו כי סוגי הפעילות שמיוחסים לדמויות בסיפורים הן שונות‪ :‬הגברים הם הרפתקנים ופועלים‬
‫בחוץ ‪,‬יש להם כוח והם עצמאיים‪ .‬הנערות יושבות בבית‪ ,‬פסיביות‪ ,‬מבשלות ומנקות עבור הגברים ומחכות לשובם‪.‬‬
‫אגדות ילדים משקפות את התפיסות המסורתיות בנוגע למטרות אליהן צריכים לשאוף נערים ונערות‪ :‬להסתמך על‬
‫נסיך עשיר שיגאל את לכלוכית ממצבה האומלל‪ ...‬אידיאל האהבה הרומנטית‪ ...‬דימוי היופי של הנשים והגוף החסון‬
‫אצל גברים‪...‬‬

‫מהלך החיים )‪ – (254‬תהליך החברות‪ ,‬הוא רק היבט אחד של המחקר הסוציולוגי על מהלך החיים‪ .‬הסוציולוגיה‬
‫מנסה לשבור את התפיסות המקובעות שלנו לפיהן הביולוגיה היא זו שמכתיבה את 'מסלול החיים' שלנו ובמקום הם‬
‫מדברים על 'מהלך החיים‪ '.‬מושג המשקף את ההבנה שיש הבדלים בין חברות ובין תקופות שונות באופן בו אנשים‬
‫חווים את מהלך החיים שלהם‪ .‬הסוציולוגים מראים כיצד כאשר בוחנים תרבויות שונות ותקופות היסטוריות שונות ‪,‬‬
‫גם הקטגוריות שלנו לגבי גיל )מבוגר‪ ,‬צעיר(‪ ,‬וגם המשמעות החברתית של הגיל )כיצד מצופה מילדים למשל‬
‫התנהג( משתנות ‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬משתנים חברתיים של מעמד‪ ,‬מגדר וגזע גם הם משפיעים על מהלך החיים )מי הולך‬
‫לעבוד הולך ללמוד למשל(‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬כל מהלך החיים יכול להיות מושפע גם משינויים היסטוריים בדור מסוים –‬
‫התפתחות טכנולוגית‪ ,‬הטרור העולמי ועוד‪ ...‬כלומר התבוננות רק בביולוגיה לא מסבירה לנו כיצד בני אדם חווים את‬
‫מהלך החיים שלהם‪ ,‬ובאיזה אופן מהלך החיים של אדם מושפע מהחברה‪.‬‬

‫הילדות – שלב ברור ומגודר של החיים‪ .‬הילדות חוצצת בין הגיל הרך לבין הנעורים ‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫זיקנה )‪ (260‬נתונים ממדריך הלמידה בעמ '‪63‬‬

‫הסוצ' מבינים שהחברה האנושית מזדקנת ‪ .‬הארכת תוחלת החיים‪ -‬בני אדם‪ ,‬בעיקר בארצות העשירות‪ ,‬חיים כיום‬
‫חיים ארוכים יותר‪ ,‬בריאים יותר ופוריים יותר מבעבר‪ .‬שנות הזקנה יכולות להיות שנים של אושר וסיפוק‪ ,‬אך הן‬
‫יכולות להיות גם שנים של מצוקה חומרית ובידוד חברתי ‪.‬‬
‫החברות האנושיות ברחבי העולם כולו מזדקנות )כלומר תוחלת החיים עלתה(‪ ,‬אך הדבר אינו קורה באופן שווה‪ .‬יש‬
‫הבדלים בתוחלת החיים הלאומית הממוצעת בין מדינות שיכולים לנוע עד הפרשים של עשרות שנים‪ .‬הבדלים אלו‬
‫בסיכויי החיים מדגימים כי חוויות ההזדקנות‪ ,‬הגסיסה והמוות‪ ,‬הן שונות עבור אנשים בחלקים שונים של העולם ‪.‬‬
‫בישראל תוחלת החיים היא כ‪ 81-‬שנים‪ ,‬דבר אשר ממקם אותה מבחינה זו יחד עם החברות המפותחות ביותר ‪,‬‬
‫בדרום אפריקה לעומת זאת‪ ,‬תוחלת החיים עומדת על כ‪ 49-‬שנים ‪.‬‬

‫שתי תופעות המשפיעות על הגידול בהזדקנות‪:‬‬

‫הירידה בשיעורי הילודה ‪-‬האוכלוסיות במרבית חברות העולם מזדקנות עקב ירידה בשיעורי הילודה‬
‫ירידה בשיעורי התמותה ‪ -‬תופעה שסוציולוגים מכנים "האפרה "של האוכלוסייה ) מושג של פטרסון ( כלומר יש‬
‫פחות ילדים ואנשים חיים יותר זמן כך שבסך הכול‪" ,‬גיל" האוכלוסייה עלה‪.‬‬
‫מספר האנשים מעל גיל ‪ 65‬עולה בהתמדה וגידול זה מגביר מאוד את הלחץ על המשאבים בארצות רבות ‪,‬‬
‫המתקשות כבר היום לספק כהלכה את הצרכים )שירותי בריאות וסעד( של אוכלוסיותיהן‪ .‬ישראל הינה מקרה חריג‬
‫שכן למרות תוחלת החיים הגבוהה‪ ,‬שיעור האוכלוסייה מעל גיל ‪ 60‬הינו רק ‪ .%14‬ניתן להסביר זאת בשיעורי הילודה‬
‫הגבוהים בישראל בכל המגזרים‪ .‬דבר זה הופך את החברה הישראלית ל"צעירה" מבחינת מבנה דמוגרפי ‪.‬‬

‫המשמעות החברתית של הזדקנות ‪263-262‬‬

‫הסוצ' מבינים שהחברה האנושית מזדקנת‪ .‬אחת התופעות – הארכת תוחלת החיים‪ .‬בעיקר בחברות מתועשות‬
‫ומדרניות‪ ,‬אנשים מגיעים לגיל מופלג‪ .‬בהשוואה לתק' אחרות תוחלת החיים גבוהה ולצידה איכות החיים גבוהה‪.‬‬

‫שתי תופעות משפיעות על הגידול בהזדקנות האפרת האוכלוסיה )פטרסון(‪:‬‬

‫ירידה בשיעורי הילודה‬ ‫‪-1‬‬
‫ירידה בשיעורי התמותה‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫כיצד אנשים מזדקנים‬
‫הגרנטולוגיה‪ -‬תחום מחקר במדעי החברה שעוסק בהיבטים חברתיים של הזדקנות‪.‬‬

‫• הזדקנות ביולוגית – הקהייה של החושים‪ ,‬התדלדלות מסת השרירים‪ .‬לרוב‪,‬התפקוד הביולוגי של זקנים‬
‫אינם מגביל אותם פיזית באופן משמעותי‪ .‬למרות זאת רווחים סטריאוטיפים רבים לפיהם זקנים הם "חלשים‬
‫ורופסים‪".‬‬
‫• הזדקנות פסיכולוגית – יש תופעות של האטה בהיזכרות ובניתוח המידע‪ ,‬אולם אצל מרבית הקשישים‬
‫יכולות הלמידה והקוגניציה אינן נחלשות במידה משמעותית עד גיל מאוחר מאוד‪ .‬מחלות כגון אלצהיימר ‪,‬‬
‫הפוגעות בזיכרון‪ ,‬נדירות מאוד בקרב אנשים עד גיל ‪ ,75‬אולם שכיחות הרבה יותר בקרב בני ‪ 85‬ומעלה‪.‬‬
‫• הזדקנות חברתית – גיל חברתי משקף את הנורמות‪ ,‬הערכים‪ ,‬והתפקידים הקשורים מבחינה חברתית לגיל‬
‫כרונולוגי מסוים‪ .‬התפיסות האלה משתנות מחברה לחברה ומתקופה לתקופה‪ ,‬והן משקפות את המבנה‬
‫החברתי יותר מאשר מצב ביולוגי או פסיכולוגי של האנשים‪ .‬למשל‪ ,‬ביפן וסין נהוג לראות בזקנים כמקור‬
‫לזיכרון היסטורי ולתבונה‪ .‬לעומת זאת במדינות מערביות רבות מתפתחת תרבות של סלידה מזקנה ‪,‬נוטים‬
‫לראות בזקנים אנשים נתמכים וחסרי תועלת שאינם צועדים עם הזמן )לא היי טק( וכן בארצות אלו יש קידוש‬
‫של הנעורים )למשל רשת הבגדים ‪.(Forever 21‬‬
‫ציפיות התפקיד )גופמן( ממלאות תפקיד חשוב ביותר בהגדרת זהותו האישית של האדם‪ .‬כמה מן התפקידים‬
‫הקשורים לשנות הזקנה נושאים אופי חיובי )חוכמת חיים‪ ,‬זמן לעצמך‪ ,(...‬אולם יש תפקידים שמיוחסים לזקנים‬
‫שנושאים אופי שלילי ויכולים להביל לדימוי עצמי נמוך ולבידוד‪ :‬חִ שבו‪ ,‬למשל‪ ,‬על ביטויים כגון 'טרחן זקן'‪' ,‬שוטה זקן'‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כאשר גבר פורש ממעגל העבודה בגיל ‪) 67‬בישראל( הוא צפוי לחיות עוד כ‪ 12-‬שנים‪ ,‬רובם במצב בריאותי טוב‬
‫)שלא כמו בעבר(‪ .‬מה הציפיות של החברה ממנו? מה הוא מצפה מן החברה? האם גבר בן ‪ 70‬אמור לשנות את‬
‫דפוסי הבילוי שלו? האם הוא מוכרח לפרוש ממעגל העבודה ?‬

‫מקומם של הזקנים בחברה והיחס אליהם )‪.(265‬‬

‫כיצד מתעצב מקומם של הזקנים במבנה החברתי‪ ,‬וכיצד נקבע היחס אליהם? תיאוריות שונות מדורות שונים ניסו‬
‫להסביר זאת‪ :‬תיאוריות פונקציונליסטיות מניחות שתהליכי הזדקנות פוגמות ביכולת הפיזית והנפשית של האדם‬
‫ובהתאם גם לתפקידים החברתיים ומנסות לתת מענה לשאלה איך התפקידים הללו עונים על צרכי החברה‪ .‬הדגישו‬
‫את הדרך שבה אנשים מסתגלים לתפקידים חברתיים ככל שמזדקנים ‪.‬‬
‫פרסונס ותיאוריית ההתנתקות )פונק(' – פרסונס טען שאנשים זקנים‪ ,‬צריכים להתאים עצמם ולהסתגל הן מבחינה‬
‫חברתית והן מבחינה נפשית‪ ,‬לתהליך ההזדקנות‪ .‬שעל החברה למצוא תפקיד לזקנים מחוץ לשוק העבודה שבו יוכלו‬
‫להגשים את איכויותיהם הייחודיות – את תבונתם ובגרותם‪ .‬למצוא עבורם שירותי התנדבות שיועילו גם להם וגם‬
‫לחברה‪ .‬החברה צריכה לנתק את המבוגרים מתפקידיהם המסורתיים כדי לפנות מקום לצעירים‪ .‬החברה תרוויח‬
‫מהתנתקותם של הזקנים משוק העבודה ופינוי מקומם לצעירים‪ .‬הישארותם של זקנים בשוק העבודה הופכת אותו‬
‫לדיספונקציונלי ‪ .‬כלומר ההינתקות היא פונקציונאלית הן עבור החברה )דם חדש( והן עבור הזקנים )מציאת פעולות‬
‫שיותר מתאימות למצבם( ‪.‬‬
‫תיאוריית ריבוד הזקנה ותיאוריית מהלך החיים – ‪266‬‬

‫תיאורית ריבוד הזקנה ‪ -‬מבוססת על תיאורית הקונפליקט‪ .‬זו תיאוריה שמסבירה את השפעותיה של מדיניות‬ ‫א‪-‬‬
‫חברתית רחבה כלפי זקנה שבאה לידי ביטוי בקביעת גיל הפרישה‪ ,‬חוקי פנסיה וכו'‪ ,‬על מקומם של קשישים‬
‫במערכת הריבוד החברתי ‪.‬מושג מרכזי של התיאוריה הוא ההשהיה המבנית )הסטרוקטורליסטית( )‬
‫‪ ,(structural lag‬המשקף את העובדה שמבנים חברתיים אינם מדביקים את קצב‬

‫השינויים באוכלוסייה ובחיי האנשים ‪.‬למשל‪ ,‬מושג המשפחה שכבר הרבה זמן זה לא רק "אבא ואמא וילדים‬
‫"עדיין משתקף בפרסומות ובחינוך בצורתו הקונבנציונלית ‪.‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כשגיל הפרישה נקבע ל‪ 65-‬זמן קצר‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬תוחלת החיים ורמת החיים בארצות רבות באירופה היו נמוכות לאין שיעור‬
‫מכפי שהן כיום‪.‬‬

‫תיאוריית מהלך החיים‪ -‬רואה את ההזדקנות כשלב טבעי במהלך החיים‪ ,‬כזה שמעוצב ע"פ האירועים‬ ‫ב‪-‬‬
‫ההסטוריים‪ ,‬החברתיים והכלכליים של אדם במהלך חייו‪ .‬גישת מיקרו ומקרו בו זמנית‪ .‬מראה את התופעות‬
‫החברתיות למשל‪ -‬מי שעבר את השואה ומי שחי בקוטב‪-‬זקנתם תקבל משמעות שונה‪.‬‬

‫תיאוריית הכלכלה הפוליטית )קרול אסטס ‪ - (266‬תיאוריות ביקורתיות יותר של קונפליקט שעוסקות בזקנה מהיבט‬
‫של כלכלה פוליטית ‪ ,‬טוענות שהסיבה לחוסר ההתאמה של מבנים חברתיים למאפייני האוכלוסייה אינו נובע מפיגור‬
‫של המערכות החברתיות אחר קצב ההזדקנות של החברה‪ ,‬אלא מיחסי כוח לא שוויוניים ועצמה פוליטית נמוכה של‬
‫האוכלוסייה הוותיקה‪ .‬המדינה בעצם דוחקת את הקשישים לשולי החברה והם נחשבים ללא רצויים‪ ,‬מהווים נטל על‬
‫המערכת ‪.‬הכלכלה הקפיטליסטית‪ ,‬יוצרת מצב שבו קשישים‪ ,‬מופלים בשכר וכתוצאה מכך הבטחון כלכלי שלהם יורד‬
‫וזכויותיהם מצטמצמות ‪.‬‬

‫הפמיניזציה של הזקנה ‪ -269‬נשים מאריכות ימים מגברים‪ ,‬ועל כן אלמנות היא תופעה רווחת בקרב קשישות‪5/4 .‬‬
‫מן הנשים בנות ‪ +85‬הן אלמנות וכמעט מחצית מבנות ‪ .+65‬עם זאת‪ ,‬שיעורן היחסי לעומת הגברים יורד במקצת‪,‬‬
‫סיבות‪:‬‬
‫)‪ (1‬במלה"ע הראשונה נהרגו המוני גברים והנשים שלהם הגיעו לפרישה בדיוק כשהנתונים הראו את הפער המדובר;‬
‫)‪ (2‬ירידה בשיעורי התמותה של גברים ב‪ +65-‬לעומת הנשים בנות גילם ‪ .‬פמיניזציה טומנת גם בעיות‪ :‬נשים‬
‫קשישות נוטות להיות עניות יותר )תשלומי פנסיה נמוכים(; רק ‪ %42‬מהנשים בעלות מכונית לעומת ‪ %66‬מהגברים‬
‫והדבר מגביל מאוד; נשים סובלות ממוגבלויות יותר מגברים וזקוקות ליותר סיוע‪ .‬עוד נמצא שגברים נוטים להזדקן‬
‫לצד בת‪-‬זוג ואילו נשים המזדקנות במוסדות גדול פי ‪ .2‬קיימים גם הבדלי תרבות ומדיניות‪ :‬צפון אירופה דוגלת‬
‫בשירותי רווחה שגורמים לקשישות לחיות לבד‪ ,‬ואילו בדרום אירופה נוטים למגורים רב‪-‬דוריים והשארת הקשישים‬
‫בחיק המשפחה‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫‪285‬‬ ‫יחידה ‪ – 9‬משפחות ויחסים אינטימיים‬

‫משפחה )לפי גידנס=( קבוצה של אנשים שקשורים זה לזה בקשרי שאות שחבריה המבוגרים של המשפחה נושאים‬
‫באחריות לטיפול בילדים‪.‬‬
‫קשרים בין פרטים שנוצרו או בעקבות נישואים‪ ,‬או כתוצאה של קרבת דם‬ ‫קשרי שארות=‬
‫זוג הורים וילדיהם הביולוגים או המאומצים שחיים במשק בית משותף‪.‬‬ ‫משפחה גרעינית=‬
‫מכילה בתוכה מעבר למשפ' הגרעינית‪ ,‬קרובי משפחה נוספים‪.‬‬ ‫משפחה מורחבת=‬
‫ריבוי נישואים אדם הנשוי ליותר מבן‪/‬בת זוג אחד פוליגיניה= ריבוי נשים‪ .‬פוליאנדריה= ריבוי‬ ‫פוליגמיה=‬
‫גברים‪.‬‬
‫אחד נישואים‬ ‫מונוגמיה=‬
‫מיתוסים ביחס למשפחה המסורתית – מבט היסטורי‪:‬‬
‫תלונה מוכרת כיום היא שהמשפחה זה "לא כמו שהיה פעם‪ ",‬נובע מכך שהמשפחה בתקופות עבר‪ ,‬מילאה את‬
‫התפקיד הראוי לה והייתה מוסד משמעותי ממה שהוא כיום‪ .‬המשפחה האידיאלית עליה מדברים‪ ,‬היא זו בה הילדים‬
‫כיבדו את הוריהם אשר חיו מתוך כבוד הדדי זה כלפי זה ‪ .‬כאשר אנשים מדברים על דגמים אידיאלים אלו יש בראשם‬
‫שני מודלים של משפחות שהתקיימו בתקופות היסטוריות שונות‪ :‬המשפחה המסורתית של אנגליה הוויקטוריאנית‬
‫במאה ה‪ ,19-‬והמשפחה של שנות החמישים של המאה ה‪ :20-‬סיבות להפרכת המיתוס‪:‬‬
‫• רוב הנישואים היו מחזיקים כ‪ 12-‬שנה בממוצע )עקב שיעורי התמותה הגבוהים( ;‬
‫• המשמעת הנערצת הושגה באמצעים קשוחים של סמכות הורית; ורוב הנשים לא היו יוצאות מבתיהם בעוד‬
‫לבעלים היה היתר חברתי לממש את חירותם המינית ‪.‬‬
‫• אמהות נפטרו בזמן הלידה‬
‫• ילדים עזבו את הבית כדי להפרנס‬
‫"הבעיה ללא שם" בטי פרידן ‪ -‬היבט אחר הנוגע במיתוסים הקשורים במשפחה הינה מחקרה של בטי פרידן ‪,‬‬
‫שחקרה נשים נשואות בשנות ה‪ :50-‬נשים אלו כביכול חיו את 'החלום האמריקאי' )בית בפרברים‪ ,‬בעל‪ ,‬ילדים‪ ,‬רכב‪,‬‬
‫כלב ומכונת כביסה( ובכל זאת חשו רגשות קשים של אי נחת מחייהן‪ .‬מכיוון שהנשים לא ידעו לנסח מה מפריע להן‪,‬‬
‫כינתה זאת פרידן‪" :‬הבעיה שאין לה שם" ‪ -‬הן סובלות מבדידות‪ ,‬חרדות ודיכאון עמוק בגלל שהן כלואות בין שתי‬
‫ציפיות חברתיות‪/‬תרבותיות שמתנגשות זו בזו‪ ,‬האחת להיות רעיה ואם אוהבת מטפלת ומכילה ומנגד להיות אישה‬
‫עצמאית המממשת את עצמה‪ .‬התנגשות זו יצרה אחוזים גבוהים של דיכאון שלא הובנו ע"י החברה‪.‬‬
‫משפחות במבט גלובלי ‪ 291‬השינויים שעוברים על משפחות בעידן הגלובליזציה‪.‬‬
‫אידיאלים של אהבה= התפשטות התרבות המערבית‪ ,‬מובילה להתפשטות האידאלים של אהבה ורומנטיקה‬ ‫‪-1‬‬
‫לחברות לא מערביות‪.‬‬
‫ממשלות יוזמות שינויים= ממשלים נוקטים יוזמה פעילה ע"מ לשנות דפוסים קיימים בתוך המשפחה‪ .‬למשל‬ ‫‪-2‬‬
‫בסין הגבלת ילודה או נישואים חד מיניים בקנדה‪.‬‬
‫ניתוק המשפחה הגרעינית= המעבר של חברות מכפרים לערים מתועשות גרם לניתוק המשפחה הגרעינית‬ ‫‪-3‬‬
‫מהמשפחה המורחבת‪.‬‬
‫ערעור המערכת המשפחתית= המעבר לעבודות לא חקלאיות‪ ,‬גרם לערעור המערכת המשפחתית‪ .‬כבר לא‬ ‫‪-4‬‬
‫משפחה שכולם עובדים באותו עסק‪.‬‬

‫ויליאם ג'יי גוד‪ ,‬אשר השתייך לזרם הפונקציונסליטי‪ ,‬טען כי ככל שתהליך הגלובליזציה ימשיך להתפשט בעולם‪ ,‬כך‬
‫הדגם של המשפחה הגרעינית יהפוך לדומיננטי‪ ,‬זאת בגלל שהוא יותר "מתאים" לצורכי התיעוש‪ .‬אולם‪ ,‬גישה זו‬
‫לא עמדה במבחן המציאות כאשר צורות המשפחות שצצו לא הפכו ליותר ויותר אחידות‪ ,‬אלא דווקא יותר מגוונות ‪.‬‬

‫חוקר נוסף ‪,‬גורן תורבורן "בין מין ועוצמה"‪ -‬טען כי עם הזמן המגוון של הדפוסים המשפחתיים גדל‪ -‬כדי להבין כיצד‬
‫מתעצב מוסד המשפחה יש לבחון ‪ 3‬גורמים‪:‬‬

‫סמכות פטריאריארכלית= ‪ -‬הדומיננטיות הגברית‪-‬יורדת ‪ .‬ירידת הסמכות הגברית מתחלקת לשתי תקופות ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הראשונה‪ -‬הייתה אחרי מלחה"ע הראשונה שהוציאה נשים מהבית לעבוד למען המאמץ המלחמתי ולאחר המהפכה‬
‫הרוסית שקראה תיגר על הסמכות הגברית‪ .‬התקופה השנייה חלה בשנות ה ‪ 60‬עם המהפכה המינית בגל השני של‬
‫הפמיניזם‪ .‬גל זה מיסד את השינוי של מעמדן של נשים בחברה והשיג כלים משפטיים שאפשרו לנשים‬
‫להשתתףבחיים הציבוריים )זכות בחירה‪ ,‬זכות לתנועה חופשית‪ ,‬זכות להיבחר‪ ,‬זכות על הגוף –הפלות חוקיות‪ ,‬לא‬
‫בכל מדינות‪(.‬‬
‫תפקיד הנישואין בהסדרת ההתנהגות המינית ‪ -‬תורבורן טוען כי חלו שינויים גדולים בדפוסי הנישואין‪ ,‬אם כי‬ ‫‪.2‬‬
‫טענתו שונה מזו של גוד ומראה כי מודל המשפחות אינם נעשים דומים יותר ויותר למשפחה הגרעינית אלא היחסים‬
‫האינטימיים במדינות המערביות נעשו פתוחים יותר ומשוחררים מכבלי המסורת‪ .‬עליית שיעור הגירושים‪ ,‬עלייה‬
‫בגיל הנישואין‪ ,‬עלייה בנישואין שניים‪ ,‬מספר רב של אנשים החיים בגפם‪ ,‬מפריך את הטענה כי המשפחה היא בעלת‬
‫מודל דומיננטי אחד אלא יש לו צורות רבות ‪.‬‬
‫השפעות הפריון ואמצעי מניעה – השינוי הגדול ביותר הוא זה שהביאו עימם ההמצאות החדשות הקשורות‬ ‫‪.3‬‬
‫באמצעי מניעה‪ ,‬המצאת הגלולה היא מן ההמצאות ששינו את פני הפריון במאה ה ‪ .20‬כמו כן ניכרת ירידה כללית‬
‫בפריון עקב מספר גורמים‪ :‬אמצעי מניעה‪ ,‬עלייה באיכות החיים של אנשים‪ ,‬גיל תמותה גבוה יותר‪ ,‬השתלבות של‬
‫נשים בשוק העבודה וביסוס מעמדן הכלכלי‪.‬‬

‫מאפיינים של משפחות מערביות )‪(293‬‬

‫משפחות מונוגמיות ברוב החברות יש איסור על ריבוי נישואים‪.‬‬ ‫‪-1‬‬
‫נישואים מבוססים על אהבה והתאמה אישית‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫משפחה פטריליניאלית‪-‬אימוץ שם המשפחה של האב‬ ‫‪-3‬‬
‫משפחה ניאולוקלית‪ -‬הזוג עובר לגור במשק בית חדש נפרד מההורים‪.‬‬ ‫‪-4‬‬
‫משפחה גרעינית‪ -‬זוג הורים וילדיהם‪.‬‬ ‫‪-5‬‬
 ‫אי שוויון בתוך המשפחה‬
‫טרי אפטר‪" -‬לנשים עובדות‪ ,‬אין אישה בבית"‪ -‬באיזון שבין עבודה לגידול הילדים‪ ,‬בולט אי השוויון בזירה‬
‫המשפחתית בצורה הכי בולטת‪ .‬טוענת שנשים מוצאות עצמן מול שתי משימות‪ :‬גם עבודה שמביאה לעצמאות‬
‫כלכלית וגם משימות ביתיות כגון גידול הילדים‪ .‬והשילוב בין שני אלו מוטל יותר על הנשים‪.‬‬
‫הוכצ''ילד‪" -‬המהפכה שנעצרה" ‪ -‬עדיין מתקיימת מהפכה חברתית של שוויון מגדרי בעבודה אבל בבית המהפכה‬
‫נעצרה והדפוסים המסורתיים נשארים באחריות הנשים למרות השינויים שנעשו בתפקידים החוץ ביתיים‪.‬‬
‫גירושין ופרידה )‪(302‬‬
‫אי שוויון מוביל לעלייה בשיעורי הגירושין‪ .‬השפעות‪:‬‬
‫העצמאות הכלכלית של נשים‪ -‬ככל שנשים נכנסות יותר לשוק העבודה שיעור הגירושין עולה‪.‬‬ ‫‪-1‬‬
‫עלייה ברמת הרווחה‪ -‬עליה כלכלית ברמת הרווחה מקל על הקמת משק בית נפרד כאשר הנישואין לא טובים‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫גירושין כבר לא כרוכים בסטיגמה של שם רע‪.‬‬ ‫‪-3‬‬
‫היעדר סיפוק אישי מהנישואין‪ -‬בחברה המודרנית‪ ,‬סיפוק אישי הוא הכרחי‪ .‬מה שלא קרה בהכרח בעבר‪.‬‬ ‫‪-4‬‬
‫עליזה לוין מחקר עמ '‪ 57‬במקראה‬
‫אילו משתנים חברתיים יכולים לעודד גירושין ואילו יכולים לעכבם‪ -‬ממצאים‪:‬‬
‫זוגות הומוגמיים )דומים(‪ -‬מבחינת מוצאם‪ ,‬יציבים יותר מזוגות מעורבים ‪.‬‬ ‫‪-1‬‬
‫השכלה‪ -‬יש סיכוי גדול יותר להתגרש אם האישה משכילה יותר מהגבר‪ .‬דמיון בהשכלה= נישואין יציבים יותר ‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫בעלי השכלה גבוהה מתגרשים יותר‪.‬‬
‫הון משפחתי‪ -‬ככל שלבני הזוג יש הון משפחתי גדול יותר כך הסיכוי להתגרש קטן יותר ‪.‬‬ ‫‪-3‬‬
‫גיל הנישואים‪ -‬ככל שמתחתנים מוקדם יותר יש סיכוי גבוה יותר להתגרש‪.‬‬ ‫‪-4‬‬

‫משקי בית חד הוריים )‪(304‬‬

‫בעיקר אימהות חד הוריות‪ .‬יש יותר אימהות חד הוריות שחיות בעוני במדינות רווחה‪ .‬המצבים הפחות שכיחים הם‬
‫של בעלות עצמאות כלכלית שיכולות לגדל לבד את ילדיהן ‪.‬‬
‫"האב הנעדר"‪ -‬תופעה של אבות שנוטשים את המשפחה או שנעדרים לתקופה ארוכה או שהמשפחה לא יודעת היכן‬
‫הם ‪.‬בעקבות זאת צמחו ארגונים למען זכויות האבות בטענה שהחוק‪ ,‬הטוען להגן על האינטרס של הילד‪ ,‬מפלה‬
‫אבות כאשר זוגות נפרדים )שכן קיימת הנחה תרבותית שמקומם של הילדים הוא עם האמא(‪ .‬תופעה זו‪ ,‬בה ילדים‬
‫גדלים ללא דמות אב‪ ,‬היא בעלת השלכות חברתיות רחבות‪ :‬פשיעה גוברת‪ ,‬הוצאה ציבורית גוברת על תמיכה‬
‫בילדים‪ ,‬חוסר תפקוד חברתי‪ ,‬היעדר דמות סמכותית לפנות אליה בעת הצורך‪ .‬בעקבות הדאגה מהעדר דמות אב‬
‫בחייהם של אנשים צעירים‪ ,‬ממשלות פיתחו תכניות לגידול המעורבות של אבות בגידול ילדיהם‪ ,‬כגון מענקי לידה‬
‫וחופשות לידה לאבות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬האימהות הן לרוב אלו שלוקחות את חופשות הלידה )גם יותר משתלם כלכלית‬
‫וגם הבניה חברתית – סטריאוטיפים מגדריים(‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עם העלייה באחוז הגירושין‪ ,‬לא נכון לדבר על התפרקות המשפחה‪ ,‬במקום המשפחה "האידיאלית"‪,‬‬
‫צצים סוגים חדשים של משפחות‪.‬‬

‫גישות חלופיות לחיי המשפחה משפחות חלופיות למשפחות המסורתיות ‪309‬‬

‫קוהביטציה= דפוס משפחתי של בית משותף ללא נישואין‪ .‬בישראל הדפוס הקו‪-‬הביטטי הוא זמני וכהכנה לנישואין‪.‬‬

‫זוגות חד מיניים= מספר רב של גברים ונשים המעדיפים את בני מינם חיים יחד דרך קבע כזוגות‪ ,‬אך מאחר‬
‫שמרבית הארצות עדיין אינן מכירות בנישואים חד‪-‬מיניים‪ ,‬היחסים של זוגות של הומואים או לסביות מושתתים בדרך‬
‫כלל על מחויבות אישית ואמון הדדי ולא על החוק‪ .‬זוגות כאלה מכונים לעתים 'משפחות מבחירה'‪ ,‬כינוי המשקף את‬
‫הצורות החיוביות והיצירתיות של חיי היום‪-‬יום שהזוגות האלה מסוגלים יותר ויותר לנהל יחד‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫מסתמנת במערב אירופה מגמה חשובה ביותר של הכרה גוברת בבריתות זוגיות אזרחיות בין בני‪-‬זוג הומוסקסואלים‬
‫בעקבות מאבק ממושך של תנועות של הומואים‪ .‬מחקרים מגלים שמשפחות אלו מתאפיינות ביותר שויוניות‪.‬‬

‫וויקס ועמיתיו )‪ (Weeks et al., 2004‬מצביעים על שלושה דפוסים חשובים‪ ,‬המאפיינים בריתות בין הומואים או בין‬
‫לסביות‪:‬‬
‫הן מעניקות הזדמנות רבה יותר לשוויון בין השותפים‪ .‬זוגות של הומואים או לסביות יכולים לבנות ביודעין‬ ‫‪-1‬‬
‫מערכות יחסים המשוחררות מכל סוג של אי‪-‬שוויון והבדלי עוצמה המאפיינים זוגות הטרוסקסואלים רבים‪.‬‬
‫בני‪-‬זוג הומוסקסואלים קובעים במשותף את הפרמטרים ואת חלוקת התפקידים של יחסיהם‪ .‬בניגוד לזוגות‬ ‫‪-2‬‬
‫הטרוסקסואלים‪ ,‬המושפעים מציפיות חברתיות בנוגע לתפקידי מגדר‪ ,‬זוגות חד‪-‬מיניים נתקלים בפחות ציפיות בנוגע‬
‫לשאלה מי אמור לעשות מה בביתם המשותף‪ .‬כל תחומי החיים המשותפים הם נושא למשא ומתן‪ ,‬והתוצאה עשויה‬
‫להיות חלוקת תפקידים שוויונית יותר‪.‬‬
‫בריתות של הומואים ולסביות מאופיינות בצורת מחויבות שאינה מבוססת על גיבוי משפטי‪ .‬אמון הדדי‪ ,‬נכונות‬ ‫‪-3‬‬
‫ליישב קשיים ואחריות משותפת ל 'ניהולם הרגשי' של היחסים הם מסימני ההיכר הבולטים של הבריתות האלה‪.‬‬
‫בריתות זוגיות אזרחיות = הסכמי שותפות המוכרים בחוק בין שני אנשים בני אותו מין‪ .‬אף שמבחינה טכנית אין‬
‫מדובר ב 'בריתות נישואין' במובנן הדתי‪ ,‬זוגות שכרתו הסכמים כאלו נהנים מזכויות השוות לאלו של זוגות נשואים‬
‫בשורה של תחומים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬זוגות אלו יכולים לצפות ליחס שווה בנושאים פיננסיים‪ ,‬כגון ירושה‪ ,‬פנסיה ודמי‬
‫מזונות‪ .‬הם זכאים גם למעמד של 'קרוב המשפחה הקרוב ביותר'‪ ,‬שקודם לכן נשלל מהם‪ ,‬וגם חוקי ההגירה‬
‫מתייחסים לבריתות אזרחיות כמו לבריתות נישואין‪.‬‬

‫משפחות חורגות‪ 312- -‬משפחה המורכבת מהורה וילדים והורה נוסף וילדיו שלו שמתחברות למשפחה חדשה‪.‬‬

‫גישות תיאורטיות ליחסים אינטימיים ומשפחות )‪:(320‬‬

‫פונקציונליזם‪ -‬לפי הפונקציונליזם החברה מורכבת ממוסדות שלכל אחד פונקציה מסוימת הנחוצה לחברה כדי‬
‫לשמור על יציבות‪ .‬כך‪ ,‬גם המשפחה ממלאת פונקציות חשובות לחברה – הולדה‪ ,‬גידול ילדים וחיברות ‪.‬לפי פרסונס‪,‬‬
‫הפונקציות העיקריות של המשפחה הן חיברות ראשוני וייצוב האישיות‪ .‬תפיסת המשפחה של פרסונס כללה נישואין‬
‫בין גברים ונשים כהכרחיים לתמיכה ובריאות האישיות‪ ,‬וכן כחלק מהמשפחה הקונבנציונאלית‪ ,‬מבוגר אחד יכול לצאת‬
‫לעבוד מחוץ לבית בעוד המבוגר השני דואג לבית ולילדים‪ .‬על הבעל מוטל התפקיד המעשי של פרנסת המשפחה‪,‬‬
‫ואילו על האישה מוטל התפקיד הרגשי של הדאגה לקן המשפחתי ‪.‬‬

‫הביקורת טענה כי תיאוריות אלו מצדיקות את חלוקת העבודה הביתית בין נשים לגברים כדבר טבעי וטוב‪ .‬אין‬
‫התייחסות לדגמי משפחות שאינם 'קונבנציונאליים'‪ ,‬ואם יש הן עשויות להיתפס כסוטות ‪.‬‬

‫גישות פמיניסטיות – מערערות על התפיסה שרואה את המשפחה כהרמונית וזירת בטחון ‪.‬המשפחה היא‬
‫לאבהכרח מקור של הרמוניה וביטחון‪ ,‬אלא יכולה להיות גם מוקד של ניצול‪ ,‬בדידות וקיפוח‪ .‬לטענת הפמיניזם‪,‬‬
‫בתוך המשפחה קיימים יחסי עוצמה לא שוויוניים המובילים לניצול של בני משפחה מסוימים על‪-‬ידי אחרים ‪.‬‬

‫‪ (1‬חלוקת העבודה בבית – האופן בו מתחלקות המשימות בין חברי הבית‪ .‬ישנם תחומים גבריים ותחומים נשיים ‪.‬‬
‫למרות שנשים כיום נמצאות יותר מחוץ לבית‪ ,‬הן עדיין נחשבות לאחראיות על משימות הבית וזוכות לפחות זמן פנוי ‪.‬‬
‫פמיניסטיות אחרות בחנו את התרומה של עבודת הנשים בלא‪-‬השכר‪ ,‬למערכת הכלכלית )עבודתן של נשים אינה‬
‫מתוגמלת‪ ,‬אך היא זו שמאפשרת לגברים לצאת לעבוד מחוץ לבית( ‪.‬‬

‫‪ (2‬יחסי עוצמה לא‪-‬שוויוניים במשפחה – אלימות פיזית ומינית שמופעלת כלפי נשים וילדים ועד כה טואטאה מתחת‬
‫לשטיח‪ .‬השאלה האם מה שמתרחש בתחום הפרטי הוא מושא להתערבות חיצונית? הפמיניסטיות טוענות ש‪-‬הכול‬
‫פוליטי – וגם התנהלות היחסים בין בעל לאשתו משקפת אי שוויון חברתי רחב יותר ‪.‬‬

‫‪ (3‬חקר הפעילויות הטיפוליות – נשים הן אלו שלרוב מטפלות בילדים חולים‪ ,‬או בקרובים קשישים הזקוקים לסיעוד ‪.‬‬
‫עבודה זו כוללת לא רק משימות קונקרטיות אלא גם 'עבודה רגשית'‪ ,‬עבודה שנשים עושות כל הזמן בבית בדמות‬
‫הקשבה‪ ,‬פישור‪ ,‬דאגה ויצירתיות‪.‬‬
 ‫שינוי אופייה של האינטימיות ‪322‬‬
‫בחברה הטרום‪-‬מודרנית יחסים ונישואים התבססו על גורמים כלכליים והורשת רכוש‪ .‬החיים המפרכים לא עודדו‬
‫תאווה מינית‪ ,‬אך לגברים היו הזדמנויות רבות למין מחוץ לנישואים‪ .‬להבדיל‪ ,‬האהבה הרומנטית הבטיחה יחסי שוויון‬
‫המבוססים על משיכה הדדית אך הובילה לשליטתם של גברים על הנשים ‪ .‬גברים הפרידו בין הזוגיות המכובדת‬
‫שלהם והנוחות שהאישה סיפקה בבית לבין פורקן המיני אצל פילגש או זונה‪ .‬התקיים מוסר כפול בו נדרשו רק הנשים‬
‫לשמור על בתולים וטוהר עד הנישואים‪ .‬כיום ישנו שינוי נוסף בדמות התפתחות של "מיניות גמישה"‪ ,‬אנשים בוחרים‬
‫מתי ועם מי לקיים יחסי מין וכיצד וכך נותק הקשר בין מין להולדה‪ .‬שינוי זה התאפשר הודות לאמצעי המניעה‪,‬‬
‫ששחררו את הנשים מהריונות לא רצויים‪ ,‬אך גם ההכרה ביכולתנו לבחור את זהותנו )רפלקסיביות חברתית(‪ .‬הדבר‬
‫הביא לשינוי אופייה של האהבה‪ ,‬אידיאלים של אהבה רומנטית משתנים לאהבה זורמת‪ ,‬דינמית ותלוית נסיבות‪,‬‬
‫לא מתיימרת להיות נצחית ויחידה‪ .‬זה מסביר את העלייה בגירושין ובפרידות‪ .‬חופש הבחירה גדול יותר ובעבר‬
‫גירושין לא היו אפשריים‪ .‬אנשים שואפים היום לאידיאל של יחסים טהורים בהם נשארים יחד מבחירה‪ ,‬ולא בהכרח‬
‫מתאווה רומנטית‪ ,‬אלא מסיבותיהם האישיות וסיפוק צרכיהם‪ .‬יש הטוענים כי יחסים טהורים בלתי יציבים כי הם‬
‫נתפסים כיחסים בין מבוגרים ולא לוקח בחשבון ילדים ומורכבות של חיי משפחה‪ ,‬הדבר משקף דחיקה של הילדים‬
‫לשולי המחשבה הסוציולוגית‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫חברתי עמ '‪375‬‬ ‫פרק ‪ :11‬ריבוד ומעמד‬

‫הפרק עוסק באי שוויון‪ ,‬ריבוד ומעמדות ‪ .‬חקר אי השוויון והפערים הכלכליים בחברה הוא אחד התחומים החשובים‬
‫בסוציולוגיה‪ ,‬בגלל השפעתם הרבה על חיינו ‪.‬‬

‫ריבוד חברתי הוא מושג המשמש לתיאור הפערים הקיימים בין יחידים וקבוצות בחברות אנושיות‪ .‬החברה בנויה‬
‫מהיררכיה של שכבות והריבוד הוא פערים מובנים בין קבוצות שונות של אנשים‪ .‬לעיתים אנו מתייחסים לריבוד‬
‫מנקודת הראות של הנכסים או הרכוש‪ ,‬אולם ריבוד יכול להיות גם תוצאה של מאפיינים אחרים‪ ,‬כמו מגדר‪ ,‬גיל ‪,‬‬
‫השתייכות דתית‪ ,‬מוצא או גזע ‪ .‬כל המערכות המרובדות מבחינה חברתית מאופיינות בשלוש תכונות‪:‬‬

‫הדירוג חל על קטגוריות חברתיות של אנשים בעלי מאפיין משותף ‪,‬אשר לא בהכרח מקיימים אינטראקציות או‬ ‫‪.1‬‬
‫מזדהים זה עם זה‪) .‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬מוצא אתני‪(.‬‬
‫המיקום של האדם במערכת הריבוד משפיע במידה ניכרת על חוויותיהם של בני האדם‪ ,‬ההזדמנויות שלהם ועל‬ ‫‪.2‬‬
‫סיכויי ההצלחה בחיים‪ ,‬לא פחות ממאמצים אישיים או מזל‪) .‬אתיופי וישראלי בעלי אותם נתונים למי יש סיכוי לנהל‬
‫בית חולים(?‬
‫הדירוג של קטגוריות חברתיות מנוגדות ‪,‬שונות‪ ,‬נוטה להשתנות לאט מאוד‪) .‬המעבר של נשים מקטגוריה‬ ‫‪.3‬‬
‫לקטגוריה מתרחש אך מאוד איטי(‬
‫חברות מרובדות השתנו במהלך ההיסטוריה האנושית‪ .‬במבט היסטורי אפשר להבחין בארבע מערכות בסיסיות של‬
‫ריבוד‪ :‬עבדות‪ ,‬קסטות‪ ,‬שדרות ומעמדות‪.‬‬

‫מערכות ריבוד ‪376‬‬

‫עבדות‪ :‬צורה קיצונית של אי שוויון בה אנשים מסוימים נחשבים לקניינם של אחרים‪ .‬כל המערכות‬ ‫‪.1‬‬
‫המושתתות על עבדות קרסו בסופו של דבר‪ .‬למרות שכיום עבדות מנוגדת לחוק בכל ארצות העולם ונתפסת‬
‫כלא מוסרית‪ ,‬התופעה עדיין קיימת במקומות שונים ומהווה הפרה חמורה של זכויות האדם‪.‬‬

‫קסטות‪ :‬הדפוס הנוקשה ביותר של מע' ריבודיות ‪,‬שיטה שבה עמדתו החברתית של אדם נקבעת מלידה‬ ‫‪.2‬‬
‫וניתנת לו לכל חייו‪ .‬אדם נולד לתוך קסטה‪ ,‬רמה חברתית מסוימת‪ ,‬והוא נשאר בה עד סוף ימיו‪ .‬הסטטוס‬
‫החברתי של האדם מבוסס על מאפיינים אישיים הטבועים בו מלידה ולכן נתפסים כבלתי ניתנים לשינוי )כמו‬
‫מוצא אתני או גזע(‪ .‬חברות המושתתות על קסטות היו נפוצות ברחבי העולם לפני העידן המודרני‪ .‬חברות‬
‫הקסטות המעטות שנשארו הולכות ומתפוררות בעקבות הגלובליזציה‪ .‬בשיטת הקסטות בהודו‪ ,‬לדוגמה ‪,‬‬
‫קיימות ארבע קסטות ‪.‬לכל קסטה עיסוקים אליהם היא קשורה )הוואישיה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הם החקלאים‬
‫והסוחרים( ‪.‬‬
‫היבטים שונים של שיטה זו נותרו עד היום בהודו‪ ,‬בעיקר באזורים כפריים ‪.‬‬

‫שדרות‪ :‬שיטת השדרות הייתה חלק מהפיאודליזם האירופי )בימי הביניים(‪ ,‬אך התקיימה גם בציוויליזציות‬ ‫‪.3‬‬
‫מסורתיות אחרות‪ .‬מערכת השדרות הפיאודלית באירופה הייתה מורכבת משלוש שדרות‪ :‬האריסטוקרטיה‬
‫והאצולה הנמוכה‪ ,‬הכמורה ופשוטי העם‪ .‬לכל אחת מהן הייתה מערכת שונה של חובות וזכויות‪ ,‬וכמה‬
‫מההבדלים האלה היו מעוגנים בחוק‪ .‬בניגוד לשיטת הקסטות‪ ,‬שיטה זו אפשרה ניעות מסוימת בין השדרות ‪.‬‬
‫שרידים של שיטה זו אפשר למצוא בבריטניה של ימינו המכירה בתוארי אצולה העוברים בירושה ‪.‬‬

‫מעמדות‪ :‬מעמד הוא קבוצה רחבת היקף של אנשים בעלי משאבים כלכליים דומים‪ ,‬המשפיעים השפעה רבה‬ ‫‪.4‬‬
‫על סגנון החיים שביכולתם לקיים‪ .‬שני המקורות העיקריים להבדלים מעמדיים הם הנכסים והעיסוק‪ .‬שיטה‬
‫מעמדית שונה מצורות הריבוד המוקדמות יותר‪:‬‬

‫שיטה מעמדית היא נזילה‪ .‬הגבולות בין מעמדות אינם נוקשים ומעמדות לא מושתתים על יסודות משפטיים או‬ ‫א‪.‬‬
‫דתיים ‪.‬‬
‫עמדות מעמדיות הן בחלקן הישגיות‪ ,‬וניעות חברתית‪ ,‬תנועה במעלה או במורד הסולם המעמדי נפוצה יותר‬ ‫ב‪.‬‬
‫מבשיטות האחרות‪.‬‬

‫המעמד מושתת על בסיס כלכלי‪ ,‬המעמדות מבוססים על פערים בבעלות על משאבים חומריים‪ .‬בסוגיהריבוד‬ ‫ג‪.‬‬
‫האחרים גורמים לא כלכליים ממלאים תפקיד מרכזי )כמו גזע‪(.‬‬
‫שיטות מעמדיות הן רחבות היקף ואימפרסונליות )למשל‪ ,‬מקור עיקרי להבדלים מעמדיים הוא פערים בשכר‬ ‫ד‪.‬‬
‫ובתנאי העבודה‪(.‬‬

‫הגלובליזציה עשויה ככל הנראה להחיש את קיצן של מערכות הקסטות המעוגנות בחוקים בארצות שונות‪ ,‬ורובן פינו‬
‫את מקומן בחברות הקפיטליסטיות המתועשות למערכות מעמדיות‪ ,‬למרות שסממנים של קסטות ממשיכים להתקיים‬
‫גם בחברות פוסט‪-‬תעשייתיות‪.‬‬

‫תיאוריות של מעמד וריבוד ‪380‬‬

‫רוב הניתוחים הסוציולוגיים של מעמדות וריבוד מתבססים על התיאוריות של קרל מרקס ומקס ובר‪.‬‬

‫קרל מרקס – תיאוריית מלחמת המעמדות‬

‫מרבית כתביו של מרקס התמקדו בריבוד ובמעמדות והוא הקדיש את רוב עבודתו לחקר חברות מעמדיות מודרניות ‪.‬‬
‫מעמד‪ ,‬לפי מרקס‪ ,‬הוא קבוצה של אנשים השווים זה לזה ביחסם כלפי אמצעי הייצור‪ .‬בחברות המודרניות המתועשות‬
‫שני המעמדות העיקריים הם‪:‬‬
‫הקפיטליסטים‪ ,‬בעלי אמצעי הייצור )הון ועושר המאפשרים לקנות מכונות‪ ,‬מפעלים וכו ‪'(,‬‬ ‫•‬
‫והפרולטריון‪ ,‬מעמד הפועלים‪ ,‬חסרי אמצעי הייצור‪ ,‬המשתכרים למחייתם ממכירת כוח עבודתם‬ ‫•‬
‫לקפיטליסטים ‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬המפתח להבנת החברות המתועשות הוא יחסי הייצור הקפיטליסטיים‪ .‬הקפיטליזם המתועש מושתת על‬
‫יחסי ניצול מעמדיים שהובילו לדיכויים של רוב האנשים העובדים‪ .‬מקורו של הניצול פחות בולט לעין בחברות‬
‫הקפיטליסטיות המודרניות‪ .‬הפועלים מייצרים יותר ממה שדרוש למעסיק לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬ערך עודף שהוא מקור‬
‫הרווח של הקפיטליסטים‪ .‬מרקס טוען שמתקיים תהליך של "שעתוק המבנה המעמדי" )שימור המבנה החברתי‬
‫הקיים( ‪.‬הפערים שיצרה המערכת הקפיטליסטית עצומים‪ .‬עם התפתחות התיעוש המודרני הגיע העושר לממדים‬
‫גדולים והעובדים שעבודתם הניבה את העושר הזה כמעט ולא זכו ליהנות ממנו‪ .‬הם נותרו עניים בעוד שעושרם של‬
‫בעלי הנכסים הלך וגדל ‪.‬הוא השתמש בביטוי התרוששות לתיאור התהליך שבו מעמד הפועלים הופך ליותר ויותר‬
‫עני לעומת המעמד הקפיטליסטי‪ .‬מלבד הפערים הכלכליים שממשיכים להעמיק‪ ,‬מרקס תיאר כיצד התפתחות‬
‫המפעלים המודרניים והמכונות הפכה את עבודתם של הפועלים לחד גונית ומדכאת‪ .‬עבודה מפרכת מבחינה גופנית‬
‫ושוחקת מבחינה נפשית‪.‬‬
‫טענות הביקורת‪ :‬חלוקת החברה הקפיטליסטית לשני מעמדות עיקרים נתפסה כפשטנית מדי‪ ,‬קיימות חלוקות‬
‫נוספות בתוך מעמדות אלה‪ ,‬החלוקות נעשות מורכבות יותר‪ ,‬וגורמים נוספים )כמו מגדר ורקע אתני( הפכו‬
‫למשמעותיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחזית של מרקס בדבר מהפיכה קומוניסטית שינהיג מעמד הפועלים לא התממשה‪ .‬בניגוד‬
‫לתחזית שלו לגבי התחזקות של ההכרה המעמדית‪ ,‬הנטייה של בני אדם להזדהות עם מעמדם הולכת ופוחתת‬
‫ומקורות הזהות של אנשים בני זמננו הם רבים ומגוונים‪ .‬למרות הביקורת‪ ,‬התיאוריה של מרקס ממשיכה להיות‬
‫חשובה להבנת החברה ותהליכי הגלובליזציה‪.‬‬

‫מקס ובר‪ :‬מעמד‪ ,‬סטטוס ומפלגה ‪382‬‬

‫תפיסת הריבוד של ובר התבססה על ניתוחו של מרקס‪ ,‬אולם הוא שינה והרחיב אותה‪ .‬גם ובר ראה את החברה‬
‫כמאופיינת במאבקים על עוצמה ומשאבים‪ ,‬אולם הוא פיתח תפיסה מורכבת יותר ורב‪-‬ממדית של החברה‪ .‬לפי ובר ‪,‬‬
‫הריבוד מעוצב על ידי שלושה גורמים‪ :‬מעמד‪ ,‬סטטוס ומפלגה‪ .‬שלושה ממדי ריבוד חופפים שיוצרים מספר גדול‬
‫של עמדות אפשריות בחברה ‪.‬‬

‫מעמד‪ -‬מעמדות מבוססים על תנאים כלכליים אובייקטיביים‪ ,‬אולם לטענתו המעמדות נוצרים מתוך גורמים כלכליים‬
‫רבים ומגוונים יותר ‪.‬לא רק היחס לאמצעי הייצור‪ ,‬אלא הבדלים כלכליים שנובעים מעמדת השוק של אדם שקובעת‬
‫את סיכויי חייו )מלבד משאבים כלכליים שיש לאדם‪ ,‬גם מיומנויות שרכש‪ ,‬תעודות ותארים(‪.‬‬

‫סטטוס‪ -‬מציין את ההבדלים בין קבוצות חברתיות במידת הכבוד או היוקרה החברתית שאחרים מעניקים להן ‪.‬‬
‫הסטטוס מתבטא בסגנון חייו של האדם‪ ,‬סימני הכר וסמלי סטטוס כמו דיור‪ ,‬לבוש‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬צורת דיבור‪ ,‬המשפיע על‬
‫דירוגו החברתי בעיני אחרים‪ .‬אנשים בעלי אותו סטטוס מהווים קהילה המאופיינת בתחושה של זהות משותפת ‪.‬‬
‫מרקס טען שהבדלי הסטטוס נובעים מהחלוקה המעמדית‪ ,‬אולם ובר טען שלא בהכרח יש קשר ביניהם ‪" .‬עשירים‬
‫חדשים " – זוכים לא פעם ליחס מזלזל מצד עשירים ותיקים ולמרות מעמדם הכלכלי הגבוה לא זוכים ליוקרה חברתית‬
‫רבה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משפחות אריסטוקרטיות בבריטניה שירדו מנכסיהן‪ ,‬ממשיכות ליהנות מכבוד ויוקרה למרות שאינן‬
‫עשירות ‪.‬‬

‫מפלגות הן קבוצות של אנשים הפועלים יחד בשל היותם בעלי רקע‪ ,‬מטרות או אינטרסים משותפים‪ .‬מפלגות פועלות‬
‫בצורה מאורגנת לקידום מטרה המשרתת את האינטרסים של חבריהן‪ .‬מפלגות בחברה המודרנית הן גורם חשוב של‬
‫עוצמה‪ ,‬והן עשויות להשפיע על הריבוד באופן בלתי תלוי במעמד וסטטוס ‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫ובר שלל את עמדתו של מרקס שהסביר את הבדלי הסטטוס )יוקרה חברתית( ואת ההתארגנות‬
‫המפלגתית )עוצמה( במושגים מעמדיים‪ .‬למרות ששניהם מושפעים מהבדלים מעמדיים‪ ,‬אי אפשר לצמצם אותם‬
‫להבדלים אלה בלבד ‪.‬‬
‫סטטוס ועוצמה גם יכולים להשפיע על מעמדם הכלכלי של יחידים וקבוצות‪.‬‬

‫התיאוריה של ובר חשובה משום שהיא מצביעה על כך שחייהם של בני האדם מושפעים לא רק ממעמדם הכלכלי ‪,‬‬
‫אלא גם מממדים אחרים של ריבוד‪ .‬ובר הפנה את תשומת ליבנו למשחק הגומלין המורכב של מעמד‪ ,‬סטטוס ומפלגה‬
‫כהיבטים נפרדים של ריבוד חברתי המאפשרים בסיס גמיש יותר לניתוח אמפירי של ריבוד‪.‬‬

‫תיאוריית המעמדות של אריק אולין רייט ‪383‬‬

‫תיאוריית מעמדות המשלבת היבטים של מרקס ושל ובר‪ .‬על פי רייט‪ ,‬במערכת קפיטליסטית מודרנית יש שלושה‬
‫ממדים של שליטה במשאבים כלכליים שמאפשרים לזהות את המעמדות הקיימים בחברה‪:‬‬
‫שליטה בהשקעות או בהון כספי ‪,‬האם לאדם יש כסף‬ ‫‪-1‬‬
‫שליטה באמצעי ייצור פיזיים ‪,‬‬ ‫‪-2‬‬
‫שליטה בכוח העבודה ‪.‬‬ ‫‪-3‬‬
‫חברי המעמד הקפיטליסטי שולטים בכולם וחברי מעמד הפועלים לא שולטים באף אחד מהם‪.‬‬
‫עמדות מעמדיות סותרות –‬
‫בין שני המעמדות האלה יש קבוצות שמעמדן מעורפל יותר‪ ,‬כמו מנהלים ועובדי צווארון לבן‪ .‬הם נמצאים בעמדות‬
‫מעמדיות סותרות כי הם יכולים להשפיע על היבטים מסוימים של הייצור אבל אין להם שליטה על אחרים‪ .‬הם חייבים‬
‫למכור את כוח עבודתם למעסיקים כמו עובדי צווארון כחול‪ ,‬אבל יש להם שליטה רבה יותר על סביבת עבודתם‪ .‬הם‬
‫לא קפיטליסטים והם לא עובדי כפיים‪ ,‬אבל יש להם מאפיינים משותפים עם כל אחד מהם‪ .‬חלק גדול מהאוכלוסייה‬
‫נאלץ למכור את כוח עבודתו‪ ,‬אולם יש בה עמדות מעמדיות שונות‪ ,‬שאפשר להבחין בהן לפי שני גורמים‪ :‬אחד ‪,‬זיקה‬
‫לסמכות ‪ -‬למנהלים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יש סמכות והם מסייעים לקפיטליסטים לשלוט במעמד העובדים‪ ,‬לכן הם זוכים לשכר‬
‫גבוה יותר ולאפשרויות קידום‪ .‬אולם הם נשארים בשליטה של הבעלים הקפיטליסטים‪ .‬הם מנצלים ומנוצלים‪ .‬השני ‪,‬‬
‫מיומנות ומומחיות מקצועית ‪ -‬יכולות להקנות עוצמה לשכירים ולאפשר להם להשיג משכורות גבוהות ‪.‬‬
‫מדידת המעמד‪-‬‬
‫מעמד הוא מושג שאין לו הגדרה ברורה ומוסכמת על כל הסוציולוגים‪ ,‬לכן לא קיימת הסכמה לגבי הדרך הטובה‬
‫ביותר למדוד אותו ולחקור אותו‪ .‬סוציולוגים עשו זאת בדרכים שונות‪ .‬דרך אחת היא לראות בעיסוק של אדם מדד‬
‫למעמד החברתי שלו‪ ,‬מכיוון שעיסוק הוא אחד הגורמים המכריעים בקביעת דירוג חברתי‪ ,‬סיכויי חיים ורמת נוחות‬
‫חומרית ‪.‬‬
‫לשיטות של חלוקה מעמדית על פי תעסוקה יש כמה מגבלות‪ .‬הן לא נוחות ליישום על אוכלוסיות לא פעילות‬
‫כלכלית )סטודנטים‪ ,‬גמלאים‪ ,‬מובטלים(‪ ,‬והן לא משקפות את חשיבות העושר והבעלות על נכסים בדירוג המעמדי‪.‬‬
‫סוציולוגים פונקציונליסטים אימצו דרך זו והתמקדו במבנה התעסוקתי והמעמדי של החברה בלי להתייחס ליחסים בין‬
‫המעמדות ‪.‬‬
‫שיטות אחרות מתמקדות ביחסים בין המעמדות‪) .‬תיאוריית המעמדות של כאמור ‪,‬רייט מתמקדת ביחסים בין‬
‫המעמדות מנקודת מבט מרקסיסטית(‪.‬‬
‫הסכמה המעמדית של ג'ון גולדתורפ מתמקדת ביחסי המעמדות מנקודת המבט של ובר‪ .‬גולדתורפ הגדיר את‬
‫המיקום המעמדי של אדם לפי שני גורמים‪:‬‬
‫מצבו בשוק – רמת שכר‪ ,‬ביטחון תעסוקתי וסיכויי קידום ‪.‬‬
‫מצבו בעבודה – מידת השליטה‪ ,‬העוצמה והסמכות במקום העבודה ‪.‬‬

‫גולדתורפ סיווג עיסוקים לפי שני גורמים אלה וכך פיתח את הסכמה שלו‪ ,‬שכללה במקור ‪ 11‬מיקומים‬
‫מעמדייםוצומצמה בהמשך ל‪ .8-‬בשימוש יומיומי נהוג לצמצם אותם לשלושה מעמדות עיקריים‪ :‬מעמד שירותים‪,‬‬
‫מעמד ביניים ומעמד עובדים )בנוסף לאליטה של בעלי הון שראה בהם חלק זעיר לכן לא משמעותי לצורך מחקר‬
‫אמפירי(‪ .‬בהמשך הוא הוסיף גורם של יחסי תעסוקה המתמקד בסוגים שונים של חוזי תעסוקה‪ .‬הסכמה של‬
‫גולדתורפ שימשה בסיס למחקרים רבים ‪.‬‬
‫השינויים הכלכליים המתרחשים בחברות מתועשות הפכו את מדידת המעמד לבעייתית יותר ועוררו סימני שאלה‬
‫באשר לצורך להשתמש במושג זה‪ .‬בעשרות השנים האחרונות מתהוות קטגוריות חדשות של עיסוקים‪ ,‬התחולל‬
‫מעבר מייצור תעשייתי לשירותים ועבודות מידע ומספר עצום של נשים נכנסו לשוק העבודה‪ .‬ישנם סוציולוגים שטענו‬
‫שמעמד כבר לא ממלא תפקיד חשוב להבנת החברה ולקביעת זהותו של אדם‪ .‬אולם ברור כי החלוקות המעמדיות‬
‫עדיין ממלאות תפקיד ביצירת הפערים הכלכליים וההשתייכות המעמדית קשורה לפערים בתחומים שונים בחיינו‪ ,‬כמו‬
‫נגישות להשכלה גבוהה ולמשרות בעלות שכר גבוה‪ ,‬מצבנו הבריאותי ועוד ‪.‬‬

‫חלוקות מעמדיות בעולם של ימינו )לדלג מעמ ‪(395- 390‬‬

‫תת מעמד‪ :‬מושג שנוי במחלוקת‪ ,‬המשמש סוציולוגים לתיאור מגזר באוכלוסייה המצוי בשלב הנמוך ביותר של‬
‫הסולם החברתי‪ .‬אנשים חסרי כל מבחינה כלכלית שנדחקו לשוליים וחיים בתנאי קיפוח קשים )מובטלים‪ ,‬עובדים‬
‫בעבודות מזדמנות בשכר נמוך‪ ,‬חסרי בית(‪ .‬סוגיית תת המעמד קשורה לשאלות של גזע‪ ,‬רקע אתני והגירה והוא‬
‫מזוהה לעיתים עם קבוצות מקופחות של מיעוטים אתניים‪ .‬כיום מהגרי עבודה מהווים חלק ניכר ממגזר זה בארצות‬
‫שונות באירופה‪ .‬המושג תת מעמד שנוי במחלוקת וסוציולוגים רבים לא משתמשים בו‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫מעמד וסגנונות חיים פייר בורדייה עמ '‪398‬‬

‫לאחרונה טוענים סוציולוגים שונים שבשביל להעריך את המיקום המעמדי של אדם בחברה הצרכנית של ימינו צריך‬
‫להביא בחשבון לא רק נתונים כלכליים ותעסוקתיים‪ ,‬אלא גם גורמים תרבותיים כמו סגנון חיים ודפוסי צריכה‪ .‬אחד‬
‫הסוציולוגים המרכזיים שעסקו בסגנון חיים כמדד חשוב של מעמד הוא פייר בורדייה‪ 4 .‬סוגים של הון שמשפיעים‬
‫המיקום המעמדי ‪:‬‬
‫הון כלכלי‪ -‬כסף‬ ‫•‬
‫הון תרבותי – כולל בעיקר השכלה‪ ,‬טעם אמנותי‪ ,‬דפוסי צריכה ופעילויות פנאי‪ .‬בורדייה טען שאנשים מנסים‬ ‫•‬
‫יותר ויותר להבדיל בינם לבין אחרים על בסיס ההון התרבותי‪.‬‬
‫הון חברתי – רשתות של ידידים‪ ,‬הכרויות וקשרים‪ ,‬המאפשרים לאדם להשיג משאבים ‪.‬‬ ‫•‬
‫הון סמלי – כולל נכסים כמו מוניטין ושם טוב‪.‬‬ ‫•‬
‫כל אחד מארבעת סוגי ההון עשוי לסייע לבעליו להשיג את הסוגים האחרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם בעל קשרים רבים‪ ,‬הון‬
‫חברתי‪ ,‬עשוי לקבל תפקיד בכיר שיקנה לו הון כלכלי והון סמלי‪.‬‬

‫_____________________________________________________________________________‬

‫ניעות חברתית ‪402‬‬

‫כדי לחקור ריבוד חברתי צריך להתבונן לא רק בהבדלים בין עמדות כלכליות או עיסוקים‪ ,‬אלא גם במה שקורה‬
‫ליחידים המאיישים אותם‪ .‬המושג ניעות חברתית מתאר את תנועתם של יחידים וקבוצות בין עמדות סוציו‪-‬כלכליות‬
‫שונות‪:‬‬
‫ניעות אנכית היא תנועה כלפי מעלה או כלפי מטה בסולם הסוציו‪-‬כלכלי‪ .‬כמה אדם התקדם או ירד ביחס לעצמו ‪.‬‬
‫)למשל רמי לוי או הפוך‪ ,‬ענבל אור(‪.‬‬
‫ניעות אופקית על פי גידנס ‪,‬פירושה תנועה גיאוגרפית בין שכונות או אזורים‪ .‬גידנס מתייחס רק לממד הגיאוגרפי של‬
‫ניעות אופקית‪ ,‬בעוד שסוציולוגים אחרים רואים זאת כתנועה בין עמדות חברתיות שאינה כרוכה בשינויי שכר‪ ,‬יוקרה‬
‫או סמכות‪ ,‬בעלייה או בירידה בסולם הסוציו‪-‬כלכלי‪) .‬למשל‪ -‬מרצה בפתוחה עובר להרצות בטכניון(‬

‫יש שתי דרכים לחקור ניעות חברתית‪.‬‬

‫ניעות תוך‪-‬דורית היא התבוננות בקריירות של אנשים על מנת לראות עד כמה עלו או ירדו בסולם החברתי לאורך חיי‬
‫העבודה שלהם ‪.‬‬
‫ניעות בין‪-‬דורית היא ניעות מדור לדור ובה בוחנים באיזו מידה הבנים ממשיכים בעיסוקים דומים לאלה של הוריהם‬
‫וסביהם‪ .‬מידת הניעות האנכית בחברה היא אחד המדדים העיקריים לדרגת פתיחותה של החברה‪ ,‬עד כמה היא‬
‫מאפשרת לאנשים מוכשרים שנולדו ברובד חברתי נמוך להתקדם במעלה הסולם הסוציו‪-‬כלכלי‪ .‬מרבית המחקרים על‬
‫ניעות חברתית התמקדו בממדים אובייקטיביים של ניעות ובחנו מה גודלה של הניעות‪ ,‬מהם כיווניה ובאילו מגזרים‬
‫היא מתרחשת‪ .‬מהמחקרים השונים עולה כי טווח הניעות החברתית מוגבל בדרך ותלוי במשתנים כמו השכלה‬
‫‪/‬מקצוע של האב ‪.‬רוב האנשים נשארים בקרבת המשפחות מהן הגיעו‪ ,‬מבחינת ניעות‪ ,‬אם כי התרחבות משרות‬
‫הצווארון הלבן סיפקה הזדמנויות לשיעור ניכר של ניעות קצרת טווח כלפי מעלה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬סיכויי הניעות של‬
‫אנשים אינם שוויוניים ואי שוויון הזדמנויות ממשיך להיות מעוגן במבנה המעמדי‪ .‬אי השוויון מונע תוצאות הוגנות‬
‫המבוססות על כשרון‪ ,‬יכולת ומאמץ‪ ,‬לכן מונע מריטוקרטיה )העיקרון המריטוקרטי קובע שכל מי שיכול ורוצה ‪-‬‬
‫מצליח( אמיתית‪.‬‬
‫מגדר וריבוד עמ ' ‪ 399‬ניעות ומגדר ‪406‬‬

‫מגדר הוא אחת הדוגמאות היסודיות לריבוד ‪.‬אין בעולם אף חברה שבה הגברים אינם נהנים בתחומי חיים מסוימים ‪.‬‬
‫גברים נהנים מדרגה גבוהה יותר של עושר‪ ,‬סטטוס והשפעה מן הנשים ‪ .‬במשך שנים רבות מחקרי הריבוד היו‬
‫"עיוורים למגדר" ולא התייחסו לנשים‪ .‬במחקרי הריבוד והמגדר בחברות מודרניות ההנחה הייתה שפערי המגדר‬
‫נובעים מפערי המעמד‪ ,‬שכרן של נשים זניח בהשוואה לזה של הגברים‪ ,‬לכן אפשר לראות נשים כמשתייכות לאותו‬
‫מעמד של בעליהן ‪ .‬השינויים בתפקידן הכלכלי של נשים בחברות רבות והביקורת של חברות פמיניסטיות ערערו‬
‫על תפיסה זו‪ .‬למרות שרוב המחקרים על ניעות חברתית התמקדו בגברים‪ ,‬בשנים האחרונות החלו להקדיש תשומת‬
‫לב גם לדפוסי ניעות של נשים ‪ .‬נשים נהנות כיום מהזדמנויות רבות יותר מנשות הדור הקודם‪ .‬אפשר לומר ש"תקרת‬
‫הזכוכית" שחסמה את דרכן של נשים נסדקה‪ ,‬אולם לא נשברה‪ .‬תפקידיהן של הנשים כאימהות עדיין משפיעים על‬
‫סיכויי הקריירה שלהן‪ .‬מנהלים ומעסיקים עדיין מפלים לרעה נשים בקבלה לעבודה ובקידום כי הם מאמינים‬
‫שהקריירה פחות חשובה להן ויתכן שיפרשו לאחר שילדו ילדים‪ .‬גברים רבים לא נוטלים חלק מלא בעבודות הבית‬
‫והטיפול בילדים ואלה עדיין מוטלים בעיקר על נשים‪ .‬במקרים רבים חיי המשפחה מקשים על נשים להתקדם בעבודה‬
‫והן נאלצות לא פעם לבחור בין התקדמות בעבודה לבין לידת ילדים וגידולם ‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫עמ '‪511‬‬ ‫יחידה ‪ - 14‬מגדר ומיניות‬

‫המטרה המרכזית של יחידה זו היא לדון במין ומיניות‪ ,‬לבחון את ההבדלים והמשותף ביניהם‪ ,‬ולבחון כיצד גישות‬
‫שונות מבינות את הקשר בין מין מגדר והסדר החברתי‪ .‬דיון מרכזי בפרק הנוכחי הוא האם הנטייה המינית‬
‫וההתנהגות המינית שלנו היא טבועה מלידה או נרכשת )כלומר האם היא חברתית או ביולוגית(‬

‫מין‪ -‬מושג המציין את ההבדלים האנטומיים והפיזיולוגיים המגדירים את גוף הזכרי והגוף הנקבי ‪.‬‬

‫מגדר‪ -‬מציין את ההבדלים הפסיכולוגיים‪ ,‬החברתיים והתרבותיים בין גברים לנשים‪ .‬המגדר קשור לתפיסות המוְבְנות‬
‫בחברה של גבריות ונשיות; הוא אינו בהכרח תוצאה ישירה של מינו הביולוגי של הפרט‪.‬‬

‫המיניות האנושית – שינויים בתפיסת ההתנהגות המינית הלגיטימית‪:‬‬

‫בעשורים האחרונים חלים שינויים דרמטיים בהשקפות לגבי המיניות‪ ,‬אשר מתבטאים בפועל באופן שבו בני אדם‬
‫מממשים את חיי המין שלהם ‪ .‬שלושה שינויים מהותיים‪:‬‬

‫ניתוק הקשר שהיה קיים בחברות מסורתיות בין מיניות להולדה‪ -‬בחברה הפוסט מודרנית זה אינו רלוונטי לשני‬ ‫‪-1‬‬
‫הכיוונים‪ -‬קיום יחסי מין ללא הולדה וההיפך‬

‫גישה פוסט מודרנית לפיה כל אדם רשאי לחקור ולעצב את הזהות המינית שלו )גברי יותר‪ ,‬נשי יותר‪ ,‬או חסר‬ ‫‪-2‬‬
‫זהות מינית‪(.‬‬

‫המיניות הלגיטימית בעבר הוגדרה באופן כמעט גורף על בסיס הטרוסקסואליות וקשרי נישואין מונוגאמיים ‪,‬‬ ‫‪-3‬‬
‫ואילו כיום יש הכרה הולכת ומתחזקת בצורות שונות של התנהגות מינית ונטיות אחרות מזו ההטרוסקסואליות‬
‫המבנים סוגים שונים של קשרים כמו נישואין חד מיניים‪.‬‬

‫ביולוגיה והתנהגות מינית )‪(512‬‬

‫מיניות היא דבר שקשה לחקור‪ ,‬אנשים אינם ממהרים לחשוף פרטים אלו על חייהם האישיים‪ .‬לכן‪ ,‬מידע רב על מיניות‬
‫הגיע מחקר הביולוגיה הרפואה ומסקסולוגים‪.‬‬

‫הפעילות המינית נובעת בין היתר מהכרח ביולוגי‪ ,‬על כך אין מתווכחים )לצורך המשך המין האנושי( ‪.‬אולם חוקרים‬
‫טוענים כי ההתנהגות המינית החופשית של הגברים‪ ,‬לעומת זו המאופקת של הנשים‪ ,‬גם היא נובעת מסיבה‬
‫ביולוגית אבולוציונית‪ :‬דיוויד ברש מנסה להסביר התנהגות מינית של נשים ביחס לגברים וההיפך‪ -‬האם דומה ?‬
‫לדבריו יש סיבה אבולוציונית ביולוגית לנטייתם של הגברים להיות חופשיים יותר במיניותם‪:‬‬

‫גברים מייצרים במשך חייהם מיליוני תאי זרע ולכן נטייתם הטבעית מבחינה ביולוגית היא להפרות כמה‬ ‫‪-1‬‬
‫שיותר נשים ‪.‬‬

‫נשים לעומתם מייצרות מעט ביציות לאורך חייהן ועליהן לשאת את העובר בגופן במשך תשעה חודשים ‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫עובדה ביולוגית זו מסבירה‪ ,‬לטענת החוקרים‪ ,‬את התמקדותן במחויבות רגשית ואת נטייתן להתנהגות מינית‬
‫מאופקת יותר ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬תפקידיהם הביולוגיים של הגברים )להרבות( והנשים )לשאת עובר( מכתיבים את התנהגותם המינית בחברה‪.‬‬

‫ביקורת – הגישה האבולוציונית מבוססת בעיקרה על חקר של בעלי חיים‪ ,‬ואילו חוקרים טוענים כי בניגוד למרבית‬
‫בעלי החיים‪ ,‬התנהגותם של בני האדם מעוצבת על‪-‬ידי הסביבה יותר משהיא מוכתבת על‪-‬ידי אינסטינקטים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬לבני המין האנושי יש תקופת ילדות ארוכה מבעלי חיים אחרים‪ ,‬עובדה המקנה להם זמן רב יותר ללמוד‬
‫מחוויותיהם‪ .‬המיניות האנושית היא הרבה יותר מדחף ביולוגי‪ ,‬היא מופיעה בדרכים שונות וזוכה להתייחסות‬
‫חברתית‪.‬‬

‫צורות של מיניות ונטייה מינית )‪ :(513‬ג'ודית לורבר‬

‫הנטייה המינית מציינת את מושא משיכתו המינית או הרומנטית של האדם‪ .‬כפי שניווכח המשיכה המינית נובעת‬
‫בכלהתרבויות ממשחק גומלין מורכב בין גורמים ביולוגיים וחברתיים‪.‬‬

‫הנטייה המינית השכיחה ביותר בכל התרבויות היא הטרוסקסואליות‪ ,‬משיכה מינית או רומנטית לאנשים מן המיןהשני‬
‫לאורך ההיסטוריה הייתה ההטרוסקסואליות הבסיס לנישואין ולמשפחה בכל החברות האנושיות ‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬קיים גם מספר רב של נטיות מיניות אחרות‪ ,‬מונה ‪ 10‬זהויות מיניות שונות זו מזו כגון‪ :‬גברים ונשים‬
‫הומוסקסואלים )משיכה מינית לאנשים מאותו מין(‪ ,‬ביסקסואליים‪ ,‬טרנסווסטיט )לבוש בבגדים(‪ ,‬טרנסקסואל )שינוי‬
‫מין( וכך הלאה‪ .‬כמו המגוון בנטיות המיניות‪ ,‬גם ההתנהגויות המיניות האפשרויות הן רבות ומגוונות‪ .‬בכל חברה‬
‫קיימות נורמות מיניות שמעודדות מנהגים מסוימים ומגנות ואוסרות התנהגויות מיניות אחרות‪.‬‬

‫נטייה מינית – נרכשת או מולדת ‪514‬‬

‫מרבית הסוציולוגים כיום תמימי דעים שהנטייה המינית על כל סוגיה היא תוצאה של משחק גומלין מורכב בין גורמים‬
‫ביולוגיים ללמידה חברתית‪.‬‬

‫הסברים ביולוגיים חיפשו הבדלים במאפייני המוח והשפעות של הורמונים במהלך ההיריון על התפתחות הנטייה‬
‫המינית ההומוסקסואלית‪ ,‬אולם המחקרים אינם מובהקים‪.‬‬

‫כדי לבחון את הטיעון הביולוגי חקרו תאומים – שכן אם להומוסקסואליות בסיס גנטי‪ ,‬אזי תאומים זהים צריכים שניהם‬
‫לפתח את אותה נטייה מינית‪ .‬מתוך המחקר עלה שאמנם ייתכן כי לביולוגיה יש השפעה‪ ,‬היא אינה מובהקת שכן‬
‫מחצית מן הנבדקים לא פיתחו נטיות ‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬לא ניתן לבודד גורמים והשפעות ביולוגיים מאלו החברתיים‪ ,‬שכן חוויות החברות מעצבות במידה רבה את‬
‫האופן בו אנו תופסים את עצמנו ומפנימים את הנורמות החברתיות‪.‬‬

‫הומוסקסואליות )‪:(517‬‬
‫קנת פלאמר מבחין בין ארבעה סוגים של הומוסקסואליות בתרבות המערב המודרנית‪:‬‬
‫הומוסקסואליות אקראית‪ -‬מתייחסת לאירועים אפיזודיים חולפים שאינם מעצבים במידה משמעותית את חיי המין‬
‫בכללותם‪ .‬התאהבות בבית הספר ואוננות הדדית הן דוגמאות לכך ‪.‬‬

‫הומוסקסואליות נסיבתית‪ -‬היא פעילות הומוסקסואלית המתרחשת בקביעות בסביבות מסוימות‪ ,‬אך אינה הופכת‬
‫לנטייתם העיקרית של המשתתפים בה‪ .‬במקומות שבהם גברים חיים ללא נשים‪ ,‬כמו בתי סוהר או מחנות צבא ‪,‬‬
‫התנהגות הומוסקסואלית מסוג זה שכיחה‪ ,‬אך היא אינה נחשבת כבחירה מועדפת אלא כתחליף להתנהגות‬
‫הטרוסקסואלית‪.‬‬

‫הומוסקסואליות אישית ‪ -‬היא זו של אנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית המבודדים מקבוצות שהתנהגות כזאת אינה‬
‫מקובלת בהן‪ .‬במקרה הזה המגעים ההומוסקסואליים נעשים בחשאי ומוסתרים מעיני הידידים והמכרים ‪).‬למשל‬
‫חרדים(‬

‫הומוסקסואליות כדרך חיים ‪ -‬מתייחסת להתנהגותם של אנשים ש'יצאו מן הארון' והפכו את קשריהם עם‬
‫הומוסקסואלים לעניין מרכזי בחייהם‪ .‬הם משתייכים בדרך כלל לתת‪-‬תרבויות של הומואים או של לסביות‪ ,‬שהפעילות‬
‫ההומוסקסואלית היא חלק בלתי נפרד מסגנון חייהן‪ .‬קיומן של קהילות מעין אלו מאפשר פעילות פוליטית לקידום‬
‫זכויותיהם וצורכיהם של ההומוסקסואלים ‪.‬‬

‫הומוסקסואליות וגישות כלפיה‬

‫מישל פוקו – "ההבניה החברתית של המיניות" במחקרו על תולדות מיניות מראה פוקו שעד המאה ה ‪ 18 -‬לא היה‬
‫קיים מושג – הומוסקסואליות – הכניסה הקתולית הוקיעה מעשי סדום אך לא בהכרח בהקשר ההומוסקסואלי‪ .‬המונח‬
‫'הומוסקסואליות' נטבע לראשונה בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ ,18-‬ומאותה עת ואילך נחשבו ההומוסקסואלים לסוג‬
‫נפרד של בני אדם בעלי סטייה מינית מיוחדת‪ .‬ההומוסקסואליות הפכה לחלק מן ה'שיח הרפואי'‪ ,‬תופעה שמדברים‬
‫עליה במונחים קליניים כהפרעה או כסטייה פסיכיאטרית‪ ,‬ולא כחטא 'דתי'‪ .‬הומוסקסואלים‪ ,‬בדומה ל'סוטים' אחרים‬
‫כגון פדופילים וטרנסווסטיטים‪ ,‬נתפסו כסובלים מפגם ביולוגי המאיים על שלמותו של הזרם המרכזי בחברה‪ .‬עם הזמן‬
‫ולאט‪ ,‬לאט‪ ,‬לקבל לגיטימציה כתוצאה מן השיח שיש בחברה – השיח יוצר הבנייה חברתית‪.‬‬
‫התיאוריה הקווירית‬
‫בהמשך לרעיונותיו של פוקו‪ ,‬התפתחה התיאוריה הקווירית שבאה לכפור בטענה שקיימת זהות מינית כקטגוריה‬
‫נתונה קבועה ואחידה של מיניות‪ .‬אין גבר ‪ X‬ואישה ‪ .Y‬על קו הרצף בין גבר לאישה יש אינספור אפשרויות‪.‬‬
‫הומופוביה ביטוי שנטבע בשנות ה‪ 60-‬של המאה העשרים‪ ,‬מבטא תיעוב או שנאה כלפי הומוסקסואלים ואורח חייהם‬
‫והתנהגות המבוססת על תיעוב כזה‪ .‬הומופוביה הוא סוג של דעה קדומה המתבטא לא רק בגילויי עוינות ואלימות‬
‫כלפי הומוסקסואלים ולסביות אלא גם בצורות שונות של ביזוי מילולי ‪.‬אף על פי שההומוסקסואלית הופכת למקובלת‬
‫יותר בחברה המערבית‪ ,‬ההומופוביה נותרה מושרשת בתחומים רבים ואנשים רבים חשים אנטגוניזם כלפי‬
‫הומוסקסואלים ‪.‬‬

‫מדוע מפחדים מהומוסקסואליות ורואים בכך איום? מערער על הסדר החברתי המסורתי‪ ,‬מאיים לפרק את מוסד‬
‫הנישואים השמרני ‪,‬הומוסקסואליות ‪,‬פירקה את ההנחה כי הטרוסקסואליות הינה תופעה אוניברסאלית וחשפה‬
‫אלטרנטיבות שונות מלבד המשפחה הגרעינית המסורתית ‪.‬סמל של ערעור מוסרי של החברה – כמו הקישור בין‬
‫הומוסקסואליות ובין מגפת האיידס‪ ,‬דרכו עלתה לדיון הציבורי ההכרה בכמה נפוצה פעילות מינית מחוץ לנישואים עם‬
‫בני זוג רבים‪ ,‬ומיניות בין גברים ‪.‬אלה עשויים לכאורה להיראות כניסיונות לשנות את הקשר המקובל שבין גבריות‬
‫לעוצמה‪.‬‬

‫שינויים בתפיסות המקובלות ביחס למיניות )‪:(520‬‬

‫למרות המגוון הקיים בנטיות ובהתנהגויות‪ ,‬בכל חברה קיימות נורמות מיניות המעודדות מנהגים מסוימים‪) .‬למשל‪,‬‬
‫החברה המערבית מעודדת יחסי מין הטרוסקסואלים‪ ,‬ומעודדת פחות הומוסקסואליות(‪ .‬אולם‪ ,‬הנורמות האלו‬
‫משתנות בין תרבות לתרבות‪) ,‬הומוסקסואליות כדבר מקובל ורצוי ביוון העתיקה – צורת חניכה(‪ ,‬ולאורך הזמן באותה‬
‫התרבות )כיום הומוסקסואליות הפכה לדבר יותר מקובל‪(.‬‬

‫הכנסייה הנוצרית התייחסה בחשדנות לכל פעילות מינית שלא לצורך הולדה‪ ,‬גישה אשר הובילה לצניעות מינית‬
‫קיצונית בחברה בכללותה‪.‬‬

‫במאה ה‪ 19-‬הוחלפו חלק מן ההנחות הדתיות בנוגע למיניות בהנחות רפואיות‪ .‬אך מרבית השקפותיהם של רופאים‬
‫ביטאו נוקשות לא פחות מאלו של הכנסייה‪ .‬היו שטענו שכל פעילות מינית שאינה קשורה להולדה עלולה לגרום נזק‬
‫גופני חמור‪ .‬אוננות נחשבה מתכון לעיוורון‪ ,‬לשיגעון‪ ,‬למחלת לב ולצרות רבות אחרות‪ ,‬ומין אוראלי למקור של סרטן ‪.‬‬

‫בתקופה הוויקטוריאנית חגגה הצביעות המינית‪ .‬נשים הגונות היו אמורות להיות אדישות למין ולראות בקיום היחסים‬
‫עם בעליהן מילוי חובה בלבד‪ .‬אך בערים הגדלות צמחה הזנות‪ .‬גברים וויקטוריאניים ביקרו בקביעות בבתי בושת או‬
‫קיימו קשרים עם פילגשים‪ .‬התנהגות מעין זו התקבלה בסלחנות‪ ,‬אך נשים 'מכובדות' שהיו להן מאהבים נודו מן‬
‫החברה‪ .‬התייחסות שונה זו להתנהגות המינית של גברים ונשים יצרה מוסר כפול ‪.‬‬

‫הגישות הליברליות יותר‪ ,‬שהתפתחו בעיקר בשנות ה‪ 60 -‬של המאה הקודמת מבטאות הסכמה כי הנאה מינית היא‬
‫היבט רצוי וחשוב של החיים‪ .‬מתייחסים למין לפני הנישואין כדבר יותר מקובל‪ ,‬וקיימת גישה יותר מתירנית וסובלנית‬
‫כלפי מנהגים מיניים שונים‪.‬‬

‫חקר המיניות )‪:(524-523‬‬

‫החשיבות של מחקר על מיניות נחשף עם מחקרו של אלפרד קינסי בשנות ה ‪ 50-40‬במאה ה‪ 20 -‬בארה"ב‬
‫וחשףהתנהגויות מיניות מגוונות בניגוד לשיח המסורתי שמרני שהיה נהוג בארה"ב בשנים אלו ‪ ,‬כלומר יש פער‬
‫ביןהנורמות הפומביות ובין ההתנהגות המינית הפרטית‪ .‬המחקר הראה אחוזים גבוהים של יחסי מין מחוץ‬
‫לנישואיןולפני נישואין‪ .‬המחקר גם חשף את המוסר הכפול ‪ -‬כמעט ‪ %80‬מהגברים קיימו יחסי מין לפני הנישואים‪,‬‬
‫אךבמקביל ציפו מהנשים שהם נישאים להן להיות בתולות‪.‬‬

‫ביקורת‪:‬‬

‫הדתיים השמרנים טענו שהוא מעודד מתירנות מינית לצעירים‪ .‬והאקדמיה ביקרה אותו על כך שרק אסף נתונים‬
‫והציגם ללא פרשנות וניתוח נסיבות‪.‬‬

‫מגדר )‪:(532‬‬

‫מגדר כאמור ‪,‬מציין את ההבדלים החברתיים‪ ,‬הפסיכולוגיים והתרבותיים בין נשים וגברים‪ .‬משמעות הדבר‪ ,‬שכל‬
‫חברה מבנה את ההגדרות החברתיות ותרבותיות של מהי נשיות ומהי גבריות‪ ,‬מהם תפקידים נשיים )כמו אימהות ‪,‬‬
‫מטפלות ‪,‬מחנכות וכו'( ומהם תפקידים גבריים )לוחמים‪ ,‬הגנה‪ ,‬פרנסה‪ ,‬אבהות וכו ‪'(.‬‬

‫קיימים הסברים רבים להבדלים המגדריים בין נשים לגברים‪ ,‬וליחסי מגדר‪.‬‬

‫מגדר הסברים ביולוגים‬

‫הדיון על יחסי מגדר מבוסס על הקשר בין הביולוגיה לסביבה‪ ,‬נשאלת השאלה עד כמה הבדלים מגדריים הם‬
‫ביולוגים? או האם הבדלים אלו הם דווקא תרבותיים או חברתיים נרכשים? הבדלים ביולוגיים המובילים להתנהגות‬
‫מגדרית שונה בין גברים לנשים ‪ ,‬הורמונים‪ -‬מטעני מוח שונים‪ ,‬כרומוזומים‪ ,‬הם אלו שיוצרים התנהגויות‬
‫שונות )אוקיסטיצין אצל נשים למשל( נטען גם שבכל התרבויות גברים הם אלו שעוסקים בציד ובלחימה משמע‪,‬‬
‫לגברים יש נטייה ביולוגית לתוקפנות ‪ .‬מנגד‪ ,‬נטען‪ ,‬כי ממצאים כאלו‪ ,‬המבוססים לרוב על מחקרים של בעלי חיים‪,‬‬
‫לא נבחנו באופן היסטורי‪ ,‬ולא עומדים על השינויים בין מקום ובין תקופה לתקופה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אפשר לטעון‪ ,‬שבגלל‬
‫שהתרבות מצפה מנשים להיות אלו שנשארות לטפל בילדים‪ ,‬הן פחות חופשיות לצאת לציד ולמלחמה‪ ,‬אך הדבר לא‬
‫מעיד על רמות התוקפנות שלהן‪.‬‬

‫מגדר‪ -‬הסבר חברתי‬

‫דרך אחרת לחפש את מקור ההבדלים הוא להתבונן בחיברות מגדרית‪ ,‬תהליך החיברות לזהות מינית של ילד‪/‬ה ‪.‬‬
‫תפקידי מגדר נלמדים ע"י סוכני החיברות כמו הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬משפחה‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬חברים‪ ,‬כלי תקשורת וכו‪'.‬‬

‫ילדים מפנימים בהדרגה את הציפיות והנורמות החברתיות‪ ,‬וע"פ תפיסה זו ההבדלים בין המגדרים הם תרבותיים ולא‬
‫ביולוגיים – נובעים מהעובדה שגברים ונשים ממלאים תפקידים שונים‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונאליסטית כהסבר לחברות מגדרית – רואה בחיברות לתפקידי מגדר תהליך שנעשה ע"י חיזוקים‬
‫חיוביים או שליליים המלמדים ילדים את תפקידי המגדר ה"רצויים" להם‪ .‬ע"פ גישה זו אם אדם אימץ תפקיד מגדרי‬
‫שאינו תואם את המין שלו )סטייה(‪ ,‬משמע תהליך החיברות שלו היה לקוי‪ .‬כך תורמים סוכני החברות לשמירת הסדר‬
‫החברתי ע"י דאגה לחיברות המתאים של הדורות החדשים‪.‬‬

‫הביקורת המרכזית על טענה זו היא כי תהליך החיברות לתפקידי מגדר אינו אחיד ונוקשה ולעיתים סוכני החיברות‬
‫המקיפים את הילד‪/‬ה מעבירים מסרים סותרים ומנוגדים זה לזה‪ .‬דיספונקציה‪ -‬האב משחק עם הבן משחקי מלחמה‬
‫והאם מלמדת בישול ‪ .‬כמו כן‪ ,‬היחיד אינו כספוג פאסיבי המקבל את התהליך באופן אחיד אלא לפרט יש את‬
‫האפשרות לשנות‪ ,‬להגיב‪ ,‬לקבל או לדחות ציפיות חברתיות‪.‬‬

‫הבניה חברתית של מגדר ומין )‪:(538‬‬

‫סוציולוגים רבים ביקרו את החלוקה הדיכוטומית בין מין ומגדר ומבקשים לראות במין ובמגדר תוצר של‬
‫הבנייהחברתית‪ .‬טענתם המרכזית היא שלא רק מגדר הינו תוצר של הבניה חברתית אלא גם הגוף הוא תוצר של‬
‫כוחותחברתיים המעצבים אותו‪) .‬אנורקסיה‪ ,‬בולימיה‪ ,‬מודל של יופי וכו'(‪ .‬טענה זו הלכה והתחזקה עם התפתחותן‬
‫שלשיטות טכנולוגיות שונות המעצבות את גופנו‪ ,‬כמו ניתוחים פלסטיים‪ ,‬ולכן טוענים אותם סוציולוגים כי הגוף אינו‬
‫רקסה"כ של נתונים ביולוגיים אלא גם סה"כ של החלטות אישות קשרים חברתיים ואמצעיים‪.‬‬

‫הסדר המגדרי‬
‫קונל שואלת כיצד עוצמה חברתית )שנתונה כיום בידי גברים( יוצרת אי שוויון מגדרי ומנציחה אותו? מחקרה של קונל‬
‫מראה כי היחסים המגדריים בחברות קפיטליסטיות מערביות נקבעים ע"י העוצמה הפטריארכלית )פטריארך=אב ‪,‬‬
‫שלטון האב‪/‬הגבר(‪ .‬דבר זה מתבטא גם ברמת היומיום וגם ברמה המוסדית )ההשפעה ההדדית של המיקרו והמקרו‪.‬‬
‫(‬
‫הסדר המגדרי ע"פ קונל מורכב מ ‪ 3‬מרכיבים מרכזיים‪:‬‬
‫עבודה‪ -‬בזירת העבודה קיימת חלוקת עבודה בין המינים הן בבית )למשל‪ ,‬חלוקת תחומי האחריות בבית והטיפול‬
‫בילדים( והן בשוק העבודה )סוגיות כגון אפליה בתעסוקה ופערי שכר‪(.‬‬
‫עוצמה‪ -‬העוצמה פועלת את פעולתה באמצעות יחסים חברתיים כגון מרות‪ ,‬אלימות ואידיאולוגיה במוסדות כמו‬
‫המדינה‪ ,‬הצבא וחיי המשפחה‪.‬‬
‫קתקסיס )‪ ,cathexis‬יחסים אישיים‪/‬מיניים(‪ -‬התנהגות שמטרתה סיפוק האינסטינקט באמצעות השקעת אנרגיה‬
‫באובייקט‪ .‬למשל‪ ,‬קשר עם בן זוג‪ ,‬או פעולה שמפתחת ומעמיקה את הקשר‪ .‬הקתקסיס מייצג את הדינמיקה‬
‫הפנימית ביחסים אינטימיים‪ ,‬רגשיים ואישיים‪ ,‬ובכלל זה חיי נישואים‪ ,‬מיניות וגידול ילדים‪.‬‬
‫היחסים בין המגדרים מושתתים על שלושת רכיבים אלה ועל היחסים ביניהם‪ .‬רכיבים אלו מייצגים את הזירות‬
‫העיקריות בהן נוצרים יחסי מגדר בחברה‪ ,‬ומגדירים את גבולותיהם‪ .‬שינוי הסדר המגדרי ‪ -‬קונל מראה כי הסדר‬
‫המגדרי בחברה מורכב מהיררכיה ברורה אם כי היא דחתה את הטענה כי הוא קבוע‪ ,‬לטענתה הסדר החברתי‬
‫המגדרי נתון כל הזמן לשינויים ויחסי המגדר הם תוצאה של תהליך דינמי שיוצר שינויים מתמידים‪ .‬מכמה סיבות‪:‬‬

‫לפי קונל‪ ,‬יכול להיווצר "משבר המיסוד "– מוסדות שתמכו בעבר באופן אוטומטי בעוצמה של גברי‪ ,‬משנים‬ ‫‪-1‬‬
‫את אופיים בהדרגה ‪ .‬הקיים שכן הלגיטימיות של שליטת הגברים בנשים הולכת ונחלשת ;‬

‫משבר של מיניות ‪-‬קיימת שחיקת בהגמוניה הדומיננטית של ההטרוסקסואליות; האופציות המיניות פתוחות‬ ‫‪-2‬‬
‫כיום‬

‫משבר של התהוות אינטרסים‪ -‬נהתהוות קבוצות ותשתיות חדשות של אינטרסים חברתיים‪ ,‬המנוגדים לסדר‬ ‫‪-3‬‬
‫המגדרי הקיים= תנועות למען זכויות של נשים ולמען זכויות של הומוסקסואלים‪ .‬פעם הם היו בשוליים היום‬
‫הם במרכז‪.‬‬

‫מגמות אלו לא בהכרח פועלות לרעת גברים‪ ,‬גברים רבים אימצו את הרעיון של "הגבר החדש‪ ",‬המשיל מעליו‬
‫מרצון את צורות ההתנהגות הישנות המזוהות עם הגבריות ההגמונית ומחליף אותן בהתנהגויות אכפתיות יותר‬
‫ופתוחות יותר מבחינה רגשית‪ ,‬מאפשר את צמיחתן של צורות חדשות של יחסים ‪.‬‬

‫קונל מסדרת את המגדרים השונים באופן היררכי של ‪ 5‬דרגות‪:‬‬

‫גבריות הגמונית‪ -‬מצ'ואים גברי אלפא שמפעילים שליטה חברתית ועוצמה‪ .‬בהחלט קשור להטרוסקסואליות ‪,‬‬ ‫‪-1‬‬
‫מפעילים סמכות‪ ,‬קשיחות פיזית )טראמפ למשל‪(.‬‬
‫גבריות של שת"פ עם ההגמוניה‪ -‬הם עצמם לא מפעילים יחסי עוצמה או מצ'ואיסטיות אך הם מפיקים תועלת‬ ‫‪-2‬‬
‫ונהנים ממקורה של הגבריות ההגמונית מסביב באמצעות חיקוי‪ ,‬דיבורי‪ ,‬דימוי‪.‬‬
‫גבריות הומוסקסואלית‪ -‬בהיותם גברים‪ ,‬הם עדיין מעל הנשים אבל נתפסים בניגוד גמור לגבריות‪.‬‬ ‫‪-3‬‬
‫נשיות מודגשת‪ -‬נשיות שנענית לסיפוק הצרכים ומכוונת לסיפוק צרכי הגבריות ההגמונית‪ .‬מאופיינת בצייתנות‪,‬‬ ‫‪-4‬‬
‫קבלה ובמסירות לגברים‪.‬‬
‫נשיות שאינה כפופה לגבריות – לא נענית לציפיות הגברים‪) -‬לסביות פמיניסטיות וכו‬ ‫‪-5‬‬
 ‫תיאוריות של אי שוויון מגדרי )‪:(543‬‬

‫בכל החברות המגדר הוא צורה מובהקת של ריבוד חברתי ‪ .‬על אף שחלוקת התפקידים בין גברים לנשים‬
‫משתנהמתרבות לתרבות‪ ,‬ברוב החברות הנשים אינן עולות בעוצמתן על הגברים‪ .‬תפקידי הגברים זוכים בדרך כלל‬
‫להערכהולתמורה גבוהה יותר מאלו של הנשים‪ .‬ברוב התרבויות הנשים נושאות אחריות לטיפול בילדים ולעבודות‬
‫הבית‪ ,‬ואילוהגברים אחראים באופן מסורתי לפרנסת המשפחה‪ .‬חלוקת העבודה הקיימת בין גברים לנשים הובילה‬
‫את הנשיםלעמדות נחותות מבחינת העוצמה‪ ,‬היוקרה והעושר‪ .‬על אף ההתקדמות שחלה במעמד האישה בארצות‬
‫שונות ברחבי העולם‪ ,‬הבדלי המגדר ממשיכים לשמש בסיס לפערים חברתיים‪ .‬אי‪-‬השוויון המגדרי הינו נושא‬
‫סוציולוגי שזכה למחקר רב שפיתח מספר רב של גישות תיאורטיות המנסות להסביר את הפערים‪ ,‬השליטה ואי‬
‫השוויון המתמשך בין נשים וגברים‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונאלית‬
‫הגישה הפונקציונליסטית רואה את החברה כמערכת של חלקים‪ ,‬שפעולתם ההדדית מכוונת להביא לאיזון‬
‫ולסולידריות חברתית ‪.‬לפיכך‪ ,‬הגישות המושפעות מנקודת המבט הפונקציונליסטית מנסות להראות כיצד הבדלי‬
‫המגדר תורמים ליציבות וללכידות החברתיות‪.‬‬

‫מורדוך טען‪ ,‬כי חלוקת העבודה המעשית והנוחה ביותר היא זו שבה הנשים מתמקדות במשימות הבית והמשפחה‬
‫והגברים יוצאים לשוק העבודה‪ .‬חלוקה זו היא טובה שכן היא מבוססת על 'ההבדלים הטבעיים'‪ ,‬הביולוגיים‪ ,‬בין נשים‬
‫לגברים ‪.‬פרסונס טען כי חלוקה זו יוצרת משפחות יציבות בהן מתבצע חיברות מוצלח של הילדים שכן הנשים‬
‫ממלאות תפקידים אקספרסיביים‪ ,‬דואגות לילדים ומעניקות להם תמיכה רגשית וביטחון‪ ,‬ולעומתן הגברים מבצעים‬
‫תפקידים אינסטרומנטליים – כלומר‪ ,‬דואגים לפרנסת המשפחה‪ .‬חלוקת עבודה משלימה זו‪ ,‬הנובעת מהבדלים‬
‫ביולוגיים בין המינים‪ ,‬עשויה להבטיח את האחדות המשפחתית ‪.‬בולבי מדבר על 'חסך אימהי' שעשוי להיגרם לילד‬
‫שנותק מאמו בגיל צעיר )אם תצא לעבוד(‪ ,‬אשר עלול להוביל לקשיים פסיכולוגיים וחברתיים חמורים בחייו‪ ,‬של‬
‫הילד ‪,‬לרבות נטיות אנטי‪-‬חברתיות ופסיכופתיות ‪.‬‬

‫הגישות הפמיניסטיות‬
‫מעבירות ביקורת קשה כלפי הגישות הפונקציונליסטיות לטענתן אין שום דבר "טבעי" בחלוקת התפקידים בחברה ‪,‬‬
‫וחלוקה זו נועדה לשרת את עליונותם של גברים והאינטרסים שלהם ולהבטיח את נחיתותן של נשים ‪.‬הגישה‬
‫הפמיניסטית בדבר אי שוויון מגדרי מתחלקת לגישות שונות המנתחות את הסיבות או הגורמים לפערים העמוקים בין‬
‫נשים לגברים‪ .‬ישנם זרמים שונים בתוך הגישה הפמיניסטית‪:‬‬

‫הפמיניזם הליברלי )‪-(544‬‬

‫זרם ראשון‪ -‬הפמיניזם הליברלי מחפש הסברים חברתיים ותרבותיים לפערי המגדר‪ .‬לא רואה באפליה משהו שיטתי‬
‫או מכוון ‪ .‬שאיפתו העיקרית היא להביא לשוויון משפטי ופוליטי בין המינים‪ ,‬שוויון הזדמנויות במערכת החינוך והשכלה‬
‫גבוהה‪ ,‬שוויון בתעסוקה ‪,‬כלכלה ועולם העבודה‪ .‬הפמיניסטיות הליברליות בנשים וגברים כאזרחים הזכאים לזכויות‬
‫וחירויות שמתפקידה של המדינה לאפשר ולהגן על חירויות אלו ‪.‬הביקורת המרכזית המופנית כלפי הזרם הליברלי‬
‫הייתה שהן לא מתמודדות עם הסיבות העמוקות שהביאו לאפליית נשים‪ ,‬ואינן מתמודדות עם השליטה ויחסי הכוח‬
‫המופעלים על נשים ע"י גברים בצורות שונות‪.‬‬

‫הפמיניזם הסוציאליסטי והמרקסיסטי )‪(545‬‬

‫הפמיניזם הסוציאליסטי התפתח מתיאוריית הקונפליקט של מרקס‪ .‬הפמיניסטיות הסוציאליסטיות ביקשו להביס את‬
‫הפטריארכיה והקפיטליזם גם יחד‪ .‬פרידריך אנגלס )שעבד יחד עם מרקס( טען ששעבודן של נשים לגברים מבוסס‬
‫במשטר קפיטליסטי על גורמים חומריים וכלכליים‪ ,‬משום שהפטריארכיה )כמו הדיכוי המעמדי( מקורה בהון הפרטי‬
‫בצבירה של רכוש פרטי באופן חוקי‪.‬‬
‫אנגלס טען שהקפיטליזם מגביר את הפטריארכיה – שליטתם של הגברים בנשים – על‪-‬ידי ריכוז ההון והעוצמה בידי‬
‫מספר קטן של גברים‪ .‬הקפיטליזם מגביר את הפטריארכיה יותר משיטות חברתיות מוקדמות יותר‪ ,‬משום שהוא יוצר‬
‫עושר עצום שלא היה כמוהו בעבר‪ ,‬המקנה לגברים עוצמה הן כמקבלי שכר והן כבעלים וכיורשים של רכוש‪ .‬כמו כן ‪,‬‬
‫הקפיטליזם זקוק לנשים שיעבדו בבית חינם וידאגו לילדים ולניקיון ‪.‬‬

‫הפמיניסטיות הסוציאליסטיות קראו להבנייה מחודשת של המשפחה )חלוקת תפקידים שאינה מחוברת למגדר( ;‬
‫לחיסול 'העבדות הביתית' )יציאה של נשים לשוק העבודה ושחרור מתלות בגבר המפרנס(; ולפיתוח אמצעים‬
‫שיתופיים לטיפול בילדים ולאחזקת משק הבית )גידול ילדים באופן קולקטיבי‪(.‬‬

‫הפמיניזם הרדיקלי‪(546) -‬‬

‫הפמיניזם הרדיקלי מבוסס בראש ובראשונה על האמונה שגברים אחראים לניצולן של הנשים ומפיקים ממנו‬
‫תועלת‪ .‬ניתוח הפטריארכיה – שליטתם השיטתית של גברים בנשים – הוא נדבך מרכזי בענף זה של הפמיניזם ‪.‬‬
‫הפטריארכיה נתפסת כתופעה אוניברסאלית שהתקיימה מאז ומעולם בכל התרבויות ‪.‬פמיניסטיות רדיקליות רואות‬
‫לא אחת במשפחה את אחד המקורות העיקריים לדיכוין של נשים בחברה ‪ .‬הן טוענות שגברים מנצלים נשים‬
‫על‪-‬ידי הסתמכות על העבודה שהן מספקות להם חינם בבתיהם‪ .‬כקבוצה‪ ,‬הגברים גם שוללים מן הנשים גישה‬
‫לעמדות של עוצמה והשפעה בחברה ‪.‬‬

‫אלימות ככוח שליטה בנשים ‪ -‬פמיניסטיות רדיקליות אחרות ראו בגילויי אלימות כלפי נשים את ביטויה המרכזי של‬
‫העליונות הגברית‪ .‬אונס והטרדה מינית אינם מקרים בודדים אישיים הטמונים בסיבות פסיכולוגיות או פליליות של‬
‫התוקפים‪/‬נתקפים‪/‬ות‪ ,‬אלא הם חלק מדיכוין השיטתי של הנשים‪ .‬אלימות מינית איננה כוללת רק אונס‪ ,‬אלימות פיזית‬
‫או הטרדה מינית אלא כוללת גם אלימות מילוליות‪ ,‬הגבלות על תנועה במרחב ציבורי‪ ,‬מניעה של ביטוי וכו ‪'.‬‬

‫מושגים הפופולריים של יופי ומיניות נכפים על הנשים על‪-‬ידי גברים כדי להכתיב סוג מסוים של נשיות‪ .‬למשל ‪,‬‬
‫הנורמות החברתיות והתרבותיות המדגישות גזרה נשית דקה והתמסרות לטיפול בגברים מסייעות להנצחת נחיתותן‬
‫של הנשים‪ .‬ה'חפצון) '‪ (objectivization‬של הנשים בתקשורת‪ ,‬באופנה ובפרסומת הופך אותן לאובייקטים מיניים ‪,‬‬
‫שתפקידן העיקרי הוא לענג ולבדר את הגברים‪.‬‬

‫שינוי ‪ -‬יכול ע"פ זרם זה רק אם יכול שינוי בסדר הפטריאכלי ‪ .-‬הן טוענות שמאחר שהפטריארכיה היא תופעה‬
‫שיטתית‪ ,‬הדרך היחידה להשיג שוויון מגדרי היא לעקור מן השורש את הסדר הפטריארכלי ‪.‬‬

‫הפמיניזם השחור‪(548) -‬‬

‫פמיניסטיות מזרם זה טוענות שהאסכולות העיקריות של החשיבה הפמיניסטית )הליברלי והרדיקלי( אינן מביאות‬
‫בחשבון את החלוקות הגזעיות והמעמדיות כחלק מהדיכוי של נשים‪ ,‬ומתמקדות בבעיותיהן של נשים לבנות‬
‫מהמעמד הבינוני כבעיות המייצגות את כלל הנשים ‪).‬מושג ה ‪ sisterhood‬של בל הוקס שמראה כי זה מושג‬
‫מזויף ומוטעה‪ ,‬המקפל בתוכו דיכוי בין נשים(‪ .‬עצם הרעיון שקיימת צורה 'אחידה' של דיכוי מגדרי‪ ,‬הפוגעת באופן‬
‫שווה בכל הנשים‪ ,‬הוא בעייתי‪.‬ביקורת נוקבת זו על צורות הפמיניזם הקיימות הובילה להתפתחותו של זרם מחשבה‬
‫אחר המתמקד בבעיות המיוחדות הניצבות בפני נשים שחורות ‪.‬‬

‫הפמיניסטית האמריקנית השחורה בל הוקס טוענת כי שינוי יכול רק אם הקהילה השחורה תכתוב על עצמה‬
‫בעצמה ותעצב את זהותה מתוך השוליים החברתיים שבהם היא ממוקמת ‪.‬הוקס טענה שראיית המשפחה כמעוז‬
‫הפטריארכיה – )כמו שטוענות הפמיניסטיות הרדיקליות‪/‬סוציאליסטיות( אינם בהכרח ישימים בקהילות השחורות ‪,‬‬
‫שהמשפחה הייתה מאז ומעולם מוקד עיקרי של סולידריות נגד הגזענות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬דיכוין של נשים שחורות‬
‫מתרחש כנראה בזירות שונות מאלו של הנשים הלבנות‪ .‬פמיניסטיות שחורות נוטות להדגיש את ההיסטוריה –‬
‫העבדות‪ ,‬ההפרדה הגזעית ותנועת הזכויות האזרחיות ‪ -‬המאירים את הבעיות הנוכחיות הניצבות בפני נשים‬
‫שחורות ‪ .‬הן מציינות שהסופרג'יסטיות השחורות הראשונות תמכו במסע למען זכויות הנשים‪ ,‬אך הבינו שאי‪-‬אפשר‬
‫להתעלם גם מן השאלה הגזעית‪ :‬נשים שחורות מופלות לרעה על רקע גזען ומגדרן גם יחד‪.‬‬
‫הפמיניסטיות השחורות טוענות שלא רק ההיבט הגזעי הוא משמעותי אלא גם ההיבט המעמדי‪ .‬חלק מהזרם‬
‫הפמיניסטי השחור טוען כי קיימים קשרי גומלין בין ההשפעות הגזעיות‪ ,‬מעמדיות ומגדריות ‪.‬‬

‫הפמיניזם הפוסט‪-‬מודרני‪(549) -‬‬

‫הפמיניזם הפוסט‪-‬מודרני קורא תיגר על הרעיון שקיים בסיס אחיד של זהות ושל חוויה המשותפת לכל הנשים ‪.‬‬
‫הפמיניסטיות הפוסט‪-‬מודרניות שוללות את הטענה שקיימת תיאוריה כוללת היכולה להסביר את מקומן של הנשים‬
‫בחברה או שקיימת קטגוריה בלעדית ואוניברסאלית של 'אישה'‪ .‬פמיניסטיות אלו שוללות את הסבריהן של אחרות‬
‫הרואות בפטריארכיה‪ ,‬בגזע או במעמד 'סיבות יסודיות' לאי‪-‬השוויון המגדרי‪.‬‬

‫במקום זאת‪ ,‬הפוסט‪-‬מודרניזם קורא לקבל מספר רב של נקודות מבט שונות‪ .‬הפמיניזם הפוסט‪-‬מודרני מייחס‬
‫חשיבות רבה להדגשת הצד החיובי של ה'שוני'‪ ,‬המסמל פלורליזם‪ ,‬רב‪-‬גוניות ופתיחות‪ :‬יש אמיתות רבות‪ ,‬תפקידים‬
‫רבים והבניות רבות של מציאות ‪.‬‬

‫הפמיניסטיות הפוסט‪-‬מודרניות הדגישו גם את חשיבותה של 'דקונסטרוקציה 'ויישומו של כלי הניתוח הזה בראש‬
‫ובראשונה על השפה הגברית ועל תפיסת העולם הגברית‪ .‬במקום השפה ותפיסת העולם הזאת ניסו הפמיניסטיות‬
‫הפוסט‪-‬מודרניות ליצור מושגים פתוחים ונזילים חדשים שייצגו את החוויה הנשים )כתיבתה של יונה וולך(‪ ;.‬פירוק‬
‫החשיבה הבינארית )המאפיינת גברים( במושגים מנוגדים של‪' ,‬טוב ורע'‪' ,‬נכון ומוטעה'‪' ,‬יפה ומכוער'‪ .‬התפיסה‬
‫הגברית רואה את הזכר כנורמאלי ואת הנקבה כסטייה מן הנורמאלי‪ .‬בתפיסת העולם הגברית הזאת האישה ממלאת‬
‫תמיד את תפקיד ה'אחר'‪ .‬הדקונסטרוקציה נועדה אפוא לתקוף את המושגים הבינאריים ולעצב את הניגודים האלה‬
‫באופן אחר ‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬

‫‪557‬‬ ‫יחידה ‪ -15‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬

‫החל מסוף המאה ה‪ , 20‬בעקבות תהליכים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪ ,‬אנשים רבים החלו לנוע ממקום למקום ‪,‬‬
‫ולבנות בית בארץ שאינה מולדתם‪ .‬תהליכים אלו‪ ,‬שמכונים בשם הגירה‪ ,‬התרחשו בחלקם בהסכמה‪ ,‬חלקם בכפייה ‪,‬‬
‫חלקם כאילוץ‪ ,‬אולם כולם יחד הפכו את החברות מהן מורכב העולם כיום לחברות רב‪-‬תרבותיות‪ .‬כאשר אנשים מרגע‬
‫אתני שונה נפגשים יחדיו‪ ,‬מתרחשים תהליכים חברתיים רבי עוצמה וחברות רבות דנות בשאלה כיצד נכון לטפל‬
‫בנושא רגיש זה‪.‬‬

‫מושגי מפתח‪563-558 :‬‬

‫גזע‪ -‬מונח שמציין תכונות פיזיות‪ ,‬הבדלים ביולוגיים הקיימים לכאורה בין קבוצות חברתיות‪ .‬אחד מן‬ ‫‪-1‬‬
‫ההבדלים הביולוגים אשר זכה להתייחסות מרובה בתיאוריית הגזע הוא צבע העור למשל‪ ,‬כאשר נטען‬
‫שהגזע הלבן עליון על גזעים אחרים )הצהוב והשחור( באינטליגנציה‪ ,‬במוסריות וכן הלאה‪ .‬הסימון של תכונות‬
‫אלו‪ ,‬אשר נבעו כביכול באופן טבעי מן הביולוגיה‪ ,‬שימש להצדקת כיבושים טריטוריאליים‪ ,‬ואלימות חסרת‬
‫רחמים כלפי קבוצות חברתיות ועמים שלמים לאורך ההיסטוריה‪ .‬למרות כל הניסיונות לגבות את התיאוריות‬
‫הללו באופן מדעי‪ ,‬לא הושגה מעולם הוכחה לקיומן של קבוצות אוכלוסייה שונות במין האנושי‪ ,‬אלא יותר נכון‬
‫לראות זאת כרצף‪ ,‬בו כל אדם מכיל הבדלים גנטיים מסוימים מאלו שסביבו‪ .‬למרות שהקהילה המדעית‬
‫זנחה את תיאוריות הגזע‪ ,‬החברה לא נטשה אותן‪ ,‬מדוע? משום שחלוקת האנשים לפי גזעים מאפשרת‬
‫לדרג יחידים וקבוצות‪ ,‬ולייחס להן תכונות או יכולות מסוימות כביכול על בסיס נתונים ביולוגיים )עצלנות ‪,‬‬
‫מנהיגות‪ ,‬רציונאליות‪ ,‬אמוציונאליות(‪ .‬כך‪ ,‬ההבחנות הגזעיות משמשות כגורם חשוב בשעתוק דפוסים של‬
‫עוצמה ושל אי‪-‬שוויון בחברה יותר משהן מהוות דרך לתיאור הבדלים בין אנשים ‪.‬הגזעה )‪ – (560‬היא תהליך‬
‫של שימוש בתפיסות גזע לשם סיווגם של יחידים ושל קבוצות‪ .‬אירופאים השתמשו בהגזעה על מנת להצדיק‬
‫את שליטתם בעמים כבושים באמריקה‪ ,‬באפריקה ובאסיה‪ .‬אבל גם בתוך אירופה הגזעה מילאה תפקיד‬
‫באפליה ובהדרה של אוכלוסיות כמו יהודים וצוענים‪ .‬גם אם המושג "גזע" חסר תוקף מדעי‪ ,‬תוצאות ההגזעה‬
‫היו וממשיכות להיות מוחשיות מאד‪.‬‬

‫אתניות הינה כינוי למנהגים ולהשקפות תרבותיות המבדילות קהילת אנשים נתונה מקהילות אחרות‪ .‬אינם‬ ‫‪-2‬‬
‫מולדים‪ ,‬כי אם נרכשים בתהליך חיברות ‪ .‬חברי קבוצה אתנית מסוימת רואים את עצמם כבעלי תרבות שונה‬
‫מקבוצות אחרות ואף בעלי קבוצות אחרות רואות אותם כשונים‪ .‬ההבדלים בין קבוצות אתניות הם בשפה ‪,‬‬
‫היסטוריה או מוצא‪ ,‬דת ‪,‬מנהגים וסגנונות לבוש וכן הלאה ‪.‬אתניות היא סגנון חיים‪ ,‬נורמות ואמונות שרוכשים‬
‫אותן בתהליך החברות ומעבירים אותם מדור לדור‪ .‬המושג "אתניות" מועדף על ידי הסוציולוגים על פני‬
‫מושג גזע‬

‫קבוצת מיעוט )‪ – (562‬מיעוט )לא במובן במספרי(‪ ,‬מיעוט בנושא חובות וזכויות למשל ערביי ישראל‪ .‬קבוצה‬ ‫‪-3‬‬
‫של אנשים המקופחים בהשוואה לקבוצה הדומיננטית )שלרשותה עומדים יותר עושר‪ ,‬עוצמה ויוקרה(‪ ,‬אשר‬
‫חשים סוג כלשהו של סולידריות קבוצתית או תחושת השתייכות הדדית‪ .‬מיעוט יכול להיות לא רק אתני‪ ,‬הוא‬
‫יכול להיות על רקע של מגדר‪ ,‬דת‪ ,‬מיניות‪ ,‬נכות וכן הלאה ‪ .‬קבוצת מיעוט לא חייבת להוות מיעוט מספרי ‪.‬‬
‫אפרו‪-‬אמריקנים בארה"ב ונשים בישראל הן דוגמאות למיעוטים שחלקם באוכלוסייה לעיתים עולה על זה של‬
‫קבוצת רוב ‪ .‬מיעוט = קיפוח‬

‫דעות קדומות ואפלייה )‪ (563‬משקפות גישות של חברי קבוצה אחת כלפי אחרת‪ .‬אנשים נוטים לטפח‬ ‫‪-4‬‬
‫דעות קדומות חיוביות בקשר לקבוצה שהם מזדהים איתה ודעות קדומות שליליות כלפי הקבוצות האחרות‪.‬‬
‫דעות קדומות מעוגנות בסטראוטיפים ‪ -‬ייחוס נוקשה של תכונות מסוימות לקבוצת אנשים )גנבים‪ ,‬שקרנים(‪.‬‬
‫סטראוטיפים מסוימים נבנים באמצעות מנגנון פסיכולוגי של התקה )‪ ,(displacement‬כאשר תחושות של‬
‫עוינות וכעס מתועלות לעבר אובייקט שאיננו המקור האמיתי של תחושות אלו )כמו שמאשימים מהגרי עבודה‬
‫שהם גונבים את כל המשרות כאשר בפועל אף מקומי לא מעוניין במשרות אלו והאשם האמיתי על המצב‬
‫הכלכלי צריך ליפול על הממשלה( ‪ .‬תחרות על משאבים בין שתי קבוצות על תמורה כלכלית‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫עשויה להביא לכך שקבוצה אחת‪ ,‬בדרך כלל זו שחלשה יותר‪ ,‬תשמש כ"שעיר לעזאזל" עבור האחרת‪ .‬יהודים‬
‫וצוענים שימשו פעמים רבות שעיר לעזאזל באירופה‪ .‬מציאת שעיר לעזאזל היא תוצאת מנגנון פסיכולוגי של‬
‫השלכה ‪ -‬בו אדם מייחס שלא במודע לאחרים תשוקות או תכונות שלו עצמו )האחר הוא המיני או התוקפן‪,‬‬
‫כאשר בפועל אתה הוא זה המפעיל את האלימות( ‪ .‬דעות קדומות מייצגות תפיסות והשקפות ואילו אפליה‬
‫פירושה התנהגות ממשית נגד קבוצה אחרת או אדם אחר‪ .‬באה לידי ביטוי בשלילת הזדמנויות לאנשים‬
‫מסוימים ונתינתן לאחרים ‪.‬‬

‫גזענות – ‪ 564‬היא דעה קדומה המבוססת על הבדלים פיזיים בעלי משמעות חברתית‪ .‬גזען הוא אדם‬ ‫‪-5‬‬
‫המאמין שאנשים מסוימים נעלים על אחרים או נחותים מהם על בסיס של הגזעה‪.‬‬

‫א‪ -‬אפשר להבחין בין גזענות של אדם או קבוצת אנשים לבין גזענות מוסדית‪ -‬הימנעות של ארגון ממתן שירות נאות‬
‫ומקצועי בגין צבעם‪ ,‬תרבותם או מוצאם האתני הנראה או הניתן לזיהוי בתהליכים; גישות ודרכי התנהגות‬
‫שמפלות לרעה אנשים המשתייכים למיעוטים אתניים על ידי דעות קדומות‪ ,‬בורות ואימוץ סטראוטיפים גזעניים ‪.‬‬
‫)ההגדרה שייכת לסטוקלי קרמייקל‪ ,‬לוחם חירות לזכויות האדם בשנות ה‪ 1960 -‬בארה"ב( ‪).‬למשל פה בפ"ת לא‬
‫מקבלים בנות אתיופיות לבתי"ס דתיים בעיר(‬

‫ב‪ -‬הגזענות החדשה‪ -‬בניגוד לגזענות ביולוגית )מדיניות מוצהרת כנגד קבוצות בעלות מאפיינים פיזיים מסוימים –‬
‫ההפרדה הגזעית בארה"ב‪ ,‬משטר האפרטהייד באפריקה( ;מדובר בגזענות תרבותית – כיום כבר לא מקובל‬
‫לחוקק חוקים מפורשים‪ ,‬אולם גזענות עדיין קיימת בדרכים סמויות ומתוחכמות יותר‪ ,‬בהן ההבחנות הפיזיות‬
‫הוחלפו בהבחנות תרבותיות לפי הקרבה והריחוק מתרבות הרוב )דיבור באנגלית בלבד‪ ,‬התנגדות ללבוש מוסלמי‬
‫מסורתי בצרפת( ‪.‬‬

‫התמדתה של הגזענות ‪566‬‬

‫סוצ' מנסים לענות על השאלה‪ -‬איך זה שבחברה המערבית‪ ,‬המודרנית‪ ,‬מתמידים בגזענות ‪.‬גידנס טוען שהסיבה לכך‬
‫היא האמונה בעליונות הגזע הלבן שנתפס יפה יותר‪ ,‬מוסרי יותר וטוב יותר‪ .‬יחסי ניצול שעמי אירופה יצרו כלפי‬
‫עמים אחרים ‪ .‬המערב עדיין מנצל את מדינות העולם השלישי והגזענות מסייעת להצדיק את הניצול‪ .‬גם הגירה גדולה‬
‫של מיעוטים אתניים לאירופה ואמריקה שיצרה שיעורי אבטלה גבוהים ומכאן תולדה של דעות קדומות כלפיהם‬
‫ועמדות גזעניות‪.‬‬

‫תיאוריות סוציולוגיות של גזענות )‪(567‬‬

‫מושגים סוציולוגים שתורמים להבנת סכסוכים אתניים הם‪:‬‬

‫אתנוצנטריות‪ -‬הנטייה למדוד את תרבותם של אחרים על פי אמות מידה של התרבות שלנו מתוך הנחה שהתרבות‬
‫שלנו טובה ונכונה יותר‪ .‬אתנוצנטריות מפעילה חשדנות כלפי זרים‪ .‬כל תרבות מאופיינת במידה זו או אחרת של‬
‫אתנוצנטריות‪ ,‬אשר אף הציתה לאורך ההיסטוריה התנגשויות אתניות רבות )לדוגמא מלחמות בין אנגליה לצרפת‪(.‬‬

‫סגירות קבוצתית – תהליך בו קבוצות מקימות הפרדות מחיצות המפרידות בינם לבין קב' אחרות באמצעות תהליכי‬
‫הדרה‪ ,‬המחדדים הבחנה בין קבוצה אחת לאחרת ‪.‬כמובן שהסגירות קשורה לרעיונות אתנוצנטריים‪ .‬פלגים‬
‫מסוימים בחברה החרדית בארץ מהווים דוגמא לסגירות קבוצתית קיצונית‪ .‬אם כי לרוב קבוצת הרוב היא זו שנסגרת‬
‫אל מול קבוצות מיעוט ומדירה את האחרונה מבחינת קשרים חברתיים )איסור על נישואי תערובת(‪ ,‬הטלת מגבלות‬
‫על פעילות כלכלית )באירופה ליהודים אסור היה להיות בעלים על קרקע( והפרדה פיזית של קבוצות )יצירת גטאות( ‪.‬‬
‫סגירות קבוצתית וגם תפיסות אתנוצנטריות קשורות לא פעם להקצאת משאבים‪ ,‬כלומר לחלוקה לא שוויונית של‬
‫עושר ומוצרים חומריים‪ .‬המשאבים העיקריים בכל חברה נמצאים בכמות מוגבלת‪ .‬קבוצות שונות מתחרות אחת עם‬
‫השנייה על עושר‪ ,‬עוצמה ועמדה חברתית‪ .‬קבוצות רוב נהנות בדרך כלל מזכויות יתר בהקשר של המשאבים‪ ,‬הגישה‬
‫של קבוצות מיעוטים אליהם מוגבלת )מעצם ההגדרה(‪ .‬הקבוצות מסוגלות לנקוט באפליה ואף באלימות כדי לשמור‬
‫על זכויות היתר או לחליפין‪ ,‬לשפר את מצבן בחברה ‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט תיאוריות שחוקרות גזענות מושפעות מגישת הקונפליקט‪ ,‬מאמינות שגזענות הנה תוצר של‬
‫המשטר הקפיטליסטי ‪,‬הקשר שבין גזענות ודעות קדומות לבין אי שוויון חברתי ויחסי עוצמה ‪.‬כאשר המעמד השולט‬
‫משתמש בעבדות‪ ,‬בקולוניזציה ובגזענות כמכשירים לניצול כוח העבודה ‪.‬‬
 ‫סכסוכים אתניים )‪(568‬‬

‫ההשקפות של גזענות‪ ,‬אתנוצנטריות ואפליה בפועל מהוות מקור לסכסוכים אתניים‪ .‬הבדלים תרבותיים‪ ,‬דתיים‬
‫ולשוניים יכולים להפוך לקו שבר ולגרום לעימותים בין קבוצות‪ .‬מדינת ישראל נמצאת‪ ,‬כידוע‪ ,‬בסכסוך אתני מתמשך‬
‫בין יהודים ופלשתינים אשר פעמים רבות מלווה בהתפרצויות אלימות משני הצדדים ‪.‬הספר מביא דוגמאות לסכסוכים‬
‫אתניים חריפים ביותר כמו במלחמת אזרחים ביוגוסלביה לשעבר שהתחוללה בשנות ה‪ .1990 -‬המלחמה כללה‬
‫ניסיונות של טיהור אתני ‪ -‬יצירת אזורים הומוגניים מבחינה אתנית על ידי גירוש המוני של אוכלוסיות אתניות‬
‫אחרות )טרנספר בלשון הפוליטיקאים שלנו(‪ .‬טיהור אתני כרוך בהגליה מאונס של הקבוצה האתנית על ידי פעולות‬
‫ממוקדות של אלימות‪ ,‬איומים ומסעות טרור‪ .‬כך קרואטיה הפכה למדינה חד‪-‬אתנית עצמאית‪ ,‬לאחר שגורשו ממנה‬
‫סרבים ‪,‬שחלקם חיו בה במשך מאות שנים ‪.‬‬

‫ג'נוסייד הדרגה החמורה יותר של טיהור אתני היא ג'נוסייד‪ ,‬רצח עם‪ -‬השמדה שיטתית של קבוצה אתנית אחת בידי‬
‫קבוצה אחרת‪ .‬המושג ג'נוסייד שימש לתיאור הכחדה של האוכלוסייה הילידית של האמריקות בידי מתיישבים לבנים ‪.‬‬
‫במאה ה‪ 20-‬התחוללו כמה מקרים של" ג'נוסייד מאורגן" כולל השואה‪) .‬רואנדה ‪ /‬ארמנים וכו(‪...‬‬

‫דפוסים של אינטגרציה חברתית )‪.(568‬‬

‫סכסוכים אתניים מאיימים על כל חברה הטרוגנית מבחינה אתנית‪ .‬היום‪ ,‬כאשר רוב החברות המערביות הופכות‬
‫במידה הולכת וגודלת חברות עם ריבוי אתני‪ ,‬הן עוסקות בחיפוש אחר מודלים לאינטגרציה חברתית ‪.‬‬
‫קיימים שלושה דגמים מרכזיים של אינטגרציה‪:‬‬

‫א( הטמעה– בה מהגרים נוטשים את מנהגיהם ואת דרכי פעולתם המקוריים ומתאימים את התנהגותם לערכים‬
‫ולנורמות של הרוב‪ .‬זו הייתה למשל דרישה מהעולים לארץ בתקופת היישוב‪ ,‬ובימי המדינה הראשוניים ‪.‬‬
‫ב( כור ההיתוך – המהגרים אינם מחויבים להחליף את מורשתם התרבותית בזו של האוכלוסייה הוותיקה‪ ,‬אלא‬
‫להתמזג איתה ולתרום את תרומתם להתפתחות דפוסים תרבותיים חדשים‪ .‬זו המדיניות שנפוצה בארה"ב וגם‬
‫בישראל עד לשנים אחרונות‪) .‬אפשר להביא דוגמאות של קולנוע ישראלי מ"קזבלן" ו"סאלח שבתי" ועד "החברים‬
‫של יאנה"(‪ .‬צורות כלאים של לבוש‪ ,‬מטבח‪ ,‬מוזיקה הן דוגמאות של כור ההיתוך‪ ,‬כאשר התרבות‬
‫הדומיננטית )אנגלו‪-‬סקסית או צברית( הינה התרבות השלטת ‪.‬‬
‫ג( פלורליזם תרבותי – תרבויות אתניות שונות מקבלות זכות מלאה להתקיים בנפרד‪ ,‬אך יחד עם זאת הן שותפות‬
‫לחיים כלכליים ופוליטיים של החברה ‪.‬‬
‫תוצר של פלורליזם תרבותי הינה רב‪-‬תרבותיות ‪ -‬מדיניות המעודדת קבוצות תרבותיות שונות לחיות בהרמוניה זו עם‬
‫זו‪ .‬הדוגמא הבולטת לרב‪ -‬תרבותיות היא שוויץ‪ .‬אולם רב‪-‬תרבותיות מאד קשה למימוש‪ ,‬היות ובמדינות רבות עולה‬
‫חשש מהטרור‪ ,‬מהאיסלאם הקיצוני ומההגירה הגוברת )הכוונה לרוב להגירת עבודה(‪ ,‬ואנשים רבים‪ ,‬כולל‬
‫פוליטיקאים מביעים חששות מפני שינוי קיצוני של אופי החברות שאנו חיים בהם ‪ .‬לא פעם רב‪ -‬תרבותיות נתפסת‬
‫כהזמנה לרלטיביזם ) תפיסה הגורסת כי לנקודת מבט אין תוקף או אמת מוחלטת‪ ,‬אלא ערך יחסי בלבד הנקבע על‪-‬פי הבדלים‬
‫מוחלט ולבדלנות תרבותית לדוג' קבוצות מוסלמיות התחילו ללכת עם סממנים‬ ‫בתפיסה ובשיקול דעת)‬
‫דתיים )רעלות( ובפרט לבתי הספר‪ -‬והיה רצון לחוקק חוק כנגד לבישת הרעלות‪ .‬זה עורר התנגדות‪ -‬כי המוסלמים‬
‫אמרו שהם לא נותנים להם מקום להתבטא‪.‬‬
‫כנגד כל אלה עולה תפיסה המכונה "רב‪-‬תרבותיות מתוחכמת" אשר מדגישה את חשיבות הזהות הלאומית ואת‬
‫חוקי המדינה‪ ,‬אך גם מעודדת קשרים בין קבוצות חברתיות ואתניות שונות וחותרת לסולידריות חברתית‪ .‬יש לשים לב‬
‫כי לפי התפיסה שוויון הסטטוס בין קבוצות שונות אינו מהווה השלמה לא ביקורתית עם דרכי הפעולה של כל‬
‫הקבוצות )כגון פוליגמיה או רצח על כבוד המשפחה‪(.‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫הגירה בעידן הגלובלי )‪(581‬‬

‫מעבר של אוכלוסייה מארץ אחת לארץ אחרת ‪.‬ההגירה איננה תופעה חדשה‪ ,‬אבל היום היא הולכת וגוברת כחלק‬
‫מאינטגרציה עולמית‪ .‬היום כ‪ 175-‬מיליון בני אדם ‪ %3,‬מאוכלוסיית עולם מתגוררים כיום בארץ שלא נולדו בה ‪.‬‬
‫ארצות הברית הוקמה כארץ של מהגרים )מאנגליה‪ ,‬בלגיה צרפת‪ ,‬גרמניה הולנד(‬

‫מאז ‪ 1945‬קיימים ‪ 5‬דגמים של הגירה‪:‬‬

‫א( הדגם הקלאסי‪ :‬מתקיים בקנדה‪ ,‬ארה"ב ואוסטרליה‪ ,‬אשר מגדירות את עצמן כ"אומות של מהגרים "המדינות‬
‫מקדמות את המהגרים בברכה ומבטיחות להן אזרחות‪ ,‬אבל מציבות מכסות שנתיות למספר המהגרים ‪.‬‬
‫ב( הדגם הקולוניאלי‪ :‬מיושם בצרפת ובבריטניה‪ ,‬מושתת על העדפת מהגרים ממושבות לשעבר על פני מהגרים‬
‫אחרים‪ .‬מושתת על העדפה של מהגרים ממושבות‪ /‬קולוניות לשעבר‪ .‬בריטניה למשל תעדיף הודים או‬
‫ישראלים ע"פ מהגרים אחרים‪.‬‬
‫ג( דגם העובדים האורחים‪ :‬בגרמניה‪ ,‬שוויץ ובלגיה‪ -‬מהגרים מתקבלים למדינה על בסיס זמני‪ ,‬כדי להיענות‬
‫לביקוש בשוק העבודה‪ .‬הם לא מקבלים זכויות אזרח‪) .‬זה הדגם שלא כל כך עבד בגרמניה וגם לא כל כך‬
‫עובד אצלנו‪ ,‬היות והמהגרים נשארים‪ ,‬מביאים בני משפחה או מקימים משפחה בארצות מארחות והמדינה‬
‫ממשיכה להביא עובדים "זמניים" חדשים‪(.‬‬
‫ד( הדגם הבלתי חוקי‪ :‬כשמו כן הוא אנשים "מסתננים" למדינות או מוברחים לשם‪ ,‬בתקווה למצוא עבודה או‬
‫כחלק ברשתות סחר בבני אדם‪ .‬הסחר במהגרים אנושיים הפך לאחת הצורות המשגשגות של הפשיעה‬
‫המאורגנת באירופה‪.‬‬
‫ה( דגם הגירה אתנית‪ :‬כלומר אישור ההגירה והזכויות ניתנות על בסיס אתני‪ .‬ההגירה לארץ נקראת 'עלייה‪',‬‬
‫השיבה הביתה ומכפלת בתוכה משמעות אתנית‪-‬נורמטיבית‪ .‬דגם דומה מתקיים בעוד כמה מדינות‪ ,‬כגון‬
‫בגרמניה )במסגרת השבת גרמנים אתניים שמתגוררים ברוסיה ובארצות בלטיות מן המאה ה‪-‬‬
‫‪ ( 18‬ויפן )בניסיון להחזיר יפניים שהיגרו לברזיל במהלך המאה ה‪ .(20-‬כמו בישראל‪ ,‬גם מהגרים אלה‬
‫מקבלים אוטומטית אזרחות‪ ,‬זכויות חברתיות ופוליטיות והטבות כלכליות‪.‬‬

‫תיאוריות ההגירה מוקדמות נוסחו במונחים של גורמי משיכה )היתרונות שאפיינו את ארצות היעד( וגורמי‬
‫דחיפה )כוחות פנימיים המאלצים אנשים להגר(‪ .‬היום החוקרים נוטים לראות דפוסי הגירה גלובליים כמערכות‬
‫הנוצרות בעקבות אינטראקציות בין תהליכים ברמה מקרו לבין תהליכים ברמה מיקרו ‪.‬גורמי מקרו כוללים מצב‬
‫פוליטי וכלכלי‪ ,‬חוקים ותקנות הקשורים להגירה‪ .‬ואילו גורמי מיקרו קשורים למשאבים ולידע המאפיינים מהגרים‬
‫עצמם ‪.‬‬
‫למשל אפשר לראות בהגירת עבודה בישראל תוצאה של אינטראקציה בין גורמי מקרו למיקרו ‪.‬‬

‫מחקר קלאסי‪ -‬ההגירה החדשה קסטלס ומילר דפוס ההגירה משתנים‪ -‬קצב ההגירה והיקפה‪ ,‬זיהו ‪ 4‬נטיות‬
‫שיאפיינו את ההגירה בעתיד לבוא‪ :‬האצת הגירה במספרים ‪,‬רבגוניות של מהגרים )מקומות שונים ומניעים שונים(‬
‫הגירה גלובלית‪ -‬מדינות רבות נוטלות חלק בהגירה ובקליטה של מהגרים ‪ .‬פמיניזיציה‪ -‬מספר הנשים המהגרות‬
‫הולך וגדל‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
 ‫‪597‬‬ ‫יחידה ‪ – 16‬דת‬
‫דתות מנקודת מבט סוציולוגית‬
‫הגדרה‪ :‬דת הינה מערכת תרבותית משותפת של אמונות וטקסים‪ ,‬המעניקה תחושה של משמעות וייעוד מוחלטים‬
‫על ידי יצירת מושג של ישות קדושה ועל טבעית המצויה בכל ‪.‬‬

‫מתוך הגדרה זו יוצאים ‪ 3‬רכיבים עיקריים‪:‬‬

‫‪ (1‬דת היא צורה של תרבות )סט של נורמות ורעיונות משותפים המעניקים תחושה של זהות משותפת‪(.‬‬

‫‪ (2‬דת כוללת רעיונות הלובשים צורה של פעילות טקסית )היבט התנהגותי‪(.‬‬

‫‪ ( 3‬הדת מעניקה למאמינים הסבר על המציאות‪ -‬תחושה של ייעוד – יש לחיים משמעות – נותנת הסבר לדברים‬
‫שקשה למדע לענות עליהם ומסייעת למאמינים להבין או להתמודד עם קיומם ‪.‬‬

‫הסוציולוגים אינם מתעניינים בשאלה אם אמונות דתיות מסוימות הן אמתיות או שקריות – מתעסקים בשאלות‬
‫הבאות‬

‫הדת כתוצר של הבניה חברתית מעשי ידי אדם‪ .‬לכן שואלים‪ :‬כיצד החברה התרבותית יוצרת אמונות ומחזיקה‬ ‫‪-1‬‬
‫בהם‪ .‬אלוהים הוא תוצר של הבניה חברתית‪) .‬האדם יוצר תופעות חברתית ( גישת האינטראקציה‪.‬‬

‫הארגון החברתי של הדת כיצד מאורגנת הדת? מה הקשר בינה ובין החברה ?כיצד היא מצליחה לגייס‬ ‫‪-2‬‬
‫מאמינים? איך מתפקדים המוסדות החברתיים של הדת‪ ,‬איך נוצרות כנסיות‪ ,‬מסגדים ובתי תפילה? איך כל זה‬
‫מחזיק מעמד‪.‬‬

‫הסולידריות החברתית שהדת מייצרת‪ -‬משפיעה על יציבות חברתית‪ ,‬ערכים ונורמות משותפים שיוצרים‬ ‫‪-3‬‬
‫לכידות וקהילה מוסרית שיש בה הסכמה על מה נכון ולא נכון‪ .‬כך מייצרת הדת קהילה מוסרית – כזו שכל‬
‫חבריה יודעים כיצד להתנהג זה כלפי זה יחד עם זאת‪ ,‬זה נכון כאשר יש דת אחת דומיננטית בחברה‪ ,‬אולם‬
‫כאשר יש כמה מהן‪ ,‬הבדלים דתיים יכולים להיות קרקע פורייה לסכסוכים וקונפליקטים המאיימים על יציבות‬
‫החברה‪.‬‬

‫כוח המשיכה של הדת ‪ -‬נעוץ בגורמים חברתיים ולא בגורמים אישיים או רוחניים או פסיכולוגים ישירים‪ .‬יש‬ ‫‪-4‬‬
‫קהילתיות‪ .‬משהו משותף שמלכד‪.‬‬

‫ניתוח סוציולוגי קלאסי של תופעות דתיות )‪:(600‬‬

‫שלושת האבות המייסדים של הסוציולוגיה ‪ ,‬מרקס וובר ודורקהיים‪ ,‬התייחסו כולם לסוגיית הדת בכתביהם‪ .‬איש מהם‬
‫לא היה אדם דתי‪ ,‬ושלושתם סברו שבתקופה המודרנית חשיבותה של הדת תרד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬התפיסה שלהם‬
‫בנוגע לתפקיד הדת בחברה הייתה שונה ‪.‬‬

‫מרקס – דת ואי שוויון‪:‬‬

‫מרקס נשען בתפיסתו את הדת על כתביו של הפילוסוף פוירבך אשר טען כי הדת מורכבת מרעיונות וערכים שיצרו בני‬
‫האדם אך הם בטעות מייחסים אותם לכוחות אלוהיים ולאלים‪ .‬לטענתו‪ ,‬מכיוון שאנו לא מבינים את הממד ההיסטורי‬
‫מאחורי הדת ‪,‬אנו למעשה שבויים של ההיסטוריה ‪ .‬לטענת פוירבך‪ ,‬המצאת אלים שכביכול שונים ונפרדים מבני‬
‫האדם מייצרת ניכור – אנו יצרנו ערכים ורעיונות גבוהים‪ ,‬אבל אז ראינו אותם כתוצר של ישויות אלוהיות השונות‬
‫מאתנו‪ .‬אם בני אדם יבינו זאת‪ ,‬הם יוכלו לממש את הערכים הללו בחיים שלהם ביומיום בעולם הזה‪ ,‬ולא לחכות‬
‫שהאלים יעשו זאת במקומם בעולם הבא ‪.‬‬
‫מרקס טען כי דת היא "מפלט מן המציאות היומית האכזרית ‪".‬מן המפורסמת אמרתו ה "דת היא אופיום להמונים" –‬
‫נותנת אשליה שבעולם הבא יהיה טוב ובכך מצדיקה ומאפשרת לחיות בהכנעה עם תנאי החיים הקשים של העולם‬
‫הזה‪ .‬לדת יש גם יסוד אידיאולוגי חזק – בעזרת האמונות והערכים הדתיים ניתן להצדיק פערים של עושר ועוצמה‬
‫בחברה ‪.‬מחזיק בתפיסה כי הדת עשויה וצריכה להיעלם מן העולם כדי שבני אדם יבינו שהערכים צריכים להיות‬
‫בידיהם ולפעיל צדק לא בגלל כח עליון‪ .‬הדת לעיני מרקס היא מכשיר לדיכוי וניצול של המעמד הנמוך‪ ,‬מכשיר המצוי‬
‫בידיהם של בעלי ההון מתוך מטרה לשמור על מקומם בעולם הריבודי‪ .‬הדת מרדימה ומשתיקה את המעמד המנוצל‬
‫ומשכנעת אותו לקבל את חייו כגזרת הגורל )איזה הוא העני השמח בחלקו‪(.‬‬

‫דורקהיים‪ :‬הפונקציונאליות של הדת והטקסים הדתיים‪601 :‬‬

‫כדי להבין מה עומד בבסיס כל הדתות השונות בעולם‪ ,‬דורקהיים טען שיש לחקור את צורות היסוד של הדת‪ ,‬ולעשות‬
‫זאת בחברות מסורתיות וקטנות‪ .‬את טענותיו הוא ביסס על מחקר של טוטמיזם הנהוג בקרב חברות האבוריג'ינים‬
‫באוסטרליה ‪.‬‬

‫טוטם – בעל חיים או צמח שקבוצת אנשים מייחסת לו משמעות סמלית מיוחדת‪ .‬האובייקט נתפס כקדוש )הבחנה‬
‫חשובה בין קודש לחול(‪ ,‬הם אסורים לאכילה‪ ,‬ויש להם תכונות אלוהיות המבחינות אותם מבעלי חיים אחרים ‪.‬‬

‫בניגוד למרקס ‪ ,‬דורקהיים לא בחן דת בהקשר של פערים חברתיים‪ ,‬אלא ראה בה חלק בלתי נפרד מהמוסדות‬
‫החברתיים ‪.‬כך למשל‪ ,‬הוא טען שמה שמקנה לטוטם את קדושתו היא שהוא מייצג למעשה את הערכים של‬
‫הקבוצה‪ ,‬הוא הסמל של הקבוצה ‪ .‬הכבוד שאנשים רוכשים לטוטם הוא למעשה הכבוד שהם חשים כלפי הערכים‬
‫החברתיים המרכזיים‪ .‬החברה למעשה סוגדת לעצמה ‪.‬‬

‫דורקהיים התמקד גם בחשיבות של הטקסים הדתיים והפעולות הפולחניות הקשורות לדת‪ .‬טקסים אלו מהווים‬
‫מפגש של המאמינים ולכן הם מאשרים את הסולידאריות החברתית )אני לא לבד( ואף מגבירים אותה‪ .‬הטקסים‬
‫הם כדבק מלכד‪ ,‬ולכן אנו רואים אותם לא רק ביום יום אלא גם ברגעי משבר ובשעת השינויים החשובים בחיינו –‬
‫לידה‪ ,‬נישואין ומוות‪ .‬דרך הטקסים ניתנת משמעות לאירועים אלו‪ ,‬ומוסדרת התגובה כלפיהם )כמו מנהגי אבלות( ‪.‬‬

‫ביקורת‪-‬‬

‫מכיוון שחקר דתות באמצעות דת קטנה וזניחה טענו נגדו שקבוצה קטנה לא יכולה לשקף דתות גדולות ומורכבות‬ ‫‪-1‬‬
‫כגון נצרות איסלאם וכו‪..‬‬

‫בחברות בהן יש כמה קבוצות דתיות רואים היבטים שונים של קונפליקט ולא סולידריות )עיין ערך זרמים שונים‬ ‫‪-2‬‬
‫בחסידות או ספרדים ואשכנזים ביהדות(‬

‫דרקהיים טען שהפולחן נועד לצרכים חברתיים והמבקרים טוענים שהדת היא פולחן אישי שבו האל במרכז‪.‬‬ ‫‪-3‬‬

‫וובר – תפקיד הדת בשינוי חברתי‪:‬‬

‫בניגוד לדורקהיים‪ ,‬וובר בחר לחקור את הדתות הגדולות תוך שהוא מתמקד בשאלה למה הקפיטליזם נוצר דווקא‬
‫במערב ?התמקד בדת בהקשר של תהליכי שינוי חברתי ‪.‬בניגוד למרקס‪ ,‬וובר לא ראה את הדת רק ככוח שמרני ‪,‬‬
‫אלא דווקא להיפך‪ ,‬הדתות לטענתו היו ממובילות השינויים החברתיים הדרמטיים ביותר‪ .‬הוא טען שהדת‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬הייתה המקור של תפיסת העולם הקפיטליסטית של המערב המודרני‪ .‬הניתוח שלו את דתות‬
‫המזרח לעומת זאת הביא אותו למסקנה שהן אלו שהציבו מחסומים בפני התפתחותו של הקפיטליזם התעשייתי‬
‫באזורים אלו‪ .‬כלומר‪ ,‬דתות מכילות ערכים שונים אשר יכולים להסביר את השינויים החברתיים המתרחשים בחברות‬
‫שונות ‪ .‬ע"פ הזרם הפרוטסטנטי‪ ,‬טוען ובר‪ ,‬גורלו של אדם נקבע מראש ע"י האל ורק אנשים מסוימים רצויים‬
‫בעיני האל "גזרה קדומה" הוא קורא לזה‪ .‬האדם זקוק וצריך לדעת שאלוהים אוהב אותו ועל כן מחפש סימנים בחיי‬
‫היום יום שיאשרו לו שהוא ראוי בעיני האל‪ .‬הסימן הגלוי ביותר זו הצלחה כלכלית מה שדוחף אנשים לחיות חיים‬
‫צנועים אך לצבור הון‪.‬‬
‫ישנן דתות המבוססות על רעיונות גאולה )הנצרות(‪ -‬אלו דתות עם פוטנציאל מהפכני שכן הן דוגלות בכך‬
‫שניתןלהיגאל אם יאמץ האדם אמונות מסוימות ויפעל בעולם הזה באופן מסוים )דתות המעודדות אקטיביות(‪.‬‬
‫דתותהמזרח לעומת זאת‪ ,‬הן לא עוסקות בעולם הזה‪ ,‬קוראות להגיע לעליונות רוחנית‪ ,‬לחיות בהרמוניה עם העולם‬
‫ולא לשלוט בו )דתות המעודדות פאסיביות‪(.‬‬

‫טוטמיזם ואנימיזם ‪ 606-605‬דתות בתרבויות קטנות‪:‬‬

‫לכל קבוצת שארות או קלאן )קבוצה הנוצרת ע"ב קשרי שארות ומתייחסת לאב קדמון משותף( יש טוטם משלה‬
‫שעומד במרכז הפעילות הפולחנית‪ .‬קמעות הן טוטמים‪ .‬אנימיזם הוא אמונה שהעולם מאוכלס ברוחות טובות ורעות‬
‫שמשפיעות על האנשים‪ .‬רוחות גורמות לשגעון ולמחלות ובכוחן להשתלט על בני אדם ולכוון את התנהגותו‪ .‬אם‬
‫השדה לא מניב פירות זה אומר שהרוחות כועסות עלינו וצריך לרצות את הרוחות‪ .‬אם אישה הצליחה ללדת זה אומר‬
‫שהרוחות פעלו לטובתה‪ .‬כלומר בחברה כזאת מאמינים שמי שמשפיע ומשנה את חייו של בני האדם אלה הרוחות ‪.‬‬
‫אנשים שנתפסו אחוזי רוחות רעות הוכרזו כמכשפים ונרדפו בימי הביניים‪ .‬טוטמיזם ואמיניזם שכיחות יותר בחברות‬
‫קטנות‪ .‬דתות הנוטות למונותאיזם נדירות יחסית בתרבויות מסורתיות קטנות שנוטות לפוליתאיזם‪.‬‬

‫שמאן – בתרבויות קטנות אין בדרך כלל אנשי דת מקצועיים שקיבלו את ההכשרה שלהם באופן פורמאלי כמו‬
‫בישראל‪ ,‬רב אבל יש אנשים שממלאים את התפקידים הדתיים‪ ,‬אנשים שעושים את הטקסים‪ ,‬אנשים אלה נקראים‬
‫השמאן – איש דת שבני התרבות מייחסים לו את היכולת להפעיל כוחות על טבעיים‪ ,‬יכולת לסייע לבני אדם להתמודד‬
‫עם בעיות שונות‪ ,‬אם גבר מחפש שידוך‪ ,‬אם אישה לא יכולה ללדת‪ ,‬תפקידו של השמאן לסייע ‪.‬‬

‫‪ 608-606‬לא נכלל עד ארגונים דתיים‬

‫ארגונים דתיים )‪:(608‬‬

‫דת כוללת קהילת מאמינים‪ ,‬אך מה סדר היום של אותה קהילה‪ ,‬כיצד היא מתנהלת‪ ,‬כלומר מהו אופיו של הארגון‬
‫הדתי‪ ,‬זה יכול להופיע בצורות שונות‪ .‬לרוב נהוג להבחין בין הארגונים השונים לפי מידת המיסוד שלהם‪ ,‬אך הם‬
‫משתנים זה מזה גם באופן ערכי‪.‬‬

‫כנסייה – גוף דתי גדול ‪,‬מאופיין במבנה פורמלי‪ ,‬יש כללים איך מתנהלת הכנסייה‪ .‬זהו הארגון הממוסד ביותר‬ ‫•‬
‫‪.‬‬
‫דנומינציה – סקטה שהפכה להיות קצת יותר ממוסדת וזוכה לקצת יותר לגיטימציה מצד הכנסייה‪ .‬הכי קרובה‬ ‫•‬
‫לכנסיות מבחינת מיסוד ‪.‬‬
‫סקטה – קבוצה קטנה של מאמינים‪ ,‬פחות מממוסדת מכנסייה ונוסדת לרוב כתגובת נגד לשחיתות של‬ ‫•‬
‫הכנסיות הגדולות‪ .‬אין נושאי משרות רשמיים‪ ,‬כל החברים שווים ‪.‬אנשים שפרשו מהכנסייה או לא מצאו את‬
‫עצמם בכנסייה ומקימים להם ארגון דתי משלהם ‪.‬‬
‫כתות – רופפות וארעיות מכל צורות הארגון הדתי‪ ,‬שוללות את הערכים של החברה החיצונית‪ .‬שואבות‬ ‫•‬
‫השראה ממנהיג ‪.‬מתארגנים באופן אישי על בסיס שיפור החוויות האישיות של כל אחד מחברי הכת‪.‬‬
‫תנועות דתיות – התאגדות של אנשים במטרה להפיץ דת חדשה או פרשנות חדשה לדת קיימת )דומה‬ ‫•‬
‫לסקטות(‪ .‬גם הן מתחילות מהשראה של מנהיג כריזמטי אשר מביא בשורה חדשה )ישו‪ ,‬מוחמד(‪ .‬עם מותו‬
‫של המנהיג המקורי התנועה מאבדת חלק משמעותי מהקיום שלה‪ ,‬ואם תרצה לשרוד עליה לפתח מערכת‬
‫כללים ונהלים פורמאליים ‪.‬‬
‫תנועות דתיות חדשות – קשת רחבה של קבוצות‪ ,‬כתות וסקטות דתיות ורוחניות שצצו בארצות המערב לצד‬ ‫•‬
‫הדתות המרכזיות )כמו ניו אייג'(‪ .‬ישנן כמה הסברים לעלייתן‪ :‬תגובה לתהליכי החילון המתרחשים בחברה –‬
‫התנועות הללו נותנות מחדש תחושת קהילתיות אישית וחזקה יותר מהכנסיות המסורתיות ‪.‬הן מספקות מקור‬
‫של ביטחון נוכח השינויים החברתיים המהירים‪ .‬הן נותנות מענה לאנשים החשים מנוכרים מן הזרם החברתי‬
‫המרכזי ‪.‬‬
 ‫חילון‪614 :‬‬

‫שלושת ההוגים הסוציולוגים המוקדמים דרקהיים מרקס וובר ‪,‬טענו כאמור כי הדת המסורתית עתידה לאבד‬
‫מחשיבותה ומהשפעתה על החיים החברתיים בעולם המודרני‪ .‬תהליך זה‪ ,‬ששמו חילון‪ ,‬הוא בלתי נמנע לטענתם‬
‫בעקבות עליית המדע והטכנולוגיה כאמצעים לשליטה בעולם ולהבנתו ‪.‬‬

‫תזת החילון הזו‪ ,‬יצרה ויכוח סוציולוגי רחב‪ .‬יש כאלו המסכימים עם דעתם של האבות המייסדים אך יש המתנגדים‬
‫לה וטוענים כי הדת נותרה כוח רב השפעה‪ ,‬גם אם היא לובשת צורות חדשות ולא מוכרות )ולראייה הפופולאריות‬
‫של התנועות הדתיות החדשות(‪ .‬מתנגדיהם אומרים כי תנועות אלו נותרות בשוליים‪ ,‬הן לא מאורגנות וסובלות‬
‫משיעורי תחלופה גבוהים ‪.‬הוויכוח על תזת החילון הוא מורכב בייחוד משום שאין הסכמה סוציולוגית כיצד יש למדוד‬
‫את התהליך‪ .‬זה קשור גם לשאלה כיצד מגדירים דת‪ ,‬על פי הכנסייה המסורתית‪ ,‬או על פי רוחניות אישית‪.‬‬

‫דרכים למדוד חילון‪:‬‬

‫‪ (1‬המימד האובייקטיבי‪ :‬מספר החברים בארגונים דתיים ‪.‬מספר המבקרים במוסדות דתיים‪ ,‬מספר האנשים‬
‫המעידים על קיום מצוות הדת‪ ,‬ואורח חיים דתי ‪.‬לפי מדד זה במרבית הארצות מתרחש חילון‪ .‬תרשים ‪16.3‬‬

‫‪ (2‬השפעה של האירוגונים הדתיים‪ :‬השמירה על העושר שלהם ועד כמה הם משפיעים ברמה החברתית והכלכלית‬
‫מידת ההשפעה החברתית‪ ,‬העושר והיוקרה של הכנסיות והארגונים הדתיים‪ .‬גם לפי מדד זה ארגוניים דתיים איבדו‬
‫מההשפעה שהייתה להם בעבר‪ .‬כלומר מנהיגים דתיים כבר אינם חלק ישיר ממעגל קבלת ההחלטות ‪,‬וגם מבחינה‬
‫חומרית כנסיות רבות הפכו מרוששות ‪.‬‬

‫‪ (3‬ממד הדתיות – קשה למדוד‪ .‬אפשר למשל להתייחס לשיעור ההשתתפות בטקסים הדתיים ומידת ההשפעה‬
‫החברתית של כנסיות‪ .‬אבל יש הרבה אנשים מאמינים שלא מבקרים בכנסיות ‪ ,‬ומנגד ניתן לבקר בכנסייה רק מתוך‬
‫הרגל‪ .‬בהתייחס לממד זה טוענים מצדדי תזת החילון כי בעבר הכנסייה מילאה חלק יותר משמעותי בחיי היומיום של‬
‫האנשים והשפיעה על אורח החיים של המשפחה והחיים האישיים‪ .‬המתנגדים טוענים שזה שאנשים פחות מבקרים‬
‫בכנסייה לא מספיק כדי לטעון שהשפעתה ירדה‪ .‬ראשית‪ ,‬משום שביקור בכנסייה לא מעיד על דתיות יתרה‪ ,‬וכך גם‬
‫חברות מסורתיות לא בהכרח בעלות מחויבות דתית‪ .‬חוקרים רבים מסכימים כיום שהדת בצורתה המסורתית היא‬
‫במגמת ירידה‪ ,‬אולם אמונה דתית ורוחנית עדיין מהווה חלק משמעותי מחיי אנשים גם אם הם לא נותנים לכך ביטוי‬
‫במסגרת אחת מהכנסיות המסורתיות‪" .‬אמונה ללא השתייכות"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אנשים רבים עדיין משתתפים בתנועות‬
‫דתיות שונות )התנועות החדשות(‪ ,‬ובקרב המוסלמים והיהודים למשל‪ ,‬ההשתתפות הדתית עדיין דינאמית‪ .‬ולבסוף ‪,‬‬
‫אין ראיות רבות לחילון בחברות הלא‪-‬מערביות )מזה"ת אסיה‪ ,‬אפריקה והודו( ‪.‬‬

‫‪ 627-618‬לא נכלל‬

‫פונדמנטליזם דתי )‪– (628‬‬

‫הגדרה‪ :‬דבקות קנאית וקיצונית ובלתי מתפשרת במערכת של עקרונות או אמונות‪ .‬קבוצות דתיות הקוראות לפרש‬
‫את כתבי הקודש הבסיסיים כלשונם ומהם להסיק את ההתנהלות הרצויה לכל תחומי החיים ‪.‬‬

‫מדובר על תופעה חדשה יחסית )סוף המאה ה‪ (20-‬אשר צמחה במידה רבה בתגובה לגלובליזציה‪ .‬אל מול כוחות‬
‫המכרסמים ביסודות המסורתיים בא הפונדמנטליזם להגן על הערכים המסורתיים ‪.‬‬

‫הפונדמנטליזם האסלאמי – קשור לתחייה האסלאמית שהחלה באיראן בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬ומשם‬
‫השפיעה על ארצות נוספות‪ .‬בבסיס המהפכה האיראנית עומדת דת השיעה )שיעים( כזרם שהתפלג מהגוף האסלאמי‬
‫המסורתי‪ .‬עם התפשטות המערב וכיבוש של שטחים נרחבים שהיו בעבר בשליטה מוסלמית עלתה הקריאה להשיב‬
‫לאסלאם את הטוהר והעוצמה של ימיו הראשונים‪ .‬דרך הבלטת האמונות והמנהגים האסלמיים ביקשו לכונן מהפכה‪,‬‬
‫כאשר באיראן ב‪ 79-78-‬אכן התרחשה המהפכה האסלאמית כהתנגדות לשלטונו של השח ‪,‬אשר ניסה לקדם צורות‬
‫מודרניזציה כמו במערב‪ .‬הדמות המזוהה עם המהפכה הוא האייתולה חומייני‪ ,‬שדגל בפרשנות קיצונית של רעיונות‬
‫שיעים ‪.‬‬

‫למרות ההשפעה הרבה שהייתה לתנועות הפונדמנטליסטיות על העולם האסלאמי‪ ,‬רק בסודן ןבאפגניסטן הן‬
‫הצליחולעלות לשלטון ובמדינות אלו‪ ,‬כמו באיראן‪ ,‬המתיחות עם המערב גבוהה‪ .‬הנטינגטון) ‪ (1996‬צפה שבין‬
‫ההשקפותהמערביות והאסלאמיות צפויה להתרחש מלחמת ציוויליזציות‪ .‬ואכן סכסוכים על רקע דתי‪ ,‬כאלו שחוצים‬
‫מדינות ‪,‬הופיעו יותר ויותר בעשורים האחרונים והיו שטענו שהנטיגנטון חזה במידה מסוימת את מתקפת ‪09/11‬‬
‫וההתרחשויות שאחריה‪ .‬לעומתו יש הטוענים כי השסעים בתוך הציוויליזציות האלו עצמן גדולים מדי מכדי שניתן יהיה‬
‫לדבר על התנגשות בין ציוויליזציות שלמות ‪.‬‬

‫בכל מקרה מעניין לבחון את התחייה האסלאמית לא רק כתופעה דתית‪ ,‬היא מייצגת תגובת נגד להשפעה המערבית‬
‫אך יש לה גם מסרים לאומיים ותרבותיים ברורים ‪.‬‬

‫פונדמנטליזם‪ ,‬על כל זרמיו )גם בנצרות וביהדות כמובן( הוא בעל פוטנציאל הרסני של אלימות‪ .‬הדרך למנוע אותה‬
‫היא לנהל הידברות ודו שיח‪ ,‬לא לשלול עמדות שונות ולבחון באופן ביקורתי את עמדות הדת ‪.‬‬

‫הפונדמנטליזם הנוצרי ‪ -‬מאמינים כי הברית החדשה )התנ"ך המקורי של היהודים בתוספת כרך נוסף שנוגד את‬
‫התורה המקורית( הוא ספר הדרכה מעשי וישים לעניינים האנושים‪ .‬הפונדמנטליזם הנוצרי הוא תגובת נגד‬
‫לתיאולוגיה הליברלית ולתומכי ההומניזם החילוני‪ -‬המצדדים במתן לגיטימציה לתאוות האנושיות‪ ,‬ולעשות ככל העולה‬
‫על רוחם‪ ,‬וזאת בניגוד לאמונה ולציות למצוות האל‪ .‬בארה"ב התמקדו בפעילותם בעיקר בנושאים כמו‪ :‬הפלות ‪,‬‬
‫הומוסקסואליות‪ ,‬פורנוגרפיה‪ ,‬הומניזם והתפרקות המשפחה‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
 ‫‪691‬‬ ‫יחידה ‪ – 18‬ארגונים ורשתות‬
‫ארגונים ורשתות חברתיות ממלאים חלק ניכר מחיינו‪ ,‬והם אחד מהסמלים הבולטים של תהליכי המודרניזציה ‪.‬‬
‫בעקבות הגלובליזציה השתנה אופיים של אלה ועמו גם סוג הקשרים החברתיים שאנו מקיימים זה עם זה ‪.‬‬

‫ארגונים )‪" :(692‬קבוצה בעלת רשימת חברים מוגדרת המבצעת פעולות קולקטיביות מתואמות כדי להשיג משימה‬
‫משותפת"‪ .‬ארגון הוא לרוב גדול ואימפרסונאלי )חבריו לא בהכרח מכירים זה את זה(‪ ,‬כגון תאגידים עסקיים ‪,‬‬
‫אוניברסיטאות‪ ,‬חברות ממשלתיות‪ ,‬ארגוני דת ועוד ‪.‬‬

‫בחברה המודרנית והמתועשת‪ ,‬ארגונים הם לרוב פורמאליים ‪ :‬גוף המתוכנן באופן רציונאלי להשיג את מטרותיו‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בכללים‪ ,‬תקנים ונהלים מפורשים‪ .‬רציונאליות פירושה חשיבה על האמצעים היעילים ביותר להשגת המטרה ‪,‬‬
‫כאשר ההתמקדות )לפחות באידיאל( היא במטרה‪ .‬הפעולה הפורמאלית של ארגון מעניקה לו אסמכתא חוקית‬
‫לפעול )יש לו אמות מידה מוגדרות וברורות לבחינת תהליכים(‪ .‬ארגונים אינם תופעות ספונטניות או מקריות אלא‬
‫לרוב הם פרי של תכנון שכן הם מכוונים להשיג מטרות מוגדרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬לארגונים תפקיד מווסת – הם משפיעים על‬
‫התנהגותם של בני האדם ומעצבים אותה‪ ,‬וחלקם מייצגים את ערכיה של החברה‪ .‬אנו נתקלים בארגונים בכל‬
‫ההיבטים של חיי היומיום שלנו‪ ,‬הם למעשה מסדירים את יחסנו עם העולם )נולדים בבית חולים‪ ,‬הכסף מנוהל בבנק ‪,‬‬
‫החינוך בבית הספר‪ ,‬וכל הנתונים על חיינו מתועדים בארגונים שונים( ‪.‬‬

‫ארגונים כביורוקרטיות )‪:(693‬‬

‫בירוקרטיה‪ :‬בירו )שולחן כתיבה‪ ,‬משרד( קרטיה )לשלוט( = שלטון הפקידים‪ .‬בתחילה‪ ,‬המושג שימש כתיאור גנאי‬
‫לכוחם הגובר של הפקידים הקטנים על חייו של האזרח‪ ,‬כאשר בירוקרטיה מזוהה לרוב עם סחבת‪ ,‬חוסר יעילות‬
‫ובזבוז‪.‬‬

‫מקס וובר הוא הסוציולוג המזוהה ביותר עם חקר הארגונים הבירוקרטים‪ .‬לטענת וובר‪ ,‬ה'טיפוס האידיאלי' של‬
‫הארגון הבירוקרטי הוא מנגנון המאפשר תיאום יציב יחסית של הפעילות האנושית בזמן ובמרחב ‪ .‬מכיוון שארגונים‬
‫מבוססים על שליטה ומידע‪ ,‬יש בהם חשיבות רבה למילה הכתובה‪ ,‬והם זקוקים לכללים כתובים כדי לתפקד ‪,‬ולשיטות‬
‫תיוק כדי לשמור בזיכרון את הידע שנאסף ‪.‬‬

‫עם התפתחותן של אוכלוסיות גדולות‪ ,‬הפכה הבירוקרטיה לכלי הכרחי להתמודד עם הצרכים המנהליים של מערכות‬
‫חברתיות בקנה מידה גדול‪ .‬הטיפוס האידיאלי של הבירוקרטיה מכיל מספר מרכיבים‪:‬‬

‫‪ (1‬היררכיה ‪ -‬קיימת היררכיה ברורה של סמכויות‪ ,‬שלפיה מתחלקות משימות הארגון‪ .‬מדובר על פירמידה שמפעילה‬
‫שרשרת פיקוד‪ ,‬אשר בראשה נמצאים בעלי הסמכויות הגבוהות‪ ,‬אשר כל משרה שולטת ומפקחת על זו שמתחתיה‪.‬‬

‫‪ (2‬כללים כתובים שולטים בהתנהגותם של הפקידים בכל רמות הארגון‪ .‬עם זאת‪ ,‬הכללים חלים על מספר מקרים‬
‫רחב ומחייבים פרשנות גמישה‪.‬‬

‫‪ (3‬הפקידים עובדים במשרות מלאות ומקבלים שכר‪ ,‬כאשר ההתקדמות בתוך הארגון מבוססת על יכולת וותק ‪.‬‬

‫‪ (4‬קיימת הפרדה בין משימותיו של הפקיד בתוך הארגון לבין חייו מחוץ לו‪ .‬חייו האישיים של הפקיד מנותקים‬
‫מפעילותיו במקום עבודתו ‪.‬‬

‫‪ (5‬איש מחברי הארגון אינו הבעלים של המשאבים החומריים שהוא פועל עמם‪ .‬המשרד אינו שייך לפקידים‪ ,‬הם‬
‫עובדים בו‪.‬‬
 ‫‪ (6‬התמחות‪ :‬בן אדם אחד לא עושה הכל ‪,‬לכל אחד יש את ההתמחות שלו‪.‬‬

‫‪ (7‬הקשרים החברתיים הם אינפרסונאלים ‪,‬קשריים משנים ולא מרכזים‪ ,‬הם קשרים שנועדו לקדם מטרה משותפת‪.‬‬
‫לטענת וובר ‪ ,‬ארגון אשר יענה לטיפוס האידיאלי יוכל להגשים ביעילות רבה יותר את המטרות שלשמן הוקם‪.‬‬
‫אמנם הרציונליזציה של החברה‪ ,‬וכוחם הגובר של הפקידים "חסרי הפנים עשויים להציב סכנה לדמוקרטיה‪,‬‬
‫אךלטענת וובר זהו תשלום הכרחי עבור יעילותם הטכנית של הארגונים הבירוקראטיים ‪.‬‬

‫ביקורת – בעוד שוובר התמקד בעיקר ביחסים הפורמאליים )המפורטים בחוקי הארגון( בתוך הארגון הבירוקראטי ‪,‬‬
‫חוקרים אחרים )כמו בלאו( הראו כי גם ליחסים הבלתי פורמאליים יש תפקיד חשוב המאפשר לארגון גמישות‬
‫הכרחית‪ .‬כך למשל הראה פיטר בלאו כי פקידים מתייעצים לרוב באופן בלתי פורמאלי עם עמיתיהם שווי הדרגה‬
‫לשם פתרון בעיות‪ .‬פעולה זו‪ ,‬למרות שהיא מנוגדת לכללים הפורמאליים‪ ,‬אפשרה להם לפתור את הבעיות מבלי‬
‫להיתפס כבלתי מקצועיים בעיני הממונים עליהם‪ ,‬וכן אפשרה להם להקל את המתח שבפתרון בעיות לבד ‪.‬‬

‫לפעמים ההחלטות החשובות ביותר מתקבלות דווקא ברשתות לא פורמאליות ולא בתוך הישיבות הרשמיות‪ .‬יש‬
‫כאלו שאף הרחיקו לטעון כי הכללים הפורמאליים הם לא יותר מכללי טקס‪ ,‬ובפועל העבודה האמתית נעשית‬
‫באמצעות נהלים שונים‪ ,‬בלתי פורמאליים‪ .‬בעוד שהנהלים הפורמאליים משמשים להצדקת ביצוע המשימות בארגון ‪,‬‬
‫הנהלים הלא‪-‬פורמאליים מקנים גמישות‪ ,‬מאפשרים יצירתיות ויוצרים סביבת עבודה נעימה ומספקת יותר‪.‬‬

‫מבקרים נוספים טענו כי וובר הקל ראש בתוצאותיה ההרסניות של ביורוקרטיזציה מופרזת – כמות המידע‬
‫שלארגונים השונים יש על האזרח )תאריכי לידה‪ ,‬בי"ס‪ ,‬משכורות‪ ,‬רישיונות נהיגה( יכולה לשמש לפיקוח ומעקב ואף‬
‫לדיכוי‪ .‬ככל שיותר מידע עלינו נמצא בארגונים חיצוניים‪ ,‬כך גדלה הסכנה שישתמשו במידע באופן הסותר עקרונות‬
‫דמוקרטיים של פרטיות וחופש מאפליה‪ .‬אך גם אם לא נפליג לכדי כך ‪,‬ניתן לטעון כי חלחול ההיגיון הבירוקרטי לתוך‬
‫יותר ויותר תחומי החיים עשויה להביא גם לתוצאות בלתי רציונאליות כגון זיהום סביבתי‪ ,‬נזק בריאותי ומעל לעל‬
‫לדה‪-‬הומניזציה – האדם הופך לבורג קטן במערכת מסועפת ומכנית ‪.‬‬

‫ריצ'ר‪ :‬מקדונאליזציה‪ ,‬כולם שומרים את אותם סטנדרטים אחידים‪ ,‬רוצרד אומר שזה מוביל לפגיעה בסבביה ודה‬
‫הומניזציה זה פוגע בסביבה‪.‬‬

‫מיכלס טבע את המושג "חוק הברזל של האוליגרכיה" )שלטון של מעטים על רבים( המתאר תופעה המתרחשת‬
‫בחברה הנשלטת בידי ארגונים‪ .‬בסביבה כזו‪ ,‬ובעיקר בארגונים גדולים‪ ,‬לא ניתן להימנע מכך שהעוצמה תמיד תזרום‬
‫לראש הפירמידה‪ ,‬ומכאן שמדובר בסביבה פחות דמוקרטית‪ .‬על פי מיכלס אירגונים דמוקרטים משמרים הנהגה של‬
‫אלוגרכים )אולגריכה זה שלטון מיעוט(‪ ,‬התופעה הזו מתרחשת בשל האינטרס של המנהיג להיבחר ע''י כך שהוא לא‬
‫רומס אף אחד ואז הוא מקבל יותר תמיכה‪ .‬מבקריו של מיכלס טענו כי הבדלי עוצמה יכולים להימצא גם בקבוצות‬
‫קטנות‪ ,‬וכי ייתכן שדווקא בארגונים גדולים יחסי העוצמה הופכים רופפים יותר‪ .‬העברת העוצמה כלפי מטה יכולה אף‬
‫להיעשות באופן מכוון‪ ,‬למשל למנהלי צוותים אשר צריכים לגבש הצעות ופתרונות ולהגישם למנהלים הבכירים ‪.‬‬

‫מרטון טען כי כמה מאפיינים הטבועים בבירוקרטיה עשויים להניב תוצאות מזיקות הפוגעות בתפקוד של הבירוקרטיה‬
‫עצמה – הדיספונקציה של הבירוקרטיה ‪ .‬גם הוא תקף את ההכרח להסתמך על כללים כתובים ‪,‬תכונה אשר‬
‫מגבילה את היצירתיות‪ ,‬הגמישות ושיקול הדעת של הפקידים – ריטואליזם בירוקרטי – הכללים נשמרים בכל‬
‫מחיר‪ ,‬גם אם קיים פתרון אחר שעשוי להיות יעיל יותר‪ .‬כמו כן הזהיר מרטון ממצב בו השמירה על הכללים תיהפך‬
‫לעיקר בעוד המטרה לשמה נכתבו הכללים‪ ,‬תישכח )לדוגמא ההצמדות למילוי נכון של טפסים כתנאי לקבלת‬
‫פיצויים(‪ .‬כלומר מקרים הדורשים טיפול מיוחד ושיקול דעת אינם מתיישבים היטב עם הארגון הבירוקרטי ‪.‬‬

‫ככלל טענו החוקרים‪ ,‬המבנה הארגוני הביורוקרטי הוא מכניסטי )שרשרת פיקוד היררכית‪ ,‬תקשורת אנכית( יכול‬
‫להתאים לצורות ייצור מסורתיות ויציבות‪ ,‬אולם בארגונים בהם דרושה גמישות רבה וחדשנות‪ ,‬היעילות של‬
‫הבירוקרטיה תהיה מוגבלת ‪.‬לטענת ברנס וסטוקר הארגון הוא מכניסטי‪ ,‬עבור ארגונים בשווקים עתירי‬
‫המצאות )תקשורת אלקטרונית‪ ,‬תכנות מחשבים‪ ,‬ביוטכנולוגיה( נכון יותר להשתמש במבנה ארגוני אורגאני= מבנה‬
‫רופף יותר‪ ,‬ללא הגדרות צרות של תחומי אחריות‪ ,‬כל חברי הארגון הם חלק ממקבלי ההחלטות והתקשורת זורמת‬
‫בנתיבים רבים‪ .‬המבנה הפנימי הנזיל יותר של ארגונים שכאלו מאפשר להגיב מהר יותר לשינויים בשוק‪.‬‬

‫סביבתם הפיזית של ארגונים )‪:(698‬‬

‫רוב הארגונים המודרניים פועלים בסביבות פיזיות )חלוקה לחדרים‪ ,‬מסדרונות‪ ,‬ריהוט( שתוכננו במיוחד לתכליתם ‪,‬‬
‫אולם רוב הבניינים המשכנים את הארגונים המודרניים מאופיינים לרוב באחידות מוחלטת‪ ,‬הן בעיצוב הפנימי והן‬
‫במראה החיצוני ‪.‬‬

‫פוקו הראה כי האדריכלות של הארגון יכולה ללמד אותנו מערכת הסמכויות שלו‪ .‬כך למשל‪ ,‬ככל שמיקומו של האדם‬
‫בהיררכיה גבוה יותר‪ ,‬כך המשרד שלו יתקרב לקומה העליונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההחלטה האדריכלית היכן למקם משרדים‬
‫שונים יכולה להשפיע על האטמוספרה בארגון – עד כמה הוא מעודד יחסים בלתי פורמאליים או להפך‪ ,‬מנסה ליצור‬
‫דיסטנס בין ההנהלה ובין העובדים‪ ,‬או בין מחלקות שונות ‪.‬‬

‫המבנה האדריכלי של ארגונים קשור גם לסוגיות של מעקב ופיקוח אחר העובדים‪ .‬כך‪ ,‬עבודה בסביבות פתוחות )כמו‬
‫בארגונים תעשייתיים‪ ,‬פס‪-‬ייצור( מאפשרת השגחה צמודה שהיא הכרחית במקומות אלו כדי שקצב העבודה יישמר ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬ניתן לבחון ארגון לפי המידה בה החללים הפיזיים שבו חשופים למבטים בוחנים ועוקבים ‪ .‬כל אחד בארגון‬
‫המודרני נתון להשגחה‪ ,‬אך ככל שיורדים בדרגים‪ ,‬המעקב אחר התנהגות העובד הופך הדוק יותר ‪.‬‬

‫ניתן לעקוב אחר הפרטים הארגון בדרכים שונות‪ :‬השגחה ישירה של הממונים על עבודתם של הכפופים‬
‫להם )תלמידים בביה"ס( ;מעקב דרך ניהול תיקים המתעדים את חיי העבודה של כל אחד מהעובדים )התיקים‬
‫האישיים של העובדים – כלי רב עוצמה דרכו לומדים על העובד והרשום בו יכול להוות שיקול בקידום העובד( ; פיקוח‬
‫עצמי בו אנשים משנים או מגבילים את התנהגותם משום שהם משערים שהיא נתונה למעקב )כמו מרכזנית שיוצאת‬
‫מנקודת הנחה ששיחתה עם הלקוח מוקלטת ולכן מקפידה על ההנחיות( ‪.‬‬

‫לטענת פוקו‪ ,‬הסיבה שעיצובם הפיזי של מבנים ארגוניים מודרניים כגון בי"ס ובי"ח כה דומה‪ ,‬היא ש צורות הארגון‬
‫המודרני מושתתות על עקרונות הפיקוח הדומים לאלו של בתי כלא ‪ .‬בית כלא הוא הדוגמא המובהקת של מעקב אחר‬
‫הפרטים בו‪ ,‬הוא חותר לשליטה מרבית בהתנהגות האסירים‪ .‬בתי הכלא לטענתו נבנו על עקרונות העיצוב של‬
‫הפנאופטיקון )בנת'ם( – דגם אידיאלי של בית כלא בעל מבנה עגול שבמרכזו מגדל פיקוח )תמונה בעמ '‪.(703‬‬
‫תכנון שכזה אפשר לחשוף את האסירים באופן מתמיד לעיני השומרים‪ ,‬בעוד שאת השומרים עצמם לא ניתן היה‬
‫לראות שכן עמדתם הייתה מכוסה וילונות‪ .‬כלומר‪ ,‬האסירים אינם יודעים מתי צופים בהם ולכן הם נאלצים להתנהג‬
‫כראוי כל הזמן ‪ .‬לטענת פוקו‪ ,‬עקרונות אלו של פיקוח‪ ,‬תצפית ותיקון התנהגות בלתי רצויה טבועים בחיים המודרניים‬
‫ומשתקפים גם במבנה הארגוני של בי"ס‪ ,‬בי"ח ועסקים‪ ,‬כך שנוצרת חברת בית כלא – חברה המצליחה לכלוא את‬
‫חבריה תחת עינם הבוחנת של מנהליה ‪.‬‬

‫ארגונים על‪-‬לאומיים )‪:(702‬‬

‫את הארגונים הבינלאומיים ניתן לחלק ל‪ ,2-‬ממשלתיים ולא ממשלתיים‪:‬‬

‫‪ .1‬ארגונים ממשלים בינלאומיים ‪ :‬ארגונים שהוקמו באמצעות הסכמים בין ממשלות לצורך ניהול עניינים משותפים‬
‫למדינות שבהסכם )ביטחון‪ ,‬מסחר‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬איכות הסביבה ועוד(‪ .‬האיחוד האירופי הוא דוגמא לאיחוד כלכלות‬
‫לאומיות לגוש מסחר גדול וחזק‪ .‬למדינות החברות באיחוד האירופי מטבע אחיד‪ ,‬הן יכולות לסחור בחופשיות זו עם זו‬
‫ועובדים יכולים לנוע בחופשיות בין המדינות בחיפושיהם אחר עבודה‪.‬‬

‫כאשר מדברים על ארגונים ממשלתיים על לאומיים עולות השאלות של העוצמה היחסית של הארגון אל מול זו של‬
‫המדינות החברות בו )כמו היכולת לכפות מדיניות‪ ,‬לצאת למתקפה צבאית(; וכן שאלת יחסי הכוח והבדלי העוצמה בין‬
‫המדינות החברות בארגון )כמו במועצת הביטחון של האו"ם בה ניתנת ל‪ 5-‬החברות הקבועות שליטה רבה יותר‪.2 (.‬‬
‫ארגונים לא‪-‬ממשלתיים בינלאומיים ‪ : 705‬ארגונים שהוקמו באמצעות הסכמים בין יחידים או בין ארגונים‬
‫פרטיים )מועצת הנשים הבינלאומית‪ ,‬גרינפיס(‪ .‬ארגונים אלו מנסים לקדם את האינטרסים שלהם דרך הפעלת לחץ‬
‫על ממשלות‪ ,‬על האו"ם‪ .‬דוגמא לארגון כזה אשר הצליח להשפיע ולשנות מדיניות‪" :‬המערכת הבין‪-‬לאומית למניעת‬
‫שימוש במוקשים"‪ .‬אולם יש לזכור ש יכולת ההשפעה של ארגונים אלו היא מוגבלת שכן הסמכות החוקית לפעול עדיין‬
‫נמצאת בידן של הממשלות הלאומיות‪.‬‬

‫ארגונים כלכליים )‪ : (706‬הקפיטליזם עליו דיבר מרקס‪ ,‬הוא השיטה הכלכלית הנפוצה בעולם‪ ,‬ואנשים רבים‬
‫כיוםמועסקים בפירמות‪/‬תאגידים עסקיים‪ .‬לתאגידים העסקיים הגדולים השפעה ניכרת על הכלכלות הקפיטליסטיות‪,‬‬
‫כאשר סך המכירות שלהן הגיעו )בין שנות ה‪ 80-‬ל‪ (2000-‬לכ‪-‬שליש מהתוצר העולמי הגולמי ‪.‬‬

‫התאגידים הגדולים לרוב אינם מנוהלים על ידי בעליהן )בניגוד לפירמות קטנות(‪ .‬אמנם לתאגידים יש בעלי מניות‬
‫אשר יכולים להכריע על גורלם‪ ,‬אולם בפועל‪ ,‬טוענים החוקרים‪ ,‬ריבוי בעלי המניות יוצר ביזור של העוצמה והשליטה‬
‫המעשית עברה לידי אלו המנהלים בפועל את הפירמה ביומיום )ניתוק בין הבעלות ובין השליטה בתאגיד( ‪.‬‬

‫תאגיד גדול יכול ליהנות מעמדה של מונופול )חברה אחת נהנית משליטה בענף נתון( או אוליגופול )השליטה נמצאת‬
‫בידי קבוצה קטנה של חברות ענק( – משפיע על שוק המחירים‪.‬‬

‫כיצד התפתחו התאגידים העסקיים הקפיטליסטיים? )‪:(707‬‬

‫מאה ‪ ,19‬תחילת מאה ‪ – 20‬קפיטליזם משפחתי – את הפירמות הגדולות ניהלו יזם יחיד או חברים באותה‬ ‫‪.1‬‬
‫משפחה‪ ,‬והן עברו מדור לדור בירושה תוך יצירת שושלות עסקיות )רוקפלר(‪ .‬כיום עוד ניתן למצוא שרידים של סוג זה‬
‫של קפיטליזם )פורד‪ ,‬עסקים משפחתיים שכונתיים‪(.‬‬

‫קפיטליזם ניהולי – ככל שגדלו הפירמות כך גדלה השפעתו של הדרג הניהולי והשפעתן של המשפחות‬ ‫‪.2‬‬
‫המייסדות קטנה‪ .‬נוצר תאגיד בעל אופי כלכלי בלבד )בלי היבטים משפחתיים סנטימנטאליים(‪ ,‬כזה אשר לא מהסס‬
‫לפטר את מנהליו אם יש ירידה ברווחים‪ .‬היבט נוסף של הקפיטליזם הניהולי הוא קפיטליזם של רווחה – התאגיד‬
‫העסקי )ולא המדינה( משמש מגן מפני אי הוודאויות של השוק בחיים התעשייתיים המודרניים‪ .‬הפירמות עצמן‬
‫משלמות לעובדיהם על מעונות יום‪ ,‬חופשות בתשלום‪ ,‬ביטוחי חיים ‪ .‬בפירמות בהן קיים סוג זה של קפיטליזם לרוב‬
‫מונעים התאגדות עובדים ‪ .‬הקפיטליזם הניהולי הוא בעל השפעה מכרעת על האופן בו מתנהלת כיום הכלכלה‬
‫המודרנית‪.‬‬

‫קפיטליזם מוסדי – מתקיים לצד הקפיטליזם הניהולי‪ .‬מדובר על קשת משולבת של מנהיגות עסקית‪ ,‬העוסקת‬ ‫‪.3‬‬
‫לא רק במה קורה בתוך הפרימה עצמה‪ ,‬אלא מעוניינת להשפיע גם על פירמות אחרות וכלל להגדיל את עוצמתן‬
‫התאגידית )מחזיקים מניות במספר פירמות‪ ,‬יוצרים דירקטוריונים משולבים( ‪.‬‬

‫נשים והתאגיד )‪ – (711‬לארגון המודרני צביון מגדרי מובהק‪ ,‬ובתוכו מתקיים יחסים בין מגדריים‪ .‬לטענת‬
‫הפמיניסטיות ‪ ,‬ארגונים ביורוקראטיים נטו להפרדה תעסוקתית מגדרית‪ ,‬כאשר בתוך הארגון נדחקו הנשים לקטגוריות‬
‫תעסוקתיות המאופיינות בשכר נמוך ובעבודה שגרתית‪ .‬העמדות שנשים מילאו בארגון היו כפופות לגברים וחסרות‬
‫אפשרויות קידום‪ .‬הנשים היו הפקידות ‪,‬המזכירות ומנהלות המשרד‪ ,‬וכך למעשה אפשרו לגברים לפתח את הקריירה‬
‫המקצועית שלהם‪ .‬כלומר הנשים משמשות כצוות תמיכה אשר דואג לפרטים הקטנים‪.‬‬

‫קנטר חקרה את מעמד הנשים בתאגידים ושאלה מדוע נמנע מהן להגיע לעמדות עוצמה‪ .‬בניתוחה הדגישה את‬
‫ה'הומו‪-‬סוציאביליות הגברית' – הדרך שבה הצליחו הגברים לשמור את העוצמה בחוג הסגור לאנשים שלא‬
‫מקבוצתם ‪ .‬בתוך הארגון הודרו נשים ובני מיעוטים מהרשתות החברתיות בהן התנהלו ענייני התאגיד‪ ,‬וכך לא יכלו‬
‫להתקדם בתוכו‪ .‬קנטר ראתה באי שוויון זה בעיה פתירה כאשר יותר נשים ייכנסו לעמדות בכירות‪.‬‬

‫פרגוסון‪ ,‬לעומתה‪ ,‬לא ראתה באי השוויון המגדרי בארגונים בעיה פשוטה וטכנית‪ ,‬אלא‪ ,‬לדבריה ‪,‬הארגונים‬
‫המודרניים בנויים על דפוסי שליטה גבריים‪ ,‬ולכן תמיד יימצאו הנשים בעמדות נחותות ‪ .‬הפתרון האמיתי לטענתה‬
‫יהיה בהקמת ארגוני נשים ‪.‬‬
‫שינוי באופיים של ארגונים )‪ – (710‬חוקרים רבים טוענים כי כיום הדגם הבירוקרטי ההיררכי שתיאר וובר כבר אינו‬
‫מתאים לתיאור האופן בו מתנהלים ארגונים‪.‬‬

‫הדגם היפני ‪ -‬מרבית מהשינויים שאנו מדברים עליהם היום התחילו בכלכלה היפנית כבר אחרי מלחמת העולם ה‪2-‬‬
‫והפכו את כלכלתה של יפן למשגשגת‪ :‬קבלת החלטות מלמטה למעלה )התייעצות עם העובדים הזוטרים( ;פחות‬
‫התמחות )את הניסיון רוכשים העובדים בשטח ומטפסים באופן איטי בסולם הדרגות( ; ביטחון תעסוקתי )תעסוקה לכל‬
‫החיים ואין מאבק תחרותי על קידום( ;ייצור קבוצתי )העבודה נעשית בצוותים וההצלחה היא של הצוות ולא של‬
‫יחידים( ;שילוב בין עבודה ובין חיים פרטיים )התאגיד דואג למרבית צורכי העובד – דירה‪ ,‬הלוואות לחינוך ‪ -‬אשרצריך‬
‫בתמורה להעניק לו את נאמנותו‪(.‬‬

‫צורת הניהול היפנית מבוססת אפוא על יצירת קשר אישי בין העובד לארגון ‪ .‬דגש על עבודת צוות‪ ,‬בניית קונצנזוס‬
‫והשתתפות העובדים בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬צורת ניהול זו שונה מן הדגם המערבי אשר היה יותר היררכי‬
‫וסמכותי‪ ,‬והדגיש את פריון העבודה ואת התחרותיות ‪.‬תיאוריות בתחום הניהול‪ ,‬כגון ניהול משאבי אנוש‪ ,‬הושפעו מן‬
‫הדגם היפני כאשר הדגישו כי כוח העבודה של החברה הוא גורם חיוני לתחרותיות הכלכלית‪ .‬לכן‪ ,‬על הנהלת החברה‬
‫לשים בראש מעייניה את יצירת תחושת ההתלהבות והמסירות בעובד‪ .‬גם הניסיון ליצור תרבות ארגונית נובע מאותו‬
‫המקום‪ ,‬כאשר הארגון מייצר טקסים או אירועים ייחודיים כדי לפתח בעובדים גאווה ונאמנות כלפי החברה ‪.‬‬

‫חקר צורות הניהול )‪ :(717‬הזרם המרכזי בלימודי הניהול ראה בניהול כפעילות ניטראלית למדי‪ ,‬המנהלים נתפסו‬
‫כממלאים תפקיד חיוני ושמטרתם ללמוד כיצד לשפר את יעילות הארגון‪ ,‬וככלל הם ממלאים פונקציה חברתית מועילה‬
‫‪.‬‬

‫לימודי הניהול הביקורתיים )‪ – ( CMS‬לעומת הזרם המרכזי‪ ,‬גישה זו שואבת השראה מרעיונות מרקסיסטיים ‪,‬‬
‫פמיניסטיים ופוסט‪-‬מודרניים‪ .‬כך למשל מתייחסת הגישה בביקורתיות להיבטים האקולוגיים של הארגון – כיצד מבנה‬
‫הארגון משפיע על חוויות העובדים בו‪ ,‬ועל הסביבה הטבעית בתוכה הוא מתקיים? שאלות אלו אמורות לייצר דור‬
‫חדש של מנהלים‪ ,‬אשר לא ברור האם ימצא לו מקום במערכת הכלכלית הקפיטליסטית‪.‬‬

‫תיאוריית רשת‪-‬שחקן ‪ – (ANT) 718‬מפורסמת בכך שהדגישה את החשיבות של ישויות לא אנושיות באינטראקציות‬
‫השונות‪ .‬התפיסה היא של רשת של אלמנטים שונים‪ ,‬חלקם אנושיים וחלקם לא‪ ,‬אשר פועלת יחד לייצר מצבים‬
‫מסוימים‪ .‬כך‪ ,‬בחקר ארגונים‪ ,‬היא תתייחס גם לדברים כגון מכונות או מסמכים‪ ,‬אשר לוקחים חלק בהוויית הארגון‬
‫ומשפיעים על התנהלותו‪ .‬גישה זו ספגה ביקורת על החשיבות האחידה שהיא מייחסת לשחקנים אנושיים‬
‫ולא‪-‬אנושיים‪ .‬קחו לדוגמא את פס הייצור הנע – הוא אמנם נוצר ע"י בני אדם אך מרגע שהופעלה המכונה‪ ,‬בני האדם‬
‫הם אלו שצריכים להתאים עצמם לקצב שלה‪.‬‬

‫‪ #‬חקר רשתות )‪ :(719‬לקשרים החברתיים שיש לנו חשיבות רבה בעולם‪ .‬קשרים אלו יוצרים בין יחידים וקבוצות‬
‫רשתות חברתיות‪ .‬ברשתות שלנו אנשים שאנו מכירים באופן ישיר ועקיף‪ ,‬כאשר לרוב הרשת האישית שלנו תורכב‬
‫מאנשים בני אותו גזע‪ ,‬מעמד כלכלי ורקע חברתי‪ .‬רשת היא לא בהכרח קבוצה חברתית במובן שאין הכרח לחוש‬
‫הזדהות עם חברי הרשת או לפתח ציפיות משותפות ‪.‬‬

‫גרנובטר הדגיש את חשיבותם של קשרים חלשים ברשתות )חבר של חבר יותר טוב מחבר( שכן לרוב לקרובי‬
‫משפחה רחוקים ומכרים מערכות קשרים שונות מאלו של ידידנו הקרובים המכירים למעשה את מי שאנחנו מכירים ‪.‬‬
‫השימוש בקשרים חלשים יכול לסייע רבות למצוא למשל עבודה חדשה ‪ .‬הסיכוי להתקבל לעבודה דרך המלצה של‬
‫חבר העובד שם גבוה בהרבה מזה של מי שישלח קורות חיים ויסתמך רק על ציוניו הטובים‪ .‬רשתות טובות לא רק‬
‫מההיבט הכלכלי‪ ,‬הן מעניקות תמיכה חברתית‪ ,‬סיוע בנושאים שונים ואף היכרות של בני זוג‪.‬‬

‫אך לא לכולם אותה נגישות לרשתות בעלות השפעה ‪ .‬כפי שהראו מחקרים‪ ,‬נשים לרוב מודרות מרשתות אלו בתחום‬
‫העסקים והפוליטיקה מה שמקטין את השפעתן בתחומים אלו ‪.‬‬
‫רשתות וטכנולוגיית מידע )‪ – (720‬לטענת קסטלס ‪ ,‬בזכות התפתחות טכנולוגיית המידע )האינטרנט בראשה( הפכו‬
‫הרשתות למבנה הארגוני המכריע של תקופתנו ‪ .‬כמבנה ארגוני רשתות הן יותר גמישות ויכולות להסתגל יותר טוב‬
‫לשינויים מה שמקנה להן יתרון על סוגי ארגון אחרים ‪ .‬כיום ארגונים רבים הבינו שזה פחות יעיל לעבוד באופן עצמאי‬
‫ובזכות טכנולוגיית המידע הם משולבים ברשתות עם ארגונים אחרים‪ .‬לדבריו‪ ,‬ארגונים שאינם שייכים לרשת יתקשו‬
‫להחזיק מעמד‪ .‬צורת ארגון חדשה זו מסמנת לטענת קסטלס את התפוררות הביורוקרטיה הרציונאלית המסורתית‪.‬‬
‫הון חברתי )‪ – (722‬אנשים רבים מצטרפים לארגונים כדי להשיג קשרים חדשים ולחזק את השפעתם‪ ,‬או‬
‫לדבריהסוציולוגים – להגדיל את ההון החברתי שלהם ‪.‬הון חברתי כולל רשתות חברתיות מועילות‪ ,‬משאב המאפשר‬
‫לבני האדם לפעול ביעילות )וועדי הורים‪ ,‬אגודת סטודנטים‪ ,‬טיפוח קשרים בהווה שיעזרו בעתיד( ‪.‬‬

‫לגברים יש יותר הון חברתי מנשים‪ ,‬ללבנים יותר מלא‪-‬לבנים‪ ,‬לעשירים יותר מעניים‪ .‬אחת הסיבות לכך היא שהון‬
‫חברתי רוכשים פעמים רבות בביה"ס הפרטיים דרכו רוכשים הילדים נגישות למשאבים חברתיים‪ ,‬פוליטיים ועסקיים‬
‫רבי עוצמה ‪.‬‬

‫להון חברתי היכולת לאחד בין בני אדם שונים )הון חברתי מגשר( וכשהוא חזק‪ ,‬הדמוקרטיה פורחת‪ .‬אולם‪ ,‬יש‬
‫הטוענים כי ההון החברתי‪ ,‬החיוני להרגשת ההשתייכות לחברה ולאזרחות משפיעה‪ ,‬הולך ומתרופף )בחברה‬
‫האמריקנית(‪ .‬סימן לתופעה מדאיגה זו היא שיותר אמריקנים הולכים כיום לשחק באולינג לבד כסימפטום להתפוררות‬
‫הקהילה כיום ‪ .‬כך‪ ,‬פחות אנשים מתרועעים עם שכניהם או סבורים שאפשר לתת אמון במרבית בני האדם‪ .‬יש‬
‫המאשימים את הטלוויזיה בירידה הניכרת במעורבות האזרחים בקהילתם‪ .‬יחד עם זאת יש לזכור כי נתונים אלו‬
‫נכונים לארה"ב בעוד בשאר העולם הנתונים מעורבים‪.‬‬

‫סוציולוגים אחרים לעומת זאת אינם רואים את התמונה באותו האופן ולדידם צמיחתן של טכנולוגיות המידע החדשות‬
‫גדלה באופן כה ניכר עד הן הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת היומיום של אנשים בבית ובעבודה‪ .‬כך‪ ,‬לדברי צ'יימברס ‪,‬‬
‫הטכנולוגיות הללו לא מבשרות על קץ הקשרים החברתיים אלא על שינוי באופים ‪ ,‬לכדי קשרים חופשים ונזילים יותר‬
‫המכילים אידיאלים שונים של 'חברות'‪ ,‬ודווקא מאפשרים לזהויות חדשות לבוא לידי ביטוי בתוך מרחב בטוח‬
‫יחסית )כמו קהילת הקוויריות(‪ .‬כמו כן‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬מסרונים ודואר אלקטרוני היוו מסד חשוב לפעילות חברתית של‬
‫תנועות מחאה‪ ,‬ויש הטוענים כי לא מדובר על קץ הדמוקרטיה אלא על התהוות סוג חדש של דמוקרטיה –‬
‫השתתפותית ולא ייצוגית‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬השימוש הגובר בטכנולוגיות התקשורת והמידע טומן בחובו סכנות אחרות‪ ,‬כגון איבוד הדאגה והקרבה‬
‫שביחסים פנים אל פנים ארוכי טווח‪ ,‬ואף הסכנה שבניצול מיני של ילדים והתעללות דרך הרשת ‪.‬‬

‫______________________________________________________________________________‬
 ‫עמ '‪829‬‬ ‫פרק ‪ -21‬פשיעה וסטייה‬
‫סטייה היא אי ציות למערכת נתונה של נורמות‪ ,‬המקובלות על מספר ניכר של בני אדם בקהילה או בחברה‪.‬‬

‫סנקציות‪ -‬כל הנורמות החברתיות כרוכות בסנקציות המעודדות ציות ומגינות מפני אי ציות‪ .‬סנקציה היא כל תגובה‬
‫של אחרים להתנהגות של יחיד או של קבוצה‪ ,‬שתכליתה להבטיח ציות לנורמה נתונה‪.‬‬

‫סנקציות יכולות להיות חיוביות‪ ,‬כלומר להעניק תגמולים תמורת קיום הנורמות או שליליות‪ ,‬כלומר להעניש את מפרי‬
‫הנורמות ‪.‬סנקציות יכולות להיות מוטלות באופן פורמלי ובאופן לא פורמלי‪.‬‬

‫סנקציות לא פורמליות הן תגובות ספונטניות ולא מאורגנות לאי ציות‪ .‬דוגמה לכך היא תגובות לא אוהדות מצד ילדי‬
‫הכיתה אל הערה גזענית של אחד מילדי הכיתה האחרים ‪.‬‬

‫סנקציות פורמליות מופעלות על ידי רשות או גוף מוגדר של אנשים כדי להבטיח ציות למערכת מסוימת של נורמות ‪.‬‬
‫הסוגים העיקריים של סנקציות פורמליות הם אלו המיושמים באמצעות בתי המשפט ובתי הכלא‪ .‬חוק הוא סנקציה‬
‫פורמלית המוגדרת על ידי הממשלה‪.‬‬

‫סטייה ופשיעה אינן אותן תופעות‪ ,‬אם כי במקרים רבים יש ביניהן חפיפה‪ .‬סטייה היא מושג רחב הרבה יותר‬
‫מפשיעה משום שפשיעה מוגדרת אך ורק כהתנהגות נון‪-‬קונפורמיסטית המפרה את החוק הפלילי ‪.‬‬

‫הסברים לסטייה ולפשיעה‪ :‬תיאוריות סוציולוגיות‬

‫לעומת הסברים המחפשים את הסיבה להתנהגות סוטה במבנה האנטומי )ביולוגיה( או הנפשי )פסיכולוגיה( של‬
‫היחיד ‪,‬הסוציולוגיה מחפשת את ההסבר החברתי – כיצד החברה מייצרת פושעים‪ ,‬כיצד החברה מעודדת או‬
‫מגבילה פשיעה‪ ,‬כיצד החברה מגדירה מיהו פושע? כלומר ההסבר נעוץ במבנה החברתי ולא ביחידים ‪.‬‬

‫הסוציולוגיה של הסטייה חוקרת גם התנהגות שאיננה נכללת בחוק הפליל י‪ .‬סוציולוגים החוקרים התנהגות סוטה‬
‫מבקשים להבין בראש ובראשונה מדוע התנהגויות מסוימות נתפסות בעיני רבים כסטייה וכיצד מיושמים מושגי‬
‫הסטייה האלה על קבוצות אנשים בחברה‪ .‬חקר הסטייה מפנה את תשומת ליבנו גם לסוגיית העוצמה ולהשפעתו‬
‫של המעמד החברתי‪ .‬עלינו תמיד לזכור של מי הכללים שמדובר בהם‪ ,‬את מי הם משרתים? נורמות חברתיות‬
‫מושפעות במידה רבה מחלוקות של עוצמה ומעמד‪.‬‬

‫תיאוריות פונקציונליסטיות עמ '‪832‬‬

‫תיאוריות אלה רואות בפשיעה ובסטייה תוצאה של מתחים מבניים ושל היעדר ויסות מוסרי בתוך החברה‪ .‬אם‬
‫שאיפותיהם של יחידים וקבוצות אינן תואמות את המשאבים שהחברה מעמידה לרשותם‪ ,‬פער זה שבין השאיפות‬
‫לבין האמצעים הלגיטימיים להגשמתן ישתקף בהתנהגויות סוטות של כמה מחבריה ‪.‬‬

‫פשיעה ואנומיה‪ :‬דירקהיים ומרטון‬

‫דירקהיים ‪ -‬עבור דירקהיים פשיעה וסטייה הן עובדות חברתיות והן מהוות יסודות הכרחיים ובלתי נמנעים של‬
‫החברות המודרניות‪ .‬מאחר וחופש הבחירה בחברות המודרניות רב יותר מאלו המסורתיות‪ ,‬בחברות אלו יהיו גילויים‬
‫רבים יותר של סטייה ונון קונפורמיזם ‪.‬הגדיר את המושג אנומיה כחוסר אמות מידה ברורות המנחות את ההתנהגות‬
‫בתחום נתון של החיים החברתיים‪ .‬בנסיבות אלה אנשים חשים בלבול וחרדה שמשפיעים על נטיות להתאבדות ‪.‬‬
‫בחברות המודרניות הנורמות ואמות המידה המסורתיות יאבדו את אחיזתן מבלי שיוחלפו באחרות ‪.‬‬

‫עבור דירקהיים לגילויי הסטייה יש שתי פונקציות חשובות‪:‬‬

‫סטייה ממלאת פונקציה הסתגלותית‪ :‬היא יכולה להחדיר לחברה רעיונות ואתגרים חדשים ולהיות גורם‬ ‫•‬
‫המחולל שינויים חברתיים ותרבותיים חיוניים ‪.‬‬
‫סטייה תורמת לשמירת הגבול בין התנהגויות 'טובות' להתנהגויות 'רעות'‪ :‬מעשה סוטה או פלילי יכול‬ ‫•‬
‫לעורר תגובה קולקטיבית המחזקת את הסולידריות החברתית ומבהיר את הנורמות החברתיות‪ .‬רעיונותיו‬
‫של דירקהיים הפנו את תשומת הלב מהסברים אישיים לסטייה ופשע להסברים שמרכזם בכוחות ויחסים‬
‫חברתיים‪ .‬בעקבות הרעיונות האלו של דירקהיים שלסטייה יש תפקיד חשוב בחברה מסודרת‪ ,‬קאי אריקסון‬
‫מעלה את ההשערה‪ ,‬בעקבות מחקר על סטייה בארה"ב במאה ה‪ ,17 -‬שחברות זקוקות למכסות הסטייה‬
‫שלהן ופועלות באופן המבטיח שהמכסות לא ייפגעו ‪.‬‬

‫מרטון – ‪ 835-834‬הצביע על המתח הקיים בחברה האמריקאית בין המטרה ובין האמצעים הלגיטימיים להשגתה ‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬הצלחה חומרית‪ .‬אמצעים‪ :‬משמעת עצמית ועבודה קשה‪ .‬אמצעים אלו מבוססים על הנחת שוויון‬
‫ההזדמנויות ‪.‬‬
‫אולם יש קבוצות שעבורם הסיכויים להגשים את החלום האמריקאי נמוכים ביותר‪ .‬אולם החברה מאשימה את אלו‬
‫שנכשלו במרוץ )תבוסתנות – כלומר האשם הוא ביחיד ולא במבנה החברתי(‪ ,‬וכך נוצר לחץ עז להצליח בכל מחיר –‬
‫ולכן אנשים פונים לפשיעה ‪.‬‬
‫הוא מבחין בין ‪ 5‬צורות הסתגלות של יחידים למבנה החברתי‪ :‬אחת נורמטיבית ו‪ 4‬של בטייה ‪.‬‬
‫קונפורמיזם‪ ,‬חדשנות‪ ,‬טקסיות‪/‬ריטואליזם‪ ,‬נסיגה‪ ,‬מרדנות‪.‬‬
‫קבלת האמצעים להשגת המטרות‬ ‫קבלת המטרות של החברה‬ ‫הקבוצה‬

‫דוגמא‪ -‬עבודה‬ ‫דוגמא‪ -‬כסף‬

‫‪+‬‬ ‫משיגים כסף באמצעות עבודה‬ ‫‪+‬‬ ‫אני רוצה כסף‬ ‫קונפורמיסטים‬
‫‪-‬‬ ‫לא רוצה לעבוד בשבילו‬ ‫‪+‬‬ ‫אני רוצה כסף‬ ‫חדשנות‬
‫‪+‬‬ ‫עובד קשה בשביל הכסף‬ ‫לא מגיע למטרה – כסף ‪-‬‬ ‫ריטואליזם‬
‫‪-‬‬ ‫לא רוצה לעבוד‬ ‫‪-‬‬ ‫לא אכפת לי מכסף‬ ‫הנסגנים‬
‫מוותר על מטרות החברה ומציע מטרה מוותר על האמצעים ומציע אמצעים אחרים‬ ‫מרדנים‬
‫למשל‪ -‬הסתפקות במועט ועבודת לקט‬ ‫אחרת‪ -‬חילופי טובין בין אנשים‬
‫למבחן לדעת להלביש על מצבים שונים ודוגמאות שונות‬

‫אלברט כהן ‪ 832‬גם כן ראה בניגודים הפנימיים בחברה האמריקאית את הגורם העיקרי לפשיעה‪ ,‬אולם בניגוד‬
‫להסבר של מרטון שהתמקד ביחידים‪ ,‬כהן הדגיש את החשיבות של יצירת תת‪-‬תרבות נגד להתהוות של התנהגות‬
‫עבריינית ‪.‬הוא טען שנערים בני מעמד העובדים הנמוך המתוסכלים מחוסר התוחלת בחייהם חוברים לא אחת זה לזה‬
‫בתת תרבויות עברייניות ‪ ,‬כגון כנופיות‪ .‬תת תרבויות אלו בזות לערכי המעמד הבינוני ומחליפות אותם בנורמות‬
‫המושתתות על התרסה‪ ,‬כגון עבריינות ומעשים נון קונפורמיסטיים אחרים‪.‬‬

‫הערכה של התיאוריות הפונקציונליות‬

‫בתיאוריות אלו העדר הזדמנויות להצלחה הוא גורם מפתח המבדיל בין מי שמעורבים בפעילות פלילית לבין מי‬
‫שנמנעים מכך ‪ .‬עם זאת‪ ,‬עלינו להתייחס בזהירות להנחה שאנשים בקהילות עניות יותר שואפים לאותה רמה של‬
‫הצלחה שקבוצות אמידות יותר שואפות אליה‪ .‬מרביתם נוטים להתאים את שאיפותיהם למה שנראה להם מציאותי ‪,‬‬
‫ורק מיעוט פונה לפשיעה‪ .‬תהיה זו טעות להניח כי ערכי המעמד הבינוני מקובלים על החברה כולה‪.‬‬

‫גישת התיוג )תיאוריות אינטראקציוניסטיות( ‪836-835‬‬

‫לפי גישה זו המבוססת גם על גישת הקונפליקט ‪,‬סטייה איננה מערכת תכונות של יחידים או קבוצות אלא תהליך של‬
‫אינטראקציה בין סוטים לבין לא סוטים‪ .‬אם ברצוננו להבין מהי סטייה‪ ,‬עלינו לגלות מדוע אנשים מסוימים מוצאים‬
‫את עצמם מתויגים כסוטים ‪ .‬התיוג נעשה על פי רוב על ידי אנשים המייצגים את כוחות החוק והסדר או אנשים‬
‫המסוגלים לכפות הגדרות מוסריות על אחרים ‪ .‬כך למשל כאשר ילדים בשכונות אמידות גונבים פירות מחצרות הם‬
‫נתפסים כשובבים‪ ,‬בעוד בשכונות עוני מעשים אלו נתפסים כעבריינות‪ .‬המעשים הם אותם מעשים אך המשמעות‬
‫המיוחסת להם שונה ‪.‬בעלי העוצמה מתייגים את חסרי העוצמה‪.‬‬

‫הווארד בקר טוען כי זהויות סוטות נוצרות על ידי תהליכי תיוג ולא על ידי מניעים סוטים או התנהגות סוטה ‪.‬‬
‫התנהגות סוטה היא התנהגות שאנשים מתייגים אותה כך‪ .‬בכך בקר בעצם מבקר את הגישות הקרימינולוגיות‬
‫שמתחו קו הפרדה ברור בין 'נורמלי' ל'סוטה'‪ .‬למעשה קיימים תהליכים שאינם קשורים להתנהגות עצמה‪ ,‬המשפיעים‬
‫הרבה יותר על תיוגם או אי תיוגם של אנשים כסוטים‪ .‬כך למשל לבושו של אדם‪ ,‬צורת דיבורו או ארץ מוצאו יכולים‬
‫לשמש כגורמי מפתח שיקבעו אם תוטבע או לא תוטבע בו תווית של סוטה ‪.‬‬

‫למרט ‪- 837‬תיוגו של אדם משפיע לא רק על האופן שבו אחרים רואים אותו‪ ,‬אלא גם על האופן שבו הוא רואה את‬
‫עצמו‪ .‬למרט פיתח מודל המסביר כיצד סטייה יכולה במקרים מסוימים להפוך לחלק מרכזי מזהותו של האדם‪.‬‬
‫סטייה היא תופעה שכיחה )עבירות תנועה‪ ,‬גניבות קלות במקום העבודה( שבדרך כלל איננה מביאה לתוצאות‬
‫מרחיקות לכת‪ .‬למרט כינה מעשי סטייה אלו בשם סטייה ראשונית‪ .‬במרבית המקרים מעשים אלו נשארים 'שוליים‬
‫'מבחינת זהותו העצמית של מבצעם ומתרחש תהליך ההופך את מעשה הסטייה ל'נורמלי'‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים האדם מתויג כפושע או כעבריין‪ .‬למרט השתמש במונח סטייה משנית לתאר את אותם מקרים שבהם‬
‫אנשים מקבלים את התווית שהוטבעה בהם ורואים את עצמם כסוטים ‪ .‬במקרים כאלה התיוג יכול להפוך למרכזי‬
‫בזהותו של האדם ולהוביל להתמדת ההתנהגות הסוטה ולהעצמתה‪ .‬סטייה משנית מונעת למעשה מבני אדם‬
‫להמשיך ולהתנהג כ'נורמליים'‪ ,‬לאחר שתויגו כ'סוטים ‪'.‬‬

‫צ'מבליס‪ -‬הקשוחים והמלאכים ‪ -837‬חקר קבוצות עבריינים בבתי"ס אמריקאים‪ .‬חילק אותם לשתי קבוצות‬
‫"מלאכים"‪ -‬בני המעמד הבינוני‪ ,‬גבוה ו"קשוחים"‪ -‬בני המעמד הנמוך ‪,‬משפחות עניות‪ .‬שתי הקבוצות‪ ,‬לדבריו היו‬
‫מעורבות באותו אופן ולעיתים קרובות בפשעים ועבירות קלות‪ ,‬ונדליזים‪ ,‬גניבות קטנות וכו‪ ..‬מראה במחקרו שבעוד‬
‫הקשוחים הסתבכו שוב ושוב עם המשטרה המלאכים‪ ,‬נעצרו רק לעיתים נדירות ‪.‬טענתו היא שהמלאכים מצליחים‬
‫להימנע מהיתקלויות עם המשטרה בגלל שהם בני המעמד הגבוה ויש להם מכוניות ולכן יכולים להיעלם מהאזור‬
‫במהירות בלי להיתפס )הערת עורכת הסיכום‪ -‬לא להאמין שזה מה שמלמדים(‬

‫ווילקינס – ‪ 837‬פרדוקס הפיקוח החברתי או הגברת סטייה מתאר מצב בו דווקא הארגונים שהוקמו על מנת‬
‫לתקן את ההתנהגות הסוטה מגבירים את ההתנהגות הסוטה משום שהם מהווים מצע ללמידה של‬
‫סטייה )תהליך 'הלמידה להיות סוטה'(‪ .‬וילקינס מראה כיצד התוצאה הבלתי מכוונת של תיוגה של התנהגות כסוטה‪,‬‬
‫שבה רשות חברתית האמורה לכאורה לתקן ולפקח גורמת למעשה להגברתה של אותה התנהגות עצמה‪ .‬אם האדם‬
‫המתויג מפנים את התיוג והופך אותו לחלק מזהותו באמצעות סטייה משנית‪ ,‬הדבר יגביר בדרך כלל את התגובות של‬
‫רשות הפיקוח‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ההתנהגות שנתפסה כלא רצויה נעשית שכיחה יותר‪ ,‬והאנשים המתויגים כסוטים‬
‫נעשים חסינים יותר מפני שינוי ‪.‬‬

‫הערכה של גישת התיוג‬

‫תרומתן של גישות אלה נעוצה בהבנה כי אף מעשה איננו 'סטייה' או 'מעשה' מעצם מהותו ושאת הגדרות אלו‬
‫קובעים בעלי העוצמה‪ .‬מבקרי הגישה טענו שמעשים מסוימים כגון רצח או אונס אסורים מאז ומעולם כמעט בכל‬
‫חברה אנושית‪ ,‬אך עמדה זו אינה נכונה בהכרח‪ .‬הריגה אינה נחשבת תמיד לרצח‪ .‬התיוג על מעשים שונים משתנה‬
‫לאורך זמן‪.‬‬

‫ביקורות נוספות‪ :‬גישת התיוג מתמקדת יתר על המידה בסטיות משניות ומתעלמים מחשיבותם של תהליכים‬
‫המובילים את בני האדם לבצע פעולות של סטייה ראשונית ‪ .‬התיוג איננו שרירותי לחלוטין‪ .‬הבדלים בחיברות ‪,‬‬
‫בגישות ובהזדמנויות משפיעים על נטייתם של אנשים להשתתף בפעילויות המתויגות כסטייה‪ .‬שנית‪ ,‬לא ברור אם‬
‫עצם התיוג מוליך להגברת ההתנהגות הסוטה‪ .‬גורמים אחרים כמו אינטראקציות רבות יותר עם עבריינים אחרים‬
‫עשויים אף הם למלא תפקיד‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט ‪839‬‬

‫אנשים בוחרים לאמץ התנהגות סוטה כתגובה לאי השוויון שקיים בחברה הקפיטליסטית‪.‬‬ ‫‪-1‬‬
‫החוקים של החברה משמשים כמכשיר להגנה על זכויות היתר של בעלי העוצמה שמכתיבים את החוקים‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫בעלי העוצמה מפירים חוקים אך הפיקוח עליהם רופף והם אינם נתפסים ואם הם נתפסים‪ ,‬הם אינם מתויגים ואם‬ ‫‪-3‬‬
‫הם מתויגים הם לא מקבלים על עצמם את התיוג‪.‬‬

‫טיילור‪ ,‬וולטון ויאנג שאבו ממקורות מרקסיסטיים וטענו כי סטייה הינה בחירה מודעת‪ ,‬הנושאת במקרים רבים אופי‬
‫פוליטי‪ .‬הם שללו את הרעיון שסטייה 'מוכתבת 'על ידי גורמים כמו ביולוגיה‪ ,‬אישיות‪ ,‬אנומיה‪ ,‬אי סדר חברתי או‬
‫תיוג ‪.‬‬
‫לדבריהם אנשים בוחרים לאמץ התנהגות סוטה בתגובה לאי השוויון המאפיין את השיטה הקפיטליסטית ‪.‬הם ביססו‬
‫את ניתוחם על מבנה החברה ועל מאמצי המעמד השולט לשמור על עוצמתו ‪.‬‬

‫סוציולוגים אחרים מ"מרכז בירמינגהם"‪ ,‬ובהם סטוארט הול פיתחו את התפיסה בניתוח של תקיפות שוד ברחוב‬
‫בבריטניה של שנות ה‪ .70‬שודדי הרחוב תוארו ברובם המכריע של המקרים כשחורים‪ ,‬עובדה שחיזקה את התפיסה‬
‫שראתה במהגרים את הגורם העיקרי להתמוטטות החברה‪ .‬הול ועמיתיו תיארו את התפיסה הזאת כ"פאניקה‬
‫מוסרית"‪ ,‬שהמדינה והתקשורת ליבו כדרך להסתת תשומת הלב מן האבטלה הגואה‪ ,‬המשכורות הפוחתות וליקויה‬
‫העמוקים של החברה ‪.‬‬

‫זרם הריאליזם השמאלי ‪ 840-‬הדגיש את היווצרותן של תת תרבויות של פשיעה שאינן נובעות מן העוני אלא מן‬
‫הדחיקה לשוליים הפוליטיים ומן הקיפוח היחסי‪ -‬תחושתם של בני האדם שנשללים מהם דברים המגיעים להם כמו‬
‫לכל האחרים‪ .‬בשנים האחרונות עלו הרעיונות האלה יותר ויותר לסדר היום תחת הכותרת הדרה חברתית –‬
‫התהליכים השוללים מקבוצות חברתיות מסוימות אזרחות מלאה בחברה‪ .‬כך למשל עליית שיעורי הפשיעה בקרב‬
‫שחורים יוחסה לכישלונה של מדיניות האינטגרציה‪ .‬לדבריהם של תומכי הגישה רשויות אכיפת החוק צריכות להיות‬
‫קשובות יותר לקהילה במקום להתבסס על שיטות שיטור צבאיות מקוממות ‪.‬‬

‫זרם הריאליזם הימני – ‪ 841‬ההסבר לסטייה מתמקד באישיותם של הסוטים ובחוסר מוסריותם= פתולוגיה אישית‬
‫סדרת התנהגויות מופקרות והרסניות הנבחרות ביודעין ומשקפות אנוכיות והיעדר מוסריות ושליטה עצמית‪ .‬הם‬
‫זלזלו בגישות שראו פשיעה כקשורה לעוני ופערים מעמדיים‪ .‬ממשלות שמרניות תגברו את אכיפת החוק‪ .‬כוחות‬
‫המשטרה תוגברו‪ ,‬תקציבי מערכת אכיפת החוק הורחבו ועונשי מאסר ארוכים אומצו‪ .‬אחת התוצאות העיקריות של‬
‫מדיניות זו הייתה גידול עצום במספר האסירים בארה"ב‪.‬‬

‫מבקרי הגישה טוענים שמאחר וטכניקות אלו אינן מתמודדות עם גורמי היסוד של הפשיעה‪-‬כמו הפערים‬
‫החברתיים‪ ,‬האבטלה והעוני‪ -‬הצלחתן העיקרית היא הגנה על מגזרים מסוימים והטיית העבריינות לאזורים‬
‫אחרים‪ .‬אחת התוצאות היא הדרתם הפיזית של בני אדם מקבוצות מסוימות מאזורים ציבוריים‪.‬‬
‫תיאוריות הפיקוח ‪ -841‬תיאוריות הפיקוח מניחות שפשיעה היא תוצר של חוסר איזון בין דחפים לפשיעה לבין‬
‫האמצעים החברתיים או הפיזיים לפיקוח והרתעה‪ .‬הן מתעניינות פחות במניעים הדוחפים יחידים לבצע פשעים‬
‫ומניחים שבני אדם הם יצורים רציונליים‪ ,‬שיבצעו מעשי סטייה אם רק תינתן להם הזדמנות לכך ‪.‬הירשי טען שבני‬
‫אדם יצורים אנוכיים מיסודם‪ ,‬השוקלים אם לבצע או לא לבצע פשעים מתוך השוואה בין היתרונות שיוכלו להפיק‬
‫מהם לבין הסיכונים הכרוכים בהם‪.‬‬
‫הירשי זיהה ‪ 4‬סוגים של קשר חברתי המחברים בני אדם לחברה ולפיכך לציות לחוקיה‪:‬‬

‫קשר‪ -‬קשרים חזקים יותר יהוו קרקע להתנהגות קונפורמית ופחות התנהגות סוטה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מחויבות – לחברה ולערכי החברה כנ"ל‬ ‫‪.2‬‬
‫מעורבות‪ -‬אדם שפעיל ומעורב חברתית בפעילות ללגיטימית הסיכוי לפעול בסטייה קטן ‪.‬מגביר קונפורמיות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אמונה‪ -‬אמונה במוסר החברתי המקובל‬ ‫‪.4‬‬

‫הירשי טוען שקשר‪ ,‬מחויבות‪ ,‬מעורבות ואמונה‪ .‬כאשר אלה חזקים דיים‪ ,‬הם תורמים לפיקוח חברתי ולשמירת‬
‫החוקים‪ ,‬אך כשהקשרים האלה עם החברה חלשים‪ ,‬התוצאה עשויה להיות עבריינות וסטייה‪ .‬הירשי סבר שרבים מן‬
‫העבריינים הם אנשים ששליטתם העצמית הנמוכה נבעה מחיברות לקוי בבית או בבית הספר ‪.‬‬

‫לדלג על עמודים ‪849-844‬‬

‫פשיעה ומשבר הגבריות ‪ -851‬מה דוחף צעירים רבים באזורים עניים לדרך הפשע ? סוציולוגים וקרימינולוגים הציעו‬
‫כמה תשובות אפשריות‪ .‬במקרים רבים נערים משתייכים מגיל צעיר לכנופיות‪ .‬לאחר שחברי הכנופיות מתויגים על ידי‬
‫השלטונות כעבריינים‪ ,‬הם עשויים להתחיל בפעילות עבריינית קבועה‪ .‬תת תרבויות אלה נושאות בדרך כלל אופי גברי‬
‫וחדורות ב'ערכים גבריים'‪ ,‬כמו סכנה‪ ,‬ריגושים ורעות ‪.‬היו זמנים שבהם יכלו גברים צעירים לצפות בביטחון לקריירה‬
‫לכל החיים ולתפקיד יציב כמפרנס המשפחה‪ ,‬אך ביטחון זה הלך ונשחק‪ .‬האבטחה ואי הביטחון התעסוקתי הפכו‬
‫לאיום מוחשי בעוד הנשים השיגו יותר עצמאות כלכלית‪ ,‬מקצועית ואישית‪ .‬משום כך לדעת סוציולוגים וקרימינולוגים‬
‫רבים אפשר לראות באלימות ובתוקפנות היבטים קבילים של זהויות גבריות‪.‬‬

‫מגדר מיניות ופשיעה ‪ -850‬פמיניסטיות ביקרו את העובדה שעד שנות ה‪ 70 -‬התעלמו בדרך כלל המחקרים‬
‫הקרימינולוגיים הן בשיקולים התיאורטיים והן במחקרים האמפיריים מן המחצית הנשית של האוכלוסייה‪ .‬פמיניסטיות‬
‫אלו הראו כיצד הנחות מגדריות בנוגע לתפקידיהם הראויים של גברים ונשים משפיעות על יחסה של מערכת החוק‬
‫לנשים‪ .‬הן בחנו את השפעתן של מוסכמות חברתיות בנוגע ל'נשיות' על יחסה של מערכת אכיפת החוק כלפי נשים ‪.‬‬

‫היידנסון טענה שנשים נתקלות ביחס קשה יותר כאשר הן חורגות לכאורה מן הנורמות הנשיות‪ .‬למשל נערות צעירות‬
‫הנתפסות כ'מופקרות' מבחינה מינית נלקחות למעצר לעיתים תכופות יותר מנערים‪ .‬במקרים מעין אלו הנערות‬
‫נתפסות כאשמות ב'סטייה כפולה'‪ -‬לא די שעברו על החוק‪ ,‬הן הפרו גם את הנורמות של ההתנהגות הנשית ה'ראויה'‪.‬‬
‫הן נענשות פחות בגלל חומרת העברה ויותר בשל אורח חייהן ה'סוטה'‪ .‬היידנסון ואחרות הצביעו על המוסר הכפול‬
‫השולט במערכת אכיפת החוק‪ :‬תוקפנות ואלימות של גברים נתפסות כתופעה טבעית ואילו עבירות של נשים‬
‫מוסברות כתולדה של 'הפרעות פסיכולוגיות ‪'.‬‬

‫נתונים סטטיסטיים גם מצביעים על כך שקיים חוסר איזון מוחלט במספרם היחסי של גברים ונשים בבתי סהר‪ .‬נשים‬
‫הן אחוז זעיר מכלל האסירים‪ .‬קיימים גם ניגודים חדים בין סוגי הפשעים שגברים מבצעים לבין הסוגים שנשים‬
‫מבצעות‪ .‬הפער האמתי בין שיעורי הפשיעה עשוי להיות נמוך בהרבה‪ .‬תזת האבירות – ייתכן שהמשטרה וגורמי חוק‬
‫אחרים רואים את העברייניות כמסוכנות פחות מן העבריינים ועל כן מתעלמים ממעשים מסוימים שהגברים אולי היו‬
‫נעצרים בגינם‪ .‬שנית‪ ,‬בתי המשפט הגוזרים את דינן של עברייניות נוטים הרבה פחות לדון אותן למאסר ‪.‬‬

‫במאמץ להפוך את הפשיעה הנשית לגלויה יותר ערכו פמיניסטיות מחקרים שהראו שאלימות אינה תופעה המאפיינת‬
‫אך ורק פושעים ממין זכר‪ .‬נשים אכן נוטות הרבה פחות מגברים לבצע פשעים אלימים אך גם הן מבצעות פשעים‬
‫מעין אלו‪ .‬אם כך מדוע שיעורי הפשיעה בקרב נשים נמוכים הרבה יותר מאלו של הגברים ? יש ראיות המצביעות על‬
‫יחס שונה של הרשויות כלפי נשים‪ .‬עברייניות מצליחות לא אחת לשכנע את גורמי החוק לראות את מעשיהן באור‬
‫מסוים‪ .‬הן מנצלות את מה שזכה לכינוי 'ההסכמה המגדרית'‪ -‬ההנחה הסמויה שנשים מעצם טבען הן אימפולסיביות‬
‫ולא יציבות מחד גיסא וזקוקות להגנה מאידך גיסא‪.‬‬

‫אולם ביחסם השונה של הרשויות אין כדי להסביר את הפער העצום בין שיעורי הפשיעה של גברים ונשים‪ .‬הסיבות‬
‫לכך הן אותן סיבות המסבירות את הפערים בין המגדרים בתחומים אחרים‪' .‬פשעים גבריים' נשארים 'גבריים' בשל‬
‫הבדלים בחיברות ובשל העובדה שהגברים עדיין פועלים ומעורבים בעולם שמחוץ לכותלי הבית יותר מן הנשים ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נשים רבות מתחנכות להוקיר היבטים של החיים החברתיים השונים מן ההיבטים שהגברים מוקירים )למשל‬
‫דאגה לאחרים וטיפוח יחסים אישיים(‪ .‬וחשוב לא פחות‪ ,‬בהשפעות אידיאולוגיות וגורמים אחרים‪-‬כמו פירושו המקובל‬
‫של המושג 'ילדה טובה'‪ -‬התנהגותן של הנשים כפופה למגבלות רבות שאינן חלות על הגברים ‪.‬‬

‫פשעים כלפי נשים ‪852‬‬

‫קיימות קטיגוריות מסוימות של פשיעה שהגברים ממלאים בהן כמעט תמיד את תפקיד התוקפן והנשים את תפקיד‬
‫הקורבן‪ .‬אלימות במשפחה‪ ,‬הטרדה מינית‪ ,‬תקיפה מינית ואונס הן הפשעים שכמעט באופן בלעדי מהווים עבירות של‬
‫גברים כלפי נשים‪ ,‬ואשר בהם מנצלים גברים את כוחם הפיזי ואת עוצמתם החברתית‪ ,‬לדעת הנשים‪ .‬במשך שנים‬
‫נטתה מערכת החוק להתעלם מן העבירות האלה ואף כיום העמדה לדין על עבירות אינטימיות כלפי נשים רחוקה‬
‫מלהיות המובן מאליו ‪.‬‬

‫היקף מעשי האונס הוא נתון שקשה מאוד לאמוד בדייקנות‪ .‬רק חלק קטן ממקרי האונס מדווחים למשטרה ומופיעים‬
‫בסטטיסטיקה הרשמית‪ .‬יש סיבות רבות להימנעותן של נשים מהגשת תלונה במשטרה על אלימות מינית כלפיהן ‪.‬‬
‫מרבית הנשים היו רוצות למחות את האירוע מזיכרונן או שאינן רוצות להיקלע למה שעלול להיות תהליך משפיל של‬
‫בדיקה רפואית‪ ,‬חקירה משטרתית‪ ,‬וחקירה נגדית באולם בית המשפט‪ .‬התהליך המשפטי עשוי להימשך זמן רב ויכול‬
‫להיות מפחיד‪ .‬ישיבות בית המשפט הן פומביות והנפגעת חייבת להתייצב פנים אל פנים מול הנאשם‪ .‬יש להוכיח את‬
‫החדירה‪ ,‬את זהותו של האנס ואת העובדה שהמעשה אירע ללא הסכמת האישה‪ .‬אישה עשויה להרגיש היא נמצאת‬
‫על ספסל הנאשמים‪ ,‬בעיקר כשההיסטוריה המינית שלה נבחנת בפומבי ‪.‬‬

‫בשנים האחרונות לחצו קבוצות של נשים לשינוי ההתייחסות לאונס‪ ,‬הן במערכת המשפט והן בציבור‪ .‬הן הדגישו‬
‫שאונס אינו צריך להיתפס כעבירה מינית אלא כסוג של פשע אלים‪ .‬הוא אינו פגיעה פיזית בלבד אלא התקפה על‬
‫השלמות והכבוד האישי‪ .‬אונס קשור ללא ספק לזיהויה של הגבריות עם כוח‪ ,‬שליטה וקשיחות‪ .‬הוא אינו נובע מתאווה‬
‫מינית בלתי נשלטת אלא מן הקשרים שבין המיניות לבין תחושות של כוח ועליונות‪ .‬המעשה המיני עצמו פחות‬
‫משמעותי מהשפלתה של האישה‪ .‬מסע השכנוע חולל שינויים ובדרך כלל רואה החוק המעשה האונס כסוג של‬
‫אלימות פלילית‪.‬‬

‫פשעי צווארון לבן ‪ -855‬מונח שתבע סאתרלנד ב‪ -1949 -‬את המונח פשעי צווארון לבן )הונאות מס‪ ,‬הונאות ניירות‬
‫ערך ובעסקאות נדל"ן(‪ .‬הוא חל על פשעים שמבצעים הנמנים עם מגזריה השונים של החברה לא אחת בניגוד‬
‫לאינטרסים של החברות שהם עובדים בהן ‪.‬פשעי צווארון לבן מאופיינים בדרך כלל בשימוש במשרה במקצועות‬
‫החופשיים או בסמכות מקצועית להפקת תועלת אישית על ידי מעשים לא חוקיים ‪ -1.‬הרשויות מתייחסות בדרך כלל‬
‫לפשעי הצווארון הלבן בסלחנות רבה יותר מלפשעיהם של עבריינים מיוחסים פחות‪ ,‬מחירם של הפשעים האלה הוא‬
‫עצום וגדול למשל פי ‪ 40‬מזה של עבירות רכוש רגילות )מעשי שוד‪ ,‬פריצות‪ ,‬גנבות‪ ,‬מעשי זיוף וגניבת מכוניות(‪-2 .‬‬
‫קשה מאוד לעלות עליהם כיוון שמתרחשים בתוך הארגון )עיין ערך אתי אלון‪ -‬רק שיצאה לחופשה גילו זאת( ‪-3‬‬
‫התקשורת ממעטת לדווח‬

‫פשעי תאגיד ‪ -857‬פשעי תאגיד מתארים סוג עבירות שתאגידים גדולים מבצעים כלפי החברה‪ .‬פשעים אינם צריכים‬
‫להיתפס אך ורק כדברים שאנשים עושים לאנשים אחרים‪ .‬מעשים פליליים יכולים להתבצע גם בידי תאגידים הגורמים‬
‫נזק ליחידים ולחברה‪ .‬עוצמתם והשפעתם הגוברת של התאגידים הגדולים‪ ,‬והתפשטותם הגלובלית המהירה ‪,‬‬
‫חושפות אותנו להשפעתם בדרכים רבות‪ .‬מספר האנשים הנפגעים מזיהום‪ ,‬ומתוויות כוזבות על מזון עולה בהרבה על‬
‫מספר הנפגעים מן הפשיעה הזעירה‪ .‬היבטיה האלימים של פשיעת התאגידים ניכרים פחות לעין אך הם ממשיים לא‬
‫פחות ותוצאותיהם עשויות להיות לעיתים קשות הרבה יותר‪ .‬זלזול בתקנות של ייצור תרופות עשוי לגרום נזק פיזי‬
‫ומוות למספר רב של אנשים ‪.‬‬
‫______________________________________________________________________________‬
‫עמ‬ ‫יחידה ‪ :22‬פוליטיקה‪ ,‬ממשל ותנועות חברתיות‬ ‫‪873‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬ממשל ומדינה – מושגי יסוד‬ ‫‪874‬‬
‫על פי תפיסה רווחת פוליטיקה מתמקדת באמצעים שבעזרתם מפעילים עוצמה כדי להשפיע על היקפן ועל תוכנן של‬
‫הפעולות השלטוניות‪ .‬ואולם ‪,‬פוליטיקה היא מושג שנוי במחלוקת‪ ,‬ותחומה עשוי להשתרע הרבה מעבר לזה של‬
‫הממשל עצמו‪ .‬כל תחומי חיינו מושפעים מן המתרחש בזירה הפוליטית – גם במובן הצר של פעילות שלטונית בלבד‪.‬‬
‫תחום הממשל הוא תחומה של העוצמה הפוליטית‪ ,‬ולמעשה כל החיים הפוליטיים סובבים סביב עוצמה‪ :‬מי השיגו‬
‫אותה‪ ,‬כיצד השיגו אותה ומה הם עושים באמצעותה‪ .‬המושג 'ממשל' מתייחס למנגנון פוליטי שבו נושאי משרות‬
‫מיישמים מדיניות ומקבלים החלטות‪ .‬במקום שקיימת בו מערכת ממשל פוליטית )מוסדות כמו פרלמנט או קונגרס עם‬
‫מנגנון של עובדי ציבור( השולטת בטריטוריה נתונה‪ ,‬וסמכותה מגובה במערכת משפטית וביכולת להפעיל כוח צבאי‬
‫כדי ליישם את מדיניותה‪ ,‬אפשר לומר שקיימת מדינה‪.‬כל החברות המודרניות הן מדינות לאום‪ ,‬כלומר מדינות שרובה‬
‫המכריע של אוכלוסייתן כוללת אזרחים הרואים את עצמם כשייכים ללאום אחד‪.‬‬

‫מאפייניהם העיקריים של מדינות הלאום מנוגדים לחלוטין לאלו של הציביליזציות המסורתיות‪ ,‬ואלו הם‪:‬‬

‫ריבונות‪ .‬למושג הריבונות – סמכות עליונה של ממשלה באזור בעל גבולות ברורים ומוגדרים – לא הייתה רלוונטיות‬
‫רבה במדינות המסורתיות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כל מדינות הלאום הן מדינות ריבוניות‪.‬‬

‫אזרחות‪ .‬בחברות מודרניות‪ ,‬לעומת מדינות מסורתיות‪ ,‬מרבית בני האדם החיים בגבולותיה של מערכת פוליטית הם‬
‫אזרחים‪ ,‬שותפים לזכויות ולחובות‪ ,‬הרואים את עצמם כחלק מלאום‪.‬‬

‫לאומיות ‪ .‬ייתכן שבני האדם חשו תמיד סוג כלשהו של הזדהות עם קבוצה חברתית מסוג זה או אחר – המשפחה ‪,‬‬
‫הכפר או הקהילה הדתית שלהם – אך הלאומיות הופיעה לראשונה רק עם התפתחות המדינה המודרנית והיא‬
‫ביטויה העיקרי של תחושת ההזדהות עם קהילה ריבונית מוגדרת‪.‬‬

‫עוצמה ‪875‬‬

‫משמעותה של עוצמה‪ ,‬אופייה וחלוקתה הם בין הנושאים המרכזיים המעניינים את הסוציולוגים הפוליטיים‪ .‬מבחינתו‬
‫של וובר ‪ ,‬עוצמה היא היכולת להשיג את שלך‪ ,‬גם אם אחרים מתנגדים לכך‪ ,‬או באופן כללי יותר עוצמה היא יכולתם‬
‫של בני האדם להשיג את מטרותיהם למרות התנגדותם של אחרים ‪.‬סוציולוגים מבחינים בין צורות של עוצמה‬
‫המושתתות על כפייה לבין אלו המושתתות על סמכות )עוצמה שנתפסת כלגיטימית‪(.‬‬

‫וובר הבחין בין שלושה סוגים של סמכות‪ ,‬על פי מקורותיה‪:‬‬

‫סמכות מסורתית היא עוצמה שהלגיטימציה שלה מבוססת על כבוד לדפוסים תרבותיים עתיקי יומין ‪.‬וובר מביא‬
‫כדוגמה את שלטונן של שושלות האצולה באירופה של ימי הביניים‪) .‬סמכות של אנשי דת(‬

‫סמכות כריזמטית ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נוטה לשבור מסורת‪ .‬היא נובעת מהערצה למנהיג ומאמונה שהוא ניחן בסגולות‬
‫יוצאות דופן וראויות להערצה‪ .‬לדברי וובר‪ ,‬מרבית החברות היו מאופיינות בעבר במבני סמכות מסורתיים‪ ,‬שנקטעו‬
‫מדי פעם בהבזקים של כריזמה‪.‬‬
‫בעולם המודרני‪ ,‬טען ובר‪ ,‬מקומה של הסמכות המסורתית נתפס יותר ויותר על ידי סמכות רציונלית‪-‬לגלית‪ .‬זוהי‬
‫עוצמה השואבת את הלגיטימציה שלה מכללים ומתקנות שקיבלו תוקף חוקי‪ .‬היא מצויה בארגונים ובגופים‬
‫הביורוקרטיים מודרניים ובממשל‪ ,‬שהוא‪ ,‬על פי ובר‪ ,‬הארגונים הפורמליים המנהלים את חייה הפוליטיים של החברה‪.‬‬

‫תפיסת העוצמה של פוקו ‪ 875‬מישל פוקו פיתח אף הוא תיאוריה רבת‪-‬השפעה של עוצמה‪ ,‬הרחוקה מרחק רב‬
‫מהגדרתו הפורמלית יותר של ובר‪ .‬פוקו טען שהעוצמה אינה מתרכזת במוסד אחד‪ ,‬כמו המדינה‪ ,‬אלא מצויה בידי כל‬
‫קבוצה של יחידים‪ .‬הוא טען שדגמי העוצמה הישנים התבססו על זהויות קבועות‪ .‬העוצמה התרכזה בידי קבוצות‬
‫קלות לזיהוי‪ :‬למשל‪ ,‬המעמד השולט )על‪-‬פי המרקסיסטים( או הגברים )על‪-‬פי הפמיניסטיות(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פוקו טען‬
‫שעוצמה מופעלת בכל הרמות של האינטראקציה החברתית‪ ,‬בכל המוסדות החברתיים ועל‪-‬ידי כל בני‬
‫האדם )הורים‪-‬ילדים‪ ,‬מורה‪-‬תלמידים‪ ,‬רופא‪-‬מטופלים‪(.‬‬

‫על‪-‬פי תפיסתו של פוקו ‪ ,‬עוצמה וידע קשורים זה לזה בקשר הדוק ומעצימים זה את זה‪ .‬אדם הטוען לידע מקצועי‬
‫של רופא בהקשר מוסדי‪ ,‬כגון בית חולים‪ ,‬תובע לעצמו גם עוצמה‪ .‬הידע שברשותו‪ ,‬שנתפס בעיני החברה כאמת ‪,‬‬
‫מאפשר לו להפעיל עוצמה )כמו כליאה של משוגעים‪(.‬‬

‫הסברו של פוקו שובר את החלוקה הפשוטה המבחינה בין צורות כפייתיות לצורות סמכותיות של עוצמה‪ ,‬ומתאר את‬
‫העוצמה לא כגורם המופעל על‪-‬ידי קבוצות דומיננטיות אלא כגורם המצוי בכל היחסים החברתיים‪ .‬תפיסת העוצמה‬
‫של פוקו מרחיבה אפוא את התחום הנתפס כ'פוליטי ‪'.‬‬

‫מבקריו של פוקו טוענים שההגדרה העמומה שנתן למושג זה ממעיטה בחשיבות התופעה של ריכוז עוצמה במבנים‬
‫כגון הצבא או מעמדות חברתיים‪.‬‬

‫אוטוריטריות ודמוקרטיה ‪877‬‬

‫אוטוריטריות‬
‫בניגוד לדמוקרטיה‪ ,‬המעודדת מעורבות פעילה של אזרחים בהכרעות הפוליטיות‪ ,‬מדינות אוטוריטריות שוללות מן‬
‫הציבור השתתפות מעין זו או מטילות עליה מגבלות חמורות‪ .‬במדינות מעין אלו‪ ,‬צורכי המדינה והאינטרסים שלה‬
‫קודמים לאלו של האזרח הממוצע‪ ,‬ולא קיימים מנגנונים חוקיים להתנגדות לממשל או להדחתו של מנהיג‪) .‬חוסיין‬
‫בעיראק‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬כוויית‪(.‬‬
‫)בשלטון טוטליטרי – דיקטטורה – אין הפרדת רשויות‪ ,‬כולן כפופות למנהיג‪ ,‬לא ניתן להתנגד והחברה הופכת‬
‫לשלוחה של המדינה וכלי בידי מנהיגיה(‪ .‬משטר אוטוריטארי נחשב ליותר דמוקרטי מהמשטר הטוטליטארי‪.‬‬

‫דמוקרטיה ‪879‬‬
‫מקורה של המילה דמוקרטיה במילה יוונית שפירושה 'שלטון העם'‪ ,‬שרכיביה הם דמוס )'עם'( וקרטוס )'שלטון ‪.‬‬
‫('דמוקרטיה במובנה הבסיסי היא אפוא מערכת פוליטית שבה העם הוא השליט‪ ,‬לא מונרכים או אריסטוקרטים‪.‬‬
‫בדמוקרטיה השתתפותית )או דמוקרטיה ישירה( ההחלטות מתקבלות במשותף על‪-‬ידי האנשים המושפעים‬
‫מתוצאותיהן )השאלה היא מי נחשב לאזרח?(‪ .‬השיטה השכיחה יותר כיום היא דמוקרטיה ייצוגית‪ ,‬מערכות פוליטיות‬
‫שבהן ההחלטות הנוגעות לקהילה אינן מתקבלות על‪-‬ידי כלל חבריה‪ ,‬אלא על‪-‬ידי האנשים שהם בחרו לשם כך‪.‬‬
‫גורמים להתפשטות הדמוקרטיזציה‪ :‬קריסת הקומוניזם‪ ,‬תהליכי הגלובליזציה‪ ,‬ארגונים בינלאומיים מפעילים לחצים ‪,‬‬
‫התפשטות הקפיטליזם העולמי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬דווקא תופעות הגלובליזציה מציבות איום על היציבות של מדינות לאום ויכולתן למשול בטריטוריה שלהן –‬
‫תהליכים כלכליים גלובאליים‪ ,‬נשק להשמדה המונית‪ ,‬זיהום סביבה‪ ,‬טרור עולמי – כל אלו תופעות המפעילות לחצים‬
‫על הממשלים המקומיים ומאתגרות אותם‪.‬‬
‫תנועות חברתיות‬ ‫‪894‬‬
‫מהן תנועות חברתיות? הצורה השכיחה ביותר של פעילות פוליטית לא אורתודוקסית היא זו המתרחשת באמצעות‬
‫תנועות חברתיות ‪ .‬תנועות חברתיות פירושן ניסיונות קולקטיביים לקדם אינטרסים משותפים בעזרת פעולה משותפת‬
‫מחוץ לזירה של המוסדות הפוליטיים המבוססים‪.‬‬
‫תנועות חברתיות הן אחת הצורות המשפיעות ביותר של פעולה קולקטיבית ‪.‬מאבקים עקביים‪ ,‬ומאורגנים היטב ‪,‬‬
‫עשויים להניב תוצאות דרמטיות‪ .‬התנועה האמריקנית למען זכויות אזרח‪ ,‬למשל‪ ,‬הצליחה להשיג תיקוני חקיקה‬
‫חשובים ביותר‪ ,‬שהוציאו אל מחוץ לחוק את ההפרדה הגזעית בין שחורים ללבנים בבתי ספר ובמקומות ציבוריים ‪.‬‬
‫התנועה הפמיניסטית השיגה הישגים חשובים לנשים בתחום השוויון הכלכלי והפוליטי‪ .‬בשנים האחרונות נאבקו‬
‫תנועות של שוחרי סביבה בדרכים מאוד לא שגרתיות לקידום צורות בטוחות יותר של פיתוח ולשינוי‬
‫התייחסותנולסביבה הטבעית‪ .‬תנועות חברתיות הן מאפיין ברור של עולמנו הנוכחי לא פחות מן הארגונים‬
‫הביורוקרטייםהפורמליים‪.‬‬

‫תיאוריות של תנועות חברתיות‬ ‫‪895‬‬

‫התנהגות קולקטיבית ואי‪-‬שקט חברתי‬

‫אסכולת שיקגו בסוציולוגיה נחשבת לראשונה שתיארה באופן שיטתי צורות של התנהגות קולקטיבית והפכה אותן‬
‫לשדה מחקר בפני עצמו‪ .‬חוקרים הנמנים עם אסכולת שיקגו ראו בתנועות חברתיות סוכנים של שינוי חברתי ולא רק‬
‫תוצרים של שינוי חברתי‪.‬‬
‫חוקר התנועות החברתיות הבולט ביותר באסכולת האינטראקציוניזם הסימבולי של שיקגו היה הרברט בלומר‪ .‬הוא‬
‫פיתח תיאוריה של אי‪-‬שקט חברתי כדי להסביר פעולות מחאה לא שגרתיות של תנועות חברתיות מחוץ למסגרת‬
‫הפורמלית של פוליטיקה מפלגתית‪ .‬בעיקרו של דבר‪ ,‬בלומר סבר שתנועות חברתיות מסוגים שונים מּונעות על‪-‬ידי אי‬
‫שביעות רצון מהיבטים מסוימים של החברה הקיימת‪ ,‬שאותם הן שואפות לתקן‪ .‬אגב כך‪ ,‬טען בלומר‪ ,‬הן מנסות‬
‫לבנות 'סדר חיים חדש‪'.‬‬

‫תיאוריית אי‪-‬השקט החברתי ‪ 895‬של בלומר ‪ -‬הוא הבחין בין תנועות 'אקטיביות' או מכוונות כלפי חוץ לבין תנועות‬
‫'אקספרסיביות' או מופנות כלפי פנים‪ ,‬המנסות לשנות את אופיים של האנשים הנמנים עמן‪ .‬אחת הדוגמאות לסוג‬
‫הראשון היא‪ ,‬למשל ‪,‬תנועת הלייבור ‪ ,‬השואפת לשנות מן היסוד את החברות הקפיטליסטיות ולעשותן לשוויוניות‬
‫יותר‪ .‬בסוג השני אפשר לכלול את תנועות 'העידן החדש'‪ ,‬המעודדות בני אדם לשנות את עצמיותם הפנימית ‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מרבית התנועות החברתיות כוללות בקרבן יסודות אקטיביים ואקספרסיביים גם יחד‪ ,‬מאחר שזהותם‬
‫העצמית של פעילי התנועה ותומכיה משתנה עקב מאבקיהם לשינוי החברה‪ .‬רבים מן המאבקים הסביבתיים‪ ,‬למשל ‪,‬‬
‫מכוונים לכאורה למנוע פגיעה בסביבה‪ ,‬אך אגב כך הם מעוררים לא אחת הזדהות גוברת והולכת עם העולם הטבעי ‪,‬‬
‫וכך משנים מן היסוד את תפיסת העצמי של חבריהן‪.‬‬

‫בלומר גם טען שלתנועות חברתיות יש 'מסלול חיים'‪ ,‬המונה במקרים רבים ארבעה שלבים עוקבים ‪.‬קיימת‬
‫'תסיסה חברתית' ‪ ,‬כשאנשים חשים תרעומת בנושא חברתי כלשהו‪ ,‬אך תסיסה זו עדיין אינה ממוקדת‬ ‫•‬
‫ומאורגנת‪ .‬התסיסה מתפתחת ל‬
‫'התעוררות עממית' שבמהלכה גורמי אי‪-‬הנחת נעשים ברורים ומוגדרים יותר‪ .‬בשלב השלישי נוצר בדרך כלל‬ ‫•‬
‫ל‪:‬‬
‫ארגון פורמלי‪ ,‬המסוגל להקנות לתנועה החדשה דרגה גבוהה יותר של תיאום ומבנה פעולה יעיל יותר ‪.‬‬ ‫•‬
‫לבסוף מגיע שלב ‪:‬‬
‫ה'מיסוד‪ ',‬שבו התנועה‪ ,‬שהחלה את דרכה מחוץ לזרם הפוליטי המרכזי‪ ,‬מתקבלת כחלק מן החברה הרחבה‬ ‫•‬
‫והחיים הפוליטיים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬קבוצות מסוימות מצליחות באופן חלקי‪ ,‬ואילו אחרות נכשלות לחלוטין‪ .‬יש‬
‫השורדות תקופות ארוכות למדיי‪ ,‬לעומת אחרות המכלות את משאביהן והתלהבותן וכך מסיימות את מחזור‬
‫חייהן‪.‬‬

‫גיוס משאבים‬
‫המסורות של חקר תנועות חברתיות בארצות הברית ובאירופה היו שונות למדיי‪ .‬לדעת משקיפים מסוימים‪ ,‬הגישות‬
‫האמריקניות מתמקדות בעיקר )אם כי בשום פנים לא באופן בלעדי( בשאלה כיצד תנועות הופכות למאורגנות‪ ,‬ואילו‬
‫הגישות האירופיות מתמקדות בשאלה מדוע תנועות חברתיות מתהוות‪.‬‬

‫אחת הגישות האמריקניות שהשפיעו במיוחד על חקר התנועות החברתיות הייתה תיאוריית גיוס המשאבים )‬
‫‪ .(resource mobilization theory – RMT‬תיאוריה זו פותחה בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬של המאה הקודמת‪ ,‬בין השאר‬
‫בתגובה לתיאוריות של אי‪-‬שקט חברתי‪ ,‬שנטו לתאר תנועות חברתיות כתופעה 'אי‪-‬רציונלית'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תומכי ה‪-‬‬
‫‪ RMT‬טענו שמשתתפי התנועות החברתיות פעלו בדרכים רציונליות ‪.‬‬
‫מצדדי תיאוריית ‪ RMT‬טענו שהחברות הקפיטליסטיות יוצרות במגזרים של הציבור תחושה כרונית של אי‬
‫שביעותרצון‪ ,‬עובדה ההופכת את תיאוריות אי‪-‬השקט החברתי לבעייתיות‪ .‬אי‪-‬שקט חברתי קיים תמיד ואינו יכול אפוא‬
‫לשמשהסבר לצמיחתן של תנועות חברתיות‪ .‬מה שהופך אי‪-‬נחת כרונית זו להתגייסות ממשית ולתנועות חברתיות‪,‬‬
‫הוא זמינותם של המשאבים הדרושים לניהול מאבקים יעילים שיוכלו לערער את הסדר הממוסד‪.‬‬

‫על‪-‬פי תפיסת ‪ , RMT‬אי‪-‬נחת פוליטית אינה מספיקה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬כדי ליצור שינוי חברתי‪ .‬אי‪-‬נחת מעין זו אינה יכולה‬
‫להפוך ללא משאבים לכוח פעיל בחברה ‪ RMT.‬מושתתת על מעין היגיון כלכלי ומוצאת קווי דמיון בין תנועות‬
‫חברתיות לבין כלכלת השוק התחרותית‪ .‬כלומר‪ ,‬התיאוריה רואה את התנועות החברתיות כפועלות בזירה תחרותית‬
‫של תנועות – ב'תעשיית התנועות החברתיות) ' ‪ – (social movement industry – SMI‬שבו הן מתחרות על‬
‫המשאבים הנדירים‪ ,‬ולא פחות מכך על חברים ופעילים‪ .‬ארגונים של תנועה חברתית) ‪social movement‬‬
‫‪ ( organizations – SMOs‬מוצאים את עצמם אפוא בתחרות עם ארגונים מקבילים‪ ,‬שכמה מהם חולקים עמם‬
‫לכאורה אותן מטרות‪.‬‬
‫‪ RMT‬אמנם סייעה למלא את החלל שהותירה תיאוריות אי‪-‬השקט החברתי ופיתחה מחקרים מפורטים ביותר על‬
‫הדרכים שבהן תנועות חברתיות משיגות משאבים ונערכות למאבקיהן‪ ,‬אך המבקרים עדיין רואים בהם הסברים‬
‫חלקיים בלבד‪ .‬לדבריהם‪ ,‬מצדדי ה‪ RMT-‬מתעלמים בעיקר מהשפעותיהם של שינויים חברתיים רחבים‪ ,‬כגון המעבר‬
‫לעידן הפוסט‪-‬תעשייתי ותהליכי הגלובליזציה על תנועות חברתיות‪ .‬מגמות אלו עשויות לשנות את הנסיבות של‬
‫מאבקי התנועות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מאחר שהפוליטיקה נעשית יותר ויותר גלובלית‪ ,‬ארגוני סביבה בריטיים‪ ,‬כגון נשיונל‬
‫טרסט ‪,‬נתקלים בלחצים מצד הארגונים הסביבתיים הבין‪-‬לאומיים החדשים‪ ,‬כגון גרינפיס‪ ,‬שעמדותיהם ומאבקיהם‬
‫נראים כהולמים יותר את הנסיבות המשתנות‪.‬‬

‫אפשר לטעון נגד ‪ RMT‬גם שאין בכוחה להסביר תנועות חברתיות הקוצרות הצלחה על אף היותן דלות במשאבים ‪.‬‬
‫פיבן וקלוארד) ‪ (Piven and Cloward, 1977‬ניתחו 'תנועות של אנשים עניים' בארצות הברית‪ ,‬כגון העובדים‬
‫המובטלים של שנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪ ,‬התנועה למען זכויות השחורים בשנות ה‪ 50-‬והתנועות למען רווחה‬
‫חברתית בסוף שנות ה‪ 60-‬ובשנות ה‪ 70-‬של אותה מאה‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬הם מצאו שהצלחותיהן העיקריות של‬
‫התנועות האלה הושגו בהיותן בשלבי הקמתן‪ ,‬בטרם הפכו למאורגנות כיאות‪ .‬הסיבה לכך היא שבשלבים המוקדמים‬
‫שבֶת‪ .‬לאחר שהתנועות נעשו‬
‫היו פעיליהן בשיא התלהבותם והשתתפו בפעולות ישירות רבות‪ ,‬כגון שביתות ושביתות ֶ ֶ‬
‫ממוסדות יותר‪ ,‬הפעולות הישירות התמעטו ו'היד המתה של הביורוקרטיה'‪ ,‬כפי שתיארו אותה מקס ובר ורוברט‬
‫מיכלס‪ ,‬השתלטה על התנועות שאיבדו מתנופתן ומהשפעתן‪ .‬הדבר הוא ההפך הגמור ממה שהיינו אמורים לצפות‬
‫על‪-‬פי ‪ ,RMT‬והוא מעיד שהעדר משאבים יכול לעתים להפוך ליתרון‪.‬‬

‫תנועות חברתיות חדשות‬

‫מאז שנות ה‪ 60-‬של המאה העשרים אנו עדים להתפרצות של תנועות חברתיות בארצות רבות על פני כדור הארץ ‪.‬‬
‫כתופעה כוללת‪ ,‬תנועות אלו מכונות בדרך כלל בפי חוקרים אירופים תנועות חברתיות חדשות‪ ,‬משום ששנות ה‪60 -‬‬
‫המאוחרות של המאה העשרים נתפסות כמבשרות סוג חדש של תנועות חברתיות‪ ,‬השונה מן הצורות הקודמות )‬
‫‪ .( Touraine, 1971, 1981‬תיאוריות סוציולוגיות בנוגע לתנועות החדשות האלה מנסות להשיב על השאלה מדוע‬
‫קרה הדבר הזה בעת שקרה‪.‬‬
 ‫יש הטוענים שהתנועות החדשות נבדלות מן התנועות החברתיות 'הישנות' בארבעה היבטים עיקריים שיתוארו‬
‫להלן‪.‬‬
‫בעיות חדשות‬ ‫א‪.‬‬
‫התנועות החדשות העלו לסדר היום הפוליטי כמה בעיות חדשות‪ .‬רבות מהן אינן קשורות ישירות לאינטרס עצמי‬
‫חומרי פשוט‪ ,‬אלא מתמקדות ב'איכות החיים'‪ .‬לדעת חוקרי התנועות החדשות‪ ,‬תנועות אלו משקפות מעבר חברתי‬
‫עמוק ומרחיק לכת מאין כמוהו מחברה מתועשת לחברה פוסט‪-‬תעשייתית‪ .‬בעוד שבחברות המתועשות התמקדה‬
‫הפוליטיקה ביצירת עושר ובחלוקתו‪ ,‬הפוליטיקה הפוסט‪-‬תעשייתית מתמקדת בבעיות פוסט‪-‬חומרניות‪ .‬עולות בעיות‬
‫של זהות עצמית‪ ,‬פלורליזם‪...‬‬

‫צורות ארגוניות חדשות‬ ‫ב‪.‬‬

‫התנועות החברתיות החדשות נראו שונות גם בצורתן הארגונית‪ .‬רבות מהן אימצו צורה ארגונית רופפת שנמנעה‬
‫מןהמבנה הארגוני הפורמלי‪ ,‬שחוקרי התנועות החברתיות המוקדמות יותר ראו כחיוני להצלחה‪ .‬התנועות החדשות‬
‫נראוהרבה יותר כרשתות רופפות של בני אדם‪.‬‬

‫דרכי פעולה חדשות‬ ‫ג‪.‬‬

‫בדומה לכל שאר התנועות החברתיות‪ ,‬התנועות החדשות משתמשות במגוון של צעדי מחאה‪ ,‬החל בשתדלנות‬
‫פוליטית וכלה בשביתות ֶשֶ בת ובפסטיבלים אלטרנטיביים‪ ,‬אך דבר אחד המאפיין את 'רפרטואר המחאה' שלהן הוא‬
‫פעולות סמליות ישירות ובלתי אלימות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנועות החברתיות החדשות עושות שימוש נרחב באמצעי התקשורת‬
‫כדי להשיג תמיכה‪.‬‬

‫קהל בוחרים חברתי חדש‬ ‫ד‪.‬‬

‫מחקרים רבים של תנועות חברתיות חדשות הצביעו על תפקידם המרכזי של אנשי המעמד הבינוני 'החדש'‪ ,‬העובדים‬
‫במערכות הביורוקרטיות של מדינת הרווחה‪ ,‬בתחומים יצירתיים ואמנותיים ובחינוך )לרבות סטודנטים רבים(‪ .‬יש‬
‫אפוא המתארים את האקטיביזם של התנועות האלה כסוג של 'רדיקליזם של מעמד בינוני'‪ .‬עובדה זו אף היא מהווה‬
‫שינוי משמעותי לעומת העידן התעשייתי ותנועות מעמד העובדים שאפיינו אותו‪.‬‬

‫משקיפים רבים רואים בתנועות החברתיות החדשות תוצר ייחודי של החברה המודרנית וטוענים שהן שונות שוני‬
‫מהותי בשיטותיהן‪ ,‬במניעיהן ובכוונותיהן מצורות הפעולה הקולקטיביות בתקופות קודמות‪ .‬אפשר לראות בתנועות‬
‫האלה ביטוי ל'פרדוקס של הדמוקרטיה' ‪ .‬האמון בפוליטיקה המסורתית אמנם הולך ופוחת‪ ,‬אך צמיחתן של התנועות‬
‫החברתיות החדשות מעידה שהאזרחים בחברות המודרניות של ימינו אינם אדישים או חסרי עניין בפוליטיקה‪ ,‬כפי‬
‫שטוענים לעתים‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬אנשים מאמינים שפעולה ישירה והשתתפות ישירה מועילות יותר מהפקדת ענייניהם‬
‫בידי פוליטיקאים ומערכות פוליטיות‪ .‬יותר מאשר אי פעם בעבר‪ ,‬אנשים תומכים בתנועות חברתיות כדרך להבליט‬
‫בעיות מוסריות קשות ולהציבן במרכז החיים החברתיים‪ .‬במובן הזה‪ ,‬התנועות החדשות מסייעות להחייאת‬
‫הדמוקרטיה בארצות רבות‪ .‬הן עומדות במרכזה של תרבות אזרחית או חברה אזרחית חזקה – התחום שבין המדינה‬
‫לבין השוק התפוס על‪-‬ידי המשפחה‪ ,‬האגודות הקהילתיות ומוסדות לא כלכליים אחרים‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬תיאוריית התנועות החברתיות החדשות נתקלה בביקורת נוקבת‪ .‬כל התכונות 'החדשות' שזיהו מצדדיה‬
‫נמצאו גם בתנועות חברתיות 'ישנות'‪ .‬למשל‪ ,‬ערכים פוסט‪-‬חומרניים אפיינו גם כמה קומונות קטנות במאה התשע‬
‫עשרה‪ .‬התמקדות ביצירת זהות הייתה אף היא מאפיין מכריע‪ ,‬ואולי המאפיין המגדיר‪ ,‬של כל התנועות הלאומיות ושל‬
‫תנועות הנשים המוקדמות‪ .‬אחרים טענו שמצדדי תיאוריית התנועות החדשות ממהרים מדי להסיק מסקנות רדיקליות‬
‫מממצאים אמפיריים מעטים‪ .‬כמה תנועות חברתיות חדשות פיתחו במהלך הזמן ארגונים פורמליים‪ ,‬והם הפכו‬
‫לביורוקרטיים יותר מכפי שהתיאוריה מתירה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬כמה מבקרים אף הצביעו על כך שכמה מן הבעיות 'החדשות‬
‫'הן למעשה ישנות למדיי‪ .‬ארגונים סביבתיים שנאבקו להגנת הטבע התקיימו באירופה ובארצות הברית עוד באמצע‬
‫המאה התשע עשרה‪ ,‬ומוטב אולי לראות בהם תנועה חברתית בת‪-‬קיימא שעברה שלבים שונים של צמיחה ושקיעה‪.‬‬
 ‫תיאוריית המתח המבני של סמלסר‬
‫סמלסר ניסה להסביר את התהוותן של תנועות חברתיות באמצעות תיאוריה של מתח מבני‪ ,‬אם כי אחד הדברים‬
‫המייחדים את גישתו הוא שהיא למעשה 'מודל של ערך מוסף'‪ .‬על‪-‬פי רעיון זה אפשר לחלק את תהליך התהוותן‬
‫של תנועות חברתיות לשלבים רצופים וניתנים לזיהוי‪ ,‬וכל שלב מקנה לתנועה המתהווה 'ערך מוסף' משלו‪.‬‬
‫במקרה של התנועות החברתיות‪ ,‬המודל טוען שכל שלב מגדיל את ההסתברות שתתהווה התנהגות קולקטיבית או‬
‫תנועה חברתית‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬תפיסתו של סמלסר היא רב‪-‬סיבתית ושוללת כל ניסיון לייחס את הופעתן של תנועות‬
‫חברתיות לסיבה יחידה‪ .‬נקודת המבט הזאת הייתה תרומה חשובה ביותר לחקר התנועות החברתיות‪.‬‬

‫סמלסר טען שהתפתחותה של תנועה חברתית מצריכה שישה רכיבים של 'ערך מוסף‪':‬‬
‫מצב מבני מסייע ‪ .‬כל התנועות החברתיות פועלות בסביבה חברתית רחבה יותר ‪ ,‬וסביבה מבנית זו צריכה‬ ‫‪.1‬‬
‫להעניק את התנאים התורמים להתהוותן ‪ .‬למשל‪ ,‬משטרים אוטוריטריים מותירים בדרך כלל לאזרחיהם‬
‫מרחב מצומצם למדיי להתכנס בקבוצות גדולות כדי להפגין באופן חוקי נגד הדברים שהם מתנגדים להם ‪.‬‬
‫המצב אינו מסייע מבחינה מבנית לפעילות של תנועות חברתיות‪ .‬בשנים האחרונות השתמשו חוקרי תנועות‬
‫חברתיות במושג 'מבנה הזדמנויות פוליטי' כדי לתאר את הדרכים שבהן מערכות פוליטיות יוצרות או שוללות‬
‫הזדמנויות להתפתחותן של תנועות‪ ,‬ומושג זה מושפע בבירור מן הרעיון המוקדם יותר של סמלסר‪.‬‬
‫מתח מבני‪ .‬אם תנאי המבנה החברתי מסייעים להתנהגות קולקטיבית‪ ,‬יש צורך במתח בין ציפיותיהם של‬ ‫‪.2‬‬
‫בני האדם לבין המציאות החברתית‪ .‬כשאנשים מצפים מן החברה לדברים מסוימים וציפיות אלו אינן‬
‫מתממשות‪ ,‬נותר תסכול ואנשים מחפשים דרכים אחרות לממשן‪.‬‬
‫אמונות כלליות‪ .‬סמלסר טען שאם שני התנאים הראשונים מתקיימים‪ ,‬צריכות להתפתח ולהתפשט אמונות‬ ‫‪.3‬‬
‫כלליות באשר לסיבותיו של המתח כדי לשכנע את בני האדם שעליהם לחבור זה לזה או להקים תנועה‬
‫חברתית‪.‬‬
‫גורמים מציתים‪ .‬אלו הם בעיקרם אירועים הפועלים כניצוץ המצית את השלהבת של פעולת המחאה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫דוגמה טובה לכך עשויה להיות הרחקתה של רוזה פרקס מאוטובוס שהפריד בין שחורים ללבנים בארצות‬
‫הברית בשנת ‪ ,1955‬מעשה שעורר גלי מחאה והפך לאירוע מפתח בתנועה למען שוויון זכויות לשחורים ‪.‬‬
‫גורמים מציתים מסייעים לחשוף מתחים חברתיים לעיני תומכים פוטנציאלים‪.‬‬
‫גיוס לפעולה‪ .‬לאחר התרחשותו של אירוע מזרז ‪ ,‬רכיב הערך המוסף הבא הדרוש הוא תקשורת יעילה ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫תקשורת כזאת נוצרת בעזרת רשת חברתית פעילה‪ ,‬המאפשרת לפעילים לבצע כמה מן הפונקציות‬
‫החיוניות להצלחת המחאה ולבניית הארגון‪ ,‬וביניהן כתיבת מנשרים והפצתם‪ ,‬ארגון הפגנות‪ ,‬גביית דמי חבר‬
‫וכדומה‪ .‬סוגי הפעילות האלה מחייבים כולם רשת חברתית מורכבת ויעילה‪.‬‬
‫כישלון הפיקוח החברתי‪ .‬הגורם הסיבתי האחרון במודל של סמלסר הוא תגובות של כוחות הפיקוח‬ ‫‪.6‬‬
‫החברתי‪ .‬תגובת הרשויות עשויה למלא תפקיד מכריע בהחנקתה של תנועה חברתית בשלבי התהוותה‬
‫או ביצירת הזדמנויות להתפתחותה‪ .‬תגובת יתר של הרשויות יכולה לעתים לעודד אחרים לתמוך בתנועה ‪,‬‬
‫בעיקר בתקופתנו עתירת התקשורת‪ .‬עם זאת‪ ,‬צעדי דיכוי קשים יכולים לעתים לקטוע את התהוותן של‬
‫רשתות חברתיות‪ ,‬אם חבריהן חוששים שהסיכונים עלולים להיות גדולים מדי‪.‬‬