Download as doc, pdf, or txt
Download as doc, pdf, or txt
You are on page 1of 3

‫ממן ‪-11‬שינה והפרעות שינה‬

‫בילדות‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪1‬‬
‫הממצאים העיקריים העולים ממחקרים על חסך שינה חלקי‪ ,‬מתוארים‬
‫במאמר המדובר בהתייחסות לחסך חלקי קצר ]יום‪-‬יומיים[‪ ,‬חסך חלקי‬
‫ארוך ]מספר ימים עד מספר שבועות[‪ ,‬ונוסף על כך‪ ,‬קיימת התייחסות גם‬
‫לחסך שינה סלקטיבי ]של שלבים שונים בשלבי השינה[‪ .‬מחקרים‬
‫שבדקו חסך שינה חלקי לאורך לילה עד שניים‪ ,‬שסיפקו ‪ 5‬שעות שינה‬
‫ללילה‪ ,‬גילו ישנוניות במשך היום‪,‬ביצועים נמוכים יותר ועליה משמעותית‬
‫בזמן ביצוע המשימות‪ .‬מחקרים אלו מציעים כי כל שלבי השינה ‪ ,‬מלבד‬
‫בחסך שינה‬ ‫‪ SWS‬מופחתים במשך ההגבלה על שעות השינה‪.‬‬
‫חלקי ממושך‪ ,‬תיתכנה תופעות מצטברות‪ .‬מהמחקר אודות העדר שינה‬
‫חלקי עולה שהפגיעות הפונקציונאליות יופיע מהר למדי[ בניגוד לעדויות‬
‫קודמות מהספרות[‪ ,‬כאשר מדובר בתקופות שינה של ‪ 5‬שעות או אף‬
‫פחות מכך‪.‬‬
‫כשמגבלת השינה הייתה ‪ 6‬שעות משך ‪ 42‬ימים‪ ,‬לא נמצאו הבדלי‬
‫תפקוד במהלך היום‪ .‬כשמגבלת השינה הייתה ‪ 5.5‬שעות משך ‪60‬‬
‫ימים‪ ,‬התגלתה ירידה בדריכות במהלך השבועיים האחרונים של המחקר‪.‬‬
‫נשמרה והוזזה לכיוון תחילת השינה‪ REM .‬ירדה בערך ב‪-‬‬ ‫‪SWS‬‬
‫‪ 25%‬במהלך המחקר‪ .‬זמן ההירדמות ירד משמעותית רק בשבוע האחרון‬
‫של המחקר‪.‬כמו כן‪ ,‬נמצאה עליה בשלב ‪ 4‬של השינה‪ .‬כאשר אנשים‬
‫ישנו אף פחות מ ‪ 5.5‬שעות ללילה‪ ,‬התגלתה כבר לאחר לילה אחד ירידה‬
‫בערנות ומדדים פחותים בהערכות פסיכו מוטוריות וסובייקטיביות‪ .‬לאחר‬
‫שבוע‪ ,‬התגברה הישנוניות הסובייקטיבית והביצוע במטלות ירד באופן‬
‫שהתאים למחסור המצטבר בשינה‪ .‬מבחן זמן ההירדמות נמשך יותר‬
‫ויותר זמן עם התקדמות הניסוי‪.‬‬
‫השפעות תעסוקתיות של חסך שינה חלקי‪ ,‬נבדקו במספר מחקרים‪11 .‬‬
‫מתוך ‪ 14‬מחקרים מצאו כי אצל רופאים שישנו משך ‪ 2.6‬שעות ללילה‬
‫]ביחס לבסיס רגיל של ‪ 7.1‬שעות ללילה[‪ ,‬נמצאה ירידה משמעותית‬
‫בביצועים לפחות במבחן אחד‪ .‬מחקר אחר שלא הוכיח ירידה בביצועים‪,‬‬
‫כן הראה שינוי משמעותי במצב הרוח שהפך להיות שלילי בעקבות חסך‬
‫שינה‪ .‬המחקרים הללו מציעים שהשינויים הללו שכיחים יותר אצל‬
‫רופאים בעלי ניסיון מועט‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא קשר בין חוסר שעות שינה‬
‫לנטייה גבוהה יותר להיתקלויות במהלך נהיגה‪ ,‬עד תאונות‪.‬‬
‫חסך שינה סלקטיבי מתבטא בחוסר של אחד או יותר משלבי השינה‪,‬‬
‫ללא הפחתת משך השינה‪ .‬באופן כללי לא נמצאה פגיעה משמעותית‬
‫בתפקיד‪ ,‬משך השינה הוא הקובע ולא שלב מסוים בה‪ .‬אם כי‪ ,‬במחקרים‬
‫שנערכו על בעלי חיים נמצא כי חסך של שנת ‪ REM‬לאחר תהליך של‬
‫למידה‪ ,‬השפיע על יכולת היישום של הלמידה שחלה לפני השינה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לשנת ‪ REM‬תפקיד בהטמעת הלמידה במוח‪ .‬ממצאים אלו לא‬
‫אוששו בכל המחקרים על בני אדם‪ ,‬אלא רק בחלקם‪.‬‬
‫בשונה מחקרים על ‪ ,REM‬מחקרים על ‪ SWS‬הינם מועטים יותר‬
‫במספרם‪ .‬במחקרים על ‪ ,SWS‬בעיקר נמצאה הארכה של שלב ‪4‬‬
‫בשינה‪ .‬הארכה זו באה על חשבון שלבים אחרים שהתקצרו לטובת‬
‫אפיזודות רבות יותר וארוכות יותר של שלב ‪.4‬‬

‫ב‪ .1 .‬השיטות שכדאי להשתמש על מנת לבדוק מה עושה התינוק‬


‫במהלך יקיצותיו‪ ,‬הן שיטות משולבות‪ .‬כיוון שלכל אחת מהשיטות‬
‫המתוארות במאמר ישנם יתרונות וחסרונות‪ ,‬אני הייתי מציעה לשלב בין‬
‫שלוש שיטות שנותנות בעיני כיסוי אופטימלי מבלי להוציא את הילד‬
‫מביתי ושגרת חייו ומבלי לשאת בעלויות גבוהות במיוחד‪ .‬השיטות בהן‬
‫הייתי בוחרת הן‪-‬דיווחי הורים‪ ,‬הקלטת וידאו מואצת ורישום אקטיגרפי‪.‬‬
‫הקלטת וידאו מואצת הינה הקלטה שאינה עומדת בפני עצמה ‪ ,‬כיוון‬
‫שמגיל ‪ 3‬חודשים ההבחנה בין סוגי השינה אינה ברורה ולכן תוקפה‬
‫מוטל בספק‪ ,‬יחד עם זאת ‪ ,‬היא יכולה להשלים את התמונה של הרישום‬
‫האקטיגרפי‪ .‬הרישום האקטיגרפי מתבצע באמצעות מכשיר קומפקטי‬
‫בגודל שעון יד‪ ,‬הנענד על רגלו של התינוק ורושם את תנועות גופו‪ .‬את‬
‫הנתונים הנאגרים בו ניתן לתרגם לממדי שינה וערות‪ .‬המכשיר מאפשר‬
‫אבחנה של זמן תחילת שינה‪ ,‬משך השינה‪ ,‬שינה שקטה ושינה פעילה‪.‬‬
‫זוהי שיטה אובייקטיבית ולא חודרנית המאפשרת סביבת שינה טבעית‬
‫ומעקב מתמשך ורציף‪ .‬דיווחי ההורים יכולים להשלים את התמונה‬
‫בעדות ראיה של יקיצות התינוק‪ .‬למעשה‪ ,‬הרישום שמתאר בדיוק את‬
‫זמני היקיצה‪ ,‬הוא זה שיעיד במדויק על מספר היקיצות שהיו ]ההורה לא‬
‫יתעורר לכל יקיצה אם לא התלווה לה בכי[‪ ,‬הקלטת הוידאו לא תבחין‬
‫ביקיצה אם לא הייתה תנועה מיוחדת מצד התינוק ולכן יש צורך ברישום‬
‫האקטיגרפי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הרישום אינו מברר מה עושה התינוק במהלך‬
‫היקיצה ולכן נדרשים האמצעים הנוספים על מנת להשלים לתמונה‬
‫המלאה‪.‬‬

‫‪ .2‬הביקורות שמותחות כותבות המאמר על השימוש בשיטות הן‪-‬דיווחי‬


‫הורים נמצאו כלא אובייקטיבים‪ .‬הקלטות הוידאו‪ ,‬תוקפן מוטל בספק כיוון‬
‫שההבחנה בהן אינה ברורה‪ .‬האקטיגרף מספק נתונים מוגבלים מבחינה‬
‫פיזיולוגית‪ ,‬לא מבחין בין שלבי השינה השונים‪ ,‬אינו מספק מידע על‬
‫התערבות ההורים ולא מאפשר לדעת באיזה מצב התעורר התינוק‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪2‬‬
‫גיל ‪ 13.5-‬מין –נקבה ]ניתן הסבר על מטרת התשאול‪ ,‬ניתנה הסכמה‬
‫של המרואיינת והוריה לכך[‪.‬‬
‫ש‪-‬מהי שעת הכניסה למיטה בשבועות האחרונים? האם שעה זו שונה‬
‫מכפי שהייתה לפני כשנה?‬
‫ת‪-‬במהלך השבוע אני הולכת למיטה בסביבות ‪,10‬בעבר הלכתי לישון‬
‫בסביבות ‪.9‬‬
‫ש‪ -‬מתי את מתעוררת בבוקר? כמה שעות שינה יש לך בדר"כ?‬
‫ת‪ -‬בבוקר אני קמה ב ‪ ,6:30‬בדר"כ יש לי ‪ 8-8.5‬שעות‪.‬‬
‫ש‪-‬האם במהלך סוף השבוע ישנם דפוסי שינה שונים?‬
‫ת‪-‬כן‪ ,‬בסופ"ש אני הולכת לישון בסביבות ‪ ,11-12‬תלוי אם יש לי חברה‬
‫או לא‪ .‬בדר"כ אני קמה בסביבות ‪ 9:30-10:30‬בבוקר‪.‬‬
‫ש‪ -‬מה הסיבה לכך שבשנה האחרונה את הולכת לישון יותר מאוחר?‬
‫ת‪ -‬יש לי יותר שיעורים ומטלות ועד שאני מסיימת אותם‪ ,‬אני רוצה‬
‫להספיק לעשות עוד כל מיני דברים מלבד השיעורים ואז כבר נגמר לי‬
‫היום‪ .‬לפעמים אני עם חברות בפייסבוק ואז הזמן עובר מבלי להרגיש‪.‬‬
‫ש‪ -‬האם לוקח לך יותר או פחות זמן להירדם מרגע שאת נכנסת למיטה‪,‬‬
‫ביחס לעבר?‬
‫ת‪ -‬יותר זמן מאשר בעבר‪.‬‬
‫ש‪ -‬למה לדעתך זה קורה?‬
‫ת‪ -‬לא יודעת‪ ,‬אולי בגלל הרסן של הפלטה ליישור שינים‪ ,‬אבל לא רק‬
‫בגלל זה‪ ,‬אני חושבת על כל מיני דברים‪.‬‬
‫ש‪ -‬קל יותר או קשה יותר להתעורר בבוקר‪ ,‬מאשר בעבר?‬
‫ת‪ -‬אותו הדבר‪.‬‬

‫ב‪ .1.‬הנתונים שאספתי תואמים בחלקם את דפוסי השינה המתוארים‬


‫במאמר הנדון‪.‬‬
‫קיימת הלימה בין התשאול למאמר בנוגע לנקודות הבאות‪-‬שעת השינה‬
‫המאוחרת יותר מאשר בעבר‪ .‬מספר שעות השינה ]במאמר ישנה‬
‫התייחסות לכך שבילדות ישנים כ‪ 10-‬שעות לעומת בני ‪ 16‬שישנים ‪7.5-‬‬
‫‪ 8‬שעות ללילה[‪ .‬דפוסי שינה שונים במהלך סוף השבוע ]גם שעת‬
‫השינה וגם שעת ההתעוררות שונים[‪ .‬הסיבות לשינה המאוחרת יותר ]גם‬
‫מטלות בית ספר‪ ,‬גם המישור החברתי[‪.‬‬
‫בניגוד למאמר‪ ,‬בתשאול עלה כי זמן ההירדמות ממושך יותר מאשר‬
‫בעבר‪ ,‬כמו כן לא נמצא הבדל בקושי ההתעוררות בבוקר‪.‬‬
‫ב‪ 2.‬הממצאים בדבר הנטייה לדחיית שינה אצל מתבגרים מוצגים‬
‫במאמר כמולטיפקטוריאלים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬קיים עומס גדול יותר מבחינת מטלות בית הספר ככל שהילדים‬
‫גדלים‪.‬הילדים נדרשים להשקעת שעות רבה יותר על מנת לסיים את‬
‫שיעורי הבית שלהם‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬ילדים רבים בתחום הגילאים המדובר‪ ,‬מחזיקים משרה בנוסף‬
‫ללימודיהם בבית הספר ]במאמר מדובר על ילדים שעובדים בסביבות ה‪-‬‬
‫‪ 20‬שעות לשבוע[‪ .‬פעילויות נוספות ‪ ,‬לחץ חברתי ואקדמי ובנוסף לכך‬
‫שינויים הורמונים ופסיכולוגים אשר קשורים לשינויים ביולוגים של גיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬משויכים לתזוזה של שלבי השינה שהיו קודם‪ ,‬בצורה‬
‫שגורמת לילדים להירדם בשעה מאוחרת יותר‪.‬‬

You might also like