‫גידול ילדים‬

‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬

‫המחלקה לסוציולוגיה‬

‫סיכום הקורס מבוא לסוציולוגיה‬

‫סוכם ע"י‪ :‬שמואל אסיאס‬

‫ספר הקורס‪ :‬סוציולוגיה‪ ,‬מאת אנתוני גידנס (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪2013) ,‬‬

‫סמסטר ‪ 2014‬א'‬

‫לשיעורים פרטיים במקצועות הסוציולוגיה והפסיכולוגיה – ‪ 0525-447795‬שמואל‬

‫לשיעורים פרטיים במקצועות הסוציולוגיה והפסיכולוגיה – ‪ 0525-447795‬שמואל‬

‫לשיעורים פרטיים במקצועות הסוציולוגיה והפסיכולוגיה – ‪ 0525-447795‬שמואל‬

‫‪1‬‬
2
 ‫תוכן עניינים‬
‫‪7‬‬ ‫הקדמה לסיכום‬
‫‪8‬‬ ‫יחידה ‪ : 1‬מהי סוציולוגיה?‬
‫‪8‬‬ ‫סוציולוגיה‬
‫‪10‬‬ ‫מייסדי הסוציולוגיה‬
‫‪13‬‬ ‫גישות תיאורטיות מודרניות‬
‫‪13‬‬ ‫פונקציונליזם‬
‫‪15‬‬ ‫גישות הקונפליקט‬
‫‪16‬‬ ‫אינטראקציוניזם סימבולי‬
‫‪18‬‬ ‫יחידה ‪ : 2‬מהן שאלות סוציולוגיות וכיצד משיבים עליהן‬
‫‪18‬‬ ‫המחקר הסוציולוגי‬
‫‪18‬‬ ‫קשרים סיבתיים‬
‫‪18‬‬ ‫בעיות אתיות‬
‫‪18‬‬ ‫שאלות סוציולוגיות‬
‫‪19‬‬ ‫האם הסוציולוגיה מדעית‬
‫‪19‬‬ ‫תהליך המחקר‬
‫‪19‬‬ ‫הבנה של סיבה ותוצאה‬
‫‪20‬‬ ‫שיטות מחקר‬
‫‪20‬‬ ‫סוגי שיטות המחקר השונות בסוציולוגיה‬
‫‪21‬‬ ‫יחידה ‪ : 3‬תיאוריות וגישות בסוציולוגיה‬
‫‪21‬‬ ‫דילמות תיאורטיות‬
‫‪21‬‬ ‫רמת ניתוח – מאקרו‪ ,‬מיקרו או ביניים?‬
‫‪21‬‬ ‫מקום היחיד בסדר החברתי – מבנה חברתי או אוטונומיה אנושית?‬
‫‪22‬‬ ‫היסוד שמבנה את הסדר החברתי‪ -‬קונצנזוס או קונפליקטים?‬
‫‪22‬‬ ‫דילמת המגדר – האם יש להתייחס לנושא המגדר כקטגוריה בפני עצמה?‬
‫‪23‬‬ ‫דילמת ההתפתחות – מה הגורם העיקרי לשינוי החברה?‬
‫‪23‬‬ ‫גישות פילוסופיות מרכזיות בחקר המדע‬
‫‪25‬‬ ‫שינויים באופי החברה ובסוציולוגיה‬
‫‪25‬‬ ‫מנואל קסטלס ‪ :‬כלכלת הרשת‬
‫‪25‬‬ ‫אנתוני גידנס ‪ :‬רפלקסיביות חברתית‬
‫‪25‬‬ ‫אולריך בק ‪ :‬חברת הסיכון וסכנות גלובליות‬
‫‪26‬‬ ‫הולדת הסוציולוגיה‬
‫‪27‬‬ ‫יחידה ‪ : 4‬גלובליזציה ועולמנו המשתנה‬
‫‪27‬‬ ‫גלובליזציה‬
‫‪27‬‬ ‫הגורמים המרכזיים להתפתחות הגלובליזציה (והשלכות של כל גורם)‬
‫‪28‬‬ ‫תיאוריות של גלובליזציה‬
‫‪29‬‬ ‫תיאוריית המערכת העולמית של עמנואל ולרשטיין‬
‫‪30‬‬ ‫שינוי חברתי בתאוריה הסוציולוגית‬
‫‪3‬‬
‫‪30‬‬ ‫מהו כיוון התפתחותו של השינוי החברתי‬
‫‪30‬‬ ‫מהם הגורמים העיקריים לשינוי חברתי‬
‫‪31‬‬ ‫יחידה ‪ : 7‬אינטראקציה חברתית וחיי היום‪-‬יום‬
‫‪31‬‬ ‫הקדמה‬
‫‪31‬‬ ‫הגישות השונות באינטראקציוניזם הסימבולי‬
‫‪31‬‬ ‫גישת ההבניה החברתית של המציאות‬
‫‪32‬‬ ‫גישת האתנו‪-‬מתודולוגיה‬
‫‪33‬‬ ‫הגישה הדרמטורגית‬
‫‪36‬‬ ‫תקשורת לא‪-‬מילולית‬
‫‪37‬‬ ‫מרחב אישי‬
‫‪37‬‬ ‫אינטראקציה חברתית במרחב הווירטואלי של האינטרנט‬
‫‪38‬‬ ‫יחידה ‪ : 8‬סוציאליזציה ומהלך החיים‬
‫‪38‬‬ ‫ִ חיברות‬
‫‪39‬‬ ‫תיאוריות על התפתחות ילדים‬
‫‪39‬‬ ‫מיד ‪ /‬העצמי החברתי‬
‫‪40‬‬ ‫ִ חיברות מגדרי‬
‫‪41‬‬ ‫מהלך החיים‬
‫‪41‬‬ ‫הילדות‬
‫‪41‬‬ ‫בני נוער‬
‫‪41‬‬ ‫הבגרות המוקדמת‬
‫‪41‬‬ ‫הבגרות המלאה‬
‫‪41‬‬ ‫החיים המאוחרים‬
‫‪42‬‬ ‫הזדקנות‬
‫‪42‬‬ ‫האפרת החברות האנושיות‬
‫‪42‬‬ ‫כיצד אנשים מזדקנים?‬
‫‪42‬‬ ‫הסברים סוציולוגיים להזדקנות‬
‫‪43‬‬ ‫היבטים של הזדקנות‬
‫‪43‬‬ ‫הפוליטיקה של שנות הזקנה‬
‫‪44‬‬ ‫יחידה ‪ : 9‬משפחות ויחסים אינטימיים‬
‫‪44‬‬ ‫מושגי יסוד‬
‫‪45‬‬ ‫המשפחה במבט היסטורי‬
‫‪45‬‬ ‫התפתחות חיי המשפחה‬
‫‪45‬‬ ‫משפחות במבט גלובלי‬
‫‪46‬‬ ‫משפחות ויחסים אינטימיים‬
‫‪46‬‬ ‫מאפייני המשפחה המערבית‬
‫‪46‬‬ ‫התפתחות ורב‪-‬גוניות של דפוסי משפחה‬
‫‪46‬‬ ‫אי‪-‬שוויון בתוך המשפחה‬
‫‪47‬‬ ‫אלימות אינטימית‬

‫‪4‬‬
‫‪47‬‬ ‫גירושין ופרידה‬
‫‪48‬‬ ‫גישות משתנות לחיי משפחה‬
‫‪50‬‬ ‫גישות תיאורטיות המסבירות את תופעת המשפחות והמערכות יחסים בהן‬
‫‪50‬‬ ‫הסברים תיאורטיים להשתנות האהבה והאינטימיות‬
‫‪51‬‬ ‫יחידה ‪ : 11‬ריבוד ומעמד חברתי‬
‫‪51‬‬ ‫מערכות ריבוד‬
‫‪52‬‬ ‫ארבעה סוגי מערכות ריבוד‬
‫‪53‬‬ ‫תיאוריות סוציולוגית המסבירות את תופעת הריבוד בחברות האנושיות‬
‫‪54‬‬ ‫מדידת המעמד‬
‫‪55‬‬ ‫חלוקות מעמדיות בעולם המפותח של ימינו‬
‫‪55‬‬ ‫המעמד הגבוה‬
‫‪55‬‬ ‫המעמד הבינוני‬
‫‪55‬‬ ‫מעמד העובדים המשתנה‬
‫‪55‬‬ ‫תת מעמד (האם קיים)?‬
‫‪56‬‬ ‫מעמד וסגנון חיים‬
‫‪56‬‬ ‫אי‪-‬שוויון בישראל (מהמדריך למידה)‬
‫‪56‬‬ ‫לסיכום‬
‫‪57‬‬ ‫יחידה ‪ : 12‬עוני‪ ,‬הדרה חברתית ורווחה‬
‫‪57‬‬ ‫עוני‬
‫‪57‬‬ ‫מיהם העניים?‬
‫‪57‬‬ ‫הסברים לעוני‬
‫‪59‬‬ ‫יחידה ‪ : 14‬מיניות ומגדר‬
‫‪59‬‬ ‫המיניות האנושית‬
‫‪59‬‬ ‫ביולוגיה והתנהגות מינית‬
‫‪59‬‬ ‫צורות של מיניות‬
‫‪59‬‬ ‫נטייה מינית‬
‫‪59‬‬ ‫מיניות‪ ,‬דת ומוסר‬
‫‪60‬‬ ‫היחס כלפי המיניות‬
‫‪60‬‬ ‫הומוסקסואליות‬
‫‪61‬‬ ‫חקר המיניות‬
‫‪62‬‬ ‫זנות ועבודות מין‬
‫‪62‬‬ ‫המין כתעשייה גלובלית‬
‫‪63‬‬ ‫היחס כלפי עבודות המין והזנות‬
‫‪63‬‬ ‫מגדר‬
‫‪63‬‬ ‫גישות המסבירות את ההבדלים המגדריים‬
‫‪63‬‬ ‫הסדר המגדרי‬
‫‪66‬‬ ‫תיאוריות של אי‪-‬שוויון מגדרי‬
‫‪69‬‬ ‫פרק ‪ – 15‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬

‫‪5‬‬
‫‪69‬‬ ‫מושגי מפתח‬
‫‪70‬‬ ‫גזענות‬
‫‪70‬‬ ‫תיאוריות סוציולוגית של גזענות‬
‫‪71‬‬ ‫מודלים של אינטגרציה אתנית‬
‫‪72‬‬ ‫סכסוכים אתניים‬
‫‪72‬‬ ‫הגירה בעידן הגלובלי‬
‫‪73‬‬ ‫פרק ‪ – 16‬דת‬
‫‪73‬‬ ‫הדת מנקודת מבט סוציולוגית‬
‫‪73‬‬ ‫תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות על הדת‬
‫‪75‬‬ ‫חילון‬
‫‪76‬‬ ‫פונדמנטליזם‬
‫‪78‬‬ ‫דתות בעולם המציאות‬
‫‪78‬‬ ‫הדתות המונותאיסטיות‬
‫‪78‬‬ ‫הדתות הפוליתאיסטיות‬
‫‪78‬‬ ‫הדתות האתיות‬
‫‪79‬‬ ‫פרק ‪ – 18‬ארגונים ורשתות (סיכום לא שלם)‬
‫‪79‬‬ ‫ארגונים‬
‫‪81‬‬ ‫השינוי באופי של הארגונים‬
‫‪81‬‬ ‫רשתות‬
‫‪83‬‬ ‫פרק ‪ – 21‬סטייה‬
‫‪83‬‬ ‫מהי סטייה ומושגי יסוד‬
‫‪84‬‬ ‫תיאוריות סוציולוגיות של סטייה ופשיעה‬
‫‪84‬‬ ‫תיאוריות פונקציונליסטיות‬
‫‪85‬‬ ‫תיאוריות אינטראקציוניסטיות‬
‫‪87‬‬ ‫תיאוריות קונפליקט‬
‫‪88‬‬ ‫על פשיעה‬
‫‪91‬‬ ‫פרק ‪ – 22‬פוליטיקה‪ ,‬ממשל ותנועות חברתיות‬
‫‪91‬‬ ‫מושגי יסוד בסוציולוגיה פוליטית‬
‫‪93‬‬ ‫התפשטותה הגלובלית של הדמוקרטיה‬
‫‪94‬‬ ‫תנועות חברתיות‬
‫‪94‬‬ ‫תיאוריות של תנועות חברתיות‬
‫‪95‬‬ ‫תנועות חברתיות חדשות‬
‫‪96‬‬ ‫גלובליזציה ותנועות חברתיות‬

‫‪6‬‬
 ‫הקדמה לסיכום‬
‫כל הכתוב בסיכום הנוכחי כולל את סיכום ספר הקורס 'מבוא לסוציולוגיה' באוניברסיטה הפתוחה של אנתוני גידנס‪.‬‬
‫בנוסף לסיכום הספר מצורפים רישומים ותוספות אישיות‪.‬‬
‫היות והספר נכתב ברוח אירופאית‪ -‬מערבית‪-‬נוצרית‪-‬חילונית יש הרבה תכנים שמנוגדים לפרספקטיבה היהודית‪ ,‬ולכן על מנת לחדד‬
‫את ההבנה הוספתי תוספות וביאורים לכתוב מנקודת מבט יהודית על הדברים‪ .‬לדעתי התוספות הם קריטיות עבור הקורא‬
‫הישראלי הממוצע‪ -‬גם לחידוד ההבנה של החומר עצמו‪ ,‬גם לבחינה ספקנית של הידע עצמו‪ ,‬וגם להרחבת‬
‫הפרספקטיבה על התכנים‪.‬‬
‫בנוסף אני ממליץ לבחון ולהבין לעומק את הנחות היסוד שעליהם עומדת הסוציולוגיה ולדעת שהידע והפרספקטיבה‬
‫הסוציולוגית היא מוגבלת וחסרה‪ .‬חשוב מאוד לא להבין את הדברים הללו כ"אמת" היות והחשיבה הסוציולוגית מקנה‬
‫נקודת מבט מסוימת בלבד‪.‬‬
‫האחריות על הקריאה והשימוש שיעשו בתכנים הכתובים הינם על הקורא בלבד‪.‬‬
‫אם הגיע לידך הסיכום הזה ונהנית ממנו אתה מוזמן לתרום ח"י שקלים לאדם‪/‬ארגון חסד כלשהו‪.‬‬
‫מקווה שהסיכום יעשיר את עולמך ויעזור לך במטלות האקדמיות‪,‬‬
‫באהבה‪,‬‬
‫שמואל‬

‫‪7‬‬
 ‫יחידה ‪ : 1‬מהי סוציולוגיה?‬
‫סוציולוגיה‬
‫סוציולוגיה )‪ – (sociology‬תחום המחקר המדעי המתמקד בחיים האנושיים‪ ,‬בקבוצות חברתיות‪ ,‬בחברות שלמות ובעולם האנושי עצמו‪.‬‬

‫הסוציולוגיה היא מדע שמתמקד בחקר החברה‪ -‬ולא בפרט‪ .‬היא מנסה להסביר ולפרש את העולם החברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסוציולוגיה ממחישה את הצורך לאמץ תפיסה רחבה יותר של חיינו כדי להבין מדוע אנו מתנהגים כפי שאנו מתנהגים‪ .‬מלמדת אותנו‬ ‫‪‬‬
‫שדברים שאנו רואים אותם כמובנים מאליהם מושפעים מגורמים רבים (אירועים היסטוריים‪ ,‬תהליכים חברתיים‪).‬‬
‫מטרת הסוציולוג היא להבין את ההתנהגות של האדם בחברה‪ ,‬וכדי לעשות זאת‪ ,‬הוא משתמש בדמיון סוציולוגי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סוציו=חברה ‪ ,‬לוגיה=תורה ‪ ‬סוציולוגיה=תורת החברה‬ ‫‪‬‬
‫הסוציולוגיה מאפשרת לראות ולפרש את היחסים המורכבים המתקיימים בין חיי הפרט לבין ההקשר החברתי‪-‬היסטורי שבו הוא חי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ע"י חשיפת היחסים המורכבים בין הפרט לחברה‪ ,‬הסוציולוגיה מאתגרת את אופן ההבנה שלנו לגבי מעשינו ומעשי אחרים בחיי היומיום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל היבטי החיים האנושיים וכל מה שקורה לבני האדם (גם הדברים הכי אינטימיים שנוטים לחשוב שהחברתי אינו נוכח בהם) קשור‬ ‫‪‬‬
‫באופנים שונים למסגרת החברתית שבהם הם חיים‪.‬‬
‫הסוציולוגיה מראה איך גורמים חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים גורמים לעיצובם של כל היבטי חיי האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסוציולוגיה מראה לנו שגם הייחודיות והאוטונומיה שלנו בעצם מכוונים ע"י כוחות חברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪( -‬התפיסה האינדיבידואליסטית לכשעצמה היא תופעה חברתית‪-‬תרבותית פרי תהליכים היסטוריים)‬
‫‪ -‬אוטונומיה של אדם נוצרת ומתממשת במסגרת חברתית נתונה שמתווה את טווח האפשרויות עבורו‪ .‬כלומר‪ ,‬גם כאשר היחיד בוחר‬
‫דפוסי חשיבה ופעולה‪ ,‬הוא עושה זאת מתוך מאגר נתון של פרקטיקות חברתיות וקודים תרבותיים שקיימים בחברה בה הוא חי‪.‬‬
‫‪ -‬אף שאנו מושפעים מהקשרינו החברתיים‪ ,‬אין הם מכתיבים לחלוטין את התנהגותנו‪ ,‬אלא עובדים ביחד עם אישיותנו הייחודית‪.‬‬
‫‪ -‬התנהגותנו מושפעת ונבנית ע"י העולם החברתי‪ ,‬אך במקביל גם אנו משפיעים על העולם החברתי‪.‬‬
‫המחקר הסוציולוגי מקיף כל פעולה ותופעה אנושית ביניהם ‪ :‬דת‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ספורט‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬רפואה‪ ,‬מדע‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬מגדר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫משפחה‪ ,‬מיניות‪ ,‬אתניות‪ ,‬הגירה‪ ,‬אי‪-‬שוויון וכו‪'..‬‬
‫הסוציולוגים חוקרים קבוצות חברתיות‪ ,‬בסדרי גודל שונים (קטנות‪ ,‬בינוניות‪ ,‬גדולות‪ -‬מקבוצה מצומצמת ועד מדינות והעולם כולו)‬ ‫‪‬‬
‫החשיבה הסוציולוגית כוללת כלים תיאורטיים ומחקריים‪ ,‬שמאפשרים לחשוף את ההיבטים של החיים החברתיים‪ ,‬הקשרם והסיבתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דמיון סוציולוגי ‪ – imagination( )sociological‬כינוי לתובנה המוצעת ע"י הסוציולוגיה‪ ,‬שכן אימוץ חשיבה סוציולוגית משמע התבוננות בתמונה‬
‫הרחבה יותר‪.‬‬

‫הדמיון הסוציולוגי הוא בעצם אימוץ החשיבה הסוציולוגית בכדי להבין את ההתנהגות של האדם בחברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדמיון הסוציולוגי מאפשר לקיחת תופעות והתבוננות בהם מזוויות אחרות שאינן מובנות מאליהם‪ ,‬מה שעוזר לתופעות העולם לקבל‬ ‫‪‬‬
‫פנים נוספות‪ .‬בעצם יש בחינת תופעות בהקשר הרחב שלהם‪ ,‬תוך התנתקות מהמובן מאליו‪ ,‬הידוע והמוכר (ניתוק מהנחות מוקדמות‪).‬‬
‫המושג הומצא ע"י סוציולוג בשם מילס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדמיון הסוציולוגי משמע פיתוח הדמיון‪ ,‬ולא רק רכישת ידע בתהליך שגרתי של לימוד דיסציפלינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדמיון הסוציולוגי מאפשר להשתחרר מנסיבות חיינו ולהוציא עצמנו מן התמונה‪ ,‬ובכך להתבונן בדברים בהקשר רחב יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אנו אמורים להתעלם מתפיסת העולם האישית שלנו כדי להתבונן ביתר קפדנות בהשפעות המעצבות את חיינו ואת חייהם של אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬יש הטוענים שסוציולוגים יוכלו לשמור על עצמאותם האינטלקטואלים רק אם יקפידו על ניטרליות בשאלות מוסריות ופוליטיות שנויות במחלוקת‪.‬‬
‫הדמיון הסוציולוגי מאפשר לראות שאירועים הנראים לנו כעניינו של הפרט בלבד‪ ,‬משקפים למעשה שאלות גדולות יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חשיבות הסוציולוגיה‪ :‬ידע של האדם הפשוט מול הידע הסוציולוגי –‬

‫כל אדם מגבש מניסיונו ידע על איך העולם החברתי מתנהל‪ ,‬ואיך צריך להתנהל בתוכו‪ .‬ידע זה מתגבש עקב צורך חיוני שלנו לנהל יחסים‬
‫חברתיים ולחיות בעולם‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬ידע זה הוא ידע תכליתי‪ ,‬שעוזר לנו להחליט כיצד לנהל את חיינו‪ ,‬אך הוא לא יכול לענות על‬
‫שאלות‬
‫עמוקות כמו מדוע העולם החברתי מתנהל כפי שהוא מתנהל או איך המצב הקיים נוצר‪ -‬שזה מצב הנראה לנו "טבעי" ו"‪-‬מובן מאליו‪ ".‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הידע הסוציולוגי נכנס לעומק ההבנה‪ ,‬מבין את אופני הארגון וההתנהלות של העולם החברתי‪ ,‬ועוזר לראות באור חדש את העולם החברתי בו‬
‫אנו חיים‪ .‬דברים שנראו לנו כ"מובנים מאליהם" מוסברים ע"י יחסי גומלין מורכבים בין גורמים ותהליכים חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫מדוע ללמוד סוציולוגיה –‬

‫מודעות להבדלים תרבותיים – הסוציולוגיה מאפשרת להכיר את המגוון התרבותי הקיים‪ ,‬וע"י כך להכיר טוב יותר את החברה שאנו‬ ‫‪1.‬‬
‫חיים בה‪ ,‬זאת ע"י התבוננות בעולם החברתי מנקודות ראות רבות‪.‬‬
‫מאפשרת להבין את עצמנו טוב יותר – מקנה הבנה עצמית מעמיקה הכוללות סיבות להתנהגות ולתופעות‪ .‬ככל שנדע יותר על‬ ‫‪2.‬‬
‫פעולתה הכוללת של החברה שלנו‪ ,‬כך משתפרים סיכויינו להשפיע על עתידנו‪ .‬נבין כיצד לחברה יש משקל גדול בעיצוב התנהגויותינו‪,‬‬
‫התנהגויות שבעבר תפסנו אותם כמובנות מאליהם ולא הקדשנו להם מחשבה‪.‬‬
‫מאפשרת להבין אחרים טוב יותר – להבין את חייהם של אחרים ובעיותיהם‪.‬‬ ‫‪3.‬‬
‫הערכה וניבוי של תוצאות – הסוציולוגיה מאפשרת לנו להעריך תוצאות של מדיניות‪ ,‬תוצאות תכניות שנעשו‪ ,‬או שבכוונתו ליזום‪.‬‬ ‫‪4.‬‬
‫למשל הקימו שופרסל ברהט אך המקומיים לא קנו בו‪ ,‬והסוציולוגיה הראתה שהאוכלוסייה מעדיפה שוק‪ -‬עקב העדפת היכרות אישית וכו‪'.‬‬
‫סוציולוגיה יישומית – שימוש בידע ובמחקרים סוציולוגיים למטרות פרקטיות‪.‬‬ ‫‪5.‬‬
‫‪ -‬סוציולוג ארגוני – משמש כיועץ בארגון מקבל נתוני ארגון ואומר כיצד ניתן לשפר דינמיקות‪ ,‬ותקשורת ואינטראקציות חברתיות כדי‬
‫שהארגון יפעל טוב יותר‪ .‬למשל בצה"ל משתמשים בהם‪ ,‬לשפר תהליכי גיבוש ויעילות‪.‬‬
‫‪ 6.‬לעודד מודעות חברתית‬

‫חקר אנשים וחברה –‬

‫החלטתנו הפרטית משקפת את מקומנו בחברה הרחבה יותר‪.‬‬

‫המסגרות החברתיות בהם אנו נמצאים‪ ,‬מכילים אנשים שיש להם הרבה במשותף איתנו‪ ,‬גם אם איננו מודעים לכך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרקע החברתי שממנו אדם צמח‪ ,‬קובע סוגיות רבות של החלטות הנראות לו ראויות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סטודנטים באוניברסיטה משקפים בד"כ שכבות חברתיות גבוהות יחסית‪ ,‬ועמדותיהם משקפות את העמדות הרווחות בחברת מעמדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לעומת זאת כאשר אדם שהגיע ממשפחה דלת אמצעים מגיע ללימודים אקדמאיים‪ ,‬יש לשער שהוא נאבק להגיע לאן שהגיע‪.‬‬
‫מבנה חברתי ‪ – structure( )social‬נסיבות חברתיות בחיינו מובנות או מעוצבות בדפוסים מוגדרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סטרוקטורציה )‪ – (structuration‬תהליך דו‪-‬כיווני מתמיד‪ ,‬בו החברה מעוצבת מחדש בכל רגע ע"י האנשים בתוכה "(אבני הבניין"‬ ‫‪‬‬
‫שממנה מורכבת‪ ),‬אך בעת ובעונה אחת האנשים מעוצבים מחדש ע"י החברה‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫מייסדי הסוציולוגיה‬
‫אמיל דירקהיים ‪– Durkheim( )Émile‬‬
‫‪ ‬סוציולוג צרפתי‪ ,‬חילוני‪ ,‬אבי הסוציולוגיה‬
‫‪ ‬ראה בסוציולוגיה מדע חדש שיכול לשמש להבהרת סוגיות פילוסופית ע"י העמדתן למבחן אמפירי‪.‬‬
‫‪ ‬ממייסדי פרדיגמת הפונקציונליזם‬

‫עובדות חברתיות ‪:‬‬

‫עובדות חברתיות ‪ – facts( )social‬היבטים של החיים החברתיים המעצבים את התנהגותנו כפרטים‪.‬‬
‫‪ -‬לפי דירקהיים תפקיד הסוציולוגיה היא חקירת עובדות חברתיות‪- .‬‬
‫עובדות חברתיות הן עובדות על חוקיות כלשהי שקשורה בסדר החברתי ‪ -‬דרכי התנהגות‪ ,‬חשיבה‬
‫ותחושה‪ ,‬שיש להן ממשות משלהן מעבר לחייהם ולתפיסותיהם של אנשים פרטיים‪- .‬‬
‫מדובר בעובדות שמכתיבות את פעילות הפרטים בחברה‪ .‬משמע החברה היא הקובעת את גבולות‬
‫ההתנהגות של הפרט‪.‬‬
‫‪ -‬עובדות חברתיות כמגבילות חופש ‪:‬‬
‫‪ -‬יכולות להגביל בני אדם במגוון דרכים‪ :‬ענישה ישירה‪ ,‬דחייה חברתית‪ ,‬אי הבנה‪.‬‬
‫‪ o‬יכולות להפעיל על יחידים כוח כפייה – גם אם לא נתפסים ע"י האדם ככפייה‪ ,‬היות והם נוטים לציית לעובדות חברתיות מרצונם‬
‫ומאמינים שהם פועלים מתוך בחירה חופשית‪.‬‬
‫‪ -‬מחקר של עובדות חברתיות ‪:‬‬
‫‪ o‬עובדות חברתיות הן עניין שקשה לחקור כי לא ניתן לצפות בהן ישירות‪ ,‬לכן יש לחשוף תכונותיהן בעקיפין בניתוח של תוצאותיהן או‬
‫בהתבוננות בניסיונות לתת להן ביטוי‪.‬‬
‫‪ o‬דירקהיים הדגיש שחקירת העובדות צריכה להיעשות ע"י השתחררות מהנחות מוקדמות (ללא דעות קדומות ואידיאולוגיה‪).‬‬

‫סולידריות ‪:‬‬
‫סולידריות )‪ – (solidarity‬אחדות ולכידות קבוצתית המבוססת על שותפות של אינטרסים‪ ,‬מטרות או העדפות בין בני אדם‪ .‬המונח מצביע על‬
‫היחסים החברתיים הקושרים אנשים אחד לשני‪.‬‬
‫‪ -‬דירקהיים התעניין במיוחד בסולידריות המוסרית והחברתית המלכדים את החברה ומונעים הידרדרותה לכאוס‪ -‬ככל שהקבוצה יותר‬
‫מלוכדת כך היא נחשבת לבריאה יותר‪.‬‬
‫‪ -‬הסולידריות מתקיימת כשאנשים משתלבים בהצלחה בקבוצות חברתיות ומצייתים למערכת משותפת של ערכים ומנהגים‪.‬‬
‫‪ -‬דירקהיים חילק את הסולידריות ל‪ 2‬סוגים (מובחנות ע"י חלוקת עבודה) ‪:‬‬
‫‪ ‬סולידריות מכנית ‪ – solidarity( )mechanical‬לכידות שמאפיינת חברות מסורתיות‪ ,‬טרום‪-‬תעשייתיות שבהן הקשרים‬
‫החברתיים בין האנשים‪ ,‬בגלל היחסים האינטימיים ושכולם נזקקים לכולם כי כל אחד שולט כלכלית על תחום אחד‪.‬‬
‫‪ o‬חלוקת העבודה מעטה‪ -‬כולם עוסקים באותם עיסוקים‪.‬‬
‫‪ o‬מאחר שמרבית הנמנים בחברה עוסקים באותם עיסוקים‪ ,‬הם קשורים זה לזה ע"י חוויות ואמונות משותפות ותחושות קרבה‬
‫המעוגנות בקונצנזוס‪ ,‬ואלה יוצרים כוח מדכא (הקהילה מענישה כל אדם שמורד בדרך המקובלת) אשר אינו מותיר מקום רב‬
‫להתנגדות אישית‪ -‬המתנגדים לאמונות הקבוצתיות נתקלים בסנקציות חברתיות שליליות‪.‬‬
‫‪ ‬סולידריות אורגנית ‪ – solidarity( )organic‬דפוס לכידות שכיח בחברות מודרניות מתועשות בהן חלוקת העבודה מורכבת‬
‫יותר‪ ,‬אשר לכל אדם יש תחום התמחות מקצועית משל עצמו‪ ,‬ולכן קיימת תלות כלכלית חזקה בין אנשים‪ ,‬היות וכל אחד זקוק‬
‫לשירותיו של האחר‪ -‬לכל נדבך יש את תפקידו‪ ,‬ואחד לא יכול להסתדר בלי השני‪.‬‬
‫‪ o‬חלוקת העבודה גדולה‪ -‬לכל אדם תחום התמחות מקצועית אחר‪.‬‬
‫‪ o‬דירקהיים טען כי תהליך התיעוש בעצם הוליד סוג חדש של סולידריות חברתית עקב התמחויות מקצועיות רב‪-‬גוניות‪.‬‬
‫‪ o‬דירקהיים אמר שכך מתאפשר איזון טוב יותר בין היחיד לקולקטיב‪ ,‬היות ונוצרים קשרים חזקים יותר של תלות הדדית‪.‬‬

‫מחקרו המפורסם ביותר על ההתאבדות ‪:‬‬

‫לכאורה התאבדות היא לא עניין חברתי‪ ,‬אלא סוגיה אישית של הפרט‪ .‬והתשובות הקלאסיות והאינטואיטיביות לסוגיה מגיעות מהפסיכולוגיה‬
‫והרפואה היות ומדובר ביחיד‪ .‬אך דירקהיים מתייחס אל ההתאבדות כאל עובדה חברתית‪ -‬עובדה שנמצאת חיצונית לפרט‪ ,‬ומושפעת מעובדות‬
‫חברתיות אחרות‪ .‬החברה משפיעה על התנהגותם של היחידים ומכוונת את פעולותיהם‪ ,‬וההתאבדות לא תלויה רק בהם‪ ,‬אף על פי שכביכול‬
‫מדובר בסוגיה אישית‪.‬‬
‫המחקר‪ :‬לקח נתונים של שיעורי התאבדות מבתי חולים בסביבות פריז‪ ,‬ועל בסיס הנתונים הועלו מספר ממצאים‪-‬‬
‫‪ ‬גברים מתאבדים יותר מנשים‬
‫‪ ‬פרוטסטנטים מתאבדים יותר מקטולים‪ ,‬וקטולים מתאבדים יותר מיהודים‬
‫‪ ‬רווקים מתאבדים יותר מנשואים‪ ,‬ונשואים מתאבדים יותר מנשואים עם ילדים‬
‫‪ ‬בשעת מלחמה מתאבדים פחות‬
‫עפ"י הנתונים ניסח חוק סוציולוגי חברתי שמתיימר להסביר ולנבא למה אנשים מתאבדים‪ ,‬לפיו יש מכנה משותף אשר תלוי בשתי גורמים‪-‬‬
‫‪ ‬סולידריות (לכידות חברתית)‬
‫‪ ‬פיקוח חברתי‬

‫‪10‬‬
 ‫דירקהיים ניסח ארבעה סוגים של התאבדות אפשריים‪:‬‬
‫‪ 1.‬התאבדות אגואיסטית ‪ – suicide( )egoistic‬אדם שלכידותו החברתית נמוכה‪ .‬קשריו החברתיים עם הזולת רופפים‪ -‬נחלשו או נותקו‪- .‬‬
‫מסביר את שיעור ההתאבדות הגדול יותר של הפרוטסטנטים לעומת הקטולים‪ ,‬ושל הקטולים לעומת היהודים‪ .‬אצל הפרוטסטנטים‬
‫אין את ההתקהלות (פחות משמעותי ללכת לכנסייה‪ ,‬להתאגד ולבצע סממנים דתיים ביחד) כמו שיש אצל הקטולים שהם יותר‬
‫אדוקים בקשרים ובמנהגים החברתיים מה שגורם ליותר לכידות וקשר אחד לשני‪ .‬היהודים אף עוד יותר מלוכדים ומתקהלים‬
‫מהקטולים (ביהדות יש תרי"ג מצוות של 'עשה ועל תעשה' והרבה מהמנהגים הם קולקטיביים שיותר מחברים חברתית‪).‬‬
‫‪ 2.‬התאבדות אלטרואיסטית ‪ – suicide( )altruistic‬אדם עם לכידות יתר‪ .‬האדם מזדהה עם החברה יתר על המידה‪ ,‬עד לרמה שאין‬
‫הפרדה בין צרכי העצמי שלי לצרכים החברתיים‪.‬‬
‫‪" -‬אני למען החברה‪ ",‬אין נפרדות בין האני לחברה‪ ,‬וההתאבדות משמשת כ"קורבן למען הכלל‪ ".‬בהתאבדות האני של המתאבד נתפס‬
‫כלא חשוב ביחס לחשיבות החברה‪- .‬‬
‫שמשון הגיבור "תמות נפשי עם פלישתים‪" ",‬אני עם ישראל" ‪ /‬מחבלים מתאבדים‬
‫‪ 3.‬התאבדות אנומית ‪ – suicide( )anomic‬נובעת מחוסר‪/‬היעדר פיקוח חברתי‪ ,‬כלומר לא קיים פיקוח חברתי מספק‪ ,‬מה שיוצר מצב של‬
‫התרופפות כללים ונורמות שמגדירות מה יאה‪ ,‬מקובל‪ ,‬ומצופה התנהגותית‪ .‬החברה לא מספקת כראוי לפרט הדרכה מוסרית ונורמות‪.‬‬
‫‪ -‬בזמנים שהחברה לא מפקחת על הפרטים‪ ,‬האדם לא יודע מה נכון ולא נכון ונמצא במבוי סתום‪ ,‬ואז עלול להיווצר גל של התאבדויות‪-‬‬
‫מדובר במצבים בהם האנשים נהפכים לחסרי נורמות בעקבות שינויים חברתיים מהירים (כמו משברים חברתיים‪/‬כלכליים‪/‬גירושים‪- ).‬‬
‫בזמן מלחמה לא נוטים להתאבד היות ויש נורמות מאוד ברורות – אנחנו‪/‬הם‪ ,‬להיות בבית‪/‬בחוץ‪ ,‬להכנס למקלט‪/‬לא להכנס‪ .‬המדינה‬
‫משתמשת בכל האמצעים כדי לווסת ולנתר ולהדגיש את הכללים‪.‬‬
‫‪ -‬בנישואים יש מסגרת וכללים מוגדרים‪ ,‬וכאשר אדם מתגרש הכל משתנה‪ -‬הוא עלול למצוא עצמו במצב אנומי ולחוש בלבול‪4. .‬‬
‫התאבדות פטאליסטית ‪ – suicide( )fatalistic‬נובעת מדיכוי חברתי ואובר‪-‬פיקוח אשר גורם לפרט להרגיש חסר אונים‪ ,‬חסר יכולת‬
‫לשלוט ולכוון את חייו‪ ,‬חסר יכולות להתמודד עם החברה‪ .‬יש פה סיטואציה בה הסביבה יוצרת חוסר שליטה נתפסת של האדם על גורלו‪.‬‬
‫‪ -‬למשל חיילים שמתאבדים בצבא‪ -‬המערכת גדולה עליהם ודוחקת אותם לפינה והדיכוי מביא אותם למצב שהם לא יכולים לעמוד בזה‬
‫‪ -‬דוג' יהודים שהתאבדו בתקופת השואה‪ -‬החברה מדכאת וסוגרת עליהם עם הפיקוח העודף‪.‬‬
‫‪ -‬פטליזם משמע אמונה שהכל נגזר מראש‪.‬‬

‫קרל מרקס ‪– Marx( )Karl‬‬

‫‪ ‬סוציולוג‪ ,‬פילוסוף‪ ,‬כלכלן‪ ,‬סוציאליסט‪ ,‬היסטוריון‪ .‬גרמני ממוצא יהודי‪.‬‬
‫‪ ‬קפיטליזם וקונפליקט מעמדי ‪:‬‬
‫קפיטליזם )‪ – (capitalism‬שיטת ייצור המושתת על ייצור של סחורות ושירותים המיועדים למכירה לקשת‬
‫רחבה של צרכנים‪ .‬הקפיטליזם בעל שני יסודות‪:‬‬
‫‪ 1.‬הון )‪ – (capital‬כל נכס שניתן להשתמש בו או להשקיעו כדי לייצר נכסים עתידיים‪2. .‬‬
‫כוח העבודה בשכר ‪ – force( )labor‬מאגר העובדים חסרי אמצעי המחיה החייבים לעבוד‬
‫למחייתם אצל בעלי ההון‪ .‬תהליך צבירת ההון נעשה תמיד ע"י כוח העבודה בשכר‪- .‬‬
‫לפי מרקס‪ ,‬הקפיטליסטים הם המעמד השולט ומשמשים כמדכאים‪ ,‬ואילו המוני האוכלוסייה שנמנים‬
‫במעמד הפועלים )‪ (proletariat‬הם המדוכאים‪ .‬לפיכך הקפיטליזם הוא מעצם מהותו מערכת מעמדית ‪-‬‬
‫הוא חזה שהקונפליקט המעמדי על המשאבים הכלכליים עתיד להחמיר יותר ויותר‪ ,‬עד שיוחלף‬
‫במשטר חדש (קומוניזם) בזכות מהפכת פועלים שתמוטט את המשטר‪ ,‬ותחליפו בחברה חדשה ללא מעמדות‪.‬‬
‫‪ -‬מצדדי המרקסיזם רואים בתיאוריה לא רק ניתוח סוציולוגי‪ ,‬אלא גם תכנית לשינוי פוליטי רדיקלי‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי חברתי כלכלי ‪:‬‬
‫תפיסת מרקס מעוגנת בתפיסת המטריאליזם ההיסטורי‬
‫‪ -‬מטריאליזם היסטורי ‪ – materialism( )historical‬תפיסה לפיה הכוח המניע העיקרי של השינויים החברתיים הוא הגורם הכלכלי‪,‬‬
‫ולא רעיונות או ערכים כמו שבני אדם נוטים לחשוב‪ .‬מאבקים בין מעמדות מספקים את המוטיבציה להתפתחות ההיסטורית‪.‬‬

‫ובר מקס (‪– )Max Weber‬‬

‫‪ ‬סוציולוג‪ ,‬פילוסוף‪ ,‬היסטוריון‪ ,‬כלכלן‪ ,‬משפטן‪ .‬גרמני‪.‬‬
‫‪ ‬התנגד למטריאליזם ההיסטורי של מרקס‪ ,‬וטען שגורמים כלכליים אכן ממלאים תפקיד חשוב‪ ,‬אך רעיונות‪,‬‬
‫אידיאלים וערכים תרבותיים תורמים לא פחות מהם לשינוי חברתי וכלכלי‪.‬‬
‫‪ -‬טען שרעיונות‪ ,‬ערכים ואמונות יכולים לשנות ולעצב את פני החברה‪ ,‬ואת פעולותינו כיחידים‪ .‬בנוסף‬
‫האמין כי בני האדם מסוגלים לפעול בחופשיות ולעצב את עתידם‪- .‬‬
‫בעבודתו המפורסמת 'האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם' טען שרעיונות וערכים דתיים‬
‫(ובעיקר ערכים פוריטניים) מילאו תפקיד מכריע בגיבוש השקפת העולם הקפיטליסטית‪.‬‬
‫עיקרון הפרה‪-‬דסטינציה (הגזרה הקדומה) היא אמונה שרק אנשים מסוימים שהאל הועידם לכך יזכו‬
‫להימנות עם הנבחרים שיגיעו לגן עדן בעולם הבא‪ ,‬וגורלו של האדם נקבע מראש ע"י האל‪ .‬האל נותן‬
‫סימנים להיות האדם רצוי כבר בעולם הזה‪ .‬הצלחה בעבודה והישגים כלכליים הם סימנים לכך‬
‫שהאדם רצוי בעיני האל‪ ,‬ולכן השאיפה להישגיות כלכלית ולצבירת הון‪ .‬אך בנוסף הם חיו חיים‬
‫פוריטניים (מאופקים וצנועים מאוד עם אורח חיים סגפני ושמירה על מצוות הדת) מה שגרם להם לא‬
‫לבזבז את ההון שנצבר אך כן להגדיל אותו‪.‬‬
‫‪ ‬מתמקד בעבודותיו בפעולה חברתית כגורם מכריע בשינוי‪ .‬טען שהסוציולוגיה צריכה להתמקד בפעולה חברתית‪ ,‬ולא במבנים חברתיים‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫דגמים מושגיים או אנליטיים היכולים לשמש להבנת העולם‪ .‬מושגים היפותטיים אלה עשויים להיות – ‪ type( )ideal‬הטיפוס האידיאלי‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬שימושיים ביותר‪ ,‬היות וכל מצב בעולם ניתן להשוואה לטיפוס האידיאלי‬
‫עפ"י וובר הרציונליזציה היא ארגון החיים החברתיים והכלכליים עפ"י עקרונות של יעילות – (‪ )rationalization‬רציונליזציה ‪ :‬רציונליזציה‬ ‫‪‬‬
‫ועל בסיס ידע‬
‫‪.‬טכני‪ ,‬זאת ע"י התפתחות המדע‪ ,‬הטכנולוגיה המודרנית והבירוקרטיה‬
‫החברה המודרנית מתאפיינת ברציונליזציה של יותר תחומי חיים‪ -‬היא מתרחקת מאמונות מסורתיות ודתיות ומדעות קדומות‪ ,‬אשר‬ ‫‪-‬‬
‫‪.‬מוחלפים ברציונליות‪ .‬השתמש במושג 'הסרת הקסם' לתאר את האופן בו חיסלה המדעיות את הרגשנות של העבר‬
‫‪.‬וובר האמין שהקפיטליזם נבע מהתפתחות המדע והבירוקרטיה‪ ,‬ולא ממלחמת מעמדות כפי שטען מרקס‬ ‫‪-‬‬
‫וובר ראה באופיו המדעי של העולם המערבי את אחד ממאפייניו הייחודיים‪ .‬עם יתרונותיה של הרציונליזציה‪ ,‬הוא חשש מכך‬ ‫‪-‬‬
‫שהתפשטות הבירוקרטיה המודרנית לכל תחומי החיים עלולה לכלוא אותנו בסוג של‬ ‫‪-‬‬
‫‪.‬כלוב ברזל' המאופיין בשליטה בירוקרטית טוטאלית‪ ,‬מה שעלול למחוץ את הרוח האנושית‪ ,‬עם סיכוי היחלצות קטנים'‬

‫אוגוסט קונט ‪– Comte( )Auguste‬‬

‫‪ ‬סוציולוג צרפתי‪.‬‬
‫‪ ‬טבע את המונח 'סוציולוגיה‪'.‬‬
‫‪ ‬גישה פוזיטיביסטית ‪ -‬שאף ליצור מדע חברתי שיוכל להסביר את חוקי העולם החברתי‪ ,‬בדיוק כשם שמדעי‬
‫הטבע מסבירים את תפקודו של העולם הפיזי‪.‬‬
‫‪ -‬הוא טען שהחברה מצייתת לחוקים קבועים בדיוק כמו העולם הפיזי‪.‬‬
‫‪ -‬שאף לסוציולוגיה שהיא מדע פוזיטיבי (פוזיטיביזם‪ -‬מדע המתמקד רק במה שאפשר לצפות ולהכיר בו)‬
‫משמע ידע על החברה המבוסס רק על ראיות אמפיריות שהופקו באמצעות תצפיות‪ ,‬השוואות וניסויים‬
‫‪ ‬תפקיד הסוציולוגיה לפי קונט הוא לאסוף מידע מהימן על העולם החברתי כדי להפיק ממנו תחזיות‪ ,‬ועל‬
‫בסיס התחזיות הללו להתערב בחיים החברתיים ולעצבם בכיוונים רצויים‪.‬‬
‫‪ -‬גילוי החוקים השולטים בחברה האנושית יכול לסייע לנו לעצב את גורלנו ולשפר את מצב האנושות‪.‬‬
‫‪ -‬יש כאלה הטוענים שניסיון לעצב אנשים וחברות ולכוון אותם הוא בלתי אפשרי (כי האדם הוא יצור המודע לעצמו) ואף עלול להיות‬
‫מסוכן ולא מוסרי (מי יחליט מהו כיוון חיובי ומה ראוי‪).‬‬
‫‪ ‬קרא לייסוד 'דת אנושיות' שתחליף את הדת והדֹוגמה‪ ,‬בתשתית מדעית‪ .‬דת שתובל ע"י הסוציולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬דחף ליצירת קונצנזוס מוסרי חדש שיסייע להסדיר את החברה‪.‬‬
‫‪ ‬חוק שלושת השלבים של קונט – לפיו המאמצים האנושיים להבנת העולם עברו בשלושה שלבים ‪:‬‬
‫‪ 1.‬השלב התיאולוגי – השלב הדתי‪ ,‬בעצם ניסיון להבנת תופעות בעזרת מחשבה של רעיונות דתיים ועל האמונה שהחברה היא‬
‫ביטוי של רצון האל‪ .‬תאולוגיה=תורת האמונה והאלוהות‪.‬‬
‫‪ 2.‬השלב המטפיזי – השלב הפילוסופי וחקר המהות‪ ,‬בעצם הזנחת התפיסה העל טבעית‪ ,‬והחלה של מונחים טבעיים‪.‬‬
‫‪ 3.‬השלב הפוזיטיבי – השלב המדעי‪ ,‬יישומן של טכניקות מדעיות לחקר העולם החברתי‪.‬‬
‫‪ ‬ביקורת על גישתו של קאנט בחוק שלושת השלבים – הנחות יסוד בעייתיות‪:‬‬
‫‪ ‬קונט הינו אתאיסט שכופר בקיומו של אלוהים ושולל את קיומו באופן וודאי כאקסיומה בתיאוריה שלו‪.‬‬
‫‪ ‬שולל את ההסבר הדתי‪ ,‬ומניח שהמדע היא הדרך הראויה והנכונה להבין את החיים‪ -‬דבר שהוא בעייתי ביותר‪ ,‬היות ונקודת‬
‫המבט המדעית מוגבלת מתוך הנחותיה‪[ .‬על מנת להכיר את מגבלות המדע יש ללמוד את היסודות הפילוסופיים של המדע]‬
‫‪ ‬המדע הפוזיטיביסטי מוגבל לחקירת המציאות על סמך החושים בלבד‪ ,‬כלומר מה שאנו לא רואים לא קיים‪ -‬דבר מופרך‪ ,‬שכן אנו‬
‫לא קולטים גלי רדיו‪ ,‬גלים אלקטרומגנטיים‪ ,‬חמצן וכד‪'.‬‬
‫‪ ‬המדע הפוזיטיביסטי משתמש בהסקה אינדוקטיבית‪ ,‬כלומר הסקה מהפרט אל הכלל‪ .‬הסקה שכזו היא בעייתית ביותר ושגויה‬
‫מבחינה לוגית‪ -‬ראה ערך 'בעיית האינדוקציה' של דיוויד יום‪ .‬מי שמתמש במדע מניח במובלע שאינדוקציה היא שיטת היסק‬
‫תקפה (אף על פי שהיא לא‪ !),‬מה שמייצר טענה מעגלית‪.‬‬
‫‪ ‬קונט מניח בהגותו את תיאוריית 'האבולוציה החברתית' (דרך בעייתית ושגויה להסתכל על התפתחות חברות והיסטוריה‪).‬‬
‫תיאוריית האבולוציה החברתית מעוררת מחלוקת מוסרית ופוליטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיום העם היהודי מפריך את נכונות התיאוריה‪.‬‬
‫בנוסף תיאוריה זו היוותה בסיס לנאציזם‪[ .‬הרחבה על תיאוריית האבולוציה החברתית של ספנסר בסוף פרק ]‪3‬‬

‫הריאט מרטינו –‬
‫הסוציולוגית הראשונה‪ .‬עמדה על דעתה שכל הניתוח של חברה חייב לכלול גם התבוננות בחייהן של הנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טענה שמחקר של חברה חייב להביא בחשבון את כל היבטיה‪ ,‬לרבות מוסדות המפתח הפוליטיים‪ ,‬הדתיים והחברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הייתה הראשונה שהתבוננה בעין סוציולוגית על נושאים שהוזנחו קודם לכן‪ ,‬כמו נישואין‪ ,‬ילדים‪ ,‬חיים משפתיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬יחסים גזעיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אבן חלדן –‬
‫פיתח תיאוריה של קונפליקט חברתי‬ ‫‪‬‬
‫אחד המושגים המרכזיים בתיאוריה 'תחושת הקבוצה' (סולידריות‪ )-‬קבוצות וחברות בעלות תחושת קבוצה חזקה‪ ,‬מסוגלות לשלוט באחרות‪ ,‬שצורת‬ ‫‪‬‬
‫הסולידריות הפנימית שלהן חלשה יותר‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫גישות תיאורטיות מודרניות‬
‫פרדיגמה )‪ – (paradigm‬זווית ראייה להסתכלות על המציאות‪ -‬תבנית מחשבה כלשהי‪ .‬הפרדיגמה מבטאת תפיסת עולם‪ ,‬ומכתיבה את האופן בו‬
‫אנשים מפרשים תופעות חברתיות‪ ,‬ומסיקים מסקנות לגביהן‪ , .‬איזה משקפיים אנו חובשים כדי להבין את המציאות החברתית שסביבנו‪.‬‬

‫אין פרדיגמה אחת שהיא יותר נכונה מהאחרת או יותר טובה‪ ,‬אלא פשוט אחרת‪ .‬ניתן להסתכל על המציאות מכמה זוויות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנשים שונים שמסתכלים בפרדיגמות שונות לעולם לא יגיעו להסכמה‪ ,‬היות והם בעלי זווית ראייה אחרת על המציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החשיבה הפרדיגמטית מכוונת את פעולותיו ומחשבותיו של האדם בנוגע לעתיד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנו שואלים את עצמנו‪ :‬איך אותה זווית ראיה רואה את החברה‪ ,‬מה היא שואלת על החברה‪ ,‬ואיזה מסקנות היא תסיק על החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מלבד מתן משמעות לראיות עובדתיות‪ ,‬הפרדיגמה מספקת חשיבה תיאורטית שנותנת משמעות לראיות עובדתיות‪ ,‬ובנוסף נותנת מענה‬ ‫‪‬‬
‫לבעיות כלליות העולות מחקר החיים‪ ,‬לרבות שאלות פילוסופיות‪.‬‬
‫בסוציולוגיה תפיסה תיאורטית אחת לא יכולה להסביר את כל ההיבטים בחברה‪ ,‬ולכן חשיבה תיאורטית מגוונת מספקת מקור עשיר של‬ ‫‪‬‬
‫רעיונות היכולים לסייע לדמיון הסוציולוגי היצירתי‪.‬‬
‫הפרדיגמות הבסיסיות בסוציולוגיה שונות אחת מהשנייה ב‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הנחות היסוד שלהן על החברה‬
‫‪ ‬מיקוד תשומת הלב שלהן על היבטים שונים במציאות החברתית‬
‫‪ ‬דרך ההתבוננות שלהן על החברה‬
‫‪ ‬השאלות שהן שואלות על החברה וניסוח שאלות המחקר‬
‫‪ ‬תובנות שהן מסיקות לגבי החברה‬
‫נדבר על שלושת הפרדיגמות הבסיסיות ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הפרדיגמה הפונקציונליסטית‬
‫‪ ‬הפרדיגמה הקונפליקטואלית‬
‫‪ ‬פרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי‬

‫פונקציונליזם‬
‫פונקציונליזם )‪ – (functionalism‬גישה הרואה בחברה מערכת מורכבת שחלקיה השונים פועלים יחדיו ליצירת יציבות וסולידריות‪.‬‬

‫הגישה שואבת מקורותיה מתורת האבולוציה של דרווין ממדעי הטבע‪ ,‬ועושה אנלוגיה למדעי החברה‪ :‬רואה את החברה כמערכת‬ ‫‪‬‬
‫מורכבת שבה מתקיימים תתי‪-‬מערכות‪ .‬כל תת‪-‬מערכת עובדת בפני עצמה באופן אוטונומי‪ ,‬אך עם זאת תוך שיתוף פעולה ואינטראקציה‬
‫עם תתי‪-‬מערכות אחרות‪ ,‬למען קיום ושרידותו של השלם‪.‬‬
‫הגישה מניחה שמטרת החברה ליצור איזון‪ ,‬שיווי משקל והרמוניה‪ -‬שיוצרים סולידריות‪ .‬ולכן הגישה מחפשת את הסיבות לאיזון המערכת‬ ‫‪‬‬
‫החברתית ע"י השאלה "מה מקדם‪ ,‬מה מוביל לשיווי משקל חברתי ולסדר וארגון מערכתי‪ ,‬איזה פונקציה חברתית התופעה ממלאת‪".‬‬
‫הפונקציונליסטים מחפשים את הפונקציה של תופעה חברתית "(איך זה משרת את החברה‪ ").‬אם תופעה חברתית כלשהי מתקיימת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סימן שיש לה תרומה‪/‬פונקציה משמעותית לחברה ולכן היא חיונית‪ .‬במידה והתופעה החברתית לא משרתת את המבנה‪ ,‬היא כבר הייתה‬
‫נעלמת‪ -‬בדיוק כמו שהזנב של בני האדם נכחד באבולוציה כי הוא לא היה יותר פונקציונלי עבור האדם‪.‬‬
‫חוקר פונקציונליסט לא מסתכל על שינויים דרסטיים בחברה‪ ,‬והגישה תתקשה להסביר שינוי דרסטי‪ .‬מבחינתו התרחשות של שינויים‬ ‫‪‬‬
‫חברתיים‪ ,‬הם שינויים התפתחותיים בשאיפה להתקדמות‪ -‬לאט לאט יש התפתחות חברתית‪.‬‬
‫עפ"י הפונקציונליזם אי‪-‬השוויון תלוי בפרט ולא בחברה‪ ,‬זאת היות וישנו קו התחלה שווה ופתוח לכולם‪ .‬לכן אם אדם לא הצליח מבחינה‬ ‫‪‬‬
‫חברתית‪ ,‬האשמה היא עליו ולא על החברה‪ .‬בעצם יש פה הנחה שכן אמור להיות בחברה מעמדות וכל אחד משיג מעמדו עפ"י תפקודו‪.‬‬
‫כלומר כל בני האדם נתפסים כשווים‪ ,‬ואדם שלא שווה משמע שתפקודו לקוי‪.‬‬
‫הפונקציונליזם היא גישת מאקרו (עוסקת בסוגיות רחבות בחברה‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫המחקר הפונקציונליסטי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬יש לחקור את היחסים ההדדיים בין חלקיה השונים של החברה‪ ,‬וכיצד חלקים אלו מתייחסים לחברה בכללותה‪.‬‬
‫‪ -‬לימוד הפונקציה של דרך התנהגות או של מוסד חברתי פירושו ניתוח האופן שבו ההתנהגות או המוסד תורמים להמשכיות החברה‪.‬‬
‫‪ -‬הניתוח הפונקציונליסטי מחולק לשני ממדים‪-‬‬
‫‪ ‬הממד המבני ‪ -‬המתאר את הגורמים המרכיבים את החברה‬
‫‪ ‬הממד הפונקציונלי ‪ -‬המתאר את התפקיד (פונקציה) של המבנים הללו בחברה‬
‫אנלוגיית גוף האדם‪ :‬חלקי החברה (תתי‪-‬המערכות החברתיות) פועלים יחדיו לתועלתה של החברה כולה‪ .‬בדיוק כמו שקורה בגוף האדם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בו האיברים והמערכות השונים בעלי פונקציות עצמאיות‪ ,‬אך תוך שיתוף פעולה ואינטראקציה עובדים לטובת השלם‪ .‬כאשר תת‪-‬מערכת‬
‫אחת לא עובדת‪ ,‬כך גם השנייה לא תעבוד‪ ,‬היות וכל תת‪-‬מערכת תלויה בתתי‪-‬מערכות אחרים‪.‬‬
‫‪13‬‬
 ‫אמיל דירקהיים ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬סולידריות )‪ – (solidarity‬אחדות ולכידות קבוצתית המבוססת על שותפות של אינטרסים‪ ,‬מטרות או העדפות בין בני אדם‪ .‬המושג‬
‫הוא מרכזי בפונקציונליזם היות והוא תורם לשמירה על הסדר החברתי‪ .‬דירקהיים הבחין בין ‪ 2‬סוגי סולידריות ‪( :‬פירוט מלא למעלה)‬
‫‪ o‬סולידריות מכנית ‪ – solidarity( )mechanical‬לכידות שמאפיינת חברות מסורתיות בהן חלוקת העבודה מועטה‪ -‬כולם‬
‫עוסקים באותם עיסוקים‪ ,‬ולכן קשורים זה לזה ע"י חוויות ואמונות משותפות אשר משמשות ככוח מדכא‪.‬‬
‫‪ o‬סולידריות אורגנית ‪ – solidarity( )organic‬לכידות שמאפיינת חברות מודרניות מתועשות בהן חלוקת העבודה מורכבת‪-‬‬
‫הלכידות נוצרת מכוח התלות הכלכלית ההדדית וחשיבות תרומתם של האחרים‪ -‬היות ולכל אחד התמחות מקצועית אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬קונצנזוס מוסרי ‪ – consensus( )moral‬קונצנזוס המתקיים כאשר רוב האנשים בחברה מחזיקים בערכים משותפים‪ .‬הקונצנזוס‬
‫שומר על הסדר והיציבות החברתית‪ ,‬כלומר יוצר סולידריות‪ .‬בעצם מהווה סוג של כוח מדכא‪.‬‬
‫‪ -‬הפונקציונליזם שם דגש על הקונצנזוס המוסרי כחיוני לשמירה על הסדר והיציבות בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬דירקהיים טען שהדת מאשרת את דבקות בני האדם בערכי הליבה של החברה‪ ,‬ובכך תורמת לשמירה על הליכוד החברתי‪.‬‬
‫‪ ‬עובדות חברתיות ‪ – facts( )social‬עובדות שמכתיבות את פעילות הפרטים בחברה‪ ,‬ומהוות כוח חיצוני הקובע את גבולות‬
‫ההתנהגות של הפרטים‪ .‬עובדות אלה הם בעצם חוקיות לגבי הסדר החברתי‪.‬‬

‫‪ ‬רוברט מרטון ‪ :‬חוקר פונקציונליסט שהרחיב את עיקרון הפונקציות ועשה הבחנות‬

‫‪ ‬פונקציות )‪ – (functions‬מאפיינים בחיים החברתיים שבתפקידם הם שומרים על הסדר החברתי‪ .‬לתופעה חברתית ‪ 2‬סוגי פונקציות‬
‫‪ o‬פונקציות גלויות ‪ – functions( )manifest‬פונקציות המשקפות את כוונתם המודעת של המשתתפים בפעילות החברתית‬
‫‪ o‬פונקציות סמויות ‪ – functions( )latent‬פונקציה לא מוצהרת ואף לא‪-‬מודעת של אותה פעילות חברתית‬
‫‪ -‬מדובר במניעים התת‪-‬מודעים של פעילות‪.‬‬
‫‪ -‬מרטון טען כי יש לחשוף את הפונקציות הסמויות של פעילויות ומוסדות חברתיים‪ ,‬היות והן בעלי משמעות רבה‪.‬‬
‫‪ -‬שבט ההופי שקיים את ריקוד גשם עשה זאת כי האמין שהריקוד יביא גשם ליבול (פונקציה גלויה‪ ),‬אך ריקוד הגשם נתן‬
‫גם אפקט של קידום הלכידות החברתית (פונקציה סמויה‪ ).‬דוג' נוספת זה ארוחת שבת בעלת פונק' סמויה של איחוד‪.‬‬
‫‪ ‬דיספונקציות )‪ – (dysfunctions‬מאפיינים בחיים ותופעות חברתיות שמערערות ומאתגרות את קיום הסדר החברתי הקיים‪.‬‬
‫‪ -‬לדיספונקציות אין ערך כלל‪ ,‬הם בפירוש מזיקות‪ .‬בעוד שלפונקציה ערך חיובי‪ ,‬לדיספונקציה יש השפעה שלילית על החברה‪- .‬‬
‫באמצעות פרסום של דיספונקציה ניתן להשליט סדר ולהפוך לפונקציה‪ -‬בעצם לפרסם את הסטייה‪ .‬למשל כאשר המשטרה‬
‫תפסה את האנס בני סלע צילמו לו את הראש ופרסמו "כך ייעשה לאיש" למען יראו וייראו‪.‬‬
‫‪ -‬דוגמאות יכולות להיות תאונות דרכים‪ ,‬או עבריינות מין‪.‬‬
‫‪ -‬מוסדות חברתיים וצורות התנהגות לגיטימיות המהווים כפונקציות בחברה‪ ,‬יכולים להכיל בתוכם גם היבטים דיספונקציונליים‪ .‬כמו‬
‫הדת למשל שלה יכול להיות גם פונקציה של לכידות חברתית‪ ,‬אך במקביל גם דיספונקציה בהיותה בעלת פוטנציאל לעורר‬
‫מחלוקות וקונפליקטים בין קבוצות שונות של החברה‪ ,‬או בין מאמינים בדתות שונות‪.‬‬

‫פרסונס ‪ :‬חוקר פונקציונליסט שעסק בסוגיית הסדר החברתי (מה תורם לשמירה על הסדר‪ ,‬האיזון והיציבות בחברה‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬פרדיגמת ‪ – AGIL‬תיאוריית מערכות המציינת את הפונקציות והגורמים התורמים לאחדות חברתית ומאפשרים את המשכיותה‬
‫וקיומה של המערכת החברתית‪:‬‬
‫= הסתגלות – המערכת צריכה להיות מסוגלת להתאים עצמה לסביבה ולגייס את המשאבים הדרושים לכך‪.‬‬ ‫= ‪Adaptation‬‬ ‫‪A-‬‬
‫על ביצוע משימה זו אחראית תת‪-‬המערכת הכלכלית (לשם הסתגלות‪).‬‬ ‫‪-‬‬
‫= מטרה – המערכת חייבת להגדיר ולהציב לעצמה מטרות ולפתח את המנגנונים והדרכים הדרושים להשגתן‪.‬‬ ‫= ‪Goal‬‬ ‫‪G-‬‬
‫על ביצוע משימה זו אחראית תת‪-‬המערכת הפוליטית (לשם הגדרת מטרות החברה ודרכים להשגתן‪).‬‬ ‫‪-‬‬
‫= אינטגרציה – תת המערכות השונות במערכת החברתית חייבות להיות מתואמות זו עם זו‪.‬‬ ‫= ‪Integration‬‬ ‫‪I-‬‬
‫על ביצוע משימה זו אחראית תת‪-‬המערכת הקהילתית (לשם האינטגרציה‪).‬‬ ‫‪-‬‬
‫= דפוסים – המערכת חייבת לפתח דרכים לשמירה על הדפוסים והערכים התרבותיים ולהנחלתם לדורות הבאים‪.‬‬ ‫= ‪Latency‬‬ ‫‪L-‬‬
‫על ביצוע משימה זו אחראית תת‪-‬המערכת החינוכית (לשם הנחלת הערכים והתרבות‪).‬‬ ‫‪-‬‬
‫עיקרון ה ִחיברות )‪ – (socialization‬אנשים בחברה נענים לדרישות החברתיות מפני שהם מפנימים את הנורמות והערכים‬ ‫‪‬‬
‫החברתיים בתהליך החיברות בו הפרט לומד איך מתנהלים בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬הנורמות והערכים מופנמים בפרט‪ ,‬ובכך התרבות הופכת להיות חלק מהאדם‪.‬‬
‫‪ -‬הכללים החברתיים מופנמים ביחידים בתהליך מתמשך של החיברות‪ ,‬והם אינם רק כוח חיצוני הפועל עליהם‪.‬‬

‫הובס ‪ :‬החברה אינה מתפרקת למרות שכל יחיד דואג לסיפוק צרכיו שלו‪ ,‬בגלל שבין כל היחידים מתקיים חוזה בלתי רשמי הנותן זכות‬ ‫‪‬‬
‫לגיטימית למדינה להשתמש בעוצמתה‪ ,‬זאת כדי להגן על האזרחים מאויבים חיצוניים ופנימיים‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫הביקורות על הפרדיגמה הפונקציונליסטית ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬לקבוצות באוכלוסייה יש אינטרסים מנוגדים שיוצרים קונפליקטים – ההנחה של הגישה הפונקציונליסטית לפיה קיימת‬
‫הסכמה חברתית והרמוניה (כולם מאוחדים וכולם מסכימים) היא הנחה שגויה‪ ,‬זאת כי רבות מהתופעות החברתיות אינן‬
‫פונקציונליות לחברה‪ ,‬אלא נובעות מאינטרסים של הקבוצות החזקות בחברה‪ ,‬אך בכל זאת תופעות אלה משתמרות (למרות‬
‫שהן לא פונקציונליות) כי הם מקיימות את האינטרסים של הקבוצות העוצמתיות בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬הפונקציונליזם שם דגש רב מידי לגורמים התורמים לאחדות החברה‪ ,‬תוך כדי הזנחת הגורמים המובילים לפילוג וקונפליקט‪.‬‬
‫‪ -‬לא כל תופעה חברתית היא פונקציונלית‪ -‬אלא לפעמים היא פשוט משרתת אינטרס של קבוצות מסוימות חזקות בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬לכל אדם יש קבוצת השתייכות כלשהי‪ ,‬ולכן קו ההתחלה אינו פתוח לכולם‪ ,‬ולא כולם מתחילים מאותו קו במרוץ‪.‬‬
‫‪ -‬ביקורת זו מכוונת לפרדיגמה הקונפליקטואלית‪.‬‬
‫‪ ‬העובדות החברתיות לא נמצאות מחוץ לבני אדם‪ ,‬אלא לבני אדם יש כוח לשנות את העובדות החברתיות והתופעות –‬
‫עובדות חברתיות לא נמצאות מחוץ לפרטים ושולטות במעשיהם‪ ,‬אלא לבני האדם יש כוח ויכולת לשנות את המציאות החברתית‬
‫ואת התופעות החברתיות‪ .‬אנו לא בובות‪ ,‬אלא יכולים לשנות מציאות‪.‬‬
‫‪ -‬ביקורת זו מכוונת לפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי‪.‬‬

‫גישות הקונפליקט‬
‫גישות הקונפליקט ‪ – theories( )conflict‬גישות הרואות את החברה כשדה קרב‪ ,‬מדגישות את השסעים והמאבקים בחברה‪ ,‬ומתמקדות‬
‫בסוגיות של עוצמה‪ ,‬אי‪-‬שוויון‪ ,‬הבדלי כוח ומאבק‪ .‬זאת בניגוד לפונקציונליזם שמדגישים הסכמה חברתית‪.‬‬

‫הגישה רואה את החברה כמורכבת מקבוצות נפרדות בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים‪ ,‬הדואגות כל אחת לאינטרסים המיוחדים שלה‬ ‫‪‬‬
‫עצמה‪ ,‬מה שיוצר מצב מתמיד של קונפליקט‪ ,‬בו קבוצות מסוימות ישיגו יתרון על חשבון האחרות‪.‬‬
‫הגישה בוחנת את המתחים ויחסי האי‪-‬שוויון בין הקבוצות השונות‪ ,‬ומנסה להבין כיצד נוצרים ומשתמרים יחסי השליטה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החברה מדומה לשדה קרב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרדיגמה מנותחת ברמת מאקרו‪ -‬מתעסקת במעמדות‪ ,‬תהליכים היסטוריים‪ ,‬מאבקים חברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאוריות בגישות הקונפליקט‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫המרקסיזם של קארל מרקס –‬
‫מטריאליזם היסטורי ‪ – materialism( )historical‬תפיסה לפיה הכוח המניע העיקרי של השינויים החברתיים הוא הגורם הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬המאבקים בין קבוצות על כוח כלכלי הם אלו שמניעים את ההיסטוריה‪ .‬יש מאבק מתמיד על חלוקת המשאבים והכוח‪.‬‬
‫‪ ‬הכוח האחראי על השינוי הוא הכלכלה‪ ,‬ולא רעיונות או ערכים כמו שבני אדם נוטים לחשוב‪.‬‬
‫‪ ‬הרעיונות והאידיאלים הדומיננטיים בכל תקופה הם בעצם השתקפויות של צורת החיים הדומיננטית‪ ,‬ובעיקר של שיטת הייצור‪.‬‬
‫‪ -‬למשל בעידן השוק החופשי הקפיטליסטי של ימינו הרעיונות הדומיננטיים הם הזכות לבחירה חופשית‪.‬‬
‫‪ ‬יש להתמקד בדרך שבה האנשים פועלים יחדיו כדי ליצור את צורכי קיומם‪ :‬כיצד הם מייצרים מזון‪ ,‬דיור ומוצרים חומריים‬
‫אחרים‪ ,‬ואיזה סוג של חלוקת עבודה מאפשרת לעשות כך‪.‬‬
‫‪ ‬מרקס היה מטריאליסט וביסס את התיאוריה שלו לפי תפיסה זו‪.‬‬
‫‪ ‬לאורך ההיסטוריה שיטה כלכלית אחת מחליפה שיטה כלכלית אחרת‪ ,‬מרקס הגדיר רצף היסטורי ותחזית לעתיד ‪:‬‬
‫קומוניזם פרימיטיבי – קבוצות קטנות ללא שיטת קניין מפותחת‪ .‬כל המשאבים שהושגו היו נחלת הכלל‪ ,‬ללא חלוקה מעמדית‬ ‫‪‬‬
‫פיאודליזם – בעלות פרטית על קניין (כולל עבדים‪ ),‬וחלוקת משאבים מעמדית בין בעלי אחוזות לבין איכרים חסרי קרקע‬ ‫‪‬‬
‫קפיטליזם – השיטה של ימינו בחברה המודרנית‬ ‫‪‬‬
‫קומוניזם מודרני – ביטול הקניין הפרטי‪ ,‬יחסים חברתיים שיתופיים‪ .‬בניגוד לפרימיטיבי‪ -‬ייהנה מיתרונות הייצור הקפיטליסטי‪ .‬מרקס‬ ‫‪‬‬
‫צפה ששיטה זו תחליף את הקפיטליזם‪ ,‬ותוכל להגשים את העיקרון הקומוניסטי 'כל אחד על פי יכולתו‪ ,‬לכל אחד על פי צרכיו‪'.‬‬
‫קפיטליזם )‪ – (capitalism‬שיטה כלכלית שמבוססת על ייצור של מוצרים ושירותים המיועדים למכירה לקשת רחבה של צרכנים‪.‬‬
‫‪ ‬מטרת השיטה הקפיטליסטית היא הרחבת ההון הקיים‪ -‬לצבור ולהגדיל אותו‪.‬‬
‫‪ ‬הקפיטליסטים מתחרים זה בזה כדי למכור את סחורותיהם לצרכנים‪ ,‬וכל פירמה חייבת לייצר את מוצריה בזול וביעילות כדי‬
‫לשרוד בשוק תחרותי‪ .‬צורך זה מוביל לחידושים טכנולוגיים בלתי‪-‬פוסקים‪ ,‬משום שהגברת יעילותה של הטכנולוגיה המשמשת‬
‫בתהליך ייצור מסוים היא אחת הדרכים המאפשרות לחברות להבטיח לעצמן יתרון על פני יריבותיהן‪.‬‬
‫‪ ‬אמצעי הייצור של השיטה הקפיטליסטית מבוססות על‪:‬‬
‫‪ ‬הון )‪ – (capital‬כל נכס שניתן להשתמש בו או להשקיעו כדי לייצר נכסים עתידיים‪ ,‬כמו מכונות וידע בעידן הקפיטליסטי‪.‬‬
‫לעומת זאת בתקופת הפיאודליזם ההון היה אדמה‪.‬‬
‫‪ ‬כוח העבודה בשכר ‪ – force( )labor‬מאגר עובדים חסרי‪-‬אמצעים החייבים לעבוד למחייתם אצל בעלי ההון‪ .‬תהליך‬
‫צבירת ההון נעשה תמיד ע"י כוח העבודה בשכר‪.‬‬
‫‪ ‬בחברה הקפיטליסטית ישנם שני מעמדות חברתיים (קבוצות אנשים בעלי אוריינטציה משותפת ליחסי הייצור) עיקריים ‪:‬‬
‫‪ ‬בורגנות )‪ – (bourgeoisie‬מעמד בעל אמצעי ייצור השולט בתהליך הקפיטליסטי‪.‬‬
‫‪ ‬פרולטריון )‪ – (proletariat‬חסר אמצעי ייצור‪ ,‬שעובד כשכיר‪.‬‬
‫‪ ‬מהות היחסים בין הבורגנות לפרולטריון מאופיינים בניצול‪ ,‬אינטרס‪ ,‬כפייה‪ ,‬קיפוח‪ ,‬ניכור ומאבקי כוחות‪.‬‬
‫‪ ‬הבורגנים הם המעמד השולט ומשמשים כמדכאים‪ ,‬ואילו המוני האוכלוסייה שנמנים במעמד הפרולטריון הם המדוכאים‪ ,‬ולפיכך‬
‫‪15‬‬
 ‫הקפיטליזם הוא מעצם מהותו מערכת מעמדית ‪system( .)class‬‬
‫מטרת הבורגנות לשעתק ולשמר את מעמדה העליון‪ -‬לשמר את מיקומה הריבודי העליון בחלוקה החברתית‪ ,‬והיא עושה זאת‬ ‫‪‬‬
‫ע"י מנגנון התודעה הכוזבת אשר מונע מהפרולטריון תודעה מעמדית‪.‬‬
‫‪ ‬שעתוק )‪ – (reproduction‬העתקה של מבנה חברתי מסוים מדור אחד לבא אחריו‪.‬‬
‫‪ -‬שעתוק יכול להיות על מבנה ריבודי‪ ,‬קבוצות חברתיות‪ ,‬ומבנה של יחסים חברתיים‪- .‬‬
‫מנגנונים הגורמים לשעתוק‪ :‬הון כלכלי בירושה‪ ,‬הון תרבותי (ידע שהורים מעבירים לילדים‪ ,‬אשר ממירים זאת בהון‬
‫כלכלי‪ ),‬הון חברתי‪ ,‬הביטוס‪ ,‬יצירה‪.‬‬
‫‪ ‬מנגנון התודעה הכוזבת ‪ – consciousness( )false‬הפצת אידיאולוגיה שקרית ע"י מעמד הבורגנות שמטרתו להוליך‬
‫שולל ולשכנע את מעמד הפרולטריון שמעמדו טבעי ואובייקטיבי‪ ,‬ואם נכשל זה בגלל שהוא לא מוכשר ‪ /‬התאמץ מספיק‪.‬‬
‫‪ -‬התודעה הכוזבת יכולה להסביר מדוע בני אדם החיים במערכת קפיטליסטית מודרנית פועלים בניגוד לאינטרסים‬
‫האמיתיים שלהם לכאורה‪.‬‬
‫‪ -‬התודעה הכוזבת היא תוצאה של שליטה אידיאולוגית של הבורגנות‪ ,‬שהפרולטריון לא מודע לו‪.‬‬
‫‪ -‬מבוצעת ומופצת ע"י אמצעי התקשורת‪ ,‬מערכת החינוך וכו' שנותנים לנו ידע ספציפי שאותו רוצים שנדע‪.‬‬
‫‪ ‬תודעה מעמדית ‪ – consciousness( )class‬מודעות לסטטוס המעמדי והכלכלי של הפרט בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר הפרולטריון ישיג תודעה מעמדית הוא יבין שהוא מנוצל‪ ,‬והוא צפוי להתאחד כדי ליצור שינוי חברתי‪- .‬‬
‫אם הפרולטריון אינו מצליח להפנים תודעה מעמדית‪ ,‬משמע שלמישהו יש אינטרס לכך שהוא לא יצליח‪ ,‬והוא מקפח‬
‫אותו ומדכא אותו‪.‬‬
‫‪ -‬המניפסט הקומוניסטי של מרקס‪" -‬פועלי כל העולם תתאחדו‪- ".‬‬
‫מרקס חזה שהתודעה המעמדית הזו צפויה להתרחש מתישהו ולהוביל למהפכה‪ -‬ובמהפכה זו בשל התסיסה של‬
‫הפרולטריון‪ ,‬יתבטל שלטון המעמדות ההיררכי‪ ,‬ותקום במקום חברה סוציאליסטית שווה ונטולת‪-‬מעמדות‪.‬‬
‫המרקסיזם אינה רק תיאוריה סוציולוגית‪ ,‬אלא במהותה היא גם פילוסופיה חברתית וגישה פוליטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫– תיאוריות נוספות בגישת הקונפליקט‬

‫ארצות העולם הראשון מנצלות את העולם השני והשלישי [הרחבה בפרק ‪ theory( )world-systems – 4].‬המערכת העולמית‬
‫‪.‬חוסר שוויון מגדרי בחברה שבו גברים מגלים‪ ,‬שולטים ומדכאים נשים – ‪ theory( )feminist‬התיאוריה הפמיניסטית‬
‫תיאוריית הכלכלה הפוליטית – האופן בו מערכות כלכליות ופוליטיות מעצבים את הסדרי העוצמה והקיפוח דוחקים את הקשישים‬

‫הערכים והנורמות בחברה נתפסים כאמצעי להצדקת תביעות הצדדים השונים בקונפליקט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יתרונה הגדול של גישה זו הוא ביכולתה לעסוק בתהליכים היסטוריים‪ ,‬ובנקודת המבט שלה המתבוננת פנימה‪ ,‬ומאפשרת ניתוח של‬ ‫‪‬‬
‫שינויים חברתיים ומוסדיים‪.‬‬
‫יור‪-‬גן הברמס ‪ :‬תיאוריה של פעולה תקשורתית – כאשר אנשים מתקשרים (פעולות דיבור) הם מצפים שדבריהם יובנו‪ ,‬אך לרוב יחסי‬ ‫‪‬‬
‫העוצמה הא‪-‬סימטריים בחברה משבשים תקשורת זאת בצורה שיטתית ומולידים אי‪-‬הבנות בסיסיות ומונעים דיון ותקשורת אמיתית‪.‬‬
‫הפתרון הוא ליצור דמוקרטיה ללא פערי עוצמה וסטטוס המונעים תקשורת אנושית ראויה‪ -‬דבר שיעמיק את המודרניות האנושית‪.‬‬
‫דרנדורף ‪ :‬בכל החברות קיימת חלוקה בין בעלי סמכות (שולטים) לבין חסרי סמכות (נשלטים‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקורת על הפרדיגמה הקונפליקטואלית ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬עוסקת בתופעות רחבות מידי (מאקרו) כמו חברה‪ ,‬לאום‪ ,‬מעמד‪ ,‬ואין להם כ"כ קשר לאינטראקציות וליחסים החברתיים ביומיום‪.‬‬
‫לכן כדי לעסוק במיקרו קמה פרדיגמה שלישית‪ -‬האינטראקציוניזם הסימבולי [ביקורת זו תקפה גם לפונקציונליזם‪].‬‬

‫אינטראקציוניזם סימבולי‬
‫אינטראקציוניזם סימבולי ‪– interactionism( )symbolic‬‬

‫פרדיגמת מיקרו הטוענת שהמציאות החברתית נבנית על בסיס אינטראקציות בין היחידים‪ ,‬אשר מבוססות על סמלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגישה מתמקדת בשפה ובמשמעות‪ ,‬מההנחה שהשפה היא המאפשרת לנו להיות יצורים בעלי מודעות עצמית‪ ,‬אשר מודעים לאישיותם‬ ‫‪‬‬
‫האינדיבידואלית ומסוגלים לראות את עצמם מבחוץ כפי שאחרים רואים אותם‪.‬‬
‫‪ -‬סמל הוא דבר המייצג דבר אחר‪ .‬מחוות או צורות תקשורת לא‪-‬מילוליות הן סמלים‪.‬‬
‫‪ -‬אנו מסתמכים על סמלים משותפים והבנות משותפות במגעים ההדדיים שאנו מקיימים‪ .‬כל אינטראקציה כרוכה בחילופי סמלים‪.‬‬
‫‪ -‬מדגישה את האינטראקציות הבין‪-‬אישיות ויחסי הגומלין בין אנשים‪ ,‬ומנסה לתת משמעות ופרשנות לאותן אינטראקציות ולהבין את‬
‫האופן בו הם משמשים אותנו כדי לפענח את מה שאחרים אומרים או עושים‪.‬‬
‫‪ -‬הגישה חוקרת את האופן שבו משמעויות נבנות ונוצרות‪ ,‬והאופן שבו משמעויות מועברות בין האנשים בחברה‪.‬‬
‫הפרדיגמה רואה את המציאות כתוצר ידי אדם ‪ -‬לאנשים יש את היכולת להבנות את המציאות החברתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬המציאות החברתית נבנית תוך מתן המשמעות שאנשים מקנים לסיטואציות חברתיות‪.‬‬
‫‪ -‬המציאות החברתית היא לא גזרת שמיים (כמו שהפונקציונליזם טוען‪ :‬דירקהיים ועובדות חברתיות)‬

‫‪16‬‬
‫הגישה שוללת את קיומם האובייקטיבי של מבנים חברתיים‪ ,‬ומתמקדת במה שניתן להגיד שקיים בוודאות‪ -‬יחידים והאינטראקציות שלהן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האינטראקציוניזם זה בעצם כותרת כללית המתארת את כל הגישות )‪ (3‬החוקרות את האינטראקציות החברתיות בין יחידים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימות שלוש תיאוריות עיקריות בפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬גישת ההבניה החברתית של המציאות‬
‫‪ ‬גישת האתנו‪-‬מתודולוגיה‬
‫‪ ‬הגישה הדרמטורגית‬
‫ארלי הוכציילד ‪ :‬חקרה מרכז הדרכה לדיילות שהודרכו איך מצופה מהן לשרת צרכנים‪ ,‬ושאחד מהמיומנויות המקצועיות שהוכשרו בהן‬ ‫‪‬‬
‫כלל לימוד של שליטה והצגת רגשותיהן‪ ,‬ובפרט איך לחייך‪ .‬מזאת הסיקה שאנו יכולים לנתק את הפנימיות מהביטוי החיצוני ולכן יכולים‬
‫לנהל אותנו איך לנהל את הרגשות שלנו‪ .‬היא כינתה זאת עבודה רגשית‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה רגשית ‪ – work( )emotional‬עבודה המחייבת את היחיד לנהל את רגשותיו בדרך שתיצור מחוות פנים וגוף קבילות‪.‬‬
‫‪ -‬הדיילות חויבו לנתק את רגשותיהן הפנימיים ולחייך‪ ,‬זאת על מנת לנהל את רגשותיהן בהתאם לסיטואציות חברתיות‪- .‬‬
‫הדיילות דיווחו על תחושת ריחוק מרגשותיהם‪ -‬הם הביעו רגשות של חיוך‪ ,‬אך לא הזדהו איתם‪ .‬כלומר נוצר ניתוק‪ ,‬והם מביעים‬
‫רגשות בהתאם לסיטואציה החברתית‪ ,‬ולא בהתאם לדחפיהם‪.‬‬
‫‪ -‬מי ששולט על ניהול הרגשות שלנו היא החברה ‪ -‬הדינמיקות החברתיות‪.‬‬
‫ארווינג גופמן ‪ :‬מאמץ את המוטו של שייקספיר "כל העולם במה" בתיאור המציאות החברתית‪ .‬הוא טוען שכל חיינו אנחנו משחקים בכל‬ ‫‪‬‬
‫רגע נתון‪ ,‬והחיים החברתיים מחולקים לשחקנים ולצופים‪ .‬גופמן דיבר על הקודים ההתנהגותיים של המשחק‪ ,‬ונתן פרשנות לניואנסים של‬
‫המשחק‪ .‬הוא חקר את תהליכי הטבעת סטיגמה‪ ,‬וחקר את הדרכים בהם אנשים מציגים את עצמם במפגשים חברתיים (ניהול רושם‪).‬‬
‫ג'ורג' הרברט מיד ‪ :‬העצמי של האדם אינו נתון ביולוגי‪ ,‬אלא עצמי חברתי הנוצר בתהליך של אינטראקציה‪ .‬בתיאוריה שלו (פרק )‪ 8‬הוא‬ ‫‪‬‬
‫מפרט את השלבים בהם מתהווה העצמי‪.‬‬
‫מקס ובר ‪ :‬בעל השפעה עקיפה על הגישה‪ -‬סבר כי המבנים החברתיים נוצרים ומעוצבים ע"י פעולותיהם החברתיות של היחידים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במפגשים עם תרבויות שונות עלול להיווצר בלבול משום לסמלים יש פרשנויות שונות בין המדינות השונות‪ ,‬לכן הגדרת המצב של אותה סיטואציה היא שונה‪.‬‬
‫ביקורת על פרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מצב חברתי‪ -‬מצב המוגדר ע"י המשתתפים בו‪ ,‬קיימת הגדרה סובייקטיבית של המציאות‪ .‬כמעט לכל מצב חברתי יש כללי משחק שונים‪ .‬התנהגות החברים תוכתב‬
‫החברתי‪ .‬רחבות יותר של עוצמה והמבנה בחברה וכיצד הם משמשים להגבלת ההתנהגות האישית‪.‬‬ ‫המצבמשאלות‬ ‫מתעלמת‬ ‫‪‬‬
‫בהתאם לפירוש‬
‫הגדרת מצב משותפת‪ -‬נוצרת כאשר בני‪-‬אדם מייחסים משמעויות סמליות דומות לאותה מציאות כתנאי לקיום יחסי גומלין משמעותיים ביניהם ‪ ,‬ובכדי ליצור פעילות‬
‫השוואה בין שלושת הפרדיגמות‬ ‫חברתית סדירה ותקינה‪.‬‬
‫סימבולי‬
‫לקיים יחסי גומלין‪.‬‬ ‫אינטראקציוניזםוקשה‬ ‫קונפליקט‬
‫סמליות שונות לאותה מציאות‪ ,‬כתוצאה מכך נוצרים מבוכה ובלבול‬ ‫פונקציונליזם‬
‫נוצרת כאשר בני‪-‬אדם מייחסים משמעויות‬ ‫פרדיגמה‬
‫מצב בלתי משותפת‪-‬‬ ‫מאפיין ‪ /‬הגדרת‬
‫מיקרו‬ ‫מאקרו‬ ‫מאקרו‬ ‫רמת ניתוח‬
‫פעולה אנושית‬ ‫מבנה חברתי‬ ‫מקום היחיד בסדר החברתי מבנה חברתי‬
‫–‬ ‫קונפליקטים‬ ‫קונצנזוס‬ ‫קונצנזוס או קונפליקט‬
‫מציאות אינטר‪-‬סובייקטיבית‪ ,‬ניתוח שיחה‪,‬‬ ‫שדה קרב‪ ,‬שסעים‪ ,‬מאבקים‪ ,‬אי‪-‬שוויון‪,‬‬ ‫סולידריות‪ ,‬סולידריות מכנית‪ ,‬סולידריות‬ ‫מושגים מרכזיים‬
‫אינטרסים מנוגדים‪ ,‬קונפליקט‪ ,‬מטריאליזם הבנות משותפות‪ ,‬ונדליזם‬ ‫אורגנית‪ ,‬קונצנזוס מוסרי‪,‬‬
‫אינטראקציוני‪ ,‬סטטוס חברתי‪,‬‬ ‫היסטורי‪ ,‬קפיטליזם‪ ,‬הון‪ ,‬כוח עבודה בשכר‪,‬‬ ‫עובדות‬
‫סטטוס שיוכי‪ ,‬סטטוס‬ ‫בורגנות‪ ,‬פרולטריון‪ ,‬מערכת מעמדית‪,‬‬ ‫חברתיות‪ ,‬פונקציות‪ ,‬פונקציות גלויות‪,‬‬
‫הישגי‪ ,‬סטטוס מפתח‪ ,‬מערך‬ ‫שעתוק‪ ,‬מנגנון התודעה הכוזבת‪ ,‬תודעה‬ ‫פונקציות סמויות‪ ,‬דיספונקציות‪,‬‬
‫סטטוסים‪ ,‬תפקיד‪ ,‬הגדרת מצב‪ ,‬ניהול‬ ‫מעמדית‬ ‫פרדיגמת ‪ AGIL,‬עיקרון החיברות‬
‫רושם‪ ,‬רושם‬
‫ראשוני‪ ,‬ביטויים שהאדם‬
‫מוסר‪/‬מסגיר‪ ,‬סימטריה‪/‬א‪-‬סימטריה‪,‬‬
‫אזורים קדמיים‬
‫ואחוריים‪ ,‬אי‪-‬התייחסות מנומסת‪,‬‬
‫אינטראקציה ממוקדת‪/‬לא‪-‬ממוקדת‪,‬‬
‫קריאת תגובה‪ ,‬ערנות מבוקרת‪ ,‬עבודה‬
‫רגשית‬
‫הוכציילד‪ ,‬גופמן‪ ,‬גרפינקל‪ ,‬ובר‪ ,‬סיקורל‪,‬‬ ‫מרקס‪ ,‬ספנסר‬ ‫דירקהיים‪ ,‬מרטון‪ ,‬פרסונס‪ ,‬קונט‬ ‫חוקרים מרכזיים‬
‫בקר‪ ,‬למרט‪ ,‬סטנלי כהן‬
‫גישת ההבניה‬ ‫מרקסיזם‬ ‫גישות מרכזיות‬
‫החברתית‬
‫האתנומתודולוגיה‬
‫הגישה הדרמטורגית‬
‫תיאוריית התיוג‬ ‫תיאוריית המערכת העולמית‬ ‫תיאוריית ההתנתקות (זקנה)‬ ‫תיאוריות‬
‫תיאוריות פמיניסטיות‬
‫תיאוריית הכלכלה הפוליטית‬

‫‪17‬‬
 ‫יחידה ‪ : 2‬מהן שאלות סוציולוגיות וכיצד משיבים עליהן‬
‫המחקר הסוציולוגי‬
‫הסוציולוגיה אוספת בצורה שיטתית מידע אמפירי על המציאות‪ ,‬ולאחר מכן מנתחת תיאורטית את הממצאים כדי לנסח הסבר‪.‬‬

‫בעצם נשאלות השאלות ‪ :‬מה (תיאור התופעה‪ ),‬איך ולמה (להסביר את התופעה‪).‬‬

‫כדי לאסוף מידע כלשהו ולנתחו תיאורטית‪ ,‬יש להגדיר קודם באופן ברור וממוקד מהי שאלת המחקר‪ .‬בהתאם לשאלת המחקר‪:‬‬

‫נדע איזה סוג של מידע נידרש לאסוף‬ ‫‪‬‬

‫באיזה שיטות ניתן יהיה להשתמש כדי לאסוף את המידע‬ ‫‪‬‬
‫ובאיזה דרכים נשתמש כדי לנתח את המידע‬ ‫‪‬‬

‫קשרים סיבתיים‬
‫מתאם משמע שישנו קשר שיטתי כלשהו בין שני משתנים‪ ,‬אך לא ניתן להסיק ממנו על קשר סיבתי‬

‫בין שני המשתנים יכול להיות מעורב משתנה שלישי‬ ‫‪‬‬

‫כיוון הסיבתיות‪ :‬יש קושי לקבוע באופן חד‪-‬משמעי מי מהמשתנים משפיע על השני‪ .‬קשרין בין תופעות בעולם החברתי הם תמיד‬ ‫‪‬‬
‫מורכבים‪ ,‬וברוב הפעמים הם אינם חד‪-‬כיווניים‪ ,‬אלא מאופיינים בהשפעות הדדיות המבוססות על סוגים שונים של מנגנונים סיבתיים‬
‫שפועלים בו זמנית‪.‬‬

‫בעיות אתיות‬
‫יש לשאול "האם המחקר מציב בפני הנחקרים סיכונים‪ ?".‬כל עוד המחקר לא מסכן אותם בכל צורה שהיא‪ ,‬הוא נחשב אתי‪.‬‬

‫כיום הנחקרים אינם נתפסים יותר כ"מושאי מחקר ותו לא‪ ",‬אלא מעורבים בתהליך המחקר ועשויים לסייע בניסוח השאלות‪ ,‬להגיב על פרשנות‬
‫החוקר להשקפותיהם‪ ,‬ואף לקבל עותק מהדוח הסופי של המחקר‪.‬‬

‫שאלות סוציולוגיות‬
‫ברה פועלת בדרכים שונות מהדרכים הרשמיות שלפיהן היא אמורה לפעול?‬

‫איך דבר הנתפס כטבעי הוא בעצם מובנה חברתית ע"י השימוש שנעשה בו‬

‫קונסטרוקציוניזם חברתי ‪ – constructionism( )social‬תיאוריה לפיה המציאות החברתית היא פועל יוצא של אינטראקציות בין יחידים‬ ‫‪‬‬
‫וקבוצות‪ ,‬ולא דבר ברור ומובן מאליו‪ .‬ועל פי כך נקבעת הבנה‪ ,‬חשיבות ומשמעות של דבר מה מסוים‪[ .‬הרחבה בפרק ‪7].‬‬
‫‪ -‬התיאוריה מבוססת על ההנחות ש‪:‬‬
‫‪ o‬בני אדם ממשיגים את חוויותיהם ע"י יצירת מודל של עולם חברתי וכיצד הוא מתפקד‪.‬‬
‫‪ o‬השפה היא מערכת חיונית שדרכה בני אדם בונים את המציאות‪.‬‬

‫גישות תיאורטיות שונות ישאלו שאלות שונות‬

‫אינטראקציוניסט ישאל‪ :‬מהם תהליכי האינטראקציה שבאמצעותם מתרחשת הפעילות‬ ‫‪‬‬

‫פונקציונליסט ישאל‪ :‬במה תורם הפעילות להמשך פעילותה התקינה של החברה בכללותה‬ ‫‪‬‬
‫מרקסיסט ישאל‪ :‬האם ניתן לראות בפעילות התייחסות למעמדות כלכליים‬ ‫‪‬‬
‫פמיניסטית תשאל‪ :‬מה הצד הנשי לתופעה‪ ,‬ומה השפעותיה של התופעה על חיי הנשים‬ ‫‪‬‬

‫סוגי השאלות הסוציולוגיות ‪:‬‬

‫שאלה עובדתית – כדי לספק עובדות על היבטים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלה השוואתית – מציבה סביבה חברתית כלשהי מול סביבה אחרת‬ ‫‪‬‬

‫‪18‬‬
 ‫שאלה התפתחותית – משווה בין מצבה של סביבה כלשהי בהווה לבין מצבה בעבר‪ .‬מנסה להבין כיצד הגענו עד הלום‪ ,‬ומהם המגמות‬ ‫‪‬‬
‫העיקריות שאפיינו את תהליכי השינוי‪.‬‬
‫שאלה תיאורטית – שואלת כיצד ומדוע דברים מתרחשים‪ .‬מנסה להבין מה מקור התופעה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫האם הסוציולוגיה מדעית‬

‫מדע )‪ – (science‬שימוש במתודות שיטתיות של מחקר אמפירי‪ ,‬ניתוח של נתונים‪ ,‬חשיבה תיאורטית והערכה לוגית של תקפות הטיעונים לשם‬
‫פיתוח בסיס של מידע בנושא מסוים‪.‬‬

‫הסוציולוגיה היא מדעית עפ"י ההגדרה‪ ,‬אך עם זאת לימוד תופעות אנושיות שונה מהתבוננות באירועים בעולם הפיזי‪ ,‬היות ובניגוד לעצמים‬
‫בטבע‪ ,‬בני האדם הם יצורים בעלי תודעה עצמית ובחירה אשר מייחסים למעשיהם משמעות ומטרה‪.‬‬

‫הטיות של הנחקרים במחקר עשויות לנבוע מ‪-‬‬

‫נחקרים המודעים לכך שמעשיהם נתונים לבדיקה‪ ,‬עשויים להתנהג באופן שונה מהתנהגותם הרגילה (בין אם במודע או לא)‬ ‫‪‬‬
‫הנחקרים עשויים לנסות 'לסייע' לחוקר על ידי הצגת התגובות שהוא מצפה להן לדעתם‬ ‫‪‬‬

‫תהליך המחקר‬
‫‪ 1.‬הגדרת נושא המחקר‬
‫‪ 2.‬סקירת ספרות קיימת – לסקור רעיונות של אחרים (הכוללים מידע קודם‪ ,‬ניסיונות קודמים לפתרון‪ ,‬היבטים בלתי פתורים) כדי לסייע‬
‫להבהיר את השאלות העלולות להתעורר‪ ,‬ולבחון את השיטות שראוי להשתמש בהם במחקר‪.‬‬
‫ניסוח השערה – ניסוח ברור של השערה מוגדרת‪ ,‬בצורה כזו שהממצאים העובדתיים שייאספו יוכלו לספק כראיות מאששות ‪ /‬מפריכות‪.‬‬ ‫‪3.‬‬
‫גיבוש מערך המחקר – להחליט כיצד לאסוף את חומרי המחקר‪ ,‬ע"י בחירת שיטה‪/‬שיטות מחקר‪.‬‬ ‫‪4.‬‬
‫ביצוע המחקר – איסוף נתונים ורישום מידע‪.‬‬ ‫‪5.‬‬
‫‪ -‬בשלב זה עלולות לצוף בעיות מעשיות וקשיים שלא ניתן היה לחזותן מראש‪.‬‬
‫‪ -‬בשלב זה יכולות להתגנב לתהליך המחקר הטיות רבות של תוצאות המחקר בדרכים שונות‪ .‬הטיה שיטתית יכולה להניב הסבר שגוי‪.‬‬
‫‪ o‬הטיית הימנעות מתשובה – כמשתתפים פוטנציאלים בסקר מחליטים שאין ברצונם להשתתף בו‪.‬‬
‫‪ o‬התחמקות מרואיין מתשובה – עלול לקרות כאשר המרואיין אינו רוצה להשיב על שאלה כלשהי מסיבות שונות‪.‬‬
‫‪ 6.‬ניתוח ופירוש הממצאים – ניתוח השלכותיהם של הנתונים שנאספו‪ ,‬ומציאת הקשר בינם לבין בעיית המחקר‪.‬‬
‫דווח ופרסום של ממצאי המחקר – דוח המחקר מוצג כמאמר‪/‬כספר המפרט את דרך המחקר‪ ,‬ומנסה להצדיק את מסקנותיו‪ .‬כולל גם‬ ‫‪7.‬‬
‫טענות בדבר משמעות‪ ,‬כיצד המחקר מתייחס לממצאים קודמים וכו‪'..‬‬

‫הבנה של סיבה ותוצאה‬

‫קשר סיבתי – קשר בו אירוע או מצב אחד גורם למשנהו‪.‬‬

‫לכל התרחשות יש סיבה‪ .‬החיים החברתיים אינם שורה אקראית של אירועים המתרחשים ללא קשר או סיבה‪ ,‬ולכן תפקיד הסוציולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫הוא לזהות סיבות ותוצאות‪.‬‬

‫‪---- 38-40 ---‬‬

‫‪19‬‬
 ‫שיטות מחקר‬
‫יש הבחנה בין שני סוגי שיטות ‪:‬‬

‫שיטות מחקר כמותיות ‪ – research( )quantitative‬שיטות שמנסות למדוד תופעות חברתיות כדי להסבירן‪ .‬שיטות אלה הם חקירה‬ ‫‪‬‬
‫אמפירית שיטתית של תופעה ע"י דגמים מתמטיים וניתוחים סטטיסטיים‪.‬‬
‫‪ -‬שיטות אלה קשורות לפונקציונליזם ולפוזיטיביזם‪.‬‬
‫שיטות מחקר איכותניות ‪ – research( )qualitative‬שיטות שמנסות לאסוף נתונים עשירים ומפורטים המאפשרים להבין לעומק את‬ ‫‪‬‬
‫התנהגותן של יחידים בהקשרים חברתיים‪.‬‬
‫‪ -‬שיטות אלה קשורות לאינטראקציוניזם ולחיפוש משמעויות והבנה‪.‬‬

‫ההבחנה הזו היא תיאורטית בלבד‪ ,‬היות ומחקרים רבים יכולים להשתמש בשיטות מעורבות הכוללות שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות גם יחד‪-‬‬
‫זאת כדי להבין ולהסביר תופעה נחקרת באופן מקיף יותר‪.‬‬

‫סוגי שיטות המחקר השונות בסוציולוגיה‬

‫עבודת שדה ‪ – work( )field‬מחקר בו החוקר יוצא אל השטח‪ ,‬ועורך תצפית משתתפת או ראיונות‪ .‬הממצאים שנאספים בעבודת השדה עוזרים‬
‫לחוקר להרכיב אתנוגרפיה )‪ – (ethnography‬תיאור איכותי של תופעות בחברה אנושית‪.‬‬

‫החוקר יוצא לשטח‪ ,‬עובד‪/‬חי בתוך הקבוצה‪ ,‬ואף עשוי ליטול חלק פעיל בפעילות הקבוצה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבקרים של השיטה טוענים שהחוקר הוא משתתף יותר מאשר צופה מנותק‪ ,‬ולכן עשוי להשפיע על תשובותיהם של המשתתפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬קיימת סכנה שהמשתתפים יפעלו עפ"י האופן בו הם תופסים את ציפיותיו של החוקר‪.‬‬
‫בעבר ההנחה הרווחת הייתה שהחוקר בעבודת השדה יכול לתאר באובייקטיביות את החברה הנחקרת‪ ,‬אך כיום לא פופולרי הדבר ולכן‬ ‫‪‬‬
‫כיום האתנוגרפים נוטים גם להכליל מידע על עצמם ועל טיב הקשר בינם לבין מושא המחקר‪.‬‬
‫בעיות וסכנות במחקרי תצפית משתתפת ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬תחושות בדידות‬
‫‪ ‬סכנות פיזיות אפשריות‬
‫‪ ‬סירוב חברי הקבוצה לדבר בכנות על עצמם‬
‫‪ ‬הצלחת המחקר כתלויה ביכולת החוקר לרכוש את אמונם של הנחקרים‬
‫‪ ‬הזדהות יתר של החוקר עם הנחקרים ‪ ‬איבוד נקודת התצפית של משקיף חיצוני‬
‫האתנוגרפיה מספקת מידע על התנהגות בני האדם בקבוצות‪/‬ארגונים‪ ,‬ועל האופן בו בני האדם רואים את התנהגותם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האתנוגרפיה היא תיאור מחקר איכותנית‪ ,‬המיועדת להקנות ידע מעמיק על תופעות חברתיות בקנה מידה קטן יחסית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סקרים )( – שאלונים או ראיונות הנערכים לקבוצה נבחרת של אנשים‪.‬‬

‫הסוג הנפוץ ביותר של שיטות מחקר כמותית‪ .‬הסקר מאפשר איסוף יעיל של נתונים בנוגע למספר רב של אנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪! 43-46‬‬ ‫‪‬‬

‫ניסויים )( – שיטת מחקר לבדיקת השערה בדבר סיבתיות בין גורמים‪ ,‬ע"י בחינה בתנאים מבוקרים‪.‬‬

‫‪!!47‬‬ ‫‪‬‬

‫‪---‬טבלה בעמוד ‪ 41‬של שיטות המחקר הסוציולוגי ‪---‬‬

‫‪20‬‬
 ‫יחידה ‪ : 3‬תיאוריות וגישות בסוציולוגיה‬
‫דילמות תיאורטיות‬
‫רמת ניתוח – מאקרו‪ ,‬מיקרו או ביניים?‬
‫‪ ‬ניתוח ברמת מאקרו ‪ – analysis( )macro-sociological‬ניתוחים העוסקים במאפיינים של חברות שלמות וביחסי גומלין בין תהליכים‬
‫רחבים ברמה של חברה שלמה‪ ,‬או אף ברמה של מספר חברות‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח מערכות חברתיות בקנה מידה גדול‪ ,‬ותופעות חברתיות רחבות היקף‪ .‬דוג‪ ':‬מערכת פוליטית‪ ,‬שיטה כלכלית‪ ,‬דת‪ ,‬משטר‪.‬‬
‫‪ ‬כולל גם ניתוח של תהליכי שינוי ארוך‪-‬טווח‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח מקרו עוזר להבין את הרקע המוסדי של חיי היום‪-‬יום‪ ,‬היות והאופן בו אנו חיים את חיינו היום‪-‬יומיים מושפע מאוד מהמסגרת‬
‫המוסדית הרחבה‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח מקרו לא רואים את הפרטים (בני אדם יחידים לא רלוונטיים‪ ),‬אלא מדברים על קבוצות גדולות‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שהתיאוריה מקיפה וגדולה‪ ,‬כך קשה יותר לבחון אותה מבחינה אמפירית‪.‬‬
‫‪ ‬שאלות נפוצות בניתוח מאקרו‪:‬‬
‫‪ ‬מה מאפיין את המבנה הריבודי של אותה החברה‬
‫‪ ‬כיצד ומדוע מבנה חברתי משתנה לאורך השנים‬
‫‪ ‬התפשטות של תפיסות תרבותי ודפוסי התנהגות משותפים בקרב רבות מחברות העולם כחלק מתהליך הגלובליזציה‬
‫‪ ‬ניתוח ברמת מיקרו ‪ – analysis( )micro-sociological‬ניתוח העוסק באופיים של יחסי גומלין פנים‪-‬אל‪-‬פנים בין אנשים במצבים‬
‫חברתיים ספציפיים ביום‪-‬יום‪ ,‬וחוקר את מערכות הסמלים והאופן בו משתמשים בסמלים‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרי מיקרו הכרחיים להבהרת דפוסים מוסדיים רחבים‪.‬‬
‫‪ ‬שאלות נפוצות בניתוח מיקרו‪ :‬מה מאפיין את יחסי הגומלין בין ‪ X‬ל‪( -Y‬לדוג' ילדים ויהודים ערבים בחברה הישראלית‪).‬‬
‫‪ ‬ניתוח ברמת ביניים ‪ – analysis( )network-sociological‬ניתוחים העוסקים במאפיינים ובתהליכים המתרחשים במסגרות קבוצתיות‪,‬‬
‫קהילתיות או ארגוניות ספציפיות‪.‬‬
‫‪ ‬ברמת הביניים אפשר לראות את התוצאות וההשפעות של תופעות המיקרו והמאקרו גם יחד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרים ברמת הקהילה של החיים החברתיים עוזרים להבין את האינטראקציה בין רמת המיקרו לרמת המאקרו של החברה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח שמאפשר לראות שרמת המיקרו ורמת המאקרו קשורות אחת לשנייה‪ ,‬כלומר הוא לוקח בחשבון את הקשר בין הרמות הללו‬
‫ומתייחס בו זמנית לשניהם‪ .‬למשל המבטא וצורת הדיבור שלנו רלוונטית גם ליחסי הגומלין עם אנשים שקרובים לנו‪ ,‬וגם לארץ‬
‫והמוצא שלנו ולמעמד החברתי‪.‬‬
‫‪ #‬יש לציין כי סוגיה סוציולוגית יכולה להיחקר ברמות ניתוח שונות‪.‬‬
‫‪ #‬השאלה האם רמת המאקרו קובעת את רמת המיקרו או להיפך אינה רלוונטית‪ ,‬הדגש הוא בהשפעות ההדדיות שמתקיימות באופן מתמיד בין‬
‫הממדים הללו של העולם החברתי‪.‬‬

‫מקום היחיד בסדר החברתי – מבנה חברתי או אוטונומיה אנושית?‬

‫"האם בני האדם פועלים כתוצאה מכוחות חברתיים שמפעילים אותם (בני האדם כחסרי שליטה‪ ),‬או לחלופין בני האדם שולטים בהתנהגותם‬
‫ומעצבים את חייהם‪ ".‬כלומר‪ ,‬האם החברה חיצונית לפרט ומכתיבה את התנהלותו‪ ,‬או שבני האדם הם המכתיבים את ההתנהלות החברתית‪.‬‬
‫האם אנו יוצריה של החברה או שאנו תוצר שלה?‬

‫‪ ‬גישות המדגישות את המבנה החברתי ‪:‬‬

‫‪ -‬המציאות החברתית מעוצבת ביסודיות ע"י כוחות שמעבר לשליטה והבנה של היחידים‪.‬‬
‫‪ -‬היחידים חיים בסדר חברתי נתון‪ ,‬ומתנהגים בהתאם למאפיינים של אותו סדר ובהתאם למיקומם בו‪.‬‬
‫‪ -‬החברה נתפסת כישות בעל קיום עצמאי‪ ,‬שקיימת מעבר ליחידים המרכיבים אותה‪.‬‬
‫‪ -‬עובדות חברתיות (דירקהיים) – עובדות שמכתיבות את פעילות הפרטים בחברה‪ .‬משמע החברה היא הקובעת את גבולות‬
‫ההתנהגות של הפרט‪.‬‬
‫‪ -‬התנהגות היחידים יכולה להיות מעוצבת ע"י כוחות שונים ‪:‬‬
‫‪ ‬גישות מבניות המדגישות את הכוחות התרבותיים כמעצבים ‪:‬‬
‫‪ -‬סמלים‪ ,‬אמונות‪ ,‬ערכים ונורמות הם המעצבים את התנהגויותיהם‪ ,‬מחשבותיהם ותפיסותיהם של היחידים‪.‬‬
‫‪ ‬גישות מבניות המדגישות את הכוחות החומריים כמעצבים ‪:‬‬
‫‪ -‬כוחות מטריאליים כלומר המישור הכלכלי (ייצור וחלוקה של משאבים) הם המעצבים את תחושותיהם‪ ,‬מחשבותיהם‬
‫והתנהגותם של היחידים‪.‬‬
‫‪ -‬אופי הארגון החברתי של הכלכלה‪ ,‬והמיקום של היחידים‪/‬הקבוצות במבנה האי‪-‬שוויוני בחלוקת המשאבים בחברה‪ -‬הם‬
‫הגורמים שמשפיעים על דפוסי חשיבה‪ ,‬דפוסי צריכה‪ ,‬עמדות פוליטיות‪ ,‬התנהגויות‪ ,‬יחסי גומלין בין יחידים‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫‪ ‬גישות המדגישות את הפעולה האנושית ‪:‬‬
‫‪ ‬יחסי הגומלין בין יחידים אוטונומיים הם היסוד של הסדר החברתי‪.‬‬
‫‪ ‬הפעולה האנושית נתפסת כאוטונומית ויצירתית‪ ,‬ובכוחה לכונן את הסדר החברתי‪.‬‬
‫‪ ‬המציאות החברתית לא נתפסת ככוח חיצוני שנכפה על היחידים‪ ,‬אלא תוצר הפעולה של היחידים‪.‬‬
‫‪ ‬התמקדות בדרכים בהן יחידים בונים את המציאות החברתית באמצעות יחסי גומלין ביניהם‪ -‬כלומר בפעולתם של שחקנים חברתיים‬
‫‪ ‬השחקנים החברתיים מפרשים את שקורה סביבם‪ ,‬מגיבים‪ ,‬משדרים מסרים‪ ,‬ומנהלים מו"מ עם שחקנים אחרים‪ -‬וכך הם מבנים‬
‫בעצמם את המציאות החברתית בה הם חיים‪.‬‬
‫‪ ‬העולם החברתי מתעצב בתהליך מתמשך ובלתי נגמר של הבנייה והבנייה מחדש ע"י שחקנים חברתיים אוטונומיים ויצירתיים‬
‫שמנהלים יחסי גומלין ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬כל אדם הוא ישות אוטונומית עם יכולת לפרש את המציאות ולפעול בה באופן ייחודי‪ ,‬ולכן כאשר אדם מנהל יחסים שונים עם אחרים‪,‬‬
‫הוא בעצם תורם לתהליך מתמשך של הבנייה חברתית של המציאות ומשפיעה על אופייה‪.‬‬
‫‪ ‬התמקדות בפעולה האנושית משמע ניתוח ברמת מיקרו (יחסים פנים אל פנים‪ ),‬אך המשמעות היא שהמיקרו משפיע על המאקרו‪.‬‬
‫‪ -‬למשל יחסים בינאישיים בין בני אדם תורמים ליצירה של דפוסים שהופכים למאפיינים של ארגונים‪ ,‬מוסדות ואף חברות שלמות‪- .‬‬
‫מאפיינים כללים של יחסים בין קבוצות אתניות בחברה מסוימת‪ ,‬הם תולדה של הדינמיקה ביחסי הגומלין בין הקבוצות השונות‬
‫במצבים חברתיים ספציפיים‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמא לגישה כי התיאוריה של ובר לפיו הקפיטליזם (מערכת כלכלית‪-‬חברתית) נוצרה ע"י האדם ורעיונותיו (הנצרות הפרוטסטנטית)‬
‫‪ #‬גידנס‪ :‬ההבדלים בין שני הגישות אינם קיצוניים‪ ,‬וניתן לשלב ביניהם‪ .‬העובדות החברתיות אומנם מגבילות את פעילות הפרטים‪ ,‬אך הן לא‬
‫מכתיבות אותם‪ ,‬עדיין יש מקום ליצירתיות ולהבניות שונות במסגרת אותן ההגבלות‪( .‬דומה לאמונה של דתיים באלוהים‪ ,‬שמאמינים שהוא מכתיב‬
‫את המציאות‪ ,‬אך לאדם יש בחירה חופשית‪).‬‬

‫היסוד שמבנה את הסדר החברתי‪ -‬קונצנזוס או קונפליקטים?‬

‫‪ ‬גישות המדגישות את הקונצנזוס ‪: theory( )consensus‬‬
‫‪ ‬תופסות את החברה כמערכת קוהרנטית‪ ,‬בעל רמת אינטגרציה גבוהה‪ ,‬לכידות ותיאום בין חלקיה‪ -‬מה שחיוני לתפקודה התקין של‬
‫המערכת החברתית‪ ,‬ובהיעדרה לא תוכל להתקיים‪ -‬תתי המערכות החברתיים עובדים בשיתוף פעולה למען שלמות החברה השלמה‪.‬‬
‫‪ ‬הנחה כי יש הסכמה כללית של כל אנשי החברה בנוגע לנורמות‪ ,‬ערכים וחוקים‪ ,‬והחברה מתחזקת את המשכיות הסדר החברתי‪.‬‬
‫‪ ‬הלכידות החברתית מושתתת על קונצנזוס רחב סביב העקרונות התרבותיים והערכים היסודיים בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬הסכמות אלה מאפשרות לחברה לתפקד‪ ,‬והם תורמים להמשך קיומה של המערכת החברתית‪.‬‬
‫‪ -‬הסכמות אלה עומדות ביסוד כללי משחק בסיסיים שעל פיהם קונפליקטים חברתיים מווסתים ומוסדרים‪.‬‬
‫‪ ‬גישות המדגישות את הקונפליקט ‪: theory( )conflict‬‬
‫‪ ‬תופסות את החברה כזירת מאבקים רוויה בשסעים‪ ,‬מתחים ומאבקים בין קבוצות חברתיות שונות בעלות אינטרסים מנוגדים‪.‬‬
‫‪ ‬המהות היסודית של החיים החברתיים היא אי‪-‬שוויון ויחסי מאבק על כוח בין קבוצות‪.‬‬
‫‪ -‬קבוצות יכולות להיות מוגדרות עפ"י קריטריונים שונים‪ :‬מעמד חברתי‪ ,‬אתניות‪ ,‬דת‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר וכו‪'..‬‬
‫‪ -‬המאבק וניגוד האינטרסים יכול להיות על משאבים מסוגים שונים‪ :‬כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פוליטיים‪.‬‬
‫‪ ‬מה שגישות הקונצנזוס מפרשים כ"הסכמה יסודית בין בני החברה‪ ",‬מתפרש ע"י גישות הקונפליקט כתוצאה של יחסי כוח ושליטה‬
‫שקיימים בין קבוצות‪ .‬כלומר רעיונות ועקרונות שעליהם יש כביכול קונצנזוס רחב בחברה ושנתפסים כטבעיים‪ ,‬הם בעצם מרכיבים‬
‫במהלך השליטה שמופעל ע"י הקבוצות השולטות בהתאם לאינטרסים שלהם‪.‬‬
‫‪ -‬בחברה קפיטליסטית מה שנראה כקונצנזוס סביב הרעיון שלאדם זכות טבעית להחזיק ברכוש פרטי‪ ,‬זה מפני שבעלי העוצמה‬
‫אשר נהנים מזכות זו מצליחים להשליט את האידיאולוגיה הזו על יתר הקבוצות באמצעים כוחניים‪.‬‬
‫‪ -‬קטגוריות תרבותיות של גבריות ונשיות הם תוצאה של מאבקי כוחות בין המינים‪.‬‬
‫‪ ‬הבסיס לאי‪-‬השוויון נוצר ע"י יחסי גומלין מורכבים המאופיינים בהיררכיות וקונפליקטים בין חברי הקבוצות המובחנות‪.‬‬
‫‪ ‬המנגנונים העיקריים לשמירה על הסדר החברתי הקיים ועל יחסי הכוח הנוכחיים בו‪ ,‬הם מנגנונים של שליטה רעיונית ואידיאולוגית‪,‬‬
‫והם הסיבה לכך שחרף ניגודי האינטרסים הטבועים בכל סדר חברתי‪ ,‬לרוב אינו מתממש הפוטנציאל להיווצרות עימותים חריפים‪.‬‬

‫דילמת המגדר – האם יש להתייחס לנושא המגדר כקטגוריה בפני עצמה?‬

‫‪ ‬כן‪ .‬יש להתייחס להבדלים המגדריים (הגישה הפמיניסטית) ‪:‬‬
‫‪ ‬הגישה תופסת את המגדר כקטגוריה חברתית בפני עצמה‪.‬‬
‫‪ ‬טוענת שחלק ניכר מהניתוחים הסוציולוגיים התעלמו מנשים‪ ,‬מסוגיות נשיות ותפקידן‪ ,‬זאת עקב הטיה גברית של חוקרים גברים‪ ,‬מה‬
‫שהוביל לפירוש מוטה לממצאים‪ -‬כלומר מסקנות המחקרים היו מוטעות עקב כך‪ ,‬ולכן יש צורך להציג את המגדר כקטגוריה חברתית‬
‫מחקרית מובחנת‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' פיאז'ה שבנה תיאוריה על התפתחות מוסרית‪ ,‬לעומת גיליגן שטענה כי ההתפתחות המוסרית של נשים היא שונה לגמרי‪.‬‬
‫‪ ‬לפי הגישה‪ ,‬הבדלים בין המגדרים נובעים ביסודם מן ההבדלים הביולוגיים בין המינים‪.‬‬
‫זהותן של הנשים ומקומן בחברה מעוצב ע"י התפקיד שהן ממלאות במלאכת ההישרדות‪ -‬כלומר בילודה ובגידול ילדים ‪-‬‬
‫זהותם של הגברים מעוצבת ע"י תפקידם בזירות הציבוריות‪ ,‬כמו הפוליטיקה‪ ,‬העבודה ושדה הקרב‬

‫‪22‬‬
 ‫מין – הבדל ביולוגי‪.‬‬ ‫‪ ‬לא‪ .‬אין הבדלים מגדריים‪ ,‬אלא הבניות חברתיות (הגישה הפוסטמודרנית) ‪:‬‬
‫מגדר – הבדל תרבותי‪.‬‬ ‫‪ ‬הביקורת של ג'ודית' באטלר הפוסטמודרנית ‪ :‬אין הבדל‪ ,‬אלא מדובר הבניות חברתיות‪ .‬אם אכן היה‬
‫הבניות חברתיות תרבותיות‬ ‫הבדל לא היינו מתאמצים ללמד את תפקידי החיברות‪ .‬אם הבדלים אלה היו כ"כ ברורים‪ ,‬לא היינו‬
‫שמתלבשות על נשים וגברים‬ ‫מנסים לחברת גברים ונשים לאופן התנהגות מוגדר כמו שסוכני החיברות מלמדים אותנו איך מתנהגים‬
‫נשים ואיך גברים "(אל תשבי ככה זה לא יאה לאישה‪ ,‬זה לא בגדים נשיים‪").‬‬
‫‪ ‬הזרם הפוסט מודרני רואה במגדר היבט נזיל ולא מהות או קטגוריה קבועה‪ -‬באטלר טוענת שההתייחסות המגדרית היא למעשה‬
‫משחק שמתאים עצמו לסיטואציות חברתיות‪ .‬לאורך כל חיינו הפרטים לומדים להתנהג באופן מגדרי‪ ,‬וההיבט הזה מעיד על כך‬
‫שהמגדר הוא לא זהות מהותנית וקבועה‪.‬‬
‫‪ ‬ההבדלים המגדריים בעוצמה ובסטטוס בין גברים לנשים משקפים חלוקות מעמדיות‪ .‬רק ביטולם של הבדלי המעמד ישחרר את‬
‫הנשים משעבודן‪.‬‬
‫‪ ‬ביקורות‪:‬‬
‫‪ ‬פרויד היה אומר על באטלר שהיא מבולבלת שלא פתרה את התסביך האדיפלי שלה‪ ,‬וכשלה בלהבין ולגבש זהות מינית‬
‫בריאה‪ .‬במאמר מוסגר‪ -‬כל הפוסטמודרניזם זה אנשים שהחליקו על השכל‪.‬‬
‫‪ ‬גישתה היא מאוד קיצונית היות וגם אם ישנם הבניות תרבותיות על תפקידי המגדר (ואכן ישנם‪ ),‬מפה ועד להגיד שאין‬
‫הבדל בין המינים זה מופרך ומנותק מהמציאות‪.‬‬

‫דילמת ההתפתחות – מה הגורם העיקרי לשינוי החברה?‬

‫‪ ‬גורמים כלכליים – התפיסה המרקסיסטית ‪:‬‬
‫‪ ‬מרקס ראה בגורם הכלכלי את הגורם העיקרי והבסיסי שמניע את השינויים החברתיים‪.‬‬
‫‪ ‬הביקורת על הגישה טוענת להגזמת יתר בתרומת הגורמים הכלכליים‪.‬‬
‫‪ ‬גורמים תרבותיים‪-‬רעיוניים – התפיסה של וובר ‪:‬‬
‫‪ ‬גורמים לא‪-‬כלכליים כמו רעיונות‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת‪ ,‬ערכים‪ ,‬אידיאולוגיות‪ -‬ממלאים תפקיד חשוב בהיווצרות החברה המודרנית‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי החברה לא מושפע רק מהקפיטליזם‪ ,‬אלא גם מהמדע‪ ,‬הטכנולוגיה והבירוקרטיה‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר תפיסות תרבותיות משתנות‪ ,‬תפיסת חייהם של אנשים את סביבתם משתנה ומוענקת למציאות החברתית משמעות חדשה‪,‬‬
‫מה שגורם לדפוסים חדשים של פעולה והתארגנות חברתית בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמא מובהקת לתפיסה היא הסברו של ובר שהאמין כי תפיסות דתיות השפיעו על צמיחתו של הקפיטליזם‪.‬‬

‫גישות פילוסופיות מרכזיות בחקר המדע‬

‫פוזיטיביזם )‪ – (positivism‬גישה הטוענת שהטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מדעית‪[ .‬המדע בעצם מבוסס על גישת הפוזיטיביזם]‬
‫הגישה טוענת שהסוציולוגיה צריכה "לעבוד" כמו מדעי הטבע‪ ,‬משמע ביצוע מחקרים מדעיים המבוססים על תצפיות ועל איסוף נתונים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫וע"י כך לנסח כללים תיאורטיים וחוקים חברתיים‪.‬‬
‫תומכי הגישה טוענים שהמטרה היא להגיע לחקר האמת‪ ,‬וככל שנבצע מחקרים כך נגלה עוד ועוד אמיתות על החיים‪ ,‬וידע על העולם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הטבע משול לאבוקדו‪ ,‬ומטרת החוקרים זה לגרד את הקליפה ולהגיע לגרעין (האמת‪).‬‬
‫גישה זו שלטה‪/‬דומיננטית עד אמצע המאה הקודמת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוקרים פוזיטיביסטיים ידועים בסוציולוגיה‪ :‬דירקהיים‪ ,‬קונט‪ ,‬וספנסר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקורות על הפוזיטיביזם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הפוזיטיביזם מוגבל לחקירה דרך החושים‪ .‬עם זאת קיימים דברים רבים בעולם שאנו לא תופסים בחושים (כמו חמצן‪ ,‬גלי רדיו)‬
‫‪ ‬כל הכלים הפוזיטיביסטיים הם כלים אנושיים‪ ,‬כמו שפה אנושית‪ ,‬לוגיקה וכד‪ '-‬וגם הם מוגבלים‪ .‬לא ניתן לחקור את מה שאי‬
‫אפשר לומר במילים‪.‬‬
‫‪ ‬המדע הפוזיטיביסטי משתמש בהסקה אינדוקטיבית‪ ,‬כלומר הסקה מהפרט אל הכלל‪ .‬הסקה שכזו היא בעייתית ביותר ושגויה‬
‫מבחינה לוגית‪ -‬ראה ערך 'בעיית האינדוקציה' של דיוויד יום‪.‬‬
‫‪ ‬מדען לא יחקור השערה שהוא חושב שאינה נכונה‪ ,‬ולכן לא יחפש להפריכה אלא בעל מוטיבציה לאשש אותה‪.‬‬
‫חשוב מאוד לקחת בערבון מוגבל את כל הממצאים המדעיים היות ויש בהם מגבלות רבות ואין להסתמך עליהם בהבנת המציאות‪.‬‬

‫הגישה הפוסט מודרנית )‪– (postmodernism‬‬

‫ניתן לדמות אותה לבצל‪ .‬כשמורידים גלד אחד מגלים עוד אחד ועוד אחד עד שבסוף נשארים עם כלום‪ .‬גלד אחד לא יותר נכון מהאחר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אלא הוא פשוט גלד‪ .‬אותו דבר גם בידע בעולם‪ -‬לא קיים בגישה גרעין מהותני של אמת‪.‬‬
‫‪ -‬לא קיים מושג של אמת במדע ולכן אין טעם לחפשו‪.‬‬
‫‪ -‬אין משמעות לרצף כרונולוגי היסטורי בבחינה הערכית של התופעה‪.‬‬
‫‪ -‬אין לשפוט מה נכון או לא נכון כי אין דבר כזה‪.‬‬
‫ביקורות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ישנה אמת אחת‪ ,‬אך לבני אדם אין תפיסה שלה‪ .‬כל חקירת המציאות ע"י השכל האנושי מוגבל ע"י השכל האנושי (הרעיון מוסבר‬
‫בחטא עץ הדעת בתורה‪ ).‬לטבע יש חוקים‪ ,‬ובני אדם שואפים לגלותם‪ ,‬אבל אותם חוקי המציאות והתכלית אינם נתונים לוויכוח‪.‬‬
‫‪ ‬לא ניתן להגיד שאין דבר כזה נכון או לא נכון כי זו טענה שקורסת לתוך עצמה‪ .‬אם הכל יחסי ותלוי‪-‬תרבות אז אין משמעות‬
‫‪23‬‬
 ‫לערכים ולפיכך כל המעשים קבילים‪.‬‬
‫‪ ‬תיאוריה שקורסת לתוך עצמה ומפריכה את עצמה לוגית‪ -‬הפוסטמודרניזם‪ ,‬כתורה שמחייבת ודוגלת ברלטיביזם מוסרי היא‬
‫גישה אנטי‪-‬מוסרית‪ ,‬מאחר שהיא לא שופטת ערכית אידאולוגיות ומסורות תרבותיות המנוגדות לליברליזם‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬הפוסטמודרניסטים מנתחים את הלך הרוח ונותנים פרשנות לרוח הדברים‪ ,‬ולא מאמינים שיש אמת אבסולוטית שניתן לבדוק‬ ‫‪‬‬
‫בתנאי מעבדה‪ ,‬כך שלפי הגישה לא קיימת כלל אובייקטיביות מחקרית‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬הפוסטמודרניסטים טוענים צריך לתת במה גם לתפיסות של הקבוצות המושתקות שלא נתנו להם קול (כמו פמיניזם)‬ ‫‪‬‬
‫לגישה אופי ביקורתי ‪ :‬היא מבקרת את המודרניזם‪ ,‬ורואה במודרניות את אפלת הנאורות – התפיסה המקובלת בחברה שמה שמודרני‬ ‫‪‬‬
‫הוא טוב ומתפתח יותר ונכון יותר‪ .‬הם רואים שיש אפלה של ניצול‪ ,‬דיכוי והרס של העולם הראשון את העולם השלישי‪ ,‬ולכן אי אפשר‬
‫לקחת את המודרניזם ולהגיד שאנו צריכים לשאוף להיות מודרניים ולהסתכל בזלזול על חברות מסורתיות‪.‬‬
‫מישל פוקו ‪ :‬חוקר פוסטמודרניסט צרפתי שהיה הומוסקסואל מוצהר‪ ,‬ומת מאיידס‪ .‬הרגיש וכתב את דעותיו‬ ‫‪‬‬
‫מהשוליים החברתיים‪.‬‬
‫‪ ‬שאלת העוצמה – כיצד יחידים וקבוצות כופים את מטרותיהם על אחרים? (שאלה נפוצה בסוציולוגיה)‬
‫פוקו טען שהעוצמה פועלת באמצעות השיח‪.‬‬
‫‪ -‬פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר‪ ,‬וגם את מה שאסור‪ .‬השיח‬
‫מפעיל על הסובייקט כוח‪ ,‬מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה‪.‬‬
‫‪ ‬השיח )‪ – (discourse‬דרכי הדיבור והמחשבה על נושאים מסוימים‪ ,‬המושתתות על הנחות משותפות‪.‬‬
‫‪ -‬השיח מעצב גישות מקובלות כלפי תופעות‪.‬‬
‫‪ -‬שיח מבוסס יכול לשמש מכשיר רב‪-‬עוצמה להגבלת דרכים חלופיות של מחשבה או דיבור‪ .‬הוא‬
‫יוצר מציאות ומגדיר את גבולות הידע ואת התפיסה לגבי המציאות החברתית‪- .‬‬
‫מערכות של חשיבה וידע נשלטים ע"י חוקים‪ ,‬אשר מפעילים את מודעות האדם‪ ,‬ומגדירים את טווח‬
‫המושגים האפשריים לחשיבה‪ ,‬ובכך יוצרים גבולות חשיבה‪.‬‬
‫‪ -‬הידע מהווה כאמצעי שליטה‪ ,‬ונעשה ע"י טכנולוגיות של פיקוח‪ ,‬אכיפה והטלת משמעת‪.‬‬
‫‪ -‬בעלי העוצמה הם אלה שמשפיעים על עיצוב השיח הדומיננטי בחברה ע"י הכתבת הידע שלנו‪ .‬הם מכתיבים את הידע בצורה‬
‫שעובדת לטובתם‪ -‬מלמדים אותנו איך לחשוב‪ ,‬ועושים זאת בצורה שתשרת את האינטרסים שלהם‪.‬‬
‫‪ -‬יש לחקור מי מעצב את הזיכרון הקולקטיבי‪ ,‬ולאיזה מטרה‪.‬‬
‫‪ -‬עפ"י השיח ניתן להבין את הדינמיקה החברתית‪ ,‬היות ושיח הוא אף פעם לא ניטרלי‪ -‬לשיח יש כוח ועוצמה‪ ,‬והוא מוכתב ע"י‬
‫בעלי העוצמה‪ ,‬ולכן לכל שיח יש משמעות חברתית‪ ,‬תרבותית ופוליטית‪- .‬‬
‫דרך הדיבור על תופעה חברתית והמחשבה על נושאים מסוימים אנחנו יכולים להבין ולפרש את הלך הרוח החברתי באותה‬
‫תקופה‪ .‬לוקחים טקסטים חברתיים‪ ,‬מפרשים מנתחים ומבינים לגביהם מהן התופעות החברתיות ומיהם בעלי העוצמה‬
‫בחברה– מי מכתיב את ספרי הלימוד בביה"ס‪ ,‬מי מכתיב את דפוס החשיבה בעיתונות היומית ובטלוויזיה? ‪-‬‬
‫השיח משפיע על הדרך שבה אנו רואים את הדברים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שתי צורות שיח שונות עשויות לשמש לתיאור קבוצות לוחמי‬
‫גרילה‪ ,‬האחת מתארת אותם כ"לוחמי חופש" והשנייה כ"טרוריסטים‪- ".‬‬
‫השיח מהווה למעשה את המציאות ‪ -‬האופן שבו אנו מדברים על דברים‪ ,‬האופן בו אנו מתייחסים אליהם‪ ,‬מעצב את המציאות‬
‫ומכתיב אותה‪.‬‬
‫‪ -‬השיח הנהוג בחברה מסוימת לגבי נושא מסוים מכתיב את העמדות שיכולות להינקט על ידי בני חברה זו בנושא המדובר‪.‬‬
‫‪ -‬השיח מפעיל על הסובייקט כוח‪ ,‬מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה‪.‬‬
‫ארכיאולוגיית הידע ‪– knowledge( of archaeology )the‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬השיח משתנה מחברה לחברה ולאורך תקופות‪ ,‬ומגדיר פעילות נורמלית ופעילות סוטה‪ .‬לדוג‪ ',‬כיום שיגעון מוגדר ע"י השיח‬
‫הרפואי‪ ,‬שמדגיש היבטים של מחלה וטיפול‪ ,‬אך בימי הביניים נחשבו משוגעים לבלתי מזיקים ואף בעלי חוש לראיית הנסתר‪,‬‬
‫ובכך ניתן לראות שונות היסטורית בנוגע לתפקיד והבנת המשוגע‪ ,‬באופן שמאיר על התפיסה הדומיננטית באותה תקופה‪ .‬דוג'‬
‫נוספת היא ההומוסקסואליות והאופן בה מתייחסים לתופעה היום ופעם‪.‬‬
‫ז'אן בודריאר ‪ :‬התקשורת הרסה את יחסינו עם העבר ויצרה עולם ריק וכאוטי‪ .‬החיים החברתיים מושפעים מאותות ודימויים המגיעים‬ ‫‪‬‬
‫מהתקשורת (כמו בתכניות טלוויזיה‪ ),‬וחלק ניכר מעולמנו הפך ליקום מדומה בו אנו מגיבים לדימויי תקשורת במקום לאנשים אמיתיים‪.‬‬
‫זיגמונט באומן ‪ :‬אנו חיים בעולם פוסט‪-‬מודרני‪ ,‬ואין בכוחה של הסוציולוגיה המודרנית לנתח כיאות עולם פוסט‪-‬מודרני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מודרניות נזילה ‪ – modernity( )liquid‬מתאר את העולם כמצוי בזרימה ובחוסר ודאות מתמידים‪ ,‬למרות ניסיונות להשליט בו סדר‪.‬‬
‫יורגן הברמס ‪ :‬תהליך המודרניות הוא פרויקט שלא נשלם‪ -‬עלינו להרחיבו ולפתחו‪ -‬לחתור ליותר דמוקרטיה‪ ,‬חירות‪ ,‬רציונליות‪ .‬לדבריו‬ ‫‪‬‬
‫הפוסט‪-‬מודרניסטים היו פסימיסטים ותבוסתנים‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫שינויים באופי החברה ובסוציולוגיה‬
‫‪ 3‬תיאוריות בנות זמננו היוצאות מן ההנחה כי הגלובליזציה משנה במהירות את החברות האנושיות‪ ,‬ומנסות להסביר את מגמת השינוי החברתי‬
‫בימינו בצורה אחרת מהתיאוריות הקלאסיות‪.‬‬

‫מנואל קסטלס ‪ :‬כלכלת הרשת‬

‫החברה בימינו היא חברת המידע המאופיינת בעלייתן של כלכלת הרשת‪.‬‬

‫כלכלת הרשת – כלכלה התלויה בקשרים שהתקשורת הגלובלית מאפשרת‪.‬‬

‫הכלכלה הקפיטליסטית בימינו תלויה בתקשורת האלקטרונית ובתקשורת המחשבים‪ ,‬באופן שמשפיע גם על הזהות של הפרט‪ .‬הפרט נקרא אצל‬
‫קאסטלס כ "היחיד המרושת‪ "-‬הכוונה לכך שהזהות האישית של היחיד בחברה המודרנית משתנה‪ ,‬וזאת בהתאם לאינטראקציות שאנו יוצרים‪,‬‬
‫ולכן היא גמישה הרבה יותר‪.‬‬

‫שינויים אלה משפיעים על הזהות האישית‪ ,‬הזהות הגברית והנשית (זהויות חדשות ולא עפ"י תפקידים מסורתיים כמו בעבר‪ ),‬תחום המשפחה‪.‬‬

‫אנתוני גידנס ‪ :‬רפלקסיביות חברתית‬

‫רפלקסיביות חברתית ‪ – reflexivity( )social‬עידן המידע דורש מאתנו (הפרטים בחברה) לתת מצד אחד אמון במערכות חברתיות שסובבות‬
‫אותנו‪ ,‬מצד שני להיות מאוד ביקורתיים‪ ,‬רפלקסיביים כלפיהם‪.‬‬

‫בעולמנו החדש יש סוגי סיכונים חדשים ואי‪-‬וודאויות‪ ,‬ולכן יש לבחון ללא הרף את הנסיבות שאנו חיים בהן ולהביאן בחשבון‪ ,‬שכן האמון‬ ‫‪‬‬
‫שאנו נותנים משמע לקיחת סיכונים‪.‬‬
‫היבטים רבים של החיים שנחשבו בעבר כמובנים מאליהם‪ ,‬הופכים בימינו לשאלות פתוחות המחייבות קבלת החלטות‪ ,‬מה שמעורר גם‬ ‫‪‬‬
‫דילמות מוסריות חדשות‪.‬‬
‫בעבר אמון התבסס על הקהילה המקומית‪ ,‬אך היום חיינו מושפעים מאנשים שאיננו מכירים מהקצה השני של העולם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעידן המודרני אנו נוטים כל הזמן לבחון מחדש היבטים שונים במציאות החברתית הסובבת אותנו‪ ,‬ולא לקחת אותם כמובנים מאליהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא‪ ,‬למשל סוגיית מדינת הלאום‪ ,‬אנו מפסיקים לראות במדינת הלאום את המרכז‪ ,‬והיא נחלשת בהרבה מאוד מובנים‪ -‬לדוג' הכתבות‬ ‫‪‬‬
‫על האקדמאיים שלומדים בחו"ל‪ ,‬שכבר לא מסתכלים בעין עקומה על יורדים‪ ,‬ומעודדים להגשים את עצמם באופן אחר‪ -‬כי שם האופציות‬
‫גדולות יותר‪ .‬מדינת הלאום כבר לא נתפסת המוקד (לא כמו אז שרבין כינה את היהודים כ"נפולת של נמושות‪").‬‬
‫דוגמא נוספת‪ ,‬חלה דמוקרטיה של רגשות‪ -‬גברים לוקחים יותר ויותר חלק בגידול וטיפול המשפחה והילדים‪( .‬כתבה מהבוקר‪ -‬חוק‬ ‫‪‬‬
‫בכנסת של גברים שזכאיים ל‪ 8‬ימים של חופשת לידה‪ ).‬הרבה מוסדות במבחנים חברתיים כבר לא נתפסים כמובנים מאליהם‪.‬‬

‫אולריך בק ‪ :‬חברת הסיכון וסכנות גלובליות‬

‫אורליך בק דיבר על חברת הסיכון – אנו נמצאים בעידן המודרניות השנייה‪ .‬בתקופתנו ישנן סכנות חברתיות שלא הכרנו בעבר‪ .‬סכנות שהמדע‬
‫והטכנולוגיה יצרו‪ ,‬ולא הטבע‪ ,‬והם סכנות גלובליות‪.‬‬

‫כדי להתמודד עם סיכונים אלו‪ ,‬סיכונים גלובליים במהותם‪ ,‬יש צורך לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות השונות בעולם‪ .‬ככל שיש‬ ‫‪‬‬
‫שיתוף פעולה בין‪-‬מדינתי כך נוכל להתגבר על הסכנות הגלובליות‪ ,‬היות ומדינת הלאום אינה מסוגלת להתמודד עם סכנות אלו‪.‬‬
‫לכן יש לחשוב במושגים אוניברסליים וקוסמופוליטיים (תפיסה הרואה את כל האנושות כאחת ללא חלוקת לאומים‪ )-‬כאזרחי העולם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיכונים שעומדים בפנינו כמו מתקפות טרור‪ ,‬התחממות כדוה"א‪ ,‬ההשלכות של פיתוח טכנולוגי כמו הנדסה גנטית או ננו‪-‬טכנולוגיה וכו‪'..‬‬ ‫‪‬‬
‫תת‪-‬פוליטיקה היא שדה פעילות חדש של רפורמה חברתית ופוליטית המאופיינת בצורות חדשות של אקטיביזם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬האחריות לניהול הסיכונים אינה יכולה להישאר רק בידי פוליטיקאים ומדענים‪ ,‬אלא מתרחבת גם אל קבוצות אזרחים פעילים‪.‬‬
‫‪ -‬בכוחה של התת‪-‬פוליטיקה להשפיע על המנגנונים הפוליטיים המסורתיים‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫הולדת הסוציולוגיה‬
‫הסוציולוגיה צמחה בעקבות שני תהליכים מהפכניים של שינוי ‪:‬‬

‫‪ 1.‬המהפכה התעשייתית )‪– (1900‬‬

‫‪ ‬שינתה את תנאי החיים החומריים והשגת צרכי הקיום‬
‫‪ ‬יצרה בעיות חברתיות חדשות כמו צפיפות‪ ,‬זיהום תעשייתי‪ ,‬בעיות תברואה ותחלואה‬
‫‪ 2.‬המהפכה הצרפתית )‪– (1789‬‬
‫‪ ‬סיום משטרי המונרכיה באירופה‪ ,‬ותום זכויות יתר לאצולה ולכמורה‬
‫‪ ‬עליית אידיאלים של חירות וזכויות האזרח‬
‫‪ ‬המהפכה המדעית‪ -‬עליית תנועות ההשכלה באירופה שקראה תיגר על סמכויות הדת‪ ,‬ותמכו ברציונליות ופוזיטיביזם‬

‫הרברט ספנסר ‪– Spencer( )Herbert‬‬

‫‪ ‬סוציולוג ופילוסוף אנגלי‪.‬‬
‫‪ -‬דרוויניסט הדוגל בתחרות ובמלחמת מעמדות‪.‬‬
‫‪ -‬הוא המציא את המושג ‪(' fittest" the of "survival‬הישרדות המתאימים‪ '-‬מושג מתיאוריית האבולוציה‪).‬‬
‫‪ ‬אבולוציה חברתית ‪ – darwinism( )social‬ספנסר טען שכמו שהעולם כפוף לאבולוציה ביולוגית‪ ,‬כך‬
‫חברות אנושיות כפופות לאבולוציה חברתית‪ .‬עקרונות הגישה‪:‬‬
‫‪ -‬הברירה הטבעית בחברה‪ :‬האי‪-‬שוויון המובנה בטבע יוצר בחברה מאבק קיומי‪ ,‬ובכך הישרדותם של‬
‫הכשירים ביותר יוצרים התפתחות וקידמה‪ .‬כלומר קונפליקט בין קבוצות בחברה מובילות להתקדמות‬
‫של הנעלים על הנחותים‪.‬‬
‫‪ -‬חברות פשוטות מתפתחות למורכבות‪- .‬‬
‫ספנסר סבר שהישרדותם של הכשירים ביותר מתקיים בחברה‪ ,‬ולכן שלל את התערבות המדינה כדי‬
‫לתמוך בחלשים‪.‬‬
‫‪ -‬מתבססת על ההנחה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים‪ ,‬מפותחים וטובים יותר‪ ,‬שסיכוי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר‬
‫משל הגזעים ה"נחותים‪ ",‬ולכן על הנחותים לקבל את מרותם של הגזעים הנעלים מהם (יישום חשיבת פרדיגמת הקונפליקט‪- ).‬‬
‫ספנסר סבר שגידול האוכלוסייה יוצר תחרות בין הפרטים ומהווה מנוע לצמיחה‪ ,‬ביוצרו תמריץ לכל פרט בחברה להתייעל‪ ,‬להסתגל ולהוליד פחות צאצאים‪ ,‬ובאופן כללי‬
‫הגידול גורם להתארגנות הפרטים במבנים חברתיים‪ .‬סבר שההתפתחות האבולוציונית תביא לכך שהתחרות האלימה‪ ,‬למשל מלחמה‪ ,‬תתחלף בתחרות לא‬
‫אלימה‪ ,‬שתיערך במסגרת השוק החופשי‪.‬‬
‫ספנסר האמין שהקדמה האבולוציונית הולכת בכיוון חיובי מכיוון שישנו תהליך של ברירה טבעית במסגרתו המתאימים ביותר שורדים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬מאלתוס ‪ :‬גידול יתר באוכלוסייה גוררת מלחמת קיום על משאבים (טריטוריה ומקורות מזון) עקב כך שלא כל הפרטים יכולים לשרוד‪- .‬‬
‫דארווין ‪ :‬העניים והנקלים מתחתנים כמעט תמיד בגיל צעיר ומולידים יותר ילדים‪ ,‬בעוד שאנשים בעלי ערכים‪ ,‬המתחתנים בשלב מאוחר יותר של חייהם‪ ,‬רק כאשר יש‬
‫להם אפשרות לכלכל משפחה‪ ,‬מולידים פחות‪ .‬הוא טען כי יש בכך לגרום לדירדור האומה‪ .‬בנוסף חזה שבעתיד יושמדו ברחבי העולם גזעים נחותים רבים על‬
‫ידי גזעים בעלי תרבות גבוהה משלהם‪.‬‬
‫ביקורות על גישת האבולוציה החברתית –‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התיאוריה מעוררת מחלוקת מוסרית ופוליטית‪.‬‬
‫‪ ‬ברמה הפסיכולוגית‪ ,‬התנהלות עפ"י התיאוריה תעודד אנוכיות‪ ,‬תחרות וחוסר רחמים (התיאוריה היוותה בסיס לנאציזם‪).‬‬
‫‪ ‬קיום העם היהודי הוא הוכחה חיה שמפריכה את נכונות התיאוריה‪ -‬דווקא העם הכי מלוכד בהיסטוריה שמקדש ערכים של‬
‫אלטרואיזם וערבות הדדית מהווים בסיס איתן להישרדותה‪.‬‬
‫‪ ‬התיאוריה מניחה התקדמות ליניארית חד‪-‬כיוונית וחד‪-‬קווית של התפתחות מ"הפרימיטיבי" אל "הנאור" (מבוסס על תיאוריית‬
‫הקידמה‪ -‬ולכן לעומתה יש לזכור את התיאוריה המנוגדת שהיא תיאוריית ההתנוונות‪).‬‬
‫‪ ‬התאוריה יצאה מנקודת הנחה שכל התרבויות משתנות באותה הדרך‪ ,‬ושיש להם את אותן המטרות (הנחה מוטעית‪).‬‬
‫‪ ‬התאוריה נסתרת על ידי ראיות רבות‪ -‬מרבית (אם כי לא כל) החברות ה"פרימיטיביות" הן שלוות יותר או דמוקרטיות יותר‬
‫מחברות מודרניות רבות‪ ,‬ולרוב הן בריאות יותר מבחינה תזונתית‪ ,‬אקולוגית ופסיכולוגית (פחות מחלות נפש‪ -‬יש לציין כי החברה‬
‫המודרנית משופעת בחולי נפש‪ ,‬ובעיקר בדיכון שנחשבת כמחלה של המודרניות‪ ,‬כמו גם חרדה‪).‬‬

‫‪26‬‬
 ‫יחידה ‪ : 4‬גלובליזציה ועולמנו המשתנה‬
‫גלובליזציה‬
‫גלובליזציה )‪ – (globalization‬העמקת הקשרים בין מדינות וחברות מכל העולם במגוון היבטים‪ ,‬באופן המפחית את נוקשות הגבולות בין‬
‫החברות האנושיות השונות‪.‬‬

‫הגלובליזציה באה לידי ביטוי בטכנולוגיות תקשורת אלקטרונית‪ ,‬יחסים כלכליים‪ ,‬הסכמים פוליטיים‪ ,‬תיירות גלובלית‪ ,‬דפוסי הגירה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫העמקת הקשר והתלות בין קבוצות חברתיות בעולם (תלות הדדית‪ ),‬טשטוש הגבולות הפיזיים והתרבותיים וכו‪'..‬‬
‫ויקיפדיה‪ :‬התרחבות‪ ,‬האצה והעמקה של הקשרים הפוליטיים‪ ,‬התרבותיים והכלכליים בין מדינות‪ ,‬חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של‬ ‫‪‬‬
‫כלכלות‪ ,‬תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם‪.‬‬
‫היבטי הגלובליזציה ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬חברתיים ותרבותיים – התעצמות יחסי הגומלין (הממשיים והווירטואליים) והיקף זרימת מידע‪ ,‬סמלים‪ ,‬נורמות ותכנים תרבותיים‪.‬‬
‫‪ ‬כלכליים – מתרחבים יחסי החליפין הכלכליים שחוצים גבולות בנוגע לקניה ומכירה של סחורות‪ ,‬מוצרים ושירותים‪.‬‬
‫‪ ‬פוליטיים – היווצרות מוסדות ונורמות בינלאומיים שאמורים לקבוע את דפוסי ההתנהגות של המדינות בתחומים השונים‪ .‬כמו נושא‬
‫זכויות האדם‪ ,‬אמות מידה בינלאומית לאיכות הסביבה‪ ,‬כלליים בינלאומיים להלבנת הון‪ ,‬הגנה על זכויות קניין רוחני וכו‪'..‬‬
‫חברה מסוימת יכולה להיות משולבת במערכת הגלובלית במידות שונות בכל אחד מהממדים‪.‬‬
‫רבים רואים בגלובליזציה כהתפתחות החברתית החשובה ביותר של זמננו‪ ,‬האמורה לעצב את עתידו של המין האנושי כולו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאורך ההיסטוריה היו אוכלוסיות צפופות הרבה פחות‪ ,‬ורק במאה העשרים התקיימה מהפכת עיור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגורמים המרכזיים להתפתחות הגלובליזציה (והשלכות של כל גורם)‬

‫‪ 1.‬התפתחות טכנולוגיית המידע והתקשורת –‬
‫‪ ‬התפתחות האינטרנט מאפשרת צמצום פערים בזמן ובמרחב‪.‬‬
‫‪ ‬המרחק בין המדינות השונות כבר לא רלוונטי לצורך העברת מסרים‪ ,‬כך גם בנוגע לזמן – הטכנולוגיה מאפשרת לחבר בין אנשים‬
‫במרחב הגיאוגרפי ולהפיץ ידע מסוגים שונים‪ ,‬לקהל גלובלי‪( .‬קהל בכל העולם חשוף לאותו הידע‪).‬‬
‫‪ ‬התקשורת יוצרת קהל גלובלי – קהל שמודע ומכיר‪ ,‬לא רק את הנעשה בגבולות מדינתו‪ ,‬אלא את הנעשה בכל העולם‪.‬‬
‫‪ ‬ההשלכות החברתיות של הגורם ‪:‬‬
‫א‪ .‬האחריות החברתית מתרחבת החוצה – האחריות החברתית כבר לא מתמקדת רק בזירה הלאומית‪ ,‬אלא ישנה אחריות‬
‫חברתית גם למה שקורה מחוץ לגבולות המדינה‪ ,‬ואירוע שקורה במקום אחד בעולם יכול לעורר הדים גם במדינות אחרות‪.‬‬
‫‪ -‬הביקורתיות גדלה והולכת‪ .‬גם אם אין התערבות מיידית‪ ,‬יש תהליך של ביקורתיות שגורמת בסוף לשינוי‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' באסונות כמו הוריקנים ורעידות אדמה‪ ,‬יש התגייסות מוסרית והומניטרית מרחבי העולם‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' ישראלים שיצאו להפגין מול הגבול עם סוריה למען הזכויות של העם הסורי‪ ,‬עקב התמונות על ההתרחשויות שם‪.‬‬
‫‪ -‬בית הדין בהאג ששופט על פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזהות העצמית לא מבוססת רק על מדינת הלאום – עם השנים והגלובליזציה מעמד מדינת הלאום הולך וקטן‪ ,‬ובהרבה מקרים‬
‫אנשים יגדירו עצמם כ'אזרחי העולם‪'.‬‬

‫‪ 2.‬הגורם הכלכלי –‬
‫כיום הכלכלה מבוססת על מידע (תוכנות מחשבים‪ ,‬מוצרי תקשורת משוכללים וכו‪ '),‬בניגוד לתקופות עברו שבהם הכלכלה הייתה‬ ‫‪‬‬
‫מבוססת על חקלאות או על תעשייה‪.‬‬
‫הכלכלה היום גלובלית ולא נעצרת בגבולות הלאומיים‪ ,‬אלא מחברת בין לאומים וחברות שונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מושגים סוציולוגיים להגדרת העידן העכשווי והכלכלה בו ‪" :‬הכלכלה החדשה" ‪" ,‬עידן המידע" ‪" ,‬החברה הפוסט‪-‬תעשייתית‪".‬‬ ‫‪‬‬
‫ההשלכות של הכלכלה הגלובלית ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬תאגידים על‪-‬לאומיים ‪– corporations( )multinational‬חברות ענק שמייצרות סחורות ושירותים‪ ,‬בארצות שונות‪ ,‬אשר לא‬
‫קשורות למדינה אחת בלבד‪ .‬תאגידים אלו מאיצים את הגלובליזציה‪ .‬דוג‪ '-‬קוקה קולה‪ ,‬מקדונלדס‪ ,‬מיצובישי‪.‬‬
‫‪ -‬מאפייניו של התאגיד הבינלאומי הם שהוא נמצא בכל העולם‪ ,‬ומספק אחידות באיכות המוצרים ובשירות‪.‬‬
‫‪ -‬החברות הללו רואות את השווקים שלהם כשווקים בינלאומיים‪/‬גלובליים‪ -‬הם לא רק מייצרים לחברה בה הם יושבים‪.‬‬
‫‪ -‬לרוב חלקי המוצר מיוצרים במקומות שונים בעולם (למשל בובת פלסטיק ברבי שכל חלק שלה מיוצר במקום אחר בעולם‪).‬‬
‫ב‪ .‬הכלכלה האלקטרונית )‪ – (e-commerce‬מסחר ועסקאות הנעשים באופן אלקטרוני באינטרנט‪.‬‬
‫‪ -‬מסחר זה כולל פעילויות של הפצת מידע מספקים‪ ,‬פעילויות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים‪ ,‬והעברת הון וכספים‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫לדוג' ‪ pal-pal‬שמאפשרת העברת הון וכספים בדרך אלקטרונית‪ .‬הכסף האלקטרוני מועבר ממדינה למדינה באופן מכוון‬ ‫‪-‬‬
‫באמצעות לחיצת כפתור‪.‬‬

‫‪ 3.‬הגורם הפוליטי –‬
‫שני שינויים פוליטיים הובילו וגרמו להתגברות הגלובליזציה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫א‪ .‬התמוטטות הקומוניזם הסובייטי )‪ (1989‬שהוביל להתפרקות ברה"מ )‪ – (1991‬הארצות של הגוש הסובייטי (רוסיה‪ ,‬פולין‪,‬‬
‫הונגריה‪ ,‬אוקראינה וכו)' מתחילות לאמץ שיטות פוליטיות ומשטרים פוליטיים מערביים‪ ,‬ומשום כך הם משתלבות יותר ויותר‬
‫בכלכלה הגלובלית‪ .‬הם לוקחים על עצמם להיות דמוקרטיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקמת מנגנוני שליטה ובקרה בין לאומיים ואזוריים – ארגונים בינלאומיים שמכנסים יחדיו מדינות שונות ונציגויות שונות של‬
‫מדינות בעולם‪ ,‬ומקבלים על עצמם החלטות במישור הבינלאומי‪ .‬כמו למשל האיחוד האירופי‪ ,‬הליגה הערבית‪ ,‬בית הדין בהאג‪,‬‬
‫פיפ"א בספורט‪.‬‬

‫לסיכום של גורמי הגלובליזציה‪ :‬גידנס מצביע על חמישה גורמים שמעודדים ויוצרים את הגלובליזציה‪.‬‬

‫תקשורת (בעיקר טלוויזיה) – מעבירה תכניות שונות ממדינות שונות עם תכנים שונים‪.‬‬ ‫‪1.‬‬
‫אמצעי התקשורת האלקטרוניים – אינטרנט‪ -‬פיתוחו מאפשר התקשרות מיידית ומהירה בין נקודות שונות ומרוחקות בעולם‪ .‬טלוויזיה‪,‬‬ ‫‪2.‬‬
‫לווין‪.‬‬
‫‪ 3.‬הכלכלה הגלובלית – הצמיחה של הכלכלה המאוחדת העולמית‪.‬‬
‫אזרחי העולם – אנשי עסקים שמסתובבים בעולם לצורך עסקים‪ ,‬ורואים עצמם כחלק מהתרבות הגלובלית ולא בהכרח כקשורים לארץ‬ ‫‪4.‬‬
‫המוצא שלהם‪.‬‬
‫הארגונים הבינלאומיים – הארגונים שמשותפים למדינות שונות ומבוססים על הסכמים משותפים (האו"ם לדוג‪').‬‬ ‫‪5.‬‬

‫תיאוריות של גלובליזציה (האומנם גלובליזציה)?‬

‫האומנם גלובליזציה? – גישות שונות בסוציולוגיה חלוקים בשאלה "האם הגלובליזציה היא עידן שונה מהותית מהתקופות שקדמו לו"‬

‫דיוויד הלד ערך סקירה של העמדות השונות בהקשר לסוגיה הזו‪ ,‬וחילק אותם ל‪ -3‬השקפות עיקריות ‪:‬‬

‫‪ 1.‬הספקנים – (סקפטיים) לא חושבים שהגלובליזציה זה עידן מיוחד ושונה כ"כ‪ .‬עקרונותיהם‪:‬‬

‫‪ ‬הגלובליזציה הוא לא רעיון חדש‪ .‬יחסים כלכליים הדדיים נראו כבר במאה ה‪ -19,‬אומנם העוצמה של יחסי הגומלין חזקה יותר כיום‪,‬‬
‫אך תמיד היו יחסי גומלין בין המדינות‪ .‬כלומר מדובר בשינוי כמותי ולא בשינוי איכותי‪.‬‬
‫‪ ‬לא ניתן לדבר על כלכלה גלובלית עולמית כיוון שהמסחר מתמקד בשלוש אזורים מרכזיים בעולם‪ :‬אירופה‪ ,‬אסיה וצפון אמריקה‪.‬‬
‫למשל מדינות האיחוד האירופי סוחרות בינן לבין עצמן (אז לא מעורב כל העולם‪ ).‬כשאנו מדברים על כל העולם אנו מדברים על‬
‫מדינות העולם הראשון‪.‬‬
‫‪ ‬רגיונליזציה (יוצא מהמילה ריג'ן‪-‬אזור) אזור בכלכלה העולמית‪ -‬גושי סחר גדולים בעולם‪ ,‬שמרוכזים ופועלים בתוך עצמם‪.‬‬
‫‪ ‬טוענת שללאומיות ולממשלות הלאומיות עדיין יש מעמד ותפקיד חשוב‪ .‬המעורבות הלאומית בכלכלה גדולה מאוד‪ ,‬ולא ניתן להתעלם‬
‫ממנה‪[ .‬כלומר עדיין למדינת הלאום יש תפקיד חשוב בהתנהלות החברתית הפוליטית‪ ,‬ולא ניתן להתעלם מהלאומיות‪ .‬ללאומיות יש‬
‫משמעות‪ ,‬והיא לא נעלמת בתוך 'הכפר העולמי‪'].‬‬

‫‪ 2.‬הגלובליסטים – רואים בתהליך הגלובליזציה תופעה משמעותית ורבת‪-‬עוצמה שיש לה השפעה על מרכיבים משמעותיים בחברה‪.‬‬
‫כלומר מדובר בשינוי איכותי (ולא כמותי כמו שהספקנים טוענים‪ ).‬טוענים שהגבולות הלאומיים הולכים ונעלמים‪.‬‬
‫‪ ‬חוקר גלובליסט עיקרי זהו אומהה שאומר שגלובליזציה יוצר עולם ללא גבולות (ג'ון לנון‪).‬‬
‫‪ ‬למדינת הלאום אין תפקוד משמעותי‪ .‬תהליכי הסחר העולמי חזקים כ"כ עד שהמדינה לא יכולה לשלוט בכלכלה שלה עצמה‪.‬‬
‫האזרחים כתוצאה מכך מאבדים אמון במדינה‪.‬‬
‫‪ ‬הם רואים תהליך חד‪-‬כיווני שמוביל לכלכלה גלובלית ולחברה גלובלית‪.‬‬

‫‪ 3.‬טרנספורמציונליסטים – זוהי עמדת הביניים בין הספקנים לגלובליסטים‪.‬‬

‫‪ ‬הגישה מכירה בגלובליזציה ובהשפעתה על היבטים שונים של החיים (בדומה לגלובליסטים‪ ),‬אולם הם טוענים שהגלובליזציה לא‬
‫משנה לגמרי את האופי של החברה‪ ,‬ומדינת הלאום לא מאבדת מחשיבותה‪ .‬למדינות הלאום יש תפקיד‪ ,‬והן נערכות להתמודדות עם‬
‫הארגונים הכלכליים הבינלאומיים‪.‬‬
‫‪ ‬רואים בגלובליזציה תהליך דינמי שמשתנה כל הזמן‪ .‬תהליך זה תורם להשפעה של תרבויות אחת על השנייה‪ .‬בזכות הטכנולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬גידנס אומר שניכר מההתרחשויות בשנים האחרונות שגישת הביניים הזו היא השכיחה ביותר ובאה לידי ביטוי באופן המובהק ביותר‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫‪ ‬גלוקאליזציה )‪ – (glocalization‬עד כמה שהאינטרנט פותח אותנו לעולם‪ ,‬הוא גם תורם לחיזוק קשרים לוקאליים עם קבוצות‬
‫השייכות‪ .‬מאפשר גם יכולת תקשורת לוקאלית ולא רק גלובלית‪ .‬המושג גלובליזציה ומקומיות ביחד‪ .‬האינטרנט מאפשר באמצעות‬
‫הטכנולוגיה העולמית להתחבר גם לשבט המצומצם שלנו‪.‬‬
‫‪[ -‬רוב הסוציולוגים שעוסקים בגלובליזציה רואים באינטרנט את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהתפתחותה של‬
‫הגלובליזציה‪ .‬באמצעות האינטרנט מופנמים ערכים מערביים בכל העולם (כמו ערכי דמוקרטיה‪ ,‬שווין וכו‪ ').‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫חוקרים אחרים רואים באינטרנט כמחזק דווקא ערכים מסורתיים בנוסף לאלו הגלובליים‪].‬‬
‫‪ -‬חוקר בשם רוברטסון הנציח את המושג גלוקאליזציה‪ .‬המושג משלב בין הגלובליות ללוקאליות‪ ,‬כלומר בין העולמי למקומי‪.‬‬
‫העולמיות תורמת לתגובת נגד של קהילות מקומיות ומחזקת אותן‪ .‬שני התהליכים הללו ביחד מחלישים את מדינת הלאום‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬לתהליך העולמי יש השפעה על חיזוק התהליך המקומי‪- .‬‬
‫[[השכבות הנמוכות מרגישים מונמכים וחסרי כוח‪ -‬ושכל התהליך הגדול שקורה לא קשור אליהם‪ -‬גורם להם להשתבלל ולהתכנס‬
‫בתוך עצמם‪ -‬והשתבללות זו גורמת לחיזוק השייכות התרבותית‪ .‬תהליכי הגלובליזציה גורמים להשתלבללות‬
‫המקומית הזאת‪ -‬וזה מה שמחליש את הביחד של מדינת הלאום‪ .‬השכבה שלא שותפה למשחק מתכנסת בעצמה בתלכיד‬
‫התרבותי שלה‪ .‬סוציולוגים כמו אורי רם וברוך קימרלינג מכנים את הלוקליות כגי'אהד‪ ,‬וטוענים שהיא מובילה להקצנה‬
‫שבהרבה מאוד מקומות יכולה להיות אפילו מאיימת ויכולים להיות מסוכנים‪ -‬אלקעידה‪ ,‬חרדים‪ .‬גורמת לקבוצות חתרניות‬
‫תרבותיות להתחזק‪ .‬הקיצוניות מתחזקת]]‪.‬‬

‫תיאוריית המערכת העולמית של עמנואל ולרשטיין‬

‫תיאוריית המערכת העולמית ‪ theory( )world-system‬של עמנואל ולרשטיין – התיאוריה טוענת שחלוקת העולם למדינות עולם ראשון‪-‬שני‪-‬‬
‫ושלישי היא גישה אתנוצנטרית ופטרנליסטית (עמדת עליונות אבהית ומתנשאת המגבילה את האוטונומיה של האחר) שתופסת את העולם‬
‫השלישי כפרימיטיבי ולא מפותח‪ ,‬ואת העולם הראשון כהכי מפותח ונאור‪ .‬תפיסה זו של המערכת העולמית מנסה להסוות ולטשטש את הניצול של‬
‫מדינות העולם השלישי ע"י מדינות העולם הראשון‪.‬‬

‫מגדיר את הכלכלה העולמית כמערכת המודרנית – מערכת כלכלית עולמית בה הכלכלות הלאומיות של העולם משולבות זו בזו בקשרים‬ ‫‪‬‬
‫כלכליים קפיטליסטיים‪ .‬טען כי תהליך הקולוניאליזם הצמיח מערכת עולמית המורכבת משלושה מרכיבים‪-‬‬
‫‪ 1.‬מרכז – הארצות המפותחות‪ ,‬המתועשות והעשירות‪.‬‬
‫‪ 2.‬פריפריה למחצה – ארצות בינוניות מבחינת עושרן‪ ,‬המאופיינות בתיעוש הבינוני‪ ,‬ובמידה של אוטונומיה וגיוון כלכלי‪.‬‬
‫‪ 3.‬פריפריה – הארצות החלשות ביותר‪ ,‬בעלות בסיס כלכלי צר‪ .‬משמשות מקור של כוח עבודה זול לתאגידים רב‪-‬לאומיים מהמרכז‬
‫התיאוריה תופסת את המציאות דרך הפרדיגמה הקונפליקטואלית והגישה המרקסיסטית‪ ,‬וטוענת שיש שני מעמדות‪ -‬מנצל ומנוצל‪ ,‬שהם‬ ‫‪‬‬
‫בעלי אינטרסים שונים‪.‬‬
‫מדינות המרכז העשירות משתמשות במשאבים ובכוח העבודה הזול של מדינות הפריפריה‪ ,‬ומנצלות אותם לטובתן ולטובת התאגידים‬ ‫‪‬‬
‫(כמו נייקי‪ ),‬ובכך משמרות את העוני והדלות של ארצות הפריפריה‪ ,‬ומסבירות מדוע ארצות מתפתחות רבות מתקשות לשפר את מצבן‪.‬‬
‫מדינות העולם הראשון לוקחות למדינות העולם השלישי את המשאבים‪ ,‬ובכך מתחזקות ומתעשרות על חשבונם‪.‬‬
‫התמונה לא צפויה להשתנות כל עוד המשעבד מרוויח מהמצב‪ .‬אנשי העולם השלישי המשועבדים לא פיתחו תודעה מעמדית‪ ,‬והם‬ ‫‪‬‬
‫נשלטים ע"י תודעה כוזבת שהעולם הראשון מזין אותם "(באנו והקמנו פה מפעלים‪ ,‬נתנו פרנסה וקידמנו אתכם‪ ,‬לא היה פה כלום לפניי‪").‬‬
‫הביקורות על התיאוריה של ואלרשטיין ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הדגשת יתר של הממד הכלכלי והזנחת התפקיד שממלאת התרבות ביצירת שינוי חברתי – כדוג' אוסטרליה וניו‪-‬זילנד‬
‫אשר נחלצו מהפריפריה הכלכלית בקלות‪ ,‬עקב קשריהן ההדוקים עם הבריטים שאפשרו לתרבות התעשייתית להשתרש‪.‬‬
‫‪ ‬המעטה במשקל הגורם האתני – מזניח הבדלים של דת ושפה ולא מייחס להם חשיבות‪.‬‬
‫‪ ‬התיאוריה מסבירה רק אירועים עכשוויים‬

‫‪.‬מציגים את רמת שלושת מימדי הגלובליזציה בחברות שונות לאורך זמן ‪ KOF‬מדדי הגלובליזציה של‬
‫‪:‬המדדים‬ ‫‪‬‬
‫מדד הגלובליזציה החברתית‪-‬תרבותית נמדדת על סמך אינטנסיביות מגע המקומיים עם זרים‪ ,‬וזרימת מידע ‪‬‬
‫מדד הגלובליזציה של הכלכלה נמדד על סמך נתוני היקף סחר חוץ‪ ,‬היקפי תנועות הון‪ ,‬וקיום מסים ומגבלות עליהם ‪‬‬
‫הגלובליזציה של הפוליטיקה נמדד על סמך נתוני השתתפות המדינה בגופים בינלאומיים וחברותה בהסכמים בינלאומיים ‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאפשר‬
‫מדינות שונות ‪‬‬ ‫השימוש במדד‬
‫השוואתיים בין‬ ‫נתונים‬
‫לקבל ‪:‬‬
‫לקבל נתונים השוואתיים בין תקופות שונות ‪‬‬
‫לקבל נתונים השוואתיים בין ממדי הגלובליזציה השונים בחברה נתונה ‪‬‬
‫לקבל נתונים אודות מגמות שינוי לאורך הזמן ‪‬‬
‫לקבל נתונים אודות העיתוי של התחזקות גלובליזציה ‪‬‬
‫לקבל נתונים אודות היקף הגלובליזציה (איפה היא חלה) ‪‬‬
‫ק משמעותי של האנושות משולב במערכת גלובלית באופן חלקי בלבד‪ .‬משמעות הדבר היא שיש לבחון הן בהיבט התיאורטי והן בהיבט ‪‬‬
‫המשמעויות וההשלכות השונות של הגלובליזציה עבור חברות שונות ועבור קבוצות חברתיות שונות שחשופות במידות ובאופנים שונים אליה‬
‫‪29‬‬
 ‫שינוי חברתי בתאוריה הסוציולוגית‬
‫השאלות המרכזיות‪:‬‬

‫האם החברות משתנות לאורך ההיסטוריה עפ"י מתווה אבולוציוני חד‪-‬קווי משותף?‬ ‫‪‬‬
‫מהם הגורמים המרכזיים שמביאים לשינוי חברתי? (תרבותיים‪/‬כלכליים)‬ ‫‪‬‬
‫מה התפקיד של חידושים טכנולוגיים בתהליך השינוי החברתי? והאם חידושים אלה כשלעצמם יכולים להסביר קיומו ותוכנו של שינוי?‬ ‫‪‬‬

‫מהו כיוון התפתחותו של השינוי החברתי‬

‫‪ ‬התפתחות חד‪-‬קווית (התפיסה האבולוציוניסטית) ‪:‬‬

‫חברתי‬
‫ההיסטוריה עפ"י מתווה התפתחותי אחיד ובהתאם לשלבים קבועים‪.‬‬ ‫אנושיותלשינוי‬
‫משתנות לאורך‬ ‫העיקריים‬
‫הגורמיםשחברות‬
‫מהם ‪ ‬טוענת‬
‫‪ ‬התפתחות רב‪-‬קווית (התפיסה העכשווית) ‪:‬‬
‫אחיד‪.‬הגורם העיקרי ‪‬‬
‫מטריאליים הם‬
‫גורמיםעפ"י מתווה‬
‫בהכרח‬‫‪ ‬לא ניתן לאתר קו התפתחותי חד וברור שהוא משותף‪ .‬חברות אכן משתנות‪ ,‬אך לא ‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫לחומר יש השפעה על השינוי החברתי‬
‫‪‬‬ ‫‪:‬נחלק לשני תיאוריות מרכזיות‬
‫‪‬‬ ‫תיאוריה המדגישה את הכלכלה ותהליכי הייצור כגורמים לשינוי (מרקס)‬
‫‪‬‬ ‫‪,‬תיאוריה המדגישה את השינויים הטכנולוגיים כגורמים לשינוי (השפעה על כל היבטי החיים‪ :‬כלכלה‪ ,‬יחסים בין‪-‬אישיים‬
‫)תפיסות תרבותיות‪ ,‬רעיונות‪ ,‬אמונות וערכים‬
‫‪‬‬ ‫‪ :‬גורמים תרבותיים‪-‬רעיוניים הם הגורם העיקרי‬
‫‪ ‬הדגש הוא על מישור הרעיונות‪ -‬כאשר תפיסות תרבותיות משתנות‪ ,‬תפיסת חייהם של אנשים את סביבתם משתנה ומוענקת‬
‫‪.‬למציאות החברתית משמעות חדשה‪ ,‬מה שגורם לדפוסים חדשים של פעולה והתארגנות חברתית בכל תחומי החיים‬
‫‪.‬דוגמא מובהקת לתפיסה היא הסברו של ובר שהאמין כי תפיסות דתיות השפיעו על צמיחתו של הקפיטליזם‬ ‫‪‬‬

‫‪30‬‬
 ‫יחידה ‪ : 7‬אינטראקציה חברתית וחיי היום‪-‬יום‬
‫הקדמה‬
‫הפרק מביא לידי ביטוי סוגיות שנכללות בפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי‪ ,‬שהיא פרדיגמת מיקרו העוסקת בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬

‫הפרק ידון בשלושת הגישות השונות בפרדיגמה ‪ :‬גישת ההבניה החברתית של המציאות‪ ,‬גישת האתנו‪-‬מתודולוגיה והגישה הדרמטורגית‪.‬‬

‫שלושת הסיבות העיקריות לחקר שגרת חיי היום‪-‬יום ‪:‬‬

‫‪ 1.‬מקנות למעשינו מבנה וצורה – התבוננות בהן מלמדת על עצמנו כיצורים חברתיים ועל החיים החברתיים עצמם‪.‬‬
‫‪ -‬בחיי היומיום יש מבנים קבועים שמתארים יחסי גומלין בין אנשים‪ ,‬וחקר מבנים אלה מספקות תובנות לגבי חיינו‪.‬‬
‫‪ -‬חיינו מאורגנים כחזרה על דפוסים דומים של התנהגות‪.‬‬
‫‪ -‬הסוציולוג נותן לתופעה‪/‬מעשה שם‪ ,‬במקום לקחת אותה כמובן מאליו‪ ,‬מה שמקנה לה משמעות שלא שמנו לב קודם‪.‬‬
‫‪ 2.‬הבנת האופן בו יכולים בני אדם לפעול ביצירתיות לעיצוב המציאות – איך אנשים משפיעים על המציאות ועל המבנה שלה‪3. .‬‬
‫הבנת מערכות חברתיות וארגונים גדולים – עוזר להבין ארגונים ומוסדות חברתיים‪ ,‬ע"י ניתוח דפוסי ההתקשרות של האינטראקציה‬
‫החברתית באותם המוסדות‪ .‬כלומר התבוננות באינטראקציות הפרטיות שופכת אור על הסדר החברתי‪.‬‬

‫הגישות השונות באינטראקציוניזם הסימבולי‬

‫גישת ההבניה החברתית של המציאות‬
‫גישת ההבניה החברתית של המציאות ‪ – constructionism( )social‬לפיה המציאות החברתית היא פועל יוצא של אינטראקציות בין יחידים‬
‫וקבוצות‪ ,‬ולא דבר ברור ומובן מאליו‪ .‬ועל פי כך נקבעת הבנה‪ ,‬חשיבות ומשמעות של דבר מה מסוים‪.‬‬

‫המציאות היא תוצר ידי אדם – אנשים יוצרים מציאות‪ ,‬אך גם מפרשים אותה כל הזמן (תהליך מתמיד של פרשנות של הסיטואציות‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬מה שבני אדם תופסים ומפרשים כמציאות הוא כשלעצמו הבניה‪ ,‬תוצר של אינטראקציה חברתית בין יחידים וחברות‪.‬‬
‫‪ -‬אותה פעילות שלא הייתה מתוכננת מלכתחילה הולכת ומתבססת ומשתגרת‪.‬‬
‫‪ -‬בכדי להסביר את המציאות יש להבין ולנתח ולפרש את התהליכים החברתיים שתרמו להבניה הזו‪.‬‬
‫‪ -‬הגישה נוצרה כביקורת להנחת ה'עובדות החברתיות' (הטוענת שלמציאות החברתית יש קיום ממשי בלתי‪-‬תלוי באנשים‪ ),‬וטוענת כי‬
‫לא קיימות עובדות חברתיות‪ ,‬אלא שהמציאות היא תוצאה של הבניה ואינטראקציה חברתית‪.‬‬
‫‪ -‬הגישה חוקרת את הדרכים שבאמצעותן האנשים בחברה לומדים את המציאות ובעת ובעונה אחת יוצרים אותה‪.‬‬
‫המציאות היא אינטר‪-‬סובייקטיבית – המציאות היא לא אובייקטיבית או סובייקטיבית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬היא לא אובייקטיבית כי אין מציאות אחת שכולם רואים אותה באותה האופן‪.‬‬
‫‪ -‬היא לא סובייקטיבית אשר כל אחד תופס באופן אחר לגמרי את המתרחש‪.‬‬
‫‪ -‬אלא היא אינטר‪-‬סובייקטיבית‪ ,‬משמע היא תוצר של הבניה משותפת אשר דורשת פרשנות משותפת לאירועים (כל אחד מביא איתו‬
‫מטען משלו שתורם לפרשנות ולהוויה‪ ).‬המציאות החברתית מתקיימת באופן בלתי‪-‬תלוי בקרב האנשים‪.‬‬
‫‪ -‬תופעות חברתיות נתפסות כתופעות הנוצרות במפגש בין שני סובייקטים שמשפיעים אחד על השני‪.‬‬
‫‪ -‬למשל יחסי הורים וילדים משתנים במשפחות שונות‪ ,‬כי נוצרת ייחודיות בדיאלוג בין הצדדים המגדיר את המציאות ומערכות היחסים‪.‬‬
‫‪ -‬במובן הזה של האינטר‪-‬סובייקטיביות‪ ,‬הגישה מסכימה עם הפוסטמודרניסטים שטוענים שאין גרעין של אמת בתופעות חברתיות‪,‬‬
‫ואין אמת אחת‪ .‬כלומר‪ ,‬לא קיים נכון או לא נכון‪ ,‬אמת או שקר‪.‬‬
‫המציאות עמידה בפני שינוי – למרות שהמציאות היא תוצר ידי אדם‪ ,‬והיינו מצפים שניתן יהיה לשנותה‪ ,‬מרגע שהתמסדה קשה מאוד‬ ‫‪‬‬
‫לשנותה היות והיא נתפסת כאקסיומטית‪ ,‬טבעית ומובנת‪-‬מאליה‪.‬‬
‫‪ -‬קשה להתנגד לקונבנציה‪ ,‬כי יש קונבנציות ונורמות שאומרות מה המסלול הנורמטיבי ומה סוטה‪ ,‬וכל אחד שמנסה לשנות וללכת‬
‫כנגד הזרם שנתפס כטבעי ורצוי‪ ,‬יספוג הרבה ריקושטים‪ ,‬תגובות שליליות והתנגדויות‪.‬‬
‫‪ -‬סוציולוג ויועץ ארגוני תפקידו לנסות להבין מה הקונבנציות והתרבות הארגונית ולנסות לשנות קונבנציות קיימות ברצויות יותר‪.‬‬
‫אהרון סיקורל ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הסביר תופעת עבריינות נוער אמריקאית ע"י הגישה‪ -‬בחן את הפסיקות של השופטים בבתי משפט לנוער‪ ,‬וגילה שבעבור אותה עבירה‪,‬‬
‫בן למשפחה במעמד נמוך מקבל עונש שונה וחמור יותר מאשר בן משפחה במעמד הגבוה‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫השופט חושב לעצמו שבני המעמד הנמוך לא יקבלו בבית את התמיכה הנכונה לשיקום ולכן אין טעם לשלוח אותם לשם כי גם ככה‬ ‫‪-‬‬
‫מעשיהם הם תוצר של השגחה לקויה והעדר מודלים חיוביים לחיקוי‪ ,‬ולכן ישנה נטייה לשלוח אותם למעצר‪.‬‬
‫בניגוד לבני המעמד הגבוה‪ ,‬אשר אותם השופטים נטו לשחרר להוריהם כיוון שהאמינו שמשפחתם תוכל להטיל עליהם משמעת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עובדה זו יצרה מצב בו בתי הכלא מלאים יותר בבני המעמד הנמוך‪ -‬דבר אשר גרם לתיוג (הטבעת תווית ויצירת סטיגמה) של‬ ‫‪-‬‬
‫המעמד הנמוך כנוטה יותר לעסוק בפשע ועבריינות‪ .‬תיוג זה יוצר בעבור נוער המעמד הנמוך ציפייה שמגשימה את עצמה‪ ,‬והם אכן‬
‫מתחילים לפתח קריירה של עבריינים כי כך החברה מסתכלת עליהם‪.‬‬
‫המחקר מראה שבאמצעות אינטראקציות עם אנשים אחרים בחברה אנו הופכים את תפיסות המציאות לעצמאיות ואובייקטיביות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המחקר מלמד גם שאומנם המציאות היא תוצר אדם‪ ,‬אך ברגע שנבנתה והתגבשה‪ ,‬קשה מאוד לשנותה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חוקרים בגישה מנסים לברר את הדרכים שבאמצעותן האנשים בחברה לומדים את המציאות‪ ,‬ובעת ובעונה אחת יוצרים אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גישת הקונסטרוקציוניזם החברתי נחשבת לאחת המשפיעות ביותר על הגישה הפוסט‪-‬מודרנית בסוציולוגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפי גישת ההבנייה החברתית הסדר החברתי הוא תוצאה של תהליכים חברתיים‪ ,‬ומה שנחשב למציאות מעוצב על ידי אינטראקציה של‬ ‫‪‬‬
‫חברים בתרבות או בחברה מסוימת‪ .‬גישה זו מבקשת לערער תפיסות מהותניות של תהליכים חברתיים‪ ,‬ולערער על ההנחה שתופעות‬
‫חברתיות הן טבעיות או נורמליות‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הגישה הזו טוענת שתהליך חברתי יצר את התפיסה של אותן תופעות כטבעיות‪ .‬כך למשל‬
‫מפורשות דתות כהבניה חברתית‪ ,‬ותפיסות של מקומם של גברים ונשים בחברה כמו גם של מיניות‪.‬‬
‫ביקורות על גישת ההבניה החברתית ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬נטייה לראות באופן סלקטיבי היבטים מסוימים של המציאות כאובייקטיבים ואחרים כתוצר של הבניה‬
‫‪ ‬התכחשות להשפעת כוחות חברתיים רחבים וגורמים חברתיים קיימים‬

‫גישת האתנו‪-‬מתודולוגיה‬
‫גישת האתנו‪-‬מתודולוגיה ) ‪ – (Ethnomethodology‬גישה לחקר האינטראקציות החברתיות‪ ,‬תוך כדי ניתוח של הדרכים והנסיבות בהם אנשים‬
‫משתמשים בשפה בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬

‫חקר השיטות המשמשות את האנשים הרגילים לפרש את מה שאחרים עושים ואומרים (חקר האתנו‪-‬מתודות‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫החוקר שפיתח ויצר את הגישה הוא הארולד גרפינקל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מטרת השיטה היא לתעד ולנתח את השיטות שהאנשים בחברה מקנים משמעות לעולמם דרך השיח והשפה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬השיח והשפה מספקות מסקנות רבות על המציאות החברתית של האדם‪.‬‬
‫‪ -‬נעשה ע"י מתודולוגיה (עקרון ושיטת מחקר) של ניתוח שיחה‪.‬‬
‫כלומר הגישה מנסה להבין את העולם מנקודת ראותו של 'השחקן הרגיל‪'.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח שיחה ‪ – analysis( )conversation‬מתודולוגיה המנסה למצוא משמעות בכל סממן של השיחה‪ ,‬ונותנת פרשנות לשיח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬חוקרים הנעזרים בגישה מתמקדים ברמזים השונים הניתנים בשיח‪ ,‬כלומר הם בודקים את המשמעות של אותם רמזים‪.‬‬
‫‪ -‬למשל השינויים ברמות הקול (מתי מדברים חלש‪/‬חזק‪ ),‬משמעות ההפוגות (פאוזות) בשיחה‪ ,‬המהומים‪ ,‬תזמון המסר‪.‬‬
‫‪ -‬ההנחה היא שמעבר למלל עצמו‪ ,‬האופן שבו מובעים הרעיונות הללו מלמד אותנו הרבה מעבר‪ ,‬ומספק תובנות על יחסים חברתיים‪.‬‬

‫הבנות משותפות ‪ – understanding( )mutual‬הנחות שמדריכות את השיח ומאפשרות את האינטראקציה החברתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬לכל שיחה יש הנחות בסיס מורכבות משלה הכוללות מידע משותף‪ ,‬ומשתתפי השיחה צריכים להיות קשובים לרמזים שבני‪-‬שיחם‬
‫מפזרים (כמו שינויים בנימת הקול‪ ,‬הפוגות קצרות‪ ,‬הבעות פנים וכו‪- ').‬‬
‫כדי לנהל חיי יום‪-‬יום תקינים עלינו לקבל היבטים מסוימים בחיים כמובנים מאליהם‪ .‬ציפיות רקע מובנות מאליו הכוללות את כללי‬
‫הארגון של שיחות השגרה (כמו מתי לדבר ומתי לשתוק‪ ,‬מה ניתן להניח בלי להכריז במפורש וכו)' הם חיוניים להתאפשרות קיום‬
‫האינטראקציה‪ .‬אם לא נקבל הנחות אלה כמובנות מאליהן‪ ,‬התקשורת ההדדית תהפוך לבלתי אפשרית והאינטראקציה תתפורר‪.‬‬
‫‪ -‬הסדר החברתי הוא לאמיתו של דבר תהליך חברתי של אינטראקציה‪ ,‬שיש לחזור ולשעתק אותו בכל יום מחדש‪.‬‬
‫‪ -‬בקומדיות ובבדיחות אנו מוצאים שימוש נרחב בתחבולה זו של העמדת פנים כאילו ההנחות שלא צוינו במפורש אכן אינן מובנות‪.‬‬
‫הדבר אינו מעורר כל מתח או דאגה כל עוד הצדדים מבינים שהכוונה הומוריסטית‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר הכללים הבלתי‪-‬כתובים של שיחת החולין נשמרים‪ -‬אנו חשים בנוח‪ ,‬היות וישנה מודעות הדדית המאפשרת את תקינות השיח‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר הכללים הבלתי‪-‬כתובים של שיחת החולין מופרים (כשהקוד של אותו השיח וההנחות המשותפות נשברות) ע"י אחד הצדדים‪,‬‬
‫האדם השני עשוי לחוש מאוים‪ ,‬נבוך וחסר‪-‬ביטחון מה שמעורר מתחים‪ -‬מצב זה נקרא ונדליזם אינטראקציוני‪.‬‬
‫ואנדליזם אינטראקציוני ‪ – vandalism( )interactional‬שבירה של הציפיות מהשיח‪ .‬התופעה מתרחשת כשהסימנים והרמזים המקובלים‬ ‫‪‬‬
‫לפתיחה וסיום של שיחה אינם נשמרים‪ ,‬באופן שגורר בעקבותיו תחושה של חוסר ביטחון ופחד מצד הקורבנות‪.‬‬
‫‪ -‬התופעה מתארת מקרים שבהם אנשים נחותי מעמד מפרים את הכללים הבלתי‪-‬כתובים של האינטראקציה‪ ,‬שאנשים בעלי עוצמה‬
‫רבה יותר כן מכבדים‪.‬‬

‫‪32‬‬
‫‪ -‬הפחד שמתלווה לאירועים הללו מחּ ודד בעקבות ההבחנות החברתיות – כמו מבנים מעמדיים‪ ,‬מגדריים או גזעיים‪.‬‬
‫דוג' לוונדליזם אינטראקציוני ניתן לראות במחקר שערכו הסטודנטים של גרפינקל‪ ,‬בו עקבו אחרי הפניה של גברים שחורים‪ ,‬הומלסים‬ ‫‪-‬‬
‫ונרקומנים לעוברות ושבות ברחוב‪ ,‬וניתחו את התגובות של אותן נשים לפניה זו (התעלמות‪ ,‬בריחה‪ ,‬האצת צעדיהם‪).‬‬
‫ביקורות על הגישה האתנו‪-‬מתודולוגית ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬המסקנות הם סובייקטיביות – הגישה מנסה להבין את העולם מנקודת ראותו של ה'שחקן הרגיל‪ ',‬ונותנת מסקנות רק על‬
‫הסובייקט שנחקר‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה אינה מחפשת סיבתיות לתופעות החברתיות אלא מסתפקת בתיאורם – תיאור הדרכים בהם בני האדם 'בשטח'‬
‫חווים ומבינים אותם‪.‬‬

‫הגישה הדרמטורגית‬
‫הגישה הדרמטורגית )‪– (Dramaturgy‬‬

‫הוגה הגישה הוא ארווינג גופמן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"כל העולם במה" – הגישה מאמצת את המוטו של שייקספיר‪ ,‬וטוענת שבכל אינטראקציה חברתית (יחסי גומלין חברתיים) ישנו מימד‬ ‫‪‬‬
‫של משחק‪ ,‬בהם יש קהל‪ ,‬ויש שחקן‪ .‬על בסיס הנחה זו הגישה מנתחת ונותנת פרשנות לאופן בו אנו משחקים בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס חברתי )‪ – (status‬העמדה החברתית של אדם שרלוונטית למצב מסוים‪.‬‬
‫‪ -‬סטטוס מתייחס לאיך האדם נתפס ע"י אחרים במצב החברתי‪ ,‬ולא לאיך שהוא תופס את עצמו (לא מדובר במצב מנטלי פסיכולוגי‪).‬‬
‫‪ -‬המשתתפים מנהלים את יחסי הגומלין ביניהם מתוך הסטטוס החברתי שלהם‪ -‬הסטטוס משפיע על ניהול האינטראקציה של הצדדים‪.‬‬
‫‪ -‬הסטטוס החברתי של האדם נקבע בהתאם למצב ולאינטראקציה החברתית הספציפית‪ ,‬ובהתאם לסיטואציה‪.‬‬
‫‪ -‬אדם תמיד נמצא בסטטוס כלשהו‪ ,‬ולפעמים יכול גם להימצא בו‪-‬זמנית בכמה סטטוסים (לדוג' משפחתיים‪ ,‬מקצועיים‪ ,‬מגדריים‪).‬‬
‫‪ -‬סטטוס חברתי הוא מיקומו של האדם במבנה החברתי בהקשרים שונים‪ .‬לכל סטטוס מערך של חובות וזכויות הנקבעות על ידי‬
‫הנורמות ומחייבות אותו ביחסיו כלפי אחרים‪ .‬הסטטוס של הפרט מדריך את התנהגותו במערכת החברתית המסוימת‪ .‬הוא מגדיר מי‬
‫אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות‪.‬‬
‫‪ -‬נהוג להבחין בין ‪ 2‬סוגי סטטוס ‪:‬‬
‫‪ ‬סטטוס שיוכי ‪ – status( )ascribed‬סטטוס שהאדם נולד לתוכו‪ .‬דוג‪ ':‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬גזע‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס הישגי ‪ – status( )achieved‬סטטוס שנרכש במהלך החיים במאמץ אישי‪ .‬באופן יחסי יותר קל לשנות אותו‪.‬‬
‫‪ -‬סטטוס מפתח ‪ – status( )master‬סטטוסים בולטים התורמים להבנה בנוגע לזהותו החברתית ומצבו הכולל של הפרט בחברה‪,‬‬
‫ואשר הפרט נמצא בו בכל (או לפחות ברוב) המצבים החברתיים בו הוא משתתף‪ .‬הנפוצים ביותר הם סטטוסי מגדר וגזע‪.‬‬
‫‪ -‬מערך סטטוסים – מכלול הסטטוסים של האדם‪.‬‬
‫תפקיד )‪ – (role‬המימד הביצועי של הסטטוס‪ ,‬מהווה מערכת ציפיות חברתיות‪ ,‬חובות וזכויות של מי שנמצא בסטטוס נתון‪ .‬בעצם‬ ‫‪‬‬
‫התפקיד מגדיר מה מצופה חברתית מאדם שנמצא בסטטוס מסוים‪ ,‬ומה מצופה שתהיה ההתנהגות של האחרים כלפיו‪.‬‬
‫‪ -‬תפקיד וסטטוס מהווים ממדים של אותו רעיון‪ -‬הסטטוס הוא העמדה החברתית בה אנו נמצאים (אלמנט פסיבי‪ ),‬והתפקיד הוא‬
‫מערכת ציפיות לגבי התנהגויות של מי שנמצא באותו סטטוס (אלמנט אקטיבי‪ ),‬ולפיו אנו משחקים‪/‬ממלאים את התפקיד‪.‬‬
‫‪ -‬תפקידים וסטטוסים הם הגדרות תלויות‪-‬חברה‪/‬תרבות‪ ,‬והם משתנים מחברה לחברה‪.‬‬
‫‪ -‬התפקיד הוא ההיבט הדינמי של הסטטוס והפעולה עצמה‪ .‬למעשה הציפיות החברתיות אותם מקיים בהתנהגות בעל הסטטוס‪.‬‬
‫‪ -‬אנו משחקים את תפקידנו החברתיים עפ"י התחשבות במתווה ובתסריטים המקובלים בקבוצתנו החברתית‪ .‬אנו יודעים איך צריך‬
‫לשחק את התפקיד בקבוצה לה אנו משתייכים‪ ,‬ולפיכך אנו מבצעים את התפקיד בהתאם‪.‬‬
‫‪ -‬אם כך‪ ,‬סטטוסים ותפקידים שהוגדרו ע"י החברה בעצם מעצבים את התנהגותנו בכל אינטראקציה ונותנים לה מסגרת‪.‬‬
‫‪ -‬גופמן מדמה את החיים החברתיים להצגה של שחקנים על במות‪ -‬המופע שלנו תלוי בתפקיד שאנו ממלאים ברגע נתון‪.‬‬
‫‪ -‬הסטטוס החברתי של אדם עשוי להשתנות עפ"י ההקשר החברתי‪ ,‬ואתו גם התפקיד שימלא‪.‬‬
‫הגדרת מצב ‪ – situation( the of )definition‬האופן שבו אדם מגדיר את מאפייני הסיטואציה החברתית הנתונה (המאפיינים הם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נורמות‪ ,‬ערכים‪ ,‬סמכות‪ ,‬ההקשר החברתי‪ ,‬הזהויות ותפקידי המשתתפים‪ ).‬הגדרה זו שואפת לקבל אישור מהאחרים‪ ,‬במטרה להשגת‬
‫אחדות והסכמה חברתית‪.‬‬
‫‪ -‬הפרטים בחברה נזקקים ליכולת לחזות מראש סיטואציות חברתיות‪ ,‬כי באופן זה הם יכולים לדעת מה צפוי להם‪ ,‬ולהתנהל ביעילות‬
‫באותן האינטראקציות‪.‬‬
‫‪ -‬מרבית הסיטואציות שלנו מובנות‪ -‬הּמובּנות מראש של הסיטואציות חשובה כדי שלא נבזבז אנרגיה על פרשנות מיותרת‪.‬‬
‫‪ -‬קונפליקטים עלולים להתרחש עקב חוסר הסכמה בהגדרת המצב בגלל מאבק בין בעלי עניין שונים‪.‬‬
‫‪ .Thomas I. :W -‬אם אנשים מגדירים מצב כאמיתי‪ ,‬הוא יהיה אמיתי בתוצאות שלו‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫הציפיות שלנו מסיטואציות חברתיות שיתקיימו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שבירת הגדרת מצב – לעיתים קורה ונשברת הגדרת מצב באופן שמוביל בעקבותיו מבוכה‪ .‬השבירה והמבוכה דורשות תיקון‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הומור ביכולתו לתקן את אותה השבירה ולהחזיר את הגדרת המצב‪.‬‬
‫ניהול הרושם ‪ – management( )impression‬האופן בו בני אדם מציגים את עצמם מתוך ניסיון להשפיע על תפיסותיהם של אחרים‬ ‫‪‬‬
‫עליהם‪ ,‬ובכך לכפות על אחרים להגיב כלפיהם בדרכים הרצויות להם‪.‬‬
‫‪ -‬למרות שניהול הרושם נעשה בדרך מחושבת‪ ,‬לרוב אנו עושים זאת מבלי לשים לב באופן לא‪-‬מודע‪.‬‬
‫‪ -‬המושגים הבאים שיוצגו מתייחסים לאופן בו אנשים מנהלים את הרושם שלהם (רושם ראשוני‪ ,‬ביטויים שהאדם מוסר ומסגיר‪ ,‬אזורים‬
‫קדמיים ואחוריים‪ ,‬אי‪-‬התייחסות מנומסת‪ ,‬קריאת תגובה‪ ,‬ערנות מבוקרת)‬
‫רושם ראשוני ‪ – impression( )first‬הרושם המתקבל על אדם בזמן המפגש הראשון עם אנשים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬לרושם הראשוני השפעה קריטית ומשמעותית על יחסי הגומלין‪ ,‬שכן הוא קובע את התפיסה הכללית של אחרים על אותו אדם‪.‬‬
‫‪ -‬מטרת השחקן היא לספק לקהל רושם המותאם להשגת מטרותיו ולשליטה בסיטואציה‪ ,‬ולכן אנשים מנהלים את הרושם שהם יוצרים‪.‬‬
‫הם רגישים לאופן שאחרים תופסים אותם‪ ,‬ומשתמשים בצורות רבות ומגוונות כדי לאלץ אחרים להגיב אליהם בדרך שרצויה להם‪.‬‬
‫‪ -‬למשל שהולכים לראיון עבודה חושבים על מה ללבוש‪ ,‬איך להיראות‪ ,‬איך להציג עצמי‪.‬‬
‫‪ -‬קשה מאוד לשנות רושם ראשוני לאחר שהתקבע‪ -‬ולכן הוא משמעותי‪ ,‬ואנו עומלים ברצינות כדי לבסס אותו‪.‬‬
‫הבחנה בין 'ביטויים שהאדם מוסר' לבין 'ביטויים שהאדם מסגיר' ‪ ,‬והבחנה בין 'סימטריה' לבין 'א‪-‬סימטריה' ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ביטויים שהאדם מוסר – המילים והבעות הפנים המודעות המשמשות את האדם להטבעת הרושם הרצוי על אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬ביטויים שהאדם מסגיר – הסימנים והמחוות הלא‪-‬מילוליים והלא‪-‬מודעים שאדם מוסר‪ ,‬ומשמשים אחרים לעמוד על כנות ויושר‬
‫הדובר (כמו הסמקה‪ ,‬רעידות‪ ,‬סימני מבוכה או בושה וכו‪').‬‬
‫הקהל בוחן את שני סוגי המסרים של השחקן‪ ,‬ומנסה לבחון אם הם עקביים ביניהם‪ ,‬מה שיוצר שני מצבים אפשריים‪-‬‬
‫‪ ‬סימטריה – כאשר יש התאמה בין שני הביטויים שהאדם מוסר ומסגיר‪.‬‬
‫‪ ‬א‪-‬סימטריה – כאשר אין התאמה בין שני הביטויים שהאדם מוסר ומסגיר‪.‬‬
‫השחקן מנסה ושואף להיות בסימטריה כדי לזכות בשליטה על הגדרת המצב‪ .‬אך הקהל מעוניין לתפוס את השחקן בא‪-‬סימטריה‪ ,‬וזאת‬
‫על מנת לשלוט בהגדרת המצב בעצמו‪ .‬כל העניין של שחקן וקהל זה כמו הורדת ידיים‪ ,‬כל אחד מנסה להגדיר את המצב באופן שנוח לו‪.‬‬
‫לדוג' כשמורה מחליפה נכנסת לכתה‪ ,‬ברגע שהיא לא מגלה סימטריה בסמכותיות‪ ,‬התלמידים חשים שליטה ושהיא בעצם האורחת‪.‬‬

‫הבחנה בין 'אזורים קדמיים' לבין 'אזורים אחוריים' ‪:‬‬

‫(ההבדל בין האופן שהשחקן מתנהג מאחורי הקלעים ועל הבמה)‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אזורים קדמיים ‪ – stage( )front‬מפגשים והזדמנויות חברתיות שבהם אנשים מגלמים את התפקיד החברתי הפורמלי שלהם‪.‬‬
‫‪ -‬בעצם המופעים של השחקן על הבמה‪.‬‬
‫על הבמה השחקן נוהג במקצועיות‪ ,‬ומנסה לשלוט בתגובות ובהערות שלו‪ ,‬שיעמדו בתקן הנורמה (מתקשר להוכציילד‪ -‬ניהול רגשי)‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬אזורים אחוריים ‪ – stage( )back‬המקומות בהן אנשים מרכזים את אביזרי הבמה שלהם‪ ,‬ומכינים את עצמם לאינטראקציות‬
‫בסביבות פורמליות יותר שעתידים להתרחש על הבמה‪.‬‬
‫‪ -‬באזורים אלו אנשים יכולים להירגע ולתת פורקן לרגשות ולסגנונות התנהגות שהם מרסנים בהיותם על הבמה עצמה‪.‬‬
‫‪ -‬האזורים הללו מאפשרים ניבולי פה‪ ,‬לבוש מרושל‪ ,‬הערות מיניות‪ ,‬תנוחות מרושלות‪ ,‬שימוש בשפה תת‪-‬תקנית‪ ,‬מלמולים‪,‬‬
‫צעקות‪ ,‬לעיסות‪ ,‬גיהוקים‪ ,‬נפיחות וכו'‬
‫‪ -‬האדם מנצל את אזור מאחורי הקלעים הזה כדי לתכנן ולתרגל את מופעיו לפני הביצוע עצמו על הבמה (באזור הקדמי‪).‬‬
‫‪ -‬לעיתים הדיונים מאחורי הקלעים יוקדשו לחיזוק המורל של יחיד זה או אחר או של הצוות כולו‪ ,‬בנוגע להופעה על הבמה‪.‬‬
‫‪ -‬למשל בבית אנו לבושים מרושלים (פיג'מה‪/‬תחתונים ונעלי בית) לעומת האופן בו אנו מתלבשים ליציאה מהבית‪.‬‬
‫אי‪-‬התייחסות מנומסת ‪ – inattention( )civil‬התנהגות שאנו מאמצים‪ ,‬לרוב לא במודע‪ ,‬והיא מתרחשת כאשר עוברי אורח מזכים אחד‬ ‫‪‬‬
‫את השני במבט חטוף‪ ,‬ולאחר מכן מסיטים שוב את מבטם‪.‬‬
‫‪ -‬בעצם כל אחד מאותת שהבחין בנוכחותו של האחר‪ ,‬אך נמנע מכל מחווה העשויה להתפרש כהטרדה מוגזמת‪ .‬ובכך יש הבנה של‬
‫הצדדים שאין סיבה לחשוד בכוונותיו של האחר‪ ,‬לגלות עוינות כלפיו‪ ,‬או לנסות להתחמק ממנו בדרך כלשהי‪.‬‬
‫‪ -‬אי‪-‬התייחסות מנומסת היא הליך פורמלי המסדיר בקביעות את היחסים החברתיים של בני אדם בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬אי‪-‬התייחסות מנומסת חשובה לקיום חיים חברתיים‪ -‬היא מאפשרת להתנהל ביעילות וללא פחד בחברת זרים גמורים‪.‬‬
‫‪ -‬אי‪-‬התייחסות מנומסת תורמת להרגשת הביטחון בחברת זרים‪ ,‬היות ואם היא לא הייתה‪ ,‬נעיצות המבטים היו מתפרשים כאיום‬
‫ותוקפנות כלפי האחר‪ ,‬ממש כמו שבע"ח מאותתים אחד לשני שהם נמצאים בסביבה‪- .‬‬
‫בחו"ל יותר נהוג לשבת עם ספר בבית קפה‪ ,‬כדי להראות לאחרים שמרכזים מבטים בדבר אחר‪ ,‬כי להסתכל אחד על השני נתפס‬
‫כגסות רוב וכאיום‪ .‬בישראל באופן יחסי בוהים ונועצים יותר מבטים‪.‬‬
‫‪ -‬ההיבט המנטלי השלילי הוא שאי‪-‬התייחסות מנומסת יכול לגרום לתחושות של בדידות ואי‪-‬נראות‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫הבחנה בין אינטראקציה ממוקדת לבין אינטראקציה לא‪-‬ממוקדת ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אינטראקציה לא‪-‬ממוקדת ‪ – interaction( )unfocused‬מתרחשת כאשר יחידים מגלים מודעות הדדית לנוכחות של האחר‪.‬‬
‫‪ -‬באינטראקציה מסוג זה מתקשרים באופן מינימלי‪ -‬במספר מילים בודדות‪ ,‬במחוות גופניות‪ ,‬בהבעות פנים‪.‬‬
‫‪ -‬למשל במפגש של שכנים במעלית‪.‬‬
‫‪ ‬אינטראקציה ממוקדת ‪ – interaction( )focused‬מתרחשת כאשר אנשים מתייחסים ישירות למילים ולמעשים של האחר‪.‬‬
‫‪ -‬באינטראקציה מסוג זה מופסקת אי‪-‬ההתייחסות המנומסת ולכן נדרשת פתיחּ ות ולעיתים אפילו כרוך בסיכון מסוים‪ ,‬משום‬
‫שעלולות להתעורר אי‪-‬הבנות בנוגע לטיבו של המפגש שנוצר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬תחושה בדייט ראשון‪ ,‬יש אינטראקציה ממוקדת אבל לא בטוחים שהצד השני יבין את כוונתי ויקלוט את מה שרציתי‪ ,‬כך שיש סיכוי לחוסר הבנה‪ -‬כן‬ ‫‪-‬‬
‫רוצים להיות ממוקדים ופתוחים אבל לא לגמרי יודעים לאיזה כיוון נלך‪ || .‬דוג' נוספת לסיכון‪ ,‬היא של יצירת קשר עין שעשויה תחילה להיות מרומזת וניסיונית‪,‬‬
‫כדי שאם ניסיונות הפתיחה ייכשלו‪ ,‬יוכל יוזם הקשר להתנהג כאילו לא עשה כל מהלך ישיר‪.‬‬

‫קריאת תגובה כצורה של ערנות מבוקרת ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬קריאת תגובה ‪ – cries( )response‬ביטויים קוליים מסוימים המשמשים אותנו כחלק מן הניהול המבוקר של פרטי החיים החברתיים‪.‬‬
‫‪ -‬כמו "אופס‪ "-‬לרוב לא ייאמר כאשר אנו נמצאים לבד ללא חברת אנשים‪ .‬וזאת משום שברצוננו להוכיח שהתקלה היא חסרת‬
‫חשיבות‪ ,‬חסרת שליטה‪ ,‬וללא כוונת זדון‪ .‬באופן זה אנחנו מנהלים את הרושם שאנו מוסרים ביחסי הגומלין החברתיים שלנו‪.‬‬
‫‪ -‬במצבי אינטראקציה אנו מצופים ומצפים מאחרים להפגין ערנות מבוקרת‪ -‬הפגנת שליטתנו ברמזים של שגרות היום‪-‬יום‪.‬‬
‫‪ ‬ערנות מבוקרת ‪ – alertness( )controlled‬הצגת נוכחות ושליטה בהתנהלותנו היום‪-‬יומית‪.‬‬
‫‪ -‬ביחסי הגומלין החברתיים מצופה מאתנו ומאחרים לשלוט בהתנהלות היומיומית שלנו‪.‬‬
‫‪ -‬הצגת שליטתנו בהתנהגותנו יוצרת רושם כלפי הקהל‪.‬‬
‫ביקורות על הגישה הדרמטורגית ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬נטייה להבין אינטראקציות בעיקר מנקודת ראותם של המשתתפים‬
‫‪ ‬האנלוגיה התיאטרלית מתאימה יותר לחברות מערביות מאשר ללא‪-‬מערביות – חברות מערביות מודרניות פיתחו הפרדה‬
‫בין תחומי החיים הציבוריים והפרטיים (קדמת הבמה ואחורי הקלעים‪ ),‬אך בחברות לא‪-‬מערביות החלוקה הזו היא פחות בולטת‪,‬‬
‫ולעיתים אף אינה קיימת כלל‪( .‬לדוג' בתרבות הבושמנים מאפריקה חבריהם אינם פוגשים לעולם 'זרים' (עד שבאו במגע עם המערב‪ ),‬ולכן‬
‫צורת האינטראקציה שלהם שונה מזו שמתרחשת בעיר המערבית המודרנית בה החיים כופים עלינו קיום אינטראקציה מתמדת עם זרים‪ .‬לכן‬
‫במקרה שלהם למשל אין הזדמנויות לאזורים קדמיים ואזורים אחוריים‪).‬‬

‫אינטראקציות תיירות בין‪-‬לאומיות‬ ‫מפגשי רחוב‬

‫נקודת המבט של התייר מושפעת מציפיותיו לזכות 'בחוויות‬
‫אקזוטיות' (חוויות המנוגדות לציפיותיו הרגילות והיומיות שלו‬
‫לגבי אופיין של‬
‫האינטראקציות החברתיות שלו ושל האינטראקציה עם סביבתו הפיזית‪).‬‬
‫ציפיות אלו מעצבות את האינטראקציות שלו בטיול במידה ניכרת‪.‬‬
‫‪ ‬התייר יפיק הנאה משוני ומוזרות‪ ,‬הרי לשם כך הוא טס‪ ,‬לראות‬
‫עולם אחר מאשר הוא רגיל אליו בביתו‪.‬‬
‫‪ ‬עם זאת מרבית התיירים אינם רוצים שחוויותיהם יהיו אקזוטיות‬
‫יתר על המידה‪ ,‬והם מחפשים גם את המוכר (כמו‬
‫לאכול במקדונלדס או להסתובב עם ישראלים–) כלומר יש‬
‫דרישות‬
‫סותרות‪ -‬הן לחוויות אקזוטיות‪ ,‬והן לחוויות מוכרות‪.‬‬
‫‪ ‬נקודת מבטו של התייר עלולה אף לעורר מתחים‪ ,‬כאשר הוא‬
‫חוקר את המקומיים על היבטי חייהם‪ ,‬אף שופט אותם ומתנשא‪.‬‬
‫גופמן‪:‬‬
‫כשאדם מגיע לקרבת אחרים‪ ,‬הוא מנסה להשיג מידע אודותיו‪,‬‬
‫או להביא לידי ביטוי את המידע שכבר מצוי ברשותו‪ .‬מידע אודות‬
‫האדם‬
‫מסייע להגדיר את המצב ולדעת מראש מה הוא עתיד לצפות ממנו‪.‬‬
‫אנדרסון‪:‬‬
‫‪ -‬אנשים שאינם נמנים עם הסטריאוטיפים המקובלים של טיפוסים‬
‫מסוכנים‪ ,‬הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לעבור ביקורת של אחרים‪- .‬‬
‫אנשים מפתחים 'חוכמת רחוב' המתבטאת במיומנויות רבות כמו‬
‫כושר התחמקות‪ ,‬זאת כדי להתמודד עם התחושה שהם חשופים‬
‫לאלימות‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫תקשורת לא‪-‬מילולית‬
‫תקשורת לא‪-‬מילולית ‪ – communication( )nonverbal‬חילופי מידע ומשמעויות באמצעות הבעות פנים‪ ,‬מחוות ותנועות גוף‪.‬‬

‫אינטראקציה חברתית כולל צורות רבות של תקשורת לא מילולית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אנו משתמשים בד"כ באותות לא‪-‬מילוליים כדי לבטל דברים שנאמרו במילים או כדי להרחיבם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפנים האנושיים‪ ,‬מחוות ורגשות –‬

‫מחוות הפנים הם תוצר אבולוציוני הישרדותי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬התפתחות הפנים האנושיים קרתה לאורך תקופת זמן ארוכה באבולוציה‪ ,‬והבסיס הביולוגי הזה הושפע ממאפיינים תרבותיים‪.‬‬
‫‪ -‬התפתחות הפנים האנושיות קשורה ליתרון הישרדותי אבולוציוני של מערכות התקשורת האנושיות‪.‬‬
‫הבעות פנים הם אוניברסליות ללא הבדלי תרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אקמן ופריזן הוכיחו זאת בניסויים‪ ,‬בו הציגו לקהילה מבודדת בגינאה החדשה‪ ,‬תצלומים של הבעות פנים המבטאות את ששת‬
‫הרגשות הבסיסיים‪ ,‬וראו כי המקומיים אכן יכלו לזהות את הרגשות הללו‪ .‬משמע הבעות הפנים טבועים בבני אדם מלידה‪- .‬‬
‫אייבל‪-‬אייבספלדט הוכיח זאת במחקרו על ילדים חירשים ועיוורים מלידה‪ ,‬ומצא כי הבעות הפנים שלהם דומות לאלו של אנשים‬
‫רואים ושומעים‪ .‬מאחר ולא הייתה להם הזדמנות לראות אחרים מתנהגים כך ולחקות‪ ,‬יש להסיק כי ההבעות טבועות בהם מלידה‪.‬‬
‫למרות שהבעות הפנים המשקפות רגשות טבועות מלידה‪ ,‬גורמים אישיים ותרבותיים משפיעים על‬ ‫‪‬‬
‫צורתן המדויקת‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הנסיבות שהן נחשבות בהן למתאימות‬

‫המגדר והגוף –‬

‫המסרים המילוליים והלא‪-‬מילוליים נתפסים ומובעים באופן שונה בידי גברים ובידי נשים‪ ,‬זאת עקב השפעת גורמים חברתיים‪-‬תרבותיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות עצורה ‪ – intentionality( )inhibited‬נורמה נשית של ריסון ההתנהגות והתנועה הגופנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬החוקרת יאנג במאמרה 'לזרוק כמו ילדה' טוענת שתנועות הנשים כמו השלכת כדור אינן נעשות בלב שלם‪ ,‬וזאת עקב תוצאה של‬
‫מסרים המעודדים נשים צעירות לחוות את גופן כ'אובייקט למען' אחרים‪ .‬כלומר התופעה נוצרת מהשפעה חברתית ולא ביולוגית‪.‬‬
‫‪ -‬בניגוד לנשים‪ ,‬הגברים לומדים לחוות את גופם כחזק ופעיל‪' ,‬כאובייקט למען עצמו‪ ',‬דבר המשתקף בתנועות גוף תוקפניות יותר‪.‬‬
‫‪ -‬דינמיקות אלה ניכרות בהיבטים נוספים באינטראקציה כמו‬
‫‪ ‬קשר עין ‪ :‬בו גברים חשים חופשיות יותר מנשים ליצור קשר עין עם זרים‪ .‬כאשר גבר נועץ מבט באישה הוא ייתפס כמתנהג‬
‫בטבעיות ובתום לב‪ ,‬לעומת האישה שתיתפס כמי שמנסה לפתות לקשר מיני‪.‬‬
‫‪ ‬נינוחות בישיבה ‪ :‬גברים נוטים לשבת בנינוחות רבה יותר מנשים‪ ,‬אשר נוטות לאמץ תנוחת גוף סגורה יותר‪ .‬מה שנותן‬
‫לגברים שליטה גדולה יותר במרחב‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת מגע פיזי ‪ :‬גברים נוטים ליצור יותר מגע פיזי עם הנשים שהם משוחחים איתם‪ ,‬מאשר נשים עם גברים‪.‬‬
‫‪ -‬היבטים אלו שהם ברמת המיקרו‪ ,‬משליכים גם על רמת המאקרו‪ ,‬וזאת בהיותם מחזקים תפיסות הנוגעות לאי‪-‬שוויון מגדרי‪,‬‬
‫ומדגימות את הדומיננטיות והשליטה הגברית על נשים בחברה‪.‬‬
‫ג'ודית באטלר ‪ :‬הזהות המגדרית אינה נקבעת באופן ביולוגי אלא באופן תרבותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬למגדר אין בסיס מהותני‪ ,‬כי אם היה‪ ,‬אז לא היו צריכים לחברת אותנו להתנהג בהתאם למיננו (מה יאה לגבר ומה לאישה‪).‬‬
‫‪ -‬המגדר (תוצר תרבותי) מבטא את ההבניות החברתיות התרבותיות של המין‪ .‬ההבניות הללו נרכשות בתהליך החיברות‪.‬‬
‫‪ -‬הזהות המגדרית שלנו לא מעידה מי אנחנו‪ ,‬אלא מה אנחנו עושים – אנו משחקים בהצגה (גופמן) מגדרית‪.‬‬

‫התגלמות גופנית וזהויות –‬

‫אנו לומדים את תפקידי המגדר‪ ,‬ההתנהגות המגדרית וזהותנו המגדרית באמצעות אינטראקציות עם אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ג'נקינס ‪ :‬הזהות המגדרית (האופן בו אנו מבינים מי אנחנו ומיהם אחרים) נוצרת ומגולמת באופן חברתי‪ -‬אינם 'ניתנות' לנו‪ ,‬אלא נבנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ולפיכך כל הזהויות האנושיות הן בהכרח זהויות חברתיות‪ ,‬משום שהן מתהוות בתהליכי אינטראקציה רצופים בחיים החברתיים‪.‬‬
‫‪ ‬התגלמות גופנית –‬
‫הזהות היא נזילה ודינמית‪ ,‬היא משתנה לנוכח הנסיבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הזהות מגדירה את המכנים המשותפים‪ ,‬ואת ההבדלים באינטראקציות החברתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנה הבחנה בין‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬זהויות ראשוניות – קשורות לתהליכי חיברות ראשוניים‪ ,‬ומעוצבות בראשית החיים‬
‫‪ ‬זהויות משניות – קשורות לתהליכי חיברות משניים‪ ,‬וכוללות את הזהויות הקשורות לתפקידים חברתיים ולסטטוסים הישגיים‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫מרחב אישי‬
‫הגדרת המרחב האישי משתנה מתרבות לתרבות‪.‬‬
‫במערב – שומרים בד"כ על מרחק של מטר אחד‬ ‫‪‬‬
‫במזרח – נטייה להתקרב יותר מהמקובל במערב‬ ‫‪‬‬

‫אדוארד טי הול הבחין בארבעה אזורים שונים של מרחב אישי ‪:‬‬

‫‪ 1.‬מרחק אינטימי ‪ – space( )intimate‬מרחק של עד ‪ 0.5‬מטר מבן השיח‬
‫‪ -‬שמור ליחסים בין קרובים שהקשר ביניהם מתיר מגעים גופניים קבועים‬
‫‪ -‬דוג' בני זוג‪ ,‬הורים וילדים‬
‫‪ 2.‬מרחק אישי ‪ – space( )personal‬מרחק של בין ‪ 0.5‬ל‪ -1.25‬מטר‬
‫‪ -‬שמור למכרים‪ ,‬ידידים חברים‪ .‬יש במפגש זה מידה מסוימת של אינטימיות‬
‫‪ 3.‬מרחק חברתי ‪ – space( )social‬מרחק של ‪ 1.25‬עד ל‪ -3‬מטר‬
‫‪ -‬דיסטנס במצבים וסיטואציות פורמליות‪ ,‬כמו בראיון עבודה‬
‫‪ 4.‬מרחק ציבורי ‪ – space( )public‬מרחק של ‪ 3‬מטר ומעלה‬
‫‪ -‬משמש בעת הופעה לפני קהל‬

‫‪ #‬תגובה בעת פלישה למרחב האישי – המרחק האינטימי והמרחק האישי הם האזורים המוגנים ביותר של אדם‪ ,‬וברגע שפולשים לאזורים אלה‪,‬‬
‫אנו מנסים להשיב לעצמנו את המרחב שלנו ולצאת מהסיטואציה‪ .‬יכול להתרחש במגוון דרכים ‪:‬‬

‫‪ ‬יכול להיות במבט האומר "התרחק"!‬

‫‪ ‬יכול להיות בפעולה פיזית (מרפק‪ ,‬דחיפה)‬
‫‪ ‬יכול להיות בלתחום עצמנו בחפצים וליצור גבול פיזי (לדוג' הצבת תיק על הכיסא ליד באוטובוס‪ ,‬הצבת ספרים מסביב לשולחן בספריה)‬

‫‪ #‬ההבדל המגדרי במרחב האישי –‬

‫גברים נותנים לעצמם חירות הרבה יותר גדולה בשימוש במרחב‪ ,‬לרבות שבירת הגבולות של המרחקים האישיים‪ .‬חירות בפלישה‬ ‫‪‬‬
‫למרחבים‪ ,‬וטשטוש הגבולות של המרחבים האישיים‪.‬‬
‫נשים נוטות פחות לפלוש למרחב‪ ,‬ואם יעשו כך יתפרשו מעשיהם כחיזור והזמנה מינית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אינטראקציה חברתית במרחב הווירטואלי של האינטרנט‬

‫‪ #‬התקשורת האלקטרונית מסתירה את הסימנים המזהים ומבטיחה שתשומת הלב תיוחד לתוכנו של המסר‪ .‬דבר זה מהווה יתרון עבור קבוצות‬
‫מקופחות אשר דעותיהן בד"כ נתקלות ביחס מזלזל בחברה‪ ,‬וכך הם יכולים להשתחרר‪ ,‬לעצב לעצמם זהות מקוונת ולדבר בחופשיות‪.‬‬

‫‪ #‬הדעה הציבורית הרווחת היא שהאינטרנט גורם לבידוד חברתי‪ ,‬אך בפועל הוכח כי האינטרנט אינו גורם לבידוד והפחתת הקשרים החברתיים‪,‬‬
‫אלא אף גורם לגידול באינטראקציות המקוונות והלא‪-‬מקוונות‪ ,‬ויש ביכולתו להעצים ולהעשיר את האינטראקציות החברתיות עקב הדחף לקרבה‪.‬‬

‫הדחף לקרבה ‪ – proximity( of )compulsion‬הצורך של בני אדם לפגוש זה את זה במצבים של נוכחות משותפת ואינטראקציה פנים אל פנים‪.‬‬

‫לאנשים יש נטייה לקיים מפגשים בכדי לבסס אמון ולצבור מידע רב יותר על בן השיח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רק מפגשים ישירים עם אנשים מאפשרים לנו לחוש שביכולתנו להבין את הלך רוחם‪ ,‬להבהיר להם את עמדותינו ולשכנע אותם בכנותנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מפגשים ישירים מאפשרים קשר עין‪ ,‬שעצם קיומו מציין דרגה של אינטימיות ואמון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוג' לכך היא שגם אם יש לאדם הזדמנות להתבודד עם האינטרנט כמו מפגשי האופק באוניברסיטה‪ ,‬הם בוחרים להיות אחד מול השני‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הבנה משותפת של המצב שבו האינטראקציה מתנהלת היא תנאי הכרחי לקיומה הסדירה‪ .‬ועל בסיס אותה הבנה משותפת‪ ,‬כל הצדדים באינטר‬
‫‪.‬השני‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬אמון הדדי בסיסי הוא אחד מהעקרונות שמאפשר קיומם של יחסים חברתיים גם בקרב קרובים וגם בקרב זרים‬
‫עקרונות ומאפיינים של החיים החברתיים מתממשים באינטראקציות חברתיות‪ ,‬לכן התבוננות שיטתית במצבים יכולה לאפשר לבחון את האופנים‬
‫‪‬‬
‫דומיננטיות לבין קבוצות כפופות‪ ,‬מקבלות ממשות כעובדה חברתית כאשר הן מעצבות את דפוסי האינטראקציה בין אנשים השייכים‬
‫‪‬‬
‫יה בין ‪.‬קבוצות‬
‫בחברה‬
‫‪.‬לקבוצות אלה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬מתממשים באינטראקציות‬
‫‪‬‬
‫מעמד‪ ,‬מקצוע וכו)' גורמות לאדם להתייחס לעצמו כחלק מקטגוריית זהות זו‪ ,‬ומעצבות לפיכך את האינטראקציות החברתיות שלו‬ ‫בסיס דת‪ ,‬לאום‪,‬‬
‫‪.‬נוצרות ‪ :‬האדם שמתייחס לעצמו כחלק מקטגוריית זהות כלשהי‪ ,‬לא רק מבטא את זהותו ע"י הגדרות התפקיד‪ ,‬אלא גם בונה את זהותו הע‬

‫‪37‬‬
 ‫יחידה ‪ : 8‬סוציאליזציה ומהלך החיים‬
‫ִחיברות‬
‫ִ חיברות )‪ – (socialization‬תהליך הדרגתי בו תינוק אנושי ההופך מחסר ישע לאדם בעל ידע ומודעות עצמית המיטיב לנווט בדרכי התרבות‬
‫שנולד לתוכה‪.‬‬

‫‪ ‬תהליך שהופך את האדם לבן חברה‪ :‬מאפשר לאדם להתנהל בחברה ובתרבות שבה הוא נולד‪.‬‬
‫‪ ‬תהליך החיברות מכיל בתוכו הפנמת ערכים‪ ,‬נורמות וסמלים של התרבות הנתונה‪.‬‬
‫‪ ‬במהלך חיברות ילדים לומדים את דרכי המבוגרים‪ ,‬תהליך המאפשר להם להמשיך ולקיים את הערכים‪ ,‬הנורמות והמנהגים החברתיים‬
‫של קודמיהם‪ ,‬ובכך נשמרים בחברות מאפיינים חברתיים ותרבותיים לאורך דורות (מחבר את הדורות השונים זה לזה‪).‬‬
‫‪ ‬ה ִחיברות מאפשרת את קיומה של שעתוק חברתי ‪ -‬התהליך המעניק לחברות אנושיות רציפות מבנית לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ ‬החיברות נמשכת לאורך כל החיים‬
‫‪ -‬אנו עוברים תהליכי חיברות בשלבים שונים בחיינו‪.‬‬
‫‪ -‬תהליך הלמידה התרבותית בילדות הוא רב יותר משנים מתקדמות‪ ,‬אך הלמידה וההסתגלות נמשכות לאורך כל החיים‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרים מוכיחים שתהליך החיברות חשובים ביותר להתפתחות האדם‪ ,‬הכוללת את התפתחות המוח האנושי שאותה אנו תופסים‬
‫כלגמרי ביולוגית‪ -‬בנאדם שלא נמצא בחברת אנשים‪ ,‬חלקים מסוימים במוח שלו לא מתפתחים כראוי‪.‬‬

‫חיברות משמעותיים‪ ,‬ובאמצעותן הפרט‬ ‫חיברות ‪ – agents( )socialization‬קבוצות או סביבות חברתיות שמתרחשים בהן‬ ‫סוכנויות‬
‫לומד‬ ‫תהליכי‬
‫את המשימות החברתיות השונות‪.‬‬

‫‪ ‬בעצם מדובר על הגורם שמחברת את האדם‪.‬‬

‫‪ ‬האינטראקציות החברתיות בסביבות אלה מסייעות לאדם ללמוד את הערכים‪ ,‬הנורמות והאמונות שדפוסי התרבות מושתתים עליהם‪.‬‬
‫‪ ‬יש שני סוגים עיקריים של סוכני חיברות ‪:‬‬
‫‪ ‬סוכני חיברות ראשוניים – הם אלה הדומיננטיים בתקופת הינקות והילדות‪ .‬אנו רוכשים דרכם את דפוסי ההתנהגות הבסיסיים‪,‬‬
‫את השפה‪ ,‬באופן שישמש אותנו בהמשך החיים‪ .‬ראשוניים הם המשפחה‪.‬‬
‫‪ ‬סוכני חיברות משניים – הסוכנים בשנות הילדות המאוחרות יותר‪ ,‬כמו בית הספר‪ ,‬קבוצת השווים‪ ,‬אמצעי התקשורת‪ ,‬מקומות‬
‫עבודה‪ ,‬תנועות חברתיות וכו‪ '.‬האינטראקציות החברתיות בסביבות הללו מסייעות לאנשים ללמוד את הערכים‪ ,‬הנורמות ואת‬
‫האמונות שהדפוסים התרבותיים מושתתים עליהם‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעת הסוכנים העיקריים ‪:‬‬
‫‪ 1.‬המשפחה –‬
‫‪ -‬סוכן החיברות העיקרי‪.‬‬
‫‪ -‬מערכות המשפחה ברחבי העולם שונות זו מזו‪ ,‬וסוגי הקשרים המשפחתיים שפעוטות חווים בתרבויות שונות אינם אחידים‪.‬‬
‫‪ -‬במגזרים שונות יש מערכות שונות וסותרות של ערכים וציפיות‪ ,‬המתבטאות בדפוסים שונים של הטלת משמעת וגידול ילדים‪.‬‬
‫‪ -‬אופי היחסים המתהווים בין אימהות לילדיהן מושפע מצורת המגע ומסדירותה‪ -‬מה שתלוי באופי של מוסדות המשפחה ובזיקתם‬
‫לקבוצות אחרות בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬תפקיד המשפחה במערך המוסדי משתנה בחברות שונות‪.‬‬
‫‪ -‬בחברות מסורתיות המשפחה לה האדם נולד קובעת במידה רבה את מקומו החברתי עד סוף חייו‪ ,‬אך בחברות מודרניות פחות‪.‬‬
‫‪ -‬בעולם המודרני בו השינויים מחלחלים לכל מקום‪ ,‬רק ילדים מועטים מאמצים בעיניים עצומות את תפיסת עולמם של הוריהם‪,‬‬
‫היות והם חשופים לשוני ואפשרויות‪.‬‬
‫‪ 2.‬בית הספר –‬
‫‪ -‬מהווה כסוכן חיברות בדרך עקיפה יותר‪ -‬הילד נדרש לשבת בשקט בכתה‪ ,‬להקפיד על הכנת שיעורים‪ ,‬לציית לחוקי המשמעת‪,‬‬
‫לקבל את סמכות המורים ולהיענות לדרישותיהם וכו‪'..‬‬
‫‪ -‬תגובות המורים משפיעות על הציפיות שהילדים מאמצים בנוגע לעצמם (המשפיעות בעתיד על ציפיות השתלבות בשוק העבודה)‬
‫‪ 3.‬קבוצת השווים –‬
‫‪ -‬בהרבה תרבויות קבוצות השווים ממוסדות בקבוצות גיל ‪ .‬חברי קבוצות הגיל שומרים בד"כ על קשרי ידידות הדוקים כל ימי חייהם ‪-‬‬
‫חשיבות קבוצת השווים לא נעלמת לאחר הנעורים‪ ,‬היות וקבוצות בלתי פורמליות של אנשים מאותן קבוצות גיל‪ ,‬במקומות‬
‫עבודה וסביבות אחרות‪ ,‬ממלאות בד"כ תפקיד חשוב בעיצוב עמדותיהם והתנהגויותיהם של האדם‪.‬‬
‫‪ 4.‬אמצעי התקשורת –‬
‫‪ -‬תקשורת ההמונים המודפסת והאלקטרונית מהווה חלק מרכזי מהחוויה היומיומית של הציבור‪ ,‬ולה השפעה גדולה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫אמצעי התקשורת ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב תפיסת עולמנו‪ ,‬השקפותינו‪ ,‬גישותנו והתנהגותנו‪ .‬לטלוויזיה השפעה עצומה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪39‬‬
 ‫תיאוריות על התפתחות ילדים‬
‫מיד ‪ /‬העצמי החברתי‬
‫ג'ורג' הרברט מיד–‬ ‫העצמי החברתי ‪ – self( )social‬הזהות של הילד מתפתחת כתוצאה מיחס הגומלין שהוא מקיים עם‬
‫סוציולוג‪ ,‬פילוסוף‪ ,‬פסיכולוג אמריקאי‬ ‫הסביבה החברתית‪ ,‬והיא לא מולדת‪.‬‬
‫יוצא מפרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי‬
‫הנציח את מושג "העצמי החברתי"‬
‫‪ ‬אם העצמיות מתפתחת ביחס לסביבה חברתית‪ ,‬וילדה תגור בג'ונגל‪ ,‬אז העצמיות שלה לא תת‬
‫‪ ‬אם העצמיות מתפתחת ביחס לסביבה חברתית‪ ,‬וילדה תגור בג'ונגל‪ ,‬אז העצמיות שלה לא תתפתח‪.‬‬
‫‪ ‬שני מרכיבי אישיות האדם עפ"י מיד‪:‬‬
‫‪ – I 1-‬המרכיב הספונטני‪ ,‬היצרי‪ ,‬שקיים באדם‪ .‬הדחפים והיצרים שיש באישיות‪2- .‬‬
‫‪ – ME‬המרכיב שפועל עפ"י הציפיות החברתיות‪ .‬כאן נכללת המערכת התרבותית‪ ,‬הערכית‪ ,‬הנורמטיבית‬
‫לדוג' אדם שהגיע עייף לכתה לא יישן‪ ,‬כי אומנם מצד אחד הוא רוצה לישון‪ ,‬אבל מצד שני הוא בא לכתה ללמוד ויש סוגיות שהוא מתחשב‬ ‫‪‬‬
‫בהם כמו מה מקובל‪ ,‬איך המורה תגיב‪ ,‬לא נעים‪.‬‬
‫ככל שאנו אנשים מבוגרים יותר‪ ,‬מצופה מאתנו שה‪ -ME‬יהיה חזק יותר מה‪-I.‬‬ ‫‪‬‬
‫שלושת שלבי התפתחות הילד עפ"י מיד‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – PLAY 1-‬שלב המשחק הפשוט‪ .‬בשלב זה הילד מחקה את הסובבים אותו‪ .‬הוא לומד תוך כדי חיקוי של סביבתו‪.‬‬
‫‪ – GAME 2-‬שלב המשחק המורכב‪ .‬השלב בו הילד יודע להבחין בינו לבין האחר‪ -‬יש שונות‪ .‬השלב שהוא לומד להבחין בין ה‪ -I‬לבין‬
‫ה‪ -ME,‬ומפתח לעצמו תודעה עצמאית‪.‬‬
‫‪ 3-‬שלב האחר המוכלל – מתרחש בגיל מאוחר יותר ‪ (8-9).‬הילד רוכש כבר את הערכים והכללים של החברה שבה הוא נמצא‪.‬‬
‫מצופה ממנו להבין מה אחרים מצפים ממנו‪ ,‬ולהתנהג בהתאם‪ ,‬לווסת נכון בין ה‪ -I‬ל‪-ME.‬‬

‫פיאז'ה ‪ /‬התפתחות קוגניטיבית‬

‫ז'אן פיאז'ה חקר התנהגות של ילדים‪ ,‬ובדק כיצד ילדים לומדים לחשוב על עצמם ועל סביבתם‪ .‬הוא טען שהתהליך הזה מורכב ממספר שלבים‪,‬‬
‫שכל שלב מושתת על השלב הקודם לו (עד ששלב אחד לא מתבסס‪ ,‬לא ניתן לעבור לשלב הבא‪).‬‬

‫‪ 1.‬השלב הסנסורי‪-‬מוטורי )‪ – (0-2‬השלב הראשוני של הלמידה על העולם ע"י מישוש וראייה‪ .‬בסוף השלב‪ ,‬הילד מבין שהחפץ ממשיך‬
‫להתקיים גם אם הוא לא רואה או ממשש אותו (קביעות האובייקט‪2. ).‬‬
‫השלב הפרה‪-‬אופרציונלי )‪ – (2-7‬השלב השני המאופיין ברכישת השפה‪ ,‬הילדים בשלב הזה הם אגוצנטריים‪ -‬תפיסת העולם מנקודת‬
‫המבט שלי בלבד ללא הבנת נקודת מבטו של האחר‪ .‬העולם סובב סביבם‪ ,‬כל העולם משרת אותי‪ .‬בהרבה מקרים הם לא מגיבים למה‬
‫שבן השיח אומר‪.‬‬
‫‪ 3.‬שלב האופרציות הקונקרטיות )‪ – (7-11‬הילד לומד להבחין בין רעיון מופשט לרעיון קונקרטי‪ ,‬בין מציאות לבין דמיון‪ ,‬באופן שעוזר לו‬
‫להתמודד עם פתרון של בעיות באופן יצירתי ובדרכים שונות‪( .‬פיית השיניים‪ ,‬סנטה‪ )-‬ההבנה בין מציאות לבין דמיון מתחיל להסתדר‪ .‬השלב‬
‫הזה נגמר בגלל שמצליחים בין מציאות לדמיון‪ ,‬בין מה שיכול להתקיים למה שלא יכול להתקיים‪ ,‬ואז אפשר להפעיל את המחשבה‬
‫לאמצעי פעולה וחשיבה‪[[ .‬לימוד תורה בבית ספר יסודי כשטיפת מוח]]‬
‫‪ 4.‬השלב האופרציות הפורמליות )‪ – (11-15‬פתרון של בעיות מוחשיות‪ ,‬פתרון לבעיות תיאורטיות‪.‬‬
‫‪ o‬שלושת השלבים הראשונים הם אוניברסליים וקיימים בכל התרבויות האנושיות‪ ,‬אך השלב הרביעי הוא תלוי‪-‬תרבות – לא‬
‫מתקיים בכל החברות‪ ,‬וגם לא כל המבוגרים מיישמים אותו‪.‬‬

‫‪------ 244-247 -----‬‬

‫‪40‬‬
 ‫ִחיברות מגדרי‬
‫ִ חיברות מגדרי ‪ – socialization( )gender‬לימוד תפקידי מגדר תרבותיים באמצעות גורמים חברתיים‪.‬‬
‫למידה של התנהגויות‪ ,‬עמדות וציפיות הנחשבות כהולמות למין כלשהו‪ -‬גברים לומדים להיות גברים‪ ,‬ונשים להיות נשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החיברות המגדרי הוא רב‪-‬עוצמה‪ ,‬וניסיונות לקרוא עליו תיגר מעוררים מבוכה‪ .‬לאחר ש'נקבע' המגדר בחברה מסוימת‪ ,‬היא מצפה‬ ‫‪‬‬
‫מחבריה להתנהג בהתאם למין‪ .‬ההתנהגות של חיי היומיום היא המגשימה ומשעתקת את הציפיות האלה‪.‬‬
‫אחת השאלות המרכזיות של פסיכולוגים וסוציולוגים בנושא חיברות מגדרי – "עד כמה השפיעה הסביבה על ההבדלים המגדריים‪?".‬‬ ‫‪‬‬
‫כאן מתבטאת "סוגיית המולד או נלמד" (השפעות פיזיולוגיות מול השפעות חברתיות‪ ),‬ומסתבר שמדובר בשילוב של שניהם‪.‬‬
‫נסקור חמישה מחקרים שדנים וחוקרים את הסוגיה‪:‬‬
‫צעצועים סטריאוטיפים של‪-‬‬ ‫)‪ (1‬זאמונר ‪ /‬מחקר העדפת צעצועים‪ :‬חוקרת שערכה מחקר בהולנד ובאיטליה בנוגע להעדפת סוגי‬
‫בנים‪ :‬כלי נשק‪ ,‬מכוניות וכו'‬
‫בנות‪ :‬מטבח‪ ,‬עגלות‪ ,‬ברביות‬ ‫צעצועים שונים בין בנים לבנות‪.‬היא הציגה בפני ההורים ובפני הילדים צעצועים שעפ"י הסטריאוטיפים‬
‫נתפסים כצעצועים של בנים לעומת של בנות‪ ,‬וביקשה גם מההורים וגם מהילדים למיין את הצעצועים‬
‫ניטרליים‪ :‬כדור‪ ,‬בובות ניטרליות‬
‫עפ"י האופי המגדרי שלהם‪ ,‬ולאחר מכן היא ביקשה מהילדים לבחור את הצעצוע שהם חפצים בו‪.‬‬
‫‪ ‬ממצאיה‪-‬‬
‫‪ ‬תשובות ההורים והילדים בנוגע למיון הצעצועים היו דומות בכל התרבויות‬
‫‪ ‬הילדים האיטלקיים יותר מהילדים ההולנדים נטו לבחור צעצועים עפ"י המגדר שלהם‪ ,‬וזאת משום שהתרבות האיטלקית‬
‫יותר מסורתית‪ ,‬שמרנית ונוקשה מההולנדית שהיא יותר ליברלית‬
‫‪ ‬בשני התרבויות הבנות בחרו יותר צעצועים ניטרליים או צעצועים סטריאוטיפים של בנים‪ ,‬לעומת הבנים‪ -‬העדפת יתר‬
‫לצעצועי בנים‪ -‬כי הם נטו להעריך את האלמנטים הגבריים יותר (כי מחנכים לשאוף‪ -‬בנים יותר חזקים וטובים)‬
‫‪ ‬מסקנה‪ -‬בני התרבות מפנימים את הציפיות המגדריות באותה התרבות‪ ,‬ומתנהגים בהתאם‪.‬‬

‫‪,‬ויצמן ‪ /‬תפקידים מגדריים בספרות ובטלוויזיה‪ :‬ניתחה את התפקידים המגדריים כפי שהם מופיעים בספרות הילדים הפופולרית (‪)2‬‬
‫‪.‬בטלוויזיה ובקולנוע‪ ,‬ומצאה שנשים מופלות לרעה‬
‫‪‬‬ ‫‪-‬הממצאים‬
‫יותר גברים מאשר נשים מבחינת מספר הדמויות‪ .‬וגם כשהופיעו חיות‬‫‪,‬עליונות מספרית גברית – בסיפורים יש פי ‪01‬‬ ‫‪‬‬
‫ל‪1 ).‬‬
‫‪-‬הזהות שלהם הייתה גברית (ביחס ‪59‬‬
‫אמיצים‪ ,‬לעומת הנשים שהוצגו כפסיביות‪ ,‬חלשות‪ ,‬כנועות‪ ,‬נשלטות‪ ,‬תלותיות‪ ,‬מחכות להצלה אשר משרתות את צרכי הגברים‬‫אסרטיביים‪ ,‬חכמים‪ ,‬‬
‫מבשלות ומנקות לגברים (‬ ‫‪ ).‬סוגי מטרות שאליהם יש לשאוף – "יום אחד יבוא נסיך" היא תפיסה מסורתית שמשקפת משאלה של נערה עניה ויציל ‪),‬‬
‫אל השגת אושר ונכסים‪ .‬נשים שלא הוצגו כרעיות או כאימהות תוארו כבעל תפקיד מוזר (כמו מכשפות רעות‪ ,‬פיות‪ )-‬לא ארציות‪ ,‬משהו מאגי‪ .‬בעצם‬
‫‪.‬מסר שאומר שאם תהיי אימא אז לא תהיי רעה‪ ,‬או בגלל שאת רעה לא תוכלי להביא ילדים משלך‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫)‪(3‬‬ ‫"פרויד ‪ /‬קיומו או היעדרו של פין‪ :‬לימודי המגדר נעשים בהתאם לקיומו או היעדרו של פין (יש פין‪" -‬אני זכר‪ ",‬אין פין‪" -‬אני נקבה‪).‬‬
‫‪ ‬אצל בנים ‪ -‬במישור הלא מודע הילד מתחרה באביו על חיבתו של האם‪ ,‬אך שלטון האב מאיים על הילד והוא חושש שהאב ייטול‬
‫‪,‬ממנו את הפין (חרדת סירוס) עקב תשוקה באשתו‪ ,‬מה שגורם לדיכוי משיכתו הארוטית של הילד לאם‪ ,‬קבלת סמכות האב‬
‫ע"י אימוץ תפקיד האב‪ .‬אצל בנות ‪ -‬סובלות מקנאת פין משום שאין להם את האיבר‪ .‬לבסוף מאמצת את הגישה הכנועה של האם מן ההכרה בהיותה‬
‫‪.‬שנייה במעלה‪ ,‬זאת במטרה להידמות לה ולהשיג גבר עם פין שתגדל אם תאמץ את תפקידה‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬בדילמה התיאורטית של סוגיית המולד או נלמד בחיברות המגדרי‪ ,‬עמדתו של פרויד נוטה ל"מולד‪ "-‬תכונה אנטומית שקובעת‬
‫‪-‬ביקורות‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬הנחה שלפין יש מעמד עדיף על של הפות‪ ,‬הנחשבת כלא יותר מהיעדרו של פין‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬הדגשת יתר של המודעות לאיברי מין כמעצב את הזהות המינית‬
‫‪‬‬ ‫‪ 5-4‬מחקרים מדגישים את חשיבות הלמידה המוקדמת בתקופת בינקות‬ ‫אך‬ ‫‪.‬פרויד טוען שלימוד המגדר מתרחש בגיל ‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬פרויד רואה באב את האחראי העיקרי להשלטת משמעת‪ ,‬אף שבתרבויות רבות האם ממלאת תפקיד חשוב יותר בכך‬

‫)‪ (4‬צ'ודורו ‪ /‬תחושת הזהות המגדרית כנובעת מהקשר של התינוק עם האם‪ :‬הילד צריך להתנתק מהאם (דמות ההשפעה‬
‫הדומיננטית)‬
‫ולהחליש את תלותו בה‪ ,‬כדי לפתח זהות עצמית אינדיבידואלית נפרדת‪ .‬התנתקות זו מהאם שונה בין בנים לבנות ‪:‬‬
‫‪ ‬אצל הבנים‪ :‬ההתנתקות באה לידי ביטוי ע"י זה שבאופן התנהגותי הבנים דוחים מעליהם את כל מה שנחשב נשי‪ -‬משתמשים‬
‫בתוקפנות "(אתם לא כמוני‪ ,‬אני לא אישה‪ ,‬מה שנשי זה איכסה‪ ,‬מנגבים את הנשיקות‪").‬‬
‫בעקבות כך בנים מיומנים בד"כ פחות מבנות ביצירת קשרים קרובים עם‬ ‫‪-‬‬
‫מפתחים דרכים אנליטיות יותר להתבונן בעולם ומאמצים גישה אקטיבית לחיים המדגישה הישגים‪ ,‬אך מדכאת את היכולת להבין את‬ ‫אחרים ‪-‬‬
‫רגשותיהם‬
‫שלהם ושל אחרים‬
‫אצל הבנות‪ :‬נשארות קרובות יותר לאם‪ ,‬ורואות באם מודל התנהגותי‪ ,‬לומדות מהאם כיצד לתקשר עם אחרים‪ ,‬ודרך הלימוד‬ ‫‪‬‬

‫‪41‬‬
 ‫זהותה נוטה יותר להתמזג עם זו של האחרים ולהיות תלויה בהם‬ ‫‪-‬‬
‫עובדה זו נוטה לפתח בנשים תכונות של רגישות וחמלה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נשים מבטאות ומגדירות את עצמן בעיקר ע"י יחסים (לעומת הגברים שמדכאים צרכים אלה ורואים בעולם אמצעי למימוש מטרותיהם‪).‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪:‬גיליגן ‪ /‬תכונות נשיות אינן זוכות להערכה גברית ונשפטות באמות מידה גברית (‪)5‬‬
‫להערכה של גברים או ליוקרה בעיני החברה‪ ,‬השופטים אותן עפ"י מונחים גבריים של 'הצלחה‪ ',‬אשר תופסים את התמקדותן ביחסים‬ ‫אלה אינן זוכות ‪‬‬
‫לא כעוצמה נפשית‪ .‬סוציולוגים נוטים להתעלם מהצד הנשי במחקר (הטיה גברית‪ ).‬התפתחות מוצגת כאותו דבר בין גברים לנשים‪ ,‬וכאשר אישה לא‬
‫‪.‬מצליחה לעמוד באותם שלבים היא נתפסת כפחותת ערך וכנכשלת‪ .‬אי אפשר להתייחס לגברים כאילו הם מייצגים את החברה‬
‫‪.‬בד"כ יש הבדלים איכותיים‪ ,‬אך זה לא אומר שהתפתחות זו פחותת ערך אלא שונה‬ ‫‪‬‬
‫‪:‬גיליגן ערכה ראיונות לנשים וגברים בנוגע להשקפותיהם ולדימויים העצמי ומצאה שיש הבדלים שיטתיים בתפיסותיהם על מוסר‬
‫‪.‬גברים תפסו מוסריות נתפסת כאידיאלים מופשטים של חובה‪ ,‬צדק‪ ,‬וחירות אישית ‪‬‬
‫(‪ .)caring‬נשים תפסו מוסריות כאכפתיות‪ ,‬עזרה ודאגה לזולת ‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ותף וכו‪ '-‬כל התפקידים שנתפסו כנשיים הוצאו‪ ).‬אך עם הזמן הם שמו לב שהן עדיין נושאות בתפקידי הנשים אך רק לא בתא המשפחתי‪ -‬תפקידי ה‬
‫‪.‬חלק באותן התפקידים שנתפסו כנשיים‬
‫וקולברג הציגו ‪‬את ההתפתחות המוסרית כאחידים לגברים ונשים‪ ,‬אך גיליגן אמרה שיש התפתחות מוסרית שונה וזה לא אותם שלבים ואמות מידה‬
‫‪.‬היא תופסת את המציאות החברתית אחרת לגמרי‬

‫‪‬‬

‫מהלך החיים‬
‫הילדות‬

‫בני נוער‬

‫הבגרות המוקדמת‬

‫הבגרות המלאה‬

‫החיים המאוחרים‬

‫‪42‬‬
 ‫הזדקנות‬
‫האפרת החברות האנושיות‬

‫כיצד אנשים מזדקנים?‬

‫הסברים סוציולוגיים להזדקנות‬

‫התיאוריה הפונקציונליסטית על הזדקנות (הדור הראשון) –‬

‫אנשים מסתגלים לתפקידים החברתיים המשתנים ככל שהם מזדקנים (בהתאם לגילם‪ ),‬ותפקידים אלו עונים על צרכי החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרסונס ‪ :‬החברה צריכה למצוא לזקנים תפקידים שמתאימים לגילם‪ ,‬כדי שהזדקנותם תהיה בריאה‪ ,‬ולא תהפכם למתוסכלים ומנוכרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬יש הנחה כי הזקנה מביאה עמה ירידה ביכולות הפיזיות‪ ,‬הנפשיות והקוגניטיביות‪ ,‬ושהתפקידים החברתיים המשתנים לוקחים‬
‫בחשבון את הירידה התפקודית הזאת‪ .‬לכן על החברה מצופה למצוא להם תפקיד שהוא הולם ותואם את מצבם ויכולתם העכשווית‪,‬‬
‫שהוא שונה מהתפקידים המסורתיים שבהם עסקו בעבר‪.‬‬
‫‪ -‬הנחה בדבר הידרדרותם של זקנים מוצגת כאקסיומה‪ ,‬ומחזקת את הסטריאוטיפ לפיו הזקנה כרוכה בהכרח בתשישות ובתלות‪.‬‬
‫‪ ‬תיאוריית ההתנתקות – התפיסה לפיה החברה צריכה לנתק אנשים מזדקנים מתפקידיהם המסורתיים כדי לפנות מקום לאחרים‪.‬‬
‫‪ -‬הידרדרות כושרם הופכת את הישארותם בתפקיד החברתי הקודם לדיספונקציונלי (אינם יכולים עוד למלא תפקידם הקודם כהלכה)‬
‫‪ -‬התנתקותם היא פונקציונלית עבור החברה (מוחלפים ע"י צעירים נמרצים) ועבורם (ימלאו תפקיד נוח יותר ותואם את בריאותם‪).‬‬
‫מדובר במערכת הרמונית שמתפקדת‪ ,‬וכל אחד דואג לתפקיד החברה‪ -‬מה שיוצר סדר חברתי ואיזון בחברה‪ .‬אין כאן התייחסות לניגוד‬ ‫‪‬‬
‫אינטרסים‪ ,‬כוחנות או כפייה‪.‬‬

‫תיאוריות ריבוד הזקנה ומהלך החיים (הדור השני) –‬

‫התיאוריה מתמקדת בתפקידם ובהשפעתם של מבנים חברתיים (כמו מדיניות הפנסיה והפרישה‪ ),‬על תהליך ההזדקנות האישית ועל‬ ‫‪‬‬
‫מקומם של הקשישים במערכת הריבוד החברתי הרחבה‪.‬‬
‫ההשהיה הסטרוקטורליסטית ‪ – lag( )structural‬העובדה שמבנים חברתיים אינם מדביקים את קצב השינויים באוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬למשל גיל הפרישה שאנשים יוצאים בו לפנסיה )‪ (65‬נקבע עפ"י אלמנטים רלוונטיים למלחמת העולם הראשונה‪ .‬אך היות ותוחלת‬
‫החיים עלתה משמעותית מאז‪ ,‬נוצר מצב שפנסיונרים עדיין רוצים לעבוד‪ ,‬מרגישים לא משמעותיים‪ ,‬גומרים את סכום הפניה וכו‪'.‬‬
‫זאת עד שהחברה מתקנת את עצמה‪ ,‬מה שלוקח זמן‪ ,‬והשהיה זו היא ההשהיה של המבנה החברתי עד לתיקון המצב‪.‬‬
‫‪ -‬מושג זה הוא אחד ההיבטים החשובים של תיאוריית ריבוד הזקנה‪.‬‬
‫תיאוריית מהלך החיים – תפיסה הרואה את ההזדקנות כשלב במהלך החיים המעוצב עפ"י אירועים היסטוריים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים‬ ‫‪‬‬
‫וסביבתיים שהתרחשו בתקופות מוקדמות יותר של החיים‪.‬‬
‫‪ -‬ההזדקנות זה תהליך שמתחיל מרגע לידתנו עד מותנו‪ ,‬והוא לא מוצג כתקופת השנים האחרונות של חיי האדם‪ ,‬ובכך מוצגת תפיסה‬
‫שונה ומנוגדת להסברי הדור הראשון אשר מציגות את הזקנים כקבוצה נפרדת‪.‬‬
‫‪ -‬ככל שאדם מתקדם במהלך החיים‪ ,‬הוא מזדקן‪ -‬ואירועים רבים משפיעים על האופן בו האדם יתפקד‪ ,‬מתנהג‪ ,‬יחשוב וכו‪'..‬‬
‫‪ -‬היא תיאוריית ביניים הקושרת בין המיקרו והמקרו‪ -‬קושרת תהליכים רגשיים‪ ,‬נפשיים‪ ,‬עם מבנים ותהליכים חברתיים‪.‬‬
‫‪ -‬קשור לפונקציונליזם‪ ,‬מדובר על סטרוקטורה ומבניות (פונקציונליזם‪-‬סטרוקטורלי‪).‬‬

‫תיאוריית הכלכלה הפוליטית (הדור השלישי) –‬

‫מערכות כלכליות ופוליטיות מעצבים את הסדרי העוצמה והקיפוח‪ ,‬ומשעתקים אותם‬ ‫‪‬‬
‫התיאוריה נוסחה ע"י אסטס‪ ,‬אשר יישם את הפרדיגמה הקונפליקטואלית על הקשר הזקנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגישה מתבוננת בתפקיד שהמדינה והקפיטליזם ממלאים בדחיקת הקשישים אל שולי החברה (מחוץ למערכות השלטוניות‪ .‬למערכות‬ ‫‪‬‬
‫הכלכליות והפוליטיות יש אינטרס לשעתק מבנים קיימים‪ ,‬ולחלופין אין אינטרס לתמוך בקשישים‪ .,‬ולכן גורלם של הזקנים קשור לאופן שבו‬
‫החברה מאורגנת‪ ,‬והיחס של הכוחות החברתיים האחרים כלפיה‪ .‬הקשישים נתפסים כעומדים מנגד לגלגלי הקפיטליזם ולכן אינם רצויים‪.‬‬

‫הם לא תורמים כדי לשמן את המערכת הקפיטליסטית‪ -‬הם מייצרים פחות‪ ,‬והדור החדש בעל יכולות גבוהות יותר‪ -‬והם נדחקים הצדה ע"י‬
‫הקפיטליסטים כי הם מהווים נטל‪.‬‬
‫‪43‬‬
 ‫היבטים של הזדקנות‬

‫הפוליטיקה של שנות הזקנה‬

‫‪44‬‬
 ‫יחידה ‪ : 9‬משפחות ויחסים אינטימיים‬
‫מושגי יסוד‬
‫משפחה )‪ – (family‬קבוצה של אנשים הקשורים ישירות בקשרי שארות‪ ,‬שחבריה המבוגרים נושאים באחריות לגידול וטיפול בילדים‪.‬‬

‫אין דגם משפחתי אחד קבוע‪ ,‬היות ומושג המשפחה הוא רב‪-‬גוני‪ ,‬וישנם צורות רבות של סוגי משפחות ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬משפחות של שני הורים‪ -‬גבר ואישה‬
‫‪ ‬משפחות של שני הורים מאותו מין‬
‫‪ ‬משפחות חורגות‬
‫‪ ‬משפחות חד‪-‬הוריות‬
‫הבחנה בין גרעינית למורחבת ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬המשפחה הגרעינית ‪ – family( )nuclear‬שני מבוגרים החיים במשק בית עם ילדים שהולידו או אימצו‪.‬‬
‫‪ ‬המשפחה המורחבת ‪ – family( )extended‬משפחה רחבה הכוללת בתוכה מעבר למשפחה הגרעינית‪ ,‬גם קרובי משפחה‬
‫אחרים (כמו סבים‪ ,‬סבתות‪ ,‬אחים ונשותיהם‪ ,‬אחיות ובעליהן‪ ,‬דודים ואחיינים‪ ).‬כולם מתגוררים באותו משק בית‪ .‬בד"כ‬
‫במשפחות מסורתיות כמו בדואים‪ ,‬ערבים (החמולה‪).‬‬

‫משק בית )‪ – (household‬יחידים או קבוצות המתגוררים תחת קורת גג אחת וחולקים את צרכי החיים החיוניים‪.‬‬

‫קשרי שארות )‪ – (kinship‬קשרים בין יחידים שנוצרו בעקבות נישואין או בשל קרבת דם ומוצא (כמו אימהות‪ ,‬אבות‪ ,‬אחים‪ ,‬אחיות‪ ,‬צאצאים וכו)'‬

‫נישואין )‪ – (marriage‬קשר מיני בין שני מבוגרים אשר ממוסד ומוכר ע"י החברה וזוכה לאישורה‪.‬‬

‫הנישואין ולפיכך גם המשפחה מושתתים במרבית החברות המערביות על מונוגמיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ברית הנישואין הופכת לשארים גם שורה של אנשים נוספים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בלעדיות של בני הזוג בנישואין או לא –‬

‫מונוגמיה )‪ – (monogamy‬מצב בו הפרט שומר אמונים לבן זוג אחד ואינו מקיים יחסי מין עם פרטנרים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬המונוגמיה מבטיחה לנקבה תמיכה בגידול הצאצאים‪ ,‬ולזכר מבטיחה כי הילדים שהוא מגדל הם אכן צאצאיו‪.‬‬
‫‪ -‬זוהי צורת התא המשפחתי המקובלת ברוב תרבויות העולם‪.‬‬
‫פוליגמיה )‪ – (polygamy‬מצב של ריבוי בני זוג‪ .‬ישנם שני סוגי פוליגמיה ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬פוליגניה )‪ – (polygyny‬ריבוי נשים ‪ -‬גבר בעל מספר בנות זוג‪ .‬מאפשר לגבר להעמיד יותר צאצאים‪.‬‬
‫‪ -‬בתרבויות מסוימות העובדה שגבר נישא למספר נשים מהווה סמל סטטוס יוקרתי המשקף יכולות כלכליות גבוהות של הגבר‬
‫‪ -‬שכיח בחברות מסורתיות‪.‬‬
‫‪ -‬קהילה פוליגמית מערבית ידועה היא של המורמונים בארה"ב‪.‬‬
‫‪ ‬פוליאנדריה )‪ – (polyandry‬ריבוי גברים ‪ -‬אישה בעלת מספר בני זוג‪.‬‬

‫פטרילינאליות או מטריליניאליות – מי מהמינים דומיננטי בחברה‪ ,‬היות ועפ"י דפוס זה עוברת הירושה‪ ,‬הנכסים‪ ,‬התארים‪ ,‬הכבוד ושם משפחה –‬

‫פטריליניאלית )‪ – (patrilineality‬מערכת בה האדם משתייך ללינאג' (שושלת יוחסין) של אביו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מטריליניאלית )‪ – (matrilineality‬מערכת בה האדם משתייך ללינאג' (שושלת יוחסין) של אימו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהו דפוס המגורים לאחר הנישואין –‬

‫ניאולוקאליים ‪ – residence( )neolocal‬מתכונת שבה הזוג שנישא עובר להתגורר במקום חדש‪ ,‬ולא בקרבת ההורים‪ .‬השכיח במערב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאטרילוקאליים ‪ – residence( )matrilocal‬דפוס מגורים שבו בני הזוג שנישאו‪ ,‬גרים בקרבת מקום בצמוד להורי הכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פטרילוקאליים ‪ – residence( )patrilocal‬דפוס מגורים שבו בני הזוג שנישאו‪ ,‬גרים בקרבת מקום בצמוד להורי החתן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬לדוג' החברה הערבית‪ ,‬בה הכלה עוברת להשתייכות של המשפחה המורחבת של הגבר‪ .‬יש פה גם היבט פרטי‪ ,‬וגם היבט סימבולי‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫המשפחה במבט היסטורי‬
‫התפתחות חיי המשפחה‬
‫בעבר‪ ,‬באירופה הטרום‪-‬מודרנית‪[ -‬סקירה של התנהלות בחברה של אירופה הנוצרית‪ -‬לא בהכרח בחברות היהודיות שהתנהלו באופן שונה]‬

‫ילדים יצאו לעבוד את משק הבית כבר בגיל ‪7-8‬‬ ‫‪‬‬

‫שיעורי התמותה בכל שכבות הגילאים היו גבוהים בהרבה‬ ‫‪‬‬
‫חיי נישואין נבנו כהסדר רכוש‪ ,‬שנמשכו והפכו למסגרת לגידול ילדים‪ .‬אהבה רומנטית תוארה כמחלה‬ ‫‪‬‬
‫משפחות לא היו מנותקות מן הקהילה כפי שהיום‬ ‫‪‬‬
‫משפחה לא שימשה לחבריה כמוקד עיקרי לקשר רגשי‬ ‫‪‬‬
‫חירותו של הפרט בבחירת בן‪/‬בת זוג היו כפופים לאינטרסים של ההורים‪ ,‬המשפחה והקהילה‬ ‫‪‬‬
‫נשים הוגבלו והיו מצופות להישאר טהורות וזכות‪ ,‬בעוד שהגברים היו נהנים מחירות מינית מוחלטת (מוסר כפול)‬ ‫‪‬‬

‫כיום בעולם המערבי‪-‬‬

‫אינדיבידואליזם רגשי ‪ – individualism( )affective‬ביסוס קשרי הנישואין על בחירה אישית‪,‬המונחית מכוח משיכה מינית ואהבה רומנטית‬ ‫‪‬‬
‫חברי המשפחה נהנים מקשר רגשי משפחתי‪ ,‬ודרגה גבוהה של פרטיות‬ ‫‪‬‬

‫מבט על הגיוון שבצורות משפחה והשינויים בהן לאורך ההיסטוריה‪ ,‬ממחיש את העובדה כי מבנים משפחתיים שאנו תופסים כ"טבעיים" הם‬
‫בעצם תופעה חברתית‪-‬היסטורית‪ .‬גם תפיסות ורעיונות אודות המשפחה (כמו להתחתן מאהבה‪ ,‬להיות מחויב לבת זוג אחת וכו)' הם תופעות‬
‫חברתיות שצמחו והתמסדו בתנאים היסטוריים מסוימים‪.‬‬

‫משפחות במבט גלובלי‬

‫בחברות שונות ישנם צורות משפחה רבות ומגוונות‪-‬‬

‫במקומות מסוימים ניתן למצוא מערכות משפחה מסורתיות שכמעט לא השתנו‬ ‫‪‬‬
‫במרבית הארצות המתפתחות אנו עדים לשינויים גדולים‪ .‬שינויים אלה נובעים ממספר גורמים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התפשטות ערכים ואידיאלים מערביים (של אהבה רומנטית למשל)‬
‫‪ ‬התפתחות ממשלות מרכזיות‬
‫משפיעות על בני האדם מעצם היותם חלק ממערכת פוליטית לאומית ‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫נוקטות צעדים פעילים כדי לשנות את דרכי ההתנהגות המסורתית‬
‫‪ ‬הנהירה מהכפר על העיר (עיור)‬
‫‪ ‬יצירתן של הזדמנויות תעסוקה הרחק מן הקרקע‬
‫‪ -‬בעבר כל המשפחה נטתה להתמקד בעיבוד האדמה בקהילה המקומית‪ ,‬וכיום העבודה היא בארגונים ותאגידים תעשייתיים‬
‫‪ ‬שינויים אלה יוצרים מגמה כלל‪-‬עולמית של פירוק מסגרות המשפחה המורחבת‪.‬‬
‫‪ ‬שינויים חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים יכולים להביא לשינויים בחיי המשפחה‪ ,‬כמו כן שינויים במבנה המשפחה ובתפיסות‬
‫אודות המשפחה יכולים גם הם להשפיע על אופני הארגון של החברה ולהוביל לשינויים רחבים בממדים השונים של החיים‬
‫החברתיים‪ ,‬ובכך מתהווה מערך של השפעות הדדיות בין שינויים חברתיים לבין שינויים בדפוסים משפחתיים‪.‬‬

‫תיאורטיקנים שמדברים על המבנה המשפחתי‪-‬‬

‫גוד‪ :‬ככל שתהליך המודרניזציה ילך ויתפשט בעולם‪ ,‬כך תגבר דומיננטיות המשפחה הגרעינית‪ ,‬בשל התאמתה לצרכי התיעוש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תרבורן‪ :‬סוגי משפחה שונים בעולם אינם נעשים דומים זה לזה‪ ,‬ואינם מתקרבים בהכרח לדגם במערבי של המשפחה הגרעינית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫למרות הרב‪-‬גוניות של סוגי המשפחה‪ ,‬ניתן לראות דפוסי שינוי כלליים‪-‬‬

‫קלאנים וקבוצות שארות מאבדים מהשפעתם‬ ‫‪‬‬

‫קיימת מגמה גוברת של בחירה חופשית של בני זוג לנישואין‬ ‫‪‬‬
‫גוברת ההכרה בזכויות האישה‪ ,‬גם בהחלטתה להינשא‪ ,‬וגם בקבלת ההחלטות בתוך המשפחה‬ ‫‪‬‬
‫גוברת החירות המינית‪ ,‬לנשים ולגברים‬ ‫‪‬‬
‫הרחבת זכויות הילד‬ ‫‪‬‬

‫‪46‬‬
 ‫משפחות ויחסים אינטימיים‬
‫מונוגמיה סדרתית – מצב שבו אין לאדם‬
‫יותר מפרטנר אחד בעת ובעונה אחת‪ ,‬אך‬
‫מאפייני המשפחה המערבית‬
‫יש לו יותר מפרטנר אחד לאורך החיים‪.‬‬
‫כלומר החוק מתיר להינשא לסדרה של בני‬ ‫מאפייני המפתח של המשפחה המערבית –‬
‫זוג‪ ,‬אך איש אינו רשאי להיות נשוי ליותר‬
‫מבן‪/‬ת זוג אחד‪/‬ת בעת ובעונה אחת‪.‬‬ ‫‪ ‬מונוגמיה המעוגנת בחוק‪ ,‬או ליתר דיוק מונוגמיה סדרתית‪.‬‬
‫‪ ‬אינדיבידואליזם כעיקרון מנחה‬
‫‪ -‬הנישואין אמורים להתבסס על רווחת הפרט‪ ,‬חיבה הדדית המושתתת על משיכה והתאמה אישית בין בני הזוג‬
‫‪ -‬העלייה בשיעורי הגירושין הגבוהים נובעים בין הנשאר מהאינדיבידואליזם‪ ,‬והעובדה שציפיות גבוהות לסיפוק אישי בנישואין אינן‬
‫יכולות להתממש תמיד‬
‫‪ ‬פטריליניאלית (נושאים את שם המשפחה של האב)‬
‫‪ ‬ניאולוקלית (זוג שמתחתן עובר להתגורר בבית חדש משלהם)‬
‫‪ ‬משפחה גרעינית (הורה אחד או שניים החיים במשק בית עם ילדיהם)‬

‫התפתחות ורב‪-‬גוניות של דפוסי משפחה‬

‫ילדים להורים שהם מהגרים אסיאתיים‬ ‫רפופורט מונה שישה סוגי רב‪-‬גוניות‪:‬‬
‫באירופה חשופים לשתי תרבויות שונות‪,‬‬
‫כאשר בביתם מצופה מהם‬
‫לציית‬ ‫החברתית‬ ‫ארגונית – משפחות שונות מארגנות את חובות הבית של חבריהן‪ ,‬ואת קשריהן עם הסביבה‬ ‫‪1.‬‬
‫לנורמות קולקטיביסטיות של סולידריות‪,‬‬ ‫הרחבה בדרכים שונות‪.‬‬
‫ונאמנות למשפחה‪ ,‬ואילו בבית הספר‬
‫מצופה מהם להצליח בלימודים בסביבה‬ ‫תרבותית – משפחות שונות מחזיקות בגישות וערכים משפחתיים שונים‪.‬‬ ‫‪2.‬‬
‫חברתית‪ ,‬תחרותית ואינדיבידואליסטית‪.‬‬ ‫מעמדית – מעמד המשפחה בחברה מביא לשוני רב בדפוסיה‪.‬‬ ‫‪3.‬‬
‫המגע שלהם עם התרבות המערבית‬
‫מחוללת שינויים‪ -‬כמו למשל שהם יותר‬ ‫מינית – משפחות שיכולות להיות מבוססות על זוגיות הומוסקסואלית או הטרוסקסואלית‪.‬‬ ‫‪4.‬‬
‫מתנגדים לשידוכי נישואין המוכתבים‬ ‫במהלך החיים – השינויים בחיי האדם משנים את דפוסי המשפחה‪.‬‬ ‫‪5.‬‬
‫מהמשפחה ודורשים התחשבות ברצונם‪.‬‬
‫‪ 6.‬קוהורטה‬
‫אי‪-‬שוויון בתוך המשפחה‬
‫האיזון בין עבודה לגידול ילדים‬

‫‪ ‬התפיסה הגברית היא שלנשים עובדֹות‪ ,‬גידול הילדים קודם תמיד לעבודה‪ ,‬היא אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על האיזון שבין‬
‫עבודה לטיפול בילדים‪.‬‬
‫‪ -‬מחקר בדק את תפיסותיהם של מנהלים שראיינו מועמדות נשים למשרות‪ ,‬ומצא שהמראיינים תמיד שאלו את הנשים אם יש להן‬
‫ילדים או אם הם מתכוונות שיהיו להן‪ ,‬אך הם לא שאלו שאלות אלה את הגברים שרואיינו‪ .‬כאשר התבקשו לנמק זאת‪ ,‬המראיינים‬
‫טענו כי אימהות לילדים עשויות להיעדר יותר זמן מהעבודה עקב חופשות בית הספר או מחלות של הילדים‪ ,‬ושטיפול בילדים הוא‬
‫בתחום אחריותה של האם ולא של ההורים‪ .‬אף על פי שביכולתם של גברים לגלות מעורבות מלאה בגידול הילדים‪ ,‬אפשרות זו לא‬
‫עלתה בדעתו של איש מהמראיינים‪.‬‬
‫‪ -‬תפיסות דומות נמצאו גם באשר לקידומן של נשים‪ -‬נשים נתפסו כמי שמסוגלות לקטוע את הקריירה לטובת טיפול בילדיהן הקטנים‪,‬‬
‫ולכן תפיסות שכאלה מונעות מנשים לקבל קידום‪- .‬‬
‫מרבית המנהלים קיבלו את העיקרון שנשים ראויות להזדמנויות קריירה שוות לאלו של הגברים‪ ,‬אך עמדותיהם הוכתבו מכוח‬
‫התפיסה התרבותית המטילה על הנשים את האחריות לגידול הילדים‪.‬‬
‫‪ ‬שכרן הממוצע של הנשים נמוך בהרבה משל הגברים‪ ,‬אם כי הפערים הצטמצמו במידת‪-‬מה בשלושים השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ ‬טרי אפטר‪ :‬נשים מצויות במאבק בין שני כוחות מנוגדים וסותרים‪ -‬מצד אחד הן רוצות עצמאות כלכלית והתפתחות מקצועית‪ ,‬ומהצד‬
‫השני הן רוצות להיות אימהות לילדיהן ולגדל אותם‪ -‬ושני מטרות אלו קשות לביצוע בו זמנית‪ .‬בניגוד לגברים‪ ,‬שלהם יש שאיפה ברורה‬
‫של התפתחות מקצועית‪ ,‬והם מסוגלים יותר לעשות זאת היות ונשותיהם נושאות בנטל של עבודות הבית וגידול הילדים‪ .‬הפתרון הוא‬
‫שנשים מוצאות עבודות גמישות יותר‪ ,‬מה שעולה להן בכסף‪.‬‬

‫חוסר האיזון בעבודות הבית‬

‫‪ ‬למרות השינויים המהפכניים במעמד האישה וצאתה לשוק העבודה‪ ,‬עדיין קיים פיגור רב בחלוקת העבודה בבית‪ -‬נשים נושאות בנטל‬
‫ומבצעות את מרבית עבודות הבית והטיפול בילדים‪ .‬גברים נושאים פחות בנטל‪ ,‬ומצב זה תקף אפילו כאשר הגבר מרוויח פחות מהאישה‪.‬‬

‫‪47‬‬
‫‪ ‬האינטראקציוניזם הסימבולי מראה כיצד השתתפות או אי‪-‬השתתפות בעבודות הבית קשורות לתפקידי המגדר שיצרה החברה‪ .‬היות‬
‫ונשים נתפסות יותר כאחראיות לעבודות הבית‪ ,‬עבודות הבית המוטלות עליהן הן שכובלות אותן לסדר יום קבוע ולמחויבות (כמו בישול‬
‫וניקיון שגרתי‪ ),‬ואילו משימות הבית של הגברים הם גמישות יותר ומאפשרות שיקול דעת (משימות אקראיות יותר כמו תיקונים‪).‬‬
‫‪ ‬הוכציילד‪ :‬הגדירה את מצב זה כ"מהפכה שנעצרה" וטענה שגברים מנצלים את הנשים ניצול כפול‪ -‬במשמרת הראשונה (בעבודה בו הן‬
‫מקבלות יחס מפלה‪ ),‬ובמשמרת השנייה (בבית בו מוטל עליהן מרבית הנטל‪).‬‬
‫‪ ‬מרג'ורי דבולט‪ :‬הענקת שירות נתפסת כחלק מהמהות הנשית (לתת לתמוך ולעזור‪ ),‬ואילו קבלת שירות נתפסת כחלק מהמות הגברית‪.‬‬
‫ציפיות אלו מבצרות את תפקידי המגדר המסורתיים ומשעתקים את התפקידים המגדריים‪[ .‬מתקשר לגיליגן‪ -‬מוסריות אצל נשים ו]‪-caring‬‬

‫אלימות אינטימית‬
‫ניצול מיני של ילדים – ביצוע מעשים מיניים ע"י מבוגרים בילדים שטרם הגיעו לגיל ההסכמה‪ .‬בעצם המבוגר משתמש בילד לצרכיו המיניים‪.‬‬

‫זוהי תופעה נפוצה במידה מדאיגה‪ .‬היא שכיחה יותר בקרב משפחות עניות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניצול מיני של ילדים עלול להשפיע על קורבנותיו לטווח הארוך‪ -‬נמצא כי יש מתאם בין זונות‪ ,‬עבריינים צעירים‪ ,‬בני נוער שברחו מבתיהם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫וצרכני סמים לבין חוויה של ניצול מיני בילדותם‪.‬‬

‫אלימות במשפחה – התעללות פיזית המופעלת ע"י אחד מבני המשפחה כנגד אחר‪/‬ים‪ .‬הקורבנות העיקריים של התעללות פיזית הם ילדים‪.‬‬

‫אלימות של גברים כנגד בנות‪-‬זוגם היא הסוג השני בשכיחותו של אלימות במשפחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גילויי אלימות במשפחה נתפסו בעבר כעניין פרטי שיש להצניע‪ .‬אך הפמיניסטיות טוענת שהפיכת הבעיה לעניין פרטי תומכת בשמירת‬ ‫‪‬‬
‫הדומיננטיות של גברים (משפחה פטריארכלית‪ -‬שבה משטר האב מהווה מרות שחלה על נשים‪ ,‬ילדים ורכוש) היות והן טוענות שאלימות‬
‫במשפחה היא צורה מובהקת של שליטה גברית בנשים‪ .‬מחקריהם חשפו את שכיחות התופעה והביאו לדיון ציבורי על חומרת הבעיה‪.‬‬
‫בתשובה לפמיניסטיות‪ ,‬שמרנים טענו כי אלימות במשפחה נובעת מ'משפחות דיספונקציונליות' המשקפות משבר בתוך המשפחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שני הגורמים שהופכים את האלימות במשפחה לתופעה נפוצה יחסית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קשרים במשפחה טעונים ברגשות עזים‪ ,‬המערבים לא אחת אהבה ושנאה‬
‫‪ ‬יחסה הסובלני של החברה‪ ,‬ואף הסכמתה למידה כלשהי של אלימות וענישה פיזית של ילדים‬
‫התופעה נפוצה יותר בקרב זוגות מעוטי הכנסה‪ -‬הגברים נוקטים באלימות בהעדר אמצעי שליטה אחרים בנשים (כמו הכנסה או השכלה)‬ ‫‪‬‬

‫גירושין ופרידה‬
‫העלייה בשיעורי הגירושין‬

‫בעשורים האחרונים חלה עליה משמעותית בשיעור הגירושין בחברה המערבית‪-‬‬

‫בעבר מוסד הנישואין נתפס כבלתי ניתן לפירוק‪ ,‬אך כיום החוק ברובן המכריע של ארצות העולם מאפשר גירושין‪ ,‬וקל יותר להתגרש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬בעבר עפ"י שיטת המשפט האדברסרית‪ ,‬כדי לקבל גט אחד מבני הזוג היה חייב להאשים במשהו את משנהו‪.‬‬
‫‪ -‬בשנות ה‪ -60‬היה רפורמה בגירושין‪ ,‬אשר התאפשרו 'ללא אשמה' מה שהקל על זוגות להשיג גט‪ ,‬וגרר עלייה בשיעורי הגירושין‪.‬‬
‫שיעורי הגירושים אינם מהווים מדד לאיכות הנישואים‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אנשים שנישואיהם אינם מאושרים עשויים להחליט שלא להתגרש‪ ,‬משום שהם מאמינים בקדושת הנישואין‪ ,‬או בשל חששות מן‬
‫התוצאות הכלכליות או הרגשיות של הפרידה‪ ,‬או כדי להעניק לילדיהם בית משפחתי‪.‬‬
‫‪ -‬שיעורי הגירושין אינם כוללים זוגות שנפרדו אך לא התגרשו רשמית‪.‬‬

‫הגורמים המרכזיים לעלייה בשיעורי הגירושין‪:‬‬

‫מגמת חילון – שיעורי הגירושין עולים בקיצוניות בעיקר בחברה החילונית‪ .‬אמונה באלוהים מפחיתה משמעותית את הסיכוי לגירושין‪ .‬דיי‬ ‫‪‬‬
‫הגיוני היות ואתאיסטים הם יותר אנוכיים ונוטים לפעול עפ"י כללי מוסר שמשרתים אותם‪ ,‬דבר אשר מכשיל שיתוף פעולה‪ .‬תפיסת‬
‫הנישואין ביהדות זה דבר רוחני ביותר שמייצר חיבור בין חצאי הנשמות‪ ,‬לעומת חילונים שתופסים קשר זוגי כמשרת אינטרסים משותפים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫התלות הכלכלית של נשים בבן הזוג פוחת – הרווחה הכלכלית מקלה על קיום שני משקי בית נפרדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬יותר ויותר נשים יוצאות לעבוד ותלויות כלכלית פחות בגבר‪.‬‬
‫‪ -‬בהארלם הנשים לא צריכות את הגברים כי הם לא תורמים לכלכת המשפחה‪ ,‬ואף מהווים עליה נטל כי הם מסוממים ואלכוהוליסטים‪.‬‬
‫הנישואין נובעים כיום מצרכים אישיים ואהבה רומנטית (אינטימיות‪ ,‬סיפוק אישי וכו)' – ואילו בעבר הנישואים התרחשו כתוצאה‬ ‫‪‬‬
‫משיקולים פרגמטיים (כמו העברת רכוש‪ ,‬יוקרה‪ ,‬עוצמה חברתית וסטטוס)‬
‫‪ -‬בעבר הרלוונטיות הייתה כלכלית‪ ,‬חברתית‪ ,‬יוקרתית‪ -‬לא היה את קידוש ערכי האושר‪ ,‬האהבה הרומנטית‪ ,‬והבחירה עפ"י משיכה‪.‬‬
‫‪48‬‬
 ‫‪ -‬ההיבט הפיזיולוגי והחיפוש אחרי האושר גורם לגירושים לעלות‪.‬‬
‫‪ -‬עפ"י אותם אנשים שמרוכזים בסיפוק עצמי שיעורי הגירושין אינם משקפים בהכרח אכזבה עמוקה ממוסד הנישואין‪,‬אלא נחישות‬
‫גוברת להפוך אותם לשותפות מיטיבה ומספקת‪.‬‬
‫הסטיגמה פחתה והגירושים הפכו ללגיטימיים ונורמטיביים בחברה החילונית – ברוב החברות הגירושין אינם מלווים יותר‬ ‫‪‬‬
‫בסטיגמה חברתית ובסנקציות שליליות‪ ,‬בניגוד לבעבר‪ ,‬שבעיקר גרושות סבלו מהם‪.‬‬
‫‪ -‬מבחינה דתית החברה פחות מסורתית‪ ,‬ולכן יש יותר לגיטימציה לגירושין‪( .‬אך גם בימינו בחברות מסורתיות יותר לאישה יש כתם‪).‬‬
‫‪ -‬פעם ילד להורה גרוש היה מתבייש בזה וסוחב איתו אות קלון כמו גם ההורים הגרושים‪ ,‬אבל היום זה יותר מקובל‪.‬‬

‫חווית פירוק הזוגיות )‪ / (uncoupling‬דיאן וואן‬

‫היוזם מתחיל לאבד‬ ‫‪‬‬ ‫היוזם שוקל להיפרד‪,‬‬
‫עניין ביחסים ויוצר‬ ‫והוא דן בזוגיות שלו‬
‫לעצמו 'טריטוריה'‬ ‫עם אחרים‪ ,‬ובכך‬
‫בלתי תלויה בפעילות‬ ‫שוקל את יתרונות‬
‫המשותפות של הזוג‬ ‫וחסרונות הפרידה‬
‫‪‬‬ ‫מרגע זה כל מחשבותיו של היוזם נתונות‬ ‫‪‬‬ ‫היוזם חש שניסיונותיו‬ ‫‪‬‬ ‫היוזם מנסה ללא‬
‫לליקוייה של מערכת היחסים ולפגמיו של‬ ‫נכשלו ושמערכת‬ ‫הצלחה לשפר את‬
‫הצד השני (ניגודו של תהליך ההתאהבות‬ ‫היחסים לקויה מיסודה‬ ‫היחסים‪ ,‬לשנות את‬
‫בתחילת היחסים כאשר בני הזוג מתמקדים‬ ‫בן‪-‬זוגו וכו‪'..‬‬
‫בתכונותיהם המושכות של הצד האחר‪).‬‬

‫משקי בית חד‪-‬הוריים‬

‫שיעור המשפחות החד‪-‬הוריות הוא בערך ‪ 20%,‬וברובן מדובר באימהות חד‪-‬הוריות‪ ,‬אשר בממוצע נמנות עם הקבוצות העניות ביותר בחברה‪.‬‬

‫חד הוריות נוטה להיות מצב משתנה‪ ,‬עם גבולות עמומים‪ -‬יש דרכים רבות להיכנס למצב זה או לצאת ממנו‪ ,‬כמו‪ -‬התאלמנות‪ ,‬גירושין או פרידה‪,‬‬
‫אימהות שלא נישאו מעולם (היריון לא מתוכנן ‪ /‬אימהות חד‪-‬הוריות מבחירה‪).‬‬

‫מחקרים טוענים כי יש מתאם בין רמת התמיכה והרווחה של המדינה‪ ,‬לבין שיעורי המשפחות החד‪-‬הוריות‪ .‬הן שכיחות פחות במדינות שאינן‬
‫מסובסדות בהן‪.‬‬

‫אבהות ותופעת ה"אב הנעדר"‬

‫האב הנעדר ‪ – father( absent )the‬כינוי לאבות שאיבדו לחלוטין או כמעט לחלוטין כל קשר עם ילדיהם בעקבות גירושין או פרידה‪ ,‬ואינם‬
‫מעורבים בחיי ילדיהם‪.‬‬

‫סוציולוגים ופרשנים טוענים שנערים שגדלו ללא אב‪ ,‬יתקשו להפוך להורים מוצלחים בעצמם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאבות תפקיד חשוב בתיעול האנרגיות המיניות והתוקפניות של גברים‪ ,‬ובלעדיהם אנרגיות אלו עלולות למצוא ביטוין בפשיעה ובאלימות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עקב חשש מהורות גרועה או העדר דמות אב‪ ,‬ממשלות הובילו לפיתוח תכניות להגברת מעורבותם של האבות בטיפול בילדים ובחיי הבית‬ ‫‪‬‬

‫גישות משתנות לחיי משפחה‬

‫ליליאן רובין במחקרה מצאה ש‪-‬‬

‫הורים מהמעמד הנמוך נוטים להיות שמרנים יותר מהורים מהמעמד הבינוני‪ -‬נורמות אשר מקובלות על המעמד הבינוני (כמו יחסי מין‬ ‫‪‬‬
‫חופשיים לפני נישואין) מעוררים התנגדות בקרב רבים מבני המעמד הנמוך גם אם אינם דתיים במיוחד‪.‬‬
‫מצאה שינויים ניכרים המתחוללים בגישותיהן וערכיהן של נשים צעירות‪ ,‬הנוגדים את של הדורות המבוגרים‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬נמצאה 'כמיהה לאוטונומיה והגשמה עצמית' בשדה העבודה לא פחות מאשר בשדה המשפחה‬
‫‪ -‬נמצאה 'התייחסות חיובית לסיכונים‪ ,‬לריגושים ולשינויים'‬
‫ערכי הדור הצעיר עוצבו ע"י החירויות שהשיגו‪ ,‬שנמנעו לרוב מן הדורות שקדמו להם‪.‬‬
‫חירויות אלו מובילות לפתיחות‪ ,‬נדיבות וסובלנות רבה יותר‪ ,‬אך יכולות גם להצמיח אינדיבידואליזם קיצוני צר ואנוכי של חוסר אמון בזולת‪.‬‬

‫‪!!310+‬‬

‫שותפויות חדשות‪ ,‬משפחות חורגות‪ ,‬ויחסי שארות‬

‫נישואין מחדש‬

‫‪49‬‬
 ‫משפחות חורגות‬

‫יחסי שארות‬

‫חלופות לנישואין ולחיי המשפחה המסורתיים‬

‫מגורים יחד ללא נישואין‬

‫מגורים יחד (קוהביטציה) – א‬

‫זוגות של הומואים ושל לסביות‬

‫רווקים ורווקות‬

‫הגידול במספרם של אנשים החיים בגפם בחברות המערביות המודרניות נובע ממספר גורמים חברתיים‪-‬‬

‫דחיית הנישואין (בממוצע של שש שנים מלפני כמה עשורים)‬ ‫‪‬‬

‫עליית שיעורי הגירושין‬ ‫‪‬‬
‫הגידול במספר הקשישים שבן‪-‬זוגם נפטר‬ ‫‪‬‬
‫צעירים שעוזבים את בית ההורים כדי להתחיל חיים עצמאיים (חיי הרווקות כמגמה חברתית של הוקרת עצמאות ע"ח חיי משפחה)‬ ‫‪‬‬

‫‪50‬‬
 ‫גישות תיאורטיות המסבירות את תופעת המשפחות והמערכות יחסים בהן‬
‫התיאוריה של הפונקציונליזם על המשפחה – לפיה למשפחה תפקיד מרכזי העונה על הצרכים הבסיסיים של החברה‪ ,‬ומסייעת לשמירה על‬
‫הסדר החברתי הקיים‪.‬‬

‫‪ ‬פרסונס ‪ :‬המשפחה מהווה תת‪-‬מערכת התורמת לביסוס הפונקציות המרכזיות של החברה‪ .‬שתי הפונקציות העיקריות שלה הן‪:‬‬
‫ִחיברות ראשוני – התהליך שבאמצעותו ילדים לומדים את הנורמות התרבותיות של החברה שנולדו לתוכה‪ ,‬ומגבשים את אישיותם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ייצוב האישיות – התפקיד שהמשפחה ממלאת כסעד רגשי לחבריה הבוגרים‪ .‬ההסדר המשפחתי מבטיח לחבריה תמיכה ובריאות‪.‬‬
‫‪ o‬בנוסף פרסונס ראה את המשפחה הגרעינית כמתאימה להתמודד עם דרישות החברה המתועשת‪ ,‬אשר בה יכול מבוגר אחד לעבוד‬
‫מחוץ לבית‪ ,‬והמבוגר השני לדאוג לבית ולילדים‪ .‬עמדה זו ספגה ביקורות רבות בטענה שהיא מצדיקה חלוקת עבודה מגדרית מפלה‪.‬‬
‫‪ o‬האופנים בה המשפחה תורמת לסדר החברתי‪ ,‬ללכידות וליציבות בחברה (עפ"י ‪AGIL):‬‬
‫‪ -‬פונקציות הסתגלות‪ -‬המשפחה מחברתת את הפרט בתהליך ה ִחיברות כדי שיסתגל לחיים החברתיים ולדרישות‬
‫המציאות ‪ -‬פונקציות מטרה‪ -‬המשפחה עוזרת בגיבוש מטרותיו של הפרט ומנחילה דרכים להשגתן‪ ,‬כמו השכלה‪,‬‬
‫נישואין‪ ,‬קריירה ‪ -‬פונקציות דפוסים‪ -‬המשפחה דואגת להנחלת ערכים תרבותיים והעברתם לדורות הבאים‬
‫בעקבות המהפכה התעשייתית‪ ,‬המשפחה איבדה מהחשיבות שלה כיחידת ייצור כלכלית‪ ,‬אך עדיין יש לה פונקציה משמעותית להולדה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לגידול ולחינוך של הילדים‪.‬‬
‫כשחברות משתנות‪ ,‬המוסדות החברתיים חייבים גם הם להשתנות כדי להתאים את עצמן ולשרוד‪ ,‬גם אם בצורות חדשות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬ניתן לראות את צורות המשפחה הרב‪-‬גוניות והשינויים שהתרחשו בה כראיה להסתגלות לחיים החברתיים‪.‬‬
‫‪ -‬המשפחה והפונקציות שלה עלולות להשתנות‪ ,‬אך לא להיעלם‪.‬‬
‫הביקורות ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הדגשת תפקיד המשפחה ב ִחיברות‪ ,‬תוך התעלמות מהתפקידים שממלאים מוסדות חברתיים אחרים (ביה"ס‪ ,‬ממשלה‪ ,‬תקשורת)‬
‫‪ ‬התעלמות מ"הצד האפל" של חיי המשפחה (קונפליקטים‪ ,‬אי‪-‬שוויון וכו)'‬

‫הגישות הפמיניסטיות על המשפחה –‬

‫הפמיניזם יוצא כנגד התפיסה שרואה במשפחה כתחום הרמוני ושוויוני המהווה יחידה שיתופית המבוססת על אינטרסים ותמיכה הדדית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מפנות את הזרקור אל גורלה של האישה בתוך המשפחה‪ ,‬ומראות שמתקיימות יחסי עוצמה ויחסים לא שוויוניים במשפחה‪ ,‬אשר מביאים‬ ‫‪‬‬
‫לניצול של בן משפחה אחד ע"י בני משפחה אחרים‪.‬‬
‫החיבורים הפמיניסטיים התמקדו בשלושה נושאים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬חלוקת העבודה בבית – האופן שבו המשימות בין חברי משק הבית מתחלקות‪.‬‬
‫‪ -‬המשימות מתחלקות ל'‪-‬תחומים גבריים' (כמו דפוס הגבר המפרנס) ו'תחומים נשיים‪ ',‬ומאופיינים ביחסי עוצמה‪.‬‬
‫‪ -‬נשים נושאות במרבית המטלות‪ ,‬ועדיין יש להן פחות זמן פנוי מהגבר‪ ,‬וזאת למרות שהם יוצאות לעבודה הרבה יותר מבעבר‬
‫‪ -‬העבודה השקופה היא העבודה שנשים מבצעות בבית‪ ,‬ולא זוכות להערכה ולתגמול‪ ,‬ולרוב נשים נושאות בה יותר מגברים‪.‬‬
‫‪ -‬הפמיניסטיות הסוציאליסטיות רואות זאת כתולדה של הקפיטליזם התעשייתי‪ ,‬ואחרות טוענות שהיא קשורה לפטריארכיה‪.‬‬
‫‪ 2.‬יחסי העוצמה הבלתי שוויוניים במשפחה – תופעות כמו גילוי עריות‪ ,‬אונס‪ ,‬אלימות במשפחה‪ .‬במובן הזה הגישות הללו‬
‫רואות את המשפחה כזירה שמשמשת לדיכוי מגדרי ולאלימות‪ ,‬וחוקרות איך המשפחה מהווה פעולה לדיכוי מגדרי ואלימות‪3. .‬‬
‫נשים עוסקות בפעילויות טיפוליות ועבודה רגשית בבית – נשים עוסקות בעבודה רגשית בתוך הבית‪ ,‬הרבה מעבר לפעילות‬
‫הקונקרטית‪ .‬מייעצת‪ ,‬מקשיבה‪ ,‬מכילה‪ ,‬מעבר לעבודה הפיזית‪ ,‬היא עושה הרבה עבודה רגשית ואמוציונלית‪ ,‬ולכן היא זקוקה‬
‫ליכולת הקשבה‪ ,‬הכלה‪ ,‬ליכולת לפשר‪ ,‬ליצירתיות ביחסים הבינאישיים‪.‬‬

‫הסברים תיאורטיים להשתנות האהבה והאינטימיות‬

‫‪322-327‬‬

‫הרקע המשפחתי של אדם משפיע באופן יסודי על המיקומים החברתיים שלו בהקשרים שונים‪ ,‬כמו הישגים השכלתיים ותעסוקתיים‪ ,‬משאבים‬ ‫‪‬‬
‫שפחה היא סוכן ִחיברות ראשי‪ ,‬ואנו לומדים ומפנימים ממנה את הקודים התרבותיים היסודיים‪ ,‬השפה וכו‪ ',‬וחוויות משפחתיות מהוות בסיס חשוב‬
‫המשפחה ממלאת תפקיד של שעתוק תרבותי של החברה‪ -‬היא משמשת מנגנון להנחלה של קודים וכללים תרבותיים‪ ,‬וזהויות אישיות וקולקטיביות‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬לדורות הבאים‪ ,‬מה גם שהיא משעתקת מבנים של אי‪-‬שוויון בחלוקת משאבים‬
‫‪‬‬
‫שעתוק של אי שוויון במשאבים מודגם בכך שאדם מקבל ממשפחתו משאבים תרבותיים (כמו מיומנויות‪ ,‬ידע‪ ,‬קודים התנהגותיים כלליים וכו‪- ),‬‬ ‫'‬
‫משאבים חברתיים (בעיקר קשרים‪ ),‬משאבים כלכליים (כמו כסף ונכסים) שיאפשרו לו לרכוש השכלה ולהתקדם בתחום המקצועי עפ"י קנה‬
‫‪.‬המידה של אותו המעמד בו הוריו מצויים‬

‫‪51‬‬
 ‫יחידה ‪ : 11‬ריבוד ומעמד חברתי‬
‫מערכות ריבוד‬
‫ריבוד חברתי ‪ – stratification( )social‬מושג שמשמש לתיאור הפערים הקיימים בין יחידים ובין קבוצות בחברות האנושיות‪.‬‬

‫החברה בנויה מהיררכיה של שכבות‪ ,‬באופן המשקף פערים בין קבוצות שונות של אנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנגישות של אנשים וקבוצות למשאבים חברתיים‪ ,‬אינה שוויונית‪ ,‬והיא תלויה במיקום שלהם במערכת הריבודית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אנשים הנמנים בשכבות החלשות במדרג הם בעלי אמצעים ומשאבים מוגבלים ופחותים מהשכבות שמעליהן‪ .‬אין שוויוניות‪.‬‬
‫‪ -‬המיקום הריבודי של היחיד לא רק קובע את רמת החיים מבחינת יכולת לרכוש מוצרים ושירותים ספציפיים‪ ,‬אלא גם קובע מאפיינים‬
‫כלליים יותר‪ ,‬כמו דפוסי הפעולה שלו‪ ,‬האינטראקציות החברתיות שהוא מקיים‪ ,‬סגנון החיים‪ ,‬הזהויות החברתיות‪ ,‬אמונות‪ ,‬עמדות וכו'‬
‫לעיתים אנחנו מייחסים לריבוד היבטים כלכליים בלבד (הנוגעים לנכסים או לרכוש‪ ),‬אבל אפשר לרבד חברה גם עפ"י מאפיינים אחרים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כמו השכלה‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬מגדר‪ ,‬דת‪ ,‬גיל וכו‪'..‬‬
‫כל המערכות הריבודיות מאופיינות בשלוש תכונות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬לכל האנשים באותו מדרג ריבודי יש מאפיין משותף‪ ,‬אך הם לא בהכרח מקיימים אינטראקציות זה עם זה‪ ,‬מכירים זה את זה‪ ,‬או‬
‫מזדהים זה עם זה‪.‬‬
‫‪ 2.‬הדירוג במערכת הריבוד משפיע במידה ניכרת על החוויות וההזדמנויות של בני האדם הממוקמים באותה שכבה‪.‬‬
‫‪ -‬ההוויה והתודעה של האדם מושפעת ממיקומו בהיררכיה הריבודית‪.‬‬
‫‪ -‬סיכויי ההצלחה מושפעים מהריבוד יותר ממזל או ממאמץ אישי (למרות שיש יוצאים מהכלל שאינם מעידים סטטיסטית על הכלל)‬
‫‪ 3.‬הקטגוריות החברתיות השונות יכולות להשתנות (מי יהיה בכל קטגוריה‪ ),‬אך במידה ויש שינוי‪ ,‬הוא מאוד איטי‪.‬‬
‫‪ -‬למשל נשים רק לאחרונה מגיעות לשוויון עם גברים‪ ,‬וגם עוד לא במאה אחוז‪ ,‬וזאת לאחר שינוי איטי ומתמשך‪.‬‬
‫אדם יכול להיות במערכת ריבודית אחת במדרג נמוך‪ ,‬ובמערכת ריבודית אחרת במעמד גבוה במדרג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬לדוג' אישה יהודייה תהיה בדירוג נמוך במערכת הריבודית המגדרית (מול גברים‪ ),‬אך בדירוג גבוה במערכת האתנית (מול ערבים‪).‬‬
‫בחברות אנושיות קדומות‪ ,‬הריבוד החברתי היה מועט משום שלא היה רכוש ומשאבים לחלוקה‪ ,‬וככל שנוצר עושר‪ ,‬נוצר ריבוד רב יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנן הבחנה בין ארבע מערכות בסיסיות של ריבוד‪ :‬עבדות‪ ,‬קסטות‪ ,‬שדרות ומעמדות [הרחבה בתת‪-‬כותרת מערכות ריבודיות‪].‬‬ ‫‪‬‬

‫ניעות חברתית ‪ – mobility( )social‬תנועתם של יחידים וקבוצות בין עמדות חברתיות שונות במדרג הריבודי‪ .‬הניעות במדרג עלולה להתייחס‬
‫למעמדות‪ ,‬קבוצות אתניות ואפילו אומות שלמות כמו גם במדידת נאורות‪ ,‬השכלה‪ ,‬כלכלה וכו‪'..‬‬

‫ישנה אבחנה בתזוזה בין ניעות אנכית לניעות אופקית ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ניעות אנכית ‪ – mobility( )vertical‬תנועה במעלה המדרג או במורדו‪ ,‬כלומר כלפי מעלה או מטה באחד מסולמות הריבוד‪.‬‬
‫‪ -‬למשל אם שדוחפת את ילדיה ללמוד באוניברסיטה כדי שיוכל לעלות במדרג הריבודי ע"י השכלה‪.‬‬
‫‪ ‬ניעות אופקית ‪ – mobility( )horizontal‬תנועה גיאוגרפית בין שכונות או אזורים‪ ,‬או בין עמדות חברתיות דומות במדרג‪.‬‬
‫‪ -‬גידנס מתייחס למושג כניעות על בסיס גיאוגרפי‪ ,‬ניעות בין שכונות מגורים‪ ,‬אבל סוציולוגים אחרים מתייחסים לניעות אופקי‬
‫כתנועה בין עמדות חברתיות שונות‪ ,‬ללא שינוי במדרג הסוציואקונומי‪.‬‬
‫‪ -‬למשל אישה שמחליפה מקצוע ממורה לאחות‪ ,‬היות ולא הייתה תזוזה אנכית במעלה או במטה המדרג הסוציואקונומי‪ ,‬אך‬
‫כן נעשתה תזוזה באותו המדרג‪ -‬רמות שכר דומות יחסית המשאירות אותה באותה שכבה סוציואקונומית‪.‬‬
‫יש שני דרכים לחקר וניתוח הניעות החברתית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ניעות תוך‪-‬דורית ‪ – mobility( )intra-generational‬שינוי הדירוג של הפרט במהלך חייו‪ .‬כלומר‪ ,‬התבוננות בקריירה שלו‪ ,‬כדי‬
‫לבחון כמה הוא עלה‪ ,‬ירד או נשאר במיקומו בסולם במערכת הריבודית במהלך שנות חייו‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' אם בתחילת הקריירה הייתי פקיד וכיום אני מנכ"ל‪ .‬או אם זזתי ממעמד סוציואקונומי גבוהה לפשיטת רגל לכיוון מטה‪.‬‬
‫‪ ‬ניעות בין‪-‬דורית ‪ – mobility( )inter-generational‬שינוי הדירוג של הפרט ביחס להיסטוריה המשפחתית בדורות הקודמים ‪/‬‬
‫בעצם ניעות מדור לדור שבה בוחנים איך הצאצאים משנים את המיקום הריבודי‪ ,‬או ממשיכים את המיקום הריבודי לעומת דור‬
‫ההורים והסבים‪ .‬בעצם מחפשים את ההבדלים בין הדורות‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' אם סבא שלי היה חקלאי‪ ,‬והיום אני בעל מפעל אריזה הגדול בארץ‪ ,‬הייתה ניעות בין דורית רצינית‪.‬‬
‫מידת הניעות האנכית בחברה היא אחד מהמדדים העיקריים לבחינת דרגת פתיחותה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬מלמד עד כמה אנשים מוכשרים שנולדו ברובד חברתי נמוך‪ ,‬יכולים לטפס במעלה הסולם בחברה‪ ,‬וליצור לעצמם הזדמנויות להתקדם‪.‬‬
‫‪ -‬ניעות היא תהליך ארוך טווח‪ ,‬ולכן גם אם חברה אכן נעשית 'פתוחה' יותר במידת האפשרות לניעות‪ ,‬ההשלכות יתגלו רק בדור הבא‪.‬‬
‫בגדול אפשר לראות שסיכויי החיים והניעות של האנשים הם אינם שוויוניים‪ -‬כלומר לא לכולם יש אותו סיכויי ניעות‪ .‬חוסר שוויון‬ ‫‪‬‬
‫ההזדמנויות הזה קשור למבנה המעמדי החברתי‪ ,‬ומונע תחרות הוגנת שמבוססת על כישרון‪ ,‬יכולת ומאמץ‪.‬‬
‫בלאו ודנקן הדגישו את חשיבותן של ההשכלה וההכשרה המקצועית להגדלת סיכויי הצלחתו של הפרט בניעות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪52‬‬
 ‫ארבעה סוגי מערכות ריבוד‬
‫חברות השתנו במהלך ההיסטוריה בסוג מערכות הריבוד שלהם‪ ,‬וניתן להבחין בין ארבעה סוגים של מערכות ריבוד בסיסיות ‪:‬‬

‫‪ 1.‬עבדות )‪ – (slavery‬מערכת ריבודית המאופיינת בצורה קיצונית של אי‪-‬שוויון‪ ,‬שבה אנשים מסוימים נחשבים לקניינם של אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת זאת הייתה שכיחה יותר בזמנים קדומים בהיסטוריה‪.‬‬
‫‪ ‬אנשים מסוימים נחשבים לקניין של אנשים אחרים‪ ,‬ונכפה עליהם לעבוד ע"י אדוניהם‪.‬‬
‫‪ -‬לעבד אין בעלות על גופו ועל תוצרי מלאכתו‪ ,‬ואף צורכי הקיום המינימליים שלו אין הוא משיג בעבודתו‪ ,‬אלא כלחם חסד מבעליו‪.‬‬
‫‪ ‬כל המערכות החברתיות שהיו מבוססות על עבדות קרסו בסופו של דבר (מלחמת האזרחים בארה"ב בין הצפון לדרום‪).‬‬
‫‪ -‬פעמים רבות התקוממו העבדים כנגד שעבודם (כמו מרד העבדים במדינות הדרום בארה"ב‪).‬‬
‫‪ -‬מערכת ריבוד של עבדות מאופיינת באי‪-‬יציבות בעקבות גילויי ההתנגדות‪ ,‬מה שדורש פיקוח מתמיד וענישה אכזרית כדי‬
‫להבטיח פריון עבודה גבוה‪.‬‬
‫‪ -‬מניעים כלכליים ואחרים מעודדים בני אדם לייצר‪ ,‬יותר טוב מבאמצעות כפייה ישירה‪ ,‬ולכן העבדות אינה יעילה כלכלית‪.‬‬
‫‪ ‬למרות שברוב העולם העבדות נחשבת כלא מוסרית והוצאה מחוץ לחוק‪ ,‬התופעה עדיין קיימת במקומות שונים‪ ,‬ומהווה הפרה‬
‫משמעותית של זכויות אדם‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' בישראל הסחר בנשים אשר מיובאות ומשמשות כשפחות מין בתנאים מחפירים ומתייחסים אליהם כרכוש‪.‬‬
‫‪ 2.‬קסטות )‪ – (caste‬שיטת ריבוד שבה העמדה החברתית של האדם נקבעת מלידה‪ ,‬וניתנת לו לכל חייו‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם נולד לתוך מדרג‬
‫ריבודי מסוים המאפיין את הקסטה שלו‪ ,‬ויחיה בה עד יום מותו‪.‬‬
‫‪ ‬היוקרה של האדם נתפסת כאינה ניתנת לשינוי‪ -‬המדרג הריבודי מהווה סטטוס שיוכי (שהוא נולד לתוכו) שלא ניתן לשנותו‪.‬‬
‫‪ ‬בחברות שמושתתות על קסטות‪ ,‬קיימים הסדרים חברתיים שונים שמשמרים את הסדר החברתי של הקסטות (טוהר הקסטות) כמו‪-‬‬
‫‪ ‬התנגדות למגעים אינטימיים ועסקיים עם חברי קסטות אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬אנדוגמיה )‪ – (endogamy‬הסדר חברתי של נישואין בתוך הקבוצה החברתית של היחיד כנדרש עפ"י המסורת‪ .‬כלומר בן‬
‫הקסטה יכול להינשא אך ורק בתוך אותה הקסטה‪.‬‬
‫‪ ‬חברות שמושתתות על קסטות היו נפוצות ברחבי העולם לפני העידן המודרני‪ ,‬אך מעטות קיימות גם היום‪.‬‬
‫‪ -‬בהודו‪ ,‬בעיקר בחלקים הכפריים המסורתיים שבה‪ ,‬יש חברה המורכבת מארבעה קסטות אשר מתחתיהן יש את הטמאים‪ .‬כל‬
‫קסטה מאופיינת בעיסוקים משלה‪ ,‬והקסטה מכתיבה את הפוזיציה בחברה‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬ההסדרים החברתיים והכלכליים וכו‪'.‬‬
‫היותו של אדם בקסטה נמוכה תדכא אותו ואת האפשרויות שלו‪ ,‬והיות וההודים מאמינים בגלגול נשמות‪ -‬האופציה היחידה של‬
‫אדם לשפר את גורלו זה לחכות לגלגול נשמה‪ -‬כלומר החברה הזו לא מאופיינת בניעות‪ -‬הם מקובעים באותו רובד כל חייהם‪.‬‬
‫כיום ככל שגובר חדירתה של הגלובליזציה לחלקי הודו‪ ,‬כך שיטת הקסטות נחלשת‪- .‬‬
‫באירופה בעבר התייחסו ליהודים כקסטה נפרדת‪ -‬אילצו אותם לחיות בשכונות משלהם‪ ,‬ומנעו מהם להינשא למי שאינם יהודים‬
‫ואף מלקיים איתם אינטראקציה‪.‬‬
‫‪ ‬הגלובליזציה מאיצה את הכחדתן של חברות הקסטות המעטות שעוד נותרו בעולם‪ ,‬אשר מוחלפות במערכת מעמדית‪ .‬זאת עקב כך‬
‫שהעולם הולך והופך ליחידה כלכלית אחת‪ ,‬ויחסים המושתתים על קסטות נעשים חשופים יותר ויותר ללחצים כלכליים‪.‬‬
‫‪ 3.‬שדרות )‪ – (estates‬שיטה שהיוותה חלק מהפיאודליזם האירופי‪ .‬הייתה שכיחה בימי הביניים ובציוויליזציות מסורתיות אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬מורכבת משלוש שדרות עיקריות‪ :‬אריסטוקרטיה והאצולה‪ ,‬הכמורה‪ ,‬ופשוטי העם‪ .‬לכל אחת מהמערכות הללו הייתה מערכת של‬
‫זכויות וחובות‪ ,‬וחלק מהחוקים והנורמות הללו אפילו עוגנו בחוק הפורמלי‪ .‬תארי האצולה עוברים בירושה‪.‬‬
‫‪ ‬באופן יחסי בשיטת השדרות הייתה ניעות מסוימת לעומת שיטת הקסטות‪ -‬פשוטי העם יכלו לקבל תואר אבירות בתמורה לשירותים‬
‫שהעניקו לשליט‪ ,‬וסוחרים יכלו לקנות תארי אצולה בכסף‪.‬‬
‫‪ 4.‬מעמדות )‪ – (classes‬קבוצה רחבת היקף של אנשים בעלי אוריינטציה משותפת למשאבים הכלכליים‪ ,‬המשפיעים השפעה ניכרת על טיבו‬
‫של סגנון החיים שביכולתם לקיים‪.‬‬
‫‪ ‬אנשים מאותו מעמד חיים בסגנון חיים דומה‪.‬‬
‫‪ ‬שני המרכיבים המשמעותיים ביותר במעמד הם הנכסים והעיסוק‪.‬‬
‫‪ ‬האופנים בהם שיטת המעמדות שונה משיטות הריבוד השונות האחרות‪:‬‬
‫‪ ‬נזילות – השיטה המעמדית היא נזילה‪ ,‬והגבולות אינן נוקשים באופן יחסי‪ .‬יש אפשרות לניעות אנכית‪ ,‬ולכן יש משמעות‬
‫להישגיות ולסטטוסים הישגיים ולא רק לסטטוסים שיוכיים‪ .‬אין כל הגבלות פורמליות‪ ,‬ויש חופש‪.‬‬
‫‪ ‬הישגיות – מבוססת הישגים‪ ,‬ואינה נקבעת בפשטות בלידה‪.‬‬
‫‪ ‬מושתת על בסיס כלכלי – המעמד מושתת על בסיס פרופר כלכלי‪ .‬לעומת השיטות האחרות בהן ריבוד מושתת על רלוונטיות‬
‫שאינה כלכלית‪ ,‬כמו גזע‪.‬‬
‫‪ ‬רחבת היקף ואימפרסונליות – השיטה המעמדית היא מאוד גדולה ורחבה‪ ,‬והיא לא אישית ופרסונלית (להבדיל מהקסטה‪).‬‬
‫למשל פערי שכר או תנאי עבודה הם לא אלמנטים פרסונליים אלא קולקטיביים‪.‬‬
‫‪53‬‬
 ‫תיאוריות סוציולוגית המסבירות את תופעת הריבוד בחברות האנושיות‬
‫תיאוריית הקונפליקט המעמדי של קרל מרקס – הריבוד החברתי מעוצב ע"י הגורם הכלכלי‪.‬‬

‫מרקס מתמקד בגורם הכלכלי בלבד כיוצר את הריבוד בחברה‪ ,‬ולפיו מעמד חברתי הוא קבוצה של אנשים השווים זה לזה ביחסיהם כלפי‬ ‫‪‬‬
‫אמצעי הייצור (כלומר האמצעים שבעזרתם הם מרוויחים למחייתם‪ ),‬ויחסים שונים אלה כלפי הייצור הן קובעות את המעמדות‪.‬‬
‫מרקס טוען כי חלוקה בלתי שוויונית של משאבים‪ ,‬והקונפליקטים המתהווים סביב זאת‪ ,‬הם העיקרון המארגן היסודי של החיים החברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתקופה הפיאודלית היו שני מעמדות‪ :‬בעלי הקרקעות‪ ,‬ואלה שעסקו באופן פעיל בעיבודן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתקופה המודרנית של היום יש שני מעמדות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬הקפיטליסטים – בעלי אמצעי הייצור החדשים ‪2.‬‬
‫הפרולטריון – המשתכרים למחייתם ממכירת כוח עבודתם לקפיטליסטים‬
‫בפיאודליזם האיכרים עבדו את האדמה ובסוף החודש לקחו דיי יבול כדי לספק את צרכיהם וצרכי מקורביהם‪ ,‬אך כיום מקור הניצול בולט‬ ‫‪‬‬
‫פחות לעין בחברות הקפיטליסטיות המודרניות ולכן יש לחשוף טבעו‪ -‬הפועלים מייצרים הרבה יותר מן הדרוש למעסיקים כדי להשיב‬
‫לעצמם את דמי העסקתם‪ ,‬וערך עודף זה הוא מקור הרווח שהקפיטליסטים יכולים להשתמש בו‪.‬‬
‫התרוששות – תיאור התהליך בו מעמד הפועלים הופך ליותר ויותר עני לעומת המעמד הקפיטליסטי‪ .‬הפער ממשיך להעמיק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקורות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬החלוקה לשני מחנות עיקריים (בעלי הון והפועלים) פשטנית מידי‪ ,‬שכן קיימות חלוקות משנה‪.‬‬
‫‪ ‬תחזיות מרקס בדבר מהפכה קומוניסטית לא התממשו‪.‬‬
‫‪ ‬מקור הזהות החברתית של אנשים בני‪-‬זמננו הם רבים ומגוונים‪ ,‬ובעיני רבים הזהות המעמדית אינה חשובה‪.‬‬

‫תיאוריית שלושת הרכיבים לריבוד של מקס ובר – הריבוד החברתי מעוצב ע"י שלושה מימדים‪ :‬מעמד‪ ,‬סטטוס ומפלגה‪.‬‬

‫ובר מרחיב את התפיסה המעמדית של מרקס‪ ,‬וטוען כי החלוקה החברתית אינה מבוססת אך ורק על המרכיב הכלכלי‪ ,‬אלא מלבד מרכיב‬ ‫‪‬‬
‫זה קיימים עוד שני מרכיבים‪ -‬המרכיב היוקרתי‪ ,‬והמרכיב הפוליטי‪ .‬לשלושת המרכיבים הללו הוא קרא "מעמד‪ ,‬קבוצת סטטוס ומפלגה‪".‬‬
‫ובר פתח את מאמרו בהצגת המושג עוצמה‪.‬‬ ‫להבדיל ממרקס שהיה לו פירמידה ריבודית אחת‪ ,‬לוובר יש שלוש‪ .‬כלומר שלושת ממדים‬ ‫‪‬‬
‫חופפים היוצרים מספר עצום של עמדות אפשריות בחברה‪ ,‬זאת בניגוד לדגם הדו‪-‬קוטבי עוצמה – הסיכוי של אדם‪/‬קבוצת אנשים לממש את‬
‫רצונם במערכת החברתית‪ ,‬למרות ההתנגדות של‬
‫קבוצת אנשים אחרת‪ .‬בכל מערכת ריבוד‪ ,‬המדרג‬
‫הנוקשה של מרקס‪ .‬כך שובר בעצם משדרג את מרקס עם הוספת היבט חברתי והיבט‬
‫פוליטי הריבודי העליון הוא הכי עוצמתי‪ ,‬והמדרג הריבודי‬
‫התחתון הוא עם הכי פחות עוצמה‪.‬‬ ‫להלן שלושת המימדים (שלושת זירות המאבקים היוצרים ריבוד) ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מעמד )‪ – (class‬הקטגוריה המרכזית בסדר הכלכלי‪ .‬המעמד מתבטא בעוצמה‬
‫כלכלית‪ ,‬כלומר כוחו של אדם או קבוצה כלשהי לממש את רצונם בשוק‪.‬‬
‫‪ -‬בניגוד למרקס‪ ,‬ובר טוען שיש הבדלים כלכליים גם ללא שום קשר לרכוש ואמצעי ייצור‪ ,‬כמו מיומנויות והשכלה אשר נותנת‬
‫להם עמדת שוק גבוהה יותר כמו תפקידי ניהול ומקצועות עצמאיים חופשיים‪.‬‬
‫‪ -‬לכל האנשים במעמד יש סיכויי חיים משותפים‪ .‬כלומר פחות או יותר את אותם האפשרויות להשתמש במשאבים הכלכליים‪.‬‬
‫‪ -‬לכל האנשים באותו המעמד יש אינטרסים כלכליים דומים‪ ,‬ואפשרויות הכנסה דומות‪.‬‬
‫‪ -‬המעמד בא לידי ביטוי בשוק המצרכים או בשוק העבודה (היכולת להתקדם במדרג התעסוקתי‪).‬‬
‫‪ -‬הפעילות הכלכלית היא פעילות המונית‪ ,‬כלומר הפעילות לא מאופיינת בהתארגנות‪ -‬אנשים במעמד פועלים באותו האופן‪,‬‬
‫אבל לא מתוך תיאום עמדות‪ .‬למשל אם ‪ X‬במעמד סוציואקונומי כמו ‪ Y,‬הם כנראה יפעלו באותו האופן בשוק המצרכים‪ ,‬לא‬
‫בגלל תיאום ביניהם‪ ,‬אלא בגלל שאלו האופנים והאסטרטגיות שלפי עמדתם הם יוכלו למקסם את היכולות הכלכליות שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬קבוצת סטטוס )‪ – (status‬עוסק בסדר החברתי‪ .‬סטטוס מתבטא בעוצמה חברתית‪ -‬מידת הכבוד והיוקרה שאחרים מעניקים להם‬
‫‪ -‬קבוצת הסטטוס יכולה להכיל אנשים ממעמדות שונים‪.‬‬
‫‪ -‬קבוצות הסטטוס מדורגות באופן היררכי בהתאם ליוקרה החברתית שלהם‪ .‬למשל בארץ האשכנזים מעל המזרחים‪.‬‬
‫‪ -‬אנשים בעלי אותו סטטוס מהווים קהילה המאופיינת בתחושה של זהות משותפת‪ .‬היא מושתת על כבוד‪ ,‬ומנכסת את כל‬
‫הכבוד לקבוצת הפנים‪ ,‬ושוללת את הכבוד מקבוצות החוץ האחרות‪- .‬‬
‫קבוצת הסטטוס מפריעה למימוש עיקרון השוק הטהור‪ -‬מפריעה לפעילות המעמדית‪ .‬למשל הפרסומות שמעודדות קנייה‬
‫כחול לבן אומרות שהיות ואתם קבוצת סטטוס "ישראלים‪ ",‬עליכם לקדם ולעזור לקבוצת הסטטוס שלכם‪.‬‬
‫‪ -‬הסטטוס מתבטא בסגנון חייו של האדם‪ .‬לכל סטטוס יש סמלי סטטוס ייחודיים (אמצעי מוחשי המעיד על סטטוס האדם‪).‬‬
‫למשל אדם עם כיפה הוא מקבוצת סטטוס דתית‪ ,‬ואדם עם טבעת נישואין מקבוצת סטטוס נשוי‪ ,‬וגורמט בסטטוס ערס‪.‬‬
‫אם כך סמלי סטטוס אלה סמלים שמעידים על קבוצת הסטטוס של הפרט‪ ,‬ולכל קבוצת סטטוס יש את סמלי הסטטוס שלה‪.‬‬
‫‪ -‬דוג' בסדרה הסופרנוס‪ ,‬כאשר טוני סופרנוס שהשיג הון עבר לשכונה יוקרתית בניו ג'רזי‪ ,‬היה אפשר לראות בחששם של‬
‫שכניו החדשים ממנו‪ ,‬שכן הוא לא שייך לקבוצת הסטטוס שלהם‪ ,‬למרות שהשתייך לאותו מעמד כלכלי איתם‪.‬‬
‫‪ ‬מפלגה )‪ – (party‬עוסק בסדר הפוליטי‪ .‬קבוצת אנשים הפועלים יחד בשל היותם בעלי רקע‪ ,‬מטרות או אינטרסים משותפים‪.‬‬
‫‪54‬‬
 ‫פועלים לקידום מטרות מוגדרות המשרתת את האינטרסים של חבריהן‪ ,‬ע"י השפעה על מטרות החברה וחלוקת משאבים‪- .‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההתייחסות למפלגה היא מהבחינה של עוצמתם הפוליטית‪ ,‬ולא האידיאולוגיה‪ -‬כלומר יכולתם להשפיע ולגרום לאחרים‬
‫לעשות מה שהם רוצים‪.‬‬
‫‪ -‬מפלגות עשויות לחתור למטרות שאינן תלויות בהבדלים מעמדיים‪ ,‬כמו התבססות דתית או על אידיאלים לאומיים‪.‬‬

‫תיאוריית המעמדות של אריק אולין רייט –‬

‫במערכת הקפיטליסטית המודרנית‪ ,‬ישנם שלושה מימדים של שליטה במשאבים כלכליים‪ .‬המימדים האלה מאפשרים לזהות את‬ ‫‪‬‬
‫המעמדות הקיימים בחברה‪ .‬שלושת המימדים‪:‬‬
‫‪ 1.‬שליטה בהון ובהשקעות‬
‫‪ 2.‬שליטה באמצעי ייצור פיזיים‬
‫‪ 3.‬שליטה בכוח העבודה‬
‫ישנם שלושה סוגי מעמדות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬המעמד הגבוה (הקפיטליסטים) ‪.‬‬
‫‪ 2‬מעמד הביניים – מעמד המאופיין בעמדות מעמדיות סותרות‪ -‬מצד אחד הם יכולים להשפיע על אלמנטים מסוימים ביצור ויש‬
‫להם יותר שליטה מהמעמד הנמוך‪ ,‬אך מצד שני חסרי שליטה על משאבים אחרים כמו הקפיטליסטים‪.‬מכיל שני קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬המנהלים ובעלי זיקה לסמכות – מסייעים לקפיטליסטים לשלוט בעובדים ע"י סמכותם ובכך נהנים מיתרון עליהם‪.‬‬
‫בתמורה ל'נאמנותם' הם מקבלים שכר גבוה יותר משל הפועלים ואפשרויות קידום‪ .‬הם בעצם גם מנצלים וגם מנוצלים‪ .‬ב‪.‬‬
‫אנשי הפרופסיה – המומחים המקצועיים בעלי המיומנויות‪ ,‬הידע המקצועי הרב שלהם מאפשר להם להשיג משכורות‬
‫גבוהות שמאפשרת להם תנאים כלכליים אחרים‪ ,‬ועמדה מכובדת‪ .‬מאחר שקשה יותר לקפיטליסטים לשלוט על בעלי‬
‫מיומנויות‪ ,‬המעסיקים נאלצים להבטיח נאמנותם ע"י מתן תמורה הולמת‪.‬‬
‫‪ 3.‬המעמד הנמוך (הפועלים)‬
‫אם כך רייט משדרג את עניין המעמדות של מרקס ומוסיף מעמד ביניים‪ .‬אם לפי מרקס רופא יימצא בפרולטריון היות והוא חסר אמצעי‬ ‫‪‬‬
‫ייצור וכוח עבודה‪ ,‬מבחינת רייט הוא יהיה במעמד ביניים‪ .‬חלוקה זו בעלת יותר היגיון ורלוונטיות למעמדות הכלכליים בחברה‪.‬‬

‫מדידת המעמד‬
‫גולדתורפ'‬
‫סיווג מיקומו המעמדי של האדם נקבע עפ"י שני גורמים עיקריים‪:‬‬
‫‪ 1.‬מצבו בשוק – כולל את רמת השכר‪ ,‬הביטחון התעסוקתי‪ ,‬וסיכויי הקידום‬
‫‪ 2.‬מצבו בעבודה – רמת העוצמה והסמכות בתוך מקום עבודתו‪ ,‬דרגת‬
‫האוטונומיה בעבודה‪ ,‬ומכלול יחסי השליטה המשפיעים עליו‪.‬‬
‫עפ"י מימדים אלה חילק ל‪ -4‬מעמדות חברתיים עיקריים‪:‬‬
‫‪ 1.‬מעמד אליטה – מיעוט בעלי ההון‪ ,‬זהו חלק זעיר מהחברה‬
‫‪ 2.‬מעמד שירותים – מאופיין בחוזי שירות ‪.‬‬
‫‪ 3‬מעמד ביניים – מאופיין בצורות ביניים של יחסי תעסוקה ‪.‬‬
‫‪ 4‬מעמד עובדים – מאופיין בחוזי עבודה‬

‫מות המעמד?‬
‫תיאורטיקנים מסוימים טוענים שבחברות של ימינו התחוללו שינויים חברתיים‬
‫עמוקים‪ ,‬אשר תוצאתם היא שהחברות של ימינו מרובדות‪ ,‬אך ריבוד זה‬
‫הוא‬
‫תוצאה של צריכה תרבותית ולא של עמדה מעמדית בחלוקת העבודה‪.‬‬
‫הפערים היום נובעים מן ההבדלים בסטטוס (ביוקרה) ובסגנונות החיים והצריכה‪,‬‬
‫המאפיינים קבוצות סטטוס שונות‪.‬‬
‫הגורמים לשינוי לפיהם‪:‬‬
‫‪ ‬בעלות על נכסים מוגבלת פחות כיום‬
‫‪ ‬עליית כוח הצרכן שגרמה לחברות לגלות רגישות למשאלותיהם‬
‫‪ ‬היעלמות עבודות הכפיים עקב הגלובליזציה‬
‫‪ ‬היחלשות השפעתן של מדינות הלאום‬
‫מחקרי ניעות מצביעים שהמעמד לא מת‪ ,‬אלא רק הופך לתופעה מורכבת יותר‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫חלוקות מעמדיות בעולם המפותח של ימינו‬
‫המעמד הגבוה‬
‫מידע מהימן על החלוקה האמיתית של העושר הוא דבר קשה להשגה‪ ,‬במיוחד אצל העשירים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העושר מרוכז בידיו של מיעוט קטן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקר הלסינקי מצא שיותר ממחצית מן העושר הכולל של משקי הבית נמצא בבעלותם של ‪ 2%‬מאוכלוסיית העולם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המעמד הגבוה כולל מיעוט קטן של אנשים שבידיהם עושר ועוצמה גם יחד‪ ,‬והם מסוגלים להעביר את זכויות היתר האלה לילדיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬מעמד השירותים – מעמד שנמצא מתחת לעשירים אלו‪ ,‬ומורכב לדברי גולדתורפ מבעלי מקצועות חופשיים ומנהלים‪.‬‬
‫עשירים הופכים וחדלים להיות כאלה בדרכים שונות ומגוונות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬חלקם נולדו למשפחות עתירות נכסים‬
‫‪ ‬חלקם "בנו את עצמם" במו ידיהם והתחילו מקופה ריקה '(מיליונרים בזכות עצמם' מהווים כיום אחוז גבוה יותר מכלל העשירים)‬
‫רבים מעשירי בריטניה לא נולדו בה אלא בחרו בה כמקום מגורים משיקולים רבים (כמו שיעורי מס נמוכים יחסית)‬ ‫‪‬‬

‫המעמד הבינוני‬
‫חברי המעמד הבינוני נמנים בו בזכות השכלתם או כישוריהם הטכניים‪ ,‬אשר מקנים להם משרות בעלות יתרונות חומריים ותרבותיים‬ ‫‪‬‬
‫רבים יותר מאלו של עובדי הכפיים ומעמד הפועלים‪.‬‬
‫חברי המעמד הבינוני יכולים למכור הן את כוח עבודתם השכלי והן את כוח עבודתם הפיזי כדי להשתכר למחייתם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רבים טוענים כי המעמד הבינוני מכיל כיום את רוב האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסיבות לצמיחתו המהירה של מגזר המקצועות החופשיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התפשטות הבירוקרטיה יצרה הזדמנויות וביקוש לעובדים אלו (בעלי מקצועות חופשיים וצווארון לבן) כשכירים במסגרות‬
‫מוסדיות‪ .‬בתקופות קודמות היו בוחרים ככל הנראה להיות עצמאים‪.‬‬
‫‪ ‬העמקת ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית הובילה לביקוש הולך וגבר לשירותיהם של מומחים‪ -‬ולכן בעלי מקצועות אלה הן‬
‫תוצר של העידן המודרני‪ ,‬ובמקביל הם תורמים להתפתחותו ולהתרחבותו‪.‬‬
‫בעלי המקצועות החופשיים משיגים את משרותיהם בעיקר באמצעות תעודות ההסמכה שברשותם (תארים‪ ,‬דיפלומות וכד‪ '),‬ובכך נהנים‬ ‫‪‬‬
‫מקריירות בטוחות ומשתלמות יחסית‪.‬‬

‫מעמד העובדים המשתנה‬

‫מעמד הפועלים הולך וקטן בהתמדה‪ ,‬ותנאי חייהם משתנים ומשודרגים בהדרגה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬עליה זו ברמת החיים משתקפת בנגישותם הגוברת של כל המעמדות למוצרי צריכה‪.‬‬
‫תזת ההתברגנות ‪ – thesis( )embourgeoisement‬טענה כי מעמד הפועלים נעשה אמיד יותר והופך לבורגני (למעמד הבינוני‪ ),‬זאת‬ ‫‪‬‬
‫כתוצאה ממאמציהם או מהתארגנות קולקטיבית שנעשית ע"י איגודים‪.‬‬
‫‪ -‬פרולטריוניזציה )‪ – (proletarianization‬טענה בדבר התהליך ההפוך בו מעמד הפועלים עתיד לגדול ולהתרחב (מרקס‪).‬‬
‫‪ -‬גולדתורפ בחן את הטענה ולהלן ממצאיו שסותרים את תזת ההתברגנות‪:‬‬
‫אומנם הפועלים השיגו את רמת החיים האופיינית למעמד הבינוני מבחינת הכנסה ובעלות על מוצרי צריכה‪ ,‬אך שפע יחסי זה הושג‬ ‫‪‬‬
‫במשרות המאופיינות בתנאים סוציאליים עלובים‪ ,‬בסיכויי קידום נמוכים‪ ,‬ובמעט מאוד סיפוק בעבודה‪.‬‬
‫יחסם של הפועלים לעבודתם היה אינסטרומנטלי (רואים בעבודה כאמצעי למימוש המטרה‪ -‬משכורת טובה‪ ),‬הם לא הפיקו סיפוק‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫עבודתם היא בד"כ חד‪-‬גונית ומשעממת‪ ,‬והם חשים כלפיה מחויבות מעטה ביותר‪.‬‬
‫למרות שנהנו מרווחה כלכלית דומה למעמד הבינוני‪ ,‬הם לא התרועעו עם אנשי המעמד הבינוני‪ ,‬ולא שאפו לטפס בסולם המעמדות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא נמצאו סימנים המצביעים על התקרבות לנורמות וערכים של המעמד הבינוני‪ ,‬והם חוברתו בינם לבין עצמם (מעמדם‪).‬‬ ‫‪‬‬

‫תת מעמד (האם קיים)?‬

‫תת‪-‬מעמד )‪ – (underclass‬מושג המתאר מגזר באוכלוסייה אשר מצוי במדרג הנמוך ביותר של הסולם החברתי‪.‬‬
‫הנמנים במעמד זה חיים ברמת חיים נמוכה במידה ניכרת (אבטלה לזמן ארוך‪ ,‬הומלסים‪ ,‬קבצנים‪ ,‬תלויי קצבאות סעד ממשלתיות וכו‪').‬‬ ‫‪‬‬
‫הנמנים במעמד זה הם אלו שנדחקו לשוליים‪ ,‬מזוהים לעיתים קרובות עם קבוצות מקופחות של מיעוטים אתניים‪ ,‬מהגרי עבודה‪ ,‬פליטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המצויים בתת מעמד הם אוכלוסיות מובסות‪ ,‬מקופחות ומנותקות‪ ,‬אשר מהווים שכבה משוללת ניעות חברתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המושג שנוי במחלוקת‪ ,‬ולא כל הסוציולוגים משתמשים במושג זה היות והוא עומד במרכז ויכוח סוציולוגי סוער‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬המושג מקיף קשת רחבה של מובנים‪ ,‬שחלקם נתפסים כטעונים פוליטית‪ ,‬או כבעלי משמעות לוואי שלילית‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬עפ"י הגדרת המושג המערכת הריבודית נחלקת ל‪ (1) :‬מעמד גבוה )‪ (2‬מעמד בינוני )‪ (3‬מעמד העובדים )‪ (4‬תת מעמד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪56‬‬
 ‫מעמד וסגנון חיים‬
‫תיאוריית ההבחנה בין המעמדות של פייר בורדייה – כדי להעריך את המיקום המעמדי של הפרט‪ ,‬לא ניתן להסתפק רק בהיבטים כלכליים‬
‫ותעסוקתיים‪ ,‬אלא יש להתייחס גם לגורמים תרבותיים‪ ,‬כמו סגנון חיים‪ ,‬דפוסי צריכה וכד‪'..‬‬

‫‪ ‬זהותו האישית של אדם נבנית יותר סביב ההחלטות שהוא מקבל בנוגע לסגנון חייו‪ ,‬ופחות סביב מדדי המעמד המסורתיים כמו התעסוקה‪.‬‬
‫‪ ‬בורדייה זיהה מלבד ההון הכלכלי עוד שלושה אלמנטים שמגדירים את המיקום המעמדי של האדם‪ .‬להלן ארבעת סוגי ההון ‪:‬‬
‫‪ 1.‬הון כלכלי ‪ – capital( )economic‬הון הכולל משאבים חומריים כמו נכסים‪ ,‬עושר והכנסה‪.‬‬
‫‪ 2.‬הון תרבותי ‪ – capital( )cultural‬הון הכולל השכלה‪ ,‬טעם אומנותי‪ ,‬דפוסי צריכה ופעילות פנאי‪.‬‬
‫‪ -‬יותר ויותר אנשים מנסים להבדיל את עצמם מאנשים אחרים עפ"י ההון התרבותי שברשותם‪- .‬‬
‫למשל שכונת הגראג'ניקים שהוקמה בשנות ה‪ - 80‬ברמת אפעל‪ -‬גראג'ניקים הוא כינוי שנוצר לאלה שיצרו את ההון שלהם‬
‫מעבודת כפיים ועבודות שחורות‪ .‬נוצרה ע"י תושבי השכונות האחרים שניסו להבדיל את עצמם בכך שהם המשכילים אשר‬
‫מרוויחים את ההון הכלכלי שלהם בצורה אחרת‪ .‬חרף שהונם הכלכלי היה זהה‪ ,‬הונם התרבותי היה שונה‪.‬‬
‫‪ 3.‬הון חברתי ‪ – capital( )social‬הון הכולל רשתות של ידידים‪ ,‬היכרויות וקשרים של האדם‪.‬‬
‫‪ -‬מצרף של משאבים‪ ,‬ממשיים או פוטנציאליים‪ ,‬הקשורים לשייכות לרשת יציבה של קשרים חברתיים ממוסדים‪ .‬קשרים אלה‬
‫מקנים לחברים ברשת גיבוי של הון הנמצא בבעלות משותפת‪.‬‬
‫‪ -‬רשתות חברתיות אלה מאפשרים לאדם להשיג משאבים שונים‪ .‬ולפעמים היכרות עם אנשים יכולה להיות שווה יותר מכסף‪.‬‬
‫‪ -‬כלומר אדם בעל קשרים במקומות הנכונים אשר מכיר אנשים מסוימים יכול להתקדם בחיים בזכות כך‪.‬‬
‫‪ -‬קולמן‪ :‬יחסים חברתיים יוצרים משאבים שימושיים עבור השחקנים בתהליכים של ביסוס התחייבויות‪ ,‬ציפיות ויחסי אמון‪,‬‬
‫ובכך יוצרים ערוצי מידע ונורמות המגובות בסנקציות אפקטיביות‪.‬‬
‫‪ 4.‬הון סמלי ‪ – capital( )symbolic‬הון המכיל מוניטין‪ ,‬תדמית ושם טוב‪ .‬בעצם מידת האיכות של הרזומה של האדם‪.‬‬
‫‪ -‬כלומר ההון הסימבולי הוא הון המעניק נגישות למשאבים על בסיס כבוד‪ ,‬יוקרה והכרה‪.‬‬
‫‪ -‬הון סימבולי מושפע מהכרה תוך‪-‬תרבותית בתוך מסגרת היסטורית כלשהי‪.‬‬
‫‪ -‬אם לאדם יש שם שפותח דלתות ונחשב בפני אנשים אחרים‪ ,‬אז לא בטוח שהוא צריך הון אחר כדי להשיג את מבוקשו‪.‬‬
‫‪ -‬למשל סיפור הקטינה של אייל גולן פגע לו בהון הסמלי‪ .‬ובכלל‪ ,‬פגיעה היא אף פעם אינה רק פגיעה כלכלית גרידא‪ .‬חברות‬
‫יחסי ציבור בונות ומשקמות את ההון הסמלי של אדם‪.‬‬
‫כל אחד מסוגי ההון עשוי לסייע לבעליו להשיג את הסוגים האחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬למשל‪ ,‬אדם בעל הון חברתי (קשרים‪ ),‬עשוי לקבל תפקיד בכיר שיקנה לו הון כלכלי והון סמלי‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' כל מיני יוצאי צבא שמרושתים עם בכירי ממשל וקצינים בכירים‪ ,‬מתברגים אח"כ לתעסוקות יוקרתיות‪ .‬כל בעלי מעמד וראשי‬
‫ממשלות התחילו בקריירה צבאית‪ ,‬או ראשי עירייה‪.‬‬

‫אי‪-‬שוויון בישראל (מהמדריך למידה)‬

‫אי‪-‬שוויון הקשור להבחנות מגדריות –פערים ניכרים בין נשים לגברים בנוגע לסיכויי חייהם ולנגישותם למשאבים כלכליים‪ ,‬חברתיים ופוליטים‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬נציגות בכנסת‪ :‬האחוז המרבי של נשים בכנסת אי פעם הוא ‪21%‬‬
‫‪ -‬שוק העבודה‪ :‬פערי יוקרה‪ ,‬פערי שכר‪ ,‬ופערי סמכות (מיעוט נשים בעמדות בכירות)‬
‫‪ -‬פערים בשכר הממוצע של נשים הם תוצאה של שלוש ממדים מרכזיים‪ :‬עיסוקים המרכזים נשים הם בעלי רמת שכר נמוכה יותר‪,‬‬
‫לנשים יש פחות הזדמנויות להתקדם לעמדות בכירות עם שכר גבוה‪ ,‬נשים מקבלות לעתים שכר שונה גם כאשר הן מועסקות באותן‬
‫משרות כמו גברים‪.‬‬
‫אי‪-‬שוויון הקשור להבחנות אתניות – יש פערים ניכרים על בסיס מוצא בין קבוצות שונות‪ ,‬בתוך ומחוץ לאוכלוסיה היהודית‪ ,‬המתבטא‬ ‫‪‬‬
‫במישור הפוליטי‪ ,‬החברתי והכלכלי‪.‬‬
‫‪ -‬בתוך האוכלוסייה היהודית‪ :‬אשכנזים ומזרחים (אשכנזים דומיננטיים ומזרחים מוכפפים‪ -‬יש פער מתרחב בשכר ובהשכלה)‬
‫‪ -‬מחוץ לאוכלוסייה היהודית‪ :‬יהודים וערבים (לערבים נגישות מצומצמת בהרבה למשאבים מסוגים שונים)‬

‫לסיכום‬
‫חשיבותו המסורתית של המעמד החברתי נשחק במעט‪ ,‬בעיקר כגורם הקובע את זהותם של בני האדם‪ ,‬אך החלוקות המעמדיות עדיין ממלאות תפקיד‬
‫מרכזי ביצירת הפערים הכלכליים‪ ,‬בתוחלת החיים‪ ,‬במצב הבריאות הכולל‪ ,‬בנגישות להשכלה גבוהה וכו‪'..‬‬

‫עם זאת יש לזכור שפעולותינו לעולם אינן מוכתבות אך ורק ע"י חלוקות מעמדיות‪ .‬בימינו התפשטות ההשכלה הגבוהה‪ ,‬הנגישות להכשרה מקצועית‬
‫והופעת האינטרנט ו'הכלכלה החדשה‪ '-‬מהוות נתיבים חדשים של ניעות כלפי מעלה‪ ,‬ותורמות להתהוות סדר חברתי נזיל יותר‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫יחידה ‪ : 12‬עוני‪ ,‬הדרה חברתית ורווחה‬
‫עוני‬
‫עוני )‪ – (poverty‬ישנם ‪ 2‬גישות שונות להגדיר עוני‪:‬‬

‫עוני מוחלט ‪ – poverty( )absolute‬הגדרת עוני המבוססת על הרעיון של תנאי המחיה הבסיסיים ביותר הדרושים לאדם כדי להתקיים‬ ‫‪‬‬
‫במצב גופני תקין‪.‬‬
‫‪ -‬אנשים שאין ברשותם תנאי היסוד הדרושים לקיום אנושי מוגדרים כחיים בעוני‪.‬‬
‫‪ -‬מושג זה ניתן ליישום אוניברסלי‪ ,‬היות והצרכים החיוניים לקיום אנושי שווים לכל בני האדם‪.‬‬
‫עוני יחסי ‪ – poverty( )relative‬הגדרת עוני עפ"י רמת החיים הכללית השוררת בחברה מסוימת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬העוני היחסי מוגדר במונחים תרבותיים ולא ראוי למדוד אותו עפ"י קריטריון אוניברסלי של מחסור‪.‬‬
‫‪ -‬שולל את ההנחה שהצרכים האנושיים זהים בכל מקום‪ ,‬היות ודברים הנראים כחיוניים בחברה אחת עשויים להיחשב למותרות‬
‫בחברה אחרת‪ ,‬לדוג' אספקת מים לבתים‪.‬‬
‫‪ -‬ככל שארצות נעשות עשירות יותר‪ ,‬מדדי העוני היחסי מתעדכנים בהדרגה כלפי מעלה‪ .‬לדוג' בזמנים עברו מקרר נחשב כמותרות‪.‬‬

‫קו העוני ‪ – threshold( )poverty‬טכניקה מקובלת בניסיון למדוד מהו עוני מוחלט‪ .‬קו זה מבוסס על מחיר המוצרים הבסיסיים הדרושים לקיום‬
‫אנושי בחברה נתונה‪.‬‬

‫יחידים או משקי בית שהכנסתם נמוכה מקו העוני מוגדרים כחיים בעוני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קו העוני נועד להיות האינדיקטור בין אלו שהכנסתם מספיקה לשם קיום ראוי לבין אלו שהכנסתם לא מספיקה לכך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טאונסנד ‪ :‬חקר את חוויתם של העניים‪ ,‬האופן בו העוני משפיע על חייהם‪ ,‬והאופן שבו האדם העני סובל מקיפוח‪ .‬הוא מצא שככל שהכנסתו של‬
‫משק בית יורדת‪ ,‬כך המשפחות חדלות מלהשתתף בפעילויות משפחתיות שגרתיות למדיי‪ ,‬ובכך הן הופכות למודרות מבחינה חברתית‪ .‬הוא‬
‫הרכיב סולם קיפוח עם שלבים שונים (לא היו בחופשה בשנה האחרונה‪ ,‬לא אירחו קרובים או התארחו‪ ,‬לא יצאו לבילוי ערב בחודש האחרון וכו‪').‬‬

‫מיהם העניים?‬
‫קשה להתוות את 'דיוקנו' של העני‪ ,‬אך יש אנשים הנמנים עם קבוצות חברתיות מסוימות אשר להן סיכויים גבוהים יותר להיות עניים‪:‬‬

‫ילדים‬ ‫‪‬‬
‫נשים‬ ‫‪‬‬
‫מיעוטים אתניים‬ ‫‪‬‬
‫מהגרים חדשים‬ ‫‪‬‬

‫הסברים לעוני‬
‫תיאוריית הקורבן האשם –‬

‫התיאוריה רואה בעניים עצמם את האחראיים למצבם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫האמונה שהעוני הוא תוצאה של ליקויים או פתולוגיה של יחידים‪ .‬העניים נחשבו כמי שאינם מסוגלים להצליח בחברה‪ -‬בגין העדר‬ ‫‪‬‬
‫כישורים‪ ,‬חולשה מוסרית או גופנית‪ ,‬העדר מוטיבציה או יכולת נמוכה מן הממוצע‪.‬‬
‫המצב החברתי נתפס כהשתקפות של כישרונו ומאמציו של היחיד‪ -‬מי שראויים להצלחה אכן מצליחים‪ ,‬והאחרים המוכשרים פחות נידונים‬ ‫‪‬‬
‫לכישלון‪ .‬כלומר קיומם של 'מנצחים' ושל 'מפסידים' נתפסת כעובדת חיים‪.‬‬
‫העוני הוסבר באורחות חייהם של העניים ובגישות ובהשקפות שיוחסו להם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מוריי‪ :‬תרבות של תלות – תיאור אנשים עניים המתקיימים מקצבאות רווחה ממשלתיות במקום להיכנס לשוק העבודה‪ .‬טען שעלייתה של‬ ‫‪‬‬
‫מדינת הרווחה יצרה תת‪-‬תרבות החותרת תחת השאפתנות האישית ומחלישה את יכולתם של בני האדם לסייע לעצמם‪ .‬במקום להשקיף‬
‫אל העתיד ולהיאבק להשגת חיים טובים יותר‪ ,‬נתמכי הסעד מעדיפים להתפרנס מנדבות‪.‬‬
‫הביקורת‪ :‬האשמת העניים בנסיבות שלאמיתו של דבר אינן נתונות לשליטתם‪ .‬העניים הם קורבנות‪ ,‬ולא טפילים שמנצלים את החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגישה יוצאת מההנחה הפשטנית שהעניים משלימים באופן פסיבי עם המצבים הקשים שהם נקלעים אליהם‪ ,‬הנחה זו רחוקה מן האמת‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫תיאוריית המערכת האשמה –‬

‫התיאוריה רואה בעוני תופעה הנוצרת ומשועתקת ע"י כוחות מבניים בחברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגש הוא על תהליכים חברתיים גדולים יותר‪ ,‬היוצרים תנאי עוני שיחידים מתקשים להתגבר עליהם בכוחות עצמם‪ .‬עפ"י התפיסה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כוחות מבניים בתוך החברה‪( -‬גורמים כמו מעמד‪ ,‬מגדר‪ ,‬אתניות‪ ,‬מצב תעסוקתי‪ ,‬הישגים בביה"ס וכד)' מעצבים את אופן חלוקת‬
‫המשאבים‪.‬‬
‫חוסר המוטיבציה של עניים רבים‪ ,‬המתוארים כבעלי 'תרבות של תלות' הוא לאמיתו של דבר תוצאה של המצב שנקלעו אליו‪ ,‬ולא הסיבה‬ ‫‪‬‬
‫שגרמה לו‪.‬‬
‫העוני כהיבט של אי‪-‬שוויון חברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המפתח לבלימת העוני טמון בצמצומו של אי‪-‬השוויון החברתי המבני ולא בהטלת האחריות למצבם על העניים‪ .‬לא שינוי בתפיסת העולם‬ ‫‪‬‬
‫של העניים יצמצם את העוני‪ ,‬אלא יישום מדיניות שתחלק את ההכנסה והמשאבים בחברה באופן שוויוני יותר‪ .‬שכר מינימום‪ ,‬והבטחת‬
‫הכנסה מינימלית למשפחה הם דוגמאות לצעדים שתכליתם לתקן פערים חברתיים מתמידים‪.‬‬

‫‪...‬‬

‫‪....+431‬‬

‫‪59‬‬
 ‫יחידה ‪ : 14‬מיניות ומגדר‬
‫המיניות האנושית‬
‫ביולוגיה והתנהגות מינית‬
‫ישנם שני גישות שונות‪:‬‬

‫‪ 1.‬התפקידים הביולוגיים של גברים ונשים מכתיבים את התנהגותם המינית בחברה [מולד] ‪:‬‬
‫הסבר אבולוציוני טוען שנטייתם של הגברים להיות חופשיים יותר מנשים בהתנהגותם המינית‪ ,‬קשור בעובדה שגברים מייצרים במשך‬
‫חייהם מיליוני תאי זרע מה שמלמד שהם בנויים ביולוגית להפרות מספר רב ככל האפשר של נשים‪ ,‬לעומת הנשים אשר מייצרות לאורך‬
‫חייהן רק כמה מאות ביציות‪ ,‬ושעליהן לשאת את העובר בגופן במשך תשעה חודשים‪ -‬מה שמסביר את התמקדותן במחויבות רגשית‬
‫ונטייתן להתנהגות מינית מאופקת יותר‪.‬‬
‫‪ 2.‬התנהגותם המינית של בני אדם מעוצבת ע"י הסביבה יותר משהיא מוכתבת ע"י הגנים [נלמד] ‪:‬‬
‫למיניות האנושית משמעויות רבות‪ ,‬והיא מוצאת ביטויה בדרכים רבות ומגוונות‪ .‬הפעילות המינית של בני אדם היא הרבה יותר מדחף‬
‫ביולוגי בלבד‪ ,‬והיא טעונה במשמעות סמלית‪ ,‬ומשקפת את זהותנו ורגשותינו‪.‬‬

‫צורות של מיניות‬
‫בכל החברות האנושית קיימות נורמות מיניות המעודדות מנהגים מסוימים ומגנות סוגים אחרים‪ .‬נורמות אלה מופנמות בתהליך החיברות‪.‬‬

‫בעשרות השנים האחרונות עודדו הנורמות המיניות של התרבות המערבית את ערכי האהבה הרומנטית ויחסי המשפחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנורמות משתנות מתרבות לתרבות‪ ,‬מה שמהווה עדות לכך שחלק ניכר מהתגובות המיניות נלמדות ואינן טבועות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נורמות בנוגע למשיכה מינית יכולות לכלול למשל את התכונות הנחשבות כמושכות (למשל במערב‪ -‬גזרה דקה ועדינה‪ ,‬וחזה נשי‪).‬‬ ‫‪‬‬

‫נטייה מינית‬
‫נטייה מינית ‪ – orientation( )sexual‬מושא משיכתו המינית או הרומנטית של האדם‪.‬‬

‫הנטייה המינית אינה בחירה‪ ,‬והיא נובעת ממשחק גומלין מורכב בין גורמים ביולוגיים וחברתיים‪ ,‬שעדיין אינם מובנים במלואם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימים שלושה סוגי נטיות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הטרוסקסואליות )‪ – (heterosexuality‬משיכה מינית לאנשים מן המין השני (הטרו=שונה‪).‬הנטייה השכיחה ביותר בכל התרבויות‪.‬‬
‫‪ ‬הומוסקסואליות )‪ – (homosexuality‬משיכה מינית לאנשים מאותו מין‪.‬‬
‫‪ ‬ביסקסואליות )‪ – (bisexuality‬משיכה מינית כלפי אנשים משני המינים‪.‬‬

‫מישל פוקו בספרו "תולדות המיניות‪ -‬הרצון לדעת" ‪ :‬ההגדרות הקשיחות של המונח הומוסקסואליות הן תולדה של התרבות המודרנית ושל השיח‪.‬‬

‫במאה ה‪ -18‬נחשבו ההומוסקסואלים לסוג נפרד של בני אדם בעלי סטייה מינית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר מכן הפך המונח לחלק מהשיח הרפואי‪ ,‬והוצג במונחים קליניים כהפרעה פסיכיאטרית‪ ,‬ולא כחטא דתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מיניות‪ ,‬דת ומוסר‬

‫תפיסת המיניות בעולם המערבי עוצבה במשך אלפיים שנה בעיקר ע"י הנצרות‪ .‬הכנסייה התייחסה בחשדנות לכל פעילות מינית שלא לצורך‬
‫הולדה‪ .‬אך במאה ה‪ -19‬הוחלפו חלק מההנחות הדתיות‪ ,‬בהנחות רפואיות‪.‬‬

‫הקשר ההדוק שהתקיים בחברות מסורתיות בין המיניות לתהליך ההולדה‪ ,‬נותק‪ ,‬והמיניות הפכה לפן של החיים שכל אחד מאתנו אמור לחקור‬
‫ולעצב בעצמו‪ .‬כיום קיימת הכרה הולכת וגוברת בצורות מגוונות של התנהגויות ונטיות מיניות‪.‬‬

‫מוסר כפול בנושא ההתנהגות המינית – בתקופה הוויקטוריאנית נשים הגונות היו אמורות להיות אדישות למין ולראות בקיום היחסים עם בעליהן‬
‫מילוי חובה בלבד‪ .‬אך בערים הגדולות צמחה ושגשגה הזנות‪ ,‬ונשים 'מופקרות' נחשבו לקטגוריה שונה לחלוטין מאחיותיהן החסודות‪ .‬גברים רבים‬
‫ביקרו בבתי בושת וקיימו קשרים עם פילגשים‪ ,‬והתנהגותם התקבלה בסלחנות‪ .‬אך נשים שהיו להן מאהבים המיטו על עצמן קלון ונודו מהחברה‪.‬‬
‫התייחסות שונה זו להתנהגות המינית של גברים ונשים יצרה מוסר כפול‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫היחס כלפי המיניות‬
‫ישנן שני גישות עיקריות ליחס כלפי המיניות‪:‬‬

‫‪ 1.‬הגישות המסורתיות ‪ – conservatism( )sexual‬שוללים יחסי מין לפני הנישואין ומגנים כל צורה של התנהגות מינית שהיא לא‬
‫הטרוסקסואלית‪ .‬הגישות המסורתיות במערב הושפעו מהדת והמוסר הנוצרי [במקור מהתורה והיהדות‪ ,‬ואז נערכו שינויים‪2. ].‬‬
‫הגישות הליברליות ‪ – liberalism( )sexual‬מתייחסים בסלחנות ואף בחיוב למיניות‪ ,‬ודוגלים בעמדות סובלניות כלפי מנהגים מיניים שונים‬
‫‪ ‬הגישות כלפי המין בעשרות השנים האחרונות במערב נהפכות למתירניות יותר ויותר (בעולם החילוני‪).‬‬
‫‪ ‬אף על פי הפריצות והליברליות המינית במערב‪ ,‬נמצא כי האמונות הדתיות והנורמות המסורתיות לגבי המיניות לא נעלמו לחלוטין‬
‫בעידן המודרני‪ ,‬והן ממשיכות להשפיע על עמדותיהם וערכיהם של אנשים רבים‪.‬‬

‫הומוסקסואליות‬
‫סוגי הומוסקסואליות – נהוג להבחין בין ארבעה סוגי הומוסקסואליות‪:‬‬

‫‪ 1.‬הומוסקסואליות אקראית – אירועים חולפים שאינם מעצבים את חיי המין‪.‬‬

‫‪ 2.‬הומוסקסואליות נסיבתית – פעילות הומוסקסואלית המתרחשת בקביעות בסביבות מסוימות‪ ,‬אך אינה הופכת לנטייתם העיקרית של‬
‫המשתתפים‪ .‬לדוג' במקומות שבהם גברים חיים ללא נשים‪ ,‬כמו בתי סוהר או מחנות צבא‪.‬‬
‫‪ 3.‬הומוסקסואליות אישית – פעילות מבודדת מקבוצות שהתנהגות כזאת אינה מקובלת בהן‪ .‬המגעים נעשים בחשאי ומוסתרים מעיני כל‪.‬‬
‫‪ 4.‬הומוסקסואליות כדרך חיים – מוצהרים ש'יצאו מהארון' והפכו את קשריהם עם אנשים בעלי נטיות מיניות דומות לעניין מרכזי בחייהם‪.‬‬

‫קהילות הומוסקסואליות – קיומן של קהילות הומוסקסואליות מאפשרות לאותם אנשים לקיים פעילות פוליטית לקידום מניעהם זכויותיהם וצרכיהם‬

‫הומופוביה )‪ – (homophobia‬דחייה כלפי הומוסקסואלים ואורח חייהם‪ ,‬והתנהגות המבוססת על תיעוב כזה‪.‬‬

‫הומופוביה היא סוג של דעה קדומה המתבטאת בגילויי עוינות ואלימות כלפי הומוסקסואלים ולסביות‪ ,‬ואף בצורות שונות של ביזוי מילולי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למרות שהומוסקסואליות הפכה ליחסית לגיטימית בחברה המערבית‪ ,‬ההתנגדות להומוסקסואליות נותרה מושרשת בתחומים רבים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנה תיאוריה לפיה הטרוסקסואלים חשים איום מהומוסקסואלים היות ואורך חייהם עשוי להיתפס כניסיונות לשנות את הקשרים‬ ‫‪‬‬
‫המקובלים בין גבריות לעוצמה‪ ,‬וכדי להבטיח שהגבריות ההטרוסקסואליות תישאר 'הנורמה השולטת‪ ',‬מתעורר צורך לדחוק לשוליים‬
‫ולהכפיש את מי שנתפסים כמאיימים עליה‪.‬‬
‫עד לא מזמן במדינות המערב הסתירו מרבית ההומוסקסואלים את נטייתם המינית‪ ,‬מחשש שיציאה מן הארון תישא השלכות חברתיות‬ ‫‪‬‬
‫חמורות ותעלה להם באובדן מקום העבודה‪ ,‬דחיה מצד משפחותיהם וחברים‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬המונח מייצג עמדה ליברלית של מתן לגיטימציה של התופעה‪ -‬דבר שמקובל בחברה החילונית של המאה שנה האחרונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההתנגדות להומוסקסואליות לא חייבת להיות בהכרח קשורה לשנאה או תיעוב כלפיהם כפי שהקהילה ההומוסקסואלית מנסה להציג‪,‬‬
‫אלא יכולה להיות מבוססת על סלידה‪ .‬הבסיס ההיסטורי והאידיאולוגי להומוסקסואליות קשור באיסור משכב זכר ביהדות‪ ,‬כמו שנכתב‬
‫הוא‪ ".‬עפ"י התורה‪ ,‬הציווי האלוהי הוא זה שמעצב את היחס‬ ‫ּ תֹוע ָבה‬ ‫בתורה בספר ויקרא " ְו ֶאת ָכר ת ְש ְש ְכ‬
‫והתפיסה‬ ‫אשה‬ ‫ַּכב ֵבי מ‬ ‫ל ֹא ז‬
‫כלפי התופעה‪ .‬איסור משכב זכר זה חלק בלתי נפרד ממצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות‪ .‬בנוסף יש התנגדות להוצאת זרע לבטלה‪,‬‬
‫ובטח למטרות שהם לא לפרייה ורבייה‪.‬‬

‫כיום ההומוסקסואליות הופכת לתופעה נורמלית ומקובלת בארצות רבות (בעיקר בארצות מתירניות‪ ),‬וקיימים חוקים המגנים על זכויותיהם‪.‬‬

‫ארצות רבות מתירות לבני זוג חד‪-‬מיניים להינשא‬ ‫‪‬‬

‫ארצות רבות מקנות להם את זכויות הנישואים כמו תשלומי פנסיה וביטוח לאומי‪ ,‬זכויות דיור‪ ,‬אפשרות לקבל משמורת על ילדי בן‪-‬הזוג‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרה מלאה לצורך ביטוח חיים‪ ,‬הבטחת דמי קיום סבירים לבני זוג ולילדים‪ ,‬תנאי מס שווים לזוכות נשואים‪ ,‬וזכויות ביקור בבתי חולים‪.‬‬

‫עמדות הציבור כלפי זכויות נישואין שוות לזוגות חד‪-‬מיניים משתנות מחברה לחברה‪ ,‬ודעת הקהל בסוגיית ההומוסקסואליות רחוקה מלהיות‬
‫אחידה‪ ,‬ומאופיינת בחילוקי דעות עמוקים המושרשים באמונות דתיות ופוליטיות‪.‬‬

‫הפעילים למען זכויותיהם כשווים רוצים סטטוס שווה‪ ,‬זכויות וחובות שווים לכל אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המתנגדים מתארים אותם כחסרי ערך ובלתי‪-‬טבעיים‪ .‬הם רואים בהומוסקסואליות סטייה ומתנגדים בתוקף לכל הסדר העשוי להפוך‬ ‫‪‬‬
‫אותה לנורמלית‪ ,‬ולכן הם לא רוצים שתהיה לגיטימציה של נטייה מינית הומוסקסואלית וטוענים שהמדינה צריכה לרסנה‪.‬‬

‫שינויים בחוקה ובמדיניות הציבורית אינם תמיד משקפים את הלך הרוח החברתי‪ ,‬אך יכולים להוביל שינוי ולתרום לכך‪.‬‬
‫‪61‬‬
 ‫התיאוריה הקווירית ‪ – theory( )queer‬סוציולוגיה ותחומים אקדמיים אחרים לוקים בדעות קדומות בנוגע להומוסקסואלים‪ ,‬לכן דרוש להביא אל‬
‫קדמת הבמה קולות שאינם הטרוסקסואליים‪ ,‬שיוכלו לקרוא תיגר על ההנחות ההטרוסקסואליות המונחות ביסוד החשיבה העכשווית‪.‬‬

‫ההנחה המשתמעת מהשיח היא שהומוסקסואלים הם סוטים‪ ,‬משום שהם מפרים את נורמות המגדר‪ ,‬אך למעשה המגדר והמיניות הם‬ ‫‪‬‬
‫פרי שיח מוגדר כלשהו‪ ,‬ואינם משקפים דבר 'טבעי' או בעל ממשות אובייקטיבית‪.‬‬
‫התיאוריה מבוססת על גישת ההבניה החברתית‪ ,‬והושפעה מהחשיבה הפוסט‪-‬סטרוקטורליסטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקורות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התיאוריה מפריזה במידת נזילותה של הזהות‬
‫‪ ‬התיאוריה נוטה להתמקד בחקר טקסטים תרבותיים ואינה נתמכת אמפירית‬

‫חקר המיניות‬
‫הבעייתיות בסקרים על מיניות – סקרים על התנהגות מינית נתקלים בקשיים רבים מכמה סיבות‪:‬‬

‫מין היה נחשב לנושא בבחינת טאבו‪ ,‬ועניין שאין מדברים עליו (לא בציבור ולא באופן פרטי)‬ ‫‪‬‬
‫מרביתנו רואים בהתנהגות מינית כעניין אישי ואינטימי לחלוטין ואינם מעוניינים לשוחח על כך עם זרים (לפיכח מדגם המרואיינים לא‬ ‫‪‬‬
‫מייצג את האוכלוסייה)‬
‫לא ניתן לדעת את המידה בה אנשים אומרים את האמת על חיי המין שלהם‪ ,‬וייתכן כי העמדות המוצהרות בפומבי משקפות את האופן‬ ‫‪‬‬
‫שבו אנשים מבינים את הנורמות הציבוריות המקובלות‪ ,‬יותר מאשר את אמונותיהם הפרטיות והתנהגותם המינית האמיתית‬
‫חוקרים טוענים כי יש בעיה בתקפותם ומהימנותם של סקרי ההתנהגות המינית‬ ‫‪‬‬

‫אלפרד קינסי ‪ :‬נחשב כאבי המחקר המדעי של המיניות האנושית‪ .‬ממצאי מחקרו ‪ report( )Kinsey‬חשפו את הפער העצום בין הנורמות והציפיות‬
‫החברתיות לגבי ההתנהגות המינית באותה תקופה (תחילת המאה ה‪ -20),‬לבין ההתנהגות המינית הפרטית בפועל‪.‬‬

‫ממצאיו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 70% ‬מהגברים השתמשו בשירותיה של זונה‬
‫‪ 84% ‬מהגברים קיימו יחסי מין לפני הנישואין‬
‫‪ 40% ‬מהגברים ציפו שנשותיהם יהיו בתולות ביום נישואיהן (המחשת המוסר הכפול)‬
‫‪ 90%‬מהגברים התנסו באוננות‬ ‫‪‬‬
‫‪ 60% ‬מהגברים התנסו במין אוראלי ‪50%‬‬
‫‪ ‬מהנשים קיימו יחסי מין לפני נישואיהן‬
‫‪ 60%‬מהנשים התנסו באוננות‬ ‫‪‬‬
‫‪ 60% ‬מהנשים התנסו במין אוראלי‬
‫‪ ‬נמצאו רמות גובות מכפי שציפו של הומוסקסואליות גברית‬
‫השפעתו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ממצאיו ערערו את התפיסה הרווחת שהומוסקסואליות היא מעין מחלת נפש המחייבת טיפול‬
‫‪ ‬היות וממצאיו היוו תמונה ריאליסטית של ההתנהגות המינית‪ ,‬הם גרמו להשראה לאנשים רבים לחדול מלהסתיר את התנהגותם‬
‫המינית האמיתית‪ ,‬מה גם שהם עודדו יותר ליברליות וחופש מיני והתנגדות לגישה המסורתית‬
‫ביקורות‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ארגונים דתיים ושמרניים התנגדו להשתתפותם של בני פחות מ‪ -16‬כמרואיינים בסקר‬
‫‪ ‬נטען כי הוא לא תרם להבנת מורכבותה של התשוקה המינית המניעה את ההתנהגות המגוונת שנחשפה או להבנת המשמעויות‬
‫שאנשים מייחסים לקשריהם המיניים‬

‫מגמת המתירנות המינית – המתירנות המינית החלה בשנות ה‪ -20‬כאשר צעירים רבים חשו פטורים מלציית לכללי המוסר המחמחירים ששלטו‬
‫בדורות הקודמים‪ .‬דחיפה נוספת נעשתה ע"י תרבות ה"היפים" בשנות ה‪ -60‬אשר דגלו ב'אהבה חופשית' וקראו תיגר על הנורמות המיניות‬
‫הקיימות‪.‬‬

‫ליליאן רובין ‪ :‬חקרה אילו שינויים חלו בהתנהגות ובהשקפות המיניות מאז מחקרו של קינסי‪.‬‬

‫ממצאיה‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הפעילות המינית החלה עתה בד"כ בגיל צעיר יותר מכפי שהיה נהוג בדור הקודם‬
‫‪ ‬מנהגיהם המיניים של בני נוער היו מגוונים ומקיפים כמו אלו של המבוגרים‬
‫‪ ‬עוצמתו של המוסר הכפול קטנה (אך לא נעלמה)‬

‫‪62‬‬
 ‫‪ ‬נוצרה נורמה המכירה בזכותן של הנשים להנאה מינית (כעת הם ציפו לקבל סיפוק מיני ופעלו להשגתו‪ ,‬ולא רק להעניק אותו)‬
‫‪ ‬נשים כיום משוחררות מינית יותר מבעבר‬

‫קס ווטרס ‪ :‬חקר ספרות על 'נימוסים והליכות' מהמאה ה‪ -19‬וה‪ -20‬אשר דנה בהתנהגויות חיזור בין גברים ונשים‪ ,‬ומצא כי ישנה מגמה ארוכת‬
‫טווח של מעבר מכללי התנהגות נוקשים ופורמליים לכללים חופשיים יותר‪ ,‬המתירים מגוון רחב יותר של התנהגויות חיזור‪.‬‬

‫זנות ועבודות מין‬

‫זנות )‪ – (prostitution‬הענקת טובות הנאה מיניות תמורת תשלום כספי‪.‬‬

‫הזנות המודרנית קשורה להתפרקות הקהילות הקטנות‪ ,‬להתפתחות אזורים עירוניים אימפרסונליים גדולים ולמסחור היחסים החברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הזנות ועבודות המין משקפות ומנציחות את נטייתם של גברים לראות בנשים כאובייקטים שניתן להשתמש בהם למטרות מין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הזנות מבטאת בהקשר מסוים את פערי העוצמה שבין גברים לנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חקיקה בנושא הזנות משתנה במדינות שונות‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬חלקן אוסרות לגמרי‬
‫‪ ‬חלקן אוסרות חלקית רק סוגים מסוימים (כמו שידול ברחוב או זנות של ילדים)‬
‫‪ ‬חלקן מתירות פעילות וממסדות‬
‫מרבית הזונות הן נשים‪ ,‬אך יש גם גברים שמספקים שירותי מין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זונות מגיעות בד"כ מרקע חברתי נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עבודות מין ‪ – work( )sex‬הענקת שירותי מין בהסכמה בין מבוגרים‪ ,‬תמורת תשלום‪.‬‬

‫אם כי יש פעמים כי ילדים או מבוגרים מאולצים בכפייה לעסוק בעבודות מין בניגוד לרצונם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בין הפעולות‪ :‬השתתפות בסרטים פורנוגרפיים‪ ,‬הצגות מין‪ ,‬עיסוי ארוטי‪ ,‬שירותי מין בטלפון‪ ,‬שירותי מין באמצעות מצלמות אינטרנט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרה חוקית והתאגדות מקצועית עשויה לתרום לעקירתן מן השורש של תופעות הניצול וההתעללות בתעשיית המין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המין כתעשייה גלובלית‬

‫תופעת תיירות המין ‪ – tourism( )sex‬ביקור במדינות שונות במטרה לצרוך שירותי מין‪ ,‬המוצגים כחלק מהאטרקציות התיירותיות שמציעה המדינה‬

‫באזורים רבים בעולם‪ ,‬בעיקר במדינות העולם השלישי כמו אזור דרום‪-‬מזרח אסיה (פיליפינים‪ ,‬תאילנד וכד)' משגשגת ומתרחבת‬ ‫‪‬‬
‫תעשיית המין‪ ,‬אשר מזמינה אזרחים ממדינות עמידות ליהנות משירותי מין זולים‪.‬‬
‫הוזלת עלות הטיסות‪ ,‬ושערי החליפין הזולים הפכו את תיירות המין לזמינה ומושכת יותר עבור זרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טיולים כאלה אסורים על אזרחים של יותר מ‪ -30‬ארצות (אוסטרליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬ארה"ב)‪ ..‬הקובעים כי לאזרחים יש אחריות אקסטריטוריאלית‬ ‫‪‬‬
‫תעשיית המין קשורה למצוקה כלכלית‪ ,‬ומשפחות נואשות רבות מאלצות את ילדיהן לעסוק בזנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דפוסים של תיירות מין קשורים לפערי העושר העצומים בין ארצות העולם השונות וליחסי העוצמה בין המגדרים‪ .‬אנשים עשירים יחסית‬ ‫‪‬‬
‫מן המערב נוסעים לזמן קצר לארצות מתפתחות כדי לקנות שירותי מין מאנשים עניים יחסית‪.‬‬
‫תיירות המין תרמה להתפשטות האיידס ומחלות מין אחרות‪ ,‬ועודדה תופעות של אלימות‪ ,‬פשיעה‪ ,‬סחר בבני אדם‪ ,‬והפרה של זכויות אדם‬ ‫‪‬‬

‫סחר בבני אדם ‪ – trafficking( )human‬סחר באנשים לצורך ניצולם‪ .‬מתרחש בעיקר בקרב נשים ונערות לצורך העסקתן בזנות‪.‬‬

‫כולל בד"כ שימוש בכוח‪ ,‬איומים‪ ,‬כפייה‪ ,‬חטיפה‪ ,‬הונאה ורמייה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ממשלות מנסות להיאבק בהברחות באמצעות חקיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגלובליזציה מאפשרת תנועה מהירה וקלה של אנשים בין מדינות מה שמקל נגישות‪ ,‬ומרחיב את שיעור התופעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כולל בהרבה מקרים הברחת בני אדם ממדינות עניות אל מדינות עשירות‪ .‬הסוחרים מרמים את הקורבנות וגורמים להם להאמין‬ ‫‪‬‬
‫שבמדינה החדשה יוכלו לעבוד בעבודה מכובדת ולהעלות את רמת החיים שלהם‪.‬‬
‫קורבנות הסחר מוברחים לארץ היעד ושם הם מוחזקים בתנאים קשים‪ ,‬שכוללים כליאה או איומים והחרמת דרכונים על ידי המעסיקים‬ ‫‪‬‬
‫שלהם‪ .‬המבריחים משכנעים את הקרבנות כי הם חייבים למבריחים תשלום על הברחתם לארץ היעד ותשלום זה נגבה באמצעות עבודה‪.‬‬
‫לקורבנות יש פער תרבותי‪ ,‬מה שמרע את מצבם וכופה עליהם נגישות נמוכה למידע וסיוע‪ ,‬מה שמקל על המנצלים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪63‬‬
 ‫היחס כלפי עבודות המין והזנות‬
‫פמיניסטיות מציגות שני גישות ביחסן כלפי תופעת תעשיית המין ‪:‬‬

‫‪ 1.‬עמדת הפמיניזם הרדיקלי‪ :‬הזנות אינה לגיטימית וצריכה להיאסר – תעשיית המין מבזה נשים‪ ,‬קשורה לניצול מיני‪ ,‬ומהווה חלק‬
‫בלתי נפרד משעבודן של הנשים לגברים ומדחיקת נשים מחוץ למקורות של הכנסה והשכלה‪ ,‬ומכאן שזנות היא לא בחירה אמיתית אלא כורח‬
‫של מציאות קשה‪ ,‬ולכן מדובר בכפייה ויש לאסור ולמנוע את הזנות‪[ .‬יש לציין שישנם עמדות נוספות רבות כנגד הזנות שלא בהכרח‬
‫באות מתוך העמדה הפמיניסטית] ‪2.‬‬
‫עמדת זרמים פמיניסטיים אחרים‪ :‬הזנות לגיטימית וצריכה להיות מותרת – תעשיית המין היא עיסוק לגיטימי וראוי המספק הכנסה‬
‫גבוהה יחסית‪ ,‬והעובדות בה הן נשים עצמאיות המנהלות את חייהן כאוות נפשן‪ .‬הזנות לפיהן היא ביטוי לחופש המיני של האישה‬
‫ולעצמאותה לגופה‪ .‬לטענתן‪ ,‬באופן אירוני הפמיניזם הרדיקלי עושה מה שעשו גברים במהלך השנים ‪ -‬מתערב ברצונותיהן של נשים‪,‬‬
‫קובע כי הוא אינו אמיתי‪ ,‬ומבקש למנוע מהן עצמאות כלכלית‪.‬‬

‫מגדר‬
‫ישנה הבחנה בין מין למגדר ‪:‬‬

‫מין )‪ – (sex‬ההבדל הביולוגי‪ ,‬כלומר הבדלים אנטומיים ופיזיולוגיים בגוף הגבר והאישה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מגדר )‪ – (gender‬ההבדל התרבותי‪ ,‬החברתי והפסיכולוגי בין גברים ונשים‪ .‬מכיל את התפיסות המובנות בחברה של גבריות ונשיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גישות המסבירות את ההבדלים המגדריים‬

‫ישנם שלוש גישות להסברת ההבדלים והפערים בין המגדרים‪:‬‬

‫‪ 1.‬ההבדלים מולדים ומושפעים מהביולוגיה – הגנטיקה מכתיבה את ההבדלים‪ ,‬וניתן לראות אותם בכל התרבויות‪.‬‬
‫‪ -‬העובדה שגברים‪ ,‬ולא נשים‪ ,‬הם העוסקים בציד ובלחימה‪ ,‬מתרחשת כי גברים ניחנו בנטיות ביולוגית לתוקפנות שאינן מצויות בנשים‪.‬‬
‫‪ -‬ביקורת‪ -‬התפיסה מתעלמת מתפקידה החיוני של האינטראקציה החברתית בעיצוב ההתנהגות האנושית‪.‬‬
‫חיברות‪ ,‬אשר גורמים לילדים‬ ‫‪ 2.‬ההבדלים נלמדים בתהליך החיברות המגדרי – לימוד תפקידי המגדר נעשים בעזרת סוכני‬
‫להפנים‬ ‫בהדרגה את הנורמות והציפיות החברתיות הנחשבות הולמות למינם‪.‬‬
‫‪ -‬באמצעות חיזוקים ועונשים בתהליך החיברות‪ ,‬מעוצבים 'תפקידי המינים‪'.‬‬
‫‪ -‬לפי התפיסה אם אדם מפתח סטייה‪ ,‬כלומר התנהגות מגדרית שאינה תואמת את מינו הביולוגית‪ ,‬הסיבה נעוצה בחיברות לקוי‪.‬‬
‫‪ -‬ביקורת‪ -‬התפיסה מתעלמת מהיות האדם שחקן אקטיבי פעיל היוצר לעצמו תפקידים ומשנה אותם‪ ,‬ומציגה את האדם כפסיבי‬
‫המקבל את התכנות המגדרי ללא שאלות‪ .‬ואכן‪ ,‬המציאות מראה כי ילדים כן משנים ומשלבים יסודות גבריים ונשיים‪.‬‬
‫‪ 3.‬המין והמגדר הם חסרי בסיס ביולוגי ונובעים אך ורק מהבניה חברתית – [קיצוני]‬

‫הסדר המגדרי‬
‫תיאוריית ההיררכיה המגדרית של קונל – קיים סדר מגדרי עם היררכיה ברורה בה גברים שולטים בנשים‪.‬‬

‫היחסים המגדריים מאורגנים ע"י מערכת פטריארכלית (שלטון גברי) בו הגברים מנציחים את עוצמתם ושליטתם החברתית על נשים ע"י‬ ‫‪‬‬
‫האינטראקציה בשלושה אופנים‪:‬‬
‫‪ 1.‬עבודה – חלוקת העבודה בין המינים‪ ,‬הן בבית והן בשוק העבודה‪ -‬גברים בחוץ נשים בבית‪ ,‬גברים מנהלים נשים פקידות‬
‫צמה – מרות‪ ,‬אלימות ואידיאולוגיה ביחסים חברתיים‪ ,‬ומוסדות (כמו הצבא‪ ,‬המשפחה)‬
‫‪ 3.‬הקתקסיס – דינמיקה פנימית ביחסים בינאישיים אינטימיים ורגשיים‬
‫יחסי הכוחות המגדריים‪ ,‬הזהויות וההשקפות המגדריות משתנים באופן תמידי‪ .‬מתרחשות להן שלוש מגמות המאיימות על הסדר הנוכחי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬משבר של מיסוד – המוסדות אינן תומכים עוד כבעבר בגברים‪ ,‬ופוחתת הלגיטימיות של שליטה גברית בנשים‬
‫‪ 2.‬משבר של מיניות – נשחקת ההגמוניה ההטרוסקסואלית‬
‫‪ 3.‬משבר של התהוות אינטרסים – קמות תנועות למען זכויות נשים כמו פמיניזם‪ ,‬ואנטי‪-‬סקסיזם‪.‬‬
‫למרות ההגמוניה ניתן לשנות את הסדר ההיררכי הזה‪ -‬יש כל מיני הזדמנויות כמו משברים חברתיים ואירועים כאלה ואחרים שניתן‬ ‫‪‬‬
‫באמצעותם למנף את השינוי‪ .‬אך כדי למנף את השינוי‪ ,‬צריך מודעות‪ .‬יש להבין את המנגנונים כדי לשנותן‪.‬‬
‫איומים על שינוי הסדר המגדרי אינם בהכרח פועלים לרעת הגברים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪64‬‬
‫הגבר החדש – כיום נוצר רעיון ' הגבר החדש' המשיל מעצמו צורות התנהגות ישנות המזוהות עם גבריות הגמונית (שלטון דומיננטי‪),‬‬ ‫‪-‬‬
‫ומחליף אותן בהתנהגויות אכפתיות ופתוחות יותר מבחינה רגשית‪ ,‬מה שמאפשר צמיחה של צורות חדשות של יחסים‪.‬‬
‫ההיררכיה המגדרית מהחזק לחלש (מודלים של גבריות ונשיות) ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬גבריות הגמונית ‪ – masculinity( )hegemonic‬ביטוי של גבריות היוצר הגמוניה ודומיננטיות גברית אשר מכפיף מתחתיו נשים‪2. .‬‬
‫גבריות של שת"פ עם ההגמוניה ‪ – masculinity( )complicit‬ביטוי של גבריות המגולמת ע"י גברים שאינם יכולים לעמוד‬
‫בעצמם באמות המידה של האידיאל הגברי ההגמוני‪ ,‬אך כן מפיקים תועלת ממקומה הדומיננטי של גבריות זו בסדר הפטריארכלי ‪3.‬‬
‫גבריות הומוסקסואלית – נתפס כניגודו של 'הגבר האמיתי' ואינו עומד באמות המידה שלו‪ ,‬לכן נושא סטיגמה ומדורג בתחתית‬
‫ההיררכיה המגדרית של הגברים‪4. .‬‬
‫נשיות מודגשת ‪ – femininity( )emphasized‬ביטוי של נשיות המכוון לסיפוק האינטרסים והתאוות של הגברים‪ ,‬מאופיינת‬
‫בצייתנות‪ ,‬מסירות ואמפתיה‪ .‬אצל צעירות מתבטאת בהיענות מינית‪ ,‬ואצל מבוגרות מתבטאת באימּהות‪.‬‬
‫‪ 5.‬נשיות סרבנית – ביטוי של נשיות השולל את הגרסה הנשית המפורזת‪ ,‬אשר פיתחו זהויות שאינן כפופות לגבריות‪.‬‬

‫ביקורת מנקודת מבט יהודית על עניין הסדר המגדרי ותופעת הפמיניזם‬

‫היות והספר מציג נקודת מבט נוצרית אירופית‪-‬אמריקאית ואינו שם דגש על המאפיינים הייחודים של היהדות יש לקחת‬
‫את הנאמר בערבון מוגבל ולהבין שכל האמור זה פרספקטיבה בלבד על היחסים בין המינים‪.‬‬
‫בתורה המילה אדם אינה מתייחסת לגבר‪ ,‬אלא לגבר ואישה‪ .‬התפיסה היא שאדם מורכב מ‪ 2‬חצאי נשמות שמשלימים‬
‫אחד את השניה‪.‬‬
‫עפ"י היהדות הגבר אינו נתפס טוב יותר מהאישה (כמו שהפמיניזם הנוצרי מנסה להציג) אלא כבעל תכונות ותפקיד‬
‫שונה‪ .‬היהדות מסבירה את היחס בין הנשמות‪ ,‬ומקבילה את היחס בין הגבר לאישה ליחס בין השמש לירח‪ -‬הגבר הוא‬
‫המשפיע על האישה ומכניס לה תוכן רוחני‪ ,‬ממש כמו שמבחינה פיזית ביחסים מיניים (שהם ביטוי האינטימיות הרוחנית)‬
‫הזרע מפרה ביצית‪ .‬כמו שלירח אין אור משלו‪ ,‬כך גם האישה‪ ,‬שכן הירח תלוי באור של השמש‪ ,‬וכך גם האישה שתלויה‬
‫ומתמלאת בהשפעת הגבר עליה‪ .‬לכן גם תפקיד הגבר הוא ללמוד תורה‪ ,‬על מנת לתקן את הרצונות והכוונות שלו ולהפוך‬
‫אותם לטהורות וקדושות‪ ,‬על מנת שיוכל לבטא זאת על אשתו‪ ,‬שכן האישה מגלה כיסופים וחיה ברגש והתלהבות את‬
‫אותם המטרות שהגבר מקרין לה‪ .‬התפקידים השונים של הגבר והאישה אינם קשורים בקיפוח כלל אלא באופנים השונים‬
‫שבו הזוג משלים אחד את השני‪ .‬הגבר מקביל לשר החוץ‪ ,‬והאישה לשר הפנים‪ ,‬והסיבה לכך קשורה במהותם‪ ,‬כמו גם‬
‫בתכונות הנפשיות השונות בין המינים (גישה שונה בתכלית מהתיאוריות על חיברות מגדרי והבניות חברתיות‪).‬‬
‫כמו שנאמר בגמרא‪" -‬השרוי בלא אישה‪ ,‬שרוי בלא שמחה‪ ,‬בלא ברכה‪ ,‬בלא טובה‪ ,‬בלא תורה‪ ,‬בלא חומה‪ ,‬בלא שלום‪ ,‬בלא‬
‫עזרה‪ ,‬בלא כפרה‪ ,‬בלא חכמה‪ ,‬בלא חיים‪ ,‬בלא רצון‪ ,‬בלא אושר ובלא כבוד‪ ".‬גבר לא יכול להגיע לשלמות הרוחנית שלו ללא‬
‫אישה‪ ,‬וההפך‪ .‬ישנם דתות אחרות שהתפתחו מתוך היהדות (כמו הנצרות) שיחסיהם שונה ליחסים (כמרים‬
‫מצווים על התנזרות ופרישות‪ ),‬אך ביהדות השלמות הרוחנית היא באיחוד‪.‬‬
‫בשנים האחרונות בעקבות נוצרה מגמה של מאבק של נשים בגברים‪ ,‬וחשוב להבהיר שהמגמות הללו התחילו בארה"ב‬
‫בעולם הנוצרי‪ .‬כחלק מהגירה של רעיונות גם בישראל נוצרו סטריאוטיפים ודעות קדומות על היחסים‪ .‬יש לבאר שהחברה‬
‫היהודית (במבנהה המקורי) מקדשת שיוויון זכויות ומכבדת את האישה‪ ,‬אף על פי שהעולם החילוני מנסה לצייר תפיסה‬
‫שבה נשים יהודיות דתיות הן מדוכאות‪ .‬לטעון שהעמדה הדתית יהודית כלפי האישה היא עמדה שוביניסטית זו בורות‬
‫מעמיקה! התפיסה היהודית דתית כוללת בתוכה שמירה על כבוד האישה (צניעות וטהרה) וכוללים שבח וטקסי האדרה‬
‫לנשים שאין בשום מקום אחר בעולם (לדוג' בקידוש ערב שבת הגבר שר לאישתו שיר שבח והלל 'אשת חייל‪').‬‬
‫פמיניסטיות רבות בשירות מבקרות המקרא האתאיסטיות נוטות למעט בערכן של הדמויות הנשיות בתורה ולטעון‬
‫לקיפוח‪ ,‬אך העניין נובע מבורות מעמיקה בקריאה והבנת התורה‪ ,‬ומפירוש האמור מתוך נקודת מבט מנותקת וספרותית‪.‬‬
‫להמשך חקירה אני ממליץ לגגל ולחקור את הערכים‪ :‬אעשה לו עזר כנגדו‪ ,‬תכונות האישה ביהדות‪ ,‬אשת חייל‪ ,‬שלום‬
‫בית‪ ,‬טהרת המשפחה‪ ,‬נידה‪ ,‬שכינה‪ ,‬זיווג משמיים‪ ,‬כבוד האישה‪ . ,‬אני מאוד ממליץ לחקור את עמדת היהדות כלפי נשים‬
‫וכלפי היחסים בין המינים כדי לקבל פרספקטיבה שונה בתכלית מהתיאוריות הבנאליות והרדודות שמוצגות במדע‬
‫הסוציולוגיה‪ .‬כל הגישות המדברות על אי שיוויון ויחסים בין המינים יקבלו אור אחר‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫הוויכוח על הפלות‬ ‫סוגים שונים של טכנולוגיות הולדה‬
‫ישנם שני גישות לוויכוח‪:‬‬ ‫אמצעים למניעת היריון –‬
‫‪ ‬מצדדי גישת "הזכות לחיים" – הפלות‬ ‫לפני המודרניזציה נשים רבות ידעו ‪ 20‬הריונות במשך חייהם שרובן הסתיימו‬ ‫‪-‬‬
‫פסולות תמיד היות והם נחשבות כרצח‬ ‫בהפלות ומות התינוקות‪- .‬‬
‫כיום ישנם שיטות יעילות של מניעת היריון ששינו את כללי המשחק‪ ,‬ומאפשרים‬
‫‪ ‬מצדדי גישת "הזכות לבחירה" – לאם‬ ‫להחליט אם ומתי להביא ילדים‪ ,‬אם כי הדבר תלוי גם בנורמות חברתיות ובמידת‬
‫צריכה להיות בחירה לשליטה על גופה‪,‬‬ ‫הנגישות לאמצעים הללו (דתיים מעודדים ילודה‪ ,‬באפריקה אין נגישות לקונדומים‪).‬‬
‫וזכותה לחיות את חייה כרצונה‬ ‫לידות בפיקוח רפואי –‬
‫שני המחנות אינם חולקים על חשיבותו של ערך‬ ‫כיום מרבית הלידות מתרחשות בבי"ח בהשגחת צוות רפואי מקצועי‪ ,‬מה שמוריד‬ ‫‪-‬‬
‫חיי האדם‪ ,‬אך הם מפרשים אותו באופן שונה‪-‬‬ ‫את שיעור תמותת התינוקות לנמוכה אי‪-‬פעם ‪-‬‬
‫האחד מדגיש את האינטרסים של הילד‪ ,‬והשני‬ ‫עם זאת במדינות עניות יש כוח אדם מקצועי מצומצם ושירותי רפואה לקויים‬
‫מדגיש את‬ ‫המובילים לסכנות כמו הידבקות במחלות‬
‫האינטרסים של האם‪.‬‬ ‫הפריה מלאכותית –‬
‫טכנולוגיה שאפשרה להתגבר על מקרים רבים של חוסר פריון‪ .‬כינוי התינוקות‬ ‫‪-‬‬
‫'תינוק מבחנה‪'.‬‬
‫הנדסה גנטית (תינוקות עפ"י הזמנה) –‬
‫כיום מתאפשר להתערב במבנה הגנטי של העובר כדי להשפיע על התפתחותו‬ ‫‪-‬‬
‫ו'לעצב' מראש את תכונותיו הגופניות‬
‫התערבות זו מחוללת ויכוחים חברתיים סוערים‪ -‬אילו החלטות יקבלו הורים אם‬ ‫‪-‬‬
‫ההבניות החברתיות של המגדר‬ ‫יוכלו לעצב את ילדיהם‪ ,‬ואילו הגבלות יש להטיל על ההחלטות האלה‪,‬‬
‫נגישות אי‪-‬שוויונית להנדסה גנטית עלולה להוליך להתהוותו של 'תת‪-‬מעמד ביולוגי' –‬ ‫‪-‬‬
‫המגדר הוא תוצר של הבניה חברתית‪.‬‬ ‫כלומר להוביל למצב בו בעלי האמצעים יוכלו לתכנת את ילדיהם כך שיוולדו ללא‬
‫כך למשל חברה שבה תפיסות הגבריות מאופיינות‬ ‫התכונות הנחשבות בעיניהם כבלתי‪-‬רצויות מבחינה חברתית‪ ,‬ואילו הקבוצות‬
‫בכוח פיזי ובגישות 'קשוחות' תעודד גברים לפתח‬ ‫המקופחות ימשיכו להוליד בדרך הטבע‪ .‬כך שאלה שאינם ייהנו מהיתרונות‬
‫דימוי‬ ‫הגופניים שההנדסה הגנטית יכולה להעניק עשויים ליפול קורבן לדעות‬
‫גופני מסוים ומערכת גינונים מסוימת‪.‬‬ ‫קדומות‬
‫ואפליה מצדם של מי שנהנים מן היתרונות האלה‪.‬‬
‫הפלות –‬
‫בדיקות היריון‪ ,‬בדיקת אולטרה‪-‬סאונד‪ ,‬בדיקות מי שפיר וכד' מציבות בפני ההורים‬ ‫‪-‬‬
‫דילמה בפני ההחלטה האם להפסיק את ההיריון‪ ,‬או להביא לעולם תינוק לא רצוי‪,‬‬
‫או תינוק בידיעה שהוא עלול לסבול מנכות קשה כל חייו‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫תיאוריות של אי‪-‬שוויון מגדרי‬
‫כיום ישנו אי‪-‬שוויון מגדרי (הפערים בין גברים לנשים בסטטוס‪ ,‬בעוצמה וביוקרה‪ ),‬ובכך המגדר מהווה צורה מובהקת של ריבוד חברתי‪ ,‬שכן הוא‬
‫משמש גורם מכריע ביצירת סוגים של הזדמנויות חיים‪ ,‬או תפקידים החברתיים‪ .‬להלן תיאוריות המנסות להסביר את הפערים המגדריים‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית לאי‪-‬שוויון מגדרי )‪ – (functionalism‬לפיה הבדלי המגדר תורמים ליציבות וללכידות החברתית‪.‬‬

‫חלוקת העבודה בין גברים ונשים תורמת להמשכיות החברה‪( .‬הגברים לפרנס ולספק‪ ,‬והנשים‪ :‬לדאוג לבית למשפחה ולילדים‪ ).‬כלומר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מדובר בתפקידים הסתגלותיים אשר כל אחד מבצע את תפקידו ובכך החברה מתקיימת ושורדת‪.‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית רואה את החברה כמערכת של חלקים שפעולתם ההדדית מכוונת לאיזון ולסולידריות‪ .‬ולכן היא מנסה להראות‬ ‫‪‬‬
‫כיצד הבדלי המגדר תורמים ליציבות והלכידות החברתית‪.‬‬
‫מרדוק‪ :‬חלוקת העבודה הפרקטית והנוחה ביותר היא זו שבה הנשים מתמקדות בעבודות הבית והמשפחה‪ ,‬והגברים יוצאים לשוק‬ ‫‪‬‬
‫העבודה‪ .‬התבסס על גישת ההבדלים הטבעיים – חלוקת העבודה בין גברים לנשים מבוססת על הבדלים ביולוגיים‪ ,‬וכל אחד מבצע‬
‫משימות שמתאימות לו מבחינה ביולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬פרסונס‪ :‬המשפחה פועלת במרב היעילות כשיש חלוקת עבודה ברורה בין המינים‪ ,‬מה שיצור משפחה יציבה‪ ,‬תומכת‪ ,‬ומאוחדת‪ ,‬בעלת‬
‫מפתח ל ִחיברות מוצלח של ילדים‪.‬‬
‫‪ -‬לפי החלוקה לנשים תפקיד אקספרסיבי (הבעתי) הכרוך בסיפוק תמיכה רגשית וביטחון‪ ,‬ואילו לגברים יש תפקיד אינסטרומנטלי (כלי)‬
‫כלומר לפרנסת המשפחה‪ .‬ומכיוון שהתפקידים האינסטרומנטליים של הגברים כרוכים במתח רב‪ ,‬תפקיד הנשים להרגיע אותם‬
‫ולתמוך בהם‪ ,‬וליצור אווירה של רוגע ושל יציבות‪.‬‬
‫בולבי‪ :‬האם ממלאת תפקיד חיוני בחיברות הראשוני של הילדים‪ ,‬וכאשר האם נעדרת והילד מנותק מאמו בגיל צעיר (חסך אימהי‪ ),‬זה‬ ‫‪‬‬
‫עלול להוביל לחיברות לקוי‪ ,‬ולקשיים פסיכולוגיים‪-‬חברתיים חמורים בחייו‪ ,‬ולכן יחסים הדוקים קרובים ומתמשכים עם האם‪ ,‬הם הדרך‬
‫הטובה ביותר לגידול ילדים‪.‬‬
‫‪ -‬כשהאם נעדרת אז נדרשת אם חלופית‪ -‬אך גם אם זו חייבת להיות אישה‪ ,‬כך שהתפקיד הוא תפקיד נשי מובהק‪.‬‬
‫‪ -‬התזה הזו של בולבי‪ ,‬לפיה הסדר החברתי המגדרי הקיים הוא פונקציונלי‪ ,‬חיזקה ביקורת כנגד נשים שיוצאות לעבודה‪ ,‬בטענה שהם‬
‫מזניחות את הילדים‪.‬‬
‫‪ ‬ביקורות פמיניסטיות טוענות שאין שום דבר טבעי בחלוקת התפקידים בחברה‪ ,‬והחלוקה הזו נועדה לשרת את העליונות של הגברים‪,‬‬
‫ולהבטיח את הנחיתות של הנשים‪ .‬קיימות ‪ 5‬גישות פמיניסטיות שונות‪ ,‬שמסבירות את אי‪-‬השוויון‪ ,‬מנתחות את הגורמים לאי‪-‬השוויון‪,‬‬
‫ונותנות פתרונות לצמצום אי‪-‬השוויון‪[ .‬ביקורת על הביקורת‪ :‬יש הנחה של אותן פמיניסטיות שהתפקידים הנשיים נחותים‪ ,‬מה שלא‬
‫בהכרח נכון‪ ,‬והמציאות מראה שתפקידים אלו מותאמים למבנה הנפש ותכונות האישה]‬

‫הפמיניזם הליברלי ‪ – feminism( )liberal‬מחפש הסברים חברתיים ותרבותיים לפערי המגדר‪.‬‬

‫הגישה הסתמכה על התפיסות של ג'ון סטיוארט מיל שקרא לשוויון משפטי ופוליטי בין המינים‪ ,‬לרבות זכות הצבעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬עד אמצע המאה ה‪ -20‬ברבות ממדינות אירופה עוד לא הייתה זכות הצבעה לנשים‪.‬‬
‫‪ -‬במדינת ישראל כבר מלכתחילה היה שיוויון זכויות לנשים‪ -‬זכות הצבעה‪ ,‬זכות לרישיון נהיגה וכד' (מה שלא היה במדינות אחרות‪),‬‬
‫ואף ראש הממשלה הרביעית של המדינה הייתה גולדה מאיר‪.‬‬
‫הגישה רואה את אפליית הנשים כתוצאה של גורמים נפרדים רבים התורמים לפערים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפמיניסטיות הליברליות ממקדות את המאמצים שלהם בהבטחת שוויון הזדמנויות ע"י חקיקה ואמצעים דמוקרטיים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬נאבקו בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬באפליה של נשים במקום העבודה‪ ,‬במוסדות החינוך‪ ,‬בתקשורת וכו‪'..‬‬
‫‪ -‬טוענות כי הפיכת השוויון לערך מקודש בחוק‪ ,‬חשובה לביעורה של אפליית הנשים‪.‬‬
‫הפמיניזם הליברלי מנסה לפעול מתוך המערכת הקיימת לקידום רפורמות ושינויים‪ ,‬ואכן תרם רבות לקידום מעמד האישה‬ ‫‪‬‬
‫הגישה מתונה יותר (ביחס לרדיקליות והסוציאליסטיות הקוראות להפלת השיטה הקיימת‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬טוענות שבגדול יש מערכת מתפקדת‪ ,‬אך יש בה אלמנט שהוא לא פונקציונלי (חוסר השוויון בין גברים ונשים‪ ),‬ואנחנו בתור חברה‬
‫מתוקנת ומתקדמת צריכים לפעול למען שוויון ע"י כך שנפעל מתוך המערכת כדי לתקן את הליקויים‪ .‬למשל נעשה שינויים בחקיקה‬
‫דרך המשפט‪ ,‬כל מה שקשור בזכויות סוציאליות ומענקי לידה‪ ,‬והגנת הזכויות במקום העבודה וכו‪'..‬‬
‫הפרדיגמה שמובילה את הגישה הזו היא גם הפרדיגמה הפונקציונליסטית‪ .‬היא מייצגת את הגישה המתונה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הביקורת המרכזית על הגישה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מואשמים כי לא התמודדו עם סיבות היסוד לאי‪-‬השוויון המגדרי‪ ,‬כלומר הסיבות שהובילו לאפליית הנשים מלכתחילה‪ ,‬ובכך הם‬
‫מתווים תמונה חלקית בלבד של האי‪-‬שוויון‪.‬‬
‫‪ ‬הרדיקליות מאשימות אותן בכך שהן מעודדות נשים להשלים עם החברה הלא‪-‬שוויונית על אופייה התחרותי‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫הפמיניזם המרקסיסטי‪-‬סוציאליסטי –‬

‫התפתח מתוך פרדיגמת הקונפליקט והגישה המרקסיסטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פמיניסטיות אלה ביקשו להביס הן את הפטריארכיה (שליטה חברתית של גברים) וגם את הקפיטליזם יחדיו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרקס עצמו לא כתב את התיאוריה הזו‪ .‬מי שהתמקד באי‪-‬השוויון הזה היה אנגלס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנגלס‪ :‬השעבוד של נשים לגברים מבוסס על גורמים כלכליים‪ .‬הטענה היא שהקפיטליזם מגביר את שליטת הגברים בנשים‪ ,‬וזאת משום‬ ‫‪‬‬
‫שהגברים מרכזים בידם את ההון ואת העוצמה‪ .‬הקפיטליזם מגביר את הפטריארכיה‪.‬‬
‫עפ"י הגישה מה שבקפיטליזם גורם לגברים לשלוט בנשים זה צבירת הון‪ .‬האתוס הקפיטליסטי גורם להגביר ולצבור יותר ויותר הון‬
‫ועוצמה‪ ,‬מה שיוצר שיש חזקים (גברים) ויש חלשים (נשים‪ ).‬זאת אומרת שמעט מאוד גברים מרכזים הון ועוצמה‪ .‬הקפיטליזם יוצר עושר‬
‫עצום שלא היה כמוהו בעבר‪ ,‬העושר הזה מוקנה לגברים‪ -‬הם אלו שמקבלים את השכר‪ ,‬והם אלו שיורשים אותו‪ .‬בגדול מי ששולט בראש‬
‫הפירמידה זה גברים עם עושר עצום‪ ,‬והם אלו שמקנים את העושר הזה לגברים אחרים‪ ,‬וגם מורישים אותו הלאה לגברים אחרים‪.‬‬
‫[לפני התקופה הקפיטליסטית בתקופה הפיאודלית אדמה לא הייתה יכולה ליצור עוד אדמה‪ -‬היה הון מוגבל‪].‬‬
‫הקפיטליזם זקוק לנשים‪ -‬אם הגברים עובדים בחוץ‪ ,‬הם צריכים שיהיו נשים שיהיו בבית שידאגו לילדים ולניקיון‪ .‬כדי שהעושר הזה ימשיך‬ ‫‪‬‬
‫להתקיים צריך פועלים שחורים (בהקשר הזה הפרולטריון זה הנשים והבורגנות זה הגברים‪).‬‬
‫הקפיטליזם מנצל גברים מסוימים ע"י העסקתם בשכר נמוך‪ ,‬אבל גרוע מזה הוא מנצל את הנשים‪ -‬אשר לא מקבלות כלום על עבודתם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפמיניסטיות הסוציאליסטיות קראו לשינוי מוסד המשפחה‪ ,‬לחיסול העבדות הביתית‪ ,‬ולפיתוח אמצעים שיתופיים לטיפול בילדים‬ ‫‪‬‬
‫ולאחזקת משק הבית‪ .‬המטרות הללו יושגו באמצעות מהפכה סוציאליסטית‪ -‬מהפכה שתביא לשוויון אמיתי תחת כלכלה ממשלתית‬
‫ריכוזית שתענה לצרכי כולם‪.‬‬
‫ביקורת על הגישה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מסתכלים על התפקוד במונחים כלכליים‪ ,‬דבר שמצמצם את התרומה והיחסים לשכר‪ ,‬עבודה וכלכלה‪.‬‬
‫‪ ‬הקיבוץ היה ניסוי חברתי שהפנים את המסרים המרקסיסטיים‪ ,‬ולמרות זאת עדיין ראו שהנשים תפסו את העבודות הנשיות‬
‫[דבר שמחזק את הטענות שהתפקידים השונים קשורות בתכונות מולות של המין]‬
‫ההבדל העיקרי בין פעולותם של הפמיניזם הליברלי לעומת הפמיניזם הסוציאליסטי ‪ -‬הליברלים מנסים ליצור שוויון מתוך המערכת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לעומת הסוציאליסטיות שמנסות לעשות מהפכה מחוץ‪.‬‬

‫הפמיניזם הרדיקלי ‪– feminism( )radical‬‬

‫מבוסס בראש ובראשונה על האמונה שגברים אחראיים לניצול של נשים ומפיקים מהניצול הזה תועלת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מנתח את מושג הפטריארכיה‪ -‬את שלטון הגברים בנשים‪ .‬לפיהם הפטריארכיה נתפסת כתופעה אוניברסלית (אשר התקיימה מאז‬ ‫‪‬‬
‫ומעולם בכל התרבויות‪ ).‬הפטריארכיה כורכת בעצמה את השליטה בגופן ובמיניותן של הנשים‪.‬‬
‫רואה במשפחה את אחד המקורות העיקריים לדיכוי של נשים בחברה‪ ,‬גברים מנצלים נשים ע"י העבודה שהם מספקות להם חינם בבית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כמו גם הם שוללים מהנשים גישה לעמדות של עוצמה והשפעה חברתית‪.‬‬
‫פיירסטון‪ :‬גברים שולטים בנשים באמצעות מערכת ההולדה וגידול הילדים‪ .‬מאחר שנשים הן אלו שמסוגלות ללדת‪ ,‬הן הופכות תלויות‬ ‫‪‬‬
‫בגבר להגנה ולמחיה‪ .‬חוסר השוויון הביולוגי מאורגן במשפחה הגרעינית‪ .‬היא דיברה על מעמד מיני – וטענה שהמעמד המיני של האישה‬
‫הוא נחות‪ ,‬ולכן שחרור הנשים יושג רק ע"י ביטול מוסד המשפחה‪.‬‬
‫ראו בגילויי האלימות נגד נשים את הביטוי המרכזי של העליונות הגברית‪ .‬מקרים של הטרדות מיניות‪ ,‬אונס וכו' אינן נתפסים כתופעות‬ ‫‪‬‬
‫בודדות ושוליות (כאלה שצריך לבדוק את הרקע הפסיכולוגי‪ ),‬אלא נתפסים כחלק מהדיכוי השיטתי של הנשים‪.‬‬
‫‪ -‬אלימות נגד נשים במשפחה מסבירה את זה כ‪ -‬הם מסתכלים על הנשים כרכוש (המילה "בעל‪ ")-‬אם האישה רכוש של הגבר היא‬
‫יכולה לקבל מכות כאשר היא לא עושה מה שהוא רוצה‪ -‬האלימות נובעת מהמקום הזה‪.‬‬
‫‪ -‬המשפחה מקדמת את המערכת המדכאה הזאת מעצם זה שהם גורמות לנשים להיות תלותיות בגבר‪.‬‬
‫מושגים פופולריים של יופי‪ ,‬מיניות הם מושגים שנכפים על נשים ע"י הגברים‪ ,‬כדי להכתיב סוג מסוים של נשיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬למשל נורמות שמכתיבות גזרה נשית דקה והתמסרות לטיפול בגבר‪ ,‬משרתות את הגבר ומסייעות להנצחת נחיתות האישה‪ .‬מושג‬
‫מרכזי בנושא הזה הוא החיפצון – בתקשורת‪ ,‬באופנה‪ ,‬בפרסומות‪ -‬הנשים הופכות לאובייקטים מיניים שתפקידם העיקרי הוא לענג‬
‫ולבדר את הגברים‪( .‬למה דוגמנית עושה תנועות חתלתוליות וערומה בפרסומת למשקפיים‪).‬‬
‫מאחר והפטריארכיה היא תופעה שיטתית‪ ,‬הדרך היחידה להשיג שוויון מגדרי היא לעקור מהשורש את הסדר הפטריארכי‪ .‬המוטו שלו זה‬ ‫‪‬‬
‫"האישי הוא פוליטי" (מה שקורה באינטראקציות הפרטיות זה בעצם מלחמות פוליטיות‪ ),‬ויש לשים לב לריבוי המימדים של דיכוי הנשים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫שתי הביקורות המרכזיות שהופנו כנגד הרדיקלי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הזרם הרדיקלי מתייחס לפטריארכיה כאילו היא תופעה אוניברסלית בעלת אותה צורה בכל חברה ותרבות ובכל תקופה‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫אי אפשר להתייחס למערכת הדיכוי הזו כאילו היא אחידה ובלתי משתנה‪ .‬יש מקום להבדלים היסטוריים‪ ,‬ותרבותיים‪( .‬ביקורת זו‬
‫מובילה לזרם הפמיניסטי הבא‪ -‬הפוסטמודרני‪).‬‬
‫‪ ‬מתעלם מהשפעה של גזע‪ ,‬מעמד ומוצא אתני על האופי של דיכוי נשים‪.‬‬
‫‪68‬‬
 ‫‪ ‬עצם השונות בתפקידים אינו מעיד על ניצול‪ ,‬מדובר בהשקפה בלבד‪.‬‬

‫הפמיניזם הפוסט‪-‬מודרני –‬

‫‪ ‬מושג המגדר הוא נזיל ומפוצל‪[ .‬חוויה של אישה חילונית שונה לגמרי מחוויה של אישה דתית | או אישה אירופית לערביה‪ ].‬יש פה מגוון‬
‫ופיצול‪ ,‬ואי אפשר לדבר בשביל הנשים‪ -‬כי יש כ"כ הרבה חוויות‪ ,‬ולכן אין פמיניזם אחד ויחיד‪ .‬אי אפשר לכלול את כל הנשים כמקשה ‪1.‬‬
‫‪ ‬מבקר את הרעיון שקיים בסיס אחיד של זהות ושל חוויה משותפת לכלל הנשים‪ .‬הפוסטמודרניות שוללות את ההנחה שקיימת תיאוריה‬
‫כוללת שיכולה להסביר את המיקום של נשים בחברה‪ ,‬או לחלופין שקיימת קטגוריה אחת אוניברסלית שנקראת אישה‪ .‬הן שוללות את‬
‫ההסברים של הגישות האחרות שרואות בפטריארכיה‪ ,‬בגזע או במעמד‪ ,‬את הסיבות היסודיות לחוסר השוויון המגדרי‪ .‬במקום זאת‪,‬‬
‫דורשות הפוסטמודרניות לקבל נקודות מבט שונות‪ .‬הן טוענות שישנן קבוצות שונות של נשים בחברה‪ ,‬ולכל אחת מקבוצות אלו יש חוויה‬
‫משל עצמה‪ .‬הן מעודדות את השונות‪ ,‬ורואה בשונות תהליך של פלורליזם‪ ,‬פתיחות‪ ,‬רב‪-‬גוניות‪.‬‬
‫‪[[ ‬החוויה הנשית אינה חוויה אחידה‪ .‬אי אפשר להתייחס לכל אישה כחשה וחווה את אותם החוויות ונדרשת לאותן הצרכים‪ ,‬חוויתה של‬
‫האישה היא שונה|‪ .‬לא ניתן להתייחס לכל הנשים כמקשה אחת‪ ,‬ויש לעשות תהליך של פירוק‪ -‬ולהבין כל אישה וצרכיה]]‬
‫‪ ‬דה‪-‬קונסטרוקציה (פירוק) – הדגיש את חשיבות הפירוק‪ ,‬והיישום של כלי זה שמפרק על אלמנטים תרבותיים שונים‬
‫‪ -‬למשל הן ניסו לפרק את השפה‪ .‬כמו משמעות של ביטויים גבריים או נשיים (למשל "בעל‪ "),‬והוא הראה שיש שפה גברית ויש שפה‬
‫נשית‪ ,‬ויש ליצור שפה שתקדם את החוויה הנשית [הפוליטיקאית מרב מיכאלי מדברת בלשון נקבה כדי לנסות להכניס לשפה‬
‫אלמנטים נשיים‪- ].‬‬
‫רואה בחשיבה הגברית חשיבה דיכוטומית ובינרית‪ ,‬כמו מונחים של טוב או רע‪ ,‬יפה מכוער‪ ,‬ועפ"י התפיסה הזו אישה היא תמיד‬
‫האחר‪ .‬הדה‪-‬קונסטרוקציה מנסה להתמודד עם הדיכוטומיה הזאת‪ ,‬ולפרק את הניגודים‪ ,‬ולהבנות תפיסה חברתית שונה‪.‬‬

‫הפמיניזם השחור –‬

‫‪ ‬בעצם מהווה דוגמא לפמיניזם פוסט‪-‬מודרני‪ .‬קבוצה של נשים אפריקניות‪ ,‬שטונות שחווית הנשיות שלהן שונה מחוויה של נשים לבנות‪.‬‬
‫‪ ‬מדובר בסוג של קבוצה האפרו‪-‬אמריקאיות‪.‬‬
‫‪ ‬מאפייני הפמיניזם השחור‪:‬‬
‫‪ ‬פמיניסטיות מהזרם השחור טוענות שהחשיבה הפמיניסטית המוקדמת לא כללה ולא הביאה בחשבון את החלוקות האתניות הגזעיות‬
‫והמעמדיות כחלק מהדיכוי הנשי‪ .‬הן אומרות שהדרישות של הפמיניזם אשר הוצגו שיקפו והתבססו על עמדתן של נשים לבנות מהמעמד‬
‫הבינוני‪ ,‬והציגו אותן כדרישות אוניברסליות‪[ .‬הרובד החברתי של הנשים שמייצגות את הפמיניזם לא ייצג גם אותן‪ ,‬כי לא לקחו אותן‬
‫בחשבון‪ ,‬וחלוקות אלו הן כל רלוונטיות לאופן בו הן חוות את הנשיות שלהן ואופן היחסים בין המינים‪].‬‬
‫‪ ‬עצם הרעיון שקיימת צורה אחידה של דיכוי מגדרי שפוגע בכלל הנשים (כל הנשים נפגעות באותו האופן) הוא בעייתי‪.‬‬
‫‪ ‬בל הוקס ‪ :‬חוקרת שכתבה ברוח הפמיניזם השחור‪ .‬טוענת ששינוי במעמד הנשים התאפשר בקהילה השחורה רק אם אותה קהילה תבנה‬
‫בעצמה ותעצב את הזהות שלה מתוך השוליים החברתיים שהיא ממוקמת בה‪ .‬עיצוב הזהות של הנשים השחורות צריך להשתחרר‬
‫מההגמוניה הגברית הלבנה‪ ,‬מההגמוניה של הגבר השחור‪ ,‬ומההגמוניה של הנשים הלבנות‪ .‬לדעתה חשוב מאוד לשמר את המוסד‬
‫המשפחתי‪[ .‬ההפך מהרדיקלי והמרקסיסטי שקרו לפירוק המוסד המשפחתי המדכא‪ -‬היא אומרת שהכל שלנו הנשים הוא בתוך‬
‫המשפחה‪ -‬שם ניתן להגיע לסולידריות כנגד הגזענות‪ .].‬במילים אחרות‪ ,‬הזירה למאבק של הנשים השחורות באי השוויון היא זירה אחרת‬
‫מאשר הנשים הלבנות מהמעמד הבינוני‪.‬‬
‫‪ ‬מאפיין שני של הפמיניזם השחור‪ -‬פמיניסטיות שחורות נוטות להדגיש את ההיסטוריה במאבק שלהן‪ .‬הן טוענות שהשפעת המורשת של‬
‫העבדות‪ ,‬ההפרדה הגזעית ושל התנועות האזרחיות כנגדן היא השפעה מכרעת על המאבק שלהן‪.‬‬
‫‪ ‬מאפיין השלישי של הפמיניזם השחור‪ -‬הפמיניסטיות השחורות טוענות שלא ניתן לבחון את ההיבט המגדרי ללא התייחסות להיבט‬
‫המעמדי (מאיזה שכבה סוציואקונומי אדם מגיע‪ ),‬ובהקשר הגזעי‪ .‬הרובד הגזעי‪ ,‬המעמדי והמגדרי! נשים שחורות סובלות מאפליה‬
‫משולשת (שלושת הרקעים‪ ).‬כששלושת הסטטוסים הללו מחזקים את השוליות החברתית שלהן ומגבירים אותה‪.‬‬

‫פמיניזם שחור‬ ‫פמיניזם פוסט‪-‬מודרני‬ ‫פמיניזם רדיקלי‬ ‫פמיניזם סוציאליסטי‬ ‫פמיניזם ליברלי‬
‫השיטה הקפיטליסטית‬ ‫גורמים רבים שונים‬ ‫מקור לאי‪-‬שוויון‬
‫הפלת המערכת הקיימת‬ ‫חקיקת חוקים ושינוי פוליטי‬ ‫השינוי הנחוץ‬
‫(מעבר לסוציאליזם ע"ח‬ ‫ע"י דמוקרטיה‬
‫הקפיטליזם‪ ,‬שינוי מוסד‬ ‫(פועלות מתוך המערכת)‬
‫המשפחה‪ ,‬חיסול העבדות‬
‫הביתית)‬

‫הוקס‬ ‫פיירסטון‪ ,‬הוקס‬ ‫אנגלס‬ ‫ג'ון סטיוארט מיל‬ ‫תיאורטיקנים‬

‫‪69‬‬
 ‫פרק ‪ – 15‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬
‫מושגי מפתח‬
‫גזע )‪ – (race‬מונח לסיווג בני אדם ולקבוצות בעלות זיקה ביולוגית משותפת‪.‬‬

‫תיאוריות גזע מדעיות צצו במאה ה‪ -18‬ושימשו להצדקת סדר חברתי חדש באירופה (הפיכת אנגליה למעצמה‪ ,‬היטלר‪ ,‬הדרת הצוענים‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫המושג גזע הופרך מדעית מבחינה ביולוגית‪ ,‬ונמצא כי לא קיימים במין האנושי גזעים מוגדרים ונפרדים‪ ,‬אלא טווח של הבדלים פיזיים בין‬ ‫‪‬‬
‫בני אדם‪ ,‬אשר נובעים מהולדה פנימית בתוך אוכלוסיות משתנות‪.‬‬
‫המונח הוא בעצם מבנה אידיאולוגי‪ ,‬ששימוש בו מנציח אמונה כוזבת ומשעתק דפוסים של עוצמה ואי‪-‬שוויון בחברה‪ .‬כך שלמרות‬ ‫‪‬‬
‫שלמושג גזע אין תוקף מדעי‪ ,‬תוצאות השימוש בו לאורך ההיסטוריה יוצרים מציאות מוחשית מאוד‪.‬‬
‫‪ -‬ו‪.‬י‪ .‬תומאס‪ :‬מצבים שאנשים מגדירים כממשיים‪ ,‬הופכים לממשיים בתוצאותיהם‪.‬‬

‫הגזעה )‪ – (racialization‬תהליך של שימוש בתפיסות גזע כדי לסווג ולקטלג יחידים וקבוצות‪.‬‬

‫למשל האירופאים השתמשו במונחים של הגזעה כדי להצדיק את השליטה שלהם בעמים כבושים‪ .‬וגם בתוך אירופה עצמה היה שימוש‬ ‫‪‬‬
‫בהגזעה ביחס ליהודים‪ ,‬לצוענים‪.‬‬
‫כמו שנוכחנו לדעת לתוצאות ההגזעה יש השלכות חברתיות מציאותיות ומוחשיות (כמו הרג ‪ 6‬מיליון יהודים בשואה‪ ,‬אפליות והדרה‪..).‬‬ ‫‪‬‬

‫אתניות )‪ – (ethnicity‬כינוי להשקפות תרבותיות ומנהגים‪ ,‬המבדילים בין קהילות של אנשים‪.‬‬

‫אתניות זה הבניה חברתית תרבותית וגזע זה הבדלים ביולוגיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המושג אתניות מועדף על סוציולוגים יותר מאשר מושג הגזע‪ ,‬בשל היותו מושג חברתי נטול משמעות ביולוגית שעשוי לזרוע בלבול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חברי הקבוצה האתנית רואים את עצמם כבעלי תרבות שונה משל קבוצות אחרות‪ ,‬ואף הקבוצות האחרות רואות אותם כשונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרקע האתני אינו מולד‪ ,‬אלא נרכש בלמידה ע"י הקהילה‪ ,‬ומשועתק לאורך זמן ע"י חיברות (ספיגת נורמות‪ ,‬אמונות‪ ,‬סגנון חיים‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫קבוצות אתניות מייחדות עצמן ע"י אמצעי הדרה [כמו איסור נישואי תערובת‪ -‬לשם שימור הגבולות התרבותיים וחידודם‪].‬‬ ‫‪‬‬
‫האתניות ממלאת תפקיד מרכזי בהגדרת הזהות האישית והקבוצתית של האנשים המשתייכים אליה‪ ,‬ומקנה להם ביטוי חשוב של רציפות‬ ‫‪‬‬
‫וקשר עם העבר (נשמר ע"י קיום מנהגי תרבות ומסורת‪).‬‬
‫למרות שהזהות האתנית נשמרת ע"י המסורת‪ ,‬היא אינה קפואה‪ ,‬אלא נזילה ומסתגלת לנסיבות משתנות‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬יש ספיגת מנהגים וערכים חדשים מהסביבה‬
‫‪ -‬למשל יום פטריק הקדוש שהאמריקאים אימצו מהמורשת האירית‬

‫קבוצות מיעוט ‪ – groups( )minority‬קבוצה של אנשים אשר מקופחים בהשוואה לקבוצה הדומיננטית‪.‬‬

‫בשל חוויתם כמושא לדעות קדומות ואפליה‪ ,‬חברי קבוצת המיעוט חשים סולידריות קבוצתית‪ ,‬השתייכות הדדית ונאמנות הדדית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבוצות המיעוט אינן בהכרח במיעוט מספרי‪ ,‬אלא יכולים אף להיות רוב מספרי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבוצות המיעוט אינן בהכרח על רקע אתני‪ ,‬אלא יכולים אף להיות על רקע פיזי (מגדרי‪ ,‬מגבלה פיזית וכו‪ '),‬דתי וכו‪'..‬‬ ‫‪‬‬
‫חברי קבוצות המיעוט נוטים לראות עצמם כישות נפרדת מן הרוב‪ ,‬ולהתרכז במקומות אשר מבודדים אותם מבחינה פיזית וחברתית מן‬ ‫‪‬‬
‫הקהילה הרחבה‪.‬‬
‫בחברות רב‪-‬תרבותיות עם פלורליזם יחסי שוררת היררכיה בין קבוצות מיעוט אתניות‪ ,‬אשר לכל אחד נגישות שונה למשאבים החברתיים‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬למשל בארה"ב הפולנים נחשבים יותר מההיספנים ואלה נחשבים יותר מהאפרו‪-‬אמריקאים‪.‬‬
‫‪ -‬למשל בישראל הפולנים נחשבים יותר מהמזרחים‪ ,‬ואלה נחשבים יותר מהאתיופיים‪.‬‬
‫‪ -‬במחקר שהתקיים על נקידת מבחנים ע"י מורים‪ ,‬נמצא כי במבחן דומה עם הבדלי שמות משפחה היה בממוצע הפרשים של ‪ 20‬נק‪'.‬‬

‫דעות קדומות )‪ – (prejudice‬השקפות וגישות של חברי קבוצה אחת כלפי קבוצה אחרת‪.‬‬

‫דעות קדומות נובעות משמועות ולא מראיות ישירות‪ ,‬והן חסינות בפני שינויים גם לנוכח מידע חדש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנו נוטים לטפח דעות קדומות חיוביות כלפי הקבוצות שאנו מזדהים איתם‪ ,‬ודעות קדומות שליליות כלפי קבוצות שאנו לא מזדהים איתם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אדם החדור בדעות קדומות כלפי קבוצה כלשהי‪ ,‬לא ינהג בחבריה בהגינות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דעות קדומות מעוגנות לרוב גם בסטריאוטיפים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪70‬‬
 ‫סטריאוטיפים )‪ – (stereotypes‬ייחוס נוקשה ועקשני של תכונות מסוימות לקבוצת אנשים‪.‬‬

‫סטריאוטיפים מתקבעים בתפיסות תרבותיות והופכים לעניין קשה לעקירה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הסטריאוטיפ נבנה ע"י שני מנגנונים פסיכולוגיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬התקה – תיעול של תחושות עוינות וכעס כלפי אובייקטים מאיימים פחות‪ ,‬שאינם המקור האמיתי לתחושות הללו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המשבר‬
‫הכלכלי בגרמניה לווה במרמור ותסכול אשר הופנה כלפי יהודים אשר הוצגו כגנבים‪ ,‬מנצלים ועושקים והיוו כשעיר לעזאזל‪2. .‬‬
‫השלכה – כאשר אדם מייחס שלא‪-‬במודע לאחרים רצונות‪ ,‬תכונות ותשוקות שקיימות בו עצמו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לטעון כי כל הפלסטינים‬
‫שונאים אותנו כאשר אנחנו בעצם שונאים אותם‪ ,‬כלומר קיים רגש של שנאה כלפיהם‪.‬‬

‫אפליה )‪ – (discrimination‬התנהגות ממשית כנגד קבוצה אחרת או אדם מסוים‪ .‬האפליה מתבטאת בשלילת ההזדמנויות מאנשים מסוימים‪ ,‬תוך‬
‫נתינת הזדמנויות לאנשים אחרים‪.‬‬

‫האפליה נובעת לרוב מדעות קדומות‪ ,‬אך דעות קדומות לא בהכרח יובילו לאפליה שכן אנשים מסוימים לא יתרגמו אותם למעשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האפליה יכולה להגיע במספר צורות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אפליה ישירה – כמו התקפות אלימות ופשיעה על רקע גזעני‪.‬‬
‫‪ ‬אפליה עקיפה –‬
‫‪ ‬אפליה מבנית – משרות‪ ,‬תעסוקות‪ ,‬מגורים‪ ,‬שכר‬

‫גזענות‬
‫גזענות )‪ – (racism‬מבטא דעה קדומה שמבוססת על הבדלים פיזיים בעלי משמעות חברתית‪.‬‬

‫גזען הוא אדם שמאמין שאנשים מסוימים הם נעלים או לחלופין נחותים על בסיס של הגזעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנה הבחנה בין גזענות אישית למוסדית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬גזענות אישית – גזענות של אדם ספציפי‪.‬‬
‫‪ ‬גזענות מוסדית – באה לביטוי במבנים ומוסדות חברתיים‪ ,‬אשר מקדמים מדיניות המעדיפה קבוצות מסוימות ומפלה אחרות‪.‬‬
‫‪ -‬כלומר כאשר מוסדות חברתיים שוללים שוויון בין כל קבוצות האוכלוסייה‪ ,‬ומפלים קבוצות על בסיס אתני‪/‬גזע‪.‬‬
‫‪ -‬חוסר השוויון המסתמן מכך יוצר מצב בו אדם‪/‬קבוצה אחת נעלה‪ ,‬ואילו אדם‪/‬קבוצה אחרת נחות‪ -‬זאת על בסיס פיזיולוגי‪.‬‬
‫‪ -‬דוגמאות‪ :‬כאשר שללו מיהודים באירופה להכנס לקניונים ומקומות מסוימים‪ .‬או החלוקה לגברים ולנשים באוטובוסים דתיים‪.‬‬
‫ביטול חוקי ההפרדה הגזעית בארה"ב‪ ,‬והתמוטטות משטר באפרטהייד בדרא"פ היוו נקודות מפנה בהתנערות מהגזענות הביולוגית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אשר גרמו למצב בו רעיונות גזעניים בוטים כיום בקושי נשמעים‪ ,‬פרט למקרים של קבוצות קיצוניות הנוקטות בפשעי שנאה אלימים‪.‬‬
‫גזענות חדשה ‪ – racism( )new‬צורה מתוחכמת של גזענות המשתמשת בעילה של הבדלים תרבותיים להדרת קבוצות מסוימות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬טענות תרבותיות מחליפות את הטענות הביולוגיות כנימוק לאפלייתם של מגזרים על בסיס ביולוגי‪.‬‬
‫‪ -‬בעצם מתקיימת התנהגות חסרת דעות קדומות כלפי חוץ‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬שימור הדעות הקדומות כלפי פנים‪ .‬זאת עקב תנודות של‬
‫נורמות חברתיות חדשות אשר ביטויי גזענות נהפכו ללא‪-‬לגיטימיים‪ ,‬מה שגורם לגזען להיעשות זהיר יותר ו"לרדת למחתרת‪".‬‬
‫‪ -‬לדוגמא אבא שיתנגד שהבת שלו תתחתן עם בחור שחור‪ ,‬אבל "לא בגלל שהוא שחור" אלא בגלל שהוא לא קתולי אדוק כמוהם‪.‬‬
‫‪ -‬העובדה כי גזענות כיום מושתתת על טענות תרבותיות ולא ביולוגיות מובילה למסקנה שאנו חיים בעידן של ריבוי גזענויות‪.‬‬
‫ריבוי גזענויות – מצב בו מגזרי אוכלוסייה שונים חווים סוגים שונים של אפליה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריות סוציולוגית של גזענות‬

‫אתנוצנטריות )‪ – (ethnocentrism‬חשדנות כלפי זרים‪ ,‬המלווה בנטייה למדוד את תרבותם עפ"י אמות המידה של תרבותנו שלנו‪.‬‬

‫הנוקט בגישה אתנוצנטרית רואה בעצמו ובתרבותו את מרכז העולם (אתנוס=עם‪ ,‬סנטרום=מרכז‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫בראייה אתנוצנטרית אנשים מבחוץ נתפסים כברברים ונחותים מבחינה שכלית ומוסרית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ראייה אתנוצנטרית מציתה התנגשויות אתניות רבות מספור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סגירות קבוצתית ‪ – closure( )group‬תהליך שבו קבוצות מקימות מחיצות המפרידות בינן לבין אחרים‪ ,‬באמצעות אמצעי הדרה‪ ,‬המחדדים את‬
‫ההבדלים בין קבוצה אחת לאחרת‪.‬‬

‫אמצעים היוצרים סגירות קבוצתית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬איסור נישואי תערובת בין קבוצות (אנדוגמיה)‬
‫‪ ‬הגבלת מגעים חברתיים‬
‫‪71‬‬
 ‫‪ ‬הגבלת קשרים כלכליים (כמו מסחר)‬
‫‪ ‬הפרדה פיזית של קבוצות (כמו גטאות)‬
‫הסגירות הקבוצתית קשורה להקצאת משאבים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקצאת משאבים ‪ – allocation( )resource‬השלטת חלוקה אי‪-‬שוויונית של עושר ומוצרים חומריים‪.‬‬

‫היות ועושר‪ ,‬עוצמה וסטטוס חברתי הם משאבים מוגבלים‪ -‬מתקיים קונפליקט חברתי בין קבוצות שונות‪ ,‬שתוצאתו יוצרת מצב בו קבוצות‬ ‫‪‬‬
‫מסוימות נהנות מכך יותר מאחרות (השכלה‪ ,‬מגורים‪ ,‬משרות וכו‪ '),‬כלומר הקבוצה הדומיננטית נהנית מזכויות יתר בנגישותם למשאבים‪.‬‬
‫קבוצות מסוגלות לנקוט באפליה ואף באלימות כדי לשמור על זכויות היתר שלהם‪ ,‬או לחילופין כדי לשפר את מעמדם החברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מודלים של אינטגרציה אתנית‬

‫כאשר חברות קולטות מהגרים מתקיים תהליך של אינטגרציה אתנית‪ .‬ישנם שלושה דגמים עיקריים של אינטגרציה אתנית אשר אומצו בחברות‬
‫רב‪-‬אתניות‪ ,‬במטרה להתמודד ולהסתגל לרב‪-‬גוניות האתנית ולמנוע התלקחות סכסוכים‪ ,‬אשר יכולים לאיים על כל חברה הטרוגנית‪.‬‬

‫שלושת דגמי האינטגרציה האתנית –‬

‫‪ 1.‬הטמעה )‪ – (assimilation‬כאשר המהגרים נדרשים לנטוש את המנהגים שלהם ודרכי פעולותיהם המקוריות‪ ,‬ולהתאים את התנהגותם‬
‫לערכים ולנורמות של הרוב‪.‬‬
‫‪ ‬דורש מן המהגרים לשנות את שפתם‪ ,‬לבושם‪ ,‬אורחות חייהם‪ ,‬ותפיסותיהם התרבותיות‪ ,‬כחלק מהשתלבות בסדר חברתי חדש‪.‬‬
‫‪ ‬בעצם יש מהמהגרים דרישה למחוק את כל מה שידעו עד כה‪ ,‬לפתוח דף חדש ולהתאים את עצמם לחברה החדשה‪.‬‬
‫‪ ‬זו הייתה דרישה מהעולים לישראל בשנות ה‪ -50.‬החברה הייתה אשכנזית מצפון אירופה‪ ,‬והעולים המזרחים הופנו למחנות העולים‪,‬‬
‫שכללו מבני מגורים עלובים שהוצבו בשוליים של המדינה‪ ,‬עם דרכי גישות גרועות‪ ,‬שכללו חוק חינוך חובה אשר מנחיל ערכים‬
‫תרבותיים אשכנזיים ולא מזרחיים‪ .‬כלומר‪ ,‬גם מבחינה פיזית‪ ,‬ממסדית וחינוכית‪ -‬בודדו אותם‪ ,‬הכחידו את תרבותם והעבירו אותם‬
‫תהליך של רה‪-‬סוציאליזציה‪.‬‬
‫‪ 2.‬כור היתוך ‪ – pot( )melting‬המהגרים אינם מחויבים להחליף את המורשת שלהם בזו של האוכלוסייה הוותיקה‪ ,‬אלא מצופה מהם‬
‫להתמזג ולתרום את תרומתם להתפתחות של דפוסים תרבותיים חדשים‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמא קלאסית ליישום של כור היתוך היא ארה"ב שהיא חברת מהגרים‪ ,‬וגם בישראל בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ ‬אך עדיין התרבות הדומיננטית היא התרבות השולטת ‪ ,‬כלומר עדיין יש קבוצה שנותנת את הטון מה איכותי ומה לא‪.‬‬
‫‪ ‬הטמעה וכור היתוך עדיין נגועים באתנוצנטריות‪ -‬כי עדיין האחר נשפט עפ"י הערכים של התרבות הדומיננטית אשר נותנת את הטון‪.‬‬
‫‪ 3.‬פלורליזם תרבותי ‪ – pluralism( )cultural‬מדובר בתפיסה שמעודדת סובלנות כלפי תרבויות שונות בחברה‪ ,‬ונותנת לגיטימציה‬
‫לאוטונומיה תרבותית בה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתנת האפשרות לכל תרבות וקבוצה תרבותית בתוך החברה זכות מלאה להתקיים בנפרד‪ ,‬אך עם זאת הן כולם שותפים לחיים‬
‫הכלכליים והפוליטיים של החברה‪.‬‬
‫‪ ‬במסגרת הזאת מתקיימת רב‪-‬תרבותיות‪ -‬כלומר תרבויות אתניות שונות מקבלות זכות מלאה לקבל מוסדות תרבותיים נפרדים (כמו‬
‫מוסדות דתיים‪ ,‬חינוכיים וכד‪ '),‬אך עם זאת הם שותפים לחיים הכלכליים והפוליטיים של המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬כלומר זה שיש להם אוטונומיה תרבותית לא אומר שהם נפרדים‪ -‬הם משלמים מיסים‪ ,‬חברים בפרלמנט וכו‪ '-‬כחלק מהמדינה‬
‫‪ ‬דוגמא מובהקת למודל הזה קיימת בשוויץ‪ -‬שם למשל יש חמישה אזורים שונים שמחולקים לחמש לשונות שונים (שפות שונות‪ )-‬לכל‬
‫אחד יש משקל שווה והם שותפים מלאים בהחלטות של הפרלמנט השוויצרי‪.‬‬
‫‪" ‬העובדה שאני שונה ממך לא אומרת שאני נחות ממך‪ "-‬תפיסה ששואפת לכבוד‪ ,‬ולהכרה בכך שהעובדה שקבוצה תרבותית כלשהי‬
‫אינה אוחזת בנורמות וערכים דומים לשלך‪ ,‬לא אומרת שתפיסותיהם נחותות‪ ,‬אלא אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬בסוגיה הזו תמיד מדינות שואלות את עצמן‪ -‬תמיד עולה הנקודה היכן עובר הגבול‪.‬‬

‫היכן עובר הגבול‬

‫הרב‪-‬תרבותיות מאוד קשה למימוש‪ .‬לא פעם רב‪-‬תרבותיות נתפסת כהזמנה לבדלנות תרבותית‪ ,‬או כהזמנה לסגירות אתנית‪ .‬כתשובה לאותה‬
‫סגירות אתנית‪ ,‬ובדלנות‪ ,‬עולה תפיסה שנקראת רב‪-‬תרבותיות מתחכמת – גורסת כי יש לשים דגש על החשיבות של הזהות הלאומית‪ ,‬ושל חוקי‬
‫המדינה‪ .‬כלומר התפיסה הזו מעודדת את השוויון בין קבוצות חברתיות אתניות‪ ,‬אך עם זאת היא חותרת לסולידריות (לכידות) חברתית‪ ,‬וגורסת‬
‫שעצם השוויון בין הקבוצות אינו מהווה השלמה עם דרכי הפעולה של כל הקבוצות‪.‬‬

‫לדוג' פרשת הרעלות בצרפת‪ -‬קבוצות מוסלמיות התחילו ללכת עם סממנים דתיים (רעלות) ובפרט לבתי הספר‪ -‬והיה רצון לחוקק חוק‬ ‫‪-‬‬
‫כנגד לבישת הרעלות‪ .‬זה עורר התנגדות‪ -‬כי המוסלמים אמרו שהם לא נותנים להם מקום להתבטא‪- .‬‬
‫דוג' פרשת הכיפה כפולחן דתי‪ -‬ההתאחדות רוצה ליישר קו עם התאחדות הכדורגל העולמית שאינה מאשרת סממנים דתיים‬
‫‪72‬‬
 ‫סכסוכים אתניים‬
‫רב‪-‬גוניות אתנית יכולה להביא איתה גם חוסר יציבות‪ ,‬בעיקר בנסיבות של ניגודים פנימיים או איום חיצוני‪ .‬הבדלים לשוניים‪ ,‬דתיים ותרבותיים‬
‫יכולים להפוך לקווי שבר ולגרום לעימותים גלויים בין קבוצות אתניות (קונפליקט אתני‪ ),‬אפילו בחברות המאופיינות בסובלנות ואינטגרציה אתנית‪.‬‬

‫טיהור אתני ‪ – cleansing( )ethnic‬יצירת אזורים הומוגניים מבחינה אתנית‪ ,‬ע"י גירוש המוני של אוכלוסיות אתניות אחרות‪.‬‬

‫רצח עם )‪ – (genocide‬השמדה שיטתית של קבוצה אתנית אחת בידי קבוצה אחרת‪.‬‬

‫הגירה בעידן הגלובלי‬

‫הגירה כתופעה – הגירה אינה תופעה חדשה והיא הייתה קיימת כבר בראשית ההיסטוריה הכתובה‪ ,‬אך כיום כחלק מהגלובליזציה והאינטגרציה‬
‫העולמית התופעה הולכת וגדלה‪ -‬קצב ההגירה והיקפה התעצמו והפכו את ההגירה כגורם שעשוי לשנות את פניהן של חברות‪.‬‬

‫חברות רבות הופכות ליותר מגוונות מבחינה אתנית‪ ,‬והרב‪-‬אתניות משנה אופי ודפוסים של חברות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש המקדמים בברכה מורכּבות אתנית ורואים בה ממד חיוני של חברה קוסמופוליטית ומלוכדת‪ ,‬אך אחרים רואים בה איום וסכנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נכון להיום כ‪ -3%‬מאוכלוסיית העולם מתגוררים במדינות שהם לא נולדו בהם‪ ,‬מה שהוליד את הכינוי 'עידן ההגירה' ככינוי לתופעה בימינו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דגמים של הגירה –‬

‫‪ 1.‬הדגם הקלאסי – דגם המקדם את ההגירה בברכה‪ ,‬ומבטיח אזרחות למהגרים‪ ,‬אך מגביל את מספר המכסות השנתיות‪.‬‬
‫‪ ‬מתקיים בקנדה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬אוסטרליה‪ -‬שהם מדינות הגירה‪.‬‬
‫‪ 2.‬הדגם הקולוניאלי – דגם שנותן העדפה למהגרים ממושבות קולוניאליות לשעבר‪ ,‬על פני מהגרים מארצות אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬מיושם בצרפת‪ ,‬בריטניה‪.‬‬
‫‪ 3.‬דגם העובדים האורחים – דגם בו המהגרים מתקבלים למדינה על בסיס זמני‪ ,‬וזאת בכדי להיענות לביקוש בשוק העבודה‪ ,‬אך אינם‬
‫מקבלים זכויות אזרח‪.‬‬
‫‪ ‬אומנם הוא נקרא 'העובדים האורחים' כי מצפים מהם שיעזבו‪ ,‬אבל למעשה רבים מהם נשארים ואף מקימים משפחות ומתמקמים‬
‫במדינה‪ ,‬ובמקביל המדינה מביאים מהגרים אחרים‪ .‬אז בעצם הם הופכים למקומיים‪.‬‬
‫‪ ‬רלוונטי לגרמניה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬בלגיה‪.‬‬
‫‪ 4.‬הדגם הבלתי חוקי – מהגרים הנכנסים למדינה בחשאי‪.‬‬
‫‪ ‬נקראים מסתננים‪ .‬חלקם מוברחים למדינה‪.‬‬
‫‪ ‬עושים זאת כדי למצוא עבודה וחיים טובים יותר‪.‬‬
‫‪ ‬מעריכים כי אלפי 'אנשי סירות' טובעים בים בכל שנה בניסיון להסתנן למדינות המערב‪.‬‬
‫‪ 5.‬דגם הגירה אתנית – עידוד הגירה ומתן זכויות הניתנות על בסיס אתני‪.‬‬
‫‪ ‬הדגם הדומיננטי בישראל (חוש השבות‪ )-‬כל מי שמוכיח שמוצאו האתני יהודי‪ ,‬יכול להתקבל לגור בארץ ולקבל אזרחות‪ .‬ההגירה‬
‫לארץ אינה נקראת הגירה‪ ,‬אלא נקראת עלייה‪ .‬והשיבה הביתה בעצם מקפלת בתוכה הנחה אתנית נורמטיבית‪.‬‬
‫‪ ‬יש ורסיות נוספות של הדגם כמו בגרמניה שבה התקיימה עלייה של גרמנים שהתגוררו ברוסיה ובארצות בלטיות מהמאה ה‪-18.‬‬
‫כלומר הם צאצאים של גרמנים אשר גרו בארצות אחרות‪ ,‬וחזרו לגרמניה מתוקף ההוכחה שבעבר הם היו גרמנים‪.‬‬
‫‪ ‬גם יפן במהלך המאה ה‪ -20‬עשתה ניסיון להחזיר יפנים שהתיישבו בברזיל‪.‬‬
‫‪ ‬אותם עולים מקבלים זכויות אזרחיות‪ ,‬פוליטיות וכו' והטבות כלכליות‪.‬‬

‫הגירה באיחוד האירופי – במסגרת המאמצים להגברת האינטגרציה בין ארצות אירופה‪ ,‬הוסרו המחסומים שמנעו תנועה חופשית של סחורות‪ ,‬הון‬
‫ועובדים‪ ,‬והדבר הוביל לעלייה דרמטית בהגירה בין אזורי אירופה‪.‬‬

‫אזרחי האיחוד האירופי נהנים כיום מהזכות לעבוד בכל מדינה אחרת באיחוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגירה לארצות האיחוד האירופי מארצות שאינן כלולות בו הפכה לסוגיה בוערת‪ ,‬ומאחר והאיחוד הגביל את ההגירה החוקית שלהם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫נוצרה עלייה במספר המהגרים הלא‪-‬חוקיים אל אירופה‪ .‬רובם מוברחים מבעד לגבולות‪ ,‬או נכנסים כסטודנטים ותיירים ונשארים‪.‬‬

‫תיאוריית הדחיפה והמשיכה – לפיה ישנם שני כוחות המניעים את תופעת ההגירה‪ -‬גורמי דחיפה וגורמי משיכה‪.‬‬

‫גורמי דחיפה – כוחות פנימיים בארץ המוצא המאלצת אנשים להגר‪ .‬כמו מלחמה‪ ,‬רעב‪ ,‬דיכוי פוליטי‪ ,‬לחצי אוכלוסייה וכו‪'..‬‬ ‫‪‬‬
‫גורמי משיכה – יתרונות שמאפיינים את ארצות היעד אשר מושכים אליהם מהגרים‪ .‬כמו שוקי עבודה משגשגים‪ ,‬תנאי חיים טובים וכו‪'..‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריית האינטראקציה בין המיקרו למאקרו – ההגירה נוצרת בעקבות אינטראקציות בין תהליכים ברמת המיקרו לתהליכים ברמת המאקרו‪.‬‬
‫‪73‬‬
 ‫פרק ‪ – 16‬דת‬
‫הדת מנקודת מבט סוציולוגית‬
‫דת )‪ – (religion‬מערכת תרבותית משותפת של אמונות‪ ,‬טקסים ופרקטיקות‪ ,‬שמעניקה תחושה של משמעות ושל ייעוד‪ ,‬ע"י יצירת מושג של ישות‬
‫קדושה ועל‪-‬טבעית שמשפיעה על הכל‪.‬‬

‫ההגדרה מכילה בתוכה שלושה מרכיבים חשובים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1.‬דת היא צורה של תרבות – כוללת אמונות‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות התנהגות ורעיונות‪ -‬אשר משותפים לכל המאמינים באותה הדת‪.‬‬
‫‪ 2.‬פעילות טקסית – הרעיונות והאמונות בדת מתורגמים לפעילות טקסית שהמאמינים שותפים בה‪.‬‬
‫‪ 3.‬מעניקה תחושת ייעוד – מעניקה למאמינים הסבר על המציאות‪ ,‬ומעניקה משמעות לחייו של המאמין‪ .‬בהרבה מקרים הדת נותנת‬
‫תשובות במקומות שהמדע לא נותן תשובות‪.‬‬
‫לדת תפקיד מרכזי בחוויה האנושית לאורך ההיסטוריה‪ ,‬והשפיעה רבות על האופן בו אנו מבינים את המציאות ומגיבים עליה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנשים רבים מוצאים בדת תשובות לשאלות מורכבות על החיים ומשמעותם‪ ,‬שהחשיבה הרציונלית אינה יכולה להניב תשובה מספקת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העיסוק הסוציולוגי בנושא הדת מתעלם מסוגיית נכונות האמונה‪ ,‬אלא מתייחס לדת כתופעה נתונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ :‬ההיבטים שסוציולוגים מתעניינים בהקשר של הדת‬

‫סוציולוגים רואים בדת תוצר של הבניות חברתיות של המציאות‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫איך חברה יוצרת אמונות‬
‫‪‬‬ ‫כיצד חברה מחזיקה באמונות‬
‫‪‬‬ ‫מי מוביל את הדת מבחינה חברתית‬
‫‪‬‬ ‫כיצד דת מגייסת מאמינים‬
‫‪‬‬ ‫מהו התפקיד של הדת בחברה‬ ‫‪‬‬
‫סוציולוגים מתעניינים בארגון החברתי של הדת‬
‫‪‬‬ ‫איך מתפקדים המוסדות והארגונים הדתיים השונים‬
‫‪‬‬ ‫מהם הנורמות והערכים המושרשים בעקבות הדת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫כיצד דתות בחברות מתועשות הופכים דומים לארגונים עסקיים‬
‫המתחרים ביניהם על חברים‬
‫סוציולוגים מתעניינים בסולידריות‪ /‬חוסר סולידריות שהדת יוצרת‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫כיצד הדת גורמת ללכידות חברתית‪ ,‬או לחלופין לשסעים חברתיים‬
‫‪‬‬ ‫כיצד משפיעה על היציבות החברתית‬
‫סוציולוגים מתעניינים בכוח המשיכה של הדת‪ -‬יסבירו זאת בכוחות החברתיים‪ ,‬ולא‬
‫בכוחות הרגשיים או הפסיכולוגיים‬
‫‪‬‬ ‫למה כשיש איום ומשבר חברתי‪ ,‬אנשים נוטים לפנות לדת‬

‫תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות על הדת‬

‫ביקורת מנקודת מבט יהודית על עניין התיאוריות הסוציולוגיות על דת (חשוב לקרוא כדי‬
‫להבין)‬
‫לפני הקריאה של חלק זה יש לזכור שההוגים המרכזיים הם גויים מהנצרות באירופה‪ ,‬אשר חיו וגיבשו את הגותם בתקופה שבה הכנסיה‬
‫איבדה את חשיבותה‪ ,‬ובמקומה עלתה תנועת ההשכלה (שקידשה את החשיבה המדעית הרציונלית‪ ),‬במקביל למגמות החילון בקרב בני‬
‫המערב באירופה‪ .‬כל הגישות הסוציולוגיות לניתוח דת יוצאות מנקודת מבט אתאיסטית (אקסיומה שגויה ושרירותית) ומסבירות את התופעה‬
‫מנקודת מבט נוצרית‪-‬חילונית שהיא אנטי‪-‬רוחנית‪ .‬המגמה המרכזית של הוגים אלו קשורה בדעה הרווחת בפילוסופיה האקזיסציונליסטית‬
‫של ניטשה והיידיגר שטענו את טענת "מות האלוהים" שנפוצה באירופה של אז‪ -‬כלומר לנסות למרוד ולבטל את האל בורא עולם‪ ,‬להכחיש‬
‫או להתעלם מקיומו‪ ,‬מהותו‪ ,‬מהות החיים ותכלית הבריאה (כבר ראינו מה קרה לאנשים שכאלה בסיפור התנ"כי של מגדל בבל‪ ).‬יש פה‬
‫הנחה מובלעת שאלוהים אינו קיים‪ -‬הנחה שהיא בעייתית במהותה‪ .‬התיאוריות מנסות לכוון את האדם למעין חשיבה של "כוחי ועוצם‬
‫ידי" (מושג‬
‫מהיהדות‪ )-‬כלומר חשיבה שבה האדם הוא נעלה והוא היחיד ששולט בגורלו‪ ,‬בתוצאות‪ ,‬ביכולותיו ובמידותיו‪ ,‬ושהוא לא נתון למרות‬
‫האלוהים‪ .‬ההוגים מנסים לייצר משמעות חדשה שהיא כביכול אישית ואותנטית (דבר נפוץ בתרבות המודרנית שמקדשת את האני‪ ),‬אך יש‬
‫לזכור שבניית משמעות שכזו תמיד תהיה מנותקת ממטרת הבריאה ותכליתה‪ .‬כל התיאוריות הללו באות מגישה פטרנליסטית ומתנשאת‬
‫שמסתכלת על האדם הדתי כעוף מוזר ופרימיטיבי ואדם שתקוע במעין הזיה שמוצגת כדבר שעבר זמנה‪ -‬וזאת בזמן שבפועל הנחיתות‬
‫האמיתית היא לבוא מהגישה המנותקת והאנטי‪-‬רוחנית הסוציולוגית‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לציין שהסיווג השרירותי "דתות" הוא בעייתי מעין כמוהו‪ -‬כי‬
‫הוא בעצם מרכז את כל הפרקטיקות הרוחניות שקיימות בעולם בתוך מסגרת אחת‪ ,‬דבר שהוא בעייתי‪ .‬יש לזכור שהיהדות היא הדת‬
‫הראשונה (וליתר דיוק היא לא דת אלא אורח חיים) אשר טוענת לאמת הנצחית היחידה והאולטימטיבית אשר נכונה בכל התקופות‬
‫והמצבים‪ .‬התיאוריות הסוציולוגיות מתעלמות מהקונטקסט ההיסטורי‪ ,‬כמו העובדה שהתורה ניתנה לעם ישראל לפני אלפי שנים במעמד‬
‫‪ 74‬הדתות המונותאיסטיות כמו הנצרות והאיסלם הם גרסאות אחרות‬ ‫הר סיני על ידי האלוהים בכבודו ובעצמו לנוכח מיליוני אנשים‪ .‬שאר‬
‫שהתפתחו לאחר היהדות וניסו להתבסס על עיקרי תורתה בתוספת שינויים לפי צרכיהם (ודתות אלה ניתנות להפרכה בקלות ע"י‬
 ‫גישת מרקס על הדת –‬

‫‪" ‬הדת מייצרת ניכור עצמי אנושי ולכן צריכה להיעלם" – הערכים והאמונות שהאדם יצר בעצמו הופכים בעיניו לתוצר של האל‪ .‬על‬
‫האנושות לחדול להפקיד בידי האלים את הערכים שביכולתנו להגשים בעצמנו‪ ,‬וכדי שהערכים והאמונות יהפכו לרעיונות אנושיים‪ ,‬יש‬
‫צורך להחזיר את הערכים הללו לידי החברה‪ ,‬ולנתק אותם מהאלים‪.‬‬
‫‪ -‬לדת יש גישה פסיבית שרואה בערכי המוסר ערכים שהם מנותקים מהאדם‪ ,‬כי הם נמסרו כביכול מהאלים‪ ,‬ואם האל מסר אותם‬
‫לאדם‪ ,‬זה לא יציר כפיו של האדם‪ ,‬ולכן האדם לא שולט בהם ולא אחראי להם‪ .‬מרקס אומר שאלה הם יציר כפיו של אדם‪ ,‬ואדם חייב‬
‫לקחת אחריות‪ ,‬כי לא האלים קובעים פה איך צריך להתנהג ומה‪ ,‬אלא האדם עצמו‪- .‬‬
‫עצם ההבנה שדת היא ניכור טומנת בקרבה תקווה גדולה לעתיד‪ ,‬שכן כאשר נבין שהערכים המיוחסים לדת הם למעשה ערכים‬
‫שלנו‪ ,‬יהיה ביכולתנו לממש את הערכים האלה בעולם הזה במקום לדחותם לעולם הבא‪.‬‬
‫‪" ‬הדת היא אופיום להמונים" – הדת דוחה את האושר והשכר לעולם הבא‪ ,‬ומטיפה להשלמה כנועה עם תנאי החיים בעולם הזה‪.‬‬
‫באופן זה היא מסיטה את תשומת הלב מהעולם הזה אל העולם הבא‪ ,‬והיא מספקת הצדקה ולגיטימציה לפערים חברתיים‪ ,‬לחיי עוני‬
‫ודלות ובכך משמשת לשעתוק פערים של עושר ועוצמה‪ .‬היא מהווה כלי בידי הבורגנות‪.‬‬
‫‪ -‬הבורגנים משתמשים בדת ככלי להרדים את הפרולטריון מקבלת תודעה מעמדית‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר אדם מצדיק את מצבו המסכן והאומלל ע"י רצונות האל‪ ,‬אמונות שכאלה ימנעו ממנו להתקומם ולהתמרד לעבר מהפכה‬
‫שתשנה את גורלו‪.‬‬

‫גישת דירקהיים על הדת –‬

‫‪ ‬חתר להבין מהו המכנה המשותף לכל הדתות ומהו אופייה הבסיסי‪ ,‬ולשם כך הלך לחקור חברות‬
‫פשוטות וקטנות עם דתות פשוטות‪ ,‬היות ולפיו זוהי הדרך היעילה ביותר לבדיקת סוגיות אלו‪.‬‬
‫‪ ‬הוא חקר את חברת האבורג'ינים באוסטרליה‪ ,‬ומצא כי דת הטוטמיזם היא הדת הפשוטה ביותר‪,‬‬
‫אשר החזיק שבט זה‪.‬‬
‫‪ ‬טוטם – מייצג בע"ח או צמח‪ ,‬שקבוצת אנשים מייחסת לו משמעות סמלית מיוחדת‪ -‬רואים אותו‬
‫כאובייקט קדוש ובעל כבוד‪ ,‬ומסביבו עורכים טקסים ופעולות פולחניות‪- .‬‬
‫הטוטם נתפס כנבדל ומנותק מהיבטי הקיום השגרתיים‪ ,‬הוא בד"כ אסור לאכילה‪ ,‬ונחשב‬
‫לבעל תכונות אלוהיות שמבדילות אותו מיצורים אחרים‪- .‬‬
‫קדושת הטוטם נובעת מהיותו סמלה של הקבוצה עצמה‪ -‬הטוטם מייצג ומסמל עבור הקבוצה‬
‫את ערכי החברה או הקהילה‪ ,‬כך שבעצם מושא הסגידה שלהם הוא החברה עצמה וערכיה‪.‬‬
‫‪ ‬מסקנותיו (צורות היסוד של הדת‪):‬‬
‫‪ 1.‬הטוטם כמייצג את ערכי הקבוצה – הטוטם מייצג ומסמל עבור הקבוצה את ערכי החברה‬
‫או הקהילה‪ ,‬כך שבעצם מושא הסגידה של המאמינים‪ ,‬הוא החברה עצמה וערכיה‪2. .‬‬
‫פעולות פולחניות וטקסיות – כל הדתות כרוכות בפעילויות פולחניות וטקסיות‪ ,‬המשמשות מפגש‬
‫של קבוצות מאמינים‪ .‬טקסים מסביב לטוטם מאשרים את הלכידות חברתית‪ ,‬ומגבירים‬
‫את הלהט קולקטיבי‪.‬‬
‫‪ -‬טקסים ממלאים תפקיד חיוני בליכודם של בני אדם‪ ,‬וביסוס האחדות החברתית בקבוצה‪.‬‬
‫‪ -‬יש שימוש בטקסים אלה לא רק בפולחן דתי סדיר (חגים קבועים‪ ),‬אלא גם ברגעי משבר‪,‬‬
‫ושינויים חברתיים חשובים בחיינו (כמו לידה‪ ,‬נישואין‪ ,‬קבורה‪ ).‬כלומר‪ ,‬כל פעם שאנו זקוקים לחברה ולקולקטיב שיעטוף אותנו‪,‬‬
‫שם פונים לדת‪ ,‬היות והיא מספקת תוקף מחודש לסולידריות החברתית הדרושה לאנשים‪.‬‬
‫‪ ‬עקב היחלשות הדת ועליית החשיבה המדעית‪ ,‬הפעילויות הטקסיות בחיינו הולכות ומצטמצמות‪ .‬היות וחברות מודרניות זקוקות לטקסים‬
‫מלכדים שיאשרו מחדש את ערכיהן‪ ,‬אפשר לצפות לצמיחתן של פעילויות טקסיות חדשות‪ ,‬שיתפסו את מקום הישנות‪.‬‬
‫‪ ‬ביקורות ‪:‬‬
‫‪ ‬לא נכון להכליל ממצאים מדתות פשוטות אל דתות גדולות‬
‫‪ ‬התיאוריה רדוקציוניסטית המצמצמת את החוויה הדתית לתופעה חברתית‪ ,‬ושוללת את האפשרות של ממד רוחני‬
‫גישת ובר על הדת –‬

‫לדתות העולם יש השפעה מכרעת על שינויים חברתיים‪ ,‬ועל מהלך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כמו שציין בעבודתו 'האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם‪ '-‬הנצרות הפרוטסטנטית הייתה מקור צמיחתה של תפיסת העולם‬ ‫‪‬‬
‫הקפיטליסטית של המערב‪ .‬דחף ההצלחה שלהם‪ ,‬שתרם להתנעת התפתחותה של הכלכלה‪ ,‬נבע במקורו משאיפתם לשרת את האל‪,‬‬
‫היות והצלחה חומרית נחשבה בעיניהם לאות של חסד אלוהי‪.‬‬
‫להבדיל מדירקהיים‪ ,‬ובר חקר את הדתות הגדולות בעולם‪ :‬ההינדואיזם‪ ,‬הבודהיזם‪ ,‬היהדות הקדומה והנצרות הפרוטסטנטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להבדיל ממרקס‪ ,‬ובר טוען כי הדת לא מציגה בהכרח כוחות שמרניים‪ ,‬אלא תנועות חברתיות שמחוללות שינויים חברתיים ודרמטיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האופן בו דתות מעודדות שינויים חברתיים יכולה להיות בשני דרכים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪75‬‬
 ‫‪ ‬דת המעודדת אקטיביות – דתות שיש בהם מרכיב של אקטיביות בגאולת האדם‪ ,‬יעודדו אקטיביות ומהפכות ושינויים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫האדם יכול 'להיגאל' אם יאמץ את האמונות והציוויים המוסריים של הדת‪ .‬יש כאן מימד מהפכני‪ -‬כלומר הדת מנהלת מאבק‬
‫מתמיד בחטא‪ ,‬ולפיכך מעודדת התקוממות נגד סדר הדברים הקיים‪.‬‬
‫‪ ‬דת המעודדת פסיביות – דתות בעלות אופי רוחני יותר כמו הבודהיזם (גלגול נשמות וכו)' אשר מעודדות להימלט מעול העולם‬
‫הגשמי אל מישור גבוה יותר של קיום רוחני‪ ,‬יתרמו לבלימה של הקפיטליזם והתיעוש‪ ,‬כי הן מעודדות פסיביות ולא אקטיביות‪.‬‬

‫חילון‬
‫חילון )‪ – (secularization‬כינוי לתהליך הירידה בהשפעתה של הדת‪ .‬כלומר תהליך בו הדת מאבדת מהשפעתה בתחומים שונים של החיים‬
‫החברתיים‪ .‬קיימת חוסר הסכמה בין תיאורטיקנים בנוגע לחילון‪-‬‬

‫התומכים בתזת החילון ‪ :‬טוענים כי הדת מאבדת מכוחה וחשיבותה בעולם המודרני‪ ,‬ושתהליך החילון הוא תהליך בלתי נמנע בחברות‬ ‫‪‬‬
‫שעוברות מודרניזציה ומסתמכות על מדע‪ ,‬רציונליות וטכנולוגיה‪ ,‬כאמצעי לפירוש ולשליטה בעולם החברתי‪.‬‬
‫‪ -‬שלושת ההוגים הסוציולוגים הקלאסיים כולם טענו שתהליך החילון הוא בלתי נמנע‪.‬‬
‫‪ -‬תנועות דתיות בימינו נמצאות בשוליים החברתיים‪ -‬זה לא מה שהיה פעם והם איבדו מכוחם‪ .‬הדת הופכת להיות בשוליים‪.‬‬
‫‪ -‬התנועות הדתיות בחברה המודרנית הם מפולגות‪ ,‬לא מאורגנות‪ ,‬סובלות מתחלופה גבוהה ונשירת מאמינים‪.‬‬
‫‪ -‬כפי שיוצג במבחן שלושת מימדי החילון‪ ,‬נתוני המדדים משמשים כראיות לתמיכה בתזת החילון‪ ,‬מה גם שניתן לראות תהליכי חילון‬
‫פנימיים המשפיעים למשל על תפקידי הנשים וההומוסקסואלים בחברה‪.‬‬
‫המתנגדים לתזת החילון ‪ :‬טוענים שהדת נותרה כוח חשוב ורב השפעה‪ ,‬גם אם לפעמים היא לובשת צורות חדשות‪ .‬הדת והרוחניות‬ ‫‪‬‬
‫נותרו מרכזיים בחיים המודרניים‪ .‬אומנם הדתות המסורתיות נחלשות‪ ,‬אבל הדת פונה לכיוונים חדשים‪.‬‬

‫שלושת המימדים ל ִחילון – כדי לקבוע מי מהתזות הללו היא הנכונה‪ ,‬נקבעו שלושה אמות מידה שונים שעוזרים להבהיר האם יש חילון או לא‪.‬‬

‫‪ 1.‬מספר החברים בארגונים דתיים – המבקרים דרך קבע במוסדות דת‪ ,‬ומספר המקיימים את המצוות‪ .‬מדד זה הוא אובייקטיבי וניתן‬
‫להשיגו ע"י נתונים רשמיים ומחקרים סטטיסטיים‪ .‬עפ"י מדד זה דפוס בולט של חילון במרבית הארצות המתועשות‪.‬‬
‫‪ 2.‬שמירתם של ארגונים דתיים על השפעתם החברתית‪ ,‬עושרם ויוקרתם – עד כמה יכולים ארגונים דתיים להפעיל את השפעתם על‬
‫ממשלות ועל סוכנים חברתיים אחרים‪ .‬גם עפ"י המדד הזה ניכרת ירידה מתמדת בהשפעת ארגונים דתיים‪ ,‬הן מבחינה חברתית‪ ,‬והן‬
‫מבחינה פוליטית‪ .‬מנהיגים דתיים אינם יכולים לצפות עוד להשפעה אוטומטית על בעלי העוצמה כבעבר‪.‬‬
‫‪ 3.‬מימד הדתיות בהשפעה על אמונות וערכים– עד כמה הדת משפיעה על האמונות והאידיאלים שאנשים דוגלים בהם‪ .‬גם במימד זה‬
‫יש ירידה היות ואחיזתם של רעיונות דתיים נחלשה מאוד ביחס לבעבר‪.‬‬
‫‪ -‬בעבר אנשים האמינו בישויות על טבעיות‪ ,‬אך כיום מרביתנו איננו רואים את סביבתנו כמאוכלסת בישויות אלוהיות או רוחניות‪.‬‬
‫‪ -‬מרבית הסכסוכים והמלחמות בימינו הם בעלי אופי חילוני‪ ,‬עקב מחלוקות פוליטיות והתנגשויות של אינטרסים חומריים‪ -‬ולא דתיים‪.‬‬

‫דת באירופה ובארה"ב –‬ ‫תיאוריית הכלכלה הדתית תחרותית –‬

‫סקנדינביה ‪ :‬השתייכות גדולה לכנסיה אך פעילות דתית מועטה‬ ‫עפ"י התיאוריה‪ ,‬הדת מדומה לעסק‪ ,‬והחברה מדומה לשוק המציע אמונות רבות‬
‫גרמניה ‪ :‬מחולקת בעיקר לקטולים ופרוטסטנטים‪ ,‬אך החלוקה מאבדת תוקפה‬ ‫ושונות‪ ,‬אשר בני האדם אמורים לבחור מבניהן‪.‬‬
‫עקב גידול במוסלמים וגידול באתאיסטים‪.‬‬ ‫התיאוריה קיבלה השראה מתיאוריות כלכליות‪.‬‬
‫התחרות מדרבנת כל דת להתאמץ יותר לרכוש לה חסידים‪ ,‬ומעודדת פיתוח "מוצר צרפת ‪ :‬מדינה קתולית חילונית‪ ,‬עם דרגה נמוכה של פעילות דתית‪ .‬היא‬
‫המקפידה ביותר על הפרדת הדת מהמדינה והיא מסרבת לתת זכויות יתר לדת‪.‬‬ ‫דתי" מותאם יותר לצרכיהם הייחודיים של האנשים בשווקים‪.‬‬
‫‪ o‬עשוי לכלול מטיפים רהוטים ומשכנעים יותר המיטיבים 'למכור' את הבשורה יש הימנעות מאזכור הדת במוסדות‪ ,‬איסור על חינוך דתי בבתי ספר‪ ,‬ואיסור על‬
‫פריטים דתיים כמו רעלות‪.‬‬ ‫‪ o‬עשוי להציע אמונות וטקסים הארוזים כמוצר מושך ולפתח טכניקות יעילות‬
‫בריטניה ‪ :‬פרוטסטנטית בעיקרה‬ ‫של שיווק‬
‫ארה"ב ‪ :‬פרוטסטנטים )‪ (52%‬וקטולים )‪ (25%‬בעיקרם‪ .‬בהשוואה למדינות‬ ‫התחרות של הדת המודרנית מחדשת ומעדכנת את עצמה ללא הרף ע"י‬
‫מתועשות אחרות‪ ,‬האמריקנים דתיים במידה יוצאת דופן‪ ,‬והיא מייצגת דוגמא‬ ‫פעולות‬
‫חריגה מתזת החילון בדבר שקיעת הדת בחברות המערביות‪ .‬מצד אחד היא‬ ‫שיווק וגיוס‪.‬‬
‫המודרנית ביותר‪ ,‬ומנגד היא אחת מהמדינות הדתיות ביותר מבחינת אמונה‬
‫והשתייכות דתית‪.‬‬
‫ביקורות‪:‬‬
‫סטיב ברוס מתזת החילון‪ :‬התמדתה של הדת בארה"ב נובעת כתוצאה משינויים‬ ‫‪ o‬בני אדם אינם צרכנים רציונליים הבוחרים בדת‪ .‬רובם דבקים בדת ילדותם‪.‬‬
‫דמוגרפיים וכלכליים המתחוללים‪ ,‬והדת משמשת משענת המסייעת לבני האדם‬ ‫‪ o‬יש התעלמות מההיבט הרוחני של האמונה הדתית‪.‬‬
‫לשמור על יציבותם ולהסתגל לתנאים החדשים‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫פונדמנטליזם‬
‫פונדמנטליזם )‪ – (fundamentalism‬דבקות בלתי מתפשרת במערכת של עקרונות או אמונות‪.‬‬

‫פונדמנטליזם דתי – גישה הקוראת לפרש את כתבי הקודש הבסיסיים כלשונם‪ ,‬ומאמינות שיש להחיל את הדוקטרינות המשתמעות‬ ‫‪‬‬
‫מפרשנות זו על כל ההיבטים של החיים החברתיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים‪.‬‬
‫פונדמנטליסטיים דתיים מאמינים שרק תפיסת עולם אחת (שלהם) היא הנכונה‪ ,‬ואין מקום לעמימות או לריבוי פרשנויות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתוך תנועות פונדמנטליסטיות יש פרשנים מעטים שהם אנשי דת בכירים‪ ,‬אשר מפרשים את מובנם של כתבי הקודש‪ -‬מה שמקנה להם‬ ‫‪‬‬
‫סמכות רבה‪ ,‬ולא רק בענייני דת‪.‬‬
‫המונח נולד בעקבות השפעות הגלובליזציה אשר הפחית בערכם של היסודות מסורתיים‪ ,‬כמו המשפחה הגרעינית (ונתן לגיטימציה‬ ‫‪‬‬
‫לעקרונות וערכים אחרים כמו תופעת הגירושים‪).‬‬
‫פונדמנטליזם הוא מסורת המתגוננת בדרך מסורתית‪ .‬הוא מתמקד יותר בדרך ההגנה על אמונותיו מאשר בתוכנן של האמונות עצמן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אף שהפונדמנטליזם יוצא למאבק כנגד המודרניות‪ ,‬הוא משתמש גם בשיטות מודרניות להפצת אמונות ודוקטורינות‪ .‬כמו למשל השימוש‬ ‫‪‬‬
‫באינטרנט ובטלוויזיה‪.‬‬
‫פונדמנטליזם עלול לטמון בתוכו פוטנציאל של אלימות‪ .‬אך עם זאת בעולמנו ההולך והופך לקוסמופוליטי‪ ,‬אנשים המשתייכים למסורות‬ ‫‪‬‬
‫ואמונות מנוגדות‪ ,‬באים במגע זה עם זה יותר ויותר‪ ,‬ומנהלים הידברות ודו‪-‬שיח‪.‬‬
‫פונדמנטליזם היא שורשיות‪ ,‬כלומר שאיפה לחזור לדתיות המקורית אשר איננה מושפעת מהמודרניזציה‪ ,‬וליצור מצב בו ההתקדמות‬ ‫‪‬‬
‫האנושית לא תפגע בערכי הדת העליונים‪ ,‬ולכן הם קוראים לחזרה למקורות הדת והחלת חוקי הדת על החברה‪.‬‬
‫פונדמנטליזם הוא בעצם זרם דתי המאמין כי כל הנאמר בכתבי הקודש של דתו‪ ,‬הוא אמת‪ .‬הוא אינו מתפשר על אמונתו‪ ,‬ודוחה כל‬ ‫‪‬‬
‫תיאוריה שנחשבת מדעית אשר אינה עולה בקנה אחד עם הנאמר בכתבי הקודש (כמו האבולוציה‪).‬‬

‫ביקורת מנקודת מבט יהודית על המונח פונדמנטליזם‬

‫מדובר במונח שבמהותו מנסה לייצר לגיטימציה לתרבות חילונית‪-‬ליברלית שדוחה עקרונות דתיים ומנסה לקדם סגנון חיים מתירני‬
‫שמקדש תאוות וחוסר גבולות‪ .‬המונח מנסה להצטייר כ"נאור" כביכול אשר מקדם שיח ומקבל ריבוי של דעות‪ ,‬תוך כדי שהוא מנסה‬
‫לדחות את העובדה הפשוטה שכן קיימת אמת כלשהי (גם אם היא מנותקת ממסגרת השיח הפופולרי במיינסטרים‪ ).‬יש פה ניסיון לתת‬
‫לגיטימציה לערכים מתירניים וליברליים ולבטל גבולות‪ ,‬וזאת ע"י שפה מתוחכמת‪ ,‬תוך כדי דחייה וביטול של הציווי האלוהי שהוא הערך‬
‫הדתי עצמו‪ -‬מהלך זה משקף מאוד את העמדה החילונית כלפי העמדה הדתית ואת המגמה שלה "לייצר חופש‪ ".‬מנקודת המבט‬
‫היהודית התורה שניתנה על ידי אלוהים במעמד של מיליוני אנשים בהר סיני היא האמת הנצחית אשר צפון בה כל ההוראות לחיים‬
‫בעולם הזה‪ -‬ענייני מוסר‪ ,‬אמונה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬נישואין‪ ,‬צניעות‪ ,‬טהרה‪ ,‬אכילה‪ ,‬רפואה וכד‪ '-‬בנוסף‪ ,‬לימוד והתנהגות עפ"י הצו האלוהי זה‬
‫יהיה הדבר שישחרר את האדם באמת ויהפוך אותו לבן חורין (יציאת מצרים מוזכרת בכל מקום אפשרי ובכל הפרקטיקות והתפילות‪.‬‬
‫מצרים זה אנלוגיה לגלות הנפש‪ ,‬והיציאה זה שחרור הנפש מהכבלים שמשנים את צורתם בכל דור‪ ).‬אדם שקרא והבין את התורה ואת‬
‫נקודת המבט האלוהית מרחיב את נקודת מבטו על המציאות ויודע שכל התיאוריות שבאות והולכות לאורך ההיסטוריה (תיאוריות‬
‫פילוסופיות ומדעיות אחרות) הולכות ונופלות‪ ,‬ואם הם נוגדות את התורה הם לא יכולות להיות אמת (גם מבחינה לוגית והגיונית‪ )-‬ודבר‬
‫זה יכול לייצר הרבה סדר נפשי בחיי האדם ולמנוע ממנו הרבה בלבול (במיוחד בימינו שאנו חיים בתקופה שכל ארגון אידיאולוגי שקיים‬
‫יומיים מנסה להפיץ את עצמו‪ ,‬לטעון לאמת‪ ,‬ולשעבד אנשים טובים לעבוד כל מיני עבודות זרות ואידיאולוגיות בשקל‪ ).‬אני ממליץ מאוד‬
‫לציבור האקדמאי החילוני שלומד סוציולוגיה להכיר את נקודת המבט היהודית‪ ,‬היות וישנה מגמה של הציבור האקדמי להסתכל בזלזול‪,‬‬
‫ניתוק והתנשאות על היהדות‪ ,‬וזאת עקב בורות מעמיקה והיתקעות בנקודת מבט חילונית‪-‬ליברלית‪ .‬יש לזכור שכל מוסד הידע האקדמי‬
‫ושיטות חקירותיו ופרשנותו הוא בעצם מעין "תינוק שיצא לאוויר העולם" במאתיים שנים האחרונות‪ ,‬לעומת מסגרת הידע היהודית‬
‫ששומרת על עם ישראל אלפי שנים ומבטיחה את היותו העם הנצחי בחסות אלוהים‪ .‬לפני האימוץ העיוור של עולם הידע המערבי‪-‬נוצרי‬
‫יש להכיר את נקודת המבט היהודית‪ ,‬ולזכור שהנצרות וההוגים "הנאורים" שלה הם אלה שתמיד רדפו את היהודים לאורך ההיסטוריה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬רבים מההוגים והרעיונות הנלמדים בקורס היוו בסיס לתחילת הנאציזם‪ .‬בנוסף אציין שכל נקודת המבט המדעית מבוססת על‬
‫תרבות יוון והנחותיה הפילוסופיים לגבי השכל האנושי ומהות העולם‪ ,‬כך שלפני שאדם מקדש ידע מדעי טוב לו אם יידע מדוע חוגגים‬
‫את חג החנוכה‪ ,‬כמו גם שיכיר את מגבלת השכל האנושי ואת חטא עץ הדעת‪ .‬לכן‪ ,‬כיהודים צריך לדעת שאתה לא באמת יכול להיות‬
‫אדם חכם אם לא קראת והבנת את התנ"ך‪ -‬מומלץ מאוד לאותם יהודים שגדלו בעולם החילוני וקיבלו השכלה חילונית אשר נחסך מהם‬
‫הידע הכל כך בסיסי הזה על החיים והמציאות‪.‬‬

‫הפונדמנטליזם הנוצרי –‬

‫מאמינים כי הברית החדשה (התנ"ך המקורי של היהודים בתוספת כרך נוסף שנוגד את התורה המקורית) הוא ספר הדרכה מעשי וישים‬ ‫‪‬‬
‫לעניינים האנושים‪.‬‬
‫הפונדמנטליזם הנוצרי הוא תגובת נגד לתיאולוגיה הליברלית ולתומכי ההומניזם החילוני‪ -‬המצדדים במתן לגיטימציה לתאוות האנושיות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ולעשות ככל העולה על רוחם‪ ,‬וזאת בניגוד לאמונה ולציות למצוות האל‪.‬‬
‫בארה"ב התמקדו בפעילותם בעיקר בנושאים כמו‪ :‬הפלות‪ ,‬הומוסקסואליות‪ ,‬פורנוגרפיה‪ ,‬הומניזם והתפרקות המשפחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התמקדו בניסיונות לשדל את המחוקקים לשנות את תוכניהן של תכניות הלימודים בבתי הספר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪77‬‬
 ‫הפונדמנטליזם האסלאמי –‬

‫‪ ‬הקוראן מצווה למאמינים 'להילחם בדרכו של האל‪ '-‬כלומר להילחם בכופרים הנתפסים כזורעים שחיתות ומהווים כאויבים‪.‬‬
‫‪ ‬בימי הביניים התחולל מאבק בין אירופה הנוצרית למדינות המוסלמיות‪ ,‬שהסתיים בתבוסה אסלאמית אשר הייתה הרת אסון לדת‬
‫האסלאמית שנחשבה בעיני המאמינים שלה לפסגת התרבות והקדמה האנושית‪.‬‬
‫‪ ‬אי יכולתו של העולם המוסלמי לבלום את התפשטות תרבות המערב הובילה להתעוררות של תנועות רפורמה‪ ,‬ששאפו להשיב לאסלאם‬
‫את הטוהר והעוצמה‪.‬‬
‫‪ ‬תחיה אסלאמית באיראן בשנות ה‪ -80‬התפשטה והשפיעה עמוקות עליה ועל ארצות נוספות‪ .‬מטרתם הייתה להביא לאסלאמיזציה של‬
‫המדינה‪ -‬כלומר להשליט את תורת האסלאם על כל תחומי השלטון והחברה‪ .‬תהליך זה אינו הושלם‪ ,‬אך רדיקלים שואפים להמשיך‬
‫ולהעמיק את המהפכה‪.‬‬
‫‪ ‬סמואל הנטינגנטון‪ :‬מאבקים בין השקפות מערביות לאסלאמיות עשויים להפוך ל'התנגשות ציוויליזציות‪'.‬‬
‫‪ ‬יש לציין כי תחייה אסלאמית היא אינה רק תופעה דתית‪ ,‬אלא גם תגובת נגד להשפעה המערבית‪ ,‬אשר נושאת מסרים לאומיים ותרבותיים‬

‫‪78‬‬
 ‫דתות בעולם המציאות‬
‫מושגים מרכזיים –‬

‫שאמאן )‪ – (shaman‬אדם שמייחסים לו יכולת להפעיל רוחות וכוחות על‪-‬טבעיים באמצעים פולחניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טוטם )‪ – (totem‬מושג המציין מינים של בעלי חיים או צמחים שמיוחסים להם כוחות על טבעיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫צורות שכיחות של דת בתרבויות קטנות –‬

‫טוטמיזם )‪ – (totemism‬אמונה דתית המייחסת תכונות אלוהיות לסוג כלשהו של בע"ח או צמח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנימיזם )‪ – (animism‬אמונה שהעולם מאוכלס ברוחות‪ .‬רוחות אלה עשויות להיות טובות או רעות‪ ,‬ויש בכוחן להשפיע על ההתנהגות‬ ‫‪‬‬
‫האנושית בדרכים שונות‪ .‬בתרבויות מסוימות מאמינים שרוחות גורמות למחלות ולשיגעון‪.‬‬

‫אמונה לפי מספר האלים –‬

‫מונותאיזם )‪ – (monotheism‬אמונה באל אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פוליתאיזם )‪ – (polytheism‬אמונה באלים רבים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דתות אתיות ‪ – religions( )ethical‬דתות המושתתות על אישיותו המוסרית של 'מורה גדול' (כמו בודהה‪ ,‬קונפוציוס‪ ),‬ולאו דווקא על‬ ‫‪‬‬
‫אמונה בישויות על‪-‬טבעיות‪.‬‬

‫הדתות המונותאיסטיות‬
‫העתיקה מבין השלוש‪ ,‬קיימת משנת ‪ 2000‬לפנה"ס (תקופת אברהם אבינו)‬ ‫‪‬‬ ‫יהדות –‬
‫‪ ‬קיבלו את התורה במעמד הר סיני ונבחרו על ידי האלוהים כעם הנבחר‬
‫בעלת מספר המאמינים הגבוה בעולם כיום‪ -‬מעל מיליארד‬ ‫‪‬‬ ‫נצרות –‬
‫‪ ‬שילבו תפיסות יהודיות רבות בנצרות‪ .‬בעצם ביססו את כל האמונה על התורה וניסו לחדש אותה‬
‫‪ ‬הפלגים העיקריים‪ -‬קתולים‪ ,‬פרוטסטנטים‪ ,‬אורתודוקסים‬
‫‪ ‬הדת השנייה בגודלה בעולם‪ -‬מיליארד מאמינים‬ ‫אסלאם –‬
‫חמש המצוות המוטלות על המוסלמים קרויות עמודי האסלאם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬השמעה חוזרת ונשנית של תמצית האמונה‪ ,‬כי אין אלוהים מלבד אללה‪ ,‬ומוחמד הוא שליחו‬
‫תפילה חמש פעמים ביום‬
‫‪ 3.‬מצוות צדקה לעניים‬
‫‪ 4.‬קיום צום הרמדאן‬
‫‪ 5.‬לנסות לעלות לרגל למכה‬

‫הדתות הפוליתאיסטיות‬
‫‪ ‬דת פוליתאיסטית הקיימת כ‪ -6000‬שנה‬ ‫הינדואיזם –‬
‫‪  750‬מיליון מאמינים‬
‫‪ ‬מאמינים בדוקטרינה של גלגול נשמות‪ -‬האמונה שכל היצורים החיים הם חלק מתהליך נצחי של לידה‪ ,‬מוות ותחייה‪.‬‬
‫‪ ‬מבוססת על שיטת הקסטות עם אמונה כי כל אדם נולד בעמדה מסוימת בהיררכיה חברתית ופולחנית הנקבעת עפ"י‬
‫אופי פעילויותיו בגלגולים הקודמים‪ .‬לכל קסטה יש מערכת של חובות וטקסים משלה‪ ,‬וגורלו של האדם בגלגולו הבא‬
‫תלוי בעיקר באופן שבו הוא ממלא את חובותיו בחייו הנוכחיים‪.‬‬

‫הדתות האתיות‬
‫עפ"י הבודהה אדם יכול להשתחרר ממעגל גלגול הנשמות אם יוותר על תשוקותיו‪ .‬הדרך לגאולה היא חיים של‬ ‫‪‬‬ ‫בודהיזם –‬
‫משמעת עצמית‪ ,‬מדיטציה ופרידה מהבלי העולם הזה‪.‬‬
‫תכלית הדת היא השגת הנירוונה‪ ,‬ההגשמה הרוחנית השלמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בודהה שלל את הפולחן ההינדואיסטי ואת משטר הקסטות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שואף להתאים את החיים האנושיים להרמוניה הפנימית של הטבע מתוך הדגשת ההערצה לקדמונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קונפוציוניזם –‬

‫‪79‬‬
 ‫פרק ‪ – 18‬ארגונים ורשתות (סיכום לא שלם)‬
‫ארגונים‬
‫ארגונים ורשתות ממלאים חלק ניכר מחיינו‪ ,‬והם אחד מהסמלים הבולטים של תהליכי המודרניזציה‪.‬‬

‫בעקבות הגלובליזציה השתנה האופי של הארגונים‪ ,‬וגם השתנו הקשרים החברתיים שאנו מקיימים אחד עם השני‪ .‬בפרק זה נבחן את הקשרים‬
‫הללו‪ ,‬ונתחיל עם הארגון הבירוקרטי ומאפייניו‪ ,‬ממשיכים עם ביקורות עליו‪ ,‬ומסיימים עם סוגיית הרשתות הארגוניות‪.‬‬

‫ארגון )‪ – (organization‬קבוצה של אנשים בעלי רשימת חברים מוגדרת‪ ,‬שמבצעת פעולות קולקטיביות מתואמות בכדי להשיג מטרה משותפת‪.‬‬

‫ארגונים הם לרוב קבוצות גדולות ואימפרסונליות (שמרבית חברי הארגון לא מכירים אחד את השני‪).‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות לארגונים‪ :‬תאגידים עסקיים‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬חברות ממשלתיות‪ ,‬מוסדות דת וכו‪'..‬‬ ‫‪‬‬
‫ארגון פורמלי הוא גוף המתוכנן באופן רציונלי להשיג את מטרותיו‪ ,‬בד"כ באמצעות כללים‪ ,‬תקנים ונהלים מפורשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ארגון בעל מטרות ממוקם בבניינים ובסביבות פיזיות שנבנו במיוחד כדי להשיג את מטרותיו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ארגונים משפיעים על התנהגותם של בני האדם ומעצבים אותה בדרכים מיוחדות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ארגונים כיום ממלאים תפקיד חשוב בחיינו ומעורבים בחיינו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬ילד הנולד כיום נרשם ע"י ארגון ממשלתי‪ ,‬הממשיך לאסוף עליו נתונים באופן פורמלי ע"י הממשלה עד יום מותו‪.‬‬
‫ארגונים יכולים לכפות עלינו תכתיבים שאין בכוחנו להתנגד להם‪ ,‬היות והם אחראים על עניינים הנוגעים לנו‪ ,‬ומעבירים את אותם‬ ‫‪‬‬
‫לשליטתם של פקידים ומומחים‪ ,‬שהשפעתנו עליהם מעטה‪.‬‬
‫‪ -‬למשל תשלום מיסים‪ ,‬ציות לחוקים‪ ,‬יציאה למלחמות וכו‪'..‬‬

‫בירוקרטיה )‪ – (bureaucracy‬המילה מורכבת משתי מילים בירו=משרד‪/‬שולחן כתיבה ‪ ,‬קרטיה=שלטון‪ .‬כלומר שלטון הפקידים‪.‬‬

‫הבירוקרטיה נפוצה ביותר כאמצעי עיקרי לניהול ארגונים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מערכות בהן קיימת ביורוקרטיה מכונות "ביורוקרטיות‪ ",‬ובעלי תפקידים הפועלים באופן ביורוקרטי מכונים "ביורוקרטים‪".‬‬ ‫‪‬‬

‫פוקו‪-‬‬
‫ארגונים מושתתים כולם על אותו עיקרון של ארגון פיזי‪ ,‬המלמד על יחסי העוצמה בחברה ומסייע לרסן את התנהגותם של ה'חוסים‪'.‬‬
‫המודל הבירוקרטי של ובר –‬

‫כתב בתפר שבין העידן הבתר‪-‬תעשייתי לעידן התעשייתי [בתר‪ -‬חקלאות ואדמה‪ ,‬עבודה במשקי הבית‪ ,‬האופי בטרם העידן האורבני היה‬ ‫‪‬‬
‫שכל בני המשפחה עוסקים באותה התעסוקה‪ .‬לעומת בעידן האורבניזציה אנשים עוברים לעיר‪ ,‬עוסקים במפעלים וחלה תעשיית שירותים‬
‫לצרכנים]‪.‬‬
‫ובר הוא המזוהה ביותר עם חקר הארגונים הבירוקרטיים‪ .‬הוא הגה ועיצב את הטיפוס האידיאלי של הבירוקרטיה‪ .‬מבחינתו של ובר‪ ,‬עם‬ ‫‪‬‬
‫הגעתן של אוכלוסיות גדולות לעיר כחלק מתהליך האורבניזציה‪ ,‬הפכה הבירוקרטיה לכלי הכרחי להתמודדות עם הצרכים המנהליים של‬
‫מערכות חברתיות בקנה מידה גדול‪ .‬לארגון הבירוקרטי לפי ובר קיימים מספר מאפיינים‪.‬‬
‫ובר ראה בארגון מוסד רציונלי שתורם לקידום החברה בעידן התעשייתי‪ .‬לדעתו‪ ,‬ארגון בירוקרטי יוכל להגשים ביעילות רבה את המטרות‬ ‫‪‬‬
‫לשמן הוא קם‪ .‬למרות הסכנות שקיימות בארגון כזה‪ ,‬כמו ההליך הדמוקרטי‪ ,‬ובר טען שזהו תשלום הכרחי שיש לשלם בעבור היעילות של‬
‫הארגון‪ .‬בגדול בכך הוא תמך‪.‬‬
‫סקירת מאפייני הטיפוס האידיאלי של הארגון הבירוקרטי עפ"י ובר ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬היררכיה – היררכיה ברורה של סמכויות‪ ,‬שלפיו מתחלקות משימות הארגון‪ .‬מדובר על פירמידה שמפעילה שרשרת פיקוד‪ ,‬אשר‬
‫בראשה נמצאים בעלי הסמכויות הגבוהות‪ ,‬אשר כל משרה שולטת ומפקחת על זו שמתחתיה‪.‬‬
‫‪ 2.‬כללים כתובים – הכללים הכתובים שולטים בהתנהגות ובהתנהלות של כל הפקידים בכל הרמות הארגוניות‪ .‬הכללים הללו חלים על‬
‫מרחב מקרים רחב‪ .‬היות ולא תמיד ניתן להקיף את כל התקריות האפשריות‪ ,‬לעיתים הכללים הללו נתונים לפרשנות‪.‬‬
‫‪ 3.‬הפקידים עובדים במשרות ומקבלים שכר עבור עבודתן – המשכורת מוגדרת וקבועה‪ ,‬והקידום בארגון מושתת על ותק ויכולת‪.‬‬
‫‪ 4.‬קיימת הפרדה בין משימותיו של הפרט בתוך הארגון לבין חייו האישיים – חייו האישיים של הפקיד מנותקים מפעילותו במקום‬
‫עבודתו‪ ,‬וגם מופרדים מהן מבחינה פיזית‪.‬‬
‫‪ 5.‬איש מחברי הארגון אינו הבעלים של המשאבים החומריים שהוא פועל עימם – הפקידים אינם הבעלים של המשרדים‪.‬‬
‫‪ 6.‬הפעילות בארגון מבוססת על יחסים משניים – כלומר היחסים אימפרסונליים‪ ,‬יחסים שבאים לקדם מטרה כלשהי‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫‪ 7.‬הפקידים בארגון מתמחים בדפוס עבודה מסוים – לכל אחד יש את הנישה שבה הוא מומחה בארגון‪.‬‬
‫הביקורות על המודל של ובר ‪ /‬דיספונקציות של המודל הבירוקרטי ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬פיטר בלאו ‪ /‬על יחסים לא‪-‬פורמליים – עסק בסוגיית אופי היחסים בארגון‪ .‬בעוד שובר התמקד טען שהיחסים הם משניים‬
‫ואימפרסונליים‪ ,‬חוקרים אחרים כמו בלאו התייחסו ליחסים הבלתי‪-‬פורמליים הראשוניים בארגון‪ .‬בלאו הוכיח שפקידים מתייעצים‬
‫באופן בלתי‪-‬פורמלי עם עמיתיהם שווי הדרגה לשם פתרון בעיות‪ .‬אותה התייעצות מאפשרת לפקידים לפתור בעיות מבלי להיתפס‬
‫כלא‪-‬מקצועיים בעיני הממונים עליהם‪ .‬לעיתים דווקא ההחלטות החשובות ביותר אינן מתקבלות בישיבות הפורמליות‪ ,‬אלא מתקבלות‬
‫בתקשורת בלתי‪-‬פורמלית‪ .‬ההתנהלות הבלתי‪-‬פורמלית מאפשרת גמישות ארגונית ויוצרת סביבת עבודה מספקת ומהנה יותר‪.‬‬
‫חלק משמעותי מתחושת הסיפוק והרצון להמשיך לעבוד במקום העבודה‪ -‬זה האנשים שנמצאים איתך בעבודה‪ .‬לעומת זאת כשיש‬
‫רק אלמנטים פורמליים ומתייחסים לעובד באופן קר ומנוכר זה מוריד את המוטיבציה לעובד‪ .‬האלמנט של הגיבוש הוא אלמנט מכריע‬
‫במקום העבודה‪ ,‬שאליו ובר אפילו לא מתייחס‪ .‬וקשרים בלתי‪-‬פורמליים בין פקידים עשויים להניב תוצאות התורמות לארגון כולו‪.‬‬
‫‪ 2.‬מאייר ורוואן ‪ /‬דרכי פעולה לא‪-‬פורמליות – כללים ונהלים פורמליים עשויים להיות רחוקים מדרך העבודה בפעולה‪ ,‬ולעיתים הם‬
‫משמשים כדי לתת לגיטימציה או הצדקת את דרך ביצוען של המשימות שצריכות להיעשות 'לפי הכללים‪ ',‬ולכן עובדים עלולים לקיים‬
‫את הנהלים רק למראית עין‪ ,‬זאת כדי להמשיך בעבודתם האמתית הנעשית בנהלים אחרים שהם פורמליים פחות‪ .‬הנהלים הלא‪-‬‬
‫פורמליים הללו מעניקים את הגמישות החסרה‪.‬‬
‫‪ 3.‬הבירוקרטיזציה המופרזת – לארגונים שונים יש כמות מידע עצומה על האזרח‪ ,‬באופן שיכול לשמש לפיקוח‪ ,‬למעקב ואף לדיכוי של‬
‫הפרט‪ .‬הארגונים אוגרים מידע רב מאוד על האדם באופן שעלול לאיים עליו‪ .‬קיים אח גדול ששומע ורואה מה שאנו עושים‪ -‬מבטל את‬
‫חופש הפרט‪ .‬אומרים שהארגונים יותר מידי נכנסים לפרטיות האדם‪ ,‬שולטים בו ואפילו מדכאים אותו‪ .‬במובן זה גדלה הסכנה של‬
‫השימוש במידע באופן שסותר את העקרונות של הדמוקרטיה‪ ,‬של הפרטיות וכו‪4. '.‬‬
‫ריצר ‪ /‬מושג המקדונליזציה – ההיגיון הבירוקרטי מחלחל יותר ויותר לכל תחומי החיים שלנו‪ ,‬ולכך עלולות להיות תוצאות הרסניות‬
‫כמו זיהום סביבתי‪ ,‬נזקים בריאותיים‪ ,‬חוסר הומניות ואנושיות‪.‬‬
‫‪ -‬האדם במובן הזה הופך להיות בורג קטן במערכת‪- .‬‬
‫[מקדונלדס‪ ,‬נייקי‪ ,‬קוקה קולה‪ -‬חברות שפרוסות בכל העולם‪ ,‬מביאות איתם תיעוש רב אשר מזהם את הסביבה‪ ,‬והניצול של כוח‬
‫האדם במוסדות הללו הוא ניצול מחפיר בו האדם משעובד במערכת‪ ,‬תנאי העבודה מאוד קשים‪ .‬הבנאדם הופך להיות חלק מפס‬
‫ייצור‪ ,‬הוא מאבד את זה‪ .‬מי שמטגן צ'יפס במקדונלדס יטגן כל היום שם את הצ'יפס]! ניכור האדם מתוצר עבודתו‪- .‬‬
‫באומן הראה איך ארגונים בירוקרטיים אפשרו מעשי זוועה כמו השואה ע"י השמדת מיליונים‪ .‬הבירוקרטיה הפרידה בין הפעולות‬
‫הבודדות לבין התוצאות‪ ,‬ובכך הסירה מאנשים את אחריותם המוסרית למעשיהם‪ ,‬לכל אחד היה רק תפקיד קטן‪.‬‬
‫‪ 5.‬מיכלס ‪ /‬חוק הברזל של האוליגרכיה –‬
‫[חוק הברזל של האוליגרכיה אומר שדווקא בארגונים דמוקרטים שאדם יכול לבחור את המועמדים והנציגים שלך‪ ,‬מה שקורה שאותה נציגות נבחרת פעם‬ ‫‪-‬‬
‫אחרי פעם ומשמרת את מעמדה‪ .‬קשה מאוד להחליף ראש עיר מכהן‪ .‬גם בארגונים דמוקרטים אותה מנהיגות משעתקת את עצמה‪ .‬כיצד זה קורה? ברגע‬
‫שהוא נבחר הוא נהיה מקושר ויש לו כוח לשעתק זאת‪ ,‬הוא ינסה לרצות את כולם וללכת על ביצים‪ -‬לא לעשות הרבה כדי לא לעצבן אף אחד‪ ,‬זאת כדי לדאוג‬
‫לתחת שלו‪ ,‬לעצמו ולכיסא שלו‪ .‬בפועל המנהיגות משעתקת את עצמה גם בדמוקרטיה‪ ,‬למרות האפשרות של ההמון לשנות]‪.‬‬
‫‪ -‬אוליגרכיה – שלטון מעטים על רבים‪- .‬‬
‫מיכלס מתאר תופעה שמתרחשת בחברה שנשלטת על ידי ארגונים דמוקרטיים‪ .‬באותה סביבה אנחנו מגלים שהעוצמה נמצאת‬
‫בראש הפירמידה‪ ,‬המנהיגות במשך הזמן דואגת לאינטרסים של עצמה‪ ,‬ואילו ההמון ושאר הפקידות שאמורה לבחור את‬
‫המנהיגות‪ ,‬ממשיכה לתמוך במנהיגות הקיימת ובכך למעשה פוגעת ביכולת הביקורתיות והשינוי‪ .‬הסיטואציה הזו נגרמת בשל‬
‫אדישות הבוחרים‪ ,‬ועל כך הוא מתריע‪ -‬הוא אומר לגלות ביקורתיות‪ ,‬ותדאגו לדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ -‬ביקורת כי ובר אומר שמדינה עובדת ביעילות‪ ,‬אך מיכלס אומר שאומנם היעילות אך יעילות זו מקדמת את ראש המנהיג ולא‬
‫תורמת לנו ההמון‪ .‬החוק בארה"ב מגביל את הנשיא ל‪ 2‬קדנציות‪.‬‬
‫‪ 6.‬רוברט מרטון ‪ /‬ריטואליזם בירוקרטי –‬
‫‪ -‬הכללים נשמרים בכל מחיר‪ ,‬גם אם עשוי להיות פתרון יעיל יותר ‪ /‬מוסרי יותר‪.‬‬
‫‪ -‬מרתון הזהיר מפני מצב שבו השמירה על הכללים תהפוך לעיקר‪ ,‬בעוד שהמטרה לשמה נכתבו הכללים הללו‪ -‬תישכח ותיזנח‪.‬‬
‫‪ -‬במילים אחרות‪ -‬מקרים שדורשים טיפול מיוחד ושיקול דעת‪ ,‬אינם מתיישבים היטב עם הנעשה בארגונים בירוקרטיים‪.‬‬
‫‪ -‬בפועל הארגון אמור להיות יעיל ולספק את המטרות‪ ,‬אך אפשר לראות שהנהירה אחרי הכללים היא שגורמת לזניחת המטרות‪- .‬‬
‫סיטואציה שיש ארגון בעל מטרה (למשל קופ"ח בעל מטרה לדאוג לבריאות‪ ,‬או בנק לתת שירות כספי לזולת‪ ,‬ביטוח לאומי לתת לנו‬
‫זכויות‪ ),‬אך בגלל הדבקות בנהלים ובתקנות‪ ,‬לפעמים שוכחים את מטרת העל ודבקים בריטואל‪ .‬הפקיד דבק בכללים ושוכח‬
‫את המטרה שלשמה הוא והארגון נמצא‪.‬‬
‫‪ -‬לבוא לבנק דפק בדלת וסגרו לו בפנים‪.‬‬
‫‪ 7.‬ברנס וסטוקר ‪ /‬גמישות במקום היררכיה – טוענים שהארגונים המכניסטים‪ ,‬בהם יש שרשרת פיקוד היררכית שעובדת מלמעלה‬
‫למטה‪ ,‬יכולים להיות טובים לצורות ייצור מאוד מסורתיות‪ ,‬אך כיום בארגונים דרושה גמישות וחדשנות‪ ,‬ולכן הארגון הבירוקרטי פחות‬
‫יעיל‪ ,‬והיום יותר מתאים מבנה אורגני‪ -‬כלומר מבנה רופף יותר‪ ,‬שלא בצורת פירמידה‪ ,‬ללא צורה מוגדרת של תחום אחריות‪ ,‬יש צורך‬

‫‪81‬‬
 ‫שכל חברי הארגון ייקחו חלק בהחלטות‪ ,‬שהתקשורת תזרום בנתיבים רבים‪ .‬מבנה ארגוני כזה אורגני שהוא נזיל יותר יהיה פתוח‬
‫יותר לחידושים שרלוונטיים לתקופתנו‪.‬‬
‫יש הבדל בין מפעל טקסטיל מסורתי‪ ,‬לבין מפעל הייטק‪ -‬ההבדל הוא חשיבה‪ ,‬יצירתיות‪ -‬צריך לצאת ממסגרות כדי לחשוב אחרת‬ ‫‪-‬‬
‫ולייצר אחרת‪ ,‬ולכן ארגונים בתקופתנו הם פחות היררכיים ומסודרים ויותר גמישים‪ ,‬ואז גם התוצאה היא שהמטרות יותר‬
‫גמישות ונזילות‪.‬‬
‫‪ 8.‬מישל פוקו ‪ /‬ביקורת המתרכזת בסביבה הפיזית של הארגונים – טוען שאם נסתכל על הארגונים בחברה המודרנית‪ ,‬נמצא שהם‬
‫דומים אחד לשני במספר היבטים‪ .‬הוא אומר שהארגון ועיצובו הפיזי מושתתים על עקרונות פיקוח שדומים לאלו של בתי כלא‪ .‬כלומר‬
‫הם נבנים כדי לאפשר שליטה מרבית בהתנהגות ובהתנהלות של העובדים‪ .‬הוא קרא לצורה זו של המבנה‪ -‬פנאופטיקון‪.‬‬
‫‪ -‬פנאופטיקון – דגם שמבוסס על מבנה של בית כלא‪ ,‬שבמרכזו מגדל פיקוח‪ .‬המבנה הזה מתוכנן כדי לחשוף את האסירים באופן‬
‫מתמיד לעיני השומרים‪ ,‬בעוד שאת השומרים עצמם לא ניתן לראות‪ -‬עמדתם מכוסה‪ .‬כלומר האסירים לא יודעים מתי צופים‬
‫בהם‪ ,‬ולכן הם חייבים להתנהג כראוי כל הזמן‪ .‬פוקו מקשר את זה לארגונים‪ -‬הוא אומר שאותם עקרונות הפיקוח‪ ,‬המכוונים‬
‫לתצפית ולתיקון התנהגות בלתי‪-‬הולמת‪ ,‬משתקפים גם בארגונים בימינו‪ .‬העובדים מצויים תחת העין הבוחנת של המנהלים אשר‬
‫כל הזמן עוקבים אחרי העובדים‪.‬‬
‫‪ -‬יש לזה כל הזמן דוגמאות כמו מצלמות‪ ,‬או פיקוח על מיילים ותקשורת‪ ,‬או חללי קוביות שקופות שיראו מה קורה‪.‬‬
‫‪ -‬ככל שהאדם יורד בדרגה‪ ,‬כך המעקב עליו נעשה יותר צמוד‪.‬‬
‫‪ -‬מעקב יכול להיות בצורות שונות‪:‬‬
‫א‪ .‬השגחה ישירה של הממונים – הממונים משגיחים על הכפופים להם‬
‫ב‪ .‬ניהול תיקים המתעדים את חיי העבודה – מסמכים כתובים המהווים מעקב סמוי מהעין‪ .‬כולל קו"ח‪ ,‬נתוני רישום‪ ,‬ניתוח אופי‬
‫ג‪ .‬פיקוח עצמי – האנשים משנה ומגביל התנהגותו כי הם משערים שהם נתונים למעקב‬

‫השינוי באופי של הארגונים‬

‫יש היום שינוי באופי של הארגונים בעקבות הביקורות שהוצגו‪ ,‬חוקרים רבים מסכימים שהדגם של ובר כבר פחות מתאים ורלוונטי לתיאור‬
‫ההתנהלות של ארגונים בימינו‪ .‬דגם חלופי לדגם של ובר נקרא הדגם היפני‪.‬‬

‫הדגם היפני –‬

‫הדגם השכיח ביפן‬ ‫‪‬‬

‫מרבית השינויים שאנו מדברים עליהם התחילו בכלכלה היפנית אחרי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬והפכו את כלכלת יפן לכלכלה משגשגת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נסקור את מאפייני הדגם היפני ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬קבלת ההחלטות היא מלמטה למעלה – (בניגוד לובר שהיה הפוך‪ ).‬יש כל הזמן התייעצויות עם העובדים הזוטרים‪ ,‬כי הם‬
‫מרגישים את השטח‪.‬‬
‫‪ 2.‬פחות דגש על התמחות – העובדים רוחשים ניסיון מלמטה ברמת השטח‪ ,‬ומטפסים לאט לאט בסולם הדרגות‪ .‬כלומר עובד לא‬
‫נשאר באותה עבודה באופן קבוע‪ ,‬אלא מתנסה בשלל עבודות בארגון‪.‬‬
‫‪ 3.‬ביטחון תעסוקתי – התעסוקה בארגון היא לכל החיים‪ ,‬אין מאבק על מקום עבודה‪ ,‬ואין תחרות על קידום‪.‬‬
‫‪ 4.‬הייצור הוא ייצור קבוצתי – העבודה נעשית בצוותים‪ ,‬וההצלחה נחשבת כהצלחה של הצוות ולא של יחידים בארגון‪.‬‬
‫‪ 5.‬שילוב בין עבודה לבין חיים פרטיים – התאגיד דואג למרבית הצרכים של העובד‪ ,‬כמו דירה‪ ,‬הלוואות‪ ,‬חינוך לילדים‪ ,‬והעובד‬
‫בתמורה מעניק לארגון את הנאמנות שלו ורואה בארגון כמשפחה שלו‪ .‬רלוונטי גם למאפיין הבא‪-‬‬
‫‪ 6.‬נוצר קשר אישי בין העובד לבין הארגון – העובד חש קונצנזוס והסכמה עם הארגון‪ ,‬שותף לארגון‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הדגם היפני שונה מהדגם המערבי‪ ,‬שהמערבי יותר סמכותי והיררכי אשר מדגיש פריון בעבודה ותחרותיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רשתות‬
‫רשת חברתית – רשת של קשרים חברתיים שנוצרים בין יחידים ובין קבוצות‪ .‬ברשתות שלנו אנחנו מכירים אנשים ישירים באופן ישיר או באופן‬
‫עקיף‪.‬‬

‫לרוב היא תורכב מאנשים בעלי סטטוסים חברתיים דומים‪.‬‬ ‫אם מדובר ברשת צפופה ו‬

‫לעומת זו‪ ,‬חוקר בשם גרנובטר דיבר על כך שקיימים רשתות בעלי קשרים חלשים‪ ,‬הכוונה היא קשרים לצורך קידום מטרה מסוימת‪ ,‬שפחות‬
‫מערבים רגשות‪ .‬למשל רשת החברתית העסקית ‪ LinkedIn-‬הקשרים אינם חזקים‪ ,‬לא מכירים אופי וכו‪ ',‬ולכן רשתות אלה מאוד יעילות במציאת‬
‫עבודה‪ ,‬כי זוהי המטרה‪ .‬או בקידום מחאה חברתית כמו קבוצת הקוטג' של המחאה בפייסבוק‪.‬‬

‫חשוב להבין שלא לכולם יש את אותה השפעה ברשת‪ ,‬ואת אותה נגישות לרשתות‪.‬‬
‫‪82‬‬
 ‫למשל‪ ,‬מחקרים מוכיחים כי נשים לעיתים מודרות מרשתות חברתיות שעוסקות בקבוצות של פוליטיקה ותעסוקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫רשתות חברתיות הם בהיבטים שונים‪ :‬למשל תעסוקתיות‪ ,‬לימודיות‪ ,‬קשרי משפחה‪ ,‬נושא פוליטי‪ .‬כלומר רשתות באות בצורות שונות ומובנים‬
‫שונים‪ ,‬לפעמים הם באים בחזק או בחלש‪.‬‬

‫הרשת היא מאוד משמעותית ליכולות החברתיות של בני האדם‪.‬‬

‫זה מראה שהחברה שלנו היא הרבה פחות מאורגנת ומסודרת והיררכית ממה שובר תיאר‪.‬‬

‫קסטלס‪ :‬המשמעות החברתית של רשת – בזכות ההתפתחות של טכנולוגיות המידע (בראש ובראשונה האינטרנט) הפכו הרשתות למבנה‬
‫הארגוני המכריע של תקופתנו‪ .‬הארגונים הרשתיים גמישים יותר‪ ,‬ויכולים להסתגל לשינויים‪ ,‬מה שמקנה להם יתרון על פני ארגונים אחרים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ארגונים רבים הבינו שיש חיסרון בכך שהם עובדות באופן עצמאי ושהם מסתמכות רק על המבנה הארגוני שלהם‪ ,‬ולכן ארגונים מבססים‬
‫יותר ויותר עבודה ברשת עם ארגונים אחרים‪.‬‬

‫לדבריו ארגונים שאינם משתייכים לרשתות יתקשו להחזיק מעמד‪ .‬לדעתו (וזה מחבר לובר‪ )-‬צורת הארגון הרשתית‪ ,‬מסמנת את ההתפוררות של‬
‫המבנה הבירוקרטי עליו דיבר ובר‪.‬‬

‫דוגמא‪" :‬אם נפזר את המאגרים הביטחוניים‪ ,‬יהיה אפשר לתפקד ביעילות רבה יותר ולא להיות מושבתים מטיל אחד‪ ,‬ולכן הרשת היא מבוזרת ולא‬
‫נמצאת במקום אחד‪ .".‬הבירוקרטיה לא עזרה להם להגן על עצמם‪ ,‬והם פנו לאפיקים אחרים בהם הטכנולוגיה משמשת ככלי שעוזר להגמיש את‬
‫מערכות החשיבה והביצוע‪.‬‬

‫שינה גם את האופן התעסוקתי לגמרי‪ -‬אנשים יכולים ללמוד ולעבוד דרך המחשב‪.‬‬

‫‪83‬‬
 ‫פרק ‪ – 21‬סטייה‬
‫מהי סטייה ומושגי יסוד‬
‫סטייה )‪ – (deviance‬אי‪-‬ציות למערכת נתונה של נורמות שמקובלות על מספר ניכר של בני אדם בחברה ובקהילה‪.‬‬

‫סטייה אינה אלמנט אובייקטיבי‪ .‬יש נורמות שהם כללי התנהגות מקובלים בחברה‪ ,‬ואדם שמפר את אותם כללים נחשב כסוטה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר מגדירים מה נחשב סטייה‪ ,‬מגדירים בו זמנית גם מה אינו נחשב סטייה‪ ,‬וכך לומדים מהן אמות המידה המשותפות בחברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחברות ותרבויות שונות הנורמות הם אחרות‪ ,‬היות והסטייה תלוית קונטקסט תרבותי‪-‬חברתי [הקשר‪].‬‬ ‫‪‬‬

‫סנקציה )‪ – (sanction‬תגובה חברתית של אחרים להתנהגות של יחיד או של קבוצה‪ ,‬שתכליתה להבטיח ציות לנורמה נתונה‪.‬‬

‫הסנקציה היא בעצם תגובה חברתית שבאה בעקבות קיום או אי‪-‬קיום של נורמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקיד הסנקציות זה לעודד קיום וציות לנורמה‪ .‬כלומר אחראי להמשך קיומה של הנורמה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הבחנה בין 'סנקציה חיובית' לבין 'סנקציה שלילית' ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬סנקציה חיובית ‪ – sanction( )positive‬תגובת סנקציה שמעניקה תגמול תמורת קיום הנורמה‪ .‬בעצם חיזוק להתנהגות רצויה‪.‬‬
‫‪ ‬סנקציה שלילית ‪ – sanction( )negative‬תגובת סנקציה המטילה עונש על האדם‪/‬קבוצה עקב הפרת הנורמה‪ .‬בעצם ניסיון למגר‬
‫התנהגות לא‪-‬רצויה‪ .‬לדוג' כאשר אדם גונב‪ ,‬רשויות האכיפה יכניסו אותו למעצר‪.‬‬

‫הבחנה בין 'סנקציה פורמלית' לבין 'סנקציה בלתי‪-‬פורמלית' ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬סנקציה פורמלית ‪ – sanction( )formal‬סנקציה המופעלת ע"י רשות כלשהי המבטיחה ציות למערכת מוגדרת של נורמות‪.‬‬
‫‪ -‬חוק הוא סנקציה פורמלית המוגדרת ע"י ממשלה ככלל או כעיקרון שהאזרחים חייבים לקיימו‪ ,‬והוא מופעל כנגד המפרים אותו‪.‬‬
‫‪ -‬לרוב הסנקציות הפורמליות מיושמות ע"י בתי משפט ובתי כלא‪ ,‬ומוגדרות ע"י מוסדות ממשלתיים‪.‬‬
‫‪ ‬סנקציה לא‪-‬פורמלית ‪ – sanction( )informal‬תגובה ספונטנית ולא‪-‬מאורגנת לאי‪-‬ציות‪ .‬סנקציה שאיננה מעוגנת בחוק‪.‬‬
‫‪ -‬למשל כאשר קהל ספורט שורק בוז‪ ,‬או ילד שעושים עליו חרם בכתה‪.‬‬
‫‪ -‬למשל אדם שמשמיע הערה גזענית או בוטה ומקבל תגובות לא אוהדות מעמיתיו לעבודה‪.‬‬

‫פשיעה )‪ – (crime‬התנהגות נון‪-‬קונפורמיסטית (לא צייתנית) המפרה את החוק הפלילי‪.‬‬

‫ההבדל בין סטייה לפשיעה‪ :‬סטייה ופשיעה אינן אותם תופעות‪ .‬אומנם כל פשיעה היא סטייה‪ ,‬אך לא כל סטייה היא פשיעה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תת‪-‬תרבות סוטה ‪ – subculture( )deviant‬תת‪-‬תרבות שחבריה דוגלים בערכים השונים באופן מהותי מאלו של רוב החברה‪.‬‬

‫תת‪-‬תרבות )‪ – (subculture‬חלק מהאוכלוסייה הנבדל מכלל החברה בדפוסיו התרבותיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המושג תת‪-‬תרבות מתקשר מאז לידתו עם המושג סטייה ובכך בכל פעם שמוגדרת קבוצה מסוימת כתת‪-‬תרבות היא באופן אוטומטי‬ ‫‪‬‬
‫מוגדרת כקבוצה שחבריה סוטים מהנורמות המקובלות על התרבות הקונפורמית הכללית‪.‬‬

‫קרימינולוגיה )‪ – (criminology‬נושא בין‪-‬תחומי המתמקד בעיקר בצורות התנהגות האסורות עפ"י החוק הפלילי‪ .‬הקרימינולוגים מתעניינים לרוב‬
‫בטכניקות של מדידת פשיעה‪ ,‬במגמות בשיעורי הפשיעה ובדרכי מדיניות המיועדת להפחתת הפשיעה‪.‬‬

‫הסוציולוגיה של הסטייה ‪ – deviance( of )sociology‬תחום המבקש להבין מדוע התנהגויות מסוימות נתפסות בעיני רבים כסטייה‪ ,‬וכיצד‬
‫מיושמים מושגי הסטייה האלה על קבוצות אנשים בחברה‪.‬‬

‫‪84‬‬
 ‫תיאוריות סוציולוגיות של סטייה ופשיעה‬
‫בהרבה מהמקרים חקר הסטייה מפנה את תשומת לבנו גם לסוגיית העוצמה והקשרים מעמדיים‪ .‬עלינו לזכור מי קובע את הכללים ומכתיב את‬
‫הנורמות‪ ,‬ולפיכך מי מגדיר מה נחשב סוטה‪.‬‬

‫התיאוריות השונות נחלקות ל‪ -4‬הקבוצות לפי הפרדיגמות‪:‬‬

‫התיאוריות הפונקציונליסטיות רואים בסטייה תוצר של מתחים מבניים והיעדר וויסות מוסרי בתוך החברה‪ .‬אם שאיפותיהם של יחידים‬ ‫‪‬‬
‫וקבוצות אינן תואמות את המשאבים שהחברה מעמידה לרשותם‪ ,‬הפער שבין השאיפות לבין הגשמתן ישתקף בנטיות סוטות של חלק‪.‬‬
‫התיאוריות האינטראקציוניסטיות מתמקדים בסטייה כנובעת מתהליך של הבנייה חברתית ע"י הבניית פרשנויות ליחסי גומלין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיאוריות הקונפליקטואליות‬ ‫‪‬‬
‫תיאוריות אחרות‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריות פונקציונליסטיות‬
‫תיאוריית הסטייה של דירקהיים –‬

‫סטייה עקב אנומיה – כאשר מתקיים מצב של היעדר אמות‪-‬מידה‪ ,‬וחוסר בהירות של נורמות מוסריות‪ ,‬אנשים מסוימים חשים‬ ‫‪‬‬
‫מבולבלים‪ ,‬ועלולים לסטות‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' האוכלוסייה האתיופית בארץ מתאפיינת בשיעורים גבוהים מהממוצע של אלימות‪ ,‬וניתן להסביר זאת ע"י כך שאנשים אלו הגיעו‬
‫מחברה מסורתית בעלת נורמות ברורות‪ ,‬וכאשר היגרו לישראל נתקלו בחברה מודרנית עם מערך נורמות אחר לגמרי‪ ,‬מה שיצר מצב של‬
‫חוסר בהירות (אנומיה) שיצר סטייה‪ ,‬כמו רציחות במשפחה‪ ,‬היות והיו רגילים לחברה פטריארכלית שהגבר שולט על האישה בכוח‬
‫סטייה היא עובדה חברתית – עובדות אלה שולטות בהתנהגות הפרטים בחברה‪ ,‬ללא יכולת של הפרטים לשלוט בהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬לפי תפיסה זו המציאות החברתית אינה תוצר מעשה אדם‪ ,‬אלא תוצר עובדות חברתיות מוכתבות (ענן שמכוון את פעולות הפרטים‪).‬‬
‫סטייה היא פונקציונלית – סטייה חשובה לכל חברה היות והיא ממלאת שתי פונקציות חשובות (תופעה מתקיימת משמע בעלת פונקציה‪):‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬הפונקציה ההסתגלותית – הסטייה יכולה להחדיר לחברה רעיונות ואתגרים‪ ,‬ולהוות גורם שמחולל שינויים חברתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫‪ -‬לדוגמא כשאסיר בורח מבית הסוהר‪ ,‬הבריחה אומנם מביכה את המערכת‪ ,‬אבל האירוע גורם לשינוי‪ ,‬שדרוג ושיפור נהלים‪.‬‬
‫‪ -‬בעצם כשהסטייה מתרחשת אנו קוראים לתיקונה ובכך משפרים את החברה וגורמים לשינוי חברתי‪.‬‬
‫‪ 2.‬הפונקציה של צדק‪-‬מאחד – הסטייה תורמת לשמירת הגבולות בין ההתנהגות הטובה להתנהגות הרעה‪ .‬המעשה של הסטייה‬
‫יכול לעורר תגובה קולקטיבית שמחזקת את הסולידריות החברתית‪ ,‬ומבהירה את הנורמות החברתיות‪.‬‬
‫‪ -‬דוג‪ '-‬בתורה חל איסור מוחלט על התאבדות‪ ,‬ואנו בחברה היהודית קוברים את המתאבדים מחוץ לגדר‪ -‬כך יעשה לאיש‬
‫שהפר את הנורמה‪ .‬מדגיש את ההבדל בין טוב לרע‪ .‬זוהי סנקציה שלילית חריפה‪.‬‬
‫‪ -‬דוג' נוספת זה האנס בני סלע‪ -‬הסטייה שלו חידדה מה טוב ומה רע‪- .‬‬
‫התחושה הזו של מה טוב ומה רע היא תחושה מלכדת‪ ,‬כי כל מי שעושה את הטוב ירגיש את הלכידות‪ -‬יש רכיב אינטגרטיבי‬
‫דירקהיים טוען שאיננו אמורים לשאוף לחיסולה המוחלט של הסטייה‪ ,‬אלא לשמירת הסטייה בגבולות שאפשר להשלים עימם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריית הסטייה של מרטון –‬

‫הסטייה נוצרת עקב פער בין הנורמות והערכים התרבותיים לבין החלוקה האי‪-‬שוויונית של ההזדמנויות הלגיטימיות בחברה והאמצעים‬ ‫‪‬‬
‫להשיג את מה שהערכים מקדשים‪.‬‬
‫‪ -‬חקר את החברה האמריקנית וניסה להסביר מדוע רוב הפשעים לשם רווח כספי נעשים ע"י המעמד הנמוך‪ .‬הוא מצא כי בחברה‬
‫האמריקאית הקפיטליסטית ערך העושר וההצלחה החומרית (צבירת הון) נתפס כערך עליון וזהו החלום האמריקאי שכולם שואפים‬
‫אליו‪ ,‬אולם עבור חלק גדול מהאוכלוסייה החלום נותר רחוק ובלתי‪-‬מושג‪ ,‬היות ולא לכל אחד יש את האמצעים והיכולות להשיג את‬
‫המטרה הזו (כלומר יש העדר בהזדמנויות להצלחה‪ ),‬עובדה שגורמת לאנומיה (מצב בו החברה אינה מספקת הדרכה מוסרית לפרט)‬
‫וללחץ אותו חווים אנשים שאינם מצליחים להשיג את הערכים המושרשים בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬מי שאינם מצליחים להגיע להישגים חומריים נחשבים כאשמים באי‪-‬הצלחתם‪ ,‬מה שיוצר לחץ עז לנסות להתקדם בכל דרך שהיא‪,‬‬
‫בין היא לגיטימית ובין אם לא‪ ,‬ומצב זה הוא שיוצר סטייה‪.‬‬
‫מרטון זיהה חמש תגובות אפשריות לפער שבין הערכים והמטרות החברתיות לבין האמצעים והנורמות להשגתן‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬הדפוס הקונפורמי – אנשים שמקבלים הן את המטרות והערכים המקובלים‪ ,‬והן את האמצעים הקונבנציונליים למימושן‪.‬‬
‫‪ -‬דפוס זה מאומץ ע"י מרבית האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ -‬עפ"י הדוגמא האמריקאית הקונפורמיים מפנימים בחיברות את ערך העושר‪ ,‬והם משתמשים באמצעים המקובלים לכך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬כדי להיות עשיר אני ארכוש השכלה ואלך ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬אעבוד קשה‪.‬‬
‫‪85‬‬
 ‫‪ -‬בנוסף לדפוס זה‪ ,‬קיימים עוד ארבעה דפוסי סטייה‪ ,‬של אותם אנשים שאינם מצליחים לדבוק במטרות ובאמצעים להשיגם‪.‬‬
‫‪ 2.‬הדפוס החדשני – אנשים שמאמצים את המטרות והערכים‪ ,‬אך לא את האמצעים להשגתם‪.‬‬
‫‪ -‬אנשים אשר פונים לאמצעים לא‪-‬לגיטימיים או לא‪-‬חוקיים כדי לממש את המטרות‪ .‬כמו למשל‪ ,‬כדי להיות עשיר הם גונבים‪- .‬‬
‫החדשנים מבינים את החשיבות של הצלחה חומרית‪ ,‬אך לא יכולים לדבוק באמצעים הלגיטימיים ולכן מחפשים דרכים‬
‫עקיפות כמו גניבה‪ ,‬הימורים‪ ,‬הלבנת הון וכד‪'..‬‬
‫‪ 3.‬הדפוס הריטואליסטי – מאמצים את האמצעים והנורמות‪ ,‬אבל זונחים את המטרות והערכים שלשמן הם מקיימים את הנורמות‪.‬‬
‫‪ -‬מבחינתם יש לציית לכללים בשל עצם קיומם‪ ,‬ולעשות זאת באופן כפייתי ועיוור‪ ,‬מבלי לנסות לראות את התמונה הרחבה‪.‬‬
‫הם בעצם נוהגים כמו רובוטים‪.‬‬
‫‪ -‬דוג' לכך הוא הפקיד הבירוקרטי‪ ,‬או אדם המקדיש את חייו לעבודה משעממת על אף השכר הנמוך וסיכויי קריירה קלושים‪.‬‬
‫‪ -‬הריטואליסט סוטה‪ -‬כי אמנם הוא לא ייכנס לכלא‪ ,‬אך הוא גם לא יתפקד באופן טוב בחברה‪.‬‬
‫‪ 4.‬הדפוס הנסגני – אנשים ששכחו ונטשו את המטרות ואת האמצעים להשגתן‪ ,‬ו'נשרו' בעצם מהזרם המרכזי של החברה‪.‬‬
‫‪ -‬דוג' לכך זה אלכוהוליסטים‪ ,‬נרקומנים‪ ,‬הומלסים‪ ,‬מובטלים כרוניים‪ ,‬אנשים המאכלסים בתי חולים לחולי נפש וכו‪'..‬‬
‫‪ -‬אנשים אלה אינם ממלאים כל תפקיד בתפקודה של החברה‪.‬‬
‫‪ 5.‬הדפוס המרדני – המרדנים זונחים את המטרות ואת האמצעים להשגתם‪ ,‬ובמקומם מכוננים ומבנים מטרות ואמצעים אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬המרדנים‪ -‬זונחים את האמצעים והמטרות‪ ,‬אך מקדשים מטרות ואמצעים ערכים‪.‬‬
‫‪ -‬למשל ילדי הפרחים ההיפים בארה"ב‪ -‬ערך העושר החומרי לא עניין אותם‪ ,‬והם רצו לקדם ערכים של אהבה‪ ,‬חופש וכו‪'.‬‬
‫מטרות וערכים חדשים אלו גרמו להם לפעול בנורמות ודרכים אחרות‪ ,‬כמו עישון חומרים‪ ,‬מחייה בקומונות וכד‪ '..‬הם זנחו‬
‫את המטרות והאמצעים הרווחים בחברה‪ ,‬אך מקדמים מטרות ואמצעים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬מרטון הוא חוקר סטרוקטורליסטי‪ ,‬הוא בחן את הסטייה דרך המבנה החברתי‪ .‬כלומר‪ ,‬מתחים במבנה החברתי הם היוצרים את הסטייה‪.‬‬
‫‪ ‬ביקורות‪:‬‬
‫‪ ‬העדר הזדמנויות להצלחה הוא גורם חשוב לפעילות פלילית‪ ,‬אך מרבית האנשים נוטים להתאים את שאיפותיהם למה שנראה‬
‫להם מציאותי‪ ,‬ורק מיעוט פונה לפשיעה‪.‬‬
‫‪ ‬קיימים גם פשעים במעמד הגבוה כמו פשעי צווארון לבן‪ ,‬מעילות‪ ,‬הונאות והתחמקות מתשלום מיסים‪.‬‬

‫אמצעים‬ ‫מטרות‬ ‫הדפוס‬ ‫נורמטיבי ‪ /‬סוטה‬

‫נורמות‬ ‫ערכים‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫קונפורמיזם‬ ‫דפוס נורמטיבי‬
‫–‬ ‫‪+‬‬ ‫חדשנות‬
‫‪+‬‬ ‫–‬ ‫ריטואליזם‬
‫דפוסי סטייה‬
‫–‬ ‫–‬ ‫נסגנים‬
‫‪±‬‬ ‫‪±‬‬ ‫מרדנות‬

‫קאי אריקסון‪ :‬אפשר לאמוד את יכולתה של קהילה להתמודד‬

‫עם סטייה עפ"י מספר תאי הכלא‪ ,‬מיטות בתי החולים‪ ,‬מספר‬
‫השוטרים‪ ,‬הפסיכיאטרים ובתי משפט שלה‪.‬‬
‫רתה של הגדרת הסטייה‪ :‬הגדרה מחדש מהי סטייה באופן‬
‫המוציא מההגדרה צורות התנהגות רבות שקודם לכן היו‬
‫טבועות בהן סטיגמה‪ .‬גורם לשינוי בתיוג‪ ,‬ולהעלאת רמת‬
‫הפשיעה הנסבלת והנורמלית‪.‬‬

‫תיאוריות אינטראקציוניסטיות‬
‫גישת התיוג ‪– theory( )labeling‬‬

‫‪ ‬התיאוריה מסבירה איך המונחים בהם משתמשים כדיי לסווג בני אדם‪ ,‬משפיעים על הזהות העצמית וההתנהגות שלהם‪.‬‬
‫‪ -‬מתקשר לסטריאוטיפים ולנבואה שמגשימה את עצמה‪.‬‬
‫‪ ‬לפי התיאוריה הסטייה מוגדרת מתוך יחסי הגומלין בין פרטים וקבוצות‪ ,‬לכן אם ברצוננו להבין מהי סטייה אנו צריכים לשאול את עצמנו‬
‫מדוע אנשים מסוימים מתויגים כסוטים‪ ,‬ומהי המשמעות והפרשנות החברתית המוענקת לסטייה זו‪.‬‬
‫‪ ‬התיוג נעשה עפ"י רוב ע"י בעלי העוצמה בחברה וע"י כוחות החוק והסדר‪ ,‬אשר מסוגלים לכפות הגדרות חברתיות מוסריות על אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬התיוג נעשה בד"כ ע"י החזקים עבור החלשים‪ ,‬ע"י העשירים עבור העניים‪ ,‬ע"י מבוגרים עבור צעירים‪ ,‬ע"י קבוצת הרוב עבור המיעוט‪.‬‬
‫‪ -‬אם ילדים הורידו תפוזים מהפרדס של השכנים‪ ,‬יגידו עליהם שהם שובבים‪ .‬אבל אם יבואו ילדים ויעשו אותו דבר משכונת עוני‪ ,‬יכנו‬
‫אותם כעבריינים ופושעים‪ ,‬וגנבים‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר שאדם מתויג כסוטה‪ ,‬הסטיגמה מלווה אותו בכל אשר ילך‪ ,‬ואנשים פוטנציאליים יתייחסו אליו בחוסר אמון‪.‬‬

‫‪86‬‬
 ‫הווארד בקר ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התנהגות סוטה אינה הופכת אדם לסוטה‪ .‬תהליכים אחרים משפיעים על תיוג או אי‪-‬תיוג האדם כסוטה‪ ,‬שיוצרות את הזהות הסוטה‪.‬‬
‫‪ ‬במאמרו 'חניכותו של מעשן המריחואנה' טען כי הפיכתו של אדם למעשן מריחואנה תלויה בהתקבלותו לתת‪-‬התרבות‪ ,‬בקיום קשרים‬
‫קרובים עם משתמשים מנוסים‪ ,‬וביחסו למי שאינם משתמשים‪.‬‬
‫‪ -‬העישון היווה כקלף כניסה לחבורה‪ ,‬והגדיר את היחס בין המעשנים לבין הלא‪-‬מעשנים‪.‬‬
‫‪ -‬בתוך קבוצת המעשנים‪ ,‬העישון היה פעילות נורמטיבית וקונפורמיסטית‪ ,‬ואילו סוטה ונון‪-‬קונפורמיסטית בחברה הכללית‪.‬‬
‫‪ -‬במשפחת פשע המצב דומה‪ -‬אדם נולד לנורמות המשפחתיות אשר הוא קונפורמי לערכים אלו‪ ,‬אך סוטה בחברה הכללית‪.‬‬
‫‪ ‬אדווין למרט ‪:‬‬
‫‪ ‬תיוגו של אדם משפיע לא רק על האופן שבו אחרים רואים אותו‪ ,‬אלא גם על האופן שבו הוא רואה את עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬התנהגות של סטייה היא שכיחה‪ ,‬אך בד"כ היא אינה מביאה לתוצאות מרחיקות לכת‪ .‬למרט פיתח מודל שמסביר כיצד סטייה‬
‫במקרים מסוימים יכולה להיהפך לחלק מהותי ומשמעותי מאישיותו וזהותו של האדם‪ ,‬ואילו בחלקים אחרים כזו שאינה משמעותית‪.‬‬
‫הוא טען כי יש שני סוגי סטייה‪:‬‬
‫‪ o‬סטייה ראשונית ‪ – deviance( )primary‬מעשה סטייה אשר לא מוביל לתוצאות מרחיקות לכת‪ ,‬ולא משפיע על הזהות של הפרט‪.‬‬
‫הפעולה נחשבת שולית באופן שאפילו הופך אותה לנורמלית‪ .‬כמו‪ :‬לחנות באדום לבן‪ ,‬לנשנש מהסופר‪ .‬רובנו חוטאים בסטייה‬
‫שכזו‪ ,‬אך היא לא משפיע על זהותנו ומגדירה אותנו‪.‬‬
‫‪ o‬סטייה משנית ‪ – deviance( )secondary‬מקרים בהם אנשים מקבלים את התווית שהוטבעה להם בעקבות מעשה הסטייה‪,‬‬
‫ורואים את עצמם כסוטים‪ .‬בעצם האדם מקבל תיוג ונתפס כפושע או כעבריין‪ ,‬ומפנים לעצמו את התיוג והתוויות שהוטבעה לו‪.‬‬
‫בגלל שהאדם רואה עצמו כסוטה‪ ,‬הוא מתחיל לפתח לו קריירה של סטייה‪ ,‬והסטייה הופכת להיות מרכיב מרכזי בזהותו באופן‬
‫שגורם לו להתמיד ולהעצים את הסטייה‪ .‬בעצם החברה והתיוג של החברה גורמת לאימוץ דפוסי התנהגות שיכולים לגרום‬
‫לפיתוח קריירה של סטייה‪ .‬כולל תהליך אינטלקטואלי ביצירת הזהות ע"י הצדקת ההתנהגות‪" :‬אני עושה זאת כי זה מי שאני‪".‬‬
‫‪ ‬צ'מבליס ‪ :‬המבנה המעמדי של החברה מעניק לקבוצות אמידות יותר יתרונות בהתחמקות מתיוגם כסוטים‪ .‬הראה במחקרו כי המעמד‬
‫הנמוך מתויג ביותר קלות מאשר המעמד הגבוה‪.‬‬
‫‪ -‬תגובות ההורים ביחס לסטייה‪ :‬הוריהם של ילדים בני המעמד הגבוה ראו בפשעים קלים של ילדיהם כמעשי קונדס‪ ,‬לעומת הוריהם‬
‫של ילדים בני המעמד הנמוך אשר קיבלו ללא ערעור את הגדרתה של המשטרה שתייגה את התנהגותם כעבריינית‪.‬‬
‫‪ -‬תגובות הנערים ביחס לסטייה‪ :‬הנערים בני המעמד הנמוך התאימו עצמם לתווית שהוטבעה להם (הציגו סטייה משנית‪).‬‬
‫‪ -‬מחקרו הראה את הקשר בין גורמים מקרו‪-‬סוציולוגיים (כמו מעמד) לבין תופעות מיקרו‪-‬סוציולוגיות (האופן בו אנשים מתויגים כסוטים‪).‬‬
‫סטנלי כהן ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬פאניקה מוסרית ‪ – panic( )moral‬תגובת יתר חברתית לקבוצה מסוימת או לסוג מסוים של התנהגות‪.‬‬
‫‪ -‬פאניקה מוסרית מתעוררת סביב תופעות ציבוריות הנתפסות כמעידות על אי‪-‬סדר חברתי כללי‪.‬‬
‫‪ -‬פאניקה מוסרית נוצרת לעיתים בעקבות אירועים שהם למעשה פעוטים יחסית מבחינת אופי הפעולה ומספר המשתתפים בה‪- .‬‬
‫ע"י הצגת תופעות בדרך סנסציות יתר על המידה‪ ,‬התקשורת יכולה ליצור אווירה של פחד והיסטריה‪ ,‬שכן נוצרת תחושה שכללי‬
‫המוסר של החברה מצויים בסכנה‪ ,‬ובעשותה כך‪ ,‬היא לא רק מדווחת על המקרה‪ ,‬אלא גם מבנה צורות חדשות של תת‪-‬תרבויות‪- .‬‬
‫במקרים רבים החברה‪ ,‬המדינה והתקשורת מלבים תשומת לב שלילית בנוגע לקבוצת אוכלוסייה מהמעמד הנמוך‪ ,‬וזאת בכדי‬
‫להציג אותם כסרטן ושעיר לעזאזל שאחראי לחולי החברה‪ ,‬ובכך להסית את תשומת הלב מהבעיות חברתיות החשובות באמת‪.‬‬
‫עצם האצבע המאשימה על קבוצות חלשות נועדה להסית תשומת לב מהליקויים המבניים האמיתיים‪ .‬חברות יוצרות פניקה שכזו‬
‫כדי להסתיר ולטשטש את הליקויים‪ ,‬במקום להתמודד עם הליקויים שהם עצמם יצרו‪.‬‬
‫‪ -‬דוג' היא תופעת המסתננים בישראל והתבטאויותיו של השר אלי ישי אשר מציג ומבקר אותם‪ -‬זאת כי יש לו סיבות‪.‬‬
‫‪ -‬דוג' בגרמניה הציגו את היהודים כתחלואי החברה ובכך הסיתו את הביקורת מהעוני והבעיות הכלכליות בחברה‪.‬‬
‫‪ -‬מבקרי הפאניקה המוסרית שואלים כיצד ניתן להבחין בין פאניקה מוסרית מופרזת‪ ,‬לבין בעיה חברתית רצינית המצדיקה סיקור‬
‫תקשורתי נרחב ולגיטימי‪.‬‬
‫פרדוקס הפיקוח החברתי – תהליך הלמידה להיות סוטה גובר ומתחזק בהשפעת המוסדות שהוקמו למעשה לצורך תיקון הסטייה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬ארגוני אכיפה של סטייה שהם מוסדות שהוקמו במטרה לנסות למזער ולהקטין את הסטייה‪ ,‬יכולים דווקא להגביר את הסטייה‪.‬‬
‫‪ -‬אם האדם המתויג מפנים את התיוג והופך אותו לחלק מזהותו באמצעות סטייה משנית‪ ,‬הדבר יגביר את התופעה‪.‬‬
‫‪ -‬ארגונים אלו בפועל עלולים לשמש כבתי ספר לסוטים‪ .‬לדוג' עבריין צעיר שנכנס לכלא‪ ,‬בכלא הוא לומד איך להיות עבריין‪ ,‬לומד את‬
‫השיטות‪ ,‬הטריקים‪ ,‬השימוש באלימות‪ .‬כלומר לוקחים אדם ומכניסים אותו לבית ספר לסטייה‪ -‬מה שיוצר פרדוקס‪.‬‬
‫ביקורות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מתמקדת בסטייה משנית ולא בסטייה ראשונית – אינה מסבירה למה אנשים מבצעים סטייה ראשונית מלכתחילה‬
‫‪ ‬לא ברור אם עצם התיוג הוא זה שמוביל להגברת הסטייה – ישנם גורמים נוספים‪ ,‬כמו למשל אינטראקציות עם עבריינים‬
‫ולימוד הזדמנויות פשיעה חדשות‪ ,‬ולכן קשה לשייך את הגברת הסטייה לתיוג‬
‫‪87‬‬
 ‫תיאוריות קונפליקט‬
‫תיאוריית הקרימינולוגיה החדשה של טיילר‪ ,‬וולטון ויאנג ‪– criminology( )new‬‬

‫סטייה היא בחירה מודעת‪ ,‬הנושאת אופי מחאתי פוליטי‪ ,‬שכן הסוטה בוחר ביודעין לאמץ התנהגות סוטה בתגובה לאי‪-‬השוויון המאפיין‬ ‫‪‬‬
‫את השיטה הקפיטליסטית‪.‬‬
‫הפער שיש בין החזקים לחלשים יוצרים את הסטייה‪ .‬אדם שאין לו מה לאכול יגנוב‪ ,‬כי זאת המחאה שלו כנגד הסדר החברתי‪ .‬ובסופו של‬ ‫‪‬‬
‫דבר יאשימו אותו ויענישו אותם‪ ,‬כי הוא לא משרת את המנגנון שיצרו בעלי הכוח‪.‬‬
‫החוקים הם אינם ניטרליים ואינם מיושמים באופן שוויוני‪ ,‬אלא משמשים כמכשיר להגנה על זכויות היתר של בעלי העוצמה בחברה‪ ,‬ובכך‬ ‫‪‬‬
‫עוזרים לבעלי העוצמה לשמירה על הסדר הקיים‪.‬‬
‫פשיעה מתבצעת בכל מגזרי החברה ויש להבינה על רקע של פערים ושל ניגודי אינטרסים‪ -‬גם בעלי העוצמה מפרים חוקים (פשעי‬ ‫‪‬‬
‫צווארון לבן‪ ),‬ופשעיהם אף גורמים לנזקים חמורים יותר מפשעי הרחוב היומיומיים‪ ,‬אך הפיקוח עליהם רופף ולרוב הם אינם נתפסים‪.‬‬
‫שתי הביקורות כנגד הגישה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬הביקורת של הריאליזם השמאלני – הנפגעים העיקריים מהפשיעה והסטייה הם בסופו של דבר הפרולטריון‪ ,‬ולכן יש למגר אותה‪.‬‬
‫‪ 2.‬הביקורת של הריאליזם הימני – בלי קשר לסיבות ולנסיבות‪ ,‬צריך לשמור על נורמות‪ ,‬חוק וסדר‪.‬‬

‫תיאוריית הפיקוח של הירשי –‬

‫סטייה היא תוצר של חוסר איזון בין הדחפים לפשיעה לבין אמצעים חברתיים לפיקוח ולהרתעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בני האדם הם יצורים רציונליים‪ ,‬שיבצעו מעשי סטייה אם רק תינתן להם הזדמנות לפגוע מבלי לשלם על כך מחיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ככל שהחברה תפנים בפרט ערכים ונורמות כנגד מעשים אלו‪ ,‬כך תקטן הסטייה‪ .‬במילים אחרות‪ -‬ככל שהחברה תהיה מלוכדת יותר עם‬ ‫‪‬‬
‫מוטיבים של מעורבות חברתית‪ ,‬כך תקטן הסטייה ולהפך‪.‬‬

‫גישת מניעת הפשיעה המזדמנת –‬

‫אומרים שאנחנו לא מנסים או להתמודד עם הדחף לסטייה‪ ,‬אלא לוקחים אותו כמובן מאליו‪ .‬לא מתעסקים במניעים לסטייה‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬‬
‫מתרכזים בתוצאות של הסטייה‪ -‬המטרה היא למנוע תוצאות הרות אסון של הסטייה‪ .‬הם טוענים שכל הגישות שניסו לשקם ולחנך‬
‫עבריינים נכשלו‪ ,‬ואנחנו לעומת זאת ננקוט צעדים מעשיים כדי לפקח על הסביבה ולמזער את הסטייה בה‪.‬‬
‫יש הרבה סיבות לסטות בחברה המודרנית (שפע‪ ,‬חוסר וכו)'‬ ‫‪‬‬
‫אפשר לקדם יותר שמירה‪ ,‬מצלמות אבטחה‪ -‬לבצע ולקדם אלמנטים טכנולוגיים כאלה ואחרים כדי למזער את הסטייה‪ -‬בעצם לפתח‬ ‫‪‬‬
‫מערכות הגנה כמו טלוויזיה במעגל סגור‪ ,‬כדי להרתיע מפעילות עבריינית ולמנוע מעשי פשיעה פוטנציאלי‪.‬‬
‫גישת הקרימינולוגיה הסביבתית מצדדת בעמדות הללו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגישה דוגלת בביצור היעדים הפוטנציאליים לסטייה‪ ,‬ומעקב אחר אותם קהילות תוך איבטוחם‪" .‬פרצה קוראת לגנב‪ "-‬לשמור כדי למנוע‬ ‫‪‬‬
‫סטייה‪ .‬זהו ההיבט הפרקטי‪.‬‬

‫תיאוריית החלונות השבורים של פיליפ זימברדו – כל סימן של אי‪-‬סדר חברתי בקהילה‪ ,‬גם מראה של חלון זכוכית שבור‪ ,‬מעודד מעשי פשיעה‬
‫חמורים יותר‪.‬‬

‫‪+841-845‬‬

‫‪88‬‬
 ‫על פשיעה‬
‫מקורות מידע על פשיעה‪:‬‬

‫‪ 1.‬רישומים סטטיסטיים של המשטרה‬

‫נתונים שאינם מהימנים דיה‬ ‫‪‬‬
‫מרבית הפשעים אינם מגיעים כלל לידיעת המשטרה מסיבות שונות‪ -‬האדם חושב שזה עניין פרטי‪ ,‬או שיטפל בו בעצמו‪ ,‬האדם עשוי‬ ‫‪‬‬
‫לחשוב שהמשטרה לא תאמין לו‪ ,‬האדם חושש שההתעללות בו תחמיר אם יתלונן‪ ,‬האדם מניח שהעברה פעוטה מידי כדי לדווח‬
‫‪ 2.‬מחקרי קורבנות‬
‫סקרים אלו אינם כוללים צעירים מתחת לגיל ‪ 16,‬חסרי בית או אנשים המתגוררים במוסד כמו בית אבות‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3.‬מחקרי דיווח עצמי‬
‫אנשים המתבקשים לדווח באופן אנונימי אם הם עצמם ביצעו פשעים כלשהם‬ ‫‪‬‬
‫יש לצפות לדיווח חסר עקב החשש מעונש‪ ,‬אך עם זאת מדובר בתוספת מועילה למחקר‬ ‫‪‬‬

‫פרופיל הפושע הממוצע –‬

‫מין‪ -‬גברים מועדים יותר מנשים‬ ‫‪‬‬

‫גיל‪ -‬צעירים מועדים יותר ממבוגרים‬ ‫‪‬‬

‫פרופיל הקורבן הממוצע –‬

‫עפ"י אזור מגורים‪ :‬בערים יותר פשיעה מפרברים‪ .‬ובאזורים הסובלים מהזנחה פיזית‬ ‫‪‬‬
‫עפ"י קבוצת השתייכות‪ :‬בני קבוצות מיעוט‬ ‫‪‬‬

‫שיעורי פשיעה בקרב גברים ונשים –‬

‫קיים חוסר איזון מוחלט‪ ,‬אשר מתבטא ב'שלטון' מספרי של נוכחות גברים בבתי הסוהר ובביצוע פשעים לעומת שיעור הנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אוטו פולק‪ :‬ניסה לספק הסברים לאחוזים הנמוכים של נשים בפשיעה ובמספרם בבתי הסוהר‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬תפקידן של הנשים כעקרות בין מעניק להן הזדמנויות לבצע פשעים בין כותלי הבית‪ ,‬כמו להרעיל‪.‬‬
‫‪ -‬תפס נשים כרמאיות‪ ,‬ובעלי מיומנות גבוהה בהסתרת פשעיהן‪.‬‬
‫‪ -‬תזת האבירות – עברייניות זוכות ליחס נוח יותר משוטרים הן בעונשים המוטלים עליהן והן בהתעלמות ממעשיהן‪.‬‬
‫ייתכן שהעונשים הנגזרים על הנשים קלים יותר מהסיבה שהם מבצעות פשעים פחות חמורים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ייתכן וגורמי החוק רואים את העבריינות הנשית כמסוכנת פחות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יחסן של הרשויות וגורמי האכיפה כלפי נשים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬נשים שחורות זוכות מידי המשטרה ליחס גרוע יותר מנשים לבנות‬
‫‪ -‬נשים זוכות ליחס קשה יותר כאשר הן חורגות מנורמת הנשיות (נתפסות כאשמות בסטייה כפולה‪ -‬הפרת החוק וגם נורמות מגדריות)‬
‫‪ -‬נשים הנתפסות כאימהות גרועות זוכות ליחס נוקשה יותר ועונשים חמורים יותר‬

‫פשעים כלפי נשים ‪ – women( against )crimes‬פשעים בהם גברים מנצלים לרעת הנשים את כוחם הפיזי ועוצמתם החברתית‪.‬‬

‫פשעים כמו אלימות במשפחה‪ ,‬הטרדה מינית‪ ,‬תקיפה מינית ואונס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נשים לרוב נמנעות מהגשת תלונה במשטרה על אלימות מינית מסיבות שונות כמו ניסיון למחוק את האירוע מהזיכרון‪ ,‬ניסיון להימנע‬ ‫‪‬‬
‫מתהליך משפיל של בדיקה רפואית וחקירה משטרתית‪ .‬בנוסף היות ויש להוכיח את החדירה‪ ,‬זהות האנס והעובדה שהמעשה נעשה‬
‫ללא‪-‬הסכמה‪ ,‬האישה עשויה לחוש שהיא נמצאת על ספסל נאשמים‪ ,‬במיוחד כשהדבר נבחן בפומבי בבית המשפט‪.‬‬
‫אונס קשור לזהות גברית עם כוח‪ ,‬שליטה‪ ,‬קשיחות ועליונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל הנשים הן למעשה קורבנות‪ ,‬שכן גם נשים שמעולם לא נאנסו עלולות לחוש חרדה לצאת לבדן וכד'‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬בראונמילר‪ :‬אונס הוא חלק ממערכת הפחדה גברית‪ ,‬האמורה להטיל אימה מתמדת על כל הנשים‪.‬‬

‫פשעי צווארון‪-‬לבן ‪ – crime( )white-collar‬פשעים המבוצעים ע"י אנשים הנמנים עם מגזריה העשירים של החברה‪ ,‬במהלך עיסוקיהם‪ ,‬לא אחת‬
‫בניגוד לאינטרסים של החברות שבהן הם עובדים‪.‬‬

‫פשעים אלו מאופיינים בד"כ בשימוש במשרה במקצועות החופשיים או בסמכות מקצועית להפקת תועלת אישית ע"י מעשים לא‪-‬חוקיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר האדם משתמש במשרה ובסמכות שלו כדי להפיק תועלת אישית‪.‬‬
‫הרשויות נוטות להתייחס לפשעי צווארון‪-‬לבן בסלחנות רבה יותר מפשעים רגילים‪ ,‬למרות שהנזק הכספי שנגרם מהם גדול בהרבה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪89‬‬
 ‫המחיר שנאלץ לשלם הפרולטריון על פשעיו גדול יותר משל פושע הצווארון הלבן‪ ,‬למרות שעוצמת הפשע לרוב רבה יותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לדוג' מעשה שוד בחנות תכשיטים של אדם מהמעד הנמוך תישא עונש גדול יותר מאשר אדם שהעלים מיסים במיליונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫פשעי תאגיד ‪ – crime( )corporate‬עברות שתאגידים גדולים מבצעים כלפי החברה‪.‬‬

‫‪ ‬פשעי התאגידים נפוצים ונרחבים ואינם מוגבלים לקומץ 'תפוחים רקובים‪'.‬‬

‫‪ ‬השכבות הנמוכות באוכלוסייה נוטות יותר לסבול מן התוצאות של פשעי תאגיד‪.‬‬
‫‪ ‬סטפן בוקס‪ :‬בכלכלות קפיטליסטיות בהן חברות מתחרות זו בזו‪ ,‬התאגידים הם מעצם טבעם מחוללי פשיעה כדי להשיג יתרונות‬
‫תחרותיים‪ ,‬ונוטים לראות את הנזק שהם גורמים כסוג של סיכון פיננסי‪.‬‬
‫‪ ‬ישנם שישה סוגים של עברות תאגידים‪:‬‬
‫‪ 1.‬עברות מנהליות – רישומים כוזבים ואי קיום הוראות‬
‫‪ 2.‬עברות סביבתיות – זיהום‪ ,‬הפרת אישורים‬
‫‪ 3.‬עברות פיננסיות – הונאות מס‪ ,‬תשלומים לא‪-‬חוקיים‬
‫‪ 4.‬עברות עבודה – תנאי עבודה‪ ,‬גיוס עובדים‬
‫‪ 5.‬עברות ייצור – בטיחות מוצרים‪ ,‬אמינות התווית על מוצרים‬
‫‪ 6.‬עברות שיטות מסחר לא הוגנות – אמצעים אנטי‪-‬תחרותיים‪ ,‬פרסומות כוזבות‬
‫‪ ‬במקרים רבים קורבנות של פשעי תאגידים אינם רואים עצמם כלל כקורבנות‪.‬‬
‫‪ ‬במקרים רבים קורבנות אינם יודעים כיצד לפעול לתיקון הנזק שנגרם להם היות וקשה לדעת מי האשם כאשר ההחלטות מתקבלות ע"י‬
‫דירקטוריונים של חברות ולא ע"י בני אדם יחידים‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינת מערכת המשפט המושתת על עיקרון של אחריות אישית‪ ,‬עברות תאגידים מציבות בעיות שקשה לפתור אותן‪.‬‬

‫פשע מאורגן ‪ – crime( )organized‬צורות של פעילויות לא‪-‬חוקיות הדומות מבחינות רבות לעסק כלכלי‪ ,‬ומתבססות על אלימות‪.‬‬

‫כולל בין השאר הברחות‪ ,‬הימורים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬סחר בסמים‪ ,‬סחר בנשים‪ ,‬גנבות בקנה מידה גדול‪ ,‬וסחיטת דמי חסות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קאסטלס‪ :‬פשע מאורגן הופך לגלובלי‪ ,‬וקבוצות של פשע מאורגן אינן מסתפקות עוד באזורים טריטוריאליים משלהם‪ ,‬ופועלות ברשתות‬ ‫‪‬‬
‫בין‪-‬לאומיות גמישות‪ .‬ארגוני הפשיעה נוטים להקים בסיסי פעולה בארצות 'בטוחות יחסית' בהן האיומים עליהן פחותים‪ ,‬מה שמקל עליהם‬
‫לחמוק מידי הרשויות‪.‬‬

‫פשעי מחשב ‪ – crime( )computer‬מעשים פליליים הנעשים באמצעות טכנולוגיית המידע‪.‬‬

‫קיימים תשעה סוגים נפוצים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1.‬ציתות למערכות תקשורת – האזנות סתר‪ ,‬מעקב‪ ,‬ריגול‬
‫‪ 2.‬טרור אלקטרוני – חדירת האקרים למערכות‪ ,‬שיבושן‪ ,‬החדרת ווירוסים‬
‫‪ 3.‬היכולת לגנוב שירותי תקשורת אלקטרונית‬
‫‪ 4.‬הפרת זכויות יוצרים – העתקת חומרים כתובים‪ ,‬תוכנה‪ ,‬סרטים ומוזיקה‬
‫‪ 5.‬הפצת פורנוגרפיה ותכנים פוגעניים – הפצה של חומר‪ ,‬תעמולה גזענית‪ ,‬הוראות להכנת פצצות‬
‫‪ 6.‬הונאות השיווק הטלפוני – התרמה לקרנות צדקה שלא קיימות‬
‫‪ 7.‬פשעים הקשורים להעברת כספים אלקטרונית‬
‫‪ 8.‬הלבנת כספים – מסייע להסתרת מקורם של כספי פשעים‬
‫דיוויד וול‪ :‬פשעי מחשב התפתחו בשלושה שלבים רצופים שהיו קשורים בקשר הדוק להתפתחותה של טכנולוגיית המידע‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬השתמשו במחשבים כאמצעי עזר לביצוע סוגים מסורתיים של עבירות‪.‬‬
‫‪ 2.‬בהם האינטרנט העניק הזדמנויות חדשות לפשעים קונבנציונאליים עבירות מן הסוג המסורתי הנעשות בסביבה גלובלית מקוונת‬
‫חדשה כמו פורנוגרפיה מקוונת והונאות בין לאומיות באמצעות אתרי אינטרנט‪.‬‬
‫‪ 3.‬פשעי המחשב האמתיים תוצר בלעדי של האינטרנט פשעים היכולים להתרחש אך ורק במרחב הווירטואלי כמו למשל העתקה לא‬
‫חוקית של מוזיקה השחתה סביבות וירטואליות וכד‪'.‬‬

‫בתי כלא וענישה –‬

‫בתי הכלא מהווים אמצעי ענישה פורמלי השולל מעבריינים את חירותם‪ .‬חברה משתמשת בכליאה כאשר אמצעי המניעה נכשלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מטרתם המוצהרת של בתי הכלא המודרניים היא 'לתקן' עבריינים ולהכשירם למלא תפקיד ראוי ומעוגן בחברה לאחר שחרורם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיומם של בתי כלא נתפסים גם כאמצעי רב עוצמה כהרתעה מפני פשיעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תנאי החיים בכלא יוצרים חצץ בין האסירים לבין החברה החיצונית‪ ,‬ומקשים עליהם להתאים את התנהגותם לנורמות של החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪90‬‬
 ‫‪ ‬ההרגלים והגישות שהעבריינים לומדים לאמץ בכלא הם לפעמים ההפך הגמור מאלה שלמעשה הם אמורים לרכוש‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' האסירים עשויים לפתח טינה לאזרחים מן השורה‪ ,‬ללמוד לקבל אלימות כנורמלית‪ ,‬לקשור קשרים עם פושעים מנוסים שישמשו‬
‫אותם לאחר השחרור‪ ,‬לרכוש שיטות פעולה פליליות שקודם לכן לא היו מוכרות להם‪.‬‬
‫‪ -‬בתי כלא מכונים לעיתים 'אוניברסיטאות לפשיעה' בשל כך‪.‬‬
‫‪ ‬מעל ‪ 60%‬מהגברים המשוחררים נעצרים שוב בתוך ארבע שנים (מועּדות‪ -‬שיבת אסירים לדרך הפשע‪).‬‬

‫‪91‬‬
 ‫פרק ‪ – 22‬פוליטיקה‪ ,‬ממשל ותנועות חברתיות‬
‫מושגי יסוד בסוציולוגיה פוליטית‬
‫סוציולוגיה פוליטית ‪ – sociology( )political‬תחום העוסק ביחסים שבין מדינה לחברה‪.‬‬

‫פוליטיקה‪ ,‬ממשל ומדינה –‬

‫פוליטיקה )‪ – (politics‬תחום המתמקד באמצעים שבעזרתם מפעילים עוצמה כדי להשפיע על היקפן ועל תוכנן של הפעולות השלטוניות‪.‬‬

‫בין אם נרצה או לא‪ ,‬כל תחומי חיינו מושפעים מן המתרחש בזירה הפוליטית‪ .‬משפיע אף על חיינו הפרטיים כך שבעתות מלחמה הן‬ ‫‪‬‬
‫יכולות להורות לנו לסכן את חיינו למען מטרות הנראות להן חיוניות‪.‬‬
‫כל הפוליטיקה סובבת סביב עוצמה‪ -‬מי השיג עוצמה‪ ,‬כיצד הושגה העוצמה‪ ,‬ומה נעשה באמצעות העוצמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעצם פוליטיקה היא האמצעי שבעזרתו משיגים ומפעילים עוצמה כדי להשפיע על היקפן ותוכנן של הפעולות השלטוניות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ממשל )‪ – (government‬מנגנון פוליטי שבו נושאי משרות מיישמים מדיניות ומקבלים החלטות‪ .‬בעצם הרשויות הפוליטיות משגיחות על יישום‬
‫המדיניות השלטונית באמצעות נושאי המשרות‪.‬‬

‫מדינה )‪ – (state‬מקום שקיימת בו מערכת ממשל פוליטית השולטת בטריטוריה נתונה‪ ,‬וסמכותה מגובה במערכת משפטית וביכולת להפעיל כוח‬
‫צבאי‪ ,‬כדיי ליישם את מדיניותה‪.‬‬

‫לא בכל החברות האנושיות קיימת מדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הופעת המדינות מייצג שלב חשוב בהיסטוריה האנושית‪ ,‬שכן מדובר בריכוז העוצמה הפוליטית‪ ,‬אשר מחדיר דינמיקות חדשות לתהליכי‬ ‫‪‬‬
‫השינוי החברתי‪.‬‬

‫מדינות לאום )‪ – (nation-state‬מדינות שרובה המכריע של אוכלוסייתן כוללת אזרחים הרואים את עצמם כשייכים ללאום אחד‪ .‬מאפייניה‪:‬‬

‫ריבונית – למדינות הלאום סמכות עליונה של ממשלה באזור בעל גבולות ברורים ומוגדרים‬ ‫‪‬‬
‫אזרחות – מרבית בני האדם החיים בגבולות המערכת הפוליטית הם אזרחים‪ ,‬אשר שותפים לזכויות וחובות ורואים עצמם כחלק מהלאום‬ ‫‪‬‬
‫לאומיות – האזרחים בעלי מערכת של סמלים ואמונות המעניקה תחושה של השתייכות לקהילה פוליטית אחת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עוצמה –‬

‫עוצמה לפי ובר – יכולתו וסיכוייו של אדם לממש את רצונותיו ולגרום לאחרים לעשות כרצונו‪ ,‬אף נוכח התנגדותם‪.‬‬

‫הבחין בין שני צורות של עוצמה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬עוצמה המושתת על כפייה – שהיא עוצמה לא‪-‬לגיטימית‬
‫‪ ‬עוצמה המושתת על סמכות – שהיא עוצמה לגיטימית‪ ,‬אשר לא נעשית בכפייה‪ .‬עוצמה זו מתאפיינת בכך שהכפופים מאמינים‬
‫בנכונות‪ ,‬ומצייתים מרצון ומתוך הכרה בבעל העוצמה‪ ,‬ובחשיבות העוצמה‪.‬‬
‫‪ ‬הבחין בין שלושה סוגי סמכות‪:‬‬
‫‪ ‬סמכות כריזמטית – עוצמה שהלגיטימציה שלה נובעת מהערצה למנהיג ומאמונה שהוא ניחן בסגולות יוצאת דופן וראויות להערצה‪.‬‬
‫‪ -‬בעצם מדובר על סמכות שנובעת מתוקף אישיותו הייחודית של האדם‪ ,‬ומהערצה של אחרים אליו‪ .‬הם מאמינים כי הוא ניחן‬
‫בתכונות אישיותיות יוצאת דופן וראויות להערצה‪ ,‬ולכן מקבלים עליהם את כוחו‪.‬‬
‫‪ -‬המנהיג מצטייר כאישיות סוחפת‪ ,‬יוצאת דופן‪ ,‬כריזמטית וכד‪ ',‬אשר דרך אישיותו הוא יוצר משיכה וגורם לאנשים ללכת אחריו‪.‬‬
‫‪ -‬סמכות שכזו עולה בד"כ בשעת משבר חברתי‪ ,‬ואז אחרים אומרים "אני אלך אחריו כי אני מאמין בו‪".‬‬
‫‪ -‬דוגמאות הם‪ :‬היטלר‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬אריק שרון‪.‬‬
‫‪ ‬סמכות מסורתית – עוצמה שהלגיטימציה שלה מבוססת על כבוד לדפוסים תרבותיים עתיקי יומין‪.‬‬
‫‪ -‬הדגש הוא לא האישיות‪ ,‬אלא על עצם היות בעל הסמכות מקיים את כתבי הקודש והדפוסים העתיקים‪ .‬כמו האפיפיור‪ ,‬רבנים וכו' ‪-‬‬
‫דוג' לכך הם האפיפיור‪ ,‬רבנים‪ ,‬כמרים שמקיימים דפוסי דת‪ ,‬אך גם מלכת אנגליה שמקיימת דפוסים במובן השושלת האנגלית‬
‫‪ ‬סמכות רציונלית‪-‬לגאלית – עוצמה שהלגיטימציה שלה נובעת מכללים ומתקנות שקיבלו תוקף חוקי‪.‬‬
‫‪ -‬בעצם מדובר על אדם שמקיים את רוח החוק‪ ,‬ומעצם היותו מקיים את החוק הוא סמכות רציונלית‪-‬לגלית‪.‬‬
‫‪ -‬סמכות זו מצויה בארגונים‪ ,‬בגופים בירוקרטיים מודרניים ובממשל‪.‬‬
‫‪92‬‬
 ‫‪ -‬בעולם המודרני סמכות זו היא מאוד דומיננטית‪- .‬‬
‫דוג' לכך הם פקיד מס הכנסה שיחליט אם לתת קצבאות או לא‪ ,‬בנקאי שיחליט אם לתת לאדם לתת הלוואה או לא‪ ,‬שוטר‬
‫שיחליט לתת דוח או לא‪ .‬החוק נתן להם את הסמכות הזאת‪.‬‬

‫עוצמה לפי פוקו –‬

‫עוצמה אינה מתרכזת במוסד אחד כמו המדינה‪ ,‬אלא מצויה בידי כל קבוצה של יחידים העוצמה מופעלת בכל המוסדות החברתיים וע"י‬ ‫‪‬‬
‫כל בני האדם ובכל הרמות של אינטראקציה חברתית‪.‬‬
‫עוצמה וידע קשורים זה לזה בקשר הדוק ומעצימים זה את זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אדם הטוען לידע מקצועי תובע לעצמו גם עוצמה‪ ,‬המאפשרת לו להפעיל על אחרים סמכות‪ .‬לדוג' השיח הרפואי‪ ,‬אדם הטוען לידע‬ ‫‪‬‬
‫מקצועי של רופא יעניק לו עוצמה שיפעיל על מטופליו‪.‬‬
‫ביקורת‪ :‬ההגדרה ממעיטה בחשיבות התופעה של ריכוז עוצמה במבנים‪ ,‬כמו בצבא ובמעמדות חברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תפיסת העוצמה התלת‪-‬ממדית של לוקס – הכוח של שחקן ‪ A‬להפעיל עוצמה על שחקן ‪ B,‬באופן כזה שיגרום ל‪ -B‬לפעול בניגוד לאינטרסים שלו‪.‬‬

‫העוצמה‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מערכות פוליטיות (דפוסים שונים של ארגון השלטון) –‬

‫מדינות אוטוריטריות )‪ – (authoritarianism‬צורת שלטון השוללות מן הציבור השתתפות ומעורבות בהכרעות הפוליטיות‪ ,‬ואף מטילות על הציבור‬
‫מגבלות חמורות‪.‬‬

‫האזרחים מחויבים לציות עיוור לסמכות‪ ,‬והתנגדות לכל צורה של חופש של הפרט‬ ‫‪‬‬
‫צרכי המדינה והאינטרסים שלה קודמים לאלו של האזרח‬ ‫‪‬‬
‫לא קיימים מנגנונים חוקיים להתנגדות לממשל או להדחתו של מנהיג‬ ‫‪‬‬

‫מדינות דמוקרטיות )‪ – (democracy‬מערכת פוליטית בה העם הוא השליט‪.‬‬

‫יש עידוד של מעורבות פעילה של האזרחים בהכרעות פוליטיות‬ ‫‪‬‬

‫דמוקרטיה נחשבת למערכת הפוליטית המסוגלת יותר מכל האחרות להבטיח שוויון פוליטי‪ ,‬להגן על החירויות‪ ,‬לשמור על האינטרס‬ ‫‪‬‬
‫הציבורי‪ ,‬לענות על צרכי האזרחים‪ ,‬לקדם הגשמה עצמית‪ ,‬ולאפשר קבלת החלטות יעילה המתחשבת באינטרסים של כולם‬
‫המילה באה מיוונית‪ -‬דמוס (עם) ‪ ,‬קרטוס (שלטון‪ ),‬כלומר שלטון העם‬ ‫‪‬‬
‫נהוג להבחין בין דמוקרטיה השתתפותית לדמוקרטיה ייצוגית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬דמוקרטיה השתתפותית ‪ – democracy( )participatory‬דמוקרטיה ישירה בה כל חבריה של קבוצה או קהילה משתתפים יחד‬
‫בקבלת ההחלטות‪.‬‬
‫‪ ‬דמוקרטיה ייצוגית ‪ – democracy( )representative‬דמוקרטיה בה ההחלטות הנוגעות לקהילה אינן מתקבלות ע"י כלל חבריה‪ ,‬אלא‬
‫ע"י האנשים שנבחרו לשם כך‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫התפשטותה הגלובלית של הדמוקרטיה‬
‫דמוקרטיזציה של ארצות העולם – תהליך בו רבות מארצות העולם הופכות לדמוקרטיות‪.‬‬

‫‪ ‬שנות ה‪ -80‬וה‪ -90‬מהווים תקופה של התפתחות היסטורית עקב הדמוקרטיזציה של רבות מארצות העולם‪ ,‬כיום ‪ 70%‬מהעולם דמוקרטי‪.‬‬
‫‪ ‬כוחות הגלובליזציה מעודדים דמוקרטיזציה‪ ,‬אך עם זאת ניתן לראות שבמקומות מסוימים כמו סין וקובה‪ ,‬ישנה התמדה של המשטרים‬
‫האוטוריטריים‪ ,‬מה שמראה שכוחות הגלובליזציה אינם מספיקים תמיד לאכיפת המעבר לדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ ‬להלן שלושה גורמים התורמים ומסבירים לדמוקרטיזציה של ארצות העולם‪:‬‬
‫‪ 1.‬מגעים בין‪-‬תרבותיים – גידול במגעים תרבותיים הדדיים בין ארצות העולם כחלק מהגלובליזציה עורר תנועות דמוקרטיות בארצות‬
‫רבות‪ .‬האינטרנט וטכנולוגיית המידע חושפות רבים מתושבי הארצות הלא‪-‬דמוקרטיות לערכים דמוקרטיים‪ ,‬מה שמגביר לחץ פנימי‬
‫לקיים דמוקרטיה‪2. .‬‬
‫לחץ של ארגונים בין‪-‬לאומיים – ארגונים בין‪-‬לאומיים כמו האומות המאוחדות והאיחוד האירופי מפעילות על מדינות לא‪-‬דמוקרטיות‬
‫לחצים חיצוניים להתקדם לקראת דמוקרטיה‪3. .‬‬
‫התפשטות הקפיטליזם העולמי – תאגידים על‪-‬לאומיים מעדיפים לעשות עסקים במדינות דמוקרטיות משום שהן יציבות יותר‬
‫מסוגים אחרים של משטר‪.‬‬

‫האינטרנט כמקדם דמוקרטיזציה – האינטרנט הוא כוח דמוקרטי רב‪-‬עוצמה‪ ,‬אשר חוצה גבולות לאומיים ותרבותיים‪ ,‬ומסייע להתפשטותם של‬
‫רעיונות סביב העולם‪ ,‬ומאפשר לאנשים בעלי תפיסות דומות למצוא זה את זה במרחב הווירטואלי‪.‬‬

‫התפשטותו הדינמית של האינטרנט נתפסת כאיום בעיני ממשלות אוטוריטריות‪ ,‬המבינות את הפוטנציאל לעורר את סמכות המדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מדינות אוטוריטריות מסוימות נוקטות צעדים להגבלת השימוש באינטרנט‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬בסין סגרו תחנות של קפה אינטרנט‪ ,‬חסמו מנועי חיפוש ואתרי חדשות חוץ‪ ,‬מחשש שיתעורר תיאום פעולות של אופוזיציה פוליטית‪.‬‬
‫‪ -‬באיראן פונדמנטליסטים שמרנים דתיים כפו מגבלות וחוסמים אתרים רבים אשר מנוגדים לאסלאם‪.‬‬

‫המצוקה של הדמוקרטיה – ירידה בשיעור האנשים המצביעים בבחירות הכלליות והמקומיות‪ .‬ישנן טענות שונות להסבר התופעה‪-‬‬

‫משבר אמון‪ :‬יש הטוענים שהירידה מעידה על אובדן האמון במנהיגים‬ ‫‪‬‬
‫ספקנות‪ :‬יש הטוענים שהירידה מעידה על ספקנות גוברת לצורות הסמכות המסורתיות‬ ‫‪‬‬
‫חוקי הבחירות‪ :‬יש הטוענים שהירידה נובעת מהיעדר חקיקה‪ ,‬שכן בארצות שהבחירה חובה יש את שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר‬ ‫‪‬‬

‫יצירת משיּלות גלובלית – דרושה יצירה של ארגונים בין‪-‬לאומיים אשר יספקו מסגרת כללים להתמודדות עם בעיות גלובליות רחבות‪-‬היקף‪ ,‬אשר‬
‫ממשל לאומי קטן אינו יכול לטפל בהם‪.‬‬

‫היות והגלובליזציה יצרה סכנות חדשות‪ ,‬כגון התפשטות כלי נשק להשמדה המונית‪ ,‬זיהום הסביבה‪ ,‬טרור‪ ,‬משברים פיננסיים בין לאומיים‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫מדינות הלאום אינם מסוגלות להתמודד עם בעיות מעין אלו‪ ,‬ולפיכך הוקמו ארגונים ממשלתיים בין לאומיים לטיפול משותף בסכנות אלו‬
‫והם מהווים בסיס למשיּלות גלובלית‪.‬‬

‫האיחוד האירופי בעידן הגלובלי –‬

‫האיחוד האירופי נוצר מתוך הצעות לאינטגרציה אירופית אשר תמנע את האפשרות שאירועים הרסניים כמו במלחמת העולם השנייה‬ ‫‪‬‬
‫ישובו ויתרחשו בעתיד‪.‬‬
‫עיקר שיתוף הפעולה בין ארצות ה‪ -EU‬התמקדו בהתחלה בסחר ובכלכלה‪ ,‬אך כיום הארגון מעורב בנושאים אחרים שונים בעלי השלכות‬ ‫‪‬‬
‫כמו זכויות אזרח‪ ,‬ביטחון‪ ,‬יצירת מקומות עבודה‪ ,‬פיתוח אזורי‪ ,‬הגנת הסביבה‪.‬‬
‫ארצות האיחוד הן דמוקרטיות‪ ,‬ומחויבות לפעול במשותף לקידום השלום והשגשוג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ -EU‬כולל ‪ 5‬מוסדות‪ :‬הפרלמנט האירופי‪ ,‬מועצת האיחוד האירופי‪ ,‬הנציבות האירופית‪ ,‬בית המשפט האירופי לפיקוח כלכלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪94‬‬
 ‫תנועות חברתיות‬
‫תנועה חברתית ‪ – movement( )social‬התאגדות קולקטיבית במטרה לקדם מטרות ואינטרסים משותפים מחוץ לזירה הפרלמנטרית של‬
‫המוסדות הפוליטיים המבוססים‪.‬‬

‫תנועות חברתיות מבקשות להביא לשינוי חברתי בנושא ציבורי‪ ,‬או לבלום שינוי שכזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תנועות חברתיות נמצאות בד"כ בקונפליקט עם ארגונים המתנגדים למטרותיהן והשקפותיהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתגובה לתנועות חברתיות צצות‬ ‫‪‬‬
‫לעיתים תנועות‪-‬נגד הקוראות לשמירה על המצב הקיים‪.‬‬
‫תנועות חברתיות המצליחות לצבור עוצמה‪ ,‬עשויות להתמסד ולהפוך לארגונים פורמליים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תנועות חברתיות קמות מהבנה שלעיתים הדרך היחידה להשיג שינויים פוליטיים וחברתיים מיוחלים היא דרך הסתייעות בצורות שאינן‬ ‫‪‬‬
‫מסורתיות של פעולה פוליטית‪ .‬ואכן‪ ,‬במקרים רבים התנועות החברתיות מצליחות לשנות חוקים וקווי מדיניות‪.‬‬
‫תנועות החברתיות הן אחת הצורות המשפיעות ביותר של פעולה קולקטיבית‪ ,‬ובהרבה מקרים הם מניבות תוצאות משמעותיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תנועות חברתיות הן מאפיין ברור של עולמנו הנוכחי‪ ,‬לא פחות מהארגונים הבירוקרטיים הפורמליים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנועות יכולות להיות קטנות‪/‬גדולות‪ ,‬חוקיות‪/‬לא‪-‬חוקיות ומחתרתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריות של תנועות חברתיות‬

‫להלן שלושה תיאוריות המתיימרות להסביר מדוע התופעה של תנועות חברתיות קיימת‪.‬‬

‫תיאוריית האי‪-‬שקט החברתי של בלומר ‪– theory( unrest )social‬‬

‫תנועות חברתיות קמות וּמונעות בשל חוסר שביעות רצון מהיבטים שונים בחברה הקיימת‪ ,‬שאותם הן שואפות לתקן‪ .‬הן בעצם שואבות‬ ‫‪‬‬
‫את כוחן המניע מאי שביעות רצון מצורת החיים הנוכחית‪ ,‬ומשאיפות ותקווה לחזון חיים חדש‪ .‬מטרתם היא בעצם ליצור 'סדר חיים חדש‪'.‬‬
‫אם כך‪ ,‬אי‪-‬שביעות רצון מהסדר הקיים של הדברים עלול לעורר התנהגות קולקטיבית רבה וממוקדת‪ ,‬ולהצמיח תנועות חברתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבחין בין שני סוגים של תנועות חברתיות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬תנועות אקטיביות –)( תנועות שמכוונות כלפי חוץ‪ .‬מטרתם היא שינוי היבטים שונים בחברה עצמה‪.‬‬
‫‪ ‬תנועות אקספרסיביות )( – תנועות שמופנות כלפי פנים‪ .‬הם מנסות לשנות את האופי של האנשים שנמנים עמן‪ ,‬כלומר לשנות את‬
‫עצמיותם הפנימית‪ .‬לדוג' הרי קרישנה היא תנועה אקספרסיבית שמטרתה ליצור איזשהו שלמות רוחנית של המאמינים‪ .‬או למשל‬
‫ילדי הפרחים‪ ,‬או כת הסיינטולוגיה או כל תנועות של הטבעונים‪ .‬כאלה שבאות להשפיע על האופי של האדם וההתנהלות שלו‪.‬‬
‫‪ ‬לתנועות חברתיות יש 'מסלול חיים' בעל ארבע שלבים‪:‬‬
‫‪ 1.‬תסיסה חברתית – כשאנשים חשים תרעומת בנושא חברתי כלשהו‬
‫‪ 2.‬התעוררות עממית – כשגורמי אי‪-‬הנחת נעשים ברורים ומוגדרים‬
‫‪ 3.‬התארגנות פורמלית – מקנה תיאום ומבנה פעולה יעיל יותר‬
‫‪ 4.‬מיסוד – התנועה מתקבלת כחלק מן החברה הרחבה והחיים הפוליטיים‬

‫תיאוריית גיוס המשאבים ‪– theory( mobilization )resource‬‬

‫תנועה חברתית זקוקה למשאבים על מנת להצליח‪ .‬המשאבים הם מגוונים (כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬השכלה‪ ,‬תקשורת וכד‪'..).‬‬ ‫‪‬‬
‫ככל שלתנועה כלשהי יש יותר משאבים‪ ,‬כך היא תצליח ותשגשג יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה שהופך אי‪-‬נחת להתגייסות ממשית ולתנועות חברתיות‪ ,‬הוא זמינותם של המשאבים הדרושים לניהול מאבקים יעילים אשר יוכלו‬ ‫‪‬‬
‫לערער את הסדר הממוסד ולגרום לשינוי חברתי‪.‬‬
‫התיאוריה עוסקת בעיקר בחקר הדרכים בהן תנועות מגייסות את המשאבים השונים הדרושים להן בזירה התחרותית של התנועות‬ ‫‪‬‬
‫התיאוריה בעצם מקבילה את התנועות החברתיות לחברות בכלכלת שוק תחרותית‪ -‬אשר שם יש זירה תחרותית בה תנועות מתחרות‬ ‫‪‬‬
‫עם ארגונים אחרים על השגת מטרותיהם‪.‬‬

‫תיאוריית המתח המבני של סלמסר ‪– theory( strain )social‬‬

‫התיאוריה מסבירה את ההתהוות של פעולות קולקטיביות ותנועות חברתיות עפ"י מספר סיבות ושלבים‪ .‬התיאוריה היא רב‪-‬סיבתית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ושוללת ניסיון לייחס הצלחה של תנועה חברתית כנובעת מסיבה אחת בלבד‪.‬‬
‫המודל נקרא גם מודל הערך המוסף של תנועות חברתיות‪ -‬כיוון שכל שלב מקנה לתנועה המתהווה ערך מוסף משלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השלבים שיוצאים הצלחה או אי‪-‬הצלחה של תנועה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1.‬מצב מבני מסייע – הסביבה צריכה לספק את התנאים התורמים להתהוות של תנועה‪.‬‬
‫‪95‬‬
 ‫‪ -‬מדינה שמוקפת בים ואין לה אויבים סביר להניח שלא יוקמו תנועות אנטי‪-‬מלחמתיות כי אין שם מלחמות‪- .‬‬
‫תנועה כנגד גזענות לא תוכל להתוות בחברה שיש הומוגניות אתנית‪ ,‬כיוון שאין מיעוט‪ .‬המצב החברתי חייב להביא את הרקע‬
‫כדי שתיווצר תנועה‪.‬‬
‫מתח מבני – יש צורך במתח בין הציפיות של הפרטים בחברה‪ ,‬לבין המציאות בפועל‪ .‬המתח הזה יוצר תחושה של תסכול‪ ,‬קיפוח‪,‬‬ ‫‪2.‬‬
‫חוסר סיפוק‪ ,‬באופן שמקדם אנשים ויוצר מוטיבציה לחפש דרכים להגשמת הרצונות של האנשים‪.‬‬
‫למשל תנועת הפנתרים השחורים שקמה בשנות השבעים כדי לשפר את התנאים הסוציאליים של יוצאי אסיה‪ .‬הרגישו שהם‬ ‫‪-‬‬
‫כאזרחים במדינה צריכים לקבל זכויות רבות יותר‪ .‬היות ולא היה להם נגישות להשכלה ולעבודות טובות‪ ,‬הם היו מתוסכלים‬
‫וטענו שמקפחים אותם‪ .‬כך שהיה להם ציפייה לשוויונית אך היא לא התממשה‪.‬‬
‫אמונות כלליות – כדי שתנועה תיווצר‪ ,‬אם שני התנאים הקודמים יתממשו‪ ,‬צריכה להתפתח ולהתפשט אידיאולוגיה‪ ,‬אמונות‪ ,‬אשר‬ ‫‪3.‬‬
‫יאחדו אנשים וישכנעו אותם שעליהם לחבור כדי להקים תנועה חברתית‪.‬‬
‫‪ -‬למשל בארבע אימהות האמונה הכללית הייתה שיש להוציא את צהל מלבנון כי הבנים נהרגים לחינם‪ ,‬וזה מה שליכד אותם‪ .‬הם‬
‫האמינו שהמדינה יכולה לחיות בביטחון יחסי גם בלי נוכחותם בלבנון‪.‬‬
‫גורם מצית – צריך שיתקיים אירוע שפועל כמו ניצוץ שמצית את הלהבה לפעולת המחאה‪.‬‬ ‫‪4.‬‬
‫‪ -‬בעצם אירוע שיהיה "הקש ששבר את גב הגמל‪".‬‬
‫‪ -‬למשל במקרה של החיילים‪ ,‬האירוע המצית היה אסון המסוקים בו נהרגו חיילים משני המסוקים‪ -‬עקב האירוע הזה אימהות‬
‫ואנשים אשר ראו זאת מהבית ופחדו שהבנים שלהם יהיו גם הם באירועים שכאלה‪ ,‬מה שגרם למוטיבציה לקום ולעשות מעשה‪.‬‬
‫גיוס לפעולה – אחרי שהתקיים האירוע המצית‪ ,‬צריך את כלי התקשורת ורשת חברתית פעילה למען שימור הקשר בין האנשים‪.‬‬ ‫‪5.‬‬
‫צריך לבנות מערך ארגוני שיחייב את ההפצה של המסרים בכדי להוביל להצלחה במחאה‪ .‬לגייס חברים‪ ,‬תפקידים‪ ,‬לאייש משרות‪,‬‬
‫לארגן הפגנות‪ -‬צריך מנגנון ארגוני משומן כדי באמת להוציא את המנטרה‪/‬אידיאולוגיה לפועל‪6. .‬‬
‫פיקוח חברתי – איך גורמי הפיקוח החברתי מתנהגים כלפי התנועה‪ .‬גורמים אלו עשויים למלא תפקיד מכריע בהזדמנויות שמקבלת‬
‫התנועה‪.‬‬
‫‪ -‬צעדי דיכוי קשים יכולים לקטוע את הפעילות של התנועה (למשל אם מכניסים את ראשי התנועה לבית כלא‪ ).‬אך לעיתים דווקא‬
‫בתגובת יתר של כוחות הפיקוח‪ ,‬ניתן לראות עידוד לפעולה של התנועה‪ ,‬כי תגובת יתר מעודדת סיקור תקשורתי של האירועים‪.‬‬
‫‪ -‬כוחות הפיקוח החברתיים כמו ‪ -‬מוסדות השלטון‪ ,‬הרשות השופטת‪ ,‬משטרה‪.‬‬
‫‪ -‬לעיתים אם כוחות הפיקוח נכנסים בכל הכוח במחאה‪ ,‬זה עלול לשבור את התנועה‪.‬‬

‫תנועות חברתיות חדשות‬

‫תנועות חברתיות חדשות ‪ – movements( social )new‬תנועות חברתיות הנבדלות מהתנועות שקדמו להן בהתמקדותן בנושאים חברתיים‬
‫חדשים‪ ,‬במבנן הארגוני הרופף‪ ,‬בתומכיהן בני מעמד הביניים‪ ,‬ובמגוון דרכי הפעולה הלא‪-‬אלימות שפיתחו‪.‬‬

‫להלן פירוט ארבעת ההיבטים בהם תנועות חבריות חדשות נבדלות מהתנועות שקדמו להן‪:‬‬

‫‪ 1.‬בעיות חדשות – מעלות בעיות חדשות שאינן קשורות לסוגיות של חיים ומוות‪ ,‬אלא מתמקדות באיכות חיים (איכות סביבה‪ ,‬זכויות‬
‫בע"ח‪ ,‬פמיניסטיות‪ ,‬גרינפיס‪ ).‬שינוי בסוג הבעיות משקף מעבר חברתי מחברה מתועשת לחברה פוסט‪-‬תעשייתית‪ ,‬היות ורמת החיים‬
‫החומרית נתפסת כמובנת מאליה‪ ,‬ולכן מתפנים להתעניין בצדם האיכותי של החיים‪.‬‬
‫‪ 2.‬צורות ארגוניות חדשות – הצורה הארגונית חדשה‪ ,‬שבמקום מבנה פורמלי יש רשתות רופפות של בני אדם‪ .‬התנועות פחות‬
‫פורמליסטיות והיררכיות‪ ,‬ויותר פמיליאריות (משפחתיות‪ ),‬כלומר כולם שותפים‪3. .‬‬
‫דרכי פעולה חדשות – במקום מחאה אלימה כבעבר‪ ,‬היום התנועות מפגינות עליונות מוסרית ומציגים מחאות לא‪-‬אלימות עם פעולות‬
‫סמליות וישירות‪ .‬הדרכים כיום יותר יצירתיות‪ ,‬כמו למשל הומור‪ ,‬הפעלת כלי התקשורת המקוונים‪ ,‬עריכת פסטיבלים ואירועים‪4. .‬‬
‫קהל בוחרים חדש – מרבית האנשים בתנועות החברתיות החדשות הם מעמד הביניים‪ ,‬אנשים עם תודעה חברתית‪ ,‬רואים פחות מעמד‬
‫נמוך‪ ,‬לעומת בעבר‪.‬‬

‫הפרדוקס של הדמוקרטיה – התנועות החברתיות החדשות מבטאות את הפרדוקס של הדמוקרטיה‪ .‬האמון בפוליטיקה המסורתית אמנם הולך‬
‫ופוחת‪ ,‬ואפשר לראות זאת סטטיסטית בירידה בשיעור הבחירות בעולם המערבי‪ ,‬אך עם זאת צמיחתן של התנועות החברתיות החדשות מעידה‬
‫שהאזרחים בחברות המודרניות של ימינו אינם אדישים או חסרי עניין בפוליטיקה‪ ,‬להיפך‪ ,‬הם מאמינים כי פעולה ישירה והשתתפות תועיל יותר‬
‫מאשר הפקדת העניינים בידי פוליטיקאים ומערכות פוליטיות‪ ,‬כלומר הם פחות סומכים על מוסדות ומתחילים לסמוך על עצמם‪ .‬שינויים אלה‬
‫הובילו לשקיעתה של 'הפוליטיקה הישנה' שפינתה מקומה ל'פוליטיקה החדשה‪ '.‬ושגשוגן של התנועות החברתיות הללו עוזרות להביא אל קדמת‬
‫הבמה נושאים חדשים ושיטות מאבק חדשות‪ ,‬ולכן ניתן לומר כי התנועות החברתיות החדשות תורמות לדמוקרטיה‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫גלובליזציה ותנועות חברתיות‬
‫תהליכי הגלובליזציה מאפשרים לקיים קשרים שיטתיים ומיידים עם ארצות אחרות‪ ,‬מה שמאפשר את קיומן של תנועות חברתיות גלובליות‪.‬‬

‫כוחו של האינטרנט –‬

‫בכוחו ללכד פעילים מעבר לגבולות לאומיים ותרבותיים‪ ,‬ואולי מדובר בנדידת העוצמה ממדינת הלאום לקואליציות לא‪-‬ממשלתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רשתות אלקטרוניות נהנות מהיכולת להגיב על אירועים מיד עם התרחשותם‪ ,‬לחלוק מקורות מידע‪ ,‬וללחוץ על תאגידים ממשלות וגופים‬ ‫‪‬‬
‫בין‪-‬לאומיים כחלק מאסטרטגיות המאבק שלהם‪.‬‬

‫מלחמות רשת )‪ – (netwar‬סכסוכים בין‪-‬לאומיים בקנה מידה גדול‪ ,‬שבהם נאבקים על מידע ודעת קהל‪ ,‬ולא על משאבים או טריטוריות‪.‬‬

‫משתתפי מלחמות הרשת משתמשים באמצעי התקשורת ובמשאבים המקוונים כדי לעצב את מה שאוכלוסיות מסוימות אמורות לדעת על‬ ‫‪‬‬
‫העולם החברתי‪.‬‬
‫תנועות מקוונות אלו מכוונות להפצת מידע על מדיניות של תאגידים וממשלות וכד‪'..‬‬ ‫‪‬‬
‫מלחמות הרשת עלולות לכלול דיפלומטיה‪ ,‬תעמולות‪ ,‬קמפיינים פסיכולוגיים‪ ,‬קרבות על דעת הציבור‪ ,‬ונגישות וכיסוי תקשורתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למלחמות אלה השפעה עצומה‪ ,‬שכן דור חדש של מהפכנים‪ ,‬רדיקלים ואקטיביסטים‪ ,‬מתחיל לעצב אידיאולוגיות של עידן מידע‪ ,‬שבהן‬ ‫‪‬‬
‫ההזדהות והנאמנות עוברות ממדינת הלאום לרמה על‪-‬לאומית של חברה אזרחית גלובלית‪.‬‬

‫‪97‬‬