‫גיליון‬

‫‪782‬‬

‫‪3‬‬ ‫בלימוד התורה‬

‫נכלל הכו‪+‬ל‬

‫‪11‬‬ ‫"וְ עִ ְּמ ָך לֹא‬

‫ָחפַ צְ ִּתי בָ ָא ֶרץ"‬

‫‪12‬‬ ‫יציא‪+‬ה מארץ ישראל‬

‫‪22‬‬ ‫"שפְ כִ י כַ ַּמיִ ‪+‬ם לִ ֵּב ְך‬

‫נֹ כַ ‪+‬ח ּ ְפ נֵ י ‪+‬ה'"‬
‫ִׁ‬

‫‪29‬‬ ‫להזכי‪+‬ר זכותו‬

‫של יעקב אבינו‬

‫כניסה יציאה ר"ת‬

‫‪17:52‬‬ ‫‪17:17‬‬ ‫‪16:27‬‬ ‫י‪-‬ם‬
‫*לנוהגים ‪ 40‬דקות ‪16:07 -‬‬

‫‪17:47‬‬ ‫‪17:14‬‬ ‫‪16:23‬‬ ‫ת"א‬

‫‪17:47‬‬ ‫‪17:14‬‬ ‫‪16:23‬‬ ‫חיפה‬
‫‪17:51‬‬ ‫‪17:17‬‬ ‫‪16:26‬‬ ‫ב"ש‬ ‫לאור‪+‬ם נ‪+‬לך ‪33‬‬
‫הגאון הגדו_‪+‬ל‬
‫רבי נתן גשטטנ‪+‬ר זצ״ל‬
 ‫הזמנים לפי לוח‬
‫'אור החיים'‬

‫יום שבת |  ט' כסלו ‬ ‫באר שבע‬ ‫חיפה‬ ‫תל אביב‬ ‫ירושלים‬ ‫"מ ׁ ַש ֶ ּנה ִע ִּתים‬
‫ְ‬
‫ו ַּמ ֲח ִליף ֶאת ַה ְּז ַמ ִ ּנים"‬
‫‪ -‬ר' נתן סאלם‪ ,‬מחכמי ורבני ישיבת "פורת יוסף"‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ט' כסלו – ט"ז כסלו ט' כסלו – ט"ז כסלו ט' כסלו – ט"ז כסלו ט' כסלו – ט"ז כסלו‬ ‫שעון חורף!‬
‫בירושלים‪.‬‬ ‫‪5:06‬‬ ‫‪4:59‬‬ ‫‪5:08‬‬ ‫‪5:01‬‬ ‫‪5:09‬‬ ‫‪5:02‬‬ ‫‪5:02‬‬ ‫‪4:55‬‬ ‫עלות השחר‬
‫‪ -‬ר' דב בער‪ ,‬האדמו"ר האמצעי מחב"ד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪5:12‬‬ ‫‪5:05‬‬ ‫‪5:14‬‬ ‫‪5:07‬‬ ‫‪5:16‬‬ ‫‪5:08‬‬ ‫‪5:08‬‬ ‫‪5:01‬‬ ‫זמן טלית ותפילין‬
‫‪ -‬ר' משה שפירא מסלאוויטא‪ ,‬בן רבי פינחס מקוריץ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ -‬ר' מאיר חיים אוירבך‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪6:16‬‬ ‫‪6:10‬‬ ‫‪6:15‬‬ ‫‪6:08‬‬ ‫‪6:20‬‬ ‫‪6:14‬‬ ‫‪6:10‬‬ ‫‪6:04‬‬ ‫הנץ החמה‬
‫‪8:16‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪8:17‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪8:17‬‬ ‫‪8:13‬‬ ‫‪8:13‬‬ ‫‪8:09‬‬ ‫סוף זמן ק"ש (מג"א)‬
‫יום ראשון |  י' כסלו ‬ ‫‪8:47‬‬ ‫‪8:44‬‬ ‫‪8:48‬‬ ‫‪8:44‬‬ ‫‪8:49‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪8:41‬‬ ‫סוף זמן ק"ש (גר"א)‬

‫‪ -‬ר' אברהם אבוקארה‪ ,‬אב"ד פורטוגיזס‪ ,‬מחבר הספר "בן‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫‪11:27‬‬ ‫‪11:25‬‬ ‫‪11:26‬‬ ‫‪11:24‬‬ ‫‪11:26‬‬ ‫‪11:25‬‬ ‫‪11:25‬‬ ‫‪11:23‬‬ ‫חצות יום ולילה‬
‫אברהם"‪.‬‬ ‫‪11:57‬‬ ‫‪11:56‬‬ ‫‪11:56‬‬ ‫‪11:55‬‬ ‫‪11:57‬‬ ‫‪11:55‬‬ ‫‪11:55‬‬ ‫‪11:54‬‬ ‫מנחה גדולה‬
‫‪ -‬ר' אברהם רוזאניס‪ ,‬אחיו של ה"משנה למלך"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫‪15:50‬‬ ‫‪15:52‬‬ ‫‪15:46‬‬ ‫‪15:49‬‬ ‫‪15:47‬‬ ‫‪15:49‬‬ ‫‪15:49‬‬ ‫‪15:52‬‬ ‫פלג המנחה‬
‫‪ -‬ר' רפאל דאבוש‪ ,‬ראב"ד בטריפולי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪16:43‬‬ ‫‪16:46‬‬ ‫‪16:39‬‬ ‫‪16:43‬‬ ‫‪16:39‬‬ ‫‪16:43‬‬ ‫‪16:43‬‬ ‫‪16:46‬‬ ‫שקיעה‬

‫‪ -‬ר' איסר זלמן מלצר‪ ,‬ראש ישיבת "עץ חיים"‪ ,‬מחבר‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪16:56‬‬ ‫‪16:59‬‬ ‫‪16:52‬‬ ‫‪16:56‬‬ ‫‪16:52‬‬ ‫‪16:56‬‬ ‫‪16:56‬‬ ‫‪16:59‬‬ ‫צאת הכוכבים‬
‫הספר "אבן האזל"‪.‬‬ ‫הבהרה! לעניין זמני טלית ותפילין ראוי להמתין עד ‪ 60‬דקות לפני הנץ בקיץ ועד ‪ 50‬דקות לפני הנץ בחורף‪.‬‬
‫‪ -‬ר' פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ בעל "שפתי צדיק"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ראוי להחמיר ולהקדים כ–‪ 10‬דקות לפני זמן השקיעה המופיע בלוח‬

‫פרשת ויצא | הפטרה‪" :‬ועמי תלואים" | ט' כסלו ה'תשפ"ב | שנת שמיטה‬
‫יום שני |  י"א כסלו ‬
‫השבת‪ :‬דף יומי בבלי‪ :‬ראש השנה לה | דף יומי ירושלמי‪ :‬גיטין לג |‬
‫‪ -‬ר' משה הררי‪ ,‬דיין בארם צובא‪.‬‬
‫‪ -‬ר' יצחק ענתבי‪.‬‬‫ ‬
‫ ‬

‫ ‬
‫ ‬

‫משנה יומית‪ :‬זבים ה‪ ,‬ו | הלכה יומית‪ :‬שו"ע או"ח קעו‪ ,‬א  ‬
‫‪ -‬ר' יחיאל הלר‪ ,‬מחבר הספר "עמודי אור"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫יום שלישי |  י"ב כסלו ‬

‫‪ -‬ר' שלמה לוריא (המהרש"ל)‪ ,‬מחבר הספר "ים של שלמה"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ -‬ר' אברהם דב בער מאבריטש‪ ,‬מחבר הספר "בת עין"‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ -‬ר' יהושע משה אהרונסון‪ ,‬מחבר הספר "ישועות משה"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫יום רביעי |  י"ג כסלו ‬

‫‪ -‬רבינא‪ ,‬מסדר התלמוד בבלי‪.‬‬
‫‪ -‬ר' רחמים מאזוז‪ ,‬מחכמי ג'רבא‪ ,‬מח"ס "כיסא רחמים"‪.‬‬
‫‪ -‬ר' שלום הדאיה‪ ,‬מגדולי חכמי ורבני ארם צובא וראש‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה"ג אברהם ישראל שליט"א‬

‫מו"צ בק"ק "אוהל אברהם"‪ ,‬בת ים‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫המקובלים בבית א‪-‬ל‪ ,‬מחבר הספר "ודובר שלום"‪.‬‬

‫‪ -‬ר' דוד שלוש‪ ,‬מגדולי רבני מרקאש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ומחבר סדרת הספרים "ואין למו מכשול"‬

‫‪ -‬ר' דוד אמאדו‪ ,‬מחבר הספר "תהילה לדוד"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ -‬ר' חיים מלול‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫למערכת עלון "משכן שילה"‪,‬‬ ‫לכבוד מערכת העלון המתוק מדבש‬
‫‪ -‬ר' משה שתרוג‪ ,‬ראב"ד תוניס‪ ,‬מח"ס "ישיב משה"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ברצוננו להודות על גיליונות מושקעים‪ ,‬בכל שבוע מחדש‪ ,‬על דברי תורה‬ ‫ונופת צופים ״משכן שילה״‬
‫יום חמישי | י"ד כסלו ‬ ‫מתוקים מדבש‪ ,‬על חידודים ורעיונות מופלאים‪ .‬כולנו‪ ,‬כל בני המשפחה‬
‫בכל פעם מחדש מרותקים ונדהמים משפע מלוטש שמוגש בחן‪.‬‬ ‫אשריכם שזכיתם להיות ממזכי הרבים‬
‫‪ -‬ראובן בן יעקב עליו השלום‪ ,‬משבטי י‪-‬ה‪.‬‬
‫ישלם השם פועלכם!‬ ‫בהפצת דברי תורה בהלכה‪ ,‬באגדה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ -‬ר' אברהם סתהון‪ ,‬ראב"ד ומגדולי רבני ארם צובא‪ ,‬מחבר‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הספר "מלל לאברהם"‪.‬‬

‫‪ -‬ר' דוד אביחצירא‪ ,‬מחבר הספר "פתח האוהל"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫מעריכים מאוד‪:‬‬ ‫ובהשקפה‪ ,‬בשירה ובזמרה לא‪-‬ל נורא‬
‫‪ -‬ר' מנחם נחום משטפנשט‪ ,‬בן רבי ישראל מרוז'ין‪.‬‬ ‫משפחת מחמלי ‪ -‬ירושלים‬ ‫עלילה‪ .‬וידוע לי על כמה משפחות שהעלון‬
‫‪ -‬ר' מתתיהו גרג'י‪ ,‬רבה הראשי של אפגניסטן‪ ,‬מחבר‬
‫אינו זז משולחנם כל השבת‪ ,‬ובלעדיו חסר‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫הספר "עונג לשבת"‪.‬‬

‫‪ -‬ר' נתן גשטטנר‪ ,‬מחבר הספר "להורות נתן"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫להם ממש בעונג שבת‪.‬‬

‫‪ -‬ר' אריה שכטר‪ ,‬מגיד מישרים‪.‬‬ ‫שלום וברכה‪.‬‬
‫יום שישי |  ט"ו כסלו ‬ ‫וסיפר לי יהודי יקר‪ ,‬ששבת אחת התארח‬
‫ברצוננו להודות לכם על העלון הנפלא והיקר שלכם‪ .‬תודה לבורא עולם על‬
‫הזכות‪ .‬העלון משמח מאוד את כל בני הבית ומעשיר מאוד את ידיעותינו‪,‬‬ ‫באיזה מושב בארץ ושכח לקחת עימו את‬
‫‪ -‬ר' יהודה הנשיא‪ ,‬מסדר המשניות‪.‬‬ ‫זה חלק בלתי נפרד משולחן השבת שלנו וכל השבוע אנחנו מצפים לו‬ ‫העלון "משכן שילה"‪ ,‬והיה לו צער גדול‬
‫ ‬

‫‪ -‬ר' אליהו לביא‪ ,‬אב"ד בנגזי לוב‪ ,‬מח"ס "מנוחה לחיים"‪.‬‬

‫בשקיקה רבה ההורים והילדים‪ ,‬כל עמוד ועמוד נפלאים ומתוקים מדבש‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫  ‬

‫‪ -‬ר' רפאל אבן צור‪ ,‬ראב"ד פאס שבמרוקו‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬כיצד יעבור את השבת בלי דברי תורה‬
‫במשך זמן רב עקבנו אחרי הסיפור המיוחד והמרגש עד דמעות ממש‬
‫ ‬ ‫  ‬ ‫  ‬ ‫  ‬ ‫ ‬

‫‪ -‬ר' שמחה בונם סופר מפרשבורג‪,‬‬

‫כפשוטו "קדיש על החי" הסיפור נגע ופרט בכל נימי הלב‪...‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫מח"ס "שערי שמחה"‪.‬‬ ‫ושירה? וכשהגיע למושב ונכנס לאחד מבתי‬

‫‪ -‬ר' יעקב ברוך הייזלר הי"ד‪.‬‬ ‫אשריכם ישראל תבורכו ותיזכו להגדיל תורה ולהאדירה ולשמח את אבינו‬
‫הכנסת‪ ,‬ראה שם את העלון היקר ושמח‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫שבשמיים‪.‬‬

‫שנזכה לראות בקרוב ממש בבוא גואל צדק אמן‪.‬‬

‫שמחה גדולה כמוצא שלל רב‪.‬‬
‫משפחת שטרית ‪ -‬בת ים‬ ‫אשריכם ואשרי חלקיכם‪ ,‬וכל המזכה את‬
‫הרבים אין חטא בא על ידו‪.‬‬

‫המערכת‬
‫עמותת 'משכן שילה' פועלת להפצת תורה וחסד ברחבי הארץ‬
‫שבת‬ ‫שישי‬ ‫חמישי‬ ‫רביעי‬ ‫שלישי‬ ‫שני‬ ‫ראשון‬ ‫ללא מטרות רווח‪ .‬העמותה חרטה על דגלה עשייה תורנית‬
‫באהבה ואמונה‪ ,‬בדרך ישראל סבא‪ ,‬לאחדות וקירוב‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫לבבות בית ישראל לאבינו שבשמיים‪.‬‬
‫ראש חודש‬ ‫העמותה מנוהלת בהכוונת גדולי ישראל‬
‫ל"א תחנון‬ ‫ואינה מקיימת במה פוליטית או עסקית‪.‬‬
‫תולדות‬
‫דרכי התקשרות‬
‫ט ‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬
‫ברכת הלבנה בערב‬
‫טלפון רב קווי‪:‬‬
‫‪073-222-4-999‬‬
‫ויצא‬ ‫פקס‪077-444-8-666 :‬‬
‫חודש כסלו‬

‫טז ‬ ‫טו‬ ‫יד‬ ‫יג‬ ‫יב‬ ‫יא‬ ‫י‬ ‫ ‪a0732224999‬‬

‫ @‪a0732224999‬‬ ‫‪gmail.com‬‬
‫מטרה‪gmail.com :‬‬ ‫מטרה‪:‬‬
‫אימייל לכל‬
‫אימייל לכל‬
‫מיקוד‪70800 :‬‬
‫יבנה‪ ,‬מיקוד‪:‬‬
‫אשדוד‪,‬‬
‫‪ 2515‬גן‬
‫ת‪.‬ד‪8038 .‬‬
‫כתובת למשלוח דואר‪ :‬ת‪.‬ד‬
‫סו"ז ברכת הלבנה‬
‫כל הלילה‬
‫לתרומות‬
‫וישלח‬ ‫בנק לאומי (‪ )10‬סניף ‪ 932‬מס' חשבון‪53090068 :‬‬
‫מס' עמותה‪ 580560803 :‬לעמותה סעיף ‪ 46‬לצורכי‬
‫כג‬ ‫כב‬ ‫כא‬ ‫כ ‬ ‫יט‬ ‫יח ‬ ‫יז‬ ‫מס הכנסה‪ .‬ניתן לתרום בכרטיס אשראי‪.‬‬
‫שבת מברכין‬ ‫לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬
‫וישב‬
‫‪mishkanshilo1 @gmail.com‬‬
‫לקבלת קופת צדקה של 'משכן שילה' נא ליצור קשר טלפוני‪.‬‬
‫ל‬ ‫כט‬ ‫כח‬ ‫כז‬ ‫כו‬ ‫כה‬ ‫כד‬ ‫קוד מוסד להקמת הרשאה לחיוב חשבון בבנק‪53483 :‬‬
‫ו' של חנוכה‬ ‫ה' של חנוכה‬ ‫נר ראשון של חנוכה‬
‫ד' של חנוכה‬ ‫ג' של חנוכה‬ ‫ב' של חנוכה‬ ‫א' של חנוכה‬
‫א' דראש חודש‬ ‫ערב ראש חודש‬
‫ל"א תחנון‬ ‫ל"א תחנון‬ ‫ל"א תחנון‬ ‫ל"א תחנון‬
‫בערב‬ ‫ניתן לתרום‬
‫ל"א צדקתך‬ ‫ל"א תחנון‬ ‫ל"א תחנון במנחה‬ ‫גם דרך‪:‬‬
‫מקץ‬
‫משכן שילה‬ ‫‪2‬‬

‫ערבי מלבנון‪ .‬הוא סיפר כי היה בחנות ולא מצא שם‬
‫אף אחד‪" .‬שמעתי שיש לכם כמות גדולה של חוטי‬
‫זהב‪ .‬אני זקוק להם באופן דחוף"‪ ,‬אמר‪" .‬אכן השמועה‬
‫ששמעת נכונה"‪ ,‬אמרה לו הסבתא‪" ,‬אלא שיהא עליך‬
‫לשוב לכאן בעוד כשלוש שעות‪ ,‬רק אז תוכל לרכוש‬
‫את הסחורה"‪" .‬אינני יכול להתעכב זמן כה ארוך‪ .‬עליי‬
‫להגיע ללבנון‪ ,‬והשיירה עומדת לצאת"‪.‬‬
‫סבתא שלחה במהירות את בתה‪ ,‬שתרוץ לבית הכנסת‬
‫לספר לסבא על העניין הדחוף שהתגלגל לפתחם‪...‬‬
‫כעבור כמה דקות חוזרת הבת בריצה ואומרת‪:‬‬
‫"סיפרתי לאבא את כל הסיפור‪ ,‬והוא ביקש למסור‬
‫ ‬
‫שיגיע הביתה בשעה עשר"‪ .‬סבתא מיהרה בעצמה‬
‫ ‬
‫לבית הכנסת‪ ,‬פנתה לסבא ואמרה לו‪" :‬בעלי היקר! אני‬
‫רוצה לעשות איתך עכשיו 'עסק'! אני בטוחה שהעסק‬
‫הזה טוב גם לקב"ה וגם לנו‪ ...‬אני יודעת ששלוש שעות‬
‫אלו הן קודש קודשים עבורך‪ ,‬אבל הפעם אין ברירה!‬
‫אתה יודע את המצב הקשה שבו אנו נמצאים‪ ,‬והערבי‬
‫יכול לקנות מאיתנו את חוטי הזהב רק עכשיו‪ .‬הוא‬
‫אינו יכול להמתין לשעה עשר‪ .‬הבה ונעשה 'עסק'‪:‬‬
‫פעם אחת תוותר על הקביעות שלך‪ ,‬אבל 'תשלם' על‬
‫כך ביוקר! מכיוון שביטלת שלוש שעות של לימוד‬
‫– שלושה חודשים תהיה החנות סגורה על מנעול‬
‫ביוקר! מכיוון שביטלת שלוש שעות של‬
‫ובריח‪ ,‬תשב בבית המדרש יומם ולילה ותלמד! תראה‬
‫איזה 'עסק' משתלם‪ :‬מתבטלים שלוש שעות ולומדים‬
‫שלושה חודשים במקומן"‪.‬‬
‫סבא חשב זמן קצר ואמר‪" :‬לא! אינני מסכים ל'עסק'‬
‫ ‬
‫הזה!" התלמידים ששהו במקום ושמעו את הסיפור‬
‫ ‬
‫פנו לסבא ושאלו אותו‪" :‬הואל נא להסביר‪ :‬מה הסיבה‬
‫לסירובך?" נענה הסבא ואמר להם‪" :‬כלום סבורים‬
‫אתם שהיצר הרע מרוצה משלוש השעות שאני יושב‬
‫ולומד כל יום? אלא מאי? אין לו מה לעשות! הוא‬
‫ ‬
‫יודע שאני חזק כברזל בעניין זה‪ ,‬שאצלי קביעות זו‬
‫קביעות ויהי מה! בלית ברירה הוא יושב בצד ולא‬
‫ ‬
‫סיפר לי הרב לודמיר מרשת שיעורי התורה‪ :‬סבא שלי‬
‫מתחיל איתי‪ .‬אבל בו ברגע שיראה שהקביעות שלי‬
‫נסדקת‪ ,‬בו ברגע שאאפשר לו פתח קטנטן – הוא‬
‫מחכה לרגע הזה‪' ,‬לַ ֶּפ ַתח ַח ָּטאת ר ֵֹבץ'‪ ,‬ואז הוא יבוא‬
‫אליי כל יום ויציע לי 'עסק' חדש‪ ...‬לא אוכל להיפטר‬
‫ממנו‪ ...‬הוא חזק יותר ממני‪ .‬כל עוד לא סדקתי את‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫קודשים ולא היה שייך להזיז אותן‪ ,‬בדיוק כמו שלא‬
‫הקביעות הוא יושב בצד ויודע ש'בי לא נוגעים'! ויתור‬
‫של פעם אחת – וגמרתי הכול‪"...‬‬
‫והנה‪ ,‬באחד הימים הוא החליט לקנות כמות גדולה‬
‫למדנו מכאן מוסר השכל גדול‪ :‬קביעות היא הנשק‬
‫ ‬
‫נגד היצר הרע! הקביעות מפוצצת אותו‪" :‬אם אבן הוא‬‫ ‬
‫עשה חשבון שיוכל למכור את החוטים במחיר גבוה‬
‫– נימוח‪ ,‬אם ברזל הוא – מתפוצץ"‪ .‬מול קביעות הוא‬
‫מרים ידיים‪ .‬אומנם הוא חורק שיניים‪ ,‬אבל סוף כל‬
‫סוף הוא יושב בצד ושותק‪...‬‬
‫חודשים‪ ,‬ואין להם דורש‪ ...‬התעורר חשש כבד בדבר‬
‫דרך אגב‪ ,‬כדאי לדעת את סופו של הסיפור‪ :‬בשל‬
‫עיכוב בלתי צפוי‪ ,‬השיירה של הערבי יצאה לדרכה‬
‫היה מוכן למכור את החוטים במחיר הקרן‪ ,‬אך גם‬
‫ללבנון רק כעבור יומיים‪ ,‬והעיסקה יצאה אל הפועל‬
‫בסייעתא דשמיא בשעות אחר הצהריים‪ ,‬בלי שסבא‬
‫ויתר על קביעותו!‬
‫(יחי ראובן)‬
‫קריאת תהילים בשבתות‬
‫בואו וטלו חלק בקריאת ספרי התהילים מידי שבת‬
‫להצלחת עם ישראל‬
‫אי"ה מידי חודש תיערך הגרלה בין הלומדים על שובר בסך ‪ 200‬ש"ח‬
‫לרכישת ספרי קודש באחת מרשתות חנויות הספרים‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫ניתן לעצב גיליונות 'משכן שילה אישיים' לשבת חתן וכלה‪ ,‬חתן בר מצווה ועוד‪ .‬לגיליון תתווסף כריכה מיוחדת בהתאם לאירוע ו'תוכנית השבת' בגב הגיליון‪.‬‬
‫בלימוד התורה נכלל הכול‬
‫שנה שלמד תורה‪ ,‬משום ש"תלמוד תורה כנגד כולם"‪,‬‬ ‫ "וַ ּיִ ַּקח ֵמ ַא ְבנֵ י ַה ָּמקֹום וַ ּיָ ֶׂשם ְמ ַר ֲאׁש ָֹתיו וַ ּיִ ְׁשּכַ ב ַּב ָּמקֹום‬
‫והוא חשוב יותר מכיבוד אב‪ .‬אבל לפי מה שביארנו‪,‬‬ ‫ַההּוא" (כח‪ ,‬יא) ‬
‫שמכירת יוסף באה על כך שבמציאות בפועל הייתה‬ ‫רש"י‪'" :‬וַ ּיִ ְׁשּכַ ב ַּב ָּמקֹום ַההּוא' – לשון מיעוט‪ .‬באותו‬
‫חסרה ליעקב מצוַ ת כיבוד אב – אם כן‪ ,‬גם באותן‬ ‫מקום שכב‪ ,‬אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא‬
‫ארבע עשרה שנה‪ ,‬במציאות‪ ,‬בפועל‪ ,‬הוא לא קיים‬ ‫שכב בלילה‪ ,‬שהיה עוסק בתורה"‪ .‬המשנה הראשונה‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫מצוַ ת כיבוד אב!‬ ‫במסכת פאה אומרת‪" :‬ותלמוד תורה כנגד כולם"‪.‬‬
‫משיב על כך המשגיח של סלבודקה‪ ,‬ש"ותלמוד תורה‬ ‫הפירוש הפשוט הוא שתלמוד תורה שקול כנגד כל‬
‫כנגד כולם" פירושו שבתלמוד התורה כלול הכול‪ ,‬גם‬
‫ ‬
‫המצוות‪ .‬אבל מעבר לזה יש לדעת שחז"ל התכוונו‬
‫קיום מצוַ ת כיבוד אב בפועל! בתורה יש הכול! ומכאן‪,‬‬
‫ ‬
‫לומר גם‪" :‬ותלמוד תורה כנגד כולם" – בתורה יש‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫עד כמה מוטלת עלינו החובה להתחזק בלימוד‬ ‫הכול‪ .‬כל המעלות הטובות שיש בעולם נמצאות‬ ‫ ‬
‫התורה‪ ,‬להעריך ולייקר את המצווה הזו‪ ,‬שהיא "כנגד‬ ‫בתורה! ולמרות זאת צריך לחזק את האדם לתלמוד‬
‫כולם"‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬והיא אחד מארבעת הדברים שהגמרא מונה‬
‫ ‬ ‫(ברכות לב‪ ):‬שצריכים חיזוק בכל יום‪.‬‬
‫יש דבר מעניין מאוד בפרשה‪ :‬ידוע שמכירת יוסף‬
‫גרמה לסילוק שכינה מיעקב‪ .‬במשך עשרים ושתיים‬
‫השנים שבהן התאבל על בנו הסתלקה ממנו שכינה‪,‬‬
‫וחז"ל אומרים ששנים אלו הן כנגד עשרים ושתיים‬
‫הבה ונעשה 'עסק'‪ :‬פעם אחת תוותר‬ ‫השנים שבהן שהה יעקב בבית לבן‪ ,‬מחוץ לבית אביו‪,‬‬
‫ולא קיים מצוַ ת כיבוד אב‪.‬‬
‫על הקביעות שלך‪ ,‬אבל 'תשלם' על כך‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬הלא אביו ואימו הם אלו ששלחו‬
‫אותו מהבית‪ .‬הוא הלך לבית לבן במצוותם! הוא גם‬
‫היה במצב של פיקוח נפש‪ ,‬שהרי עשיו רצה להרוג‬
‫לימוד – שלושה חודשים תהיה החנות‬ ‫אותו‪ .‬מדוע אפוא מגיע לו עונש על כך?‬
‫סגורה על מנעול ובריח‪ ,‬תשב בבית‬ ‫התשובה היא‪ :‬מכירת יוסף‪ ,‬צערו של יעקב וסילוק‬
‫השכינה לא באו כעונש על כך שהוא לא כיבד‬
‫המדרש יומם ולילה ותלמד!‬ ‫את אביו עשרים ושתיים שנה‪ ,‬אלא שסוף כל סוף‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫במציאות חסרה לשלימותו של יעקב אבינו מצוַ ת‬
‫כיבוד אב של עשרים ושתיים שנה! הוא היה זקוק‬
‫לזיכוך של עשרים ושתיים שנה כדי להשלים את‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫החיסרון שהיה בשלימותו‪ ,‬שנגרם בעטיו של אי קיום‬
‫מצוַ ת כיבוד אב‪.‬‬
‫ כוחה של קביעות ‬
‫הנה כשיעקב חוזר מבית לבן‪ ,‬לקראת פגישתו עם‬
‫עשיו‪ ,‬נאמר (לב‪ ,‬ח)‪" :‬וַ ּיִ ָירא יַ ֲעקֹב ְמאֹד וַ ּיֵ ֶצר לֹו"‪ .‬ממי‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫התגורר בצפת והייתה לו שם חנות כל בו‪ .‬כל בוקר‬
‫היה מתפלל תפילת ותיקין בבית כנסת האר"י‪ ,‬ואחרי‬ ‫הוא פוחד? ממה הוא פוחד? מארבע מאות הגיבורים‬
‫התפילה היה יושב ולומד שלוש שעות עם טלית‬ ‫שהיו עם עשיו? הרי על הכתוב‪" :‬וְ יַ ֲעקֹב ָהלַ ְך לְ ַד ְרּכֹו‬
‫ֹאמר יַ ֲעקֹב ּכַ ֲא ֶׁשר ָר ָאם‬ ‫ֹלקים וַ ּי ֶ‬ ‫וַ ּיִ ְפּגְ עּו בֹו ַמלְ ֲאכֵ י ֱא ִ‬
‫ ‬
‫ותפילין‪ ,‬חוק ולא יעבור‪ .‬שעות אלו היו עבורו קודש‬
‫ֹלקים זֶ ה וַ ּיִ ְק ָרא ֵׁשם ַה ָּמקֹום ַההּוא ַמ ֲחנָ יִ ם"‪,‬‬ ‫ַמ ֲחנֵ ה ֱא ִ‬
‫ ‬
‫ניתן להזיז כותל ממקומו!‬ ‫אומרים חז"ל (בראשית רבה) ש"מחנה" הוא שישים ריבוא‪,‬‬
‫ו"מחניים" – מאה ועשרים ריבוא מלאכים‪ .‬הוא ודאי‬
‫ ‬
‫אינו צריך לפחד מארבע מאות אנשים שיש לעשיו!‪...‬‬
‫של חוטי זהב שהזדמנה לו במחיר מוזל ביותר‪ .‬הוא‬
‫ ‬
‫יעקב פחד ממשהו אחר לגמרי! הוא פחד מהזכויות‬
‫שיש לעשיו בגין קיום מצוַ ת כיבוד אב ומצוַ ת יישוב‬
‫פי שמונה מהמחיר שקנה אותם ולהתפרנס מזה‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬אשר לו – ליעקב – היו חסרות!‬
‫בכבוד‪ .‬מה שקרה למעשה הוא שהעסק נתקע‪...‬‬
‫החוטים נשארו עומדים בחנותו חודשים על גבי‬ ‫אלא שאם כך‪ ,‬אם מכירת יוסף לא הייתה עונש אלא‬
‫רק תיקון של חיסרון בשלימות‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬הרי‬
‫ ‬
‫היו עוד ארבע עשרה שנה שבהן יעקב לא כיבד את‬
‫יכולתו של בית העסק להמשיך ולתפקד‪ .‬הסבא כבר‬
‫אביו‪ ,‬בהיותו בבית שם ועבר! ואם היינו אומרים‬ ‫ ‬
‫שמכירת יוסף הייתה עונש על כך שלא כיבד את אביו‬
‫לכך לא היו קונים‪.‬‬
‫– אפשר להבין מדוע לא נענש על אותן ארבע עשרה‬
‫יום אחד בשעת בוקר מוקדמת הגיע לביתו של סבא‬
‫כ‪ 250-‬ספרי‬
‫תהילים מידי‬
‫לימוד משניות לעילוי נשמות‬
‫שבת!‬ ‫האם גם אתם מעוניינים שבשבת האזכרה של יקיריכם‪,‬‬
‫ילמדו משניות לעילוי נשמתם?‬
‫פנו למערכת והצטרפו לעשרות הלומדים‪ ,‬וזכו את יקיריכם בנחת אמיתית!‬
‫לומדי המשניות זכאים להקדיש את גיליון 'משכן שילה' לע"נ יקיריהם ז"ל בשבת האזכרה‪ ,‬לימוד התורה‬
‫של כ‪ 80,000-‬משפחות מעמך ישראל מהגיליון ולימוד המשניות החודשי יעמוד גם לעילוי נשמתם‪.‬‬
‫אי"ה מידי חודש תיערך הגרלה בין הלומדים על שובר בסך ‪200‬‬
‫ש"ח לרכישת ספרי קודש באחת מרשתות חנויות הספרים‪.‬‬
‫גיליון‬
‫משכן שילה‬
‫אישי‬
‫‪073-222-4-999‬‬
‫שלוחה ‪0‬‬
 ‫הגאון הגדול רבי‪ ‬שלמה קורח‪ ‬זצ"ל‬
‫רב העיר בני ברק‬

‫כלל חמישי – השלום והשלווה בין ההורים הם יסוד ההצלחה בחינוך הילדים!‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫איגרת מיוחדת ‬
‫אשתך נמשלה לשכינה‪ ,‬בעלך נמשל למלך! ומובא בחז"ל מעשה בחסיד אחד‬ ‫עשרת הדיברות לחינוך טוב ויסודות לשלווה ושלום בבית‬
‫שהכניס בתו לחופה‪ ,‬שאמר לבתו‪" :‬רצונך שיהיה בעלך עבד לך? היי שפחה‬ ‫את אחיי אנוכי מבקש‪ ,‬לבוא אליכם בתחנונים לתת על ליבכם‬ ‫ ‬

‫לו!"‬ ‫המצב הרוחני הירוד‪ ,‬אשר ניכר יותר בצעירים שהיצר הרע עדיין‬
‫כלל שישי – עשה לך רב שהוא תלמיד חכם גדול עם ניסיון מוכח בחייו‪ .‬וכל‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫בוער בקרבם‪ .‬ראשית לכול‪ ,‬האווירה בבית בין ההורים‪ .‬אם היא‬
‫עצה שייתן לך‪ ,‬קבל אותה בלי הרהור‪ ,‬כי אין לו נגיעות בעצותיו‪ .‬אני מודיע לכם‬ ‫אווירה עכורה וההורים רבים בקטנוניות – זה גהינום לילדים‪ .‬אין‬
‫שהיה לי רב שהתייעצתי איתו עד היותי בגיל שישים‪ ,‬עד שהלך לעולמו‪ .‬ופעמים‬ ‫להם מנוחה בבית והם בעוגמת נפש‪ .‬דבר זה גורם לילדים להיגרר‬
‫שעשיתי כעצתו נגד רצוני‪ ,‬וזה הציל אותי הרבה בחיים‪ .‬מור זקני מוהר"ר עמרם‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫אחר שטיפת המֹח של כלי התקשורת בכתב ובעל פה והמכשירים‬
‫זלה"ה היה רב ראשי בדור האחרון לגולת תימן‪ ,‬והיו באים להתייעץ איתו גם כן‬ ‫השליליים‪ ,‬וחלק מהילדים נופלים בגלל סיבה זו‪.‬‬
‫סוחרים אם לחתוך עיסקה וכן בשידוכים‪.‬‬ ‫אנא ידידיי‪ ,‬חוסו על עצמכם ועל בניכם‪ .‬והינני לפרט לכבודכם כללי הנהגה אשר‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫כלל שביעי – שום מכות לא יועילו בחינוך‪ ,‬אלא האמת שתקרינו היא סוד‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫לכל הורה יפה כוחם‪:‬‬
‫ההצלחה‪ .‬אם הילד יראה שההורים אמיתיים אף אחד לא יזיז אותו‪ ,‬אבל אם הוא‬ ‫כלל ראשון – ניקיון השפה‪ .‬לא להוציא מהפה מילות כיעור‪ .‬הילד והילדה לא‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מוצא בקעים בהשקפת הבית הוא בורח‪.‬‬ ‫ישמעו בבית שפת בוז או קללה חלילה‪ ,‬אלא רק עדינות ומענה רך לכל אחד‪ ,‬וזה‬
‫כלל שמיני – תהיה ביישן‪ ,‬רחמן‪ ,‬ותרן‪ ,‬איש צדקה וחסד‪ ,‬נעים סבר‪ .‬ולצערנו‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫מה שיקשר את הילד לבית‪.‬‬
‫אלו מידות שרומסים אותן היום ברחוב ברשעות‪ .‬למי שביישן קוראים "מופנם"‪,‬‬ ‫כלל שני – שפת הגוף‪ .‬לעדן עצמו‪ ,‬לא להפגין כוחניות מגוחכת או עיניים מזרות‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לרחמן הם קוראים "נחנח"‪ ,‬לוותרן ולבעל חסד הם קוראים "פראייר"‪ .‬על כן אנו‬ ‫כעס ואימה חס וחלילה‪.‬‬
‫צריכים להיות דווקא הפוך מאנשי הרחוב‪.‬‬ ‫כלל שלישי – קיום המצוות בנחת ובשלווה‪ ,‬במיתון ולא בפזיזות‪ ,‬בהדרגה ולא‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫כלל תשיעי – כל קבוצה מאפיינת עצמה בסגנון לבושה‪ .‬כמו בצבאות – כל ַחיִ ל‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫עּוׂשה‪ ,‬כי‬
‫עּוׂשה‪ .‬כי דבר שבא בפרץ אינו אלא ְמ ֶ‬ ‫בקפיצות‪ .‬כל שכן התלהבות ְמ ָ‬
‫יש לו מדים וכובע מיוחד ועל ידי זה יודעים למה הוא שייך‪ ,‬כך הלבוש בזמננו‬ ‫איך אתמול היו בליבו פתיתי קרח והיום פתאום גחלי אש?! זה יהיה מגוחך בעיני‬
‫מציין שייכות האדם (מה שאין כן בתימן‪ ,‬כולם לבשו אותו דבר)‪ .‬לכן אל תתלבש באופן‬ ‫הכול‪ .‬יותר טובה לו השתיקה‪.‬‬
‫שהחיצוניות תסתיר את פנימיותך‪ ,‬ולא בבגדי התרסה‪ .‬וכל שכן בת ישראל צריכה‬ ‫כלל רביעי – אם זכית לשוב בתשובה‪ ,‬אל תעשה מהעבר שלך כלי גבורה‪ .‬זכור‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לדקדק בלבושה‪ .‬יש כאלה שבבגדיהם מדגישים מרד לעשות מוסכמות אנשי‬ ‫אתי נֶ גְ ִּדי ָת ִמיד"‪ .‬הענווה תהיה תפארתך ולא להיות‬
‫דברי דוד המלך‪ ,‬שאמר‪" :‬וְ ַח ָּט ִ‬
‫הרחוב ולא של אבותינו‪ ,‬ולצערנו אנשים נגררים‪ .‬הנה לאחרונה ראיתי אדם לבוש‬ ‫ראש המדברים‪ .‬תמיד תזכור שיש אנשים גדולים ממך‪ ,‬זקנים שעמלו (הפלא שרק‬
‫במכנס שמצויירים עליו אריות‪ .‬יש לו 'רב' בפריז שקובע לו מה האופנה ומה‬ ‫בתורה לא מתביישים‪ ...‬אדם שיהיה ליד פרופסורים – הוא יתבייש לדבר‪ ,‬הוא ירגיש כלום‪ ,‬ואילו ליד חכמי‬
‫ללבוש‪ .‬אני תמיד אומר לצעירים‪ :‬זכור! מה שאתה זורע אתה תקצור‪ ,‬איך שאתה‬ ‫ ‬

‫תורה הוא מרגיש שווה להם‪ .)...‬אדרבה‪ ,‬גדלותך בענווה ובצניעות‪ ,‬והיא מועילה ומשפיעה‬
‫משמש דוגמה כך ילכו הילדים והנכדים שלך‪.‬‬ ‫יותר מאשר לספר על העבר‪ .‬בעל תשובה צריך להיות במצב שלא להכחיש ולא‬
‫ּתֹורה‬
‫"מ ִסיר ָאזְ נֹו ִמ ְּׁשמ ַֹע ָ‬
‫כלל עשירי – קביעת עיתים לתורה יום יום‪ .‬וכבר כתוב‪ֵ :‬‬ ‫ ‬
‫לפרסם‪ .‬אם ייוודעו מעשיך מהעבר‪ ,‬תאמר לילדיך‪" :‬אני מצטער על מה שעשיתי‪,‬‬
‫ּתֹוע ָבה"‪ ,‬כי לימוד התורה הוא השמן על הפתילה של מילות התורה‪.‬‬ ‫ּגַ ם ְּת ִפּלָ תֹו ֵ‬ ‫ולכן אני שומר עליכם שלא תעשו שטויות"‪.‬‬
‫התורה מנחה את האדם לא רק בעולם הבא אלא גם בעולם הזה‪ .‬התורה נותנת‬ ‫"ּב ֵצאת‬
‫לצערנו יש אנשים שלא השתחררו מה'סלנג' של הרחוב‪ ,‬וכבר נאמר‪ְ :‬‬
‫לאדם חיים שקטים יותר‪ ,‬מאורגנים יותר‪ ,‬ולא חיי הפקרות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ֹלעז"‪ .‬בני ישראל יצאו ממצרים שתי יציאות‪:‬‬‫יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם ֵּבית יַ ֲעקֹב ֵמ ַעם ֵ‬
‫ֹלעז"‪ ,‬היינו מהמנטליות הגויית‪ .‬אדם‬
‫מ"עם ֵ‬ ‫ַ‬ ‫א‪ .‬היציאה הפיזית‪ .‬ב‪ .‬היציאה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(איגרת זו כתבּה הרב ורצה לחלקה ולהפיצה בישראל‪ ,‬ועדיין לא הודפסה! באדיבות "תפארת שלמה")‬ ‫שמתחזק צריך לצאת מהמנטליות הקודמת‪.‬‬

‫הגאון הגדול רבי‪ ‬איסר זלמן מלצר‪ ‬זצ"ל‬

‫בעל ה"אבן האזל"‬

‫ָחיִ ל"‪ ,‬שתרגם‪" :‬דיהב עצה למיקני נכסין" (פירוש‪ :‬שנותן עצה לקנות נכסים)‪.‬‬ ‫הכל בהשגחה פרטית‬
‫וכן הוא בעניינים הרוחניים בחוכמות העולם‪ ,‬שכל מה שהאדם עומד‬ ‫כל ענייני העולם בוודאי הם בהשגחה‪ ,‬וכן כל חוכמת האדם‪ ,‬גם בעניינים‬
‫ ‬

‫בכוחותיו להשיג חוכמות בעמלו‪ ,‬הכול הוא בהשגחה ובעזר ה'‪ ,‬כמאמר‬ ‫גשמיים‪ ,‬שידע איך לנהל את עסקיו ולדעת מה טוב לפניו – הכול הוא‬
‫הכתוב‪" :‬יהב חכמתא לחכימין"‪.‬‬ ‫בהשגחה‪ ,‬וכמאמר התרגום על הפסוק‪ּ" :‬כִ י הּוא ַהּנ ֵֹתן לְ ָך ּכ ַֹח לַ ֲעׂשֹות‬
‫ ‬

‫(הקדמה לכתובות‪ .‬ועיין עוד באריכות דבריו הנפלאים)‬

‫ׁ ָשלוֹם ֲע ֵל ֶיכם‬
‫ׁ ָשלוֹ ם ֲע ֵליכֶ ם ַמלְ ֲאכֵ י ַה ּׁ ָש ֵרת‪ַ ,‬מלְ ֲאכֵ י ֶעלְ יוֹ ן‪ֶ ,‬מלֶ ְך ַמלְ כֵ י ַה ּ ְמלָ כִ ים ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא‪:‬‬
‫א ֶכם ְל ָשלוֹ ם ַמלְ ֲאכֵ י ַה ּׁ ָשלוֹ ם‪ַ ,‬מלְ ֲאכֵ י ֶעלְ יוֹ ן‪ֶ ,‬מלֶ ְך ַמלְ כֵ י ַה ּ ְמלָ כִ ים ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא‪:‬‬ ‫בּוֹ ֲ‬
‫ָ ּב ְרכ ּו ִני ְל ָשלוֹ ם ַמלְ ֲאכֵ י ַה ּׁ ָשלוֹ ם‪ַ ,‬מלְ ֲאכֵ י ֶעלְ יוֹ ן‪ֶ ,‬מלֶ ך ַמלְ כֵ י ַה ּ ְמלָ כִ ים ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברוּך הוּא‪:‬‬
‫ְ‬ ‫ְ‬
‫ת ֶכם ְל ָשלוֹ ם ַמלְ ֲאכֵ י ַה ּׁ ָשלוֹ ם‪ַ ,‬מלְ ֲאכֵ י ֶעלְ יוֹ ן‪ֶ ,‬מלֶ ְך ַמלְ כֵ י ַה ּ ְמלָ כִ ים ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא‪:‬‬ ‫ְ ּב ׁ ִש ְב ְּ‬
‫את ֶכם ְל ָשלוֹ ם ַמלְ ֲאכֵ י ַה ּׁ ָשלוֹ ם‪ַ ,‬מלְ ֲאכֵ י ֶעלְ יוֹ ן‪ֶ ,‬מלֶ ְך ַמלְ כֵ י ַה ּ ְמלָ כִ ים ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא‪:‬‬ ‫ְ ּב ֵצ ְ‬
‫את ָך וּבוֹ ֶא ָך‪ֵ ,‬מ ַע ָּתה ַועד עוֹ לָ ם‪:‬‬ ‫ִּכי ַמלְ ָאכָ יו ַיצ ֶ ּוה ָּל ְך‪ ,‬לִ ׁ ְש ָמ ְר ָך ְ ּבכָ ל דְּ ָרכֶ ָיך‪ :‬יְיָ ׁ ְ‬
‫יִשמֹר ֵצ ְ‬ ‫משכן שילה‬ ‫‪4‬‬

‫מוטב שאמות זכאי ולא אמות חייב!" אמר לו הרב‪" :‬בלעם אמר‪ּ'ָ :‬תמֹת נַ ְפ ִׁשי‬
‫יתי ּכָ מֹהּו' – אין בכוחו לחיות חיי ישרים‪ ,‬אלא רק מות‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ּות ִהי ַא ֲח ִר ִ‬
‫ ‬ ‫מֹות יְ ָׁש ִרים ְ‬
‫ישרים‪ ...‬אבל אנחנו בני אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬הובטח לנו מפי הקב"ה‪ :‬פתחו‬
‫לי פתח כחודו של מחט‪ ,‬ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם! האם שמת‬
‫ליבך לאיזה סיוע גדול מן השמיים זוכה החוזר בתשובה? וכבר אמרו חז"ל‪ :‬הבא‬
‫להיטהר מסייעים לו‪ ...‬לך ועסוק בתורה ותלך מחיל אל חיל‪ ,‬ואני אהיה עימך"‪.‬‬
‫ ‬
‫שמע האיש בקול הרב וחזר בתשובה שלימה‪ ,‬נשא אישה יראת ה' והעמיד דור‬
‫ישרים מבורך‪.‬‬
‫(מאור ישראל – דרושים‪ ,‬מתוך "פניני יביע אומר")‬
‫ראש הישיבה‪" .‬נו‪ ,‬אמור לי את האמת‪ ,‬גלה לי איזה סוג זה היה?" "אבל אין‬
‫לי מושג למה כוונתך"‪ ,‬השתומם ראש הישיבה‪" ,‬מה זאת אומרת 'איזה סוג‬
‫זה היה'?" "אני מתכוון לשאול מאיזה סוג היה הוויסקי ששתית אתמול‪...‬‬
‫ ‬
‫שמעתי אותך רוקד זמן ממושך במלוא המרץ וההתלהבות‪ ,‬מן הסתם היה זה‬
‫"אומר לך את האמת"‪ ,‬גילה ראש הישיבה‪" ,‬לא לגמתי שום‬ ‫ַ‬ ‫משקה משובח‪"...‬‬
‫משקה חריף‪" "...‬אז למה רקדת שעות כה רבות?" "תשמע‪ ,‬אחד מתלמידי‬
‫הישיבה שבארץ ישראל זכה אתמול להינשא ולהקים את ביתו‪ .‬אתמול בלילה‪,‬‬
‫בשהותי לבדי בנכר‪ ,‬חשבתי לעצמי‪' :‬אומנם אינני יכול להיות נוכח בחתונתו‬
‫של הבחור‪ ,‬אבל לשמוח איתו אני יכול גם מכאן‪ '...‬לכן רקדתי כך לבדי בחדרי‪,‬‬
‫ ‬
‫וכך השתתפתי בשמחת נישואיו של תלמידי האהוב!"‬
‫ ‬
‫(אריה שאג)‬
‫ועל ידי התעוררות של התבוננות במציאת הדודאים במה שהזמין ה' הדודאים‬
‫ביד ראובן‪ ,‬שהם היו מזומנים עבור רחל‪ ,‬רק נמצאו ביד ראובן‪ ,‬היה מובן שתכיר‬
‫רחל טובה ללאה‪ ,‬ועל ידי זה תתבונן בדרגתה הפנימית (דרגת בינה)‪ .‬ועל ידי זה‬
‫התאחדו האימהות‪ ,‬אשר היו גדולות מאוד בנבואה‪ ,‬ורק אחר שהתאחדו רחל‬
‫ולאה נולד יוסף כאמור אחר מעשה זה‪ .‬וכך יהיה גם לעתיד לבוא‪ ,‬שהגאולה‬
‫תבוא כאשר יתאחדו בני רחל ולאה‪" ,‬וְ ָׂשמּו לָ ֶהם רֹאׁש ֶא ָחד וְ ָעלּו ִמן ָה ָא ֶרץ"‬
‫(הושע ב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫הבה נתבונן בהשגחת ה' על עמו בזמנים נשגבים אלו יום יום‪ ,‬נכיר בזה חסדיו‬
‫המרובים‪ ,‬שהוא כל כך קרוב אלינו וניצב עלינו לשומרנו בעבודת ה' שלנו‪ ,‬ואז‬
‫לעולם לא נתייאש‪ ,‬רק יישא לבבנו את רגלינו וניעשה קלים לעלות במעלות‬
‫הסולם‪.‬‬
‫(שכר שכיר)‬
‫וַ ִּתשְׂ ַחק לְ יוֹ ם ַא ֲחרוֹ ן‪ִ ּ :‬פיהָ ּ ָפ ְת ָחה בְ ָחכְ ָמה וְ תוֹ ַרת ֶח ֶסד ַעל‬
‫לְ ׁשוֹ ּנָה‪ :‬צוֹ פִ ּיָה הֲ לִ יכוֹ ת ֵ ּב ָית ּה וְ לֶ ֶחם ַעצְ לוּת ל ֹא תֹאכֵ ל‪ָ :‬קמ ּו‬
‫בָ נֶיהָ וַ ַיְא ׁ ּ ְשרוּהָ ַ ּב ְעלָ ּה וַ יְהַ לְ לָ ּה‪ַ :‬רבּ וֹ ת ָ ּבנוֹ ת ָעשׂ ּו ָחיִל וְ ַא ְּת‬
‫ָעלִ ית ַעל ֻּכ ָּלנָה‪ֶ ׁ :‬ש ֶקר הַ ֵחן וְ הֶ בֶ ל הַ ּיֹפִ י ִא ׁ ּ ָשה ְיִר ַאת יְיָ ִהיא‬
‫ִת ְתהַ ָּלל‪ְּ :‬תנ ּו לָ ּה ִמ ּ ְפ ִרי ֶיָדיהָ וִ יהַ לְ לוּהָ בַ ׁ ּ ְש ָע ִרים ַמ ֲעשֶׂ יהָ ‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫משכן שילה‬
‫מרן פוסק הדור הראשון לציון‬
‫רבינו‪ ‬עובדיה יוסף‪ ‬זצ"ל‬
‫ ‬
‫הקב"ה מסייע לחוזרים בתשובה ‬
‫מספרים על רבינו חיים בן עטר זצוק"ל‪ ,‬שדיבר בעניין‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫התשובה‪ .‬עבר אדם אחד שאינו שומר תורה ומצוות‪ ,‬והדברים‬
‫חוצבי הלהבות נגעו לליבו עד שהתחיל להוריד דמעות מעיניו‪.‬‬
‫כשסיים הרב לדבר והקהל התפזר איש איש למקומו‪ ,‬ניגש‬
‫ ‬
‫האיש אל הרב ואמר‪" :‬אדוני הרב‪ ,‬דבריך מצאו מסילות בלבבי‬
‫ואני מקבל עליי תשובה שלימה‪ .‬אבל בקשה לי אליך‪ :‬התפלל‬ ‫ ‬
‫עליי שעוד הערב אלך לישון ולא אקום‪ ,‬כי אין בכוחי לקיים תורה ומצוות‪ ,‬לכן‬
‫הגאון הצדיק רבי‪ ‬יהודה אריה שכטר‪ ‬זצ"ל‬
‫מגיד מישרים‬
‫ עימו אנוכי בשמחה ‬
‫מסופר על אחד מגדולי ראשי הישיבות שנאלץ לנדוד‬
‫ ‬
‫למדינה רחוקה בחוץ לארץ כדי לגייס כספים לטובת‬
‫מוסדותיו‪ .‬ראש הישיבה נסע לארץ נכר לבדו והתגלגל‬
‫למלון נידח‪ .‬באמצע הלילה‪ ,‬במקום לנוח לאחר היום‬
‫המתיש שעבר עליו בהתרוצצות מגביר לגביר‪ ,‬הוא‬
‫פצח בריקוד נלהב בחדרו שבמלון‪ ...‬במשך שעה ארוכה‬
‫רקד ראש הישיבה בכל עוז‪ ,‬עד שנפל על המיטה ונרדם באפיסת כוחות‪.‬‬
‫למחרת בבוקר נקש בעל המלון הגוי על דלת חדרו של ראש הישיבה‪ ,‬ובפיו‬
‫השאלה‪" :‬איזה סוג זה היה?" "מה זאת אומרת איזה סוג זה היה?" התפלא‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫הגאון הגדול רבי‪ ‬יששכר מאיר‪ ‬זצ"ל‬
‫ראש ישיבת "הנגב"‬
‫השגחת ה' על כל אחד ואחד‪.‬‬
‫מה שחפצה רחל בדודאים‪ ,‬כי הם היו לה לרפואה (עיין רמב"ן)‪,‬‬
‫והבינה שה' יתברך הזמין לה את הרפואה על ידי מציאתם ביד‬
‫ראובן‪ ,‬אלא גם לאה הייתה נצרכת להם‪ ,‬ולכן הוכיחה לאה את‬
‫ּדּוד ֵאי ְּבנִ י"‪ .‬כאן היה מקום למחלוקת‪,‬‬‫רחל‪" :‬וְ לָ ַק ַחת ּגַ ם ֶאת ָ‬
‫לפירוד‪ .‬אומנם האימהות‪ ,‬לאחר התבוננות במעשה‪ ,‬מצאו מיד‬
‫ ‬
‫את נקודת האיחוד במקרה זה‪ ,‬ואחת התבוננה בשלימות המדרגה של השנייה‪.‬‬
‫לכן לאה דנה דין עצמה שיוסף‪ ,‬שהוא בחיר השבטים‪ ,‬צריך שייוולד מרחל‪ ,‬ורחל‬
‫הכירה את שלימות לאה שבמדרגתה הפנימית‪ ,‬שיש בה כֹח התשובה והתיקון צריך‬
‫ ‬
‫להיוולד ממנה‪ ,‬שבט התורה יששכר‪ ,‬וכל אחת התפללה על השנייה‪ ,‬תפילת לאה‬ ‫ ‬
‫"ּבּלַ יְ לָ ה הּוא" – בלילה המיוחד‪.‬‬
‫ ‬ ‫עבור רחל בלידת דינה ותפילת רחל עבור לאה ַ‬
‫ֵא ׁ ֶשת ַחיִ ל‬
‫וַ ְּת ַא ּ ֵמץ זְ רֹעוֹ ֶתיהָ ‪ָ :‬ט ֲע ָמה ִּכי טוֹ ב ַס ְח ָר ּה ל ֹא יִכְ ֶ ּבה בַ ַּליְלָ ה‬ ‫א ׁ ֶשת ַח ִיל ִמי ְיִמצָ א וְ ָרחֹק ִמ ּ ְפנִינִים ִמכְ ָר ּה‪:‬‬ ‫ֵ‬
‫ָנֵר ּה‪ֶ :‬יָדיהָ ׁ ִש ְּל ָחה בַ ִּכ ׁישוֹ ר וְ כַ ּ ֶפיהָ ָּת ְמכ ּו פָ לֶ ְך‪ַּ :‬כ ּ ָפ ּה ּ ָפ ְרשָׂ ה‬ ‫ָ ּב ַטח ָ ּב ּה לֵ ב ַ ּב ְעלָ ּה וְ ׁ ָשלָ ל ל ֹא ְיֶח ָסר‪ּ ְ :‬ג ָמלַ ְתה ּו טוֹ ב וְ ל ֹא‬
‫לֶ ָענִי וְ ֶיָדיהָ ׁ ִש ְּל ָחה לָ ֶאבְ יוֹ ן‪ :‬ל ֹא ִת ָירא לְ בֵ ָית ּה ִמ ׁ ּ ָשלֶ ג ִּכי‬ ‫ָרע ָּכל ֵיְמי ַח ּיֶיה‪ :‬דָּ ְר ׁ ָשה צֶ ֶמר ו ִּפ ׁ ְש ִּתים וַ ַּת ַעשׂ ְ ּב ֵח ֶפץ‬
‫כָ ל ֵ ּב ָית ּה לָ בֻ ׁש ׁ ָשנִים‪ַ :‬מ ְרבַ דִּ ים ָעשְׂ ָתה ָּל ּה ׁ ֵש ׁש וְ ַא ְר ָ ּג ָמן‬ ‫ַּכ ּ ֶפיהָ ‪ :‬הָ ָיְתה ָּכ ֳאנִ יּוֹ ת סוֹ ֵחר ִמ ּ ֶמ ְר ָחק ָּתבִ יא לַ ְח ָמ ּה‪ :‬וַ ָּת ָקם‬
‫לְ בו ׁ ָּש ּה‪ :‬נוֹ ָדע ַ ּב ׁ ּ ְש ָע ִרים ַ ּב ְעלָ ּה ְ ּב ׁ ִשבְ ּתוֹ ִעם זִ ְקנֵי ָא ֶרץ‪:‬‬ ‫ְ ּבעוֹ ד לַ יְלָ ה וַ ִּת ֵּתן ֶט ֶרף לְ בֵ ָית ּה וְ חֹק לְ ֲנַער ֶֹתיהָ ‪ְ :‬זָמ ָמה שָׂ ֶדה‬
‫ָס ִדין ָעשְׂ ָתה וַ ִּת ְמכּ ֹר וַ ֲחגוֹ ר ְנָתנָה לַ ְּכ ֲנַענִי‪ :‬עֹז וְ הָ ָדר לְ בו ׁ ָּש ּה‬ ‫נָט ָעה ָּכ ֶרם‪ָ :‬חגְ ָרה בְ עוֹ ז ָמ ְת ָ‬
‫נֶיה‬ ‫וַ ִּת ָּק ֵחה ּו ִמ ּ ְפ ִרי כַ ּ ֶפ ָיה ְ‬
‫המאורות‪ ,‬הכוכבים‪,‬‬ ‫הסתיימה מלאכת‬
 ‫נושא‪ :‬מסירות נפש‬ ‫ "וַ ּיֵ ֵצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ָׁש ַבע" (כח‪ ,‬י) ‬
‫"מגיד שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם‪,‬‬
‫שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה‪ ,‬הוא‬
‫בו‪ ,‬ובכל תיבה ותיבה הרגיש טעם מתוק שעוד‬
‫ ‬

‫הכול מכוחה של מצווה אחת דרבנן שנאחזתי בה‪ ...‬‬ ‫זיווה‪ ,‬הוא הדרה‪ .‬יצא משם – פנה הודה‪ ,‬פנה‬
‫לא היה לו כמותו‪ ,‬עד שחש קרבת אלוקים ממש‬ ‫ ‬

‫סיפר הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל‪ ,‬שבהיותו‬ ‫זיווה‪ ,‬פנה הדרה" (רש"י)‪ .‬לכאורה קשה‪ ,‬מדוע‬
‫לא נאמר‪" :‬וירד יעקב מבאר שבע"? הרי‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫והתרוממות גדולה‪ .‬כשנגמר הסדר לאחר חצות‪ ,‬לא‬ ‫בחור למד בישיבת חברון‪ ,‬והייתה אכסנייתו בדירה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫היה מסוגל לעלות על יצועו מרוב המתיקות וגודל‬
‫ההארה ועסק ביציאת מצרים כל הלילה‪ .‬והמשיך‬
‫לתאר כיצד עברו עליו כל ימי החג בהרגשות‬
‫נעלות עד שלא היה מסוגל להתנתק מהגמרא‪,‬‬
‫ ‬
‫בכל מקום שמדובר ביציאה מארץ ישראל‬
‫שכורה ביחד עם עוד כמה בחורים‪ .‬לקראת חג‬ ‫לחוץ לארץ נאמרה לשון ירידה‪ ,‬לפי ש"ארץ‬
‫הפסח חזרו הבחורים איש איש לבית הוריו‪ ,‬ורק‬ ‫ישראל גבוהה מכל הארצות"‪ ,‬ומי שעוזב את‬
‫הוא נשאר לבדו בדירה‪ .‬באור לי"ד בניסן בדק‬ ‫ארץ ישראל הוא יורד‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע תפסה‬
‫ ‬

‫את החמץ בדירה כדת וכדין במשך כמה שעות‪.‬‬ ‫התורה כאן לשון "וַ ּיֵ ֵצא יַ ֲעקֹב"? לכך אמר‬
‫ומאז החלה כל עלייתו‪ .‬וסיים ואמר בענוותנותו‪:‬‬ ‫כשכילה מלאכתו נזכר לפתע בעליית הגג‪ ,‬שהלכה‬ ‫רש"י‪ :‬יצא משם – פנה הודה‪ ,‬פנה זיווה‪ .‬וזה‬
‫"אם יש בי משהו היום‪ ,‬הרי שהכול מכוחה של‬ ‫שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות‪ ,‬היינו‬
‫פסוקה היא בשולחן ערוך שהעליות צריכות בדיקה‪,‬‬ ‫ברוחניותה ובקדושתה‪ .‬ויעקב אבינו‪ ,‬כשיצא‬
‫מצווה אחת דרבנן של בדיקת חמץ שנאחזתי בה‬ ‫ואם אחד מהשכנים לא בדקּה הרי המצווה מוטלת‬
‫ ‬

‫מבאר שבע‪ ,‬פנה הודה‪ ,‬כלומר הכבוד פנה‬

‫וקיימתיה במסירות נפש"‪.‬‬
‫ ‬

‫עליו‪ .‬באותה שעה החלה מלחמה גדולה להשתולל‬ ‫ ‬

‫והלך עימו – קדושת ארץ ישראל ואווירה‬ ‫ ‬

‫(הפותח בכל יום)‬ ‫בקרבו‪ .‬מצד אחד אינו היחיד המחוייב בדבר‪ ,‬ומובן‬ ‫ליווהו‪ ...‬ממילא לגבי יעקב אין זו ירידה‪ ,‬כי‬
‫שהעייפות והיגיעה מכל טורח הבדיקה אף הן היטו‬ ‫כל הזיו והזוהר‪ ,‬ההוד והקדושה של ארץ‬
‫את הכף שלא לבדוק‪ ,‬אך מאידך חובת בדיקה יש כאן‪,‬‬ ‫ישראל הלכו איתו‪ .‬ולכן כתוב‪" :‬וַ ּיֵ לֶ ְך ָח ָרנָ ה"‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ולא "וירד"‪.‬‬
‫והתגבר כארי לבדוק למרות כל הקושי והטרחה‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫(קדושת לוי)‬
‫ היאך הוא יכול לשתות חצי בקבוק קוניאק מיד‬ ‫עלה לעליית הגג ו‪ ...‬חשכו עיניו‪ ,‬כי כל הגג היה‬ ‫ ‬
‫על הבוקר? ‬ ‫מכוסה בשכבות אבק ומלא ברהיטים‪ ,‬ואין בידו‬ ‫ "וַ ּיִ ְפּגַ ע ַּב ָּמקֹום וַ ּיָ לֶ ן ָׁשם ּכִ י ָבא ַה ֶּׁש ֶמׁש‪ ...‬וַ ּיִ ְׁשּכַ ב‬
‫סיפר מרן האדמו"ר מנדבורנה שליט"א‪ :‬הייתי‬
‫ ‬
‫להגיע לחורים ולסדקים‪ ...‬ומפורש ברמ"א (סימן תלג‬ ‫ַּב ָּמקֹום ַההּוא" (כח‪ ,‬יא) ‬
‫באוקראינה לפני כעשרים שנה‪ ,‬בשנת תשס"ב‪.‬‬ ‫סעיף יא)‪" :‬וכל אחד צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה"‪.‬‬ ‫אולי אפשר לפרש לפי מה דאיתא בסנהדרין‬
‫(צה‪ ,):‬שכאשר הגיע יעקב לחרן אמר‪ :‬אפשר‬
‫זו הייתה הפעם הראשונה שנסעתי לשם‪ .‬נכנסתי‬ ‫שוב התלקחה המלחמה‪ ...‬אז התגבר בהחלטה‬ ‫עברתי על מקום שהתפללו בו אבותיי ואני‬
‫לבית המדרש שם ולא הכרתי אף אחד‪ .‬היו שם‬ ‫נחושה שיקיים את המצווה במסירות נפש‪ .‬ירד‬ ‫לא התפללתי בו? רצה לחזור‪ .‬כיוון שהרהר‬
‫כמניין זקנים‪ ,‬והגבאי היה אברך צעיר‪ .‬בעת קריאת‬ ‫לדירתו ומילא את הדלי במים‪ ,‬חזר לעליית הגג‬ ‫בדעתו לחזור‪ ,‬קפצה לו הארץ‪ .‬מכאן יש לנו‬
‫ ‬

‫התורה ראיתי יהודי זקן עולה לתורה‪ ,‬ושני אנשים‬ ‫והחל לשטוף ולגרוף את המים במשך שעה ארוכה‪,‬‬ ‫ללמוד כי בשעה שאדם נותן ליבו לתקן‪,‬‬
‫גבוהים וחסונים מגודלי שיער פרא‪ ,‬הנראים כמו‬ ‫ומעת לעת התחזק שעושה הוא מצווה דרבנן‪ .‬וכך‬ ‫עוזרים לו גם מן השמיים‪ .‬ולא יאמר אדם‪:‬‬
‫ ‬

‫דובים‪ ,‬מלווים את היהודי הזקן‪ ,‬שאמר את הברכה‬ ‫נמשך הדבר עד קרוב לעלות השחר‪ ,‬או אז היה‬ ‫"עבר זמנו בטל קורבנו"‪ .‬לכן במה שהוא נתן‬
‫ליבו‪ ,‬עזרו לו מן השמיים‪.‬‬
‫ברוסית‪ .‬לאחר התפילה‪ ,‬מיד לאחר שחלץ את‬ ‫המקום ראוי לבדיקה‪ .‬הדליק את הנר ובדק את הגג‬ ‫(שמחת התורה)‬
‫התפילין‪ ,‬לקח היהודי הזקן בקבוק קוניאק ושתה‬ ‫עד שלא היה שם שום חשש חמץ‪.‬‬
‫כחצי בקבוק בבת אחת על קיבה ריקה‪ .‬תמהתי‪:‬‬ ‫ ‬
‫היאך הוא יכול לשתות חצי בקבוק קוניאק מיד‬ ‫מובן שכל אותו היום לא הספיק לנוח עקב מצוות‬ ‫ "וַ ֲה ִׁשב ִֹתיָך ֶאל ָה ֲא ָד ָמה ַהּזֹאת" (כח‪ ,‬טו) ‬
‫היום‪ ,‬והגיע לליל הסדר עייף ורצוץ וחשב לעצמו‪:‬‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬תיכף בלילה הראשון לעוזבו את‬
‫על הבוקר?‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬כבר הוא רואה בחלומו כי ה'‬
‫'מי יודע אילו פנים יהיו לסדר‪ '...‬אולם הרגיש שאור‬
‫ניצב עליו ומבטיח לו‪" :‬וַ ֲה ִׁשב ִֹתיָך ֶאל ָה ֲא ָד ָמה‬
‫ניגשתי אל הגבאי ושאלתיו לפשר זקן זה‪ .‬השיב‬ ‫גדול ממלא את כל כולו‪ ,‬טעם חדש וערב פעפע‬
‫ ‬

‫ַהּזֹאת"‪ .‬כי אי אפשר לו אף לרגע לחדול‬ ‫ ‬

‫מלהתגעגע לארץ ישראל‪.‬‬

‫(ספרים שונים)‬

‫ִק ּדו ּׁש יוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת‬ ‫ִק ּדו ּׁש לֵ יל ׁ ַש ָ ּבת‬

‫ִמ ְזמוֹ ר ְל ָד ִוד‪ ,‬יְיָ ר ִֹעי ל ֹא ֶא ְח ָסר‪ּ ִ :‬בנְאוֹ ת דֶּ ׁ ֶשא ְיַר ִ ּב ֵיצנִי‪ַ ,‬על ֵמי ְמנֻחוֹ ת‬ ‫ה ׁ ּ ִש ׁ ּ ִשי‪ :‬וַ יְכֻ לּ ּו ַה ׁ ּ ָש ַמיִם וְ ָה ָא ֶרץ וְ כָ ל ְצבָ ָאם‪ :‬וַ יְכַ ל ֱא‪-‬ל ִֹהים‬ ‫יוֹ ם ַ‬
‫יַנְחנִי ְ ּב ַמ ְע ְ ּגלֵ י ֶצ ֶדק לְ ַמ ַען ׁ ְשמוֹ ‪ּ ַ :‬גם ִּכי ֵאלֵ ְך ְ ּבגֵ יא ַצלְ ָמוֶ ת ל ֹא‬ ‫יְנַהלֵ נִי‪ְ :‬נַפ ׁ ִשי ׁיְשוֹ בֵ ב‪ֵ ,‬‬ ‫ֲ‬ ‫ַ ּביּוֹ ם ַה ׁ ּ ְשבִ ִיעי ְמלַ אכְ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר ָעשָׂ ה וַ ּי ׁ ְִשבּ ֹת ַ ּביּוֹ ם ַה ׁ ּ ְשבִ ִיעי ִמ ָּכל‬
‫לפנַי ׁ ֻשלְ ָחן נֶגֶ ד‬ ‫יְנַח ֻמנִי‪ַּ :‬ת ֲער ְֹך ָ‬‫ִא ָירא ָרע ִּכי ַא ָּתה ִע ּ ָמ ִדי‪ִ ׁ ,‬שבְ ְט ָך ו ִּמ ׁ ְש ַע ֶּנְת ָך ֵה ּ ָמה ֲ‬ ‫ְמלַ אכְ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר ָעשָׂ ה‪ :‬וַ יְבָ ֶר ְך ֱא‪-‬ל ִֹהים ֶאת יוֹ ם ַה ׁ ּ ְשבִ ִיעי וַ ַיְקדֵּ ׁש אֹתוֹ ִּכי‬
‫ֹאשי כּ וֹ ִסי ְרוָ יָה‪ַ :‬א ְך טוֹ ב וָ ֶח ֶסד ְיִרדּפוּנִי ָּכל ֵיְמי ַח ּיָי‪,‬‬ ‫צ ְֹר ָרי‪ ,‬דִּ ׁ ַש ָּנְת בַ ּׁ ֶש ֶמן ר ׁ ִ‬
‫וְ ׁ ַשבְ ִּתי ְ ּבבֵ ית יְיָ לְ א ֶֹר ְך ִיָמים‪:‬‬ ‫בוֹ ׁ ָשבַ ת ִמ ָּכל ְמלַ אכְ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ָרא ֱא‪-‬ל ִֹהים לַ ֲעשׂוֹ ת‪:‬‬
‫את לַ ּׁ ַש ָ ּבת עֹנֶג‬ ‫אם ָּת ׁ ִשיב ִמ ּׁ ַש ָ ּבת ַרגְ לֶ ָך ֲעשׂוֹ ת ֲח ָפ ֶצ ָך ְ ּביוֹ ם ָק ְד ׁ ִשי‪ ,‬וְ ָק ָר ָ‬ ‫ִ‬ ‫(ואומר המקדש‪ַ ):‬סבְ ֵרי ָמ ָרנָן (ועונים‪ ):‬לְ ַח ּיִים‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ָ‬
‫לִ ְקדוֹ ׁש יְיָ ְמכֻ ָ ּבד‪ ,‬וְ כִ ַ ּב ְד ּתוֹ ֵמ ֲעשׂוֹ ת דְּ ָרכֶ יך‪ִ ,‬מ ּ ְמצוֹ א ֶח ְפ ְצך וְ ַד ֵ ּבר דָּ בָ ר‪ָ :‬אז ִּת ְת ַע ּנַג ַעל‬ ‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬בּ וֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‪:‬‬
‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬
‫יְיָ וְ ִה ְר ַּכבְ ִּתיך ַעל ָ ּב ֳמ ֵתי ָא ֶרץ‪ ,‬וְ ַה ֲאכַ לְ ִּתיך ֲנַחלַ ת ֲיַעקֹב ָאבִ יך ִּכי ּ ִפי יְיָ דִּ ֵ ּבר‪:‬‬ ‫(ויכוון לקיים מצות עשה דאורייתא של הקידוש‪ ,‬ועל היין מצווה דרבנן)‬

‫ש ָ ּבת לְ דֹר ָֹתם ְ ּב ִרית עוֹ לָ ם נצחית‪:‬‬ ‫ְו ׁ ָש ְמר ּו בְ נֵי יִשְׂ ָר ֵאל ֶאת ַה ּׁ ַש ָ ּבת‪ ,‬לַ ֲעשׂוֹ ת ֶאת ַה ּׁ ַ‬
‫ֵ ּבינִי וּבֵ ין ְ ּבנֵי יִשְׂ ָר ֵאל אוֹ ת ִהיא לְ עֹלָ ם‪ִּ ,‬כי ׁ ֵש ׁ ֶשת ִיָמים ָעשָׂ ה יְיָ ֶאת ַה ּׁ ָש ַמיִם וְ ֶאת‬
‫ָה ָא ֶרץ וּבַ יּוֹ ם ַה ּׁ ְשבִ ִיעי ׁ ָשבַ ת וַ ִ ּי ּנ ַָפ ׁש ַעל ֵּכן ֵ ּב ַר ְך יְיָ ֶאת יוֹ ם ַה ּׁ ַש ָ ּבת וַ ַיְק ְד ׁ ֵשהוּ‪:‬‬
‫(ואומר המקדש‪ַ ):‬סבְ ֵרי ָמ ָרנָן (ועונים‪ ):‬לְ ַח ּיִים‪.‬‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬בּ וֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‪:‬‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו‪,‬‬
‫וְ ָר ָצה בָ נוּ‪ ,‬וְ ׁ ַש ַ ּבת ָק ְד ׁשו ְ ּב ַא ֲהבָ ה וּבְ ָרצוֹ ן ִה ִנְחילָ נוּ‪ ,‬זִ ָּכרוֹ ן‬
‫אשית‪ְּ ,‬ת ִח ָּלה לְ ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹד ׁש‪ ,‬זֵ כֶ ר לִ ִיצ ַיאת ִמ ְצ ַריִם‪.‬‬ ‫לְ ַמ ֲעשֵׂ ה בְ ֵר ׁ ִ‬
‫ָ‬
‫וְ ׁ ַש ַ ּבת ָק ְד ׁ ְשך ְ ּב ַא ֲהבָ ה וּבְ ָרצוֹ ן ִה ַנְחלְ ָּתנוּ‪:‬‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ְ ,‬מ ַקדֵּ ׁש ַה ּׁ ַש ָ ּבת‪:‬‬

‫שילה | ‪6‬‬
‫שילה‬ ‫‪6‬‬
‫משכןמשכן‬
 ‫ "וַ ּיִ ַיקץ יַ ֲעקֹב ִמ ְּׁשנָ תֹו" (כח‪ ,‬טז) ‬
‫כשאומרים‪" :‬החייט או הסנדלר ישן"‪ ,‬אין זה‬
‫נכון‪ ,‬כי האדם בשנתו אינו עוסק במלאכתו‬
‫ואינו לא חייט ולא סנדלר‪ .‬אבל כשאומרים‪:‬‬ ‫ללמדנו דוגמה של מסירות נפש למצוות מהי‪,‬‬ ‫ ‬ ‫לי הגבאי וסיפר‪" :‬זקן זה היה גנרל בצבא הרוסי‪.‬‬
‫"הרבי ישן"‪ ,‬הרי זה אמת וצדק‪ ,‬כי הרבי אף‬ ‫ואף שאין אנו אוחזים במדרגה זאת חשוב להכיר‬ ‫לאחר נפילת מסך הברזל קראה לו אימו ואמרה‬
‫בשנתו הוא רבי‪.‬‬ ‫מושגים של מסירות נפש לקיום מצוות הבורא‪,‬‬ ‫בבכיות שהיא חשה כי קרב קיצה וברצונה לגלות‬
‫(רבי יצחק מווארקה)‬
‫כדי שנדע שיש הרבה עבודה במידה זו‪.‬‬
‫ ‬ ‫ולומר לו סוד‪ ,‬שחייתה בהיחבא והינה יהודייה‪ ,‬ואם‬
‫כך גם הוא יהודי והיא רוצה שיֵ דע מכך‪ ,‬ומיד שבקה‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(לקראת שבת – דרשו)‬

‫"וַ ּיִ ָּׂשא יַ ֲעקֹב ַרגְ לָ יו וַ ּיֵ לֶ ְך ַא ְר ָצה ְבנֵ י ֶק ֶדם" (כט‪ ,‬א)‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫חיים‪ .‬הוא שמע את דברי אימו אך לא ידע כלום‪,‬‬
‫יעקב אבינו עליו השלום הוא עמוד התורה‪,‬‬ ‫מהו יהודי ומה כוונת הדברים‪ .‬וכך הסתובב בלי‬
‫"ּת ֵּתן ֱא ֶמת לְ יַ ֲעקֹב" (אמת זו תורה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ככתוב‪ִ :‬‬ ‫לדעת מה זה יהודי‪ ,‬עד שמצא בחשאיות אדם אחד‬
‫ֱ"א ֶמת ְקנֵ ה וְ ַאל ִּת ְמּכֹר"‪ .‬ברכות ה‪ .):‬כדי לקנות את‬ ‫שכיהן כרב והיה לו אמון בו‪ ,‬ושאלו מיהו יהודי‪.‬‬
‫התורה צריך האדם לישא את רגליו ולכתתן‪,‬‬ ‫ המסר של החזון איש‪ :‬מטפסים ונופלים‪ ,‬מטפסים‬ ‫הלה הסביר לו מיהו יהודי ואמר שיש בורא עולם‬
‫וכך אמרו רבותינו‪" :‬הווי גולה למקום תורה"‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ונופלים‪ ,‬אבל לעולם אסור להתייאש!!! ‬ ‫שנתן לנו את התורה והמצוות‪ ,‬והדבר הראשון שעל‬
‫(אבות ד‪ ,‬יד)‪ .‬לכן כתוב‪" :‬וַ ּיִ ָּׂשא יַ ֲעקֹב ַרגְ לָ יו"‪,‬‬
‫ ‬

‫כלומר גלה כדי ללמוד תורה‪ .‬וכן אמרו חז"ל‬

‫ ‬

‫במשך כעשר שנים זכה המגיד המפורסם רבי‬ ‫יהודי לעשות הינו ברית מילה‪ .‬הגנרל הזה ידע כמה‬
‫אריה שכטר זצ"ל להסתופף בצילו של מרן החזון‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫על יעקב אבינו עליו השלום שנטמן י"ד שנים‬ ‫ ‬

‫מילים באידיש ואמר‪' :‬אם לא חייתי כל ימיי כיהודי‪,‬‬ ‫ ‬

‫בבית מדרשו של שם ויגע בתורה בעמל‬ ‫איש זצ"ל‪ .‬שבועיים לפני פטירתו ביקש להיכנס‬ ‫ ‬

‫לפחות אמות כיהודי'‪.‬‬ ‫ ‬

‫"א ְר ָצה ְבנֵ י ֶק ֶדם" – רמז‬

‫ ‬ ‫רב ללא שינה כלל‪ַ .‬‬ ‫ ‬ ‫אליו‪ ,‬אך הדלת הייתה סגורה‪ .‬ניגש למרפסת שבה‬
‫על התורה‪ ,‬שקדמה לעולם‪ ,‬שהוא הארץ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫שכב החזון איש‪ ,‬ועיניהם נפגשו אלו באלו‪" ...‬מי‬

‫תתקע"ד דורות כידוע‪.‬‬ ‫אתה? אריה?" שאל החזון איש‪ .‬כך הייתה דרכו‬ ‫"היהודי הזה היה אז בערך בן שבעים וחמש‪.‬‬
‫(משיב דברים)‬ ‫הסבירו לו מהי ברית מילה וסיכמו עם רב ורופא‬
‫תמיד לקבל את תלמידו אהובו‪" .‬כן"‪ ,‬השיב רבי‬
‫אריה‪" ,‬הדלת סגורה ואיני יכול להיכנס"‪" .‬תטפס‬
‫ ‬
‫בבית החולים למול אותו‪ .‬בהגיעו לחדר הניתוח‬
‫על הגדר"‪ ,‬אמר‪ .‬הייתה שם גדר חיה גבוהה‪ ,‬ורבי‬ ‫ראה שמתכוננים לניתוח‪ ,‬ובין הכלים שם ראה‬
‫ "וְ נֶ ֶא ְספּו ָׁש ָּמה כָ ל ָה ֲע ָד ִרים וְ גָ לְ לּו ֶאת ָה ֶא ֶבן‬ ‫ ‬

‫מזרק גדול‪ .‬שאלם הזקן לפשר מזרק זה‪ ,‬והסבירו‬

‫ֵמ ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר" (כט‪ ,‬ג) ‬ ‫אריה‪ ,‬שהיה אז בחור צעיר‪ ,‬הניח את החליפה על‬
‫גם בכוחם של הרועים בהתאספם יחד היה‬ ‫הכתפיים וניסה לטפס‪ ...‬החליפה נפלה אחורה‪,‬‬ ‫לו שבמזרק זה מונח חומר ההרדמה על מנת שלא‬
‫לגולל את האבן מעל פי הבאר‪ ,‬אלא שאחר‬ ‫הכובע גם הוא נשמט מראשו ונפל אחורה‪ ,‬והוא‬ ‫ירגיש את הכאב‪ .‬תמה הזקן ואמר שכשלמד הלכות‬
‫כך כתוב‪" :‬וְ ֵה ִׁשיבּו ֶאת ָה ֶא ֶבן ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫עצמו החליק ונפל לאחוריו‪ .‬ניסה לטפס שוב‪ ,‬ושוב‬ ‫ברית מילה לא שמע מהרב על מזרק‪ ...‬ושאל‪' :‬האם‬
‫ ‬

‫לִ ְמק ָֹמּה"‪ .‬אך אצל יעקב אבינו‪ ,‬שהוא הצדיק‪,‬‬ ‫נפל‪ ...‬אבל רבי אריה לא נכנע‪ .‬רצונו העז להיכנס‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫אברהם אבינו גם כן עשה כך?' הסבירו לו שלא כל‬ ‫ ‬

‫כתוב‪" :‬וַ ּיָ גֶ ל ֶאת ָה ֶא ֶבן"‪ ,‬ושוב לא הושבה עוד‬ ‫אל הקודש פנימה נסך בו כוחות לא לו‪ .‬ניסה שוב‬ ‫אחד הוא אברהם אבינו‪ ,‬אך הוא עמד על שלו‬
‫למקומה‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫לטפס – פעם שלישית ורביעית – עד שלבסוף‪,‬‬ ‫והתעקש שאינו רוצה לקיים את המצווה בהרדמה‪.‬‬
‫(רבי משה מקוברין)‬
‫בסייעתא דשמיא‪ ,‬הצליח‪ .‬החזון איש חייך לעברו‬ ‫אברהם אבינו היה בן תשעים ותשע שנים בהימולו‪,‬‬
‫ואמר‪" :‬ככה זה הולך גם במלחמת היצר‪ ,‬צריך‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ואילו הוא רק בן שבעים וחמש‪ .‬ואכן עשו לו את‬
‫ֹאמר ֵהן עֹוד ַהּיֹום ּגָ דֹול ֹלא ֵעת ֵה ָא ֵסף ַה ִּמ ְקנֶ ה"‬
‫ "וַ ּי ֶ‬ ‫מסירות נפש‪ ...‬מטפסים ונופלים‪ ,‬מטפסים‬ ‫ ‬
‫הברית בלי שהוציא הגה מפיו"‪ .‬סיים הגבאי ואמר‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(כט‪ ,‬ז) ‬ ‫ונופלים‪ ,‬אבל לעולם אסור להתייאש‪ .‬אף פעם לא‬
‫ ‬
‫"הינך תמה כיצד הוא יכול לשתות חצי בקבוק‬
‫רצונו לומר‪ :‬הנה עוד מעט יבוא יום ה' הגדול‬ ‫להיבהל מנפילה‪ .‬בסוף מתגברים ומצליחים!"‬
‫ ‬
‫קוניאק על קיבה ריקה?!"‬
‫והנורא‪ ,‬ולכן אין זו העת לאסוף ממקנה‬ ‫ ‬

‫וקנייני העולם הזה‪.‬‬ ‫ ‬

‫(תורת אבות – רבי משה מקוברין)‬ ‫(אריה שאג)‬

‫ַה ְב ָ ּד ָלה‬ ‫ִ ּב ְר ַּכת ַה ָ ּבנִ ים‬

‫(ועונים‪ :‬לְ ַחּיִ ים)‪.‬‬ ‫ַסבְ ִרי ָמ ָרנָן‪.‬‬ ‫תפילה להצלחה לאומרה במוצ"ש ג"פ (לרבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל)‪:‬‬
‫ֱא‪-‬ל ֵֹהי ַאבְ ָר ָהם‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהי ְיִצ ָחק וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲיַעקֹב‪ְ ׁ ,‬שמֹר וְ ַה ֵּצל ֶאת ַע ּ ְמ ָך יִשְׂ ָר ֵאל ֲאהוּבֶ ָיך ִמכּ ֹל ָרע‪ ,‬לְ ַמ ַען ׁ ֵשם ְּת ִה ָּל ֶת ָך‪ִ ,‬ה ּנֵה ׁ ַש ַ ּבת ק ֶֹד ׁש‬
‫לאחר הקידוש‪ ,‬על הבנים לנשק ידי‬

‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪,‬‬

‫הוריהם‪ ,‬וטוב שהאב יניח ידיו על‬
‫נֶיך‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּיבֹא ָעלֵ ינ ּו ַה ּׁ ָשבו ַּע ַה ָ ּבא לֶ ֱאמוּנָה ׁ ְשלֵ ָמה‪ ,‬לֶ ֱאמוּנַת ֲחכָ ִמים‪ ,‬לְ ַא ֲהבַ ת ֲחבֵ ִרים‪ ,‬לִ ְדבֵ קוּת ַהבּ וֹ ֵרא ָ ּברו ְּך‬ ‫ָה ֲאהוּבָ ה עוֹ בֶ ֶרת‪ ,‬וִ ִיהי ָרצוֹ ן ִמ ְּל ָפ ָ‬ ‫ראשם ויברכם‪:‬‬
‫בּ וֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‪:‬‬ ‫הוּא‪ ,‬לְ ַה ֲא ִמין ִ ּב ׁ ְשל ָֹׁשה ָע ָשׂר ִע ָּק ִרים ׁ ֶש ְּל ָך‪ ,‬וּבִ גְ ֻא ָּלה ְקרוֹ בָ ה ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְ ּב ֵיָמינוּ‪ ,‬וּבִ ְת ִח ּיַת ַה ּ ֵמ ִתים‪ ,‬וּבִ נְבו ַּאת מ ׁ ֶֹשה ַר ֵ ּבנ ּו ָעלָ יו ַה ּׁ ָשלוֹ ם‪:‬‬ ‫לבן‪ :‬יְשִׂ ְמ ָך ֱא‪-‬ל ִֹהים‬
‫למוצ"ש‪ּ ָ :‬ברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ‬ ‫ִרבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם‪ַ ,‬א ָּתה ַהנּוֹ ֵתן לַ ּי ֵָעף כּ ַֹח‪ֵּ ,‬תן כּ ַֹח ַ ּגם לִ ילָ ֶד ָיך ְרחו ֶּמ ָיך ַה ּיְהו ִּדים‪ ,‬לְ ַה ֵּלל ׁ ִש ְמ ָך וְ לַ ֲעבֹד אוֹ ְת ָך לְ בַ דֶּ ָך‪ ,‬וְ ַה ּׁ ָשבו ַּע ַה ָ ּבא‪ ,‬יָבוֹ א ָעלֵ ינ ּו‬ ‫נַשה‪:‬‬ ‫ְּכ ֶא ְפ ַריִם וְ כִ ְמ ּׁ ֶ‬
‫ֹאמר ָא ֵמן‪:‬‬ ‫לִ בְ ִריאוּת וּלְ ַמ ָּזל‪ ,‬וּלְ ַה ְצלָ ָחה וְ לִ בְ ָרכָ ה וּלְ ֶח ֶסד‪ ,‬וְ לִ בְ נֵי ַח ּיֵי ו ְּמזוֹ נֵי‪ ,‬לָ נ ּו וּלְ כָ ל יִשְׂ ָר ֵאל‪ ,‬וְ נ ַ‬
‫ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬בּ וֹ ֵרא ֲע ֵצי (עִ ְׂש ֵּבי) ִ(מינֵי) בְ שָׂ ִמים‪:‬‬ ‫במוצאי יום טוב מברכים רק הגפן והמבדיל‬
‫לבת‪ :‬יְשִׂ ֵימ ְך ֱא‪-‬ל ִֹהים‬
‫למוצ"ש‪ּ ָ :‬ברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך‬ ‫שׂמ ִחי אוֹ יַבְ ִּתי לִ י ִּכי ַנָפלְ ִּתי ַק ְמ ִּתי‪ִּ .‬כי ֵא ׁ ֵשב‬‫אשוֹ ן ְל ִצ ּיוֹ ן ִה ּנֵה ִה ּנָם וְ לִ ירו ׁ ָּשלַ יִם ְמבַ ּ ֵׂשר ֶא ֵּתן‪ַ :‬אל ִּת ְ‬ ‫ִר ׁ‬ ‫ְּכשָׂ ָרה‪ִ ,‬רבְ ָקה‪ָ ,‬ר ֵחל‬
‫ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬בּ וֹ ֵרא ְמאוֹ ֵרי ָה ֵא ׁש‪:‬‬ ‫ַ ּבחוֹ ׁ ֶש ְך יְיָ אוֹ ר לִ י‪ :‬לַ ּיְהו ִּדים ָה ָיְתה אוֹ ָרה וְ שִׂ ְמ ָחה‪ .‬וְ שָׂ שׂ ֹן וִ ָיקר‪ :‬וּכְ ִתיב‪ :‬וַ ִיְהי ָדוִ ד לְ כָ ל־דְּ ָרכָ יו ַמשְׂ ִּכיל‪ .‬וַ יְיָ ִע ּמוֹ ‪:‬‬ ‫וְ לֵ ָאה‪:‬‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪,‬‬ ‫נִמ ָצא ֵחן וְ שֵׂ כֶ ל טוֹ ב ְ ּב ֵעינֵי ֱא‪-‬ל ִֹהים וְ ָא ָדם‪ :‬קו ִּמי אוֹ ִרי ִּכי בָ א‬ ‫ֵּכן ְיִהיֶה ִע ּ ָמנ ּו ָת ִמיד‪ :‬וְ נ ַֹח ָמ ָצא ֵחן ְ ּב ֵעינֵי יְיָ‪ֵּ :‬כן ְ‬ ‫יִש ְמ ֶר ָך‪ֵ :‬יָאר‬ ‫יְבָ ֶרכְ ָך יְיָ וְ ׁ ְ‬
‫ַה ּ ַמבְ דִּ יל ֵ ּבין ק ֶֹד ׁש לְ חוֹ ל וּבֵ ין אוֹ ר‬ ‫אוֹ ֵר ְך‪ .‬וּכְ בוֹ ד יְיָ ָעלַ ְיִך זַ ַרח‪ִּ :‬כי ִה ּנֵה ַהח ׁ ֶֹש ְך יְכַ ֶּסה ֶא ֶרץ וַ ֲע ָר ֶפל לְ ֻא ּ ִמים‪ ,‬וְ ָעלַ ְיִך יִזְ ַרח יְיָ וּכְ בוֹ דוֹ ָעלַ ְיִך ָיֵר ֶאה‪:‬‬ ‫ָ‬
‫יְיָ | ּ ָפנָיו ֵאלֶ יך וִ ֻיח ּנ ֶָּך‪:‬‬
‫ס־יְשוּעוֹ ת ֶא ּ ָׂשא‪ .‬וּבְ ׁ ֵשם יְיָ ֶא ְק ָרא‪:‬‬
‫כּ וֹ ׁ‬ ‫יִשא יְיָ | ּ ָפנָיו ֵאלֶ ָיך‪,‬‬ ‫ּ ָׂ‬
‫לְ ח ׁ ֶֹש ְך וּבֵ ין יִשְׂ ָר ֵאל לָ ַע ּ ִמים וּבֵ ין יוֹ ם‬
‫וְ יָשֵׂ ם לְ ָך ׁ ָשלוֹ ם‪ :‬וְ שָׂ מ ּו‬
‫ַה ּׁ ְשבִ ִיעי לְ ׁ ֵש ׁ ֶשת ֵיְמי ַה ּ ַמ ֲעשֶׂ ה‪.‬‬ ‫יחה נָא (פעמיים)‪:‬‬ ‫ָא ּנָא יְיָ הוֹ ׁ ִש ָיעה ּנָא (פעמיים)‪ָ .‬א ּנָא יְיָ ַה ְצלִ ָ‬ ‫ֶאת ׁ ְש ִמי ַעל ְ ּבנֵי‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ‪ַ ,‬ה ּ ַמבְ דִּ יל ֵ ּבין ק ֶֹד ׁש‬ ‫יִשא‬ ‫ל־מ ֲעשֵׂ ה ֵיָדינוּ‪ְּ .‬כ ִדכְ ִתיב‪ָׂ ּ :‬‬
‫ַה ְצלִ ֵיחנוּ‪ַ .‬ה ְצלִ ַיח דְּ ָרכֵ ינוּ‪ַ .‬ה ְצלִ ַיח לִ ּמו ֵּדינוּ‪ .‬ו ׁ ְּשלַ ח ְ ּב ָרכָ ה ְרוָ ָחה וְ ַה ְצלָ ָחה ְ ּבכָ ַ‬ ‫יִשְׂ ָר ֵאל‪ ,‬וַ ֲאנִי ֲאבָ ְרכֵ ם‪.‬‬
‫לְ חוֹ ל‪:‬‬ ‫יִשעוֹ ‪ :‬לַ ּיְהו ִּדים ָה ָיְתה אוֹ ָרה וְ שִׂ ְמ ָחה‪ .‬וְ שָׂ שׂ ֹן וִ ָיקר‪ :‬וּכְ ִתיב‪ :‬וַ ִיְהי ָדוִ ד לְ כָ ל־דְּ ָרכָ יו‬ ‫בְ ָרכָ ה ֵמ ֵאת יְיָ‪ .‬ו ְּצ ָד ָקה ֵמ ֱאל ֵֹהי ׁ ְ‬
‫ַמשְׂ ִּכיל‪ .‬וַ יְיָ ִע ּמוֹ ‪ֵּ :‬כן ְיִהיֶה ִע ּ ָמנ ּו ָת ִמיד‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫שילה‬
‫‪7‬‬ ‫משכן‬
‫שילה |‬ ‫משכן‬

‫דברי תורה לסעודות מאת הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א‬
‫רמז לה‪" :‬אחיו אני ברמאות"‪ ,‬ובוודאי כבר נודע ללבן‬
‫"הכִ י‬
‫את כל אשר עשה יעקב לעשיו‪ .‬לכן אמר לו לבן‪ֲ :‬‬
‫ָא ִחי ַא ָּתה" – ערמומי אתה כמוני! ואם כן‪ ,‬הייתכן כי‬
‫"וַ ֲע ַב ְד ַּתנִ י ִחּנָ ם"? הרי בוודאי לבסוף תבוא לתבוע את‬
‫כל אשר מגיע לך במשפט! ולכן אני מעדיף כי כבר כעת‬
‫"הּגִ ָידה ּלִ י ַמה ַּמ ְׂשּכֻ ְר ֶּתָך"‪ .‬וזו דרכם של הרשעים‪ ,‬שכל‬
‫ַ‬
‫ימיהם עסוקים ברמאות‪ ,‬לכן חושבים הם שכל העולם‬
‫רמאים כמותם‪ ,‬ועל כך הזהירו חכמים ואמרו‪" :‬כל‬
‫ ‬
‫הפוסל – במומו פוסל!"‬
‫"מנְ ִעי קֹולֵ ְך‬
‫ותסבול את בניך?!" מיד אמר הקב"ה לרחל‪ִ :‬‬
‫ִמ ֶּבכִ י וְ ֵעינַ יִ ְך ִמ ִּד ְמ ָעה ּכִ י יֵ ׁש ָׂשכָ ר לִ ְפ ֻעּלָ ֵתְך!"‬
‫ ‬
‫והוסיף הצדיק בנועם קודשו וכתב‪" :‬הבט נא וראה‬
‫חסדי ה' יתברך‪ ...‬שגלגל הדבר הזה בשביל להמציא‬
‫לישראל קרן אשר ממנה תהיה להם תועלת אחר חטאם‬
‫בזמן החורבן‪ ,‬שעל ידה יזכו להבטחה זו של גאולתם‪...‬‬
‫מה רבו מעשי ה' יתברך‪ ,‬ומה עמקו מחשבותיו!" והלקח‬
‫עצום ונפלא! כל מה שהאדם עובר – ואפילו התקלות‬
‫והשיבושים – הכול בגזירת עליון‪ ,‬והכול לטובה!‬
‫ ‬
‫העולה על רוחם‪ ,‬אז יתגלה כמה הקב"ה הוא "גיבור‬
‫ונורא"‪ ,‬שרואה את ביתו חרב והאומות רומסות את‬
‫מקום משכנו‪ ,‬והוא יושב דומם ומבליג‪.‬‬
‫והדברים מרעישים ומחייבים! הלא עלינו מוטלת‬
‫האחריות לתקן את אשר קלקלנו‪ .‬אל לנו לשבת‬
‫בחיבוק ידיים בראותנו שהשכינה הקדושה מושפלת‬
‫לעפר‪ .‬על כן‪ ,‬הבה נשנס מותניים ונרבה אהבה ושלום‬
‫בעם ישראל‪ ,‬נתרחק ממחלוקת ומלשון הרע ובזה‬
‫נקרב את בניין המקדש‪.‬‬
‫גדולה‪ ,‬ואחרי צאתו גילה הצדיק שבכך מיתק מעליו‬
‫את מידת הדין הקשה שהייתה שורה עליו‪ ,‬ומעתה‬
‫הכול יתהפך לו לרחמים וישועה‪ .‬ואכן מאותו זמן‬
‫ראה אותו האיש ישועות גדולות‪ .‬ודבר זה הוא בבחינת‬
‫מאמר חכמים‪" :‬כשיש דין למטה – אין דין למעלה!"‬
‫וכך רצה גם יעקב אבינו לבטל מרחל אימנו את מידת‬
‫הדין שהייתה עקרה‪ ,‬על כן‪" :‬וַ ּיִ ַחר ַאף יַ ֲעקֹב ְּב ָר ֵחל"‪,‬‬
‫ובכך המתיק מעליה את מידת הדין ונתהפך לה הכול‬
‫לרחמים‪.‬‬
‫‪-‬ה ִרבּ וֹ ן���������������������������������������������‪16‬‬ ‫יָ ּ‬
‫יַ ֲהלוֹ ָמה ����������������������������������������������‪20‬‬
‫יוֹ דו ָּך ַר ְעיוֹ נַ י ���������������������������������������‪12‬‬
‫יוֹ ם זֶ ה ְמכֻ ָ ּבד��������������������������������������‪19‬‬
‫יוֹ ם ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן �����������������������������������������‪18‬‬
‫יְ ִדיד נֶ ֶפ ׁש �������������������������������������������‪44‬‬
‫יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ָּת ������������������������������������‪19‬‬
‫יוֹ ֵצר ִמ ָ ּידוֹ �������������������������������������������‪20‬‬
‫(')‬
‫כל הפוסל – במומו פוסל!‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫נפסק ברמב"ם (הלכות שלוחין ושותפין פ"ו ופ"ח) שאם שכר‬ ‫ֹאמר לָ ָבן לְ יַ ֲעקֹב ֲהכִ י ָא ִחי ַא ָּתה וַ ֲע ַב ְד ַּתנִ י ִחּנָ ם ַהּגִ ָידה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫"וַ ּי ֶ‬ ‫ ‬
‫אדם רועה שירעה את צאנו‪ ,‬ולא התנה הרועה עם בעל‬ ‫ּלִ י ַמה ַּמ ְׂשּכֻ ְר ֶּתָך" (כט‪ ,‬טו)‬ ‫ ‬
‫הבית על גובה שכרו‪ ,‬הרי שהרועה נוטל בשכרו בין‬ ‫הקשה מרן ה'אור החיים' הקדוש זיע"א‪ :‬וכי מה היה‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫שליש לשני שלישים מהרווחים‪ .‬ומכך חשש לבן הרמאי‬ ‫אכפת לו ללבן הרמאי שיעקב אבינו יעבוד אותו חינם‬
‫עד מאוד‪ ,‬שמא יעקב אינו מסכם על שכרו מראש ומוכן‬ ‫וללא שום תמורה? וכי חושש היה מגניבה וגזילה? והלא‬
‫לעבוד בחינם‪ ,‬כדי שלאחר מכן יוכל לתבוע שכר כה‬ ‫ ‬
‫רמאי ונוכל גדול היה!‬
‫רב‪.‬‬
‫אלא השיב רבינו‪ :‬כבר ידוע ומפורסם כי כל כוונתו‬
‫ ‬
‫של רמאי זה הייתה להמעיט בשכרו של יעקב‪ ,‬ובפרט שיעקב אמר לרחל כבר בעת בואו לארם (בראשית‬
‫יה הּוא"‪ ,‬ופירש שם רש"י שיעקב‬‫ומאידך להרבות ככל היותר את רכושו שלו‪ .‬והנה כבר כט‪ ,‬יב)‪ּ" :‬כִ י ֲא ִחי ָא ִב ָ‬
‫ ‬
‫הכול בגזירת עליון לטובה!‬
‫שתיהן‪ ,‬ולא היה הדבר כרוך בעוגמת נפש מצידו‪.‬‬ ‫ֹאמר ֶאל לָ ָבן ַמה ּזֹאת‬
‫"וַ יְ ִהי ַבּב ֶֹקר וְ ִהּנֵ ה ִהיא לֵ ָאה‪ ,‬וַ ּי ֶ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫והשיב הצדיק תשובה נפלאה‪ :‬הקב"ה הסתיר זאת‬ ‫ ‬
‫יתנִ י" (כט‪ ,‬כה)‬
‫ית ּלִ י ֲהֹלא ְב ָר ֵחל ָע ַב ְד ִּתי ִע ָּמְך וְ לָ ָּמה ִר ִּמ ָ‬
‫ ‬ ‫ָע ִׂש ָ‬
‫מיעקב אבינו לטובתם של בניו‪ ,‬שהרי מצאנו במדרש‬ ‫ ‬
‫(איכה רבה) שבשעה שיצאו ישראל לגלות‪ ,‬עמדו אבות‬ ‫הקשה רבינו ה'בן איש חי' זצ"ל בספרו "עוד יוסף חי"‪:‬‬‫ ‬ ‫ ‬
‫העולם ללמד עליהם סנגוריה‪ ,‬ולא קיבל הקב"ה את‬ ‫אם אכן נגזר על יעקב אבינו עליו השלום לשאת גם‬
‫דבריהם‪ ,‬אולם אז עמדה רחל אימנו ואמרה‪" :‬ריבונו של‬ ‫את לאה וגם את רחל‪ ,‬מדוע הקב"ה הסתיר זאת ממנו?‬
‫עולם‪ ,‬אני‪ ,‬שלב בשר ודם יש בי‪ ,‬מסרתי את הסימנים‬ ‫והרי על ידי כך נגרמה לו עוגמת נפש מרובה! ואדרבה‪,‬‬
‫ברצון לאחותי לאה‪ ,‬והתגברתי על רצוני ועשיתי למענה‪,‬‬ ‫אם היה הקב"ה מודיע לו על כך מראש‪ ,‬הרי שיעקב‬
‫ ‬ ‫ובלבד שלא תתבייש‪ .‬אתה‪ ,‬שכולך אש קודש‪ ,‬לא תישא‬ ‫אבינו היה מקבל זאת בחפץ לב והיה עובד בעבור‬
‫מה ראה יעקב ברוח קודשו?‬
‫ֹלקים"‪,‬‬
‫ולכן אמר בלשון שלילה‪ֵ " :‬אין זֶ ה ּכִ י ִאם ֵּבית ֱא ִ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ּנֹורא ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה ֵאין זֶ ה ּכִ י ִאם ֵּבית‬
‫ֹאמר ַמה ָ‬ ‫"וַ ּיִ ָירא וַ ּי ַ‬ ‫ ‬
‫ונתכוון בזה שבית המקדש שראה לפניו אינו בית‬ ‫ֹלקים וְ זֶ ה ַׁש ַער ַה ָּׁש ָמיִ ם" (כח‪ ,‬יז)‬
‫ ‬ ‫ֱא ִ‬
‫המקדש שיישאר לנצח‪ ,‬כיוון שעתיד הוא להיחרב‪,‬‬
‫ולכן אמר עליו‪ֵ " :‬אין זֶ ה" – בלשון שלילה‪ ,‬כלומר‬ ‫הקשה הצדיק בעל ה'זרע שמשון'‪ :‬מדוע התבטא‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫לא יהיה זה הבית שיתקיים לנצח‪ ,‬אלא "ּכִ י ִאם ֵּבית‬ ‫יעקב אבינו ואמר על מקום המקדש שהוא "נורא"?‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ֹלקים" – דהיינו הבית שיבנה הקב"ה בעצמו‪ ,‬שהוא‬ ‫ֱא ִ‬ ‫וגם יש להבין‪ ,‬מדוע בחר יעקב אבינו בלשון שלילה‬
‫ ‬
‫בית המקדש השלישי‪ ,‬הוא שיעמוד על תילו לעולמים‪.‬‬ ‫ֹלקים"? לכאורה היה נכון‬
‫כשאמר‪ֵ " :‬אין זֶ ה ּכִ י ִאם ֵּבית ֱא ִ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫יותר שיאמר‪" :‬מקום זה הוא בית אלוקים"‪.‬‬
‫ ‬ ‫ולכן כינה יעקב אבינו את מקום המקדש בתואר‬
‫"נורא"‪ ,‬לרמוז שבשעה שייחרב הבית ויעמוד המקום‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫אלא השיב הצדיק‪ :‬יעקב אבינו ראה ברוח קודשו‬
‫שמם‪ ,‬ושועלים וגויים שפלים יהלכו בו ויעשו בו ככל‬ ‫שבית המקדש העתיד להיבנות שם‪ ,‬סופו שייחרב‪.‬‬
‫נאמנים פצעי אוהב!‬
‫מאחורי זה דברים גבוהים ונסתרים‪ ,‬ואין כעס הנראה‬ ‫ֹלקים ָאנֹכִ י ֲא ֶׁשר‬
‫ֹאמר ֲה ַת ַחת ֱא ִ‬
‫"וַ ּיִ ַחר ַאף יַ ֲעקֹב ְּב ָר ֵחל וַ ּי ֶ‬ ‫ ‬
‫לעיניים חס ושלום‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬גערת הצדיק באדם‬ ‫ָמנַ ע ִמ ֵּמְך ְּפ ִרי ָב ֶטן" (ל‪ ,‬ב)‬
‫ ‬
‫תצמיח לו טובה גדולה‪ ,‬כי על ידי הכעס שכועס‬ ‫ ‬
‫הצדיק עליו הוא מבטל מעליו את מידת הדין‪ ,‬ובכך‬
‫ ‬
‫הקשה הצדיק רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל‪:‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫הוא ממתיק ממנו את העונש שהיה צריך לבוא עליו‬ ‫לכאורה קשה להבין את תגובתו של יעקב אבינו כלפי‬
‫מן השמיים‪.‬‬ ‫רחל‪ .‬על מה ולמה חרה אפו של יעקב אבינו לנוכח‬
‫ומספרים אודות הרה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫בקשתה‪ ,‬שרוצה גם היא לזכות בפרי בטן וילדים?‬
‫זיע"א‪ ,‬שפעם אחת סטר קלות על פניו של אדם שבא‬ ‫אלא הסביר הצדיק‪ :‬אפשר לומר בדרך רמז‪ ,‬כי ידוע‬
‫לפניו‪ ,‬והאיש הזה יצא מלפני הצדיק בעוגמת נפש‬ ‫שכאשר הצדיק שופך כעסו על אדם בוודאי עומדים‬
‫לפי סדר א'‪-‬ב' (ייתכנו שינויים בתוכן העניינים בגיליונות חג ועוד)‬ ‫רשימת השירים‬
‫זֶ ה ּו ֵא‪-‬לַ י��������������������������������������������‪22‬‬ ‫ָא ׁ ִשיר לָ ֵא‪-‬ל ��������������������������������������‪16‬‬ ‫ֲאגַ דֶּ לְ ָך ֱא‪-‬ל ֵֹהי������������������������������������‪21‬‬ ‫שירים חסידיים (לפי א‪-‬ב')‪36-38 :‬‬
‫ֲח ִב ִיבי�������������������������������������������������‪10‬‬ ‫ֶ ּבן ָא ָדם�����������������������������������������������‪13‬‬ ‫ֶאל ָ ּגלִ יל ���������������������������������������������‪18‬‬
‫ִח ׁיש ִח ׁיש �������������������������������������������‪13‬‬ ‫ָ ּברו ְּך ֵא‪-‬ל ֶעלְ יוֹ ן���������������������������������‪22‬‬ ‫‪-‬ה ��������������������������������‪11‬‬
‫יך ֶא ְק ָרא יָ ּ‬ ‫ֵאלֶ ָ‬ ‫שירים לסעודה שלישית‪40-44 :‬‬
‫ִ ּב ִּתי ְצ ִאי���������������������������������������������‪14‬‬
‫גּוֹ ֵאל יָ בוֹ א ������������������������������������������‪18‬‬
‫ָאעו ָּפה ֶא ְׁשכּ וֹ נָ ה���������������������������������‪12‬‬
‫ֶא ֱער ְֹך ַמ ֲהלַ ל נִ ִיבי �������������������������������‪17‬‬
‫שירי תימן‪45-47 :‬‬ ‫שילה | ‪8‬‬
‫שילה‬ ‫‪8‬‬
‫משכןמשכן‬
‫‪-‬ה ֶאכְ סֹף �����������������������������������������‪44‬‬ ‫יָ ּ‬ ‫דְּ רוֹ ר יִ ְק ָרא�����������������������������������������‪16‬‬ ‫ֲא ׁשוֹ ֵרר ׁ ִש ָירה�������������������������������������‪39‬‬ ‫ברכת המזון‪60-61 :‬‬
 ‫מתוך "בהלכה ובאגדה" ‪ -‬שבת‬
‫להרה"ג דוד שלום נקי שליט"א‬
‫על פי דעת מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זיע"א והראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א‬

‫‪ ‬הלכות מוקצה ‪‬‬

‫בשבת כטלטול בחול‪ ,‬כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה ולתקן כלים‬ ‫איסור מוקצה וטעמיו‬
‫מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע אבנים וכיוצא בהן‪ ,‬שהרי הוא בטל‬ ‫אסרו חכמים לטלטל (להזיז) חפצים מסויימים בשבת‪ .‬ואיסור זה נקרא "מוקצה"‪,‬‬
‫ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת‪ ,‬ובטל הטעם שנאמר‬ ‫מלשון הרחקה ודיחוי מטלטול החפץ בשבת‪ .‬והטעם שאסרו כן‪ ,‬כי חששו שמא‬
‫נּוח"‪ .‬ועוד‪ ,‬כשיטלטל כלים שמלאכתם לאיסור‪ ,‬אפשר שיתעסק‬ ‫בתורה‪" :‬לְ ַמ ַען יָ ַ‬ ‫יטעו ויוציאו חפצים מרשות (היחיד) לרשות (הרבים) ויעברו על מלאכת "הוצאה"‬
‫בהם מעט ויבוא לידי מלאכה‪ .‬ועוד‪ ,‬מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנויות‬ ‫[כפי שביארנו לעיל‪ ,‬שבמקום שאין עירוב אסור להוציא חפץ מרשות היחיד‬
‫אלא בטלים כל ימיהם‪ ,‬כגון הטיילים ויושבי קרנות שכל ימיהם הם שובתים‬ ‫(מהבית) לרשות הרבים (לרחוב) או להיפך] (רש"י‪ ,‬הראב"ד והיראים) (שבת ג א)‪.‬‬
‫ממלאכה‪ ,‬ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים‪ ,‬נמצא שלא שבת‬
‫שביתה הניכרת‪ ,‬לפיכך שביתה מדברים אלו היא שביתה השווה בכל אדם‪.‬‬ ‫הרמב"ם (פרק כד הלכה יב) הוסיף עוד ג' טעמים לאיסור מוקצה‪ ,‬וזו לשונו‪ :‬אסרו‬
‫ומפני דברים אלו נגעו באיסור הטלטול‪ ,‬ואסרו שלא יטלטל אדם בשבת אלא‬ ‫חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול‪ .‬ומפני מה נגעו‬
‫כלים הצריך להם כמו שיתבאר‪.‬‬ ‫באיסור זה? אמרו‪ ,‬ומה אם הזהירו נביאים וציוו שלא יהיה הילוכך בשבת‬
‫כהילוכך בחול‪ ,‬ולא שיחת השבת כשיחת החול‪ ,‬קל וחומר שלא יהיה טלטול‬

‫בשבת‪ ,‬מותר לדוחפו ברגלו למקום מסתור שלא יראוהו אחרים (שבת ג קלו‪ ,‬קסז)‪.‬‬ ‫טלטול מן הצד‬
‫נגיעה‬ ‫מותר לטלטל מוקצה לצורך דבר המותר‪ ,‬אם אינו נוגע במוקצה בידיו אלא‬
‫איסור מוקצה הוא רק כאשר מטלטל (מזיז) את החפץ‪ ,‬אבל נגיעה בלבד‬ ‫על ידי דבר אחר‪ ,‬וכגון שגורר קליפות אגוזים ושקדים (שהן מוקצה כדלהלן) בסכין‬
‫מותרת‪ .‬על כן‪ ,‬מותר להישען על מכונית או לשבת על אבנים גדולות [כי‬ ‫או במגב לצורך ניקוי השולחן‪ ,‬וכן מותר לאוספן במטאטא לניקוי הבית (שבת‬
‫המוקצה מותר בהנאה‪ .‬ואפילו זז מעט תוך כדי ישיבתו – מותר‪ ,‬שהרי זה‬ ‫ג קסט)‪.‬‬
‫טלטול כלאחר יד‪( .‬ובעניין הישענות על אילן בשבת‪ ,‬עיין במלאכת קוצר) ]‪ .‬ואולם מוקצה‬ ‫טלטול בגופו (כלאחר יד – בשינוי)‬
‫עגול (כביצה שנולדה בשבת)‪ ,‬שבנגיעה לבד הוא זז‪ ,‬נאסר גם בנגיעה (שבת ג קסא‪,‬‬ ‫מותר לטלטל מוקצה בשינוי‪ ,‬כגון ברגלו‪ ,‬או שדוחפו במרפק‪ ,‬או שנופח בפיו‬
‫קסד‪ .‬שבת ו קכא)‪.‬‬ ‫והוא זז‪ ,‬אפילו לצורך המוקצה‪ ,‬שלא ייגנב וכיוצא בזה‪ .‬על כן‪ ,‬המוצא כסף‬

‫המוצא כסף בכיסו אינו חייב לנערו מיד‪ ,‬אלא כשיגיע למקום מוצנע או לביתו‪,‬‬ ‫מוקצה שבידו‬
‫מוקצה שהגיע לידו‪ ,‬בין בהיתר בין באיסור‪ ,‬מותר להמשיך לאחוז בו עד שיניחהו ינער שם את הכסף‪ .‬ומה שבינתיים מטלטל את המוקצה בכיסו – אין בזה איסור‪,‬‬
‫במקומו‪ ,‬ואין צריך לסלקו מידו מיד‪ .‬למשל‪ :‬הלוקח פטיש לפצח בו אגוזים (שזה שכיוון שהמוקצה כבר עליו רשאי להמשיך לנושאו עד שיגיע למקומו‪ ,‬וכנ"ל‬
‫מותר)‪ ,‬רשאי בגמר השימוש לאחוז בו עד שיניחהו במקומו‪ .‬וכן המקלף שקדים (שבת ג ס‪ ,‬קלו‪ ,‬קעא)‪.‬‬
‫ונשארו בידו הקליפות (שהן מוקצה)‪ ,‬רשאי לאוחזן עד שיזרקן לפח‪ .‬ואף אם טעה‬
‫ולקח מוקצה בידו‪ ,‬רשאי לאחוז בו עד שיניחהו במקומו‪ .‬ובכל אופן‪ ,‬אם כבר יד ליד – מוקצה שבידו‪ ,‬מותר להעבירו לידו השנייה‪ ,‬אבל לא לידי חבירו (שבת‬
‫הניח את המוקצה או שנשמט מידו ונפל‪ ,‬אינו רשאי ליטלו שוב (סימן שח ס"ג‪ .‬שבת ג נט)‪.‬‬
‫ג נד‪ ,‬נט‪ ,‬קעא)‪.‬‬

‫סוגי המוקצה‬
‫ישנם כמה סוגי מוקצה שדיניהם שונים זה מזה‪ ,‬ולהלן נבארם אחד לאחד ה‪ .‬בסיס לדבר האסור‪.‬‬
‫ו‪ .‬ביטול כלי מהיכנו‪.‬‬ ‫בעזרת ה'‪ .‬ואלו הם‪:‬‬
‫ז‪ .‬מוקצה מחמת מצווה‪.‬‬ ‫א‪ .‬כלי שמלאכתו לאיסור‪.‬‬
‫יֹומא‬
‫לְ כּולֵ י ָ‬ ‫(הוקצה)‬ ‫בבין השמשות‪ִ ,‬א ְת ַק ָצאי‬ ‫(שהוקצה)‬ ‫ח‪ִ .‬מיּגֹו (מתוך) ֵד ִא ְת ַק ָצאי‬ ‫ב‪ .‬כלי שמלאכתו להיתר‪.‬‬
‫(לכל היום)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מוקצה מחמת חסרון כיס‪.‬‬
‫ט‪ .‬נולד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מוקצה מחמת גופו‪.‬‬

‫יַ ׁ ְש ֵקף ֱא‪-‬ל ִֹהים�������������������������‪46‬‬ ‫ֲאדוֹ ן ַהכּ ֹל����������������������������������‪45‬‬ ‫ֵעת דּ וֹ ִדים ַּכ ָּלה ���������������������������������������‪11‬‬ ‫לַ ּמוֹ לֶ ֶדת ׁשו ִּבי ָר ִ ּני ����������������������������������‪19‬‬ ‫ָ ּי ִחיד ֵא‪-‬ל דָּ גוּל���������������������������������������‪13‬‬
‫צוּר ִמ ּׁ ֶשלּ וֹ ָאכַ לְ נוּ������������������������������������‪21‬‬ ‫ַמה ְ ּי ִדידוּת����������������������������������������������‪23‬‬ ‫יָ ָפה וְ ָת ָמה�����������������������������������������������‪15‬‬
‫שירי תימן‬

‫לְ ֶפלַ ח ָה ִר ּמוֹ ן�����������������������������‪47‬‬ ‫ַא ֲה ַבת ֲה ַד ָּסה����������������������������‪47‬‬

‫ְס ִעי יוֹ נָ ה�����������������������������������‪45‬‬ ‫אוֹ ֶדה לְ ָך �����������������������������������‪45‬‬ ‫ְר ָפא ִצ ִירי������������������������������������������������‪17‬‬ ‫מוּל ֵא‪-‬לִ י וְ גָ ְדלוֹ ��������������������������������������‪14‬‬ ‫יִ ְשׂ ַמח ֲח ָתנִ י��������������������������������������������‪39‬‬
‫הפיָ ה���������������������������‪45‬‬‫ִק ְריָ ה יְ ֵפ ִ‬ ‫ֲאיֶ לֶ ת ֵחן �����������������������������������‪46‬‬ ‫ׁ ָשלוֹ ם לְ ֶבן דּ וֹ ִדי���������������������������������������‪12‬‬ ‫ְמנו ָּחה וְ ִשׂ ְמ ָחה���������������������������������������‪20‬‬ ‫יִ ְשׂ ַמח מ ׁ ֶֹשה��������������������������������������������‪21‬‬
‫‪9‬‬ ‫שילה‪9‬‬ ‫משכן‬
‫שילה |‬ ‫ׁ ְש ַמע ָה ֵא‪-‬ל������������������������������‪ 45‬משכן‬ ‫ִאם נִ נְ ֲעלוּ����������������������������������‪46‬‬ ‫ְׁש ַמח ְ ּבנִ י ������������������������������������������������‪14‬‬ ‫ַמ ְק ֵהלוֹ ת ַעם�������������������������������������������‪39‬‬
‫ ‬ ‫ִּכי ֶא ׁ ְש ְמ ָרה ׁ ַש ָ ּבת������������������������������������‪10‬‬
‫ֶא ׁ ְש ַאל ֱא‪-‬ל ַֹהי ��������������������������‪46‬‬ ‫נָ גִ ילָ ה ַהלְ לוּיָ ּה �����������������������������������������‪10‬‬ ‫ָּכל ְמ ַקדֵּ ׁש�����������������������������������������������‪42‬‬
‫ָעזְ ֵרנִ י ֵא‪-‬ל ַחי�����������������������������������������‪23‬‬ ‫לְ ָדוִ ד ׁ ִשיר ו ִּמזְ מוֹ ר�����������������������������������‪21‬‬
 ‫ההדרכה בחינוך הילדים‬
‫היטב‪ ,‬ומיד הוא אומר לך אותה בעל פה‪.‬‬ ‫במעמד הר סיני‪ ,‬אחרי הדיבר הראשון כבר‬
‫לפני המשנה הבאה אתה אומר לו‪" :‬בני‪,‬‬ ‫פרחה נשמתם‪ ,‬שנאמר‪" :‬נַ ְפ ִׁשי יָ ְצ ָאה ְב ַד ְּברֹו"‬
‫שאלה‪:‬‬ ‫למדת טוב‪ .‬לך לשחק קצת ואחרי זה נמשיך‬ ‫(שיר השירים ה‪ ,‬ו)‪ .‬נתן עליהם הקב"ה טל של‬
‫הרה''ג‬
‫אדם הרואה קשת‪ ,‬האם יכול לבשר על כך‬ ‫ ‬
‫בלימוד"‪ .‬הילד אומר לו‪" :‬לא‪ ,‬ביטול תורה‬ ‫תחיית המתים והחיה אותם‪ .‬אחר כך שמעו‬ ‫עקיבא סופר זצ''ל‬
‫לאחרים?‬ ‫לשחק"‪ .‬הוא לא אומר את זה באמת‪ ,‬הוא‬ ‫את הדיבר השני ושוב פרחה נשמתם ושוב‬ ‫ר''י פרשבורג 'שבט סופר'‪,‬‬
‫ ‬

‫חבר מועצת גדולי התורה‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫נהיה צדיק מהר מדי‪ ,‬זה לא כל כך טוב‪.‬‬ ‫"ּד ֵּבר‬
‫החיה אותם‪ .‬אמרו בני ישראל למשה‪ַ :‬‬
‫המשנה ברורה (סימן רכט סק"א) כותב בשם ה"חיי‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫משל לפרי שהבשיל לפני עונתו‪ ,‬הוא לא‬ ‫ֹלקים‬ ‫ַא ָּתה ִע ָּמנּו וְ נִ ְׁש ָמ ָעה וְ ַאל יְ ַד ֵּבר ִע ָּמנּו ֱא ִ‬
‫אדם" (הלכות ברכות כלל סג אות ד)‪ ,‬שכתב בשם‬ ‫ ‬
‫יהיה טעים כמו פרי שהבשיל בעונה שלו‪.‬‬ ‫ֶּפן נָ מּות" (שמות כ‪ ,‬טז)‪ .‬והרי יכלו לומר זאת‬
‫"ספר אחד"‪ ,‬שאם אדם רואה קשת לא יבשר‬ ‫פרי צריך להבשיל בעונה שלו‪ .‬צריך להדריך‬‫ ‬
‫כבר בהתחלה?! בהתחלה אמרו‪" :‬ברצוננו‬
‫ ‬

‫לאחרים על זה‪ ,‬כי זה אומר שבני האדם חייבים‬ ‫את הילד גם לשחק קצת‪ ,‬להגיד לו שזה גם‬ ‫לראות מלכנו"‪ ,‬ביקשו מדרגה גבוהה יותר‬ ‫ ‬

‫"ּומֹוצא ִד ָּבה הּוא כְ ִסיל"‬

‫ִ‬ ‫עונש‪ ,‬ואם כן זה נקרא‬ ‫עבודת ה'‪ ,‬זה חלק מהעבודה‪ .‬ה' יתברך‬ ‫ ‬
‫ממה שהיו צריכים‪ .‬אומר רבי צדוק הכהן‬‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫(משלי י‪ ,‬יח)‪ .‬לכן לא יספר לאף אחד כלום‪ ,‬רק‬ ‫נתן למשה רבינו גם פרשות סתומות וגם‬ ‫מלובלין בספרו "צדקת הצדיק"‪ ,‬שאסור‬ ‫ ‬
‫יעקב מאיר זצ''ל‬
‫הראשון לציון הרב‬
‫יברך בלבד‪ .‬ולא ידוע מי החכם שאמר את זה‪,‬‬ ‫פתוחות‪ .‬מפרש רש"י‪" :‬ומה היו הפסקות‬ ‫לאדם לבקש משהו שהוא מעל למדרגה‬ ‫הראשי לישראל‬
‫ועד היום לא יודעים מי הספר הזה‪.‬‬ ‫משמשות? ליתן רווח למשה להתבונן בין‬ ‫שלו‪ .‬מה יעשה עם זה?! מה הוא צריך את‬
‫פרשה לפרשה ובין עניין לעניין‪ ,‬קל וחומר‬ ‫זה?! הרי הוא לא יוכל להשתמש בזה‪ .‬צריך‬
‫(ברית כהונה מערכת ק‬ ‫אבל רבי כלפון עליו השלום‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫להדיוט הלומד מן ההדיוט" (ויקרא א‪ ,‬א)‪ .‬יש‬ ‫לבקש לפי היכולת‪ ,‬ואם תעמוד במה שנתנו‬
‫אות ג) חולק עליו וכותב שאדרבה‪ ,‬צריכים לספר‬ ‫רק פרשה אחת בכל התורה כולה שאין בה‬ ‫לך – תמיד תוכל לבקש עוד‪.‬‬
‫לאחרים כדי שיראו חסדי ה'‪ ,‬שהיה ראוי לבוא‬ ‫אפילו פעם אחת הפסקה‪ ,‬והיא פרשת ויצא‪,‬‬ ‫בדיוק אותו דבר עם הילד‪ .‬מלמדים את‬
‫מבול חס ושלום‪ ,‬ובזכות הקשת הקב"ה מרחם‬ ‫מפני שאמורים שם דברים נסתרים – לידת‬ ‫הילד לא לפי מדרגתו‪ ,‬אלא לפי דעתו‪ .‬יש‬ ‫הרה''ג‬
‫על העולם‪ .‬והרב עובדיה (חזון עובדיה ברכות עמוד‬ ‫חיים מרדכי רוזנבוים‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫השבטים‪ ,‬מעשה יעקב עם השבטים‪ ,‬דברים‬ ‫ילד שהוא בלי עין הרע פיקח מאוד‪ .‬קוראים‬
‫תעב) פסק כדעתו‪ .‬לכן מי שראה קשת יאמר‬ ‫עמוקים! (רבי חיים שמואלביץ)‪.‬‬
‫זצ''ל ‪ -‬האדמו''ר‬
‫איתו משנה‪ ,‬מסבירים לו אותה כמה פעמים‬ ‫מנדבורנה‬
‫לחבריו‪ ,‬כדי שירוויחו עוד ברכה‪" :‬ברוך אתה ה'‬
‫אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו‬
‫וקיים במאמרו"‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬
‫יה"‬
‫נאמר על רחל אימנו‪"ָ :‬ר ֵחל ְמ ַבּכָ ה ַעל ָּבנֶ ָ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫"מ ַבּכָ ה"? והרי צריך‬ ‫(ירמיהו לא‪ ,‬יד)‪ .‬למה כתוב ְ‬ ‫חיים יצחק הלוי זצ''ל‬
‫לומר "ּבֹוכָ ה"!‬ ‫ ‬
‫פרנסה מן השמיים‬ ‫מחכמי תימן‪ ,‬רבה של‬
‫הרצליה‬
‫תשובה‪:‬‬ ‫ורוב השתדלותו‪ ,‬או שבוטח באדם‪,‬‬ ‫נשאל רבינו‪ :‬מי שהיה עוסק לפרנסתו‬
‫שמעתי בשם חכם אחד‪ ,‬שהיא מבכה את‬ ‫(עיין‬ ‫מניחים אותו ביד מי שבוטח בו‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ולא לומד (ונותן אל ליבו ידיעה זו ומתחזק באמונה‬
‫האחרים‪ .‬מי שעומד על קברה‪ ,‬ובמיוחד אם‬ ‫מכתבו של רבינו לקמן בסוף הפרק)‪ ,‬ואם לשעה‬ ‫ומכניס לליבו ביטחון אמיתי בקב"ה)‪ ,‬האם יוכל‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫קורא את הקינה שכתב רבינו יהודה פתייה‬ ‫מזלו עוזרו או שמשלמים לו איזו מצווה‬ ‫לעזוב עסקיו וללמוד תורה‪ ,‬כגון אדם‬
‫בסוף ספרו "מתוק לנפש"‪ ,‬אי אפשר שלא‬ ‫אל פניו להאבידו‪ ,‬סוף סוף יתהפך‬ ‫שיש לו חנות יסגור את החנות?‬
‫לבכות מזה‪.‬‬ ‫הגלגל עליו ואבד העושר וירד פלאים‬ ‫וענה‪ :‬אכן כן! (ובהמשך ידובר היאך יבדוק אמיתות‬ ‫הרה''ג‬
‫פעם עמד על קברה של רחל אימנו הגאון רבי‬ ‫כמעשים בכל יום‪ ,‬או יהיה עושרו שמור‬ ‫בטחונו)‪ .‬ועל השאלה‪ :‬איך יתפרנס?! איני‬ ‫דוד פאפו זצ''ל‬
‫רבה הראשי של בגדאד‬
‫לו לרעתו לטורדו ולהאבידו‪' ,‬וְ ַה ֵ‬
‫ּבֹוט ַח‬ ‫יודע באיזו דרך בדיוק יביא לו הקב"ה‬
‫ ‬

‫(חכם באשי)‬
‫חיים שמואלביץ ואמר לה‪" :‬ה' יתברך אומר לך‪:‬‬ ‫ ‬

‫סֹוב ֶבּנּו' (תהילים לב‪ ,‬י)‪ .‬ואם‬ ‫פרנסתו‪ ,‬וכי לקב"ה חסרות דרכים?!‬
‫ ‬

‫ִ'מנְ ִעי קֹולֵ ְך ִמ ֶּבכִ י' (שם פסוק טו)‪ ,‬ואני הקטן אומר‬ ‫ַּבה' ֶח ֶסד יְ ְ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לך‪ :‬אל תמנעי‪ ...‬אלא תבכי הרבה עד שתביאי‬ ‫ראשיתו מצער ויחיה חיי צער‪ ,‬חלילה‬
‫וכך מובא גם בפלא יועץ (ערך הבטחה)‪,‬‬
‫להאמין שהוא מחמת היותו עובד‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫את הגאולה!"‬ ‫וזו לשונו‪" :‬והבוטחים באמת בה' בלבב‬

‫אלוקים‪ ,‬רק כי ה' צדיק יבחן ולו נתכנו‬
‫שלם‪ ,‬לא מן השפה ולחוץ כדרך רבים‬
‫עלילות‪ ,‬ודטבא לה עבדי לה (ומה שטוב‬
‫מעמי הארץ‪ ,‬בזאת יבחנו אם כנים‬
‫לאדם עושים לו)‪ ,‬וסוף הכבוד לבוא"‪.‬‬ ‫הרה''ג‬
‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬ ‫הם – שלא יבטלו רצונו כדי להשיג‬ ‫אליהו שריקי זצ''ל‬
‫אילן ומיה סבג הי"ו‬ ‫מאיר ואורלי‬ ‫ מתים מכבוד ולא מרעב ‬ ‫רצונם‪ ,‬והוא יהיה עזרם ומגינם‪ .‬ואשר‬ ‫ר''י וגאב''ד העיר איליג'‬
‫והילדים‪ :‬נריה יוסף‬ ‫רבא הי"ו‬ ‫שבמרוקו‬
‫ואחיה משה הי"ו‬ ‫והילדים‪ :‬עידן‪ ,‬נדב‪,‬‬ ‫ולמעשה אף אחד לא מת מרעב (דהיינו גם‬ ‫עושים רצון קוניהם ומניחים עסקיהם‬
‫לרפואת‬ ‫דנה‪ ,‬ונטע הי"ו‬
‫ניסים בן עליה‬ ‫על הצד שנגזר על האדם שתהיה לו פחות פרנסה)‪,‬‬ ‫בבטחונם באלוקים‪ ,‬האפשר שבשביל‬
‫ולעילוי נשמת‬
‫ ‬

‫מור יוסף הי"ו‬ ‫ויטוריו בן מיסה ז"ל‬ ‫אני לא מכיר מישהו שמת מרעב‪ .‬רבי‬
‫ ‬
‫כך יקפח פרנסתם או תתמעט טובתם?‬
‫ולעילוי נשמת‬ ‫נלב"ע כ"ה חשון ה'תשע"א‬
‫משה סבג‬ ‫ואינס בת מזל ז"ל‬ ‫ישראל מסלנט כבר אמר שמתים מכבוד‬ ‫ ‬
‫חלילה וחס‪'ֲ ,‬הׁש ֵֹפט ּכָ ל ָה ָא ֶרץ ֹלא‬
‫בן מסעודה ז"ל‬ ‫נלב"ע ז' אלול ה'תשע"ד‬
‫נלב"ע י' סיון ה'תשע"ב‬ ‫למשפחת רבא‬
‫ולא מעוני‪.‬‬ ‫יַ ֲע ֶׂשה ִמ ְׁש ָּפט' (בראשית יח‪ ,‬כה)‪ ,‬הס כי לא‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫להזכיר‪ .‬אדרבה‪ ,‬הבוטח על חריצותו‬ ‫הרה''ג‬

‫ ‬

‫איסר יהודה אונטרמן זצ''ל‬

‫הרב הראשי לישראל‬

‫‪-‬ה ֲחבִ יבִ י‪ָ ,‬ה ֵא‪-‬ל ַה ּ ֶמלֶ ך ָה ַר ֲח ָמן‪.‬‬ ‫ֲחבִ יבִ י יָ ּ‬ ‫נָ גִ ילָ ה ַהלְ לוּיָ ּה נָ גִ ילָ ה‪ּ ָ ,‬בא זְ ַמן ַה ְג ֻּא ָּלה‪.‬‬ ‫ִּכי ֶא ׁ ְש ְמ ָרה ׁ ַש ָ ּבת ֵא‪-‬ל יִ ׁ ְש ְמ ֵרנִ י‪ ,‬אוֹ ת ִהיא לְ עוֹ לְ ֵמי ַעד ֵ ּבינוֹ וּבֵ ינִ י‪:‬‬
‫יִ ׁ ְשלַ ח ְמ ׁ ִשיחוֹ ַה ֶּנ ֱא ָמן‪ַ ,‬ה ֶּנ ֱא ָמן‪:‬‬ ‫ֵא‪-‬ל ַׁש‪-‬דַּ י ַק ֵ ּבץ נִ ְד ֵחי יְ ִד ַידי‪.‬‬ ‫ָאסוּר ְמצֹא ֵח ֶפץ ֲעשׂ וֹ ת דְּ ָרכִ ים‪ּ ַ ,‬גם ִמ ְּל ַד ֵ ּבר בּ וֹ דִּ ְב ֵרי ְצ ָרכִ ים‪.‬‬
‫ָאב ָה ַר ֲח ָמן ׁ ְש ַמע קוֹ לֵ נוּ‪ְ ׁ ,‬שלַ ח ֶ ּבן דָּ וִ ד וְ יִ גְ ָאלֵ נוּ‪.‬‬ ‫שנְ ַאי‪ ,‬נַ ְפ ִׁשי ָ ּב ֶהם ָ ּג ֲעלָ ה‪:‬‬ ‫וְ גָ ֵר ׁש ְמ ַ ׂ‬ ‫דִּ ְב ֵרי ְסחוֹ ָרה אוֹ ִד ְב ֵרי ְמלָ כִ ים‪ֶ ,‬א ְה ֶ ּגה ְ ּבתוֹ ַרת ֵא‪-‬ל ו ְּת ַח ְּכ ֵמנִ י‪:‬‬
‫נָ גִ ילָ ה ַהלְ לוּיָ ּה וְ כוּ'‪:‬‬
‫נָ ׁשוּב לְ ִצ ּיוֹ ן ִעיר ָק ְד ׁ ֵשנוּ‪ ,‬וְ נִ ׁ ְשלוֹ ט ָ ּב ּה ְ ּביַ ד ָר ָמה‪:‬‬ ‫ׁ ְשלַ ח לִ י ֶ ּבן יִ ׁ ַשי גּ וֹ ֲאלִ י‪.‬‬ ‫אשוֹ ן נָ ַתן ְקדוֹ ׁ ִשי‪.‬‬ ‫בּ וֹ ֶא ְמ ָצא ָת ִמיד נוֹ ַח לְ נַ ְפ ׁ ִשי‪ִ ,‬ה ֵּנה לְ דוֹ ר ִר ׁ‬
‫ֲחבִ יבִ י וְ כוּ'‪:‬‬
‫ו ְּבנֵ ה לִ י ֵ ּבית ֵהיכָ לִ י‪ּ ְ ,‬באוֹ יְ ַבי ֲע ֵ ׂ‬
‫שה כָ לָ ה‪:‬‬ ‫מוֹ ֵפת ְ ּב ֵתת לֶ ֶחם ִמ ׁ ְשנֶ ה ַב ׁ ּ ִש ׁ ּ ִשי‪ָּ ,‬ככָ ה ְ ּבכָ ל ׁ ִש ׁ ּ ִשי יִ כְ ּפֹל ְמזוֹ נִ י‪:‬‬
‫ׁ ָש ּ ָמה נִ ְת ַא ֵּסף ְ ּב ִעיר ַה ִ ּב ָירה‪ ,‬ו ֵּמ ָח ָד ׁש יִ ׁ ּ ָש ַמע קוֹ ל‬ ‫נָ גִ ילָ ה ַהלְ לוּיָ ּה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ָר ׁ ַשם ְ ּב ַדת ָה ֵא‪-‬ל חֹק ֶאל ְסגָ נָ יו‪ ,‬בּ וֹ לַ ֲער ְֹך לֶ ֶחם ָּת ִמיד לְ ָפנָ יו‪.‬‬
‫ׁ ִש ָירה‪.‬‬ ‫ַר ֲח ָמן חוּס ַעל ַעם ל ֹא ַאלְ ָמן‪.‬‬ ‫ַעל ֵּכן לְ ִה ְת ַענּוֹ ת בּ וֹ ַעל ּ ִפי נְ בוֹ נָ יו‪ָ ,‬אסוּר לְ ַבד ִמ ּיוֹ ם ִּכ ּפוּר ֲעוֹ נִ י‪:‬‬
‫שר ַעם ְסגֻ ָּלה‪ :‬וְ ָאז נַ ְדלִ יק ֶאת ַה ּ ְמנוֹ ָרה‪ּ ְ ,‬ב ֵבית ׁשוֹ כֵ ן ְמעוֹ נָ ה‪:‬‬ ‫ו ׁ ְּשלַ ח לָ ֶהם ִציר נֶ ֱא ָמן‪ ,‬יְ ַב ּ ֵ ׂ‬
‫ֲחבִ יבִ י וְ כוּ'‪:‬‬ ‫הוּא יוֹ ם ְמכֻ ָ ּבד הוּא יוֹ ם ַּת ֲענוּגִ ים‪ ,‬לֶ ֶחם וְ יַ יִ ן טוֹ ב ָ ּב ָשׂ ר וְ ָדגִ ים‪.‬‬
‫נָ גִ ילָ ה ַהלְ לוּיָ ּה וְ כוּ'‪:‬‬
‫ָחזָ ק זְ כוֹ ר זֶ ַרע יִ ְצ ָחק‪ .‬וְ ַק ְ ּב ֵצם ִמ ּ ֶמ ְר ָחק‪ְ ,‬ר ֵאה ָ ּב ֳענִ י יִ ְשׂ ָר ֵאל ַע ּ ֶמ ָך‪ ,‬וַ ֲה ׁ ִש ֵיבם נָ א לִ גְ בוּלֶ ָך‪.‬‬ ‫שיגִ ים‪ִּ .‬כי יוֹ ם ְשׂ ָמחוֹ ת הוּא ו ְּת ַשׂ ּ ְמ ֵחנִ י‪:‬‬ ‫ש ֵמ ִחים בּ וֹ ֵהם ִשׂ ְמ ָחה ַמ ּ ִ ׂ‬
‫ַה ּ ְ ׂ‬
‫וְ ָאז יֵ ָר ֶאה כָ ל זְ כו ֶּר ָך‪ָ ׁ ,‬של ֹׁש ּ ְפ ָע ִמים ַ ּב ׁ ּ ָשנָ ה‪:‬‬ ‫וּנְ ַסדֵּ ר ׁ ִשיר ו ְּת ִה ָּלה‪:‬‬ ‫ֵמ ֵחל ְמלָ אכָ ה בּ וֹ סוֹ פוֹ לְ ַהכְ ִרית‪ַ ,‬על ֵּכן ֲאכַ ֵ ּבס בּ וֹ לִ ִ ּבי ְ ּבבוֹ ִרית‪.‬‬
‫ֲחבִ יבִ י וְ כוּ'‪:‬‬ ‫נָ גִ ילָ ה ַהלְ לוּיָ ּה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ֶא ְת ּ ַפ ְּללָ ה לָ ֵא‪-‬ל ַע ְר ִבית וְ ׁ ַש ֲח ִרית‪ ,‬מו ָּסף וְ גַ ם ִמנְ ָחה הוּא יַ ֲענֵ נִ י‪:‬‬

‫תפילת העורכים‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו‪ ,‬שלא יארע דבר תקלה על ידינו‪ ,‬ולא ניכשל בדבר הלכה‪,‬‬
‫וישמחו בנו חברינו‪ ...‬ויהי רצון שכל מעשינו יהיו לקדש את שמך בעולם‪ ,‬ללא פניות אישיות ולא למטרות כבוד ותהילה‪.‬‬
‫למען הסר מכשול ‪ -‬נא לא ללמוד בגיליון בזמן התפילה ובשעת קריאת התורה | הגיליון טעון גניזה‬ ‫שילה | ‪10‬‬
‫שילה‬ ‫‪10‬‬
‫משכןמשכן‬
 ‫"וְ ִע ְּמךָ לֹא ָח ַפ ְצ ִּתי בָ ָארֶ ץ"‬
‫ומשטרה שיושבים בהם מומחים גדולים‪,‬‬ ‫ימה ֲאנִ י ְמ ַד ֵּבר ָה ְראּויָ ה‬ ‫בֹודה ַה ְּת ִמ ָ‬
‫"על ָה ֲע ָ‬ ‫ַ‬ ‫ ‬

‫ויש אמצעי טכנולוגיה חדישים ומשוכללים‬ ‫אֹוה ֵבי ה' ֶּב ֱא ֶמת‪ֶׁ ,‬שֹּלא יִ ָּק ֵרא ְּבזֶ ה‬ ‫ֲ‬ ‫לְ כָ ל‬
‫מהטובים ביותר‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כשקם מפגע‬ ‫הֹורה לְ גַ ְמ ֵרי‪ֶׁ ,‬שֹּלא‬ ‫בֹודה ַה ְּט ָ‬‫ַה ֵּׁשם ֶאּלָ א ָה ֲע ָ‬ ‫שאלה‪:‬‬
‫הרה''ג‬
‫שמעון נתן נטע זצ''ל‬ ‫יחידי כולם מודים שאי אפשר לתפוס אותו‬ ‫ִּת ְהיֶ ה ַה ְּפנִ ּיָ ה ָּבּה ֶאּלָ א לַ ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך וְ ֹלא‬ ‫האם מותר לבקש בקשות מעל הטבע או‬
‫האדמו''ר מלעלוב‬ ‫מראש‪ .‬לפעמים ה' מביא נסיונות כאלה‬ ‫לְ זּולָ תֹו‪ .‬וְ כָ ל ָמה ֶׁשּיִ ְת ַר ֵחק ִמן ַה ַּמ ְד ֵרגָ ה‬ ‫בקשה של נס?‬ ‫ ‬

‫שאין יכולת להילחם בהם‪ ,‬ולא נשארת‬ ‫ַהּזֹאת‪ּ ,‬כְ ִפי ַה ְרּבֹות ִרחּוקֹו ּכֵ ן יַ ְר ֶּבה ַה ִח ָּסרֹון‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫"מי לִ י ַב ָּׁש ָמיִ ם וְ ִע ְּמָך ֹלא ָח ַפ ְצ ִּתי‬
‫ברירה אלא ִ‬ ‫ָּבּה‪ .‬הּוא ָמה ֶׁש ָּדוִ ד ַה ֶּמלֶ ְך ָעלָ יו ַה ָּׁשלֹום‬ ‫א‪ .‬משנה מפורשת במסכת ברכות (פרק ט משנה‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ָב ָא ֶרץ"‪ .‬אין לאן לפנות‪ ,‬גם בארץ אין מי‬ ‫ ‬ ‫אֹומר (תהילים עג‪ ,‬עה)‪ִ :‬מי לִ י ַב ָּׁש ָמיִ ם‬ ‫ֵ‬ ‫ג)‪" :‬הצועק לשעבר הרי זה תפילת שווא‪ .‬כיצד?‬
‫ש"אם ה'‬ ‫ִ‬ ‫שיעזור‪ ,‬רק ה' יתברך‪ .‬רואים בזה‬ ‫ ‬ ‫וְ ִע ְּמָך ֹלא ָח ַפ ְצ ִּתי ָב ָא ֶרץ"‪ְ .‬‬
‫(מ ִסּלַ ת יְ ָׁש ִרים טז)‬
‫ ‬
‫הייתה אשתו מעוברת ואומר‪ :‬יהי רצון שתלד‬
‫ׁשֹומר"‪ .‬למרות כל‬ ‫ֵ‬ ‫ֹלא יִ ְׁש ָמר ִעיר ָׁשוְ א ָׁש ַקד‬ ‫אשתי זכר‪ ,‬הרי זו תפילת שווא‪ .‬היה בא בדרך‬
‫המצלמות והמעלות‪ ,‬מוכרחים אנו לשמירה‬ ‫עבודת ה' התמימה היא שאין לאדם שום‬ ‫ושמע קול צווחה בעיר ואומר‪ :‬יהי רצון שלא‬
‫הרה''ג‬ ‫של ה'‪ ,‬וכשהוא שומר הכול מסתדר‪.‬‬ ‫פנייה בלתי לה' לבדו‪ .‬ערך העבודה נקבע‬ ‫יהיה בתוך ביתי‪ ,‬הרי זו תפילת שווא"‪ .‬הנה‬
‫שלמה ג'ובני זצ''ל‬ ‫לפי שלימות המעשה ושלימות הכוונה‪,‬‬ ‫מצינו שאין להתפלל שהטבע ישתנה‪.‬‬
‫מחכמי תימן‬ ‫כדאי שנדע וניוודע שאין לנו על מי להישען‪,‬‬ ‫וככל שהאדם מתרחק מהכוונה הטהורה‪,‬‬
‫אין בכוחנו‪ ,‬הכול רק בידו יתברך‪ .‬נכון‬ ‫שהיא רק לשם ה'‪ ,‬כך עבודתו שווה פחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במסכת תענית (כד‪ ).‬הובא מעשה ברבי יוסי‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫שצריך להשתדל‪ ,‬אך ההשתדלות היא רק‬ ‫בשביל להגיע למדרגה הזאת של טהרה‬ ‫דמן יוקרת‪ ,‬ששכר פועלים בביתו והלך לשוק‪,‬‬
‫השתדלות‪ .‬כך דרך הטבע‪ ,‬שצריך להשתדל‪,‬‬ ‫גמורה בעבודת ה' ללא שום פנייה‪ ,‬האדם‬ ‫ובהגיע עת הצהריים אמרו הפועלים לבנו‪:‬‬
‫אך אל לנו להפוך את ההשתדלות לכֹח שאנו‬
‫ ‬

‫צריך להעמיד לפניו תמיד רק את ה' יתברך‪.‬‬ ‫"רעבים אנחנו"‪ ,‬ולא היה מזון שם‪ .‬עמד ליד אילן‬
‫סומכים עליו‪ .‬זאת טעות גדולה‪ ,‬כמו שכבר‬
‫ ‬

‫להפנים ולהעמיק את הידיעה הזאת שאין‬ ‫התאנה וביקש‪" :‬הוציאי פירותייך ויאכלו פועלי‬
‫כתב ודקדק רבינו הרמח"ל בספר הקדוש‬‫ ‬ ‫ ‬

‫לנו למי לפנות אלא רק לה' יתברך‪ ,‬ואין‬ ‫אבא"‪ .‬חזר רבי יוסי והתנצל לפניהם על שאיחר‬
‫הרה''ג‬ ‫הזה‪" :‬לא שההשתדלות הוא המועיל‪ ,‬אלא‬
‫סעדיה מוחרר זצ''ל‬ ‫זולתו לגאול אותנו‪ .‬בפרט בעבודת התפילה‪,‬‬ ‫מלהביא להם מזון‪ ,‬ובירכוהו כי בנו האכילם‪.‬‬
‫מחכמי תימן‪ ,‬רבה הראשי‬ ‫שההשתדלות מוכרח"‪ .‬ההשתדלות הכרחית‬ ‫חלק מהעבודה הוא הכוונה וההתעמקות‬ ‫אמר לבנו‪ :‬הוא הטריח את קונו להוציא פירות‬
‫של גבלה (דרום תימן)‬
‫אך אינה המועילה; מה שמועיל ומציל זה רק‬ ‫שלא בזמנם‪ ,‬ייאסף הוא מהעולם טרם זמנו‬
‫במילים‪ ,‬אך הכוונה היסודית היא שהאדם‬
‫ה' יתברך‪ .‬ה' ברא אותנו בדרך טבעית ולפי‬ ‫(ועיין בחידושי אגדות למהרש"א ז"ל‪ ,‬שהביא שם שני טעמים)‪.‬‬
‫מתעורר בדעתו ובהרגשתו שהוא עומד‬
‫זה הוא רוצה שנשתדל‪ ,‬אך אין לנו לסמוך‬
‫לפני ה' יתברך‪ ,‬ומדגיש בליבו בידיעה ברורה‬ ‫ג‪ .‬בתענית שם הובא מעשה ברבי אלעזר איש‬
‫על ההשתדלות‪ .‬הביטחון שלנו הוא רק בו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫שאין משהו אחר‪ ,‬אין למי לפנות‪ ,‬בכל דבר‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ככל שאנו מחזקים את בטחוננו בה' יתברך‬ ‫בירתא‪ ,‬שהלך לשוק וקנה סאה של חיטים‬
‫ועניין‪.‬‬ ‫והניחן במרתף ביתו‪ ,‬ונעשה נס והיו עשרת‬
‫כך הוא עוזר לנו‪" .‬יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ַטח ַּבה' ֶעזְ ָרם‬
‫הרה''ג‬ ‫ּומגִ ּנָ ם הּוא"‪ .‬ככל שאנחנו בוטחים יותר בה'‬ ‫ָ‬ ‫דוגמה לכך אפשר לראות בימינו בענייני‬ ‫אלפים סאה‪ ,‬ובאה אשתו להשתמש בהן לקנות‬
‫יהודה לייב הלוי אשלג‬ ‫כך הוא עוזר לנו יותר‪.‬‬ ‫השמירה והאבטחה‪ .‬על אף שיש לנו צבא‬ ‫נדוניה לבתה הכלה‪ ,‬ואסר עליה להשתמש‪.‬‬
‫זצ''ל ‪ -‬בעל פירוש‬
‫ה'סולם' לזוהר‬ ‫ופירש שם רש"י ז"ל‪ :‬משום שאם עושים לו‬
‫נס מנכים מזכויותיו‪ .‬ויש לי עוד אריכות דברים‬
‫בזה‪ ,‬ועתה לא עת להאריך‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫(הביאורים בכתב הקטן מתוך החוברת 'אורחות המוסר')‬ ‫בפתיחת ההיכל במנחה של שבת אני קורא את‬ ‫ ‬

‫תפילת ה'בן איש חי' (המובאת ב"קול ציון")‪ .‬בדרך‬

‫הרה''ג‬
‫חיים פינטו זצ''ל‬ ‫זהירות ובקיאות בדיני תפילה‬ ‫כלל אני לא מספיק לסיימה עד הוצאת ספר‬
‫מגדולי חכמי מרוקו‬ ‫התורה‪ .‬האם אני יכול להמשיך לקרוא בשעת‬
‫נֹוח לֹו ֶׁשּנֶ ֶה ְפכָ ה ִׁשלְ יָ תֹו קרום שהעובר מונח‬
‫  ‬ ‫ַ‬ ‫ִחּיּוב ּגָ מּור לִ ְהיֹות ָּב ִקי ְּב ֻׁשלְ ָחן ָערּוְך ִהלְ כֹות‬ ‫ ‬

‫ההולכה או שמא עליי להפסיק ולשיר עם‬

‫ְּת ִפּלָ ה‪ּ ,‬כִ י ַה ָּבא לְ ַׁש ֵּמׁש ֶאת ַה ֶּמלֶ ְך וְ ֵאין בתוכו (רש"י ברכות ד‪ַ ).‬על ָּפנָ יו וְ ֹלא יָ ָצא לַ ֲאוִ יר‬
‫  ‬

‫כולם?‬ ‫ ‬

‫ָהעֹולָ ם כל עובר בעודו במעי אימו לומד את כל‬ ‫יֹוד ַע ֵאיְך יִ ְתנַ ֵהג – ְּבוַ ַּדאי יְ גָ ְר ֶׁשּנּו ַה ֶּמלֶ ְך‪ ,‬וְ כָ ל‬
‫  ‬ ‫ֵ‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫ידין לִ ֵּתן ֶאת ַה ִּדין‪ .‬וְ ֵאין התורה מפי מלאך‪ ,‬ובשעת לידתו שוכח את מה שלמד‪.‬‬ ‫ַה ְמזַ לְ זְ לִ ין ָּבזֶ ה ֲע ִת ִ‬ ‫תמשיך בהחלט‪.‬‬
‫קֹודם לְ כָ ל לפיכך‪ ,‬אם מטרת ביאתו לעולם הייתה כדי לרכוש ידיעת‬ ‫ּיּובן ֵ‬ ‫ָס ֵפק ֶׁשּלִ ּמּוד ִּדינִ ים ֵאּלּו ִח ָ‬
‫נֹוהגִ ין ָׁשֹלש ְּפ ָע ִמים ְּבכָ ל התורה בלבד‪ ,‬לא היה צורך בלידתו כלל; עדיף היה לו‬ ‫ּמּודים‪ּ ,‬כִ י ֵהם ֲ‬ ‫ַהּלִ ִ‬
‫הרה''ג‬ ‫רּורה ְּב ַה ְק ָּד ָמתֹו להישאר במעי אימו והוא יודע את כל התורה כולה‪ .‬אולם‬ ‫יֹום‪ ,‬וְ כֵ ן ּכָ ַתב ַה ִּמ ְׁשנָ ה ְּב ָ‬
‫חיים חורי זצ''ל ‪ -‬מגדולי‬
‫רבני יהדות תוניסיה‬ ‫באמת מטרת ביאתו לעולם היא כדי לקיים למעשה את‬ ‫וזו לשונו‪ :‬נראה בעליל דחלק אורח חיים הוא היותר‬ ‫להצלחת‬
‫  ‬

‫להצלחת‬
‫אוריאל‬
‫ידיעת התורה שרכש‪ .‬לכך אמר רבי יוחנן‪ ,‬שהלומד‬ ‫מוקדם ללימוד לכול‪ ,‬אף שכל ארבעת חלקי השולחן‬ ‫תהילה‬ ‫ואילנה דנין‬
‫שלא על מנת לעשות – נוח היה לו אילו נשאר עובר‬ ‫ערוך הם נצרכים למעשה‪ ,‬מכל מקום חלק זה הוא‬ ‫ואוהד משה‬ ‫ומשפחתם הי"ו‬

‫אלגרבלי הי"ו‬ ‫ולעילוי נשמת‬

‫כששלייתו על פניו ולא יצא לעולם כלל (קורבן אהרון‪,‬‬ ‫מוקדם לכול‪ ,‬כי ידיעתו היא הכרחית בכל יום מימי‬
‫והילדים‪:‬‬ ‫יהודה בן ר' חיים‬
‫חייו לקיום התורה‪ ,‬ובלעדיו לא ירים האיש הישראלי בהקדמה לספרא) (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב)‪ .‬וְ ַה ָּק ָּב"ה יִ ֵּתן‬
‫  ‬
‫נעמי‪ ,‬יהונתן‪,‬‬ ‫דנין זצ"ל‬
‫איתמר ויוסף הי"ו‬ ‫והאח גבריאל‬
‫את ידו ואת רגלו‪ .‬וְ ַהּלִ ּמּוד ָצ ִריְך לִ ְהיֹות ַעל ְּבלִ ֵּבנּו ַא ֲה ָבתֹו וְ יִ ְר ָאתֹו וְ נִ זְ ּכֶ ה לְ ָע ְבדֹו ֶּב ֱא ֶמת‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בן יהודה דנין ז"ל‬

‫הרה''ג‬ ‫ּובלֵ ב ָׁשלֵ ם‪.‬‬ ‫ּלֹומד ֶׁשֹּלא ַעל ְמנָ ת לְ ַקּיֵ ם ְ‬
‫ ‬ ‫ְמנָ ת לְ ַקּיֵ ם‪ּ ,‬כִ י ַה ֵ‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫בן ציון מרדכי חזן זצ''ל‬
‫ממייסדי ישיבת 'פורת‬
‫יוסף' בירושלים‬

‫ָמרוֹ ם זְ כָ ר נָ א ְ ּב ִרית ִא ׁיש ֲחלוֹ ם ָחלַ ם‪ַ ,‬ה ְר ֵ ּבה‬ ‫‪-‬ה ֵא‪-‬ל נוֹ ָרא ֵא‪-‬ל נוֹ ָרא‪.‬‬ ‫ֵאלֶ ָיך ֶא ְק ָרא יָ ּ‬ ‫ֵעת דּ וֹ ִדים ַּכ ָּלה בּ וֹ ִאי לְ גַ ִּני‪ָ ּ ,‬פ ְר ָחה ַה ֶ ּג ֶפן ֵהנֵ ץ ִר ּמוֹ נִ י‪:‬‬
‫ֶאת זַ ְרעוֹ וְ ֶתן לוֹ ׁ ְשלוֹ ם עוֹ לָ ם‪ .‬נָ א ְר ֵצה גִ זְ עוֹ‬ ‫‪-‬ה‪ֵ ,‬א‪-‬ל נוֹ ָרא‪.‬‬ ‫ו ְּפקֹד ֶ ּג ֶפן ׁ ֶש ָה ַע ּ ִמ זֵ ָ יָ ּ‬
‫ּה‬‫ו‬ ‫ר‬ ‫ים‬ ‫ָחלַ ף ַה ֶ ּג ׁ ֶשם ַה ְּס ָתיו ָע ַבר‪ ,‬קו ִּמי ַר ְעיָ ִתי ַה ֵח ׁ ֶשק ָ ּג ַבר‪.‬‬
‫וְ חֹן ֶאת זַ ְרעוֹ ‪,‬‬ ‫ׁ ַשוְ ָע ָת ּה ְּת ַק ֵ ּבל ֵא‪-‬ל ׁשוֹ כֵ ן ְמרוֹ ִמים‪,‬‬ ‫ש ֶדה נָ לִ ין ַ ּב ּ ִמ ְד ָ ּבר‪ָ ׁ ,‬שם ֶא ֵּתן דּ וֹ ַדי לָ ְך ַמ ְח ַמד ֵעינִ י‪ֵ :‬עת דּ וֹ ִדים וְ כוּ'‪:‬‬ ‫נֵ ֵצא ַה ּ ָ ׂ‬
‫שה ְפזו ָּרה‪.‬‬ ‫ַעד ָמ ַתי יִ ְהיֶ ה ֶ ׂ‬ ‫ו ְּת ַחדֵּ ׁש ׁ ַש ְחרו ָּת ּה לָ ַעד וּלְ עוֹ לָ ִמים‪.‬‬ ‫יָ ִּפית וְ נָ ַע ְמ ְּת ַּכ ׁ ּ ֶשלֶ ג ֵעינֵ ְיך‪ ,‬דְּ ַב ׁש וְ ָחלָ ב ַּת ַחת לְ ׁשוֹ נֵ ְך‪.‬‬
‫ֵא‪-‬ל נוֹ ָרא‪ֵ ,‬א‪-‬ל נוֹ ָרא‪ֵ :‬אלֶ ָיך ֶא ְק ָרא וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ַהלְ עוֹ לָ ם ִּתזְ נַ ח ַע ּ ְמ ָך נֶ ֱאנָ ח‪,‬‬ ‫ְצ ִאי נָ א ו ְּר ִאי ְ ּב ִע ְק ֵבי צֹאנֵ ְך‪ָ ׁ ,‬שם ַא ְק ִריב ָק ְר ָ ּבן נָ ַסכְ ִּתי יֵ ינִ י‪ֵ :‬עת דּ וֹ ִדים וְ כוּ'‪:‬‬
‫ֵה ָידד יִ ְהיֶ ה יוֹ ם בּ וֹ ִמ ְקדָּ ְׁש ָך יִ ְתכּ וֹ נַ ן‪ ,‬יָ רֹ ּנ ּו‬ ‫צוֹ ֵעק ִמבּ וֹ ר ל ֹא ָמ ָצא ֶעזְ ָרה‪,‬‬
‫כֻ ָּלם ִּכי ָׁשכַ ן ָעלָ יו ֶה ָענָ ן‪.‬‬ ‫יָ ַר ְד ִּתי ֶח ְב ָרה לִ ְרעוֹ ת ַ ּב ַ ּג ִּנים‪ ,‬לִ ְראוֹ ת ֶאת יָ ְפיֵ ְך ֵעינַ יִ ְך יוֹ נִ ים‪.‬‬
‫ֵא‪-‬ל נוֹ ָרא‪ֵ ,‬א‪-‬ל נוֹ ָרא‪ֵ :‬אלֶ ָיך ֶא ְק ָרא וְ כוּ'‪:‬‬
‫וְ ִׁשיר ו ִּמזְ מוֹ ר לְ ָפנָ יו נִ גְ מוֹ ר‪,‬‬ ‫ִשׂ ְפתוֹ ֵת ְך ַּכ ָּלה ְּכמוֹ חוּט ָשנִ ים‪ּ ְ ,‬בתוֹ ך ִעיר ִצ ּיוֹ ן קו ִּמי ָר ִּני‪ֵ :‬עת דּ וֹ ִדים וְ כוּ'‪:‬‬
‫לְ ַחם ֶאת ָהאוֹ יֵ ב ִּכי יָ דוֹ גָ ְב ָרה‪,‬‬
‫ִּכי יָ ְד ָך ַעל ָהאוֹ יֵ ב ָ ּג ְב ָרה‪.‬‬ ‫ַמיִ ם ַר ִ ּבים ל ֹא יוּכְ ל ּו לְ כַ בּ וֹ ת‪,‬‬
‫ָאכַ ל ֶאת ּ ִפ ְריָ ּה וְ עוֹ ד יָ דוֹ ל ֹא ָק ְצ ָרה‪.‬‬
‫ֵא‪-‬ל נוֹ ָרא‪ֵ ,‬א‪-‬ל נוֹ ָרא‪:‬‬ ‫ֶאת ַא ֲה ָב ֵתך וְ לַ יְ לָ ה ל ֹא ִת ׁ ְשבּ וֹ ת‪.‬‬
‫ׁ ְשלַ ח בּ וֹ ֵח ָמה זַ ַעם וּנְ ָק ָמה‪,‬‬
‫ֵאלֶ ָיך ֶא ְק ָרא וְ כוּ'‪:‬‬ ‫אתי ִריבוֹ ת‪,‬‬ ‫ִמ ּיוֹ ם נְ דו ֵּד ְך נָ ָשׂ ִ‬
‫ֹאמר ּו ָה ַע ּ ִמים ׁ ִש ְמ ָך נִ ְק ָרא‪,‬‬‫י ְ‬ ‫ִאם ֶא ׁ ְש ָּכ ֵח ְך ִּת ׁ ְש ַּכח יְ ִמינִ י‪ֵ :‬עת דּ וֹ ִדים וְ כוּ'‪:‬‬
‫ֵא‪-‬ל נוֹ ָרא‪ֵ ,‬א‪-‬ל נוֹ ָרא‪ֵ :‬אלֶ ָיך ֶא ְק ָרא וְ כוּ'‪:‬‬

‫© הבהרה‪ :‬רוב התכנים בגיליון מצוטטים מתוך ספרים המוגנים על פי כל חוק ובהתאם לכל דין בזכויות יוצרים של מחברי הספרים‪ .‬אין לעשות שימוש בגיליון זה ו‪/‬או בתכניו המצוטטים ו‪/‬או בתכני המערכת‬
‫ללא קבלת רשות מפורשת מהמו"לים וממערכת הגיליון‪ .‬התמונות והציורים באדיבות‪ :‬יצחק אלמקיאס‪-‬אומנות יהודית | הרב יהודה שטרן | הרב מרדכי כהן | חוברות 'בינת המקראות' | ד‪ .‬ביכמן | יוני גרשטיין | צדיקים ‪ | 360‬אנציקלופדיה‬
‫לחכמי תימן | פוטו ציון | מאיר טויזר | שיחות הרה"ג נבנצל ‪ -‬באדיבות ישיבת הכותל | מכון כלי המקדש | וקסברגר | ספר 'הוראה של תורה'| ספר שיעורים לספר ויקרא‬
‫‪11‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫למען הסר מכשול ‪ -‬נא לא ללמוד בגיליון בזמן התפילה ובשעת קריאת התורה | הגיליון טעון גניזה‬
 ‫יציאה מארץ ישראל‬
‫מחוץ לארץ ללמוד תורה בארץ ישראל‪ .‬הם‬ ‫ֹלקים עֹלִ ים וְ י ְֹר ִדים ּבֹו" (כח‪ ,‬יב)  ‬
‫ "וְ ִהּנֵ ה ַמלְ ֲאכֵ י ֱא ִ‬
‫באים לקבל ברכה לפני צאתם לבקר את‬ ‫"מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה‬
‫הוריהם שבחוץ לארץ בתקופת החגים או‬ ‫לארץ‪ ,‬ועלו לרקיע‪ ,‬וירדו מלאכי חוצה‬
‫שאלה‪:‬‬ ‫לפני חזרתם אל ארצם‪ .‬אני נוהג לומר להם‬ ‫לארץ ללוותו" (רש"י על פי בראשית רבה)‪.‬‬ ‫הרה''ג‬
‫ספרי תורה‪ ,‬תפילין ומזוזות ושאר כתבי קודש‬ ‫שכיוון שהם באו לארץ ישראל‪ ,‬הרי שהם‬
‫ ‬
‫רחמים חי חוויתה הכהן‬
‫הרמב"ם מפליג מאוד בשבחה של מצוַ ת‬ ‫זצ''ל ‪ -‬מחכמי ג'רבה‬
‫ ‬

‫שנפסלו‪ ,‬כיצד יש לנהוג בהם?‬ ‫נעשו בני ארץ ישראל‪ ,‬ואין הם רשאים‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ורבה של ברכיה‬
‫יישוב ארץ ישראל‪ ,‬וזו לשונו (הלכות מלכים ה‪,‬‬
‫ ‬

‫תשובה‪:‬‬ ‫לרדת לחוץ לארץ אלא אם כן מתקיימים‬

‫התנאים המתירים לבני ארץ ישראל לרדת‬ ‫ט‪-‬יא)‪" :‬אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה‬
‫ספר תורה שבלה או נפסל‪ ,‬יש להניחו בכלי‬ ‫לחוץ לארץ‪ .‬לכן עליהם לקבל אישור‬ ‫לארץ לעולם‪ ,‬אלא ללמוד תורה או לישא‬
‫חרס ולקבור אותו אצל תלמיד חכם‪ ,‬וזוהי‬
‫ ‬

‫הלכתי מרב שיתיר להם לצאת לחוץ לארץ‪.‬‬ ‫אישה או להציל מן הגויים ויחזור לארץ‪,‬‬
‫גניזתו‪ .‬וכן הוא הדין בתפילין ומזוזות שנפסלו‬ ‫וכן יוצא הוא לסחורה‪ ,‬אבל לשכון בחוצה‬
‫או בלו‪ ,‬הואיל ויש בהן שמות הקודש‪ ,‬ויש איסור‬ ‫הוכחה גדולה לכך שהארץ קולטת את‬ ‫לארץ אסור‪ ,‬אלא אם כן חזק שם הרעב‪...‬‬
‫חמור מן התורה לאבדן בדרך אחרת‪ .‬אומנם‬ ‫בן חוץ לארץ שהגיע אליה‪ ,‬ושוב אין הוא‬ ‫גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ‬ ‫הרה''ג‬
‫יכול לחזור לחוץ לארץ – היא מהאדמו"ר‬ ‫ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על‬ ‫סלמאן אליהו זצ''ל‬
‫כתבי קודש מודפסים שיש בהם שמות הקודש‪,‬‬ ‫מחב"ד זצ"ל‪ .‬האדמו"ר פעל רבות ונצורות‬
‫מגדולי המקובלים בעל 'כרם‬
‫כגון תנ"ך‪ ,‬חומשים וסידורים‪ ,‬יש אומרים‬
‫ ‬

‫עפרה‪ ...‬אמרו חכמים‪ :‬כל השוכן בארץ‬ ‫שלמה' (אביו של הרה''ג מרדכי אליהו‬
‫זצ''ל)‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ממקומו בחוץ לארץ לעידוד העלייה לארץ‬ ‫ישראל – עוונותיו מחולין‪ ...‬אפילו הלך‬
‫שאסור מן התורה לאבדם בידיים מפני שיש‬ ‫ישראל‪ ,‬הן מארצות רוסיה והן מאמריקה‬ ‫בה ארבע אמות זוכה לחיי העולם הבא‪...‬‬
‫בהם שמות‪ ,‬ויש אומרים שאין איסורם אלא‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ואירופה‪ ,‬ומצודתו הייתה פרוסה על מדינות‬ ‫לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו‬
‫מדרבנן‪ ,‬כיוון שהם נדפסו במכונה ולא נכתבו‬ ‫רבות ברחבי תבל‪ .‬האדמו"ר עצמו לא עלה‬ ‫בעיר שרובה עכו"ם‪ ,‬ואל ידור בחוצה לארץ‬
‫בידי אדם‪ .‬ונראה שיש להחמיר בזה‪ ,‬ויש איסור‬ ‫ ‬
‫לארץ‪ ,‬משום שידע שכאן הוא יהיה מוגבל‬ ‫ואפילו בעיר שרובה ישראל‪ ,‬שכל היוצא‬
‫לאבדם אפילו על ידי גרמא ואפילו על ידי גוי‪,‬‬ ‫יותר‪ .‬כיוון שהקפיד מאוד בחייו לקיים את‬ ‫לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה"‪.‬‬
‫ובוודאי אסור להניחם במכלים למחזור נייר‬ ‫מצוות התורה‪ ,‬חשש מלבוא לארץ אפילו‬ ‫הרה''ג‬
‫בשביל לבקר בה‪ .‬ידע האדמו"ר כי ברגע‬ ‫כאשר באים אנשים לבקש ממני עצה‬ ‫משה יהושע הגר זצ''ל‬
‫וכדומה‪ .‬אומנם כיום יש הרבה מקומות ששם‬ ‫ ‬

‫שייכנס לארץ היא תקלוט אותו והוא‬ ‫וברכה לפני יציאתם לחוץ לארץ‪ ,‬אני‬ ‫האדמו''ר מויזניץ‬
‫מניחים את הגניזה במכלים המיוחדים לגניזה‪,‬‬ ‫ייעשה בן ארץ ישראל‪ ,‬ושוב לא יוכל לרדת‬ ‫נוהג לשאול אותם בראש ובראשונה מתי‬
‫ולאחר מכן לוקחים אותם לקבורה באדמה‪,‬‬ ‫בחזרה לחוץ לארץ‪.‬‬ ‫הם מתכוונים לחזור‪ .‬יש תלמידים הבאים‬
‫וודאי שראוי לכל ירא שמיים להניחם שם‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬
‫האם האב חייב ללמד את בתו תורה?‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫תשובה‪:‬‬ ‫משה מרדכי בידרמן‬
‫הנה מעיקר הדין האב אינו חייב ללמד את בתו‬ ‫זצ''ל – בעל 'ברכת משה'‬

‫תורה‪ ,‬שכך למדנו מהפסוק‪" :‬וְ לִ ַּמ ְד ֶּתם א ָֹתם‬ ‫התמדתו של הסטייפלר זצ"ל‬ ‫האדמו''ר מלעלוב‬

‫ֶאת ְּבנֵ יכֶ ם"‪ ,‬ובגמרא דרשו‪ :‬בניכם ולא בנותיכם‪.‬‬ ‫עשה הסטייפלר חשבון שילמד ארבעים‬
‫ ‬ ‫יעקב אבינו למד ארבע עשרה שנה ללא‬
‫ומכל מקום אין בדרשה זו איסור מפורש‬ ‫ושמונה שעות ברציפות‪ ,‬ולאחר מכן יוכל‬
‫ ‬ ‫(בראשית‬ ‫הפסקה‪ ,‬עד שחז"ל אומרים‬
‫שאסור לאב ללמד את בתו תורה‪ ,‬אך כבר הורו‬ ‫לישון ברכבת‪ .‬אלא שכאשר עלה לרכבת‬ ‫רבה סח‪ ,‬יא) על הפסוק‪" :‬וַ ּיִ ְׁשּכַ ב ַּב ָּמקֹום‬
‫לנו חז"ל ש"כל המלמד את בתו תורה כאילו‬ ‫ראה שהמושבים שם מרופדים והיה לו‬ ‫ַההּוא"‪" :‬באותו מקום שכב‪ ,‬אבל י"ד‬
‫לימדה ִתפלות"‪ ,‬מפני שרוב הנשים אין דעתן‬ ‫חשש שמא יש בהם שעטנז‪ ,‬לכן נשאר‬ ‫שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה‪,‬‬
‫מכוונת להתלמד‪ ,‬והן מוציאות דברי תורה‬ ‫לעמוד כל הנסיעה‪ .‬כאשר הגיע למחוז‬ ‫שהיה עוסק בתורה"‪ .‬אם רוצים אנו לקבל‬ ‫הרה''ג‬
‫יוסף משולם זצ''ל‬
‫חפצו‪ ,‬היה זה לאחר שלא ישן חמישים‬ ‫מושגים על התמדה בתורה‪ ,‬ראינו בדורנו‬ ‫רב ראשי לעדת‬
‫לדברי הבאי לפי דעתן‪ .‬וצריך לומר שכל זה‬
‫ ‬

‫ושתיים שעות!‬ ‫את הסטייפלר זצ"ל‪ ,‬גיסו של מרן החזון‬ ‫התימנים ברחובות‬
‫דווקא בתורה שבעל פה‪ ,‬אבל בתורה שבכתב‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫איש זצ"ל‪ .‬משפחת קרליץ‪ ,‬משפחתו של‬

‫לפני הפגישה הוא ביקש שיאפשרו לו‬
‫ ‬

‫לכתחילה לא ילמדּה‪ ,‬ואם לימדּה אין בכך‬ ‫החזון איש‪ ,‬הייתה מהמשפחות החשובות‬
‫גנאי‪ .‬על כן‪ ,‬ההלכות שהנשים שייכות בהן –‬ ‫ ‬
‫לישון מעט‪ ,‬אבל גם לאחר השינה הקצרה‬ ‫ביותר בקוסובה‪ ,‬עיר הולדתו‪ .‬כאשר הגיעה‬
‫ודאי שהאב יכול ללמדה‪.‬‬ ‫הוא הגיע לפגישה עייף ורצוץ‪ ,‬ובמהלכה‬ ‫אחותו לפרקה‪ ,‬חיפש לה החזון איש חתן‪.‬‬
‫נרדם מידי פעם‪ ...‬כאשר הסתיימה הפגישה‬ ‫הגיע אליו שמעו של תלמיד חכם מופלג‪,‬‬
‫סיפרה אחות החזון איש על הבחור המיועד‪,‬‬ ‫ושמו רבי יעקב ישראל קנייבסקי‪ .‬באותם‬
‫שבמהלך הפגישה נרדם כמה פעמים‪ ,‬וגם‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫ימים הוא כבר הוציא קונטרס תורני‪ ,‬וממנו‬ ‫אליהו דוד רבינוביץ‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫כאשר היה ער בקושי שמע את מה שאמרה‪.‬‬ ‫ראה החזון איש את גדלותו בתורה‪.‬‬ ‫תאומים (האדר''ת) זצ''ל רבה‬
‫יפה בת ריחנה‬ ‫של ירושלים (חמיו של הראי''ה קוק‬
‫מזל אלימלך‬
‫כרמי ז"ל‬ ‫בירר החזון איש את העניין ואמר לאחותו‪:‬‬ ‫זצ''ל)‬
‫בת עישה ז"ל‬
‫נלב"ע ט"ו אלול ה'תשע"ו‬
‫ט"ז סיון תשפ"א‬
‫שלמה בן יחיא‬ ‫"הסיבה שהוא נרדם במהלך הפגישה היא‬ ‫כאשר הציעו לסטייפלר את השידוך‪ ,‬הוא‬
‫מיכאל אלימלך‬ ‫כרמי ז"ל‬
‫ב שבט תשע"א‬
‫בגלל יראת השמיים המיוחדת שלו‪ ,‬שנמנע‬ ‫היה צריך לנסוע ברכבת כארבע שעות‬
‫בן מזל ז"ל‬ ‫יחיא בן יחיא‬ ‫מלישון בדרך מחשש שעטנז‪ .‬ובעניין‬ ‫נסיעה‪ .‬סדר הלימוד שלו היה ללמוד‬
‫נלב"ע ט"ז אב ה'תשע"ח‬ ‫כרמי ז"ל‬
‫סילביה סאלם‬ ‫י"ח ניסן תשנ"ח‬ ‫השמיעה‪ ,‬הוא אכן לא שומע טוב‪ ,‬אבל‬ ‫ ‬ ‫ברציפות יום ולילה ויום‪ ,‬שלושים ושש‬
‫בת מזל ז"ל‬ ‫מזל בת חנה‬ ‫אני מבטיח לך שכל העולם ישמעו ממנו!"‬ ‫שעות‪ ,‬לאחר מכן לישון כמה שעות ושוב‬
‫סופר ז"ל‬
‫ ‬

‫נלב"ע כ"ב שבט ה'תשפ"א‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫כ"ט ניסן תשס"ז‬ ‫זה היה הסטייפלר זצ"ל‪ ,‬קודש הקודשים!‬ ‫לחזור ללמוד‪ .‬כיוון שהוצרך לנסוע ברכבת‪,‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫הרה''ג‬
‫אליהו לופיאן זצ''ל‬
‫מגדולי בעלי המוסר‬

‫יוֹ דו ָּך ַר ְעיוֹ נַ י יְ יָ רוֹ ִעי‪ַ ,‬חי ְ ּביוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת ק ֶֹד ׁש יוֹ ם ַה ּׁ ְשבִ ִיעי‪:‬‬ ‫ָאעו ָּפה ֶא ׁ ְשכּ וֹ נָ ה‪ ,‬וְ ָא ְר ִח ָיקה נְ דֹד‪ּ ַ ,‬ב ּ ִמ ְד ָ ּבר ָאלִ ינַ ה‪ ,‬וְ אוּלַ י ֶא ְמ ָצא דּ וֹ ד‪:‬‬ ‫ׁ ָשלוֹם לְ בֶ ן דּ וֹדִ י‪ַ ,‬ה ַּצח וְ ָה ַאדְ מוֹן‪.‬‬
‫יוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ִּכ ִּל ָית בּ וֹ ָּכל ְמלַ אכְ ֶּת ָך‪ ,‬אוֹ ַמר ִּכי ָשׂ ִרית ַעל ָּכל זוּלָ ֶתך‪ָ.‬‬ ‫ׁ ָשלוֹם לְ ךָ ֵמ ֵאת‪ ,‬רַ ָּקה ְּכמוֹ רִ ּמוֹן‪:‬‬
‫נֶ ׁ ֶשק ַא ֲה ָבתוֹ ‪ּ ְ ,‬בלִ ִ ּבי בּ וֹ ֲע ָרה‪ִ ,‬מ ּיוֹ ם ּ ְפ ֵר ָדתוֹ ‪ ,‬נַ ְפ ׁ ִשי ָעלַ י ָמ ָרה‪:‬‬
‫ו ַּמ ֲע ִשׂ ים ָע ִשׂ ָית‪ֵ ,‬אין לְ ַבלּ וֹ ֶת ָך‪ ,‬לִ י ֶבן ֲא ָמ ֶת ָך ִח ׁיש לְ ַה ְר ִ ּג ִיעי‪:‬‬ ‫יְ ִדיד ּ ִמ ִּני ָ ּב ַרח‪ָ ,‬הלַ ְך ֲעזָ ַבנִ י‪ֵ ,‬איזוֹ דֶּ ֶר ְך ָא ַרח‪ ,‬וְ ֵאלְ כָ ה ַ ּגם ֲאנִ י‪:‬‬
‫לִ ְקרַ את ֲאחו ְֹתךָ רוּ ץ‪ֵ ,‬צא נָ א‬
‫ַחי ְ ּביוֹ ם וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ְלהו ׁ ִֹש ָיע ּה‪ .‬וּ ְצ ַלח ְּב ֶבן יִ ׁ ַשי‪,‬‬
‫ֹאש לְ כָ ל ַה ּ ִמנְ יָ נִ ים‪ ,‬וְ אוֹ תוֹ ִקדַּ ׁ ְש ָּת ְ ּב ׁ ָשבוּעוֹ ת וְ ׁ ָשנִ ים‪.‬‬
‫ׁ ְשבִ ִיעי ָב ַח ְר ָּת ר ׁ‬ ‫אתי לְ ַב ֵּק ׁש‪ ,‬דּ וֹ ִדי ֵ ּבין ֲח ֵב ִרים‪ ,‬נִ לְ ַּכ ְד ִּתי ְ ּבמוֹ ֵק ׁש‪ִ ,‬הכּ וּנִ י ַה ׁ ּשוֹ ְמ ִרים‪:‬‬ ‫יָ ָצ ִ‬
‫רַ ַּבת ְּבנֵ י ַע ּמוֹן‪:‬‬
‫את לְ גֶ זַ ע ֱאמוּנִ ים‪ ,‬ו ְּפ ֵדם ֵמ ֲאסוֹ נִ ים ָא ְר ִחי וְ ִר ְב ִעי‪:‬‬ ‫ִח ׁיש ֲא ׁ ֶשר נָ ָשׂ ָ‬ ‫ִצ ּ ִפ ִיתי לְ דוֹ ִדי‪ָ ,‬מ ַתי יָ בוֹ א ֵאלַ י‪ ,‬יַ לְ ִ ּב ֵׁישנִ י ֲע ִדי‪ ,‬וִ ַיר ֵחם ָעלַ י‪:‬‬
‫הפ ָּיה‪ ,‬וּ ְתעוֹרְ רִ י‬ ‫ַמה ָּלךְ יְ ֵפ ִ‬
‫ַחי ְ ּביוֹ ם וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ֲחשׂ ֹף זְ רוֹ ֲע ָך‪ ,‬לְ ַק ֵ ּבץ ּ ְפזו ִּרים‪ּ ַ ,‬ג ֵּלה ֵקץ יִ ׁ ְש ֲע ָך‪ ,‬וְ ִדגְ לֵ ְך ָה ֵרם‪:‬‬
‫ְר ֵצה ִב ְמנו ָּח ִתי יוֹ ם זֶ ה יוֹ ם ְמנו ָּחה‪ ,‬ו ְּביוֹ ם ֲעבוֹ ָד ִתי‪ַ ,‬ה ְמ ֵצא לִ י ָה ְרוָ ָחה‪.‬‬ ‫ַא ֲה ָבה‪ .‬וּ ְת ַצ ְל ְצ ִלי קו ֵֹלךְ ‪,‬‬
‫קו ִּמי יְ ִח ָיד ִתי‪ ,‬וְ ׁשו ִּבי ִ ּב ְת ׁשו ָּבה‪ֲ ,‬אחוֹ ִתי ַר ְעיָ ִתי‪ִ ,‬ה ֵּנה גּ וֹ ֲאלֵ ְך ָ ּבא‪:‬‬
‫וְ ָהכֵ ן לִ ׁ ְש ִב ָית ִתי‪ַ ,‬מ ְשׂ ֵאת וַ ֲארו ָּחה‪ ,‬וְ ָשׂ שׂ וֹ ן וְ ִשׂ ְמ ָחה יִ ְהיֶ ה ׁ ַש ֲע ׁשו ִּעי‪:‬‬ ‫ִּכ ְמ ִעיל ְּבקוֹל ַּפ ֲעמוֹן‪:‬‬
‫ַחי ְ ּביוֹ ם וְ כוּ'‪:‬‬
‫ֲחמו ָּדה יְ ָק ָרה‪ַ ,‬ר ַ ּבת ַה ּ ַמ ֲעלוֹ ת‪ּ ַ ,‬גם ִמ ּ ָפז נִ ְב ֲח ָרה‪ְ ,‬צ ִאי נָ א ִ ּב ְמחוֹ לוֹ ת‪:‬‬ ‫ַה ֵעת ֲא ׁ ֶשר ַּת ְח ּפוֹץ‪,‬‬
‫ֶאל‪-‬עוֹ לָ ם ׁ ֶש ֻּכלּ וֹ ‪ַ ׁ ,‬ש ָ ּבת ְּתזַ ֵּכנוּ‪ ,‬וְ נֵ ְר ָך ְ ּב ִהלּ וֹ ‪ִ ,‬שׂ ים אוֹ ר ַ ּב ֲע ֵדנוּ‪.‬‬ ‫זָ כָ ְר ִּתי לָ ְך ֶח ֶסד‪ ,‬נְ עו ַּריִ ְך נְ עו ִּרים‪ֵ ,‬היכָ לָ ְך ָאיַ ֵסד‪ּ ְ ,‬ב ַא ְבנֵ י ַס ּ ִפ ִירים‪:‬‬ ‫יש ָּנה‪.‬‬
‫ַא ֲה ָבה ֲא ִח ׁ ֶ‬
‫וְ ֶאל ִמ ׁ ְש ָּכן ׁ ִשיל ֹה‪ָּ ,‬ת ׁשוּב ַּת ֲעלֵ נוּ‪ְ ,‬מ ֵה ָרה ֲענֵ נוּ‪ ,‬אוֹ ִרי וְ יִ ׁ ְש ִעי‪:‬‬ ‫קוֹ ל דּ וֹ ִדי ִה ֵּנה ָ ּבא ְמ ַד ֵּלג ַעל ֶה ָה ִרים‪ ,‬קו ִּמי לָ ְך ֲאהו ָּבה‪,‬‬ ‫ַע ָּתה וְ ָע ַליִ ךְ ‪,‬‬
‫ַחי ְ ּביוֹ ם וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ִּכי ָבא ֵקץ ְדרוֹ ִרים‪:‬‬ ‫ֵארֵ ד ְּכ ַטל ֶחרְ מוֹן‪:‬‬

‫לתשומת לבכם‬
‫ההקדשות בל"נ מופיעות‬
‫אחת לשבועיים‬

‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫שילה | ‪12‬‬
‫שילה‬ ‫‪12‬‬
‫משכןמשכן‬
 ‫ממחלוקת לא יוצא דבר טוב‬
‫שהתורה הקדושה רצתה לרמוז לנו‬
‫שממריבה לא יוצאים דברים טובים כמו‬
‫הרה''ג‬ ‫כריות‪ ,‬אלא שאם היו בהתחלה כמה‬
‫שמעון כהן זצ''ל‬ ‫אבנים קטנות – עכשיו נעשו אבן גדולה‪...‬‬
‫מרבני העיר אשדוד‬
‫ומכאן ילמד האדם כמה חשוב להתרחק‬
‫מהמחלוקת‪ ,‬ובפרט ירבה שלום בתוך‬
‫ביתו‪ ,‬כי אמרו חכמינו הקדושים‪" :‬לעולם‬
‫יהא אדם משים שלום עם כל אדם‪ ,‬ועם‬
‫בני ביתו יותר מכל אדם"‪.‬‬
‫ובספר הקדוש ״אמרי נועם״ (ח"ב) הוסיף‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫אבא ואמר שאף על פי שמחלוקתן‬
‫הרה''ג‬ ‫של האבנים הייתה מחלוקת על דבר‬
‫שמואל הלוי וואזנר‬ ‫מצווה – על מי יניח הצדיק את ראשו –‬
‫זצ''ל ‪ -‬פוסק הדור בעל‬
‫'שבט הלוי' ר''י חכמי לובלין‬ ‫והרי היא בבחינת ״מחלוקת שהיא לשם‬
‫שמיים״‪ ,‬בכל זאת לא חיבב אותה הקב״ה‪,‬‬
‫כיוון שעצם המחלוקת והמריבה שנואה‬
‫אצל הקב״ה‪ ,‬ולכן יש להרחיק אותה גם‬
‫כשנראה שמתכוונים בה לשם מצווה‪.‬‬
‫הרה''ג‬
‫משה מרדכי חדש זצ''ל‬
‫ר''י אור אלחנן‬
‫"מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"‬
‫השבטים הקדושים‪ .‬יוצא שגם הרמת האבן‬
‫היא כהרמת פקק מעל צלוחית‪ ,‬וגם עזר‬
‫הרה''ג‬
‫מאיר ברנדסדורפר זצ''ל‬ ‫לבת זוגו לעתיד‪ ,‬אם כן – מה הרעש הגדול‬
‫מפוסקי ההלכה בדור האחרון‬
‫חבר בד''ץ העדה החרדית בי‪-‬ם‬
‫אשר חז"ל מזכירים‪ ,‬החסד שעשה יעקב‬
‫עם רחל בהרימו את האבן? ועוד‪ ,‬בזמן‬
‫בצורת מעוררים רחמים ואומרים שכמו‬
‫שיעקב הרים את האבן לרחל כך יפתח‬
‫לנו ה' שערי שמיים‪ .‬מדוע החסד הזה גדול‬
‫עד כדי כך שאנו מזכירים אותו כחסד גדול‬
‫בתפילת הגשם? והרי דבר זה נראה חסד‬
‫הרה''ג‬ ‫קטן!‬
‫יצחק פרידמן זצ''ל‬
‫האדמו''ר מבוהוש‬ ‫אלא יש כאן יסוד גדול‪ :‬אין חסד קטן וחסד‬
‫גדול‪ .‬כל חסד‪ ,‬אפילו הרמת פקק לחברך‪,‬‬
‫הוא חסד גדול‪ ,‬ואין אתה יודע מה גורם או‬
‫יגרום רחמים בעולם‪ .‬הדבר הפעוט והקטן‬
‫אשר אתה חושב שאתה עושה יכול לגרום‬
‫לרחמים רבים‪ .‬לכן "מצווה הבאה לידך‬
‫אל תחמיצנה"‪ .‬ותמיד מול עיניי‪ ,‬זוכר אני‬
‫שנסעתי למדינה רחוקה לפני שנים רבות‪,‬‬
‫הרה''ג‬ ‫וישב קרוב אליי יהודי אשר דיבר עימי‬
‫חיים זאנוויל אברמוביץ‬
‫זצ''ל ‪ -‬האדמו''ר מריבניץ‬ ‫ועזרתי לו בדברים פעוטים בחיזוק הנפש‪.‬‬
‫אחרי זמן שלח מכתב‪ ,‬שאדע שהיה‬
‫בדעתו לשלוח יד בנפשו על הצרות הרבות‬
‫אשר היו לו‪ ,‬והדיבור והעזרה הפעוטה‬
‫מנעו זאת‪ .‬דיבור ועידוד קטן יכולים להציל‬
‫חיים‪ ,‬ומי יודע מה טמון בתוך החיים הללו‪.‬‬
‫"וכל המציל נפש בישראל כאילו קיים‬
‫הרה''ג‬
‫עולם מלא"‪.‬‬
‫זיידא שמואל שמעלקא‬ ‫(אמרות טהורות)‬
‫רוזנבוים זצ''ל ‪ -‬האדמו''ר‬
‫מביטשקוב ביפו‬
‫ֶ ּבן ָא ָדם לָ ּ ָמה ִּת ְד ַאג ַעל ַהדָּ ִמים‪,‬‬
‫וְ ל ֹא ִּת ְד ַאג ַעל ַה ָ ּי ִמים‪.‬‬
‫‪-‬ה‪:‬‬
‫ִּכי ַהדָּ ִמים ֵאינָ ם עוֹ זְ ִרים‪,‬‬
‫וְ ַה ָ ּי ִמים ֵאינָ ם חוֹ זְ ִרים‪.‬‬
‫ְרדֹף ַא ַחר ַה ּתוֹ ָרה וְ ַה ּ ִמ ְצוֹ ת‪,‬‬
‫ֲא ׁ ֶשר ֵהם לָ ַעד ַק ָ ּי ִמים‪:‬‬
‫ֶ ּבן ָא ָדם ַאל ִּת ְד ַאג לְ ׁ ֶש ָע ַבר ִּכי הוּא‬
‫ַאיִ ן‪ ,‬וּלְ ָע ִתיד ִּכי הוּא ֲע ַדיִ ן‪.‬‬
‫ַק ֵ ּוה ֶאל יְ יָ ‪ִּ ,‬כי הוּא ַה ּ ַמ ְמ ִציא לְ ָך‬
‫יֵ ׁש ֵמ ַאיִ ן‪ ,‬ו ְּת ׁשו ַּעת יְ יָ ְּכ ֶה ֶרף ַעיִ ן‪:‬‬
‫‪13‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫ "וַ ּיִ ְפּגַ ע ַּב ָּמקֹום וַ ּיָ לֶ ן ָׁשם ּכִ י ָבא ַה ֶּׁש ֶמׁש וַ ּיִ ַּקח‬
‫ּיִׁשּכַ ב ַּב ָּמקֹום‬‫ּיָׂשם ְמ ַר ֲאׁש ָֹתיו וַ ְ‬
‫ֵמ ַא ְבנֵ י ַה ָּמקֹום וַ ֶ‬ ‫שאלה‪:‬‬
‫ַההּוא" (כח‪ ,‬יא) ‬
‫אישה השולחת עוגה לחברתה ואומרת לה‬
‫שמעתי מאבא היקר רבינו יורם‬
‫ ‬
‫שאפתה זאת לכבוד שבת‪ ,‬האם מקבלת העוגה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫אברג׳ל בדרשת חז״ל הקדושים‪ ,‬שדרשו‬ ‫ ‬
‫בגמרא הקדושה (חולין צא‪" :):‬וַ ּיִ ַּקח ֵמ ַא ְבנֵ י‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ובני ביתה חייבים לאכול את העוגה בשבת‬
‫ַה ָּמקֹום"‪ ,‬אך כאשר השכים יעקב בבוקר‬ ‫דווקא?‬ ‫ ‬
‫– "וַ ּיִ ַּקח ֶאת ָה ֶא ֶבן ֲא ֶׁשר ָׂשם ְמ ַר ֲאׁש ָֹתיו"‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ודקדקו‪ ,‬היאך בתחילה היו ״אבנים״ ואחר‬ ‫כתב בספר חסידים (סימן תתסו)‪" :‬אם שלחו לו‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫כך ״אבן״? וביארו חז״ל שהיו האבנים‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫דבר מאכל על דעת שיאכלנו בשבת‪ ,‬לא יאכלנו‬
‫מריבות זו עם זו‪ ,‬כלומר עשו מריבה‪ ,‬כל‬
‫אבן הייתה אומרת‪ :‬״עליי יניח צדיק את‬ ‫ביום חול‪ ,‬כיוון שעל דעת כן לא שלחו לו‪ .‬והוא‬
‫ראשו״‪ .‬מה עשה הקב"ה? חיבר את כל‬ ‫מדיני חושן משפט משום חשש איסור גזל‪,‬‬
‫האבנים להיות אבן אחת‪.‬‬ ‫כיוון שיש אומדנא של דעת הנותן שנתן לו‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬אם כבר קרה הנס‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫עבור שבת" (חוט שני‪ .‬והוסיף שם שאם אכל ממנו בשבת‬
‫והאבנים התחברו להיות אבן אחת‪ ,‬מפני‬ ‫ונותר לו מן המאכל‪ ,‬מותר לאכול הנותר ביום חול‪ ,‬כיוון שעיקר‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫מה לא עשה ה׳ יתברך שהאבן הזו תהיה‬ ‫דעת הנותן לשבת זו‪ ,‬והרי אכל)‪.‬‬
‫כרית ולא אבן? ותירץ אבא היקר בשם‬
‫אומנם מהרמ"א (סימן תרצד ס"ב) מוכח שמותר‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫הגאון רבי אליהו מווילנא עליו השלום‪,‬‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫לאכול המאכל ביום חול‪ ,‬לפי שפסק כדעת‬
‫הרי"ף והרמב"ם‪ ,‬שעני שקיבל מעות לצורך‬
‫סעודת פורים רשאי לשנות ולקנות בהן מה‬
‫שחפץ‪ ,‬ואם כן הוא הדין בענייננו‪ ,‬שיכול לאוכלו‬
‫בחול אף אם שלחו לצורך שבת‪ .‬אכן גם שם יש‬
‫מחמירים בזה (משנ"ב סק"ד)‪ ,‬ולכן לכתחילה ראוי‬
‫ ‬
‫להחמיר‪.‬‬ ‫ ‬
‫רגילים אנו לחשוב שהתגמול בעד‬ ‫אך כל זה כששלחו לו עבור שבת‪ ,‬אבל הקונה‬ ‫ ‬
‫חסד שאדם מקבל מחבירו צריך להיות‬ ‫או אופה מאכל עבור בני ביתו לשבת – אין‬
‫בהתאם לערך החסד והטובה‪ ,‬משום‬ ‫מניעה לאוכלו ביום חול‪ ,‬בפרט אם יש מספיק‬
‫שאי אפשר לדרוש ששיעור השכר יעלה‬ ‫לשבת (שהרי כל נידון הפוסקים הוא מחשש גזל‪ ,‬שעובר על‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫על מידת הטובה‪ ,‬אך בתורתנו הקדושה‬ ‫דעת הנותן‪ ,‬ובקונה ואופה עבור בני ביתו אינו שייך)‪.‬‬
‫למדים אנו שכל העושה לחבירו טובה‪,‬‬
‫ואף הקטנה ביותר‪ ,‬מחוייב המקבל‬
‫לכבדו כל חייו ולהכיר לו טובה על אשר‬ ‫שאלה‪:‬‬
‫קיבל ממנו‪.‬‬ ‫המדליקים את נרות השבת סמוך לחלון‪ ,‬האם‬ ‫ ‬
‫מוצאים אנו אצל יעקב אבינו‪ ,‬שכאשר הלך‬ ‫מותר להם לפתוח את החלון בעוד הנרות‬
‫לבית לבן פגש בדרכו את רחל אימנו באה‬ ‫דולקים?‬ ‫ ‬
‫תשובה‪:‬‬
‫עם הצאן‪ .‬ומובא בחז"ל שבאותם ימים‬
‫היה מחסור במים‪ ,‬ורועי הצאן היו מניחים‬ ‫אם כעת הרוח מנשבת‪ ,‬אסור‪( .‬ואף שאינו מתכוון‬
‫מעל הבאר אבן גדולה וכבידה‪ ,‬אשר‬ ‫לכיבוי‪ ,‬מכל מקום הוא פסיק רישה שיכבו)‪ .‬ואם כעת‬
‫אחד או כמה יחד אין בכוחם להרים את‬ ‫הרוח אינה מנשבת יש להקל בשעת הדחק‪,‬‬
‫האבן‪ ,‬אלא צריכים מספר רב של אנשים‬
‫להרים את האבן מעל הבאר‪ .‬וכך‪ ,‬כאשר‬ ‫ואף שהוא גרם כיבוי לזמן מאוחר יותר‪.‬‬
‫מתאספים כל הרועים‪ ,‬היה בכוחם להרים‬
‫את האבן ולתת לצאן מים בצורה שוויונית‪.‬‬
‫וכאשר יעקב פגש את רחל נאמר‪" :‬וַ ּיָ גֶ ל ֶאת‬
‫ָה ֶא ֶבן ֵמ ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר"‪ ,‬ודרשו חז"ל‪ :‬כאדם‬
‫המעביר את הפקק מעל צלוחית‪ ,‬להודיעך‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫שכוחו גדול‪.‬‬ ‫אליעזר אוסקר‬ ‫מרים ציאלה‬
‫בן רחל ז"ל‬ ‫בכוראשוילי‬
‫והנה‪ ,‬מהדברים האלה מוצאים שהחסד‬ ‫נלב"ע י"ז אייר ה'תשע"ה‬
‫שעשה יעקב עם רחל בהרימו את האבן‬ ‫יצחק יוסף‬
‫בת שרה ויוסף ז"ל‬
‫אינו דבר גדול וקשה כל כך‪ .‬ועוד‪ ,‬כשראה‬ ‫נלב"ע‬
‫בן ציפורה ז"ל‬ ‫ל' תשרי ה'תשפ"ב‬
‫יעקב את רחל ידע שהיא שורש נשמתו‬ ‫נלב"ע כ"ח כסלו ה'תשע"ו‬
‫ואיתה הוא עתיד להתחתן וללדת את‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫‪-‬ה‪ ,‬דָּ ר ָמרוֹ ם וְ ַה ְפלֵ א‪,‬‬ ‫ִח ׁיש ִח ׁיש ַאלּ ו ִּפי‪ ,‬יִ ׁ ְש ֲע ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬ ‫יָ ִחיד ֵא‪-‬ל דָּ גוּל ֵמ ְרבָ בָ ה‪ ,‬יְ בָ ֵר ְך לְ גַ בְ ָרא ַר ָ ּבא‪.‬‬
‫‪-‬ה ַח ְסדְּ ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
‫‪-‬ה‪ָ ,‬א ָּנא ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
‫‪-‬ה‪ֵ .‬א‪-‬לִ י ֵא‪-‬ל יָ ּ‬ ‫ַח ְסדְּ ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֶאת נַ פְ ׁ ִשי ֲא ֵהבָ ה‪ּ ְ ,‬ב ַא ֲהבָ ה וּבְ רֹב ִח ָ ּבה‪:‬‬
‫ָה ֵרם לָ ַעד נִ ִּסי‪ָ ,‬מלֵ א ַר ֲח ִמים‪ָ ,‬מלֵ א ַר ֲח ִמים‪.‬‬
‫ְ ּב ָך ַשׂ ְמ ִּתי ַמ ְח ִסי‪ׁ ,‬שוֹ כֵ ן ְמרוֹ ִמים‪ׁ ,‬שוֹ כֵ ן ְמרוֹ ִמים‪.‬‬
‫‪-‬ה‪,‬‬‫ַה ְפלֵ א ׁשוֹ כֵ ן ַמ ְעלָ ה‪ַ ,‬ח ְסדְּ ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬ ‫ׁ ַש‪-‬דַּ י הוּא יְ בָ ֵר ְך אוֹ תוֹ ‪ ,‬וְ יִ ׁ ְשמוֹ ר בּ וֹ אוֹ וְ צֵ אתוֹ ‪.‬‬
‫‪-‬ה וְ כוּ'‪:‬‬‫‪-‬ה‪ֵ :‬א‪-‬לִ י ֵא‪-‬ל יָ ּ‬‫ִח ׁיש לְ ַעם ְסגו ָּּלה‪ ,‬יִ ְׁש ֲע ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬ ‫ֹאמר ּו לוֹ ָ ּברו ְּך ַה ָ ּבא‪:‬‬
‫ָּכל ָה ָעם יוֹ צְ ִאים לִ ְק ָראתוֹ ‪ ,‬וְ י ְ‬
‫ׁשוֹ כֵ ן ְׁש ֵמי ׁ ַש ַחק‪ ,‬נוֹ ָרא ֲעלִ ילוֹ ת‪ ,‬נוֹ ָרא ֲעלִ ילוֹ ת‪.‬‬
‫ִמ ּ ֶמ ִּני ַאל ִּת ְר ָחק‪ ,‬עוֹ ֶשׂ ה ְ ּגדוֹ לוֹ ת‪ ,‬עוֹ ֶשׂ ה ְ ּגדוֹ לוֹ ת‪.‬‬ ‫ֶעלְ יוֹ ן יְ רוֹ ֵמם ַמ ָּזלוֹ ‪ ,‬וְ הוּא יִ ְהיֶ ה לְ ֶעזְ ָרה לוֹ ‪.‬‬
‫ָק ֵרב לְ ַעם נִ ְבדָּ ל‪ַ ,‬ח ְסדְּ ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
‫‪-‬ה‪.‬‬ ‫אוֹ צָ רוֹ ַה ּטוֹ ב יִ פְ ַּתח לוֹ ‪ ,‬יִ זְ ֶּכה לְ ַא ֲח ִרית טוֹ בָ ה‪:‬‬
‫‪-‬ה‪ֵ :‬א‪-‬לִ י ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
‫‪-‬ה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫וְ ְָל ַעד ל ֹא יֶ ְחדַּ ל‪ ,‬יִ ְׁש ֲע ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
‫ֶמלֶ ְך ַעל ָּכל ֶעלְ יוֹ ן‪ ,‬צוּר עוֹ ֶטה אוֹ ָרה‪ ,‬צוּר עוֹ ֶטה אוֹ ָרה‪.‬‬ ‫‪-‬ה יְ ַק ֵ ּים ָּכל ֵחילוֹ ‪ְ ׁ ,‬שנוֹ ת ַח ִ ּיים יוֹ ִסיף לוֹ ‪.‬‬
‫יָ ּ‬
‫ֲעמֹד לְ ַעם ֶא ְביוֹ ן‪ֵ ,‬אלֶ ָיך ֶא ְק ָרא‪ֵ ,‬אלֶ ָיך ֶא ְק ָרא‪.‬‬ ‫וְ יָ ִשׂ ים ׁ ָשלוֹ ם ִ ּבגְ בוּלוֹ ‪ ,‬יִ זְ ֶּכה לְ ַא ֲח ִרית טוֹ בָ ה‪:‬‬
‫‪-‬ה‪.‬‬‫ֵעינָ יו ְּכ ַדל ׁשוֹ ֵאל‪ַ ,‬ח ְסדְּ ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
‫‪-‬ה‪ֵ :‬א‪-‬לִ י ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
‫‪-‬ה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ְמ ַק ֵ ּוה יוֹ ם וָ לֵ יל‪ ,‬יִ ְׁש ֲע ָך ֵא‪-‬ל יָ ּ‬
 ‫ראש ישיבת "באר יעקב"‬
‫הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל‬

‫מהי חובתו של האדם בעולמו‬ ‫הרה''ג‬

‫ישעיה שטיינר זצ''ל‬
‫בית המדרש של שם ועבר!‬ ‫האדמו''ר מקרסטיר‬
‫הישיבה‪ ,‬עיקר היא לתלמוד תורה‪ ,‬המרבה לדקדק ביופיין‪ ,‬הרי זה – הוא‬
‫כמבואר בגמרא (נידה ע‪" :):‬מה יעשה אדם עצמו – משובח‪.‬‬ ‫ ‪"1.‬וַ ּיֵ ֵצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר ָׁש ַבע" – כתב רבי יעקב בעל‬
‫ויחכם? ירבה בישיבה"‪ .‬שעיקר ייעודה‬ ‫הטורים‪ :‬קודם צאתו נטמן יעקב ארבע עשרה שנה‬ ‫ ‬

‫של הישיבה – להצליח ולהחכים בחוכמת כדי לזכות למדרגות גבוהות יש לדעת‬ ‫בבית מדרשם של שם ועבר ולמד שם תורה כל אותן‬
‫התורה‪ ,‬ללמוד דרכי העיון האמיתי כמה כללים חשובים הדרושים לכך‪ .‬הכלל‬ ‫השנים‪ ,‬ורמז לזה בדברי הפסוק‪" :‬וַ ּיֵ ֵצא יַ ֲעקֹב ִמ ְּב ֵאר‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ָׁש ַבע" – סופי תיבות‪" :‬עבר"‪ ,‬וכן ראשי התיבות של‬

‫ ‬

‫ולרכוש ידיעה ובקיאות‪ .‬אבל ודאי שנוסף הראשון‪ֵ :‬אם כל המעלות‪ ,‬שיחשוב ויברר‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫המילים‪" :‬מבאר שבע" הם‪" :‬שם"‪ ,‬מלמד שקודם‬

‫על כך‪ ,‬הישיבה היא המקום שיש להשיג לעצמו בצורה ברורה איזו מדרגה רוצה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫צאתו לחרן שהה בישיבת שם ועבר‪.‬‬ ‫הרה''ג‬

‫בו את כל המעלות והמידות הכתובות הוא להציב לו למטרה כדי להשיגה‬ ‫מנחם מנשה זצ''ל‬
‫ ‪2.‬בית מדרשם של שם ועבר היה פתוח לכל מי‬ ‫בעל 'אהבת חיים'‪,‬‬
‫בתורה‪ ,‬שכמו שהכול כלול בתורה‪ ,‬כמו ולשאוף אליה‪ .‬כי אם אינו יודע את‬
‫ ‬

‫ומהצדיקים הנסתרים‬
‫שביקש לעבוד את בוראו בעבודת אמת‪ ,‬ובראשו‬
‫ ‬

‫כן הישיבה שהתורה נמצאת בה – שם המדרגה של הקדושה ואינו כוסף‬

‫נמצאת כל מידה טובה‪ ,‬ונדרשת שימת אליה‪ ,‬ודאי שיישאר על עומדו במדרגה‬ ‫עמדו שם ועבר‪ ,‬שהיו במדרגת נביאים‪ ,‬ולא הייתה‬
‫דרכם להפיץ את האמונה להמוני העם כאברהם‬
‫לב מיוחדת כדי לא לעבור חיים בישיבה התחתונה ולא יעלה כלל‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬אלא כל הרוצה היה בא ולומד שם (מרן החפץ‬
‫בלי לקנות את מעלותיה‪.‬‬ ‫ ‬

‫חיים‪ ,‬חומת הדת‪ ,‬פרק ג)‪.‬‬

‫זה הוא בכלל דברי המסילת ישרים‪,‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫התורה אינה רק לתלמוד בעלמא‪ ,‬אלא שיסוד החסידות ושורש העבודה‬ ‫ ‪3.‬שם ועבר נמנעו מללמד את תורתם ברבים‪ ,‬אלא‬
‫יש בה בניין לאדם‪ ,‬וככתוב‪" :‬וְ כָ ל ָּבנַ יִ ְך התמימה‪ ,‬שיתאמת ויתברר אצל האדם‬ ‫עשו זאת בצנעה ובסתר‪ ,‬היות שחששו לעורר את‬ ‫הרה''ג‬
‫רוגזו של נמרוד‪ ,‬שהיה רשע וכופר גדול‪ ,‬והיה נלחם‬ ‫מצליח מאזוז זצ''ל‬
‫ּמּודי ה' וְ ַרב ְׁשלֹום ָּבנָ יִ ְך"‪ ,‬ואמרו חז"ל‪ :‬מה חובתו בעולמו ולְ מה צריך שישים‬
‫לִ ֵ‬ ‫אב''ד בתוניס‪ ,‬בעל‬
‫"ּבנַ יִ ְך" אלא "ּבֹונַ יִ ְך"‪ .‬והיינו‪ ,‬מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי‬ ‫בכל כוחו במאמינים בה' (מי מנוחות לרבי יוסף רצון‪ ,‬פרשת נֹח)‪.‬‬ ‫שו''ת 'איש מצליח'‬
‫אל תקרי ָ‬
‫שעל ידי לימוד תורת ה' נעשים הלומדים חייו‪ .‬והרי זה דומה לאדם העולה בסולם‬ ‫ ‪4.‬יש בצפת מקום המיוחס כבית מדרשם של‬
‫ואינו רואה לגמרי את המדרגה‬ ‫לכאלה הבונים את עצמם‪ .‬לפיכך‬ ‫שם ועבר‪ ,‬אולם רבינו המהרש"א בפירושו למסכת‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫העליונה‪ ,‬כי אם את התחתונה‬
‫שעליה הוא עומד‪ ,‬הרי ודאי‬
‫שלא יעלה אלא יעמוד‬
‫אמרו רבותינו‪ :‬תולדותיהם של‬ ‫מגילה (חידושי אגדות יז‪ ).‬כתב שבית מדרשם של שם‬
‫הצדיקים הן המעשים הטובים‪.‬‬ ‫ועבר היה בבאר שבע‪.‬‬
‫"אּלֶ ה‬
‫וזהו שנאמר על נֹח‪ֵ :‬‬ ‫ ‪5.‬הגאון רבינו חיים קנייבסקי שליט"א היה אומר‬
‫ ‬

‫במקומו‪ ,‬ורק אם רואה הוא‬ ‫ּתֹולְ דֹת נ ַֹח‪ ,‬נ ַֹח"‪ .‬הוא ילד את‬ ‫שבבית מדרשם של שם ועבר למדו יראת שמיים‬ ‫הרה''ג‬
‫את העליונה ומשתדל‬ ‫(דרך שיחה‪ ,‬עמוד קמה)‪ ,‬אולם שמענו בשם הגאון רבי‬ ‫מרדכי עשור זצ''ל‬
‫היצירה ששמה "נֹח"‪ .‬נֹח בנה‬ ‫ ‬

‫מחכמי מרוקו‬
‫לעלות אליה – אז יצליח‪.‬‬ ‫את עצמו‪.‬‬ ‫אביגדר נבנצל שליט"א שהיו לומדים שם את‬ ‫ ‬

‫הדינים והפרטים של שבע מצוות בני נֹח‪.‬‬

‫והכלל השני‪ :‬שיגבה ליבו‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫כמו כן ביתר המעלות‪ ,‬שלקנות‬ ‫ ‪6.‬בבית מדרשם של שם ועבר היו מלמדים את‬
‫בדרכי ה'‪ ,‬וידע בבירור‬ ‫אותן צריך להיות על דרך בניין‪,‬‬ ‫הדברים שכבר היו מסורים בידם מאדם הראשון‪,‬‬
‫שיכול ומסוגל הוא‪ ,‬ועל אף‬ ‫כלומר לבנות ולהשלים את בניין‬ ‫אך לא הייתה להם הרשות מן השמיים לחדש דינים‬
‫כל ההפרעות והקשיים שבוודאי‬ ‫האדם של עצמו‪ ,‬ועל ידי זה לבנות‬ ‫והלכות (גבורת יצחק לרא"י סורוצקין‪ ,‬ברכות עמוד עט)‪.‬‬
‫יימצאו בדרכו‪ ,‬ואף אם ייפול – וכמובן‬ ‫את עם ישראל‪ .‬ומפני שזו היא תכלית‬
‫ייפול‪ ,‬ולא אחת בלבד‪ ,‬אלא שבע ייפול‬ ‫ ‪7.‬האבות הקדושים למדו בבית מדרשם של שם‬ ‫הרה''ג‬
‫האדם‪ ,‬יש לגשת לתורה ולכלי אומנותה‬
‫ ‬

‫ועבר‪ ,‬ומצאנו שאברהם אבינו למד שם את סודות‬ ‫רפאל אלשיך הלוי זצ''ל‬
‫– יהיה בטוח בכוחו וידע שבהשתדלות‬ ‫מחכמי תימן‪ ,‬רב ראשי‬
‫ ‬

‫ ‬

‫כמו אל כלי בניין‪ .‬כל לימוד תורה וכל‬ ‫ ‬

‫עיבור השנים והחודשים (פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק ח)‪ ,‬וכן‬ ‫ליוצאי תימן מחוז ת''א‬
‫ובהתאמצות ובהחלטה חזקה‪ ,‬סופו‬ ‫מעשה טוב‪ ,‬הרי הוא אבן מבניין האדם‪,‬‬ ‫מובא במדרש (בראשית רבה נו‪ ,‬יא) שלאחר העקידה‬
‫שיעלה‪.‬‬ ‫ ‬

‫מבניין עצמו‪.‬‬ ‫ ‬

‫שלח אברהם אבינו את יצחק ללמוד תורה בבית‬
‫מדרש זה‪ ,‬וכן מצאנו ביעקב אבינו‪ ,‬שנאמר בו‬
‫דבר זה מבואר ברמב"ן לגבי תרומת‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫וכשם שחוזק הבניין ויופיו הוא לפי איכות‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬כז)‪" :‬וְ יַ ֲעקֹב ִאיׁש ָּתם י ֵֹׁשב א ָֹהלִ ים"‪ ,‬וכתב‬
‫המשכן (שמות לה‪ ,‬כא)‪ ,‬על כך שכל אשר‬ ‫החומר שממנו נבנה‪ ,‬ובוחרים לשם כך‬ ‫רש"י שהיה יושב באוהלי התורה של שם ועבר‪.‬‬
‫נשאו ליבו ניגש למלאכת המשכן‪ ,‬והרי היו‬ ‫את מיטב האבנים הדרושות לו‪ ,‬ובזה‬ ‫ ‪8.‬בבית מדרשם של שם ועבר פעל גם מושב בית‬
‫במצרים בעבודת פרך ולא למדו אומנות‬ ‫ייכון בניין קיים‪ ,‬נאה ומשובח‪ ,‬כך צריך‬ ‫דין  (הראשון בעולם!)‪ ,‬שכן מובא במדרש (בראשית רבה‬
‫הרה''ג‬
‫רצ'א ‪ -‬רצון צארום זצ''ל‬
‫ ‬

‫כלל‪ ,‬ולא רק שלא למדו אלא שעל ידי‬ ‫להקפיד לבחור ולדקדק בבניין האדם‪,‬‬ ‫סז‪ ,‬ח) שעשיו הרשע פחד להרוג את יעקב‪ ,‬כי אמר‬ ‫מחכמי תימן‬
‫עבודת פרך נעשו ידיהם גסות ולא היו‬ ‫שכל אחת מהמעלות והמידות בפני‬ ‫בליבו‪" :‬אם הורגו אני‪ ,‬שם ועבר יושבים עליי בדין‬
‫להם ידיים לאומנות דקה ועדינה לעשות‬ ‫עצמה תהיה באופן הראוי ביופי ובנוי‪ ,‬כי‬ ‫ואומרים לי‪ :‬למה הרגת את אחיך?" וכן מובא גם‬
‫בזהב ובכסף למשכן‪ .‬אבל נשיאות ליבם‬ ‫ ‬

‫מכולן יחד נבנה האדם‪ ,‬ובבניין זה תהיה‬ ‫בגמרא (עבודה זרה לו‪ ,):‬שבבית דינם של שם ועבר דנו‬
‫לגשת לעבודת ה' היא שעמדה להם‪,‬‬
‫ ‬

‫ניכרת היטב איכותה של כל מידה‪ .‬ואם‬

‫ ‬
‫את תמר כלת יהודה למיתה‪.‬‬
‫התשוקה להגיע לעבוד עבודת המשכן‪,‬‬ ‫כי עיקר הבניין הוא תלמוד תורה‪ ,‬וכמו‬ ‫ ‪9.‬אמר רבי יוחנן‪ :‬כל מי שהוא עוסק בתורה בעולם‬
‫ונשאם ליבם וגבהו בדרכי ה'‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫ּמּודי ה'"‪,‬‬
‫שכתוב‪" :‬וְ כָ ל ָּבנַ יִ ְך" – בונייך – "לִ ֵ‬ ‫הזה‪ ,‬אף לעתיד לבוא מוליכים אותו לבית מדרשו‬
‫זכו לעזרת ה' שבאמת יכלו לה‪.‬‬ ‫הרי ישנן עוד אבני בניין ואבני יסוד‪ ,‬וכל‬ ‫של שם ועבר ושל אברהם ויצחק וכו' (שיר השירים ד‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫הרה''ג‬
‫(זהב משבא)‬ ‫שלום אלשיך הלוי זצ''ל‬
‫מחכמי תימן ראב''ד וראש‬
‫הקהילה התימנית בירושלים‬

‫ִ ּב ִּתי ְצ ִאי ִמ ֵ ּבית ֶּכלֶ א‪,‬‬
‫זְ ַמן ָק ִריב ַעם ָק ְד ׁ ֵש ְך יַ ֲעלֶ ה‪:‬‬
‫ֵא‪-‬ל ִמ ּ ָמרוֹ ם ָח ַמל ָעלַ יִ ְך‪ָ ,‬שׂ ם ֵקץ וָ סוֹ ף לְ ָצרוֹ ַתיִ ְך‪.‬‬
‫ִר ַחם ָח ַמל ֵא‪-‬ל עוֹ ַשׂ יִ ְך‪ ,‬וְ ֵה ׁ ִשיב לָ ְך ֶאת ׁ ְשבו ַּתיִ ְך‪.‬‬
‫ַח ְ ּב ִקי ֵאם נֶ ֱא ָמנָ ה ֶאת ָּכל ָ ּבנַ יִ ְך‪ְ ,‬מ ַד ְּל ִ ּגים ִמ ָּכל ּ ִפ ָּנה‪,‬‬
‫ׁ ָש ִבים ֵאלַ יִ ְך‪ּ ִ :‬ב ִּתי ְצ ִאי וְ כוּ'‪:‬‬
‫ימי נְ עו ָּריִ ְך‪ .‬וְ יִ ׁ ּ ָש ַמע‬ ‫בּ וֹ ִאי כַ ָּלה ֶאל דְּ ִב ַיריִ ְך‪ ,‬וְ ׁשו ִּבי לִ ֵ‬
‫ְ ּבחוּצוֹ ת ִע ַיריִ ְך‪ ,‬קוֹ ל ַצ ֲהלוֹ ת ֻח ּפוֹ ת ַ ּבחו ַּריִ ְך‪.‬‬
‫ַה ִ ּב ִיטי ַר ְעיָ ה ֲע ִדינָ ה ֶאת לְ וִ ַ ּייִ ְך‪ִ ּ ,‬פ ֶיהם ָמלֵ א ְשׂ חוֹ ק‬
‫ִר ָּנה‪ָ ׁ ,‬ש ִרים ׁ ִש ָיריִ ְך‪ּ ִ :‬ב ִּתי ְצ ִאי וְ כוּ'‪:‬‬
‫מוּל ֵא‪-‬לִ י וְ גָ ְדלוֹ ‪ ,‬יִ ְר ַעד ּגו ִּפי ֻּכלּ וֹ ‪.‬‬
‫‪-‬ה עוֹ זֵ ר לִ ְק ָהלוֹ ‪ ,‬ו ְּבטוּב לֵ ב ָא ׁ ִשיר לוֹ ‪.‬‬ ‫ַ ּב ַ ּצר לִ י ֶא ְק ָרא לוֹ ‪ ,‬יָ ּ‬
‫‪-‬ה צוּר עוֹ זֵ ר לִ ְק ָהלוֹ ‪:‬‬ ‫יָ ּ‬
‫הוֹ לֵ ְך ְ ּב ַרגְ לֶ ָיך‪ְ ,‬מנַ ְענֵ ַע יָ ֶד ָיך‪ֵ ,‬עינַ יִ ם צוֹ ִפים לְ ָך‪,‬‬
‫ימה ֻּכ ָּלם‪ּ ָ .‬ב ַחר‬ ‫יָ ַצר לוֹ עוֹ לָ ם ו ְּב ַצלְ מוֹ ָא ָדם‪ ,‬עוֹ ִשׂ ים ְרצוֹ נוֹ ְ ּב ֵא ָ‬
‫ְ ּבגֶ זַ ע ַע ְבדּ וֹ ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬לְ ַקדְּ ׁשוֹ לָ ַעד לְ עוֹ לָ ם‪.‬‬
‫ֲעלֵ ֶיהם ּפוֹ ֵרשׂ ִצלּ וֹ ‪ ,‬וְ הוּא עוֹ זֵ ר לִ ְק ָהלוֹ ‪.‬‬
‫ׁ ְש ָב ָחיו ִמי ָמנָ ה ו ִּמי יִ ְד ֶמה לוֹ ‪.‬‬
‫‪-‬ה ֵא‪-‬לִ י עוֹ זֵ ר לִ ְק ָהלוֹ ‪ :‬מוּל ֵא‪-‬לִ י וְ גָ ְדלוֹ וְ כוּ'‪:‬‬‫יָ ּ‬
‫ָצ ַרי ַה ׁ ְש ֵמד וְ אוֹ יְ ַבי ַּכ ֵּלה‪ ,‬וְ ַעם יְ ִדיד ָעל ֹה יַ ֲעלֶ ה‪.‬‬
‫ֵא‪-‬ל נַ ֲע ָרץ ׁ ַשוְ ָעתוֹ ֲענֵ ה‪ ,‬ו ְּב ֵבית ְמעוֹ נוֹ לְ ׁ ִש ְמ ָך יוֹ ֶדה‪.‬‬
‫‪-‬ה עוֹ זֵ ר לִ ְק ָהלוֹ ‪,‬‬ ‫ּ ְפ ֵדה וְ רוֹ ֵמם נָ א‪ִ ,‬ק ְריָ ה נֶ ֱא ָמנָ ה‪ .‬יָ ּ‬
‫ו ְּבטוּב לֵ ב ָא ׁ ִשיר לוֹ ‪,‬‬
‫‪-‬ה ֵא‪-‬לִ י עוֹ זֵ ר לִ ְק ָהלוֹ ‪ :‬מוּל ֵא‪-‬לִ י וְ גָ ְדלוֹ וְ כוּ'‪:‬‬ ‫יָ ּ‬
‫שְׂ ַמח ְ ּבנִ י ְ ּב ֶחלְ ְק ָך ל ֹא ִּת ַּקח ַ ּגם ֶאת ׁ ֶש ְּל ָך‪,‬‬
‫ַה ּ ִׂש ְמ ָחה ְּת ַח ֶ ּי ָיך‪ָ ,‬העוֹ לָ ם לְ ָפנֶ ָיך‪:‬‬
‫ַה ֵּלב ּפוֹ ֵעם ְ ּב ָך‪.‬‬
‫ַה ּ ִׂש ְמ ָחה ְּת ַח ֶ ּי ָיך‪ָ ,‬העוֹ לָ ם לְ ָפנֶ ָיך‪:‬‬
‫ִמי ָע ׁ ִשיר ו ִּמי ָשׂ ֵמ ַח‪ּ ָ ,‬בעוֹ לָ ם ַה ֶּזה אוֹ ֵר ַח‪.‬‬
‫ל ֹא ְב ַחיִ ל וְ ל ֹא ְבכ ַֹח‪ַ ,‬ה ּ ָממוֹ ן יִ ְהיֶ ה לְ ָך‪.‬‬
‫ַה ּ ִׂש ְמ ָחה ְּת ַח ֶ ּי ָיך‪ָ ,‬העוֹ לָ ם לְ ָפנֶ ָיך‪:‬‬
‫ל‪-‬א ֶּלה לְ ָך‪,‬‬ ‫ַה ֵ ּבט וְ ָשׂ א ֵעינֶ ָיך‪ִ ,‬מי נָ ַתן ָּכ ֵ‬
‫ַ ּגם ָ ּבנִ ים לְ ׁ ֻשלְ ָחנֶ ָך‪.‬‬
‫ִאם ּתוֹ ֶדה ַרק לְ בוֹ ְר ֶא ָך‪ֵּ ,‬כן ָּת ִמיד יִ ְהיֶ ה לְ ָך‪.‬‬
‫ַה ּ ִׂש ְמ ָחה ְּת ַח ֶ ּי ָיך‪ָ ,‬העוֹ לָ ם לְ ָפנֶ ָיך‪:‬‬

‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫שילה‬
‫משכן | ‪14‬‬ ‫‪14‬‬
‫משכן שילה‬
 ‫‪+‬ה_‪+‬לשון  ‬ ‫שמי‪+‬ר‪+‬ת‬
‫בעריכת‬
‫הרה"ג ישראל שמש שליט"א‬
‫בפיקוח‬
‫הגאון רבי יצחק פסח קלצקין שליט׳׳א‬

‫חיים‬
‫זצ''ל‬
‫יוסף‬
‫הרה''ג‬
‫הרה''ג‬
‫חייםיעקב‬ ‫יעקב‬
‫שמואל‬
‫רבנוזצ''ל ‪ -‬ראש‬ ‫בנו של‬
‫בורנשטיין‬
‫לשון הרע על עצמו –  חלק ב ‬
‫מלך''‬‫''קריתחי'‬
‫ה'בן איש‬‫ישיבת‬
‫דינו‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫עניינו‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‪ .‬אמותר לספר כן על עצמו‪ ,‬וכל שכן כשיש בזה גם תועלת‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫יש עוד מסתעף בלשון הרע על עצמו‪:‬‬
‫ ‪ .‬בולעניין נתינת רשות‪ ,‬אם זה בדברי גנאי וזלזול – לא מועילה נתינת‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .‬אמספר על עצמו‪ ,‬ויש בזה גם תועלת לשומעים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫רשות‪ .‬ואם זה בעניין שלילת המעלות – מועילה נתינת רשות (הגר"ש‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .‬בנותן רשות לחבירו לדבר עליו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫דבילצקי‪" ,‬זה השולחן" ח"א עמוד סד‪ ,‬מספר משפטי בני אדם ח"ב עמודים רכא‪-‬רמא)‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גמעמיד אנשים מיוחדים שישתדלו למעט דמותו בעיני הבריות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫הרה''ג‬
‫דנאן זצ''ל‬
‫זצ''ל‬ ‫אביחצירא‬ ‫יצחק‬
‫שמואל אבן‬
‫רבה‬ ‫חאקי‪,‬‬ ‫הבאבא‬
‫מחכמי מרוקו‬

‫מאיסו‪+‬רי לשון ‪+‬הרע‬ ‫ דוגמאו‪+‬ת מעשיו‪+‬ת‬

‫הראשי של רמלה ולוד‬

‫לפעמים עובר המספר גם כן בלאו ד"ֹלא ִת ְׂשנָ א‬

‫ב‪ .‬נסע מהישיבה לים ביום שישי ‪/‬‬ ‫א‪ .‬בישיבה לא היה מהטובים‪ ,‬והצליח‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ֶאת ָא ִחיָך ִּבלְ ָב ֶבָך" (ויקרא יט‪ ,‬יז)‪ ,‬כגון אם בפניו‬

‫לשון הרע בשולחן שבת ‪ /‬להעמיד‬ ‫בזכות התפילה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫שלום ידבר את רעהו‪ ,‬ושלא בפניו מבאיש את‬

‫אנשים שימעטו דמותו‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬ ‫ריחו בפני אחרים‪ .‬ועל אחת כמה וכמה אם‬

‫שאלה‪ :‬עוד מצינו בלשון הרע על עצמו‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫מאיר זצ''ל‬
‫אוירבאך‬ ‫יששכרזלמן‬
‫שלמה‬ ‫מצווה להם שלא ילכו ויודיעוהו‪,‬‬
‫ ‬ ‫ַ‬ ‫בפירוש‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הנגבר''י 'קול‬
‫(עזתה)‬ ‫ר''י‬
‫זצ''ל ‪-‬‬ ‫דבוודאי עובר על לאו זה ("חפץ חיים" בפתיחה‪ ,‬לאווין ז)‪.‬‬ ‫שאלות מעשיות‪ .1 :‬כאשר ראובן נותן‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫כאשר יש כאן תועלת‪ ,‬וכמו שהיה מעשה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫תורה'מחשובי פוסקי‬ ‫רשות לחבירו לדבר עליו ולספר מה‬

‫ההלכה‬ ‫ ‬

‫באחת מהישיבות הגדולות המצויינות‪ ,‬שהיה‬

‫ ‬

‫היה אתמול בישיבה בפנימייה‪ ,‬שהלך‬ ‫רב שתמיד היה רגיל לספר איך כשהיה בישיבה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫אתמול לאכול במסעדה בשרית ‪ /‬שנסע‬ ‫הקטנה וכן בישיבה הגדולה ממש לא היה‬
‫החפץ חיים מתפלל בעבור כל‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ביום שישי על הבוקר לים (בישיבות שאסור‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מהטובים‪ ,‬וגם חברותות לא רצו ללמוד‬

‫מי שמשתדל בשמירת הלשון‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לעשות זאת) – האם הדבר מותר‪ ,‬כמו שמותר‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫עימו‪ ,‬כי לא היה בעל כישרון‪ ,‬עד כדי‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לאדם לספר לשון הרע על עצמו?‬ ‫כך שאביו הוצרך ללמוד עימו חברותא‬
‫הרה''ג‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬ ‫‪ .2‬בני זוג המתארחים אצל הוריהם‪,‬‬

‫זצ''ל‬
‫שרעביזצ''ל‬
‫מרדכי עטייא‬
‫משה‬ ‫(שהיה רב בישיבה הסמוכה ובא ללמוד עימו)‪ .‬ומה‬
‫עוד הביא בספר "מי האיש" (עמוד ‪ )82‬מאם‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫המקובלים‪,‬‬ ‫מחכמיראש‬
‫מחכמי תימן‪,‬‬
‫מרוקו‬ ‫ובשולחן השבת מצוי שהבעל אומר לאישה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ר''י 'נהר שלום' בי‪-‬ם‬ ‫שאיבדה את בנה בתאונת דרכים‪ ,‬ובליל שבת‬ ‫שכן‪ ,‬היו לו מידות טובות והיה מתאמץ הרבה‬
‫וכן להיפך‪" :‬אפשר לספר מה קרה איתך‬
‫ ‬

‫השבעה בא אליה בחלום ואמר לה‪" :‬אמא‪ ,‬אם‬

‫ ‬

‫ללמוד‪ .‬ואביו‪ ,‬מלבד זה שבא ללמוד עימו‪ ,‬לא‬

‫אתמול?" והבעל או האישה נותנים רשות‬ ‫ויתר‪ ,‬וכל יום היה נוסע לכותל ומוריד דמעות‬
‫האנשים היו שומרים על לשונם לא הייתי צריך‬
‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לספר‪ ,‬האם הדבר מותר או לא?‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫למות‪ .‬ועוד דעי לך אמא‪ ,‬שהחפץ חיים מתפלל‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫כמים על בנו לפני הקב"ה‪ ,‬שיפתח את ליבו‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בעבור כל מי שמשתדל בשמירת הלשון‪( .‬וזכות‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .3‬בספר תולדות רבי זונדל סלנטר‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בתורה ויהיה תלמיד חכם ועובד ה'‪ ,‬וכך היה‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫גדולה ועצומה לאין חקר‪ ,‬שמרן החפץ חיים יתפלל עליו‪ .‬וראיתי‬ ‫(עמוד ‪ )119‬מובא שהיה מעמיד אנשים‬
‫והיום בזמננו הוא רב בישיבה גדולה‪,‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫הרה''ג‬ ‫שמספרים על אדם אחד שהיה לו דיבוק‪ ,‬ובשיחה עם הדיבוק‬ ‫מיוחדים שישתדלו למעט דמותו בעיני‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫שמחהזצ''ל‬
‫זצ''ל‬ ‫משה הלוי‬
‫מאיר‬ ‫הבריות‪ ,‬בכל מקום שישמעו שמדברים‬ ‫ראש ישיבה בישיבה קטנה‪ ,‬פוסק הלכה‬
‫שאל ֹו‍ הרב מה נחשב החפץ חיים למעלה‪ ,‬ואמר שנחשב כתנא)‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הקהילה‬
‫ופרנס שמח'‬
‫רב ה'אור‬ ‫מפורסם ורב קהילה בירושלים‪.‬‬
‫ ‬

‫היהודית בתימן‬ ‫מי שמפיץ בעולם הזה את לימוד שמירת הלשון‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ומספרים בשבחו‪ .‬האם לכאורה יש להוכיח‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הוא חשוב מאוד כאן למעלה‪ ,‬וזכותו מגינה על כל‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫שמועילה נתינת רשות?‬ ‫האם מותר לאותו רב לספר כן על עצמו‪ ,‬שכל‬
‫בני משפחתו‪ .‬וגם אני זכיתי להינצל מדינים קשים‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫תשובה‪ :‬להלכה‪ :‬לשון הרע של דברי גנאי‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫זה הגיע לו רק בזכות התפילה‪ ,‬ולהאריך‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בזכות שלמדתי והקפדתי על הלכות שמירת הלשון"‪.‬‬ ‫וזלזול – אינה מועילה רשות להתיר‪ .‬אבל‬ ‫ ‬

‫במעלת התפילה?‬
‫ועוד אמר לה שם‪" :‬דיבורי לשון הרע ורכילות‬ ‫ ‬
‫לשון הרע של שלילת המעלות – מועילה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫וכן‪ ,‬האם מותר גם לשומעים לספר‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הם הגורמים לאסונות ולטרגדיות"‪ .‬ואמר לה‬ ‫ ‬ ‫נתינת רשות (הגר"ש דבילצקי‪ ,‬זה השולחן ח"א‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫זאת בשולחן השבת לבני ביתם‪ ,‬וכן לספר‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫הרה''ג‬ ‫בקול מתחנן‪" :‬אמא‪ ,‬שלחו אותי אלייך כדי שאנחם‬ ‫עמוד סד‪ ,‬מספר משפטי בני אדם ח"ב עמודים רכא‪-‬‬
‫זצ''ל‬ ‫זאת הלאה?‬
‫גולדמןזצ''ל‬ ‫שלמה‬
‫יעקב יוסף‬ ‫אותך וכדי שאבקש ממך שתפרסמי את הסיפור‬ ‫רמא)‪ .‬ולכן‪ ,‬אם ביחס לבחור‪ ,‬וכן הלך הרוח‬
‫מזוויהעל‬ ‫האדמו''ר‬
‫הרה''ג עובדיה יוסף זצ''ל‬ ‫בנו של מרן‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫שלי ותפיצי אותו בעולם‪ .‬אנא‪ ,‬עשי כל מה שביכולתך‬ ‫ ‬

‫בישיבה בעניינים אלו‪ ,‬זהו גנאי וזלזול – אינה‬ ‫תשובה‪ :‬מותר לספר כן על עצמו‪ ,‬וכל שכן‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫כדי שיהודים רבים ישמרו על לשונם‪ ,‬והזכויות האלה‬ ‫מועילה נתינת רשות‪ ,‬ואם לא – הרי זה‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫כאשר יש בזה תועלת – שאין להתייאש‪ ,‬וכן‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫יגרמו נחת רוח לנשמה שלי"‪ .‬וכאשר ַ‬

‫סוּפר החלום‬ ‫ ‬

‫מותר‪ .‬והוא הדין לגבי בעל ואישה בשולחן‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫להראות את מעלת התפילה‪ .‬וגם לשומעים‬ ‫ ‬

‫לגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זצ"ל‪ ,‬אמר‬ ‫שבת‪ .‬ואצל רבי זונדל סלנטר מדובר דווקא‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫מותר‪ ,‬אם אינם מתכוונים לגנות אלא‬ ‫ ‬

‫שמצווה לפרסם את הדברים ולעורר על ידם את‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בעניינים של שלילת המעלות‪ ,‬ולכן מותר‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫לתועלת‪ ,‬וכנזכר לעיל‪.‬‬
‫כלל ישראל‪.‬‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫הרה''ג‬
‫זצ''ל‬
‫וולבהזצ''ל‬
‫שלמהראטה‬‫אהרן‬
‫מגדולי‬ ‫שור'‬
‫'השומר אמונים'‬‫בעל 'עלי‬
‫בעל‬
‫בעלי המוסר‬

‫לְ כוּ ַל ֲחמוּ ‪ָ ,‬ת ִמיד ְּב ַל ְח ִמי‪,‬‬ ‫יתנִ ים‪,‬‬

‫יוֹרוּ ִמ ׁ ְש ָּפ ַטיִ ךְ ‪ָ ,‬ה ֵא ָ‬ ‫יָ ָפה וְ ַת ָּמה ּתוֹרָ ה ְּת ִמ ָימה ַה ְּנ ִע ָימה‬
‫ְּביַ "ג ִמ ּדוֹת ִּת ְדר ֹׁש ַה ּתוֹרָ ה‪ַ ,‬קל וָ ח ֶֹמר ַּכ ׁ ּשוּ רָ ה‪,‬‬ ‫ַּת ָּנ ֵאי וְ ָאמוֹרָ ֵאי‪ְּ ,‬גאוֹנֵ י וּ ְסבוֹרָ ֵאי‪,‬‬ ‫ִמי יוּ כַ ל לְ ַה ְע ִמיק ְּבסוֹדֵ ךְ סוֹד ֱא‪-‬ל ִֹהים ַח ִּיים‬
‫ֶה ֵּק ׁש וּ גְ זֵ רָ ה ׁ ָשוָ ה‪ְ ,‬מסוּ רָ ה ִמ ִּפי ְּגבוּ רָ ה‪,‬‬ ‫וְ רַ ָּבנָ ן ַּב ְתרָ ֵאי ְל ַח ֵּיי‪ִ ,‬מ ְּד ַב ׁש יָ ֶאה‪,‬‬ ‫אוֹר זִ יו זָ ֳהרֵ ךְ ‪ּ ,‬בו ֵֹער ּתוֹךְ ִקרְ ִּבי‪,‬‬
‫ְּכ ָל ִלים ִעם ְּפרָ ִטים‪ּ ,‬תו ִֹציא ְלאוֹרָ ה‪,‬‬ ‫ְּגזֵ רוֹת ׁ ָשווֹת‪ ,‬וַ ֲה ָלכוֹת ְּפסוּ קוֹת‪,‬‬ ‫ָּת ִמיד יִ ְדרְ ׁשוּ או ָֹתךְ רַ ִּבים‪ֻ ,‬ח ִּקים ִּו ְמצוֹת טו ִֹבים‪,‬‬
‫ּ ֻכ ָּלם ִמ ִּפי ְּגבוּ רָ ה‪ ,‬זִ ּקוּ ַקיִ ן ְּדנוּ רָ א‪,‬‬ ‫ש ָּג ִבים‪,‬‬‫ֶאת ָּכל ִל ּבוֹת ַמ ְל ִה ִיבים‪ ,‬נֶ ֱא ָה ִבים וְ גַ ם נִ ְ ׂ‬
‫ִמ ׁ ָּשם יו ְֹצ ִאים ַארְ ַּבע נְ ָהרוֹת‪ֻ ּ ,‬כ ָּלם אוֹרוֹת‪,‬‬ ‫וּ ְכ ַפ ִּט ׁיש יְ פו ֵֹצץ‪ְ ,‬ס ָל ִעים וְ ָהרִ ים‪,‬‬
‫ְּפ ׁ ָש ִטים ִעם רְ ָמזִ ים נִ ְדרָ ׁ ִשים‪ ,‬וְ סוֹדוֹת נֶ ֱע ָל ִמים‪.‬‬ ‫ְּבקוֹלוֹת וּ ְברָ ִקים ֵמ ֲארָ ִקים‪ ,‬וְ קוֹל ִמ ׁ ָּש ַמיִ ם‪.‬‬
‫יָ ָפה וְ ַת ָּמה וכו'‬ ‫יָ ָפה וְ ַת ָּמה וכו'‬ ‫ֵחן ַּד ַּדיִ ךְ יַ רְ ווּ ְּב ָכל ֵעת‪ּ ,‬תוֹרַ ת ֱא ֶמת‪,‬‬
‫ִמ ִּפיךְ ָאנוּ ַח ִּיים ִמ ֵּיין‪ ,‬סוֹד ֱא‪-‬ל ִֹהים ַח ִּיים‪ .‬יָ ָפה וְ ַת ָּמה וכו'‬
‫ַמה טוֹב ּדו ַֹדיִ ך‪ֲ ,‬אחו ִֹתי ַכ ָּלה‪,‬‬ ‫ׁ ְשמוֹת ַה ּק ֶֹד ׁש‪ָּ ,‬בךְ נֶ ֱע ָל ִמים‪,‬‬
‫ש ָפ ַתיִ ךְ ‪ַּ ,‬גן נָ עוּ ל ְּד ָל ַתיִ ךְ ‪,‬‬ ‫נ ֶֹפת צוּ ף ְּד ַב ׁש ְ ׂ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָּבם נִ ְברְ אוּ עו ָֹל ִמים‪ְּ ,‬ב ֵצרוּ ִפים נִ ְפ ָל ִאים‪,‬‬ ‫נִ ְת ַע ְּל ָסה ְבגִ יל‪ַּ ,‬ב ֲא ָה ִבים‪,‬‬
‫רֵ ַיח טוֹב ְּבגָ ַדיִ ךְ ‪ּ ,‬דו ַֹדיִ ךְ יְ ִפי ֵעינַ יִ ךְ ‪,‬‬ ‫וְ ֵה ָּמה ַּב ְּכתוּ ִבים‪ֲ ,‬חתוּ ִמים וְ גַ ם ְסתוּ ִמים‪,‬‬ ‫ְּבסוֹד נְ ֻק ּדוֹת ִעם ַה ֵּתבוֹת‪ְּ ,‬כ ָתרִ ים ִעם או ִֹתיּ וֹת‪,‬‬
‫ַח ָּמה וּ ְל ָבנָ ה‪ֻ ּ ,‬כ ָּלם ָע ְמדוּ ֵמאוֹרֵ ךְ ‪,‬‬ ‫ְמ ִאירִ ים וּ ַמזְ ִהירִ ים‪ְּ ,‬בסוֹד יְ ׁ ָשרִ ים‪,‬‬ ‫ְּפתוּ חוֹת ִעם ְסתוּ מוֹת‪ ,‬נֶ ְע ָלמוֹת סו ָֹדם ָּברָ מוֹת‪,‬‬
‫ֹאלךְ ‪,‬‬‫שמ ֵ‬ ‫ימינֵ ךְ ‪ ,‬ע ׁ ֶֹשר ִּב ְ ׂ‬‫ִּכי אֹרֶ ךְ יָ ִמים ִּב ִ‬ ‫ִּכי ַח ִּיים ֵהם ְלמו ְֹצ ֵא ֶיהם‪ ,‬וָ ַחי ָּב ֶהם‪,‬‬ ‫אוֹרוֹת ֶע ְליוֹנִ ים‪ ,‬טוֹב ִמ ָּז ָהב וּ ְפנִ ינִ ים‪,‬‬
‫ָּברוּ ךְ ּבוֹרְ ֵאךְ ְּביָ ְפיֵ ךְ וַ ֲה ָדרֵ ךְ ‪ֵ ,‬א‪-‬ל ַחי ָהעו ָֹל ִמים‪.‬‬ ‫שה ָה ָא ָדם וָ ַחי‪ִ ,‬מ ִּזיו צוּ ר עו ָֹל ִמים‪.‬‬ ‫ֲא ׁ ֶשר יַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫ַמ ְעיָ ן ַּג ִּנים ְּב ׁ ִש ְב ִעים ָּפנִ ים‪ֻ ּ ,‬כ ָּלם חוֹנִ ים‪,‬‬
‫יָ ָפה וְ ַת ָּמה וכו'‬ ‫יָ ָפה וְ ַת ָּמה וכו'‬ ‫ֵהן ֲאנִ י ֶע ֶבד נִ רְ ָצע ָלךְ ‪ִ ,‬קנְ יָ ן ְּב ֵלב ׁ ָש ֵלם‪ .‬יָ ָפה וְ ַת ָּמה וכו'‬

‫‪15‬‬ ‫שילה‬
‫‪15‬‬ ‫משכן‬
‫שילה |‬ ‫משכן‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬

‫אני מרחם עליך ורוצה לעזור לך ולהעניק לך‬
‫תחושה נעימה‪ .‬אני מסכים לעשות לך טובה‬
‫ולתת לך לעבוד אצלי מעט‪ ,‬רק על מנת‬
‫שלא תחוש את ההרגשה הרעה הזו של אוכל‬
‫לחם חסד"‪.‬‬
‫"אומר לך את האמת"‪ ,‬ממשיך לבן‪" ,‬אני‬
‫יודע שהיית שמח לעבוד אצלי ללא תמורה‪,‬‬
‫רק כדי לא לקחת ממני מתנת חינם‪ ,‬ואכן‬
‫כך בעצם הינך מחוייב לנהוג על פי אמות‬
‫המידה של המוסר והיושר‪ .‬אבל ראה איזה‬
‫דוד טוב אני‪ ,‬אפילו שעל פי הדין אתה אמור‬
‫לעבוד אצלי בלא כל תגמול‪ ,‬בכל זאת אני‬
‫מוכן להעניק לך משכורת קבועה ומכובדת‪.‬‬
‫אתה בוודאי יודע שכולם אוהבים לעבוד‬
‫אצלי‪ .‬אפילו מי שדורש מכל אחד אחר‪,‬‬
‫עשרה דולרים לשעה מוכן לעבוד אצל אדם‬
‫ישר והגון כמוני בחמישה דולרים לשעה‪.‬‬
‫אמור לי אפוא בבקשה‪ ,‬בתור בן משפחה‪,‬‬
‫מהו השכר שאתה היית רוצה לקבל עבור‬
‫עבודה שבין כה וכה היית אמור לעשות‬
‫אותה בהתנדבות?"‬
‫יעקב אבינו תופס מיד להיכן לבן חותר‬
‫ומשיב לו באותה מטבע‪" :‬לבן דודי‪ ,‬אני‬
‫באמת חש הכרת טובה רבה כלפיך על‬
‫הכנסת האורחים שלך‪ ,‬אבל אני אדם רוחני‪,‬‬
‫איני עובד בשביל כסף‪ .‬ראה‪ ,‬אני כבר בחור‬
‫מבוגר המחפש שידוך‪ .‬אם באמת רצונך‬
‫לתגמל אותי על עבודתי‪ ,‬תן לי את רחל בתך‬
‫הקטנה לאישה תמורת שבע שנות עבודה!"‬
‫לבן שומע את הדברים וקופץ על המציאה‬
‫כמוצא שלל רב‪" :‬בטח‪ ,‬בטח! רוחל'ה כבר‬
‫מתבגרת‪ ,‬ואין בנמצא שידוך מיוחס וחשוב‬
‫יותר ממך!"‬
‫אבל יעקב אבינו אינו ממהר לשום מקום‬
‫ואומר‪" :‬ראה‪ ,‬דוד לבן‪ ,‬לפני שיצאתי מבאר‬
‫שבע קיבלתי הוראה מפורשת מאבי‪ ,‬שמפני‬
‫שאני עומד להתחתן בלא נוכחות הוריי אני‬
‫מחוייב לכתוב את כל הפרטים בצורה ברורה‬
‫ובהירה בחוזה ערוך ומפורט‪ .‬הבה ונכתוב‬
‫שטר תנאים המפרט את כל מה שסיכמנו‬
‫בינינו עתה"‪.‬‬
‫לבן מהנהן באדישות‪ ,‬שולף ממגירתו‬
‫גיליון נייר ומגיש ליעקב‪ ,‬שמתחיל לכתוב‬
‫ברהיטות‪" :‬אני יעקב העברי בן יצחק ורבקה‬
‫מבאר שבע‪ ,‬מתחייב בזאת לעבוד שבע‬
‫שנים במרעה הצאן אצל דודי לבן בן בתואל‬
‫החרני‪ .‬כל זאת בתמורה לכך שלאחר שבע‬
‫שנים אלו אקבל את רחל בת לבן הקטנה‬ ‫ ‬
‫לאישה‪ .‬יצויין כי הדברים אמורים דווקא על‬
‫רחל ולא על לאה‪ .‬דווקא על רחל בת לבן‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫‪-‬ה ִרבּ וֹ ן ָעלַ ם וְ ָעלְ ַמ ָ ּיא‪ַ .‬אנְ ְּת הוּא ַמלְ ָּכא ֶמלֶ ְך ַמלְ כַ ָ ּיא‪.‬‬
‫עוֹ ַבד ְ ּגבו ְּר ֵּת ְך וְ ִת ְמ ַה ָ ּיא‪ְ ׁ .‬ש ַפר ָק ָד ָמ ְך לְ ַה ֲחוַ ָ ּיא‪:‬‬
‫ישא‪ִ .‬די ְב ָרא ָּכל נַ ְפ ׁ ָשא‪.‬‬
‫ישין ו ְּבנֵ י ֱאנָ ׁ ָשא‪ֵ .‬חיוַ ת ְ ּב ָרא וְ עוֹ ֵפי ׁ ְש ַמ ָ ּיא‪:‬‬
‫יפין‪.‬‬ ‫יפין‪ָ .‬מכִ ְיך ְר ַמ ָ ּיא וְ זַ ִּקיף ְּכ ִפ ִ‬
‫ל ּו יִ ְחיֶ ה ְ ּג ַבר ׁ ְשנִ ין ַאלְ ִפין‪ .‬ל ֹא יֵ עוֹ ל ְ ּגבו ְּר ֵּת ְך ְ ּבחו ׁ ְּש ְ ּבנַ יָ א‪:‬‬
‫ֱא‪-‬לָ ָהא ִדי לֵ ּיה יְ ַקר ו ְּרבו ָּתא‪ְ ּ .‬פרוֹ ק יַ ת ָענָ ְך ִמ ּפוּם ַא ְריְ וָ ָתא‪.‬‬
‫וְ ַא ּ ֵפיק יַ ת ַע ּ ֵמ ְך ִמגּ וֹ ָ ּגלו ָּתא‪ַ .‬ע ּ ֵמ ְך ִדי ְב ַח ְר ְּת ִמ ָּכל ֻא ּ ַמ ָ ּיא‪:‬‬
‫קד ׁש קו ְּד ׁ ִשין‪ֲ .‬א ַתר ִדי ֵב ּיה יֶ ֱחדוּן רו ִּחין וְ נַ ְפ ׁ ִשין‪.‬‬
‫וִ יזַ ּ ְמרוּן לָ ְך ׁ ִש ִירין וְ ַר ֲח ׁ ִשין‪ּ ִ .‬בירו ׁ ְּשלֵ ם ַק ְר ָּתא ְד ׁשו ְּפ ַריָ א‪:‬‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫זצ"ל‬ ‫הרה"ג שלמה ברעדווה‬
‫תתבייש‪ ,‬וכך הצליח לבן לנצח כביכול את‬
‫יעקב ולתת לו את לאה במקום את רחל‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬נראה לכאורה שבתחילה טען יעקב‬
‫באוזני רחל שהוא חכם וערום יותר מלבן‪,‬‬ ‫הרה''ג‬
‫אך לבסוף התברר שבעצם לבן סיבב אותו‬ ‫דוד אלקיים זצ'ל‬
‫בכחש ובמרמה והצליח במזימתו‪ .‬ואם כן‪,‬‬ ‫מחכמי מרוקו‬
‫מתגברת שאלתנו‪ :‬כיצד ייתכן שהקב"ה‬ ‫ ‬
‫"אנִ י ָחכְ ָמה ׁ ָשכַ נְ ִּתי עָ ְר ָמה" (משלי ח‪ ,‬יב) ‬
‫ֲ‬
‫ִאפשר ללבן הרשע לרמות את יעקב הצדיק?‬
‫ ‬
‫ית ּלִ י ֲהֹלא ְב ָר ֵחל ָע ַב ְד ִּתי ִע ָּמְך‬
‫ "מה ּזֹאת ָע ִׂש ָ‬
‫ַ‬
‫יתנִ י" (כט‪ ,‬כה) ‬
‫וְ לָ ָּמה ִר ִּמ ָ‬
‫התורה הקדושה מתארת לנו כיצד לבן מסר‬
‫לפני שנפתח בביאור הדברים‪ ,‬עלינו‬ ‫ליעקב את לאה במקום את רחל והצליח‬ ‫הרה''ג‬
‫לציין כי לבן הארמי לא היה רמאי זוטר‬ ‫לנצל אותו לשבע שנות עבודה נוספות‪,‬‬ ‫יוסף בן נאים זצ''ל‬
‫מהשוק‪ .‬בזוהר הקדוש (וישלח קסו‪ ):‬מובא‬ ‫מחכמי מרוקו‪ ,‬בעל‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ועל פניו נראה מהדברים שלבן אכן הצליח‬ ‫'מלכי רבנן' ועוד‬
‫שבאותה תקופה ידע כל העולם שלבן הוא‬ ‫במזימתו ורימה את יעקב‪.‬‬
‫המומחה הגדול ביותר לכשפים ולקסמים‪,‬‬
‫ואם הוא זומם לחסל מאן דהוא בכשפיו‪ ,‬אין‬ ‫והשאלה העולה היא‪ :‬למה התורה טורחת‬
‫מי שיכול להינצל מידיו‪ .‬הזוהר מוסיף ואומר‬ ‫לספר לנו את כל זאת? וכי היא רוצה שנלמד‬
‫שבלעם היה נכדו של לבן‪ ,‬ואת כל מה שידע‬ ‫ ‬
‫מכך שהרמאי מצליח לרמות את הצדיק?‬
‫למד מלבן‪ .‬ומאחר שבלעם היה המכשף‬ ‫ ‬
‫הרי המאורע הזה עלול לטעת בנו תחושה‬
‫"את ֲא ֶׁשר‬
‫הגדול ביותר בדורו‪ ,‬ועליו נאמר‪ֵ :‬‬ ‫מרירה ולהחלישנו בעבודת ה'‪ .‬אומנם נכון‬ ‫הרה''ג‬
‫יוסף משאש זצ''ל‬
‫יּואר" (במדבר כב‪ ,‬ו)‪,‬‬
‫ְּת ָב ֵרְך ְמב ָֹרְך וַ ֲא ֶׁשר ָּתאֹר ָ‬ ‫שבסופו של מעשה חזר יעקב לארצו עם‬ ‫מחכמי מרוקו‪ ,‬דיין‪,‬‬
‫לא קשה לתאר איזה מכשף נורא ואיום היה‬ ‫משפחה מפוארת ועושר רב‪ ,‬אבל מה אירע‬ ‫ורבה הראשי של חיפה‬
‫מורו ורבו‪ ,‬לבן הארמי‪.‬‬ ‫עד אז? כיצד ייתכן שהקב"ה לא שמר כביכול‬
‫על יעקב והניח ללבן לרמותו?‬
‫ככלל יש לדעת‪ ,‬כי המאבק של לבן‬
‫ביעקב לא נבע רק מתאווה לנצלו ולצבור‬ ‫כאשר מעיינים בדברי חז"ל‪ ,‬המתארים את‬
‫ממון‪ .‬הייתה זו מלחמת הטומאה בקדושה‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫השתלשלות העניינים‪ ,‬השאלה מתעצמת‬
‫הקדושה ביקשה לבנות את כלל ישראל‪,‬‬ ‫שבעתיים‪ .‬נאמר בפסוק‪" :‬וַ ּיַ ּגֵ ד יַ ֲעקֹב לְ ָר ֵחל‬ ‫הרה''ג‬
‫ולשם כך נזקק יעקב לשאת את רחל‪ ,‬ואילו‬ ‫יה הּוא" (כט‪ ,‬יב)‪ .‬אמר לה יעקב‪:‬‬ ‫ּכִ י ֲא ִחי ָא ִב ָ‬ ‫ניסים שובע זצ''ל‬
‫ראש תנועת אור מציון‪,‬‬
‫הטומאה ביקשה למנוע את הקמתו של כלל‬ ‫אחיו אני ברמאות! שאלה רחל את יעקב‪ :‬וכי‬ ‫מקובל‬
‫ישראל וניסתה למנוע את השידוך הזה בכל‬ ‫מותר לצדיקים לנהוג במידת הרמאות? אמר‬
‫מיני מזימות ותחבולות‪.‬‬ ‫"עם נָ ָבר ִּת ָּת ָבר וְ ִעם‬ ‫לה יעקב‪ :‬כן‪ ,‬שנאמר‪ִ :‬‬
‫ִע ֵּקׁש ִּת ַּת ָּפל" (שמואל ב' כב‪ ,‬כז)‪ .‬וביאר הריטב"א‬
‫(בבא בתרא קכג‪ ):‬שמותר לעשות טצדקי כדי‬
‫להינצל מרמאותו של הרמאי‪ ,‬אבל אסור‬
‫הבה ונצייר בעיני רוחנו כיצד השתלשלה‬ ‫לרמותו בדרכים אחרות‪.‬‬
‫הרה''ג‬
‫מערכת היחסים בין יעקב ללבן‪ .‬בחודש‬ ‫סעדיא אלנדאף זצ''ל‬
‫הראשון לשהותו של יעקב בחרן רואה לבן‬ ‫לאחר מכן שאל יעקב את רחל‪ :‬מהי רמאותו‬ ‫מחכמי תימן‪ ,‬ראש‬
‫של לבן אביך? אמרה לו רחל‪ :‬יש לי אחות‬ ‫השוחטים בת''א‪-‬יפו‬
‫דבר פלא‪ :‬כל נכסיו מתברכים‪ ,‬המים מצויים‬
‫בשפע ומצבו הכלכלי נוסק לשחקים‪ .‬הוא‬ ‫מבוגרת ממני‪ ,‬ואבי לא יסכים לחתן אותי‬
‫מבין מיד כי הברכה פקדה את ביתו בגינו‬ ‫לפני שהיא תתחתן‪ .‬ממשיכה הגמרא‬
‫של יעקב‪ ,‬ומתחיל לתכנן כיצד להותירו‬ ‫ומספרת‪" :‬מסר לה סימנים‪ּ .‬כִ י ְמ ָטא לֵ ילְ יָ א‬
‫בחרן כמה שיותר זמן ובו בזמן לנצל ולעשוק‬ ‫ָא ְמ ָרה‪'ַ :‬ה ְׁש ָּתא ִמיּכַ ְּס ָפא ֲא ָח ַתאי'‪ְ ,‬מ ַס ְר ִּתינְ הּו‬
‫אותו ככל הניתן‪.‬‬ ‫יהלַ ּה‪ .‬והיינו דכתיב‪' :‬וַ יְ ִהי ַבּב ֶֹקר וְ ִהּנֵ ה ִהיא‬ ‫נִ ָ‬
‫לֵ ָאה'‪ִ ,‬מּכְ לָ ל ְּד ַעד ַה ְׁש ָּתא לָ או לֵ ָאה ִהיא?‬ ‫הרה''ג‬
‫שלום יעקב מנחם זצ''ל‬
‫בשעה עשר בבוקר מגיע יעקב למשרדו של‬ ‫אלא מתוך סימנין שמסרה רחל ללאה‬ ‫מחכמי תימן‪ ,‬ר''י ורבה‬
‫לבן‪ ,‬אשר הזמין אותו לפגישה בארבע עיניים‪.‬‬ ‫ֹלא ֲהוָ ה יָ ַדע ַעד ַה ְׁש ָּתא"‪ .‬הרי לנו שיעקב‬ ‫הראשי של עדן‬
‫לבן פונה ליעקב ואומר לו‪" :‬ראה‪ ,‬יענקל'ה‬ ‫ידע מראש על רמאותו של לבן‪ ,‬ולא זו‬
‫היקר‪ ,‬אני יודע שאתה אדם מוסרי שאינו‬ ‫בלבד אלא אף התגונן מבעוד מועד ומסר‬
‫ ‬
‫מסוגל לחיות על חשבון אחרים‪ .‬אני מרשה‬ ‫לרחל סימנים מיוחדים כדי שלבן לא יוכל‬
‫לעצמי להניח כי כל שנייה ְשיַ ָש ְב ָת אצלי עד‬ ‫להחליפה באחרת‪ .‬אולם בסופו של דבר רחל‬
‫כה ואכלת בחינם הייתה עבורך כמו גהינום‪.‬‬ ‫גילתה את הסימנים ללאה אחותה כדי שלא‬
‫הרה''ג‬
‫שלום קעטבי זצ''ל‬
‫מחכמי תימן‪ ,‬ראב''ד‬
‫צ'אלע שבתימן‬
‫יָ ּ‬ ‫דְּ רוֹ ר יִ ְק ָרא לְ בֵ ן ִעם ַ ּבת‪ ,‬וְ יִ נְ צָ ְרכֶ ם ְּכמוֹ בָ בַ ת‪.‬‬ ‫ָא ׁ ִשיר לָ ֵא‪-‬ל ֲא ׁ ֶשר ׁ ָשבַ ת‪ִ ,‬מ ּ ְמלַ אכְ ּתוֹ ְ ּביוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת‪.‬‬
‫נָ ִעים ׁ ִש ְמכֶ ם וְ ל ֹא יֻ ׁ ְש ַ ּבת‪ְ ׁ ,‬שב ּו נוּח ּו ְ ּביוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת‪:‬‬ ‫נְ ָתנוֹ לְ ַעם ְּכ ָב ַבת‪ַ ,‬עיִ ן ָּת ִמיד יִ נְ ְצ ֶרנְ הוּ‪.‬‬
‫ׁ ְשבָ ִחין ֲא ַסדֵּ ר ַצ ְפ ָרא וְ ַר ְמ ׁ ָשא‪ .‬לָ ְך ֱא‪-‬לָ ָהא ַקדִּ ׁ ָ‬ ‫דְּ רוֹ ׁש נָ וִ י וְ אוּלַ ּ ִמי‪ ,‬וְ אוֹ ת יֶ ׁ ַשע ֲע ֵשׂ ה ִע ּ ִמי‪.‬‬ ‫ׁ ִש ְמר ּו יִ ְשׂ ָר ֵאל ׁ ַש ָ ּבת ִּכי‪ ,‬אוֹ ת ֵ ּבינִ י ו ֵּבינֵ יכֶ ם הוּא‪:‬‬
‫ִע ִירין ַקדִּ ׁ ִ‬ ‫נְ ַטע שׂ וֹ ֵרק ְ ּבתוֹ ְך ַּכ ְר ִמי‪ְ ׁ ,‬ש ֵעה ׁ ַשוְ ַעת ְ ּבנֵ י ַע ּ ִמי‪:‬‬ ‫ְמכֻ ָ ּבד הוּא ִמ ָּכל יָ ִמים‪ִּ ,‬כי בוֹ ׁ ָש ַבת צוּר עוֹ לָ ִמים‪.‬‬
‫יָ נו ַּח בּ וֹ לֵ ב ֲעגו ִּמים‪ַ ,‬שׂ ּ ֵמ ַח יְ ַשׂ ּ ְמ ֶחנְ הוּ‪:‬‬
‫דְּ ר ְֹך ּפו ָּרה ְ ּבתוֹ ְך ָ ּב ְצ ָרה‪ ,‬וְ גַ ם ָ ּב ֶבל ֲא ׁ ֶשר ָ ּג ְב ָרה‪.‬‬
‫‪-‬ה ִרבּ וֹ ן וְ כוּ'‪:‬‬
‫יָ ּ‬
‫ַרבְ ְרבִ ין עוֹ ְב ֵד ְך וְ ַת ִּק ִ‬ ‫ׁ ַש ָ ּבת ק ֶֹד ׁש יוֹ ם ְמנו ָּחה‪ ,‬בּ וֹ נָ ס ּו יָ גוֹ ן וַ ֲאנָ ָחה‪.‬‬
‫נְ תֹץ ָצ ַרי ְ ּב ַאף ֶע ְב ָרה‪ְ ׁ ,‬ש ַמע קוֹ לִ י ְ ּביוֹ ם ֶא ְק ָרא‪:‬‬ ‫ַעם ֵא‪-‬ל ְ ּב ַה ׁ ְש ֵקט ו ְּב ִב ְט ָחה‪ַ ׁ ,‬ש ָ ּבת עֹנֶ ג יִ ְק ָראוּהוּ‪:‬‬
‫‪-‬ה ִרבּ וֹ ן וְ כוּ'‪:‬‬‫יָ ּ‬
‫ֹאש ִּת ְד ָהר‪.‬‬ ‫ֱא‪-‬ל ִֹהים ֵּתן ְ ּב ּ ִמ ְד ַ ּבר ָהר‪ֲ ,‬ה ַדס ׁ ִש ָּטה ְ ּבר ׁ‬ ‫ָה ֵא‪-‬ל ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ַחר ָ ּבנוּ‪ַ ׁ ,‬ש ָ ּבת ָק ְד ׁשוֹ ִהנְ ִחילָ נוּ‪.‬‬
‫וְ לַ ּ ַמזְ ִהיר וְ לַ ִּנזְ ָהר‪ְ ׁ ,‬שלוֹ ִמים ֵּתן ְּכ ֵמי נָ ָהר‪:‬‬ ‫ִמן ָה ַע ּ ִמים ִה ְבדִּ ילָ נוּ‪ ,‬לִ ְהיוֹ ת לָ נ ּו לֵ א‪-‬ל ִֹהים הוּא‪:‬‬
‫ֲהד ְֹך ָק ַמי ַחי ֵא‪-‬ל ַק ָּנא‪ּ ְ ,‬במוֹ ג לֵ ָבב ו ַּב ּ ְמגִ ָּנה‪.‬‬ ‫ַהלְ וִ ִ ּים ִר ָּנה יִ ְפ ְצחוּ‪ ,‬לִ כְ בוֹ ד ׁ ַש ָ ּבת ִּכי בוֹ נָ חוּ‪.‬‬
‫‪-‬ה ִרבּ וֹ ן וְ כוּ'‪:‬‬ ‫יָ ּ‬ ‫וְ נַ ְר ִחיב ּ ֶפה נְ ַמ ֶּלא ָּנה‪ ,‬לְ ׁשוֹ נֵ נ ּו לְ ָך ִר ָּנה‪:‬‬ ‫ֹאשם הוּא‪:‬‬ ‫יִשׂ ְמחוּ‪ִ ,‬שׂ ְמ ַחת עוֹ לָ ם ַעל ר ׁ ָ‬ ‫ָּכל ְ‬
‫יִשׂ ָר ֵאל בּ וֹ ְ‬
‫לְ ִמ ְקדָּ ׁ ֵש ְך ּתוּב וּלְ ֶ‬ ‫ֹאש ָך‪.‬‬‫דְּ ֵעה ָחכְ ָמה לְ נַ ְפ ׁ ֶש ָך‪ ,‬וְ ִהיא כֶ ֶתר לְ ר ׁ ֶ‬ ‫ָחזָ ק יִ ׁ ְשלַ ח ְמ ׁ ִש ֵיחנוּ‪ ,‬וְ יָ ׁ ִשיב ֶאת ׁ ְש ִב ֵיתנוּ‪.‬‬
‫נְ צֹר ִמ ְצוַ ת ֱא‪-‬ל ֶֹה ָיך‪ְ ׁ ,‬שמֹר ׁ ַש ָ ּבת ְקד ׁ ֶֹש ָך‪:‬‬ ‫וְ ָאז נִ ׁ ְשבּ וֹ ת ׁ ַש ָ ּב ֵּתנוּ‪ ,‬עוֹ לָ ם ׁ ֶש ֻּכלּ וֹ ׁ ַש ָ ּבת הוּא‪:‬‬
‫‪-‬ה ִרבּ וֹ ן וְ כוּ'‪:‬‬
‫יָ ּ‬
‫שילה‬ ‫‪16‬‬
‫משכןמשכן‬
‫שילה | ‪16‬‬
 ‫מתוך 'דורש טוב' ‪ -‬בראשית‬

‫התשובה על כך נפלאה‪ ,‬ומי שיבין אותה‬ ‫ומקדם את פניו בחיוך‪" :‬מזל טוב‪ ,‬חתן! אולי‬ ‫ולא על אחרת מהשוק הנקראת גם היא בשם‬
‫יקבל חיזוק עצום לכל חייו‪.‬‬ ‫תשתה משהו?" יעקב מסתכל עליו ומטיח‬ ‫רחל‪ .‬ודווקא על הבת הקטנה‪ ,‬כדי שאביה‬
‫בו‪" :‬הרי עשינו חוזה‪ ,‬למה רימיתני?!"‬ ‫לבן לא יבוא להחליף את שם הגדולה בשם‬
‫"אנִ י ָחכְ ָמה‬
‫שלמה המלך עליו השלום אומר‪ֲ :‬‬ ‫הקטנה!" כדי להדגיש את הדברים מותח‬
‫הרה''ג‬ ‫ָׁשכַ נְ ִּתי ָע ְר ָמה" (משלי ח‪ ,‬יב)‪ ,‬ומבארת הגמרא‬ ‫אבל לבן אינו מתבלבל‪ .‬הוא מחייך בשלווה‬ ‫יעקב קווים אדומים מתחת לכל שורה שבה‬
‫אברהם גולדמן זצ''ל‬ ‫(סוטה כא‪" :):‬כיוון שנכנסה חוכמה [היינו תורה]‬ ‫ואומר‪" :‬תראה‪ ,‬אני דוד שלך‪ ,‬לכן אמחל על‬ ‫מוזכרים שמותיהן של רחל ולאה‪ ,‬חותם‬
‫האדמו''ר מזוויעהל‬
‫באדם‪ ,‬נכנסה עימו ערמומית"‪.‬‬ ‫כבודי ולא אגיש נגדך תביעה על הוצאת דיבה‬ ‫למטה ומגיש את השטר ללבן לחתימה‪ .‬לבן‬
‫ולשון הרע‪ .‬הרי בוודאי ידוע לך מנהג מקומנו‬ ‫מתבונן בשטר‪ ,‬ובלית ברירה משרבט את‬
‫הגמרא (בכורות ח‪ ):‬מוסיפה ומספרת על‬ ‫שאין להשיא את הצעירה לפני הבכירה‪ ,‬וגם‬ ‫חתימתו על החוזה‪ ,‬כשהוא חושב לעצמו‪:‬‬
‫הוויכוחים העצומים שרבי יהושע בן חנניה‬ ‫ברור לך שכל התנאים השטותיים שפירטת‬ ‫'איך ייתכן שהתם הזה כבר למד איך לדבר‬
‫ניהל עם חכמי אתונה‪ ,‬שהיו החוקרים‪,‬‬ ‫בחוזה היו על דעת המנהג ובכפוף לחוקי‬ ‫ואיך להסתדר בחרן?‪'...‬‬
‫המדענים והפילוסופים הגדולים בעולם‪.‬‬ ‫המקום‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין ספק שהתכוונת שקודם‬
‫אולם למרות חוכמתם ופיקחותם של חכמי‬ ‫אתן לך את לאה ורק לאחר מכן את רחל‪.‬‬
‫הרה''ג‬
‫אריה פינקל זצ''ל‬
‫אתונה‪ ,‬יצא רבי יהושע בן חנניה כשידו‬ ‫ומאחר שלא יעלה על הדעת שתקבל את‬
‫ר''י מיר ברכפלד וחבר‬ ‫על העליונה והנחיל להם מפלה ניצחת‪.‬‬ ‫לאה בחינם‪ ,‬מתברר כעת שהסכמת לעבוד‬
‫מועצת גדולי התורה‬ ‫הגמרא מספרת שקיסר רומי אכן שאל את‬ ‫שבע שנים בעבור לאה ושבע שנים נוספות‬ ‫שבע שנים חולפות‪ ,‬והנה מגיע זמן החתונה‪.‬‬
‫רבי יהושע בן חנניה כיצד עלה בידו לנצח‬ ‫בעבור רחל‪ .‬על זה חתמנו‪ ,‬זה בהיר ונהיר‪,‬‬ ‫יעקב עורך פגישה אחרונה עם רחל ומוסר‬
‫את חכמי אתונה הפיקחים והחריפים‪ ,‬ורבי‬ ‫וגם אם חשבת לרמות אותי בשעת החתימה‬ ‫לה סימנים סודיים שרק שניהם ידעו אותם‪,‬‬
‫יהושע בן חנניה השיב לו כי חוכמתם של‬ ‫– זה לא מעניין אותי‪ .‬אני אדם ישר‪ ,‬ובכוונתי‬ ‫וכך הוא סמוך ובטוח שהכלה שיקדש בעת‬
‫חכמי ישראל גדולה מחוכמתם של חכמי‬ ‫לקיים את החוזה על כל המשתמע ממנו!"‬ ‫החופה אכן תהיה רחל ולא אחרת‪ .‬ליל‬
‫אתונה‪.‬‬ ‫החתונה מגיע‪ .‬יעקב בא לאולם האירועים‬
‫הרה''ג‬ ‫כיצד אדם מהשורה היה נוהג במצב כזה?‬ ‫ולרגע חושב שטעה בתאריך‪ .‬במקום שוררים‬
‫דוד שלוש זצ''ל‬
‫ניתן לשער כי הוא היה מעורר מהומה‪ ,‬הופך‬ ‫חושך ואפלה‪ ,‬אי אפשר לראות כלום‪ .‬לבן‪,‬‬
‫רבה של נתניה‬
‫שולחנות ופותח בסקנדל המבטא את הזעם‬ ‫הממתין שם‪ ,‬אומר לו‪" :‬כאן בחרן אין פריצות‬
‫מבאר הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל‬
‫ ‬

‫על הפרת הסיכומים הברורים והכתובים‪ .‬ואז‬ ‫כמו בארץ כנען‪ .‬אצלנו לא מקובל לערוך‬
‫ב"ביאורי אגדות"‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬ואמר קיסר‬ ‫לבן היה אומר‪" :‬אם הוא לא מסכים לקיים‬ ‫את החופה באור‪ ,‬אנחנו צנועים וחסודים!"‬
‫שעשיו הוא חכם יותר ממנו‪ ,‬כמו שנאמר‪:‬‬ ‫את החוזה‪ ,‬גם אני מבטל אותו באופן הדדי‪.‬‬ ‫החתונה מסתיימת בקול צהלה ורינה‪ .‬החתן‬
‫'ּכִ י ַציִ ד ְּב ִפיו'‪ ,‬וביעקב נאמר‪'ִ :‬איׁש ָּתם וְ יָ ָׁשר'‬ ‫החזירו מיד את לאה לביתי והטיסו את רחל‬ ‫והכלה וכל האורחים מתפזרים לבתיהם‪.‬‬
‫וכו'‪ .‬ותירץ‪ ,‬יעקב אחר כך נתחכם יותר‪,‬‬ ‫עד סוף העולם כדי שכלל ישראל לא ייבנה‬ ‫עם שחר מגלה יעקב שלבן הצליח לרמותו‬
‫כמו שנאמר‪ּ'ָ :‬בא ָא ִחיָך ְּב ִמ ְר ָמה'‪ ,‬ומתרגמינן‬ ‫לעולם!" אולם יעקב‪ ,‬שהבין בפיקחותו את‬ ‫ואינו מבין כיצד‪ ,‬הרי הוא מסר לרחל סימנים‬
‫הרה''ג‬
‫דן אונגרישר זצ''ל‬ ‫'בחוכמתא'‪' ,‬וַ ּיַ ְע ְק ֵבנִ י זֶ ה ַפ ֲע ַמיִ ם' וכו'‪ ,‬וזה‬ ‫מזימתו של לבן‪ ,‬שלט ברגשותיו ולא ענה לו‬ ‫מובהקים‪ ,‬שאיש לא ידע עליהם מלבדם‪...‬‬
‫ר''י בית מדרש עליון‬ ‫שכתוב‪'ֲ :‬אנִ י ָחכְ ָמה ָׁשכַ נְ ִּתי ָע ְר ָמה'‪ ,‬כמו‬ ‫מאומה‪ .‬הוא הסכים לקבל את לאה‪ ,‬והיה מוכן‬
‫שאמרו רבותינו ז"ל‪' :‬כיוון שלמד תורה‬ ‫לעבוד עוד שבע שנים אחרות בשביל רחל‪,‬‬ ‫ברם חז"ל מגלים לנו כיצד התגלגלו הדברים‪.‬‬
‫נכנסה בו ערמומיות'‪ ,‬וזה שאמרו לו כאן‪' :‬אנן‬ ‫וכך לא נותרה ללבן כל ברירה אלא לקיים‬ ‫לאחר שבע שנים ארוכות של ציפייה‪,‬‬
‫חכימין מינייהו'"‪.‬‬ ‫את השטר המתוחכם של יעקב ולתת לו גם‬ ‫כשרחל כבר מחכה עם שמלת הכלה‪ ,‬היא‬
‫את לאה וגם את רחל‪ ,‬וכך נבנה כלל ישראל‪.‬‬ ‫רואה לפתע את אביה לבן מגיע הביתה‪,‬‬
‫נמצא שיעקב באמת נולד כאיש תם שאינו‬ ‫ובמקום לקרוא לה ללכת לחופה לוקח את‬
‫יודע לרמות‪ ,‬אבל ככל שהשקיע את עצמו‬ ‫לאה‪ .‬באותם רגעים רחל אינה חושבת על‬
‫הרה''ג‬ ‫בתורה ודבריה נכנסו בליבו‪ ,‬כך הלך והחכים‪,‬‬ ‫כך שהיא עומדת להפסיד את יעקב ולאבד‬
‫יוחנן סופר זצ''ל‬
‫האדמו''ר מערלוי‬ ‫עד שלבסוף הגיע לדרגה כזו שהיה ביכולתו‬ ‫את הזכות לשמש ֵאם לכלל ישראל‪ .‬כל מה‬
‫לנצח לא רק סתם רמאים מהשוק‪ ,‬אלא‬
‫ ‬
‫נמצא שיעקב אכן היה אחיו של לבן ברמאות‪,‬‬ ‫שעולה בדעתה הוא רק הבושה שתעבור‬
‫אפילו את שני הרמאים הגדולים ביותר‬ ‫ולמרות הכול הוא יצא עם כל מה שרצה‬ ‫לאה כאשר יעקב יגלה כי החליפו את‬
‫שקמו מאז ומעולם‪ ,‬הלא הם עשיו ולבן‪,‬‬ ‫ ‬
‫וזכה להקים את כלל ישראל חרף תחבולותיו‬ ‫הכלה‪ .‬באותם רגעים מחליטה רחל לוותר על‬ ‫ ‬

‫שהתורה בעצמה מעידה על גודל כשרונם‬ ‫של לבן‪.‬‬ ‫הכול – על הקמת בית‪ ,‬על יעקב אבינו ועל‬ ‫ ‬

‫הנדיר בתעתועים וברמאות‪.‬‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬העיקר שאחותה לא תתבייש‪.‬‬

‫ברם השאלה הגדולה עדיין לפנינו‪ .‬הרי‬ ‫ומיד היא עומדת ומגלה את הסימנים ללאה‬
‫הרי לנו כי התורה מחכימה את האדם‬ ‫התורה אומרת שבניגוד לעשיו‪ ,‬שהיה צד את‬ ‫כדי למנוע ממנה כלימה‪.‬‬
‫הרה''ג‬
‫יוסף שלום אלישיב זצ''ל‬ ‫ומלמדת אותו כיצד להביס את כל הרמאים‬ ‫"איׁש ָּתם"‪ ,‬ופירש‬
‫הבריות בפיו‪ ,‬יעקב היה ִ‬
‫פוסק הדור וממנהיגי‬ ‫רש"י (כה‪ ,‬כז)‪" :‬אינו בקי בכל אלה‪ ,‬אלא כליבו‬ ‫זו הייתה הסיבה לכך שיעקב לא גילה‬
‫היהדות החרדית‬ ‫והנוכלים שבעולם‪.‬‬ ‫ ‬

‫כן פיו‪ .‬מי שאינו חריף לרמות קרוי תם"‪ .‬ואם‬ ‫ ‬
‫את התרמית ועלה בידי לבן לרמותו‪.‬‬
‫ויש בדברים חיזוק גדול לכל בחור‪ ,‬לכל‬ ‫כן‪ ,‬יש להבין‪ :‬כיצד הדברים עולים בקנה‬ ‫אולם מבחינת החוכמה והעורמה יעקב ניצח‬ ‫ ‬

‫אברך ולכל בן תורה‪ :‬אם רק תשקיע את‬ ‫ ‬ ‫אחד עם דברי הגמרא‪ ,‬שיעקב העיד על‬ ‫את לבן‪ ,‬שהרי אם רחל לא הייתה מוסרת את‬ ‫ ‬

‫כל מעייניך בתורה‪ ,‬תקנה חוכמה ופיקחות‬ ‫עצמו כי הוא אחיו של לבן ברמאות? ומה גם‬ ‫הסימנים ללאה‪ ,‬לבן לא היה מצליח לעולם‬
‫שיסייעו בידך להסתדר עם כל מי שתבוא‬ ‫שחז"ל הרחיבו לבאר כיצד יעקב ניצח את‬ ‫לרמות את יעקב‪ .‬יעקב מגלה את התרמית‬
‫עימו במגע‪ ,‬ולא יחסר לך דבר כל ימי חייך!‬ ‫ ‬
‫לבן בתחבולות שונות ומשונות!‬ ‫ומיד פונה למשרדו של לבן‪ ,‬היושב על כורסה‬
‫הרה''ג‬
‫יחיא סמין זצ''ל‬
‫מחכמי תימן‬

‫זָ ַעם ה' ֶאת אוֹ יְ ָביו‪ּ ְ .‬בבוֹ ָאם ֶאל ְס ִב ָיביו‪.‬‬ ‫נ ֶֹפת ו ְּד ַב ׁש ְ ּב ִפיהוּ‪ .‬זֶ ה ֵא‪-‬לִ י וְ ַאנְ וֵ הוּ‪.‬‬
‫ל ֹא ִה ִּכיר ּו רֹב טו ָּביו‪ .‬ל ֹא נָ ֲהג ּו בוֹ ֻח ְמ ָרא‪:‬‬ ‫ִא ׁיש ֱאל ִֹהים ָקדוֹ ׁש הוּא‪ .‬וְ נֹגַ ּה לוֹ ָּכאוֹ ָרה‪:‬‬
‫ָק ַרן הוֹ ָדם ְ ּבכ ֶֹסף‪ .‬יָ ַרד ִּכי ָחל ַה ֶּק ֶצף‪.‬‬ ‫ַענְ וָ תוֹ וְ ֻת ּ ָמתוֹ ‪ְ .‬ק ֻד ׁ ּ ָשתוֹ יִ ְר ָאתוֹ ‪.‬‬
‫ִא ׁיש ַרגְ לוֹ ל ֹא יֵ ָא ֵסף‪ .‬לְ ַבד ֵמ ַההוּא ַא ְת ָרא‪:‬‬ ‫ַאף ִּכי ַא ֲח ֵרי מוֹ תוֹ ‪ .‬הוֹ ִד ַיע עֹז וּגְ בו ָּרה‪:‬‬
‫ַא ּ ִמיץ יוֹ ׁ ֵשב א ָֹהלִ ים‪ִ ּ .‬פ ְריוֹ ק ֶֹד ׁש ִהלּ וּלִ ים‪.‬‬ ‫ֶט ֶרם יוֹ ם נְ ִס ָיעתוֹ ‪ִ .‬צ ָ ּוה ְק ַהל ֲע ָדתוֹ ‪.‬‬
‫ִּכנְ ִט ִיעים ְמגֻ דָּ לִ ים‪ֶ ׁ .‬ש ְּכ ָבר זָ ֵקן הוֹ ָרה‪:‬‬ ‫ִ ּב ְד ַמנְ הוּר ְקבו ָּרתוֹ ‪ .‬ל ֹא יְ ׁ ַש ּנ ּו ֲא ִמ ָירה‪:‬‬
‫ֵהן ֵהן ְ ּגבוּרוֹ ָתיו‪ .‬וְ ֻר ֵ ּבי נִ ְפלְ אוֹ ָתיו‪.‬‬ ‫ָר ָצה ֶ ּג ֶבר ֲח ֵברוֹ ‪ .‬לְ הוֹ לִ יכוֹ לְ ִעירוֹ ‪.‬‬
‫ׁ ָש ַמ ְענ ּו ִמ ְ ּב ִר ּיוֹ ָתיו‪ֵ .‬אין דַּ י לִ כְ ּתֹב וּלְ ָא ְמ ָרה‪:‬‬ ‫ׁ ָש ַמיִ ם ִה ְת ַקדְּ רוּ‪ .‬וַ ֵ ּי ְרד ּו ִ ּג ׁ ְש ֵמי אוֹ ָרה‪:‬‬
‫‪-‬ה ֵמהוֹ ׁ ִש ַיע‪ִּ .‬כי רֹב ֶ ּג ׁ ֶשם הוֹ ִפ ַיע‪.‬‬‫ָח ַדל יָ ּ‬
‫ל ֹא יָ כְ ל ּו לְ ַה ִּס ַיע‪ֲ .‬ארוֹ ן ְ ּב ִרית ַה ּתוֹ ָרה‪:‬‬
‫ֶא ֱער ְֹך ַמ ֲהלַ ל נִ יבִ י‪ .‬לָ ֵא‪-‬ל ָ ּגדוֹ ל וְ נוֹ ָרא‪.‬‬ ‫ְר ָפא ִצ ִירי ֵא‪-‬ל נֶ ֱא ָמן‪,‬‬
‫לִ כְ בוֹ ד ַה ָּקדוֹ ׁש ִר ִ ּבי‪ .‬יַ ֲעקֹב ֲאבִ ְיח ֵצ ָירא‪:‬‬ ‫ִּכי ַא ָּתה רוֹ ֵפא ֻא ּ ָמן‪.‬‬
‫ֹאשי‪ׁ ,‬שוּר ַָחלְ ׁ ִשי‪,‬‬ ‫ֶאת ר ׁ ִ‬
‫נָ ִקי ְטהוֹ ר ַּכ ּ ַפיִ ם‪ְּ .‬כ ַב ַעל ְּכנָ ַפיִ ם‪.‬‬ ‫וְ ֵתן כּ ַֹח לְ נַ ְפ ׁ ִשי‪:‬‬
‫ִקדְּ ׁשוּה ּו ׁ ָש ַמיִ ם‪ַ .‬ר ָ ּבנָ ן ְ ּבכָ ל ַא ְת ָרא‪:‬‬
‫ּ ְפ ַתח ׁ ַש ַער ָה ַר ֲח ִמים‪,‬‬
‫יָ ׁ ָשר ָהלַ ְך ְ ּב ֻת ּמוֹ ‪ּ ְ .‬ב ַמ ֲע ָשׂ יו ִ ּב ְמקוֹ מוֹ ‪.‬‬ ‫ָרם ׁשוֹ כֵ ן ַ ּב ּ ְמרוֹ ִמים‪.‬‬
‫ְּכיָ ֵר ַח ֶ ּבן יוֹ מוֹ ‪ .‬זוֹ ִהיא דֶּ ֶר ְך יְ ׁ ָש ָרה‪:‬‬ ‫ַעל ַע ְבדָּ ְך‪ִ ,‬שׂ ים ַח ְסדָּ ְך‪,‬‬
‫ֵאין ְמ ַר ֵחם ִ ּבלְ ָע ָד ְך‪:‬‬
‫יַ ֲעקֹב ַּתם א ָֹהלִ ים‪ .‬יוֹ ׁ ֵשב וְ כָ ל ּ ֶפה בּ וֹ לֵ ם‪.‬‬
‫ַמיִ ם ֲע ֻמ ִּקים יִ ְדלֵ ם‪ִּ .‬כי ֵאם לַ ִ ּבינָ ה ִת ְק ָרא‪:‬‬ ‫ֵא‪-‬ל ַחי ְר ֵצה לִ ְת ִפ ָּל ִתי‪,‬‬
‫וְ חו ׁ ָּשה לְ ֶעזְ ָר ִתי‪.‬‬
‫ְ ּב ָחכְ ַמת ַה ַּק ָ ּבלָ ה‪ּ ָ .‬ג ַבר לְ ׁ ֵשם ו ְּת ִה ָּלה‪.‬‬ ‫ִ ּב ְמ ֵה ָרה‪ ,‬דְּ רוֹ ר ְק ָרא‪,‬‬
‫ִה ְר ִחיב ֶה ְע ִמיק ׁ ְש ָאלָ ה‪ֲ .‬א ִביר יַ ֲעקֹב נוֹ ָרא‪:‬‬ ‫לְ ַעם ֶ ּבן ַה ְ ּג ִב ָירה‪:‬‬

‫‪17‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
 ‫במוצאי שביעית (בשנה השמינית) בן דוד בא‬
‫מצבם של ישראל ישתנה תהליך הגאולה‬ ‫שאלה‪ :‬מהי משמעותה של שנת השמיטה‬
‫ובעקבותיו גם הסימנים שיתרחשו‪.‬‬ ‫ביחס לגאולה העתידה? האם בסיומה‪,‬‬
‫בשנה השמינית‪ ,‬נזכה שיבוא המשיח?‬ ‫אבן השתייה‬ ‫הרה''ג‬
‫אברהם חיים ראטה‬
‫ישנה דעה בגמרא (סנהדרין צז‪-:‬צח‪ ).‬שאם‬ ‫יׁשא והנה כאשר‬ ‫ּכַ ד ָא ָתא יַ ֲעקֹב‪ָ ,‬ק ָרא ַההּוא ְׁש ָמא ַק ִּד ָ‬ ‫זצ''ל – האדמו''ר‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫משומרי אמונים‬
‫ישראל עושים תשובה – נגאלים‪ ,‬ואם‬ ‫תשובה‪ :‬צריך לצפות למשיח כמו בכל‬ ‫ ‬ ‫בא יעקב‪ ,‬קרא את אותו השם הקדוש‪ ,‬ובכֹח השם‬
‫לא ישובו מאליהם – יעמיד ה' שלטון‬ ‫יום‪ ,‬והחשת הגאולה תלויה במעשינו‪,‬‬ ‫המפורש הקדוש וְ נָ ְס ַבּה ִמּכָ אן לקחּה מכאן‪ ,‬ממקום‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫שהיא נמצאת‪ ,‬וְ ָׁשוְ יַ ּה ְּב ַההּוא ֲא ַתר ְּדק ֶֹדׁש ֻק ְד ִׁשין ָהוָ ה‬
‫שגזירותיו קשות‪ ,‬ומחמת הצרות ישובו‬ ‫והלוואי שנזכה לה כבר בשנה זו‪.‬‬
‫ ‬

‫ַּת ָּמן וׂשם אותה באותו מקום שקודש הקודשים היה‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ויחזרו למוטב‪ .‬וכן פסק הרמב"ם (תשובה‬ ‫שם‪ָ .‬א ַמר ִר ִּבי זֵ ָירא‪ֲ ,‬אנָ א ָׁש ַמ ְענָ א ְּב ֵׁשם ר' ּבֹו אמר רבי‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ז‪ ,‬ה)‪ ,‬שאין ישראל נגאלים אלא בתשובה‪.‬‬ ‫כאשר דנים על מועד ביאת המשיח‪ ,‬צריך‬ ‫זירא לרבי אלעזר‪ :‬אני שמעתי בשם רבי בו‪ְּ ,‬ד ָא ַמר ָרזָ א‬
‫ ‬

‫ועל כמה דברים אמרו חז"ל שמחישים‬ ‫להביא בחשבון שלושה זמנים‪:‬‬ ‫ְּד ִמּלָ ה ְּב ַהאי‪ ,‬וְ לָ א ִא ְדּכַ ְרנָ א שאמר סוד הדבר הזה של‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫אבן השתייה‪ ,‬ואיני זוכר מה ששמעתי‪.‬‬ ‫אפרים ואדעי זצ''ל‬
‫ומקרבים את הגאולה‪ :‬תיקון עוון שנאת‬ ‫(שעבר זמנו‪ ,‬ויכול היה להיות‬ ‫א‪ .‬המוקדם ביותר‬ ‫מחכמי תימן‪ ,‬ראש‬
‫חינם (עי' יומא ט‪ ,):‬ובכלל זה גם לשון הרע‬ ‫ָא ַמר ִר ִּבי ֶאלְ ָעזָ ר‪ִ ,‬אי ִר ִּבי זֵ ָירא‪ַּ ,‬ד ְע ִּתי ָא ִחיס ֲעלָ ְך‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫השוחטים בירושלים‬
‫בתום תקופת הגלות שהחלה בחורבן בית שני‪ ,‬לא‬
‫אמר רבי אלעזר‪ :‬הוי רבי זירא‪ ,‬דעתי חסה עליך‬
‫ורכילות היוצאים מהשנאה (חפץ חיים‬ ‫(כשיהיו‬ ‫פחות מ‪ 172-‬שנה‪ .‬יד רמה)‪ .‬ב‪ .‬האפשרי‬ ‫ששכחת‪ .‬וְ ִדילְ ָמא ַהאי ִמּלָ ה ָׁש ַמ ְע ְּת ואולי זה הדבר‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בהקדמה)‪ ,‬אמונה (ילקוט שמעוני‪ ,‬הושע סי' תקיט)‪,‬‬ ‫לישראל די זכויות)‪ .‬ג‪ .‬המאוחר ביותר (הקץ)‪,‬‬ ‫ששמעת‪ ,‬וְ כָ ְך הּוא ְּב ֵר ָירא ְּד ִמּלְ ָתא וכך הוא בירורו‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫תשובה (יומא פו‪ ,):‬לימוד תורה (סנהדרין צט‪;:‬‬ ‫שאז ניגאל אפילו אין בנו מעשים (סנהדרין‬ ‫של דבר‪ִּ ,‬דכְ ִתיב שכתוב ביעקב אבינו (בראשית כח‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בבא בתרא ח‪ ,).‬צדקה (בבא בתרא י‪ ,).‬משפט‬ ‫יא)‪ :‬וַ ּיִ ַּקח ֵמ ַא ְבנֵ י ַה ָּמקֹום כלומר‪ ,‬לקח ֶא ֶבן ַא ַחת ֵמ ַא ְבנֵ י‬
‫צח‪ .‬בעיתה; תנחומא בחוקותיי ג)‪ ,‬וכמו בגאולת‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ַה ָּמקֹום‪ֵ .‬מ ֵאיזֶ ה ָמקֹום ושואל‪ :‬מאיזה מקום לקח את‬
‫(דברים רבה ה) ושמירת שתי שבתות (שבת‬
‫ ‬

‫מצרים‪ ,‬שלא יכלו להתמהמה אפילו עד‬ ‫דּוע‪ֶׁ ,‬שהּוא ְמקֹום ַה ְּתהֹום‪,‬‬ ‫האבן? ומשיב‪ִ :‬מ ָּמקֹום ַהּיָ ַ‬ ‫ ‬

‫קיח‪.):‬‬ ‫הרה''ג‬
‫שיחמיץ בצקם‪.‬‬ ‫ּׁשֹוח ִקים ששוחקות וטוחנות ַמיִ ם לְ כָ ל‬
‫ ‬ ‫ֶׁש ָּׁשם ֲא ָבנִ ים ֶׁש ֲ‬ ‫ ‬

‫חיים חזקיהו מדיני‬

‫ואם תימצא בידינו זכות תורה ומצוות‬ ‫ָהעֹולָ ם‪ֲ .‬ה ָדא הּוא ִדכְ ִתיב וזה הוא מה שכתוב (איוב‬ ‫ ‬
‫זצ''ל ‪ -‬בעל 'שדי חמד'‬
‫התקופה הסמוכה לביאת המשיח‬ ‫יד‪ ,‬יט)‪ֲ :‬א ָבנִ ים ָׁש ֲחקּו ַמיִ ם ששם יש אבנים השוחקות‬
‫כראוי‪ ,‬ה' יחיש את הגאולה בטרם עת‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫והגאולה האחרונה מכונה בפי חז"ל‪:‬‬ ‫וטוחנות מים לכל העולם‪.‬‬

‫(סנהדרין צח‪ .‬אחישנה)‪ ,‬אפילו בו ביום‪ ,‬וכמו‬
‫"חבלי משיח"‪ ,‬ובאותה שעה הצער‬ ‫וְ ָה ֶא ֶבן ַהּזֹאת ומה שכתוב (בראשית כח‪ ,‬כב)‪" :‬וְ ָה ֶא ֶבן‬
‫שאמרו‪" :‬מהרה ייבנה בית המקדש" (סוכה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫יהיה כמו אישה בחבלי לידה (רש"י שבת‬ ‫ַהּזֹאת ֲא ֶׁשר ַׂש ְמ ִּתי ַמ ֵּצ ָבה" וכו'‪ָ ,‬היְ ָתה ִע ָיּקר לְ כֻ ּלָ ם כי‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫מא‪ ;.‬ראש השנה ל‪ ;.‬ביצה ה‪ ;:‬תענית יז‪ ;:‬סנהדרין כב‪;:‬‬ ‫היא הייתה עיקר ושורש לכל האבנים‪ ,‬וְ ָהיְ ָתה עֹולָ ה‬
‫קיח‪ ;.‬סנהדרין צח‪ :‬בפירוש ב)‪ ,‬וכשם שכאשר‬ ‫ ‬

‫ַעד ָמקֹום ֶׁש ָהיָ ה ָׁשם ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש כיוון שהיא העיקר‬
‫מנחות סח‪ ;:‬בכורות נג‪ ,):‬לא יהיו חבלי משיח‪,‬‬ ‫ ‬

‫מתקרבת הלידה היא כואבת יותר מכל‬ ‫ועליה ייבנה קודש הקודשים‪ .‬וְ יַ ֲעקֹב ֹלא ָהיְ ָתה ּכַ ּוָ ונָ תֹו‬
‫והוא יתגלה מתוך שמחה וטוב לבב‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫ההיריון‪ ,‬כך קודם הגאולה ִּתכְ ַּבד הגלות‬ ‫ַעל ׁשּום ַא ַחת ֵמ ֶהן מאותן האבנים שהיו בתהום‪ֶ ,‬אּלָ א‬
‫(עי' אור החיים בראשית מט‪ ,‬יא)‪ .‬ומשום כך‬ ‫ישראל חנניה חסין‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫יותר מכל הגלות כולה (הגר"א באבן שלמה יא‪,‬‬ ‫יה אלא אך ורק עליה‪ ,‬על אבן השתייה‪ִ ,‬מּׁשּום‬
‫ ‬ ‫ָעלֶ ָ‬ ‫ ‬

‫זצ''ל ‪ -‬מחכמי מרוקו‬

‫אנו מתפללים‪" :‬ותחזינה עינינו בשובך‬ ‫ִּד ְר ִמיזָ א לֵ יּה ְר ִמיזָ א היות שאבן זאת רמזה לו ליעקב‬
‫ה)‪.‬‬ ‫אבינו רמז‪ַ .‬מה ִהיא‪ַ ,‬הּכֹל ִא ְׁש ִּתיל ִמּנָ ּה דהיינו‪ ,‬כמו‬
‫ ‬

‫לציון ברחמים" (ספר פנים יפות‪ ,‬פרשת שמות)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫בתלמוד (סנהדרין צז‪ ).‬מתואר מחזור שבע‬ ‫שהאבן הזאת‪ ,‬כל העולם הושתל ממנה‪ּ ,‬כָ ְך יַ ֲעקֹב ּכָ ל‬
‫ ‬

‫ונסיים בדברי הרמב"ם (מלכים יב‪ ,‬ב)‪ :‬וכל‬ ‫ָעלְ ָמא ִא ְׁש ִּתיל ִמּנֵ יּה כך יעקב אבינו‪ ,‬כל העולם הושתל‬ ‫ ‬

‫השנים שלפני ביאת המשיח כך‪ :‬בשלוש‬ ‫ממנו‪ .‬כלומר‪ ,‬י"ב שבטים שמהם יצאו כל בני ישראל‪.‬‬
‫אלו הדברים וכיוצא בהם‪ ,‬לא יֵ ַדע אדם‬
‫השנים הראשונות יהיה רעב שילך ויגבר‬ ‫אֹותּה ָׁש ָעה נאמר‪ :‬וַ ּיִ ַּקח ֵמ ַא ְבנֵ י ַה ָּמקֹום שלקח את‬ ‫ְּב ָ‬
‫איך יהיו עד שיהיו‪ ,‬שדברים סתומים הם‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫עד מוות‪ ,‬בשנה הרביעית והחמישית יהיה‬ ‫אבן השתייה‪ֶׁ ,‬ש ִהיא ִע ָיּקר ּכָ ל ָהעֹולָ ם שהיא העיקר‬
‫אצל הנביאים (שנכתבו ברמזים)‪ ,‬וגם החכמים‬ ‫ ‬

‫והיסוד של כל העולם‪ .‬ומה עשה בה? וַ ּיָ ֶׂשם ְמ ַר ֲא ָ‬

‫ׁשֹותיו‪,‬‬
‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫שובע שילך ויגבר לשמחה‪ ,‬בשישית יצאו‬ ‫ ‬

‫אין להם קבלה בדברים אלו‪ ,‬אלא לפי‬ ‫ׁשֹותיו‪ּ ,‬דּוגְ ַמת זֶ ה ּכְ זֹו ׂשם אותה‬ ‫ָׂשם ְּבלִ ּבֹו ֶׁש ִהיא ְמ ַר ֲא ָ‬ ‫מכלוף אביחצירא זצ''ל‬
‫קולות (שמועות) שבן דוד בא‪ ,‬בשביעית‬ ‫ ‬

‫מחכמי מרוקו ורב‬

‫הכרע הפסוקים (דרשו מה יהיה)‪ ,‬ולפיכך יש‬ ‫מראשותיו‪ ,‬כלומר ׂשם בליבו שהאבן הזאת‪ ,‬שממנה‬ ‫קהילת בני מלאל‬
‫תהיינה מלחמות (שיגבר ישראל ויילחם באויביו‪.‬‬ ‫הושתת העולם‪ ,‬שהיא עתה מראשותיו‪ ,‬דומה זה כזה‪.‬‬
‫מחלוקת בזה (כיוון שאין מסורת ברורה)‪ .‬ועל‬
‫עי' במהר"ל ובמהרש"א‪ .‬ונחשבת תחילת הגאולה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬יעקב אבינו כמוה‪ ,‬שממנו הושתת כל העולם‬
‫כל פנים‪ ,‬אין סידור הוויית דברים אלו ולא‬ ‫לֹומר‪ ,‬נִ ְתיַ ְּׁש ָבה‬ ‫כולו‪ִ .‬מּיָ ד וַ ּיִ ְׁשּכַ ב ַּב ָּמקֹום ַההּוא‪ּ ,‬כְ ַ‬
‫(בשנה השמינית)‬ ‫מגילה יז‪ ,):‬ובמוצאי שביעית‬ ‫ ‬

‫דקדוקם עיקר בדת‪ ,‬ולעולם לא יעסוק‬ ‫ַּד ְעּתֹו ְּבאֹותֹו ָמקֹום שידע הסוד שבדבר‪ ,‬שהאבן היא‬
‫בן דוד בא‪.‬‬ ‫ ‬

‫אדם (עסק קבוע) בדברי ההגדות‪ ,‬ולא יאריך‬ ‫השכינה ועם ישראל הם בניה‪ ,‬ויעקב אבינו – ממנו‬
‫במדרשים האמורים בעניינים אלו וכיוצא‬ ‫אולם כבר נודע שאין הכרח במאמרים‬ ‫הושתת העולם‪.‬‬
‫יׂשימם עיקר‪ ,‬שאינם מביאים לא‬ ‫בהם‪ ,‬ולא ִ‬ ‫הרה''ג‬
‫השונים שנאמרו על בוא המשיח‪ ,‬וישנם‬ ‫משה בן טוב זצ''ל‬
‫לידי יראה (יראת ה') ולא לידי אהבה (אהבת‬ ‫כמה תהליכי גאולה אפשריים‪ ,‬והיות‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫''צדיק המזוזות''‬
‫ה')‪ .‬וכן לא יחשב הקיצים (ואדרבה‪ ,‬העיסוק‬ ‫שמפורש בגמרא שכדי שתהיה הגאולה‬ ‫הרב תומר‬ ‫אבישלום ישראל‬
‫בן שטרית ז"ל‬ ‫רוזיליו ז"ל‬
‫בידיעה מתי יבוא המשיח מרחיק ודוחה את זמן בואו‪.‬‬ ‫בתהליך הנ"ל צריך שיתרחשו מתחילת‬ ‫בן יפה הי"ו‬ ‫בן יצחק ורחל שיחיו‬
‫נלב"ע‬
‫סנהדרין צז‪ ,).‬אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר‬ ‫המחזור כל המאורעות כסדרם (סנהדרין‬ ‫נלב"ע‬
‫א' תשרי ה'תשפ"ב‬
‫כ"ו אייר ה'תש"פ‬

‫(במשיח ובגאולה‪ ,‬בלי לדקדק כיצד ומתי תתרחש)‪,‬‬ ‫צז‪ .‬במאמר אביי)‪ ,‬והרי כבר חלפו עשרות‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ולעילוי נשמת‬
‫אלו שאין מי שיאמר‬
‫אף על פי שיתמהמה (י"ג עיקרים לרמב"ם)‪.‬‬ ‫שביעיות מאז חורבן הבית‪ ,‬כי בשינוי‬ ‫עליהם קדיש‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הרה''ג‬
‫שוכר (יהודה) חבשוש זצ''ל‬
‫‪ -‬מחכמי תימן‬

‫ֶאל ָּגלִ יל ֶאל ָּגלִ יל ֶאל ָּגלִ יל‪,‬‬ ‫גּ ו ֵֹאל יָ בוֹא רַ ב ֲעלִ ילִ ָּיה‪ ,‬גּ ו ֵֹאל יָ בוֹא ִעם ֵאלִ ָּיה‪,‬‬ ‫יוֹ ם ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן ֵאין לִ ׁ ְשכּ ַֹח‪ ,‬זִ כְ רוֹ ְּכ ֵר ַיח ַה ִּניח ַֹח‪.‬‬
‫ַא ׁ ְשרַ יִ ךְ ֶארֶ ץ ַה ָּג ִליל‪ָּ ,‬כ ְמ ָה ּה נַ ְפ ׁ ִשי ָלךְ ַה ָּג ִליל‪ֶ .‬אל‬ ‫יָ בוֹא גּ ו ֵֹאל יָ בוֹא‪:‬‬ ‫יוֹ נָ ה ָמ ְצ ָאה בּ וֹ ָמנוֹ ַח‪ ,‬וְ ׁ ָשם יָ נוּח ּו יְ גִ ֵיעי כ ַֹח‪:‬‬
‫ימים‪ָ ,‬מגֵ ן ִצ ָּנה ֵהם‬ ‫ְּגדו ַֹליִ ךְ ַצ ִּד ִיקים‪ֶ ,‬אל ְקדו ַֹשיִ ךְ ְּת ִמ ִ‬ ‫ש ְמ ָחה ַהיּ וֹם נוֹזֶ ֶלת‪ ,‬וְ נַ ְפ ׁ ִשי ְלךָ ְמיַ ֶח ֶלת‪.‬‬ ‫ִּד ְמ ָעה ְב ִ ׂ‬ ‫ַהיּוֹ ם נִ כְ ָ ּבד לִ ְבנֵ י ֱאמוּנִ ים‪ ,‬זְ ִה ִירים לְ ׁ ָש ְמרוֹ ָאבוֹ ת ו ָּבנִ ים‪.‬‬
‫ַעל ַא ִחים‪.‬‬ ‫ִּברְ אוֹת ִּדגְ ִלי ֵמרִ ים‪ָ ,‬ל ָבן וּ ְת ֵכ ֶלת‪.‬‬ ‫ָחקוּק ִ ּב ׁ ְשנֵ י לֻ חוֹ ת ֲא ָבנִ ים‪ֵ ,‬מרֹב אוֹ נִ ים וְ ַא ּ ִמיץ כּ ַֹח‪:‬‬
‫ַח ִּיים ֵהם ְּבתו ֵֹכנוּ ‪ַ ,‬מרְ וִ ים ֶאת ִצ ְמאוֹנֵ נוּ ‪:‬‬ ‫יָ בוֹא יִ נּ וֹן ִעם ַהגּ ו ֵֹאל‪:‬‬ ‫יוֹ נָ ה וְ כוּ'‪:‬‬
‫ָערַ ךְ ׁ ֻש ְל ַחן ְל ַע ִּמי‪ ,‬יו ֵֹסף הוּ א נֵ זֶ ר ִּת ְפ ַארְ ִּתי‪,‬‬ ‫גּ ו ֵֹאל יָ בוֹא וְ כוּ '‪:‬‬ ‫וּבָ א ּו כֻ ָּלם ִ ּב ְב ִרית יַ ַחד‪ ,‬נַ ֲע ֶשׂ ה וְ נִ ׁ ְש ָמע ָא ְמר ּו כְ ֶא ָחד‪.‬‬
‫ִח ֵּד ׁש ֵה ִכין ַה ְּצ ָפ ִתי‪.‬‬
‫ימי ֶק ֶדם ְּבנִ ָיסן נִ גְ ֲאלוּ ‪.‬‬ ‫‪-‬ה ֵא‪-‬ל רָ ם ׁ ְש ַלח ׁ ְש ַלח גּ ו ֲֹא ֵלנוּ ‪ִּ ,‬כ ֵ‬ ‫יָ ּ‬ ‫ו ָּפ ְתח ּו וְ ָענ ּו יְ יָ ֶא ָחד‪ּ ָ ,‬ברו ְּך ַהנּוֹ ֵתן לַ ָ ּי ֵעף כּ ַֹח‪:‬‬
‫ִּבזְ כוּ תוֹ ָע ַמד עו ָֹלם‪ְ ,‬מרו ַֹמם הוּ א ִמ ּ ֻכ ָּלם‪.‬‬ ‫יוֹ נָ ה וְ כוּ'‪:‬‬
‫שה ִלי ִּבזְ כוּ ת ָאהוּ ב‪ֶ :‬אל ָּגלִ יל וְ כוּ '‪:‬‬ ‫נִ ִּסים ָע ָ ׂ‬ ‫‪,‬‬ ‫לוּ‬ ‫ע‬ ‫ֲ‬ ‫נְ‬ ‫נִ‬ ‫ֹא‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ָ‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫ד‬‫ִ‬ ‫ּ‬ ‫י‬ ‫רֵ‬‫ע‬‫ֲ‬ ‫ש‬
‫ַ‬ ‫ׁ‬ ‫י‬‫כ‬‫ִ‬ ‫ּ‬
‫ִּב ְמ ֵהרָ ה ׁ ְש ַלח גּ ו ֵֹאל יָ בוֹא‪:‬‬ ‫ר‪.‬‬ ‫מוֹ‬ ‫ש‬ ‫ָ‬ ‫ׁ‬ ‫וְ‬ ‫ר‬ ‫כוֹ‬ ‫זָ‬ ‫י‬ ‫יע‬‫ִ‬ ‫ב‬ ‫ִ‬ ‫ש‬‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ׁ‬ ‫ה‬‫ַ‬ ‫ם‬ ‫דִּ ֶ ּבר ְ ּב ָק ְד ׁשוֹ ֵא‪-‬ל ְ ּב ַהר ַה ּמֹר‪ ,‬יוֹ‬
‫ש ַּמח ְל ַעם ְּב ׁ ִשירָ יו‪ְ ,‬ל ָכה ּדו ִֹדי ִלירֵ ָאיו‪,‬‬ ‫ִׂ‬ ‫גּ ו ֵֹאל יָ בוֹא וְ כוּ '‪:‬‬ ‫וְ כָ ל ּ ִפ ּקו ָּדיו יַ ַחד לִ גְ מֹר‪ַ ,‬ח ֵּזק ָמ ְתנַ יִ ם וְ ַא ּ ֵמץ כּ ַֹח‪:‬‬
‫ִּת ֵּקן ׁ ְשלֹמֹה ְּב ַע ָּמיו‪ִּ :‬בזְ כוּ תוֹ וְ כוּ '‪ֶ :‬אל ָּגלִ יל וְ כוּ '‪:‬‬ ‫יוֹ נָ ה וְ כוּ'‪:‬‬
‫ָעלָ ה ֲארִ י וְ גוּ רָ יו‪ ,‬מ ׁ ֶֹשה ַּדרְ ׁ ָשן וְ ָענָ יו‪,‬‬ ‫וְ ָה ׁ ֵשב ָלנוּ ִעיר ִּת ְפ ַארְ ֶּתךָ ‪ִּ ,‬תזְ רַ ח וְ ָת ִאיר ָע ֵלינוּ ׁ ִש ְמ ׁ ֶשךָ ‪.‬‬
‫וְ ָאז נָ גִ יל וְ נָ ׁ ִשיר‪ְּ ,‬ב ֵבית ָק ְד ׁ ֶשךָ ‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ּע‬
‫ָ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ּש‬ ‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫ו‬ ‫ית‬ ‫ר‬ ‫ִ‬ ‫ב‬
‫ְ‬ ‫ּ‬
‫ב‬ ‫ִ‬ ‫דוֹ‬ ‫ק‬ ‫ְ‬ ‫פ‬ ‫ָ‬ ‫לְ‬ ‫ֹר‬ ‫ָה ָעם ֲא ׁ ֶשר נָ ע ַּכצּ ֹאן ָּת ָעה‪ ,‬יִ זְ כּ‬
‫ַא ׁ ְשרֵ י ַה ּדוֹר ָחזָ ה ָּפנָ יו‪ִּ :‬בזְ כוּ תוֹ וְ כוּ '‪ֶ :‬אל ָּגלִ יל וְ כוּ '‪:‬‬ ‫לְ ַבל יַ ֲע ָבר ָ ּבם ִמ ְק ֵרה ָר ָעה‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּבע ַעל ֵמי נ ַֹח‪:‬‬
‫יָ בוֹא יִ נּ וֹן ִעם ַהגּ ו ֵֹאל‪ :‬גּ ו ֵֹאל יָ בוֹא וְ כוּ '‪:‬‬ ‫יוֹ נָ ה וְ כוּ'‪:‬‬

‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫שילה‬ ‫‪18‬‬
‫משכןמשכן‬
‫שילה | ‪18‬‬
 ‫לדון לכף זכות (המשך)‬
‫המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה"‬ ‫ שכנים ‬
‫‪ ‬שכן תפס את החניה – לא יכעס‪ ,‬וישמח (סנהדרין קי‪.).‬‬
‫הרה''ג‬ ‫שהוא עושה חסד בזה שנותן לו לחנות‪.‬‬
‫‪ ‬תלמיד הרואה שהרב מעיר לראובן‬
‫הרב אברהם אלקנה‬
‫כהנא שפירא זצ''ל‬ ‫תואר שאינו שלו‬ ‫‪ ‬שכן שאינו משלם מיסי ועד – יש לומר ואינו מעיר לשמעון‪ ,‬אין לו לדון את הרב‬
‫הרב הראשי לישראל‬ ‫שלום לרב! כידוע‪ ,‬לצורך קבלת תואר ראשון‬
‫(ר''י מרכז הרב)‬ ‫לכף חובה‪ ,‬אלא עליו לומר לעצמו שהרב‬ ‫שמצבו הכספי קשה‪.‬‬
‫יש להגיש עבודה בנושא מסויים‪ ,‬וכיום מצוי‬ ‫פועל מתוך שיקולים שלו‪.‬‬
‫הדבר שאנשים אינם מכינים את העבודה אלא‬ ‫ בית הכנסת ‬
‫קונים אותה ומגישים אותה בשמם‪ .‬האם הדבר‬ ‫‪ ‬אדם הקורא בקול באמצע קריאת  עובד ומעביד ‬
‫מותר או שמא יש כאן גניבת דעת?‬ ‫‪ ‬על בעל הבית לדון לכף זכות את‬ ‫התורה – ייתכן שיש לו בעיות שמיעה‪.‬‬
‫‪ ‬המזגנים לא עובדים – אין לומר העובדים‪ ,‬שייתכן שבעל הבית אינו מפרגן‬
‫תשובה‪ :‬אומנם בשו"ת איגרות משה חושן‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬ ‫משפט (ח"ב סי' ל) פסק שאסור להעתיק‬
‫חיים עוזר גרודזינסקי‬
‫זצ''ל ‪ -‬מגדולי הפוסקים‬ ‫במבחנים‪ ,‬וכתב זאת כנגד מה שפרסמו בשמו‬
‫בליטא‬ ‫שמתיר להעתיק‪ ,‬וביאר שהאיסור אינו רק‬
‫מדינא דמלכותא אלא גם מדין תורה‪ ,‬שהרי‬
‫מבואר בגמרא חולין (צד‪ ).‬שאמר שמואל‪ :‬אסור‬
‫לגנוב דעת הבריות‪ ,‬ואפילו דעתו של גוי‪ .‬וכן‬
‫פסק מרן בשולחן ערוך חושן משפט (בסי' רכח‪,‬‬
‫ו)‪ ,‬ונאמרו בזה כמה דוגמאות‪ ,‬עיין שם‪ .‬והוסיף‬
‫הרה''ג‬ ‫לומר‪ ,‬שמא יש כאן גם גניבת ממון‪ ,‬שהרי על‬
‫מיכל יהודה ליפקוביץ‬
‫זצ''ל ‪ -‬ר''י פונוביז‬ ‫ידי אותן תעודות אנשים מתקבלים לעבודה‪,‬‬
‫ובעל העסק חושב שהעומד לפניו אכן מומחה‬
‫בתחום‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫ועיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק טו (סי' יב)‪ ,‬בעניין‬
‫שהגבאים קמצנים‪ ,‬אלא יאמר שיש תקלה‪ .‬ואינו נותן בונוסים‪ ,‬ולכן העובדים אינם‬
‫"מגדילים ראש"‪.‬‬
‫‪ ‬סדר העליות – ישנם שיקולים שרק‬
‫הגבאים יודעים ולכן מסדרים את העליות ‪ ‬על העובדים לדון את בעל הבית לכף‬
‫באופן כזה‪ ,‬ואין לומר עליהם שהם דואגים זכות‪ ,‬שאם איחר במשכורת ייתכן שהעסק‬
‫בחובות‪ ,‬ואם אינו נותן בונוסים ייתכן‬ ‫רק ל"קרובים לצלחת"‪.‬‬
‫שהעבודה איננה מספקת‪.‬‬
‫‪ ‬צלצל הפלאפון – אם אירע מקרה חד‬
‫ גננות והורים ‬ ‫פעמי יש לומר שכנראה שכח לכבות‪.‬‬
‫‪ ‬הילד חזר מלוכלך – יש לומר שהתלכלך‬
‫ רב ותלמיד ‬
‫ברגע האחרון‪.‬‬
‫‪ ‬הרב – על הרב לשנן לעצמו שמה‬
‫שהוא רואה שאין תלמידו מדבר אליו ‪ ‬הגננת מרדימה את הילד – אולי היא‬
‫בכבוד כדרך שיש לדבר עם תלמיד חכם‪ ,‬חושבת שזו טובת הילד או שהילד אינו‬
‫אין זה משום שהתלמיד אינו מכבד אותו‪ ,‬רוצה לקום‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫אלא שאין הוא רגיל לדבר עם תלמיד  נסיעה ברכב ‬

‫רופאים המפרסמים מאמרים ומשנים פרטים‬ ‫‪ ‬עקף בפס לבן – יש לומר שהוא ממהר‬ ‫חכם‪.‬‬
‫מסויימים שאינם לפי האמת‪ ,‬שיש בזה משום‬ ‫‪ ‬התלמיד – על התלמיד לשנן‪" :‬כל לבית חולים או לא שם לב‪.‬‬
‫גניבת דעת הבריות וכן איסור שקר כמבואר‬
‫הרה''ג‬
‫ראובן טימסטית זצ''ל‬ ‫בראשונים‪ ,‬ואפילו שמדובר בכתיבה‪ .‬ואף אם‬
‫מחכמי מרוקו‪ ,‬בעל‬ ‫אין נזק לשום אדם בדברים שנכתבו‪ ,‬מוכח‬
‫'דודאי ראובן'‬
‫בראשונים שיש בזה איסור שקר‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫וכשדיברתי בזה לפני כמה שנים עם הגאון‬
‫מו"ר רבי ציון בוארון שליט"א‪ ,‬אמר לי שכיום‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הדבר ידוע לכולם – גם לבוחנים וגם לנותני‬

‫התעודות – שאנשים קונים עבודות גמר‬ ‫שבע מדרגות בלימוד התורה הקדושה (המשך)‬
‫הרה''ג‬ ‫כאלו‪ ,‬ולכן אין בכך איסור‪ .‬עד כאן‪ .‬והדברים‬ ‫– עבודתו עולה לי' ספירות דיצירה‪,‬‬ ‫ דרגת עולם היצירה ‬
‫שלמה לולוי זצ''ל‬
‫מחכמי תימן‬
‫מסתברים ביותר‪ ,‬במיוחד לפי מה שנודע לי‪,‬‬ ‫למטה מעולם האצילות – העובד את ה' ומקומו של זה האיש הוא בגן העדן‬
‫שעורכת העבודות מגישה אותן בעצמה‪.‬‬ ‫באהבה טבעית המוסתרת בליבו‪ .‬והיינו‪ ,‬התחתון שבעולם היצירה‪.‬‬
‫דהרי ידוע כי בקרב כל אדם מישראל‬
‫העולה מהאמור‪ :‬אומנם יש המחמירים בעניין‬ ‫קיימת אהבה פנימית (נסתרת) לקב"ה‪  ,‬דרגת עולם העשייה – הרוחני ‬
‫העתקה במבחנים‪ ,‬אך לעניין עבודות לתואר‪,‬‬ ‫ובלתי ניתן לערער אהבה זו‪ ,‬לפי שאהבה למטה מעולם היצירה – העובד את ה'‬
‫שהדבר ידוע שהעבודות נערכות על ידי אחרים‪,‬‬ ‫זו היא חלק מהמהות העצמית של נפש כמצוַ ת אנשים מלומדה‪ ,‬והיינו ללא‬
‫אין בכך איסור‪ .‬ופוק חזי מאי עמא דבר!‬ ‫היהודי‪ ,‬ואינה תלויה כלל בכוחות נפשו‪ ,‬שום רגש של אהבה ויראה‪ ,‬לא שכליים‬
‫בכשרונותיו ובהשכלתו‪ .‬אין היא נובעת ולא טבעיים‪ .‬אומנם אין לו שום פנייה‬
‫הרה''ג‬
‫שלמה נחמיאש זצ''ל‬ ‫מההתבוננות בגדולת ה'‪ ,‬אלא מעצם בעבודתו‪ ,‬ואדם כזה – כל תפילתו‪ ,‬תורתו‬
‫מחכמי מרוקו‪ ,‬בעל 'ויחכם‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫היותו יהודי יש לו שייכות מהותית ומצוותיו עולות רק להיכלות ומדורים‬
‫שלמה'‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫אליהו בן שמחון‬
‫אברהם אלבז‬ ‫לקב"ה‪ .‬אומנם משום שאהבה זו היא דקדושה‪ ,‬שהם חיצוניות העולמות‪ ,‬ואינו‬
‫בן פורטונה ז"ל‬
‫אבלין בן שמחון‬ ‫בן רוחמה ז"ל‬ ‫נסתרת‪ ,‬מן הצורך להיזכר בה ולהזכירה‪ ,‬נכלל כלל בפנימיות העולמות‪ ,‬שהיא י'‬
‫בת פורטונה ז"ל‬
‫פורטונה בן שמחון‬ ‫נלב"ע‬ ‫לעורר אותה‪ ,‬להעלותה בתוכו על כל ספירות המאירות ביצירה או בעשייה‪.‬‬
‫בת סולטנה ז"ל‬ ‫י"ד תשרי‬ ‫פנים אל רובד ההכרה‪ ,‬לחשוב בה ולהיות וזהו סוד "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא‬
‫רינה אסיג‬
‫בת מימי ז"ל‬ ‫ה'תשפ"ב‬ ‫מודע למהות זו של אהבה טבעית לה' פרחת לעילא" – תורה בלי יראה ואהבה‬
‫יחזקאל חבה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫בן שמחה ז"ל‬
‫הקיימת בו‪ .‬אדם הזוכה לגלות אהבה אינה עולה למעלה‪ ,‬כמובא בתיקוני הזוהר‬
‫הרה''ג‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫זו וכל עבודת ה' שלו היא בדרגה זו (דף כה ע"ב)‪.‬‬
‫שמואל בן הרוש זצ''ל‬
‫מחכמי מרוקו‬

‫הפ ָ ּיה‪.‬‬
‫לַ ּמוֹ לֶ ֶדת ׁשוּבִ י רֹ ִּני‪ַ ,‬צ ֲהלִ י ַ ּבת יְ ֵפ ִ‬
‫ְ ּבתוֹ כֵ ְך ֶא ֵּתן ִמ ׁ ְש ָּכנִ י‪ּ ָ ,‬בנוּי ַעל ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה‪:‬‬
‫אוֹ ִרי נָ אוָ ה ִּכי ָבא אוֹ ֵר ְך‪ ,‬וְ ׁ ִשכְ ִחי יְ ֵמי ׁ ִש ְפלו ֵּת ְך‪.‬‬
‫עו ִּרי יָ ָפה ׁ ִש ִירי ׁ ִש ֵיר ְך‪ִּ ,‬כי ַת ּמ ּו יְ ֵמי ָ ּגלו ֵּת ְך‪.‬‬
‫יר ְך‪ָ ׁ ,‬ש ּ ָמה ַעל ֶא ֶרץ ְצ ִב ָ ּיה‪ :‬לַ ּמוֹ לֶ ֶדת וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ו ְּבנֵ ה אוּלַ ּ ָמ ְך ו ְּד ִב ָ‬
‫ְ‬
‫ׁשוּבִ י ֶאל ִמ ׁ ְש ְּכנוֹ ַתיִ ך‪ׁ ,‬שו ִּבי ַא ְּת וַ ֲאנִ י ָא ׁשו ָּבה‪.‬‬
‫וְ ֶאגְ ָאל ֶאת ׁ ְש ִב ּיוֹ ַתיִ ְך‪ ,‬וְ יִ ְהי ּו לְ ַאלְ ֵפי ְר ָב ָבה‪.‬‬
‫ֲא ַר ֵחם ַעל ַא ְדמוֹ ַתיִ ְך‪ ,‬ו ְּת ִהי לְ גֶ ֶפן ּפ ִֹר ָ ּיה‪ :‬לַ ּמוֹ לֶ ֶדת וְ כוּ'‪:‬‬
‫ַר ֲעיָ ה ֲח ִב ָיבה ֲע ִדינָ ה‪ּ ִ ,‬גילִ י ִשׂ ְמ ִחי ׁ ִשיר דַּ ֵ ּב ִרי‪.‬‬
‫ּ ִפ ְר ִחי ְּכ ִציץ ַּכ ׁ ּשוֹ ׁ ַש ָּנה‪ ,‬ו ְּדגִ י ו ְּר ִבי ֲע ִשׂ י ֶפ ִרי‪.‬‬
‫ִ ּכי ַה ְ ּג ֻא ָּלה נְ כוֹ נָ ה‪ ,‬וְ ֶא ׁ ְשלַ ח יִ נּוֹ ן וְ ֵאלִ ָ ּיה‪ :‬לַ ּמוֹ לֶ ֶדת וְ כוּ'‪:‬‬
‫יוֹ ם זֶ ה ְמכֻ ָ ּבד ִמ ָּכל יָ ִמים‪ִּ ,‬כי בוֹ ׁ ָשבַ ת צוּר עוֹ לָ ִמים‪:‬‬ ‫יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ָּת‪ֲ ,‬חנוֹ ְת ָך ְ ּב ֵבין ׁ ָש ַדי‪.‬‬
‫וְ לָ ּ ָמה ְמכַ ְר ָּתנִ י‪ְ ,‬צ ִמיתוּת לְ ַמ ְע ִב ָידי‪,‬‬
‫ׁ ֵש ׁ ֶשת יָ ִמים ַּת ֲע ֶשׂ ה ְמלַ אכְ ֶּת ָך‪ ,‬וְ יוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי לֵ ֱא‪-‬ל ֶֹהיך‪ָ.‬‬ ‫יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ָּת‪,‬‬
‫ׁ ַש ָ ּבת ל ֹא ַּת ֲע ֶשׂ ה בוֹ ְמלָ אכָ ה‪ּ ִ ,‬כי כָ ל ָע ָשׂ ה ׁ ֵש ׁ ֶשת יָ ִמים‪ :‬יוֹ ם זֶ ה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ֲהל ֹא ָאז ְ ּב ֶא ֶרץ ל ֹא זְ רו ָּעה‪ְ ,‬ר ַד ְפ ִּת ָיך‪,‬‬
‫אשוֹ ן הוּא לְ ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹד ׁש‪ ,‬יוֹ ם ַׁש ָ ּבתוֹ ן יוֹ ם ַׁש ָ ּבת ק ֶֹד ׁש‪.‬‬ ‫ִר ׁ‬ ‫ארן‪ .‬וְ ִסינַ י וְ ִסין ֵע ָדי‪,‬‬ ‫וְ ֵשׂ ִעיר וְ ַהר ּ ָפ ָ‬
‫ימים‪ :‬יוֹ ם זֶ ה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ַעל ֵּכן ָּכל ִא ׁיש ְ ּביֵ ינוֹ יְ ַקדֵּ ׁש‪ַ ,‬על ׁ ְש ֵּתי לֶ ֶחם יִ ְב ְצע ּו ְת ִמ ִ‬ ‫יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ּת‪ָ,‬‬
‫וְ ָהי ּו לְ ָך דוֹ ַדי וְ ָהיָ ה‪ְ ,‬רצוֹ נְ ָך ִבי‪,‬‬
‫ֱאכֹל ַמ ׁ ְש ַמ ִּנים ׁ ְש ֵתה ַמ ְמ ַּת ִּקים‪ִּ ,‬כי ֵא‪-‬ל יִ ֵּתן לְ כָ ל בּ וֹ דְּ ֵב ִקים‪.‬‬ ‫וְ ֵא ְיך ַּת ֲחל ֹק ַע ָּתה‪ .‬כְ בוֹ ִדי לְ ִבלְ ָע ָדי‪,‬‬
‫ֶ ּבגֶ ד לִ לְ בּ ֹׁש לֶ ֶחם ֻח ִּקים‪ּ ָ ,‬ב ָשׂ ר וְ ָדגִ ים וְ כָ ל ַמ ְט ַע ּ ִמים‪ :‬יוֹ ם זֶ ה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ָּת‪,‬‬
‫דְּ חוּיָ ה ֱאלֵ י ֵשׂ ִעיר ֲהדו ָּפה‪ֲ ,‬ע ֵדי ֵק ָדר‪.‬‬
‫ל ֹא ֶת ְח ַסר ָּכל בּ וֹ וְ ָאכַ לְ ָּת וְ ָשׂ ָב ְע ָּת‪ ,‬ו ֵּב ַרכְ ָּת ֶאת יְ יָ ֱא‪-‬ל ֶֹה ָיך‪.‬‬ ‫ְ ּבחוּנָ ה ְ ּבכוּר יָ וָ ן‪ְ ,‬מ ֻע ָּנה ְ ּבעֹל ָמ ָדי‪,‬‬
‫ֲא ׁ ֶשר ָא ַה ְב ָּת‪ּ ִ ,‬כי ֵ ּב ַרכְ ָך ִמ ָ ּכל ָה ַע ּ ִמים‪ :‬יוֹ ם זֶ ה וְ כוּ'‪:‬‬
‫יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ּת‪ָ,‬‬
‫ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ְמ ַס ּ ְפ ִרים ְּכבוֹ דוֹ ‪ ,‬וְ גַ ם ָה ָא ֶרץ ָמלְ ָאה ַח ְסדּ וֹ ‪.‬‬ ‫ֲהיֵ ׁש ִ ּבלְ ְּת ָך גוֹ ֵאל ו ִּבלְ ִּתי‪ֲ ,‬א ִסיר ִּת ְקוָ ה?‬
‫ְרא ּו ִּכי כָ ל ֵא ֶּלה ָע ְשׂ ָתה יָ דוֹ ‪ִּ ,‬כי הוּא ַהצּ וּר ּ ָפ ֳעלוֹ ָת ִמים‪:‬‬ ‫ְּתנָ ה ֻע ְּז ָך לִ י ִּכי‪ ,‬לְ ָך ֶא ְּתנָ ה דוֹ ַדי!‬
‫יוֹ ם זֶ ה וְ כוּ'‪:‬‬ ‫יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ּת‪ :‬יְ ִד ִידי ֲה ׁ ָשכַ ְח ּת וְ כוּ'‪:‬‬

‫‪19‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
 ‫קידוש‬
‫‪ .7‬בשבת חתן משפחתית ראה ניסים שגיסו‬ ‫‪ .1‬רמי לא חש בטוב כל השבת ולא קידש‬
‫מניח צלחת הפוכה על הלחם במקום לכסותו‬ ‫כלל‪ .‬במוצאי שבת‪ ,‬לאחר השקיעה ולפני‬
‫במפה‪ ,‬ולא ידע אם הצלחת נחשבת ומועילה‬ ‫צאת הכוכבים‪ ,‬הרגיש טוב יותר ולא ידע מה‬
‫במקום מפה או מפיון‪ .‬מה כבודו היה מורה‬ ‫עליו לעשות בעניין הקידוש‪ .‬מה כבודו היה‬
‫לו בזה?‬ ‫פוסק לו בזה?‬ ‫הרה''ג‬
‫א‪ .‬אינה מועילה‪.‬‬ ‫א‪ .‬לא יקדש‪.‬‬ ‫שלמה הכהן סקלי זצ''ל‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מחכמי מרוקו‬
‫ב‪ .‬מועילה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ב‪ .‬יקדש בברכה וישתה רביעית מהיין‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ורב הקהילה בעיר דבדו‬
‫ג‪ .‬אם היא בצבע לבן אין חשש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יקדש בלא שם ומלכות‪.‬‬
‫‪ .5‬משה לוי הי"ו שאל את בני ביתו שאלה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬בשעת הדחק יש להקל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יקדש בלחש משום מראית עין‪.‬‬
‫והבטיח פרס למי שיֵ דע את התשובה‪ :‬מה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .8‬בבית משפחת קישוש הי"ו הסתפקו אם‬ ‫הטעם שמניחים מפה מעל הלחם ומפה תחת‬
‫הלחם? מה כבודו היה משיב במקומם?‬ ‫‪ .2‬קטן שלא שמע קידוש בליל שבת כיוון‬
‫יש עניין או חובה לכסות את הפת גם בסעודה‬
‫שנרדם מוקדם מרוב עייפות‪ ,‬ובבוקר הסתפק‬ ‫הרה''ג‬
‫שלישית‪ .‬מה כבודו היה מורה להם בזה?‬ ‫א‪ .‬מזה ניכר כבוד השבת‪ ,‬שהלחם מכוסה‬ ‫עובדיההרה''ג‬
‫יוסף זצ''ל‬
‫אביו מה לעשות עימו לגבי הקידוש‪ ,‬מה כבודו‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫זצ''ללציון‪,‬‬
‫הראשון‬‫יוסף‬ ‫עובדיה‬
‫ישראל‬ ‫מרן מאור‬
‫א‪ .‬אין עניין לכסות‪.‬‬ ‫ומתגלה לכבוד השבת‪.‬‬ ‫לציון‪,‬‬ ‫חכמיהראשון‬
‫התורה‪ ,‬בעל‬ ‫ישראל‬ ‫נשיאמאור‬
‫מועצת‬ ‫מרן‬
‫ ‬

‫היה מייעץ לו לעשות?‬ ‫התורה‪ ,‬בעל‬ ‫חכמי‬

‫אומר' ועוד‬ ‫מועצת‬
‫'יביע‬ ‫נשיאשו''ת‬
‫ב‪ .‬חובה לכסות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלא תראה הפת בושתה‪ ,‬שלא מקדשים‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫שו''ת 'יביע אומר' ועוד‬
‫א‪ .‬יש לחנכו שיאמר בבוקר את ברכת‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬טוב לכסות לפני ברכת "המוציא"‪.‬‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הקידוש‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬אסור לכסות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬זכר למן‪ ,‬שהיה מכוסה בטל מלמעלה‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬הפסיד את הקידוש‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ומלמטה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .9‬בבית משפחת אביב הי"ו הסתפקו באופן‬ ‫ג‪ .‬יאמר את הקידוש בלא שם ומלכות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬לא יאמר לו כלום‪ ,‬ומה שיעשה מדעתו‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫לקיחת הלחם המכוסה בברכת "המוציא"‪ .‬האם‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫יש להסיר את המפה או רק לקחת את לחם‬ ‫יש לו על מי לסמוך‪.‬‬ ‫יצחק כדורי זצ''ל‬
‫זקן המקובלים‬
‫ה"המוציא" ולהשאיר את המפה במקומה?‬
‫מה כבודו היה משיבם?‬ ‫‪ .9‬ד ‪ .10‬א‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .3‬הבחור אליהו עמרם כהן הי"ו מבית שמש‬
‫א‪ .‬יש להסיר את המפה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .5‬ד ‪ .6‬ד ‪ .7‬א ‪ .8‬ג‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫נשאל מפי יהודי מתקרב‪" :‬בשבת בבוקר לא‬
‫ב‪ .‬אין להסיר את המפה‪.‬‬ ‫קידשתי כי לא היה לי מצב רוח‪ ,‬וכשגמרתי‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬ב ‪ .2‬א ‪ .3‬ד ‪ .4‬א‬

‫לסעוד לא ידעתי מה עליי לעשות"‪ .‬מה כבודו‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬יש להסיר את המפה ולהחזירה כדי לצאת‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ידי חובה לפי כל הדעות‪.‬‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫היה משיבו?‬

‫הרה''ג‬
‫ד‪ .‬יש בזה מנהגים‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהג‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫א‪ .‬הפסיד את הקידוש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫חיים פנחס שיינברג זצ''ל‬

‫אבותיו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יקדש בהרהור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫זקן ראשי הישיבות‪ ,‬ר''י 'תורה‬
‫אור' ומגדולי הפוסקים‬
‫ג‪ .‬יחפש יהודי שלא קידש ויֵ צא ידי חובה‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .10‬בשבת החתן של אברהם לוי הי"ו היו הרבה‬ ‫על ידו‪.‬‬

‫שולחנות בחדר האוכל‪ ,‬ובקידוש שעשה אבי‬ ‫‪ .6‬גברת דימרי הי"ו שאלה שאלה מעניינת‪:‬‬ ‫ד‪ .‬יקדש לפני סעודה שלישית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫המשפחה היה ספק אם כל אחד מהמסובים‬ ‫ידוע שצריך שתהיה מפה תחת הלחם ומפה‬
‫חייב לכסות את הפת שעל שולחנו‪ .‬מה כבודו‬ ‫מעל הלחם‪ .‬יש לה מפה על השולחן‪ ,‬אבל‬ ‫‪ .4‬הבחור שמעון חממי הי"ו מבית שמש‬
‫היה משיבם?‬ ‫מגש הלחם מפסיק בין הלחם לבין המפה‬ ‫העלה ספק בביתו אם יש להניח את החלות‬ ‫הרה''ג‬
‫א‪ .‬חייבים כולם לכסות את הפת הנמצאת‬ ‫שעל השולחן‪ .‬האם הדבר מעכב? מה כבודו‬ ‫על שולחן השבת לפני הקידוש או שמא אין‬ ‫חיים הלברשטאם זצ''ל‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫האדמו''ר מצאנז בעל‬

‫על שולחנם‪.‬‬ ‫היה משיבּה?‬ ‫עניין בזה ורשאי להניחן לאחר הקידוש‪ .‬מה‬ ‫'דברי חיים'‬
‫ב‪ .‬לא חייבים‪ ,‬אלא יכסו רק את הפת שעל‬ ‫כבודו היה משיבו?‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬הדבר מעכב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫השולחן שמקדש עליו ממש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לכתחילה יש להקפיד‪ ,‬אבל בדיעבד אינו‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫א‪ .‬יש להניחן לפני הקידוש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬יעמדו בצורה שגופם חוצץ ולא יצטרכו‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מעכב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אפשר להניחן לאחר הקידוש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לכסות את הפת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם המגש בצבע המפה אין לחשוש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ג‪ .‬יניח לפחות חתיכה קטנה לפני הקידוש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬תלוי במנהגי העדות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬אינו מעכב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אין עניין בזה ומה שירצה יעשה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫הרה''ג‬
‫זצ''ל‬
‫דמתי זצ''ל‬
‫חיים דמתי‬
‫חיים‬
‫'חיי‬
‫ר''י 'חיי‬
‫דיין‪ ,‬ר''י‬
‫תימן‪ ,‬דיין‪,‬‬
‫מחכמי תימן‪,‬‬
‫מחכמי‬
‫של‬
‫הדין של‬
‫בית הדין‬
‫וחבר בית‬
‫עולם' וחבר‬
‫עולם'‬
‫בירושלים‬
‫הקהילה בירושלים‬
‫הקהילה‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫אבנר חיים‬ ‫מרסל קקון‬ ‫שולמית סלאמה‬ ‫יניב בויום כהן‬ ‫רוזה [שושנה]‬
‫בת אסתר ז"ל‬ ‫בת אברהם ז"ל‬ ‫בן שרה הי"ו‬
‫מישל דוד‬
‫בן‬ ‫זיתון בת דינה ז"ל‬
‫כ"ז אלול ה'תשע"ג‬ ‫כ"ה אדר א' ה'תשע"ט‬
‫והרצל ז"ל‬ ‫נלב"ע ז' תמוז ה'תשע"ח‬ ‫בן אנדרי‬
‫מורי חיים ז"ל‬ ‫יהודה לאון קקון‬ ‫ולעילוי נשמת‬ ‫נלב"ע‬ ‫מאיר זיתון‬ ‫מלכה ז"ל‬
‫נלב"ע‬ ‫בן מרים ז"ל‬ ‫יפת חסן‬ ‫בן רחל ז"ל‬
‫כ' שבט ה'תש"ע‬ ‫בן יהודה ז"ל‬
‫א' מנחם אב ה'תשע"ט‬ ‫נלב"ע‬
‫כ"ג שבט תשפ"א‬ ‫נלב"ע ז' תמוז ה'תשמ"ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ד' סיון ה'תשע"ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫כ"ו אדר ב' ה'תשע"ט‬
‫הוקדש ע"י משפחת בויום‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫הוקדש ע"י‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫הרה''ג‬
‫משפחות חביב ודוד הי"ו‬ ‫אברהם ישעיהו קרליץ‬
‫זצ''ל ‪ -‬החזון איש‬

‫יַ ֲהלו ָֹמה יַ ֲהלו ָֹמה‪ ,‬יַ ֲהלו ָֹמה יַ ֲהלו ָֹמה‪.‬‬
‫ַארְ ֵצנוּ ַה ֶּנ ְח ֶמ ֶדת‪ַ ,‬ארְ ֵצנוּ ַה ְּקדוּ ָמה‪:‬‬
‫יַ ֲהלו ָֹמה וְ כוּ '‪:‬‬
‫יתךְ ָּברָ ִמים‪.‬‬
‫ֱא‪-‬ל ֵֹהי ָדר ְמרו ִֹמים‪ְּ ,‬בנֵ ה ֵב ָ‬
‫אשית ְּתרוּ ָמה‪:‬‬ ‫ָמ ַתי בוֹ ְלךָ ַא ְקרִ יב‪ָ ,‬קרְ ָּבן רֵ ׁ ִ‬
‫יַ ֲהלו ָֹמה וְ כוּ '‪:‬‬
‫יָ ִחיד וְ ֵאין ָלךְ ׁ ֵשנִ י‪ְּ ,‬ד ֵלנִ י וְ ׁ ָש ְמרֵ נִ י‪.‬‬
‫ָּב ֶּד ׁ ֶשא ַתרְ ִּב ֵיצנִ י‪ ,‬יו ֵֹד ַע ַּת ֲעלוּ ָמה‪:‬‬
‫יַ ֲהלו ָֹמה וְ כוּ '‪:‬‬
‫‪-‬ה רְ ֵצה ִל ְת ִפ ָּל ִתי‪ְּ ,‬ב ׁ ַש ַּבת‬ ‫יָ ּ‬
‫ְמנוּ ָח ִתי‪ .‬וְ ַה ְק ׁ ֵשב ְל ׁ ָשוְ ָע ִתי‪,‬‬
‫ימה‪:‬‬ ‫ִּבזְ כוּ ת ּתוֹרָ ה ְת ִמ ָ‬
‫יַ ֲהלו ָֹמה וְ כוּ '‪:‬‬
‫ְמנו ָּחה וְ שִׂ ְמ ָחה אוֹ ר לַ ְ ּיהו ִּדים‪ ,‬יוֹ ם ׁ ַש ָ ּבתוֹ ן יוֹ ם ַמ ֲח ַמדִּ ים‪.‬‬ ‫יוֹ ֵצר ִמ ָ ּידוֹ ע ׁ ֶֹשר וְ ֵר ׁיש‪ָ ,‬א ׁ ִשיר לִ כְ בוֹ דוֹ ׁ ִשין יוֹ ד ֵר ׁיש‪:‬‬
‫צוּר ָמעוֹ ז דַּ ִּלים‪ּ ֶ ,‬ב ֱא ֶמת ׁ ְשמוֹ ‪ ,‬רוֹ כֵ ב ַ ּגלְ ַ ּג ִּלים‪ִ ,‬מי יְ ַקדְּ מוֹ ‪ׁ .‬שוֹ ְמ ָריו וְ זוֹ כְ ָריו ֵה ּ ָמה ְמ ִע ִידים‪ִּ ,‬כי לְ ׁ ִש ׁ ּ ָשה כּ ֹל ְ ּברו ִּאים וְ עוֹ ְמ ִדים‪:‬‬
‫ַמלְ ָאכִ ים ַק ִּלים‪ָ ,‬ר ִצים לִ נְ אוּמוֹ ‪,‬‬
‫ׁ ְש ֵמי ׁ ָש ַמיִ ם ֶא ֶרץ וְ יַ ּ ִמים‪ָּ ,‬כל ְצ ָבא ָמרוֹ ם ְ ּגבוֹ ִהים וְ ָר ִמים‪.‬‬
‫וְ כָ ל זוּלָ תוֹ ‪ִ ׁ -‬שין קוּף ֵר ׁיש‪.‬‬
‫‪-‬ה ה' צוּר עוֹ לָ ִמים‪:‬‬ ‫ַּת ִּנין וְ ָא ָדם וְ ַח ַ ּית ְר ֵא ִמים‪ִּ ,‬כי ְ ּביָ ּ‬ ‫יש‪ :‬יוֹ ֵצר ִמ ָ ּידוֹ וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ִּכי ֵאין צוּר ִ ּבלְ ּתוֹ ‪ָ ,‬אלֶ ף ֵחית ֵר ׁ‬
‫ֲח ִסין ְ ּב ׁ ֵשם הוּא‪ ,‬וַ ֲא ַהלְ לוֹ ‪ִּ ,‬כי ֵאין ָּכמוֹ הוּ‪ ,‬וְ ֵאין ְּכ ִמ ְפ ָעלוֹ ‪ .‬הוּא ֲא ׁ ֶשר דִּ ֶ ּבר לְ ַעם ְסגֻ ָּלתוֹ ‪ָ ׁ ,‬שמוֹ ר לְ ַקדְּ ׁשוֹ ִמבּ ֹאוֹ וְ ַעד ֵצאתוֹ ‪.‬‬
‫ׁ ַש ָ ּבת ק ֶֹד ׁש יוֹ ם ֶח ְמדָּ תוֹ ‪ִּ ,‬כי בוֹ ׁ ָש ַבת ֵא‪-‬ל ִמ ָּכל ְמלַ אכְ ּתוֹ ‪:‬‬ ‫ַהיָ ִמים ָראוּהוּ‪ִּ ,‬כי ְב ׁ ָש ֳעלוֹ ‪.‬‬
‫ימ ֶיהם ‪ָ -‬צ ִדי וָ או ֵר ׁיש‪.‬‬ ‫ָמ ַדד ֵמ ֵ‬
‫ְ ּב ִמ ְצוַ ת ׁ ַש ָ ּבת ֵא‪-‬ל יַ ֲחלִ ָיצ ְך‪ ,‬קוּם ְק ָרא ֵאלָ יו יָ ִח ׁיש לְ ַא ּ ְמ ָצך‪ְ.‬‬ ‫יש‪ :‬יוֹ ֵצר ִמ ָ ּידוֹ וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ו ְּשאוֹ ן ַ ּג ֵּל ֶיהם‪ִ ׁ ,‬שין ֵ ּבית ֵר ׁ‬
‫נִ ׁ ְש ַמת ָּכל ַחי וְ גַ ם נַ ֲע ִר ָיצ ְך‪ֱ ,‬אכֹל ְ ּב ִשׂ ְמ ָחה ִּכי ְּכ ָבר ָר ָצך‪ְ:‬‬
‫קוּם ע ֵֹשׂ ה ֶפלֶ א‪ַ ,‬ה ֲעלֵ ה ַה ׁ ּ ְש ִבי‪ִ ,‬מ ֵ ּבית ַה ֶּכלֶ א‪ֶ ,‬אל ִעיר ַה ְ ּצ ִבי‪.‬‬
‫ְ ּב ִמ ׁ ְשנֶ ה לֶ ֶחם וְ ִקדּ ו ּׁש ַר ָ ּבה‪ּ ְ ,‬ברוֹ ב ַמ ְט ַע ּ ִמים וְ רו ַּח נְ ִד ָיבה‪.‬‬ ‫ׁ ָשם יִ ְר ֶעה ָטלֶ ה‪ ,‬זְ ֵאב ִעם לָ ִביא‪,‬‬
‫יִ זְ כּ ּו לְ ַרב טוּב ַה ּ ִמ ְת ַע ְּנגִ ים ָ ּב ּה‪ּ ְ ,‬ב ִב ַיאת גּ וֹ ֵאל לְ ַח ֵ ּיי ָהעוֹ לָ ם ַה ָ ּבא‪:‬‬ ‫עֹז יָ ְד ָך ַה ְר ֵאה ‪ֵ -‬מם ֵהא ֵר ׁיש‪.‬‬
‫יש‪ :‬יוֹ ֵצר ִמ ָ ּידוֹ וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ו ְּבאוֹ ְר ָך נִ ְר ֶאה‪ָ ,‬אלֶ ף וָ או ֵר ׁ‬

‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫שילה‬ ‫‪20‬‬
‫משכןמשכן‬
‫שילה | ‪20‬‬
 ‫"צ ְפנַ ת ַּפ ְענֵ ַח"?‬
‫‪ .12‬מי כונה ָ‬ ‫‪ .1‬על מי ייחד הקב"ה את שמו אף על פי‬
‫א‪ .‬בנימין‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫שעדיין היה חי?‬
‫ב‪ .‬יעקב אבינו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫א‪ .‬אברהם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬יוסף הצדיק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬יצחק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬יהושע בן נון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬יעקב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬משה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬ ‫‪ .13‬מהו שמה של אשת אהרון הכהן?‬

‫שלום יצחק הלוי זצ''ל‬ ‫‪ .2‬כיצד נקראה בית א‪-‬ל בעבר?‬
‫מחכמי תימן‬ ‫א‪ .‬אלישבע בת עמינדב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬ציפורה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ָ .‬ה ָעי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬יוכבד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ערד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .8‬מי האישה שמילטה את בעלה דרך החלון?‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬מרים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬נגבה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬בת שבע‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬לוז‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .14‬מיהו בעל המאמר‪" :‬הווי זנב לאריות‪ ,‬ואל‬ ‫ב‪ .‬ציפורה‪.‬‬

‫‪ .3‬מדוע נעשה ליעקב קל ללכת פתאום?‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫תהי ראש לשועלים"?‬ ‫ג‪ .‬מיכל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(בראשית כט‪ ,‬א)‬

‫הרה''ג‬
‫רפאל ברוך טולידנו‬ ‫ד‪ .‬שרה‪.‬‬
‫א‪ .‬רבי ינאי‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫זצ''ל ‪ -‬מחכמי מרוקו‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬מפני שנזכר באברהם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬רבי שמעון בר יוחאי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫רּוח ּבֹו"?‬
‫"איׁש ֲא ֶׁשר ַ‬
‫‪ .9‬על מי נאמר‪ִ :‬‬ ‫ב‪ .‬מפני שנתבשר בבשורה טובה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬רבי שמעון בן מנסיא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מפני שהמלאך ריפא אותו‪.‬‬

‫א‪ .‬משה רבינו‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬רבי מתיא בן חרש‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬יהושע בן נון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬מפני שזכה להקביל פני השכינה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .15‬מי מהאימהות ילדה תאומים?‬ ‫ג‪ .‬אליהו הנביא‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לאימה על יעקב?‬
‫‪ .4‬מדוע לא סיפרה רחל ִ‬
‫ד‪ .‬דוד המלך‪.‬‬ ‫שאימה הייתה בצער באותה שעה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מפני ִ‬
‫א‪ .‬רבקה‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫מנחם מנדל שניאורסון זצ''ל‬ ‫ב‪ .‬שרה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ב‪ .‬מפני שכך ציווה עליה אביה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרבי מליובאוויטש‪ ,‬האדמו''ר‬ ‫ג‪ .‬מפני שכך ביקש ממנה יעקב‪.‬‬

‫השביעי בחסידות חב''ד‬ ‫ג‪ .‬זלפה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬בלהה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫שאימה מתה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מפני ִ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .15‬א ‪ .16‬ג ‪ .17‬ד ‪ .18‬ד‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .16‬מיהו בנה הראשון של בלהה?‬ ‫‪ .11‬ד ‪ .12‬ג ‪ .13‬א ‪ .14‬ד‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫‪ .5‬לאחר כמה שנות עבודה בבית לבן נשא‬
‫‪ .6‬ג ‪ .7‬ב ‪ .8‬ג ‪ .9‬ב ‪ .10‬ד‬ ‫יעקב את רחל לאישה?‬
‫א‪ .‬שמעון‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬נפתלי‪.‬‬
‫‪ .1‬ב ‪ .2‬ד ‪ .3‬ב ‪ .4‬ד ‪ .5‬ב‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬לאחר ארבע עשרה שנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫תשובות‪:‬‬ ‫ב‪ .‬לאחר שבע שנים‪.‬‬

‫הרה''ג‬ ‫ג‪ .‬דן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫מאיר צובירי זצ''ל‬

‫ד‪ .‬אשר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לאחר עשרים ואחת שנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מחכמי תימן‪ ,‬רבה של‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫גדרה‬ ‫ד‪ .‬לאחר שבע עשרה שנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .17‬מי כתב את הספר "הערוך"?‬ ‫‪ .6‬מדוע קינאה רחל באחותה?‬

‫א‪ .‬רבי אריה לייב גינזבורג‪.‬‬ ‫"חכְ לִ ילִ י ֵעינַ יִ ם ִמּיָ יִ ן"?‬
‫‪ .10‬למי נאמר‪ַ :‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬מפני שלקחה את בעלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬רבי שמעון בן שטח‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬לראובן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬מפני שרק היא זכתה לילדים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬רבי יהודה אסאד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬לאדם הראשון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬קינאה במעשיה הטובים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬רבי נתן מרומי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬לשמעון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬קינאה בכך שיעקב אוהב אותה‪.‬‬

‫הרה''ג‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מאיר אבוחצירא זצ''ל‬ ‫ד‪ .‬ליהודה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הבבא מאיר‬ ‫‪ .18‬באיזו מסכת מופיעה המשנה‪" :‬כל ישראל‬ ‫"אנֹכִ י טֹוב לָ ְך ֵמ ֲע ָׂש ָרה‬
‫‪ .7‬מי אמר לאשתו‪ָ :‬‬
‫יש להם חלק לעולם הבא"?‬ ‫האל?‬
‫‪ .11‬היכן נקבר ֲע ָׂש ֵ‬ ‫ָּבנִ ים"?‬
‫א‪ .‬במסכת נזיר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬בשכם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬לוי‪.‬‬‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬במסכת הוריות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬ביבנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬אלקנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬במסכת כתובות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬בלבנון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬שמואל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬במסכת סנהדרין‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬בבית לחם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד‪ .‬דוד‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הרה''ג‬
‫ישראל מאיר הכהן זצ''ל‬
‫בעל ה'משנה ברורה'‬
‫ו'חפץ חיים'‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫שלמה עוגן ז"ל‬ ‫יעקב שיטרית‬ ‫להקדשות‬ ‫מעיין ברזני ז"ל‬ ‫עמוס ביתאן‬ ‫רות סיילס‬
‫בן זוהרה ז"ל‬ ‫ניתן‬ ‫בת מזל הי"ו‬ ‫בן מימה ז"ל‬
‫בן ר' יוסף וסעידה ז"ל‬ ‫בת סופי ז"ל‬
‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע‬
‫נלב"ע‬ ‫לפנות‬ ‫נלב"ע‬
‫י"ב תשרי ה'תש"פ‬ ‫ט' סיון ה'תש"פ‬ ‫ה' תשרי ה'תש"פ‬
‫כ"ד בשבט ה'תש"פ‬ ‫למערכת‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫כ"ז טבת ה'תשפ"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הרה''ג‬
‫יהודה צדקה זצ''ל‬
‫מראשי ישיבת 'פורת‬
‫יוסף'‬

‫ש ַמח מ ׁ ֶֹשה‪ְּ ,‬ב ַמ ְּתנַ ת‬

‫יִ ְ ׂ‬
‫ֶח ְלקוֹ‪ ,‬וּ ַמה נָ ַת ָּת ּלוֹ‬
‫ֹאשוֹ נָ ַת ָּת ּלוֹ‪:‬‬
‫ֶּכ ֶתר ְּבר ׁ‬
‫ש ַמח מ ׁ ֶֹשה‪ְּ ,‬ב ַמ ְּתנַ ת‬
‫יִ ְ ׂ‬
‫את‬
‫ֶח ְלקוֹ‪ .‬וּ ַמה ָקרָ ָ‬
‫את‬
‫ּלוֹ‪ֶ ,‬ע ֶבד נֶ ֱא ָמן ָקרָ ָ‬
‫את ּלוֹ‪:‬‬‫ּלוֹ‪ָ ,‬קרָ ָ‬
‫ש ַמח מ ׁ ֶֹשה‪ְּ ,‬ב ַמ ְּתנַ ת‬‫יִ ְ ׂ‬
‫ֶח ְלקוֹ‪ .‬וּ ַמה הוֹרִ יד‬
‫ְּביָ דוֹ‪ְ ׁ ,‬שנֵ י לוּ חוֹת‬
‫ַה ְּברִ ית הוֹרִ יד ְּביָ דוֹ‪,‬‬
‫הוֹרִ יד ְּביָ דוֹ‪:‬‬
‫לְ דָ וִ ד ׁ ִשיר וּ ִמזְ מוֹר‪ְּ ,‬בתֹף וּ בִ ְמ ִצלְ ַּתיִ ם‪.‬‬ ‫ש ַב ְענוּ וְ הו ַֹתרְ נוּ ִּכ ְד ַבר יְ יָ ‪:‬‬
‫צוּ ר ִמ ׁ ֶּשלּ וֹ ָאכַ לְ נוּ ‪ָּ ,‬ברְ כוּ ֱאמוּ נַ י‪ׂ ָ ,‬‬ ‫ֲאגַ ֶּדלְ ךָ ֱא‪-‬ל ֵֹהי ָָּכל נְ ׁ ָש ָמה‪,‬‬
‫יְ סו ָֹדתוֹ ַעל ַהר ּמוֹר‪ְ ,‬צ ִבי יְ רוּ ׁ ָש ַליִ ם‪:‬‬ ‫ַה ָּזן ֶאת עו ָֹלמוֹ‪ ,‬רו ֵֹענוּ ָא ִבינוּ ‪ָ ,‬א ַכ ְלנוּ ִמ ַּל ְחמוֹ‪ ,‬וּ ִמ ֵּינוֹ ׁ ָש ִתינוּ ‪ַ .‬על‬ ‫וְ או ְֹדךָ ְּברֹב ַּפ ַחד וְ ֵא ָימה‪:‬‬
‫ִּדירַ ת ק ֶֹד ׁש נִ ְב ֲחרָ ה‪ִ ,‬מ ֶּמ ָּנה ֵּת ֵצא אוֹרָ ה‪.‬‬ ‫ֵּכן נו ֶֹדה ִל ׁ ְשמוֹ‪ ,‬וּ נְ ַה ְללוֹ ְּב ִפינוּ ‪ָ ,‬א ַמרְ נוּ וְ ָענִ ינוּ ‪ֵ ,‬אין ָקדו ֹׁש ַּכיְ יָ ‪:‬‬ ‫ְּב ָע ְמדִ י ּתוֹךְ ְק ָה ְלךָ צוּ ר ְלרו ֵֹמם‪,‬‬
‫צוּ ר ִמ ׁ ֶּשלּ וֹ וְ כוּ '‪:‬‬ ‫ֹאש וְ קו ָֹמה‪:‬‬ ‫ְלךָ ֶאכְ רַ ע וְ ֶא ּכוֹף ר ׁ‬
‫זוֹ ּתוֹרָ ה ְמפ ָֹארָ ה‪ַ ,‬ה ַּבת יְ רוּ ׁ ָש ַליִ ם‪:‬‬
‫ְּב ׁ ִשיר וְ קוֹל ּתו ָֹדה‪ ,‬נְ ָברֵ ךְ ֵלא‪-‬ל ֵֹהינוּ ‪ַ ,‬על ֶארֶ ץ ֶח ְמ ָּדה טו ָֹבה‬ ‫רְ ִק ֵיעי רוּ ם ֲהלֹא נָ ָטה ְּב ִמ ְב ָטא‪,‬‬
‫וּ בָ ּה יַ ַחד נִ ְמ ָצאוֹת‪ָּ ,‬כל ִמ ּדוֹת טוֹבוֹת נָ אוֹת‪.‬‬ ‫וְ ָה ָארֶ ץ יְ ָס ָד ּה ַעל ְּב ִל ָימה‪:‬‬
‫ִּכי ֱא‪-‬ל ִֹהים ְצ ָב‪-‬אוֹת‪ָּ ,‬ב ַחר ִּבירוּ ׁ ָש ַליִ ם‪:‬‬ ‫ש ִּב ַיע ְלנַ ְפ ׁ ֵשנוּ ‪ַ ,‬ח ְס ּדוֹ ָּג ַבר‬ ‫ׁ ֶש ִהנְ ִחיל ַל ֲאבו ֵֹתינוּ ‪ָ .‬מזוֹן וְ ֵצ ָידה ִה ְ ׂ‬
‫ָע ֵלינוּ ‪ ,‬וְ ֱא ֶמת יְ יָ ‪ :‬צוּ ר ִמ ׁ ֶּשלּ וֹ וְ כוּ '‪:‬‬ ‫ֲהיוּ כַ ל ִא ׁיש ֲחקוֹר ֶאת סוֹד יו ְֹצרוֹ‪,‬‬
‫שרָ ֵאל ּ ֻכ ּלוֹ‪,‬‬ ‫ִּדרְ ׁשוּ ָל ֵא‪-‬ל ַקוּ וּ לוֹ‪ָּ ,‬כל ֵּבית יִ ְ ׂ‬ ‫וּ ִמי הוּ א זֶ ה ְּב ָכל ֵק ְד ָמה וָ יָ ָּמה‪:‬‬
‫ִה ְת ַּפ ְּללוּ ׁ ַש ֲאלוּ ‪ְ ׁ ,‬שלוֹם יְ רוּ ׁ ָש ַליִ ם‪:‬‬ ‫ְמרו ָֹמם הוּ א ֲע ֵלי ָכל ֶּפה וְ ָל ׁשוֹן‪ ,‬רַ ֵחם ְּב ַח ְס ֶּדךָ ַעל ַע ְּמךָ צוּ רֵ נוּ ‪ַ ,‬על ִציּ וֹן ִמ ׁ ְש ַּכן ְּכבו ֶֹדךָ ‪ ,‬זְ בוּ ל ֵּבית‬
‫שרְ פוּ ֲהדֹם‪.‬‬ ‫ַאל ֶּת ֱחרַ ׁש ֵא‪-‬ל ַאל ִּת ּדֹם‪ַ ,‬לגּ וֹיִ ם ָ ׂ‬ ‫ִּת ְפ ַארְ ֵּתנוּ ‪ .‬וּ ֶבן ָּדוִ ד ַע ְב ֶּדךָ יָ בֹא וְ יִ גְ ָא ֵלנוּ ‪ ,‬רוּ ַח ַא ֵּפינוּ ְמ ׁ ִש ַיח יְ יָ ‪:‬‬ ‫שה ּכֹל ְּב ָחכְ ָמה‪:‬‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ִה ְפ ִליא וְ ָע ָ ׂ‬
‫צוּ ר ִמ ׁ ֶּשלּ וֹ וְ כוּ '‪:‬‬
‫ַּגם ִּתזְ ּכֹר ִל ְבנֵ י ֱאדוֹם‪ֶ ,‬את יוֹם יְ רוּ ׁ ָש ַליִ ם‪:‬‬ ‫וְ יִ ְת ַּג ַּדל ְּבגוֹי ָקדו ֹׁש וְ ֶע ְליוֹן‪,‬‬
‫שר ִציּ וֹן ִעירִ י‪,‬‬ ‫נִ ין ְליִ ׁ ַשי ֵּבית ַה ַּל ְח ִמי‪ ,‬יְ ַב ֵּ ׂ‬ ‫יִ ָּבנֶ ה ַה ִּמ ְק ָּד ׁש‪ִ ,‬עיר ִציּ וֹן ְּת ַמ ֵּלא‪ ,‬וְ ׁ ָשם נָ ׁ ִשיר ׁ ִשיר ָח ָד ׁש‪ ,‬וּ ִברְ נָ נָ ה‬ ‫וְ יִ ְת ַק ַּד ׁש ׁ ְש ֵמ ּה‬
‫ֹאמר ָל ּה ִה ְתנַ ֲערִ י‪ְ ׁ ,‬ש ִבי יְ רוּ ׁ ָש ַליִ ם‪:‬‬ ‫י ַ‬ ‫נַ ֲע ֶלה‪ָ ,‬הרַ ֲח ָמן ַה ִּנ ְק ָּד ׁש יִ ְת ָּברַ ךְ וְ יִ ְת ַע ֶּלה‪ַ ,‬על ּכוֹס יַ יִ ן ָמ ֵלא‪,‬‬ ‫רַ ָּבא ְּב ָע ְל ָמא‪:‬‬
‫ְּכ ִברְ ַּכת יְ יָ ‪ :‬צוּ ר ִמ ׁ ֶּשלּ וֹ וְ כוּ '‪:‬‬

‫‪21‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫אמר שלפני שניסע לביתי שבאשקלון‬
‫הוא ייקח אותי לצדיק מנתיבות‪ ,‬הבבא‬ ‫ ‬
‫סאלי‪ .‬הוא יברך אותי ובטוח יעבור לי‬
‫הכאב‪ .‬נסענו לנתיבות והגענו לביתו של‬
‫הצדיק‪ .‬תור ארוך של יהודים שביקשו‬
‫להתברך מפיו של הצדיק השתרך‬
‫לאורך השביל המוביל לביתו‪ .‬אמרתי‬
‫לנהג שאני סובל מכאבים ואני צריך‬
‫לנוח‪ ,‬איני יכול לחכות כל כך הרבה‪.‬‬
‫הנהג הושיב אותי בכיסא ואמר שאמתין‪,‬‬
‫ואכן כעבור דקות אחדות קראו לי‬
‫להיכנס לצדיק‪.‬‬
‫ברגליים רועדות נכנסתי לחדר‪.‬‬
‫הבחנתי בצדיק יושב על המיטה‬
‫וראיתי שהוא מסמן בידו שאתקרב‬
‫אליו‪ .‬הוא הניח את שתי ידיו זו על‬
‫זו‪ ,‬הניח את ראשו עליהן והתפלל‪.‬‬
‫ייחסתי לה חשיבות‪ ,‬אך ההרגשה הרעה‬ ‫ צמרמורת של קדושה ‬ ‫"ש ְפ ִכי ַכ ַּמיִ ם לִ ֵּב ְך נ ַֹכח ְּפנֵ י ה'"‬
‫ִׁ‬
‫החריפה והתלוו אליה גם בחילות‪.‬‬ ‫ביום שמחת תורה שבתי לביתי מבית‬
‫ ‬ ‫ניגשתי לרופא ועשו לי את כל הבדיקות‪,‬‬ ‫הכנסת שמח וטוב לב‪ .‬לאחר הברכות‬ ‫ראו מה כוחן של דמעות‪:‬‬
‫אך הרופאים העלו חרס בידם ולא מצאו‬ ‫והאיחולים התכוונתי להבעיר את‬
‫לי כלום‪( .‬אם זה היה קורה היום בטוח היו אומרים‬
‫הגחלים כדי לצלות בשר לכבוד סעודת‬ ‫מספר לי יהודי קשיש ושבע ימים‬
‫שאני חולה בנגיף‪ ,‬אבל אז לא הכירו את המושג הזה)‪.‬‬ ‫החג‪ .‬ניגשתי למטבח כדי להדליק נר‬ ‫במה זכה לאריכות ימים גדולה זו‪,‬‬
‫מהנר שהכנתי מבעוד יום‪ ,‬אך לחרדתי‬ ‫והוא בהיר בדעתו ומיושב ברוך ה'‬
‫אימי חשה בצערי והייתה מזילה אין‬
‫גיליתי שהנר כבה ואין באפשרותי‬ ‫עד מאה ועשרים‪.‬‬
‫ספור דמעות‪ .‬משפחתי לקחה אותי‬
‫להדליק את האש‪ .‬נקשתי על דלתו‬
‫לטובי הרופאים כדי לגלות מדוע אני‬
‫של השכן‪ ,‬אך הוא לא היה בביתו‪.‬‬ ‫באחד הימים הוא היה בבית‬
‫סובל מכאבי ראש עזים וסחרחורות‪,‬‬
‫לבסוף החלטתי לצאת מביתי ולחפש‬ ‫הכנסת במקום מגוריו והאריך‬
‫אך אף רופא לא ידע לומר ממה אני‬
‫אש בסביבת מקום מגוריי‪ .‬חציתי את‬ ‫בתפילתו‪.‬‬
‫סובל‪ .‬לבסוף‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה‬
‫של סבל ממחלה מסתורית‪ ,‬הגעתי‬ ‫הכביש והגעתי לגן השעשועים הנמצא‬
‫בין כמה בניינים‪ .‬לשמחתי גיליתי‬ ‫הגבאי סגר את דלתות בית הכנסת‬
‫לפרופסור הבכיר ביותר‪ ,‬והוא אמר‬
‫שמשחקים בו שני ילדים מתוקים‬ ‫ולא ידע שאותו יהודי נמצא שם‪.‬‬
‫לי בפשטות שלפי כל הממצאים אין‬
‫עם פאות חמודות מסביב לאוזניים‪.‬‬ ‫כשבא היהודי לצאת ראה שהוא‬
‫לי שום מחלה שהם מכירים‪ ,‬ואני‬
‫ניגשתי אליהם ושאלתי את הגדול‬ ‫נעול‪ .‬לא היה לו טלפון ואין עם מי‬
‫אצטרך פשוט ללמוד לחיות עם כאבי‬
‫מביניהם אם אפשר להדליק אש מהנר‬ ‫לדבר‪ .‬החל לבכות בכי מר לבורא‬
‫הראש והסחרחורות האיומות‪ .‬ואכן‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫באותם רגעים חשתי שהסחרחורת‬
‫מתגברת והייתי על סף עילפון‪ .‬לאחר‬
‫כמה רגעים נוספים חלפה ההרגשה‬
‫הרעה וחשתי בצמרמורת של קדושה‬
‫ ‬
‫שבביתם‪ .‬הילד אמר שאימו נמצאת‬ ‫עולם שיוציא אותו מאפלה לאורה‪.‬‬
‫השתדלתי להמשיך בשגרת החיים‪ ,‬אך‬
‫בבית והיא בטוח תסכים לאפשר לי‬
‫הכאבים העזים היו גורמים לי לרצות‬
‫להדליק אש מהנר שבמטבח‪.‬‬ ‫בדרך נס מגיע הגבאי פתאום‪,‬‬
‫פשוט לעצום את העיניים ולהירדם‪.‬‬
‫ ‬

‫פותח את הדלת ושומע בכי‪ .‬הוא‬

‫הנכנסת לתוך גופי‪ ,‬הרגשה נעימה‬ ‫באחד מהבקרים שבהם חשתי קצת‬ ‫התלוויתי לילדים ועליתי לקומה‬ ‫מתקרב אליו ומתברר שהגבאי‬
‫שאין יכולת לתאר במילים‪ .‬הצדיק‬ ‫יותר טוב נסעתי למקום עבודתי‪,‬‬ ‫הראשונה‪ .‬הגדול פתח את הדלת‬ ‫הגיע במקרה‪ ,‬רק מה'‪ ...‬כי שכח‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫אמר שתוך יומיים יחלוף לי כל‬ ‫ולקראת אמצע היום תקף אותי כאב‬ ‫ואמר לאימו שישנו אורח המבקש‬ ‫חבילה בבית הכנסת‪.‬‬
‫הכאב‪ ,‬ואכן כך היה‪ .‬לאחר יומיים‬ ‫ראש חזק מאוד עם סחרחורות קשות‬ ‫להדליק אש מהנר שבמטבח‪ .‬הגברת‬
‫בדיוק חלפו כל הכאבים‪ ,‬הסחרחורות‬ ‫מאוד‪ .‬ביקשתי מחברי שייקח אותי‬ ‫הצדיקה אמרה שבעלה צריך להיכנס‬ ‫הגבאי נחרד‪ ,‬ביקש מחילה ובירכו‬
‫והבחילות‪ ,‬שהרופאים לא ידעו לומר‬ ‫לתחנת ההסעות‪ ,‬וברגע שהגעתי‬ ‫הביתה מיד‪ ,‬וברגע שהיא סיימה את‬ ‫בלב שלם שהדמעות שהוריד‬
‫את מקורם‪ .‬בזכות ברכתו של הצדיק‬ ‫עברה שם מונית וסימנתי לה שתעצור‪.‬‬ ‫המשפט הבחנתי בבעלה נכנס אל‬
‫ ‬
‫יעמדו לו לאריכות ימים‪ ,‬רק‬
‫ה' יתברך העביר לי את הכול‪ ,‬ועד‬ ‫הנהג עצר ושאל לאן אני רוצה לנסוע‪.‬‬ ‫ביתו בהדרת קודש‪ ,‬טלית מכסה את‬ ‫שימחל לו‪.‬‬
‫היום אין זכר למה שהיה‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪" :‬לביתי שבאשקלון"‪ .‬הנהג‬ ‫ראשו‪ .‬רעייתו אמרה לו את בקשתי‪,‬‬ ‫ ‬

‫חס על ממוני ואמר‪" :‬נסיעה לאשקלון‬ ‫והוא חלף לידי ואמר בקול חלש‬ ‫ברור שמחל לו על טעותו‪ ,‬והנה‬
‫את אותה הרגשה מיוחדת שהרגשתי‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫היא יקרה מאוד‪ ,‬היא תעלה לך‬ ‫וסמכותי‪" :‬תני לו"‪ .‬חשתי באותו‬ ‫הוא זוכה עד היום הזה לאריכות‬
‫בביתו של הבבא סאלי לא חשתי‬ ‫שמונים לירות"‪( .‬סכום גבוה מאוד באותם‬ ‫רגע צמרמורת עזה ונעימה בכל‬ ‫ ‬
‫ימים ושנים‪.‬‬
‫עד אותו בוקר שהייתי בביתו של‬ ‫ימים)‪ .‬אמרתי לו שלא משנה הכסף‪,‬‬ ‫גופי‪ ,‬צמרמורת של קדושה‪ .‬מהפעם‬ ‫ ‬

‫אותו תלמיד חכם וזכיתי לעמוד‬ ‫ ‬

‫רק שיסיע אותי לביתי‪.‬‬ ‫האחרונה שחשתי את אותה הרגשה‬

‫לצידו כמה רגעים‪ .‬ביום שמחת תורה‬
‫ ‬

‫חלפו ארבעים ושתיים שנה‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫לקראת הצהריים הבחנתי ביהודי‬ ‫במהלך הנסיעה במונית הרגשתי רע‬

‫מוכר בסביבה ושאלתי אותו על אותו‬ ‫מאוד ואף השמעתי קול של כאב‪ .‬נהג‬ ‫באותם ימים רחוקים עבדתי כאיש קבע‬ ‫להצלחת‬
‫תלמיד חכם‪ .‬הוא זיהה מיד למי אני‬ ‫המונית ריחם עליי ושאל‪" :‬מה יש לך?‬ ‫והייתי נוסע מידי יום למקום עבודתי‬ ‫נירון ואסתר‬
‫מתכוון ואמר שהוא צדיק אמת שלא‬ ‫אתה בחור צעיר‪ ,‬ממה אתה סובל?"‬ ‫באוטובוס בין עירוני‪ .‬הייתי אז חזק‬ ‫אפל‬
‫זוכים לראות בכל יום‪ ...‬אבל אני זכיתי‬ ‫השבתי לנהג החביב שאף רופא אינו‬ ‫ובריא כמו שור‪ .‬הייתי מסוגל לעשות‬ ‫ובני ביתם‬
‫וגם הרגשתי‪.‬‬ ‫יודע מה יש לי‪ ,‬ואני סובל מאוד מכאבי‬ ‫דברים שהיום כמובן כבר אינני מסוגל‪.‬‬
‫הי"ו‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫(שמעון יוחרנוב‪ ,‬אשקלון)‬ ‫ראש עזים‪ ,‬סחרחורות ובחילות‪ .‬הנהג‬ ‫יום אחד חשתי סחרחורת קלה‪ .‬לא‬

‫ֶח ְמדַּ ת ַה ָ ּי ִמים ְק ָראוֹ ֵא‪-‬לִ י צוּר‪,‬‬ ‫זֶ ה ּו ֵא‪-‬לִ י וְ גוֹ ֲאלִ י‪ ,‬לִ ִ ּבי ֵאלָ יו יֶ ְח ׁ ַשק‪,‬‬
‫ָ ּברו ְּך ֵא‪-‬ל ֶעלְ יוֹ ן‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר נָ ַתן ְמנו ָּחה‪ ,‬לְ נַ פְ ׁ ֵשנ ּו ּ ִפ ְדיוֹ ן ִמ ׁ ּ ֵשאת וַ ֲאנָ ָחה‪.‬‬
‫וְ ַא ׁ ְש ֵרי לִ ְת ִמ ִימים ִאם יִ ְהיֶ ה נָ צוּר‪.‬‬ ‫ַא ָּתה צו ִּרי וּמוֹ ׁ ִש ִיעי‪ַ ,‬א ָּתה ֵא‪-‬ל נֶ ֱא ָמן‪.‬‬
‫וְ הוּא יִ ְדר ֹׁש לְ צִ ּיוֹ ן‪ִ ,‬עיר ַה ִּנדָּ ָחה‪ַ ,‬עד ָאנָ ה תוּגְ יוֹ ן נֶ פֶ ׁש נֶ ֱאנָ ָחה‪:‬‬ ‫‪-‬ה ֵא‪-‬ל קוֹ נִ י‪ּ ָ ,‬ב ֵר ְך ַעם ַה ִּנבְ ָחר‪,‬‬ ‫ַא ָּתה צו ִּרי‪ ,‬יָ ּ‬
‫ֹאשם יָ צוּר‪,‬‬ ‫ֶּכ ֶתר ִהלּ ו ִּמים ַעל ר ׁ ָ‬
‫הַ ׁ ּשוֹ ֵמר ׁ ַש ָ ּבת הַ ֵ ּבן ִעם הַ ַ ּבת‪ ,‬לָ ֵא‪-‬ל יֵ ָרצ ּו ְּכ ִמנְ ָחה ַעל ַמ ֲחבַ ת‪:‬‬ ‫ַא ָּתה ּתוֹ ֵמך גּוֹ ָרלִ י‪ּ ְ ,‬בכָ ל ֵעת וּבְ כָ ל זְ ַמן‪,‬‬
‫צוּר ָהעוֹ לָ ִמים‪ ,‬רוּחוֹ ָ ּבם נָ ָחה‪ :‬הַ ׁ ּשוֹ ֵמר וְ כוּ'‪:‬‬
‫רוֹ כֵ ב ָ ּב ֲע ָרבוֹ ת ֶמלֶ ְך עוֹ לָ ִמים‪ֶ ,‬את ַע ּמוֹ לִ ׁ ְשבּ ֹת‪ִ ,‬א ֵּזן ַ ּב ְּנ ִע ִימים‪.‬‬ ‫ֵא ְיך ַּת ַעזְ בֵ נִ י לְ נַ פְ ׁ ִשי‪ ,‬מוּל אוֹ יֵ ב ָה ַאכְ זָ ִרי‪,‬‬
‫זָ כוֹ ר ֶאת יוֹ ם ַה ׁ ּ ַש ָ ּבת לְ ַקדְּ ׁשוֹ ‪,‬‬
‫ְ ּב ַמ ֲאכָ לֵ י ֲע ֵרבוֹ ת ְ ּב ִמינֵ י ַמ ְט ַע ּ ִמים‪ּ ְ ,‬ב ַמלְ בּ ו ׁ ֵּשי כָ בוֹ ד זֶ בַ ח ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה‪:‬‬ ‫טוֹ בָ ה ֲע ֵשׂ ה לְ ַמ ֲענִ י‪ֵ .‬א‪-‬לִ י ָאבִ י וְ גוֹ ֲאלִ י‪.‬‬
‫ֹאשוֹ ‪.‬‬ ‫ַק ְרנוֹ ִּכי גָ בְ ָהה נֵ זֶ ר ַעל ר ׁ‬
‫הַ ׁ ּשוֹ ֵמר וְ כוּ'‪:‬‬ ‫זֶ ה ּו ֵא‪-‬לִ י וְ גוֹ ֲאלִ י‪.‬‬
‫ַעל ֵּכן יִ ֵּתן ָה ָא ָדם לְ נַ פְ ׁשוֹ ‪,‬‬ ‫לִ ִ ּבי‪ ,‬לִ ִ ּבי‪ֵ ,‬אלָ יו יֶ ְח ׁ ַשק‪ :‬זֶ ה ּו ֵא‪-‬לִ י וְ כוּ'‪:‬‬
‫וְ ַא ׁ ְש ֵרי ָּכל חוֹ כֶ ה לְ ַת ׁ ְשלו ֵּמי כֵ פֶ ל‪ֵ ,‬מ ֵאת ָּכל סוֹ כֶ ה ׁשוֹ כֵ ן ָ ּב ֲע ָרפֶ ל‪.‬‬
‫עֹנֶ ג וְ גַ ם ִשׂ ְמ ָחה ָ ּב ֶהם לְ ָמ ׁ ְש ָחה‪ :‬הַ ׁ ּשוֹ ֵמר וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ָ ּב ֵר ְך נָ א ֵא‪-‬ל‪ֶ ,‬את יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ְ ׁ ,‬שמוֹ ר וְ ָהגֵ ן ָעלֶ ָיה‪,‬‬
‫נַ ֲחלָ ה לוֹ יִ זְ ֶּכה ָ ּב ָהר וּבַ ׁ ָשפֶ ל‪ ,‬נַ ֲחלָ ה ו ְּמנו ָּחה‪ַּ ,‬כ ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש לוֹ זָ ְר ָחה‪:‬‬
‫ק ֶֹד ׁש ִהיא לָ כֶ ם ׁ ַש ָ ּבת ַה ּ ַמלְ ָּכה‪,‬‬
‫הַ ׁ ּשוֹ ֵמר וְ כוּ'‪:‬‬ ‫ָ ּב ֵר ְך ֶאת ָּכל ֵחילֶ ָיה‪,‬‬
‫ֶאל ּתוֹ ְך ָ ּב ֵּתיכֶ ם לְ ָהנִ ַיח ְ ּב ָרכָ ה‪.‬‬ ‫ּ ַפ ֵּסג ַא ְר ְמנוֹ ֶת ָיה‪,‬‬
‫ָּכל ׁשוֹ ֵמר ׁ ַש ָ ּבת ַּכדָּ ת ֵמ ַח ְּללוֹ ‪ֵ ,‬הן ֶהכְ ׁ ֵשר ִח ַ ּבת ק ֶֹד ׁש גּוֹ ָרלוֹ ‪.‬‬
‫ְ ּבכָ ל מוֹ ׁ ְשבוֹ ֵתיכֶ ם ל ֹא ַת ֲעשׂ ּו ְמלָ אכָ ה‪,‬‬ ‫ֵא ְיך ל ֹא ְת ַר ֵחם ָעלֶ ָיה‪,‬‬
‫וְ ִאם יֵ צֵ א חוֹ בַ ת ַה ּיוֹ ם ַא ׁ ְש ֵרי לוֹ ‪ֶ ,‬אל ֵא‪-‬ל ָאדוֹ ן ְמחוֹ לְ לוֹ ‪,‬‬ ‫מוּל עוֹ ְמ ִדים לְ כַ לּ וֹ ֶת ָיה‪,‬‬
‫ְ ּבנֵ יכֶ ם וּבְ נוֹ ֵתיכֶ ם ֶעבֶ ד וְ גַ ם ׁ ִשפְ ָחה‪:‬‬
‫ִמנְ ָחה ִהיא ׁ ְשלו ָּחה‪ :‬הַ ׁ ּשוֹ ֵמר וְ כוּ'‪:‬‬ ‫טוֹ בָ ה ֲע ֵשׂ ה וְ כוּ'‪ :‬זֶ ה ּו ֵא‪-‬לִ י וְ כוּ'‪:‬‬
‫הַ ׁ ּשוֹ ֵמר וְ כוּ'‪:‬‬

‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫שילה‬ ‫‪22‬‬
‫משכןמשכן‬
‫שילה | ‪22‬‬
 ‫לחזור לאמונה‬ ‫"פרט קטן"‪ .‬הוא לא שינה את העובדות‬ ‫הרבים שעשיתי בקו הצניעות‪ ,‬ובחסדי‬ ‫עשה רצונך כרצונו ‬
‫על היוזמה של החיילים‪ ,‬וגם הוא שיבח‬ ‫ה' התבשרתי שאין לי שום חולי ואני‬ ‫קיבלתי על עצמי בלי נדר‪ ,‬לומר‬
‫צריכים להיות מציאותיים! כך היא‬ ‫אותם על מה שעשו‪ ,‬אבל לפי דבריו‬ ‫בריאה לחלוטין‪ ,‬הודו לה'‪.‬‬
‫המציאות‪ ,‬שבמשך היום האדם שוכח‬ ‫"נשמת כל חי" בשמחה ולפרסם‬
‫את ה'‪ .‬בכל פעם שהוא מצליח‪ ,‬הוא‬ ‫יוצא שהצל"ש העיקרי מגיע ל‪ ...‬שבת‬ ‫(ע"ש)‬ ‫בגיליון שלכם לזיכוי הרבים‪ ,‬וברוך ה'‬
‫חושב‪' :‬אני הצלחתי'‪ .‬וכשנכשל‪,‬‬ ‫קודשנו‪ ,‬ובעצם כל נס ההצלה של העיר‬ ‫אני זוכה לעשות זאת‪.‬‬
‫מאשים את עצמו ונופל לדיכאון‪ .‬ובכל‬ ‫הדרומית התרחש בגלל שמירת השבת‪.‬‬
‫פעם שיש לו ייסורים הוא מאשים את‬ ‫הוא סיפר שהייתה במקום הפרה נוספת‬ ‫בבדיקה שגרתית גילו אצלי חולי‬
‫פלוני‪ ,‬את אלמוני‪ ,‬את אשתו‪ ,‬את חמותו‬
‫של ההוראות‪ .‬ביום שישי קיבל מפקד‬
‫"כי אשמרה שבת א‪-‬ל‬ ‫מסויים‪ .‬הרופאה אמרה שצטרך‬
‫וכדומה‪ .‬בקיצור ולעניין‪ :‬כל היום הוא‬
‫הסוללה הוראה מהממונים עליו לפרק‬ ‫ישמרני"‬ ‫לעשות בדיקה מקיפה ואם גם בבדיקה‬
‫חי בלי אמונה‪ ,‬ובשעת ההתבודדות‬
‫ ‬

‫זו יופיע חולי זה‪ ,‬איאלץ לעבור ניתוח‪.‬‬

‫הוא מחזיר את כל היום לאמונה ומתקן‬ ‫את הסוללה ולהעבירה למקום אחר‪.‬‬ ‫לפני שבועות אחדים התקיים טקס‬
‫נותני ההוראה היו בטוחים שהאזור‬ ‫הבשורה על ניתוח אם אצטרך חס‬
‫את כולו‪.‬‬ ‫הענקת תוארי‪-‬צל"ש לכמה חיילים‬ ‫וחלילה‪ ,‬נחתה עליי כרעם ביום בהיר‪.‬‬
‫ ‬

‫ההוא בדרום הארץ כבר בטוח ַ ּדיֹו‪,‬‬ ‫שנקטו יוזמה שהצילה בסייעתא דשמיא‬
‫אם ירבה בהתבודדות כך‪ ,‬במשך הזמן‬ ‫לא ידעתי את נפשי מרוב בהלה ולחץ‬
‫וממילא אין צורך להמשיך ולהפעיל‬
‫ ‬

‫יזכה שכבר באותם רגעים של ניסיון –‬ ‫עיר שלימה מנפילת טילים שיצאו‬ ‫ויצאתי סהרורית מהמרפאה‪ .‬באותו‬
‫הצלחה‪ ,‬כישלון‪ ,‬צער וכדומה – יחיה‬ ‫את הסוללה המדוברת‪ .‬המפקד ידע‬ ‫מעזה‪ .‬מדובר בחיילים שהיו מופקדים‬
‫שמלאכת הפירוק לא תסתיים לפני‬ ‫יום הייתה מסיבה לאחד מילדיי‪,‬‬
‫את האמונה וימתיק את הכול‪ .‬אבל‬
‫ ‬
‫על סוללת "כיפת ברזל" אי שם בדרום‬ ‫אשמח אותו מכל‬ ‫ַ‬ ‫והחלטתי שאני‬
‫בהתחלה‪ ,‬כשאינו מצליח לחיות באותו‬ ‫כניסת השבת‪ ,‬וכיוון שלא היה בכך‬ ‫הארץ‪ ,‬ולפתע הבחינו במכ"ם בכמה‬
‫פיקוח נפש החליט על דעת עצמו‬ ‫הלב ולא ַאראה שום סימני עצבות‬
‫רגע את האמונה‪ ,‬באה ההתבודדות‬ ‫טילים המשוגרים מעזה ויוצאים לכיוון‬
‫לתקן את הכול‪ ,‬שלפחות בשעת‬ ‫לדחות את הפירוק עד לאחר השבת‪.‬‬ ‫למרות הקושי הגדול שלי‪ .‬השתדלתי‬
‫אחת הערים הגדולות בדרום‪ .‬על פי‬ ‫גם לומר לעצמי שהקב"ה עושה‬
‫ההתבודדות הוא חי את האמונה‪ .‬כי‬ ‫ברם‪ ,‬כיוון שהסוללה המשיכה לעמוד‬ ‫נתוני המכ"ם היו הטילים הללו עלולים‬
‫ ‬

‫עכשיו‪ ,‬כשהוא עומד מול ה' ומספר לו‬ ‫על מקומה‪ ,‬החליט המפקד להשאירה‬ ‫את הטוב ביותר בעבורי והוא מקור‬
‫לנחות ממש במרכז העיר ולגרום אסון‬ ‫הטוב‪ ,‬וצריך לשמוח במצב למרות‬
‫הכול‪ ,‬כל פרט הוא מחזיר לאמונה‪ ,‬ועל‬ ‫גם במצב של כשירות לפעולה‪ ,‬והחיילים‬
‫ידי זה מתקן את הפרט הזה‪.‬‬ ‫גדול עד מאוד רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫הקושי‪ .‬ביקשתי שאזכה לעמוד‬
‫המשיכו לתפעל את המערכת‪.‬‬ ‫ ‬

‫לרשות החיילים בסוללה עמדו בסך‬ ‫בניסיון בשמחה‪.‬‬

‫ מפסיקים את המרדף ‬
‫אדם מאמין‪ ,‬יש לו גן עדן בעולם הזה‪.‬‬
‫ובדיוק בליל שבת מגלה המכ"ם את‬ ‫הכול כמה עשרות שניות כדי להפעיל‬
‫הטילים שיצאו לפתע מעזה‪ ...‬החיילים‬ ‫את הטיל של "כיפת ברזל"‪ ,‬האמור‬ ‫לאחר כמה ימים ביקש ממני אחד‬
‫וזה אפשרי רק על ידי שיש לו שעה‬
‫התבודדות‪ .‬כי בלא התבודדות האדם‬ ‫ומפקדם ניסו לאתר את הקצין הבכיר‬ ‫לנטרל את הטילים הקטלניים‪ .‬הבעיה‬ ‫מבני ביתי לעשות איזו טובה בעבורו‪,‬‬
‫אינו יכול לחיות את האמונה שהכול‬ ‫כדי לקבל אישור הפעלה ולא מצאוהו‪,‬‬ ‫הייתה‪ ,‬שלפי ההוראות צריכים החיילים‬ ‫אך הבקשה לא הגיעה בצורה יפה‬
‫לטובה‪ ,‬וכשנופל – דבר ראשון הוא רודף‬ ‫וכאמור החליטו להפעיל את הסוללה‬ ‫לקבל אישור הפעלה מקצין בכיר‪ ,‬שלא‬ ‫ונעימה במיוחד בלשון המעטה‪.‬‬
‫את עצמו; לא מרוצה מעצמו; מאשים‬ ‫על דעת עצמם‪ .‬אם הסוללה כבר הייתה‬ ‫היה בשטח‪ .‬הם ניסו להשיג אותו ולא‬ ‫הרגשתי שיש פה ניסיון גדול בעבורי‬
‫את עצמו; חושב שהוא לא בסדר וכו'‬ ‫מפורקת‪ ,‬ודאי שלא היה אפשר היה‬ ‫הצליחו‪ ,‬ובתוך חלקיקי שניות הבינו‬ ‫לא להגיב על העלבון ולהשתדל‬
‫וכו'‪ .‬אבל שעת ההתבודדות מזכירה לו‪:‬‬ ‫להפעילה‪ ,‬וטילי ההרס היו נוחתים‬ ‫שאם לא יפעילו לבדם את מערכת‬ ‫למלא את מבוקשו‪ .‬יצאתי לעשות את‬
‫תחזור לאמונה! ותאמין שאם נכשלת‬ ‫במרכזה של העיר הדרומית הגדולה‪.‬‬ ‫השליחות וביקשתי בדמעות מבורא‬
‫– זה לטובה‪ .‬אחרי שנכשלת הכול‬ ‫הכיפה‪ ,‬עלולים הטילים העזתיים‬
‫בזכות שמירת השבת ניצלו רבבות‬ ‫לנחות במרכז העיר‪ .‬החיילים החליטו‬ ‫עולם‪" :‬כשם שאני יוצאת לעשות את‬
‫לטובה‪ .‬כך‪ ,‬על ידי שעת ההתבודדות‪,‬‬ ‫רצונך ומעבירה על מידותיי‪ ,‬כך אתה‬
‫התושבים מאסון גדול‪.‬‬
‫ ‬

‫האדם תמיד חוזר לאמונה – יעבור עליו‬ ‫על דעת עצמם‪ ,‬וכאמור – כנגד ההוראות‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫תוציא אותי מהבעיה בלי התערבות‬

‫ ‬

‫מה שיעבור‪.‬‬ ‫(קול ברמה – ביטאונה של רמת אלחנן)‬ ‫– להפעיל את הטיל המנטרל‪ ,‬ובסייעתא‬
‫דשמיא הצליחו להפיל את הטילים‬ ‫של בני אדם"‪.‬‬
‫שכבר היו מעליהם‪ .‬האסון הגדול נמנע‪,‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬התחזקתי בצניעות‬
‫בחסדי שמיים מרובים‪.‬‬
‫ ‬

‫לרפואת‬ ‫בלבוש ועסקתי בהתנדבות בקו טלפוני‬ ‫ ‬

‫אלברט חניאל‬ ‫בטקס שבו חולקו להם תוארי‪-‬הצל"ש‬ ‫לנשים ללימוד הלכות צניעות‪ .‬את‬
‫סמסון‬ ‫אמרו בכירי הצבא‪ ,‬שהציון לשבח מוענק‬ ‫ההתנדבות עשיתי במסירות גדולה‪ ,‬גם‬
‫מעוניינים לפרסם סיפור השגחה פרטית שאירע לכם‬
‫הי"ו‬ ‫או שקראתם סיפור השגחה מיוחד שחיזק אתכם?‬
‫להם בגלל היוזמה שנקטו‪ ,‬למרות הפרת‬ ‫בזמנים שלא היו לי נוחים כל כך‪ .‬לאחר‬
‫בן יוכבד ז"ל‬ ‫ניתן לשלוח למערכת ונפרסם בל"נ לזיכוי הרבים‪.‬‬
‫ההוראות שהייתה בכך‪ .‬ברם‪ ,‬מקור‬ ‫חודש עברתי ביקורת‪ ,‬וכל זמן הבדיקה‬
‫אין המערכת מתחייבת לפרסם כל סיפור שיישלח‬ ‫שידע את אשר נעשה בשטח הוסיף‬ ‫ביקשתי סייעתא דשמיא בזכות זיכוי‬

‫ָעזְ ֵרנִ י ֵא‪-‬ל ַחי לְ ַהכְ נִ ַיע‪,‬‬
‫ֶאת יֵ ֶצר ַה ְמ ַפ ֶּתה ַה ּ ֵמ ִר ַיע‪.‬‬
‫ִמ ִ ּבלְ ְּת ָך ֵאין מוֹ ִש ַיע לְ הוֹ ׁ ִש ֵיענִ י‪:‬‬
‫דַּ לְ ֵתי ְת ׁשו ָּבה ַחי ּ ְפ ַתח לִ י‪,‬‬
‫ִּכי ׁ ַש ְב ִּתי ֵמ ֶח ְט ִאי ו ַּמ ֲעלִ י‪.‬‬
‫ָא ָּנא צו ִּרי ׁ ְש ַמע קוֹ לִ י‪ַ ,‬מ ֵהר ֲענֵ נִ י‪.‬‬
‫שא ֲעוֹ נִ י‪:‬‬ ‫אוֹ ֶדה ֲעלֵ י ְפ ׁ ָש ַעי‪ַ ,‬א ָּתה ִת ּ ָ ׂ‬
‫סוֹ ד יְ ִמינְ ָך ַה ּ ְפ ׁשו ָּטה‪,‬‬
‫לְ ַק ֵ ּבל ֶאת נֶ ֶפ ׁש ַה ּ ִמ ְת ָח ְר ָטה‪.‬‬
‫וְ ל ֹא תוֹ ִסיף ֶּת ֱח ָטא ֵאלֶ ָיך קוֹ נִ י‪.‬‬
‫ַה ְר ֶחק נָ א ֵמ ָעלֶ ָיה‪,‬‬
‫ֶח ְב ַרת ַּכת ַה ְ ּצפוֹ נִ י‪:‬‬
‫ֲח ָפ ֶצ ָיך ֲאסו ִּרים‪ ,‬וְ גַ ם לַ ֲח ׁשֹב ֶח ׁ ְשבּ וֹ נוֹ ת‪ִ .‬ה ְרהו ִּרים ֻמ ָּת ִרים‪,‬‬
‫וּלְ ׁ ַשדֵּ ְך ַה ָ ּבנוֹ ת‪ .‬וְ ִתנּוֹ ק לְ לַ ּ ְמדוֹ ֵס ֶפר‪ ,‬לַ ְמנַ ֵ ּצ ַח ִ ּבנְ גִ ינוֹ ת‪ .‬וְ לַ ֲהגוֹ ת‬
‫ְ ּב ִא ְמ ֵרי ׁ ֶש ֶפר‪ּ ְ ,‬בכָ ל ּ ִפנּוֹ ת ו ַּמ ֲחנוֹ ת‪ :‬לְ ִה ְת ַע ֵּנג וְ כוּ'‪:‬‬
‫ִהלּ וּכָ ְך ְּת ֵהא ְבנַ ַחת‪ ,‬עוֹ נֶ ג ְק ָרא לַ ׁ ּ ַש ָ ּבת‪ .‬וְ ַה ׁ ּ ֵשנָ ה ְמ ׁ ֻש ַ ּב ַחת‪ְּ ,‬כ ַדת‬
‫נֶ ֶפ ׁש ְמ ׁ ִש ַיבת‪ּ ְ .‬בכֵ ן נַ ְפ ׁ ִשי לְ ָך ָע ְרגָ ה‪ ,‬וְ לָ נו ַּח ְ ּב ִח ַ ּבת‪ַּ .‬כ ׁ ּשוֹ ׁ ַש ִּנים‬
‫סוּגָ ה‪ ,‬בּ וֹ יָ נוּח ּו ֵ ּבן ו ַּבת‪ :‬לְ ִה ְת ַע ֵּנג וְ כוּ'‪:‬‬
‫לש ּ ְפ ָע ִמים‪ :‬לְ ִה ְת ַע ֵּנג וְ כוּ'‪:‬‬
‫ֵמ ֵעין עוֹ לָ ם ַה ָ ּבא‪ ,‬יוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת ְמנו ָּחה‪ָּ .‬כל ַה ּ ִמ ְת ַע ְּנגִ ים ָ ּב ּה‪,‬‬
‫יִ זְ כּ ּו לְ רוֹ ב ִשׂ ְמ ָחה‪ֵ .‬מ ֶח ְבלֵ י ָמ ׁ ִש ַיח יֻ ָ ּצל ּו לִ ְרוָ ָחה‪.‬‬
‫ּ ְפדו ֵּתנ ּו ַת ְצ ִמ ַ‬
‫יח‪ ,‬וְ נָ ס יָ גוֹ ן וַ ֲאנָ ָחה‪ :‬לְ ִה ְת ַע ֵּנג וְ כוּ'‪:‬‬
‫ַמה ְ ּי ִדידוּת ְמנו ָּח ֵת ְך‪ַ ,‬א ְּת ׁ ַש ָ ּבת ַה ּ ַמלְ ָּכה‪.‬‬
‫את ְך‪ ,‬בּ וֹ ִאי כַ ָּלה נְ סוּכָ ה‪ .‬לְ בו ּׁש ִ ּבגְ ֵדי ֲחמוּדוֹ ת‪,‬‬ ‫ְ ּבכֵ ן נָ רוּץ לִ ְק ָר ֵ‬
‫לְ ַה ְדלִ יק נֵ ר ִ ּב ְב ָרכָ ה‪ .‬וַ ֵּתכֶ ל ָּכל ָה ֲעבוֹ דוֹ ת‪ ,‬ל ֹא ַת ֲעשׂ ּו ְמלָ אכָ ה‪:‬‬
‫לְ ִה ְת ַע ֵּנג ְ ּב ַת ֲענוּגִ ים ַ ּב ְרבּ ו ִּרים וּשְׂ לָ יו וְ ָדגִ ים‪:‬‬
‫ֵמ ֶע ֶרב ַמזְ ִמינִ ים‪ָּ ,‬כל ִמינֵ י ַמ ְט ַע ּ ִמים‪ִ .‬מ ְ ּבעוֹ ד יוֹ ם מוּכָ נִ ים‬
‫ַּת ְרנְ גוֹ לִ ים ְמ ֻפ ָּט ִמים‪ .‬וְ לַ ֲערוֹ ְך ַּכ ּ ָמה ִמינִ ים‪ְ ׁ ,‬שתוֹ ת יֵ ינוֹ ת‬
‫ְמ ֻב ּ ָ ׂ‬
‫ש ִמים‪ .‬וְ ַת ְפנו ֵּקי ַמ ֲע ַד ִּנים‪ּ ְ ,‬בכָ ל ׁ ָש ׁ‬
‫נַ ֲחלַ ת יַ ֲעקֹב יִ ָיר ׁש‪ּ ְ ,‬בלִ י ְמ ָצ ִרים נַ ֲחלָ ה‪ .‬וִ יכַ ְ ּבדוּה ּו ָע ׁ ִשיר וָ ָר ׁש‪,‬‬
‫וְ ִתזְ כּ ּו לִ גְ ֻא ָּלה‪ .‬יוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת ִאם ִּת ׁ ְשמֹרוּ‪ ,‬וִ ְהיִ ֶיתם לִ י ְסגֻ ָּלה‪.‬‬
‫ׁ ֵש ׁ ֶשת יָ ִמים ַּת ֲעבוֹ דוּ‪ ,‬ו ַּב ׁ ּ ְש ִב ִ‬
‫יעי נָ גִ ילָ ה‪ :‬לְ ִה ְת ַע ֵּנג וְ כוּ'‪:‬‬

‫‪23‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬

‫‪ ‬אוצ‪+‬ר סיפורים ומאמרים מעדות ו‬
‫ו‪+‬השבו‪+‬ע‪ :‬יהדו‪+‬ת‬
‫רבינו יעקב יצ‪+‬חק זצוק"ל ‪ -‬החוז‪+‬ה מלוב_‪+‬לין‬
‫טביעו‪+‬ת עינו‬
‫עולמה של החסידות מלובלין ואילך‪ .‬רבי יעקב‬
‫שבע שנים התהלך רבי יעקב יצחק‬
‫בעיניים עצומות‪ ,‬ולא היה פוקח אותן‬
‫אלא בשעת הלימוד‪ .‬כשהיה מסתכל‬
‫במצחו של אדם היה רואה את פנימיות‬
‫נפשו! אפילו לפי פתק הבקשה הכיר במערכי‬
‫לב המבקש‪ ,‬והיה מכיר כל נשמה מאיזה‬
‫שורש היא‪ .‬רבי יעקב יצחק היה קובל שחוש‬
‫זה‪ ,‬לבחון לבבות‪ ,‬מתיש את כוחו לאהבת‬
‫ישראל‪ ,‬ולפיכך התפלל שהקב"ה ייטול ממנו‬
‫את עינו הבוחנת‪ .‬אך הצדיק רבי מרדכי מנשכיז‬
‫זצ"ל אמר לו שמה שנותנים לאדם מן השמיים‪,‬‬
‫שוב אין נוטלים ממנו!‬
‫אחי – רבי אלימלך‪" .‬וּ ִמ ׁ ָּשם"‬
‫מג‪+‬דו_לי ת_למי‪+‬דיו‬
‫רבי בונם היה מקושר תחילה למגיד מקוז'ניץ‪,‬‬
‫אלא שצדיק אחד אמר לו‪" :‬דע לך ששורש‬
‫נשמתך הוא אצל הרבי מלובלין!" כששמע כך‬
‫הלך ללובלין והיה שם בשבת קודש‪ .‬החוזה אמר‬
‫דברי תורה‪ ,‬והעיד על עצמו רבי בונם שלא הבין‬
‫כלום מהדברים‪ ,‬אך הוסיף‪" :‬אחת הבנתי היטב‪,‬‬
‫כי העולם הבא הוא כאן בעולם הזה‪ ,‬אצל הרבי‬
‫מלובלין!" רבי דב בער מרדושיץ זצ"ל אמר על‬
‫עצמו שבחייו שימש מאה ועשרים צדיקים‪ ,‬ומכל‬
‫אחד מהם למד איזו מידה‪ ,‬אבל מרבו החוזה לא‬
‫רק למד‪ ,‬אלא ינק את עצם החיות של המידות‬
‫הטובות! ועוד אמר‪ ,‬שכל צדיק היה אצלו בגדר‬
‫"שעון מעורר" שדפק על ליבו מבחוץ‪ ,‬ואילו רבו‬
‫החוזה היה אצלו בבחינת קול הדופק מתוך ליבו!‬
‫(על פי באר החסידות – אדמו"רי פולין)‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫הנהגו‪+‬ת קו‪+‬דש‬
‫אהב‪+‬ת ישרא‪+‬ל‬
‫"אדרבה‪ ,‬תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם"‪ .‬זהו קטע‬
‫מפורסם שחיבר הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל‪ .‬המגיד ממזריטש‬
‫הטיל על תלמידו רבי אלימלך משימה – להפיץ את החסידות בגליציה‪.‬‬
‫בבית מדרשו בליז'נסק שבגליציה הועמדו תלמידיו הגדולים שהמשיכו‬
‫את השפעת החסידות לפולין‪.‬‬
‫משבעת בניו של רבי אליעזר ליפא דבקו שניים בחסידות – רבי אלימלך‬
‫ורבי זושא‪ .‬תחילת דרכם בעבודת ה' הייתה עריכת גלות‪ .‬שנים אחדות‬
‫נעו ונדו האחים הקדושים וסיגפו את גופם בסיגופים ובעינויים שונים‪.‬‬
‫הם התחזו לריקים ופוחזים בבגדיהם המשונים‪ ,‬ולא פעם ספגו מכות‬
‫וכלימות בגין חשדות שווא‪.‬‬
‫בבית מדרשו של המגיד החדירו את שיא המידה של אהבת ישראל‪.‬‬
‫סיפר פעם רבי זושא לבעל התניא‪ :‬אחי הצדיק רבי אלימלך ישב‬
‫פעם בחדר הסמוך לחדרו של המגיד ממזריטש‪ .‬פתאום שמע‬
‫שהמגיד קורא לו ונכנס לחדרו‪ .‬אמר לו המגיד‪" :‬אתה שומע‪ ,‬רבי‬
‫אלימלך‪ ,‬מה שאומרים במתיבתא דרקיעא? 'אהבת ישראל'‬
‫זאת אומרת – לאהוב רשע גמור כמו צדיק גמור!"‬
‫(בנתיבי חסידות פולין)‬
‫איש ע_‪+‬ל העדה‬
‫המושג "מאן מלכי – רבנן" נעשה חי ומאיר בתוך‬ ‫המסתכל בשינויים‬
‫שהתחוללו בדרך החסידות‬
‫יצחק הכניס הוד מלכות לתוך אוהל החסידות‪.‬‬ ‫מתקופת החוזה ואילך‪ ,‬יגלה מחדש‬
‫הוא ייסד את ה"חצר" והקנה ליהודים פשוטים‪,‬‬ ‫את כוחו וגבורתו של יחיד סגולה‬
‫דוויים בחשכת הגלות‪ ,‬את הרגשת הרוממות‬ ‫להטביע את חותמו בסדר עולמה של‬
‫הנפשית של מקורבים למלכות‪ .‬החוזה פתח‬ ‫העדה‪ .‬החוזה היה תלמידו של הרבי ר'‬
‫תקופה חדשה‪ ,‬והוא אבי נוסח פולין בחסידות‪.‬‬ ‫אלימלך‪ ,‬תלמיד המגיד‪ ,‬תלמיד הבעל שם‬
‫ארבעה ראשים וארבע מתנו‪+‬ת‬ ‫טוב‪ ,‬ופשוט שלא עלה על דעתו לשנות‬
‫אפילו כחוט השערה מהמטבע של רבותיו‬
‫רבי זושא היה אומר‪" :‬וְ נָ ָהר י ֵֹצא ֵמ ֵע ֶדן לְ ַהׁ ְשקוֹת ֶאת‬ ‫במשנת החסידות‪ .‬אפשר שמלכתחילה לא‬
‫אשים"‬ ‫ַה ָּגן וּ ִמ ׁ ָּשם יִ ָּפרֵ ד וְ ָהיָ ה ְל ַארְ ָּב ָעה רָ ׁ ִ‬ ‫התכוון אלא להוסיף נופך קטן משלו‪,‬‬
‫– "עדן" זהו רבינו ישראל בעל שם טוב‬ ‫אולם נופך זה עלה בימים הקרובים לכלל‬
‫זיע"א‪" .‬נהר" הוא תלמידו רבי דב‬
‫מפנה חדש ממש‪.‬‬
‫בער‪ ,‬המגיד ממזריטש‪" .‬גן" הוא‬
‫הבעל שם טוב לא היה "רבי"‬
‫– מרבי אלימלך‪" ,‬יִ ָּפרֵ ד וְ ָהיָ ה‬
‫לחסידים‪ .‬הוא בכלל לא היה‬
‫"רבי"‪ ,‬אלא ראש לחבורה‪,‬‬
‫אשים"‪:‬‬ ‫ְל ַארְ ָּב ָעה רָ ׁ ִ‬
‫א‪ .‬הרב הקדוש רבי יעקב‬ ‫מורה דרך‪ .‬אף המגיד‬
‫יצחק‪ ,‬החוזה מלובלין‪.‬‬ ‫ממזריטש לא היה "רבי"‪,‬‬
‫ב‪ .‬רבי ישראל‪ ,‬המגיד הקדוש‬ ‫ואם תמצי לומר "רבי" – הרי‬
‫מקוז'ניץ‪.‬‬ ‫רק לקומץ תלמידים ולא לקהל‬
‫ג‪ .‬רבי מנחם מנדל מרימנוב‪.‬‬ ‫חסידים‪ .‬רבי אלימלך כבר סלל את‬
‫ד‪ .‬רבי יהושע העשיל‪ ,‬בעל 'אוהב‬ ‫הנתיב‪ ,‬אולם עדיין היה "רבי" ללא כתר‪,‬‬
‫ישראל' מאפטא‪ ,‬זכר צדיקים לברכה‪.‬‬ ‫ללא "חצר"‪ ,‬ללא קהל חסידים גדול‪ .‬הוא‬
‫העמיק את השיטה‪ ,‬זיכך את ההגות‪ ,‬הגביר את‬
‫קודם הסתלקותו סמך רבי אלימלך ידיו על‬ ‫דרכי ההתבוננות‪ ,‬הדריך לחשבון הנפש ולביעור‬
‫ארבעת תלמידיו והאציל עליהם מרוחו‪ .‬לרבי‬ ‫החמץ שבלב‪ ,‬אך לא חידש באורח החיים של‬
‫יעקב יצחק מלובלין נתן את מאור עיניו‪ ,‬לרבי‬ ‫נושאי דגל החסידות‪.‬‬
‫ישראל מקוז'ניץ את חיות הלב‪ ,‬לרבי העשיל‬ ‫כיוון שבא רבי יעקב יצחק‪ ,‬בא עימו זיו חדש‬
‫מאפטא את כֹח הדיבור ולרבי מנדל מרימנוב את‬ ‫להשגת החסידות‪ .‬נענד כתר לראש הרבי‪ ,‬ביתו‬
‫הנשמה שבמוחו‪.‬‬ ‫נעשה מקדש מעט ועיר מושבו קריית מלך רב‪.‬‬
‫משכן שילה‬ ‫‪24‬‬
 ‫ְ״למִ ׁ ְש ְּפחֹתָ ‪+‬ם ְלבֵ ית אֲ בֹתָ ם״‬
‫החסידו‪+‬ת‬
‫החסידות ממקור יהדות פולין נעשתה לשם דבר בימי לובלין‪ ,‬קוז'ניץ‬
‫ורימנוב‪ .‬לידי גמר צורתה הגיעה בפשיסחא‪ ,‬קוצק וגור‪ .‬גם סוכוטשוב‪,‬‬
‫אלכסנדר ועוד הוסיפו עליה נופך משלהן‪ .‬האדמו"ר רבי אברהם‬
‫מעדות וקהילות ישרא_ל _לדורו‪+‬תיהן ‪‬‬
‫ו‪+‬ת פו_לין וג_ליצי‪+‬ה‬
‫מסוכוטשוב רמז על כך כשהיה פעם חולה מסוכן עד שהרופאים חייבו‬
‫אותו לצאת לחוץ לארץ‪ ,‬למקום מרפא בגרמניה‪ .‬הוא חזר משם מדוכדך‬
‫מאוד‪" .‬גרמניה היא עמלק"‪ ,‬אמר‪" ,‬היא מקררת את היהודי מיראת‬
‫שמיים"‪ .‬כנגד זה‪ ,‬כשנסע בפעם אחרת למקום מרפא בפולין‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫"אפילו האילנות בפולין רוצים לשמוע קדושה‪"...‬‬
‫על אדמת פולין ישבו דורות רבים של יהודים‪ .‬לכן ישנו נוסח יהדות‬
‫פולין בחסידות‪ ,‬ואף עבודת הבורא של יהדות פולין שונה מזו‬
‫של היהודים בארצות אחרות‪ .‬פנים שׂוחקות היו ליהדות‬
‫פולין‪ ,‬אף שכמעט תמיד הייתה שרויה בייסורי הגלות‪ .‬חוט‬
‫של חן ונועם היה על קלסתר פניו של כל אדם מישראל‪,‬‬
‫קל וחומר של החסיד הפולני‪.‬‬
‫(על פי באר החסידות)‬

‫פניני‪+‬ם‬
‫הרה"ק רבי אברהם מרדכי אלתר‬
‫הרמז בשם "יהו‪+‬די"‬ ‫האדמו"ר מגור – "אמרי אמת"‬
‫ִּ‬
‫דבְ ֵרי ִשי‪+‬ר‬ ‫ֹאמר ַה ַּפ ַעם אוֹדֶ ה ֶאת ה' ַעל ֵּכן ָקרְ ָאה ׁ ְשמוֹ‬
‫יְ הוּּ דָ ה" (בראשית כט‪ ,‬לה)‬
‫כל אחד מישראל נקרא בתואר "יהודי" על‬
‫"וַ ּת ֶ‬
‫שבת זה קבלת עול מלכות שמיים‬
‫שם יהודה‪ ,‬שהוא מלשון שבח והודאה‪,‬‬ ‫החידושי הרי"ם אמר‪ :‬שמירת שבת זה‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ַא פֵ ייעֶ ר זָ אל ְּב ֶרענֶ ען‬ ‫"ה ַּפ ַעם או ֶֹדה ֶאת ה'"‪ ,‬ופירש‬
‫רש"י‪" :‬שנטלתי יותר מדי על חלקי"‪ .‬וזהו‬
‫וכמו שכתוב‪ַ :‬‬ ‫קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬כי שבת הוא‬
‫הושר ע"י אלה שלא נכנעו‬ ‫שמא דקודשא בריך הוא (זוה"ק ח"ב פח‪ ).‬ועל‬
‫לשיר זה ישנם מספר גרסאות ובלחנים שונים‬
‫לרמז‪ ,‬שכל אחד מחוייב לדעת שכל מה‬ ‫ידי זה מתבטלין כל ַה ְמצָ ִרים ונמתק הדין‬
‫אחת הגרסאות מופיעה באלבום "החתונה הגדולה" של ר' משה‬ ‫שה' יתברך עושה עימו הוא יותר מהמגיע‬ ‫בשורש‪ ,‬וכתוב בשפת אמת פרשה זו (תרנ"ד)‪:‬‬
‫מרדכי (מונה) רוזנבלום הי"ו‬
‫לו‪ ,‬ולזאת נקרא "יהודי"‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫נוסח זה מופיע בספר ה"שיר והשבח"‬ ‫'צווחין אף עקתין בטלין ושביתין' ("אזמר‬
‫(בשם חידושי הרי"ם זצ"ל)‬
‫שיר זה הוא ביטוי ל'אש הפנימית שבאדם' – שעל האדם לשמור‬
‫ולדאוג תמיד להתלהבות המיוחדת בעבודת ה'‪ .‬ובכדי לזכות במידת‬
‫בשבחין") שעל ידי השמחה שיש לאדם מהשבת‬ ‫ ‬

‫ה"חסידות" על האדם להתרכז יותר בפנימיות מאשר בחיצוניות‪.‬‬ ‫ושוכח על ידי זה את כל היסורים והצרות‪ ,‬זה‬
‫"מ ָרחוֹ ק לִ ְהיוֹ ת – וְ לִ ְהיוֹ ת ְמ ֻק ׁ ּ ָשר" – בבחינת "בכל דרכיך דעהו" –‬
‫שבכל מקום שנמצא האדם‪ ,‬הרי הוא מחובר לשורשו‪ ,‬כמכשיר‬
‫חשמלי המחובר לשקע ופועל‪ ,‬הגם שמקור האנרגיה רחוק מאוד‪.‬‬
‫ֵ‬
‫נשמ‪+‬ה יתר‪+‬ה‬ ‫גורם שהם יהיו באמת בטילים ושביתין‪ ,‬וזהו‬
‫ ‬

‫עניין הנשמה היתרה פירש רש"י במסכת‬ ‫'ברם אנפין חדתין ורוחין עם נפשין'‪ ,‬כמבואר‬
‫–‬ ‫ׁ ֶש ָה ֵא ׁש ִּתבְ ַער‬ ‫ייער זָאל ְּב ֶרענֶ ען – ִאין‬ ‫ַא פֵ ֶ‬ ‫ביצה (טז‪" :).‬שיש לו רוחב לב לאכול ולשתות‬ ‫בספר "נועם אלימלך"‪ :‬על דברי הגמרא במעד‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫וְ ֶה ָע ׁ ָשן ׁ ֶשלּ ֹא יֵ צֵ א‪.‬‬ ‫ישט גֵ יין‬

‫ַא רוֹיך זָאל נִ ׁ ְ‬ ‫ואין נפשו קצה"‪ .‬והיינו‪ ,‬שבכל ימות השבוע‬ ‫קטן (טז‪ ):‬שהקב"ה גוזר והצדיק מבטלה‪ ,‬שהוא‬ ‫ ‬

‫יש מלחמה בין הנשמה לגוף‪ ,‬שהגוף רוצה‬ ‫לפי שהצדיק עושה שמים חדשים‪ ,‬ככתוב‬
‫ ‬

‫–‬ ‫ׁ ֶש ִ ּי ׁ ּ ָשפֵ ְך‬ ‫דָּ ם‬ ‫ְּבלוּט זָאל זִיך גִ ְיסן – ִאין‬ ‫לאכול והנשמה אינה רוצה‪ ,‬ולפיכך לא יוכל‬ ‫"ה ׁ ּ ָש ַמיִ ם ַה ֲח ָד ׁ ִשים וְ ָה ָא ֶרץ ַה ֲח ָד ׁ ָשה" (ישעיה סו‪,‬‬
‫ַ‬
‫ו ְּקדו ׁ ִֹשים נִ ְהיֶ ה‪.‬‬ ‫ֵהיילִ יג זָאל ֶמען זַיין‬ ‫לאכול הרבה כל כך‪ ,‬כי לפעמים מנצחת‬ ‫כב)‪ ,‬ומעלה הכל למקום גבוה ששם הגזירה אינה‬ ‫ ‬

‫ַמה ׁ ֶש ֵאצֶ ל ּ ָכל ָהעוֹלָ ם‬
‫הנשמה ולפעמים הגוף‪ .‬אומנם כשמגיעה‬ ‫שולטת וממילא מתבטלת‪ ,‬וזהו 'ברם אנפין‬
‫שבת קודש‪ ,‬שהאכילה בה היא גם מצווה‪,‬‬
‫וָ ואס ַּביי דִּ י גַ אנְ צֶ ע וֶ ועלְ ט‬ ‫חדתין' שהשבת נמצאת במקום גבוה‪.‬‬
‫הרי שגם הנשמה עושה שלום ומסכימה לגוף‬
‫ ‬

‫יָ פֶ ה – ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ֶאצְ לְ ָך‬ ‫ִאיז ׁ ֵשיין – זָאל ַּביי ִדיר זַיין‬ ‫ומצאנו בשפת אמת‪ :‬בשבת יכול כל אחד‬
‫שיאכל‪ ...‬ומפני זה יכול לאכול הרבה‪ ,‬כי אין‬
‫עמיין‬
‫גֶ ֵ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ָמאוּס וְ נִ בְ זֶה‪.‬‬
‫ַה ּ ֹכל ׁ ֶשלּ ֹו ו ִּמ ֶּמ ּנ ּו –‬
‫ַאלֶ עס ִאיז זַיינְ ס – גָ אר נִ ׁ ְ‬
‫וּכְ לוּם לּ ֹא ׁ ֶש ִּלי‪.‬‬
‫ֵמ ָרחוֹק לִ ְהיוֹת –‬
‫וְ לִ ְהיוֹת ְמ ֻק ׁ ּ ָשר‪.‬‬
‫ַמה ׁ ָשוָ ה ַה ָּתכְ נִ ית –‬
‫ּ ְכ ׁ ֶש ַה ָּמקוֹם לּ ֹא ׁ ֶש ְּל ָך‪,‬‬
‫לו שום מעכב!‬ ‫להיאחז‪ ,‬בשבת מוחלים העוונות כמבואר‬
‫(בשם האדמו"ר רבי העניך מאלכסנדר זצ"ל)‬ ‫במסכת שבת (קיח‪" ):‬כל המשמר שבת‬
‫ישט‬
‫כהלכתו מוחלים לו‪ ,‬מחללו – מחול לו‪ ,‬השבת‬
‫ִאיז ַמיינְ ס‬
‫_‪+‬לא "מ_לומד‪+‬ה"‬ ‫מקרב שלא יהיו עוונותיכם מבדילים‪.‬‬
‫עוד כתוב בגמרא שם (קיח‪ :).‬שכל המענג את‬
‫וייטנְ ס צ ּו זַיין – ִאין‬‫פוּן וַ ְ‬ ‫"אם ָּת ׁ ִשיב ִמ ׁ ַּש ָּבת רַ גְ לֶ ךָ " (ישעיהו נח‪ ,‬יג)‬
‫ִ‬
‫בשבת קודש על האדם להשתדל שלא‬ ‫השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים כיעקב‬
‫ְמקו ׁ ָּשר צ ּו זַיין‬
‫יהיה בבחינת "רַ גְ ֶלךָ " – שלא יהיה ברגילות‬ ‫שכתוב בו "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה"‪,‬‬
‫כמצוַ ת אנשים מלומדה‪.‬‬ ‫היינו שההסתרות לא ינתקו אותו מהנקודה‪..‬‬
‫וָ ואס טוֹיג ִדיר ֶדער ּ ְפלַ אן –‬
‫(בשם האדמו"ר מקוצק זצ"ל‪ ,‬מתוך הספר "שיח שרפי‬ ‫יעקב אבינו פעל שהיכן שיהודי יִ ּ ָמצֵ א יוכל‬
‫נִישט ַדיינְס‬
‫ַאז ֶדער ּ ְפלַ אץ ִאיז ׁ ְ‬
‫ ‬

‫קודש")‬ ‫למצא הקדושה‪ ,‬ובתנאי שהבעל תשובה ידע‬

‫שאין לו מעצמו כלום‪.‬‬
‫ֶאת זֶה ַרק ֶה ָח ִסיד‬ ‫אר ׁ ְש ֵטיין –‬
‫ָדאס ֶקען נָ אר פַ ְ‬
‫ ‬

‫לְ בַ ד ּיוּכַ ל לְ ָהבִ ין‪.‬‬ ‫ַא ָח ִסיד ַאלֵ יין‬ ‫(ויצא תרס"ז ‪ -‬תרפ"ז)‬

‫‪25‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬

‫הגאון רבי אהרון זכאי שליט"א‬
‫ראש ישיבת 'אור יום טוב'‬
‫התפילה חיונית להצלחת הבנים‬
‫והתהילים‪ .‬בעיקר הייתה‬
‫מרבה בתפילה ובתחנונים‬
‫שבנה יגדל ליהודי ירא‬
‫שמיים‪ .‬כעבור שנים רבות‪,‬‬
‫לאחר מותה‪ ,‬מצאו בבית‬
‫ספר תהילים ישן והביאוהו‬
‫לרבינו ישראל מאיר‪ .‬בהגיע‬
‫ספר התהילים לידו העתיר‬
‫עליו נשיקות‪ ,‬וכשדמעות‬
‫בעיניו פנה לנוכחים ואמר‪:‬‬
‫"האם יודעים אתם כמה‬
‫דמעות שפכה אימי זכרונה‬
‫לברכה על ספר תהילים זה?‬
‫בכל יום לפנות בוקר הייתה‬
‫מתפללת בו ובוכה שהילד‬
‫שלה יהיה יהודי טוב ונאמן!"‬
‫ דמעות בבתי התפילין ‬
‫מסופר על הצדיק רבי מיכל‬
‫ ‬
‫מזלוטשוב‪ ,‬שכאשר גדל‬ ‫ ‬
‫בנו רבי זאב ומועד בר‬
‫המצווה שלו התקרב‪,‬‬
‫הזמין לביתו סופר‬
‫סת"ם והורה לו‬
‫להכין תפילין‬
‫עבור בנו‪ ,‬וביקש‬
‫מהסופר שלפני‬
‫את‬ ‫שיכניס‬
‫פרשיות התפילין‬
‫יביאם‬ ‫לבתים‬
‫אליו‪ .‬ביראת קודש‬
‫שקד הסופר על מלאכתו‪,‬‬
‫ומשנשלמה – הביא את‬
‫הפרשיות והבתים לפני הרבי‪.‬‬
‫אחז רבי מיכל בבתים והחל‬
‫לבכות בהתרגשות עצומה!‬
‫דמעות שטפו את לחייו‬
‫וגלשו אל תוך בתי התפילין‪,‬‬
‫עד אשר נתמלאו הבתים‬
‫והדמעות עברו על גדותיהם!‬
‫כשהתאושש הרבי מבכיו‬
‫הריק את הבתים מן הדמעות‪,‬‬
‫ולאחר שיבשו הבתים הורה‬
‫להניח בתוכם את הפרשיות‪.‬‬
‫הגיע יום בר המצווה והנער‬
‫זאב הניח את התפילין‪ .‬מיד‬
‫כשנגע בתפילין החלה רוח‬
‫לפעמו! ומהיום ההוא עלה‬
‫והתעלה במעלות התורה‬
‫והקדושה‪ ,‬עד שבחוכמתו‬
‫האיר את עיני ישראל‪.‬‬
‫(חינוך הבנים)‬
‫לעילוי נשמת‬
‫מתתיהו לוי‬
‫בן מורי דוד‬
‫ושדרה ז"ל‬
‫נלב"ע כ"ו אב ה'תשע"ח‬
‫אסתר לוי‬
‫נלב"ע י"ט בטבת ה'תשע"ד‬
‫בת רחמים וחביבה ז"ל‬
‫נלב"ע כ"ג שבט ה'תשפ"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪ .‬משכן שילה | ‪26‬‬
‫מסופר בתנא דבי אליהו‪:‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫מעשה בכהן אחד שהיה‬
‫ירא שמיים בסתר‪ ,‬וכל‬
‫מעשיו הטובים שהיה עושה‬
‫היה עושה בסתר‪ .‬והיו לו‬
‫עשרה ילדים‪ ,‬שישה בנים‬
‫וארבע בנות‪ .‬בכל יום ויום‬
‫היה מתפלל שלא יבוא‬
‫אחד מהם לידי עבירה‪ ,‬עד‬
‫שבגאולת ישראל בא עזרא‬
‫והעלה הקב"ה על ידו את‬
‫ישראל מבבל‪ ,‬ואותו הכהן‬
‫עימהם‪ ,‬ולא נכנס הכהן‬
‫ההוא לעולמו עד שראה‬
‫כוהנים גדולים ופרחי כהונה‬
‫מבניו ומבני בניו‪ .‬עליו‬
‫ ‬
‫הכתוב אומר (תהילים לז‪ ,‬ג‪-‬ד)‪:‬‬
‫"ּב ַטח ַּבה' וַ ֲע ֵׂשה טֹוב ְׁשכָ ן‬
‫ֶא ֶרץ ְּור ֵעה ֱאמּונָ ה וְ ִה ְת ַעּנַ ג ַעל‬
‫ה' וְ יִ ֶּתן לְ ָך ִמ ְׁש ֲאֹלת לִ ֶּבָך"‪.‬‬
‫נמצאנו למדים‪ ,‬שגם‬
‫לאחר שההורים עשו‬
‫כל מאמץ מצידם‬
‫ורשמו את בניהם‬
‫לתלמודי תורה‬
‫ולישיבות‪ ,‬עם‬
‫כל זה עדיין‬
‫הם‬
‫להתפלל ולהתחנן‬
‫למלך מלכי המלכים‪,‬‬
‫שיסייע בידם לזכות‬
‫ולראות את בניהם גדולים‬
‫בתורה וביראת שמיים‪.‬‬
‫וכותב המשנה ברורה‪ :‬תמיד‬
‫ ‬
‫תהיה תפילת האב והאם‬
‫שגורה בפיהם להתפלל על‬
‫בניהם שיהיו לומדי תורה‬
‫וצדיקים ובעלי מידות טובות‪,‬‬
‫ויכוון מאוד בברכת "אהבת‬
‫עולם" ובברכת התורה‪,‬‬
‫בשעה שאומר‪" :‬ונהיה אנחנו‬
‫וצאצאינו"‪ ,‬וכן כשאומר‬
‫ב"ובא לציון"‪" :‬לא ניגע לריק‬
‫ולא נלד לבהלה"‪.‬‬
‫ הורדת דמעות להצלחת הבנים ‬
‫מסופר על הגאון הצדיק רבי‬
‫ ‬
‫ישראל מאיר הכהן זצ"ל‪,‬‬
‫ ‬
‫שאימו‬ ‫חיים‪,‬‬ ‫החפץ‬
‫הצדקנית‪ ,‬לא משו מידה‬
‫ספרי התחינה – הסידור‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ניסים והבה‬
‫בן רחל ז"ל‬
‫נלב"ע י"ז בטבת ה'תשמ"ג‬
‫ויקטוריה והבה‬
‫בת שרה ז"ל‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הוקדש ע"י‬
‫משפחת והבה הי"ו‬
‫פרקי הכוונה והדרכה מעשית בחינוך הילדים‬
‫הילד זקוק לעידוד כאוויר לנשימה‪...‬‬
‫זכור כל הזמן להשתמש בעידוד‪ ,‬היות שגם ילד בוגר‬
‫זקוק מאוד לעידוד שלך‪ .‬הוא אמר סברה‪ ,‬אל תפיל אותו מיד‪...‬‬
‫אתה מדבר איתו בלימוד‪ ,‬אל תפיל אותו‪ .‬תבנה אותו‪" .‬איזה יופי‪,‬‬
‫ממש סברה נכונה‪ ,‬סברה מעניינת"‪ .‬גם אם הוא אומר סברה הפוכה‬
‫ ‬
‫לגמרי‪ ,‬תנסה לבנות את זה‪ .‬תנסה להציל אותו דרך העידוד‪" .‬ודאי‬
‫זה מה שהתכוונת?‪ "...‬תמיד יש מה לעודד‪ .‬הוא חשב‪ ,‬ניתח‪ .‬הוא‬
‫ ‬
‫ניתח לא נכון‪ ,‬הוא ניתח בטעות‪ ,‬אבל ודאי שאפשר ונכון לעזור לו‪.‬‬
‫לעזור לו דרך הטוב‪ .‬תוסיף לו טוב‪ ,‬ובעזרת הטוב ודרך הטוב יהיה‬
‫לאל ידו להתעלות יותר ויותר!‬
‫למותר לציין שלא רק עם הילדים זה עובד‪ ,‬אלא גם עם האישה‪.‬‬
‫אם אשתך לא ממש מסודרת חס וחלילה‪ ,‬תמתין להזדמנות שבה‬
‫היא סידרה ותתחיל לעודד‪" .‬איזה יופי סידרת את הבית‪ ,‬למרות כל‬
‫הטרדות‪ ,‬הבית ממש מסודר‪ .‬נפלא איך שהעציץ מונח שם‪ ,‬ואיך‬
‫ ‬
‫הנחת כל דבר במקומו‪ "...‬תדעו שזה פועל בכל תחום‪ .‬זה פועל עם‬
‫האישה‪ ,‬עם חברים‪ ,‬עם תלמידים‪ ,‬עם שכנים‪ ,‬עם כולם זה פועל‪...‬‬
‫לדוגמה‪ :‬השכן לקח אותך איתו ברכב והביא אותך למחוז חפצך‪ .‬אמור‬
‫ְ‬ ‫לו‪" :‬אתה נוהג כל כך יפה! איזו מקצועיות‪ ,‬איזה יופי‪ ,‬איזה נהג אתה‪.‬‬
‫רואים שאכפת לך"‪ .‬זה עובד נפלא! פיתחת לו את תשומת הלב‪ .‬עידוד‬
‫ ‬
‫גורר לאחריו עוד ומותיר שובל של טעם טוב!‬
‫ ‬
‫נוסף על כך יש לציין‪ ,‬כי ראוי לשים לב שוודאי ששיתוף פעולה בין הבעל‬
‫לאישה בחינוך הוא חשוב‪ ,‬אבל בנקודה של העידוד החשיבות גדולה עוד יותר‪,‬‬
‫משום שברגע שהעידוד מגיע משניהם גם יחד זה משהו אחר לגמרי‪ .‬באופן כזה‬
‫הילד הולך ומתעלה‪.‬‬
‫זקוקים‬ ‫העידוד מביא את הילד למחוזות עילאיים!‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫הגמרא (בבא מציעא פה‪ ).‬מגלה לנו באור יקרות כוחו הרב של עידוד מהו‪ .‬כך מספרת הגמרא‪:‬‬
‫רבי הזדמן לעירו של רבי אלעזר ברבי שמעון ושאל להם‪" :‬יש לו בן לאותו צדיק?" אמרו‬
‫לו‪" :‬יש לו בן‪ ,‬ששקוע בדיוטא התחתונה רחמנא ליצלן"‪ .‬הביאוהו וסמכוהו להיקרות רבי‪,‬‬
‫ומסרוהו לרבי שמעון בן איסי בן לקוניא אחות אימו‪ .‬כל יום היה מבקש‪" :‬לעירי אני חוזר"‪.‬‬
‫ ‬
‫אמר לו‪" :‬חכם עשו אותך‪ ,‬וגלימת זהב פרסו עליך‪ ,‬ורבי קראו לך‪ ,‬ואתה אומר לעירי אלך?"‬
‫אמר לו‪" :‬לא אבקש זאת יותר‪ "...‬כשגדל‪ ,‬בא וישב בישיבתו של רבי‪ .‬שמע רבי את קולו‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫"ּפ ִרי ַצ ִּדיק‬
‫"קול זה דומה לקולו של רבי אלעזר ברבי שמעון"‪ .‬אמרו לו‪" :‬בנו הוא"‪ .‬קרא עליו‪ְ :‬‬
‫"ּפ ִרי ַצ ִּדיק ֵעץ ַחּיִ ים" – זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון‪.‬‬
‫ֹלק ַח נְ ָפׁשֹות ָחכָ ם"‪ְ .‬‬
‫ֵעץ ַחּיִ ים‪ ,‬וְ ֵ‬
‫ֹלק ַח נְ ָפׁשֹות ָחכָ ם" – זה רבי שמעון בן איסי בן לקוניא!‬ ‫"וְ ֵ‬
‫עידוד באמצעות כבוד‪...‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫אנו לומדים מהגמרא אופן נוסף של עידוד‪ .‬חז"ל גילו לנו ופתחו לפנינו צוהר לדרך נוספת‬
‫בעידוד‪ :‬לתת ולהעניק לילד כבוד‪ .‬לתת למתחנך כביכול מעמד! מה עושים עם הילד הכי‬
‫מופרע בהסעות? ממנים אותו לאחראי הסעות! הוא אחראי מכאן ולהבא שכל הילדים יהיו‬
‫בשקט ולא יפריעו‪ .‬אותו אחד שהיה זה מכבר הכי מופרע‪ .‬גם אם לאחר מכן ממשיך הבלגן‬
‫בהסעה‪ ,‬אתה אומר לו‪" :‬אתה האחראי! וכי זה מתאים ככה לאחראי? רק עליך אפשר‬
‫לסמוך‪ "...‬תעניק לו את התואר קודם זמנו‪ ...‬אתה אומר לו‪ ,‬למשל‪" :‬אתה ילד מסודר מאוד‪.‬‬
‫הסדר שלך מוצא חן בעיניי מאוד"‪ .‬תעניק לו את התואר במילים עוד לפני שהגיע לכך‪.‬‬
‫לאחר שתיארת אותו במילים‪ ,‬הוא יחשוק להגיע למציאות שתיארת‪ ,‬בבחינת נבואה‬
‫"ֹלק ַח נְ ָפׁשֹות ָחכָ ם"!‬
‫המגשימה את עצמה‪ .‬זה ֵ‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫מוצ'ה עדנה‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫מורי יהודה‬ ‫דוד אלהפרג'‬
‫בן לקש מתקייר ז"ל‬
‫הכהן ז"ל‬ ‫מרים אוסקר‬
‫מנצור‬ ‫נלב"ע י' אלול ה'תשפ"א‬
‫בן אברהם זצ"ל‬ ‫בן הלה ע"ה‬ ‫בת ציפורה ז"ל‬
‫מוצ'ה ביסטאי‬
‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע‬
‫בן טג'ה טגניה ז"ל‬
‫כ"ד אלול ה'תשע"ח‬
‫כ"ג שבט ה'תשפ"א‬ ‫נלב"ע ז' אייר ה'תשע"ג‬ ‫ב' סיון ה'תשע"ז‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫משכן שילה‬ ‫‪26‬‬
 ‫בהכוונת הרה"ג משה קלצקין שליט"א‪ ,‬מנהל רשת ת"ת 'זכרו תורת משה'‬

‫מעשה אבות סימן לבנים‬

‫מדריך מעשי לחינוך ילדים‬

‫איך לפתוח ילד סגור? (המשך)‬

‫הבן שלי הבכור קרוי על שם אבא ז"ל‪ ,‬דב בערל‪ .‬להבדיל מאביו‪ ,‬כלומר אני‪,‬‬
‫בערל'ה שלי הוא טיפוס נבון ביותר‪ ,‬שקדן ובעל שאיפות‪ .‬כבר מגיל הגן קיבלתי ד"שים מהגננות ואחר‬ ‫ילד מגיע הביתה מתלמוד התורה כולו נסער‪ .‬הוא‬
‫כך מן המלמדים שהילד חכם ונבון‪ ,‬והכי חשוב – אוהב ללמוד ובעל דרך ארץ למופת‪ .‬ישבתי מול מנהל‬ ‫אפילו לא אומר שלום‪" .‬אמא! תראי מה ש‪" "...‬אוי‪,‬‬
‫תלמוד התורה וחשבנו יחד לאיזו ישיבה מצויינת לשלוח את בערל‪" .‬תראה‪ ,‬אבנר‪ ,‬אין לי ספק שכל‬ ‫אין לי כֹח‪ ,‬תבוא בעוד שעה‪ ...‬כואב לי הראש"‪ .‬הוא‬
‫ישיבה תחטוף אותו‪ ,‬רק עלינו לא לטעות ולהכניס אותו לישיבה שתשמר גם את השאיפות הנפלאות‬ ‫צריך אותך עכשיו‪ ,‬לא בעוד שעה‪ .‬מה הילד מרגיש?‬
‫שלו ואת אופיו הנעים"‪ ,‬סיכם המנהל‪.‬‬ ‫"אמא לא מבינה אותי"‪ ,‬והוא נסגר‪" .‬עם אמא אני‬
‫לא מסתדר‪ ,‬אני לא יכול לפנות אליה ולא לפתוח‬
‫אני איש עם הרבה קשרים במקומות טובים‪ ,‬ויש כמה ראשי ישיבות חשובים ש"חייבים לי"‪ ,‬ולכן‪ ,‬וליתר‬
‫בפניה"‪ .‬מה עושה הילד? בונה לעצמו חומות‪,‬‬
‫ביטחון‪ ,‬רשמתי את הבן לשש ישיבות! כל אחת מוצלחת יותר מחברתה‪ ,‬מתוך הנחה פשוטה שאחרי‬
‫כביכול אינו צריך לדבר ולא לפתוח‪ ,‬כי אדם שלא‬
‫שאקבל תשובות חיוביות נטכס עצה עם הבן והמנהל‪ ,‬מה הכי טוב בשביל בערל‪ .‬הוא כמובן נבחן ויצא‬
‫יכול להגיע לדבר מה‪ ,‬בונה לעצמו חומות של "לא‬
‫מרוצה מאוד‪ .‬אבל לא להאמין‪ ,‬אף ישיבה לא קיבלה אותו! כל אחת שלחה תירוץ‪ .‬פה נסגרה הרשימה‪,‬‬
‫רוצה‪ ,‬לא צריך"‪ .‬שימו לב מה הבעיות של רווק זקן‪.‬‬
‫שם הוא לא בדיוק מתאים‪ ,‬ובישיבה ההיא עוד לא החליטו מה להחליט‪" .‬אולי תחפשו בינתיים משהו‬
‫הוא בנה לעצמו חומות של "אני מסתדר לבד"‪ ,‬והוא‬
‫אחר"‪.‬‬
‫אינו יכול לתקשר עם אף בת בישראל‪ .‬ילד הרואה‬
‫גייסתי את עצמי‪ ,‬את קשריי ואת קשרי קשריי‪ .‬הפעלתי לחצים על כל מי שאפשר‪ ,‬אבל אין קול ואין‬ ‫שאמא אינה מבינה אותו‪ ,‬אין לו אפשרות להיפתח‬
‫עונה‪ .‬דלתותיהן של הישיבות הקדושות סגורות על מנעול ובריח בפני בני המוצלח‪" .‬זכות האבות" שלו‬ ‫בפניה‪ .‬הוא בונה חומות פנימיות‪" :‬אני לא צריך‬
‫לא עמדה לו‪ .‬הקשרים‪ ,‬הטובות והתרומות שלי התגלו שדופים ושקופים‪ ,‬כאלה שאין בהם ממש‪ .‬איזו‬ ‫לדבר עם אמא‪ ,‬לא צריך להיפתח בפני אמא"‪ .‬הוא‬
‫בושה‪ .‬שש תשובות שליליות‪.‬‬ ‫שומר את הדברים שלו בלב‪ ,‬וזה מאוד לא בריא‪.‬‬
‫בשבת‪ ,‬בשעת רעווא דרעווין‪ ,‬ישבתי במרפסת הבית‪ ,‬מנסה לחשוב ולנתח על מה ולמה ננעלו הדלתות‪.‬‬ ‫ מה עובר על הילד? ‬
‫חבריו כבר משובצים להם‪ ,‬והוא – העילוי של הכיתה – עדיין תלוי ועומד‪ .‬לפתע הבנתי‪ .‬אבא‪ ,‬אבא‬ ‫דרך נוספת הגורמת לילד להיסגר היא כאשר‬
‫איננו מבינים לליבו של הילד‪ ,‬איננו מנסים להבין‬
‫ ‬

‫שלי‪ ...‬אסור להתעצב בשבת‪ ,‬אבל מלאכים יש רק בשמיים‪ .‬הרגשתי פתאום כיצד כפות ידיו של העצב‬
‫מה עובר עליו‪ .‬ילד שאמר לי דבר מה‪ ,‬אינני יכול‬
‫ ‬

‫לופתות אותי ובכי עוקצני עולה לאיטו וחונק את גרוני‪.‬‬

‫להסתפק במה שאמר‪ ,‬אלא עליי לנסות להבין‬
‫למחרת‪ ,‬אחרי יום העבודה‪ ,‬נכנסתי לבית העלמין ופסעתי בזריזות לכיוון מקום מנוחתו‪ .‬אחרי שלושה‬ ‫מה עובר עליו‪ ,‬מה הוא מרגיש‪ .‬אם ילד חוזר‬
‫פרקי תהילים‪ ,‬כולי דמעות ורעד‪ ,‬אמרתי בשפתיים מגמגמות‪" :‬אבא‪ ,‬סליחה‪ .‬עשיתי חשבון נפש‬ ‫פגוע מהלימודים‪ ,‬חברים פגעו בו‪ ,‬ואנחנו אומרים‪:‬‬
‫השבת‪ ,‬מה שלא עשיתי מאז שהלכת לעולמך‪ .‬גרמתי לך בוודאי צער איום ונורא שעדיין לא כיפרתי‬ ‫"שטויות‪ ,‬תצפצף עליהם‪ ,‬תעבור הלאה" – הילד‬
‫עליו‪ .‬גררתי אותך במשך ארבע שנים מישיבה לישיבה‪ ,‬משם מורחק‪ ,‬מההיא מסולק‪ ,‬מהבאה מועף‬ ‫אומר לעצמו‪" :‬אבא לא מבין אותי‪ ,‬אי אפשר‬
‫בבושת פנים‪ ,‬מתחצף‪ ,‬בורח‪ .‬אבא‪ ,‬אני מודה ומתוודה שייסרתי אותך במשך שנות עלומיי‪ ,‬אך מעולם‬
‫ ‬
‫לשתף אותו"‪ ,‬והוא נסגר‪ .‬אנחנו צריכים לדאוג לכך‬
‫ ‬

‫לא ביקשתי ממך סליחה ומחילה‪ .‬אבל עכשיו‪ ,‬אבא‪ ,‬אני חש על צווארי מעט מן המעט מהעלבונות‬ ‫שהילדים יהיו פתוחים אלינו‪ ,‬ובכוחנו הדבר‪ .‬וזה לא‬
‫והבזיונות שסבלת אתה‪ .‬דווקא בערל‪ ,‬נכדך המנציח אותך בשמו‪ ,‬שהוא תלמיד מצויין ובעל מידות‬ ‫ ‬
‫משנה אם מדובר בילדים‪ ,‬באישה או בבעל‪ ,‬בשכן‬
‫תרומיות‪ ,‬מורחק ונדחה מעולם הישיבות‪ ,‬ועובדה זו לכאורה חסרת היגיון‪ .‬אלא אבא יקר‪,‬‬ ‫או בתלמיד‪ .‬המפתח בידינו‪.‬‬
‫ישנו הגיון אלוקי והנהגה שמימית שאני חווה עכשיו על בשרי‪ .‬מידה כנגד מידה‪ .‬ממש כך‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫הילד שלי סגור – מה עושים?‬

‫ ‬

‫אבא יקר שלי‪ ,‬אנא עמוד מליץ יושר מול כיסא הכבוד ובקש על בנך‪ ,‬על נכדך"‪.‬‬ ‫מוטי‪ ,‬בן שש וחצי‪ ,‬שלישי במשפחה‪ ,‬ילד חכם‪.‬‬
‫במשך שעה ארוכה‪ ,‬שבור ורועד‪ ,‬זולג‪ ,‬מתייפח ומתחנן‪ ,‬ניצבתי מול קברו של אבא‬ ‫המורים בתלמוד התורה אוהבים אותו‪ ,‬וגם הוא‬
‫ועשיתי תשובה על מעלליי‪ .‬מוטב מאוחר‪.‬‬ ‫אוהב אותם‪ .‬אבל יש לו בעיה‪ :‬כשהוא רואה שהרב‬
‫מסתכל לכיוונו‪ ,‬הוא מיד מפסיק לקרוא‪ .‬לחברת‬
‫למחרת בבוקר‪ ,‬בדרך לתפילה‪ ,‬פוגש אותי רב מאחת הישיבות שלא קיבלו את‬ ‫תהילים הוא הולך רק עם אחיו‪ ,‬אבל לבד – בשום‬
‫בערל ושואל‪" :‬נו אבנר‪ ,‬בערל מצא ישיבה?" בפנים נפולות אני משיב‪" :‬לא"‪ ,‬והלה‬ ‫פנים ואופן לא‪ .‬הוא חכם‪ ,‬כשרוני ומצטיין בכיתה‪,‬‬
‫מעדכן אותי‪" :‬בבוקר מוקדם התקשר אליי ראש הישיבה והתייעץ איתי לגבי‬ ‫ההורים מרעיפים עליו שבחים והשבחים מגיעים לו‬
‫בנך‪ .‬אם תרצה נקבל אותו"‪ .‬עוד הוא מדבר‪ ,‬שיחה נכנסת בנייד‪" :‬ר' אבנר שלום‪,‬‬ ‫ביושר‪ ,‬אבל שום דבר לא עוזר‪.‬‬
‫התפנה מקום אצלנו‪ .‬אחד הבחורים העדיף מסיבות משפחתיות ללמוד בחוץ‬
‫זהו ילד שהסגירות שלו נובעת מחוסר ביטחון‬
‫לארץ"‪ .‬אחרי הצהריים עוד שיחה נכנסת‪ .‬אחד המשגיחים על הקו‪" :‬תראה‬
‫עצמי‪ .‬הוא מפחד להתבטא‪ ,‬שמא הוא מתבטא לא‬
‫אבנר‪ ,‬במחשבה שנייה או שלישית‪ ,‬נשמח לקבל אותו"‪ .‬תוך פחות מעשרים‬
‫נכון‪ .‬כל זמן שהוא קורא ביחד עם כולם זה הולך‬
‫וארבע שעות חזרו אליי ארבע ישיבות מתוך שש סרבניות‪ ,‬וזרועותיהן‬
‫מצויין; ברגע שהמלמד מסתכל לכיוונו – אוי‪ ,‬אולי‬
‫פתוחות לצדדים כדי לקבל את בערל‪.‬‬
‫משהו לא טוב‪ ...‬הוא מפחד‪ ,‬והוא נסגר‪ .‬צריכים‬
‫"מעשה אבות סימן לבנים"‪ ,‬אומרים חז"ל‪ ,‬אלא שלא תמיד עינינו מבחינות‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫להחדיר בו ביטחון עצמי‪ .‬הוא צריך לשמוע בבית‬
‫ ‬

‫בכך‪ ,‬והשכחה והעצלות – ולפעמים הגאווה – דוחקות זאת הצידה‪ .‬מי יודע‬
‫ ‬
‫שמעריכים את מה שהוא עושה ושמחים שהוא‬
‫כמה בעיות וכשלונות הורים גורמים לילדיהם עקב חטאי נעורים שלהם‬ ‫מצליח‪ ,‬והדרך שלו לעשות את הדברים היא נכונה‪.‬‬ ‫ ‬

‫שלא תוקנו‪ ,‬מכיוון שעדיין לא נסגרו המעגלים‪ .‬מארי דחושבנא‪ ,‬כן‪ ,‬יש‬
‫ ‬
‫לתת לו שבחים על מה שהוא עושה‪ .‬ולחכות‪ ...‬זה‬
‫ ‬

‫עולם פנימי‪-‬רוחני ששמו חשבון נפש‪ ,‬אשר רוב העולם מתייחס אליו כבן‬ ‫לא דבר שמשתנה ביום או יומיים‪ .‬להתמיד‬
‫חורג ומטמין אותו עמוק עמוק במחילות התת‪-‬מודע‪ .‬למה? כי הוא עוקץ‪,‬‬ ‫בהערכה ובשבחים ולחכות לשינוי שיגיע‪.‬‬
‫ ‬

‫הוא גורם לתחושה של עליבות‪ .‬ומה חבל שלא לומדים‪ ,‬כי תחושת השפלות‬ ‫בתלמוד התורה הייתי מבקש מאוד מהרב שלו‬
‫והעליבות היא המדד המיידי לפריחה ולצמיחה‪ .‬יש בשכחה יתרונות‬ ‫שיערוך לו מבחנים בכתב‪ ,‬לא בעל פה ולא בפני‬
‫עצומים המונעים מבני אדם ייסורים‪ ,‬אך יש והיא טומנת באוצרותיה‬ ‫תלמידים‪ .‬אין סיבה להכניס אותו ללחץ כשיש‬
‫עבירות קטנות‪ .‬צריך רק לנער אבק‪ ,‬לזכור לשולפן משם ולתקן בטרם‬ ‫אפשרות אחרת‪ .‬צריך להבין אותו‪ ,‬הוא ילד‬
‫עת‪.‬‬ ‫שמצליח בלימודים ויודע‪ .‬למה להכשיל אותו אם‬
‫(הסיפור נערך מספרי הרב קובי לוי)‬
‫קשה לו במבחן פומבי? ניתן לו מבחן בכתב‪.‬‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬

‫רפאל דנין ז"ל‬ ‫שלום ציון‬ ‫שילה סעד ז"ל‬ ‫חביב לוי‬
‫בן יהודה ויונה‬ ‫בן שרה ז"ל‬ ‫בן ליאל‬ ‫בן סימי ז"ל‬
‫נלב"ע‬ ‫לבית משפחת כהן‬ ‫עיושה הי"ו‬
‫ו' כסליו ה'תשפ"א‬
‫נלב"ע‬
‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע‬ ‫ט' ניסן ה'תשפ"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫י"א טבת ה'תשע"ט‬ ‫כ' ניסן ה'תשפ"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬

‫‪27‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬

‫למותר לציין שעל כל אחד לדעת דרגתו ומקומו‪ ,‬להחזיק במה‬
‫שמתאים לדרגתו ולהניח את מה שעדיין אינו מתאים למצבו‪.‬‬
‫אין ללמוד מהסיפורים שום פסק הלכה‪.‬‬
‫ע"ה‬ ‫הרבנית מרת שרה שנירר‬
‫מייסדת "בית יעקב"‬
‫ החלטה איתנה ‬
‫שרה נאנחה בכבידות‪ ,‬אך‬
‫מיד התאוששה וענתה‬
‫לחברתה בחביבות‪" :‬יודעת‬
‫את‪ ,‬דבורה? דברייך הזכירו‬
‫ ‬
‫לי את המדרש שקראתי‬
‫בשבת זו על אודות דוד‬
‫המלך‪ .‬כשהחליט לקום כל‬
‫לילה בחצות לומר שירות‬
‫ותשבחות לפני ה'‪ ,‬אמר לו‬
‫היצר הרע‪' :‬היצאת מדעתך?‬
‫מלכים אחרים שוכבים‬
‫במיטותיהם עד חצות היום‪,‬‬
‫ואילו אתה רוצה לקום בחצות‬
‫הלילה?' ודוד השיב בעורמה‪:‬‬
‫'אם כן‪ ,‬אלך כל לילה לבתי‬
‫תיאטראות'‪ .‬והיצר השיב לו‪:‬‬
‫'אם כך‪ ,‬נחה דעתי‪ '...‬ואז היה‬
‫קם דוד‪ ,‬לאחר שסילק את‬
‫האויב המסוכן‪ ,‬ויושב בחצות‬
‫הלילה לכתוב את מזמוריו‬
‫הנפלאים – מזמורי התהילים‪.‬‬
‫ממש כך"‪ ,‬סיימה שרה‬
‫בחיוך‪" ,‬אנהג גם אני‪ .‬לא‬
‫לבתי תיאטראות אלך‪ ,‬כי אם‬
‫לבית הכנסת הרמ"א‪ ,‬שיעלה‬
‫רצון מלפני הקב"ה שאזכה‬
‫להקים בית כשר בישראל"‪.‬‬
‫ ‬
‫'הוי‪ ,‬עד היכן הדברים מגיעים‪.‬‬
‫בטוחני כי כל הבנות מבתי‬
‫יראים וטובים צמחו‪ .‬עזור לי‬
‫שאוכל אני להקים דור של‬
‫בנות כשרות ויראות‪ ,‬שאהיה‬
‫אני אם לבנות שתהיינה‬
‫ראויות לתואר בת ישראל‬
‫כשרה'‪ .‬כך מלמלה לעצמה‪,‬‬
‫ולא ידעה כי היא אכן תהיה‬
‫אם לרבבות בנות ישראל‬
‫שילמדו מדרכה‪ ,‬ואישיותה‬
‫תשמש להן אור לנתיבתן‪.‬‬
‫(על פי ִאימה של מלכות)‬
‫להצלחת‬
‫זיו לוי בן אסתר‬
‫ומשפחתו הי"ו‬
‫ולרפואת אסתר לוי‬
‫בת ביה כלימה שתח'‬
‫ולעילוי נשמת‬
‫יעקב לוי (טויק)‬
‫בן חזנה ז"ל‬
‫נלב"ע י"ד בשבט‬
‫ה'תשע"ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫בבית ר' בצלאל הכהן שרויה‬
‫השמחה‪ .‬אכן‪ ,‬יום שמחה הוא‬
‫לה לשרה התופרת – במלאת‬
‫לה עשרים ושמונה שנים היא‬
‫מתארסת בשעה טובה עם‬
‫בחור תלמיד חכם‪ ,‬ר' משה‪.‬‬
‫ ‬ ‫גם חברותיה נמצאות בין‬
‫הקרואים‪ .‬הן באו לשמוח‬
‫איתה ולברכה ביום שמחתה‪.‬‬
‫'טובות הן כולן ועדינות נפש'‪,‬‬
‫חושבת שרה בליבה‪' ,‬רק חבל‬
‫שלא כולן לבושות בצניעות‬
‫כיאה לבת ישראל‪ .‬זהו פרי‬
‫החינוך הקלוקל שקיבלו‬
‫בבתי הספר של הגויים‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫מה הפלא שעקרונות יהודיים‬
‫חשובים נעשו זרים לרוחן?‬
‫הה‪ '...‬נאנחה שרה בליבה‪' ,‬יש‬
‫ ‬
‫צורך בתיקון יסודי בחינוך‬
‫הבנות שלנו‪ .‬לא ייתכן שכך‬
‫יימשך הדבר'‪.‬‬
‫ ‬
‫להביט‬ ‫הוסיפה‬ ‫שרה‬
‫ ‬ ‫בחברותיה המשוחחות‪ ,‬והנה‬
‫קמה דבורה וניגשה אל שרה‬
‫הכלה‪" :‬יודעת את‪ ,‬שרה?‬
‫מחר בערב עתידה להתקיים‬
‫הצגה יפה בתיאטרון הלאומי‬
‫הפולני‪ .‬מה דעתך‪ ,‬לכבוד‬
‫האירוסין‪ ,‬לבוא עימי מחר‬
‫לתיאטרון? אשלם לך עבור‬
‫כרטיס הכניסה‪ .‬זו מתנת‬
‫אירוסין שלי עבורך‪ .‬שרהל'ה‪,‬‬
‫שמעתי שתהיה הצגה מעולה‪.‬‬
‫אני בטוחה שתיהני‪ "...‬שרה‬
‫הביטה בדבורה בתדהמה‪.‬‬
‫'האומנם רוצה דבורה‪ ,‬דווקא‬
‫לכבוד יום אירוסיי‪ ,‬לטמא‬
‫את נפשי בהצגות תיאטרון‬
‫נוכריות?'‬
‫להצלחת‬
‫פנחס אברהם‬
‫ואבישג‬
‫אזולאי‬
‫ומשפחתם‬
‫הי"ו‬
‫אין ראוי לאדם לסמוך על מעשיו הטובים‬
‫שיזַ כו אותו בשכר בעולם הבא‬
‫אין ראוי לאדם שיסמוך על מעשיו הטובים שבגללם יקבל שכר‬
‫בעולם הבא‪ ,‬אלא יודה לבורא עולם על כל הטוב האין סופי שנותן‬
‫לו בכל רגע‪ .‬וכשיעשה מעשה טוב לא יכוון בשביל שכר‪ ,‬אלא בשביל‬
‫לשמח את בורא העולם‪ ,‬כמו שאמרו חכמים (אבות א‪ ,‬ג)‪" :‬אל תהיו‬
‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס‪ ,‬אלא תהיו כעבדים‬
‫המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬ויהי מורא שמיים‬
‫עליכם"‪ .‬והיה אחד מן החסידים נוהג לומר‪ ,‬שאם הבורא יתברך היה‬
‫עושה חשבון עם האדם על כל הטובות שהוא עשה איתו בעולם‬
‫הזה‪ ,‬היה יוצא שלא נשאר לו שכר לעולם הבא מרוב טובות שנעשו‬
‫עימו‪ .‬ולכן‪ ,‬אל תסמכו על המעשים שלכם כדי לקבל שכר‪ ,‬אלא רק‬
‫על חסדו של ה' יתברך‪ .‬ועל זה אמר דוד המלך (תהילים סב‪ ,‬יג)‪ּ" :‬ולְ ָך‬
‫ה' ָח ֶסד ּכִ י ַא ָּתה ְּת ַׁשּלֵ ם לְ ִאיׁש ּכְ ַמ ֲע ֵׂשהּו"‪.‬‬
‫החלק השביעי – אופן קבלת השכר הניתן לצדיקים בעולם הבא בחסד‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫עד כאן האריך רבינו בחיי לבאר את דרך עבודת הביטחון בה'‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫בעניינים הקשורים לשכר בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬כעת מבאר‬
‫לנו המחבר כיצד צריכה להיות הנהגת הבוטח בה' יתברך בחלק‬
‫השביעי‪ ,‬שהוא בענייני השכר שיקבל האדם בתורת חסד בעולם‬
‫האמת‪ ,‬שהוא שכר שאין סוף לגבולו‪ .‬ויבאר לנו רבינו בחיי מה צריך‬
‫האדם לעשות כדי לקבל את אותו שכר אין סופי בתורת חסד‪.‬‬
‫על האדם לעסוק בדברים שיביאו אותו לדרגה של הצדיקים‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫צריך האדם להשתדל להגיע למעלות הצדיקים הנוהגים לפנים משורת‬
‫הדין‪ ,‬שימאס בענייני העולם הזה ויתאהב בבורא עולם ובמצוותיו‪ ,‬וימסור את‬
‫כל מה שקורה איתו בעולם על הבורא יתברך‪ ,‬וכל הזמן יחשוב על הבורא‬
‫יתברך‪ ,‬ויהיה ליבו נכון ובטוח שגם הקב"ה יתנהג עימו בעולם הבא כפי‬
‫שהוא מתנהג עימהם‪ ,‬וכך יקבל גם הוא את אותו שכר אין סופי בתורת חסד‪.‬‬
‫הכסיל בוטח בה' שיזכהו בעולם הבא גם בלי קיום מצוות ומעשים טובים‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫אבל מי שיחשוב שבורא עולם ייתן לו שכר שלא מגיע לו בלי שיעשה גם הוא לפנים‬
‫משורת הדין‪ ,‬הוא טיפש‪ ,‬ודומה הוא לאלו שאמרו עליהם‪" :‬עושים מעשה זמרי ומבקשים‬
‫שכר כפינחס" (סוטה כב‪ .):‬ומהסימנים שאפשר לראות באלו שזכו למעלה גדולה זו הם‬
‫שיעסקו בזיכוי הרבים‪ ,‬ילמדו את עם ישראל את התורה ויעמדו בנסיונות שהבורא מביא‬
‫להם‪ ,‬ויהיה קל בעיניהם לעשות את רצון הבורא‪ .‬כמו שהיה עם אברהם אבינו בניסיון של‬
‫עקידת יצחק‪ ,‬שהיה מוכן להעלות את בנו יחידו לעולה בזריזות ובשמחה כדי לקיים את‬
‫רצון ה'‪ .‬וכך היה עם חנניה‪ ,‬מישאל ועזריה‪ ,‬שבחרו להישרף בכבשן האש ולא להשתחוות‬
‫לפסל של נבוכדנצר (דניאל ג)‪ .‬וכן מצינו אצל דניאל (שם ו)‪ ,‬שלא ביטל את מנהגו להתפלל‬
‫ג' פעמים אפילו בשעת הסכנה‪ ,‬ומחמת כן הושלך לגוב האריות‪ .‬וכן היה עם עשרת‬
‫הרוגי מלכות‪ ,‬שמסרו את נפשם על קידוש השם וקיבלו את הגזירה בשמחה‪ ,‬וכפי‬
‫'ּובכָ ל נַ ְפ ְׁשָך' – אפילו‬
‫שאמר רבי עקיבא (ברכות סא‪" :):‬כל ימיי הייתי מצטער על פסוק זה‪ְ ,‬‬
‫נוטל את נפשך"‪ .‬ובוודאי אף חבריו של רבי עקיבא מסרו את נפשם בשמחה על‬
‫קידוש השם‪.‬‬
‫להצלחת‬
‫להצלחת‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫להצלחת‬
‫עידו ויערה‬ ‫נירה צדוק‬ ‫משפחת‬
‫שלום חי בן מימה‬
‫כפיר‬
‫ומשפחתה הי"ו‬
‫חדד הי"ו‬ ‫הי"ו‬
‫ולעילוי נשמת‬ ‫הי"ו‬
‫והילדים‪:‬‬
‫גבריאל בן איבון‬ ‫אריה צדוק‬ ‫ומשפחת‬
‫יהונתן‪ ,‬עלמה‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫בן שרה ויעיש ז"ל‬ ‫מדמון‬
‫נעה ואדל הי"ו‬ ‫בתוך שאר‬ ‫נלב"ע בכ"ח תמוז ה'תשע"ה‬ ‫הי"ו‬
‫חולי עמו ישראל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫שילה‬ ‫‪28‬‬
‫משכןמשכן‬
‫שילה | ‪28‬‬
 ‫פלפל לבן ופלפל שחור‬ ‫(המשך)‬ ‫טבילת כלים‬
‫פירות הפלפל גדלים על צמח מטפס המגיע עד לגובה של ארבעה‬
‫מטרים‪ ,‬והוא מניב את פריו בפעם הראשונה לאחר ארבע שנים‪ .‬פירות‬
‫ואף על פי כן‪ ,‬יש להטביל את‬ ‫מקומות ציבוריים‬
‫הפלפל גדלים על חודים תלויים‪ .‬צבע הפירות שבקצה החוד הוא אדום‪,‬‬ ‫הכלים של בתי המלון והמסעדות‬ ‫הקדמה‬
‫ושאר הפירות בצבע ירוק‪ .‬בתוך הפרי שוכן הגרעין הפנימי‪ .‬לתוצר הסופי‬ ‫(בלא ברכה) (יבי"א ח"ב סי' ט‪ .‬יחו"ד ח"ד‬ ‫כלי סעודה של בתי מלון‪ ,‬מסעדות‬
‫המעובד מפירות אלו יש גוונים שונים – שחור‪,‬‬ ‫סי' סב עמוד רכה‪ .‬הליכו"ע ח"ז עמודים רנא‬ ‫וקיוסקים‪ ,‬יש להטבילם בלא ברכה‬
‫לבן‪ ,‬ירוק וורוד‪ .‬כולם מאותו גרגיר פלפל‪,‬‬ ‫וערה)‪.‬‬ ‫(יבי"א חלק ז חיו"ד סימן ט אות ג)‪.‬‬
‫אבל שונים באופן עיבודם‪.‬‬
‫את הפירות קוטפים כשהם סיימו את תהליך‬
‫גדילתם‪ ,‬אך בעודם קשים ולא בשלים‪ .‬לאחר‬ ‫משלוח מנות‬ ‫מסעדות‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬מטוס‬
‫הקטיף מתחלק אופן העיבוד לפי המוצר הסופי‬ ‫(וכן כלי סעודה שמביאים‬ ‫משלוח מנות‬ ‫מותר לאכול ולשתות בקיוסק‪,‬‬
‫פלפל שחור‬ ‫שזקוקים לו‪.‬‬ ‫בתור מתנה בשמחות וכדומה) שאדם נותן‬ ‫במסעדה ובבתי הארחה כשרים‪,‬‬
‫אופן העיבוד עבור פלפל שחור‪ :‬לוקחים את הפירות הירוקים ומבשלים‬ ‫לחבירו ומניח מאכלים בתוך כלי‬ ‫אפילו כשיודעים בבירור שכלי‬
‫אותם במים רותחים לצורך ניקוי וזירוז של פעילות האנזימים האמורים‬ ‫חדש שקנה עבור זה‪ ,‬אף שהכלי‬ ‫הסעודה לא הוטבלו‪ ,‬וכן הדין בכלים‬
‫לסייע להשחמת הפרי בזמן הייבוש‪ .‬הפירות עוברים ייבוש על פי רוב‬ ‫שבמטוס‪ ,‬כי רבים מהאחרונים‬
‫בשמש‪ .‬בתום תהליך הייבוש והשפעת האנזימים הקיימים בפרי‪ ,‬הוא‬ ‫הוא מסוגי הכלים הטעונים טבילה‪,‬‬
‫אין השולח מתחייב בטבילת הכלי‬ ‫פוטרים אותם מדין טבילת כלי‬
‫משחים והופך להיות שחור ומצומק‪.‬‬
‫אלא המקבל מטבילו בברכה‪ ,‬אולם‬ ‫סעודה הנקנים מעכו"ם‪ ,‬מפני‬
‫אופן העיבוד עבור פלפל לבן‪ :‬מסירים את כל ציפת הפרי ומשתמשים‬ ‫שעיקר קנייתם למסעדה ולקיוסק‬
‫בגרעין הפנימי בלבד‪ .‬הסרת הציפה נעשית באמצעות ריכוך הפרי במים‬ ‫על השולח להודיעו אם הטביל את‬
‫למשך כמה ימים‪ ,‬ופעולה זו נעשית בפירות הטריים קודם ייבושם‪.‬‬ ‫הכלי או לא (השולחן כהלכתו עמוד שפט‬
‫היא לצורך מסחר‪ ,‬לארח בהם‬
‫בשם הגרי"ש אלישיב)‪.‬‬ ‫תיירים ועוברים ושבים כדי להרוויח‬
‫אופן העיבוד עבור פלפל ירוק‪ :‬משתמשים בפירות הירוקים בעודם בוסר‬
‫ומייבשים אותם תוך שמירה על צבעם באמצעות גופרית‪ ,‬ויש השומרים על‬ ‫לפרנסתם‪ ,‬ולא להשתמש לצורכי‬
‫הצבע באמצעות ייבוש בהקפאה‪.‬‬ ‫בעל המסעדה ובני ביתו‪.‬‬
‫אופן העיבוד עבור פלפל ורוד‪ :‬כמו בפלפל השחור‪ ,‬אך מגרגירי הפלפל‬
‫האדומים‪.‬‬
‫כל סוגי הפלפל‪ ,‬ובפרט השחור‪ ,‬שהוא עדיין עם ציפת‬
‫הפרי‪ ,‬נוטים לאבד מהר את טעמם ואת ריחם‪ ,‬ולאחר‬
‫הטחינה ההתנדפות מהירה יותר‪ .‬לכן רבים מעדיפים‬
‫לקנותו כגרגירים ולבצע את הטחינה במקום‪ ,‬קודם‬
‫השימוש‪ .‬בשיווק המיועד לטווח ארוך ממפעלי‬
‫העיבוד לשיווק העולמי‪ ,‬אורזים את הפלפל‬
‫באריזות ואקום כדי לשמר את טעמו ואת‬
‫להזכיר זכותו של יעקב אבינו‬
‫ריחו‪.‬‬ ‫וכמו כן‪ ,‬בבואו למצרים כלה הרעב‬ ‫סגולה לפרנסה‪ ,‬להזכיר בתפילה‬
‫בתום עיבודו הפלפל הוא בחזקת נקי‪ ,‬אולם‬ ‫בזכותו‪.‬‬ ‫על הפרנסה את זכותו של אביר‬
‫לעיתים בתהליך אחסון ארוך ולקוי הוא עלול‬ ‫הרועים‪ ,‬יעקב אבינו עליו השלום‪.‬‬
‫לקבל נגיעות של מזיקי מחסן בוגרים וזחלים‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬שבשמו נרמזו שמות‬
‫ אופן הבדיקה והשימוש‪ :‬‬ ‫לפרנסה‪,‬‬ ‫המסוגלים‬ ‫הקודש‬ ‫וטעם הדבר‪ ,‬משום שיעקב אבינו‬
‫ברכישה של גרגירים באריזת ואקום‪ ,‬המוצר‬ ‫כפי שכתב הגאון רבי מנצור בן‬
‫ ‬ ‫עסק בתורה בלילה‪ ,‬וכמאמרו ללבן‬
‫בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה‪ .‬ברכישה של‬
‫שמעון על הפסוק (בראשית כח‪ ,‬כ)‪:‬‬ ‫יתי ַבּיֹום ֲאכָ לַ נִ י‬ ‫"היִ ִ‬
‫(בראשית לא‪ ,‬מ)‪ָ :‬‬
‫גרגירים באריזות רגילות‪ ,‬רצוי לבצע בדיקה‬
‫ ‬

‫כללית בתחתית האריזה ולוודא שאין פסולת‬ ‫ּובגֶ ד לִ לְ ּבֹׁש"‪,‬‬

‫"וְ נָ ַתן לִ י לֶ ֶחם לֶ ֱאכֹל ֶ‬
‫חרקים כגון אבקה מרובה או קורים וכיוצא‬ ‫וזו לשונו‪" :‬אפשר לפרש בדרך‬
‫בזה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לבצע בדיקת מדגם של חופן‬ ‫רמז בסייעתא דשמיא‪ ,‬כי הנה‬
‫גרגירים ולוודא שאינם נקובים‪ .‬אם נמצאו‬ ‫שני שמות הקדושים המסוגלים‬
‫סימני חרקים‪ ,‬יש לבדוק את כל התכולה‪.‬‬
‫לפרנסה‪ ,‬שם פא"י ושם סא"ל וכו'‪,‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫פלפל טחון – אם הטחינה טרייה (לעיני הצרכן‪,‬‬ ‫שניהם יעלו בגימטרייה קפ"ב‪,‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ולכתחילה קודם הטחינה יבדוק מדגמית לוודא שהתוצרת‬
‫כמספר שם יעקב‪ ,‬ולזה אמר יעקב‪:‬‬
‫בחזקת נקייה)‪ ,‬המוצר בחזקת נקי ואינו טעון‬
‫ ‬
‫ח ֶֹרב וְ ֶק ַרח ַּבּלָ יְ לָ ה"‪ ,‬ולימוד התורה‬
‫בלילה מסוגל ומועיל עד מאוד‬
‫לפרנסה‪ ,‬כמו שנאמר (משלי לא‪,‬‬
‫טו)‪" :‬וַ ָּת ָקם ְּבעֹוד לַ יְ לָ ה וַ ִּת ֵּתן ֶט ֶרף‬
‫ ‬ ‫יתּה"‪.‬‬ ‫לְ ֵב ָ‬
‫ואם כן‪ ,‬בהזכירנו את זכות יעקב‬
‫אבינו‪ ,‬שלמד תורה בלילה‪ ,‬הרינו‬
‫ ‬

‫בדיקה‪ .‬אם מדובר בתוצרת מאוחסנת‪ ,‬יש‬ ‫'וְ נָ ַתן לִ י' דייקא‪ ,‬שבשמי רמוזים‬ ‫מעוררים על עצמנו שפע פרנסה‪.‬‬
‫לפזר את האבקה על גבי משטח בצבע כתום‬ ‫שני שמות הקדושים המסוגלים‬ ‫ועוד‪ ,‬שנאמר ביעקב (בראשית מח‪ ,‬טו)‪:‬‬
‫ולבדוק שאין חרקים בוגרים או זחלים‪,‬‬ ‫לפרנסה כנזכר לעיל"‪.‬‬ ‫עֹודי ַעד ַהּיֹום‬ ‫ֹלקים ָהר ֶֹעה א ִֹתי ֵמ ִ‬ ‫"ה ֱא ִ‬ ‫ָ‬
‫גושים או קורים‪ .‬אם נמצאה נגיעות‪,‬‬ ‫ַהּזֶ ה"‪.‬‬
‫הסרת החרקים קשה באבקה טחונה‪,‬‬
‫ועדיף לא להשתמש במוצר זה‪.‬‬

‫לעילוי נשמת‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫אביגאל יעקב‬ ‫שמחה‬
‫בת שרה ז"ל‬ ‫ראובן חג'ג'‬ ‫להנצחות‬ ‫בת אברהם‬
‫נלב"ע‬ ‫בן מחבובה ז"ל‬ ‫עווד הלוי‬
‫י' אדר ה'תשפ"א‬
‫ניתן‬ ‫גמליאל ז"ל‬
‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע י"ז אייר ה'תש"פ‬
‫פנינה קמרליקר‬ ‫י"א ניסן ה'תש"פ‬ ‫לפנות‬ ‫יקותיאל בן חיים‬
‫בת רבקה ז"ל‬
‫נלב"ע‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫למערכת‬ ‫יהודה ז"ל‬
‫נלב"ע ד' ניסן ה'תשפ"א‬
‫כ"ז חשון ה'תשפ"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬

‫‪29‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫|‬ ‫משכן שילה‬

‫הגאון רבי שמואל צבי קובלסקי זצ"ל‬
‫ המאכל האהוב – סיפור מדהים!‬
‫ואספר לך מעשה שהיה‪ .‬לפני‬
‫שנים הגעתי הביתה מהישיבה‪.‬‬
‫אימי הגישה לי מרק ירקות‪.‬‬
‫נטלתי מלוא הכף ועיניי חשכו‪.‬‬
‫המרק פשוט נתקע בגרוני‪...‬‬
‫ביקשתי להקיא כי טעמו היה‬
‫נורא‪ ...‬ואז שאלה אותו אימי‪:‬‬
‫'נו‪ ,‬איך המרק?' מה אומר?‬
‫האם אגיד לה שאינני אוהב‬
‫והיא טרחה לחינם? חלילה‬
‫לי מלצער אותה‪ .‬שיבחתי‬
‫והיללתי‪ ,‬והצער פג למראה‬
‫פניה הקורנות! ומאז‪ ,‬אבוי‪,‬‬
‫ ‬
‫בכל פעם שבאתי הביתה‬
‫חיכה לי המרק‪ ...‬לא הייתה לי‬
‫ברירה‪ .‬אמא טרחה‪ ,‬איך אפשר‬
‫לאכזבה?‬
‫"תקווה אחת הייתה לי‪ ,‬קרן‬
‫אור בחשכה‪ .‬ברצות ה' אתחתן‬
‫ואיפטר מעונשו של‬
‫המרק‪ ...‬אבל הנה‬
‫התארסתי‪ ,‬ואימי‬
‫ ‬
‫המסורה גילתה‬
‫את אוזן כלתי‪,‬‬
‫שאפילו שאינה‬
‫את‬ ‫יודעת‬
‫טעמי‪ ,‬דבר אחד‬
‫אני אוהב מאוד‬
‫– המרק הנורא‪...‬‬
‫ ‬
‫התפלאה‬ ‫אשתי‬
‫לטעמי‪ ,‬אך כאישה‬
‫מסורה ביקשה להשביע את‬
‫רצוני‪ ...‬ואני‪ ,‬כשם שלא יכולתי‬
‫לצער את אמא‪ ,‬כך לא יכולתי‬
‫לצער אותה‪ .‬הלא כוונתה רק‬
‫לטובה‪ .‬וכך אני מגיע ואוכל את‬
‫המרק עד תומו‪ ,‬ואף מבקש‬
‫לשמחה‪ ...‬כך סיפר‬ ‫ַ‬ ‫תוספת‬
‫וסיים‪ :‬ואתה מספר לי על‬
‫מריבות בביתך בגלל הבדלי‬
‫טעמים?‪ ...‬מאז לא שמעה ממני‬
‫אשתי מילת ביקורת‪ ,‬והשלום‬
‫והשלווה שוררים במעוננו‪"...‬‬
‫הרבנית קראה את המכתב‬
‫ולא ידעה את נפשה‪ :‬מדוע לא‬
‫ ‬
‫אמר מאומה? ואני כל כך לא‬ ‫ ‬
‫אהבתי את המרק‪ ,‬והילדים‬
‫ממש דחו אותו‪ ,‬ולא בישלתי‬
‫אלא למענו‪ ...‬מדוע שתק?‬
‫מדוע לא אמר מילה? אבל‬
‫הייתה זו שאלה שהיא ידעה‬
‫את תשובתה!‬
‫("אנא עבדא")‬
‫לעילוי נשמת‬
‫שמעון וודהוקר‬
‫בן אליזבט ז"ל‬
‫נלב"ע כ"ד אלול ה'תשע"א‬
‫ציפורה וודהוקר‬
‫בת אסתר ז"ל‬
‫נלב"ע י"ט שבט ה'תשע"ב‬
‫אליהו וקולקר‬
‫בן מזל טוב ז"ל‬
‫נלב"ע י"ח אדר ה'תשס"ד‬
‫משה יוחנן וקולקר‬
‫בן מזל טוב ז"ל‬
‫נלב"ע כ"ז אלול ה'תשע"ה‬
‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫בהיותו תלמיד ישיבה‪ ,‬הגיע‬
‫הביתה לביקור ביום שישי‪.‬‬
‫אימו הגישה לו מרק ירקות‬
‫סמיך‪ .‬משהחל לאכול‪ ,‬שאל‬
‫לטיב המרק ויצא מגדרו כדי‬
‫לשבחו‪ .‬נהרו פניה של האם‪:‬‬
‫הנה‪ ,‬סוף סוף מאכל שהוא‬
‫אוהב! מאז‪ ,‬בכל פעם שציפו‬
‫בבית לבואו‪ ,‬המתין לו המרק‬
‫שאהב‪ .‬מסירותה של אם‪...‬‬
‫לפני שנישא‪ ,‬קיימה אימו‬
‫שיחה עם כלתה לעתיד‪ .‬שאלה‬
‫הכלה‪" :‬אילו מאכלים הוא‬
‫אוהב?" "אומר לך את האמת"‪,‬‬
‫אמרה האם‪" ,‬מעולם לא הביע‬
‫דעה על מאכל‪ ,‬מעולם לא היה‬
‫ ‬
‫להוט אחר האוכל‪ .‬רק פעם‬
‫אחת ויחידה שיבח באוזניי את‬
‫המרק‪ ,‬ומאז אני מכינה אותו‬
‫למענו‪ .‬הוא אוכל אותו‬
‫עד תומו‪ ,‬ואני מגישה‬
‫לו עוד תוספת"‪ .‬היא‬
‫לימדה את כלתה‬
‫את אופן הכנת‬
‫המרק‪ ,‬ומאז ועד‬
‫יומו האחרון לא‬
‫ידעה הרבנית אילו‬
‫מאכלים חביבים‬
‫עליו ואילו דחויים‬
‫בעיניו‪ .‬טעמו באוכל‬
‫היה כחידה עלומה‪ .‬ידעה רק‬
‫שמאכל אחד אוהב הוא מאוד‪,‬‬
‫והייתה מכינה את המרק לפי‬
‫המתכון שקיבלה‪ ,‬והוא אכן‬
‫אכל אותו עד תומו ונכון היה‬
‫אפילו לקבל תוספת‪ .‬לטעמה‬
‫ ‬
‫היה טעמו של המרק נורא‪,‬‬
‫אבל על טעם וריח אין מה‬
‫להתווכח‪...‬‬
‫ ‬
‫לאחר פטירתו לחיי עולם הגיע‬
‫מכתב תנחומים מחבר ותיק‬
‫שעקר לארץ אחרת‪ ,‬שאליה‬
‫הגיעה הבשורה המרה‪ ,‬והוא‬
‫מיהר לשגר את תנחומיו‬
‫בכתב‪" .‬הוא הציל את חיי‬ ‫ ‬
‫הנישואין שלי"‪ ,‬כתב אותו‬
‫ ‬
‫חבר בווידוי אישי‪" .‬ביני לבין‬
‫רעייתי התגלעו חילוקי דעות‪,‬‬
‫ניגודי טעמים‪ ...‬היא בישלה כך‬
‫ואני רציתי אחרת‪ ,‬היא הכינה‬
‫מטעמים ואני סלדתי מהם‪ .‬ואז‬
‫אמר לי הרב קובלסקי‪ :‬בוא‬
‫לעילוי נשמת‬
‫יצחק כהן‬
‫בן חנה ז"ל‬
‫נלב"ע‬
‫כ"ג ניסן ה'תשפ"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ציפיות‬
‫פעם אחת נכנס לביתי אדם בשם אהרון וביקש לשוחח‪.‬‬
‫הוא סיפר שהשתתף באחת ההרצאות‪ ,‬והדבר דחף אותו‬
‫לגלות בפניי את אשר מעיק על ליבו‪ .‬מערכת היחסים הזוגית‬
‫שלו משובשת‪ ,‬כך טען‪ ,‬ובמשך שעה ארוכה סיפר על סבלותיו‬
‫מרעייתו‪ .‬לאחר שאהרון תינה את טענותיו על רעייתו‪ ,‬קשה היה לו‬
‫למצוא מגרעות על עצמו‪ ,‬אף שהפטיר‪" :‬ברור שאיני טלית שכולה‬
‫תכלת‪ ,‬אבל‪" "...‬מהיכן בטחונך שמצוקת הנישואין נעוצה ברעייתך‬
‫ואינה נובעת מהתנהגותך?" הקשיתי‪" .‬שאל נא את הפקידים העובדים‬
‫בסניף הבנק שאותו אני מנהל"‪ ,‬הוא השיב‪" .‬הם יספרו לך על מערכת‬
‫יחסים נהדרת‪ ,‬חברות קרובה ופתיחות לא רגילה‪ ,‬ועל כך אף זכיתי‬
‫בדגל 'המנהל החביב'‪ ,‬המוענק מטעם ההנהלה המרכזית של הבנק‪"...‬‬
‫תחושה זו‪ ,‬ש"אני בסדר"‪ ,‬שהרי בעת לימודיי בישיבה הייתי חביבם‬
‫של חבריי‪ ,‬או כשלמדתי בסמינר נחשבתי לאחת הבנות החברתיות‬
‫ביותר – מלווה אנשים ונשים לרוב‪ .‬ואכן העובדות נכונות‪ .‬אנשים רבים‬
‫ ‬
‫מפתחים מערכת יחסים נהדרת בעבודה‪ ,‬בלימודים ועם שכנים‪ ,‬אך‬
‫אינם מצליחים לפתח קשר משפחתי כדוגמתה‪.‬‬
‫ ‬
‫סיבות רבות גורמות לכך‪ ,‬וננסה לדון בהן‪ .‬אהרון מצליח לנהל מערכת‬
‫יחסים תקינה עם עובדיו‪ ,‬משום שציפיותיו מהם מוגדרות ומוגבלות‪,‬‬
‫וודאי שאינן רגשיות‪ .‬הוא יודע שאין פקיד הבא לעבודה משום שהבנק‬
‫הוא בראש מעייניו‪ .‬הוא גם מבין את הפקידה המסורה‪ ,‬שתפקודה לקוי‬
‫במקצת בעת שהשאירה ילד חולה בביתה‪ .‬הוא אינו מצפה שיעקב‪ ,‬מורשה‬
‫החתימה‪ ,‬יאהב אותו; הוא מצפה רק שיבחן היטב את המסמכים המוצגים לו‬
‫לחתימה ויעריכנו כמנהל מוכשר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במערכת המשפחתית הציפיות אינן מוגדרות‪ ,‬והן מתפרסות לכל תחום‬
‫מתחומי החיים‪ :‬כיצד וכמה צריכה האם להזהיר את ילדיה לשמור על דממה מוחלטת‬
‫בעת שבעלה ישן? כיצד צריך הבעל לנזוף בילדים כשאינם שומעים בקול אימם?‬
‫אומנם אין ציפייה שהבעל יבשל‪ ,‬ולכן אין מסתכסכים עימו על כך‪ ,‬אבל מה בעניין סיוע‬
‫בהדחת הכלים‪ ,‬הרקת האשפה‪ ,‬הסרת כלי האוכל מהשולחן‪ ,‬דאגה להימצאות מתמדת‬
‫של כסף בבית‪ ,‬הליכה עם הילד אל הרופא ושמירה על הילדים בעת היעדרותה מן‬
‫הבית? על כך יש להוסיף את הצורך בהערכה‪ ,‬הוקרה‪ ,‬אהבה‪ ,‬דאגה ואפילו התייחסות‬
‫חיובית להוריה‪.‬‬
‫בעוד שהפקיד יכול לומר בדיחה על חשבון המנהל והוא לא ייעלב ממנה‪ ,‬אף אם‬
‫תיאמר בישיבה החודשית של פקידי הסניף‪ ,‬הרי שבן הזוג ייפגע וייעלב עמוקות‬
‫מבדיחה דומה שתיאמר בפני אנשים זרים‪ ,‬ויהיה קשה לחפות עליה‪ .‬כל זאת משום‬
‫שכל אחד מצפה ממשנהו שיתייחס אליו באותה מידה של דביקות ואהבה שבה הוא‬
‫מתייחס לעצמו‪ ,‬וירגיש את אותם רגשות שהוא עצמו מרגיש‪ .‬כל אחד חש שבן זוגו‬
‫הינו גופו ונשמתו‪ ,‬ולכן מן הראוי שיתייחס אליו‪ ,‬שיבין אותו‪ ,‬שישמע בקולו‪ ,‬שייתן‬
‫לו‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיוון שכל אחד מעניק לזולת‪ ,‬הרי הוא מצפה ובטוח שמגיעה לו‬
‫תמורה למאמציו‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫טונינה בריגע‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫אסתר סרוסי‬
‫יוסף חרילקר‬ ‫בת זולה ז"ל‬ ‫חנה גוזי‬
‫נלב"ע ח' אב ה'תשע"ח‬ ‫בת ניסים ז"ל‬ ‫בת שלביה ז"ל‬
‫בן אשר וחיים ז"ל‬ ‫ורחמים דקה‬
‫בן צביה ז"ל‬ ‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע‬
‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע י"ד סיון ה'תשע"ח‬ ‫ט"ו אדר ה'תשע"ה‬ ‫כ"ה אלול ה'תש"פ‬
‫א' חשון תשפ"א‬ ‫ניצה עסיס‬
‫בת שמחה ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫נלב"ע א' אייר ה'תשע"ט‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫שילה‬ ‫‪30‬‬
‫משכןמשכן‬
‫שילה | ‪30‬‬
 ‫מתוך הספר 'עמודיה שבעה'‬

‫המבחן העיקרי הוא בבית‬ ‫הכלל השישי – "ולא יהיה עצב"‬

‫ישנם אנשים המתנהגים עם חבריהם בסבר פנים יפות ומחייכים אליהם חיוך‬
‫רחב‪ ,‬וכן במקום עבודתם או לימודם מתנהגים בענווה מופרזת‪ ,‬אולם המבחן‬
‫העיקרי של האדם הוא בבית ליד רעייתו‪ ,‬כיוון שבבית מרגיש הוא את עצמו‬
‫כמלך ואדון‪ ,‬ושם אפשר לגלות בנקל את מידותיו‪ ,‬אם טובות הן או חלילה‬
‫רעות וטעונות תיקון רציני‪.‬‬
‫ומסופר על הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל‪ ,‬שאמר פעם‪ :‬חשבתי כי תיקנתי את‬
‫ ‬
‫מילתא דבדיחותא בבית ‬
‫ההיפך מהעצבות הוא השמחה‪ .‬אפשר להגיד בדיחה טובה ולהביא‬
‫שמחה לבית‪ .‬זהו דבר טוב להביא הביתה מילתא דבדיחותא‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫לפעמים בדיחה יכולה לפגוע‪ ,‬והיא עלולה להיות בגדר רציחה חס‬
‫וחלילה‪ .‬לכן‪ ,‬על החשבון שלו הוא יכול להתבדח‪ ,‬אך לא על חשבון‬
‫מישהו אחר‪ .‬יאמר סתם בדיחה שאינה על חשבון אף אחד‪ .‬זה דבר‬
‫ ‬

‫טוב מאוד‪.‬‬
‫מידת הקפדנות שבליבי‪ ,‬אבל אינו כן‪ ,‬היות כי הסיבה שאינני בא לידי הקפדה‬
‫היא מפני שכל אחד מכבדני‪ .‬אבל אילו באתי לידי ניסיון‪ ,‬אפשר שהקפדנות‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬לבדיחה יש כֹח גדול‪ .‬אפשר לפתור בזה בעיות ורגישויות‬
‫הייתה מתעוררת אצלי‪ .‬והמשיל‪ ,‬למה הדבר דומה? לגנב שלא מצא זמן או‬ ‫רבות‪ .‬רמז לדבר‪ּ" :‬כִ י ְב ִׂש ְמ ָחה – ֵת ֵצאּו"! (מכל הבעיות והצרות שבעולם)‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫מקום מתאים לגנוב‪ .‬כלום נאמר שתיקן את מידת חמדת הממון?‪ ...‬המבחן‬
‫ ‬

‫העיקרי במידת הקפדנות והרוגזה הוא איך נוהג עם בני ביתו‪ ,‬היות ששם הוא‬
‫מחשיב עצמו לאדון המחלק פקודות‪ ,‬וכל הממרה פיו נידון ברותחים‪( ...‬סת"ה‬
‫ ‬
‫ח"א)‪.‬‬
‫והנה נאמר בתורה‪" :‬וְ ִא ְּתכֶ ם יִ ְהיּו ִאיׁש ִאיׁש לַ ַּמ ֶּטה ִאיׁש רֹאׁש לְ ֵבית ֲאב ָֹתיו הּוא"‬
‫(במדבר א‪ ,‬ד)‪ .‬והסבירו המפרשים פסוק זה בדרך דרש‪ :‬ישנם אנשים שהעולם‬
‫טועה בהם וחושב אותם לאישים רמי מעלה‪ ,‬מחוננים בכישרון השכל וכושר‬
‫המעש‪ ,‬בשעה שבאמת הקרובים המקורבים להם מכירים ויודעים שאין כוחם‬
‫אלא בפה‪ ,‬חוכמותיהם בחוץ מתרוננות ומבפנים כדים נבובים‪ .‬לפיכך מעיד‬
‫"איׁש ִאיׁש לַ ַּמ ֶּטה" – שהיו‬‫הכתוב על הנשיאים שנתמנו על פי ה' ביד משה‪ִ :‬‬
‫"איׁש רֹאׁש‬ ‫גדולים וטובים לגבי כל השבט‪ ,‬וגם אצל מכיריהם וידידיהם בבית – ִ‬
‫לְ ֵבית ֲאב ָֹתיו הּוא"‪.‬‬
‫וכתב רבי יהונתן אייבשיץ ב"יערות דבש"‪ ,‬שלפיכך אמר‬ ‫ ‬
‫לדוגמה‪ :‬הבעל נמצא בחדר והאישה מגיעה עם דלי מלא מים לשטוף‬
‫את החדר‪ ,‬ובלי משים נשפך גם עליו‪ ...‬הוא יכול לכעוס ולהיות עצוב‪,‬‬
‫אך הוא יכול פשוט לצחוק‪ ...‬אם הוא יכול‪ ,‬שיעשה מכך בדיחה ממנו‪:‬‬
‫"נו‪ ,‬יש לי מקלחת טובה‪ "...‬היא הרי לא עשתה זאת בכוונה‪ .‬תצחק‬
‫ותמשיך הלאה!‬
‫היא עייפה ומבקשת ממנו‪" :‬תעשה לי טובה‪ ,‬תביא משהו מהמטבח"‪.‬‬
‫הוא חושב לעצמו‪ :‬היא אינה יכולה ללכת? אבל הרי למדנו ש"מכבדה‬
‫יותר מגופו"‪ ...‬אז הוא הולך מיד‪ ,‬והוא אפילו מרוצה מעצמו מאוד‬
‫שכיבד אותה והלך להביא לה כרצונה‪ ,‬ואז הוא שומע אותה צועקת‬
‫עליו‪" :‬כמה זמן לוקח לך ללכת להביא? וכי זה נמצא באמריקה?!‪"...‬‬
‫מה כדאי לו לומר לה בכזה מצב? "גם אם זה היה באמריקה‪ ,‬הייתי‬
‫מביא לך אותו‪ "...‬בכך נגמרת כל הפרשה‪...‬‬
‫ ‬

‫רבי אלעזר בן עזריה כשהציעו לו לקבל עליו את משרת‬

‫הנשיאות (ברכות כז‪" :):‬אלך ואימלך באנשי ביתי"‪ ,‬שהם הם‬
‫היודעים אם הוא מוכשר ומסוגל למשרה גבוהה ונישאה‬
‫זו‪ ,‬ועל עצתם אפשר לסמוך יותר מעל עצת אחרים‬
‫המכירים את האדם הכרה שטחית‪-‬חיצונית בלבד‬
‫(על התורה)‪.‬‬

‫והגאון רבי נפתלי מרופשיץ היה אומר‪ :‬מי שהוא‬

‫ ‬

‫קרוב אצלי ביותר יודע ומכיר בי שאינני כלום‪ .‬בפי‬

‫ ‬

‫שמיים וארץ‬
‫החסידים שלי‪ ,‬הגרים רחוק ממני בערים שונות‪,‬‬ ‫נתבונן מה יש בשמיים ובארץ‬ ‫חכמים מספרים על רבי יוסי‪,‬‬
‫אני נקרא‪ :‬רבינו הצדיק רבי נפתלי‪ .‬בעירי רופשיץ‪,‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ומהם נלמד על תכונות המינים‪.‬‬ ‫שאמר‪" :‬מעולם לא קראתי‬ ‫ ‬

‫שמכירים אותי פחות או יותר‪ ,‬אני נקרא‪ :‬הרב שלנו‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫לאשתי אשתי‪ ,‬אלא ביתי"‪.‬‬

‫ ‬

‫ואילו זוגתי הרבנית‪ ,‬המכירה אותי היטב‪ ,‬קוראת‬ ‫השמיים – יש בהם שמש‪ ,‬אור‪,‬‬
‫לי‪ :‬נפתלי‪ ,‬בלי כל תואר‪...‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫חום‪ ,‬גשם‪ ,‬עננים‪ ,‬טל‪ ,‬אוויר‪,‬‬ ‫כינויים אלו אינם סתמיים; הם‬
‫חמצן – כל הדברים המשמחים‪.‬‬ ‫מבטאים את תכונות האיש‬
‫וכתב הגאון רבי שלמה וולבה זצ"ל‪ :‬אדם העוסק‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫בארץ יש חול ואדמה‪.‬‬ ‫והאישה‪ .‬נוסף על הדימוי הקודם‬

‫בגמילות חסדים עם המון אנשים‪ ,‬מלווה ונותן‪,‬‬ ‫אף על פי כן יודעים הכול שאין‬ ‫של שמש וירח‪ ,‬האיש משול‬
‫מבקר חולים ומנחם אבלים‪ ,‬מעודד שבורים‬ ‫תועלת בשמיים ללא אדמה‪.‬‬ ‫גם לשמיים והאישה לארץ‪.‬‬
‫ומשמח חתנים – בוודאי ישחק ליום אחרון בבוא‬ ‫כאשר השמיים מורידים גשם‬ ‫שמיים הם רוחניים מן הארץ‪.‬‬
‫עת פקודתו‪ ,‬כי זכויותיו רבות הנה‪ .‬אבל ידע נאמנה‪,‬‬ ‫לים – זהו אובדן והשחתה‪ ,‬כיוון‬ ‫הם המטרה שאליה צריך להגיע‪.‬‬
‫כי בשמיים בודקים גם איך התנהג עם אשתו‪ .‬האם‬ ‫שאין מקבל לנתינה‪ .‬לעומת‬ ‫הארץ היא מקום הריצה והרצון‬
‫גם עימה גמל חסד או שמא התעלם ממנה ולא‬ ‫זאת‪ ,‬כשיורד גשם על האדמה‪,‬‬ ‫להגיע לשמיים‪.‬‬
‫נשא בעול עימה? ולא די לו בהזנחת אשתו‪ ,‬אלא‬ ‫מתגלה הארץ במלוא הדרה‪ .‬היא‬
‫שהקפיד והקניט אותה‪" ...‬בעל חסד" זה מכריע‬ ‫מוציאה פרחים‪ ,‬פירות וירקות‪,‬‬ ‫ללמדנו‪ ,‬כי האמצעי המביא את‬
‫את דינו‪ ,‬ולא יזכרו לו מאומה מכל‬ ‫ ‬

‫עולם ירוק וססגוני‪.‬‬ ‫האיש אל תכליתו הוא האישה‪.‬‬

‫חסדיו שפעל גדולות ונצורות עם‬ ‫ ‬

‫הבריות (חוברת הדרכה לחתנים‪ ,‬הו"ד בסת"ה‬

‫ח"ז)‪.‬‬

‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬

‫טל מכלוף‬ ‫יהודה‬ ‫משפחת‬ ‫להקדשות‬
‫ובתו טוהר‬ ‫ושגית‬ ‫יוסף הי"ו‬
‫הי"ו‬
‫ניתן‬
‫ולהצלחת‬
‫ולרפואת‬
‫נעים‬ ‫משפחת‬ ‫לפנות‬
‫שלמה ושרה‬ ‫ומשפחתם‬ ‫שושן הי"ו‬ ‫למערכת‬
‫מכלוף‬ ‫הי"ו‬
‫הי"ו‬

‫‪31‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫הקב"ה יברך אותם ואת משפחתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה‪ ,‬בכל מכל כל‪ ,‬יזכו לעושר ואושר וכל טוב סלה‪ ,‬מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא‪.‬‬
‫ועל כבוד ההורים‪ ,‬על כבוד הילדים ועל הכבוד‬ ‫נדלק‪' .‬התעופפתי' למטה כדי להחליף את הבלון‬ ‫ ‬

‫העצמי‪ .‬זהו זה‪ ,‬סיכמתי לעצמי‪ ,‬כך היה צריך להיות‪.‬‬
‫והנה למחרת‪ ,‬בבוקרו של יום השבת‪ ,‬התעוררנו‬
‫כולנו לשמע חבטה חזקה‪ .‬רצנו כל עוד נשמתנו‬
‫בנו אל חדר הילדים לשמע הצעקה שעלתה משם‪,‬‬
‫ונדהמנו לגלות כי בננו התינוק השובב טיפס על‬
‫מקום גבוה‪ ,‬נפל על הארץ וספג מכה אדירה‬ ‫ ‬
‫בראשו‪ .‬דקה ארוכה עוד ישב על הארץ ויילל‪.‬‬
‫פחדנו להזיז אותו‪ ,‬שמא אירע לו משהו‪ .‬והנה‪ ,‬אחרי‬
‫ונדהמתי לגלות כי אין גז גם בבלון השני‪' .‬זה לא‬
‫יכול להיות'‪ ,‬אמרתי לעצמי‪' ,‬הרי רק לאחרונה הזמנו‬
‫בלון חדש‪ ,‬וכי מישהו השתמש כאן בגז כשאבא לא‬
‫היה בביתו?!'‬
‫המרק קפוא‪ ,‬הכול קר‪ ,‬שבת מתקרבת‪ ,‬וגז אין! שכן‬
‫ישיש אחד התגורר ליד אבא‪ .‬ניסינו להיעזר בו‪ ,‬אלא‬
‫ ‬
‫שכנראה נרדם ולא פתח את הדלת‪ .‬חישוב מהיר‬
‫העלה פתרון אחד‪ :‬שבים הביתה‪ ,‬ומיד‪ .‬הסברתי‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫שתי דקות החל הפעוט לחייך בשעשוע למראה כל‬
‫המשפחה הניצבת מולו‪ ,‬קם על רגליו והחל לרוץ‬
‫אל עבר אימו כהרגלו תמיד‪ .‬בקיצור‪ ,‬חוץ מנפיחות‬
‫במקום המכה היו ידיו ורגליו פעילות כתמיד‪ .‬בעוד‬
‫צחוקו מתגלגל בבית לאורך כל השבת‪ ,‬נתונים היינו‬
‫בחרדה לשלומו ובתקווה כי הכול בסדר‪.‬‬
‫במוצאי שבת שוחחתי עם רופא‪ ,‬והלה הציע לי‬
‫לערוך לבני צילום גולגולת‪ ,‬לוודא שהכול תקין‪.‬‬
‫לאבי כי אנו תקועים ואין ברירה אחרת אלא‬
‫לשוב הביתה במהירות‪ .‬אבא התאכזב קשות‪ ,‬אני‬
‫שבעתיים‪ ,‬והילדים השמיעו "אוף" ארוך וממושך‬ ‫טרחה תמורת טרחה‬
‫שביטא את קוצר הרוח של כולם‪ .‬רעייתי הייתה על‬
‫זכיתי בזכות כבירה של טיפול באבי הישיש –‬
‫סף התמוטטות – אחרי כל הטרחה בעקירה מהבית‬
‫מספר בעל המעשה‪ .‬אבי זכרונו לברכה אומנם‬
‫לריק ולהבל‪ .‬מה עוד שהבית הפוך על פניו ואינו‬
‫היה עצמאי‪ ,‬אבל בגילו המתקדם היה חשש‬
‫מוכן כלל לקראת שבת‪.‬‬
‫שייפול בדד בביתו ולא יהיה מי שיעזור לו‪ ,‬וכן‬
‫לא הייתה ברירה‪ .‬רצנו כל עוד נשמתנו באפנו אל‬ ‫היינו צריכים לסייע לו בהתנהלות היום יומית‪ ,‬ולכן‬
‫ ‬

‫את הצילום עשינו עוד באותו ערב‪ .‬לאחר יומיים‬ ‫הרכב‪ ,‬דחפנו את הביגוד ועשינו 'טשולנט' אחד‬ ‫לא רצינו להשאירו להתגורר לבד בביתו לאחר‬
‫קיבלנו את תוצאות הצילום‪ ,‬וברוך ה' הכול בסדר‪.‬‬ ‫גדול של מזוודות פתוחות עם חלות ודגים‪ ,‬וכך‬ ‫שהתאלמן‪ .‬אני‪ ,‬בן הזקונים‪ ,‬טיפלתי באבא תשע‬
‫ ‬

‫"סביר להניח שהיה כאן זעזוע פנימי כלשהו‪ ,‬אשר‬
‫היה עלול להיות מסוכן מאוד ורב השלכות"‪ ,‬אמר‬
‫לי הרופא ברצינות‪" .‬נפילה שכזאת אינה משאירה‬
‫תינוק בגילו נקי מחבלה בדרך כלל‪ .‬פשוט היה לכם‬
‫ ‬
‫נס!" בעוד ליבי פועם מהדברים‪ ,‬המשיך הרופא‬
‫שעטנו במהירות‪.‬‬ ‫שנים תמימות‪ .‬בשנים המוקדמות היה לאבא קשה‬
‫מאוד עם המעבר מביתו אל ביתי‪ ,‬ומה שהקשה‬
‫עליו ביותר היה השבתות‪ .‬אבא היה רגיל לסביבה‬
‫שלו ול"טיש" החסידי (לימוד תורה וסעודה עם האדמו"ר)‬
‫שבו היה משתתף שנים רבות סמוך לביתו‪ ,‬ומשום‬
‫במוצאי שבת שוחחתי עם‬
‫ ‬

‫להצליף בדבריו‪" :‬הייתם עלולים לבלות איתו בבית‬ ‫כך המעבר הזה היה לו קשה‪ .‬החלטנו אז כי במשך‬
‫החולים ימים ולילות‪ .‬אלוקים אוהב אתכם ומנע‬
‫מכם את כל זה!"‬
‫רופא‪ ,‬והלה הציע לי לערוך‬ ‫השבוע ישהה אבא אצלי‪ ,‬ובשבתות נבוא כולנו‬
‫ ‬

‫לביתו‪.‬‬
‫לבני צילום גולגולת‪ ,‬לוודא‬
‫ ‬

‫"נבוא כולנו"‪ ,‬פירושו של דבר לארגן ביום שישי‬

‫שהכול תקין‪ .‬את הצילום‬
‫שבתי הביתה‪ .‬הייתי צריך להיות טיפש כדי לא‬
‫להבין שהטריחו אותי משמיים ביום שישי ובכך‬ ‫לחוץ שבעה ילדים רחוצים‪ ,‬לארוז את כל מאכלי‬

‫עשינו עוד באותו ערב‪.‬‬

‫ ‬

‫מנעו ממני טרחת דאגה זו עם בני חס ושלום‪ .‬היה‬

‫ ‬
‫השבת‪ ,‬לצאת בנערינו ובזקנינו אל הרכב חצי שעה‬
‫על מוחי להיות עיוור כדי לא להקביל את קורות‬ ‫לפני שבת ולהתפלל לה' כל הדרך שלא יישפך כלום‬
‫היומיים האחרונים ולראות שכל טרחה תמורת‬
‫ ‬
‫שם בתא המטען‪ ...‬מיד בבואנו לדירתו של אבא יש‬
‫טרחה‪ .‬טרחת כיבוד אב נטלה ממני את הטרחה‬ ‫ ‬
‫להעמיד את הסירים על הפלטה‪ ,‬ועוד טרדות כהנה‬
‫עם בני שיחיה‪ .‬כששמעה רעייתי את דברי הרופא‪,‬‬ ‫וכהנה‪ .‬ביודענו עד כמה הדבר נוגע לאבא‪ ,‬החלטנו‬
‫אחז אותה הלם‪" .‬שמע"‪ ,‬אמרה‪" ,‬אנו ממשיכים עם‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪.‬‬
‫השבתות הללו הלאה והלאה‪ .‬לא נוותר על שבת‬
‫ ‬

‫בדרך‪ ,‬ליד בית הכנסת‪ ,‬ירד אבא מהרכב‪ .‬הגענו‬ ‫אבא היה יוצא ביום שישי בבוקר במונית לעבר‬
‫אחת!"‬ ‫ ‬

‫לאור זאת נסעתי במשך השבוע אל בית אבי‪,‬‬
‫להזמין בלוני גז ולברר איך התרוקן הבלון בצורה כה‬
‫מוזרה‪ .‬קוראים יקרים‪ ,‬שמעו היטב‪ :‬בהגיעי לביתו‬
‫של אבא ניגשתי ישר אל הכיריים‪ ,‬הדלקתי את הגז‬
‫ו‪ ...‬הלהבות הכחולות מפזזות יפה‪ .‬שיערתי שאלו‬
‫הם שיירי בלון שלפתע עלו‪ .‬ירדתי במהירות לעבר‬
‫הבלונים‪ ,‬בדקתי וראיתי כי הבלון החדש שהזמנו‬
‫לא מכבר מלא וכבד! לא האמנתי לאשר אני רואה‪.‬‬
‫ ‬
‫הביתה קרוב מאוד לכניסת השבת‪ .‬הפשלתי‬
‫שרוולים כנער והכנסתי את כל הבית לקלחת‬
‫עשייה מהירה – לסדר את הבית לשבת‪ .‬כשהסירים‬
‫בעבעו על האש בביתי‪ ,‬כבר היה כל המוקצה מונח‬
‫בערימה אחת גדולה בפינה מסויימת בבית‪ :‬טייפ‬
‫על טלפון‪ ,‬על צבעי ילדים‪ ,‬על מסרגות‪ ,‬על קלטות‪,‬‬
‫על עטים‪ ,‬על חלילים‪ .‬מישהו הפליא לעשות ומצא‬
‫את המפה בבלגן הזה‪ .‬ערכנו שולחן במהירות‪ ,‬ורק‬
‫כשנשמע הצפצוף השני נזכרנו שעדיין לא הכנו‬
‫ ‬
‫ביתו‪ ,‬מכין עבורנו את הבית‪ ,‬פורס סדינים ומציע‬
‫את המיטות‪ ,‬עורך שולחן וקונה את החלות – כך‬
‫קיבל אותנו בסבר פנים יפות בבואנו לפני שבת‪.‬‬
‫מלבד התועלת שנגרמה לאבא בעצם שהותו בביתו‬
‫בשבת‪ ,‬כפולה ומכופלת הייתה התועלת הנפשית‬
‫בהרגשה שהוא זה שמארח אותנו‪ .‬גם העול היה‬
‫בריא עבורו מאוד; היה עליו להכין‪ ,‬לסדר ולקנות‪.‬‬
‫השבתות הללו העמידוהו על רגליו מבחינת‬
‫הביטחון העצמי שלו‪ ,‬ועל כך נתונה תודתי לריבוני‬

‫את הנרות‪...‬‬ ‫שנתן לי שכל ותבונה לנהוג כך‪.‬‬

‫סגרתיו ופתחתיו שבע פעמים‪ ,‬עד כי המום הייתי‬
‫לגלות שהבלון פשוט מלא כחדש! כנראה ברגעי‬
‫הלחץ שלפני שבת לא הבחנתי בכך‪ ,‬ונראה היה לי‬
‫כי הוא קל ומרוקן לגמרי‪ .‬משמיים אטמו את עיניי‬
‫בשעה ההיא‪ ,‬הטריחו אותי בטרחת מצווה ופטרוני‬
‫בכך מטרחה אחרת‪ .‬נעניתי ואמרתי הלל שלם על‬
‫ ‬
‫אותה טרחה שהייתה מנת חלקי‪ ,‬ומאז ועד עולם‬
‫פי מלא הודיה לה' יתברך על כל טרחה וטרדה‬
‫הפוקדת אותי בעל כורחי‪ ,‬מאחר שאיני יודע מה‬
‫היה מנת חלקי לולי כך‪...‬‬
‫(הפותח בכל יום)‬
‫רעייתי הצליחה לשלוף את עצמה איכשהו ממהומת‬
‫המטבח של הרגעים האחרונים לעבר הדלקת‬
‫הנרות‪ .‬לפני שנכנסה לנוח קמעה ממה שעבר עליה‬
‫ ‬
‫בשעה האחרונה‪ ,‬אמרה לי את המילים הבאות עם‬
‫דמעות בעיניים‪" :‬אינני מסוגלת עוד עם השבתות‬
‫ ‬
‫האלה‪ ,‬גמרנו עם זה!" שיהיה כך‪ .‬וכי אתיישב עתה‬
‫ ‬
‫לדון בדבר? עדיין לא הייתי במקווה כהרגלי‪ ,‬ועם‬
‫ישראל כבר אוחז באמצע מנחה‪ .‬עזבתי את הבית‬
‫ונשמתי לרווחה‪ .‬זה לא היה קל‪ .‬לא היה קל לשמור‬
‫על קור רוח במהלך הלחץ‪ ,‬לשמור על כבוד סבא‬
‫באחד מערבי השבתות האלו יצאנו שוב ל'מבצע'‬
‫הזה‪ ,‬להלביש את הילדים לשבת‪ ,‬לסיים את הכול‬
‫ולוודא כי לא שכחנו שום פריט ולקחנו איתנו את‬
‫כל מאכלי השבת‪ .‬שוב התקפלנו כולנו אל תוך‬
‫המכונית ויצאנו לדרך לביתו של סבא‪ ,‬והפעם‬
‫השארנו מאחורינו בית מבולגן‪ .‬בהגיענו קיבל סבא‬
‫את פנינו כהרגלו תמיד‪ .‬השולחן היה ערוך‪ ,‬המיטות‬
‫היו מוצעות‪ ,‬כל ילד כבר ידע את פינתו הקבועה‬
‫בביתו של סבא‪ .‬זוגתי פנתה עם אחת הקדרות‬
‫לעבר הכיריים‪ ,‬ניסתה להצית את הגז ו‪ ...‬הגז לא‬
‫ ‬

‫להצלחת‬ ‫לרפואת והצלחת‬ ‫לרפואת‬ ‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬

‫יעקב רבי‬ ‫עופר ושרית‬ ‫להצלחת‬
‫משפחת‬ ‫(לילי)‬‫הלנה‬ ‫זכריה הי"ו‬ ‫מזל ועודד‬
‫בן‬ ‫שמעון ודינה‬ ‫ניסים‬
‫פדידה‬ ‫ראובן הי"ו‬ ‫פלורה הי"ו‬ ‫לזיווג הגון‬
‫הי"ו‬ ‫ולהצלחת‬ ‫אלגרבלי‬ ‫ומשפחתם‬
‫בת אסתר ז"ל‬ ‫ולרפואה והצלחה‬ ‫הי"ו‬
‫ברוחניות‬ ‫עמנואל רחל‬ ‫אורי ועינב‬ ‫ומשפחתם‬ ‫ולהצלחת‬
‫ומשפחתה הי"ו‬ ‫בני שרית הי"ו‬
‫ובגשמיות‬ ‫הוקדש ע"י‬ ‫בת‬ ‫משפחת הלל‬
‫חוני ראובן הי"ו‬ ‫דונה הי"ו‬ ‫ולהצלחת‬ ‫הי"ו‬ ‫הי"ו‬
‫יעל בת שרית הי"ו‬

‫שילה‬ ‫‪32‬‬
‫משכןמשכן‬
‫שילה | ‪32‬‬
 ‫ישב והגה‪ ,‬עמל וטרח‪ ,‬וזכה לכתרה של תורה‪.‬‬
‫ביתו של רבינו היה "בית הכנסת אורחים"‪,‬‬
‫ועניים רבים הגיעו אליו ומצאו בו מנוחה‪.‬‬
‫את ההקפדה על מצוַ ת הכנסת אורחים ירש‬
‫מהוריו‪ ,‬שהיו ידועים בהכנסת אורחים מופלגת‪,‬‬
‫וכפי שמעיד רבינו בספרו‪" :‬אבי ז"ל היה גדול‬
‫ ‬
‫מאוד במצוַ ת הכנסת אורחים וגמילות חסדים‪...‬‬
‫ ‬
‫[ולאחר שהרחיב ותיאר בספרו כיצד טרח אביו‬
‫עבור אותם האורחים‪ ,‬הוסיף‪ ]:‬וכל זה היה‬
‫בשנים כתיקונם‪ ,‬אבל בימי המלחמה הכניס‬
‫לביתו פליטים שברחו ממדינת פולין וסלובקיה‬
‫ורומניה‪ ,‬שהם מקומות שהתחיל בהם הצרות‬
‫וההריגות רחמנא ליצלן טרם שהגיעו חילות‬
‫הרשעים לארץ הגר‪ ,‬והיו הפליטים אצלנו כמה‬ ‫ ‬
‫וכמה זמן זמנים טובא‪"...‬‬
‫ ‬
‫ברוח דומה מסופר על רבינו עצמו‪ ,‬שבאחד‬
‫הלילות‪ ,‬בשעה מאוחרת מאוד‪ ,‬התדפק על דלת‬
‫ביתו אדם עני‪ .‬רבינו‪ ,‬שבשעה זו עדיין היה רכון‬
‫על ספריו כמידי לילה‪ ,‬קם ופתח את הדלת‪,‬‬
‫הכניס את היהודי בצל קורתו והציע לפניו‬
‫דבר מאכל‪ .‬היהודי סיפר לרב שנפשו חשקה‬
‫לאכול חביתה‪ .‬הרב‪ ,‬ללא אומר ודברים‪ ,‬עזב את‬
‫הספרים וניגש היישר אל המטבח כדי לקיים‬
‫בעצמו את מצוַ ת החסד שהזדמנה לידו‪ .‬לאחר‬
‫ ‬
‫דקות בודדות הגיע אל העני עם החביתה‪ ,‬אך‬
‫בזה לא תם העניין‪ .‬העני הוסיף וביקש לקבל‬
‫כוס קפה מהביל עם חלב חם‪ ,‬ובדגש שהחלב‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫יהיה חם ולא מים רותחים‪ .‬הרב‪ ,‬שמידת החסד‬
‫הייתה טבועה בדמו‪ ,‬ניאות גם לכך בשמחה‪.‬‬
‫פנה אל המקרר‪ ,‬הוציא את החלב‪ ,‬הביא פינג'ן‬
‫מיוחד שהיה בחזקת חלבי וחימם לו את‬
‫החלב כבקשתו‪...‬‬
‫משקל רב העניק רבינו לאילן היוחסין שלו‪,‬‬
‫המׂשתרג ועולה למעלה בקודש בין רבותינו‬
‫הקדושים מצוקי ארץ‪ ,‬ובהם מרן החתם סופר‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ורבי עקיבא איגר‪ ,‬רבי יהונתן אייבשיץ ובעל‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ה"פנים מאירות"‪ .‬הוא חקר ודרש אודות‬
‫ ‬
‫מעשיהם‪ ,‬שתה את מימיהם ושאף להידמות‬
‫אליהם‪ .‬בסוף ספרו "דברי בן עמרם" הוסיף‬
‫קונטרס שלם על אביו הקדוש‪ ,‬ובתחילתו הוא‬
‫מגולל ופורס את שושלת היוחסין המפוארת‪.‬‬
‫רבינו שימש גם חבר בית הדין וישב ראשונה‬
‫במלכות במשך שנים רבות לצד מרן הגאון רבי‬
‫שמואל וואזנר זצ"ל בבית הדין‪ ,‬ורבים נהרו‬
‫לפתחו‪.‬‬
‫נתבקש לבית עולמו ביום י"ד בכסלו תשע"א‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ונטמן בבית העלמין ויז'ניץ בבני ברק‪ .‬הותיר‬
‫אחריו דור ישרים‪ ,‬רבנים וגאונים וחתנים גדולי‬
‫תורה‪ .‬יהי רצון שזכותו הגדולה תעמוד לנו ולכל‬
‫ישראל אחינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫אריה סלארי ז"ל‬ ‫משה (מואיז'ו)‬
‫בן טורן הי"ו‬ ‫בן מזל‬
‫נלב"ע‬ ‫למשפחת קרוצ'י‬
‫ד' תמוז ה'תשע"ח‬ ‫נלב"ע‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫כ"ג תמוז ה'תש"פ‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫‪33‬‬ ‫משכן שילה‬
‫בת רבי חיים מאיר אונגר‪ .‬במשך שנים אחדות‬
‫ ‬
‫כיהן כרב בישיבת ערלוי בירושלים‪ ,‬ולאחריהן‬
‫העתיק את משכנו אל העיר בני ברק והוכתר‬
‫לרב שכונת אגודת ישראל‪ .‬בתפקיד זה שימש‬
‫ ‬
‫במשך כיובל שנים‪.‬‬
‫ ‬
‫רבינו עסק בתורתו על מנת לשמור ולעשות‪,‬‬
‫ללמוד וללמד‪ .‬במסירות נפש עילאית ייסד‬
‫והקים ישיבה מפוארת על שם זקנו וקרא את‬
‫שמה "פנים מאירות"‪ ,‬ובה העמיד תלמידים‬
‫רבים‪ .‬רבינו שימש להם כאב ופטרון רוחני‪,‬‬
‫וכמעיין נובע של תורה ויראת שמיים טהורה‪.‬‬
‫דרכו בקודש הייתה להשריש ולחזק בקרב‬
‫בחורים ואברכים את לימוד ההלכה‪ ,‬ומאז ייסודה‬
‫של הישיבה צמחו ויצאו מבין כתליה מאות‬
‫תלמידי חכמים המפארים את בתי המדרש‪.‬‬
‫ ‬
‫מגדלור של תורה והוראה היה רבינו‪ ,‬והוא‬
‫שימש אבן שואבת לכלל שוחרי התורה בארץ‬
‫ובתפוצות‪ .‬במרוצת השנים‪ ,‬על אף עיסוקיו‬
‫הרבים בצורכי הכלל והפרט‪ ,‬הוציא לאור‬
‫עשרות רבות של ספרים‪ ,‬ובהם סדרות הספרים‬
‫ ‬
‫הידועות "להורות נתן" ו"נתן פריו"‪ ,‬שהתקבלו‬
‫ ‬
‫בהערצה רבה בקרב לומדי התורה‪ .‬נוסף‬
‫על ספריו הרבים שהוציא לאור‪ ,‬נתן את ידו‬
‫והוציא לאור גם כמה מספרי אבות משפחתו‬
‫במהדורה חדשה ובתוספת ביאורים וחידושים‬
‫משלו‪ .‬ועדיין‪ ,‬בני משפחתו ותלמידיו מספרים‬
‫שיש באמתחתם עוד אוצרות חבויים של‬
‫כתביו‪ ,‬ועליהם הוגים צוות תלמידי חכמים כדי‬
‫ ‬
‫להוציאם לאור באופן ראוי ומהודר‪.‬‬
‫רבינו התנהג בחסידות המביאה לידי ענווה‪ ,‬ואף‬
‫כשהגיעה לביתו משלחת של רבנים והציעה לו‬
‫תפקיד רם הכולל מעמד מכובד מאוד‪ ,‬סירב‬
‫בענוות חן והעדיף להישאר ללמוד בקרן זווית‬
‫בביתו הצנוע שברחוב דבורה הנביאה בבני ברק‪.‬‬
‫שם‪ ,‬בין אלפי הספרים שגדשו את עמודי הברזל‪,‬‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫שמחה‬ ‫יחיאל בן זיקרי‬
‫בת אברהם‬
‫עווד הלוי‬ ‫בן עישה ז"ל‬
‫גמליאל ז"ל‬
‫נלב"ע י"ז אייר תש"פ‬ ‫נלב"ע‬
‫יקותיאל בן חיים‬
‫יהודה ז"ל‬
‫ו' שבט ה'תשפ"א‬
‫נלב"ע ד' ניסן התשפ"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ ‬
‫הגאון הגדול‬
‫רבי‪ ‬נתן גשטטנר‪ ‬זצוק"ל‬
‫מגדולי פוסקי דורנו היה הגאון רבי נתן זצ"ל‪,‬‬
‫אשר שימש גם ראש ישיבה גדולה ומפורסמת‪.‬‬
‫משנתו‪ ,‬פסיקתו ותורתו התפרסמו בין קצווי‬
‫תבל‪ ,‬ובפרט סדרת ספריו "להורות נתן"‪ .‬דמותו‬
‫היוותה דוגמה חיה של התעלות והתרוממות‬
‫רוחנית חסרת פשרות‪ ,‬חרף הקשיים הרבים‬
‫הפוקדים את האדם במהלך חייו‪ .‬כבר מילדותו‬
‫עבר קשיים ותלאות רבות‪ ,‬ושנות חייו לא היו‬
‫סוגות בשושנים‪ ,‬אך למרות הכול העפיל והגיע‬
‫לדרגות נשגבות של קדושה ועמל התורה‪,‬‬
‫ורבים הלכו לאורו‪.‬‬
‫בתאריך כ"ח באדר תרצ"ב נולד רבינו בעיירה‬
‫ג'יער שבהונגריה‪ ,‬לאביו רבי עמרם‪ ,‬שהיה‬
‫מצאצאי החתם סופר ורבי מאיר אייזנשטט‪,‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫בעל הספר "פנים מאירות"‪ .‬בשנות ילדותו‬
‫המוקדמות זכה לינוק את דברי תורתו מפי‬
‫רבנים וחסידים ידועי שם‪ ,‬אך תקופת הזהב‬
‫לא ארכה זמן רב‪ .‬בפרוץ השואה האיומה איבד‬
‫את שני הוריו‪ ,‬אשר היו לו למשענת תומכת ויד‬
‫מחזקת‪ ,‬והחל לנדוד ממקום אחד למשנהו‪.‬‬
‫את מידת חסידותם וצדקותם של הוריו‬
‫הקדושים ניתן להבין מתיאור שכתב רבינו‬
‫בעצמו על פי עד ראייה‪ ,‬שנכח איתם בדרך‬
‫למחנות ההשמדה‪" :‬סיפרו לי‪ ,‬שכאשר הוליכו‬
‫אותם בקרונות של מסילת הברזל לאושוויץ‪,‬‬
‫יום שבת היה‪ ,‬וישבו בקרונות דחוסים ודחופים‪,‬‬
‫ולאבי ז"ל היה לו קופסת דגים לסעודה‬
‫שלישית‪ ,‬ואף זימר זמירות של שבת‪ ,‬והיו‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫שם הרבה יהודים מבוהלים מאוד על שהגיעו‬
‫למקום ההשמדה באושוויץ‪ ,‬ואבי ז"ל הרגיעם‬
‫ ‬
‫שצריכים להיות בשמחה על שהולכים להיהרג‬
‫על קדוש השם‪ .‬כך סיפר מי שהיה שם"‪ ,‬מסיים‬ ‫ ‬
‫רבינו‪.‬‬
‫ניסיון קשה ביותר היה זה עבור העלם הצעיר‪,‬‬
‫אך בזכות עמלו המופלא ואהבת התורה שיָ ְק ָדה‬
‫בעצמותיו‪ ,‬הצליח לעבור גם את הניסיון של‬
‫ּומּמֹולַ ְד ְּתָך"‪ ,‬בידיעה ובהבנה‬
‫"לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך ִ‬
‫שתכלית המטרה היא "להנאתך ולטובתך"‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫בכל מקום שדרכה כף רגלו חיפש ישיבה או‬
‫בית מדרש עבורו‪ .‬שם‪ ,‬בין דפי הגמרא וספרי‬
‫ההלכה‪ ,‬בין סברה עמוקה לקושיה ידועה‪ ,‬מצא‬
‫לנפשו פורקן ומנוחה‪ ,‬רוגע ושלווה‪ ,‬ושאב את‬
‫כוחותיו ליציאה הבאה‪.‬‬
‫בשלהי שנת תש"ט עלה לארץ הקודש‪ ,‬למד‬
‫בישיבת בעלזא בירושלים והסתופף תחת שולי‬
‫אדרתו של קדוש ה' מכובד רבי אהרון מבעלזא‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫זי"ע‪.‬‬
‫רבינו הקים את ביתו יחד עם הרבנית אטל‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫צפריר מגידיש‬ ‫איתן אדמוני ז"ל‬
‫בן עליה ז"ל‬ ‫בן חיים ונעמי הי"ו‬
‫נלב"ע‬
‫נלב"ע‬
‫כ"ח אב ה'תשע"ח‬
‫י"ד ניסן ה'תשע"ח‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
 ‫מתוך 'ביאורי משה' – תהילים‬
‫לעילוי נשמת רבי משה שלום בן מרדכי מאיר קארפ זצ"ל‬ ‫פרק קמז ‪ -‬חלק ב'‬

‫ּומ ָפ ֵרט‪ :‬ה' יָ ִביא ֶאת ַהּגְ ֻאּלָ ה‪ ,‬יְ ַק ֵּבץ‬

‫יטיב לְ יִ ְׂש ָר ֵאל‪ְ .‬‬
‫ּטֹובה ֶׁשהּוא ֵמ ִ‬ ‫אֹומר ֶׁשּטֹוב לְ הֹודֹות לַ ה' ַעל ּכָ ל ַה ָ‬
‫ַה ְק ָּד ָמה‪ָּ :‬דוִ ד ֵ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫נֹותן לֶ ֶחם לְ כָ ל‬ ‫בּורתֹו וְ לִ ְתבּונָ תֹו‪ .‬ה' ֵ‬

‫נִ ְד ֵחי יִ ְׂש ָר ֵאל וְ יַ ֲחזִ יר לָ ֶהם ֶאת ִׂש ְמ ָח ָתם‪ .‬ה' ָּב ָרא ֶאת ְצ ָבא ַה ָּׁש ַמיִ ם‪ ,‬וְ ֵאין ּגְ בּול לִ גְ ָ‬
‫יֹוצר ֶאת עֹונֹות ַה ָּׁשנָ ה‪.‬‬ ‫ַחי‪ֵ .‬אין לָ ָא ָדם לִ ְבט ַֹח ְּב ָא ָדם ְקרּוץ ח ֶֹמר‪ֶ ,‬אּלָ א ַּבה'‪ֶׁ ,‬שהּוא ּכֹל יָ כֹול‪ .‬ה' יָ ִביא ָׁשלֹום לְ ַעּמֹו יִ ְׂש ָר ֵאל‪ .‬ה' ֵ‬
‫ּומ ְצוֹות לְ יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬וְ ֹלא ָע ָׂשה כֵ ן לְ ֻאּמֹות ָהעֹולָ ם‪.‬‬
‫ּתֹורה ִ‬
‫ה' נָ ַתן ָ‬

‫הלל ושבח על בניין ירושלים‬

‫(א) ַהלְ לוּיָ ּה ִּכי טוֹ ב זַ ּ ְמ ָרה ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ִּכי נָ ִעים נָ אוָ ה ְת ִה ָּלה‪( :‬ב) בּ ֹנֵ ה יְ רו ׁ ָּשלַ ם יְ יָ נִ ְד ֵחי יִ שְׂ ָר ֵאל יְ כַ ֵּנס‪( :‬ג) ָהרוֹ ֵפא לִ ׁ ְשבו ֵּרי לֵ ב ו ְּמ ַח ֵ ּב ׁש לְ ַע ְּצבוֹ ָתם‪( :‬ד) מוֹ נֶ ה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ִמ ְס ּ ָפר לַ כּ וֹ כָ בִ ים לְ כֻ ָּלם ׁ ֵשמוֹ ת יִ ְק ָרא‪( :‬ה) ָ ּגדוֹ ל ֲאדוֹ נֵ ינ ּו וְ ַרב כּ ַֹח לִ ְתבוּנָ תוֹ ֵאין ִמ ְס ּ ָפר‪( :‬ו) ְמעוֹ ֵדד עֲ נָ וִ ים יְ יָ ַמ ׁ ְש ּ ִפיל ְר ׁ ָש ִעים עֲ ֵדי ָא ֶרץ‪( :‬ז) עֱ נ ּו לַ יְ יָ ְ ּבתוֹ ָדה זַ ּ ְמר ּו‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫לֵ א‪-‬ל ֵֹהינ ּו בְ כִ נּוֹ ר‪( :‬ח) ַה ְמכַ ֶּסה ׁ ָש ַמיִ ם ְ ּב ָעבִ ים ַה ּ ֵמכִ ין לָ ָא ֶרץ ָמ ָטר ַה ּ ַמ ְצ ִמ ַיח ָה ִרים ָח ִציר‪( :‬ט) נוֹ ֵתן לִ בְ ֵה ָמה לַ ְח ָמ ּה לִ בְ נֵ י ע ֵֹרב ֲא ׁ ֶשר יִ ְק ָראוּ‪ :‬ביאור פסוקים אלו‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הובא בגיליון הקודם‪.‬‬

‫(טז) ַה ּנ ֵֹתן ׁ ֶש ֶלג ַּכ ָ ּצ ֶמר ה' הוּא ַה ּמוֹ ִריד ַעל ָה ָא ֶרץ ׁ ֶשלֶ ג‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫(י) לֹא ִב ְגבו ַּרת ַה ּסוּס ֶי ְח ּ ָפץ ֵאין ֵח ֶפץ לַ ה' ְ ּב ִמי ׁ ֶשבּ וֹ ֵט ַח‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ׁ ֶשהוּא לָ ָבן ַּכ ֶ ּצ ֶמר‪ְּ .‬כפוֹ ר ַטל‪ַ ,‬ה ּיוֹ ֵרד ְ ּבסוֹ ף ַה ַּליְ לָ ה‪ָּ ,‬כ ֵא ֶפר‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ְ ּבסוּסוֹ ַה ּ ָמ ִהיר וְ חוֹ ׁ ֵשב ׁ ֶש ְ ּב ֶעזְ ָרתוֹ יוּכַ ל לָ רוּץ וְ לִ ְרדּ ֹף ְ ּב ֵעת‬
‫ְי ַפ ֵּזר ְמ ַפ ֵּזר אוֹ תוֹ ַעל ּ ְפנֵ י ָּכל ָה ָא ֶרץ‪ ,‬וְ ִצ ְבעוֹ ְק ָצת ָאפֹר‬ ‫ ‬ ‫ִמלְ ָח ָמה‪ ,‬לֹא ְב ׁשוֹ ֵקי ָה ִא ׁיש ִי ְר ֶצה וְ לֹא יִ ְר ֶצה ְ ּב ׁשוֹ ָקיו‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫וְ דוֹ ֶמה לְ ֵא ֶפר‪:‬‬ ‫ַה ֲחזָ ִקים ׁ ֶשל ַהלּ וֹ ֵחם ַ ּב ּ ִמלְ ָח ָמה‪:‬‬
‫יך ַק ְרחוֹ ְכ ִפ ִּתים ה' ַמ ׁ ְשלִ יך ֵמ ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם ָ ּב ָרד‪,‬‬ ‫(יז) ַמ ׁ ְש ִל ְ‬ ‫(יא) רוֹ ֶצה ְי ָי ֶאת ְי ֵר ָאיו ה' אוֹ ֵהב ֶאת עוֹ ְב ָדיו ַה ְ ּי ֵר ִאים‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ִמ ּ ָפנָ יו‪ ,‬וְ לֹא ִמ ּ ְפנֵ י ָהאוֹ יְ ִבים‪ֶ ,‬את ַה ְמ ַי ֲח ִלים ְל ַח ְס ּדוֹ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ַהדּ וֹ ֶמה לִ ְפ ִת ִיתים‪ִ ,‬ל ְפ ֵני ָק ָרתוֹ ִמי ַי ֲעמֹד וּכְ ׁ ֶש ּ ֵמ ִביא‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ָק ָרה לָ ָא ֶרץ ֵאין ַה ְ ּב ִר ּיוֹ ת יְ כוֹ לוֹ ת לְ ִה ְת ַק ֵ ּים ִאם לֹא יִ ְס ַּת ְּתר ּו‬ ‫וְ אוֹ ֵהב ֶאת ַה ְמ ַצ ּ ִפים ֵאלָ יו ׁ ֶש ַ ּי ֶּטה לָ ֶהם ֶח ֶסד וְ יַ עֲ זְ ֵרם‪:‬‬
‫ִ ּב ְמקוֹ מוֹ ת ַח ּ ִמים‪:‬‬ ‫(יב) ׁ ַש ְ ּב ִחי ְירו ׁ ָּש ַלם ֶאת ְי ָי ְּת ׁ ַש ְ ּבחוּ‪ַ ,‬אנְ ׁ ֵשי יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ֶ ,‬את‬
‫ה'‪ַ ,‬ה ְל ִלי ֱא‪-‬ל ַֹה ִי ְך ִצ ּיוֹ ן ו ְּת ַהלְ ל ּו ְ ּב ׁ ִשיר ֶאת ה'‪ּ ְ ,‬בנֵ י ִצ ּיוֹ ן‪:‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫(יח) ִי ׁ ְש ַלח ְּד ָברוֹ ְו ַי ְמ ֵסם ה' ׁשוֹ לֵ ַח ֶאת ַהחֹם‪ַ ,‬ה ּ ֵמ ִמיס ֶאת‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫יחי ׁ ְש ָע ָר ִי ְך ֵּכיוָ ן ׁ ֶשה' לֹא יִ ֵּתן לָ אוֹ יֵ ב‬ ‫(יג) ִּכי ִח ַּזק ְ ּב ִר ֵ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ַה ׁ ּ ֶשלֶ ג‪ַ ,‬ה ְּכפוֹ ר וְ ַה ָ ּב ָרד‪ַ ,‬י ּׁ ֵשב רוּחוֹ ו ֵּמ ִביא רו ַּח ַמעֲ ָר ִבית‪,‬‬
‫לְ ִה ָּכנֵ ס ְ ּב ׁ ַשעֲ ֵרי יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ּ ֵ ,‬ב ַר ְך ָ ּב ַנ ִי ְך ְ ּב ִק ְר ֵ ּבךְ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ַה ּ ַמ ִּס ָיעה ֶאת ָהעֲ נָ נִ ים‪ ,‬וְ ָאז ִי ְּזל ּו ָמ ִים ׁשוּב יֵ ֵרד ָמ ָטר ַעל‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫וַ ה' יְ ָב ֵר ְך ֶאת ְ ּבנֵ י יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ֶ ׁ ,‬ש ִּת ׁ ְש ֶרה ַה ְ ּב ָרכָ ה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ָה ָא ֶרץ‪ .‬וְ כָ ל ֵאלּ ּו ִמ ְ ּגבוּרוֹ ת ה'‪ ,‬וְ יֵ ׁש לְ ׁ ַש ְ ּבחוֹ עֲ לֵ ֶיהן‪:‬‬

‫ְ ּב ַמעֲ ֵשׂ ֶיהם וְ יִ ְהי ּו ֻמ ְצלָ ִחים ו ְּראוּיִ ים‪ַ .‬על ָּכל זֹאת‬
‫(יט) עוֹ ד יְ ׁ ַש ְ ּבח ּו ֶאת ה' ַמ ִ ּגיד ְּד ָב ָריו ְל ַי ֲעקֹב ַעל ׁ ֶש ָּנ ַתן‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ְּת ַהלְ ל ּו ו ְּת ׁ ַש ְ ּבחוּ‪ּ ְ ,‬בנֵ י יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ֶ ,‬את ה'‪:‬‬

‫לְ יִ ְשׂ ָר ֵאל ֶאת ַה ּתוֹ ָרה וְ ׁ ָש ְמע ּו ֶאת דְּ ַבר ה' ְ ּב ַמעֲ ַמד ַהר ִסינַ י‪.‬‬
‫נָ ַתן ֶאת ֻח ָּקיו – ֵהם ֻח ִּקים ַה ְּכתו ִּבים ַ ּב ּתוֹ ָרה ׁ ֶשלּ ֹא נִ גְ לָ ה‬ ‫שם ְ ּגבו ֵּל ְך ׁ ָשלוֹ ם ׁ ֶשלּ ֹא יָ בוֹ א ּו‬ ‫(יד) ְּת ׁ ַש ְ ּבח ּו ַ ּגם ַעל ַה ּ ָ ׂ‬
‫אוֹ יְ ִבים ְ ּב ׁ ַשעֲ ֵרי יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם ְּכלָ ל‪ֵ ,‬ח ֶלב ִח ּ ִטים ַי ְשׂ ִ ּב ֵיע ְך‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ַטעֲ ָמם‪ ,‬ו ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ָטיו ְל ִי ְשׂ ָר ֵאל – ֵהם ַהדִּ ינִ ים ׁ ֶשלְ ִפ ֶיהם‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫וְ יִ ְצ ְמח ּו לָ כֶ ם ִח ִּטים ְ ּגדוֹ לוֹ ת‪ ,‬טוֹ בוֹ ת ו ְּמלֵ אוֹ ת‪ֶ ׁ ,‬ש ַ ּי ְשׂ ִ ּביע ּו‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫יָ דוּנ ּו ֵ ּבין ָא ָדם לַ ֲח ֵברוֹ ‪:‬‬

‫ֶאת ַרעֲ בוֹ נְ כֶ ם‪:‬‬
‫(כ) לֹא ָע ָשׂ ה ֵכן ְל ָכל ּגוֹ י לֹא נָ ַתן ּתוֹ ָרה לְ ַאף ֻא ּ ָמה‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫(טו) ַה ּׁש ֵֹל ַח ִא ְמ ָרתוֹ ָא ֶרץ ה' אוֹ ֵמר לַ ּ ָמ ָטר לָ ֶר ֶדת ַעל‬
‫ַרק לְ יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ ,‬ו ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ִטים ַ ּבל ְי ָדעוּם וְ לֹא לִ ּ ֵמד ֶאת‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ָה ָא ֶרץ‪ ,‬לְ ַה ׁ ְשקוֹ ת ַחי וְ צוֹ ֵמ ַח‪ַ ,‬עד ְמ ֵה ָרה ָירוּץ ְּד ָברוֹ‬
‫ַה ּ ִמ ׁ ְש ּ ָפ ִטים לָ ֻא ּמוֹ ת‪ .‬וְ ַעל ָּכל זֹאת ַה ְללו ָּי ּה ְּת ַהלְ ל ּו ֶאת ה'‪:‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ו ִּב ְמ ֵה ָרה יָ בוֹ א ַה ּ ָמ ָטר ְּכ ִצ ּווּי ה'‪:‬‬

‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬ ‫לרפואת והצלחת‬

‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬
‫נהוראי‬
‫וליאור‬ ‫שלום ואיריס‬ ‫פנחס ואוראל‬ ‫אורון כהן‬ ‫מיטרה‬
‫אפל הי"ו‬
‫מיקי מקיקס‬
‫בני שולה הי"ו‬ ‫כהן הי"ו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בת מרים‬
‫ולהצלחת‬ ‫ולרפואת‬ ‫בן שושנה‬ ‫יצחק‪,‬‬ ‫ואליהו‬
‫שולה בת גולייט‬ ‫סגולה‬ ‫והילדים‬
‫עזרא‬ ‫איריס‪ ,‬עידן‬ ‫בן באשי‬
‫ומשה בן חוה‬ ‫ואבשלום‬ ‫אילאי ואליה‬
‫הי"ו‬ ‫ובני ביתו הי"ו‬ ‫ומעיין הי"ו‬ ‫למשפחת ברכה הי"ו‬
‫קהלני הי"ו‬ ‫הי"ו‬

‫משכן שילה‬ ‫‪34‬‬

 ‫מש‪+‬ה ש_לו‪+‬ם‬
‫יבנה‬
‫איזו אהבה גדו_לה יותר?‬
‫רצון שיזכני ה' ותהיה לי אהבת ישראל אמיתית"‪.‬‬ ‫שבת זו חלה בתאריך ט' בכסלו‪ .‬בתאריך זה נולד‬
‫התעורר ויכוח בין החסידים מה גדול יותר‪ ,‬אהבת‬ ‫וגם נפטר האדמו"ר השני של חב"ד ‪ -‬האדמו"ר‬
‫ה' או אהבת ישראל‪ .‬כשלא הגיעו לעמק השווה‬ ‫האמצעי‪ ,‬רבי דב בער זצ"ל‪.‬‬
‫החליטו לשאול את האדמו"ר הזקן‪ ,‬והוא ענה‬ ‫מסופר שבצעירותו של האדמו"ר האמצעי הייתה‬
‫התוועדות של החסידים‪ ,‬ותוך כדי הדברים לקח‬
‫להם שאהבת ישראל גדולה יותר‪  .‬מכאן נלמד‬ ‫אחד החסידים כוסית בידו ואמר‪" :‬יהי רצון שיזכני‬
‫כמה צריך לאהוב כל יהודי‪.‬‬ ‫ה' ותהיה לי אהבת ה' אמיתית"‪.‬‬
‫שב‪+‬ת ש_לו‪+‬ם!‬ ‫הרים גם האדמו"ר האמצעי כוסית בידו ואמר‪" :‬יהי‬

‫להצטרפות למדור זה פנו למייל‪s0732224999@gmail.com :‬‬

‫ְמ ׁ ַשל ִּכ ְבשַׂ ת ָה ָר ׁש – נָ ָתן ַה ָּנ ִביא מוֹ כִ ַיח ֶאת‬
‫דָּ וִ ד ַעל ַמ ֲעשָׂ יו ְּב ֶעזְ ַרת ָמ ׁ ָשל‬ ‫_ל ו ְֹמ ִדי‪+‬ם נָ בִ יא‬ ‫ֵס פֶ ‪+‬ר ׁ ְש מ ּו ֵא _‪+‬ל ב׳‬
‫ּ ְפסוּ ִקי‪+‬ם‪ :‬א' ‪ -‬ד'‬ ‫כ״ד‬ ‫כ״ג‬ ‫כ״ב‬ ‫כ״א‬ ‫כ‬ ‫י״ט‬ ‫י״ח‬ ‫י״ז‬ ‫ט״ז‬ ‫ט״ו‬ ‫י״ד‬ ‫י״ג‬ ‫י"ב‬
‫י״ב‬ ‫י״א‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ּ ֶפ ֶ‪+‬ר ק‪:‬‬

‫אש‪,‬‬ ‫לַ ֲעשׂ וֹ ת לָ א ֵֹר ַח ַה ָ ּבא לוֹ ‪ ,‬וַ ִ ּי ַּקח ֶאת ִּכ ְב ַשׂ ת ָה ִא ׁיש ָה ָר ׁ‬ ‫ַא ְך ָה ֱא ֶמת ִהיא ׁ ֶשהוּא ָאכֵ ן יָ כֹל לְ ַה ְס ִ ּביר וּלְ ָת ֵרץ ֶאת ַמ ֲע ָשׂ יו‬
‫וַ ַ ּי ֲע ֶשׂ ָה לָ ִא ׁיש ַה ָ ּבא ֵאלָ יו"‪.‬‬ ‫ְ ּב ַה ְר ֵ ּבה ֳאפָ נִ ים ְּ(כ ִפי ׁ ֶש ִה ְס ַ ּב ְרנ ּו ׁ ֶשדָּ וִ ד ל ֹא ָח ָטא)‪.‬‬
‫ָּכאן ְמ ָת ֵאר נָ ָתן ַה ָּנ ִביא ֶאת ַמ ֲע ָשׂ יו ׁ ֶשל ֶה ָע ׁ ִשיר‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּב ְמקוֹ ם‬ ‫ַא ְך ֵמ ֵעבֶ ר לְ כָ ְך‪ְּ ,‬כבָ ר ָא ְמר ּו ֲחזַ "ל ֲ(עבוֹ ָדה זָ ָרה דַּ ף ד‪ֶ ׁ ):‬שלּ ֹא ָהיָ ה‬
‫לָ ַק ַחת ֵמ ַהצּ ֹאן וְ ַה ָ ּב ָקר ָה ַרב ׁ ֶש ָהיָ ה לוֹ ‪ ,‬הוּא לָ ַקח ֶאת ִּכבְ ַשׂ ת‬ ‫ָראוּי דָּ וִ ד לְ אוֹ תוֹ ַה ּ ַמ ֲע ֶשׂ ה‪ ,‬ו ַּמדּ ו ַּע ֵהבִ יא ַה ָּק ָ ּב"ה ַמ ֲע ֶשׂ ה זֶ ה‬
‫ָה ָר ׁש וְ ֵהכִ ין ִמ ּ ֶמ ָּנה ַמ ְט ַע ּ ִמים ַ ּב ֲעבוּר אוֹ תוֹ ָא ָדם‪.‬‬ ‫לְ יָ דוֹ ? ְּכ ֵדי לְ הוֹ רוֹ ת דֶּ ֶר ְך ְּת ׁשוּבָ ה לַ ָ ּי ִחיד – ׁ ֶש ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד‬
‫נָ ָתן ַה ָּנ ִביא ִהגְ דִּ יל ֶאת ֲעווֹ ן ֶה ָע ׁ ִשיר ַ ּב ּ ָמ ׁ ָשל‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי לְ אוֹ תוֹ‬ ‫יֵ ַדע ׁ ֶשלּ ֹא ְמ ׁ ַש ֶּנה ַמ ִהי ַמ ֲעלָ תוֹ ו ָּמ ֵהם ַמ ֲע ָשׂ יו‪ָּ ,‬ת ִמיד נִ ָּתן לַ ְחזֹר‬
‫ֶה ָע ׁ ִשיר ָהי ּו צֹאן וּבָ ָקר לָ רֹב וְ הוּא לָ ַקח לֶ ָענִ י ֶאת ָּכל ָמה ׁ ֶש ָהיָ ה‬ ‫ִ ּב ְת ׁשוּבָ ה‪ .‬לָ כֵ ן נִ ׁ ְש ַּתדֵּ ל לִ לְ מֹד ִמ ּתוֹ כַ ְח ּתוֹ ׁ ֶשל נָ ָתן ַה ָּנבִ יא לְ ָדוִ ד‬
‫דִּ בְ ֵרי מו ָּסר ַר ִ ּבים ַה ׁ ּ ַש ָ ּיכִ ים לָ נ ּו לְ פִ י ַמ ְד ֵרגָ ֵתנ ּו ָאנוּ‪.‬‬
‫ישה ּו ׁ ֶש ִה ִ ּג ַיע ֶאל ֵ ּביתוֹ לְ ִה ְת ָא ֵר ַח‪.‬‬ ‫לוֹ ַ ּב ֲעבוּר ִמ ׁ ֶ‬
‫ְ‬ ‫ישה ּו‬ ‫לִ פְ ָע ִמים ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָא ָדם עוֹ בֵ ר ֲעבֵ ָרה‪ַ ,‬מ ְר ִאים לוֹ ִּכבְ יָ כוֹ ל ׁ ֶש ּ ִמ ֶׁ‬
‫ַאף ל ֹא ָהיָ ה ְמ ֻד ָ ּבר ְ ּב ָא ָדם ָח ׁשוּב‪ֶ ,‬א ָּלא ִ ּב ְס ָתם ֵהלֶ ך ׁ ֶש ִה ִ ּג ַיע‪,‬‬
‫וְ ל ֹא ָהיָ ה צָ ִר ְיך לִ ְטר ַֹח ֲעבוּרוֹ ָּכל ָּכ ְך‪ַ .‬א ְך ִ ּב ׁ ְשבִ יל לְ ִה ְת ַּכ ֵ ּבד ְ ּבפָ נָ יו‬
‫ַא ֵחר עוֹ ֵבר אוֹ ָת ּה ֲע ֵב ָרה‪ ,‬ו ְּבאוֹ תוֹ ָה ֶרגַ ע ַמ ׁ ְש ִּכ ִיחים ִמ ּ ֶמ ּנ ּו‬
‫ׁ ֶשהוּא ְ ּב ַעצְ מוֹ ָעבַ ר אוֹ ָת ּה ָה ֲעבֵ ָרה ַעצְ ָמ ּה‪ ,‬וּלְ פִ י ָהאֹפֶ ן ׁ ֶשבּ וֹ‬
‫וּלְ כַ ְ ּבדוֹ ֵמ ֵעבֶ ר לָ ּ ָמה ׁ ֶש ָהיָ ה צָ ִר ְיך ֶ ּב ֱא ֶמת‪ָ ,‬היָ ה ֶה ָע ׁ ִשיר מוּכָ ן‬ ‫הוּא דָּ ן ֶאת ֲחבֵ רוֹ – ָּכ ְך דָּ נִ ים אוֹ תוֹ ַ ּב ׁ ּ ָש ַמיִ ם‪ִ .‬מ ָּכאן נִ לְ ַמד ַעד‬
‫"ב ִח ָּנם" וְ לָ ֵתת לַ ֵהלֶ ְך‪ ,‬וְ ַעל יְ ֵדי ָּכ ְך‬ ‫לָ ַק ַחת ֶאת ִּכ ְב ַשׂ ת ָה ָר ׁש ְ ּ‬ ‫ַּכ ּ ָמה ָח ׁשוּב לָ דוּן ֶאת ָּכל ָה ָא ָדם לְ כַ ף זְ כוּת‪.‬‬
‫ָ ּג ַרם לְ אוֹ תוֹ ַה ֵהלֶ ְך לַ ֲהפ ְֹך ִמ ְּס ָתם ֵהלֶ ְך לְ ִא ׁיש נִ כְ ָ ּבד‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ְמכִ ינִ ים‬ ‫ְ‬
‫נַ ְחזֹר לְ ִענְ יָ נֵ נוּ‪ .‬ה' ׁ ָשלַ ח ֶאת נָ ָתן ַה ָּנבִ יא ֶאל דָּ וִ ד ַה ּ ֶמלֶ ך‪ ,‬וּבְ פִ יו‬
‫ִ ּב ׁ ְשבִ ילוֹ ַמ ֲאכָ לִ ים ְמכֻ ָ ּב ִדים – וְ כָ ל זֶ ה ַעל ֶח ׁ ְשבּ וֹ ן ֶה ָענִ י‪.‬‬
‫"ש ֵאלָ ה" ַעל ׁ ְשנֵ י ֲאנָ ׁ ִשים ׁ ֶש ָהי ּו ְ ּב ִעיר ַא ַחת – ָה ֶא ָחד ָע ׁ ִשיר‬ ‫ְׁ‬
‫נָ ָתן ַה ָּנבִ יא ָר ַמז לְ ָדוִ ד (וְ כַ ּמו ָּבן ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו ְצ ִריכִ ים לִ לְ מֹד ִמ ָּכ ְך מו ָּסר) ַעל‬ ‫וְ ַה ׁ ּ ֵשנִ י ָענִ י‪.‬‬
‫ישה ּו‬ ‫"הלֶ ְך" – ִמ ׁ ֶ‬ ‫דַּ ְרכּ וֹ ׁ ֶשל ַה ֵ ּיצֶ ר ָה ַרע‪ּ ַ .‬ב ְּת ִח ָּלה הוּא ַמ ִ ּג ַיע ְּכ ֵ‬
‫לֶ ָע ׁ ִשיר ָהיָ ה צֹאן וּבָ ָקר ַה ְר ֵ ּבה ְמאוֹ ד ַ‬
‫(ה ִּנ ְמ ׁ ָשל‪ :‬דָּ וִ ד ַה ּ ֶמלֶ ְך ׁ ֶש ָהי ּו לוֹ‬
‫ׁ ֶשעוֹ בֵ ר ַ ּב ְּסבִ יבָ ה‪ַ ,‬א ְך ִאם ָה ָא ָדם ֵאינוֹ נִ זְ ָהר ֵמ ַה ֵ ּיצֶ ר ָה ַרע ְּכבָ ר‬
‫ַ ּב ַה ְת ָחלָ ה – ַמ ְמ ׁ ִש ְיך ַה ֵ ּיצֶ ר ָה ַרע וְ נִ ְהיֶ ה ֶאצְ לוֹ "אוֹ ֵר ַח"‪ ,‬וְ ִאם‬
‫נָ ׁ ִשים ַרבּ וֹ ת)‪" .‬וְ לָ ָר ׁש ֵאין כּ ֹל‪ִּ ,‬כי ִאם ִּכבְ ָשׂ ה ַא ַחת ְק ַט ָּנה ֲא ׁ ֶשר‬
‫ָקנָ ה" ַ(ה ִּנ ְמ ׁ ָשל‪ִ :‬א ׁ ּ ָשה ַא ַחת ׁ ֶש ִא ָּת ּה ִה ְת ַח ֵּתן = ָקנָ ה)‪.‬‬
‫"א ׁיש"‪,‬‬ ‫ֲע ַדיִ ן ֵאינוֹ ּפוֹ ֵעל לְ ִה ּ ָמלֵ ט ִמ ּ ֶמ ּנ ּו – הוֹ פֵ ְך ַה ֵ ּיצֶ ר ָה ַרע לְ ִ‬
‫וְ הוּא נִ ְהיֶ ה ַ ּב ַעל ַה ַ ּביִ ת ַעל ָה ָא ָדם‬ ‫(ה ִּנ ְמ ׁ ָשל‪ :‬לְ או ִּר ָ ּיה ָהי ּו ָ ּבנִ ים‬ ‫"וַ יְ ַח ֶ ּי ָה וַ ִּתגְ דַּ ל ִע ּמוֹ וְ ִעם ָ ּבנָ יו יַ ְחדָּ ו" ַ‬
‫וּפוֹ ֵעל ָעלָ יו לַ ֲעבֹר ֲעבֵ רוֹ ת ָחלִ ילָ ה‪.‬‬ ‫"מ ּ ִפ ּתוֹ תֹאכַ ל‪ ,‬ו ִּמכּ ֹסוֹ ִת ׁ ְש ֶּתה‪ ,‬וּבְ ֵחיקוֹ ִת ׁ ְש ָּכב‬ ‫ֵמ ִא ׁ ּ ָשה קוֹ ֶד ֶמת)‪ִ ,‬‬
‫– וַ ְּת ִהי לוֹ ְּכבַ ת"‪.‬‬
‫ֵּכ ַיצד ֵהגִ יב דָּ וִ ד ְּכ ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע ַעל‬
‫ֶה ָע ׁ ִשיר? ַה ִאם הוּא ָח ַרץ ֶאת‬ ‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר ְמבִ ִיאים ָמ ׁ ָשל‪ ,‬לִ פְ ָע ִמים ַמ ְקצִ ינִ ים ְמ ַעט ְּכ ֵדי לְ ַהבְ ִהיר‬
‫דִּ ינוֹ לִ זְ כוּת אוֹ לְ ַא ׁ ְש ָמה?‬ ‫ֶאת ַה ְּנ ֻקדָּ ה‪ּ ַ .‬גם ָּכאן ֵּת ֵאר נָ ָתן ַה ָּנבִ יא ֶאת ַא ֲהבָ תוֹ ַה ְ ּגדוֹ לָ ה ׁ ֶשל‬
‫וְ ַה ִאם ֵה ִבין דָּ וִ ד ׁ ֶש ָּנ ָתן‬ ‫ֶה ָענִ י (או ִּר ָ ּיה) לַ ִּכבְ ָשׂ ה ַה ְ ּי ִח ָידה ַ ּ(בת ׁ ֶש ַבע) וְ ִט ּפוּלוֹ ַה ּ ָמסוּר ָ ּב ּה‪,‬‬
‫וְ כָ ל זֶ ה ְּכ ֵדי לְ ַהגְ דִּ יל ֶאת ֲעווֹ ן ֶה ָע ׁ ִשיר (דָּ וִ ד)‪ְּ ,‬כפִ י ׁ ֶש ִּנ ְר ָאה ִמ ָ ּיד‪.‬‬
‫ַה ּנָבִ יא מוֹ כִ יחוֹ ַעל ַמ ֲע ָשׂ יו?‬
‫זֹאת ַנֵדע ְ ּב ֶעזְ ַרת ה' ַ ּב ּ ַפ ַעם‬ ‫ִה ְמ ׁ ִש ְיך נָ ָתן ַה ָּנבִ יא וְ ָא ַמר‪:‬‬
‫ַה ָ ּב ָאה‪.‬‬ ‫"וַ ָ ּיבֹא ֵהלֶ ְך לְ ִא ׁיש ֶה ָע ׁ ִשיר‪ ,‬וַ ַ ּי ְחמֹל לָ ַק ַחת ִמצּ ֹאנוֹ ו ִּמ ְ ּב ָקרוֹ‬
‫לָ ַמ ְדנ ּו ׁ ֶשדָּ וִ ד לָ ַקח ֶאת ַ ּבת ׁ ֶשבַ ע ֵא ׁ ֶשת או ִּר ָ ּיה ַה ִח ִּתי לְ ִא ׁ ּ ָשה‪.‬‬
‫ְּכפִ י ׁ ֶש ִה ְס ַ ּב ְרנ ּו ְ ּב ִס ַ ּי ְע ָּתא דִּ ׁ ְש ַמ ָ ּיא‪ָ ,‬היָ ה ַהדָּ בָ ר ְ ּב ֶה ֵּתר לְ פִ י ׁשו ַּרת‬
‫ַהדִּ ין‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי או ִּר ָ ּיה ָּכ ַתב ֵ ּגט ְּכ ִריתוּת לְ ַבת ׁ ֶש ַבע ְּכ ׁ ֶש ָ ּי ָצא‬
‫לַ ּ ִמלְ ָח ָמה‪ ,‬וְ הוּא ַעצְ מוֹ ָהיָ ה ַח ָ ּיב ִמ ָיתה ִמ ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ּ ָמ ַרד ַ ּב ּ ַמלְ כוּת‪.‬‬
‫לָ כֵ ן ִה ְמ ׁ ִש ְיך דָּ וִ ד ְ ּב ׁ ִשגְ ַרת ַח ָ ּייו‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ָעלָ ה ְ ּביָ דוֹ לָ ֵשׂ את ֶאת‬
‫אשית‪,‬‬ ‫ַ ּבת ׁ ֶשבַ ע‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיְ ָתה ְמי ֶֹע ֶדת לוֹ עוֹ ד ִמ ׁ ּ ֵש ׁ ֶשת יְ ֵמי ְ ּב ֵר ׁ ִ‬
‫ו ִּמ ּ ֶמ ָּנה ָרצָ ה ַה ָּק ָ ּב"ה לָ ֵתת ֵ ּבן לְ ָדוִ ד ׁ ֶשהוּא יִ ְמל ְֹך ַא ֲח ָריו וְ יָ ִקים‬
‫ֶאת ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש ָ(היָ ה זֶ ה ׁ ְשלֹמֹה ַה ֶּמלֶ ְך‪ְּ ,‬כ ִפי ׁ ֶש ִּנלְ ַמד ַ ּב ֶה ְמ ׁ ֵש ְך)‪ ,‬וְ כָ ל‬
‫זֶ ה לְ ל ֹא ׁ ֶש ָעלָ ה ִמכְ ׁשוֹ ל ְ ּביָ דוֹ ‪.‬‬
‫ַא ְך ְ ּבכָ ל זֹאת‪ ,‬לְ ג ֶֹדל ַמ ֲעלָ תוֹ ׁ ֶשל דָּ וִ ד‪ַ ,‬הדָּ בָ ר ל ֹא נַ ֲע ָשׂ ה ְּכפִ י‬
‫ׁ ֶש ָהיָ ה צָ ִר ְיך לְ ֵה ָעשׂ וֹ ת ְ ּב ֵעינֵ י ַה ָּק ָ ּב"ה‪ָ .‬א ְמנָ ם ָהיְ ָתה ַ ּבת ׁ ֶשבַ ע‬
‫אשית‪ ,‬וְ ִאלּ ּו ָהיָ ה דָּ וִ ד ַמ ְמ ִּתין‬ ‫ְראוּיָ ה לְ ָדוִ ד ִמ ׁ ּ ֵש ׁ ֶשת יְ ֵמי ְ ּב ֵר ׁ ִ‬
‫שא ֶאת ַ ּבת ׁ ֶשבַ ע‬ ‫– ָהיָ ה ַה ָּק ָ ּב"ה ְמגַ לְ ֵ ּגל ֶאת ַהדְּ בָ ִרים ָּכ ְך ׁ ֶש ִ ּי ּ ָ ׂ‬
‫לְ ִא ׁ ּ ָשה ְ ּב ֶד ֶר ְך יְ ׁ ָש ָרה ו ְּמ ֻק ֶ ּבלֶ ת‪ֶ ,‬א ָּלא ׁ ֶשדָּ וִ ד ִה ְקדִּ ים ֶאת ַה ְּז ַמן‬
‫ׁ ֶש ָּקבַ ע ַה ָּק ָ ּב"ה לְ כָ ְך‪.‬‬
‫(כ ִפי ׁ ֶש ִהזְ ַּכ ְרנוּ‪ָ ,‬היָ ה זֶ ה נִ ָּסיוֹ ן ׁ ֶש ָ ּבא לְ ָדוִ ד ֵמ ֵאת ה' ַעל ּ ִפי ַ ּב ָּק ׁ ָשתוֹ ׁ ֶשל דָּ וִ ד‪,‬‬ ‫ְּ‬
‫וּלְ רוּם ַמ ֲעלָ תוֹ ׁ ֶשל דָּ וִ ד‪ ,‬נֶ ְח ׁ ַשב ַהדָּ ָבר ׁ ֶש ִּנכְ ׁ ַשל ַ ּב ִּנ ָּסיוֹ ן)‪.‬‬
‫ָרצָ ה ַה ָּק ָ ּב"ה לְ הוֹ כִ ַיח ֶאת דָּ וִ ד ַעל ָּכ ְך ְּכ ֵדי לְ ַאפְ ׁ ֵשר לוֹ לַ ְחזֹר‬
‫ִ ּב ְת ׁשו ָּבה‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ׁ ָשלַ ח ֵאלָ יו ֶאת נָ ָתן ַה ָּנ ִביא ׁ ֶש ּיוֹ כִ ַיח אוֹ תוֹ‬
‫ְ ּב ֶד ֶר ְך ָמ ׁ ָשל‪.‬‬
‫ַעל ָּכ ְך ָּכ ַתב דָּ וִ ד ַה ּ ֶמלֶ ך ִ ּב ְת ִה ִּלים ֶאת ִמזְ מוֹ ר נ"א‪" :‬לַ ְמנַ ֵ ּצ ַח‬
‫ְ‬
‫ִמזְ מוֹ ר לְ ָדוִ ד‪ּ ְ :‬בבוֹ א ֵאלָ יו נָ ָתן ַה ָּנבִ יא ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָ ּבא ֶאל ַ ּבת ׁ ָשבַ ע"‪.‬‬
‫ו ַּמדּ ו ַּע הוֹ כִ ַיח נָ ָתן ַה ָּנבִ יא ֶאת דָּ וִ ד ְ ּב ֶד ֶר ְך ָמ ׁ ָשל? ְּכ ׁ ֶש ּמוֹ כִ ִיחים‬
‫ָא ָדם ְ ּבא ֶֹפן יָ ׁ ִשיר‪ ,‬הוּא ָעלוּל לְ ַהצְ דִּ יק ֶאת ַעצְ מוֹ ְ ּבכָ ל ִמינֵ י‬
‫ֵּתרוּצִ ים וְ לִ ְמנ ַֹע ֵמ ַעצְ מוֹ ֶאת דֶּ ֶר ְך ַה ְּת ׁשוּבָ ה‪ַ ,‬א ְך ְּכ ׁ ֶש ַהדָּ בָ ר ָ ּבא‬
‫ְ ּב ֶר ֶמז וּבְ ָמ ׁ ָשל‪ָ ,‬אז ַה ִּסכּ וּי ׁ ֶש ָה ָא ָדם יִ ְתעוֹ ֵרר וְ יָ בִ ין ֶאת ֻח ְמ ַרת‬
‫ַמ ֲע ָשׂ יו ִהיא ְ ּגדוֹ לָ ה יוֹ ֵתר‪.‬‬
‫ֵאינֶ ּנ ּו חוֹ ׁ ְש ִדים ָחלִ ילָ ה ְ ּב ָדוִ ד ַה ּ ֶמלֶ ְך ׁ ֶש ָהיָ ה נִ ְמנָ ע ִמן ַה ְּת ׁשוּבָ ה‪,‬‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬

‫רחל חזיזה ז"ל‬
‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫גד‬ ‫אשר רחמים‬
‫בת עישה ע"ה‬ ‫ניתן‬ ‫ניתן‬ ‫ניתן‬ ‫מאידלוב‬ ‫בן אסתר ז"ל‬
‫נלב"ע‬ ‫לפנות‬ ‫לפנות‬ ‫לפנות‬ ‫ז"ל‬ ‫נלב"ע‬
‫כ"ג אייר‬ ‫למערכת‬ ‫למערכת‬ ‫למערכת‬ ‫בן גבריאלה‬ ‫כ' תמוז‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬

‫‪35‬‬ ‫משכן שילה‬

 ‫ַמ ֶּסכֶ ת ׁ ַש ָּבת‬
‫ּ ֶפ ֶרק ו׳ | ִמ ׁ ְשנָ ‪+‬ה א׳‬
‫חלק ב׳‬ ‫הרה''ג‬
‫אהרון הכהן אזוג‬
‫מחכמי מרוקו זצ''ל‬

‫ַּב ֶּמה ִא ׁ ּ ָשה יוֹצְ ָאה וּבַ ָּמה ֵאינָ ּה יוֹצְ ָאה‪ .‬לֹא ֵתצֵ א ִא ׁ ּ ָשה לֹא בְ חו ֵּטי צֶ ֶמר וְ לֹא בְ חו ֵּטי פִ ׁ ְש ָּתן וְ לֹא בִ ְרצוּעוֹת ׁ ֶש ְּב ֹר ׁ ָ‬
‫אש ּה‪ .‬וְ לֹא‬
‫ִת ְט ּ ֹבל ָּב ֶהן עַ ד ׁ ֶש ְּת ַר ּ ֵפם‪ .‬וְ לֹא בְ ט ֶֹטפֶ ת וְ לֹא בְ ַסנְ בּ ו ִּטין ִּבז ְַמן ׁ ֶש ֵאינָ ן ְּתפו ִּרין‪ .‬וְ לֹא בְ כָ בוּל לִ ְר ׁשוּת ָה ַר ִּבים‪ .‬וְ לֹא בְ עִ יר ׁ ֶשל‬
‫ז ָָהב‪ ,‬וְ לֹא בְ קַ ְטלָ א‪ ,‬וְ לֹא בִ נְ ז ִָמים‪ ,‬וְ לֹא בְ ַט ַּבעַ ת ׁ ֶש ֵאין עָ לֶ ָיה חו ָֹתם‪ ,‬וְ לֹא בְ ַמחַ ט ׁ ֶש ֵאינָ ּה נְ קוּבָ ה‪ .‬וְ ִאם יָ צָ את‪ֵ ,‬אינָ ּה חַ ֶ ּיבֶ ת חַ ּ ָטאת‪:‬‬
‫הרה''ג‬
‫ירמיהו חחיאשוילי‬
‫עטרת זהב הניתן ככתר על ראש האישה וחקוקה בו‬ ‫‪ :‬יש מן החפצים שנאסרה הוצאתם מהתורה (כגון משום‬ ‫הקדמה‬ ‫זצ''ל מחכמי גרוזיה‬

‫ירושלים‪ .‬וְ לֹא בְ קַ טְ לָ א – תכשיט הקשור סביב הצוואר‬ ‫משאוי)‪ ,‬ויש מן החפצים שנאסרה הוצאתם מגזירת חכמים‪ ,‬שמא‬
‫יבואו להסירם ברשות הרבים מסיבות שונות ויטלטלום בשגגה‬
‫בדוחק כדי שתיראה בעלת בשר‪ .‬וְ לֹא בִ נְ ָז ִמים –‬ ‫ארבע אמות ברשות הרבים (כגון תכשיטים‪ ,‬שתבוא האישה להוציאם כדי‬

‫תכשיטים שנותנות הנשים באף‪ .‬וְ לֹא בְ טַ ַּבעַ ת ׁ ֶש ֵאין‬ ‫להראותם לחברותיה וכדומה)‪.‬‬
‫יה חו ָֹתם – טבעת חלקה העשויה לתכשיט ואין‬ ‫עָ לֶ ָ‬ ‫במשנה זו יפורטו הדברים שאסורה האישה לצאת בהם בשבת‬
‫מדרבנן‪.‬‬ ‫הרה''ג‬
‫בה חותם לחתימת מכתבים וכדומה‪ .‬וְ לֹא בְ ַמ ַחט‬ ‫וְ לֹא בְ כָ בוּל לִ ְר ׁשוּת הָ ַר ִּבים – ואסורה לצאת לרשות‬
‫שבתאי אטון זצ''ל‬
‫ראש ישיבת ראשית‬

‫ׁ ֶש ֵאינָ ּה נְ קוּבָ ה – היא מחט התחובה בבגד או בצעיף‬

‫חכמה‬

‫הרבים במצנפת קטנה הניתנת בראשה ועליה קושרים‬

‫ויש בראשה טס של זהב‪ ,‬וכיוון שמשמשת לנוי דינה‬
‫כתכשיט‪ ,‬ומכל‬ ‫את הטוטפת כדי שלא תזיק למצחה‪ ,‬וטעם האיסור‬
‫ולא במחט שאינה נקובה‬
‫מקום אסורה‬ ‫ולא בעיר של זהב‬ ‫הוא שמא תוריד‬
‫לצאת בה‪ .‬וְ ִאם‬
‫הרה''ג‬
‫אותה להראות‬ ‫בן ציון אפרימאשוילי‬
‫זצ''ל מחכמי גרוזיה‬
‫יָ צָ את – באחד‬ ‫לחברותיה‪ .‬אבל‬
‫מכל אלו‪ֵ ,‬אינָ ּה‬ ‫בחצר מותרת‬
‫ַח ֶ ּיבֶ ת ַח ּ ָטאת –‬ ‫בתכשיט זה כדי‬
‫ולא‬ ‫שלא תתגנה על‬
‫בקטלא‬ ‫כי כולם תכשיטים‬
‫הרה''ג‬
‫הם‪ ,‬ואינם אסורים‬ ‫בעלה‪ ,‬ושאר‬ ‫שאול טנג'י זצ''ל‬
‫מחכמי מרוקו‬
‫אלא מחמת גזירה‪,‬‬ ‫התכשיטים‬
‫שמא תעבירם‬ ‫אסורים גם בחצר‪.‬‬
‫ארבע אמות‬ ‫וְ לֹא בְ עִ יר ׁ ֶשל‬
‫ברשות הרבים‪.‬‬ ‫ָז ָה ב – תכשיט‬
‫הרה''ג‬
‫יעקב בן משה זצ''ל‬
‫מחכמי מרוקו‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫להצלחת‬ ‫להצלחת‬
‫ישראל ג'יבלי‬ ‫עופר‪ ,‬ירדנה‪,‬‬ ‫שמואל ונטלי‬
‫בן יצחק ז"ל‬
‫שאול ירון‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫להקדשות‬ ‫נעמה‪ ,‬אביתר‪,‬‬ ‫בטשוילי‬
‫בן פסח ז"ל‬ ‫נתנאל‪ ,‬אוריין‬ ‫והילדים‪:‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ניתן‬ ‫ניתן‬ ‫ניתן‬
‫לפנות‬ ‫לפנות‬ ‫לפנות‬ ‫ויהונדב‬ ‫גרשון‪ ,‬יוסף‬
‫לרפואת‬
‫רחל ג'יבלי הי"ו‬ ‫למערכת‬ ‫למערכת‬ ‫למערכת‬ ‫למשפחת‬ ‫ואהרן אייל‬
‫בת ימימה ז"ל‬
‫אסתר ירון הי"ו‬
‫חלף‬ ‫הי"ו‬
‫בת חנה ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה''ג‬
‫מיכאל בן מנוח אילהשוילי זצ''ל‬
‫בעל זבח ומנחה ועוד ספרים‬

‫ַא ָּתה ָתקוּם ְּת ַר ֵחם‬ ‫ֶא ֶרץ ֲא ֶׁשר ָּת ִמיד ֵעינֵ י ה׳ ֱא‪-‬ל ֶֹה ָיך‬
‫צִ ּיוֹ ן ִּכי ֵעת לְ ֶחנְ נָ ּה ִּכי‬ ‫אשית ַה ָׁ ּשנָ ה וְ ַעד ַא ֲח ִרית‬ ‫ָ ּב ּה‪ֵ ,‬מ ֵר ִׁ‬
‫בָ א מוֹ ֵעד‪.‬‬ ‫ָׁשנָ ה‪.‬‬
‫ַ ּביּוֹ ם ַההוּא יו ׁ ַּשר ַה ׁ ּ ִשיר ַה ֶּזה‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ָרא ָשׂ שׂ וֹ ן וְ ִשׂ ְמ ָחה ָח ָתן‬
‫ְ ּב ֶא ֶרץ יְ הו ָּדה‪ִ ,‬עיר ָעז לָ נ ּו יְ ׁשו ָּעה‬ ‫וְ כַ ָּלה‪ּ ִ .‬גילָ ה ִר ָּנה דִּ יצָ ה וְ ֶח ְדוָ ה‬
‫יָ ׁ ִשית חוֹ מוֹ ת וָ ֵחל‪.‬‬ ‫ַא ֲהבָ ה וְ ַא ֲחוָ ה וְ ָשלוֹ ם וְ ֵרעוּת‪.‬‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה ה׳ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך‬ ‫ַא ׁ ְש ֵרי ִמי ׁ ֶש ָ ּגדוֹ ל ַ ּב ּתוֹ ָרה וַ ֲע ָמלוֹ‬
‫ָהעוֹ לָ ם‪ֶׁ ,‬ש ֶה ֱחיָ נ ּו וְ ִק ְ ּי ָמנ ּו וְ ִה ִ ּג ָיענ ּו‬ ‫ַ ּב ּתוֹ ָרה‪ ,‬וְ עוֹ ֶשׂ ה נַ ַחת רו ַּח לְ יוֹ צְ רוֹ ‪.‬‬
‫לַ זְ ַמן ַה ֶּזה‪.‬‬
‫ַא ׁ ְש ֵריכֶ ם ַּתלְ ִמ ֵידי ֲחכָ ִמים ׁ ֶשדִּ בְ ֵרי‬
‫ָדוִ ד ֶמלֶ ך יִ ְש ָר ֵאל ַחי וְ ַק ָ ּים‪.‬‬ ‫ּתוֹ ָרה ֲחבִ יבִ ים ֲעלֵ יכֶ ם ְ ּביוֹ ֵתר‪,‬‬
‫ָמה ָא ַהבְ ִּתי תוֹ ָר ֶת ָך ָּכל ַה ּיוֹ ם ִהיא‬
‫ִשׂ ָיח ִתי‪.‬‬
‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ָא ָּנא ֶמלֶ ְך ַמלְ כֵ י ַה ּ ְמלָ כִ ים צַ ֵ ּוה‬
‫לְ ַמלְ ָאכֶ ָיך ַמלְ ֲאכֵ י ַה ׁ ּ ָש ֵרת ְמ ׁ ָש ְר ֵתי‬
‫ֶעלְ יוֹ ן‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּיפְ ְקדוּנִ י ְ ּב ַר ֲח ִמים‬
‫וִ יבָ ְרכוּנִ י ְ ּבבוֹ ָאם לְ בֵ ִיתי ְ ּביוֹ ם‬
‫ָק ְד ׁ ֵשנוּ‪ִּ .‬כי ִה ְדלַ ְק ִּתי נֵ רוֹ ַתי‬
‫וְ ִה ַ ּצ ְע ִּתי ִמ ָּט ִתי וְ ֶה ֱחלַ פְ ִּתי‬
‫ִשׂ ְמלוֹ ַתי לִ כְ בוֹ ד יוֹ ם ַה ׁ ּ ַש ָ ּבת‪.‬‬
‫ֲאנָ א ַעבְ דָּ א ְד ֻק ְד ָׁשא ְ ּב ִר ְיך הוּא‪.‬‬
‫דְּ ָסגִ ְידנָ א ַק ּ ֵמ ּה ו ִּמ ַק ּ ֵמי דִּ ַיקר‬
‫אוֹ ַריְ ֵת ּה ְ ּבכָ ל ִעדָּ ן וְ ִעדָּ ן‪.‬‬
‫ֲאנַ ְחנ ּו ַמ ֲא ִמינִ ים ְ ּבנֵ י ַמ ֲא ִמינִ ים‪,‬‬
‫וְ ֵאין לָ נ ּו ַעל ִמי לְ ִה ָׁ ּש ֵען‪ֶ ,‬א ָּלא ַעל‬
‫ָאבִ ינ ּו ֶׁש ַ ּב ָׁ ּש ַמיִ ם‪.‬‬
‫ִּכ ְדמוּת ַה ֶּק ׁ ֶשת ְ ּבתוֹ ְך ֶה ָענָ ן‪,‬‬
‫יִ ְשׂ ָר ֵאל ה׳‪ַ ,‬מה ּ ִמ ְקוֶ ה ְמ ַט ֵהר ֶאת‬
‫ַה ְּט ֵמ ִאים‪ַ ,‬אף ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא‬
‫ְמ ַט ֵהר ֶאת יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬
‫ֱא ֶמת ַמה ֶּנ ְהדָּ ר ָהיָ ה כּ ֵֹהן ָ ּגדוֹ ל‪,‬‬
‫ְ ּבצֵ אתוֹ ִמ ֵ ּבית ָק ְד ׁ ֵשי ַה ָּק ָד ׁ ִשים‬
‫ְ ּב ׁ ָשלוֹ ם ְ ּבלִ י פֶ גַ ע‪.‬‬
‫ְּכאֹהֶ ל ַה ִּנ ְמ ַּתח ְ ּב ָד ֵרי ַמ ְעלָ ה‪,‬‬
‫ַמ ְר ֵאה כ ֵֹהן‪.‬‬
‫ִּכבְ ָר ִקים ַה ּיוֹ צְ ִאים ִמ ִּזיו‬
‫ַה ַח ּיוֹ ת‪ַ ,‬מ ְר ֵאה כ ֵֹהן‪.‬‬
‫ְּכג ֶֹדל ְ ּג ִדילִ ים ְ ּב ַא ְר ַ ּבע‬
‫ְקצָ ווֹ ת‪ַ ,‬מ ְר ֵאה כ ֵֹהן‪.‬‬
‫ו ִּמי ְמ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם‪ֲ ,‬אבִ יכֶ ם‬
‫ַמ ְר ֵאה כ ֵֹהן‪.‬‬
‫ֵא‪-‬ל ַההוֹ ָדאוֹ ת ֲאדון ַה ָׁ ּשלוֹ ם‪,‬‬ ‫ָאבִ ינ ּו ַמלְ ֵּכנוּ‪ְ ּ ,‬פ ַתח‬
‫ְמ ַקדֵּ ש ַה ּש ָ ּבת ו ְּמבָ ֵר ְך ְׁשבִ ִיעי‪,‬‬ ‫ַׁש ֲע ֵרי ָׁש ַמיִ ם לִ ְתפִ ָּל ֵתנוּ‪.‬‬
‫ו ֵּמנִ ַיח ִ ּב ְק ֻד ָׁ ּשה לְ ַעם ְמ ֻד ְׁ ּשנֵ י עֹנֶ ג‪,‬‬ ‫ֵאין ֶ ּבן דָּ וִ ד ָ ּבא ֶא ָּלא‬
‫אשית‪.‬‬ ‫זֵ כֶ ר לְ ַמ ֲעשה בְ ֵר ִׁ‬ ‫ְ ּב ֶה ַּיסח ַהדַּ ַעת‪,‬‬
‫ִאם ָא ַמ ְר ִּתי ָמ ָטה ַרגְ לִ י ַח ְסדְּ ָך‬ ‫ֲאבָ ל ֵא ְיך‬
‫ה׳ יִ ְס ָע ֵדנִ י‪ּ ְ ,‬ברֹב ַשׂ ְר ַע ּ ַפי ְ ּב ִק ְר ִ ּבי‬ ‫ְמ ִס ִיחין‬
‫ַּתנְ חו ֶּמ ָיך יְ ׁ ַש ַע ׁ ְשע ּו נַ פְ ׁ ִשי‪.‬‬ ‫דַּ ַעת‬
‫ִאם ַּת ֲחנֶ ה ָעלַ י ַמ ֲחנֶ ה ל ֹא יִ ָירא‬ ‫ֵמ ַה ּ ָמ ׁ ִש ַיח‪.‬‬
‫לִ ִ ּבי‪ִ ,‬אם ָּתקוּם ָעלַ י ִמלְ ָח ָמה‬ ‫ִא ׁיש ֶאת‬
‫ְ ּבזֹאת ֲאנִ י בוֹ ֵט ַח‪.‬‬ ‫ֵר ֵעה ּו יַ ְעזֹר ּו‬
‫ָא ַמר ַר ִ ּבי ֲע ִקיבָ א‪ַ ,‬א ׁ ְש ֵריכֶ ם‬ ‫וּלְ ָא ִחיו‬
‫יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ ,‬לִ פְ נֵ י ִמי ַא ֶּתם ִמ ַּט ֲה ִרין‪,‬‬ ‫ֹאמר ֲחזָ ק‪.‬‬ ‫י ַ‬
‫ׁ ֶש ַ ּב ׁ ּ ָש ַמיִ ם‪ .‬וְ אוֹ ֵמר‪ִ ,‬מ ְקוֵ ה‬

‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫‪36‬‬
 ‫הרה''ג‬
‫מנחם הכהן זצ''ל‬
‫ראש ישיבה ב‪-‬סקורה‬
‫מרוקו‬

‫אביאל כהן‬ ‫בניה יעקב עסיס‬

‫ת"ת חזון אברהם‬ ‫ת"ת נתיבות משה (קריית שמואל)‬
‫ירושלים‬ ‫חיפה‬
‫הרה''ג‬
‫מיכאל דוידיאשוילי‬ ‫ַה ׁ ָּש ָמ יְ ָמ ‪+‬ה" (כח‪ ,‬יב)‬ ‫ֹאש ֹו ַמ ִּגיעַ‬
‫"וְ ִה ֵּנ ה סֻ ָּלם מֻ ָּצ ב ַא ְר צָ ‪+‬ה וְ ר ׁ‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר להריח בשבת בשמים או פירות המחוברים‬
‫זצ''ל רבה הראשי של‬
‫העיר יע''א‬ ‫"מ ָּצב ַא ְר ָצה"‪,‬‬
‫ ‬
‫אם האדם שפל בעיני עצמו‪ ,‬שהוא ֻ‬
‫ ‬
‫לעץ?‬
‫ֹאשוֹ ַמ ִ ּג ַיע ַה ּׁ ָש ָמיְ ָמה" – הריהו באמת גדול בשמיים‪,‬‬ ‫ ‬ ‫אזי "וְ ר ׁ‬ ‫ ‬
‫תשובה‪ :‬הדס המחובר לאילן‪ ,‬מותר להריח אותו בשבת‬
‫כפי שאומר הזוהר הקדוש‪" :‬מאן דהוא זעיר איהו רב"‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ואף לאחוז בו‪ ,‬ואין בזה איסור טלטול מוקצה‪ ,‬ובלבד‬
‫והוא זוכה שיהיה "וְ ִה ֵּנה ה' נִ ָּצב ָעלָ יו" – שתהא השכינה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫שייזהר שלא יתלוש ממנו‪ .‬אבל אתרוג ותפוח הראויים‬

‫שרויה עליו‪.‬‬ ‫לאכילה‪ ,‬אסור להריח בהם כשהם מחוברים שמא ישכח‬
‫הרה''ג‬ ‫"ס ָּלם" עולה כמניין "ממון"‪ .‬אומנם הממון הינו דבר שפל‬ ‫ֻ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ויתלוש אותם כדי לאוכלם‪ .‬המטייל בגינה שגדלים בה‬
‫מישאל אג'יאשוילי‬ ‫ֹאשוֹ ַמ ִ ּג ַיע הַ ׁ ּ ָש ָמיְ ָמה" –‬
‫"מ ָ ּצב ַא ְרצָ ה"‪ ,‬אך בכל זאת "וְ ר ׁ‬ ‫ביותר‪ֻ ,‬‬ ‫פירות ומריח מהפירות ריח טוב‪ ,‬רשאי לברך "הנותן ריח‬
‫זצ''ל מחכמי גרוזיה‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫אפשר לפעול בעזרת הממון גדולות ונצורות אשר יגיעו עד‬
‫השמיים‪ ,‬כמו גמילות חסדים וצדקה‪ .‬לפיכך אמרו חכמינו‪:‬‬
‫"צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם" (סוטה יב)‪ ,‬שכן‬
‫יודעים הם כי בממון אפשר לפעול הרבה פעולות טובות‬
‫שאי אפשר לעשותן בגופו של אדם בלבד‪.‬‬
‫הרה''ג‬
‫האדם משול לסולם‪ ,‬שאף על פי שהוא ניצב על הארץ‬
‫בצלאל בבלאשוילי‬ ‫ומוכרח להתעסק בעניינים ארציים‪-‬גשמיים‪ ,‬בכל‬
‫זצ''ל מחכמי גרוזיה‬
‫ֹאשוֹ ַמ ִ ּג ַיע ַה ּׁ ָש ָמיְ ָמה" – אם הוא עושה את הכול‬
‫טוב בפירות"‪ ,‬ואין לחוש שמא יתלוש מהפירות בשבת‪.‬‬
‫והטעם‪ ,‬מאחר שבגינה הגיע אליו הריח בלי שיצטרך‬
‫להתקרב לעץ ולהיכנס לחשש שמא יתלוש‪ ,‬לכן הותר‬
‫לו לברך‪( .‬חזון עובדיה שבת ד‪ ,‬ילקוט יוסף שבת ה)‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אדם שעלה על אילן או על בהמה בשבת‪ ,‬האם‬
‫מותר לו לרדת?‬
‫תשובה‪ :‬לגבי אילן – אם עלה בשוגג מותר לו לרדת‪ ,‬ואם‬
‫ ‬ ‫זאת "וְ ר ׁ‬ ‫ ‬

‫לשם שמיים הריהו מגיע למקומות הגבוהים ביותר‪ .‬מעשיו‬ ‫עלה במזיד קנסו אותו לא לרדת עד מוצאי שבת‪ .‬לגבי‬
‫של האדם בעולם הזה מניעים את ההנהגה העליונה בשמיים‬ ‫בהמה – אם עבר ורכב בשבת אפילו במזיד‪ ,‬מותר לו לרדת‬
‫ומכריעים את הכף‪.‬‬ ‫משום צער בעלי חיים‪ ,‬וכל שכן בשוגג (חזון עובדיה שבת ד)‪.‬‬
‫שבת שלום! להצטרפות למדור זה פנו למייל‪ s0732224999@gmail.com :‬שבת שלום!‬
‫הרה''ג‬
‫מאיר בר' צדוק זצ''ל‬
‫מחכמי תימן‬

‫ִמ ְצא ּו ֶאת‬

‫ַה ְּצלָ לִ ית‬
‫ימה‬
‫ַה ַמ ְת ִא ָ‬

‫הרה''ג‬
‫משה יהודה לייב לנדא‬
‫זצ''ל רבה הראשי של בני‬
‫ברק‬
‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫שרה תורג'מן‬ ‫דוד אריאס צ'יטריק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬
‫להקדשות‬ ‫רונן לוברסקי הי"ד‬
‫בן חוה ז"ל‬ ‫טוביאס טוביה‬ ‫עליזה עיישה‬
‫ניתן‬ ‫בת מזל ז"ל‬ ‫בן אלנה הי"ו‬ ‫ברמן בן לייקה ז"ל‬
‫נלב"ע‬ ‫ריקלה דרייקופ‬ ‫דנינו‬
‫נלב"ע‬
‫לפנות‬ ‫ט"ז שבט ה'תש"פ‬ ‫י"ב סיון ה'תשע"ח‬
‫צ'יטריק בת חוה ז"ל‬ ‫סופיה בכלמן‬
‫בת אסתר ז"ל‬
‫אשר אנג'ל‬ ‫ברמן בת ריקלה ז"ל‬
‫למערכת‬ ‫חיים חי פרחן‬ ‫לובה גורפונקל‬ ‫קרופינסקי‬ ‫מרקוס קיטו ברמן‬ ‫נלב"ע‬
‫בן עליזה ז"ל‬ ‫בת עלקה אלנה ז"ל‬ ‫בן חנה ז"ל‬ ‫בן סופיה ז"ל‬ ‫כ"ט אב ה'תשפ"א‬
‫נלב"ע‬ ‫נלב"ע‬ ‫לואיסה פולאקוב‬ ‫אלברטו אברהם‬
‫י"א שבט ה'תשפ"א‬ ‫י"ג אב ה'תשע"ג‬ ‫קרופינסקי‬ ‫ברמן בן סופיה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫הרה''ג‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫בת חוה ז"ל‬ ‫ז"ל‬
‫ישעיהו סיאני זצ''ל‬
‫מחכמי תימן‬

‫ָה ֱא‪-‬ל ִֹהים‪ ,‬וְ ִא ָּנ ְק ָמה נְ ַקם ַא ַחת‬ ‫וְ כִ ֵּסא ָדוִ ד ַעבְ דְּ ָך ְמ ֵה ָרה לְ תוֹ כָ ּה‬
‫ִמ ׁ ּ ְש ֵתי ֵעינַ י ִמ ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתים‪.‬‬ ‫ָּתכִ ין‪.‬‬
‫ֲחזַ ק ֲחזַ ק וְ נִ ְת ַח ֵּזק‪ַ ,‬עד ִ ּב ַיאת‬ ‫וְ נִ ְ ׂש ַ ּגב ה׳ לְ בַ דּ וֹ ַ ּביוֹ ם ַההוּא‪ .‬וַ ִ ּי ָ ּו ֵתר‬
‫גּוֹ ֵאל‪.‬‬ ‫יַ ֲעקֹב לְ בַ דּ וֹ וַ ֵ ּי ָאבֵ ק ִא ׁיש ִע ּמוֹ ַעד‬
‫חֹק וּזְ ַמן נָ ַתן לָ ֶהם ׁ ֶשל ֹא יְ ׁ ַש ּנ ּו‬ ‫ֲעלוֹ ת ַה ׁ ּ ָש ַחר‪.‬‬
‫ֶאת ַּתפְ ִק ָידם‪ּ ,‬פוֹ ֵעל ֱא ֶמת‬ ‫וּפְ דוּיֵ י ה׳ יְ ֻׁשבוּן וּבָ א ּו צִ ּיוֹ ן ְ ּב ִר ָּנה‪.‬‬
‫ׁ ֶש ּ ְפ ֻע ָּלתוֹ ֱא ֶמת‪ ,‬וְ לַ ְּלבָ נָ ה‬ ‫וְ קוֹ יֵ ה׳ יַ ֲחלִ יפ ּו כ ַֹח יַ ֲעל ּו ֵאבֶ ר‬
‫ָא ַמר ׁ ֶש ִּת ְת ַחדֵּ ׁש‪.‬‬ ‫ַּכ ְּנ ׁ ָש ִרים‪ ,‬יָ רוּצ ּו וְ ל ֹא יִ יגָ ע ּו יֵ לְ כ ּו‬
‫יִ ָ ּבנֶ ה ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש‪ִ ,‬עיר צִ ּיוֹ ן‬ ‫וְ ל ֹא יִ ָיעפוּ‪.‬‬
‫ְּת ַמ ֵּלא‪ ,‬וְ ָׁשם נָ ִׁשיר ִׁשיר‬ ‫וְ ֵתן ָ ּבנ ּו יֵ צֶ ר טוֹ ב‪ ,‬לְ ָעבְ דְּ ָך ֶ ּב ֱא ֶמת‬
‫ָח ָד ׁש‪ ,‬וּבִ ְרנָ נָ ה נַ ֲעלֶ ה‪.‬‬ ‫וּבְ יִ ְר ָאה וּבְ ַא ֲהבָ ה‪.‬‬
‫זָ כְ ֵרנִ י נָ א וְ ַח ְּז ֵקנִ י נָ א ַא ְך ַה ּ ַפ ַעם ַה ֶּזה‬
‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫וְ יָ בִ ין ָּכל יְ צוּר ִּכי ַא ָּתה יְ צַ ְר ּתוֹ‬
‫ֹאמר כּ ל ֲא ׁ ֶשר נְ ׁ ָש ָמה בְ ַא ּפוֹ ה׳‬ ‫וְ י ַ‬
‫ֱאל ֵֹקי יִ ְשׂ ָר ֵאל ֶמלֶ ְך‪.‬‬
‫ֶמלֶ ְך ֶמלֶ ְך ֶמלֶ ְך ‪ -‬ה׳ ֱאל ֵֹקי יִ ְשׂ ָר ֵאל‬
‫ֶמלֶ ְך‪.‬‬
‫ֶמלֶ ְך ֶמלֶ ְך ֶמלֶ ְך – ו ַּמלְ כוּתוֹ ַ ּבכּ ֹל‬
‫ָמ ׁ ָֽשלָ ה‪.‬‬
‫וְ יֵ ְדע ּו ִּכי ַא ָּתה ִׁש ְמ ָך ה׳ לְ בַ דֶּ ָך‬
‫ֶעלְ יוֹ ן ַעל ָּכל ָה ָא ֶרץ‪.‬‬
‫וְ לִ ירו ָּׁשלַ יִם ִע ְיר ָך ְ ּב ַר ֲח ִמים ָּת ׁשוּב‪.‬‬
‫וְ ִת ְׁש ֹּכן ְ ּבתוֹ כָ ּה ַּכ ֲא ֶׁשר דִּ ַ ּב ְר ָּת‪ .‬וּבְ נֵה‬
‫אוֹ ָת ּה ְ ּב ָקרוֹ ב ְ ּביָ ֵמינ ּו ִ ּבנְיַ ן עוֹ לָ ם‪.‬‬
‫וּבָ א ּו ָהאֹבְ ִדים ְ ּב ֶא ֶרץ ַא ׁ ּשוּר‬ ‫ִה ֵּנה ָאנֹכִ י ׁשֹלֵ ַח לָ כֶ ם ֵאת ֵאלִ ָ ּיה‬
‫וְ ַה ִּנדָּ ִחים ְ ּב ֶא ֶרץ ִמצְ ָריִ ם‪ ,‬וְ ִה ׁ ְש ַּת ֲחו ּו‬ ‫ַה ָּנבִ יא לִ פְ נֵ י בּ וֹ א יוֹ ם ה׳ ַה ָ ּגדוֹ ל‬
‫לַ ה׳ ְ ּב ַהר ַה ּק ֶֹד ׁש ִ ּבירו ׁ ָּש ָלִ‍ם‪.‬‬ ‫וְ ַהנּוֹ ָרא‪ .‬וְ ֵה ׁ ִשיב לֵ ב ָאבוֹ ת ַעל‬
‫וְ הָ יָ ה ְּכ ֵעץ ׁ ָשתוּל ַעל ּ ַפלְ גֵ י ָמיִ ם‬ ‫ָ ּבנִ ים וְ לֵ ב ָ ּבנִ ים ַעל ֲאבוֹ ָתם‪.‬‬
‫ֲא ׁ ֶשר ּ ִפ ְריוֹ יִ ֵּתן ְ ּב ִע ּתוֹ וְ ָעלֵ ה ּו ל ֹא‬ ‫ִה ֵּנה ַמה ּטוֹ ב ו ַּמה ָּנ ִעים ׁ ֶשבֶ ת‬
‫יִ בּ וֹ ל‪ ,‬וְ כֹל ֲא ׁ ֶשר יַ ֲע ֶשׂ ה יַ צְ לִ ַיח‪.‬‬ ‫ַא ִחים ַ ּגם יָ ַחד‪.‬‬
‫וַ הֲ ִריק ִֹתי לָ כֶ ם ְ ּב ָרכָ ה ַעד ְ ּבלִ י ָדי‪.‬‬ ‫וַ ֲאנִ י ְ ּברֹב ַח ְסדְּ ָך ָאבוֹ א בֵ ֶית ָך‬
‫וְ זַ ֵּכנ ּו לְ ַק ֵ ּבל ׁ ַש ָ ּבתות ִמ ּת ְוך רוב‬ ‫ֶא ׁ ְש ַּת ֲחוֶ ה ֶאל ֵהיכַ ל ָק ְד ׁ ְש ָך‬
‫עשר וְ כָ בוד ו ִּמ ּת ְוך‬ ‫שמ ָחה ו ִּמ ּת ְוך ׁ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְ ּביִ ְר ָא ֶת ָך‪ַ ,‬מה ּטֹב ּו א ָֹהלֶ ָיך יַ ֲעקֹב‬
‫ִמעוּט ֲעונות‪.‬‬ ‫ִמ ׁ ְש ְּכנ ֶֹת ָיך יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬
‫וְ ַטהֵ ר לִ ֵ ּבנ ּו לְ ָעבְ דְּ ָך בֶ ֱא ֶמת‪.‬‬ ‫וַ ֲאנִ י נָ ַת ִּתי לְ ָך ְׁשכֶ ם ַא ַחד ַעל ַא ֶח ָיך‬
‫וְ יֵ ַדע ָּכל ּ ָפעוּל ִּכי ַא ָּתה פְ ַעלְ ּתוֹ‬ ‫ֲא ֶׁשר לָ ַק ְח ִּתי ִמ ַ ּיד ָה ֱאמ ִֹרי‬
‫ְ ּב ַח ְר ִ ּבי וּבְ ַק ְׁש ִּתי‪.‬‬

‫‪37‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
 ‫לקט הלכות ומאמרי מוסר בשילוב‬
‫סיפורים מגדולי ישראל‬ ‫אמ‪+‬ת‬
‫מתוך‪ :‬נתיבות יושר‪ ,‬מידות שבין אדם‬
‫לחבירו‪ ,‬שבת טיש ‪ -‬מידות ועוד‬
‫ֵחלֶ ק ב׳‬
‫הרה''ג‬
‫יהודה יאיר זצ''ל‬
‫לעורר הלבבות לעבודתו יתברך בחיזוק המצוות בין אדם לחבירו‪ ,‬המידות וההליכות‪ .‬ניתן לפתח כל פסקה כפי הבנת הילדים [אין ללמוד מכאן הלכה למעשה‪ ,‬וכל מקרה לגופו]‪.‬‬ ‫מזכה הרבים מירושלים‬
‫לעילוי נשמת‪ :‬א״א שלמה בן מארי סעדיה שאער ע״ה‪ .‬ולרפואת‪ :‬אורה בת ניסים תחי׳‪ ,‬רבקה בת שלום תחי׳ ומרים בת שלמה תחי׳‬

‫ָמ ִארי ׁ ְשלֹמֹה ְמלַ ֵּמד ִמצְ ווֹת‬

‫לִ ְשמֹר וְ לַ עֲ ׂש ֹות‬ ‫‪+ ‬האומר דברי אמת אלא שהחסיר‬
‫הרה''ג‬
‫חיים כהן זצ''ל‬
‫ראש ישיבת חכמת‬
‫כמה פרטים כדי שדבריו יובנו באופן‬ ‫רחמים מושב ברכיה‬

‫ מותר לשנות מן האמת כדי לנחם‬ ‫יְ ָלדִ י‪+‬ם יְ ָקרִ י‪+‬ם!‬ ‫אחר‪ ,‬הרי זה שקר‪.‬‬
‫אנשים עצובים ושבורי לב‪ .‬‬ ‫מדוע נאמרה בשקר לשון "הרחקה"?‬ ‫‪ ‬אפילו אינו מדבר כלל‪ ,‬אלא שמתוך‬
‫כשהלך אדון לוי בשוק‪ ,‬כייסו אותו וגנבו את‬ ‫מעשיו או רמיזותיו מובן דבר שקר‪,‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫"מ ְ ּדבַ ר ֶׁש ֶקר ִּת ְר ָחק" (שמות‬

‫נאמר בתורה‪ִ :‬‬
‫ארנקו‪ .‬ימים רבים מיאן להינחם על שמונה‬ ‫אסור‪ .‬וכל שכן שאסור לשקר מתוך‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫כג‪ ,‬ז)‪ ,‬והנה נשאלת השאלה‪ :‬מדוע נאמר‬

‫מאות השקלים שהיו בו‪ .‬כעבור כמה חודשים‬
‫"ת ׁ ּ ָש ֵמר"?‬ ‫הכתב‪ .‬והוא הדין שאסור להטעות את‬ ‫הרה''ג‬
‫"ת ְר ָחק" ולא ִּ‬ ‫ִּ‬ ‫חכם רפאל אלאשוילי‬
‫הגיע לביתו מכתב בעילום שם‪ ,‬ובו מגולל‬ ‫חבירו מתוך שתיקתו‪.‬‬ ‫זצ''ל מרבני גרוזיה‬
‫והתשובה היא‪ :‬התורה כתבה כך מפני‬
‫הכייס את מצוקותיו שהניעו אותו לגנוב‬ ‫‪ ‬וכן עובר על איסור שקר כאשר מספר‬
‫מצווה‬
‫שהשקר מאוס מאוד‪ ,‬והיא ַ‬
‫ואומר כי עתה החל לשוב ליהדותו‬ ‫עובדות כפי שהתרחשו באמת‪ ,‬אך לא‬
‫והוא מבקש להחזיר הגניבה‪ .‬למכתב‬ ‫עלינו שלא נטה אוזנינו כלל לשום דבר‬ ‫בהקשרן הנכון‪.‬‬
‫שאנו רק חושבים שהוא שקר‪ ,‬אף‬
‫היו מצורפים שמונה מאות שקלים‪.‬‬ ‫כללו של דב‪+‬ר‪ :‬אין דיבור שקר נמדד‬
‫אם איננו יודעים בבירור שאותו‬
‫ ‬

‫האמת היא שלא הגנב שלח המכתב‪.‬‬ ‫כלפי האמת הצרופה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם הדברים‬ ‫הרה''ג‬
‫חתנו של אדון לוי הוא ששלח‬ ‫הדבר הוא שקר‪ .‬וכמו שאמרו‬ ‫שאמר נכונים או לא נכונים‪ ,‬אלא לפי‬ ‫חיים פרידלנדר זצ"ל‬
‫ִהת‬ ‫משגיח ישיבת פונביז'‬
‫המכתב‪ ,‬מפני שכאב את צערו של‬ ‫רבותינו‪" :‬הרחק מן הכיעור ומן‬ ‫ ‬

‫הבנת השומעי‪+‬ם‪.‬‬ ‫ ‬

‫מחבר ספר 'שפתי חיים'‬
‫חמיו ורצה לנחמו על גניבת כספו‪.‬‬ ‫הדומה לו" (חולין מד‪.):‬‬
‫ָהפ‬
‫ ‬

‫ַמעֲ ֵ ׂש‪+‬ה ֲ‪+‬חזַ "ל‬

‫הרה''ג‬
‫ו ַּמ‬ ‫ָח ׁ ַשב ָה ִא ׁיש ׁ ֶש ַה ְּסכוּם ׁ ֶש ִה ִ ּצ ַיע‬ ‫"וְ דוֹ בֵ ר ֱא ֶמת ִּבלְ בָ בוֹ "‬ ‫גבריאל דבראשוילי‬
‫זצ''ל מרבני גרוזיה‬
‫לְ ֶע ְרכּ וֹ ׁ ֶשל ַה ֲחמוֹ ר ֵאינוֹ ַמ ִ ּג ַיע‪,‬‬
‫וְ לָ כֵ ן ֶאת ַה ּ ְמ ִחיר ִה ְפ ִק ַיע ָ(ק ַבע ְמ ִחיר ָ ּגבוֹ ַּה)‪,‬‬ ‫ֲחכָ ִמים ְמ ַס ּ ְפ ִרים‪ ,‬לֹא ַא ַחת וְ לֹא ׁ ְש ַּתיִ ם‪,‬‬
‫ֹאשוֹ לֹא‬ ‫וְ גַ ם ַה ּ ַפ ַעם ַרב ַס ְפ ָרא ֶאת ר ׁ‬ ‫ַעל ַרב ַס ְפ ָרא‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיָ ה יְ ֵרא ׁ ָש ַמיִ ם‪,‬‬
‫ֵהנִ ַיע‪,‬‬
‫יְ ׁ ַשר דֶּ ֶר ְך וּנְ ִקי ַּכ ּ ַפיִ ם‪.‬‬
‫ׁ ֶש ֲה ֵרי ְק ִר ַיאת ׁ ְש ַמע יֵ ׁש לִ ְקרֹא ְ ּביִ ְר ָאה‬
‫ִמדַּ ת ָה ֱא ֶמת ָהיְ ָתה ֻמ ׁ ְש ֶר ׁ ֶשת ְ ּב ִק ְרבּ וֹ ‪,‬‬ ‫הרה''ג‬
‫ו ְּבזִ ַיע‪.‬‬ ‫מנחם מנדל טאוב זצ''ל‬

‫"ב ְמ ִחילָ ה‪,‬‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ִּס ֵ ּים ָא ַמר לָ ִא ׁיש‪ּ ִ :‬‬ ‫וְ ָעלָ יו דָּ ְר ׁש ּו ַה ּ ָפסוּק‪" :‬וְ דוֹ בֵ ר ֱא ֶמת ִ ּבלְ בָ בוֹ " ְּ(ת ִה ִּלים טו)‪.‬‬ ‫האדמו''ר מקאליב‬

‫לֹא ָהיְ ָתה ַּכ ָ ּונָ ִתי לְ ָה ׁ ִשיב ִ ּב ׁ ְשלִ ילָ ה‪,‬‬ ‫ַמעֲ ֶשׂ ה ׁ ֶש ָ ּבא ָא ָדם ו ִּב ֵּק ׁש‬
‫וּכְ בָ ר ִה ְס ַּכ ְמ ִּתי לַ ּ ְמ ִחיר ׁ ֶש ִה ַ ּצ ְע ָּת ַ ּב ְּת ִח ָּלה‪,‬‬ ‫לִ ְרכּ ֹׁש ֶאת ֲחמוֹ רוֹ ׁ ֶשל ַרב ָס ְפ ָרא וְ ִה ְת ַע ֵּק ׁש‪,‬‬
‫וּבַ עֲ בוּרוֹ ֶאת ֲחמוֹ ִרי לְ ָך ֲאנִ י מוֹ כֵ ר‪,‬‬ ‫וּבַ עֲ בוּרוֹ ִה ִ ּצ ַיע ְסכוּם ֶּכ ֶסף ִמ ְת ַ ּב ֵּק ׁש‪.‬‬
‫וְ ֵאינִ י רוֹ צֶ ה ׁ ֶש ֶקל ֶא ָחד יוֹ ֵתר"‪.‬‬ ‫ַרב ַס ְפ ָרא לֹא ָענָ ה‪,‬‬
‫הרה''ג‬
‫(מ ֻע ָ ּבד ַעל ּ ִפי ָר ׁ ִש"י ְ ּב ַמ ֶּסכֶ ת ַמכּ וֹ ת דַּ ף כד‪ְ ׁ .‬ש ִאלְ ּתוֹ ת ּ ָפ ָר ׁ ַשת וַ יְ ִחי)‬
‫ְ‬ ‫ִמ ּ ְפנֵ י ׁ ּ ֶש ֶאת ְּק ִר ַיאת ׁ ְש ַמע ָק ָרא ְ ּבכַ ָ ּונָ ה‪.‬‬ ‫דוד קרסיינטה זצ''ל‬
‫מרבני אשדוד‬

‫עֹז וְ ָה ָדר לְ בו ָּׁש ּה‬
‫ש ַחק לְ יוֹ ם ַא ֲחרוֹ ן‪.‬‬ ‫וַ ִּת ְ ׂ‬
‫ִע ְּנבֵ י ַה ֶ ּג ֶפן ְ ּב ִע ְּנ ֵבי ַה ֶ ּג ֶפן‪ ,‬דָּ ָבר נָ ֶאה‬
‫ו ִּמ ְת ַק ֵ ּבל‪.‬‬
‫ֻעצ ּו ֵע ָצה וְ ֻת ָפר‪ ,‬דַּ ְ ּבר ּו ָד ָבר וְ ל ֹא‬
‫יָ קוּם‪ִּ ,‬כי ִע ּ ָמנ ּו ֵא‪-‬ל‪.‬‬
‫ּ ִפ ְתח ּו ְׁש ָע ִרים וְ יָ בֹא גוֹ י ַצדִּ יק ׁשֹ ֵמר‬
‫ֱא ֻמנִ ים‪.‬‬
‫שא ּו‬‫אשיכֶ ם וְ ִה ָּנ ְ ׂ‬ ‫ְ ׂשא ּו ְׁש ָע ִרים ָר ֵׁ‬
‫ּ ִפ ְת ֵחי עוֹ לָ ם‪ ,‬וְ יָ בוֹ א ֶמלֶ ְך ַה ָּכבוֹ ד‪.‬‬
‫ִמי הוּא זֶ ה ֶמלֶ ְך ַה ָּכבוֹ ד ה׳‬
‫ימן טוֹ ב ו ַּמ ָּזל טוֹ ב יְ ֵהא לָ נ ּו וּלְ כָ ל‬
‫‪-‬באוֹ ת הוּא ֶמלֶ ְך ַה ָּכבוֹ ד‬ ‫ְצ ָ‬
‫ֶסלָ ה‪.‬‬
‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ֶ ּב ֱאמוּנָ ה‪ַ .‬ה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא יְ ַׁש ֵּלם‬
‫שכָ ָרם‪.‬‬ ‫ְׂ‬
‫ֻּכ ָּלם ֲאהוּבִ ים‪ֻּ ,‬כ ָּלם ְ ּברו ִּרים‪ֻּ ,‬כ ָּלם‬
‫ִ ּגבּ וֹ ִרים‪ֻּ ,‬כ ָּלם ְקדוֹ ׁ ִשים‪.‬‬
‫לְ בִ נְ יָ ִמין ָא ַמר יְ ִדיד ה׳ יִ ׁ ְשכּ ֹן לָ ֶב ַטח‬
‫ָעלָ יו‪.‬‬
‫ִמי יִ ֶּתן לִ י ֵא ֶבר ַּכ ּיוֹ נָ ה ָאעו ָּפה‬
‫וְ ֶא ׁ ְשכּ ֹנָ ה‪.‬‬
‫ש ְמ ָחה‬ ‫ִמ ְצוָ ה ְ ּגדוֹ לָ ה לִ ְהיוֹ ת ְ ּב ִ ׂ‬
‫ָּת ִמיד‪.‬‬
‫ש ְמ ָחה יִ ּ ָמ ֵצא ָב ּה‪ּ ,‬תוֹ ָדה‬
‫ִס ּ ָ‬
‫ש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫יִ ְ ׂ‬
‫עוֹ ד ָא ִבינ ּו ָחי‪ַ ,‬עם יִ ְשׂ ָר ֵאל ַחי‪.‬‬
‫ּתוֹ ֶקף ְּת ִהלּ וֹ ת ִּת ְפ ַא ְר ּתוֹ ‪.‬‬
‫ִּכי ִה ְר ֵ ּב ָית טוֹ בוֹ ת ֵאלָ י‪ִּ ,‬כי ִהגְ דַּ לְ ָּת‬
‫ַח ְסדְּ ָך ָעלָ י‪ .‬ו ָּמה ָא ׁ ִשיב לָ ְך וְ ַהכּ ֹל‬
‫ׁ ֶש ָּל ְך‪ ,‬לְ ָך ׁ ָש ַמיִ ם ַאף ֶא ֶרץ לָ ְך‪.‬‬
‫וַ ֲאנַ ְחנ ּו ַע ּ ְמ ָך וְ צֹאנֶ ָך‪ ,‬וַ ֲח ֵפ ִצים‬
‫לַ ֲעשֹוֹ ת ְרצוֹ נֶ ָך‪.‬‬
‫ִּכי ִמ ִּציּוֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה׳‬
‫ִמירו ָּׁשלָ‍ִם‪.‬‬
‫ִּכי נִ ַחם ה׳ ִצ ּיוֹ ן‪ ,‬נִ ַחם ָּכל ָח ְרב ֶֹת ָיה‪,‬‬
‫שם ִמ ְד ָ ּב ָר ּה ְּכ ֵע ֶדן‪ ,‬וְ ַע ְר ָב ָת ּה ְּכגַ ן‬
‫ששׂ וֹ ן וְ ִ ׂ‬
‫ה׳‪ׂ ָ .‬‬
‫וְ קוֹ ל זִ ְמ ָרה‪.‬‬
‫ִָּכל ִמי ֶׁשעוֹ ְס ִקים ְ ּב ָצ ְרכֵ י ִצבּ וּר‬
‫יִ ְ ׂש ְמח ּו ַה ָׁ ּש ַמיִ ם וְ ָתגֵ ל ָה ָא ֶרץ‪,‬‬
‫יוֹ ד ּו לַ ה׳ ַח ְסדּ וֹ וְ נִ ְפלְ אוֹ ָתיו לִ ְבנֵ י‬
‫יִ ְר ַעם ַה ָ ּים ו ְּמל ֹאוֹ ‪.‬‬ ‫ָא ָדם‪ִּ .‬כי ִה ְשׂ ִ ּב ַיע נֶ ֶפ ׁש ׁש ֵֹק ָקה‪,‬‬
‫וְ נֶ ֶפ ׁש ְר ֵע ָבה ִמ ֵּלא טוֹ ב‪.‬‬
‫יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְ ּב ַטח ַ ּבה׳‪ֶ ,‬עזְ ָרם ו ָּמגִ ָּנם‬
‫הוּא‪.‬‬ ‫יַ ַחד יַ ַחד‪ ,‬כּ ו ָּּלם ְקדו ּ ָּשה לְ ָך יְ ַש ֵּל ׁשוּ‪.‬‬
‫ִּכי ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ר ֶֹאה‬ ‫ש ִיחי ָעלֶ ָיך‪ִּ ,‬כי נַ ְפ ִׁשי‬ ‫יֶ ֱע ַרב נָ א ִ ׂ‬
‫לְ ָך ֶא ְּתנֶ ָּנה וּלְ זַ ְר ֲע ָך ַעד עוֹ לָ ם‪ .‬לְ ָך‬ ‫ַת ֲערֹג ֵאלֶ ָיך‪.‬‬
‫ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַהזֹּאת‪ .‬ו ָּב ֵר ְך ָּכל‬
‫יְ רו ָּׁשלַ יִ ם אוֹ רוֹ ֶׁשל עוֹ לָ ם‪ ...‬ו ִּמי‬
‫ִמינֵ י ְּתבו ָּא ָת ּה לְ טוֹ ָבה וְ ֵתן ְ ּב ָרכָ ה‬ ‫הוּא אוֹ ָר ּה ֶׁשל יְ רו ָּׁשלַ יִ ם? ַה ָּקדוֹ ׁש‬
‫ַעל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫ָ ּברו ְּך הוּא‪.‬‬
‫וַ ָ ּי ֶ ׂ‬ ‫ִּכי ַא ָּתה הוּא ֶמלֶ ְך ַמלְ כֵ י ַה ּ ְמלָ כִ ים‪,‬‬
‫יָ שִׂ ישׂ ָעלַ יִ ְך ֱא‪-‬ל ָֹהיִ ְך‪ִּ ,‬כ ְמשׂ וֹ שׂ‬
‫שיחוּ‪,‬‬ ‫ַמלְ כוּתוֹ נֶ ַצח‪ ,‬נוֹ ְראוֹ ָתיו ִ ׂ‬ ‫ָח ָתן ַעל ַּכ ָּלה‪.‬‬
‫ַס ּ ְפר ּו ֻעזוֹ ‪ֶ ,‬פ ֳארוּה ּו ְצ ָב ָאיו‪,‬‬
‫ַק ְדשוּהוּ‪ ,‬רוֹ ְממוּהוּ‪ ,‬רוֹ ן ִשיר וְ ֶׁש ַבח‪,‬‬

‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫‪38‬‬
 ‫מתוך הספר‬ ‫ִמי ַּב ְּתמּונָ ה?‬

‫מאת המחבר‬
‫הרב ארז חזני שליט״א‬
‫הרה''ג‬
‫יוסף חטאב זצ"ל‬
‫דומ"צ בביתר‬
‫• ִע‪+‬ם ִע ֵ ּק ׁש ִּת ְת ּ ַפ ָּת_‪+‬ל •‬
‫אש ית כט‪ ,‬יב)‪ָ .‬א ְמ ָר ה ָר ֵח ל ְל יַ עֲ קֹב‪ָ :‬א ִב י ַר ַּמ אי ה ּו א וְ ֵא ין‬ ‫"וַ ַ ּי ֵ ּג ‪+‬ד יַ עֲ קֹב ְל ָר ֵח ל ּ ִכ י ֲא ִח י ָא ִב ָ‬
‫יה ה ּו א" ְּ‬
‫(ב ֵר ׁ ִ‬
‫ַא ָּת ה יָ כ וֹל ָל ד ּו ר עִ ּמ וֹ‪ָ .‬א ַמ ר ָל ּה ‪ִ :‬א ם ְל ַר ָּמ א ּו ת‪ָ ,‬א ִח יו ֲא נִ י ְּב ֶה ֵּת ר‪ְ ּ ,‬כ ִד כְ ִת יב‪" :‬עִ ם עִ ֵ ּק ׁש ִּת ְת ּ ַפ ָּת ל" ְ‬
‫(מ גִ ָ ּל ה‬ ‫ציונו של רבי יוסי דמן יוקרת‬
‫יג‪ :‬וְ ֵ ׂש כֶ ל ט וֹב)‪.‬‬
‫ׁשּובה‪ְ :‬מב ָֹאר ַּב ֻּׁשלְ ָחן ָערּוְך (חו"מ סי' שסט ס"ו)‪:‬‬ ‫ְּת ָ‬ ‫אּובן‪,‬‬
‫יהּודי ֵמ ַא ְרצֹות ַה ְּב ִרית ְּב ֵׁשם ְר ֵ‬ ‫ַמ ֲע ֶׂשה ִּב ִ‬
‫הּודי ֶׁש ָּקנָ ה ִמ ֶּמלֶ ְך ְּבחּוץ לָ ָא ֶרץ ֶאת ַהּזְ כּות‬ ‫יְ ִ‬ ‫ֶׁשּנָ ַחת ְּב ִאיׁשֹון לַ יְ לָ ה ְּב ֶא ֶרץ יִ ְׂש ָר ֵאל‪ָ .‬עלָ ה לְ מֹונִ ית‬
‫הרה''ג‬ ‫יח ֶאת‬ ‫הּודי לְ ַה ְב ִר ַ‬ ‫לִ גְ ּבֹות ֶמכֶ ס‪ָ ,‬אסּור לְ ַאף יְ ִ‬ ‫ּוב ֵּקׁש ֵמ ַהּנֶ ָהג לְ ַה ִּסיעֹו לְ ֵבית ְמ ָא ְר ָחיו‪ַ ,‬הּנִ ְמ ָצא‬ ‫ִ‬
‫צבי יהודה הכהן קוק‬
‫זצ"ל ראש ישיבת מרכז‬ ‫ַע ְצמֹו ִמ ֶּמּנּו וְ ֹלא לְ ַׁשּלֵ ם ֶאת ַה ַּמס ַה ַּמּגִ ַיע לֹו‪ ,‬וְ יֵ ׁש‬ ‫יע‬‫הֹוד ַ‬
‫יעה ִ‬ ‫ְּב ִק ְר ַבת ָמקֹום‪ .‬לִ ְק ַראת ּתֹם ַהּנְ ִס ָ‬
‫הרב‬
‫דּוע ֶׁש ַהּמֹוכֵ ס‬ ‫ְּבכָ ְך ִאּסּור "ֹלא ִתגְ זֹל"! וְ ַאף ִאם יָ ַ‬ ‫ַהּנֶ ָהג‪ֹ" :‬לא ִה ְפ ַעלְ ִּתי מֹונֶ ה‪ַ ,‬אְך ֶא ַּקח ִמ ְּמָך ְּב ַסְך‬
‫בֹוּה‬
‫ּומֹוסיף לִ גְ ּבֹות ְסכּום ּגָ ַ‬ ‫ִ‬ ‫נֹוהג ֶׁשֹּלא ּכַ ִּדין‬ ‫ֵ‬ ‫אּובן‪ֶׁ ,‬שּיָ ַׁשב‬
‫ַהּכֹל ‪ּ 80‬דֹולָ ר ֲעבּור ַהּנְ ִס ָיעה!" ְר ֵ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ִמ ִּק ְצ ַּב ת ַה ֶּמ כֶ ס‬ ‫ֵמ ָאחֹור‪ֹ ,‬לא ָהיָ ה‬

‫יעה לֹו‪ְּ ,‬בכָ ל‬ ‫ַה ַּמּגִ ָ‬ ‫ְּבכַ ּוָ נָ תֹו ּכְ לָ ל לְ ַׁשּלֵ ם‬
‫יח‬ ‫זֹאת ָאסּור לְ ַה ְב ִר ַ‬ ‫ְמ ִחיר ֻמ ְפ ָקע ּכָ זֶ ה‬
‫הרה''ג‬
‫ִמ ֶּמּנּו ֶאת ַה ִּק ְצ ָּבה‬ ‫לּותּה‬
‫יעה ֶׁש ֲע ָ‬
‫(עבּור נְ ִס ָ‬
‫ֲ‬ ‫הרה״ג רבי משה זריהן זצ״ל‬
‫אברהם גניחובסקי זצ''ל‬ ‫ֶׁש ָר אּוי לְ ַק ֵּב ל‪.‬‬ ‫ֵא י נָ ּה י ֹו ֵת ר ֵמ ‪2 0 -‬‬
‫מראשי ישיבת טשעבין‬
‫ּומ ְס ִּב יר ַה ֵּב ית‬ ‫ַ‬ ‫הֹוציא‬
‫ּדֹולָ ר)‪ .‬הּוא ִ‬
‫יֹוס ף‪ :‬וְ כִ י ִמ ְּפ נֵ י‬ ‫ֵ‬ ‫ִמּכִ יסֹו ְׁש ָטר ֶׁשל‬
‫עֹוׂשה ֶׁשֹּלא‬ ‫ֶׁשהּוא ֶ‬ ‫‪ּ 100‬דֹולָ ר‪ ,‬אּולָ ם‬
‫ּכַ ִּדין וְ גֹוזֵ ל ְממֹון‬ ‫ּכְ ֶׁש ִה ּגִ יעּו לַ ּיַ ַע ד‬ ‫ָמה ַּב ְּתמּונָ ה?‬
‫ַה ְּב ִרּיֹות‪ֻ ,‬מ ָּתר לִ גְ זֹל‬ ‫ִּפ ְתאֹום נָ ַפל ַה ְּׁש ָטר‬
‫ִמ ֶּמּנּו ֶאת ַהּכֶ ֶסף‬ ‫וְ ‪ ...‬נֶ ֱעלַ ם!‬ ‫הוֹ ָראוֹ ת ַה ּ ִמשְׂ ָחק‪:‬‬
‫הרה''ג‬ ‫ַה ַּמּגִ ַיע לֹו?!‬
‫מיכאל גאנשוילי זצ"ל‬ ‫אּובן ֵה ֵחל לְ ַח ֵּפׂש‬ ‫ְר ֵ‬ ‫שַׂ ְח ָקן ֶא ָחד‬
‫רב אהבת ישראל ב"ש‬ ‫ּטּורי זָ ָהב‪,‬‬ ‫וְ כָ ַתב ַה ֵ‬ ‫ּומ ֶּׁשֹּלא‬
‫ֶאת ַה ְּׁש ָטר‪ִ ,‬‬ ‫ִה ְתבּ וֹ נֵ ן ְ ּב ַע ּמוּד ‪ּ ְ 46‬ב ִ'מ ְצא ּו ‪ֶ 10‬ה ְבדֵּ לִ ים'‬
‫ֶׁש ִא ם ַה ּמ ֹו כֵ ס‬ ‫ְמ ָצאֹו ָּפנָ ה לַ ּנֶ ָהג‬ ‫ַ ּב ְּתמוּנָ ה ָה ֶעלְ יוֹ נָ ה ‪ְּ -‬כ ֶע ֶשׂ ר ׁ ְשנִ ּיוֹ ת‪.‬‬
‫יֹות ר‬ ‫ּגֹוב ה ּכֶ ֶס ף ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ּוב ֵּקׁש‪ּ" :‬תּוכַ ל לָ ֵתת‬ ‫ִ‬ ‫ָהפוֹ ְך ֶאת ַהדַּ ף ֲחזָ ָרה וַ ֲענֶ ה ַעל ַה ׁ ּ ְש ֵאלוֹ ת‬
‫יע לֹו‪ ,‬וְ ִא י‬ ‫ֵמ ַה ַּמ ּגִ ַ‬ ‫לִ י ָּפנָ ס ּכְ ֵדי ֶׁשאּוכַ ל‬ ‫ַה ּמוֹ ִפיעוֹ ת ַמ ָּטה‬
‫ֶא ְפ ָׁשר לְ ִהּנָ ֵצל ִמּלְ ַׁשּלֵ ם לֹו ֶאת ַה ִּק ְצ ָּבה ַה ֻּמ ְפ ֶרזֶ ת‬ ‫לִ ְמצֹא ֶאת ְׁש ַטר ֵמ ָאה ַהּדֹולָ ר ֶׁשּנָ ַפל ִמּיָ ִדי?"‬ ‫ׁ ְשנֵ י שַׂ ְח ָקנִ ים וָ ָמ ְעלָ ה‬
‫ֶׁש ֵה ִטיל ֶאּלָ א ִאם ּכֵ ן יִ ְת ַח ֵּמק ִמ ֶּמּנּו לְ גַ ְמ ֵרי‪ ,‬וְ ָאז‬ ‫"אין לִ י ָּפנָ ס!" ֵה ִׁשיב ַהּנֶ ָהג‪ּ" .‬תּוכַ ל ְּב ַב ָּק ָׁשה‬ ‫ֵ‬ ‫קוֹ ְב ִעים ֶס ֶ ּבב ֵ ּבין ַה ּ ִמ ׁ ְש ַּת ְּת ִפים‪,‬‬
‫הרה''ג‬ ‫ֹלא יְ ַׁשּלֵ ם ֲא ִפּלּו ֶאת ַה ִּק ְצ ָּבה ַה ַּמּגִ ָיעה לֹו לְ ִפי‬ ‫לְ ַה ְמ ִּתין לִ י ַעד ֶׁש ֶאּכָ נֵ ס לַ ַּביִ ת וְ ָא ִביא ָּפנָ ס?"‬ ‫ַמ ְת ִחילִ ים ַ ּב ְּתמוּנָ ה ַה ּ ְמ ֻצ ֶ ּינֶ ת לְ ֵעיל‪,‬‬
‫שמעון חירארי זצ''ל‬
‫מחכמי תוניס‬ ‫עֹותיו‬ ‫ַה ִּדין – ְּב ִמ ְק ֶרה ּכָ זֶ ה ֵאינֹו ַחּיָ ב לִ ְמסֹר ְמ ָ‬ ‫ּנֹוס ַע ְּבנִ ימּוס‪ ,‬וְ ַהּנֶ ָהג ִה ְסּכִ ים‪.‬‬ ‫ל‪ּ-‬ב ֵּקׁש ַה ֵ‬ ‫ָׁש ַא ִ‬ ‫ו ַּמ ְמ ׁ ִשיכִ ים לְ ִצ ּיו ִּרים ֲא ֵח ִרים ַ ּבגִ ילַ יוֹ ן ּתוֹ ְך‬
‫(הּגַ זְ לָ ן הּוא זֶ ה‬ ‫לַ ּמֹוכֵ ס‪ּ ,‬כִ י ִאיהּו ְּד ַא ְפ ִסיד ַאּנַ ְפ ֵׁשּה ַ‬ ‫אּובן יָ ָצא ֵמ ָה ֶרכֶ ב‪ּ ,‬ולְ ֶפ ַתע לָ ַחץ נַ ַהג ַהּמֹונִ ית‬ ‫ְר ֵ‬ ‫ִחבּ וּר ׁ ְש ֵאלוֹ ת ִּכ ְרצוֹ נְ כֶ ם‪.‬‬
‫יע לַ ּמֹוכֵ ס‬ ‫ֶׁש ִה ְפ ִסיד ַע ְצמֹו)! ֶאּלָ א ֶׁש ִּמּכָ ל ָמקֹום יַ ְבלִ ַ‬
‫ ‬ ‫ַעל ַּדוְ ַׁשת ַהּגַ ז וְ נִ ְמלַ ט ִּבנְ ִס ָיעה ְמ ִה ָירה‪ַ ...‬הּנֶ ָהג‬
‫ ‬

‫ַה ּ ְמנַ ֵּצ ַח הוּא ִמי ׁ ֶש ּזוֹ כֵ ר ֶאת‬

‫ֶאת ַה ַּמס ַה ָּקצּוב לֹו ְּב ָמקֹום ַא ֵחר‪ְּ ,‬בא ֶֹפן ֶׁש ַהּכֶ ֶסף‬ ‫ָח ַׁשב ְּבלִ ּבֹו‪'ֲ :‬ה ֵרי ַה ְּׁש ָטר ְּבוַ ַּדאי נִ ְמ ָצא ּכָ אן ְּבתֹוְך‬
‫(ּבלִ י ֶׁשּיִ ְת ְּפ ֶסּנּו‬‫יע לְ יָ דֹו ְ‬
‫ ‬ ‫יע לֹו ַעל ִּפי ַה ִּדין יַ ּגִ ַ‬ ‫ַה ַּמּגִ ַ‬ ‫ַהּמֹונִ ית‪'...‬‬
‫ ‬
‫ֵמ ַרב ַה ּ ְפ ָר ִטים!‬
‫וְ יִ גְ ֶּבה ִמ ֶּמּנּו ָּד ִמים יְ ֵת ִרים)‪.‬‬ ‫"ה ֱא ֶמת ִהיא‪,‬‬ ‫ּומ ַס ֵּפר‪ָ :‬‬‫אּובן ֶאל ַרּבֹו ְ‬ ‫ּכָ ֵעת ּפֹונֶ ה ְר ֵ‬
‫הרה''ג‬ ‫אּולָ ם לְ ַמ ֲע ֶׂש ה נִ ְר ֶא ה ֶׁש ֵא ין ַה ִּמ ְק ִר ים‬ ‫ֶׁשּכָ ל ַה ִּסּפּור ֶׁשל ֲא ֵב ַדת ַה ְּׁש ָטר ֹלא ָהיָ ה וְ ֹלא‬ ‫‪ַּ ‬כ ּ ָמה ְּכלֵ י ַסכּ וּ״ם ֻמ ָּנ ִחים ַעל‬
‫שלמה בן חמו זצ''ל‬ ‫ּנֹוס ַע ֹלא ָּב ַרח ֵמ ַהּנֶ ָהג‪ֶ ,‬אּלָ א‬ ‫ּדֹומים; ְּב ִענְ יָ נֵ נּו ַה ֵ‬ ‫ִ‬ ‫נִ ְב ָרא! ָח ַׁש ְב ִּתי לְ ַע ְצ ִמי‪'ֲ :‬ה ֵרי יֵ ׁש לִ י ַרק ְׁש ָטרֹות‬ ‫ַה ׁ ּ ֻשלְ ָחן?‬
‫מחכמי מרוקו‬
‫ ‬

‫ּנֹוס ַע‪ ,‬וְ יָ כֹול‬

‫ ‬ ‫לְ ֵה ֶפְך‪ַ ,‬הּנֶ ָהג הּוא זֶ ה ֶׁש ָּב ַרח ֵמ ַה ֵ‬ ‫ֶׁשל ֵמ ָאה ּדֹולָ ר‪ ,‬וְ ִאם ֶא ֵּתן ְׁש ָטר ּכָ זֶ ה לַ ּנֶ ָהג‪ְּ ,‬בוַ ַּדאי‬ ‫‪ָ ‬מה ֶצ ַבע ֻחלְ ַצת ַה ִּתינוֹ ק?‬
‫יתי‬ ‫"אם ָהיָ ה ַמ ְמ ִּתין‪ ,‬וַ ַּדאי ֶׁש ָהיִ ִ‬ ‫לֹומר‪ִ :‬‬ ‫ּנֹוס ַע ַ‬ ‫ַה ֵ‬ ‫אֹותי וְ יִ ּטֹל ֶאת ַה ַּת ְׁשלּום ַה ֻּמ ְפ ָרז ֶׁשּבֹו‬ ‫יַ ֲעׁשֹק ִ‬
‫‪ַ ‬ה ִאם מוֹ ִפ ַיע ַ ּב ְקבּ וּק יַ יִ ן ַעל‬
‫ְמ ַׁשּלֵ ם לֹו ֶאת ְׂשכָ רֹו‪ ,‬וְ כָ ֵעת ֶׁש ָּב ַרח‪ַ ,‬א ְמ ִּתין לֹו‬ ‫נָ ַקב'‪ֶ .‬ה ְחלַ ְט ִּתי לְ לַ ֵּמד אֹותֹו לֶ ַקח; ִ'ּבּיַ ְמ ִּתי' ֶאת‬
‫ַה ׁ ּ ֻשלְ ָחן?‬
‫ַעד ֶׁשּיָ בֹוא וְ יִ ּטֹל ֶאת ְמלֹוא ְׂשכָ רֹו‪"...‬‬ ‫ּוביָ ְד ִעי ּכִ י נֶ ָהג זֶ ה ִהּנֹו נֹוכֵ ל‪,‬‬‫ַה ָּצגַ ת ֲא ֵב ַדת ַה ְּׁש ָטר‪ְ ,‬‬
‫ִׁש ַע ְר ִּתי ֶׁש ָאכֵ ן יִ ְב ַרח ִמּיָ ד ּכְ ֶׁש ֵא ֵצא ֵמ ַהּמֹונִ ית‪ ,‬וְ ָאז‬ ‫‪ַּ ‬כ ּ ָמה ְצ ָב ִעים ִ ּבכְ ִריכָ ה ֲא ֻד ּ ָמה‬
‫ּנֹוס ַע נָ ַהג ּכַ ִּדין וְ ֵאינֹו ַחּיָ ב לְ ַח ֵּפׂש ַא ַחר‬ ‫לְ ִסּכּום‪ַ :‬ה ֵ‬
‫טֹוב לֹו ֶׁשּיֶ ֱאסֹף ֶה ֶבל ְּב ָח ְפנָ יו!‪"...‬‬ ‫מוֹ ִפ ִיעים ֵמ ַעל לְ כוֹ ָבעוֹ ׁ ֶשל ָה ָאב?‬
‫נַ ַהג ַהּמֹונִ ית‪ ,‬וְ ִאם ַהּנֶ ָהג ְמ ֻענְ יָ ן ִּב ְׂשכָ רֹו יָ בֹוא ֶאל‬
‫הרה''ג‬
‫ניסים טולדאנו זצ''ל‬ ‫ּנֹוס ַע וְ יִ ְּטלֹו‪.‬‬‫ַה ֵ‬ ‫"ה ִאם נָ ַהגְ ִּתי ּכַ ִּדין?"‬ ‫אּובן לִ ְׁשאֹל‪ַ :‬‬‫ַעכְ ָׁשו ְמ ַב ֵּקׁש ְר ֵ‬ ‫‪ָ ‬מה צִ ְב ָעם ׁ ֶשל נֵ רוֹ ת ַה ׁ ּ ַש ֲעוָ ה?‬
‫ר״י שארית יוסף‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ֲא ׁשוֹ ֵרר ׁ ִש ָירה לִ כְ בוֹ ד הַ ּתוֹ ָרה‪,‬‬ ‫יִ שְׂ ַמח ֲח ָתנִ י ִ ּב ְק ַהל ֱאמוּנַ י‪,‬‬
‫דִּ ְר ׁש ּו ֵא‪-‬ל ַחי לְ עוֹ לָ ִמים‪ַ ,‬ה ְּללוּה ּו בַ ּ ְמרוֹ ִמים‪.‬‬ ‫ַמ ְק ֵהלוֹ ת ַעם ָ ּב ְרכ ּו ֵא‪-‬ל‪ָ ,‬ה ִרימ ּו קוֹ ל כּ ַֹח וָ ֵא‪-‬ל‪.‬‬
‫מִ ּ ָפז י ְָק ָרה זַ ָּכה וּבָ ָרה‪:‬‬ ‫יוֹ ֵסף ֲעלֵ יכֶ ם ֶאלֶ ף ּ ְפ ָע ִמים‪,‬‬ ‫יָ גֵ ל יַ ֲעקֹב‪ ,‬יִ שְׂ ַמח יִ שְׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫יִ ּ ָׂשא בְ ָרכָ ה ֵמ ֵאת יְ יָ ‪.‬‬
‫נִ ְּתנָ ה לָ נ ּו ַעל יַ ד רוֹ ֵענוּ‪ ,‬מ ׁ ֶֹשה ַר ֵ ּבנוּ‪,‬‬ ‫ע ׁ ֶֹשר וְ כָ בוֹ ד וְ א ֶֹר ְך יָ ִמים‪:‬‬ ‫ׁ ַש‪-‬דָּ י יְ ַמ ֵּלא ַּת ֲאוַ ת לִ בּ וֹ ָמגֵ ן וְ צִ ָּנה יִ ְהיֶ ה ְס ִביבוֹ ‪,‬‬
‫ַהלְ לוּהוּ‪...‬‬ ‫ְ ּביוֹ ם ִשׂ ְמ ַח ְתכֶ ם‪ִ ׁ ,‬שיר ַמ ֲהלַ ל ֵא‪-‬ל‪.‬‬ ‫וְ יָ ֵאר אוֹ תוֹ וִ ייַ ׁ ּ ֵשר נְ ִתיבוֹ לִ גְ מוֹ ר וְ לִ ׁ ְשמוֹ ר‬
‫ְ ּב ִחיר ָּכל נִ בְ ָרא‪ֲ :‬א ׁשוֹ ֵרר ׁ ִש ָירה וְ כוּ׳‪:‬‬
‫ַהלְ לוּה ּו ַ ּגדְּ לוּה ּו ִּכי בָ רו ְּך הוּא נֶ ֱא ָמן‪,‬‬
‫נֶ ֱאמָ ן ׁ ְשמוֹ ָ ּב ַחר ְ ּב ַע ּמוֹ ‪ ,‬לִ ְהיוֹ ת לוֹ לִ ׁ ְשמוֹ ‪,‬‬ ‫דַּ ְרכֵ י יְ יָ ‪.‬‬
‫אתכֶ ם ִמ ּ ִמצְ ַריִ ם‪ּ ְ ,‬בעֹז ַ ּב ֲע ִדי ֲע ָדיִ ים‪.‬‬ ‫ִּכ ֵימי צֵ ְ‬ ‫לִ כְ בוֹ ד ֶה ָח ָתן ָ ּבחוּר ֵמ ַעם‪ ,‬יַ ֲעקֹב ִא ׁיש ָּתם‪:‬‬
‫ֻא ּ ָמה נִ בְ ֲח ָרה‪ֲ :‬א ׁשוֹ ֵרר ׁ ִש ָירה וְ כוּ׳‪:‬‬ ‫ַעיִ ן ְ ּב ַעיִ ן ִּת ְרא ּו ּ ִפי ׁ ְשנַ יִ ם‪,‬‬ ‫ַהלְ לוּהוּ‪...‬‬ ‫יִ שְׂ ַמח ֲח ָתנִ י ִ ּב ְק ַהל ֱאמוּנַ י‪,‬‬
‫ַא ׁ ְש ֵרי ַה ֶ ּגבֶ ר ַעל יִ צְ רוֹ גּוֹ בֵ ר‪ֵ ,‬מ ׁ ָיש ִרים דּ וֹ בֵ ר‪,‬‬ ‫ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם ֻּכ ְּלכֶ ם ַח ִ ּיים‪:‬‬ ‫יִ ּ ָׂשא בְ ָרכָ ה ֵמ ֵאת יְ יָ ‪.‬‬
‫עוֹ ֵסק ַ ּב ּתוֹ ָרה‪ֲ :‬א ׁשוֹ ֵרר ׁ ִש ָירה וְ כוּ׳‪:‬‬ ‫ַהלְ לוּהוּ‪...‬‬ ‫רוֹ ְממ ּו ֵא‪-‬ל ֵמ ִאיר אוֹ ָרה‪,‬‬ ‫ֹאשוֹ יְ צַ ֶ ּוה ְ ּב ָרכוֹ ת ֲעצוּמוֹ ת וְ יִ ַּסע ְ ּבכָ ל ֵעת‬ ‫לְ ר ׁ‬
‫ַר ָ ּבה נְ ִע ָימה ּתוֹ ָרה ְּת ִמ ָימה‪,‬‬ ‫ָ ּגבַ ר ַח ְסדּ וֹ ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ָרא‪.‬‬ ‫ְּכנָ ָהר ׁ ְשלוֹ מוֹ ת‪ ,‬בּ ֹא יָ בֹא ְב ִר ָּנה נוֹ ֵשׂ א ֲאלוּמוֹ ת‬
‫ּ ֶפ ִתי ַמ ְח ִּכ ָימה ַעיִ ן ְמ ִא ָירה‪:‬‬ ‫ָח ָתן וְ כַ ָּלה ִהיא לוֹ לְ ֶעזְ ָרה‪,‬‬ ‫יִ זְ ֶּכה וְ יִ ְר ֶאה יְ ׁשו ַּעת יְ יָ ‪.‬‬
‫ֲא ׁשוֹ ֵרר ׁ ִש ָירה וְ כוּ׳‪:‬‬ ‫יָ ׁ ִשיר יִ ְשׂ ָר ֵאל ָאז ֶאת ַה ׁ ּ ִש ָירה‪:‬‬ ‫יִ שְׂ ַמח ֲח ָתנִ י ִ ּב ְק ַהל ֱאמוּנַ י‪,‬‬
‫ַהלְ לוּהוּ‪...‬‬ ‫יִ ּ ָׂשא בְ ָרכָ ה ֵמ ֵאת יְ יָ ‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
 ‫באדיבות‪:‬‬
‫ר׳ נחמן סלצר‬ ‫מתוך הספר‪:‬‬
‫הוצאת תפוצה‬

‫ַּת ְק ִציר‪ָ ׁ :‬שאוּל ַה ּ ֶמלֶ ְך ִ ּב ֵּק ׁש ׁ ֶש ַה ַּנ ַער דָּ וִ ד יַ ִ ּג ַיע ֵאלָ יו‪ ,‬ו ׁ ָּש ֲאלוֹ ֵּכ ַיצד הוּא‬
‫ִמ ְת ַּכ ֵ ּון לְ נַ ֵ ּצ ַח ֶאת ָ ּגלְ יָ ת ַה ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתי ָה ֲענָ ק ַ ּב ְּק ָרב‪ .‬דָּ וִ ד ִס ּ ֵפר ִּכי זָ כָ ה לִ ׁ ְש ִמ ָירה‬
‫ְמיֻ ֶח ֶדת וְ ֶשׂ ה' נָ ַתן ְ ּביָ דוֹ לִ גְ בּ ֹר ַעל ֲא ָריוֹ ת וְ ֻד ִ ּבים ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָר ָעה ֶאת צֹאן ָא ִביו‪.‬‬
‫ׁ ָשאוּל ַה ּ ֶמלֶ ְך ֵ ּב ֵר ְך ֶאת דָּ וִ ד וְ נִ ָּסה לְ ַהלְ ִ ּב ׁישוֹ ְ ּב ׁ ִש ְריוֹ ן ַה ּ ִמלְ ָח ָמה ַה ּ ַמלְ כו ִּתי‪.‬‬ ‫הרה''ג‬
‫ישעיה שטיינר זצ''ל‬
‫לְ ַת ְד ֵה ַמת ׁ ָשאוּל‪ַ ,‬ה ׁ ּ ִש ְריוֹ ן‪ּ ְ ,‬בא ַֹרח ּ ֶ'פלֶ א'‪ִ ,‬ה ְת ִאים ַע ְצמוֹ לְ ִמדּ וֹ ָתיו ׁ ֶשל‬ ‫האדמו''ר מקרסטיר‬
‫דָּ וִ ד‪ .‬דָּ וִ ד ל ֹא ָר ָצה לְ ַב ֵ ּי ׁש ֶאת ַה ּ ֶמלֶ ְך לָ כֵ ן ִ ּב ֵּק ׁש לְ ִה ָּל ֵחם לְ ל ֹא ׁ ִש ְריוֹ ן‪ .‬הוּא‬
‫ָא ָסף ָח ֵמ ׁש ֲא ָבנִ ים ׁ ֶש ָה ְפכ ּו לְ ֶא ֶבן ַא ַחת וְ ַאף ׁ ָש ַמע ֶאת ָה ֲא ָבנִ ים ְמ ַד ְ ּברוֹ ת‬
‫ֵ ּבינֵ ֶיהן ִּכי ָהי ּו ִ ּב ְר ׁשו ָּתם ׁ ֶשל ֲאבוֹ ת ָה ֻא ּ ָמה ַה ְּקדוֹ ׁ ִשים‪ ,‬דָּ וִ ד ִה ְתעוֹ ֵדד ִמ ָּכ ְך‬
‫וְ נִ ַ ּג ׁש לַ ְּק ָרב‪...‬‬

‫הרה''ג‬
‫מנחם מנשה זצ''ל‬
‫בעל 'אהבת חיים'‪,‬‬
‫ומהצדיקים הנסתרים‬

‫הרה''ג‬
‫מצליח מאזוז זצ''ל‬
‫אב''ד בתוניס‪ ,‬בעל‬
‫שו''ת 'איש מצליח'‬

‫הרה''ג‬
‫מרדכי עשור זצ''ל‬
‫מחכמי מרוקו‬

‫הרה''ג‬
‫רפאל אלשיך הלוי זצ''ל‬
‫מחכמי תימן‪ ,‬רב ראשי‬
‫ליוצאי תימן מחוז ת''א‬

‫ָהיָ ה עוֹ רוֹ ָחלָ ק‪ ,‬וְ כָ ֵעת ָהיָ ה ָמלֵ א ּ ִפצְ עוֹ נִ ים ֲא ֻד ּ ִמים – צָ ַר ַעת! ֵאין ָספֵ ק ֶׁשה' ׁשוֹ לֵ ַח‬ ‫ָ ּדוִ ד ִה ְת ָק ֵרב לַ ּ ַמ ֲחנֶ ה‪ֶ ,‬אל ַה ּ ָמקוֹ ם ׁ ֶשבּ וֹ ָע ַמד ָ ּגלְ יָ ת‪ .‬הוּא ֶה ֱחזִ יק ֶאת ַמ ְקלוֹ וְ ֶאת‬
‫לְ ָדוִ ד ִס ָימן ֶׁשהוּא יְ נַ ֵ ּצ ַח ַ ּב ְק ָרב!‬ ‫שא ֶאת ַמ ָ ּבטוֹ ָ ּגבוֹ ַּה‬ ‫ַּת ְר ִמילוֹ ְ ּביָ דוֹ ‪ַּ .‬כ ֲעברֹ זְ ַמן ָקצָ ר נֶ ֱע ַמד ָ ּדוִ ד ִ ּבפְ נֵ י ָה ֲענָ ק‪ .‬הוּא נָ ָ ׂ‬ ‫הרה''ג‬
‫רצ'א ‪ -‬רצון צארום זצ''ל‬
‫שא לְ ג ַֹב ּה ַרב ָּכל ָּכ ְך‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ִּנ ְד ֶמה ָהיָ ה לַ ּ ִמ ְתבּ וֹ נֵ ן ְּכ ִאלּ ּו ַהר‬ ‫יוֹ ֵתר וְ יוֹ ֵתר‪ּ ָ .‬גלְ יָ ת ִה ְתנַ ּ ֵ ׂ‬ ‫מחכמי תימן‬
‫ֹאש מו ָּרם‪ .‬ה' ִא ּתוֹ ‪ ,‬וְ הוּא מוּכָ ן‬ ‫ָ ּדוִ ד זָ ַקף ֶאת ְּכ ֵת ָפיו ו ָּפ ַסע לְ ֵע ֶבר ָה ֲענָ ק ְ ּבר ׁ‬
‫ָ ּגבוֹ ַּה עוֹ ֵמד מוּלוֹ ‪ּ ָ .‬גלְ יָ ת לָ בַ ׁש ְסבִ יב גּ וּפוֹ ִׁש ְריוֹ ן ּ ְפלָ ָדה לְ ָהגֵ ן ָעלָ יו ִמ ּ ְפנֵ י ַה ִח ִ ּצים‬
‫לַ ּ ִמלְ ָח ָמה! הוּא ִה ְת ָק ֵרב עוֹ ד וָ עוֹ ד‪ַ .‬ה ְּק ָרב ָע ַמד לְ ַה ְת ִחיל‪ִ .‬מן ַה ַ ּצד ָה ֶא ָחד ָע ַמד‬ ‫ֹאשוֹ ‪ֲ .‬אפִ לּ ּו ַרגְ לָ יו ָהי ּו ְמכֻ ּסוֹ ת ִ ּבנְ ח ׁ ֶֹשת‪ ,‬וְ כִ ידוֹ ן‬
‫ו ִּמ ּ ַמ ַּכת ַה ֶח ֶרב‪ ,‬וְ כוֹ בַ ע נְ ח ׁ ֶֹשת ָהיָ ה ַעל ר ׁ‬
‫ָ ּגלְ יָ ת‪ְ ,‬מכֻ ֶּסה ְ ּב ִׁש ְריוֹ ן ָּכבֵ ד ו ַּמ ֲחזִ יק ֲחנִ ית ַח ָ ּדה ו ֻּמ ְׁש ֶחזֶ ת‪ .‬ו ִּמן ַה ַ ּצד ַה ׁ ּ ֵשנִ י ָע ַמד‬ ‫נְ ח ׁ ֶֹשת ֻמ ָּנח ָהיָ ה ֵ ּבין ְּכ ֵתפָ יו‪ .‬נִ ְד ֶמה ָהיָ ה ֶׁש ִּכ ְמ ַעט ִ ּבלְ ִּתי ֶאפְ ָׁש ִרי לְ נַ ֵ ּצ ַח ָא ָדם ָּכזֶ ה!‬
‫ָ ּדוִ ד‪ְּ ,‬כ ֶׁש ַרק ַמ ֵּקל ְ ּביָ דוֹ ‪ּ ָ .‬גלְ יָ ת ל ֹא ֵהבִ ין ַמדּ ו ַּע ָׁשלְ ח ּו ַה ְ ּיהו ִּדים נַ ַער צָ ִעיר ָּכל ָּכ ְך‬ ‫שה ָּכלְ ֶׁשהוּ‪ָ ּ ,‬פ ַתח ָ ּדוִ ד ֶאת ּ ִפיו וְ ֵה ֵחל לְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל‪"ִ :‬רבּ וֹ נוֹ ֶׁשל‬ ‫שה ַמ ֲע ֶ ׂ‬ ‫לִ ְפנֵ י ֶׁש ָע ָ ׂ‬
‫"ה ִאם ֲאנִ י‬‫לְ ִה ָּל ֵחם בּ וֹ ‪ְּ .‬כ ׁ ֶש ִּנ ְת ַקל ַמ ָ ּבטוֹ ַ ּב ּ ַמ ֵּקל ׁ ֶש ְ ּביָ דוֹ ׁ ֶשל ָ ּדוִ ד‪ִ ,‬ה ְתלַ ֵּק ַח ַּכ ֲעסוֹ ‪ַ .‬‬ ‫"אנִ י ִמ ְת ַח ֵּנן ְ ּבפָ נֶ ָיך ׁ ֶש ִּת ֵּתן לִ י ִס ָימן ׁ ֶש ֲאנַ ֵ ּצ ַח ַ ּב ְּק ָרב ַה ֶּזה לְ ַמ ַען‬ ‫עוֹ לָ ם"‪ ,‬הוּא ָא ַמר‪ֲ ,‬‬
‫ֶּכלֶ ב‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ַא ָּתה ָ ּבא לְ ִה ָּל ֵחם מוּלִ י ְ ּב ַמ ְקלוֹ ת?" הוּא ָׁש ַאג‪.‬‬ ‫ַעם יִ ְשׂ ָר ֵאל!" ְ ּב ֶרגַ ע ׁ ֶש ִּס ֵ ּים ָ ּדוִ ד ֶאת ְּתפִ ָּלתוֹ ‪ֻּ ,‬כ ָּסה ָ ּגלְ יָ ת ְ ּבצָ ַר ַעת‪ֶ .‬רגַ ע לִ פְ נֵ י כֵ ן‬ ‫הרה''ג‬
‫שלום אלשיך הלוי זצ''ל מחכמי תימן‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ראב''ד וראש הקהילה התימנית בירושלים‬

‫לִ ְראוֹ ת ֻע ְּז ָך וּכְ בוֹ ֶד ָך‪.‬‬ ‫ְּכ ַא ּיָל ַּת ֲערֹג ַעל ֲא ִפ ֵיקי ָמיִם‪ֵּ ,‬כן‬ ‫ּ ִפ ָיה ּ ָפ ְת ָחה בְ ָחכְ ָמה‪ ,‬וְ תוֹ ַרת‬
‫קוֹ ל ְ ּב ָר ָמה נִ ְׁש ָמע‪ ,‬נְ ִהי ְ ּבכִ י‬ ‫ָאבִ ינ ּו ַמלְ ֵּכנוּ‪ָ ,‬ח ֵּננ ּו וַ ֲענֵ נוּ‪ִּ ,‬כי ֵאין‬ ‫ֵ ּבית דָּ וִ ד ְמ ִׁש ֶיח ָך‪ ,‬וְ ַעל ַה ַ ּביִ ת‬
‫ַת ְמרו ִּרים ָר ֵחל‪ְ ,‬מבַ ָּכה ַעל‪-‬‬ ‫ָ ּבנ ּו ַמ ֲע ִשׂ ים‪ֲ .‬ע ֵשׂ ה ִע ּ ָמנ ּו צְ ָד ָקה‬ ‫ַה ָ ּגדוֹ ל וְ ַה ָּקדוֹ ׁש‪:‬‬ ‫נַפ ִׁשי ַת ֲערֹג‪ֵ ,‬אלֶ ָיך ֱא‪-‬ל ִֹהים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ֶח ֶסד‪ַ ,‬על‪-‬לְ ׁשוֹ נָ ּה‪ .‬צוֹ ִפ ָ ּיה‪,‬‬
‫יְ שִׂ ְמ ָך ֱא‪-‬ל ִֹהים ְּכ ֶא ְפ ַריִ ם‬ ‫וָ ֶח ֶסד וְ הוֹ ׁ ִש ֵיענוּ‪:‬‬ ‫צָ ְמ ָאה נַ ְפ ׁ ִשי‪,‬‬ ‫ֲהלִ יכוֹ ת ֵ ּב ָית ּה‪ ,‬וְ לֶ ֶחם ַעצְ לוּת‪,‬‬
‫ָ ּבנֶ ָיה‪ֵ ,‬מ ֲאנָ ה לְ ִה ָּנ ֵחם ַע ָ ּ‬
‫ל‪-‬בנֶ ָיה‪,‬‬
‫וְ כִ ְמנַ ׁ ּ ֶשה‪ .‬יְ בָ ֶרכְ ָך יְ יָ וְ יִ ׁ ְש ְמ ֶר ָך‪,‬‬ ‫וְ ַע ָּתה ִּכ ְתב ּו לָ כֶ ם ֶאת ַה ׁ ּ ִש ָירה‬ ‫לֵ א‪-‬ל ִֹהים לְ ֵא‪-‬ל ָחי‪ָ ,‬מ ַתי ָאבוֹ א‪,‬‬ ‫ל ֹא תֹאכֵ ל‪ָ .‬קמ ּו בָ נֶ ָיה‪,‬‬
‫ִּכי ֵאינֶ ּנוּ‪ .‬כּ ֹה ָא ַמר ה׳‪ִ ,‬מנְ ִעי‬
‫שא יְ יָ‬ ‫יָ ֵאר יְ יָ ּ ָפנָ יו ֵאלֶ ָיך וִ ֻיח ֶּנ ָּך‪ ,‬יִ ּ ָ ׂ‬ ‫ִרבּ וֹ ן ָהעוֹ לָ ִמים יָ ַד ְע ִּתי ִּכי ִהנְ נִ י‬ ‫ַה ּזֹאת‪ ,‬וְ לַ ּ ְמ ָד ּה ֶאת ְ ּבנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫וַ יְ ַא ׁ ּ ְשרו ָּה‪ּ ַ ,‬ב ְעלָ ּה‪ ,‬וַ יְ ַהלְ לָ ּה‪.‬‬
‫קוֹ לֵ ְך ִמ ֶ ּבכִ י‪ ,‬וְ ֵעינַ יִ ְך‪ִ ,‬מדִּ ְמ ָעה‪:‬‬ ‫ְ ּביָ ְד ָך לְ בַ ד ַּכח ֶֹמר ְ ּביַ ד ַה ּיוֹ צֵ ר‪.‬‬
‫וְ ֵא ָר ֶאה‪ְ ּ ,‬פנֵ י ֱא‪-‬ל ִֹהים‪:‬‬
‫ּ ָפנָ יו ֵאלֶ ָיך וְ יָ ֵשׂ ם לְ ָך ׁ ָשלוֹ ם‪.‬‬ ‫ּתוֹ ָרה ַה ְּקדוֹ ׁ ָשה‪ִ ,‬ה ְת ַח ְּננִ י‬ ‫ַרבּ וֹ ת ָ ּבנוֹ ת‪ָ ,‬עשׂ ּו ָחיִ ל‪ ,‬וְ ַא ְּת‪,‬‬
‫ִּכי יֵ ׁש ָשׂ כָ ר לִ ְפ ֻע ָּל ֵת ְך נְ ֻאם ה׳‪,‬‬ ‫וְ ִאם ַ ּגם ֶא ְת ַא ּ ֵמץ ְ ּב ֵעצוֹ ת‬ ‫ֵאין ֲערוֹ ְך לְ ָך ה׳ ֱא‪-‬ל ֵׂהינ ּו ָ ּבעוֹ לָ ם‬
‫ֱא‪-‬ל ִֹהים צְ ‪-‬בָ אוֹ ת ׁשוּב נָ א ַה ֵ ּבט‬ ‫ְ ּבבַ ָּק ׁ ָשה‪ְ ּ ,‬פנֵ י ַהצּ וּר נַ ֲע ָרץ‬ ‫ל‪-‬כ ָּלנָ ה‪:‬‬
‫ָעלִ ית ַע ֻּ‬
‫‪-‬ת ְקוָ ה‬ ‫וְ ׁ ָשב ּו ֵמ ֶא ֶרץ אוֹ יֵ ב‪ .‬וְ יֵ ׁש ִּ‬ ‫וְ ַת ְחבּ וּלוֹ ת וְ כָ ל יוֹ ְׁשבֵ י ֵתבֵ ל‬ ‫ִ ּב ְק ֻד ׁ ּ ָשה‪.‬‬ ‫ַה ֶּזה‪ .‬וְ ֵאין זוּלָ ְת ָך ַמלְ ֵּכנוּ‪ ,‬לְ ַח ֵ ּיי‬
‫לְ ַא ֲח ִר ֵית ְך‪ ,‬נְ ֻאם ה׳‪ ,‬וְ ׁ ָשב ּו בָ נִ ים‪,‬‬ ‫ִמ ׁ ּ ָש ַמיִ ם ו ְּר ֵאה ו ְּפקֹד ֶ ּג ֶפן זֹאת‪,‬‬ ‫יַ ַע ְמד ּו לִ ִימינִ י לְ הוֹ ִׁש ֵיענִ י וְ לִ ְתמֹךְ‬ ‫ָהעולָ ם ַה ָ ּבא‪ֶ .‬א ֶפס ִ ּבלְ ְּת ָך‬ ‫ֲחמוֹ ל ַעל ַמ ֲעשֶׂ ָיך‪ ,‬וְ ִת ְשׂ ַמח‬
‫לִ גְ בוּלָ ם‪:‬‬ ‫וְ כַ ָּנה ֲא ׁ ֶשר נָ ְט ָעה יְ ִמינֶ ָך וְ ַעל ֵ ּבן‬ ‫נַ ְפ ִׁשי‪ִ ,‬מ ַ ּבלְ ֲע ֵדי ֻע ְּז ָך וְ ֶעזְ ָר ְת ָך ֵאין‬ ‫ְ ּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ּ ֶמלֶ ְך ַה ּ ָמ ׁ ִש ַיח ָ ּבא עוֹ ֵמד‬ ‫גּ וֹ ֲאלֵ נ ּו לִ ימוֹ ת ַה ּ ָמ ִׁש ַיח‪ .‬וְ ֵאין‬ ‫ֹאמר ּו לְ ָך חוֹ ֶס ָיך‪,‬‬ ‫ְ ּב ַמ ֲע ֶשׂ ָיך‪ ,‬וְ י ְ‬
‫ִא ּ ַמצְ ָּתה ָּל ְך‪.‬‬ ‫ֶעזְ ָרה וִ ׁישו ָּעה‪.‬‬ ‫ַעל ַ ּגג ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש ו ַּמ ׁ ְש ִמ ַיע‬ ‫דּ וֹ ֶמה ְּל ָך מוֹ ׁ ִש ֵיענ ּו לִ ְת ִח ַ ּית‬ ‫ְבצַ דֶּ ְק ָך ֲעמו ֶּס ָיך‪ֻ .‬ת ְקדַּ ש ָאדֹון‪,‬‬
‫ְּת ִפ ָּלה‪ ,‬לְ ָענִ י כִ י יַ ֲעטֹף‪ ,‬וְ לִ ְפנֵ י‬
‫ה׳ יִ ׁ ְש ּפ ְֹך ִשׂ יחוֹ ‪ .‬ה׳‪ִ ׁ ,‬ש ְמ ָעה‬ ‫ַה ּ ַמלְ ָא ְך ַה ּג ֵֹאל א ִֹתי ִמ ָּכל ָרע‬ ‫לְ יִ ְשׂ ָר ֵאל וְ אוֹ ֵמר‪ֲ :‬ענָ וִ ים ִה ִ ּג ַיע‬ ‫ַה ּ ֵמ ִתים‪:‬‬ ‫יש ָיך‪,‬‬ ‫ַעל כּ ֹל ַמ ֲע ֶשׂ ָיך‪ִּ ,‬כי ַמ ְק ִד ֶ‬
‫ְת ִפ ָּל ִתי‪ ,‬וְ ׁ ַשוְ ָע ִתי ֵאלֶ ָיך ָתבוֹ א‪.‬‬ ‫יְ בָ ֵר ְך ֶאת ַה ְּנ ָע ִרים‪ .‬וְ יִ ָּק ֵרא בָ ֶהם‬ ‫צָ ְמ ָאה לְ ָך נַ ְפ ׁ ִשי‪ָּ ,‬כ ַמ ּה לְ ָך ְב ָשׂ ִרי‪,‬‬ ‫זְ ַמן ְ ּג ֻא ַּל ְתכֶ ם וְ ִאם ֵאין ַא ֶּתם‬ ‫ִ ּב ְקדו ּ ָּש ְת ָך ִקדַּ ְש ָּת‪,‬‬
‫ַמ ֲא ִמינִ ים ְרא ּו ְ ּבאוֹ ִרי ׁ ֶשזּוֹ ֵר ַח‪.‬‬ ‫ַר ֶחם‪ ,‬נָ א ה׳ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ַעל יִ ְשׂ ָר ֵאל‬
‫ַאל ַּת ְס ֵּתר ּ ָפנֶ ָיך‪ִ ,‬מ ּ ֶמ ִּני ְ ּביוֹ ם‬ ‫ׁ ְש ִמי וְ ׁ ֵשם ֲאבוֹ ַתי ַא ְב ָר ָהם‬ ‫ְ ּב ֶא ֶרץ צִ ָ ּיה וְ ָעיֵ ף‬
‫ַע ּ ֶמ ָך‪ ,‬וְ ַעל יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם ִע ֶיר ָך‪ ,‬וְ ַעל‬ ‫נָ ֶאה לְ ָקדוֹ ש‪ְ ּ ,‬פ ֵאר ִמ ְקדוֹ ִשים‪:‬‬
‫צַ ר לִ י‪:‬‬ ‫וְ יִ צְ ָחק‪ .‬וְ יִ ְדגּ ּו לָ רֹב ְ ּב ֶק ֶרב ָה ָא ֶרץ‪:‬‬ ‫ְ ּבלִ י ָמיִ ם‪ֵּ .‬כן ַ ּב ּק ֶֹד ׁש ֲחזִ ִית ָך‬ ‫צִ ּיוֹ ן ִמ ׁ ְש ַּכן ְּכבוֹ ֶד ָך‪ ,‬וְ ַעל ַמלְ כוּת‬

‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫‪40‬‬
 ‫הרה''ג‬
‫יעקב חיים זצ''ל‬
‫בנו של רבנו יוסף חיים‬
‫ה'בן איש חי'‬

‫הרה''ג‬
‫יצחק אביחצירא זצ''ל‬
‫הבאבא חאקי‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של רמלה ולוד‬

‫הרה''ג‬
‫יששכר מאיר זצ''ל‬
‫ר''י הנגב (עזתה)‬

‫הרה''ג‬
‫מרדכי שרעבי זצ''ל‬
‫מחכמי תימן‪ ,‬ראש המקובלים‪,‬‬
‫ר''י 'נהר שלום' בי‪-‬ם‬

‫הרה''ג‬
‫משה הלוי זצ''ל‬
‫רב ופרנס הקהילה‬
‫היהודית בתימן‬

‫ֵמרבֹ זַ ַעם‪ .‬הוּא ֵה ֵחל לְ ִה ְת ָק ֵרב לְ ֵעבֶ ר ָ ּדוִ ד ְּכ ֵדי לִ ְמחץֹ אוֹ תוֹ לַ ּ ָמוֶ ת‪ .‬הוּא זָ ַקף ֶאת‬ ‫ָ ּגלְ יָ ת ָּכ ַעס ְּכפִ י ֶׁשלּ ֹא ָּכ ַעס ֵמעוֹ לָ ם‪ .‬הוּא ל ֹא ֵהבִ ין ֵּכיצַ ד ַה ַּנ ַער ַה ָ ּצ ִעיר ֵאינוֹ ּפוֹ ֵחד‬
‫ֲחנִ יתוֹ ֶאל ָעל וְ נִ ָּסה לְ ָהנִ יף אוֹ ָת ּה ְּכלַ ּ ֵפי ָ ּדוִ ד‪.‬‬ ‫ִמ ּ ֶמ ּנוּ‪ַ .‬ה ָ ּדבָ ר ִה ְר ִ ּגיז אוֹ תוֹ ְמאֹד‪ַ .‬עד ַע ָּתה ָהיָ ה ָ ּבטו ַּח ֶׁש ֻּכ ָּלם ְמב ָעֹ ִתים ִמ ּ ָפנָ יו‪,‬‬
‫ַא ְך ָ ּדוִ ד ָהיָ ה זָ ִריז ִמ ּ ֶמ ּנוּ‪ .‬הוּא ָרץ לְ ֵעבֶ ר ָ ּגלְ יָ ת ְכ ֵדי לְ ָה ִח ׁיש ֶאת ַה ִּנ ָ ּצחוֹ ן לִ כְ בוֹ ד ה'‪,‬‬
‫ּ‬ ‫וְ ִה ֵּנה עוֹ ֵמד מוּלוֹ נַ ַער צָ ִעיר ֶׁש ֵאינוֹ ְמנֻ ֶּסה ְ ּב ַת ְחבּ וּלוֹ ת ִמלְ ָח ָמה‪ּ ְ ,‬ביָ דוֹ ַמ ֵּקל ִ ּבלְ בַ ד‪,‬‬
‫וְ תוֹ ְך ְּכ ֵדי ָּכ ְך ִהכְ נִ יס ֶאת יָ דוֹ לְ יַ לְ קוּטוֹ וְ ׁ ָשלַ ף ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ֶאת ָה ֶאבֶ ן ַה ְ ּגדוֹ לָ ה ׁ ֶש ָהיְ ָתה בּ וֹ ‪.‬‬ ‫וְ הוּא נִ ְר ֶאה ָרגו ַּע וְ ָׁשלֵ ו‪...‬‬
‫הרה''ג‬
‫שלמה גולדמן זצ''ל‬ ‫הוּא ִהכְ נִ יס ֶאת ָה ֶאבֶ ן לִ ְרצו ַּעת ַה ֶּקלַ ע‪ ,‬וְ כִ וֵ ן ֶאת ָה ֶאבֶ ן ַהיְ ֵׁשר לְ רא ֹׁשוֹ ֶׁשל ָ ּגלְ יָ ת‬ ‫"ה ְת ָק ֵרב ֵאלַ י‪ ,‬וְ ֶא ֵּתן ֶאת‬ ‫הוּא ִה ְת ִחיל לְ ַק ֵּלל ֶאת ָ ּדוִ ד וְ לִ צְ עֹק ְ ּבקוֹ לוֹ ָה ָרם וְ ַהנּוֹ ָרא‪ִ :‬‬
‫האדמו''ר מזוויהעל‬
‫ָה ֲענָ ק‪ָ .‬ה ֶאבֶ ן ּ ָפגְ ָעה ְ ּב ִד ּיוּק ַ ּב ּ ָמקוֹ ם ֶׁשבּ וֹ ָרצָ ה ָ ּדוִ ד ֶׁש ִּתפְ ַ ּגע ‪ּ ְ -‬ב ִמצְ חוֹ ֶׁשל ָ ּגלְ יָ ת‪,‬‬ ‫"א ָּתה ָ ּבא ֵאלַ י ְ ּב ֶח ֶרב וּבַ ֲחנִ ית‬ ‫ש ֶדה!" ַ‬ ‫ש ְר ָך ַמ ֲאכָ ל לְ עוֹ ף ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם וּלְ בֶ ֱה ַמת ַה ּ ָ ׂ‬ ‫ְ ּב ָ ׂ‬
‫ֹאשוֹ ‪.‬‬‫וּבְ ֶד ֶר ְך נֵ ס ָ ּב ְק ָעה ֶאת ִׁש ְריוֹ ן ַה ְּנח ֶׁשֹת ֶׁש ַעל ר ׁ‬ ‫"א ְך ֲאנִ י ָ ּבא ֵאלֶ יך ְ ּב ֵׁשם ה' ַה ּמוֹ לֵ ך ַעל ָּכל ָהעוֹ לָ ם‬
‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫וּבְ כִ ידוֹ ן"‪ֵ ,‬ה ִׁשיב ָ ּדוִ ד ְ ּב ַׁשלְ וָ ה‪ַ ,‬‬
‫ָה ֶאבֶ ן ָח ְד ָרה לְ תוֹ ְך רא ֹׁשוֹ ‪ ,‬וְ ָה ְרגָ ה ֶאת ָ ּגלְ יָ ת ָה ֲענָ ק‪ּ ָ .‬גלְ יָ ת נָ פַ ל ִמ ָ ּיד ַעל ּ ָפנָ יו‪ַ ,‬על‬ ‫ֻּכלּ וֹ ! ה' יִ ֵּתן אוֹ ְת ָך ְ ּביָ ִדי‪ ,‬וַ ֲאנִ י ַא ֶּכה אוֹ ְת ָך וְ ָא ִסיר ֶאת רא ׁ ְֹש ָך ֵמ ָעלֶ ָיך! וְ ָאז יֵ ְדע ּו‬
‫ְ ּדמוּת ָה ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה ֶׁשל ַה ּ ְפלִ ְׁש ִּתים – ָ ּדגוֹ ן‪ֶׁ ,‬ש ָהיְ ָתה ְמצֻ ֶ ּי ֶרת ַעל לִ בּ וֹ ‪ ,‬וְ כָ ְך‪ִ ּ ,‬פיו‬ ‫ֻּכ ָּלם ׁ ֶש ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר לַ ֲעמדֹ מוּל ה'‪ .‬ה' ֵאינוֹ צָ ִר ְיך ֶח ֶרב וַ ֲחנִ ית‪ִּ ,‬כי לַ ה' ַה ּ ִמלְ ָח ָמה‪,‬‬
‫ֶׁשכּ הֹ ִה ְר ָ ּבה לְ ָח ֵרף‪ ,‬לְ גַ ֵ ּדף וּלְ ַד ֵ ּבר נֶ גֶ ד ה' וְ ַע ּמוֹ ‪ִ ,‬ה ְת ַמ ֵּלא ָעפָ ר‪.‬‬ ‫וְ הוּא יִ ְד ַאג ֶׁש ֲאנִ י ֲאנַ ֵ ּצ ַח ַ ּב ְּק ָרב ַהזֶ ּה!"‬
‫הרה''ג שלמה וולבה זצ''ל‬ ‫ָ ּגלְ יָ ת ל ֹא ֶה ֱא ִמין ֶׁש ּ ִמ ֶׁישה ּו ֵמ ֵעז לְ ַד ֵ ּבר ֵאלָ יו ְ ּבא ֶֹפן ָּכזֶ ה‪ .‬הוּא ל ֹא יָ ַדע ֶאת נַ פְ ׁשוֹ‬
‫בעל 'עלי שור' מגדולי בעלי‬ ‫ֶה ְמ ֵׁשְך ָיבֹוא ְּב ֶע ְז ַרת ה'‬
‫המוסר‬

‫לִ ִ ּבי לְ טוֹ בָ ה‪ ,‬וְ ָה ֵפק ְרצוֹ נִ י וְ ֵתן‬
‫ׁ ְש ֵאלָ ִתי‪.‬‬
‫ה׳ ל ֹא גָ בַ ּה לִ ִ ּבי וְ ל ֹא ָרמ ּו ֵעינַ י‬
‫וְ ל ֹא ִה ַּלכְ ִּתי ִ ּבגְ דֹלוֹ ת ו ְּבנִ ְפלָ אוֹ ת‬ ‫ו ְּבכֵ ן יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּל ָפנֶ ָיך‪ ,‬ה׳ ֱא‪-‬‬
‫ל ֵֹהינ ּו וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ֶ ׁ ,‬ש ְּתזַ ֵּכנ ּו‬
‫ִמ ּ ֶמ ִּני‪ִ :‬אם ל ֹא ׁ ִש ִ ּו ִיתי וְ דוֹ ַמ ְמ ִּתי‬
‫נַ ְפ ׁ ִשי ְּכגָ ֻמל ֲעלֵ י ִא ּמוֹ ַּכ ָ ּג ֻמל‬ ‫לַ ֲעשׂ וֹ ת ַמ ֲע ִשׂ ים טוֹ ִבים ְ ּב ֵעינֶ ָיך‪,‬‬
‫וְ לָ לֶ כֶ ת ְ ּב ַד ְרכֵ י יְ ׁ ָש ִרים לְ ָפנֶ ָיך‪.‬‬
‫ָעלַ י נַ ְפ ׁ ִשי‪:‬‬
‫וְ ַקדְּ ׁ ֵשנ ּו ִ ּב ְק ֻד ׁ ּ ָש ֶת ָך‪ְּ .‬כ ֵדי ׁ ֶש ִּנזְ ֶּכה‬
‫ָא ָּנא ְ ּבכ ַֹח ְ ּג ֻד ַּלת יְ ִמינֶ ָך ַּת ִּתיר‬
‫צְ רו ָּרה‪....‬‬
‫לְ ַח ִ ּיים טוֹ ִבים וַ ֲא ֻר ִּכים‪ ,‬וּלְ ַח ֵ ּיי‬
‫ָהעוֹ לָ ם ַה ָ ּבא‪.‬‬
‫ֲאנִ י ַמ ֲא ִמין ֶ ּב ֱאמוּנָ ה ְׁשלֵ ָמה‬
‫ְ ּב ִב ַיאת ַה ּ ָמ ִׁש ַיח‪ ,‬וְ ַאף ַעל ּ ִפי‬
‫ִמי ָה ִא ׁיש ֶה ָח ֵפץ ַח ִ ּיים א ֵֹהב‬
‫יָ ִמים לִ ְראוֹ ת טוֹ ב‪ :‬נְ צֹר לְ ׁשוֹ נְ ָך‬
‫ֶׁש ִ ּי ְת ַמ ְה ֵמ ַּה‪ִ ,‬עם ָּכל זֶ ה ֲא ַח ֶּכה‬
‫ֵמ ָרע ו ְּשׂ ָפ ֶת ָיך ִמדַּ ֵ ּבר ִמ ְר ָמה‪:‬‬
‫לּ וֹ ְ ּבכָ ל יוֹ ם ֶׁש ָ ּיבוֹ א‪.‬‬
‫סוּר ֵמ ָרע וַ ֲע ֵשׂ ה טוֹ ב ַ ּב ֵּק ׁש‬
‫ׁ ָשלוֹ ם וְ ָר ְד ֵפהוּ‪:‬‬
‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ַא ָ ּבא ׁ ֶש ַ ּב ּׁ ָש ַמיִ ם‪ ,‬אוֹ ֵמר לָ נ ּו‬ ‫ְּכ ֶש ַה ְּנ ָש ָמה ְמ ִא ָירה‪ ,‬גַ ם ָש ַמיִ ם‬ ‫וְ ַע ָּתה בָ נִ ים ִשיר ּו לַ ּ ֶמלֶ ְך‬
‫ָאנֹכִ י ַא ְס ִּתיר ּ ָפנַ י ַ ּב ּיוֹ ם ַההוּא‪.‬‬ ‫עוֹ ֵטי ֲע ָר ֶפל ְמ ִפ ִיקים אוֹ ר נָ ִעים‪:‬‬ ‫ְ ּב ִת ְפ ֶא ֶרת ְמפוֹ ָאר‪ ,‬וְ ַא ְש ֵרי‬ ‫שר ֵאל‪ַ ,‬ה ְּנתוּנִ ים‬ ‫ַא ֵחינ ּו ָּכל ֵ ּבית יִ ָ‬
‫ֵאלֶ ָיך ה׳ ֶא ְק ָרא‪ ,‬וְ ֶאל ה׳‪ֶ ,‬א ְת ַח ָּנן‪.‬‬ ‫ֲעבָ ָדיו ַה ּ ַמ ְש ִמ ִיעים ְ ּבקוֹ ל‬
‫ֲאבָ ל ַר ִ ּבי נַ ְח ָמן אוֹ ֵמר‪ :‬וַ ֲא ִפלּ ּו‬ ‫ַ ּבצָ ָרה וּבַ ִׁש ְביָ ה‪ָ .‬העוֹ ְמ ִדים ֵ ּבין‬
‫ְ ּב ַה ְס ָּת ָרה ׁ ֶש ְ ּבתוֹ ְך ַה ַה ְס ָּת ָרה‬ ‫ׁ ְש ַמע ה׳ וְ ָח ֵּננִ י‪ ,‬ה׳‪ֱ ,‬היֵ ה עֹזֵ ר לִ י‪.‬‬ ‫ִש ְבחוֹ ‪:‬‬ ‫ַ ּב ָ ּים וּבֵ ין ַ ּב ַ ּי ָ ּב ׁ ָשה‪ַ .‬ה ּ ָמקוֹ ם יְ ַר ֵחם‬
‫ְ ּבוַ דַּ אי ַ ּגם ׁ ָשם נִ ְמצָ א ַה ׁ ּ ֵשם‬ ‫נִ ְׁש ַ ּב ְע ִּתי וָ ֲא ַק ֵ ּי ָמה לִ ְׁשמֹר‪,‬‬ ‫ְּת ֵהא ַה ּׁ ָש ָעה ַהזֹאת ׁ ְש ַעת‬ ‫ֲעלֵ ֶיהם וְ יוֹ צִ ֵיאם ִמ ָ ּצ ָרה לִ ְרוָ ָחה‪.‬‬
‫יִ ְת ָ ּב ַר ְך‪ּ ַ .‬גם ֵמ ֲאחוֹ ֵרי ַהדְּ בָ ִרים‬ ‫ִמ ְׁש ּ ְפ ֵטי צִ ְד ֶק ָך‪:‬‬ ‫ַר ֲח ִמים וְ ֵעת ָרצוֹ ן ִמ ְּל ָפנֶ ָיך‪:‬‬ ‫ו ֵּמ ֲא ֵפלָ ה לְ אוֹ ָרה‪ .‬ו ִּמ ׁ ּ ִש ְעבּ וּד‬
‫ַה ָּק ׁ ִשים ָהעוֹ ְב ִרים ָעלֶ ָיך ֲאנִ י‬ ‫וַ ֲאנַ ְחנ ּו ל ֹא נֵ ַדע ַמה ַּנ ֲעשֶׂ ה‪ִּ ,‬כי‬ ‫ִ ּבלְ בָ בִ י ִמ ְש ָּכן ֶא ְבנֶ ה לַ ֲה ַדר‬ ‫לִ גְ ֻא ָּלה‪ַ .‬ה ׁ ְש ָּתא ַ ּב ֲעגָ לָ א ו ִּבזְ ַמן‬
‫עוֹ ֵמד‪.‬‬
‫ָעלֶ ָיך ֵעינֵ ינוּ‪ :‬זְ כֹר ַר ֲח ֶמ ָיך ה׳‬ ‫שים‬ ‫ְּכבוֹ דוֹ ‪ ,‬וּבַ ּ ִמ ְש ָּכן ִמזְ ֵ ּב ַח ָא ִ ׂ‬ ‫ָק ִריב‪:‬‬
‫ִאלּ ּו ָהיָ ה לִ י כּ ַֹח‪ָ ,‬היִ ִיתי יוֹ צֵ א‬ ‫וַ ֲח ָס ֶד ָיך‪ִּ ,‬כי ֵמעוֹ לָ ם ֵה ּ ָמה‪:‬‬ ‫לְ ַק ְרנֵ י הוֹ דוֹ ‪ .‬וּלְ נֵ ר ָּת ִמיד ֶא ַּקח‬ ‫כּ ֹה ָא ַמר ה׳‪ ,‬זָ כַ ְר ִּתי לָ ְך ֶח ֶסד‬
‫לַ ׁ ּשוּק‪ָ ,‬היִ ִיתי ַמכְ ִריז וְ אוֹ ֵמר‪:‬‬ ‫לִ י ֶאת ֵאש ָה ֲע ֵק ָדה‪ ,‬וּלְ ָק ְר ָ ּבן‬ ‫נְ עו ַּריִ ְך‪ַ ,‬א ֲהבַ ת ְּכל ּול ָֹּתיִ ְך‪,‬‬
‫טוֹ ב לְ הוֹ דוֹ ת לה׳‪ ,‬וּלְ זַ ּ ֵמר לְ ִׁש ְמ ָך‬
‫״ש ָ ּבת ַה ּיוֹ ם לַ ייָ ״‪.‬‬ ‫ַׁ‬ ‫ֶעלְ יוֹ ן‪ .‬לְ ַה ִ ּגיד ַ ּבבּ וֹ ֶקר ַח ְסדֶּ ָך‪,‬‬ ‫ַא ְק ִריב לוֹ ֶאת נַ ְפ ִשי ַה ְ ּי ִח ָידה‪:‬‬ ‫לֶ כְ ֵּת ְך ַא ֲח ַרי ַ ּב ּ ִמ ְד ָ ּבר‪ּ ְ ,‬ב ֶא ֶרץ‬
‫ִרבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם‪ ,‬וְ ֵתן ֶחלְ ֵקנ ּו‬ ‫וֶ ֱאמוּנָ ְת ָך ַ ּב ֵּלילוֹ ת‪:‬‬ ‫ׁ ִש ְפכִ י כַ ּ ַמיִ ם לִ ֵ ּב ְך‪ ,‬נֹכַ ח ּ ְפנֵ י ה׳‪:‬‬ ‫ל ֹא זְ רו ָּעה‪:‬‬
‫ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך‪ ,‬וְ זַ ֵּכנ ּו ְּכ ֵדי ׁ ֶש ִּת ׁ ְש ֶרה‬ ‫ָא ָּנה ה׳ ִּכי ֲאנִ י ַעבְ דֶּ ָך‪ֲ ,‬אנִ י ַע ְבדְּ ָך‬ ‫ַ ּגם ִּכי ֵאלֵ ְך ְ ּבגֵ יא צַ לְ ָמוֶ ת ל ֹא‬
‫ׁ ְשכִ ינָ ְת ָך ָעלֵ ינוּ‪ַ .‬מ ֵּלא ִמ ׁ ְש ֲאלוֹ ת‬ ‫ֶ ּבן ֲא ָמ ֶת ָך‪ִ ּ ,‬פ ַּת ְח ָּת לְ מוֹ ֵס ָרי‪:‬‬ ‫ִא ָירא ָרע ִּכי ַא ָּתה ִע ּ ָמ ִדי‪:‬‬

‫‪41‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
 ‫ַמ ְת ִחילִ ים‪ :‬וַ ֵ ּי ֵצא יַ ֲעקֹב ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ָשבַ ע וַ ֵ ּילֶ ְך ָח ָרנָ ה‬
‫ִמ ְת ַקדְּ ִמים‪ֶ ּ :‬פ ֶרק כ"ט ּ ְפסו ִּקים א'‪-‬ד'‬

‫הרה"ג‬
‫ר‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫רבי דוד בר חן זצ"ל‬
‫‪ -‬רבה של העיר‬
‫שדרות‬
‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬
‫ה‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ח‬
‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ו‬
‫ע‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫הרה"ג‬
‫יחזקאל עזרא יהושע‬
‫הלוי זצ''ל‬
‫ב‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫י‬ ‫ג‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫ת‬
‫ת‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬
‫ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫הרה"ג‬
‫ניסים טרבלסי זצ"ל‬
‫נ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫צ‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫צ‬ ‫מחכמי תוניס‬

‫ק‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ו‬
‫ע‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫י‬
‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫צ‬
‫הרה"ג‬
‫נ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫יוסף חיים ציון הלוי‬
‫זצ''ל‬

‫ד‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ש‬
‫ט‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ס‬

‫הרה"ג‬
‫ישראל ניסן רוזנבוים זצ''ל‬
‫האדמו"ר מקרעטשניף‬
‫קרית גת‬

‫ֵמ ֵאת ָה ַרב ֶא ֶרז ַח ָּזנִ י ׁ ְשלִ ָיט"א ְמ ַח ֵ ּבר ִס ְד ַרת ַה ְּס ָפ ִרים "וְ ַה ֲע ֵרב נָ א" ַ‬
‫ו‪"-‬א ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי"‬

‫ִמ י נ ו ַֹל ‪+‬ד ַּב ּי וֹם ׁ ֶש ִה ְת ַח ְּת נ ּו ‪+‬ה ו ָֹר יו?‬ ‫הרה"ג‬
‫שלמה זלמן אולמן זצ"ל‬

‫התשובה לשאלה מהשבוע הקודם‪:‬‬

‫היכן בתורה מופיעה מילה בעלת אות אחת בלבד?‬
‫תשובה‪ :‬בפרשת האזינו נאמר‪ֲ " :‬הלַ ה' ִּתגְ ְמל ּו זֹאת ַעם נָ ָבל וְ ל ֹא ָחכָ ם" (דברים לב‪ ,‬ו)‪ ,‬וכתב ה"מנחת שי"‪" :‬הה"א רבתא‪ ,‬ונכתבה יחידה‪ ,‬כן דעת גדולי ישראל וזקני חכמיהם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ד"הלַ ה' ִּתגְ ְמל ּו זֹאת"‪ ,‬באנפי נפשה כתיבא בכולהו נוסחי עתיקי ודייקי‪ ,‬ה"א לחוד‪ ,‬לה' לחוד‪ ,‬עכ"ל‪ .‬גם הראב"ע ז"ל כתב‬ ‫וזה לשון המאיר עיני גולה הרמ"ה ז"ל‪ :‬ה"א ֲ‬
‫ד"הלַ ה' ִּתגְ ְמל ּו זֹאת" לבדה‪ ,‬והיא מילה זרה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכן כתב במכלול שיש בתיבה הזאת שינוי שלא נמצא‬
‫בספר מאזנים בשם ר' שמואל הנגיד‪ ,‬כי נתברר אצלו שה"א ֲ‬
‫בזולתה‪ ,‬שהה"א נכתבה יחידה"‪.‬‬ ‫הרה"ג דוד הכהן סקלי זצ"ל‬
‫ראב״ד העיר אוראן מחכמי מרוקו‬
‫מקובל אלוהי‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫יַ ׁ ְש ֵקף ֱאל ִֹקים ִמ ְּמעוֹן ָקדְ ׁשוֹ וְ יַ ךְ ‪,‬‬ ‫ֶא ׁ ְש ַאל ֱאל ַֹקי יִ גְ ֲאלָ ה ׁ ְשבוּ יִ ים‪ ,‬יֶ ְאסֹף זְ רוּ יִ ים‪:‬‬
‫ים‪:‬א ְד ַר ָ ּבה‪ֵּ ,‬תן ְ ּבלִ ֵ ּבנ ּו ֶשנִ ְר ֶאה ָּכל ֶא ָחד ַמ ֲעלַ ת ֲחבֵ ֵרינ ּו וְ ל ֹא‬ ‫ַ‬ ‫אתוֹה ‪,‬מו ָֹּןכלְל זֶג ַוֹיִרע יַ‬ ‫ּאבזְ ִמכוּבּ וֹתאוֹ ְמ וְכֻ ֶַּנעדה ַצֵאב ֲ‬
‫שלוֹנְ ֶ ֵאא ָיח ַדע ּ ֶמאוֹ ְּתכ ֶ ֲהחרֶבֵףרוֹ ָעיִ ְ ּב ֶן‪:‬ד ֶרך ַה ָ ּי ָשר וְ ָה ָרצוּי‬
‫ְ‬ ‫ים‪ֲ ,‬יִעזְקּכוֹּב ְל ַח ִּי ֶח ְסרוֹ נָ ם‪ ,‬וְ ֶש ְּנ ַד ֵ ּבָּכרל ָּכ ׂ‬ ‫יוֹ ם ָקדוֹ ׁש הו ִּ‬ ‫ָּכל ְמ ַקדֵּ ׁש ׁ ְש ִב ִיעי ָּכ ָראוּי לוֹ ‪ָּ ,‬כל ׁשוֹ ֵמר ׁ ַש ָ ּבת ַּכדָּ ת‬
‫ים‪ּ ְ ,‬ב ַת ֲענוּג‬ ‫הוּלִ ֲ ְעשׂנוּ יִמוֹ ַח‬ ‫שו ַמּחוֹ בּיְ וֹ וְ‬ ‫יְ כַ ְ ּבדוּה ּו ִּכ ְדבַ ר ֵ ַעה ּ ֶתמ יִלֶ ְ ְךקרְוְ ָדאוּתוֹ ִּ‪,‬ב ׁלָ ְ נ‬ ‫ֵמ ַח ְּללוֹ ‪ְ ,‬שׂ כָ רוֹ ַה ְר ֵ ּבה ְמאֹד ַעל ּ ִפי ָפ ֳעלוֹ ‪ִ ,‬א ׁיש ַעל‬
‫שנְ ֲ ָאנַ ךְה ‪ֵ ,‬מ ֶא ָחד ַעל ֲחבֵ רוֹ‬ ‫ּם ַע ִ ׂל‬ ‫תוֹ ‪ִּ .‬כי ֵהם רְ צוּ יִ לְ ָפנֶ יך‪ ,‬וְ ַאל יַ ֲעלֶ ִה ֵּהנה ְ יְב יָלִ ֵ ּ ָבקנ ּום וְ נִש ָּוצב‬
‫ָ‬ ‫ים‪:‬‬
‫ָאכוֹ ל וְ ׁ ָשתוֹ ִּ‪,‬בזְ ָּככוּל ֲע‬ ‫ַמ ֲחנֵ ה ּו וְ ִא ׁיש ַעל דִּ גְ לוֹ ‪.‬‬
‫ל‪ֲ ,‬הא ָב ֵאללֶל ָיךֹא יָ ַּיִכ ֲאן‪ֶ :‬שר ָ ּגלוּי וְ יָ דו ַּע‬ ‫ת ַד ֲא ׁת ֶ יִש ְרשׂ ָ ָּרג ֵ ָאללה יַ ְ ֲלענַ ֲשׂה ּורַ יִאוֹם‪ ,‬הו ִֹליד נְ ִק ִּיים‪ָ .‬חלִ ילָ ה‪ ...‬ו ְּת ַיַ ׁח ֵּ ְזשק ֵקםאוֹלְ ָתכנו ּוֹס ְ ּברַ ַ ַאע ֲהבָ‬
‫לְ ָפנֶ ָיך ֶש ְ ּי ֵהא ַהכּ ֹל נַ ַחת רו ַּח ֵאלֶ ָיך‪ָ ...‬א ֵמן ֵּכן יְ ִהי ָרצוֹ ן‪:‬‬ ‫יםרי לַ ּיוֹ ם‬ ‫ם‪,‬דגָ ִנוֹל ְט ֵ‬ ‫ְמ ׁש ְֹך ַח ְסדְּ ָך לְ י ְֹד ֶע ָיך ֵא‪-‬ל ַק ּנֹא ַא וְרְ ַּנוֹב ֵקע ְּ‬ ‫אוֹ ֲהבֵ י ה׳ ַה ְמ ַח ִּכים ְ ּב ִבנְ יַ ן ֲא ִר ֵיאל‪ּ ְ ,‬ביוֹ ם ַה ׁ ַש ָ ּבת ִשׂ ישׂ ּו‬
‫ים‪,‬ן ׁ ָשלֵ ם‬ ‫וְ ִשׂ ְמח ּו ִּכ ְמ ַק ְ ּבלֵ י ַמ ַּתן נַ ֲחלִ ֵיאל‪ּ ַ ,‬גם ְשׂ א ּו יְ ֵדיכֶ ם קוֹ ֶד ׁש‬
‫ך‪,‬ע ּ ִמי‪ַ ,‬על יַ ד ֶ ּבן‬ ‫יתרלְ ֵּת ַ ְהך ַ‬ ‫שת ִ ְחפ ַא ְ‬ ‫מ ׁ ְ ִּ‬
‫ִה ְתנַ ֲע ִרי ֵמ ָע ָוִפר ַימ ֲקהו ִרוּּמ ָי‪,‬ב לִם ְ ַב ִׁמלְשי ֲא ִכֵ ּבגְי ֵ ַדי‬ ‫ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי זָ כוֹ ר וְ ׁ ָשמוֹ ר לְ ָה ֵקם‪ָ ,‬ה ְַשׂל ּ ְכוּמ ֵחְּגםאוּ ְ ּ ִבל ִבנְ יַ‬ ‫וְ ִא ְמר ּו לָ ֵא‪-‬ל‪ּ ָ ,‬ברו ְּך ה׳ ֲא ׁ ֶשר נָ ַתן ְמנו ָּחה לְ ַע ּמוֹ יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬
‫יִ ַׁשי ֵ ּבית ַה ַל ְח ִמי‪,‬אוָ ָק ְֹתרבָם ְּהב ִ ֶחא ֵּצלינַ יָ ְ ּפ ִׁה‪,‬שוּי ִגְבכְ ָאלֵלָי ּזָה יִ‪ .‬בּן‪ִֹ :‬אי ְב ָׁשלוֹ ם ֲע ֶט ֶרת‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬
‫יך‬ ‫נֶ‬ ‫ד‬‫ָ‬ ‫ע‬ ‫ֲ‬ ‫ל‬ ‫ים‪.‬‬
‫שחןנוּ ֵ ּב ְ ֶביתֵ ָאך ִלוְ נַ ַח‬ ‫ְ ּבאוֹ ר ּ ָפנֶ ָיך ַּת ְב ִה ֵיקם‪ ,‬יִ ְרוְ יֻ ן ִמדֶּ ׁ ֶ ָ‬
‫סוּחרִהי רְו ְ ִּבאצָי ֳ ִהציּלָ וֹןה‪ְּ ,‬ב ּנֶתוָֹח ְךַמ ֱתא ְּמבנַוּנֵךְי‪ַ ,‬עם ְסגֻ ָּלה‪ ,‬בּ וֹ ִאי‬ ‫ים‪ְ:‬עלָ ּה‪ּ ַ ,‬גם ְ ּב ּ ִ ׂ‬ ‫ם‪.‬ו ָֹתם ְּביַ ד ְּבזוּ יִ ים‪ ,‬יִ ְהיוּ ְקנוּ יִ ַ ּב‬ ‫ַאל ִּת ְמ ַ ְתס ׁרָ ְש ּ ֵהק א‬ ‫דוֹ ְר ׁ ֵשי ה׳ זֶ ַרע ַא ְב ָר ָהם אוֹ ֲהבו‪ַ ,‬ה ְמ ַא ֲח ִרים לָ צֵ את ִמן‬ ‫‪SIN‬‬

‫ש ְמ ָ‬
‫כַ ָּלה בּ וֹ ִאי כַ ָּלה‪.‬‬ ‫ַא ָּתה ֲא ׁ ֶשר ַּת ִּביט ֱא ֵלי ֲענִ ִּיים‪ׁ ,‬שו ֵֹמר ְּפ ָת ִאים‪:‬‬ ‫ַה ׁ ּ ַש ָ ּבת ו ְּמ ַמ ֲה ִרים לָ בֹא‪ ,‬ו ְּשׂ ֵמ ִחים לְ ׁ ָש ְמרוֹ וּלְ ָע ֵרב‬
‫יעיארְ ֶ ֵּבצ ָחנוִּ ְּב ׁ ִשיר וְ זִ ְמרָ ה‪ ,‬וּ ְברוֹן וְ ַה ְדרָ‬
‫ים‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫לָ‬ ‫עוֹ‬ ‫יר‬ ‫צִ‬ ‫ק‬‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ּבַ‬ ‫ו‬ ‫יש‬ ‫ׁ‬ ‫ר‬ ‫ֲעזוֹ ר לַ ׁ ּשוֹ ְב ִתיםנַ ְ ַ ּעבלֶ ׁ ּ ְשה ִב ְלִ ַ‬ ‫ֵערוּבוֹ ‪ ,‬זֶ ה ַה ּיוֹ ם ָע ָשׂ ה ה׳ נָ גִ ילָ ה וְ נִ ְשׂ ְמ ָחה בוֹ ‪.‬‬
‫שך‪,‬ר יִ ַּ ְתהיֶ ִּתהירלְ ָצְב ֵערור ָּר ָקיִה‪:‬ן‪ֳ :‬ק ֵ ּבל ִר ַּנת‪ַ ,‬ע ּ ְמ ָך‪.‬‬ ‫ה‪:‬א ָּנא ְ ּבכ ַֹח‪ּ ְ ,‬גדוּלַ ֵעתת יְ ַּכ ִ ֲמאינְ ֶ ָ‬ ‫שרָ ָ‬ ‫ּפוֹ ְס ִעים בּ וֹ ּ ְפ ִס ָיעה ְק ַט ָּנה‪ ,‬סוֹ ֲע ִדים בּ וֹ לְ בָ ֵר ְ‬
‫ה‪:‬‬ ‫ׂ‬ ‫ָ‬ ‫וְ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫לש‬ ‫ס‬
‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫יִ‬ ‫ש‬ ‫ָ‬
‫ה‪,‬‬ ‫ׁ‬ ‫ך‬ ‫ירָ‬ ‫ב‬‫ִ‬ ‫ג‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ה‬ ‫ּ‬ ‫מ‬ ‫ָ‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫א‬ ‫רָ‬ ‫ק‬‫ְ‬ ‫נִ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ִּבזְ כוּ ת ֲא ׁ ֶ‬ ‫משה ְ ּב ִמצְ וַ ת ׁ ַש ָ ּבת ְ ּגרו ָּסה‪ֲ ,‬חרו ָּתה‬ ‫זִ כְ ר ּו ּתוֹ ַרת ׁ ֶ‬
‫א‪ :‬נָאאיו ִ ּגֹםבּ וֹ ֶא ׁר‪ְ,‬שדּלְ וֹ ְָפר ׁ ֵהשיַחיִרְ ִּחבוי ֶּדוְ ָךַ‪,‬אךְ ְּ‪,‬כבָ בַ ת ׁ ָש ְמ ֵרם‪:‬‬ ‫ַשׂ ְ ּגבֵ נוּ‪ַ ,‬ט ֲה ֵ ָּרפנלְ ּו ִטנוֹיָר ְקרָ‬
‫ם‪:‬עיִ ָחן‪ִ :‬סין ָקדוֹ ׁש‪ּ ְ ,‬ברֹב‬ ‫לֵ‬ ‫מ‬‫ְ‬ ‫ג‬‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫יד‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫ת‬‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫‪,‬‬ ‫ך‬‫ה‪:‬רכֵ ם ַט ֲה ֵרם‪ַ ,‬ר ֲח ֵמי צִ ְד ָק ְת ָ‬ ‫ְ‬ ‫ב‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ים‪ְ ,‬ע ָקד ְּכ ָפרָ‬ ‫ירש ְּכַמאוֹער ְּבׁ ִשק ְוב ַֹלע ְּגת ַבוּה ָ ּרָי ִמה‪ ,‬נֶ‬ ‫ּ ְפ ָע ִמים‪ ,‬צִ ְ וּד ָ ְקבנָ ָת ּהם ֲ ַּא ׁת ֶצְש ִהר ׁ ָ‬ ‫לְ יוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי ְּככַ ָּלה ֵ ּבין ֵרעוֹ ֶת ָיה ְמ ׁ ֻש ָ ּבצָ ה‪ְ ,‬טהוֹ ִרים‬
‫ָ‬ ‫ָּבם ָּ ָכל יְ ֵפה ַמרְ ֶאה וְ ֶח ְמָ ַּדת ָ‬ ‫ָ‬ ‫ים‪ ,‬ים‪ֻ ּ ,‬כ ָּלם ְּדחוּ יִ ים‪:‬‬ ‫ש ֶ ָּהת ִםמ ְּדוּ יִ‬ ‫ה׳ ֱא וּ‪ְ -‬לכ ֵ ַֹהלי יִל ְ ְּשׂב ָנֵרי ֵ יַא ְלע ַאק ֲהֹבבַ ׁ ְת‬ ‫יִ ָיר ׁשו ָּה וִ ַיקדְּ ׁשו ָּה ְ ּב ַמ ֲא ַמר ָּכל ֲא ׁ ֶשר ָע ָשׂ ה‪ ,‬וַ יְ כַ ל‬
‫טו ְּבך‪ ,‬נַ ֵהל ֲע ָד ֶתך‪ :‬יָ ִחיד ֵ ּג ֶאה‪ ,‬לְ ַע ּ ְמך ְפנֵ ה‪ ,‬זוֹ כְ ֵרי ְק ֻד ׁ ּ ָש ֶתך‪:‬‬
‫ֱא‪-‬ל ִֹהים ַ ּב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי ְמלַ אכְ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר ָע ָשׂ ה‪.‬‬
‫ׁ ַשוְ ָע ֵתנ ּו ַק ֵ ּבל‪ ,‬ו ׁ ְּש ַמע צַ ֲע ָק ֵתנוּ‪ ,‬יוֹ ֵד ַע ַּת ֲעלוּמוֹ ת‪:‬‬ ‫ה׳ ֱא‪-‬ל ֵֹהי יִ ְשׂ ָר ֵאל ְּת ׁשו ַּעת עוֹ לָ ִמים‪.‬‬

‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫‪42‬‬
 ‫ִמ ְצא ּו ֶאת ֲעשֶׂ ֶרת‬
‫ַה ֲחלָ ִקים ַה ּ ַמ ְת ִא ִ‬
‫ימים‬

‫הרה"ג‬
‫דוד מלול זצ"ל‬
‫רבה של ירוחם‬

‫הרה"ג‬
‫יהושע שרבאני זצ"ל‬
‫מקובל‪ ,‬רב שכונת‬
‫בקעה‬

‫הרה"ג‬
‫אורי ברוך זצ"ל‬
‫מגדולי חכמי אתיופיה‬

‫הרה"ג‬
‫יצחק שרבאני זצ''ל‬
‫מחכמי בבל‬

‫הרה"ג‬
‫מכלוף פדידה זצ"ל‬
‫מחכמי מרוקו‬

‫הרה"ג‬
‫משה חי שראבני זצ''ל‬
‫מרבני שושנים לדוד‬

‫הרה"ג‬
‫רבי משה קליערס זצ"ל‬
‫רב העיר טבריה‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫וְ ַהלְ לוּ יָ ּה‪...‬‬ ‫א‪:‬ה‪,‬‬ ‫תרְל ֶא‬ ‫יחקוְ ְּ ִת ַ‬ ‫שב ִּגן וִ ַ ַ‬ ‫ש ְאוְב ַּ ָּגת ּךְב ַ ַּחת ׁ ְצְ ּ ֻ‬ ‫‪-‬המן ִ יַמ ְ ְּכמרֻכוקֹן ּ ֹׁה ִ ַ‬ ‫ׁ ַש ָּבת ְמנוּ ָחה ִהיא לִ בְ נֵ י ְסגוּ לָ ה‪ַ ,‬מה טוֹב יָ ַּ‬
‫וּלְ ַה ְשׂ ִּכיל‪ ,‬לִ ְׁשמ ַֹע לִ לְ מֹד וּלְ לַ ּ ֵמד‪,‬‬ ‫ַמלְ כו ֶּת ָך ַּכדָּ בָ ר ָה ָאמוּר ְ ּב ׁ ִש ֵירי ֻע ֶּז ָך‪.‬‬ ‫ה‪ְ :‬ש ִמ ֵיעי ְת ִפ ָּלה‬ ‫יםמלָ ַמ ׁ‬ ‫ת ֵה ַֹארךְ ֲח ְּ ִבמ ֶח ְ‬ ‫ִאם ֶא ׁ ְש ָּכ ֵח ְך יְ רו ׁ ָּשלָ יִ ם‪ִּ ,‬ת ׁ ְש ַּכ וּח ַמה נָ ִ ַ ּעב ַעיםל בּ ו ָ‬ ‫ׁ ַש ְ ּב ִחי יְרו ׁ ָּש ִַלם‪ֶ ,‬את‪-‬ה׳‪ַ ,‬הלְ לִ י‬
‫לִ ׁ ְשמֹר וְ לַ ֲעשׂ וֹ ת‪ ,‬וּלְ ַק ֵ ּים ֶאת ָּכל‬ ‫ה‪.‬‬ ‫א‬ ‫ֶ‬ ‫כ‬ ‫ְ‬ ‫נִ‬ ‫וְ‬ ‫ש‬
‫ַעל יְ ֵדי דָּ וִ ד ְמ ׁ ִש ַיח צִ ְד ֶק ָך‪:‬‬ ‫ׁ‬ ‫לוּ‬ ‫ח‬ ‫ָ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ָ‬ ‫ג‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫א‬‫ֲ‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ם‬‫ֹת‪ְ ,‬פנֵ י ׁשוֹ ֵמ ַ ַע‬
‫ע‬ ‫ידו לִ‬ ‫יע ּויָ ִב ְיןת ִ ְּפב ָּל ִ ֵחתנ ּו‬ ‫ש ִָּבמ‬‫יְ ִמינִ י‪ִּ ,‬ת ְד ַ ּבק לְ ׁשוֹ נִ י לְ ִח ִּכי לִ ִאִּבםי ְּביוֹם ַ ׁה ׁ ְַש‬ ‫י‪-‬ח ַּזק‪ּ ְ ,‬ב ִר ֵיחי‬ ‫ֱא‪-‬ל ַֹהיִ ְך צִ ּיוֹ ן‪ִּ .‬כ ִ‬
‫דִּ ְב ֵרי ַתלְ מוּד ּתוֹ ָר ֶת ָך ְ ּב ַא ֲהבָ ה‪.‬‬ ‫ש ִעיר ָּבזוּ י ָ וְ גֵ ֶאה‪,‬‬ ‫ֹת‪ַ .‬ה ׁ ְש ִמ ַּיעת ׁ ּו ְש ִמיד ְל ִא ׁיש ָ ׂ‬ ‫ה‬ ‫ק‬‫ו‬ ‫ָ‬ ‫ֹד‬‫ע‬ ‫ָ‬ ‫ו‬ ‫ע‬
‫צְ‬ ‫ס‬ ‫ְ‬
‫י‬ ‫יע‬ ‫ֵ‬ ‫ֹש‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫ׁ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫ש‬
‫מ‬ ‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ל ֹא ֶאזְ ְּכ ֵרכִ י‪ִ ,‬אם ל ֹא ַא ֲעלֶ ַּגהם ֶא ִמת ְּתמוֹל ְת ָ ִאפ ִ ָּכלהין‬ ‫ׁ ְש ָע ָריִ ְך‪ּ ֵ ,‬ב ַר ְך ָ ּבנַ יִ ְך ְ ּב ִק ְר ֵ ּב ְך‪:‬‬
‫ה‪:‬ת ּטוֹ ש‬ ‫ּס ְרש ָ ַאמבִעיך ְּ‪,‬תוְ ִ ַפאָּלל ִּ‬ ‫ִּתזְ ּכוֹר זְ ְש ַמע ְ ּבנִ י מו ַ‬
‫וְ ָה ֵאר ֵעינֵ ינ ּו ְבתוֹ ָר ֶת ָך‪ ,‬וְ ַד ֵ ּבק‬ ‫א‪,‬יד לְ ַד ֵ ּבר‬ ‫תיְנַ ֵהתג ּ ֻכ ַָּנת ִמ‬ ‫ידנַכוּתוֹ ַארת יַת ָאא ִברַאוּ ֶ ּמב ָֹתך‪ִּ ִ ,‬פתִּׁית ְַח‬ ‫אע ַּ ּ‬ ‫שוֹֹדֵומ ַעֹת‪ ,‬צְ ָע ָקה‪.‬וִ ִ‬ ‫‪-‬לו ַארְלִ ֶּ ְבפנֵהי ְל ׁהו‬ ‫ֹאש ִשׂ ְמ ָח ִ ַתאזְי‪ִּ :‬כיר ׁ ְש ָב צַח ֲ ָעל ָ ֵקא ֵתנ ּ‬ ‫יְ רו ׁ ָּש ִַלם ַעל ר ׁ‬ ‫ּוְ זַ ֵּכנִ י לְ גַ דֵּ ל ָ ּבנִ ים ו ְּבנֵ י בָ נִ ים ֲחכָ ִמים‬
‫לִ ֵ ּבנ ּו ְ ּב ִמצְ וֹ ֶת ָיך‪ ,‬וְ יַ ֵחד לְ בָ בֵ נ ּו‬ ‫ת‪,‬מ לְא כָו ִלֻע ְּ ָדנַא ָדא‪.‬ם ו ְּבכָ ל‬ ‫ָ‬
‫אד ּ ֻכר ְ ָּלכנַלאדְּ ַבָע ֶ ְרה ַּיךדּך ְ ּבנַ ִפַיח ַ‬ ‫ו‬
‫ּ‬
‫וִ ְ‬ ‫ינ‬ ‫ת‬ ‫ֵ‬ ‫עוֹ‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫ד‬ ‫ִ‬ ‫יסאיח ׁשו ְ ֵֹכן ׁ ְש ָח ִקים‪,‬‬
‫ו‬‫ּ‬ ‫ה‪:‬‬
‫יס‬ ‫ל‬ ‫נִ‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ה‬
‫כְ‬ ‫ִ‬
‫ה‬ ‫ַ‬ ‫ת‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫מ‬ ‫ד‬‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫דִּ‬‫וּ‬ ‫ש ַ ִּרמב ׁכְ ָּ ְנִבשרָ ָ ֵב‬ ‫ּמה קרא מוֹ ר ּיָה על ׁשם ִ וַמהיּ ּ ְומאזַֹרֹם ְּמ ֲרָא ׁ ֶה‬
‫ַ ֵ ַ‬ ‫ִ‬ ‫לָ ָ נִ ְ ָ‬ ‫וּנְ בוֹ נִים‪ .‬אוֹ ֲהבֵ י ה׳‪ .‬יִ ְר ֵאי ֱא‪-‬ל ִֹהים‪.‬‬
‫לְ ַא ֲהבָ ה וּלְ יִ ְר ָאה ֶאת ְׁש ֶמ ָך‪:‬‬ ‫א‪,‬עס‪ֶ ,‬ש ִהיא‬ ‫ת‪ּ ,‬לוּבָ ַזֶה ּ ֻהמן ִּ גַת ָּנ ּ ֻצֵמןל וּ ִממן ְח ַנַה ַּכ ַ‬ ‫ים‪ּ ֶ.‬צה ִ ּב ְד ָמעוֹ ת וִ אזִ ֵּילע ּ ֻכ‬ ‫ַה ּטוֹ ב ׁ ֶש ֶ ּי ׁ ְשנוֹ ׁ ָשם‪ִ .‬מי ׁ ֶש ָענָ ֶהארֶ ץ וְ ׁ ָלִש ְ ַפנֵמיִים ּ ֶכמולֶֹנֵ ןך וְ ֵה ִ ִמק ְת ַר‬ ‫ַאנְ ׁ ֵשי ֱא ֶמת‪ .‬זֶ ַרע ק ֶֹד ׁש ַ ּבה׳‬
‫ֶ ּבן ָא ָדם‪ֲ ,‬עלֵ ה לְ ַמ ְעלָ ה ֲעלֵ ה‪.‬‬ ‫א‪:‬דם‪.‬‬ ‫אלע ּטהוּ לְר ַה ֲנוּחרַ ִטּךיא ִּתְ ַּבגנֵ ַּי ָא ָ‬ ‫יַ א ַמן ְלנַ א ִמ ִדָּפ ה ָר ָ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ק‬‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ּבַ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ח‬ ‫ִ‬ ‫ת‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ו‬
‫ּ‬ ‫בּ‬ ‫ר‬ ‫ְ‬ ‫ה‬‫ַ‬ ‫וְ‬ ‫ו‬ ‫ּ‬ ‫ל‬
‫לְ ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ְ ּב ַהר ַה ּמוֹ ִר ָיה‪,‬וּ ְבהויוּאֹם ׁ ְש ִב ִיעי נָ ח וַ יְ ַצו ֲח ׁשוּ ִק‬‫דְּ‬ ‫ת‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫ה‬ ‫ִ‬ ‫ּ‬ ‫דְּ בֵ ִקים‪ .‬ו ְּמ ִא ִירים ֶאת ָהעוֹ לָ ם‬
‫ִּכי ֹּכ ַח ַעז לְ ָך יֵ ׁש לְ ָך ַּכנְ ֵפי‬ ‫אוְל ַח ּד‪,‬‬ ‫אל‬ ‫אליגּ וּ ּד ְ ַא ְל ַפרְ ּד ַ‬ ‫ים‪,‬וְ נִ ּ ָ ׂשא‪ֻ :‬ס ְּב ַחאן רַ ּב ְ‬ ‫ש ָּ ְבפנֵתי ֶָּכמלֶל ְך ַה ֵ ְּאק ִ‪-‬לה ָָּלרם‬ ‫ש ְמםרוּ ְליוֹם לִ‬ ‫יַ ֲענֶ ה ֶא ְתכֶ ם וְ יִ ׁ ְש ַמע קוֹ ל צַ ֲע ַק ׁ ְ ִתכֶ‬ ‫ַ ּב ּתוֹ ָרה ו ְּב ַמ ֲע ִשׂ ים טוֹ ִבים ו ְּבכָ ל‬
‫רו ַּח‪ַּ ,‬כנְ ֵפי נְ ָׁש ִרים‬
‫ס‪,‬ד‪ַּ .‬ת ֲעלֶ ה‬ ‫אט ִׁמ ַןש ַּרַהףַּכ וִַעזַ ַּי ּ‬ ‫ת ָּ ַּנבצֵ ל‬‫אלר ָ ַא ְִּס‬ ‫ה‪:‬יע‪ .‬וְ ִת ְמ ִלוֹד ְיך ַכץ ְּ וְבנִכַי ֲא ֶ ְ‬
‫ש‬
‫שנ ּ ֵומ ִ ּחתוֹ ִפ ַ‬
‫ים‪,‬‬ ‫ת ׁ ְ ַהקוֹיוְּמ ָיַך ַח ַמדלְ ְֵּכ ׂ‬ ‫בּ וֹ ּ ֻכ ְּל ֶכם ִמ ִּּ ְמ‬ ‫ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה‪:‬‬ ‫ְמלֶ אכֶ ת ֲעבוֹ ַדת ַהבּ וֹ ֵרא‪:‬‬
‫ת ׁ ִ ְהש ַיאה ּד ִ‪,‬מדָּ ה‬
‫ה‪ ,‬וִ ֶ ַּש‬ ‫ם‬ ‫כ‬‫וָ‬‫ֻ‬ ‫ּ‬ ‫נָ‬‫ע‬
‫ח‬‫ְ‬ ‫ֲ‬ ‫ה‬
‫ת‬ ‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ת‬
‫את‬ ‫ּ‬ ‫דַּ‬‫מ‬ ‫ִ‬ ‫רַ‬ ‫וְ‬‫ך‬‫ת‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ּ‬
‫ב‬ ‫ְ‬ ‫אלְ‬‫לִ‬ ‫ל‬ ‫ע‬
‫א‬ ‫ַ‬ ‫נַ‬ ‫לְ‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ַ‬ ‫אע‬
‫ְ‬ ‫וַ‬ ‫ְ‬ ‫ים‪.‬‬ ‫ֹח‬ ‫ִ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫נְ‬ ‫ע‬ ‫יד‬ ‫ַ‬ ‫ל‬ ‫ֵ‬ ‫ב‬ ‫רָ‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ֶ‬ ‫רְ‬‫כ‬ ‫ַ‬ ‫ש‬
‫ׂ‬ ‫ְ‬ ‫ה‬ ‫יֶ‬ ‫יִ ּ ְה‬
‫ַא ִ ּב ִירים‪.‬‬ ‫טוֹ בָ ה ִמ ָּכל ַה ּ ִמדוֹ ת ַה ּטוֹ בוֹ ת לְ ַמ ַען‬ ‫ָעלֵ ינ ּו ִּכי ְמ ַח ִּכים ֲאנַ ְחנ ּו לָ ך‪ָ .‬מ ַתי‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ֶ‬ ‫ש‬
‫ׂ‬ ‫ֶ‬ ‫בַ‬‫מ‬ ‫ְ‬ ‫‪,‬‬‫ך‬‫ַעל ַהר ָ ּגב ַֹּה ֲעלִ י לָ ְ‬ ‫וְ ִהיא ׁ ֶש ָע ְמ ָדה לַ ֲאבוֹ ֵתינ ּו וְ לָ נוּ‪ֶ ׁ ,‬שלּ ֹא‬
‫ַאל ְּתכַ ֵח ׁש ָ ּבם ּ ֶפן‬ ‫ֹאנָ ֶּכךְא‪:‬ה‪ ,‬לָ עוֹ לָ ם‬ ‫ֻענּּברַכָוֹןףליִ נַרְדְּ ְ ָ ֶהרעיכֶֻןה וּ ָיךְ ִלוְפ ְ ִצעת ַזְל‬ ‫ים‪,‬ינ ּו לְ עוֹ לָ ִּ ִםפפ ְית ַּדארְֹם ְַּ ׁסת ְצְַשה ַלִלא ַחי ְ‬
‫יח יִ ְ‬ ‫ש ָבב ִ ְ ּחביָ ֵמ‬ ‫ש ֶ ִרת ְתדרְ ׁשוּ ִּ ָתכ ְלמל ְסֹךו ְ ּבֹדצִ ַּיוֹתרְן‪ּ ְ ּ .‬בבוּ ָ ׁק ְרוֹ‬ ‫צִ ּיוֹ ן‪ָ ,‬ה ִר ִימי בַ כּ ַֹח קוֹ לֵ ְך‪ְ ,‬מבַ ּב ּ ֶוֹ ׂ‬ ‫ֶא ָחד ִ ּבלְ בַ ד ָע ַמד ָעלֵ ינ ּו לְ כַ לּ וֹ ֵתנוּ‪,‬‬
‫יְ כַ ֲח ׁש ּו לְ ך‪ָ.‬‬ ‫ה‪ְ :‬לערוּוְ ִת‬ ‫א ְ ְּלן‪.‬ב ַּ ַסצ ְּ ִּ ְבתה ּ ְ ָתלת ַ ּג ַדֵּ‬ ‫ת ֶעבקוּוד ּבֹאוּ ִּ ִת ִפ ׁ ְצייּש ַוכּ וֹֹן‬ ‫תלזְי ַּנ ּ ִּכבוּי וְיַ ְָוָ‬ ‫יְ רו ׁ ָּש ִָלם‪ָ .‬ה ִר ִימי‪ַ ,‬אל ִּת ָיר ִנִא ְי‪,‬ס ִלא ְ ַמאִ ִּ‬
‫א‪ :‬רְ צוֹנָ ךְ ‪.‬‬ ‫ף‪ְ ,‬ת ַקדֵּ ׁ ִלש ְכ ַלל ֲע ַדת ק ֶֹד ׁש ָּת ִַהח ָ ּׁביש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ר‬
‫ְ‬ ‫ֵאלָ א ׁ ֶש ְ ּבכָ ל דּ וֹ ר וָ דוֹ ר עוֹ ְמ ִדים‬
‫דְּ ר ֹׁש אוֹ ָתם דְּ ר ֹׁש ֶ ּבן‬ ‫ירוְ ָך לְ דוֹ ר וָ דוֹ ר‬ ‫שיִ ּכוּםר ִוּע ְַמ‬ ‫מ ּׁש ְלַ‬ ‫אל יְםרו ַ ׁ ָ‬ ‫ְּ ְ‬
‫אלב ַעתוֹ ך ַ‬ ‫ם‪:‬ג ְמ ַל ַּת ְ‬ ‫לְ ָע ֵרי יְ הו ָּדה‪ִ ,‬ה ֵּנה ֱא‪-‬ל ֵֹה ִיכֶפי ּ ֻ‬ ‫ָעלֵ ינ ּו לְ כַ לּ וֹ ֵתנוּ‪ ,‬וְ ַה ָּקדוֹ ׁש‬
‫ָא ָדם – וְ יִ ְמצְ א ּו לְ ָך ִמ ַ ּיד‪.‬‬ ‫שאובִֹךְ ינ ְ ּול ַ ָעא ֶּמבךָ ָה ַחר ְֲחס ָּמדךְן‪ ,‬וְ ַ ִהחְ ָּמנ ַךְר ֵ‪,‬חם‪ַ ,‬ר ֶחם‬ ‫צוּ ּוף‪ִ .‬ת ְר ֶאינָ ה ִּת ְמ ׁ ָ‬
‫ה‪ :‬לְ ָה ִבין‬ ‫יל ה‬ ‫ִּת ְמ ֶחה ָע ְלֵפ ׁ ָינשוּ‪ֵ ,‬ע וְינוּ ֵתן ַּתרְ ְ ּ ֶּבבלִ ֵ ּהבנ ְּומ ִח ִ ּב ָינָ‬
‫ינ‬ ‫ינֵ‬ ‫ע‬
‫אג ּב ִפי ִסרּ ַמ ְּכ ׁשוּ ף‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫וְ‬ ‫ים‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ִ‬ ‫צָ‬ ‫נְ‬ ‫ח‬ ‫יל נֵוַצַ ִּ‬ ‫מ יסי רחמים ה יס ּו רחמינַ ּוק ּד ַפדיא ְּד ִל וּלְ‬
‫ַ כְ נִ ֵ ַ ֲ ִ ַ כְ נִ ַ ֲ ֵ לִ ְ נֵ‬ ‫ָ ּברו ְּך הוּא ַמ ִ ּצילֵ נ ּו ִמ ָ ּי ָדם‪:‬‬

‫‪43‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
 ‫וְ ׁ ָשבְ ָת‪+‬ה ָה ָא ֶרץ‬ ‫(ה ְמ ֵׁשְך)‬
‫ֶ‬ ‫יטה ַּב ַּב ִית‬
‫ְׁש ִמ ָ‬

‫הרה״ג‬
‫אברהם תלמודי אמינוף‬
‫זצ״ל רבה של הקהילה הבוכרית‬
‫בירושלים‬

‫הרה''ג‬
‫אליהו בקשי דורון זצ''ל‬
‫הראשון לציון‬

‫הרה''ג‬
‫אפרים פישל רבינוביץ זצ״ל‬
‫ראש ישיבת באיאן‬

‫הרה״ג‬
‫יוסף ביטון זצ״ל‬
‫מחכמי מרוקו‬

‫הרה״ג‬
‫יחיא בשארי זצ״ל‬
‫מחכמי תימן‬

‫הרה״ג‬
‫סאסי הכהן זצ״ל‬
‫בעל פרוכת המסך‬

‫הרה״ג‬
‫שלום דובער זצ״ל האדמור‬
‫מליובאוויטש‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ישי ֵאינוֹ ָ ּבנוּי ֵמ ֲאבָ נִ ים‬ ‫ִרבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם‪ֲ ,‬אנִ י יוֹ ֵד ַע ׁ ֶש ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש ַה ׁ ּ ְשלִ ׁ ִ‬
‫ִיְדיד נֶ ֶפ ׁש ָאב ָה ַר ֲח ָמן‪ְ .‬מ ׁשוֹ ְך ַע ְב ְד ָך ֶאל ְרצוֹ נֶ ָך‪ .‬יָ רוּץ‬ ‫– הוּא ָ ּבנוּי ִמדְּ ָמעוֹ ת‪ .‬וְ ִאם ָּכל ָמה ׁ ֶש ַא ָּתה צָ ִר ְיך ַרק עוֹ ד דִּ ְמ ָעה ַא ַחת –‬
‫ַע ְבדְּ ָך ְּכמו ַא ָ ּיל‪ .‬יִ ׁ ְש ַּת ֲחוֶ ה ֶאל מוּל ֲה ָד ֶר ָך‪ .‬יֶ ֱע ַרב לוֹ‬ ‫ְ ּבבַ ָּק ׁ ָשה‪ַ ,‬קח ֶאת ׁ ֶש ִּלי‪ִ ,‬רבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם‪ַ ,‬קח ֶאת ׁ ֶש ִּלי‪.‬‬
‫יְ ִדידוֹ ֶת ָיך‪ִ .‬מנּוֹ ֶפת צוּף וְ כָ ל ָט ַעם‪:‬‬
‫ׁ ִשיר לַ ּ ַמ ֲעלוֹ ת ֶא ּ ָשׂ א ֵעינַ י ֶאל ֶה ָה ִרים ֵמ ַאיִ ן יָ בֹא ֶעזְ ִרי‪ֶ :‬עזְ ִרי ֵמ ִעם ה׳ ע ֵֹשׂ ה‬
‫ָהדוּר נָ ֶאה זִ יו ָהעולָ ם‪ .‬נַ ְפ ׁ ִשי חוֹ לַ ת ַא ֲהבָ ֶת ָך‪ָ .‬אנָ א ֵא‪-‬ל‬ ‫ׁ ָש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ‪ַ :‬אל יִ ֵּתן לַ ּמוֹ ט ַרגְ לֶ ָך ַאל יָ נוּם ׁש ְֹמ ֶר ָך‪ִ :‬ה ֵּנה ל ֹא יָ נוּם וְ ל ֹא‬
‫נָ א ְר ָפא נָ א לָ ּה‪ּ ְ .‬ב ַה ְראוֹ ת לָ ּה נוֹ ַעם זִ יוֶ ָך‪ָ .‬אז ִּת ְת ַחזֵ ק‬ ‫ישן ׁשוֹ ֵמר יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ :‬ה׳ ׁש ְֹמ ֶר ָך ה׳ צִ ְּל ָך ַעל יַ ד יְ ִמינֶ ָך‪ :‬יוֹ ָמם ַה ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש ל ֹא‬
‫וְ ִת ְת ַר ּ ֵפא‪ .‬וְ ָהיְ ָתה לָ ּה ִשׂ ְמ ַחת עוֹ לָ ם‪:‬‬ ‫יַ ֶּכ ָּכה וְ יָ ֵר ַח ַ ּב ָּליְ לָ ה‪ :‬ה׳ יִ ׁ ְש ָמ ְר ָך ִמ ָּכל ָרע יִ ׁ ְשמֹר ֶאת נַ ְפ ׁ ֶש ָך‪ :‬ה׳ יִ ׁ ְש ָמר‬
‫וָ ִתיק יֶ ֱהמ ּו נָ א ַר ֲח ֶמ ָיך‪ .‬וְ חו ָּסה נָ א ַעל ֵ ּבן ֲאהוּבֶ ָך‪ִּ .‬כי‬ ‫ָ‬
‫אתך וּבוֹ ֶאך ֵמ ַע ָּתה וְ ַעד עוֹ לָ ם‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫צֵ ְ‬
‫זֶ ה כַ ּ ֶמה נִ כְ סוֹ ף נִ כְ ַס ְפ ִּתי‪ .‬לִ ְראוֹ ת ְ ּב ִת ְפ ֶא ֶרת ֻעזֶ ָך‪ָ .‬א ָּנא‬ ‫שא‪ ,‬ו ְּב ׁ ֵשם ה׳ ֶא ְק ָרא‪:‬‬ ‫ָמה ָא ׁ ִשיב לַ ה׳‪ָּ ,‬כל ַּתגְ מוּלוֹ ִהי ָעלָ י‪ :‬כּ וֹ ס יְ ׁשוּעוֹ ת ֶא ּ ָ ׂ‬
‫(ביוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת)‬
‫ֵא‪-‬לִ י ֶח ְמדַּ ת לִ ִ ּבי‪ .‬חו ָּסה ָּנא וְ ַאל ִּת ְת ַע ָּלם‪:‬‬ ‫נְ ָד ַרי לַ ה׳ ֲא ׁ ַש ֵּלם‪ ,‬נֶ גְ ָדה ָּנא לְ כָ ל ַע ּמוֹ ‪ :‬יָ ָקר ְ ּב ֵעינֵ י ה׳ ַה ּ ָמוְ ָתה לַ ֲח ִס ָידיו‪:‬‬
‫ִה ָ ּגלֶ ה נָ א ו ְּפרוֹ ס ֲח ִב ִיבי ָעלַ י‪ֶ .‬את ֻס ַּכת ׁ ְשלוֹ ֶמ ָך‪ָּ .‬ת ִאיר‬ ‫ָא ָּנה ה׳ ִּכי ֲאנִ י ַע ְבדֶּ ָך‪ֲ ,‬אנִ י ַע ְבדְּ ָך ֶ ּבן ֲא ָמ ֶת ָך‪ִ ּ ,‬פ ַּת ְח ָּת לְ מוֹ ֵס ָרי‪ :‬לְ ָך ֶאזְ ַ ּבח‬
‫ֶא ֶרץ ִמ ְּכבוֹ ֶד ָך‪ .‬נָ גִ ילָ ה וְ נִ ְשׂ ְמ ָחה ָ ּב ְך‪ַ .‬מ ֵהר ָאהוּב‬ ‫זֶ בַ ח ּתוֹ ָדה‪ ,‬ו ְּב ׁ ֵשם ה׳ ֶא ְק ָרא‪ :‬נְ ָד ַרי לַ ה׳ ֲא ׁ ַש ֵּלם‪ ,‬נֶ גְ ָדה ָּנא לְ כָ ל ַע ּמוֹ ‪:‬‬
‫ִּכי בָ א מוֹ ֵעד‪ .‬וְ ָח ֵּננ ּו ִּכ ֵימי עוֹ לָ ם‪:‬‬ ‫ְ ּב ַחצְ רוֹ ת | ֵ ּבית ה׳ ְ ּבתוֹ כֵ כִ י יְ רו ׁ ָּשלָ יִ ם‪ַ ,‬הלְ לוּיָ ּה‪:‬‬
‫‪-‬ה ֶאכְ סֹף נ ַֹעם ׁ ַש ָ ּבת ַה ּ ַמ ְת ֶא ּ ֶמת ו ִּמ ְת ַא ֶח ֶדת ִ ּב ְסגֻ ָּל ֶת ָך‪ְ .‬מ ׁש ְך נ ַֹעם יִ ְר ָא ְת ָך‬ ‫יָ ּ‬
‫לְ ַעם ְמבַ ְק ׁ ֵשי ְרצוֹ נֶ ָך‪ַ .‬קדְּ ׁ ֵשם ִ ּב ְק ֻד ׁ ּ ַשת ַה ׁ ּ ַש ָ ּבת ַה ּ ִמ ְת ַא ֶח ֶדת ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך‪ְ ּ .‬פ ַתח‬
‫לָ ֶהם נ ַֹעם וְ ָרצוֹ ן לִ ְפ ּתוֹ ַח ׁ ַש ֲע ֵרי ְרצוֹ נֶ ָך‪:‬‬
‫ָהיָ ה הֹוֶ ה ׁ ְשמוֹ ר ׁשוֹ ְמ ֵרי ו ְּמצַ ּ ִפים ׁ ַש ַ ּבת ָק ְד ׁ ֶש ָך‪ְּ .‬כ ַא ָ ּיל ַּת ֲערֹג ַעל ֲא ִפ ֵיקי ָמיִ ם‬
‫ֵּכן נַ ְפ ׁ ָשם ַּת ֲערֹג לְ ַק ֵ ּבל נ ַֹעם ׁ ַש ָ ּבת ַה ּ ִמ ְת ַא ְח ַדת ְ ּב ׁ ֵשם ָק ְד ׁ ֶש ָך‪ַ .‬ה ֵ ּצל ְמ ַא ֲח ֵרי‬
‫יִ ׁ ָ‬ ‫רש ִמן ַה ׁ ּ ַש ָ ּבת לְ ִבלְ ִּתי ִּת ְהיֶ ה ָסגוּר ֵמ ֶהם‪ִ ׁ .‬ש ׁ ּ ָשה יָ ִמים ַה ְמ ַק ְ ּבלִ ים‬ ‫לִ ְפ ׁ‬
‫ְק ֻד ׁ ּ ָשה ִמ ׁ ּ ַש ַ ּבת ָק ְד ׁ ֶש ָך‪ .‬וְ ַט ֵהר לִ ָ ּבם ֶ ּב ֱא ֶמת וּבֶ ֱאמוּנָ ה לְ ָע ְבדֶּ ָך‪:‬‬
‫וְ יִ ְהי ּו ַר ֲח ֶמ ָיך ִמ ְתגּ וֹ לְ לִ ים ַעל ַעם ָק ְד ׁ ֶש ָך‪ .‬לְ ַה ׁ ְשקוֹ ת צְ ֵמ ֵאי ַח ְסדֶּ ָך ִמ ָּנ ָהר‬
‫ַה ּיוֹ צֵ א ֵמ ֵע ֶדן‪ .‬לְ ַע ֵּטר ֶאת יִ ְשׂ ָר ֵאל ְ ּב ִת ְפ ֶא ֶרת ַה ְמ ָפ ֲא ִרים אוֹ ְת ָך ְ ּ‬
‫ַעל יְ ֵדי ׁ ַש ַ ּבת ָק ְד ׁ ֶש ָך‪ָּ .‬כל ׁ ִש ׁ ּ ָשה יָ ִמים לְ ַהנְ ִחילָ ם נַ ֲחלַ ת יַ ֲעקֹב ְ ּב ִח ֶיר ָך‪:‬‬
‫ַה ּׁ ַש ָ ּבת נ ַֹעם ַה ְּנ ׁ ָשמוֹ ת‪ .‬וְ ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי עֹנֶ ג ָהרוּחוֹ ת‪ .‬וְ ֵע ֶדן ַה ְּנ ָפ ׁשוֹ ת‪ .‬לְ ִה ְת ַעדֵּ ן‬
‫ְ ּב ַא ֲהבָ ְת ָך וְ יִ ְר ָא ֶת ָך‪ַ ׁ .‬ש ָ ּבת קוֹ ֶד ׁש נַ ְפ ׁ ִשי חוֹ לַ ת ַא ֲהבָ ֶת ָך‪ַ ׁ .‬ש ָ ּבת קוֹ ֶד ׁש נַ ְפ ׁשוֹ ת‬
‫יִ ְשׂ ָר ֵאל ְ ּבצֵ ל ְּכנָ ֶפ ָיך יֶ ֱח ָסיוּן‪ .‬יִ ְרוְ יֻ ן ִמדֶּ ׁ ֶשן ֵ ּב ֶית ָך‪:‬‬

‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫‪44‬‬
 ‫עֹוט ִפים ָּכל‬
‫ְ‬ ‫יצים ֵמ ַה ַּב ִית ַל ִּגּנָ ה ַּכ ֲא ֶׁשר ֵהם‬
‫ּומ ֲע ִב ִירים ֶאת ָה ֲע ִצ ִ‬ ‫ַּת ְק ִציר‪ָ :‬ה ַא ִחים ְמ ַק ְּי ִמים ֶאת ַּב ָּק ַׁשת ִא ָּמם ַ‬
‫יחה ְל ֵע ֶבר‬ ‫ידה ְמ ִג ָ‬‫תּולה ַמ ְפ ִח ָ‬ ‫יעה ִּב ְׁשנַ ת ַה ְּׁש ִמ ָּטה‪ֲ .‬ח ָ‬ ‫ֲע ִציץ ִמ ָּכל ְצ ָד ָדיו‪ַ ,‬על ְמנַ ת ֶׁשֹּלא ִי ָּכ ְׁשלּו ְּב ִאּסּור ְז ִר ָ‬
‫תּולה ַׁש ֶּי ֶכת לֹו ְוהּוא ְׁש ֵכנָ ם ֶה ָח ָדׁש‬ ‫מּוזר ִעם ְמ ִעיל ָצהֹב‪ָ .‬ה ִאיׁש ְמ ַס ֵּפר ִּכי ַה ֲח ָ‬ ‫יע ִאיׁש ָ‬ ‫מֹופ ַ‬
‫ִ‬ ‫יה‬
‫ָה ַא ִחים ְו ַא ֲח ֶר ָ‬
‫ּדּוע הּוא ָח ַפר ָּב ֲא ָד ָמה ְּב ֶג ֶׁשם ַז ְל ָעפֹות‪,‬‬ ‫ּמּוזר ַמ ַ‬
‫ׁשֹואל ֶאת ַה ָּׁש ֵכן ַה ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ּגֹורר ְּב ֵביתֹו ֶזה ֶע ְׂשרֹות ָׁשנִ ים‪ֵ .‬א ִל ָּיה‬‫ֶׁש ִּמ ְת ֵ‬
‫ׁשּובה ְּב ַע ְצ ָמם‪...‬‬‫ּמּוזר ָענָ ה ֶׁש ִאם ֵהם ַח ֵּדי ַה ְב ָחנָ ה ֵהם ְי ַגּלּו ֶאת ַה ְּת ָ‬ ‫ַה ָּׁש ֵכן ַה ָ‬

‫הרה״ג‬
‫חזקיה הכהן רבין זצ״ל הרב‬
‫הראשי וראב"ד בוכרה‬

‫הרה״ג‬
‫יהודה בן שמחון זצ״ל חבר‬
‫בי״ד ארפוד מרוקו‬

‫הרה״ג‬
‫יצחק סבאג זצ״ל‬
‫מחכמי מרוקו‬

‫הרה״ג‬
‫סאלם (שלום) בשארי זצ״ל‬
‫מחכמי תימן‬

‫הרה״ג‬
‫סעיד חדאד זצ״ל‬
‫מחכמי תוניס‬

‫הרה״ג‬
‫שלום נגר זצ״ל‬
‫רבה של הוד השרון‬

‫הרה״ג‬
‫שלמה טובים זצ״ל‬
‫ֶה ְמ ֵׁשְך ָיבֹוא ְּב ֶע ְז ַרת ה'‬
‫רבה של יהוד‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ְס ִעי יוֹ נָ ה וְ ׁ ִש ְמ ִעינִ י‪ּ ְ ,‬בכִ נּוֹ ר נַ ְ ּגנִ י‪.‬‬ ‫ֲאדוֹ ן ַהכּ ֹל ְמ ַח ֶ ּיה ָּכל נְ ׁ ָש ָמה‪ ,‬יְ ַצו ַח ְסדּ וֹ לְ ַבת נָ ִדיב ֲחכָ ָמה‪:‬‬ ‫הפיָ ה ָמשׂ וֹ שׂ לְ ָע ַריִ ְך‪,‬‬ ‫ִק ְריָ ה יְ ֵפ ִ‬ ‫אוֹ ֶדה לְ ָך ֵא‪-‬ל ַחי‪ ,‬וְ ַא ִ ּגיד ָ ּג ְדלְ ָך‪,‬‬
‫ו ִּפ ְצ ִחי זַ ּ ְמ ִרי ָר ִּני‪ּ ְ ,‬ב ׁ ִשיר ִה ְתבּ וֹ נְ נִ י‪.‬‬ ‫ִעיר נֶ ֱא ָמנָ ה‪ַ ,‬א ְּת‪ ,‬לְ ַמלְ ֵּכ ְך וְ ָשׂ ַריִ ְך‪:‬‬ ‫נוֹ ָרא וְ נִ שְׂ ָ ּגב‪ֵ ,‬אין ֲערוֹ ְך ֵאלֶ ָיך‪.‬‬
‫לְ בו ׁ ָּשה ֵמ ֲענַ ן ּת ַֹאר יְ ָקרוֹ ‪ ,‬ו ַּמ ׁ ְש ּ ַפ ַעת ֲעלֵ י ָּכל ָה ֲא ָד ָמה‪:‬‬
‫ו ַּמ ֵה ִרי וְ ַאל ִּת ְפנִ י‪ ,‬לְ ֶד ֶר ְך שוֹ ְטנִ י‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫נַ ְפ ׁשוֹ ת ְ ּברו ֶּא ָך‪ֲ ,‬חצו ִּבים ֶא ְצלְ ָך‪ ,‬כּ וּלָ ם‬
‫ׁ ְשאוֹ ן ַ ּג ֵּלי ְ ּגבוּל יַ ּ ִמים ְּתעוֹ ֵרר‪ ,‬וְ ִעם דּ וֹ ָד ּה ְ ּב ִצלּ וֹ נַ ֲעלָ ָמה‪:‬‬ ‫ּ‬
‫יוֹ ם ֶאזְ ְכ ָרה יִ פְ ַעת ַר ַ ּבת צְ בָ ַאיִ ך‪,‬‬ ‫יְ הוֹ דוּן וִ ָיב ְרכוּ‪ ,‬לִ ׁ ְש ֶמ ָך‪:‬‬
‫ְק ִחי ֵצ ָידה וְ נִ ָּס ָעה‪ ,‬וְ נִ ְת ַעדֵּ ן וְ נִ ְשׂ ָ ּב ָעה‪.‬‬ ‫ְ ּב ֵחן ַ ּב ֲעלָ ּה ׁ ְש ָב ֵטינ ּו ְּתנַ ֵהל‪ ,‬ו ַּמ ֲעלָ ָת ּה ְמ ֻהדֶּ ֶרת וְ ָר ָמה‪:‬‬ ‫לָ ְך ָּכלְ ָתה נַ פְ ׁ ִשי לִ ׁ ְשכּ ֹן ֲחצֵ ַריִ ְך‪:‬‬ ‫יוֹ ׁ ֵשב ְ ּברוּם עוֹ לָ ם‪ֱ ,‬א‪-‬לוֹ ַּה נֶ ֱעלָ ם‪ֵ ,‬אין‬
‫וְ נִ ׁ ְש ֶּתה ַמ ְעיְ נוֹ ת דֵּ ָעה‪,‬‬ ‫זְ ִמירוֹ ת ִמ ְּכנַ ף ֶא ֶרץ ׁ ְש ַמ ְענוּם‪ְ ,‬צ ִבי ַצדִּ יק ְ ּב ִמזְ ָר ָחה וְ יָ ּ ָמה‪:‬‬ ‫ו ִּמי יִ ְּתנֵ נִ י נָ א ָאעוּף ְּכמוֹ יוֹ נִ ים‪,‬‬ ‫ֵא‪-‬ל ֱא ֶמת ִ ּבלְ ָּת ְך‪ ,‬ו ִּבלְ ָע ֶד ָיך‪.‬‬
‫וְ נָ ׁ ִש ָירה ֲעלֵ י נֵ ֶבל‪ .‬וְ זֶ ֶמר ִּת ְּתנִ י‪:‬‬ ‫יְ ׁ ָש ִרים הוֹ לְ כִ ים ָּת ִמיד ְ ּבי ׁ ֶֹשר‪ ,‬נְ ִק ִ ּיים ֵהם ְ ּבלִ י ָעוֹ ן וְ ַא ׁ ְש ָמה‪:‬‬ ‫ֶא ׁ ּ ַשק ֲאבָ נַ יִ ְך‪ָ ,‬אחוֹ ן ֲעפָ ַריִ ְך‪:‬‬ ‫דּ וֹ בֵ ר ְצ ָדקוֹ ת ַא ְּת‪ ,‬וְ כָ ל ִמ ְפ ָעלֶ ָיך‪,‬‬
‫ימה‪:‬‬‫ל ֹא ׁ ָש ְק ָטה נַ פְ ׁ ִשי‪ִ ,‬מ ּיוֹ ם נְ דוֹ ד ַר ְעיָ ה‪ְ ׁ ,‬שמו ָּע ָתם לְ טוֹ ב ֻּכ ָּלם ְ ּברו ִּרים‪ ,‬וְ לָ ֶהם נִ כְ ְס ָפה נַ ְפ ׁ ִשי ְ ּב ֵת ָ‬ ‫ִמ ׁ ְש ַּת ֲחוִ ים נֶ גֶ ד‪ֲ ,‬הדוֹ ם‪ַ ,‬רגְ לֶ ָיך‪:‬‬
‫ֲעמוֹ ִדי ַמ ֲה ִרי יוֹ נָ ה‪ ,‬וְ ַה ְת ִקינִ י ְּכלִ י‪.‬‬ ‫ֳצ ִרי גִ לְ ָעד ׁ ְשלַ ח לָ נ ּו יְ ִד ִידי‪ּ ְ ,‬ב ִצ ּיוֹ ן נִ ְשׂ ְמ ָחה ֶ ּג ֶבר וְ ַעלְ ָמה‪:‬‬ ‫ִמ ּיוֹ ם ְ ּגלוֹ ת ָ ּבנִ ים‪ִ ,‬מ ֵ ּבית ְמגו ַּריִ ְך‪:‬‬ ‫וּבְ כֵ ן ׁ ְש ָמ ְך יִ גְ דָּ ל‪ּ ְ ,‬ב ֶק ֶרב ַע ּ ֶמ ָך‪,‬‬
‫וְ נִ ָּכנֵ ס לְ תוֹ ְך ַ ּג ָּנה‪ּ ְ ,‬ב ָת ָמר ַּת ֲעלִ י‪.‬‬ ‫נִ ְר ֶאה ְ ּב ִשׂ ְמ ָח ֵת ְך‪ִּ ,‬כ ֵימי ׁ ְשנוֹ ת עוֹ לָ ם‪,‬‬ ‫ַה ְמ ׁ ַש ְּל ׁ ִשים ָּת ִמיד‪ְ ,‬קדו ׁ ּ ָּש ֶת ָך‪.‬‬
‫ֹאחזָ ה ְ ּב ַסנְ ִס ָּניו‪ ,‬ו ִּפ ְריוֹ ּתֹאכְ לִ י‪.‬‬
‫וְ נ ֵ‬ ‫ׁ ְש ַמע ָה ֵא‪-‬ל ֲענֵ נִ י ַ ּב ְּת ִפ ָּלה‪ּ ְ ,‬ב ֵעת ֶא ְק ָרא ְ ּב ׁ ִשיר דָּ וִ ד ְּת ִה ָּלה‪:‬‬ ‫ֵעת בּ וֹ א יְ ׁשו ָּע ֵת ְך‪ ,‬לִ בְ נוֹ ת ְ ּג ֵד ַריִ ְך‪:‬‬ ‫דָּ ר ַה ְּכרו ִּבים‪ ,‬נָ א ׁ ְש ֵעה‪ִ ,‬שׂ ַיח ֱאנוֹ ׁש‪,‬‬
‫ו ַּמ ֵה ִרי ֲע ִדי ֶע ְדיֵ ְך‪ְ ׁ ,‬שנֵ י תוֹ ִרים ֲעלֵ י לֶ ְחיֵ ך‪ְ.‬‬ ‫לְ ָפנֶ ָיך ֲאנִ י נֶ ְח ׁ ָשב ְּכ ַאיִ ן‪ ,‬יְ ּתו ּׁש ָק ָטן ְק ָד ַמנִ י ְּת ִח ָּלה‪:‬‬ ‫ַא ּ ִפיל ְת ִח ָּנ ִתי לִ פְ נֵ י ֲאדוֹ ן עוֹ לָ ם‪,‬‬ ‫קוֹ ֵרא ו ִּמ ְת ַח ֵּנן‪ ,‬לְ מוּל‪ָ ,‬ק ְד ׁ ֶש ָך‪:‬‬
‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ה‪:‬‬ ‫לָ‬ ‫פ‬‫ָ‬ ‫ש‬‫ְ‬ ‫ׁ‬ ‫ה‬ ‫מ‬‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫א‬‫ֻ‬ ‫י‬ ‫נִ‬ ‫א‬‫ֲ‬ ‫י‬ ‫ּת‬
‫ִ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫גָ‬‫ב‬‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ה‪,‬‬ ‫לָ‬ ‫ח‬‫ָ‬ ‫וְ‬ ‫ם‬‫ג‬‫ְמאֹד ָח ַרד לְ ָב ִבי ַ ּ‬ ‫‪:‬‬ ‫ך‬‫יָ ִקים ׁ ְש ָע ַריִ ְך‪ ,‬יִ בְ נֶ ה ְדבִ ַיריִ ְ‬ ‫ִה ֵּנה לְ ָך מוּל‪ ,‬זִ כְ ְר ָך‪ ,‬יֵ אוֹ ת ׁ ְש ָבח‪,‬‬
‫וְ יִ נְ ֶאה ָ ּבם ְּכלִ יל יָ ְפיֵ ך‪ְּ ,‬תנִ י נִ זְ ֵמך ֲעלֵ י‬ ‫ו ְּמ ַה ְּללִ ים ָאנוּ‪ ,‬לְ ִת ְפ ַא ְר ֶּת ָך‪:‬‬
‫ַא ּ ֵפ ְך‪ .‬וְ ָעגִ יל ִּת ְּתנִ י‪:‬‬ ‫ֲהל ֹא ַ ּבכְ יַ ״ץ ֲא ׁ ֶשר ׁ ִשירוֹ ְמ ׁ ָשלִ ים‪,‬‬ ‫ָאז ִת ְשׂ ְמ ִחי לָ ַעד וּבֶ ַטח ֵּת ׁ ְשבִ י‪,‬‬
‫יְ לוּד ַחזְ ַמ״ק ֲאנִ י ַקל ִמ ְּנ ָמלָ ה‪:‬‬ ‫יִ ֶירב ׁ ְשלוֹ ם ָ ּבנַ יִ ְך‪ִ ,‬מ ָּכל ֲעבָ ַריִ ְך‪:‬‬ ‫ָא ָּנא‪ָ ,‬א ָּנא‪ָ ,‬א ָּנא ה׳ הוֹ ׁ ִש ָיעה ָּנא‬
‫ָא ָּנא‪ָ ,‬א ָּנא‪ָ ,‬א ָּנא ה׳ ַה ְצלִ ָיחה ָּנא‬

‫‪45‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫ש‬

‫דני‬

‫הרה״ג שלמה קורח זצ״ל‬

‫זקן חכמי תימן בדור האחרון רב‬
‫העיר בני ברק‬

‫הרה״ג‬
‫מימון פרץ זצ״ל‬
‫רבה של גילת ואזור מרחבים‬

‫ׁ ִשל‬
‫ש‬
‫ֵ ּבׁ ִין‬ ‫הרה״ג‬
‫ָה ַרב‬ ‫משה פילוסוף זצ״ל‬
‫ֵמהוֹ ֵ ּביצ‬ ‫רבה של שכונת הבוכרים‬
‫ָה ַר‬
‫ֵמהוֹ‬

‫לִ ְת‬
‫לִלְ ְתל ֹא‬
‫ש‬ ‫הרה״ג‬
‫לְ ל ֹא‬ ‫סעדיה אריבי זצ״ל‬
‫ראש כולל יגדיל תורה אשדוד‬

‫או‬
‫אוֹ‬

‫ׁ ֵשם‬
‫שלֶםפ‬
‫ׁ ֶ ֵט‬ ‫הרה״ג‬
‫פנחס הכהן רבין זצ״ל‬
‫ֶטלֶ פ‬ ‫אב״ד ת״א ורבה של העדה‬
‫הבוכרית‬

‫ַח ַּ ְחפ ּפש‬

‫ׁ ִש ׁ ִשיל‬ ‫הרה״ג‬
‫שלמה חמי זצ״ל‬
‫מחכמי תימן‬

‫הרה״ג‬
‫שמעון חכם זצ״ל‬
‫ממנהיגי העדה הבוכרית‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ַא ֲהבַ ת ֲה ַד ָּסה ַעל לְ ָב ִבי נִ ְק ׁ ְש ָרה‪ ,‬יַ ְחדָּ ו ֲעלֵ י ׁ ֻשלְ ָחן וְ כוֹ ס דּ וֹ ִדי ְק ָרא‪,‬‬
‫זַ ּ ֵמן ְשׂ ִר ֵידינ ּו וְ כָ ל ַה ִּנ ְסגָ לִ ים‪:‬‬
‫וַ ֲאנִ י ְ ּבתוֹ ְך גּ וֹ לָ ה ּ ְפ ָע ַמי צוֹ לְ לִ ים‪:‬‬
‫ִמכּ וֹ ס יְ ׁשוּעוֹ ת ֶא ְשׂ ְמ ָחה וַ ֲאזַ ּ ְמ ָרה‪,‬‬
‫ל ּו יֵ ׁש ְר ׁשוּת לִ י ֶא ֱעלֶ ה ֶא ְת ַח ְ ּב ָרה‪,‬‬
‫אוֹ ִציא לְ כָ ל סוֹ ִדי וְ ָא ׁ ִשיב ׁשוֹ ֲאלִ ים‪:‬‬ ‫ּתוֹ ְך ׁ ַש ֲע ֵרי ִצ ּיוֹ ן ֲא ׁ ֶשר ֵהם נֶ ְהלָ לִ ים‪:‬‬
‫ׁ ֵשם טוֹ ב לְ ּ ַמ ְשׂ ִּכילִ ים ְ ּב ַד ַעת יְ ׁ ָש ָרה‪,‬‬
‫ׁ ַש ֲח ִרית וְ ַע ְר ִבית ַ ּבת נְ ִד ִיבים ֶאזְ ְּכ ָרה‪,‬‬ ‫ַ ּגלְ ַ ּגל וְ אוֹ ָפן רוֹ ֲע ׁ ִשים‪ ,‬מוֹ ִדים ׁ ְשמוֹ ו ְּמ ַקדְּ ׁ ִשים‪ִ ,‬מ ִּזיו‬
‫ִּכי ֵהם ֲעלֵ י יִ ְצ ָרם ְ ּבוַ דַּ אי מוֹ ׁ ְשלִ ים‪:‬‬ ‫לִ ִ ּבי וְ ַר ְעיוֹ נַ י ְ ּב ֵח ׁ ֶשק נִ ְב ָהלִ ים‪:‬‬
‫ַּת ֲאוַ ת לְ ָב ָבם לַ ֲעשׂ וֹ ת טוֹ ב ָ ּג ְב ָרה‪,‬‬ ‫ִ ּבנְ ִעים זְ ִמירוֹ ת ִמ ְּנדוֹ ד ֶא ְתעוֹ ְר ָרה‪,‬‬
‫יַ ֲעל ּו לְ גַ ן ֵע ֶדן וְ ַח ִ ּיים נוֹ ֲחלִ ים‪:‬‬ ‫וַ ֲאנִ י וְ ַר ְעיָ ִתי ְ ּב ִר ָּנה צוֹ ֲהלִ ים‪:‬‬
‫ַא ֲהבַ ת יְ ִח ָיד ִתי לְ טוּב ֵא‪-‬ל נָ ֲה ָרה‪,‬‬ ‫ה‪,‬‬ ‫ִ ּבינ ּו ֲע ַדת ק ֶֹד ׁש ְ ּב ׁ ִש ָירה ֻח ְ ּב ָר‬
‫ָ ּברו ְּך ׁ ְשהוּא נוֹ ֵתן ְשׂ כַ ר ָּכל ּפוֹ ֲעלִ ים‪:‬‬ ‫ָח ָתן וְ ַה ַּכ ָּלה ְ ּב ֻח ּ ָפה נִ כְ לָ לִ ים‪:‬‬
‫ׁ ָשלוֹ ם ְּכנָ ָהר לַ ֲע ָד ִתי יִ נְ ֲה ָרה‪,‬‬
‫זֶ ה יוֹ ם ְשׂ ָמחוֹ ת לְ ֻא ּ ָמה יְ ָק ָרה‪,‬‬
‫זָ ֵקן וְ גַ ם ַ ּבחוּר וְ כָ ל ָהעוֹ לְ לִ ים‪:‬‬ ‫ִּכי ִהיא וְ דוֹ ָד ּה ֵחן וְ ֶח ֶסד גּ וֹ ְמלִ ים‪:‬‬
‫ִאם נִ נְ ֲעל ּו דַּ לְ ֵתי נְ ִדיבִ ים‪,‬‬
‫דַּ לְ ֵּתי ָמרוֹ ם ל ֹא נִ נְ ֲעלוּ‪:‬‬
‫ֵא‪-‬ל ַחי ְמרוֹ ָמם ַעל ְּכרו ִּבים‪ֻּ ,‬כלָ ם ְ ּברוּחוֹ יַ ֲעלוּ‪:‬‬
‫ִּכי ֵהם ֱאלֵ י ִּכ ְסאוֹ ְקרוֹ ִבים‪ ,‬יוֹ ד ּו ׁ ְשמוֹ וִ ַיהלְ לוּ‪:‬‬
‫ַחיּוֹ ת ׁ ְש ֵהם ָרצוֹ א וְ ׁ ָש ִבים‪ִ ,‬מ ּיוֹ ם ְ ּב ִר ָיאה נִ כְ לְ לוּ‪:‬‬
‫ְּכבוֹ דוֹ לוֹ ְב ׁ ִשים‪:‬‬
‫וּבְ ׁ ֵש ׁש ְּכנָ ַפיִ ם ְס ִב ִיבים‪ָ ,‬ע ִפים ְ ּב ֵעת יִ ְתגַ לְ ְ ּגלוּ‪:‬‬
‫יַ ְענ ּו ְ ּבקוֹ ל ׁ ִש ִירים ֲע ֵר ִבים‪ ,‬יַ ַחד ְ ּבאוֹ תוֹ ת נִ ְד ְ ּגלוּ‪:‬‬
‫ׁ ִש ְמ ִרי יְ ִח ָיד ִתי לְ ָדתוֹ ‪ ,‬זַ ִּכי לְ גו ִּפי יִ ְשׂ ְמ ָחה‪:‬‬
‫ִק ׁ ְש ִרי ְ ּבלִ ִ ּבי ַא ֲה ָבתוֹ ‪ּ ִ ,‬ב ׁ ְשמוֹ לְ ַבדּ וֹ יְ ְב ְט ָחה‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫ך‬
‫ש ִר ִידים יִ זְ ְר ָחה‪:‬‬ ‫ֵמ ֵחן ְ ּג ֶב ֶרת ַר ֲעיָ תוֹ ‪ ,‬אוֹ ר לַ ּ ְ ׂ‬
‫ימ ְּל ָאה בּ וֹ רוֹ ת נְ גו ִּבים ִ ּג ׁ ְש ֵמי ְ ּב ָרכָ ה יִ ְּזלוּ‪:‬‬
‫וִ ַ‬ ‫ָ ּבם ָּכל יְ פֵ ה ַמ ְר ֶאה וְ ֶח ְמדַּ ת ָעיִ ן‪:‬‬
‫יַ ׁ ְש ֵקף ֱאל ִֹקים ִמ ּ ְמעוֹ ן ָק ְד ׁשוֹ וְ יַ ְך‪,‬‬
‫ָּכל שׂ וֹ נְ ֵאי ַע ּמוֹ ְּכ ֶה ֶרף ָעיִ ן‪:‬‬
‫ִה ֵּנה יְ יָ ָקם וְ נִ ָ ּצב ַעל ֲאנַ ְך‪,‬‬
‫יַ ׁ ְש ֵקם לְ כוֹ ס ַר ַעל‪ֲ ,‬אבָ ל ל ֹא יָ יִ ן‪:‬‬
‫וִ ַימהֲ ר ּו בָ ם ַמלְ ֲאכֵ י ַמ ׁ ְש ִחית לְ ַהך‪,‬‬
‫אוֹ ָתם ְ ּב ִח ֵ ּצי יָ ּה‪ ,‬וּבִ כְ לֵ י זָ יִ ן‪:‬‬
‫סו ִּרי ְר ִאי צִ ּיוֹ ן ְ ּבנֶ ָח ַמת ְ ּבנַ ְך‪,‬‬
‫ֵעת ַּכ ֲא ֶשר יִ ְהיֶ ה לְ בָ ֵער ָקיִ ן‪:‬‬
‫ּ ָפלְ ִטי ְק ָרא יוֹ ם ֶא ׁ ְשלְ פָ ה ַח ְר ִ ּבי וְ ַא ְ‬

‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫‪46‬‬
 ‫שיראל פדלון (אשקלון)‬
‫שילה יצחק פדלון (אשקלון)‬
‫נריה דוד כהן (ירושלים)‬
‫הודיה כהן (ירושלים)‬
‫דניאל שלום שרחטון (מצפה רמון)‬
‫אורי חדד (חצור הגלילית)‬
‫נועה חדד (חצור הגלילית)‬
‫הרה''ג‬ ‫אהרון יוסף (רמלה)‬
‫עובדיה הדאיה זצ''ל‬
‫חבר בית הדין הגדול בעל שו''ת‬
‫מתן יוסף (רמלה)‬
‫'ישכיל עבדי' ומגדולי המקובלים‬ ‫טוהר בידרמן (ראשון לציון)‬
‫נועה חגבי (יבנה)‬
‫הדס חגבי (יבנה)‬
‫תהל חגבי (יבנה)‬
‫עדי חגבי (יבנה)‬
‫שמעון סלמן (רכסים)‬
‫הרה''ג‬
‫משה תורג'מן זצ''ל‬
‫ר''י 'תאפיללת' שבמרוקו‬
‫(רבו של הבאבא סאלי)‬

‫ר ֹו ִצים ְל ִה ׁ ְש ַּת ֵּתף‬

‫ית?‬
‫ש ֵּתף‬ ‫ש ׁ ִַּת‬ ‫ַ ּב ַהר ְֹגו ָ ִרצ ָליםה ְַלה ִ ָהח ׁ ְד‬
‫ית?ּעוֹ נֵ י‬ ‫ׁ ִשלְ ח ּו ַ ּב ּ ִפ ַהְת ְג ָרוֹרנוֹ ָלתהלְ ֶ ַאה ָח ָחד ְדִמ ׁ ׁ ִַש‬
‫ש ֲע ׁשו‬
‫ּ‬
‫ַהיְ לָ ִדים וְ ִה ָכנְ ס ּו לַ ַהגְ ָרלָ ה‪.‬‬
‫ּעוֹרנֵיי‬
‫ש ֲ ִע ׁמ ִּשסו ְפ ִ‬ ‫שלְ ַה ּח ּפווֹ ּ ְִפת ִ ְרתרוֹ‬
‫יםנוֹיוּגְת ְרלְל ֶ ּוא ָ ְחס ָדפ ִ ִרמ ׁ ַים‬ ‫ֵ ּבׁ ִין‬
‫הרה''ג‬
‫מרדכי אליהו זצ''ל‬ ‫אוֹ וְ ָ ִחהיוֹ ָּכןנְ סאוֹ ּו לִַס ַ ְהפגְ ִ ָררילָקוֹה‪ִ .‬מ ְיקס‬ ‫ָה ַרב ַא ְב ַ ָהריְ ָלָה ִםדים‬
‫הראשל''צ‪ ,‬מקובל‪,‬‬ ‫עוֹיד‪.‬‬
‫ס'ס וְ ְפ ִר‬‫'קוֹר ִמים ְיק ִמ ִּ‬ ‫ֵמהוֹ ֵ ּב ָצין ַא ַהת ּפוֹ ְ‬
‫'גוֹת ִלְרד'יםוְ יוהוֹּגְ ְ ָצר ַלא ּות ְס ָפ ִ‬
‫הרב הראשי לישראל‬ ‫ָה ַרב ַא ְב ָר ָהם אוֹ ָחיוֹ ן אוֹ ִס ְפ ִרי קוֹ ִמ ְיקס‬
‫ֵמהוֹ ָצ ַאת 'גוֹ לְ ד' וְ הוֹ ָצ ַאת 'קוֹ ִמ ְיקס' וְ עוֹ ד‪.‬‬

‫לִ ְתשׂ ו ַּמת לִ ְ ּבכֶ ם! ַפ ְקס אוֹ ֵמייל ׁ ּ ֶש ַ ּי ִ ּג ַיע‬

‫ש ַ ּייִ ִ ּג ָּכ ַנֵיעס‬
‫ייללׁ ּ ֶֹא‬
‫אוֹו ִּר ֵמים‪,‬‬
‫ם! ִא ַפ ְיםק וס ְּבר‬ ‫יםבכֶ ְמלֵ‬
‫ּמר ִתטלִ ְ ּ‬ ‫לִלְ ְתלשֹׂא ו ּ ְ ַפ ָ‬
‫הרה''ג‬ ‫ה‪.‬ו ִּרים‪ ,‬ל ֹא יִ ָּכנֵ ס‬ ‫יםרולָ ְּבר‬
‫לְ ל ֹא ּ ְפ ָר ִטים ְמלֵ לַ ִא ַהגְ ָ‬
‫לוי יצחק הלוי הורוביץ זצ''ל‬
‫האדמו''ר מבוסטון וחבר‬ ‫ה‪ְ.‬של ַֹח ֶאל‪:‬‬ ‫ּ ִפ ְתרוֹ נוֹלַ ַתהיֵגְ ָׁרשלָ לִ ׁ‬
‫מועצת גדולי התורה‬ ‫‪077-444-8-666‬‬
‫ס‪:‬ת יֵ ׁש לִ ׁ ְשל ַֹח ֶאל‪:‬‬ ‫ּ ִפ ְַפת ְקרוֹ נוֹ‬
‫ ‪a0732224999‬‬ ‫‪077-444-8-666‬‬‫ייל‪:‬ס‪gmail.com:‬‬ ‫אוֹ לְ ֵמ ַפ ְק‬
‫אוֹ לְ ֵמייל‪a0732224999 gmail.com :‬‬

‫ׁ ֵשם‬
‫הרה''ג‬ ‫שלֶםפוֹ ן‬
‫ׁ ֶ ֵט‬
‫ישעיה אשר זליג מרגליות‬
‫זצ''ל ‪ -‬מגדולי המקובלים‬ ‫ֶטלֶ פוֹ ן‬

‫ּעו?ּרצִוְ ׁ ְ ִבשעלְ ּוחֶ ּוא ֵתאלֵַה ִ ּינצ ּויּ!וּר וְ ׁ ִשלְ ח ּו ֵאלֵ ינוּ!‬
‫יקּוי ֶ ַאה ׁ ּ ָתש ַבהוִ ּצַ ּי‬
‫יםה ׁ ּ ָלִש ְהבויוֹ ַּעת? צַצִ דִּ ְב ֵע‬ ‫רוֹ צִ ים לִ ְהיוֹ ת צַ דִּ רוֹ ֵצִ‬
‫יקי ַ‬
‫ש ְ ַּכ‬
‫שן ַּכן‬ ‫ש ּ ַ ּ ַפפ ַ ַחחתת ִ'מ ִ ׁ ְ‬
‫'מ ׁ‬ ‫אאתת‪ 66‬יַיַלְלְ ֵ ֵדדי ִמ ׁ ְש‬ ‫ַח ַּ ְחפ ּ ְפשׂשּׂו ּו ֶ ֶ‬
‫הרה''ג‬
‫יוסף צבי דושינסקי זצ''ל‬
‫ׁ ִש ׁ ִישלילֹה'ֹה' ְ ּב ְ ּכָבכָלל ַ ַעע ּ ּממוו ֵֵּדּדיי ּ ִ ּ ִפפנּוֹנּוֹתת ַהיְַהלָיְ ִלָד ִדים!ים!‬
‫ראב''ד העדה החרדית‬
‫בירושלים‬ ‫‪SIN‬‬

‫ִמ ְצא ּו ַ ּב ְּתמו ָּנה ׁ ֶש ְּל ַמ ְע ָלה ֶאת ַה ּ ְפ ִר ִיטים ַה ָ ּב ִאים‪:‬‬

‫יעס ָּ ִכ ִקרדּ ָ ּיו ׁהּש ַ‪,‬על ַמ ֵּקל‪,‬‬ ‫א‪ּ ֵ ,‬ג ּ ָפ ּ ִ‬
‫ט‪,‬פ ְ ּיוֹג ִבן‪ֻ ַ ,‬‬ ‫יתֲא ֵט‬
‫‪ּ ַ ,2‬ב‬ ‫יתלִ י‪ִ ,1,‬רל ּומ ַוֹּחן‪ּ ְ ,‬ב ִ ַר‬
‫מ ְט‬ ‫ד‪,‬בּ ָוֹּב ְנָרנָד‪,‬ה‪ָּ ,‬תלוו ַּחמו ְ ּ ִב ִּסר ָיק‬ ‫ּ ִפ ָיר ִמ ָיד ׁ ְה‪,‬‬
‫ש ְעוֹס ֶןקיָיְ ְט‬
‫הרה''ג אברהם אהרונוביץ‬ ‫‪.‬‬ ‫יש‬ ‫ׁ‬ ‫ט‬ ‫ּ‬ ‫פ‬‫ּ‬
‫ש ָ ִפ ָיצ ַה‪ׁ ִ ,‬שוֹ ָפר‪.‬‬‫ח‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ּ‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ין‬
‫מ ׁ ֻש ָּל ִ ׁ ְ‬‫כ‬‫ּ‬ ‫ס‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ס‬
‫ל‪ַ ,‬יוֹ נָ ה‪ִ ְ ַ ,‬‬ ‫ּר‬‫ו‬ ‫כ‬ ‫ּ‬
‫ַס ְ ַר ֵ ּגדּ ְ‬
‫זצ''ל העילוי מאוקראינה‬

‫זמירו‪+‬ת _לשב‪+‬ת‬
‫ומהצדיקים הנסתרים‬

‫ֶא ׁ ְש ַאל ֱאל ַֹקי יִ גְ ֲאלָ ה ׁ ְשבוּיִ ים‪,‬‬

‫יֶ ְאסֹף זְ רוּיִ ים‪:‬‬ ‫דְּ בָ ָר ּה ׁ ָש ַמ ְע ִּתי‪ ,‬וְ קוֹ לָ ּה ֶה ָע ֵרב‪,‬‬
‫ִ ּבזְ כוּת ְמכֻ ֶּנה ַאב ֲהמוֹ ן לְ גוֹ יִ ים‪,‬‬ ‫ֲאיֶ לֶ ת ֵחן ְ ּבגָ לוּת ִּת ְס ְמכֵ נִ י‪ ,‬וּבַ ַּליְ לָ ה ְ ּבתוֹ ך ֵח ָיק ּה ְמלוֹ נִ י‪:‬‬ ‫ֲע ֵדי ָע ָפר ׁ ַש ְח ִּתי‪ ,‬ו ַּב ֵּלב ֵא ׁש צוֹ ֵרב‪.‬‬ ‫לְ ֶפלַ ח ָה ִר ּמוֹ ן‪ֲ ,‬א ַד ּ ֶמה‬
‫יִ זְ כּ ּו לְ ַח ִ ּיים‪:‬‬ ‫לְ כוֹ ס יֵ ינָ ּה ֲאנִ י ָּת ִמיד ְמזו ּ ָּמן‪ ,‬וְ נִ ְת ָע ֶרב ֲח ֶמד יֵ ינָ ּה ְ ּביֵ ינִ י‪:‬‬ ‫וְ כַ ּ ֵמת נִ ְרדַּ ְמ ִּתי‪ ,‬וְ ִה ֵּנה קוֹ ל ָע ֵרב‪,‬‬ ‫ַר ָּק ֵת ְך‪,‬‬
‫ֵעת יִ ְק ְרא ּו ִ ּב ׁ ְשמוֹ יְ ה ּו ֲענוּיִ ים‪ִּ ,‬כי ֵהם ְרצוּיִ ים‪:‬‬ ‫ׁ ְשת ּו דּ וֹ ִדים לְ עו ּ ָּמ ִתי וְ ׁ ִשכְ רוּ‪ ,‬וְ ָה ִעיר ּו לְ ֵשׂ כֶ ל ַר ֲעיוֹ נִ י‪:‬‬ ‫יְ ִד ִידי ִה ְת ַא ּ ַפק‪ ,‬וְ ַר ֲח ַמי נִ כְ ָמרוּ‪:‬‬ ‫ְּכג ַֹב ּה ָה ַא ְרמוֹ ן‪ּ ְ ,‬גבוֹ ָהה קוֹ ָמ ֵת ְך‪.‬‬
‫ִ ּבזְ כוּת ֲא ׁ ֶשר ָ ּגלָ ה לְ נַ ֲה ַריִ ם‪ ,‬הוֹ לִ יד נְ ִק ִ ּיים‪.‬‬ ‫ְ ּב ֵהיכַ ל ַ ּבת ְמלָ כִ ים ַה ְּכבו ָּדה‪ ,‬וְ ׁשוּלְ ָחנָ ּה ְמזו ּ ָּמן לַ ֲהמוֹ נִ י‪:‬‬
‫לְ בָ נָ ה ַּכ ַּס ַהר‪ְ ,‬מ ִא ָירה ַּכ ַח ּ ָמה‪,‬‬ ‫ּומֹר ִעם ִק ָּנמוֹ ן‪ ,‬יְ ִפיחוּן ִמ ֵ ּב ֵית ְך‪,‬‬
‫ַא ְר ַ ּבע דְּ גָ לִ ים ָהלְ כ ּו ְ ּגאוּלִ ים‪ָ ,‬חנ ּו ְב ֵאלִ ים‪.‬‬ ‫זְ ָמן ִה ְפ ִריד לְ כָ ל ֵר ִעים וְ דוֹ ִדים‪ֲ ,‬א ָבל דּ וֹ ִדי ְ ּב ַא ְה ָבה יִ זְ ְּכ ֵרנִ י‪:‬‬ ‫ְמ ַד ֶּלגֶ ת ֵמ ַהר‪ֱ ,‬אלֵ י ִ ּג ְב ָעה ָר ָמה‪.‬‬ ‫ְצ ִב ָ ּיה ֵעינֶ ָיה‪ ,‬לְ לִ ִ ּבי ָא ָסרוּ‪:‬‬
‫ַאל ִּת ְמ ְס ָר ּה אוֹ ָתם ְ ּביַ ד ְ ּבזוּיִ ים‪ ,‬יִ ְהי ּו ְקנוּיִ ים‪:‬‬ ‫יְ ַק ּׁ ֵשר ֵחן וְ ֶח ֶסד ַעל ְ ּג ֶב ֶרת‪ּ ְ ,‬ב ַמ ְע ַ ּגל ֵחן וְ ֶח ֶסד יִ ְמ ׁ ְשכֵ נִ י‪:‬‬ ‫ֲאנִ י ַא ְר ֶ ּבה מ ַֹהר‪ְּ ,‬תנ ּו לִ י ָה ַעלְ ָמה‪,‬‬ ‫לְ ֵעינֵ י ַה ּיוֹ נִ ים‪ֲ ,‬א ַד ּ ֶמה ֵעינֶ ָיה‪,‬‬
‫ַא ָּתה ֲא ׁ ֶשר ַּת ִ ּביט ֱאלֵ י ֲענִ ִ ּיים‪ׁ ,‬שוֹ ֵמר ּ ְפ ָת ִאים‪:‬‬ ‫ְמ ַפ ְר ׁ ֵשז ַ ּב ֲענַ ן ָע ֵבי ׁ ְש ָח ִקים‪ ,‬לְ ַר ְעיָ ִתי וְ ִהיא ָּת ִפיק ְרצוֹ נִ י‪:‬‬ ‫ְּכמוֹ חוּט ַה ׁ ּ ָשנִ ים‪ ,‬דְּ מוּת ִשׂ ְפתוֹ ֶת ָיה‪ .‬לְ ָב ִבי ִעם רו ִּחי‪ּ ְ ,‬ביָ ָד ּה נֶ ְח ָ ּברוּ‪:‬‬
‫נַ ְעלֶ ה לְ ַא ְר ֵצנ ּו ְ ּב ׁ ִשיר וְ זִ ְמ ָרה‪ ,‬ו ְּברוֹ ן וְ ַה ְד ָרה‪:‬‬ ‫ׁ ְש ָע ֶר ָיה ֲח ִמ ׁ ּ ִשים ֵהם ְקבו ִּעים‪ ,‬זְ כוּת לֵ ָאה ְ ּב ִבינָ ה ִּת ְס ֲע ֵדנִ י‪:‬‬
‫ֲחבַ ֶּצלֶ ת ׁ ָשרוֹ ן‪ ,‬וְ ׁשוֹ ׁ ַש ַּנת ֵע ֶמק‪,‬‬ ‫לְ יָ ְפיָ ּה ָעם עוֹ נִ ים‪ ,‬יְ בוֹ ַר ְך צו ֶּר ָיה‪,‬‬
‫כות ֲע ִשׂ ִירית ַּת ֲעלֵ נִ י‪ּ ִ :‬בזְ כוּת ֲא ׁ ֶשר נִ ְק ָרא ׁ ְש ָמ ּה ְ ּג ִב ָירה‪ ,‬יִ ְס ָּכה וְ ָשׂ ָרה‪:‬‬ ‫ְּתעוֹ ֵרר ַא ֲה ַבת ָר ֵחל לְ ָבנִ ים‪ּ ְ ,‬בסוֹ ד ַמלְ ּ‬ ‫ה‬ ‫לְ ָב ִבי וּלְ ָב ָב ּה‪ּ ְ ,‬ב ַא ֲה ָב‬
‫ֱא‪-‬ל ִֹהים ִח ׁיש לְ ַע ּ ֶמ ָך יְ ׁשו ָּעה‪ּ ְ ,‬ב ֵעת ָרצוֹ ן ְּת ַצ ְח ֵצ ַח ֶאת ְ ּגרוֹ נִ י‪ :‬ו ְּבנָ ּה ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ַמע ְ ּבקוֹ ל ְ ּגבו ָּרה‪ ,‬נֶ ְע ָקד ְּכ ָפ ָרה‪:‬‬
‫נְ טוּיַ ת ַה ָ ּגרוֹ ן‪ ,‬וְ ָעלַ י ִּת ְת ַח ּ ַמק‪.‬‬
‫וְ ָת ִביא ֶה ָחרוֹ ן‪ ,‬לְ לִ ִ ּבי ַה ָּנ ֵמק‪,‬‬ ‫נִ ְק ׁ ָשרוּ‪:‬‬
‫ׁ ְשלו ֵּמי לֵ ב ְ ּברוֹ ב ׁ ָשלוֹ ם ְּתסוֹ ֵבב‪ּ ְ ,‬בנֵ י ִא ׁיש ָּתם‪ְ ,‬סגו ַּּלת ַאב ֲהמוֹ נִ י‪ :‬וּכְ לַ ל ְ ּבנֵ י יַ ְעקֹב ׁ ְש ֶהם דְּ וּיִ ים‪ֻּ ,‬כ ָּלם דְּ חוּיִ ים‪:‬‬
‫ְר ִט ָ ּיה ָה ִביאוּ‪ ,‬לְ ַמ ָּכ ִתי זֹרוּ‪:‬‬

‫‪47‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫רוח ה' תניחם בגן עדן הם וכל בני ישראל השוכבים עימם בכלל הרחמים והסליחות‪ .‬וכן יהי רצון ונאמר אמן‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
 ‫ּ ָפ ָר ַש ת וַ ֵ ּי צֵ א‬
‫ִמ סְ ּ ַפ ר הַ ּ ְפ סוּ קִ י ם‪14 8 :‬‬

‫ָאבוֹ ת וּבָ נִ ים יְ ָק ִרים וְ נִ כְ ָ ּב ִדים!‬

‫ָאנ ּו ְמ ַא ֲחלִ ים לָ כֶ ם לִ ּמוּד ְמ ַה ֶּנה וּמוֹ ִעיל‪ּ ִ .‬ב ְרצוֹ נֵ נ ּו לְ ַב ֵּק ׁש ִמ ָּכל ִמי ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ְ ּביָ דוֹ ֶה ָערוֹ ת‬
‫וְ ֶה ָארוֹ ת‪ ,‬אוֹ הוֹ ָספוֹ ת ֲח ׁשוּבוֹ ת ׁ ֶש ּתוּכַ לְ נָ ה לְ ָה ִביא ּתוֹ ֶעלֶ ת לָ ַר ִ ּבים‪ֶ ׁ ,‬ש ּיוֹ ִאיל נָ א לְ הוֹ ִד ֵיענוּ‪,‬‬
‫וְ ִאם יִ ְר ֶצה ה' נְ ַת ֵּקן ַהדָּ ָבר ַ ּב ּ ַפ ַעם ַה ָ ּב ָאה‪ ,‬וּזְ כוּת ָה ַר ִ ּבים ְּתלוּיָ ה בּ וֹ ‪.‬‬
‫ַהבְ ָה ָרה‪ַ :‬ה ִ ּצ ּיו ִּרים נוֹ ֲעד ּו לְ ַה ְמ ָח ׁ ַשת ַהדְּ ָב ִרים וְ ֵאין לְ ַה ִּסיק ֵמ ֶהם ׁ ֶש ָּכ ְך נִ ְרא ּו ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ ,‬אוֹ ָּכ ְך‬
‫ַמ ּ ָמ ׁש ָהיָ ה ָה ִענְ יָ ן‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב ָע ַבר דֶּ ֶר ְך יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם ְ ּב ַד ְרכּ וֹ ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ֶשבַ ע לְ ָח ָרן‪.‬‬

‫(מקוֹ ם ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש)‬

‫ָמה ׁ ָשכַ ח יַ ֲעקֹב לַ ֲעשׂ וֹ ת ִ ּבירו ׁ ָּשלַ יִ ם?‬
‫ַ ּכ ֲא ׁ ֶשר ָע ַמד לְ ִה ָ ּכנֵ ס לְ ָח ָרן הוּא נִ זְ ַ ּכר ׁ ֶשהוּא ָע ַבר לְ יַ ד ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה ְ‬
‫ׁ ַש ַּב ת ׁ ָש לוֹ ם ְל ָכ ל ַה ְ ּי ָל ִד ים!‬
‫וְ ל ֹא ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ְּכמוֹ ׁ ֶש ֲאבוֹ ָתיו ַא ְב ָר ָהם וְ יִ ְצ ָחק ִה ְת ּ ַפ ְּללוּ‪ ,‬וְ לָ כֵ ן הוּא ֶה ְחלִ יט לַ ְחזֹר‬
‫לְ ׁ ָשם‪.‬‬ ‫יַ ֲע ֹקב יוֹ צֵ א ִמ ְּב ֵא ר ׁ ֶש ַבע‬
‫ּשלַ יִ ם ָ(ה ִעיר ׁ ֶש ַי ֲעקֹב‬
‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬
‫ִה ְת ִחיל יַ ֲעקֹב לַ ְחזֹר‪ַ ,‬אך ְּכ ׁ ֶש ִה ִג ַיע לָ ִעיר לוּז‪ָ ,‬מקוֹ ם ַ ּבדֶּ ֶרך לִ ירו ׁ ָ‬ ‫שא‬ ‫ַ ּב ּ ָפ ָר ׁ ָשה ַה ּקוֹ ֶד ֶמת לָ ַמ ְדנ ּו ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב יָ ָצא לְ ָח ָרן ַ ּב ֲע ַצת ִא ּמוֹ ו ְּב ִב ְר ַּכת ָא ִביו ְּכ ֵדי לִ ּ ָ ׂ‬
‫ית‪-‬אל')‪ַ ,‬ה ָּק ָ ּב"ה ָע ָשׂ ה לוֹ נֵ ס וְ ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה נֶ ֱע ַקר ִמ ּ ְמקוֹ מוֹ ָק ַפץ‬ ‫יִ ְק ָרא לָ ּה ֶ ּב ָע ִתיד ֵ ּ'ב ֵ‬ ‫ישה ִמ ּ ִמ ׁ ְש ּ ַפ ַחת ִר ְב ָקה‪.‬‬ ‫ִא ׁ ָ‬
‫וְ ִה ִ ּג ַיע ַעד ֵאלָ יו‪ָ .‬ר ָאה יַ ֲעקֹב ׁ ֶשהוּא ְ ּב ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה‪ ,‬נֶ ֱע ַמד וְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ְּת ִפ ַּלת ִמנְ ָחה‪.‬‬
‫ָמה ָעשָׂ ה יַ ֲעקֹב לִ ְפנֵ י ׁ ֶש ִה ִ ּג ַיע לְ ָח ָרן?‬
‫ַא ֲח ֵרי ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ִה ְת ּ ַפ ֵּלל‪ָ ,‬ר ָצה יַ ֲעקֹב לָ ֵצאת לְ ַד ְרכּ וֹ ֲחזָ ָרה לְ ָח ָרן‪ ,‬וְ ָאז ָק ָרה נֵ ס נוֹ ָסף‪:‬‬ ‫יש ַיבת ׁ ֵשם וָ ֵע ֶבר ִ ּב ְב ֵאר ׁ ֶש ַבע‪.‬‬ ‫ַא ְך לִ ְפנֵ י ׁ ֶש ָהלַ ְך לְ ָח ָרן הוּא ָהלַ ְך לִ לְ מֹד ּתוֹ ָרה ִ ּב ׁ ִ‬
‫ַה ָּק ָ ּב"ה ִה ְקדִּ ים ֶאת ׁ ְש ִק ַיעת ַה ַח ּ ָמה ק ֶֹדם זְ ַמ ָּנ ּה ְּכ ֵדי ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב יִ ְת ַע ֵּכב עוֹ ד לַ יְ לָ ה‬
‫ישיבַ ת ׁ ֵשם וָ ֵעבֶ ר?‬ ‫ַּכ ּ ָמה זְ ַמן ׁ ָש ָהה יַ ֲעקֹב ִ ּב ׁ ִ‬
‫ַ ּב ּ ָמקוֹ ם ַה ָּקדוֹ ׁש – ְ ּב ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה‪.‬‬
‫ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך ַא ְר ַ ּבע ֶע ְשׂ ֵרה ׁ ָשנָ ה לָ ַמד יַ ֲעקֹב ְ ּב ַה ְת ָמ ָדה ֲעצו ָּמה יוֹ ָמם וָ לַ יְ לָ ה‪ַ ,‬עד ׁ ֶשלּ ֹא‬
‫יַ ֲעקֹב ָע ַמד וְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ְּת ִפ ַּלת ַע ְרבִ ית (ו ִּמ ָּכאן לָ ְמד ּו ֲחזַ "ל ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב הוּא ׁ ֶש ִּת ֵּקן ְּת ִפ ַּלת ַע ְר ִבית)‬ ‫נַמנֵ ם ְק ָצת ַעל מוֹ ׁ ָשבוֹ‬ ‫ָהיָ ה ׁשוֹ כֵ ב לִ ׁישֹן ַ ּב ַּליְ לָ ה‪ֶ ,‬א ָּלא ְּכ ׁ ֶש ָהיָ ה ִמ ְת ַע ֵ ּיף ָהיָ ה ִמ ְת ְ‬
‫וּלְ ַא ַחר ִמ ֵּכן ִה ְתכּ וֹ נֵ ן לְ ׁ ֵשנָ ה‪.‬‬ ‫וְ חוֹ זֵ ר לִ לְ מֹד‪ .‬לְ ַא ַחר ִמ ֵּכן הוּא ָהלַ ְך לְ ָח ָרן‪.‬‬

‫ֲחלוֹ ם יַ ֲע ֹקב‬
‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר יָ ָצא יַ ֲעקֹב ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ֶש ַבע ִה ְר ִ ּג ׁיש ּו ֻּכ ָּלם ׁ ֶש ַה ַ ּצדִּ יק יָ ָצא ֵמ ָה ִעיר‪.‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ַ :‬מדּ ו ַּע ַה ּתוֹ ָרה ְצ ִריכָ ה לִ כְ ּתֹב ׁשוּב ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב יָ ָצא לְ ָח ָרן‪ ,‬וַ ֲה ֵרי ְּכבָ ר ְ ּבסוֹ ף ּ ָפ ָר ׁ ַשת ּתוֹ לְ דוֹ ת ָּכתוּב‬
‫יַ ֲעקֹב ָא ַסף ׁ ְש ֵּתים ֶע ְשׂ ֵרה ֲא ָבנִ ים ֵמ ַא ְבנֵ י ַה ּ ָמקוֹ ם‪.‬‬ ‫ׁ ֶשהוּא יָ ָצא לְ ָח ָרן? ֶא ָּלא ַה ּתוֹ ָרה רוֹ ָצה לְ לַ ּ ֵמד אוֹ ָתנ ּו ׁ ֶש ְ ּי ִצ ַיאת ַה ַ ּצדִּ יק ֵמ ָה ִעיר עוֹ ָשׂ ה רוֹ ׁ ֵשם; ִ ּבזְ ַמן‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ :‬יֵ ׁש ַּכ ּ ָמה דֵּ עוֹ ת ַ ּב ּ ִמ ְד ָר ׁש ַּכ ּ ָמה ֲא ָבנִ ים לָ ַקח יַ ֲעקֹב‪ :‬יֵ ׁש אוֹ ְמ ִרים ‪ ,12‬יֵ ׁש אוֹ ְמ ִרים ‪ ,4‬יֵ ׁש אוֹ ְמ ִרים‬ ‫ׁ ֶש ַ ּצדִּ יק ָ ּב ִעיר‪:‬‬
‫‪ 3‬וְ יֵ ׁש אוֹ ְמ ִרים ‪.2‬‬ ‫‪ .1‬הוּא 'הוֹ ָד ּה' – הוּא ַה ּי ִֹפי ׁ ֶשל ָה ִעיר‪.‬‬
‫‪ .2‬הוּא 'זִ יוָ ּה' – הוּא אוֹ ָר ּה ׁ ֶשל ָה ִעיר‪.‬‬
‫ֹאשוֹ ְּכ ֵדי לְ ִה ְתגּוֹ נֵ ן ִמ ּ ְפנֵ י ַח ּיוֹ ת ָרעוֹ ת‪ ,‬וְ ָח ׁ ַש ׁש ְ ּב ִע ָּקר לְ ר ׁ‬
‫ֹאשוֹ‪,‬‬ ‫ִסדֵּ ר אוֹ ָתן ִמ ָּסבִ יב לְ ר ׁ‬
‫‪ .3‬הוּא ֲ'ה ָד ָר ּה' – הוּא ְּכבוֹ ָד ּה ׁ ֶשל ָה ִעיר‪.‬‬
‫ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ׁ ּ ָשם ִע ַּקר ַח ֵ ּיי ָה ָא ָדם‪ .‬וְ יֵ ׁש ְמ ָפ ְר ׁ ִשים ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ִסדֵּ ר ֶאת ָה ֲא ָבנִ ים ִמ ָּסבִ יב‬
‫ַא ְך ְּכ ׁ ֶש ַה ַ ּצדִּ יק יוֹ ֵצא ֵמ ָה ִעיר‪ִ ,‬מ ְס ַּת ֵּלק 'הוֹ ָד ּה'‪ִ ,‬מ ְס ַּת ֵּלק 'זִ יוָ ּה' ו ִּמ ְס ַּת ֵּלק ֲ'ה ָד ָר ּה'‪.‬‬
‫לְ כָ ל ּגוּפוֹ ‪.‬‬
‫ֶאת ִמי ׁ ָשלַ ח ֵעשָׂ ו לַ ֲהרֹג ֶאת יַ ֲעקֹב?‬
‫ַ ּב ּ ִמ ְד ָר ׁש ֵ(מ ַעם לוֹ ֵעז) ְמ ֻס ּ ָפר ְּכ ׁ ֶש ֵע ָשׂ ו ָה ָר ׁ ָשע ׁ ָש ַמע ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב יָ ָצא ִמ ְ ּב ֵאר ׁ ֶש ַבע‪ ,‬הוּא‬
‫יפז ׁ ֶש ִ ּי ְת ּפֹס אוֹ תוֹ ַ ּבדֶּ ֶר ְך‪ ,‬יַ ַה ְרגֵ ה ּו וְ יִ ַּקח ֶאת ְרכו ּׁשוֹ‪.‬‬ ‫ִצ ָ ּוה ִמ ָ ּיד לִ ְבנוֹ ֱאלִ ַ‬
‫שיגוּה ּו‬ ‫יפז לָ ַקח ִא ּתוֹ ֲע ָשׂ ָרה לוֹ ֲח ִמים‪ֵ ,‬הם ָר ְדפ ּו ַא ֲח ֵרי יַ ֲעקֹב וְ ִה ּ ִ ׂ‬ ‫ֱאלִ ַ‬
‫ָ ּב ָהר ׁ ֶש ּמוּל ָה ִעיר ׁ ְשכֶ ם‪ֱ .‬אלִ ַיפז ִה ְת ָק ֵרב לְ יַ ֲעקֹב ְּכ ׁ ֶש ַח ְרבּ וֹ ְ ּביָ דוֹ ‪ ,‬הוּא‬
‫יפז ָּכ ְך‬
‫את? ָא ַמר ֱאלִ ָ‬ ‫ִה ְת ַּכ ֵ ּון לַ ֲהרֹג אוֹ תוֹ‪ָ ׁ .‬ש ַאל אוֹ תוֹ יַ ֲעקֹב לְ ׁ ֵשם ַמה ָ ּב ָ‬
‫ִצ ָ ּוה ָעלַ י ֲא ִבי וְ ֵאינִ י יָ כוֹ ל לַ ֲעבוֹ ר ַעל דְּ ָב ָריו‪.‬‬
‫יפז ׁ ֶש ִ ּי ַּקח ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ֶאת ָּכל ְרכו ּׁשוֹ וְ כָ ְך יֵ ָח ׁ ֵשב ַהדָּ ָבר‬ ‫יַ ֲעקֹב ִה ִ ּצ ַיע לֶ ֱאלִ ַ‬
‫"ה ָענִ י ָח ׁשוּב ְּכ ֵמת"‪ַ .‬ה ָּק ָ ּב"ה ְ ּב ַר ֲח ָמיו ָ ּג ַרם‬ ‫ְּכ ִאלּ ּו ֲה ָרגוֹ‪ִ ,‬מ ׁ ּשוּם ׁ ֶש ֶ‬
‫יפז לְ ַה ְס ִּכים וְ כָ ְך נִ ַ ּצל יַ ֲעקֹב‪.‬‬
‫לֶ ֱאלִ ַ‬
‫ּ‬ ‫ּ‬
‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ַמע ֵע ָשׂ ו ׁ ֶש ַי ֲעקֹב נִ ׁ ְש ַאר ַ ּב ַח ִיים הוּא ָּכ ַעס‬
‫יפז לָ ַקח‬ ‫יפז‪ֲ .‬א ָבל ַא ֲח ֵרי ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע ׁ ּ ֶש ֱאלִ ָ‬ ‫ְמאוֹ ד ַעל ֱאלִ ַ‬
‫ִמ ַ ּי ֲעקֹב ַהכּ ֹל‪ ,‬הוּא נִ ְר ַ ּגע ְמ ַעט‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב נוֹ ַתר ְמ ֻח ַּסר‪-‬כּ ֹל ְּכ ׁ ֶשהוּא לְ ל ֹא ֶ ּבגֶ ד ַעל גּ וּפוֹ‪.‬‬
‫ֲא ָבל נַ ֲע ֶשׂ ה לוֹ נֵ ס‪ָ ּ ,‬פ ָר ׁש ׁ ֶש ָע ַבר ַ ּבדֶּ ֶר ְך ָט ַבע‬
‫ַ ּב ָּנ ָהר‪ ,‬יַ ֲעקֹב לָ ַקח ֶאת ְ ּבגָ ָדיו וְ לָ ַב ׁש אוֹ ָתם‪,‬‬
‫ֹאשוֹ ‪ֶ ,‬א ֶבן ַא ַחת ִמ ְּל ַמ ָּטה‪ֶ ׁ ,‬ש ַ ּי ִּנ ַיח ֶאת‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ַ :‬ר ׁ ִש"י ִה ְס ִ ּביר ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ִס ְד ָרן ְּכ ִמין ַ'מ ְרזֵ ב' ִמ ָּס ִביב לְ ר ׁ‬
‫לְ ַא ַחר ִמ ֵּכן ִה ְמ ׁ ִש ְיך יַ ֲעקֹב ְ ּב ַד ְרכּ וֹ‪.‬‬

‫משכן שילה‬ ‫‪50‬‬

 ‫יַ ֲע ֹקב נוֹ ֵדר נֶ ֶדר לַ ה'‬ ‫ֹאשוֹ ‪ ,‬ו ׁ ְּש ָאר ָה ֲא ָבנִ ים ִמ ָּס ִביב‪ַ .‬א ְך לְ ֵד ָעה ׁ ֶש ֲע ָשׂ ָאן ָסבִ יב ָּכל ּגוּפוֹ ַמ ְס ִ ּב ִירים ׁ ֶש ַר ׁ ִש"י ִהזְ ִּכיר ַרק ֶאת‬
‫ר ׁ‬
‫ֹאשוֹ ‪ִּ ,‬כי ֵהם ָה ִע ָּקר‪.‬‬
‫ָה ֲא ָבנִ ים ִמ ָּס ִביב לְ ר ׁ‬
‫"מה נּוֹ ָרא ַה ּ ָמקוֹ ם ַה ֶּזה ֵאין זֶ ה ִּכי ִאם ֵ ּבית‬ ‫יַ ֲעקֹב ִה ְתעוֹ ֵרר ְ ּביִ ְר ָאה ֵמ ַה ֲחלוֹ ם וְ ָא ַמר‪ַ :‬‬
‫ֱא‪-‬ל ִֹהים וְ זֶ ה ׁ ַש ַער ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם"‪.‬‬ ‫ֹאשוֹ‪ָ ,‬ע ָשׂ ה ַה ָּק ָ ּב"ה נֵ ס וְ כָ ל ָה ֲא ָבנִ ים‬
‫ָה ֲא ָבנִ ים ָרב ּו ֵ ּבינֵ ֶיהן ַעל ִמי יָ נִ ַיח ַה ַ ּצדִּ יק ֶאת ר ׁ‬
‫ִה ְת ַא ֲחד ּו וְ ָה ְפכ ּו לִ ְהיוֹ ת ֶא ֶבן ַא ַחת‪.‬‬
‫לּ‬
‫יַ ֲעקֹב ֵה ִבין ׁ ֶש ַה ּ ָמקוֹ ם ַה ֶּזה הוּא ָמקוֹ ם ָקדוֹ ׁש‪ ,‬וְ ִא ּו יָ ַדע זֹאת ק ֶֹדם לָ כֵ ן – ל ֹא ָהיָ ה‬
‫ׁשוֹ כֵ ב לִ ׁישֹן ְ ּב ָמקוֹ ם זֶ ה‪.‬‬
‫"ש ַער ַה ּׁ ָש ַמיִ ם" – ַה ּ ָמקוֹ ם ׁ ֶשדַּ ְרכּ וֹ עוֹ לִ ים ָּכל ַה ְּת ִפלּ וֹ ת ׁ ֶשל ַעם‬ ‫וְ ָאכֵ ן זֶ ה ָהיָ ה ׁ ַ‬
‫יִ ְשׂ ָר ֵאל לְ ָא ִבינ ּו ׁ ֶש ַ ּב ׁ ּ ָש ַמיִ ם‪ ,‬וְ ַא ַחר ָּכ ְך ָ ּבנָ ה ׁ ָשם ׁ ְשלֹמֹה ַה ּ ֶמלֶ ְך ֶאת ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש‪.‬‬
‫ָמה ָעשָׂ ה יַ ֲעקֹב ִעם ָה ֶאבֶ ן ׁ ֶש ָ ּי ׁ ַשן ָעלֶ ָיה?‬
‫יַ ֲעקֹב לָ ַקח ֶאת ָה ֶא ֶבן ׁ ֶש ָ ּי ׁ ַשן ָעלֶ ָיה וְ ָשׂ ם אוֹ ָת ּה ַמ ֵ ּצ ָבה (‪ִ -‬מזְ ֵ ּב ַח ֵמ ֶא ֶבן ַא ַחת)‪ .‬הוּא יָ ַצק‬
‫ֹאש ָה ֶא ֶבן לִ ְמ ׁש ַֹח אוֹ ָת ּה ׁ ֶש ַ ּי ְק ִריב ָעלֶ ָיה ָק ְר ָ ּבנוֹ ת ְּכ ׁ ֶש ָ ּי ׁשוּב לָ ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ֶמן ַעל ר ׁ‬
‫ית‪-‬אל"‪ּ ִ ,‬ב ְמקוֹ ם ַה ׁ ּ ֵשם ַה ּקוֹ ֵדם‪" :‬לוּז"‪.‬‬ ‫"ב ֵ‬ ‫וְ ָק ָרא לַ ּ ָמקוֹ ם ַההוּא ֵ ּ‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ֵ :‬מ ֵהיכָ ן ָהיָ ה לוֹ ׁ ֶש ֶמן‪ֲ ,‬ה ֵרי ֱאלִ ַיפז לָ ַקח לוֹ ַהכּ ֹל? ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש ַ(ר ָ ּבה סט‪ ,‬ח) ְמ ַס ּ ֵפר ׁ ֶש ָ ּי ַרד‬
‫לוֹ ׁ ֶש ֶמן ִמן ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב נָ ַדר נֶ ֶדר ׁ ֶש ִאם ַה ָּק ָ ּב"ה יִ ׁ ְשמֹר ָעלָ יו‪ ,‬וְ יִ ֵּתן לוֹ "לֶ ֶחם לֶ ֱאכֹל וּבֶ גֶ ד‬
‫לִ לְ בּ ֹש"‪ ,‬יַ ְחזִ ירוֹ לְ ֵבית ָא ִביו לְ ל ֹא ֵח ְטא (‪ֶ ׁ -‬שלּ ֹא יִ לְ ַמד ִמ ָּל ָבן) וְ ל ֹא יְ ֵהא‬
‫שם‬ ‫ְ ּבזַ ְרעוֹ ׁשוּם ּ ְפסוּל – ָאז הוּא ְמ ַק ֵ ּבל ַעל ַע ְצמוֹ ׁ ֶש ָה ֶא ֶבן ַה ּזֹאת‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ָ ׂ‬
‫אוֹ ָת ּה ַמ ֵ ּצ ָבה‪ִּ ,‬ת ְהיֶ ה ֵ ּבית ֱא‪-‬ל ִֹהים – לְ ַה ְק ִריב ָעלֶ ָיה ָק ְר ָ ּבנוֹ ת‪ .‬וְ זוֹ ִהי ֶא ֶבן‬
‫ַה ׁ ּ ְש ִת ָ ּיה ׁ ֶש ָעלֶ ָיה נִ ְבנָ ה ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש‪.‬‬
‫עוֹ ד הוּא ִק ֵ ּבל ַעל ַע ְצמוֹ ; ׁ ֶש ּ ִמ ָּכל ָמה ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה לוֹ הוּא יַ ְפ ִר ׁיש ַמ ֲע ֵשׂ ר לַ ה'‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב נִ ְרדַּ ם (לְ ַא ַחר ‪ָ ׁ 14‬שנָ ה ׁ ֶשלּ ֹא יָ ׁ ַשן ׁ ְשנַ ת ֶק ַבע!!!)‪ ,‬ו ִּב ׁ ְשנָ תוֹ הוּא ָחלַ ם ַעל ֻס ָּלם ׁ ֶש ַרגְ לָ יו‬

‫יַ ֲע ֹקב ַמ ִ ּג ַיע לְ ָח ָרן‬ ‫ית‪-‬אל‪ֶ .‬א ְמ ַצע ׁ ִש ּפוּעוֹ‬‫ֹאשוֹ ַמ ִ ּג ַיע לַ ׁ ּ ָש ַמיִ ם ‪ְּ -‬כנֶ גֶ ד ֵ ּב ֵ‬ ‫ָ ּב ָא ֶרץ ‪ֻ -‬מ ָּנחוֹ ת ִ ּב ְב ֵאר ׁ ֶש ַבע‪ ,‬וְ ר ׁ‬
‫ׁ ֶשל ַה ֻּס ָּלם הוּא ְּכנֶ גֶ ד יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ ,‬ו ַּמלְ ָאכִ ים עוֹ לִ ים וְ יוֹ ְר ִדים בּ וֹ‪.‬‬
‫ְ ּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ׁ ָש ַמע ֶאת ַה ְ ּבשׂ וֹ ָרה ַה ּטוֹ ָבה ׁ ֶשה' ִה ְב ִטיחוֹ לִ ׁ ְשמֹר‬ ‫ֵאיל ּו ַמלְ ָאכִ ים ָעל ּו וְ ֵאיל ּו יָ ְרדוּ?‬
‫ָעלָ יו‪ ,‬נַ ֲעשׂ ּו ַרגְ לָ יו ַקלּ וֹ ת וְ הוּא ָהלַ ְך ְ ּב ַקלּ וּת לְ ָח ָרן‪.‬‬ ‫הוּא ָר ָאה ֶאת ַמלְ ֲאכֵ י ֶא ֶרץ יִ שְׂ ָר ֵאל ׁ ֶש ִּל ּו ּו אוֹ תוֹ וְ ׁ ָש ְמר ּו ָעלָ יו ַעד ַע ָּתה עוֹ לִ ים ַ ּב ֻּס ָּלם‪,‬‬
‫הוּא ִה ִ ּג ַיע לַ ְ ּב ֵאר וְ ָר ָאה ׁ ָשם ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה רוֹ ֵעי צֹאן ְמ ַח ִּכים לְ יַ ד ַה ְ ּב ֵאר‬ ‫ו ִּב ְמקוֹ ָמם יוֹ ְר ִדים ַמלְ ֲאכֵ י חוּץ לָ ָא ֶרץ לְ ַה ְמ ׁ ִש ְיך לְ לַ וּוֹ תוֹ לְ ָח ָרן וְ לִ ׁ ְשמֹר ָעלָ יו‪.‬‬
‫ְּכ ֵדי לְ ַה ׁ ְשקוֹ ת ֶאת צֹאנָ ם‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַעל ַה ְ ּב ֵאר ָהיְ ָתה ֻמ ַּנ ַחת ֶא ֶבן ְ ּגדוֹ לָ ה וּכְ ֵב ָדה‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיָ ה ָצ ִריך לְ ָה ִסיר אוֹ ָת ּה‬
‫ְּכ ֵדי לִ ׁ ְשאֹב ַמיִ ם‪ ,‬וְ ַא ֲח ֵרי ׁ ֶש ָהי ּו ַמ ׁ ְש ִקים ֶאת ָּכל ָה ֲע ָד ִרים ָהי ּו ַמ ְחזִ ִירים‬
‫ֶאת ָה ֶא ֶבן ַעל ּ ִפי ַה ְ ּב ֵאר‪.‬‬
‫"מ ָח ָרן"‪.‬‬‫"א ַחי ֵמ ַאיִ ן ַא ֶּתם?" וְ ֵהם ֵה ׁ ִשיבוּ‪ֵ :‬‬ ‫יַ ֲעקֹב ּ ָפנָ ה ֲאלֵ ֶיהם וְ ׁ ָש ַאל‪ַ :‬‬
‫"היְ ַד ְע ֶּתם ַ(א ֶּתם ַמ ִּכ ִירים) ֶאת לָ בָ ן ֶ ּבן נָ חוֹ ר?" וְ ֵהם ָענ ּו לוֹ ‪" :‬יָ ָד ְענוּ"‪.‬‬ ‫הוּא ׁ ָש ַאל אוֹ ָתם‪ַ :‬‬
‫"שלוֹ ם‪ ,‬וְ ִה ֵּנה ָר ֵחל ִ ּב ּתוֹ ָ ּב ָאה ִעם‬ ‫"ה ׁ ָשלוֹ ם לוֹ ?" וְ ֵהם ָענ ּו‪ָ ׁ ּ:‬‬ ‫יַ ֲעקֹב ִה ְמ ׁ ִש ְיך וְ ׁ ָש ַאל‪ֲ :‬‬
‫ַה ּצֹאן"‪.‬‬
‫ַמדּ ו ַּע ָהרוֹ ִעים ל ֹא ִה ׁ ְשק ּו ֶאת צֹאנָ ם?‬
‫יַ ֲעקֹב ׁ ָש ַאל אוֹ ָתם ַמדּ ו ַּע ֵהם ְמ ַח ִּכים לְ יַ ד ַה ְ ּב ֵאר‪ֲ ,‬ה ֵרי יֵ ׁש עוֹ ד זְ ַמן ַרב ַעד ָה ֶע ֶרב‪,‬‬
‫וְ ַהצּ ֹאן יְ כוֹ לִ ים לְ ַה ְמ ׁ ִש ְיך וְ לִ ְרעוֹ ת‪ֵ .‬הם ָענ ּו לוֹ ׁ ֶש ֵהם ְמ ַח ִּכים ׁ ֶש ַ ּי ִ ּגיע ּו ָּכל ָה ֲע ָד ִרים‪ִּ ,‬כי‬
‫ַרק ְּכ ׁ ֶש ֻּכ ָּלם יַ ִ ּגיע ּו ֵהם יוּכְ ל ּו לִ גְ ל ֹל ֶאת ָה ֶא ֶבן‪ּ ִ ,‬בגְ לַ ל ׁ ֶש ִהיא ְּכ ֵב ָדה ְמאוֹ ד‪.‬‬
‫ֵ ּבינְ ַתיִ ם ָר ֵחל ִה ִ ּג ָיעה לְ כִ ּווּן ַה ְ ּב ֵאר‪.‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ַ ּ :‬מ ֵ ּג ָפה ְ ּגדוֹ לָ ה ּ ָפ ְר ָצה ְ ּבצֹאנוֹ ׁ ֶשל ָא ִב ָיה‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ֵ ּג ֵר ׁש לָ ָבן ֶאת ָּכל רוֹ ָעיו‪ ,‬וְ ֶאת ְמ ַעט ַהצּ ֹאן ׁ ֶש ִּנ ׁ ְש ַאר‬
‫לוֹ ָמ ַסר לְ ָר ֵחל ִ ּב ּתוֹ ‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ְהיְ ָתה לְ רוֹ ַעת צֹאן ָא ִב ָיה ַּ(ת ְרגּ וּם יוֹ נָ ָתן)‪.‬‬
‫ְּכ ׁ ֶש ָר ָאה אוֹ ָת ּה יַ ֲעקֹב הוּא נִ ַ ּג ׁש לָ ֶא ֶבן ַה ְ ּגדוֹ לָ ה וְ ַה ְּכ ֵב ָדה וְ גָ לַ ל אוֹ ָת ּה לְ ַבדּ וֹ ְ ּב ַקלּ וּת‪,‬‬
‫לְ ֶפ ַתע ִה ְת ַ ּג ָּלה ֵאלָ יו ה' וְ ִה ְב ִט ַיח לוֹ‪ְּ ,‬כמוֹ ׁ ֶש ִה ְב ִט ַיח לְ ַא ְב ָר ָהם וְ יִ ְצ ָחק‪ֶ ,‬את ֶא ֶרץ‬
‫ַמ ּ ָמ ׁש ְּכמוֹ ׁ ֶש ּ ְמ ִס ִירים ּ ְפ ָקק ִמ ַ ּב ְקבּ וּק‪ ,‬ו ִּמ ָ ּיד ָעל ּו ַה ּ ַמיִ ם ֵמ ֲאלֵ ֶיהם וְ נִ ׁ ְש ּ ְפכ ּו ִמחוּץ‬
‫יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬
‫לַ ְ ּב ֵאר‪ ,‬וְ ַהצּ ֹאן ׁ ֶשל לָ ָבן ֵה ֵחל לִ ׁ ְש ּתוֹ ת‪.‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ַ :‬ה ְ ּג ָמ ָרא ֻ(ח ִּלין צא‪ַ ):‬מ ְס ִ ּב ָירה ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה ִק ּ ֵפל ֶאת ָּכל ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל ַּת ַחת ַ ּי ֲעקֹב‪ ,‬וְ כָ ְך ָר ַמז לוֹ‬
‫יַ ֲעקֹב ָר ָאה ְ ּברו ַּח ַה ּק ֶֹד ׁש ׁ ֶש ָר ֵחל ֲע ִת ָידה לִ ְהיוֹ ת ִא ׁ ְש ּתוֹ וְ נָ ׁ ַשק לְ ָר ֵחל‪,‬‬
‫ׁ ֶש ִּת ְהיֶ ה ַּק ָּלה לְ ִה ָּכ ֵב ׁש לְ ָבנָ יו‪.‬‬
‫ו ָּבכָ ה‪.‬‬
‫ְ ּבנוֹ ָסף הוּא ִה ְב ִטיחוֹ ׁ ֶש ַּז ְרעוֹ יִ ְהיֶ ה ַרב ַּכ ֲע ַפר ָה ָא ֶרץ‪ ,‬וְ נַ ֲחלָ תוֹ ִּת ְת ּ ַפ ׁ ּ ֵשט וְ ִת ְת ַח ֵּזק לְ כָ ל‬
‫ַמדּ ו ַּע ָ ּבכָ ה יַ ֲעקֹב?‬
‫ַא ְר ַ ּב ַעת רוּחוֹ ת ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬וְ ׁ ֶש ָּכל ַהגּוֹ יִ ים יִ ְת ָ ּב ְרכ ּו ִ ּבזְ כוּת זַ ְרעוֹ‪.‬‬
‫ִמ ׁ ּשוּם ׁ ֶש ָר ָאה ְ ּברו ַּח ָק ְד ׁשוֹ ׁ ֶש ִהיא ל ֹא ִּת ָּק ֵבר ִא ּתוֹ ִ ּב ְמ ָע ַרת‬
‫ַה ּ ַמכְ ּ ֵפלָ ה; וְ גַ ם ִ ּבגְ לַ ל ׁ ֶשהוּא ל ֹא ָהיָ ה‬ ‫עוֹ ד ָא ַמר לוֹ ַה ָּק ָ ּב"ה ׁ ֶשלּ ֹא יִ ְפ ַחד ֵמ ֵע ָשׂ ו וְ לָ ָבן ִמ ּ ְפנֵ י ׁ ֶשהוּא יִ ְהיֶ ה ִע ּמוֹ וְ יִ ׁ ְשמֹר ָעלָ יו‬
‫יָ כוֹ ל לְ ָה ִביא לָ ּה ַמ ָּתנוֹ ת ִמ ּ ְפנֵ י‬ ‫ְ ּבכָ ל ֲא ׁ ֶשר יֵ לֵ ְך‪ ,‬וְ ל ֹא יָ ִסיר ֶאת ַה ׁ ְש ָ ּג ָחתוֹ ִמ ּ ֶמ ּנוּ‪ ,‬וְ הוּא יַ ְחזִ יר אוֹ תוֹ ְ ּבסוֹ פוֹ ׁ ֶשל דָּ ָבר‬
‫לְ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬

‫‪51‬‬ ‫משכן שילה‬

‫לָ ָבן ָענָ ה לְ יַ ֲעקֹב ְ ּב ַר ּ ָמאוּת ׁ ֶשהוּא ַמ ֲע ִדיף לְ ָה ִביא לוֹ אוֹ ָת ּה ֵמ ֲא ׁ ֶשר לָ ֵתת אוֹ ָת ּה‬ ‫יפז לָ ַקח לוֹ ֶאת ַהכּ ֹל‪ .‬הוּא ִס ּ ֵפר לְ ָר ֵחל ׁ ֶשהוּא ְקרוֹ ב ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ׁ ֶשל ָא ִב ָיה‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ֱאלִ ַ‬
‫ישה ּו ַא ֵחר‪.‬‬
‫לְ ִמ ׁ ֶ‬ ‫ׁ ֶש ֲה ֵרי הוּא ַה ֵ ּבן ׁ ֶשל ִר ְב ָקה ֲאחוֹ תוֹ‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב ָע ַבד ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים ו ֵּמרֹב ַא ֲה ָבתוֹ ֶאת ָר ֵחל‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיְ ָתה ַ ּב ֲעלַ ת ִמדּ וֹ ת טוֹ בוֹ ת‬
‫וְ ַצדֶּ ֶקת‪ֶ ׁ ,‬ש ַבע ַה ׁ ּ ָשנִ ים ָהי ּו ְ ּב ֵעינָ יו ְּכיָ ִמים ֲא ָח ִדים‪.‬‬

‫יַ ֲע ֹקב ִמ ְת ַח ֵּת ן ִעם‪...‬‬

‫ַא ֲח ֵרי ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים ָא ַמר יַ ֲעקֹב לְ לָ ָבן ׁ ֶש ִה ִ ּג ַיע ַה ְּז ַמן ׁ ֶשהוּא יִ ְת ַח ֵּתן ִעם ָר ֵחל‪ֲ .‬א ָבל לָ ָבן‬
‫ָה ַר ּ ַמאי ִה ְת ַּכ ֵ ּון לָ ֵתת לוֹ ֶאת לֵ ָאה ִ ּב ְמקוֹ ָמ ּה‪.‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ַ :‬ה ּ ִמ ְד ָר ׁש ְמ ַס ּ ֵפר ׁ ֶש ָּל ָבן ָק ָרא לְ ַאנְ ׁ ֵשי ַה ּ ָמקוֹ ם וְ ִה ְס ִ ּביר לָ ֶהם ׁ ֶש ְּכ ַדאי לָ ֶהם ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב יִ ׁ ּ ָש ֵאר עוֹ ד‬
‫וְ עוֹ ד ְ ּב ָח ָרן‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ָּכל ׁ ֶש ַפע ַה ּ ַמיִ ם ָ ּבא ִ ּבזְ כוּת יַ ֲעקֹב ַה ַ ּצדִּ יק‪ ,‬וְ כַ ֲא ׁ ֶשר הוּא יֵ לֵ ְך יִ ּ ָפ ֵסק ַה ׁ ּ ֶש ַפע‪.‬‬
‫הוּא ִס ּ ֵפר לָ ֶהם ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב רוֹ ֶצה ְמאוֹ ד לָ ֵשׂ את ֶאת ָר ֵחל לְ ִא ׁ ּ ָשה‪ ,‬וְ לָ כֵ ן הוּא ָע ַבד ִ ּב ׁ ְש ִבילָ ּה ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים‪,‬‬
‫וְ ַה ּיוֹ ם ָ ּב ֶע ֶרב ֵהם ִמ ְת ַח ְּתנִ ים‪ .‬לָ ָבן ִ ּג ָּלה לְ ַאנְ ׁ ֵשי ָח ָרן ׁ ֶשהוּא ִמ ְת ַּכ ֵ ּון לָ ֵתת לְ יַ ֲעקֹב ֶאת לֵ ָאה לְ ִא ׁ ּ ָשה ִ ּב ְמקוֹ ם‬
‫ֶאת ָר ֵחל‪ ,‬וְ כָ ְך יַ ֲעקֹב יִ ְצ ָט ֵר ְך לְ ִה ׁ ּ ָש ֵאר ְ ּב ָח ָרן וְ לַ ֲעבֹד ִ ּב ׁ ְש ִביל ָר ֵחל עוֹ ד ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים‪ְּ .‬כ ֵדי ׁ ֶשלּ ֹא יְ גַ לּ ּו ֶאת‬
‫ַה ּסוֹ ד דָּ ַר ׁש ֵמ ֶהם לָ ָבן ׁ ֶש ָּכל ֶא ָחד יָ ִביא ֵח ֶפץ יָ ָקר ְּכ ַמ ׁ ְשכּ וֹ ן וַ ֲע ֻר ָ ּבה לִ ׁ ְש ִמ ַירת ַה ּסוֹ ד‪.‬‬
‫ַא ְך לָ ָבן ִר ּ ָמה ֶאת ַאנְ ׁ ֵשי ִעירוֹ ‪ ,‬לָ ַקח ֶאת ָּכל ַמה ׁ ֶש ֵה ִביא ּו וְ ִה ׁ ְש ַּת ּ ֵמ ׁש ְ ּבזֶ ה לְ צ ֶֹר ְך ְסעו ַּדת ַה ֲח ֻת ָּנה‪ַּ .‬כ ּמו ָּבן‬
‫ׁ ֶש ַאף ֶא ָחד ל ֹא ִק ֵ ּבל ֶאת ַמ ׁ ְשכּ וֹ נוֹ ‪ָּ .‬כ ְך ִר ּ ָמה לָ ָבן ַ ּגם ֶאת יַ ֲעקֹב וְ גַ ם ֶאת ַאנְ ׁ ֵשי ִעירוֹ ‪.‬‬
‫ָמה ָעשָׂ ה לָ בָ ן ְּכ ֵדי ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ל ֹא יְ זַ ֶהה ֶאת ַה ַּכ ָּלה?‬ ‫"א ִחי ָאבִ ָיה"‪ ,‬ל ֹא ָאח ַמ ּ ָמ ׁש‪ֶ ,‬א ָּלא‬ ‫"כי ֲא ִחי ָאבִ ָיה הוּא וְ כִ י בֶ ן ִרבְ ָקה הוּא" – ֲ‬ ‫ַה ְר ָחבָ ה‪ :‬יַ ֲעקֹב ָא ַמר לְ ָר ֵחל‪ִּ :‬‬
‫לָ ָבן ָא ַסף ֶאת ַאנְ ׁ ֵשי ְמקוֹ מוֹ וְ ָע ַר ְך ִמ ׁ ְש ֶּתה לֵ ילִ י‪ּ ְ .‬ב ִמ ׁ ְש ֶּתה זֶ ה ל ֹא ָהי ּו נֵ רוֹ ת‪ְּ ,‬כ ֵדי‬ ‫ַה ַּכ ָ ּונָ ה ׁ ֶשהוּא ָקרוֹ ב ׁ ֶשל לָ ָבן‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי הוּא ַה ֵ ּבן ׁ ֶשל ִר ְב ָקה (דֶּ ֶר ְך ַה ּתוֹ ָרה לִ ְקרֹא לִ ְקרוֹ ִבים ַא ִחים)‪.‬‬
‫ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ח ׁ ֶֹש ְך ֻמ ְחלָ ט‪ .‬לָ ָבן ָא ַמר לְ יַ ֲעקֹב ׁ ֶש ָּכ ְך הוּא ִמנְ ַהג ַה ּ ָמקוֹ ם – לַ ֲער ְֹך ִמ ׁ ְש ֶּתה‬
‫וְ ֲחזַ "ל ַ(ר ָ ּבה ע‪ ,‬יב) ַמ ְס ִ ּב ִירים ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ָר ַמז לְ ָר ֵחל ׁ ֶש ִאם יִ ְתנַ ֵהג ִא ּתוֹ לָ ָבן ְ ּב ַר ּ ָמאוּת – יִ ְתנַ ֵהג ַ ּגם יַ ֲעקֹב ִא ּתוֹ‬
‫ַ ּבח ׁ ֶֹש ְך ִמ ּ ְפנֵ י ַה ְ ּצנִ יעוּת‪.‬‬
‫ְּכ ָ'א ִחיו' ְ ּב ַר ּ ָמאוּת‪ ,‬וְ ִאם ָא ָדם ָּכ ׁ ֵשר הוּא‪ָ ,‬אז ַ ּגם יַ ֲעקֹב יִ נְ ַהג ְּכ ֶ'בן ִר ְב ָקה' ׁ ֶש ִהיא ְּכ ׁ ֵש ָרה‪.‬‬
‫"היא לֵ ָאה‪ִ ...‬היא‬ ‫ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש ְמ ַס ּ ֵפר ׁ ֶש ֵהם ִה ְת ִחיל ּו לָ ׁ ִשיר ְ ּב ֶק ֶצב ָמ ִהיר לְ יַ ֲעקֹב‪ִ :‬‬
‫ָר ֵחל ָר ָצה לְ ַס ּ ֵפר לְ לָ ָבן ָא ִב ָיה ׁ ֶש ִהיא ּ ָפגְ ׁ ָשה ֶאת יַ ֲעקֹב‪.‬‬
‫לֵ ָאה‪ ."...‬יַ ֲעקֹב ָח ׁ ַשב ׁ ֶש ֶּזה ּו נ ַֹסח ַה ׁ ּ ִשיר‪ַ ,‬א ְך ַּכ ָ ּונָ ָתם ָהיְ ָתה לְ הוֹ ִד ַיע לוֹ ְב ֶר ֶמז‪ְ ,‬בא ֶֹפן‬
‫ּ‬ ‫ּ‬
‫ׁ ֶשלּ ֹא יָ ִבין‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ִאם לְ ָמ ָחר יָ בוֹ א יַ ֲעקֹב לְ לָ ָבן ְ ּב ַט ֲענָ ה‪ ,‬הוּא י ַ‬
‫ֹאמר לוֹ ‪ :‬וַ ֲה ֵרי ָא ַמ ְרנ ּו‬ ‫ַה ְר ָחבָ ה‪ :‬לַ ְמרוֹ ת ׁ ֶש ַה ַ ּבת ְמ ַס ּ ֶפ ֶרת ְ ּב ֶד ֶר ְך ְּכלָ ל לְ ִא ּ ָמ ּה‪ִ ,‬א ּ ָמ ּה ׁ ֶשל ָר ֵחל ֵמ ָתה‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ִהיא ָא ְמ ָרה לְ ָא ִב ָיה‪.‬‬
‫לְ ָך ׁ ֶש ִהיא לֵ ָאה‪ ,‬וְ ל ֹא ָהיָ ה ִאכְ ּ ַפת לְ ָך‪.‬‬
‫ְּכ ֵדי לְ ַה ְמ ׁ ִש ְיך לְ ַה ְטעוֹ ת ֶאת יַ ֲעקֹב‪ ,‬נָ ַתן לָ ָבן לְ לֵ ָאה ֶאת זִ לְ ּ ָפה לְ ׁ ִש ְפ ָחה‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיְ ָתה‬ ‫ַק ָּבלַ ת ַה ּ ָפ נִ ים ׁ ֶשל לָ ָב ן‬
‫ַה ְ ּצ ִע ָירה‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ַ ּי ְח ׁשֹב ׁ ֶש ִהיא ָר ֵחל‪ִּ ,‬כי ֵּכן ָהיָ ה ַה ּ ִמנְ ָהג‪ ,‬לָ ֵתת ֶאת ַה ְ ּצ ִע ָירה לַ ְ ּצ ִע ָירה‬ ‫לָ ָבן ָה ָר ׁ ָשע‪ֶ ׁ ,‬ש ָא ַהב ֶּכ ֶסף‪ָ ,‬ח ׁ ַשב לְ ַע ְצמוֹ ‪ִ :‬אם ָה ֶע ֶבד ׁ ֶשל ַא ְב ָר ָהם ִה ִ ּג ַיע ִעם ֲע ָשׂ ָרה‬
‫וְ ֶאת ַה ְ ּבכִ ָירה לַ ְ ּבכִ ָירה‪.‬‬ ‫ְ ּג ַמ ִּלים ְמלֵ ִאים ָּכל טוּב‪ָ ,‬אז ְ ּבוַ דַּ אי יַ ֲעקֹב‪ֶ ׁ ,‬שהוּא ֶ ּבן ַ ּביִ ת‪ֵ ,‬ה ִביא ִא ּתוֹ ַמ ָּתנוֹ ת יְ ָקרוֹ ת‬
‫וְ ָאז‪ּ ְ ,‬ב ָחסוּת ַהח ׁ ֶֹש ְך‪ ,‬לָ ָבן לָ ַקח ֶאת ִ ּב ּתוֹ לֵ ָאה ִ ּב ְמקוֹ ם ָר ֵחל וְ ֵה ִביא אוֹ ָת ּה לְ יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫וְ טוֹ בוֹ ת יוֹ ֵתר‪ .‬וְ לָ כֵ ן ִמ ַ ּיד הוּא ָרץ לִ ְק ָראתוֹ‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב יָ ַדע ׁ ֶש ָּל ָבן ְמ ֻס ָ ּגל לְ ַר ּמוֹ ת אוֹ תוֹ‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ָמ ַסר לְ ָר ֵחל ִס ָימנִ ים ְּכ ֵדי ׁ ֶשהוּא יֵ ַדע‬ ‫ַמה ָעשָׂ ה לָ בָ ן ְּכ ׁ ֶש ָר ָאה ׁ ֶש ְּליַ ֲעקֹב ֵאין ְּכלוּם?‬
‫יש ִהי ַא ֶח ֶרת‪.‬‬ ‫שאת לוֹ וְ ל ֹא ִמ ׁ ֶ‬ ‫ׁ ֶש ִהיא זוֹ ׁ ֶש ִּנ ּ ֵ ׂ‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ּ ָפגַ ׁש ֶאת יַ ֲעקֹב וְ ָר ָאה ׁ ֶש ֵאין לוֹ ְּכלוּם‪ָ ,‬ח ׁ ַשב ׁ ֶשאוּלַ י הוּא ֵה ִביא זְ הו ִּבים ַא ְך‬
‫ַה ִּס ָימנִ ים ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב לִ ּ ֵמד ֶאת ָר ֵחל ָהי ּו ׁ ְשלוֹ ׁש ִמ ְצווֹ ת ַה ָּנ ׁ ִשים‪ַ :‬ח ָּלה‪ָ ,‬ט ֳה ָרה וְ ַה ְדלָ ַקת‬ ‫ֶה ְח ִ ּב ָיאם ִ ּב ְבגָ ָדיו ְ ּבכִ ָיסיו‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ִח ֵ ּבק ו ִּמ ׁ ּ ֵש ׁש אוֹ תוֹ‪.‬‬
‫ַה ֵּנר‪.‬‬ ‫ְ‬
‫לְ ַא ַחר ׁ ֶשלּ ֹא ָמ ָצא ָח ׁ ַשב ׁ ֶשאוּלַ י לְ יַ ֲעקֹב יֵ ׁש יַ ֲהלוֹ ִמים וְ ֶה ְח ִ ּב ָיאם ְ ּבתוֹ ך ּ ִפיו‪ ,‬וְ לָ כֵ ן‬
‫ַמה ָעשְׂ ָתה ָר ֵחל ְּכ ֵדי ׁ ֶש ֵּל ָאה ל ֹא ִּת ְת ַ ּב ֵ ּי ׁש?‬ ‫נִ ׁ ּ ְשקוֹ ִ ּב ׁ ְשנֵ י ִצדֵּ י ּ ִפיו‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר ל ֹא ָמ ָצא ְּכלוּם‪ֱ ,‬ה ִביאוֹ לָ ָבן לְ ֵביתוֹ ְ ּב ִת ְקוָ ה ׁ ֶש ְרכו ּׁשוֹ‬
‫ָר ֵחל ַה ַ ּצדֶּ ֶקת ל ֹא ָר ְצ ָתה ׁ ֶש ֵּל ָאה ֲאחוֹ ָת ּה ִּת ְת ַ ּב ֵ ּי ׁש ְּכ ׁ ֶשיַ ֲעקֹב יִ ׁ ְש ַאל אוֹ ָת ּה ָמ ֵהם‬ ‫יפז‪ַ ,‬ה ֵ ּבן ׁ ֶשל ֵע ָשׂ ו‬ ‫יָ בוֹ א ַא ֲח ָריו‪ַ ,‬א ְך ׁ ָשם יַ ֲעקֹב ִס ּ ֵפר לוֹ ׁ ֶש ְרכו ּׁשוֹ נִ לְ ַקח ַעל‪-‬יְ ֵדי ֱאלִ ַ‬
‫ַה ִּס ָימנִ ים‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ִ ּג ְּל ָתה לָ ּה ֶאת ַה ִּס ָימנִ ים‪.‬‬ ‫ָה ָר ׁ ָשע‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ֵאין ְ ּביָ דוֹ ַמ ָּתנוֹ ת‪.‬‬
‫ַ ּבבּ ֶֹקר ִ ּג ָּלה יַ ֲעקֹב ׁ ֶשהוּא ִה ְת ַח ֵּתן ִעם לֵ ָאה!‬ ‫לָ ָבן ָא ַמר לוֹ ׁ ֶש ְ ּבכָ ל זֹאת הוּא מוּכָ ן ׁ ֶשהוּא יָ בוֹ א לְ ֵביתוֹ ִמ ֵּכיוָ ן ׁ ֶשהוּא ֶבן ֲאחוֹ תוֹ‪.‬‬
‫ַמדּ ו ַּע ִר ּ ְמ ָתה לֵ ָאה ֶאת יַ ֲעקֹב?‬ ‫יַ ֲעקֹב יָ ׁ ַשב ְ ּב ֵבית לָ ָבן ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך ח ֶֹד ׁש‪ ,‬וְ גַ ם זֶ ה ל ֹא ָהיָ ה ְ ּב ִח ָּנם‪ֶ ,‬א ָּלא ַ ּב ְּז ַמן ַה ֶּזה הוּא‬
‫הוּא ׁ ָש ַאל אוֹ ָת ּה ַמדּ ו ַּע ִר ּ ְמ ָתה אוֹ תוֹ‪ ,‬וְ לֵ ָאה ָענְ ָתה לוֹ ׁ ֶש ִהיא לָ ְמ ָדה ִמ ּ ֶמ ּנוּ‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי‬ ‫ָר ָעה ֶאת צֹאנוֹ ׁ ֶשל לָ ָבן‪.‬‬
‫הוּא ִה ְת ַח ּ ֵפשׂ לְ ֵע ָשׂ ו ְּכ ֵדי לִ זְ כּ וֹ ת וּלְ ַק ֵ ּבל ֶאת ִ ּב ְר ַּכת ָא ִביו‪.‬‬ ‫"כ ַיצד יִ ָּתכֵ ן ׁ ֶש ַּת ֲעבֹד אוֹ ִתי ְ ּב ִח ָּנם? ֱאמֹר‬ ‫ַא ֲח ֵרי ח ֶֹד ׁש ּ ָפנָ ה לָ ָבן ֶאל יַ ֲעקֹב וְ ָא ַמר לוֹ ‪ֵּ :‬‬
‫ְ‬
‫יַ ֲעקֹב ּ ָפנָ ה לְ לָ ָבן וְ ׁ ָש ַאל אוֹ תוֹ ַמדּ ו ַּע ִר ּ ָמה אוֹ תוֹ‪ ,‬וְ לָ ָבן ָה ָר ׁ ָשע ָענָ ה לוֹ ׁ ֶש ָּכך הוּא‬ ‫שכָ ר ׁ ֶש ַא ָּתה רוֹ ֶצה ְּתמו ַּרת ֲעבוֹ ָד ְת ָך"‪.‬‬ ‫לִ י ֵמ ַעכְ ׁ ָשו ָמה ַה ּ ָ ׂ‬
‫ִמנְ ַהג ַה ּ ָמקוֹ ם‪ֶ ׁ ,‬ש ּק ֶֹדם ְמ ַח ְּתנִ ים ֶאת ַה ְ ּגדוֹ לָ ה וְ ַרק ַא ַחר ָּכ ְך ֶאת ַה ְּק ַט ָּנה‪.‬‬ ‫לְ לָ ָבן ָהי ּו ׁ ְש ֵּתי ָ ּבנוֹ ת; לֵ ָאה וְ ָר ֵחל‪ִ .‬מ ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ְּללָ ָבן ָהי ּו ָּכ ָאמוּר ׁ ְש ֵּתי ָ ּבנוֹ ת‪ ,‬וּלְ ִר ְב ָקה‬
‫לָ ָבן ִה ִ ּצ ַיע לְ יַ ֲעקֹב ׁ ֶש ַא ֲח ֵרי ׁ ִש ְב ַעת יְ ֵמי ַה ּ ִמ ׁ ְש ֶּתה הוּא יִ ֵּתן לוֹ ַ ּגם ֶאת ָר ֵחל‪ ,‬ו ְּתמו ַּרת‬ ‫ֲאחוֹ תוֹ ָהי ּו ׁ ְשנֵ י ָ ּבנִ ים ֵ(ע ָשׂ ו וְ יַ ֲעקֹב)‪ָ ,‬א ְמר ּו ֻּכ ָּלם ׁ ֶש ֵּל ָאה ַה ְ ּגדוֹ לָ ה ִּת ְת ַח ֵּתן ִעם ֵע ָשׂ ו‬
‫זֶ ה הוּא יַ ֲעבֹד ֶא ְצלוֹ ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים נוֹ ָספוֹ ת‪.‬‬ ‫ַה ָ ּגדוֹ ל‪ ,‬וְ ָר ֵחל ַה ְּק ַט ָּנה ִּת ְת ַח ֵּתן ִעם יַ ֲעקֹב ַה ָּק ָטן‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב ִה ְס ִּכים‪ ,‬וְ כָ ְך ָהיָ ה‪.‬‬ ‫לֵ ָאה ַה ַ ּצדֶּ ֶקת ל ֹא ָר ְצ ָתה לְ ִה ְת ַח ֵּתן ִעם ָא ָדם ָר ׁ ָשע ְּכ ֵע ָשׂ ו וְ לָ כֵ ן ָהיְ ָתה בּ וֹ כָ ה ַעל ָּכ ְך‬
‫יפת ַמ ְר ֶאה‪.‬‬ ‫ַה ְר ֵ ּבה ַעד ׁ ֶש ֵעינֶ ָיה נִ ְהי ּו ַרכּ וֹ ת‪ .‬וְ ָר ֵחל ָהיְ ָתה יְ ַפת ּת ַֹאר וִ ַ‬
‫לָ ָבן נָ ַתן לִ ׁ ְש ֵּתי ְ ּבנוֹ ָתיו ׁ ְש ֵּתי ׁ ְש ָפחוֹ ת; לְ ָר ֵחל הוּא נָ ַתן ֶאת ִ ּבלְ ָהה וּלְ לֵ ָאה ֶאת זִ לְ ּ ָפה‪.‬‬
‫ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש ְמ ַס ּ ֵפר ׁ ֶש ַעד ׁ ֶש ִה ִ ּג ַיע יַ ֲעקֹב לְ ָח ָרן ָהי ּו ַה ּ ַמיִ ם ְ ּב ָח ָרן ִ ּב ְמשׂ ו ָּרה ְ ּ(בכַ ּמוּת ְק ַט ָּנה)‪,‬‬
‫ַ ּגם ְ ּב ׁ ֶש ַבע ַה ׁ ּ ָשנִ ים ַה ָּלל ּו ָע ַבד יַ ֲעקֹב ְ ּבנֶ ֱא ָמנוּת‪ ,‬וְ ׁ ָש ַמר ַעל ַהצּ ֹאן ִ ּב ְמ ִסירוּת ֶ‬
‫נֶפ ׁש‬
‫ַא ְך ִמ ּיוֹ ם ׁ ֶש ָ ּבא יַ ֲעקֹב לְ ָח ָרן ִה ְת ָ ּב ְרכ ּו ַה ּ ַמיִ ם ְ ּב ׁ ֶש ַפע ַרב ִ ּבזְ כוּת ַה ַ ּצדִּ יק‪.‬‬
‫ַ ּב ּיוֹ ם ו ַּב ַּליְ לָ ה‪ּ ַ ,‬ב ּקֹר ו ַּבחֹם‪.‬‬
‫ָמה ִ ּב ֵּק ׁש יַ ֲעקֹב לְ ַק ֵ ּבל ִ ּבשְׂ כָ רוֹ ?‬
‫ׁ ִש ְב ֵטי יִ ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫"ב ָר ֵחל (וְ ַאל‬ ‫יַ ֲעקֹב‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּי ַדע ׁ ֶש ָּל ָבן ַר ּ ַמאי‪ָ ,‬א ַמר לוֹ ׁ ֶשהוּא מוּכָ ן לַ ֲעבֹד ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים‪ּ ְ :‬‬
‫ָּת ִביא לִ י נַ ֲע ָרה ַא ֶח ֶרת ֵמ ַה ׁ ּשוּק ׁ ֶש ׁ ּ ְש ָמ ּה ָר ֵחל ֶא ָּלא ֶאת‪ּ ִ ):‬ב ְּת ָך (וְ ַאל ַּת ְחלִ יף ֶאת ׁ ֵשם לֵ ָאה לְ ָר ֵחל‬
‫יַ ֲעקֹב ָא ַהב ָא ְמנָ ם ֶאת לֵ ָאה ַא ְך ֶאת ָר ֵחל הוּא ָא ַהב יוֹ ֵתר‪ַּ .‬כ ָ ּידו ַּע‪,‬‬ ‫ֶא ָּלא ֲאנִ י ִמ ְת ַּכ ֵ ּון לְ ִב ְּת ָך) ַה ְּק ַט ָּנה"‪.‬‬
‫ִא ּמוֹ ֵתינ ּו ָהי ּו ֲע ָקרוֹ ת‪ ,‬ו ִּבגְ לַ ל ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה ִר ֵחם ַעל לֵ ָאה הוּא ֵ ּב ֵר ְך‬

‫משכן שילה‬ ‫‪52‬‬

 ‫לֵ ָא ה נוֹ ֶתנֶ ת ֶא ת זִ לְ ּ ָפ ה לְ יַ ֲע ֹקב‬ ‫אוֹ ָת ּה ְּת ִח ָּלה ְ ּב ֵה ָריוֹ ן וְ ָר ֵחל נִ ׁ ְש ֲא ָרה ֲע ָק ָרה‪.‬‬
‫ְּכ ׁ ֶש ֵּל ָאה ָר ֲא ָתה ׁ ֶש ָר ֵחל ֲע ָק ָרה וְ ׁ ֶש ִ ּבלְ ָהה ִה ְת ַח ְּתנָ ה ִעם יַ ֲעקֹב‪ָ ,‬ר ְצ ָתה ַ ּגם ִהיא לָ לֶ ֶדת‬ ‫לֵ ָאה יָ לְ ָדה ֵ ּבן וְ ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ְשמוֹ ְראוּבֵ ן ִּכי ָא ְמ ָרה‪ִּ :‬‬
‫"כי ָר ָאה ה' ְ ּב ָענְ יִ י ִּכי ַע ָּתה יֶ ֱא ָהבַ נִ י‬
‫ׁ ְש ָב ִטים נוֹ ָס ִפים‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ִהיא נָ ְתנָ ה ֶאת ׁ ִש ְפ ָח ָת ּה זִ לְ ּ ָפה לְ יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫ישי"‪.‬‬‫ִא ׁ ִ‬
‫זִ לְ ּ ָפה ִה ְת ָ ּב ְרכָ ה ְ ּב ֵה ָריוֹ ן‪ ,‬וְ לֵ ָאה ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ֵשם ַה ֵ ּבן ַהנּוֹ לָ ד ָ ּגד‪ִ ,‬מ ָל ׁשוֹ ן ַ'מ ָּזל טוֹ ב'‬
‫ּ‬ ‫"כי ׁ ָש ַמע ה' ִּכי שְׂ נו ָּאה‬ ‫לֵ ָאה ִה ְת ָ ּב ְרכָ ה ְ ּב ֵה ָריוֹ ן ׁ ֵשנִ י וְ ַה ּ ַפ ַעם ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ְשמוֹ ׁ ִש ְמעוֹ ן‪ִּ :‬‬
‫ִמ ֵּכיוָ ן ׁ ּ ֶש ֶּזה נֶ ְח ׁ ָשב ׁ ֶש ִהיא יָ לְ ָדה עוֹ ד יְ לָ ִדים ַא ֲח ֵרי ׁ ֶש ּ ָפ ְס ָקה ִמ ָּללֶ ֶדת‪.‬‬ ‫ָאנֹכִ י וַ ִ ּי ֶּתן לִ י ַ ּגם ֶאת זֶ ה"‪.‬‬
‫זִ לְ ּ ָפה יָ לְ ָדה ֵ ּבן ׁ ֵשנִ י לְ יַ ֲעקֹב‪ ,‬וְ לֵ ָאה ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ְשמוֹ ָא ׁ ֵשר‪ִּ ,‬כי ָא ְמ ָרה‪ּ ְ :‬‬
‫"ב ָא ׁ ְש ִרי ִּכי‬ ‫ֹאמר ַע ָּתה‬ ‫לְ ַא ַחר ִמ ֵּכן ִה ְת ָ ּב ְרכָ ה לֵ ָאה ְ ּב ֵה ָריוֹ ן ׁ ְשלִ ׁ ִ‬
‫ישי‪ ,‬ו ׁ ְּשמוֹ ׁ ֶשל ַה ֶ ּבן נִ ְק ָרא לֵ וִ י‪" :‬וַ ּת ֶ‬
‫ִא ׁ ּ ְשרוּנִ י ָ ּבנוֹ ת" – ָהא ׁ ֶֹשר ׁ ֶש ִּלי הוּא ָ ּגדוֹ ל‪ ,‬וְ כָ ל ַה ָּנ ׁ ִשים ְמ ׁ ַש ְ ּבחוֹ ת אוֹ ִתי ׁ ֶש ָּזכִ ִיתי‬ ‫ישי ֵאלַ י ִּכי יָ לַ ְד ִּתי לוֹ ׁ ְשל ׁ ָֹשה בָ נִ ים ַעל ֵּכן ָק ָרא ׁ ְשמוֹ לֵ וִ י"‪.‬‬ ‫ַה ּ ַפ ַעם יִ ָּלוֶ ה ִא ׁ ִ‬
‫לַ ֵחלֶ ק ַה ָ ּגדוֹ ל ְ ּביוֹ ֵתר ִמ ׁ ּ ִש ְב ֵטי יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫"ק ָרא ׁ ְשמוֹ "‪ַ ,‬ר ׁ ִש"י ֵמ ִביא ִמ ְד ַר ׁש ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה ׁ ָשלַ ח ֶאת ַה ּ ַמלְ ָא ְך ַ ּג ְב ִר ֵיאל‬ ‫ַה ְר ָחבָ ה‪ֵ :‬א ֶצל לֵ וִ י נֶ ֱא ַמר ָ‬
‫ׁ ֶשיְ ִביאוֹ לְ ָפנָ יו‪ ,‬וְ ה' ָק ָרא לוֹ לֵ וִ י‪ .‬וְ נָ ַתן לוֹ ‪ַ 24‬מ ְּתנוֹ ת ְּכ ֻה ָּנה‪.‬‬
‫ַהדּ ּו ָד ִא ים‬ ‫ָּכל ִא ּמוֹ ֵתינ ּו ָהי ּו נְ ִביאוֹ ת‪ ,‬וְ לֵ ָאה יָ ְד ָעה ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב יִ ְת ַח ֵּתן ִעם ַא ְר ַ ּבע נָ ׁ ִשים ׁ ֶש ּ ֵמ ֶהן‬
‫יִ ָ ּולְ ד ּו ׁ ְשנֵ ים ָע ָשׂ ר ׁ ְש ָב ִטים‪ ,‬וְ כָ ְך יוֹ ֵצא ׁ ֶש ּ ִמ ָּכל ֵאם ֲאמו ִּרים לְ ִה ָ ּולֵ ד ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה יְ לָ ִדים‪.‬‬
‫ימי ְק ִציר ִח ּ ִטים" ‪ּ ְ -‬בח ֶֹד ׁש ִסיוָ ן‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּזה ּו‬ ‫ש ֶדה ִ ּ‬
‫"ב ֵ‬ ‫ְראו ֵּבן‪ּ ְ ,‬בנָ ּה ַה ְ ּבכוֹ ר ׁ ֶשל לֵ ָאה‪ּ ָ ,‬י ָצא לַ ּ ָ ׂ‬
‫ישי ׁ ֶש ָּל ּה‪ָ ,‬א ְמ ָרה לֵ ָאה לְ ַע ְצ ָמ ּה ׁ ֶש ַה ּ ַפ ַעם ִהיא ִמ ְּל ָאה‬ ‫ִמ ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ֵּלוִ י הוּא ַה ֶ ּילֶ ד ַה ׁ ּ ְשלִ ׁ ִ‬
‫שדוֹ ת‪ ,‬וְ ֵאין ַה ְ ּב ָעלִ ים ַמ ְק ּ ִפ ִידים ָּכל ָּכ ְך ִאם ֲאנָ ׁ ִשים‬ ‫ַה ְּז ַמן ׁ ֶש ַה ְּתבו ָּאה ְמצוּיָ ה לָ רֹב ַ ּב ּ ָ ׂ‬
‫ֶאת ֶחלְ ָק ּה לְ יַ ֲעקֹב‪ ,‬וְ ִהיא ְּכ ָבר ל ֹא ִּת ְהיֶ ה ְשׂ נו ָּאה‪.‬‬
‫נִמנַ ע ְראו ֵּבן וְ ל ֹא ּ ָפ ׁ ַשט יָ דוֹ ְ ּבגֶ זֶ ל‪ֶ ,‬א ָּלא ָמ ָצא‬ ‫נָסים וְ לוֹ ְק ִחים ְמ ַעט‪ ,‬ו ְּבכָ ל זֹאת ְ‬ ‫נִכְ ִ‬
‫דּ ו ָּד ִאים ַה ְ ּג ֵדלִ ים ֶה ְפ ֵקר‪ .‬דּ ו ָּד ִאים זֶ ה ּו סוּג ֶצ ַמח ׁ ֶש ֵ ּי ׁש בּ וֹ ְסגֻ ָּלה לָ לֶ ֶדת יְ לָ ִדים וְ הוּא‬ ‫ִשׂ ימ ּו לֵ ב ׁ ֶש ֵּל ָאה ָּכל ַה ְּז ַמן ַח ָ ּיה ְ ּב ַה ְר ָ ּג ׁ ָשה ׁ ֶש ִהיא סוּג ב'‪ַ ,‬עד ְּכ ֵדי ָּכ ְך ׁ ֶש ִהיא ִ ּב ְּט ָאה‬
‫ֵמ ִפיץ ֵר ַיח טוֹ ב‪ָ .‬ק ַטף ְראו ֵּבן ֶאת ַהדּ ו ָּד ִאים וֶ ֱה ִב ָיאם לְ ִא ּמוֹ‪.‬‬ ‫ֶאת זֶ ה ִ ּב ׁ ְשמוֹ ת ַה ָ ּבנִ ים ׁ ֶש ָּל ּה‪.‬‬
‫ְּכ ׁ ֶש ָר ֵחל ָר ֲא ָתה ֶאת ַהדּ ו ָּד ִאים‪ִ ,‬היא ִ ּב ְּק ׁ ָשה ִמ ֵּל ָאה ׁ ֶש ִּת ֵּתן לָ ּה ֵמ ַהדּ ו ָּד ִאים ַה ָללוּ‪,‬‬
‫ּ‬ ‫ַה ָּק ָ ּב"ה ֵ ּב ֵר ְך ֶאת לֵ ָאה‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיְ ָתה ַמ ְר ָ ּבה לְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ְּכ ֵדי ׁ ֶש ִּתזְ ֶּכה לְ ִה ְת ַח ֵּתן ִעם יַ ֲעקֹב‬
‫אוּלַ י ִ ּבזְ כו ָּתם ִהיא ִּתזְ ֶּכה לְ ִה ּ ָפ ֵקד ְ ּב ֶבן ִמ ׁ ּ ֶש ָּל ּה‪ .‬לֵ ָאה ָא ְמ ָרה לְ ָר ֵחל‪" :‬ל ֹא ַמ ְס ּ ִפיק‬ ‫ַה ַ ּצדִּ יק וְ לָ לֶ ֶדת לוֹ יְ לָ ִדים‪ ,‬וְ ִהיא יָ לְ ָדה ֵ ּבן ְר ִב ִיעי וְ ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ְשמוֹ יְ הו ָּדה ִּכי ָא ְמ ָרה‪:‬‬
‫ׁ ֶש ָּל ַק ְח ְּת לִ י ֶאת ַ ּב ֲעלִ י‪ַ ,‬עכְ ׁ ָשו ַא ְּת רוֹ ָצה לָ ַק ַחת ַ ּגם ֵמ ַהדּ ו ָּד ִאים ׁ ֶשל ְ ּבנִ י?"‬ ‫"ה ּ ַפ ַעם אוֹ ֶדה ֶאת ה'" ַעל ׁ ֶש ֵ ּב ֵר ְך אוֹ ָת ּה ְ ּב ֵבן נוֹ ָסף ֵמ ֵע ֶבר לִ ׁ ְשל ׁ ֶֹשת ָה ִר ׁ‬
‫אשוֹ נִ ים‪ ,‬וְ כֵ ן‬ ‫ַ‬
‫ִּכי יָ ְד ָעה ׁ ֶש ּ ֵמ ַה ֵ ּבן ַה ֶּזה יִ ְהי ּו ְמלָ כִ ים ְּכמוֹ דָּ וִ ד ַה ּ ֶמלֶ ְך ׁ ֶש ָהיָ ה ְמ ַה ֵּלל ו ְּמ ׁ ַש ֵ ּב ַח ֶאת ה'‬
‫ָמה נָ ְתנָ ה לָ ּה ָר ֵחל ִ ּב ְתמו ָּרה לַ דּ ו ָּד ִאים?‬
‫ָּת ִמיד‪.‬‬
‫ָר ֵחל ָא ְמ ָרה לְ לֵ ָאה ׁ ֶש ְּתמו ַּרת ַהדּ ו ָּד ִאים ִהיא ְמוַ ֶּת ֶרת ַעל ּתוֹ ָר ּה לִ ׁישֹן ִעם יַ ֲעקֹב‬
‫ישן ְ ּבא ֶֹהל לֵ ָאה‪.‬‬‫וְ ַה ַּליְ לָ ה הוּא יִ ׁ ַ‬ ‫ַא ֲח ֵרי ׁ ֶשנּוֹ לַ ד יְ הו ָּדה‪ ,‬לֵ ָאה ּ ָפ ְס ָקה ִמ ָּללֶ ֶדת‪.‬‬

‫ָר ֵחל נוֹ ֶתנֶ ת ֶא ת ִּבלְ ָהה לְ יַ ֲע ֹקב‬

‫ַה ְר ָחבָ ה‪ֵּ :‬כיוָ ן ׁ ֶש ִּזלְ זְ לָ ה ָר ֵחל לִ ׁישֹן ִעם ַה ַ ּצדִּ יק‪ ,‬ל ֹא זָ כְ ָתה לְ ִה ָּק ֵבר ִע ּמוֹ ִ ּב ְמ ָע ַרת ַה ּ ַמכְ ּ ֵפלָ ה‪ֶ ,‬א ָּלא נִ ְק ְ ּב ָרה‬
‫ְ ּב ֵבית לֶ ֶחם‪.‬‬
‫ש ֶדה יָ ְצ ָאה ֵאלָ יו לֵ ָאה וְ ָא ְמ ָרה לוֹ ׁ ֶש ִהיא נָ ְתנָ ה לְ ָר ֵחל ָשׂ כָ ר ְ ּב ַעד‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ָ ּבא יַ ֲעקֹב ִמן ַה ּ ָ ׂ‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ָר ֵחל ָר ֲא ָתה ׁ ֶש ְּללֵ ָאה יֵ ׁש ְּכ ָבר ַא ְר ָ ּב ָעה ָ ּבנִ ים וְ לָ ּה ֵאין יְ לָ ִדים ֲע ַדיִ ן‪ָ ,‬ח ׁ ְש ָבה‬
‫זֶ ה ׁ ֶשהוּא יָ בוֹ א לָ א ֶֹהל ׁ ֶש ָּל ּה ְ ּבאוֹ תוֹ ַה ַּליְ לָ ה‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ַּכ ִּנ ְר ֶאה זֶ ה ִ ּבגְ לַ ל ׁ ֶש ֵּל ָאה ַצדֶּ ֶקת יוֹ ֵתר ִמ ּ ֶמ ָּנה‪ ,‬וְ ִק ְּנ ָאה ַ ּב ּ ַמ ֲע ִשׂ ים ַה ּטוֹ ִבים ׁ ֶש ָּל ּה‪.‬‬
‫ַה ָּק ָ ּב"ה ׁ ָש ַמע לִ ְת ִפ ַּלת לֵ ָאה‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ְמאוֹ ד ָר ְצ ָתה לָ לֶ ֶדת ׁ ְש ָב ִטים נוֹ ָס ִפים‪ ,‬וְ נָ ַתן לָ ּה ֵ ּבן‬ ‫ַה ְר ָחבָ ה‪ִ :‬קנְ ָאה ָּכזוֹ ְ ּב ַמ ֲע ִשׂ ים טוֹ ִבים – ֻמ ֶּת ֶרת‪ְּ ,‬כ ַמ ֲא ַמר ֲחכָ ֵמינ ּו ִ'קנְ ַאת סוֹ ְפ ִרים ַּת ְר ֶ ּבה ָחכְ ָמה'‪.‬‬
‫ישי‪ִ .‬היא ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ֵשם ַה ֵ ּבן ַהנּוֹ לָ ד יִ ּ ָׂששׂ כָ ר (יֵ ׁש ָשׂ כָ ר)‪ִ ,‬מ ׁ ּשוּם ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה נָ ַתן לָ ּה‬ ‫ֲח ִמ ׁ ִ‬ ‫ָר ֵחל ָא ְמ ָרה לְ יַ ֲעקֹב‪ַ :‬א ָּתה ֲה ֵרי יוֹ ֵד ַע ׁ ֶש ּ ִמי ׁ ֶש ֵאין לוֹ יְ לָ ִדים נֶ ְח ׁ ַשב ְּכ ֵמת‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ֲאנִ י‬
‫ֶאת ְשׂ כָ ָר ּה ַעל ׁ ֶש ָּנ ְתנָ ה ֶאת ׁ ִש ְפ ָח ָת ּה לְ יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫דּ וֹ ֶר ׁ ֶשת ִמ ּ ְמ ָך ׁ ֶש ִּת ְת ּ ַפ ֵּלל לַ ה' ֲעבו ִּרי‪ ,‬וְ ִת ְת ַא ּ ֵמץ יוֹ ֵתר ִ ּב ְת ִפ ָּלה‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי יִ ְצ ָחק ָא ִב ָיך‬
‫לֵ ָאה יָ לְ ָדה ֵ ּבן נוֹ ָסף וְ ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ְשמוֹ זְ בוּלוּן‪ִ ,‬מ ְּל ׁשוֹ ן 'זְ בוּל' – ַ ּביִ ת; ְּכלוֹ ַמר‪ֶ ׁ ,‬ש ַה ָּק ָ ּב"ה‬ ‫ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ַעל ִר ְב ָקה וְ נַ ֲענָ ה! "וְ ִאם ַאיִ ן ֵמ ָתה ָאנֹכִ י"‪.‬‬
‫נָ ַתן לָ ּה ֵחלֶ ק טוֹ ב‪ ,‬וַ ֲח ִצי ֵמ ַה ׁ ּ ְש ָב ִטים ׁ ֶש ּ ֵמ ֶהם ֵה ִקים יַ ֲעקֹב ֶאת ַעם יִ ְשׂ ָר ֵאל נוֹ לְ ד ּו‬ ‫יַ ֲעקֹב ָענָ ה לָ ּה ְ ּבצו ָּרה ָק ׁ ָשה‪ַ :‬א ְּת אוֹ ֶמ ֶרת ׁ ֶש ֶא ְת ּ ַפ ֵּלל ְּכמוֹ ַא ָ ּבא ׁ ֶש ִּלי‪ֲ ,‬א ָבל ַה ּ ִמ ְק ֶרה‬
‫ִמ ּ ֶמ ָּנה‪ ,‬ו ֵּמ ַעכְ ׁ ָשו ִע ַּקר ֵ ּביתוֹ ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב הוּא ֵא ֶצל לֵ ָאה‪.‬‬ ‫ל ֹא דּ וֹ ֶמה! לְ ַא ָ ּבא ל ֹא ָהי ּו ָ ּבנִ ים ְּכלָ ל‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ְּכ ׁ ֶש ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ַעל ַע ְצמוֹ ָהיְ ָתה ְּת ִפ ָּלתוֹ‬
‫ְ‬
‫לֵ ָאה ִה ְת ָ ּב ְרכָ ה ְ ּב ֵה ָריוֹ ן נוֹ ָסף‪ִ .‬היא יָ ְד ָעה ִ ּבנְ בו ָּאה ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ָצ ִריך לָ לֶ ֶדת ׁ ְשנֵ ים ָע ָשׂ ר‬ ‫ְקרוֹ ָבה יוֹ ֵתר לְ ִה ְת ַק ֵ ּבל‪.‬‬
‫ׁ ְש ָב ִטים‪ ,‬וְ ָע ְשׂ ָתה ֶח ׁ ְשבּ וֹ ן‪ִ :‬היא יָ לְ ָדה ְּכ ָבר ׁ ִש ׁ ּ ָשה ׁ ְש ָב ִטים‪ ,‬וְ כָ ל ַא ַחת ֵמ ַה ׁ ּ ְש ָפחוֹ ת‬ ‫"מנַ ע ִמ ּ ֵמ ְך ּ ְפ ִרי ֶ ּב ֶטן"‪ ,‬וְ ל ֹא ִמ ּ ֶמ ִּני‪ַ ,‬ה ְּת ִפ ָּלה ׁ ֶש ָּל ְך‬
‫הוֹ ִסיף יַ ֲעקֹב וְ ָא ַמר לְ ָר ֵחל‪ֵּ :‬כיוָ ן ׁ ֶשה' ָ‬
‫ִ ּ(בלְ ָהה וְ זִ לְ ּ ָפה) יָ לְ ָדה ׁ ְשנֵ י ׁ ְש ָב ִטים ַ(ס ְך ַהכּ ֹל – ַא ְר ָ ּב ָעה); יוֹ ֵצא ִאם ֵּכן‪ֶ ׁ ,‬ש ְּכ ָבר נוֹ לְ ד ּו ֲע ָשׂ ָרה‬ ‫ִּת ְת ַק ֵ ּבל יוֹ ֵתר‪ִ ,‬מ ּ ְפנֵ י ׁ ֶש ַא ְּת ִּת ְת ּ ַפ ְּללִ י יוֹ ֵתר ֵמע ֶֹמק ַה ֵּלב‪.‬‬
‫ׁ ְש ָב ִטים‪ ,‬וְ ִאם ִהיא ֵּתלֵ ד עוֹ ד ֵ ּבן – ֲה ֵרי לְ ָר ֵחל יִ ׁ ּ ָש ֵאר לָ לֶ ֶדת ַרק ֵ ּבן ֶא ָחד‪ ,‬וְ ֶחלְ ָק ּה‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ְּ :‬כ ַמ ֲא ַמר ֲחזַ "ל‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּי ָפה ְּת ִפ ַּלת ַהחוֹ לֶ ה ַעל ַע ְצמוֹ ‪ִ ,‬מ ְּת ִפ ַּלת ֲא ֵח ִרים ָעלָ יו‪ ,‬וְ ִהיא קוֹ ֶד ֶמת‬
‫יִ ְהיֶ ה ּ ָפחוֹ ת ֲא ִפלּ ּו ֵמ ֶחלְ ָקן ׁ ֶשל ַה ׁ ּ ְש ָפחוֹ ת‪.‬‬
‫לְ ִה ְת ַק ֵ ּבל ִ(מ ְד ַר ׁש ַר ָ ּבה נג‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫ָמה ָעשְׂ ָתה לֵ ָאה ְּכ ֵדי לִ ְמנ ַֹע ִ ּב ָּזיוֹ ן ֵמ ָר ֵחל?‬
‫ָר ֵחל ָענְ ָתה לְ יַ ֲעקֹב‪ֲ :‬א ָבל ַ ּגם ָס ְב ָך ַא ְב ָר ָהם ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ַעל ָשׂ ָרה‪ ,‬לַ ְמרוֹ ת ׁ ֶש ְּכ ָבר נוֹ לַ ד‬
‫לֵ ָאה ִה ְת ּ ַפ ְּללָ ה ׁ ֶש ְ ּב ִב ְטנָ ּה ִּת ְהיֶ ה ַ ּבת‪ .‬וְ ָאכֵ ן ַ ּב ַה ְת ָחלָ ה ָהיָ ה לָ ּה ֵ ּבן ְ ּב ִב ְטנָ ּה‪ַ ,‬א ְך‬
‫לוֹ יִ ׁ ְש ָמ ֵעאל!‬
‫ַה ָּק ָ ּב"ה ׁ ָש ַמע ֶאת ְּת ִפ ָּל ָת ּה וְ ַה ֵ ּבן ִה ְת ַה ּ ֵפ ְך לְ ַבת‪ִ .‬היא יָ לְ ָדה ַ ּבת וְ ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ְש ָמ ּה‬
‫דִּ ינָ ה‪ַ ,‬על ׁ ֵשם ַהדִּ ין ׁ ֶש ָע ְשׂ ָתה לְ ַע ְצ ָמ ּה‪.‬‬ ‫ָענָ ה לָ ּה יַ ֲעקֹב‪ּ ַ :‬גם ַה ּ ִמ ְק ֶרה ַה ֶּזה ֵאינוֹ דּ וֹ ֶמה‪ִּ ,‬כי ַס ְב ָּתא ׁ ֶש ִּלי ָשׂ ָרה ָע ְשׂ ָתה ַמ ֲע ֶשׂ ה‬
‫שא אוֹ ָת ּה‪.‬‬ ‫נֶפ ׁש – ִהיא נָ ְתנָ ה ֶאת ׁ ִש ְפ ָח ָת ּה ָהגָ ר‪ ,‬לְ ַא ְב ָר ָהם ׁ ֶש ִ ּי ּ ָ ׂ‬ ‫ׁ ֶשל ְמ ִסירוּת ֶ‬
‫ָר ֵחל יוֹ לֶ ֶדת ֵּב ן‬ ‫ָא ְמ ָרה לוֹ ָר ֵחל‪ִ :‬אם ָּכ ְך‪ּ ַ ,‬גם ֲאנִ י ֶא ֶּתן לְ ָך ֶאת ׁ ִש ְפ ָח ִתי‪.‬‬
‫ָר ֵחל ִ ּב ְּק ׁ ָשה ִמ ַ ּי ֲעקֹב ׁ ֶש ִ ּי ַּקח ֶאת ִ ּבלְ ָהה לְ ִא ׁ ּ ָשה‪ ,‬ו ִּבזְ כוּת זֶ ה ַה ָּק ָ ּב"ה יִ ׁ ְש ַמע ֶאת‬
‫ַה ָּק ָ ּב"ה זָ כַ ר ֶאת ָר ֵחל וְ ֶאת ְמ ִס ַירת ַה ִּס ָימנִ ים לְ לֵ ָאה‪ - ,‬לַ ְמרוֹ ת ׁ ּ ֶש ִהיא ָח ׁ ְש ׁ ָשה‬
‫ְּת ִפ ָּל ָת ּה‪ ,‬וְ גַ ם ִהיא ִּתזְ ֶּכה לְ ָבנִ ים‪ִ .‬היא לָ ְק ָחה ֶאת ֲא ָמ ָת ּה ִ ּבלְ ָהה וְ נָ ְתנָ ה אוֹ ָת ּה‬
‫ׁ ּ ֶש ַעכְ ׁ ָשו ִהיא ַּת ֲעלֶ ה ְ ּבגוֹ ָרלוֹ ׁ ֶשל ֵע ָשׂ ו‪ .‬וּנְ ִתינַ ת ׁ ִש ְפ ָח ָת ּה לְ יַ ֲעקֹב‪ ,‬וְ לָ כֵ ן הוּא ׁ ָש ַמע‬
‫לְ יַ ֲעקֹב לְ ִא ׁ ּ ָשה‪.‬‬
‫ֶאת ְּת ִפלּ וֹ ֶת ָיה ו ֵּב ֵר ְך אוֹ ָת ּה ְ ּב ֵה ָריוֹ ן‪.‬‬
‫ְ‬
‫יַ ֲעקֹב ִה ְת ַח ֵּתן ִעם ִ ּבלְ ָהה וְ ַה ָּק ָ ּב"ה ֵ ּב ֵרך ֶאת ִ ּבלְ ָהה ְ ּב ֵה ָריוֹ ן‪ָ .‬ר ֵחל ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ֵשם ַה ֵ ּבן‬
‫ֵּכ ַיצד ָק ְר ָאה ָר ֵחל לִ בְ נָ ּה ַה ְ ּבכוֹ ר?‬
‫ַהנּוֹ לָ ד דָּ ן ִּכי ָא ְמ ָרה‪" :‬דָּ נַ ִּני ֱא‪-‬ל ִֹהים וְ גַ ם ׁ ָש ַמע ְ ּבקֹלִ י וַ ִ ּי ֶּתן לִ י ֵ ּבן"‪.‬‬
‫"ח ְר ּ ָפ ָת ּה" – ׁ ּ ֶש ַרק לָ ּה ל ֹא ָהי ּו ָ ּבנִ ים‪,‬‬ ‫"א ַסף" ֶאת ֶ‬ ‫ָר ֵחל ָשׂ ְמ ָחה ַעל ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה ָ‬
‫וְ ִהיא ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ֵשם ַה ֵ ּבן ַהנּוֹ לָ ד יוֹ ֵסף‪ִּ ,‬כי ָא ְמ ָרה וְ ִה ְת ּ ַפ ְּללָ ה‪" :‬י ֵֹסף‬ ‫ִ ּבלְ ָהה ָה ְר ָתה ַ ּב ׁ ּ ֵשנִ ית וְ ָר ֵחל ָק ְר ָאה ֶאת ׁ ֵשם ַה ֵ ּבן ַהנּוֹ לָ ד נַ ְפ ָּתלִ י‪ִּ ,‬כי ָא ְמ ָרה‪:‬‬
‫ה' לִ י ֵ ּבן ַא ֵחר"‪ְּ ,‬כ ֵדי לִ זְ כּ וֹ ת ׁ ֶש ַה ֵ ּבן ָה ַא ֲחרוֹ ן יֵ ֵצא ִמ ּ ֶמ ָּנה‪ֶ ׁ ,‬ש ֵּכן‬ ‫"נַ ְפ ּתוּלֵ י ֱא‪-‬ל ִֹהים נִ ְפ ַּתלְ ִּתי ִעם ֲאח ִֹתי ַ ּגם יָ כֹלְ ִּתי"; ְּכלוֹ ַמר ַ‬
‫"ה ְר ֵ ּבה‬
‫ָה ִא ּ ָמהוֹ ת ָהי ּו נְ ִביאוֹ ת‪ ,‬וְ גַ ם ָר ֵחל יָ ְד ָעה ִ ּבנְ בו ָּאה ׁ ֶש ִ ּי ְהי ּו לְ יַ ֲעקֹב‬ ‫ְּת ִפלּ וֹ ת ִה ְת ּ ַפ ַּללְ ִּתי ׁ ֶש ֶא ְהיֶ ה ִעם ָ ּבנִ ים ְּכמוֹ ֲאחוֹ ִתי‪ ,‬וְ ִה ֵּנה‬
‫ׁ ְשנֵ ים ָע ָשׂ ר ׁ ְש ָב ִטים‪.‬‬ ‫ה' ׁ ָש ַמע ֶאת ְּת ִפ ָּל ִתי"‪.‬‬

‫‪53‬‬ ‫משכן שילה‬

‫וְ יִ ֵּתן לְ ָבנָ יו לִ ְרעוֹ ת אוֹ ָתם‪ ,‬וְ ל ֹא לְ יַ ֲעקֹב‪ .‬זֹאת ִמ ּ ְפנֵ י ׁ ֶש ָר ָצה ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ֶא ְפ ׁ ָשר לְ ַה ְב ִחין‬ ‫יַ ֲע ֹקב רוֹ צֶ ה לַ ְחזֹ ר לְ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל‬
‫ֵ(א ֶּלה‬ ‫ְ ּב ַקלּ וּת ָמה ִמ ּתוֹ ְך ַה ְּכ ָב ִשׂ ים ַהחו ִּמים וְ ָה ִע ִּזים ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ְּטלו ִּאים ׁ ַש ָ ּיכִ ים לוֹ‬
‫ְּכ ׁ ֶש ָר ָאה יַ ֲעקֹב ׁ ֶשנּוֹ לַ ד יוֹ ֵסף‪ ,‬יָ ַדע ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ְ ּבכוֹ חוֹ לְ נַ ֵ ּצ ַח ֶאת ֵע ָשׂ ו וְ ִה ִ ּג ַיע ַה ְּז ַמן לַ ְחזֹר‬
‫ׁ ֶשנּוֹ לְ ד ּו ֵמ ָאז ַה ֶה ְס ֵּכם)‪ ,‬ו ָּמה ׁ ֶשל לָ ָבן ֵ(א ֶּלה ׁ ֶש ָהי ּו ָּכ ֵא ֶּלה ִמ ְּלכַ ְּת ִח ָּלה)‪.‬‬
‫לְ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬
‫וְ כֵ ן ְּכ ֵדי ׁ ֶש ָּל ָבן יִ ְר ֶאה ׁ ֶשנּוֹ לְ ד ּו ִע ִּזים נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים ל ֹא ְ ּב ֶד ֶר ְך ַה ֶּט ַבע ֶא ָּלא ִ ּבגְ לַ ל‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ָּ :‬כתוּב ַ ּב ָּנ ִביא (עוֹ ַב ְדיָ ה א‪ ,‬יח)‪" :‬וְ ָהיָ ה בֵ ית יַ ֲעקֹב ֵא ׁש וּבֵ ית יוֹ ֵסף לֶ ָהבָ ה וּבֵ ית ֵעשָׂ ו לְ ַק ׁש" – ֵא ׁש‬
‫ִ ּב ְר ַּכת ה'‪ ,‬וְ כָ ְך זֶ ה יִ ְהיֶ ה יוֹ ֵתר בּ וֹ לֵ ט ִמ ּ ְפנֵ י ׁ ֶשנּוֹ לְ ד ּו ִע ִּזים נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים לַ ְמרוֹ ת‬
‫ְ ּבל ֹא לֶ ָה ָבה ֵאינָ ּה ׁשוֹ לֶ ֶטת לְ ֵמ ָרחוֹ ק‪ ,‬ו ִּמ ׁ ּ ֶשנּוֹ לַ ד יוֹ ֵסף ׁ ֶשהוּא לֶ ָה ָבה – ָ ּב ַטח יַ ֲעקֹב ַ ּב ָּק ָ ּב"ה ׁ ֶש ָּכ ֵעת יוּכַ ל‬
‫ׁ ֶש ָּכל ָה ִע ִּזים ַ(ה ְּזכָ ִרים) ַה ְ ּגדוֹ לִ ים ֵאינָ ם נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים‪.‬‬
‫לִ גְ בּ ֹר ַעל ֵע ָשׂ ו‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ָר ָצה לָ ׁשוּב לְ ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬
‫"ש ְּל ֵחנִ י וְ ֵאלְ כָ ה ֶאל ְמקוֹ ִמי וּלְ ַא ְר ִצי"‪ ,‬הוּא ָא ַמר לְ לָ ָבן ׁ ֶש ִ ּב ְרצוֹ נוֹ‬ ‫יַ ֲעקֹב ָא ַמר לְ לָ ָבן‪ַ ׁ :‬‬
‫"כי‬ ‫לַ ְחזֹר ִ ּב ְר ׁשוּתוֹ‪ ,‬ו ִּב ֵּק ׁש ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ׁ ֶש ִ ּי ֵּתן לוֹ לַ ְחזֹר ִעם נָ ׁ ָשיו וִ ילָ ָדיו וְ ל ֹא יְ ַע ֵּכב ַ ּב ֲעדוֹ‪ִּ ,‬‬
‫ַא ָּתה יָ ַד ְע ָּת ֶאת ֲעב ָֹד ִתי ְ ּ(בנֶ ֱא ָמנוּת) ֲא ׁ ֶשר ֲעבַ ְד ִּת ָיך"‪.‬‬
‫לָ ָבן ָענָ ה לוֹ ׁ ֶש ְּל ִפי ָמה ׁ ֶשהוּא נִ ֵח ׁש ִ ּבכְ ׁ ָש ָפיו ַה ָּק ָ ּב"ה ֵ ּב ְרכוֹ ִ ּבזְ כוּת יַ ֲעקֹב; ׁ ֶש ַעד ׁ ֶשלּ ֹא‬
‫ָ ּבא יַ ֲעקֹב ל ֹא ָהי ּו לוֹ ָ ּבנִ ים ו ֵּמ ָאז ׁ ֶש ָ ּבא יַ ֲעקֹב נוֹ לְ ד ּו לוֹ ָ ּבנִ ים וְ ַהצּ ֹאן ׁ ֶשלּ וֹ ִה ְת ָ ּב ֵר ְך‬
‫וְ גָ ַדל ְמאוֹ ד‪.‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ֶ :‬את זֶ ה ׁ ֶשלּ ֹא ָהי ּו לְ לָ ָבן ָ ּבנִ ים לִ ְפנֵ י כֵ ן ֲאנַ ְחנ ּו יוֹ ְד ִעים ִ ּבגְ לַ ל ׁ ֶש ָר ֵחל ָהיְ ָתה רוֹ ָעה ֶאת ַהצּ ֹאן‪,‬‬
‫ְּכלוֹ ַמר ׁ ֶשלּ ֹא ָהי ּו לוֹ ָ ּבנִ ים‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ִמי ׁ ֶש ֵ ּי ׁש לוֹ ָ ּבנִ ים ֵאינוֹ ׁשוֹ לֵ ַח ַ ּבת לִ ְרעוֹ ת צֹאן ִעם יֶ ֶתר ָהרוֹ ִעים‪.‬‬
‫שכָ ר ַה ּ ַמ ִ ּג ַיע‬ ‫וְ לָ כֵ ן ִ ּב ֵּק ׁש לָ ָבן ִמ ַ ּי ֲעקֹב לְ ַה ְמ ׁ ִש ְיך לִ ְרעוֹ ת ֶאת צֹאנוֹ וְ ִה ִ ּצ ַיע לוֹ לִ נְ קֹב ַ ּב ּ ָ ׂ‬
‫לוֹ‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב ִהזְ ִּכיר לְ לָ ָבן ַּכ ּ ָמה הוּא ָע ַבד ִ ּב ׁ ְש ִבילוֹ ְ ּבכָ ל כּ וֹ חוֹ‪ ,‬וְ כַ ּ ָמה ָהיָ ה ַהצּ ֹאן ׁ ֶשלּ וֹ מו ָּעט‬
‫ִ ּב ְת ִח ַּלת ָה ֲעבוֹ ָדה ׁ ֶשלּ וֹ‪ ,‬וְ ִה ֵּנה ָּכ ֵעת הוּא ִה ְת ַר ָ ּבה ְמאוֹ ד‪ְּ .‬כלוֹ ַמר‪ַ ,‬ה ָּק ָ ּב"ה ֵ ּב ֵר ְך ֶאת‬
‫נָסת ַה ּ ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ׁ ֶשלּ וֹ‪.‬‬ ‫לָ ָבן ִ ּבזְ כוּת יַ ֲעקֹב‪ .‬ו ֵּמ ַע ָּתה ִה ִ ּג ַיע ַה ְּז ַמן ׁ ֶשהוּא יִ ְד ַאג לְ ַפ ְר ַ‬
‫לְ ַא ַחר דִּ ְב ֵרי יַ ֲעקֹב ָח ׁ ַשב לָ ָבן ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב רוֹ ֶצה ָּכ ֵעת ֵחלֶ ק ִמ ּנְכָ ָסיו‪ֱ ,‬היוֹ ת ׁ ֶש ִ ּבגְ לָ לוֹ הוּא‬
‫"מה ֶא ֶּתן לָ ְך?" ְּכלוֹ ַמר‪ָ ,‬מה ַא ָּתה רוֹ ֶצה ׁ ֶש ֶא ֵּתן לְ ָך ְּכ ֵדי‬ ‫ִה ְת ַע ׁ ּ ֵשר‪ ...‬וְ ׁ ָש ַאל ֶאת יַ ֲעקֹב‪ָ :‬‬
‫ׁ ֶש ַּת ְס ִּכים לְ ַה ְמ ׁ ִש ְיך לַ ֲעבֹד ֶא ְצלִ י?‬
‫ָא ַמר לוֹ יַ ֲעקֹב‪" :‬ל ֹא ִת ֶּתן לִ י ְמאו ָּמה" – ֵאינִ י רוֹ ֶצה ַעכְ ׁ ָשו ׁשוּם דָּ ָבר ִמ ּנְכָ ֶס ָיך‪ִּ ,‬כי ָמה‬
‫ׁ ֶש ָע ַב ְד ִּתי ַעד ַעכְ ׁ ָשו ֶא ְצלְ ָך‪ָ ,‬היָ ה זֶ ה ַ ּב ֲעבוּר ׁ ְש ֵּתי ְ ּבנוֹ ֶת ָיך‪ֲ .‬אבָ ל ֵמ ַעכְ ׁ ָשו וָ ָהלְ ָאה‪ִ ,‬אם‬
‫ַּת ְס ִּכים לַ ְּתנַ אי ׁ ֶש ַא ִּצ ַיע לְ ָך‪ַ ,‬א ְס ִּכים לְ ַה ְמ ׁ ִש ְיך לִ ְרעוֹ ת ֶאת צֹאנְ ָך‪.‬‬

‫ְשׂ כַ ר יַ ֲע ֹקב ְּב ֹצ אן לָ ָב ן‬

‫ֶאת ִענְ יַ ן שְׂ כַ ר יַ ֲעקֹב ְ ּבצֹאן לָ בָ ן וְ ַה ְּתנַ אי ׁ ֶש ָעשָׂ ה יַ ֲעקֹב ִעם לָ בָ ן ֵ ּב ֲאר ּו ַה ּ ְמ ָפ ְר ׁ ִשים‬
‫ָ ּב ֳא ָפנִ ים ַר ִ ּבים‪ ,‬וְ ָאנ ּו נְ בָ ֵאר אוֹ תוֹ ְ ּב ֶעזְ ַרת ה' לְ ִפי ּ ֵפרו ּׁש ַר ּׁ ִש"י וְ שִׂ ְפ ֵתי ֲחכָ ִמים‪.‬‬
‫"ב ֵה ָמה דַּ ָּקה"‪ ,‬ו ׁ ְּשנֵ ֶיהם נִ ְק ָר ִאים "צֹאן" וְ גַ ם‬ ‫ַה ְקדָּ ָמה‪ְּ :‬כ ָב ִשׂ ים וְ ִע ִּזים נֶ ְח ׁ ָש ִבים ְ ּ‬
‫"שׂ ה"‪.‬‬ ‫ֶ‬
‫"א ֱעבֹר ְ ּבכָ ל צֹאנְ ָך ַהיּוֹ ם ָה ֵסר ִמ ּׁ ָשם ָּכל שֶׂ ה נָ קֹד וְ ָטלוּא‬ ‫נַס ִ ּביר ֶאת ַה ּ ְפסו ִּקים‪ֶ :‬‬ ‫ַע ָּתה ְ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬
‫נִס ַּת ֵכל ִמ ּ ֶמ ְר ָחק ַעל ֵע ֶדר ְכ ָב ִשׂ ים‪ַ ,‬ה ְכ ָב ִשׂ ים יֵ ָרא ּו‬ ‫ּ‬ ‫ַה ְכבָ שִׂ ים – ֻר ָ ּבם ְ ּב ֶצ ַבע לָ ָבן‪ ,‬וְ ִאם ְ‬‫ּ‬
‫וְ כָ ל שֶׂ ה חוּם ַ ּב ְּכשָׂ בִ ים וְ ָטלוּא וְ נָ קֹד ָ ּב ִע ִּזים וְ ָהיָ ה שְׂ כָ ִרי"‪.‬‬ ‫לָ נ ּו ִּכלְ ָבנִ ים‪ַ .‬א ְך ְ ּב ַמ ָ ּבט ָקרוֹ ב נוּכַ ל לְ ַה ְב ִחין ׁ ֶשלּ ֹא ָּכל ַה ְּכ ָב ִשׂ ים לְ ָבנִ ים לַ ֲחלו ִּטין‪,‬‬
‫נִפ ָרד ֶאת ַה ְּכבָ שִׂ ים ַהחו ִּמים‪ ,‬וְ כֵ ן הוּא‬ ‫ְּכלוֹ ַמר‪ ,‬יַ ֲעקֹב ְמ ַב ֵּק ׁש ִמ ָּל ָבן לְ הוֹ ִציא וְ לָ ִשׂ ים ְ ּב ְ‬ ‫ֶא ָּלא ְ ּב ֵחלֶ ק ֵמ ֶהם יֵ ׁש נְ ֻקדּ וֹ ת ְק ַטנּוֹ ת ׁ ְשחֹרוֹ ת ַעל ַ ּג ֵ ּבי ָה ֶר ַקע ַה ָּל ָבן‪ ,‬וְ ֵהם ְמכֻ ִּנים‬
‫ְמ ַב ֵּק ׁש ּ ַפ ֲע ַמיִ ם לְ הוֹ ִציא ֶאת ָה ִע ִּזים ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ּ ְטלו ִּאים – "שֶׂ ה נָ קֹד וְ ָטלוּא" ַה ַּכ ָ ּונָ ה‬ ‫"נְ ֻקדִּ ים"‪ּ ִ .‬בכְ ָב ִשׂ ים ֲא ֵח ִרים יֵ ׁש ַעל ַ ּג ֵ ּבי ָה ֶר ַקע ַה ָּל ָבן ְּכ ָת ִמים ְר ָח ִבים‪ ,‬וְ ֵהם ְמכֻ ִּנים‬
‫ֹאמר ַעל ֵא ֶּלה ׁ ֶשנּוֹ לְ ד ּו ַא ֲח ֵרי‬ ‫לָ ִע ִּזים ַה ְּק ַט ִּנים ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ְּטלו ִּאים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ָּל ָבן ל ֹא י ַ‬ ‫"טלו ִּאים"‪ .‬יֵ ׁש ַ ּגם ְּכ ָב ִשׂ ים ׁ ּ ֶש ַעל ַרגְ לֵ ֶיהם לְ ַמ ָּטה יֵ ׁש ּ ַפס ׁ ָשחוֹ ר‪ ,‬וְ ֵהם ְמכֻ ִּנים‬ ‫ְ‬
‫ַה ֶה ְס ֵּכם ׁ ֶש ֵהם ׁ ֶשלּ וֹ ; וְ ׁשוּב ְ ּבסוֹ ף ַה ּ ָפסוּק "וְ ָטלוּא וְ נָ קֹד ָ ּב ִע ִּזים" – ַה ַּכ ָ ּונָ ה לָ ִע ִּזים‬ ‫"ע ֻקדִּ ים" ‪ֵ -‬אין ֶה ְבדֵּ ל ִאם ַה ֶּכ ֶבשׂ ׁ ָשחוֹ ר וְ ַה ְּכ ָת ִמים לְ ָבנִ ים אוֹ‬
‫"טלו ִּאים" וְ ֲ‬‫"ע ֻקדִּ ים" ֶ(ה ָע ָרה‪" :‬נְ ֻקדִּ ים"‪ְ ,‬‬ ‫ֲ‬
‫ֹאמר ׁ ֶש ַעל יְ ֵדי ַה ְּזכָ ִרים‬ ‫ַה ְ ּגדוֹ לִ ים ַה ְּזכָ ִרים ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ְּטלו ִּאים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ָּל ָבן ל ֹא י ַ‬ ‫לְ ֵה ֶפ ְך)‪ .‬יֵ ׁש ַ ּגם ְּכ ָב ִשׂ ים ׁ ֶש ִ ּצ ְב ָעם חוּם‪ַ .‬א ְך ֻר ָ ּבם ׁ ֶשל ַה ְּכ ָב ִשׂ ים ֵהם ָּכ ָאמוּר לְ בָ נִ ים‪.‬‬
‫ַה ְ ּגדוֹ לִ ים נוֹ לְ ד ּו ִע ִּזים נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים ְּכ ֻדגְ ַמת ֲאבוֹ ֵת ֶיהם‪.‬‬ ‫נִס ַּת ֵּכל ַעל ֵע ֶדר ִע ִּזים ֵמ ָרחוֹ ק‪ָ ,‬ה ִע ִּזים‬ ‫ָה ִע ִּזים – ֻר ָ ּבם לְ ָבנִ ים אוֹ ׁ ְשח ִֹרים‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ִאם ְ‬
‫ו ַּב ּ ָפסוּק ַה ָ ּבא‪" :‬וְ ָענְ ָתה ִ ּבי ִצ ְד ָק ִתי ְ ּביוֹ ם ָמ ָחר"‪ֶ ׁ ,‬ש ָּכ ְך יוּכַ ל לָ ָבן לִ ְבדּ ֹק ַ ּב ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ִאם‬ ‫יֵ ָרא ּו לָ נ ּו ִּכלְ ָבנִ ים אוֹ ִּכ ׁ ְשח ִֹרים‪ַ .‬א ְך ִמ ָּקרוֹ ב נִ ְר ֶאה ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִע ִּזים ׁ ֶש ִ ּצ ְב ָעם לָ ָבן ַא ְך‬
‫יַ ֲעקֹב לָ ַקח ַ ּגם ֵמ ַהצּ ֹאן ׁ ֶשל לָ ָבן‪ִ ,‬אם הוּא יִ ְמ ָצא ָ ּב ֵע ֶדר ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ִע ִּזים ׁ ֶש ֵאין‬ ‫יֵ ׁש ֲעלֵ ֶיהם נְ ֻקדּ וֹ ת ְק ַטנּוֹ ת ׁ ְשחֹרוֹ ת‪ ,‬וְ ֵהם ְמכֻ ִּנים "נְ ֻקדִּ ים"‪ ,‬וְ ִע ִּזים ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ַעל גּ ו ָּפם‬
‫ֲעלֵ ֶיהם נְ ֻקדּ וֹ ת אוֹ ְּכ ָת ִמים‪ ,‬אוֹ ְּכ ָב ִשׂ ים ׁ ֶש ֵאינָ ם חו ִּמים – " ָ ּגנוּב הוּא ִא ִּתי"‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי‬ ‫"טלו ִּאים"‪ .‬יֵ ׁש ַ ּגם ִע ִּזים ׁ ֶש ַעל ַרגְ לֵ ֶיהם ּ ַפס ׁ ָשחוֹ ר‪,‬‬ ‫ְּכ ָת ִמים ְר ָח ִבים‪ ,‬וְ ֵהם ְמכֻ ִּנים ְ‬
‫לְ ִפי ַה ְּתנַ אי ֵהם ׁ ַש ָ ּיכִ ים לְ לָ ָבן וְ ל ֹא לְ יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫"ע ֻקדִּ ים"‪ ,‬וְ כֵ ן ִע ִּזים ְ ּב ֶצ ַבע ׁ ָשחֹר ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ְמ ַעט ֶצ ַבע לָ ָבן ַעל גּ ו ָּפם‪ ,‬וְ ֵהם‬ ‫וְ ֵהם ְמכֻ ִּנים ֲ‬
‫וְ ִאלּ ּו ָּכל ָה ִע ִּזים ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ְּטלו ִּאים ׁ ֶש ִ ּי ְמ ָצא ֵהם ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי לָ ָבן ְּכ ָבר הוֹ ִציא‬ ‫"א ׁ ֶשר לָ בָ ן בּ וֹ " ‪ֵ -‬אין‬‫"ע ֻקדִּ ים" וְ ֲ‬‫"טלו ִּאים"‪ֲ ,‬‬ ‫"א ׁ ֶשר לָ בָ ן בּ וֹ " ֶ(ה ָע ָרה‪" :‬נְ ֻקדִּ ים"‪ְ ,‬‬‫ְמכֻ ִּנים ַ ּב ּ ְפסו ִּקים ֲ‬
‫ִמן ַהצּ ֹאן ֶאת ֵאלּ ּו ׁ ֶש ׁ ּ ַש ָ ּיכִ ים לוֹ‪.‬‬ ‫ֶה ְבדֵּ ל ִאם ָה ֵעז ׁ ָשחוֹ ר וְ ַה ְּכ ָת ִמים לְ ָבנִ ים אוֹ לְ ֵה ֶפ ְך)‪ .‬יֵ ׁש ַ ּגם ִע ִּזים ְמ ַע ּטוֹ ת ְ ּב ֶצ ַבע חוּם‪ַ ,‬א ְך רֹב‬
‫ָה ִע ִּזים ֵהם ְ ּב ֶצ ַבע לָ בָ ן אוֹ ׁ ָשחֹר‪.‬‬
‫ַה ִאם ִה ְס ִּכים לָ בָ ן לַ ְּתנַ אי ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב?‬
‫לָ ָבן ִה ְס ִּכים ַּכ ּמו ָּבן לַ ְּתנַ אי ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב‪ִּ ,‬כי ְ ּב ֶד ֶר ְך ַה ֶּט ַבע ָהיָ ה ְשׂ כָ רוֹ ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ָצ ִר ְיך‬ ‫ָמה ַה ְּתנַ אי ׁ ֶש ִה ְתנָ ה יַ ֲעקֹב ִעם לָ בָ ן?‬
‫לִ ְהיוֹ ת מו ָּעט ְ ּביוֹ ֵתר‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי לָ ָבן הוֹ ִציא ֶאת ָּכל ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ְּטלו ִּאים‪ ,‬ו ִּמי יוֹ לִ יד‬ ‫יַ ֲעקֹב ִה ְתנָ ה ִעם לָ ָבן ׁ ֶש ִ ּב ְתמו ָּרה לְ כָ ְך ׁ ֶש ַ ּי ְמ ׁ ִש ְיך לִ ְרעוֹ ת ֶאת צֹאנוֹ‪ָ ,‬ה ִע ִּזים ַה ְּנ ֻקדִּ ים‬
‫נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים? וְ לָ כֵ ן ָא ַמר לְ יַ ֲעקֹב‪" :‬ל ּו יְ ִהי כִ ְדבָ ֶר ָך" – ַהלְ וַ אי ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ִּכ ְד ָב ְר ָך‬ ‫וְ ַה ְּטלו ִּאים וְ ַה ְּכבָ שִׂ ים ַהחו ִּמים ׁ ֶש ִ ּי ָ ּולְ ד ּו ֵמ ַעכְ ׁ ָשו יִ ְהי ּו ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב‪ ,‬וְ ַה ׁ ּ ְש ָאר יִ ְהי ּו ׁ ֶשל‬
‫וְ ׁ ֶשלּ ֹא ִּת ְת ָח ֵרט ַעל ַה ְּתנַ אי ׁ ֶש ְּל ָך‪.‬‬ ‫לָ ָבן‪.‬‬
‫אוּלָ ם‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ָּל ָבן הוֹ ִציא ִמן ָה ֵע ֶדר ֶאת ָה ִע ִּזים ׁ ֶש ָא ַמר לוֹ יַ ֲעקֹב לְ הוֹ ִציא‪,‬‬ ‫יַ ֲעקֹב הוֹ ִסיף וְ ָא ַמר לְ לָ ָבן ׁ ֶש ּיוֹ ִציא ַעכְ ׁ ָשו ֵמ ַהצּ ֹאן ׁ ֶשלּ וֹ ֶאת ָה ִע ִּזים‬
‫נִפ ָרד‬‫ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ּ ְטלו ִּאים וְ גַ ם ֶאת ַה ְּכבָ שִׂ ים ַהחו ִּמים‪ ,‬יָ ִשׂ ים אוֹ ָתם ְ ּב ְ‬

‫משכן שילה‬ ‫‪54‬‬

 ‫ַּת ְח ּב ּולַ ת יַ ֲע ֹקב ַעל יְ ֵדי ַה ַּמ ְּקלוֹ ת ַה ְּקל ּו ִפ ים‬ ‫הוּא הוֹ ִסיף וְ הוֹ ִציא ל ֹא ַרק ֶאת ַה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ְּטלו ִּאים‪ֶ ,‬א ָּלא ַ ּגם ִע ִּזים ִעם ּ ַפס‬
‫ְ ּב ַרגְ לֵ ֶיהם – ָה ֲע ֻקדִּ ים‪ ,‬וְ ֶאת ָה ִע ִּזים ׁ ֶש ָהיָ ה ְמ ַעט לָ ָבן ַעל גּ ו ָּפם – ַה ּ ְמכֻ ִּנים ֲ‬
‫"א ׁ ֶשר‬
‫ָמה ָעשָׂ ה יַ ֲעקֹב ִ ּב ְתגוּבָ ה לְ כָ ְך ׁ ֶש ָּלבָ ן ל ֹא ָע ַמד ַ ּב ֶה ְס ֵּכם?‬
‫לָ בָ ן בּ וֹ "‪ ,‬וְ זֹאת ְּכ ֵדי לְ ַמ ֵעט ֶאת ַה ִּסכּ וּי ׁ ֶש ִ ּי ָ ּולְ ד ּו לְ יַ ֲעקֹב וְ לָ דוֹ ת נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים‪ .‬לָ ָבן‬
‫"ע ֻקדִּ ים"‬ ‫ִ ּבגְ לַ ל ׁ ֶש ָּל ָבן ׁ ִש ָּנה ֶאת ַה ֶה ְס ֵּכם ִעם יַ ֲעקֹב‪ּ ְ ,‬בכָ ְך ׁ ֶשהוֹ ִציא ַ ּגם ֶאת ָה ִע ִּזים ָה ֲ‬
‫ַ ּגם הוֹ ִציא ֶאת ָּכל ַהצּ ֹאן ַה ְ ּב ִריאוֹ ת וְ ַה ֲחזָ קוֹ ת וְ ִה ׁ ְש ִאיר לְ יַ ֲעקֹב ַרק ֶאת ַה ַח ָּל ׁשוֹ ת‬
‫"א ׁ ֶשר לָ בָ ן בּ וֹ "‪ִּ ,‬כ ְמ ַעט ל ֹא ָהיָ ה ָּכל ִסכּ וּי ְ ּבא ֶֹפן ִט ְב ִעי‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּי ָ ּולְ ד ּו לְ יַ ֲעקֹב ִע ִּזים נְ ֻקדִּ ים‬‫וַ ֲ‬
‫וְ ַהחוֹ לוֹ ת‪ַ ,‬ה ּ ְמכֻ נּוֹ ת ַ ּב ּ ָפסוּק‪" :‬וְ יַ ֲעקֹב ר ֶֹעה ֶאת צֹאן לָ ָבן ַהנּוֹ ָתרֹת"‪.‬‬
‫ו ְּטלו ִּאים‪ְּ ,‬כ ִפי ַה ְּתנַ אי ׁ ֶש ָע ָשׂ ה ִעם לָ ָבן‪.‬‬
‫לָ כֵ ן ָע ָשׂ ה יַ ֲעקֹב ַּת ְחבּ וּלָ ה‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ְ ּבכָ ל זֹאת יִ ָ ּולְ ד ּו לוֹ ִע ִּזים נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב לָ ַקח ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה סוּגִ ים ׁ ֶשל ַמ ְּקלוֹ ת – לִ בְ נֶ ה לַ ח‪ ,‬לוּז וְ ַע ְרמוֹ ן‪ .‬יַ ֲעקֹב ִק ֵּלף ָ ּב ֶהם‬
‫ֶאת ַה ְּקלִ ּ ָפה ַה ִחיצוֹ נִ ית ַה ֵּכ ָהה ְ ּבצו ָּרה ׁ ֶשל נְ ֻקדּ וֹ ת ו ְּבצו ָּרה ׁ ֶשל ְּכ ָת ִמים ְר ָח ִבים‪ָּ ,‬כ ְך‬
‫ׁ ֶש ַעל יְ ֵדי ַה ִּקלּ וּף ָרא ּו ֶאת ַה ֶ ּצ ַבע ַה ָּל ָבן ַה ּ ְפנִ ִימי ׁ ֶשל ָה ֵעץ ְ ּבצו ַּרת נְ ֻקדּ וֹ ת ְק ַטנּוֹ ת‪,‬‬
‫ְבצו ַּרת ְּכ ָת ִמים ְר ָח ִבים‪ ,‬ו ְּבצו ַּרת ּ ַפ ִּסים ִ ּב ְק ֵצה ַה ּ ַמ ֵּקל‪.‬‬
‫ֲַעקֹב לָ ַקח ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה סוּגִ ים ׁ ֶשל ַמ ְּקלוֹ ת – לִ ְבנֶ ה לַ ח‪ ,‬לוּז וְ ַע ְרמוֹ ן‪ .‬יַ ֲעקֹב ִק ֵּלף ָ ּב ֶהם‬
‫ֶאת ַה ְּקלִ ּ ָפה ַה ִחיצוֹ נִ ית ַה ֵּכ ָהה ְ ּבצו ָּרה ׁ ֶשל נְ ֻקדּ וֹ ת ו ְּבצו ָּרה ׁ ֶשל ְּכ ָת ִמים ְר ָח ִבים‪ָּ ,‬כ ְך‬
‫ׁ ֶש ַעל יְ ֵדי ַה ִּקלּ וּף ָרא ּו ֶאת ַה ֶ ּצ ַבע ַה ָּל ָבן ַה ּ ְפנִ ִימי ׁ ֶשל ָה ֵעץ ְ ּבצו ַּרת נְ ֻקדּ וֹ ת ְק ַטנּוֹ ת‪,‬‬
‫ְבצו ַּרת ְּכ ָת ִמים ְר ָח ִבים‪.‬‬
‫ֶאת ַה ּ ַמ ְּקלוֹ ת ָה ֵאלּ ּו ֶה ֱע ִמיד יַ ֲעקֹב ֵמ ֲאחוֹ ֵרי ׁ ּש ֶֹקת ַה ּ ַמיִ ם ׁ ֶש ָה ִע ִּזים ׁשוֹ תוֹ ת ִמ ּ ֶמ ּנוּ‪.‬‬
‫ְּכ ׁ ֶש ָ ּבא ּו ָה ִע ִּזים לִ ׁ ְש ּתוֹ ת וְ ָרא ּו ֶאת צו ַּרת ַה ְּנ ֻקדּ וֹ ת וְ ַה ְּכ ָת ִמים ַה ְּל ָבנִ ים ׁ ֶש ַ ּב ּ ַמ ְּקלוֹ ת‪,‬‬
‫זֶ ה ָהיָ ה ַמ ׁ ְש ּ ִפ ַיע ֲעלֵ ֶיהם‪ ,‬וְ ֵהם ָהי ּו מוֹ לִ ידוֹ ת ְּכ ֻדגְ ַמת ַה ְּכ ָת ִמים ַה ָּללוּ‪ִ ,‬ע ִּזים נְ ֻקדִּ ים‬
‫ו ְּטלו ִּאים‪.‬‬

‫ַה ְר ָחבָ ה‪ּ ַ :‬ב ּתוֹ ָרה נֶ ֱא ַמר ַעל זֶ ה "וַ ֶ ּי ֱחמ ּו ַה ּצֹאן ֶאל ַה ּ ַמ ְקלוֹ ת וַ ֵּתלַ ְדןָ ַה ּצֹאן ֲע ֻקדִּ ים נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלֻ ִאים"‪.‬‬
‫לָ ָבן ִה ְר ִחיק ֶאת ַהצּ ֹאן ׁ ֶשהוֹ ִציא ֶמ ְר ַחק ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה יָ ִמים ֵמ ַהצּ ֹאן ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ׁ ָש ַמר לוֹ‪,‬‬
‫אשוֹ ן ָהיָ ה ַעל ִע ִּזים נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלֻ ִאים‪( ,‬וְ ַעל ְּכ ָב ִשׂ ים חו ִּמים)‪ .‬ו ִּב ׁ ְש ִביל זֶ ה ָע ָשׂ ה יַ ֲעקֹב ֶאת‬ ‫ַה ֶה ְס ֵּכם ָה ִר ׁ‬
‫וְ נָ ַתן לְ ָבנָ יו לִ ׁ ְשמֹר ֲעלֵ ֶיהם‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ַהצּ ֹאן ׁ ֶש ִ ּב ֵידי יַ ֲעקֹב ל ֹא יִ ְרא ּו ֶאת ָה ִע ִּזים ַה ְּנ ֻקדִּ ים‬
‫ַה ּ ַמ ְקלוֹ ת‪ְּ .‬כמוֹ ַ ּב ִּצ ּיוּר‪.‬‬
‫וְ ַה ְּטלו ִּאים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶשלּ ֹא יוֹ לִ יד ּו ְּכ ֻדגְ ָמ ָתם‪.‬‬
‫ַא ְך לְ ַמ ֲע ֵשׂ ה לָ ָבן ָה ַר ּ ַמאי ֶה ְחלִ יף ֶאת ַה ֶה ְס ֵּכם ִעם יַ ֲעקֹב ֵמ ָאה ּ ְפ ָע ִמים! ְּכ ִפי ׁ ּ ֶש ָּכתוּב ְ ּב ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬
‫"ה ֶתל ִ ּבי וְ ֶה ֱחלִ ף ֶאת ַמשְׂ ֻּכ ְר ִּתי ֲעשֶׂ ֶרת מֹנִ ים"‪ ,‬וְ כֵ ן "וַ ַּת ֲחלֵ ף ֶאת ַמשְׂ ֻּכ ְר ִּתי ֲעשֶׂ ֶרת מֹנִ ים"‪ .‬לָ כֵ ן ְ ּבכָ ל ּ ַפ ַעם‬ ‫ֵ‬
‫ִסכּ וּם לְ ִפי ְּתנָ ֵאי יַ ֲעקֹב‪:‬‬
‫יַ ֲעקֹב ָשׂ ם לַ ְּכ ָב ִשׂ ים אוֹ לָ ִע ִּזים ַמ ְקלוֹ ת ְ ּב ֶה ְת ֵאם לְ ֶה ְס ֵּכם ֶה ָח ָד ׁש ֵ ּבינוֹ לְ לָ ָבן‪ .‬ו ַּב ּ ָפסוּק "וַ ֵּתלַ ְד ָן ַה ּצֹאן‬
‫ֲע ֻקדִּ ים נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלֻ ִאים" ַה ּתוֹ ָרה כּ וֹ לֶ לֶ ת ֶאת ָּכל סוּגֵ י ַה ַּת ְחבּ וּלוֹ ת ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ָע ָשׂ ה ִעם ַה ּ ַמ ְקלוֹ ת‪.‬‬ ‫לְ הוֹ ִציא ֵמ ַה ּצֹאן ׁ ֶש ִ ּי ּ ָמ ֵסר לְ ִמ ְר ֶעה ְ ּביַ ד יַ ֲעקֹב‪:‬‬
‫ִע ִּזים – נָ קֹד וְ ָטלוּא‪ .‬וּכְ בָ שִׂ ים – ְ ּב ֶצ ַבע חוּם‪.‬‬
‫ִאם ָּכל ַה ּצֹאן יָ לְ ד ּו ָּכ ְך ָאז ַמה נִ ׁ ְש ַאר לְ לָ בָ ן?‬
‫ְּכ ֵדי ׁ ֶש ָּל ָבן ל ֹא יָ בוֹ א ִ ּב ְט ָענוֹ ת ַא ַחר ָּכ ְך‪ֵ ,‬א ְיך יִ ָּתכֵ ן ׁ ֶש ָּכל ַהצּ ֹאן מוֹ לִ ידוֹ ת ַא ְך וְ ַרק‬ ‫ְ ּב ֵע ֶדר לָ בָ ן ׁ ֶש ִ ּי ּׁ ָש ֵאר ִ ּב ֵידי יַ ֲעקֹב יִ ְהיוּ‪:‬‬
‫נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים – יַ ֲעקֹב ָע ָשׂ ה ָּכ ְך‪ּ ְ :‬בח ֶֹד ׁש נִ ָיסן‪ֶ ׁ ,‬שבּ וֹ מוֹ לִ ידוֹ ת ַהצּ ֹאן ַה ְּז ִריזוֹ ת‬ ‫ִע ִּזים – ָעקֹד‪ ,‬לָ ָבן בּ וֹ‪ ,‬לָ ָבן‪ ,‬חוּם וְ ׁ ָשחוֹ ר‪.‬‬
‫וְ ַה ֲחזָ קוֹ ת‪ ,‬יַ ֲעקֹב ֶה ֱע ִמיד ֶאת ַה ּ ַמ ְּקלוֹ ת ַה ְּקלו ִּפים ֵמ ֲאחוֹ ֵרי ַה ׁ ּש ֶֹקת ְּכ ֵדי ׁ ֶש ָה ִע ִּזים‬ ‫וּכְ בָ שִׂ ים – לָ ָבן‪ ,‬נָ קֹד‪ָ ,‬טלוּא‪ָ ,‬עקֹד‪.‬‬
‫יִ ְרא ּו אוֹ ָתם וְ יוֹ לִ יד ּו ְּכ ֻדגְ ָמ ָתם‪ֲ ,‬א ָבל ִ ּב ְתקו ַּפת ח ֶֹד ׁש ִּת ׁ ְש ֵרי‪ֶ ׁ ,‬ש ָאז מוֹ לִ ידוֹ ת ַהצּ ֹאן‬ ‫ִסכּ וּם ַמ ֲעשֵׂ ה לָ בָ ן‪:‬‬
‫ָה ֲע ֵצלוֹ ת וְ ַה ַח ָּל ׁשוֹ ת‪ ,‬יַ ֲעקֹב ל ֹא ָשׂ ם ֶאת ַה ּ ַמ ְּקלוֹ ת‪ ,‬וְ כָ ְך נוֹ לְ ד ּו ֵמ ֶהן ִע ִּזים ׁ ֶש ֵאינָ ם‬
‫לָ בָ ן הוֹ ִציא ֵמ ַה ּצֹאן ׁ ֶש ִ ּי ּ ָמ ֵסר לְ ִמ ְר ֶעה ְ ּביַ ד יַ ֲעקֹב‪:‬‬
‫נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים‪ ,‬וְ ֵהם ָהי ּו ׁ ַש ָ ּיכִ ים לְ לָ ָבן לְ ִפי ַה ֶה ְס ֵּכם‪.‬‬
‫ִע ִּזים – נָ קֹד‪ָ ,‬טלוּא‪ָ ,‬עקֹד וְ לָ ָבן בּ וֹ‪,‬‬

‫ַּת ְח ּב ּולָ ה ׁ ְשנִ ָ ּיה ָּב ִע ִ ּזים‬

‫וּכְ בָ שִׂ ים ‪ּ ְ -‬ב ֶצ ַבע חוּם‪.‬‬
‫ֵע ֶדר לָ בָ ן ּׁ ֶש ִּנ ׁ ְש ַאר ִ ּב ֵידי יַ ֲעקֹב‪:‬‬
‫"ה ֲע ֻקדִּ ים" וְ גַ ם ֶאת ָה ִע ִּזים‬‫ַּכ ָּזכ ּור‪ ,‬הוֹ ִציא לָ ָבן ִמן ַהצּ ֹאן ַ ּגם ֶאת ָה ִע ִּזים ָ‬ ‫ִע ִּזים – לָ ָבן‪ ,‬חוּם וְ ׁ ָשחוֹ ר‪.‬‬
‫"א ׁ ֶשר לָ בָ ן בּ וֹ "‪ֲ ,‬א ָבל ֵמ ַה ְּכבָ שִׂ ים ל ֹא הוֹ ִציא לָ ָבן ֶאת ַה ְּנ ֻקדִּ ים‬ ‫ֲ‬ ‫וּכְ בָ שִׂ ים ‪ -‬לָ ָבן‪ ,‬נָ קֹד‪ָ ,‬טלוּא‪ָ ,‬עקֹד‪.‬‬
‫וְ ַה ְּטלו ִּאים‪ִּ ,‬כי ְשׂ כָ רוֹ ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ָהיָ ה ַרק ַה ְּכבָ שִׂ ים ַהחו ִּמים‪ ,‬וְ לָ כֵ ן‬ ‫שָׂ כָ ר יַ ֲעקֹב יִ ְהיֶ ה ִמ ָּכאן וָ ֵאילָ ְך לְ ַא ַחר ַההוֹ לָ ָדה ָה ִר ׁ‬
‫אשוֹ נָ ה‪:‬‬
‫הוֹ ִציא לָ ָבן ַרק ֶאת ַה ְּכ ָב ִשׂ ים ַהחו ִּמים‪.‬‬ ‫ָ ּב ִע ִּזים – נָ קֹד וְ ָטלוּא‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב לָ ַקח ֶאת ַה ְּכבָ שִׂ ים ָה ֲע ֻקדִּ ים וְ ַה ּ ְטלו ִּאים ׁ ֶשל‬ ‫וּכְ בָ שִׂ ים ‪ּ ְ -‬ב ֶצ ַבע חוּם‪.‬‬
‫לָ ָבן‪ֶ ׁ ,‬ש ָהי ּו ְ ּב ֶע ְדרוֹ ׁ ֶשל לָ ָבן‪ֶ ׁ ,‬ש ַ ּי ֲעקֹב ׁ ָש ַמר לוֹ‬

‫‪55‬‬ ‫משכן שילה‬

 ‫ַה ְצלָ ָחתוֹ ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ל ֹא ָ ּב ָאה לוֹ ֵמ ַע ְצמוֹ ֶא ָּלא ֵמ ֱאל ֵֹקי ָא ִביו‪.‬‬ ‫אשוֹ נִ ים לִ ְפנֵ י ָה ִע ִּזים‪ָּ ,‬כ ְך ׁ ֶש ּ ְ‬
‫"פנֵ י ַה ּצֹאן" ְּ(כלוֹ ַמר ָה ִע ִּזים) ָהי ּו‬ ‫ֲעלֵ ֶיהם‪ ,‬וְ הוֹ לִ ְיך אוֹ ָתם ִר ׁ‬
‫הוּא ִהזְ ִּכיר לָ ֶהן ֵּכ ַיצד הוּא ָע ַבד ִ ּב ׁ ְש ִביל לָ ָבן ְ ּבכָ ל כּ וֹ חוֹ‪ ,‬וְ ֵא ְיך לָ ָבן ִר ּ ָמה אוֹ תוֹ‬ ‫"אל ָעקֹד" – ֵמ ֲאחוֹ ֵרי ַה ְּכ ָב ִשׂ ים ַה ְּנ ֻקדִּ ים‪ַ ,‬ה ְּטלו ִּאים וְ ָה ֲע ֻקדִּ ים‪ ,‬וְ זֶ ה ְּכ ֵדי ׁ ֶש ָה ִע ִּזים‬ ‫ֶ‬
‫וְ ֶה ְחלִ יף ֶאת ַמ ְשׂ ָּכ ְר ּתוֹ ֵמ ָאה ּ ְפ ָע ִמים!‬ ‫יִ ְס ַּת ְּכל ּו ַעל ְּכבָ שִׂ ים ֵאלּ ּו וְ יוֹ לִ יד ּו ְּכ ֻדגְ ָמ ָתם – נְ ֻקדִּ ים ו ְּטלו ִּאים‪.‬‬
‫וְ ֵא ְיך ְ ּבכָ ל זֹאת זֶ ה ל ֹא ָעזַ ר לְ לָ בָ ן?‬
‫הוּא ִס ּ ֵפר לָ ֶהן ׁ ֶש ָר ָאה ַ ּב ֲחלוֹ מוֹ ַמלְ ָאכִ ים ׁ ֶש ָהי ּו ְמ ִב ִיאים ִמצּ ֹאן לָ ָבן‪ֶ ׁ ,‬ש ָהי ּו ְמסו ִּרים‬
‫ִ ּב ֵ‬
‫ידי ְ ּבנֵ י לָ ָבן‪ֶ ,‬את ָה ֲע ֻקדִּ ים‪ַ ,‬ה ְּנ ֻקדִּ ים וְ ַה ְ ּב ֻרדִּ ים ַ(א ַחת ִמן ַהצּ וּרוֹ ת ׁ ֶשל ַה ְּטלו ִּאים ‪ּ ַ -‬ב ֲעלֵ י ֶּכ ֶתם‬
‫ַה ַּמ ִּקיף גּ ו ָּפם ַּכחוּט)‪ ,‬וְ ַא ַחר ָּכ ְך ַ ּגם ָה ִע ִּזים ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב הוֹ לִ יד ּו ְּכ ֻדגְ ָמ ָתם‪ .‬ו ַּב ֲחלוֹ מוֹ ַ ּגם‬
‫ָא ַמר לוֹ ַה ּ ַמלְ ָא ְך ׁ ֶשהוּא זָ כָ ה לַ ּנ ִִּסים ַה ָּלל ּו ִ ּבגְ לַ ל ָה ַר ּ ָמאוּת ׁ ֶשל לָ ָבן‪ ,‬וְ ׁ ֶש ִה ִ ּג ַיע ַה ְּז ַמן‬
‫ׁ ֶשהוּא יְ ַק ֵ ּים ֶאת נִ ְדרוֹ ׁ ֶש ָּנ ַדר ַעל ָה ֶא ֶבן ׁ ֶשהוּא ָשׂ ם ַמ ֵ ּצ ָבה‪ ,‬וְ לָ כֵ ן ָעלָ יו לַ ְחזֹר לְ ַא ְרצוֹ‪.‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ַּ :‬כ ָּזכוּר ִ ּב ְת ִח ַּלת ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‪ ,‬יַ ֲעקֹב נָ ַדר נֶ ֶדר ׁ ֶש ִאם ַה ָּק ָ ּב"ה יִ ׁ ְשמֹר ָעלָ יו וְ כוּ' ָאז הוּא ְמ ַק ֵ ּבל ַעל‬
‫ַע ְצמוֹ ׁ ֶש ָה ֶא ֶבן ַה ּזֹאת‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ָ ׂ‬
‫שם אוֹ ָת ּה ַמ ֵ ּצ ָבה‪ִּ ,‬ת ְהיֶ ה ֵ ּבית ֱאל ִֹקים ‪ִ -‬מזְ ֵ ּב ַח לְ ַה ְק ִריב ָעלָ יו ָק ְר ָ ּבנוֹ ת‪.‬‬
‫לֵ ָאה וְ ָר ֵחל ָא ְמר ּו לְ יַ ֲעקֹב ׁ ֶש ַ ּודַּ אי ֵהם ל ֹא יְ ַע ְּכב ּו אוֹ תוֹ ִמ ָּל ׁשוּב‪ ,‬וַ ֲה ֵרי ִמ ּ ֵמילָ א ֵהן ל ֹא‬
‫ְמ ַצ ּפוֹ ת ֵמ ֲא ִב ֶיהן ׁ ֶש ִ ּי ֵּתן לָ ֶהן ֵחלֶ ק וְ נַ ֲחלָ ה‪ִּ ,‬כי ֲא ִפלּ ּו ֶאת ָמה ׁ ֶש ּ ַמ ִ ּג ַיע לָ ֶהן הוּא ָמנַ ע‬
‫ֵמ ִא ָּתן‪ ,‬וְ ׁ ֶשהוּא ָמכַ ר אוֹ ָתן לְ יַ ֲעקֹב ְּתמו ַּרת ֲעבוֹ ָדתוֹ‪.‬‬
‫ְ‬ ‫ּ‬
‫ֵהן ָא ְמר ּו ַ ּגם ׁ ֶש ֵהן יוֹ ְדעוֹ ת ׁ ֶש ָּכל ָהע ׁ ֶֹשר ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ׁ ַש ָיך לוֹ‪ ,‬וְ זֶ ה ִ ּבזְ כוּת ִ ּב ְר ַּכת ה'‪,‬‬
‫וְ לָ כֵ ן "כּ ֹל ֲא ׁ ֶשר ָא ַמר ֱאל ִֹהים ֵאלֶ ָיך ֲעשֵׂ ה"‪.‬‬
‫ישית ַּב ְּכ ָב ִשׂ ים‬
‫ַּת ְח ּב ּולָ ה ׁ ְשלִ ׁ ִ‬
‫יַ ֲע ֹקב ּבוֹ ֵר ַח ִעם נָ ׁ ָשיו וִ ילָ ָדיו‬ ‫ישית ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ָהיְ ָתה ׁ ֶשהוּא לָ ַקח ֶאת ָה ִע ִּזים ַהחו ִּמים וְ הוֹ לִ ְיך‬ ‫ַה ַּת ְחבּ וּלָ ה ַה ּׁ ְשלִ ׁ ִ‬
‫ַמדּ ו ַּע יַ ֲעקֹב ֻה ְצ ַר ְך לִ בְ ר ַֹח ִמ ָּלבָ ן?‬ ‫אוֹ ָתם לִ ְפנֵ י ַה ְּכ ָב ִשׂ ים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ַה ְּכ ָב ִשׂ ים יִ ְס ַּת ְּכל ּו ֲעלֵ ֶיהם וְ יוֹ לִ יד ּו ְּכ ָב ִשׂ ים חו ִּמים‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב וְ נָ ׁ ָשיו יָ ְדע ּו ׁ ֶש ִאם לָ ָבן יִ ְר ֶאה ׁ ֶש ֵהם הוֹ לְ כִ ים הוּא יַ ֲעצֹר אוֹ ָתם וְ ל ֹא יִ ֵּתן לָ ֶהם‬
‫לָ לֶ כֶ ת‪ ,‬לָ כֵ ן ֵהם ִה ְמ ִּתינ ּו לְ ִהזְ דַּ ּ ְמנוּת ׁ ֶש ָ ּב ּה לָ ָבן ל ֹא יִ ְהיֶ ה ַ ּב ַ ּביִ ת ְּכ ֵדי לִ ְבר ַֹח‪.‬‬
‫ַּכ ֲעבֹר זְ ַמן יָ ָצא לָ ָבן ֵמ ָח ָרן ְּכ ֵדי לִ גְ זֹז ֶאת ֶ ּצ ֶמר צֹאנוֹ ׁ ֶש ָהיָ ה ִ ּב ֵידי ָ ּבנָ יו‪ָ .‬היָ ה זֶ ה‬
‫ְ ּב ֶמ ְר ַחק ַמ ֲהלָ ְך ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה יָ ִמים‪.‬‬
‫ְּכ ׁ ֶש ָהיָ ה לָ ָבן ְ ּב ֶמ ְר ָחק ׁ ֶשל ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה יָ ִמים ִמ ַ ּי ֲעקֹב‪ ,‬יַ ֲעקֹב נִ ֵ ּצל ֶאת ַה ִהזְ דַּ ּ ְמנוּת‪ .‬הוּא‬
‫לָ ַקח ֶאת ָ ּבנָ יו‪ ,‬נָ ׁ ָשיו ו ְּרכו ּׁשוֹ‪ִ ,‬ה ְר ִּכ ָיבם ַעל ַה ְ ּג ַמ ִּלים ו ָּב ַרח לְ ֵע ֶבר ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען‪.‬‬
‫לִ ְפנֵ י ׁ ֶש ֵהם יָ ְצא ּו לַ דֶּ ֶר ְך לָ ְק ָחה ָר ֵחל ֶאת ַה ְּת ָר ִפים ּ ְ(פ ָסלִ ים) ׁ ֶשל ָא ִב ָיה ִּכי ָר ְצ ָתה‬
‫ׁ ֶשהוּא יַ ְפ ִסיק לַ ֲעבֹד ֲעבוֹ ָדה זָ ָרה‪.‬‬
‫ׁ ָשלִ ַיח יָ ָצא ִמ ֵ ּבית לָ ָבן לְ הוֹ ִד ַיע לְ לָ ָבן ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ו ִּמ ׁ ְש ּ ַפ ְח ּתוֹ ָ ּב ְרחוּ‪ּ ַ .‬גם לַ ׁ ּ ָשלִ ַיח לָ ַקח‬
‫ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה יָ ִמים לְ ַה ִ ּג ַיע לְ לָ ָבן‪.‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ּ ְ :‬באוֹ תוֹ ַה ּיוֹ ם ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ָ ּב ַרח ִעם ִמ ׁ ְש ּ ַפ ְח ּתוֹ ‪ּ ָ ,‬בא ּו ָהרוֹ ִעים ׁ ֶשל ָח ָרן לַ ְ ּב ֵאר ְּכ ֵדי לְ ַה ׁ ְשקוֹ ת ֶאת‬
‫צֹאנָ ם‪ ,‬וְ ִה ֵּנה ֵאין ַמיִ ם ַ ּב ְ ּב ֵאר! ֵהם ל ֹא ֵה ִבינ ּו ָמה ָק ָרה‪ ,‬וְ ָאז נִ זְ ְּכר ּו ׁ ֶש ָּכל ַה ׁ ּ ֶש ַפע ָהיָ ה ִ ּבזְ כוּת יַ ֲעקֹב ַה ַ ּצדִּ יק‬
‫וְ ֵה ִבינ ּו ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב יָ ָצא ֵמ ָח ָרן‪ֵ .‬הם ָרצ ּו ִמ ָ ּיד לְ לָ ָבן וְ ִס ּ ְפר ּו לוֹ ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ָ ּב ַרח ַּ(ת ְרגּ וּם יוֹ נָ ָתן)‪.‬‬ ‫וְ ָאכֵ ן ה' ָעזַ ר לְ יַ ֲעקֹב ׁ ֶש ַּת ְחבּ וּלוֹ ת ֵא ֶּלה יַ ְצלִ יח ּו לוֹ‪ ,‬וְ ַהצּ ֹאן יָ לְ ד ּו ְּכ ֻדגְ ַמת ַה ּ ַמ ְראוֹ ת‬
‫ׁ ֶש ּ ִפ ֵ ּצל ַ ּב ּ ַמ ְּקלוֹ ת וּלְ ִפי ַה ְּתנַ אי ׁ ֶש ָע ָשׂ ה ִעם לָ ָבן‪ ,‬וְ כָ ְך נוֹ לְ ד ּו ַה ְר ֵ ּבה ִע ִּזים נְ ֻקדִּ ים‬
‫ֵ ּבינְ ַתיִ ם ִה ְת ַקדְּ מ ּו יַ ֲעקֹב ו ִּמ ׁ ְש ּ ַפ ְח ּתוֹ ַמ ֲהלָ ְך ׁ ֶשל ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה יָ ִמים נוֹ ָס ִפים‪ ,‬וְ ָע ְבר ּו ֶאת‬
‫ו ְּטלו ִּאים וַ ֲע ֻקדִּ ים וּכְ ָב ִשׂ ים חו ִּמים‪ ,‬וְ ֵהם ָהי ּו ְשׂ כָ רוֹ ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב‪ֶ .‬את ַהצּ ֹאן ֶה ָח ָד ׁש‬
‫נְ ַהר ּ ְפ ָרת ְּכ ׁ ֶש ּ ְפנֵ ֶיהם לְ כִ ּווּן ַהר ַה ִ ּגלְ ָעד‪.‬‬
‫ָמכַ ר יַ ֲעקֹב ִ ּב ְמ ִחיר יָ ָקר‪ ,‬ו ְּבכֶ ֶסף זֶ ה הוּא ָקנָ ה ֲע ָב ִדים ו ׁ ְּש ָפחוֹ ת וּגְ ַמ ִּלים וַ ֲחמוֹ ִרים‪,‬‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ :‬יוֹ ֵצא ׁ ֶש ָּכ ֵעת לָ ָבן ָרחוֹ ק ִמ ַ ּי ֲעקֹב ְ ּב ֶמ ְר ָחק ׁ ֶשל ׁ ִש ׁ ּ ָשה יָ ִמים‪.‬‬ ‫וְ כָ ְך ִה ְת ַע ׁ ּ ֵשר יַ ֲעקֹב ְמאוֹ ד ְמאוֹ ד‪.‬‬
‫לָ ָבן לָ ַקח ֶאת ְקרוֹ ָביו וְ ָר ַדף ַא ֲח ֵרי יַ ֲעקֹב ַעד ׁ ֶש ִה ְצלִ ַיח לְ ַה ּ ִ ׂ‬
‫שיגוֹ ַּכ ֲעבֹר יוֹ ם ֶא ָחד!‬
‫ַה ְר ָחבָ ה‪ּ ִ :‬בזְ ַמן ׁ ֶש ָּל ָבן ָר ַדף ַא ַחר יַ ֲעקֹב‪ִ ,‬ה ְמ ׁ ִש ְיך יַ ֲעקֹב לְ ִה ְת ַקדֵּ ם ַמ ֲהלַ ְך יוֹ ם ֶא ָחד‪ .‬יוֹ ֵצא ׁ ֶש ָּל ָבן ָהלַ ְך ְ ּביוֹ ם‬ ‫יַ ֲע ֹקב ֵמ ִבין ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְיך לַ ְחזֹ ר‬
‫ֶא ָחד ֶמ ְר ַחק ֲהלִ יכָ ה ׁ ֶשל ׁ ִש ְב ָעה יָ ִמים‪ְ ׁ .‬‬
‫(שלוֹ ׁ ָשה יָ ִמים ֵמ ַהצּ ֹאן ַעד ֵ ּבית לָ ָבן ‪ְ ׁ +‬שלוֹ ׁ ָשה יָ ִמים ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ִה ְת ַקדֵּ ם ַ ּב ְּת ִח ָּלה‬
‫ַּכ ּ ָמה ׁ ָשנִ ים ָעבַ ד יַ ֲעקֹב ֵא ֶצל לָ בָ ן?‬
‫לִ ְפנֵ י ׁ ֶש ָּל ָבן יָ ַדע ‪ +‬יוֹ ם ֶא ָחד ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ִה ְת ַקדֵּ ם לְ ַא ַחר ׁ ֶש ָּל ָבן יָ ַדע)‪.‬‬
‫ַא ֲח ֵרי ׁ ֵש ׁש ׁ ָשנִ ים נוֹ ָספוֹ ת ְ ּ(ב ַס ְך ַ‪-‬הכּ ֹל ֶע ְשׂ ִרים ׁ ָשנָ ה ׁ ֶש ַ ּי ֲעקֹב ָע ַבד ְ ּב ֵבית לָ ָבן) ׁ ָש ַמע יַ ֲעקֹב ֶאת‬
‫לָ ָבן ָר ָאה ֶאת יַ ֲעקֹב ֵמ ָרחוֹ ק‪ ,‬ו ִּמ ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ְּכ ָבר ִה ִ ּג ַיע ַה ַּליְ לָ ה הוּא לָ ן ַ ּב ּ ָמקוֹ ם ׁ ֶש ֵאלָ יו‬ ‫ְ ּבנֵ י לָ ָבן ְמ ַד ְ ּב ִרים ָעלָ יו לָ ׁשוֹ ן ָה ַרע וְ אוֹ ְמ ִרים ׁ ֶש ָּכל ָהע ׁ ֶֹשר ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ׁ ַש ָ ּי ְך לַ ֲא ִב ֶיהם‪,‬‬
‫ִה ִ ּג ַיע‪.‬‬ ‫וְ ׁ ֶשהוּא ַאף ָמכַ ר ִמצּ ֹאן לָ ָבן‪ ,‬ו ַּב ֶּכ ֶסף ַה ֶּזה ָקנָ ה ֶאת ָּכל ָה ְרכו ּׁש ׁ ֶש ֵ ּי ׁש לוֹ‪.‬‬
‫ִמי ִהזְ ִהיר ֶאת לָ בָ ן ׁ ֶשלּ ֹא יַ ִּזיק לְ יַ ֲעקֹב?‬ ‫יַ ֲעקֹב ַ ּגם ָר ָאה ׁ ֶש ּ ְפנֵ י לָ ָבן זוֹ ֲע ִפים וְ הוּא ֵאינוֹ ִמ ְתנַ ֵהג ִא ּתוֹ ִ ּב ִידידוּת ְּכמוֹ ֶא ְתמוֹ ל‬
‫נַסה לְ ׁ ַשכְ נֵ ַע‬‫ַה ָּק ָ ּב"ה ִה ְת ַ ּג ָּלה ֶאל לָ ָבן ַ ּב ַּליְ לָ ה וְ ִהזְ ִהיר אוֹ תוֹ ׁ ֶשלּ ֹא יַ ִּזיק לְ יַ ֲעקֹב וְ ל ֹא יְ ֶּ‬ ‫וְ ׁ ִשלְ ׁשוֹ ם‪ ,‬וְ כָ ְך ֵה ִבין יַ ֲעקֹב ׁ ֶש ַ ּגם לָ ָבן חוֹ ׁ ֵשב ְּכמוֹ ָ ּבנָ יו‪.‬‬
‫אוֹ תוֹ לַ ְחזֹר – ל ֹא ַעל יְ ֵדי ַה ְב ָטחוֹ ת וְ ל ֹא ַעל יְ ֵדי ִא ּיו ִּמים‪.‬‬
‫ַה ָּק ָ ּב"ה נִ גְ לָ ה ֶאל יַ ֲעקֹב וְ ָא ַמר לוֹ ׁ ֶש ָ ּי ׁשוּב ֶאל ֶא ֶרץ ֲאבוֹ ָתיו וְ ׁ ָשם הוּא יִ ְהיֶ ה ִא ּתוֹ ; ִּכי‬
‫ַּכ ּמו ָּבן ׁ ֶש ִה ְת ַ ּגלּ וּת זוֹ ָהיְ ָתה לִ כְ בוֹ ד יַ ֲעקֹב ַה ַ ּצדִּ יק‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ַה ָּק ָ ּב"ה ֵאינוֹ ִמ ְת ַ ּג ֶּלה‬ ‫ָּכל זְ ַמן ׁ ֶשהוּא ְמ ֻח ָ ּבר לְ לָ ָבן ָה ָר ׁ ָשע ַה ָּק ָ ּב"ה ל ֹא ַמ ׁ ְש ֶרה ׁ ְשכִ ינָ תוֹ ָעלָ יו‪.‬‬
‫לִ ְר ׁ ָש ִעים‪.‬‬
‫נַפ ָּתלִ י ַּ(ת ְרגּ וּם יוֹ נָ ָתן)‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיָ ה ָרץ ְּכ ַא ָ ּילָ ה ׁ ְשלו ָּחה לִ ְקרֹא לְ ָר ֵחל‬ ‫יַ ֲעקֹב ׁ ָשלַ ח ֶאת ְ‬
‫"מה ָע ִשׂ ָית? לָ ּ ָמה ַא ָּתה‬ ‫שיג לָ ָבן ָה ַר ּ ַמאי ֶאת יַ ֲעקֹב וְ ׁ ָש ַאל אוֹ תוֹ ‪ָ :‬‬ ‫לְ ָמ ֳח ָרת‪ִ ,‬ה ּ ִ ׂ‬ ‫ש ֶדה הוּא ָמקוֹ ם ּ ָפתו ַּח וְ ֵאין ָא ָדם‬ ‫ש ֶדה‪ִּ ,‬כי ַה ּ ָ ׂ‬‫וּלְ לֵ ָאה ׁ ֶש ָ ּיבוֹ א ּו ֵאלָ יו לַ ּ ָ ׂ‬
‫בּ וֹ ֵר ַח וְ לוֹ ֵק ַח ֶאת ְ ּבנוֹ ַתי ְ ּבכוֹ ַח ְּכמוֹ ׁ ְשבוּיוֹ ת‪ ,‬וְ ֵאינְ ָך נוֹ ֵתן לִ י לְ נַ ׁ ּ ֵשק‬ ‫ֹאמר‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ּ ִמ ְס ַּת ֵּתר ׁ ָשם וְ יָ כוֹ ל לִ ׁ ְשמ ַֹע ֶאת ָמה ׁ ֶשהוּא י ַ‬
‫ֶאת ָ ּבנַ י ו ְּבנוֹ ַתי? לָ ּ ָמה ל ֹא ָא ַמ ְר ָּת לִ י ׁ ֶש ַא ָּתה רוֹ ֶצה‬
‫ָמה ָא ַמר לָ ֶהן יַ ֲעקֹב ַ ּב ּ ָׂש ֶדה?‬
‫לָ לֶ כֶ ת – וַ ֲה ֵרי ָהיִ ִיתי עוֹ ֶשׂ ה לִ כְ בוֹ ְד ָך ְמ ִס ָ ּבה‬
‫וְ ׁ ָשם ָא ַמר לָ ֶהן ׁ ֶשהוּא רוֹ ֶאה ׁ ֶש ָּל ָבן ֲא ִב ֶיהן כּ וֹ ֵעס‬
‫וְ ׁשוֹ לֵ ַח אוֹ ְת ָך ְ ּב ֻת ּ ִפים ו ִּב ְמחוֹ לוֹ ת?!‬
‫ָעלָ יו ִ ּבגְ לַ ל ָע ׁ ְשרוֹ ָה ַרב‪ ,‬וְ ָה ֱא ֶמת ִהיא ׁ ֶש ָּכל‬

‫משכן שילה‬ ‫‪56‬‬

 ‫ִחידוֹ ן א'‪-‬ב' לְ ִמ ְת ַק ְ ּד ִמים‬ ‫ִחידוֹ ן א'‪-‬ב' לְ ַמ ְת ִחילִ ים‬ ‫ַּ(כ ּמו ָּבן ׁ ֶש ֶּזה ׁ ֶש ֶקר – ִאם לָ ָבן ָהיָ ה יוֹ ֵד ַע הוּא ָהיָ ה עוֹ ֵצר ֶאת יַ ֲעקֹב וְ ל ֹא נוֹ ֵתן לוֹ לָ לֶ כֶ ת)‪.‬‬
‫ַה ְּת ׁשו ָּבה ְל ָכל ׁ ְש ֵא ָל ּה ִמ ְס ַּת ֶּי ֶמת ָ ּבאוֹ ת‬ ‫ַה ְּת ׁשו ָּבה ְל ָכל ׁ ְש ֵא ָל ּה ַמ ְת ִחילָ ה ָ ּבאוֹ ת‬ ‫דַּ ע לְ ָך ׁ ֶש ָ ּיכֹלְ ִּתי ַעכְ ׁ ָשו לְ ַה ִּזיק לְ ָך‪ֶ ,‬א ָּלא ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה ִהזְ ִהיר אוֹ ִתי ל ֹא לַ ֲעשׂ וֹ ת לְ ָך‬
‫ֹאש ַה ּ ׁשו ָּרה‪.‬‬‫יעה ְ ּבר ׁ‬ ‫ַה ּמוֹ ִפ ָ‬ ‫ֹאש ַה ּ ׁשו ָּרה‪.‬‬
‫יעה ְ ּבר ׁ‬ ‫ַה ּמוֹ ִפ ָ‬ ‫ְּכלוּם‪ .‬וְ לָ ּ ָמה ָ ּגנַ ְב ָּת ֶאת ָה ֱאל ִֹהים ׁ ֶש ִּלי?"‬
‫א – ַּ‬
‫"גלְ ֵעד" בארמית‪.‬‬ ‫א – נשלח להרוג את יעקב‪.‬‬ ‫יַ ֲעקֹב ָענָ ה לְ לָ ָבן (לְ ִפי ֵס ֶדר ׁ ְש ֵאלוֹ ָתיו) ׁ ֶשהוּא ּ ָפ ַחד ׁ ֶשהוּא יִ גְ זֹל ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ֶאת ָר ֵחל וְ לֵ ָאה‬
‫וְ ֶאת ָּכל ָמה ׁ ֶש ֵ ּי ׁש לוֹ‪ .‬יַ ֲעקֹב ָהיָ ה ָ ּבטו ַּח ׁ ֶש ַאף ֶא ָחד ִמ ּ ִמ ׁ ְש ּ ַפ ְח ּתוֹ ל ֹא לָ ַקח לְ לָ ָבן‬
‫ב – "וַ ַּת ַהר עוֹ ד וַ ֵּתלֶ ד ִ ּבלְ ָהה ׁ ִש ְפ ַחת ָר ֵחל‬ ‫ב – שם של מקום המוזכר בפסוק‬ ‫ֶאת ַה ּ ֶפ ֶסל‪ ,‬הוּא ל ֹא יָ ַדע ׁ ֶש ָר ֵחל לָ ְק ָחה ֶאת זֶ ה‪ ,‬וְ לָ כֵ ן הוּא ָא ַמר לְ לָ ָבן ׁ ֶש ּ ִמי‬
‫ֵ ּבן ׁ ֵשנִ י ___"‪.‬‬ ‫הראשון של בפרשתנו‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ָּל ַקח ֶאת ַה ּ ְפ ָסלִ ים ל ֹא יִ ְחיֶ ה‪.‬‬
‫"מה ָע ִשׂ ָית וַ ִּתגְ נֹב‬ ‫ג – לבן אמר ליעקב‪ֶ :‬‬ ‫ַה ְר ָחבָ ה‪ֵ :‬מאוֹ ָת ּה ְקלָ לָ ה ׁ ֶש ִּק ֵּלל יַ ֲעקֹב ֶאת ִמי ׁ ֶש ּ ַמ ְחזִ יק ַ ּב ְּת ָר ִפים ׁ ֶשל לָ ָבן‪ֵ ,‬מ ָתה ָר ֵחל ְ ּבעוֹ ָד ּה ַ ּבדֶּ ֶר ְך‬
‫ג – נשלח בכדי לקרוא ללוי בשמו על‬
‫ֶאת לְ בָ ִבי ___ ֶאת ְ ּבנ ַֹתי ִּכ ׁ ְש ֻביוֹ ת ָח ֶרב"‪.‬‬ ‫וְ ל ֹא ֶה ֱא ִריכָ ה יָ ִמים‪.‬‬
‫שם ׁ ֶש ִּל ּווּה ּו במתנות כהונה שהיה עתיד‬
‫ד – בנה הבכור של זִ לְ ּ ָפה‪.‬‬ ‫לָ ָבן ָהלַ ְך וְ ִח ּ ֵפשׂ ֶאת ַה ּ ְפ ָסלִ ים ָ ּבא ֶֹהל ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ׁ ֶ(ש ֶּזה ּו ָהא ֶֹהל ׁ ֶשל ָר ֵחל)‪ ,‬וְ ל ֹא ָמ ָצא‪.‬‬
‫היה לקבל‪.‬‬ ‫ִח ּ ֵפשׂ ַ ּגם ָ ּבא ֶֹהל ׁ ֶשל לֵ ָאה וְ ל ֹא ָמ ָצא‪ָ .‬חזַ ר לָ ָבן לְ ַח ּ ֵפשׂ ׁשוּב ָ ּבא ֶֹהל ׁ ֶשל ָר ֵחל ֵּ‬
‫ה – מסוגי המקלות שלקח יעקב‪.‬‬ ‫(כיוָ ן‬
‫ד – צמח המפיץ ריח טוב שויש בו‬ ‫ׁ ֶשהוּא ִה ִּכיר אוֹ ָת ּה ׁ ֶש ִהיא ַמ ְח ִ ּב ָיאה דְּ ָב ִרים) וְ ל ֹא ָמ ָצא‪ .‬וְ ָאז ִח ּ ֵפשׂ ָ ּבא ָֹהלִ ים ׁ ֶשל ִ ּבלְ ָהה‬
‫ו – "וַ ִ ּי ׁ ְשלַ ח יַ ֲעקֹב וַ ִ ּי ְק ָרא לְ ָר ֵחל וּלְ לֵ ָאה‬ ‫וְ זִ לְ ּ ָפה‪ ,‬וְ גם ׁ ָשם הוּא ל ֹא ָמ ָצא‪.‬‬
‫ש ֶדה ֶאל ___"‪.‬‬ ‫ַה ּ ָ ׂ‬ ‫סגולה ללדת ילדים ומפיץ ריח טוב‪.‬‬
‫וְ ֵהיכָ ן ָהי ּו ַה ְּת ָר ִפים ֶ ּב ֱא ֶמת?‬
‫ז – שם נוסף לבית ‪-‬א‪-‬ל‪.‬‬ ‫ה – מקום בית המקדש‪.‬‬ ‫ֶאת ַה ְּת ָר ִפים ָשׂ ָמה ָר ֵחל ִמ ַּת ַחת לְ כַ ר ַה ָ ּג ָמל ֶ ּ(בגֶ ד ׁ ֶש ְּמנִ ִיחים ַעל ַ ּגב ַה ְ ּב ֵה ָמה) וְ יָ ׁ ְש ָבה‬
‫ח – לבן אמר ליעקב‪" :‬לָ ּ ָמה נַ ְח ֵ ּב ָ‬
‫את‬ ‫ו – "___ לְ יַ ֲעקֹב וַ ָ ּי ֶרב ְ ּבלָ בָ ן"‪.‬‬ ‫ָעלָ יו‪.‬‬
‫___ וַ ִּתגְ נֹב א ִֹתי וְ ל ֹא ִה ַ ּג ְד ָּת ִּלי"‪.‬‬ ‫ָר ֵחל ִה ְתנַ ְ ּצלָ ה לְ ָא ִב ָיה ׁ ֶש ִהיא ל ֹא יְ כוֹ לָ ה לָ קוּם לִ כְ בוֹ דוֹ‪ּ ִ ,‬בגְ לַ ל ׁ ֶש ִהיא ל ֹא ָח ׁ ָשה‬
‫ז – שפחת לאה‪.‬‬
‫ט – יעקב אמר ללבן‪ִּ :‬‬ ‫ְ ּבטוֹ ב‪ .‬וְ כָ ְך ל ֹא ָמ ָצא לָ ָבן ֶאת ַה ְּת ָר ִפים‪.‬‬
‫"כי ___ ֲא ׁ ֶשר ָהיָ ה‬
‫לְ ָך לְ ָפנַ י וַ ִ ּי ְפרֹץ לָ רֹב וַ יְבָ ֶר ְך ה' א ְֹת ָך לְ ַרגְ לִ י"‪.‬‬ ‫ח – שם של מקום המוזכר בפסוק‬ ‫יַ ֲעקֹב ָר ָאה ׁ ֶש ָּל ָבן ל ֹא ַמ ֲא ִמין לוֹ ו ְּמ ַח ּ ֵפשׂ ָמה ָ ּגנְ ב ּו ֵמ ִא ּתוֹ‪ .‬הוּא ָּכ ַעס ַעל לָ ָבן‬
‫הראשון של בפרשתנו‪.‬‬ ‫"איזֶ ה ּ ֶפ ׁ ַשע אוֹ ֵח ְטא ָע ִשׂ ִיתי לְ ָך ׁ ֶש ַא ָּתה רוֹ ֵדף ַא ֲח ַרי‪,‬‬ ‫ו ָּפנָ ה ֵאלָ יו וְ ָא ַמר לוֹ ‪ֵ :‬‬
‫ֹאמר לָ ֶהם יַ ֲעקֹב‪ֵ ___ :‬מ ַאיִ ן‬ ‫י – "וַ ּי ֶ‬ ‫את ִמכּ ֹל ְּכלֵ י בֵ ֶית ָך שִׂ ים כּ ֹה‬ ‫"מה ּ ָמ ָצ ָ‬ ‫וְ ׁ ֶש ַא ָּתה ְמ ַמ ׁ ּ ֵש ׁש ְ ּבכָ ל ֵּכלַ י ְ ּבח ֶֹסר ֵאמוּן?! ַ‬
‫ַא ֶּתם?"‬ ‫ט – יעקב אמר ללבן‪ ___" :‬ל ֹא ֵהבֵ ִ‬
‫אתי‬ ‫נֶ גֶ ד ַא ַחי וְ ַא ֶח ָיך וְ יוֹ כִ יח ּו ֵ ּבין ׁ ְשנֵ ינוּ"‪ֲ .‬הל ֹא ֶע ְשׂ ִרים ׁ ָשנָ ה ָהיִ ִיתי ֶא ְצלְ ָך‪ ,‬וְ כָ ל ַה ְּז ַמן‬
‫שא ֶאת קֹלוֹ‬‫כ – "וַ ִ ּי ׁ ּ ַשק יַ ֲעקֹב לְ ָר ֵחל וַ ִ ּי ּ ָ ׂ‬ ‫ֵאלֶ ָיך"‪.‬‬ ‫ַה ֶּזה ָה ִע ִּזים וְ ַה ְּכ ָב ִשׂ ים ׁ ֶש ְּל ָך ל ֹא ִה ּ ִפילוּ‪ ,‬וְ ל ֹא ָאכַ לְ ִּתי ְּכלוּם ֵמ ָה ְרכו ּׁש ׁ ֶש ְּל ָך"‪.‬‬
‫___"‪.‬‬ ‫יַ ֲעקֹב ִה ְמ ׁ ִש ְיך וְ ִס ּ ֵפר לְ לָ ָבן ַעל ְמ ִסירוּתוֹ ֵאלָ יו‪ֲ :‬‬
‫י – עליו אמרה לאה‪ַ :‬‬
‫"ה ּ ַפ ַעם אוֹ ֶדה ֶאת‬ ‫"א ִפלּ ּו ִאם ָהי ּו גּוֹ נְ ִבים ֵמ ַהצּ ֹאן אוֹ‬
‫ל – "וַ ִ ּי ַ ּג ׁש יַ ֲעקֹב ___ ֶאת ָה ֶאבֶ ן ֵמ ַעל ּ ִפי‬ ‫ה'"‪.‬‬ ‫ַח ָ ּיה ָר ָעה ָהיְ ָתה טוֹ ֶר ֶפת ֵמ ַהצּ ֹאן – ָהיִ ִיתי ְמ ׁ ַש ֵּלם לְ ָך ַעל ָּכ ְך ִמ ׁ ּ ֶש ִּלי‪ּ ַ .‬ב ּיוֹ ם ָהיִ ִיתי‬
‫ַה ְ ּב ֵאר"‪.‬‬ ‫סוֹ ֵבל ֵמחֹם ַה ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש‪ ,‬ו ַּבח ֶֹרף ָס ַבלְ ִּתי ֵמ ַה ׁ ּ ֶשלֶ ג‪ ,‬וְ ל ֹא ָהיִ ִיתי יָ ׁ ֵשן ַ ּב ֵּלילוֹ ת – וְ ַהכּ ֹל‬
‫כ – "וַ ַ ּי ֲעבֹד יַ ֲעקֹב ְ ּב ָר ֵחל ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים וַ ִ ּי ְהי ּו‬ ‫ִ ּב ׁ ְש ִבילְ ָך‪.‬‬
‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫מ – "וַ ִי ּ ָ ׂ‬
‫שא יַ ֲעקֹב ַרגְ לָ יו וַ ֵילֶ ך ַא ְרצָ ה ___‬ ‫ּ‬
‫ְב ֵעינָ יו ___ ֲא ָח ִדים"‪.‬‬ ‫ָ‬
‫ֶע ְשׂ ִרים ׁ ָשנָ ה ָע ַב ְד ִּתי ִ ּב ׁ ְש ִבילְ ך וְ כָ ל ּ ַפ ַעם ֵמ ָח ָד ׁש ֵה ַפ ְר ָּת ֶאת ַה ֶה ְס ֵּכ ִמים ֵ ּבינֵ ינוּ‪,‬‬
‫___"‪.‬‬
‫ֵמ ָאה ּ ְפ ָע ִמים ֶה ְחלַ ְפ ָּת ֶאת ַמ ְשׂ ָּכ ְר ִּתי! ִאם ַה ָּק ָ ּב"ה ל ֹא ָהיָ ה עוֹ זֵ ר לִ י – ָהיִ ָית‬
‫"אך ַעצְ ִמי‬‫ְ‬ ‫נ – הוא שאמר בפרשתנו‪ַ :‬‬ ‫ל – בתו של לבן‪.‬‬
‫ׁשוֹ לֵ ַח אוֹ ִתי ֵמ ִע ּ ְמ ָך ְ ּבח ֶֹסר כּ ֹל! וְ לַ ְמרוֹ ת ָּכל זֹאת‪ַ ,‬א ָּתה חוֹ ׁ ֵשד ִ ּבי ׁ ֶש ָ ּגנַ ְב ִּתי לְ ָך‬
‫ו ְּב ָשׂ ִרי ָא ָּתה"‪.‬‬ ‫מ – שם של מקום המוזכר בפרשתנו‬ ‫ֶאת ַה ְּת ָר ִפים?"‬
‫ס – חרון‪.‬‬ ‫(רמז‪ :‬המילה האחרונה בפרשתנו)‪.‬‬ ‫לָ ָבן ָענָ ה לְ תוֹ כַ ְח ּתוֹ ׁ ֶשל יַ ֲעקֹב ׁ ֶש ְ ּב ֶע ֶצם ַהכּ ֹל ׁ ֶשלּ וֹ – ַה ָ ּבנוֹ ת ׁ ֶשלּ וֹ‪ַ ,‬הצּ ֹאן ׁ ֶשלּ וֹ וְ כָ ל‬
‫ע – "___ ֶאת דִּ ְב ֵרי ְבנֵ י לָ בָ ן לֵ אמֹר לָ ַקח‬ ‫ָמה ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ִ ּב ֵידי יַ ֲעקֹב ַ ּגם הוּא ׁ ֶשלּ וֹ‪ ,‬וְ ֵא ְיך יַ ֲעלֶ ה ַעל דַּ ַעת יַ ֲעקֹב ׁ ֶש ַּכ ָ ּונָ תוֹ לַ ֲעשׂ וֹ ת‬
‫נ – אביו של לבן‪.‬‬ ‫לָ ֶהם ָר ָעה? וְ לָ כֵ ן ִה ִ ּצ ַיע לָ ָבן לְ יַ ֲעקֹב לִ כְ רֹת ְ ּב ִרית ׁ ֶש ַאף ֶא ָחד ל ֹא יַ ִּזיק לַ ׁ ּ ֵשנִ י‪.‬‬
‫יַ ֲעקֹב ֵאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר לְ ָא ִבינוּ"‪.‬‬
‫פ – "וְ ַה ּ ִמצְ ּ ָפה ֲא ׁ ֶשר ָא ַמר ___ ה' ֵ ּבינִ י‬ ‫ס – יעקב ראה בחלום‪.‬‬ ‫יַ ֲעקֹב לָ ַקח ֶא ֶבן וְ ָשׂ ם אוֹ ָת ּה ַמ ֵ ּצ ָבה ו ִּב ֵּק ׁש ִמ ָ ּבנָ יו לֶ ֱאסֹף עוֹ ד ֲא ָבנִ ים וְ לַ ֲעשׂ וֹ ת‬
‫וּבֵ ינֶ ָך ִּכי ָּנִס ֵתר ִא ׁיש ֵמ ֵר ֵעהוּ"‪.‬‬ ‫ַ ּגל ֲ(ע ֵר ָמת) ֲא ָבנִ ים‪.‬‬
‫ע – ָח ׁשוּב ְּכ ֵמת‪.‬‬
‫ֵּכ ַיצד נִ ְק ָרא ַה ּ ָמקוֹ ם בּ וֹ ָּכ ְרת ּו יַ ֲעקֹב וְ לָ בָ ן ְ ּב ִרית?‬
‫צ – לאחר שפגשה רחל את יעקב נאמר‪:‬‬ ‫פ – נאמר על יעקב‪" :‬וַ ַ ּי ֵ ּצג ֶאת ַה ּ ַמ ְקלוֹ ת‬ ‫(מ ְּל ׁשוֹ ן ֵעדוּת) וְ לָ ָבן ָק ָרא לוֹ ‪' :‬יְ גַ ר שָׂ ֲהדו ָּתא' ַ ּ(גל‬ ‫יַ ֲעקֹב ָק ָרא לַ ּ ָמקוֹ ם ' ַ ּגלְ ֵעד' ִ‬
‫"___ וַ ַּת ֵ ּגד לְ ָא ִב ָיה"‪.‬‬
‫ֲא ׁ ֶשר ___ ָ ּב ְר ָה ִטים ְ ּב ׁ ִש ֲקתוֹ ת ַה ּ ָמיִ ם"‪.‬‬ ‫"מ ְצ ּ ָפה"‪ַ ,‬על ׁ ֵשם ׁ ֶשה' יִ ְצ ּ ֶפה וְ יַ ִ ּביט ִאם ֵהם‬ ‫ֵעדוּת‪ּ ַ ,‬ב ֲא ַר ִּמית)‪ַ .‬ה ּ ָמקוֹ ם נִ ְק ָרא ַ ּגם‪ִ :‬‬
‫ק – "וַ ַ ּי ׁ ְש ֵּכם לָ בָ ן ַ ּבבּ ֶֹקר ___ לְ בָ נָ יו‬ ‫ְמ ַק ְ ּי ִמים ֶאת ַה ְ ּב ִרית‪.‬‬
‫וְ לִ ְבנוֹ ָתיו וַ יְבָ ֶר ְך ֶא ְת ֶהם וַ ֵ ּילֶ ְך וַ ָ ּי ׁ ָשב לָ בָ ן‬ ‫צ – יעקב אמר ללבן‪" :‬וְ ָענְ ָתה ִ ּבי ___"‪.‬‬
‫ָמ ֵהן ַה ּׁ ְשבוּעוֹ ת ׁ ֶש ִּנ ׁ ְש ַ ּבע יַ ֲעקֹב לְ לָ בָ ן?‬
‫לִ ְמקֹמוֹ "‪.‬‬ ‫ק – "וַ ֵ ּילֶ ְך ְראוּבֵ ן ִ ּב ֵימי ___ ___"‪.‬‬ ‫לָ ָבן ִה ׁ ְש ִ ּב ַיע ֶאת יַ ֲעקֹב ׁ ֶשלּ ֹא יְ ַע ֶּנה ֶאת ְ ּבנוֹ ָתיו‪ ,‬וְ ׁ ֶשלּ ֹא יִ ַּקח נָ ׁ ִשים ֲא ֵחרוֹ ת‬
‫ר – בנה השני של זִ לְ ּ ָפה‪.‬‬ ‫ִ ּב ְמקוֹ ָמן‪ֵ .‬הם נִ ׁ ְש ְ ּבע ּו זֶ ה לָ זֶ ה ׁ ֶשלּ ֹא יַ ַע ְבר ּו ֶאת ַה ַ ּגל ַה ֶּזה ְּכ ֵדי לְ ָה ַרע זֶ ה לָ זֶ ה‪.‬‬
‫ר – בנו בכורו של יעקב‪.‬‬
‫ש – יעקב אמר ללבן‪" :‬וְ ֶאת יְ גִ ַיע ַּכ ּ ַפי‬ ‫יַ ֲעקֹב ׁ ָש ַחט ְ ּב ֵהמוֹ ת וְ ָע ָשׂ ה ְסעו ָּדה לְ ָבנָ יו וְ לִ ְקרוֹ ֵבי לָ ָבן ׁ ֶש ָ ּבא ּו ִא ּתוֹ‪.‬‬
‫ָר ָאה ֱאל ִֹקים וַ ּיוֹ כַ ח ___"‪.‬‬ ‫ש – יעקב אמר‪ֵ :‬‬
‫"אין זֶ ה ִּכי ִאם ֵ ּבית‬
‫ַ ּבבּ ֶֹקר ָקם לָ ָבן‪ ,‬נִ ׁ ּ ֵשק ֶאת ְ ּבנוֹ ָתיו וּנְכָ ָדיו‪ּ ֵ ,‬ב ֵר ְך אוֹ ָתם וְ ָחזַ ר לִ ְמקוֹ מוֹ‪ .‬יַ ֲעקֹב‬
‫ֱאל ִֹקים וְ זֶ ה ___ ___"‪.‬‬ ‫ִה ְמ ׁ ִש ְיך ְ ּב ַד ְרכּ וֹ ַעד ׁ ּ ֶש ִה ִ ּג ַיע לַ ּ ָמקוֹ ם ׁ ֶשבּ וֹ ְּכ ָבר יָ ְצא ּו לִ ְק ָראתוֹ ַה ּ ַמלְ ָאכִ ים ׁ ֶשל‬
‫ת – רחל ולאה אמרו על לבן‪___" :‬‬
‫נֶ ְח ׁ ַש ְבנ ּו לוֹ "‪.‬‬ ‫ת – רחל גנבה אותם‪.‬‬ ‫ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל לְ לַ וּוֹ תוֹ‪ּ ִ ,‬ב ְמקוֹ ם ַה ּ ַמלְ ָאכִ ים ׁ ֶשל חוּץ לָ ָא ֶרץ ׁ ֶש ִּל ּו ּו אוֹ תוֹ ַעד ַעכְ ׁ ָשו‪.‬‬
‫תרפים‪.‬‬ ‫"מ ֲחנַ יִ ם" ַעל ׁ ֵשם ׁ ְשנֵ י ַמ ֲחנוֹ ת‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ָר ָאה אוֹ ָתם יַ ֲעקֹב ָק ָרא לַ ּ ָמקוֹ ם ַההוּא ַ‬
‫נָכְ ִרּיֹות‪.‬‬
‫ְק ִציר ִח ִּטים‪ ,‬ראובן‪ַׁ ,‬ש ַער ַה ָּׁש ָמיִם‪,‬‬ ‫ַה ּ ַמלְ ָאכִ ים‪.‬‬
‫יְנַּׁשק‪ ,‬אשר‪ָ ,‬א ֶמׁש‪,‬‬ ‫יִצף‪ ,‬וַ ָּת ָרץ‪ ,‬וַ ֵ‬ ‫וַ ּיִ ְׁש ַמע‪ֶ ,‬‬
‫נֵי‪-‬ק ֶדם‪ ,‬לבן‪ ,‬כעס‪,‬‬ ‫ַא ַחי‪ ,‬וַ ּיֵ ְבּךְ‪ ,‬וַ ּיָ גֶ ל‪ְ ,‬ב ֶ‬
‫ַמ ֲחנָיִם‪ ,‬נחור‪ ,‬סולם‪ ,‬עני‪ִּ ,‬פ ֵּצל‪ִ ,‬צ ְד ָק ִתי‪,‬‬ ‫נִמ ָצא ְ ּב ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל? ֵע ָשׂ ו ָה ָר ׁ ָשע‪ַ .‬ה ִאם ֵע ָשׂ ו ֲע ַדיִ ן שׂ וֹ נֵ א‬ ‫יְ לָ ִדים יְ ָק ִרים‪ִ ,‬מי ְ‬
‫וַ ְּתנַ ֵהג‪ ,‬גד‪ ,‬לִ ְבנֶ ה‪ ,‬צֹאנוֹ‪ ,‬לּוז‪ ,‬לִ ְבר ַֹח‪ְ ,‬מ ַעט‪,‬‬
‫זִ לְ ָּפה‪ ,‬חרן‪ְ ,‬ט ֵר ָפה‪ ,‬יהודה‪ּ ,‬כְ יָ ִמים‪ ,‬לאה‪,‬‬
‫ֶאת יַ ֲעקֹב? וְ כֵ ַיצד הוּא יְ ַק ֵ ּבל ֶאת ּ ָפנָ יו? זֹאת נֵ ַדע ַ ּב ּ ָפ ָר ׁ ָשה ַה ָ ּב ָאה‪...‬‬

‫ׁ ַש ַּב ת ׁ ָש לוֹ ם ּו ְמ ֹב ָר ְך!‬

‫גבריאל‪ ,‬דודאים‪ ,‬הר המוריה‪ ,‬וַ ּיִ ַחר‪,‬‬
‫ְּת ׁשוּבוֹ ת‪ :‬יְגַ ר ָׂש ֲהד ָּותא‪ ,‬לְ יַ ֲעקֹב‪,‬‬
‫ְּת ׁשוּבוֹ ת‪ :‬אליפז‪ ,‬באר שבע‪,‬‬

‫‪57‬‬ ‫משכן שילה‬

‫"אינִ י ְמ ֻענְ יֶ נֶ ת לְ ַב ֵּטל ֶאת ַה ׁ ּ ִשדּ ו ְּך ְ ּב ׁשוּם‬ ‫"אם ָּכ ְך"‪ ,‬הוֹ ִד ָיעה ַה ַּכ ָּלה לְ הוֹ ֶר ָיה‪ֵ ,‬‬
‫ּ ָפנִ ים וָ א ֶֹפן‪ִ ,‬עם ַּתלְ ִמיד ָחכָ ם ֻמ ְפלָ ג ְּכמוֹ ֲח ָתנִ י ׁ ָשוֶ ה לִ ְחיוֹ ת ֲא ִפלּ ּו ׁ ָשנָ ה ַא ַחת‪.‬‬
‫ׁ ָשנָ ה ׁ ֶשל ּתוֹ ָרה ׁ ָשוָ ה נֶ ַצח"‪.‬‬
‫ְ ּבנֵ י ַה ּ ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה נִ ְב ֲהל ּו ִמן ַה ַה ְצ ָה ָרה‪ .‬הוֹ ֶר ָיה נִ ּס ּו ׁשוּב וָ ׁשוּב‬
‫לְ ׁ ַשכְ נְ ָע ּה לַ ְחזֹר ָ ּב ּה ֵמ ַה ְחלָ ָט ָת ּה ַה ּ ְמ ׁ ֻש ָּנה‪ ,‬וְ ַה ַּכ ָּלה ַה ּ ְמ ֻבלְ ֶ ּבלֶ ת‬
‫ָק ָמה וְ נָ ְס ָעה לְ ִה ָ ּו ֵעץ ֶ ּב ָ'ח ֵפץ ַח ִ ּיים' זַ ַ ּצ"ל‪.‬‬
‫"יֵ ׁש ֲאנָ ׁ ִשים ְ ּב ִר ִיאים‪ ,‬וְ יֵ ׁש ֲאנָ ׁ ִשים ַה ּ ַמ ֲא ִריכִ ים יָ ִמים"‪,‬‬
‫ִה ְפ ִטיר ֶה ָ'ח ֵפץ ַח ִ ּיים' ְּכ ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע ֶאת ַח ַ ּות דַּ ְע ָּתם ׁ ֶשל‬
‫ָהרוֹ ְפ ִאים ִמ ּ ִפי ַה ַּנ ֲע ָרה‪ ,‬וְ ַה ֲח ֻת ָּנה ִה ְת ַק ְ ּי ָמה‪.‬‬
‫ָאכֵ ן‪ ,‬זָ כְ ָתה ִא ׁ ְש ּתוֹ ׁ ֶשל ַר ִ ּבי ִא ֶיסר זַ לְ ָמן לִ ְחיוֹ ת ִ ּב ְמ ִח ָ ּצתוֹ‬
‫ו ִּב ְמ ִח ַ ּצת ּתוֹ ָרתוֹ לְ ַמ ְעלָ ה ִמ ׁ ּ ִש ׁ ּ ִשים ׁ ָשנָ ה‪...‬‬
‫ו ִּמי יוֹ ֵד ַע‪ ...‬אוּלַ י ְ ּברֹב ִצ ְדקו ָּת ּה ו ִּב ְמ ִסירוּת נַ ְפ ׁ ָש ּה ׁ ֶשל ַה ַּכ ָּלה‬
‫ַה ְ ּצ ִע ָירה ִה ְת ַ ּב ְּטלָ ה ַה ְ ּגזֵ ָרה? לָ ַמ ְדנ ּו ַּכ ּ ָמה ָח ׁשוּב לִ ׁ ְשהוֹ ת‬
‫ִ ּב ְמ ִח ַ ּצת ֲאנָ ׁ ִשים ַצדִּ ִיקים וִ ֵיר ֵאי ׁ ָש ַמיִ ם וְ כַ ּ ָמה ָח ׁשוּב‬
‫לְ ִה ׁ ְש ַּתדֵּ ל וּלְ ִה ׁ ְש ַּתדֵּ ְך ִעם ֲאנָ ׁ ִשים ׁ ֶש ָּכ ֵאלּ וּ‪.‬‬
‫וְ ַעכְ ׁ ָשו ֻּכ ָּלם ְ ּביַ ַחד‪ :‬יַ ד יָ ִמין ַעל ָה ֵעינַ יִ ם וּנְ ַק ֵ ּבל עֹל‬
‫ַמלְ כוּת ׁ ָש ַמיִ ם ֵא‪-‬ל ֶמלֶ ְך נֶ ֱא ָמן‪ְ ׁ ,‬ש ַמע יִ שְׂ ָר ֵאל‪...‬‬
‫אתם לִ י ִמ ּ ְפנֵ י‬ ‫ְ ּבנֵ י ָא ָדם ו ְּמ ַח ּ ֵמר ַא ֲח ָריו‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ַ ּי ִ ּגיע ּו לִ ְמחוֹ ז ֶח ְפ ָצם‪ֲ .‬א ָבל ִאם ְק ָר ֶ‬
‫ׁ ֶש ְר ִצ ֶיתם לִ ְרכּ ֹב לְ ֵאיזֶ ה ָמקוֹ ם‪ֲ ,‬עלֵ יכֶ ם לְ ַד ֵ ּבר ק ֶֹדם ִעם ַ ּב ַעל ַה ֲחמוֹ ר‪ִּ ,‬כי לִ י ֵאין ְּכ ָבר‬
‫ֲחמוֹ ר ִמ ׁ ּ ֶש ִּלי וְ ָעלַ י לַ ֲעבֹד ַ ּב ֲעבוּר ֲא ֵח ִרים"‪.‬‬
‫"ה ִאם ָע ִשׂ ָית ּ ַפ ַעם ֵאיזֶ ה ַמ ֲע ֶשׂ ה טוֹ ב ִ ּב ְמיֻ ָחד? ַס ּ ֵפר‬ ‫הוֹ ִסיפ ּו ַה ֲחכָ ִמים לְ ָח ְקרוֹ ‪ַ :‬‬
‫נָ א לָ נוּ!"‬
‫ִה ְר ֵהר ָה ִא ׁיש וְ ָענָ ה‪" :‬יִ ָּתכֵ ן ׁ ֶש ּ ָמה ׁ ֶש ָע ִשׂ ִיתי לִ ְפנֵ י זְ ַמן ָמה‪ ,‬יָ כוֹ ל לְ ֵה ָח ׁ ֵשב לְ ַמ ֲע ֶשׂ ה‬
‫טוֹ ב‪ָ .‬אז עוֹ ד ָהיָ ה לִ י ֲחמוֹ ִרי‪ .‬הוֹ ‪ֵ ,‬איזֶ ה ֲחמוֹ ר יָ ֶפה‬
‫וְ ָחזָ ק ָהיָ ה זֶ ה! ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ָהיְ ָתה לִ י ּ ַפ ְרנָ ָסה ְ ּב ֶרוַ ח‪.‬‬
‫וְ ַה ּ ַמ ֲע ֶשׂ ה ׁ ֶש ָהיָ ה – ָּכ ְך ָהיָ ה‪ .‬יוֹ ם ֶא ָחד ָ ּב ָאה ֵאלַ י‬
‫ִא ׁ ּ ָשה וְ ָשׂ כְ ָרה ֶאת ַה ֲחמוֹ ר ְּכ ֵדי לְ ַה ִ ּג ַיע לְ ִעיר ַא ֶח ֶרת‪.‬‬
‫יָ ָצאנ ּו לַ דֶּ ֶר ְך‪ָ ,‬ה ִא ׁ ּ ָשה יוֹ ׁ ֶש ֶבת ַעל ַה ֲחמוֹ ר‪ ,‬וַ ֲאנִ י‬
‫הוֹ לֵ ְך ַא ֲח ָריו ו ְּמזָ ְרזוֹ "‪"ָ .‬ר ִא ִיתי‪ֶ ׁ ,‬ש ִא ׁ ּ ָשה זוֹ ֲעצו ָּבה‬
‫ְמאוֹ ד‪ ,‬יוֹ ׁ ֶש ֶבת ְּכפו ָּפה וְ ֵאינָ ּה ְמ ַד ֶ ּב ֶרת ְּכלוּם‪ֶ .‬את‬
‫ֹאש ּה‪ֲ ,‬א ָבל ְ ּבכָ ל‬ ‫ּ ָפנֶ ָיה ִּכ ְּס ָתה ַ ּב ּ ִמ ְט ּ ַפ ַחת ׁ ֶש ַעל ר ׁ ָ‬
‫זֹאת ִה ְר ַ ּג ׁ ְש ִּתי‪ֶ ׁ ,‬ש ִהיא בּ וֹ כָ ה‪ָ ׁ .‬ש ַאלְ ִּתי אוֹ ָת ּה‪:‬‬
‫ָ'מה לָ ְך? ַמדּ ו ַּע ַא ְּת ָּכל ָּכ ְך ֲעצו ָּבה ו ַּמדּ ו ַּע ַא ְּת‬
‫בּ וֹ כָ ה?' וְ ָה ִא ׁ ּ ָשה ָענְ ָתה ְ ּב ֶבכִ י‪:‬‬
‫ָ'הרוֹ ִמ ִ ּיים ָא ְסר ּו ֶאת ַ ּב ֲעלִ י ו ַּמ ְחזִ ִיקים אוֹ תוֹ‬
‫ְ ּב ֵבית ַה ּס ַֹהר ִמ ּ ְפנֵ י ׁ ֶשלּ ֹא ָהיָ ה יָ כוֹ ל לְ ׁ ַש ֵּלם‬
‫לָ ֶהם ֶאת ָּכל ַה ּ ִמ ִּסים ׁ ֶשדָּ ְר ׁשוּ‪ִ .‬אם ל ֹא יְ ַק ְ ּבל ּו‬
‫שיג ְסכוּם ָּכזֶ ה? ָעלַ י לִ ְראוֹ ת ָמה‬ ‫ֶאת ָּכל ַה ֶּכ ֶסף‪ ,‬ל ֹא יְ ׁ ַש ְח ְרר ּו אוֹ תוֹ ‪ֵ .‬איפֹה ַא ּ ִ ׂ‬
‫לַ ֲעשׂ וֹ ת‪ְּ ,‬כ ֵדי לְ הוֹ ִציא אוֹ תוֹ לַ ָח ְפ ׁ ִשי‪ֲ ,‬ה ֵרי הוּא ָעלוּל‪ָ ,‬חלִ ילָ ה‪ ,‬לָ מוּת ׁ ָשם ַּת ַחת‬
‫יָ ָדם ָה ַאכְ זָ ִרית‪ֵ :‬אינִ י יוֹ ַד ַעת עוֹ ד ָמה לַ ֲעשׂ וֹ ת‪ .‬אוּלַ י ֶא ְמ ָצא ֵע ָצה ָ ּב ִעיר ַה ְ ּגדוֹ לָ ה'‪".‬‬
‫"כי ָר ִא ִיתי ֶאת ָמ ַרת נַ ְפ ׁ ָש ּה ׁ ֶשל ֻא ְמלָ לָ ה‬ ‫ִ"ר ַח ְמ ִּתי ָעלֶ ָיה"‪ִ ,‬ה ְמ ׁ ִש ְיך ָה ִא ׁיש ְ ּב ִס ּפוּרוֹ ‪ִּ ,‬‬
‫ִ‬ ‫ַח ֵ ּיי ּתו ָֹר‪+‬ה‬
‫לַ יְ לָ ה טוֹ ב יְ לָ ִדים ֲאהוּבִ ים‪ּ ְ ,‬בכָ ל ֶרגַ ע ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו זוֹ כִ ים לִ ׁ ְשהוֹ ת ִ ּב ְמ ִח ָ ּצתוֹ ׁ ֶשל‬
‫ַצדִּ יק‪ּ ַ ,‬גם נִ ׁ ְש ָמ ֵתנ ּו ִמ ְת ַע ָּלה וְ סוֹ ֶפגֶ ת ְק ֻד ׁ ּ ָשה וְ יִ ְר ָאה‪ .‬נָ נִ ַיח ׁ ֶש ַא ֶּתם ׁשוֹ ְמ ִעים‬
‫ַעל ַּכ ָּלה ַצדִּ ָיקה ָהעוֹ ֶמ ֶדת לְ ִה ְת ַח ֵּתן ִעם ָח ָתן ַצדִּ יק וְ ָקדוֹ ׁש וְ ִה ֵּנה‬
‫אוֹ ְמ ִרים ָהרוֹ ְפ ִאים ׁ ֶשאוֹ תוֹ ָ ּבחוּר ל ֹא יִ ְחיֶ ה לְ א ֶֹר ְך זְ ַמן‪ַ .‬ה ִאם ְּכ ַדאי‬
‫לְ ַב ֵּטל ֶאת ַה ׁ ּ ִשדּ ו ְּך? בּ וֹ א ּו וְ נִ ׁ ְש ַמע ְ ּביַ ַחד‪.‬‬
‫ַמ ֲחלַ ת ֵראוֹ ת ָק ׁ ָשה וְ ַק ְטלָ נִ ית ָּת ְק ָפה ֶאת ַה ָ ּגאוֹ ן ַר ִ ּבי ִא ֶיסר זַ לְ ָמן‬
‫ֶמלְ ֶצר זַ ַ ּצ"ל ִמ ָ ּיד לְ ַא ַחר ֵארו ָּסיו‪ָ .‬הרוֹ ְפ ִאים ִה ְת ַה ְּלכ ּו ְקדוֹ ַר ִּנית‬
‫ימ ִ ּיים וְ הוֹ ִדיע ּו ִּכי ַמ ָ ּצבוֹ ֲח ַסר ִּת ְקוָ ה‪.‬‬ ‫ְס ִביב ִמ ָּטתוֹ ‪ֵ .‬הם ָהי ּו ּ ֵפ ִס ִ‬
‫"אין ִ ּביכָ לְ ֵּתנ ּו לְ ַר ּ ְפאוֹ "‪ ,‬הוֹ ִדיע ּו וְ ִה ְתיָ ֲא ׁש ּו ֵמ ַח ָ ּייו‪.‬‬ ‫ֵ‬
‫ְּכאו ִּבים וַ ֲעצו ִּבים ָהי ּו הוֹ ֵרי ַה ַּכ ָּלה‪ ,‬אוּלָ ם יָ ְדע ּו ֶאל נָ כוֹ ן ִּכי ֲעלֵ ֶיהם‬
‫לְ ַב ֵּטל ֶאת ַה ׁ ּ ִשדּ ו ְּך‪ .‬אוּלָ ם ַּכ ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ְמ ָעה ַה ַּכ ָּלה ֶאת ַה ַה ְחלָ ָטה‪,‬‬
‫ִה ְתנַ ְ ּג ָדה וְ ִה ְת ַע ְּק ׁ ָשה לְ שׂ וֹ ֵח ַח ִעם ָהרוֹ ֵפא ְ ּב ַע ְצ ָמ ּה‪.‬‬
‫"כ ּ ָמה זְ ַמן יוּכַ ל ֲח ָתנִ י לִ ְחיוֹ ת עוֹ ד?" ׁ ָש ֲאלָ ה ֶאת‬ ‫ַּ‬
‫ָהרוֹ ֵפא‪.‬‬
‫"כ ׁ ָשנָ ה"‪ָ ,‬ח ַרץ ָהרוֹ ֵפא ְק ָצרוֹ ת ֶאת גּ וֹ ָרלוֹ ׁ ֶשל‬ ‫ְּ‬
‫ַה ָ ּבחוּר ַה ָ ּצ ִעיר‪.‬‬
‫" ּובְ כָ ל ְמאֹ ֶד ָך" – ְּבכָ ל ָממוֹנְ ָך‬
‫לַ יְ לָ ה טוֹ ב יְ לָ ִדים יְ ָק ִרים‪ ,‬יֶ ׁ ְשנָ ם ֲאנָ ׁ ִשים ׁ ֶש ַּל ְמרוֹ ת ׁ ֶש ֵהם נֶ ְח ׁ ָש ִבים לַ ֲאנָ ׁ ִשים‬
‫ּ ְפ ׁשו ִּטים‪ֵ ,‬הם יְ כוֹ לִ ים לְ ַב ֵּטל ְ ּגזֵ רוֹ ת וּלְ הוֹ ִריד ׁ ֶש ַפע ָ ּגדוֹ ל ֵמ ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם‪ֵ .‬א ְיך זֶ ה יָ כוֹ ל‬
‫לִ ְהיוֹ ת? בּ וֹ א ּו וְ נִ לְ ַמד ְ ּביַ ַחד‪.‬‬
‫ּ ַפ ַעם ֻה ְצ ְרכ ּו ַה ְ ּיהו ִּדים ׁ ֶש ְ ּב ֶא ֶרץ יִ ְשׂ ָר ֵאל לְ גֶ ׁ ֶשם‪ְּ .‬כ ָבר ָהיָ ה ֲח ׁ ָש ׁש ׁ ֶש ִּת ְהיֶ ה ׁ ְשנַ ת‬
‫ַ ּבצּ ֶֹרת‪ּ ָ .‬גזְ ר ּו ֲחכָ ֵמינוּ‪ ,‬זִ כְ רוֹ נָ ם לִ ְב ָרכָ ה‪ֶ ׁ ,‬ש ָּכל ָה ָעם‬
‫יָ צוּם‪ ,‬יַ ְר ֶ ּבה ִ ּב ְת ִפ ָּלה וְ יַ ְחזֹר ִ ּב ְת ׁשו ָּבה – אוּלַ י‬
‫יְ ַר ֵחם ה' וְ יוֹ ִריד ָמ ָטר‪ .‬וְ ִה ֵּנה נִ ְר ָאה לָ ֶהם ַ ּב ֲחלוֹ ם‪,‬‬
‫ׁ ֶש ְ ּב ִע ָירם יֵ ׁש ִא ׁיש ּ ָפ ׁשוּט וְ ָענִ י‪ ,‬ו ְּמלַ אכְ ּתוֹ‬
‫ֵאינָ ּה ִמן ַה ּ ְמכֻ ָ ּבדוֹ ת ְ ּביוֹ ֵתר – הוּא ַח ּ ָמר (=נוֹ ֵהג‬
‫ַ ּב ֲחמוֹ ִרים‪ ,‬וּמוֹ ִביל ְסחוֹ רוֹ ת וְ גַ ם ַמ ְר ִּכיב ְ ּבנֵ י ָא ָדם)‪ .‬וְ כָ ְך‬
‫נֶ ֱא ַמר לָ ֶהם ַ ּב ֲחלוֹ ם‪:‬‬
‫"אם ָה ִא ׁיש ַה ֶּזה יִ ְת ּ ַפ ֵּלל‪ֲ ,‬אזַ י יֵ ֵרד ָמ ָטר‬ ‫ִ‬
‫לִ ְב ָרכָ ה‪ִּ ,‬כי ַצדִּ יק הוּא‪ּ ִ ,‬בזְ כוּתוֹ ִּת ְהיֶ ה‬
‫יְ ׁשו ָּעה לְ כֻ ְּלכֶ ם"‪.‬‬
‫ִמ ָ ּיד ִעם בּ ֶֹקר ׁ ָשלְ ח ּו ַה ֲחכָ ִמים לְ ַהזְ ִמין‬
‫ֶאת ָה ִא ׁיש ֲאלֵ ֶיהם‪ ,‬וְ ָאכֵ ן הוּא ָ ּבא‪ .‬ל ֹא ָרא ּו‬
‫ַה ֲחכָ ִמים בּ וֹ ׁשוּם דָּ ָבר ְמיֻ ָחד – ָענִ י ְּככָ ל‬
‫ָה ֲענִ ִ ּיים‪ָ ,‬א ָדם ּ ָפ ׁשוּט ְּכמוֹ יֶ ֶתר ַה ַח ּ ָמ ִרים‪ֲ ,‬א ָבל ִמ ֵּכיוָ ן ׁ ֶשלּ ֹא ָרצ ּו לִ ׁ ְש ּפֹט ַעל ּ ִפי‬
‫"מה ְמלַ אכְ ְּת ָך?"‬ ‫ַמ ְר ִאית ַעיִ ן ִה ְת ִחיל ּו ׁשוֹ ֲאלִ ים אוֹ תוֹ ‪ָ :‬‬
‫ָענָ ה ָה ִא ׁיש ְ ּבח ֶֹסר ָרצוֹ ן‪" :‬לָ ּ ָמה ִּת ׁ ְש ֲאלוּ? ֲהל ֹא רוֹ ִאים ַא ֶּתם‪ֶ ׁ ,‬ש ּפוֹ ֵעל ָענִ י ֲאנִ י‪.‬‬
‫ִמ ְת ּ ַפ ְרנֵ ס ֲאנִ י ֵמהוֹ ָבלַ ת ְסחוֹ רוֹ ת ַעל ַ ּגב ַה ֲחמוֹ ר‪ ,‬וְ לִ ְפ ָע ִמים ֲאנִ י ַ ּגם ַמ ְר ִּכיב ָעלָ יו‬
‫משכן שילה‬ ‫‪56‬‬

‫ְּתמו ַּרת ֲחמוֹ ִרי‪ ,‬וְ ָא ַמ ְר ִּתי לָ ּה‪'ֵ :‬הא לָ ְך! לְ כִ י ו ְּפ ִדי ֶאת ַ ּב ֲעלֵ ְך!'‬
‫ֵמ ָאז ְּכ ָבר ֵאין לִ י ֲחמוֹ ר‪ .‬הוּא ָהיָ ה ָּכל ְרכו ׁ ִּשי‪ֲ .‬א ָבל ָשׂ ֵמ ַח ֲאנִ י ׁ ֶש ִה ַ ּצלְ ִּתי ֶאת ַה ׁ ּ ָשבוּי‬
‫וְ ֶאת ִא ׁ ְש ּתוֹ "‪ָּ .‬כ ְך ִס ֵ ּים ַה ַח ּ ָמר ֶאת דְּ ָב ָריו וְ ָר ָצה לָ לֶ כֶ ת לְ ַד ְרכּ וֹ ‪ַ .‬ה ֲחכָ ִמים ִה ְס ַּת ְּכל ּו‬
‫בּ וֹ ְ ּב ִה ְת ּ ַפ ֲעלוּת‪ַּ .‬כ ּ ָמה ָ ּגדוֹ ל ַה ּ ַמ ֲע ֶשׂ ה ׁ ֶש ָע ָשׂ ה ִא ׁיש ּ ָפ ׁשוּט זֶ ה‪ ,‬וְ הוּא ֵאינוֹ ִמ ְת ָ ּג ֶאה‬
‫בּ וֹ ְּכלָ ל!‬
‫"ה ְת ּ ַפ ֵּלל נָ א ִא ָּתנ ּו וְ ִעם ָּכל ַה ִ ּצבּ וּר!" ִ ּב ְּק ׁשוּ‪"ָ ,‬ראוּי ַא ָּתה ׁ ֶש ִּת ְת ּ ַפ ֵּלל וְ ֵת ָענֶ ה!" וְ כָ ךְ‬
‫ִ‬
‫ָהיָ ה‪ּ ִ .‬בזְ כוּתוֹ ׁ ֶשל ַה ַח ּ ָמר ַה ֶּזה יָ ַרד ֶ ּג ׁ ֶשם‪ ,‬וְ ַעם ַרב נִ ַ ּצל ֵמ ָר ָעב‪.‬‬
‫ְּכ ׁ ֶש ָא ָדם ִמ ִ ּי ְשׂ ָר ֵאל מוֹ ֵסר נַ ְפ ׁשוֹ ְּכ ֵדי לַ ֲעשׂ וֹ ת ִמ ְצוָ ה ָאז ַה ָּק ָ ּב"ה מוֹ ִריד ׁ ֶש ַפע ָ ּגדוֹ ל‬
‫לְ כָ ל ָהעוֹ לָ ם ִ ּבזְ כוּתוֹ ‪ .‬נִ ׁ ְש ַּתדֵּ ל לִ זְ כּ ֹר זֹאת וּלְ ִה ְת ַא ּ ֵמץ לִ ְמסֹר ֶאת נַ ְפ ׁ ֵשנ ּו ְּכ ֵדי‬
‫לַ ֲעשׂ וֹ ת לַ ה' נַ ַחת רו ַּח‪ָּ .‬כ ְך נִ זְ ֶּכה ַ ּגם ֲאנַ ְחנ ּו לְ ַשׂ ּ ֵמ ַח ֶאת ה' וּלְ ַה ְרבּ וֹ ת ׁ ֶש ַפע טוּב‬
‫ָ ּבעוֹ לָ ם‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ ַעכְ ׁ ָשו ֻּכ ָּלם ְ ּביַ ַחד‪ :‬יַ ד יָ ִמין ַעל ָה ֵעינַ יִ ם וּנְ ַק ֵ ּבל עֹל ַמלְ כוּת ׁ ָש ַמיִ ם ֵא‪-‬ל ֶמלֶ ך נֶ ֱא ָמן‪,‬‬
‫ׁ ְש ַמע יִ שְׂ ָר ֵאל‪...‬‬
‫עוֹ ֵמד ַ ּבחוּץ ו ַּמ ְק ׁ ִשיב‪ּ ְ .‬ב ֶמ ׁ ֶש ְך ׁ ָשעוֹ ת ַרבּ וֹ ת ָהיָ ה עוֹ ֵמד ָּכ ְך וְ ָת ִמיד ִה ׁ ְש ַּתדֵּ ל לִ זְ כּ ֹר‬
‫ָּכל ִמ ָּלה ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע‪ַ .‬א ַחר ָּכ ְך ָהיָ ה חוֹ זֵ ר ּ ְפ ָע ִמים ַרבּ וֹ ת ַעל דִּ ְב ֵרי ַה ּתוֹ ָרה ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע‪ְּ ,‬כ ֵדי‬
‫ׁ ֶשלּ ֹא יִ ׁ ְש ָּכ ֵחם‪ ,‬וְ לָ כֵ ן יָ ַדע לַ ְחזֹר ֲעלֵ ֶיהם ְ ּב ַעל ּ ֶפה‪ִ .‬א ׁיש זֶ ה ָהיָ ה ָצנו ַּע ְמאוֹ ד וְ ל ֹא‬
‫לַ יְ לָ ה טוֹ ב יְ לָ ִדים ְמתו ִּקים‪ ,‬ל ֹא ֻּכ ָּלנ ּו זוֹ כִ ים לַ ֲעסֹק ְ ּבלִ ּמוּד ַה ּתוֹ ָרה יוֹ ָמם וָ לַ יְ לָ ה‪,‬‬
‫ִה ְת ּ ָפ ֵאר ְּכלָ ל ַ ּב ְ ּי ִדיעוֹ ת ָה ַרבּ וֹ ת ׁ ֶש ָרכַ ׁש לוֹ ִ ּב ׁ ְש ִק ָידה ַא ֲח ֵרי ׁ ְשעוֹ ת ֲעבוֹ ָדתוֹ ַה ָּק ׁ ָשה‪.‬‬
‫יֵ ׁש ָּכ ֵאלּ ּו ׁ ֶשעוֹ ְב ִדים לְ ַפ ְרנָ ָס ָתם וְ לִ ְפ ָע ִמים ִט ְרדוֹ ת ַה ַח ִ ּיים ַמ ׁ ְש ִּכיחוֹ ת ֵמ ָה ָא ָדם ֶאת‬
‫ַר ִ ּבי ִח ָ ּיא יָ ַדע ׁ ֶש ַהכּ וֹ ֵבס ֶה ָחרוּץ ָהיָ ה נִ ְמ ָצא ְ ּבכָ ל ֶרגַ ע ּ ָפנוּי ְ ּב ֵבית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש וְ ָהיָ ה‬
‫ַמ ְק ׁ ִשיב לְ קוֹ ל ַרבּ וֹ ַ ּגם ִמ ַ ּבחוּץ‪ ,‬וְ ָח ׁ ַשב ׁ ֶשאוּלַ י יוּכַ ל לְ ֵה ָעזֵ ר בּ וֹ ‪ .‬ל ֹא ָחס ַר ִ ּבי ִח ָ ּיא ַעל‬
‫ְּכבוֹ דוֹ ‪ָ ,‬הלַ ְך ֶאל ַהכּ וֹ ֵבס וְ ׁ ָש ַאל אוֹ תוֹ ‪ .‬לְ ִשׂ ְמ ָחתוֹ ָה ַר ָ ּבה‬
‫ֶ ּב ֱא ֶמת זָ כַ ר ָה ִא ׁיש ַ ּגם ֶאת ׁ ֵש ׁש ַהדְּ ָרכִ ים ׁ ֶש ַר ִ ּבי ִח ָ ּיא‬
‫ַע ְצמוֹ ל ֹא ִה ְס ּ ִפיק לִ לְ מֹד ִמ ּ ִפי ַר ִ ּבי‪ ,‬ו ְּב ָרצוֹ ן ָחזַ ר לְ ָפנָ יו‬
‫ַעל ַהדְּ ָב ִרים ְּכ ִפי ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע אוֹ ָתם‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַר ִ ּבי ִח ָ ּיא ׁ ִש ֵּנן לְ ַע ְצמוֹ ֶאת ַהדְּ ָב ִרים ֵה ֵיטב‪ָ ,‬הלַ ך ֶאל‬
‫ַר ִ ּבי וְ ָחזַ ר ֲעלֵ ֶיהם לְ ָפנָ יו‪ִ .‬מ ָ ּיד נִ זְ ַּכר ַר ִ ּבי וְ ָשׂ ַמח ִשׂ ְמ ָחה‬
‫ְ ּגדוֹ לָ ה‪ְּ ,‬כ ִאלּ ּו ָמ ָצא ֲא ֵב ָדה יְ ָק ָרה ְ ּביוֹ ֵתר!‬
‫ַא ֲח ֵרי זְ ַמן ָמה ָר ָאה ַר ִ ּבי ֶאת ַהכּ וֹ ֵבס ׁ ֶש ְּכ ִפי דַּ ְרכּ וֹ ָּת ִמיד‬
‫ָע ַמד ְ ּב ֵאיזוֹ ּ ִפ ָּנה‪ ,‬וְ ל ֹא ֶה ֱעלָ ה ְּכלָ ל ַעל דַּ ְע ּתוֹ לְ ִה ְת ָע ֵרב‬
‫ֵ ּבין ַה ַּתלְ ִמ ִידים וְ לָ גֶ ׁ ֶשת ֶאל ַר ִ ּבי‪ָ .‬אז ָק ָרא לוֹ ַר ִ ּבי‬
‫וְ הוֹ ָדה לוֹ ִמ ֶּק ֶרב לֵ ב‪:‬‬
‫"א ָּתה ָע ִשׂ ָית ֶאת ִח ָ ּיא וְ אוֹ ִתי‪ ,‬וּכְ ִאלּ ּו ֶה ֱחיֵ ָית אוֹ ָתנוּ‪,‬‬ ‫ַ‬
‫ִּכי ֶה ְחזַ ְר ָּת לָ נ ּו ֶאת ָה ֲא ֵב ָדה‪ֶ ,‬את ַה ִּל ּמוּד ׁ ֶש ָהיָ ה נִ ׁ ְש ָּכח‬
‫ִמ ּ ֶמ ִּני!"‬
‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬
‫ַעד ְּכ ֵדי ָכך ׁ ִש ֵ ּב ַח אוֹ תוֹ ַר ִ ּבי‪ִ ,‬כי ָכל ִמי ׁ ֶש ּ ְמלַ ּ ֵמד ֶאת‬
‫ּ‬
‫ֲח ֵברוֹ אוֹ ֶאת ֶ ּבן ֲח ֵברוֹ ּתוֹ ָרה‪ְּ ,‬כ ִאלּ ּו ָע ָשׂ ה וְ ֶה ֱחיָ ה אוֹ תוֹ ‪.‬‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה יְ זַ ֶּכה אוֹ ָתנ ּו ׁ ֶש ּנוּכַ ל לִ לְ מֹד ּתוֹ ָרה‬
‫ְ ּב ַה ְת ָמ ָדה ו ִּב ְק ֻד ׁ ּ ָשה וְ גַ ם ִאם נִ ְהיֶ ה ֲעסו ִּקים ו ְּטרו ִּדים‬
‫ְ ּב ָצ ְרכֵ י ָהעוֹ לָ ם ַה ֶּזה ֲע ַדיִ ן נִ זְ כּ ֹר ׁ ֶש ְּלל ֹא לִ ּמוּד ַה ּתוֹ ָרה‬
‫ַח ֵ ּיינ ּו ֵאינָ ם ַח ִ ּיים‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ ַעכְ ׁ ָשו ֻּכ ָּלם ְ ּביַ ַחד‪ :‬יַ ד יָ ִמין ַעל ָה ֵעינַ יִ ם וּנְ ַק ֵ ּבל עֹל ַמלְ כוּת ׁ ָש ַמיִ ם ֵא‪-‬ל ֶמלֶ ך נֶ ֱא ָמן‪,‬‬
‫ׁ ְש ַמע יִ שְׂ ָר ֵאל‪...‬‬
‫‪57‬‬ ‫משכן שילה‬
‫מתוך‪ :‬כה עשו חכמינו‪ ,‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬סיפורי צדיקים‪ ,‬מעשיהם של‬
‫צדיקים‪ ,‬בדרכי אבותינו (מ‪ .‬געריל)‪ ,‬ספרי הרב אברהם אוחיון‪ ,‬חומש תספר‬
‫(הרב יחזקאל רוזן)‪ 613 ,‬סיפורים על תרי"ג מצוות מכון המאורות ‪ -‬א‪ .‬יפת ועוד‪.‬‬
‫זוֹ ‪ֲ .‬א ָבל ְ ּב ָמה יָ כֹלְ ִּתי לַ ֲעזֹר לָ ּה? ַ ּגם ְ ּביָ ַדי ל ֹא ָהיָ ה ְסכוּם ֶּכ ֶסף ַּכ ִּנ ְד ָר ׁש‪ִ .‬ה ְמ ׁ ַשכְ נ ּו‬
‫ֶאת דַּ ְר ֵּכנ ּו ִ ּב ׁ ְש ִת ָיקה‪ .‬לְ ֶפ ַתע יָ ַד ְע ִּתי ָמה ָעלַ י לַ ֲעשׂ וֹ ת – ֲה ֵרי יֵ ׁש לִ י ֲחמוֹ ר ָ ּב ִריא‬
‫שיג ְמ ִחיר ָהגוּן! ְּכ ׁ ֶש ִה ַ ּג ְענ ּו ָה ִע ָירה ָא ַמ ְר ִּתי‬ ‫וְ טוֹ ב‪ּ ַ ,‬ב ֲעדוֹ ֶא ְפ ׁ ָשר לְ ַה ּ ִ ׂ‬
‫לָ ִא ׁ ּ ָשה‪'ַ :‬ח ִּכי ָּכאן ׁ ָש ָעה ַק ָּלה‪,‬‬
‫ַעד ׁ ֶש ֵאלֵ ְך וְ ֶא ְחזֹר‪ .‬אוּלַ י אוּכַ ל‬
‫שיג ֶּכ ֶסף ַ ּב ֲעבו ֵּר ְך'‪.‬‬ ‫לְ ַה ּ ִ ׂ‬
‫ָהלַ כְ ִּתי לְ ֶא ָחד ִמ ּ ַמ ָּכ ַרי‬
‫ׁ ֶש ּ ִמ ְּז ַמן ִ ּב ֵּק ׁש לִ ְקנוֹ ת ֶאת‬
‫ֲחמוֹ ִרי‪ ,‬ו ָּמכַ ְר ִּתי אוֹ תוֹ‬
‫לוֹ ‪ָ .‬חזַ ְר ִּתי וְ נָ ַת ִּתי לָ ִא ׁ ּ ָשה‬
‫ֶאת ָּכל ַה ֶּכ ֶסף ׁ ֶש ִּק ַ ּבלְ ִּתי‬
‫ַהכּ וֹבֵ ס ֶה ָחר ּוץ‬
‫ַה ֲח ׁ ִשיבוּת ָה ַר ָ ּבה ׁ ֶשל לִ ּמוּד ַה ּתוֹ ָרה‪ַ .‬ה ּיוֹ ם נִ ׁ ְש ַמע ִס ּפוּר ַעל ָא ָדם ּ ָפ ׁשוּט ׁ ֶש ָהיָ ה‬
‫ָעסוּק ְ ּב ַפ ְרנָ ָסתוֹ ַא ְך ַ ּבד ְ ּב ַבד ִה ְצלִ ַיח לִ לְ מֹד ּתוֹ ָרה‬
‫ְ ּב ַה ְת ָמ ָדה ו ִּב ׁ ְש ִק ָיקה‪.‬‬
‫ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה ַה ָּנשִׂ יא‪ֶ ׁ ,‬שאוֹ תוֹ ָק ְרא ּו ְ ּב ִח ָ ּבה ו ְּבכָ בוֹ ד‬
‫ַרק " ַר ִ ּבי"‪ָ ,‬היָ ה לוֹ ֵמד ֶאת ִהלְ כוֹ ת ַה ּתוֹ ָרה ִ ּב ׁ ְשלוֹ ׁש‬
‫(=א ָפנִ ים‪ ,‬דְּ ָרכִ ים) ׁשוֹ נוֹ ת‪ .‬לְ ֶא ָחד ִמ ַּתלְ ִמ ָידיו‬ ‫ֶע ְשׂ ֵרה ּ ָפנִ ים ֳ‬
‫ַה ֲח ׁשו ִּבים ְ ּביוֹ ֵתר‪ַ ,‬ר ִ ּבי ִח ָ ּיא ַה ָ ּגדוֹ ל‪ָ ,‬מ ַסר ַר ִ ּבי ׁ ֶש ַבע‬
‫ִמן ַהדְּ ָרכִ ים ָה ֵא ֶּלה‪ ,‬וְ ָאז ָק ָרה דָּ ָבר ַמ ֲע ִציב – ַר ִ ּבי ָחלָ ה‬
‫ישה אוֹ תוֹ ְ ּביוֹ ֵתר‪ֲ .‬א ִפלּ ּו‬ ‫ְ ּב ַמ ֲחלָ ה ָק ׁ ָשה ְמאוֹ ד ׁ ֶש ֶה ְחלִ ׁ ָ‬
‫ַא ֲח ֵרי ׁ ֶש ְ ּב ַר ֲח ֵמי ׁ ָש ַמיִ ם ִה ְת ַ ּג ֵ ּבר ַעל ַמ ֲחלָ תוֹ ‪ ,‬ל ֹא ָהיָ ה‬
‫יָ כוֹ ל לִ זְ כּ ֹר ֶאת לִ ּמוּדוֹ ׁ ֶש ִּנ ׁ ְש ַּכח ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ִ ּבזְ ַמן ׁ ֶש ָהיָ ה‬
‫חוֹ לֶ ה וְ ַח ָּל ׁש‪.‬‬
‫ּ‬
‫מו ָּבן ֵמ ֵאלָ יו ׁ ֶש ַר ִ ּבי ִח ָיא ָ ּבא לְ ַב ֵּקר ֶאת ַר ִ ּבי ְ ּב ֵעת‬
‫ַמ ֲחלָ תוֹ ‪ ,‬וְ ַא ֲח ֵרי ׁ ֶש ִה ְב ִריא‪ִ ,‬הזְ ִּכיר לוֹ ֶאת ׁ ְש ַבע ַהדְּ ָרכִ ים‬
‫ְ ּבלִ ּמוּד ַה ּתוֹ ָרה ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע ִמ ּ ֶמ ּנוּ‪ַ .‬ר ִ ּבי נִ זְ ַּכר וְ ָשׂ ַמח ַעל‬
‫ַה ּתוֹ ָרה ׁ ֶש ִהזְ ִּכיר לוֹ ַר ִ ּבי ִח ָ ּיא‪ֲ ,‬א ָבל ַ ּגם ִה ְצ ַט ֵער ַעל‬
‫ׁ ֵש ׁש ַה ּ ָפנִ ים ַהנּוֹ ָספוֹ ת ׁ ֶש ְ ּב ׁשוּם א ֶֹפן ל ֹא ָהיָ ה יָ כוֹ ל‬
‫לְ ִה ָּזכֵ ר ָ ּב ֶהן‪.‬‬
‫ל ֹא ַה ְר ֵחק ִמ ֵ ּביתוֹ ׁ ֶשל ַר ִ ּבי ָהיָ ה ָ ּגר כּ וֹ ֵבס‪ִ .‬א ׁיש זֶ ה ָא ַהב‬
‫ְמאוֹ ד לִ לְ מֹד ּתוֹ ָרה‪ֲ ,‬א ָבל ל ֹא ָהיָ ה יָ כוֹ ל לָ ׁ ֶש ֶבת ְ ּב ֵבית‬
‫ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש ָּכל ַה ּיוֹ ם‪ִּ ,‬כי ָעסוּק ָהיָ ה ִ ּב ְמלַ אכְ ּתוֹ ‪ִ ,‬היא‬
‫ְּכ ִב ַיסת ְ ּבגָ ִדים‪ַ .‬רק ָ ּב ֶרגַ ע ׁ ֶש ָהיָ ה גּ וֹ ֵמר ֶאת ֲעבוֹ ָדתוֹ ‪,‬‬
‫ָהיָ ה ָרץ לְ ֵבית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש לְ ַה ְק ׁ ִשיב לַ ׁ ּ ִשעו ִּרים ִמ ּ ִפיו ׁ ֶשל‬
‫ַר ִ ּבי‪ .‬וְ גַ ם ִ ּבזְ ַמן ׁ ֶש ַר ִ ּבי יְ הו ָּדה ָהיָ ה יוֹ ׁ ֵשב לְ ַבדּ וֹ וְ לוֹ ֵמד ְ ּב ַע ְצמוֹ ְ ּבקוֹ ל‪ָ ,‬היָ ה ַהכּ וֹ ֵבס‬
 ‫נִ ְת ַמ ׁ ּ ְשכָ ה זְ ַמן ַרב‪ ,‬ו ֵּבינְ ַתיִ ם ּ ִפ ּנ ּו ּפוֹ ֲעלָ יו ׁ ֶשל ַרב הוּנָ א ֶאת ַה ּ ַמ ְח ָסן‪.‬‬ ‫ַה ִּבנְ יָ ן ׁ ֶש ָּק ַ‪+‬רס‬
‫לְ ַא ַחר ֲעבוֹ ָדה ְמ ֻא ּ ֶמ ֶצת הו ְּצא ּו ָּכל ָח ִב ּיוֹ ת ַה ַ ּייִ ן ִמן ַה ּ ַמ ְח ָסן‪ .‬אוֹ ָאז נִ ְפ ַרד ַרב הוּנָ א‬
‫לְ ׁ ָשלוֹ ם ֵמ ַרב ַאדָּ א ַ ּבר ַא ֲה ָבה‪ּ ָ .‬ב ֶרגַ ע בּ וֹ ּ ָפנָ ה ַרב ַאדָּ א לְ ַד ְרכּ וֹ – ִה ְתמוֹ ֵטט ַה ַ ּביִ ת‬ ‫לַ יְ לָ ה טוֹ ב יְ לָ ִדים ֲאהוּבִ ים‪ ,‬לְ כָ ל ֶא ָחד ֵמ ִא ָּתנ ּו יֵ ׁש זְ כוּיוֹ ת ַרבּ וֹ ת ִ ּבזְ כוּת ַה ּ ִמ ְצווֹ ת‬
‫וְ ִקירוֹ ָתיו ָק ְרס ּו ַּת ְח ָּתם‪.‬‬ ‫וְ ַה ּ ַמ ֲע ִשׂ ים ַה ּטוֹ ִבים ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו עוֹ ִשׂ ים‪ַ .‬ה ְּזכוּיוֹ ת ָה ֵאלּ ּו עוֹ זְ רוֹ ת לָ נ ּו ו ַּמ ִ ּצילוֹ ת אוֹ ָתנ ּו‬
‫ַרב ַאדָּ א‪ֶ ׁ ,‬ש ׁ ּ ָש ָהה ֲע ַדיִ ן ְ ּב ִק ְר ַבת ָמקוֹ ם‪ֵ ,‬ה ִבין‬ ‫ְ ּבכָ ל ִמינֵ י ַמ ָ ּצ ִבים‪ַ .‬ה ּיוֹ ם נִ ׁ ְש ַמע דֻּ גְ ָמה ַעד ַּכ ּ ָמה‬
‫ֶאת ַמ ֲע ֵשׂ ה ּו ׁ ֶשל ַרב הוּנָ א‪ ,‬וְ ִה ְק ּ ִפיד ַעל ָּכ ְך‪.‬‬ ‫ַה ְּזכוּיוֹ ת ַמ ִ ּצילוֹ ת‪.‬‬
‫ַרב ַאדָּ א ל ֹא ָח ׁ ַש ׁש ִמן ַה ֶּנזֶ ק ׁ ֶש ַה ּ ַמ ּפֹלֶ ת‬ ‫ַמ ְח ָסן וּבוֹ ָח ִב ּיוֹ ת יַ יִ ן ַרבּ וֹ ת ָהי ּו לוֹ ‪ ,‬לְ ַרב הוּנָ א‪.‬‬
‫ֲעלוּלָ ה ָהיְ ָתה לִ גְ רֹם לוֹ ‪ַ ,‬ה ְק ּ ָפ ָדתוֹ ָהיְ ָתה‬ ‫ְ ּב ַא ַחד ַה ָ ּי ִמים ָ ּבא ּו ֲאנָ ׁ ִשים וְ הוֹ ִדיע ּו לוֹ ‪ִּ ,‬כי‬
‫ִמ ׁ ּשוּם ׁ ֶש ָח ׁ ַש ׁש ִּכי נִ ְת ַמ ֲעט ּו זְ כוּיוֹ ָתיו ְ ּב ׁ ֶשל‬ ‫ַמ ְח ָסנוֹ עוֹ ֵמד לְ ִה ְתמוֹ ֵטט‪ ,‬וְ יֵ ׁש ַס ָּכנָ ה ׁ ֶש ַה ַ ּייִ ן‬
‫ַה ֵּנס ׁ ֶש ַּנ ֲע ָשׂ ה לוֹ ‪ְּ .‬כ ִפי ׁ ֶש ָא ַמר יַ ֲעקֹב ָא ִבינוּ‪:‬‬ ‫ׁ ֶש ֶ ּב ָח ִב ּיוֹ ת יִ ׁ ּ ָש ֵפ ְך‪ ,‬וְ ַה ֶּנזֶ ק – ָעצוּם יִ ְהיֶ ה‪.‬‬
‫"קטֹנְ ִּתי ִמכּ ֹל ַה ֲח ָס ִדים"‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ָח ׁש ַרב הוּנָ א ֶאל ַה ּ ַמ ְח ָסן‪ ,‬לְ ַפנּוֹ ת ִמ ּתוֹ כוֹ ֶאת‬
‫נִ ׁ ְש ַּתדֵּ ל לְ ַה ְרבּ וֹ ת ִ ּבזְ כוּיוֹ ת‪ּ ַ ,‬גם ִאם נִ ְר ֶאה‬ ‫ֶה ָח ִב ּיוֹ ת וּלְ ַה ִ ּציל ֶאת ְרכו ּׁשוֹ ‪ .‬וְ אוּלָ ם‪ָ ,‬ח ׁ ַש ׁש ַרב‬
‫ׁ ֶש ַה ֵ ּי ֶצר ָה ַרע ַמ ְצלִ ַיח לְ ַבלְ ֵ ּבל אוֹ ָתנוּ‪ֲ ,‬אנַ ְחנ ּו‬ ‫הוּנָ א ִּכי ְ ּב ֵעת ׁ ֶש ְ ּי ַפ ּנ ּו ֶה ָח ִב ּיוֹ ת יִ ְק ְרס ּו ַה ִּקירוֹ ת‬
‫נַ ְמ ׁ ִש ְיך וְ נוֹ ִסיף עוֹ ד וָ עוֹ ד זְ כוּיוֹ ת ׁ ֶש ָ ּיגֵ ּנ ּו‬ ‫וְ ַה ּ ַמ ְח ָסן יִ ְתמוֹ ֵטט‪ .‬וְ ִה ֵּנה ִה ְב ִחין ִּכי ַרב ַאדָּ א ַ ּבר‬
‫ַ ּב ֲע ֵדנ ּו ו ְּב ַעד ָּכל ַעם יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ַא ֲהבָ ה‪ִ ,‬מ ְ ּגדוֹ לֵ י אוֹ תוֹ ַהדּ וֹ ר‪ְ ,‬מ ַה ֵּל ְך לוֹ ְ ּב ִק ְר ַבת‬
‫וְ ַעכְ ׁ ָשו ֻּכ ָּלם ְ ּביַ ַחד‪ :‬יַ ד יָ ִמין ַעל ָה ֵעינַ יִ ם וּנְ ַק ֵ ּבל‬ ‫ָמקוֹ ם‪ּ ָ .‬בטו ַּח ָהיָ ה ַרב הוּנָ א ִּכי ִאם ַרב ַאדָּ א‬
‫עֹל ַמלְ כוּת ׁ ָש ַמיִ ם ֵא‪-‬ל ֶמלֶ ְך נֶ ֱא ָמן‪ְ ׁ ,‬ש ַמע‬ ‫יַ ֲעמֹד ְ ּב ָסמו ְּך לַ ּ ַמ ְח ָסן – ל ֹא יִ ְתמוֹ ֵטט ַה ַ ּביִ ת‬
‫יִ שְׂ ָר ֵאל‪...‬‬ ‫ִ ּבזְ כוּתוֹ ‪ָ .‬מה ָע ָשׂ ה ֵאפוֹ א? נִ ַ ּג ׁש ֶאל ַרב ַאדָּ א‬
‫וְ ֵה ֵחל ְמשׂ וֹ ֵח ַח ִע ּמוֹ ְ ּב ִד ְב ֵרי ּתוֹ ָרה‪ִ .‬שׂ ָיח ָתם‬

‫לְ ָא ֵמ ִר ָיקה‪ָ ,‬עשׂ ּו זֹאת‪ּ ְ ,‬ב ֶד ֶר ְך ְּכלָ ל‪ַ ,‬על ְמנָ ת לַ ֲעבֹד ָק ׁ ֶשה ְּכ ֵדי לְ ׁ ַש ּ ֵפר ֶאת ֵאיכוּת‬ ‫ְּכ ׁ ֶשאו ֲֹהבִ י‪+‬ם ֶאת ַא ָּבא‬
‫ַח ֵ ּי ֶיהם‪ .‬וְ אוּלָ ם‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ִה ִ ּגיע ּו לִ ְמקוֹ ם ֲעבוֹ ָדה ָּכלְ ׁ ֶשהוּ‪ֻ ,‬ה ַ ּצב ִ ּב ְפנֵ ֶיהם ְּתנַ אי‪:‬‬
‫אשוֹ ן! יְ הו ִּדים‬ ‫לַ ֲעבֹד ׁ ִש ׁ ּ ָשה יָ ִמים ְ ּב ׁ ָשבו ַּע‪ ,‬כּ וֹ לֵ ל יוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת‪ ,‬וְ לָ נו ַּח ְ ּביוֹ ם ִר ׁ‬ ‫לַ יְ לָ ה טוֹ ב יְ לָ ִדים ַצדִּ ִיקים‪ֵּ ,‬כ ַיצד ִמ ְתנַ ֵהג ָא ָדם ָרגִ יל ׁ ֶש ׁ ּשוֹ ֵמ ַע ׁ ֶש ַה ֲחנוּת ׁ ֶשלּ וֹ‬
‫ׁ ֶש ֵה ֵע ּז ּו לְ ֵה ָע ֵדר ִמן ָה ֲעבוֹ ָדה ְ ּביוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת‪ָ ,‬מ ְצא ּו ֶאת ַע ְצ ָמם ְמ ֻפ ָּט ִרים לְ ַאלְ ַּתר‪...‬‬ ‫נִ ְשׂ ֶר ֶפת ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת? יִ ָּתכֵ ן ׁ ֶשהוּא יָ רוּץ ַמ ֵהר לַ ֲחנוּת ְּכ ֵדי לִ ְראוֹ ת ָמה קוֹ ֶרה ו ַּמה ּו‬
‫ְמ ַע ִּטים ֶה ְחזִ יק ּו ַמ ֲע ָמד וְ ִה ְת ַ ּגלְ ְ ּגל ּו ֵמ ֲעבוֹ ָדה לַ ֲעבוֹ ָדה ַעד ׁ ֶש ּ ָמ ְצא ּו ְמקוֹ ם‬ ‫ש ֵר ָפה‪ .‬בּ וֹ א ּו וְ נִ ׁ ְש ַמע ֵּכ ַיצד ִמ ְתנַ ֵהג ָא ָדם ָּכזֶ ה ׁ ֶש ִּלבּ וֹ ָמלֵ א‬ ‫ַה ֶּנזֶ ק ַה ִּנגְ ָרם ֵמ ַה ּ ְ ׂ‬
‫ֲעבוֹ ָדה ׁ ֶשהוֹ ִאיל לְ ַא ְפ ׁ ֵשר לָ ֶהם לָ נו ַּח ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת‪ֻ .‬ר ָ ּבם ׁ ֶשל ַה ּ ְמ ַה ְ ּג ִרים נִ ׁ ְש ְ ּבר ּו‬ ‫ְ ּב ַא ֲה ָבה לַ ָּק ָ ּב"ה‪.‬‬
‫ְ ּב ֻמ ְקדָּ ם אוֹ ִ ּב ְמ ֻא ָחר‪ ,‬וְ ֵה ֵחלּ ּו לַ ֲעבֹד ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת‪...‬‬ ‫ַר ִ ּבי יַ ֲעקֹב יוֹ ֵסף ֶה ְר ָמן ַחי ְ ּב ָא ֵמ ִר ָיקה ִ ּב ְתקו ָּפה ׁ ֶש ָ ּב ּה ָק ׁ ֶשה ָהיָ ה לִ יהו ִּדים לְ ַק ֵ ּים‬
‫ַר ִ ּבי יַ ֲעקֹב יוֹ ֵסף ֶה ְר ָמן‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ֵהל ֵ ּבית ִמ ְס ָחר‬ ‫ֶאת ִמ ְצווֹ ת ַה ּתוֹ ָרה‪ ,‬וְ הוּא הוֹ כִ ַיח ׁ ֶש ּ ִמי‬
‫לִ ְפ ָרווֹ ת‪ָ ,‬היָ ה דֻּ גְ ָמה וּמוֹ ֵפת לִ ׁ ְש ִמ ַירת‬ ‫ׁ ֶשאוֹ ֵהב ֶאת ה' – יָ כוֹ ל לִ ׁ ְשמֹר ּתוֹ ָרה‬
‫ַה ׁ ּ ַש ָ ּבת‪ּ ְ ,‬בא ֶֹפן ֻמ ְחלָ ט!‬ ‫ו ִּמ ְצווֹ ת ַעל ַאף ַהכּ ֹל!‬
‫ּ ַפ ַעם ַא ַחת‪ּ ְ ,‬בלֵ יל ׁ ַש ָ ּבת‪ִ ,‬ה ִ ּג ַיע ׁשוֹ ֵטר ֶאל‬ ‫ְ ּבאוֹ ָת ּה ְּתקו ָּפה ִה ְ ּגר ּו יְ הו ִּדים ַר ִ ּבים‬
‫"ב ֲחנוּת‬ ‫ִמ ׁ ְש ּ ַפ ַחת ֶה ְר ָמן ו ְּב ִפיו הוֹ ָד ָעה‪ּ ַ :‬‬ ‫ַה ֶּנ ְח ׁ ֶשלֶ ת לְ ָא ֵמ ִר ָיקה‬ ‫ֵמ ֵאירוֹ ּ ָפה‬
‫ַה ּ ְפ ָרווֹ ת ׁ ֶש ְּל ָך ּ ָפ ְר ָצה ְשׂ ֵר ָפה‪ְ .‬מכַ ֵ ּבי‬ ‫ַה ּ ִמ ְת ַקדֶּ ֶמת‪ .‬וְ אוּלָ ם ַר ִ ּבים וְ טוֹ ִבים‪,‬‬
‫ָה ֵא ׁש עוֹ ִשׂ ים ְּכ ֵמ ַיטב יְ כָ לְ ָּתם לְ ִה ׁ ְש ַּת ֵּלט‬ ‫ׁ ֶש ׁ ּ ָש ְמר ּו ְ ּב ֵאירוֹ ּ ָפה ַעל יַ ֲהדו ָּתם‪ ,‬זָ נְ ח ּו‬
‫ַעל ַהדְּ לֵ ָקה‪ֲ .‬אנִ י ַמ ִ ּצ ַיע לְ ָך לָ גֶ ׁ ֶשת לְ ׁ ָשם‬ ‫ְ ּב ָא ֵמ ִר ָיקה ֶאת ׁ ְש ִמ ַירת ַה ּ ִמ ְצווֹ ת‪.‬‬
‫ַ ּב ֶה ְקדֵּ ם ָה ֶא ְפ ׁ ָש ִרי"‪.‬‬ ‫ִ ּב ְמיֻ ָחד ָק ׁ ָשה ָהיְ ָתה ַעל ַה ּ ְמ ַה ְ ּג ִרים‬
‫"א ָבל‬ ‫"תוֹ ָדה"‪ָ ,‬א ַמר ָה ַרב ֶה ְר ָמן לַ ׁ ּשוֹ ֵטר‪ֲ ,‬‬ ‫ּ‬ ‫ׁ ְש ִמ ַירת ַה ׁ ּ ַש ָ ּבת‪ .‬ו ַּמדּ ו ַּע? ִמ ׁ ּשוּם‬
‫ַה ּיוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת‪ֶ .‬א ְהיֶ ה ׁ ָשם ָמ ָחר ָ ּב ֶע ֶרב"‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ְ ּב ָא ֵמ ִר ָיקה ׁ ָש ְבת ּו ָּכל ָ ּב ֵּתי ָה ֲע ָס ִקים‬
‫"ה ֲחנוּת ׁ ֶש ְּל ָך עוֹ לָ ה‬ ‫אשוֹ ן‪ ,‬יוֹ ם ַח ָ ּגם ׁ ֶשל‬ ‫ימי ִר ׁ‬ ‫וְ ַה ּ ִמ ְפ ָעלִ ים ִ ּב ֵ‬
‫ַה ׁ ּשוֹ ֵטר נִ ְד ַהם‪ַ :‬‬
‫ַ ּב ֶּל ָהבוֹ ת – וְ ַא ָּתה ל ֹא ֵּתלֵ ְך לִ ְראוֹ ת ָמה‬ ‫ַהנּוֹ ְצ ִרים‪ ,‬וְ ִאלּ ּו ְ ּביוֹ ם ׁ ַש ָ ּבת‪ָ ,‬ע ְבד ּו ַהכּ ֹל‬
‫קוֹ ֶרה ׁ ָשם?!"‬ ‫ָּכ ָרגִ יל‪.‬‬
‫ַה ְ ּיהו ִּדים ׁ ֶש ָעזְ ב ּו ֶאת ֵאירוֹ ּ ָפה וְ ִה ִ ּגיע ּו‬

‫ילדים יקרים‪ ,‬בואו ונאמר תודה רבה לה' יתברך על כל הניסים‬

‫וְ ִד ַ ּב ְר ָּת ָ ּבם‪ּ ְ .‬ב ׁ ִש ְב ְּת ָך ְ ּב ֵב ֶית ָך ו ְּבלֶ כְ ְּת ָך ַבדֶּ ֶר ְך ו ְּב ׁ ָשכְ ְ ּב ָך ו ְּבקו ֶּמ ָך‪:‬‬ ‫נֶיך יְ יָ ֱא‪-‬ל ַֹהי וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲאבוֹ ַתי ׁ ֶשלּ ֹא ֶא ֱח ָטא עוֹ ד‪.‬‬ ‫ָא ָדם ְ ּב ִס ָ ּב ִתי‪ .‬יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּלפָ ָ‬ ‫והחסדים שעשה איתנו היום ובכל יום ויום‪:‬‬
‫ִמזְ מוֹ ר לְ תוֹ ָדה ָה ִריע ּו לַ יְ יָ ָּכל ָה ָא ֶרץ‪ִ :‬ע ְבד ּו ֶאת יְ יָ ְ ּב ִשׂ ְמ ָחה בּ ֹא ּו‬
‫טטפת ֵ ּבין ֵעינֶ ָיך‪ :‬וּכְ ַת ְב ָּתם ַעל‬ ‫ו ְּק ׁ ַש ְר ָּתם לְ אות ַעל יָ ֶד ָך‪ .‬וְ ָהי ּו לְ ָ‬ ‫אתי לְ פָ ָ‬
‫נֶיך ְמחוֹ ק ְ ּב ַר ֲח ֶמ ָיך ָה ַר ִ ּבים ֲאבָ ל ל ֹא ַעל יְ ֵדי יִ ּסו ִּרין וְ חוֹ לָ ִאים‬ ‫ו ַּמה ׁ ּ ֶש ָח ָט ִ‬ ‫לְ ָפנָ יו ִ ּב ְרנָ נָ ה‪ :‬דְּ ע ּו ִּכי יְ יָ הוּא ֱא‪-‬ל ִֹהים הוּא ָע ָשׂ נ ּו וְ לוֹ ֲאנַ ְחנ ּו ַע ּמוֹ וְ צֹאן‬
‫ְמזֻ זות ֵ ּב ֶית ָך ו ִּב ׁ ְש ָע ֶריך‪ָ:‬‬ ‫ָר ִעים‪ :‬יִ ְהי ּו לְ ָרצוֹ ן ִא ְמ ֵרי פִ י וְ ֶהגְ יוֹ ן לִ ִ ּבי לְ פָ ָ‬
‫נֶיך‪ ,‬יְ יָ צו ִּרי וְ ג ֲֹאלִ י‪:‬‬ ‫ַמ ְר ִעיתוֹ ‪ :‬בּ ֹא ּו ׁ ְש ָע ָריו ְ ּבתוֹ ָדה ֲח ֵצר ָֹתיו ִ ּב ְת ִה ָּלה הוֹ ד ּו לוֹ ָ ּב ְרכ ּו ׁ ְשמוֹ ‪ִּ :‬כי‬
‫טוֹ ב יְ יָ לְ עוֹ לָ ם ַח ְסדּ וֹ וְ ַעד דּ ֹר וָ דֹר ֱאמוּנָ תוֹ ‪:‬‬
‫מע ִּת ׁ ְש ְמע ּו ֶאל ִמצְ ַותי ֲא ׁ ֶשר ָאנכִ י ְמצַ ֶ ּוה‬ ‫וְ ָהיָה ִאם ׁ ָש ַ‬ ‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ַ ,‬ה ּ ַמ ּ ִפיל ֶח ְבלֵ י ׁ ֵשנָ ה ַעל ֵעינַ י‬
‫‪-‬להיכֶ ם וּלְ ָע ְבדו ְ ּבכָ ל‬ ‫ֶא ְתכֶ ם ַה ּיום‪ .‬לְ ַא ֲהבָ ה ֶאת יְ יָ ֱא ֵ‬ ‫ו ְּתנו ָּמה ַעל ַע ְפ ַע ּ ַפי ו ֵּמ ִאיר לְ ִא ׁישוֹ ן ַ ּבת ָעיִ ן‪ .‬יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּל ָפנֶ ָיך יְ יָ‬
‫לְ בַ ְבכֶ ם ו ְּבכָ ל נַ ְפ ׁ ְשכֶ ם‪ :‬וְ נָ ַת ִּתי ְמ ַטר ַא ְרצְ כֶ ם ְ ּב ִע ּתו‬ ‫ֱא‪-‬ל ַֹהי וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲאבוֹ ַתי‪ֶ ׁ ,‬ש ַּת ׁ ְש ִּכ ֵיבנִ י לְ ׁ ָשלוֹ ם וְ ַת ֲע ִמ ֵידנִ י לְ ַח ִ ּיים‬ ‫לְ ׁ ֵשם יִ חוּד ֻק ְד ׁ ָשא ְ ּב ִר ְיך הוּא ו ׁ ְּשכִ ינְ ֵּת ּיה‪ּ ִ ,‬ב ְד ִחיל ּו ו ְּר ִחימוּ‪ ,‬ו ְּר ִחימ ּו ו ְּד ִחילוּ‪,‬‬
‫טוֹ ִבים וּלְ ׁ ָשלוֹ ם וְ ֵתן ֶחלְ ִקי ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך‪ ,‬וְ ַת ְר ִ ּגילֵ נִ י לִ ְד ַבר ִמ ְצוָ ה וְ ַאל‬
‫ירש ָך וְ יִ צְ ָה ֶר ָך‪ :‬וְ נָ ַת ִּתי‬
‫קוש‪ .‬וְ ָא ַס ְפ ָּת ְדגָ נֶ ָך וְ ִת ׁ ְ‬‫יורה ו ַּמלְ ׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ַּת ְר ִ ּגילֵ נִ י לִ ְד ַבר ֲע ֵב ָרה‪ .‬וְ ַאל ְּת ִב ֵיאנִ י לִ ֵידי ֵח ְטא וְ ל ֹא לִ ֵידי נִ ָּסיוֹ ן‬
‫לְ יַ ֲח ָדא ׁ ֵשם אות י ואות ה בשם אות ו ואות ה ְ ּביִ חו ָּדא ׁ ְשלִ ים ְ ּב ׁ ֵשם‬
‫ֵע ֶשׂ ב ְ ּב ָשׂ ְד ָך לִ ְב ֶה ְמ ֶּת ָך‪ .‬וְ ָאכַ לְ ָּת וְ ָשׂ בָ ְע ָּת‪ִ :‬ה ׁ ּ ָש ְמר ּו‬ ‫ָּכל יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ֲ .‬ה ֵרינִ י ְמ ַק ֵ ּבל ָעלַ י ֱא‪-‬לָ הוּתוֹ יִ ְת ָ ּב ַר ְך וְ ַא ֲה ָבתוֹ וְ יִ ְר ָאתוֹ ‪ ,‬וַ ֲה ֵרינִ י‬
‫וְ ל ֹא לִ ֵידי ִב ָּזיוֹ ן‪ .‬וְ יִ ׁ ְשל ֹט ִ ּבי יֵ ֶצר ַה ּטוֹ ב וְ ַאל יִ ׁ ְשל ֹט ִ ּבי יֵ ֶצר ָה ָרע‪.‬‬ ‫יָ ֵרא ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ְ ּבגִ ין דְּ ִאיה ּו ַרב וְ ׁ ַש ִּליט ַעל כּ ָֹּלא‪ .‬וְ כ ָֹּלא ָק ֵמ ּיה ְּכלָ א‪ .‬וַ ֲה ֵרינִ י‬
‫להים‬ ‫לָ כֶ ם ּ ֶפן יִ ְפ ֶּתה לְ בַ ְבכֶ ם‪ .‬וְ ַס ְר ֶּתם וַ ֲעבַ ְד ֶּתם ֱא ִ‬ ‫וְ ַת ִ ּצילֵ נִ י ִמ ֵ ּי ֶצר ָה ָרע ו ֵּמחוֹ לָ ִאים ָר ִעים וְ ַאל יַ ְב ִהילוּנִ י ֲחלוֹ מוֹ ת ָר ִעים‬ ‫ַמ ְמלִ יכוֹ ַעל ָּכל ֵא ָבר וְ ֵא ָבר וְ גִ יד וְ גִ יד ֵמ ַר ַמ"ח ֵא ָב ִרים וְ ׁ ַש ַס"ה ִ ּג ִידים ׁ ֶשל‬
‫ֲא ֵח ִרים וְ ִה ׁ ְש ַּת ֲחוִ ֶיתם לָ ֶהם‪ :‬וְ ָח ָרה ַאף יְ יָ ָ ּבכֶ ם וְ ָעצַ ר‬ ‫ישן‬ ‫וְ ִה ְרהו ִּרים ָר ִעים ו ְּת ֵהא ִמ ָּט ִתי ׁ ְשלֵ ָמה לְ ָפנֶ ָיך וְ ָה ֵאר ֵעינַ י ּ ֶפן ִא ׁ ַ‬ ‫גּ ו ִּפי וְ נַ ְפ ׁ ִשי‪ ,‬רו ִּחי וְ נִ ׁ ְש ָמ ִתי ַמלְ כוּת ְ ּגמו ָּרה ו ׁ ְּשלֵ ָמה‪ ,‬וַ ֲה ֵרינִ י ֶע ֶבד לַ יְ יָ יִ ְת ָ ּב ַר ְך‪.‬‬
‫ֶאת ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם וְ לא יִ ְהיֶ ה ָמ ָטר וְ ָה ֲא ָד ָמה לא ִת ֵּתן ֶאת‬ ‫ַה ּ ָמוֶ ת‪ּ ָ .‬ברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ַה ּ ֵמ ִאיר לְ עוֹ לָ ם ֻּכלּ וֹ ִ ּבכְ בוֹ דוֹ ‪:‬‬ ‫וְ הוּא ְ ּב ַר ֲח ָמיו יְ זַ ֵּכנִ י לְ ָע ְבדוֹ ְ ּבלֵ ָבב ׁ ָשלֵ ם וְ נֶ ֶפ ׁש ֲח ֵפ ָצה‪ָ ,‬א ֵמן ֵּכן יְ ִהי ָרצוֹ ן‪:‬‬
‫יְ בוּלָ ּה‪ .‬וַ ֲאבַ ְד ֶּתם ְמ ֵה ָרה ֵמ ַעל ָה ָא ֶרץ ַה ּטבָ ה ֲא ׁ ֶשר יְ יָ ֵנתן לָ כֶ ם‪ :‬וְ ַשׂ ְמ ֶּתם‬
‫אתם לְ אות ַעל‬ ‫ֶאת דְּ בָ ַרי ֵא ֶּלה ַעל לְ בַ ְבכֶ ם וְ ַעל נַ ְפ ׁ ְשכֶ ם‪ .‬ו ְּק ׁ ַש ְר ֶּתם ָ‬
‫אתם ֶאת ְ ּבנֵ יכֶ ם לְ ַד ֵ ּבר‬ ‫טוטפת ֵ ּבין ֵעינֵ יכֶ ם‪ :‬וְ לִ ּ ַמ ְד ֶּתם ָ‬ ‫יֶ ְדכֶ ם וְ ָהי ּו לְ ָ‬
‫‪-‬להינוּ‪ְ ,‬י ָי ֶא ָחד‪:‬‬
‫ׁ ְש ַמע ִי ְשׂ ָר ֵאל‪ְ ,‬י ָי ֱא ֵ‬ ‫את המילים המוקטנות אין לומר בשבתות וימים טובים‬
‫ִרבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם ֲה ֵרינִי מוֹ ֵחל וְ סוֹ לֵ ַח לְ כָ ל ִמי ׁ ֶש ִהכְ ִעיס וְ ִה ְקנִיט אוֹ ִתי‬
‫ָ ּבם‪ּ ְ .‬ב ׁ ִש ְב ְּת ָך ְ ּבבֵ ֶית ָך ו ְּבלֶ כְ ְּת ָך בַ דֶּ ֶר ְך ו ְּב ׁ ָשכְ ְ ּב ָך ו ְּבקו ֶּמ ָך‪ :‬וּכְ ַת ְב ָּתם ַעל‬ ‫ָ ּברו ְּך‪ֵ ׁ ,‬שם ְּכבוד ַמלְ כוּתו‪ ,‬לְ עולָ ם וָ ֶעד‪:‬‬ ‫אוֹ ׁ ֶש ָח ָטא ְּכנֶגְ דִּ י‪ּ ֵ .‬בין ְ ּבגוּפִ י ֵ ּבין ְ ּב ָממוֹ נִי ֵ ּבין ִ ּבכְ בוֹ ִדי ֵ ּבין ְ ּבכָ ל ֲא ׁ ֶשר לִ י‪.‬‬
‫ְמזוּזות ֵ ּב ֶית ָך ו ִּב ׁ ְש ָע ֶר ָיך‪ :‬לְ ַמ ַען יִ ְרבּ ּו יְ ֵמיכֶ ם וִ ֵימי ְבנֵ יכֶ ם ַעל ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫‪-‬לה ָיך‪ּ ְ .‬בכָ ל לְ ָב ְב ָך ו ְּבכָ ל נַ ְפ ׁ ְש ָך ו ְּבכָ ל ְמ ֶ‬
‫אד ָך‪ :‬וְ ָהי ּו‬ ‫וְ ָא ַהבְ ָּת ֵאת יְ יָ ֱא ֶ‬ ‫ֵ ּבין ְ ּבאֹנֶס ֵ ּבין ְ ּב ָרצוֹ ן ֵ ּבין ְ ּב ׁשוֹ גֵ ג ֵ ּבין ְ ּב ֵמזִ יד ֵ ּבין ְ ּב ִדבּ וּר ֵ ּבין ְ ּב ַמ ֲע ֶשׂ ה‪.‬‬
‫בתיכֶ ם לָ ֵתת לָ ֶהם‪ִּ .‬כ ֵימי ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם ַעל ָה ָא ֶרץ‪:‬‬ ‫ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּבע יְ יָ לַ ֲא ֵ‬ ‫ַהדְּ ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה ֲא ׁ ֶשר ָאנכִ י ְמ ַצ ְ ּו ָך ַה ּיום ַעל לְ ָב ֶב ָך‪ :‬וְ ׁ ִש ַּננְ ָּתם לְ ָבנֶ ָיך‬ ‫ֵ ּבין ְ ּבגִ לְ ּגוּל זֶ ה ֵ ּבין ְ ּבגִ לְ ּגוּל ַא ֵחר לְ כָ ל ַ ּבר יִ ְשׂ ָר ֵאל וְ ל ֹא יֵ ָע ׁנֵש ׁשוּם‬
‫משכן שילה‬ ‫‪58‬‬
 ‫ּתוֹ ָדה‪ .‬וּלְ ַאט לְ ַאט נִ ַּטע ְ ּבלִ ֵ ּבנ ּו‬ ‫ֲא ָבל ָה ַרב ֶה ְר ָמן נִ ׁ ְש ַאר ְ ּב ֵביתוֹ ‪ָ ׁ ,‬שלֵ ו וְ ָשׂ ֵמ ַח‪ ,‬וּכְ לָ ל ל ֹא ֻמ ְד ָאג‪ְּ .‬כמוֹ‬
‫ֶאת ַה ּ ִמדָּ ה ַה ּטוֹ ָבה ׁ ֶש ִּנ ְק ֵראת‬ ‫ְ ּבכָ ל ׁ ַש ָ ּבת‪ ,‬הוּא ׁ ָשר זְ ִמירוֹ ת‪ָ ,‬א ַמר דִּ ְב ֵרי ּתוֹ ָרה לְ יַ ד ַה ׁ ּ ֻשלְ ָחן‪ ,‬ו ְּבמוֹ ָצ ֵאי‬
‫ֹאהב‬ ‫"ה ָּכ ַרת ַה ּטוֹ ב" ו ִּמ ּ ֵמילָ א נ ַ‬ ‫ַ‬ ‫ׁ ַש ָ ּבת ל ֹא ִמ ֵהר ִ ּב ְמיֻ ָחד‪ַ .‬רק ְּכ ׁ ֶש ִה ְת ּ ַפ ָּנה לְ כָ ְך‪ ,‬הוּא נָ ַסע ֶאל ַה ֲחנוּת‪,‬‬
‫ֹאהב‬ ‫ֶאת ה' ַא ֲה ָבה ַע ָּזה‪ .‬וּכְ ׁ ֶש ּנ ַ‬ ‫ִ ּב ִיד ָיעה ׁ ֶשלּ ֹא יִ ְמ ָצא ׁ ָשם דָּ ָבר‪ִ ,‬מ ׁ ּשוּם ׁ ֶש ִהיא ָעלְ ָתה ָ ּב ֵא ׁש‪.‬‬
‫ֶאת ה' נוּכַ ל ַ ּגם ֲאנַ ְחנ ּו לַ ֲעמֹד‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ִה ִ ּג ַיע ִצ ּ ְפ ָתה לוֹ ַה ְפ ָּת ָעה‪ .‬נָ כוֹ ן‪ֲ ,‬חנוּת ּ ְפ ָרווֹ ת ָעלְ ָתה ַ ּב ֶּל ָהבוֹ ת‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫ְ ּבנִ ְסיוֹ נוֹ ת וְ לַ ֲעשׂ וֹ ת נַ ַחת רו ַּח‬ ‫זוֹ ָהיְ ָתה ֲחנוּתוֹ ׁ ֶשל ׁ ְשכֵ נוֹ ‪ֲ .‬חנוּת ַה ּ ְפ ָרווֹ ת ׁ ֶשל ֶה ְר ָמן נִ ׁ ְש ֲא ָרה ׁ ְשלֵ ָמה‪.‬‬
‫לַ ָּק ָ ּב"ה‪.‬‬
‫ֵאין ָס ֵפק‪ַ ,‬ר ִ ּבי יַ ֲעקֹב יוֹ ֵסף ֶה ְר ָמן ָהיָ ה נִ ׁ ְש ָאר אוֹ תוֹ יְ הו ִּדי ַ ּגם ִאלּ ּו‬
‫וְ ַעכְ ׁ ָשו ֻּכ ָּלם ְ ּביַ ַחד‪ :‬יַ ד יָ ִמין‬ ‫ַה ֲחנוּת ׁ ֶש ִּנ ְשׂ ְר ָפה ָהיְ ָתה ַה ֲחנוּת ׁ ֶשלּ וֹ ‪ָּ .‬ככָ ה זֶ ה ְּכ ׁ ֶשאוֹ ֲה ִבים ֶאת ַא ָ ּבא‬
‫ַעל ָה ֵעינַ יִ ם וּנְ ַק ֵ ּבל עֹל ַמלְ כוּת‬ ‫ׁ ֶש ַ ּב ׁ ּ ָש ַמיִ ם‪.‬‬
‫ׁ ָש ַמיִ ם ֵא‪-‬ל ֶמלֶ ְך נֶ ֱא ָמן‪ְ ׁ ,‬ש ַמע‬
‫ָאז ֵא ְיך ַמ ְצלִ ִיחים לֶ ֱאהֹב ֶאת ַה ָּק ָ ּב"ה? נַ ְת ִחיל ָ ּבזֶ ה ׁ ֶשנּוֹ ֶדה לוֹ ַעל‬
‫יִ שְׂ ָר ֵאל‪...‬‬
‫ָּכל ַה ּטוֹ בוֹ ת ׁ ֶשהוּא עוֹ ֶשׂ ה ִע ּ ָמנוּ‪ַ .‬ק ְמ ֶּתם ַ ּבבּ ֶֹקר? ַּת ִ ּגיד ּו ּתוֹ ָדה‪,‬‬
‫ימה? ַּת ִ ּגיד ּו ּתוֹ ָדה‪ִ .‬ה ְצלַ ְח ֶּתם ַ ּב ּ ִמ ְב ָחן? ַּת ִ ּגיד ּו‬ ‫ֲאכַ לְ ֶּתם ֲארו ָּחה ְט ִע ָ‬

‫ַ ּגם ַה ָ ּגאוֹ ן ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן ִה ִ ּג ַיע לְ ֵבית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש‪ִ ,‬מ ּתוֹ ְך ַמ ָּט ָרה לְ עוֹ ֵדד ֶאת ַה ּ ִמ ְפ ָעל‬ ‫נִ ְמלָ ט ִמן ַה ָּכבוֹ‪+‬ד‬
‫ישב ְ ּבכ ֶֹתל‬ ‫ֶה ָח ׁשוּב ֶ'ק ֶרן ַה ּתוֹ ָרה'‪ .‬וְ אוּלָ ם‪ְּ ,‬ככָ ל ׁ ֶש ִ ּב ְּק ׁש ּו ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ַה ַ ּג ָ ּב ִאים לֵ ׁ ֵ‬
‫ַה ּ ִמזְ ָרח‪ֵ ,‬ס ֵרב ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן ְ ּבא ֶֹפן נֶ ְח ָרץ‪ּ ְ .‬ב ׁשוּם ּ ָפנִ ים וָ א ֶֹפן ל ֹא ָהיָ ה מוּכָ ן לָ ׁ ֶש ֶבת‬
‫לַ יְ לָ ה טוֹ ב יְ לָ ִדים ְמתו ִּקים‪ָ ,‬ה ָא ָדם ִמ ִּט ְבעוֹ אוֹ ֵהב ָּכבוֹ ד‪ ,‬הוּא ְמ ֻענְ יָ ן ׁ ֶש ְ ּיכַ ְ ּבד ּו‬
‫ֵ ּבין נִ כְ ְ ּב ֵדי ַה ָּק ָהל וְ ַר ָ ּבנֵ י ָה ִעיר‪ ,‬ו ִּב ְמקוֹ ם זֹאת ֶה ֱע ִדיף לַ ֲעמֹד ַעל ַרגְ לָ יו ֵ ּבין ֲהמוֹ ן‬
‫אוֹ תוֹ וְ ׁ ֶש ְ ּי ַד ְ ּבר ּו ָעלָ יו דְּ ָב ִרים טוֹ ִבים וְ ׁ ֶש ַ ּי ְח ׁ ִשיב ּו אוֹ תוֹ לְ ָא ָדם ָ ּגדוֹ ל ְ ּב ָחכְ ָמה‬
‫ימה‪...‬‬ ‫ָה ָעם מוּל ַה ִ ּב ָ‬ ‫ו ְּבכִ ׁ ְשרוֹ נוֹ ת‪ֲ .‬א ָבל ָעלֵ ינ ּו לָ ַד ַעת ׁ ֶש ָּכל דָּ ָבר טוֹ ב ׁ ֶש ִּנ ְמ ָצא ָ ּבנוּ‪ ,‬זֶ ה ַרק ִמ ִ ּב ְר ַּכת‬
‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָעלָ ה ַר ִ ּבי טו ְּביָ ה לַ דּ וּכָ ן‪ִ ,‬ה ְשׂ ָּת ְר ָרה דְּ ָמ ָמה ְ ּב ֵבית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש‪ .‬וְ ִה ֵּנה‪ָ ּ ,‬פ ַתח‬ ‫ה' וְ כָ ל ַה ָּכבוֹ ד ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו ְמ ַק ְ ּבלִ ים ָראוּי לִ ְהיוֹ ת ֻמ ְפנֶ ה לַ ָּק ָ ּב"ה‪ַ .‬ה ִאם זֶ ה ַקל?‬
‫ַר ִ ּבי טו ְּביָ ה וְ ָא ַמר‪" :‬יְ הו ֵּדי ָ ּב ָרנוֹ ִביץ'‪ַ ,‬היְ ַד ְע ֶּתם ִמי ׁ ָשרוּי ְ ּבתוֹ כְ כֶ ם?!" ַּכ ָ ּונָ תוֹ ׁ ֶשל‬ ‫ל ֹא ָּכל ָּכ ְך‪.‬‬
‫ַר ִ ּבי טו ְּביָ ה ָהיְ ָתה‪ַּ ,‬כ ּמו ָּבן‪ ,‬לְ ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן וָ ֶס ְר ָמן‪" .‬יְ הו ֵּדי ָ ּב ָרנוֹ ִביץ'‪ַ ,‬היְ ַד ְע ֶּתם ִמי‬
‫ַה ָ ּגאוֹ ן ַה ָ ּגדוֹ ל‪ַ ,‬ר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן וָ ֶס ְר ָמן‪ָ ,‬היָ ה ָאהוּב וְ נַ ֲע ָרץ ַעל ְ ּבנֵ י ְק ִה ָּלתוֹ ‪ ,‬יְ הו ֵּדי‬
‫הוּא ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן?!" ִ ּב ֵּק ׁש ַר ִ ּבי טו ְּביָ ה לְ ַה ְפלִ יג ְ ּב ׁ ִש ְבחוֹ ׁ ֶשל ַה ָ ּגאוֹ ן‪.‬‬
‫ָ ּב ָרנוֹ ִביץ'‪ְּ ,‬כמוֹ ַ ּגם ַעל ַּתלְ ִמ ָידיו‪ .‬אוּלָ ם ַה ָּכבוֹ ד ַה ָ ּגדוֹ ל ׁ ֶש ָר ֲח ׁש ּו לוֹ ַּתלְ ִמ ָידיו‬
‫וְ אוּלָ ם‪ַ ,‬ר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן ל ֹא ׁ ָש ַמע ֶאת ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ַהדְּ ָב ִרים‪ִ .‬מ ֵּכיוָ ן‪ֶ ׁ ,‬ש ְ ּבאוֹ תוֹ ָה ֶרגַ ע‬ ‫ו ַּמ ָּכ ָריו‪ ,‬ל ֹא ָהיָ ה לְ רוּחוֹ ‪ַ .‬ר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן ָהיָ ה ְמב ָֹר ְך ַ ּב ֲענָ וָ ה ִט ְב ִעית‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּג ְר ָמה לוֹ‬
‫ׁ ֶשבּ וֹ ֵה ִבין ִּכי ַר ִ ּבי טו ְּביָ ה ִמ ְת ַּכ ֵ ּון לְ ַד ֵ ּבר ְ ּב ׁ ִש ְבחוֹ ‪ ,‬נָ ָשׂ א ַרגְ לָ יו וְ נִ ְמלַ ט ִמן ַה ּ ָמקוֹ ם‪,‬‬ ‫ישה ּו דִּ ֵ ּבר ְ ּב ׁ ִש ְבחוֹ ‪.‬‬ ‫לָ חו ּׁש ִאי נְ ִעימוּת ֲא ִמ ִּתית‪ָּ ,‬כל ֵא ַ‬
‫ימת ׁ ֶש ּ ִמ ׁ ֶ‬
‫ְּכבוֹ ֵר ַח ִמ ּ ְפנֵ י ָה ֵא ׁש‪...‬‬
‫ּ ַפ ַעם ָחזַ ר ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן לַ ְ ּי ׁ ִש ָיבה לְ ַא ַחר ַמ ָּסע ְמ ֻמ ׁ ּ ָש ְך‪ָ ,‬עלָ ה ֶאל ַה ֵהיכָ ל ו ִּב ֵּק ׁש‬
‫ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן וָ ֶס ְר ָמן ָ ּב ַרח ֵמ ַה ָּכבוֹ ד ִמ ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ָ ּי ַדע‬ ‫"צדִּ יק ַּכ ָּת ָמר‬ ‫לִ ְמסֹר ֶאת ַה ׁ ּ ִשעוּר‪ .‬וְ ִה ֵּנה‪ָ ּ ,‬פ ְצח ּו ַה ַ ּבחו ִּרים ְ ּב ׁ ִש ַירת ַ‬
‫ׁ ֶש ַה ֵ ּי ֶצר ָה ַרע ָּת ִמיד ְמנַ ֶּסה לְ ַהכְ ׁ ִשיל ֶאת‬ ‫יִ ְפ ָרח"‪.‬‬
‫ָה ָא ָדם ְ ּבגַ ֲאוָ ה‪ ,‬וְ ַה ַ ּג ֲאוָ ה ִהיא ִמדָּ ה ְמאו ָּסה‬
‫ַה ׁ ּ ִש ָירה ָה ַאדִּ ָירה ִה ְר ִע ָידה ֶאת ִקירוֹ ת ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש‪ ,‬וְ ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן‬
‫ְמאוֹ ד‪ַ .‬ה ּ ִמ ְת ָ ּג ֶאה ְמיַ ֵחס ֶאת ָּכל ַה ּטוֹ ב‬
‫ָמ ָצא ַע ְצמוֹ ִמ ְת ַח ֵּנן לִ ְפנֵ י ַה ַ ּבחו ִּרים ׁ ֶש ֶ ּי ְחדְּ ל ּו ִמ ָּכ ְך‪ .‬אוּלָ ם לַ ׁ ּ ָשוְ א‪.‬‬
‫ׁ ֶשבּ וֹ לְ ַע ְצמוֹ וְ ׁשוֹ כֵ ַח ֶאת ַה ָּק ָ ּב"ה‪,‬‬
‫ַ ּב ָּק ׁשוֹ ָתיו ׁ ֶשל ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן‪ַ ,‬רק ָ ּג ְרמ ּו לַ ַ ּבחו ִּרים לְ ַהגְ ִ ּביר ֶאת‬
‫ָאז נָ כוֹ ן ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו יוֹ ְד ִעים ׁ ֶש ַה ָּק ָ ּב"ה‬
‫קוֹ לָ ם‪ָ .‬ר ָאה ַר ִ ּבי ֶאלְ ָחנָ ן ָּכ ְך‪ ,‬וְ ָח ׁש ִּכי ֵאינוֹ יָ כוֹ ל עוֹ ד‪ .‬הוּא‬
‫ַמ ׁ ְש ּ ִפ ַיע ָעלֵ ינ ּו ָחכְ ָמה וְ כִ ׁ ְשרוֹ נוֹ ת‬
‫ָסגַ ר ֶאת ַה ְ ּג ָמ ָרא‪ ,‬וְ נִ ְמלַ ט ִמ ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש‪...‬‬
‫ֲא ָבל ל ֹא ְּכ ַדאי לְ ִה ְס ַּת ֵּכן וְ לָ ֵתת לַ ֵ ּי ֶצר‬
‫ָה ַרע ֶאת ַה ִהזְ דַּ ּ ְמנוּת לְ ַהכְ ׁ ִשיל אוֹ ָתנ ּו‬ ‫ַמ ֲע ֶשׂ ה וְ ִהזְ דַּ ּ ֵמן לְ ָ ּב ָרנוֹ ִביץ' ַר ִ ּבי‬
‫ְ ּבגַ ֲאוָ ה‪ .‬נִ ׁ ְש ַּתדֵּ ל לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת ָּכל‬ ‫אשי ֲ'אגֻ דַּ ת‬ ‫טוּבְ יָ ה הוֹ ְרבִ יץ‪ֵ ,‬מ ָר ׁ ֵ‬
‫ַמ ֲע ֵשׂ ינ ּו לְ ׁ ֵשם ׁ ָש ַמיִ ם וְ ל ֹא‬ ‫יִ ְשׂ ָר ֵאל' ְ ּב ּפוֹ לִ ין‪ַ .‬ר ִ ּבי טו ְּביָ ה‪,‬‬
‫לְ ׁ ֵשם ָּכבוֹ ד‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ָ ּבא ִ ּב ׁ ְשלִ יחוּת ִמ ְפ ַעל ֶ'ק ֶרן‬
‫ַה ּתוֹ ָרה'‪ִ ,‬ה ְת ַּכ ֵ ּבד לִ ְדר ֹׁש ְ ּב ֵבית‬
‫וְ ַעכְ ׁ ָשו ֻּכ ָּלם ְ ּביַ ַחד‪ :‬יַ ד יָ ִמין‬
‫ַה ּ ִמ ְד ָר ׁש ַה ָ ּגדוֹ ל‪ ,‬לִ ְפנֵ י ֲהמוֹ ן ָה ָעם‪,‬‬
‫ַעל ָה ֵעינַ יִ ם וּנְ ַק ֵ ּבל עֹל‬
‫וְ ַר ָ ּבנֵ י ָה ִעיר וְ נִ כְ ָ ּב ֶד ָיה נֶ ֶא ְספ ּו‬
‫ַמלְ כוּת ׁ ָש ַמיִ ם ֵא‪-‬ל ֶמלֶ ְך‬
‫ו ָּבאוּ‪ ,‬לַ ְחל ֹק לוֹ ָּכבוֹ ד‪.‬‬
‫נֶ ֱא ָמן‪ְ ׁ ,‬ש ַמע יִ שְׂ ָר ֵאל‪...‬‬

‫ָרעוֹ ת‪ִּ .‬כ ַּז ְבנוּ‪ָּ .‬כ ַע ְסנוּ‪ .‬לַ ְצנוּ‪ָ .‬מ ַר ְדנוּ‪ָ .‬מ ִרינ ּו ְד ָב ֶר ָיך‪ .‬נִ ַא ְצנוּ‪ .‬נִ ַא ְפנוּ‪ָ .‬ס ַר ְרנוּ‪ָ .‬עוִ ינוּ‪ָ ּ .‬פ ׁ ַש ְענוּ‪ָ ּ .‬פגַ ְמנוּ‪.‬‬ ‫ַמ ְח ִסי ו ְּמצו ָּד ִתי‪ֱ ,‬א‪-‬ל ַֹהי ֶא ְב ַטח בּ וֹ ‪ִּ :‬כי הוּא‬ ‫משה ֵּלאמר‪ :‬דַּ ֵ ּבר ֶאל ְ ּבנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫ּאמר יְ יָ ֶאל ׁ ֶ‬ ‫וַ י ֶ‬ ‫ֶמ ָך‪:‬‬
‫ָצ ַר ְרנוּ‪ִ .‬צ ַע ְרנ ּו ָאב וָ ֵאם‪ִ .‬ק ׁ ּ ִשינ ּו ע ֶֹרף‪ָ .‬ר ׁ ַש ְענוּ‪ִ ׁ .‬ש ַח ְתנוּ‪ִּ .‬ת ַע ְבנוּ‪ָּ .‬ת ִעינ ּו וְ ִת ֲע ַת ְענוּ‪ .‬וְ ַס ְרנ ּו ִמ ּ ִמ ְצוֹ ֶת ָיך‬ ‫יַ ִ ּצילְ ָך ִמ ּ ַפח יָ קו ּׁש ִמדֶּ ֶבר ַהוּוֹ ת‪ּ ְ :‬ב ֶא ְב ָרתוֹ יָ ֶס ְך‬ ‫וְ ָא ַמ ְר ָּת ֲאלֵ ֶהם וְ ָעשׂ ּו לָ ֶהם ִצ ִיצת ַעל ַּכנְ ֵפי ִבגְ ֵד ֶיהם‬ ‫ַעל‬
‫ו ִּמ ּ ִמ ׁ ְש ּ ָפ ֶט ָיך ַה ּטוֹ ִבים וְ ל ֹא ׁ ָשוָ ה לָ נוּ‪ .‬וְ ַא ָּתה ַצדִּ יק ַעל ָּכל ַה ָ ּבא ָעלֵ ינוּ‪ִּ .‬כי ֱא ֶמת ָע ִשׂ ָית‪.‬‬ ‫לָ ְך וְ ַת ַחת ְּכנָ ָפיו ֶּת ְח ֶסה‪ִ ,‬צ ָּנה וְ ס ֵֹח ָרה ֲא ִמ ּתוֹ ‪:‬‬ ‫דרתם‪ .‬וְ נָ ְתנ ּו ַעל ִצ ִיצת ַה ָּכנָ ף ּ ְפ ִתיל ְּתכֵ לֶ ת‪:‬‬ ‫לְ ָ‬
‫וַ ֲאנַ ְחנ ּו ִה ְר ׁ ָש ְענוּ‪:‬‬ ‫ל ֹא ִת ָירא ִמ ּ ַפ ַחד לָ יְ לָ ה‪ֵ ,‬מ ֵחץ יָ עוּף יוֹ ָמם‪:‬‬ ‫וְ ָהיָ ה לָ כֶ ם לְ ִצ ִיצת ו ְּר ִא ֶיתם אׄתוֹ וּזְ כַ ְר ֶּתם ֶאת ָּכל‬
‫ויש לקרוא את הנוסח המלא של "אנא בכח" כולו מדי לילה‪ ,‬ולאחר מכן לחזור על הפסוק של‬ ‫ִמדֶּ ֶבר ָ ּבא ֶֹפל יַ ֲהל ְֹך‪ִ ,‬מ ֶּק ֶטב יָ ׁשוּד ָצ ֳה ָריִ ם‪:‬‬ ‫אתם‪ .‬וְ לא ָתתוּר ּו ַא ֲח ֵרי לְ ַב ְבכֶ ם‬ ‫ִמ ְצות יְ יָ וַ ֲע ִשׂ ֶיתם ָ‬
‫אותו יום ‪ 3‬פעמים‪ .‬שימו לב‪ ,‬יום ראשון בלילה נחשב כיום שני‪ ,‬יום שני בלילה נחשב כיום‬ ‫ימינֶ ָך‪ֵ ,‬אלֶ ָיך ל ֹא‬ ‫יִ ּפֹל ִמ ִ ּצדְּ ָך ֶאלֶ ף ו ְּר ָב ָבה ִמ ִ‬ ‫וְ ַא ֲח ֵרי ֵעינֵ יכֶ ם ֲא ׁ ֶשר ַא ֶּתם זנִ ים ַא ֲח ֵר ֶיהם‪ :‬לְ ַמ ַען‬
‫שלישי וכן הלאה‪.‬‬ ‫יִ ָ ּג ׁש‪ַ :‬רק ְ ּב ֵעינֶ ָיך ַת ִ ּביט‪ ,‬וְ ׁ ִש ֻּל ַמת ְר ׁ ָש ִעים‬ ‫דשים‬ ‫ִּתזְ ְּכר ּו וַ ֲע ִשׂ ֶיתם ֶאת ָּכל ִמ ְצוֹ ָתי‪ .‬וִ ְהיִ ֶיתם ְק ׁ ִ‬
‫ינֶך‪ַּ ,‬ת ִּתיר צְ רו ָּרה‪.‬‬‫יום ראשון (יש לקרוא במוצ"ש) ָ‪ ‬א ּנָא ְ ּבכ ַֹח‪ּ ְ ,‬ג ֻד ַּלת יְ ִמ ָ‬ ‫ִּת ְר ֶאה‪ִּ :‬כי ַא ָּתה יְ יָ ַמ ְח ִסי‪:‬‬ ‫אתי ֶא ְתכֶ ם‬ ‫הוצ ִ‬ ‫‪-‬להיכֶ ם ֲא ׁ ֶשר ֵ‬
‫א‪-‬להיכֶ ם‪ֲ :‬אנִ י יְ יָ ֱא ֵ‬‫ֵ‬ ‫לֵ‬
‫יום‪ ‬שני (לקרוא בראשון בלילה) ַ‪ ‬ק ֵ ּבל ִר ּנַת‪ַ ,‬ע ּ ֶמ ָך‪ַ .‬שׂ ְ ּגבֵ נוּ‪ַ ,‬ט ֲה ֵרנ ּו נוֹ ָרא‪.‬‬ ‫בימים שלא אומרים תחנון ‪-‬‬ ‫א‪-‬להים‪ֲ .‬אנִ י יְ יָ‬ ‫ִ‬ ‫ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם לִ ְהיות לָ כֶ ם לֵ‬
‫יום‪ ‬שלישי (לקרוא בשני בלילה)‪ ‬נָא גִ בּ וֹ ר‪ ,‬דּ וֹ ְר ׁ ֵשי יִ חו ֶּד ָך‪ְּ ,‬כבָ בַ ת ׁ ָש ְמ ֵרם‪.‬‬ ‫אין אומרים וידוי‬ ‫‪-‬להיכֶ ם ֱא ֶמת‪:‬‬ ‫‪-‬להיכֶ ם‪ :‬יְ יָ ֱא ֵ‬
‫ֱא ֵ‬
‫יום‪ ‬רביעי (לקרוא בשלישי בלילה)‪ּ ָ  ‬ב ְרכֵ ם ַט ֲה ֵרם‪ַ ,‬ר ֲח ֵמי צִ ְד ָק ֶת ָך‪ָּ ,‬ת ִמיד ָ ּג ְמלֵ ם‪.‬‬ ‫ָא ָּנא יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ָּ .‬תבֹא‬
‫יום‪ ‬חמישי (לקרוא ברביעי בלילה) ָח ִסין ָקדוֹ ׁש‪ּ ְ ,‬ברֹב טוּבְ ָך‪ֵ ,‬נַהל ֲע ָד ֶת ָך‪.‬‬ ‫לְ ָפנֶ ָיך ְּת ִפ ָּל ֵתנוּ‪ .‬וְ ַאל ִּת ְת ַע ַּלם ַמלְ ֵּכנ ּו‬ ‫יַ ַעלְ ז ּו ֲח ִס ִידים ְ ּבכָ בוֹ ד‪ ,‬יְ ַר ְּננ ּו ַעל ִמ ׁ ְש ְּכבוֹ ָתם‪:‬‬
‫יום‪ ‬שישי (לקרוא בחמישי בלילה)‪ ‬יָ ִחיד ֵ ּג ֶאה‪ ,‬לְ ַע ּ ְמ ָך ּ ְפנֵה‪ ,‬זוֹ כְ ֵרי ְק ֻד ׁ ּ ָש ֶת ָך‪.‬‬ ‫ִמ ְּת ִח ָּנ ֵתנוּ‪ֶ ׁ .‬ש ֵאין ֲאנַ ְחנ ּו ַע ֵּזי ָפנִ ים ו ְּק ׁ ֵשה‬ ‫יפ ּיוֹ ת ְ ּביָ ָדם‪:‬‬
‫רוֹ ְממוֹ ת ֵא‪-‬ל ִ ּבגְ רוֹ נָ ם‪ ,‬וְ ֶח ֶרב ּ ִפ ִ‬
‫מתם‬ ‫ֶּ‬
‫יום‪ ‬שבת (לקרוא בשישי בלילה) ׁ ַ‪ ‬שוְ ָע ֵתנ ּו ַק ֵ ּבל‪ ,‬ו ׁ ְּש ַמע צַ ֲע ָק ֵתנוּ‪ ,‬יוֹ ֵד ַע‬ ‫ע ֶֹרף לוֹ ַמר לְ ָפנֶ ָיך יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו וֵ א‪-‬ל ֵֹהי‬ ‫ִה ֵּנה ִמ ָּטתוֹ ׁ ֶש ִּל ׁ ְשלֹמֹה ׁ ִש ׁ ּ ִשים ִ ּגבּ ִֹרים ָס ִביב‬ ‫ַעל‬
‫ַּת ֲעלוּמוֹ ת‪.‬‬ ‫ֲאבוֹ ֵתינ ּו ַצדִּ ִיקים ֲאנַ ְחנ ּו וְ ל ֹא ָח ָטאנוּ‪ֲ .‬א ָבל‬ ‫לָ ּה‪ִ ,‬מ ִ ּגבּ ֵֹרי יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ֻּ :‬כ ָּלם ֲא ֻחזֵ י ֶח ֶרב ְמלֻ ּ ְמ ֵדי‬
‫בלחש‪ּ ָ  :‬ברו ְּך‪ֵ ׁ ,‬שם ְּכבוֹ ד ַמלְ כוּתוֹ ‪ ,‬לְ עוֹ לָ ם וָ ֶעד‬ ‫ִמלְ ָח ָמה‪ִ ,‬א ׁיש ַח ְרבּ וֹ ַעל יְ ֵרכוֹ ִמ ּ ַפ ַחד ַ ּב ֵּלילוֹ ת‪:‬‬ ‫ַד ֵ ּבר‬
‫ָח ָטאנוּ‪ָ .‬עוִ ינוּ‪ָ ּ .‬פ ׁ ַש ְענוּ‪ֲ .‬אנַ ְחנ ּו וַ ֲאבוֹ ֵתינ ּו‬ ‫ַעל‬
‫ַא ָּתה ָתקוּם ְּת ַר ֵחם ִציּוֹ ן‪ִּ ,‬כי ֵעת לְ ֶחנְ נָ ּה ִּכי בָ א מוֹ ֵעד‪:‬‬ ‫וְ ַאנְ ׁ ֵשי ֵב ֵיתנוּ‪:‬‬ ‫(ג' פעמים)‬
‫דמה‬ ‫ָ‬
‫ָא ׁ ַש ְמנוּ‪ּ ָ .‬בגַ ְדנוּ‪ּ ָ .‬גזַ לְ נוּ‪ .‬דִּ ַ ּב ְרנ ּו ד ִֹפי וְ לָ ׁשוֹ ן‬ ‫יְ בָ ֶרכְ ָך יְ יָ וְ יִ ׁ ְש ְמ ֶר ָך‪ :‬יָ ֵאר יְ יָ ּ ָפנָ יו ֵאלֶ ָיך וִ ֻיח ֶּנ ָּך‪ :‬יִ ּ ָ ׂ‬
‫שא יְ יָ‬
‫ְ ּביָ ְד ָך ַא ְפ ִקיד רו ִּחי‪ָ ּ ,‬פ ִד ָיתה אוֹ ִתי יְ יָ ֵא‪-‬ל ֱא ֶמת‪:‬‬ ‫ָה ָרע‪ֶ .‬ה ֱעוִ ינוּ‪ .‬וְ ִה ְר ׁ ַש ְענוּ‪ .‬זַ ְדנוּ‪ָ .‬ח ַמ ְסנוּ‪.‬‬ ‫ּ ָפנָ יו ֵאלֶ ָיך וְ יָ ֵשׂ ם לְ ָך ׁ ָשלוֹ ם‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪59‬‬ ‫משכן שילה‬ ‫ָט ַפלְ נ ּו ׁ ֶש ֶקר ו ִּמ ְר ָמה‪ .‬יָ ַע ְצנ ּו ֵעצוֹ ת‬ ‫י ׁ ֵֹשב ְ ּב ֵס ֶתר ֶעלְ יוֹ ן‪ּ ְ ,‬ב ֵצל ׁ ַש‪-‬דַּ י יִ ְתלוֹ נָ ן‪ :‬א ַֹמר לַ יְ יָ‬
 ‫א‪ּ ִ .‬ב ְר ַּכת ַה ָּז ֵּ‬
‫ן‪-‬יִתן הוֹ ָד ָאה ְ ּבשִׂ ְמ ָחה לַ בּ וֹ ֵרא ית'‪ַ ,‬על ׁ ֶש ָּזן ֶאת ָּכל ָהעוֹ לָ ם ַ ּב ֲח ָס ָדיו (יסוה"ע)‪.‬‬ ‫לפני מים אחרונים יאמר "לשם יחוד" זה שהובא בלשון חכמים ח"א‪:‬‬

‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,ք‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ‪ֶ þ‬מלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ָ ,‬ה ֵא‪-‬ל בעל הכוח ַה ָּזן‬
‫וּשכִ ינְ ֵּת ּה‪ִּ ,‬בדְ ִחילוּ וּרְ ִחימוּ וּרְ ִחימוּ וּדְ ִחילוּ‪ ,‬לְ ֲיַחדָ א ׁ ֵשם יוֹ"ד אוֹת ֵה"א ְּבאוֹת וָ א"ו‬ ‫לְ ׁ ֵשם יִחוּד קֻ דְ ׁ ָשא ְּברִ יךְ הוּ א ׁ ְ‬
‫ל‪-‬יִשׂרָ ֵאל‪ֲ ,‬הרֵ י ֲאנַ ְחנוּ ָּב ִאים לְ ַק ּיֵם ִמ ְצוַת ֲע ֵשׂה דְ אוֹרַ ָיְתא לְ בָ רֵ ךְ ִּברְ ַּכת ַה ָּמזוֹן‪,‬‬ ‫אוֹת ֵה"א ְּביִחוּדָ א ׁ ְשלִ ים ְּבׁ ֵשם ָּכ ְ‬
‫במידת‪ּ ְ ,‬ב ֵחן בסבריפותפנים‪ּ ְ ,‬ב ֶח ֶסד‪ּ ְ ,‬ב ֶרוַ ח‬
‫בטוּבוֹ חסדו‬ ‫אוֹ ָתנ ּו וְ ֶאת ָהעוֹ לָ ם ֻּכלּ וֹ הגוים ובע"ח ְ ּ‬ ‫וְשׂבָ ְע ָּת וּבֵ רַ כְ ָּת ֶאת יְיָ ֱא‪-‬ל ֶֹהיךָ‪ ,‬לְ ַת ֵּקן ׁשֹרֶ ׁש ִמ ְצוָה זוֹ ְּב ָמקוֹם ֶעלְ יוֹן‪.‬‬ ‫ַּכ ָּכתוּב ַּב ּתוֹרָ ה‪ :‬וְ ָאכַ לְ ָּת ָ‬
‫וִיהי רָ צוֹן ִמ ְּל ָפנֶ יךָ‪ ,‬יְיָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲאבו ֵֹתינוּ‪ֶ ׁ ,‬ש ִּת ְהיֶה ֲחׁשוּבָ ה ְוּמקֻ ֶּבלֶ ת וּרְ צוּיָה לְ ָפנֶ יךָ ְּברָ כָ ה רִ ׁאשוֹנָ ה וּבְ רָ כָ ה‬ ‫ִ‬
‫כי לְ עוֹ לָ ם קיים‬ ‫ל‪-‬ב ָ ׂשר‪ִּ ,‬‬
‫בגלל‪ .‬נ ֵֹתן לֶ ֶחם מזון לְ כָ ָ ּ‬ ‫בים זכויותינו‬
‫ולא‬
‫בשפע וּבְ ַר ֲח ִמים ַר ִ ּ‬ ‫ישית ֲאׁ ֶשר נְ בָ רֵ ךְ ַע ָּתה ַעל ַה ָּמזוֹן‪ִ .‬וְת ֵּתן לָ נוּ כּ ַֹח וִיכֹלֶ ת ֵוְעזֶ ר ִוְסיּוּ ַע לְ ַה ֲעלוֹת ַמ ּיִין נ ְֻק ִּבין וּלְ ַה ְמׁ ִשיךְ‬ ‫ׁ ְשנִ ּיָה וּבְ רָ כָ ה ׁ ְשלִ ׁ ִ‬
‫מזון‪ ,‬ויהי רצון‬
‫שימשיך לפרנסינו‬ ‫ו‬
‫ּ‬ ‫נ‬ ‫לָ‬ ‫ר‬‫ס‬‫ַ‬ ‫ח‬ ‫ָ‬ ‫ֹא‬ ‫ל‬ ‫מיד לעולם‬ ‫ִ‬ ‫ת‬‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫ל‬ ‫דוֹ‬ ‫ּ‬
‫ג‬ ‫ָ‬ ‫ה‬
‫ַ‬ ‫סדּ וֹ ‪ :‬וּבְ טוּבוֹ במידת חסדו‬‫ונמשך ַח ְ‬ ‫יִשׂרָ ֵאל וְרָ ֵחל ַ[ה ְּגדוֹלָ ה]‪ .‬וְגַ ם ִּת ְהיֶה ֲחׁשוּבָ ה ְוּמקֻ ֶּבלֶ ת וּרְ צוּיָה לְ ָפנֶ יךָ‪ְּ ,‬ברָ כָ ה רְ בִ ִיעית ֲאׁ ֶשר נְ בָ רֵ ךְ‬ ‫ַארְ ַּב ַעת ַה ּמו ִֹחין לְ ְ‬
‫וְיַעלֶ ה לְ ָפנֶ יךָ‬
‫ַע ָּתה‪ִ .‬וְת ֵּתן לָ נוּ כּ ַֹח וִיכֹלֶ ת ֵוְעזֶ ר ִוְסיּוּ ַע לְ ַה ֲעלוֹת ַמ ּיִין נ ְֻק ִּבין‪ ,‬וּלְ ַה ְמׁ ִשיךְ ַארְ ַּב ַעת ַה ּמו ִֹחין לְ ֲיַעקֹב וְרָ ֵחל‪ֲ .‬‬
‫וְ ַאל יֶ ְח ַסר לָ נ ּו ָמזוֹ ן ָּת ִמיד לְ עוֹ לָ ם וָ ֶעד‪ִּ ,‬כי הוּא ֵאל זָ ן ו ְּמ ַפ ְרנֵ ס לַ כּ ֹל‪,‬‬ ‫וִיהי נ ַֹעם ֲא‪-‬דֹנָ י ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ ָעלֵ ינוּ‪ַ .‬וּמ ֲע ֵשׂה‬ ‫ל‪-‬ה ַּכ ּוָנוֹת ָהרְ אוּיוֹת לְ כַ ֵּון ְּב ַארְ ַּבע ְּברָ כוֹת ֵאלּ וּ ׁ ֶשל ַה ָּמזוֹן‪ִ .‬‬ ‫ְּכ ִאלּ וּ כִ ּוַנּ וּ ְּבכָ ַ‬
‫וְ ֻׁשלְ ָחנוֹ ָערו ְּך מכין מזון לַ כּ ֹל‪ ,‬וְ ִה ְת ִקין הכין מבעוד יום ִמ ְחיָ ה ו ָּמזוֹ ן לְ כָ ל ְ ּב ִר ּיוֹ ָתיו‬ ‫יָדֵ ינוּ כּ וֹנְ נָ ה ָעלֵ ינוּ‪ַ ,‬וּמ ֲע ֵשׂה יָדֵ ינוּ כּ וֹנְ נֵ הוּ‪:‬‬
‫ך להוריד שפע‬ ‫ֲא ֶׁשר ָ ּב ָרא‪ּ ְ ,‬ב ַר ֲח ָמיו וּבְ רֹב ֲח ָס ָדיו‪ָּ ,‬כ ָאמוּר‪ּ :‬פוֹ ֵת ַח ֶאת‪-‬יָ ֶד ָ‬
‫אח"כ יטול מים אחרונים על אצבעותיו וינגבם‪ ,‬ויאמר‪:‬‬
‫לעולם (בפסוק זה פורשים כפיהם כלפי מעלה) וצריך לכוון מאוד בפסוק זה כי בו עיקר הפרנסה‪ ,‬ויכוון שהשי"ת זן ומפרנס לכל‪,‬‬
‫לַ ְמנַ ֵּצח ִּבנְ גִ ינֹת ִמזְמוֹר ׁ ִשיר‪ֱ :‬א‪-‬ל ִֹהים ָיְח ֵּננוּ וִיבָ רְ כֵ נוּ ֵיָאר ָּפנָ יו ִא ָּתנוּ ֶסלָ ה‪ :‬לָ דַ ַעת ָּב ָארֶ ץ ַּדרְ ֶּכךָ ְּבכָ ל גּ וֹיִם ׁיְשוּ ָע ֶתךָ ‪:‬‬
‫ל‪-‬חי ָרצוֹ ן כפי רצונו וצורכו‪ּ ָ :‬ברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪,ք‬‬
‫ובוטח בו שיפרנסנו בכבוד ו ַּמ ְ ׂש ִ ּב ַיע לְ כָ ַ‬ ‫ש ְמחוּ וִירַ ְּננוּ לְ אֻ ִּמים ִּכי ִתׁ ְש ּפֹט ַע ִּמים ִמ ׁישוֹר וּלְ אֻ ִּמים ָּב ָארֶ ץ ַּתנְ ֵחם‬ ‫יוֹדוּךָ ַע ִּמים ֱא‪-‬ל ִֹהים יוֹדוּךָ ַע ִּמים ּ ֻכ ָּלם‪ :‬יִ ְ ׂ‬
‫ַה ָּזן ֶאת ַהכּ ֹל בחסדו‪:‬‬ ‫ֶסלָ ה‪ :‬יוֹדוּךָ ַע ִּמים ֱא‪-‬ל ִֹהים יוֹדוּךָ ַע ִּמים ּ ֻכ ָּלם‪ֶ :‬ארֶ ץ נָ ְתנָ ה יְבוּלָ ּה יְבָ רְ כֵ נוּ ֱא‪-‬ל ִֹהים ֱאל ֵֹהינוּ‪ :‬יְבָ רְ כֵ נוּ ֱא‪-‬ל ִֹהים וְיִירְ אוּ‬
‫אֹתוֹ ָּכל ַא ְפ ֵסי ָארֶ ץ‪:‬‬
‫ץ‪-‬ח ּיוּב ָ ּגמוּר ָעלֵ ינ ּו לִ ֵּתן הוֹ ָד ָאה ֲעצו ָּמה לַ ה'‪ַ ,‬על ֶׁש ִה ִנְחיל לָ נ ּו ְ ּב ַא ֲהבָ תוֹ ֶא ֶרץ ֶח ְמדָּ ה זוֹ לְ ֲנַחלָ ה‬
‫ב‪ּ ִ .‬ב ְר ַּכת ָה ָא ֶר ִ‬
‫יְשיבַ ת א"י‪ ,‬וְ יָגִ יל וְ יִשְׂ ַמח ְמאֹד‬ ‫וִ ֻיר ּׁ ָשה עוֹ לָ ִמית‪ ,‬לְ ַק ּיֵם ְ ּבכָ ל ֵעת וּבְ כָ ל ֶרגַ ע ֶאת ִמצְ וַ ת ָה ֲעשֵׂ ה ַה ְ ּגדוֹ לָ ה ׁ ֶשל ׁ ִ‬ ‫ֲאבָ רְ כָ ה ֶאת יְ יָ ְּבכָ ל ֵעת‪ָּ ,‬ת ִמיד ְּת ִה ָּלתוֹ ְּב ִפי‪ :‬סוֹף ָּדבָ ר ַהכּ ֹל נִ ׁ ְש ָמע‪ֶ ,‬את ָה ֱא‪-‬ל ִֹהים יְ רָ א וְ ֶאת‬
‫ְ ּב ִמצְ וָ תוֹ ַה ְּת ִד ָירה ַהזּוֹ ‪.‬‬ ‫ִמ ְצו ָֹתיו ׁ ְשמוֹר‪ִּ ,‬כי זֶ ה ָּכל ָה ָאדָ ם‪ְּ :‬ת ִה ַּלת יְ יָ יְ דַ ֶּבר ִּפי‪ ,‬וִ יבָ רֵ ךְ ָּכל ָּב ָשׂר ׁ ֵשם ָקדְ ׁשוֹ לְ עוֹלָ ם וָ ֶעד‪:‬‬
‫נוֹ ֶדה ְּל ָך תמיד יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ַעל ֶׁש ִהנְ ַחלְ ָּת שהורשת לַ ֲאבוֹ ֵתינ ּו ֶא ֶרץ ֶח ְמדָּ ה‬ ‫‪-‬ה ֵמ ַע ָּתה וְ ַעד‪-‬עוֹלָ ם ַהלְ לוּ יָ ּה‪ :‬וַ יְ דַ ֵּבר ֵאלַ י‪ ,‬זֶ ה ַה ׁ ּ ֻשלְ ָחן ֲא ׁ ֶשר לִ ְפנֵ י יְ יָ ‪:‬‬
‫וַ ֲאנַ ְחנוּ נְ בָ רֵ ךְ יָ ּ‬
‫שחמדוה האבות וישראל תמיד טוֹ בָ ה ו ְּר ָחבָ ה רחבת ידיים‪ּ ְ ,‬ב ִרית וְ תוֹ ָרה‪ַ ,‬ח ּיִים ו ָּמזוֹ ן‪ַ ,‬על‬ ‫ישא‪:‬‬
‫אם מברכים בזימון המזמן אומר‪ַ :‬הב לָ ן וְ נִ בְ רִ יךְ לְ ַמלְ ָּכא ִע ָּל ָאה ַק ִּד ׁ ָ‬
‫ך ברית המילה‬ ‫אתנ ּו ֵמ ֶא ֶרץ ִמצְ ַריִם‪ ,‬וּפְ ִד ָיתנ ּו ִמ ֵ ּבית ֲעבָ ִדים‪ ,‬וְ ַעל ְ ּב ִר ְית ָ‬ ‫ֶׁשהוֹ צֵ ָ‬ ‫המסובים עונים‪ָ ׁ :‬ש ַמיִ ם‪:‬‬
‫ְ‬
‫קי ְרצוֹ נָ ך המצוות‬ ‫ֶׁש ָח ַת ְמ ָּת שחקקת ִ ּבבְ ָ ׂש ֵרנוּ‪ ,‬וְ ַעל ּתוֹ ָר ְת ָך ֶׁש ִּל ּ ַמ ְד ָּתנוּ‪ ,‬וְ ַעל ֻח ֵּ‬ ‫ישא (בשבת‪ :‬וּ בִ רְ ׁשוּ ת ׁ ַש ָּבת ַמלְ ְּכ ָתא)‪( ,‬ביום טוב‪ :‬וּ בִ רְ ׁשוּ ת‬ ‫המזמן אומר‪ִּ :‬ברְ ׁשוּ ת ַמלְ ָּכא ִע ָּל ָאה ַק ִּד ׁ ָ‬
‫ֶׁשהוֹ ַד ְע ָּתנוּ‪ ,‬וְ ַעל ַח ִ ּיים שחוננתנו ו ָּמזוֹ ן ׁ ֶש ַא ָּתה בעצמך זָ ן ו ְּמ ַפ ְרנֵ ס אוֹ ָתנוּ‪:‬‬ ‫ישא) וּ בִ רְ ׁשוּ ת מוֹרַ י וְ רַ בּ ו ַֹתי וּ בִ רְ ׁשוּ ְתכֶ ם נְ בָ רֵ ךְ (בעשרה‪ֱ :‬א‪-‬ל ֵֹהינוּ )‬ ‫יו ָֹמא ָטבָ א אֻ ׁ ְש ִּפיזָ א ַק ִּד ׁ ָ‬
‫(בסעודת חתן וכלה‪ֶ ׁ :‬ש ַה ִּ ׂ‬
‫ש ְמ ָחה ִּב ְמעוֹנוֹ) ׁ ֶש ָאכַ לְ נוּ ִמ ׁ ֶּשלוֹ‪:‬‬
‫ְו ַעל ַהכּ ֹל על כל הטובות הללו יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֲאנַ ְחנ ּו מוֹ ִדים לָ ְך ו ְּמבָ ְרכִ ים ֶאת‬ ‫ש ְמ ָחה ִּב ְמעוֹנוֹ) ׁ ֶש ָאכַ לְ נוּ ִמׁ ֶּשלוֹ‬
‫ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ) (בסעודת חתן וכלה‪ֶ ׁ :‬ש ַה ִּ ׂ‬ ‫(בעשרה‪:‬‬ ‫ָּברוּ ךְ‬ ‫המסובים עונים‪:‬‬

‫ְׁש ָמ ְך‪ָּ ,‬כ ָאמוּר‪ :‬וְ ָאכַ לְ ָּת וְ ָ ׂשבָ ְע ָּת‪ ,‬וּבֵ ַרכְ ָּת (כשיאמר מילת "את" ימזוג את הכוס) ֶאת יְיָ‬ ‫וּבְ טוּבוֹ ָּת ִמיד ָחיִ ינוּ‪:‬‬
‫ֱא‪-‬ל ֹהֶ ָיך‪ַ ,‬על ָה ָא ֶרץ ַה ּטֹבָ ה תשבח ותודה לה' על ארץ ישראל המלאה בכל טוב ֲא ֶׁשר נָ ַתן לָ ְך‬ ‫ש ְמ ָחה ִּב ְמעוֹנוֹ) ׁ ֶש ָאכַ לְ נוּ ִמׁ ֶּשלּ וֹ וּבְ טוּבוֹ‬
‫המזמן חוזר‪ָּ :‬ברוּךְ (בעשרה‪ֱ :‬א‪-‬ל ֵֹהינוּ) (בסעודת חתן וכלה‪ֶ ׁ :‬ש ַה ִּ ׂ‬
‫ָּת ִמיד ָחיִינוּ‪:‬‬
‫לאכול ולשבוע מטובה‪ּ ָ :‬ברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ַ ք‬על ָה ָא ֶרץ וְ ַעל ַה ּ ָמזוֹ ן‪:‬‬
‫ג‪ּ ִ .‬בנְיַן יְרו ׁ ָּשלַ יִם‪-‬יַכְ נִיס צַ ַער ָ ּגדוֹ ל ְ ּבלִ בּ וֹ ַעל ַעם יִשְׂ ָר ֵאל ַה ּנ ְִמצָ א ַ ּבגָ לוּת ַה ּ ָמ ָרה‪ ,‬וְ ַעל ׁ ֶשבהמ"ק ֲע ַדיִן עוֹ ֵמד‬
‫ְ ּב ֻח ְר ָ ּבנוֹ ‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ז ּו ַה ִּס ָ ּבה לְ כָ ך ׁ ֶש ֵאין יוֹ ם ׁ ֶש ֵא ין בּ וֹ ְקלָ לָ ה וְ ֶׁש ֵאין יוֹ ֵרד ִמ ּׁ ָש ַמיִם ַה ׁ ֶש ַפע וְ ַה ְ ּב ָרכָ ה ְּכ ִמ ֶקדֶּ ם‬
‫(יסוה"ע)‪.‬‬
‫ַר ֵחם יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ָעלֵ ינ ּו וְ ַעל יִ ְ ׂש ָר ֵאל ַע ּ ָמ ְך בכך שתקבצנו ותגאלנו‪ ,‬וְ ַעל יְ רו ָּׁשלַ יִ ם‬
‫ִע ָיר ְך ֶׁש ִּת ְבנֶ ָּה במהרה בימינו‪ ,‬וְ ַעל ַהר ִצ ּיוֹ ן ִמ ְׁש ַּכן מקום שכינת ְּכבוֹ ָד ְך‪ ,‬וְ ַעל ֵהיכָ לָ ְך‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪,‬‬
‫האולם וקודש הקודשים‪ ,‬וְ ַעל ביהמ"ק שהוא ְמעוֹ נָ ְך‪ ,‬וְ ַעל דְּ בִ ָיר ְך קודש הקודשים‪ ,‬וְ ַעל ַה ַ ּביִ ת‬ ‫אם אכל מזונות יאמר‪ַ :‬על ַה ּ ִמ ְחיָ ה וְ ַעל ַה ַּכלְ ָּכלָ ה‬ ‫ ‬
‫ַה ָ ּגדוֹ ל וְ ַה ָּקדוֹ ׁש‪ֶׁ ,‬ש ִּנ ְק ָרא ִׁש ְמ ָך ָעלָ יו שייבנה במהרה‪ָ .‬אבִ ינוּ! ְר ֵענ ּו הנהיגנו כצאנך האהוב‪,‬‬ ‫אם שתה יין יאמר‪ַ :‬על ַה ֶ ּג ֶפן וְ ַעל ּ ְפ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‬ ‫ ‬
‫ה ְרוַ ח לָ נ ּו חלצנו‬ ‫זוּנֵ נ ּו זון אותנו‪ַ ּ ,‬פ ְרנְ ֵסנוּ‪ַּ ,‬כלְ ְּכלֵ נ ּו בשאר צרכים‪ַ ,‬ה ְרוִ ֵיחנ ּו תן לנו ברווח‪ַ ,‬‬ ‫אם אכל ּ ֵפרוֹ ת משבעת המינים יאמר‪ַ :‬על ָה ֵעץ וְ ַעל ּ ְפ ִרי ָה ֵעץ‬ ‫ ‬
‫וְ ַעל ְּתנו ַּבת ַה ּ ָׂש ֶדה‪ ,‬וְ ַעל ֶא ֶרץ ֶח ְמדָּ ה‪ ,‬טוֹ ָבה ו ְּר ָח ָבה‪ֶ ׁ ,‬ש ָר ִצ ָית וְ ִהנְ ַחלְ ָּת לַ ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ ,‬לֶ ֱאכוֹ ל‬
‫ידי קבלת‬ ‫ל‪-‬צרוֹ ֵתינוּ‪ ,‬וְ נָ א‪ַ ,‬אל ַּת ְצ ִריכֵ נ ּו שלא נזדקק יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ‪ ,‬לִ ֵ‬ ‫ְמ ֵה ָרה ִמ ָּכ ָ‬ ‫ִמ ּ ִפ ְריָ ּה‪ ,‬וְ לִ שְׂ בּ ַֹע ִמ ּטו ָּב ּה‪ַ .‬ר ֵחם יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ָעלֵ ינוּ‪ ,‬וְ ַעל יִ שְׂ ָר ֵאל ַע ּ ָמ ְך‪ ,‬וְ ַעל יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‬
‫אה בכל‬ ‫ַמ ְּתנוֹ ת וצדקות של ָ ּב ָ ׂשר וָ ָדם‪ ,‬וְ ל ֹא לִ ֵידי ַהלְ וָ ָא ָתם‪ֶ ,‬א ָּלא רק לְ יָ ְד ָך ַה ּ ְמלֵ ָ‬ ‫ִע ָיר ְך‪ ,‬וְ ַעל ַהר ִציּוֹ ן ִמ ׁ ְש ַּכן ְּכבוֹ ָד ְך‪ ,‬וְ ַעל ִמזְ ָ ּב ָח ְך וְ ַעל ֵהיכָ לָ ְך‪ ,‬ו ְּבנֵ ה יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם ִעיר ַה ּק ֶֹד ׁש‪,‬‬
‫טוב וְ ָה ְר ָחבָ ה הנדיבה‪ָ ,‬ה ֲע ִׁש ָירה שלא חסרה לעולם וְ ַה ּ ְפתו ָּחה שתמיד מוכנה לתת‪.‬‬ ‫ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְ ּב ֵיָמינוּ‪ ,‬וְ ַה ֲעלֵ נ ּו לְ תוֹ כָ ּה‪ ,‬וְ שַׂ ּ ְמ ֵחנ ּו ְ ּבבִ נְ יָ נָ ּה‪ ,‬וּנְ ָב ֶרכָ ְך ָעלֶ ָיה ִ ּב ְק ֻד ּׁ ָשה ו ְּב ָט ֳה ָרה‪.‬‬
‫יצנ ּו ְ ּביוֹ ם ַה ּׁ ַש ָ ּבת ַה ֶּזה‪.‬‬
‫בשבת‪ :‬ו ְּר ֵצה וְ ַה ֲחלִ ֵ‬ ‫ ‬
‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ֶׁשלּ ֹא נֵ בוֹ ׁש ָ ּבעוֹ לָ ם ַה ֶּזה כשנזדקק למתנות והלוואות של בנ"א‪ ,‬וְ ל ֹא נִ ָּכלֵ ם‬ ‫ֹאש ַהח ֶֹד ׁש ַה ֶּזה‪.‬‬ ‫בראש־חודש‪ :‬וְ זָ כְ ֵרנ ּו לְ טוֹ ָבה ְ ּביוֹ ם ר ׁ‬ ‫ ‬
‫לָ עוֹ לָ ם ַה ָ ּבא אם לא נפרע חובותינו‪ ,‬ו ַּמלְ כוּת ֵ ּבית דָּ וִ ד ְמ ִׁש ָיח ְך ַּת ֲחזִ ֶיר ָּנה‬ ‫בפסח‪ :‬וְ שַׂ ּ ְמ ֵחנ ּו ְ ּביוֹ ם ַחג ַה ּ ַמצּ וֹ ת ַה ֶּזה‪.‬‬ ‫ ‬
‫לִ ְמקוֹ ָמ ּה ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְ ּביָ ֵמינ ּו שנזכה לראות בהתחדשותה‪:‬‬ ‫בשבועות‪ :‬וְ שַׂ ּ ְמ ֵחנ ּו ְ ּביוֹ ם ַחג ַה ּׁ ָשבוּעוֹ ת ַה ֶּזה‪.‬‬ ‫ ‬
‫בראש־השנה‪ :‬וְ זָ כְ ֵרנ ּו לְ טוֹ ָבה ְ ּביוֹ ם ַה ִּז ָּכרוֹ ן ַה ֶּזה‪.‬‬ ‫ ‬
‫בשבת קודש‪ְ :‬ר ֵצה וְ ַה ֲחלִ ֵיצנ ּו יהי רצון מלפניך שתזרזנו יְיָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ֶת ָיך בקיום מצוׂתך (בכלל)‪,‬‬ ‫בסוכות‪ :‬וְ שַׂ ּ ְמ ֵחנ ּו ְ ּביוֹ ם ַחג ַה ֻּסכּ וֹ ת ַה ֶּזה‪.‬‬ ‫ ‬
‫בשמיני עצרת‪ :‬וְ שַׂ ּ ְמ ֵחנ ּו ְ ּביוֹ ם ׁ ְש ִמינִ י ַחג ֲע ֶצ ֶרת ַה ֶּזה‪.‬‬ ‫ ‬
‫וּבְ ִמ ְצוַ ת יוֹ ם ַה ְׁ ּשבִ ִיעי‪ַ ,‬ה ַׁ ּש ָ ּבת ַה ָ ּגדוֹ ל החשוב וְ ַה ָּקדוֹ ׁש ַהזֶּה בפרט‪ִּ ,‬כי יוֹ ם ָ ּגדוֹ ל וְ ָקדוֹ ׁש הוּא‬ ‫ְ ּביוֹ ם (ביום־טוב‪ :‬טוֹ ב) ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש ַה ֶּזה‪.‬‬
‫נֶיך‪ְׁ .‬נִשבּ ֹת בּ וֹ ממלאכה וְ נָנו ַּח בּ וֹ מנוחת מרגוע וְ ְנִת ַע ּנֵג בּ וֹ במאכלים ערבים ובלימוד ְּכ ִמ ְצוַ ת ֻח ֵּקי‬ ‫ִמ ְּל ָפ ָ‬ ‫ִּכי ַא ָּתה טוֹ ב ו ֵּמ ִטיב לַ כּ ֹל‪ ,‬וְ נוֹ ֶדה לְ ָך [יְ יָ ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ] ַעל ָה ָא ֶרץ וְ ַעל‬
‫ְרצוֹ ְנָך‪ ,‬וְ ַאל ְּת ִהי ָצ ָרה דבר רע וְ יָגוֹ ן צער פנימי ְ ּביוֹ ם ְמנו ָּח ֵתנוּ‪ .‬וְ ַה ְר ֵאנ ּו תזכנו לראות ְ ּב ָנֶח ַמת ִציּוֹ ן‬ ‫אם אכל מזונות‪ַ :‬ה ּ ִמ ְחיָ ה וְ ַעל ַה ַּכלְ ָּכלָ ה‪.‬‬
‫ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְ ּב ֵיָמינוּ‪ִּ ,‬כי ַא ָּתה הוּא ַ ּב ַעל ַה ּנ ֶָחמוֹ ת‪ .‬וְ ֲהגַ ם למרות ֶׁש ָאכַ לְ נ ּו וְ ָׁש ִתינוּ‪ָ ,‬ח ְר ַ ּבן ֵ ּב ְית ָך‬ ‫של ארץ ישראל‪ִ :‬מ ְחיָ ָת ּה וְ ַעל ַּכלְ ָּכלָ ָת ּה‪.‬‬
‫אם שתה יין‪ְ ּ :‬פ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‪ .‬של ארץ ישראל‪ְ ּ :‬פ ִרי גַ ְפנָ ּה‪.‬‬
‫זְנָחנ ּו אל תתעלם ממצבנו לָ ַעד‪ִּ ,‬כי‬ ‫ַה ָ ּגדוֹ ל וְ ַה ָּקדוֹ ׁש ל ֹא ָׁשכַ ְחנוּ‪ַ .‬אל ִּת ְׁש ָּכ ֵחנ ּו לָ ַנֶצח לזמן רב‪ ,‬וְ ַאל ִּת ֵ‬ ‫פירות שבעת המינים‪ַ :‬ה ּ ֵפרוֹ ת‪ .‬של ארץ ישראל‪ֵ ּ :‬פרוֹ ֶת ָיה‪.‬‬
‫ֵאל ֶמלֶ ְך ָ ּגדוֹ ל וְ ָקדוֹ ׁש ָא ָּתה ובידך להושיענו‪:‬‬ ‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ַ ,‬על ָה ָא ֶרץ וְ ַעל‬
‫טעה ולא אמר "רצה והחליצנו" בשבת בברכת המזון של סעודה ראשונה ושנייה‪ ,‬אם נזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" כדי לחתום "בונה‬
‫ירושלים"‪ ,‬יאמר ''למדני חוקיך''‪ ,‬ויחזור לומר "רצה והחליצנו"‪.‬‬
‫אם אכל מזונות׃ ַה ּ ִמ ְחיָ ה‪:‬‬ ‫ ‬
‫של ארץ ישראל׃ ִמ ְחיָ ָת ּה‪:‬‬ ‫ ‬
‫אם שתה יין׃ ּ ְפ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‪:‬‬ ‫ ‬
‫של ארץ ישראל׃ ּ ְפ ִרי גַ ְפנָ ּה‪:‬‬ ‫ ‬
‫פירות שבעת המינים׃ ַה ּ ֵפרוֹ ת‪:‬‬ ‫ ‬
‫של ארץ ישראל׃ ּ ֵפרוֹ ֶת ָיה‪:‬‬ ‫ ‬

‫משכן שילה‬ ‫‪60‬‬

 ‫ָה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ּ ַטע‬
‫בר"ח‪ ,‬ביום טוב ובחול המועד אומרים כאן "יעלה ויבוא" ואם שכח אינו חוזר‪ ,‬ויכול לאומרו בהרחמן‪ ,‬חוץ מליל א' של פסח וליל א' של סוכות‬
‫ּתוֹ ָרתוֹ וְ ַא ֲהבָ תוֹ ְ ּבלִ ֵ ּבנוּ‪ ,‬וְ ִת ְהיֶ ה יִ ְר ָאתוֹ ַעל‬ ‫יקבע את‬ ‫שאם שכח חוזר לראש ברכת המזון‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫ל־מ ֲע ֵ ׂשינ ּו לְ ׁ ֵשם ָׁש ָמיִ ם‬

‫ולא לשם כבוד וכו'‬ ‫ּ ָפנֵ ינ ּו לְ בִ לְ ִּתי נֶ ֱח ָטא‪ ,‬וְ יִ ְהי ּו כָ ַ‬ ‫יע וְ יֵ ָר ֶאה לפניך וְ יֵ ָר ֶצה יתקבל‬ ‫וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ ,‬יַ ֲעלֶ ה זיכרוננו השמימה וְ יָ בֹא וְ יַ ִ ּג ַ‬ ‫ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו‬
‫ברכת האורח‪ָ :‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יְ בָ ֵר ְך ֶאת ַה ֻׁ ּשלְ ָחן ַה ֶּזה ֶׁש ָאכַ לְ נ ּו ָעלָ יו‪ ,‬וִ ַיסדֵּ ר בּ וֹ ָּכ ַ‬
‫ל־מ ֲע ַד ֵּני עוֹ לָ ם‪,‬‬ ‫ברצון וְ יִ ָׁ ּש ַמע ברקיע וְ יִ ּ ָפ ֵקד וְ יִ ָּזכֵ ר זִ כְ רוֹ נֵ נ ּו וְ זִ כְ רוֹ ן מעשי ֲאבוֹ ֵתינוּ‪ ,‬זִ כְ רוֹ ן יְ רו ָּׁשלַ יִ ם ִע ָיר ְך‬
‫וְ יִ ְהיֶ ה ְּכ ֻׁשלְ ָחנוֹ ֶׁשל ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ינ ּו ָ(עלָ יו ַה ָׁ ּשלוֹ ם)‪ָּ ,‬כל ָר ֵעב ִמ ּ ֶמ ּנ ּו יֹאכַ ל‪ ,‬וְ כָ ל ָצ ֵמא ִמ ּ ֶמ ּנ ּו‬ ‫ש ָר ֵאל יעלו (זכרונות אלו)‬ ‫ל‪-‬ע ּ ְמ ָך ֵ ּבית יִ ְ ׂ‬‫החרבה והמבוזה‪ ,‬וְ זִ כְ רוֹ ן ָמ ִׁש ַיח ֶ ּבן דָּ וִ ד ַעבְ דָּ ְך‪ ,‬וְ זִ כְ רוֹ ן ָּכ ַ‬
‫ת־ב ַעל ַה ַ ּביִ ת‬‫יִ ְׁש ֶּתה‪ ,‬וְ ַאל יֶ ְח ַסר ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ָּכל טוּב לָ ַעד וּלְ עוֹ לְ ֵמי עוֹ לָ ִמים‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יְ בָ ֵר ְך ֶא ַ ּ‬ ‫לְ ָפנֶ ָיך‪ ,‬לִ ְפלֵ ָיטה להצלה‪ ,‬לְ טוֹ בָ ה‪ ,‬לְ ֵחן‪ ,‬לְ ֶח ֶסד וּלְ ַר ֲח ִמים‪ ,‬לְ ַח ִ ּיים טוֹ בִ ים וּלְ ׁ ָשלוֹ ם‪ּ ְ ,‬ביוֹ ם‪:‬‬
‫ל־א ֶׁשר לוֹ ‪ּ ְ ,‬בבָ נִ ים ֶׁש ִ ּי ְחיוּ‪ ,‬וּבִ נְ כָ ִסים ֶׁש ִ ּי ְרבּ וּ‪,‬‬
‫ַה ֶּזה וּבַ ַעל ַה ְּס ֻעדָּ ה ַה ּזֹאת‪ ,‬הוּא וּבָ נָ יו וְ ִא ְׁש ּתוֹ וְ כָ ֲ‬ ‫[ה]ח ֶֹד ׁש ַה ֶּזה‪ ,‬בפסח‪ַ :‬חג ַה ּ ַמצּוֹ ת ַה ֶּזה‪ ,‬בשבועות‪ַ :‬חג ַה ּׁ ָשבוּעוֹ ת ַה ֶּזה‪,‬‬ ‫ֹאש ַ‬ ‫בראש חודש‪ :‬ר ׁ‬
‫ָ ּב ֵר ְך יְ יָ ֵחילוֹ ּופ ַֹעל יָ ָדיו ִּת ְר ֶצה‪ ,‬וְ יִ ְהי ּו נְ כָ ָסיו וּנְ כָ ֵסינ ּו ֻמ ְצלָ ִחים ו ְּקרוֹ בִ ים לָ ִעיר שנוכל לראות את‬
‫בראש השנה‪ַ :‬ה ִּז ָּכרוֹ ן ַה ֶּזה‪ ,‬בסוכות‪ַ :‬חג ַה ֻּסכּ וֹ ת ַה ֶּזה‪ ,‬בשמיני עצרת‪ְ ׁ :‬ש ִמינִ י ַחג ֲע ֶצ ֶרת ַה ֶּזה‪,‬‬
‫צורכיהם‪ ,‬וְ ַאל יִ זְ דַּ ֵּקק יקלע לְ ָפנָ יו וְ ל ֹא לְ ָפנֵ ינ ּו ׁשוּם דְּ בַ ר ֵח ְטא וְ ִה ְרהוּר ָעוֹ ן מחמת שמחה והנאת אכילה ‪.‬‬
‫ְ ּביוֹ ם (ביום טוב מוסיפים‪ :‬טוֹ ב) ִמ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש ַה ֶּזה‪ ,‬לְ ַר ֵחם בּ וֹ ָעלֵ ינ ּו וּלְ הוֹ ׁ ִש ֵיענוּ‪ .‬זָ כְ ֵרנ ּו יְ יָ‬
‫ֹשר וְ כָ בוֹ ד‪ֵ ,‬מ ַע ָּתה וְ ַעד עוֹ לָ ם‪ .‬ל ֹא יֵ בוֹ ׁש ָ ּבעוֹ לָ ם ַה ֶּזה בהזדקקו למתנות‬ ‫ל־ה ָ ּי ִמים ְ ּבע ׁ ֶ‬
‫ָ ׂששׂ וְ ָ ׂש ֵמ ַח ָּכ ַ‬
‫בשר ודם וְ ל ֹא יִ ָּכלֵ ם לָ עוֹ לָ ם ַה ָ ּבא מחמת עוונות‪ָ .‬א ֵמן ֵּכן יְ ִהי ָרצוֹ ן‪.‬‬ ‫ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו בּ וֹ ביום הזה לְ טוֹ בָ ה‪ ,‬ו ָּפ ְק ֵדנ ּו בוֹ לִ בְ ָרכָ ה‪ ,‬וְ הוֹ ִׁש ֵיענ ּו בוֹ לְ ַח ִ ּיים טוֹ בִ ים‪ּ ִ ,‬ב ְדבַ ר‬
‫יך נשואות‬ ‫בבשורה של יְ ׁשו ָּעה וְ ַר ֲח ִמים‪ .‬חוּס וְ ָח ֵּננ ּו וַ ֲחמֹל וְ ַר ֵחם ָעלֵ ינ ּו וְ הוֹ ִׁש ֵיענוּ‪ִּ ,‬כי ֵאלֶ ָ‬
‫ָה ַר ֲח ָמן הוּא יְ ַח ֵ ּיינ ּו וִ יזַ ֵּכנ ּו וִ ָיק ְרבֵ נ ּו לִ ימוֹ ת ַה ּ ָמ ִׁש ַיח וּלְ בִ נְ יַ ן‬ ‫ֵעינֵ ינוּ‪ִּ ,‬כי ֵאל ֶמלֶ ְך ַח ּנוּן וְ ַרחוּם ָא ָּתה‪:‬‬
‫(בשבת‪ ,‬יום טוב‪ ,‬חול המועד וראש חודש‬ ‫ֵ ּבית ַה ּ ִמ ְקדָּ ׁש וּלְ ַח ֵ ּיי ָהעוֹ לָ ם ַה ָ ּבא‪ַ .‬מגְ דִּ יל‬ ‫ְו ִת ְב ֶנה ְירו ׁ ָּש ַל ִים ִע ָיר ְך ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְביָ ֵמינ ּו שנזכה לראותה בביניינה‪ּ ָ .‬ברו ְּך‬
‫ה־ח ֶסד‬ ‫‪ ,‬וְ ע ֶ ֹׂש ֶ‬ ‫מלך המשיח‬ ‫ַמלְ כּ וֹ‬ ‫יְ ׁשוּעוֹ ת‬
‫עבור‬ ‫ִמגְ ּדוֹ ל)‬
‫לעשות עוז ומבצר של‬ ‫יאמרו‪:‬‬
‫ַא ָּתה יְ יָ ‪ ,ք‬בּ וֹ נֵ ה יְ רו ָּׁשלָ יִ ם‪( .‬בלחש‪ָ :‬א ֵמן אמת הדבר והלואי ויתקיים)‪:‬‬
‫בנ"א שכוחם רב‬ ‫לִ ְמ ִׁשיחוֹ ‪-‬לְ ָדוִ ד וּלְ זַ ְרעוֹ ַעד עוֹ לָ ם‪ְּ .‬כ ִפ ִירים ָר ׁש ּו וְ ָר ֵעב ּו‬
‫ל ֹא־יַ ְח ְסר ּו כָ ל־טוֹ ב‪ .‬נַ ַער‬ ‫‪ ,‬וְ ד ְֹר ֵׁשי ְי ָי‬
‫לעומת זאת מבקשי ה'‬ ‫כאריות נתרוששו והגיעו לרעב‬ ‫אם שכח לומר "רצה והחליצנו" בשבת‪ ,‬אם נזכר כאן‪ ,‬או קודם שהגיע בברכה הבאה לתיבת "לעד"‪ ,‬אומר זה‪:‬‬
‫ל‪-‬ב ַא ֲהבָ ה‪ ,‬לְ אוֹת וְ לִ בְ רִ ית‪ָּ .‬ברוּ ךְ ַא ָּתה יְ יָ‪ְ ,‬מ ַק ֵּדׁש ַהׁ ַּש ָּבת‪.‬‬
‫ָּברוּ ךְ ַא ָּתה יְ יָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינוּ ֶמלֶ ךְ ָהעוֹלָ ם‪ֲ ,‬אׁ ֶשר ָּנ ַתן ׁ ַש ָּבתוֹת לִ ְמנוּ ָחה לְ ַע ּמוֹ יִ ְשׂרָ ֵא ְּ‬
‫מְ בַ ֶּק ׁש־‬ ‫צאצאיו‬ ‫ֹא־ר ִא ִיתי ַצדִּ יק נֶ ֱעזָ ב‪ ,‬וְ זַ ְרעוֹ‬ ‫ָהיִ ִיתי ַ ּגם־זָ ַקנְ ִּתי‪ ,‬וְ ל ָ‬ ‫ועתה‬ ‫אך אם נזכר אחרי שהתחיל "בא"י אמ"ה לעד"‪ ,‬חוזר לראש ברהמ"ז‪ .‬אבל אם מסופק אם אמר "רצה והחליצנו" אינו צריך לחזור‪.‬‬
‫ובסעודה שלישית‪ ,‬אם שכח ולא אמר "רצה והחליצנו" ונזכר אחרי "בונה ירושלים"‪ ,‬יאמר בא"י אמ"ה שנתן‪ ,‬אבל אם התחיל לומר תיבת "לעד"‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬
‫יהיה‬ ‫‪ ,‬וְ זַ ְרעוֹ‬ ‫ולכן‬ ‫נותן מתנות חינם ומלווה לזולת‬ ‫חוֹ נֵ ן וּמַ לְ וֶ ה‬ ‫לָ ֶחם‪ָּ :‬כל־הַ ּיוֹ ם‬
‫הצדיק‬ ‫אלא‬ ‫אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בר"ח‪ ,‬ונזכר קודם שהתחיל "הטוב והמטיב"‪ ,‬אומר‪:‬‬

‫ה־ש ׁ ּ ָש ִתינ ּו יִהְ יֶה לִ ְרפו ָּאה‪ ,‬וּמַ ה‬ ‫ה־ש ָאכַ לְ נ ּו יִהְ יֶה לְ ָשׂבְ ָעה‪ ,‬וּמַ ֶׁ ּ‬ ‫לִ בְ ָרכָ ה‪ :‬מַ ֶׁ ּ‬ ‫אשי ֳחדָ ׁ ִשים לְ ַע ּמוֹ יִ ְשׂרָ ֵאל לְ זִ ָּכרוֹן‪.‬‬
‫ואם התחיל "הטוב והמטיב"‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬
‫ָּברוּ ךְ ׁ ֶש ָּנ ַתן רָ ׁ ֵ‬

‫לִ פְ נֵ יהֶ ם‪,‬‬ ‫משרת אלישע הלחמים‬ ‫‪ :‬וַ ּי ִֵּתן‬ ‫ֶׁ ּשהוֹ ַת ְרנ ּו יִהְ יֶה לִ בְ ָרכָ ה‪ְּ ,‬כ ִדכְ ִתיב‬
‫על נס אלישע‬
‫שרָ ֵאל לְ זִ ָּכרוֹן‪ָּ .‬ברוּ ךְ ַא ָּתה‬
‫אם שכח לומר "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא" בשבת ור"ח‪ ,‬ונזכר לאחר שחתם "בונה ירושלים"‪ ,‬יאמר‪:‬‬
‫אשי ֳחדָ ׁ ִשים לְ ַע ּמוֹ יִ ְ ׂ‬
‫שרָ ֵאל ‪ְּ -‬ב ַא ֲהבָ ה‪ ,‬לְ אוֹת וְ לִ בְ רִ ית‪ ,‬וְ רָ ׁ ֵ‬ ‫ָּברוּ ךְ ַא ָּתה יְ יָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינוּ ֶמלֶ ךְ ָהעוֹלָ ם‪ֲ ,‬אׁ ֶשר ָּנ ַתן ׁ ַש ָּבתוֹת לִ ְמנוּ ָחה לְ ַע ּמוֹ יִ ְ ׂ‬
‫וַ ּיוֹ ִתר ּו ִּכ ְדבַ ר ְייָ‪ּ ְ :‬ברוּכִ ים ַא ֶּתם ַׂלׂיְ יָ ‪ ,‬ע ֵ ֹׂשה‬
‫תהיו‬ ‫וַ ּיֹאכְ ל ּו‬
‫מאה התלמידים‬ ‫ויתברך הלחם‬ ‫אשי ֳחדָ ׁ ִשים‪:‬‬ ‫שרָ ֵאל וְ רָ ׁ ֵ‬
‫יְ יָ‪ְּ ,‬מ ַק ֵּדׁש ַהׁ ַּש ָּבת וְ יִ ְ ׂ‬

‫עקב כך‬ ‫ְ‬

‫ָׁש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ‪ּ ָ :‬ברוּך ַה ֶ ּגבֶ ר ֲא ֶׁשר יִ בְ ַטח ַ ּביְ יָ ‪ ,‬וְ ָהיָ ה יְ יָ ִמבְ ָטחוֹ ‪:‬‬ ‫יבורך‬
‫אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בראש השנה‪ ,‬ונזכר קודם שהתחיל "הטוב והמטיב"‪ ,‬אומר‪:‬‬
‫שרָ ֵאל‪ֶ ,‬את יוֹם ַה ִּז ָּכרוֹן ַה ֶּזה‪ֶ ,‬את יוֹם טוֹב ִמ ְקרָ א קוֹדֶ ׁש ַה ֶּזה‪ָּ ,‬ברוּ ךְ ַא ָּתה יְ יָ‪ֶ ,‬מלֶ ךְ ַעל ָּכל‬ ‫ָּברוּ ךְ ַא ָּתה יְ יָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינוּ ֶמלֶ ךְ ָהעוֹלָ ם‪ֲ ,‬אׁ ֶשר ָּנ ַתן ִיָמים טוֹבִ ים לְ ַע ּמוֹ יִ ְ ׂ‬

‫יְ יָ עֹז לְ ַע ּמוֹ יִ ֵּתן‪ ,‬יְ יָ יְ בָ ֵר ְך ֶאת ַע ּמוֹ בַ ּׁ ָשלוֹ ם‪:‬‬ ‫שרָ ֵאל וְ יוֹם ַה ִּז ָּכרוֹן‪.‬‬
‫ָה ָארֶ ץ‪ְ ,‬מ ַק ֵּדׁש יִ ְ ׂ‬
‫ואם התחיל "הטוב והמטיב"‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬

‫הוּא בְ ַר ֲחמָ יו י ֲַע ֶשׂה ָׁשלוֹ ם ָעלֵ ינוּ‪ ,‬וְ ַעל‬

‫גם‬ ‫ישכין‬ ‫ע ֶֹשׂה ָׁשלוֹ ם ִ ּבמְ רוֹ מָ יו‬
‫בעליונים‬ ‫אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ביום טוב‪ ,‬ונזכר קודם שהתחיל "הטוב והמטיב"‪ ,‬אומר‪:‬‬
‫ש ְמ ָחה‪ֶ ,‬את יוֹם בפסח‪ַ :‬חג ַה ַּמ ּצוֹת ַה ֶּזה‪ ,‬בשבועות‪ַ :‬חג ַהׁ ָּשבוּ עוֹת ַה ֶּזה‪,‬‬ ‫שוֹן וּ לְ ִ ׂ‬
‫ש ׂ‬
‫שרָ ֵאל לְ ָ ׂ‬
‫ָּברוּ ךְ ַא ָּתה יְ יָ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֵֹהינוּ ֶמלֶ ךְ ָהעוֹלָ ם‪ֲ ,‬אׁ ֶשר ָּנ ַתן ִיָמים טוֹבִ ים לְ עמו יִ ְ ׂ‬
‫ל־ע ּמוֹ י ְִש ָׂר ֵאל‪ ,‬וְ ִאמְ ר ּו ָאמֵ ן‪:‬‬ ‫ָּכ ַ‬ ‫שרָ ֵאל וְ ַה ְּז ַמ ִּנים‪:‬‬
‫בסוכות‪ַ :‬חג ַה ּ ֻסכּ וֹת ַה ֶּזה‪ ,‬בשמיני עצרת‪ְ ׁ :‬ש ִמינִ י ַחג ֲע ֶצרֶ ת ַה ֶּזה‪ֶ ,‬את יוֹם (ביום טוב‪ :‬טוֹב) ִמ ְקרָ א קוֹדֶ ׁש ַה ֶּזה‪ָּ .‬ברוּ ךְ ַא ָּתה יְ יָ‪ְ ,‬מ ַק ֵּדׁש יִ ְ ׂ‬
‫ואם התחיל "הטוב והמטיב"‪ ,‬אינו חוזר חוץ מליל ראשון של פסח וליל ראשון של סוכות שחוזר לראש ברכת המזון‪.‬‬
‫אם מברכים על הכוס אומרים‪:‬‬ ‫ואם שכח בחול המועד‪ ,‬ונזכר קודם שהתחיל "הטוב והמטיב"‪ ,‬יאמר את הברכה בלי שם ומלכות‪.‬‬
‫כּ וֹ ס י ְׁשוּעוֹ ת ֶא ּ ָׂשא‪ .‬וּבְ ׁ ֵשם ְי ָי ֶא ְק ָרא‪:‬‬
‫יב‪-‬ב ְר ַּכת ַה ּטוֹ ב וְ ַה ּ ֵמ ִטיב ְנִת ֵקנָה ַעל ַה ּנֵס ׁ ֶש ּנ ֲַעשָׂ ה לַ ֲהרוּגֵ י ֵ ּב ָיתר‪ֶ ׁ ,‬ש ַּכ ֲא ֶׁשר ְּנִתנ ּו לִ ְּקבו ָּרה‬
‫ד‪ַ .‬ה ּטוֹ ב וְ ַה ּ ֵמ ִט ִ ּ‬
‫ַסבְ ִרי מָ ָרנָ ן‪ :‬ועונים‪ :‬לְ ַח ּיִים‪:‬‬ ‫ַא ֲח ֵרי זְ ַמן ַרב ָרא ּו ׁ ֶש ּגוּפוֹ ֵת ֶיהם ׁ ְשלֵ מוֹ ת ׁ ֶשלּ ׂא ִה ְס ִריחוּ‪ ,‬וְ ַאף עוֹ ף ַה ׁ ָש ַמיִם ל ֹא נָגַ ע ָ ּב ֶהם‪.‬‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְיָ ‪ֱ ,ք‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬בּוֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‪:‬‬
‫כל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו מלוא לוגמיו שהוא רוב רביעית ומצווה לשתות רביעית שלם‪.‬‬ ‫חזק‬ ‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,ք‬א‪-‬ל ֵֹהינ ּו ‪ֶ þ‬מלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪[ ,‬לָ ַעד‪ָ ],‬ה ֵא‪-‬ל‬
‫ואם שתה רביעית יברך אחריו ברכה מעין שלוש‪.‬‬
‫ובעל הכוח‪ָ ,‬אבִ ינוּ‪ַ ,‬מלְ ֵּכנוּ‪ַ ,‬אדִּ ֵירנוּ‪ ,‬בּ וֹ ְר ֵאנוּ‪ ,‬גּוֹ ֲאלֵ נוּ‪ְ ,‬קדוֹ ֵׁשנוּ‪ְ ,‬קדוֹ ׁש יַ ֲעקֹב‬
‫טיב והעושה‬ ‫קדושו של עם ישראל‪ ,‬רוֹ ֵענ ּו מנהיגנו רוֹ ֵעה יִ ְ ׂש ָר ֵאל‪ַ ,‬ה ּ ֶמלֶ ְך ַה ּטוֹ ב וְ ַה ּ ֵמ ִ‬
‫טובות לַ כּ ֹל‪ֶׁ ,‬ש ְ ּבכָ ל־יוֹ ם וָ יוֹ ם הוּא ֵה ִיטיב לָ נ ּו בעבר‪ ,‬הוּא ֵמ ִיטיב לָ נ ּו ‪,‬‬
‫בהווה‬

‫הוּא יֵ ִיטיב לָ נ ּו בעתיד‪ ,‬הוּא גְ ָמלָ נ ּו שילם לנו שכרנו בעבר‪ ,‬הוּא גוֹ ְמלֵ נ ּו בהווה‪ ,‬הוּא‬
‫יִ גְ ְמלֵ נ ּו בעתיד לָ ַעד ֵחן נועם המושך לבבות וָ ֶח ֶסד וְ ַר ֲח ִמים וְ ֶרוַ ח ברכה בשפע וְ ַה ָּצלָ ה‬
‫בסעודת חתן וכלה מברכים שבע ברכות לפני ברכת 'בורא פרי הגפן'‪ .‬ומנהג א"י לקחת שתי כוסות‪ ,‬אחת לברהמ"ז ואחת‬ ‫מכל רע וְ כָ ל‪-‬טוֹ ב שבעולם‪ :‬יענו‪ָ :‬א ֵמן‪.‬‬
‫לברכת חתנים‪ ,‬ואחר שסיים המברך ברהמ"ז‪ ,‬אינו מברך 'בורא פרי הגפן' אלא מתחיל השני לברך על הכוס שבידו 'שהכול‬
‫ברא לכבודו' עד סוף שבע הברכות‪ ,‬ואח"כ מברך הראשון 'בורא פרי הגפן' ומכוון להוציא את השומעים‪ ,‬וטועמים‪.‬‬ ‫הוּא יִ ְׁש ַּת ַ ּבח יהיה משובח בשבתו ַעל ִּכ ֵּסא כְ בוֹ דוֹ ‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ְׁש ַּת ַ ּבח‬ ‫ָה ַר ֲח ָמן‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֹהֵֽ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ֶ ׁ ,‬ש ַהכּ ֹל ָ ּב ָרא לִ כְ בוֹ דוֹ ‪:‬‬ ‫ַ ּב ָׁ ּש ַמיִ ם וּבָ ָא ֶרץ‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ְׁש ַּת ַ ּבח ָ ּבנ ּו לְ דֹר דּ וֹ ִרים בזכות שנעבדהו‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא‬
‫ֶק ֶרן ישועה לְ ַע ּמוֹ יָ ִרים‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ְת ּ ָפ ַאר ָ ּבנ ּו לְ נֵ צַ ח נְ צָ ִחים‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֹהֵֽ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬יוֹ צֵ ר ָה ָא ָדם‪:‬‬
‫[ב ֶה ֵּתר וְ ל ֹא בְ ִא ּסוּר‪ּ ְ ],‬בנַ ַחת וְ ל ֹא בְ צַ ַער‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן‬ ‫יְ ַפ ְרנְ ֵסנ ּו ְ ּבכָ בוֹ ד וְ ל ֹא ְ ּבבִ ּזוּי‪ּ ְ ,‬‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֹהֵֽ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר יָ צַ ר ֶא ָ‬
‫ת־ה ָא ָדם ְ ּבצַ לְ מוֹ ‪ּ ְ ,‬בצֶ לֶ ם‬ ‫הוּא יִ ֵּתן ָׁשלוֹ ם ֵ ּבינֵ ינוּ‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ְׁשלַ ח ְ ּב ָרכָ ה ְרוָ ָחה וְ ַהצְ לָ ָחה ְ ּבכָ ַ‬
‫ל־מ ֲע ֵ ׂשה‬
‫י־עד‪ּ ָ .‬ברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ ,‬יוֹ צֵ ר ָה ָא ָדם‪:‬‬‫ְדמוּת ַּת ְבנִ יתוֹ ‪ ,‬וְ ִה ְת ִקין לוֹ ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ִ ּבנְ יַ ן ֲע ֵד ַ‬ ‫יָ ֵדינוּ‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יַ צְ לִ ַיח ֶאת דְּ ָרכֵ ינוּ‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ְׁשבּ ֹר עֹל ָ ּגלוּת ְמ ֵה ָרה ֵמ ַעל‬
‫שׂ וֹ שׂ ָּת ִשׂ ישׂ וְ ָתגֵ ל ֲע ָק ָרה ְ ּב ִקבּ וּץ ָ ּבנֶ ָיה לְ תוֹ כָ ּה ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְ ּב ִשׂ ְמ ָחה‪ּ ָ .‬ברוּךְ‬ ‫ארנוּ‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יוֹ לִ יכֵ נ ּו ְמ ֵה ָרה קוֹ ְמ ִמ ּיוּת בקומה זקופה לְ ַא ְרצֵ נוּ‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא‬ ‫צַ ָ ּו ֵ‬
‫ַא ָּתה יְ יָ ‪ְ ,‬מ ַשׂ ּ ֵמ ַח צִ ּיוֹ ן ְ ּבבָ נֶ ָיה‪:‬‬ ‫יִ ְר ּ ָפ ֵאנ ּו ְרפו ָּאה ְׁשלֵ ָמה ְ[רפו ַּאת ַה ֶּנ ֶפ ׁש ו ְּרפו ַּאת ַה ּגוּף]‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ְפ ַּתח לָ נ ּו‬
‫שַׂ ּ ֵמ ַח ְּת ַשׂ ּ ַמח ֵר ִעים ֲאהו ִּבים ְּכ ַשׂ ּ ֵמ ֲח ָך יְ צִ ְיר ָך ְ ּבגַ ן ֵע ֶדן ִמ ֶּק ֶדם‪ּ ָ .‬ברוּך ַא ָּתה‬
‫ְ‬ ‫ֶאת יָ דוֹ ָה ְר ָחבָ ה‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יְ בָ ֵר ְך ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ִמ ּ ֶמ ּנ ּו ִ ּב ְׁשמוֹ ַה ָ ּגדוֹ ל‪ְּ ,‬כמוֹ‬
‫יְ יָ ‪ְ ,‬מ ַשׂ ּ ֵמ ַח ָח ָתן וְ כַ ָּלה‪:‬‬ ‫ֶׁש ִּנ ְת ָ ּב ְרכ ּו ֲאבוֹ ֵתינ ּו ַאבְ ָר ָהם יִ צְ ָחק וְ יַ ֲעקֹב‪ּ ַ ,‬בכּ ֹל‪ִ ,‬מכּ ֹל‪ ,‬כּ ֹל‪ֵּ ,‬כן יְ בָ ֵר ְך אוֹ ָתנ ּו יַ ַחד‬
‫את כולנו ְ ּב ָרכָ ה ְׁשלֵ ָמה מושלמת‪ ,‬וְ כֵ ן יְ ִהי ָרצוֹ ן וְ נ ַ‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֹהֵֽ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ָ ּב ָרא ָשׂ שׂ וֹ ן וְ ִשׂ ְמ ָחה‪ָ ,‬ח ָתן וְ כַ ָּלה‪,‬‬
‫פרֹשׂ יסוכך ויגן‬ ‫ֹאמר ָא ֵמן‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יִ ְ‬
‫ָעלֵ ינ ּו ע"י ֻס ַּכת ְׁשלוֹ מוֹ ‪.‬‬
‫ִ ּגילָ ה ִר ָּנה דִּ ָיצה וְ ֶח ְדוָ ה‪ַ ,‬א ֲה ָבה וְ ַא ְחוָ ה‪ָ ׁ ,‬שלוֹ ם וְ ֵרעוּת‪ְ ,‬מ ֵה ָרה יְ יָ ֱא‪-‬ל ֹהֵֽ ינ ּו‬
‫בשבת‪ָ :‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יַ נְ ִחילֵ נ ּו עוֹ לָ ם ֶׁש ֻּכלוֹ ַׁש ָ ּבת ו ְּמנו ָּחה לְ ַח ֵ ּיי ָהעוֹ לָ ִמים‪.‬‬
‫יִ ׁ ּ ָש ַמע ְ ּב ָע ֵרי יְ הו ָּדה ו ְּבחוּצוֹ ת יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‪ ,‬קוֹ ל ָשׂ שׂ וֹ ן וְ קוֹ ל ִשׂ ְמ ָחה‪ ,‬קוֹ ל ָח ָתן‬ ‫ת־הח ֶֹד ׁש ַה ֶּזה לְ טוֹ בָ ה וְ לִ בְ ָרכָ ה‪.‬‬‫בראש־חודש‪ָ :‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יְ ַחדֵּ ׁש ָעלֵ ינ ּו ֶא ַ‬
‫וְ קוֹ ל ַּכ ָּלה‪ ,‬קוֹ ל ִמצְ ֲהלוֹ ת ֲח ָתנִ ים ֵמ ֻח ּ ָפ ָתם‪ ,‬וּנְ ָע ִרים ִמ ּ ִמ ׁ ְש ֵּתה נְ גִ ינָ ָתם‪ּ ָ ,‬ברו ְּך‬ ‫ביו''ט‪ָ :‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יַ נְ ִחילֵ נ ּו יוֹ ם ׁ ֶש ֻּכלּ וֹ טוֹ ב‪.‬‬
‫ַא ָּתה יְ יָ ‪ְ ,‬מ ַשׂ ּ ֵמ ַח ֶה ָח ָתן ִעם ַה ַּכ ָּלה‪:‬‬ ‫ת־ה ּׁ ָשנָ ה ַה ּזֹאת לְ טוֹ בָ ה וְ לִ בְ ָרכָ ה‪.‬‬‫בראש השנה‪ָ :‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יְ ַחדֵּ ׁש ָעלֵ ינ ּו ֶא ַ‬
‫והמזמן שבידו כוס ברכת המזון‪ ,‬אומר‪:‬‬ ‫אתנ ּו לְ ׁ ָשלוֹ ם‪.‬‬ ‫במועדים‪ָ :‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יַ ִ ּג ֵיענ ּו למוֹ ֲע ִדים ֲא ֵח ִרים ַה ָ ּב ִאים לִ ְק ָר ֵ‬
‫ַס ְב ֵרי ָמ ָרנָ ן (ועונים‪ ):‬לְ ַח ִ ּיים‪.‬‬ ‫ישב ְ ּב ֻס ַּכת עוֹ רוֹ ׁ ֶשל לִ וְ יָ ָתן‪ָ .‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יַ ׁ ְש ּ ִפ ַיע ָעלֵ ינ ּו‬ ‫בסוכות‪ָ :‬ה ַר ֲח ָמן הוּא יְ זַ ֵּכנ ּו לֵ ׁ ֵ‬
‫ישין‪ ,‬זְ כו ָּתם ְּת ֵהא ָמגֵ ן וְ ִצ ָּנה ָעלֵ ינוּ‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ַפע ְק ֻד ּׁ ָשה וְ ָט ֳה ָרה ִמ ּׁ ִשבְ ָעה או ׁ ְּש ּ ִפיזִ ין ִע ָּל ִאין ַקדִּ ׁ ִ‬
‫ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ‪ֱ ,‬א‪-‬ל ֹהֵֽ ינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם‪ ,‬בּ וֹ ֵרא ּ ְפ ִרי ַה ֶ ּג ֶפן‪:‬‬ ‫ת־ס ַּכת דָּ וִ ד ַהנּוֹ ֶפלֶ ת‪.‬‬ ‫ָה ַר ֲח ָמן הוּא יָ ִקים לָ נ ּו ֶא ֻ‬

‫‪61‬‬ ‫משכן שילה‬


‫יום ראשון ‪ -‬י' כסלו‬
‫ניסים ביבי‬
‫בן רשל ז"ל‬
‫הוקדש ע"י משפחתה הי"ו‬
‫יום שני ‪ -‬י"א כסלו‬
‫יוסף מימון‬
‫בן מסעודה ז"ל‬
‫הוקדש ע"י עמוס מימון הי"ו‬
‫יום שני ‪ -‬י"א כסלו‬
‫חיים טימסטית‬
‫בן מסעודה ז"ל‬
‫הוקדש ע"י אבי טימור הי"ו‬
‫יום שני ‪ -‬י"א כסלו‬
‫שושנה סאסי‬
‫בת טוני ז"ל‬
‫הוקדש ע"י אברהם שושה הי"ו‬
‫יום שלישי ‪ -‬י"ב כסלו‬
‫משה יצחק‬
‫בן מאיר ז"ל‬
‫הוקדש ע"י משפחתו הי"ו‬
‫יום שלישי ‪ -‬י"ב כסלו‬
‫שמעון אדאוי‬
‫בן זמרדה ז"ל‬ ‫בת אברהם מוסה ז"ל‬
‫הוקדש ע"י משפחת אדאוי הי"ו‬
‫יום שבת ‪ -‬ט' כסלו‬
‫רות צנעני‬
‫בת ציפורה ז"ל‬
‫במלאת שנה לפטירתה‬
‫יום שבת ‪ -‬ט' כסלו‬
‫יעקב חומרי‬
‫בן בולור ז"ל‬
‫הוקדש ע"י אליעזר חומרי הי"ו‬
‫יום שבת ‪ -‬ט' כסלו‬
‫ר' אשר ראובן פרג'‬
‫בן לואיז ז"ל‬
‫הוקדש ע"י מאיר טויטו הי"ו‬
‫זכות המשניות‬
‫הנלמדות מידי חודש‬
‫יום שבת ‪ -‬ט' כסלו‬
‫מרדכי‬
‫בן מסודי פרץ ז"ל‬
‫הוקדש ע"י אילן פרץ הי"ו‬
‫יש להתקשר חודשיים לפני האזכרה‬
‫יום שבת ‪ -‬ט' כסלו‬
‫כפיר אביטן‬
‫בן יפה ז"ל‬
‫יום ראשון ‪ -‬י' כסלו‬
‫אורה‬
‫הוקדש ע"י גדי כהן הי"ו‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬
‫מוקדשת להצלחת‬
‫ולזיווג הגון‪:‬‬
‫תבל תשובה‬
‫בת שרה ני"ו‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫דוד וצביה חן‬
‫ומשפחתם הי"ו‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫שני בת מיכל‬
‫סודרי הי"ו‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‬
‫הנפטרים‪.‬‬
‫להקדשות‪:‬‬
‫‪073-222-4-999‬‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫סתיו רחל‬
‫בת תהל חנה הי"ו‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫רחל ובנימין חבני‬
‫ומשפחתם הי"ו‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬
‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫תהל חנה‬
‫בת תקוה הי"ו‬
‫ויואל ז"ל‬

‫זכות הלימוד בגיליון‬

‫מוקדשת להצלחת‪:‬‬
‫טל בת ליאורה‬ ‫יום חמישי ‪ -‬י"ד כסלו‬ ‫יום רביעי ‪ -‬י"ג כסלו‬
‫הי"ו‬ ‫שלמה יפת‬ ‫דבורה גינדיל‬
‫בן יחיא פנחס ז"ל‬ ‫בת מרים ודוד גמיל ז"ל‬
‫הוקדש ע"י יפת יאיר ורבקה הי"ו‬ ‫הוקדש ע"י נירה צדוק הי"ו‬

‫יום חמישי ‪ -‬י"ד כסלו‬ ‫יום רביעי ‪ -‬י"ג כסלו‬

‫משה פורטל‬ ‫משה גינדיל‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬ ‫בן איטו ז"ל‬ ‫בן משה ושושנה ז"ל‬
‫הוקדש ע"י נירה צדוק הי"ו‬
‫מוקדשת לע"נ‪:‬‬
‫הודיה חיה‬
‫בת אליס ז"ל‬ ‫יום שישי ‪ -‬ט"ו כסלו‬ ‫יום רביעי ‪ -‬י"ג כסלו‬

‫למשפחת סוסן הי"ו‬ ‫נחמה שם טוב‬ ‫פיצוטו איזבלה‬

‫בת אסתר ז"ל‬ ‫בת נחמה ז"ל‬
‫הוקדש ע"י בעלה עזרא שם טוב הי"ו‬ ‫הוקדש ע"י חיים אלקריף הי"ו‬
‫זכות לימוד התורה‬
‫בגיליון 'משכן שילה'‬
‫מוקדשת לעילוי נשמת‬ ‫יום שישי ‪ -‬ט"ו כסלו‬ ‫יום רביעי ‪ -‬י"ג כסלו‬
‫הנפטרים‪.‬‬ ‫משה כהן‬ ‫מוזס קורלקר‬
‫להקדשות‪:‬‬ ‫בן שרה ז"ל‬ ‫בן רבקה ז"ל‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬ ‫‪073-222-4-999‬‬
‫יש להתקשר חודשיים לפני האזכרה‬
‫מוקדשת לע"נ‪:‬‬
‫אליס עליזה‬
‫בת פירחה ז"ל‬ ‫יום רביעי ‪ -‬י"ג כסלו‬

‫למשפחת סוסן הי"ו‬ ‫להקדשות‪:‬‬ ‫מרת רחל גרינוולד בת הגאון‬

‫‪073-222-4-999‬‬ ‫רבי חיים מנחם קרמר ז"ל‬
‫יש להתקשר חודשיים לפני האזכרה‬

‫יום חמישי ‪ -‬י"ד כסלו‬

‫להקדשות‪:‬‬ ‫אייל דהרי ז"ל‬
‫‪073-222-4-999‬‬ ‫בן שלום ונחלה הי"ו‬
‫זכות הלימוד בגיליון‬ ‫יש להתקשר חודשיים לפני האזכרה‬ ‫הוקדש ע"י שלום נחלה דהרי הי"ו‬
‫מוקדשת לע"נ‪:‬‬
‫דורון רינג ז"ל‬
‫בת תהל חנה ודוד‬
‫הי"ו‬
 ‫"מש‪+‬כן שיל‪+‬ה" ממשיכים ביוזמה‬
‫הברוכה להרבות תורה וקדושה בישראל‬
‫באפשרותך לזכות לקדש ולרומם את בית הכנסת ובית המדרש‬
‫בסביבתך על ידי שתציג את הכתוב כאן לעיני רב הקהילה‪ ,‬ראש המוסד‪,‬‬
‫הגבאי וכיוצא בזה‪ ,‬וזכות הרבים תעמוד לך ולמשפחת ך‪.‬‬
‫מאת‪ :‬הרה"ג יהוד>ה סעדי>ה ש<ליט"א‬

‫על הלומדים בגישה מהירה לספרים הנצרכים‪ ,‬וכך נזכה‬
‫גם כן להרבות תורה בישראל‪ .‬חשוב שיימצאו בספריית‬
‫המקום הקדוש ספרים זמינים בכל ענפי התורה הקדושה‪,‬‬
‫ובעיקר ספרים של פוסקים בני דורנו בנושאי ההלכה‬
‫למעשה‪ ,‬ובמקביל לפנות מן המדפים ספרים שונים‬
‫התופסים מקום ואינם נצרכים לציבור‪.‬‬
‫שהרי בית הכנסת שלמטה עומד כנגד בית הכנסת של‬
‫מעלה!" וכן כותבים הראשונים שיהא בית הכנסת נאה‬
‫"כ_‪+‬ל המרבה בכבוד הספרים לכבוד‬
‫שמיים – כבודו מתרב‪+‬ה" (פלא יועץ)‬
‫ספרים‪ ,‬עלונים וכל ניירת או חפץ שכתובים עליהם דברי‬
‫תורה – יש להיזהר בקדושתם‪ ,‬לא להניח עליהם דברי‬
‫חול וכל שכן לא להשליכם בביזיון‪ ,‬ואם ספר או סידור‬
‫תפילה מתחיל להיפרם או נקרע חלילה – יש לתקנו‬
‫במהרה בהדבקה נאותה ומכובדת‪ .‬ומספרים על יהודי‬
‫שזכה לעלות במעלות התורה וספריו זכו לתפוצה רחבה‬
‫בישראל באופן פלאי‪ ,‬ונודע הדבר שהיה נוהג לשאת‬
‫בכיסו נייר דבק לספרים‪ ,‬וכאשר היה נתקל בספר קודש‬
‫שנקרע היה מתקנו לשם שמיים‪ ,‬וזכה שנתקיים בו‪ִּ :‬‬
‫"כי‬
‫ְמכַ ְ ּב ַדי ֲאכַ ֵ ּבד" (שמואל א' ב)‪.‬‬
‫"ל ר ו ֵֹמ ‪+‬ם ֶא ת ֵ ּב י‪+‬ת ֱאל ֵֹק ינ וּ" (עזרא ט‪ ,‬ט)‬
‫ְ‬
‫בית הכנסת הוא היכלו של המלך‪ ,‬וכראוי לכך יש לעשות‬
‫השתדלות ֵמ ַרבית כדי שהחזות של המקום הקדוש‪ ,‬הן‬
‫מבפנים והן מחוץ למבנה‪ ,‬תהיה שלימה‪ ,‬נאה ומכובדת‬
‫לכבוד ה' יתברך‪ ,‬וכפי שכותב הזוהר הקדוש (בשלח נט)‪" :‬בית‬
‫הכנסת צריך לבנותו ביופי רב ולתקנו בכל התיקונים‪,‬‬
‫יותר מכל הבתים שביישוב‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬דעתם של‬
‫ציבור המתפללים או הלומדים מתיישבת ומתרחבת‬
‫יותר בתפילתם ובלימודם למראה נאה ומסודר‪ .‬ולכן‪ ,‬אם‬
‫יש צורך בסיוד‪ ,‬בצביעת הקירות או בהשלמת הריצוף‪,‬‬
‫התקרה או החלונות וכיוצא בזה‪ ,‬וכן אם ישנם כבלי חשמל‬
‫גלויים‪ ,‬וכל שכן אם עדיין לא נסתיימו עבודות השיפוץ‬
‫והבנייה של המקום הקדוש עד תום‪ ,‬הרי שיש לעשות‬
‫מאמצים ללא לאות כדי להביא את המבנה הקדוש אל‬
‫מראהו הנאה והשלם בהקדם האפשרי‪ .‬וכותב רבינו בחיי‬
‫(כד הקמח‪ ,‬ערך בית הכנסת)‪" :‬כל הבונה כותל אחד בבית הכנסת‬
‫או שום בניין‪ ,‬אפילו דבר מועט‪ ,‬ואפילו קבע שם מסמר‬
‫לצורכו ולתיקונו – הרי זו זכות גדולה!" כמו כן‪ ,‬יש לשמור‬
‫על מראה מסודר ומכובד של החצר והגינה‪ ,‬אם ישנן‪.‬‬

‫"בכלל כבוד התורה לכבד את הספרים‬ ‫ֵא ר ְמ ק וֹ‪+‬ם ִמ ְק ָּד ׁ ִש י" (ישעיהו ס‪ ,‬יג)‬ ‫"לפָ‬
‫ְ‬
‫ואת דפי הספרי‪+‬ם" (של"ה)‬
‫מצווה רבה לקחת חלק בהשלמת הריהוט במקום הקדוש‬
‫חשוב לייחד תיבת גניזה מסודרת עם שילוט ברור‪,‬‬ ‫– ספריות‪ ,‬שולחנות‪ ,‬ספסלים‪ ,‬כיסאות‪ ,‬נברשות וכו'‪,‬‬
‫כיוון שלעיתים אנשים טועים לחשוב שזהו פח אשפה‬ ‫שיהא נאה‪ ,‬נקי ומכובד ככל שניתן‪ .‬אכן‪ ,‬כל אלו דברים‬
‫ומשליכים שם חלילה גם פסולת עם דברי התורה‪.‬‬ ‫שבממון‪ ,‬ולא תמיד יש בקופת בית הכנסת או המוסד‬
‫תקציב להוצאות אלו‪ ,‬אולם מפאת חשיבותם יש לפעול‬
‫כל שבאפשרותנו להשלמת תקציב זה על ידי התרמת‬
‫ָד ‪+‬ה" (במדבר כז‪ ,‬טז)‬ ‫ִ‬
‫"א ׁיש עַ ל ָה עֵ‬ ‫הציבור הקדוש או באופן אחר‪ ,‬ועל זה נאמר‪" :‬זֶ ה ֵא‪-‬לִ י‬
‫כמה חשוב הדבר למנות אחד מאנשי הציבור הקדוש‬ ‫וְ ַאנְ וֵ הוּ" (שמות טו‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫שיהיה אחראי על שמירת כבודם וקדושתם של בית‬
‫הכנסת ובית המדרש‪ .‬ובכלל זאת כותבים האחרונים‬
‫(ווי העמודים‪ ,‬כף החיים פלאג'י‪ ,‬משנ"ב ועוד) שצריך למנות מאנשי‬ ‫"ב ֻא ִר ים ּ ַכ ְ ּב ד ּו ‪+‬ה'" (ישעיהו כד‪ ,‬טו)‬
‫ָּ‬
‫הקהילה שיפקחו על כך שלא ידברו דברי חולין בבית‬ ‫יש לשים לב שהתאורה בבית הכנסת ובבית המדרש‬
‫הכנסת ובמיוחד בזמן התפילה‪ ,‬ובימינו לפקח גם על כך‬ ‫תהיה שלימה‪ ,‬נאה‪ ,‬מכובדת ומאירה‪ ,‬לתועלת הלומדים‬
‫שיכבו מכשירים סלולריים לחלוטין לפני שנכנסים בפתח‬ ‫והמתפללים‪ ,‬וסגולה רבתי להשתתף בהוצאות התאורה‬
‫המקום הקדוש‪.‬‬ ‫של המקום הקדוש‪ ,‬ובזאת זוכים לכבד את ַמלְ כּ וֹ של‬
‫"'ב ֻא ִרים ַּכ ְ ּבד ּו ה''‪,‬‬
‫עולם‪ ,‬כדברי המדרש (פסיקתא דר"כ כא)‪ּ ָ :‬‬
‫ואשריו ואשרי חלקו של מי שיטרח בגופו‪ ,‬נפשו ומאודו‬ ‫במה מכבדין אותו? ר' אבא בר כהנא אמר באילין פנסיא‬
‫על כבוד המקומות הקדושים‪ .‬הוא אינו משער איזו נחת רוח‬ ‫(באלו הפנסים)‪ ,‬כגון העששיות שמדליקין בבתי כנסיות"‪.‬‬
‫הוא פועל בשמיים ואיזה שכר צפון לו לעתיד לבוא‪ .‬ועל‬
‫כך מובא במדרש רבה (פינחס כא‪ ,‬יד)‪ :‬מדוע זכה יהושע להיות‬ ‫"כל המכבד את התור‪+‬ה‬
‫גדול הדור ולהנהיג את ישראל לאחר פטירת משה רבינו‬
‫עליו השלום? אומר המדרש‪ :‬כיוון שבין היתר‪ ,‬טרח בגופו‬ ‫גופו מכובד על הבריו‪+‬ת" (אבות ד‪ ,‬ו)‬
‫ממש על הסדר בבית הכנסת ובבית המדרש‪ ,‬והיה מסדר‬ ‫אמרו חז"ל שספרי הקודש חשובים כבגדי המלך‪,‬‬
‫את הספסלים ופורס את המחצלות‪ .‬וכן מסופר על אביו (ויש‬ ‫ולכן יש להיזהר בכבודם‪ ,‬ובכלל זאת ראוי ונכון לייחד‬
‫אומרים רבו) של רש"י‪ ,‬שהיה מנקה תמיד את האבק לפני ארון‬ ‫ספרייה מכובדת בבית הכנסת ובבית המדרש‪ ,‬וכן‬
‫הקודש בזקנו הארוך‪ ,‬עקב רגשות היראה והכבוד למקום‬ ‫לקטלג ולמספר את ספרי הקודש במדפים לפי נושאים‬
‫הקדוש אשר היו בקרבו‪ ,‬ובשכר זה שנתן כבוד לתורה ולבית‬ ‫ולערוך רשימה מסודרת בקטלוג מסודר‪ .‬כיום ניתן‬
‫הכנסת זכה לצאצא (ויש אומרים תלמיד) שהאיר את עיני ישראל‪,‬‬ ‫למספר את הספרים בהדפסה ממוחשבת‬
‫והוא רבינו רש"י ז"ל‪ ,‬גדול המפרשים בכל הדורות‪ ,‬אשר‬ ‫ונאה ללא טרחה רבה‪ ,‬וכך המקום‬
‫פירושיו נקראים ללא הרף בכל רגע מסביב לעולם‪.‬‬ ‫יהיה מסודר יותר‪ ,‬והדבר ודאי יקל‬

‫שב>ת שלו>ם!‬