Professional Documents
Culture Documents
1923 - Mahazor Vitri Vol 2 (8901)
1923 - Mahazor Vitri Vol 2 (8901)
1923 - Mahazor Vitri Vol 2 (8901)
שמחה לרבינו
ת ו ס ס ו ת ה ג ה ו ת ה ק ו נ י ם .־באורים עם
חלה שני
בירבבערג תרפ״ג
בהחלאח כיח מסחר ספריס יעהק כילקא
ומניסי 0י׳ קערות .לאחר שאכלו בהן צריך להוציאו הוץ לסוכה .משום מ־אוס(' :מאני
משתיא] .במטללתא[ כמן נוסקי .וכובי וכסי ושרנא .פי׳ נר של הרס שקורין קרושייל.
אמרי לה במטללחא .ואמרי לבר ממסללתא .ולא פליני .הא בסוכר ,נמלה הא כסוכה
קטנה .ואילו היא סובה קטנה ,כדתניא .ח(מחזקת ראשו ורובו ושלהנו כשירה .ר׳ אומי
פסולה .עד שיהא בה ד׳ אמות על ד׳ אמות .מאי טעמ׳ דרבנן .קסברי סוכת דירת עראי
בעינן .וכי מחוקת ראשו ורובו ושולהנו שהו שכעת טפהיס כשירה .ור׳ xר סוכת
דירת )עראי( ]קבע[ בענן .אי אית בה ארבע אמות על ארבע אמות דיירי נד ,אינשי .ואי
לא לא דיירי בה אינשי :והלכת׳ כרבנן .דקיימ׳ לן ט ( הלבה כדי נמזבירו ולא מהביריו.
והכי דרבנן פליניעליה :תייר י(שחים כהלכתן ושלישית אפילו מסח ר׳ שמעון אומי
שלש כהלכתן ורביעיח אפי׳ טפה .והלכה כרבנן .ואוחו טפח מעמידו לכל רוח
שירצה :כ( איר סימון א׳׳ר יהושע בן לוי עושה טסה שוחק ומעמידו בסחות משלשה
סמוך לדופן .וכל פהות משלשה כלבוד דמי .סי׳ פסה שיחק .סודרו בדי אצבעות
שאינן נונעוח זו בזו דחוי טפח ומשהו .ומעמידו בסחוח משלשה סמוך לאתת הדפנות
ופחות מני כלבוד .וחויא לח כמחיצה של ד׳ טסחיס ימשך סוכה קטני .שבעה טפחיט
נמצא רוכז של דופן עשוי .רבא אס׳ אינה ניתרת א י א כצורת פתח .היכי דמי צורת
הפתח .קנה מיכן וקנה מיכן וקנה על נביהן .והכי קאט׳ רבא טפה שקנינו כברייתא
שמתיר בדופן שלישיח אינו מחיר אלא א׳יכ עשאן לאוחו טפח צורח סחה על פני
בל הדופן כולה .כיצד קנה של הצי טפה אצל היוצא .וקנה של חצי טפח במקצוע
שכננדו .וקנח על נביחן .דהוה ליה כאילו הדופן כולו סחוס .דפתה שיש לו צורח
פחח םחימא סעליא חיא :נרסי׳ בפ׳׳ק דעירובין וזהו טפח שאמרו חכמים :איכא
ראמרי אמי רבא וניחרח נמי בצורח פתח .פי׳ טשמע דטסח ששנינו היינו כדמסרש
בריש יומא ולאו אורח ארעא לעיולי כיה מאני פ י כ ל א בלים שלשין ב ה ו ושטוחגן כ ה ן ושסבשלין
בהן ד ל א חייב ה ס י כ ה א ל א ב ד כ ר י ס שרגיל•! ל ה י ז ח ס בדירה יסאני מ י כ ל א אינן דגילין כ כ י ח א ל א
ב ח ד ר אופין ואותן בני א ד ם שרגילין שמהמירין להוציא מן ה ס ו כ ה ק ע ר ו ת ל א ח ר שאכלו בהן טועין
הן דסםרשי ט ע ס א מ ש ו ם מ א י ס ו ח א וליתא .ובן מ ו כ ח ב ה ״ נ דמפרשי מאני מיכלא כגון מאני ר ם ש ה י
ב ה ו ח מ י ר א 1אעי דלישא ב ה ו א ב ל ס א נ י מ ש ת א ב ס ט ל ל ת א ד כ ב י ת נ ס י םית׳ ל י ה ו ה ״ ה ל ק ע ר ו ת
ו ל כ ל מ א נ י מ א כ ל הסובאין ב ב י ת {t .מאני מ ש ת י א ב ס ט ל ל ת א כצ״ל ,ושרגא וכוי כן ה ו א ה נ י ר ס א
לפנינו שם ושרגא בויו .א ך בח׳׳נ וברי-ן! וברש״י וכרא׳׳ש ה ג י ר ס א שרגא ובו׳ ולא קאי אדלעיל מינה,
וכן ה ו א מפורש בםפד הישר לר״ת שט שרגא א ס ר י ל ה ב מ ט ל ל ת א וכוי ה ך סיפא ל א ר ב א א מ ר ה
א ל א אגב נ ד ר ה •גסיב ח ל מ ו ד א ולא משום ח ש ב ו כעי׳ תדורו וכוי ועיי׳ בחום׳ שם ד ״ ה ואמרי׳ וכוי
ח( מ ח ז ק ת ראשו ורובו ובו׳ ש ם ג׳ ע׳׳א ועי׳ ב ש א ל ח ז ח פ• ה א ת ה כ ר ב ה ועיי׳ ל ק ס ן פי׳ שם״א
ו ב ש א י ל ת שלום שם .מ( ה ל כ ה כרבי ס ח ב י ר ו וכו• עידובין מ׳׳ו ע״כ ,פ ס ח י ם כ״ז ע״א ,ועיי ב ב ״ ב
ק ב ״ ה ע״א עשה בדברי רבי עשה .כדברי ח כ מ י ם ע ש ה ם ס פ ק א ליה אי ה ל כ ה כרבי מ ח ב י ר ו ולא
מתבריו וכו׳ ועי׳ תום׳ ורשב״ם שם דייה מ ס פ ק א ובו׳ ,ועיי ב ש א ל ת ו ה שס ובהעי׳ש מ ה ש ה א ר י ך בזה.
י( שחים כ ה ל כ ת ן ובו׳ שם ו׳ ע״ב .כ( א מ ר ר׳ סימון וכו׳ שם ז׳ ע׳׳א ו ב כ ל הסוגיא מ פ ר ש בפירש׳׳י
שם ד ת ל ח א ל ש נ א ל ר כ א נינתו ל ל ש נ א ק ס א ואינה נ י ת ר ת א ל א ב צ ו ר ת ה פ ת ח קאי ד כ א ע ל ה ב ר י י ת א
דלעיל ד ק ת נ י שתים כ ה ל כ ת ן ושלישית אפילו ט פ ח ו ק א ס ר ר ב א על זח ד ט פ ח ד א מ ר היינו דובא
כ ש ע ש ה מ ה ט 1ח שתי קנים כ ל א ח ת חצי מ פ ח ו ק נ ה ע ל גביהן .ואיכא דאמרי נ י ת ר ת נ ס י ב מ ר ת
ה פ ת ח היינו לא בעינן ט פ ח א ל א ק נ ה כ ל שהו מכאן ו ק נ ה כ ל שהוא מ כ א ן ובהבי סגי ו נ ח ש ב כאילו עשה
ס ת י מ ח יםל ט פ ח דאו ב ה א או ב ה א סגי ,וללשנא ב ח ר א וצריכא נמי צ ו ר ח ה פ ת ח פירושו רחרווייהו בעינן
ט פ ח ש ל ם אצל היוצא ו ק נ ה כ ל ש ה ו בזוית שכנגדו ו ק נ ה על נביהון ס ט פ ח זה ל ק נ ה ש ל זוית ,ועי׳ מ׳יש
בזה ב ע ל ה מ א ו ר ויותר מ ב ו א ר ב ס פ ר ת ס י ם דעים סי׳ רכ״ח ב מ ה ש ה ב י א שם בשם ס פ ר ה צ ב א
ל ב ע ל ה מ א ו ר וז״ל א ס ר ד כ א ואינה נ י ת ר ת א ל א בצורת ה פ ת ח איכא דאמרי )אמר( ר ב א ו נ י ת ר ת
נמי ,א״ד א מ ר ר ב א וצריכא נ ס י צורת פ ת ח ׳ ב ע ל ס פ ר הערוך פירש דחרי לישנא ב ח ר א י פירושא
ד ל י ש נ א ק מ א אינון זבן ה ד ב ר י ם נראים כ מ ש מ ע ם ,ו ה ר ב רש״י ז״ל פירש ג׳ הלשונות כולן ח ל ו ק ו ת וו
מזו ו כ ס ו שכחזב כפירוש ,ויש מכריעי] כדבריו ס ד ם ה ד ר י נ ן כ כ ו ל ה ו ת ל ת לישנא א מ ר ר ב א ש א ס היו
שתי ה ל ש ו נ ו ת מ פ ר ש י ם הלשון הראשון ל א היו מזכירים א ל א ה ש מ ו ע ה ב ל ב ד ,ולא ח י ה שם ב ע ל
ה ש ס ו ע ה תוזר כ כ ל ה ל ש ו נ ו ת א ל א בודאי שיש מ ת ל ו ק ו ת בין ה ל ש ו נ ו ת כולן ו ה פ ר ש יש בין הלשון
הראשון וכין הלשון ה א ח ר ו ן אע״ם שנראים כ ח מ י ן זח ל ז ה ב מ ש מ ע ם שלפי תלשון הראשון אס ע ש ה
באותו ט פ ח של דופן השלישי ק נ ה ס כ א ן ז ק נ ה ס כ א ן ו ק נ ח ע ל גביהן אין צריך ש ם דופן א ח ר
ו כ ש ר ה ,ובלשון ה א ח ר ו ן צריך ש י ח א כ ל אותו ט פ ח ס ת ו ם וסי׳ )צ׳׳ל וםסוך( לו צורת פ ח ח ואין ז ה
399 מחזור דטרי
ר׳ סימון לעיל סתימת פתח אצל היוצא .ואתא רבא למימד דאס עשה צורת הפתח
על פני כל הדופן כשני קנים נל שהן וקנה על בגיהן קאי ליה במקום טפח וםבשר
לה כוותיה .דאו האי או האי מכשר .איכא דאמרי אמי רבא וצריכא נסי צורת הפתח,
פי׳ דתרודהו בעינן טסמ אצל היוצא וקנה בזויות שכננדו .וקנה על נביהן .מטסה זה
לקנה של )זולת( ]ווית[ :רב אשי אשכה ליה לרכ כהנא דעבר לה טסה שוחק
וקעכיד לה נסי צורה הפתח .איל למה ליה למר בוליה האי .ולא סבר לה מר להא
דאט׳ רבא וניתרת נמי בצורת הפתה .איל אנא כאידך לישנא סבירא לי׳ דאמ׳
וצריכה נמי צורת הסחה :וכן הלכה :ושהמתה מרוכה מצילתה פסולה :ת־ר ל(חסתח
מהמת סכך פוסלת כה ולא מחמת דפנות .ר׳ יאשיה אוס׳ אף מהמת דפנות .מ( הבא
קת׳ ושהםתה מרובה מצילתה׳ ססולה .הא כי הדדי כשירה .והתם קת׳ .ושצילתה
K
מרוכה מחמתה כשירת .הא 2הדדי פ ס ו ל ה ל א קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה, .
הא דקת׳ כשירה .הא כי הדדי פסולה ,מלמעלה .מאי פעמי דכל דמה שמעילאי
שיעור וווא .םתתאי שיעור איסתירא .הילכך כי הדדי פסולה .דהויא המתה מלמטה
מפי ממאי רהואי מלמעלה .והא דקת׳ פסולה .הא כי הדרי בשירה .מלממה :תייר
נ(םוכת נ׳ניכך .סוכת טיס .סוכח נשים .סוכת )ננביס( ]בהמה[ .סוכת כותיים .סוכה מכל
מקוס כשירה .ובלבד שתהא מסוככת כהילכתה .אס׳ רב הסדא והוא שעשוייח לצל .מכל
מקום .לאתויי מאי .לאהויי הא דתנו רבנן .סוכת ר׳ק׳כ׳ש׳ ,רועים .קייצים .כורננין,
שומרי סירות .מכל מקום כשירה .מיי סוכת נוים שעשאוה לדור בה כל ימות החמת.
סוכח פ״מ .ואסילו סחותה מאילו .אמי רב הסדא האי כהילכתא דקא׳ הכי קאי .והוא
שםסוככת יסה .רמוכהא מילתא שעשייתה הראשונה לצילהה היתה ולא לצניעותא
בעלם׳ .דאעינ רסוכה לשם הנ לא בענן .עשריה לשם סזכה כענן) .לצל הוא )דמי(
רמיקרייא סוכה שסוככת מן החורכ :רועים שעושין סוכה לישב בתוכה ספני השרב
ושומרים צאנם .קייצים .שומרי קציעות השסוהים בשדה לייכש .בורננין .שומרי העיר.
וכולן ישר׳ הם .אבל סובה זו לא לשום חנ נעשית :ס(הדלה עליה את הנסן ואת
הדלעת ואת הקיסום וסיבך על נבם פסולה .שאין מסככין כמהובר .ראמ׳ מר באספך
מנרנך ומיקבך .בפסולת נורן ויקב חכתי מדבר .שססכבין בו .ט(ואם היה סיכוך.
חרכה מהן .או שקיצצן כשירה .הרכה מהן .פי׳ מבמלו כרוכ .או שקיצצו .אף לאחר
שסיככח בחן .ולא אמרי׳ חחילח עשייחה כפסול נעשיח .וה )הכל( ]הכלל[ כל דבר
חמקבל מוסאח ואין נידולו מן ח א pאין ססככין נו .מנא חני סילי .ס(כי אחא רבין
איר יוחנן ראם׳ קרא באספך מנרנך ומיקבך )דברים טז( בפסולת נורן ויקב לסיכוך חכתי
מדבר .ורב הםדא אמ־ מהכא .צאו ההר והכיאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס
מועיל ב ל א זה .ועי׳ ברי״ן! ובד׳׳! שם< :ן ח ס ח ה ם ח מ ח סכך וכו׳ שש ז׳ ע׳׳ב< .נ( ה כ א ק ת נ י
ו ש ח ס ח ח מ ר ו ב ה וכו׳ עיי׳ ב ג מ ר א שם ב י ב ע׳׳ב .וכלשון ה ם ה ב ד ה ו א ב ב ה ״ נ פ ־ ק ד ס ו כ ה ועיץ חוס׳
ד׳׳ה בזוזי וכוי וחום׳ כ׳׳ב קם״ז ע׳׳א ד״ה וםשוי ל י ה וכו׳ ור״ת ח י ה גורס כ ס ו כ ה ו ט י ועי" חוס•
מ נ ח ו ת ק׳יז ע״א ד׳׳ד .ודילמא ובו׳ ועיי׳ ב ס פ ר יראים סי׳ קכ״ג .נ ( ס ו כ ת 31ביך ובר שם ה׳ ע׳׳נ,
ועי׳ גיטין ם׳׳ר• ע״ב תוס׳ ד״ר .כ ל שישנו ובו׳ ובדא״ש גיטין פ״ר םי׳ ס׳־ה ,ועי• ב ס פ ר ק ת ל ח יעקב
ס ו כ ה שם .ס( ה ד ל ה עליה א ח ה ג פ ן ו כ ו שם י־־א ע״א" .וע׳ כחדזשי הוישב־א שם .וכוזרושיו
ט׳ ע׳׳ב ,ו ב ת ש ו ב ת ו סי׳ קצ׳־ו ד א ם ר מ ר ב א ס פ ך וכו׳ שם י׳׳ב ע׳׳א וכן הוא כרש׳* י*א ע״א דייה
מ( ו א ס ה י ה סיכוך ה ר כ ה וכר פירש מ ב ט ל ו ברוב בן פירש-׳י ש 0וע״ בר״! שס. פ ס ו ל ה וכוי.
(6כ י א ח א ר ב ץ ובו׳ ש ס י׳׳ב ן ך א ועיי חוסי ר י ח כ » ס ו ל ו ת וכו׳ ועי׳ בחודשי חו־שב־א שם .צ( ת ב י ל י
מחזור ויטרי 400
תעשה .ולא מן העשוי0 :י׳ זרדץ .סיני קניס הוא שעושה זרדץ .פודיילש ב׳.
ומזחין אותן .ובעודן להים בהמה אוכלתן .ולכשיבשן עומדין להיסק .אין מסככין בהן
כשהן קשורץ .אבל אמ היו מוחרין כשירין לסיכוך .סעמים שאדמ בא מן השדה כל
ימות החמד ,ומניהה על נבי סוכה שיש לו כל ימות החמה למקנהו ומניח התפילין
שם לייבשן ולא לסכך .וכשמניע הזע נמלך עליהן לסבך .והתורה אסרה תעשה ולא
מן העשוי .כססול .הה שנםכך שם שלא לשם סכך אסילו לצל אלא ליבש .אין
שם סוכה עליו .הילכך נזור רבנן שלא יסככו בהבילין .אסילו הוא מטילו עליה
לשס סוכה הנ .נזירה משום הכילין רכל השנה דאיכא מטולה דאוריית׳ .מדקאמ׳
ואם התירן כשירה .שימ רכל היכא דאיכא אנד אסור לסכך בו .ק(ואנד בחד לא
שמיה אנד .פי׳ כל רבר יחידי שהוא מחובר יהד האונדו כשני עצמו .אינה אמרה
עד שיחן דבר אחר עמו ויאנד יחר :אס׳ רב יהודה ר(הני שוושי ושוערי מסככינז
בחן .שוושי סי׳ מיני ירקוח הן .שוערי .ארבא סלקיידא .והוא שעליו רחבימ ונדל
ביעריס .מםבכינן בהן .שאינו מאכל אדם לקבל טומאה .אביי אמי בשוושי מםככינן.
בשוערי לא מסככינן ,כיון רסרי ריחייהו שכיק לה ונסיק .אמ׳ רב חנן בר אבא
ם(היזמי והיני מםככינן בהן .סי׳ מיני סנה הס .אביי אמי כהיומי מסככינן בהעי לא
מסככינן .כיון דנהדין עליה שביק לה ונפיק( :המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם
ח
נבוחוח מן הארץ שלשה טפהים פסולה .מלמטה למעלה עשרה פסחים כשירה .ר׳
יוסי או׳ כשם שמלמטה למעלה עשרד ,טפחים .כך מלמעלה למטה עשרה פסחים.
א(והלכה כרבנן סי׳ המשלשל .כל מלמעלה למטה קרי שילשול .מלמעלה למטה.
שהתחיל לארונ המהיעה אצל הסכך ואות ובא כלפי מטה .שלשה טפחים פסולה.
דהיינו כדי שיזדקר הנרי בבת ראש .דאמרינ׳ פסולה .מלמטה למעלה(3 .שהתחיל
לארונ בערב סמוך לקרקע ומנביה והולך .כיון שחנניה עשרה כשירה ואפיי אין
מניעוח לסכך .ר׳ יוסי אומי כשם שמלמטה למעלה דין בארינה .כך מלמעלה למטה
דין בארינה עשרה .ואפי׳ נכוה מן ד,א pהרבה כשירח .דקסבר מחיעח חלוייח
מתרח :נ( הרחיק הסיכוך טן הדפנות שלשה טפחים פסולה .פי׳ לאו ננוכהה קאסי.
אלא ברחבה שהניח אויר בסכך אצל הדופן .ך()וד.ילכך( ןוחלכתא[ אויר פסול בשלשח
טפחים בין כסוכה נחלה נין בסוכה קטנה .סבך פסול פוסל כארבעה בסוכה קטנה :כיח
שנפחת וסיכך על נניו אם כין הכותל לסיכוך ארבע אמות פסולה פחות מארבע
אמות כשירה .מאי טעמי דאמר׳ דופן עקומח .פי׳ כיח שנפחת ננו כאסצעיחו .ונמצא
תקרח הכיח שהיא פסולה משוס חעשח ולא מן העשוי מפסקת בין דפנות לסכך
ק ש וחבילי עצים וכוי התופי שס ד״ה חבילי ובר ובן הרא׳׳ש פ״א סי׳ כ״ר הביאו בשם הירושלמי
)פ״א ה״ו( דאין ח ב י ל ה פ ח ו ת ה ם נ ״ ה קנים .וכן הוא ד ע ת ה ר מ ב ־ מ פ״ה סה• ם ו כ ה ה״י ועי׳ ב ה ש ג ו ת
ה ר א ב ״ ד שם ובכ״ט ובמ׳ימ ובמנ״ע׳ ו ה מ ח ב ר שלא הזכיר כ ל ל ל ה א דירושלמי דאין ח ב י ל ה פ ח ו ת ה
מ ב ״ ה קנים צ״ל ד ם כ ר כ ד ע ת הר׳פב״א דפליגא ג מ ר א דיל! א ה ך רירושלסי .ק( ואגד ב ח ר ובו׳
כצייר שם י״ג ע״א׳ כ ל ד ב ר יחידי וכו׳ כצ״ל .ל( תני שוושי ושוצרי ובו׳ י״ב ע״ב ועי׳ כפירש״י שס.
פ ( היזבי יהיגי וכו׳ שם י׳ינ ע״א וכן פירש״י (n .ה מ ש ל ש ל דפנות מ ל מ ע ל ה ל מ ט ה בצ״ל שם ט״ז
ע״א .ו ש ב ח צ״ז ע׳׳א ,ועירובי׳ פ׳יו ע״ב (fc .ו ה ל כ ה ברבנן כן פ ס ק בה״ג ,ועיי׳ בשו״ת שערי ח ש ו כ ה
וז-יל בסי׳ ש׳יך בשם ר ב נטרונאי ד ל ו ש ש א ל ת ם ה א ר ח נ ן ה מ ש ל ש ל ד פ נ ו ת מ ל פ ע ל ה ל מ ט ה הלבד,
כ ת ״ ק או כר׳ יוסי כ ך ראינו ש ה ל כ ה כ ח כ מ י ם ואין ה ל כ ה כרי יוסי ח ד א ריחיר ורבים ת ל ב ה כרבים.
ועוד מ ד א מ ר ר ב ח ס ד א א מ ר אבימי מ ח צ ל ת א ר ב ע ה ומשהו ס ח ר ת ב ס ו כ ה משום דופן ,ועיי׳ ברא״ש
פ״א סי׳ ל׳יא ,נ ( ש ת ת ח י ל לארוג בערב בן ה ו א ג״כ כפירש״י ש ב א ל פ ס וכר״ן שם .זבן ה ו א בדש-י
ש ב ת צ״ז עי׳א מ ת ח י ל לארוג דופני ה ס ו כ ה בערב כלפי מ ע ל ה וכו׳ ,והוא מלשו׳ בשתי או בערב .וברשיי
•פלפנינז ש ה ת ח י ל לארוג מ ל מ ט ה .נ( ה ר ח י ק הסיכוך וכו׳ שם יי׳ז ע״א ,לאו ב ג ו ב ה ה ק א מ ר וכוי ה ו א
ספירש״י שפ .ועיי׳ בשי״ת ש״ח סי׳ שמ״ז .ד( ז ה ל ב ת א אזיר פ ו ס ל ב ש ל ש ה ט פ ח י ם סכך פמול פ ו ס ל
כ א ר ב ע ה ב ס ו כ ה ק ט נ ה בצ״ל וכן הוא ב ב ה ״ ג שלפנינו וכן ה ע ת י ק כ מ ה ר י צ ״ ג ב ש ם בה״ג .אך ב ע ל
העיטור בעה׳׳ר וכן ב ש ה ״ ל סי׳ שב״ח ו ב ת נ י א רבתי סי׳ פ״ב ,וברא״ש ס ו ב ה פ׳׳א ם״ ל׳׳ב הביאו
401 מחזור רטרי
כשי .אם יש מן הסיכוך ולכותל ארבע אמות פסולה .דארבע אסות לא ;אם׳ למשה
»פי1י דופן עקומה .אכל כסתות סיכן כשידה .והלכה למשה ססיני .תאין תקרת
הכיח כאילו היא ראש הוזםן שנעקס למעלה ואין באן סכך ססול פוסל
,
ב ש ם ב ח ״ ג ר ב ץ מ! הצד בי! ב א מ צ ע ב א ר ב ע אמוח .ה( פירש עליה סדין וכוי פירושו כפייש ־״ • QVי
ע״א ועיי• בחום• שם ר ־ ה שירש ובו -זברא״׳ם 0״א סי׳ 0׳ rו ב ס ד ן ש ׳ ׳ א שם ,ועיי׳ בב׳׳ס ע ל א*ח
סי׳ תדכ׳״ם סעין( י׳׳ס .ועיי׳ ב ח י ח ש י הרמב״ן ריש מסי ס ו כ ה ד״ה ה א דאםרי׳ וכוי ובחידושי ה ר ש ב ״ א
שס י׳ ע י א .ועיי בשו״ת ה ר ש ב ״ א סי׳ נ י ה (1 .מנימין ע ב ד י ה ד ר ב אשי א ס ס י ש א ובו׳ כצ״ל א״ל
ר ב אשי כצ׳׳ל ש ס י׳ ע״א (f .אויר ש ל ש ח ב ס ו כ ה ג ד ו ל ה וכוי י״ת ע׳׳א .מ( ב א מ צ ע .פליגי ר ב א ח א
ורביגא וכד כצ׳׳ל ועי" בתוס׳ שם ר׳׳ה אי! ל ב ו ר וכר .גו( משוש דשפוד גופיה זכו׳ ה ו א םלשון
י ( .ש ל ש ה ט פ ח י ס ב ה ד ד י דנפקי וכו׳ כצ׳׳ל וכן ה ו א ברש׳יי שמ .כ( דאויר פ ח ו ת מ ש ל ש ה הבה״ג,
ל( דאמרינ׳ הדי הוא כ ל ב ו ד מן הדופן׳ ב א מ צ ע אויר וכו׳ נ1״ל• ל ה ו ד ואינו פ ו ס ל וכו׳ ב צ ״ ל
»( ו ה ל כ ה א אפילו ב ס ו נ ה ק ט נ ה וכן׳ ה ו א מלשין בה״ג זשס מסייס ב ה רקיימא לן כ ב ל ה ת ו ד ה ר ב
א ח א ל ח ו ס ר א ורבינא לקולא ו ה ל כ ת א כ ר כ י נ א לקולא לבר מ ת נ י ת ל ת א ו מ צ א ביעי זמיזר־-י ר ר ב א ח י
לקולא ורבינא ל ח ו ס ר א ו ה ל כ ת א כ ר ב א ח י לקולא )חולין צ*ג ע״ב( ר<יי׳ כ ת ג ת י ח רע״א שש .ו ה י ה
נ ( שעורין ח צ י ל ! וגו׳ עירוגין ד׳ ע״א .ס ו כ ה ה׳ ע״ב. לו ל ה ג י ה כ 1א ת ב פ ס ח י ם ע׳־ד ג ך כ .
ס ( ואמרינן ע ל ה לד׳ ס א י ר וכוי ע « ע״ב .ו ב ס ו כ ה ו׳ ע׳׳כ .גו( זב; ב ח צ ר ש ם ז ק פ ח אכסררד׳ כצ״ל
מחזור רטרי 402
פחזחין לה .זחצו זו מוקמת בתיס סתונה .זםתוחין לה סביב משלש רוחות ,ולפני
הבתיס עשוי אכסדראוח סביב לני רוחותיה .ואכסדרה פתוחה היא ואין לה דומן לצד
ההצר ויש עליה תקרה .וזה סיבך על נבי אדרה של כל ההצר שבאמצע היקף
האכסדראות ואין רוסן לסוכה אלא סהיצת הבתיס תסססיקות בין בתים לאכסדרה.
ונמצאת תקרת האכסדרא פחות מד׳ אמות מפסקת סביב כין סכך לדפנות .יש ברוהכ
האכסדרא ארבע אמות פסולה .שהות מר׳ אמות כשירה .דאמרי• מסן עקומה .דונמא
לדבר .קלויישטרא .של שינין האוסזת שיש לה אויר שיש בו עשבים .והיקף
האכםררא סביב לו :איתמר םיכך •על נכי אכסדרא שיש לה סצימין כשירה .ושאין
לה סצימין .אביי אם׳ כשירה .אסרי׳ פי תקרה יורד וסותם .רבא אמ׳ פסולה .לא
אמרי׳ פי תקרה יורד וסותם :והילכת׳ כרבא :סי׳ סיכך על נכי אכסררא שיש לה
,
סצימין .בנון הצר המוקפת אבםדרא .כדסרשי .וסיכך באוירה של הצר וסמך הסכך
על שסה הקירוי של אכםדרא ואין סהיצות הפנימיות מועילות לתוכה .דיש בתקרת
האכםדרא יותר מדי אמות .אבל לצד הסוכה יש לאכםררא פצימין .פ()עומרין( ]עמודין[
כמין חלונות .וביניהן שחות משלשה כשירה .דאמרי׳ נהו לבוד .אמדי׳ סי תקדה יורד
וס*תם מכל צדי פי תקרה(; .עוביין של נסרים .כהודן .וכן עוני ראשיהן הכלה
לצד הסוכה:
ד ר ש ר יהודה בר אלעאי ק( בית שנשהת וסיבך על נביו כשירה .אמ׳ לפניו ר׳
ישמעאל בר׳ יוסי ר׳ שרש כך אמ׳ אבא ארנע אמוח פסולה .פחות מיכן כשירה:
ת׳׳ך• ל( בסוכות תשבו .ולא בסונה שחחת הנית .ולא כמוכה שתחת חאילן .אדרבה
בסכות תרחי משמע .אמי רב נחמן בסכתכת׳ :ש( העושה סוכתו כמין צריף או
שסמכה לכותל .ר׳ אליעזר פוסל .מפני שאין לה ננ .והנסים מכשירין .שי׳ ד׳ אליעזר
סבר דומיא דאהל בענן .דכיון רליח ליה ננ לאו אהל הוא .ורבנן סכרי שיפועי
אהלים כאהלים דמו :כמין צריף ס״ כוך של עיידין .שאודבין בתוכו את העושות.
ח( ועשוי ככוורת שמשסעת והולכת שננו וקירויו אחד או שסמכה לכותל .פי׳ הימה
ראשי הקנימ לכותל וראשו השני על הארץ ,לסי שאין לה ננ .שאינו ניכר מה הוא
ננ .ומחו הכוחל .דאהל משופע לאו אחל הוא אלא אם כן יש בו א(מסח וקוף
ושוה (3 :הילכתי מאי .חיש דאביי אשכחיה לרב יוסף דנני בכילה חחנים כסוכה .איל
כמאן כר׳ אליעזר ,דאמ׳ כל היכא דלית ליה ננ לאו אהל הוא .שבקת רכנן ועכרת
שם י״ז ע״א ופירושו בל ח צ ר ש ב ת ל מ ו ד וכי׳ ה ו א כלשון רש״י שם ,ולפני ה ב ת י ס עשוי א כ ס ד ר א ו ת וכוי
בצ׳׳ל ואין דופן ל ס ו כ ה ומי כצ״ל ועיי׳ תום׳ י״ח ע׳׳א דייה םיכך ובחידושי מ ה ר ש -א שם ,ועיי ב ס פ ר
הישר לר״ת רן« פ״ו ויש־שם כ מ ה טייס .פ( עמודין כמי; חלונות כצ״ל אמרי׳ פי ת ק ר ה וכו• כג׳׳ל
וקאי ע ל מ ה ש א מ ר ו שם אביי א מ ר כשירה אמרי׳ וכו׳ ״•ח ע־־ב ופירש״י ש ם מ כ ל צר .והכי נםי ה ו ה
מצי לפרש פלוגתייהו ד א ב ״ ורבא ב ס ו כ ה שיש ל ה שתי דפנות גמורות ובשלישית אין ל ה רק פי
ת ק ר ה ועיי׳ בפ׳׳י שם .ל( ע ו ב ץ .ש ל נסרים וכו׳ כן היא כ פ י ר ש ״ שם .ק( בית ש נ פ ח ת ובו׳ שש
י׳-ח ע״א ר ב י פרש כ ך א מ י אבא כצ׳׳ל וכן הוא הלשון ב ב ה ״ נ ולפנינו איתא רבי פדיש בך פירש
א ב א א ר ב ע א מ ו ת פ ס ו ל ה פ ח ו ת מד׳ א מ ו ת כשרה .ר( בםוכוח ח ש ב ו )ויקרא כ״ (1ולא ב ס ו כ ה
ש ת ח ת ה ב י ת יכו׳ בן הזא נמהדיצ״נ .ובספר יראים ובסס׳יג עשין פ ״ ג .ו ב ב ת ״ ג איתא ולא ס ו כ ה
ש ב ת ו ך ה ב י ת ולא ס ו כ ה ש ת ח ת ה ס ו כ ה ולא ס ו כ ה ש ת ה ת האילן ,ו נ ר א ה ש ח ס ר בדברי ה מ ח ב ר ולא
ס ו כ ה ש ח ח ח ה ס ו כ ה ולפנינו שם ט׳ ע״ב ה ס ד ר ולא בסוכה ש ת ח ת ה ס ו כ ה ולא ב ס ו כ ה ש ת ח ת האילן
ולא ב ס ו כ ה שבתוך ה ב י ת וכוי אמר ר ב נ ח ס ן בר י צ ח ק ובו׳ .ס( ה ע ו ש ה ס ו ב ח ו כמין צריף וכו׳
שם י״ט ע״ב ועי׳ בחוס׳ שם דייה העושה ובו׳ ר ל א ה ר ש מ ש ך השיפוע ב נ ו ב ה עשרה איכא עדיין
במשך ס ו כ ה ר ו ח ב ז׳ וכו׳ וזה דלא במו ש כ ת ב ו הרשב׳׳א זהר״ן ש כ ל ה ש י פ ו ע אין צרין שיהיה ר ק
ם״ז ל ב ד ה ט פ ה .ועיין׳ בב״י םי׳ ח ר ל ״ א מ ה שהביא בשם הרא״ם ב ה ג ה ו ת י ו ע ל הסנז״נ ע י י ן מ״ג
שצריך שיהיה השיפוע ה נ ש א ר לסכך יותר מז׳ ט פ ח י ם בתוספות האלכסון ע ל הצלע ,ועיי׳ בתוי׳יט
שם ובביאורי הגר׳יא שנז ס׳׳ק ט״ז ,ובערוך ל נ ר שש .יז( ועשוי ככוורת ש ס ש 1ע ת והולכת ש ג ט וכו׳
כ צ ־ ל זפירושז כפירש*י שס (ft .ט פ ח זקוף ושוה עי׳ פירש׳-׳ במתני׳ ,ועיי׳ כתום׳ דייה ש א ס ה נ ב י ה וכו׳
וברא״ש פ״א םי׳ ל׳יז .ובר״ן סוף פר״ק .ג( ה י ל כ ת א מאי ת״ש דאביי וכו׳ כן הוא בכה״ג׳ ו נ ר א ה ש כ ן
403 מחזור ויטרי
כר׳ אליעזר .א־ל (:בריית׳ אישכא חניא .ר׳ אליעזר מכשיר .וחכמינו סוסלין .איל
שבקח מתניתין וענדת נברייח׳ .איל מתנית־ יהידאה היא .דתגיא הערער׳ שוכחו במין
צריף או שסמכה לכותל .ר׳ נתן אומי ר׳ אליעזר שוסל .לשי שאין לה ננ .וחכמים
מנשירין .שי׳ בילה הסרוסה םניכ המיטה .ויוצאין מאמצע המיטה שני נקליטין .אחד
למראשותי המיטה .ואחד למרנלוחיה ונותן קלונםא מזה לזה ושורםין סדין עליו .והוא
משסע וירד לנאן ולכאן .ולטי שאין לח ננ טסח שוד .לא חשינ אהל לחססיק נינו
לסכך כשר .של סובה :כמאן כרי אליעזר דאמ׳ אהל משוסע לאו אהל הוא .כרייח־
אישנא תניא .מצאתי ברייתא שהמהשך שיטתו .ר׳ אליעזר מכשיר וחכמיס סוםלין.
לשי שאין לה ננ .יחידאה היא מחניח׳ ,דר׳ נחן קחני לה .דר׳ אליעזר סוסל אליכיח
וחרא יהידאה .אבל חכמים ש כ ת מ חלוקין עליו .ואומר״ ר׳ אליעזר מכשיר וחכמים
,
סוסלי .וקייס׳ לן כהכמיס החלוקין עליו( :שמעיי מינה מררב יוסף דנילח חתנים
ד
שרי לסיננא בה בסוכה .דכיון דליה ליה ננ לאו אהל הוא ולא סיהזי כסוכה שתתת
הסוכה .ושמעי׳ פינה רסוכה דלית ליה ננ ודעבירא :־ צרישא שסולה .ושמעי׳ מינה.
כילה ראית לה ננ אסור למימא בה בסוכה .ואפי׳ למאן דאט׳ סוכה דירת קבע בענן.
אתי אהל עראי ומבטל דירת קבע .ואעיס דםלינ ר׳ •הודה ואמר לא אתי דירת
אהל עראי ומבטל אהל קבע דתנן ר׳ יודה אום׳ נותנים היינו שהיינו ישיניט
תהת המיטות בשני הזקנים .סתמי דםתנית״ דלא כר׳ יהודה .דתנן הישן תחת המיטה
בסוכה לא יצא ידי חובחו .ה(וחרנמי שמואל במיטה שנמחה עשרה משחים .אלמי
אתא אהל עראי ומבטל אהל קבע .ותו ז־לקמ־ משמע .דאסור לישן כבילת חחנים
כסוכה .דאמרי׳ נהישן .ו( רב שרא ליה לרנ אחא נר.אדא למיננא נכילתא כסוכה.
משוס בקי .קסבר מצטער שטור סן הסוכה .וטעמי ישמור משוס דקמצטער כי הוה
נני .אבל אין מצטער אסור :ח׳ :ן(הודטמ בנדיש לעשור! סוכה אסור .חרא משום
נוירח אוצר .וחדא משוס תעשה ולא מן העשר :סר־ת :ת׳:
ת״ר מחצלח של השישה ושל נמי נרולה מםככין בה .ח(קטנה אין מםככץ בה ]של
קנים ושל הילח נרולה מםככין בה ארונה אין מסבנץ בה[ ד׳ ישמעאל בד
,
ה י ת ה נ י ד ס ת ם ב נ ב ר א ש ם י״ט ע״ב .נ> ברייתא א י פ כ א ת נ י א ובו׳ ר׳ * מכשיר ו ח כ מ י ם פוסלין ונוי
ו ק ש ה לי ד ה כ י .מ ס י ק ה ג מ ר א דשיפועי אהלים לאו כאהליש דמי ו ב ש נ ת ק ל י ח ׳;׳•ב פ ס ק י נ ן שפועי•
אהלים ב א ה ל י ם רמו ,ועיי• עירובין ק״ב ע״ב וכן ב פ ר ק •tמ ש נ ה ב׳ ד א ה ל ו ת חנן כ ל שיפועי
אהלים כ א ה ל י ם א ה ל שהוא שופע ויורד ו כ ל ה עד כ א צ ב ע מ ו מ א ה ב א ה ל בליכ ש ת ח ת השיפוע
כ מ א י ם וכוי ועי• בתוכי שש דייה שאץ וכ1׳ ש ב ח ב ו בשש ר ב ע ו ש מ ו א ל ד ל א גיסי׳ ל ה א י ל י ש נ א ב ל ל
שיפועי א ה ל י ם כ א ה ל י ם רמו ר ב פ ו ף פ״ק ד ס ו כ ה )י׳׳מ ע ־ ב ( מםקינ׳ דשיפוע אהליש לאו באהליש ד מ ו
ואי מ ש ו ס ה א ל א איריא ריש ל פ ר ש ד ה ח ס כאין כשיפועו ע פ ח וכוי ו ק ש ה ראש אין בשיפוע ט פ ח
,
ל׳׳ל ס ע מ א משוס שאין ל ה גג ה א ה ס ו כ ה פסולה משוס ש*׳! כ ר ו ה ב ה נ ד י ה כ ש ר ס ו כ ה וצ״ע ועי
ו ( שמעינן מ י נ ה ד ר ב יוסף ובו׳ כ ל ב מ ל ח מ ו ת פ ־ ק ד ס ו כ ה ד״ה א ס ר ה כ ו ת ב א ב ל מ ה נ ע ש ה ובו•.
זה עד א ב ל אין מ צ ט ע ר אסור הוא מלשון בה״נ .ט ה ג י ! היינו שיהיינ! ישיניש וכו• שש ב׳ ע׳־ב ,ועיי׳
ש ם י״א ע ־ א תוס׳ דייה מותו־ לישן וכוי .ה( ו ת ר נ מ א ש מ ו א ל ובו• שש כ׳ ע •ב ועיי• חושי שש ד״ה
הישן ובך .ז( ר ב ש ד א ל י ה וכו׳ נירסתו ב נ י ד ם ח הרי׳׳ף ולפגינו שס כ״ו ע״א לרב א ח א בר ד ל א וכו•.
(rה ח ו מ ט בגדיש וכו׳ ח ר א משוס 1מ ׳ ו ח ד א וכר עיי׳ שש י׳׳ב ע י א א פ ר ר• י ע ק ב ש מ ע י ת ס י נ י ה
דריי ת ר ת י ח ד א ה א ואידך ה ח ו מ ט בגדיש ל ע ש ו ת לו ס ו כ ה א י נ ה ס ו כ ה ח ר א משוש גזירת אוצר ו ה ד א
משום ת ו מ ״ ה וכוי א מ ר ר ב אשי אטו חבילי ק ש ובר ועיי• בחידושי ה ר ש ב ־ א ל כ א ו ר ה דגזירת אוצר
ו ת ו מ ־ ה שני ענינים ח ל ו ק י ם ה ם וכו׳ והיינו ד ק א מ ר ר ב אשי בלישנא ד א ת מ ה א אטו חבילי עציש
וחכילי זךדיש ס ש י ס גזירת אוצר א י ב א י ל מ י פ ר משום תומ״ה ב ל ו מ ר ובי כ ל כ ך ה ד ב ר פ ש ו כ שראוי
ל ע ש ת לוירה ב ח ר י ל י ם ו ל א ל ה ע מ י ד ו על דינו לאסור בו ת ו ט י ה לבדו ו ה ת ו ס ט בנדיש פשוש חומ׳׳ה
איכא ל פ י מ ר משוס גזירות אוצר ל י כ א ל מ י מ ר כלומר וכי כ ל ב ך ה ד ב ר פ ש ו ס שאין ראוי לגזור כלום
ב ח ו פ ם בגדיש ובו׳ ובפ״י .ו ל ד ע ת ר י ח ש ה ב י א ה מ ח ב ר יש בדין ה ח ו ט ס בגדיש תרולייהו מ ש ו ס
גזירות אוצר ומשום חוט׳׳ה ,ועיי׳ ירושלפי פ״א ד ס ו כ ה על מ ש נ ת ח ח ו ט ט בגדיש ה ״ ס ר• אבוד .בשש
ר׳ יוחנן מ פ נ י שהיא כאוצר וכי׳ וצ׳־ע .מ ( ק ט נ ה אין טכבבין ב ה ש ל קניש ושל ת י ל ח ג ד ו ל ה
מהככין כ ה א ר ו נ ה אין פ ס כ כ י ן ב ה כצ״ל שם כ י א ע-א ו נ ש ס מ ו מ ה מ ע ת י ק מאין פ ם כ ב ק הראשון
סחזור דטדי 404
יומי ]אומר[ משום אביו מ(זו חו םסככין בה .וכן היה ד דוסא אום׳ :דברץ0 .״.
חשיפה .סבזל .נמי .יונק .והן רכין הילכך סתם קטנה שכהן לשכיכה .׳ ( ל א שנא
נדולה )ולא שנא קטנה( .מעשה שרשרות שהוא עב ואינה חלוקי ,ולא שנא ארונה
שהיא הלוקה .וחיינו דקת־ נדולה םסככין בה) .והיא( קמנה אין מסכטן בד .,ואין
חילוק כץ נדולח לאדונה .אבל של קנים שחן קשים .וכן של חילת .לישקא .והקלה
שלה עכ .נדילה .מעשה עבות .וקליעה מסככין בה .ואפי׳ קטנה .דאינה לשכיכה.
לסי שעבה ואינה הלקה .ועץ שלה קשה .ארונה אין סםככץ בה .רסתס׳ לשכיבה.
רלא היו מילין לאורנה אלא לשכיבח שחהא חלקה ונוחה:
ואסור להסתפק מעצי סוכה .דאס׳ רב ששת משוס ר׳ עקיבא מניין לעצי סוכה
שאסורין כל שבעה .תיל כ(חנ הסוכות תעשה לך שכעת ימים )דכריס טז(.
וחניא .ד יהודח בן בתירא אומי מניין שכשם שחל שס שמים על החנינה כן חל
שס שמים על חסוכה .שנ• חנ הסוכות חעשח לך שבעת ימים .י׳׳י )ויקרא כנ( .מח
הנ לי״ .אף םוכח לי״י .סי׳ על החנינה ,לשם חנינת שמיס חל עליה .לאוסרה
עד לאהר הקטרת אימוריס) .דוכן( ]חכו[ כהנים כתר הכי משלחן נבוח .כעבר
הנוםל סרס מרבד .חנ .חנינו־ :,צ(ולא םיכעיא מעצי סוכה ראסור לאסתפוקי מינייהו.
אלא אסילו תלא בה מנדי .ננד בה מאני אדעת׳ לאשפורח .אסיר לאסתפוקי סיניירו.
דת־ר סיככה כהילכחה זעיםרה כקרסים ובסדינין הסצויירץ ותלה בה אגוזים שקדימ
רימונים אסרםקין סרכילי ענבים ועטרוח של שבלים ויינות ושמנים וסלתות אסור
להסתפק מהן עד מוצאי יןס האחרון של הנ .ואם התנה עליהם הכל לסי חנאו:
פי׳ בקרמין .צינרין מעשה א ת כמו מעשה צבעונין שקורין אובריין .וכםרינין
המצויירין .שצורתם בילטת .בסו מעשי ,דזקפ .או מעשה אורנ .שקורין
ר ץ ני ודי מ ה שהאריך מ ה ׳ ועיי׳ רמב׳׳ם פ״ו ד ס ו נ ה הט׳יז .וט״ז ,ו ב ש ע ר ה ם ל ר •שם הכךו ,ועי•׳
ב ס פ ר באר יעקב סי׳ ת ר ל ״ ח .מ( עיטורי ס ו כ ה שנפלו ב ש ב ח וכוי נפלו ביו״ס וכוי ג ן מ ת ל ק גס
ה כ ה ״ נ רי״ש פ׳׳ב ד פ ו כ ה לענין פ ל פ ו ל ד ב ש ב ח אסור ל ט ל ט ל ן מ מ ק ו מ ן וביריב טחוירים ע״ש׳ ועיי׳
ב פ ו ר א״ח פי׳ תדל׳יח ׳•פהמה ע ל דבריו ,והכ״י שם הביא דברי ה ר א ״ ס בביאורו ע ל ה ס מ ״ ג שהדין
ע מ ו ס ש ו ס דבשו!* ש ב ת שריך לד״י מיו״ט ל ש כ ת שי׳מ שאין ל ח ל ק .י נ ש י ב ל ר ב נ ח מ ן ריש ביצה
ד ק א ט ר ש ב ת ר ה ם י ר א !לא אתי לזלזולי ב ה ובר ודאי׳ זו הביא הרא״ש סוף ש ב ח סי׳ ה׳ וכסון^
ב*(יה פ ר ק סשילין סי׳ י״ד ע׳׳ש׳ ועי׳ בשו׳׳ת הרשב״א סי׳ קס׳יט׳ וכשער ה פ ל ך ם״ז ה ׳ ס ו כ ה הט׳יו
ד ׳ -ה ־ ב ת כ ה ט ו ר וכוי והב״י ש ם ה ב י א נ י ר ס א א ח ר ת י ב ה ״ ג בשס ה מ ר ד כ י והוא בפ״ק ר ס ו כ ה
סי• ח ש מ ״ ד וו׳־ל כה׳־ג פ ס ק עיטורי ס ו ב ה שנפלו כ ש ב ת א או כיי״ט אסיר ב א כ י ל ה ואסור לבילטלן
מ מ ק ו מ ן נ פ ל ו ב ח ו ל )צ׳׳ל ב ח ו ח ״ ס ( ס ו ת ר לםלשלן ואסורין ב א כ י ל ה מפני ש ה ו ק צ ה למצוה .ועיי׳ ב ש ו ״ ח
הרא״ש כ ל ל ב׳יד א ו ת ש׳ ואין בא; מ ק ו ם להאריך .ג( תניא ב ת ו ס פ ת א אין נוטלין וכר ה ו א ב ת ו ס פ ת א
פ״ג רביצה ו ה ו ב א ב ב ה ״ ג ריש פ ר ק הישן זע״׳ כ מ ה ר י צ ״ ג ש ד ח ה ד א י ת הכה׳״ג׳ ועיי׳ כ ס מ ״ ג עשין מ*ג
ודיל סיפא זו ל א סיירי כ ס ו כ ו ת ה ח ג כרשרישית אלא מיירי בסוכות ע צ ר ת ישם סועיל תנאי כעני ן
שלא יהא ס ת י ר ת אהל .ועיי׳ בתוס׳ הרא׳׳ם ע ל ה ס מ ״ נ שם׳ ו ה ד ב ר תלוי כחילופי ד נ י ר ס א ו ח כ ט ו ב א
כ ב -׳ סי׳ ח ר ל ״ ח ד ״ ה והוי יורע ובר (p .ר״א אומר א ר ב ע ע ש ר ה סעודות וכוי שש ב״ז ע״א עיי׳
בשיי ,ועיי׳ בשער ה מ ל ך פ״י פ ח ׳ ס ו ב ה ה*ז .וכשוי׳ת ש״א ס ״ ק*ב .ע ( חוץ סלילי יף׳טיהראשו[ וכו־
כ צ י ל ו כ ב ר ב ת כ ת י שאין ה מ ח ב ר פ ד ק ד ק ל ה ע ת י ק לשון ה ג מ ר א ר ק הענין ב כ ל ל ואין ל ד ק ד ק סמכו
גירסתו בגמרא .יורק לפרקים ב מ ק ו ם שנירסא א ח ר ת ה י ת ה לפניו ו ה פ ע ת י ק ה ח ס י ר או הוסיף א י ז ה
ח י ב ו ת הערוי/י ע ל י ה ם (e .איבע׳ אכיל ובו׳ עיי׳ חוסי שש ר״ה א• בעי וכו׳ וכתוס׳ ב ר כ ו ת מ ״ מ ע״ב
1
דייה אי כעי וכו׳ וברא״ש שם ם״ז סי׳ כ״ג ע״ש ועיי׳ צל״ח כ ר כ ו ת מ ״ פ ע״ב יעיי׳ כבע־ המאזד
ב פ ס ח י ם פ ר ק אלו דברים מ ה ש כ ת ב בזה ,ו ב ש א ג ת ארי׳ םי׳ ק״ב ע׳׳ש ,ועיי׳ כ ת ש ו ב ה פ א ה ב ה ח״ד
סי׳ צ״ז .ו נ א פ ר ח מ ש ה עשר ב ח ג ה ס ו כ ו ת כצ״ל ובן ה ו א ג י ר ס ת הכהי׳ג ,וגירםת האר׳ז ,ו ב ס פ ר יראים
סי• ק ב ״ ג א י ת א נ א ס ר ט״ו כ ח ג ה ס י מ ת ובו׳ ובשה״ל פי׳ שס״,־ .נ א ס ר ב ח ג ה מ צ ו ת ח מ ש ה עשר וכו•
ובשניהם ה ג י ר ם א א מ ר ר׳ יוחנן ס ש ו ם ר• שמעון כן יוחאי ג א מ ר ובו׳ .ל( ו א ט ר צ ה ל ה ת ע מ ת נפי׳
ה ו א לשון רש׳׳י במתגיתין שם וכבר העיר הפ״י דל׳8ון ל ה ח ע נ ו ח לאו רוקא ה ו א מ ע ו ם דאםור
ל ה ת ע ו ת כ י ז י ס אלא ב ד מ פ ר ש ש ס רש׳יי א ל א דאין אנו נזקקי) לו א ל א א ט י א כ ל ל א י א כ ל חוץ
ל ס ו כ ה ע׳׳ש ולשון ה מ ח ב ר ה ו א ד ת י ק ,מ ר א ה ד כ י ״ ל א ס יאבל ל א יאבל חוץ ל ט ו ב ה כשידעו* שם.
מחזור ויטרי 406
זקוקין לו אם ירעה יאכל כסוכה .אם ירצה •אכל חוץ לסוכה .או יתענה מכל וכל.
הוץ מלילי יום טוב הראשון של הנ שאינו רשאי להתענות אלא הייב לאכול.
ובסוכה .מיכן ואילך רשוח .וחכי ילשי׳ לה בס׳ בתרא רשסחים .ששת יפיס תאכל
מעות וביום השביעי עצרה .נלי לן למימר דמה שביעי רשות .אף ששה ימים נמי
רשות .לסי שהשביע׳ בכלל שבעת ימים תאבל מעות .ויצא מן הילל .ללמד שתאכל
מעות האסור בו אינו חובה .אלא אם כאת לאכול תהא )אכילתו( ]אכילתך[ מעה ולא
חמין .ולא ללמד על עצמו •עא .אלא ללמד על הכלל בולו יעא .בוי .והתם נופית מנא
לן) .דיל-ה( ]דלילה[ הראשון מיהא חובה .ק( בערב )תאבל( ]תאבלו[ מצות )שמות יב(.
שנה עליו הכת׳ לקובעו חויבה .הניא ר׳ אליעזר .אומר אין •זעאין מסוכה לסוכה .ואין
עושין סוכה בחולו של מועד .מ פ דר׳ אליעזר אמי קרא הנ הסוכות׳ תעשה לך •ונוי.
עשה סוכה לשם הנ הראויה לשבעה בענן .י(ורבגן ההוא מאי קאמ׳ .אמי רחמנא עשה
סיכות כחנ :והלכה כרכנן :ושוין שאש נשלה במועד שהוזר וכונה אותה בחולו של סועד:
פי׳ אין יועאין מסוכה לסוכה .לאכול בזו ולישן בזו .או היום בזו ולמחר כוו .ואין עושין
סוכה בהולו של סועד .מי שלא ישב בשונה ביום טוב הראשון.־ עשה סוכה לשם חנ
של שבעת *מיס :ש(שמעי׳ מינה דאין עושין סובה בחולו של סוער עד ראיכא לשבעה.
וכיון דעבר ליח יום ראש pשוב אין יכול לעשוח לשבעה .ושמעי׳ מינה דאין ילעאין
מסוכה לםובה לאבל בוו ולישן בוו .או היום בוו ולמחר כוו .ראם כן לאו סוכה לשבעח
הוא אבל ודאי אש נשלה זו היא הראשונה ובאותה מורו תרוייהו שיכול לעשותה:
!
ח .ת;יא ר׳ אליעזר אומי כשס שאין ארס יועא ידי חוכתו כיום שוכ הראשון של חנ
בלולבו של חבירו .שני ולקחתם לבס ביוש הראשון)ויקרא כנ( .לבם .משלכם.
כך אין אדם יועא ידי הובתו ביום טוב הראשון של חנ כםוכתו של חכירו .דכת׳ חנ
הסכות תעשה לך .משלך .וחכמים אוסר״ אע״ס שאין ארס •וצא ידי חובתו כיזם טוב
הראשון של חנ בלולבו של חבירו .אבל יועא הוא בסוכתו של הבית .דכת׳ כל האורח
בישרי ישבו בסכות )שם( .מלמד שכל ישרי ראויין לישב כסוכה אהת :והלכה ברבנן:
שיי לכם .משלכם .להוציא את השאול ואה הנזזל .כל האזרה בישרי ישבו בסכות כת׳.
דמשמע מינה שובה אחת לכל ישראל שישבו כה זה אהר זה .ואי איששר שיהא של
כולם .דלא מט• שוד -שרוטה לכל חד וחד .אלא על ידי שאלה :א( וכל אימת דעייל
איניש לסוכה צריך לברוכי .ואשיי עייל ונשיק עשרה זמני כיומא צריך לברוכי .לישב
כ פ ר ק ב ח ר א רפםחים וכוי פ ס ח י ם ק״נ״ע״ב — .ו ה ח ם ט פ י ה מנלן דלילה וכו׳ כצ״ל וכן ה ו א בשירש־יי
ק( בערב ת א כ ל ו מ צ ו ת ובו׳ כצ״ל וכן ת ב י א כד״ם מפירש״י ב״י .ר( ורבנן מאי ק א ט ר שם.
ע ש ה ו מ י .בצ״ל שש ע״כ .וכן הוא ה נ י ר ס א בילקוט אסור סי׳ ת ר נ ״ ד ובן הוא בכ״י מינכען עיי׳ דק״ט
ולפנינו שש איחא ורבבן ה ב י נןאסר ר ח מ ג א ובר ובבה׳׳ג ה נ י ר ס א ורבנן ה ה ו א ם א י ק א מ ר ר ח מ נ א
ע ש ה ובז׳ ו ד ׳ ל כ ה כ ר ב נ ן בן הזא ב ב ה ״ ג (0 .שמעינן ס י נ ה זכו׳ עיי׳ בפיש׳יי שש כ״ז ע״ב (n .ח נ י א
ר״א אומר וכוי שם כ״ז ע״ב ואי א פ ש ר שיהא ש ל כולם ד ל א ס ט י שוה פ ר ו ט ה ל כ ל הד י ח ד וכו׳
והוא כלשון רש״י שש ועיי׳ חוסי ד ׳ ה ב ל ה א ז ר ח וכוי יעל ח נ ם ד ח ק זכי• ועיי׳ כדיין ש ס ש מ פ י ש
כ ו ו נ ת רש״י וז״ל א ב ל אפשר שהוצרך דש״י ז״ל לומר כן בי היכי ד ל א נוקי רבויי׳ ד ב ל ה א ו ר ח
בישראל ישבו בסוכות ל ר ב ו ת ש ל ש ו ת פ ו ת וסיעוטא דלל למעוטי ש א ו ל ה כי היכי ר כ פ ד ק ר א ש י ת
ה ג ז מרבינן גבי ציצית ט ל י ת של שותפין מ ד כ ת י ב לכס ומסעטין ש א ו ל ה ס ד כ ת י ב כסותך ,ועיי׳ ב״ב
קל״ג ע׳יב רשב״ם ד״ה ואם לאו וכו׳ ועיי׳ שו״ת ריב״ש סי׳ שמ״ז ידעתו בביאור ה ר ב ד י ם דבין לרש׳׳׳
,
וכין ל ה ת ו ס ס ו כ ה ש ל ש ו ת פ ו ת ט ו ב מ ש א ו ל ה ואם נ א מ ר ד ה כ ת ו ב מ מ ע ט ש א ו ל ה א״כ ש ל ש ו ת פ ו ת
ל* כזניעט ,יזבל א ם נוקי ס ע ו מ י ר ק ר א ע ל ש ל ש ו ת פ ו ת •דפםולה ס כ ש ״ כ ד ש א ו ל ה פ ס ו ל ה ׳ ולכן
פירש׳יי דאין מ נ י ע ל כ ל א ח ד פ ר ו ט ה ראם ה י ה מ נ י ע פ ר ו ט ה ל כ ל א ח ד ה ו ה ל ה ס ו כ ה של ש ו ת פ ו ת
וכשירה .ו מ ו כ ח רקרא ד ה א ו ר ח קאי על שאולה להכשיר׳ אך ל ד ע ת התוס׳ צריך ל ו מ ר ה ג ט דםוכות
ה ש ו ת פ ו ת ע ד י פ ה מ ש א י ל ה מ״כ ,ל י ת ל ן למעוטי ש א ו ל ה מ ח ג ה מ ו מ ת ת ע ש ה ל ך רא׳־כ גם ס ו כ ו ח ה ש ו ת פ ו ת
vyhל ו מ ר ראין מביע פ ר ו ט ת ל כ ל א ח ד ראפילו ה י ה ה ו ה לן למעוטי משום דלא הוי כולו לך ו א ״ ב י ל ם ה לו
מ ג י ע פ ר ו ט ה ל כ ל א ח ר נ מ ׳ אין יוצאין אי ממעטינן שאילד .יסדחזיגן ד ל א מטענ> ש ז ח פ ז ח ה-יג ל א ט ס ע ס י נ ן
כ ל ך שאולה ,ו ז ה ר ל א כ מ ו שפירש הרשב״ש סי׳ ח׳ ד ע ת הריב״ש ע״ש ועיי׳ בחידושי הרשב״א ובש״ע
סי׳ תרל״ז ובביאורי ה ג ד ״ א ס״ק ג׳ ע׳׳ש .א( ו כ ל א י מ ת ר ע י י ל א י נ ש יכו׳ ה ו א לשון בעל ה ״ ג מ ג ס ר א
407 מחזור וימיי
בסוכה .טנא לן .מתפילין .נ(דתניא המילין .בל זמן שמניחן סביך עליהן .דברי ר׳.
וחכמי׳ אומי איט מברך עליהן אלא שהרית בלבד .ואיתמר .אביי אמי הלכה כרי .ורבא
נ
אמ׳ הלכה כרבנן( .אמי רב מרי בריר ,דבת שמואל חזינא ליה לדכא דלא עביר
כשמעתיה אלא כל אימת דמתנה להו מברך .אמ׳ מר זוטרא הזינא להו לרבנן דבי רב
םסא רכל אימת דסתנחי מברכי .רבנן דבי רכ אשי כל אימת דמשמשי להו מברכי:
י(והילכת׳ ]סוכה[ ואהר כך ופן .ואע״נ דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם .הבא שאני .לןי
שומן בא על שניהן על הקידוש ועל הסוכה :ה(ואסיר למיקבע סעודתא לבר
ממטללתא .י(דתנן אוכלים ושותים עראי הוץ ׳לסוכה .ודווקא אכילת עראי .אבל אכילת
קבע בסוכת .וכסה אכילת עראי .כדפזעיס צורבא מרבנן ועייל לכלה .שי׳ בבקר בהשכמה
כשהולכין לבית המדרש לשמוע דרשת מסכת כלה .או שאר דרשות .ודואנ שמא ימשכו
השמועות וטועם מלא פיו וסובל :ושוב ז( מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום
את התבשיל) .ני( ]ולדיג[ שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה :תנא לא
משני שהלכה כן אלא שרצו לההמיר על עצמן .וכשהביאו לר׳ צדוק אכל שהות מכביצה.
נטלו במשה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אהריו .ש־מ סהות מכביצה לא בעי סוכה .ולא
בעי כרכה .ח(הא כביצה כעי סוכה ובעי ברכה .ט(וכל הנ* שבעה יומי מיבע׳ ליה לשווי
סוכתו קבע .דת־ר כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע ואת ביתו עראי .כיצד .יש
לו כלים נאים מעלן לסוכה .אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה:
ת״ר '(הולכי דרכים ביום סטורין סן הסוכה כיום וחייבין בלילה .הולכי דרכים כלילה
סטורין מן הסוכה כלילה והייבין ביום .כ(והולכי לדבר מצור ,שטורין מן הסוכה.
בין ביום ובין בלילה :סי׳ ועלכי דרכים ביום שטוריס מן הסוכה ביום .ל(דכת׳ בסכות
תשבו שבעת ימים כעין ישיבת ביתו .כשם שכל ימות השנה אינו נמנע מללכת בדרכים
לסחורה .כך כל ׳.שת החנ שאיגו יום טוב .לא הצריכו הכת׳ למנוע מללכת לדרכו.
הולכי בדרך מצו״ -סטורץ בין ביוס ובין בלילה .אע׳ים שאין הולכים אלא ביום .משוס
דטרירי ודואניס במחשבת המצוה ובתיקוניה .שפורץ מן הסוכה:
»(ת׳׳ר שומרי העיר כיום םטורין מן הסוכה כיום וחייכין בלילה .שומרי העיר בלילה
סטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום(? .שומרי נניס ושררסים פטורין בין ביום
ש ס ם״ו ע״א ו כ ד ע ח הרי״ף ו ה ר ס ב ״ ס ועיי• חוסי ב ר מ ת י״א ע״פ דייה ש כ ב ר וכר .ב{ ד ת נ י א
תפילי! כ ל זמן וכוי ש ם מ״ו עי׳א א ל א כ ל א י מ ת ד ם ה נ ח להו מ כ ר ך כן הוא ג״כ גירםת ה ב ה ״ נ
שרק הישן ,ובה׳ ועילי! ,וכן ה ו א ב ש א י ל ת ו ת ש׳ בא ,ובספר היראים סי׳ ט׳׳ז ו כ א ש כ ו ל ח׳׳ב דן« ש״ז
ובתניא רבתי סי׳ ש׳׳ד ולשנינו איתא א ל א מקרים וקאי וכוי וכי אצטדין זימנא א ח ר י נ א וכוי .נ( א מ ד ר ב
מרי וכוי עיי׳ ב׳׳מ ע״נ ע ״ ב ר ב מרי בר ר ת ל ובסירש״י ותום׳ ש ם דייה ר ב מרי וטי .ל( ו ת ל ב ת א
סובה ואחייב זמן וטי ולא מ ח ל ק ה מ ח ב ר כין יו׳ 1-ראשון ליו״ט שני ודלא כ ד ע ת הדא״ש ש״ר ד ס ו כ ה
סי׳ ד׳ והב״י סי׳ חרס״א ,ועיי׳ כשו״ת ט ״ ב מהדי׳ק סי׳ ל״ט ,ועיי׳ מ ה ש כ ת ב ת י בביאורי ל ס פ ר ת נ י א
רבתי סי׳ שייר ס״ק וי .ה( ואסיר ל מ י ק ב ע םעורתא וכו׳ כצ״ל כן הוא לשון בה״ג .ו( ר ת נ ן אוכליט
רשויתים רבו׳ שם כ י ה ע״א .ו ב מ ה א ב י ל ח עראי בדטעים צורבא מ ר ב נ ן וכו׳ לפנינו שם נ׳׳ו ע״א איתא
כ ד פ ע י ם בר בי ר ב וכוי (( .מ ע ש ה והביאו גכו׳ ו ל ר י ג שתי כ ו ת ב ו ת וכו׳ כצ׳׳ל שם כ״ו ע׳׳ב .מ( ה א
כ ב י צ ה בעי ס ו כ ה ובו׳ שם כ״ז ע״א (0 .ובל הני ש ב ע ה יומי וכו• הוא לשון בת״ג ש״כ רסוכה,
ד ת נ ו ר ב נ ן כ ל ש ב ע ת ה י ס י ס שם ב״ח ע״ב .י( הולכי דרכים ביום וכו׳ ש ם \-2ע׳׳א לא ה ב י א ה ט ח ב ר
הך ב ב א ד א י ת א לשנינו הולכי דרכים ביום ו ב ל י ל ה פמורין מן ה ס ו כ ה בי[ ביום בי! בלילה .וכן ל א
הובא כבהייג וכרייף וברא׳׳ש ו ב ש ה ״ ל סי׳ שמ״ב ו ב ת נ י א ר ב ת י ס ״ ש״; ועיי׳ ב ה נ ה ו ת ד״ס .כ( והולכי
ל ד ב ר מציה וכו׳ שס ועיי' בסוף הסשר הישר לר״ת ד ף ש״ז .ל( ר כ ת י ב ב ס ו כ ו ת ח ש ב ו וכוי כן
שירש׳׳י שם (» .תייר שומרי העיר ביום ו מ ׳ גם כאן ל א ה ב י א שומרי העיר בין ביום בין ב ל י ל ה
שמורים מן ה ס ו כ ה כין ביום בי! בלילה ,ועיי• ב ה נ ח ו ת ד׳־ס .נ( שומרי נ נ ו ת ופרדסים שטורי! בין
ביומ בץ בלילה וכו׳ כן הוא לשנינו כ י ו ע״א ,ו ב ת ו ס פ ת א פ״כ ד פ ו ב ת א י ת א שומרי ג נ ו ת ישרדסים
פטורים מן ה ס ו כ ה ב ל י ל ה וחייבים כיום )מהדי״ב דציין ת ו ס פ ת א פ ״ ב לא הרגיש בזה( ובירושלמי
פ״ב הי־ה הכי איתא שומרי העיר ביום ובלילה פטורים מן ה ס ו כ ה כי! ביום בין כ ל י ל ה ה ד א ד א ח א ס ר
בשומר גייסות אבל בשומרי ממון עשו אותן כשומר גגות ופרדיסין פירש שפמורין מן ה ס ו כ ה ב ל י ל ה
וחייבים ביום והוא כ ד א י ת א ב ת ו ס פ ת א .ועיי׳ בק׳׳ע ש ל א ה ר ג י ש בזה ,ועיי׳ בציון ירושלים שס א ד
מחזוי ויטרי 408
ובק כלילת :אטאי ליענדן סוכת ד,תש וליתנו .אביי אמי תשבו כעין תדורו .רכא אמ׳
סירצה קוראה לננב .סי׳ שומרי נניס וסדדםים אין וזין משס .כעין תדורו .ס( כדרך שהוא
דר בל השנה בביתו .הוקיקתו תורה להניה .דירתו ולדור בו בסוכה עם ממתו וכלי
תשמישיו ומצעותיו .ואינו יכול להביאס שם ססני הפורח .מירצה קוראה לננב .משל
הדיוט הוא .ואף :א ן הננב רואה אותו יושב בסוכה כלילה .והוא נכנס ונונב הפיחת:
הולים ומשסשיהן שטורץ מן הסוכה :ודר חולה שאמרו לא הולד ,שיש בו סכנה אלא
אסילו חולה שאין בו סכנה .אסילו חש בעיניו ואםילו ]הש[ בראשו .אמ׳ דשב״נ מעם
אחת חשתי בעיני בקיסרי והחיר לי ר׳ יוסי בריבי לישן לי ולםשמשי חוץ לסוכה .סי׳
בריבי יוסי החכם וחריף בדות .הוא יוסי בן הלםתא .רב שרא ליה לרב'אחא כר דלא.
למיננא בכילתא כמטללתא משום בקי .רבא שרא ליה לרב אחא בר אדא למיננא בר
מפםללתא ע(משום סירחא דנורנצא .רבא לטעמי׳ דאס׳ רבא מצטער סטור מן הסוכה.
שיי למיננא בכילה .ואע״ס שיש לה ננ .ונכוה עשרה .והרי הוא כאילו הוא חוץ לסוכה.
משזם בקי .עינצולש .סידהא •תומצא .קרקע לבנה שהיו מחין בה קרקעית הסוכה.
מצטער .שהסוכה מצערתו :פ(כל שבעת הימים )עושה( עושה אדם׳סוכתו קבע וביתו
עראי• .רזןו נשמיס .מאימתי מוחי לשנות הכלים .סשתסרה המקסה .צ( תנא המקשה של
נדיםין .ס|־ ממהרת להתקלקל בגשמים מעט :תייר היה אובל בסוכה וירדו נשסים «צ(ויצא
pnלסוכה ]ואבל אין משריחין אותו לעלות עד שינסור סעודתו היה ישן בסוכה דרת
נשמיס וירד pnלסוכה[ וישן אין מטריחין אוחו לעלוח עד שיעור ויעלה עמוד השחר.
שיי לאשוק־ אם הקיץ משנתו .בלילח אין מפריחץ אוחו .ואס עלה עמוד חשחר ולא
ניעור אין מקיצין אותו. :ק( וכי נשקי הני שבעא יומי בתר ממר םעודתיה כסוכה פסיק
להו מאניה מסוכה לביתיה .משוס יקרא ריוס טוב .ואי לית דוכחא לאלחובי מאני אלא
בסוכה סםיל לה ברוכא ויתיב בה) .דת־ר סוכות( י(]דתנן סוכה[ •שבעה כיצד) .נמת(
]נמר[ מלאכול לא יתיר סוכתו .אלא מוריד הוא הכליס מן המנהד ,ולמעלה משום כבוד
יום ]טוכ[ האחרון .והוינן כה .אין לו כלים .אלא במאי)כו( אישתמש .אלא אין לו
מקום להוריד כליו מהו .רב חייא בר אשי אמי שוחת בה ארבעה .ודי יהושע בן לוי
אמ׳ מדליק כה את הנר .ולא סליני הא לן והא להו .לבני מערבא דלית להו םסיקא
דמערכ יום מזב דשל־מו להו שבעא יומי דםוכד ,לבתר תמיר בה סעזדתיה סזהת בה
ארבעה .לדי ,ראית לן םש״קא דשמיני איכא לסשוקי בשביעי ובעי למיכל םעודתיה
גם פירושו ר ח ו ק מ א ד ,והנבון כ מ ו שפירש ה פ ״ מ ומה״ס שם ועי׳ כ ת נ י א סי׳ פ״ג ובביאורי שם ס ״ ק י׳־א.
כ ד ר ך ש ה ו א דר כ ל ה ש נ ה וכוי מ ש ל ה ד י ו ט ה ו א וכוי כן הוא לשון רש׳׳י שש ח ו ל ה שאמרו ס(
וכר ואפילו ה ש בראשו ובו׳ כ צ ״ ל שש כ״ו ע׳׳א ו ב ת ו ס פ ת א פ ״ ב איחא א ל א אפילו ח ש ב ר א ש אפילו
ע( מ ש ו ס ס י ר ה א ח ש בעיניו .פירש בריבי יוכי ה ה כ ם ו ה ח ר י ף כדודו וכוי כן ח ו א כפירש״י.
רנודנצא לפנינו שש א י ת א משוש ס י ר ח א ד ג ר נ י ש ח א זפירש׳׳י ק ר ק ע ל ב נ ה שהיו ס ח י ן ב ה ק ד ק ע ו ח
ה פ ו כ ה ,ועיין י ב מ ו ת ק״ו ע״כ פידש׳׳י ב מ ע ב ה ה א ד מ ה ) מ ל כ י ם א׳ ד ( מחרגמינין ב ג ר ג י ש ח א ר א ר ע א ׳
ו כ י ס מ׳ ע״א גרגישתא פ י ר ש ^ ק ר ק ע שעושין ס מ נ ה ה ח ב י ו ת ,ובב״י מינכעז )עיין ד ״ ס ( א י ת א
ד נ ו ר ג י צ א ,וכן ה ו א בראב״ן ד ג ו ר ג צ א ,ו נ ר א ה שכאן נ ת ח ל ף ל ת מ ע ת י ק א ו ת נ׳ על נ׳ וצ׳׳ל ד ג ו ר נ צ א .
ועיין ב א ו י ז סי׳ רצ״ט ר ב א שדא ליה ל ר ב א ח א בר א ד א למיגגי pnלסובר• מ ש ו ם ס י ר ת א ד ה ו ר צ א ת
)ושש הסגיר ה מ ג י ה ת י ב ת ד ה ו ר צ א ח בשני חצי ענול ו ה ע מ י ד ת ח ת י ה כשני חצ• ל ב נ ה נ י ר ם ת ה נ ס ר א
ד ג ר ג י ש ת ה והוא ט ע ו ת כי בן נ מ צ א הגירםא נש בשו״ת מ ה ר ׳ ׳ ח אר׳ז( ק ר ק ע ל ב נ ה שהיו משיחין
ב ה ר צ פ ה של .ס ו ב ה משוש נוי ו ה י ת ה מ ס ר ח ת ,ועיי בשו״ת מ ה ר ״ ח או״ז סי׳ קצ׳׳ר ד נ ם שם א י ת א
מ ש ו ם ס י ר ח א ד ה ו ר צ א ה וסייש ואיני מבין לא ימיה ר צ פ ת ה ס ו כ ה ב א ו ת ה ק ר ק ע ל ב נ ה ,ואם ב ב ר
ה ט י ח יסיר או יעשה ל ע צ מ ו ס ו כ ה א ח ר ת דקיימ״ל כ ח כ מ י ם דעושין ס י ב ה ב ח ו ו ד ׳ ם וכו׳ עי־ש.
מ( כ ל ש ב ע ת הימים עושה אדם וכוי כצ״ל שם כ ״ ח ע״ב .צ( ת נ א ה מ ק פ ח ש ל גריסין שש כ״ט
ד ׳ א a .צ( ויצא חוץ ל ס ו כ ה ״ואבל אין מטריחין אותו ל ע ל ו ת י ער שיגמור ס ע ו ד ת ו ,ה י ת ישן ב ס ו כ ה
וירדו גשמים וירד הוץ ל ס ו כ ה ״ וישן אין ס ט ר י ת י ן אותו ל ע ל ו ת כצ•׳^ ו ה ש מ י ט ה מ ע ת י ק מן 6שובח
ע ד ל ה י כ ח .ו ה י ה ג י י ס ת י ב ג י ר ס ח הבה׳•! .סוף ה׳ ס ו כ ה ע״ש (p .זכ׳ נ פ ק ׳ הנ* ש ב ע ה יומי ו ב ר
ב ל ז ה ה ו א לשון בעה׳׳ג בשיניים ק ט נ י ם ע ד פטורין מ ן ה ס ו כ ה .ל( ד ת נ ן ס ו כ ה ש ב ע ה וכר נ ס ר
409 מחזור רטרי
בםוכה .דקיימ׳ לן ס( הילכת׳ סיתב יתבינן .ברוכי לא פברכינן .הוה ליה יוטא סבא יז(ולא
איםשר לםיסהת בה ארבעה סדליקי׳ בה שרנא .הא תינה סוכה קטנה דםיססלא כשתא.
סוכה נתלה במאי ססלינן לה .כסאני דםיכלא דאס׳ רבא א(מאני םיבלא לבר ממטללתא.
מאני םשתייא כממללתא .והילכה׳ כרבא) .דאס־( ג(שלוהי מצוה סטורין מן הסוכה:
ואסוף לישן אפי׳ שינת עראי חוץ לסוכה .בדאמ׳ רכא אין קבע לשינה .ותניא
ח( היה אוכל בסוכה וירדו נשסיס ויצא p nלסוכה ואכל .סי׳ שיכול לצאת
חוץ לסוכה משתפרח המקפח .שחקלקל הסעודה .ופסקו נשסים .ואהר כך כשאוכל
בביחו .אין סטריחין אותו לחזור ולילך כסוכה .אלא עומד בכיתו וינמור סעודחו:
והתם נמי תניא .היה ישן בתוכה דודו נשמים ובא לישן בביתו אץ סטריחין אותו
לקוס עד שיעלה עמוד השחר .ויעוד משנתו :חילך ששנאס יחד .לסי עושרן
כחוסמחיהס .ואין להקל םלישן נסזכד .יותר מן האכילה .הא למרת כל הישן p n
לסוכר .כלום חוטא ועובר על עשה :דברים הללו דברי הכל הם ואין לשנותם:
ק ט ן שאינו צריך לאמו חייב במוכר ..סי׳ מדרבנן .שמאי מחסיר .ומעשח נסי וילרח
]כלתו[ של שמאי הזקן ופיחת אח המעזיבה וסיכך על נכי הממה כשביל
הקמן :היפי דמי קטן שאינו צריך לאמו .אמדי׳ דבי ר׳ ינאי כל שנפנה ואץ אמו
מקנהתו .ריש לקיש אמ׳ כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא .פי־ שאינו
כרוך אהדיה לקרות ולשנות עד שתכא אליו .אבל קורא ושותק לאו צריך לאמו
הוא :ת׳ .ואם תאמר מאי שנא דנכי סוכה יהיב שיעורא דקמן שאינו צדיך לאמו
חייכ בסוכה .וכדר׳ ינאי .וריש לקיש .ונכי ראיה יהיכ שיעורא אתרינא א( לקטן
שהניע לחינוך .אם יכול לאחוו ביוץ של אביו ולעלות םירושלם להר הבית.
נ(זנעירובין נסי יהינ שיעזדא נסו בסוכה כפ׳ כיצד םשתחסין .נכי קטן שצריך
לאמו יוצא כעירוב עסו ומפרש התם בעידובץ ההוא שיעורא נ( כבר ארכע ככר חפש.
בערוני! שש ע׳׳ש ובכ׳יי סי׳ ת ר ׳ ׳ פ ס׳׳ב כ ה :קטן ש״יני צייר ל א ס ו שהוא :ב ן ה׳ כ ב ן ו• ח י י ג
כסיכה ,וזה כ ג י ר ב ח ה מ י ס וכ״ס ו ל ח -פ נרפב״ש v tה״א ע״־ש ו ב ר מ ב ״ ם שלפנינו איחא קט! שאינו
צריך ש ה ו א ככן שש חייכ בסיכה׳ ו ה א דסשיק בעירובי; ? :1ה א ד « י ח א א ב ו ־ כ מ ח א וכי׳ היינו
אליבא רר• ינאי ור״ל א כ ל אליבא ד ד ב אסי אין חילוק ני; איחא א ב ו ה ב מ ת א בין ל י ח א א ב ו ה
ב כ ח א .ו פ ס ק הרסב״ש כ ר ב אפי ד ק י ־ ל כ:יתיח ב כ ח י ב ו ת ם׳ •,־׳ :.אע׳־פ שא::רו וכ •1ער כ מ ה עד בן
,
שש ב ד ר ג אס׳ ד א 0ו ר ב א ס ׳ ק ב ן בן שש ייצא כעירוב א .! :יל( וגכ׳ לולב וכו־ עיין חוס׳ ה ו כ ח
כ י ח ע ־ ב ד׳־ח כאן וכ1׳ ואינו צריך לאמו בןי־ל .רעד ח א י שיעורא נדיר א ח ר א מ ו וכוי כצ״ל.
ח( היינו ב ב י א ה ל י ר א ו ת וכוי .כן הוא ד ע ת רש׳׳י מס׳ ח ג י ג ה ה ב ל חייבים נ ר א י י ח ב ס צ ו ח ראית כ ל
וכורך ,ועיין בהוס׳ דייה איזהו וכו׳ וצריך ל ה ב י א קרב;ותיו נ ד ב ה ובו׳ וד־ש״י פירש דאיזהו קמן ל א
נ|אי לראייה ב י א י י ת ק ר ב ן ר ק ל ר א י י ת פנים בעזרה׳ ועיין בחידושי פ ה ר ש ׳ ׳ א שש ש כ ת ב בפירש׳׳י
שלפנינו ל א פ י ר ט כלום גבי איזהו קטן א כ ל ה נ ר א ה מ פ ה שפירש׳־• כרישא ה כ ל חייבים כראייה
דהיינו ראיית פנים היינו פשוש ד ה ם י פ א איזהו קטן וכו׳ מ ש מ ע ד ב ק ט ן ראיירי ביה קאמי־ א ל מ א
בראיית פנים איירי ובו׳ ולי נ ר א ה דבוונתם ל ה א דפירש״י ע ל ב״ש אומרים הראייה שתי בסן! וכזי
גדול ה ב א ל י ר א ו ת צריך ל ה כ י א עולה מ ש מ ע רחייב קרבן ל * מ ש כ ח ת אלא כנרול׳'ועיין ירושלמי
ריש ה נ י נ ה פ ת נ י ת י ן ב ר א י י ת ק ר ב ן ובו׳ ועיין בסורי אבן על ה ג י ג ה ד ף ר ד׳־ה איזהו קטן וכוי.
ו( ש נ ו פ ל הנסרים וכו׳ ־!יי! שו׳׳ת הרשב״א סי׳ ד י י ג ובטור וב׳׳י ס״ חרב״ו ו ב פ ״ א ס ״ ק ר ובש׳־ז ס״ק
נ׳׳ ועיין בשו׳־ת פ׳׳פ סי׳ מ׳׳ד ובשר׳ת ס ה י ׳ ׳ ץ בי׳ כ ־ ט (r .שאין פונעיש מן הנשים ל ב ר ך ובו׳ מ א ד ע ת ר״ת
ו כ כ ר האריכו גדולי הראשונים בדין זה עיין תוס׳ קידושין ל״א ע ־ א ר ״ ה ר ל א ו כ ר ו ב ר א י ש ש ם ס ״ פ י ט
ובר׳׳ן שם ובחידושי הריטב־-א ועיין חוסי ר׳׳ה ל״נ ע״א ה א ר׳׳י וכו• ובר״! פ ״ ר דיי׳ה דייה ולענין
ב ר כ ה וטי ו ב ה נ ה ת מ ר ד כ י שם ,ועיין תוס׳ עירונין צ׳׳ו ע׳׳א .דייה ד י ל ס א וכר יתום׳ ב״ק פ׳׳ז ע׳׳א
ד י ה י וכן וכו׳ ו נ ה ג ׳ ׳ א ם״ג ד ס ו כ ה ם״ ל׳׳נ ועיין ב ר מ ב י ס פ*ו מ ה ׳ ס ו כ ה הי״ג ב ה ש ג ת הראב׳׳ד ו מ ״ ס י
שם .העושה סוכה לעצמו כשמתהיל צריך לברך שההיינו .וכשיכנס בה בכל
סעודה וסעודה צריך לברך לישב כסוכה .מ(וצריך לכסותה היות
צילתה מרובה מהמתה() .ושתהא מרובעת ולעשות לה צורת הפחח .ס(וניכה
עד עשרה טפחים כשירה .סהות סיבן אסורה .ויוחד מעשרים אמה פסולה .בתוך
עשרים בשידה .ואס אינז יכזל לעשותה נדולה יעשה אותה קטנה .עד שתהא מחוקה
ראשו ורובו ושולהנו .והיא כשירה .שהות סיכן אסורה .ובלבד ע(שלא ידליק בתוכה
נר אלא ידליק כתוך חבית לראוח .ואס מדליק על נבי שולחנו מותר .פ(ושל חלב
לא ידליק בל שבעה .ואסור להכניס לתוך הסוכה צ( כל תשמיש שסבשלין בחן שום
מאכל .אכל כלים ששותין בהם .כנון קנקנים .כוסות וקיתוניות .נכיעית צלותית כל
אילו מותרץ .ק( ואל יכסח הסוכה במחצלת אם נארנה ,ולא בלוהות .ולא כבל מיני
צמר וסשחן .אבל בכל אילנות ונםנים ובכל מיני עשבים יעשה .וכלבד סן חעץ.
ל(ושלא יהא ריחו רע .ובחלוש .משום שנ׳ העשה ולא מן העשוי• ש(ואס עושר.
ו א ת זו סי׳ דית:
שםא .״{מנא הני מילי .רת־ר תשבו כעין תדורו .מיכן אמרו היו לו כלים נאים
סעלס לסוכה .כר .האי שירושא היא .הא דאמ׳ דכא מאני מיכלא
לכר מממללחא .אלא דאשםקא כפירקא ופריק לה .ושירושא ררבא הכי איחה .אס׳ דכא
מאני סיבלא .בנון שלשין בהן ושפוחנץ בהן .ובליס שםבשלין בהן .רלא חייכח
תורה סוכה אלא כדברים שרנילין לדירה .ומאני מיכלא אין רנילין להיות אלא כחדר
האופים .ואותם גגי אדם שמחמירץ להוציא סן הסוכה קערות לאהר שאכלו בהן.
פועים הן .דמםרשי׳ משום סיאוםא וליבא :וכן מוכח בהלכות גדולות :מאני-יטיכלא
בנון דסשחי בחו המירא .ואנני דליישי בר ממטללחא .אכל מאני משחייא כסטלרתא.
דבכיח נמי מייח• לחו .ודוא הדין לקערוח .כן כל מאכל המובאים כבית ולא בחדר
האופים :תשבו כעין תדורו :פרח־ם :א( ועור כח׳ ריח שרנא אמרי לה )בטסלחא(
]בפטללחא[ הדסיסא לאו רבא אמרח .אלא אנכ נדרה נסיב לח תלםודא .ולא משום
חשבו כעין תדורו) ,אלא( ]ולא[ משום םאיסוהא דאסי׳ שרנא דדחכא מיקרי שמא.
(3ועוד כלולב וערכה קרי לה נר סתם .נ( ונכי ר׳.אכהן אמרי׳ רחוח ממלמל .רלא
סיקרי מיאוס אלא נר ישן ושל הרס .וטעמי כדםסר׳ .ולא םליני .הא בסוכה גדולה
הא כסוכה קטנה .ומשום דמיבעית כיון דקמנה היא) .ולא( ]וליכא[ בסוכה אלא
ראשו ורובו ושלחנו .כי מדליק ש מ א ומעייל לנווה םיבעית ומיסשיך )לבד( ]לבר[
מסוכה .ולא מק״ס מצות סוכה אבל בגדולה שרי .וא־ טעם׳ סשום מאיסותא מה לי
נדולה מד .לי קטנה ,ועוד למאן דמסרש הכי .מא־ שנא במאני מיכלא דלא פלונ.
תדע דלא אמרי .וטעמ׳ )כרי( ]כריב־ל[ רבסוף לולכ וערבה אמ׳ ר־ יהושע בן לוי
רקאמר אין לו כלים להוריד מהו .ד(רכא אמ׳ פוהת נה די- .ירי יהושע בן לוי מדליק
בד ,את הנר .דמםעט לשיעורא .ועדיסא לםישסלא כהכי .מעיולי בה מאני מיכל;.:
ולא סליני הא לן והא להן .לבני ישרי דליכא יום טוב מוחה .ולהנהו טורי רב
לפחות .לבני בכל דאיכא יום טוב וםיחב יחבינן .מודה ר׳ יהושע כן לוי דסדליק
נה את הנד .וכן דרך התלמוד היכא דאיכא הא לן והא להן .דבני בבל מודו לבני
ארץ ישר׳ ובני ארץ ישרי מודו לבני בבל .כדאמרי׳ בפיק דשכת ה( נכי תפילת
ערביח רשוח .ובקידושין פיק נבי ילמד חורה בטהרה .וריהיים בצוארו .דר׳ יוחנן
חשיב לבני בבל שחן עניים כריחיים בצוארו נושאץ ואחר כך לומדין ו(]וכן[ שלח
ר אביתר בני אדמ העולין משם לבאן כו׳ דלומד תורה ואחר כך ישא אשח .כש׳׳א
רניטין .ומהכא שמעי׳ נמי דמיחב יחכינן ,רםירושי ריח שוסקין ר׳ יוחנן ור׳ יהושע
בן לוי הלכה נר׳ יהושע בן לוי .וכן נ־ל .ובן שסק נב* סלונח׳ ראכא שאול
0גדולים קנו עצמן בני הורין .וכן רייח׳ הנירס׳ בסשרי׳ .י׳(נכי רב יהודה )הצדואה(
(0מ נ י ז ״ מ DPנ ״ ט ע ־ א ועיי׳ ו ב ס ״ ש שש .מ א נ י ט י כ ל א ובו• ש ם נ ־ ם ע׳״א ועיי׳ ל ע י ל סי׳ ש*:ו.
&( ועוד כ ת נ ר׳׳ח וכו׳ ה ו א כ ס פ ר ל ע י ל סי׳ שנ׳יז ו מ ש ״ כ ש פ ,ועיי׳ בשפר ה י ש ר ל ר ״ ת םי׳ ש״י.
ה י ש ר ל ר ״ ת ש ם ע ד ו ת ו ל א מידי ,ו פ ״ ס שש א ל א ר ל א מ י ה ז י כ ד י ר ה וצ׳יל א ל א ו ר א י מ י ח ז י כ ד י ר ה .
נ( ו ג ב י ר׳ א מ ת א מ ר י נ ן נ( ו ע ו ר ב ל ו ל ב ו ע ר ב ה וכוי ש ם י:״ח ע ״ ב . ו ל א פ ש ו ם מ א י ם ו ת א כצ׳״ל.
וכו• ש ב ת פ ״ ו ע׳יא ,ד ק כ נ ה ה י א ו ל י כ א ב ס ו כ ה וכו׳ כצ׳׳ל .ו מ מ ש י ך ל ב ר מ ס ו כ ה כצ׳יל ,ו מ ע פ א כ ר י ב ״ ל
ד( י ב א א פ ר פ ו ח ת ו כ י ל פ נ י נ ו ע ם ר• ח י י א ב ר .ר ב א ד ־ וכו׳ ו צ י ל ר ב ח ״ א כ ר א ש י ובו׳ כ צ ־ ל .
ה( גבי ת פ י ל ת ע ר ב י ת א ס ר וכו• וכן ב ב ה ׳ ׳ נ וברי׳׳ף וברא׳׳ש * ,כ ב ר ה ו ג ה כ ן ע ל ה ג ל י ו ן מ ה ג ר י ״ ב .
כ״ט ע ״ נ ז ב ר י ט ב ״ א שש. ר ש ו ת ש ב ת פ׳ ע י ב .ועיי• ת ו ם ׳ ע ש ד י ה ה א לן וכו׳ ובקידושין פ ״ ק
(r
ג ד ו ל י ם ק נ ו ע צ מ ן ב נ י תורין ו כ ו ׳ ע־כ. עיי׳
גימין ו׳ כני
א ד ם וכו• כ צ ״ ל ש ל ח ר׳ א ב י ח ר ו( וכן
מחזור ר&רי 416
]זעדואה[ .בזה סי׳ למיתה וזה שירש לחיים .בקידושי׳ .וסייעתיה טדר׳ יהושע כן לד.
ממסכת נימין .והימ איכא ראמרי נרול היה וזה שירש למיתה וזה פירש לחיים .וזכה נו.
כדי שלא יזכה כעצמו .ואיכ דאברי קסן היה ועדיך לזכות בו כדי שלא יזכו נו אהרים
וכדאכא שאול דאמ׳ כל הקודם בהן זכה .והשתא אתי שסיר דהילכת׳ כאבא שאול.
דקאי ר׳ יהושע בוותיה כניטין .ושריך חלמוד׳ תינה סוכה קטנה .םוכה נדולה מאי איכא
למימר .דסעייל )מיני( ]מאני[ מיכלא .וכדרבא .מכלל דשרנא לאו רבא אמרה .ולאו
ממעמיה רמאני מיכלא .דאי הד* טעי מאי טע׳ שבק ר׳ יהושע בן לוי פסולה רפאני 1
םיכלא דשייך בכולהו .ונקט פסולה דחדלקת נר .אכל ודאי משום דעריף פמליה ממעט
ליה .אבל מאני מיכלא אינו ממעט אלא ודאי מיחזי כי דירה :ותו לא מידי :לשון ר׳ת:
שעב ,.״(לולב הגזול והיבש טסזל .אס לקחו מנוי ברמי׳ כשר .י( אם הוא כמוש לא לח
ולא יכש .בשר .וכן ארבעה סיגי׳ שבלולב .ולולב עריך שיהא כ( ארכו
נ׳ טפחים .כדי שיחא טסח יוצא מן חהדס .ובי טםהי׳ בתוך ההדס פחות מגי טפחים פסול.
ל( וארבעה מינין סעכבין זה את זה .ולא יצא ידי חובתו אשי׳ חסר אחת מהן .״(זהאתרונ
שיעורו ער כאבה ביגוגי .סחות מאגוז פסול .שנים ערכוה ושנים הרסיס בלולב כשירים.
ויצא ידי חובתו .וחובת ציבור .שחוח מיכן פסול ,וההדסים שנים .אהד עכזח ואחד שוטה
כשר :נשלמו :שיי ר־ת .נ(לולב המול והיבש פסול ,לא שגא ביום טוב ראשון ולא שנא
ח( גבי ר ב יהודה ח נ ר ו א ה כצ׳׳ל קידושין כ׳׳ב ע׳-כ שם ל״ט ע״א ועיי׳ חופ׳ שם ר ״ ה ה ל כ ה וכר.
וע״ש יתום־ ד׳יה ואייר קטן ה י ה וכוי וחיכי חולין צייו ע׳׳א ד י ה א מ ר ר ב א וכוי .מאגי מ י ב ל א כצ״ר.
פ ( ל ו ל ב הגזול זכו׳ •שם כ״ט ע״ב אם ל ק ח ו סנוי וכוי עיי׳ שש ל־ ע״א וכן ה ו א ג״כ כ פ ר ד ס לרש׳׳י
י( אש ה ו א כ מ ז ש וכוי שש ל״א ע״א כ ש ש י ם כשריט ו כ ר ד׳ל סי׳ קצ׳יג עד ו א ח ר שוטה כ ש ר .
ועיי׳ בשרית שערי ח ש ו ב ה משם ר ב גטרונא גאון סי׳ שי״ג וששאלחש ה א ר א מ ר רכנן ל ז ל כ תגזול
ו ה י ב ש פ ס ו ל היכא ר ל א ש כ י ח דשפיר מיניה סמכינן אדר׳ י ה ו ד ה וםברבין עליה או ד י ל מ א עבדינן
ג ם ת ג י ת ׳ [ ז ח כ מ י ם ככטושין ואםרינן ליה ל י ב ש ואפילו ה י כ א ד ל א איכא דשפ׳ר מיניה ה ל כ ה מאי.
כ ך הראונו מן ה ש מ י ם ש ה ל כ ה -ב ת כ ס י ס דמחניחין ל ו ל ב גזול והיבש פ ס ו ל ובן א ח ר ו ג וכן ה ד ס ובן
ע ר ב ה יבשי! פסולים בין ביריט ראשון בין ביו״ם שבי וכסושין בשרים ד ק א מ ר י נ ן י ט ל פ ככושין
כשדים יבשים פסולים א ב ל זדא• ב מ ק ו ם שאפשר ל ה ב י א אותן כ ש ה ן הדורים אפילו ב כ מ ה פ ר ס א ו ה
ח י ד ו ד מ מ ה עדיף א ב ל אש אין יכולין ל ה ב י א אותן בל •עיקר מ ל י ב מ ל יוצאין כ י ב ש ר ת נ י א א מ ר ר׳
י ה ו ד ה מ ע ש ה בבני כרבי[ שהיז בזרישין א ח לולביהן ל ב נ י ה ם )ולא( אמדו לו ח ב מ י ם משם ראית
אין ש ע ת ה ר ח ק ראיה ,ועיין בהג״א פ ״ נ סי׳ י״ד .ו ב מ ר ד כ י פ ״ נ סי׳ הש׳׳נ ,ובשי״ח ס ש א ח בנימין
פי׳ י׳׳ז שהאריך בזה ע״ש .כ( ארכו ג׳ ט פ ה י ם וכוי ע״ש כ׳׳ט ע י ב ב ס ש נ ה ופירש׳׳י שלשה מ פ ח י ם
ת ה א ה ש ר ר ה ב נ ג ד אורכו של ה ד ם ו ט פ ח יוחר כדי ל נ ע נ ע וכוי ועיי׳ שם ל ״ כ ע״ב .ולשון ה מ ח ב ר
הוא ת ס י ה ודאית׳ שכן ה ו א ג״ב ב(דדש לדש׳יי ז׳׳ל סי׳ קצ״ג וו״ל לולב הגזור ו ה י ב ש פםול ואס
ל ק ח ו מן הנכרי בדמים כשר ואם ה ו א ל א ל ח ולא יבש כ ש י וכן ד׳ מיני! שבלולב ,ולולב צריך
להיות ארכו ג׳ טפחים שיצא סן ה ה ד ס שפת ובי ס פ ח י ם כ ת ו ך ה ה ד ס פ ה ו ת מג׳ ט פ ח י ם מסול< ,שס
ה ג י ה ה מ ג י ה ת ח ח ג׳ די י טפחים ,ו ת ח ת ובי מ פ ח י ם וכר וגי וכן צריך ל ה ג י ה נ ם •כאן ,ועיי• בש׳׳ע סי׳
חר׳ינ ובשו״ת שעדי ת ש ו ב ה סי' שי״ב ,ובשו״ת מ ש כ נ ו ת י ע ק ב ש״ קכ׳יט .ל( ו א ר ב ע ה מיני! ס ע כ ב י ׳
מ( ז ה א ת י ז ט שיעזרו עד ב א ג ״ זנו׳ 1כן ה ו א ב פ ר ד ס סי• זאי׳ז וכי׳ ש ס לי״ר ע״ב ו מ נ ח ו ת כ׳־ז ע״א.
קצ״ה בד׳ימ ע ס ל״ד ע׳׳ב ולא כרי־י ו ק ש ה ה א קי״ל ר״מ ור״י ה ל כ ה כר׳ י ה ו ד ה יעיין ביש׳׳ש ב ״ ק
פ״א סי׳ כ י ד ואפשר ראיירי ב ש ע ת ה ד ח ק ו כ ס ו ש פ ס ק חרק׳׳ח סי׳ רי״מ א ת ר ו נ ק ט ן כאגוז כ ש ר
ב ש ע ח ה ד ח ק ,וכן פ ס ק באו״ז ת׳ ס ו ב ה סי׳ ש׳׳ט לא מ צ א כ ב י צ ה בדיי ה ו א ל ם ס ז ך עליו ע ל ר׳׳ס
כ ש ע ת ה ר ח ק ומביא כאגוז נ ש ר ועיי׳ ברא״ש ב״ק ש״א סי׳ ז׳ ו ב ש ר ה סהרי׳׳ק סי׳ ס״ב• ,וכן מ ה
ש ב ת כ שנים ע ר ב ו ח ו ה ה ד ס י ם שנים וכו׳ צריך ל פ ר ש ראיירי נטי ב ש ע ת ה ד ח ק דאפילז ב ה ד ס א ח ר
וקסום נ מ י יוצא ב ש ע ת ה ד ח ק ו כ ד ע ת ה ר מ כ ״ ן ב מ ל ח מ ו ת הביאו המ׳׳א ב ז ר ע סי׳ הרנ״א ם״ק א׳
נ( ל ו ל ב הגזול ו ה י ב ש פ ס ו ל וכוי עיי׳ לשו׳ ה ג מ ר א ריש פ ר ק ועיי׳ בביאורי ה ג ר ״ א שם ם׳יק בי.
ל ו ל ב ה מ י ל כ׳־פ ע״כ ו מ ס ת י מ ת לשז׳ ה מ ח ב ר מ ש ס ע ד ל א מ ח ל ק באיסור גזול וכן בטעם ה ד ר בין
יריט ראשון ל ש א ר הימים ושניהם אסורים ב ל ש י ע ה ו כ פ ש ט ו ת השוגיא ש ם א ל י כ א דרשכ״< ק א פ ס י ק
וחני לא שנא ביו״ט ראשון ולא שנא ביו״מ שני כ ש ל מ א יבש ה ד ר בעינן ו ל י ; א אלא גזול ב ש ל מ א יו״ם ראשון
ר כ ת י כ ל ב ם מ ש ל כ ם א ל א בידש ע נ י א ם א י ל א א״ר יוחנן משוש רשכ״י סשים ד ה ו ה ל י ה מ צ י ה ה ב א ה ב ע ב י ר ה
וכוי יכן נ ר א ה ג״ב שהוא ד ע ת הדי־ץו ס ד ל א ה ב י א בפסקיו אלא ה מ ש נ ה כ צ ו ר ת ה ולא ה ב י א ה ן ופליגא
417 מחזור ויטרי
ביום טוב שנ; •.נזול מאי טעם׳ .דכח׳ ולקהתם לכם .ולאו דיריה הוא .וכיום טוב שני
םסול ס( משום דהוה ליה טעוה הבאה בעבירה .יבש .בעינא הדר וליכא .ע( אם׳ רכא
הדס של מצור ,אסור להריח בו .מאי טעם׳ הדס דלריהא עביר .כי סקצ׳ ליה למצוד,
מריחא קא םקצי ליה .אתרונ דלאכילה .כי קא םקצי ליה לםצוה מאכילה קמקצי ליה ולא
םריחא .פ( לפיכך אסור למיבלה כל שבעה ..ר׳ שמעון בן יוהי אומי צ( כל המצות)כולו(
]כולן[ מברך עליהן עוכר לעשייחן כגון לולב ושאר טצוח ק( חוץ טטבילת נר .וכיץ
דאנבהה נסק כיה .ואין יוצא ידי חונחן י( אלא דרך נדילתן .שנאי עצי שטים עומדים:
ת־ר ענף עץ עבות .זה הדם .היכי רמי עבות .אמ• רב יהודה רקיימ׳ ס( חלחא מרפי
בחד )קצא( ]קינא[ :והילכחא או׳ זמן בשמיני של חנ ואין אומי זמן בשמיני של ססח.
דאס׳ כסי לולב וערבה .תניא כוותיה דרב נחמן ח( שמיני מ ל בסני עצמו לעיניין
סז־ר קשיכ:
הילכות אתרוג.
כבוש שלוק כושי לבן או מנומר .פסול שסג .פי׳ רתים .ת׳ר א(.אהרוג הסוה םרוה
הדר .ףש אומי אף התיום נ( עלתה אחרונ בדור ססול .דזה איט
נקלף .ניקב .נסדק .וחסר בל שהוא חזזית .אכעבועוח על רובו .ניטלח פיטמתו.
אלא במקום אחד .אבל כשנים ושלשה פסול .עלחח חזרת על םיעוטו כשר .לא שנו
ה י ל כ ו ח לולב.
שסד .אין אדם יוצא יד• הובהו בלולבו של הכירו אלא א-כ נותנו לו במתנה.
אבל כשאזל אינו יחנא ידי הוכחו .ולא כנזול .והני מילי כיום הראשון.
ונשאר כל ימי החנ אדם יוצא בלולבו של הכירו :ה( טנא הנ• מילי .דתיד ולקחתם.
שתהא לקיחה לכל אחד ואחד .מדהזה ליה לםיכתב ולקחת .וכתב ולקהתם .לכם .משלכם.
להוציא אה השאול ואח הנזול .מיכן אפרו אין אדם יוצא ביזם טוב הראשון של חנ
כלולכו של חבירו .י(אלא א־כ נותנז לו במתנה :ומעשה בר״נ ור• יהושע )ור• עקיבא
ור׳ מרסון( ]וי״א כן עזריה ור׳ עקיבא[ שהיו באים כשפינה ולא היה לולב אלא לר׳נ
כלנד שלקחו כאלף זח ..נטלו ר־נ ויצא ט) .נטלו( ונתנו לר׳ יהושע בן לוי ויצא בו.
נטלו ר׳ יהושע מצא בו זנתנו לר׳ אלעזר כן עזריה ויצא בו .זנתנו במתנה לד׳ עקיבא.
נטלו ר׳ עקיכא דצא כו .והחזירו לר׳נ .למה לי למיטר החזירו .מילחא אנב אורחיה
קמ־ל דמתנה על מנח להחזיר שסה מתנה .כדרבא ראם׳ רבא הנותן לולב לחבירו על
מנת שיהדר )כו( ]לו[ .נטלו ויצא בו .החזירו לו יצא .לא החזירו לו ]לא[ יצא :למה
לי למיפר שלקהו כאלף זוז .להודיע ימה מצות חביבות עליהן .סי׳ למה ל׳ למימר
נ( ר ה * ר׳ תנינא מ ט ב ל בר .וכזי כצ״ל וכן ה ו א ל פ נ י ט ועיי׳ ב ש ו י ה תה׳־ר סיס! ציים.
ש ם ל״ו ע׳׳ב ר׳ ה נ י נ א מ ט ב י ל ב ה ונפיק וכו• וכן הביא גם ה מ ח ב ר ל ק ט ! סי׳ ש׳׳ע .י( ה ש מ ש
ה( מ ג ה ״ פ מ מ ג ל בבני מעיים וכו׳ כצ״ל פסהיש ק״ז ע״ב .והוא לשו׳ רש׳׳י שש ל״ו ע״ב.
רת״ר ו ל ק ה ת ס ובו׳ שם ס ״ א ע״כ מ ר ו ע ה ל י ה ייסיבתב ו ל ק ח ת יכי׳ וכן כ ת ב ו החים• דייה ילקחחש
וכר ובחום׳ בייט ע׳׳ב ד -ה בעינן ה ד ר וכו• ו ק ש ה לי ד ה א לעיל ל״ד ע״ב משיק ליה ל ה א י הרא
1ל ק ה ח 0ש ח ה א ל ק י ח ה ת מ ה ע״ש ועיי• בשמיו .עשין ה׳ לולב שי• ס״ד ש ה ב י א גירםא א ח ר ת
1
יתניא ש ת ה א • ק י ח ה ״ ת פ ה -ל כ ל א ח ד ואחר .ועיי• בחזה׳ הרא״ש על ה ש ם י ג ו ב ה ג ה ו ת דש׳׳ל שכ
ו( אלא א״כ נותנו לו ב מ ת נ ה ,עיי׳ .חוסי שט מ*א ע׳׳ב מ ח ק ח י ב ת ח מ ה ע״ש ועיי׳ ב כ פ ־ ה וצ״ע.
דייה א ל א א*ב וכו׳ ו מ ה שנהגו ה ק ה ל ל ק נ ו ת אתרוג ב ש י ת פ ו ת מ־ימדין אותן שיהו בולן נותן כ ל
א ח ד ו א ח ר חל ^5להכירו ע ל מ נ ת להחזיר ,ויש לסמיך רביו; ד ק נ א ה ו ע ־ מ ל צ א ת בו זאע״ג שלא
פירשו ס ח מ א ד פ י ל ת א כאלו פרשו דמי כיון דבעני; א ת ר אין ׳כולין ל צ א ת בו .ו ד ע ת ם ב ר ע ח הרשכ״ב
. -־ • (.״.
ג ר א , ..y ,״״י
v ו כ ן ד כ כ ״ נ קל״ז ע״כ ו מ נ ה ג שלנו ש נ ה נ ו ל ב ר ך בל ה ק ה ל ב א ת ר ו ג
ח א
ר » כ ה סי• ל״א ובטור אייה סי• ת ר ג י ח שהביאו ת ש ו ב ת ר ב ש י י ר א גאו; יראי כשאר י פ י ת ר,ח;
מ י ש השני ו ה ל א ה יצאו ידי חובה; באוחו לולב א ב ל ביו ::ראשו׳ צריך כ ל א ח ד ו א ח ד ליטול לולב שלו
וכן דאז׳ שחע־גו ל ה י ז ח קונין ה ל ו ל ב ל א ח ר מן ה צ י ו ד או ש י ק ח ט מממונו או שיחנו הרכזים לחו;
כ מ ת נ ה והוא יקנהו לעצמו וביו״ט ראשו; יתנהי ב מ ת נ ה ל א ח ד מן ה ז ק « ובל א ח ד י ת נ ה ו -א ח ר
ב פ ח נ ה עד שיבוא לירי כולן ו נ ה נ ו ב א ש כ נ ז ו ב צ ר פ ת ברשב״ס .ו ה נ ה ד ע ת התום׳ הוא כ ר ע ת הרשב׳׳ש
ס ת מ א ד פ י ל ח א כאי־ז פ ר ד ו ,ו ל ד ע ת ר ב שרירא גאו; צריך שיפרש ל ב ל א ח ר שיחנהו ב מ ת נ ה ל א ח ר
עד שיבוא ייד• כייין ,ועיי׳ כ־לי״ת הרשב״א סי׳ ס ״ י וכי• ק״ו ,ידעתו כ ד ע ת התיש; ור-שנ-ס ימש״ב
וגדולה פזו כ ת ב רש״י ובו׳ טייס וצ׳׳ל כ ת ב 1ze׳ z-וכוי ע״ ש ולסיים ו ז י ל ו ה ו •^:ראה לי אע ש
שראיתי ל מ ק צ ת מגדודי הפורים הראשוניש ש י ח ב ו בנרו; שלפנינו ב א ת ר ו ג שילק^והו הצבור שצריך
1
ל ב ל יהיר ויחיד עיים ל ה ח ז י ר עב-״ ו ה כ ו ו נ ה ר ל א י ד ע ת ר ב ש י י ר א כאין יהפוסק;ם כויחיה ,יעי״
כשה׳׳ל סי׳ שש״ד׳ ו ד ע ת ה פ ח נ י הוא ב ר ע ה ר כ שרירא גאון ,ועיין בסשר קה־ית יעקב ,ובשו״ת
מ ש כ ט ת י ע ק ב היריד 0״ r oוסי׳ מ ״ ח .ו מ ע ש ה ברב; ג ס ל י א ל ור׳ יהושע ור׳ אלעור בן עזריה ור׳
419 מחזור ויטדי
החזירו .מה אנו למידין דאיעטריך לתנא למיתנייה במתני׳ .הא קס־ל דוינ על מנת
שיהזירו לו נתנו להם .ואמי' הנ• תויא מתנה עד שיצא בו .דהחדרו יצא .דמתנה על
מנת לחחזיר שמה מתנה .והרי ההוירו .אבל אם לא החזירו אינלאי מילחא דמעיקרא
נדל הוא בידו:
ש״מ שצריך אדם לדקרק על לולב ואתרונ ביום מוב ראשון (fשיהו שלו .pet
גמור ולא שאול .וכל שכן בגזול דלא נסיק :ובל בני העיר שאץ )שאץ(
להם אלא לולב ואתרוג אהד צריך שכולם יהא דעתם ליתנו לכל אהד בשעה שמברך כו.
ח( או כולם )יפקירוהו( ]ישקירוהו[ .ואותו שיקחהו לצאת בו יהא זוכה מן ההשקר.
ולאהר שבירך בו צריך שיהא נם הוא משקית .או נותנו כמחנח לחבירו הרוצה לצאת
אחריו :וכן )יעשה( ]יעשו[ כולם .ומי שאינו מדקדק כרכר אינו יוצא יד* הוכחו :ובשאר
ימות החג דליתנהו בנטילת לולב אלא מדרבנן .אדם יוצא בלולבו של תכירו .דהא כת׳
ולקהתם לכס כיום הראשון .ראשון דווקא :כו(וה*כא דסיקלע יום טוב הראשון של חנ
בשבת .לא מסקי להושענא .ולא מברכינן ביד׳• ואעינ דכת׳ ביום הראשון .ואמור רבנן
ביומ ואפי׳ בשבת .הנ׳ מילי במקדש .אכל בנבולין לא .מאי מעמ• אמי )רכא( ]רבה[
נדדה שטא יפלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.
י( והיינו מעמ׳ רלולכ .והיינו טעמי רשושר .והיינו טעמי דמנילה :פי׳ כ(ללטור נענועו
או ברכהו .ויעבירט .כוי .ואם תאמר הוה ליה למימר ויוציאנו .דהא הוצאה קדמה
להעברה .איכ׳ למימי ל( ראשיי )לו( ]הוא[ כשדה ולולב בידו יש למור אהעכרה .ולכך
(rשיהו שלו נ ס ו ר וכו׳ ע ק י נ א כצ׳יל .ע ״ ס שיחזיר לו כצ״ל ואינו מ ד ק ד ק ל ה ע ת י ק לשון ה ג מ ר א .
לשון ה ת ו ס פ ת א פ״כ ר ס ו כ ה אין אדם יוצא ירי ח ו ב ת ו בלולכו של חבירן אלא א׳׳כ נ ת נ ו לו ב ס ת נ ה
גמורה ,ועיי׳ בדא״ש שש סי׳ ל׳ וצריך שיתנהו לו בנזח;ה ג מ ו ר ה ע״מ שיהזיר ו א ח ר שיצא בו ז ר י ך
לחזור ו ל י ת נ ה לו כ פ ת ג ה כ ש ע ת ח ז ר ה א ב ל אש א מ ר לו י ה א ב מ ת נ ה עד ש ת צ א בו ו א ח ״ כ י ה א
שלי כ ב ת ח י ל ה ל א יצא בו דהוי כ מ ו שאול ו ת ד ע מ ד א מ ר ל ק ט ן )כדו ע ״ י ( ל א ליקבי איניש לוליבא
לינוקא ביומא ט ב א ק ם א רינוקי מ ק נ י קני א ק ט ״ לא מקני ואש אינו צריך ל ה ח ז י ר לו ב מ ת נ ת נהי
ר ק מ ן לאו בר אקנויי ה ו א ליקני ל י ה עד שיצא נ ו ולחזור לו ממילא .א ל א ודא• צריך ל ח ז ו ד וליתנו
לו ב מ ת נ ה וקטן לאו כ ר אקנויי היא עכ״ל ,וכן ה ו א בריטכ״א בקידושי• ו׳ ע״ב ומיהו ס ת ג ה על
מ נ ח ל ה ה ז י ר ה ק ג א ה ג מ ו ר ה היא וממון שלו ו ב ש ס ח ז י ר ה לו ה ק ג א ה גמורה בעי כ ש א ר ת ק נ א ו ת
ד ע ל מ א ,ו מ ס ח ב ר א ש א ס ש ע כ ד ה ל כ ע ל חובו ה י י הוא מ ש ו ע ב ד ו מ ח ז י ר ו ג ו ב ה מ מ נ ה ל א ח ר ח ו ד ה
וכו׳ ועיי׳ כ ק צ ו ח החשן סי׳ ר מ ״ א ש ח ו ל ק ע״ז וס״ל ד מ ת נ ה ע ׳ ס ל ה ח ז י ר חיא כ מ ש מ ע ו ולא בעי
1 ,
ה מ ק ב ל כ ש מ ת ז י ר להנותן להקנותו :ו מ ה ש כ ח ב הרא״ש א :אם א מ ר לו י ה א ב מ ת נ ה ער ש ת צ א
בו ואח״כ י ה א שלי כ ב ת ח י ל ה ל א יצא בו דהוי כמו שאול ל ד ע ת ה ק ה ״ ח ל א הוי כ מ ו שאול ע״ש
<ז( או כולש יפקירוהו וכוי ועיי׳ ב נ ת ה ״ מ סי• ה;׳׳ל ועיי׳ בא״מ על ש״ע א״ע סי׳ כ ״ ח ם• .•:
כ צ י ל ש י ה א גם הוא מ פ ק י ר ו וכו׳ וכן הוא במרדכי פ״נ סי׳ ת ש נ ״ ז ע י ש יסותר ל ה פ ק י ר ב ש כ ת א ו ביו׳׳ס
כ ר א י ת א ב ש ב ת קכ״ז ע״ב רמאי ה א ל א חוי ליה כיי; יא־ בעי מ פ ק י ר ליה ל נ כ ס י ה ו ה ו ה עני ותויא
ליה וכו״ וכן יוכל אדם לזכות מן ה ה פ ק ר ב ש נ ת כ ר א י ת א התש ק״כ ע׳יב חשכון מאי ע ב י ד ת י ה
ט( ו ה י כ א ר מ י ק ל ע יר׳ט וכוי מ ה פ ק י ר א קזכו וכוי.ובן ה ו א בשו״ח ע ב ו ד ת הגרשוני םי׳ כ״ה ע״ש.
•( והיינו ס ע מ א רלולב וכוי ל א שייך ואע״ג ר כ ת י כ ביום הראשון וכר כ ל ז ה ה ו א לשון כה״ג.
כ( ל ל מ ו ד נעניעו וברכתו וכו־ כן הוא לשין ה ב א ו א נ ב נ ר ר א נקטיה ,ולפנינו שם מ ״ :ע ־ ב ליתא.
ל( דאפילו הוא בשד.־ ,ובר כצ״ל ועיין תיש׳ מ״נ ע״א דייה ויעבירני .וכו• רש״י ופירושו שם.
ובתיס׳ ר״ה כ ״ ט ע יב דייה ש מ א ובו׳ ובתום׳ ביצה י״ח ע״א ר״ה ש מ א ובו׳ ו ב צ ל ־ ת שש ועיי׳ חוטי
מ נ י ל ה ד׳ ע״א דייה ויעבירנה ובי׳ וכטו״א שש ד״ה רי״א מפני שעינהש ובו׳ .ובטו״א ר״ת כ״ט ע׳׳ב
דייה נזירה ובו׳ ו ב ד ״ ה והייט ט ע מ א ובו׳ וכספר תמים דעיש ט ׳ ע״ז נ ש א ל ה ש א ל ה בפני רבינו מ ה
ט ע פ נ ו ר ו בשופר ולולב כי מ ת ר ס * ב ש ב ת שמא יעבירנו וכוי ו ב מ י ד ה י א גורו ,והשיב ם צ ז ת שתלויות
ב ק ב ו ע ה ח ר ש גזרו ד ש ל א מועיש אנו בקדוש ה ח ר ש ״ ו א ת י ל ח ל ל ש כ ת שלא לשס מצוה ,א ב ל מ י ל ה
שהוא בשמיני וליכא לםת^י ב ט ע ו ת לא נזרינן דאי אפילו טייח׳ ליה ל י נ א אםורא דאורייחא,
רמראורייתא מכשירי נזילה ר ו ח ץ « r.תשב־! ד כ ה • ; ביוש ואפילו ב ע ב ה ,ב,־ מןיאתי מ כ ת ב יד• יניס
וחכיש אחי ר׳ מ ש ה ז י ל ועיי• ברשבייא ס ו כ ה מ׳-ג ע״א ר ה א ד מ י ל ה ד ו ה ה ש ב ת בשמיני שלד• כדין ת ו ר ה ולא
העמידו ה נ מ י ם ד ב ר י ה ל לגזור נ ה משוש מ י ד ה ד ר ב ה היינו סעכ־א משום ד ב ס י ל ה יוש שמיני שלו ברור וכיון
שהוא סתוייב םן ה ת ו ר ה מ ע ת ה י א נודו בו ל ד ח ו ח מצוחו מעליו מ ש א י ב ב־יולב ש א י ט ביור מ! ה ת ו ר ה
ביון דאין א ט בקיאין בקיבועא דירחא ע׳יש עוד יש במילח שעש א ח ר נכון כיון ש מ ל א כ ת ה ט י ל ה
ע צ מ ה מ ל א כ ה ג מ ו ר ה ו ד ת א ה ת ו ר ה ל ה ל ל ב ה ש ב ת משוס מ צ ו ח מ י ל ה היאך ינזרו ב ה חכמיש
מ ש ו ם נזירה ה ו צ א ה ד ר ב ה ה י א ט פ ח ל א ד ח י א מ י ל ה וגזירה דמלאכד .אחריתי ירחי ל ה ז ה ודא•
מחזור רטרי 420
נקט העברה :אינסי רהכא במאי עסיקינן מ( שיש )ממין( ]סט־ו[ שהוא מקום שמוי ססוך
לביתו .דמשום הוצאה לא מיחייב כדמו:ה בס־ק דשבת .נ( אינט־ שפינה הלולב מזוית
לווית ונמלך עליו והוציאו ,דמשום הוצאה לא םיחייב שלא היחד .עקירה משעה ראשונה
לכך :א׳ נמי דמשום הוצאה לא מיחייב דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה פטור .ואהרי
שילך אעל בקי וידע דין נטילתו יעבירנו .דתו אינו טועה .שהרי כבר נפיק הוכתיה :ולא
נהירא דהא אמריי פ״כ דביצה .רכולי עלמ׳ מיהא ס( כלים בשבת לא )מטבללינן(
]טטבילינן[ ומסיק נדרה שמא יעבירנו .והתם ודאי ליכא למיסטר להוצאה משומ האי
טעמי .דמאי טעה בדבר ]סצוה[ שייך התם :אינמי להבי לא נקט הוצאה .כ* טסי ידועה
הוצאח שחיא מן חחויה .ולא מצינו שחשו חכמים בדבר :ואי טשום לא יצא .החייט
במהטו שמא ישכח ויצא .ההוא ויצא .ויעביר קבעי מיסד שהרי הוא יצא מקודם חשיבה.
והכי קאמ׳ לא יצא ^ ח ט ו קודם חשיבה .שמא אחר חשיבה יצא עסה כדרכים כאשר
היה יוצא מבעוד יום והיינו העברה :נ״ .ואם תאמר הא דאמ׳ רבא הילך אתרונ זה על
מנת שחחזירו לי החזירו יצא לא ההוירו לא יצא' .ההזירו אמאי יצא .והתנן בנדרים ס׳
השוהסין .ע( כל מתנה ]שאינה שאם[)שהיא( הקדישה אינה מקודשת אינה מתנח.
מההיא מעשה דבית הורן ס( ובקידושין מייתי ליה .והכא לאפוקי הוא דיהבתיה נהליה.
ולא לאקרושי .דכיון דלא מצי מקדיש ליה היך נסיק ביה .תר־ץ .צ( הא מיהא מצי
לאקדושיה ולמישרקיה ולאהדורי .וקא מיחהני מיני שוה פרוטה .בההיא )תנאה( ]הנאה[
דקמקדש ליה :ואם תאפר אמאי אם לא החזירו •לא יצא והא קמסיק ק(כניטיז0׳
)חניזקין( ]מי שאחזו[ רחנאי בדבר אחד ומעשה כדבר)אחד( ]אחר[ בענן .וכי מעשה
דחנאי בני נד ובני ראובן דאמרי׳ כקידושין שרק האומר .כל ח;אי שאינו כהנאי
בני נד וכני ראובן אינו תנאי .י(ובעינא תנאי כפול .ותנאי קודם למעשה .והן
א׳׳א ,ועל תירוצו הראשו׳• הקשיתי מ ה א ר ש ב ת קל״י ע״א הא ל א ש ה ה ספיקא הוי מ י מ ה ל היכ׳
מהלינן א מ ר ר ב א ד א בר א ה ב ת מלין אותו ס מ ה נפשך אי חי הוא שפיר קא מ ה י ל ואס לאו ם ח ח ך
בבשר הוא ,ולפי תירוץ ה ר ש ב ״ א ה נ ״ ל ק ש ה ת א נ ס כ מ י ל ה איכא ספיקא לדבר• ר ש ב י ג ו ה י ה לי׳
למיגור משום גזירה ד ר ב ה כ ס ו ב -ו ל ב ,וראיתי ש ב ב ר ה ק ש ה קושיא זו במפר מ ח נ ה לוי ותניח
בצע׳׳ג ועיי׳ בשוי׳ת שעו־ אפרים סי׳ בי .ועיי בר״ן ריש פ״ד דר״ה .ובמ״ז םי׳ תקש״ח ס״ק ה׳
ובמ״א ס״ק ר׳ (» .שיש סטיו ש ה ו א מ ק ו ם פ ס ו ר יכו׳ כצ׳׳ל .נ{ אי נמי שפינה ה ל י ל כ יכו׳ החים׳
שם דחו טעם זה ,ו ב כ פ ו ת ת מ ר י ם כ ת ב דרש״׳ ס ״ ל ד מ ר ש ו ת היהיר רר״ה דוקא פטור היכא ר ל א
ה י ת ה עקירה מ ש ע ה ר א ש ו נ ה ל כ ך א ב ל כ ה ע ב ר ת ד׳ א מ ו ת בר״ה ד ה י ל כ ת א נ מ י ר ה ל ה חייב ב כ ל
ענין ע״ש וכן נ ר א ה שכן הוא ד ע ת התום׳ ש כ ת ה׳ ע״כ ד״ת ב ש ל מ א וביי .ש( כליס ב ש ב ת ל א
מטבילינן וכו• כצ״ל ביצה ׳״ז ע״ב ע׳׳ש .ר מ א י מעד ,ב ד ב ר מצזה בצ׳׳ל ל א יצא ח ח י י ט ב מ ח ט ו ובו׳
ש ב ח י״א ע״א .ע( בל מ ת נ ה שאינה שאם ה ק ר י ש ה וכו• כצ״ל נדרים מ ״ ח ע״א ועיי׳ בר״ן שם ד׳־ה
כ ל מ ה נ ה וכו• ובב׳יב קל״ד ע״א תום• דייה כ ל מ ת נ ה וכו• ועיי• ת ש ו ב ה נ פ ל א ה כעני! זה בשו״ת
רבינו יוסף אבן מי;אש סי׳ מ״ב ,והובא מ ק צ ת ה ח ש ו ב ה בברכ״י חיו״ר ם ״ ש״ה ס״ק ח
ל( הא מיה^ מצי פ( ובקידושין מייתי לה ,לא נ מ צ א זה במם• קידושין וצ״ל ב כ ״ ב קל״ד ע״א.
ל א ק ד ש י ה וכי׳ עיי׳ כשו״ת הנ״ל .ק( בגיטין ס׳ מי .-־אחזו דתנאי ב ד ב ר א ח ד ו מ ע ש ה ב ר ב ר א ח ר בעינן כ צ ״ ל
וכוי ועי״ שם ד י ה ע -א תום׳ ד׳יה לאפוק* וכו׳ וד״ה אלא וכוי ותום• שש ע״ב דייה רחנאי ו מ ע ש ה ובו׳ ובראש
שם סי׳ ח׳ וט׳ ועיי׳ חוס׳ ב״ב ק ל יז ע״ב ד״ה דא החזירו ובו׳ וברשב״ם שם ר״ה ואש לאו וכוי וברא״ש ם׳
יש מ ח ל י ן שי• מ״ח בשם הר״ש תזקן .ותום׳ קידושי; ר ע״ב ד־ית לא התזירו וכו׳ ו ב מ ק נ ה שש .ובתוס׳
קידושין מ״ט ע״ב ד׳יה רבריש וכוי ובתום׳ שש ס׳יא ע״א ר״ה כ ל תנאי. .־בתוש׳ כ ת ו ב ו ת ע״ד ע -ב
ד״ה משום וכוי ושש צ״ז ע׳-א ר״ה זבין ויו׳ וחום׳ םוכה ט״א ע״ב דייה הילך וכו׳ ועיי׳ ברמב״ם
פ״ו מה׳ אישוח ה״א ,וה״ב ,והי׳׳ז ובל״מ שש ,ו ב מ ש נ ת ל מ ל ך ה״א ,ובשער ה מ ל ך ה״ב ,ובא״ע ס״
כ י ח סעיף כי .ו ב ח ״ מ שם ס״ק ל״ו .ושש ם״ ל״ח סעיף ב׳ נ׳ ד׳ ובאב:׳ מלואיש שם ,ובספר בני
ל( ובעינא ח נ א י כפול ו מ י א ה ו ב ה רהגאון ר״י ז״ל ה׳ אישות פ״ו האריך בעני׳ זה ה ר ב ה ע׳׳ש.
עיי׳ בשרית הי־שב״א ם״ קכי׳ו ש א ל ת הנותן אתרוג ל ח ב י ר ו ואמר לו ע ״ מ שתחזירהו לי צריך ת נ א י
כפול אז לא ,תשיבה כ ב ר השבימו הנאוניש שאין ל א ה ר ע ל מ נ ת כלום ,ו־איות יש ראויות לסמוך
ע-ייה! .דנרםינן בפרק ק מ א דקרושי; ה׳ ע׳יא א מ ר י׳ אלעזר האומר ל א ש ה ה ת ק ד ש י לי ב מ נ ה ונח;
ל ה דינר מ ק ו ד ש ת וישלים מ ״ ט ביון ד א מ ר י ה מ נ ה ויהיב ל ה דינר ה ו ה לי׳ כ ס א ן ד א מ ר ל ה ע״מ
וכל ה א י ט ר ע ״ ס כ א י מ ר מעכשיו דמ׳ ו ה א התש דלא כ פ ל תנאו ולא א מ ר ל ה אפילו על מ נ ת
בפירוש אלא מפיון שאנו דני! דברי! כאלו א מ ר ע״ס א מ ר ר״א ד ס ק ו ד ש ת ו ב ל ב ד שישלים ת מ נ ה
כתנאי רעל::א ,ו ב א ת ר ו ג עצמו כך אמרו בפרק יש נוחלין ) ק ל י ז ע״ב( אתרוג וה נתון לך ב מ ת נ ת
421 מחזור ויטרי
קודם ללאו .ושלא יהא מעשה ותנאי בדכר אחד .וא־כ אטאי לא יצא .דחפי ליכא חד
מהני .תריץ משוס רהוה ליה סצוה הבאח כעבירה :ניס׳ :ואם היה חסר אחד סארבעח
מינים שבלולב אינו יוצא ידי הובתו .רת־ר ט( ארבעה םינין שבלולב שנים מהן עושיץ
שירות ושנים אץ עושין שירות .העושים שירות יהו וקוקים לשאינם עושיס שירות .ושאינם
עושים שירות יהו זקוקין למי שעושין שירות .ואץ יוצאין ידי חובתן עד שיהו כולם
באנודה אחת .וכן הוא אומי )בונה( ]תבונח[ בשמים )מעליותיו( ]מעלוחו[ ואנדתו
על ארץ יסדה )עמוס ט{ :סי׳ עושי{ שירות אילו תלמידי חכמים שהן מבקשי׳
ח
רחמים על בעלי.בתים שינצלו מכל מיני שורענות) ,כד שלחו סיתם( ] ( כדשלחו מתם[
)ובעץ( ]יכעון[ רחמי אתכליא על עליא .שאילמלא עליא לא מיתקיימץ אתכליא .ושאינן
עושין שירות .אילו בעלי בתים שצריכין לעשות נחת דוח לחכמים ולתלמידיהם .שיי לללכ
ואתדונ שעושין סירות סכםרי׳ על בעלי בתים שאיק עושץ סירות .וחרס וערבח שאין
עושין שירות מכסיימ על תלמידי חכמים שעושין שירות .ותניא א( ארבעת מינין כשם
שאין שוחחין מהן כך אין מוסיםין עליחמ :לא מצא אתרוג לא יביא שריש ולא ריסון
ולא דבר אחר .נ( וכולם כםושין)ככושין( ]כשרים[ יבישים םםוליס .שי׳ שריש קויינץ.
ששיט׳ מחו דתיימ׳ נ( לייתי שלא תשתכח חורת אחרונ .קמ־ל דא״כ נשיק מיניה חורבא.
כמושין שלטירש בי :וצריך למיהו• שיעור הרס וערכה שלשה טסחימ .ואי טשי מני
טשחים כשר .בציר מני משחים ססול .דתיר י( ובבר עלו זקני בייש וזקני ב־ה לעליית בן
בתירא ואמרו לולב אין לל שיעור כלל .והתנן לולב שיש כו שלשה טסחיס כדי לנענע
בו כשר .אלא אין לו שיעור למעלה דאי טסי מנ׳ כשר .אלא יש לו שיעור למטה ראי
ע״ 0שתחזירהו לי נצלו והחזירו יצא ל א תחזירו ל א יצא ,ועוד אפילו ב ל א ע׳׳מ ל א קי״ל
כ ר י ס ב ת נ א י בפול ב ב ל ד ב ר שבםגצן א ל א ב ר ב נ ן דפליגי ע ל י ה אייא ר ל נ ב י גיטץ היישינן ר י ס
והיינו דאחקין ש מ ו א ל בניטי א ס מתי ואם ל א מתי ובן ר ע ת ה ר ב אלפסי דיל בחשובוחיו זבן ד ע ת
ר ב ו ת י ז׳׳ל מ ס ב מ ת עב״ל ועיי׳ בא׳׳ע סי• ל׳ ול״ת סעיף ג׳ ו ב ב -ש פ״ק ר׳ ,ונסי׳ בייט סעיף ו׳ פ ס ק
כהרשב׳׳א ע״ש .ולולי דברי הראשונים ד ל ה נ ׳ ל ת י ת נ ר א ה לע״ד להובית כדרך פשוט רלא ד מ י א
האי ת ג א ה רגבי אתרוג ל ש א ר ת נ א י דע־יםא ,ד ל כ א ו ר ה יקשה האין־ ס ו ח ר ל ת ן א ת ר ו ג לחבירו ב מ ת נ ה
ביו׳׳מ ל צ א ת ב ו ה א אסור ל ח ן מ ת נ ה ביר׳מ עיי׳ ביריד סי׳ !״ל ,י כ ח ״ ס ס! •-ד״ח! .כשי׳ דלייה סעין»
ב״ח .ועי״ מג״א א״ח סי׳P1Vמ״נ'ס״ק ט׳יו ודעתו שם ראע״ג רביו״מ אינו רשאי לתן מ ת נ ה !
באתרוג מ ו ת ר משום דהוי מ ת נ ה ע״מ לחתזיר .ומזה גופא מ ו כ ח רבוונתו ל ת ן לו ה א ת ר ו ג ר ק ל צ א ת
בו ולא לידי מ ת נ ה גמורה ,ד מ ה י כ ׳ תיתי יעביד איםורא ב ש ב י ל ל ו מ ה ל א ת ר וע׳׳ר ש ב * כ ה מ ק נ ה
1
קידושין ו׳ ע״ב ע״ש אך מ ה ש :ת ב שש וזיל זכש־כ לפי ד ע ת הפיסקיש ביז״ד סי׳ ר״־ ו ב ח ״ מ בי׳
ר״ח ר מ ק ח שנעשה באיסור ש ב ת ה מ ^ ח ב ט ל וכו׳ הוא ת מ ו ה ,ולהיפוך ה ו ב א בר;»״ש וברי״ף סוף
מס׳ ביצה בשם הירושלמי )ליחא בירושלמי שלפנינו .ונמצא ב ת ו ס פ ת א ס״ר ד ב י צ ה ( וכולן שעשו
בין אגוסין בין שיגגין בין פזירין בין מוטעין מ ה שעשו עשוי ב ש ב ת ואין צריך לומר ב י ו ׳ ט וש״מ
רמ*ן ד ע ב ר ואקנ׳ ב ש ב ת א מ ק ר ק ע י או מ ט ל ט ל י הקנא־זו ה ק נ א ה .וכ! מ ו כ י ח ר״יא״ש פ ר ק א״נ סי׳
י״ש וכן הוא ב ח ״ מ סי׳ קצ״ה ,וסי׳ דלייה סעיף כ ״ ח וצ׳׳ע ,ו ר ע ת ה מ ח כ ר רמצריך גפ בא; כ ל :ירט׳
ה ת נ א י ם המפורשים כתנאי ד ע ל מ א ומתרץ משוס ד ה ו ה מצוד .ה ב א ה בעבירה נ פ ל א ה סמני ל א א י כ ל
לה ,דכיון דמצריך כ ל פרטי ה ת נ א י ם ולא ה ת נ ה ,הרי ת מ ת נ ה ק י י מ ת ואיך שייך כאן ט ע מ א מ ש ו ס
(cא ר ב ע ה מיני; שבלולב וכו• מציה ה ב א ה בעבירה ,יכל ה ר א ש ו נ י * ל א הזכירו טעם ז ה וצע״ג.
׳
מ נ ח ו ת כ״ו ע״א ועיי׳ מ ר י ש וי״ד פ׳יו לי .ו ב פ ס י ק ת א פ׳ כ״ח. ,ובהערות רש״ב ,ובן ה ו א בפרדס
לרשי׳י ז״ל ס ״ קצי א ,ו ב ש ה ״ ל סי׳ שניית ,ו כ פ ס י ק ת א זוטרחא פ׳ אמוד ,ובפיוט ליום ראשון של סוכות-.
(hא ר ב ע ת מינין כשם וכוי לפניני ס ו כ ה ל״א מ( כ ד ש ל ח ו מ ת ם יבעון וכו׳ כצ״ל חי^ין צ״כ ע יא.
ב( וכולן במושין כשרים יבשין פסולי! כצ״ל שמ ע״א א י ת א א ר ב ע ה טינין ש ב -ו ל ב כ ש ם וכר.
י ( לייתי שלא ח ש ח כ ה וגירסתו כ ג י ר ס ה הרי״ץ גיאה ו כ ע ה ״ ע ותניא ושארי ראשונים וכולן וטי.
י( ובבר עלו זקני ב׳יש וכוי לעליית כן' בתירא מ נ ה ו ת מ״א ע״ב ושם איחא זכו׳ שם ל״א ע״ב.
ה( שיעור ח ר ס ו ע ר ב ה שלשה וכוי סוכת ל״ב ע״כ ועיי׳ בפירש״י לעליית יותנן בן כ ת י ר א וכוי.
םחזור רטר• 422
עשוי כשדת ע ל בהמה .שהחליות והצלעות מחוברות לה מיכן ומיכן .כמו כן הלולב נדל
שמאותו מחציתו עליו עולין פיכן ומיכן .ואמצעז הלק .ועולה במקל .ואותה מדדה
הא$צעית צריך שתהא יוצאה למעלה מן ההדפ והערבה טסה .לבד מה שהעלץ אתכץ
למעלה ו( לאחר )שנתלה( ]שכלתה[ השדרה שאין עוד )עליו( ]עלין[ מדובקין ועולץ
בו(' :והלכה כר׳ לחנן מחכירו .כדאמדי׳ פיק רביצה :ח(אט׳ דבא לולב בימץ ואתרת
בשמאל .מאי טעם׳ הני תלת מצות והא הדא מצוה :איל ר׳ ירמיה לר׳ זריקא מאי
מעמ׳ םכרכין אלולכ לחודיה .איל הואיל יגביה מכולן .ולינגיה לאתדונ טפ* וליכריך
עליה .אלא ט( הואיל ובמינו נכוה מכולן .פי׳ אלולב להודיה .שאנו מכרכין על נטילת
לולב ולא על נסילת אחרוג :ולנבהיה לאתרונ טסי .קס־ר הואיל ובברה מטלן )דקא(
]דקאמר[ הייט דאמק לעיל שררו של לולב צריך שיצא למעלה pהחדס מפח .ובסיט
נכוה .אילנו נבוה משלשתן .לפיכך חשוב הוא .ונקרא כל האנד על שטו:
ת״ר לולב נ ץ אטד בין שאיט אטד כשר .ר׳ יתדה איס־ אטד כשר שאינו אטד סמול.
מאי טעמי דרי יהודה י( יליף לקיחה לקיחה מאזוב .מה להלן אנודה .דכת׳
ולקחתם אנודת אזוב .אף כאן אנודה .ורבנן לא ילפי .פי׳ לא לימדוה מרבותיהמ .ואץ
אדם רן נ׳ש מעצמו אלא א־כ למדוד .מרבו .ושמא מקראות חללו לא לדרוש נ־ש נכתבו:
כ(כסאן אזלא תא דתניא לולב מצוה לאנדו .לא אנדו כשר .כמאן אי כר׳ יהודה כי לא
אגדה אמא• כשר .אי רבנן מא• מצוה .לעולם רכנן .זטאי סצוה .משוס שנאפ׳ זה אלי
ואנוהו)שמות פו( .פי׳ ל(אתנאה לפניו במצות .סובה נאה .לולב נאה .ציצית ]נאה[:
תיד ״(תותר אנדו .אונדו כמין ירק .וליענביה מיענב .הא מני ר׳ יהודה דאס׳
עניבה טפח קשירה היא] .אי[ ר׳ יהודה אגד טעלייא בעי .האי תנא סבר לה כוותיה
בחדא ופלינ עליה בהדא :סי׳ הותר אגדו של לולב ביום טוב .נ( אונת בבריכה בעלמא
יכרוך האגד מכיב ויתחוב ראשו בתוך חכרך נמו שאונדין אגורת ירק .ולא •קשור שני
קשרים בשני הראשים כאחד .דקשר של קיימא הוא .מאבות מלאטת .כדתנן
חתם חקושי והמתיר הה של קיימא חוא .שאינו חושש להתירו עולמית .וקשריך
וליענביה טיענב .דהכי מקיים טפי .אמאי דחקת ליח בכי חאי טונא .דאי»ר מלאכה
לייא דעניבה לאו קשירה היא .ר׳ יהודה היא .במסכת שבת .פי׳ אילו קשרימ.
תעיא ס( חבל דלי שנספק לא היה קושרו אלא עונבו .ר׳ יהודה אום׳ כורך עליו פונדא
או םםיקיא ובלבד שלא יענבנו .אי ר׳ יהודה )כשר( ]קשר[ מעליא הוא בעי .כדתניא
לעיל אטד כשר שאינו אמד פסול .מסר םאנודח אזוב .והאי לאו אנד הוא .האי תנא
שבר לה בוותיה בחרא .וסלינ עליה בהדא .דאין צריך אנר :ע( שמעינן מהנא דבענן
בלולב )כשר( ]קשר[ גמור שיקשור שני ראשי האנד .ולא יאגדנו כאבודה של ירק.
רלאו אטדה היא .ואפילו רבנן רשליני עליה דרי יהודה .דאמרי לולב שאינו אטד כשר
ז( ו ה ל כ ה כרי יווזנן ס ח ב י ר ז י( ? א ח י ש כ ל ת ה ה ש ד ר ה שאי; ע ו ד עלי; מדובקין וכוי כצ״ל. שס.
א ־ ד ד נ א י ו ל כ כימין וכוי לפנינו ס ו כ ה ל״ו ע״ב איחא אשר ר כ ה לולב עי״ ביצה ד -י1״א.
ט( הואיל ו ב מ י ט ג ב ו ה וכוי קם״ר הואיל ו ג ב ו ה מכולן בימין ובו׳ ועיי׳ מ נ ״ א שי׳ חרנ״א ם״ק וי.
ד ק א מ ר כצ״ל ובן הוא בשירשי׳י ,אילנו ו.בוה ובו׳ עיי׳ ב ה נ ה ו ח דק״ס שש .י( יליף ל ק י ח ה ל ק י ה ה
מ א ג ו ד ת איזוב כ ת י ב ה ב א ו ל ק ה ת ש לכש ביוש הראשון )ויקרא כ״ג( ו כ ת י כ החש ו ל ק ח ת ם א ע ד ת
איזוב )יעלוה י״ב( מ ה להל; אגודה אף בא; א נ ו ד ה :ן הוא ל ס נ י ט שש ל״ג ע״א ו ה מ ח ב ר קיצר גס
כ 1כ מ א ן אזלא •הא דתניא וכו׳ באן לשון ה ג מ ר א בדרכו ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ,ועיי׳ ברי״ף וכרא׳יש.
ל( א ת נ א ה לפניו במזווה ובו׳ שש לפנינו שם ל״ג ע״א איחא מאן ה נ א ל ה א ר ה ט רבנן ובו׳ ע״ש.
ל״ג ע״א ,ולע־ל י״א ע״ב ,ועיי׳ ש כ ת קל״נ עיב ,ונזיר ב׳ ע״ב ,וירושלמי פ א ה פ״א הי־א ו מ כ י ל ת א
שרשה בשלח ,ומסי סופרים פ״ו ..ציצית נ א ה כצ״ל .יו( ה ו ת ר אגדו אוגדו כ מ י ן ירק וכו• ל פ נ י ט שש
ל ינ ע״ב א י ח א ה ו ת ר א ג ר ו ביו״ס ובו׳ ועיי׳ בד״ם ו כ ג י ר ס ת ה מ ח ב ר נ ר א ה ש ה י ה ג״כ גירםת רש״י
נ( אוגדו ב כ ר י כ ה ב ע ל מ א יוכו׳ ב; הוא לשו; רש•-׳ שם (p .ח ב ל דלי ש נ פ ס ק ובו׳ ש ב ה קי״ג ע״ש.
ע י א .אי ר׳ י ה י ר ה וכוי כצי־ל .ע( שמעינן ס ה כ א רכעינן ב ל ו ל ב ק ש ר גמור ימי כצ״ל והוא בפייש״י
423 מחזור רטיי
מוח דטצוח סיהא לאונרו .כדתניא לעיל .משופ זה אלי ואנוהו .ואוקימנא ליה כרבנן:
איר חוקיה איר ירמיה משוש ר׳ שמעץ בן יוהי ס( כל הנמנות כולן אין אדם •הנא ידי
חובתו בהן אלא דרך נדילתן .שנא׳ עצי שימים עומדים .שעומדים דרך נדילתן .התחתון
למפה וצד העליץ למעלה.־ צ( שמעינן מהכא שצריך ליפול ד׳ םינץ דרך נרילתן .נסו
שנדילין באילן .יו( אותו צד שמחובר יהיה למפה .ואם הפכו לא יעא .וצריך לימול
ולברך פעם שנייה :והיכא רנקימ ליה בםנא י( דרך בדון לא נסיק .אכל ודאי במודרא
או בשושיסא דרך כבוד ת א :וכן הלכה:
בהלכות נמלות :תנן התם במנחות .ס(שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד היה עושה.
מניה שתי הלחם על שני כבשים ומניח ידו חחתיהם וסניף מוליך ומביא מעלה
ומוריד .ח( אמ׳ ר׳ הייא כר אבא אמ׳ ר׳ יוהנן מוליך ומכיא למי שהרותת שלו .מעלה
ומוריד למי ששמים ו א pשלו .בםערבא מחנו הכי .איר חםא כר עוקב א איר יוסי בר
חנינא .מוליך ומביא כדי לעצר מהות רעות .מעלה ומוריד .כדי לעצר מללים רעים:
אס׳ ר• עסי בר אבין א( ואת אומרת שירי)ברכה( ]מצוה[ סעכבין את הפורענות <והא(
נ(]דהא( תנוסה שירי כמוה נינת .נ( ועוצרת רוחות רעות וטללים רעים :י(אמ׳ רבא
ובן ללולב :פי׳ כיצד היה עושה .ש ת א צריך להניסם יהד השני כבשים חיים עט שתי
הלחם .כדכת׳ והניף הכהן אותם על להם הביכורים תנופה לפני ייי על שני כבשים.
)רקרא כנ( .הכבשים חיים .והלחם יחד .מניף את הלחם על שני כבשים :ואע־נ דרימיה
דקרא משמע אותם על הלחם .ילסי׳ לה במנחות מלחם דסילואים דלחם לסעלה:
הונף .היינו מוליך ומביא .כדסתרנ׳ ינסף ידו תר בת ציון)ישעיה י( מוביל וםייחי
בידיה .וונטליר ב׳ .הודם .מעלה .ואי איסשר לעלייה כלא ידידה .הרי ותרם מעלה
ומוריד .משמע .והאי קרא לאו בכבשי עצרת כתי .אלא כמילואים .וכולזע תנופות .ילסי־
מינה .למי שארבע רומה שלו .פי־ מצוד .וו אט עושין לשמו .כך מראה בהנסחו .זאת
אומרת .ה( הא דר׳)יוחנן( ]יוסי[ רקאס׳ תמסח עוצרת רוחות וטללים רעים .שירי מנוה.
םצוה שהיא כשירים .כלוס׳ שאינה עיקר לעכב כפרה .אע־פ בן חשובה היא לעכב אח
(tכ ל ה מ ו ח בולן אי! •ודם ובו־ c rע ־ ח ע׳־ב ,ועיי׳ ירזשלס• ב י ט ח פיזז םון» ח י ב . עיש.
צ( שמעינן ס ה כ א ׳ מ ר י ך וכו׳ ה ו א ס ב ה ״ ג ודיל שמעינן פ ה נ י ש ס ו ע ת א ד ה י כ א ראפיך ל י ח ללולב
או לאתרוג מ י פ ך ל א נ פ י ק ידי ח ו ב ת י ה ו ו ד ג א ד נ ק י ט ל י ח ב ס נ א דדך בזיון ל א « י ק א ב ל ודאי
בסודדא או בשושיפא ) ח ו ת מ ך ו מ ח י ל ו פ ת ד נ ס עיזקחך ושושיפך והוא ל ש ק ש מ ל ה ( דרך כ ב ו ד מ א
ונפיק וכן ה ל כ ה .ק( אותו י ד ש מ ד ו ב ר יהי׳ ל מ ט ה ,כיון ל מ ה ש ה ב י א הסג׳׳א 0י׳ חרנ׳־א ס״ק ד
ו א ע ־ נ ר א ת ר ו נ ר.לוי באילן יעוקיו ל מ ע ל ה ס ״ ס מ ק ר י דרך נ ר י ל ח ו עוקצו ל מ ט ח ׳ וכן ה ו א כ מ נ ח ת
ה׳ כ ו ב ה א ו ת כ׳־ה ר׳ מיני! ש ב ל ו ל ב אין ימאי! בהן אלא דרך גדילתן ואותן ה פ ת י י ס שללקהין
האתרוג ח ו ט מ ו ל ס מ ה !עוקצו ל מ ע ל ה כדרך שתלוי באילן בודין מ ל ב ! ואינן יוצאין ידי ח ו ב ת ן
ר ב ת ת ל ת גדילתו ח ו ט מ ו ל מ ע ל ה ועקצו ל מ ט ה כ ד ר ך כ ל פ י ר ו ת האילן ולבסוף מ ח ו ך כ כ ר ו נ ה פ ך
א ה של מ ע ל ה ל מ ט ה וכן דרך שאר תפירות ה כ כ ד י ס .י ( דרך בזיון ל א נפיק׳ בסודרא או בעושיפא
(0שתי ה ל ח ם ושני כבשי ׳!צרת ובו׳ עיי• $ו כ ה ל׳׳ז ע״ב ו ס נ ת ו ת עיי• שש ל״ו ע׳׳א ,מ״ב ע׳׳א.
יו( א מ ר ר׳ חייא 3ד אבא אמר ר• יוהנן מוליך וכי• וכן ועא כ ב ה ׳ ג .ו ב מ נ ח ו ת ס ״ ב ס׳־א ע׳יא,
ע״א ,ו ל פ נ י ט ב ס ו כ ה ל י ת א ר ח ב ״ א ר ק אמר ר• יוחנן מוליך וכוי .ו כ פ ס י ק ת א ר ב ח י » ק א מ צ ו ת
ה ע ו מ ר פ ר ש ה י־יח איחא ר• ה ס • י ר ע ו ק ב א ב ש ס דיי כ ר ת נ י נ א מוליך ומביא כדי ל ב ט ל ר ו ח ו ת
ק ש ו ת מ ע ל ה ומוריד כדי ל ב ט ל טללים קשים ,ר׳ סימון נ ש ם ריב״ל א ו ס ר מוליך ומביא ל ס י שהעולם
בולו שלו מ ע ל ה ומוריד למי שהעליונים ו ה ח ח ח ו ג י ס שלו ,אך ב מ ד ר ש וי״ר פ נ י ח ה ג י ר ס א להיפוך
דברי ר• ח ס א לר• סיבון ו ד ב ר י ד׳ סימון לר׳ ח מ א .ו ב ד ב ר י שגיהם שמביאים הך דטוליך ו מ ב י א
וכו׳ פ ע ל ה ומוריד גם ב מ צ ו ת העומר ה ו כ ה ה ברורה שלא ברברי ת ח ו ס ׳ כ ס ו כ ה ו ב פ ג ה ו ה שם ד״ת כדי
שרוצים לימד לאו בכל ה ת נ ו פ ו ת ה י ה מוליך ומביא וכו׳ ע״ש ר ה א נ ם בעומר ה י ה מוליך ומביא כנ׳׳ל ועיי׳
_רשיי פ• א ס ו ר ע ל פ ס ו ק והניף ונוי כ ל ת נ ו פ ה ס ו ל י ך ומביא מ ע ל ה ומוריד וכו• נ י א ה שסמך ע ל ה פ ס י ק ת א
' ו ה מ ד ר ש ה נ ״ ל ו ה ר א י ס שם ל א העיר בזה כ ל ו ם ו צ ־ ע .א( ז א ת א ו מ ר ת שירי מצוה מעכבי! ו כ ר כצ׳׳ל (1 .ד ה א
ח נ ו פ ה בצ״ל וכן היא ב מ נ ח ו ת ם״ב ע״א ^ .ו ע מ ד ו ת רותוח ר ע ו ה י פ נ י ט בסוכה ;׳־ת ע-־א ל י ת א ת י ב ה ר ע ו ת
ואיתא ב מ נ ח ו ת שש ו ב מ ה ר צ ־ ג .ל( א פ ר ר ב א וכ; ל^לב וכו׳ ב פ נ ת ו ח ש ס איתא א ס ר י כ ה ובן ח ו א
באריז ,ובן ה ב י א גס ה מ ח ב ר ל ק מ ן ונירסחו א ס ר ולא ו א ס ר 3ד א י ת א ב מ נ ח ו ת ,ובן הוא ברי-ף וברא*׳•.
מחזור רטדי 424
הפורענות• שהרי תנופה ,שירי גמדה היא ואינה מעכבת :פיה .י( כדתניא כתיב וטייחינן
לה בנטד׳ דיומ׳ .בפיק .לתנופה .לכפר עליו .וכי תנופה מכפרת .והלא אין כפרד אלא
כדם .אלא שאס עשאה לתנופה שירי כמוה מעלה עליו הכת׳ כאילו לא כיפר .וכיפר.
פי׳ והלא אין עיקר כפרה אלא בדם .דכת׳ ואכלו אתם אשר כסר כהס ונו׳
)שמות כמ( .ז( מלמד שהכהנים אוכלין ונעלים מתכפרים .שיד מצוה .פי׳ ששיירה ולא
עשאה .כאילו לא כפר .כפרה נמורה מן המובחר ,וכפר .בלומ׳ אע־פ כן ו8פר .שאינו
צריך להביא קרבן אחר .ובן ללולב .פי שמוליך ומביא מעלה ומוריד :וכן כהלכות
גדולות מצאתי:
ת״ר ח( העושה לולב לעצמו אומי ברוך שהחיינו וקיימנו והניענו לוםן הזה .נטלו לצאת
בו אומי אקב־ו על נמילת לולב .נו( ומוליך ומביא .מעלה ומוריד .י( ור־ה איש
רומי פי׳ וניעטע זה זולהי מוליך ומביא מעלה ומוריד ,כ( כמו ששנינו במנחות) .טי׳(
]פרק[ כל המנחות .ומייתי לה בס׳ לולב הגזול .כעיניין שתי חלחס וכבשי עצרת .ואם׳
רבה התם .וכן ללולב .אלמי צר־ך לנענע בהולכה והובאה שש פעמים זולתי מוליך
ומביא מעלה ומוריד :וכן קיבלנו מרכינו הרב זצייל :להעמידנו כעיקר הדבר מתלמוד
ארן ישראל:
^ לולב הנזול והיבש פסול .נקטם ראשו .נפרצו עליו ]פסול[ .נפרדו עליו כשר .ר׳
יהודה אומי יאגדנו מלמעלה :פי׳ לולב .כף תמרים .ואע־נ רקרינן כסות תמרי.
מ( כסת בתי .חסר בלא ר־ו ויש אם למסורת :גזול .פסול .דכת׳ ולקהתם לכס )ויקרא כנ(.
משלכם .ותה ליה מצוד! הבאה בעבירה .ואשכהן קרא דאוסר מנוה הנאה כעבירה.
ל ״ ב ע״א ועיי׳ בתוס׳ ש ם ד י ה כשת כ ת י ב ונוי ובתום׳ לעיל ר ע ״ נ ד״ה ודי שמעון וכר״ ב ה
פ י ס ח שאץ לו ת ק נ ה וכוי ש ם ל׳ ע ־ א וע׳־ש תוס• ד י ה מ ש ו ם ו כ י ותוס׳ ל ע י ל ש׳ ד ־ ה ה ת ו * וכוי.
<( יבש פ ס ו ל לסי שאינו ה ר ו שם כ י ס ע׳׳כ׳ ובירושלמי אמרינן וכו׳ פ ׳ ג ד ס ו כ ה ה׳־א ועיי׳ ברא״ש
ו כ י י ן דיש פ י נ ד ס ז כ ה .ועיי׳ באויז ה׳ ס מ ה סי׳ ש״ו .ו כ ת ש ו ב ו ח ב י כ ה א ב ר ה ם לבן ה ר ם כ ״ ם ה נ ד פ ס
(0ד ע כ י ד כ׳ ה ו פ י א וכר שש ל־יב ע״א ת י ר ו ש ו בפירש׳׳י ועיין כה1ס׳ ש ם ב י ט מ ח ד ש סי׳ b״.2
מ( א ס ר ר ב ה ו נ א ע״ב דייה נפרצו עליו וכו׳ ו ב ט ו ר וב״י סי׳ ת ר ס ״ ה ד י ה ואם נפרצו עליו וכוי.
בר ח נ י נ א ל י ש אלא נ ק ט ם וכו׳ לפנינו שם ל י א ע״ב איתא א מ ר ר ב ה ו נ א ל׳׳ש א ל א נ ק ט ם וכר.
פ ( ו ה ו א דעביד כ ה ו מ נ ק ,ובן ח ו א ב ע ר ר ערך ה ם נ ק ע׳ ש ,ולפנינו ל׳׳ב ע״א ל י ת א ח י ב ת .ו ה ו א .ל( קוזץ
וכו׳ עוקצים כמי! קוצים וכו׳ וכן פירש׳״ ועיין ערר ערך קווץ פירוש ענין צ מ י ת ה ,ו ב ע ד ן כווץ ,וברי״ף
מ ב י א ת נ י א לולב כווץ קווץ ו מ ש מ ע דגרס הרווייהו .ופירש הר״ן כווץ שעשוי ק מ ט י ם ק ס מ י ם ׳ קווץ
שיש בו קוצים .ועיי׳ בדא״ש פ ״ נ ה ״ ד וצ׳׳ל שם וכעיו׳ ערך כיוץ וכר ועיי׳ כרשב׳׳א שם .שני ראשים
ק( ואמר ר ב פ ס א ה א י ל ו ל ב א וכו׳ לפנינו שם א י ת א ו א מ ר ר ב א וכוי. וראשו א ה ד ט פ ו צ ל כצ״ל.
ל( ו נ ס ד ק ה ה ש ד ר ה עד העלי! וכו׳ כצ״ל דייל שני עלי! עליונים האמצעים של נוף ה ש ד ר ה שזכר
ס ק ו ד ס נ ס ד ק ה עד העלין ש ל מ ט ה מהן .ולשון רש״י ג ה ל ק ה ה ת י ו ס ה שני עלי! עליונים אמצעים ששם
ה ש ד ר ה כ ל ה נ ה ל ק ו ז ה מ ו ה ו נ ס ד ק ה ה ש ד ר ה עד העלין ש ל מ ט ה ס ר ן כיונתו גי׳כ ש נ ס ר ק ו העלי)
היוצאים מן ה ש ד ר ה ו נ ת ל ק ו עד ת ת י ל ת עץ ה ש ד ר ה וכן פירש ה ק ׳ נ נ ר א ״ ש שם ע״ש ,ועיי׳ ב ה ״ נ
פ ר ק לולב ה ג ז ו ל נ ח ל ק ה ת ת י א מ ת מ ה ו ה ה ו א נ כ א ד ה ו צ א ה י כ א דדביקין כ ה ד ד י ה ה ו א ר מ ה י י ס ל ה ו
ופשוי ל ה ו ה ד .וכן פ י ר ש בערוך ערך תיים בפירוש הראשון ע׳׳ש ועי׳ תוס׳ ס ו כ ה ל ־ כ ע״א ד״ה
נ ח ל ק ה וכו׳ וברא״ש שם סי׳ ף ,וברי״ף ור״ן שם ,ותוס׳ ב״ק צ׳׳ו ע׳׳א ד״ה נ ת ל ק ה וכוי ודייה
נ ט ל ה וכר וברא״ש פ״ט סי׳ ד׳ ובש׳׳מ ש ם ,ועיין ב ס ה ד י צ ״ :ע׳ ק״ב,׳ ותמים רעים סי׳ ר ל ״ ב ,ו ב ס פ ר
יראים סי׳ קכ׳׳ד ,ו ב ב ע ה ־ ׳ מ ,ובשערי ה ש ו ב ה סי׳ ש׳׳ו ,ו ב ש ה ׳ ל סי• שנ״א .ו ב ח נ י א סי׳ ס׳׳ה ,ובאו״ז
ס ר ק לולב ה ג ז ו ל סי׳ ש־׳ו א ו ת ד׳ )ושם א י ת א ב מ ק ו ם בעי ר כ פ פ א בעי ר׳ י ר ם י ה ( ועיין בשליית
ת ה ~ ד סי׳ צייו וז׳׳ל נ ת ל ק ו ה ת י ו מ ו ת דלולב רבו בו פתרונים היאך אנו נוהגין בו .ת ש ו ב ה דיש ל ג ה ו ג
בפירוש א ת ר דרש׳־י)וליתא ברש״* שלפנינו( ב מ ה ש כ ת ב ב ס ס ״ ק ר ע ל ה ה א ט צ ע י ה שדרכו ל ה י ו ת כ פ ו ל
כ ש א ר עלץ נ ה ל ק ה לשנים! זהו נ ח ל ק ו ה ת י ו מ ו ת ולא נ ק ר א נ ח ל ק ה אא״כ נ ך י ק ה ע ד ,ל מ ט ה מ ן
העלין ,ובאי״ז הוסיף ל ה ק ל רבעי נ ה ל ק ה ה ש ד ר א ו ת ג״כ עד העלין שלמטה" הימנו וחיינו נ ח ל ק ה
ח ת י ו ס ו ת לפירי׳שי )זהו כפירש׳׳י שלפנינו ו נ ס ד ק ה ה ש ד ר ה ער וכו׳ ולא כפירוש ח ק ״ נ ( ו כ ת ב ע ל ה
מחזור ויטרי 426
שמרובקץ )כתיוסים( ]כתאומים[ :שמעי׳ סוזכא דלולב יכש מסול מאותם ס( שיכול
להביא אחד .יבש מםול .יי( יבש ממש ממראה שלו הראשון ונשבר במהרה &( אב
)כבוש( ]כמוש[ שקורי׳ מלמדי .כשר .נקמם ראשו של לולב ממול .הנבוה שבו .אמ
נחתך ראש שני עליו הנבוהין מכולן .קרי ראשו .אבל אם נסדקו העלין כשר .נמחנו
העלין שאין סחוברין)כשררה( ]בשדרה[ אלא עיי האנד סםול .וביש אם נשרו מכל וכל
שיהא פסול .ובנון נ( שנטחנו או נשרו הרוב .אכל המיעוט כשר .נ( וצריך שבכל אורך
לולב לא תהא מגולה השדרה םתםת רליכא ענבים )דראו( ]רדאר[ לכסות בעינן .ולצד
ממד• של לולב צריך להוהר שידיו סחהילין העלין שלא יחסר השיעור :כ6וף .קורן.
עקום .דומה למל .םםול .וכן נהלקד .התיומת או גימלה :מצאתי בה־ג :ד(והיכא דלא
אתנח ית לולב מערב עם טוב בתשענא םתנה ליה ביום טוב כםעשה רבה בר שמואל.
ומר שמואל :ה( הדס הטול והיבש סמל .נקטם ראשו .נפרצו עלץ או שהל ענביו
הרוכץ מעליל מעל .ואס מיזןמ כשר ואין סםעמין ביום טוב :סי׳ נסחנו .נשרו .ענביו.
מרי שבו הרוסה לענבים .ואץ םמעטין בעם טוב .ו( משום דקא מתקן ביום מוב מנא:
שהיה ססול ועתה מכשירו :ת״ר '(יבשו חב עליו ונשתיירו שלשה בדי)עליו( ]עלץ[
לחים כשר .דמניר משלשה בדי עלץ לא הד עכזת .ובראש כל אחד ואחד שהיו עליז
עלץ הלחים בראשי הבדים .אבל באמצעם לאו הדר הוא :ת״ר ״(ענף עץ עבות .עץ
ש ת א עבות .וענפיו תמים אח עציו .וה הדס :ח־ר ני( קלועה כסץ קליעה רומה לשלשלת
זה הדם :תגא ע מ ת כשר .שאינז ענות ממזל .תכי רמי עטת .אט׳ רב יתדה דקייפי
תלתא תלתא מרסי בחד קינא .ורב כהנא אס׳ תרי וחד .רב אחא כריה דרבא מהדר
אחרי וחד .חואיל ונפק מטומיה דרב כתנא :איל מר בר אםימר לרב אשי אבא להתא
חרס שוטה קרי ליה :פי׳ ענף עץ עכוח .עץ שטלו ענף .שהעץ מתפה בעלין על ירי
שעשויין הן בקליעה ושרשתת )ושוככין( ]ושתבין[ על אביהן ומורנבץ זה על זר-
תלתא תלתא כחד קינא .נ׳ עלין כקן אחד .ויוצאין מחוך עוקץ אחד :תרי והד .שני
עלץ בעוקץ אחד .י( ועלה אחד מלסטה ארוך .ועולה ורוככ על השנים .מהרד אתרי
ה ר י י וחאו״ז ר ע ל פירש״י אני 0ו ט ך ח ל ב ה ל מ ע ש ה ,ולשון 0ס ״ ק נ מ י מ ש ס ע להכשיר כפירש׳׳י .ובן
ראיתי ל א ח ר ס ו ע ר ו ל י ם ש ח י ה ט ח ג ל ח כ ״ י ר לולבין שהיו סדוקים ג ע ל ח ה א מ צ ע י ת בראשיהן ב ת ח ב
א צ ב ע ויותר! ע׳׳כ .ועי׳ בי׳•׳׳׳• כ ב ״ ק פ״ם ח ״ כ ,ו ב כ פ ו ת ה ס ר י פ .ו ב ס ו ד וג״י ס ״ ת ר כ ר ה וכפ״ז שט
ס*ק ד׳ ,וכביאור• ת נ ר י א ס י ק י׳ יי״א .פ ( ש י ט ל י ן ל ה ב י א א ת ר וכו׳ ה י א כ ד ע ת כ ע ל ה י ר א י פ ס י ׳ ק נ ׳ ד
ח* ל •ahoar vy*1י ב » ש כ ל ו ל ב ה ד ם ה נ י ב ה םכשירין א ט ׳בישי! ו » ב ר כ י ן איבישין וכו׳ וםנלן ד ב ש ע *
ה ד ח ק ס ב ר כ י ן *יבשי! רהניא ט ר ק לולב ׳בישי! פסולין וי׳ י ה ו ד ה א ם י יבישין גשירין א ס ר ר׳ י ה ו ד ה
ס ע ש ה ג א מ ז • נ ר כ ץ שחיו ס ו ר ״ ז י ! לולכיה! ל כ נ י ה ! ולבני ב נ י ה ן ׳ א ס ר ו לו אין ס ע ח ה ד ח ק ר א י ה .
א י ס א אפי 6ב ש ע ה ה ד ח ק אפילו לרבנן שפיר ד מ י ד ט ב ר כ י ן ,וכן ה ב י א ה ס ר ד כ י נ ש ם ו ב פ ״ ג ד ס ו כ ה
סי׳ ו מ ״ נ .tryו ע י ל ק ט ן סי׳ שזליג (0 .יבש ס ם ש מ ם ד א ה שלו ה י א ש ו ן וכו• הרוס• שש כ׳־ש ע׳׳ב
ד -ח ל ו ל כ זבו׳ כ ת ב ו דשיעוד י ב ש שיהא ג פ ר ך בצפורן .ועי׳ ברא־יש פיינ סי־ א׳ שהביא ד ע ת ה ד א ב -ד
ד ג ב י ל ו ל כ אפילי א ה ד ב פ ה שביס איבו נ פ ר ך ו א י ט ע ו פ ד ה א ר ס על יבשוחו בפריבה ושבירה א ל א
» ס י מ ן ה נ כ ס וחישר ב מ ע י עצים ו ה ו א ה מ ר א ה ש ל ח ס ובר ע״ש ו ד ע ת הראב׳׳ד שהביא ה ו א ב ת מ י ם
רעים סי׳ רל׳׳ב׳ ועיין ברא״ש פ׳׳ג סי׳ י י ד ,ועי• בשו״ת מ ש א ת בנימין םי׳ י״ז דפסיק לענין לולבין
והדסים יכשיס ד ל א ת ת יבשים אאי־כ ב ד א י כ א ת ד ח י לריעותא ש י ל כ י ט פניו ויהיה נפרך ב מ ו ר ן
(6אבל כ ם ו ש שקירין והביאו ת פ ג ״ א בם•׳ ת ר פ י ו ס י ק י ׳ ועי׳ כ ב י ח אפרים ח׳ א י ה ס ״ ס״א.
• ל ט ד י וכר נ צ י ל שם ל ׳ א ע׳יא כמושים •כשרים ועיין לעיל• סימן שס״ב שאין ס ח ו ב ר י ן ב ש ד ר ה
כן צריך ל ה י ו ת שם כייס ע׳׳ב .נ ( שנפרצו או נ ש י ו הרוב ובו׳ ת ו ס פ ת א פ׳־ב ר ם ו ב ה או שנפרצו
רוב עריו פ ס ו ל וכר .נ( וצריך ש ב כ ל אורך לולב וכו׳ עיי ר ש כ ״ א ור״ן ש כ ת כ ו וכן כ ה ד ס בעינן
י ( והיכ׳י ר ל א א ת נ ח וכר כן ה ו א לשון כ ה ״ נ ישם א י ח א שיהא כ ל »יעורו ע כ ו ה ובן הרין בלולב.
כ מ ע ש ה י ס ר כ י י כ חני .יסר שמואל ו ל א ידעתי ה מ ק ו ם שםוזכד מ ע ש ה כ ז ה ׳ זע•׳ בריין! ו כ ר א ״ ש
ו ה ש ת א דקיי״ל ד ל ו ל ב אין צריך אגד אי ל א א ת נ ח י ה סעיו״ט פ נ ה ליה ביו׳׳ט וכר ועיי׳ ברין שם.
ה( ה ד ס הגזול וכו׳ שס ל׳׳ב ע׳׳ב .ו( משום ד ק א מ ת ק ן וכר שם ל ״ נ ע׳׳ב .ז( י כ » רוב עליו
וכזי י ה ו א כ פ י ר ש ״ ש ם זעיין בדא״ש 0״ג 0״ י׳ (0ענן( עץ ע כ ו ח וכר שם ל ״ ב ע״ב ע*ש ו ב י ר ו ש ל ס ׳
ס י ג ה ־ ב כ ת י ב וענן! עץ ע ט ת שענפיו חופין א ת רובו ועילה כמין ק ל י ע ה ואיזה זח ה ד ם > והיא
ברייתא כ ס פ ר א פ ר ש ה אסוד פ ר ק ס״ז .פ ( ק ל ו ע ה כ פ י ן ק ל י ע ה וכר ו מ כ ב י ! ע ל א כ י ח ן ז ט ׳ כ»״ל
ובן ח ו א בריין ,ונרש״י איחא ו » ש נ י ן ע ל א * ח ן ( • .ו ע ל ה א ח ד מ ל נ מ ח וכו׳ בן •ירש״* שם ו ה א ד ל א
427 מחזוי רטרי
וחד .אע־נ דתלתא כחד קינא נמי כל שכן דכשר .הואיל ונפק מפוטיה דרב כ ת א :
כ( והלכה כרי יהודה :אם׳ רב חסדא .ל( הדס שומה לסוכר -עץ עבות .ללולב(" .והאי
הדס ]שומה[ מסול להושענא .בין לחודיה .בין)אהדס( ]בהדי הדס[ אהרינא .והיכי רמי
הדס שומה נ(דרברבן אטרםיה ומתיין .ס( תניא ר׳ )•שמעל( ]ישמעאל[ אומי .סרי עץ
הדר .אחד .כסות חסריס .אחד .וענף עץ ענות .שלשה .וערבי נתל שתיס .ואמי• שנים
קמוטים ואחד שאינו קטום .ר׳ פרסון אומר אסילו שלשתן קטומים .ר׳ עקיבא אומ׳
כשם שלולב אחד ואתרונ אחד .כך ערבה אהד והדס אחד .אם׳ לו ר׳ אליעזר יכול יהא
אחרונ עמחן באנודח אחת .אמרח .וכי נאמר וכסח .והלא לא נאמר אלא כמת.
אי שלימים בעי .ליבעי כולחו שלימים .ואי לא בעי שלימים .אפי׳ חד נמי לא ליבעי.
פ( אמי רב ארא א־ר הזר נו ר׳ ישמעאל :אמר ר׳ יהודה אמי שמואל הלכה כר׳ טרסון:
סי׳ כפות תמרים .אחת משמע .בפת כחי .וענף .אהד .עץ .אחד .עבוח .אחד .הרי ני.
אפי־ שנים קטומים .אהדפ קאי :יבול •אנלס בולן .ואף האתרונ עמה .אסרת .וכי נאמד
וכפות המרים .דלמעי דיו מוסיף על עניין ראשון .ליקת כסת עס פרי עץ הדר .והלא לא
נאמר אלא כסת .משמע היא בסני עצמה ולא עס חאחרונ • .וענף עץ עבות .מוסב על
כפות .וערכי נחל .מוסיף עליהן .שנ׳ בהן ווי־ן .לפיכך נאנרין עם הלולב .שמעכבץ וה
את זד -אס חסר אחד מאדבעחם .אין חלקיחח לשם מצוד ,חמה .שלימה .ד ד ש ולקחתם.
לקח חם .כמו פ( וכחבחם .כתיבה חמה .ור׳ ישמעאל דסכשר שני קמוםים וחד מצריך
שלם .צ( היק חלקו הכת׳ .אי בעי הדר .ניכעי ככולהו .ואי לא בעי הדר לא ניבעי אפי׳
כחד .ק(רכ אוייא .שם חכם .חור כו ר׳ ישמעאל .מתחילת רברזו .ומכשר בחר .וסיוד
הדר מ ל :הלכה כר׳ מרפון .להקל .דקטום כשד .דקסבר אע״נ דקמום הדר הוא :שמעי׳
םהגא דנקמם ראשו של הדס כשר :י( ערבה נוולה .ויבשר .פסולה .כלולב .דלכס
אכולוע קאי .נקמס ראשה .נפרצו עליה .והצפצפה פסולה .כמושה .ושנשרו מקצת
עלית .ושל בעל .כשירה .סי׳ צפצפה .מין ערכה .ועלה שלה ענול .כמושה סלמרי .ושל
בעל .שנדילה בשדה .שלא על הנחל .כעל קרי קרקע שאינה צריכה להשקות׳ )דםנילה(
ס(]דסני לה[ .כמפר השמים .ידאמרי׳ במשקין כית השלחין .דבעל ח(לישנא דמתיכותא
הוא .כדבח׳ כי יבעל בחור כחולה )ישעיה סב( .רמתרנ׳ ארי כסא )רמחייהב( ]דמתיתב[
עולם עם כחולתא :ח־ר א( ערבי נחל .הנדילות על הנחל .ד-א ערבי נחל .שעלה שלה
משוך כנחל .תניא אירן־ אץ לי אלא ערבי נחל .של בעל ושל הרים מניין .חיל ערבי
נהל .מכל מקום :מי׳ הנדילזח על הנחל .נחלי מים .מצוה בזו .ומיהו של בעל כשירה
)ברכת( ]כדכתיב[ ערבי .דםשמע לשון רבים .משוך] .ולא[ ענול .פרט לצסצםה.
ת״ר ערכ• נחל .שנדילוח על חנחל .סרט לציסצסה שנדילה כין ההרים :תיר )ערבי
J
נחל .שנדילח על חנחל .שרט לצ־פצשה( ( ]א־זהר ערבח ואיזהו צפצסה[ .ערבה.
קנה שלה אתם .ועלה שלה משוך ופיה חלק .צפצפה .קנה שלח לבן ועלח שלח ענול
ופיה דומה למנל .פי׳ ערבה .קנה שלה] .עץ שלה[:
שסו .דין מימני ערבות.
ערבה שאין בה נ׳ סםנין הללו אינה ערכה .ופסולה ללולב .קנה שלה ]אדום .ועלה
שלה משוך[ ופיה הל; .,תדן של עליו חלק ואינו עשוי פגימות פניסות .נ(דוםה
לסנל .מנל קציר .סנימלתיה יומות כולן לצד אהד .עקומות כלפי בית יד שלה :שמזל׳
םהכ׳ שעריך להחמיר בדכר לפסול כל ערבה שאץ לה נ׳ םסנין הללו :י( איר יוסי איר
יוחנן משום ר׳ נתנייא איש בקעת בית תורתן עשר נטיעות ערכה וניסוך הסיס הלכה
למשה מסיני .סי׳ ה( אילו שלש שאילות נשאלו בבית המדרש מניין להם מן התורה.
והשיבו .שהלכה למשה מסיני הן .ושמע השומע ונרסן כסדר־ששמען .ובן בכל מקום:
עשר נטיעות י( משנה היא כסדר ?דעימ .ואינה עיגיין לכאן לכך לא סידשתיה הנה:
'(ומפורשת בסיקדתענית :י׳(ערבה .למקדש .להקיף את המזכות דאילו ערבה שבלולב
ממקרא מלא נסקא .וערבי נהל :ט( וניסוך חסים .לתמיד של שחר .של ז־ ימי ההנ.
שכל קרבנות של ימות השנה אין נםביהם אלא יין .חוץ מן החנ בתמיד של שחר
שעריך שני ניםוכין אחד של מיפ ואהד של יין .י( ואע־נ דנסקא לן מנאמר בשני כוי.
בית .טיס :חזרא אםפכת׳ בעלמא היא:
שםז .אין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב.
א מ ר ד׳ אמי ערכה צריכה שיעור .ואינה ניטלת אלא כפני עצמה .נ( ואץ אדם יוצא
ידי ת כ ת בערבה שבלולב .פי׳ בפני עצמה .אץ דבר אהד נאנד עמה .וכמה
קאי כ! פירש״י שם ל״ג ע״כ .פ( דסגי ל ה בצ׳׳ל בשתי תיבות (a .לישנא ד מ ת י ב ו ת א ה ו א ע׳׳׳•
ם ״ ק ב׳ ע״א .ב מ ה ד ם י ת ו ת ב כצ״ל .א( ערבי נ ח ל וכוי כ ל זה לשו! ה נ ט ר א ש ם ל ״ ג ע׳׳ב .ב ד כ ת י ב
ערכי ובו• כצ׳׳ל ,משוך ולא עג1ל פרש ל צ פ צ פ ה בצ־ל .ב( ת ״ י איזהו ע ר ב ה ואיזהו * פ צ ס ה ע ר ב ה
משוך זכו׳ כצ״ל .נ( י ו ס ה 1כר .ק נ ה ש ל ה עץ ש ל ה כ צ ״ ל ,ק נ ה ש ל ה אדום י ע ל ה ש ל ה
ל פ נ ל פ נ ל קוייר עיי׳ בפי׳ רש׳׳י שם ל׳׳ד ע״א .ל( אייר יופי א׳׳ר מחנן םשוש ר׳ נ ח ו נ י א ו כ ו ׳ לפנינו
ב ס ו כ ה ל׳׳ד ע׳׳א א י ח א ד א מ ר ר׳ אםי א׳׳ר יוחנן עשר נטייתה ,ולקמן ס׳׳ד ע״א ובן ס׳׳ק ג׳ ע י ב
א י ת א ד א ם ר ר ב אםי א״ר יוחנן מ ש ו ס ר׳ נחוגיא ובו׳ ו ב ת ע נ י ת •1ע״א ר א ס ר ר׳ אמי א׳׳ר יוחנ!
מ ש ו ם ר׳ נתוניא וכד .יי( אילו ש ל ש ש א ל ו ת נשאלו ב ב י ה ס ״ ר עי׳ שם בפידשיי ל״ד ע׳׳א ,ולא כן
״
ה ו א ד ע ת החום׳ מ׳׳ק ד׳ ע״א ד ה א״א ר ב אשי וכו׳ ש כ ת ב ו ש נ ת נ ו ל מ ש ת גבי תרדי .ו( מ ש נ ה
היא וכו׳ שביעית פ׳׳א מ ש נ ה וי .ז( ו מ פ ו ר ש ת כ ם ״ ק ד ת ע נ י ח ל א ידעתי מרוע ת פ ס כפ׳׳ק ד ת ע נ י ח
ה ל א ה מ ש נ ה • ר ע ש ר נ ס י ע ו ת ה ו ב א ב כ מ ה מקדמות .וכמס׳ ת ע נ י ת אינת מפורש יותר מ מ ק ו ם א ה י
ואולי »״ל פ״ק דשביעית .מ( ע ר ב ה ל מ ק ד ש ל ה ק י ף ובר ראיל! ע ר ב ה וכוי כן פירש״י שם ל׳׳ד ע׳׳א
ע״ש ועיי׳ מ׳׳ג ע״ב .פי( וניסוך• ה מ י ם ובו׳ עיי ש ם מ ״ ח ע״א .שצריך שני ניסוכץ ובר לשון רש׳׳י
כ( ואין א ר ס ש ם ל׳׳ר ע״א .י( ואע׳ינ י ד נ פ ק א לן וכו׳ בו״ז מים ש כ ת ק״נ ע״כ ,ת ע נ י ת כ׳ ע׳׳ב
יוצא וכו׳ ש ס ס ״ ר ע״כ איכא פ ל ו ג ת א כ ז ה כין ר׳ אמי וכין ר כ ח ס ד א א מ ר ר׳ יצחק ,ר׳ אסי ס ב ר
דאין ארם יוצא "ידי ח ו ב ת ו כ ע ר ב ה ש ב ל ו ל ב אפילו א ג ב י ה ו ה ד ר אנביה ,ו ה ם ע ם נ ר א ה משום דאינו
ניכר ש ה ו א ל מ צ ו ה ע ר ב ה .והיינו ט ע מ א דאין ר כ ר א ח ד נ א ג ד ע מ ה כםירש׳׳י שם ד מ ו כ ה ש ה י א מצוה
ו ר כ ח ם ד א א מ ר ר׳ יצחק ס ב ר א ד ם יוצא ירי ה ו ב ת ו כ ע ר כ ה שבלולב .ו ה ס ת ב ר מ ד ל א ה ב י א כ ל ל
ה א ר ר ב ה ס ר א ש׳׳מ ד פ ם ק ברי אמי .אכן הבה׳׳נ ל א ת ב י א ד ע ת ר׳ א פ י ו ה ב י א ר ק מ א מ ר ד ר כ
429 מחזור רטרי
שיעוחד ל( אם׳ רב נ ה ק שלשה כדי עלץ לחין .פי׳ שלשה ענסים עריך שיהא כל
אהד עליו עלץ להץ :וכן הלכה :וכן ססק ריח איש חסי:
שםח .ערבה צריך חיבוט ואינה צריכה ברכה.
»(אם׳ אייבו הוה קאיסנא הטיה דרי אלעזר בר עדוק .ואייתי ההוא נברא ערבה לקמיה.
שקיל הביט הביט ולא ברץ .קסבר ערבה מנוע נביאים הוא .בנבולין .ואסנהנ
נביאים לא סברכינן :אייבו והזקיה בני ברתיה דרב .אייתו ערבה לקמיה דרב .שקל הביט
הביט ולא בדיך .קסבר מנהנ נביאים הוא .הילכך ערבה עריכה היבוט ואינה עריכה
ברכה .כדאשבחן הלכה למעשה מכל הני דלא םברכי:
אתרוג ועוול והיבש םסול .עלהה הזדת על חבו] .ניטלה[ סיטסתו .נסדק .נקלף .ניקב.
וחםר כל שהו .טסול .עלתה החית על טיעוטו .ניטל עוקצו .ניקב ולא חסר.
כשר .אתרונ הכושי םםול .הירוק ככרתי .ר׳ מאיר מכשיר .ור׳ יהודה םוםל:
שסט .אתרוג שניקב כשר.
$י׳ חוזיות כמו אבעבועות דקות .ררינא כ׳) .םיסמתן( נ( ]סיממתו[ .ראש האתתנ .םםי
רבינו יעקב :ודונמתו הםיטמה של רימץ; ניקב והסר כלשהו .ס(הדא םילתא
חיא .דאילו ניקב ולא חסר כלל כנון שתהב בו מחט והוציאה כשד .כדקת׳ סיפא ניקב
ולא חסר כשר :עוקצו .זנבו .כמו בעוקצי חאינים .המשי .הבא מארץ טשי .ושחור
הוא .ט(כרחי .כרישין .שקורץ סודם:
»( ת״ר סרי עץ )ויקרא כנ( .שטעם" עצו וסיריו שוה .הוי אומ׳ זהו אחרונ .ר׳ אומי אל
תקרי הדר אלא הדיר) .כוי() .אימה( ]מה[ דיר זה )שיש( ]יש[ בו נדולים
וקטנים תמימימ ובעלי מומימ ]וכ׳[ .אלא הכי קאמר .עד שבאו קמניס עדיין נדולים
הייםים) .ו״א הדר( .צ( ]רבי אבוד .אמר[ אל תיקרי הדר .אלא הדר .שדר באילנו משנה
לשנת .כן עזאי אומי אל תיקרי הדר אלא אירור ,שכן כלשון יווני קורין למים אידור.
ואיזהו אילן שנדל על כל )המיס( ]מים[ הוי אומי זה אתרונ .סי׳ סרי עץ שהעץ כסרי.
בסעם שוה .הדר .סדי עץ הדומה אילנו לדיר של צאן .אטו כולהו אילני ל־ת להו מירי
נמלים וקמנים .והלא כל תםוחי אילנות אינן שוות .הכי קאמ׳ עד שבאו .כלוט־ האי
ב ב ר י י ת א ל׳יה ע״א ,ש ג ד ל ע ל כ ל מים זכו׳ בצ׳׳ל ,ש ה א ת ר ו ג דר באילן כצ׳׳ל .ק( אלא ב מ ש מ ע ו ה א
סליני וכו׳ כן הוא לשון רש״י ש ם י*"יז ע״א• ל( ג ד ל ע ל כ ל מים ש ל כ ל וכוי ל א שייך ה כ א ל ה ק ש ו ת
א פ ו שאר פידות אין גדילים על כ ל מ י ם כ ד מ ק ש י לעיל .משום שש..ר פירות האילן גדילים ע ל ר ו ב
מ י ס ולא על ב ל מ י ם עיין קידושין ג׳ ע׳׳א ..ש( ע ל ת ה חזזית ע ל ס י ע ו מ א ס ר ר ב ח ס ד א ובו׳ שם
ל׳׳ה ע*ב .יז( ויורד ל צ ד ר..שו כצ״ל וכי כ ל ז ה ו.וא לשון ופירש׳׳י שם .א( ח ג א ד׳ י צ ת ק בן
אלעזר כצ״ל במהגיתין ת נ א פ ש מ ה ו כוכנתו ,והוא ב ר א ש ה א ת ר ו ג כפירש״י מפי רבינו יעקב ,ו ד ו ג מ ת ו
ה פ פ ס א ש ל דמון ,ו כ ב ר כ ו ה ליו ע״ב פיממא ש ל דמון ובו׳ וכירש״י ה פ ר ח שבראשו כעין שיש ל ת פ ו ת י ם
ועיי' ע ר ל ה פ׳׳א מ ש נ ה ח׳ והנץ שלו פירש חר״ש פ ר ח ש ע ל ה פ ט מ א ,ו ב מ ש נ ה עוקצי! שם בפירוש הר׳׳ש
וז״ל ה פ פ מ א של רסון ב פ ר ק העור והרו&כ )קי״ת ע״ב( מיית• ל ה ראש ש ל 1מון ש מ ט נ ו מוצץ יש כו ג׳ דברים
1שס ל כ ל א ח ד ו א ח י ה ע י ס ד ב א מ צ ע ש ס .פ י ט ס א ז כ ל ע ס ע ת א ק < י א ל ה ע ס 1י ,ז 0כ < ט ת ד .פ ׳ ס 0א ג 0׳ ן ז * ע ו ז ה
ה ב א קרי ליה נץ ו ב ת ו ס פ ת א קרי ל י ה שער ,ס ב י ב מיקף ע ט ר ה ש מ ו ס ם ר ק שהוא עשוי ו ח ת ו ך במין
מסרק ,וע״ש כ פ י ר ש הרא״ש ,ועיי׳ בחולין קי״ה ע׳׳ב ה פ מ מ א ש ל דמון כ צ ס ר פ ח ופירש״• ח ו א שומר ע ל
פיו ו ה נ ץ שומר א ה ר ע״ג ה פ י ט ס א כ מ ו שיש על אגוזים שומר ע ״ ג ש ו מ ר ,ועל נ י ט ל עוקצו פירש
ונבו כ מ ו בעוקצי חאנים סנהדרין מ׳ ע׳׳א ושם פירש״י עוקץ 'זנב ה פ ר י מ ק ו ם ח ב ו ת לאילן ,ובן
כסנהדרין ט׳ ע״ב פירש׳׳י עוקצי! זנבות ה א נ י ס כ מ ו )סוכה ל ׳ ר ע׳׳ב( נ י ט ל עוקצו ,ועיין פי׳ו ר פ י א ה
ס ש נ ה נ׳ ע ק ץ א ת ה א ש כ ו ל ופירש הד־ימ ועוקץ ה ו א ק צ ה ה ד ב ר ו ע « מ מ נ ו שמוש פ ע ל ו א ס ר ו ע ק ץ
ר׳׳ל ב ר ה העוקץ וכן ה ו א בערוך עדך עקץ א׳ בסין זנב יש ל ת א נ ה שבו היא תלויה באילן ו נ ק ר א
עוקץ ,ועיי• בערך חדר ,ו ב ש ב ח עיו ע ׳ ב ועוקציהן פירש׳׳י זנב הפרי ד ה ו א עץ בעלמא ,ו ח נ ה לפי
פירש ה״ר יעקב בר יקר ועמו ה ס ב י ם גם רשי׳י ש ם נ ט ל ה פ ט מ ת ו ר פ ם ו ל ה ו א ה פ ר ה מ ה ש ב ר א ש
האתרוג ,ועוקצו ד ק ת נ י ב מ ת נ י ח ! ד כ ש ר ה ו א אם נ מ ל ה ז נ ב ה צ ד ש ה ו א תלוי באילן ובשד ב כ ל ענין
אפילו נ ח ל ש העוקץ ונשאר ט ק ו מ ו כ ס ו גומא מ ש ו ם דלא נ ח ס ר מ ט ף ח א ח ר ו נ וכמו ש כ ת ב הרא׳׳ש
שס ,י ל « פירש ד׳ י צ ח ק הלי׳ פ ס ס ח ו !עוקצו ש נ י ה ם בזנבי ו ה ח י ל ו ק ה ו א א ס נ ט ל העץ ס ם ה שחוץ
ל ט מ א ש ב א ת ר ו ג כשר ,ואס נ ת ל ש ה ע ץ מ ח ו ך ה א ת ר ו ג פ ס ו ל משוס שחסרו ,ור׳ י צ ח ק בן אלעיר
ד ח נ י נ י ט ל ה ב ו כ נ ה ו כוונתו ע ל מ ה ש נ כ נ ס בתוך ה א ת ר ו ג כ כ ו כ נ א באמיחא -א ב ל מ ה ש נ ח ל ש מ ר א ש ו
ש ל א ת ר ו ג ה ס ר ה הוא בשר משום דלא הוי מגופו ש ל אתרוג ,ועיי׳ ב ת ש ו ב ו ת ה ר ס ב ׳ ׳ ם דפוס א מ ״ ש
סי׳ רכ״ה ש נ ד פ ס שס ח ש ו ב ח א ח ה ה מ ת ח ל ת א מ ר ס ע ד י ה וכו׳ ורש״י כ ת ב דלישנא ק מ א נ ר א ה לו
משום ד ל א ס צ י נ ו כשום מקום עוקץ ל ג ב י פ י ם ס א ,ועיי׳ בתוס׳ דייה ניסלר ,ט כ נ ת ז וכו׳ יכרא״ש ש ס
סי׳ a׳ xו כ ס פ ר יראים סי׳ ק כ ״ ד ,ו ב ש ה ״ ל סי' ש י ס •!״ש ו כ ת נ י א סי׳ פ ״ ח ענין א ת ר ו ג .יברי״ף כ ת ב
ח ״ ל נ ט ל ה בוכנחו פירוש פ י ט מ ת ו דד ש ל א ת ר ו ג והוא הוטמו כדחנן פ י ט מ א ש ל דמון והיא שושנתו
)עיי• ב ח מ י ם דעים סי׳ ד״ל ש כ ה ב ע ל והיא שושנהו ר*ל מ ק ו ם שושנחו כי ה ש ו ש נ ה ודא• א י נ ה
ם ע כ ב ה וכוי ע׳׳ש( ופירוש בוכנתו ק צ ה ה ע ץ הנתון ב א ה ר ו ג שהוא חלוי בו באילן ובעיקר ה ע ץ
סביבותיו במי! א ס י ת א והעץ יוצא מ מ נ ה ו נ מ צ א ה ע ץ יוצא מ ת ו כ ה ב מ ו בוכנא ב א ם י ת א ואם נ ע ק ר
סן ה ע ץ ש ה י א כיבנתי מעיקרי ו ל א גשתייד מ ס ט ב א ס י ח א כ ל ז ם נ מ צ א ם ק ו ם ז כ מ י ט מ א ש ה ו א
כ א ס י ח א ו נ ר א ה כ פ ו נ ק ב ו ח ס ר ולפיכך פ ס ו ל ואם נ ח ת ך ה ע ץ י פ ל ס ע ל ה כ מ ע ט ונשתייר כ ל ש ה ו א
כ ת ו ך ה א ם י ת א בשר וזהו נ י ט ל עוקצו כשר עכ״ל וכן היא ד ע ת הערוך ערך פ ט ם ב ש ם ר״ה ו ה ו ב א
בחום׳ ר ״ ה נ י ט ל ה וכו׳ ועיי• ב ש ה ״ ל שס א ב ל רבינו י צ ח ק והוא הרי״ף פי׳ פ י ט ט ת ו דד ש ל א ת ר ו ג
ו ט ׳ ועיי׳ בד׳׳! שם ש ה ק ש ה ע ל פירש הרי״ף ד א ״ ה היכי אטרינן תני ר׳ י צ ח ק בן אלעזר נ מ ל ה
ב ו כ נ ה ו ה ד ל ל פ י מ ר נ מ ל ה ב ו ב נ ה ו פ ס ו ל שהרי ל א ב א ל ל מ ד פירוש ה פ ס ו ל השנוי כ פ ת נ ח י ט א ל א
ש נ א ל ל ט ז ט פ ס ו ל אחר ,ואי טשום קושי׳ זו ה י ת א פ ש ר ל פ ר ש ב פ ש י ט ו ת ד ה ל א ה ג מ ר א ק ב ע ל ח א
דר׳ יצחק א מ ח נ י ת ץ נ ט ל ה פ ט מ ת ו וכוי פ ס ו ל ת נ א ר• י צ ח ק ב ן .א ל ע י ר נ מ ל ה ט כ נ ח ו לארויי לן דר׳
יצחק ה ו ה תני ב פ ת נ י ח י ן ב מ ק ו ם נ ט ל ה פ ט מ ה ו נ מ ל ה בובנתו ,ו א נ ן ה ו א ד ל א ידעינן חי ס י נ י י ה ו ע י ק ר
או ז ה או זה ,או שניהם כ א ה ד טובים ולכן פירש הרי׳׳ף בדברי שניחם ל ח ו מ ר א ,אך הרשב״א הוסיף
ל ה ק ש ו ת ע ל ד ע ה הרי״ף והערוך דתרי מילי נינתו פ ר ו ע ל א ק ת נ י ב פ ח נ י ת א ד ל ק פ ן דתביא ט ל ה ו
פסולי א ל א נ מ ל ה ב ו כ נ ת ו להוד ,תו״ל ל מ ק נ י נ ס י פ ט מ ת ו כדקתבי נ ק ל ף ו נ ס ד ק ואידך כ ל ה ו ד ס ה נ י ה י ן
ו נ ר א ח ד ה ו ה נרים כ ב ר י י ת א ש ה ב י א ח נ פ ר א ל ק מ ן )ל״י י ר א ( נ ט ל ה ט כ ב ת ו נ ק ל ף נ ס ר ק ו ח ס ר כ ל
431 מחזור רטרי
בוכנתו .ולפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא .פילץ .וזזו לשץ סורי הזקן רבינו יעקב .אבל
רבעו חשק הלוי סי׳ סטמחו ועוקצו שניהן כזנב .עוקצו .שנימל העץ סה שחוץ לנוםא
כשאתרונ נשר .סיטמחו .שנתלש העוקץ .מחוך האחרונ והמרו .לפיכך טםול .והיינו
דקתני ]ר׳ יצחק[ כן אלעזר נימלה בוכנתו .סח שנכנס בתוך חאתרונ .כבוכנא הנכנס
ומכה באסיתא .ולשון רכינו יעקב הלר נראה לי שלא מצינו בכל מקום פיטמא עוקץ:
עד כאן מי׳ ובינו :נס ריח סי׳ נראין הדברים שהוא דד חחוטם .כדהנן סיממא של דמון:
שע .דין ניטל כוכנא מן אתרוג.
א ב ל הא דאיר יצחק כוכנחו .הוא קנה העץ .הנכנס כאחרונ כמו כוכנא .שם הםדוך.
כדנרםינ׳ בוכנא ואסיתא .ובאתחנ עץ שהוא תלוי בו כאילן .הוא כסו מכנא.
ובעיקר האחרת כסו אסיתא .והעץ נחון כה .וקייס׳ לן שאם נעקרה הבובנא מן־האםיתא
חיישי׳ שטא ניטל מנוסו של אחרונ עסה והסר האחרונ ופסול .אבל אס הבוכנא קיימת
בתוך האסיחא ונחתך העץ לםעלה כשר .שהרי העיקר קיים .חהז ניטל עוקצו כשר:
גקלף פסול .אם׳ רבא האי אתרונא נ(דאנליד )כאהיבא( ]כאהינא[ סוטקא כשירד .,והא
אנן תגן נקלף פסול .לא קשיא הא בכולה .הא בטקצחה .פי׳ דאנליד .נקלף .כאהינא
סומקא) .חומרה( ]תמרה( אדומה .אף זה לאחר שנקלף נהפך לאדסימות .כדרך כל
הנקלםים כפירות .בטלה בשר .ג(בסקצתה פסול .דמנומר תוא :ניקב .תני ל(עולא בר
חיננא ניקב נקב מפולש במשהו .שאינו משולש ככאיםר .סי׳ אנקב ולא )אחסר( ]הסר[
קאי .רסכשר תנא דמתניתין .ואתא האי תנא למימר .ראם מפולש שהוא מצירו לצידו.
כרי שיראה נקב משני צדדין .ססול בנקב כל שהו .ואסילו של מהמ .ואי• הסר אפילו
אינו מפולש פסול במשהו .מקב שאינו םסולש בכאיסר .אם רהב כאיםר פסול .ואעיס
שאינו חסר כלום .כגון שתהב ט יתד עבה .ומתני׳ במהות סכאיסר .וכשאינו םפולש.
וכמה שיעור איסר ה( כדינרא זוטא :אתרונ כושי פסול .והתניא אתרונ טשי כשר .ו( ת מ ה
)כושי( ]לכושי[ מסול .אמ׳ אביי כי הנן נמי מתני׳ דומה לכושי תכן) .רבינא( ]ובא[
אמי לא קשיא הא לן והא )להן( ]להו[ :פי׳ דומה לכושי .שנרל כאן .והרי הוא שחור.
פפול נדטה הוא קוטראפייט כי .כלומ׳ משונה הוא .אבל כושי עצמו שנדל שפ) .חייבי(
]היינו[ אורהיה וכשר .רב אט׳ לעולם מתני׳ כושי עצמו פסול .ולא קשיא .מתני׳ לבני
]ארץ[ ישר׳ הרחוקים מארץ כוש ואינן רנילין כהן .בדיתי .לבל בבל שקרובים לבני
כושים .ומכל טקוס נדל כאן .ומטה רכושי .נדמה הוא ופסול:
ת״ר .אחרונ תפוח .םרוח .כבוש .שלוק כושי .לבן .וםנומר פסול .אחרת כדור פסול.
רש אום׳ אף התיום .אתרונ הבוסר .ר׳ עקיב׳ פוסל וחכמים ׳מכשידן .נידלו בדפוס
ועשאו כמין בריא אחרת פסול .פי׳ תפוח .אנסליץ .כנון שנסלו עליו נשסים בתלוש
ותפח .כמו נותח נפוחים .סרוח .נרקב .ליא חסוח .נרקכ .סרוח דחו רע .מחמת תולעיפ
שאכלוהו(' .כבוש .בחומ^ן או בחרדל .שולציץ .שלוק .מבושל ביותר .באור וברותחין.
כדור .ח( העשוי כמין דור פלומא כ׳ .ענול .ואינו ארוך כשאר אתרונין .ם( החיום .שניפ
דכוקיס יחד .י( הבוסר .קמן כמין פול הלכן .כ( כראי כראש השנת .הוא בוסר הוא
נירוע .הוא פול הלבן) .ופריק( ]ופריך[ .סול הלבן ס״ד .אלא אימ׳ שיעורו כפול הלבן.
נידלו בדפוס .ל( שעשה לו דסום כשהוא קטן ונתנו כתוכו כמחובר ונדל כמידת הדםום.
דפוס .סורמא כי .כל רבד העשוי ליעשות למדחו דברים אחדיפ על נביז או בתוכו קרוי
דפוס .כמו כרייא הדשה אחרה שאינה דומה לאחרונ כלל .מעמ׳ דטלהו דהדר אטד רחמנא
וליכא :איתמר מ(אתרונ שנקכוה עכבדם .אס׳ רב אין זה הדר .איני .והאיר הנינא טמבל
בה ונסיק .ולר׳ הנינא קשיי מתני׳ .בשלמא מתני׳ לר׳ הנינא לא קשיא .כאן בץם טוב
ראשון כאן כיוס מוב שני .אלא לרב קשיא .אם׳ לך רב שאני נקיבות דעכברים דםאיסא.
איכא דאמרי אם׳ רב הרי זה הדר .דהא רכ הנינא מטבל כה ונסיק .לר׳ הנינא קשי׳ מתני׳.
לא קשיא הא ביום ]טוב[ ראשון הא ביופ טוב שני :פי׳ מה מטבל בה ונפיק .אוכל
מקצתה .ונפיק .ויוצא ירי חובתו בנוחר .ומברך עליה .והא דנקט ממבל .לסי שכל
מאכלס על ידי טיבול .כדאמרי• בסםחי׳ .חשמש מטבל כבני סעים .ר׳ יצחק מטבל
בירקא .וםרכינן .ולד׳ חנינא קשיא מתני׳ .דקתני חסר כל שהו פסול .ומשנינן .כשלטא
מתני׳ לר׳ חנינא לא קשיא .מתני׳ כיוס ]מוב[ ראשון שלקיתתו סן התורח .ובעינן
לקיהה תסח .דכת׳ ולקחחם .לקיהה תמה .וביופ טוב שני נסיק כה ר׳ חנינא אע״נ דלא הוי
שלם .אלא לרב דאמ׳ אין זה הדד .קשי׳ דד׳ הנינא .דהא אפי׳ בשני לרב נמי לא
נפיק .דהא םצוה הדורה בעינן הואיל וםזכירין שם שמים עליו .ומשנינן .אם׳ לך רב
נ ( שיעור אתו־ונ ה ק ט ! ונו• ל׳׳ד ע׳׳ב .עיי י ש ״ לעיל ל י א ע׳׳ב שגיס בידו א ת ת גרסינן ונו׳ ועי׳ בריין
על ה מ ש ג ה שיעור א ח ר ו נ ק ט ! ו נ ר (p .בקט! הליכה כר״י וכוי כ! פ ס ק ב ה ״ ג וכ׳׳ה ברי•׳!( .גו( ב מ ק ו ם
1
שאפשר ? הניא ונוי כ! ה ו א י ס פ ר ׳ראימ סי׳ ק נ ״ ד .ובמרדכי פ״ג רםוכדc .׳׳ תש״! משמו ועיי• :יעיל
סי׳ שס״ה .מ( מ ע ש ה בבני ב ר ק וכו• גירםא ח ד ש ה היא ולפנינו ל״א ע׳׳ב איתא מ ע ש ת נ ב נ י כ י ב י ס
ובו• ובאריז ת י ש ס ״ ש״ 1מ ע ש ה :א נ ש י כרבוס וכוי וע״ש פ ה שהביא ו ב ת ש ו ב ו ת כתוב ו ש ב ת כ ת
ש ה ת נ ר ר׳ יוסיסיה ה ת י ר א ת ר ו נ פסול :ראשון ש מ א במקום שלא ה י ה כ ש ר מצוי וישר כ ת ו ר כ ל
ה נ ׳ פסולי ר פ ת נ י ת ׳ ! הייט במקום שיכול למצוא ב ש ר א ב ל ב ש ע ת ה ד ח ק אף• מי שאינו ה ד ר כ ש ר
אפילו בראשו! ה ר ע ד ה א רבנו דפליגי עליה דר• יהודה ואית ל ה ו ד׳ מיני! ש ב ל ו ל ב יבשי! פסולי!
דבעי ה ד ד א פ ה י כ בי פייתו ל ה ו ר׳ ׳הידד .ר א י ה ס א י ת ס שהיו סירישין לולביהן לבניהן אמיל לו
אין ש ע ת ה ד ח ק ראיה כלל׳ מ כ ל ל דפורו רבנן ר ב ש ע ת ה ד ח ק יוצאי! בפסול ו מ ה לי פכור י ב ש ו פ ה
לי פסולי א ה ר י נ א כולהו ט ע מ א רירהו משום ה ד ר וכיון דלכולהו יה מ ע ס א א י ת ל ה ו אין ל ח ל ק
ביניהם עכ״ל ה ת ש י ב ה ,ועיין בר״ש פ ״ ג סי׳ י״ר ובשו״ת ח כ ם צבי סי׳ ט• ובש״ע סי׳ תרמ״ט סעיף
ו׳ ובביאורי הגרייא ם״ק ל״ה .ועיי׳ ב ת מ י ם דעים סי׳ רל׳יג ב ה ש ג ו ת ה ר א י ״ ד ׳ ועיין בשערי ה ש ו ב ה
סי׳ שי״נ .ועיי׳ בשו״ה לרביט א ב ר ה ם בן ה ר מ ב ״ ם סי׳ ל ׳ , :ו נ ן ר ר ס ל-ש-יי ז״ל ה ל ב ו ת לולב מ £ 0ד
ה א ו ר ה סי׳ קצ״ד .ל( ולולב שיש בו ה ד ס י ם כ ה ל כ ת ן וכוי ויה ש ל א כ ד ע ת בה־־ג ד כ ת ב והאי ה ר ס
ש ו ט ה פ ס ו ל ל ה ו ש ע נ א בין לחודיה ובי! ב ה ר י ה ה ד ס א ת ר י נ א וכוי .ורוב הגאונים הראשונים לא ס ב י ר א
ל ה ו כוותיה ברין י ה עיי׳ בשערי ה ש ו ב ה סי• ש י ה ל ר :שר שלום ז״ל ו ש ש א ל ת ם לולב שיש בו
ש ל ש ה ה ד ס י ם וכוי א ם ר צ ה להוסיף עליו כ מ ה הרסיס ו ל ע ש ו ת אנורר ,א ח ת נ ת ל ה מן ה ר ם שאינו
ע ב ו ת ה ר ש ו ת בידו וכשר ה ו א וכוי וכן ה ו א שס כי׳ ש״׳מ בשם ר ב נטרונאי ו ה ד ם של• לולב אם
יכול לעשותו כ ל ו מן ה ע ב ו ח מצוה מן ה מ ו ב ח ר ואס אינו מוצא א ל א ש ל ש ה הדסים ע נ י ת מ מ ל א
אותם ב ה ד ס ש ו ט ה ושפיר דמי .ובן ה ו א בפרדם לרש׳׳• ז״ל ב ה ׳ לולב מ ס פ ר ה א ו ר ה סי׳ קצ״ד ו פ א ן
ד ל י ה ל י ה ע ב ו ת ר*1.בה .ל י ע נ ר כ ו ל ה א ג ו ד ה מ ה ר ם שאינו ע ב ו ת ו ב ל ב ד שישים ב ה נ׳ בדים מ ה ד ס
ע ב ו ת וגו׳ ועיי׳ ברמב״ש פ״ז מהי לולב ה״ז ואם ר צ ה להוסיף ב ה ד ס כרי ש ת ה י ה א מ ד ה ג ד ו ל ה
מוסיף י נ 1ס צ ו ה ה י א ונו׳ י נ מ ״ ס יבל״מ יכ״מ ש ם ז ב ה ג ״ מ שש .יעי״ ב ח ש י ב ו ת ל י ב י נ ו א כ ר ה ס כן
ה ר פ ב ״ ם ש א ל ה ל״א ועוד קשיא ל ׳ וכו• ח ש ו ב ה ח ק נ ו ה ס פ ד י ם ש ל כ ם וכו• ועי׳׳ במהריצ״נ עמוד ק ״ ד
ו א ס ר מ ר ר ב נסרינא* ה ד ם של לולב ובו׳ .וזיל ב ע ל העיטור בשלישי עץ ע ב ו ח וצריך ג׳ ה ד ס ובי
ע ר ב ו ת ב ש ר ו ת ו א ם ר צ ה להוסיף ב ה ר ב ש א י ט ע ב ו ת מוסיף א ב ל ב ע ל ה ל ב ו ת אמר ה ד פ ש ו ט ה אפילו
בהרי ה ר ס אחדינא פםול ו ל א ד ״ ק לן ביון דמין הרש ה ו ^ ב ש ר וליכא משום בל תוסיף ר ה א ע י ק י א
ד ר י ק ל א לולב פסול ולפי׳ד לולב צריך אגד אי אגוד ל י ה בעיקרא ד ד י ק ל א ל א מוסיף וזוא ה כ י נמי
ל׳׳ש ו ר ב פלטי ו ר ב נטרונאי ו ה ר ב א י ן גאות וצ״ל אית ל ה ו ה א ס ב ר א ויו׳ ועי״ בתשובוח הגאונים
קרמוגים )ברלין ת ר ״ ה ( סי׳ נ ״ ז ו ה ד ס של לולב א ס יבול לעשותו בולו ע נ ו ת מצוה מן ה מ ו ב ח ר
ואס אי! מ ו צ א א ל א שלשה ה ד ס י ם ע ב ו ת מ מ ל א אותם :ה ד ם ש ו מ ה ושפיר רמי ובו וכן ה ב י א בשש
ר ב ה א י גאו; ב ש ה ״ ל ס״ שנ״ת ש ה ע כ ו ת ש ב ל ו ל ב צריכין ל ה י ו ת ש ל ש ה ע ב ו ת כראוי ו ה ש א ר ה ד ס
מחזור דטרי 434
אם בא להוסיף עליו כמה הדסין .ולעשותו אנודה נהלה מן ההדס שאינו )ערבות(
]עבות[ .הרשות בידו .כיון דמעות לולב לא נתנו בו הכמים שיעור יותר משלשה אפי׳
)בהמור( ]כחמור[ שבהן .עשה שלשה כתיקנן יעא ירי תובתו ואותם יתירים תוססת הן.
ואין פוסלים את הכשרים :וכן מנהנ כשתי ישיבות:
שעד .אין אומ׳ זמן בנטיל׳ לולב אלא ביום ראשון.
אני החתום נשאלתי אם אומר״ ומן בנטילת לולב בשני ימים טובים הראשונים של
הנ .הואיל ויום ראשון מן התורה .דכת׳ ולקחחס לכם ביום הראשון ויום שני ספק.
ודיניה דלולב כקידוש היום שכשם שאומר״ זמן על הכום ביום שני של הנ ממה נסשך.
הכי נסי אמרי• ומן בנטילתו של לולב ביום שני .או אין אומר״ אותו אלא ביום ראשון
בלבד :ק( כך מקובלני ממורי הזקן רבינו יעקב בר׳ יקר וכך דעתי נוטה .שאין אומי זמן
בנטילתו של לולב אלא ביום טוב ראשון .לפי שלא מעינו עיקר ושורש לברכה זו לא
בתלמוד ולא במשנה ולא בהוספתא :וכלל כלל אין היוב ברכה זו אלא בשעת עשייתו
של לולב בהול בשעה שאונדו ומתקנו .ובסוכה נסי בשעה שעושה אותה .דת״ר העושה
סוכח לעצמו מברך שהחיינו .נכנס לישב בה אומי אשר -קדשנו במעותיו ועונו לישב
בסוכה .העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו .נטלו לצאת בו מברך על נפילת לולב .ותו
תניא נב׳ סוכה .היתה עשויד ,ןעוםדת אם יכול לחרש בה דבר ב־ום טוב עצמו .כנון
למימך בםתרקי ולעטרה בקרמין ובסדינין המעו״רין מברך מיד שההיינו) .עיקר( ]דעיקר[
חיוב ]בשעה[ מעשה .ואם אין יכול להדש בה דבר מברך שתים .בכניסתו אהת אםוכה
ברישא ואחח אזמן .אבל בלולב לא מצריך בשעח נטילה אלא אחח בנטילחו .אלמ׳
דכלל ליכ׳ ברכה זמן .אלא בשעת עשייה דהיינו בהול .אבל הראשונים שנהנו לברך
שחים בנטילחו .הואיל ואין כל אדם עושה לולב לעצמו אלא םומכין על של ציבור.
לכך מברך כל אדם שחים בנטילחו:
וגם זו סליאה בעיני על מה סמכו .והואיל שכן היזב ברכה זו אינה אלא כשעח עשייתה
בחול כיון שבירך ומן סע• אחח .מה לי חו לברך ביום שני בין שיהא יום ראשון
ודאי יום טוב או ודאי הול .מה בכך .כיון שבירך שעם אחח זמן .אסאי חוזרין ומברכין
ביום שני .הלא אץ עיקר היובה איא בחול .ונכי נר חנוכה נמי אין אומ׳ זמן אלא ביום
ראשון) .והם( ]והכי[ נמי היא' .ולא רמי הא לקידוש היום .דומן דכוס תלוי בקידוש
שוטה וכו׳ וכן הוא בהניא סי• פי׳ה עני! הדס ,ועיי׳ בשו״ה הרשב״א סי׳ ע״ה .ק( כ ך מקובלני
ממורי הזקן וכו׳ ולבסוף ש ל מ ה בר• יצחק׳ אך באוי׳ז ח״ש ה• סוכת ולולב םי׳ שס״ז ה ב י א שס א ת
כ ל ה ד ב ר י ם האמורים כאן ב מ ע ט שינוים קלים בשט ה ר ב ר׳ ש ל מ ה בר׳ שםשון ער ותו ל א מידי
י :
ע׳י״ש ועיי׳ ברוקח פי׳ רי״ם ה׳ ל ו ל ב זאחדונ ,וכן ברא״ש פ׳׳ד ם ב׳ כ ה ב בשם ר• ש ל מ ה כרי
שמשון ז״ל נשאלתי אומר זמן ע ל ה ל ו ל ב ביו״ט שני וכוי ור״י פסק דאין אומד זמן ביו״ט שני וכן
גחנו גדולי נ ר מ ״ ש א ו כ ו /ועור משוש רבעינן נ ט י ל ת לולב ש ב ע ת ימים וכוי ,ועיי׳ בצל״ה ה נ ד פ ס
פ ה ד ש על פס׳ ס ו כ ה מ״ה ע״ב ,ועיין במגהיג ה׳ א ח ר ו ג סי׳ ל״ז ר ל א ח י מ א אינו ל א ש ע ח עשיה
ולא ש ע ה גטילה רהאידגא דידעינן בקביע רירחי ופשיטא לן דודאי יו״ט ק ר ש ושעת גמילה ה ו א
ה ל כ ך כיון שבירך ביו״ס ראשון שוב לא יברך בשני ואם ברך הויא ב ר כ ה ל ב מ ל ה .ובן הוא ב ש ה ״ ל
ס״ שס״ו ,וכליקוטימ מ ה ל כ ו ת א מ ר כ ל הביא בש 0רש׳יי ש ק ב ל מ ר ב ו ר׳ יעקב ברי •קר שאין אומרים
זמן ביו״ט שני א ל ו ל ב וכו׳ ולסוף ב ת :ובמגנצא וצרפת אומרים שההיינו אף ביר׳מ שני אפילו
כלולב )כי׳ גס כ ס פ ר העיתים גהנו לימר 1פן א ל ו ל ב גם ביי׳יט שני שאש יז״ט ראשון חול ל א •צא
מזמן שהרי יש לברך ב ש ע ת קיום ה מ צ ו ה ׳ והרר״א כ ת ב ולענין זמן )ביום ישני( היא מ ה ל ו ק ו ת הר•
ש ל מ ה בר שמשון כ ת ב שאין ל א מ ת רממ׳ינ יצא בזמן שאומר בראשון א ף אם ה ו א חול ר ל א גרע
מאלו אמרו ב ש ע ת עשיה שיצא וכו• וי״א שצריך לאומרו משום דלא ת ק נ ו זמן אלא כ ש ע ת עשיה
אז ב ש ע ת נ ט י ל ה ואם ה י ה א ת מ ו ל חול א״כ ל א יהיה לו ש ע ת עשיה .׳לא ש ע ת נ ט י ל ה ה ל כ ך ל א
יצא בזמן ש ל א ת מ ז ל ז ם ׳ ע״ש 1ע״• באו״ז ת״ש ה׳ •עירוני! סי׳ ק ״ מ והוא כקיצור בהנ׳יא פי׳ג
דעירוכין ,וכן ר ע ת תשב׳׳ץ ה״ש סי׳ עייר רמברכין זמן ביו״ס שני ע״ש ,ועיי׳ ב ת ש ו ב ו ת ב ט הרשבי׳ש
סי׳ הל״כ׳ ובפרדס לרש״י ז״ל סי׳ ק״צ הודיעני מ נ ה ג וכו׳ ע״ש ועיי׳ במרדכי פ׳ לולב ו ע ר ב ה .דעיקר
435 מחזור ויטרי
יום טוב .וכיון דשתי קדושות הן סםפיקא סקדשינן .ואמרי׳ נמי זמן .אבל כרכה זו אינה
תלוייה אלא בעשייתה ואפילו בחול .ואפילו בסוכה נמי אין אום־ זמן להדיא בישיבתה.
אלא סוסבין על אותו זמן שאומרי׳ על הכוס .ראמ׳ רב אשי הדנא ליה לרב כהנא
דססדר ליה אכםא דקידוש׳ .דטקדש ומכרך זמן .ואי היובא הוא לומר זמן כישיבת
סוכה .ונמילת לולב .ליתנייה בהדיא .דאס׳ זמן עליהו .כדאמרי׳ גבי נר הנוכרי ומקרא
מנילה דהוי כהנך מדאוריית׳ :ועוד מעאתי בהלכות נדולות דלא עריך לוס׳ זמן בסוכה
ולולב .רסני ברכסא :ובהלכות לולב דקסשרש רכ יהוראי בארן תני הכי :ת־ר העושה לולב
לעעמו אומ• כרוך שההיינו וקיימנו כוי .נטלו לצאת בו .מברך אקבץ על נטילת לולב.
ומוליך ומכיא ומעלה ומוריד .אבל זמן לא מעריך כלל .ולפיכך כיון שכירך זמן ביום
ראשון םני כהכי .ותו לא מידי :שלמה כר יעהק:
לולב שלא נאגד אלא אנד אהד כשר .דרב יהודה יליף קיחה קיחה מאנודת אזוכ .ולא
מעינו שס מניין אנדץ :ובחד סניא .אבל לנוי מעוד .לאונדו .אפילו לרבנן י( למטי
ולמעלה .שלא יתפזרו ענפי הערבה לכאן ולכאן .משוס שנ׳ זה אלי ואנוהו :שלמה בר
יצחק :אחרונ בניסטריא ש ש מאות ועשר .ולולב והרס וערבה .הרי תר״נ מעות
ס(שש^לה מצוותו לפני המקום כתרי־נ מצוח:
בתשומת הנאוניס מצאתי :העושה לולב צריך לשום בו ח( שבעים פאוחת שקורין
רמייש) .דמניין( ]כמניין[ לולב בני ממריא ס־ה .ושהים כננד אתרונ והדס.
הרי שבעים סנהדרין :וכן מנוע בישיבה :וקושרין אוחו נ׳ אנודות מן ערבה עצמה
א( שאין קושרין אותו אלא במינו .וכסות החמר צריך לאנוד ולכסות יחד בכסוח וי-תםר
עצמו .ושיצא חוץ לערבח פסח .וביום הושענא רבא (3מניהין אותו פרוד אבל לא אנוד:
וכן מנהנ ספרד ופרוונצא ונרכונא .נ( ויש שאונדין אוחו בנימוניוח של וחב םלסעלח.
ובטינו למטה .כדמוכח בסוכה :נרסי׳ כמוכה פ׳ לולב )וערבה( ]הנוול[ .ר׳ יוסי אומי
י ( שכת והוציא את הלולב )ברשות( ]לרשות[ הרבים פטור .מפני שהוציא כרשות.
ה( ופריך כנמרא אמאי מראנביה נשק כיה .ומשני כשהפכו .מיכאן יש להוכיה דיש לנו
0להפכו בנטילתנו .ולברך אז .ואחר כך ליטלנו כדרך נטילתו וגדילתו .דאי לא תימ׳
ו ש ש א ל ת ם מ ס ה ש א ס ר ה ר ב ר• י צ ח ק א נ ב ר ו ״ ל ששיר ק א מ י ו ה כ י ה ו א ק ו י ם ש י נ נ י ת א י :קלוייב
'tכיו; רעדי•; יש ל ו ייעשו.־! ה:יע:וי; וכוי ע׳ ח ו ב מ כ ח י ש ד ע כ ם מ ק ז מ י י ב ר ך קודש נ ב י ל ת ו ובר.
ד י ה ב ע י ר נ א וכוי ו א ו מ ר ר״׳ ו ב ר ־ ודי ה •יצאה ו כ י ותוכי נ ו כ ה יי׳ מ עייא רי׳ה ע ו ב י לעשיית; ו ב י
1
ו ב מ ד י ם לרש״• ז״• בי' ל ש ו מ ו ק כ ״ ר ל י מ צ • וזישענא ״יא מ צ י •'ברוכי עיייה רתיישי;; רייימא ס י ת נ י ס
1 1
ו ל א ע נ י י נ מ צ א ד ק א מבר;־ עיייה שם ש מ י ב • :צ י ה ונו• ועי׳ ב ר ו ק ח סי׳ י י ׳ ב ד ה נצ'<ת ל ו ־ :
ו ב י ו ב מ ר ד כ י ש״נ ס " ה ש ס -א ,ועי׳ ב ש ה ״ ל סי• ש}!״ו •:רז ש ה ב י א ב ש ם סשר ה י ר א י ם ו ג ב מ ה ש ה ב י א
ב ש ם בעיי ה ר ב ר ז ח כ ׳ כ ע י ב ו ר ש נ מ נ י נ ו ח כ ר ומשינ־ש ו ש ם ה י א לנבון ,יעי• ב י ״ ; ש״ג ר ס ו כ ה ד•ד.
<׳ ו ה י כ ; ה י ו מ נ ע נ ע י ם וכוי ׳שש ל י ו ע -כ ועי כ ת ו ס ׳ שש ד ה ו מ ר ס ר כ י נ ן ובו וברא־ ש מ״; סי׳ ל ג
ס' ה י ה ק י ־ א ק י ש וכו :ב י ה ע י ר ו ת י כ מ ה שעכליש שאינו מ ד ק ד ק ל ה ע ת י ק לשו; ה נ ס ־ ־ א ב ה ו ד ו וכוי.
,
ו ל מ נ ע ו ש ם מ ׳ א ע י נ ק ו ר א ק ש ו מ ה מ ל ־ ו ל י ל נ ו :י ר ו ק ו י א ב ת ו י ה ו נ ו ש א א.־ .במיו מ נ י ח ו ע ל ג :׳
1
" t־ו־יב תגזי• א י ת א ק ו ר א ו נ ו ש א ק ר ק ע וכוי .י( ש נ ו ה נ י ; ידיה; ה ק ו ר א י ש עיי השי־־ ,וכו ו ב כ ־ ר ר נ •
כמיו מ נ י ח ו ל א י ץ ש מ ע י נ ן מ ה ב א ד ה ק ו ד א ב ה ו י ה אוהז :׳ ; ד י ר י ה ה ו י ה וייוד ר א י ה משוף מ ר ק ב נ י
1 1
ה ע י ר ח ״ ר ש ו ח ה ו ר ו א ה בולל ו מ פ ר ד ובו׳ ו מ ש מ ע ו י ־ א ה ר מ ו ת ח ב ת י ו י ה ו ג ו -י ב ס ו ף .כ( משוש ד ר
מ ר נ ך ונוי ש :י י ' ״ ס ״׳׳א ס נ ״ י ה ל ״ נ ע יא מ ה שישריש ; eה ט ז .ו־יו־ינו בידו כ צ ל .פ ת י נ ש ל ו ל ב ו
, ( 4
ל 1א ו מ ר ו ה ו ד י ע נ ו ב ר כ ו ה נ י ד ו • ,יחא ־ פנינו.־*ו־ שמ״ג עשי; מ י ד ה ו ב א ג :ב!,-.רו :.ו^ו־ינו נ י ד ו .
ל י נ ע*ב .ב ת מ י ל ת ש ס ח .א ו ח ק ״ ג .יי( ואי; צ י ד ל ה ו נ י ר ש ל • י :ש ב ת כ ד ע ״ נ ועי נ י ש ״ י ש :
437 מחזור דטרי
שעו .ב ר ו ך אתה ״ י אלה־נו מלך העולש כורא שרי הגסן :כרוך אתה י ״ אלהינו
מ״ה אשר כהר בנו מכל עש ורוממנו מכל לשון וקדשנו במעותיו ותתן
לנו י״י אלהינו באהבה מועדים לשמחה הנים וזמנים לששון את *וס ח ג הסוכות הוה.
ומן שםחתינו כאהבה מקרא קודש וכר לעיאת מערים כי בנו בחרת ואותנו קדשה מכל
העמים .מועדי קדשך בשמחה ובששון הנחלתנו .ברוך אתה ״ י מקדש ישראל.וחזמנים:
בתך אתה י״י אלהיט מ״ה אשר קדשנו במעותיו ועיונו לישב בסוכה :ברוך אחד* .׳״
אלהינו מ״ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה :ואש שבת הוא אומי תחילה ויבולו:
בורא סדי הנשן .ואשר בחר בנו .ומוסיף בה .וחתן לנו י״׳ אלהינו באהבה שבתות
למנוחה ומועדים לשמחה חניס וזמנים לששון את יום המנוח הזד .ואת יום חנ הסוכוח
הוה זמן שמחתינו באהבת מקרא קודש זכר ליעיאת מעריש כי בנו בחרת ואותנו קרשת
מכל העסיס שבח ומועדי קדשך בשמחה ובששון הנחלתנו ב״א ״״ מקדש השבת ישר׳
והזמנים :לישכ בסוכה :שהחיינו :ובברכת המזון מזביו״ן יעלה ויבא בבונה •רושלם:
בשחרית הולכין לבית הכנסת .ימתסללין כתסילח ערכית :ולשיניע שליח עיכור להמכרך
1
עמו שר׳ בשלום :נוטל לולב בימין ואתרונ בשמאל .ועוסד ומברך .חי :ומצאתי כל
מעוד .שכחי בה לכם .מבדכין מעומד .בנון לולב .וציצית .ומילה .בלולכ כחי ולקחחס
לכס )ויקרא כנ( בציצית כחי .והיה לכס.לעיצית )במדבר טו( .במילה כחי המול לבם כל
וכר)כראשיח יז( וכולהו ילשי׳ מעומר .דכח׳ וששרחם לכם )ויקרא כנ( .מה להלן מעומד
דכת׳ בקמה ס( ודרש״ בקומה .אף כולן .ועוד כת׳ ע( לעמוד )לשרח( לשני •׳״ ]לשרתו[
ולברך ]בשמו[ )דברים י( .איחקש כרכה לשירות :כך מצי .תי :ומכרך ב׳׳איי״ אלהינו
מיה אקבץ על נטילת לולב :בתך אתה י״י אלהינו מ׳׳ה שהחיינו וקיימנו והניענו לזמן
הזה :ומוליך ומביא ומעלה ומוריר :ושנענעו :והכי אמי רב פלטו׳ נאון .מ* שנושל לולב
לעאח בו חייב לברך עם נטילתם :שהלכה רווהת היא בישרי .כל המצות כולן מברך
עליהם עובר לעשייחן הוץ טהטבילה :והמנענע בשעח נט־לחו מברך עליו .ונוטלו
ומנענעו ומחזירו למקומו :אבל שליח עיבור אוחזו בידו עד שינמור אח ההלל .כל אותם
שבעה ימים .ומנענעין את הלולב בהודו ליי״ .תחילה וסוף .סי׳ פ( בסוף הפסוק בחסדו.
חי .צ( וצריך להתיז סמ״ך של חסדו .רלא לישתמע הדו :ירושלמי :ויש אומי בסוף.
בד\דו שני אחרי ברוך הבא :חי :ובאנא ייי הושיעה 1א :ואס שבת הוא אין נוטלין את
הלולב ק( משוס דרבח :וקורין אח ההלל .וממרין אח כל שמונה :י( והן סי״ח ימים שהיחיד
נומר בהן את ההלל .ומברכין בהן לנמור את ההלל .כשם שבכל יום ויום ם( חלוק בטרי
החנ .ואף באחרון נומרין .שרנל בפני עצמו הוא .ושמחת תגרה .וזהו ובגולה עשרים ואחד
יום טי ימי חחנ .ושני יסים טובים הראשונים של חנ פסח .ושני ימים טובים של עצרת.
(pודרשינן נ( לילה ה מ ש ו מ ר ו כ י ר״ה י״א ע״ב .פסחים ק״מ ע ׳ ב . ולעיל ס״ ק י ר וסי׳ ק י ה .
ב ק ו ס ה עיי׳ רא״ש סוף סם׳ פ ס ה י ס דח״ר כ ק מ ה ת ח ל לספור א ל חקרי ב ק מ ה אלא כ ק ו מ ה וכוי יעי:
ע( ל ע ס ד לפני ח׳ ולברך בשמו כצ׳ל .א י ת ק ש ב ר כ ה לעיל ה׳ פ ס ח א ו ת ק״ר ובהערוחי ס׳׳ק כי.
לשירות עיי׳ ס ו ט ה ל ״ ת ע״א ר׳ נתן א ו ס ר אינו צריך הרי ח ו א א ו ס ר ל ש ר ח ו ולכרך בשמו מ ה מ ש ר ת
ב ע מ י ד ה א ף מ ב ר ך בעמידה ,ו מ ש ר ת נופיה מנלן ד כ ת י ב ל ע מ ר לשרח .הקושיא מ פ ו ר ס מ ת ד ה א ב ה א י
,
ק ר א נופית ב ת י כ ל ע מ ו ד לפני ה ל ש ר ת ו ו ל ב ר ך בשסו ,ומאי מ ק ש ה ו מ ש ר ת ט פ י ה ס נ ל ן וכוי וכן
ה ק ש ה הגרע״א בנהש׳-ס ,ו כ ס ס ״ נ עשין ס״ ב׳ הביא נירםא א ח ר ת ו ז ־ ל .ודי נתן נ פ ק א ליה ע מ י ד ה
מ ד ב ח י כ ל ע מ ו ד ל ש ר ת )צ׳׳ל ל ש ד ה ו ( ו ל ב ר ך בשמו ה ק י ש מ כ ר ך ל מ ש ר ח לענין ע מ י ד ה וכו׳ ו כ פ ו
שהביא ה מ ח ב ר .ו נ ר א ה כ ת ר ש ל א ה י ה ל פ נ י ה ם כ ל ל הני ת י ב ו ת ..ומשרת נופיה םנלן ד ב ת י ב ל ע מ ו ד
לשרת״ ויליף נ א פ ה מ ה א י ק ר א ק פ א לעמוד לפני ד׳ ל ש ר ת ו ו ל ב ר ך בשמו ,ועיי׳ נ ש ו ״ ח ש כ ו ח יעקב
ח ״ ש סי׳ א׳ .פ( בסוף ה פ ס ו ק ב ח ס ד ו עיי• ס ו כ ה ל״ז ע״ב וברש־; ד״ה ת ח י ל ה וכו׳ ו נ ח ו ס ׳ ד״ה
בהודו וכוי ועיי׳ ברא׳׳ש פ ״ נ סי׳ כ״ו .צ( וצריך ל ה ת י ז ובו׳ ה ו א בירושלמי נ ר כ ו ת פ״ב ה״ד ועיין
ב ג ה ש ׳ ס שם ובהערותי ל י ת ש ל ס י ב ר כ ו ת ה נ ד פ ס במיינץ .ק( משום ד ר ב ה שם מ ״ ב ע״ב .ר( והן
מי-׳ח ימים ש ה י ח י ד נ ו ס ד בהן א ת ה ה ל ל ובו׳ ערכין י׳ י״א ,ת ע נ י ת ב״ה ע יב׳ ם ם כ ת « פ ד י ס פ״ב
ה״פ .ועיי׳ לעיל סי׳ רכ׳־ו ובהעי־ותי שם (0 .הלוק בפרי ה ח נ ערכין י׳ ע״ב ,כ ש ס ו נ ח ימי ה ח נ
מחזור דטרי 438
ושמונת ימי חנוכה :חי .שמאחר שהיה י הנס נדל והולך כל ימי ועוכר הרי הוא כאילו
חלוק בקזרמזתיו .כשמונה ימי )תנוכה( ]החג[ ,אכל שבעת ימי הססח )אינו( ]אינן[
חלוקץ :תי :קדיש .כוי :ומוציאץ שתי תורות .ת( באחת קורץ חמשה שור או כשכ
)ויקרא בב( .עד וידבר משה את מועדי ה׳ )שס כד( :ואם שבת הוא קורין ד :ובשנייה
קורא המפטיר בפנחס .ובחמשה עשר יום להרש השביעי .עד סוף סיסקא :קדיש עד
דאמירן :חי:
שעו .ובן עיקר לד׳ודוח ולקדש אחרי קרייח המפטיר במקום שחמפטיר קורא חובה
היום .כמשפט ראש הדש וחנוכה חבאיס בשבת .וחנים שקורץ בשחי
פרשיות והשנייה שנם היא חובת היום קוראה המספיד .הדין נותן שאחד קריאה שהיא
הובת היום יאמרו קדיש .כמו שנהנו ככל שבחות השנה אחרי קריאת חובת היום.
והמדמיס .דמה מעינו בכל שבתות השנה קודם המפטיר קדיש אף כאן .לא יפה דקדקו.
דשאני התם שכבר קראו חובת היום .מה שאין כאן :ת׳ :ומפטיר בזכריה :הנה יום בא
לי״י)״:ריח י״ד( .על שם מנפת כל ת ר ם והבהמות שתהיה בחנ הסוכות .וכרכתי
באפטרת׳ .ולחונ אח חנ הסוכות :ת׳ .ועוד דקרובי דינא דינא בענן .שהרי עבר מעלינו
יום הדין בסמוך .ומקרבינן ליה יומא דדינא דמלחמת נונ ומטנ :תי :אשרי :ואם שבת
הוא יאמר יקום פורקן חה־לה .ואחר כך אשרי; יהללו את שם *־י ונוי .ומחזיר חחורות
למקומן :ושליה עיבוד אומי לפני החיבה קדיש .עד דאמירן :ועומדץ למוסף :וסתסללץ
אבות וגבורות וקדושה השם :אתה בהרתנו :עד זכר ליעיאת מעריפ :ואומי מפני הטאינו:
שעז .מפני הטאינו ובו׳ .והנדל כבודו ותבנה עירן־ ותחדש אח היכלך ותכונן את
מקדשך ותכנס גליות ישר׳ לתוכו .ותמלוך עליהם מהרה בהדרך בשבחך
בתפארתך בכיח בחירתך .אבינו מלכינו גלה כבוד מלכותך עלינו וכוי .ובחמשה עשר ובר.
והשיאנו י״י אלהינו וכוי .רעה ומדים :שים שלום :ולפחד ביום שני מתםללין כסו כן:
וכל ימי הול המועד יזכור במוסף שני יםים טובים יחדיו לעאת ידי חובתו של ססק היום:
וכן דרכו של אהרץ הקורא בתורה :תי :וסימניך שלא תטעה סדר הקרבנוח על פה יקה
כלל זה בידו ולא יטעה .דע שבכל.ימי הול המועד עד שמיני ספק שביעי .יש בין ימים
וםרימ ארבעה עשר .ימים רבים .וסריס מתםעטין והולכין :ת׳:
שעוז .מם ראשץ של חול המועד יאמר :מסי כבודך כאמור .וביום השני וכוי .ונ־ וביופ
השלישי וכוי .ומנחתם וכוי .כיום שני של הול המועד יאמר :כאמור .וביום
השלישי וכוי .ונ׳ וביום הרביעי וכוי .ומנחתם וכוי :ביום שלישי של חול המועד יאמר:
כאמור .וביום הרביעי וכוי .וני ביום החמישי וכוי .וטנהחםכו׳ :ביום רביעי של הול
המועד יאמר :כאמור .וכיום החמישי וכוי .ונא׳ וביום חששי וכו׳ ומנחתם וטי :בהםישי
לחול המועד הוא הושענא רכא :יאמר :כאמור וביום הששי וכוי .וני וביום השביעי וכר.
ומנחתם וכוי :כשמיני עערח יאמר :אח מוסף יום שמיני לחנ עערח הזה נעשה
ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך בסו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משח עבדך מסי
כבודך כאסור :ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו :והקרבתם
עלה אשר ,ריח ניחח לי־י פר אחד איל אחד כבשימ בני שנה שבעה תמימט :ומנחתם
ונםכיהס כמדובר שלשה עשרונים לסר ושני עשדנים לאיל כו׳ :וחםילחו שלימה תסדיר.
ברחה ואימה לאל אדיר :ומנהג אכוחינו חורה היא לומר קרכנות של יום רום :א(ואע־נ
דקבעי׳ הילכת׳ כרב חננאל אמ׳ רב דאמ׳ כיון שאי ככתו׳ כתורתך שוב אינו צריך .אין
להיפטר לאדס בכך לכחהילה ותדע שהרי כשכחו׳ וראשי תדשיס דמרנלא כמומיה רכולי
שוד או כ ש ב וכו׳ ח( ב א ת ת קורי! ח מ ש ה סוף הי׳ קע״ד. מ י י ל .אינן חולקין כצ׳׳ל .ןעיי׳ בשוז׳׳ל
439 מחזור ויטרי
עלם׳ לומ׳ בתפילה וביום חשבת .ובראשי חדשיכם .ש־מ לא תהינו קדמונים כרכ חננאל
אמי רב אלא בדיעבד :ובני אדם הנמנעים מלומר ולפרש מקראות המוספים ברנלים דבר
יום לפי עיניינו בתך מםני חםאינו .מ ת ך שאין מילין ושנורץ כסה .בשל שבח וראש
הדש מצאו עילה להיפטר כדרנ חננאל אמ׳ רב .ולא כל ד-ימיס .לאין שוסעץ להם:
ומיהו בפלכיות וכתנות ושופרוח לא אמ• רב הננאל אפ׳ רב .אפי׳ בדיעבד .שכן הן
באים ועולין למיניין :הל להיות יום טוב שני של סוכות בסוצאי שבת .דיום טוב ראשון
אי איפשר להול במוצאי שכת .דלא אדיו ראש השנה וסכות :סתםללין אבות ובבורות
וקדושת השם .ומתפלל אתה בחרתנו :וכשמגיע עלינו קראת אום׳ ותדיעט :והגה ת א
כתב כתסילח ססח :ואין אוסרי׳ שום סידור שבמוצאי שבתיח לחול לאמר ויהי נועם.
ולא סדר קדושה .ולא ויתן לך .שאין אוסרי׳ רהי נועס אלא כשיש בשבת הבאה ששת
ימי התל .רבתי ומעשה ירינו כוננהו .ג(*דרשי׳ כאנדת׳ וייו מעשה ירינו :וכן שאר
הסדר :ונסטרין והולכין לבתיהם לשלוט :ואין נוטלין ידיהם לעולם לא קודס קידוש ולא
קורס הבדלה .דיין סירות הוא .נ( ובל הנוטל ידיו לסירוח הרי זה מנסי הרוח .והוא דהוי
נקי כפים .אבל אם נתעסק כשום דבר ליכלוך או שנפנה לנרוליס או לקטנים .ודא•
צדץ לרחוץ בנקיון כפיו ולטהר עצמו קודם שיקדש או שיבדיל :והבדלה של בום הכי
מברך .אם יש לו יין מברך בורא פרי הנסן :אשר בחר כנו .עד מקדש ישרי והזמנים:
בורא סאורי האש :ברוך אחה י־י אלהיט מלך העולם המבדיל בין קודש לתל בין אור
ל ת ש ך כין ישר׳ לעמים .בין יום השביעי לששת ימי המעשה כין קדושח שבח לקדושת
יום מזב הבדלו /ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קידשת .הבדלת וקידשת את
עמך ישר׳ בקדושתך .ב״א י•• המבדיל כין קודש לקודש :לישב בסוכה :שהחיינו :וסימן
יקנהיו :יין .קידוש .נר .הבדלה .ומן :אלא ל(שאס׳ תהילה סוכה ואתר כך זמן :ואס
אץ לו יין ה( מבדיל על הסת ]ואעיפ שאץ מבדילין על הפת[ ,י( זהו בשאר מוצאי
עיי׳ מ ג י ל ה ל״א ע־א (b .ואע׳׳ב דקבעינן ה ל ב ת א וכו׳ עיי׳ ר׳׳וז ל׳׳וז ע׳׳א .ולעיל ם ״ שכ׳׳א.
ב( ודרשינן ב א ג ר ח א וי׳־ו מ ע ש ה י ד י ט עיין לעי׳ סי• קמ׳ימ .ג( ו כ ל ה ט פ ל ידיו לפירות וכו׳ חולין
נךו ע׳׳א .ל( שאומר ת ח י ל ה ס ו ב ה ואחייב זמן וזד! ד ל א כ ד ע ח ה ר א י ש ם״ר סי׳ ד׳ .ו פ ס ק הש״ע
ועיי׳ ב ס ״ א ריש סי׳ ח ר ם ״ א ובמיץ ס״ק׳ ועיי׳ בירושלמי ב ר כ ו ח פ ״ ח וד״א תנין כ ר א כ א א ס ר בשנו
ר ב יין קידוש נר ה ב ד ל ה ס ו ב ה וזמן ,ועיי׳ נשו׳׳ה טייב ם ה ״ ק סי׳ ל־ט .ובביאורי ל ה נ י א ר ב ת י סי׳
פ׳׳ד ס״ק ו׳ ע׳׳ש .ה( מ ב ד י ל על ה פ ה ואע׳׳פ שאין סברילין על ה ס ת זהו וכו׳ כצ׳׳ל ו נ ש מ ט מ ה מ ע ת י ק
מן ה ס ח עד ה פ ח .ו נ ל מ ד מ ה א ד א י ח א ב פ ס ח י ס ק׳׳ז ע*א איקלע אמימר לאחרין וכו׳ ו ב ת מ ב ת וכוי
ועיי׳ בתום• שם ד״ה מ ק ד ש וכוי ומבואר ב ס ד ר רע׳׳נ דף ל ״ ב ו ז ״ ל ד ה כ י א ס ר ר ב ע מ ר ם ריש מ ת י ב ת א
איו טבדילין ע ל ה פ ת כ ל ע י ק ר .מוז מעמ שאין ד ו מ ה ה ב ד ל ה לקידוש׳ ס פ נ י שקידוש אי א פ ש ר לו
שלא ל ס ע ו ד דקאמרינן אין קידוש אלא במקום סעודה׳ וכיון ששולתן ק ב ו ע וסעודתו ק ב ו ע ה י ו א ״ א לו
ש ל א לסעוד ס ק ד ש על ה פ ת .בסחנאי ש ב ת כלום סעודתו ק ב ו ע ה ושולחנו ק ב ו ע ו פ ת מ ת ו ק נ ת לפניו
ש ט פ ל פ ה ו מ ב ד י ל עליה ,ה ל כ ך אין פבדילין על ה פ ת ׳ וכך מ נ ה ג בשתי ישיבות .ו( זהו ב ש א ר
מוצאי ש ב ת ו ת ובו׳ וכך א מ ר וכו׳ מ ר ר׳ צדוק ריש מ ת י ב ה א ז״ל «ם ע מ ד ה ה ל כ ה כ ד ש ל ח ובו׳
כ צ ״ ל עיי׳ פ ס ח י ם ק׳יג ע״א ,וכל דברי ה מ ח ב ר כ מ ע מ ב ל ש ו ט מ מ ש נ מ צ א ב ס ד ר ר ע י ג כ ס ד ר פ ס ת
ר ף מ״ב וז״ל שם וסי׳ יקנה״ז וכוי ואם אין לו יין מ ב ד י ל ע ל ה פ ח .ואע׳׳ס ש ב ה ב ט ל מ ע ל ה שאי;
מ ב ר ל י ן ע ל ה פ ה ,ודאי כ ך ה ו א ש ב ש א ר ימוח ה ש נ ה אין מבדילין על ה פ ח כ ל עיקר ,וכמו ש ב ת כ ט
א
" °ין לי •ין מ ב ד י ל ע ל ד.פח לשפיר ד פ י , פ ע מ ו ש ל דבר ,א ב ל ש ב ת ויו׳׳ם שיש קידוש והבדלר״
ובן א פ ר טעם א ר ו נ י ט מאור עינינו מ ר ר ב צדוק גאון זלה״ה אילו ע מ ד ה ה ל כ ה כ ד ש ל ח א ב א
א ב ו ה ד ש מ ו א ל )גירסהו כ נ י ר ס ת ה ס ר ד כ י כתום׳ ערבי פ ס ח י ם ועיי׳ ב ה נ ה ו ת ד ״ ס שם( לרבותינו ילמדנו
ר ב י ט ס ד ר ה ב ד ל ו ת איך ש ל ה ליה בך א מ ר ר׳ ישמעאל בר׳ יום׳ משום אביו נהי׳׳ק נ ר ה ב ד ל ה יין
קידוש ,וא־׳ר ה נ י נ א מ ש ל ל מ ל ך יוצא ואפרכוס נ כ נ ס מלוין א ה ה מ ל ך וזו ה י א ש ב ח ,ואה׳׳ב יוצאין
ל ק ר א ה א ס ר נ ו ס הו ה י א יר׳ט הוה אמרינן ביון ש ה ב ד ל ה קודם וקיי׳׳ל דאין מברילין על ה פ ת ,אסור
ל ה ב ד י ל על ה פ ת אשילו פ פ ו צ א י ש ב ת ליויט ,עכשיו שאמרו ח ז ״ ל היבא דאיכא זמן היב׳ עבדינן
אבי׳ א מ ר יקזנ׳׳ה ורבא א מ ר יקנהי׳ז ו ה ל ב ת א כרבא ,כיון שקידוש אופר ת ח ל ה נ ע ש ה קידוש עיקר
ו ה ב ד ל ה כ מ פ י ל ה ,ו פ י ד י ל י ן ה פ ת עם קידוש ,ה ל כ ך יו״ט ש ח ל להיות במוצאי ש ב ת מי שאין לו יין
ב ת ח י ל ה מ ב ר ך המוציא ובו׳ ואח״ב אשר ב ח ר בנו וכוי ואחייב ה מ ב ד י ל וכו׳ ובן ה ו א ד ע ת מ ה ר י צ י נ .
ורב האי גאון ע י ש עמוד יי׳ד .ועיי׳ ב ר ב א ל פ ס פ ר ק אלו דברים ר״ה איכא מרבווח״א ,ובו׳ ״דו*נן
אסור ל ה ב ד י ל ע ל הפח׳י ) ה נ י ה מ ש ה ת י ב ו ת הוא מ ט ע ו ת ה מ ע ת י ק ו ה מ ה מיותרים ומוקשים רהיכי
מחזור דטרי
שבחות שאין הפת באה עיקר .אבל שבח ויום טוב שיש קידוש ויעילה אש אץ לו יין
מבדיל על הפת .ושפיר דמי :וכך אמ׳ חטעם אדונינו מאור עינינו מר ר׳ ערוק ריש
מתיבתא דל:
שעט .א ם עמדה ]הלכה[ כר שלה אבוד ,דשמואל ל ד .ילמדינו רבינו סדר הבדלות
היאך .שלה ליה כך אמ׳ רב ישמעאל ברי יוסי משום ר׳ •הושע בן חנניה
נה״׳ק :נר .הבדלה• .ין .קידוש .וא־ר הנ־נא משל למלך שיוצא ואסרכוס נכנם :.מלוין
את המלך .וו היא שבת .ואחר כך יוצאץ לקראה אפרכום .זה הוא יום טוב .אז .היינו
אומד׳ ליון שהבדלה קודמח .וקיימי לן שאין מכדילץ על הפת .דתנן אסור להבדיל על
הפח .א״כ אסור להבדיל על הפח אפ״ במוצאי שבח ליום טוב .אבל עכשיו )שיאמרו(
]שאמה[ חכמים .אבי־ אמי •קזנ״ה .ורכא אמי יקנה״ז .וה־לכחא כרבא .כיון שיין וקידוש
אומי קודם ני והבדלה .אומי חחילה קידוש על הסת ואחר כך אומי הבדלה .ומברכין
על חסת עם קידוש .הילכך יוס טוב שחל להיות כמוצאי שבח מי שאין לו יין כחחילה
מכרך המוציא ואחר כך אשר בחר בנו .ונר והבדלה .וומן :וביום טוב שאין בו זמן .כמו
בשביעי של סט ח הלכה כרבא דאמ׳ ׳קנייה :ותפילת יום טוב שני כיומ טוב ראשון:
ערכית שחרית ומנחה מתפלל אכות וגבורות וקדושת השם .אחה בחרתנו .יעלה ויבא.
והשיאנו :רצה ומודים .שים שלום(' :ונוטלין את הלולב ומכרכין שתים קודם נטילתו
דעובר לעשייתו בענן .וסדאנבהיה נפק ביה :ואחר י כך נומרין אה ההלל :קדיש :כוי:
שף׳ וסוצ״אץ שת־ תותח וקורץ גיוס אחמול גי יעבור .ומפטיר ותשלם כל המלאכה
)מלבים א• ז( .ח( עד בהוציאי אותם מארץ מצרים :דמחוך שבסוכות
היה יום הינוך הבית נשננמר מסטירין בחנ בהשלמתו :ועומדין למוסף :סםני הטאינו:
זפסזקי מוסף כיוס אחמול .זלא ־אלד ביום השני כלל לא בקריאה התורה ולא בתפילת
מוסף .כ* היכיידלא ליזלזלו ביד ,לס* שכבר הערתה וקראח אוחו מקרא קדש .ולא נאה
לקרותו עוד שני .שהרי לבי קראתו המשה עשר .וכיוצא בו שנינו לאחר שעשיחו קודש
תעשהו חול :חי .ורבעו אליהו היד ,אומי שצריך לומ׳ כין כספר תורה בין בתפילה.
וביום השני .עם ובחמשה עשר יום .לסי שאנו בקיאין בקיבועא דירחא .מניה את קרבן
י״י אשר אנו ׳ורע־ן בב־רור שזחו יומו .ונאמר אח אשר אנו יודעין בבירור שאינו עמו
משומ נזירה :ומה שאומ׳ לא שעשיתו כוי .היבד! אנו קורין בתורה שאינו מן היום .ונמ
בתפילה כמו לן .בכל •מ׳ הול המועד :ונראץ דבריו עיקי :תי:
ובתפילת ערבית של מוצאי יום טוב .מחפללץ אתח חננחנו .כסו שמתםללין במוצאי
שבת .ומבדילץ על הכוס במוצאי יום טוב .וסימן ״ה .יין הבדלה .גו(אבל
אין מברכיי על המאור ועל הבשמים .דא״ר זירא י(יום טוב שהל להיות באמצע שכח
או׳ המבדיל בין קודש לחול .וצריך לומ׳ בין יום השביעי כוי .מאי טעם׳ סדר הבדלות
הוא מונה :שהגדלות מן התורה הם .בין קדש לחול .ולהבדיל בין הקרש ובין החול.
בין אור לחשך .ויבדל בין האור ובין החשך .נין ישרי לעסיס .ואבדל אתכם מן העמים
לחיוח לי .בין יום השביעי .כו׳ היינו בין קדש לחול .כ(אלא דבע* למיסרשיה סמוך
לחחימה :סם״ק דחול־ן :חי .ואע״נ דחולו של מו׳עד נקרא מקרא קדש .אפילו הכי לא
ניבדיך המבדיל בין קדש לקדש .ש ה ד היא מותי במלאכת דבר האבד :תי :לשבת
וסוכה :ומר״ אח ההלל :קריש כוי :וקורין כל הציבור ספר קהלת מיושב .ליתן ה^7ן
רבעי למיםרשיה וכו• כן ה ו א לשון דש״י שם .ל{ אילו ז׳ ימי ה ח ג ונס ל ש מ ו נ ה .ז ה ו שסיני של
חג ,לפנינו עידובין פ• ע״ב א י ח א ש ב ע ה אלו ש ב ע ה ימי פ ס ח ,ש פ ו נ ה אלו ש מ ו נ ה ימי ה ח נ ׳ וגירםת
ה מ ח ב ר ל א פ צ א ח י ,ד׳׳א כ צ ״ ל ל י כ ד ע ל חולו ש ל מועד ובו׳ ח ג י ג ה יי׳ח ע״א ,מ( כיו׳׳ש הראשון
ש ל ח ג קורי! ב פ ר ש ה מ ו ע ד ו ח ש ב ח ו ר ה כ ה נ י • כ צ ״ ל מ נ י ל ה ל ע״כ _ .ג( ו ב ח ו ס פ ח א ד מ נ י ל ה ובו׳
כוייל והוא בפ״ג .ס( אביי א מ ר שני י ד ה ה וכי׳ עיי׳ ס ו כ ה ני׳ה ע״א וברש״י ש ם דייה אחקין
א ס י ם ר וכו׳ ובחום׳ שם .ועיי׳ מ ג י ל ה ל׳ ע״ב רש״י ד״ה קורץ וכו׳ וברי״ן! פ ר ק בני העיר גרםינן
ב ס ו כ ה וכו׳ ובר־־ן שם ,ועיין בסרע״נ דןז נ׳יא ,ו ב מ נ ה י ג סי׳ מ״ז מ ״ ה מ ״ ט ובשה׳׳ל סי׳ שע־׳א ו ב ס ו ר
מחזור ויטרי 442
אין םקום לו ביום השביעי .והרי כולם כל ימי החג .עבר יומו בטל קרבנו .רדהה מכל
וכל :לא כדברי וה .ולא כדברי זה אתקין אטימר בנהרעא דמדלני דלוני .דולנ הקורא
וחוזר על עקיבו אחור לקרוא היום מה שקרא אתמול ולמהר טה שקרא היום .עכשיו
לא שני ולא שביעי ידחה:
ר א ש ו ן דהול המועד קורא בעל המוסף ביום השני .וביום השלישי .דשני סםק שלישי
הוא :בשני יאמר כיום השלישי .ובעם הרביעי .וכיום החמשי .שלישי ורביעי
סמק :כשלישי יאמר .ביום הרביעי .וביום החמשי .וכיום השישי :ברביעי יאמר .ביום
החםשי .וביום השישי .וביום השביעי :בהםשי .הוא יום ערבת .ביום השישי וביום
השביעי :הרי )שבעה( ]שבתי[ נקרא ביומו ביום ערבה :ולנכי שני נמי קח דילונ
שהראוי ליאטר ביום טוב שני הוא חוזר ואומי למחר בשלישי :ובשמיני לא יחכן לקדוח
ביום השביעי מחםח ססיקו של יום .לפי שאנו מקדשין אוחו לקרותו שמיני עצרת.
ויתהלל על סיך להללו ולזלזלו)כשם( ]בשם[ שביעי :ובסדר הזה הנהיג רבינו זצ״ל את
דורו .והעמיק בדבר מכתב ידי רבו מובהק ד׳ יעקב בד׳ יקר שסירשה במסכת מנילה.
לפני המאור הגדול מתקן לכולה נולה :רכנא נרשום ובדונו לברכה :וכן פירש:
ב ר א ש ו ן דהולו של מועד .כהן קורא ביום השני .לוי .וביום השלישי .ישר׳ וכיום
הרביעי .האחרון דולנ וחוזר אהוד .וקורא וביום השני .וביום השלישי .ולזה
קרי אמימר דילונ דהא לא איירי בקריית קמאי כלל אלא מיום ליום .של אתמול בזה.
ושל היום למחר :בשני של הול הסועד כהן קורא ביום השלישי .לוי וביומ הרביעי.
ישר׳ וביום החסשי .אחרון חוזר על עקיבו .וכיום השלישי .וביוס הרביעי :בשלישי של
הול הסועד .כהן קורא וביום הרביעי .לוי וביום ההמשי ,ישרי וביום השישי .אחרון וביום
הרביעי .וביום החמישי :ברביעי של חול המועד .כהן קורא וביום ההסישי .לד וביום
הששי .ישרי וביום השביעי אחרון חוזר וקורא וביום החמישי וביום חששי :בהמשי של
חול המועד הוא יום הושענה רכה .כהן מתהיל מלמעלה ביום החמישי .לוי ביום השישי.
ישר׳ ביום השביעי .האחרון ביום השישי וביום השביעי .שהיה רע בעיניו שיקרא כהן
ביום ערבה ביום השישי .ולוי כיום השביעי .וישר• ביום תשמיני עצרת .דשמיני
יום טוכ ורנל כפני עצמו ואיך אחה בא לקרוחו בחול .לכך מקדים הוא לכהן
מלמעלה ביום החמישי .כדי שלא יעבור אחד מהן מהשביעי ואילך .שקרבנות
החנ כלין שם .ומיהו הבא לקרותו וביום השמיני בשביעי אין מוחין בו .שהרי
אוחו ישר׳ שלישי לא לחובת היום הוא .דהא כחול נסור אין םוחתין מתלחא נברי .ומה
שינה זה מראש חדש שהשלישי קורא וביום השבת .ואין אנו מקםידין אלא באחרת
לבדו שהוא קורא מוסף של ראש ]הדש[ .ובראשי חרשיכם .ותלתא גברי דהולו של
מועד אץ לנו להקפיד במה הן קורין .שחרי שלשחן לא להובה היום מעשה מוסף .אלא
לקרות כתורה בעלמא הן באים .וכיון שהספר תורה מ1נה לפניהן ופתה לקרות בו מוסף
היום קורין והולכין בקורבנות החג במו שהיו קורין בשאר התורה .אבל הרביעי הבא
באחרונה הוא מיוחד בבל מקום לםפר מעשה היום ולקרות בו .והרי פסח שעושין לן.
שהראשונים קורין בפרשיות הקבועות לימים .כנוז .משך .תורא .כוי .וחאחרון קורא בספר
חורה לעצמו וקורא חמוסף .ומחוך שהוא בא לשם היכירא להוכיה על קדושת היום.
שחרי כחול אין קורין אלא נ׳ .ובמועד נוסף עליחס הרגיעי .משום דאסרי׳ במסכתא
מגילה .ע( כל דטפי מילתא מחבריה טסי ליה נברא יתירא .מתוך כך תקנו הראשונים
שההא חובת היום נקראת על ידו .ואם יום מוכ עצמו המפטיר שבא להוכיח ולגלות על
ע( כ ל דט«י א ה ם י ל ח א זכו׳ ם ג י ל ח כ״ב ע*ב ,בריש וב״י םי׳ תרס׳יג .מ ו ס ן ו ש ל ר א ש ח ד ש כ»״ל.
443 מחזור רטרי
קדושת דהא אילו ודה חול לא היה מפטיר .הואיל וקצת היכירא דיוטא בדידיה הוא בא
לקרות אח המוסף .מאחר שהרביעי טובן לחובת היום .נבון הדבר ומקובל שיהא ד1א
קורא כאן בסוכות כולה ספיקא דץמא .שיהא כל ספק של חובת העם נקראת על ידו.
שהרי לצורך כן האחרון עולה לספר מעשה היוס :לפיכך צריך הוא לקחת בכל ץם
אותם שני פרשיות שהן ספיקן של יום :ואנו לא מעינו בכל הםימנין שקבעו רבותינו
בתלמוד כגון סשך .תזרא .וכל אינך .שיהא שום פרשת מוסף נזכר בהן כל עיקר .אבל
הראשונים הנהינו כן לקרות בכל יום טוב מוסף שלו .וייחדוהו לאהרון מתוך שהוא בא
להיכירא דיומא .כדאמרי׳ במנילה .כל רמסי מילתא .כו׳ :ומנהנ כשר הוא לאחוז בו
ומחזיקץ אוחו:
שפא .נחזור על הראשונות :שבת של חול המועד מפטיר קורא בשני ימים ססיקא
דיומא .ומפטיר ביום בא נונ)יחזקאל לח( .שאותה מפלה היא המנפה
הכתובה הנה יום בא ל״י .על אותם האומות שמנסה הק׳ לעתיד שיעשו סוכה .י כדאםרי׳
בריש ע׳ז .ואותם ההדילים סלחונ את חנ הסוכות יבא עליהם מניסה :וםםיים ובזזו את
בוזדהפ .כשם שאנו מפמירין כשבח של חול המועד ]פסח[ בעעמות היבשות )שם לז(.
מהון• שהן היו פ(סיזעאי מערים כלא זמנן :ובמופף יזכיר ספק המכוון ליזם .בחוך מפני
תטאינו :וכל ימות חחנ םתפללין הושענות לאחר תפילה .זכר לניסוך המים .שהיה בא
כל שבעה לרעות על המימ .אלא שאין מזכירץ מוריד הנשם עד השמיני .מתוך שסימן
קללה הם .כסוזנ כוס לרבו .והוא שופך קיתון על פניו .לסי שיכל ימות ההנ אינו אלא
כמשתה סן הצד לרמה טללים ורסיסים(* .שבן רשס הכת׳ ברז :בשביעי שכלו יפי
סוכה מאמעים לבקש בה .בד פיתויים וריעויין .ולמהר בשמיני יום הזכרה .ועליו סידרו
תפילה עריבה :משל למלך המספיק מזונות לתיילותיו .וכן איר תנהומא ק( כל ז׳ ימי
התנ מתפללים לטללים .ויום טוב האהרון לנשמיפ .לכך נפטרין מן הסוכה שידיו סתפללין
על הסוכה כלב שלם .ואף קרבן של שמיני יהידי תא .כננד אומה יהידית .וכן אמ• ר׳
אלכסנדר״ כל שבעת ימי החנ התורה מרמזת להם לישר׳ שאלו מי״י סטר .והן שלא
התכונן כבשה להם התורה עוד יום אחד לתבוע .ועל זה שיתת המשורר ט־ס ירד ם״ס
שאל ללא קצרה .לא הכינו ראיתם עערה :וכל ימות החנ)טכיסץ( ]סקיסין[ את הבירה
הוא הדוכן פעפ אהח בלולב ואתרוג ובשביעי שבע םעטים ונותנין עליה ספר חורת
י(שכן כהניס )מפיקים( ]מקיסין[ את המוכח בכל יום פעם אחת ואוחו היום ז׳ פעמים
ואוםרי׳ אני והוא הושיעה נא :ומדקת׳ ש( פעם אהת )וני( ]ת•[ פעמיס ש־ט דהקסה כרגל
סביב מזכה הוא .ובמה מקיפין .י0פליני בה אמוראי הד אמ׳ סקיסץ בסעיפות סביב
למזבח .הריות של ערבה בידיהן סעם אהת ככל יום ושבע פעמים לאותו היום .דהכי
נמירי לה .וחד אמ׳ בלולב מקיסין .לאהד שזקםו הערבה סביב חמזבח .דאמ׳ רכ זביד
משמיה דרכא א( לולב דאית ליה עיקר פן התורה בנבולין .רהא לפני ייי כת• ושמחתם
לפני י־י אלהיכם שבעת ימים )ויקרא כנ( .ואבנבולין כתי ולקהתס לכם כיום הראשץ
)שס( .ועברייני ליה שבעה וכר למקדש .ערכה דלית לה עיקר מן התורה בנבולין .רבי
אתאי הילבתא לסובח לא עבדינ׳ שבעה זכר למקדש .ומברכין אלולב כל שבעה ,דאביי
ורבא תרוייהו מוקמי הילכת׳ כר׳ הלכה למעשה .תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן.
ע״ז ,נ׳ ע־א .פ( ט י ת א י נ מ ר י ם ב ל א זמנן עיי ב ח י י ריש c׳ ב ע ל ת ולעיל סי׳ ק פ ״ פ ו ב ח ע ר ו ת י שם,
כ מ ו ז נ כוס ל ר ב ו וכר ס י כ ה כ ־ ח ע ־ ב .ל( שבן ר מ ז ה כ ת ו ב בו״ו .עיי׳ ש ב ח ק״נ ע ־ ב ו ת ע נ י ת ב
ק ( כל ז׳ ימי ה ח ג וכר מ ד ר ש ח נ ח ו מ א ס ו ף ס׳ פ נ ח ס ׳ ו כ ל י ס ו ח ה ח ג סקיפין כ*1ל .ר( שבן עב.
כ ה נ י ם סקיפין • א ח ה מ ז ב ח וכו׳ כך׳׳ל ע׳׳ש ם ״ ה ע׳׳א ו מ ס ל י ח א כ ה נ י ס .מ( פעגז אחוז וו׳ פ ע ם י מ
מ י ל .ש״ .0ד ה ק פ ה ב ר ג ל זכו׳ עיי׳ ב ת נ י א ר ב ח י ענין ע ר ב ה ל ה ו ש ע נ א סי׳ פ׳׳ו וסד ,ש כ ת ב ח י ש ס
(ftל ו ל ב ד א י ת ל י ה עיקר וכו׳ שם ס ״ ד ן ך א . ס״ק וד (0 .פליגי כד .אמוראי ובו׳ ע״ש ס י ג ע׳׳ב.
מחזור ויטרי
ואע׳נ דלולב בשאר יומי דרבנן הוא זכר למקדש .רב ושמואל בחדא שיטתא .כי היכי
דםברכי׳ בנר חנוכה דרכנן .ובמקרא מנילה .דק* 0ליה רב ושמואל בחרא שיטתא בלולכ
שמצותו בל ר .ג(]ונבי סוכה נמי אע־נ[)ואע״נ( דלא שסקי לילות מימים וכהד יומא
אדיכא דמי .לא נרעא מתפילין .ואשיי חולצן וסניחן מאה םעסיס :וערבה אינה צריכה
ברכה לנבולין ג(מדפלזני ופלוני אייתו ערבה קמיה .שקיל הביט חכיט ולא בריך .קםבר
מנוע נביאים הוא .ולא יסור נביאים .ואםנהנא לא כעי ברובי:
שפב ,ד( ועל היקף של כל יפוח חחנ נשאל רבינו נ״ע :וכך חשיב :על שכתב על היקף
של כל ימוח החנ .שיש חולקין ואוי שאם ]אין[ לולב אץ חיקף .ויש אוי יש
הקיף אע־־פ שאין לולב מצד .אני ככר נשאלתי על זאת .כמה שנים .והשיבוח׳ כדברי האומ׳
יש היקף .ושניתי כה .שרמיתי ה( דכי איתותכ רב יוסף םטתניחין דחיכוט ערבה .אכולא
טילתא איתותב .בין בהא דאי• ערבה לאו בנטילה .-בין בטאי דאט׳ היקף אהת .ושבע
של שביעי כלולב .ואמרתי אחרי שהושב רב יוסף .ושמעי׳ דכערבה היה אותו היקף
אלט׳ לא הוזכר לולב לעיניין היקף .אלא ערבה דאמור רבנן רלא עבדי׳ ליה האידנא
שבעה זכר למקדש .לפיכך רימיתי שהיקף שאנו סקיסין בכל יום לא חובה הוטל עלינו.
לא בענן זבד למקדש .לערבה וי .אלא מנהנא בעלמא .ולולב לא מהייבו ולא פוטרו
שהרי אץ זכר למקדש לולכ בהיקף :אכל עתה יישר כזהו של אהי שלמדת* מפלפולו.
ויש לום׳ שלא לחנם חנהינו חראשונים בלולב חיקף .קסכרי דמחוורתא היא .כי אתותב
רב יוסף מהא מתניח׳ אהא דאמ׳ ערבה בוקיפה ולא בנטילה אתותב .ושמעי׳ מינח
דכנטילה .אבל מילתא אחריתי דאמ׳ היקף דמתני׳ בלולב .זבן אס׳ ר׳ אלעזר בדוכתיה
קיימי .וההיקף בלולב היה .וכיץ שהומל עלינו חובה לעשות לולב זכר למקדש שבעה.
הנהינו להקיף בו כל זי וכר למקדש .ואם אין לולב אין היקף :וכן נדאין הדברים וחתרני
ב׳ מבדאשונה :חי:
והרב מכרך טירי ספק הלכך למעשה שאס אין לולב בשאר ימות החנ אין היקף ברכינו.
אבל בשביעי אינו מודה לרבינו .דודאי כיון דשםא ערבה הוא בנטילה ימן היקוף
אעפ־י שאין לולב :ועיקר :תי :ובחולו של מועד מתפללין י-ח :כדרך שסתסללץ בחול
אלא שאוםרי׳ יעלה ויבא בעבודה :ונומרין את ההלל :קדיש כר :זמוציאין ספר חודה.
וקורץ כמו שסידרנו למעלח :קדיש עד דאמירן :אשרי .ח׳.־ ואץ טנהנ בתול המועד
לום׳ למנצח .לסי שכחי בו יענך י״י ביום צרר .,ואין נכון להזכיר צרה כיום טוב .ונם אין
אומרי׳ שיר םזםור לאסף :זעזמדין למזסף :ומתשללין מנן .ומחייה .ומשולש .אתה
בחרתנו :מפני חםאינו :ופסוקי מוסף הסדורי׳ למעלה :והשיאנו :חנה .ומורים .ושים
שלום :הושענא :והיקף :ובשבת שאין לולב אין היקף .כאשר פירשנו:
שמג• ביום שביעי של ערבה מנהנ לומ׳ זמירות של שבת :ועל הכל בקול רם :ומנהנ
להוציא כל ספרי הורה .ולא לקריית היום הוצרכו כולם .אלא דרך כבוד
של מעלה הוא .וכן בשמהה תורה :ומתסללין כמו שמתסללין בחולו של מועד :אלא
שאומרי׳ למוסף קדושה רבה .כבודו מלא .ממקומו הוא יפן .סעמים .אהד הוא אלהינו:
אדיר אדירנו :ימלוך :לדור ודור :מפני חטאינו :והשיאנו :רצה .ומודים .שים שלום:
ד\שענא :ומקיפץ ז׳ סעסים .ואומי םזמוניס בעמידה לפני חחיבה :ח׳ .ונהנו לומ׳ כקול
ע״א .נ ( מדפלזני ז0ל1ני איית• עיבד ,ובו׳ נ ( ונכי ס ו כ ה נ ס י אע״ג ד ל * מסקי וכי׳ כ»׳׳ל ש ס ס ״ ז
כ ל לשון ה ש א ל ה ו ה ת ש ו ב ה ליש׳׳י ז״ל ער ד( ו ע ל היק!* ש ל כ ל ימות ה ת נ ובו׳ שמ מייד ע״ב.
שהוסיף בור״ ועיי׳ כשערי ח ש ו כ ה 0י׳ ל״א ותוזרני בי ס ב ר א ש ו נ ה ׳ ת ו ב א כאו״ז סי׳ שט׳׳ו וע׳׳ש ס ה
וששאלתם רמז ל ה ק פ ת ם׳׳ח בלולב ו ה ד ס ) ו נ ר א ה שהיא ל ר ב האי נאון עיין ב ה ע ר ו ת ל ר ד ״ ל שם(
ה ק ף ד כ ת י נ אסרי לגפן עירה י ס ח ר ישראל כ ך ר א י ט ס ה כ א ד כ ת י כ אסרו ח ג בעבותים והוא לשון
445 מחזור רטרי
רם ו־ סעםים .י־י הוא האלהים .כעל מתאי ]עם[ ייסוד .לסי שכעס כיפור נחתם לחיים
,
דיננו והיום נחקייס בחחימח החיים .ושכינה עולה לפעלה בערבות .ועוד אום שסע ישר׳
,
ונוי .ברון שם כבוד מלכותו לעולם וער :ח׳ :קריש כוי :י(שלא הקנו לוש אק כאלהיט
אלא ביוס שאץ אוס׳ ייח ברכוה ובא אץ כאלהינו להשלים הייה .כאשד פי׳ ר ב ע ס ר ם
גאון כתחילת המחוור שלו :גיל .יקר :ואין אום־ אין כאלהינו(' :ואחרונ בשביעי אסור
באכילה .אעס•׳ שעברה מעות .דהא איתקעאי לכולה שבעה .ואתקצאי נסי אף לבין
השמשות וכיון דאתקצא• לבין השמשות אתקצא׳ נמי לכולה יומא השמיני .ושמיני ספק
שביעי הוא .אבל בתשיעי ספק שמיני דברי הכל אכול בשמחה;
שפד .בשמיני עצרת .ליל דתקדש זע .שמיני ספק שביעי הוא ומקדש בסוכה את
יום שפיני להנ עצרת הזד ..ועדיך לומ׳ ;מן שהרי ת ל בפני עצמו
הוא .כדאמ׳ פיק תומי .וראש השנה ח(לעיניץ פדר קש־ב ת׳ .רנל לע־ניץ לינה .ואבל.
כסר־ה .וברכה .ברכת סלך עולם .כדאס׳ כתססת־ .ושיר נ ו 1ס פ ר י במסכת סופרים למנצח
על השמינית .ותרי מזמור כתיבי על השמינית .ושסא חד נאם׳ בשני עינייני׳ .והשני על
הפילה :ח־ם :ורלא כפי׳ חקונט׳ ,חדא דשור לקשב הוה ליה למימר ולמיהשב לינך..
כדסוכח בל:לב וערבה .ועוז־ ברכת המלך כל שבעה מי איכ• כדסריך גבי וסן התם.
ועור דםסיק דתם כרכת המזון ותפילה .וא־כ היינו מ ל היינו ברכה :ת :וקיימי לן
י(הילכחי מיהב יחבינן לשם סוכה ברוכי לא םברכינן .ת׳ :דתרתי דםתרו אהדדי בחד
דוכתא הואי .שלאחר שעשיחו קודש בקידוש לוס־ אח יום שמיני לחנ עצרת הזה.
תעשהו תל .בברכת סוכה .ועוד דאמרי• בירושלמי ס• שםוכחו עריכה עליו יקדש
בתוך ביתו ויחוור ויאכל בתך סוכתו .ואץ זח קידוש שלא במקום סעודה .רכיין
שדעתו מתחילה לאכל בסוכה כבמקום םעודח רמי ובן כתב רבינו ; י ם י ס מהתא
דירושלמי :והרב ר׳ יוסי מ ק י נ ו ן לאחיה אוכל בסוכה ליל שמיני עצרת :ת׳ :ואחרת
לא מיתאכלא ביה .רחואיל ואתקצא׳ לשכעח אבח• לא נפק סקדושתיה עד תשיעי
סשק שמיני רכסל שם סשק שביעי לנםרי .ומיהו כמקרא שרשח לא משנינו לםיקרי
כיוס השביעי : .י חיני רלא ליזלולו בית .שאתה קורהו מקיא קודש זתהללנז כש0
שביעי .ומהאי טעמא נמ* לא קרינן ביום השני .בהרי חמשה עשר כיום שני של
סוכות ,שלא לסקשק קדושת תום טחןקתה .לחכריעה לכאן ולכאן :כ( ובפר שת היומ
עשר העשר היא .נין שחל להיות בשבח כין בימי השבוע .שכך שנינו בשמיני
עצרת .מצות ותקים ובכור וםחסח מצות הענקה דכי קא* בפסח כיוס טוב האחרון
קרי ליה תנא כל הבכור כחדיא .ש־מ רחנ המן אסישא תא .ורישא רשתא לחינוך
שמימין ויובלות .חזקיקו רכוחי׳ להוסיף על כל הבכור עשר תעשר .להכריז על
המעשרות .ותק׳ שמיטות .ולצוות הענקה עבד ושתיהח יד לאביונים .היינו דקת׳ מצות
ותקים ובכור :ומחמת חידוש הפרשה וחיבת המעשר ייסדו לו סייטנץ קרובה מיוחדת»יכ(.
היא ]איום[ אמצה עשירייה .ושודרו עליו קיבוץ עשרונ ות ועשיריות הסצויינין כתרח על פי
הלכות ואנחת .ורסז המייסד כסילוק סרשח זו נקראת שחי סעמיפ כשנה .אחת של
הישענות.
ש6ו .הושענא למענך אלהינו .הושענא .למענך בראינו .הושעגא .למענך גואלינו
תשענא .למענך הרשינו הושענא :למען )א( אהבת ^ ק ד ו מ י פ
מראשץ .בבריתם עם נצורי כאשון :למען )כ( נדודי תמימים כלי טפשון .כדרכם
תדרוש שוםכי לך לכ רחשון :למען )נ( השמיעך קול מדבר אני ראשון .בויעודם
תוועד מתפללים בלחשון :למען )ד( זרוע ולחי וקיבה נטל כדאשזן .בחסידותו
תתפניגו והשעינו בשיי נהשון :למען )ה( טוביה נקרא נביא ראשון .ביישרותו חייקרונו
כמי פרת וחדקל זניחזן זפישון; ל מ ק )ו( כל נחלות חלק ראשון) .בלימודן( ]כלימות[
חלחט קפינו כאלופי רישון :למען )ו( משח בשמן סלך ראשון .בנעיטזתו תנקמינו
מאויבינו כנקם שסשון :ל מ ק )ח( סד יסוד בית ראשון .בענוותו תעשן צררינו בערוך
מאתטל לעשון :למען )ט( פוקד בחכמה מכל בני אדמ הראשון .כצדקתו תצמיח
צררינו באופל ואישון :למען )י(קירץ נביאי חאשירח כנתל קישון .ברכותו תרבץ
שנאינו כםיםרא בנחל קישון :למען )כ(שיזען ]שיועך[ מ מ ע ל ה ונדדה עינו מלישון,
בשפלותו תשפיל בני אדמוני יצא ראשון :למען )ל( תיקן אינרח חנקראת ככל לשק.
כחוטו תכשר לפרוס מראשון• .למען )ם( חינך כיח שני הנחרכ ברנשון .בזריזותו
חקבל אומרי׳ הושענא כיופ חראשון :הושענא :אני ו ת א הושענא :ס( מי׳ מעיב
שמוח המפורשים )בוידרי( ]כאידרי[ בשלח הס .וסתרוגו כך שאם יושיע אותי יושת
אות .כי נמ הוא בצרח כסוני .דכח׳ עמו אנכי בציח .בכל צרתם לו צר .ואם תאמר
ע(א־כ יאמר אל• ותא יושיע .חריץ .מעין שאנו אומרי* כשאר מקומות חמוציא לחם
אשר הו*את היה עריך לוס׳ .אלא כך פתחנו .כיא ״ י .משום שנ׳ שיוית• י׳י לננדי
תמיד .שאופרי־ אנו כל שעה כאילו חוא מצוי לגגוץנו .ולכך אגו אומרי׳ המוציא
כגליל[ ה כ ת ב יד נ כ ת ב :
)א( אנלסמ) .ג( י5חק) .נ( יפקב) .ד( אהלן) .ח( משה) .ו( יהוסע (t) .שמואל) .יו( דוד.
)ט( שלמה) .י( אליהו) .כ( יונה) .ל( מריבי) .מ( עזרא.
ה כ ר כ ה וכר מ ג י ל ה ל״א ע׳׳ב ,נ( שכך פירשו וכוי מ נ י ל ה ל״א ע״ב .ג ג ( א ה ב ת קדומים מראשו; וכר
מיוסד ע״ס א׳ כ׳ .למען קירץ וכו׳ מלכים א׳ ׳״ח .ס ( פירש ס ע ״ כ ש מ ו ח ה מ פ ו ר ש י ם באידרי כ ש ל ה
ה ם כצ׳׳ל ) ו ל ד ע ה ידידי ה ר ב ה ח י סוהר״א כרלינער צ׳׳ל כויה׳^ ועיין רש׳* והוס׳ ס ו ב ה :ד ה ע׳יא
ר ־ ה אני והוא ובר ,ובערוך ערך אן ר׳ ,ו ב מ ד ר ש איכה שלפנינו הלשון ם ש ו נ ה ק צ ת ח ״ ל א מ ר ה ק ב ־ ה
עטו אגבי בצרה כ ת ב ת י ב ת ו ר ה ועכשיו בני שרויין בצער ואני ברווה כ ב י כ ו ל השיב אחור ימיט
ולבסוף ג ל ה א ו ת ה ל ד נ י א ל הה׳׳ד ו א ה ה ל ך ל ק ץ א ס ר ל ו לחן דין זחשכון א מ ר לו ה ק ב י ה ו ת נ ו ח
א מ ר לן ו ה נ ח ה לעולם ,א מ ר לו וחעסוד ,א י ל ע ם מי ע ם הצדיקים או ע ם הרשעים ,א י ל לגורלך
עם הצדיקים ,א״ל ב א ח ר י ת הימים או ג א ח ר י ח הימין ,א״ל לקץ הימין א ו ת ה ימין שהיא מ ש ו ע ב ד ת
ק ץ נ ח ת י ליסינ׳ גאלתי א ח כני גאלתי א ת יסיני והוא ש א ס ר דוד ל ם ע ! יחל*!! 'יייין־ ו ז ו * ע ח
י מ י נ ך וענני .ועיי׳ ב פ ס י ק ה א ר ב ת י פ ר ש ה ל״א (» .א י כ יאםר אלי וחוא יושיע וכד עיי׳ בךבינו בחיי
מחזור דטרי 448
שאץ אנו יורעין היכן תא .כמו שאנו אום׳ בקדושה בתך כמר י״י מיםקושו :ססקום
שהוא ,ולכך כשאנו אוסרי• אני והוא שםוכי־ץ אותו .אוסרי׳ אנו הושיעה נא ,שאנו
מרברץ אליו :כיס:
)א( אנרהס) .נ( יצחק) .נ( יעקנ) .י( משה) .ה( אהרן) .ו(יהוםט ) .ז ( שמואל) .ח( דוד.
)ט( שלמה (;) .אליהו) .כ( יוכה) .ל( משיח נן דור .־
פ• בשייח׳ ילע״ ס ״ פ-יה .ל מ ע נ ך א ל א ה ד וכזי מיוסד ע״פ א׳ בי .פ ( למען ח ב ו ש כ ב כ ל ו כ ד עיי׳
סנהדרין צ״ח ע״ב ובזוהר ו י ק ה ל ד ף ר ״ ב י (taעיי בצונץ ליטעו־אמורנעשיבסע ע׳ 81שלפניו
ה י ח ה ה נ ו ס ח :וההון א ב ו ה וכניס זרויה ל ה ג י ה קמנימ ונדולימ ולפי ה נ ו ס ח הנ־־ל אינו צריך ל ה ג י ה .
449 מחזור דטרי
בידם ,עמב םילולם ושיר תורם :שדוח תשלח לקמאי צאן אדם .צמח תצמח כעדס.
קוראיך בסשאת ארם .רחשס שעוז כשיי תסידס :שוחריך רצה בזכות ארס .תחון
וחחיש נסיכי אדם :חושענא:
שצא .כהושעתה אלים כלור עמך .בצאתך לישע עטך .כן הושענא :כהושעתה
צ( נוי ואלהיס .דרושים לישע אלהים .כן תושענא :כהושעתה
הסוני צבאות .ועמם מלאכי צכאות .כן הושענא :כהושעתה זכים סבית עבדים .הנון
בידם מעבידים .כן הושענא :כהושעתה טבועים בין נורים .יקרך עמם מעבידים.
כן הושענא :כהושעהה כנה ששוררת רושע .לנוהה מצויינת ויוושע .כן הושענא:
כהושעתח מאסר והוצאחי אח:ס .נקוב כהוצאתי אחכם .כןחושענא :כחושעתה סובבי
מזבח .עומסי ערבה להקיף מזכה .כן הושענא :כהושעחה סלאי ארון כהוסשע .ציער
סלשת בחרון ונושע .כן הושענא :כחושעתה קחילות בבלה כשילחתה .רחום למענס
שלחתח ,בן חושענא :כחושעתה שבות אחלי יעקב .תשיב ותשוב שבות שבטי יעקב.
והושיעה נא :אני והוא הושיעה נא:
אחרח:
שצב .כהושעתד ,אב המון השליך עליך יחב .כעדן רדתה ומלטחו בלהכ .כן
הושענא :כחושעחח נזעו מסר יחידחו לשלח .דברתה להודו
ירך אל תשלה :כן הושענא :כחושעחח חנאבק עם קריש ועיר .ומלבוחו ססומס
שעיר .כן הושענא :כהושעחח זרעו בבואם על העיר לבטח .חירדת עויינימו בנוסעם
והלכו לבטח :כן הושענה :כהושעתה טהורים ממסריכיםו במלבן .ירדו במצולות במו אבן:
כן הושענא :כהושעתה כליל כנתעלמה בגמי צווחו .לויחו אל חיק הורתו .כן הושענא:
כהושעתח מוצנף בר כנתעבר .נאמן חל כעדו ונתגבר .כן הושענא :כהושעתה מנר ביד
ישבי כנוב הנתי .עזרו אבישי ויך את הסלשתי .כן הושענא :כהושעתה סקיר כנד שבע
ממעונו .עיטיח לישעו ושוכבחו למעונו .כן יעשענא :כחושעחה קיצב 0ד ושעיתו למעלה.
רישסתו האש ונמ המים אשר בתעלה .כן הושענא :כהושעתה שיוועך כי מת הילד.
חשב רוחו אליו דחמ בשר הילד :כן הושענא :כהושעתה שומרי מעות וחוכי ישועות.
האל לנו למושעוח .כן הושענא :אגי והוא:
הושענא לשבת:
ב א מ ו נ י ארץ אמונחך שוחחים .אומץ אלהותך כסלץסוצהיס :בך סיברמ ישימון שצג.
ועליך מטחים .ביום םדנוע ברצונך נחים :נבול אלפים נובלים לחתחים.
ל( כחושעתד> ט י ואלהיט וכו׳ סובן ע׳׳פ הידושלםי ס ו כ ח פ׳־ד ת׳ינ א ש י פ ד י ת ל ך ט ם צ ר י ס כביכול
כאילו ע * ם ך פדית .כ נ ח ע ל ם ה ב נ כ י * ו ד ת ו וכר ש מ ו ת אי .ס ו נ ר כ י ד ישבי ש׳׳ב .כ*א8 .צ( םיוסד ע׳״ס
מחזור רטרי 450
גיהוץ סחליםים .ממדי פלתחים :דליקה ני כדת םצחצהים .די תענוגם יכינו להלהיס :הן
על מזג נודלך משבתם .הס עליו מבדילין לנונוחי אחים :ונוהגים אט מםסוע אדהים.
וחושכים מרוץ ומדילונ מגצהיס :זימון משלשים על שלשה אריחים .ומר שיר שכת ל ן
משבחים :חצירות מערבים להוציא מטתהים .חדים אלי ניל ואיגימו מוסחימ :סועסים
להמיר כל מיני מרוחים .טומנין במנוע מועסיף רתהים :יקוד אור הננחל עוד מחסחיס.
ימנעו סילח חול וניכ־ שיחים :בכיר כח הנוטה מתוחים .כוננס עקב זאת במשכנות
מבטחים :לימדחם בטובך אל חונן וסרחים .לעשות סוכח כנרש ירחים :מוסחי קדט
להזכיר בשבחים .מעלל• יה מהיוח נשכחים :נועדח לשבח בה כל • חאזרח־ם .נובבים
כהובה הניון נכוחים :םוד םלםלי טעמי לקחים .סודרים שלש דסנות מרווחים :עלי
דלעח וכל מיני צמחים .עשות תחחם במחובר אסרו להנהים :פורםין כה קרסים סדינין
וםטסחים .סרי עץ ושקרים רימונים וחסוחים.־ צילתה כנוע מחמחה אינן טטשחים .צורחח
טנביהין עד עשרה טפחים :קדוש מקרח עליות מרווחים .קודרים משניב ומרסא םויחים:
רעה שוועתיגו כעולוח מיחים .רעח בשבטך גוניס ונידחים :שובה לנוה צדק אנסייס
ומבריחים .שעריו חכונן באכנ• אקדחים :חעםיד אלי שיר ניני הקרחים .תכין על דוכנם
נתחי נתחים :מקטירי קטרח רוקח מרקחים .מכהנ• בקרש באבני סיתוחיס :נפלאוח חסליא
וחיינו שמיחים .ניני אזרחים •עטו שבחים :חרם מבוא ומאסוף סהרח תפוחים .חובש
להעלות ללהקת אנוחיס :משושם ינלה ננד כל נפוחים .ממלכתם לא תכלה לנצח
נצהים :הושענא:
ש צ ד .כ ה ו ש ע ת ה יהודה ואםרים .מיד מעדים .מכלי שירים :קול נונש נשבח .צינוק
ואזיקים .עלובים וניזקים .ובשמך סחויקיס .יודעי בריח שבח .כן
הושענא :אני והו :כהושעחה חרירי שנב .מכף סלך ננב.י ויעניב ענב :הכן את הבח.
פנועי מלחמה) .א( ורכה משטימה .יטור נשיש וקדמה .נומרי חילכוח שבח .כן הושענא:
אני והו :כחושעחח חסוני יורם .מיד מלך ארם .ותמלא ותרם :חאיסח ובת קו קו
ומכוסה) .ב( נוי אשר בך הסה .ישירו במשא .רבו׳ שיר שבת .כן הושענא :אני והו:
כהושעתה טרוד׳ מצור .מכף מלך )נ(חעור .אכן לא למעצור :במלחמת לבה .נדודים
בבל סיאות .לאלפים ולטאוח .לבד להם יאוח .לקרוא עוננ לשבת :כן הושענא :אני
והו :כהושעחה חבל חלק .מיד מרין ועמלק) .ר(וחדליק דלק :אבל )ח( מחולת על טבת
דברך אוינו .לשמך קוינו .דעח חיוינו .קרא מקרא חדש ושבת כן הושענא :אני :vn
תשיעח נא:
יד יחורסנן על )א( הכנעני תלך ערד) .נ( :וי שנפרע בערכו מדה נמלה וניחן למניסס
אחאב) .י (.ע ל יד יהושע) .ד( ע ל יד נועץ) .ה( שם הנהר.
ל מ׳ ,י ח ת ו ס ח ס ו מ ה פ י ו ט אווז א״ב כ פ ו ל ובסוף הפיומ ה ח י ם •סס ״מנחם״ .ק( אליהי א י ר ה ש ובו׳
451 מדמזד ויטו*
צבאותיך תוציא לאודה ועהיה :למען קנאו לשמך וגועלו מכבשן .רחס עסוםץ ער ולא
יישן :לסען שלשה התנבאו בסרק אחד .תושיע אוסרים י׳י אחד :הושענא:
שצו .ל מ ע ן אב נצמוה על דם ברית .היום כרחםיך שים לנו שארית :לםען נבר
הנעקר כשה .היום דורשיך תרחם מחסה :למען הנסנע במקום ולן שם.
היום וותיקים תנקה מכל אשם :למען זך ונאמן ביל בית .היום חון וברך עמך בשדה
וככיח :למען מוב שמן אחיו יצק על ראשו .היום מעמך תשמע רהשו :למען כוענת
כרית עולמ ניתנה לו כמתנתו .היום למוכה נחבשר בבשורחו :למען משרת מלא מ ח
הכמה .היומ נאק תאזין מאני הומה :ל מ ק סיבב בית אל והנלנל והמצפה .היום עבורו
למכתינו רפא :למען פיהו תמיד בתהילזת .היזם עקץ הקכל מסקזדלות :למען ידידיה
וכיח לשמך בנה .היום רמ תמלא לשונינו רינה :למען שוע על המים .תענינויאתה
מן השמים :חושענא.
שצז .ק(אלהי אברהם מאויב* עז .הושענא :כוחן לבזה מבוא בלטים .הושענא :גאון
•עקב .מגוי לא הסיד .הושענא :מכר צדק .מדור כאהל״ רשע .הושענא:
הודך והדרך .מהררי נמרים .הושענא :וסחר יצחק מושיע לישרי לכ .הושענא :זה זכרי.
סזרס וממטר .הושענא; חנון ורחום .מחשך וצלמות .הושענא :טוכ וטטיב .מטים ורפש.
הושענא :יושב מרום .מיד שאול סלח .חושענא :כך חהילחך .סכל אורח רע .חושענא:
נאור אחה .מן נערחך .חושענא :סחרי ומניני .משפח שקר .הושענא :עח ישועתי.
מעוצר רעה וינק .הושענא :םהד יהודה .מטח יוקשים .הושענא :צור לבבי .מצור
ירושלס .הושענא :קדוש ישרי .סקול .yamועשענא :רס ונישא .מרשע היבך.
הושענא :שופט צדק .משערי סות .הושענא :תהילתך תמיד .סוערת ידך .הושענא:
יריאי שמך .סיר בני נכר .הושענא :צדקות אהב .מצרי ומאוייכי .הושענא :תכפ לב.
מחרון אפך .הושענא :קהב לקוראיו .מקוצר רוח .הושענא :הושענא;
ש צ ח .ל מ ע ן )א( אב הנוסה כעשרה .חיומ אמץ וחזק אהובה ובהורה :למען )ב( בך
נושע והודעה באמרה .היום ברהמיך ברך בהמה ברה :למען )נ( נכיר
באונו לאלהים שרה .היום נכר מ״הליך ככל לב לכשרה :למען ) ד ( י ( מ ר בר ואכות
וכנים הברה .היום דרוש ונאול מכורי בלא מהירה :למען)ה( הוקס על לקחת )ו(שםרה.
היום הונים מסברפ אל תחפירח :למען)ז( ווחיק .ובכללו הוענן לסתרה .היום וולדיו
המציא ישע וסברה :למען )ח( זד סאהיו ובעדו ננף הועצרה .היום זרעו אחריו בריתו
ינצורה :למען)ט( הרב שנונה השיב להערה .חיום חקקינו לחיים ומעפר לנערה :ל מ ק
)׳(טוב ישיש ועליך למות הונרה .היום טרם נקרא תענה לעונה כמים ננרה :למען)כ(יקיר
הובן לעדוח ואחה העדח בו לבודדה .היום ידעינו לכח חופש .ל מ ק )ל( כבל הכביר בכל
עוז לכרכרה .חיום כטדל זרועך הותר לך עין מסקרה :למען)מ( לשמך הוסיף שבע על
שבע בובח וקטרח .היוס לריוחמיפ חנינו ומטך לשלום נפשרה :למען)נ(סונד.ר ארעה עד
שבע ובשביעית נקרא .תום מוסרינו חנחק כי שסך נקרא :למען)ס( נוצר בריחו ומשם
עלה לנמרה .היום נא כנס אל נא שמע מנו עתירה; למען)ע( סיתת וכיחת נחש נחשח
בגליו! ה כ ת ב יד נ כ ת ב :
)א( אנלהס) .נ( יצחק) .ג( יעקב) .ד( ) .ejpvה( עמרם) .ו( יוכנו (r) .משה) .ח( להלן.
)ט( סנחס) .י( יהושע) .נ( שמואל) .ל( דזל .ולוד מכלכל) .מ( שלמה .שנגנה כומלח
וגד) .נ( אליהו) .ס( אלישע) .ע( נחקיהו.
תחונו ס נ י ל ת י*ג ע׳׳א. ע ל ש 0שכפר כע״ו, א ס ף בר. כ( למע! דגר ג ר וכוי, בסוף יצחק.
מחזור רטרי 45a
תושייה .היום שנבינו .לשורר כאז •שיר משה ובני ישר׳ שירה :לסען)(0זקנים שנים
לאחדים חברה .היום עולמך לשכם אהד הברה :ל מ ק )צ(0קוה עינים נברא להוציא
מםסני אסירה .היזם סניט אל יחוורו ממעוא עזרה :ל מ ק )ק( צלם תיעבז כהוססנז
םסנתירין וכל זני וסרה .היום צקץ לחש תשקיף מרמתה להמרה :למק )ר( קרוי יהודי
על שם שכסר בעבודה זרה .חיום שאילחינו חמלא ביום י־י הנדול והנורא:
שצט» .י(אמרישר׳ .מאנשידמים .הושענא :בוחןלבוח .מבור שאון .ועשענא :נדול
העצה .מנערת שניך .הושענא :דורשדמיס .מדבר ת ו ת הושענא :היודע
ועי .מהמון רשעים .תשענא :ואתה קדוש .מודיעים להרשים .תשענא :זה זכרך.
מזאיכי ערב .תשענא :חסין יח .מחרב נםשי .הושענא :טוב וישי .מנז־ט היון .הושענא:
יושב קדם .מיורדי בור .הושענא :כונן שמים .מכף מעוול .הושענא :לך זרוע .מלשון
רמייה .הושענא :מעו; לדל .ממעונוח אריוח .תשענא :נאור אחה .מן בלהות .הושענא:
סלעי ומצודת .מסוד מריעים .הושענא :עליון ונורא .מעוצר ומשפפ .הושענא :סועל
ישועות .מפחד אויב .תשענא :צדיק ישר .מצרה נפשי .הושענא :קרוש יעקב .מקטב
ישוד .תשענא :רב ומושיע .מריבי עם .הושענא :שומר ישרי .משחת כלי נרד.
הושענא :חולה ארץ .מ ת ך וסחסם .תשענא :ידוע כבירים .מיד רשע .תשענא :צח
אדום .מצר תצרני .ועשענא :חנון ודחוס .מחץ יעוף .הושענא .קורא הדורות .מקרני
ראיסים .הושענא :הושענא:
ת .ל מ ע נ ך אל עוסה אורות הושענא :לסען)א( כלול תבל תתלתראש עפרות .תשענא:
ל מ ק )ב( נבר צדיק וחמים בדורות .הושענא :למען)נ( דורשי םעוח וחוקים ותרוח.
הושענא :למען)ד( תעקר וככות אלאליס במרורות .הושענא :למק )ה( ולד זריז לקבל
כרכות כתלכש כעורו׳ .הושענא :למען)ז(זבידת עקרות כשהן סכזדוה .הושענא :למען
11
)ז(חביבים חשו כמנהנ הורים להורות .הושענא :למען טעמו י( נעשה ונשמע ובוללו בעטרות.
הושענא :ל מ ק ישר משרה ככנדי תפארות .הושענא :למען כחן קינא באוחרוח ושיכך
עבדוה .הושענא :למק לסבוב סםנרח צוה ולהריע בשופרות תשענא :למען מדי שנה
כשנח סיבב עיירות הושענא :למען נות בית יסד וםץ זמירוח ושירוה .הושענא :למען
סבר כיח כנה וצנ קירות הושענא :למען ען עניני ושחט נביאי חאשירות .הושענא:
ל מ ק סקיד התה בן השונמית .והמת מקברוח .תשענא :למען צדיק כלכל חמשים איש
בסערות .הושענא :למק קראך ממעי הדנה וענית בצרה .הושענא :למען ריעיס שלשה
ננרםו במדורות הושענא :למען שלם ניצל מאריוח בוערות .הושענא :למען שלמו
הםודיפ וכחבו בכל אנרות .הושענא :למק תרה כחב חסימת ויתרות הושענא :למען
חיקן עשרים וארבעה משמרות .הושענא :למען תאזין לחשם וחאסר קבלת עתידות.
הושענא :הושענא:
ת א .ל מ ק )א( אסף להחיות שבעה ושבעה .ברכתך יבורכו יושב• בסוכה שבעה:
ל מ ק )ב( בלילות פלשת הציב לעדה שבעה .דרוש לטובה פוסרי שבזעזה
שבעה :למען)נ( הואיל ברחמהים שבעה .ווחר הסרך מחני חלק לשבעה :למען)ד( זן
בשביעה שור וכפן )ה( שבעה .חוננה שומרי ימי מצה שבעה :למען)ו( מרה ושימש ימי
בגליו! הכתב יד נכח::
)פ( יחזקאל קח לך pו נ י • )צ( דניאל) .ק( חנגיה מיםאל מחייה) .ר( מרדכי
)א( איס הראשון (3) .כרו) .נ( אנרהס) .ד( יצחק )ה( יעקב ) .ו ( אתהוח (r) .ישראל
)א( נח) .נ( אנרהם .ויצב אנרהס) .נ( יצחק) .ד( יעקב )ה( שני רענ )ו( משה.
תב .כהושעתה ישע לזכדון .םליאי ינון ושברון .ביד משה ואהרן :אד פדות הוחל.
*מור אין לד .קן .הד שמם זמתרזקן .המון נער הקן .לוקה־ ערני
נהל .כן הושענא :אני והו הושיעה,נא :כתושעתה הלוץ נינון .מברק חץ שנק .על ירי
בן נון :יהודה חלקו ניהל .קבועי מלחמה .ורבת משמימה .יטור נםיש וקדמה .לוקחי
ערבי נחל .כן הושענא :אני והו הושיעה נא :כהושעתה הומי לב .מכף כושן עולב .על
ידי)א( אחי כלב :וחשיעבוד נמחל .קדורנית חולבים .בלחץ המלכים .חוות וסלכיפ.
לוקחי ערבי נחל .כן הושענא :אני וזע הושיעה נא :כהושעתח ממוני מסנירה .מבכי
עץ ננדוד על ידי בן נרא :ומואב נתהלהל .נפוצות יהודה .םתרוס כוש ולווה .לתורה
ולתעודה .לוקחי עדבי נחל .כן זעשענא :אני זהז הזשיעד .נא :כהזשעתה חבל ;נעים.
םבוו ורבת עם .על ידי בן אבינועם .רצד ציד כשחל .נרי משך וקדר .עלי נזית נדר.
בקולות ובהדר .לוקחי ערבי נחל .כן הושענא :אני והו הושיעה נא :בהושעתת דנל
נבאש .אשר אמר נואש .על ידי גדעון בן יואש .ותיקוד אש ותנחל .להוטים חוך
לבאים .סובאים )ב(סכאים .רדופים כצבאים .לוקחי ערבי נחל .כן הושענא :אני והו
הושיעה נא:
מעשים .המנוסה בעשרה נימים .ם( בשר מלאכים נס יוקח נא מעט מיס .ליכדה כחמה.
הושענא והושיעה נא אבינו אחה :ל מ ק )נ( רך ויהיד נהנמ למאה .צעק איה השה
לעולה .בשרוהו עבדיו מצאנו מים .לנולה וסויה .הושענא :למען)ד( קידם שאת
ברכה .חנשטם ולשמך חיכה .לייחס במקלות בשקתות המים .לדמחה לחמר.
הושענא :למק )ה( צדק היוח לך לכהן .כחתן סאד יכהן .מנוסה במסה תריבהו על מי
מריבת מים .לההר הטוב .הושענא :למען)ו(סואר היות נכיר לאהיו .יתדה אשר נכר
באתו .מססר רוכע טרליו יזל מיס .ולא לנו כ׳ אש למענך .תשענא :ל מ ק )ו( עניו
מכל ונאמן .אשד בצדקו כלכל המן .משוך לנאול ומשוי ממים .לואת הנשקסה .הושענא:
למען )ח( שמחו כמלאכי סרומימ .הלובש אורים וחומים .מעווה לחכיא לביח קדשי
הקדשים דם ושמן בדתצח מים .לתלת אהבה .תשענא :למק )ט( נביאה מתלת
מהנים .לתטיה׳ לב תשטה עינים .לרנלה רצת ועלת וירדה באר טיס .לטובו אהליו.
הושענא :למען)•(משרח לא מש מאחל .ורוח חכמה עליו איהל .בעוברו בירדן נכרת
המים .ליונה חמח .הושענא :למען )כ( לימד לטובח אוח .זעק איח נסלאית מיץ טל
םניזה מלא הספל מיש .לכלח לבנון .תשענא :למען)ל(כלולימ עשוח מלחמתך .אשר
בידם חחה חשועחך .צרוס• מניין כלוקקם בידם מים ללא בנדו כך .הושענא :למען
)מ( יחיד צוררים דש .אשר לנדר מרהם הוקדש .וממכתש לה* הכקעח לו מים.
ל מ ק שסך .הושענא :למען )נ( טוב הולך ונדל .מקשיות לב עדח חדל .בשוב עם
מהטוא .צוה לשאוב מים .לנאוה בירושלם .הושענא :ל מ ק )ס( ת ך מכרכר בשיר.
חמלמד תרח בכל כלי שיר .מנסך לפניו כתאיו שחות מיס .לסגולה מעמים .הושענא:
למען)ע( זך עלה כסערה .המקנא ומשכך עברה .לפילולו ירדה אש ואכלח עצים ואבנים.
ועפר וליהכה סיס .לעיניה בריכות .הושענא :ל מ ק )ס( ומשרת באמה לבדו .וסי שנים
ברוחו גאצל בו כגנן המנגן נתמלאו הגבים מים .לסצו מי כמוך .הושענא והושיעה נא
אבינו אהה :למען )ע( הרהר עשות רצונך .המכריו תשובה לצאגך .בבא מחרף סחס
מעיינוח מ־פ .לעיון סכלול יופי .הושענא :למען )ק(דורשיך בתוך הגולה .וסודך למו
ננלה .כלי לההנאל דרשו זרעונ־ס ומיס .לקוראיך כעיח .תשענא) :ר()ספיר( ]סוסי[
מהיד מסלש אמונה .מחכם אמרים ברחבה ממים .לרבת עם הושענא :ל מ ק באי היום
בכל לב .שופכ׳ לך :מים לב .שואלים ממך מטרות עז מים .לשחורה ונאוה .הושענא:
ל מ ק אומרי •נדל שמך .והם נחלתך ועמך .צמאים לישעך בארץ עייפה למים .לתרחח
למו מנוחה .הושענא והושיעה נא אכינו אתה:
יהושע. )י( ) ט ( מריס. אהלן. )ח( ) ז ( ולשה. יהולה. לוי .ו ו( )ה( יעקנ. )ר( ) י ( יצקק.
אליהו. )מ( ) ס ( דוד. שמואל. )נ( שמשון. )ת( ו י ה י מססי־. גדעון. )ל( ) כ ( גדעון.
) ר ( עזלא. ) ק ( דניאל. י״קיה. )צ( אנישע. )פ(
ש( כשר מלאכים ,כ א ש ר ר א ה מלשון אשורנו .נ ח נ ט למאה .שירש ה נ ו ל ד למאה ,ה נ ש ט ם וישטם עיש• א ה
,
יעקב ,צ ד ק ה י ו ת לן־ לכה; וכוי ־!׳ש ה כ ת ו ב וללוי יאמר וכו• ) ר ג ר י ס ל״נ( מואר וכו׳ דהי-א ה ,כ מ ל א כ י
1,
מרומים ע״ש ה כ ת ו ב כ• םלאך ה׳ צבאות הוא ) מ ל א כ י בי( .טוב ה ו ל ך ונד ,ע״ש ה כ ת ו ב ת ל ד ו ג ד ל
וטוב )שמואל א• ב׳.׳ צוה ל ש א ו ב מים ) ש ם זי( .חיך מ ב ר ב ר וכוי ה ו א לשין ש ת ו ק ע״ש ה כ ת ו ב ה מ ל ך
455 םחץור רטדי
זכים תניס עלי טיס .והמזיעה נא .לסען חלק ס מ ל סקלות בשקחוח הסיס .שען וגל
אכן מבאר מים והצליחה נא :תענה ידידיס ניחלי ]דת[ משולח מיס .והמזיעה נא :לסען
)כר( ]כרו[ בטשענותס מים .להכין לצאצאיפו מיס והצליחה נא :תענה מחננים כישימון
עלי נדם .והושיעה נא :למען נאמן בית מסטיק מים .סלע היה )מזונו( ]ויזובו[ סיס.
והצליחה נא :תענה )עולים( ]עונין[ עלי באר סיס .והושיעה נא :לסען םקיד במי
מייבת מיס .צמאים להשקותם מיס .והצליחה נא :תענה קדושים מנסבילך מים .והושיעה
נא :ל מ ק ראש משוררים) .האץ( ]כתאב[ שתוח מיס .שח הלילה ויסך לך מים ומליחה
נא :תענה שואלים כריבוע אשלי מיס .והושיעה נא :למען תל תלפיות מוצא מיס.
תפתח א pותרעיף מים .והצליחה נא:
תו .הושיענו אל סעוזינו .כי לך עינינו ולכה לישועחינו :אנא רחום אל תסן ברשעינו.
בינה ועינינו ושעינו ולכה לישועתינו :נואל חזק שמחת נילינו .דנול
בשפך הדנילנו .ולכה לישועת־נו :האר פניך וניוו׳6עה .ועסך בשמך הושיעה .ולכה
לישועתינו :זכור רחמיך י־י וחסדיך .חשוב נא ממעלות חסידיך .ולכה :טבח להותיס
כמו צאן נחשבנו .ישועתה אין קשבנו .ולכה :כרוב רהסיך סנה אלינו .לבלתי כרוע
מעללינו .ולכה :שסתינו בישועתך כמו קוינו .עזרינו תקותינו ומקרנו .ולכה :פועל
ישועוח הושיענו .צלול במצלול כל סשעינו .ולכה :קץ יום נקם חיש לנאלינו .רהוס
מתהומות תעלינו .ולכה :שובינו אלתי ישענו .תשוב ברחמים להושיענו ולכה:
תז .אגא .אוץ תאיכי ישעך .בערבי נהל לשעשעך .והושיעה נא :אנא נאול כנת
נמעך .דרוך פורה בטאטאך .והושיעה נא :אנא הבט לכרית טיכעך .ומחשכי
ארץ בהטביעך .והושיעה נא :אנא זכור לנו אב •ידעך .הסדך לנו נהודיעך .והושיעה
נא :אנא מהורי לב בהפליאך .יוודע כי הוא מלאך .והושיעה נא :אנא כביר כח תן
ישעך .לנו כהשסיעך .והושיעה נא :אנא מלא משאלות עם משמעך .נעקד כהר מור
בשוועך .והושיעה נא :אנאסנב ח(אשילינטעך .עיתיםבהגיעך .והושיעה נא :אנא פתח
אוצרות ריבועך .צייה כהרביעך .והושיעה נא :אנא קוראיך בשםעך .ת ם בטוכ טרעך.
ו ת ש ת ה נא :אגא שעריך תעל ממשואיך .תל תלפיות בתדיעך .והושיעה נא:
תח .א נ א אנקת אסירי הכן .בהירת מטה בני ראובן .והושיעה נא :אנא מון והצל
ושעון .ת ל מסח בני שמעון .והצליחה נא :אנא יהא לכן מצודה .וועד
ממה בני יתדה .והושיעה נא :אנא זריפ ישלחו כר .חבל מטה בני יששכר .והצליחה
נא.־ אנא מהר מקום ללץ .יסור מטה בני ובולץ ותשיעה נא :אגא כלה בונד בנר.
להלה סטה כני נד .המליחה נא :אנא סשוך חסדך לשיריים .נדודימ טטה בני אפדם.
והושיעה נא :אנא סנולחך אל תנשה .עוררה מטה בני מנשה .והצליחה נא :אנא
פשט שמאל רמץ .צבאות כני בנימן .והושיעה נא :אנא קרית שבא ודדן .רדה מטה
בני דן .וחצליחח נא :אנא שפתי תפחת לי .תחינת בני נפתלי .והושיעה נא :אנא יצב
הכלי בכושר .קכתח סטה בני אשר .והצליחה נא:
תט .ק ו ל מבשר מבשר ואומר :אומץ ישעך כא .קול דודי הנה בא מבשר ואומר:
בא מרכבות בתים .לעמוד בהר הזיתים :מ־ו :נשת־ בשופר לתקע .תחתיו
ההר יבקע .פץ :דפק והציץ תרח .ומש חצי ההר ממורת מיו :הקיש מילול מאמו.
וכל קדושים עסו .מיו .ולכל באי עולם .בח קול חשסיע כעולם .מ־ו :זיע עמוסי
רחמו .נולד כילוד מסעי אטו .מיו :חבלה וילדה מי ואת .סי שמע בזאת ם׳ו :םהוד
דוד מפזז ו מ כ ר כ ר ) amב־ זי( ה ר ה ר וכזי)ס׳׳ב י־ס( .מ( אשילי בסער ובו׳ ישראל ה ק ר י א י ס ע ד ס ס ע י
)ישעי׳ סי(1 .ייה .א ד ס ה .םםשואך ,ה ו א לשון חודב! כשו שואה ו מ ש ו א ה )איוב ל׳( •.כיחיט .כ ח ו ח
ל ע מ ו ד וכר ע׳׳ש ה כ ת ו ב )זכריה י׳־ד( .ו כ ל קדושים )שם( ס י ז א ה כינוי לישראל כש״ה סלאביס.
מחזור רפזרי 456
שעל כל אלה .מי דאה נאלח .מ־ו :ישע הטן הוחד .היחל אוץ ביום אחד .מץ :ככיר
רום יתהת אם יולד טי שעם אהת .מ־ו :לעת ינאל 8אור .לעת ערב יהיה אוד .מ׳׳ו:
סושיעים תלו להר ציון .כי שקד י׳י אח ציון .מ־ו :נשמע ככל גבולך .הרתיבי מקום
אהלך .מיו :א( שיטי עד דמשק משכנותייך .הביאי בנייך וכגותייך .מיו :עלד הבצלת
השרץ .כי קמו ישיני הברון .ם־ו :וסנו אלי והוושעו .היום אם בקולו תשמעו .מ״ו :צמח
איש צסה שסו .הוא דוד בעצםו .מ־ו :קומו בשושי עשר .הקיצו ורננו שוכני עםר .מ־ו:
רומו עם במלכו .מגדול ישועוח מלכו :מ׳־ו :שם עדינח להאביד .ועושר• ,חסד למשיחו
לדוד .מיו :תנה תשועה לעס עולם .לדוד ולזרעו עד עולמ .מ־ו :קול מבשר מבשר ואומר:
מי ז א ת )שה׳׳ש גי( .אוצרות ריבעך .א ו ג ר ו ת גשם .א( שימי עד ד מ ש ק ע״ש ה נ ת ו כ זכריה טי .הקיצו
וכו׳ )ישעיה כ׳יו( • .צ פ ת שמו )שט ו׳(.
457 מחזור דטרי
תיג גדלו לי*י אתי ונרוממה שמו יחדיו :רוממו י־י אלהיט והשתחוו להר קדשו כי
קדוש י־י אלהיט :ואמר ביום ההוא הנה אלהיט זה קיוינו לו דושתט זה
י־י קידט לו ננילה ונשמחה כישועחו :אנא י־י הושתה נא .אנא י־י הצליחה נא .אנא
י׳י עניט ביום קראינו :ושומע מעמ מעט באלמא ביתא:
תיד(!» .אל אלהי הרוחות הושתה נא .בוהן לבות הצליחה נא .נואל חזק ענינו ביום
קוראינו :רובד צדק הושיעה נא .הדור בלבושו הצליתה נא .ודובר נשכהות
ענינו כיום קוראינו :זך וישר הושיעה נא .חנון ורחום הצליחה נא .טוב וממיב עניט
ביום קוראינו :יושב מרום הושיעה נא .כביר כה הצליחה נא .לבש גאות עניט ביום
קוראיט :סלך מלכים הושיעה נא .נורא ונשגב הצליחה נא .סומך תוזר עניט כיוס
קוראיט :עיזה וניכור המיתה נא .סודה ומציל הצליחה נא .צדיק ומצדיק ענינו כיום
קוראיט :קורא הדורות הומתה נא .רוכב ערבות הצליהה נא :ש ת ה תחינות תומך
תמימים ענינו ביומ קוראינו :עלה למנדל אומי על הכל :לאחר שקראו כולם אומי הוק
למסיים את התורה רשות זה:
תטו .מרשות האל הנדול הנבור והנורא .ומרשות מםניניםיוססז יקרה .ומרשות סנהדרי
נרולח קדושח ובחירה .ומרשות ראשי ישיבות ואלופי התורה .ומרשות
וקנים ונעריפ עשבי השורה .אפתח פי בשירה חמרה להורות ולהלל לדר בנהורה.
שהחיינו וקיימט ביראתו התורה .המשמחת לב ועינים מאירה .הנותנת חיים ועושר וכבוד
ותפארה .לאורגיה ולשוםריה בציוד םורא .לעומקיה ולנוצריד• באהבה ומורא .וככן יהי
רצון מלפני הנבורה .לתת חיים ק והסד ונזר ועטרה .לפלוני בר פלוני הנבחר להשלים
את ההורה .לאמצו לכרכו לנרלו כתלםור תודה .לדרשו לדרים להדרו לוועדו בתוך
חבורת לזכותו לחםנו לטכסו בטכס אורה .ליישרו לכלכלו ללמדו לקה מוכ וסברה.
למלטו לנשאו לסעדו בסעד ועזרה .לעדט לפרנסו לצדקו בתך עם נברא .לקרבו לרחמו
לשמרו מכל צרת לתקפו לתמכו לחממו בדוה נשברה .לראוח כנים וכני בניס עוסקים
בתרה .ומקיימי מצות בתך אום כדה .ויזכה לשמוה כשמהת בית הבהירה .כניבא ישעיה
מלא דוה עצה וגבורה .ש מ ת את ירושלים ונילו בה מהרה .שישו אתה משוש כל
המתאבלים עליה כאבלה וצרה :עמוד עמוד ד׳ פלוני בר׳ סלוגי מתוך קהל הקדוש הזה
ותשלם את התרה:
תטז .מ ו ש ך חסד ליודעיו וצדקה לחושב* שמו .לו הנצח והועד נורא מאוד בעולמו•
כשמש וכמנן כן ינן כמתפו .על עכרו וידיאו נאטנו ותטיםו .יפיח צורר?
יהרוס ויפרופ אליו שלומו .יצרנהו יכוננהו ויחי עליו טעמו :אליו רע לא יקרב .וכל א
לא יאונה .במניין ובבניין עולם יכונן ויכנת יהי לו ער כהבמימ ובתלמידים עונת ישכי
נם יצליה ככל סיטת אשר יסנה .מלאך י־י יטעהו וכל סביבותיו תנה .נטן וסכות והצל
פלס פלג! רני :ידעתיך עמיתי מאהבה ומיוסר .בסדר פורק הריס וממקוסם עוקר .כל ח
סתם וחתום מפענח וסוקר .לא עםמוך סחרים ורא נאנס כל תקר .סצהרים תקום ותעופה כבקר:
דוממתי איש לייש ארי שבחבורה .בפו נניד אקרבט אענדט עמדה .הרימותי בתר
מיושבי השורה .היותו קורא עמי.פרשת זמירה :סורה ארוני .סודה אלי סורה :עמוד
עמוד עמוד ר׳ פלוני ברי סלוני מתוך קהל הקודש והשלם את התרה :נ( ושמונה םםוקים
אחרונים יחיד קורא אות המשלים את התרה:
אחר ל מ ת ח י ל א ת ה ח ו ו ה :
תיז .מ ר ש ו ת אלהי האלהים ואדוני האדונים .נשחק אין זולתו ואין בלעדו בתחתונימ.
נותן ליעף כה ועוצמה מרכה לאין אונים .מניד מראשית מה באהרית
השנים .יועץ ואין מי יפר לרורוח המונים .ומרשות קדומה לעולם אלמייס שנים .שבה
מלכים נמלכים ושרים וסננים .ארוכה מ א pםדה ורחבה םני ים ושאונים .מהורה ומתוקה
מצוף דבש ושמנים .כל הפצים לא ישוו בה יקרה היא םםניניס .אורך יםים בימינה
וכשסאלה עושר וכבוד נתונים .מננת בעליה והוניה ועושקיה כשיטנים .מאשרת ומיישרת
םעםי בה נשענים .סוערת באהכ תומכיה למלמס סאישונים :ומרשות תכמימ ידועים
רועים ונבונים .ומרשות בעלי ישיבה הנוניס וזקנים .ומרשות שאר הקהל נדוליס וקמניס.
עמוד ר׳ פלוני ב ד פלוני מתוך עדת אפונים .ופה עמוד עמדי על הםנדל העשוי לנו
במינים .וברך את י׳־י חםבורך םמזרח למערב .כפי כל בריונים .תן לו כרכה תחילה וסוף כהות
נכונים .ותן לו מעין ברמתיו בחוך קהל אמונים .שמיעך ביום זה להתחיל התורה
ולשסוח ביום חיתונים .ובכן יהי רצון מלפני שוכן מעונים .לייסד את בית המקדש מרום
מראשונים .לשכלל היכל ואולם ככדכוד ואבנים .ששם עתיד לקבץ אבות ובנים .ותשמח
בשמחת בית השואבה בעידון סנדניס .ותוכה לראות בניס ובני כניס .עוסקים בוצרה
מקיימי מצות וחוקים נאמנים .ותזכה לדאות שבעה רועים ושמונה נסיכימ מזומנים .ותשבע
םטוב הצפון ותגיה יתרך לבנים .ויהי מושבך בית אלהים בין הגונים .ותרדוף צדק
ותסצא כבוד חן וחסד וחביונים .עמוד ר׳ פלוני כר׳ פלוני חתתן לבראשית .והתחיל
כקדומה קרם כל בניינים .וקרא מבראשית עד אשר ברא אלהים לעשות מעשיו שלימים
והוגנים ומתוקנים:
תיח .מ ק ד י ם וראש לקוראים זוכה עומד וקורא .יהי כדת הודו וכרעננים ימרה .יהיו
לחנון אמריו ורוח קודש לו יערה .רוכ כרמת נערטת יעמנו מורה .את
מציקו ואת עושקו יזרנו במזרה .או סקל יסקל או ירה יירה :אני סותח בבתך ובעתרת
שלום .אצלתי לך ברכה בכתר בראשך להלום .מעמה ברכה תעמה תתעמף אף ועלוס.
כל יקר כאוצרותיך נפך ספיר דהלום .אסנם צדק תדכר וסן תאלם אלום .התיצב והכן
לך קום ועמוד וקרב הלום :יחליף ימיר ילבש בח עוז ותעצומות כבוד חכםיפ יירש וינהל
יש עולמות .ברכות טוב באםמיו ואוכל לו בשדמות .עיניו מישרים יחזו ונאות הוד נהמות
חייס ארוכימ יחיה נצח בימינו נעימות .חיים של עושר וכמר חיים של תלרן עצמות:
רחש לבי בקרבי עיני ליתן להשית .על מאור המבהיר ומזהיר בעששית .מתחוק במשמרתו
קבוע כעמוד ואשית .מיוסד וניצב ונכון כאבן היסוד ושית ,ראש פעדנימ יתר לבו יטנן
וישית :עמוד עמוד עמוד ר׳ פלוני בר׳ מלוני החתן לבראשית:
לעיל :שמתה ססוקים אחרונים שבתורה יהיד קורא אותם שלא להפסיק כפמירת של
יסוד עולם .והוא נקרא החתן תומר את המצוה .כאילו עשאה כולה .ונקראת
על שמו .והוא נוטל ספר תרה בזרועו ונוללו .דין נדול שבכולן :וסביאיןםסד תרה שני
ותזו הלילה .תנוך לתורה בהדרן עלך .וקורא בראשית עמ כל ימי היצירה והמנוחה .נפ
ת א התן נעלה .כמהנך ונכנס לתםה .ונוטל ת ר ת ובוללה .וסביאין ספר תרה שלישי
וקורא בפנחס .ביום השמיני עצרה :ופטטיר בנביא רעמד שלמה .תפילת נמר הבניין
בנמר החנ :כך נהגו העם על פי ההלכה :ורב יהודאי נאון פפק בהינ .רקיא תחלה נ׳
פסוקים ביהושע ויהי אחרי מות משה .עד כאשר דברתי אל משה .לשם עינייגו של יום.
ואחרי כן רעמד שלמה .בהלכה שנריה במנילה :ועומד השליח צימר ופוסקין צדקה
נ( ימי! ה׳ ט0חיש בלוחיות וכי׳ מדייר 8ר » ה ע ם ו ח כ׳׳ח. ובו׳ וריד ,כ׳׳ז ע״א ד׳׳ה א ב ל מ נ י ם וכוי.
459 מחזור רטרי
כציבור איש כאשר ירכנו לכו :וחוור למקומו מותח באמרי :קראן תהילה יעםדו על
עסדם .ראסרו על הסנדל אהת אהת .והציבור יענו שנייה לה:
תיט .א ש ר כבלל אכות כניס נידל ובעבורם תורה ניתן.־ כגלגלי רוח אלחש סלאבי
צבאות ואלס׳ שאנן :ניכור ניאים אלוה אדיר קרא למשה לקבל לוחות:
דברי אל חי שמעה הארץ ועמודיה יחםלצץ :הימה שמיס וירד וירא על כנסי רוח:
ותאו דברים מתוך האש ויתחקקו על לוחות האבן :ומידות אמת כל בני אלהיס שוסר
תקע משמי סרוסים :חררה לבשו כל בני עשו כי משעיר י־י ורח :משחו טלם בני
ישמעאל כי משארן "י הושיע :נ( ימין י־י פשהייס בלהות וימין משה טםחיים מפתים מפורש
כין יד ליד :לך משה שמה בנדולתך כי אין כמוך בכל הנכיאים .סי עלה שמים כתוך
הענן ומי ראה תמונת אלהינו משה עלה בתוך הענן ונם הוא ראה תמונת אלהינו :נשיא
נשיאים היה משה רבינו אב לחכסיפ וראש לנביאים :סנר הים כתסילתו ועל יד שלוחו
הרון אף השיב :ענה י־י ואמר לעסו אנכי י׳י אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית
עבדים :סתחו סיהם כולם ואמרו ייי ימלוך לעולם ועד) :צעקה( ]צעק[ משה צעקה
נהלה בשעה שאמי לי ריק• עלה ומות בהר :קרע בנריו והרים קולו יר1שע בן נץ שמור
נא צאני :ראה משה מראש הססנה נהלת שבמים עוסדים לנגדו :.שם מת משה עבד י־י
מול בית שעור אםשו אלהיט :תניח ברכה על אסיסתו כי על סי י־י מת משה רביני:
תפילת לעולם לא תשוב ריקם כי תעה נאמן היה משה לישרי :יהושע בן נץ קס אחרי
משה ונם הוא לימד תרה לישר׳ :תסילח משה קרע רקיע וענה לעסו בעת צרתם:
ברוך אחה י׳י מנן לצדיקים ונתן תרה לעמו ישר׳ על ירי משה וביט:
ת כ ,ל א קם נביא כמשה בישר׳ צדקח ״י עשה ומשסטץ עם ישרי :לא קם עוד נביא
כמשה :תרה צוד .לנו משה מורשה :לא קם נביא עוד כמשה מקרן בועד.
והאיש משה עניו מאד :לקנע־כ לאתר ולא לשנים .אשר ידעו י׳י שנים אל שנים.
לקנע־כ דת הדוהה על לוחו .לא כהתה עינו ולא נס לחה :לקנעיכ קוט בכל מיתת
שכחת .בכל ביתי נאמן ת א :לקנע־כ בנביאים .אב לחכמים וראש לנביאים :לקנע־כ
במשיבי טעס .ויתא ראשי עם :לקנע־כ אשר אהבו .סד• אל סד ,אדבר כו :לקנעיכ
כקדושי ארץ .ומשה בחירו עמד בפרץ :לקנע־כ י(כשכרכ־ ירא מהביט .זכה ותמונת י׳י
יביט :לקנעיכ בשכר כי ירא מנשח אליו .זכה ויראו מנשח אליו :לקנע־כ בעטה ושפל.
ומשה ננש אל הערפל :לקנעיכ בתרי תדות .ומראה ולא בהירות :לקנע־כ עבדי .זכרו
תרה משה עברי:
ת ב א .מי עלה לםרוס .מי עלה לסתם .משה עלה לממס ותריד עוז מבטחה :התקבצו
מלאכים זה אל זה .ואמר זה אל זה מי הוא זה ואיזה ת א םאהז פני כסא
םרשז עליו עננו :מי עלה לסדום סי עלה לסרוס .יקותיאל עלה לפרוס ותדיד עוז
מבטחה :התקבצו מלאכים כוי :אבינדור .טוביה .אבי זנות אבי סוכו .הכר .ירד .שמעיה.
נחנאל :התקבצו:
אות ראשץ אנכי .אוח שני לא יהיה .אוח שלישי לא תשא .אוח רביעי זכור ושמור:
התקבצו :אוח חמישי כבד תריס .אות ששי לא תרצח .אות שביעי לא תנאף .אוח
שמיני לא תגנוב אות תשיעי לא תענה .אות עשיר• לא תחמוד :התקבצו:
ת ב ב .אשריכם ישר; אשריבמ ישרי אשר בחר בכס אל .והנחילכם התרה ממדבר
מתנה .וממתנה נחליאל :אשריכם אדירי אל .אשריכם ישרי .אשריכפ
בחירי אל .אשריכם ישרי .אשריכם גדולי אל .אשריכם ישרי. .אשריכם דרושי אל.
אשריכם ישר׳ :אשריכם ישר׳ אמור בכם כהר אל .והנחילכם את התורה ממדבר מתנה.
ממדבר מתנה וממועד .נחליאל :אשריכם הדורי אל .ועודי אל .זכור• אל ,חסידי אל.
מהורי אל .ישרי אל .כבירי אל .למורי אל .משרתי אל .נדיכי אל .שדי אל .ענו׳ אל.
סדויי אל .צדיקי אל .קדושי אל .רנוני אל .שלומי אל .תמימי אל .אשריכם ישראל
אשר בחר בכם אל והנחילכם אח התורה ממדבר מתנה .ממדבר מתנה וממחנה נחליאל:
אגיל ואשמח כשמחת תורה .בא יבא צמח בשמחת תורה .תורה היא עץ חיים .לעולם
היא חייט ,כי עמך מקור חיים :אברהם שמח כשטחת תורה .יצחק שמח בשמחת
תורה• .עקב שמה נשמהח תודה :בא יבא צמח כשמחת מודה :משח שמח כשמחח
חורה .אהרן שמח בשמהת תורה .בא יבא צמה בשסתת הורה :שסחו אהובים בשמחת
תורה :שמחו ברובים בשםחת תורה :גאולים .דרושים .חדורים .ווחיקיס .זכורימ .חסידימ.
טהורים .ירידים .כלולים .למודים .מהללים .נדיבים .סמלים .עמוסים .סדרים .צדיקים.
קדושים .דנוניס .שלימים .חמימים :שמחו בשמתת תורה .כי נתנה אלהים למשה על
הר סיני ודיבר עם משה:
שם ואתגר ,לך את לחח האבן והתורה והמצוה אשר כחכח״ להורתם .לחות .במשמען.
תורה וו משנה .מעוה .אילו מעות וחוקים .אשר כתבתי .אילו נביאים ובתובים.
להורותם .זו הלמוד .מלמד שכולן ניהנז למשה משיני .ועור מצינז )בפסחים שאר(
]בפסיקתא ושאר[ אנדוה .שכשפתה לו הק׳ למשה במסכת םרה .אמר לו אלעור
בני כך הוא אומר .יהושע בני כך הוא אומר .וזהו שכת׳ דברי הכמיס כדרבונות.
ונוי .ניתנו מרועה אחר .ודרש״ בהבל ח״כץ בראייה .אעיםי שהללו מטמא־ן והללו
מטהרין הללו אופרין והללו מתירין .כולם ניתנו מרועה אחד .רועד ,אחד אמרן.
ואילו ואילו דברי אלהים ה־ים .ותורה שבעל פר ,היא סמנט־רין של הק׳ .כמו
שפירשו רבות״ באכרה .והוא שאמר הכת׳ אכתוב לו רוב• הורה׳ כמו זר נחשבו .שאין
לך דבר הכתובה בנביאים שצריכה תלמוד שלא נאמרו למשה בתלמוד׳ בסיני אבל לא
ניתנו ליכתב על ידו .עד שבאו סופרים שבכל דור ודור וכחבוס על •ש* רוח הקודש כמו
שנמר עליהם מששת •ימי בראשית .כמו שנאמר זה ספר תולדות אדם בלשני אידיהן.
והוא שאנו אומרי׳ בתלמוד בכמה דברים .בסנהדרין פ׳ כהן גדול וביומא .גמרא נמ־רי
לה ואתא יהזקאל ואסמכה אקרא .לכך אני אומי שנק-או נביאים וכתובים רברי קבלה
שהיו מקובלין ובאים מימות יהושע־ וסימ אינס שויש לחמשה משרים שכולן מצות וחוקיה.
ולא אילו בלבד נאמרו למשה מסיני בעל פה .כאותה ששנינו באין כין הסודר .א״ר
יצהק מקרא םוסרים ועיטור שושריש .וקריין ולא כתבין וכתבין ולא קריין הלכה למשד,
מסיני .ואמר רב חננאל אמר רב )ויקרא( ]ויקראו[ בספר )תורת אלודם משורש( ]בתורת
האלהים מפרש[ ושום שכל ויבינו במקרא .ומפיק זו פיסוק׳ טעמיי .דהו כי )הוא( ]הא[
דאמר פ׳ הוציאו לז) .שלש( ]המש[ מקראות שאין להם הכרע מן התורה .ומההיא
דהכל הייבין בראייה .הכי קאמר ויעלו עולות )כנשים( ]כבשים[ ונימי• נפק׳ מיני
לפיסוק׳ טעי .שטעמי לננינות חש שגאמרו למשה מ־ תולש .ומי זוקף .ומי יושב ומי
עומר .ומי העולה וסי היזרד ומי המונה .אכל סימני הננינוה סושדים הוא שתקנוס.
ולפיכך אץ ניקוד מברני דומה לניקוד שלנו .ולא )שניחם( ]שניהם[ דומים לניקוד ארץ
ישראל .ומפני שהטעסים והנגינות משתכהין הוא שתקנוס .וסמכו על מה שאמר הכת׳
עח לעשות ל״״ השרו תורתך )חהלים קימ( .ולפיכך לא ניחן ספר תורה לינקד .שאעיס
שניתנו פסוקי הטעמים ונגינות הקי״ה משיני כמשורה .דכת׳ ושום שכל )נחמיה ח( על
פה נאמרו .ולא בסימגי נק־דה בספר .ועוד מצינו במסכת מגילה שהתרגום ניחן בשיני.
אלא שכחוהו)וחסרו( ]יוחזרו[ ויסדוה! .ולפיכך :כה תינוש שאמרו חכמ״ לד׳שלי׳ פרשיותיו
,
ח׳ ע״א .וכן א מ ר ר ב ע ס ר ם שהשיב מר ר ב נטרונאי נאי! עיין כםרע״נ דף כ י ט ועי ] לעיל סיס;
ואמר ר׳ א ב א ו ט י לפנינו מ ג י ל ה י״ט ע״ב איתא ואמר ר׳ תייא בר א :א אייר ׳והנן וכר. קביז.
ועליהם כ כ ל ה ד ב ר י ם )דברים ט ( ועיין כ ר מ ה ה• ע-׳א ועיין מ ג י ל ה י״ט ע״כ ,ובירושלמי פ ״ י ר פ י א ה
ר כ ח י ב ויען ה״ר ו ב מ ד ר ש ק ה ל ה פ״א פשוק מד .ש ה י ה זכר זבוי״ר •tכ״ב ו ב ש מ ו ת ר ב ה פמ״ז.
יהושע ונו׳ ) ב מ ד ב ר .י*א( ו מ ש ר ת ו יהושע וגו• ) ש מ ו ח ל ־ נ ( אשר ירעה כי ה ם וגו׳ ) ב מ ד ב ר ייא(
ויעבדו העם א ת ה׳ כ ל ימי יהושע ו כ ל ימי הזקנים גגו׳ כ ג ״ ל )שופטים בי( ו ה א לך ס ד ר השופטים
וכו׳ עיין ר ק מ ן דייה פ ש ה קיבל ת ו ר ה מסיני ובו׳ מ ה ש ה א ר י ך שם ה מ ח ב ר כ ס ד ר ה ק ב ל ה .שמיושבי
ל ש כ ה ה ג ז י ת ה י ה כצ״ל מ ג י ל ה ׳*ג ע־ב .ד ח ו ה בייל לישנ׳ ודרש כצ״ל מ נ ח ו ת •:׳.־ .ע׳־א .זיםנא
ה ד א לא הוו ידעי וכוי ע ״ ש ס ״ ר ע״ב ועי׳ ירושלמי שקלים פ״ב ה י א .ש:אי ויתנם אלי .כצ״ל )דברים הי(
ואומר זכרו ת ו ר ת מ ש ה עברי ) מ ל א כ י ג׳{ ו נ ת ח מ ה ו ר ך ע ל י ו } כ מ ד ב ר כי!{ ויעברו ה ע ם ו נ ו ׳ ) ש ו פ ט י ם ב׳(
ויהי בימי שפט השופטים ) ר ו ת אי( ו א ש ל ח אליכם א ת כל עברי הנביאים יום ה ש כ ם ו ש ל ו ח ולא שמעו
כצ״ל )ירמיה זי( בריש יומא מייהי ל ה נ צ ״ ל ע״ יומא ד׳ ע״א .ו מ ש נ ת כר קפרא בפ׳׳ב דע״ז ע י ש ל״א ע־א.
ה א מ ו ר ה ב מ ד ר ש ק ה ל ה ובו׳ פ״ב עי׳ש פ ס ו ק כבסתי לי נ ס כ ס ף וכן תני לוי כמתניתין זכו׳ עי• י ב מ ו ת י׳ ע י א .
ו ז ה ב וגו׳ אלו ס ש נ י ו ח גדולות כגון מ ש נ ח ו של ר׳ ת ״ א ר ב ה ו מ ש נ ת ו של ר• הושעיה ר ב ה ומשנתו ש ל בר
ק פ ר א ו ב מ ד ר ש ש ת ־ ש -פ ־ ח פ ס ו ק א נ ה ג ך א ב י א ך א ש ק ך מיין ה ר ק ה אלו משניות גדולות ב ט ן מ ש נ ת ו ש ל
ר׳ תייא ר ב ה ו ס ש נ ת ו ש ל ר׳ הושעיה ושל בר קפרא .ו ב פ ת י ח ת * ל ס ד ד ש איכה יבטלו ה ט ו ח נ י ח אלו
מחזור ויטרי 464
האסורה בסדרש קהלת ומדרש פסיקתא רבתי :מסרוה לאנשי כנסת הנרללה .לכך
נקרא שסם בנסת הבדילה .לסי שהיו כנםייא גדולה .והשונה .וקדושה .לפני המקום.
שבן גדלוהו להק׳ וההוירו עטרה ליושנה .כדאי כמסכת יומא .נפ׳ בא לו .משה אסר
האל הנמל הגיבור והנורא אשר לא ישא פנים .בא ירמיה ואמר האל הנדול והגורא.
אםר נרס מרקרץ בהיכלו איה גבורותיו .בא דניאל ואמר האל הנדול .אם• נוים משעבדים
י
בבניו איה נוראותיו .באו אנשי כנסת הנמלה וההזירו עטרה ליושנה .ואמרו האל הנדול
הניכור והנורא .אמרו הן הן גבורותיו .שנעשה ארך אפים אף לרשעים .הם הם מראותיו.
שאילמלא מראותיו היאך אומה יחידה מתקיימת כין האומות .ובאגדה נותן מוראות
חמקןא למוראח מקדש .על שם שנאמר ומקדשי ח־ראו .ואיזהו מוראת )מוראה( מקדש.
לא יכנס אדם להר הביח .בפ״ק דיבמוח .ואומי נורא אלהים ממקדשך .אלמ׳ דמורא
כמקדש .וזהו ׳עאמ׳ נוים מרקדין בהיכלו איה נוראותיו :הס אמרו שלשה דברים .אנשי
כנסת הגדולה אמרו נ׳,דברים .הוו סחונים בדין .דמתין מסיק אליבא דשמעתא .בסוף
הוריות .בלומר ממחינין להשוב עומק הדין ולישא וליתן בו .ומפר׳ בםישרי בפרש׳ אלה
הדברים .אם כא לפגיך דין אהד שנים ושלשה פעמים לכשבא לפניך פעם רכיעיח אל
חחחכהו סיר לומר ככר שסקתה פעם ראשונה לשנייה אלא חוור ופשפש כו שמא תמצא
בו פעם אהר .ובברי־ת׳ דר׳ נתן מפורש שכן מעיגו באנשי כנסת הגדולה שהיו מתונין
בדין .שנאמ׳ נם אלה משלי שלמה אשר תעתיקו אנשי הזק־ה .לא שהעתיקו אלא
שהמתינו .ובשיק דסנהדרין טתיא מלא תעלה במעלות .וסמיך ליה ואלה הסשםמיס.
והעמידו תלמידים הרבה .להרבות חבסתמ .מרכה ישיבה מרבה חכמה .ראמ׳ מר הרבה
למדתי מרבותיי ויותר מהכיריי ומתלמידיי יותר מכולם .וכן מצינו ביעבץ שביקש רהמים
על הדבר .שנאמר ויקרא יעבץ לאלה׳ ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את נבולי
ושרשו רבותינו בסבכת תמורה .והרבית את נבולי .בתלמידים :ועשו סיינ .גרר והרחקה
לדברי תורה .שתהיו גוזרין נדרה למצות .כגון שניות לעריות .בם״ב דיבמות כר*
להרחיק אדם מן העבירה עצמה שאסורה מן התות־! .וכן הוא אומ׳ ושמרתמ את
משמרתי .עשו משמרת למשמרת .הרחק מן הביעור ומן הדומה לו .שאף גדרה
לנזירה פלוגת׳ ראביי ורבא .ומאן רלא גזר דייק לקרא הכי .ולא משמרת למשמרת
משמרתי .ובמשנת ר׳ נתן אמריי בן עזאי אומי הוי זהיר בדבריך מכטלתן ועשה
סיינ לדבריך כדרך שעשה הק׳ םייב לדבריו .ארם הראשון תורת משה .נביאים
וכחובים כוי :כדמסר׳ חתם .ושנינו במכילתא .ולא תותירו ממנו עד כקד .והמחר
ממנו עד בקר למד ,בא .לא בא הכת׳ אלא לקבוע תחום .לבוקרו של בקר .ואיזה זה
עמוד השחר .מיכן אמרו חכמים אכילת פסחים ואכילת זבחים והקטר תבלים ואיברים
ון״א ר ב ר ב ל ח זד׳* אגן תנינן א כ י ל ת פ ס ח י ם וכוי .כ ה ן נדול ה י ה וכזי ובימי אלבסדרום וכו׳ יומא ס׳׳ט
ע״א ,ועיין ב פ ס י ק ת א ר ב ת י סי׳ ייד ,ו ב ס ד ד ש יי״ר סוף פי״ג ,ו ב מ ג י ל ה • .ת ע נ י ת 1ו״ח .ועיין רש״י ריש
ס פ ר עזרא ,ותום׳ ר׳יה ג׳ עי׳ב ד ״ ה ש נ ח עשרים וכוי ובס• יסוד עולם מ א ס ר רביעי ס ר ק י״ח ,ועיין
ם פ ו ר ש בברייתא וכר ש כ ת ל״ג ע״א ב ס פ ר מאור עינים פ ר ק נ ״ ב ופל״ח מ ה ש כ ת ב ב ז ה בארובת.
אם ל א בריחי ונו׳ )ירמיה ל׳יג( ש ה ת נ ה ה ק ב ״ ה עם ם ע ש ה פ פ ת י ם ס׳־ת ע׳־ב ,נ ר ר י ס ל^ב ע״א.
ב ר א ש י ת ובז׳ ע׳׳ז ג׳ ע״א .ושם 'ה׳ ע׳׳א יעיין ש ב ת פ״ת ע״א ובפירש״י שם ובסדר״א סס״ז ע ל ש ל ש ה
ובזמן שאי! ב ה ״ מ קיים דברים ה ע ו ל ם עומר וכו׳ ועיין ירושלמי ה ע נ י ח פ׳׳ד ה״ב ,ו מ ג י ל ה פ״ג ה׳׳ז
וכו׳ ואין ה נ ש מ י ם וכו׳ מ ד ר ש ת נ ת ו ס א פי ת ר ו מ ה ולא ת א ס ר ב ה ״ ס ה י ה י פ ה ל ה ם )לאוה״ע( א ל א
אפילו ישראל שאלולי ה ס ל א ה י ה » ט ר יורד לעולם וכו׳ ש נ א מ ר ה ש מ ר ו ל כ ם וגר )דבו»ס ׳״א( בהג׳
א ל מ ל א מ ע ט ר ו ת וכו׳ ת ע נ י ה כ׳׳ז ע׳׳ב, ה ו א אומר מהיודש בא א ל ע ר מ ת עשרים בצ״ל )הגי בי(.
ש נ א ס ר כ׳ ח ס ד ה פ צ ה י וגר ) ה ו ש ע ר ( מ ג י ל ה ל״א ע י ב וליהא כ ר י ה וצריך ל ה ג י ה כ ת ע נ י ה ו ב מ ג י ל ה .
ש נ א * ־ ׳ כי א ס ר ת י עולם ח ס ד י ב נ ה כצ׳׳ל ) ה ה ל י ם פ״ט( ,ש ה פ ל ה ח ש י ב ה ב ע ב ו ד ה וכו׳ עיין ספרי פ•
ע ק ב ושם מסיים כשם ש ע ב ו ר ח מ ז ב ח קרייה ע נ ו ד ה בר ת פ ל ה קרויה ע ב ו ד ה ,ועיין ת ע נ י ת ב׳ ע׳׳א,
וכירושלסי ב ר כ ו ת פ״ד ה׳־א ,כ ת י ב ל א ה כ ה א ת ה׳ א ל ה י כ ם ולעבדו וגו• וכי יש ע ב ו ר ה ב ל ב ואיזו
זו ת פ ל ה ובר ו ב מ ד ר ש נ ם ״ ד פ י י ה א מ ר ו ישראל וכוי ובפרר״א פ ר ק ס י ז ועיין ב״ק צ׳׳ב ,וב״מ קי׳ז
ע׳׳כ ז ע כ ד ה ט א ה ה׳ אלהיכש זל ק״ש ו ת פ ל ה .א ל ה ך די א נ ת וגו׳ )דניאל וי( ,ש נ א מ ר תכו! וגוי
) ת ה ל י ס ק ס ״ א ( מיום ש ה ר ב ב ה ס ״ ק וכו• ס ו ט ה סייח ב״א .ו ע ל מ א אמאי מקיים ו כ ר שם ם׳׳מ ע״א
כ פ ו שאמרו ה כ מ י ב ש ז ה מהייס יכו׳ עיין ס ו כ ה ס ״ ט ע״ב ו ס ו ט ה י״ד ע״א ,ו מ ד ר ש ק ה ל ת פ ר ש ה ד .
מחזור רטרי 466
את העני מעות בשעת דוחקו ואינו מתבייש .ואילו צדקה בשנותנח לו מתבייש .זה
לעני חח אף לעשיר.
אנטיגגום איש םוכו קיבל משמעון העדיק׳ הלא היה אומר אל תהיו כעבדים
המשמשים את הרב על מנת לקבל פרם אלא היו כעבדים
המשמשים את הרב על )שלא( מנת ]שלא[ לקבל פרס ויהי מורא שמים
עליבס:
איש סוכו .שם עירו .כרכתי ירמות ועדלם סוכה ועזקה .סרמ .מנה .להם חק.
פרוונדא ני .ונקראה פרס .לשון פרוס ההנ .ל0י ההנ .שנופל הרב משאות
סאת פניו זנזתן להם .דש לומד לשק סרזסת לחם שסוסק עליו לתת לו כך וכך .או
שמא לשק משאת חוא )כאחח( ]באחת[ הלשונות .אלא על מנת שלא לקבל פרם.
ומתוך דבר זה סקרו המינין .כדפסורש בברייתא שהיו יושבין לפניו שני תלמידימ
צדוק ובייחוס .וכששמעו כך מרשל והלכז להפ ונעשו אומה לעצמן שלא לשמוע
עוד דברי חכמימ מפני שכל דברידש הכל וריק .וכי למה אדפ ינע לריק ועמל לרוח
אם אינו נומל שכר על המצות .כסבורים הם שכן אומר אנטיננופ שאין תשלופ שכר
לצדיקים .ועמר . . . .ירקכ שסו חכרו .אחר סן התלסירים מכני פריצי עמנו וכתב
לחפ ספר נדרוח חקק און עץ ניליון .ומכתב עסל חוקים לא טובים ומשסמים כל יחיו
בהם .שמס .נקראו תלמידי צדוקין ובייחוסץ .וחם ושלום שלא עלה על דעתו של
אנטיננום לומר כך .אלא כך אמר .שלא יאמר אדם אעבור את יוצרי כד• שיספיק
לי צרכיי .אלא סססיק ואינו מספיק יעבוד אח בוראו מאחבה .משום כאשר ציוני י״י
אלחי ואעם״י שייסורים באים עליו .אל יחרחר ואל יעיין.אחריו אלא יקבלם מאהבה.
דכח׳ אשרי הנכר אשר חיסרנו יה .שאעיס שמיצר עכשיו שסח הוא לאחר ומן שסוף
הכבוד לבא .כרכתי בשמרם עקב רב .ואילו כל המקיים מצות על מנת .כשיראה
חנאי כלח סניחו ותלך לו .שכך אמרו חכמים כל אחכח שחיא חלוייה בדבר בטל
דבר וכפילה אהבה ושאינה תלוייה בדבר אינה בטילח לעולם :וחנן כס״ק דראש
השנה האוסר תנו סלע זו לצדקה בשביל שיתו כניי ושאזכה לעולם הכא הרי זה
צדיק נמיר .לא כעל סנח קאי .דמאןדעבד הכי לאו םעליוחא חיא .מיתי התם סוקי
יוסף בן יועזר איש צרירה ויוסף בן יוחנן איש ירזשלם קבלו מהן .יוסי ק
יועזר אומר יהי ביתך בית וועד להכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם
והוי שותה בצמא את דבריהם :ויוסף בן יוחנן איש ירושלם אומר יהי
ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה:
כאשתו אמרו קל וחומר באשח חבירו -מיכן אמרו חכמים כל זמן שאדם
מרבה שיחה עם האשה נורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו
יורד לגהינם:
צרירה .שם מקום .קיבלו מהם ,מאנשי כנסח הנדולה .וכל הוזנוח השמיק כאן.
ראשי פנתרראות חיו .ופירשו חכמים במסכת חנינה שאחד סהס נשיא שני
לו אב ביר .ביח וועד לחכמים .מםורש בברייח׳ מלמד שיחא ביתו של אדם מזומן
להכסיס לביה וועדים .כאדם האומר להבירו שמד לי בבית סלוני .והוי מתאבק בעפר
רנליהן .כיצד בזמן שתלמיד חים נכנס לעיר אל תאמר איני צריך לו .אלא לך
אצלו ושב לפניו .ואל תשב לפניו לא על הכסא ולא על המיטה ולא על הספסל.
אלא על הקרקע .י שתתעשר בעפר רנליו .שמתוך כך תוכה .בדאי בפיק רםנהדרין
ושמעון התימני דן לסניהם בקרקע .רש תימא דאמרי׳ במנילה מניין לרב שלא ישב
על גבי מיטה וישנה לתלמידין על ע י קדקע .שנאמר לאתה פה עמד עמדי .ובבא
מציעא פ׳ השוכר את הפועלים .סיסיהם אנו )אנו( שוחין ועל נכי קרקע המ יושבין.
ויש לומ׳ הא לםינרם כמשה .הא לעיוני נשמעון .והוי שותה בצמא את רכריהם.
כרצון ובנפש חסיצה .כמים קרים על נסש עייסה .ששותה לתאבון .ומתקבלין ברצון
כגליון ה ב ת ב יד ב כ ת ב :
)א( 00האלז•
בישראל עם ה א ? pומחוך נצ״ל .מנלן ד א ח מ י ץ וכו• בצ״ל ר ״ ה ד ע׳׳א .ומצלי! עקכוח טשיחא.
לחיי ם ל ב א ו נ ס ה י כצ׳־ל )עזרא 1׳( .ד כ ח י כ ו א ה ב ת וכו• )דברים וי( ש מ א יחתוך אט1נה וכו׳ שירש
ש פ א ימסוק ת ב ל םרנסתו ,ותורידם ב ה ב ל מ ח ר נ ם ושלשלתינן באטונא! ויהיו בעיניו וטי )בראשית כ״ם(
צרירה שם טקוס .ונמצא כ מ ק ר א וירבעם בן נ :ט כ ס ו שסצינו ב ה ו נ י ה ם ע נ ל ובו׳ ת ע נ י ת י־ט ע׳׳א.
אפרתי מן ה צ ד ד ה )מלכים א׳ י׳יא( ופירשו ת כ ס י ס במסי ה נ י נ ה ובו׳ ע י ש ט׳׳ז ע״ב .יוסף בן יועזר
ויוסף וכוי כן ה ו א ב ת מ ו ר ה פ ״ ו ע־ב :ועיין 0וסה מ׳׳ז ע׳׳א ו ש ם איחא עסי וכן ב ה ג י ג ה שם .מ פ ו ר ש
ויש דן לפניהם ב ל ר ק ע סנהדרין י׳׳ז ע * ב . כברייתא מ ל מ ד וכו• עיין אדר׳ינ פ״נ והלשון מ ש ו נ ה .
ה י פ א ר א פ ר י נ ן כ מ ג י ל ה ו ב ר ו א ת ה פ ה ע מ ר עמדי ) ר ב ד י ם הי( עיין מ ג י ל ה ב*א ע־א ו נ י ט פ״ד ע ־ ; ,
ו מ ע י ק מ׳׳ז ע׳׳ב! ובר״! פ י ד ד מ ג י ל ה ד׳׳ה ו מ ק ש ה ה כ א ובו׳ ו׳1יין ב ר ס ב ״ ם פ׳׳ר מ ה ׳ ת׳׳ח ה ׳ ׳ כ ובכ׳׳מ
מחזור דטרי 4t>8
על לבו .סתוח לרווחה .ססורש בברייתא שיהא ביתו פתוח לעוברים ומנים וטרויח
להם וטםפיק ברוחב .ידים נדרך שהיה ביתו של איוב םתזח לעפזן ולדרום לםזרח
ולסערכ .ולפה עשה איוכ ד׳ סתהים כדי שלא יהי עניים מצטערים עד שיקיפו את
כל חכיח אלא כל הבא יכנס כדרכו ויצא בפתח שני .שלא יראוהו העוםדים דרך
כניסתו ויתבייש מהן .ויהיו עניים כני ביתך .אל תרבה עכדיס ושפחות לשרתך .אלא
הקא ענדם בםקוסס להיות כני ביתך .ויעבדוך .ותקבל שכר עליהם .כדרך שעשה
רבא .כדמסורש בהזהב .ובבריית מסורש לא בני ביתך ממש .אלא ש י ת עניים
משיחים שאוכלים ושותים על שולחנך כוי .ואל חרבח שיחה .דבריס בטילים ,באשחו
אמרו .רבינו הקרוש כשסידר המשנח פי׳ כן .קיו באשח חבירו .ספני טענת חבריות
ולזות שסתם .באשחו &־ח ,לא נרמינן .שאף באשתו טהורה אפרו מפני כימול
תרה .מיכן אמרו .מחוך דבר זח למדנו חבאים אחריו וחוסיםו על דבריו .וסיוישו
שלפיכך לא ירכה ארס שיחה עם האשה שכל ומן כוי .נורם רעה לעצסו .מ*־ש
כברייתא ,כיצד בזמן שאדם תלך לכיח הכנםח ולא היו מהנין כו כבוד .או-שעירעד
עם ועירו אם ילך ויססר לבית כך וכך עירערתי עס חכיריי כך וכך אמרתי לו .וכך
אמר לי .נמצא מבזה עצמו וםבזח חבירו .וכיון שסח לח כל אותם תדבר ים אף ת א
ס נ ה אותו בלבה .ובוטל מדברי תורה .שמתעסק כדברים בטלים .עומד עמה ומשחק
עםח .וסוסו יורד לנחינם .שחשחוק וקלח ראש סרנילין ארס לערוה ומעטים שאין
האשה םקכלח ממנו .ויצרו תקסו ונכשל כש
יהושע בן פרהיה וניתאי הארבלי קבלו מהם׳ יהושע כן פרחיה אומר עשה
לך רב וסנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות .וניתאי
הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתייאש מן
הפורענות:
ק ב ל ן מהם .מיוסף בן יועזד זמיוסף בן יוחנן .וכן כולם קבלו זה מזה .עשה לך
רב .מפורש בברייתא .כיצד יעשה אדם את רכו קבוע שילמד ממנו מקרא
ומשנה ]מדרש[ הלכות ואנדות .טעם שחניח במקרא סוסו לומר במשנה .טעם שחניח
לו כמשנה .סוסו לומר במדרש .בסדרש סוסו לומר בהלכות וכן באגדות .נמצא אותו
אדמ יוצא מלפניו מלא מלא .וברכח לראש משכיר :ד־א עשה לך רב .שלא תהא
תוקע עצמך לדבר הלכח .רכת ושונא חוקעים בומח .חשונא את מי שתוקע עצמו
ואינו גוהנ כמותו הוא יעמוד לבטה .ומהו תוקע דאתא רינא קמיה ונמר הילכתי ומדמי
מילתא למילתא .ואית ליה רבא בםתא ולא אזיל למינטר מיניה .דכיון דלא אמרוהו
חכמים כפירוש צריך לו לילך בפני רבו וללמד .וקנה לי־ חכר .דכת׳ הרב )על( ]אל[
חברימ )וגואלו( ]וגאלו[ .חרב על תלמידי חכמים שיושכין בר בבד ועוסקין בחורה.
ולא עוד אלא שםטפשין .רבת׳ ומאלו .וכח׳ )וגואלו( ]גואלו[ שדי )צוק( ]צען[.
ועוד נאמר מוכים השנים .מפורש בברייתא מוכים שנים שיושכין ועוסקין בתורה
מ ע ש ה :א ד ם א ה ד וכר ש ב ת קב״ז ע״כ ושם פ־ה .א ח ר שכינו שנים שיושבים וכר ע״ש פ ר ק הי.
אוי ל י ש ע אלי לשכנו נגעיש שי״ :מ ש נ ה ו; ובאדר׳׳נ פ״מ א י ח א א י ר י ש מ ע א ל ש ב נ י ת זכז• כ צ ״ ל .
בשורה היא ל ה ם כצ־ל .שהנגעים כ ט של ר׳ יוחנן ב; כ ר ו ק ה אומר ובו׳ וכ; הוא ג י ד ס ת ה ס ת ב ר .
באים עליהם ע״כ ה ו א מלשון ה ס פ ר א פ ר ש ה מצורע .לפי שהאמוריים הטמינו וכוי הוא מפירש׳׳י שם
ישנא׳ ה ל ד ש ע ע״פ מ ד ר ש וי׳יר פי״ז ה:י רשב׳•׳ כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהס וכוי.
•יעוד ולשנאי ה׳ ת א ה :כצ״ל ) ר ה ״ ב י -ס ( ועיין כאדר׳ינ פ״ל ר׳ עקיבא א ו ס ר כ ל ה מ ר ב ק כעוכרי
ע ב י ר ה אע״פ שלא עשה כ מ ע ש י ה ם הרי זה מ ק ב ל פורעניות כיוצא בהן י וכל ה ם ד ב ק בעושי ס צ ו ה
ה ה ק ן עצמך לעמוד בפניו כצ׳׳ל אע׳׳פ שלא עשה כ מ ע ש י ה ם הרי זה מ ק ב ל שכר כיוצא בה! וכר.
ב ל פ ד ש י ה א מ ה פ ח ד ובו• עיין ב א ה ינ םוף ם״ם והלשון משונה ,שנא׳ בי פ ח ד :׳ ח ד ת י ויאתינ׳
מחזור רטדי 470
תעש עצמך כעורכי הדיינץ .וכשיהיו בעלי הדין עומדם לפניך יחו
.בעיניך )כרשעים׳ וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך[ כזכאים לכשיקבלו
עליהם את הדין :ושמעון בן שטח אוסר הוי מרבה לחקור את העדים
והוי זהיר-בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר:
יהירה בן מבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם .מעינו גסנהררץ ירושלמי .אנן תנא
יהודה בן מבאי נשיא .ואי תנא תני׳ חליף .מאן דאמר יהודה כן טנאי
נשיא עוכרא באלכסנדריא ]מסייע ליה[ .שלחו לתו בני ירושלמ .מאתי ירושלמ
הגדולה .לאלכםנרריא אחותי הקטנת עד מתי ארוסי יושב אעליך ואני יושבת ענוסה.
על סרש םייתי :אילסא .כלומר נכנס ובא לו .לסתו שהיה נשיא :ומאן דתני שמעק
בן שטח נשיא .עובדא דאשקלון מסייעא ליה .דתנן איר אלעזד מעשה בשמעון בן
שטח שתלה שסונים נשים באשקלון .דתוו תמנן נשין חרשין יתיבו במערת אשקלק.
יחיבן ומחבלן עלמא .עמד שמעון בן שטה ביום סנריר .ונסיכ עימיה תסנן נוברין
נתרן .ויהב בידיהון חמנן לכושי חרתין .יחיבן נודקררין הדתץ וכסיין על רישיחון.
ואמי להק אק נחרית צסרית חדא דסנא א ת ן לכשין .ואין צמרית וסן תניינות אתון
עלק כולכק כחדא :טי׳ אם אגי נותר סעם אחת לבשו הבגדים .ואס אני נוהר מעם
שנייה בואו עלינו :וכיון דאחק עלון יהב כל חד וחד מנכון חדא ויטלטלונה מארעא ולא
םצלת אזל קם על תרעא ד$ערתא .אמרו ליה מה את כעי הכא .אמ׳ לק למילף
ולמילסא .כל מינוי יעביד מה רתא חכים .ותת כל חדא והדא אמרה סה דהיא אמרו־׳.
ומתא חמרא .או קפרא .או תכשילא .אמרק ליה מה את יכיל עביד .אמר יכיל אנא
מציפור תרץ .ומייתי הנא תסנין נוברין בחירין דכוותי לכישין תטנץ לכושין נקרין יתכין
חכא עמתן חריץ וסחדיין לכון .אמרין אוף אגן כי נעיין .נחר עפר)חד( ]הד[ פעם זמן
ולבשין לבושיהק עפר זמן תיגיינות עלון כלהק .אמי כל פינר יחכפ וטעמנין ואולק
)ועלנונון( ]ועלכונין[ :אל תעש עעמך כעורכי הדייגין .כמקבלי טענות שבכיר שמלמדים
בעלי דינין להערים ולהסדיר טענותיהן היאך יטענו .כאותה שמעינו בתלמוד ככמה
מקופות בכתבות פרק נערה שנתפתתה .בר׳ יוחנן יורי נחמן שםלםרין קרוביהם לםעק.
ומשעשו כך מתחרטין בעצמן .ואומרין עשינו עצםינו כעורכי הדיינין .מעיקרא סבר כוי.
ובברייתא כך שגיגו אל תעש עצמך כעורכי הדייגין .רש נורסין כארכי .באלף .והיא
היא .כיעד מלמד שאם באת לבית המדרש ושמעת דבר הלכה או טעם אל תבהל להשיב.
ואל תהא יושב ושותק .אלא שאל באיזה עיניין הרין וכאיוה מעמ אמרות .ואל תעש
עצמך כאילו אתה יודע טעם הדין כאותם שהן נדולים ובקיאין בדין .כמו איש סלוני
,
)איוב ג (׳ בזמן שאדם ר ו א ה וכו׳ ע י ש ב א ד ר ״ נ ועיין ב ח ד ב ״ א ד כ א פי-׳ג .יהו בעיניך כרשעים,
י נ ב י ה ו ם > פ נ
ע י ך עד יהיו ב ע י נ 7השני. 1 וכשנפסרין ס י י ך יהיו בעיניך ונו• כ צ ״ ל ו נ ש מ מ מ ה ס ו פ ר
םצינו כסנהדרין ירושלמי וכוי הוא שם ש״ו ה״ו ו ה ו ב א זה הירושלמי ב ה ג י ג ה ש״ב ה״ב בשינוי לשון
מ ז ה ,ועיין ת ס ׳ ח ג י ג ה ט״ז ע׳׳כ ד׳׳ח א ב ב׳׳ד׳ וגם ה ם הביאו הלשון בסגנון א ה ד ועיין רש׳׳י ס נ ה ד ר י ן
ס ״ ר ע״ב ד׳׳ה דבעיא מ כ ס א וכו• ש ה ב י א ג ם ה ו א הירושלמי בשינוי לשון ו ג ם לפני ה מ ה ב ר ח י ה
נוסהא• א ח ר ו ג עובדא באלכסנדרייא מסייע ל י ה כצ׳׳ל .ער ס ה י ארוסי וכו׳ בירושלמי ס נ ה ד ר י ן עד
מ ח י כעלי שרוי ב ת ו כ ך ואני • ו ש כ ח בביתי ,ובירושלסי ח ג י ג ה א י ח א עד מ ח י ארוסי יושב אצלכם.ואני'
יושב ע ג ו מ ה עליו ,פירש ס י ת י uאילפא ,ופירש היפ׳׳מ פירש ל ב ו א בתוך ה א נ י ה יכן פירש ג ס כן
הק*ע ,ו ל י א ו ר ה ה י ה נ ר א ה ל ת ק ן גם ברברי ה מ ח ב ר ע נ ו מ ה עליו ,אך מ י פ י ר ש נ נ נ ס ובא לו ? ,ד ם
ד ה י ה ג י י ס ת ו ע ל פרש םייתי אילשא )ושתי ה נ ק ו ד ו ת שבין מייחי ל ח י ב ת אילסא צריך ל מ ח ו ק ( ופירושו
ואזלון נ כ נ ם ובא לו לפרוש ב ס פ י נ ה לים ,ו נ ו ס ת ת ה מ ח ב ר יותר ק ר ו ב ה ל ג י ר פ ת הירושלמי חגיגה.
,
ברי יוחנן הוא ב כ ת ו ב ו ת נ׳יב ע״ב .וד׳ נ ה ס ן שם ש׳׳ו ע״א מעיקרא ס כ ר ובו . וצלבונין כצ׳׳ל.
ו ב ב ר י י ת א בך שנינו א ל ת ע ש וכוי מ ל מ ד שאם ב א ת לבהי׳מ וכו• עיין אדר״נ ריש פ ר ק עשירי ועיין
ירושלמי כ ת ו ב ו ת פ״ר ה׳׳י וירושלמי ב״ב פייט הייה ובערוך עדך ע ר כ א ו ת .ויש נןרכין כ א ר כ י ב א ל ף
וכוי עיין כ״ב קם׳־ד ע״ב ש נ ה ר א ש ו נ ח קורי! לו ארכ! שנית קורי! לו דינון ,ו ב ס ד ד ש רות פ ס ו ק ו י מ ת
471 מחזור מטרי
ארכן ובאנדח יש ארכי הרבה .וכי חושי הארכי שהיה יושב ויועץ בראשי ערכאות של
דוד :רש לפרש אל תעש עצמך כארכי חדיינין .לכםוח כני אדם לדץ לסניך ביחיד שהן
רשאין ולא אתה :וכשיהיו בעלי הדין עומדין לפניך בתחילתו של דין כדכת• ועמדו שני
האנשים .יהו בעיניך כרשעים .שלא תהרהר בלבך לומר זה זכאי יותר םוה .שמתוך כך
תראח לו זכוח ולא חובה .ושמא חייב הזא .אלא שניהן יהו בעיניך נהייבין .וחפש׳
אתריה׳.אס מערימים בטענותם .וכשנסטרץ מלפניך .לאחר שקיבלו עליהן את הדין שלא
תחשדם בשום דבר אלא הכרע שניהן לוכוח .שזה היה סבור בברור שזה חייב לו ואינו
כך .תה נשבע על הודאי .והוי זהיר בדבריך .שלא תאמר להם דבר שיוכלו להבין מתוכו
סה יאמרו כדי להחזיק את הדברים .כאדם האומר שמא כך וכך היה .שלא ילמדו לשקר
מתוך דבריו ויאמרו כך היה כאשר דברת ולא היה מעולם כן:
שמעיה ואבפולי־ון קבלו מהס׳ שמעיה אוסר אהוב את המלאכה ושנא את
הרבנות ואל תתוודע לרשות :ואכטליון אזמר חכמים הזהרו
בדבריכם שמא תחובו חובת נלות ותגלו למקום מים הרעימ וישתו
התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל:
אהוב את המלאכה ושנא את הרבנוח .שכך אמרו הכמימ נמלה מלאכה שמחממת
את בעלה .ואל יחזיק אדם עצמו כגדול שלא לעשות מלאכת שכן אמר לו רב
לרב בהנא פשוט נבלתך בשוקא ולא תימר כהנא רכא אנא .נברא רבא אנא )וסבי
כיח( ]וסניא בי[ מילחא כדבת׳ טוב נקלה ועבד לו ונומי .ועוד אמרו הכםים כל מ*
שאינו לומד את במ אומנות מלמדו לסטיות שמתוך שאינו יודע להשתכר במלאכה הוא
נתל ותמס ומלסטם את הבריות )ובביר()ובברייתא( שנינו .ר׳ יהודה אומר הרי שאין
לו מלאכה שיעשה ותת׳ לו חצר הריבה ושדח חרב .מניין שילך ויתעסק .ת־ל ששת
ימים תעבוד .מה ת ל בל מלאכחך .לחביא כל מי שיש ל 1חצר שילך ויתעסק בה .וזהו
ושנא את הרבנות .שישפיל עצמו כרי להשתכר .ואל תתדע לרשות שאפילו תנהונ
ברבנות .מ־־ס רבנות שהיא מצד המלכות אל תאהב שסוף מעליל עליך ונוטל כל עמלך.
כדרך שהמלכות עושה .ובברייתא שנינו ושנא את הרבנות מלמד שלא יהא אדם מניה
עטרה לעצמו אלא יניחו לו עטרה אחרים .וכן הוא אומר יהללך זר ולא םיך .ומצינו
בשאול בשעה שאמר לו הק׳ עלה היה מחחבא בין הכלים .שנאמר ויאמר ד׳ הנה הוא
נחבא אל הכלים .מה טעם לס• שאמרו חוי קבל וקייס .ח ת שסל וחייה .ועוד אמרו
א ל י מ ל ך וכו׳ א ר נ י ו ת ארניות ה! וכו׳ ועמדו שני אנשים )דברים י״ט( שזה ה י ה סבור ב ב ה ר ש ז ה
חייב לו וכוי ו כ פ ו שאמרו סנהדרין ז• ע• א ראזיל מ כ י רינא ש ק ל גלימא ליזסר ז מ ר וליזיל ב א ו ר ח א
ג ד ו ל ה מ ל א כ ה ש ם ח מ ס ח וכו׳ נימין ס׳יז ע״ב ופירש׳•׳ הואיל !דין א מ ח דנו ל א הפסיד כ ל ו • וכוי.
״
ובירושלמי ס א ה פ « הי׳א ו ב ח ר ת בחיים ובנדרים מ״ט ע״ב גדולה מ ל א כ ה ש מ כ ב ד ח א ת בעליה.
וו א ו ס נ ו ח ,ועיין ב״ק ע״ט ע׳׳נ א ס ר ר׳ מאיר בא וראה ב מ ה נ ד ו ל כ ה ש ל מ ל א כ ה שור ש ב ט ל ו
מ ס ל א 8ה ו ח מ ש ה ש ה שלא נ מ ל ו מ ב ל א כ ת ו ארבע .ו ב ת ו ס פ ת א ב״ק פ ר ק שביעי ר״מ אומר בא ו ר א ה
כ ס ה ח ב י ב ה מ ל א כ ה ל0נ׳ מי שאמר והיה העולם שיר מפני ש ב ט ל ו ס פ ל א כ ח מ ש ל ם ה• ש ח שאין
לו מ ל א כ ה מ ש ל מ ר /ועיין ב ב ״ כ ל׳ ע ״ י רתני ר ב יוכן? ו ה ו ד ע ה ל ה ם וה בית ח י י ה כ פירשי׳י ל ל ם ו ד
onbא ו מ נ י ת ל ה ת פ ר נ ס כי .וזה י ל א כפיר״.״י ב״ק ק׳ ע״א ב י ת ח י י ה פ ת ״ ת ,ועיין מדריש ק ה ל ת שייט
פ ס ו ק ר א ה ה ״ ם עס אשה אשר א ה ב ה א נ ר ר נ י מיעום ע ד ה ק ר ו ע ה ק נ ה לך אומנות עם ה ה ו ר ה .
פ ש ו ט נ ב ל ת ך ב ש ו ק וכו• עיין פ ס ח י ם ו נ ר א ה ש כ ס כ ו בזה ע ל ה ד ר ש הנ׳׳ל ו ג ח ר ת בחיים וו אומ-יית.
כ ד כ ח י ב כ ו ב נ ק ל ה ונו׳ ) פ ע ל י י״ב(, קי״ג ע״א ,וב״ב ק • ע*א וברשב״ם ד ם .וסגיא ב׳ פ י ל ה א כצ׳יל.
כ ל פ י שאינו לומד אר .בנו אומנות וכוי קידושין כ״ט ע׳ א ,ועיין ד ם ל׳ ע״ב ובםירע״י ר א ה חיים
א ו ס נ ו ת ש ח ח י ה ; ו עם א ש ה וכוי ועיין צלבוח ח• ע״ב ר ש ״ דייה חיותיה ומי .ששת יפיס ת ע ב ו ד
ובבי־ייתא שנינו כצ״ל והוא באדר״נ פי״א ריב״ב אומר מי שאין לו מ ל א כ ה וכר. וגוי ) ש כ ו ת כי(.
ה נ ה הוא נ ח ב א א ל ה כ ל י ם )ש״א יי( ובברייתא שנינו ושנא וכוי .י ה ל ל ך זר ולא פיך )משלי כ״ז(.
מחזור רטרי 472
קשה רכנות שמקברת את בעלה שכן מנינו כיוסף שמת קודס לאחיו .שנאמד רמת יוסף
וכל אחיו .ובל בך לסה .לשי שנהנ שררה בעצמו .רבנות .שררה .ואל תתוודע לרשות.
שנינו כברייתא שלא יוציא אדם שם במלבוח .שמחוך שמוציאין לו שם סוף שמתנין בו
עיניהן וחורנין אותו וממלין סמנו את ממונו :רשוח .היא המלכות שהרשות בידה לסתוח
ולהסניף להשקיט ולהרשיע :וליתן רשות ולבשל רשות .כדאי ס־ק דסומה נכי גדולתו
של משת שבת של דיוזני היחד .ניטלה רשות מזה וניתנה לזה .כלומד ניטלה ש ר ת ת
של משה וניתבה ליהושע .ובן נכי מעלה אמריי כתינה .אסר אחר בלבו חס ושלומ
שמא שתי רשויות יש .ואבטליון אומר חכמים הזהרו .הוא קורא להכםים ואומר להמ
חכמים תהרו .שמעו והבינו .מה שאנו אומר״ לבס .הזהרו כדבריכם .מסורש בברייתא
ראו שלא חודו שלא כדברי תרה .יהה״בו עליה גלות .ועוד הזהמ למי אהס שונים
שתאמרו דבריכם לתלמידים יריא׳ השם ולא לחדיוטוח .שמא הם יורו שלא כדברי תרח
וחחייבו עליו גלות .ותגלו למקום מים הרעים .אילו המים .שנאמר בהן )הם( ]הן[ מימ
כמר מדלי .רשתו התלמידים הנאים אחר .שתגלו .וילמדו ממעשה וערם וימות .כסה
שנאמר ויתערבו במים וילמדו ממעשיהמ .ונמצא שם שמימ מתחלל על ידכם .שגרםחם
לעצמכם :לוח .ואומוח העולם והמעין אומר שאין כשבינה כח להצילכם דכת׳ וקדמתי
את שמ״הנדול אשר הללוהו בית ישיא; באמור להם עם ״יי אלה ומארצו יצאו .ואני
אומר הכמיס הזחת לדבריכם .שלא תאמרו דבר קל ברברי תורה .ואפי׳ אתם עומדין
עכשיו כמקום בני תרח שאתם יודעים נהם שלא )יפקדו( ]יסקרו[ מתך דבריכם .שמא
תחובו חובת נלות .כמו שמעינו בהרבה תלמיד* חכמים שנלו מארץ ישראל לבבל ומבבל
לארץ ישראל) .והנלו( ]ותנלו[ למקום עמי הארץ שמנהגם רע .וילמדו התלמידים
העומדים אחרי כן ממעשיהם ויוסיפו להקל בדברי תרה מ ת ך דבריהם .וימות .כרכתי
כ׳ רבים הללים הפילה .ונמצא שס שמים מתהלל .שאומ׳ אוי לו לפלוני שלמד תרה
ראו מה אירע בו .ווה שמ^נו רב בקעה מצא ונדר בה נדר:
הילל ושמאי קבלו מהן׳ הילל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום
ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה :הוא היה אומר נגד
שמא אבד שמיה ודםדםיף יוסיף ודלא ]מוסיף[ יםיף׳ ודלא יליף קטלא חייב׳
ודאשתמש בתגא חלף :הוא היה אומר אם אין אני ל־ מי לי׳ וכשאני
לעצמי מה אני ואם לאו עכשיו אימתי :שמאי אוסר עשה תורתך קבע
אמור מעמ ועשה הרבה והו* מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:
הילל ושמא* .ולשון המקרא הלל בדברי היסים .הוי מתלמידיו של אהרן .הוי למד
ממעשיו .אוהב שלום .שנינו בביייתא מלמד שיהא אדם מרף שלומ במו שהיה
ו י מ ה יוםף ו כ ל אחיו )ששיח אי( .לשי ש נ ה ג הוי קב־• וקיים ס נ ה ד ר י ן י״ד ע״א •שש צ״ב ע״א.
ש ר ר ה ובו׳ ב ר ב ו ת נ ״ ה ע״א ועיי! יומא שיו ע״ב ו ה ר ש ו ח ובו׳ וברש״י מ ק ב ר ה ב ע ל י ה ש נ א מ ד ו י ם ח
ש ב ח של ריחני יוסף ת ה י ל ה .ועיין ס ו ט ה יי׳ג עי׳ב .שנינו בברייתא שלא יוציא ובו׳ אדר״נ פי״א.
וכו׳ ם ו מ ה י״נ ע-ב .ועיין ט י ו ע ״ י דייה דיוזגי ובו׳ ועיין לעיל סי׳ ק ס ״ א ו מ ש י ב ש ם א ו ת ס״נ.
ש מ א שחי רשויות יש ח נ י נ ה מיץ ע״א .ראו שלא הורו ש ל א וכו׳ עיי; באדר״נ סוף פי״א׳ ו כ ת ד ב ״ א
ש נ א ס ר הן גויס ב פ ר מדלי כצ״ל ר ב א פ״כ כ ך •מנו ח כ מ י ם ה ז ה ד ו בדבריכם ש מ א תורו ובר-
)ישעיה פ י ( ויתערבו בגוים וטי ) ת ה ל י ם ק״ו( וקדשתי א ה שמי אשר ׳ ח ל ל ה ו ביה ישראל ב א מ ו ר
ל ה ם עם ה׳ א ל ה ומארצו יצאו ח ב ר שלשה פסוקים ה א מ ו ר י ם ב י ח ז ק א ל ליו ל פ ס ו ק א ח ר .ש ל א
ב ק ע ה מ ג א ונדר ב ה נדד יפקרו וכו׳ כצ״ל ,והגלו ו נ ר כצ״ל .כי רבים ח ל ל י ם השילה )משלי ד ( .
שנינו כ ב ר י י ת א מ ל מ ד זכי׳ א ב ד ר ״ נ ריש פי״ב ע־׳ש. עירובי; ו׳ ע״א ,ושט ק׳ ע״ב חולין ק י י ע״א.
שנא׳ בשלים ובמישור ה ל ך א ח י ונו׳ )טלאבי בי( .וכן בי; איש ל א ש ת ו וכו׳ שאש א מ ר א ד ם ל א ש ת ו
וכ; הוא בפירש״י ו ל י ה * באדר״נ לפנינו שם ,וכעין ז ה מ ס ו פ ר ע ל ר ״ פ עיין ירושלפי פ״א ד ס ו ם ח
473 מחזור רטרי
אהרן רודף שלום בין כל אחר ואחד .שנאמר כשלום ובמישור הלך אתי .הרי שני כני
אדמ שעושין מריבה זה עם זה הולך אהרן ויושב לו אצל כל אחד ואחד .ואמר לו בני
ראח חבירך מהו אומר הרי ממדף את לבו ומהנק עצמו ומתלש כשערו .ואומר אוי לי
היאך אשא עיני ואראה את ועירי בושתי ממנו שאני סרחתי עליו ,ויושב אהרן אצלו
עד שמוציא כל קנאה שבלבו .ואחר בך הולך אצל חבירו ואומר לו כך עד שםתביישץ
זה מזה ונושקין זר .את וזד וכן כין איש לאשחו היה אהרן מטיל שלום .שאם אמר
אדם לאשתו קונם שאץ את נהנית לי -עד שחרוק בשניו של כהן נדול הולך לאשה
ואומר לה חשתי בעיני ותק שלך רסואתי ורוקקת לו בעיניו .והיינו רכת׳ באהק ויבכו
א ו ת כל בית ישר׳ אגשים ונשים .שהיה מטיל שלום בין איש לאשת .ואילו במשה
נאמר ויבכו אות בני ישראל אנשים בלבד :ורודף שלום .שנאמר בקש שלום ורדסהו
בקשהו במקומך ודדסהו במקום אהר .אוהב את הבריות עיניין אחר ת א ואינו מוסב על
תלמידיו שר אהרן .כלומר ועור הוי אוהב את הבריות .ומצעו כביר שכן אנשי סנדל
מ ת ך שהיו אוהבין זה לזה לא רצה הק׳ לאבדן אלא לכלכלן .אבל אנשי סדום שהיו
שונאץ זה אח זה איבדם מן העולם .שנאמר ואנשי סדם רעים וחטאים .רעים זה עם זה.
וחטאים מילוי עריות .ועוד אמרו הכסים שאפילו ישראל עובדי ע״ז ושלום ביניהן אין
כל אזטה ולשץ שולטת כהן .שנאסר הבור עצבים אסרים הנח לו .וקשה ודא המחלוקת
שאםילו ישראל מקיימין כל התרה כולה כיון שיש מחלוקת ביניהן הם נעשים הסקר.
ותלין למזיקין :ומקרבן לתרה .שנינו בכריית שיהא אדם מסקח את הכריות ומקרבן
לתרח תחת כנס־ השבעת ובאות שבא לשני הילל עצמו .ואמי ניידע׳ על מנת שתשימני
כהן נתל .בסיב דשבת שכל המלמד תרה לחבית מעלה עליו הכת׳ כאילו ילדו .שנא׳
ואת הנסש אשר עשו בחרן .ותדנ׳ אונקלוס וית נששתא דשעבידו לאורייתא בחרן .וכל
בך למה .ספר שמביאו לחיי העולם הבא :ת א היה אומר .ת א הילל היה אומר ד׳
דברים בלשון הבבלי .נגד שמא אבד שמיה .כיצד מלמד שלא יתיא אדם שם במלכות
שכיון שיצא לו שם תרנין אות ונוטלץ את ממונו .נגד .מושך .כמו משכו .ומתרגם
ננוח .אם ראית אדם שהמשיך עליו את השם הרי הוא כמו שאבד כבר שמו :דיא נגר
שמא .המשך עליז שם תרה .׳שעוסק כתרה להתנאות כה ולא לשמה אינו זוכה לשם.
וכן ת א אומר אם נבלת בהתנשא .אמ נושא ומנביה את עצמו אחרית יהיה נבל .שכל
ה״ד .ו ב מ ד ר ש וי׳׳ר ש״ט ו ב מ ד ב ר ש״ס ,ודברים ש״ה .והיינו ד כ ת י ב באהרן ויבבו אוחו וכר ל א ה ע ת י ק
לשון ה ב ה ו ב וינכו א ח אהרן שלשים יום כ ל ב י ת ישראל ) כ מ ד ב ר כי( ר ק ה ד ר ש דנבי א ה ד ! כ ת י ב
כ ל ב י ה ישראל י ס ש מ ע נם הנשים .ו כ מ ש ה נ א מ ר ויבכו בני ישראל ונוי )דברים ליד (.ר מ ש מ ע אנשים
ל כ ד ו ל א נשים יהיא כארר׳־נ שם ,ובסשרא ש׳ שסיני ומניו שאהרן רודן( שלוש בישראל שנאמר ויראו כ ל
ה ע ד ה כי נוע אהרן ויכבו א ה אהרן שלשים יום כ ר ב י ה ישראל ו ב מ ש ה הוא אומר ויבכו בני
ישראל א ח מ ש ח ו ב ד ע״ש .שנאי ב ק ש שלום ו ר ד פ ה ו ) ה ה ל י ס ל י ד ( ב ק ש ה ו ב ם ק ו ם ך וכוי ארר׳׳נ
שם .ובן הוא בירושלמי שאה שיא ה׳־א ,ו ב מ ד ר ש ת נ ח ו ם א פ ר ש ה ח ו ק ת .וסצינו כב־־ר שכן אנשי
מ ג ד ל וכף ׳;יין בר׳׳ר םל״ח ,ובאדר׳׳נ םי״ב .שנאי ואנשי סדום רעים ו ח ס א י ם וגו׳ ) ב ד א ש י ה י׳יג(
רעים ז ה עם זר .וכו׳ עיין בארר״נ שם ,ועיין סנהדרין ק ״ ט ע״א .שאפילו ישראל ׳!ונדי ע״ז ו ש ל ו ם
ובו׳ בר״ר פל*ר ובמד׳׳ר פי״א ,ו ב מ ד ר ש ח ג ח ו מ א פ׳ שופטים .ובמס׳ ד״א זוסא פייט .ש נ א ס ר ח מ ר ־
עצבים אפרים ה נ ח לו ) ה ו ש ע די( שיהא ארש מ פ ק ח א ת ה כ ר י ו ח וכו• לפנינו באדר׳׳נ פי׳׳ב ה נ י ר ם א
שיהא א ד ם מ ק 8ח א ח ה ב ר י ו ת ו נ ״ ג לשון נצוח והוא דהוק .וגירשה ה מ ח ב ר מ פ ק ח זנז׳ ה ז א ישר
ומונ ,וענינו ש מ ח כ י ם א ת ח ב ר י ו ח ומקרבן ל ת ו ר ח וכוי .ניידי:׳ על מ נ ח וכוי עיין ש ב ה ל״א ע״א.
ב ל ה מ ל מ ד ח ו ו ה ל ח ב י ר ו וכוי סנהדרין י׳-ש ע״ב ,ושם צ׳־ט ע־ב .ושם איהא כ ר הכזלםר בן ח ב י ר ו
הורה וכו׳ ועיין כאדר״נ שט .ו א ת ה נ פ ש ו ט י )בראשית יב( ועיין פ ס י ק ח א ר כ ה י םמ׳׳נ וכי א כ ר ה ם
ב ר א נ פ ש ו ת או ש ר ה וכו׳ ובספרי פ׳ ואתהנן .ו ב מ ד ר ש כר״ר פ ל ־ ט ושם פם׳׳ד ובסד׳׳ר פ׳ י״ד ,שה״ש
׳,
ש א פסוק לריח שמגיך ג ו ב י ם ונוי ובזוהר פ׳ ל׳׳ל דף ע־ט ע־׳א .ה ו א ה י ל ל ה י ת אוםר ד׳ דבריש
שעוסק ב ה ו ר ה ל ה ת ג א ו ת ב ה וכו׳ עיין בלשון ה ב ב ל י וכוי הוא לשון אדר״נ סוף ס ר ק י״ב ע״ש.
תזס׳ נזיר כ ״ ; •;*ב ד י ה ש מ ח ו ך וכו׳ יהכא ק א ם ר שעוסק ב ת ו ר ה •שלא לשטר .ל ה ת ג ד ר ו ל ק נ ו ת
שש ,ועיין הום• ס ו ט ה ב י ב ע״ב ד י ה לעולם וכוי ותום׳ ב ר כ ו ה י׳׳ז ע׳׳א ר׳׳ה ה ע ו ש ה ו כ ר והום׳
ת ע נ י ת ז• ע״א ד ״ ה ו ב ל ה ע ו ס ק וכו• וי״ל דחרי ש ל א ל ש מ ה הוי וכוי והוס׳ שסחיט נ׳ ע׳־ב ד׳יה
מחזור ויטרי 474
הרודף אחר שררה .שררה נורחח ממנו .והדוחק את השעה שעה דוחקתו .כפל שמעינו
בקרח .ובאבשלומ ,ובאדניה נץ חנית :ורלא מוסיף יסיף .שנו רבותינו שאם שגה אדם
סםכח אחח או שחים ואינו מוסיף ומחזר עליהן סוף שישכח את כולן .מאחר שהוא
מייאש מהן וחלמודו נספה וכלה בידו לפיכך זקוק הוא לחזר אחריו .יסיף .כמו וזכרם
לא יםוף מורעם .ד־־א דמוסיף טברו באב ואילך ללמד בלילות שהרי ארוכות הן מיכן
ואילך .יוסיף יוסיפו לו ימים ושנים ,כדאמ׳ בשילהי תענית ,ודילא מוסיף שאינו סוכר
בתלמודו ללמד דבר מתוך דבר .ואף אינו מוסיף מן הלילות על הימים ללמד .יסיף.
יאםף .מאי יאסף .תרגם רב יוסף תקבריניה אימיה .בשילהי תענית .ודילא יליף ,מי שלא
למד תורה מימיו ,קטלא הייב .חייב מיתה .דין הוא שימות שין היא מידותיה של תורה
מכלל הן אתה שומע לאו ומכלל לאו הן .כיצד .למד אדם תורה כי היא חייך ואורך
ימיך .לא למד .הרי ימיו םחקערין .ומסתלק מן העולם .וכן הגא אומר ושסתם את דברי
אלה .זכה געשית לו ,סם חיים .לא זכה געשית לו סם מות .וכדאי משמחי לב .זכה'
משמחו .לא וכה משמהו .יש משניות שבתי בהן ודילא יסבר קטלא קסמין .אם איגו
סוכר בתלמודו הכל קוססין ומתנבאים עליו שמיתתו קרובה לבא .ואית משגיות דגרסי
ודי לא ישפר .מי שאיגו משפר בתלמודו גיכין רבד מתוק .ושלשתן לשון אחד הן.
ודאשתמש בתנא חלף .ושנשתמש בכתרה של וצרה .שמתגאה וסשתחץ על כני אדם
ומראה כעצמו בחר לבכדו כשביל כבוד התורה .הלף .נטרד מן העולם .ולא יאריך ימים
כצל אשר אינינו ירא מפני האלהים .שאינו עוסק בחורה לשמה אלא ליהנות' עצמו.
שכן מעינו בנדרים בס׳ קונם יין שאיני טועם בר׳ טרפון שבא מעשה לידו והיה דואג
על דבר זה כל ימיו .ועוד יש לסרש המשתמש בתלמוד חכם שנטל כתר של חורה ,חלף.
שכן מציגו בגדרים .שנעגש אברהם על שעשה )אגנדייא( ]אננרייא[ בתלמידי חכמים
שגאמר וירק אח חגיכיו ילידי ביחו .ועור ק״ו שהרי תלמידי חכסימ הן בלי תשמישו
למלכו של עולם .ומה אם מלך כשר ודם אין רונכין על סוסו ואין סשתמשין בשרביטו.
המשתמש בטכסיסו של מלכו של עולם על אחת כמה וכמה שתייב מיתה .ואעפ׳־כ אמרו
הכמים לישתמש איניש במאן רועי ארכעה ולא לישתמש במאן דתגי שיתא .וכברייתא
שגיגו ודאשתמש בתנא אבד ואזיל ליה .מלמד שכל המשתמש כשם המפורש אין לו
הלק לעולם הבא .אי גמי המשתמש בכתרה של תורה .הלף .אין לו עוד שכר תורה
שהרי קיבלו בכך שהרי מכבדין בכך אותו :הוא הילל היה אום׳ אם אין אגי לי מי לי.
מפורש בברייתא אס איני זוכה בי .מי הוא שווכה בי .וכשאני זוכה לעצמי מה אני .ואף
בזמן שאני טורה לעצמי .מה אני .לכמה עולה הזכייה הא ודאי אינה עולה אלא לדבר
מועט ככל מה שאני טורח .כסו שאמר )ר׳ שמעון( ]מר עלקכא[ אלרלדן רהיקא וזלללין
הרודף אהד ש ר ר ה וכו׳ ם ד ר ש וכאן ונו׳ .אס נ ב ל ה ב ה ה ב ש א וני׳ )משלי ל ( עיין ארר״נ פ״יא.
ו ה ר ו ה ק א ת ה ש ע ה וכו׳ ב ר ב ו ת ס״ד ע'א ופירש״י כגון אבשלום ש ב ק ש ל מ ל ו ך ת נ ח ו ס א 6׳ ויקרא.
שנו רבותינו שם ש נ ה אדם וכוי אדד׳׳נ םוף פי״ב ,וזכרם ל א יםוף בחזקה ,ועיין עירובין י״נ ע״ב.
מזרעם ) א פ ה ר טי( .ו ר ל א מוסיף וכו׳ עיין ה ע נ י ה ל״א ע״א ,וב״ב קב״א ע׳׳ב .כי הוא הייך וארך
י 7°ונו׳ )דברים לי( ו ש ס ת ם א ת דברי וגו׳ ) ש ם י״א( .זבה נעשית לו ס ס חיים וכו׳ יומא ע״ב ע״ב
ועי׳ ש כ ת * ׳ ׳ ח ע״ב ו ת ע נ י ת ז• ע״א .ז כ ה מ ש ס ח ו ע״ יומא שם .ם ׳ שאינו מ ש ו ד ב ת ל ס ו ד ו להכין דבר
מ ת ו ך ) ז נ ב ת ב נצידז עייל מ ת ו ק ( ו נ ר א ה שצ״ל ל ה ב י ן ר ב ד מ ת ו ך ד ב ר .שכן שצינו בנדרים ובו׳ עיין
המשתמש נדרים ם׳׳ב ע׳׳א ,ו ב ב ״ ק נ״ט ע״ב א י ל גברא ר ב ה א נ א ובו׳ ועיין בח״א סהרש׳׳א שם.
בהייה וכר ע ל שעשה אננרייא ובו׳ בצ״ל נ ד ר י ם ל״ב ע״א ,ועיין זוהר מ ש פ ט י ם ר ף קט׳׳ז ובג״ד מ א ן
ד ט ש ה ם ש בסי ששונה הלכות ,עליה א ו ק מ ו ה רבנן ד א ש ת מ ש ב ח ג א הלף .שנאי וירק א ת הניכיו
וטי ) ב -א ש י ת י׳׳ר( ל י ש ת מ ש אינש בסאן זכי׳ ולפנינו מ נ י ל ה כ ״ ח ע״ב איתא ואסר עזלא ל ש ת ס ש
איניש בסאן דתני ארבעה ולא ל ש ת ם ש במאן ר מ ה נ י א ר ב ע ה ופירש הרא״ש דתני א ר ב ע ה מי ש ש ו נ ה
א ר ב ע סדרי מ ש נ ה .ופירש ד מ ת נ י ט י ש ל ו ם ד הש״ס א ר ב ע ח סדרי ,וחוא מסירש הרי״ף ס ר ק שלישי
ועיין בריין שם .ובברייתא ש נ י ט ז ד א ש ת מ ש וכוי עיין בארר״נ סוף פי״ב .אם אני זוכה בי וכוי עיין
ב נ ו ס ח א שלפנינו כאדר״נ םי׳׳ב ,ועיין בזוהר פ ר ש ה ס ש פ ם י ם ) ר ף קט״ו ע״ב( .כ פ ו ש א ס ר ס ר ע־קבא
475 מחזור רטרי
קלילא .שקשין הן היי העולם הכא לקנותם .ואם לאו עכשיו אימתי .ואם איני זוכה
לעצמי בה י מי הוא שיזכה לעצמי .לאהר מיתת וכן הוא אומר כי לכלכ הי הוא שוב
.מן האריה ה מ ת זה רשע שמתקיים בעולם הזה שאם יעשה תשובה הק׳ מקבלו .אבל
צדיק ביק שמת שוב אינו מוסיף זכות ובסיב ]דעירובין[ דורשו בעיניין אחר ,ועוד א מ ח
הבמיס מי שטרח בערב שבת אוכל כשלת .מי שלא טרח מה יאכל בשבת .שמאי אומ׳
עשר׳ תרתך קבע עשה לך עתים לתרה וקבע לך זמן ללמוד תרה .זההבטל סעסקיך.
שאם אי אתה עושה כן מ ת ך מירח־ עסקיך אתה מתבטל ונואש מן התורה .קכע כסו
)שיתבעוהן( ]שיתבעות[ לדין העתיד לסני מי שאמר והיה העולם .קבעת עתימ לתרה
כו׳ .ובאור לארבעה עשר .דלא ליסתה איניש בעידניה באורתא דתליסר נהני ארבםר.
דילמא מתך כך שיקבע עצמו ללמד משכא ליה שסעתתה .וכוי :דיא עשה תרתך
קבע כמו שאמרו הכסים .מאי דכת׳ )ושננם( ]ושננתם[ .אל תקרא ושננתם .אלא
ושלשתם .לעולם ישלס אדס שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש כתלסור .ומי
ידע כמה חיי .לא נצרכא אלא ליומי .ולפיכך תיקנו דבר יום כיומו בשחרית שליש
במקרא .בו׳ :ושלשתן בקרכנות איירו .ולכך לא נתקנו מע־א .רתטילות כנגר תמירים
תיקנום :וכבריית׳ שנינו .עשה תרתך קכע .כיצד מלמד שאם שמע אדמ דבר מסי חכמ
כבית המדרש .אל יעשה אות עראי אלא קבע .ומה שלמד אדם יעשה ואתר כך ילסור
לאחרים שיעשו .שנאסר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם .אמור מעט ועשה הרכה.
יותר ממה שתאמה כמו ששנו )רבעו( ]רבותינו[ באברהם שאמ• למלאכי השרת מת
הריבה אתם סזעדים .שנאמר יאקהה סת לחס .ובאחרונה במה הביא לסניהן נ׳ סאץ.
דקה הסאה וחלב ובן חבקר .והאכילם נ׳ לשונות כחרדל שנאסר בן נקר רך וטוב .שבן
כקד מסתמי וך .וםדכת׳ רך .ללמד אשני .וטוב להורות אשלישי :אבל הרשעים כיס
ננרש .שאומ׳ הרבה ואשי׳ מעמ אעס עושין .שכך םצינו כעסרון שבתחילה אמר השדה
נתתי לך .ואהר כך נאם׳ ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא .וכת׳ וישקל
אכרהס ונוס׳ עובר לסותר .כתרנומו .עוכר בכל הארצות שאין אדם פוסלו .כלזטר
שהיה מקפיד על המשקל והוסיף לו את הקלבונות :והד מקבל את כל האדם בסבר
פנים יפות .שאם נכנסו אורחים אצלך קבלם ברצון .שיהא סברך ודעתך טוב
להם .ואף להם ייודע ויסגרו שכסבר פנים יפות ובהבר טוב ובלב טוב אתה נותן
להם .מפני שכל העושה ואין ד ע ת נוהה בכך פניו משתנות ברע .ושנו רבותיי
מלמד )שאין( ]שאס[ ארס נותן לחבית כל מתנות שבעולם ופניו כבושות בקרקע כאילו
לא נתן לו כלום:
וכו׳ » ״ ל ועי׳ כ ח ו ב ו ת ס״ז ע״ב ושס א י ח א זוודאי קלילי ו א ו ר ח * ר ת י ק ת א .כ* ל כ ל ב u t׳ ) ק ה ל ת מ׳(.
ובפ׳׳ב דעירובין דורשו וכו׳ כצ׳׳ל ה ו ס פ ת י ת י כ ח בעירובין א ש ר בלי ס פ ק ה ח ס י ר ה מ ע ת י ק בשעות
וכוונתו .ל ה א ד א י ת א שם כ״ב ע״א מאי ד כ ת י ב א ש ר א נ כ י ם צ ו ך היום ל ע ש ת ם ) ד ב ד י ס ד( היום
לעשותם ולא ל מ ה ר ל ע ש ו ת ם וכר .מי ש ט ר ח בע״ש וכו׳ ע׳יז ג׳ ע״א .כ מ ו שיתבעוהו לדין ה ע ת י ד
וכד כ»״ל ק ב ע ת עתים ל ת ו ר ה ש ב ת ל״א ע׳׳א .ד ל א ל י פ ת ת איניש בעידניח וכו־ פ ס ח י ם ד׳ ע״א.
ס א י ד ב ת י ב ו ש נ נ ת ס א ל ח ק ר א ו ש נ נ ת ם וכר כור׳ל ) ד ב ר י ם וי( קידושין ל׳ ע״א ועיין בתוס׳ ש ם ד״ח
ל א *דיכא וכר ועיי! ל ע י ל סי׳ נ 7ז .ד ח פ י ל ו ה כ נ ג ד ת ם י ד י ס וכו׳ ב ר כ ו ת כ״ו עי׳ב .יבכרייחא שנינו
ו ג ר שאם ש ס ע א ד ם וכו׳ אדר׳׳נ ריש פי״ג .שגא׳ ו ל ס ד ת ם אותם ו נ ר )דכריט ה׳( ,ו א ק ת ה פ ת ל ת ם
) ב ר א ש י ת י״ח( ,ששנו רבותינו ב א ב ר ה ם וכוי׳ ב ו ד ל .ו ב א ח ר ו נ ה כ ס ה ה ב י א ונו׳ עיין כ א ד ר ״ נ ס י ־ נ
ו ב ב ״ ס פ׳׳ו ע י ב ו6־י ע׳יא ו ב מ ד ר ש ת נ ה ו ס א ס׳ וירא ושם ריש ס־ ב ה ר ופ׳ ר א ה .ק ב ל ם p r oש י ה א
ם ב ר ך ו ד ע ת ט ו ב ל ה ם ובו׳ והוא מלשון ת׳׳י ואל קין ואל ם נ ת ת ו ל א ש ע ה ) ב ר א ש י ת די( ולקין
ו ל ק ר ב ב י ה ל א ס ב ר אפין .ו ש ם ל״א ד ו א ה א נ כ י א ת פני אביכן בי איננו אלי ונו׳ ת״א חזי א נ א י ת
ס ב ר אפי אכיבן ארי ליחנון עטי וכו׳ וכן בלשון ח ד ל ב ר כ ו ת ס׳־ג ע ״ ב בשם ש ה ס ב ר ת י לך פניס כ ך
א ת ה ה ס ב ר פנים לישראל ,וירושלמי י ז ס א 0״ז ה ״ א ש ל א י ה א הריין ם ם כ י ר מ נ י פ ־ כ נ ג ד א ה ד •ומעיו
סגיס כ נ ג ר ה א ח ר וכר ו מ ד ר ש ש ח ״ ש פ ס ו ק ס ם ב ו נ י כאשישות וכד ע׳׳י ש ק ב ל ה אוחו ב ס פ ר *נים יפוח
מחזור דטרי 6ז*
רבן גמליאל אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר
אומדות :שמעין בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי
לגוף טוב משתיקה ולא המדרש עיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים
מרבה חט:
ע ש ה לך רב .כרמפורש לעיל .והסתלק מן הפסק .אל תעמוד בדבר הלבד ,בספק אלא
עשה לך רב .ת א הסתלק מספק איסור .שכן אדס זקוק להביא אשם תלד על
הספק .ואל תרבה לעשר אומרות ואל תרניל לעשר כאומד .שאע־ס שהמרבה במעשרות
פירוחיו מתוקנין .מ־מ יש להוש לפעמים שלא ימול כשיעור .ופירותיו טבלים ונמצא
מביא עצמו לירי ספק .ואפילו הוא מרבה במעשרות יש איסור בדבר .שאע־פ שפירותיו
מתוקנין מעשרותיו סקולקלין .שהן טבלים והולין מעורבין זד .בזה .לפיכך לא יטול
מאומד אלא במדה מדורה ומהוקה ולא נדושה .שנמצא עכשיו מתוקנין הסירות והמעשרות
ואע־־ש שהתרומה ניטלת באומד .דתניא אלעזר בן נמליאל אומד ונחשב לכם תרומתכמ
ונוטר .כשס שהתרומה ניטלת כאומד ומחשבה כך חרופ׳ מעשר ניטלת באומר ומחשבה.
אין תרומה דומה למעשר .שהמעשר נתנה לו התורה שיעור .אכל תרומה אין לה שיעור.
דאמ׳ שמואל אפי׳ חיפה אחת סומרת את וערי .שנאמר ראשית דננך .ושאמרו הנסים
,,
.עין יפה אחר מארבע .רעה אחד מששיט .בינונית אחר מחמישים .תקנת חכמימ היא.
אלא שםמבוהו על המקרא .אחד מארבעים .מוששיתם )אח( חאיםח' מהמר השעורים.
אחד סששים כפשוטו של מקרא .דאיפה נ׳ םאין .וששית האיפה הוא הצי סאה .ותא
אחד מששים לתמר שהוא ל׳ סאין :אחד מארבעים .דכת׳ ששית האיפה מהמר החמים.
וששיחפ )את( האיפה מתמר השעורים .ונר׳ כירושלמי .אמר שסואל חן ששית של
וששיתם רהוו לחו שלש ששיוח ונמצא תרם אחר )םארכע( ]מארבעים( .ולפיכך כת׳
וששיחם לשון רכים .לומר שנוטל משני תמרים שלש שתתי איסה .שהן סאה תמני
לששים םאין .שהן ק-כ חצאי סאה .חצי סאה למי חצאץ .ואחר מחמשים דכתיב במרץ
תקח אתו מן ההמשיס יש לך תרומה שהיא אחוזה כזו .ואיזו היא תרומת דנן תירוש
ויצהר .וכדבר ר׳ יוסי:
ס ל ם ד שאם ארם ניתן וכי׳ כצ״ל אדר״ :סיף שי׳׳ג ע׳״ס .א ל ת ע ס ו ר ב ד ב ר ה ל כ ה ב ס פ ק וכוי ע׳יש.
א ל א וטי ע׳׳ד פירוש הרמב׳ים דלעיל נ א מ ר ענין הלמוד ,וכאן ה ו א אומד בענין ה י ר א ה ש ת ס מ ו ך עליו
ש ה מ ר ב ה ב מ ע ש ר ו ת שירותיו מחיקנים ובו׳ עירובין נ׳ ע״א ,קידושין נ׳׳א ע״א ,ם נ ה ו ה באריה זכו׳ ע״ש.
נייד ע״ב ,ועיין ירושלסי דמאי פ ״ נ ה ״ ב ה פ ו ח ת ממעשרותיו וכוי ו כ ח ו ם פ ח א רמאי פ״ח לפנינו הגי׳
מ ש ו ב ש ת ו ה ב י א י ח א ה ח ס ה מ ר ב ה ב מ ע ש ר ו ת מעשרותיו מ ת ו ק נ י ם וכוי ה מ ס ע י ם במעשרות מעשרותיו
מ ק ו ל ק ל י ם ו ט י וצ״ל ה מ ר ב ה וכו׳ מעשרותיו מ ק ו ל ק ל י ם וכו׳ ה מ מ ע י ט וכוי מעשרותיו מ ת ו ק נ י ם ובו׳.
ד ה נ י א אלעזד בן נ מ ל י א ל אומר ב י צ ה יי׳נ ע״ב ,נימין ל׳ ע״כ ,כ ב ו ר ו ת נ״ח ע׳׳ב ו כ כ ל ה ם ק ו מ ו ת א י ת א
אפילו ח ט ה א ח ה ובו׳ ע״ז ע׳׳ב ,קידושין ו נ ח ש ב ל כ ם וגר ) ב ס ד ב ר י״ח(. א ב א אלעזר וכו׳ ע״ש.
נ ״ ח ע״ב .שנא׳ ר א ש י ת ד ג נ ך ינז׳ )דברים י״ח( .ושאמרו ח כ מ י ם יכי׳ ה ר י ס ז ח פ׳׳ד מ ש נ ה ג׳ .א ח ד
מארבעים מוששיחם ה א י פ ה מ ח ס ר השערים כצ״ל )יחזקאל מ ״ ה ( ד כ ת י ב ששית ה א י פ ה ס ח ס ר ה ח ט י ם
וששיתס האישה מ ח ס ר השעורים כצ״ל ועיין חולין' קר׳יז ע*ב בפירש׳׳י דייה ומשני ובו׳ ובירושלמי
ת ר ו מ ו ת שייר ה׳׳כ ,ובפירוש הר״ש ת ר ו מ ו ת שם והובא בחוי׳יס בקיצור ד כ ח י ב ז א ה ה ח ר ו ס ה א ש ר
חדיםו ששיח ה א י פ ה מ ח מ ר ה ח ט י ם וששיתם האישה ס ח ם ר השערים ,והמר שלשים סאים ואיפה
ש ל ש ה סאים נ מ צ א ששיה ה א י פ ה חצי ס א ה ,וששיתם היינו חרי ש ש י ח על ח ד ששית הוו ס א ה
ו מ ה צ ה לשני חומרים ל ח ו מ ר חטים ו ל ח ו ס ר שעורים הוו א ח ד ם&רבעים ,ועיין רש׳׳י כ ח ו מ ש ד ב ר י ם
י ־ ח ובשנות אליהו שם .ת ק ת א ח ד א ח ז ס ן ה ח ם ש י פ ו ג ל • ) ב מ ד ב ר ל״א( ע ״ ירושלמי ח ר ז ס ז ת פ י ר ח ״ כ
א״ר לוי כ ת י ב ו מ מ ה צ י ת בני ישראל ת ק ח א ח ד אהוז מן ה ת ט ש י ם בל ש א ה ה אוהו מ מ ק ו ם א ת ר הרי
ה ו א ב ז ה י כ ל • ו ב ת ו ס פ ת א ת ר ו מ ו ת פייה .ו ה ו ב א ברש״י חולין קל״ז ע״ב ד״ה דאורייתא אין ל ה שיעוד וכו׳ ועי׳
הוס׳ יוטא כ״ר ע׳׳א ר״ה ם ת ר ו ם ו ת מ ע ש ר ו ט • ועי׳ בנר׳ב מהד׳־ת ת ל ק י׳ סי׳ ר״א ב ת ש ו ב ת ל ה נ א ו ן סחרי׳׳ב.
477 מחזור הטרי
שמעון בנו אומר כך הוא סדרן של נשיאימ א( מבני בחירה ואילך ,נ(ל.ילל ושמעון,
וכתובות צ״ג ע׳׳א ,ושם צייה ע״א ,ועיין ביצה ב׳ ע״ב ,ס א ן ם ח ס ח לםחניחין רבי וכו׳ ופירש׳׳י הוא
ס ד י ה מ ע נ ה זכו• זר״ר ,ז׳ ע׳׳ב .וםירש״י רבי היא הוא א מ ר ה ל ס ת נ י ת י ן וכו׳ ו מ ג י ל ה ט׳ ע״ב ,חולין
סייד ע׳׳א ובסירש״י שם ,ושם ק ״ ד ע״א ,ועיין שבועות ד׳ ע״א ,ושם ה׳ ע״א הוריות י״ב ע״ב .ור'
יוהנן קראו רכי ר כ ה עיין חולין נ״ר ע׳׳א.
(Pרב* גמליאל !ד; שמעון ,בניו ש ל רבי ,והיו נ ק ר א י ם רבן גמליאל ברבי ,ור״ש ברבי ,ונזכרו
י שניהם חולין צ׳יח ע״א .ועיין חולין ה ע׳׳ב ר״ג וב׳׳ר נםגו על .י
ש ת י ט ת כותי וכו׳ ופירש רש׳׳י ר״נ בנו י של ר׳ י ה ו ד ה הנשיא ש ה י ה סן האחרונים וכוי ועיין בתום׳
ש ם ד י ה ר״ג זכר ,ונזכר ר״נ בנו של ד׳ יהודה הנשיא כפ׳יב ד א ב ו ת מ ש נ ה ב׳ ,ו ב כ ת ו ב ו ת ת ׳ ע״ב
ושש י׳ עיא• יע״כ ע״ש ,ו ב ש ע ת מ י ת ה רבי א מ ר אע״פ ששמעון בני ה כ ם נ ם ל י א ל כני נשיא כ ה ו ב ו ח
ק״ג זן׳ב ע״ש.
ט
( ר׳ יהודה נשיאה׳ נ כ ר רבי ,עיין גיטין ע׳׳ו ע״ב א ס ר ר׳ יוחנן ר׳ יחודה נ ש י א ה בנו של ר״נ
בד רב• הורד ,ובו׳ ופירש״׳ כנו ש ל ר״נ ב ד ר׳ ג נ ו של רבינו הקרוש ,ועיין
ע׳׳ז ל״ז ע׳׳א ,ו ב מ נ ח ו ת ס״ד ע״ב ר ״ נ בר רבי אוסר נ א ס ר כאן וכו• ו ב נ ד ה ם׳׳נ ע״ב זו דברי ר׳ינ
בר דבי וכד והיה ב ת ה י ל ת אמוראים ביבי ר׳ יוחנן וריש לקיש ,ועיין ע׳׳ו לי׳ה ע ״ כ רבי ובית ר י ט
התירו א ח השמן ו ר ש ״ רבי וב״ד ובו׳ לא גרסינן ד ה א לאו איהו שרייה אלא ר׳ יהודה נ ש י א ה ב ר
בדיד ,ש ח י ה זכו׳ ואלו דבי בגו ש ל ר ש ב ״ ג היי וכוי ע׳׳ש ועיין ל״ו ע׳׳א הו •0ד׳׳ה אשר וכו׳ בסתניתין
וכר ו ח י ה הלמירו ש ל ר׳ יוחנן כ ד א י ה א ר״ה ב׳ ע״א ו ה א ש ל ה ליה ר׳ י ה ו ד ה נ ש י א ה לדי אסי הוו
יודעין ש כ ל ימי! של ד׳ יוחנן ה י ה מ ל מ ד נ ו וכר ועי׳ בתום׳ שם ד״ה ש ל ה וכו׳ ותוס׳ ע״ז ל״ג ע*ב ד״ה
ב ע א מ י נ י ה ו כ ר ועיין ב ״ ב קי׳׳א ע״א מיםתמיך ואזיל וצייע ו ב ש ב ת ק ״ ס ע׳׳ב אשר ר׳׳ל משוט
ר׳ י מ ר ה נ ש י א ה וכוי יאמר ר׳׳ל ל ח ׳ ה ז ר ה נ ש י א ה וכוי ,ושם ק״ל ע״ב א ס ר ר׳ שמעון בן לקיש
משום ר יהודה הנשיא )והוא ר׳ יהודה נשיאה(.
י( ה ל ל מ ש ל ד׳ T U Tגשיאה׳ ה ו א העשירי ל ה ל ל הזקן והיה בימי אכיי ורבא והוא אשר
ה ק ן וסדר ה ח ש ב ו ן לדורות בחדשים ובשנים ,כ ס ו שהכיא י
החשב׳״ן בססו־ א ז ה ר ו ת ,ז״ל והיום שאין ל ט מ ו מ ח י ם םטובין עד מ ש ה ר ב ע ו ע׳׳ה אנו סוסכין ע ל
חשכו! העיבור בין בקידוש ה ח ד ש בין כעיבור ה ש נ ה על ר• ה ל ל ב ט של ר׳ יהודה נשיא ב ט ש ל
ר״ג ב ט ש ל ו ׳ יהודה הנשיא ה ו א דגינו ה ק ר ו ש והיה בים׳ אביי ורבא ,ולפי ש ר א ה ש נ ת ב ט ל ה
ה ס מ י כ ה ומפני בטול ה ס מ י כ ה היו מ ת ב ט ל י ן ה ס ו ע ד ו ת כ מ ו ש נ ת כ מ ל ו דיני קנסות ,ע׳׳כ ת ק ן ל ט זה
ה ח ש ט ן ש א ט סימכין עליו ב נ ל ו ת עד שיבוא אליהו וכרו לטוב ונהזר לקדושיט ע״ש הראייה .ועיין
ב ס פ ר ה מ צ ו ת ל ה ר מ ב ״ ם מצוה קנ״נ ,ונרמב״ן שם ,ועיין ב ס פ ר יסוד עולם סוף מ א מ ר רביעי ,ובשו״ח
תשכ׳״ן ת״ר סיםן קל*ו ,ובשו׳׳ח כ ה ר ל ב ״ ה סי׳ ק ס י ז כ ס ו ף ה ס פ ד ,ועיין ברביט בחיי פ ר ש ה כא,
ואהריו היו עוד ש ל ש ה דורות משולשילתא ד ה ל ל הזקן ו ה ס :ר י נ כן הלל ,י ה ו ד ה בן ר״נ ,ור״נ
כ ח ר א ה ,כן ה ו א ב ס פ ר היוחסין א ו ת ג׳ ס ה א מ ז ר א י • וזיל ב ס פ ר ה ג א ו נ י ם ז״ל הזכיר נ ו זה ה ס ד ר
ר ב ע ו הקרוש ,ור־ינ כ ט ׳ ויהודה נ ש י א ה ב ט ) ,ו ה ל ל בנו כצ״ל׳ ועיין ב ס ה ״ ר א ו ת ני( א ש ר תקן
ה ע כ ו ר כ ס ו ש ה ב י א ר׳ שמעי! בר צ מ ח דוראן בפירוש ה א ז ה ר ו ת .
אבי אביך שהיה עוטר על נב מעלה בהר הבית כוי ,ובן ניבטות ס׳ בחרא׳ י( חוא ר־נ
שבקשו להומו שאמרו עליו בעל החונט מתבקש(' ,ושמעק בנו הוא רבן שטעון שנהרנ,
עם ר׳ ישמעאל כן אלישע שאמי עליהמ שמואל הקטן בשעת מיתתו שמעון דשטעאל
לחורבא וחברוהי לקטלא ,בשלהי מסבת סוטה ,מ( אבל ממה שמצינו אומר אני שהוא
רבן שמעץ אביו של רנינו הקדוש שחרי נער קטן חיה באותה שעה נימי ר׳ יהושע,
כדמוכת כניטין ) xמי שאחוו( ]הניזקין[ ,ר׳ יד1שע ורינ ריננה חם הלוקין ,ואחריהם ך־
עקיבא וי׳ ישמעאל כאחח ,בימי רבן שמעון נן נםליאל ,אבל נדולים היו ממט לימים
ר׳ יהודה ור׳ יוסי בני נילו ,כמו שאסרש למטה ,ואהריו ר־נ דימה ,נם הוא שכייקש רבן
יוחנן עליו ועל ורעו מלשני אסססיינוס קיסר ,בביטין) ,במי שאדמו( ]כהניזקין[ .הוא ט(נחלק
עליו ר׳ יהושע במםכח ברכוח ,וכבבורוח ,ובראש השנה •,ונטלו נשיאותו טמנו ,ואחריו
רשב־נ ,י( חבירם של ר׳ יהודה ודי יוסי בערבי פסחים ,כ( הוא שביקשו ר׳ מאיר ור׳
נתן להודית מנשיאותו ,כדמשורש בסוף הוריות ,הוא ל( אביו ש ל רבינו הקדוש הנקרא
שמו רע כדטסורש כפרק אחרון של כתבות ,מ(;דיג אומ• •עשה לך רי ששנינו כאן
הוא בן בנו של הילל ורינ תקן היה נקרא ,ושמעון דבל ימי נרלתי בין ההכמים ,הוא
רכן שמעון שנהרג ,ומה שקורת שמעון ,יש לומר שעד שלא נסמך א׳ דבר זה ונתקבלה
בעיני התלםידיס וקבעוהו כשמו ,ואעפ״י שנסמך אחרי כן משנה לא זזה ממקומה ,וכיוצא
בדבר שנינו בסנהדרין סרק היו בודקין ,נ(םעשח ובדק בן זכאי בעוקצי תאינים ,ס( ופי׳
בנמר׳ ש ת א רבן יוחנן בן זכאי ,ע(אלא )שבעירו( ]שבעודו[ תלמיד יושב לפני רבו א׳
דבר זה ,וגיאותה לרבו ,וקבעוה כשמו ,ואעס׳י שנסמך אחרי כן משגה לא הה ממקומה
שכיון שנקבעה נקבעה :כל ימי גידלתי בין החכמים ולא מצאתי לנוף סוכ משתקה ,לא
מצאתי ולא למדתי מהם שתהא מידה יפה באדם יוחד משחיקה ,שםעליבין אות והוא
שוחק -כמו ששנינו ס(הנעלבק ואנן עולבין שוסעין הרסתם ואינם משיבים ,עליהן הבת׳
צ(]ואהניו[ כצאת השמש ונזמי ,שאינו עומד וחתר ומוציא רבה על חבית ,שנאסר
ק(וסוציא דכה הוא כסיל ,וכיש אם מוכיחים אות ,שנאמר ל(אזן שמעת )חבחן ת כ ת ת
סוםר( ]תכחת חיים[ בקרב חכמים תלק ,ח ת שאמרו חכסים ם(מלה בסלע סשתקא
ד י ב נ ה היה׳ כםז ש ס צ י ט וכד ש א מ ר לו לר״ג ל י מ ה ובר שבר׳ ק נ ד י ע*א .וביבמות קכ׳״ב ע״א מקובלני מר׳־נ
הזקן וכוי וכשבאחי והרציתי הדברים לפני ר׳*ג ש מ ח לדכד׳ ובו׳ ועי׳ בכורות ל*ח ע י א העיר ח ו ק י ת אבי
ע ק ש לפני ר״נ ב י ב נ ה ש א ם ר סשום ר׳׳נ הזקן וכוי .ו( ה ו א ר״נ ש ב ק ז ו להורגו ובר בעל ה ח ו מ ס מ ת ב ק ש
ה ע נ י ה כ ״ ס ע״א .ז( ושמעון בנו ה ו א ובן׳ ה א ס ו ר ב מ ש נ ה י׳׳* ,ב ש ע ה מ י ח ח ו כצ׳׳ל .שמעון וישמעאל
להוי־בא וכו׳ ס ו ס ה מ ״ ח ע״ב וסנהדרין י׳׳א ע״א .ח( א ב ל מ ס ה שמציט ובו• פירש מ ס ה ש ם צ י ט
ס ת י ר ה ל ד ב ר ללמד ששמעון ה נ ה ר ג ה ו א שמעון השני .אומד אני שהוא רבן שמעון אביו ש ל רכינו
ה ק ד ו ש שהרי נ ע ר ק ט ן ה י ה וכר ר׳׳ל י ש מ ע א ל בן אלישע ב ש ע ה שפדאוהו ר• יהושע כ ר מ ו כ ח בנימין
פ ר ק הניזקין כצ״ל ני׳ה ע״א ,ור׳ יהושע ב ר פ ל ו ג ת י ה דר׳׳ג דיבנח ,ואחריהם נ ה ר נ ו ר׳ עקיבא ור•
ישמעאל כ א ח ת ,ומזה מ ו כ ח ראוהו ש נ ה ר נ הוא ר׳ שמעו; השלישי אביו של רבי ,ובזמן מ א ו ח ר
לתורבן ,ואפילו ל ד ע ת ה ת ו ס ׳ ניטין מ״ה ע׳׳א ד״ה ד ל א ליגרבו ובו• א׳ינ ב ש ע ת חורבן ה ב י ת ל א שייך
ד ל א ליגרכו .ק ש ה מ ת א ד א י ת א כ ר כ ו ת ז׳ ע״א אמר ר׳ ישמעאל בן אלישע פעם א ת ת נ כ נ ס ת י ל ה ק ט י ר
ק ט ו ר ת לפני ולפנים וכוי ד ס ש מ ע רר• י ש מ ע א ל בן אלישע קדים טובא .וע*כ צ ״ ל ' ד ת ר י ר׳ י י ש מ ע א ל
בן אלישע הוו ,עיי! ת ס ׳ י ב מ ו ת ק״ד ע׳׳א ד י ה אמר ו ט י ועיין ביוחסין ס א מ ר ראשון ,ד י ה ד׳
ישמעאל וכו׳ ובסה׳יר אות י׳ .וכן ראיתי ב ס פ ר הקדמון כ פ ת ו ר ו ס ר ת פ ר ק המישי ש ד ע ה ו כ ד ע ה
ה ס ת ב ר ,וז״ל שהרי ר׳׳ע מ ע ש ר ה הרוני מ ל כ ו ת ה י ה עם ר׳ שמעון בן ג ס ל י א ל אבי רבי ,אך מ ה
שםםייס ש ס וא*כ אוחו מעשר׳ מימי דכי ה י ה וכר פ ל י א ה גדולה היא בעיני שהרי ביום ש מ ה ר׳׳ע
נולד ר ב י כ מ ב ו א ר קידושין ע ־ כ ע״ב .בגימין בהניזקין בצ׳׳ל נ׳ץ ע׳־ב .ס( ג ה ל ק עליו ר׳ יהושע
כמס׳ ב ר כ ו ת כ י ז ע״ב ,ו ב ב כ ו ר ו ת ל״ו זךא ,ובר״ה כ י ה ע״א .י( חבירם של ר׳ י ה ו ד ה ור׳ יוסי וכו׳
פ ס ת י ם ק׳ ע״א וניחוש ל ד ב ר י ר׳ יהודה חכירינו .כ( הוא שכקשו וכו׳ הוריות י׳־ג ע׳׳ב .ל( אביו
ש ל ר ב י ט ה ק ר ו ש ה נ ק ר א שסו ר ש ב ־ נ וכר בצ־ל .מ( ור״נ אומר ע ש ה fj־ ר ב וכוי היא ב מ ש נ ה
ט״ז ש ס לשסעזן ל כ ל יסי גרלח׳ וכו׳ ה ו א ה נ א מ ר ב מ ש נ ה י׳׳ו .נ( מ ע ש ה ו ב ד ק בן זכאי ובו׳ סנהדרין
0׳ ע׳׳א .ס ( ופירשו ב ג מ ר א וכו׳ שם מ״א ע י א .צ( א ל א שבעודו ת ל מ י ד וכו׳ כ ג י ל ,ס( הנעלבין וכוי
גיסי; ל״ז ע*ב ,יומא כ ״ נ ע״א׳ ש ב ת פיית ?רב .צ( ואהכיו כ צ א ת וטי )שיפסיס הי( .ו ב מ ד ר ש ה ת ל י ם
ס ו ם ו ר ט-ז כ ל מ ׳ ש ש מ ע ק ל ל ת ו ושותק נ ק ר א הסיד ובו׳ .ק ( ומוציא דבר .וטי )משלי י׳( .ל( אזן ע ם ע ת
ה ו כ ת ה חייט ו נ ר כ ל ל ) ש ם ס*ו( .ם( מ ל ה ב ס ל ע מ ש ת ו ק א ב ש ת י ם ב ו ר ל כן ה ו א ב מ ג י ל ה ״ ח ע*א ס ל ה
מדוזור ויטרי 480
)במים( כשהים ,וכן הוא אומר י0אויל מחריש הכם י־השב ,וזהו שאסרו א(יסה שתיקה
לחכמים קיו לטפשים ,ולא עוד אפילו בדבר• תורה יסה חשותק ועושה מן הלומד ודורש
ברבים זא־ט סקייס ,ולא המדרש הוא עיקד ,לא זהו ע־קדו של דבר שיהא אדם עיסקן
ללמד ולדרוש ולא לקיים ,אלא המעשה ,כשהוא משתדל אף לקיים לשמר ולעשוח לכד
הלימוד הוא עיקרו של דבר ,כדכת׳ ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ,אכל מעשה בלא
תלמוד ,ותלמוד בלא מעשה ,תלמוד בדול ,לסי שאין כור ירא חט ,ולא עם הארץ הסיד,
•לפי שאין לז סהיכן ללמד ,אכל התלמוד מביאו לידי מעשה0 ,זכטז ק שינו בשלהי
האשד ,נקנית ,שנשאלה שאלד ,לפני רבותינו תלמוד נדול או מעשה נדול ,נענה ר׳
עקיבא ואמר תלמוד נדול שמביאו לידי מעשה ,אמנם יש לומר׳ כאן ללמוד ,כאן ללמד,
לעצמו נחל תלמוד ,ללמד אחרים מעשה בדול ,מוטב שיעשה מעשה מצות ,משילמר
לאחרים ,כדמסר• בס״פ אכוה נזיקין :וכל המרבה דברים מביא חפ ,ואין צריך לומ׳
כדברי׳ של עאי דבלא ריבוי מיתםר ניבול פה ,כדאמרי׳ בסי בתולה נישאת ,נ(הכל
יורעין למה כלה נכנסה להוסה כר ,ווה שאמרי׳ במנילה ר(כל ליצנותא אסורה ,דניבול
©ה כין ברב בין במועט אלא אפיי ריבוי דברים של שכח אל ירבה ,כאותה שאמרו
חכמים ה(אל יספר אדם בשבחו של חבירו יותר מדאי ,שמתוך שכחו בא לירי גנותו,
וכן חוא אום׳ ו(ברב דברים לא יחדל םשע .ואו׳ וקול במיל ברב דברים:
רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל
האמת ועל השלום׳ ש;אמ׳ אמת ומשפט שלום שפטו בשעריבם :ר׳
חנניא בן עקשיא אומ׳ רעה המקום לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם
תורה ומצות׳ שנאמ׳ י״י־ חפץ ל מ ק צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
סירקא: סליק
רבן שמעון זהו אביו של רבינו הקדוש בנו של ד־נ בןמחלוקתו־ של ר׳ יהושע :העולם
קיים .שאלמלא אילו שלשה לא יחקיים העולם ,שביון שלא יעשו דין
ועולו ויחמסו וה לוה ולא יאמיר״׳ דבריחם אחר לחבירו ואין שלום בעיהס העולם אבר
וכלה שהורנין זה את זה וכל דאלים נבר ,והכי קאמ׳ על הדין מתקיים העולם ואפי׳ תשו
הדין לא יחקיים אם לא ישפטו אמת ,כדכח׳ ושסטחם צדק ,מה כת׳ בפרש׳ איש על
מקומו יבא כשלום ,ואשיי דונו דשסטו אמח לא יחקיים אם לא כשלום ,דכסה נדול כח
השלום ,דכת׳ ונתתי שלום בארץ ,הכל תלוי בזה ,ודריש םכילתין על נ׳ דברים חעולס
עומד .הבי קאם׳ בזכות נ׳ דברים שישראל עושין עומד אםי׳ כשדנין אמת ובשלום לא
יעםד ויחזור לתוהו ובהו ,אם לא בהוט המשולש ,ואז לא במהרה ינתק :ובמשניות
מדוייקות אץ כתי הסקרא .ז(אטת ופשפט ונום׳ :ונראץ הדברים לסי שבמקרא אץ כת׳
ושלום אלא וסשםש שלום׳ בלא וי־ו ,והמקרא בתרי עשר בנבואת זכריה ,אלה הדכדים
אשר תעשו)דברי( ]דברו[ אסת איש אל רעהו אםת ופשפש שלום שפשו בשעריבס:
ר׳ הנניה כץ עקשיא ,סי׳ בריש פירקי׳ )למה נהנו( למה נהנו לאומת:
ס ד ר מ ק ב ל י ה ת ו ר ה ללומדה:
שכחתי לעיל בריש סירקי:
מ ש ה קיכל תרה מסיני ומסרה ליהושע ויתשע לזקיניס• *'(וזקינים לעחניאל ,ועתניאל
לאתר ,לשמגר ,נ(לדבורה וברק ,לגדעון ,לאביסלך ,לתןלע ,נ(ליאיר הנלעדי,
לפנחס ,ליסחח .לאבצן.,לאלון ,לעבדון ,למנות לשמשון -לאלקנה ,לעלי ,י(לשמואל,
לנד ,לשמע־ה) ,לעיק( ]לעידו[ ,לאתה השילונ* ,לאליהו ,לאלישע ,למיכיהו ,לעוכריית,
ח( ליונה ,לאליעזר ,להוידע ,ו( לזכריה כנו ,להושע ,לעמום ,לשעיהו ,למיכה המורשת,
ז( ליואל ,לחבקוק ,לצפניה ,לירמיה ,ליחזקאל ,לתלדה ,לחני׳ " Cלזכריה ,לעזריה ,ועזריה
לכנסת הגדולה ,ומי הם זרובבל ,ישוע ,גהמיה ,ומרדכי בלשן ,מספר ,בנד ,רחום ,בענת
וכנסת הנתלה לשמעון הצדיק ,ושמעון הצדיק לאנטינטם ,ליוסף כן יועזת ליוסף כן יוהנן,
ט( לר׳ יתשע בן סרחיח ,לניחאי חארבלי ,ממדינת ארבל ,י(לשמעץ בן שטח ,ליהודה
בן טכאי ,לשמעיה ואבטליון ,להילל הזקן שעלה ממדינת בבל בראשונה ,ותא היח אב
ב־ד ,ומן הילל נקראו נשיאימ ,כ( והילל מסר לרבן.שמעון בן נמלי>1ל הזקן ,לשמעון בט,
(1א ס ח וסששט ע ל ו ם ונו׳ )ונייר ,חי( ובחוב בפירש׳״ ב מ ש נ ה טכריינית אי! ש ם פסוק -אולס
בירושלמי מ ג י ל ה ם*ג ה׳׳ו א י ח א ח ם ! הנינן רשב״נ או}1ר ע ל ש ל ש ה רברים העולם עזםד ) ה ו א
כ נ ו ס ח ה מ ש נ ה שלפנינו ל א כ נ ו ס ח נ׳יא העולם קיים( ע ל הדין ועל ה א ס ח ועל השלום ,ושלשת! ד ב ר
א ה ד הם .נ ע ש ה הדין נ ע ש ה א מ ח נ ע ש ה א מ ת נ ע ש ה שלוס ,א״ר מ נ א ושלש ],-,ב פ ס ו ק א ח ד א ט ה
ו ס ש פ ט שלום ששטו בשעדיכם ,ועיין כחויו־מ ש= .וחימר ,כי ל א העיר מהירושלמי.
מ ק ב ל י ה ה ו ר ה ולוצדיה ,כ ב ר ידוע יםפורכס ש ה י ה ביר גדולי הראשונים ס פ ר ס ד ר מ ק ב ל י סךף
ה ת ו ר ה ו מ מ ד י ה ,ו נ כ ל ל בו ג״כ ס ד ר הנאים ואמורים ,ה ו ב א ב כ ס ה ס ק ו מ ו ת בהוס׳ עיי׳ ש ב ו ע ו ת
ם״א ע״א ד׳׳ה ו ל מ ר בר ר ב •אשי ונו׳ וכן בסנהדרין כ׳־מ ע״ב ד ״ ה ו ל מ ד בר ר ב אשי-וכו׳ וכ; בע״ז
ל ״ ה ע*א ר׳׳ה ח ר א ק ה נ י וכו׳ ותוס׳ חולי; ; * ו ע״ב ד י ה ב ר בר ר ב אשי ובו• ו ב ב ר הזבירש הנאו,־
רחיד׳׳א בראש ספרו ועד ל ח כ מ י ם ח״ש ,ושש ה ב י א שמצא כ ה :יד כ ח ו ב על ק ל ף ישן נושן כדר
הנאים ואמוראיב ,והוא חילק כ ל ענין וענין ל ב ר ,ו נ כ ל ל ה מ ה תשעים סעיפים .ושד״ל ה ב י א נ ם ה ו א
כ כ ״ ח ה״ד שמצא אצל ה ה נ ס ר׳ יוםןז אלמנצי ס פ ר כ־י ובו סדר תז׳׳א מ ר א ש ו לסופו ,ומעתיק ג=
השיטים מ מ ח ״ ו אשר היח לפניו ,ומכ״* רחיד״א — ,ונמצא ב ק צ ת ספרי הקדמונים עוד דברים קצרים
מענין ס ד ר חו״א אשר ה נ ר א ה כי נעתקו מ ם פ י תנאים ואמוראים .כ ס ו בת״ג ה ל כ ו ת ק צ ו ב ו ת ר ב נ י
ס ע ר ב א י ם ת ת י ל ס ת ם ו מ ח ל ו ק ת וכר ו ב ס פ ר ה ב ר י ת ו ת ס ר -ש סקינון י ס ו ה עולם שער א• כ׳ ני ,ובן
ב ס פ ר ה ק נ ה נ מ צ א מ ס ד ר מ ק ב ל י ה ת ו ר ה ומעש מ ם ר ר חוייא ,וכן ב ס פ ר יסוד עולם מ א ס ר רביעי פ ר ק
י״ח ,ובן ביוחסין ה ש ל ם ה נ ד פ ס בלונדון ש נ ת ח י כ ״ ז ,ו ב א נ ד ח ר ב שרירא גאון ,ובן ראיתי בםתבי־ת
ה מ כ ו נ ה ת מ ר ה גגווה נ ד פ ס מ א ס ר ע ל ס ד ר ה ד ו ר ו ת מ מ ק ב ל י ה ת ו ר ה לר׳ ס ע ד י ה כ כ ה ר ״ ר סימו;
אבן ד א נ א ן םכ*י ה נ מ צ א ב א ק ס פ ד ד ז ס ת ח ׳ ל א ד ס ש ת א;יש זכי׳ ,והכ״י ססח״< אשר לפני ר ו מ ה
ב כ ל ל להב״י אשר היה לפני שד׳-ל ר ק מ ע ט שיטים קטנים ,ואעיר עליהם וגט על ה ש י ט י ם אשר
מ צ א ת י בספרים אשר זכרתי ,ל מ ל א ו ת רצון הנכונים ה ת פ צ י ם ל ה ת ח ק ו ת על שרשי גידסוח ה נ כ ו ט ה
ל( ממנים ד ע ת נ י א ל וכוי ו ב ס פ ר ו ז ק נ ה וזקניש ל נ ב י א י ם ה ם אלדד ומירר ,ו א ל ד ד ו ס י ד ר ל ע ת נ י א ל
1
ג( ליאיר ה ג ל ע ד ׳ לשנתם לישתה נ ( ל ד ב ו ר ה וברק זבו׳ שם ל ד ב ו ר ה ו ד ב ו ר ה לברקי.
י( לשמואל ל נ ר ,ישם ושמואל לנהן, לאבצן וכ.־׳ ושם ויאיר לישתה ו י פ ת ה לאלון ואלו; לעבדון.
ה( ליונת לאליעזר ל א ח י ה ה ש י ל ו ט לאליהו .שם ל א ח י ה ,ו א ה י ה ליהוא ויהוא לאליהו. ונתן לנד.
ו( •ליואל ל ח ב ק ו ק ,שם ויואל לנחום .ונהום ל ח ב ק ו ק . וכוי שם ויונה לאליועני ואליועני לזכריה.
מ( לוכריה לעזריה ובו׳ ושש לזכריה .ויכריה ז( ל ז כ ר י ה בנו וכר ושם לזכריה וזכריה להושע.
ל מ ל א כ י ו מ מ ל א כ י ואילך היו משתמשי! ב ב ת ׳ ק ו ל א ב ל קודם לכן ב כ ל אלו שהזכרנו היו מ ש ח ס ש י ן
מ(ילר• ׳יהושע בן פ ר ה י ה לניהאי וכו• כצ׳׳ל שש ליתא לר׳ יהושע וכו׳ ברוח ה ק ו ד ש עד מלאכי.
י( לשמעון בן שמת ,ל י ה ו ד ה כן ר ק ליהושע ובו• וכן ל א ה י ה ת י ב ה לר׳ ב מ י ו ש ה י ה לפני שד״ל,
טבאי .ושם ו א ה ד י ה ם יהודה בן טכאי ושמעו! ב! שטה ,וכן הנכון רבן ה ק ד י ם נ ס ב מ ש ג ה .פ׳יא מ ש נ ה
כ( ו ה ל ל מ ס ר לרבן ־שמעון בן נ ס ל י א ל הזקן .ל ע ס ע ו ן ג ט ובו׳ ב ס ת ט ״ א ש ה י ה ח׳ י ה ו ד ה לשמעון.
מחזור ויטרי 482
לד׳ יהודה הנשיא ,הוא רבינו הקדוש ,לר־ינ ,לד יודן אהי ר׳ חנניה׳ הנולד באוסייא,
לר־נ היושב באושא ,ומושבו ביח שערים ,לדי יודי בציפורי ,לר״נ בטברייא ,ל( לד׳ יהוד׳
הנשיא גדול הדור ,מ( לרע ,נ(לר׳ הילל :ואילו הן נשיאי ישראל ,ס( ודלל הזקן ,ושמעון
יבנו ,ורבן שמעון שנהדנ עם ר׳ ישמעאל בן אלישע ,הללו בבית שני ,ע(ובשנת ש׳׳ע
למניין שטרות שחרב הבית ,יהי רצון שיבנה במהרה בימינו :ורבותינו כך כוללין אותם,
חילל ושמעון אב נמליאל חוקן ושמעון של זקנים ,ונמליאל דיבנה ,פ( ויהודה אב שמעון,
וכן ר״נ ,צ(רהורה בנו מת ,א״ר ירמיה בנו של ר׳ ועירא בן ט׳ אכוח לו נשיאים,
ק(ואחר כך דיג ,ורבן יהודה ורבן נמליאל ,ודי ילל ,י( ותינוקות שמחו ,ובאותו זמן
ה
נוהג נשיאות ר׳־ג ,ורבן שמעון בן גמליאל ,ודי יהודה הנשיא ,בנו של רבן שמעון בן
נמליאל ,ש( בנו של רב־ יהודה הנשיא ,ורבן גמליאל ור׳ יהודה נשיאה ור״נ נתראה:
ח( בשנת)הקץ( ןתק׳׳ל[ שנים בימי רכינו הקדוש ירד רב לכבל והורה אישור והיתר בנהרדעא,
ומצא את ר׳ אבא מנהיג שררות בבבל ,וכן זמן שהיה קיים לא היד ,נוהג רב שררות,
ונשטר ר׳ אבא ,א( ורב ושמואל ורב הונא קמא היו מנהיגים בנהרדעא ,נ(וניד,נ רב
שירוח בנהרדעא כ׳׳ד .שנים ,נ( ונפטר בשגח תקנ״ה למניין שטרוח ,י(וניהנ אחריו
שמואל שררות י׳ שנים ,ונפטר בשנת תקםיה ,והיתה מדינה נהרדעא בישובה בימי
יהויכין ,עד שנאסף שמואל ה( ובא ססא בן נצר פולמוסא וההריכ אותה כשנת
לפני שדייל איתא ו ה ל ל מסד לשמעו; בנו ,ל ג מ ל י א ל הזק; לשמעון בנו וכן הוא לנכון ,והשיב כ ס ד ר
כמו שםדרו ח ד ל ש ב ה ט״ו ע׳׳א .וכן הוא ב ק נ ה ו א ה ר י ה ם ) א ח ר ה ל ל ושמאי( ר״ש ,ואחריו ר׳יג,
ואחריו ר׳׳ש בנו ,ואחריו ר׳ ור׳ נהן ו כ ו ׳ ) ו מ ד ל ג נ״כ ר״ג ר י נ נ ה ור״ש כנו (,ועיין ב ס פ ר יסייע מ א מ ר רביעי
פי״ח ר• יוחנן בן זכאי ור׳ שמעון כנו ש ל ה ל ל קבלו מ ה ל ל ושמאי וכו׳ ר״ג הזקן מד״ש אביו
וסרינ״ז ,ור״ש בנו קיבל ממנו .ר״ג כ נ ו ) ה ו א ד״נ דיבנה( ק ב ל ממנו ,ר״ש בנו ק ב ל ממנו ,ור׳ י ה ו ד ה
ל( לר׳ י ה ו ד ה הנשיא גדול ה ד ו ר ) ה ו א הנשיא ה נ ק ר א רבינו ה ק ד ו ש ק ב ל מד׳ שמעון אביו ובו׳.
;( לד׳ ה ל ל )הוא מ ת ק ן העיבור והוא עשירי ל ה ל ל מ( לר״ג ) ה ו א מיוהר(. ר׳ יהודה נשיאה(.
ס( ה ל ל הזקן ושמעון בנו ,נ מ ל י א ל בנו׳ ושמעון ש נ ה ר נ וכו׳ כצ״ל. הזקן( ואלו הן נשיאי ישראל.
פ ( ויהודה א ב שמעון צ׳׳ל ושמעון א ב י ה ו ד ה מ( ו ב ש נ ה ש״פ לםנין ש מ ר ו ח ח ר ב ה ב י ה כצ״ל.
ל( ויהודח בני מ ה א״ר ירמיה בנו )והוא ר׳׳ש בן גמליאל אביו של ר׳ יהורח הנשיא( ובן ר״ג.
של ר׳ זעירא בן טי א נ ו ח לו נשיאים ,הדברים ה מ ו ח י ם וסתומים ואין ל ה ם ביאור ,וכבר ט ר ח בזה
הגאון ר״פ ב כ ״ ח ח״ד מ כ ת ב כ״ד לפרש ת י כ ו ה רר׳ זעירא ושובר שהוא בינוי לר׳ י ה ו ד ה נשיאה
נכד רכינו הקדוש ,ועל מ ל ח מ ת ב ת ב לא ידענו עניינה ואולי ה י ה מיטב על ה ת י נ ו ק ו ת ע׳׳ש .ולי
נ ר א ה רקאי מ א מ ר אייר ירמיה כ ט של ר׳ זעירא על ר א ש ה מ א מ ר ויהודה בנו מ ת ר״ל כאשר מ ת
יהודה כנו של ר׳׳נ א מ ר עליז ב ה ס פ ד ו ב; ט׳ א ב ו ת נשיאים לו׳ כי ה י ה ר׳ יהודה נשיאה דור חשיעי
ל ה ל ל הוקן ,ו ה מ א מ ר ה י ה כ ת ו ב לפני ה ר א ס ו נ י ס ו״ל באיזה מ ד ר ש או אגרה .ו א נ ח נ ו ל « ידענו מקומו,
ק( ואה׳׳כ ו״׳ג ורבן יהודה )ורבן נ מ ל י א ל מיותר( ור׳ הילל .ע ת ה חוזר והובא ד י ך א ג ב ה כ א .
ל( ותינוקות שמתו ,ובאותו זמן ל מ ע ל ה מ ה ש ה ש ב ושמעון א ב י ה ו ד ה ובן דייג ואת״כ ר״ג וכר.
נוהנ נשיאות ובו׳ ה א נבזי נ ק מ דרך אגב הבא ,ו מ ס פ ר מ י ת ת התינוקות שהיו בזמן ר״ג דיבנה,
ורשב״ג ,ודי י ה ו ד ה הנשיא .כאילו הוא ד ב ר ידוע ומפורסם ,ואולי גם זה מסופר באיזה א נ ד ה אשר
(cב ט של ר׳ י ה ו ד ה הנשיא וכוי .ע ח ה חוזר ל מ ה ל א ידענו סקוסו .ועיין ב ם כ ה כ ם ר ״ פ ה נ ׳ ל .
שסיים לעיל ור׳ הילל -ומפרש שר׳ הילל ) ה ו א ד׳ ה ל ל השני( ה ו א ב ט של רבי י ה ו ד ה הנשיא ,ור׳׳נ,
ור׳ יהודה נשיאה .ור׳׳ג ב ח ר א ה .ועיין לעיל מ ה ש ה ב א ח י 'בשם םפר היוחסין א ו ח ג׳ מ ה א מ ו ר א י ם .
<!( ב ש נ ה הק׳׳ל שנים בימי ר ב י ט ה ק ד ו ש ירד ר ב ל ב ב ל וכוי כן הוא הנכון ב ה פ ס ק נ ק ו ד ה א ה ר ת י ב ת
בתראה ,ו מ ת ח י ל מ א מ ר א ח ר ״ כ ש נ ת ה ק ״ ל שנים וכרי׳ וכן הוא ב א ג ר ת ר ב שרירא ובים׳ רבי ירד ר ב ל ב ב ל
ב ש נ ת ת ק ״ ל ל מ ל כ ו ת יון וכוי ו ב ס פ ר בריחות שעד ב׳ דורות האמוראים ב ש נ ת ח ק ״ ל ל ס ר ס ששרות
בישי רבינו הקדוש ירד ר ב ל ב ב ל והורה ובר (15 .ורב ושמואל ורב ה ו נ א ק ס א וכו׳ בן הוא הנכון.
נ( וניהנ רב וכ; הוא ב ב ר י ת ו ח שם ,ולא כ מ ו ש ה ו ב א ב ה ע ת ק ש ד י ל ורב שמואל ורב וזונא וכר.
נ( ו נ פ ם ר שררות ב נ ה ד ד ע א כ ״ ה שנינז ,וכן ה ו א בבריתות שם .ו כ ס ד ר תו״א ל ש ד י ל כ ״ ח שנים.
=ש:ה הקנייה למנין ששרות .וכן הוא כםה״ד ,ו ב ר ב שרירא א י ת א ב ש נ ת ת ק נ ״ ת .וכן ב כ ר י ת ו ת שם,
י ( וניהג אחייו שמיאל שררות י׳ שנים ונפטר ב ש נ ת ה ק ם ״ ה . ובסדר תו״א לשד״ל חקם״ה.
ובכריתות שם שמואל נ ה ג אתריו ש ר ר ה ו׳ שנים ונפשר ב ש נ ת חקס״ד .וכרב שרידא ו נ ה ג שמואל
וביוחסין איתא והאריך ימים א ה ר אחריו לבדו ש ב ע שנים יכו ו מ ת ?!::ואל כ ש נ ת .-קס״ד,
2פ ו ל מ י ש א ו ת ח ר י ב א ו ת ה ב ש נ ת תק״ע; . ה( ובא שפא ר כ ש ש ־ : :׳ ; ,ועיין 2rzר.
וכ; תוא ב א ג ר ת -כ שרירא ו ב ש נ ת תק״ע בא פפא בר בצר ו ת ח ר י ב לנהרדעא ,ו ב כ ר י ת ו ת איתא ו ב א
DECבן סולמו.. :־-:זריב א ת ה כ י ת כ ש נ ה תקפ״ט ,יהסה-יד הביא בשם כריתות ו ה ח ר י ב ב י ת מ ד ר ש ו
483 מחזור ויטרי
תק־ע 6 ,ו כ א ו ת הזמן היה ר׳ יוחנן ב א pישראל והיה מנהינ שררה ונאסף בשנת תק״ץ.
0ונאסף ריש לקיש קורם ר׳ יוהנן שנה אחח ,ואחר כך רב ת נ א ורב חסדא ועשו שתי
ישיבות ,ח(והלך רב הסדא לםהסיא ועשו אותו ראש ישיבה ,וזכה אוחו ד׳ שנד״ ומתיבתא
דרב הונא בנהרדעא ,ונאסף רב הונא בשנת תריה ,ט(ורב הסדא בשנת תריב ואהריו רב
נחמן בר יעקב בשנת תרל־א ,ואחריו רבה בר רב הונא ,ונאסף בשנת תרל׳־נ ,י(ואחריו
רבה בר נחמני בשנת תרם־ח ,ואחריו כ(רבה בר יוסף בשנת תרםיז ,ל(ואחריו אביי בשנת
תרמ־ח ,״(ואחריו רבה כריה דרב יוסף בר חמא בשנת תרסיג ,נ(ובו כיום )נהרנ( ]נהרנו[
בניו של רב םפא .ס( ואחריו רב נחמן בר מ ח ק בשנת תרסיז .ע(ואחריו רב םפא בשנת
חרס־ו ,ואחריו רב זביד בשנח חרצ־ו ,ואחריו רב ריסי מנתרדעא בשנת תרציט ,ס( ואחריו
רב כהנא כשנח בו־ק־ת ,צ( ואחריו מר ווטרא בשנת )חשביו( ]חשכו[ ,ובו כיומ היחה
וועד .נ ת ל ה בעולם ונזדעזעה הארץ ,ואחריו רב אחא כריה דרבא כשנת חש־׳ל -ובו ביום
בלעחחליאח הירח ונראו כוכביםביום ,ואחריו רכינאכשנתתשל־נ ,ק(ואחריו רב אש• כשנח
ש
תשל־ח .י(ובשנח חשמ־ב נאסף רב ייסר ונראה עםוד אש ברקיע ( ו ע ס ד יום ,ח( בשנח
תשנ־נ נאסף רכ ת נ א ראש נולח ,בשנת תשס׳כ נאסף רב אירי כר אבא ,בשנת תשס־ו נאסף
רב נחמן כריח דוב ת נ א ,א( ונזר ארנזור מלך םרסיים על אבותינו לחלל שבתת ,בשנת
חשע״ט נאסף רבה בריח דרב אשי ,נ( כשנח חשס־כ נאסף רב המא בדיה דרבא ,נ(ונהרנ
ת נ א בר מר ווטרא ראש נולה ,ונמסרו יהודים למלכות י ( ב ש נ ח חשס־ח הרסו ב ת מדרשות,
ונזרו על היתרים להיות בדין סרם״ם ונאסף רבה תםשאה ,יי( כשנח חשצ־נ עוד נדרה
הארץ ונהרנ פירח מלך פרסיים ,י(בשנח תת־א נאסף רבינא סוף הודאה ונסתם ,ז ( ו א ת
רבנן סבוראי .ואלה שמותם י0רב אחאי מבר חתיס ,רב נברא םארנוזחא ,רב אהא בי
ו( ובאותו זמן ה י ה ר׳ יוחנן וכר ונאסף ב ש נ ת חק״ץ .ובן כ א ג ר ת ר ב שריר* ו ב ש נ ח ה ג ד ו ל עיש.
תק׳יץ מ ה ר׳ יוהנן ,ו ב כ ר י ת ו ת ש ם נ ר ס ובאוהו זמן ר׳ ת נ י נ א מ נ ה י ג ש ר ר ה ו נ א ס ף ב ש נ ה חק׳׳ץ.
>( ונאסף ריש לקיש קודם ר־ יוחנן ש נ ה א ח ת ,וכן ה ו א כ ב ר י ת ו ת שש ועיין ב ם ד ה ־ ד .ס( ו ה ל ך ר ב
גו( ורב ה ם ד א ל מ ח נ י א ובר וכן ה ו א ב כ ר י ת ו ת שם ו ב ס ו ד ת ו ־ א לשד׳׳ל ו ה ל ך ר ב ח ס ד א ל מ ח ו ז א .
ה ס ד א כ ש נ ת ה ר ״ ב ובבריהות ב ש נ ת תרי״ב .י( ואהריו ר ב ה בר נ ה ס נ י ב ש נ ת ת ר ס ״ ה ,ו ב כ ר י ת ו ה ואהריו
ר ב יוסף תרם׳׳ב .כ( ואהריו ר נ ה בר יוסף ב ש נ ת הרס״ז ,ו ב ס ד ר תו׳׳א לשר״ל ואחריו ר ב יוסף ב ר
<( ואתריו אביי ב ש נ ת תרס׳׳ת ,ושש ויאתריו אביי ב ש נ ת תרמ׳׳ז ,ו ב ב ד י ח ו ת ת ס א ב ש נ ת תדס׳יר.
ואחריו א ב ״ נ ש ג ה תר׳יס .ו ב א ג ר ח ר ב שרירא ואחריו ס ל ך אביי שתים ע ש ר ה ש נ ה ו מ ת ב ש נ ת ת ר מ ״ מ .
מ( ואחריו ר ב א בדיה ר ר ב יוסף נ ר ח מ א ב ש נ ת ת ר ס -ג כ1״ל והוא ר ב א ס ת ם ח ס ו ז כ ר בשים עיין
ב ״ ס סייר ע״כ ,ו ב א נ ר ה ר ב שרירא ו כ ל שני מ ל כ ו ת ד כ א יהיו א ר ב ע ע ש ר ח ש נ ה ו י ס ת ב ש נ ח ת ־ ס ״ נ .
נ( ובו כיום נהרגו בניו של ר ב weeעיין ס ד ה ״ ר ת ־ ש ש ה ב י א כ ש ם ס פ ר חיותם׳) ועיין בסה״ר.
(pואחריו ר ב נ ח ס ן בר ובו ביום נ ח ר מ ר׳ בניו ש ל ר ב פשא ,וביוחסין שלשני ל י ת א ל ח י ב ח ר׳.
»( ואחריו ר ב פ פ א כ ש נ ח יצתק ב ש נ ת תרם׳׳ו ,וסדר תו״א לשד״ל ת ר ס ־ ר ,ו כ כ ר י ח ו ח שם חרשיו.
תרפ׳׳ו .ובשד״ל ב ש נ ת תו־כ״נ .ו ב כ ר י ת ו ת ב ש נ ת תרע״ו (P .ואחריו ר ב כ ה נ א ב ש נ ת ברק״ת ,ובשד״ל
ב ש נ ה השב׳־ב ,ו כ כ ד י ה ו ה א ח ר ר ב דיסי ס נ ת ר ר ע א ובר ואחריו ר ב ה ו נ א כ ר י ה ד ר ב יהושע ב ש נ ת
צ( ואתריו ט ר זופרא ב ש נ ת ת ש נ ״ ו כג׳׳ל ובשדי׳ל תשכ־׳ר ,ו ב כ ר י ת ו ת תשכ״ת .ק( ואהריו תשכ׳׳ב.
י ( ובשנת תשמ״ב נאסף רב ר ב אשי ב ש נ ת ח ש ל י ה ,ובשר״ל חשל׳׳ה ,ו ב כ ר י ת ו ת ב ש נ ת תשל׳׳ד.
יימר ובו׳ ו ב נ ד י ת ו ח ו ב ש נ ת ת ש מ ־ ד נ א ס ף ר ב יימר .ט( ו ע מ ר יום ,ו כ ש ד מ י ו ע מ ד ל׳ יום .מ( ב ש נ ת
ת ש נ ״ ג נ א ס ף ר ב וזונא ר א ש מ ל ה ,ועיין סה׳-ר א ו ח ח׳ ,וסתו׳׳א לשד״ל נ א ס ף ר ב ריש גלה ,ב ש נ ה
תשם׳יב נ א ס ף ר ב אידי בר אבא ,ובשד׳-ל בר אבי! . .ב כ ר י ת ו ת כ ש נ ח תשם״ב נ א ס ף ר ב דיםי בר אכא .ב ש נ ת
ה ש ס -ו נ א ס ף ר ב נ ח ם ן ב ד י ה ד ר ב הונא ,ו ב ש ד ־ ל כ ש נ ה תשס׳יד (b .ונזר ארנזור •fmפרסיים וכר ועיין
ב ת ו ב ו ח ס י א ע״א הוו ק א יחבי א פ י ח ח א רבי אזנור מלכא ,ועיין רש״י ושם אדנזר ,ו ב א נ ר ח ר ב שרירא
יזרנרד .ב ש נ ת השע׳יט נ א ס ף ר ב ה בדיה ר ר ב אשי .נ ( ב ש נ ת תשפ׳יב נ א ס ף ר ב ח ס א ב ר י ה ד ר ב א ,ושם
ב ש נ ת ה ש ע ־ ט נאסף ר ב ם מ א ב ד י ה ד ר ב א .נ( ו נ ה ד נ ה ו נ א ב ר ס ר זוטרא ו כ ר ו ש ם ו נ ת ר ג ב ר ס ר ז ו ט ר א
ה( ב ש נ ת תשצ׳׳נ עוד נ ד ד ה י ( כ ש נ ה ח ש פ י ה ה ר ס ו כ ה י מ ד ר ש י ה ושם השע׳׳ה הרסו ובו׳. וכוי.
ה א ר ץ ו נ ה ר ג שירח וכוי שם ב ש נ ת תשד׳׳נ נ ר ד ה הארץ ל מ ל ך פרסיים פ ר ח .ו( ב ש נ ת תתי״א נאסן!
רבינא ו נ ח ת ם ה ת ל מ ו ד בצ׳׳ל וכן ה ו א בבריתות שם ,ו ב א נ ר ה ר ב שרירא ז״ל וברביעי ב ש ב ח שהוא
יי׳נ בכסלו תהי״א מ ת ר ב נ א אבינא כ ר י ה דרב הונא דה1א רבינא והוא סוף ה ו ר א ה ,עיין ב״מ שיו
ע״א .ועיין ברש׳׳י שש .ו( ואהו רבנן סבוראי וכו׳ עיין ב א נ ר ת ר ב שרירא שם ואהרי כן אע׳־ס ש ל א
ה י ה הוראה היו מפרשי שירושים ו ס ב ר ו ת ה ק ר ו ב ו ת ל ה ו ר א ה ו ה ם נקראו רבנן סבוראי וכוי ,ח ( ו א ל ה
ש מ ו ת ם וכוי .ר ב אחא׳ ס ב ר חחים ,ו ב א ג ד ה רב שרירא מוסיף דאמרינ! בניטין פירש הנקלנ וכו•
מחזור ויטרי 484
נהילאי ,דבנא סמא בר רבנא *הודה ,ר׳ שמואל ססומבדיתא רבינא בר אומצוא ,רב
אחדכוי בר קמינא ,ומר זומרא בני רב חנא ,נו(ובימיהם יצא מחומם בשנת תתכ־־ח,
וםברייתו של עולם יש היום אלף וחרמ׳יז ,ולמניין יוונים אלף וקע־ה ,שנח קצ־כ )לרבות(
]לחרבות[ הבית בשנייה׳ שלמו ד אלפים ,י(ותנו תנאים קודם לחרבוח הכיח קי־ע שנה:
והרי ל ך ם ד ר ת נ א י ם :
ש מ א י והילל היו בבית .בסנהדרין .ורבן יוחנן בן .זכאי קיבל מהם .והיו בחורבן
הכיח .ולאחר הורכן הכית צ( קבע ישיבה לחודה ביבנה ם׳ שנה .א(ור׳ )אלעזר(
ובונהו ל ה א ר א י ח א שב ו׳ ע״א ר ב ג ב י ה ס ב י ארניוא וכוי וליתא ש ם ר ב אתא׳ מבי תתים ,יעל בי
ח ה י ם פירש ש 0עיר ב ם ב י ב ו ה נ ה ר ר ע א ,ו ב ק נ ה איחא ר ב א ח א -סן בני ח ח י ם ע׳׳ש ,ועיין ב ח ו ם פ ו ח
כ ח ו ב ו ת ב׳ ע״ב ד״ה םשימ ובו׳׳ ותום׳ ו כ ה י ם ק״ב ע׳׳ב דייה פריך וכו• ועיין ב ה ק ד מ ו ת להגאון
ס ה ר י ״ ב ל ס פ ר השאילתות ,ושח״ג מ ע ר כ ת גדולים א ו ת אי ,ו ב ס פ ר הישר לר״ח סימן ת ר י י ה ורב א ה א י
שהיה ראש לגאונים שבדור כ מ ו כן בשרשה א ה ר ׳ מ ו ה אע״ס וכוי .ובכריהוח ר ב א ח א מבי חתים,
ר ב נ ב י ה א מאדגיזא ,ר ב א ה א כ ר נהילאי ,ר ב נ א ס מ א בר ר ב נ א יהודה ,ורב ושמואל מ פ ו ט ב ד י ת א ,
ד ב י נ א ב ד ארמינא ,ר ב אחדבוי כ ר קטינא ,מ ר זוסרא בר חיננא ,ובימיהם יצא שנעו] לעולם וכו׳
היא א מ ו נ ת מ ח מ ס ועיין בספר ה ק נ ה ד ף שיא ע׳׳ב ו ח ש י נ שם רק ש ב ע ה עיש שמוחם ,ועיין בםה׳-׳ד
ט( ובימיהם א ה ד ש ה ע ח י ק דברי ה ב ר י ח ו ת ה נ ״ ל ב ח ב וצ׳׳ע כי ל א ה ב נ ה ׳ ,כי ל א מ צ א ה ׳ זכרם.
כ( וחנו הנאים קורם ל ח ר ב ו ה י( ש נ ת קע״כ ל ח ר ב ו ת כציל. יצא מ ה מ ו ט ב ש נ ת ת ת ק כ ״ ח כצ׳׳ל
ל( ו ה ל ל ה ו א ע ל ה מ ב ב ל ונו׳ כצ׳׳ל- ה כ י ת קצ״ז ש נ ה כע״ל ונן הוא בםח״ו ש ה י ה לפני שד׳-ל.
»( היו שש ס א ו ה סדרי מ ש נ ה וכו׳ עיין ה נ י ג ה י י ר י ע ״ א שלינא ב ה ר ב פ פ א ורבנן ת ד א מ ר שש
מ א ו ח וכוי ו ח ד א ס ר ש ב ע ה ס א ו ת וכוי ועיין ע״ז ״יד ע״ב ,ועיין בשערי ת ש ו ב ה סי׳ כ׳ ח ש ו ב ה
ל ר ב י ט ה א " גאון ר ע מ י מ ו ת מ ש ה רבינו עד ה ל ל הזקן היי ש ש פ א ז ת םרר׳ מ ש נ ה נ מ ז ש נ ת נ ם
ה ק ב ״ ה ל מ ש ה בסיני ,ומן ה ל ל ואילך נ ה מ ע ט ו נ ה מ ס כ ן העולם ו ה ל ש ה כ ב ו ד ה של ה ו ר ה ולא ח ק נ ו
מ ה ל ל ושמאי א ל א ששה סדרים ב ל ב ד וכר ,ושם בסי׳ קם׳־ז ה ״ ל כ 1אשכחן ל ח ד מן הנאונים ב ה ר
ד נ ה נ פ ש י ה אשכחן ביה זכור נ ב ר א ה ה ו א ל ט כ כ ל הוייא דרבנן קדמאי ר א עם י א ושיש סדרי
מ ש נ ה ד א ה נ נ י ן מיומי ד ה ל ל ושמאי ו כ מ ה עניניס ד ל י ה לון שיעורא כוי .נ( ומן ה ל ל ואילך העולם•
חסרון הניכר יש כאן ,ו כ ל ה ר ו א ה ב ה ש ו ב ה ה ר א ש ו נ ה יראה כי לשון ה מ ח ב ר ולשון ה ח ש ו ב ה
שוין בלשונם ,וכ; צ״ל ומן ה ל ל ואילך נ ת מ ע ס ו נ ת מ ס כ ן העולם וכו׳ ־ושד״ל ל א ה־־ניש בזה
ע( מ ר ב (pר ב ר ב א הוא ה ה ת י ל ובו׳ ב ס ד ר תנו״א של שדייל ר ב ה ה ו א ה ח ח י ל וכוי. ע״ש.
ה ו נ א ועד ר ב אשי ו^בינא ד׳ ש נ ה היו ,ושש מ ר ב ה וער ר ב אשי מ א ת י ם וארבע ש נ ה היו.
מ( ער ר ב ט ז א ורב הונא ,ושם עד ר ב נירא ורב ס ס ו נ א ,ו ב כ ר י ת ו ת שער ב• א ו ת ה׳ ,ואחריהם
ר ב נ ד א ורב סימונא סוף סברא .ובכריתות שער ג׳ א ו ה כ״ר ר ב נ ד א ורב ס מ א והוא הוא .וכן
ה ו א בסחו״א לתיד׳-׳א א ו ח צי ,ו ת מ ו ה ה ג ה ת ו שם ועיין ביסוד עולם ס א ס ר םי״ח .ל{ ק ב ע ישיבה
485 מחזור ויכירי
]אליעזר[ זר )יהודה( ןיהזשע[ זד׳ג ק־כלז סרבן יזחנן בן זכאי .זיני טדפון וד׳
עקיבא ור׳ ישמעאל קיבלו סר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ מאיר ודי יהודה ור׳ עסי
ורבי ;חמיה ור׳ אלעזר בן שמוע קיבלו סר׳ טרסון .ור׳ עקיבא ור־ שמעון ,ור׳
נתן קיבלו מר׳ מאיר והביריו .ור• חייא .ור׳ שמעק בר :ובר קסרא ור׳ הנניא קיבלו מר׳:
ביבנה ס ׳ ש נ ה ר״ה ל״א ע״ב .וסנהדרין ם י א ע״א ,ובספרי םוף פ׳ ו ז א ת הברכ־; .ו מ ד ר ש בר״ר סוף
•6ויחי ,ועיין חוס׳ ש ב ח נ״ר ע״ב ר״ה ה ו ה מ ע מ ד וכר ו ב פ פ ר גור אריה מ ט ה ר ׳ ׳ ל מ פ ר א נ שס.
(bור׳ אליעזר ור׳ יתושע ורבן ג מ ל י א ל ובו׳ בצ׳יל ,ועיין ס ד ר ה ק כ ל ה כ ב ר י ת ו ה שער אי דורות
התנאים ,ובםתו״א ש ה י ה לפני שד׳׳ל .נ ( סוף ה ב י א צייל סוף סברא .וכן ה ו א ב כ ר י ת ו ת סוף ס ב ר א ,
וכן הניר ,שד״ל .נ ( כ ל ס ת ם מ ש נ ה כר׳ מאיד היא .עיין ערוך ערך סתם .ונימי! ד׳ ע״א ם ה ד ר י נ ן
אדר׳׳מ ד ס ת ם מחניתין ר׳׳ם וכר ,ועירוב׳! צייו ע״ב .ושם צייה ע״ב ,וסנהדרין r eע׳׳א .ועיין ב ה ק ד ם ו ה
ה ר ם ב ״ מ לפירוש ה מ ש נ ה פ׳׳ו א ב ל ס ת ם מ ש נ ה ה ו א ס ה ש ת ס כ י ם עליו ד ע ת רבים ו ת ש ת ו ת עיונם בז
ולא נ פ ל ה בו ס ת ל ו ק ו ת או שקיבלוהו רכים מפי רכים עד ט ש ה כסי אשר ה ל ק ט ב פ ת י ח ת דברינו
ו ה מ ק ב ל ה ק ר ו ב ש נ ת י ה ס אליו ה מ א ש ר הוא ר״מ וזה עני; שאמרו ס ת ם מ ש נ ה ר י ס ,ולשי ד ע ת
ה ר מ ב ״ ס ה נ ״ ל י ת כ א ד מ ה ש א ס ר ו כ ש ב ה raע־א ,ושם פ ־ א ׳;־ב ,קי״כ ע׳יא ,עירובין ג־׳כ ע׳׳א וכן
ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת בש׳׳ס ה ל ב ה כ ס ה ם משנה ,ו ט ע ט א בעי ל מ ה נ פ ס ק כ ם ה מ א ה ל א היא ד ע ת יהיר,
אך לפירש הרמב״ש ניחא ,דאין פירש ם ח ם מ ש נ ה ר״מ שהוא אמרה ,דק ש נ ח י ח ס אליו ה מ ש נ ה
ש ש ם ע ה מפי רבים׳ והוא ה י ה ה מ ק ב ל ח ק ־ ז כ ,ועיין ב א ג ר ח ר ב שרירא ש ה א ר י ך בענין זה׳ ועל דדך
ז ה בארנו מר -ר א י ת א בירושלם׳ יבמות פייר הי״א א מ ר ר׳ יוחנן כ ל ס ק ו ם ש ש נ ה ס ת ם מ ש נ י ו ת
ד ר ב נ ן עד שיפרש לו רובו )ר״ל רבו( ר״ש בן לקיש אומר כ ל ם ח ם מ ש נ י ו ת רר׳ מאיר עד שישרש
לו רובו א״ר זעירא קומי ר׳ יוסי ל א דרי שמעון בן לקיש ס ל י נ א ל א דו ח מ י ר ו ב ס ת ם מ ש נ י ו ת דרי
מאיר עכ״ל ועיי! ב ק ״ ע ובש׳׳ס -ו ק ש ה לומד דהירושלמ• פ ל י נ בזה על ה ג מ ר א שלנו וסבר דלר׳
יותנן ס ת ם מ ש נ ה הוא דרבנן ,וד״ש בן לקיש ה ו א ר ס ב ר ר ס ת ס מ ש נ ה ר־׳ט .ו נ ר א ה ל פ ר ש ד ה כ ו ו נ ה
לשי פירש ה ר ס ב ״ ם ה נ ־ ל רר׳ זעירא הכי ק א מ ר ל א דר״ש בן לקיש פליג ע ל עיקר ה ל כ ה וס״ל
דאין ה ל כ ת כ ם ת ב משנה ,א ל א באשר ה ס י ר ר ו ב ס ת ם מ ש נ י ו ת דרי מאיר והוא ה מ ק ב ל האהרון•
ש נ ת י ח ס אליו ה מ א ס ר ,ק א ם ר הכי ,א ך לענין ה ל כ ה ם״ל נ ס י כר׳ יוחנן ד ה ל כ ה כ ס ת ם מ ש נ ה ,וע״ן
1
בתום׳ ס ״ ק ב -ע׳יא דייה מאן ת נ א וכוי וביד מ>-אבי סי׳ תנ־׳ו מ ה ש ה ק * ה י,״ דברי ה ת ו ם ׳ מ כ ת ו ב ו ת
כ״ט ע״א ,וכן משבועות מ ״ מ ע׳יב ר א ף כ ס ת ס א ד א ת י א כר״מ בעי ת ל ס ו ד א מאן ת נ א וכו׳ ועיין
בש׳׳ס כ ת ו ב ו ת ריש פ ר ק אלו נערוח .י ( כ ל ס ת ם ברייתא ר׳ נ ח מ י ה ,ב ס פ ר ת נ א י ם ואמוראים ש ה כ י א
הנאון ד׳ חיד״א כ ש ה ״ נ ה נ י ר ס א כ ל ס ת ם ת ו ס פ ת א וכו׳ ,וכן הוא ג י ר ס ת תערוך ערך סתם׳ ם ח ם
ת ו ס פ ת א ר׳ נ ח מ י ה .וכן ה ו א נ״כ ב א נ ר ח ר ב שרירא ס ת ם תושפתא ר׳ נ ח ס י ה ונוי ו נ ר ש ב ״ ס כ׳׳ב
ק כ ״ ר ע״ב ו ב כ ר י ת ו ת כלשון למורים שער כ׳ א ו ה י״נ׳ ו ב מ ב ו א ה ח ל ס ו ד לר׳יש הנגיד ,אכן בס׳ ה ק נ ה ד ף
פ׳׳ג ה ג י ד ס א פ ת ס ברייתא ר׳ נ ת ס י ה כ ה ו שהוא באן ,וכן בסתו״א ש ה ו ב א ביוחסין נרים ג׳׳כ ס ת ם
בדייהא ר׳ נ ח מ י ה וכוי ,ובספר הקדמון כ ס ח ו ר ו פ ר ח פ ר ק חמישי' ה כ י א י ת א ס,תם מתגיתין ר׳ מאיר,
ס ת ם ס פ ר א ר׳ י ה ו ד ה בר אלעאי ,ס ת ם ספרי ר׳ שמעון בן יוחאי׳ ס ח ס ברייתא ר׳ ה י י * וכן ב ר ט ב ״ ם
ב ה ק ד מ ה ל ס פ ר ה ד ור׳ חייא היכר ה ת ו ס פ ת א ל ב א ר עניני ה מ ש נ ה ,ולא ראיתי ס י ש ה ע י ר ע ל חלופי
ה ג י ר ס א ו ה כאן ,ו ה נ ה כרי ל ה ש ו ו ת ה ג י ר ס ו ח שלא יהיו ם ו ת ר ו ח זו א ח זו ,וכדי ל ב א ר נם .ד ע ה
רש׳׳י ב ב מ ה ט ק ו מ ו ה בעני! ז ה שנביא לקמן ,אמרנו ל ב א ר שלשון ה ו ם פ ה א ה ו נ ח על ד ב ר ה ט ס ף ע ל
ד ב ר א ח ר ה א מ ו ר לפניו ,ו נ ק ר א ת ו ס פ ת א ל ה י ו ת ה ה ו ס פ ה ע ל ה מ ש נ ה .ולשון ברייתא ה י א ה ל מ ו ד
ש נ ש נ ה תוץ ל ב י ת ה מ ד ר ש ב ל י שום שייכות ל ד ב ר א ח ר ה א מ ו ר ס ק ו ד ם ,ו ה כ ר י י ת ו ח ש ש נ ח ר׳ נ ח מ י ה
ת ל מ י ד ו ש ל ר ־ ע )עיין מ ד ר ש כר׳יד םס״א ,ומדרש ק ה ל ח פי״א (er>yע״פ ד״ע ,שהיד ,ל ה ם א י ז ה
שייכות ו ה מ ש כ ה ל ה מ ש נ ה אספם ר׳ חייא ור• אושעית ב ת ו ס פ ת א שסדרו ח ם )ונקראו בירושלמי
קידושין פ״א ח י נ ,ובירושלמי ב י ק פ׳׳ר ה׳יי אבי ח מ ש נ ה ( ו נ י ח א שחי ה ג י ר ס ו ת ס * ם ברייתא ד•
סחזור ויטרי 486
ר׳ שמעון כן יוחי וכולחו אליבא דרי עקיבא .ותן תלסידי ר׳ עקיבא .ז( ולא ראו ר
עקיבא .ולא היו עמו בדור אחד ,אלא חפלינז על רעתו :ק(אמ׳ בן עזאי בל זעמי
ישראל וכו׳ ב נ ו ר ו ת נייח ע*א (P .ור׳ י ה ו ש ע בן ק ר ח ת חוא בנו ש ל ר״ע ה ק ר ח ,כן •ירש״י » ם
,
ו ח ע ו ז ן ע ר ך ק ר ח ׳ ועיין חום׳ ד״ח חוץ וכו׳ וברשב׳׳ם פשתים ק י י ב ע׳־א ר ״ ח י י כ י ק ח ו א בן ר״ע
וכו׳ ובחום׳ שם ר ״ ה * ו ה ונו׳ ובן עזאי קראו כ ן ד ר ך בדיחותא .ועיין חוס׳ ש ב ח ק״נ ע׳׳א ד״ח ודיב״ק
היא ו כ ר ואין נ ר א ה ל ר ״ ת וכו׳ ו נ ח ו ס ׳ ב״ב ק י י נ ז ך א ר י ח ו ס ם ו ב ה וכו׳ ה ב י א ו » ר ש ״ י ורשב״מ ב ש ם
י״י ןךש׳ וזלין ב ק נ ח דן* פ * נ ע*ב זז״ל א ס ר בן עואי כשוף שרק ב ח ר א ד ב ט ו ו ח כ ל ח כ ס י י ש ר א ל
ח ס מ נ י כ ק ל י פ ת השום חוץ ס ן ח ק ר ח ה ז ח ו ם נ ו י ׳ יחושע כן ק ר ח א ח ו א ב נ ו ש ל ר״ע ח ק ר ח עכ״ל
קושיות ההוס׳ הנ״ל ועיין ב ס ד ו ד ו א ו ח י׳ ,זכהגהו׳ ע ל ס ח ו ״ * ס ד ח י ד ״ א .י( מ־״כ ש ח י ה pwm
כ י ס י ר׳־ע ו כ ר ה ו א ר״ג ריבנה ,ר כ ך ס ד ר ן ח ל ל הזקן ,ר ׳ שםעון בנו .ר -נ חוקו .ד ״ » ד׳ע ר י נ נ ה ,
ר׳ שמעון ,ר ב י ט ה ק ד ו ש .כ ( ורבינו ה ק ד ו ש כ ר זוגו ש ל ר׳ נ ת ן תוא בן בנו ש ל ר׳׳ג כ*־ל 0 .ב ל
א ת ר י ם א ו ס ר י ס ו ב ר הודיות י״נ ע״ב ד ־ ש ועיץ בסשר באד ש ב ע ש מ ח ל ק ראותן ה ל ט ח שאמרו ר ״ ס
1ד-נ קודם דאםי 9ל ה ט א ח ר י ם זיש א ו מ ר י ם קכעיש בשמם -ו כ ל אותן ה ל כ ו ת שאסרו א ח ר ד א ס י ק ו
ל ח ם א ח ר י ם ויש אומרים ,קבעום בשם א ה ר י ם וי״א .ועיין חוס׳ ב ר ט ׳ ט׳ ע*ב ר י ח אחריס ו כ ר וחוס׳
ס ו ם ח י * נ ?לא ד י ה א ה ר י ם וכר .וחוס :ע״ז ס י ד ע*ב ד״ח אהרים וכר וחום׳ *3ב ט״ו ע י כ ד״ח וי״א
ז כ י וחום׳ ב י ב 1״ג ק״ב ד ״ ח מ א ן וכו׳ ועיין כ ס ה י ר א ו ח מ־ ועיין ביד מ ל א כ י סי׳ ח ק פ ״ י .מ( ו ב ל
ר׳ י ה ו ד ה ס ת ם ב מ ש נ ה וכו׳ ב ס ת ו ״ א ל ר ת י ד ״ א א י ח א כ ל ר׳ ׳ ה ו ד ח ס ח ס ב מ ש נ ה וברייתא ש ח ו ל ק עש
ר׳ מאיר ור׳ יוסי וד״ש ור׳ נ ח מ י ה ור׳ אלעזר ה ו א ר׳ • ה ו ד ה כ״ר אלעי ) brtא ל ע א י ( .ז ב כ ר י ח ד ת
ב י מ ו ה עולם א ו ח י י ס ל א ח ש י ב ר׳ נ ח ס י ח ,ועיין ב ה ק ד מ ח שירש ה ס ש נ י ו ח לחו־סכ״מ » ר ק וי ודי
י ה ו ו ה ס ת ם ה נ ז כ ר נ מ ש נ ח ח ו א ר׳ י ה ו ד ה ב ׳ ר אלעאי שעליו נ א מ ר ב ת ל מ ו ד ס ע ש ח נ ח פ ז א ח ד ,
ב י ק ש׳ ע־א׳ ת מ ו ר ה מיו ?רב .ועיין ב ־ ק ק*ג ע ־ ב ו כ ל ה י כ א דאסרינן ם ע ש ת ב ח ס י ד א ח ד וב\׳.
נ( בל ר׳ שמעון ס ת 0ובו׳ ע״ן נ * ט ס ״ ח tt*yועסי ר ״ ח א ס ר ד י ש ז ט ׳ זרשכ׳׳ם ב י ב ק ״ ב ע״א ד ״ ח
מ ש ו ס וכר ר׳ שסעון ס ת ם ה י ע ו ר״ש בן יוהי ,שבועות ב׳ ע׳־ב ר י ש ב ן י ח ו ד ח א ו ס ר ס ש ם ו וכו׳
וםירש׳׳י מ ש ס ו ש ל ר׳׳ש ו ס ת ם ר י ש ה ו א ר״ש בן ׳והאי .ורש״י חולין ט ״ ס ע״ב ד״ח אודי־ לי וכו׳
דד״ש ס ה ס א ה ו א ר״ש בן יותאי (p .ו כ ל ר׳ אלעזד ב מ ש נ ת ס ת ם ונו׳ מ ן ה ו א בספר ה ק נ ח דן1
ש״ג ע י ב כ ל ר׳ אלעזר ב מ ע נ ה ס ת ם ו כ ר ובסתו״א לרחיד״א א י ת א ש ב מ ש נ ה וברייתא ו ט ׳ ובן ברש״י
ש ב ח י״מ ע״ב ר׳ אלעזר ה י * ה ו א ר׳ אלעזר ב ן ש ס ו ע ם ח ס ״ ר ׳ אלעזר של מ ש נ ה וברייתא ,ו ב י ב מ ו ת
ע י ב ע״ב ראיתי ל ב ן פ ר ח ו כ ר ושירש׳־י ל א ו ח נ א ה י ה ואמורא ה י ה ח ל ס י ר ו ש ל ר׳ יוחנן והוא ר•
אלעזר ס ה ם דטיירי ב כ ל חש*ס ב ג מ ר א וד׳׳א ס ח מ א ר מ ש נ ה וברייהא הוא ר׳ אלעזד בן שסוע ,ועיין
כ ת ו ט ת סי ע״א רש׳׳י ר י ח טובינא דתבימי וכוי ,ורש׳יי גיטין ל״א ע י ב ר׳ אלעזר בן שדת רנבורא,
וריא בן שמוע ד ט ש נ ה וברייתא ( » .כ ל ר׳ אליעזר כ ס ש נ ה 0ת ם זכר זכשחי״א לדחיד״א כ מ ש נ ה
וברייתא ס ת ם ובר ו נ ק ר א נ ש ם זה ב א ט ח ש׳׳נ ס ש נ ח חי ,ו ב ח ר כ ה ם ק ו מ ו ח נ ק ר א כ ש פ ר י א ו מ ר ז ל
עיין ב ר ט ת ו׳ עייא .ס ו ט ה י׳׳נ ע״ב ושם ט ״ ס ע׳׳א ,ועיין תוס׳ ב״ק r oע״ב ר׳יח ר״א ו ט י וחוס׳
סנהדרין ס״ו ע׳׳ב ד ־ ה ור׳ יוהנן א ט ד וכו• ר ה ת ם גרס ר־ אלעור משום ד מ ו ג י ר ו א ח ר ד י 0ו מ י ועיין
חוס׳ נ י ג קג״ז ע י א ד׳׳ה ר׳ אלעזר א ו ס ר זכר (» ,כ ל ר• יהושע ב מ ש נ ה ו ב ד ש ה י ה בימי קישר ,ב ר ח י ר ״ א
ובברייתא ,ובכריתו׳ יטר׳ע שער א׳ סי׳ י״ט ב ל ר׳ יהושע ס ת ם ב מ ש נ ה ובברייתא ה ו א ו ׳ יהושע בן
ה ע י א ש ה י ה וכזי וכן ה ו א ברחיד״א חנניא׳ ב ר ט ת נ״ו ע״א ,חולין נ׳יט ע׳׳ב ,ושם ס׳ ע י * ש ב ח
ק י י ס ע י א א י ל קיסר לד׳ יהושע בן ח ע י א מפני מ ה ת ב ש י ל של ש ב ת ו כ ו /ו ב ח ג י ג ה ח׳ ע״כ,
ו כ ה ע נ י ח ז׳ עיא ,וסנהררין *׳ ע״ב ,ובכודוח "ח׳ ע׳׳ב .צ( כ ל ח ק ט ת ס ת ם ת ק נ ה עזרא ה י * וכן ח ו א
-
ב כ ר י ת ו ת בימריע שעד א׳ א ו ת ׳ ט כ ל ה ק נ ה ם ח ם חיא ח ק נ ה עזרא׳ נ ב ס ד ח י ר v*nד י ח ע ו ד א ״׳יל
ותיקן :ת ק ט ת ועוד ח ק ט ח כי ס ת ם ח ק נ ו ח ע ז ד א תיקן ,ולא ידעתי מ ק ו ם לדברים אלו ,עיין ב״ק » ״ ב
ע י * ב ר ט ח ל׳׳נ ע״א .ושם נ י ד עיא ה ח ק י ט ופירש״י עזרא וסיעתו וכו׳ ושם ס״נ ע״א ,ת ע נ י ת כ*ז ע״א,
ס נ י ל ח ל״א ע״א ,ב״כ ב ״ ב ע׳׳א ועיין כהום׳ ד י ה ק נ א ת סוסריס וכו׳ ועיין ב ס ב ו א ח ת ל ם ח ־ <m*f
ד י ה עזרא וכר ,ועיין ירושלמי *0י ד ט ג י ל ח ח־׳א ,נשם עייא ה י א ובשירי ק ־ ב ן שס (p .ו כ ל ס ק ו ם
ש ש נ י ט כ ר א ש ו נ ה ת י ק נ ו וכר עיין ד י ה כ״ב ע׳׳א ב ר א ש ו נ ה היו מ ק ב ל י ן ובר ו ש ס ב ״ ב ע״ב .ר ( ו ב ל
מקום ש ש נ י ט ב ס ש נ ה י ט ו ט ׳ ה י י ט לאפוקי ברייתא כרדייק ח נ ם ר א ב ר כ ו ת י״ם ע״א ב ט ש נ ח י ט ק א ס ר י נ ן
ו ת א ברייתא חיא .ב מ ט ח ק י ט ע״א א״ל ר ב א לרב נ ח מ ן אפילו ב ב ר י י ת א א״ל מ• קאמדינן בנזשנח
י ט /ועיין ס נ ח ו ח ל״א ע י ב ס י ק א ס ר ב מ ש נ ת י ט וכי׳ ועיין רש׳׳י מי ק א מ ד ב ט ש נ ת י ט ר מ ש ם ע ס ש נ ח
סחזור דמויי 488
לםשח םםיני .א( וכל סתם סשנח הלכה(3 .סחלוקח מ ח ר כך סתם חלכח כסתם.
נ(םחם ואחר כך סחלוקת אין הלכה כסתם .ד(סתם במשנה ומתלוקת בכריית׳ הלכה
כסתם .ס(טחלוקח בסשנח וסתם בכרייחא אין הלכה כסחם .ו( לפיכך כל םקום
שחולקין חכסים בתוספת׳ בםיסרא וסיסרי וסתוס בםחניחא כחד סינייחו חלכח נמאן
דסתימא מתניתא כוותיה (r .וכל מילתי דסליגי בה נםתניתא וסתמא ככרית׳ כחד מינייחו
לית חילכתא כחחיא ברייחא :ח( וכל מקום ששנינו חזרו בית תילל להורות כבית
שמאי .חלכה כביש .ס(אבל בכל שאר מקומות שחולקין ביש וביה הלכת ככיה.
י(חוץ מזו .ביש אומי מכבדיןאת הבית ,ואחר כך נוטלין הידים .וכיח אומי גומלין
את חידימ ואחר כך מכבדין את הביח .שהלכה כב״ש ,כ( ולמי שטהמך ושונח אותה
אף בוו הלכה כב־ה .ל( וכל עדות שהעירו בבחירתא דבר ברור הוא .מ( וכל מקום
ששנים חלוקין ואהר מכריע הלכה כדברי המכריע .נ( ומכריע לאו בהדייהי הוא אלא
ל א ^ זמן ומלינ לחד מינייי-ו .ס(וכל מקוים שנחלק ר׳ עקיבא עמ יחיד חלכח כמותו.
לסי שתלכח כר׳ עקיבא מחבירו ולא מחביריו ( .והלכה כרי מחבירו ולא מחביריו.
D
והלכה כר׳ יוסי מהבירו ולא מחביריו .פ( ד׳ מאיר ור׳ יוסי הלכה בר׳ יופי (5 .ר׳ יהודה
ור׳ יוסי הלכה כר׳ יוסי .ק(ר׳ שמעון ור׳ יוסי הלכה כר׳ יוסי .ר(ר׳ אליעזר pיעקב
וו״ יוסי הלכה כר׳ יוסי .ס(ר׳ מאיר וו״ יהודה הלכה כר׳ יועדה( .ר׳ שמעון ור׳
ת
יהודה הלכה כר׳ יהודה .והלכה כר׳ בכל עירובץ .אבל לא במהיצות .א( ד׳ מאיד ודי
שמעון סי שמהסיד הלכה כסותו .נ(והלכה כר׳ שמעון בכולה שבת ואפי׳ בדבר שאין
מחכוין .בנק הוצאת דם בתולים שאינו מתכוין לחבורה .אלא לבעילה .וכנון פקק
חחבית שאינו מתכוין לסחיטח אלא לפקוק חביתו .ושניתן סותרץ חוץ ממוקצה מחסח
*יסור שאין הלכה כמותו( .ר־ יהודה ור׳ נחמיה הלכה כד נחמיה .ל(ר יהודה ור׳ נ
< (tר׳ מ א י ד ור׳ יוסי ח ל כ ח כר׳ יוסי עירובין מ׳יו ע׳׳ב׳ י מ ס נ״א ע׳׳א מ מ ם רר׳ י מ י נימוקו עסו,
ופידש״י נימוקו ע מ ו נים ק ו ד ב ר ישר כ ק ו ח ט ש ק ו ל ו ח ,ועיין נימין ם׳׳ז ע״א ר׳ יוסי נימוקו ע ט ו •ירש״*
נימוקו ע מ ו ווירושו ע ס ו ל ח ח מ ע ט ל כ ל דבריו שחיו! מיישב א ח דבריו ! ,ע י י ן חוס׳ ת ע נ י ת ב״ח ע״א
ר י ח אי ר ״ ס ו כ ר ש ב ח ב ו ו נ י ל ד ל ה ב י ס ו ק י ם ל ח כרי יוסי מ ש ו ס דר׳ יוסי נימוקו עמו ו ס ם ת ב ר א
כווחיח ב כ ל ם ק ו ס ואפילו סתביריו ,ועיין ירושלמי פ ״ נ ד ח ר ו מ ו ת ח י א ועיין לעיל נירסת.הדי׳׳ן« ,וכן
כ ת ב חרי׳׳ף ר י ש ס ר ק ע״פ ו ח ל כ ח א כר׳ יוסי דקי׳יל ח ל כ ח כר׳ יוסי סחבירו ,וכן ח ו א ברא״ש שרק
כ ל ה ב ש ר .ס י ׳ ט׳׳ו׳ ועיין ברא״ש ש׳׳א ד ם ו כ ח סי׳ ל ־ א ווסקא ה מ ש ל ש ל דשנות ח ״ נ ו ר ב נטרונאי וחרסב׳׳ן
ז״ל וחר׳ ישעי׳ דיל פ ס ק ו כרבנן ו ר ב ע מ ר ם ור״ח ורבינו אבי העזרי ססקו כרי יופי דנטוקו ע ס ו ואע״ג
דאין ה ל כ ה כר׳ יוסי א ל א מ ח ב י ר ו ו ל א סחביריו וכו׳ ועיין ירושלמי ת ר ו מ ו ת פ ״ נ ה ׳ ׳ * ועיין ס ס ״ ג עשי(
סי׳ ע״ר ו ד ל מ ש ס ע מ כ ח שני פסקים הללו ש ח י ה ב ח ו ב ב ס פ ר י ם ש ל ה ם ב פ ר ק מי שהוציאוהו ) מ י ו
ע י ב ( ח ל כ ח כר׳ יוסי מחביריו וכו׳ ו ק ש ה לי ע ל א ו ת ה גירסא וכו׳ א ח ר כ ו ת ב י ראיתי ב ס פ ר כ נ ס ה
ה ג ד ו ל ה ב כ ל ל י ח ג ס ר א א ו ח ג׳ שהאריך ב ז ה ע ״ כ קצרתי .צ( ר׳ יהודח ור׳ יוסי ובו׳ עירובין שם
ועיין ר״ח ל׳׳ג ע״א חוס׳ ד׳׳ה ה א ר׳׳י וכו׳ וסע״ק ב׳יו ע״ב חוס׳ ר׳׳ח ת נ י א וכר .ק ( ד שמעון ור׳
יוסי ו כ ר עירובין שם׳ א ס ר ר ב אםי אף אני ל ו ם ד ר׳ יוסי ור״ש ה ל כ ה כרי יוסי ד א ם ר ר׳ א ב א א ס ר
ר׳ יוחנן ר׳ י ה ו ד ה וד׳ שסעון ה ל כ ה כד׳ י ח ו ד ח ה ש ת א במקום ר׳ י ה ו ד ה ל י ח א ב מ ק ו ם ר׳ יופי סיבעיא,
ועיין בלשון ב ה ״ נ םוף ח׳ נחלות ,וביצה כ״ז ע״א ,ובכורוח י״א ע״א ,ועיין ב ח ש ו כ ו ח ח״* םי׳ צ״ד.
?( ד׳ אליעזר בן י ע ק ב זר• <!סי זכר ב ם ת ד א ל ר ח י ד ״ א א י ת א ד׳ נ ח מ י ה :ד׳ יופי הלכזן כ ד ׳ מסי׳
ועיין עירובי] ם׳׳ב ע׳׳ב .ש( ר׳ מ א י ר ור׳ י ה ו ד ה וכר עירובי] ם׳־ו ע׳׳ב .ושם נ׳׳ב ע״א ,כ ת ו ב ו ת סי
ע׳׳א .ם( ר׳ שטעו! ור׳ י ה ו ד ה וכר עירזכין ס ״ ו ע״ב ב מ ר ד ו ש ה י ה לפני שד׳׳ל כ ה ו ב ר׳ ט א י ר ור׳
י ה ו ד ה ה ל כ ה כרי יהודה׳ ו ח ל כ ח בר׳ ב כ ל עירובין ובו׳ והוא ט״ס וצ״ל ח כ א ו ח ת ם ו ה ל כ ה בר׳ י ה ו ד ה
כ כ ל עירובין ו כ ר וכן ה ו א בסהו״א של רחיד״א ר׳ ששעון ור• י ה ו ד ה ה ל כ ה כר־ י ה ו ד ה ו ה ל כ ה כרי
י ה ו ד ה בעירובין וכו׳ עיין עידובין פ״א ע׳׳ב ,וצ״ה ע׳׳א .ועיין ב ה ״ נ סוף חי נ ח ל ו ה ש ב ה כ ר׳ י ה ו ד ה
ור׳ שמעון ה ל ב ה כר׳ יהודה ,ו ב ה ל כ ו ת ק צ ו ב ו ח ר ב נ י ס ע ר ב א שיי נ״ג כ ח ב ר י ה ו ד ה ור״ש ה ל כ ה כר׳ שמעון,
יעיין ב ס פ ר יד מ ל א כ י סי׳ ת ק ע י ז ש ב ב ר ע ט ר על ה ס ת י ר ה ה ז א ה בבה׳׳נ ,ועיין בספר ה ק נ ה ד ף פ ״ נ ע ״ א ר ׳ י ה ו ר ה
ור׳ שטעון ה ל כ ה כר״ש .ועיי] ברא״ש ס׳׳ד דעירובין סי׳ ר ו ב ה ג ״ ס סט״ז מת• ש ב ת ה״ה ,ובשר׳ת הו״י סי• צ׳׳ר.
(ftר׳ מ א י ר ור׳׳ש טי ש מ ה ס י ד וכו׳ בעיא ד ל א » פ ש מ א היא בעירוכין מ״ו ע״ב ,ועיין ירושלמי
שביעיח ס ״ ח ה״ז׳ וירושלמי ה ד ו מ ו ת ש״ג ה״א ,ועיין ברא״ש ע״ז פ״כ סימן ל׳׳ד ו כ ה נ ה שם ,ועיין
ב ה ״ ג ח ל כ ו ח קצובוח ,ויד מ ל א כ י סי׳ תק״ש ,ו ב ב ע ל חעיטור א ו ח שקדון ו כ ר ו ב ס פ ר ה כ ר י ת ו ת ימו״ע
שער ג׳ ר׳ מאיר ור״ש ה ל כ ה כ ד ב ר י ה מ ה מ י ר כשניהם ,ועיין ב מ ב ו א ה ת ל מ ו ד לר״ש הנגיד ש כ ת ב
ר׳׳מ ור׳יש ה ל נ ה כר״ש ,ו כ ב ר ת מ ה ע ל פ ס ק זה הגאון ב ע ל ט ״ כ מ ח ר ״ ק י ו ״ ד סי• כ״ו ולא ר א ה
ש כ ב ר ה ק ד י מ ו בי״מ הנ• ל ע״ש . .נ ( ו ה ל כ ה כר׳יש בכולה ש ב ח ואפילו ב ר כ ר שאין מתכוין ב ט ן
וכר ו ב ט ן שקק וכו׳ עיין ש ב ת ק:״ו ע״כ ,קנ״ו ע״א ,ו ב כ ר י ת ו ת כיסו׳יע ש ע ר ני ,וכן בסתריא ש ל
רהיר״א העת־קו ו ח ל כ ח כר״ש ) ב כ ו ל ה ( ב ש נ ת ואפילו בדבר שאינו מתבוין א ב ל ב מ ו ק צ ה מ ח מ ת
איסור דאורייתא אין ה ל כ ה כרי שמעון ע״כ ,ושד״ל ת ע ת י ק ססח״ו שהיה לפניו כ ס ו שחוא לפנינו
וכנון שקק ה ח ב י ת שאינו מהכוין לשחיטה א־יא ל פ ק ו ק חניתו ,וההששך ה ז ה כנון וכר וכגין ובו׳
ל א נ מ צ א ר ק נסתו׳יא של ה ס ת ״ ו ,ועיין תוס׳ כ ת ו ב ו ת ו׳ ע״א ד ״ ה האי מ:וברייא ובו׳ דהביאו דאםוד
משום ס ח י ט ה בשש ס ד ר תו״א ,והוא ת מ ו ־ לכאורה ,א ך ה ד ב ר נבון ע״פ מ ה ש כ ת ב ה מ ח ב ר לעיל
ב ס ד ר ה ל כ ו ת ש ב ת א ו ת ס׳ והוא מ ס פ ר ה ת ר ו מ ה ע״ש פירש הערוך ש מ ח ל ק בין אם יש ג ל י ת ח ת
ה ה ב י ת ל ק ב ל מח שנוםל אשור ,ואש אין כלי לא ניחא ל י ת באותה מ ש ק ת ע״ש ,ועיין בש׳׳מ
כ ת ו ב ו ת שס .ובערוך ערך ס ב ר הי ,ועיין כ ה ק ד מ ת ת ש ו ב ו ת הגאונים הנדפס ברלין ש נ ה חר״ח ל ה נ א ו ן
,
מ ה ר ש ״ ל ר׳ים שהעיר בוה .ועיין ברא״ש ש ב ת פי׳יד סי׳ ט ,ושם 6י״ב סי׳ א׳ ובק״נ ,א ך הלשון
לאשילי כ ד כ ד שאין מחביי[ דהכיאז גם ה מ ח ב ר י ם הנ״ל בסתו״א ק ש ה זצ׳יע .נ ( ר׳ יהלדד ,זר• נ ח מ י ה
(7ר׳ י ה ו ד ה ור• אליעזר ה ל כ ה כרי נ ח מ י ה כן הוא נ״כ ב ס פ ר ה כ ר י ת ו ת ה ל כ ו ת פסוקות שער ני.
בן יעקב וכו׳ ו ב ס פ ר הבריתות ,וסתו״א של ר׳ חיד״א מוסיף ו ה ל כ ה כר׳׳א בן י ע ק ב ב כ ל מ ק ו ם דקי״ל
י מ ש נ ה ר״א בן יעקב ק ב ונקי ,עירובי! ס״ב ע״ב ,ובכורוה כ ״ ג ע ״ ב חוסי ד״ה משנהינו וגו׳ ושארי
ם ק ו מ ו ה בש״ס ,ו ה כ ל ל ה ז ה ל ד ע ת ה כ ״ מ פ ״ ב מהי ב י ה ה ב ה י ר ה הי״ה ה ו א דוקא ב מ ש נ ה ולא
בבדייחא ,ו ל ד ע ח ו ש ב י ם ב״ב קל״ח ע״א הוא בין ב מ ש נ ה בין בבדייהא ע״ש ד ס ח ל ק בין א מ ר ם
ב ט ה נ ח י נ ו הייט ט ש נ ה ו ל א ב ר י י ח א א ב ל ב א ט ר ם מ ש נ ה חייט נ ס י ברייתא׳ וכן ה ו א ד ע ת הרא״ש
פ״ק ד כ י צ ה ס ו ף סי׳ ו׳ ,ובן ג״כ ד ע ה ה מ ר ד כ י פ״ק דר״ה סי׳ חש׳׳ר ,ועיין בביאור ה נ ר ״ א יו״ד סי׳
491 מחזור ויפורי
אליעזר כן יעקב הלכה כר׳ אליעזר .ס( ר׳ סאיר ור״נ הלכה כרינ .ן( ר׳ יועדה ורינ
הלכה כרינ .ר שמעון ור״נ הלכה כרינ .ז(רי וד אלעור בן שמעון הלכה כר .ס( ר
ור׳ יוסי הלכה כר׳ .ס( ר׳ וד׳ ישסעאל בר יומי הלכה כר .ואם אמי םשום אביו
הלכה כאביו .י ( ר ור־ שםעץ בן אלעזר הלבה כר( .וכל מקום ששנה ר אלעזר בלא
כ
מהלוקת הלכה כמותו .ל( והלכי .כר׳ יהושע בן לוי ככל סקום במשנה .מ(ר׳ורשבינ.
הלכה כרשב׳נ .נ( ר׳ טרסון ור׳ עקיבא הלכה כר עקיבא n(p .ישמעאל ור עקיבא
הלכה כד־ עקיבא( .רבי יוהנן כן נורי וד׳ עקיבא הלכה כר עקיבא .פ(ר׳)אלעזר( ע
]אליעזר[ ור׳ עקיבא הלכה כר׳ עקיבא .צ( ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הלכת כר׳ יהושע ק(ואעם־י
שאמרו הכםים הלכה כםלוני ופלוני היכא דאיכא אמוראי בתראי דקיימי כתד םינייהו
הילכת׳ כזותיה :ל(והיכא דקא מקשו תרי תנאי ]או[ תרי אמוראי אהדדי ולא
איתמר הילכת׳ לא כמר ולא כמר הזי אי איכא רבה בהדי תלמידא אץ הלכה כתלמיד
כמקום הרב:
ט ( ת ו ס מ ת א לא דבר קצובה הוא ולא דבר םסויים הוא .וכן תודח כהנים שהוא
נ ד ו ס״ק בי .ס( ר״מ ו ד י ג ה ל כ ה כי*נ ,ה ע נ י ה י׳ ע״א ,וע״ב ע י ש ועיי! ס ו ט ה פדו עיב• יחוא ר״ג זקינו
ש ל ר׳ י ה ו ד ה הנשיא .ו( .ר ׳ י ה ו ד ה ור״ג ה ל כ ה כ ד ״ נ ר״ש ו ד י ג ה ל כ ה כ ר ״ ג ״ ל י ת א ב ס ו ד ו ש ה י ח ל פ נ י
שד״ל ,ו נ ו ס א ה ד ר*מ וו׳׳נ ה ל כ ה כד״ג .ז( ר׳ ור׳ א ל ע ז ו בן שסעון ה ל כ ה כרבי עיין כ ״ מ פ י ו ץ—• ועיין
#
פ ( ר ב י וד׳ יוסי ירושלמי ד מ א י פ ב ה״א ,ובפ׳־ג ר ס ס ׳ ת ר ו מ ו ה ה י ה ועיין ביר מ ל א כ י פי׳ קע״ה.
ה ל כ ה גרבי .ב מ ד ד י ש ה י ה לפני ש ד ׳ ל כ ח ו ב רבי ור׳ יוסי בר׳ י ה ו ד ה .ד ה ל כ ח כ ר ב י פ ה ב י ר ו עירוכין
כדו ע״ב .ב״ב ק ב י ו ע׳׳ב .ועיין ביד ס ל א ב י ם י ס ן רל׳׳ב (p .ר ב י נר׳ י ש מ ע א ל ובו׳ עיין ס נ ה ד ר י ן
י( רבי כ י ד ע״א ב ב ר ח ו ר ה זקן ,ועיין ש ב ח נ י א עי׳א חום׳ ד י ה אילו וכר .ו ב י ב מ ו ת ק׳׳ח ז ר ב .
ו ר י ש ב! * ל ע ז י י י ן ש ב ת ע י ט ע־ב .ו מ נ ח ו ת ל״א ע״ב חום׳ ז ״ ה ר י ש כן אלעזר ובי׳ ועייז ב ה י ג
ב ת ל ב ו ח קווזבוח םי׳ נ״נ .כ( ו כ ל ם ק ו ם ש ש נ ה ר י א וכו• ו ב כ ר י ת ו ת ב י ם ו י ע שער ג׳ ח ו כ א כ ל מ ק ו ם
ש א מ ר ר׳ אליעזר בד שמעון ב ל א ס ח ל ו ק ו ח ה ל כ ח כמוהו ,וכבה׳׳ג ב ה ל כ ו ת ק צ ו ב ו ת איתא ו כ ל מ ק ו ס
ש א מ ר ר׳ שמעון בן אלעזר ב ל א ס ה ל ו ק ו ת ה ל כ ה כמוהו ,וכן הוא ב מ ב ו א ה ח ל מ ו ד לד׳יש חנניד,
ל( ו ה ל כ ה כד• יהושע ו ב ס ד ר חו״א לר׳ היד״א ו ב ס פ ר ה ק נ ח דף פ׳׳ג עיא ,ועיין חולין מ״ט ע׳׳ב.
בן לוי כ כ ל מ ק ו ס ב מ ש נ ת ,עיין ברא״ש ס ״ ר ד ס ו כ ה סי׳ א׳ ו ב ה ש ו ב ו ת ה נ א ו נ י ם פ ם ק כ ר י ב ׳ ל ב כ ל
מ ק ו ם ע״כ וליתא ל ת י ב ת ב ט ש נ ת ,וכן ח ו א בחום׳ חולין ציו ע׳׳א ד׳׳ה א ס ר ר ב א ו כ ר וריב״ל בר
ם ט כ א ה ו א ו ה ל כ ה כ מ ו ה ן ב כ ל מ ק ו ם וכו׳ ושט ו ס י ס יש ראיה ד ב ס ד ר חו״א פ ו ס ק ה ל כ ה כריכ״ל
ב כ ל םקוס ,ועיין חוס׳ ס נ י ל ה כ״ז ע״א ד׳׳ה כ ו ו ח י ח ובו׳ ,ובתום׳ עירובין ס׳׳ה ע׳׳ב דייה איקלעו ובי׳
ותום׳ ק ד ו ש י ן כ ״ נ ע״א דייה ו א י ב א דאמרי ובו׳ ד כ ל מ ק ו ם ח ל ב ה כ ר י ב י ל ל נ כ י דרי יוהנן וכו׳ ועיין
,
ע*ז ל י ה ח ו ס ד י ה ה ד * זכו׳ ועיין כ ת ה י ל ת ס * • ה״ג ,ועיין כ ה ק ד מ ה ל ת ש ו ב ו ת הגאונים ק ד ם י נ י ס
)ברלין ת ד י ח ( ו ב ה ג ה ה ר ה י ד ״ א לסתו׳׳א סי׳ כ ־ ג .מ( רבי ו ר ש ב י ג ה ל כ ה כ ו ש ב י ג ,עיין בה׳׳ג ה ל ב ו ה
ק צ ו ב ו ת סי• נ״ג ו ח ו ב א ב ב ע ל חעיטור א ו ח קיום ו ד ל ובן ב ה ל כ ו ת קצובות ר ב נ י ס ע ר ב א דר׳ ורשב״ג
ה ל כ ה ב ר ש ב ־ נ ,ועיין ככריש פ ר ק חמישי {•< .ר׳ סרפון ור״ע ה ל כ ה כ ר י ע עיין בה׳׳ג סי׳ נ י נ ב ה ל כ ו ת
קצובות ר י ע ור״ט ה ל ב ח בר״ע .ו ב ק נ ח ד ף פ*נ ע-א ,ועיין ר א י ש פ׳׳ק דקידושין סי׳ ל׳ ו ה ל כ ח א בר׳׳ע
דר׳ טרפון חבירו וקי׳׳ל ה ל כ ה כר״ע מ ח ב י ר ו ו כ ר ועיין כ ח ו ב ו ת פ״ד ע״ב ס׳׳ס ר׳ ט י פ ו ן ר ב ו ה י ה
(pר׳ י ש ט ע א ל ור׳׳ע ה ל כ ה כ ר ־ ע עיין וכו׳ ,ובכנה׳׳ג בכללי ה ג מ ר א א ו ה י״ה ה א ר י ך בזה ע״ש.
זבחים נ׳־ז ע״א ,ויומא ע י ה ע״ב ,ו ע -ן רי״ף פ ״ ו דגיטין וקיי״ל ה ל כ ח כ ר י ע זבו׳ ,ו ב פ ל ו ג ה א דר׳
יששעאל ור״ע בב״ק ז׳ ע׳׳א כ ת ב הרי־׳ף וקיי״ל ה ל כ ה כר״ע טהבירו ,ובן ה ו א ב מ ר ד כ י י ב מ ו ת פי״ב.
-
ע( ר׳ יוהנן כן נורי ורי׳ע וכו׳ עיין כ ב ו ר ו ת מ ׳ ע״א א מ ר ר׳ יוהנן בן נורי לר׳׳ע עד מ ת י א ת ה
פ ( ר׳ אליעזר ור״ע וכר מ א כ י ל וכר ו ב ה ״ ג ה ל כ ו ת קצובות סי׳ נ ״ נ ועיין כדא״׳ש ש ם פ י ו טי׳ בי.
ב ו ד ל עיין ב ר כ ו ת ל י ו ע״ב ר־ע ב מ ק ו ם ר״א עבדינן כותיה ,ועיין כביטוקי יוסף פ ר ק השוכר א ת
חאוסנין ד ׳ ה לימא ר ר ב יוסף וכו׳ ועוד ד ת י ל כ ת א כר״ע מ ח ב י ר ו ,ועיין ב ה ג ה ו ת מר׳ תיד׳׳א א ו ת ט״ו.
צ( ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ה ל כ ה כ ד יהושע כ! הוא ב ב ה ״ נ ב ה ל כ ו ת ק צ ו ב ו ה ס ״ נינ׳ ו ב כ ר י ת ו ת
ב י מ ד ע שער נ׳ א ו ח ד׳ ,ועיין ביד מ ל א כ י םי׳ חקע׳׳ה .ק( ואעים ש א מ ר ו ח כ מ י ם וכר היכא ר א י כ א
אמורא• כ ח ד א ׳ זכר וכן ה ו א ברחיד״א ז ב כ ו י ת י ח שש איי/א ה י כ א ד א י כ א ח ד י אמוראי כ ת ר א י וכו׳
וכן בקיצור כללי ה ג מ ר א ב מ ב ו א ח ח ל מ ו ד .י ( ו ח י נ א ד ק א מ ק ש ו חדי אמוראי ובו׳ כצ׳יל׳ וכן ח ו א
ב ס פ ר ה כ ד י ח ו ה שט א ו ח ר וסוסיה ע ל דברי ה מ ח ב ר «עד ר ב א ומכאן ואילך ה ל כ ה כ ב ת ר א ה " ,ו ה ה ו ס פ ה
פ ( ח ו ט ס ת א לא ד ב ר ק צ ו ב ה הוא וכוי כ י ה נ מ צ א נ״כ ב כ ר י ת ו ח שם ו ב ס ד ר חו׳׳א של ר'׳ חיז״א.
ה נ י ר ס א ה נ ב ו נ ה ,ובן ה ו א כ ס פ ר ה ק נ ה ד ף פ ״ נ ע״ג כ ל ת ו ס פ ת א ו ס פ ר א לאו ד ב ר םסוייס ה ו א ולא
ד ב ר קצוב ה ו א ס פ נ י ש ח ו ס פ ח א ו ת ו ר ח כ ה נ י ם ה ו א ספרי דבי ר ב ו ס פ ר י ח ו א ח ו מ ש א ל ה ש מ ו ת
וחוכףש ה פ ק ו ד י ם ו ת ו ס ש מ ש נ ת ת ו ר ה ששמו מ ד ר ש ו ה ל ל ו נ ק ר א י ם ב ה ל ס ו ד ברייחא וכו׳ ולא כ ס ו
ד א י ח א בםתו״א לרחיד״א ת ו ס פ ת א א י ט א ל א ד ב ר ק צ ו ב וכר ועיין י יומא ע׳ ע*א א ס ר ד כ א ובו׳
ובפירעד* ד י ה ל א מ ש כ ח ח וכו׳ ועיין ב ר מ ב ״ ס ב ה ק ד מ ה ליד ח ה ו ק ח ו ח ב ר ו ח כ מ י ה מ ש נ ה וכו׳
ו ב מ ב ו א ח ח ל ס ו ר ל ו ״ ש ה נ ג י ד ד ־ ח והברייתא ונר .ועיין ב ח ״ ג סוף ה ׳ ו » פ ד ש ש ח שדר* ס ש נ ה וכר.
מחזור ויטרי 492
ה(סיפרא דבי רב .וםיםרי שהן חומש ואלה שמוח .וחומש הפיקודים וחומש ששנה
תורה .ששמן מדרש והללו נקראו בחלמוד ברייתא יש מחן שחן הלכה ויש
מהן שאין הלכה .כיער כל ברייח׳ שאין חולקין עליה בתלמוד הלכה כמותה .א( בנון
זו ארמ שהוא עומד בשדד ,ערום הרי זה מכסה עצמו בהכן או בקש .ובכל דבר.
וקורא ק־ש .אבל לא יתפלל עד שיכסח את עצמו .וו ודאי הלכה כמותה .שאין
חלוקין עליה בחלמוד ולא עוד אלא שיש סיוע מן התלמוד .דאמ׳ רב תחליםא
אמי שמואל (3הישן בכילה ]עדוס[ מוציא ראשו חוץ לכילח וקורא קרית שסע.
ואוקיסנא בכילח שאינח נבוחח עשרח משחים .דכיון דסחיתא דמי נ(כמאן דכרוך
בנווה ומכסה :לא סע׳ יותר:
© ר ק שני.
נח :וישלח :וארא :תצוד׳ ־. תכה.
רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם׳ כל שהיא תפארת לעושיה
ותפארת לו מן האדם .והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאץ אתה
יודע מתן שכרמ של מעות .והוי מחשב הפסד מעוד ,כעד שכרה ,זשכד
עבירה כנגד הפסידה .הםתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה.
ודע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים:
,
ד׳ אומי .הזא ד יהזדד• הנשיא האמוד למטה .אלא חלמידים שבאוחו חדור העלו אח שמו ר .
לשי שהרביץ תודה בישרי מכל חנשיאיס שחיו לפניו .מפני שהיד ,אהוב לאנםונינוס מלך
רומי .כדאסרי׳ בלפני אידיהן .ואותו הפרק אין שטן ואין סנע רע .ושלח וקרא לכל התלמידים
ושנו לפניו איש ואיש מה שבידו .והוציא תסלח םתוך הדברים וסתס וסידר את המשנה.
כדאי מכדי א(מאן כחמיה למתני׳ ר׳ ,דאמ׳ מר ג(מימות עזרא ואילך לא מצינו תורה
וגדולה בסקום אחד ,נ(ואמרי׳ נמי מימוח ד ועד דב אשי לא מצינז תורה וגדולה
כמקום אחד .ולכך סחס וסידר ד המשניות .ורב אש• סידר התלסור שהיה פנוי לכך.
ולשי שהיד ,ר׳ כסתס רכ שלהן כאותו הסרק לא חיו צריכין לחזכירו בשמו .ובן רב
הכירו של שמואל חיי ,שמו אבא .כמו שמצינו בראשית הנו ,ל( סאן ריש סידרא
בכבל א״ל אבא אריבא .ולפיכך כעס עליו שקורהו לרבו בשמו .ולפי שהעמיד תלסירים (
הרבה והוא היה רבן סתם של בני בבל לא היו צריכין להזכירו בשמו .לחיו
אותו רב .והוא תרנוסו של שר ונדול .שכן בבבל היו מססרין כלשון ארמי .ושמואל
ו ב ר ש ב ״ ם ב״ב קכ״ר ע״ג ,ועיין לעיל .ח( ס פ ר א רבי ר כ וספרי שהן וכוי כצ׳׳ל ,נקראו ב ח ל ט ו ד ברייתא
כ צ י ל ושהי ה נ ק ו ר ו ה צ י ד ל ס ה ו ק .א( כגון זו א ד פ שהוא .וכו׳ ת ו ס פ ת א פ״ב ד כ ר כ ו ת ע״ש .ב( הישן
ב כ י ל ה ערנם כצ׳׳ל ס י כ ה י׳ ע׳׳ב ועיין בתזס׳ ד״ה מוציא וכר ועיין ברא״ש ב ר כ ו ה פ״ג סי׳ ל״ו ואע״ג
ד ש ס ו א ל אית ליה בפ״ק ר ס ו כ ה ה י ה ישן בכילה ו ל ב ו ר ו א ה א ת הערוה ס ו ת ר ל א קי׳׳ל הכי .ועי׳ בטג׳יא
ריש סי׳ ע״ר ובברב״י שם .נ( כ ס א ן ר כ ר ו ך בגווה ו מ נ ס ה בצ׳יל) .לא מצאתי יותר כן כ ת ו ב ג ס בםת׳׳ו
שהיו לפני שדייל (.ש ה י ה אהוב לאנטונינום ובו׳ ע׳׳ז י׳ ע״א ,ושם י׳ ע״ב כי שביב אנשונינוס א מ ר רבי נ ת פ ר ד ה
ה ב י ל ה ,ושם י״א ע׳יא ז ה אנטונינוס ורבי וכוי .ירושלמי מ ג י ל ה פ״א הי״א אנטוביניס ש א ל ל ר ב י ס ח ו ל ב נ ו ת
מ ז ב ה וטי׳ שם פ״ו ה״ב! וירושלמי סנהדרין פ״י ה״ד ,אם כאיש הן גירי צ ד ק וכזי א נ ע ו נ י ס ס א ת א
נבי רבי וטי ,מ ד ר ש ב״ר םס״ז אנטונינוס ש ל ה לרבינו וכוי מ ד ר ש ת נ ח ו ט א פ ר ש ה מ ק ץ שאל אנסונינוס
א ת רבינ! ה ק ד ו ש מ ה ו ל ה ת פ ל ל כ כ ל שעד ,ונוי ,ו מ ד ר ש ת נ ח ו מ א פ ר ש ה וישב׳ מ ע ש ה ב א נ ט ו נ ע ו ס ונוי
ושלה א ח ר ר ב ע ו ה ק ד ו ש וכוי .א( מ א ן שהמיה ל ט ה נ י ה י ן רבי ביצה ב׳ ע״ב ועיין ר״ה ו׳ ע״ב ,ולעיל
נ ( מ י מ ו ת עזרא ואילן־ וכו׳ עיין גיטין נ״ט ע״א ,וסנהדרין ל״ו ע״א ושס א ו ת ר׳ יהודה הנשיא.
איתא ם י מ ו ה מ ש ה ע״ש .ג( ואסרינן נ ס י ט י ס ו ת רבי ובו׳ שס ,ושם .ל( מ א ן ריש סיררא ב ב ב ל
493 מחזור ויטרי
לאו בבנל הוה אלא כנהידעא .ודלאכםי׳ חקונטרס בהנא על ינמתו .ה(דמי׳ ומודד•
לי אכא לשון השיכוח הוא שקורחו כך .ראי לשון חש־כוח םה וה כעס .רקאיל
אכא אריבא קריה ליה .ומיהו ששואל שהיה הכירו של רב קורת כשסו .ו(ואי משוס
דבהכל חייבין אסר רב כהנא דמי סוסיה דאכא כדלא טעיס חבשילא ,והיאך קורהו
לרבו בשמו שבדבר זד• (נענש ניחזי .בסנהדרין c׳ )ננמר(ןחלק[ ,תלמיד חכר המי״. (
כדאמר בס־ אחר דיג• ממונות .ח(דלנסריר .צריכי ולא לסכריה .ובסוף ביק מ( דרכי
יוהנן קא סשאיל לרב כהנא םסיקותח .אלמא חשיב הוה בעיני דר יוהנן הבריה דרב.
ואי משוס דרב הונא תלמיד דרכ .בדאי 0׳ מסנין וה'א י(רבהונא תלמידיה דרבהוה
%
כוי .ואילו רב חונא קורהו לרב כשםו ב&רק בחרא דיומא .נכי ההוא טכתא כ(דרב
חוה ליה מילחא בהריה במעלי יומא דכפורי כוי .יש לומר דרב חונא תלמיד חגר של
רב חוה .רהא׳ כמציאות האשד .ל( אזל רב ענן קמיח דמר עוקכא ואיל חזי סד רב
חונא מאי שלח לי .ואיל מר עוקבא נברא דלא ידע מאי מרזיחא ,איל למר בר רב
הונא הוגא חברין .אלסא שהיה חשוב כעיני םר עוקבא ער מאד .ואילו מר עוקבא
היה השוב עד מאד בימי רב שמואל .כדאמר בס׳ האיש מקדש .נבי מ(קטנה
שנחקדשה ]שלא[ לדעת אביה .וההיא דערבי ססהיס נ(כנון אררילי ונוזליא לאכא .כך
היד .שמו :שיבור שיברור שכל אדם צריך לבודדה לעצמו להתהלך בה .כל שהיא ׳
תשארת לעושה .כלומר הנה לך דרך וה שיבור לו כל שהיא כוי .כל אותה
דרך שהיא הנמה ונאה לארם המתהלך בה ועושה אוחה ,וכמו כן היא נאה
בעיני שאר כני אדם שרעח הבריות כולן שווח ביוצא בה שבעיני כולם היא סשוארח.
ומחחםרח .היא הדרך *שרר, ,׳האמת והמששם והשלום וכיוצא בה חמתקכל על הכל:
והוי זהיר במצוד .קלה כבחמורה .סצינו בסםיקחא אורח חיים סן תשלם געו מענלותיה
לא תדע .ס(מיטלטלא איבון שבילי ראווייח* .חני רי.הייא .משל למלך שהיה לו
םרדם והכניס בהם שועלים ולא ;ילה להם המלך שבר נטיעותיו .שאילו נילה להם
היו האין איווה׳ נטיעה ש:רד ,מרובה ועושין אוהד ..נמצאח מלאכת השדדס מקצתה
בטילח וסקצחד .קיימה .איר אחא בשס ר׳ אבא בר כהנא לא גילה הק׳ שבר של
חורה שלא תהא מקצתה בטילה ומקצתה קייטח .ואיר אחא כשש ר׳ אכא כר כהנא
טילטל הק־ שכר עושי מצות כעולמ הוה כדי שיחו עושין בלב שלם .ע(ובש״ק
דקידושין חני ר׳ שסעון כן יוחי שח• מצוח שבחורה נילה הק׳ מתן שירן ,ואילו הן
קלח שבקלוח וחמורה שבחמורות .קלה שבקלוח .ס( שלח השלח אח האס ונו׳ .למען
ייטב לך והארכת ימיס .חמורה שבהמורוח .נ(כבד את אביך ואת אמך .למען יאריכון
יםיך .איר אבא כר כהנא ומה אם רבר שחוא שריעח חוב כחי בו אריכות ימים .דבר
וכו• חולי! קל״ז ע״ב .ה( דפירש ו מ ו ד ה לי א ב א ונו׳ ׳ נ ט ו ה נ׳׳ז ע׳׳ב ועיין כתום׳ שם ר ״ ת א ס ר
והוס• חולין ל ״ ח ע׳יא ר״ח א י ז ט ר י ך וכר .ו( ואי מ מ ו ם שמואל וכו• ווכסנהררין ק• עיא כצ׳יל
ד ב ה כ ל חיינין וכו׳ רכזי ס ו ס י ה ר א נ א וכו׳ לפנינו ח נ י נ ה ה׳ ע״ב איחא דמי שומיה דרכ ובו׳ ונראה
שהיה גייסהו פומיה ד א כ א עיין ד״ס .ו ה י ה לו ל ה ב י א ה ה י א ד ב ר ב ו ח ם״ב ע״א דקורם (r .נענש
גיחזי בסנהדי־ין פ׳ ח ל ק כצ״ל והוא ק׳ ע״א (n .ד ל נ מ ר י ה צריכא וכוי סנהדרין ל״ו ע״ב .ע( דרי
יוהנ! ק א משאיל וכר עיין ב״ק קי״ז ע״כ .י( ר ב הונא ת ל מ י ד י ה ד ר ב חוה ובו׳ ש כ ח קכ׳׳ח ע״א.
ביצה מ׳ ע״א ,ב״ק ק ם י ו ע״א .ס נ ה ד ר י ן \• ע יב .ועיין תום׳ ב-ב קנ״ב ע״ב ר -ה שלהו ל י ה וכוי.
ב( ד ר ב ה ו ה ליה ם י ל ת א וכו׳ יומא פ״ו ע״א .ל( butר ב עגן וכי׳ בד׳זכיח ס -ט ע־׳כ .מ( קשנה
ש נ ת ק ד ש ה שלא ל ד ע ת אכיה כצ״ל קידושין מ ״ ר עייב .נ (,כגון אררילי ונוזליא ובו׳ עיין פ ס ח י ם
1
קי״מ ע״ב ,ברבות ס״ז ע ׳ א .אורח ח ״ ס וגו• לא ת ד ע )מש־ ׳ הי( .ס( מ צ ל ט ל א אינו! שבילי
דאורייתא וכו׳ פ ס י ק ת א רבתי פביג .ירושלמי 6אה פ י א ה י א •וירושלמי קי! .־?ין פ׳׳א ה״ז .ה נ ה ו מ א
פ ר ש ה עקב ,ו מ ד ר ש ת ה ר י ם מזמור טי .ועיין מדרש ר ב ה דברים פ״ו .נו( וב£״ק דקירוסי! ת נ י ר׳
שמעון וכוי לפנינו בקידושין ליתא ,ונמצא כעין זה ב מ ד ר ש שמואל פיי ו ב מ ד ר ש ת נ ח ו ם א פ ר ש ה עקב.
(6ש ל ח ח ש ל ח א ת האם ומי )דברים ב״ב( .צ( כ כ ר א ה אביך ונו׳ ) ש מ ו ת כ(. ועיין ב מ ק ו מ ו ת חנ״ל.
סחזור ויטרי 494
שהוא חטסד כיס וחסרון נטשוה על אחת כמה וכמה .וכל כך למה .בדי שלא ישכ
בפני עצמו ושוקל ואומר זו קלה וזו המורה .זו שכרה מועט וזו שכרה מרובד :.והד
מהשב הפסד מצוה כננד שכרה .אם מפסיד אתה לפי ראוח עיניך על ידי קיום
המצוד ,מון נבילה לטריפה שאתר .זקיק לימן לכלכ .אן לממד לטי כדסים מעטים.
או שהיה לך חכואה כשדה ונשמים יורדין עליה בשבח .ואחה מפסידה .אל העלה
על דעחך לומר היאך אעמוד סננר ואפסיד .אלא הוי מחשב מד .שאתה מפסיד
עכשיו כננר שבר שאתר ,נוטל כננרה אלף ימח לעולם הבא .דסבול את עצמך.
וחשוב ההפסד תחת השכר .ושבר עבירה כננד הפסידה .ואל תחסר בלבבך ממץ
הניוך נזילתו .ונניבחו .ואבידחו .אלא מנח וחשוב כלבך מח שאחד .משתכר עכשיו
תהת ההפסד .והשב אל לבך שאלף ימת אתה מפסיד כננדו לעולם הבא :ק( כיוצא
בדכר בהפוכד,את הספינה .ל(סאי דכת׳ על כן יאמרו המושלים כאן השמן .אילו
צדיקים שמושלים ביצרם .דכת׳ ש( צדיק מושל יראת אלהים .באו חשבון ,בואו
ונחשב המסד מצור .כננר בוי .כדאיתא התם :ודע סה למעלה ממך .בשמיש .הק׳
שהוא צופה ומביט בך .כמצסד .העומד במקום נבוח על משמית; ע־נו רואה מעשיך.
ואוזן שומעת דבריך .ואי איפשר לך להסתר ממנו .ח(כםד .שנאסר אס יסתר *״ש
במסתרים ואני לא אראנו .וכל מעשיך בספר נכתבים .ולא ניחנו להשתבח א( שאף
הוא בעצסו מעיר עליהן וכותבן .שנאי ביד כל אדם יחתום :
רבן גמליאל בנו של יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ
שיגיעת שניהם משכחת עלן וכל תורד .שאין עמה מלאבד ,לסוף בטילה
ונודרת עוף וכל העוםקין והעמילים עם הציבור יהיו עוסקין ועמילים עמהן
לשם שמיס שזכות אבותם מםעייתן וצדקתם עומדת לעד ואתם מעלה
אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם :הוו זהירין ברשות שאץ מקרבין
לו לאדם אלא לעורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הגייתן ואין עומדין
לאדם בשעת דוחקו :הוא היה אומר עשה רצונו כרעונך בדי שיעשה
רעלכך כרצונו׳ בטל חטנך מפני רעונל כדי שיבטל חמן אחדיס מפ;י דעזנך:
ר׳׳ג בנו של ר׳ יהודה הנשיא .הוא ר׳ האמור למעלה רבעו הקדוש .עם דרך ארץ.
שעוסק בתורה סרק .וסרק בדרך ארץ .בסרנמטיא .ושאר שיר .ויש תימה
דאלמא דרך ארץ עיקר .נ(דחכי נמי דייקי׳ בכחובוח שרק האשה כי האי נוונא ריקא
נמי דקחני יחלק,׳ יורשי הבעל עם יורשי האב .הנא נמי מדתלי תלמוד תורה עם
דרך ארץ .אלמא דרך ארץ עיקר .מיהו יש לדהות ששניהן שרן .מדקוזני אבחר חכי
שיניעת שניהן כו׳ .וכרתנן לקמן אם אין תורה אץ דרך ארץ .כו׳ :שיניעת שניהן
משכחת עון .שמחוך שרואה כת׳ כחורי ,לא תעשק ולא תנגל והוא משתכר מצד
׳
אחר לא יעלה על לכו לננוב .ולנזול ולחמוס .שאין עמה מלאכה .שאינו משחכר
כסרנמטיא ומלאכה כדרך כל הארץ .לסוף בטילה .לסי שאין לו מה יאכל .והוא
הילל אומר אל תפרוש מן הציבור׳ ואל תאמן בעצמך עד יום מותך׳ ואל
תדין את חבירך עד שתגיע למקומו׳ ׳(ואל תאמר דבר שאיפשר
לשמוע וסופו להישמע׳ ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה:
הוא היה אומר אין בור ירא הט׳ ולא עס הארץ חסיד׳ ולא הביישן למד׳
ולא הקפדן מלמד׳ ולא כל המרבה בסחורה מחכם׳ ובמקום שאין איש
השתדל להיות איש :אף הוא ראה גולנולת שצפה על פני המים ואמ׳ לה
על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון :הוא היה אומ׳ מרבה בשר מרבה
רימה׳ מרבה נכסים מרבה דאגה׳ מרבה שפחות מרבה זימה׳ מרבה עבדים
מרבה נזל׳ מרבה נשים מרבה כשפים׳ מרבה תורה מרבה חכמה׳ מרבה
כשיש ע ס ה נ ת ל ה דתנינן ת ס ן כ א ב ו ת ובו׳ י פ ה תלםוד ת ו ר ה עם דרך ארץ וכוי .נ( ו כ ל ה ע מ ל י ם
וטורחים עם הצבור וכר עיין ח נ א רבא״ר פיי׳׳ח .י ( מ ח ש ב ה ט ו ב ה מ צ ר פ ה ה ק ב ״ ה ל מ ע ש ה וכו׳
קידושין 0׳ ע*א ,ב ר כ ו ת ו׳ ע״א ח ש ב אדם ל ע ש ו ת מצות וכו׳ .ה( ש מ ר ו ח של ר ש ו ת עיין מ ״ ק ״׳ח
ע״ב ,ובתום׳ שם ר״ת ואיגי־ות רשות ובר .ו ( א ב ב הנוא־/א נפיש׳ וכו׳ כצ׳יל ש ב ת ל״ב ע׳׳א .ז ( נ ס ש ך
מ( ו כ ד כ ת י ב ו ה נ ז ר אחריחן כצ׳׳ל .ח ( ' כ מ ו ש מ צ י ט בהוני ה מ ע ג ל ,ת ע נ י ת י״ט ע״א .ושם כ ״ נ ע״א.
מחזור רטרי 496
עיצה מרבה תבונה׳ מרבה ישיבה מרבה שלום׳ מרבה חכמה מרבה צדקה
קנה ש ם טוב קנה לעצמו׳ קנה לו דברי תורה קונה לו חיי העולם הבא:
ך״ילל אופר .הילל כת׳ כ ס ש נ ת רבינו נרשום ור׳ אשיים נלא יי .והוא הילל הזקן.
אבל המעתיקים קלקלו השורה וטעו כ ד של םניין הבבות ונתחלסה להם ד׳ ברי״ש.
וכתבו ר׳ הילל .וםדלקמן יש להוניה .רקת׳ אף הוא ראה נולנולח( .ומעשה זה
כ
שנר במי אחרון דםוכה על הילל הזקן הכירו של שמאי הזקן :הילכך נר׳ ל0ינרס
הילל .ולא ר• הילל :אלתסרוש סן הצבור .אלא השתתף עמהן לעול מלכות ולתעניות
ולתפלה .שכן שלח לה מרדכי לאסתר אל תדמי בנפשך .שלא תפרוש מן הצבור.
ל(ושנינו ]בפ׳׳א[ )בפ־ב( דתענית אדם הפורש מן הציבור שני סלאבי השרת הסלוין
לו לאדם .שנאמר בי מלאכיו יצוה לך .מניהין ידיהן על ראשו .ואום׳ פלוני וה
שפירש מן הציבור אל יראה בנחמת ציבור .ועוד פירשו מ( ואני תסלחי לך ה׳ עת
רצון .אימתי תפילתו של אדם נשמעת כשעה שחציבור מתסללין( .דכחיב הן אל
נ
כביר ולא ימאס )תם( :ואל תאמן בעצמך .לומר יכולני להיות מותר ברנד זה שאסור
משוס נזירה .שאני זהיר שלא אבא לידי עבירה .עד יום מותך .ס(שהרי יוחנן כהן
גדול שמש שמונים שנה בכהונה נתלה ולבסוף נעשה צדוקי .ועוד ע{ני מצות כתובות
בתורה שנחן בחן חבתוב טעם .וחאמין שלמי .בחכמתו .ונשען בתכונתו .ונכשל
בשלשתן ,לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו .וכסף וזתב לא ירבה לו מאד .לא
ירכה לו סוסים .ולכך לא נתנלו טעמי תורה :ואל תדין את הביוץ .ונס אם עכר
הכירך עבירה אל תדיננו ותאמר דינו לישרף .דינו ליסקול .דינו ליהנק .על שנכשל
בעבירח זו .עד שתניע למקומו .עד שהבא לירך אותה עבירה ותשסט ותנצל
ממנח .כמו שסצינו בירבעט בן נבט .ס( שבשעה שנשא שלמח את בת פרעה הכניסה
לו כל מיני וסר שבעולם ,ואסרה לו כך עושין לע־־ז פלונית פעם אחת חלך לישן
וחעריב חיום .הלכת וקראח לחרשי העץ ולבונים העושים במלאכת חרש וחשב ,ועשו
על מיטתו כענן רקיע ובו חמד .ולבנח כוכבים ומולוח .וכל צבא חשםים .ויחי בבקר״
העיר משנתו לפחוח דלתות ההיכל שחיו מפתיחות חחיכל תחת מראשותיו .ראה
שחרקיע בהיר בכוכבים וצבא כסבור עריץ לא פנח לילח .חור לישן .דשן ער ד׳
שעוה .עז־ שהבין והכיר מעצמו שאין הלילה ארוך כל כך .צ( ועל אותה שעה שנינו ערוח
על תמיד של שחר שקרב כדי שעות .בבהירתא .ובטרם הקיץ משנתו הלך ירבעם
בן נבט על פתח ביתו ויעבר קולו .רשע ער מתי תישן ומבטל חמיד של שחר.
מה לך נרדם ,קום קיא אל אלד׳יך .יצחה בת קול ואמרה רשע בן רשע עתיד אתת
לבטל מישר׳ כמח וכמת קרכנות במזיד ואחה מחייבו על השוננ כמזיר .ועל האונס
כרצון .והיינו דכת׳ (כדבר אפרים רתח נשיא הוא בישר׳ .ויאשם בבעל וימת .ברבר ל|
ירבעפ שהוא משבט אפרים דהה .קטינורין על שלמד .,הוא ירבעס נשיא בישר׳ ומלך.
ובת קול השיבתו שיאשס כבעל וימות .כיש :ואל תאמר שאי אפשר לשמוע .אם
א ס ר ויקם ל ך ;איוב כ׳׳ב{ .י( ואל ה א ס ר ד ב ר שאי א פ ש ר ל ש ס ו ע שסופו וכו׳ נ ן ה ו א הנירשא שלפנינו.
ו ג י ד פ ת ה ם ה ב ו ־ הוא כ נ י ד ס ת ה נ ״ א ה מ ו ב א במשניוה ,ו נ ר ס וסופו ל ה ש ס ע .כ( ו מ ע ש ה זה וכו• ס ו כ ה
נ׳׳ב ע״א .ל( ושנינו בפ׳יא ד ח ע נ י ת כצ׳׳ל י׳׳א ע״א .מ( ואני ת פ ל ת י ונו׳ ) ת ה ל י ם ס׳׳ט( א י מ ת י ת פ ל ת ו
ש ל א ד פ זכי• עיין ב ר כ ו ת ה׳ ע״א .יומא ס ״ מ ע״ב .ת ע נ י ת כ ׳ ׳ ד ע י ב .נ( ד כ ה י ב הן א ל כביר ולא י מ א ס
כצ׳׳ל )איוב ל״ו( .ש( שהרי יוחנן כ ה ״ ג וכו• ב ר כ ו ת כ י מ ע׳׳א .יומא ס ׳ ע׳׳א (» .נ׳ ם מ ה כ ח ו ב ו ה
ב ח ו ר ה וכוי עיין מ ד ר ש ש מ ו ה פ ר ש ה יי .וי״ר פי״ט׳ בסד״ר פ״י .פ( ש כ ש ע ה ש נ ש א ש ל ם ה וכו׳ עיין
ב ר כ ו ה כ״ז ע״א ,ובר׳׳י על רי״ן! ב ר ב ו ת פ״ד ד״ה העיר ר׳ י ה ו ד ה בן ב ב א וכר ועיין בד׳׳ת שם,
ו ב מ ד ר ש וי״ר שי״ב׳ ו ב מ ד ׳ ד פ׳׳י ,ו מ ד ר ש מ ש ל י םל״א .צ( ועל א ו ת ה ש ע ה וכו׳ ב ב ה י ר ח א ,עדיות פ״ו
ס ש נ ה ז•׳ עיין בירושלמי פ׳׳ד ד ב ד כ ו ת ה י א ׳ ועיין בעדיות שמ ב פ י ר ש חרמב״ם׳ וחראב׳׳ד ,ובל״מ
497 מחזור ויפודי
אינך מרוד ועסוק בםלאכול ואיסשר לך לשמוע דברי חורה עכשיו אפי־ אס מיפו
לישסע בסעם אחרת .אל תאמר חדי סושו לחשםע ואוחד ,חסעס תלך ותשסיענו .כי.
לא תדע סח ילד יום .אם תוכל לשסוע עוד אס לא ולא עוד אלא אפי׳ אתח פרוד
הסנה מעסקיך ועסוק כתורה .ואל תאסר כד .שסא לא תפנה .ונםצא בטל כל .ימי
חייך םדברי תורה .אין בור .ר(והאדמד .לא תשם תרנום לא תבור .כפו שדה מר.
ונרוע הוא סעם חארץ .שאשי׳ בטיב משא ומחן אינו יורע .ומדת הארץ שקורץ
,
נורטירא ב .ולי נראה כור שלא לסד כלל .ואש״ קריאת שפע .ש(וסהו בור .ריקן.
ועני .ונקי .כארס האוסר להכירו יצא פלוני נקי מנכסיו .דהואיל ואינו סכיר כשום
דכר ואינו יודע שכר המצוד .,איך יירא טסנו .לפיכך ישחרל אדם שילסוד .ולא עפ
הארץ חסיד .אבל איפשר לחיות ירא חטא .דאסר מר ת( איזה עמ הארץ .קרא ושנה
ולא שימש חלמידי חכמיס .ולא הביישן למד .משני שםתבייש ללמוד סרבו .א( וכן
הוא אומר אם נכלח בחתנשא ואס זמוח יד לשה .כל המנבל עצמו על דברי חורה
סוסו בהתנשא .ואם הניה זמם על פיו שלא ביקש לשאול סוסו ששואלץ ממנו דבר
הלכה והוא מניה ירו על פיו שאינו יודע מה להשיב .נ( תה שכתב כמים הפנים
לפנים כן לכ האדם לאדם .שצריך לאדפ להשכיר פניו לתלמידו .נ( בפרשת החדש
השביעי .בםסיקתא רבתי :וכדאמרי׳ ל(םעיקראפחח )לחחוא()להון כבדיחותא ולבסוף
יתיב באימתא .ולא כל המרבה בסחורה מחכס .כלוםר לא על ידי סחורה כלבד םהכם
האדם .שהרי סי שרוצה להתחכם צריך לעסוק בכל עיניין יישוב בין כסחורה ובין שאר
חכמות שבדרך עולמ להיות מבין ככל :וכמקום שאין אנשים להשתדל ולעסוד כשרק
תשתדל להיות איש לצאת ולבא ואין כאן משום שררה .ולא מחזקינן ליח כיהורא.
ובירושלמי ח( בתר דלית נבר תמן תה• נבר :והיא היא :אף הוא .הילל הזקן .על
דאספת אטסיך .רשע היה ואסר לו לסי שהמת אנשים והיית מצישם כנהר .שהייתה
סשליכם בנהר שלא יוודע .לפיכך הציפו נם אותך והינוך ודנוך לפי מעשיך .כדאמ׳
בסנהדרין .ו(אע־פ שבטלו ארבע מיתות דין ארבע מיתות לא בטלו .מידה כמידה.
שנאמר בסאסאה בשלהי ,חריבנה .בסאה שאדם מודד כה םודדין לו ז( כי בדבר אשר
ודו עליהם .בקדירה שבישלו-כה נתבשלו .ולסוף מטיפיך יטושון .אותם שהציםוך נס
הם יהרגום אחריס .ויהיו צפיס על פני המים .ח( אשר הציף .סתרנס דאטיף .יש
משניות שכתב בהן רעפפת עפםוך .והיא היא .שאותיות איח היע .מתחלפות .אשה
אל אחותה .ויש שבתוכ בהן על דאקשות אקפוך .םתרנס וקשא ב ח ל א :מרבה בשר.
הווו־ לומר שבל הריכויץ אין בהם חועלח זולחי ריבוי ההורה בלבר .מרבה'דמה.
שאוכל מעדנים ומבדא עצמו ומתעדן גדי להרבות בשר .וכשמת יש לו רוב דמה
וחוליעה .פרכה נכסים מרבה דיון .דוי ודאבון נפש שמשתר חסיד שלא יאנסו נכסיו
מבית המלך .וזחו שכח׳ (pוהשבע לעשיר איננו מניח לו לישן .נמצא שזהו ריכוי
שאין לו לאדס נחת רוח סמנו :מרבד .עבדים .כערבי סםחיס סוכיח כמו כן .שנזל
חיסה סצוייה בעבדם ושפחות שהן מן הדברים י( שעוד .כנען את בניו .וכדי לטובתם
נהכוון .שמהוך שיהו נזלנין והמםנין ובעלי זימה ואין מדברים אמת ושונאים אדוניהם
ישהררוס מהר להועיאם מעליהן .ולםיכך חלה הזימה כשסחוח אעס״י שמצויה כשניהם
לםי .שזימח השמחות מצויה שמםקירוח עצמה לכל .םרבח כשמים .שמחוך שמתקנאות
זו בזו םבקשוח לנעח על ידי כששים .כ(כדכח׳ מכשסה לא תחיה .מלמד שהכשפים
מצויין כנשימ .מרבה תורה מרבה היים .כך היא כת׳ במשנה רווקנית .מרבח חיים.
(3דכת־ כד .בתורה בי כי ירבו ימיך ויוםישו לך שנות חיים ,מרבה ישיבה מ( ]עם[
)אב( תלמידים .סרבח חכמה .כדאמר מר נ( הרבה למדתי מרבותיי ומהביריי יותר
מרבותיי ומתלמידי יוחר מכולן .מרבה צדקה מרבה שלום .כראמר בבכא בתראס(כל
העושה צדקח לחבית משים שלום כסמליא של מעלה ושל מטה .קנח לעצמו .הוא
קניין שיש לעצמו נחת רוח בו מכל אילו .והוא ריוה טופ .וכל שכן המרבה בחורה
וקנה לו דברי תורה שקנה לו חיי העולם חכא:
ר ק יוחנן בן זכאי בחהילה םםק סדרן של נשיאים יאחר כך חוזר לדברי קבלה זה
מזה ממשה כסיני והוא שאמרחי שר׳ חילל חכתי כסשרי׳ מעות .וחוא חילל
הזקן .וחזר להזכיר דבריו של הלל כדי לסמוך בהן רכן יוחנן בן וכא* קיבל כו־ .ויש
חיטא בביצה ירושלמי ם׳ המביא (ר&ריך נכי הא דתנן ועוד איר אלעזר עומד אדםע
על המוקצה .ור׳ אליעזר ולאו שמתי הוא .ובירושלמי דתרוסה0 .׳ סאה תרומה ,ואיכ
היאך קרי לה שמאי משום דלסד לשני רבן יוהנן בן זכאי תלמיד שמאי רהא מהילל
נסי קבל .פ( וכדאי !שמונים[ )חמשים( חלמידים היו לו להילל וקחשיב רבן יוחנן כן
זכאי .וי׳ל כיון דכלל למד לםני שמאי חוה ליה למםבר כשמאי .ולכך שריך בחרומוח
וביצה ולא שמתי הוא .בהטיה .צ(ודריש נדה דחק ר׳ אליעזר אומי ד׳ נשים דיין
שעחן .לאו דסלינ אשמאי רביה .אלא הכי קאמי לא נחלקו שמאי והילל בדכי זה:
י(שצוה כנען א ח כניו וכו׳ פ ס ח י ם קי"* ע״ב(< .דבחיב כ ה כ ה ו ר ה כי כי ונו• כ ' 1ל ) ק ה ל ח הי(
» ( ע ם ה ל ס י ד י ס כצ״ל. ירבו ימיך וגן׳ ) מ שלי 0י( .ל( כ ד כ ה י ב מ כ ש פ ה ל א ה ח י ה ) ש מ ו ה כ ״ נ ( .
נ( הרבוז ל ט ד ח י מרבוחי זכו׳ ה ע נ י ה ד ע״א .ס( כ ל ה ע ו ש ה צ ד ק ה להכירו וכו׳ לא ידענו מקום ל מ א מ ר
כ ז ה בב׳׳כ ,וכעין מ א מ ר כ1ה ע ל ה ע ו ס ק ב ח ו ר ה ל ש מ ה משום ?מיום וכוי סנהדרין צ׳׳ט ע׳׳ב־ ע( דפדיך
נ כ י ה א דתנן וכוי ירושלמי ביוגה פ״ד ה׳׳ז ,ושם פ״א ה״ד ,ובירושלםי ד ח ר ו מ ה וכוי' וו״ה ה״ד.
ס ( ו כ ד א ס ר נ ס י שמונים ח ל כ י ד י פ וכוי כ»״ל ו כ ן .ב ס י כ ה כ׳יח ע״א ,ו ב ׳ נ קל״ד ע״א .צ(ודריש נ י ח
ד ח נ ן ובו׳ עיין נ ד ה ז׳ ע׳׳א .זשם ז׳ ע״ב ובחוס׳ ד״ה שמוהי הוא׳ וחוס׳ ש כ ח ק״ל ע״ב ד״ה ד ר י א
499 מחזור ויטרי
1
אם עקדת תודתך הרבה .שלמדת הרבה .אל תחויק טובה ? מסך .לומר הסה נמלה
הטובה שעמיתי עס קוני שלמדתי תורתו .וכסה אני נדול כי לכך נוצרת .ללמד תודה
נבראת .ויהי ערב ויהי כקר יום הששי .ודרשי׳ כלטני אידיהן ק(סלםד שהתנה הק׳
עם מעשה בראשיח .אס ישר׳ מקבלץ את התורה מוטב ואס לאו אחזיר אתכםלתהו
ונהו .ה׳ דהששי דייק .נהלה העולם כששי אהד הידוע הוא ששה כסיון שניתנה בו
תורה :ואילו הן ר׳ אליעזר בן הורקנום .ר׳ יהושע בן חנניה .ולא נרסי׳ וד .וכן
בכולן אין וי־ו כחב בחן אלא ד סלוני .חוץ מן חאחרון שכת׳ במשניות .ור׳ אלעזר
כן ערך .והכי גסי אורחיח קרא דםשחעי הכי .ראובן שמעון לוי ויהודה ,וכן כולן:
הוא היה מונח שבחן .רבן יוחנן כן זכאי מחשב מסשר סעלותס .בור סיר .סיר שם
דבר .חוא בור של מיס מבונםין שעשאוחו בטיט המתוקן בסיד כדי שלא יהו המים
סובלע־ס בקרקע .שהסיד מקשה את הטיט, .׳כמו בן לא היה ר׳ אליעזר מאבד דבר
משמועתו :באילו אתח שונה .אליעזר יחושע .בלא די .שאץ דרך הרב לקרות
לחלםידיו ר׳ .אשרי יולדחו .אמו שילדחו .מסני שהיה' בקי בחכמת כל דכר ולהיות
יוצא ונכנס לשני המלך .כמו שמצינו בתלמוד ככמהמקוםוח .ר( איל קיסר לדי יהושע
בן חנניה .ואני שמעתי לכך אומר אשרו יולדתו ,שכשהיתה אמו סעוברח ממנו היתד•
הולכת חסיד לבית חסררש שיברכו חחלס-דים אח חעובר שבמיעיח .ואשרי •ולדתו
שזיכהו לבך .חסיד .ם(שחיח עוסק בתורה ונםילוח חסדים .ניל הוא יזסי הכהן שאנו
מביאין ססנו ראיה כתלמוד .ח(שחלך אחרי רבו לציידן ללמוד תודח .וכשחזר מבית
הקברות שקבר את אשתו אמר לאחות אשתו א(לכי ושרגסי בני אחותך :ירא חט.
היד ,מתרחק מאבק חחט :כמעיין הסתנבר .שמוסיף על מה ששמע ומבין דבר תוך
דכי ,אבל ר׳ אליעזר בן הורקנוס .ב(סצ*נז במסכת)שטה( ]סוכהן .שלא אסר דכר עד
שלא שמע מסי רבו לעולם .ואעיש שחריף ומסולסל יוחד מדאי ומוסיף חכמה על הכמתו
מתוך פילסולו א0י׳ הכי בור סיד עדיף .דהוא סיני ועוקר הריס סיני עריף .דהבל
צריבין למרי חטיא .כדאמר בסוף חור־וח .ולבך חיה אומר רכן יוחנן .ר׳ אליעזר בן
הורקנוס מכריע את כזלס :אנא שאול אומר משמו דרכן יוחנן .דקסבר דעוגץ חדים
עדיף .והיי חנאי ואליבא דרבן יוחנן:
א מ ר להם רבן מחנן כן זכאי לתלמידיו .בפעם אהה שאלם איור p i ,טובה ורעה.
רכת׳ בקרא נ( ואה נתתי לפניך אח החיים ואת הטוב asהמוח ואה הרע .סד!
חקראו טוב שיזכה כה .ורע שיאבד בשבילה והשיבו על שניהם .זה טוב שירכק תה
רע שיתרחק .דאי לאו בסעם אחה שאלס .םביון שהודיעוהו דרך הטובה יש להבין
שבעדה דרך הרעה .ואי משוס רר שמעק דאינה נננדה לא חזר לישאל :שידבק
בה האדם .כדי שיזכה להיי העולם הכא .עין טוכה .שלא תהא עינו צרה כטובת
הכירו .שמתוך שאין עינו צרה ואין לו קנאה על הבירו נמצא שהוא שלם עסו .והרי
סירשנו בסרק ראשון שגדול כח השלום .ולא עוד אלא שאפי׳ תלמיד הכם )ואינו(
ד(]ועינו[ צרח כחבירו כעולס הזה עיניו סתמלאות עשן לעולפ הנא .כדאטר כהסובר
אח' הספינה .מדכת׳ וברא י־י על ]כל[ מכון הר עיון ועל)כל( מקראה ענן יומס ועשן:
חבר טוב כבר פירשנו למעלה :וקנה לך חבר .ה( רבתי טובים השנים סן האחד .שכן
טוב .שיתנהנ באחות עמו .ו(שנאסר טונ שכן קרוב מאח רהוק .ואדם כשר שילמדו
בני ארס ממעשיו הנקובים שרנילין שם .ד־א שעריך אדם לחזר אחר שכן טוכמחכר
טוב .שחבר טוב אינו ת א ה מעשיו אלא ביום .ושכן בין ביום וכין כלילה .ולמר
ממעשיו המוכים יותר מחבירו :הרואה אח הנולד .שמשיב אל לבו ואומר אם עושה
אני דכי זה הרי הוא בא לסוף לידי כך וכך .שמחוך כך ז(הוא שם דרכיו ומחשב
הפסד מעוד ,כננד שכרה ,ושכר עבירה כננד הפסידה .והרי הוא אומר ושם דרך
אראנו בישע אלהים .וכיועא בו א־ר חידקא במסכח דרך אריץ*• ח( אהוב אח השםא.
ושנא את הכי מה .ומה בכך .לב טוב לשמים ולבריוח .שהקב־־ה ליבא בעי• שנאסר
ט ( ל מ ק חפש את כני ישר׳ בלכם .הא למדת שי׳כל חליי כלב .ואז לא יבא לידי
תקלה :שיתרחק .כדי שינצל מדינה של נהינס ויוכה בה לחיי העולם חכא .עין רעה.
שעינו של אדם צרה בטונה של חכירו ומחוך קנאה ש־ש לו עליו הן באים לירי
המחלוקת .וקשה המחלוקת לפני המקום .דבת׳ י(חלק לבם עתה יאשמו .שכן רע.
מפני שמרבה בסחלוקח ,וכני ביתו למידין הימנו מסעשיו הרעים יותר מהכירו שכל
שעד .עומד לאונו ומוציאו לחרכוח רעה :אהד לוד ,מ ן )המקום( ]האדם[ כלוה מן
המקום .שניהן שרן זה לזה .מפנ* שמזקיק ח ק י ל ש ל ש ל ז ה משני שנוזל זה חימנו.
שנאסר לוד ,רשע ולא -שלם .ד י ב ל של רשע ש ל ל ה לאינו משלם .והקניה שהוא
צריק חתן ונותן .ומרהס על הננזל .לשלם מה שגנזל מסע .והרי לך מרה רעה שמזקיק
הק• לתקן א ת אשר עיות .שהוא אמר לעשותו אדם עשיר והלוה מבקש לעשותו עני.
ו כ ן ד,זא אומר צ ו ד ילדך חש* .ואני כך קיבלתי ארם אחר יעלוה מן האדם ולא שילס
ה ר י הוא כסי שלוה חהילח מן המקום .שאוחו המלוח ל א את זה האמין אלא לשלישי
שביניהם .שהפקיד על ה מ ע ל ה .כ ( ו כ י ה א ר א מ ר בירושלמי ה ה ו א נברא ראנח תפילי.
ואשקידו נכיה -ו כ ש ד איל א נ א ל א ה י מ נ ה א ל א )למילין( ןלאילין[ דברישיך :והרי הוא
נוזל את א ב ־ ז .להקי .ו א מ ו .לחזרה .שאיגז נושא שנים לתורה ח ב ר הוא לאיש משחית.
לירבעמ ב ן נ ב ט :הק׳ הוא קורא מקום .ומפורש כםיפרי לשי שהוא מקומו של עולם.
ואין העולם מקומו .ל(שנאי ומתחת ;רועות עולש .והקדוש ברוך הוא .תכף שאנו
! נ ע ל ם זד .מ ב ע ל דדה״מ ,ועיין יומא כ״ו ע״ב .ג( ר א ה :ת ח י לפניך היום א ת החיים ו א ת ה ט ו ב ו א ה
ה מ ו ת ו א ת ה ר ע כצ״ל )דברים לי( .י ( ועינו צ י ה ב ח ב י י ו וביי בצ׳׳ל ;•״,׳ ב״ב ע״ה ע׳׳א מ ח ב ת י ב
ו ב ר א ד -,על בל מכון ה ד זדון ועל שקראה ונד כ צ ״ ל )ישעיה ד׳( .ק ( ד כ ח י ב טובים השנים מן ה א ח ר
) ק ה ל ה די( .ו( שנ׳ מ ו ב שכן קרוב ו נ ו • ) מ ש ל י כ״ז( .ז (.הוא שש דרכיו וכוי עיין ם׳ ק ה׳ ע״א ,ס ו ט ה הי ע״ב
1ש• ד ר ך עזי ) ה ה ל י ם ני( (0 .א ה ו ב א ת ה ש מ א ונוי מ ס דרך ארץ זוטא ש״א .ט! למען ת פ ש
ו ו ו י ) י ח ו ק א ד י״ר( {- .ח ל ק ל ב ם ונר )הושע יי( שנא׳ ל ו ה רשע ולא ישלם ) ח ה ל י ם ל׳יו( וכן ה ו א א ו ס ר
ג ו ר •לדך תש• )דבדיס ל ״ כ ( .כ( זכי ה א ד א מ ר בירושלמי כצ״ל א ל א למילין רברישך ירושלמי ב ר כ ו ת
501 מחזור וימרי
םזכידן שסו אנו צריכץ לכרכו .שנאמר זכר צדיק לברכה ,ואוסר כי שם י״י אקרא
רגו נדל לאלהינו:
ה ם אסרו שלשה דברים ,כל אחד סהן אמד נ׳ דברים של תוכהה .א( יהי כבוד
חביוך חכיכעליך כשלך .ואל תהי נוח לכעוס .אהח היא .שנו רבותינו ג(סלסר
שכשם שאדם רואח את ככוח יראה כך כבור חבירו .וכשם שאין אדם רחנח להחניא
שם רע על עצמו .כך לא ירצה להוציא שם רע על הבירו .ואל יחי נוח לכעוס עסו
ולהוציא שם רע עליו שמתוך כך שלום ביניהן .והא למדת שגדול כח חשלום:
נ(ושוב יום אחד לםני מיתתך .היא השנייה .שאלו תלמידיו את ר׳ אליעזר .וכי אדם
יודע יזמ שימות כו שיעשה תשובה .אמי־ להן וכל שכן שיעשה היום חשובה שמא
ימות למהר .ולמהר שמא יסות ליום שלאחריו .ונמצאו כל ימיו כתשובה :והוי
םתהסם .כננד אוק .אור .הוא האש .כמו חמותי ראיתי אור .כלומר הוי יושכ בננדן.
והמכת ושמע לדבריהן .והוי זחיר בנחלחן .שלא תעבור על דבריהן .כדכתיב לא תסור.
שלא תכוה .ר(שדברי תודה נמשלים לאש .דכת׳ הלא כה דכרי כאש .מימינו אש
דת לסו .וכשם שאם זכה ארס נהנה ומתהמם םסנו .כך אם לא זכה נכווה בו .כך
הן דכרי תורה ,מה קונה חיי העולם .לא זכה מודדתו סן העולם .ולמה אני אומר
לך שתזהר בהן ס(שנשיכתן נשיכת .כלומר הקשה עונשו כנשיכת שועל .ששיניו דקות
ועקושות .ועקיצת עקרב .שדרכו לע^ץ pחזנב .וכלחישת שרף .שמוציא להב בסיו
בשעה שהוא לוחש .ולא עוד אלא כנחלי אש בל דבריהם .שהכל הנחלת קשה מהבל
הלהב .לכך מוחירך אני שחזחר מנחלחס .ואני קיבלתי לחישה שרף היא נשיכתו.
שדף כשבא לישון־ דרכו להיות שורק ולוהש בםיו .כדרך שעושין אווזין זה לזה.
שקודץישימליר בלי :בדאי בםתן אץ מעמידין .ו(איהו נמי חיויא טרקיה .חיווייא
דרבנן קא־ל דלית ליח אסותא כלל .דלא םסתייעא מילחא (rכרמוכח בס׳ח שרצים.
וזהו ששנינו כמו ולחישתס לחישת שרף שאין לו רסואח :עין רעח .שנו רבותינו
ח( שכשם שאדם רואה את אשתו ואת בניו בלב שלם .כך יהא רואה ביתו של חבירו.
שכל המכניס עץ רעה כממץ חבירו מאבד את שלו .ולא עוד אלא אסי׳ את עצמו.
*39$׳ ו ס ח ח ח זרועוח עולם ) ד ב ר י ם ל׳׳נ( .מ( ליפי 0״ ב ח״נ ע״* יעיין פ ם י ק ח א ר ב ח י פכ״ב.
שיזוא ס ק ו ס ו של עולם וכר פ ס י ק ת א ר ב ת י פב״א ,ו מ ד ר ש ב ר י ר פס׳־ח׳ ומדרש ש״ר פס׳׳ה אתרי
ט פ ל ה ל* ובר ו מ ד ר ש ת ה ל י ם מ ז מ ו ר צ׳ ,ו ת נ ח ו מ א 0׳ כי ת ש א .שנא׳ ו כ ר צדיק ל ב ר כ ה ו ס פ ל י יי(
ו א ו ס ר כי שם ה׳ אקרא .־נו׳ ודברים ל״((1 .(£יהי כ ב ו ד וכד ואל ת ה י כו׳ א ת ת היא וכן פירש״ייהי
נ ( ס ל ס ד שבשש שאדס ר ו א ה כ ב ו ד ח ב י ר ך ה ב י ב עליך בשדך איסתי בזסן ש ל א ת ה א נוה לכעוס־
וכו׳ עיין ב א ד ר ״ נ פ ר ק ט״ו .ג ( ו ש ו כ יום א ה ד וכו־ וכי א ד ם יודע זכו׳ ש ב ת ק נ ־ נ ע-א .מ ד ר ש ק ה ל ת
פ״ט׳ ו מ ד ר ש ת ח ל י ם מזמור צ׳ .ובאדר׳׳נ פט־ו .כ מ ו ה ס ו ת י ראיתי אור )ישעיה מ ״ ר ( .כ ר כ ת י ב ל א
ת ס ו ר )דברים י׳׳ז( .ד( שדברי ת ו ד ה נ ס ש ל י ס ל א ש וכר עיין מ כ י ל ת א י ה י ו פ״ד .ובספרי פרשוז ו ז א ת
ה ב ר כ ה ׳ ו מ ד ר ש ת נ ח נ מ א יהרו פ ר ש ה )ידבר אלהים ו נ ר ס ה ד ר כ ה ש ל אש וכר ו פ ס י ק ת א ר ב ח י פ ר ש ה
ר כ ה י ב ה ל א כ ה דברי כ צ ״ ל )ירמיה ני( .ה( שנשיכתן נ ש י כ ת ובו׳ מ ד ר ש ב מ ד ב ר שרשה ני. ני.
ו ת ג ת ו ס א ש ם פדו .ו( איתו נ ט י חיויא סדקיה ,ע״ז כ י ז ע״ב .ו( כ ד מ ו כ ה ב פ י ה שרציס וכר ש ב ת
נך* ע*א .ס ( ש כ ש ם ש א ד ם דואה ו ם ׳ עיץ אדר׳ינ ס ט י ו ,וסי״ז ,שנא׳ ורוח נ כ א ה ונו׳ )משלי י״ז(
מחזור דמרי 502
שנאמר ורוח נכיאה תיבש נרם .ואומר ורקב עצמות קנאה .ויצר ה ח ג שכל הנותן
מקום ליצרו למלאות תאוחו טוררו מן העולם .ששני יצרים יש בו באדמ יצר טוב
רצר הרע .ש•( יצר הרע נכנס בו ממעי אמו .שנאמר למתח חטאת רבץ .י( ויצר טוב
לי״נ שנה משנח י״נ חיימ כסצוח .ושנאת הבריות ,שהיא קשה עורף עד שהכל
שונאין אותו .מוציאץ כוי .םסני שהכל םקללץ אותם .כ(וסירשו חבםיס כאילו הן
חלוקין ,אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קילל את שיה ונתקיים
בזרעה .ל( שנאמר הנה הוא לך כסוח עיניס ואוסר ויחי כי וקן יצחק ותבחין ונוסד
ואעסיי שיסד הקליד והבחין עיניו ,בעשן מיסש .וכדמסורש נאנרה .דילםא כהו מזח
ומזה .מ(שנו רבות״ ר׳ עקיבא אומד ואהבת לרעך כמוך .כעושה מעשה עמך אתה
אוהב .ושאינו עושה מעשה עמך אינך אוהב .ר׳ שמעון בן אלעור אומר נ(כשבועה
נתלה נאסר זה ואהבת לרעך כמוך אני הי .נאסן ליסרע ולשלם שכר .הא למרת
שאין לנו לשנוא אח הבריות .ולכך םוציאין אדם ק העולם שנאה שהבריות שונאץ
אוחו שמדברות עליו ומלעינות אותו שיסטי מן העולם מתוך צעיו .ס(כדאמרי׳ בחוני
המענל .שמת על אשר לא כיבדו אותו .והיינו דאמרי׳ אי חברא אי מיתותא:
ר׳ יוסי אומי יהי ממון הכירך חביב עליך כ ש ל ך והתקן עצמך ל ל מ ו ד ת ו ר ה
שאינה ירושה לך׳ ו כ ל מעשיך יהיו ל ש ס שמיס :ר׳ שמעון אוימ׳ הוי
זהיר ב ק ת ת ש מ ע ותפילה ו כ ש א ת ה מ ת פ ל ל א ל ת ע ש ת פ י ל ת ך ק ב ע א ל א
תחנונים לפני המקום ברוך הוא׳ ״(שנאמד כי א ל ד ח ו ס וחנון הוא א ר י
אפיס ורב ח ס ד וניחם ע ל הרעה׳ לאל תהי ר ש ע בפני עצמך:
יהי ממון חבירך חביב עלץ כשלך .שחחור אהד אכידתו כשלך ושנו רבותינו שכמו שאדמ
מ א ה את ממז» כן יהי תאה םמזן חכ־רו .ס(זנשס שאדם רועד .שלא יצאשמ רע ועין
דע על ממונו .כן ירצה על ממון חבית .והתקן עצמך ללמוד חורה .שאם בא תלמיד אצלך
ואמר לך שנד .לי סרק אחד אמ יש כירך ללמוד למדהו מיד .ואם אין בידך שמרהו
מיד .צ(שנאמר אל חאםר לרעיך לך ושוב ומחר אתן )לך( .שאינה ירושה לך .בת׳
כמשניוה .ונקוד מלמעלה לוסר שאין נורסין אוחו .וסיא התקן וזרז עצמך ללמוד
הורה .ולא תאמר אבי היה תלמיד הכס אף אני אהיה כמוחו בלא עמל ויניעה.
שבודאי אש לא תודווחטרח בה לא תדענח .כדא׳ אם אמר ק(לאינעחי וסעאחי אל
תאמן .יגעתי ומצאת• תאמן .שאיני ,ירושה לך .לפיכך אין אתה יזדע כלום אא״כ
אתה ינע ולומד אותה' :וכל מעשיך יהיו לשם שמים דאמר מר (נדולה עבירה לשסה.
ר
ורקב עצמות ק נ א ה )שם יד( .ש(יצר ה ר ע נ כ נ ם וכו׳ סנהדרין צ״א ע׳׳ב ,שנאי ל פ ת ח ח ט א ת ר ב ץ
כצ״ל ) ב ר א ש י ת ד׳( ועיין ירושלמי ב ר ב ו ה פ״ג פייה .י( ויצר ט ו ב לי״נ ש נ ה וכוי א ר ר ״ נ פש״ו ועיין
מ ד ר ש ק ח ל ח פ׳־ר ט ו ב ילד מ ס כ ן ו ח כ ם זה יצ״ס ו ל ס ה נ ק ר א שמו ילד כי אי! מזדווג ל א ר ם אלא
מ ב ן י׳׳ג ו י מ ע ל ה וכו׳ ו ב מ ד ר ש ה ה ל י ם מזמור ט ׳ .פ ס ו ק אורה ה׳ ב כ ל לבי וכוי .ועיין ט ד ב ד ״ ר םנ״נ,
ו ח נ ה ו מ א נ ח פסוק ויטע כ ר ס .כ( ופירשו ה כ ס י ם באלו הן ה ל ו ק י ן א ל ה ה • וכוי ל י ה א ש ם ר ק כ מ ג י ל ה ט׳׳ו ע״א.
ושם כ ״ ח זר־* ב״ק צ״נ ע י א ע״ש(< .שנא• ה נ ה הוא ל ך ו נ ו ׳ ) כ ר א ש י ת כ ( ואוטר ויהי בי זקן י צ ח ק ונו׳
)שם כ״ז( ובן הוא לשון ח ק ל י ר ב מ ו ס ף יום א׳ ר״ה ,ועיין כ ת נ ח ו מ א ת ו ל ד ו ת ס״ח׳ וכרש״י שם .מ[שנ1
רבוחינו ו כ ר ו א ה ב ( לרעך בטוך )ויקרא י״ט( בעושה מ ע ש ה ע -ך ובו׳ אדר״נ סוף פט׳׳ז .נ ( כ ש ב ז ע ה
נ ד ו ל ה נ א ס ר זח ,ב א י ר ׳ ׳ נ שם ה נ ו ס ח ב ש ע ה של ג ד ו ל ה נ א מ ר ד ב ר וה ,ואין לו ביאור ,והגר״א ה ג י ה
ב א ז ד ר ה נ ד ו ל ה נ א מ ר ד ב ר זה׳ ו נ ו ס ח ת ה ט ח ״ ו היא ה מ ו ב ח ר ת ו ס ל ע י נ ו ח כצ״ל .ס ( כ ר א ס ר י נ ן בחוני
ה מ ע ג ל זכי׳ ת ע נ י ח כ י ג ע ״ א אז ח ב ר ו ח א או כ י ח ו ה א נצ׳יל .ע( שנא׳ כי א ת ה א ל הנון ו ר י ו ס א ר ך
אפים ורב ח ס ד ו נ ח ם ע ל ה ד ע ה נצ׳׳ל )יונה די( וכן צריך ל ת ק ן לשו! ה כ ת ו ב ה ס ו ב א ב מ ש נ ח
שבמשנידח פ׳׳ב מ ש נ ה י ׳ נ ,ובארר׳׳נ פי״ז{!! .וכשם שאדם רוצה וכוי אדר״נ פי״ז ע׳יש .שאם ב א
חייס״יד וכו׳ שם .צ( שנא׳ א ל ח א ס ר לרעיך לך ושוב ו ס ח ר אחן כצ׳׳ל (p .ל א יגעתי ומצאתי וכו׳
עיין מ נ י ל ה ר ע -ב .ל( נ ד ו ל ח ע ב י ר ה ל ש מ ה ובו׳ נזיד ב ־ נ ע׳׳ב ,הוריות י׳ ע׳׳ב ,ועיין ברכות ם״ג
508 מחזור ויטה
לשם מצוה .ממצוה שלא לשסה .לשם םצוה .אלא לשם עטרה .שנאסר בין רנליח
כרע נפל שכב ,וכת׳ תבורך סנשים יעל וטס׳ :הד והיו נקיש ותפילת .אץ אנו
נורסין כסשנה הוי זהיר בקיש .הוי זהיר בקיש לימיה בשעחה כדי שתקבל עליה
שכר מקיים מצוה בשעתה .ואמר מר חביבה םצוה כשעתה .ש(בתיכאצלאם לא תשינ
ידו .ובתלמוד אנו מביאין אותה במסכת מנחות .איר יהודה ,הביבה מצור .בשעתה.
שמיד כערכין מביא סלע .ואין סםתינין עד שיעשיר ייביא הסשים סלעים .איר שמעק
חביבה מצוד ,בשעתה שהקטר הלביס ואיברים כשיו״ן כל הלילה ודוחין את השבת
ואץ סמתינין לחם שיקרבו למוצאי שבח .וכך אמרו חכמים חקורא קיש שלא בעונתה
ח(שכר קיש יהכי ליה שכר ק״ש בשעתה לא יהבי ליה .וכשאחד ,מתפלל כוי .שנא׳
כי אל .הרי רבד שני .קבע כאדם שהדבר קבוע ומוטל הובה מפני שהמה עליו.
למשא וממהר להםמר ממנו .ואין זה דרך כבוד ודק־ בקשה אסי׳ למלך בשר ודם.
אלא עשח תפילתך חחנונים .שנאמר כי אתה אל חנון ונו׳ )י״י( .כעל חהנוניס .שמחאוה
לתחנונים .ונדולד .היא תפילה .כסו שפירשנו כפ׳ ראשון .ונסרשוז ואתחנן בסיפרי.
וכן הוא אומר ש כי תרבו תפילה אינני שוסע ,כתחילת ישעיה .ואל תהי רשע בפני
עצמך .היא השלישית ,ואל תעש דבר שהוא רע בפני עצמך .ואחה מבץ כו .ואעפיי
שאין אחרים מכירין כו .כך קיבלתי :ולי נרי .ואל תהי .ואל תרשיע להיות עצמך.
יחיד שלא לנהנ אחוד ,וריעות לשום ]אדם[ אלא עמוד בפני עצמך כאילו אחה כעצמך
יחיד כעולם .וכך אנו זקוקץ לסי׳ זח א(שאמרו רבותינו סזיר קש׳ ב כפני עצמו:
ואני שמעתי בשם דית ,אל תהי רשע .אל תחדק עצמך כרשע .כדאי בפיק דקידושץ
לעולם יראה האדפ את עצמו כאילו תציו זכאי וחציו חייב .עשי ,מצוד .אחת אשריו
שהכריע אוחו ואח כל העולם לכף זכוח .כי כשאדם מחזיק עצמו כרשע מחשב לבלתי
עשות עוד צדקה .שםכור שלא יועיל לו והרשיע יותי מראי .והא דאמר כפ׳ הספלח
הר צדיק ואל תהי רשע .ואפי׳ כל העולם כולו אומר׳ עליך צדיק הוי בעיניך כרשע.
הכי קאמר כרי לההזיק ביראתך ולהטיב דרכך יותר ויותר :ת־:
ר׳ אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד ת ו ר ה ס(טה שתשיב א ת אפיקורוס׳ ודע
לפני מי א ת ה עמל׳ ומי הוא ב ע ל מ ל א כ ת ך שישלם לך ש ב ר פעולתך:
ר׳ טרפון אומר היום ק צ ר ו ה מ ל א כ ה מרובה והפועלים עצילים ו ש כ ר ה ר ב ה
ובעל הבית דוחק :הוא היה אומר ל א עליך ה מ ל א כ ה לנטור ולא א ת ה
בן חורין ליבטל סמנה׳ אם ל מ ד ת תורה ה ר ב ה נותנין לך ש כ ר הרבה׳
ונאמן הוא בעל מ ל א כ ת ך שישלם ל ך ש כ ר פעולתך׳ ידע מתן ש כ ר ן ש ל
צדיקים לעתיד ל ב א ז רבי הנניא בן עקשיא כוי.
חוי שקוד .אגייטנץ שחתן לבך ועיגיך במקראות שבחייה . . .םוקרץ בהן כדי שתדע
להשיבנו .כדי שחשיב אח אשיקורוס .ע( בכל ישרי יש לחם חלק נחלקו בו
חכמים .יש מפרש זה הסכזח חלםיד הכם .ויש משרש וה הםגלה פנים בתורה שלא
כהלכה .בנון מנשה בן חוקיה שהיה יושב ומרש באנרוח של דופי .אפיקורוס ,לשון
הפקד .בגון עוף ונבינה פ( נאכלים כאסיקורן .ליסטים .ליסמין .אפוטרופוס .בכולן הססך
לחיקון השם .וכפ׳ אהד דיני ממונות .א״ר יוהנן צ(לא שנו אלא אפיקורוס נוי אכל
אפיקורוס י׳עראל כל שכן רשקי טשי .ודע לשני שי אחה עמל .הרי השנייה השב אל
לכך כסה גדול סי שאתר .משחכר במעשיך כל מד .שחוכל .כדי שתשא חן וחסד
בעיניו והוי ירא מלפניו .ומי בעל מלאכתך והוי יורע מי הוא שאתה עושה מלאכח
עסו הוא הקניה שיש בידו ספק לשלם לך שבר מעשיך כי הוא אל אמונה ואין עול.
שמשלס שכר שעולה לפועליו באמונה .ווו היא השלישיח .והיא סוף בבא .ואין כת׳
במשניות ונאמן הוא :היום קצי .ימיהייך כעולם הזה .דכת׳ ימי שנותינו .בהם שבעים
שנה ואוסר כלינו שנינו כמו הנה .והמלאכה של תודה מרובה .ואי אסשר לשנותה
בכדי הייו אלא א־נ דוהק את השעה .לםיכך ישתדל לעסוק בתורה כסה שיוכל .כדי
שימול ש :ר הרבה .לשי מה שהיא מרובה שכיה חרבה .והשועלים ע1רלי\0ואץ לוסרין
תדיר .ואף בעל הבית שהוא הק׳ שאתה משחכר עסו דוחק .ואינו נונש לעשות
במלאכתו .ומכריז ואומר לא .ימוש והגית בו יומם ולילה .ואחה זקוק לרוץ אהד
דברי ולמהר עצמך :הוא היד ,אומר ריטרסון .לא עליך המלאכה לנסור .כלומר אעפ״י
שהיום קצר והמלאכה מיובה אל *סול עליך לומר שאס לא תנמור את כולה לא
הטול שכר .והעמוד *ושב ורומם שלא תוכל לנמור .לסי שלא עליך המלאכה לגמור
אלא כל אשר חובל לעשות בכוהך עשה .שנה כסא שאיסשר לך לסבול ותיטול
שכר כננדו .ולא אתה בן חורין ליבטל .שלא חאמר אחדי שאין עלי המלאכה ,לנסור
אחא אשב ובטל .שאין אחה בן חורין ליכטל מסנה .שעל מנת כן ר\ציא הק׳ את
ישרי ממצרים .לקבל תורתו וסצותיו .ועסוק בה .שאם לימית תורה הרבה נותנין לך
שכר הרנה .ונאמן הוא כעל מלאכתך שישלם לך שנר פעולתך .שאין מלאכתו
רוסה למלאכת בשר ורם .בשר ודם ק( כשהוא עושה אננריא בעבדיו מכיון
שמלאכתו מוטלת על העבר חוכר ,שוכ אינה נוטל עליה שדר .אבל הקדוש
ברוך הוא איני ,כן שהיא חובר .ונוטל שכר .ודע מתן שכרן של צדיקימ.
והן לבך לרעת כמה נמל מהן שירן של צדיקים לעתיד לבא כדי שיקחך לבך לעסוק
בתורה .שגאמר מה רב טובך אשר עשנת ליריאיך סעלח לחוסים בך נגד בני אדם.
איר יהושע בן לוי שני שערי בדבור יש בנן עדן כוי .כך מתחיל פרק נן עדן.
ומאריך כחושות הצדיקים ובכורם נדול לעתיד .עיא ורע מחן שכרן כלומר אל ישיאך
לבך לבלה־ עסוק בתורה .ולוסר אני רואה אותם שאינן עוםקין ומלאים כל מוב ואחד.
תטרח לריק .אלא תאמר כך .שנאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שבר ולא יקפח
שכרך ,כ* מתן שכרן של צדיקים אינו אלא לעתיד לבא:
סליק פידקא.
פ ר ק שלישי.
תשא. וישב .בא. לך. תכו.
ח ו ל ע ה כצ״ל )איוב כ ״ ה ( .ל( ושלשתן מוציאים בויקרא ר ב ה פי״ת ע׳׳ש .ועיין ירושלמי ס ו ט ה ארם
ה״ב .ו מ ד ר ש ק ה ל ה פ ר ש ה י׳׳ב .ומסי ר׳יא פ ר ק בן עזאי (0 .ו א ה כ ה נ י ה ס ש נ ה ) מ ל כ י פ ב׳ כ ״ נ ( פ״ב
,
יארע פ ס ו ל בכ׳ינ וכו׳ עיין הוריות י״ג ןךא .נ ב ל ע ם כ ש א ו ל חיים )משלי א ( ..ודרשו א ח י ש ל ו ם שאם
וט׳ )ירמיה כ״ט( .שנאי ומושב לצים ו ע י ) ת ה ל י ס א׳( אז נדברו יראי ה ׳ ונו׳ ויבחב ס פ ר זכרון הןלר
ליראי ה• ו ל ח ש ב י ש מ ו נ צ ״ ל ) ס ל א ב י ג׳(׳ ישב ב ת ־ וידום וגן׳ ) א י כ ה ג׳( .ח ר ב א ל ה ב ד י ם לפניז
מחזור ויטרי 506
ר׳ חנניא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהם דברי מ ו ר ה הרי זה
מושב לצים׳ שנאמר ובמושב לצים ל א ישב׳ א ב ל שנים שיושבין ויש
ביניהם דברי ת ו ר ה שכינה שרוייה ביניהם׳ שנאמ׳ אז נדברו יראי ה׳ איש
א ל רעהו ויקשב ה׳ וישמע ויכתב ס פ ר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחשבי שמו,
אין לי א ל א שנים ומניין אפילו א ח ד שיושב ועוסק ב ת ו ר ה שהקב״ה ק ו ב ע
לו שכר׳ שנאמר ישב ב ד ד וידום כי נ ט ל עליו:
שנאמר ובמושב לצים לא ישב .ומיעוט לצים שנים .וסמץ ליד ,כי אם כתורת ה׳
חפצו .טי שהשצו בהורת ה׳ .זהו שבמושב לצים לא ישב .הא אין חפץ
בתורת ה׳ הר* זר ,ישב במושב לצימ .הא לפרח שמעלץ עליהם באילו ישב במושב
לצים כשאין ביניהם דברי תורה אבל שנים שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שמייד.
ביניהם שנאסר איש אל רעהו .הרי כאן שנים .ויקשב ה׳ וישמע .הרי שהשכינה
שרוייר .ביניהם .ויושבין אינו דווקא .ומה שמצינו בםשניוח ומניין אשיי אחד .כוי .אץ
אנו נורםיןרבר זה ב ם ש נ ח ר׳ א פ ר י ם ושאר משניוח מדוייקוח .אלא מסיים ליראי ה׳
ולהושבי שמו .ולפי מה שכת׳ בקצת משניות לא חיקשי בהדי ההיא דאמ׳ בכמה
דוכתי .חרב אל הבדים וגאלו .חרב על שונאיהן של ישר׳ ל!( שיושבין בתורת כר בבר.
והיכא דאיפשר אמריי חרב על הכדים .ודלא איפשר קובע לו שכר .נטל עליו .נהה
עליו רוה ה׳ :וידם .לשון המחנה .כי נטל ולקה עליו שכר פעולתו:
מזבחי פתים .חקרוכת ע׳׳ז א(רנסקא לן בשי אין סעםידץ שאסורה בהנייה סשוס
דאיחקש לסח .שנאםר דצמדו )ישרי( לכעל פעור .ויאכלו זבחי שתים .כי
אלהי העמים הבל חם ואח חםתים חם עובדים .אבל אנו עובדץ לחק׳ שהוא אלהים
חיים וקייס לעולם ומלך על כל :והתם קבעי וסת נופיה מנא לן .נסר שם שם םענלה
עריסה .וענלה עמסה כסרח כת׳ בה כקדשים :ויש חימ׳ דכלא ניש דשם שס איתסר
מת בתאה .נ(כדאמר ס׳ ננמר הדין .מפני מה אמרו מת אסור בהנאה כדי שלא
יעשה אדם מעור אביו ואמו שטיהין להמור .וי״ל דמקרא ומסברא קחדנן ליה :וניל
ונאלו כ ג ״ ל )ירםיה ני( .ש( שיושבי! ב ת ו ר ה בד ב ב ר ב ר ב ו ת ס׳׳נ ע״ב ,ת ע נ י ת ז׳ ע״א ם « ת י׳ ע״א.
כי כ ל ש ל ח נ ו ת וגוי )ישעיה כ ח ( .שנא׳ וידבר אלי ז ה ח ש ל ח ן אשר לפני ה׳ כ ג י ל ) י ח ז ק א ל ס׳׳א(.
ryכ׳׳מ <נ״כ שנא׳ ז י מ ד ז ל ב ע ל פעזר ייאכלו זבח• פ ח י ם י(( ד נ מ ק א לן ב פ ר ק אין טעמידין <מ׳
כצ״ל ) ח ה ל י • ק״\( ו ה ת ם ק ב ע י ו ב ר ע׳׳ש ת!שי ר ״ ה א ת י א שט ש ם ובו׳ ותוס־ ר ״ ח כ פ ר ה וכר.
ב( כ ד א מ ד פ ר ק נ ג מ ר הדין .לפנינו ל י ת א כ ה א י לישנא ,ועיין שם ט׳׳ז ע׳׳ב ,ו ב ם ס ׳ נ ד ה נ ״ ה ע*א
ובתוס׳ ש ם ד״ה ש מ א יעשה וכר וחוס׳ חולין ק כ ״ ב ע״א ד״ה וכו׳ ותופ׳ זבחים ע״א ע*ב ד״ה
ו ב ט ר י פ ה וכו׳ ו א י ה ב פ ר ק ה פ ר ה דסרפינן שוד פסולי ה ם ו ק ד ש י ם ש נ פ ל ל ב ו ר משוס ד כ ח י ב ו ה ס ח י ח י ה
לו מי ש ה ט ח ה שלו הרי ה ס ה ה שלו כ ד ת נ ן ) ק ״ נ ( ע׳׳ב( דיאוחו ה כ ה נ י ס בעורו ובו׳ חריע ד ל « ה ח י ר
ר״ע אלא היכא ד ש ה ט ו ד ה ת ס מ ו ת ר נ ס ה ע ו ר א ב ל אם מ ה העוד נ״כ אפור .וכן ב ח ב רש׳׳י שם ק׳׳ד
ע י א ד ״ ה דאפילו בנכולין ו כ ר א ב ל אם מ ה עורו אסוד וכר ואין כאן מ ק ו ם להארץ• ב ז ח ,ועיין תוס׳
ב״ק י׳ ע״א ד״ה שתשור וכו׳ וכשם׳׳ק שם ,ובשו״ת ח כ ם ג ב י סי׳ קל״ו .ועיץ תום׳ סנהדרין ס ׳ ע״א
ד ״ ה ס ש ם ש י ן וכר ובשדיה ח ר ש ב ־ א סי׳ שס״ה ,ו ב נ ד ל ב ר ם ב י ם ח׳ א ב ל פי״ר ח כ -א ,ועיין בביאור
507 סחזור ויטדי
הניעור בלילה .אפילו בביח .מאחר שאינו עושה שום מלאכה .והמהלך בדרך.
ואפי׳ ביום .וכיהידי אנו עוסקין כשניהם .אבל אין אנו נורסין אותו כמשנה
דווקניח .הניעור כלילה יחידי .םסתכן .לס• שמזיקין ההולכים כלילה פונעין בו.
םעסים שאץ סראיס עצמם ופונעים ברואה בהם .בנון אילו שקורין פיאש .והן מצויות
חנמורע.pm 1 ח נ ר ״ א יו״ד סי׳ שם־׳ט ס ק ׳ א .בי כ ל שלחנו,־( מ ו )ישעיה כ ־ ח ( .וזזנין :ידו א ל ה ס ק ו פ
ובן ויפנע במקום ) ב ר א ש י ת כ ״ ח ( .ה ע י כ י ס ל נ ד ש ל ח ן ) י ש ע י ח ס ׳ ׳ ח ( .שנא׳ וידבר אלי ונר ) י ח ז ק א ל כ ך א (
םידם ה מ ק ר א מ א ב מ ר א ו ת י ת ז ק א ל » ״ ל .נ( פ ת ה ה כ ת ו ב ב מ ז כ ה וכר עיין ח נ י נ ה ב׳־ז ע״א וחלשון
מ ש ו נ ה .ה י כ א ד ש כ י ח ה ד ק א שאני פ ס ח י ם ח׳ ע * מ כ ד ל ח י ב ויאמר ש מ ו א ל ו11׳ ) ש מ ו א ל א׳ פ״ז(־
מחזור ויטרי 508
במדברות ,מקום שאין בני אדמ רנילץ .כאותה שאמר ר׳ יוחנן במדרשו קהלת .כל
דודך כחזקה סכנה ,וזעאיל וכן א ד ס שיש בידו תורה הרי זה סחחייב בנםשז.
באותה שאמרו חכמים חיכא דשכיחא הידקא שאני .כדכת׳ ויאמר שמואל א ץ אלך
ושסע שאול וחרנני .וכן הממנה לבו לבטלה .שמבטל מדברי תורה ועוסק בדברים
בטלים .םסני שנעשח נוםו חולין לםזיקין .ואם״ כעיר וביום יש לו לדאנ .מאחר
שאין תורתו משמרתו מי ישמור עללו ,ולא עוד אלא מחמת נטילתו .חוא נכשל
כדבר תורתו ונמדד מן העילם .וערם גלות לבניו ,שנאמר *תשכח תורת אלהיך אשכח
בנץ גם אני:
לא שלימ לטירמא עליהן .מיכן שאין מטילין ארנוניות ומסים על
תלמידי חכמים .שמאחר שהן עוסקין בתזרה מעבירין מהן עול מלכות .ונבבא קמא
נמי אמרינן דםרדכת מסייע מתא .אכל רבנן לא מסייעי מתא דהן שומרי העיר עיי
תורתס .ועול דרך ארץ .שאיני צ י ץ לטרוח אהר מזונותיו .שהרי מן השמים מזמנין
לו סרנסתו :אבל חםורק מטנו עול תורה .כמו עטי הארץ ,נוורין עליו עול מלכות.
כי ההיא ה( רמי כלילא .ר ש ת אטברייא ,כהשותסץ ועמק כולהו עמי הארץ .משום
דרככן לא הוו מסייעי לוע .דלייה לרמי כלילא .א״ר ראיתם שאין פורענות נ א
לעולם אלא בשביל עמי הארץ .וההיא ופיקדעייז .דליעביד מבריא קלניא .כת חורץ.
אף מעסי חאוץ ונזיס קאטד ,דםדרבנן לא איצטרץ דהא פיפפרי ,כראי בהשותסץ:
בשימת ר׳ £מרה .דת׳ר דיני משונות בני .ר׳ אומר בה :מניין אפי׳ מ ׳ שנאמר
ואנודתו ונו־ .בשביל אמדת העדיקיס שיש לו להק׳ בארץ יסרה לארץ ,וסתם אנודה
ני() .כמו שסצינן אצל לולב .סשיט׳ תלתא הוי אנד .וכן אצל אנודת אזוב .ג׳
נבעולץ .ל!(וכן שט רבותינו .הא למדת שלשה שישבו ועסקו בתורה מעלה עליהן
כאילו נעשית אנודה לםני הק׳ .מניין שאס״ שנים .שנאמר אז נדברו .ואין כתי יותר
כמשנה .אזכיר אח שמי .כל םקום שמדברין מ בדברי תורתי לכשאזביר שס את שמי
אבא אליך וברכחיך .לך חמרבר .מאחר שכתב לשון יחיד למדנו שביחיד הכת׳ מדבר.
וכס׳ ׳ראשון דברכוח םסרש ס(שיש הסרש בדבר .שהאחד דבריו אינן נכתבין.ושנימ
דבריהם נכתבץ .ונ׳ משיש בו כ־ר כא שכינח על ידם:
׳(ר׳ יעקב אומי ה מ ה ל ך בדרך ושונה .ומפסיק משנתו ואומר מה נאה אילן
זה מ ה נאה ניר זה מעלה עליו ה כ ת ׳ כאילו מתחייב בנפשו:
ה מ ה ל ך בו?ך יחידי .ל־נ .אלא א0״ בחבורה .ואסי׳ בעיר .ולא תסש דרך זר .אלא
מפני שאילו מצויץ בדרך .וארם עשוי להשסיק כדי לחסחבל בהן י ומפסיק
משנה ששונה בה .ניר ,משקצה אח התבואה מהסכין אח הקרקע על ידי חרישה מסגי
שנשרשץ העשבים שם ועכשיו סעלין שרשיחן .ומחייבשין שלא ינרלו עם התבואה .לשנה
הכאה .והוא קרוי ניר .והוא שאג;ר הכת׳ נירו לכם נ־ר ואל הזיעו אל קוצים .ובי קורין
להם קרדונש .רש לועזץ שנברא .מעלה עליו הכת׳ כאילו סחח״כ בנסשו .הרי הוא כמי
שמתחייב כנסשו .כלומר שאף בעון שועט כזד ,קרוב הוא לחיתשש ולחתחייב בו .תואיל
וסםק מדכרי חורה לעסוק כשיחת חולין .שנאסר הקוסשיס סלוח עלי שיח שרש
רתמים לחסם .שנשרסים כנחלי רתמים בנהינש .אותם שפוסקץ מדברי חורה שניתנו
כלוחות .עלי שיח בשביל שיחת חולין ,שורש רחמים לחמם .כ(שמאבילין אותן נחלי
רחמים .יינבראי .והרי כאן)בית( ב׳ פורעניות מרירת עשב חמר .ושריסח הנשםח .ולאו
סקרא דייק נחלי .אלא שםחם מאכלם של רשעים בנהינם חס הוא כנחלים :הקוטפים.
לשון וקטפת מלילת .לא חבצר .מחרנמ לא תקטוף :ויעז אומריש לכך נקט נחלי
רתמים .שמשפט רשעים בגהינס יש מהן כי תולעתס לא תמות .ואשם לא תנגח.
כדאפר בארכעח ראשי שנים .ואפי׳ לאותן שתכבה אשם .שוהא מיהא לככות .ונחל•
רתמים שוהין לכבות .נדאמר בבבא בחרא בהמובר אח הספינה .ל( אמר רב אשי
)אישתבע( ]אישתעי[ לי רכ חונא כי נחן כוי .ואץ לומר דחא עלי שיח מתפילה
קאמר דאשל משום דסוסק מדברי תורה להתפלל י רזן כנחלי רתמים נהי דלאז שפיר
עבד ותפילתו חועכה מיהו אין מאכילין אוחו נהלי רתמים ,חילכך על כורחא עלי
שיח .שיחח חולין קאמר .וחס ושלום לא דינר הבת׳ ברבר בזח ^ .לפיכך הוא אומר
כאילו מתחייב בנפשו .זלא נתחייב ממש .דהוה ליה לסיסר הרי זה מתחייב בנפשו,
רש לפרש .לפי שנאמר ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך .וכת׳ סהתהלבך
תנחה אתך כשכבך תשמר עליך .שכל זמן שאץ אדם מסיח עצמו סרביי תודה תורתו
משחמרח עליו ,וזה הואיל והסיח דעתו ממנה קרוב היה להתחייב בנפשו .ששום
שכת׳ התעיף עיניך בו ואיננו .ואית דנרס הרי מתחייב כנפשו .כלומר מסתכן בעצמו.
שמאחר שפסק מדברי תודח ניחנח רשות לשטן להדק:
ר׳ דוםתאי בר׳ ינאי משום ר־ מאיראומ׳ ״(תלמיד ח כ ם שהוא יושכ ושונה
ד ב ר א ח ד ממשנתו מ ע ל ה עליו ה כ ת ו ב כאילו מתחייב ושכח
בנפשו .שנאמר ר ק ה ש ט ר ל ך ושמר נפשך מ א ד פן ת ש כ ח א ת הדברים
א ש ר ראו עיניך יכוליאפילו ת ק פ ה עליה משנתו ת י ל ופן יסורו מלבבך .ה א
איגו מתחייב ע ד שישב ויסירנד ,מלבו:
ו ש כ ח דבר ממשנתו .שחסיח דעחו ממנח מלחזור עליח עד ששכהה .ושמור נפשך.
כלומר ג( הרי נפשך ערבון נתונה חחח דבר וח שאם עשית כן הריני נומל
את נפשך .תקפח .יש לפרש אנסה .שכחה באונם .במו תקפתו ועלתח .תקפתו זימה .ראמרי׳
(נבי בהמה המסורה לרועה .וכמו (התוקף בעבדו שלדיבירו.או תקפה כסו פ(חמרא
ע ס
דחקיף .שנתחםצה ונתייקרה והבכירה עליו משנה שלו מתוך שהיא חמורה .ונשתכה
ממנו בעל כרחו .ח׳ל וסן יסודי .עד שישב ויסירנה מלבו .מדעח .שיסורו מעיקרא
משמע .שאינו זכור בהן כל עיקר .וא* אחד .מוצא שאינו זכור כל עיקר .אלא בחשיח
דעתו מדעח ומפני .לכו לבטלנוח ואינו מחזיר עליה ואז סחהייב בנששו .אכל תקפח
נזכר עליו במקצת:
ק י ד מ ת לחכמתו .שכל מה שהוא עוסק לעשות דבר בחכסחו הוא מתן לבו תחילה
ליראה את המקום .ולהבין ולעשות ,שלא •חנלנל הדבר לידי עבירת .חכמתו
מתקיימח .חכמתו יםה לו ועולה בידו שמתוך כך א*נו נכשל בעבירה לעולם .וכל
שחכמתו קורמת ליראת חטאו .שאינו ירא לםני האלחים כל כך לראות תחילה את
הנולד דגי זה נבשל בחכמתו .כדרך שנבשל שלמד• שאמר אני ארכה ולא אסור .וכן
הוא אומר ראשית חכמה יראת חי .ועור שפירשו חכמים כיומא xבא לו .צ(נל אדם
שיש כו תורה ואין בו יראת שמיס הרי הוא כאדם שמםיו לו סשתיחות החצר
הפנימיות .ומשתהות החצר חיצונות לא מסרו לו אלא שאין לו דרך ליכנס לשם .אף
זה א*ן חכמתו מתקיימת .ק( ורבותינו שנו שאל חלמידאחר לרבן יוחנן בן זכאי .חכם
וירא חט מהו .אמר לחם הרי וה אומן .וכלי אומנתו בידו ,וחבש ואץ ירא חט מתו.
אמר לו הרי זה אומן ואין כלי אומנתו בידו .ירא חטא ואינו חכם מהו .אלא שאץ
כלי אומנותו בידו .נ־ל שברייתא משובשת היא זו .וכן ראוי לנדוס בסיפא .אין »ו7
אומן אלא כלי אומנתו בידו :שחכמתו שרובה ממעשיו .שאינו"מקיים מה שהוא לומד.
ואין תורת! מתזךמת .שמתוך כך הולך ושוכח אותה .וכדאמרי׳ כל הלומד ואינו
מקיים ר( דומה לאדם שזורע ואינו קוצר .ולאשר .שיולדת וקוברת :שמעשיו מרובין
מחכמתו .ששרבה לעשות נדרים וסיינים והרחקות לתורה .וליכנס לשנים משורת תרץ
יותר ממה שלמד ,חכמתו מתקייםח ,שםתוך כך אינו נכשל כעבירה לעולם .ורבותיי
ש(למדו בנרייחא .מדבח׳ נעשה ונשמע .שהקדים מי .שלא ששע כדי שיתקיים שמועתו
כידו הבאה לאחר מיכן :נוחה הימנו .שישלו נחח רוח כו .שכל מי שסחקבל ואהוב
למפה בידוע שהוא אהוב למעלה .ח(שנאםר ושצא הן ושבל טוב כעיני אלהיסוארס.
ואומר וחסד הי מעולם ועד עולם על ידיאיז .שכל סי שמושך עליו חוט שר חסד
כידוע שהוא ירא שםימ:
ר׳ דוםא בן הרכינס אומ׳ שינה ש ל שחרית ויין ש ל צהרים .ושיחת ילדים
וישיבת כנטיות ש ל עמי ה א ר ץ מוציאין א ת ה א ד ם מן ה ע ו ל ם :
שינה של שהרית שהיא עריבה לו לאדם .ויין של צהרים .ששוחד .כל היום עד
הצהרים .ושיחת ילדים שמרבה שיחה עם הילדים .כהזיים היושבים נכתי
מננינתם .וישיבת כנסיות של עמי הארץ .שסתכנסץ עמי הארץ וםתעסקין כדברים
בטילים .סוציאין אח האדם מן העזלם .שנ־גשך אחריהם וכזמל מדברי תורה .ונטרר
סן העולם .שנו רבותיי א(שינח של שחרית כיצד .מלמד שלא יחבוין אדם לישן ער
שיעבור זמן קיש ונמצא כטל סרבר׳ תורה .שנאסר הדלת חםוב על צירה ועצל על
טיטתו .יין של צהריס ביצד .מלמד שלא-יתכוון ארם לשחוח בצהרים .ונמצא בטל
סדברי תודה .שנאמר אי לך אדץ שמלכך נער ,ואומר אשריך ארץ שמלכך כן חורימ.
ושריך בעח יאכלו בנבורה ולא בשתי .נ(בנבודה של תורה ולא כשתייה של יין
שאינן מרבים כשתייה:
שם .מכלל שאינו יוצא ססקרא זד .ולא שנאו עם אילו .אלא לפי סה שחנו שוי..
ומהן למרור׳ אלעזר .אומר אני .שלסד מאותת ששנינו י( עבירות שנין אדם לחכידו
אין יום הכסורים מכפר עד שירעה את חבירו .שיבקש ממו ממנו .דמסתםא כיק
שכמהו כסני רבים שנושתו נדול לםיכך עונשו נדול ואעםיי שיש בידו מעשים טובים
אק לו חלק צא ולמר מתמר שאמרו הכםים כ(לעולם יפיל אדם עצמו לתוך ככשן
האש ואל ילבין םני חבירו ברבימ .דמוטב ימות זנאי .ואל ימות חייב .חורה .ל׳נ.
אעם־י שיש בידו תורה:
הוי קל לראש .הקל את .ראשך ל( והוי רך כקנה .שהולך לכאן ולכאן .ווריו כאדם
קל להקביל סני ראש העיר ושופטיה .ונוחלחשחורח .והוי נוה אצל ]ראשן העיר
שהלך אחר דכה .ואחר עצחו .ואל תתנרה כו .ואל תעמד כננדו .וכן אחה כשתהיה
נוח אצלו כל אשר חחפוץ חעשה .וכן מחלין טתלא .מ( עבד מלך סלך .הדבקלשחוור
וישחחו לך .חשחורח .הוא הממונה של מלך לעשות אננריא בבני ארפ .והעומר
כננדו מכבירין עליו עולו .ואונסין בהמתו ממנו .ומקילין לנוח לחם .לשון תשחורת.
כמי נ( ממטי ליה ולחמריח לשחוור .ובמו ם(לא חמור אחד מהם נשאתי .תרנ׳ שחרית.
תשחורת .קורכיאה בי :שחוק ליצנות .נכוייש ני .וקלת ראש )א( בלדירא .מינילין
אח האדם לעמה .שמחוך שהוא מיקל ראשו ושוחק את היאשה פוף שהוא תובעה
לזנות :מסורות .כטן אילו שכוחבין בנליון המסיים .היא מסורת חנדולח .שכל חבקי
בהן עומד על פתרון רוב המקרא ואינו פועה בהן .להחליף דבר בדבר .סיינ .נדר.
בגליו; הכתב יר נכחב:
)א( .Baldoria
»( שנא׳ עשר ת ע ש ר ) ד ב ר י ם י״ד( ת ע נ י ת ט׳ ע״א .ש ב ח ק ׳ ״ ט ע׳׳א ,שנאי ובחנוני נ א ו ; ו • ) מ ל א כ י ג׳(-
,
(0ואטד הדי] נ ם ר א ד א י ח בנדרים וכי• עיין נרריש י׳ ע״א ו ב פ ר ש ״ ו צ ל ק ו נ ם קונס .צ( א ו ל
מ ח ר י ש וטי )משלי » .(rי פ ה ש ח י ק ה ל ח כ מ י ם ונו׳ פ ס ח י ם צ׳׳ט ע״א׳ ירושלמי פ ס ח י ם פ״ט ה׳׳ס,
אדר״נ םב״ב .לן( ובעברי כ צ ׳ ל הקיןז גדול )הוא זקן( גדול( כ ס ו שפירשו ב ה ב ל חייבי! בויעלו ע ו ל ו ת
) ש ט ו ת כ״ד( ח נ י נ ה ו׳ ע״ב פ ר זומרא א מ י לפיסוק מעטים ע״ש בפירש״י .ועיין ב ס פ ר נ פ ש החיים
שער אי .ס ה שביאר• בור ,ב ד י ך ק ב ל ה .ל( ויקר מבלי ח ס ד ה ל א מ צ א ת י ס ק ר א כצורתו כחנ״ך.
ואומר ל א יעדכנה וגו׳ )איוב ב״ח( .ה׳ קנני רא=-יח ררכו וני• )משלי •{•r.ס( ואומר ו א ה י ה אצלי
אמון )משלי שם( א מ ר ה ח ו ר ה אני הייחי מ ד ר ש כ י ״ ר פ״א א״י אושעיה ר ב ה וכוי .כי ל ק ח ס ו ב
(nר א ה נ ת ת ׳ לפניך החיים .לשון ה כ ת ו ב ר א ה נ ת ח י לפניך חיום א ת החיים ונוי וטי ) ס מ ל י .(n
) ד ב ר י ם ל ( .עיני ה׳ ה מ ה מ ש ו ט ט י ם כ כ ל ה א ר ץ ,וכריה ר׳( כ צ ל .ו כ ח ר ח בחיים ) ד כ ר י ם לי( .א( ו א י ה
515 מחזור דפר*
שלא היד .להן זכות .הן אותם בחסדו .ואוםר תכין בטובתך לעני אלהים .וזחו שאט
אום׳ כברכת הזן .ניתן לחס לכל בשר כל׳ח ,ובטובו .כר .שחעולס ניזון בפובחו של
הקי .כך קיבלתי .אבל לא לש* רוב המעשה .ברשמי .ואני מצאתי במשניות ה:ל לםי
מב המעשה .זם״ כל זה שאמרנו שהעולם נידון במובה הוא משני רוב מעשיו שהיו
דעים זאונל הלקו כעולם הזד :,הבל נתון כעיבון .כל מה שתק׳ מקיף את האדם ע־״י
ערב הוא נותן לו ומקיפו משנולד .ונשמתו של אדם ערב בכל האיברים .וכשזכו הן.
וכתה היא .וכשלא ובו .היא נרונת עםהן .שנאסר יקרא אל.השםיש סעל .וה נשמתו
של אדם שנבראת מן השמים .ואל הארץ לרין עסו .זה הנוף שנברא סן האדםח.
ומצודה פרוסה .זהו מצורתו של מלאך המות .שאין אדם יכול להשמט ,סיום הסיתה
ומיום הדין כסה שנאסר כי נס לא ירע האדם את עתו כתיס שנאהזים במצודה
רעה ואומר אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח .ההנות פתוהה .זה דרך הטוב והרע
שנסחחין לו לאדם דכח׳ ראי .נתח• לסניך ונוי .ועור כח׳ אם ללצים הוא יליץ
ולענרם יתן הן .ודרשו הבסיס נ( בא לסמא פותחים לו .שבדרך שאדם רוצה לילך
מליו מוליכות אותו ,וסניחין אוחז לחטוא אבל לאחר םכא) נשרעיס ,ססנו בחנוני הוה
שמניח ליקח אח אשר לו באמונה .ומאמין בהס הרבה .ואחר בך חוזר ותובע חכל.
וזד .שאמר חחנוני מקיף .זח יצר הרע שמקיף לאדם מעט מעט כדי שימלא ספקו.
וכיון שנחסלא ספקו יצר לו וכל יד עסל תבזאמ :והםיגקם פתוחה .זהו סינקסו.
שנכחב סח שעשח .זהו שאוסר חכתי נלםי ראו עיניך .חפינקס פתוחה .וםווטנת לכתוב
כל מעשיו של אדם .פנקס .היא טבלאות של נלחיפ .ד( ומדרש איבת רבת• מוכיח.
דאפי ההוא ,חזית כפילסאי הר פנקס דאית ביי .ד׳ לזוהץ .ובמסכת כלים שניט,
ה(סינקם שיש בה בית קיבול שעות .והכי הר אורחא דםילתא,,.ובתלםוד שני לווחי
פינקם .והיר כותבת .ברכת׳ אבל אניד לך את הרשום בכתב אמת .ובת׳ וביד בל
אדם יחתום ואמרו הבסיס אעפ׳יי שנלרים וידועים הן לפני המקום נכתנין הן משעה
שטצר ארס .כתובים לא נאמר אלא יכחבו .ואומר כי מלאכיו יצוח לך לשמרך בכל
דרכיך .ואוסר והנח מלאכי אלחים עולים ויורדים בו .ללמדך שני מלאכים סהלבץ
וטלוין לו לארם ביום .ושני מלאכים אחרים סלויס לו בלילה .אותן שמהלכין עסו
ביום כותבין מה שעושה ביום .ואותן שמהלכין עמו כלילת כותבין מה שעושה בלילה.
וכאיס ומעידין לפני חקי והנכאים סחזירין מלאכי המות הם הנבאין .שסשתלהיס בהמתו
של ר.ק> לחסרע על עסק עכירוח שחקיפוחו והמתינו לו שמא יעשה תשובח.
משנתמלאת ספקו ,ומחזירץ ומחבבין אוחו חדיר .כלומר אילו פירות סעשיחן של
רשעים שחן עונשין בעולם הזה ,וחקי פורע מהן כץ מדעתו כוי .בץ מצח וחפץ בין
אינו חפץ כחטוני שכוחכ על סינקסו ונפרע ם; האדם לאחר מיכן .ומחבב עליו
תמיר ער שמוציא ממט כל אשראיותיו(! .בכל אשרי נבאי בעיא רצה מרעתו .רצח
ג( ח;* ד א ם ר י ח כ ל צמו! וכו• עיין ערוך ערך ס ע ד אי .שנא׳ ח ל א ה יא כ ס ו ס עטדי ) ד ב ר י ם ל ״ ג (
ב י ו ח ס ד ו ו ב ר ססהיש קי״ח זךא .תכין ב ט ו ב ת ך לעני א ל ח י ם כצ׳יל ) ת ה ל י ם ם י ח ( .א ב ל ל א ל פ י י ר ו ב
ה מ ע ש ה כצזיל .שנאי י ק ר א א ל ה ש ט י ם מ ע ל כצ׳׳ל )תוזלים ני( .ז ה נ ש מ ת ו ש ל א ר ס ובו־ ס נ ה ד ר י ן **א
ע״ב .וי׳־ר פ ר ש ה י׳יד .כי גם ל א ידע ה א ד ם א ת עתו כ ד ג י ם שנאחזים ב ס ג ו ר ה ר ע ה ) ק ח ל ח ס ( כצ*ל.
ו א ו ס ר א נ ה א ל ך מ ר ו ח ך וגו׳ ) ה ה ל י ם ק ל ״ ט ( א 0ל ל צ י ס ד1.א ׳ליין לג1׳ כ צ ״ ל .נ ( ב א ל ש ס א וכר
י( וסדרש איכה ש ב ח ק י ר ע -א יומא ל ״ ח ע־׳כ .ע״ז נ׳׳ת ע״א .ג ל ס י ראו עיניך ונו׳ ) ת ה ל י ם ק ל ־ ט ( .
ה( פ י נ ק ס שיש ב ת בית ק י כ י ל י ש ע ו ה וכר ,עיין בלים פ ר ק כ*ד ט ש נ ח ד, ר כ ת י וכר ל י ת א לפנינו.
א ב ל אניד ל ך א ת הרשום ו:ר )דניאל יי( .ו( כ י ד כ ל ו ב ח ל מ ו ד שני לווחי פ נ ק ס ש ב ת ק׳׳ד ע״ב
א ד ם • ח ח 1ס נ צ * ל ) א י ו ב ל״ז( עיי; ה ע נ י ח י׳׳א ע׳׳א .ה ג י נ ה ט׳׳ז ע״א ח ו ה ר פ׳ לך לך ,ועיין ערןך
עייך ס ע ד אי .בי טלאכיו י ג ו ח •fiו ט ׳ ) ח ה ל י ם צ*א( .ואומר ו ה נ ה מ ל א כ י אלהיט וני ) ב ר א ש י ת כ ״ ח ( .
ז( ב כ ל אשרי נ ב א י בעי*! ,לשון ה ג מ ר א פשתים ק י ־ ג ע׳׳א כ ל אגב נ ב י א בעי ופירש״י ו ר ש ב ־ ס ב ל
ד כ י שצריך ל כ ת ו ב ש ס ר עליו ב ט ן ס ל ו ה ו א מ נ ה גביא בעי כ ל ו מ ר עדיין ה ו א צריך ל ג ב ו ת ויש בו
מחזור ויטרי 516
על כרתו ,וכן הוא אומר במלאות ם0קו יצר לו .ואומר ראכלו ססרי דרכם וממועצוחיחס
ישבעו .ואם תאמר עבירה יש לה גךן ואין לה פייות שנאסר אוי לרשע רע כנמול
יריו יעשה לו .מ( כבר מירשנו באשה נקנית .עבירה לה שיש שירות אש עושה םירות
אוכל סירוח ,אכל קרן כולו קיים לעולם הדין :ולצדיק אסרו כי טוב שנאסר כי םרי
מעלליהם יאכלו :ויש להם על מה שיםמוכו .אילו טעמים שאמרנו על כל אהתואחת
והדין דין אמה .מה שק׳ דן .דין אמה הוא שבדין נסרעין ממנו .והכל מתוקן
למעורר׳ .ס(מצאתי כתי .אילו משניות שסתוקנות לסעודה ללמוד שמשם תצא כל
התלמוד .ואינו דומה עיניין לכאן .ועוד והלא שנינו *(התנאים מבלי עולם .והוה ליה
*למינקט תלסוד :ירא ויש להם על מה שיםםונו .ויש לנבאין שהולכין לנכות טמון
ההנווני המקיף על מה שיסמכו על םירעון וה שהן נובים .שהרי אינם נוכים לצרכם
אלא שליחות חנווני הם עושין ועליו הם סומכין .שהוקיקס לכך .והדין דין אמת כלומר
בדין־ הוא שינבה החנוונ! המקיף מעותיו מהן על יינו ששתו .והכל מתוקן לסעודה.
כלומר מה שאינו יכול לנבוח מהם מעט מעט הוא מניח בידם ומייחד אותם לצורך
סעודה אחת שהוא עתיד לתקן ביום סלוני לקרוביו שיבואו אצלו ואז יצטרכו לו .כך
הק׳ שילה שלוחיו לחזור ולפשפש על דרכי בני אדם ולנכות הונוהיהן כין מדעתם
כין שלא מדעתן .ויש לחם לשלוחיו על סי שיסםוכו .שחרי חפ סוסכים על המקום
ששלחם על כך .והדין רין אמת .שבדין הם עושין והאמת עמחן .וכל מותר פשעיו
סזומנין ומחננעין ליום אחר שעתיד לבא עליהם דהיינו ליום הדין :וי׳ משולם בר׳
קלונימופ איש רוסי ס״ לסעודה .ליום המיתה .כראמרינן לקמן סיף ארש למות .חבל
למיתה הן עומדין .שנאמר הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע .לסעודה .זה
כינוי של מיתת .מלמד שכל מתוקן למיתה .ולסר .נקרא שטה של מיתה סעודה ללמד
שכשנקראין בני אדם לסעודה כ( הכל נבנמין בפתח אחד .אבל כשיושבין אין יושכין
בעירכוכייא אלא כל אחד ואחר לשי מה שהוא .הכל לפי בכודז .אף כשעת סשידתז
של אדם מקרה אחד לצדיק ולרשע .ולעינ״ן כבוד .לסוף נוטל כל אחר ואחד לשי
מעשיו .כסה שנאמר בעדן נן אלהים הייח .ואומר כי הלך האדם אל כית עלמו.
שלכל אחד ואחד עושה לו י.ק׳ מדור לש* כבודו .כסו שססורש בס׳ נן ערן .שיסד
ר׳ יהושע כן לוי .וזהו שאמרו מתוקן לסעודה לכל אחד ואחד בנן ערן יש לכבודו.
זיש לננזתו .באותה ששנינו בשבת בס־פ שואל .בכל עת יחיו בנייך לבנים .ושי׳
יוחיו ל(חחנו של ר׳ מאיר משום י׳ מאיר שהקב׳׳ח עושי .כמי שמזמין את תצריקיס
ואת הרשעים חללו בכנדים נקיים וחללו בכנריס צואיס .וחקי מזמין לחם ויושבין אילו
ואילו .הללו אוכלים יהללו רעיבים שנאמר לכן כה אמר אדני אלהים הנה ענדי
יאכלו ואתם תרעבו חנח עבדי ישתו ואתם חצסאו ונוי:
ר׳ אלעזר כן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ .ואם אין ד ר ך .א ר ץ
אין תורה .אם אין ח כ מ ה אין יראה .א ס אין יראה אין ח כ מ ה .אם
ס ו ר ח .וכ! הוא א ו מ ר כ מ ל א ו ת ס פ ק ו יצר •יו) ,איוב ב( .ו א ו מ ר ויאכלו מ פ ר י י ד כ ם וט׳ )משלי *י(.
אוי ל ר ש ע ונז׳ כצ*ל )ישעיה ני( .יז( כ נ ד פ י ר ש ט באשה נ ק נ י ת וכו׳ קידושין מ׳ עיא׳ ועיין אדר״נ
»( מ צ א ת י כ ת ו ב אילו מ ש נ י ו ת יאכלו כצ׳יל )ישעיה ג׳(. ס״מ .שנא׳ כי פרי מ ע ל ל י ה ם
ש ס ח ו ק נ ו ח וסעודה וכר בן הביא העי־וך ערך םער א׳ ב ש ס ר׳ משללם ברכי קליניסגס ש ה ב י א ה ס ח כ ר
א ח ר כן ועיין בערוך שהאריך בזה .י( ה ת נ א י ם מ ב ל י עולם כצ׳׳ל ס ו ם ח ב״ב ע׳יא .כ( ה :ל נכנסין
ב פ ח ח א ח ד וכזי עיין ש ב ה קנ׳׳ב ע״א .כ ס ה שנא׳ בעדן נן א ל ה י ם הייח וכר כצ״ל ) י ח ז ק א ל ב ״ ח ( .
זאומר נ י הולך ה א ר ס א ל ב י ת עולמו ו נ ו ׳ ) ק ה ל ה י״ב( ב כ ל ע ת יחיו ב נ ד י ך לבנים ונר ) ק ח ל ח מ ( .
ל( ח ח נ ו ש ל ר׳ מאיר וכו׳ ש ב ה קנ׳׳נ ע׳׳א .לכן כ ה א מ ר ה׳ אלהים וט׳ )ישעיה ס׳׳ה( .ר א ש י ה ה כ ס ה
י ר א ת ה• ) ת ה ל י ם קי״א( ,וכן ה ו א אומר ר ז י ד ע ת ייראח ה׳ )ישעיה י ׳ א ( .אהד׳ ה ו ד י ע א ל ה י ס א ו ת ך
517 סחזור דטרי
אין ד ע ת אץ בינה .ואם אין בינה אץ תת .א ס אץ ק מ ח אץ תורה .אם אץ
ת ו ר ה אין ק מ ח :
א ם אין תורה אץ דרך ארץ ,אץ שום אדם שבקי יסד .בדרך ארץ ותרנות וסנהנ
כל דבר אלא א״כ לםד תורה שככללה של תורה הוא מוצא כל עינייני חכםוח
וםשלות כל דבר .ואיך יתנהג .ואם אין דרך ארץ אין תורה ,שאם אין תרבות לאדם
לנהג כשורה אין תורתו סועלת לו כלום ואינה סתקייסת בידו .ד pא pנורטודא בי.
שהתורה םלסדתו תרכות .כגון הילכות סםכת דרך ארץ .אס אין יראה אין הכסה.
וכן הוא אוסר ראשית חכמה יראת הי ,דכיון דאינו ירא הם אינו נסנע סזנכירה .וכיון
שאיט נסנע מעבירה נמצא שאינו הכס .ואם אץ הכסה אין יראה .וכן הוא אוסר רוח
דעת דראח הי .שביון שאינו עסוק בחכמה אינו יודע להבין ולםשסש ביראת שמיס.
אם אין רעח אין כינה .וכן הוא אומר אהרי הודיע אלהים אוחך את כל ואת אין
נכון ותכם כםוך .ואם אין בינה אין דעת .וכן הוא אומר אז תבין יראת ח׳ ודעת
אלהיס תמצא ,ואומר לרעת חכמה ומוסר לחבין אמרי בינח .אס אין רעת .מד .שלומר
מרבו קרי דעת .ומה שמבין מלכו קרי כינה .אס אין דעת .כלוסר אם לא לסר משי
השמועה .אין לו בינה .אין לו בינת הלב בדברי הורה .שסד .יבין בלבו מאחר שלא
שמע בלום .ואם אין בינה .ואמ אין לו בינת הלב להבין ולעשות סברא מלכו
ולהוסיף על שמועתו .אין דעת .כלומר מה יתרץ לו ככל סח שלמד שחרי אינו יכול
לעםוד בה אם לא יוסיף על מה ששסע :אם אין קסה .להם .אץ תורה .מ( שאם
אין לו לאדם מה יאכל אינו יכול לעסוק בחורה הואיל והייו תלוים לו םננד .ממעשה
ר ד וריקא .שהיה סמוך אשלטיר .במנחות .ובשקלים .לפיכך יעסוק באומנות ובסחורה
עם הלימוד .ואם אין תורה אין קמה .דכת׳ אורך יסים כיסינה בשמאלה עושר וכבוד.
ומידותיה של וצרה כך הן .מכלל הן אתה שוסע לאו .ומכלל לאו אתה שומע הן.
ואומר חכסיל חבק את ידיו ואכל אח בשרו .שבשעה שהן)עסוקים( ]מששיקין[ מלעסוק
כםלאכח) .סוסו אוכל את כשרו שסתחכך וסתחוסף בעצמו מחמת צערו .ואית דנרסי
היש תורד .יש קמחי .בוכות התורה .והיא חיא לש• ראות חעץ .סבלל ראין תורד .אין
קפח .וכזה תוזהי אינשי .והא סעשיס ככל יום אשר ישיליו אהלים לשודדים .ואינן
בני חורה .לאשר הביא אלוה בידו .וםילי דכדי נינחו .לםי שאץ בידינו שלוח רשעים :
(9ש א ס אין וגר ) ב ר א ש י ת מ״א( .אז הבין י ר א ת ה׳ )משלי בי( ל ד ע ח ח כ מ ה ו ס ו ס י ת ר )שם אי(.
לו ל א ד ם ס ח וכו׳ כג׳יל מ ט ע ש ח ד ר זריקא ש ה י ה ס מ ו ך א ס ל ס י ר מ ד ל עיין מ נ ח ו ת ק י ר ע״א.
ושקלים י*נ ע״א .ד ב ת י ב אורך ימים ב י מ י נ ה ונר ) ס ש ל י ני( ו א ו מ ר ה כ ס י ל ח ב ק א ח ידיו וגו׳ ) ק ה ל ת
מחזור ויטרי 518
ר׳ אלעזר הםמא .פירשו רבותינו בירושלמי .שיצא לעיירות ושאלו ממנו הלכות ולא
ידע להשיבם .והזר לעירו ולמד הרבה והיו קורין לו הםמא על שמ שהור
ונתאמץ ונעשה חסום באומנותו .כסו מס *:פ( שצריך להסמן .דרעסים .במסכת ביצה.
די( כצ׳׳ל .ו ה י ה כ ע ר ע ר ב ע ר ב ה ו נ ר )ירמיה י״ז( .ו ה י ה כ ע ץ #זהול וגוי )שם( נ( כעני! קשקושי
ואברויי אילנא ,מ׳׳ק ג׳ ע״א ועצמי ה ר ה מני ח ר ב ')איוב לי( .לשון ערירים ימותו )ויקרא כי( ,כ ס ו
ח ס ו ת ב כ ל ה ר ח ב ה ערער ת ת ע ר ע ר כצ״ל ) י ר מ י ה נ״א( .יישב איחש א ב ר ט ) כ ר א ש י ת ט׳׳ו( כ ס ! נ ש פ ת
ב ר ו ה ך ) ש מ ו ת נרו( .ס( לשון נ ק ב ה כ מ ו ו ה ר ו ח השוב א ל ה א ל ה י ם אשר נ ת נ ה ) ק ת ל ת י״ב( ,ופעמים
לשון זכר ויגע ב א ר ב ע פ נ ו ה ה ב י ת ונו׳ )איוב אי( כצ׳׳ל .ע( ויצא ה ר ו ה ) מ ל כ י ם א׳ ב״ב( רוהו ש ל
נ כ ו ת כצ״ל עיין ש ב ח ק מ ״ ט ע״ב .סנהדרין פ ״ ט ע״א ,ושם ק ״ ב ע׳׳ב .ו ל כ א ו ר ה ק ש ה ד ס ב י א ראיה דרוח
פעמים הוא לשון נ ק ב ח מ ק ר א ו ה ד ו ח ת ש ו ב ו מ י ופעמים הוא לשון זכר מקרא .ויגע .ויצא .ח ל א
מרישא ד ק ר א דוינע ה י ה יכול ל ה ו כ י ח שהוא נ ״ כ לשון נ ק ב ה ד ה ר י כ ת י ב שם ו ה נ ה ר ו ח נ ד ו ל ה כ א ה
מ ע ב ר ה מ ד ב ר ויגע ב א ר ב ע פ נ ו ח ה נ י ח וגו׳ הרי זכר ו נ ק כ ה ׳ וכן הוכיח רש״י בפירושו על ח ת ו ר ה
פ ר ש ה וישלה פסוק ט׳ ו ד ל וכן ר ו ה ו ה נ ה רוח ג ד ו ל ה ב א ה הרי לשון נ ק ב ה .ו י נ ע ב א ר ב ע פ נ ו ח
הביר .הרי לשו; זכר ע״ש ש ה ב י א עוד מ פ ס ו ק ) ט ל כ י ם א׳ י״ט( ורוח נ ד ו ל ה ו ה ז ק וגו׳ ועיין במזרחי
ורבדיו שם דחוקים .ב ס ו דשנים ורעננים יהיו ) ה ה ל י ם ןר׳ב( .ע ל שם ש ח ז ר וכו׳ כצ׳׳ל .פ( שצריך
519 מחזור ויטרי
וכן ד^שון בויקרא רבה בסדר אחרי מות בפרשה ראשונה ר׳ אלעזר חססא אזל לחד
אתר .אסרו ליה הכיס ר׳ לסיסרס על שסע .אסר להו לאו .אמדי ליה חכיס ד׳
לםיקרב קדם תיבוחא .אסר להו לאו .אסרו ליה על סנן צוותין לך ר׳) .נחכרםסו(
]נתנרכםו[ םניו והלך אצל ר׳ עקיבא רבו .אסר לו לסה סניך תולניות .תני ליה
עובדא .א״ל צבי ר דיילף .א־ל אץ .אלפיה .לבתר זיסנא אזל לההיא אתר .אמרין
ליה חכים ר־ לטיסרס .אסר לוע אין .לםיקרב .אסר להו אץ .אסרין ליה הא חסים
די אלעזר .והוו קרוו ליה ר אלעור חססא .לשץ צ( משניטל החיסוס דסכץ :קינץ,
כנץ ק(האשה שאמרה הרי עלי קן בססכח יוםא .יכזכחים ס׳ חטאת העוף .וכסח
הלכות יש בםסכת קינים שאינו יכול לעשור על עיקרן .וכן םתתי נTה .ל( נדה
שאבדה סחהה .זמן ראייתה .ואפרה יום אחד טמא ראיתי .שני יטים טמאים ראיתי.
ואינה יודעת אס ביםי נידתה .אם בייא יום שבין נירה לנידה .הן הן .הן הנה .אותם
שני דבריפ .נופי הלכות .עיקר הלבות למשה מסיני היאך תוכל עוד לסצוא פתחיה.
שתטהר לבעלה .דעכשיו כל ראיותיח אנו םפשקין בנידות וזנוח .והרי אנו מטילין
עליה חומר נידח וחומר זכה .כדמשורש בםםבח נדה .ובססבת ערכין .ושם אנו ספרשין
אימתי היא ראוייה לבעלה .שיש לחזר לנרד .של י־ח יום .כיצד .כשחיא רואח פעם
ראשונה היא טםאה כל ז׳ יסיט .אם חזרה וראתה או לא חזרה וראתה בל תוך ז׳.
טובלת אור לשמיני ומשמשת עם בעלח בל י־א יום .שלאחר אותם ד יסים ראתח
יום אחד .שמםתנח יום אחר חוץ מאותו יום שאינת משמשת מיטתה .ואם לא ראתח
יום ד&חרת טוכלת לערב ומשמשת טיטתח .ואם חזרה יוס המחרת שומרת עוד יום
אחד לשניהם .ואם לא ראתה טובלת לערב וסשסשת .ובל אותו ומן של אותם
ראיות קהייה זכה קטנה .ואינה צריכה להביא קרבן והזרה וראתח יום שלישי צריכה
לישב ז׳ נקיים .חוץ מיום שראתה בו .ומסן שבית הםקדש צריכה להביא קרבן.
ואור ליום שמיני טובלת ומשמשת .ורץ זח נוחנ כייא יום שלאחר ז׳ ימים של
ראייה ראשונה .אהד כתהילת יום .אחר כםוסו .אחד באמצעיתו ומשעסדח ז׳ נקיים
אם ראתה אחרי כן חוזרת להיות נידה .והזר הדין :תקופות .היא הילוך החמה .היא
מקפת את חעולמ בזמניה .וכסה אריכות הימים והלילות וקוצר שלהן .וניסן ותשרי
נושקין זה את זה שחלילות וחימים שוין :ונימטריא .דרישת חשבון קרוי נוטריקון
בלשון ייוני .שאדם יורע לחשב סימני חאותיוח עד שאין הפה יכולת לדבר .כדרך
שהייונים עושין .כדמסורש בסידור רכ סעדיה נאון של ספר יצירח .וקורץ אותו אומות
העולם אבק .והכץ הוא בספר יצירה .שתים עשרת פשוטות הן .הוד .הטי .לן .סע.
צק ,צרפן חקקן .שקלן והשיין .כיצד צרפן .שתים אבנים בונות שנים בתים .שלש
בונות ששה .ארבע בונות עשרים וארבעה .חמש בונות קיכ .שש בונות שבע מאוח
ועשרים .סיכאן ואילך צא והשוב םה שאץ הסה יכולה לדבר ואין אוזן יכולה לשמוע.
וסוף דבי באותיות ענל או באדם מונין ובונין עסחם .ואיברי לחו .בך נ׳יל ניטטרייא.
אבל אני קיבלתי הן הנה טעמי הוצרה החלויין בחשבון חאותיות .כנון רדו שמח.
שנדמו להם שעתידין לעמוד במצרים כמניין רדיו .בזאית יבא אהרן רמז שעתיד בית
ראשון לעמוד די מאוח ועשר שניס .ם( ציצית .עס ח׳ חומץ וה׳ קשרים כמניין כל
ל ח ס מ ן ־ בי1ה ל׳־ד ע־א .נ ת כ ר כ מ ו פניו וכו» .׳><> ,ועיי! ט ו דש וי*ד פכ״נ .ו מ ד ר ש שיר השירים מ*ב.
ועיין ערוך ערך חשס״ ת נ י ל י ה ע ו ב ד א כ צ י ל .ל( מ ש נ י ט ל ה ה י ס ו ס כ ל י פ פי״נ מ ש נ ה די .ק ( ה א ש ה
ש א מ ר ח וכו׳ זבהים פ׳׳ז ע״ב! קנים פ*נ מ ש נ ה ר .ר{ נ ר ה ש א ב י ה פ ח ח ח וכו׳ עיין נ ד ח כ*ט ע*ב,
ושס ע״ב עיב -ועדכין ח׳ ע*א ,ע ׳ ב ופירש׳״ ש פ .ש ש מ ט מ יכני כצ״ל .פ ( ציצית ע פ ח׳ חוטין.
וכו׳ עיין מ נ ה ו ח מ ״ נ ע׳״ב׳ ו ג פ י ר ז ד י ד ״ ח ש ק ו ל ה וכו׳ ועיין שפ ל ״ ס ע״א חוס׳ ד ״ ח ל א י פ ח ו ת וכר.
מחזור ויטרי 520
הסצוח חריינ .ירא״ת הי .תור״ה .שוין בחשבונן .ויראת עס ותורה וי־יי תריינ .ח(יצחק.
יוד לי׳ נסיונות .לצי שנה ילדתו שרח .לח׳ נמול .לק׳ לאברדמ נולד .ובסםורשים
בחנחוסא .ברית .חסר אהד מתרי־נ .ותורה הסר שנים ,דכיון שנימול בבריתו לא נחמד
אלא ׳לקיים מניין המצות שעולה ברית .תרייב .ותורה צריכח לחעמיד על ב׳ דנריס
נסילות הסדם ועבודה .והרבה כאילו :םרסראות לחכמה .אני שמעתי סביאץ את
האד 6לידי הכסה .א(לשון סרםרת השת .בס׳ כיצד מברכ־ן ,הוא דבר הםםשיך אח
חלב ונדיר אח האוכל .ורב נתן הבבלי שסידר את הערוך סי׳ לשון סוםירין האסור
כאנדה .עין כנר ארנםן .כלוסר תכשימ .ונראין דבריו שנאה להכס להיות יודע מדבר
בהם .ואעס׳י שאינן הלכות .לסי שנו היא חכסח וכינה שהיא לעיני י העמים ,והרי
.כת׳ ושמרתם• ועשיתם )אותם( כי היא הכסתכס ובינתכם לעיני )כל( העסיס .ואסרינן
נ( איזהו הכסה וכינה שהיא לעיני העסיס הוי אומר זו חישוב תקושות וםולות .ובלשון
ערבי קרוי סירסאורא .ואני הכותכ תםה עלה דההיא דאמרינן' רכל היודע לחשב
בתקוסות ומזלות ואינו מהשב עליו הכת׳ אומר ואת סעל ה־ לא יביטו ומעשה ידיו
לא ראו .והא אמרו הכםים .נ( מניין שאין שואלין בכלדייס .שנאמר תמים תהיה עם
ה׳ אלהיך ,ואיני יודע אס שאלה הואראםזר .הא חישוב בעלמא מותר .דמאי הכסה
לעיני העמים איכא בהישוב נרירתא:
רביעי. פרק
ויקהל. בשלה. וירא מקץ. תכז.
ק זומא .זהו שמעין בן זומא הכית של שמעון בן עזאי ד( שנכנס עסו לסרדס.
הכיריהם של שמעון הודםני ,ושמעץ כן נגס .וכדי שלא תחלסו זה בזה קורץ
אוחס בשם אביחס כלשון קצרח ושמעון חתימנ׳ על שס מקומו חמגת .כרכתי שמשק
התן התמני .ועוד לסי שנשמרו בילרותן קודם שנסמנו ולא באו לכלל אנשים .לא
נקראו ר׳ .וקראם על שם אב*ד& ,במו ששירשו חכמים בשיא דםנהדרין .ה(היושבין
לשני חכסיס שמעון בן עזא׳ ושמעון בן זומא .כשנסמרו עריץ חיו יושבין לסני
חכמים על הקרקע כדרך חתלמידיס היושבין לפני רכן .ועור שנעו הורו ביד .וידע
ח( יצחק׳ יוד לי׳ נסיונוח כן ה ו א כפדר׳׳א פ י ק ל״ב .וכמדרים ב ט ״ י פי״ה ,ו ב ת נ ת ו ס א פ ר ש ה ק ד ח .
ועיין בבר״ר פייטה נ״ג דשם איחא יו״ר ע ש ר ה כ נ ג ד ע ש ר ת ח ד ב ר ו ת וכוי .ועיין ב ח נ ח ו מ א פ ר ש ה
ש מ ו ת א ו ת ד׳ ע״ש .א( לשון פ ר פ ר ת ה פ ת וביי ב ר כ ו ת ם ״ ב ע״א ועיין רש״י שפ .ופסחים קי״ד ע׳׳א,
ועיין ערוך ערך םרפריות .והרי כ ת י ב ו ש מ ר ת ם ועשיתם כי היא ח ב מ ת נ ס ובינתכם לעיני .ה ע מ י ס וכו׳
נ ( איזהו ה כ מ ה ו ב ע ה וכו׳ ש כ ת ז ך ה ע״א .עליו ה כ ת ו ב אומר f.mפ ע ל ה׳ ל א יביםו ו מ ע ש ה כצ׳׳ל.
ידיו לא ראו כצ״ל )ישעיה ה׳( .נ( מנין שאין שואלי! פסחים קי־׳ג ע־׳כ .תנזיש תהיה" ע ם ה׳ אלהיך
)דברים ׳״ה( .מ כ ל מ ל מ ד י ה ש כ ל ת י ונר )הת-ייס קי׳׳מ( .ט ו כ א י ך אפים וגר )משלי ט״ו .(.יניע כ פ י ך כי
ת א כ ^ ונו׳ )תהלים קב״ח( .כי מ כ ב ד י א כ כ ר ו נ ו ׳ ) ש מ ו א ל א• בי( .ל 1ש נ כ נ ס עמו ל פ ר ד ס ח ג י ג ה י יד
ע י ב ,שמש!! התן ה ת מ נ י )שופטים ט״ו .ה( היושכין לפני ה נ ס י ם וכו׳ עיין סנהדרין < rע*כ.
521 מחזור וימה
היושבין אחד םהן שמעו .או תלמיד הראוי לתורה ו( כנין שמעץ הראוי ושסעץ בן
זוסא .לםדנו כשנסטרו עדיין לא נסמכו ולא הושיבום בישיבה .וסכללן אתה למד
כשמעון כן ננס ,וראייה לדבריי ז(מעשח וברק בן זכאי בעוקצי תאנים .והוא היחרבן
יוחנן בן זכאי אלא שהיה תלמיד יושב לפני רכו .כמו שםירשנו למעלה :הלמד מכל
אדם .ואפי׳ מן חקטן ממנו .בשנים ובחכמה .טניזן שאמר לו ד נ ו מעם לא יטש
מלקבלו ממנו .ולא יבוז לדבריו .שנאמר על דור מלך ישראל .מכל מלמדי חשכלתי.
כל אדם שבא ללמריני הייתי משכיל ושומע לדבריו .ואץ סיום תסקרא כתוכ במשנה.
יכי עידוחיך שיחה לי .בלומר במקום ששאר בני אדם םט״לין ומשיהין כדברי שחוק
אני משיח ומטייל בדברי תורחך כל חיום .ודאסרי׳ לקמן כל חלומר מן חקטניס כוי.
חלםיריס קטנים שלא שימשו כל צורכם ואינן מכינין במעסי הדברים :הטנ;ש את
יצרו .ואינו חולך אחרי תאוחו ושרירות לכו .טוב ארך אםים מגיבור .םי שהוא מאריך
אםיו ושותק ואינו ממהר להנקם בשעח כעסו אלא ממחין וסצשד ,עד לאורך יםים.
טוב הוא זייסח כזחז מנח י״גימר ומושל כרוחו .שאינו הולך אחרי יצר הרע שלו
אל״א ט ב ש כעסו ואעיס שהניע למקום שיכול להנקמ ויצרו אומר להנקם .טוב הוא
מניכור ומלוכד עיר :איזה עשיר ,איזה אדם נקרא.עשיר .השמח בחלקו ,שהוא שסה
במה שה־ מזמין לו .בין ברב בין במעט .ואינו רודף אהר העושר לאסוף ולכנוס.
שנאמר יניע כפיך כי תאכל .כלומר כשחאכל יניע כפיך ולא ררסח אהרי הנזל והעושק
לאסוף ולכנוס .אשריך בעולם הוה .שלא נצרכת לכריות .וטוב לך לעולם הבא .על
שאין לך חמס בכפך .ואין לך שאין רודף אחי חמם ונזל אלא א׳יכ שמה בחלקו.
ועוד אם״ עשיר ועצב בחלקו אין לו יתרון והנאה בעושרו .וכל ,שכן אם עני הוא
זהלא מתרעם על פדותיי של הק׳ שאין לו טובה לא בעולם הוד .ולא לעולס הנא.
בעולם הוה שחרי עני חוא .ולעולם הבא .םה לו להשתכר בעניותו .שהרי ראוי
להתכפר מעוונותיו והיה לו לקבלו מאהבה והוא מתרעם על סירותיו של הק׳ .המכבד
את הכריות .שמחוך שהוא סבבדם אף הן מכבדץ אותו .כי מככרי אבכד .כך אמר
הק׳ על בני עלי .ואף אתה לך ולמד ממידותיו .ובכר מכבדץ .כדי שיככרוך אף הם.
ובוז :והכורם אותי .יקלו .חמאם חרפה וקלון:
בן עזאי אומר הוי רץ למעוה ק ל ה ובורח מן העכירה שמצור .גוררת מצוה
ועבירה גוררת עבירה .ש ש כ ר מצוה מצוה ו ש כ ר עבירה עבירה.־
הוא היה אומר א ל ת ה י בז ל כ ל א ד ם ואל ת ה י מפליג ל ב ל ד ב ר שאין ל ך
אדם שאין לו שעה .ואין ל ך ד ב ר שאין לו מקום :ר ׳ ל ו י ט ס איש יבנה אומר
מ א ד מ א ד הוי ש פ ל רוח ש ת ק ו ת אנוש רימה:
הוי רץ למצוד .קלה .אפי׳ מצוד .הנראית בעיניך קלה הוי רץ ורודף לקיימה .ובורח
סן העבירה .אם״ עבירה הנראית בעיניך קלה .הוי בורח והתרחק ממנה .שמצור.
נודרת מצור .שעל ידי שהוא עוסק במצוה קלח סוף בא לידי חמורה ,ועבירה נוררת
עבירה .א( שנו רבותינו .עבירה קלה שאדם עובר ואינו דואב עליה .סוף בא ש ת א
ו( כנון שמעון וכוי הוריות כי ע ׳ י [t .מ ע ש ה ו ב ד ק כן זכאי וכו׳ ס נ ה רדי] מ־ ע׳׳א ,ומ״א ע׳׳ב ,שנא׳
יניע בפיך כי ה א ב ל ) ת ה ל י ם ק כ ״ ח ( .ו כ ל שבן אם עני ה ו א כצ׳יל -ל א בעוה״ז וכו׳ כצ׳׳ל כ׳ ם כ כ ד י
א כ ב ר וגוי ) ש ס ז א ל א׳ ב•{ .ש ע ל ירי וכו׳ כצ׳׳ל (fi .שנו ר נ ו ה י נ ו ע ב י ר ה ק ל ה וכר ארר׳׳נ סוף פכ׳־ה
ח ״ ל אם ע ש י ה מצות א ת ה ואין א ת ה ד ו א ג מ מ נ ה מ א ו ת ה ס צ ו ה פון! ש ה י א גוררת מצות ה ר ב ח ,
ה ע ו ב ר ע ב י ר ה א ה ת ואינו ד ו א ג מ א ו ת ה ע ב י ר ה סו!* שהיא ג ו ר ר ת עבירות ת ר ב ה .ש ס צ ו ה וכר וליתא
ל ת י ב ת קלה .ועיין ספרי פ׳ ש ל ח ,ו ב מ ד ר ש ה נ ת ו ם א פ׳ ויקרא שנו רבותינו מ צ ו ת ט ר ד ת םצוה ו ע ב י ר ח
מחזור ויפורי 522
נוררתו לידי עבירה המורד .הימינה .כסו שפירשו רבותיי בלפני אידיהן .אשרי האיש
אשר לא הלך ונוי ואסר ר׳ שמעק כן פזי .ג( וכי סאתר שלא הלך מהיכן עמד.
ומאחר שלא עמד מהיכן ישב .ומאחר שלא ישב מהיכן לץ .אלא לומר לך שאם
הלך סופו לעמוד .ואמ עמר סופו לישב .ואס ישב סופו להתלוצץ .שכך דרכו של
יצר הרע .נ( היום אומר לו עשר .כך .ולפחד עשה כך .עד שעובי ע״ז .כמו ששנינו
במשנת ר׳ נחן .וכשבת ס׳ האורנ .הוי שעבירה נוררת עבירה .ששכר מצוד .מצוה.
אם תקיים מצוי .קלה .והו שכר מצוד ..שחנרור על ידה מצות אחי־ת נדולה הימנה,
ונמצאת מקבל שכר חרבה על טלם .ושכר עבירה הקלה היא נוררת לך עכייה אתית
חמרה .שמתוך שהקלח את דאשך כאחת םוף אתה טיקל באחרת חמורה הימנה.
וטורדך סן העולם .שכך שנינו עבר עבירה אחת אל ידאנ לאוחח עבירת בלבד שלא
מביאתו לידי הטורד .ממט־ ..עשה מצוד• אחת אל ישביח לאותה םצוה בלבד .שלסוף
מביאתו לירי מצוד .אחרת .אל תחי בז לכל אדמ .בז .מכוח .ש ט רבותינו ד( משום
שנאמר בז לדבר יחבל לו .ומחו יחבל לו .עוד יניע ומן שחוא מיצר .כמו שאחזוהו
חבלים לסוצאין ולמובאין) .א( שא דולור שרא סור לוי ב׳ .לבל אדם .לשום אדם.
אל חחי מבור .אפילו לקל שבקלים, .ואל תחי ססלינ לכל דבי .אל תחי דוחי .ואוסר
על דבר הלכה לסחר אשסענה .וזהו שאמרנו בפירקי׳ דלעיל .ואל תאמר דבר שאיסשר
לשמוע כוי .מסלינ .כמו הפליט בדברים .לשון הבדלה וחילוק .ולשון פסלינין
בספינה .בשבת .ולפיכך אני סזהירך .לפי שאין לך אדם קל כעולם שלא תהיה שעה
עומדת לו .שעה מול .בין ברב .בין במעט .שתהיה צריך לו .לפיכך אל תהי בז לכל
אדפ ואץ לך דבר כו׳ .לפיכך אל תהי םסלינ לכל דבר רשסא אם תראה עצמך
עכשיו שוב לא תשמענה .וסוף אתה צ י ץ לה ואינך יודעה :כך קיבלתי .ולי נח.
ואל תהי ססלינ לכל דבר .אל יהא שום חפץ ושום דבר ושום כלי תשמיש קל בעיניך
להניחו במקום התורפה והסקר והוא אבר והולך לפי שאין לו חפץ כו .שאץ לך
מקום וצורך לםעסיס .שתקות אטש ריסה .שכל אדם שקוה ומייחל ויודע שסופו הוא
עתיד להיות ריםח ותוליעח .ולפיכך אל תחי רוחו נסה עליו .כי מה לו אצל נאוה:
ה מ ה ל ל שם שמים בסתר .שעבר עבירה בסתר שאילו היתד .נלוייה לעולם היד .בה
חילול השם .כנון שזה העוכר עכירח הוא תלמיד חכם והכריות לפירין
בנליון ה כ ת ב יד נ כ ח ב :
ועיין אדר׳־נ פכ׳־ו ,ו ב מ ד ר ש ח ח ל י ם מזמור ל ׳ ד .ובשוב צדיק מ צ ד ק ו ונו׳ ) י ח ז ק א ל נ׳( .יה( הנני
מ ק י ם עליך ר ע ה וגו׳ ו ש כ ב עמ נשיך לעיני ה ש מ ש ה ז א ה .כי א ת ה ע ש י ח ב ס ת ר ואני א ע ש ה א ח
ת ד ב ר ה ז ה נ ג ד כ ל ישראל ו נ ג ד ה ש מ ש כצ״ל .ן( אין עושין לו כחנווני וכו׳ כ צ ׳ ל ו פ ר ״ ח ה ח ס ח נ ן
ה ח ס ב פ ר ק י א ב ו ת ווו ה י א רריב׳׳ב ,כוונתו מ ם ו ת ר ח ל נ א ו ו ה ,ו נ ר א ה שנמשך ל ה א י א י ת א כקידושין
ס ׳ ע״יא ח נ ן ה ת ם אין טקיפין בחילול ח ש ם א ח ר שוגנ ו א ח ר מזיר מאי אין מקיפין א ם ר מ ר זוטרא
שאין עושים כהנווני .ופירשיי אין עושין ל ו כתנווני הסקי![ ל א ר ם פ ע מ י ס ר ב ו ת ו ג ו ב ה ב ל ה ק פ ו ת י ו
י ה ד אין עושין כ ך ם ל ס ע ל ה ל מ ח ל ל ׳ ה ש ם א ל א נפרעין סיד ,ועיין כחום׳ ש ס ד״ה אין מקיפין וכו׳
ר ל א כרירא לן ה א י ח נ ן ה ת ם ח י כ א חנן ,ופירש ר־׳ח ר ק א י ע ל ס ש נ ה י נ ו ח נ ״ ל עיש .ו ל פ י ו ר ע ת ו
מ ב ו א ר כ ד ע ת ה ר י ח ד ה נ ן ה ח ם קאי על ה מ ש נ ה דר׳ יוחנן בן ב ד ו ק א הנ״ל .ז( מ פ ו ר ש ב פ ר ק אחרון
דיומא וכו• כצ־־ל יומא פ׳׳ו ע״א ד א מ ר ר ב א וכו׳ ולפנינו שט איתא ד א ש ר ר ב וכוי ו כ נ י ר ם ח ח מ ת ב ר
הוא בםט׳׳נ ו ב מ נ ה י נ ,ראו פלוני ש ל ט ד ה ו ר ה וכו׳ עיין ביומא שס .ס ( וגטצאו נוהגי; ע ל ידו בדברי
חילול ובזיון כצ״ל .מ( ב פ ר ש ח ר נ ד ׳ ׳ ד פ ׳ ה ז שתימ ש א ל ה ׳ וכו׳ ע״; פ ס י ק ת א ר ב ת י א ס ר ל י ה ט ה הדי!
ד כ ח י ב )משלי [jbשהים ש א ל ה י מ א ח ך ונו־ ,זבוי״ר פכ״ב ,ו ב מ ד ר ש ה ח ל י ם י כ י ו .ולא י ד ע ת י ע ל א י ו ת
ס ק ו ם כיון ה מ ח ב ר .י( שנא׳ ו א ת ס ב י ת ישראל וגו׳ איש נלוליו לכו ע ב ד ו ) י ח ז ק א ל בי( כצ״ל .ל א
חחל 6עוד כ צ ״ ל )שט( .נ ( מ פ נ י מ ה נ ח ח י י ב ו וכו׳ ט נ י ל ח י״ב ע״א ועיין מ ד ר ש ש ה ״ ש ס פ ו ק ז א ת
מחזור דטרי 524
ולהחנח־ ולהתעמר בהן :אלא הוי טלמדהלשם בוראך .וסוף ו ע מ ד לבא .ולא קורתם.
הד מלמד אותר .לאחרים ולא ח;8ול שכר עליה .ואל תעש עצמך כפועל הנשכר.
לחטוב עצים בקרדומו .ולאכול מיניע כפיו .ל(וטעםו של דבר מפורש כנדרים סרק
אין בין .כדכת׳ (ראח למדתי אחכם חוקים וסשסטיס באשר ציוני ה׳ אלתי .מהאני מ
למדתי בחנם אף אחס כחנם תלמדו למדנו שאסור עליה ליטול שנר .ועוד כת׳ אמת
קנח ואל חםכור :ו א ת אשר נהנו ל י ט ו ל שכר .שסמכו על 710שמצינו באגדה.
שאין זה אלא שברביטול .אבל שכר תורה אין כל כריח.יכולה לשער .ומייממלמדי
תינוקות של בית רבן מותרין .כדמסורש כאין כין המורד .שאין נוטלין אלא שכד
שימור (זשכר פיסוקי טעמים .יין היה אומר .כבר פירשנו למעלה דבריו של הילל, ג
והכי קאמר ודאישתמש בתנא .שמקבל שכר לימוד נתר חודה .חלף .עבר שברו
לעתיד .ושוכ אין לו שכר אתר מכיון שנוטל עכשיו :ור׳ אלעזר בר׳ צדוק הביאם
ראייה לדבריו .שמדברי הילל למדנו שכל מי שיש לו הנאה כדברי תורה נוטלתייו
מן העולם :שאינו מאריך יםיס אהרי כן .הגיאות .כסו הנשים ניאותות בהן ,ומאי
גיאוחוח .רוחצות .וכמו שברא את אילו בעולמו לתגאות מהן כני אדם .ס(ועדשיאותו
לאורן .בגר של הנדלה:
כ ל המכבד את התורה .שמלמדה לתלמיד הנון .מ{ ואינה מניחה לא על גבי מיטה
ולא על םסםל .ושאינו מניה לא הוסש על נכי ספר תורה .ולא נביאים וכתובים
על נכי חומש .זלא תלמוד על נכי נביאים .ובירושלמי דםנילה אמר״ לא ישכ אדם
על ספסל שספר תורה נתון עליו ,ומעשה בר׳ אליעזר כו׳ .ואם היה נתק על נכי
דבר אהר סותר .ועד כמה .ר׳ אבא בשם ר׳ הונא אמר טפח .ר׳ ירמיה בשם ר׳
זעירא אמר אפי׳ כל שחו .ועור מצאתי כירושלמי ס׳ מי שמתו .חיבר ,שהיא מלאה
ספרים מתנה מראשות המטה ואיגד ,מחנה מרגליות המפח .רבו[ בשמ ר׳ חונא אמור
והוא שתהא מטח נכוחה עשרה טסח-ם ולא יהו חבלי המטה נונעין בתוכה :ועוד
מצינו בפנילת ירושלמית דםיקייא שהיא מליאה ספרים פ( או שהיו בתוכה עצמות
המת הרי אילו פסשילן לאחוריו ורוכב .ומכאן יש ראייה להתיר מה שנהנז בני אדם
לרכוב וספרים אהריהם :נוסו סכובר .שמכברין אותו הכל .נדבת׳ והסר ה׳ מעולפ
וער עולם על יריאיו .שכל מי שחוא ירא חט הק׳ מושך עליו חוט של חסד.
קומחך .י ל( ו מ ע מ ו ש ל ר ב י וכו׳ ג י י י ס ל״ו ע״א .ב כ ו ר ו ת כ ׳ ע ע״א ועיין כחוש׳ שפ ד״ה אני וכו׳
ועיין ב ש ו י ת פ׳׳מ ה י א ס י ׳ .ע ״ ט ם ח ש־זשינ ע ל שי״ת חב׳׳ה ל ס ה ל א ה כ י א ראי׳ לדבריו מ ח א
דחולין ק ל י ד ע׳׳כ ה ה ו א ש ק א דדינרא וכו׳ ו כ ב י ה ק ד י מ ו כראי׳ זו בשרית תשב׳׳ץ ח י א סי׳ ק מ ׳ ב
ע׳׳ש ער סי׳ קט׳׳ט .מ( ר א ה ל מ ד ת י א ה כ ם תקים ומשפטים ב א ש ו גוני ונו׳ ב ד י ל .וע־ד כ ת י ב א מ ת
ק נ ה ואל ת ט כ ר כצ״ל )משלי כ׳׳ג( .נ( ושכר פ י ט ק מ ע ט י ם נדרים ל״ז ע״א .ס ( ועד שיאותו ל א ו ר ה
ב ר נ ו ח נ״א ע״ב .פ ( ואינה מ נ י ח ה ל א •!ל נ ב י ט י ט ה וכו׳ מ״ק כ י ה ע׳׳א ,ל א ח ו מ ש ע ל גבי ס־׳ת
ובר עיין מ ג י ל ה כ־ז ע״א .ועיין ירושלשי מ ג י ל ה ם׳׳נ ה״א .וירושלמי כ ר כ ו ח פ ״ נ ח׳׳ה .ועיין ט נ ח ו ח
ל ״ ב ע״ב .פ( או שהיו ב ת ו כ ח וכו• ב צ י ל מפשיל! לאחוריו בצ*ל .ועיין ב ר כ ו ת י״ת ע״א ובתיפ׳ ד י ה
דז־כב זכו׳ !בירושלמי ב ד נ י ת ש .0וספדיס א ח ר י ה ם כצ׳׳ל .ו ח ס ר ח׳ מ ע ו ל ם וגו׳ ) ת ח ל י ם ק״נ(.
525 מחזור וימרי
צ(ומכבק אותו מתוך פרישותו .המהלל .שנוהג כה דרך מיון שאינו נוהר ככל אילו
שאמרנו .העולם מכוץ אותו :ההושך עצמו מן הדין אני קיבלתי שעל כרחינו אץ
לפרשן על הדיין .לפי ק( שאץ לו לדיין אלא מה שעינץ רואות .ועל בעל הרץ
צרץ לפרשו .ומהו החושך עצמו מן הדין .המתפשר עפ כעל דינו קורפ שירד לדין.
מורק ממנו איבה .נופל משאר מעליו שאינו כא לידי כל אילו .שכל הבאים לכיד
לפעק פענוחם מחקומשים זה עם זה] .ונעשיןן שונאיפ זה לוה .ונזל .פעמימ שיצא
חייב להכירו .וכשהוא חפץ לריב עמו טוען מענה שהוא נפטר בה ונשבע לשקר.
וזהו ושבועת שוא .ולי נרי שבהיטב יש לשרשו על הדיין ואעפיי שאין לו לדיין אלא
מה שעיניו רואות .ל(מ׳מ פצינו כר׳ פלוני שהיה אומר כשהיה יוצא לדין ברעות
נפשיה לקטלא אדל .כוי .ולואי שתהא יציאת ככיאה .ורב הונא דמעיף כי עשרה.
ואמר כי חיכי דמםטיץ שיבא ־ סכשורא .שבשעת חכעס עונשין על הדבר .כפו שטציגו
ב0׳ התכלת .במסכת מנחות .ש( שאמר לו רב קמינא למלאכא ענשיתו אעשה .ואיל
בעידנא דאיכא ריתהא ענשינן .וסיס אי איסשר להשמט אלא על ס* כיד .שיפריד
כץ עצוסיס .וישבית מדיינים .ויסמוך על מה שכת׳ ועמכם ברבר המשפט .שאץ לו
לדיין אלא םה שעיניו רואות .דהואיל ולבו לשטים אץ עונשו םצוי .ונזל .שתרי נוטל
מזה ונותן לזה .ומעמיס שטועה ברין ונמצא שהוא גזלן .ושבועת שוא .שקר.
כשטטיל עלץ שבועה והוא נשבע לשקר .ח( כל העומדים שם נענשים כדכר כמו שפירשו
הכמים בם׳ שבועת העדות .והוא שהטילה עליו והיה לו לעיין בדבר .יותר על כולן:
והנס לבו בהוראה .שמעתי .שטגים לבו בהוראתו ואומר ראו כך ובך דנתי .כך וכך
הייבתי .שוטה .דדי זה שוטה .שהתורה אינה שלו .ועוד שמא לא דן יפה .רשע .שלא
למד תורה אלא להתנאות בה .ונס רוח .שמראה בעצמו שאין דוגמתו בעולם :ולי נר׳
והנס לבו בהוראה .שקוסץ לעשות הוראה מתוך נסות הרוח אשר בו .באדם שאומר בקי
אני יפה כדבר הזה .שוטה .שאינו מכין לאשורו .שמתוך שהוא נמהר רוב פעמים נכשל
בדבר .רשע .שהוא קרוב למזיד הואיל ואינו חפץ לעיין ברבר .כאותה ששנינו שאמר
ר׳ יועדה הוי זהיר בתלמוד ששעת תלמוד עולה זדון .ונס דוה .שממהר ומרניל עצמו
לעשות הוראה לעצמו למעשה להחנדל בו .וכל סי שיש בו נסות הרוח שנוי הוא לפני
המקזם *'(כמו שפידשז דבזתי׳.במסכת ערכין וכהרבה• מקומות שנאסר נכה עינים ורחכ
לבב אתו לא אוכל .כביכול אמר הק׳ אין אני והוא יכולין לדור כמדור אהד .אלא אחד
זה דקי .וכן הוא אומר והוא באהד מי ישיכט .שהק׳ דן באחד .ומי יוכל להשיבנו .אבל
בני אדם אין דנץ פחות משלשה .שמתוך שהם שלשה נושא־ן ונותנין בדבר .ומוצ״יאין
את הדין לאמיחו .לפיכך אל תהי דן יהירי .ר־א אל תהא רניל לדון יחידי .ואשיי שיש
עמך שנים .ותוכל לשאר להט בדבר המשפט .צריך שיעסקו בדין כמוך ואל תאמר קבלו
דעתי .אל תכריח שוס אדם צ( לדון לפניך .ולומר לבעלי דינין קבלו דעתי .ויעשה
האהד עם ועירו כמה שאדון לפניכם .שהן רשאין .מה טעם .לסי שהם הרשות בידם
או לקבל או לילך לפני אדם אחר .מאחר שלא קכלוך עליהם לדיין:
צ( ומכברין אווזו מ ח ו ך פרישותו עיין מ ד ר ש ב י ד ר 0׳ חי ,וארר-כ פ ר ש ה כ•־! .י!( שאין לו לויי! א ל א
וכר ס נ ח ד ד י ן ר ע״ב ,ב״כ ק ל ״ א ע׳׳א .נ ד ה כ׳ ע״ב .ונעשין שונאיט ז ה לוה כג׳יל .כ( ט ״ ס ם י י ט
בר׳ פלוני וכו׳ ס נ ה ד ר י ן ז׳ ע״ב ר ב כי ה ו ה אתי לבי רינא א מ ר ח כ י ברעות נפשיה וכוי ורכ ה ו נ א רמכני!*
בי ע ש ד ח זכו• כ ז ד ל ד י ש ו כ ה י ד ׳ ו ה •1ע ״ כ .ש( שאמר לו ר ב ק פ י נ א ל ס ל א כ א וכו׳ מ נ י ע ת ט ״ א ע׳׳א.
ע ל מ ה ש כ ת ו ב ו ע ם כ ס ב ד ב ר ה מ ש פ ט ) ד ״ ה ב י*ט .1מ( כ ל ה ע ו ס ד י ם שם נענשים וכו׳ כצ*ל עיין
ש ב ו ע ו ת ל״ס »"*• וע״ב .וג׳׳ל ב פ ר ק ש מ ע ו ה הדיינין .ששהוך שהוא נ מ ה ר ו כ ר כ*1ל (h .כ מ ו
שפירשו ר ב ו ה י ט וכו׳ ערכין ט*ו ע׳׳ב .שנא׳ נ כ ה עיניש ו ר ת ב ל כ כ אתו ל א אוכל כור׳ל ) ת ח ל י ט ק י א ( .
וחוא נ א ח ד ו ס ו ישיבט וכו׳ ) א י ו ב כ״נ( .ב( ו א ל ה ב ר י ת שום א ד פ לדון לפניך כ**ל .ד כ ה י ב א ר ך
מחזור ויטרי 526
מעוני .כעוד שהוא עגי .דכח׳ אורך ימים בימינה ,למיימינימ בה .נ(וכל שכן עושר
וכבוד .ובשמאלה .למשמאילימ בה עושר וכבוד מיהא איכא .וכל חמבטלח
מעושר בעוד שהוא עשיר .םוםו לבטלה מעוני .שאינו יכול ללמוד מרוב דוחקתו ועניותו.
שטרוד אהר מזונותיו .ומקרא דאיתינן שמעינן לה דדברי תורה מכלל הן אי1ה שומע
לאו .ומכלל לאו הן .למי שלומדה עושר וכבוד .הא אינו לוטדה ותהי להפך :הןי ט££
בעסק .בסחורה .שתעשה עסקץ מועטץ בשאר דברים .ותעסוק בתורה .ושםל רוח בשני
כל אדם .ואף הוי שסל רוח בשני כל אדם ותחיה .יותר .כמו שאמרו חכמים ל( הוי קבל
וקיים .וזהו שאמרו בחלק ובחורת כהנימ .ה(מיכן אמרו בית אסל אין םותהין לו חלונות
לראות את ננעו .אט בטלת מן התורה ט׳ .שנו רבותינו במשנה ר׳ נתן .הוא היה אוסר
כל השוקד על דברי תורה הרבה שקדנימ כננדו .וכל המבטל מדברי תורה טוסרים לו
הרבה בטלים כנגדו ,,זאב .ארי .נמר .ברדלס .נהש .ניימ .וליםטין .באימ וםקיסין אותו
ונסדעיםממנו .שנאמר אך יש אלהים שםטים בארץ:
ר׳ אלעזר בן יעקב אומר העושה מצוה א ח ת קונה לו פרקליט אחד .והעובר
עבירה א ת ת קונה לו קטיגור א ח ד ת ש ו ב ה ומעשים טובים כ ת ר י ס
בפני הפורענות.
פ ר ק ל י ט אחד .םליץ יושר .שהםצוה עומדת לו למליץ .כרכתיב והלך לסניך צדקך.
ואומר בהתהלכך תנחה אותך .והקיצות היא תשיהך .לעולם הבא .קטינןר .וכן
דילטוד .רכיל בנימטריא .ושניהם לשץ יוון .ואני נהוג לסרש קטינור .קמי תנרא .כלומר
כעל קטטה ותגר .או קני תגרא .וסניגור .םני תנרא .קטיגור .אנקוויירש בי .עומדין לו
למגן .ומקדיסין לפניו .וםונרין בעדו מסגי הסורעגות .תריס .הוא המגן שלסני אדם
בםלהסה להכות כו מפני ארב הנלחם בו .ומחזיקין אותו .לשון ׳(תריסי חנויות:
ה ס נ ד ל ר .כך שמו .בניסיי* .אםיסה ,וכן בית הכנסת .בית האסיפה .שהיא לשם שטים.
שנאספו כאהד ללמוד וללמד .סוסה להתקיים .אף באתרית הימים .היא
•מתקיימת עדיין .שעומדת לאורך ימים .אין סוסה להתקיימ .שהק׳ מכניס ומעביר ת ה
יט<ם ב י ם י נ ח וגו׳ ) ם ש ל י ג׳( .נ( וכש״כ עושר וכבוד ובו׳ ש כ ח ס״ג ע״א .י{ הוי ק ב ל וקיים כור׳ל
ס נ ה ד ר י ן י״ד ע״א ,ושם צ״ב ע״א .יה( מ ב א ן אמרו ב י ת א פ ל עיין .סנהדרין צ׳׳ב ע״א ,תו׳׳ב פ׳ ם ג ו ר ע .
נגעים ס״ב ם ש נ ה נ׳ ש ט רביחינו וכוי .ו( כ ל ה ש ו ק ו ע ל רברי ח ו ד ה •ובו׳ ח ר ב ה שקדנים וכר
כצ״ל וליתא באדר״נ שלפנינו׳ והובא בסר׳׳ש ע ל א ב ו ת פ״ד ט ש נ ה .ס י ב ׳ ו ד ל והר׳ יצחק כו״ ש ל ם ה
ד ל כ ח ב כי ם פ ז ר ש כ כ ר י י ה א כל ה ס כ פ ל מ ד ב ר י ת ו ר ה ה ד נ ה נ ט ל נ י פ כגגד! ארי זאב ב י ל ל ם נ ח ש
גייסות ו ל ס ט י ם ב א י ס עליו ונפרעיס מ ס ט ,שניו' א ך יש א ל ה י ט שפטיש ב א ר ץ עכ׳׳ל ו נ ר א ה כי ג ם
לפני ב ע ל מד׳״ש ל א ח י ה ז ה באדר״נ עיש ,א ך יש א ל ה י ט שפטים ב א ר ץ כ 1ל ) ת ח ל י פ נ ״ ח ( ו ה ל ך
ל פ נ י ך צ ד ק ך )ישעיה נ ״ ח ( .ב ח ת ח ל כ ך ת נ ח ח א ת ך וט• ו ח ק י צ ו ח ונו׳ )משלי ו׳( (» .תריפי חנויות
527 מחזור ויטרי
קנאה ביניהן .ומחפלבין כדרך שעשה נדוד הפלגה .וכן מפורש כסוף .משנת ר׳ נתן.
כניםייא שהיא לשם כמנוד .י0זו כניםיית אנשי כנסת הנחלה .ושלא לשם שמים .של
אנשי דור המלגה:
כ כ ב ו ד תבירך .ואל תנהונ בתלמידך סנהנ בזיון .אלא גהמ בו כבוד בשם שאתה זקוק
לנהונ בכור בחבירך .ולא שיעשה שניהן שוין .אלא שיעשה בו כיוצא בו.
כדרך שעשה משה ליהושע .שאמר לו בחר לנו אנשים .שאם אתה אומר בכבוד תבירך
ממש .דבר זה אי אפשר .שהרי הוא אומר ומורא הבירך כמורא רכך וכיוצא בו שנינו
בתכלת .י(תכלת ח ט ה לים וים דומה לרקיע .ורקיע דומה לכשא הכבוד .דוסח לרומה
.כ(בטשנת ר׳ נתן .ובמכילחי סצאח* .יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך .מלמד שיהא
כבודו של אדם חביב בכבודו .ל( ילמדו כל אדם ממשה .שאמר ליהושע תלמידו כתר לנו
אנשים .ולא אמר בחר לי .אלא לנו .שעשאו כמותו .ומניין שכבוד חבירו חביב עליו
ככבוד רכו .שנאמר ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת .והלא
קטן טמנו היה .אלא עשאו רבו .ואע־ס שקטן היה(" .כמו ששנינו במסכת עירובין .ביון
שקטן מטנו היה .ואהרן נביא כמותו היה ועוד כת׳ הוא יהיה לך לפה .הואיל וכן דיי
אמ עשאו כמוהו .ומורא רכך כמורא שמיס .שנאמר נ( ויען יהושע בן ינון.משרת משה
טבחריו ויאמר אדני משה כלאם .הייבין הן כלייה .שקלם כננד שכינה .שחייבין כלייה
על שדברו כננדו כאילו דיברו ננד שבינה .שהיו מתנבאים ואומרים משה מת ויהושע
מכנים אח ישר׳ לארץ(? .ובסנהדרין איח דא מלא .ע-א יהי כמד חלמירך חביב עליך
כשלך .סברא הוא .שהרי אתר׳ מתפאר בו וכבודו הוא ככורך .שאומרים ראו תלמיד הנון
זה שליפת סלוני תורה .ובכך אתה מתכבד .ול:ך דין הוא שיהא בבורו הביב ויקר עליך
כשלך .כלומר ככבוד עצמך .אבל בכבוד הבירך לא מצי למיתני הביב עליך כשלך .כי
היבי דתנא בתלמידו .שהרי אין לו הלק בכבוד הכירו .דמה טיכו של כבוד תכירו אצל
כבוד שלו .ולכך נלה כבוד חבית כמורא רבו .שיהא מקובל עליו כבוד חבירו כמוראת
רבו .ולא ככבוד רבו .ומורא רבך כמורא שמים .אין חימא בדבר .דהא דרשינן את י־י
אליך תירא .לרבות תלמידי חכמימ .ע( ככל שעה .וכל שבן שחייב לירא אתרכז.
ס(וכפ־אדקידושין מפי מורא היכי דמי .לא ישב במקומו .לא יעבור על דבריו .צ(אבידתו
ואבידת אביו .רבו קדמת .כאילו מציאות:
מ( זו כניסיוה אנשי כ נ ס ת ה ג ד ו ל ה ובו׳ א ד ר -נ סוף פ י ס ושם נ״א נ ג \ ן ,נ נ ש ת כיצד .י״א ע׳׳ב.
ישרלול לפני ה ר סיני .מ( כ ב כ ו ר חבירך ,ולפנינו א י ח א ה כ י כ עליך כ ש ל ך ועיין ב פ ס י ק ת א ר ב ת י
פי״ב ס ב א ן שצריך א ר ם ל ח ל ו ק כ ב ו ד ל ת ל מ י ד י ו כטוהו .ו ב ס ד ״ ש ה ג י ר ס א ב ה ס ת ב ר ועיין בתוס׳'יר׳ט.
ש א ס ר ל ו כ ה ר ל נ ו אנשיס ) ש ם ו ת י־ו( .י( ה כ ל ח ר ו ס ה ליס ובר ס ו ט ה י׳׳ו ע״א ,ט נ ח ו ח ם׳׳ג ע״ב.
חולין ס״ט ע׳׳א .ובירושלמי ב ר כ ו ה פ י א ה׳׳כ מוסיף וים ד ו מ ה לעשבים ועשבים לרקיע וכוי ו ה ו ב א
כ ח ו ס ׳ ס ו כ ה לי׳א ע׳׳ב ד״ה ירוק וכוי .ו כ מ ד י ר פ י ר סי׳ יי .ושם י״ר שיי י• ו ש ס פי י״ו! ו כ נ ז ד ר ש
ח ה ל י ם מזמור כ״ד ס פ נ י ש ה ח כ ל ח ר ו מ ח לעשבים וכו׳ יעיין כספרי ם׳ ש ל ח .נ ( כ פ ש נ ת ר׳ נ ת ן
ו ב מ כ י ל ח א ובו׳ חוא באדר׳ינ ס ר ק ב״ז ,ו ב מ ב ל ח א פ ר ש ה ב ש ל ח .צ( ילמדו כ ל א ר ם מ מ ש ה כצ׳׳ל
(nכ מ ו ששנינו במם־ עירובץ. וכן ה ו א בארר״נ שט .א ל נ א ת ש ת עלינו ח ט א ת כצ״ל ) ב מ ד ב ר י״ב(.
ע י ש נ״ר ע״ב׳ ועוד כ ח י ב ה ו א יהיה ל ך ל פ ה ) ש מ ו ת ר׳( .נ( ויען יהושע בן נון ט ש ר ח מ ש ה
ס ב ה ר י ו ) ב מ ד ב ר י״א( מ ש ה מ ת ויהושע מ כ נ י ס וכוי ס נ ה ד ר י ן י״ז ע׳׳א .ס ( ו ב ס נ ה ד ר י ן איה דא בענין
א ה ד ע״ש ועיין באדד״נ סוף פכ״ז .ע( ב כ ל ש ע ה ר״ל ב פ ר ק כ ל שעה ס ס ח י ס ב״ב ע״ב .פ ( ובפ״א
ל( א ב י ד ת ו ו א כ י ד ת אביו רבו ק ו ר ס ת .ת כ י א י ח א ב מ ש נ ה כ י מ דקידושין ס פ ר ש ובר ל״א ע י כ ע י ש
ל׳־נ ע״א א ב י ר ת אביו ו א ב י ד ח רבו ש ל רבו ק ו ד מ ת ו נ ר ו ה מ ח ב ר ה ע ה י ק כקיצור נ ד ר כ ו ב כ ס ח מ ק ו מ ו ת .
מחזור מטרי 528
הוי זהיר בתלמוד לידע ולהבין דקדוקי הטעות .שאם שעת בתלמוד ומריחה שלא
כהוגן חשוכה •היא עליך אותה שעה כזדץ .׳*נסרעץ ממך כאילו עשית במדד משגי
שהיה לך ללמד יםה ולא למדת .ק( וכן משורש בם׳ אילו מציאות והנד לעמי סשעמ
ולכיח יעקב חטאחם .הנד לעמי םשעמ .אילו תלמידי הכמיס ששעות חשובות להם
כזדונות .ולבית יעקב הטאתט .אילו עטי הארץ שזרונוח חשובות להם כשנבוא סשעים.
אילו המרדים .וחטאים .אילו השננות .כדמ^בח ביומא ם׳ בתרא:
ש ל ש ה כתריס הן .י(נ׳ !דים הן .כמו ששנינו במס• יומא .ור זהב שבארון סימן לכתר
תורה שבו .וזרו של שלהן סימן לכתר מלכות .שלהן של מלכים .זרו של
מזבח סימן לכתר כהונה .זרו של ארץ .ועשית זר זהב למםנרתו סביב .זר מזכה כת׳ כסו
כן .ועשית לו זר סביב .תשמיש המזבחות כהניס זוכים במתנותיהם .זד שלחן .דכתיב
ועשיח זר והב למסנרחו סביב .הוא סימן לכחר םלכוח .ששלחנם נרול וחשוב משאר
שלחנות .וכהנים זכו משלחן נכוה .ובתר שם טזב עולה על גביהן .על ידיהן כא שם
טוב לאדם .אם נזהר בהם כמידה וכשורה .ונוהג עצמו כדין .שהרי עסק בתורה לשם
שמיס .נמצא שמכיא שם טוב עליו .ואומר אשרי מי שיצא ווי! מחלציו .ראו פלוני
שלמד כמה מצות קיים .וכן כהן הזהיר בעבודתו ומזורז שלא להביא קדשים לבית הפסול
יוצא עליו שם טוכ על כך .וכן מלך המושל בעמו ומנהיג את בני דור בצדק וסשסט
יוצא עליו שם טוב :על נביהן .כמו ט( היו עושין אילו על נב אילו .ךמסכת ביצה .וכמו
םטבילץ על נבס .כך קבלתי ..ולי נראה על גביהן .למעלה מכולן .שאץ לך בהם
מתקיים בלא טוב שאם אעו נוהג עצמו כרין ואם אינו קונה שם טוב הכל מבדם אוחו.
ונמצא כתרו בטל .ועוד כחי טוב שם משמן טוב:
ר׳ נהוראי אומ׳ הוי גולה למקום תורה׳ ואל ת א מ ר שהיא ת ב א אחריך
שחביריך יקיימוה בידך ואל בינתך אל תשען :״(הוא היה אומר
אץ בידינו שלוות רשעים ואף ל א ייסורי הצדיקים:
ר׳ נהוראי .א( הוא ר׳ אלעור בן ערך .כסו שפירשו חכמים בשבת ם׳ חבית .ונקרא שמו
נהוראי על שמנהיר עיני הכמים בהלכה .ובא מעשה לידו .שנמשך אחר חיץ.
ונשתבהה סמנו תורתו .ובקשו עליו רחמים וחורה לו .הוא שהיה אומר הוי נולה למקום
תורה .לא בדרך שעשיתי אני .שנליתי למקום ליצני הדור השותים במזרקי יין .ונמנעו
חלמידי חכמים לבא אהרי אלא הוי נולד .למקום חורה .למקום תלמידי הכמימ .ואל
תאמר בלבך שהיא תבא אחרי .שיבואו תלמידיך אחריך וחחזור תלמודך על ידמ .והוסף
ק( וכן מפורש ב פ ר ק אלו מציאור ,ב ״ ם ל״ג ע״ ,:ו ה ג ר ל ע ס ׳ פשעם וגו׳ )ישעיה נ*ח( .נ ד ם ו כ ח ביוטא
וכוי ועיין ב ה נ ח ו מ א פ ר ש ה ויקרא ס ״ ו׳ שנו רביחינו ש ג ג ת ה ל מ ו ד וכוי .ל( ש ל ש ה זרי -הן וכוי
יומא ע׳יב ע״ב ,אדר״נ פמ׳׳א .מדש״ר פל״ד ,בסד״ר פייר .ופי״ר ו ב מ ד ר ש ק ה ל ח פ׳׳ז .פ( היועושין
אלו ע״ג אלו וכו׳ עיין ביצה י״ז ע״ב ,י״ת ע׳יב ,י״ט ע׳׳א .ט ו ב שם מ ש ט ן ט ו ב כצ׳׳ל ) ק ה ל ת וי(.
(nהוא ה י ה אומר אין בידינו שלווה ובו׳ לפנינו ב מ ש נ ה א י ת א ר׳ ינאי אומד אין בידינו ל א מ ש ל ו ת
(bהוא ר׳ אלעזר כן ערך וכו׳ עיין ש ב ת קט״! ע י ב ,וארר״נ םיןז פי״ד. וכו׳ וע׳׳ש בפירש ח ר ב .
529 םחזור וייטרי
מתוך כך על שםועתך .כדרך שאמרו חכמים נ( הדנה לימדתי מרבותיי כר .ומתלמידיי
יותר מכולן .שהרי הביריך יקיימוה בידך שאם תשכחנה יבקשו עליו רחמים כדרך שביקשו
עליי .דלאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא .ואתה אל בינתך אל תשען .לומר שאתה
מחזיר הכל מחוך שלסולך .נ( כדרך שעשה עחניאל בן קנז שהחזיר מתוך םלמלו הלכות
שנשתכחו בימי אבלו של משה .במו ששירשו חכמים נמסכת תמורה .תה אשר כתוב
)איש( אשר יכה את קרית םשר .סםרי הלבות :י(ולכך לא תשיב כלב בריש תענית
בהדי אותם ג׳ ששאלו שלא בחונן דמובמח היה כלב שלא יוכל להחזיר אותם הלכות
אם לא אדם מיותם שאין בו שום םסולת .כ־ש .ואל בינתך אל תשען .סוף מקרא הוא
בסםר משלי .ולצחות לשון תסס לו לשון המקרא .ה(וכסו מקץ השינול .כוכת־ם ולכך
קא׳ הוי נולה כר .נלוח קרי כאדם שנעתק ממקום זה ונתקע במקום אחר .ו( ולדברי
האוסר כהבית שאין זה ר׳ אלעזר בן ערך כך אנו מסרשין אותה .הוי נולה למקום שהרב
שם ואל תמתין ותאמר שהיא חבא אחרי .שהרי הביריך יקיימוה בידך .הביריך שהלכו
מאצלך לשם ללמוד .הס יקיימוה בידך לכשיבואו .שישאו ויתנו עמך .לסי שאינו רומה
שומע ם •0הרב לשומע מ0י חלםיד .ואחה &ל בינתך אל תשק .שהרי אץ התורה
מתקיימת ביחיד .חרב על הבדים ונואלו .ולכך הוי נולה למקום הרב :אין בידינו שלוות
רשעים .אני קיבלתי אין בידינו לידע מדוע דרך רשעים צלחה .ולמה צריקיד נידונין
בייסורין .ולי נר׳ אץ בידינו בוי .לעולם ישתדל אדם לקנות היי העולם הבא .שהי־י יש
סשק ביריט לעשות .כי נם יודע אני שאין חשובים הרשעים לםני הקי .שהרי אין בידינו
משלוות רשעים שאין לנו שלווה כראוי לרשעים .שנאמר שלו כל בנדי בנר .ואומר
ומשלם לשונאיו אל סניו להאבידו .ומימ יורע אני שאין אנו חשובץ לומר דיי לנו במה
שעסקנו במצות עד עתה .שהרי אין ייסורין באים עלינו בייסורי הצדיקים אלא ייסורין
ר׳ מתיא בן ח ר ש אום׳ הוי פקדים לשלום ב ל א ר ס והוי זנב לאריות ואל
תהי ר א ש לשועלים:
כ ל אדם .ואסי׳ לשלום נוי הוי מקדים .ושואל בשלומו משני דרכי שלום .באותה שאמו
ר׳ יוחנן !(לעולם לא הקדימני ארס שלום כעולם .ואשי׳ נוי בשזק .והוי זנכ לאריזת.
כבודך לעשות עצמך זנב לאריוח .ולהששיל עצמך לילך אחיי תלמידי חבםיס• מלהיות
ראש לשועלים לאנשים קלים .שאינם חשובים אלא כשועלים חללו .ומצאתי לו מן
המקרא הולך אח חכמים יחכם .מי שעושה עצמו טסל לחכמים יחבש .באותה ששנינו
ח( את כשרו את הטשל לבשרו .ורוע כסילים ירוע .מ* שנעשה ראש ושרנס לכסילים
ורועם .ידוע .יתמצץ .א־ט משתכר כלום משבר עצטוחיו וטחיינע לחנם .כמו שאנו מתינ•
עשוק ורצוץ .עשוק ורעיע .לשץ סובה רעועה וסולם רעוע .או יש לומר ידוע .סופו
שםרועע ונוםל .כנוסל בדרך שמצינו כאליםלך שנעשה ראש לאנשי שכם ונשלו באחת;
פ ר ו ז ד ו ה בדלית .ואולם לכסא .מתרנמ׳ וסדוזדודא .הוא בית כניסת הכית שקורין
סורקא .וטרקלין הוא מעין היכל שקורין םלייץ .בית נ מ ל שעושין השרים.
והתקן עצמך כוי .דרך אדם הרוצה ליכנס לטרקלין לתוך הבית שמתקן עצמו ומצמצם
קודם שיכנס .כך צריך אדם לתקן עצמו בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים כדי שיזכה
ויתנאה לעולם הבא .שאם לא עשה כן בעולם הבא א* אפשר לתקן .שהעולם הוה רומה
ליבשה והעולם הבא לים .העולם הזה דומה לערב שבת והעולם הבא דומה לשבת.
ט( מי שטרח בערב שבת יאבל כשבת .וכן המתקן מזונותיו ביבשה יש לו לאכול בים.
לא טרח ולא תיקן אין לו מה יאכל .ויפה שעה אחח בחשובה כוי .לעשות בה תשובה
ומעשים טוניס .מכל חיי העולם הכא .שבכל העולם הבא א׳ אםשר לעשוח תשונה
ומעשים טובים שאינו עשוי אלא לקבל שבר על מה שקיים בעולם חזה .ויפה שעה כוי.
ושעה אחח של עולם ]הבא| יפה לחיוח בד ,קורח רוח לאדם מכל ח״ העולס הזה.
שכל היי העולס הזה אינו כמד שעה אחת של עולם הבא לעיניין קורת רוח .שאין כאן
קורת רוח שלימה .קורח רוח .נחח רוח .לשון נחקררה דעתו .וכלפי שההרון אף ועצבת
דוח נקרא חימה .הרצון והנחח רוח נקרא קודח .שמתקררח ומיישבת דעתו עליו מרוב
שמהה והנאה .רפריירסנמ בי:
א ל הרצה .לשי שאינו מועיל לך .שאינו מקבל ריעוייך בשעח כעסו אלא הנח עד
שתקרר רעתו .ואחר כך אמור לו דברי ריצו• וישמע אליך :אותה שפירשו הכמיס
כברכות פיק .אמר ר׳ יוחנן ׳(מניין שאין מרעין לו לאיש בשעת :עסו .שנאמר שני ילכו
והניחוחי לך .אמר לו הק׳ המחן ל׳ עד שיעברו פנים של זעם .ואל תנחמנו :וי .שלא
יקבל חנחוסים ממך .דהיאך ׳תנהם ומתו מוטל לשנ־ו .אלא מ־עיתסתש הנולל יש לך
לנחמו .ואל תשאל לו להתיר נדרו .מפני שאהד .מצערו כשאתה מזכיר שום נדרו אלא
לך אצל אחר ויהיר לך נדרך .וכל שנן אם הידירך .אל תבקש ממנו להתיר את נדרו
כאותה שעה עד שיתקרר דעתו עליך .ואני שמעת* ס״א אש שמעת חביריך נודר אל
תסחח לו בחרםה לשאל לו כוח נדרת וכוח נדרת .שמחמת כעסו יאמר לך .ככל עיניינים
נדרתי ומצאח נורם לו להיות באוחו נדר כל •ימיו .לכן אל תשאל לו ואל תפתח בחרמו
עד שתשוך חמתו ותתקרר דעתו :חי :ואל תשתדל .ואל תמרח ואל תבקש לראותו
כשעה שאירע לו שום תקלה משני שמתבייש מיל אדם .כ( בך דרש ר׳ תנחומא בסי
שלח לך .ובספר ערוך מצאתי שכך מפורש בוערת ילמדנו המתחלת סנדל יז7די בפרשת
שלח לך .אל תרצח מניין אחה למד ממשח רבינו .בשעה שעשו ישראל את ד-ענל
אסר לו חקי לך רר ב* שחת עמך .אמר משח איני צריך לדבר עכשיו .מה עשה ירד
מן ההר ודנם ובדקם שלש בדיקות כמו שמפורש שם• ל( סייף .ומיתה והדרוקן .ואחר
שהמתין כל כך הזר לפני הק׳ .וביקש רהמים על הדבר :ואל תנחמנו בשעת אבלו .מניין
אתה למד מהקב״ה .כשנלו ישר׳ לבבל .כביכול .היה הק׳ באילו מתאבל .שנאמר ויקרא
ה׳ אלהיס לבכי ולמספד .בקשל מלאכים לנחמו .אמר להם הק׳ אל תאיצו לנהמני .מאי
אל תאיצו .אין אילו תנהומים אלא ניאוצים המ לפני :ואל תשאל לו כשעת נדרו .מניין
אתה למד ממשה .כשאמר ליש׳ שמעו נא המורים .נשכע הקב־ה שלא יכנס לארץ.
שנאמר מ( לבן לא תביאו אח הקהל .ואין לכן אלא שבועה .שנאמר ולכן נשבעתי לבית
עלי .אמר משת שעת שבועת היא איני צריך לדבר עכשיו המתין מ׳ שנה ואחר כך
התהיל להתחנן לפניו .שנאמר ואחחנן אל ה׳ .אמר הק׳ כשביל שהסתנת לי עלה ראש
הפסנה ונוי .ואל תשתדל לראותו .מניין אתה למד מאדם הראשון כשאכל מן האילן
ונתקלקל .שנאמר וידעו כ׳ עירמם הם .לא נגלה עליהם הק׳ כאותה שעה שהיו מקולקלין
אלא ויתפרו עלה .ואחייב וישמעו את קול ה׳ אלהים ונו׳:
בנפול אויבך .מקרא הוא בספר משלי .כיוצא בו לעיל ואל בינתך אל תשען :אל
השמה .כננר מ • אדם השמחים בחקלת חביריהם היה מיל לומר מקרא זה
לקיימו בידם .כאוחו שהיה קורא למעלה א־ר ינאי ס( מאן בעי היי כמו שפירשו חכמים
ביבמוח ובמדרש ויקרא רבה שאמר עליו ר׳ ינאי שקיים מקרא זה בידו מ־ האיש החפץ
הייס .ונוי .ואע־ס שהיה בקי בו קודם לכן בל ארם חיל קרי ביה רב הוא ,להודיע
ולהוודע ולהוהיר העולם היה רניל לאומרו .ובן דה או׳ יש לומר שהמקרא זר ,אינו מדבר
אלא בשני בני אדם ששונאין זה את זה בעמק העולש .ושמואל אמרו בננד שני חלמידי
חכמים שנחרוצעו זד ,עס זה בדבר חלכח .שלא ישמח למשלחו .ולא ישתדל לראותו.
ושנקרא שמואל הקטן לסי שהיה מקטין עצטו .כאותה ששנינו שמצינו ע( שביקשו
להסשיח אי הסיד א• עניו .בס־ק דסנהדרין ובס^ף סוטה .ובתלמוד ירושלמי מסרש שהיה
מעט קטן משמואל הרמתי .שאף הוא נתנבא בשעת מיתתו וראוי שתשרה שכינה עליו
אלא שאין דורו ראוי לכך :אלישע בן אבריה .נ*ל הכותב אלישע בן אבוייה הוא אחר.
כדאמרי׳ באין דזרשין .וקודם שיצא לתרבות רעה נאמרה .או אשיי לבחר דנםקי .ומי
שסידרה ש( ריסון מצא חובו אכל קלישתו זרק .הלמד ילד .בעודנו ילד .כראטרי׳ צ(אי
זכאי נםיךנא מעיקרא .והא נמרה .נסקא מינה לנירסא דינקוחא לדיו כחובה על נייר
הדש .הוא אותו קלף שעושין הקלםים .ובתשובות הגאונים מצאתי הוא אוהו שעושץ מן
צמר נםן שנקרא קיטון׳ כי .שכורכין כו שירים הבאים מארץ ישמעאל .ועודנו הדש.
הדיו נדבקת בו ועומדת ימים רבים בתיבתו .וקורין אותה קאנד .והלומד זקן .כשהוא זקן.
שלא למד בנערותו .וסשהזקץ בא ללמד .על גייר מחזק שכתבו ט כבר ונמחק .דמוברע
הוא ועומד מן הכתיבה ראשונה ולסיכך אין כתיבתו עומדת לעד וכן מוכיח ק( אצל
הוצאה במסכת שבת .י( וכן בנט ששוט .הוא על הנייר ועדיו על המחק .וכן אדם שמשנה
לכו לבטלה .ונותן מחשבותיו לדברים בטלים .ומייאש את עצמו מלעסוק בהורה .אם
בא לחזור וללמדה בעת זקנותו .אינה עולה בידו שכבר נתייאש ממנה .וקשה היא משלא
למדה מעולם .וזהו שאמרו ם(סינמר כעתיקא קשה מדחדחא .וסימנין טינא בר טינא.
והוא שסירשו חכמים .אם שכח תשבח .אם שכח בחדש תשכח כישן .ואס שמע תשמע.
ח( ואם שמע כחדש תשמע בישן .מחוק כנון א(והמוחקו דאבות מלאכול וכנון מהק
דסידות .דבבא בתרא .ס׳ המוכר את הםסינה .ועל שם שסתמו מחליק נקרא מחקא
בלשון ארמי .במו שםירשו חכמים במסכת מנילה .נינייר .סחקא .אצל אין כותבץ טי.
משני שמחליקין אותם בשעת כחיבחם .עשייתם :קהות .לשון ושני הבנימ תקהינח.
ענבים שלא בישלו כל ערכם .ולשותה יין מניחו .ועוד דומה לשוהה חירוש מניחו .חדש.
ועודנו בנת ,שלא החמיץ שהוא מתוק וקשה ללב .וכל שבן שהשותה יץ של ענבים
קהות שהוא חמוץ שקשה ללב .ונם לשתותו .כך התלמידים תלמודם קשה שלא שימשו
כל צורכם .ולא הבינו בטעמי של דבר .והלמד מן הזקנים .הם שנו ושילשו והכינו כל
הטעמים .והלמד מהן רומה לאוכל ענבים כשולוח שנתבשלו .ושותה יין ישן .שהוא
טוב ובריא לנוף וסחיישב על הלב:
) ת ה ל י ם ל״ד( {•0 .ש ב ק ע ו להספידו אי הסיד אי עניו וכו׳ כצ׳יל ועיין סנהדרין י״א ע־׳א .ס ו ט ה
מ ״ ח ע״ב .וירושלמי ס ו ט ה פ״ט הט׳יז .ועיין שס הי״ג רמםייס ו ל ט ה גקרא שמו קטן r.-rvמקטין
עצמו ו״׳א לפי ש מ ע ט ה י ה קטן מ ש מ ו א ל ה ר מ ת י (c .רמון מ צ א הוכו א כ ל ו כ ד ה ג י ג ה מ׳׳ו ע״ב,
ק ( א צ ל הוצאה בססי ש ב ה ל( אי זכאי ג מ י ר נ א מעיקרא ו ה א נ ט ר ה ובו׳ בצ״ל עיין ש ב ת ב״א ע־׳ב.
ע ״ ח ע״ב .ל( וכן כ ג ט *שומ הוא על מנייד זעדיי ע -ה מ ח ק ב ־ ב קש״ד ע״א (0 .ס י ג ס ר ב ע ת י ק א
ק ש ה ס ד ח ר ח א ו נ ר יוטא כ׳יט ע׳׳א ,אט ש כ ח ה ש נ ה וטי )דברים חי( .אם ש מ ע תששע וכוי דברים
(nאם ת ש ט ע ב ח ר ש וכו׳ עיין ב ר כ ו ת טי ע׳׳א ו ס ו כ ה ס״ו ע׳׳כ .ושם איהא אם ש ט ו ע כישן כ״ח(.
(hו ח ס ו ח ק ו ד א נ י ת מ ל א ט ת ש ב ת ע״ג ע״א׳ וכנון ם ח ק ד ט י ד ו ת פ ר ק ה מ ו כ ר א ת ה ס פ י נ ה וכד.
כצ״ל ב״ב פ ״ ח ע׳׳ב .פייט ע׳־ב .נ( נייר ט ח ק א טבילה י׳׳ט ע׳׳א .ושני ה ב נ י פ ת ק ה י נ ה בי׳׳ל
) י ח ז ק א ל ׳״ח( .נ ( ביין ש ב ת ו כ ו כ צ ״ ל יען ה ו א בפירש׳׳׳ .ד( ת ה י ליה א ק נ ק נ י ה ונו׳ ב״ב ב״ב ע ־ א
533 מחזור ויטרי
ישן .שאפילו מן הנרוע החדש אין בו שבולו ריקם .כך יש אדם זקן ובעל צורה שאפי׳
מיעוט תורה אין בו־ .תורה נמשלה ליין .שנאסר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מםכחי.
ואדם דומה לקנקן שהוא בכית משמרתה של תורה .כשמ שהקנקן בית משמרתו של
יין .ועוד המשיל עיקר של תודח ביין ישן .ושאינו עיקר ביין חדש שאינו טוב ביין ישן.
אבל מעולה הוא מן המים:
ה ק נ א ה שיש לו לאדם על הבירו .והתאוח שנמשך אחר חאוח לבו לניאוף ולשאר
עבירוח .והכבוד .שרודף אחר שררה וכבוד .מוציאין אח• האדם מן העולם.
קנאה .ה( שנאמר ורקב עצמות קנאה .והחאוה .שנאמר חוחלח ממשכהמחלה לב .והכבוד.
שררה .רכתיב '(רמת יוסף תחילה .ובל אחיו וכל הדור ההוא .הא למדת שקשה היא
הרבנוח שקוברח אח בעלה .ועוד כהב הזון ישעיהו .בימי עוזיהו יוחם אחז יחזקידו .הרי
שקיפח ר׳ מלבים בימיו .הא למדח שהנחלה מקברח את נעלה .מחמח שהוא משחרר
יוחר מדאי :הילודים .כמו הילדים במדבר בדרך .הנלודיס כבר סופם למוח .חמה ל׳
הכותב(' .דבס״ק דניטין משמע דנולדיש להבא .נב* לנולדים דלא הוו בשעת מתן
מעות](" .וביבמות[)ובשי החולץ( משמע דנולדיש לשעבר וילודים להבא .דקאמר מאן אחיו,
אהיו הילודים .ולע״א מאן אהיו .אהיו הנולדים .ובשילה־ פרק קמא דנ־מין נולדים להבא.
ט(ובקרא .הנה בן נולד .והבן הילוד לשעבר .נתרג׳ דא־תיליד .ובכאן משמע הילודים.
לשעבר .והמתים כבר .סופם להחיות .והחיים .ומשייחיו ס1פם לירון: .שיניע יום הדין
בעמק יהושםט .הוא עמק המלך .וכל כך אני אומר לידע .למען דעה כל עמי הארץ.
גלנל זה .שהעולם חווי כן: .ד׳ שיטיבו מעשיהם .ולהודיע .נס הס לאחרים אשר ילמדו
אח •בניהם .״ולהיורע .שיהא הדבר גלוי לכל העמים .כד־ שייראו מלשני המקום .שהק׳
הוא היוצר .וכשם שהיוצר הזה עושה בכליו כל אשר יחפץ כוי .כן כל אדם ביד חקי
לעשות בהם כבל הישר בעיניו .להוליד ולהחיות ולמות .ולדון .והוא הבורא שעושה ארס
בריא בעולם בצלם דמות תבניתו .והוא היודע מה בסתרי מוחותיהם .שהרי הוא עשאן
ואין להסתיר בהן דבר ממנו .והוא המבין אל כל מעשיהם .י(דכתיב היוצר יהד לבס.
,
ע״ש ,ש נ א לכו ל ה מ ו וגר )משלי ט׳{ .ה( שנא• ו ר ק ב ע צ מ ו ת ק נ א ה )משלי י״ד( ,ועיין בפרר־׳א
1
ו( ו י מ ת יוסף פי״ג י-ביאור הו״יל שט ,שנא׳ הות־יה ט מ ש כ ה נזיזלת ל ב בצ״ל ; מ ש י י״ג(.
ובו• ) ש מ ו ת אי( ה א ל מ ד ת ש ק ש ה וכו׳ פ ס ח י ם s״ 1ע״ב .הילדים ב מ ד ב ר ב ר ר ן וגו׳ )יהושע הי(.
ח( ו ב י צ מ ו ת מ ש מ ע דנו־ידים ל ה ב א וכוי ז( דבם״ק דניטין מ ש מ ע וכו׳ כצ״ל שש י״נ ע״ב עי״ש.
כצ׳׳ל שם י״א ע״א ,ועיין בתום׳ ד ״ ה פאן אחין וכו׳ ועיין נדרים ל׳ ע״כ ובי־ש׳יי וברין שם .נ ג ( ו ב ק ־ א
ה נ ה בן נולד )מלכים א׳ י״ג( והכן הילוד ונו׳ ) ש מ ו ת א׳( כ ת ר נ ו ם -א ת י ל י ד ה ו א ת״י ובת״א
י( ר כ ת י ב היוצר י ח ד לבש ) ה ה ל י ט ל״ג( ,ועיין מ ד ר ש וי׳׳ר ,ו מ פ ר ש ק ה ל ה םי״ב. הוא דמחיליד.
מחזור ויטדי 534
הוא הדיין .הוא המומחה לדין ובקי .כקו המשפט .שנאי כ( והמו כאחד מי ישימו.
ואם תאמר מה ירץ ואין מעיר עלי .והוא ער .כלומר והוא עצמו יעיר כרכר שהוא
רואה את הכל .שנאמר עיני ה׳ המה משוטטים בכל הארץ .ל(וכתיב וקרבתי אליכם
למשפט והייתי עד .ואמרי׳ בחכל חייבים .עבר שרבו מקרבו למשפט וממהר להעירו מה
תקנה יש לו .והוא עצמו יהיה בעל דין לצעוק על האדם להורידו לדין .והוא עתיד
לדין .שאץ לפניו לא שכחה .ואל תאמר בלבך כשככר הימים הבאים הכל נשכת.
שבכדור יוודע לך שיעמידך בדין כי הוא עתיד לדון .ומ׳מ כאמת וביושר ישפוט אותך
ואם ניחנת כשורה אל תפחד ותדאנ .כ׳ ישים עליך דבר .שלא כדין שלא מדעת אלא
מתוך שכחה .שאין לפניו לא עולה .דכחיב אל אמונה ואין עול .ולא שכהה .שהכל
כחוב לפניו כמפר שנאמר ו־קשב ה׳ וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ח׳ ולחושבי
שמו .ואומר ביד כל אדס יחתום .ולא משוא פנים .שלא יבטח אדם על דבר שקר לאמר
שישא לו פנים .או יקח שוחד .ולא מקח שוחד .מקרא הוא בדברי הימים ביהושסט.
י0כי אין עם ה׳ אלחינו עולח ומשא פנים ומקח שוחד .וכמשנה יש נקוד םקח .ויש
נקוד מקה .ואני אומד שהאומר בן משתבש .דלשון חורה לחוד ולשון חכמים לחוד:
שהכל שלו .אין כאן .ודע .במשניות .ומניין שהבל שלו .נ( שנאמר לי הכסף ולי הזהב
נאם הי צבאות .ולמה יקה שוחד מאחר שהכל שלו .אין כאן .ובן בדוד הוא אומר כי
ממך הכל ומידך נחנו לך .ודע שהכל בא בחשבון .שכל מעשיך באים בחשבון ואץ
נעדר דבר .שנאמר אחת לאחת למצוא חשבון .ומצרפן זה עם זה עד שעולין לחשבץ
נהל ":ואל יבטיחך יצרך כו׳ .שלא תאמר כלבך .הקבר לי בית מנוס .שאפטר מן הדין
אחרי בואי בקבר .לא אחעורר לי לעולם .שעל כורחך כו׳ .ועל כורחך כוי .וכשם
שנולדת בעל כורחך וחייך לעולם לעמל ולרוח .על אפך ועל חמתך .שהרי פעמים רבות
התארח למות .ואינך םשינ .ומי שהניעה עונת מיתתך לא יכולת להשמט ולהםטר ממנה.
כמו כן אחד ,עתיד ליתן דין וחשבון לסי השבץ מעשיך .ו ק בדוד הוא אומר אם אסק
שמים שס אתה ואציעה שאול הנך .שם ידך תקחני ותאחזני ימינך:
סליק פירקא
חמיש־י. פרק
חיי :וינש :יתרו :ויקרא: תכח.
ס( ב ר א ש השנה מפרש מאמרות• מאי ניהו .ויאמר ויאמר דכראשית .הני השעה הוו.
בראשית נמימאסר הוא .דכתיב נדבר ה׳ שמיס נעשו .ט( ובפרקי׳ דר׳ אליעזר
ובפסיקתא משלימן מאותם הכתובים אצל יצירת האדם ואעפ־י שאינם אצל מעשה
בראשית לפני ויכולו .מה הלמוד .ראמר ויאמר האילו מה תלמוד .מה אנו למידין מהן
והלא במאמר אחד היה יכול להבראות את כל העולם .אילו אסר יתקיים כל העולם כולו
לרצוני .וזהו מאמר אחד .מה טעם לא בראו בולו במאמר אהד ומסרש .כדי להיפרע מן
הרשעים פירעץ נדול וכבד .שמאבדץ את העולם שנברא בעשרה מאמרוח שטרה כו
דק׳ לבראו בעשרה מאמרות .וכרי ליחן שכר כוי.
ע ש ר ה דורות מאדם ועד נח .אדמ .שת .אנוש .קינן .מהללאל .ירד .חנוך .וםחושלה.
למך .נה .ולמה עשרה בננד י׳ מאמרות של בריית עולם :היו מכעיסין .ובאים
לינ .ולפיכך שימר והסחין להם הק׳ י׳ דורוח .כננד י׳ מאמרות .עד שהביא עליהם מי
־
המבול .כיון שראה שלא היתד .בהן תועלת .משהודיע ארך אסים לכל כאי עולפ הביא
עליהמ מי המבול ולא נשתייר מהם אלא נה ובניו ודי• להם שיצילו את עצמם שלא היה
בהם וכוח להציל כל חעולם כולו :עשרר ,דורות מנח ועד אברהם .שם ארסבשד .שלה.
עבר .סלנ .רעו .שרונ .נתור .תרה אברהם .ער שבא אברהם אבינו וסיכל מעשים טובים.
וניסת הק׳ ביי נסיונות .ועמד בכולן .והיה מדריך כל העולם בדרך ישרה .והציל אח
כולן .ונתן הק׳ שבר לו על שההיה את כולן .לס* שאין הק׳ חסין במיתתן של רשעים
והוא הורה אותם דרך תשובה .שנאמר ואת הנפש אשר עשו בהדן .כתרנו׳ .ויש לומר.
שבר כננד מה שהיה ראוי לכולן .כאותה שמצינו בתלמוד .פ( לעולם יקדים אדם לבית
הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים .שאפי׳ הם מאה נוטל שכר כולם .שכר כולם
סיד .אלא שכר כננד כולן .הכא נמי נוטל כעד הצדיקים שהיו באותם הדורוח .שם.
ארפכשד .שלה .עבר .יקטן .לפי שהוא סינל מעשים טובים הרבה יותר מכולן .ובאים.
מהוק ממשניות .ובת׳ באין מלפניו :צ(עשרנםיונות .וכולו מפורשת בפרקים דר׳ אליעזר בן
הורקנוס :ההילה ביקש נמרוד להורני ונחבא בקרקע י־נ שנה .שוב הוליכו לעיר כשדים
וגלה ממולדתו .והביא הק׳ רעב בארץ בנען לצרפו .ונלקחה שרה .ובא עליו כדרלעמר
וחביריו והבלו את לוט בן אחיו .והראה לו הק׳ כץ הבתרים שיעבוד מערים .זמן הד׳
מלכיות .שנאמר קחה לי ענלה מ ש ו ל ש י וציוהו על המילה .ואמר לו לנרש ישמעאל
(pב ר א ש ה ש נ ה מ פ ר ש וכו־ עיין בר״ה ל״ב ע׳יא ו ו י ס ת ו כנירםא ה י ש נ ה ויאמר ויאמר וכו׳ ועיין
ע ( ובפרקי רר״א וכוי ע״ש פ ר ק שלישי ועיין בביאור הרר״ל א ו ת מ נ י ל ה כ״א ע״ב ,ובר״ר פי*ז.
ע׳״נ .ו ב פ ס י ק ה א שלפנינו ליחא ,ועיי; שש פכ״ג בי׳ ה׳ ועיין מ ד ר ש במ״ר פייר .ו כ ז ו ה י פ׳ ויקרא דן!
י*א ע־ב׳ ו א ת ה נ פ ש אשר עשו כתרן ) כ ר א ש י ת י׳׳ב(׳ כ ח ר נ ו ם ו ו י ת נ פ ש ח א דשעבירו ל א ו ר ״ ה א .
פ( לעולם יקדים א ד פ וכוי עיין כ ר כ ו ת מ י ז ע״ב .ל( •!שר נ ס י ע ו ת וכד פ ר ו ׳ ׳ א פכ״ו ע־׳ש ,ועיין שמ
םל׳־ב .ו ב מ ד ר ש ב מ ד ״ ר פי״ר׳ ובאדר״נ פל׳׳נ ח ד י ב ה ע ש ר ה נסיונות בענין א ח ר .וכסדר הזר .ת ש י ב
ל ה ו כ מ ד ר ש ה ה ל י ם מזמור ייח וסוף מ ז מ ו ר צ׳׳ח׳ ועיין בפירש׳׳י ע ל מם׳ א ב ו ת וז־ל עשרה נםיונוח
נ ת נ ס ה א י א מ פ ר ש י ם בפדריא ,וכולם יסדם ד׳יש ה נ ר ו ל בקרוכ־ץ א מ ר ת ה׳ צרופה והוא "ט״ס וצ׳־ל
בקריב״ץ א מ ר ת ך צרופה בסילוק יום ב׳ ש ל ר״ה ו כ ב ר העיר ב ז ה הנאון רר״ל בביאור םדר״א פכ״ו
מחזור ויטרי 536
עס אמו .וצוה לשחוט את בנו :ובמדרש תילים הוא נדרש .וכך הס מנויים .י0אני י״י
אשר הוצאתיך מאור כשדים .לך לך .ויהי רעב בארץ .־ושנים .אהד בפרעה ואהד
באבימלך ושל בתרים .ושל יצחק .ושל ישמעאל .ואחד במלכים :ובמשנת ר׳ נתן הן
נכללין כך .שנים כלך לך .שנים כשתי נשיו .ושנימ בשני בניו .ואחד בשני בניו .ואחד
כאור כשדים .ואחד בכרית מילה :וכל כך למה .כדי שיטול אברהם שכרו ויחיו כל
אומות העולם אוסרים יתר מיכן שוה לאברהם שיטול שירו .עליו הכת׳ אומר לך אכול
בשמחה לחמך •.ולמה ניסהו בעשר .לא םחוח ולא יותר .בננד י• מאמרות שבהן נברא
העולם .כדיי היה אברהם שנתנסה ביי נסיונות ונמצא שלם שיעמיד העולם שנברא בי׳
מאמרות־
ב ב א זו כך היא בתוכה ברוב סיפרי משנה .עשרה ניסים .כוי .ואין בה׳ בם ה׳ מכות
כוי .ואומר הייתי שזה הכת׳ במחזורים שלנו עשר מכות הביא .סי׳ הוא .שאילו
הן הנימים שנעשו לאבותינו במצרים .ועל הים שלקו במצרים עשר ובימ עשר .וישר׳
נוצלו מאילו ומאילו .שהנץ הק׳ עליהם .אכל מצאחי אחרי כן.מונה במשנה רווקנית
שהונה ממשנת ר׳ אפריס עשר מכות כוי .ואילו הן שבמצרים .דצ״ך עד״ש באח־־ב .דם.
צפרדע .כנים .ערוב .דבר .שהין .כרד .ארבה .השך מכות בכורות .ולבך עשה םימנץ
שלא תחליפש בדוד בתהליס .אלא בסדר הכתובים בבא .ושלש תיבות למה בלם׳
י( ששנינו בסנהדרין .מי שלקה ושנה בהתראה ב״ד בונסין אותו לכיפה לשלישית אף
בלא התראה .וכן השנים ראשונים בהתראה והשלישית לעולם בלא התראה לנד מבכורות
שהתרה בראש כולן על שם שהיתה קשה מכולן; בייש :ני(ועשר על הים .שבת׳ בהן
עשרת מיני מיתה בפרשת ויושע .רמה .ירה .טבעו .תהומות יכסיומו .ירדו במצולות.
תרעין אויב .תהרס קמיך .׳אבלמו כקש .נערמו מימ .נעבו במו נד נולימ .שנעשו המיס
כערימה וקמו נד אהד והיו משברים ראשיהס של מצרים .צללו כעופרת .הרי כאן עשרה.
תבלעמו איץ מניין .דבשבחם דיבר הכתוב שזכו לקבורה .עשר מכות שנעשו על הים.
שנאמר במשנה ר׳ נר.ן י0בנ:ר עשר נשיונות אברהם אבינו ובכולן עמד ונעשה שלם
הביא הק׳ לבניו נס במצרים ובנכדו הביא עשר מנות במצרים .וכננדו עשה להם נימין
על הים .בשעה שעברו כוי .ובמנלתא כך היא שנוייה .א( בשעה שנאו משה ואבותינו
על ים סוף אמי להן משד ,קומו עכרו .אמרו אין אנו יכולין לעבור .עד שיעשה לנו הים
נורים :זרים .שנאמר לנוזר ים סוף לגזריש .עד שיעשה הים בקעים בקעים .וכן הוא אומר
בקע ים ויעבירם .עד שיעשר ,הים טיש .וכן הוא דרכת ביש סוסיך המר מים רכים .נקבים
נקבים .וכן היה .שנאמר נקבת במגיד ראש פרוץ .מדברות מדברות .ובן היה שנאמר
*(המולינך במדבר .פירורין סירורין ובן היה .שנאמר אתה סוררת בעזך ים .סלעים
ק ( .א נ י ה׳ אשר הוצאתיך מ א ו י כשדים ) כ ר א ש י ה ט״ז( בצ״ל ,ו א ח ר באור כשדים כצ״ל. ע״ש.
וינסו א ת י ' ז ה עשר פעמים ולא ש ט ע ו כקולי בצ׳׳ל )!•::דבר »״ד( ,ועיי; ב א ד ר ״ נ פ״ט .ר( ששנינו
1
כ ס נ ה ד ר י ן כצ״ל ועיין שם פ״א ע״ב ,פ ״ ב ע ״ ב ,י ב מ ו ת סייר ע״ב (0 .ועיבר ע־ ה י ם וכו׳ ועיין כ מ כ י ל ת א
פ׳ בש־יה ו ב ת נ ח ו מ א 'שט -,ובאדר״ב פל׳ינ .ת( ב נ ג ד עשר נסיונות א ב י ה ם וכו׳ א כ ד ר ״ נ ע ׳ ׳ ש .א ( ב ש ע ח
שבאו מ ש ה וכר א מ ־ ל ה ן מ ש ה ק ו מ ו ובו׳ כלשון ה ז ה הוא באדר״נ פ ר ק ל״ג ,ועיין כ מ כ י ל ת א פ׳
בשלח ,ו ב ת נ ח ו ס א שם ,לגוזר ים סוף לגורים ) ת ה ל י ס קל״ו( ב ק ע יס ויעבירם ) ח ה ל י ם ע״ח( .ד ר כ ת
ס י ב
סוסיך ה ס ד מ י ם רבים כצ״ל ; ח ב ק ו ק גי( נ ק ב ת במטיז ר א ש םרזו )שם( .נ ( המוליבך ב מ ד ב ר
537 מחזור וימרי
סלעים .שנאםר שברת ראשי תנינים על הסיס .היכן נשבדין ראשי תנינים .מ י אוסר
על הסלע :יבשה יבשה .שנא׳ ובני ישר׳ הלכו ביבשה בתוך הים .נורות נודות .נצבו
בסו גר .ומים שהד בין ועזרים ירדה אש מן השמים וקלםן .שנאמר כקרח אש המסים
מים תבעה אש .וסימן נבט נ ם ף סינן :העשירית .נורות של שמן ושל דבש היו יורדין
לתוך סי תיטקות של ישרי .שנ׳ ויניקהו דבש מסלע ושמן םהלמיש עור .ויש אום׳ מים היו
נובעים מן הים שמהן היו שותין .משני שמי הים םלוזדס הם .ר• אלעור אומר תהום קמה
להם למעלה כרי שלא יעםערו :נ(עשר נםיונות דבמדכר, .ססורשות במסכת ערכין.
כס׳ יש בערכין .ל(וכסשנת דר׳ נתן .בס׳ יוסף כן יועזר .אילו הן .שנים בסים .שנים בסן.
שנימ כשליו .אהד בעבל .ואהד במדבר סארן .שנים בים אחד בירידה .ואתר בעליה.
ביחידה דכתיב המבלי אין קברים וטי .ובעלייה .אמר רב הונא ישר׳ שבאותו הדור מקטני
אמנה .שנא׳ רמת על הים בים סוף .מלמד שהיו ישר׳ ממרים באותה שעה ואוםרי׳ בשם
שאט עולין מצד זה כך מצריים עולין מצדאהר :עד שאמר לו הק־ לשר של ים מלוט
אותם.ליבשה •וסלטם :שנים בסים .במרה .וברסידים .במרד ,רכת׳.ויבאו מדתה ס(ףלנו
העם על םשה .כרסידים .ויחנו ברשירים .ו(וידב העם עם משת .שנים במן .אל תצאו.
דצאו .אל תותר .ויותירו .שנים בשליו .בשליו ראשון .כשבתט על סיר הבשר .בשליו
שני והאםסםוף אשר בקרבו ונוי .אחד בענל שעשו .ואחר כמדבר ס א ק בסרנלים.
ז( דכת׳ ויבאו אל סשה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישר׳ אל מדבר שארן קדשה .והוא
נםיון עשירי .רבת׳ וינסו אותי זה עשר םעמים .ומי מריבה .לאחר מיכן היה .ועל כולם
הוכידזן משה(" .ובמסורש אף במשנת ר׳ נתן .שנאם׳ אלה הדברים .במדבר .על שעשו
ישר׳ הענל .שנאמ׳ עשו להם ענל מסכה .בערכה .על הסים .שנאסר ויצמא שם העם
למים .מול סוף .על שהמרו כים .שנאמ׳ וימרו על הים בים סוף .כסו שסירשתי למעלה.
בימ המרו .וכבר סירשתיו .בין שארן. ט(ויש אומ׳ םםלו של מיכה .ר׳ יהודה אומר
אילו הםרנלים .ובין תסל .אילו דברים של תיסלות .שנמשלו על המן .ולכן .זה מחלוקתו
של קרח .ניל לסי שבאותו הסרק סרת מטהו של אהץ .והצרות על העריות .נר׳ לי לסי
שנאמ׳ '1רשמע משה את העם בבה לסששחותיו .על עיסק׳ מששחותיו .ואותה בכייה
היה ממוך למעשה סרנליס .ואעס־י שאין השרשיות סמוכות .כמו שמשורש בכל כתבי.
כ( שאין שם מקומה .הרי כאן שבעה .ובמקום אחר הוא אומר ובתבערה ובמרה ובקברות
וטי .הרי כאן עשרה .ותרנוס אונקלוס מוכית קצת אוכה יתהון על דחבו בםדכרא ט׳.
וכוח וקל להכין:
ל א הטילה .אשה עוברה .מתאות הריח .ואע׳נ דאמרי׳ ל(עזימ שביריחו היו מתעטשות
ממה פיטום הקטורת(" .ומירושלם ליריתו עשר פרסאות .אפיי הכי לא הטילה
אשה .ולא התליע .שהרי נ( כשלא היה להם סגאי להקטיר כל האיברים שניחותרו סן
הערב סעלין אוחו לראשו של מזבח .לסי שנאמר ולא ילין חלב חגי עד בקר.
ומתרנ׳ ולא יביתון בר םםדבחא בר .והן עוסרץ שס ב׳ יסים או נ׳ עד שיהו פנויימ.
לסי .שאין לינה מועלת בראשו של מזבה .ואעפ׳י כן לא הסריחו :ולא אירע קרי.
(pודוקא קרי אבל שאר טומאות אירעו בו .כנון טומאת שרץ .וכנון יוסף בן אילפ
שנחזה צינורא של עם הארץ על בגדו .בפ־ק דיומא .וכל כך .מפני שהמומאה היוצאה
מנופו מכוערת היא מכל שאר ממאות שבעולם .יאעם׳־י שלא אירע קרי .לא ססכינן
אניסא .וחייט דתנן שכעת יטיס כוי .שםא יארע בו םסול .וסי׳ הקונטרס קרי או
שאר מומאה חמעככתו מלבא במקדש .ואי לאו ס״ הקונמרס הוי אמינא מדנקט סםול
חחם כסשנח והכא קרי .אלמא םםול דהתמ לאו מקרי קאמר אלא משאר טמאות,
ולא נראח זבוב כביח חסטבחים שבעזרה ע( ששם חיו חשלחנוח של שיש כרמסריי
בםסכח שקלים .שעליהן חיו םניחין בשר חקרבן .ולא נםצא פסול .לינע שרץ בםנחח
העומר .או בקוםצה .שלא כהילכחה .פ( ונם נדול הוא זה .שאילו חיח בו פסול חיה
נדחח לנמרי ואין לו חשלומין .צ( שהרי אי איששר ללקיטתו .וקעירתו אלא בליל
י־ו .וכדמפורש במנחות .פיר ישמעאל .ובשתי חלחם של עצרח .אף בם לא אירע
ססול .דשוב אץ לו תשלומין מאהר שהל עליהן יופ מוב .שחרי צריכץ לאפוחו
סערב .ק( שאין אסייחן תחת לא את שבת ולא את יוס מוב .כדמסורש בססחיס.
ונמצא שריו נדחים לנמרי .ואם נמצא בלחם הפנים בשבח חיח נדחח ער שבח הבאח.
ש ם קם״ז ע״א ,ו ב ה ב ע ר ה ו ב מ ס ה ו ב ק ב ר ה וגוי )דברים ט׳( .ל( עזים שביריחו היו ט ת ע ט ש ו ח וכו׳
עיין יוסא ל׳ימ ע״ב .ת מ י ר ל׳ ע״ב ,ובירושלמי ס ו כ ה פ״ה ה״ג .מ( וטירושליס ליריחו עשר פ ר ם א ו ח
יומא כ• ע״ב -ושם ל״ט ע״ב .נ( כשליא ה י ה ל ה ם פנאי ל ה ק ט י ר וכו׳ כן הוא בפירש׳׳י שש ,לפי
שנא׳ ולא ילין ונר ) ש מ ו ת כ״נ( ,ומהרג• ולא יביתון ב ר ס ס ד כ ח א וכו׳ .ס( ודוקא קרי א ב ל ש א ד
צומאות וכוי ה מ ה ב ר ס ת ל ק ב פ ש י ט ו ת בין" ט ו מ א ו ת הרי ל ש א ר ט ו מ א ו ת וההיא דיושף בן אילם דיומא
י״ב ע״ב מוקי ל ה משום ש נ ח ז ה מ ו ר א על בגדו ש ל כ״נ ,כדי ל ת ר ץ ק ו ש י ה ה מ פ ר ש י ם מ ה ר ט ח נ י ח י ו
ד ל א אירע קרי ל כ י ג ביוה׳׳כ ,וכמו שפירש״י ב א ב ו ח ואוהו פיסול שאירע בו ביוסף בן אילם פ ס ו ל
א ח ר היה בגון ט ח מ ח שרץ או צנורא ש ל ע ם ה א ר ץ נ ה ז ה ע ל בגדו ל א קרי ה י ה .ו ק ש ה שהוא
נ ג ר ירושלמי מ פ ו ר ש בפ״ק דיומא ה״א מ ע ש ה בבן אילם מציפורין ש א י ר ע קרי לכ׳׳ג ביוה׳׳כ ו נ כ נ ס
בן אילם ושימש ח ח ת י ו ב כ ה ו נ ה גדולה .ובק״ע פירש שאירע קרי היינו מ ק ר ה שנטטא' ע״י א ת ת
מ ט ו מ א ו ת א ב ל קרי מ מ ש אי א פ ש ר לומר ר ח נ ן ב א ב ו ה ש ל א אירע קרי לכ״ג ביוה״כ מ ע ו ל ם והוא
ד ו ח ק נ ת ל ועיין בירושלמי שם ה׳׳ד ולא מן הנסים שהיו נעשין ב ב י ת ה מ ק ד ש חן א״ר אכין ע״ש ל א
הנסון ,א״ר יוסי בי רבי בון כאן בראשון וכאן בשני .ועיין בחיר׳ט פ״א משני! א׳ דדמאי ו ב ה ר
חדשים שם שלא הזכירו דברי הירושלמי הנ״ל .ובאדר׳ינ ם ל ״ ה ולא אירע קרי לכ״ג ביוה׳יכ הוץ
ס ד ישמעאל בן ק מ ה י ה שיצא ל ה ס י ח עם שר א ח ד ו נ ח ז ה צנורא מפיו ו נ פ ל על בגדיו ונכנס אחיו
ו ש מ ש ב כ ה ו נ ה ג ד ו ל ה ח ח ת י ו וכוי וע״ש בל הענין ו מ ש מ ע ד ט ו מ א ו ת קרי מ ל ל נ ם ל ט ו מ א ה א ח ר ת ,
ועיין יומא כ״א ע״א ותו״י ד״ה ולא אירע וכוי ,ובשו״ח חשב׳׳ץ ח ״ נ סי• ל״ז ,וםי׳ קלייה ,ום״ קל׳׳ז
ואין באן מקום ל ה א ר י ך .ע( ששם היו ה ש ל ח נ ו ת וכר שקלים פ״ו מ״ר .פ( ו נ ס נ ד ו ל ה ו א ז ה וכו׳
ב ל ו ח לשון רש״י ב ס ש נ ה .צ( שהרי א׳׳א ל ל ק י ט ח ו וכו׳ עיין רש׳׳י יומא כ״א ע׳׳א ד ״ ה ולא נ מ צ א
פ ס ו ל ובו׳ ועיין חוס׳ ס נ ת ו ח ם״ו ע׳יא ד ״ ח זכר וביי .ק ( שאין אפיתן ד ו ח ה וכו׳ פ ס ח י ם ס״ז ע׳׳א,
539 מחזור ויטרי
שאי אופשר לסדרן אלא בשבח .שנאסר ר( כיוס השבת יעדכנו :לא כיבו .ולא נצחה,
הן כתוכץ במשניות .אכל ש( לסי שאנו מקשי׳ בפיא של יוסא על ולא הדק .וזע
ליכא .והא לא כיבו ולא נצהה .למדנו שאין דרכס לוכתכ במשניות .ונראה לפי
אותו עניין .דעוסר ושתי חלחס .ולחס הפנימ .חשובין חן בשלשה .ע ו מ pצפופין.
דתוקיס ומצומצמים .שמתוך הדחק היה נראה לארס כאילו חוא על ע י תכירו.
וכשהיו מתפללי; וםשתחוים כלפי היכל לבקש צורכיהם היו דוהים ער שיהיו כין כל
אהד ואחד ד׳ אמות .כרי שלא ישםע אחד מהן תפילתו של תכירו .כשהיה תובע
צרכיו ומתודה עוונותיו כרי שלא יתבייש .וכבר׳ רב׳ אמרי׳ עלה דעומדיפ צפופימ.
א(א־ר שמואל כר אחא ארבע אמות היה לכל אחד ואחד לכל צ ד :ולא הזיק.
ג( שלא נשך אדם ומת .שהיחד ,ירושלים משמרת על יושביה שאין אדם
נסנע כה .חתו שקראה הבת׳ עליזה .צר לי המקום שאלין שאתא לן .דחוקה שעתי.
שאץ לי כמה להתפרנס .ואי אפשר לדור וללון בירושלפ ב( לפי שכל־הדרין 3ה
הקי מזמן פרנסתם להם .שלא היו צריכין לצאח .כך ק י ב ל ת י :ולי נראה שאינו
סדנר אלא על עםק הרנליס .שכל ישר׳ נאספין לשפ וסיפוקם מרובה .ועומדין בבקר
ונפמרץ וחולכין .שנאמו* ופנית בכקר והלכת לאהליך .ולא אמר ארס לחבית מעולם
בדרך אדם הי^כל ומתרעם על עצמו צר לי חםקום שאהא לן חלילח בו .אם מפני
שלא חיח מוצא כיח ללון .או מפני שלא חיה מחסורו בעיר .ום״א של סדר יומא
'הוא משיב .ך(סתח כמקדש .כנסיפ שנעשו במקדש .וסיים בירושלס .בניסימ שנעשו
בירושלמ .בתמיח .ומשני .אילו שנים אחרונים העסוקץ כירושלס אינם עולין מן חמניץ
הרי יש לך שני ניסים אחריס למלאות החשבון .לא כיבו .ולא נצחה .שלא כיכו
נשפים אש של עצי המערכה .ואעם׳י שהיה הסזבה עוסך בנלוי התצר .שלא היה
החצר מסוכך על נכיו .ועוד שעשן המערכת של עציפ אפי׳ כל הרוהות שבעולמ
באות ונושבות בו אץ מזיזות אותו ממקומו .ה( שהיה מתמר ועולה כמקל .שלא ידק
לעיני הכהניס העסוקין בעבודה .ועוד ללמד חשיבות לכל באי עולם שהיה בו כה
לעמוד לפני הרוח :ושם הוא מונח עוםר ושתי הלחם ולחם הפנים .תני חלתא פסולי
כחד .ומכניס תחתיהן הא דאםר אביי מוראה ונוצה .ודישון מוכח •הפנימי ודישון
המנורה נבלעץ .ושברי כלי חרכ נבלעין במקומן .ובלועיס כולהו חשבינהו כחד.
איכא אחריתי .דאםר ר׳ יהושע כן לוי נס נ ח ל נעשה בלחם הטניס שסילוקו כסיתרו.
שנאמר לשוס לתם חם ביופ הלקהו :הכי איתא ו(בשילהי פיק דיומא:
מנחות ק׳ ע״ב• ערכי! ח׳ ע׳יב .ר( ביום השבח ׳ערבנו )ויקרא ביר( (C .לפ» שאנו מקשים בפ״א
של יומא וכו׳ עיין יומא כ״א עי׳א .ונראה שחיח לו גירסא אחרח שם וכוונחו כמו שכחב דש״י
בפירושו כ א ט ת ודיל כתוב כמשנה לא כבו גשמים ולא נצחה הרוח וכמדומה לי שהוא שבוש דחא
כפרקא קטא דיומא קת •1לה! משנה אגכ נדרה ולא קתני בי• תני תרתי וסוספינן לחו בבחיחא
ותפשוט דלא נרטינן להו בסשנה ,וכן הוא בריטכ״א על יומא שם עיש (b .אמר ר׳ שמואל כר
אהא ד׳ אמוה וכר במדרש בדיר פ״ה איתא ר׳ שמואל בשם ר׳ אהא אטר ארבע אטוח לכל אחד
ואמה טבל צד ,ופן במדרש קהלה פ״א ר׳ שטואל בר חובה בש״ר אחא אמד ד׳ אטוח ריוח כין
כאו׳״א ואמה מכל צד כדי וכו׳ וצריך לגרוס בשה׳ המקומות אמה מכל צד כדאיתא להא _סילהא
ב^י׳ץ• פ ״ ושם הנירסא נכונה אטה לנל צר שלא יהא אהד מהן שומע קול הבירו מתפלל ,ושם
איחא ר• שמואל בר איביה בשם ר׳ אחי אמר ריוח ד׳ אמות וכוי ועיין רש׳׳י יומא כ־א ע־׳א ד״ה
משתחויס ונו• ובאדרינ פ י ק ל״ה .נ( שלא נשי אדם ומת בן פירש״י שם ,וזהו שקראה חכחוב
עליזה )ישעיה כ״כ( .נ( לפי שכל הדדין בה ובו׳ ובםירש׳יי צר לי המקום כלומר דחוק לי שעחי
בכאן ואינו יכול להתפרנם שבל הדברים בתוכה ונו׳ והוא ט״ס נצ׳׳ל שבל הררים בתוכה ?רש.
ופנית בבקר והלכת לאהליך )רבריס מיו( .ל( פתח במקדש ובו׳ עיין יומא כ*א ע־א .ה( שחיה
מתמר וכנ׳ עיי! יומא כ״ת עיב זבאדר״נ פל־־ה .להט הס ביום הלקחז כצ״ל )ש׳׳א כ״א( .נ( כשלהי
ז( עשרה דברים נבראו וכו׳ עיין פםחים ניד ע״א ושם השיב לתו פ״ק דיומא ע׳׳ש נ*א ע׳יא.
מחזור ויטרי 540
בערב שבח בין השמשות .בחון כך םעריב והולך .כערב שבת בראשית סמוך
לחשיכה .לפי שער אותה שעה נתעסק הק׳ כמלאכה האמורה כעינין .ופי׳
כין השמשות .כסו בין כך ובין כך שמפייס עעשד• ששת • 0׳ בראשית עשה אח
אילו .אחר לכולן ,שמעין כשר ודם שעושר .מעשה אחר הבירו עשה הקי .נמצאו
אילו הן המאוחרים לאותם הכתובים במקרא סמוך לחשיכח ( .ומחלוקת ביש וביה
ק
בבריר .ור׳ שמעון בן יוחי מכריע לומר שהיתר ,מלאכה עם דמדומי חמה כבא השמש.
רש לומר בין השמשות ששנינו לא מסגי שהיה סמוך לחשיבה אלא מסני שכל בין
תשמשות שבתלמוד מחסו בערב שבח הוא מדבר .ועל שם שאוחו בין השמשות
ה ל ק משאר בין השסשות .לסי שמוםיפין בו מחול על הקורש .ובברייתא רר׳ אושעייא
הוא אוסר יש מחן שנבראו ויש מחן שעתידי; להבראות .אלא שנגזר עליהן מאותת
שעה .לפי שאין כל הדש תחת השמש .פי הארץ .לבלוע את רןשעים .רבתב
(pיתפתח.הארץ את פיה .ונוי .ופי הבאר .שהיו ישראל אוס׳ עליו עלי באר עלי
כאד והיה םחנלה מיד .והיה םתנלנל עמחס בםדבר .מנחליאל במוח .ומבמוח חני .ופי
האתון שגכרא הדינור והיה עומד ומצפה עד שדיברה כו חאתון .ועל שם ויפתח
ה׳ את פי האתון הוא אופר סי האתון .ועור כת׳ מי שם פה לאדם .למדנו שציחצוח
הלשון הזה הוא קורא לדיבור פה .וחקשח .שבענן .רבתי את קשחי נחחי בענן.
והמן .שאכלו ישראל כמדבר .והמטה .שבו קרע משח את חים שלא היה דוגמתו
כעולפ שחיה חקוק עליו שם תססורש ,ואדמ מסרו לשח .וכל חדורוח מסרוהו זה
לוה עד שירד יעקב אבינו למצרים ומסרו ליוסף .וכשמת יוסף י( חיפשו עבדי פרעה
כל מה שבביתו והניחוהו בכית גנזיו של פרעה .והיד ,שם יתרו חתן משה שהיה
מאצטננוני פרעה וידע טתין אסטגנזניתז חשיבותו של מטה .ונטלו ושתלו גנן
ביתו ,ונשתרש בארץ .וראה )כאםננוניחו( ]באםטננוניתו[ שכל העוקרו יהיה מושיעו
של ישראל ,והיה מנסה כו בני אדם .ובשנזרמן לו משה ועמד ועקרו השליכו לבור
בחצירו .וציפורח נכנם אחבתו של משח בלבח והבעתו מאביה .ועסר יתרו והשיאה
לו ( .כסו שמצינו באנדח השכם .ודברי חימים של משח .ועוד מצינו ל( שחיח כ
מטהו של אהרן שנמר שקדימ וכדי שלא להטיל קנאה ועמד משח וחלקו לי״ב
מטוח .ופשטו של דבר שננור עליו שיעשו כל האותוח והמוסתים שעשה משה על
ידו .מ( וחשסיר .כסו חולעת .וכל נרשמו שמזתם של ישראל כאבני האפוד והחושן.
נ( כדמפורש )כיומא( ]בסומהן .שהיו כוחבץ את השמ על נבי אכנים ומוליכץ השמיד
על האבן לסי תבניה האות והאבן סתבקעח כגנדו במקום הכתב .ובעיניץ זה אתה
מוצא סתוח• חתם במלאתם .שלא היו הסירות כלום (p .ולםי מה שאנו אומרי׳ ביומא
כי אברחם יצחק ויעקב ושבםי ישורון כתב שש .יש לומר כסו כן ע( שיש ככל אבן
ד אותות .וחויין שוות כולן .וזהו כםלאוחס כך קיבלחי :וחכתב .תיקון חכתכ .כמו
שהאות מחהסכח במםיבוחיח .אשקיבשמט ב׳ .והמכתב .עמ שבו נהרתו חלוחות.
שקורין נרייסא .ואני קיבלת• ש( והמכתב .והלוחות .שחן מעשר ,אלחימ .הס הלוחות
שנכחבו הדיבור עיליחן .אף הסזיקין .רוהין .ושירים .ולילין ורשמים .ופרחים ,טולטן.
ושעירי .וצעירי .וטיהרנון .שלא הסםיק הק׳ לבראוחם עד שחשך עליהם חיום.
ולפיכך אין כה בעין לראותם מסני שדומים לרוה הקודש .ובבר״ד סירשוחו חכםים
מן המקרא .שנאמר תוצא הארץ נפש חיח לפינה נפש היה .צ( אילו המזיקין.
וקבורתו של משה .ק( ולא ידע איש את קבורתו .ל( ואילו של אברהם אבינו .שנאמר
והנה איל אחר נאחז .שנזדמן מאותה שעה .אף צבת .שקורץ מניילש בי .ובלשון
הקודש מלקחיים .אף חיא נעשיח כו ביום .שהיא דרך צבח ומלקחיים ליעשות על
ידי צבת .ש( וצבת ראשונה ם׳ עשאה .על כרחך ברייא בידי שסיס הית׳ שהרי אי
איםשר לאומן לעשות דבר נאור אלא על ידי צבת שלא ישלוט כו חאור .וכן אנו
אוםרי׳ בסי מקום שנהנו .צבתא בצבתא מחעבדא .צכחא קמייתא במאי)כו( מתעבדא.
הא למדת שםששת ים׳ בראשית נבראת .ומלקחיים סתרנ׳ וצבייתהא .והוא בטן
ח(צביתו ליה זוודתא .לשון תיקון וחבנח חיםון .א(ולדביי חכמים־ איסשי לצבת
ראשונח שתעשה בכסח עיניינין .או על ידי בית יד ארוך או על ידי יציקה:
עגין ה ש מ י ר עיין ס ו ס ה ס י ח ע״ב וגיסי! 0״ ח ע׳׳א ועיין בחום׳ שש ד ״ ה איכא ש ס י ר וכו׳ ובירושלמי
ס ו ט ה פ י ט הי״נ .ו ב ת ו ס פ ת א סברו .נ( כ ד ס פ ו ר ש ב ס ו ט ה כצ׳׳ל מ י ה ע׳יב .פ ת ו ח ׳ חהש .במלואחנז.
) ש ט ו ת כ ״ ח ( .ס ( ולפי ם ה ש א ט אומריש וכוי יומא ע י נ ע*ב (» .שיש ב ב ל אב! וכו׳ ס ו ס ה ל*»
ן ך א ועיין ירושלסי ס ו ט ה פ׳יז ה י ד ו ה כ ת ב ת ק ו ן ה כ ה ב וכו׳ כן סרש־׳י .ועיין בעיי 1ע ר ך כ ה ב .
(6ו ה מ כ ת ב ה ס ׳ ב פ ת ח והחיו בצירי .והוא ה ע ט ש נ כ ת ב כו ה ל ו ת ו ת כמו ה מ ק ד ח ו ת מ כ ת ב קידושין
כ״א ע י ב ,ו כ ס ! ס כ ת ב א ג ל ל א בזי; ע־ז כ׳׳כ ע״ב .נעיין רש״י פ פ ח י ס נ״ר ע״א ד׳׳ה ו ה מ כ ת ב וכד.
ק ( ולא י ד ע ת ו צ א חארץ נ פ ש ח י ה ל מ י נ ת ו ) ב ר א ש י ת א•{ .צ( אלו הטזיקין עיין ב ר י ר םוף פ״ו.
כ( ואילו ש ל א ב ר ה ם א י ש א ת ק ב ר ת ו כצ׳׳ל ) ד ב ר י ם ל״ד( .ועיין ס ו ט ח ט׳ ע׳׳ב .ש ס י׳־ג ע״ב.
אביט .וכן ה ו א ב ט ד ר ש ב מ ״ ר פי״ו ובפרר׳׳א איחא אילו ש ל י צ ה ק ע׳־ש פ ר ק ׳׳׳ט ,ו ב פ ־ ק ל״א .שנ׳
ם( ו צ ב ה ר א ש ו נ ה ס י ע ש א ה וכר ס ם ח י ס נ״ר ע י א ו ה נ ה איל א ת ר נ א ה ז כצ׳׳ל ) ב ר א ש י ת כ ״ נ ( .
צ ב ח א ב צ ב ת א ט ח ע ב ד ו צ נ ת א ק ם י י ת א מאן ע :ד א ו כ ו /ובחוםפת־ עירובי! סוף פ ״ ח איתא ט כ א ן א־׳ר יהושע
צ ב ת א ב צ ב ת א ט ת ע ב ד א צ ב ת א ד ק ט י י ת א מ ה תוית ה א לאי בדיה חוח .ו נ ר א ה ד ת י ב ת ר־ י ח ו ש ע ת א
*6ס וצ״ל ר׳ י ה ו ד ה כ ד א י ח א ל פ נ י ט בפסחים שם ,ועיין ב ת ו ס פ ת א ' סוף פ״א ר ת ג י נ ה .פ ( צביחו ל י ה
ב( כ פ ״ א דהול׳[ בד״ל חולין ווודחא ד״ה י״ז ע״א (b ,.ולדברי ח כ מ י ם וכר פ ס ה י ס נ ־ ר ע*א.
נ ( אין כ ת ו ב ב מ ש נ י ו ת ד״ל ד ת י ב ת נבסגיץ אין ב ח ו ב ב מ ש נ י ו ת .ובפרש״* נריס ל ח וכ! כ י ח ע״א.
מחזור ויטרי 542
במשניות .וחכמה .שרובץ תורה ולמד יותר ממנו .ובמנק .בתלמידים ולכך נקרא
מניץ .לסי שכשהיה מעשה בא לפניהמ בבית המדרש היי נושאין ונותנין ברבר.
ועומדץ למניין .רנו הטטמאץ טמאיס .רבו המטחרץ טהרו :נכנס .הוא שאינו מניהו
להשלים דברו אלא מסםיקו מדבר עמו קודם שיכלה הדבר נשיו .וכן הוא אומר
טשיב דבר בטרמ ישמע .אולת היא לו וכלימה .ואינו נבהל להשיב על דבר הכירו.
להשיב בחסזזן ובבהלה .אלא מבין ואחר כך משיב .כמו שמעינו בדניאל .אשחומס
כשעה הרא .שואל כהלכה .אם כא הוא לשאול .שואל כםי ההלכה שהן עסיקץ
בו .ואם נשאל טמנו דבר סשיב לשואלו באותו עיניין בדבר ששאלו שאינו מםלינו
בדבר .ומשיאו לדבר אחר .ואומר על ראשון ראשון .אם שאלוחו שנים ושלשה
רבדים משיב כסדר ששאלוחו .על ראשון ראשון .ואינו מחליף .מוקדם ומאוחר ,לשי
שהוא דדך ילדוח .כמו שםצינו ברבקה רעקב .ברבקה .כשהשיחח עם אליעור .ביעהב
כשחשיח עם לבן .אומר לא שםעחי .ד( כמו שמעינו בר׳ אליעזר בן חורקנוס .כמסכת
)סוטה( ]סוכה( .שאינו מהזיק עצמו כחכם אלא איכ יש בו .ועוד ה( למד לשונך
לומר איני יודע שמא חתברה ותאחו .ומודה על האמה .אס טעה ונכשל בדבר
מודח ואינו בוש .ו( אשר חכמים ינידו ולא כחדו מאבוחם :וחילופיהן בגולם (r .ובמשנת
ר׳ נחן משרשם כך ,חכם אינו מדבר .אי איםשר .שבמקום שאחי נ ת ל ממני איםשר
לי לדבר .לסיכך אמר לו משה לאהרן דבר .שנאמר ח{ וידכר אהק את כל הדברים
)האלה( אשר דבר ה׳ אל משה .ואינו נכנם זה אהרן ששתק עד שסיים זה משה
דברו .ולא אמר קצר דבריך .וכן הק׳ לאברהם כמעשה סחס .ואעיש שהכל נלד
לפניו .ואינו נבהל להשיב .זה אליהו כן ברבאל הכזזי .שנאמר אמדתי ימים ירבת.
ומניין שלא ענו בערבובייא .שנאמר ויק איוב .ויען אליםז .בלרד .אליהו .לא סידרן
הכתוב אלא להודיע לכל באי עולם .שאץ חכם מדבר כוי .ואין נבהל כר .ואינו
נכנס בר .שואל כהלכה זה יהודה .דקאיל לאבוה אנכי אעיבנו ואוסר על ראשון.
זה יעקב .ט( על מה שלא שמע .אילו אנשי חרן .י( ומודד ,על האמת זה משה
רבינו .שנאמר וישמע משד .וייטנ בעיניו .וכן הק׳ כן בנות צלםחר דברת:
•שבעה מיני פורעניות באים ע ל שבעד .גומי עכירות .מ ק צ ת ן מעשרין ומקצתן
אינן מעשרין .ר ע ב ש ל ב צ ו ר ת ב א ה מקצתן רעיביט ו מ ק צ ת ם שבעיס.
נ מ ת ש ל א ל ע ש ר ר ע ב ש ל מהומה ושל מצורה באה :ושלא ליטול א ת ה ח ל ה
דבר ב א לעולם ע ל מיתות האמורות ב ת ו ר ה ש ל א ר ע ב ש ל כלייה באה:
ח ר ב ב א לעולם ע ל עינוי הדין ועל ועל פירות שביעית: נמסרו לב״ד.
היה ר ע ה ב א לעולם ע ל עיוות הדין .ועל המורים ב ת ו ר ה ש ל א כ ה ל כ ה :
גלות ב א לעולם ע ל עובדי )שביעית( ]שבועות[ שוא ועל חילול השס:
ע׳׳ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל שמיטת ה א ר ץ :
נ פ ש )שם( .צ( ע ל עיניי הדי! וכו׳ ע ב ת ל׳יג עי׳א .ק ( ו ה כ א ת י י1ר קיצר ה כ ת י ב )ויקרא כ ׳ ו ( .
א ס ל א בריחי ונו׳ )ירמיה ל׳׳נ( .יען וביען ונו׳ )ויקרא כ׳׳ו( .אש ע נ ה ת ע נ ח אותו ו נ ו ׳ ) .ש ט ו ת ב ״ ב ( .
י ( ו ח ר ה אמי ו ה ר ג ת י ונו׳ ) •levמ כ י ל ת א מ ש פ ט י ם פ י ״ ח א ח ד עינוי מ י ז כ ה וכר סוסן* עליו ב מ ש נ ת
ר׳ נ ת ן וכר עיין אדר״נ פל״ת .ועיין ב ם פ כ ת ש מ ת ו ת פ ר ק ה׳ .ש( ש כ ל ה נ ו ז ל א ח ח ב י ר ו ובו׳ ב״ק
קי׳׳ט ע׳׳א .פ ( נ י רביפ ח ל ל י ם ה פ י ל ה )משלי (7ז ה ת ל מ י ד ש ל א ה נ י ע ל ה ו ר א ת ו כ ר פ ז ט ה ב ״ כ
באלה שבת ע י א ,ע׳׳ז י״ט ע״ב עיש .ואפ ב א ל ה ל א הוסרו )ויקרא כ״ו( א ל ת ק י א ב א ל ה אלא
(bולא שני ק ר א כצ״ל עיין ס נ ה ד ר י ן ד• ע״ב ולפנינו ש ס מ מ ס ר ו ת .ו כ ת י ב ב י ה ב ש ב י ע ת ל׳׳ג ע״א.
ש ק ר ו ל א ח ש כ ע ! זגו׳ כ ^ ל )ויקרא י״ט( ולא ה ח ל ל ו א ת שם קדשי ) ש ם כ״ב( .נ ( וכולן א נ ו למדין
בפ׳׳ב ר ש ב ת מ ד כ ח י ב בעריות כי א ת כ ל ה ת ו ע ב ו ה ה א ל ונו׳ כד״ל ) ש פ י ״ ח ( .ו ה ט מ א ה א ר ץ )שש(.
ובע׳׳ז כ ח י ב ו נ ח ת י א ח פ ג ר י כ ם ונר )ויקרא כ״ו( .נ( שכן פ ל י ט ת כ ל י קרי גיעול בצ׳׳ל .ר( ו ב מ ש נ ת
י ׳ נ ה ! ש נ י ט ע ל נילוי עריוח בי1ד כ צ ״ ל אדר״נ סוןו פ ל ־ ח .שנא• ולא י ר א ה ב ך ע י ו ח ד ב ר ונו׳
545 מ ח ז ו ר וינורי
)דברים כ״נ( .י (,א ל ת נ ז ל ד ל כי ד ל ה ו א ונוי )משלי כ׳יב( .וכי ס ה יש לו ל נ ז ו ל ובד עיי! ב״ק
קי׳׳ט ע׳יא ב׳׳מ קי״ב ע״א ,ובסד׳׳ר פ״ת .ו( ו**ף כ ם ש נ ת ר׳ נ ת ן שנינו כן ב פ ר ק ו׳ סיני פ ו ר ע נ ו ת
,
. ( tש נ א ט י מ ק צ ה ש^ש שנים (t כצ׳׳ל והוא בםל׳־ה דאדר״נ .שפך דם ה א ד פ ונוי )בראשית
(nכ ד ב ח י ב ו ל ב נ י ו נ ו ׳ ) ר ב ר י ס י״ר( ו ה נ ר והיתום ו ה א ל ס נ ה אשר בשעריך ו י כ ל ו ו ש כ ע ו ב ל ל ) ס פ ( .
לוי ה נ ה נ ת ח י יעי ) ב מ ד ב ר י״ה( עיין בפפרי פ ר ש ה ק ר ה .ל א ה ו כ ל ל א כ ל ב׳פעריך מ ע ש ר ד ע ך וגו׳
מחזור ויטדי 546
ארס כלומ .ואף לא היו מעין ליהנות שוס עני מנכסיהן .גו( כדכח׳ הנה זה היה עוץ
סדם אחותך נאון שבעת לתם זשלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא
החזיקה .וכדמםרש בהלק .סעשיהס המקולקלין .י( כי חזו דקא יהבי ריסתא להלך.
זאומך הנשכהים מני רנל שססקי מעליהם מלי בני ארס :עמ הארץ .דישנוריץ .אין
וו חרבוח ודרך ארץ .והרי הוא נוהנ כאהד מעמי הארץ .שאינם כושים סליקח טובח
חבידיהס .אלא עושים עצמם נאים לבקש מהן מתניח בעזות מעה .וזהו ששנינו כמסכת
סוטה סרק אחרון .כ( משרבו מקבלי טובח רבו איש )כל( הישר בעיניו יעשח .סתמן
עס הארץ .עמיא דאורייתא .ל{ כהה מחדנס עםיא .ומארצו יצאו . . .חסיד שרועה
. . .משלו .ושונא מחנות יחיה .רשע שחומד ממון אחרים ואינו רוצה לחנותם.
י ע א שכרו כהססידו .שכר שהוא סרויה במה שהוא מה לרעות הוא מאבד כהפסד
שיש לו במה שהוא כוח לכעוס .שהרי בל שעות שביום עריך להרבות עליו
ריעים לסיימו ואינו משהכר כלומ מעכשיו .שנמל הפסדו משברו .אבל קשה לכעוס
וקשת לרצות )וקשח לרצוח( .מרח מוכח הימנה י׳ית ושכרו ראינו כועס אלא
בקושי מרובה הוא יותר מהססמ .שהוא קשה ל ח ג . .ויצא הססדו מועט מן חםניין.
שאינו נחשב לכלום ססני רוב שכרו שסרויח בסח שאינו כועס חמיד .שמתוך כך
בא לידי עון ,ראמר מר מ( לא תירחח דלא חחטי :מהר לשמוע מרבו .ומהר לאבד.
שמשבח .יצא שכרו שמשתכר במהירות שמועתו .בחססירו .שמיר ממחר ומשבח
ונמצא שלא עלח בורו כלום .יצא חסםדו .ששומע בקושי סחמח שכר שבידו.
שמאבד בקושי .ונמצא שמועלח לו סדח זו סקצח :עינו יעד .כשל אחרים .שאינו
רועה שיעשו ערקה .כדי שלא ירכז נכםיהס .ואינו דועה שיצא עליהם שם טוב .עינו
רעה בשלו .שמתוך כך נכסיו נמנעים מלהרבות .והמשל ג( מלה ממון חסד .ואמרי
לה חסר .והיא היא .וכן הוא אומר כ( * cשלמים וכן רבים וכן בכלור ועבר .שיתן
ויחנו בר .ואין אנו נורםץ במשנה רוצח אלא בראשון נרם״ רועה שיתן ולא יחנו
כוי :שכד הליכה בידו .שטרהש לשש מצוד .ואינו הולך ,בנון שלמד בתוך ביתו.
חסיד .שמקיים שכת׳ בו והגית בו .ולמדתם .ושננתש .רשע .שלא השש לזה:
ארבע מדות ביושבי לפני הכמים .״(ספוג .ומשפך .משמרת .ונפה :ספוג.
משמרת שמבנים בזו ומוציא בזו. משפך. שהוא םופג א ת ה ב ל .
ונפה שמוציאה א ת ה ק מ ה א ת היין ו ק ו ל ט ת א ת השמרים. שמוציאה
ו ק ו ל ט ת א ת הסולת:
ספוג ,אשסונצא ב׳ ,והוא בולע ומוצץ אח המים ,ישנותנץ אותו במלא ספל מיש,
משסך .אטוגיייר .שראשו האחד רהב מלמעלה ..וראשו השני קצי מלמטה
והקצר מכניסין בנקב שבהבית מלמעלה מעל גביו ומעיד ,המשקה למש2ך והוא
נשפך לחוך החבית דרך נקכ שכהבית .ושבמשסך מלמטה .משמרת .שהוא כמין שק
שנותנין לתוכו השמרים וחולין אותי וחיץ מתמצה זכטפ^ף ממני .ונמו בן יש ארס
שמניה עיקר שמועתו וטעמו של רנד .וקופא והולך כאדם שצף על פני המיס ומניח
את העיקר ואוחז את הטפל .נפה .ששרקדץ את הקמח .שמוציאה אח הקמח .במקום
שטוחנין בריחים של נרוםות לצורך סולח .הוא אוחו קמה שאינו נטחן הדק .אותו
קמח דק שנופל פן הנפה קרוי פ( אבק של מנחות .וגרוע הוא ופסול .אבל מח
שנשאר בנפח חוזרין עם אוחו שכנסה דק ומוציאין סלת נקייה )והיא דרכן( צ( ]והוא
דרכו של חכם[ שמניח את הטפל ומחזיק כעיקר:
ע׳׳א אם י ו א ה ארם שמזונוהיו מצומצמים יעשה מהן * י ק ה וכר .ע( ס פ ו ג ושש!;־ וכו׳ עיין באדר׳ינ
פ״מ ד ו מ ה ל ס פ ו ג ב י צ י וכו׳ ו ב ס פ ר י פ׳ ע ק ב מ ה נ ס ה וו מוציא ק מ ח בפני ע צ מ ה וכו׳ ת ל צ י ד ש ב ה ו
י פ ה ד ו מ ה ל ס פ ו ג וכוי (5 -א ב ק ש ל מ נ ה ו ה עיין מ נ ח ו ת פייה ע־׳א .ו ה ל ס ו ן ה ו א בעי; לשון ופירש-׳
ע ל א ב ו ת שם .צ( והוא דרכו ש ל ה כ ם ש מ נ י ח א ת השפל ומחזיק בעיקר כצ״ל וכן הואי בפיר ש•׳!
ק( ש נ י מ ה ק ש ר ח ו לו וכוי סנהדרין כ״א ע״ש .ו ת פ ת ח ה א ר ץ ו נ ר ) :מ ר ב ד ס׳׳!( .צ ד ק ת ה׳ ע״ש.
מחזור ויטרי 548
זו סהליקת של קרה .שהיה מתכוץ ליטול שררה .ראה מסוסה לא נחקייםה המחלוקת
ולא עמדה לאורך יסיס .אלא בא עליו פורענות .כרכתי ותפתח הארץ ונום׳ :נסעא
נטל המחלוקת:
עשה וגו׳ )רבדים ל״נ .ע ל ח ט א ו ת ירבעם בן נ ב ט ונו׳ )מלבים א׳ ט״ו( .ר( כיי ה מ ז כ ה א ת ה ר ב י ם
וכוי עיין א י ר ״ נ פ ״ ד .כי לא ת ע ז ב נפשי לשאול וגו׳ ) ה ת ל י ם ט״ז( .ארם עשק כ י ס נ פ ש עד ב ד
ינום וגוי ) ט ^ ל י כ ״ ח ( .וא,-ה א ל ה י 0חיריים״ונו׳ )תה־יימ נייח( .ל ה נ ה י ל אוהבי יש ואציתיו.ם א מ ל א
ואנכי עפר )משלי חי( .ם( וישק•* א ב ר ה ם וגוי ) ב ר א ש י ת כ״ג( ש נ ח ן לו קנחרין ובי׳ כר״ר פנ׳׳ח
1
ואפר ) ב ר א ש י ה י־ח( .נ ר התושב אנכי ע מ כ ם )שם כ״ניו ,רו יששעא־ יחיה ל פ נ י ך )שם י׳׳ז( .אם מ ח ו ט
ונו׳ )שם .ד ל ( .וישא בלעם א ת עיניו ו ג ו ׳ ) ב מ ד ב ר כ״ר( .א ס יה! לי ב ל ק )שם כ״ב( .רום עיניפ ו ר ח ב
549 מחזור רטרי
סאן ה׳ לתחי להלך עםכם .אלא עס שרים גדולים סנם .והוא שנאסר ויסף עוד בלק
שלה לנופי .וכן דרש ר׳ חגחיסא :לא •הצו ימיהם .שכן בלעם הרשע לא הניעלחןי
יסיו .שחרי שנותיו של אדם ע־ שנח ,וחציו ליה .ומצעו באגדת חלק ח(כת׳ על
פנקסיה דכלעם .כד חלחין וחלח שנין חוה בלעם תנידא כר קטל יחיה סנחם לסטאה,
ויש תימא דאסרינן בפ״ק דםוטה .א(שלשה היו כאותה ע * ח רכל הכן הילוד .בלעם
ואיוב ויתרו .וכאוחו זמן נולד משה .שאו הושלך ליאור .ומשח בן שבונים שנה
כעסת .ובלעם' נהרנ כסה שנים אחרי כן .ויש לרחוח דאין ששיבץ על האנדה.
ושמא םלונתא דאסוראי ה ו י להנחיל אהבי יש .וקיא ם״רי באברהם .רכת־כ ורע :
אכרחס אהבי:
ז(גבי כעיקר ,שמת בעלה .בכתובות .וברביעית יעמידוהו על הספר .או ;למדוהו קצח
על פה תורה צוה לנו .כדי להשנירו בשיו .ושנח חמש יחזיקוהו על המקרא .וכן
מצינו בויקרא רבה .ובמדרש ר תנהומא :בן עשר למשנה .שכך מצינו כלוים ,שכת׳
אחד אומר ואח אשר ללויס ח( מכן המש ועשרים שנח ומעלה יבוא לצבא צ;:א
בעבודת ונופי .וכחי אחד אומר ט(מבן שלשיס שנה ומעלה ועד בן חסשים שנה.
ופירשו חכמים בהבל שוהטין .הא כיצד כן כיה להתלמד .בן שלשים לעבודה .שאס״
הוא לוי שלא לסר מעולם יכול הוא ללמוד טכסיס־ לויה בהסש שנים הוא זמן לימוד
המקרא .והוא מחמש ועד עשר .ואחר שלמד והוא בן עשר .חוור ומתחיל לעסוק
במשנה .ועוסק מי׳ וער ט־ו .ובשהניע לט׳־ו שלמר כבר המשנח קבועה בה׳ שנים
שהוא הנסרא של תנאים ההר ולומד התלמוד שלנו .שאנו קורין נמרא .שהוא נמרא
של אמוראים .י( וכי הא דר׳ מאיר אחא לקמיה דרי ישמעאל ונטר נמרא .הדר אחא
לקםיה דר׳ עקיבא וסבר סברא .ונמר נמרא .היא נירסח המשנה בלא פירוש הטעמים.
וסבר סברא .הוא שירוש המשנה וטעסיה .הוא נסרא שלנו .אלא שההנאים שהיו
מארץ ישר׳ שהיו מםשרים בלשון עברי קורץ אותה משנה .ואמוראים שעמדו אחריהם
שהיו עומדין שם בבל .שהיו מםסרין בלשון ארמית יסדו התלמוד בבלי פירוש וטעם
למשנה .ובלשון ארמיח .וכן התלמוד ירושלמי :ולעסק התלמוד אין שיעור .לשי
שנאמר דדיה ירוך בכל עת .שבכל עת אדם מוצא טעם בדברי חורה .כדשרי׳ לעיל.
בן שלש עשרה למצות .דמכן י׳־נ הוא מביא שערות בוקן התחתון .ונקרא איש .כמו
שפירשו רבותיי במסכת נדה .ואף במקרא סצינו שבן יינ נקרא איש .בלוי בן יעקב
שנקרא איש במעשה שכם .ולא היה באותה שעה אלא בן י״נ שנה .ויקהו שני בני
יעקב שטעון ולוי אחי דינה איש הרבו .צא והשוב בן כמה שנים היה באותו מעשה
ותמצא שחיה בן י״נ .כיצד .לאתר שנשא יעקב את לאה עבר את לבן ו׳ שנים
ברחל .שכן כחי מלא שבע ואח .חשלם שבוע של חוסת לאה .ואחרי כן אתן לך
אח רהל כשבוע שנייה בעבורה אשר תעבוד עמדי .ונוי .משתשאנח .ושש שנים ענד
בצאנו .ובבואו מפדן ארם כת׳ כ( ויעקב נסע סכחח .שעסד שם ו׳ חדשים של קיץ
שדרים בני אדם כסוכות .ויכן לו כיח .חן חודשי החורף .שבני ארם עושין לחם בית
מפני הצינה והנשמימ ,ולמקנהו עשה סכוח .שעשר׳ שם ו׳ חרשים כקייץ ,חדי י״ח
חדשים .כמו שמצינו בסוף מנילה נקראת .ובסדר עולם הלך לםוכוח ועשה שס שנח
ומחצה .הרי לך י־ד שנים וחצי .וששח חדשים נשחהה בדרך .הרי לך ט״ו שנים.
צא מהן שנה וםהצה .או שתי שנים לנ־ עיבורים של ראובן .שמעץ ולוי .שנולדו
לשבעה חדשים .ויולדת לשבעה יולדת למקוטעין לדברי י הכל .הרי שהיה לוי כן י׳נ
כשבא מסוכות לשכם וקראו הכת׳ איש :אבל אינו לא בכית ולא כמיתה בידי שמים
אלא מעשרים שנה ואילך .כמו שמצינו במעשה סרגלים שהוא כרת בירי שמיס ולא
נמרה נזרה על סהות מעשרים .דכת• וכל סקדיכם לכל םםשרכס מבן עשרים שנה
ומעלה .וזהו בן עשרים לרדוף .שמרדסץ אוחו מן השמים .זמענישין אותו .בך קיבלתי.
ולבי מהסס .ולולא לא ננזרה נדרה אף על יותר מבן ס׳ .ויש לשרש שלדבר זה
שוין שתות בן בי ויותר מבן סי .לעיניין עונש מיתה .שכשמ שאין מיתה הבאה
1
ועשרים ש נ ה ו מ ע ל ה ״ י ב ו א ל צ ב א צ ב א ב ע ב ו ד ת וגו׳ כצי׳״ ) ב מ ד ב ד י ה • ( .גו( מבן שלשים ש נ ה ו מ ע ל ה
וער בן ה מ ש י ם ש נ ה כצ״ל ופירשו ה כ מ י ס חולין כ״ד ע״א .י( ובי הא דר׳ מאיר וכו׳ עירוני! י״ג
ע״א ,ס ו פ ח כ• ע׳יא .ד ד י ח ירון־ ב כ ל ע ת בצ׳יל )משייי הי( כ מ ו שפיר׳כו רבותינו וכו׳ נ ד ה מ״ו ע״א.
ו י ק ח ו שני בני י ע ק ב וגו• ) ב ר א ש י ת ל״ר( .מ ל ^ ש ב ע ו א ת ) ש ם ב״ש( כ( ויעקב נ ס ע ם כ ת ה ) ש ם ל ״ ג ( .
ש ע מ ד שם ו׳ הרשים וכו׳ מ ג י ל ה י״ז ע׳׳א ,ו מ ד ר ש בר״ר פע״ח .ו כ ל פ ק ר י כ ם ל ב ל וגו׳ כצ׳יל
551 מחזור וימו־י
לאדם בפחות ם 0שנה אינו משום עונש שיתה בידי שמים וכרת .ל( שכן פירשו
חכמים כסוף זאילז מנלהין כמו כן מס׳ שכה ואילך מיתת זיקגה היא וו ,שנאסר תבא
בכלח .ודוק החס ותשבח הבי ,בן שממה עשרה לחוסה ,י״ח סעסים כת׳ אדם כםםר
בראשיח עד שנורוונד -לו חוח .ואף דרך א pכן ד1א .ומידה שוד ,היא זו .כדאםר
רב חסרא בס־א דק־דושין מ( האי דעדיםנא מחכריא משום מסיבי בר שיתסר ואילו
נסיכי כר ארבסר .הוה אסינא לםטנא נירא כעיניה .נ(ואעינ ראטר בלולב הנזול לא
לימא איניש לסמן נירא בעיניה דילסא אתי לאינרויי כיה .לסי׳ הקונם׳ לא קשי סיד
דפ״א דקימשץ רשמן דהתס הוא שר הרע .ואף למסי׳ שמן »טש ה״פ יכילנא
למימר אעינ דלא עבידנא .ואעפ־כ אין זו דרך ארץ שהרי ממהר לישא אשד ,יותר
מדאי .שנן ריחיס בעוארו ואי איפשר לו לעסוק בתורה ,אלא יעסק ני שנים ואחר
כך ישא אשה .ס( כמו שפירשו הכמים בהכל שוחמץ .שאץ עסק פחות םנ׳ שנים
קרוי עסק .ואפ״ בדבר קל: .דבחיכ ולגדלם שנים שלשוללמרפ ספר ולשץ כשדים.
ולהמתין עד עשרים שנה אי איששר .דאמר רב התא .פ(כיון שעמד ארס עשרים
ולא נשא אשה כל ימיו כעבירה :בן עשרים לרדוף .אני מקובל לרדוף אחר מזונות
אשתו ובניו .שהרי נשא בי־ח ויש לו כנים מסנה ,ולי נראה לרדוף אחר המלחםת
ארץ ישר׳ .רבן י-ח נשא אשד ,ועדיך להיות נקי עמ ביתו,שנת י״מ .שנאמר נקי
יהיה לביתו ונו׳ .ובשנת כ׳ ירדוף אחר המלחמה ולא יהיה עוד נקי .וכן מוכיח בריש
ספר וידבר .מבן עשרים שנה ומעלה כל יעא עבא .מניר שאין יועא פחות מעשדימ .ובדיא
במלחמה הרשות .אבל במלחמת מעוד ,יצא התן מהדרו ובלח מהופתה .ס־א לרדוף.
שמרדפין אוחו סן השמים ומענישין אוחו .כדאמ׳ בפי האשה נקנית .ס( כיון שהניע
אדם לעשרים ולא נשא אשד• א׳ חקי חיפח עעסותיו כר .בן שלשיפ לכח .שבן
מעינו בלוים שנכנסין לעבודה מבן ל׳ שנה ומעלה .שנאסר כי עבודת חקודש עליהם
בכתף ישאו .בן ארבעים לבינה .דכתיב ולא נתן ה׳ לכם לב לדעת תומי .עד היום
הזה .והיא היתד ,שנח מ׳ ליעיאת מערימ ולמתן תורה .ואף שאסר לחם שכינה לישר
בשעת מתן תורה צ( מי יתן והיה לבבם זד .להם ליראה אתי .לא הרניש בו משה עד
ט׳ שנה .שחיה אוסר משה לישר׳ שמשעת מתן תורה ואילך לא הספיקו ללמוד
ולעסור על דעתו של משד .עד שנח סי .ומשה לא הודיעם כ• מזב כעיני ה׳ שיכינו
מדעתם ראמרו מעצמם ולא ער ידי משה רבם .מיכן לתלמיד שאינו עוסד על סוף דעתו
של רבו מישנה .והיינודא׳ל ק(חסדאחסדא צריכת לי עד ארבעץ שנץ :כןחסשיס
לעצה .שכן הגת׳ אומר ומכן שנח ישוב .ונוסי .ושרת אח אחיו .שסשיאו עצה
ההוגנת להם לבל צרכי העבודה ושאר הדברים :בן ששים לזקנה ,פירשו חכםימ תבא
בכלח עלי קבר .ל(בכל״ח בניסטריא ם׳ הוו .בן ע׳ לשיבה .שכן כת< כמלכים,ם( בן
שלשים שנה דוד נמלכו ארבעים שנה מלך .זבםיחתו של דוד כת׳ כדבמ חיטים.
)!(וימת )דור( בשיבה מוכה שבע ימים עשר ובכור :בן שםונימ לנמרה .שנא׳ ואם
) ב מ ד ב ר י״ד( .ש ל ד ב ר ז ה שווין ת י ב ה א ח ת ב י י ל .ל( שבן־ פירשו ח כ ס י ם וכר ט ״ ק כ*ח ע׳"* ע*מ.
ועיין ב ב א ב ת ר א ק כ ״ א 'ע״כ ותופ׳ י ב ם ו ח ב׳ ע״א ד״ה א ש ת וכוי ובשו״וז ה״צ פיס! ם ״ ט .
מ( האי ד ע ר י פ נ א מ ה ב ר י א ובו׳ ולפנינו קידושין כ״ט ע ׳ נ דעדיפנא מ ח כ ר א י ד נ ס י ב נ א בשיתםר ואי
ה ו ה נ פ י ב נ א ב א ר ב י ם ר ה ו ה אטינא לשטן נירא בעיניך ופרש׳׳י כ ל ו מ ר הייחי מ ת נ י ה בו ושטן ח ו א
יצר ה ד ע ולא אירע שיהמיאני .נ( ואע׳׳נ ר!:מר וכו׳ ס ו כ ה ל י ה ע־יא .ש( כ מ ו שפירשו ה כ ב י ם ובו׳
הולין כ״ד ע׳׳א ע׳׳ש .כ ר כ ה י ב ולגדלם שנים ש ל ש ) ד נ י א ל אי( .ע( כיון ש ע מ ד אדט עשריס וכו׳ עיין
(tביון ש ה ג י ע אדם לעשרים ו כ ד ק י י מ י [ קידושין כ׳׳מ ע״ב .שנא׳ נקי יהיה לביתו )רבדים כ״ד(.
כ״ט £״ב ע׳־ש כי ע ב ד ה ה ק ר ש עליהם בכת!* ישאו כצ׳׳ל )כשדבר ד ( ולא נתן ה׳ ל כ ס ל ב ל ד ע ת
ונר )דבריט כ׳׳ט( .צ( טי יהן ו ה י ה ל ב ב ט זה ל ה ם ל י ר א ה אתי וגו׳ כ**ל )רבדים ה׳( ועיין ע ח זד
ע*א וע׳־ב ,ובפירש׳־י ש ם ובתום׳ דייה ע ד וכוי .ק ( חשדא ח ס ד * צ ר י כ ה .ל י וכו׳ עיין ב׳׳ס ר י נ ז ך א .
ומבן המשים ש נ ה וגר ) ב ט ד ב ר ת׳( .ל( ב כ ל ״ ח בגישטריא פ׳ הוז ע -ק כ י ה jrgפ ( בן שלשיפ
מחזור ויטרי 552
בנבודות שמונים שנה .שהגביר והעצים להחיות יותר מראי מנדי הראוי .לבכורה.
לזמן הקרוי גבורה .ויש טסרשין עורה נדילד ,היא זו .אש הניע לשמונים שחרי אין
ט כח לאכול ולשתות ובנבורחו של הק׳ הוא חי .ולא םחסח בה שנו .במו שםצינו
בברזילי• הנלעדי בסםר שמואל א( בן שמונים שנה אנכי היום חאדע בין טוב לרע
אס יטעם עבדך אח אשר אכל .ואי משום דכלב אמר ליהושע הנה אנכי היום בן
חמש ושמונים שנה עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משח נ( ככוחי אז וככוחי
עתה למלחמה ולצאח ולבא .שאני כלב דרב נוכריה :בן חשעיס לשוח .שהיה שחוח
וכסוף .ויש אומי׳ לשוחד .-לקבורה .ושוב אינו יכול לצאת •ולבא .בן סאה .כאילו מח.
שהרי כהו עיניו ונשתנו פניו ,ומעיין החכמה שסק ממנו והוא משחטה והולך•:
תניא ר׳ נתן אומר עז פנים לגיהנם ובוש פנים לגן עדן׳ עז פנים ג>ר׳
אליעזר אומ׳ ממזר׳ ר׳ יהושע אומ׳ בן הנדח׳ ר׳ עקיבא אומ׳ ממזר
ובן הנדה׳ אף ל א ע ט ה אבותיו על ה ר םיני׳ י(ועל בולם אליהו כ ו ת ב ו ה ק ׳
חותם .אוי לו ל פ ו ס ל א ת זרעו ולפוגם א ת מ ש פ ה ת ו ולנושא א ש ה שאינה
הוגנת לו׳ ש כ ל הנושא א ש ה שאינה הוננת לו אליהו מ פ ת ו והק׳ רוצעו׳
ו כ ל ה פ ו ס ל פסול׳ ״(ואמי ש מ ו א ל במומו פ ו ס ל • י( סוף ארס למות׳ וסוף
ב ה מ ה ל ש ת י ט ה ה כ ל למיתה הן עומדין :ר׳ א ב א אומר אשרי מי שגדל
בתורה׳ ועמלרבתורה• ועושה נ ח ת ר ו ח ליוצרו .וגדל ב ש ם טוב ונפטר ב ש ם
ט ו ב מן העולם׳ ועליו א מ ר ש ל מ ה ב ח כ מ ת ו טוב שם משמן טוב ויום ה מ ו ת
מיום הולדו*:למוד תורה ה ר כ ה כדי שיתנו ל ך ש כ ר הרבה׳ ודע שמתן שברן
ש ל צדיקים ל ע ת י ד ל ב א :ו׳ העיא pעקשיא :ו ׳ :
תגיא ר׳ נתן אומר .ברייחא .ואף הוא נהנ לאומרו בסוף בעשרח מאמרוח .וקמסריש
ואזיל עז סנים מהו .ולי חכוחב ני׳ לנרוס ר׳ יהודא הנשיא .רכך היא שנוייח
כמסכת כלה .ועלה דר׳ יהודה הנשיא קיימי הנך תנאי ר׳ אליעור ור׳ יהושע ור׳
עקיבא .שנחלקו על תלמיד אחד שהלך ועמד עליהם בקומה וקופה .ר׳ אליעזר
אומר ממור הוא זה .ר׳ יהושע אומר בן הנדה .ר׳ עקיכח אומר ממזר ובן הנדה.
אמרו לו !(היאך חנוח דעחך לעמוד על דכרי הביריך .הלך ר׳ עקיבא אצל אמו.
ואסר אס תנלה לי הדבר הזח אני מניאך לחיי העולם הנא .אמרה לו השבע לי,
ח( והיה ר׳ עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו .שאל לה מה טיבו של עונר זה.
ומקרבתו לידי זכות .ונהנין ממנה עיצה ותושייה בינה וגבורה :שנאמר לי
ונותנת לו מ ל כ ו ת ו מ מ ש ל ה ו נ ת ל ה עצה וחושיה• אני בינה לי נ מ ר ה .
תדקור ד ן .ומנלים לו מן השמים.רזי תורה .ונעשה כמעיין שאינו פיסק
ו כ נ ה ר ש מ ת ג ב ר והולך .והוי צנוע וארך ר ו ח ומוחל ע ל עלבונו ומגדלתו
ומרוממתו ע ל כ ל המעשים כולו:
כ ך שנו .אומי אני שהחכמים שהנהיגו לומד פרקים הללו כבית הכנסת לא היו
שונין כלומ אחר כעשור .מאמרוח .שהניא ר׳ אומר והולך .אלא הוא היה
אומר כר .איפשר לומר שהיו רנילץ לשנותה בסוף בעשרה מאמרות נרי לסמוך לוה
הוא היה אומר .כמו שמעינו ככל חםחזוריס הישנים .ואע׳׳ס שבסדר המשנה היא
שנדיה למעלה וסידרח אחרי נן כעין פיק מעין אבות מברייתא ודברי האמוראים
והיה יכול לאוסרו כשנח בפני עעסו :מהו שאנו אוסרי׳ גך שנו חנמים כלשק
המשנה ,דבריית׳ היא .ובלשון משנה היא שנוייה .שאף הברייתא נקראה משנה.
משנת ר׳ חיי״א .משנח ר׳ אושעיא .וכר קסרא אומר כוי .חכמים האחרונים הוסיפו
אותה .שאף היא מעינייה בפרקים הראשונים .שאלמלא קבעוה הראשונים חיו
קובעים אוחד .בס׳ ר׳ מאיר .זוכה לרבדים הרבה .כדססר׳ שזוכה להיות חסיד .כדיי
הוא לו .דיי אם נברא כל העולם כולו בשבילו .כמו שפירשו חכמים במםכח שבח.
ל( את האלחים ירא ואח סצוחיו שמר ני זה כל הארס .כל העולם כולו לא נברא
אלא לעוות זד .את זה .יריע ולי מה יקרו ריעיך .ואהוב .אני אוהביי אהב .ומלבשחו
שנעשים לו הענוד .והיראה כמלבוש שאדם עוטה בו .ברכת׳ ערק לבשתי וילבישיני.
וילבש ערקה כשריון .והעטה מביאה לידי יראת שמים .רבת׳ עקב ענוה יראת ה׳.
,
ויראה מביאה לירי תורת .רבת ראשית חכמה יראח הי .הרי שכל מי שיש כו תורה
יש בו מדת הללו .ואני הכותב איני אומי יכך .שהרי שנינו בע־ז פיק (» .תורה
מביאה לידי זהירות ענוה ליראה ,אמר ר׳ יצחק כ( מםה שעשתח חכמה בפה לראשה
עשתה ענוה עקב לסולייתה .בע־ז ירושלמי׳ איחה הבי .וכן כפ״ק דשבת ירושלמי:
עדיק .הולך בחומו ואינו )ואינו( עושה עול .ומהנה לאהרים משלו ,אבל אינו נומל
מוכה מנוסו לטרוח כשביל אחרים .דעדקה להייס ולא למחים .לענייס ולא לעשירים.
והנומלו רעה משלם לאיש כמעשהו .אכל מדת הסירות בין בנופו בין כממונו :כין
לחייפ בין למתים בין לעניים בין לעשירים .דאינו נומלו רעה .אלא עושה עמו לפנים
משורה הדין -.במו שפירשו חכמים מועשית הישר והטוב .ונאמן לא יעשר ,עולה.
ולא ידבר כזב .ולא ימצא בפיו לשון תרמיח והוא נאמן רוח לכסוח דכר .כדכת׳ בכל
ביתי נאמן הוא .והוא למשענת ארז לכל הבוטחים בו .עלוב .ואינו עולב .שומע •בזיונו
ושותק .ומרחקתו .דתנא דכי ר׳ ישמעאל ס(אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש.
אם אבן הוא נימוח .שנאמר אבנים שחקו מים .ע( ואין מים אלא וצרה .שנאמר הוי
כל צמא לכו למיס .ואם בתל הוא מחסוצץ .שנאמר הלא כה דברי כאש ונום׳,
ונהנץ סמנו .בגי ארם נהנין ממנו ,להימלך בו ולהתייעץ ולקהת ממנו ־עצה וחושיה,
ליאמיר בי -שירשו חכמים שלכך נקראת התורה תושייה משני פ( שסחשת כוח של
אדמ עיי מזרח זמהשבה .ונדאמרי׳ אלמלא שקיבלו ישראל את התורה שמתשת כוחם אץ
כל אומה יכולה לעמוד בשניהם :לי עצה ותושייה .בריש משלי הוא .ובשביל ההורה
אמרו שלמד ,בחכמתו .מלכות וממשלה .וםשק בידו למלוך .שמתנדבים הכל לעשותו
ראש וקצין .וחולקין לו כבור .שנאמר בי מלכים ימלוכו: .מיכן שירשו חכמים בנימין.
שתלמידי הכםיש צ( נקראו מלכים .וה־קור דין .כדרך הרשות .שאמרו חכמים במסית
שבח שאץ מפםיקין ק( לכתוב חללה של רשות .שנאמר שמים לרום ו א pלעומק
ולב מלכים אין חקר .רזי תודח .סחרי תורה ,כנון מעשה בראשיח .מעשה מרכבה.
וסטר יצירה .וכל שכן שאר ההורה .שנאמר ונביא לבב חכמה .ומההיא אמריי
ר( חכם עדיף מנביא .שנאשר זנביא לבנ הכמה .ח .לשין ש( ס• הוא שמנלה חי*
לבני אדם .ריונחן בן עזיאל .רד ל׳ חי לי .וכל רז לא אנס לך ררניאל .כמעיין.
רכת׳ שתה מים מבורך ונתלים מתוך בארך .ת( נתהילח מבורך שהן מכונסין .ולבסוף
מכארך שהן מים נובעים .ושוב מה כת׳ יפוצו מעיינוחיך חוצה .שנעשה נהר גדול.
ומוחל על עלבונו .מעביר על מירוח־ו מרוב ענוה .וסרוממתו על כולן .כדאי א( כל
המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל סשעיו:
היא .ונמצאת בשני .עצמה ברוח המנשבת .ורב סעדיה פי׳ שהוא קורא כץ
ההרים והקול נענה לו מבין שברי ההרים והמרות שבסלעים .ולשון בת .שאץ
שומעין הקול ממש .אלא את שכננדו .שנראה ההר העונה כננר ארס הקורא אצלו.
מחר חורב ,מקום שניחנה בו חורה .לפיכך היא נשמעח לו משם .מעלבונה .שמעלבץ
את התווה .שהיא על בה על שאץ לה עוסקין .נזוף .נוסיייקון .נזם זהב .ואף ולשון
וינער בו אביו .מתת׳ ונזף ביה אבוהי .שהוא כמנודה לשמים .רבת׳ ארור אשר לא
י^יס ונוס׳ .ושאינו לומר היאך יקיים .דאין בור ירא חט .ולא עם הארץ הסיד.
ו( ואמרי׳ במסכת )םונ&ה( ]שבועות[ .ארור .בו נידוי בו קללה .נמצא שהוא מנודה
כסו נזם זהב כאף חזיר .כן א ש י .יפה וסדחטעס .ותלמיד חכם המסיר עצמו מללמוד
חדי הוא כמנודה .ששורשין בני אדם .שאע׳׳ס שבת׳ אשד .לא דיבר הכת׳ אלא כננד
ההורה .שכך אמר שלמה בחכמתו כל דבריו כעין משלי והוא שאמרו חכמיס
כיכ:׳ות (rכמה טובה אשי .טוגי .שחחורח נמשלת בה .חיות על הלוחות .נעשה בן
חורין .על עםק הלוחות שכני אדם מכבדין אותו .ומשמשים לשניו .וכן כת׳ במשר
בן סירא סלםליח ותרוממך ,נחליאל .ס ( בשרי יום הכיפורים אמריי שבחורח הכת׳
מדבר .לפי שכח׳ למעלה וממדבר מתנה .ופירשו חכמים ביון שעושה אדם עצמו
כמדבר שהוא מופקר לכל .ניחנה לו במתנה .ומשניתנה לו במתנה נחלי אל .שנא־
וממחנה נחליאל .וכיון שנחלו אל .עולה לנמלה .שג׳ ומנהליאל כמות .ואס הגביה עצמו
חקי משפילו .שנא׳ ומבמות מי .ולא עוד ( אלא ששוקעים אותו כקרקע .ש נ א ׳ על
מ
פני הישימון .ואש חוזר כו הק׳ מנביהו .שנאמר כל ניא ׳נשא :שני דברים .שסצינו
שאמר לו אחיחוסל לדור .אשר יחדיו נמחיק סיר בכית אלהים נמלך ברנש .םתשוכת
אחיחופל אחה לסר דברי דוד .י( שפעם אחת מצאו אחיחוסל לדוד שהיה יושב
ושינה לבדו .אסר לו מה אתה עושה .הדי ככד כת׳ ( ה י ב על הכדים ונואלו ,חרב
כ
על חלגידי חכמים שיושכץ בד בבד ועוסקין בחורה .ולא עוד אלא שמטםשין.
דכת׳ וגואלו .וכת׳ ונואלו( ש מ צוען .אשר גואלנו .די טטשנא .אמר לו אשר יחדיו
נמתיק סוד .נעסוק בתורה אני ואחה .ושוב פעם אחרת מצאו שחיה הולך יחיד
לבית המדרש בנחת .אסר לו מה אתה עושה .הרי נבר כת׳ ברב עם הדרת מלך.
אמר לו ומה אעשה .אמרי לו בית אלהיס נהלך ברנש .כרינשת כני ארם נלך אני
ואתה .אבל בככישח התהום לא לימדו כלל מפני שהוא עצמו כתט ל(ואית דאמרי
וגו׳ )משלי די( .ל( כ ב ו ד ח כ ט י ם ינחלו ו ה ט י ם י ם יבחלו טוב ,הוא ם ו ר כ ב משני פסוקים נ פ ד י י ס ה ר א ש
״כבוד ח כ ט י פ ינהלו״ הוא כ ט ש ל י ני .ו ה ס ו ף ח י י ט ״ותטיטיפ ינחל! ט ו ב • ה ו א כ מ ש ל י כ׳׳ח >:< .א ג ד י .
ח י א בחנחוביא פ׳ ח ש א פ ס ו ק ו ה ל ח ו ח מ ע ש ה אלהיט א ט ר ריכ״ל ב ב ל יוט וטי ובן ה ו א ב ם ד ר ש ש ט ״ ר
פ׳ ס״א .ובשני ה מ ק ו מ ו ת איחא נזוף ה ו א לפני ה ק ב ״ ה וינער בו אביו ) ב ר א ש י ח ל״ו( .ארור אשר
ו( ואםרינן נ ס פ כ ת ש מ ע ו ת אדור כו נידוי בו ק ל ל ה כ 1׳ ל ש ב ו ע ו ת ל א יקים וגז׳ ) ד כ ר י ס כ״'(•
(fכ ט ה ט ו ב ה א ש ח ט ו ב ח וכד י ב מ ו ת פ ״ נ ע־׳ב .שבני א ד ט טכבדין אוהו וכוי ה ו א ל״ו ע׳׳א.
וז( ב ס ר ק יום הכפוריט וכר ל י ה א ל פ נ י ט שם ,ואיחא ב פ ר ק ה ט ר ד טן ה י ר ק נדרים לשון פירש׳׳י.
גו( א ל א ששוקעין וכו־ הערוך ערך שקן* ט ר ם ששוקפין וכו׳ נ״ר .ע״א .ובעירובין נ״ר ע׳׳א ע״ש.
י( ש פ ע פ א ת ת וכו׳ כ ל גיא ינשא )ישעיה ס ׳ ( .א ש ר יהדיו נ ט ת י ק סור וגר )תהלים נ י ה ( . ע׳׳ש.
כעין זה חוא בפירש״י ע ל א ב ו ה .ובן ה ב י א ז ה ה ם ר ר ש ס ה ר ש ״ א בת״א בפנהדרין ק׳יו זר׳ב וסקור.
כ( ה ר ב על ה ר ב ר י פ הוא ב ס פ ׳ כ ל ה ה נ ר פ פ ב פ פ ר ח ט ש ה קונטרסים בשינוי הלשון ם ע ט ע״ש
ה ב ד י ם ו ט א ל ו )ירטיה נ•( ה ר ב ע ל ת ״ ח וכו׳ ב ר כ ו ת פ ־ ג ע׳׳ב׳ ת ע נ י ת ז׳ ע״א ע״ש .ל( ואיח ד א ס ר י
557 מחזור ויטרי
שלימדו קל והומר דהחליל להתיר למכתב שם אהססא .דמה כין איש לאשתו אסרה
חורה כד .ואתה אנוש בערכי .דוד היה משבח לאהיתוםל ועושה אותו כערכו וכמותו.
ואף חשוב סמנו .אלופי ומיודעי .חכם ורב שלי .כמו אנשים חכמים וידועים .הלמד
מחבירו ארם הדיוט .על אחח כמה ובמה .כל שכן שזקוק להשפול את עצמו .להכניע
עצמו אצל חב;וו כיוצא בו כאות אחת .ואין כבור אלא חורה .אין לך אדם הראוי להתכבד
יותר ממי שהוא בעל תורה .וכ־ש זח שלסדו חכמה .ואף התםיםים על עסק שנחלו
טוב .ואין טוב אלא תורה:
פ ת ב מ ל ה חאכל .שאס אין לו לארס אלא סת חריכה שיטבול כסלח .אע־ש כן
אל ימנע עצמו מלעסוק בתורה .ואם הוא עשיר כל שכן שיעסוק בתורה.
וטוב לו .מ( כדי שינהל שני עולמים ,כמו שמצינו באנדר) .הלק( <(]כר.ן משיח[.
אטו )צדיק כי אכול( ]צדיקי אי אכלו( חדי עלמ׳ )מימני( ]מי סני[ לוע .וטים
במשורה מדת הלח .ואין לך אדם שוחה במרד .אלא בשביל עצירח מימ .ואפי׳ חכי
החוק ללמוד חורה .ואל תחמוד כבור .להתכבד כתורתך .דאיכ אתה נראה כלומד
שלא לשמח .ויוחר מליסודך עשר ..שיחו מעשיך מרובין סחכמחך .ואל תחאוה.
שאם יפתוך לעשוח כמעשיהם וליתן לך שררח לא תשמע ולא תאבח .ואל תתחר.
ואל חקנא בהם .ואל תפקפק כדברי תורה מפני שאתה דואה אותם םצליחין .מפגי
ששלחנך לעולם הבא נרול משלחנם כעולם הזח וכתרך נדול סכחרם .ואפילו בעולם
הזה .דני כתריס הם .וכתר שם טוב על נביהן .בעל מלאכתך .הק׳ שאתר ,עושה
מלאכה שלו:
שליטרו ק׳יו ר ה ח ל י ל וכו׳ עיין ס ו כ ה נ״נ ע״א ,וע״ב ,ועיי! ירושלמי פ־י ה ל כ ה ב׳ רסנהררין.
מ( כדי שינחל שני עולםים עיין ב ר כ ו ת ח׳ ע״א ,הולין ט״ד ע׳׳ב .נ( כ ה ן משיח .אטו »ריקי
אי אבלי ח ד י ע ל מ א טי 0ני בצ׳׳ל הוריות י׳ ע״ב .ו ס י ס במשורה וכו׳ ה ו א לשון ח כ ח ו ב
(pב ח ל ט ו ד ונוי השדר ט ש ו נ ה מ א ש ר הוא לפנינו .ועיין ט ר ד ש שיר השיריש ) י ח ז ק א ל ד׳(.
פ ר ש ה ד׳ פסוק טעי! גנים ט׳׳ח • ע מ י ם ב ת ו כ ב ה ו ר ה באר באר כ נ נ ד ם׳׳ח רבדים ש נ ח נ ה
מחזור ויטרי 558
(sו ב ם ע ו ט דרך א pעיין חוסי ישנים יוסא פייה ע״ב ד״ה ח ש ו ב ה (P .ש כ ל ה א י ט י בט ה ה ו ר ה .
ד ב ר בשם אוסרו וכוי מ נ י ל ה ט״ו ע״א ,הולין ק ״ ד ע״ב ,נ ד ה יי׳ט ע״ב ,ועיין בסוף טסי כ ל ח ו ב מ ד ר ש
ח ג ח ו ט א פ• כ מ ד ב ר ,ו ב מ ד ר ש משלי * ר ש ת י' יעיין כשירש ס ה י ״ י בהן שם ד ב ר נ א ה י ס ח ק ב ל .ו ה א ט ד
א ס ת ר וגו• ) א ב ח ר בי( .ל( ס ל ך ל א דן וכו׳ םנחררין י״ח ע״א והוא מ ס י ב ע ל ה ד ר נ ש וכו׳ שם כ׳
ע״א .ערסא ד ס ל א 7׳ש ערסא ה צ ל א ופורץ לעשייה לו דרך ובר ל׳ ע״ב .ולא י ר ב ה נשים א ל א י׳׳ח
שם ב״א ע״א ,ואין משתמשין בשרביטו שם ב״ב ע״א ,שים תשים עליך מ ל ך )דברים ׳״ (1ש ת ה א
ז ט
*<י ׳' י ע ל י ך ב״ב ע׳יא .ק ( ואף ישראל פ ס ו ל וכו׳ ס נ ה ד ר י ן ל״ו ע״ב ,ועיין בחוס׳ ד״ה ח ד א וכו׳
ל( אין מחפיכין ס ל ך בסנהדרין י ב ס ו ת ק׳׳א ע־ב .קידושין ע״ו ע׳׳ב .כ ל ך י פ ה רעיתי )שח״ש די(.
וכו׳ סנהדרין ׳״ח ע״ב .זה יהיה ס ש פ מ ה מ ל ך ) ש ס ו א ל א׳ חי( אינו סן ה כ ל ל ו כ י שפ כ ״ ב ע־ב׳
ט ל ך כיסיו וגו׳ בצ״ל )ישעיה ל״ג( .ש( ו ה כ ה ו נ ה בכ״ד ובו׳ ק ד ו ש ה ט ה ר ה וכו׳ רש״י בפירושו ע ל
559 םחזור ויטרי
וזקן כל ל׳ יום .וכהן נדול כל ז׳ ימים .לנפש לא יממא בעמיו .לא יקרהו קרתה בראשם.
ושאת זקנם לא ינלהו .ובבשרם לא ישרמו שרמת .אשד• זונה וחללה לא יקתו .ואשד,
נתשה מאישה לא יקהו .כל אשר בו מום לא יקרב איש עור .או שסח .או חרוס .או
שרוע .לא שבר יד .ולא שבר דנל .לא נבן .ולא דק .ולא תבלול בעינו .לא נדב .ולא
ילסת .ולא מרוח אשך .לא בעל מום .וחייב לנקות עצמו מכל מום וכיעור .ולהיות קחש.
ואח אחק ואת בנץ אקדש לכהן לי .וכחי וקדשחו .וכננד כ׳־ד םעלוח ניחנו לכהנים כ־ד
מתנות כהונה .מוסיף עליהם כהן נדול שאסור ליטמא לאביו ולאמו .והוא אשד ,בבתוליה
ח
יקח .וסן חמקדש לא יצא .כשחוא מתנחם מאחרים אומי לו ( דרי אנו כסרתך .והוא
אוסר להם תחברבו מן השמים .וכשמברץ אוחו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב
)בעל הדרנש( ]על הארץ[ .וכשהוא עומד בשורה לנחם אהרים סנן מימינו .וראש בית
אב משמאלו .ולובש בנדי זהב .השן ואשור .מעיל וציין .שנאמר והיה על מצהו תמיד.
ודומה למלאך ה׳ צבאות :והתורה במ־ה .בעריכת ששתים .במציאה בשה .ומשמיעה
לכל איבריו כשהוא סודרה בשיו .כאוחז; ששנינו בעירובץ .א( ברוריא אשכחחיה לההוא
נברא דהוה נרים בלחישה .בטשא ביה .אמרה ליה כחי ערוכה בכל ושמורה .אם ערוכה
ברמ־ח איברים אז שמורה בו ואם לאו אינה שסורח .ועוד כחי כ׳ חיים הם למצאיהמ.
לסוצאיחם בשח .ולבל בשרו סרםא .בבינת הלב .ובשיכלוח חלב .שמסחכל לחקשות.
וחוזר ומסתכל לתרץ ,ולהעמיד דבר על בוריו .ושס את חטעמים .ומאח ושוקל בלבו.
כראמר או ראה ויססרה הכינה ונם חקרה ויאמר לארס .ואומר איה כושר $יה שוקל.
באימה וביראה .אימח שמים .שטכוין שלא יטעה .ומוראה הרב .שאינו נוהנ קלת ראש
לסניו .בדאי באץ עומדין .ונילו ברעדה .נ( במקום נילה שם חהיה רעדה .ואף מזה
הטעם נ( נהנו לשבור הכוס אחר ברכת חחניס במקום החוסה .בענווה .כרכה׳ בקשו צדק
בקשו ענוה .ואמרו חכמים לא הביישן למד .לשי:ך עריך אדם להיות עניו ולשאול סרבו
מה שצריך לו .ולא יחזיק עצמו כארמ גדול .בשימוש חכמים .שמשמשין ועוכר עבודמ.
כדי ללמוד לשניהן תלמוד וסברא .ראמ׳ י( נתלה שימושה יותר מלימודה .ועוד אמרו
הבמים ה( איזהו עם הארץ כל שקרא ושנח ולא שימש חלמירי חכמים .לסבור סברא.
ובפילפול החלמידימ ,ם־לשול .חריפוח .לשו; סלשלתא חריסא .שמלמד לשני החכם חוור
ומחווכח .ומחחזר עש חחלמידיס .י( כמו שא־ר ומחלמיריי יותר מכולם .וכסו שאמר
חכתי י( ברזל בברזל יחד .ואיש יחד פני רעהו .כמו כן .בדיבוק סופרים .בישיבה.
שמתוך שמרבה בישיבה מתחכם .כמו שאסרו רבוח״ יי( אס יאמר לך ארם ינעח* ולא
מעאח׳ אל חאמן .במיעוט חענונ .רבת׳ ולא תמצא בארץ החיים• ט>בב1י שמחיה עצמו
עליה .ובארך אפיס .׳(מעינו)בסיפרי( ]בספרא[ אמר ר׳ יהודה ר׳ חנינא בן יהודה היה
דורש כל ימיו .בא וראה קשה הקסדה .שהקסדתו של משה נרםה לו שנשתבחה ממנו
הלבה .כ( ובספרי כך שנינו .איר אלעור בשלשה )מזימות( ]מקומות[ בא •משה לכלל
כעס ובא לכלל טעות .כיוצא ם אחה אומר ל( ויקצף )משה( על אלעור ועל איתמר.
מלמד שנשתכהה סמני הלכה .בדרך ארץ .כטז ששנינו למעלה יפה תלמוד תורה עם
דרך ארץ .באמונת הכסים .שמאמץ בדבריהם .ולא כעדוקי׳ וכייחוסץ .ובקבלת ייסורין.
שאם ייסורין כאים עליו יקכלם מאהבה .ולא יבעט בהס .ולא יאמר כלבו מלנפל את
החורה .ולקרוא תבר .ולאםר לרוח הוא עמל .מאחר שאינה מנינה עליו מן הייסורים.
דשבר מצות בהאי עלמא ליכא .כמיעוט עסק .שרובי עיםקו אינו אלא בחורה!.
המכיר את מקומו .שמקדים ובא לבית המדרש והוא צריך להכיר את מקומו בבקר
בהשכמה .והוא שאמר הבת׳ קווצותיו תלתלימ שהורות בעורב .במי אתה מוצא דברי
חורה מ( כמי שמשחיר עצמו עליה .ומשכים ומעריב עליה .השמה כחלקי .שכלימה
שדק׳ מומן לו הוא מקבל מאהבה .ואינו מהרהר אחר מדח חקי .שמתוך שאין למטריד
ואינו מחשב כדבר אחר תורתו מתקיימת בידו .והעושה סיינ .בשמורה מדברי תורה נזהר
לעשות םיינ לדבריו כדי שלא יבשלו בני אדם בהוראתו .ונוהר אף בתשובתו .במו שאמרנו
בס׳ ראשון חכמים הזהרו בדבריכש .ואיזהו שיינ: .נון אילו)המטיין( | המנו״ן[ באימתי קורין.
שמצותם עד שיעלה עמוד השחר .ואמרו חכמים ער חצות .ג( וכן פירשו חבמיס במכילתי
אצל אכילת פסחים :ואינו מחזיק טובה לעצמו .במה שלמד אינו מחפאר בלבו .אלא
אוסר בלבו שהדבר מוטל עליו לחובה .ומעכשיו אין ר״ לו במר ,שעסק .אוהב את
הבדלת .שמתוך בך מתכבדת תורה ומת״קרת בעיני הבריות והכל רצץ אהר־ה .ומחזיקיןאת
ידו לעסוק בה .ואינו רודף .אלא מחרחק אפילו כשמגיע לידו כדרך שעשה שאול.
שנהבא אל הכלים .שמתוך כך אינו נבזה בעיניו •ונמאס מללמוד מכל אדם .ומאהר
שלומד מכל אדמ היא מתקיימת בידו כמו שאמר דוד .סכל מלמדי השכלתי :ואינו מנלס
לבו .להיות שמח בהוראה .מפני שרואנ שמא ׳כשל בדברי תורה .זנושא בעול עם
חבירו .ואפילו למנת המלך .ואע״ס שאינו צריך .ומכריעו .נמקוס שיש להטות הדבר
לזבוח ולחובח .על האמה .שאינו דוהת בקש .ומעמידו על השלום .בשיש שנאה בינו
ובין חבית .ומוסיף מכין דבר מתוך דבר .דמאן דלא מוסיף יסיף .ס( אמר רב לסף
תקבריניה אימיה .והסחכם את רבו .כשם שמצינו שהיה )ר׳ ישמעאל( ]ריש לקיש! מחכם
את ר׳ יוחנן .נמר ליה שמעהא .ומקשי ליה עשרין)תרחץ()וארבע[ קוש״חא .ומפרק ליה
ר׳ יוחנן עשריפ וארבעה פירוקי וממילא רווהא שמעתתא .והמכוין .שאינו מבוץ לא
להוםיף עליה ולא לגרוע ממנה .ע־׳א ע( שחייב אדם לומר בלשין רני .כדאי בג׳ שאכלי.
וכיציאות שבת .הילל אומר סלא הין מיס שאובים כוי) .ובעריוח( ]ובעדיות[ .והאומר
דבר בשם אומרו .שאינו תולה דברי רכו כעצמו .ותאמר אסתר .פ( אילמלא אמרה בשם
עצמה לא באה גאולה .שמחוך כך שאל המלך מה געשה יקר וגוי:
גדולה ]תורה[ שהיא נ ו ת נ ת חיים לעוש־ה בעולם הזה ובעולם הבא .שנא׳
י ה ו ד ה וכוי כצ״ל עיין ס פ ר א פ ר ש ה שסיני .ל( ובספרי כ ך שנינו א״ר אלעזר כ ש ל מ ה מ ק ו מ ו ת וכי
כ צ ״ ל ספרי פ ר ש ה מ ט ו ת ע״ש .ל( ויקןנף ע ל אלעזר ועל א י ת ס י כצ״ל )ויקרא יי( ועיין ם ד ר ש י ו י ״ ר ׳
פי׳׳נ .קוצותיו ת ל ת ל י ם ש ח מ ה כ ע ו ר ב כצ׳׳ל )שה״ש הי( .מ( כמי שששהיר עצמו ע ל י ה עיין עירובי!
ב״ב ע״א ,ב ט ן אלו המנוייו ובו׳ נצי׳ל .נ( וכן פירשו ח כ מ י ם כשכילהא וכו• ע׳׳ש פ ר ש ה כא .ועיין
ב ר כ ו ת מ׳ ע׳׳א ואילו אבירת פ ס ח י ם ל א ק ת נ י וכוי ועיין פ ס ת י ס פ׳׳בו ע׳׳א חום• ד״ה דאילו פ ס ח וכו׳
פ( אמו־ ר ב ייסן( ו מ ׳ ובירושלמי כ ר כ ו ת פ״א סוף ה״א .ס כ ל ט ל מ ר י ה ש כ ל ת י ) ת ה ל י ב קי־ט(.
ת ע נ י ת ל״א ע׳׳א ,וב״ב ק כ ״ א ע י ב ועיי! בםידש רשנ״ם ,כ מ ו שםצינו ש ה י ה ריש לקיש מ ח כ ם ובו׳
ע ( שתייב אדם ל ו מ ר וכו׳ ב ר כ ו ה כצ״ל עשרין ו א ר ב ע קושייתא ובו׳ כצ״ל עיין ב״ט ש־׳ד ע״א.
roעיא ש ב ת טיץ ע׳׳א .עדיוה׳ פ״א מ ש נ ה ני (5 .א ל מ ל י א מ ר ה בן יש ל נ ר ו פ ע׳׳פ מ ה ש כ ת ב ו
ה ח ז ה ׳ מ נ י ל ה ב״א ד ״ ה א ל מ ל א ,ו נ כ ר ה ג י ה ב ו א ה הנרי׳-ב ב כ ס ה מ ק ו ס ו ח ע ׳ פ דברי חהוש׳ הנ׳׳ל.
561 מחזור רטרי
כ׳ חיים הם .בעולם הזה .ולכל בשרו מרפא .לעולם הבא .שאץ חלאים סתנרים כו.
כמו שס־רש ר׳ יעקב נהאשה .כלמען ירט ׳םילס ,שבל זמן שעוסק כתורה
כי חיים ה ס וגו )משל• די( .ר פ א ו ת ת ה י ל ש ר ך )שש .01כ• לזית ח; ד.ש ל ר א ש ך וענקים ל ג ר ג ר ת ך
,
נונ׳יל )שמ אי( .ה ה ! לראשך לוית ח; ונוי בוו״ל )שש די( .עץ הייש ה יא למתזיקיש ב ה ו ה מ נ י ה ס א ש ר
)שש גי( כצ׳-ל ,כי נ י ירבו י מ י ך וגוי ) ש ם מ׳( .א ר ך יסיש ב י מ י נ ה ב ש מ א ל ה עשר וכבוד ) ש ס גי(
(iאיןד ר׳ י ה ו ש ע כייר לוי משוש ד׳ אדעזר ב ״ ר שמעון הנוי וכו׳ כ צ ׳ ל .ד ר כ י ה דרכי נעם ).(atr
ניישאוה שונוה ראיהי ב מ א מ ר 1ה ולונינו ה נ י ר ס א ר• שסעון כן י ה ו ד ה מ ש ו ם ר י ש כן יוחא* א ו מ ר
הנו• ו ה כ ה ו ה ע ש ר ו ה כ ב ו ד ו ה ח כ מ ה ה ז ק נ ה ו ה ש י ב ה ו ה כ נ י ס וכו־ והרזו׳־ה כ ה ב ח״ר הנוי שהזכיר
ת ח ל ה איננו ה ד סן ה ש כ ע מ ד ו ת ו:ר ולשי מ ה ד ה ש י כ בירושלמי ס נ ה ד ר י ן ש״יא ה-־ג .ו ב ח ו ס פ ה א
ק ( ע ט ר ת וקנים בני ב נ י ס שם וכן ה מ ח ב ר ׳ ל י ח א לדבריו ע׳־ש ,ע » ר ת ת פ א ר ת ש י ב ה )מש*:י ם ״ ז ( .
ל( ח ש א ר ח בחורים בחש ומי כצ״ל ) ש ם כי( והשרת ה ל ב נ ה ו ת 5א ו ח בנים אבוחש כ צ ״ ל )שש י״ז(.
ו ב ו ש ה ה ה ם ה ומי )ישעיה כ׳־ד( (6 .ר׳ שמעון בן ס נ ס י א א ו ס ר ובו׳ ובירושלמי ס נ ה ד ר י ן שש א י ת א
הנ* ר ב ן שמעון כן נ מ ל י א ל א ו מ ד אילו ש ב ע מ ד ו ת זכר ו ב ת ו ס פ ת א toה נ ׳ י כ א כ ס ! ש ה ו א ל פ נ י נ ו
'עי־׳ש .ט ו ב לי ח ו ר ת שיך ונו• ) ה ה ל י ם קי׳׳ט( .מ( ב ה ה ה ל כ ך ת נ ח ח א ת ך ב ש כ ב ך ה ש ט ר עליך בצ־׳ל
)משלי וי( ב ק ב ר ,ו ב ס ו ט ה כ״א ע״ב ו ר י ש ב ש כ ב ך ת ש ס ר עליך זו ס י ת ת ,וכן ה ו א כ ס פ ר י על פ ס ו ק
ו ב א ל י ה ו זוטא ש״ז ו ב ש כ ב ך ת ש מ ו ר עליך זי ש ע ת מיהר׳ כ ק ב ר .ו ב מ ד ר ש תהיייפ ב ש כ ב ך ושננהס.
ת ש מ ו ר עליך ב ק ב ר ט ן ה ר מ ה .ועיין סדב׳־ר םוף פל׳־ה .ועיין יוחד ס ר ש ח ו י ש ל ח קע*ה ע־ב׳ לי
מחזור ויטרי 562
אין הלי סדקו .גמו שפירשו רבותינו בעידובץ .א( חש במי נוסו יעסוק בתורת ףתרםא .שנ׳
רםאות .ואומר כי לדת חן .שכל זמן שעוסק בתורה אינו חש ככל אילו .ובמקום שלא
עסק וחש יעסוק בחורה רתרסא .שנאמר תתן לראשך לדת חן .עץ היים היא ,לעולם
הבא .ולא עוד אלא שמוליכתו לשלומ .הא למדת שנחל בה השלום שברכת כהניס
החומה בז .בסיסרי .אמר מיכן שאץ תועלת האדם בתייז כלא שלום .שאם תאמר ימים
ולא שנים .תיל ושנות היים .ושמא תאמר בלא עושר וכבוד .תיל ובשמאלה עשר וכבוד.
ושלום יוסיסו לך .תוססת על הוםסת :הנר .זה קלסתר סנים .שמתוך דו קלסתרו דומה
)בורא( ]נורא[ כמלאך ודבריו נשמעים .שנאמר עטרת .הנוי .תםארח .כח .יריאים ממנו.
ונאה לעולם .שהדור נאה שיש בו אנשים כאלה .והכבוד .דנת׳ ונגד זקניו כבוד.
שנעשין מכובדין ומתעננין מזיו כבודו ואינן צריכין לאור החמה ולבנה :נ( כר .הוא
דבינו הקדוש .הוא ר׳ יהודה הנשיא .םוסריס .בעלי מקרא .אין מלוים .לשץ לוייה .ומעשים
טוביס .ואני לסדחי אותם מחוך דברי תורה .ואם אטעה הביריי מיישרים אותי.
הנחה אזחך לשזן לך נחה .תשמר עלץ .לדגן ולהציל .תשיחך .חדבר בשבילך.
סורסרלטוי ב׳:
ח כ ס ף וגו׳ ) ח נ י כי( (b .ח ש כ כ ל גופו ונו׳ עירובי) נ״ד ע״א ע״ש שנא׳ ר פ א ו ת וכד ) מ ע ל י גי(
נ י ל י י ח חן )שס א•( .ת ח ן לראשן• לוית חן ונד ) ש ס ר • ( .עץ חיים ה י א ) ש 0ג ׳ ( .ד י ס ח טי־א כ מ ל א ך
נ ( ברבי ה ו א רבינו ה ק ד ו ש ובו׳ ירושלמי ט נ ח ד ר י ן ב ו ד ל מ נ ד זקנים ב מ ד כצ״ל )ישעיה ב״ד(.
פי׳׳א ה ״ נ מ א ן ר ב י ה ו א ר ב י ה ו א ר׳ י ה ו ד ה הנשיא ,אייר א ב ה ו ה ו א רבי ה ו א רבי יורן הנשיא ה ו א
רבינו .ח׳ ק נ נ י ר א ש י ת ו ר מ ונו׳ ) ס ש ל י חי( .כ ה א ס ר ה׳ ה ש מ י ם כםאי ו נ ר ) י ש ע י ה ם״ו( .ו א ו ס ר מ ה
ר ט מעשיך וגד ) ה ה ל י ם ק׳׳ד( .קנינך כ»ו׳׳ל .ויברכהו ויאמר ברוך א ב ד ם ל א ל עליון ק נ ח שמים
וארץ כצ*ל ) ב ר א ש י ת י״ד( .עד יעבר ע מ ך ונו׳ ) ש מ ו ח ט׳׳ו( .־לקדושים אשר בארץ ה ס ה ואדירי ונו׳
) ת ה ל י ס מ י ו ( םכון ל ש ב ח ך פ ע ל ת ה• פ ק ד ש אדני ו נ י ) ש ס י ת ט׳׳ו( ויביאם א ל נ ט ל ק ד ש ו ונו׳
) ה ה ל י ם ע״ח( .ב ל ה נ ק ר א בשמי ו ט • ) י ש ע י ה מ׳ינ( .נ( ה ׳ ימלוך לעולט ועד ) ש מ ו ת 0׳ (vב ב ל הספרים
שלפ^יט וכן בפירוש ח ם ש נ י ו ח להרמב׳ים כאן הפיוט מ פ ר ק ש ט חכמים ,ו מ ש נ ת בן ב נ ב ג זבן ה א
563 מחזור ויטרי
ח מ ש ה קניינין: .ת׳ כרוב מחזורים .וראיתי מדרשו של ר׳ שמעון קרא בסשד משלי.
שמוצא קניינו של אברהם אבינו .מד:חי ל( אלה חולדות השמים והארץ
בהבראס .אל תיקרי בהבראם .אלא באברהם .זהו שאסר הבה׳ ברוך אברס לאל עליון
קנה שמים וארץ :וכן שחרונו בהמקרא .ברוך אברם לאל עליון הקונה אוחו כדרך
שקנה שמיס וארץ .יי( אבל בסיסר׳ אצל הלא הוא אביך קנך אין כת׳ אלא שלשה
קניינין .וכן בסםחים סרק האשה .אכל בטבילת־ אעל עמ זו קנית מונה אותם ארבעה.
וין ראיחי במחזור ישן אהר .וממני שקשה לומר קניין של אברהם מברוך אברש לסי
שאץ המקרא נשמע כן .אלא קנץ שמ־ס וארץ .ואנ* אומר כשם שהסישרי והמכילתי
הלוקים שזה אומר נ׳ וזה אומר רי .כך איששר שהנדת שלישית חולקת לסיד ,הי .והא
לך לשון ששרי ומכילחי .בססר־ שלגו .הלא הוא אביך קנך .זה אחד משלש שנקראו
קניינין למקום .תורה .שנאמר ה׳ קמי ראשית דרכו .ישראל הלא הוא אביך קנך .בית
המקדש הר זד .קנחה ימינו .ובםכילח׳ כך שנינו .ארבעה נקראו קניינין .ישראל עם וו
קנית .שמיס וארץ .רבתי קונה שמים וארץ .בית המקדש .הר זה קנתה ימינו .תורה ה׳
קנני ונוי :ויבאו ישראל שנקראו קניין לארץ •שראל שנקרא קניין .ויבנו בית המקדש
שנקרא קניין .בובות התורה שלימדו שנקראת קניין :ולדברי האומ׳ ה׳ קניינין הוא מוציא
קונה שמיס וארץ מדכת׳ השמים כשאי וגומי .וכת׳ הן בל אלה עשתה .והקניין והעשייה
אחד הוא .כל תנועי בם .שהן חשובין לסני המקום ככל קניינין .שאילמלא הם •אין
העולם עומד .כוננו ידיך .אף זה לשון קניין .ואם נששך לומר העד ,לכד וקניין לבד הרי
הוא אומר ויביאם אל גבול קרשו ונוי .לכבודו ,שיתכבד כהן העולם .וימליכהו עליהם:
הסך כה והסך בד ,,חזור וחזור על דברי תורה .וכולה בה .שכל חכמות העולם
כלולה בה .כסו שאמרו חכמים ררית ירווך בכל עח .ו( מה היד הוה בל ומן שהתינוק
ממשמש כו מוצא טעם חלב אף דברי תורה כל וסן שאדם עוסק בה מוצא טעם
רש ללמוד מתוכן דרך ארץ והבסח .ובלח בה .לשון בלו״ הסחבות .אחרי כלוחי.
הוקן עצמך בתורה .אם למדת בבחרוחך נס בזקנותך החוק בחורת אלהים .לא תזוע.
תזוז .לזעוה .לזיע .שאין מדד ,שוד .כזו שהעולם וייס עליה :לשום צערא .לסי הצער
שהצטער בה תקבל שכר :ולשי שדברי שגיהס כעין משל בני אדם .היו אוסרי׳ אותו
בלשון ארסי שהכל מכירין בו .שהיד .שניר בשיהס משעלו לבבל .ובן שניגו כשרקי
שלמעלה ודלא מוסיף יםיף ,ודאישתמש בתנא הלף) .אין( ]אף[ כאן לשום עערא
אנרא :שמעת• אני הכותב דבן בנ בנ ובן הא נרים היו .וב״נ עולה ה׳ .בלומר כן
אברהם )שהיה( שיש בו ה׳ אותיות .וכן הא הא .המש .כאותיות אברהם .ולא רעה
לסרסום .וכינה המשדר בלשון הצנע ובלשון נקייה (r .כמו רב מרי בד רחל שהיה בן
נוי קיאו על שם אמו .מישראל .ואילו אביהם ואמם לאו מישראל ,אי נמ׳ כן בנ
הא הוא ההיום ש; טרק חמישי .ד( אלה הולדות השמים והארץ כהבראם )בראשית כ׳(• אלי חקרי
ונו׳ בעין דרוש זה בכ׳׳ד שי״ב ע״ש .כרוך אירס לא־* עליון קנה שמיש וארץ )בראשיח ו״ד(;
ה( אכל כששרי וכו׳ אלא שלשה קניניו ובו׳ עיין סשי־י שישה האזינו .פסוק הלה׳ הגמלו זאר .ועיין
פסהיש פ״ז ע״כ אהר מארבעה קנינין וכו׳ ומכילתא בשלח ארבעה נקראו קנין וכוי ,ובאליהו זוטא
פרק ט׳ והס קני! אהד מה׳ קנינים וכוי .השמים כסא׳ ונו׳ )ישעיה ס״ו( .ויביאם אל נבול קדשו הר
זח קנחה יסיט כצ׳׳ל )חהלים ע׳׳ח( .דייה ירו,־ בכל עת )משלי הי( .ו( כ ה הרד הוה וכו״״רובין
נייד ע״ב ,א\* כאן לפוש צערא אגרא כצ׳׳ל (r .כמו רב מרי בר רחל וכו׳ ברכות ט״ז ע״אובפירש״י
שכח ש״ח ע״ב ,ב״מ ע״נ עיב רב טרי כר רחל פירש״י בה שמואל הוה וכו׳ ע-ש ,בתוש׳ דיה ר.י:
מרי וכו׳ ועיין ב״ב קמ׳׳ט ע׳יא חוס׳ ד״ה רב מרי יכו׳ ועיין תום• חנינה ס• ע״כ ד״ה בר הי הי.
מחזור ויטלי 564
בנ .בן אביהמ שניתומסי• בו ה׳ כשנתגייר .וכן בשיה .וזהו כמו כן הא הא .ה׳
של אברהם וה׳ של שרה .ק( בן בנ בנ מיידי בקידושין ובבא קסא .ובן הא הא
בהבל הייבין:
פסחים יו( גן ב ג כ ג מיידי כקידושי! י׳ ע״ב ,עירוכין כ״ז ע״ב מ א ן ר מ ת י ג ם וכי׳ ככורוח ׳״ב עי׳א,
»׳׳ו ע״א ,מ נ ח ו ח ם׳יט ע׳׳ב ,ערכין יי׳ג עי׳ב ועיין חוסי ח ג י ג ת מ׳ ע״ב ד ״ ה בר ה׳ וכוי.
רשויות למעריכים.
ת ל .ס( עם אשר יה ברך .שם אל הםבורך ביכו :יחדיו הללוהו .בקהל רומםוהו .ואח•
גדלוהו .ופלאי מעשהו .תחכו :שםיאל. :עור דר שסים .לו שאו כפים.
והשתחוו אסים .ולבכם במים שפכו :שם :חי שוכן ובוליו .שת רקיע מעלליו .כל מחי
מפעליו .אור נונה מעליו .ידרכו :שם :קץ לחשך עשרי .נם גשי אור כסה .יום ולבל
כס נעשח .בשמו רם ונישא .ימלכו :שם :ספרו תעצומיו .עושה שלום במרומיו .בין אש
שרסיס ומימיו .שיר וחלל עמיו .חערכו :שם .אחר:
ת ל א \ ( יחדיו לכ גשלם .שם אלהי עולס .ברכו :וענות לו הודות .יוס ביום על אודות.
נסלאו הסודות .כי לבמה ידות .נמשכו :שם :סוד פעליו רב הוא .וטסש
םחוהו .שם שחקים גבהו .צור היכל כלבלוהו .ויתמכו :שם :פירש עב למכסה .סול סני
הכסא .ולולא מחנשא .כס וחיות נושא :הוםכו :שם :יה יסוד כל הורם .שח כעין
מאזניים .כאן וכאן ובינתיס .אש ורוח ומים .נסמכו .שם :המשל בעצומיו .ושלום
כסרוסיו .מבלי אש שמיו .נכבית ולא מימיו .לוחכו :שם :חי ברוחו שסרה .תולדות
היצירה .כל למענו ברא .ועל זרוע נבורה .נחמנו .שם :זר לבבו ימרח .ושורשו ראש
סודה .עם לסםלו קורא .ומה דמות לבורא .תערובו .שם :קושפ אמריו יחוו .עם אשר לו
יקוו .ושיר בפיהם ישוו .יכרעווישתחוו .ויכךמ .שם :אחר:
ת ל ב .מתי יעקכ תםארון .צדק תרברון .אין כאל ישורון, .רונו :מבקשי צור בינו.
שיחי האמנו .כבוד לאל עליץ .תנו :אין :מוכרי עירניי .פילאי איתניי.
שם צדקות הי .יתגו :אין :יסרגי במידה .כאב את בגו רידה .לה׳ בתודה .ענו :אין :רע
וטוב בהמלו .הלא זה חילולו .חסרי ה׳ לא תםנו :אין :בכל דרכי שיכן .סלט רני דכן.
סביב למשכן .יחנו .אין :יעצנילילות .הרצללגלות .ה׳ לו עלילות .נתכנו :אין :שיכלני
יחד .שמרים כלא שחד .מרועה אהד .נתנו :אין :יהירים במדויהס .אסירימ בסבליחס.
מעזונזחיהם יהגו :אין :הרוצים כל קמיו .אםוצים כל חעסיו .לא יכזבו עטיו .נאמנו:
אץ :וידים יהיו להידד .והם ישבו בדד .ואנחנו נתעודד .קטנו :אין :קרב קץ הכושים.
צאת לאור חמושים .נחלץ חושים אנהנו :אין כאל :ואורות הלו .נתיבות יחילו .סולו
סולו .פנו :אין :מסילה ליוצרינו .כ(יסנהצירינו .האומרשנו .וישנו :אין :מציוןקדש .צח
בהדרת קודש .שאו ידכם קדש וברכו :אחר:
תלג .ל( ידכם שאו משאת .דננו זברכז JWהי :יזם ויברא .כל כקול ט קרא .שר ני
זייי־א .הוא לי ולא אירא .מולי :.רנני :ש ח לי אל• זה .סביב חורכ חוזה.
עוד נחן במחזה .משני ה׳ זה .סיני :רננו :עמד רמודד .א pויעודד .עמו בו מודד .שם
נםל שודד .לפני :רננו :יהירים הומסו .עטיםרונעו .שורק נוטעו .ועליו הוטבעו .אדניי:
רננו :הותרו מעיקים .לחרץ בלוקים .ואתם חדביקים .ברית חיים הקים .לעיניי .רננו:
רועים ישורו .בעטי •עעורו .ומשסטים יורו .דבש וחלב אורו .עיניי :רננו :אלי והוא
באהד .הללוהו בלי כחד .ומכהנם שחד .חוסדו יחד רוזניי :רננו:
ת ל ד .אשיר בהוד נועם .בתוך משיבי טעם .ואיחניי כםעם .בהתנדב עם .ברכו :נדלו
ונרוממה .עושה עש כסיל וכימה .ברעדה ואימה .נילו :יער מנשייה .אביר
רם עלילייה .בהמה ונם חיה .הורו .למען ישכילו :דרשו עלי שסר .נתון אמרי שסר.
לאשכל הכושר .למנוח ידי סוסר .הדלו :ירה אבן שינה .עלי נטע כנה .בעיר קריח חנה.
מרי הדש ושנה .יעלו :דרך כוכב מיעקב נשש היה .במצב חחחייה .שס עושה רמייה.
נשלו :ידבר עור במענה .כוכב אשר ימה .ומסחרו מקנו .הטיף והקנה .קמלו :חשח יושבי
המון קרייה רבה .רדםמ עד הוכה .מסיני אלהיט בא .וננלו :בריר .לו בחסדו .יקח מאת
עבדו .חמשרת בשחת ברכיי עמוד כננדו .כשלו :לדור אחרון אםסרה תוקף ותסארה.
למושל בנבורה .ואיתם נס בשירה .הללו :יאירו שבעה .נס׳־כי הישועה .וזאח המרניעה.
כל הר ונבעה .ישסלו :יכואה למשכנות .האל המחנות .נביע רננות .העם כשניונות
צלצלו :חללה יד הי .בעאתו םני מחני׳ .כעס בעלי מדניי .הן כאשר נעניי .שאלו :זקן
ורב לכן .ומרו לעור שוכן בציון בימיכם .יאמר לעיניכם סולו :אעלה בבמותיי .נצח
בננינותיי .ועמים צבאותיי .עמדו בברטתיי .ברכו :אחר:
ת ל ה 0 * .א מ ר ו לאלהיס עד אהריונוהים .במקהלותאלהים .ברכו :להמליכויחד .חשוד
האהד .יהד שכס אחד .לעובדו :יה שוכן ערן .שעשועי׳ ארץ .מלא כל
הארץ .כבודו :על המערכת .טרם נערכת .שלח במלאכת .ידו :זיקק משחקת .לנסש
שוקקת .עד אל השוקת .כדו :רם שוכן עלטה .עם זו הביטה .כי ימוך ומטה : I T .בנוע
הלהמי .ישב שבות עמי .הנקרא בשמי בכורו :רטייה למכתו .מסר לעדתו .תיכון בטלכותו
כמת :ביד* הוקם על .חץ לדולקים ׳שעל .שק תסארתי על .נלדו :יקם הוד אריאל .צור
סודה ונואל .זרע ישרי .עבדו :שובה עם מכהן .ורועים על ידיהם .ולבניו הכהן .מדו:
לסניו לא נוצר אל מסלט* מער .והוא ישסה אוצר .המדו :מאור הנעלם .בו צדיק ישולם.
כי מוב כי לעולם .חסדו :הללוהוננודלו .עמו מנתחבלו .תשמרו להקריב לו במועדו :אהר:
תלו .שירו לה׳ .בהוריי תקניי .במקהלות הי ,ברבו :למששיל הרמים .אודה בעמים.
לו שם הימים .ארכו :מזורה הרשת ושלשת .הרשעים קשת .ידרכו:
חוסכים קערתי .לכבות נחלחי .ארץ מדודתי .שסכו :במר לענה ורוש .אני לאל אדרוש.
את ידיהם על ראש .סמכו :רצץ מוחם חש .אל עונה לחש .עשר כנחש .ילחכו :בורא
כל וסובל .כל מנאעיו יחיל .אהרי ההבל .ילכו- :תן עוו לעמו .ויסיל אדבימו .ועל
במותימו .ידרוכו :האל נשסט באש .הורים אל תבאש .עעיש על האש .ערכו :לך יהיו
לרצון .כדם סנימיוהיצון .למשסהתצאן .משכו :יקר עדת ברוכים .אשר שמך ממליכים.
ואלה המלכים .מלכו :עורד לירידים .וחבל עול רודים .ובשאול צעדים .יתמכו :וכרה
לבני ארם .זרע בני אכרם .משחור תארם .חשכו :ריבה ריבוחיי .וכלה מצמיחיי .כמים
שאנוחיי .נהכו :הזקו זה העם .והדרוהו ברוב עם .מתנדבים בעם .ברכו :אחר.
תלז .י*ל(שיר ושבח ערכו .במקהלוח ברכו .אלהיט :שביב אש בוערה .וממים השרה.
והושך שת סתרה .סוכו מד .נורא .אלהים :למעלה רם ;דלו .ובכרוב
שם מלו .בחוך עם הוד חבלו .נוי נדול אשר לו .אלהים :מאור שמש ימרץ .פלאיו עח
&ל( שם המחבר אליעזר בריבי עלמה b>0 .צונץ בריצעראטורגעשיכטע עטור 311ס״חס פיוט זה
וגס פיוט האחר המהחיל שירו לאל נועם אל הפייטן שלטה ב; אבון נקרא הנער ואני בררתי אח
השם טתוך ראשי ההרוזים ואיפשר שנפ בפיוט האהר נרמז ג״כ השס בראשי החרוזים אך לשריל יש
567 םחזוד מטרי
יירץ .בלי םה רר עוץ .רם על כל הארץ .אלהיט :הםון שיר קול אתך .נתכרין הוד
כרוך .נותן סוד עווך .עח לעמו ברוך .אלהים :ברוח מיו שסרה .שחקים נם קירה .עליות
לו דירה .בראשית יום ברא .אלהיס :אטניס בחרי .ונועם תניוניי .שאו נא לםעוניי .קול
ברוך הי .אלהיט :אהד:
תלדו.״( שירו לאל נועם .מהלל אמוניי .מתנדבים כעס .כרכו הי :שדי אשר בשמו .די
כל כרואים .נמצא בלב אישים .אליו סצואימ .אך מראות עיני .םקחיס
ורואים .נסלא ונסלאים .מעשי ה׳ :סתנרכיס בעם :למענהו כל .עשה ומעל .אדיר אשר
מדד .מימ כשעל .אל תהקרו ט מ ת מטה ומעל .כי אץ לחקר על .דברי הי .מתנדבים:
מ ט ן ]לכס[ שבתו תיכן ויעד .בשסו יסדו סן ירעש ררעד] .נראה בנושאו .אך הוא לו
^ססעד[.כי קט מעט )מזער( ]ימעד[ .לולי הי :מתנדבים :ה ן איש ולו יהי .ררדע וכלכל.
להניד קצת הודו .ישיג ויכול .כי הוא אשר תולה .עולסכאשכל .צור רב ודס על כל .נויס
ה׳ :סתנדבים :בניו אשר לשמו .הודו ושרו .קץ בם הכיאליו .הקשו ]ומרו[ .עשו
דשסעאל) .עמים( ]עצו[ והמרו .לבם ולא אמרו .איה הי :מתנדבים :א ץ בן בטר
אשכת ונעים דנניו .זכרץ כרית זןהי .כיני וביניו .קום בשרו סםו עדיניו וםוניו .אך
)לא( ]לו[ לכד מניו .יאר הי :מתנדבים :אהד:
תלט (»*.יחדיו בשיר מעלות .על אור ננוהים .עמים במקהלות .ברבו אלהיט :ישאונניאל
חי .אל אל ברכת שמש לאור נתן .ברא חשיכה .חמל כרוב חסדו פרוכות
יאמרו עלי ככה .ברוך אלהימ :עמים :ויעוד נות ביתו .מתוק ונופת אך ריחקו אותי.
נוםר )דםת(]ףסת[) .אבן( ]אכן[ בחוךעדיה .אות היא ומוסיף שמה מרחפת רוחאלהיס:
עמים :סודו מאד הפליא .נאורבנבורה .כי הוא בחכמה צר .צורה בצורת )םשנם(]םשנב[
לעמו הוא) .ינוזד מה בצורה(] .מבטח בצרה[ .חושך ונס אורה .כרא אלהיס :עמים:
מינות צבא שחק עולים דוודים .ערב עדי אוץ .כורעים ומודים .לעשות רצץ יוצר .ששים
וחדים .בם אות ומועדים .נתן אלודס :עסיס :נבה .ולא בזה .עני ונבזה .נדול .ולא שר
)מ( ]ט[ .נביא וזדות לילה דוס הפליא מהזה מול מחזה .את זה לעומת 1ת עשה
אלהים :עמים :ברט צבאיו אל .עושי)דכא( ]דברו[ .ברט משרתיו אל .על חור הדה.
ברכי ליי׳נפשי .נוהלו וזכה .כי כל במאמרו ישםוס אלהים :עמים :אתר:
תס(».אור עפ אדרת בונה עוטרת .סביטתץ סוחרת ברט :בימה והרקיע .מיהרו הבקיע.
תהומות השקיע .ברכו :נילה המדנים .ימים בתככים .סידר בערבים .ברט:
דידה הדשאים .רענני בכאיס .הציץ סרי נושאים :ברט :ומהיר למודד .תרם לזות״ .אנן
הסהר .ברכו :וקבע בחכמת כל כוכבי חמת עש כסיל וכיסה .ברכו :זימן כל רמשים.
עטויי קשקשים .בנפיס פורשים .כרכו :חברבור ואחות צר צוד וכל חיות רב העליליות
ברט :טיכס קוממיות ננירבנקיות נסח ט חיות ברכו :ייםהלובניין .צלע לקנייןיקילע
לעיניץ .ברט .ביהר הכלה .כבודה וכלולה .דכה לכילה .ברכו :ליהה מלאכיו .שסשו מבורכיו.
התן במערכיו .ברכו :מרומם בברכה .ערובה ונמוכה .עיטרס כהלכה .ברכו :נה בשביעי.
קידש סרנועי .זה דודי תה ריעי .ברבו :סידר המפעל .למעני כל פעל .מלך הוקם על.
ד ע ה א ח ד ח ב ז ה עי׳ ח ע ר ה ם׳ .ה( ע י ד ו ל א ל גועס ו כ ר נ מ צ א ב5דא צ ד 21יחיא לר״ש נ ב י ת ל ו ח ח ו ם
שטו ש ל מ ה כן י ה ו ד ח ולסעיד חחוס בראש החרוז ח א ח י י ! בניי״ א ? בן״ ינןים ר נ נ י ו ח ש ם
א ב ן בן נער .מבון ל כ ם שבתו היכן ויעד גצ״ל .נ ר א ה בנושאו א ך ה ו א לו ל מ ס ע ד ' ,כ ׳ ׳ ה בט״א .ה! איש
ולו יהי ו כ ד ש 0כ ש י ט י הן אין .ולו יהי ד ר ר ע וכלכל ה נ י ד ק צ ה חודו ישינ ויכול» .מ( י ח ח ו בשיר
מ ע ל ו ה נ ד פ ס בט׳׳א צ ד <׳ 3.והוא לר׳ יוסף .פרוכת ,בנוי לישראל מלשון ע ב ו ר ח פדך! נומר ויפה .אכן
כ ל ל .צ ר צורה בצזרה ב ר כ ו ה י׳ ע״א .מ ש ג ב כצ״ל .מ ב ט ה ב צ ר ה כד״ר .עושי דברו בצ״ל .נ ( מ ס ו ד ר
ג י ל ה ה פ י כ י ם מלשון פרכין פרכין ר ״ ה י״נ ע״ב ,ד י ד ה הדשאיס, ן ף ס א י ב ע ר א ו ח עי.
מלשון א ר ר ט ) ה ה ל י ם ע״ב( .רענני בכ«יפ מלשון מ מ ו ל ה ב כ א י פ ) ד ״ ה א׳ י״ד( טיכס ק ו ס ס י ו ח ה ו א
לשון תיקון ,וכזח בטחוורים ש ל ט במעריב ליום שני ש ל פ ס ח ט כ פ פלאיך ובר .ייפה לו בנין ו כ ר
ב ר כ ו ה ס״א עיא .עירובין י״ח ז ך א .ליחק מלאכיו וכוי לשון ק ה ל כ מ ו ל ח ק ח ה נ ב י א י ם ) ש מ ו א ל א׳ י י ט (
מחזור ויטרי 568
ברבו :עדה מקודשת דובבו בארשת .הבל צר כששת .ברכו :מאיר השהר .כיתר ליצהר.
ברכתי כהר .ברכו :מתקן שיר נערך .קול נועם ורך .האל המבורך .ברכו :אחר:
חמא.ש( א ר א ה לפני .אלהיט ברנני .ולבי לו אמנה .ואעיד נאמני .ואענה לו מענה.
,
שירים בהמוני .ועבדיוהנה .ברכו אחהי :מילת• מצחה .להניד מישרים.
ולשוני עיוותה .נצפנה בחורים .ומעט קט נטתה .לקחה אמרים .לכו נא הנכרים .ועברו
את ה׳ :ועבדיו שיתו לב אישים .ושוד אל תביעו .ושאלו מישישים .אם לא תדעו .בי
לכל חרשים .מצפוניו נבעו .והביטו ודעו .כי הפלא הי :ועבדיו :הנד ,במעונים .סחרי
מפעלך .עדים נאמנימ -עידון מהללך .ויבינו נכונים .כי אין בגללך .בשחק יערוך לך.
ידמה )לה( ]לך[ :ועבדיו :חדשים לבקרים .על ואת משתאים: .י עדרים עדרים .צבא
שהק יוצאים .ובעלות השחרים .צבאיו יום באים .מ ה ו ה נפלאים .מעשיך הי :ועבדיו:
זיקים'וברקים .נשלחים מאת .שחקים וארקים .וערסל למשאת .לעס בו מציקים .לי לא
יוכל ש א ת סי יעשה כי את .המלך הי :ועבדיו :קדמו את פניו .נדריכם שלמו .חלף ש״
כהניו .אמריכס נעמו .איש איש על מניו .כנגינות עצמו .והכישו וטעמו .וראו כ׳ טוב
הי :ועבדיו :אחר:
תמב) (».יעירוני( ]יעירוני[ בשמך רעיונ״ .וישימו חסדיך לפני :הבינני .דבר נפש יצרת.
קשורה בי .והוא נפלאה כעיני״ולכי ראך .ויאמין בך .באילו מעמד היה
,
בסיני :דרשחיהג בחזיוני ועבר .כבודך בי .וירד בענני :הקימוני .סעיפיי .מיעועיי לכרך
שם כבודך ה׳ :אחר:
תמנ ( « .א ח י שאו משאת .רננו וברכו את ה׳ :לשמך אל תן כבור .עם אלילים יובוד.
תשמידהו עדי אבוד .ואנכי וביתי נעבוד .ה• :חי הכה צור ויזוב .תחסאינו
ונטהר באזוב .מ־יחליך עוב חעזב .חלילה לך מעזב .את הי :נכרים מקדשיך בוססו .ואת
סוכחוחיך הרסו .יחדיו קרעו קרסו .ישתחוו ויכעיסו .אח הי :נפלאות שדי מללו .מלכוח
הדרו קבלו .אתי לה׳ גדלו .שירו לה׳ :חזקי ומפלטי .סלט עיר מקלטי .הנה בו מכסי .אבן
משפטי .את הי :רננו וברכו את הי:
תמר.״()ראתה( ]יאתה[שדילך .מלוכה ונחלה .ומרומם על כל .ברכה ותהילה :הודות
לך בחרו .לבנות וכליות .מיזם אשר נקשרו .בנפשות החיות .ולקראתך
)מהרה( ]מהרו[ .כאופני חיות לשמוע קולך .דממה והמולה .ולראות במאורך .נאוה
והחולה :וידבקו)בו( ]בך[ כל מתים .עבודחך חסדו .ולהיות למשרתים .לפניך עמדו .וזה
כמה שובתים .ואליך הרדו .שואפים לזבולך .ברינה והפילה) .ובאם ידי( ]ובאסירי[ בית
שבי .מייחלים_לנאולה :דבר דבור <ןלי .אופניו דברת .יום נינלית אלי .קדושים בהרת.
להאמירך 1!3לי .כרית שהאמרה .להיותם חבלך .לנחלה וסגולה .ולהיות שמך לשם.
עליהם לתהילה :הלעולם חטשס .מחוץ לגבולם .ולעבדים תכבשם .בשנער ובעילם .והם
יקראו שם בשם .אלאלהי)עילם( ]עולם[ .נכח היכלך .לבבם למסילה .אשר היה לי שם
אהלה בתחילה :אחר:
,
תמה .אהבו אח ח .חסידיו איחנייה .במקהלות ה׳ ברכו :נבוני קדוש מהנה .תהילות
שוכני סנה .מה מענה .תערכו :במקהלוח :יחד ברון כוכביו .יריעו כל
אוהביו .ועל כמות אויביו .ידרכו :במקהלות :לאל הכון הלום .איש עריו לבלום .שמן
ראש להלום לעלו :ותיטב משור סר .נאומי לו ישפר .כ• אין על עפר .משלו :׳בון לו
רחשי .־נוחה כעל אישי .נרו עלי ראשי .כהילל :ברוב עם ]לו[ אדני .דחוס זכור וחונן.
ס( אראח לפני וכוי שס המחבר מתחילי אחר חרוז הראשון משה חזק .ע( יעירוני כשסך וכוי כרא־שי
הבהים ההום שם המחבר יהודה (»» .שם המחבר יוצא מראשי חחרוזים וכ״כ גם צונץ כ-יימערא־
ס( יאהה שדי לך וכו• הוא במ״א מורנעשיכטע עכור 288שהמחכי הוא ר״ אלחנן בר יצחק.
569 מחזור ויטרי
עמך כי •חנן .קולו :בזרוע מפוח .שיני בדד .נדבוחיו מדר .כשעלו יהדני לחאמר .יבודד
בהון חמר .בהיכלו אומר -כולו :צל פתרו אישש־ .כלולות כעב סילשי .הן תחח לראשי.
שמאלו :דור קומו הפכן .רוק כםאו שיכן .וימוש משבן שילה :קול יעורר נבל .הפוך
לששון אבל .עינו בכבל .רכלן; )חשוך( ]חשוך [.זרועך .והואל .נדחי ישראל .תקהנואל.
נבולו .זכרה לטוב וערוב .א!מר חקחקרוב .ובא הקרוב .מאלו :קנוחראשיח קודש .בעיון
הר הקודש .שאו •רכס קודש וברכו :במקהלוח אלהים ברכו:
מעריכים ש ל פסח:
חמו .ליל שימורים אור עולמו ננלה .בצאחו לשבור מוטות עול עגלה ...טי מקרב נוי
באוחות לגאולה .דוד מעריב יום ומביא לילה :המעריב :ליל שימורים הוכן
אחרית מראשית .סושמר ובא מששת ימי בראשית .זיר עשה לפועל אשר השית .מימות
וחיל חוק אהבתו ישית :אוהב:
ליל .שימורים אאמיץ עוז נדולוה .לעושה ;פלאוח נדולוח .בלילי חנ פסח :כראות
עולמו ננלה .ויאר אה הלילה .בחיפ :נילנל עריע־ס להלום• .רדפם יעבר שלום.
;1
בח־פ :ס(דולקיש לאחד ננלו .מעות אפה ויאכלו :בה־פ :השעירבת•פלך .ויבאאלהיםאל
אבימלך :בח־פ :ווינה חואן אח ועקוב .השמר לך מדבר עם יעקב :בחיפ :ליל שימורים
זורזבעוצס נעימו .ויאבק אישעמו :בח־פ :ליש חלקעשוח נוראים .דך כל ככור כמצרים:
בחיפ :ליש טיבס בעזים נתיבה .וישם את הים לחרבה :בחיס :ליש יהודון מלאני רזה.
ולא קרב זה אל זה :בח־־פ :ל־ש כיבש קרייה לתוהו .וילן יהושע כלילה ההוא :בחים:
ליש לוחצי עם נהלמו .מן שמים נלחמו :בח״ס :ל״ש מחנוח עוררים היםך .והנה צליל
שעורים מתהפך :בחיפ :ליש נועה־ שוכני שור .רך במחנה אשור :בחיס :ל־ש םידרי
קדושה הנטיל .כיה בליליאקטיל :בחיפ :ליש עתיר לאיש חמוריו .נלד• סודו אל עבדיו:
בחיים :ל־ש סי אריות חתם .מםותחוח םיחוחי חותם :בח׳ס :ליש ציווי ישועה עמדה.
בלילה ההוא נדדה :בה־פ :ליש ק״פ עוד לאחרונוח .אח ספר הזכרונוח :בח־ס :ליש
ריבה עוז ישועות .האל לנו למושעוח :בחיס.:ליש שמור לשיר יוחנ .בליל התקדש הנ:
בח״פ :ליל שימורים תומך לשמוע גאולה .יוסיף שנית ידו לגאולה .בראשם יעלו קבוצי
גולה .ועליהם ככודך נגלה :בנילה :ליל שימורים טבע זכרו לדורות .יומו לבנות בחוק
נדרוח .בליל חתקרש הנ לענות בו הדורות .לבוקע ים שירות נאדרות :זה צוד ישענו פעו
פה ואמרו ה׳ ימלוך לעולם ועד .ונאמר כי פדה ה׳ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו :ליל
שימורים מועד יצאו נאול־ם .נועד ראשון וראש לרנלים .םננק עולה ודברים ננלים .עוברי
עמק הככא עלות נגאלים :גאל :ליל שימורים פקה קוה שבי ואוסר .צמה להרים קרנות
עשר .קולוח להשפיע רנל• מבשר .שלום חחיש וטוב נתבשר:
ת ו ס פ ת מ ר ׳ מאיר ש ל י ח צ י ב ו ר :
אזכרה צ( שנוח עולמים ימים מקדם .בנעלים יפייםית בת נדיב הקודם .נבול נבוהחחוס
צעיר דודם .רונמת מלכים כיח אלחים אדרס .היראות בעזרה בקרבן פנים לקדם.
ובדמי ממחי מזבח הקורע לאךם :זבח המיוחד לשם .בקר וערב .חס הליכתו כל השנת
קרב מעץ הקדמה ערב פסחיס להתקרב יחשלם הבנויה צדק ילץ בה בקרב .כאין
אחריה היתר .והמקדש חרב .לעבוד בסד .נכססתי לריח ערב :מדבר נוה .משוש הארץ
ועילוסית נשהפ כה הסםח בשילוש אוכלוסיה .סודרת עניית הלל לדה כקילוסית מירחי
כהונה עומדים בשותת סילוסית צירי היסוד .ורוק דמי מקולסיה .קטר אימורים על מזבח
מילוםיה:
תוםסת ל ת ו פ ס ת :
1
א ז מ ר אף אני כשומע ולא כמורה .נגד זקנינו בכתב קויא .יום העשור יביאוהו למבקרי.
יבקרוהו מכל קבועים ועוברי .צללי ערב אדע עשרה .חשים לתביאו בעזרת בחירי.
קרצו ישר׳ וכהן מערד :,בשלש כיתות קהל ועדה דשרים .נשחט בה הפסח כנצפוז תרים.
ראשונה נכנסה וננעלו השערים .בתצוצרות תוקעים ומריעים ומשוררים .יקרי כהונה מטה
ופסה סחרים .יאהמ' בדכי כסף זזהנ יקדים .צוערי הלוים הלל אומרים מומרים .תלמה
ראשונה שנייה ושלישית כהן הן הדברים :קיבל הכהן ונותנו להכירו .והבית להכירו.
מלא מקבל וריקם סחויח .שוליים לא היו לו סן יניהו ויקרמ .ועל היסוד מריקה אתת
מעמ .אוחזו וקורעו ומוציא קרביו וסדרו) .במנם( ]בסנס[ מוליכו למזבח לחקטירו .יצא כל
אחד ואחד ונותן פסחו בעורו :םפשילו לאחוריו .והלכו לאהליהם .יצאו השיבה וצלו את
םסחיהם .מיהוי קרביו והקטר הלביו דוהה את שבתותיהם .יקריב למרום מזבחי תמידיהת
ועד חצות נאכל לטנוייהם :עד כאן:
ריעים למנוייו .כלילה נאכל צליל .ששים מצות טעון ריבוע חכללל .תוף וחליל ישאו יהודה
ונליל .מקים דבר עבדו ועצתו בעליל .אומר ליתשלס חושכ מזרטחיר ,חחליל.
כרביץ יוסי ציה חיק תכליל .הילה וארמנותיה בסוכת שלפ תמליל .תחפוץ ובתי צדק עולה
וכליל :וסרוס עליט סוכת שלומך:
מ ע ר י ב לליל שני:
תמז ,ליל שימורים אור ישר׳ ק( קדוש איומה כנדנלות בצוק עצת מלאכיו השלים כ מ ל ו ת
נחלתו מאז ירנמ במקהלות הלילות להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות:
המעריב :ליל שימוריפ הפליא עצה מרהוקעמוק ונעלם] .ובו[)ובן( כאומן)וניניו( ]נעיז[
םשיעבוד העלם .דקת חטיבה אחת נעשו לעלס .באהבת ה׳ את ישר־ לעולם :אוהב:
ליל שיסורית אדיר ונאה לתהילותיו .זכר עשה לנפלאחיו :בה־ם :ליש אנוה גומל
הסדים .תהילתו כקהל הסירים :כח־ים :ל ^ ב ג ץ קרבן פסחי .יערב עלי ש?י:בח״פ:
ל׳׳ש בא מבראשית להתאמר .לגו הלילה לםשמר :בודם :ל״ש ניה עולם התאיר .פחח
דברך יאיר :כחים :ליש נש רצוי לכהן .מ ב ט ח ת צאנו ומחלכהן :כח״ט :ליש דרן כוכב
מורחי .משכיל לאיתן האזרחי :נח־ס :ל־ש דלק מלכים ולבס .חרכמ חבא בלבמ :בח׳יפ:
ל־ש ועללה יסכה בפלך .לרקמות חובל למלך :בח־ס :ליש הוסחף נדחף אחוריים .סופת
על מצרים :כח־פ :ליש תעד לבררעוליט .נפלאותיך ומחשבותיך אליט :בח־פ :לישוובח
לפריץ באלח ד׳ ריעי 0למנוי! עד פוף הפיוט ,דשם נרמז שם המחבר םאיר ברכי יצחק כאשר הדאח
החכם לאנדפהוט בפפרו עמודי חעכודה עמוד 68חלק א׳ והוא גטחזוריס שלפנינו במעריב ראשון
של פסח ,ועיין שפ פירושו .ועילוסיה .לשון שמחה כסו נחעלםה כאחניפ .אוסר אף אני ,כראש•
החרוזים נרמז אני יצחק בן רבי יצחק משואכי סיטיו ואודות חטח׳ עי׳ צמץ ליטערט• ע׳ 831וריבוע
תכליל חוא ארבע כוסוח יין אדום מלשון חכלילי עינים )בראשיח ט״ט( במגס מוליכו למזבח ובי
כגיל .ק( קדוש איומח כנרנלוח וכו׳ כן היא נירסח ספרים הישנים׳ ופירושו קדושו של ישראל
אדיר ז « ח לחהלתיז וכו׳ מיוסד המכונה איוסח בנדגלוח )שח׳׳ש ו׳( וכן כאומן ניניו כע׳׳ל.
ע״פ «׳׳ב בפול ,ובסוף חחופ שט חמחבר מאיר .דלק מלכים ולבס חוא פלשו! לבוז אש ,וטעמו בלם.
1ד5 סחזור רטרי
חשאי בחילה .אבימלך כחלום חלילה :בח׳ש :ליש דדים רידד שפך .שלח י ח הסך:
בודם :ליש דהר בטוב לאלם .לבן הארמי כחלום :בח׳ם :ליש חמודה ברכות כיוונה .אל
יעקב בנה :בח׳פ :ל״ש חטקבהוד כסאך .דשראלסלאך :בח״ם :ליש טוב הסכים לידו.
מקים דבר עכרו :גודפ :ריש מעמה כי טוב מחרה .לא יבבה בל־לה נרה :מדם :ליש
יתרו הלקו כחכמת יודע עד טה :בדדס :ליש יללה בנוף נפלת וחקם בעוד לילה :בזים:
ליש כורן ושבי לוקה .שטח לאיד לא ינקה :כחיפ :ליש )כובס( ]כוכס[ נחטט ונבאו.
הפך לילה ףדכאו :בח־ם :ליש להדק נשחק איקונם .ראשית לכל אונם :כח׳פ.:ל׳ש
לוכמה יראחם ולוקה .בוקה ומבוקה וםכולקה :כח־ט :ליש מאורי ישע להזםיני .אחזת
ביר ימיני :בח־פ :ליש מאוד הריאות לאדקך .על משפטי צדקך :בח׳ם :ליש טראוה
בעשותך נקוה .ולילה ללילה מדת :בזדם :ליש נלהפוכוכבי אורימ .לעזרת ה׳מיטרים:
בח׳ס :ליש סייע צדק נעורים .צליל לחם שעורים :בודפ :ליש סונב בסכמה ומעזו.
נבר חכם בעוז :בה־פ :ליש עריצי פול שקד .ותחת כבודו יקד :בח׳פ :ל־ש עוטר
היסשו םלחם .זבסלחםת תנוסה)בלחם( ]נלחם[ :בחיפ :ל״ש פאר עליון כאמיתת .מכנף
ה א pזמיתת :בה־פ :ליש פיענח צפנת מעבדיו .נלד .סודו אל עבדיו :כחיס :ליש צפית
סדורה וארוחה .והנה יד שלוחה :בודם :ליש צומת בו בליל .קודש ה׳ חילל :בודס:
ליש קומת תמר ועצלה .הדסימ אשד במצולה :כח־ס :ליש קומץ השביע לשגני*׳ .יחן
לידידיו שינה :בזדפ :ליש ריוח והצלה עמדה .בלילה ההוא נרדה :בתים :ליש תחי
יחפש למללה :אזכרה נגינתי בלילה :בח׳׳פ :ליש שמור לנקמה נטורה .על צור המעטירת
בח־ס :ליש שמע מצרים לנצור .יהילו כשמע צור :בח״פ :ל״ש תבוע מספר החורת אחת
מהנה לא געדרח :כחים :ליש חיכט לישע וגם .נרחי ישר׳ יכנס :בחיס :ליש מאמרי
ירצה לשעות מקדם פועל ישועוח :כחים :ליש אז כהניחך שלוהימ .הודיט לך אלהימ:
בודס :ליש ישע לט תחדה .ושמך לעולם טדה :בח׳ט :ד ש רנן השיר בחדשך .להודות
לשם קדשך :בתים :ליל שמורים טכס סלאותיך סשירי הודאות נתייחדת יומם לחסד
ובלילה לשיר נתוועדת כלוליך אז באמונה רוחך הסדת מפי זוללים רמקים עוז
יסדת :בגילה :ליל שימורים פלטתך ראו בניך חי וקיים .נפתח ]שבחך[ בלשון עתיד
ונסתיים .םט לימין סשה טקע ים .והגיף ידו על הגהר בעיים :זה צור :ליל שמורים
י
עמוד סלאי צדקך בצבא ואות קרבתך לי טוב ישועות הבאות ש ? בך מחסי בםלאטת
הגיכאות .סלך ישר־ וטאלו ה׳ צבאות:
תוססות:
ת מ ח .אור י(יוסהנף ספירה ועכשרה בטהנים .לציון נדחה סתא דתשה עלות ניהים.
מיין מפואר כרך מהסד לב וניהים .משכני עלץן כעשר rrfmקודש
נבוהיס .גיל לבבות לבטן הסלבן ניצוהים שלוחים .נכבדות מדובר בך .עיר האלרייס:
דרישות לדרוש כשכנך .מקום כיסור שלים .סלולי ציון מבקשים תפקידם הרפ מכשולייס.
הטון חוע עלות יראה התר שלשליים .עת כי בא להגנה בלי רשוליית ומהקחב לד .קרב
ביכורי נדבה אביב בטוהר שוליים .סצהו רנט יהדיו הורכות ירושלים :זורזו להקדים
שלוחים דיני ניא נבואות צאת מבעדב עשות כריטת טאביכי תבואות .ת ל ושבת כרביט
מלאכותיו בשילוש נאות .קובעו עיירות הסמוכות לה .עסק גדול לנאות .חשיבה קצרוהו
ונתנוהו לקופות לעזרהמובאות .מה ידידות משכנותיך .ה׳ צבאות :טובה כפולה ומוכפלת
למקום עלינו לאמר .רינה עומרים נמדבר כנגדם אהד אהד לתמור .יחבט וניתן
לאביב האור ככולו לגמור .שטהוהו בעזרה עמלו לרוח חיים לנמור .ימה ככדי מור
לסנטיר הלז לזמור .שבועות חוקות קציר ישמור :תוכן בלתת ועיבור .ומרס כלי הסרק.
כשלש עשרה נפח יוציאו ממנו עשרון .כתן שמנו ולבונחו יצק ובלל בהידרון .הניף
והניש .קמץ ומלח והקמיר הזכרון .מזיר שלחן נכוה זכו כשירי הדורון .יל זכר ככני
אהרן :קירב העומר שוקי ירושלם מליאים מעוטרים .בוריזוח בית דין מחצות רחוקים
מותרימ .מרחוק אח ה׳ זכרו מזכירים ונוהרים .ירושלם הבנויה חעלה על לבבכם נמהרים.
חזקו ותזכו לשםוע שיר ישורר להרים .בית ה׳ בראש החרים :לביתך נאוה קודש נוח
תהילה חומל .כיח יער הלבנון מלבלב מנדים וגומל .והב פרוויים פירות פרחי,׳ עוד מהאסל.
לזרעו של יצחק ביום הנמל .ארוממך בעיטור ביכורים בקלתות מווהבות ולא בחרמל.
כבוד הלבנון ניתן לך )הר( ]חרר[ הכרמל :יראח כיסח חמוקד חשלום שלם סביבייך.
שמך )בשם( ]כשם[ מלכך שערייך .ישבטייך בהסיבייך .העח כעדי חלבשי הדר םבייך
במםיבייך .עור חעדי חופ״ך .טילול רוביך ברהובייך .שירות כהנייך באביבייך .נעימות
לוייך באבובייך .שאלו אה שלום ירושלם אוהבייך :יחירה חיבתך ירושלם בנוי שבעים
שמותייך .כעיר שחוברה לה הופקדו שומרי חומותייך .מזכירים לכוננך לשוסך ההילה
ב א pליישב שוממותיך .באהוה ורעות ומקדשי יה ברמה נוייות״ך .אדברה ואבקשה טוב
ושלום באר מנותייך .יהי שלום בחילך ושלוה בארמנותייך :ופחם:
הנ״ל׳ כ ס ה כ כ ר י מור וכו• עיין כ ״ ם פ״ו ע׳׳א .ו ב פ ס ק ה * ר ב ח י פי״ח .ה ד ר ה כ ר ס ל כצ׳ל ,ש ס ך כ ע ט
573 מחזור ויטרי
יבא לציון טאל :גאל :שכת ללה כל סשנאיט .ולט תנלה קץ עימינו .ולעיר ציון
בשמחה העליט .וסוכת שלומך תפרוס עליגו; ופרוס:
תנ .ויושע ה׳ אכן ישר־ .וירא ישרי בבושת םסתולל .אז ישיר אבינדור שיר והלל.
עזי וזמרת יה דוד מעריב יום ואור נולל :המעריב :הריע וצרה ברעמו.
מרבבות ורוכבים להשחית כועמו .חהומוח ורמו במפקד מעמו .ימינך חופשה אהובים כוון
איתנימו :אוהב :ויושע ה׳ את פרי קודש הילולים .ואוכליו השיל בין נלים .בזרוע נטיית
ובשפטים נדולימ :וירא ישרי בישע ימין רוםטה .נמשים ולוחצים במהומה .אז תורו ה׳
איש מלחמה :רושע ה׳ נורל חבל דורשיו .וםיבע בצול צר וחרשיו .כל פופ פרעה רכבו
ופרשיו :וירא ישר׳ דין אל מיוהד .בהבשלס בפח ופחת ופחד .ולא נשאר בהם עד אחר:
רושע ה׳ הוני דת שעשועי קרומה .והעבירם בנעלים בימה .והמים להם חומה :וירא
ישר׳ ויהודה •ד ימין כתשפו .ראשית אונים לזירים נקטפו .ישלח בם חמן אפו :רושע
ה־ ורע אתר נהרים .ונאל יחורד .ואפרים .ויחם אח מחנה מצרים.־ ררא ישרי חרוק
אותותיו ומלחמת תחבולותיו .ועיזוזו ונפלאותיו :רושע ה• טלאיו מנבבי ים .וההליק זדים
בנזק ים .ירו נטה על הים :וירא •שר׳ יום אשר איור .בקיעת ים כנצמווה .ובמים עזים
נתיבה :ויושע ה׳ כנת נשן שתולה .וקידשה במורד חתולה .בי יבעל בחור בחולה :וירא
ישר׳ לישע אשר שיבר .אל מוציאו בהתעבר .ועל אויביו יועבר :רושע ה׳ מחולת
מחניים איומה .והנסיך בת נדיב משולמת יפה כלבנה בדה בחמה •.וירא ישר׳ טולים
ערימות כימ .מסח ומסח כתילדיש .קשאו תר1מוח בלב ים :רושע ח׳ סנל דת דבושת
והכריע נוא בצול לחבשח .ובני •שר׳ חלכו כיבשה :ררא ישר׳ על שםת ימ רטושים.
ועוררה נביאה שירים הרשים .והצאן כל הנשים :רושעה׳ סרחי םולם חלם .ונבלה בימ
כנללם .ה׳ ימלוך לעולם :רראישר׳ ערק צור מושיעו .ראש תנין בהכריעו .כי בא פרעה:
רושע ח׳ קדושיו רווניו והוריו .ומשכם בעבותו אחריו .ברעה את בהיריו :וירא ישרי חות
כדורות קלות וחמורות .לפקוח עיני עיורוח :רושע ח׳ שעונים מחלאת סיר .ובן עתה
מוטות יסיר .להוציא םמסנר אסיר :וירא ישר׳ תקומ"ישועה .תחיש בן לצוליעה .מבשר
טוב מצמיח ישועה :וברוב נאונך טיבעת\*-נ"ס .וברוח אפך יוערמו מונרימ .אסר אויב
בלם אחרים נשםת ברוחך לכסותש קריס .מי כמוך א; שבהו הדורים :מילה :נטית ימינך
לבולעם .נחיח בחסדך םגול* עס .שמעו עמים עציו בטעם .סרויים אז הידרו לעור
מושיעם :זה צור ישענו :אז נבהלו צרים' מגידולו .תפל קומתם סבלבולו .תביא ריעים
למקום גבולו .ה׳ שלים סלך ישראל וגואלו: :אל :שובב כקדם זרויי לסוף .לןנס מארבע
נדחימ ולאסוף .מושל בנבורח זרועך חפוף .החשיג׳ בשלומך ואותט תכסוף :וטרום:
ם־ל :שסה הסין חייליו כטוב דיים .הלכו ביבשה בתוך הים :ס״מ0 :סה והניף ידו נרזהו
בעיים .והחרים הי אח לשון •ס :ס׳־ל :ססחזילעף במכתב שונן .מהנה מצרים בעמוד אש
וענן :ס׳ם0 :סח חידוש מוסח עלי ישן .דם ואש ותמרות עשן :טיל :טסה טיכס כצריו
להחרימה .ובני ישר׳ יוצאים ביד רמה :ס־ס :סםח ישע עוז ותעצום שלום .כי בשמחה
תצאו ובשלום :ס־ל :סםח כילל ענמימ לחצמח .כי אין בית אשר אין שס מת :ס׳־מ:
שסח לאומים יהנו ריק לננסה .וזאת ההיה המנסה :ם״ל :סםח מילוי שערי רחמים םתה.
וטסה ה׳ על הסתה :ססה נוראות עיזוז רב ושליט .ננון והציל ססוה והמליט :שסה סנול
לטטע שיריים .כי ה׳ נלחם להם במצרים :ססח עתיד לפדיק סנוייס .ויצא ה׳ ונלחם
בנוים :שסח סתיהת קול ענייה נבאה .שירו לה׳ כי נאה נאה :סםח צסוי באוח אשר
נעשה .זמרו ה׳ כי נאות עשה :םסח קידרלצר־ו מאורי אור .ולבל בני ישראל היה אור:
ס־ימ :ססה רצוי במאסר עזרן .קומי אזרי כי בא אודך :סםח שבחוהו בעוז תעצזמז .כי
נאל הי אח עסו :ססה תוקף תהילות רישומו .גואלינו הי צבאות שמו :שסה
יוסיף ידו שנית ישועה• בריתו יוכר להושיעה .עם קרובו באהב להיוושעה .כאשר
שמע למצרים לצור נשמעה :מילה :ובתב טובן נהית ידידים .ובתה אםן עבדו נדודים.
אמר כושל להעליל נדודים .נשסת ברוחן להיות בםאםאה נמדדים :זה צור :מי כמון
פשננ לעיחות כצדה .נטית טאצין נאף ועברה .נהית סנולין בזמע גבורת שמעו עטים
גאולתך להנבירה :נאל :אז נבהלו םהוזי דינים .תםול עליהם צווחות ומדנים .תביאמו
קדושין רנש מעונים .הי ימלוך שומר תשועת אמונים :וסרוס:
לשבועות: מעריכים
ת נ ב .וירך ח( אביר יעקב נורא עלילה .וידבר כיםר עשרת דברות כהמולה .אנכי
גילה והאיר לעמו תחילת דוד מעריב יום ומביא לילה :המעריב :לא יהיה
ל ן הבל תבנית אליל נבלם .לא תשא ותמיר קדושת שם נעלם .זכור זריזות טשסטי
נוסש וםילםולם .הנוןיזכר ל ן אהבת עולם :אוהב :טוביה למרום עלה .והוריד דת כלולה:
בהנ השבועות :ירד צור בעצמו .ונתן עוז לעמו .ברעמים היעות :כל עצי היער .אהזם
חיל וסער .והרים וגבעות :לימד לעם קדושים .סדר תקוםות וחרשים .וחשבון השעות:
מכל אום היבבני ולהר סיני קירבם .אל אל למושעות :נשאם בכנסי גשרים .שוכן ברום
אדרים .וסתתת זרועות :םוררים בעח שמעם .צבי חשארת עם .ירנק יריעות :עלובים חמו
ראשם .ולהריגה צור הקדישם .בסרוע סרעות :סריסת הוד שלמה .ורקיעות נובה
אדמה .שתיהן נובעות :צדיק הר כסה .עליה נאוה רשת כגיגית ובידיעות :קשבו עם
בחירים .חוקים ומששטים ישרים .לאוון השמעוח :רם בחסדו שםרם .מכף כל צוררמ.
ומגזירות רעות :שלה אותות ומושחים .והנחילם דתות חרותים .בחכמה ובדיעות :תשארתס
הגדיל למעלת לתחם לשם ולתהילה .בברכת כוס ישועות :ישועות רבות הראם מורה
ונואל .ועיטרם והנווט בדת יקוחיאל .םוחחיס רנן והודייה לאל• פיארו ושבחו משה ובני
ישרי :בגילה :ככר הוריך בדיבורהמישי השמיעם .לא תרצח קרוצי תומר להכרית בזעם.
לא תנאף טובח חן ומרח טעם• נצח צור ישעך המליכהו כרוכ עם :זה צור :לא תגגוב
במסתרים לישב במארב הצירים .לא תענה רוע וחמס היות עד שקרימ .לא תחמד שסעת
ריע וחפצים יקרים• מלך ישר׳ ונואלו תפאר לדור מרים :נאל :וכל העם רואים ]ושוםעים[
ת( וירד אביר י ע ק ב והו׳ הוסר אסונים מסודר ע״ס א׳׳ב׳ ובסוף ח ת ם שם ה ס ת ב ר יוסף בר יעקב.
ע׳׳פ א׳׳ב׳ ו ב ר א ש כ ל א ו ח ואוה ה ק ד י ם ח י ב ה א ה ה מפסוקי ה ר ב ר ו ח .ו ה ת ח י ל ס ן וירד מ ש ה ס ן ה ה ר א ל
575 מחוור ו י מ ת
את הקולות .אגודים לקבל חסודות וקלות .לבטח הושיבם עושה גדולות כן יפרוס
שלומו על כל מקהילות:
'תוספת:
תננ.א( ימות עולמים שגים קדסוגיות .צפירה תפאדת בגוייה לתלפיות חומותיה מפיר
ואבגי כורכודיות .קרייה מליאה גולות עליות בתוכה כהגיה כםאז כתיות
רציס ושבים מסיגות לדוח .בידם אוחזים חרבוח פיסיות יום יום לשרת קבלות וחדות:
ילושו שחי חלחם אחח אחת לבדת צורת אפייחה כמו כן כלעדה .חמץ תאסיגה לפגי
מועדה .קירב והוציאה .מכיח יקודה .בדפוס שלישיה רועה מעמידה .רועה ארבעת
ואורכה שבעה במורדה .רום קרנותיה ארבע בעמידה .בכתב מפורש גררש בלימודה.
יושבי שבת יודעי פודה :מוליך ומביא אנאה ואנאה .מהות רעות מלכא לשטנה .דרך
מעלה וסטה ומריר כהנה .כבשי עצרת שלמי שושנה .יחדיו פניפם וידיו חביאנה .בנללם
מלאים רעים לסאנה .רצה ולא רצה אם לא יגיפגה .כעבודפ פירות האילן לעדנה .יקריבפ
ראשית לכל קדבנות השנה .יביאום להתיר עמיר נורנת שתי הלחם במקדש .והעומר
במדינה :יסה נוף משוש לכל המדינות באשםותינו כי גדלו ורבו עוגות נהרס הבית
ונחרבו מעונות מכפר אשמות ומעביד זדונות רננה נפשי כמקדש מעט לענות דרך
העיניץ .סדר קרבגות .כופר ליתןלכל המחנות ירצו בעדפדכרי חצות :בעד האשנב בעד
החלון .נשא עיניך משמי וילק .שמור עמך בכל מלץ .לעסו ולתסידיו יבשר שלום .מדבר
בצדקה ורב שלום .השם גבולך א מ ת משפט ושלומ :חזה תהזת העם הזה .וקינים ונערים
היושכימ כזה .קיים עלימו מאסר חוזה .ואמר ביום ההוא הנה אלהיגו זה .אגויהו
וארוסמנהו אכי זה .מכשר ואומר .הנה זה .צח ואדום ונזכה יזת לשנה הבאה כיתשלם.
ובזמן הזה :ופרוס:
תתו בשני .קול קורא בסיני .תיכן רוח ראשון מעביר מסיני :יידע דין ממרומו .בכסותו
סיני .וצבא דוק וחלד התנס בסיני :סוד ניבור* כח .רכבות סיני .פצו כני אילים.
נכונים פיני :קול ומראה היאם בסיני .ביד רמה הועיאם וםיבבם כסיני :מילה :כבד
טועניך כעול מסברים .יחד עמי בך נהירים .לא תרעה בדמות* ננברים להודיע אמיתי
מסבירים :זה צור :לא הנאף מרה ובאר צרה .נפת המפנה שפתי זרה .לא תננוב שאת
נפש קצרה .עדות אמר״ גאלהיך לנצרה :נאל.״ לא תענה פיך לדברכובים .צאת ממחיצתי
כילאנצבים .לא תחשד קניין לריע מצווים .שתופי שלום לקראת איילת אהכימ :ופיוס :חזק:
מעריכים ש ל ר א ש הימנה:
תנה .אמוני נכונים כתקעס כירח איתנים .נואלמ למו בדית ראשונים .דינליהס ישיש
ככוכבי מעונים :המעריב :הריעו לפני מלככם ונושעתם מאויביכם .זכות
ימציא לכם .חנון ישמיעכם .אהבתי אתכם :אוהב :מלך אדיר במרומים בשופמו
עסיס יזכרם ברחמים כיוס תרועת קרן :מלך נ ת ל וניכור : .ל יצור לפניו •עב״ .ביום תרועת
קרן :מלך דובר ומקים .לעם בו דביקים .ביום תיועת קרן :מלך היוצרש .וחוקר נסתרס.
ביום תרועת קרן :מלך זך וקורא דורות .חוקר נסתרות .ביום תיועת קרן :מלך טמאים מרשיע.
ידידיו מושיע .ביום תרועת קדן :מלך כופר מצאתי יאמר .לרמתה לתמר .ביוש תרועת
קרן :מלך מסיר מנו אף וההן .נהללנובנרון .ביום תייועת קרן :מלךםובלכל .עבדוהו הכל.
ביום תרועת קרן :מלך פוקד ההידיו .צדק ימציא לידידיו .ביוש תרועת קרן :מלך קרוש
שמו .רוממוהו עמו .כיום תיועת קרן :מלך שומר אהבה .לשחורח ונאוה .ביוש תרועת
קרן :מלך תקיף דנול מרכבה .אשר בנוף םוםתיו הרבה .שוררוהו באהבד צמחי רבבה.
ננן •חד וק־נימ ונעריש שירה עייבה :בנילה :מלך טעמי עם לך משמעיש .לשניך יהיו
נשמעים .ביום כסא לפניך מח־יעיש .נצח ישראל זה עור משמיעים; :ה צור :מלך ששון ישעך.
עורר לעם ידעך .פלא תעש זרועך .עבאות־נו נאול בישעך :נאל :מלך קרב תוקעי אולמך.
רכבות קורא• בשחק• .עורר׳ שירה לרוממך .תפרוש עלינו סוכת שלומך :ופרוש:
ישעי וכבודי :זה צור :סלך בינה הגיגי ועין יכופר .רחש עמך לפניך יושסר .שוסע בקול
שופר .מהר לנאול מי מנה עפר :נאל :מלך וועודים בהיכלי לנרוס .אמעם באורה שובך
לדרום .לעד כל מנשאיך תהרוס .וסוכה שלומך עדנו תפרוס :ופרוס:
מעריכים ל ס ו כ ו ת :
תנז .איומתך סודרת קילוסך במקהילות לולב (:ימים נוטלח ולא לילוח .ההללוחשמחה
אזמצת שמונה נבקר חסדן ואמונתן בלילות :המעריב :נרעף סוכת עגני
בכור נתקרכה .ת ר קרם כמאו נס נתרבה .חיבת וקוקיס היוכר :ובקרבעו התיצבה .מים
רבים לא יובלו לבבות את האהבה :אוהב :אתןי( רוממות לאל מערכות .אנוהו במעות
ארבעתם ערוכות .בהג הסוכות :ביארת מפני סוכה שתים)א( כהילכתן .בשלישית אפילו
משה בחניכתן .בחנ הסוכות :גש למעלה הוכשרה בעשרים .גובהה בל*)ב( עוד לד\ים.
ביה :דרך הרחב אס הנהיג ביותר)ג( מעשר .דמות עורת הפחח מחיר ולא אוסר :ביה:
הוכשרו לסיכוך טלי תמרה נאה .הופסל בו דבר המקבל טומאה :ביה :וויתור סוכה גדולה
ארבעה מרווחים .ומשך סובה קטנה שבעה טפחים .ב־ה :זוויותיה מרובעות ולא עגולות
זריזות נוריד ,במנרים ואשכולות .ב״ה:הוק סעודות אם מיעט אם ריבה .חכמים פירשו אין
לדבר קצבה .ביה :טעונה ברכה בתחילת עשייתה .מכוסה אחרת כשעת כניסתה .ביה:
יחיד העושה סוכה לעצמו .יוצא מידי הובתי באומרן בנואמו .ביה :כזגסן וסודרן על הכיס
בברכתו .כדי להוציא כניו וצני ביתו .ב״ה :לינת ביתו עושה דירת עראי .לישב בסוכה כהות
מוריי .ביה :מבריך בראשון זמן ומעריך .מכאן ואילך אינו צריך :ביה :נצה לברך לישב
בסוכה כל שבעה .נבונים קבעוה לדורות הלכה קבועה .ב־ה :סוכה המקורה בלי
מעזבותיים .סותר או מטל אהת מכינתיים .ב־ה :עשייתה מוקדמת)ד( מעכבת לכיסוי .עבור
תעשה ולא מן העשוי .ביה :פירם עליה סדין מפני החמה להוטה .פסולה לצאת בחנ הבא
בזמן אסיפה .ביה :צמודה סכך פסול ואייר אסורה .צילחה מרובה מחמתה כשירה .ביה:
קביעות סוכה לא בנה בחצירו .קרב ויוצא כסוכח הכירו .ביה :ריווי עדנים מתפנקים
במג .רינה וחודה המון חוגג .ביה :שבעה מקודשימ ושמיני להשלב .שמחים וטובי לב.
ב״ה :תמלא בסוכת עור לויתן לסוככינו .ויעוד הוד אכילתו תזכיגו .בגחיב יושר הדר־כגו.
אלהים יחננו ויבדכנו :בגילה :אגאבאזחע חיליך דגול הדנ־למ .וזיזד חיבת טיומים יושר
ה כ ת ב יד נ כ ת ב : בגליון
)*{ כרמן) .ב( סוכה כה*א גנוהה מכי פסילה) .נ( אפיי נשחי דפנוה eftיש יוזנ י׳
פלון אס יש עליי צולת חפתיז היתל) .ד( אס לא עשאה לצצ.
בנטחונינו .למענך מלט נררםימ סומך עשוקינו .סי זרות סלול בעומק .כאז שרו נאולינו:
זה צור :קדוש רם שעה חחינד ,רחומך .ינל יעקב ישמח ישראל לעומך .צמח ערק הצמח
לחייח נעימיך .חפזוןחזון חתיך .קיים ונאלינו בחנחומיך :גאל :קומם קרן קוים להקמ
אולמך .הקם טבועי נשי על .לחוטבי שמך .ינרל נא כחך לעם מרוממיך .חוקיםו ותקסימו
וסרום עלינו םוכח שלומך :וסדום:
תוםסוח:
תנט(' .אזכרה ננינחי לילות וימים .בניין מפואר מחמד עולמים .נבעת הלבנון מעביר
כחמים .דביר קודש כקרני ראימים .זהב שנור והדברים םחומים :חשים
ובאים .מיקירי ירושלס .טוענים אבוקות • בשתי ידים .ירקדו כעגל על אפסיים .כורעים
וקודים על אפיס .לעמוד על אצבעות רגלים .מבלאי מכנסי בהניט ומהמיינים .נרות יאירו
מ ס ו ד ר ע׳ים א׳׳ב .מב־יאי מבנשי כ ה נ י ם וכוי סוכה נ״א עיא .ספלים מלאים וכו׳ שש .צינתם חמשיש א מ ה
,
וכו שש ע*ב .ק ו ל ט ה א ש ה חמין וכו׳ ש ס נ׳׳ב ע׳׳ב .אשרי ׳לרוהינו שש .ת ח ת אשר וכו׳ כאן ס ת ת י ל
ס ד ר השר׳׳ק ,ושש ח מ ח ב ר י צ ח ק חזק .הופכים פ נ י ה ס וכו• שש נ׳׳ב ע״ב .צ ל ו ה י ה ז ה כ וכו׳ ש ם מ ״ ח
ע־א .יושבי ק צ ו ת וכו׳ ח ת ו ם שש ה ס ת כ ר י צ ה ק הקטן• ח( א ק ר א לאלהיש זכו• כ ל חרוז מ ה פ י ו ט
מ ת ח י ל ב ח י ב ה ה ד ו מ ה שלפניה ,ו א ה ר י ה ה ו א מסודר ע׳־ס א״ב .ובורר קשניות וכוי ביצה י״ד ע״ב.
חנוני ופטם וכוי ע י ש כ״ט ע״ב .מ ל ג ד ל ה בצ׳־ל .שש ל״ב ע״ב .ולשחוש מ ד ב ר י ו ת וכוי כצ״ל שש ם ׳ ע ־ א .
מחזור ויטרי 580
ולהשקות ולשחוט מדבריוח נזרו ונימנו .הנייחות ודאי משקין ושוחטין תינו ומינו :ומינו
להשקותם משום סירכא .ולהדליק נר שכת וחשיכה .ולהניח עירובי תבשילין ושיחוף חצירות
בערב השמח לכל השנה כולה כרת וכהלכה :כהלכה מהרו עשוהו ולזהרו .ואם לאעשאוחוזר
ממשהו כרצונו ומכחרו .וכזה יסר,שימורו :שיסורו ניאסנ וםידרן שלא ירקכ ושלא יאבד.
שלא לצורך המועד לא יעשה נבר אשילו נאבד .אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נשש
בלבד :בלבד סמכו אם נאכל ונאבד קורם )שינשל( ]שיבשל[ ,בתהילה עליו לא יכשל.
ואס החחיל בעיסתו הרי זה נומר ומבשל :ומבשל בתבשיל אהד כל צרכו .וכל שניאותיו
בו ביום טוכ כערכו .ויינוח ושמנים וסלחוח משלחין איש כדרכו :כדרכו פת עבד ,ושח
)מדוכה( ]מרובה[ ביזם טוב .ואין םזמניןלנוי ביום טוב .נדרה שמא ירכה בשבילו קורטוב:
קורטוב )ציון( ]צוו[ למדוד כדרך שעושין בחול .והתירו לדם העין מנוי לכחול .ואין
צריך לומר בחול שיבול לשחול :לשחול קמח במרה חחירו .כדי שחינטל חלה ככרירו.
והמשכילים כזוהר הרקיע;והירו :יזהירו רנוני מצות שכח וסועד עדי עד .ללמדם לשמרם
לעשותם לעד .ולדרוש הלכות ההנ כחנ בוועד :בוועד שבעה רועים ונסיכים שמונה.
חרום קרן עפרות מי מנה .דכאו נוי מנוי הוציא ברננה .כן יכנם משבעים איומתו יחידתו
כנילה ברינה :בנילה :יודו לה׳ חסדו בנילה יספרו מראותיו וגיסיו .מכף רשעים נאלם
וסיד שוסיו .רעו כולם ופצו ברכו ה׳ כל מעשיו .ינל יעקב ישמח ישר׳ בעושיו :זהצור:
יום וליל אהגה צדק פועלי .נאוח עשה וריבצני בטובו אל הילי .לאין אונים עוצמה לקהלי.
יחיינו כסיוםים ואבואה אל אל .שמחח נילי :נאל :כחסדך תקום ותחנה רעייתך כהררי
אל .הפלא חסדיך לחוסיך ודיעיך אל .ראה מנוחתי חשובכם מושיע ונואל .קדושיך תשקם
מעדניך צדקחך כהררי אל .ופרוס עליהם שלומך כנאמר שלום על ישראל :ופרוס:
תוספת:
ת ס א .ימימ מקדם אזכרה ואספרה .צבי קדש עטרת תפארה .חומותיה ספיר ואבן יקרה
קריח מלך עיר לא נעדרה .בקרבה צדק ושכינה שורה .ראשי אבוח .כהני
משמרה בקר וערב בקדושה וטהרה .יום יום יכילו .שיי למורא :יקריבו ויביאו מתרומת
הלשכה .עורכי עיבור ועצי המערכה .הלבנה ושחלת וצפורן ארובה .קנה וקדה ולבונה
ובה .בשחר מביא מגהה רבוכה .נותן ומקדיש וקוצה כהלכה .בערב מחציתה שגית לעורכה.
הסיר לרצון .ללו המלוכה :כיח אכטינס על מעש הקטורת .ביר ביח גרמו לחס פגים
למסורת .ילושו בחםצס בכלי שרת .יעשו שלשה רסיסים כמין כוורח .צורח האחד במידתה
מצויירח .חלל שגייר ,רהכה והשלישי מיותרת .קומוח החלה כמין ספינה דוקרת .העמידה
בטוסח השלחן למסגרת .חמשחן למעלה הימנה סודרת כעידן צגיפי זהב לסשמרח .ראשי
מםוצלין ועליחם קני והב לחסארח .בין אחח לאחת רוח עוברת :רוחב השלחן לאורך לחם
בין הסדרים בזיכי לבונה נחונים .יש אומרים עליהם נשענים .בכתב מפורש פירשוהו
נבונים .נכתב ומוכיהים עיניינים .יקדמו לפניהם ארבעה כהניס .מקצתן להעביר את הלחם
ואח הבזיכים ישנים .נכגסים אתרימו ארבעה ממוגים .ריעיהם שנים את הלחם מכוונין.
בצפון עומדים ולדרום םונין :יכוונו איש איש למתח ארוחו .שם יעמדו זה לוה לנוכחו.
ושיתוף הצירות בעיים וכר עיין לעיל טי־ ר פ ״ נ .בין •ו״ט משוס םירכא שם משום ס ר כ א ד מ ש כ א .
ל ש ב ת וכר שם ל*ו ע״ב .ק ו י ם שיבשל כצ׳יל שם ט״ו ע״ב .ואם ה ח ח י ל בעיסתו ובו׳ שם י״ו ע״ב.
ו פ ת מ ר ו ב ה כצ׳יל שם כ״ב ע״כ .ואין מזמנין וכוי ש 0כ״א ע׳׳ב .והתירו ל ר ם העין וכו׳ שם ב ״ ב
ע״א .לשחול ק מ ת וכוי עיין ביצה ב י ט ע״א .ביה אבטינס וכו׳ ביר כ י ח גרמו וכו׳ יומא ל״ח עיא.
ילושו כ ה ס צ ס בכלי ש ר ת עיין מ נ ח ו ת צ׳יה ע״ב ,ו ב ר מ ב ״ ם ה ׳ המירי) וסוספין פייה ה״ז .ועיין כתזי׳׳מ
כמין פ פ -נ ה ד ו ק ־ ת פ ר ק ״׳•א ד מ נ ח ו ה מ ש נ ה בי .יעשו ש ל ש ה דפוסים וכו׳ מ נ ח ו ה צ־ד ע׳׳א ,וע׳יב.
וכו• היא ג י ר ס ת כ״י מינכען ולפנינו איחא ס פ י נ ה ר ו ק ד ת מ נ ח ו ח צייד ע״ב וחוא כר׳ יוחנן׳ ה ע ט י ד ה
ב ט ו פ ה וכו׳ עיין שם צייו ע״א -ע״כ .א ר ב ע ה כ ה ג י ס ו ב ר שם ציים ע׳׳ב ולעורי ר נ ל י ם ובר שם ב״ט
581 מחזור ויטרי
מושך הלדינטיםחו והלה מגיהו .ולעולי רנלים מראים אשי ריזע .אשרי העם שנכד .גאה
ניהוחו .לחם הם )כיום( ]כיום[ הלקהו; קמת הבזיכים והחלות םתהלקוח לכהניס .למשמר
היוצא )המת( ]המש[ נוהגים .ולגבגס שבע מהם חוגגים .בשבר ועטת דלתות שתים מהן
נהנים .נבונים תיקנו בן מלפנים) .ובמלים( ]וברנלים[ )שבים( ]שתים[ באימות עיגיינים:
חיכה גדולה עד שמי ארובה .זה כמה בלי םבת קשינו עורף באשמה רבה .ולא שמענו
לקול גיבא .אכן קריית מועדיגו הרבה .מה גרכר ולנו הדיבת .צדיק אתה על כל הבא;
ברחמים שוב ושכך זעמך .תטה אוזן עורר המיםיך .ונזבה צדק בית אולמך .ת ה גשכרה
יחשוב לעומך .השב כקדם ריבבותעמך .אל מבון שבת נעימיך .ויחיכנחר שלומך :ופרוס;
תוספת:
ת ס נ .ט(ים6ת יי לנוי נכבדת צדיק אתה וצדיק אהבת הניס וסועדים לעמך הנחלת.
קדשתם ורומסתם ובמו נתסארת .בני נכר מים אשר עשית נתתם שלווה
וכמו קצפת בגי מנדלי בלורית וערלה מאמת תמימיך מוהלים ופורעים כמשפט צידת:
ה׳ הפץ• ל מ ק מדלו .צוות לבני עם קהלו .תניס ומועדים בכל ירת יחולו .קם הרביעי
!בתבנית שור ביטלו .בא השביעי ופרע למולו .ראש השנה לתםוו נורלו .צום העשור
לאב חבלו ,ימי םוכה לירה אילולו .לאהריפ הוא פורע .יום השמיני תן לו :מה יפו
פעמייך בשתי נעילות .אביב ירח ליושב תהילות .נעימים לצאת ולקצור מלילות .בירח
האיתנים עצרה לבני מקהילות .רוחות ונשמיס לבא ימים ולילות .מנדלי צמחים ומעלי
שיכולות .רמו לסו בשילוש תיבות מוכללות .דרכו לידע על מי נוזלות .כמשפטם ונםביה
ונסכיהם לעלות .יום השמיני לחננ .לחזיז קולות :בחנ מקריבים בעד בני עולה .ראשונים
בנועם סמלה .שבעים פרים כולם לעולה לבשו גאונים ועשו כלה .משלם רעה בטובה
יבואהו קללה .המה ישפנוני ואני הפילה :אדון ימשל .אדון השלום .בידלח קרוביך
ורחיקיך בכל מלון .רחק רח־קיך ומלא פניהם קלון .השב קרוביך על ידי שר שלום.
מבשר טוב משמיע שלום :ופרוס:
ננק והציל .ביום השמיני :שמיני סייס בו להתכן .לטבוח טבה והכן .ביום השמיני :שמיני
ציור לומר ומן .לברך בו האל הנאמן .ביום השמיני :שמיני קבוע רנל בפני עצמו.
לשמוח'בו עמו .ביום השמיני :שמיני ריצוי קרבן לחקריב לבדו .לחשורת מלא כל הארץ
כבודו .כיום השמיני :שמיני שיר לבד להלל .לנמור בו אח ההלל• .בעם חשמיני :שמיני
הה ברכה בסני עצמה .לנותן ליעף כח ועוצמה .ביום השמיני :שמיני דורשי בו ניצוח
ייחודיך .באו לחשתחווח ברב חסדיך .יוחש עזרם מקודש בזכוח חסידיך .בעזרת שוררו
על הים סהדיך :בגילה :טועני)אל( ]עול[ מלכותך אל אמונה .ישבו בסוכה שבעה
באמונה .כנתנו חלק לשבעה ונם לשמונה .לקריאתם זה צור סצו לההיש שבעחושסונח:
זה צור :מחיל אל חיל הולכים .נסעו מסוכה ולשמוה בשמיני נמלכים .סבר יועם עליך
משליכים .צור ישר׳ ונואלו ממליכים :נאל :סונים מסוכה לביחם לישב .צקון לחשם
הקשב .קוראי רוםסתיך שמך לחשב .תסרוס עליהם סוכת שלומך תהילות יושב :וסרוס:
תמה ,ליל שיכורים הוא זה הלילה .לשמוה ביין הטוב ולנילה .סורים על שם הטור
נקרא בנילה .יזכור לנו בקריאת מנילה :המעריב :בליל הזה ישכרו כל
יצורים .לחוכר חוק אשר נקבע כשורים .ארור האיש אשר ידו ירים .לשחות סיס
המאררים :אוהב :סרים •כיין סוחחים בברוך .על שלחן אשר עמך .בליל חנ סורים:
סורים ישורר שיר נועם עלי ״ן בקהל עם :בחיפ :פורים ימלא כוסות כדה מה לעשות
בח־ס :פורים ישחו יין כל רואהו .עד לא יכיר איש אח דעהו :בה׳׳ס :פורים לא יקח
גשך ותרבית אשר ישתה יין מחבית :בח־פ :פוריפאשרי איש אשר ימן .לברך עלדגםן:
בהיפ :סורים ישכרו כיין לכן .וירצה כמנחה וכקרבן :בחיפ :פורים אכלו ושתו ריזךם.
זמרו ליין הטוב כי נעים :בחיס :סורים שחטו אווזין וחרננוליס .כי כזאת תהיו ננאלים:
בחיפ :פורים זכרו חורת ראשונים .מעשה אבות יעשו כנים :בח׳ם :סורים שמעו כני
איתנים .טהרו ואכלו משמנים -.בחיפ :סורים ישחר .יין טוב .אשר ירוה כנן רטוב :בח־פ:
סורים אשר לא זקן ישחה סן הקנקן :בח־פ :פורים יזכור יין בריחו .כאשר היתד ,באמנה
אחו :בח־פ :סורים יקריבחו אל חכו .לרחבו ולארכו :בח״פ :פורים בישר׳ לפנים .יקר
הוא מפנינים :כה־פ :פורים כום יין בידו יעמיד .ויערוך על פיו חסיד :בחיפ :סורים
ישחר ,יין ישן .ארור האיש אשר יישן :כח־פ :פורים יין חסיד ׳רוקן .לפני נער וזקן:
בח־ס :פודים ישלח לרעהו מנוח .ולאביונים מחנות בח״פ :פורים אכלו ריעים ושתו איש
באחלו .ושלחו מנוח לאין נכון לו :בח־פ :פורימ אוהב שמחה אוהב יין •עשיר .וכל כלי
ומר וכלי שיר :בחיס :פורים אל תשתה יין רע עין .קודם תשבור צםאך אל העין:
בהיפ :סורים במה יזכה איש זכותו .שבע ילין בל יפקד עונו :בהיס :סורים נילה רינה
חדווה ודיצה .הקבצו לשתות ועוצו עיצה :בהיפ :סורים דאנה בלב איש ישהנה .מאכל
טוב ומשתח ישםחנח :נחים :שורים דלה תדלה יין מחניות בלילה ההוא תהילות דומיות:
בחיס :פורים היין בפוך תמיד שנור .וספל אדירים יהיה סנור :בדדפ :פורים חכלילי עיניפ
מיץ .ואויבינו יהיו כאין :בח״פ :פורים טוב אשר חאתו בבום מלא .מכתם אופיר לא
חסולה :בח־פ :פורים יין מלכות ישתו ויסלםלו .בחורים שכורים יהדיו יצלצלו :בחיפ:
פורימ כל אשר ימרה שיו מלאכל .ומצאוהו רעוח והיה לאכול :כח־פ :סורים לץ הומה
ומים ומשכר .והשותה מהם לא ירבה שבר .בהים :סורים משתה שלך יהיה להפקר.
חנחומא •0ל״ל חביבה הטילה שנשבע הקב״ה לאברהם שבל מי שחו* מהול אינו יורד לגיהנסוכו׳•
מחזור רטרי 584
ושותים הרבה לאין חקר :בחיים :מוחם סאן ראיה ליה בושמיא ברחמיה לםיק ליה .ויקנה
שם טוב רהיה עולה :בח־ש :סורים נתן תתן מתנוח לעניים .לא לשפחות ולא לעברים:
בח־ש :סורים שכל אדמ מאריך בסעודחו ומן השמים ימלאו שאילחו :בח־ס :סורים שותה
כדת.וכהלכה .זכר צדיק לברכה :בחיס :סורים שומר סעוה שותה תאוח נסשו .שמש
וירה נבראו לשמשו :כתיש :שוהם שבקיה לרויא דםנםשיה נשיל .לא יקום כי יסול כסו
פיל .בח־ם :פודם חרא יין כי יחאדם .כי זה כל האדם :בח־׳ש :שורים יין אשר הוקם
לשסוה פני אישים .יבא וינל פני אנשים ונשים .ארור האיש אשר יאבל עדשים.
בלילי סורימ ובמועדים ובהדשים :בנילה :אתר האיש אשר יאכל פולין כחושים .משי
המלך וההנמץ והראשים .כל בית ישראל יעלו עליו הסושים .לנדשומהוך קהל קדושים:
נאל :השכיבנו ושמור צאתנו ובואינו:
סאן דאית ׳פוערה ה ו א י ל ג י ה נ פ ע״ש ה פ ס ו ק לבן׳ ה ר ח י ב ה שאול נ פ ש ה ופעי־ה וגו׳ )ישעיה הי(.
iה בושמיא ב ר ח מ י ה מ פ י ק ליה הכוונה טי שיש לו יין הגוחן ריח ט ו ב יתן ל א ה ב ו ,ב ר ח מ י מ ס י ק ליה
יווא לשון ה ג מ ר א ע״ז ד׳ ע״א .לא ל ש פ ח ו ת ו כ י עיין לעיל ס״ רטייה .ש ב ק י ה לרויא בצי׳ל והוא
<׳.׳ת :ה ג מ ר א ש ב ח ל׳׳ב ע״א .ב ש מ ח ת ח ח ן נ ת ע ל ה וכו׳ כ ל זה הוא ב פ ר ד ס לרש׳׳י ז״ל בפי׳ רעייה
א( ת ב ע ו ה לינשא וכו׳ נ ר ה ס״ו ע״א .יבשוח ל״ז ע׳׳ב .רבינא איעסק ליה ל ב ד י ה וכו׳ כצ״ל ׳<••׳«
585 מחזור וימרי
מר עד ארבעא אחרינא ותתן על דעתה ותשב ז׳ נקיים ותיבעל כליל ראשון של חופה
במשפט הבתולות •להיכנס )כלי( ]בליל[ ראשון לחופתם :איעככ רבינא שבעא יומי בתר
ההוא שהתחילה לישב ו־ נקיים :וצריכה טבילה חמורה במים חיים קודם כניסתה לחוסה:
הלכה בועל כעילת מצור .ופורש .בין הניע זמנה לראות .כין לא הניע זמנה לראות .בין
בונרת בין שאינה בונרת .בין ראת בין לא דאת .ופורש .לא להרחיק ממנה כאשד .נדה.
אלא פורש מתשמיש .הוא בכסותו והיא בכסותה .דאינה טמאה אלא מדרבנן .שהרי רש
בתולים טהור .ומשום בבור חתנות לא רצו הכמים להחמיר ולהרחיק יותר .ומשמרת ז׳
נקיים כזבה גמדה אע־פ שלא ראת דם אלא בשעת כעילה ראתה דם בתולים .דהאי רם
בתולים כדמ נידות חשכינן ליה .משום דאי איםשר למכה בלא צחצוהי זיבה .ואמריגן
התם בשמועה זו .בנות ישר׳ תחמירו על עצמן שאפי׳ רמות טיפה כחרדל יושבות עליה
ו׳ נקיים :א(וםותר לבעול בעילת מצוה בשבת אפילו לכתחילה .שאינו םתכוין להוציא
דפ אלא לנעילה .ואעס״ שמוציא דם סותר .כדשמואל .דאמר שמואל סירנה )דחוקה(
]דחוקה[ מותר ליכנס בה ?שבת ואעפיי שמשיר בה צרורות .דכיק דלא גתבוין להפיל
אוחן צרורוח אלא ליבנסבפירצד ,פטור .ואמרי׳ דםמיפקד פקיד .כמו פיקדון .בטפ ועומד
ואינו נבלע כדופנ׳ הרחם .להיות יציאתו על ידי הבורה .אלא שהפתח נעול בפניו וסותחין
לו דוצא .ואינו מתכוין לעשות בניין .אלא להנאת עצמו .ופיתהא ממילא הוי :וקיימא לן
כר׳ יהודה דאמר מקלקל פטור .והאי מקלקל הוא אצל הפתח שהכחולה חשובה מן
הבעולה .וקיימא לן הלכה כרי שמעון דדבר שאינו מתכוין מותר .והאי ליהנות עצמו
קסיברן :נ(כועל בעילת מצוה עד שיוציא דם כל שהו .ואם בעל ולא מצא דם ואחר בך
בעל ומצא דם אפיי למאן דאמר טהורה פורש מסנה מיד .דהא השתא בזמן הזה קבעינן
הילכתא בועל בעילת מצרה ופורש .ואעינ דטהורה דדם בתולים טהור' :־(חתן סטור מקרא
ק־ש לילה הראשון עד מוצאי שכת אס לא עשה מעשה .סי׳ משוס דטריד במחשבת
בגדה שט ועיין מהרש׳יל ומהרש״א ובספר פ׳׳ש סי׳ קצ׳׳ב פיק ב׳ ע״ש מר׳ ׳'"•׳*יי!־ גזה .מריבה
טבילה חמורה במים חיים וכו׳ pהוא דעת נ ט ה נאונ׳ קדטאי .שצרינה הנדה סבילה נסים הייס.
ובן הוא בפרדס לרש׳׳י זיל סי• רעייה וצריכה טבילה המורה במים היים ,וכן הובא רעת דבנטרונא•
גאון בשערי השובה סי• קם*ד וז״ל ועכשיו כל נדות שבישראל ספק זכוה הן ואין עולה להן טבילה
בטקוה .אלא צריבות מיש חיים .ושס בטי׳ קם״ח בשם רב האי גאון ודיל •ששאלתם הנושא אשה
בחולה וכר הלנחא הנושא אשד ,בתולה כשהוא בועל בעילה הראשונה שהיא מצוה פורש סמנה
ואסור לבעול כעילה שנייה עז־ שהספור שבעח נקיים ותטבול במים חיים וכר ע״ש ,והובא שם בשפ
רב שרירא גאון בסי• ק׳־ע ודיל ונדה כל זמן שר-יא טובלח בטיס חיים לטקר כיי שתהא מותרת
לבעלה צריכה לברך מפני שחיבה על אשה לסניל במים חייס ושם סי׳ קע׳׳ה וששאלתם הטובל
לנבור שבח ולכבוד יו׳׳ט צריך לברך או לא .כך שנו חכמים סיום שחרב ב״ה אין טומאה וטהרה
ואין עלינו חונה לטבול לא בע׳״ש ולא כעיר״ט שאין עלינו טבילה סן התורה אלא לביאת מקדש
אבל עכשיו דאי! מקדש ק״ס אין עליט טבילה וכיון שאיל עלינו חובה לטבול .אם טבל אטור לברך,
אבל נדה שהיא חחויבח כשטבלה במים חיים לטהרה לבעלה צריכה לברך וכוי .ועיין רש׳״ שבה
ם״ח ע״ב ואני קבלחי מרבינו הלוי משום דכפק זבוח נינתו וזנה טעונת מים חיים ,אך הוא דהה
דעהו שם וע״ש בתום׳ ר׳׳ה שמא וכו׳ אך בסנהדרין ם״ז ע׳׳א מביא בפשיטות כדעת רבו חלוי ע׳׳ש
דיה הלבוח אחד עשר וכו׳ ואם ראתה נ׳ ימים רצופים הויא זיבה לקרבן ולטבילח מים תיים .ובן
כתב רש׳׳י בפשיטוח בכורות נ־ה ע׳׳ב דזבה מעונה מיש חייפ ,ועיין בבה״ג ה׳ נדד״ פסק והיכא
דאיכא רובתא דקדיר עלמא ולא יכלה איתתא לטיטבל אטירא ולא משתריא עד דטבלה בטים חייע
והא דהביא שש סקודם התוספתא דס״נ רזביש אין בין זב לזבה אלא שהזב טעון ביאה מים הייס
וזבה אין טעינה כיאה מים'חיים וכר צריך לפרש בפירוש הכ׳׳ה פי׳ ר״א סק־ב דאע״נ דטדינא
ראורייהא אין טעונה לזבה ביאח מים חיים מכל מקום מדרבנן בעינן מים חיים מההיא דאבוה
רשמואל ובו׳ ע״ש .או כמו שמצדד בזכוחן של הסוברים דזבה טעונה מים חיים בשריח שאילה יעב׳׳ץ
סי׳ פייה )אך לא הזכיר שם רעח הגאונים הראשונים המובאים בש׳׳ח הנ׳׳ל( חה דלא כמו שפירש
בשו׳יח משכנוח יעקב בחיו״ד סי׳ מ״ר עי׳ש ,ואהדיו נמשכו בפירושם על הכה״נ הנרא״ש דפוס
ווארשה וחנרע־ה בכה״נ התדש עיש .בנות ישראל וכו• נדה ט״ז ע״א .כרכוח ל״א ע״א.
א( ומותר לבעול וכר כתובות ז׳ ע״א ותלכתא םוחר ובו׳ וכלשון המחבר הוא בפרדס לרש׳׳י ז״ל סי׳
רע׳׳ז ,ועיין בשאילהוה.פי היי שרה ט׳׳ז ובהע״ש שפ ובהנ׳׳א פ׳׳א דכתובות סי• ״י ולבי מהסם וכוי ובדרישה
א״ע ם״ ם״נ ע״ש ובהובוח ה• ע׳׳ב .ובש״מ שם ד״ה ואח״ל וכו׳ מה שכתבו בשם תלמידי ה׳׳ר יונה ע׳׳ש.
ובשו׳׳ת משכנזח יעקב חא־ת פי׳ צ*ז .נ ( בועל בעילה מצוה וכו׳ גפ כאן כלשונו הוא בפרדפ ס»׳ רע״ה.
מחזור ויטרי
בעילת מצוה .אבל אם בעל חייב .י( והכונס את האלמנה חייב ואת הבתולה סטור.
ה(וק״ש שאמרו זהו קיש שעל מיטתו .אבל בקיש התפילה של ערביח ושחרית חייב:
הרואה רם בתולימ אומר בא־י אמיד ,ו( אשר צנ אנוז כנן עדן שושנת עמקימ בל ימשול
זד כמעיין תהום על כן איילה אדגיש זרע קדש שמרה בטהרה והזק לא הפרה .באיי
הבוחר באברהם ובזרעו אהריו מקדש בני ישראל :המקדש את האשד ,יביא עדים
ז(ויקדשנה בפניהם ויאמר לה .תהא את מקודשת לי ח(בטבעת זו ט(כדח משה דשר׳:
תסז .ה ע ו ש ה את הכירו שליה לקרש לו אח האשה .א־נו צריך לכתוב לו הרשאה.
אלא כך יכתוכ לו .כסנינו חתומי מטה מינה סלוני את סלוני כר פלוני
לקדש לו אשד ,פלונית בת פלוני .ויהתמו העדים .׳(דשליחשעשאו בעדים כשר :והרשאה
זו למה .אלא אדם שיש לו ממון ביד הכירו ורוצה לעשות שליה כדי להוציאו מידו
צריך להקנותו לשליח אגב קרקע .כי הא דרב ססא הוו ליה תליסר אלפי זוזי כי חוואי.
אקנינד* ניהליח כ( לרב שמואל בר אחא אנכ אסיסא דביתיה ולפיכך שצריך לעשוח לו
קניין לפיכך כותבין שם הרשאה שאם לא יקנה לו לא יהא זה נוחנם לשולחו .וכדאמרי׳
אין סשלחין מעות ל(בדיוקני .שאם יתן אותם לשלוחו שעשה בעדים ולא הקנה לו
יכולילחובעם היום ומחר .כדאמרי׳ בבבא קמא .כך הורה ד :וין נהנו :והמקדש את
האשד ,לחכימ יקדשנה בפני עדים .ויאמר חחא את מקודשת לפלוני בר פלוני בטכעח
זו כדח משח וישראל:
ת ש ו ב ו ת מרש׳יי:
ח ס ח .וששאל אס אומר שכע ברכות בשעת אירוסין .ראיחי כמקום נאונים שאין
אומרים אותם כשעת אירוסין .וטעם לא שאלתי .כי מפורש הוא.
ששנינו בכחוכוח מ(מברכין ברכח חחנים בביח חתנים .ר׳ יהודה אומר אף בבית האירוסין
מברכין אותה .ור׳ יהודה לא אמר אלא ביהודה הואיל ומחייחד עמה .כדמסרש אביי.
ואעפ־י כן חלוקין עליו הביריו :והלכה כמרוכין :וכן נוהנין בכל מקומ:
ת ס ט .וששאל אם מברכין ברכת אירוסין כשעח נישואין .ידעחי שבמקום נחלים אין
מזכירין אותה .ויש טעם בדבר .שהרי שנינו מברכין ברכח חתנים בבית
ד( ו ה כ ו נ ס וכו׳ שם .י (.וק׳׳ש שאמרו זכו׳ ב; נ( ה ח ן פטור שמור מ ק ״ ש וכו׳ ב ר כ ו ת ט׳יז ע״א.
ה ו א נ׳־ב ב פ ר ד ס לרש״׳ ז״ל סי• ר ע ״ ט וג״ע כי ל א ראיתי ל א ח ר מן ת ט פ ר ש י ם ששיר־שו כפירוש
ה ד ח ו ק ה ז ה .ו( אשר צג ונוי עיין נ ו ס ה ה נ ר כ ה ב ב ת ״ ג דיש ה׳ כחוכוח ,ונאו״ז ה׳ נ ר ה סוף סי־
שס״א ,ו ב ר א ״ ש פ״א ד כ ת ו ב ו ת סי׳ ט״ז ,ועיין ב ת ש ו ב ו ת הגאונים שהוציא ה ר ה ״ ג ה ר כ ב י סי־ ח ל ״ ח
וז״ל ו ב ר כ ת ב ת ו ל ה ש א מ ר ת אשר נ ט ע ג נ ה אגוז בגן ערן ל י ה א ב ה ל מ ו ד אלא ק ב ל ה זזיא כפי ה ח כ מ י ם
ואנן הכין ש מ ע נ ה והכין אמרין ל ה אשר צ נ זוג בגן עדן ש ו ש נ ת ע ס ק י ם ל ב ל ימשל זר במעין ת ה ו ם
ע ל כן אילת א ה ב י ם ש מ ר ה ב ט ה ר ה וחוק לא ה פ ר ה ברוך ה ב ו ת ־ בזרעו של אברהם .ועיין ש ם
ב ח ע ר ו ת והקונים צד שפ׳׳ג ועיין ב ת ש ו ב ו ת ה ר מ נ ׳ ׳ ם םי׳ קכ׳׳ז .ז( ויקדשנה ב פ נ י ה ם וכוי קידושין ס ״ ה
ע״א יע׳׳ב .יז( כ ט ב ע ת זז כן ה ו א ב ד מ ״ א ב ״ כ״ג ויש ל ה ם ט ע ם בחקה׳׳ז ,והוא שט ב ה ק ו נ א
ה מ י ש א ה ושם הלשון ת ה א ל׳ מ ק ו ד ש ת ב ט ב ע ת זו ע״ש .מ; כ ר ת מ ש ה וישדאל הובא בתוס׳ כ ת ו ב ו ת
ג׳ ע״א ד ״ ה א ד ע ת א וכו׳ ותום׳ גיטין ל״ג ע״א ד״ה כ ל וכוי• .ז ר ש ל י ת שעשאו בעדים ובו׳ כו ה ו א
ב פ ר ד ם לרש״י ו״ל סוף סי׳ ש׳יא .ודעתו כ ד ע ת הדאב׳יד ם״ג מה׳ אישות הט״ו ד ש ל י ח ו ה ה א י ש ל ק ד ש
לו א ש ה צריך ל ה י ו ת בפני ערים ,ו ר ק כ ת ב ה ר ש א ה אינו צריך ,וכן ה ס כ מ ו ת הר״ן ריש פ ר ק ה א ו מ ר
ד״ה ולענין וכו׳ ו מ ח ו ו ר ח א ד ט י ל ת א רכיון דבקרושין בעינן עדים רילפינן ד ב ר ד ב ר מ מ מ ו ן ולא מ ה ג י
ה ו ד א ה רידהו משום ד ס ח י י ב י ל א ה ר י נ א כ ד א י ח א לקמן בפרקי] ה ל כ ך כ ש ם שהקדושי; צריכי) עדים כ ך
ש ל י ת ו ת הקדושין צריך ערים ל א שנא ש ל י ה ו ה דידיה ולא שנא שליחות דידה .ועיין כשו״ח תשב״ץ
ה׳יא סי־ כ״ז ,ובשו״ת דשב״ש סי׳ תקע׳יו ,ו ב ת ו מ ת ישרים פי׳ קי׳׳ג׳ ועיין ברא״ש 0״ב דקירושין ם״
זי ,ובטור וב״י פי׳ ל״ה ,ועיין ב ה ש ו ב ו ה טהרי״מ ה ל ק א״ע פי׳ מ״נ .כ( ל ר ב שמואל בר א ה א ב״ק
ק״ד ע״ב ושם א י ת א ל ר ב שמואל בר א ב א וכו׳ ועיין בשאילתות סוף ס׳ ויקרא .ושש פ׳ שופטים
ובהע׳׳ש שם .ו ג ס שם הגירםא א ח א .ל( בדיוקני ב״ק שש ועיין בתום׳ שש ד״ה אין וכוי ו ב ש א י ל ת ו ת
שם .ושם .מ( מ ב ר כ י ן ברכת ה ת נ י ם וכו׳ כ ת ו ב ו ת זי ע ״ ב ועיין ברא״ש פ״א ר ב ת ו ב ו ת ם ״ ׳״ב.
587 מחזור רטרי
חתנים .וברכת אירוסין בבית האירוסין .ולא קתני ברכת חתנים ואירוסין בכיח חתנים.
ואמרי׳ נ(רב אסי איקלע לביח הלולא דםר בר רב אשי כריך שיח :ואילו הן חששה
ברכות שהכל .יוער .יער .שוש .שמח .אשר ברא :ואם היה מברך ברכח אירוסין הרי
כאן ו׳ .ואיהו שית בדיך .ותו לא :וכן הלכה :ס(והסזכיר אותה בשעת נשואין מועיא שם
שמים לבטלה :וששאל מקום שמברביןכרכח אירוסין ונישואין כיום אחד .שהריח וערבית.
מנהנ זח לא ראיתי כשום מקום .אבל כמקומינו מילין לעשוחמ במקום אהד .אך אין
מברכין שתיהן על כוס אהד .ומברך ראשונה ברכת היין דתדיר .וברכה אירוסין ושותה.
וחוזר ונותן יין ומברך ברכת היין ושש ברכות של נישואין .ובמקום)שמססיקין( ]שמשסיקין[
ועושין סעודה בינתים .נר׳ בעיני ורעחי נוטה שאסור לעשות כך לברך בראשונה ברכת
התנים ואם עושין כן הוייא ברכה שנייה שעושין בערבית ברכה לבטלה .כי מקום יש לה.
דחואיל וברכו בראשונה ברכת נישואין נילו דעחם שוו היא כניסתם להוםה .ולטה להם
לחוור ולברך .שנם בברכח המזון שבינתיים לא יברכו שבע ברכות הואיל ואין דעתם
להכניסם להוםה ער כרכה שנייה .הראשונה אינה חוסת .שעדיין לא נכתבה כחובה .אבל
שהשמחה במעונו מברכץ .ראםר בשיק דכתוכות .מעיקרא אימת .אסר רב סשא פ( מכי
רמו שערי באסינתא .שהן עורבי נישואין .והתם והואיל ובשעת אירוסין כבר ערכי סעודה
מוומנין ולא יחודו בהן מברכין שהשמחה במעונו :וששאל מאחר ששנינו העונה אמן -
אהר ברכה פ( שאין בה אזכרת השם והו אמן יתומה .מהו לענות אמן אחר הרחמן דכרבת \
המזון ועל אמן שבקדיש .אני שמעחי מבית מדרשו של רבינו יעקב ברי יקר אמן יתומה
זה העונה אמן שלא שמע כרבה אלא שטעאחרימ שעונץ .וכןמסורש צ( בהלכות נחלות. .
וכן עיקר .שלא לחנם תקנו רבות״ שבבבל ואמרו אמן בקדיש .ועוד מעינו בירמיה הנביא .י'
שאמר אמן אחר כקשה .ק(שנאמר אמן pיעשה ה׳ .ואמר ר׳ יוסי בר חנינא אמן יש
בו אמנת דברים .כממד שמבקש מאח הק׳ שיתקיימו הדברים .וכשם שירמיה אמר אמן
אחר ריעוי אף אנו נאמר אמן אחר דברי ההינה .כנדן הרחמן שאוסר בברכת הסזון .ויתגדל.
ויהא שלמארבהדיהגדל :ש ל מ ה כר׳ יעחק* :־(סעשהכחחן אהד שעשה אחסין ונשואין
ביחד .שלאחר שקרש הביאו לו כוס של יין לברך עליו ברכה אירוסין .ובירך המברך
בורא סרי הנסן .וברכת אירוסין ושתה .והביאו לו כוס אחר לברך ברכח נישואין .שכח
ולא אמר בורא םרי הנסן וההוירו רי .ושאלנו לר• מה מעם .שהרי בירך מתחילה בורא
סר* הנשן עם ברכת אירוסין .ואעסיי שטס׳ שני אינו אלא של נישואין יכול לסטור עעמו
בברכה אחת של בורא םרי הנםן אעם־* ששתה כוס ראשון ראירוסין הואיל ולא אמר
בינתיים על הנפן ועל פרי הנפץ .מידי דהוה אשוחה בסעודה .שאפי׳ הוא שחה עשרה
כוסות אינו מברך אלא בכוס ראשון :והשיב לנו ר׳ שאני סועד רקבעםעודתיה .אבל האי
לא קבע דברכת אירוסין להוד וברכת נישואין להוד .ובנישואין הוא דתקון רבנן שבע
ברכוה .ובלא בורא שרי הנשן אינו אלא שש .לפיכך חייב לברך בורא פר• הנסן בבוס
ו ב ש א י ל ה ו ת ם׳ היי •סרה .נ( ר ב אםי א י ק ל ע ובז׳ לפנינו שם ח׳ ע׳׳א איתא ר ב אשי •*יקלע ל נ י ר ב
אשי ב ה ל ו ל י ה ד ם ר כ ר י ה וכוי .ם( ו ה מ ז כ י ר א ו ת ה ובו• עיין ברא״ש פ ״ ק ד ב ת ו ב ו ת ם -י ׳ י ז .ע( ס כ י
ר מ ו שערי כ א ם י נ ח א כ ת ו ב ו ת שם ועיין פירש״׳ ובתים׳ ע״ז ת׳ ע*ב ד״ה מ כ י ובר (e .שאין ב ה ה ז כ ר ה
ה ש ם ובו׳ עיין ב ר כ ו ת מי׳ז ע׳׳א אמן י ת ו מ ה וכרש׳׳י ותום׳ שם׳ והוא מ פ ר ש ל ה א ד א י ת א שם נ׳׳א
ע״ב ועונין א מ ן א ח ר ישראל ה מ ב ר ך כפירש הראי׳ש בם״ח ד ב ר כ ו ח סי׳ ה׳ וז״ל א ב ל א ח ר ישראל
אע׳יש שלא שמע א ת כ ל ה ב ד ב ה בין שהזכיר א ח ה ש ם עוני! אחריו אמן .ובן ה ו א ב ס ו ד א״ח סיסן
רמיו .וךבינו יונה פ ר ק א״ר ד ״ ה עונין ובו׳ ואם ע נ ה ולא ש ס ע ה ו א אמן י ת ו מ ה ,ולא •רעתי מ ד ו ע
ל א פירשו כן הכ״י ובל האדרונים .ועיין ב ה ר ב פ ״ ח מ ש נ ה ת־ ש כ ה ב אע״פ שלא ש ס ע ה ז כ ר ת ה ש ם
וכר וצ־ע .צ( ב ח ל כ ו ת ג ר ו ל ו ח ו כ ו ׳ בה׳׳נ ב ר כ ו ה פ׳׳ז ע י ש .ק( ש נ א ס ר א מ ן .כ ן יעשה ה ׳ ) י ר ס י ה כ ־ ח (
ועיין לעיל סי׳ פ׳׳ז .ל( מ ע ש ה ב ח ה ן א ה ד וכו• מ ע ש ה זו ה ו ב א בלקוט• פ ר ד ס בסוף ה ס פ ר .ו מ ש מ ע
ש ד ע ה רש׳•׳ ז״ל כ ד ע ח ר׳׳ת בתוס׳ פ ס ח י ם ז׳ ע׳׳א סוף ד״ה ב ל ב ע ר וכוי ,ועיין ברא׳׳ש פ׳׳ק ד כ ח ו ב ו ח
פי• י־׳ב׳ ו ב ק ״ נ שם ם״ק כ ״ נ ובראב״ד פ״נ מה׳ אישות ח ל ב ה כ ״ נ ועיי! ב ה ג ה ו ה סימוני שם.
מחזור ויטרי 588
נישואין .דאירוםין להוד וגישואין לחוד .שמנהג זה שנהנו לעשור .אירוסין ונישואין ניחר
לםי שאינם רחבים לעשוח סעודה לאירוסין .שאס עושין אירוסין קורם לנישואין יהא גנאי
לחתן ולקתביו אס לא ירבו נסעורד׳ נל היזם .זלפיבך ש מ י אדם שעושין אירוסין
ונישואין ביחד ונסטר בסעודה אחת .ובך אמר לנו ר׳ שלאחר ששתה הסברך ככוס
ראשון דאירוםין עדיך לברך אתריו על הנסן ועל פרי זעמן .אלא ססני הטורח וחסידית
בני אדם נמנעו מלעשות כן :ושאלרלר׳ במקום שעושין אירוסין ונישואין יחד •&הו לברך
ברכת אירוסין וברכת נישואין יחד :והשיב ר׳ כי הרועה לעשות בן אום׳ לו שתר .מה
שנשאר כטס .וימזונ כוס שני לברכת נישואין לסי שאין אומרי׳ שתי קדושות על כוס
אחד .ראץ עושין מעות חבילוח חבילות .ואין לומר דהני לאו שתי קדושות הן .דהא נבי
קידוש וברכת המזון הא דקאמרינן בערכי פסחים אין אומרים שתי קדושוח על כוס אחד.
והא דאמר בערבי סםחים .ם(ש׳מ חמני .כו׳ .שים אומ׳ שתי קדושות על כוס אחד .הני
סילי בדלא איםשר שאין לו אלא בום אחד נלכד :כך השיב ר׳ :ת׳ .ח(זר״ת השיב על
זה רלא יתכן לעשותו בכוס אהדחדא שנתקנו בשתי מקומות זה בביח האירוסין וזה בבית
הנישואין .ועוד זה אסור במועד וזה מותר במועד .וזה בסקילה וזה בחנק .א( ועוד אמרי׳
כמסכת םוסרים דאין עושין ברכח אירוסין ונישואין בכוס אחר .ג( לסי שאין אוסרי׳ שתי
קדושות על כוס אחד :תם :ח׳ :ושוב מעשה כחחן אחד שעשה אירוסין ונישואין'ביום
אחד וכתבו את הכתובה והביאוה לבית חתנות לפני הזקנים שנתאספו שמח .ולאחר שבאו
עמד החתן וקידש את ארוסתו .ומינו עדים כשרים .לא קרובים להיותם עיידי קדושין .ובא
אחו־ מאותם עדים ותתס ככתובה תתימחו .ונם חתימת העד חבירו .שמע ד׳ ואיקפד .ואיר
שתי טעיות מעה אותו העד .אחת שאין עידי קדושין דינם להתום בכתובה אלא עירי
קנין שטר כחובת ואחד שחתס את חבירו .דאין העד חותם את תבירו .שאין העדים חותמין
על השטר אלא מסגי תיקון העולם .שמא היום ולמחר ילך אחד מהן לםדיגת הים ויביאו
ביד את השטר לפני אחד מן העדים אמ יכיר התימת ידו והתימה יד הכירו .או שמא
העדים אינם .ויש בני אדם שמכירימ התימת יד העדים .ועכשיו שפביאין שטר שחתיטתם
מכתיבת האחד ואין באן חתימת יד העדים .או אם יבא אחד מן העדים בפגעו ומראים לו
חתימתו של שטר ושואלים לו אס זהו כתב ידו אינו מביר כהתימתו .ונמעא השטר פסול
על ידי כך .ומתוך כך צוה ר׳ למחוק התיםת העדים שלא תהא הכתובה שטר פסול .שאין
החתימה מקייםתה .אלא סוסלחה :וחתימת עירי כחובה כחתימת שאר שמתת בעלמא.
דבתובה אינה אלא כשאר שטרות דעלסא :וכך הוא הקנין והחתימה:
תע .א ח ד מן העדים לוקח כנף בגדו ונותן ביד החתן .דעד הוי במקוס כלה .שהיא
כמו לוקה .ומוקמיגן הילכתא כמאןדאמר בס׳ הזהב נ( קוגץ בכליו של לוקח.
ונפקא לו קנין כלי משלף איש נעלו ונתן לרעהו .וההתן מקנה לה כל תגאי הכתובה על
ירי שהעד נותן לו כנף בנרו בידו .ובועז נתן נעלו לנואל :ועריכין העדים לראות ככתובה
כדי לידע התנאי ואם אין סנאי לכך שואלין להתן סכום ותנאי של כתובה .או ל• לימי
או ק׳ .ומקנה להם .והם הולכין וחוחסין בכחובה .ואם אין להם שחוח לחתום בו ביום
שקנו .יבולין לחתום כל זמן שירעו שלא אמרו שעריך התימת מ ביום אלא כנפ .דתנן
נכתב ביום ונהתם בלילה פסול .נכתב בלילה ונהתם ביומ כשר .דהר יומא הוא .אכל
לענין שאר שמרוח ובחובה יכולין לחחום כל זמן שירעו אלא שלא יהו מתנין קרובין
הבלה שאינן כקיאין בדבר חותטין מ כיום .משוס שנאמר הסר ממך עקשזת פה ולזות
fuש ־ ם ח ס נ י זכו׳ ש ס ק׳׳ה ע״כ .ת( זריית ה ש י ב ryובו׳ עיין ב ס פ ר ח י ש • ל ד ״ ת סיםן תדכ״ב.
ד ״ ח ועל ש כ ח ב ח וכוי .א( ועוד אטרינן ב ס ס ׳ פופריפ ובו׳ סי״ט הי״א (1 -לפי ש א ץ * י ם ד י ס ו כ ר
פ ס ח י ט ק״ב ע״ב .שטכירים ח ת י ט ה יר ה ע ד י ם כצ׳׳ל .נ ( קונין בכליו ש ל ל ו ק ח וכר ב׳׳מ ס״ז ע״א.
589 מחזור וינודי
שפתים הרחק ססך :והסבון ברכת אירוסין מברך בתחילה כורא שרי הנפן ואחרכךכרכת
איתםין .ושותה המברך .וטועם החתן .ומטעים לכלה .י(דקמקדש לה בנויה דכסא:
יכנסו לחופה וישורת לפניהם .נשמטים משם בעלי אסיפה .או לסעודת אירוסין .או לשום
הסלנה שלא לברך ברכת נישואין עם אוחו כוס .ושלא לעשות מצות תבילות הבילות
שלא לומר שתי קדושות על כוס אחד .לאחר ומן יאספו שנית ויביאו כוס שני .ויברך
עליו ז׳ ברכות .שותה המברך ושותין החתן והכלה .ויזמת להפ כהוסה .יביאו עדימ ומקנה
החתן בסודר אחדי מן העדים לכלה את הכתובה .ויתתמו המ על הקנין הזה ולא על
דיקידושץ .שהכל ראו ושמעו בקידושיה .ואין להם שטר והתימה אלא על הממון .מתקיים
השטר בוצתםין .ואין עד אהד הותם את הבית .שאס תבא לנבות צריד להזכיר תתימת יד
שניהם .ואם התם אהד את הבית אין ב־ד טכין על ידיהן אלא כל זטן שהדור קיים.
חכורין המעשה .ואם לא קנו מידו באותה שעה יהא זתז ונשקד להקנות להם טרם ישכבון.
שלא ילינו כלא כתובה .והם יתתמו לעצמם .דאינהו שליחותא דידה קא עבדי .וקיימא
לן כרב דקונין בכליו של קונת לפיכך מקנה החתן את הכתובה לכלתו בסודר העתם:
ואם בא לארוס ולכנוס בבת אחת אפילו קידש על ידי שליח יחזור ויקדש .ועל מעשה
עצמו תאפר ברכת אירוסין וישתה .ויקדש ל ת והשאר ישפוך .ויסוונ בו עוד ויברך עליו
ז׳ ברכות ישתה .וישקה .וישפוך .ה( ומטיח הכום של זכוכית בכוחל ושוברו .משוםדכת׳
בכל עצב יהיה מותר .ועוד כת׳ עבדו את ה׳ ביראה ונילו ברעדה .י( במקום גילה שם
תהא רעדה .וזורקין עליחם חטימ ז(לסיטן ברכה .פ ת ורבו בהצלהח כל טוב .והלב המים
ישביעך .ח( ומה שנהנו לתת אפר בראש התנים .שנאסר אם אשבחך יחישלם כוי .אם לא
אעלה את ירושלם על ראש שסהתי .וזהו שכת׳ לשום לאבלי ציון לחת להפ פאר תחת
אסר; ומושיבין אותם בכילה ומשוררים לפניהם קול ש ש ו ן וקול ש מ ח ה :י ש מ ת
נ כ ת ב ביוש וכר גיסי! י״ז ע״א .ה ס ר ם ם ך ו נ י )משלי ד ׳ ( . משל!! איש נעלו ונד ) ר ו ת ר׳(.
ל( ד ס ק ד ש ל ה בנויה ד כ ס א מ ו ״ ל ר׳׳ל ה י כ א ד ם ק ד ש ל ה ב ט י ח ד כ ס א מיין־ ל ה ס ע י ם ל כ ל ה ,עיין
בכל ע ג ב ה( ו ט ט י ה הכוס וכו׳ עיין חוסי ב ר כ ו ת ל״א ע ״ א ד״ה אייתי ובו׳. קידושין מ ־ ח ע״ב.
ו( ב ס ק ו ם נילה וכו• ב ר כ ו ת ל׳ ע׳׳ג> י ה י ה מ ו ה ר )םשלי י״ד( .ועוד כ ה י ב עבדו ו נ ר ) ה ה ל י ס ב׳(.
ז( לסיםן ב ר כ ה ׳ ועיין ב ר כ ו ה נ׳ ע״ב סםשיכין וכו׳ ובתוס׳ ד״ה ולא וכוי ו ם י ח ו יוםא ד׳ ע*כ.
ס( ו מ ה ש נ ה נ ו ל ת ח אפר וכו׳ ב״ב ס׳׳א ע״ב .אם א ש כ ח ך ונו׳ עגשיו שדרכן לזרוק הימים.
(pמברכי! ב ר כ ת ) ה ה ל י ס קל״ז( .לשום ל א ב ל י גיון ל ח ת ל ה ם פ א ר ח ת ה א פ ר )ישעיה ס׳׳א(.
י( כ ד א ש כ ח ן בנר ח נ ו כ ה ש ב ת כ״ג ע״א. זבו׳ כ ח ו ב ו ת ז׳ ע״ב ,ועיי! ברא״ש פ״א סי׳ י״ב.
מחזור ויטרי 590
ל( כיון דלשון קידוש הוא כקידוש היום .הותמין בה כי התם רגההיא חחמינן משום דיש
בה ד׳ססק כי הוא תחילה למקראי קדש:
ת ע ב .ת״ר מכרכין ברכת חתנים כל שבעה ,איר יהודה והוא שבאו פנים תדשות .והוא
שבאו אל המשחה סנים חדשות בכל יום שלא היו שם אתמול .מאי מברר.
יאמר רב יהודה שהכל .יצר .םי׳ נר׳ כעיני .סדר ברבות שנםדרו על עסקי הזונ אינם אלא
מאשר יצר ואילך .שאוחה ברכה םתהלת לדבר משניהם אשר יצר .מדבר כזכר .והתקין
לו ממט .בנין עדי עד .היא הנקיבה .שוש תשיש לפי שאנוצריכין להעלוח זכרוןירושרם
על ראש שמחתיט .כדכת׳ אמ לא אעלח את ירושלמ על ראש שמחחי .שמח תשמח.
ברכה לחחן ולכלה .שיצליחו בשמהה וטוב לכ .אשר כרא .לכל ישרי .מ( ולפי שהסדר
מחחיל מאשר יצר לפיכך פוחה בה בברוך וחוחם בה בברוך .בדרך כל ראשי סדרי
ברכוח .ושוש חשיש .שמח חשמה .מפני שהן ברכה הסמוכה לחבירתח לא פתח בהן
בברוך .שכך תיקנו לכל ברכוה הסמוכות אחר ראשונה על הסדר .ואשר ברא .מפני שנאמרה
יחידיה ברוב ימי המשחה כשאין שם פנים חדשות לפיכך אינה מן הסמוכות והיא צריכה
לפועה ולסיים בה ככרוך .אבל שהכל .אינה סן הסדר אלא לאסיפת העם הנאססים שם
לנמול חסד .זכר לחמדי המקום שנמל חסד עם אדם הראשון שנעשה לו שושבין .ונחעסק
בו ואםיסה זו כבוד המקום היא .וברכח זו לכך נחקנח .ומשעת אסיפה חיא ראוייח
לברך .אלא שכיון שיש שם ברבה על הכום הזקיקום לסדרם עליו .ומידי רהוה אברכת
כשמים .וברכת האור כמוצאי שבת דאמרי׳ נ(רי מפזרן וחוזר וסודרן על הכוס .ור׳ הייא
מכנםן .הואיל ויש ישם כופ .ס( ולפי שאינה ]משאר סדר הברכוח וכולה הודאה אחת לא
תתמו בה בברוך מידי דהוה אברבח פירות ומעות .וכן[ ברכח יוצר האדם שחיקנוה ליצירה
ראשונה של אדם הראשון כדלקמן .א* למאן דאמר שתי יעירות הוו .ולמאן ראמ־ שתי
יעירות עלו במחשבח .ובתר מחשבה אולינן מ״ס אינה מסדר ברכות רהא ביצירה ראשונה
אכתי נקיבה לא הואי .וא־ת למה היא באה מתוך שאנו סכרכין על יצירה השנייה תיקנו
אף על הראשונה שהיא עיקר חחילתו .והתקין לו ממנו .מנוםו .מעלעותיו .בניין עדי עד.
בניין טהנ לדורוח .וקרי ליה בניין ע(על שם ויכן ה׳ אלהים את העלע .וחנל עקרה.
ימשלם .ריעיס האהוביס .התן ובלה .שני ריעים האהובים זה את זה .כשמחך יצירך .נמו
ששםחח אדם הראשון בנן עדן מקדם .בדכת׳ ויטע ה׳ אלהים נן בעדן מקדם וישם שם
את האדם אשר יצר :משמח חתן ובלח .ובאחרונה משמח חתן עס חכלח .לפי ששמחת
ברכה ראשונח לאו בשמחת חתונה אנו אוסרים .שהרי הפילה היא שמכרכין שיחו שמחים
בהצלחת כל ימיהם .לפיכך אין להתומ כה משמח חחן עם הבלה .רמשמע שמח תשמח
איש באשה .אלא כדרך המשמח את שניהם לעולם בסיפוק מזונות וכל טוב .ובאהרונה
)שמחד] (.שבח[ חיא)שמשמח( ]שמשבח[ חקי שברא חתנות דיבוק איש באשה .על ידי
שסחה וחדווח .לפיכך יש לחתום משמח חתן עס אשתו .שהיא לשון שמחח איש באשה.
צא ולמד שכל הטשנה טמטבע שטבעו חכמים בברכוח לא יצא ידי חובתו :כל ימי
החופת אין אומרי׳ ישבע ברכות בברכת המזון אלא כרכר ,אחרונה אשר ברא אלא כיוס
ראשון של חוסה .אבל אם באו בסעודת החופה ס(סנים הדשות שלא היו שפ אתמול
צ( כיון דלשון קידוש ה ו א וכר עיין ברש״י כ ח ו ב ו ת ז׳ ע״ב ד״ה כ( כראםרינ! בע׳׳פ ק ״ ה ע׳יא.
»( ולפי סירי ד ה ו ה וכו׳ וכועס׳ שם ד״ה ס א ן וכוי .כ ר כ ח י ב אם ל א א ע ל ה וכר ) ת ח ל י ם קל״ז(.
ש ה ס ד ר ובו׳ עיין רש׳׳י שם ח׳ ע״א ד״ה ש ס ה ה ש ט ת וכו׳ ובהוס׳ ד י ה ש ה כ ל וכו• ובר׳׳ן ,ועיין
חוס׳ ב ר כ ו ת י׳׳ד ע״א ד״ה יםים וכי׳ וחוס׳ פ ס ח י ס ק״ד ע׳׳ב ד ״ ה חוץ וכוי .נ( ר׳ ס פ ז ד ן וכו׳ ירושלטי
ב ר כ ו ת פ״א ה ״ ה )^כחובות שם ת׳ ע׳׳א ברש-י ד ״ ה ש מ ח נרשם ב ט ע ו ח פ ס ח י ם פ*»( ועיין ה ש ו כ ו ח
(pולפי ש א י נ ח ' מ ש א ר ס ד ר ה כ ר כ ו ח ו כ ו ל ה ה ו ד א ה א ח ח ל א ח ח ם ו בר ת ר ש ב י א טי׳ שי״ז ,שי״ח.
בברוך ,סירי דהוי א ב ר ב ת • י ר ו ח ו ס ז ו ת וכן ב ר כ ת וכר כ י ׳ ל .מ( ע ל ש פ הבן ח׳ א ל ה י פ וגו׳ כ » ״ ל
591 מחזור וימרי
םברכץ כל ז׳ כ ר ט ת וכשבת קודש שבתוך ההוסה נהנו לומר ך כי־טת אף כלא שנים
הדשות שהרי שבת בשנים חדשות הוא צ(נראמרינן דבל אלהים.
תעג .מ ע ש ה שנטל חחחן ידיו קודם קידוש ולאהר קידוש היה ממתין םלבצוע עד
שיהוור וימול ידיו מש,ש הא דאטרינן בעיס יז(נטל ידיו לא יקדש .מי
שנטל ידיו לחולין לא •קדש .משום דקידוש הוי הפסיקה .וצריך לחוור וליטול ידיו.
י(ואיר דיי בנטילה ראשונה שקודם קידוש .וקידוש לא הוי הפסקה .ולא זו כלבד אשי׳
נטל ידיו שחרית ם(סתנה לכל היום כולו .כראסר רב בש׳ כל הבשר .והילכחא כווחיה
באיסוריה .ואם׳ להו רכינא לבני פקחא רערבוח בטן אחון דלא שכיחא לכו טיא טשו
ידייכו מצשרא ואתנו עלייכו לכולי יומא:
תעד .אשד ,כשהיא טובלת מנידתה והיא טהורה .לאחר שטבלה ועלחודסברכת־־על
ח
הטבילה .אקביו על הטבילה .ראמררב יהודה אמר שמואל > בל המצות
בולן מכרך עליחם עובר לעשייתן .כוי בםסחים ס־ק .בבי רב אסרי חוץ מן הטבילה
ושופר .בשלמא טבילה דאבתי נברא לא חוי .אלא שוסי מאי טעמא .וכי חימא משום
רילמא מיקלקלא תקיעה .אי חכי אפילו שחיטה וםילח נמי .אלא אמר חםדא חוץ מן
הטבילה בלבד איתמר .תניא נמי הכי טבל ועלה .בעלייתו אומר אקביו על הטבילה :פי׳
דאכחי נברא לא חזי .כנון טבילה דכעלי קירייס .דקיימא לן בברכות ]דאערים[ כדברי
וצרה וכברכה דעורא חיקן טבילה לבעלי ק־ריין לדברי חורה .ומשום ההיא טבילה תקון
בכל הטבילות ברכתן לסוף :ואעע ראמרי׳ בשחיטח חולין ס׳ ראשית הנו .אמר רב נחטן
א( האימא נהונ עלסא בתלתא סבי .כרי אלע־ בראשיח הנז .כר׳ יאשיה בכלאים .כרי
יהודה בן בתירא בדברי תורה .דתניאר׳ יהודה בןבתירא אומר ]אין[ דברי חורה מקבלין
טומאה .שנאמר הלא כה דברי כאש .מ־מ כמה דאיפשר למיעבד בטהרה עבדינן הילכך
אשה נמי כשהיא טובלת מנידתה והיא טהרה לאהד שטבלה ועלתה מברכת על הטבילה:
ח׳ .ור־ת הורה דכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתם ואפילו טובל וטובלת צריך לברך
קודם טבילה ויטלין לברך אעיפ שלא טהרו וראויין הס .דהא חזינן נ(דובין ומצורעים
ובועלי נדות מותרים לקתא כתורח ולברך ולהתפלל ולקרא קיש וח״בין בכל מצות
האסורות בחזרה :טהזרין נמודין דאין דברי תזרה סקנלין טומאה .דלא ניתנת תורה
למלאכי השרח .ואמרינן נמי נ( נדה קוצה לה תלה ומברכת .והא דאמרי׳ בערבי ססזדם
בל המצוח כולן מברך עליהם עובר לעשייחן חוץ מן הטבילה .ומסי החם משום ראכתי
נברא לאהד .והיאך יברך .המורה אומר דנשאלולרב היינאון על הלכה זו שה־ותסיהים
משוס טומאה אמא• אין ראוי לברך על הטבילה קודש שיטבול .והשיב להם רמצות
טבילה לבעלי קיריים ובועלי נדות בבלל כל המצות רמברך עליהן עובר לעשייתן .וההיא
רססחים דאמר חוץ סן הטבילה .בנר קא מיידי .ראכתי קודם טבילה לא הזי .לומר אשר
קדשנו במצוחיו וציונו .רעדיץ כל ומן שלא נטהר ולא נטבל אינו ישר׳ ואיט מצווח.
י(דתנן בשיר אליעור .נר שמל ולא טבל כאילו לא מל :וכן שסק ריח .ורבינו ניסים:
(Jכדאםדינן זיבל פ( פנים ח ד ש ו ח יכו• ש ם ד ע י ב . ) כ ר א ש י ח ב׳( .כ ר כ ת י ב ויטע ונו• )שם(.
וכו׳ כוונהו ל ה א ד ה ו ב א ב ם נ ה י נ בשם הירושלמי ו ב ר י ר ויכל אלהים ביום ה ש ב י ע י ס ה ה י ה העולש
ח ס ר ס נ ו ח ה ב א ח ש ב ח ב א ה ס נ ו ח ה א ס ר ה ק ב ־ ה בואו ו א ס ר ו שירה פנים ה ד ש ו ח באו לבא! ועיי!
בחוס׳ ז׳ ע׳׳ב ד״ה והוא וכר ובר׳׳אש פ״א ד ב ת ו ב ו ח סי׳ י״ג .ק( נ ט ל יריו ל א יקרש וכו׳ מ י מ ר א
ל( ואמר רבי דיו וכוי כצ״ל ועיין בחום׳ ד״ה ה נ ו ט ל ובר .ש( ס ח ג ה ל כ ל ר ר ב פ ס ח י ם ק״ה ע׳׳ב.
היום כולו וכר חולי! 5ךו עי-ב ועיי! בחונן ד ״ ה נזטל ובז׳ -ז ה ל כ ח א כזזתיה באיסוריה בצ׳יל .זאמר
פ( כ ל ה ם ג ו ח ובו׳ להו ובו׳ םשו ידיינו וכו׳ כד״ל .ואהבו עלייכו וכוי ולפנינו ואהגו עלייהו.
פ ם ח י ם ז׳ ע״ב ועיי; בחום׳ ד״ה על ה ט ב י ל ח וכו׳ ובחופי ב ר כ ו ה נ׳׳א ע׳׳א ד״ה מעיקרא ו כ ר .
(6ה א י ד נ א נ ה ו ג ע ל ט א וכר הולין קל״ו ע׳׳ב ,ב ר כ ו ת ב״ב ע׳׳א .שנ׳ ה ל א כ ה דברי נ א ש )ירמיה כ ״ נ ( .
נ( נ ד ה ק ח נ ה ל ח ח מ ו נ ( דזבין ו מ ו ד ע י ם וכר עיין ב ר ט ח כ״ב עיא׳ ו ב ח ו פ פ ח א פ״ב דברכוה.
מחזור ויטרי 592
ור־ת ורבעו שמשון כר׳ יוסף הורו בו וציוו לשרפם ולהורות הדבר .כי חילול שמיס הוא
שמובלות ומעככוח מלברך ער לאחר קיום הסצוה .כי מה נשתנית כרכה זו סכל שאר כרטת.
ה( ונס מה שנהנו לברך על נטילח ירים אחר נטילת ידימ טעות חוא בידם :ו( עד כאן
לשון ספר הישר :ואית דבש׳ מרובה אמרי׳ דעזרא תיקן ]טבילה[ לבעלי קיריימ ואפילו
לדברי חורח .כדמוכח במי שמחו .חזייה דקא מהסם .איל פתה פיך ויאירו דבריך
אין דברי תורה מקבלין טומאה .בוודאי קיימא לן הכי כרי יהודה דאין דברי
תורה מקבלין טומאה .שנאמר הלא כה דברי כאש .מה אש אינו מקבל טומאה אף
דברי חורה .כדםסקי׳ בראשיח הנד .ח( האימא נהונ עלמא כתלתאסבי .כוי .ותקנת עזרא
לא פשטה בכל ישראל .ט(וליכא הטי כולו ולא רובו .כדאסרי׳ כי האי נוונא כפרק אין
סעמירין .ולכך ׳כלינן לבטולה .דאי פשטה בכל ישראל אין ב־׳ר •כול לבטלה .דקייטא
לן אין ב־־ד יכול לבטל ]דברי[ ביד חבית אלא א־כ נדול ממנו בחכמה ובמנין :ת:
ב ר כ ת אירומץ:
תער־ ת׳ ,וממין פניו כלפי מזרח ננד צדירושלם .שבל תפילות שאנו מתפללימ .אנו
מביטין אל היכל הי .כי כן מצינו כדניאל .וכוין פחיחן לה בעליחה ננד
ירושלם .לבר משאר כל הברכות שאין אנו קפ־דין להביט שם .לכך צריך לכוין פניו
כלפי מורח בברכה התנים :והמברך ברבת אירוסין או ברכת מילה צריך לומר בורא שרי
הנסן .וליטעום .ויהביה להתן ולכלה ולמאן דבעי למשתי .ואי איסטניס הוא ההוא חחן
לישריה מן חמרא בידיה ולטעום כסא למריה :כ״מ ח ״
תעו .ברוך אתה ה׳ אלהינו סלך העולם בורא פרי הנסן :ברוך א .ת* . tגו מ־ה
אשר קדשנו במעותיו וציונו על העריות .ואסר לנו את הארוסות והתיר
למ את הנשואות על ידי הופר ,וקידושין .ברוך אתה ה׳ מקדש עמו ישראל על ידי הופה
וקידושין :ושותה המברך :וטועם החתן .ומטעים לכלה .כ(דקמקדש לה בחמרא דכסא.
והשאר יששוך .ויטזונ כוס אחר שלא לברך ברכת נישואין על אוחו כוס משום דאין
עושין מעות חבילות חבילוח:
ב ר כ ת נישואין:
ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם בורא שרי הנפן :בתך אתה ה׳ אלהינו ס־ה שהכל
ברא לכבודו :ברוך אחה הי אלהינו מיה יוער האדם :בא־י אמיד ,אשר יצר את
האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והחקין לו ממנו בנין עדי עד בא־י יוצר האדם .־ שוש
ד( ר ת נ ן בט״ר אליעזר וכו• ל י ת א לפנינו שש ,ועיין י ב מ ו ת ם״ו ע״א וע״ב. זבז׳ ככוריח ב״ז ע־יא.
ה( יגפ מ ה שנהגי ל ב ר ך ע ל נ ט י ל ת ידים זבז׳ עיין בתום• פ ס ח י ם ד ע ־ ב ר ״ ה על ובו -וברא״י^ ש ם
פ ״ א סי׳ י׳ ,ובתופ׳ ב ר ב ו ת נ״א ע״א ד״ה ט ע י ק ר א ובו׳ וברא״ש שם פ״ז פי׳ ל״ד ובתופ• תולין קל״ו
ו( עד נ א ן לשון ט פ ד הישר ע״ש פי׳ של׳׳א ,ועיין ב מ נ ה י ג סי׳ קכ*א ע׳יב ד׳-ה כר׳ אלעאי וכוי.
ו ב ש ״ ת שערי ת ש ו ב ה סי' ק״ע ,באו״ז ה• נ ט י ל ת ידים סי׳ ע״ט ובראב׳׳ן פי׳ ש כ ״ ה ו ד ל א ב ל ש א ר
ט מ א י ם ט ב ר כ י קורם ט ב י ל ה ר ה א אמרינן ד נ ר ה שהיא ט מ א ה קוצה ל ה ח ל ה ,ואינה ק ו צ ה ב ל א
ב ר ב ־ ,וה״ה לשאר טמאים׳ ולא נ ה י ר א דא״כ ה ו ה לפרושי חוץ מ ט ב י ל ת נר׳ ו מ ד ס ח ם ש ״ ב ב ט ב י ל ת
כ ל ה ט ם א י ן מיירי .י א ע י נ דקי״ל ה א י ד נ א כר׳׳י בן ב ח י ר ה ד ט מ א קורא ב ת ו ר ה ו מ ת פ ל ל ו מ ב ר ך כי
אודהיה ה כ א ג ב י ה ט ב י ל ה כיון ר ל א ל ח ר ס מ ו ך ל ט ב י ל ה ה ב ר ך ב ט ה ר ה שפיר טפי ד ת ט ה י ן אפילו לר׳־י
ער ש ת ט ה ר ותברך ,ד ה י כ א דאפשד ל מ ע ב ד ב ט ה ר ה עברה ,ו ה י כ א ד ל א א פ ש ר ב ט ן ב ח ל ה ע ב ד ה
(tחזייה ד ק א ט ה ם ט ובו׳ ל פ נ י ט ב ר כ ו ה כ׳׳ה ע״א מ ע ש ה ב ה ל מ י ר א ה ד ש ה י ה ב ט ו מ א ה עכ׳יל.
מ ג מ ג ם וכוי ועייין בערוך ערך ה ס פ וכו׳ .שנא׳ ה ל א כ ה דברי כ א ש וכו׳ )ירמיה כ ״ נ ( .ח( ה א י ד נ א
נ ה ו ג ובו׳ חולין קל״ו ע״ב ,ו ה ו ב א כרש״י ש ב ח י׳ ע״כ ,ועיין ב״ק פ״ב ע ״ ב חוס׳ ד״ה א ת א וכר.
י( דברי ב״ר חבידו וכו׳ עדיות פ י ה מ״ה .עי׳ו ל״ו ע( וליכא הגוי כולו וכו׳ כצ״ל ע״ו ל״ו ע״ב.
כ( ד ט ק ר ש ל ה ו ט י עיין לעיל פי• ת ״ ע ו כ מ ״ ש ו כ ו י ו י פ ת י ח ן ל ה ב ע ל י ה ה כצ״ל )דניאל וי(. ע״א
שם ,וראיחי כ מ ח ב ר ת אבן ס פ י ר שבן נ ה ו נ ב א ר צ ו ת ה מ ז ר ח ל א מ ר ל ה כ ל ה ב ח מ ר א ד ב כ ט א ח ד
י ן
593 מחזור ויםרי
תשיש ויעל עקרה כקיבוץ בניח בתוכה בשמחה .כא־י משמח ציון בבניה •.שמה תשמח.
ריעימ האהובים .כשמחך יצירך בנן עדן מקדם .בא״י משמה התן וכלה :באיי אם־האשר
ברא ששון ושמחה חחן וכלה .נילה רינה דיצה וחדווה אהבה ואחזה שלום וריעות .מהרה
ה־אלודנו ישמע בערי יהורה ובחוצות ירושלס .קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה.
קול מצהלות חתנים מחופתם.ונערים ממשתה ננינתם .ברוך אתה אתה ה׳ משמח חתן עש
הבלה :ושוחה המברך וחתן וכלה :והחתן יטיח הכוס של זכוכית בכותל ושוברו .כמו
שש״ לעיל; ת׳.
תעז .ומח שאמרוהכמיםל(נותנין לבתולה מאת־ש ולאלמנה מנח .סמכו על מקראדכח׳
והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקהו ומצי למיכתב והאלמנה אשר תהיה
מכהן יקחו .אםאי כת׳ אלמנה ודאי למדרש הכי והאלמנה אשר חה־ה כתובתה אל מנה.
כמו עס מנה .מכהן .מקצח בהן יקחו .במו כהן הדיוט :ולבהולה מאד.־ .דכת׳ יסף ׳שקל
כסהר הבתולות והכי קאמר קרא כסף ישקל כמה ר׳ .הבהולות .ולכך חמר כמהר בלא
וי־ו למדרש הבי :ה׳ :בל ימי החוסה אין החתן הולך לבית הכנסת ועומדץ ומתשללץ
עמו ערבית ושהרית .לשני בילת תתניס .ולעניין עשרה לקדושה ותפילה ה( התנים מן
המניין .כדאי בשיק דכתובוח :ובשבת שחרית לאחר שהשליש השדר עש הציבור הולך
לביח הכנסח ושושבינין אחריו .ומחעמף .בציצית'ויושב בצד הארון והשושבינים יושנין
להם סביבותיו :ולאחר שקראו פסוקי זמרה עומד שליח עיבור ומתפלל :והא לך •זער
לשבח שלחוםה לבבוד החתן ושושבינין:
ת ע ח 0 .אייחד שם שוכן תרשישים .א מ ן צדקותיו בלהקת ישישים .אף אמונתו בקהל
קדושים :בטרם שוסו עם עולש .בלכדו היה פורטש וכוללם .בנליוןססרו
יבתבז כזלם :נולמס מאז ראו עיניו .נטר ואומר לדורות כעיניץ .נש הארץ מלאהקניינין:
שפים מספרים עוזו .נטוים בזרתו רוגנים ייהודו .צבאות חלד קורא־ש כבודו :ק׳ :מ ק
נטה כיריעה לכסאו .דירו לשאח ולדוש משאו .דינל חיילי מעלה לגשאו :ס(־האור בניהו
כשלמד ,עטה .הבהיק זיוו מעלה ומטה .הכהות גלגל חמה במבטה :וראה,־ אדון כי טוב.
והצסינו לנוחלי לקח טוב ,ואור צדיקים ישמח בטוב :זה קירה במימ עליות .ע(זק6ס
והתויכם תוך זויוח .זהרס נאה מוצק כראיות :הער .חמים בשור ,להשקיע .פ(חעייש עילה
והעיים השקיע .חזקים מתח וביניהם הרקיע .שיען העליונים במאמ־ לתלות .טיבע התחתונים
בעמקי מעולות טורדים כעינורות למולם לעלות :יושר דברו בשמעם יחד: .קוו השיש אל
מקום אהד .צ(ייסן המועט במרובה להאחד :כילל יבשת פניה ליראות .נחה להוציא
דשאים ותבואות כל מיני נטיעה חחסלאות למועדים עשה ירח לשובכה .לשמש שש
מבוי ונתיבה .לכוכבי השמים וכסיליהם• ריבה :ק(מעות* ימים הפרה לשרצת י(מיקק
התעיף אכרה ונועה מהש דו ולוויתן ריצה :נס לארץ להוציא מקנה .נחצה להוציא אלפיש
וצאנה .נפש היה ובהמה להמנה :סוף לכל חכלית חקר .סקר ארוחת כל יקי .שוכן אכ־ש
במו להתייקר :עץ ללבו יציר לייפות .עיצבו נבים ושדראות בהועשות .עש דיוקנו ש( דיו
ל{ נותנין •לבתולה ו מ י כ ת ו ב ו ת ו ב כ ם פ א הדין דבהון תעלי! לרשותא דידי וכו׳ ע׳׳ש ד ף ם׳׳א ע׳־ב.
י־ ע׳יב ,ועיין בש״מ שם .ו ה א ל מ נ ה א ש ר ת ה י ה ונו׳ ) י ח ז ק א ל ס י ד ( .ד כהי נ כשף" ״ב.־[ ל ונוי )•שמוה
ב י ב ( .מ ( ח ת נ י ס ס ן ה ס נ י ן ונו• כ ה ו נ ו ת ה׳ עיא• ומגילה כ״נ ע׳-ב .נ( אייחר שש ונוי סיופד עיש
ס ( האוד ב נ י ה ו ובו׳ עיין ::רב׳יר ש׳•; ,יכפדר״א פ א ״ כ מ ש ו ל ש ו ש ם ה ם ה ב ר שמעון כ ר יצחק.
ע( :קשס והתויבש ה ו ן •,:יו־ ,כ ד א י ת * ה כ ה ו ת נ ל נ ל ח מ ה וכוי שש שהיה מ כ ה ה גלגל ה ח מ ה וכוי•.
ב מ ד ר ש שם פ י ה ל ד ו ב ת א םלוניה ולזויה פלונית וכר .פ( הצייש עילה וכו׳ מדב״ר פ״.־ נשל הקב׳־ה
ב ל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וכוי .צ( ״ מ ן ה מ ו ע ט וכו׳ בר׳׳ר פ י ה ,וי״ר.ש׳׳י .ק ׳ מעות*
ימים ה פ ר ה לשרצה ,י ט ע מ ו מ ס ע י הים הוציא שרץ נ פ ש חיה .והוא מ ל ס ו ; ה מ ק ר א )ישעיה ט י ח (
ל^י מ ר ק ק וכוי חולין כ״! •;׳ב .עיצבו וצאצאי מעיך כמעיהיו ופרש״י במעותיו ש ל ים בדני היש.
ת( באוצר ב נ א ה ש( דיו פרצופי[ עירובין י־ה ע״א. ובו׳ סלשון ידיך עצבוני ויעשוני )איוב יי(.
מחזור זיטרי
פרצופוח :פרצוף אחוד לעזר עשאה .סקתן לשמור ח(כאוצר בנאה .א(םירכסד ,וקילעה
ואליו הביאה :צור בכבודו עיטרם ברכות ,ג(ציפה אסיריונם םרנליות ערוכות .ציוה לפרוץ
להבריך בריכות :נ(קראם איש ואשה להחחברח .קרח לחבחם יחד להתנברה .קדושת
שמו חוסם לקרדה :רודף נבר עורו לבקש .זמו י( לבעל אבידח להקש .ראוי באכילתו
להזר ולקשקש :שדי ה( מושב בייתה יחידים .שקר לזוונם יחד אחדים .שיקדם בפלס בשוד!
נאסרים :חםיסים למידים מדעח קונם .תמירים לכבדו בנופו והונם :שדי צור המפליא
פלאזת סד!ד להוציא עמך מתלאות .ענות זעת את ה׳ צבאות :והשב .שבוח pOT
כבתהילת נצת ליתןלך תהילה .כקול ששון וקול שמחה התן וכלה :ששת ימים מלאכתו
ע ש ת ונח בשביעי רמ ונישא .יציע חביונו קדושתו כמה קי :הכל יורוך :יוצר אחר:
ת ע ט 0 .א ק ד ס ה בתודה ממרה .לשוכן בשמי שסרה .אהודיגו אברכהו תמוד כליל
וקטורה :בקרב עדתו יהולל במהללשסה ברורה .בכל מעבדיו יבורך
שמו־ נתל טבורה :נחלתו מאד נאוה .באין משער ומשורה .נבוליו הרומיו ושמיו ואוד
עולמים ברא :דבר טכסיסי ענץ החונה .ודמיון ברכת הופה חנונה .כיד ישורון עדת
נאמנה ידועה מאל אמינה קי :׳(דרושים בשתי מדות להעמיד בניין מושלם .דכוקיס אש
וםים .מרסם יצרם והעלם .הדום רנבים דובקו ועמדו על יסוד מהוללס .הנינו ציינם והנוום
בל ימוטו לעולם .וחכמים ח(אור ההסוש לנוצרי היםוש שיכלם .וצדיק רואה באורן.
חללי חליטת עולם :ובול רקיע נםח .כשבח אהל מתחו .ט( זבודיו משרתיו יצר הבינם
וציינם בכוחו(' .חתירת תפתה ערך לעוכרי דברי שבחו .חזות חמול ולא שלשום מחוסר
וננרע בשיחו .טביעות טוב לא טוייב באפל נפל נדחו .כ( מכסו בכפל לאחוריו להניד
כשרון ארהו :ישרימ נכוהימ מעשיו מפואר מרוממ ונעלה .ימינו הכל יסדה ואין בכל
מעשיו חלילה :כרוב נודלו ופעלו יהולל יבולל סלה .ל(כהרף םקוה מים שקעם וכנסם
כמצולה :לחראות א ^ צ י י ה והדשיא דשאים לאוכלה(" .להחיות כל היצורים .עשבים
.ועץ פ ת העלח :משומר שורק וענביו למסעד עדחו אצרו .מאורות נתלים קבע מלון
שכנו ושסרית .נשאם תלאם כחקנם והעמידם במשמרו :נ(נזסיפ ננזף צעיר אשר רנל
בחבית .םטכז נחמו ומנםו כניו סיוםו לעוררו .ס(סנולה להימנות בו הלוך אתר מספרו:
עצחו הקים והשלים והשריץ על חאדםח .עריכח שקצים ודנים ועוף והיה ובהמה .פקודת
חשלום שכר .בטרם ברואים קדומה .פעולת זיז וחנינים סעודה נצח אסומה .צמותיס
בהררי אלף שמוריםליום נהמה .צפונים נתונים במשמר .ע(יצרם לכירת תמימה :קבוצת
מפעל נמר ושלחן ערוך כילה .קרטי עפר הרים .ס(בדונמת חרומה חלה .רצפו נלסו
ו כ ר י8פ•© (p .רכסה ו ק י ל ע ה זכר ש ם זאליי ה ב י א ה כ י ׳ ל .נ ( ציפה אפריונפ יכז׳ עיין ב״כ ע י א .
נ( קראט איש ו ב ג ״ ר פייה׳ ו י י ד פ ־ כ . ,ו ט ד ר ש ק ה ל ה פ״ח .ם ר ר ר י א פיי׳ב עייי׳ש בביאור ה ר ד ״ ל .
ז א ש ח וכד עיין סלטה ׳ rע׳׳א .ז ב פ ד ר ״ א שש .ד( ל ב ע ל אבידד ,ל ה ק ש ז ט ׳ נ ד ה ל״א ע ׳ ב .קידושי[
(0םושיב ב י ת ה יחידיפ מיוסר ע״ש ה כ ה ו כ מושיב יהירים ב י ה ה ) ת ה ל י ם ט״ה( ועי׳ ס ו ט ה ב׳ ע׳׳ב.
(tדרושים בשתי מ ד ו ה וכוי עיין ה נ י נ ה ו( א ק ד מ ה ב ח ו ד ה וכוי ט ס ו ד ר ע״ם א״ב כפול. ב׳ ע״א.
י׳׳ב ע׳׳א מ ר ח יום ו ס ד ח לילה .ובםדר־׳א פ״ז .ת( אור ה ה מ ו ש לנוצרי וכוי מ ד ר ש בר״ר פ ״ נ ה׳
פ ע מ י ם כ ת י ב כאן אורה כ נ נ ד הי חומשי הורה ו ט י .נו(" ו ט ד י ו סשרהיו וכו׳ ה ס ל א כ י ס נבראו בשני
ב ר י ר פ״א׳ ש ס ו ח ר ב ה פט״ו׳ מ ד ר ש ח ה ל י ם מזמור כ״ד׳ ובפרד׳׳א ריש פ״ד .ועיין בביאורי הרר׳־ל
שם שהביא ב ש פ מ ד ר ש ט נ ן ביום שני נבראו אראלים ו ס ל א ב י פ ואופנים ושרפים ו ה ש ס ל י ם (• .ח ה י ר ח
ה פ ח ה וכר ס פ נ י מ ה ל א נ א מ ר כ׳ ס ו ב בשני ב ש ב ח מפני ש נ כ ר א בו אור של נ י ה נ ם וכי׳ פ פ ה י ם
נ׳׳ר ע׳׳א ,וכבר׳׳ר פ־׳ד ל מ ה אין כ ה י ב בשני כ• טוב וכו׳ כי ערוך מ א ח מ ו ל ה פ ת ה יום שיש בו א ח מ ו ל
ולא שלעזמ׳ ועיין שמ׳׳ר פמ״ו .כ( טכסו בב6ל יכו׳ םםהים שם אע״פ שלא נ א מ ר ט בי מ ו ב הזי־
ל( כ ה ר ף ט ק ו ה מים ו ט י ט ד ב ״ ר וכללו כששי וכר ,ועיין בר״ר פ׳ ד׳ ש א ל ה מ ט ר ו נ ה א ח ת וכוי.
פ ״ ח .יו( ל ה ח י ו ח כ ל היצורים וכוי עיין מ ד ר ש וי״ר ריש פי״א ,ופרד׳׳א פ״ד .נ( נופים ננזף עיין ערוך
ערך גוף והוא לשון נזיפה וכעם׳ ועיין במוס^ והוא נ י ר פ ה ב״י מינכען .והבונה ל מ ה שאמרו חולין ס׳
ע׳׳ב א פ ש ר לשני מלכים וכוי ועיין בר׳׳ר ם׳׳ו .ס( ס נ ו ל ה ל ה י מ נ ו ה בו וכוי ישראל מונים ל ל ב נ ה בר״ר
נו( יצרם ל כ י ר ה ה ט י מ ה הוא פ ע ו ד ו ח שור ה כ ר ולויהן׳ ועיין וי״ו פוף פכ״ב ,ופדר״א פי״א- שם.
פ ( כ ד ו נ מ ח ה ד ו מ ה ח ל ה וכר מ ד ר ש ב ר י ר פי״ד זה א ד ה ״ ר שהיה .נ ט י הלחו ש ל עולם ו נ ק ר א ת ח ל ה
595 מחזור ויגורי
ופמחו וחינך לשונו מילה .רשומה יעודה ענודה ובדה היות לו לכליה :שניהם הביאם
יחידים ל( כתושות ע ש ר כילת .שמחות ברכות הרכס לכבוד ל ש ם ולתהילה :תאוס־םוריעים
נעשו לבשר א ח ד דככס .תשועת תבוסת ש מ ח ה םנוהת ש כ ת חינכם .תהילה מחנים שרשים.
משוררים בחץ ערכם .דבר זמירות ושירות מ ל י ם שוררו בתוכם .בדרכם באו בחירים
בקידוש מצות מלכס :רעדים יעודים עחח כקול קורא ממעונים .יכובדו יאושרו אםודת
מבס חתנים .ידובבו בחועותס מרובבים ברוב בניס שתולים בביח ה׳ אלחינו חצירותיו
רעננים .יבקרו בהיכל ה׳ לאורך ימים ושנים .ארוחת עונג יזכו לחשלוס טוב מצפונים:
המוניי קדושיי ורוזניי .ם ת פ י פ נזופים בפני .שרותם יהיש לעיני .זכוייס לעלות להר הי.
ק־ :ל א ל א ת ן :
תף CP .א ר ו ס ת אמונתו באהבת מישרים .כזבר טוב ונאה זבדה בכושריס :נבוליעולסו.
ויסים ונהדיס .דלות דוק ונמיוניו עבורה נוצרים :המון צוען ש ל ה .
אמונים סרסוריס .ו ל א אבו לשלתה .וסונרה בסנרירימ .זמן זומן ירד .פ ח ת ה מעוברים .ח מ ת
זעסו ש ס ך נבול רודים ממרים :מכוסה הוציאה בפז וזהב יקרים .ימיות מרכבות צר כמים
כבירים :כנסה כבור הופה בתחתית ההרים .להאוין אמרי פיו לשומרם ל ת ר ת ר י ס :מנת
חלקה וכוסה נרדיפ וכפרים .נשיקותיו בפיהו נשקה בהוד ה ד ר ם :סנולת ר א ש סלכים.
ותפארת כהותם .עלי בנות עילה ידיד אלוף נעורים :פ ק ד ה בנות היכל הכיאח בחדרים.
צרור פ ר וקנסון היותם םקמדים :קטרת וצפית ונר ושלתן ומנודים .רשוסים ובלוסיפ
ערוכים ושמורים :שלובים הכרובים כאיש בלירות םעוריס .תנאי חיבה עצובה בםסנירים•.
דרישת יום שביעי ותפקידיו סדורים .וחוק ז כ ת צוה .להורות לנעצרים :דרכיו ותחומיו
בסחקרי מסתרים .במוצא וכמובא עדתו מבוארים :ר ש ד ו ת ארבעתם במשאותם זחירים.
באכות סלאכותס ותולדותם חקוריס .יחלסו שלמותם בכלימ מפוארים .יקדשו קידושו עלי
בוס טזביריס :שמרו והורישו .למקשיביס חביריס .יקר ש ם מלכותו יכובד באורים :חמודים
סשסניס אבוסים ברבורים .ובודים דני הים בני יונה ותורים :קציעה ויין רקה ו ת י ת ש
ויצהתם .להכין כיוס ש ש י לעוננ מבתרים :בתסקיר שבתו יביאם מרום הדים .טרופס א ש ר
ש כ ת בתכלית כ ל י צ ו ת ם :א ל אדון.־
ח ר ו ס ח וכו׳ ושמ״ר פ״ל .צ( ב ח ו פ ו ת עשר ב י ל ה ג׳׳ב ע־׳וז עשו־ ו צ פ ו ת י ב י ועיי ב ר ־ ר פי״ח .וכוי־ר
פ י כ ׳ ק ה ל ת ר ב ה פ ״ ח ו ב פ פ י ק ח א ד ב ח י פ י י ר ,ועיין בפדר׳׳א פי״ב עשר ח ו פ ו ת ועיין בביאורי ח ר ד י ל
א ו ת מ־־ז .ק ( א ר ו ס ת ו ט י ס פ ו ד ר ע״פ א״כ .ל( זני ז מ ר וכו׳ ת ר ג ו ם ל מ י נ ח ו לזנוהי (» .מ ס ו כ ו ת באבן
מחזור רטרי 596
ת פ ב .ח(אמהות עת נכבשה .הבח הנאה .א(על ידי נילנול .נ( לסונה הובאה .בתחילה
כשה רך לסבלות ההנאה .סוף דבר בקושי הייה הותלאה :ניענועיה
שפכה לדודה קרוא תגר .בקטנותה אהבה קרם יצאה לבנר .דלו לו עיניה להוציאה סמםנר.
היכולת בידו חיוח פותח וסובר :הבין המארס כי בדין משתוקקה .וסימניה נ(ביהלווצםלו
בתוך חיקה .ובקוסתה נדלה ועמדה על פירקה .התחיל לתבוע בה ולהשלים חוקה :זמן
עיחה הניע להינשא ראויה .ואין להפריז נומיה קישוריה ועריה .חוייכ בה חתן נשארה
וביטוייה .ועונתה ורפואתה ופירקונה משבייה :טהרות הוחזקה מנהנ הוריה לאלף .שמח
ולשונה לא שינח בהלף .ידיה לא פירשה לאלילי סלף .ונן נעלה ומעיין חתמה מדלף:
כראות חתן כי כלתו ממתנת .ולא בנדה היות לזר מתחתנת .להצילה נחעודד כי בבריחו
נאמנת .לקחתה מעריץ היות לחופה מוומנח :מושיעים צוה להשסט עס חנין .בלי דרות
תמהו כעמדתו להאנין .נכהו אם יזין .לשוטט ולהענ־ן.ויאבדהוסשאר ונכד עם נץ :סדר
בנאותו נצר נאלה ונתעב .לא ארע הדורך על במוחי עב .עידנתיה במיטב הצלתיה מרעב.
ועתה איך אשלהנה י(סן אהיה ללעב :פין לא ענין .מה תרץ בזדון .למה תקשה עורף
ותנרה מדון .צוד -להשיב הפין לבעל הפקדון ,ואם תעיו מצת תורד לאבדון :חפצו המכות
היות ממשמשות ובאות .בעת הוכה נשברה רוהו להכאות .רווחה בעת מצא הוסיף להלאות.
עד נונף בעשר ובמותי תחלואות :שיסד הבת במשבצות והב מלובשות .ובירקרק חרוץ
אברותיה מכובשח .חקף לשלחה כי בחשוון מנורשח .לחומצת בצק לא הםסיק מלשת:
שינה באיולת ויד יהיד וכסיל .ה( מלוא קרוא אחריה מטבעתי)1א( להפםיל .עריצי לניוניו
אסף כאוסף הסיל .ונששט הוא לאלהיומסכה וססיל :כרנב׳ ים צללו חיילי קמיי .חומות
נמלים קמו להעביר יקומיי .ואו מאז ציוני בדת חיכוסיי .להזכיר קריאח ים סוף לילותיי
זימיי :עחד :לקריאת םשר חורה כהן קורא ואחריו לוי ואחריו חתן :ואם אין בהן .יקרא
החתן החילה:
רשות לכהן•.
תפג .ה כ ל הבו ערל לאלה־נו וחנו כבוד לתורה .חנו עוז לאלהים הגדול והנורא .אשר
בחר בנו קדושתו לפארה .ועילה על כל נזע אהרן לנחרה .כהן לאל עליון
בשם ה׳ נקרא .בא וברך תחילה וסוף ל^יות כשורה .אתה עתה ברוך ה׳ בנודל המשרה.
יהי ה׳ אלהיך עמך מעוז ועזרה .בעלותך להנות בספר התורה .בית אהרן ברכו את ה׳
אנכי אשירה :כהן קרב עמוד ר׳ פלוני בר׳ סלוני הכהן:
א( ע ל י!( א מ ה ו ת וכוי מסודר עיים א ״ כ ו ח ת ו ם ש מ ו שמעון בד יצחק. • ק ר ה ונו׳ םדר״א פי״ב.
ירי גילגול וכו׳ ש כ ת י׳ ע״ב ו נ ת ג ל ג ל ה ר כ ר זבו׳ .ב( ל ם י נ ה ה ז ב א ה כינוי למצרים מ מ נ ר ל ס ו נ ה וגוי
נ( ביחלו וצסלו לשון ה מ ש נ ה נ ד ה מ׳׳ז ב ח ה י ל ה ב פ ה ר ך וכו׳ ס ו ס ה ״יא ע״כ. )יחזקאל כ ״ ט ( .
י( סן א ה י ה ל ל ע ב לשון לענ ,ויהיו מלעיביס במלאכי ה א ל ה י ם ) ד ״ ה בי ,ל״ו{. ע ־ א ב ו ח ל וצמל.
ה( ס ל ו א קרוא א ח ר י ה מלשון ה ב ה ו ב קראו אחריך מ ל א )ירמיה י״ב( וענינו קבוץ ו א ס י פ ה לרדוף
ו( כ ש כ ב בלב ים וכשבב בראש ח ב ל כצ״ל )משלי כ ״ נ ( .נעזרים ו ה ס ו ה ע״ש ה כ ח ו ב אחד׳ה.
597 מחזור ויטרי
'(בית להזבל .״(נוסף שסו בשמם יישובם עשר להנבל .בין שתי אישות להסיג חומם
םההבל .בשלה העדיף בצימף לוחט לח וטבל .רשם חוד חנוכר מניחם להדריכם שובל.
רוב הון נחלת אבות וממנו זונ נאד .ומחקבל .יחד מאחם ומחברם כדבק ווג לע־נבל .יראו
זרע ויציעו ויסרחו על סני תבל .עור לכבודו בראם עול מוראו להסתכל .צאן ידו השריש
מעמים כחרומח מעשר מחבל .חיסנם קדושוח ושחרוח להתנשא סהתנבל .חיילם במשםרח
מלהשמץ כמטהר וטובל .קניינים שלש וברכות שבע לכרבל)א( .קרואים לזמן במסיבת
)ב( כירה)נ( רנל להטבל .הלות סנ׳ אל בשביעי בבית הוועד לקכלי זה התן יקיםיהו
שושביניו'(כבטליאר מהחבלבל .קרוא בנתונה מימין בלפידים וקול היובל .ברך שם הנכבד
והנורא נושא ועושה ממלט וסובל .תת לו הודייה ושבה שזיכהו לזה הבל .וכן יראנו
בשיכנו כ( כין כחיפי אבי אשכל .ראות בקיבוץ גליות ובהמלט •ושבת בת בבל .התנדל
והתקדש שמו על ידי זרובבל :ומרשות שלומת אומן חקוקה בהרות מושכת בין ננידים
ומרבה בשררוח .עוםקיה והוניח .נקראים בני חירות .ומננת ומעלת מכל טנף וזרות .יוחנח
לוייח חן לראש ופאר ועםירוח .בשלה שוט הרים ונהרים וקבל נירות .ראשה ]וסופה[
חסדים וחםוח וישהה .יקרה מפנינים ומכל הכונה ועשירוח .צרוסח בעליל שבעתים
ומלאכתה במהירוה .חושבה לומדיה ממנדא בלו והלך ואנפרוח .קדושח וסרישוח בה
וטהרה וכשירות נחיבותיה שלום ומטפת מתוקה בלי סר־תח .מקרבת אהבה ומרחקת
איבה וחחרות .עץ היים היא ורפאות לדורשי־ בתקירות' .כדבר שנאמר עץ היום" היא
למחזיקים בה ותומכיה מאושר :ומרשות שותי מימיה ומסתפקין מבארה .שואבי
מעיניה ומחעדנץ בשארה .מושלי מכמניה ומהלכין לאורה .מחהללץ בהדרה ומחנשאיס
בסארה .עושין מלאכתה ומתאכקין בעפרה .עורכי חוריוחיה ומשננין בספרה .ואין נהנין
בכבודה .ולא בבחרה .ולא יעשוה קרדום ולא עטרה .נושאים ונותנים במלחמתה שערה.
נמחקים כדובשה ובצסיחית יערה .בקיבוע עחיםיום יום להחאורה .בצדקם דוחים כל צרח
ועברה .רצים כצבי ובארי להתנברה .ידדון שינה מעינימו להתעורדה .יהנו בתושייח כשפה
ברורה .צדקתם עומדת לעד להשמיה .צפות וחזות באיסשקלריה המאירח .חכמוח יורו
על סי התורה .חן בשפתותיהם לאסרה ולדתידה .קרנם ירום ככבוד ותפארה .קדוש ישר׳
יושיעם מכל ערה .ויוציאם מאפילה לאורה .ויבא משיה צדקו אמן במהרה :ומרשות
שארית עם קודש הנועדים הנה .מליאים מעות כרימון ומשאם ומתנם באמונה .עושים
ומעשים ביראח שדי להאסנה .וחרירים בכל דבר מצוד .להזדמנה .נקראים בני אל חי
ונבחרים לו למנה .באים לבית התפילה להפיל חחינח .מילים לנסול חסד לחחניחם כיומ
חתונה .יזכו להמשה קולות הנשמעים בניל ורינח .צור ישר׳ בעח ישיב שכוח ה א p
כבראשונה .הפוץ זבהי צדק ועולה מדושנח .וקריח חנה על מכונח לחדשנה .וברשוחם
עמוד ר׳ פלוני מתוך עדת מ־ מנה .ועמוד אצלי על מנדל עץ העשוי לדבר כתיקנה.
ושושביניך ילווך זמירות לטונה .וברך תחילה וםוף בדיד .הגונה .ויקרא פרשה קמנה
בנליון ה כ ת ב יר נ כ ת ב :
ויכלה ל ה ס כילה כמו )ב( כ י ל ה שעוספין בהן. הנוליחמז כ ל נ ל ס ל ו ן אילו בילמדנו )א(
מונחום גפ״ס וכמו ששנינו ו ל ה ט נ י ל פ י ה ס ביין ס ם ו ב שמכיאין מילנו נ ס כ י ם )נ( גדולה.
נסניס נמוכים. מ נ י א י ן מן ה ד ל י ו ת א ל א מן ה ל נ ל י ו ח .סי׳ אין
ס( נוסף שסו בשמש וכו• ס ו ט ה א ע ש ה לו עור כנגדו (t .ב י ה ל ה ז ב ל מלשון הפעם יזבלני אישי.
כו( לוזרריבס ש ו ב -מלשון ש ב ו ל ה טיט. י״ז ע*א ועיין פירש״י ו ב פ ד ר ״ א פי׳־ב ,ובערוך ערך איש.
)בגליו!( ב י ל ס ד נ ו כ ר ב ל ח ה ו ! אילו השליחות שעוטפין בה! כצ׳׳ל ,ועיין ערוך ע ־ ך כ ר ב ל א׳ וי׳־א אילו
ה ט ל י ו ת שהן עטופי! ועיין במוסף .שש כ ס ו ויכרה ל ה ס כ ר ה גדולה ) ם ל כ י ס ב• ר ( .שס וכמו
ששנינו בפ׳׳ח מ נ ח ו ת אין סביאין וכר כצ׳׳ל .י( כ ב ט ל י א ר צ״ל ככוליאר עיין יומא כ״ה ע״א ו ה ב ה נ י ט
מוקפי! ועומרין כמין בכוליאר ,ועיין חוס• כ י ב קנ״ו ע־׳ב ד ״ ה כבינתי ובו• ובערוך ערך כ כ ל י א ר וכו׳
וי״א ו כ ד ע״ש .כ( בין בחיפי אבי א ש ב ל הוא בנימן ש ח י ה בהמ׳־ק ב ח ל ק ו בראיתא ביומא י׳יב ע׳׳א
מחזור וימרי 598
בעדות נאמנה :עמוד .עמוד .עמוד .ר־ סלוני כר׳ סלוני החתן וכרך את השם הנוזל
אלהים אל אמונה .וכל העם יענו אחריך אמן בי נחל שבר אמונה :ויעמוד הוא .ואחזת
מרעת .ואחר קראהו .מריעיו יכתירוהו :ויקרא בתורה :ואהרי כן יאמר החק ברכות אילו
שיסד ר׳ אליעזר ברי אהרן ויתר ההתן נדרים לכבוד התורה ולצדקה איש כמתנת י ח :
ת פ ה .א ל ה י ם הי האל נואל .יקשיב וישמע תסילת שואל .לתממך בקהל נם יואל.
וראה בנים לבניך שלום על ישראל :רם ומתנשא יושב על כמא .נמר
ומקים אומר ועושה .עושה אור כהוד מתכסה .באבדתו יסך לך ותתת בנשיו תחסה :מיין
עולם בית תבנה .ורעה אליך לא יאונה .חכמה ומדע תבין .למען תשכיל ככל אשר
תפנה :יברכך ה׳ מעוז וסקוה .מקורך כרוך והיית בנן תה .יהי ביתך שלום והיכלך בור!.
והלויח נרם רבים ואתה לא חלוה :צור ילדך ישמח בשמחתך .תיים וכבוד תמצא וכל
תאוותיך .ימלא ה׳ כל םשאלוחיך .אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתיך :עטרת תסארת
וצניף מלוכה .מאת הי חשא כרכח .לקח טוב תוסיף תורה והלכה .שמורה בכל וערוכה:
אם החנה עליך מחנה ובולשת .ושואת רשעים לבא םתרנשת אליך לא תקרב לנשת.
שנאיך הם ילבשו בשת :בבקר את זרעך זרע .ולערב אל תנח וחנרע .אל קדוש ישראל
שעה והכרע .ה׳ ישמרך מכל רע :ישישו וישמחו כך ישר׳ כולם .יחד כבודך בסודם
ובקהלתם .בנורל צדיק תהיה ובחבלס .ה׳ ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם :עמוקוח
מני השך מנלה .וארץ על בלימה תולה .יקרא לך הכם מופלא .יתן לך כלבבך וכל
עצתך ימלא :שן סלע תשכון ומדומים .יבלו ימיך בטוב ושנותיך בנעימים .תוציא סרה
בנים מהוכמים .תראה זרע ותאריך ימיס :האל fנורא יהי עליך סחרה .חזק ואמץ והנית
במשנה ובמקרא .לדעת סוםר סוד התורה .משמועה רעה לא תירא .חלקך בהיים וטוב
יהי הכלך .עושר וכבוד מנת נורלך .אתה שלום ושלווה אוהלך .אורך ימים ושנות היים
יוסיפו לך :שסח בחור בילדותך .ויטיבו לבך בימי בחורותיך .ראח חיים עם אשת כלולותיך.
ישמך אביך ואמך ותנל יולדתך :יפוצו מעיינותיך חוצה .להבין דעת משל ומליצת תח
הבסה והשכל ועיצה .יראתה׳ ודעת אלהים תמצא :בלכתך לא ימעדו אשוריך .בזח ולבא
אשריך .מברכיך ברוך וארור אדריך .יהי מקורך ברוך ושמח באשת נעוריך :מצא הן
ושכל טוב עד זקנה ושיבח .כח אונים ועוצמה נשנבה .יחי זרעך כצומחי רבבה .ופרצת
ימה וקדמה וצפונה וננבה :אתה שלום והלוייה נאוה .שלות עולם ופתח תקוה .וביניכם
יטע התה ואהוה .ויברך אתכם כאדם וחוד :,עזה אהבתכם בעבות אסורה .יכוננה האל
שליפה ולא הסירה .לעד עולם מכם לא סרה .ויברך אתכם כאברהם ושרה :יתירה
היבתך תשוקה ותשוקה .עם הכלה חסודה מעוזקת מאת ה׳ תהיה חוקה .ויברך אתכם
כיצחק ורבקה :יתן ה׳ את האשד ,קרואה .קנוייה לך ביתך באה .כניסת חוסה ואליך
נשואה .כאמהות רםל ולאה:
תפו .יברך ה׳ חתן וכלה .כמא דבירך שמ־א וארעא :יברך ה׳ חתן וכלה .כמא דבירך
שמשא וסהרא .יברכם באהבה ואחות כמא דבירך אדם וחוה :יברכם ה׳
בכל מלחסרה .כמא דבירך אברהם ושרה :יברכם ה׳ ביראתו לדבקה .כמא דבירך יצחק
ורבקה :יברכם ה׳ בפרי בטן המליאה .כמא דבירך יעקב רחל ולאה :יברכם ה׳ בפאר
הצפירה .כמא דבירך משה וצפורה :יברך ה׳ התן וכלה .ככני רהביה רבו למעלה :חחן
וכלה ה׳ יברך .יתנם לעליון בכל משא וערך :יברך ה׳ את החחן .להושיבו בראש כהילל
עינווחן :את החחן הי יברך .כסא דבירך וקראו לפניו אברך :אלהים יחננו ויברכנו יאר
פניו אתנו סלה:
תפז .יד ,בשר שר צבאיך .אתה שלום וביתיך ,בתך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך:
ואתה חתן כליל יוסי .צח םברולח ומאח־ס .לשמש חתן דופי .באור פניך זיו
599 מחזור ויטרי
כבודם .יוטייסית מכני אדם החנק חן בשסחותיך :כרוך :ששד .על יעלה המהוללת נתן
אלהימ בעזרך .בן זונה אח ובן נילה .שחה מים םכוריך .רסאות תהי לשורך ושיקוי
לעצמותיך :ברוך :םרה ורבה כירך בהם .תכרית תרשיש ואלישה .ובבנות בנו שחיהן
בנים סעמייס ש ש ת יתן ה׳ את האשד .הבאה אל ביתך :ברוך :ידידי בך שתי שיריי.
כשיראים ללבושיך .וטורי ברקת מוריי .ובתי נםש לנסשך .לוויית חן הם לראשיך וענקים
לנרנרותיך :כרוך :הרהב ידך לםעטירך .משיר בכתם לא תסולת הענק תענק לסאמיריך.
ועל נםי שיר תתעלה .את אשר תדר שלם ימלא .ה׳ כל משאלותיך :ברוך:
רשוח ל ש ו ש ב י ן ה ח ת ן :
ת פ ח .יושב ימין חתן כסנן בין נציבים .אורג ישר׳ ומקרב קרובים .אלהי ישרי מטיב
למוכים .ימיך יאריך ושנותיך רכים .כקרב עם קדושים נחסדיס ונארגים.
וחמלא מקום החשובים .משפט וצדקה הסיצים ותאיבים .בא וקרא בתורה פסוקים עדינים.
וברך פני אדון יושב הכרובים :עמוד עמוד עמוד ר׳ פלוני בר׳ פלוני שושבין:
אחר ל ש ו ש ב י ן הכלה:
ת פ ט .א ק ר א •לאיש נדיב מפואר בהידרון .שומר םצוח אל וכל מעשה כשרון.
לשושבין נתמנה .לו אקרא בגרון .יבא יתייצב יעמר פני ארון .לקדוח
כחודה ויביא פה דורון .ינדב לצדקה לאל אדירי רון .למעלח יחשב מנחת עשרון.
משנאיו יוכתו משנה שברון .עמוד עמוד עמוד ר־ פלוני בר׳ פלוני לבכוד חחורה והכלה
חבצלת השתן :קראו כתורה יעמדו כתפילה :השלימו סדריהם יוצאים מבית הכנסת יוצא
החתן תחילה ושושבינין אהריו ילווהו .נכנסו בבית חתונחו סושיבין אותם בקתדראות
ויהללו להם בחורים וזקיניס יהדיו:
חץ ,ישסח חחן בכלה .כלה חשמח כחחן .בבנים ובני כנים כעושר ובנכסים .בבנים
עוסקי תורח ומקיימי מעות ישראל:
תצא .שיר ובי־בה .אערבת כתורה ובהלכה .רם ונישא בסלובת את שפל ואח דבא.
מראה חתנים כשושנים .וכננים מכוונים .וכננדם שושבינים .במו פרדס
ריסונים :סי יפעל .זה סועל .כלתי שוכן מעל .סרחם נוזי מעל .עזר זה לזה תעל:
ל(אשד ,נתלה שאלה .לר׳ יוסי כשאילה .ששת ימימ עולם כילה .מה פעל רב עלילה:
לה ענה :שסע• נא .פועל רר בטעמה .בח פלוני היות למנה .לפלוני היות נכונה :הדא
מילה .אנא יכולה .לעשות בשעה קלה .אלף עבדים ביללה .ודוונתם בלילה :חיבל זה
ראש לזה .וזו קיטעה רנל זה .וזאת צועקת על זה .אי איסשי היות לזה :ויםנא ממרונא.
לר• יוסי שרגנא .וונות דוונתי הנה ונתפררו מעונה.־ בחנתי בדבייבם .אמונה מצאתי בכם.
אמת אתם וחורתכס .ברוך אשר בחר בכם :חי לעד .שוכן עד .זונ נועד .ברד עדי עד.
לקרב לנו מסעד מתושבי נלעד :קול ששון וקול שמהר• קול חחן וקול כלת ובטלו
תורתכם בעלי אסופה כהכנסת כלה להוסה :צאינה וראינה כנות עירו .בעטרה שעטרה
לו אבירו .חכיריםיפוחו בנועם ארשם .שמחת עולם על ראשם :קוממיות ילכו על אופניהם.
הוא ישלח מלאכו לסניחם .בשםחח החן וכלה נעלה .ויאמר לנו עם ה׳ אלה:
זמר אחר לר׳ יוסי קמהי:
״(יחיד חולהו עורי םא־־ן .ונראה בלבבות ונעלם מעין .והוא סנן ישעי .חניח תעב.
וכלי דין .מבורך כסי עמו על בוס היין .ברוך לישרים תושייה צופן.
ל( אשה גדולת וכו׳ כ י ׳ ד פש״ח, ס ו ט ח ל״ז ע׳׳א׳ זבחים נ״ד ע׳־א לפיכך ז כ ה בניס! הצדיק וכוי.
וי״ר פ״ח ,ב ט ד י ר פ־ג ,פ כ י ב (n .יחיד ,ח ו ל ח ו סאין עזרי וכו• והוא לד׳ יוסף ק ס ח י .ו נ ד פ ס בפףא באיזה
מחזור ויטרי 600
ברוך הנקרש בפרי הגפן :והוא נקרא באחד ולא כשאר אחריש .אחר לא נצמד וכולם
נצמדים .הוא לבדו נפרד .ובלחו נפידים .ראש לכל נוער ואב לנולדים .בולם יעידו כי
אין מלבדו .ביוך שהכל ברא לכבודו :שמחה יאזורו .מילה •חגורו .ושירים ישירו .ברינה
ויאורו .ושיר יצאו ירש .וכזית הודם .וברוך אל קדם .יוצר האדם :פארוהו שרימ ועמהש
נוננים .קצינים ושגניש .וילדי נאמניש .ושבחו שגיונים פתח והניונים .וינוסו יגוגים .וישינו
ששונים .ויודו חעצומו לגדלו ולרוממו .ברוך אשר יצר האדש בצלמו :קרני יצמח וישע
יראה .יכל צר מתקומם .שאה ישאה .ויושב כשפל למעלה יתגאה .וששון עם•נכאה.
כנשר יראה .ועדה גאמנה .תחדש רעיה .ברוך משמח ציון בכניה :ממרוש השלח .נילימ
ורננימ .חדשים וישנים .וקול ״צאו יחד .ברינה וצהלה .ברוך משמח ׳בגיל חתן וכלה:
הי לעד בורא ניליש ושמ־וח .יחדש עולמו אלה׳ הרוחות .וינוסו אנחות .וישיגו הנחות.
להשמיע קולות בשירות ותשבחות .וקול מבשר שולו .סולו המסילה .ברוך משמח חתן
עם כלה :וישבו לשעורה: :מרו סעודתם מברכ־ן כרכת המזון :לכך אנו אומרים שהשמחה
במעוגו .דאמרי׳ בחגיגה .נ( שמלאכי השרת אומר״ שירה כמעון .הילכך השמחה היא
במעון מכל שאר השחקים :כפרית:
תצג .נברך אלהיגו שהשמחה במעונו שאכלנו משלו .ועונין :ברוך הוא אלהינו
שהשמחה במעונו שאכלנו משלו ובטובו חיינו :ער כי הוא זן ומפרנס לכל:
,
נ (1ישיר ;pועד ביצי ייניש נצ״־ •שיה ק׳יז ע״ב. ש:ויש .נ( שמ־יאב׳ הי=־ת ח;יגה י־;
משוררה .בשיק שירה ?יבולה אונזר־ ,גבוי• .י {zמפתח ביתו לא נמשר בצ״ל תענית בי ע״ב.
,
ל( מ ת ר לנו יהלקהו הוא ע״פ מאמר;; יהי כזונות מתרים כזית וכוי עירובין י״ח ע״ב .גצ( הלא
601 מחזור ויטרי
בשן ונלעד כימי עולם :במרעה טוכ ירביצס דשינים ושמנים .שחקים ירעשו צדק ויזלו
סממנים .ואח שניהם יצהיל .ביין עשיס ורימונ־מ .לחמו ניתן .מימיו נאמנים :ראה בטוב
בחיריך ושמח בשמחתם ,ביום חתונח חתן ובתוך ארוהתם .ומה טוב ומה נעים שבת
אחוזתם .פחה חסצמינהם דרך להנחותם :רצה נאבנולה אוכל* לחם העצבים .אלאלהיס
ה׳ .אשר שמך מקשיבים .הלא שכרם אתן לך מצפים ומקוים .נותץ לחם לרעיבים:
בשלם בעמלם העולם נבנה .מאחרים לשבח לידידים שינה .שנונים תרבותמ למו מקרא
ומשנה .ימלא שחוק פיהם ולשונם תנה :ירנן מטוב לב תודחו טהר והמשכילים יזהירו
כזוהר שמי טוהר .בשם ה׳ ידנול ואל טבו ׳נהר .אל דנן ואל תירוש ואל יצהר :אשר
ה׳ שרידים וירידים .ימינו יושיעם ובאו האובדים .יברכם ירבו מאד מצותו תדרים .אכלו
ריעים שתו ושכרו דודים :הדרבס יצלה .האל מקדישכם .צדקה ילבישכם .עטרת פאר
לראשכמ .דנן שמים יורה ומלקוש ישסשבט .אכלו טוב ותתעננ בדשן נפשכם :רננות
והודיות מנחה היא שלוחה :לאל מנחיל קדש שבח ומנוחה. .תיכנו לנסור סעודה וארותה.
זה היומ עשה ח׳ ננילח ונשמחה :נשואים מרחם שירו כבוד מלככם .שאו זמרה ותנו
תוף והיא חהילתבס .אליכם הסצוה ירי הובה עליכם .ואכלתם א:ול ושבוע והללתם את
שם ה׳ אלהיבם :יכה׳ ואכלתם אכול ושבוע והללתם אח שם ה׳ אלהיכם אשר עשה
עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם :ונאמר ואכלת ושבעת וברית את ה׳ אלהיך על
הארין הטובה אשר נתן לך ,כרוך אתה ה׳ על הארץ ועל המזון :רהם ה־ אלהינו כוי.
עד ולא נבוש לעולם ועד:
תצה .אלי שומרי שבת שלומים כנהרים .כרכה עד בלי דיי קדושתה זהירים .נמר
מלאכותיה .להשתמש מהירים .דרוש אל משמרתם במשמר הם מזרים:
**(הלא אבות אלה .רבדים .הדברים .ותולדותם עמם קצובים כמספרים .זמירות קידוש יוס
עלי כוס מזכירים .חפצים להאריחו בשמחה ובשירים :טעוט מטעמותיו אבוסים ברבורים.
יזמנו לו מלבים ומשנים עם כרים .כריסם מעדנים מליאים ולא חסרים .למו ראשי בשמים
נרדים וכפרים :משובצים והב שש ורקמה שוורים .נזמים וענילים יליל יופי הדרים .סחר
בנדי הוסש יקרים מפוארים .עריבים הליכותיו לםקשיבים חבירים :פעולתם פני אל .פרי
שכר שכירים .צדקה חן וכבוד לסו שבח משמרים .קדושים יקדישוהו כבת עין נצורים.
ראויים למצותיו תהילותיו מזמרים :שבהו מעייני כמו הוללים שרים .חנו לו תשארת
עצמוח ואיכרים :רצה והחליצנו וכוי :ברוך אתה ה׳ בונה ׳תשלם :ברוך אתה ה׳אלהינו
מלך העולם האל אבינו נד .ער זבל טוב:
תצו .אגודת התן יברך אלוה ממרומים .וועודים פה הנה בשמחה ושלומים .בבטח
ישכינם ושלוות עולסים .יבלו •סיהם כטוב ושנותיהם בנעימימ :וזוננחמד
נצמד .עדי עד יוצמד ויוצב מטעו .סאד יגאה יפנא .וכדנים ׳דנה אלהים את זרעו :והאל
המהולל כהל .הילל יכלל יהלל יושיע .ישא כרכה מאת ה׳ וצדקה מאלהי ישעו :שלום
נבר ירבר לאיש נבון וחבר ובן הכם מופלא .בהור כםאו ינשאו ושמים שיאו ירומם
ויתעלה .ועמו לוויתו התוסה בבריתו כברכח כוס מלא .לא יערכנה שטרח כוש וביחס זהב
לא תםולה :חתני נתייטה בתוך כיפה וחופה עשויה כמין בילה .ושם מו־נף מוצנף ורום
מעלה והזנף ויעלת הן נלד .,כאיתיאל יואל כדת אל להכין ולהשכילה .בתורתו יהנה יומס
ולילה :שלומו יבטא .וחסדו יטה .ברכה יעטה .ובית יבנה .והאל ימליכו .ומלאכו םביכות
דרכו יחנה .ודת יעבץ ירבץ .יקבץ ויקנה .ישכיל בכל אשר יפנה :יהי שבחו .במקחו.
סניב בטחו .נחיכ ארחו יאר .ואת אויביו .ומכאוביו .יריביו סביביו יאר .ועדותיו ותורותיו.
ק( אזח ו ד י ן ס כ י ל ח * ריש פ• ויקהל. ע׳׳ב׳ וצ״ז ע׳ ע׳׳א. א ב ז ח א ל ה דבריט הדבריט ,עיין ש ב ת
מחזור ויפורי 602
ורתותיו יבאר .יעוטר יכותר כחתן יכהן סאר :זרעו ישתץ .לסומץ תעמץ .סאד יפרוץ
חילך .וחן נשאה .מאד נאח .ברחל וכלאה בגדלך .עליצה עלוצה .והדווה ודיצה ומצא
יהי אהלך .אורך ימים ושנוח חיים ושלום יוסיפו לך :הרחמן הוא •מלוך עליט לעולם
ועד :הרחמן ת א יסעוד ויכלכל בתי כנסיות ובתי מדרשות .ויברך את ההתן ואת הכלה
ואת השושבינים ואת השושבינות .ואת אחינו רבותינו היושבים כאן והמסובים באן
והמשמשים כאן כני ברית כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל כן
יתברכו כברכה שלימה ונאמר אמן ־ .יהי רצון מלסניך הי אלהיט ואלהי אבותינו שלא
יבוש ההחן ולא תכלם הכלה .לא יבשו בבנים ולא יכלמובבני בנים .ויצליהו מאד ככל
נכסיהם ויהיו נכסיהם ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר ואל ישלוט שטן לא בסעשה ידיהם
ולא במעשה יריט בוי :כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקיא :ומניח כוס של כרנה לסגיו
על השלחן :וטטל כוסו של חתן בידו ומברך עליו שש ברכות :שהכל :יוצר :שטה:
,
שוש :אשר ברא; ומניח כוס של התן .וחוזר ונוטל כוס ראשץ שלסניו .שבירך עליו
ברכת הטזון .ומטלו ומברך עליו בירא פרי הגפן :וטועם המברך ומערה ממט על כוס
ההתן :ושותה החחן ואחר נך תשתה הכלה אהריו :ומברבין על הגפן ועל פרי הנפן:
ויזמרו לכבוד החתן המםובימ זמירוח .ישמח חתן בכלה .כו׳ :ודוגמתם על כל דברי
שמחה :באים לתפילת המנחה אס שנת הוא .ואחרי אשר יקראו בוערה יוצאין מקצתן
להתפלל לפני החתן ומתסללין שם מנהר .ומעריב :השלימו סדריהם סכיאין את החחן
ואת הכלה ומושיכין אותם בקתדראות זה כננד זה .ועושץ להם מחולות סביבותיהם:
ויהללו להם במחול בחורים וזקנים יחדיו :וייטיבו נגן כשמחה ובשירים:
תעז .ק(אות מבראשית מבתיה .אז מאז לראש סועדים הועמדה .שבת .אותת
יום שביעי ליצירה .כי בו שכת מכל מלאכתו אשר ברא• 0ברא בשני
תפתה להוללים .כו כ* טוב לא נאמר במאמר הילולים .שבת ,ם(בה נסרים וממצוקה
עולים .דרך לעבור נאולים :גאולים אבוא כיצאו להתנכר .נוו למרה בחוק ומשפט להתהבר.
שבת :נשתם לאלוש כניתנה על ידי הבר .כי פי ה׳ דבר :דיבר לקטו עומר לטלטלת מן
דבר יום ביום :דורש ליום ששי להם משנה ליום .שבת .דת םעודשלש .ומשלש למצוא
םריום .אכלוהו היום כי שבת היום :היום קודש וממלאכת ששח חופש .הנהילו אב לכן
ספוט גחפש .שבת :ד\א תבל למעשה ת( אשר הרבה בסש .ויוס השביעי שבת וינפש:
וינסש חעם בקבלם חרוזות ודרשו מהם קלוח וחמורות בעליזות שבת .מעדה לפחות
חובות חנטזות אשרי אנוש יעשה זאת :זאח בחורב היוה כקדומה .זכור ושמור ארבע
אמות ואלסים אמה .שבת .זכור להניד מה נרם לפרסמה .כי ח׳ יחן חכמח :הכמה
התבעה .במעיין אשל רטוב .תנוח בשקט וסער קטב םלקפוב .שבת .תכטו בנעשה
ונשטע לחטוב .ואת צדיקים ישולם טוב :כאטור טוכ הי רכל ורהטיו על כל מעשיו:
ונאסר סותח את ידיך ונו׳ .כוי :בא״י הק את הכל :נודך ה׳ אלהיט .כו׳ :עד בסי כל
חי תמיד לעולם ועד:
'טוב במלאכת חמשכן ציוה לתמימים .א( טורח משא מהעביר מרשות לרשוח
,
באיומים .שבת .טור במלאכת גבוה בקיומים .יראת ח תוסיף ימים :ימיט
מ ב ר א ש י ת וכו׳ ה ו א פיוט לד• מאיר ה כ ה ן עיין לעיל 0י• שכייה ובסש״ב שם א ו ה הי .ל( ב ר א כשני
ת פ ת ה זבו׳ פ ס ח י פ נ׳׳ד זךא .בר״ר פ״ד .וש׳׳ר , T Mובפרר׳׳א פ״ר (U .ב ה נ פ ד י ם וכר ש ב ו פושעי
נ י ה נ ם שובחין ואינם נידוני[ ועיין לעיל פי׳ ק מ י ה .גוו ל מ ר ה )אולי Ytנזו ל מ ד ה עיין ערוך ערך
(6מ ו ר ה מ ש א וכוי עיין ם( אשר ה ר ב ה ב פ ש לשון רכוי ה ר ג ו ם פרו ורבו פושו ופגו. נז ד•(.
603 מחזור ויטרי
להוסיף בסיקוח נסש בלי לאבוד .נ( יפקחו נל להולר -ולחיה לעבוד .שבת .אס
התירו שבחות ה מ ה לזבוד .חקר כבודם כבוד :כבוד עוד לעסו הנחילו .כברבת חוהם אב
המון לעלו .שבת אוח בריח קודש ואות בריח בו שמונה לסלו .כאשר דבר ה׳ ביד
משה לו :לו רמז כמעשה ידיהם אשיח ברכה .ליעשות מלאכתם על ידי אהרימ בלו
להיםרכת ש כ ת לו ישמרו כרת וכהלכה .ששת ימים תעשה מלאכה :מלאכה כהשליסי
הנוכח מזבח הונונח .מינה נשיא ליום קרבנו לחכבח .שבת .מנוחה התירו לקרב שלמי
הובה ,הביאו כני ישר׳ נדבה :נדבה בבניין בית עולמים כהונאה להנהות .נ( נדרש
קל וחומר במשכנות מבמחות .שבח .נדחה .וביום כסוד חאריחו ארחוח .אורח חייס
ושובע שמחות :שסחוחחנחלתם רבוח מעסים .סליחה על כל המוב הראיתם בנעימים.
שבת .סנולה אס תשמור כהילכתה בעיעומים .ישר׳ נישע בה׳ תשועת עולמים :ככח•
ישר׳ נושע כה׳ תשועת עולמ־מ לא יבושו ולא יכלמו עד עולמי עד :ונאמר ואכלת
ושבעת וכרכה .ונוי .על הארץ ועל ה מ ק :רהם ה׳ אלחינו .כוי :רעה וההליצנו:
כו׳ עד כי אתה הוא בעל הישועות כוי:
עולמים שנים בראת עכור עמק להאד .על תר קדשך ננלית אמריך לבאר:
ליום שמלו שכח .עח חנלח שכינחך בחוכם .כחתן יכהן סאר :סאר
עמית ומעיל ערקה .פחח דברך בהאירך לנפש שוקקה .ליום שכולו שבח.
םנוחך להופיע מעיר הםבולקה .לא ישמע בה עור קול בבי וקול עעקה :צעקה
בחשסיעך .יחירחם יצאה מפחד קול .ערקו להה־ות עבור משיכת נפש ומפי עור שמעו
קול :ליום שכלו שבת .עפעוף יונח מסלע תשמיע קול .כל עוםיך נשאו קול.
קול אמריך הנעימים כחדרשס .קריאח עיטור 'ספרים ודקדוקי פירושם .ליום שכולו
שבת .קרוסה סתומה מפיק נהחפדשם .שמחת עולם על דאשם :ראשש ירימו איינים
לחלום .רון וחידוש שיר םימו בלי לבלום .ליוס שכולו שבח .רום שם המפורש עוד
מחם לבל יעלוס .וענוים ירשו ארץ ויתעננו על רוב שלום שלוס תשפיע עת דבירך
:
ישתכלל .שכינתך הופיע מעיון יוס* מכלל .ליום שכולו שבת .שיר לעמך בפימו
,
יהמלל .ואתה תניל בה בקדוש ישר׳ תתהלל :תתהלל מלך בחרחיעך זוהם .אורהעפון
לצדיקים תאיר ותזריח להניחם .ליוס שבת יולבש רביד כהן צדק כאבני מילואימ ואבני
שותם .תתן אמת ליעקב הסד לאברהם :לאברהם הזק ידים רפות בבוננך אפיריון.
ליצחק אמיץ זרועותיו בהנלותך מעוז .ליום שבולו שבת .יעקב יה• ויהי עליון .כ׳ נחם
ה׳ את עיזן :ככת כי נחס ה־ את עיון ניחש כל הרכותיה דשם מדברח בעק וערבתח
כנן ח׳ ששון ושסהה יסעא כה חודר .וקול זמרח :ונאמר בונה ירושלים ח׳ נרחי
ישר• יכנס :וחבנה :חזק:
נ ( יפקחו גל ל ח ו ל ה וכר יוםא כ׳ ועיין מ כ י ל ח א שפ. בפירש׳׳י ש מ ו ת ל״א פ פ ו ק י״ג׳ ושט ל׳יח
פ׳׳ג ע״א .נ( נ ד ר ש ק׳־ו וכר כ ד ק ט׳ ע״א.
מחזור ויטרי 604
אהת .כדסשורש למעלה .והא ראמרי׳ ראשה מטשיא בכל שהו .היינו לעניין ראייה.
אכל לעניין כתם הנמצא כבשרה או בכנדה אינה סטסיא אלא )ככנדיס( ]ככנריס[.
ועוד שאפי׳ )בבנוים( ]בכנרים[ תולה במאבולת .כדתנן ט( הרואה כתם בכשרה הרנה
מאכולת הרי וה תולה בה .ועד כמה .ר• הנינא בן אנטיננופ אוסר עד כנרים של סול.
אבל כנרים ועוד טמאה .כדמם׳ כנמוא ,וכל דין כתמיד• נוהנ בזמן הזה כין להקל כין
להחמיר .כמו שסשורשין במסכת נדה :ועתה םירשתי מה טעם יושבת ד נקיים :ווו
היא דרכה של אשד• שרואה דם מט״ו יום לטיו יום .או מחודש להודש .או מהדשים
לחדשים .וזהו ווסת שאמרו חכמים שרנילד ,לראוח מומן לזמן .הניע יום שקבעה בו
ווסח שלשה םעםים .מורשת מבעלי .שער• אחח שמוך לווסתה ובודקת תדיר .רקבעינן
הלכה כר• יהודה שאוסר כל עח ווסתה ועונה או יום או לילה .ואוחה יוס או לילה
שקבעה כו ווסת בין באמצעיתה בין בסופה סורשח מבעלה ובודקה עצמה הדיר .ולובשת
הלוק לבן .ומעעת סדין לבן על מיטתה .שאם רואה דם כלום יהא ניכר בהם היטב.
ואם עבר לה זמנה ובדקה וראתה רם אסורה לבעלה עד שתטהר .ואם לא דאת כלום
טהורה היא לבעלה ואינה צריבה לשמר יותר מאותה שעה כלל .ביצר אם היהה רנילה
לראות בתהילת היום משמרת וסורשת מיעלה כל אותו יום .ואינה משמרת סוף הלילה
הסמוך לתהילת היום .ואם רנילד .לראות בלילה משמרת כל הלילה .ואינה צריכה
לשמר סוף היום הסמוך להחילה הלילה .דקםכי ר׳ יהודה כניסת היום נרים .ובן כניסת
הלילה .והכי אמרי׳ י( תני הדא רי יהודה אוסרה לשני ווסתה .סי׳ עונד .אחת .ומתיר
לאחר ווסתה .סי׳ מיד אם לא ראתה .וחניא אידך ר׳ יהודה אוסרה לאחר ווסתה וסתירה
לשני ווסחח .לא קשיא הא דרנילא למיחזי בתחילה יממא .והא דרנילא לסיהזי בסוף
ליליא .ש״ הא רתניא אוסרת לאהד ווםתה .דרנילא לסיחזי בתהילח ימסא .וחא דתניא
אוסרה לפני ווסתה .ררנילא לםיהוי בסוף ליליא .דקסבר ר׳ יהודה דמ* ששתה בליליא
ואפי׳ בסופו אסורה כל הלילה .ואש וסתה ביום אפי׳ בסוסו אםורר• כל היוס .אמר
רבא הלכה כרי יהודה .הניע שעת ושחה ובדקה ולא ראחה ושמרה עונה .טהורה
לבעלה .ומיכן ואילך מאהי שהיא מהזקח בטהורה אינה צריכה לבדוק עצמה בשעה
שבא בעלה לשמש .דתניא ( חהטריס והפועלים והבאים מביח האבל ומביח המשתה כ
נשיהם להם בחזקה טהר׳־ .ובאים ושזהיסעמהם נין עירות כין ישינות .גד־א שהניחה
בחוקה טהרה אבל חניהח בחזקת טומאה לעולמ היא בטומאתה עד שתאמר לו טהורה
אני .והו י אמריי אמר רב כהנא ל(שאילתינהו לאינשי ביתיר .ררב ססא ורב הונא בריח
דדנ יהושע .כי אתו .־בנן מני רנ מי מערכי )להל( ]לנו[ בדקה .ואמרי לי לא .אכל
צריך הוא לשאלה אם טהורה היא .אבל בדיקה אינה צריכה .והכי אמרי׳ טיק מידה.
מ(דכל לבעלה לא בעיא בדיקה .דא׳כ לבו נוקפו ופורש .ואינה צריכה לא לבדוק ולא
לשמש מבעלה עד שיניע שעת ווסתה :הנידה ור-יולרח והמשלח טמאוה .נ(לקוץ חלה,
ואסורות לבעליהן ליגע כאהד מאיבריהם .ואפורות לקשט ולהתנאות ב»יהס .ואסורות
להרבות עםחם שיחה מפני הרנל עבירה :כלים שהנידה מנעת בהם בזמן הזה מהודק
אצל בעלה שהרי בני אדם בזמן הוה מטמאין בקברות ואהל המת ובשרץ ובנבילח
ובמת .ולא יטהרו עד שיורוק עלינו מלכינו מים שהורים לטהרינו .כך כלים שהנידה
נונעת כהן .מותרין לינע בחן ולהשתמש בהן .אבל מהסירים אנו על עצטינו ואין
כ( ה ת מ ר י ם י( חני ח ר א ונו׳ ותניא אידך וכוי שם ס י ג ע ׳ ב . נו( הרואה כ ת ם ש ם נ׳׳ח ע׳׳ב.
מ( ר כ ל ל ב ע ל ה וכו׳ שם והפועלים וכוי שם י׳יכ ע״א .ל( שאלתינהו לאינשי כ י ח י ה וכו׳ שם ע״ב.
נ( לקוץ ה ל ה ויש נשים וכו׳ עיי; לעיל סי׳ הע׳יד ובמש״כ שם׳ ודיין ב ה נ ״ ס פ״ד ס ה ל ׳ י״כ ע״א.
ח פ ל ה א ו ת די .ועיין כש״ע א ״ ח סי׳ פ ״ ת ,ו ב ס נ ״ א ס׳־ק כ /ג׳ ובביאורי הגר׳׳א ש״ק ו׳ .י ב נ ו ח כותים
מחזור ויטרי 606
אוכלימ אנו בקערה אחת .ולא משיורי מאכלה .ולא יושבים על מושבה .ולא מקבלים
כלומ מידה אלא על ירי אחר .ומהנין אנו לה כלים וקערה ססםהת וםדינין וכריס
וכסתות להשתמש כימי נידותה .ולעח מחרחר• מככסח בםיש אוחס כנד*ס שיש עליה
כהס .ושאר כלים שישבה כהם מדיחן בסים .וריח :ומנוע זד .יסד .לנהנו כן .מםני
הרנל עבירה .אבל איסור טומאה ליבא .ויש נשים שמונעות מליכנם לבית הכנסת בימי
נירותם .ואינם צריכות לעשות כן .דמה טעם הם עושות .אס מםני שסבירוח הן שבית
חכנסת יחי כמקדש .אסי׳ לאחר מכילה למה נכנםוח בו .והלא מחוסר כיסוריס שמכל
והעריב שמשו אם נכנם בו בכרת .וא׳׳כ אל חכנסו בו לעולם עד שתביאו קרבן לעחיד
לבא .ואם אינו כמקדש .תבנםו ותכנסו .ועוד שהרי כולנו בעלי קירים וטמאי נפש
ושרץ ונכנסין אנו בבית הכנסת .הא למדת שאינו כמקדש .ויכולות הן ליכנס .אבל
מ־פ מקום טהרה הוא ויסד .הם עושות .מעוברת ומניקה שראו דם הן כשאר נשים,
בין לשבעה נקיים בין לטבילה:
תצט .נידח שססקה סופרת ד נקיים כמו שמפורש למעלה :ואותם ו׳ שהיא טונה
לא םיוס שהיא פוסקת לראות מהחלת למנותם אלא חוץ מאותו יום
שמוסקת .שזה מנד.נ כותים שמוסרת אוחו יום שפוסקת .ולפיכך טסאים .דתנן כנות
כותייס נידות סעריסתס .ומפרש בנם׳ ס(ל •0שיום שפוסקת נו םוסרתו למניין ז׳ .ולפיכך
בנות ישר נותנות למנוח ז נקיים חוץ מאוחו יום שפיסקה בו .שאס רואה אפי׳ יזם
אהד מונה שבעה והוא .שנים וי והם .שלשה ז׳ והם .וככר חיו אנשים שחולקץ על
רבינו שלמה בר יצהק בכך שהן אומר״ שמיום שפוסקת בו םוסרתו למניין וי .והשיב
לחם רבינו א״כ בניכם ממזירין שעל ירי כן בנוח כות״ם נידוח מעריסתן .לשי שיומ
שםוסקח בו םוםרחו למניין ז; והשיבו לו מן חשובה שלאהריו ע( שהשיב רב אחא
דאמר אנן נמי נשפריניח רהא קיימא לן מקצח חיום ככולו .ואמר להם רבינו והלא
תשובת רב אהא בצדו שהשיבו רבא באיכ כוי .ואוחם חעידו שאם דואר ,אפילו יום
אהד מונה ז׳ נקיים .ואותו יום שפסקה בו לא תמנה כלל .ואם לשני ימים ז׳ והן .וכן
לשלשה ז• והן .וכן כל ימיה עד שתראה!,׳ נקיים .ואעיפ שבאותם ימים שהיא מהחלת
למנות מהן ישנם טמאים מן התורה .שלא יקרא עליהם שום נקיות כעולם שהרי אינם
נקיים אע־ם כן משלימין ומונה אותם .ויעלו לה למסירתה .שהרי אינם המורים הם
מזבח דאורייתא שעולים להם לימי ספירתה .דאםרי׳ ביולדת בזוב .ימ* לידתה ד לזכר.
ושבועיים לנקבה .שאינה רואה בהם א(עולין לה לימי ספירתה למניין ד נקיים .ואדם
שהן טמאים מעיקרא דבר תורה כדכת׳ וטמאה שבועיים .וכל שכן זאת שאינה אלא
ספק זבה שיעלו לה מותר ים• השבעה שאינה רואה בהם למניין ד נקיים .שהביא
עליה מתוך הומר ואעס־י שהן טמאים מעיקרן .ומיכן השובה לאומרים שהן צריבות
להמתין בשבעה ושבעה .שבעד ,יס׳ נידותה תהילה ואהרי כן ד נקיים .וכסבורים הס
שאותם הימים שיש בהן טומאה כל עיקר אץ עזלץ לספירת ימי נקיזתה ני איככד,
נקראו נקיים והלא מלוכלכים הם וטמאים .ואינו כן .שהרי מצינו בזבה וראית שיטי
טמאים עולין לח לםםירח •מ׳ נקיותה .כל שכן ואת שאינה ודאית .ועוד יש בני אדם
שקורץ לאוחס ז׳ ימים אהרונים ימי ליבונה .לפי שרוחצח במים חםימ .ומתלבנות
בכנרים נאים ,וכולם אינן פורשות עכשיו מ; חטומאד .ואוכלות ושותות עס בעליהן.
ועושץ לבעליהם כל מלאכה שהאשה עושה לבעלה .מזינת כוס .והצעת המטה .וחרחצת
ס ( לפי שיום ש פ ו ס ק ת ובר שם ל ״ נ ע׳יא ועיין ב מ ר ד ם לרש״י ד ל סי׳ רע״ב. ובר נ ד ה ל״א ?רב.
א( עולין ל ה ל י ס י ס פ י ר ת ה ע( ש ה ש י ב ר ב א ח א וכוי לפנינו ב נ ד ה ל״נ ע־א איהא רמי ב י ח ט א .
607 מחזור ויטרי
שניו ידיו ורנליו באותו ליבון שלהם :ותשובה ליה ממה ששנינו בפ׳יק רשבח .כיוצא
בו נ( לא יאכל הזב עם הזבה משני ה מ ל עבירה .שי׳ ביוצא בו .לעשות םיינ ונדר
והרהקה .לעבירה .שאסרו לא יאכל הזב עם הזבה .וכל שכן טהור עם הזבה .משני
המל עבירה שטתוך שםתייהרים יכא לבעילת זיבה שהיא בכרת .ותני עלה .תני רבי
אליהו נ(מעשה באדם אחד שקרא הרבה ו׳עגה הרבה ושימש תלסידי הכםים .סי׳
ושימש חלמידי חכמים ל( להסבירו סתימוח המשניות יטעמיהם .והוא נקרא תלמוד :ומת
בחצי ימיו .והיתד .,אשתו ניטלת חסיליו וםחדרחס בבתי כנסיוח ובחי מדרשוח .אסרה
להס כת׳ בתורה .כי היא הייך ואורך ימיך .בעלי שקרא הרבה ושנה הדבר ,ושימש
חלסידי חכמים הרכה מסני סד .מח כחצי ימיו .ולא היח אדם שמחזירה דבר .סעם
אחת נחארחתי אצלה אמרתי לה בימי נידוחיך מהו אצליך .ה( אמרה לי ]היו
אםילו באצבע קטנה לא ננע בי .בימיליבוניך מהו אצלך[ אכל עמי ושתה עמי וישן
עמי בקירוב בשר .ולא עלתה על דעתו לדבר אחרת .אמרתי לה ברוך המקום שהמו,
שלא נשא פנים לחורה .שהרי אסרה ואל אשר כנדת טומאתה לא תקרב .כי אתא
רב רימי אמר מיטח אחח הואי .במערבא אמרי סינר מפסיק בינו לבינה .סי׳ נידותייך.
כל שבעה של ראייה ראשונה .ואליהו שמע בישיבה של מעלה שנענש על כך אוחו
תלמיד .ולפיכך שאל לה איסור נידה משאר איסורים .ומה ששאל על הנידות תהילה
ואחר כך על הליבון לשי שהיה רוצה שתחוורח .וכן אמר לח בחייך אמרי לי בנירות״ך
מהו אצליך .דשמא נכשל בהם .ולסיכך נכרת .אמרה לו חס ושלום .כוי .והשתא
אודי לי מיהא כימי ליבוניך .מהו אצליך .אמרה לו .כוי .ו( ואותם ימי ליבון ששאל
לח אילו הן ז׳ נקיים שובה ׳יושבת בהם מן התורה .ולא אותם ז׳ שהחמירו על עצמם.
לסי שבאותו זמן עדיין היו מחזיקות כדין תורה .שהרי אותו מצינו שהיה בעת התנאיס.
כדקחני להם מעשה .כוי .ואוחד .חומרא מימי ר׳ זירא ואילך היחה .שהרי הוא אומרה
בכל מקום .ועוד שר׳ בסוף התנאים היה .ומצינו בימי ר׳ בפירוש שלא היחה אותח
חומרא דחניא בשי אחרון מידה ז( התקין ר׳ שאם ראתה יום אחד חשב ששה והוא.
שנים ששה והן .שלשה תשב שבעה נקיים .ותקנה ז• שלר׳ אינה דומה לאותה שלר׳
זידא .הא למרה מיכן .שהליבון של אותו תלמיד לא היה כזה שנותנות בעצמם אלא
ליבוניך .כנון זבה .שםופרת זי נקיים משפסקה .וצריכה להיות לובשת לבנים לכדוק
שמא תראה ותסתור ספירתה .בנרת טומאתה .שי׳ עד שתכא במים לטבילה .כנידה
רמ״תינן .כשתהיה מדתה .בהריחה תהא .ער שהבא במים .כת• .:מיטה הרא הואי
ורחבה ולא קירוכ בשר הוא* .וסבר רשרי בהכא .ס־נר .פורצי־ט .שהאשה חוגרת בו
ומניע מםתגיים ולמטה .הרי משגה .הרי ברייתא .מיכן אתה למר שאעפ׳׳י שמתרהצת
בתמין וםתלבנת באותם ז׳ נקיים .והן נקיים לבנים בלא ראייתדם אעפ״כ אינה יוצאה
מידי טומאתה עד שתטבול ,לסי שלא מצינו שוש טהרה במים חמים ושאוכימ .ואע־ם
שעשתה כל כך אסורה לינע לבעלה .כדתנן במסכת כתובות (p .כל מלאכה שהאשה עושה
לכעלה נדה עושה לבעלה הוץ ממזיגת הכוס והצעת המיטה וההתצת פניו ידיו ומליו
שיש הימור בזו המלאכה יותר משאר מלאכות .ומתוך הימור באים לירי עבירה .וכל
זמן שלא טבלה ישגה בהיכרת .ואעס״י שיש בה ז׳ גקיים .כדילפיגן ג־ש בבשר על
וכו׳ עיי] בתוש• נ ר ה ל״ז ע׳׳א דייה אביי וכוי .ב( ל א י א ב ל ה ו ב וכוי ש נ ת י״א ע״א .נ ( ט ע ש ה ב א ר ס
א ח ד וכו׳ שם י״ג ע־א א י ח א ב ח ל ס י ד א ה ד וכר ועיין באדד״נ פ״כ ,ובתום• ש כ ת שם י״נ ע׳׳כ ד״ה
כיסי וכו׳ ועיין ח ש ו ב ו ח חיים היו־ד סי׳ קצ״ר .ל( להבבירו ס ה י מ ח המשניות כצ״ל .ה( אשרה לי
ו( ואוחם ימי לבון וכו׳ ח״ו אפילו ב א צ ב ע ק ט נ ה ל א נ נ ע בי בימי לבוניך מ ח אצלך וכר כונ׳׳ל.
עיין חוסי ש ב ח י״נ ע׳׳כ בימי לבוניך וכו׳ וחום׳ כ ח ו מ ת ם׳יא ע׳׳א ד״ה מ ח ל פ א וכו׳ וב״מ שש.
יז( כ ל מ ל א כ ה ונוי כ ה ו ב ו ת ס״א ע״א ועיין בתום׳ שם ד׳׳ח ז( התקין רבי וכו׳ נ ד ה ס״ו ע׳׳א.
מחזור ויטרי 608
נכי נהלים .דמה ובה הבא עליה כל זמן שלא טבלה ישנו בהכרת .לפי שאינה ץדאח
מירי טומאה לעולם עד שחטכול ואפי׳ תשב סאה ואלפים נקיים .בדאי ואתר תטהר .אחד
מעשה תטהר כלומר אחר מעשה הטבילה .אף נידה נמי אינה יוצאה מידי טומאחה לעולם
עד שחטבול .ולפיכך אסורה לקרב אצל בעלת לעולם עד שתטבול :בך ראיתי את
ך׳ נוהנ .ט( ואפילו במסירת מפתח או שום דבר מידו לידה חיח פורש :תי:ובחשובוה
הנאונים מצאתי :שבעת ימים תהיה בנידתה .קמאי או בתראי .מאן רבעי הבי סבירא
ליה דעדיכה האימא ארבסר יומי .ולא הכין הוא .אלא צריכה למינקפ שבעה נקיים.
חילכך אי חד יומא חרא ליה .הד ושבעא נקיים הא תמניא .ואי תרץ יוסי הדא .תרץ
ושבעא הא תשעה .ואי תלתא יומי הזיא ליה .תלת ושבעה הא עשרה .וכן כל רחויא.
דילמא וראי דחויא שבעד ..דצריכח למינקט ארבסר יומי .אבל לא חזית דמא שבעא
יומי ליכא אלא למישבק כל יומי דחזיא ומינקט שבעא יוסי ותו לא .דכת׳ שבעח ימימ
תהיה בנדתה .על שבעא יומין דמן חחילת נידתה קאי ולא על שבעא •ומין נקיים:
עוד מצאתי בתשומת :משםט הנדה כך נמסר בידינו וכן מנהנ בנק״ הדעת .משעה
שרואה בין פוסקת כיום שני ורוהצת כין שפוסקת ביום ד׳ ורוחצת מונה שבעה ימים
זאינה נונעת בבעלה .ואינה אוכלת עמו .שנאמר שבעת ימים תהיה בנדה .וסחם נרה
דאורייתא היתה מוגה ו׳ ימיס מראיה ראשונה .בין רואה בכל יום .בץ אינה רואה.
ולהכי מהזקינן לחו כולהו שבעא יומי בטומאה משום פרישוח .דאינה אוכלת עמו ואינה
נונעח בו .אבל לעיגיץ טבילה כך הוא .כיום שפוסקת הדין שתרחץ והלבין עצמה
בבגדים ז תסיר בנדי נידותה מעליה כדי שלא תתמה על כעלח והספור שבעה גקיים
לבד מיום שפסקה בו .אם ראחה באותו יום .אכל אם ראתה באוחו יום או באותו
לילה שרוחצת סופרת ז׳ נקיים )עד שאותו( ]מלבר אותה[ יום שרחצה בו .ולסוף
שביעי םסוך לטבילתה הדין שתהוף ראשה כסםרק ובמים הסין דהציצת שער דאורייתא.
דאמר מר י(ורהץ את כשרו במים .את הטפל לבשה .ומאי ניהו שערו .ואמר רכה
בר רכ הונא כ(ניסא אהח קשורה חוצצת שלש אינם חוצצוח .שתים אינו יורע .ודי
יוהנן אומר אין לנו אלא אחת .ולהכי לא חהוף אלא בחמין .דאמר אמימר משמיה
ררבא אשח ל_(לא חהוף אלא בלילה .קשי־א הילכתא אהילכתא .לא קשיא הא דאיסשר.
הא רלא איפשר .ראי איםשר לםיעבד בלילה סמוך לאכילתה חוססח כלילה .ואי לא
חופפת ביום וטובלת בלילה :תי :ע״כ :ואם תאמר וכי מאהר שמצינו שנדה צריכה
טבילה .מה זו טהרה שעושות בחמין .דע והבן שהנשים בדאוה מתוך לבם .לס־ שבשעת
נידותס חיו מחליפות בנדיהמ ולובשות כנרים המכוערים .כדי שיחננו על בעליהן .ולא
יבואו לידי המל עבירה ,ואחר שחיו סוסקוח מנירוחם היו רוחצות ולובשות כנרים נאים.
לסי שהיה קשה לחם להתננות כל כך .ואשר ראו כתוב ימי ליבון האשח התחילו
לומר שאילו הן ימים שדברו חכמים .ותתחילו לעשותם קבע -מ( והיו הנשים משרתות
את בעליחן באוחן הימים .ואסור לעשוח כן .דחא דאמרי׳ לא יאכל הזב עם הזבה
מפני חרנל .עד־ שחטבול קאמר .ויישר כח האשד .שאינה מחלבנת ואינד .רוחצת ומתננח
לעילם על בעלה עד הטבילה ,שכשפ שישנה בהכרת בעח טומאתה כן היא בחברת
עד שתטבול .כאשר פירשתי .ולכך לא חלבן :ועוד יש רעה חולה שדבקו כה .םתוך
שנהנו באותה רהיצה שעושות בימי ליבון שלהן .התחילו לעשותה קבע .ושכחו עיקר
ט פ ק ד א ! ו ב פ ר ד פ לרש׳׳* פי׳ רע׳׳ב .מ( ואפילו ב מ ס י ר ת ס פ ת ח וכוי עיין תוס׳ ב ח ו ב ו ח ם י א ע״ה ד״ח
ם ה ל פ א וכו׳ ושם ה ו ב א המח״ו .י( ו ר ח ץ א ת בשרו ב ם י פ )ויקרא י׳׳ד( א ח ה מ פ ל ל ב ש ר ו וכר ב״ק
נ ( נ י מ א א ה ה ובו׳ נ ד ה ס״ז ע׳׳א .ו ד יוהנן א מ ר ובו׳ שם ע׳־ב. פ ״ ב ע ׳ ׳ * ועיין עירובי! ד ע׳׳ב.
ל( ל א ח ח ו ף א ל א כ ל י ל ה וכוי ש ם פ׳׳ח ע׳׳א .מ( והיו ה נ ש י ם מ ש ר ת ו ת וכו׳ כצ״ל .ועוד יש ר ע ה
609 טהזור ויטרי
רהיצה סמוך לטבילה שנעשית כהילכתח .ונמעמ שנאות לידי ממזרות נסור שהרי
אותה רחיצה דחוסה מן הטבילה .וננר ינשו עליהן כל חבורות ונרניס ,והוצצין .ואין
עולה להמ מכילה .ומשמשות בהן .נמצאו נבעלות כנידותן .ונועליהמ נועלי נידות.
וכולן נמדד נהנרת .ולםיכך מצוד .להשכיח אותו מנחנ .ולחשסילו .ולחחמיר עליהם.
שמתוך שעשו אותה קנע התחילו לומר לא אילו מטהרין אלא אילו ממהרין .מידי
רהוה אבא ראשו כוי .שנזרו רבותינו ביציאת שבח ^ .ה ב א ראשו ורונו נמים שאובין
טמא לסי שהתחילו לומד כמז כן .זס־מ צריך סמוך לטבילה ללבן )לרחוץ אח עצמה
בחמין .ולשרות שעדות ולחםפם .כראי בס׳ אחרון מ ד ת .דבעינן ס(סמוך לחסימה
טבילה .לשי שלא יהא דבר חוצץ על כשרה .שאסילו חבורח הטנח חוצצת .כדאמרי׳
חני ע(רבדי דכוסילחא עדחלחא יומי לא חייצי משום ראכחי לחים הם .טיבן ואילך
הייצי .רהוו יבישי .ואסטו להכי צריכה חסיסת חמין .לשרות בהם כל שערה .ואיכא
למישמע רחסיסה כנוןז היא .דאטר רבא פ( טבלה ועלתה ונמצא עליה ייבר חוצץ אם
סמוך לחמישה אינה צריכה לחוף ולטבול .ואם לא צריכה לחוף ולטבול .ואיכא דאםרי
אם נאוחו יום שחספח םכלח אינח צריכח לחוף ולסבול .ואם לא צריכח לחוף ולמכול.
והלכה כאיכא דאסרי .והני קיימא לן .ומדקאמר ונמצא לח רנד חוצץ .נחדי חפיסה.
צ(אלטא חפיפה בעף הוא .דאי בראש מאי איריא חציצה דנקיט נכי הראש טפי משאר
חנוף .אלא ש״ס דננזף ת א שים .ויש שטועים באותח חפיפה ואוסחס דהא רבעינן
סמוך לחפיפה מנילה חפיסת הראש קאסד .כאותה חפיסה שםוצאין נראש .דאסרינן
נני נזיר לא יחוף את שערו כאדמה .ואסרי׳ הפיסה זו בראש היא .ואינם מצריכץ
םםוך לטבילח חפיסה בנוף .ק( אבל על שסת היס םצדיכין חפיפה בראש .דש להשיב
על דבריהם שחרי כמד .חפיפות מצינובעף דאמרי ל( מי שיש לו שם על בשרו הרי
לא יוצף ולא ימוךבשמן .ואמרי׳)האי( ש(סישחא דחפיסותא .םשיהא שדרכה לחופפה
על נדב והבורה .הא למדת שחפיפה בנוף היא .ועור תשובה אהדת .שהרי בפירוש
יש לשמוע שאותה הפיסה אינה אלא בנוף .דאםרי׳ החס ת(מהו שתחוף ותטבול
כלילה .א( מר ווטרא שרי .ורכ חיננא מסורא אסר .איל רב ארא בי• אהבה לרבחיננא
מסורא לאו הכי הוה עובדא .באינשי ביתיר .דאכא מרי ריש נלותא דאייקומ .ועייל
רב נחמן בר יצחק לפיוסה .ואמר לה עבדי חסרת .דודי הסרת .טשמקי הסרת .כלומר
עברי הסרח] .להסיק[)להסיח( חאש .דורי חסרח .לחסם בחס מים .משטקי חסרת .לישב
עליו בשעח רחיצה .שכן דדך אזתה רחיצה שקזדין שזדפונדרא .לאילו לחפיסת ראש
כולי האי מיכעיא .אלא ודאי לתפיפת הנוף קאמד .ש׳מ :וצריכה אשד .לפרכפ את
ראשה ולנקר את שיניה.כדי שלא ימצא בהם לא עצם ולא בשר ולא קיסם כדאמדינן.
מעשה בשסהתו של ר׳ שטבלה ועלתה ונמצא לה עצם בין שיניה והצריכה ר׳ מכילה
אחרת .ולנלה ציפורניה כדי לנקר ק הזבל שלא יהא חוצץ בשני הטכילח .וחני מילי
בשיניים .ובציסורניים כסו כן .אבל בית הסתרים ובית הקסטץ אינן צריכין מכילה.
ח ו ל ה וכו׳ כצ״ל .נ( ה ב א ראשו ורובו וכו׳ ש ב ת י״ד ע׳׳א .ס ( םסוך ל ה פ י פ ה ט ב י ל ה נ ד ה ם*ח ע*א.
צ( א ל ט א חמימה מ( ט כ ל ה ו ע ל ה ה ובר שש ס״ו ע׳׳כ. ע( ר ב ד ׳ רכוסילתא וכר שם ס״ו ע״א.
כ ט ף ה ו א וכו׳ בן ה ו א נ ״ כ כ פ ר ד ס לרש׳׳י סי׳ .רע׳־נ׳ ועיי] בתום׳ נ ר ה ס׳׳ו ע׳יב ר ־ ה אט ס ם ו ך ובו׳
א ב ל ב^הזור ר׳ ש ם ר י ה ו כ ו ׳ ) ר ׳ ש ט ע י ה ( וכן הוא ב ט ר ר כ ׳ ה׳ ט ק ו א ו ת בשם ר׳ ש ט ח ה פירש כ מ ה ו ו ר
ויטרי .ובסם׳׳נ לאוין ה׳ נ ד ח .ועיין חום׳ ב״ק פ׳׳ב ע״א ד״ה ו ש ח ה א ובו• /ובפ״ב ד ש ב ו ע ו ה ה־ נ ד ה
בר״ן ד״ה טפריך וכוי .ועיין כטור יריד טיטן קצ״ס .ק( א כ ל ע ל ש פ ת הים טגדיכין ח פ י פ ה ב ר א ש
ובו׳ ר׳׳ל ב ס ר י ט ח שעל ש פ ח היפ םצריכין ח פ י פ ה בראש׳ ו ב פ ר ד ס לרש׳׳׳ סי׳ רע״ג אשר כ ד ו ב ם ק ו ט ו ח
לשונו שוה כן^שון ה ם ח ״ ו א י ח א א כ ל ע ל ש פ ח ראש וכו׳ ע״ש ו ה ב ו ח ר יבחר .ל( מי שיש לו ס פ וכוי
כ ל ל ש ב ח ק ״ כ ע״ב (0 .ם ש ח א ד ת פ י פ ו ת א כ ת ו ב ו ת י״ו ע י ב .מ( ס ה ו ש ה ח ו ף ו ת ס ב ו ל ב ל י ל ח נ ד ה
ס*ז ע*ב (b .ס ר ווטרי שרי וכן ה ו א נ י ד פ ת ה א ר י ו ש ם לפנינו ח נ י ר ס א ס ר זוסרא אוסר ובו׳ ע*ש עיר
כ מ ה שינוים ועיין בפרדס סי• ר ע י נ .מ ר י ב ה א ש ה ל פ ר כ פ וכו׳ כוניל ס ע ש ח ב ש פ ח ת ו וכר כ י י ל שם
מחזור ויטרי 610
ואעם׳׳י כן צריכין הדחה .כדתגיא ביה הקמטים ובית הסתרים אעם צריכין שיבא בהם
מים .ואמר רכה כר רכ עולא נהידכיאתמים לא בעינן .מקום הראוי לבא כו בעינן.
כרד זירא .דא־ר זירא נ( כל הראוי לכילה כוי .ושאין ראוי לכילה כוי .והיינו דקאמר
רבא בסי אהרון רנדה .לעולם ילמד אדם בתוך ביחו שתהא אשד .מדיחה קמטיה במים.
ואעינ שאינה צריבה לפחוח פיה ולהכניס מים לחובה .דהא בית הסתרים היא .ולא
בעיא טבילה אפי׳ הכי הציצה פסלה בה כדר׳ זירא .דבל הראוי לכילה אין בילה
מעכבת בו .הכא נמי מקום הראוי לבא מים בעינן וליכא למימר כי איתמר הנהו
שמעחחא דחציצה במסכת נדה לטהרות .אבל לבעלה לא .כדמוכח׳ ביבמות בחחולץ.
דחניא נ(כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנר ובעבד משוחרר ובנידה .והא נידה בנירה
לבעלה קמיירי .להתירה קאמרי .דומיא דנר ועבד משוחרר .ראי בנירה לטהרות לטהר
את הטומאה צריכא לסימר דחציצח מ־םשלא לטבילה .והא נב׳ הציעה לטהר אח האדם
לטחרוח .בח׳ ורחץ את בשרו במים .ונכי נירה לא כת־בא לא הציצה ולא טבילה.
אלא כולהו טבילוח מחחם ילסי׳ לחו דהצ־צה פםלא לד.ו .ועוד אי בטהרות מיירי מאי
שנא דנקט נירה טפ• מטמא מת וטמא שרץ .אלא ודא* בנידה לבעלה סיירי .ואע׳׳נ
ראית ספרים דנרםי במסקנא דהה־א שמעתתא דלית הילכתא ככל חני שמעחחא .כי
איתטר ההיא לטהרות .אבל לבעלה לא .שיבוש נמור הוא .ול׳׳נ ליה .דהא מייתי
םייעחא ממילחא דריש לקיש .והא מילתא לא דמיא מידי לכל שמעתתא דאטר״ לעיל.
והכי נרם׳ לקמן .אייר שמעון בר לקיש ד( אשר .לא תטבול אלא דרך נדילחה .ולינ
כי הא דריש לקיש .ובסיסרו של רבינו יצחק בר׳ מנחם לא נרסי׳ ליה .וכן הנהינה
אחותו מרת בילא משמו את בנות עירה .להטוט את שיניהם קודם טבילה :וכן השיב
רש -נ׳ע :והא לך חשובחז :צריבזח נש־ם להטוט את שיניהם קורם טכילח ראע׳נ
דבית הסתרים אין צריבין ביאח מיס מקום חראוי לבא מים בעינן .כדר׳ זירא כל הראוי
לכילה אין בילח מעכבת .ושאין ראוי לכולה בילה מעכבת .והבא לומר לא אמרו
חכמים כן אלא לעיניין טהרות אבל לעיניין אשה לבעלה לא .שנינו בברייתא בנסרא
דחחולץ כל דבר שחוצץ בטבילה הוצץ בנר ובעבד משוחרר ובנידה .והיא בנידה
לבעלה עםיקינן .דאי לטהרות םשיטא .מאי שנא משאר טחרוח ועוד דומייא מ ר ועכד
משוחרר .שאין טובלים לשם טהרות .אלא לאיסור והיתר .אכל אץ להודות כן .שלא
להוציא לעז על הראשונות .ועור דההיא מעשה בשפחה של בית ר׳ יעטכלד .ונמצא
לה עצם בין שיניה והצריכה ר׳ טבילד ,אחרת .ואם תאמר יחיראה היא ויהיר ורבים
הלכה כרבים .חרא דמיםרא הוא וליכא דסלינ עלה .ועור דרבנן בתראי סמכו עלה
וקבעוה .ראמרי׳ דרש רבא לעולם ילמד אדם בחוך ביחו שתהא אשי .מדיחה קמטיד.
במים כו׳ .עד מםקנא וכולה ההוא שמעתחא לעיניין אשד .לבעלה .ובימי רבא לא היו
טהרות .שמיום שפסקו מי חטאת כולנו טמאי מתים .ואין לנו לטהרה עד שיבא מקוה
ישרי לזרוק עלינו מים טהורים ל ט ח מ ו :שלמה בר׳ יצחק רל :ועוד צריכה אשד.
שהסיר מעליה• ה( כל נלד והבורה ונדב שלא יהצוץ על בשרה .ושכח של הקזה עד
שלשה ימים לא חהצוץ לפי שעדיין המכה לחה ופתוחה סיכן ואילך תוצצת :חולי
שבעין שקורץ קעירא .אם לח אינו הוצץ .אם יבש חוצץ .דאמר סר לפלוף שבעין
לח אינו חוצץ יבש חוצץ .ואימתי נקרא יבש כשמתחיל לירק .אם םותחח עיניה ביותר
נב העץ חוצץ למעלה .דא׳׳ר יוחנן פתחה עיניה כיותר או שעצמח עיניה ביותר לא
נ ( כ ל הראוי וכו׳ שש ס״ו ע׳׳ב ו כ נ מ ה מ ק ו מ ו ת . roע׳׳ב .א ב ל בית ה ס ת ר י ם וכר שם כצי׳ל.
י( א ש ה ל א ה ט ב ו ל ובו׳ נ ר ה נ( בל ד ב ר ,שחוצץ וכו׳ מ־ז ע״ב. לעולם ילמוד ארם וכו• שם.
ו( א מ ר ר ב א וכף לפנינו שש ס״ז ע״ב ס״ז ע״א .ה( כ ל גלד ו ח ב ו ר ה וכו׳ כ ל זה שם ם׳יז ע״א.
611 מחזור ויטרי
עלתה לה טבילה :כשטובלת פושטח זרועותיה לכאן ולכאן .ופורסת כפיה .ומחזקת
אצבעותיה וה מזה כדי שיכנסו המים ביניהם .דאמר ריש לקיש לא תטבול אלא דרך
נדילתה .שכן דרכה של אשת כשהיא אומת פושטות זרועותיה לכאן ולכאן :ו( אמר
רבא בר רב הונא נימא אחה קשורה הוצצת שלש אינס חוצצות שתים איני
יורע .חכי איר יוחנן אנו אין לנו אלא נימא אחת .וה־נ בברייתא ורחץ אח בשרו
במים .מלמד שלא יהא רבד הוצץ בינו לבין המים .את בשרו .את חססל לבשרו.
ומאי ניד! שערו .שמצינו במסקנא דשמעתא .כמסכת נידה שאם רוב שערה קשור אהת
אחת בין מקפדת בין אינה מקפדת חוצץ ולא עלתה לה טבילה .וצריכה להוף ולטבול.
אי נסי םיעוש שערר• וםקפדת חוצץ .שתים ושלש קשורין בין מקפדת בין אינה םקשרת
אינם חוצצין .ושאר כל דבר הנמצא בבשרה סמוך לטבילה אם מקשרת בו צריכח
לחוף ולטבול פעם שנייה .ואם אינה מקשרת עלתה לה טבילת ומותרת לבעלח .דתנן
במסכת מקוואות .ז(זה הכלל כל שמקפיד עליו חוצץ .ושאינו מקסיד עליו אינו חוצץ.
ועור שמעינן מהתם דאשה בזמן הזר .צריכה לטבול בליל שמיני .ואס עושה אותה
בשביעי אינה מובלת כי אמ סמוך לשקיעת החמה .שלא יהא לה סנאי לשמש עם
בעלה קודם שתחשך .מירי דהוד .אזבה ודאית דאורייתא .שאעם״י שזבה טובלת בשביעי
לנקיותה מבעוד יום .ברכת׳ ואחר תמהר .אחר מעשה חטחר .ואפי׳ מבעוד יוס .שאע־פ
שצריכה ד נקיים .כיון שישבה ו׳ נקיים ומקצת השביעי אמרי׳ מקצת היום ככולו.
ויכולה לטבול הזבה מבע ־ר יום דבר תורה אכל אמרו הכמיס אסור לעשות כן .שמא (
תבא לידי ספק .שחיבעל לאחר מבילתה מיד ותראה דם אהד שתיבעל .ותסתור כל
םה שלפניה ונמצא בועל נידה למפרע .ולפיכך אסור לע־׳צות כן .וד!א חדין נסי לזבה
שאינה מובלת כיום .וכדאי נסי התם .ח(א־ל רב סשא לדכא מבדי כולד! ספק זבות
שוינהו לטבול ביום שביעי .איל משוס דר׳ שמעון .דתניא ואחר תטהר .ר׳ שמעון אוסר
אחר מעשה תטהר .אבל אמרו חבסים אסור לעשות כן .והיינו חיכא רתטבול ביום
שביעי .והוא הדין נטי היכא דטבלה בשטיני .חילכך לא תטטל אלא סמוך לשקיעת
ההמה .או בליל שסיני .ואף אם באח לטבול חוץ לזמנה ]אינה[ טובלת ביום .בנון
שאם עבר ליל שמיני ולא טבלה ממתנת ער ליל תשיעי .אבל ביום שטיני לא תטבול
משום סרך כתח .שמא חראה בחר• שחיא טובלת ביום ותלמד לעשות נס היא כסו כן.
וחאםר אמי טבלה ביום נם אני אטבול ביום .והיא לא ידעה שמר .שעשחר ,אטח
בשמיני היה והיא טובלת בשביעי .שבו אסור לעשות כן משוס משק זבח .אבל מחמת
האונס שמתייראה שלא יזיקו לה נוים .כנון שעושין ככמה מקומות שרורםיס אחריהם
כמקלות ומכין אותה מותר לעשות ביום שמיני .או היכא דאיכא למיהש משום ננבי
או משים ביעתותא דליליא או משום צינה טובלת ביום שסיני או כיום תשיעי או
באיזה יום שתרצה משמיני ואילך .והבי אמריי כמסכת נידח :אמר רבא נידה בין
בזמנה בין שלא בוטנה לא תטבול אלא בלילה .משוס םרך כתה .ורכ אירי כר אבץ
אטבול ביממא דתמניא משוס ארייותא .ורב אהא בר יעקב משום ננבי .ורב יהודה
משומ צינה .ורבה משום אבולא* .והאימא נמ• איבא לםיעבד הכי ודכא דאיכא סבנה.
והיכא רליכא סכנה לא תטבול• אלא כלילה ומימ ]אינה[ צריכה להמתין עד צאת
הכוכבים ויכולה לפטל קורם שתחשך סמוך לשקיעת החמה .דמאי ניהוש בה משום
ספק זבה הואיל וםחשיך ובא אין לחוש אפי־ פובלח בשביעי והתם נטי ססיקתלמודא.
שסהוטת לביתה מטהרת טבילתה ולא חייטא ששיר .ואי לאו םשוםחאי חששאטוטכ
שתחוף בליל טבילתה .הא דיכא ראיםשר לחוף ביום חוסשת ביום .בנון שאורעה ליל
םבילחח באמצע ימי החול .משום דחכי שסיר טפי .דאי חייפא בליל טבילחה אימר
לא חייפא שפיר :והיכאדלא איפשר לחוףכיומ .בנון שאורעחטבילחח במוצאי שבת
חזפםח בערב ש נ ת ולא חטבול למוצאי שבת ער שתחזור ותחוף אח ראשח :ואפ חלו
שגי ימים טונים אחר השנת ואירעה טבילתה בליל שני של יום טזנ .דהשתא אינה
יכולח לחוף בליל טכילתח ולא ביום שלסגי טבילחה חוססח כערב שנת .רמוטב
שתקדים חסישח יום או יומיים משחאחר לשמש עם בעלה יום אחד ותבטל מפרייח
ורבייח :וחאידנא לא חיישינן י( שמא ירבו נוטשים על חזוחלין .ומםבלינן ככל נהרות
שבעולם נין נימי ניסן נין כימי תשרי .דמילחא דלא שביחא הוא .ולא סבירא לן
כשמואל ולא כאבות :ומתקנח ר׳ וירא ואילך מחמרינן עילוץ .וטחזקינן בל חיולרת
בין מסילות בין יולדות וולד קיימא .כיולדות בווב .דילמא ראחה דם בשוםי קודמ
לירח .ובו נעשיח זבה .וכר׳ זירא .וחילכך אין האשה טהורה לבעלה כימי לידתה עד
שתפסוק ד נקיימ .חיישינן שמא ילרח בזוב .וטועה חיא .לסיכך חאשה בזמן חזח
לאחר ד יסי טומאח לזכר ושבועיים לנקבח אם סםקח סושרת ז׳ נקיים כבדיקה בלא
ראיית דם וטובלת ומשסשח .ואחר שהבלח יושבח על דם טוחר .שכל דמים שחיא
רואה טחורים .וטותרח לבעלח עד מלאת ארבעימ לוכד ושמונים לנקבח מיום שילדח.
ואעםיי שרואה דם קראו הנח׳ רפ טוהר .ואס״ ראחה כל ל׳׳נ לזכר ום׳׳ו לנקיבח
רצופים דם טוחר הוא לה .ואפי* בדיקה אינה צריכה אלא תשםש ביום ראייתה גסי
ב&א שום טבילה .ויולרח נקנח אס לא ראתה בחיץ שבועיים ללידתח אלא שפסקה
בינתיים סושרת זי נקיים בחוך חשבועייס עצטס ועולין לח .אע־ס שהיא אסורה כתשמיש
כתוך השכועיימ סיחו לימי ססירתח עולין לה .שכך שנו חכמים יםי לידתה שאינח
דואה בהם עולין לה לימי ססירת זיבתה .וטובלת לאחר שבועיים ותשמש אבל בתוך
שבועיים ט׳׳מאיגה יכולה לשמש .אפ״ ספרה בחס ז׳ נקיים .רהא נח׳ וטמאה שבועיים
בנידתה .אכל אם לא פסקה ז׳ :קיים אהר לידתה לעולם היא אםורכ עד שחפםוק ז•
נקיים וחטבול .דבעינן נסחם חטמא ונםחח הטהור ,וכן נסי אם ססקח סן הדם שני
ימים או שלשח מסוף יסי טומאח של זכר .או מסוף י׳׳ד ימי טומאח של נקבח
מוספת עליהם שאר יםים נקיים מימי טהרתה והיא מותיח לבעלה שאר הימים :יכן
הלכה :כ(דהא רבא םבירא ליה כי האי םתניתא רקח• ימי לידתה .שאינה רואה בהן
עולין לה לספירת זיבתה .כדאי בבנות כותיי .ופסק״ בשאלתות דרכ אהאי ל(הילכחא
כרבא חוץ סהלכות יעיל קגיס שהלבה כאניי :וביום מלאת ארבעים לזכר ושמונים
לנקיבה לערב צריכה לפרוש מבעלה ואסורה לשמש כל אותו הלילה ואפי׳ אינה רואה.
שכך שנינו מ(היושבת על דם טוהר אסורה לשמש .וכמה אמר רכא עונה .מאי טעמא
הואיל והוחוק מעיין פתוח .כלומר מפני שהורנלה עד עתה לשמש עם ראייתה חשו
חכמים שמא חראה הלילח ולא חרניש לפרוש כשם שלא הרנישה עד עכשיו .ועכשיו
דם ראייתה טמא הוא :ת׳ ואני הכותב מצ׳ בה־נ דרב יהודאי נאון :נ(והיכא דקא
שפעה מחוך שבעה לאחר שבעה .או מתוך ארבעה עשר לאהד ארבעה עשי .דלא
נ (1ו ה י ל כ ה * אשה ח ו פ פ ה וכוי ביום כצ׳־ל ,היכא דאיבא ס ב נ ה כצ״ל .וט״ס אינה צריכה כצ״ל
נ ד ה ס ״ ה ע״א .ועיין ירושלמי פ״ר ד ם ג י ל ה ה״א .ובר״אש ה׳ מ ק ו א ו ת ס״ ל״ו ,ו ב ש א י ל ת ו ת 0׳ אחרי.
כ( ר ה א ר ב א ס״ל וכו׳ עיין נ ד ה ל״ז ע״א .ע״ב ,וחוס׳ י( ש מ א ירבו הנומפים וכו׳ ש כ ת ס׳-ה ע׳׳ב.
ל( ה ל כ ת א כ ר נ א וכוי עיין שאילתות פ׳ הזריע םי• t׳ .vמ׳ היושבת על דם ש ם ד״ה אביי וכר.
נ( והיכא דקא ש פ ע ה וכו׳ עיין בה״ג ריש מוהר ו כ ר פ ס ח י ם קי״ב ע׳יב ועיין בשירש רשב״ש מש.
613 מחזור דמויי
אםסיק כין דמ טמא לדם טהור .אי נםי מתוך לינ חכר לאחד ל׳ינ חכר .או מתוך
סיו דנקכה לאחד ס־ו דנקכח דלא אססיק בין דם טהור לרם ססא אסירה עד רססקח
ז׳ נקיימ .וטבלא והדר משתרייא .טאי םעמא סשוס דכולהי נשי דהאירנא ססק זבות
נערו .ונדה דאורייתא לית לן .ויולדות נמי יולדות בזוב נינהו .וכיון דיולדות בווב
נינהו .קיימא לן כל היולדות בזוב עד דפסקה שבעה נקיים אסירא .ואע־נ דעיילא לה
ביטי טהרה כמה יומי .אי נטי שלימו להו כולהל יטי טהרה כיון רלא םסקהז׳ נקיים
אסירא .רהא ובה ניהו אבל ודאי אי סםקה לה ז׳ יםים נקיים אם טבלא ומשתרייא.
ואי חזייא דם בימי טוהר כולי דם טוהר הוא .עד מלאת ט׳ לזכר וסי לנקבה .והיכא
דלא חזאי דם בתוך ימי לידתה עולין לה לססירת דכתח :ע׳יכ לשון ה*נ :תי :תני
ר׳ חייא ס(כשס שהשאור יסד .לעיסה כך דמים יםין לאשה .חנא משמיח דר׳ מאיר
כל אשה שדמיה םרוכים כניה מרובים :תניא ר׳ מאיר אומר ע( משני מי .אמרה תורה
נירה שבעה .שמסני שרניל בה קץ כה .אמרח תודח תהא טםאה שבעה כדי שתהא
הביכה עליו ביום טבילתה כיום הכנסתה לחוסה:
אלו דברי הרב הצרפתי על אדות בני ישר׳ הכשירות :וברכת טבילה וסדר טבילה
כחי למעלה בהילכות חתן:
י (1מ נ י מר. כ ( כ ש ם שהשאור וכר נ ד ח ם״ר ע״ב ח׳ י!לדת סי׳ ס ״ כ ובאר-ז זד נ ד ה סי׳ ש נ י ט
ל( שאמרר, פ ( ס ח ל ז ק ת ר כ ור׳ חנינא וכו׳ ע״ש ס״ט ע׳׳א. א ס ר ח ח ו ר ה וכר שם ל ׳ א ע״כ.
מחזור ויטרי 614
ז .דין אשד ,שמצאתה כחס וליכלוך דס בחלוקה טמאה .ואס יש לה מכה או נרב
שאם יסיר הקליפה חוציא דם חולה בה טהורה .וכן בסדינה אם מצאה כחם .ואס
שכב עפה או אשד .אחרת או בנה או בעלה שיש לחם כן חולה בהם וטהורה .או
אם נחעםקה בציפור שחוט או בדבר אדום שיכולה לחלוח טהורה .ואם אין כל ור
אם הכתם יתר מכנרים טמאה .ואם פהות םכנרים טהורה .דתולח במאכולת .ולא שנא
הכתם ענול או אם משוך וארוך טהורה
;
ח .דין אשד -שמילה לראות ליום קבוע ויש לד ,ווסת .בשיבא אותו יום ק( צריך
לפרוש ממנה עונה או יום או לילה .כיצד מילד ,לראות אפיי בסוסו אסור לבא
עליה מתחילת היום ואם לא ראתה כסופו סותרת אפי׳ בתהילת הלילה שאחרי בן זבל
שכן בלילה שלפניו .וכן אם מילד .לראוח בחחילתו אסורה כל היום ולא יותר .וכן
הדין אס מילה לראוח בלילות ואפי׳ רוצה ל( לצאת לדרך צריך לפרוש ממנה סמוך
לונסתה אך טוחר לפוקדה בדברי ריצוי וםיוסין:
ט .דין אשד .שטהורה שאינה צריכה לבדוק עצמה כשום פעם בין יש לד .ווסת בין
אין לה ווםח .רכל לבעלה לא בעיא בדיקה:
י .דין אשד .ששימשה ואהר כך תוך שלשה ימים ראתה או דם או כתם אינה
יכולה לספור שבעה למחרת .אלא עריכה להמתין שלשה ימים אהר יום התשמיש
ואחר כך תתחיל לספור .דהיינו יום המישי עם יום שימושה ש(דהלבה כרבנן דבעו
שש עונות לפליטה .וכל יום ויום איכא למיהש שמא תפלוט .והרי סותרת יום הפליטה.
ואם רוצה להתחיל לםשוי למחרת ראיית הדם או הכתם תרחץ בחמין ותקנה עצמה
יסד .במטלית או מוך שתכנים באותו מקום להסיר השכבת זרע אז חובל להתהיל
לספור למהרת:
יא .דין נושא הבתולה בין קטנה או נערה או נמלה בועל בעילת מעור .ופורש .אס
רואה דם בשעת תשמיש •אעם־׳י שהוא דם בתולים .ועדיך להמתין כסו כן שלשה
ימים לאחר התשמיש ואחר כך תתחיל לספור ו׳ נקיים או חיחץ בחמין ותקנה עצמה
ותספור למחרת:
יב .אשד .יולדת בין וולד קיימא בין נפל איאיסשר לפתיחת הקבר כלאדםוחשוכח
כאילו ילדה בזוב וצריכה לספור שבעה נקיים וםותרח לבעלה אחרי כן אפי־ רואה
דדם טוהר הוא .עד מלאת מ׳ יום לזכר ופי לנקבה מיום שילדה .ועריכה לפרוש ליל
מ׳יא לזבד וליל ס׳א לנקבה ואם״ אינה רואה אותה לילה אשורה לשמש .ח(כדאיהא
בערבי פסחים:
ע .דין אשר .יולדת שספרד ,ז׳ נקיים וקודם שטבלה ראח אין כאן הששא ובשביל
כך לא סתרה מניינה אם עדיין לא מלאו ס׳ לוכר ופי לנקבה .וטובלת לערב
ליל שמיני ומשמשת:
יד .א( לשון רב סעדיה נאון שפירש כל דין יולדת ומשפטה וימי לידתה שאינה
דואר .בהם עולין לספירת זיבחה ,וכן שאלתוח דדב אהאי .וה״נ דרב יהודאי נאון
ורב אלפס ורבינו הננאל .ורבינו שלמה .ורבינו שמואל :והולק עליהם רבינו יעקב.
/׳
ל ב ע ל ה וכו׳ כ ת ו ב ו ת ב״ב ע״א .ע ב ועיין הוס׳ ד״ה ואפייה וכו׳ .ק( צריך לפרוש מ מ נ ה עונה וכוי
נ ד ה ם״ג ע״ב ע״ש .ל( ל צ א ת ל ד ר ך וכו׳ עיין י ב מ ו ת ס ״ ב ובתוס׳ שם ד ״ ה הייב וכוי .ט( ד ה ל ב ה
א( לשון ר ב ס ע ד י ה וכוי < (1כ ד א י ח א בע״פ ונו׳ פ ס ח י ם קי״נ עי׳ב. כרבנן וכוי ש ב ת פ״ו ע״ב.
עיין הוס׳ נ ד ה ל״ו עי׳א ד״ה א ב ״ וכוי וברא״ש פ״ר ,ו ב ש א י ל ת ו ת פ׳ תודיע .ו ב ה ״ ג ה׳ יולדות סימן
ס ״ ב וברי׳׳ף ה׳ נ ד ה פ״ב דשביעיה ובר״ן שם ועיין ב מ ר ד כ י ה׳ נ ר ה וה׳ מ ק ו א ו ת ובסמ׳׳נ לאוין הל׳
נ ד ה ו ב מ נ ה י נ ה׳ יולדת סי׳ ק׳׳כ .ועיין ב ס פ ר ה ת ר ו מ ה ב א ר ו כ ו ת סי׳ צ״ט ש ה ב י א שם דברי ר ב ס ע ד י ה
נאון וססיים וכן ה ל כ ה ל מ ע ש ה שאין לסור מ מ נ ת ימין ו ש מ א ל ע״ש .ולא ת ע ם ו ץ עיניה כצ״ל .או
615 מחזור ויטרי
ואומר דיטי לירחה שאינה רואה בהם אין עולין ,ולפי דבריו היה נראה להצריך לכל
יולדות שני טבילות:
טו .דין לרחוץ בהםין ולחוף ביום השביעי ולשהות שם ער הערב ובלילה תטבול,
ואם חל טבילתה ליל םוצאי שבת או ליל שני בשבת והלו שני יטיס טובים אחר
השבח שעתה אינה יכולה לרחוץ ולחוף סמוך לטבילחח תרחוץ בטוב ערב שבח
ותשמור עצמה בכל היכולת מפינוף וליכלוך ,ונס חנקר )ותחפוף( ]וחחצוץן שיניד .ליל
טבילתה ,ואם מוצאי שבת או ליל שני בשבת חול הוא .אס הפיצה תרחוץ כהםין
אותן לילה סמוך לטבילה .אך טוב ונכון לרחוץ ערב שבת מ ח ת ולא במהירות .ובליל
טבילתה החוף עצמה במעט מיס חמים .ולסרוק ראשה ולנקר שינית:
טז .דין טבילה שצריך אף בזמן הזה בלילה שאהר יום השביעי .אבל כיום לא תטבול
אם״ בשמיני ובתשיעי משום סרך בהה שלא חטעה לעשות ביום שביעי .והוא
אסור .משום רר• שמעון .שלא תנא לידי ספק שלא יבא עליה בו ביום .ואס הראה
תסתור לםיםרע מה שספרה .ובמקום ש־ריאים בלילות ספני פריצים או םסני שוטרי
העיר מותר למבול ביום שמיני :ואפי׳ במקום מכים ושומרי העיר אסור לרחוץ בהמין
ולחוף ערב שבח שהוא שביעי ולטבול למחרת בשבת .שהוא יום שסיני דתרת׳ קולי
בהררי לא עכדינן:
יז .דין טבילה שצריך להרהיב ירכותיה מעל נופה ושלא ינעו זה לוה .ולפשוט
זרועותיה מעל נוסה .ואצבעותיה להרחיק זה מזה .ולהעיד .דדיה מעליה בשעת
טבילה .ושלא הדחוק שפחותיה זו בזו כי אמ ממפות ,ולא )תעסיק( !חעמוץן עיניה
ביוחר .ושלא ישאר בין שיניה מאכל ולא עצם ולא שום דבר:
יח .דין חפיפה שצריך לעשות בכל נופה ובראשה .ושלא ידיו שערותיה קשורות זו
בוו .וצריך לסרוק הראש ולרחוץ כמים חמים כדי לחוף כל טפח ולהסיר כל
נלד מעליה:
יט ,דין לחתוך ציפורניה להסיר השיט שתחת הציפורן .ואס בחול המועד חנלחס
שפחתד• גויה:
כ ,דין אשד• שיש לה קוץ תהונ בבשר ולא הוסר כולו אם אינו נראה שהוא נל
כך בעומק אינו חוצץ »ו אם קרס העור אחרי כן עליו:
כ א .דין ( א ש ה שהשתינה ומצאתה רם בתוך המי מלים מהורה: נ
כ ב .ג( דין אשד ,שרואה דם מהמת תשמיש .אם נמצא על שלז .אז בדקה עצמה
כשיעור ווסח .או אחר זמן כשיעור זמן חיוב אשמ תלוי תשמש עוד שנייה
ושלישיה ואם רואה בעיניץ זה אפורה לשמש ד()אליו אך( ]אלא איכ[ תבדוק
בשפופרת של אבר ובתוכה מכהול ובראשו מוך אם אין דם בראשו טהורה .רלא מן
המקור בא אלא מן הצדרין ומותרת לבעלה .ואם נמצא דס בראש המוך בירוע שמן
המקור בא וטמאה .ואסורה בין לבעלה בין לינשא לשני כיון שהור״קה שלש פעמים
ונם נחכרר שהיא טמאה .אבל קודם בדיקת שפופרת מותרת לינשא לשני אעס״י
שהוחוקח לראשון כיץ שלא נברקח ולא נודע בוראי שבן המקור בא .אבל לא ראחח
נסמוך לתשמיש בחזך זמן היזב אשם תלד סוחרת לשמש אפי׳ פעמים רבות לאהד
ספירה ז־ נקיים ואם יש מפא הנסה הרפואה קודס שתהיה מוחזקת שלש פעמים:
נ( אשה שחשתינח אם ק ר ם כצ׳׳ל ועיין ב מ ש נ ה סוף סקואות ,וגס׳ ה ת ר ו מ ו ת סי׳ ק ׳ ה כארוכוה.
ובו• נ ד ה נ׳׳ט ע ־ ב וכר׳ יוסי .ועיין ברא׳יש וגש׳ !-יו׳׳ד סי׳ ק צ ׳ א ב ה ג ה ה .נ( אשי .שרואה ו ט ׳ נ ר ה
t׳ .nל( א ל א א״כ ת כ ד ו ק וכו׳ ס׳׳ה ע׳׳ג וס׳׳ו ע״א .ועיין בשדיה ט ״ כ ס ו ד ק סי׳ ס ־ א ו ב ם ה ׳ ׳ ח סי׳
מחזור ויטרי 616
בג p .אשח שחל ליל טבילתה .ליל ט׳ באב אסורה לטבול עד לילח שאחרי כן .כר׳
חנינא סנן הכהנים .דאםר ה( בחי הוא כיח אלהינו .לאבר עליו טבילה שעם
אחת כשנה .ונירושלפי ספק כוותיה:
בד .רץ אשה הרוצה לינשא בין כתולה .בין אלמנה כין נתלה כץ קטנה צריכה
לבתק עצמה ולספור שבעה נקיים קורט שיבא אליה החתן .ואם עשתה נישואין
קודם צריכת שתישן היא בין הנשים והוא בין האנשים:
סליקו ה י ל כ ו ת נירה:
הלכות מילה.
ת ק .אמרי׳ בשבח פיר אליעזר דמילה :ר׳ אליעזר אומר א(עושין כל צרכי מילה.
אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מנולה ובסכנח מכסהו.
זעל סי עדים .זעזד א״ד אליעזר כזדתין עצים לעשות פחמים לעשות כלי נ ח ל :כלל
איר עקיבא כל מלאכה שאיפשר לעשותה מע־ש אינו דוהה את השנה .מילת שאי
איסשר לעשותח מערב שנח תחר ,את השנת :סי׳ ר׳ אליעזר אומר אם לא הביא
בלי .איזמל .למול את חתינוק .מנולח בפני כל .ולחני מצריך ליד ,ר׳ אליעזר לנלףי
<(טשומ חכובי מצות .שמחלל שבת עליה .ובסכנה .שנזרו מים על המילה .מכסהו על
פי עדים שיעידו שאיזמל של מצוד ,הוא מביא .שלא יחשתחו משאר חפציו :כלל
איר עקיכא .גהלק על ר״א במכשירי מילה שאין רוחין שבת הואיל ואיסשר לעשותם םע־ש.
מילה שאי אפשר לעשוחה מע״ש חסנח בו ביום .חילכך דחיא שבח .וכנמ׳ קבעי׳ ליה טעמא
נ(ער כאן לא םליני אלא במכשירי מילה .אבל מילה עצמח דחיא שכח .מנא לן.
אמר עולאחלכח .ד(וכן אסר רכאםיחלבה .ה(וכן אמר ר׳ יצחק נסחא הלכה .הלכה
למשח מסיני :מיתיבי מניין לפיקוח נפש שרוחד ,אח חשבח .ו( נענח ר׳ אלעזר ואמר
ז( ומה מילה שחיא )מצוד (.אחת ]מאיבריו של אדם[ רוחחאתחשבח קל וחומר לפיקוח
נפש שדוחה את השבת .ואי סיד הלכה .קיו מהלכח)מייחי( ]מי אחין .והתניא ח(א״ל
ר׳ אלעזר בן עזריה לר׳ עקיבא .עקיבא עצם כשעורה הלכח ורביעית דם קל וחוסר.
ואין דנין קל וחומר מהלכה .ם י וחחניא .במסכה נזיר ,עקיבא עצם כשעורה הלכה.
שהיד .ר׳ עקיבא דן קיו םהלבח .סניץ לרביעית דם חמח המטמא כאהל .שהנזיר מנלח
על אהילה ועל משאה .ועל מנעה .קיו .ומה עצם כשעורה שאינו מטמא באהל .נזיר
מנלח על מנעח ועל משאח .רכיעיח דם שמטמאה באהל אינו דין שיהא הנדר מנלה
עליו .אמר לו ר׳ עקיבא עצם כשעורה הלכה למשה מסיני היא שיחא חנזיר סנלח
עליו :ורביעית רם אחה בא ללסור הימנו בקיו .ואץ רנץ ק־ו מהלכה :נן(רלאניתנה
תורה שבעל סח ליררש בי־נ מידות :איר אלעזר אתיא אות אות .בשבת כת׳ כי אוח
ה( כדיי ה ו א בית אלהינו ובו׳ ת ע נ י ת י״ג ע״א ,וירושלמי פ״ב ר ב י צ ה ה״ב ד ר ש רבי לוי כצ״ל.
כ ה ד א דר• ח נ י נ א סגן הכהנים .ועיין תוס׳ ש ב ה קי׳-א ד״ה טובלין יכו׳ ,וחוס׳ ביצה י״ח ע״ב ד״ה
ב ל הייבי יכו׳ ותום׳ נ ר ה ם ״ ת ע״א ד״ה ה א ר א פ ש ר ונוי .א( עו*-וין כ ל צרכי וכוי ש ב ה ק ל ״ נ ע״א.
נ ( עד כאן וכוי שם ק ל ״ ב ע״א. ג ( ם ש ו ס ח ב ו ב י ס צ ו ה שם. אש ל א ה ב י א וכוי שם ק׳׳ל ע״א.
י (.יכן א״ר י צ ח ק יכי׳ לפנינו ל י ת א ת י ב ת נ פ ח א . ל( וכן א מ ר ר ב אסי ה ל כ ה ל י ח א לפנינו שם.
ז( ו מ ה מ י ל ה שהיא א ת ת מאיבריו ש ל א ר ס ו( נ ע נ ה ר׳׳א וכו׳ שם ל י ת א לפניני כלשון זה ע״ש.
ד ו ח ח וכו• כצ״ל .מ( א״ל ד׳ א ב י ע לר׳ עקיבא וכו׳ עיין נזיר נ״ז ע״א פ פ ח י ם פ״א ע׳׳ב ש ב ת ק ל י ב
פ ( ר ל א נ י ת נ ח ח ו ד ה שבע״פ וכו׳ 3ל מ ה ש מ ב א ר ה מ ח ב ר פ ה ת ו א כפירוש רש׳׳י ב ש ב ח ע״ש- ע״א.
617 מחזור רטרי
היא .ובמילה כת׳ והיתד .לאות בריה .מה להלן בשבת .אף כאן נשבח .אלא מעתה
נכי תפילין דנת׳ בהו אות לידחו שבת .סי׳ אלא מעתה דהך נזירה שוד .דאות אות
האמורה בשבת נאמרה בסיני לידרוש .שתיבה זו לררשא נאמרה .לינמר מינה נמי
נכי תסילין .דכה׳ והיה לאות על ידכה .אלא אתיא ברית ברית .סי׳ ההיא ניש דאות
אות לא נאסרה בסיני .ואין ארס רן נ־ש מעצמו אלא א״כ למדה מרבו .אלא הך
דברית ברית נאסרה כסיני .כשבת כת׳ לעשות את השבת למרותם ברית עולם .ובמילה
כת׳ והיתד• לאות כרית :נדול דכת׳ ביה ברית לידהי שבת .סי׳ נחל בן י״נ שנה.
דהויא מילה שלא בזמנה .דכת׳ ביה בריח .וערל זכר :ונד .את בריתי השר .והאי קרא
בנמל כתי .מדםחייב ליה כרת שאם לא מלו אביו הוא חייב למול את עצמו .ולידחי
שבח .ואנן קיימא לן דאסי׳ יום טוב אינה דוחה אלא בומגה .אלא אתיא מרוח
דומת .בשבת כת• לרורותם ברית עולם .ובמילה כת׳ .ובן שמונת ימים ימול לכם כל
זכר לדורותיכם .ציצית דכה׳ בתו דורות לירחי שבת .םי׳ עשיית ציצית תדהי שבת.
דכת׳ ועשו לחם ציצית על כנםי בגדיהם לדורותס .אמר רב נחמן בר יצחק מין אות
ברית ודורות מאות ברית ודורות .לאסוקי הנך דהר הד הוא .בשבת כת׳ אות ברית
ודורוח .ובמילה קטן כת׳ אות ברית ודורות :ר׳ יוחנן אסר אמר קרא וביום ..אשיי
כשבת וביום השמיני ימול .אמר רב יהודה אמר רב הלכת .כר׳ עקיבא :תניא רשכינ
אומר י( כל מצוד .שקיבלו ישר׳ כשמתה כנון מילה דכת׳ שש אנכי על אסרחך כמוצא
שלל רב .עדיין עושין אותה בשמחה :וכל מצוד .שקיבלו עליהם בקממה .כנון עריות
שנאמר וישמע משה את העם בוכה למשסהותיו .על עסקי משסהותיו .עדיין עושין
אותח בקטטר ..דליכא כחוכר ,דלית בה תינרא :עסקי מששהותיו .שנאסרו קרובות:
במילה הוא דבח׳ שש אנכי על אסרתך .סי׳ אמירה יחידאי .שקדמה לשאר אמירות.
והיא מילה .שישרי ששימ ושמחים על־ה .ששאר מצות אינם מוכיחות עליהם כל
שעה .כנון ציצית ותפילין ומזוזה .שאינם בשהוא כשדה ערום .ובית המרחץ .אכל זו
מעירה עליהם לעולם .כדאמר במנהות .כ(בדוד שראה עצמו ערום בבית המרחץ.
ונצטער ואומר אוי לי שאני ערום מכל מצות וכיון שנסתכל במילה נתקררה דעתו:
עדיין עושץ אותה בשטהה שעושין משתה .ת׳ .טצאת־ באנדה ,וביום השסיני ימול
כתי .צ( ואין כת׳ שיוציא שום הוצאות .כא וראה כמה ישר׳ טחכבין את המצור! w i r
סוציאים הוצאות לסעודה ובכמה עינייניס ולא נצטוו .אםר הק׳ אתם משמרים מצות
מילה ותשמחו כה .אף אני מוסיף לכם שמחה .שנאסר ויםשו עמים כייי שמחה זנו׳.
ח׳ .מתני׳ ( .ע ו ש ץ כל צרכי מילה .מוהלין .ופורעין .ומוצצץ .ונותנין עליה אםפלגית מ
וכמון .ואם לא שחק מערב שבת לועס בשיניו .אם לא טרף יין ושמן נותן זה בעצמו
וזה בעצמו .ואין עושין לכתחלה חלוק .וכורך עליה סטרטוטין .ואס לא הביא םערב
שכח כורך על ירו ועל אצבעו ומוציא אס״ כחצר אחרת :סי׳ נ{מור.לץ הותך הערלה.
ופורעין .קריעת העור המכסה ראש הניד .ומוצצין אח הדם .אעס׳י שהיא עשיית
חבורה .שאין הדם ניתק מחיבורו אלא על ידי חמרה .אספלנית .חחבושת .וכמון.
קוםין .כי .לועס בשיניו .דבל כמה דאיסשר משנינן .לא טרף יין ושמן .כך היו רנילין.
והיא רפואה .שםערבין יין ושסן וטורפים בקערה .חלוק .כעין כיס דהוק היו עושין.
י( כ ל ס צ ו ה ו ט י ק׳׳ל ע*א• ועיי; רש״י ותום׳ ש ם ד״ה ש ש וכר ,ובפד״א פכ׳׳ט ,ובחום׳ ב׳יק פ׳ ע׳׳א
כ( בדור ש ר א ה עצמו ד״ה 'לבי ישוע וכד ו ב מ ד ר ש ח ה ל י ם מזמור קי״ב וסכאן א מ ר ו ה כ מ י ם וכוי.
ל( ואין כ ת י ב שיוזיא שום וכו׳ מ נ ה ו ה ס ״ נ ע״ב .ירושלמי סוף ברבות ,ומדרש ת ה ל י ם מזמור ו׳.
מ( עושי! כ ל ההנאות וכו׳ מ ד ר ש ת נ ח ו מ א פ׳ תזריע סי׳ הי .שנאמד ויספו וגו׳ )ישעיה כ ״ פ ( .
פ ( מבדי נ( מוהלי! ח ו ת ך ה ע ר ל ה ו ט ׳ כ ל ז ה ה ו א בפירש׳׳י. ג ר כ י מ י ל ה ו ט ׳ ש ב ת ק ל ״ נ ע״א.
מחזור ויטרי 618
ומלכישץ את ראש חניר עד חעטרה .וקושרין שס .ברי שלא יחזור העור ויכסה את
הניד .לא התקין .לא הזמין .כורך על ידו .דרך מלבוש .לשנוחו צןדרך הוצאה דתול.
ואמרי ס(מכדי כולחו קחני .עושין כל צרכי מילת .לאחויי מאי .לאחרי הא דתנו
רבנן .המל כל זמן שעוסק במילה חוור בין על ציצין המעכבין אח המילה בין על
ציצין שאינמ מעכבין .שירש .על ציצין חמעככין אח המילה הוזר .על ציצין שאינם
מעכבין אח המילה אינו חוזר .סי׳ מכדי כולחו קחני כמתניתין .כל דברים העושין
למילר .,מוהלין ושויעץ ומוצצין כוי .למד ,לי דחנא כללא ברישא .עושין כל צרכי
מילח .לאיחוי׳ ציצין כוי .שיורי ערלה .רצועוח של כשר שנשארו סן המילה.
ע(ובמחני׳מס׳ אילו הן ציצין המעכבין .כשר החושה רוב נובהח של עטרה ולא מיעוטה.
ומה היא עטרח .ודא שורר ,נבור ,חמקפת אח הניד סביב .שממנה הניד מששע ויורד
לצד הקרקע .ומשסע ועולה לעד הנוף :המל בשבת .כל זמן שהוא עסוק מה .שלא
סילק'את ידיו אם ראה שנשחיירו עיצין .חוזר עליחם עד שיחתכמ .בין מעכבין ובץ
אינם מעכבין .דכולח הדא מילחא היא .והרי ניחנד ,שבח לידהות אעלה .שירש .שסילק
ידיו .על המעכבין הוזר .שהרי היא במילה עצמה .ועל עיעין שאינם םעככין אינו
חוזר .דהוי החהלה בשני עצמה .ועל אילו לא ניחנה לחלל שבח ,והיינו דקחני כל
עורכי מילה .שאסי׳ על עיצין שאינם מעכבין חוור כל ומן שלא שירש :ומוצצין.
אמר רב שםא פ ( האי אומנא רלא מיץ סכנחא היא וסעבר־נן ליה .םשיטא מדקא
מחללינן עליח שבתא סמחא היא .מחו רחימא האי דם מישקד םקיר .קמ׳־ל רחבורי
טיחבר .ודומיא דאיססלניח וכמון .מח איםפלניח וכמון כי לא עביד סכנה הוא .אף האי
נמי אי לא עביר סכנה הוא .סי׳ מהו דתימא מחני• לא אשמעינן מירי .דדם מיפקד
פקיד .מוםקד ועוסד •וכנוס הוא שם .כנתון בכלי .ובמציצה אץ חבורה .ואין כאן איסור
חורה ומשום הכי שרי .ולא משוס סכנה .ואומנא לא מיץ בהול לאו סכנחא הוא.
ולא ניעבריח .קמ־ל דדם חבורי מיחבר .כשהוא יוצא על ידי מציעה .ואס״ הכי שרי
םשום סכנה .מדקחנא לה במתנית״ נבי אספלנית וכמון :אמר אביי אמרה לי אש
אספלנית דכולהו כיבי צ( שב מאני תרבא וחרא דקירא .רבא אמר קירא וקלאכא .־־שה
רבא כמהווה .וקרעינהו ק( בני בנימין אםיא למנייהן .אמר להו שבקי לכו חרא ראמר
שמואל האי מאן רמשי אפיה ולא מינניב להו .סנקטא ליד -חםשניתא .מא* תקנתיה.
ליםשי במיא דסילקא :פי׳ שב מאני חרבא .שכעמנוחשל חלב והדא רקירא .שעוה.
ל(קירא דקלאבא ,דיישינא .והיא זםת שרף של עץ שסועיאץ הימנו ]שלא[ על ירי
האור .והיא לבנה .קרעינהו למאני .שהפסיד להם .לנלות רסואה וו .שבקי להו חדא.
שלא נליחי .חספניחא .פניו מחבקעוח .והוא שחץ שקורין אוביידרא^ והוא ובהרס.
חבת׳ בחורה .וחסשניחא .חדנ׳ של חרם .במיא דסילקא .מי תרדין :ת״ר ם( רבדים שאין
עושין למילה בשבת עושין לה ביום טוב .שוהקץ לה כמון .וטורפץ לה יין ושמן
כיומ טוב .אמר אביי אמרה לי אם האי הלוקדינוקא ליהסכיה משיטריה לעיל .דילמא
מדבקא נררתא מיניה ואתי לידי כרות שפכה .פי׳ אימרא שבשפת הלוק יהפוך ויקפל
למעלה משני שהוא מקום התך הכנר ויוצאין ממנו נררין .שקורץ פירנ״ש .ורילםא
הנחו נררהא מדבקא מיניה למכה ,וכשבא להפשיט :חלוק מעל המילה ישמיט ויקרע
את ראש הניד וםשויה ליה כרות שפכה :איסיה ראכיי עכרא ליה כיתנתא עדפלנא
דסילה .פי׳ לתינוקות הבאים לידה .לתקן מילתם .היתד .עושה כים של בנד לפנים
בחוך החלוק ותופרו מתוכו -כתוך החלוק .ומניע למטה עד העי החלוק לחוץ בין מילה
ובין האימרא :ואמו׳ אביי אמרה לי אם האי ינוקא דלית ליח חלוק ח(לייתי בליתא
)דלית ליח שיפורא( דאית ליהשיפתא וליחסכיתח לשיסחיה לתתאי וליעפפיה לעילאי:
סי׳ בליחא .מעט שהק של בנד שהיה כו אימרא .לסי שחאימרא יפד ,שלא ישמט
החלוק סן הניד .וליהפכיה לשיסתיח לחחאי .לתהתאי ראש הניר יתן השמה וראש השני
החלק יהיה למעלה .וליעפפיח לעילאי אוחו ההלק .יכפול ויכפול כלס׳ חוץ םםני
הנררין שלא ידבקו במכה :ואמר אכיי אמרה לי אם האי ינוקא דםומק .אכתי לא
איכלע כיח רמא .לירתחו ליה עד דמיבלע ביה דמא ולימחליח .וחניא אמר ר׳ נתן
סעס אחת הלכתי לכרכי הים ובאתה אשת אהח לפני שמלח בנח ראשון ומת .שני
ומת .שלישי הביאתו לפני וראיתיו שהוא אדום .היצעתי בו ולא היה כו דפ ברית
אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיבלע כו דמו .המתינה לו .וסלו אותו והיה .והיו
קורץ אוחו נתן הבכליעל ששי :ושובםעסאהת הלכתי למדינת קסוטקיא ובאתה אשת
אהה לפני שמלה בנה ראשון ומת .שני ופת .שלישי חביאתו לפני ראיתיו שהוא ירוק.
,
היעעתי בו ולא היה כו דם ברית .אמר!! לה בתי המתיני עד שיפול בו דמו .המתינה לו
ומלו אותו והיה והיו קורץ אותו נתן הבבלי על שסי :סי׳ דסוםק .כל בשרו אדום.
עד דמיבלע ביה דמיה .בבשרו .דעכשיו הדמ מצוי כין עור לבשר .וכשמוהלץ אותו
יוציא כל דמו .לירחחו ליה .ימתינו לוי 6לפולו .לא נפל ביה דשא .לא בא בו דם.
ומחוך כך הוא חלש ואץ בו כח .וממחר לחלוש ולמוח .ומייתי ראייח מרדי נתן .לירוק
ולאדום .דהבי הוה מעשה :ראיתיו שהוא ירוק .הצעתי בו ולא חיח בו רם בריח.
תרתי לנריעותא הרא דאי מהיל ליה לא נסיק מיניה רםא .והטפת דם ברית מצוד.
היא .רבת־ נס את בדם בריחך שלחתי אסירייך מבור .ועור דםסובן הוא .מחמת חולשא.
שלא נוצר בו עדיין רם :א( סרחיצץ את חקמן ביום השלישי .שנאמר ויהי ביוס השלישי
בהיותם כואבים .ספק ואנדרונינום אין סחללין עליהם את השבח .ר׳ יהודי ,מחיר
באנדרונינוס .ספק .כנון ספק בן חי חדשים .דהוא כאבן בעלמא .ואין מילתו דוחה
את השכח .ר׳ יהודה מחיר באנררונינוס( .דאיחרבי מקרא המול לכם כל זכר .כל
3
חבריא היא .אי נסי המול ימול; והא אמרת רישא מרחיצץ .דמשמע אפי׳ כדרכו.
והדר חני אפי׳ לזלף עליו בכלי אסור .ר׳ יהודי ,ורבה בר אבוד .דאמרי תרווייהו .כיצד
קחי .מרחיצין את הקטן בין לפני מילה בין לאהד מילח .כיצד מזלפץ עליו .ביד אבל
לא בכלי .ם״ סרחיצין דחנא ברישא לאו כדרכו .דחנא סיפא לגלויי רישא .כיצר
סרהיצץכנון לזלף ביר .ואפי׳ ביום ראשון וכל שכן בשלישי :אמי־ דכא והא מרחיצין
קתני .אלא אמר רבא הכי קחני .מרחיצין אח הקטן כץ לפני מילה בין לאהד פילה
ביום הראשון .וביום השלישי שהל להיות בשבת מזלפין עליו ביד אבל לא בכלי .ר׳
אלעזר בן עזריה אוסר טרחיצין אח הקטן כיום השלישי שהל להיות כשבת .שני רהי ונוי.
תניא כוותיה דרכא .מרחיצין אח הקטן בין לפני מילה בין לאהר המילה .כיצר .ביום הראשון
כדרכו .וביוס השלישי שחל להיות כשבח מזלפין עליו ביד אבל לא בכלי .ר׳ אלעור
בן עוריח אומר מרחיצין אח הקטן כיום השלישי שחל לחיוח כשבח .ואעפיי שאין
ראיה לדכר זכר לדבר .שנאמר רהי ביום ונו• .וכשהן סולפין אין מולסין לא בכוס
ח( לייתי ב ל י ת א ד א י ת ל י ה שיוותא וכוי כצ׳׳ל {cדברים שאי! עושין וכר שם ק ל י ד ע׳׳א. לנכון.
א( מדתיצין א ה ה ק ט ן וכו׳ ש ס קל׳׳ד ע׳׳ב. נ ס א ת ב ד ם בריחן• ונו׳ )זכריה ט׳( כצ׳׳ל. שס.
ש נ א מ ר ויהי כיום השלישי ונו• ) ב ר א ש י ת ל ׳ ׳ ח .נ ( דאיתרבי ם ק ר א ה ס ו ל ) •vnשט י׳׳ו( ש ם קל׳׳ו
מחזור ןיטח 20־6
ולא כקערה אלא ביד :אתאןלחיק .סאי אעס״י שאין ראייה לדכר זכר לדכי .משוס
דנדול לא סליק בישריה הייא .סי׳ אתאן לח״ק ,הא םיסא חיק אמרה .דאילו ר׳אלעזר
אמי׳ הרחצה שרי ,זכר לדבר .מי׳ היימ מעמא דםעשה דשכם לאז ראייה ;מזרה היא.
משוט רנרול אץ מכה שככשרו מעלה רפואה מהר .אבל קטן מתרפא סירי סכנתו
בשני ימ־ם :בי אתא רב ריסי איר אלעזר הלנה כריאלעזר בן עזריה :איתמר נמי כי
אתא ובץ איר אבהו איר אלעזר ואמרי לה איר אבהו איר יוחנן הלכה כר׳ אלעזר
בן עזריח בין בחמין שהוחמו בשבת ובין בחמין שחוחמו מערב שבת ובין חרחצת כל
נופו ובין הרהצח המילה מפני שסכנה היא לו .פי׳ שמניעת החמין מכנה היא לו :חי .ומותר
לומר לארמאי לההם לו המים שבל צרכי הולה נ(נעשין עיי ארמאי בשבח .בפי מפנין :תיר
ל(עדלתו ודאי דוחה את השבת ולא ספק .ערלחו ודאי דוחה את השבת .ולא אנדרונינוס.
ר׳ יהורת אומר רוחה אח חשבת וענוש כרת .ערלתו ודאי דוחח אח חשבת ולא נולד בין
השמשות .ערלתו ודאי דוחה את חשבת ולא נולד כשחוא םחול .שביש אוסר צריך
להמיף ממנו דמ ברית .וביה אומר אינו צריך להטיף סמנו דם בריח .אייר שמעון בן
אלעןר לא נהלקו ביש וביה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית.
ה(]טסני שערלה כבושה היא .על מה נחלקו על נר שנתנייר כשהוא מהול שבשיא
צריך להטיף ממנו דם בדית[ .וביה אומר אינו צריך :אמר מר ולא ספק דוחח אח
חשכת .לאחויי מאי .לאתויי חא דחני רבנן בן שבער .מחללין עליו את השבת
בן שמונה אץ םהללץ .ספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מחללין עליו אח חשבת.
נן שמונח חי הדי הוא כאבן ואסור לטלטלו .אבל אמו שוחח עליו וסניקחו םםני
הסננה .סי׳ ר׳ יהודה אומר דוהה אח חשבח .מקרא יליף מילתיח כדאמרן .וענוש
כרת .כשהוא נחל אם לא מל :ערלתו ודא* דוהה את השבת דבחאי קיא כח׳ וניוס
חשמיני .דילפי׳ מיניח אפיי בשבת .וכחי בפיפ־ח ערלתו דמשמע מיעוטא .ערלחו של
זח ולא של אחר .ולמעוטי ספק אתא ,ואנדרוגינוס השק הוא .ונולר כין השמשות של
ערב שבח נמי ספק הוא .ספק שבח זמנה .ספק אינה זמנה .ומילה שלא בזמנה אינח
דוחה את השבת .ובן נולד כשהוא מהול .ספק הוא שמא ערלה כבושה היא .העזר
דבוק הוא בבשר .ולקמן פריך ספק קמא לאיחויי מאי .הואיל ותנא נל הני םסיקי.
צריך להטיף .היישינן שמא ערלה כבושה היא .ואפי׳ הכי מורו ביש רשבח לא דהי
ן(על נר דליכאשוס ספק ערלה בנון ערבי מהול .ונבעונימהול .בן שמונח אין מחללץ
עליו את חשבת .שהרי הוא כסת .ואין מילתו סצוה .ואם חאמר איכ לאו חילול הוא.
שהרי הוא כמחתך כבשר מתה .לקמן נמי מוקי האי חילול במכשירי מילד ,ואליבא
דרי אלעזר .םסני הסכנה ,סכנת האם .שריבוי חלב שבדדיה מביאה לידי חולי .איתמר
רב אסר הלכה כתיק .ושמואל אמר הלכה כר שמעון כן אלעזר .סי׳ כת־ק אליבא
דביה שאין צריך להטיף מםנו דם ברית .רב אדא בר אהבה אתייליד ליה ההוא ינוקא
כשהוא מהול ,אהרריה אחריסר טהולאי שיטיפו ממנו רם ברית ולא רצו .טשוס דאשי׳
י ( ערלתו ודאי וכוי קל״ד ע״ב .וקל׳׳ה ע״א. ע*א .נ ( נעשין ע׳׳י ארמאי ב ש ב ח שם קכ׳׳ט ע״«•
ה( דם ברית ״מפני ש ע ר ל ה כ ב ו ש ה חיא .ע ל ט ה נ ח ל ק ו ע ל גר שנתגייר בשחוא מ ה ו ל שבש׳־א
*דיך ל ח ט י ף ממנו דם בריח״ וכר כצ״ל ו נ ש ם מ ל ה ס ע ת י ק ס ב ר י ח ע ר ,ב ר י ת .ו( על נ ר דליכא שוס
ס פ ק כצ״ל ועי• בירושלמי ש ב ה םי־ט ה״ב ארשבי׳א ל א נ ח ל ק ו ב׳׳ש וב״ה ובו׳ ה ל כ ה בדברי ח ת ל מ י ד
ופרשו ה ק ״ ע והפ״מ ה ל ב ה כדברי ה ת ל מ י ד היינו ב ר מ ב ״ א אע״נ רר׳ י ה ו ד ה ר ב ו ס ל י נ עליו בברייחא
כ ד א י ח א ב ב ב ל י בפירקין .ופירושם ד ח ו ק לומר שיכוון הירושלמי יעל ברייתא ש ה ו ב א ב נ ב ל י ולא
בירושלמי ויאמר עי׳ז שאין ה ל כ ה כ א ו ת ה בדייחא שאינה מזכירה .ו נ ר א ה ברור ש ת פ ר בירושלמי מ ה
ש נ מ צ א ב מ ד ר ש בר״ר פט״ו א ח ר ש ה ו ב א שט רשב״א אומר ל א נ ח ל ק ו ובו׳ ר״א בנו ש ל ר״י ה נ ל י ל י
אומר ב״ש יב״ה ל א נ ח ל ק ו ע׳׳ז וזה ש ה ו א צריך ל ה ט י ף מ מ ט דם בדיה .ועל מ ה נ ח ל ק ו ע ל מי
שנולד מ ה ו ל וכוי ר״י בר נ ח מ ן בשם ר׳ הושעיה א מ ד ה ל כ ה כ ד ב ר י ה ח ל מ י ד והיינו כרשב״א דהוא
621 מחזור ויטרי
לביש ספק הוא ואין מחללין עליו את השבת .עד דשוריר .כרות שפכה .שחחך םן
הניד .אמר ודתי לי רעבריאדרב .איל רב נחמן ואדשמואל לא עבר מר .אימרדאמר
שמואל כחול .בשבת מי אמר .והוא מבר ערלח כבושח חיא .דאיתמר רבה אמר
חיישינן שמא ערלה כנושה היא .טי׳ אהדריה אחריסי מהולא׳ שיטיסו ממנו דס ברית.
ולא רצו .משוס רשבח הוא .ואפי׳ לבית שמאי ספק הוא ואין מחללץ עליו את
חשבח .עד דשווייח כרוח ששכה .חוא עצמו מלו ועשאו כרוח ששבח שחחך מן חניר.
אדרב .דאסר אין עריך לחפיף .כשבח מי אמר הא סש־קא הוא .והוא סבר .רב אדא.
דוראי ערלה כבושה היא ,ומהללינן .חיישינן שמא הא דאמר ר׳ שמעון כן אלעזר
לדברי הכל עריך להטיף סםפיקא קאסר שמא עילה כבושה היא ולעיניין שבת לא
מחללינן .ורכ יוסף אמר ודאי ערלה ככושר ,היא ומחללינן שבתא :ז(חניא רשב׳נ
אוס־ כל ששחא שלשים יום באדם אינו נפל שנאמר ופדויו מבן הדש תפדה .כל
ששהא שמונה ימים כבהמה אינו נפל .שנאמר ומיום השמיני והלאה הא לא שחא
םשיקא הוי .מיםהל היגי מהלינן ליה .אמר רב אדא בר אחנה מוחלין אוחו מה נפשך.
אם הי הוא שסיר קמהיל .ואי לא מ^תך כבשר הוא .ואלא הא רתניא סשק בן ז׳
משק בן\ ח׳ אין מחללין עליו את השבח .נימהליח ממד ,נפשך '.אס חי הוא שסיר בוי.
ח( אמר סר בריח ררכינא] .אנא[ ורב נחומ• בר זכריה חרנומח לחא שםעחא .םימהל
חכי נמ׳ דמהלינן ליה .לא נערכא אלא למכשירי סילח ואליבא דר׳ אליעזר"P :
אינו נפל .ופוטר אמו מן החליצה ומן הייבוש .והבא אחריו אין לו רין בבור כלל.
הא לא שהא נשל מפשק .ואינו פוסר אמו סחליצה וייבום .והבא אחריו בכור לנחלה.
ואין ככור לכהן מ״ דבנהלה כת׳ ראשית אונו .טי שלבו דוח עליו יצא זר ,שאין
לבו דוה עליו .ולנני כחן אינו בכור דבסטר רחם תלא רחמנא .וכנון דלא קים ליה
שכלו לו חדשיו .אכל קים לן הרי הוא כחי לכל דבריו .בין לעיניין אבילוח בין
לעיניין חליצה .וםרוייו .בבכור כחיב מבן חרש .מדחלייה כהני שיט עכשיו נחברר
הדבר שהוא של קיימא .ולא קודם לכן .הא לא שהא ל׳ יום כאדם ובבהמה ח׳
ספיקא הוי ,ולא שחטינן לבהמה בחוך ח• דילסא נסל הוא .מימהל חיני מהלינן
ליה .תלמודא קא פיייך ליה .היכי טהלינן שוס קטן ביוש ס׳ שחל להיות בשבת.
דילמא נפל הוא ולא חזי למול ועושר ,חבורה שלא לשום סצוה .אי ח־ הוא כלומר
אי בלו חדשיו ששיר קמהיל .ואי לא מחתך בבשר הוא .כאילו מחחך בכשר שהוטה
שאיט עזשה הנזרד ..לא נצרכה הא דקת׳ אין מחללין אלא למכשירי מילה .לר׳
אליעזר דאמר דתו שבת .הני מיל׳ דקים ליה ננויה שנלו לו חדשץ שעברה מי
הרשים א^משימושה עד לידתה .ולא שימשה כל עיבורה .אבל פסק אין מכשיריה
מהין את השבת .דילמא לאו בר מילה הוא ומהלל שכת בעשותו שיחםין וברזל.
אמר רב יהודה אמי שמואל הלכה כרשביינ :מי שחיי .לו שני חינוקוח נ( אחד
למול בשבת ואחר לטול באחד בשבח ושכח ומל של אחר בשבת בשבח חייב .פי׳
דמעה בדבר מצוד .ולא עשה מצור .הוא .ועבר הבורח שלא לצורך .ואשילו ר׳ יהושע
מודה .אחד למול ערנ שבת ואחד למול בשנת ושכח וסל של ערב שכח בשבת
ר׳ אליעזר מחייב .ור׳ •הושע פוטר .ר׳ אליעזר מחייב חטאת דמילה שלא בזמנה
בהרוסה .ואם הוא בעל בשר .מתקנו משני מראית העץ .טל ולא סרע כאילו לא
מל .ואמרי׳ בנמרא א״ר אבינא אמר ר׳ ירמיה בר אבא כשר החופה רוב נוכהה של
עטרה 0 .״ דלא חימא רוב העטרה דקח׳ מחני׳ רוב הקישה אלא אפילו רוב נובהה
בסקום אהד מעכב את הטילה :טי׳ ציצין .רצועוח של בשר שנשארו מן הערלה.
עפרה .היא שפה נכוחה המקפח אח הניד סביב וממנה משסע ויורד לראשו .ואינו
אוכל בתרומה אם כהן הוא .ו( חלפי• ביבמות ערל אפור בתרומה .ואם היה בעל בשר
שהיה שמן ונראה בשר של פעלה מערלחו לאחר שניטלה ערלה כולה כאילו אותו
כשר חוור וחושד .את הניד .מתקנו ומשסע באיזמל אותו עובי .משני מראית העין.
שלא יהיה נראה כערל .פרע .נילי :,אמר שמיאל ז( קטן המסורבל בבשר חאין
אותו כל זמן שמתקשה ונראה סהול אינו עריך למולו .ואם לאו צריך למולו.
במתנית׳ הנא .רשבינ אומר קטן כל זמן שמתקשה ואץ נראה מהול עריך למולו.
ואם לאו אין עדיך למולו .מאי בעייתו .איכא בינייהו נראה ואינו נראה :סי׳ מסורבל.
פלטריץ בי .לשון מסורבלין כשר כדוב .כדיש ע״ז:
ת״ר ח( הסל אומר אשר קדשנו ביו על המילה :אבי הבן אקביו להכניסו בבריתו
של אברהם אבינו .העומדים שם אוסרי׳ נן( כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו
לתורה להוטה ולמעשים טובים:
ע״ש גירסא א ה ד ה .נ( קטן נ י ט ו ל ל ש מ ו נ ה וכר שם עיין ש׳׳ך יריד סי׳ רם״ב ,ס׳׳ק כ׳ ו כ צ ל ״ ח פ ם ח י ס
ד( קטן ה ה ו ל ה וכר בבה׳׳נ ה׳ מ י ל ה ,וכן ע״ב ע״ב ד״ה א״ל ר׳ זירא ובר ובשו״ה ש׳׳א סי׳ נ״כ.
ב ש א י ל ה ו ה פ• אתרי־ סי׳ צ״ג א י ת א גירטא א ה ד ה ע׳יש .למיהן ליה ש ב ע ה הוא כפירש׳׳י ד״ה ל א
כיום הילדו ד ק ת נ י ל ט י ה ב ל י ה ז׳ ובו׳ ועיין י ב מ ו ת ע*א ע ״ ב ד ״ ה ו ה א דתני ל ו ד א יום ה ב ר א ח ו כיום
הולדו ה א א ת א לאשמעינן שצריך ל ה מ ת י ן עד יום שמיני ,ועיין ש א י ל ת ו ת שם ובש׳׳ש ובהע״ש שם.
ה{ ואילו הן ציצין וכוי שם ,ו ב י ב מ ו ת מ׳׳ז ע״א) .עיין בערוך ערך צץ ג׳ ש ה ב י א ת ש ו ב ה ר ב האי
גאון ואבי• ר ב שרידא מ ה ו ש נ ק ר א בשר ה ה ו פ ה וכוי .מ ל ולא פ ר ע וכו׳ שם ע״כ .ו( דילפינן ב י ב ס ו ה
ע ע״א .ו{ קטן ה מ ס ו ר ב ל וכו• ש כ ה קל״ו ע״ב .מסודבלין ב ש ר כדוב וכו׳ ע׳׳ז ב׳ ע״ב .ח( ה מ ל
אומר ש ב ה קל״ז ע״ב .עיין ש ו ״ ח ה ר א ״ ש כ ל ל כיו סי• א׳ .נו( בשם ש ה כ נ ס ת ו ל כ ר י ת כן תכניסהו.
ו ב ג מ ר א שלפנינו ה נ ו ם ח א כ ש ס ש נ כ נ ס ל ב ד י ה כן יכנס וכו• וכן הוא ברא״ש ו ב א ב ו ד ר ה ם ו ב מ נ ה י ג .
ו כ נ י ר ס ח ה ס ת ב ר ה ו א ב ת ו פ פ ת א כ ר כ ו ת פ״ו כ ש ס ש ה כ נ ס ת ו ל ב ר י ת כן תכניםו וכוי ובירושלמי
ב ר כ ו ת פ״ט ה ״ נ כ ש ם ש ה כ נ ס ת ו ל ב ר י ת כן ת כ נ י ס ה ו וכר וכן ה ו א ב מ ד ר ש ק ה ל ת פ׳ נ׳ פ ס ו ק ע ת
ל ל ד ת וענו ב ת ר י ה כ ע ס ש ה כ נ ס ת ו ל ב ר י ת וכו׳ ו ב פ ס י ק ח א זומרחי פל׳׳ל .ובזוהר פל״ל צ״ד ע י ב ואינו!
623 מחזור ויטרי
חקא .וחמברך אומר י( אשר קידש ידיד שבט; ]וחוק[ נשארו שם וצאצאיו
כ(חחם כאוח בחח קדש .על כן בשכר זאח ל( אל ח* חלקינו
צורנו מ( צוד .לחציל ידידוח שא־רינו משחת למען כריחו אשר שם נבשרינו באיי
נורת הבריח0 :״ אשד קידש יריד מבטן .נ( יצחק קרי ידיד .על שם )שאחבתו(
]אשר אהבת[ .מבטן .מקודם שנולד נתקדש למצוד .ו.׳ .רכת־ אבל שרה אשתך ונו*.
והקימותי את בריתי אחו .היינו מילה .וצאצאיו אחריו חחס באות כריח קודש ,משחת.
סנהינם .ס(יכח׳ נס ]אח[ נדם כריחך שלחת־ אסיריך מבור )מיס( אין ]מים[ בו:
ח״ר הסל אח הנרים אומר אקביו על המילה .והמברך אומר אקב״ו לסול את הנדים.
ולהטיף ממנו דם כריח .שאילמלא דם בריח לא נחק״מו שמים וארץ .שנאסר
אס לא כריתי יומם ולילד .חוקות שמים וארץ לא שמתי .נ א ״ בורח הברית* ע( והסל
אח העבדים אומר ברכת מילה .והמברך אושר אקביו לסול העבדים ולהטיף סמנו
דם בדית .שאילמלא דמ כרית לא נתקיימו שמיס וארץ .שנאמר אם לא כריתי יוסס
ולילח חוקות שמים וארץ לא שמה* .באיי כורת הברית :ת׳:
שאילו מקמי רב יהוראי נאץ בי־ד שמלו במקום שאין אב ס• מברך לחכניסו .ואמר
הכל מברכין :תוב שאילו מקםיה המל את העבדים אחת מכרך או שחים.
ואמר המל מכרך על המילה .וקונים .ליםול העבדים .׳במקום להכניסו:
0 0פ ר חישר :תגיא המל אומר אקב׳ו על המילה ,וצריך ל0ר• אחר שסל צריך
לכרך להכניסו .ואע־נ דקיימא לן כל המצות כולן מביך עליחן
עוכר לעשייחן .ועוד דםס־ק בפיק דפםחיש בלבער כולי עלמא לא םליני דלהבא
משמע .פ( ודייק רבינו שמואל לברך לפני המילה להכניסו .דלהכנישו להבא משמע.
דקיים עלייהו אסרי כשט שהכנסתו וכו׳ ובדסב׳׳ס פ״נ גוה־ מילה ה״ב וכרייף ,ונבעל העיטור שער
1
ההילה חלק הרביעי .ובסרע׳׳נ גד נ״כ .ובספר האשכול ה׳ סלה סוף כי• ל״ח ובתשובות הרשב״א
פי׳ שכ״ה ובדברי כולם הנוסהא כשם שהננםהו בלשון נוכח וכן נראה שהיה נירפה ההוספות ר׳׳ה
אבי הבן וכר ועיין ברוקח שמרכיב שתי הגירסאוה וזי׳ל העומדים אומרים כשס שנכנס לבדיה כך
חכניס! וכר ועיין בתניא רבתי סי• י׳יר ,ושם פי• ציו .ובש־ך יו׳יר סי־ רס׳יה ס׳׳ק נ• .י( אשר
קדט יכו׳ שבת קל׳׳ז ע״ב ותוספחא ברכוח פ׳׳ו .כ( ההם באוה ברית קדש היא המילה .ונקראה
ברית ע׳־ש הכתוב ובשר קדש יעברו מעליך )ירמיה י״א( ונדרש על המילה במנחות נ״נ ע״ב.
ל( אל חי חלקנו צורנו׳ וכה״נ הטםחא אל חי יהא הלקנו להציל ידידות וכוי וכסנהיג איהא להציל
זרע קדש ידידוח שארנו משהה וכו׳ ע( צוה כ! נקודו הצדיק ב:יהח ,והויו בווירי ולשון כקשה
היא׳ ובמפה הנדכה אם לומר צור .או ציוה״״מהולקים גדולי הראשונים עיין בפסיקתא זימרתי פל״ל
ישם חטסהא על כן בשכר זאת אל הי צוה להציל .וכן הוא ברסבים פ״נ ה׳ מילה ה״נ על כ!
בש:ר ואח אל חי חלקנו צורנו צוה להצ:ל וכו׳ וכן הוא באבוררהם ,אך בסרע״ג הנוסח ציוה
הזריק בחיריק ,והויו בקמץ ,ונשאל ע־״י מדבינו האי נאון אש ציוה או צוח .והשיב ציוה ולא צוה.
והיבאה בבעל העיטור ה׳ סלה חלק רביעי ע״ש ,ועיין ש״ך יריד סי׳ רם״ה ם״ק ה׳ .ובשאילה יעב״ץ
ח״א פי׳ קמ״ו ,ותרמב״ם בתשומה פאר הדור רפוס אמש׳יר סי׳ קל״ד מביא נוסחא אחרח ח״ל
נוסח הכרכה כך היא .כא״י אמ״ה אשר קירש יריד מבטן וחק בשארו שפ וצאצאיו חתם כאות
ברית קדש על כן בשכר זו אל הי הלקט לעד צורינו צוה כצויח לקדושים להציל ידידוח שארנו
משחח ,בא׳׳י בודה הברית אמנם על מה ששאלחם פירושה לא בעלם מכס כי הנה חיבת לעד
הוא עיקר הדברים ,והוא כי ע״י זאח המצוה הוא אל חי הלקנו לעד כסו שאמר הוא יתברך בצוויה
והקימותי אח בריחי ביני וביניך ובין זרעך אהרין לדורוהם ברית עולם להיוח לך לאלהים ולזרעך
,
אחריך .ואהר אשר נמרנו זה התחלנו כדבריט אחריש בעניין אחד ,ואנו מחפלליט לאל .צורינו
צוה להציל ידידוח שארנו משתה כאשד צויה לקדושים ,ובאשר ׳רעהם שהלשון עברי יאמר
בו אשר וכאלו אמדו בשנם )כשדבר( צ״ל בשכבר וביוצא עכ״ל והובא כל וה באבודרהם ה־יבוח
בדנוה דף קל״ב ע״ב ,וטסח הרמב״ס כצויח לקדושים הוא כעין נוסה הבה״ג הנדפס מחדש
להנרע״ה צד 106עיין שם אות צי .כ( יצחק קרי יריד על שם אשר אהבת ,כצ׳׳ל כ! פירש
רש־י שבח קל״ז ע״ב דברי המחחיל אשד וכר ודברי המתחיל מבטן וכר ועיין במנהיג ובבעל
הסורים )בראשיח י״ז( ואה בריהי אקיש אה יצחק ,אקים נימריקין אשר קדש יריד מבטן ,ועיין תום׳
שבח שם ד״ה יריד וכוי ובחוס׳ מנחוח נ״ג ע״כ ד״ה בן ידיד וכו׳ ייש מפרשים וכר (p .רכהיב
נס אח בדם בריתך שלחתי אסיריך טבור אין מים בו נצ״ל )זכריה ט•( ע( והמל אח העברים וכר
שנח שם ועיין בתשומה הרשב׳־א סי• שכ״ח .אם לא בריתי ונו׳ )•ימיה לינ( .׳!( ורייק רבעו
שמואל וכו׳ עיין תום׳ שבת שם ד״ה אבי הבן וטי ועיין בסנהינ ה• מילה סי׳ קכ״נ ,ובםרע׳נ נםרר
טחזור ויטרי 624
ואוסר ריח דלחכניסו בבריתו משמע כי אחרי שמלו סבדך אקב״ו להכניסו בבריתו
של אברהם אבינו .שהכנסחיו ככי לברית .כמו הנה דס הברית אשר כרת ה־ עסכם.
וכמו כן הפילה היא הברית שבינו לבין הק׳ .אתרי סילתו מברך שובה להכניסו
בברית .ועוד דסיר אלעזר דמילח .לאחר מילה מי תניא .דקאמר התם תניא המל
אומר כר .אבי הכן אומר להכניסו כוי .העומדים שם כשם שהכנסתו לבריח .ואי
לפני מילה .היאך יענו העם כשם שחכנסחו .כוי .וכי עריץ נכנם קורם המילה .ועוד
•שהרי אינו יודע למולו כי אס האומן .ומחוך שרוב אבי הבן איט יורע למולו אינו
רשאי לברך להכניסו עד שנימול שמא יאנס המוהל ונמעא האב ]מברך[ ברכה
לבשלה .ומתוך כך לא תחלק בין אב המוהל או אחר המוהל .שלא יברך להכניסו
עד שנימול .ולא דם־ לשחימה ושופר ולולב שהשופר ביר התוקע .ולולב ביד
מושלו .וסכין ביד השוהט ,וכיון שבידו הוא לאונסא לא חיישיי .ימברבין קודם
לעשיייחו .ואת אשר.ימול יברך• על המילה קודם שימול מידי דחוה אכל מצוח
שכתורה שהיטה ונטילת לולב וביעור חמץ וחקיעח שופר שמברכין עליהן עובר
לעשייתם קודם עשייחם שהרי המצוה בידם לעשותם אס לא יאנסו .וראייה לדבר
מברכח אירוסין שאינה אלא לאחר אירוסין :וכן נמצא בתשובה חנאונים :אבי הבן
כשמברך להכניסו אינו מכרך עד לאחר המילה .ואע׳־ס שאסרו חכמים כל המעות
מברך עליהן עובר לעשייחן .מילה שאני .חיישינן שמא נתקלקלה המילה ונמצא שמ
שמיס מוציא לבטלה .ואם תאמר תקיעה ושחיטה נמי ניחוש לחכי .לא דמי .רהנך
תרתי בידו לעשותם ואיכא למימר דמצי מקים )מקים( ליהו .מילה ביד אחר הוא
ולא ביד האב סי יימר דמקיים להו :הילכך מקומה לאהר מילה :סליק סירקא:
ת ק ב .ל ח מ ש ת מיני מ ן כנון אוכליאש וקנטייל .צ( היכא דקבע סעודתיה כמו
שאנו עושין כלילי ברית מילה מברכין עליהם המוציא להס הארץ.
זלאחריהם ברכה המזון .דכיון דאחשבינהו םיתא לאקבזעי עיקר מעודותיה עלייהו בעי
ברכה כלחם ממש .כדאמרינן נבי טרוקנין מר זומרא קבע עלייהו ומברך עלייתו
המוציא ושלש כרכוח :סיר:
תקג .ביום שמקייסין מעוח טילה אין עיבור נוםלים על פניהפ .לסי שאין ההינה
באה אלא על הצדה דנת׳ יענך ח׳ ביום צרח .ויומ שמקייםין סצוח
טילה שסחר ,הוא .דכת׳ שש אנכי על אסרתך .ואמו היא אסירה .שנאסרה לברה
ושקולה כננד כל המצוח .הוי אומר וו מילה .שנאסרה לברה לאברהם אבינו .וכת׳
בה ברית .לסי שהיא שקולה כננד כל המצות .שהם תרי״נ מצות .כמניין בר״ח
בניסטריא והיא עצםה אחת .ולפי שאין תהינה באה אלא מתוך צרה .לפיכך אין
העיבור נופלין על סניר& בשבתות ויםיס טובים וראשי הרשים לסי שהם יום שמחה:
ס י ל ה רף נ״כ ע׳יב ובאו״ז סי׳ ק׳׳ז א ו ת וי ע׳׳ש .ה נ ה רם ה ב ר י ת וגוי ) ש מ ו ת ב״ר( .צ{ היכא ר ק ב ע
ס ע ו ד ה י ה וכוי עיי! ב ר כ ו ה ל״ז ע ״ ב הוס׳ ד״ה ל ח ם וכו• ושם ל״ח ע״א חום׳ ד״ה ס ר זוטרא וכוי.
ק( שאילה זו שאל ר׳ ס נ ח ם וכוי הובא ב ס ד ר ם לרש״י זיל סי׳ רפ״ב ש א י ל ה זו׳ ולא נזכר שם שט
ה ש ו א ל ע״ש איזה שינוים בלשון׳ ועיי! חוסי עירובי! מ׳ ע״ב ד״ה ד ל מ א וכוי וחוס׳ ש ב ה ק ל ״ ט ע׳׳א
ד״ה וליה! וכוי ועיי! ב ח ש ו ב ו ח פאר ה ד ו ר ל ה ר ם ב ״ ם סי׳ םי׳נ! ובדוקה סי׳ קי״נ .ו ב א ב ו ד ר ה מ דף ק ל ״ נ
ובמרדכי עירובי! פ ״ נ סי׳ חצ״נ .ו ב ב ע ל חעיטור שער ה מ י ל ה והיכא דאיקלע שמיני ד ס י ל ה ב ת ע נ י ת א
זנז׳ ועיי! ב־*ז״ח הד״ן סי׳ נ׳׳ב .ו ב ש י ע א ־ ח סי׳ ח ק נ ״ ט ס׳יז ,ושם בסי׳ הרכ״א ס״נ ובביאורי ה נ ר ״ א
625 וימיי םחזור
לתחנונים ולומר אל ארך אםים .ואם םברכין על היין ומועמחו אם הוולד .או ליםעםיה
לינוקא .או דילסא אין מכרכין ,כיון שהמנרך אינו יכול לםעום :והילך תשונתו:
וששאל על יום המילה .כך נוחנין במקוםינו שמתסללין ביום תעניות סליחות ואומר
וידוי כדרכו .ואין אומר והוא רחום ולא חחנונים .וסנהנ אבותינו תורה היא .ר( וסצוח
מילה קיבלוה בשמחח .דכת• שש אנכי על אמרחך .ועדיין עושין אוחד .בשםחח.
ולסיכך אין צריכין לומד והוא דחוס וחחנונים דודאי צדיכין שמניהין כמקצת ואין
עריכין להםסיק לנמרי סליחוח וידוי .ואל ארך אסים:
ושליח ציבור מברך על היין ואינו מזעמו .ומנהנ אבות הורה היא .שאין צריך
לטועמו כיום חעניח .ולא למיתביה לינוקא .דאתי למיסרך אלא לשהייה עד
לאורתא .דאמרי׳ כעירובין .בםרק בכל מערכין .ש( חיכי ניעכיד ליבריך עלית ולינחייה.
חםברך צריך שיטעום כי טעים ליד .אחרינא שסיר רמי .וביום הכיפורים אם אמר זמן
על חכוס כבשאר יסים טובים כיון דני צריך לסשחייה לשם קידוש היום ליכא למימר
רלישהייה ער מוצאי יום הכיסירים .הילכך אין אומר זמן על הכוס כיום הכיפורים
דלא איסשר :וששאל כמד .שיעור מעיסה .ח( נכי מקדש בעינא מלא לונמיו .הכא
גבי שאר ברכות לא בעינא מלא לונסיו ואפילו הכי ביומא דתעניתא אסיר למיטעם •
יצחק כדי יהודה :תי:
ת ק ד ,ואני שםעחי בשם רבינו הקדוש חחשבי מפריש .ש א ם חל בריח מילד .כיום
תענית ציבור ואף ככיפורא מביכינן ומעמיק לינוקא .ולא דמי לברכת
זמן רעל הכום ככיסור .דהחם כיון ראי עכדינן בכל שחא ושחא אתי למיסרך ,אבל
ברית מילד ,בתעניתא לא מתרמי בכמה שנים .הילכך מילתא דלא שכיחא היא ולא
אתי לסיסרך :ת׳:
ת ק ח .שטונח יסי חסילח כשמרחיצין אח הקטן םמעכין לו את הערלה כיד ,מסני
שהיא מתרככת על ידי מיעוך .ונוח לעשות חפריעח .ועושין לו
סמרטומין ענולין נקובים באמצע ונותנין בשמן זיח לחלביש בהן אח המילה .וכותשין
עשב אסייא ונוחנין על .המילה להסיר אח חכאב :ביום שסיני של מילד ,משכיסין
לביח חכנסח לחתםלל .א( שזריזין מקדימין למצוח דכח׳ וישכם אברחם בבקר .וסדליקין
את הנד .על שס ני נר מצוה ותורר .אור .חי .ועוד דאמר באחד דיני ממונות ( אור
נ
הנר כברור חיל משתה שם .ונר םיסן למשתה הוא תי :ומתקינק לשם שני קתידראות
וסורסין עליחם מעיל או כל רבד תםארח לנוי .האחת נ( לצורך אליהו הבא ויושב
שם ורואה בקיום המצות .חי:
מצאתי בסדרש אנדה .ל( כל אוחן ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר לא היו
סו־עיס מםני עינוי הדרך .וכשהיו סוחלין חיו נותנין אח המילה כעסר.
ומאותה שעה ואילך חיו נוחגין לתת אח המילה ]כעפר[ .והיו מהנין כן עד שבדלת
םלנות ירנעם ונמלה .ובא אליחו והחזירה .והיינו דכת׳ ה ( נ י ע ז נ ו בריתך נני ישראל.
אמר לו הק׳ ו( אחה הםקדת על המילה .חייך שכל שעה שמקיימץ כניי סצוה זו תהא
עומדח ביניחם .לפיכך חיקנו לעשוח כסא כבוד למלאך הכריח .וזחו אליחו .דכח׳
ומלאך תכרית אשד אחס הפיצים .וכחי )הנני שולה( ]הנה אנכי שלח[ לכם את
אליה ונום׳ :מיכן התקינו לעשי כסא לסלאך הברית :כפרקי׳ דר׳ אליעזר :ת׳
ואחת קתידרא לבעל חברית .חיושכ בת והילד על ברכיו .ומסות סביאין שס שהמוהל
מקנח בהן אח ידיו .לאחר שנםלם מרם בריח ,ויש א1ס׳ Qדסימן משהה הוא כל
זמן שהמפה על הפתח .וכלי מלא חול שבו נותן קציצת חסילח .על שם
ח( ושמתי אח זרעך כחול הים .ת׳ .ואמרי כמדרש .ט( נבעת הערלות .לוקהין הערלה
ומכסין אותה ואת הדם בעפר .י( ועוד שנמשלו ישראל כעפר הארץ :בתשובות
הגאונים :חי:
?> ומרחיצץ את הקפן בחמין .ומלבישין אותו כנרים נאים .כתנת בד ,וסרבל .וכובע
תפארת בראשו .כיום הכנסתו •לחופה .ונושאין אותו בהדר לבית הכנסת
לאהר תפילה :ל(ועומרץ הציבור מפניו כשנכנס הילד .מ(ואומריי ברוך הבא .והסכגיסו
אומר כשם הי :ואכי הבן נוטלו נ( ומברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו .מירי דהוה
אבל מצות שמברך עליהן עובר לעש־יחש .על ביעור חמץ .על אכילת מצה על תק־עח
שופר .על נטילת לולכ .והעומדים שם אומרים כשם שנכנס לברית בן יכנס לתורה
ולחוסה ולמעשים טובים :ואםיםה היא זו שנתקבצו .לכך נקראת הכנסתו לברית .כמו
שמפורש כשהכל ברא לכבודו .שמשעת אסיפה היא ראוייח לברך :חי .כך אומר מאון
ס( אבל לא כך נהנו העם ]לברך[ להכניסו עד לאחר מילה .כאשר פירשתי לעיל :ת׳:
מותנו אביו לבעל הברית .והוא יושב בקתידרא ונוטלו על כרכיו .והמל בא .ומכרך בא־י
אמ׳ה אשר קב׳׳ו על המילה .ומוהל .ופורע .ומוצץ בפיו .ומזלף עלייה היין בפיו ונותן
עליה סמרטוטין הנכללים בשמן דת .ומושח היטב מן השמן זית ואחר כך נוחן עליה
אקיא היתוש וכורך עליה סמרטוט נמל :דיי שלא ישפשפנה הילד בשוקיו:
תקו .נוטל ידיו ומקנחן .ומוזנין כום של יין .ומברך המוהל .על הכוס .ברוך אתה ה׳
אס־ה בורא פרי הגפן :ברוך אתה ה׳ אמ־ה אשר קידש ידיד מבטן חוק
בשארו שם וצאצאיו חתם באוח ברית קדש .על כן בשכר ואת אל חי הלקינו צורינו
צוה להציל ידידוח שאירינו משחת למען בריתו אשר שס בבשרינו .באיי כורת הברית:
אלהינו ואלהי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו .ויקרא שמו בישראל פלוני בר׳
פלוני .ישמח האם ביוצא חלציו ׳ותנל האשד ,בפרי בשנה .כאומר ישמה אביך ואמך
וחנל יולדחך .ונמ מוי ואעבור על־ך ואראך מתבוססח בדמיך .ואמר לך בדמיך חיי ואמר
לך בדמיך חיי .ונאמר זכר לעולם בריתו דבר צוד ,לאלף דור .אשר כרת אח אברהם
H׳ י׳׳ט( .ו( אחה הקפדת על המילה ונר .בצ״ל בשרר״א סוף-פיק ב׳יט ,ועיין בווהר שליל צ׳יג ;•׳•*.
ומלאך הבריח וגר )מלאכי נ׳( ,הנה אנכי שלח וגו׳ כצ״ל )שש( (r .רסיטן משהה הוא עיין ב״ב
צ׳׳נ ע״כ .מ( ושמחי אח זרעך כחול הים )בראשית ל״ב( ,וכלי מלא הול ויו׳ בבעה״ט פ׳ בלק טי
סנה עפר יעקב בני• ערלה בחול ,רמז למה שנוהגים העילה בחול .נו( גבעת הערלות )יהושע ה׳(
לוקחי! הערלה וכו׳ בפדר״א סכ״ט והיו ישראל מכסין אותם בעפר המרבד וכו׳ ועיין בילקוט יהושע הי
שמביא מפדר״א בלשון המחבר .י( ועוד שנמשלו ישראל :עפר הארץ׳ ושם איחא זלא עור אלא שנםטלו
לעפר שנאסר והיה זרעך כעפי הארץ )בראשית ב״ק( .כ( ומרחיצין אה הק ,בקטין וכו׳ כדמשמע
עירובין ס״ז ע״ב ההוא ינוקא וכ־׳ .ל( ועומרי! הצינור וכר עיין סייג משנה נ׳ דבכוריס וכפירוש
הרב שט ועיין בשו״ת סהרי״ק סוף סי׳ ט׳ .מ( ואומרים :רוך הבא וכו׳ בחניא סי׳ צייו ובאבודרהש
ספרשים ברוך הבא ,ברוך הנימול ריכמונה ימים כמ:ין הבא .נ( ומברך להכניסו וכו׳ הוא כדעת
רשב׳׳ם רגר־ס אבי הבן ברישא ,והדר המל ובו׳ עיין בתום׳ שבח קל״ו ע״ב ר״ה אב• הבן ובו׳ וי״ה
החזיר המנהג לקדמותו וכו׳ ועיין ברא״ש סוף פרק ר״א רמילה ובר׳ץ שם (p .אב־ לא יכך נהנו
1
העם לכרך וכו׳ ונותנו אביו וכו• כצ״ל ,באמור ישטח אביך ואמך ותנל יולדהך ומשלי כ״נ( ועיין
ירושלמי תענית ס׳׳נ ח״י מה ת״ל •ולדת־ )אביך ואמך הלא כתובים( ר׳ מנא אמר אומתך ובו׳.
ונאטר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך וגו׳ כצ״ל ליחזקאל ט״ז( ,ונאסר ז:ר
627 טחוור דטרי
ושבועתו)ליצחק( לישחק .ויעמידיה ליעקב לתק לישראל ברית עולם :ע( הודו לייי כי
טוב בי לעולם הסדו :ונאמר ]וימל[ אברהם* את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשד צור,
אותויאלהים :סלוני הקטן נתל יהיה .כשם שנכנם לברית כן יכנס לתורה לחוסה
ולמעשים טובים :כשהוא אומר ואמר לך בדמיך ודי .פ( טובל אצבעו ביין ומטיף בשי
הילד .וכן כשהוא אוסר סלוני הקסן זה גדול יהיה .מטיף בטי הילד לשם מציה והינוכה:
ואף המברך שותה .דאמר סר *( המברך צריך שיטעום .וכל שכן מי שמברכין עליו.
שצריך ליחנות מכוס של ברכה שבא על ידו .ולכך מטיף בטי הילד .ומתוך שאין.ניכרת
הטעימה זו אלא לרמז היא עשוייח משקין אף לאסו שעל ידי פרי בטנח בא הכוס.
והרי שתה ונהנה מי שמביך עליו ולא תהיה ברכה לבטלה:
מ נ ה ג אבותינו תורה היא ויאהז כה צדיק דרכו :אור שמיני בעל ברית עושת סעודה
ומשתה לכבוד המצוה .ולאחר קיום חמילח אבי חנן מנדיל בשמחה ומשתה ויום
טוב :וזכר לדבר ק( רעש אברהם משתה פתל ביום הנם״ר אח יצהק .ביום ה־נ מל את
יצחק .ביום שמיני במילח יצחק עשד ,אברהם משתה :תי .ועור ראייה לדבר .רבתי .בספר
ר
תילים (אםשו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבה :ת׳ :ראמרו זמירות למשתה הברית
בגינון ברוך ה׳ יום מס:
תקז .שירו לה׳ הודו לו כרכו שמו .תודיעו כעמים עלילותיו וחעצוםו .בשח צדקותיו
חק דבר יום כיומו .אלהים הוא עשאנו ואנחנו עמו :לאומים שבהוהו
והגידו כבודו ותשימו כבוד תהילות תרו .ואנו בכל שכן בני אוהבו ועבדו .אשר סאד
נבר עלינו חסדו .ואנחנרמרעיחו וצאן ידו :מה טובו ידידיו לריעיו ועםוםיו .חחוםי באות
ברית משושיו .אשר נמלם כרהםיו וכרחמי ניסיו .ולהם לבר הניד כח מעשיו .ישמח
ויהלל ישראל בעושיו :ם( הקיסם זעקנו בהומה עטרת .טוטפת בראשם זמר כזתרת.
ומזוזות כסתחמ לילה למשמרת .ותכלת בבנדם לרונמתו ניכרת .לתתם לשם לחהילה
ולתפארת :הביכה המילה ושמחה היא עליהם .ערומים ובםרהץ לעולם זאת להם .וכה
שולחו סבור ח( ובה גתמס אביהם .ועומתם בם' והדום למצב נבוליהם .להיות להם
לאלהים .ולזרעם אחריהם :יבושו גוימ ישאו כלימחם .להתננות בשמצת ערלתם .ויהיו
מתבוססים בדם כריתמ .ומטות ומשאול תהיה גאולתם .שלום וברית עולם תהיה אתם:
ft
( יקוץ בהרת וכשבת *מול .ועליו *גור ולא יחמול .פעולת אל לפניו ערוכה כיום אתמול,
ושכרו אתו לשלם כי ינסול .יתיון לארם ככל עמלו,שיעמל(3 :סי הקדים לעליון והכל
שלו הוא .מי מל לפניו בן ער לא וענהו .ממנו הכל ומידו יבזבזוהו .יראי ה׳ הללוהו:
זרע יעקב כבדוהו :ילד הניתן׳ברוך החוננו• .חייהו לסניו בצדק למענו .לשמרו מכל רע
לסכבו בימינו .ויט עליו תמיד הסת וחינו .יסוכבנהו יכוננהו יערנהו כאישון עינו :נ( מעות
אב על בן במילה וסדק .בתורה ואומנוח .ואשד ,להריון .הביאו לבריח כחוקח וחניון .כז
יכנימנו לתורה ולאסיריון .ובימיו יושיע אלהים את ציון :חזק:
נמרו את סעודתם מברכין ברכת המזון בע־ניין דבר יום ביומו :חי .והא לא דאמרי׳
שהשמחה במעונו במו להתן .משוס רטרירי ואיבא צערא לינוקא .הבי אמריי
בס־ק דכתובות .אכל בחתן דאיכא שמהר ,אמרינן :והוסיף המברך ואומר .הרחמן הוא
יברך הילד הנחנך לברית .וישמח ביועא חלציו וחנל האשה בשרי בטנה :הרחמן הוא
יברך אח אחינו כוי .ממרום ילמדו כוי :בורא שרי הנסן :תי .עד שלא נימול אברהם לא
חיה מוליד זרע קודש .לסי שחסר הי .כיון שנוסף ה׳ בשמו נעשה שלם .על פי המילה.
וחוליד י( למניין אותיות של יצחק .יי .י׳ נסיונוח .עי .לע׳ שנה הולידחו שרה .חי .לח׳
נימול .ק׳ .לקי שנה של אברהם נולד :בר״ת חםר אחד ממניין ת־יינ םצות .חוריה
חסירה שנים .ברית חסר אחד שכיון שמל וקיים מצות מילה .מכאן ואילך אינו מחוייב
אלא במניין מצות של ברי״ח .חורה חסירה שנים .שהיא עריי• • .יד לשנים להעמיד
העולם עליהם .שכן כתי אמרה* עולם הסד יבנה .ואמרו הכמים ע? שלשה דברים העולם
עומד על התורה ועל העבודה ועל נמילוח חסדים .לכך נחסרה שנים לחבר אילו השנים
אליה .בריתי .יו״ר שהיא כחובה בסופה מעידה על י׳ הדברות.־
ו מ נ ר ג לאחי המילה לזמן קרוב שירעו יאספו עשרה .ויקחו הוםש .והקטן בעריסה
מלובש כיום המילה בתפארת ונוחנין הספר עליו ואומי יקיים זה מה שבחוב
כזה .ואומר ויהן לך .וכל פסוקי הברכות עד ואז תשכיל .וקסת וקולמוס נותנין בידו כדי
שיזכה להיות מופר מהיר בתורת הי :תי:
ת ק ח .ה( וכשאדם מכניס את בנו לתלמוד תורה כותבין לו את האותיות על לוח.
ומרחיעין אותו .ומלבישין אותו בנדים נקיים .ולשין לו נ׳ חלות
של סלת בדבש .ובתולה לשה את העיסה .ומבשלים לו נ׳ ביצים .ומביאין לו תפוחים
ומיני פימתומהורין אהד הכס ותשוב להוליכו לבית הספר .וסכסהו תחת כנפיו .ומעלהו לבית
הכנסת .ומאכילין אותו הלות בדבש .ומן הביצים והשירות .ומקרין לו את האותיות .ואחר
כך מחפים אוחו בדבש .ואומרים לו .לחוך .ומחוירין אותו לאמו אף מכוסה .וכשמחחילין
ללומדו .בחחילה משתים אותו .ולבסוף רצועה על נביו .ופותחין לו בתורת בדינים החילה:
ומרנילין אותו לנענע בנופו כשהוא לומד :וכשמגיע לחקחעולם .קורא אותו כעין ציבור.
ועושה לו סעודה עליו :דע שדומה העינ״ן כאילו הקריבו לפני הר םיני :דכת׳ י(ביוס
הוה באו מדבר סיני .ולא כח׳ ביום ההוא .אמרה תורה בכל יופ ויום יהיה בעיניך כאילו
ת א אוחו יום שניחנח בו חורה .ללמדך שחנהונ בבניך כשחכניםהו לתלמוד חורה.
כמנהנ הזה לכםוחו ולהעלותו .שכן מצינו במשה שעשה כסדר הזה לישראל .דכת׳
ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתייצבו בחחתית ההר .נראה כאילו
הם טכוסין תחת ההר כשהכניסן לקבל תורה .והזהירו שלא יהא דבר חוצץ בין אחד
מישראל לבין קונס .דכה• לקראת האלהים ולא לקראת אדם ובהמה .ולכך הזהירו נם
הצאן וקבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא :ולפיכך כחי ז( וישלח משה אח חתנו קודם
פכ׳׳ה׳ ובחנחוסא פ׳ אמור ,בכמה עינוים ע׳יש .מי מל לפניו כן ובו׳ כצ״ל .נ( מצות אב על בן וכו׳
קידושין כ״ט ע״א .ותא רליז אמרינו ובר כתובות חי ע״*ז .ר( למנין אותיות של ידחק וכף עיין
לעיל אבות סוף פ״ג .ה( וכש׳זרם מכנים אח בנו ונו• עיין ברוקח סי׳ דצ״ו• ועיין לקמן הטעם.
ו( ביום הזה וגו׳ )שמות י״ס( אמרה תורה וכו׳ עיין ילקוט יתרו רמז קע״נ ,וברש״י על התורה
יתרו ייט אי .ויוצא משה וני׳ )שם( (r .וישלה משה את תחנו וגו• בילקוט יהרו דרש משה ק״ו
טחזור מטרי
,
מחן תורה שלא יהא חוצץ כין אחד מישראל לבין קונם 0S .שהיה נוי .דנת׳ וישלח
משה אח חתנו .וגומי .ובת׳ בתייר .בחדש השלישי :וססנ־ מה כותבין לו את האותיות
על לוח ולא על דבר אחר .לסי שבלב ־ש בו לוח .דבת׳ כתבם על לוח לבך .בלומד
שתהא קבועה על לוה לבך :ולמה מרהיצין ומלבישין אוחו בגדים נקיים .כדרך מחן
חורה .וקדשתם היום וסהר וכבסו שמלותס :ולמה באים נ׳ הלות לשמו וםאכילץ אוחו
וכר לשלשה עידונין שנחעתו בהן ישראל .אילו הן .באר .מן .שליו .ולמה לשין את
החלות כחלב ודבש .משום שנאמר ויניקחו דבש מסלע .ומעין מקרא של סחיחח לב.
שנאמר דבש וחלב חחח לשונך :ולמה אין םניחין ללוש אח העיסה אלא לבתולה.
שמצינו שהקסידה תורה בנחינחה לפולשת שכבת ירע .שנאמר והיו נכניס ליום
השלישי .ולבך .אמרו תנא בתולה שהיא שהורה וחלוש לקטן שהוא מהור :ומשני מה
סביאין לו נ׳ כיעים מבושלין כראוי .לא משני עריכ* מצוה .אלא לתשמישי מצוד..
שצריך לאוכלן בליפתן .שאם אוכלן אכילת נסה יש לחוש שמא יםלינ דעתו אלא כשם
שסחנכין אותו לתורה שלימד .,כך צריך שיהא כל תיקונין משלם :ולמה כיעים שדעתו
של תינוק אצל ביצים .ועוד מב״אין לו פימת ותפוחים כשהן מעויין לקינוח סעודה .ועור
דא׳ סלוני ח( חמד א וריחני שיקחוני ,ומשני מה מחזירין אוחו על חכם וחשוב להוליכו*
לבית הספר .שבן בנתינתה של תורה חזר חקי על ארם חשוב ולא מצא כמשה רבינו
להנחן חורה על ידו .וכל כך למה .ש־חק״מו לדורוח כעיניין שנאמר־ לא ימושו מסיך
ומי .שמעשיהן של צדיקים קיימין הן לעולם .וחקביה מסכים על ידם .שנאמדיועעח
מלאכיו ישלים :ולמה חחבם מכסה אותו תחח כנפיו .לש• שמחניכין אוחו דרך עניעוח
ודרך ענוה .שכן מעינו בנתינת התורה .ובעבור תהיה יראתו על םניכמ לכלת׳ תחטאו:
דיא שלא לעשותו ט>עליל ופומבי לעוברי דרכים שלא •שלוט בו שום עין הרע ולא
שומ נזק :שבן בנתינת ההורה .י( לפי שלוחות הראשונות גיתגו בפומבי נדול וקולות
וברקימ וקול שופר .נחקנאו המלאכים .ובא שטן וערבב את העולם ונרמ העץ ונשתברו
לוחות ראשונות אבל לוחות אחרונוח שניתנו בהשא׳ הן קיימין לעולם .ולפיכך מחוירין
אוחו לאמו אף מכוסה .ולמה לביח חכנסח .כדרך שישראל נחקרכו לפני הר סיני
בנתינת התורה והחכם מקרא לו האותיות .ז:ר לו־דבר אלהים :ולמה אחר שמקרין לו
את האותיות מחפים אותו בדבש ואומרים לחוך .זהו כעיניין שמשרש כיחזקאל ואכלה
ותהי בסי כדבש למתוק .כלומר שנוחים לו אח האותיות ללחוך .כן תהא לו תורה נוחה
לקובעה ללומדה וללמדה :ולהכניסה כעץ נופך .בעיניין שנאמר בן אדמ בטנך תאכל
ומעיך תמלא :ומסגי מה בתחילה מפתין אותו ולבסוף רצועח על נביו .כתחילתה של
תורה .דכח׳ פתיתני ה׳ ואפת חזקתני וחוכל .שבחתילה כת׳ ואתם חחיו לי ממלכת בחנים
ונוי קדוש .כלומר אין עליכם אלא קיבול שכר .ולבסוף כת׳ ובה לאלהים יחדפ .מחלליה
סות יומת .מכה אביו .מכה איש .מות יומת הגואף והגואםת :וסד .טעם סהחילין כח׳כ.
בספר ויקרא .דחניא כ( א־ר יוסי סחחילין לתינוקות בסדר ויקרא אמר הקביה יבאו טהורים
ויתעסקו בטהרות .ומעלה אני עליכם כאילו הקריבו קרבן לפני :והפני־ מה סרנילין אותו
לנענע בנופו גמהוא לומד .שכן מעינו כנתינתה של תורה .וירא העם ינועו .ולא
האנשים לבד נעו .אלא אף ההרים והאילנות .הריס שנאמר ויחרד כל ההר מאד .וכתיב
כודלימ למה תרעמן הריס נבנונין .ובאילנוח כתב וכל עעי חשדה ימחאו כף .מהו שאמר
דוד עברו ה׳ ביראה ונילו ברעדה .ושלמה פירש .שפתותיו שושנים נמסות מור עובר.
אל תיקרי שושנים אלא ששונים .אל תיקרי'מור עוכר אלא מד עובה שעריך להיות כל
ימיו באימה רראה לפני המקום :ומניין שכל המעשים האילו תלויין בנתינתה' של תורו?.
שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך .וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה׳ אלהיך כחרב.
מלמד שדומה לפני המקום כיום שעמדו ישראל על הר סיני :ומה טעם מסיים בססוק
כל.הלב ובל דם לא תאכלו .אמר חקי יאמר לפני הלב ודפ הקרב במזבת״לפני משל
בהמה .בשביל התינוקות י^נתטעס חלבם ודמם על דברי תורה .ומעלה אני עליכם כאילו
הקריבום לפני .וראייה מניד דגשה .ל( אמרו דבר שנעפער בו אותו עריק אנו נהנין
סמנו .ולכך נאסר :ואם תאמר ספני מה אסרה חורה הדם של חיות ושל עופות* .שוס
מצות כיסוי .דכת׳ ושפך אח דמו וכסהו בעפר .חדע שחלבן של חיות סותר .לסי שאין
עושין מהן קרבן :ולפיכך קורא אותו פסוקי בעין שירה .שנותן שירח ושבח לפני המקום
שהניעו למעוה כזו .ומעלה אני עליהם כאילו הקריבו דמו והלכו על נבי המוכח :ולפיכך
עריך לעשות לו משתה כיום שמלהו ונתמעט דמו :והנהנה מסעודתו חייב לברכו .ולומר
המקום יאיר עיניך בתורתו .כדרך שמברכין אותו כקבלת מילה שאומר כשם שנכנס לברית
כן יכנס לתורה .כו׳ :נשלם:
הילטת ציצית.
ת ק ט .תנו רבנן וראיתם אתו וזכרתם .מ( ראה מעוה זו וזכור אחרח תלוייה בה .ואיזו
זו קדית שמע .רתנן מאימתי קורין את שמע כשחרית משיכיר בין תכלת
ללבן :י(תיר וראיחס אותו ווברתס .ראה מצוה זו•ווכור אהדת התלוייה בה .ואיוו וו
כילאים .שנאסר לא תלבש שעטנז .וסמיך ליה גדילים תעשה לך :תניא אידך וראיתם
אותו וזכרתם את כל מצות הי .כיון שנתחייב במצוד ,זו חייב ביל המצוח :תניא אידך
וראיתם אותו וזכרתם את בל מעות ה׳ ועשיתם אותם .ראייה מביא לידי זכירה .זכירה
מביא לידי עשייה :ר׳ שמעון בן דחי אוסר בל הזהיר במצוד ,זו זוכה ומקבל פני שכינה.
כתי הב**יאיתם אוחו .וכה׳ החס את ה׳ אלחיך תירא ואחו חעבד :ח־ר חביבין ישראל
שםיבבם הק׳ במצות .תפילין בראשיהן .ובזרועזתיהם .ציצית במדיהם .מזוזה בפתחיהם.
ועליהם אמר דוד שבע ׳ביום היללתיך .ובשעה שנכגס לבית המרחץ וראה ע׳י•* ערום.
אמר אוי לי שאני עממ ממצבור כיון שנסחכל במילה שבכשרו נחיישבה דעתו .ואמר
שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב .אהד שיצא מן המרחץ אמר עליח שירה:
ס ( שני למנצח על השמינית .על המילה שניתנה בשמיני :ד׳ אליעזר בן יעקכ אומר כל
שיש לו תפילין בראשו ובזרועותיו ומזוזה בםתהו .וציצית בכנד־ו .לא במהרה הוא הוטא..
שנאמר וחחופ המשולש לא במהיה ינתק .ואומר חנה מלאך ה׳ סביב ליראיו ףהלצם:
תניא היה ר׳ מאיר ]אומר[ מה נשתנה תכלת םבל צבעונין .ספני שהתכלת דומה לים.
דמ דומה לרקיע .ורקיע דומה לכסא הכבוד .שנאמר ויראו אח אלהי ישראל ונוי .וכתיב
כאבן םםיר כמראה דמות כסא ניאה עליהס :ע(חניא היה ר׳ מאיר אומר ה( קשה
עונשו של לכן מעונשו של חכלח .משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו לאחר אמר לו
הביא לי הותס של טיט .ולאהד אמר לו הביא לי הוהם של זהב .פשעו ולא הביאו.
איזה מהם עונשו מרובה .הוי אומר זה שאמר לו הבא לי של •טיט ולא הביאו :אמר רב
יהודה אמר רב צ( כך היה מנהנו של ר׳ יהודה בר׳ אלעאי .ערב שבת מביאין לו עריבה
מליאה המין ורוהץ בה פניו ידיו ורנליו ומתעטף ויושב בסדינין המצריצין ותמה
למלאך ה׳ עבאוח :ק( כמר ,חומץ הוא נותן .ביש אומר ארבע .וביה אומר שלש.׳ אמר
רב סםא הילכתא ארבע הומין בתוך שלשה משולשת ארבע :ח״ר י( סדין בציצית .ביש
םוטרין וב׳׳ה מהייבין .והלכה כביה .ר׳ •זירא אמר נזירה משום כסות לילה .אמר רכ טבי
בר קיםא אמר שמואל ס( כלי קופסא חייבין• בציצית .אמר רבא ״ו&ו1ה שמואל בזקן
שעשאה לכבודו שפטורה .מאי טעמא אשר תכסה בה אמר רחמנא והאי לאו לסיבסויי
)עטרה( ]עבידא[ ,וההיא שעתא ודאי רסינן ליה .משום נאמר לענ לרש הרף עשהו:
ת־ר ציצית .ח( אין ציצית אלא ענף .וכן הוא אומר וישלח תבנית יד ויקהני בציצת
ראשי :אמר אביי וצריך לםרודה כצוציתא רארמאה :אמר רב נידל אשר רב ציצית
יי( צריבה שחהא נוטסת על הקרן .שנאמר על כנפי בנדיהם .אמר ר׳ יעקב אמר ר׳ יוהנן
וצריך שיחזיק• כמלא קשר מדל :טלית המונהת בקופסא פטורה מן הציציח .מאי-טעימא
הובת נברא הוא• .והילכתא ציציח חובח נברא הוא .נ(מדקא מברכינן להחעטף בציצית.
אלמא עיטוף מצוד :,אמר רב יהודה נ ( טלית שאולה כל שלשים פטורה סן הציצית.
ד( מיכן ואילך ח־יבח :ואמר רב יהודה היוצא בטליח ה( שאינה מצויצת כהילכתה כשבת
)חהלים קי״ט{ ואמר שש אנכי ועי )תהליס שם( וליתא לשנינו (oשנאמר למנצח עלי השמינית
)חהלים י״ב( נן רשום כנמרא שב׳ ובירושלמי' ס-ף ברכות ,אך פנ!דרש שוח״ט הניא' הרר־סה ע־
מזמור וי .וכן הביא גם כילקומ מ:מור וי ע״ש .ב־ ״י שיש לו ובו ל^ינו איתא ש :הב־* בחוזק
, 1
שלא יחטא .שנאמד והחוט המ־גזלש מוי )קהלח ר׳ (,ואומר תנה מלאך ה׳ וגוי )חהלים ל״ד(.
ע( הניא היה ר׳ מאיר אומר וכוי כצי ל מנהו־ .ב׳׳נ ע״נ ,שנאמר ויראו אח אלה• ישר«ל ונו׳
)שמוח כ״ד( .ונתיב כאב[ כפיר כמראה דמות כםא נראה עליהם )יחזקא• ״( ,ולפנינו שם יירסא
1
אירה ועיין ד׳׳ם שם (5 ,קשה עונשו של לבן ובר מנחות שם ע׳׳ש (S .כך היה מנהגו וכו׳ שבח
כ״ ה ע״ב .בסדיני! המצוייצין וכוי כצ״ל .ק( כמת הובין וכוי פנתוה מ״א ע״א ,ובכורות ל״ש ע״ב,
ועיין בשירש״י ד״ה טשולשה תלויה הענן* לבד מן הגדיל ,ובהוס׳ ד״ה ב׳־ש וכר ור״וז פירש דאגדיל
ל( סדין בציצית וכי׳ מנחות מ׳ ע״א ועיי; כפירש״י ותוכי .״• -פרי; •ובו ונתיש׳ שנת ר,אי וכוי.
כ״ה ע״ב ד״ה כרין וכר ותום׳ יבמות צ׳ ע״ב ר״ה כולהו וכוי רי..זירא אמי נזירה ומי שם .ט׳ עיב,
ועיין בתום׳ ד״ה טהוס לסות ״לה ובי .ש( כלי קופסא ויו׳ ־ tcכ:״א ע״א והאי לאו לאיכסוי•
עבידא כצ״ל ועיין *לעיל סי׳ רעייה ,לעג לרש חרן* עשהו )משלי ׳״;( .מ( אק ציצית אלא ענן! ובו׳
שש מ״נ ע״א• וישלה תבנית יד !נו׳ )יחזקאל חי( (t< .צריכה שתהא נוטפת וני׳ .שש ס ב עי׳א.
שנאמר על כנפי ':גדיהש )במדבר ט״ו\ נ( סדקא קברכ־גי להתעטף וכוי הראיה וו הוא מדברי
נה״נ ה׳ ציצית .ועיין בתוש׳ שבת נ״ה עי׳ב ד״ה סדי; וכו׳ ועור דנה״ג סוםק דתונת נברא הוא
םדברכינן להתעטף ונוי׳ ובתום׳ יבמות 1ע׳׳נ ד״ה בולהו וכוי ג;•״ •,בתוספתא סוף ברכות וכשהוא
כחעטף אומר להיזעטף בציצית .נ( ט־יית •שאולה ויי׳ ::נחות מ״ריע״א וחולין קי" ע־כ ,ושם
ק־״ו ע״א .י( מיכן ואילך הייבח .עיין חוסי מנחות שם ד״ה טלית ונו׳ ותום• חולין שם ד״ה
טלית וכוי .ה( שאינה מצויצת ונוי שס ל״ז ע״י ,שבח קל״מ ע״ב ע״ש ועיין חשובוה הרסב״ם
מחזור ויפודי 632
חייב חטאת .אלמא ארבעתן מעוה אהת היא .י( אט׳ רב אדא בי אהבה אייר נססק החוט
מעיקרו פסול .ואי אנרדמו לחו ובצרו מאדבעי ואיה בהו כדי לענבם שמיר דמי .ז( ואמרי
כני ר׳ )וירא( ]חייא[ נרדומי תכלת כשירץ .ס ( וכי נדיל מיבעי ליה למינרל תילתא
ומשבק חרי תילח׳ :דאמר מר ט( נו״ חכלח שליש נדיל ושני שילשי ענף .ואי נדלא
רובא שסיר דמי :ואי לא נדל בה אלא חולייא אחח כשירח .וכמח שיעור חולייא .ר׳
אומר בדי שיכרון וישנה וישלש) :וא־תנדלא( י(]ואי נדלה[ כולה כיון דליה ליה ענף
םסולד ,דתניא נ( ציצית .אין ציצית אלא ענף .וכוי .ל( תלאן ואחר כךססק ראשי חוטיץ
שלהן שפולה :ת״ר וראיתם אותו .סרט לכסות לילה .אתח.אומר סרט לכסות לילה או
אינו אלא שרט לכסות סומא .כשהוא אומר אשר תכסה בו .הרי כשות סוסא אמור .הא
מה אני מקיים וראיתם אותו יי( שרט לכסות לילה .ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא
כסות לילה .מרבה אני :סות סומא שישנה ביא״ה אצל אחרים .ומוציא אני כםות לילה
שאינה בראייה אצל אחרים :ת״ר נ( על ארבע כנסות כסותך .ארבע ולא שלש .או אינו
אלא אריע ולא חמש .כשהוא אומר אשר תכסה בח .הרי חמש אסור .הא מה אני
מקיים ארבע .ארבע ולא שלש .ומה ראית לרבות בעלת חמש .ולחוציא בעלח שלש.
מרבד׳ אני נעלת חמש .שיש נכלל חמש ארבע .ומוציא אני נעלת שלש שאין בכלל
שלש ארבע :ת״ר ס( הבל הייבים בציצית כהנים לוים וישראלים נרים נשים ועבדים.
ר׳ שמעון פוטר כנשים :עד כאן מהלכות נדולות:
א״ר שמעון ננ( כל המקיים מצות ציצית מעלה עליו הכת׳ כאילו קיים פ( כל המצות.
שנאמר וראיתם אותו וזכיתם את כל מצות הי .ר׳ חנ־נא בן אנטיננום אומר בל
המקיים מצות ציצית .עליו הכחוכ אומר אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות חנוים
והחזיקו ככנף איש יהודי .ונר .צ( וכל הממה מעות ציצית עליו הכת׳ אזמר לאה :נכנסות
הארץ וינערו רשעים ממנה :וכיצד הוא עושה .מביא צמר נקי ק(וטווהו לשם עיצית.
ושוורן לשם ציצית .שההוט של ציצית צריך לש־רן .דכת׳ פתיל .ולהלן הוא אומר
אשר אין עמיד פתיל עליו .מה להלן היבור אף באן היבור .שמחבר שני הוטין כאחת
ושוזרן .י(וכרמתיני ירושלמאה פתיל חכלת .שדר תיכלא :ס( ועוד תניא פתיל תכלת.
כבפר פאר הדור סי׳ 0״ r.וכשו״ת הרשב״א םי׳ תהע״ח .ו{ אסר יב אדא כר אהבה אסר רכ נפסק
החוט מעיקרו וכו׳ לפנינו שש ל׳ט ע״א איחא אנזר רב אדא אסר רכ וכר ועיי! נירסת הכה״ג.
ן( ואיירי כני ר׳ זירא גרדומי וכוי לפניני ל״ח ע״ב דאמרי בני ר׳ חייא גרדומי וכוי וכן הוא בבה״ג,
והוא מתוספתא פי״א דפרה .רוו וכי נריל וכוי הוא לשון השאילתות פ׳ שלח ע״ש .פ( נו״ תכלת
•שליש גדיל וכו׳ שש ל״ט ע׳׳א .י( ואי נדלה כולה בצ״ל וכן הוא בבה״נ כיון דלית לה ענן* פסולה
ועיין נב״׳ סי׳ י״א ד״ה ומה שכתב הרמב״ם וכו׳ ומשמע דגריל וענף כעי לעיכובא שאט כרכה
בולה עד שלא בשאר בר .ענף וכו׳ דאל״כ מאי אריא כרך רובא אפילו כרך נולה נמי וכוי
והיה דו להביא דברי הבה״ג הנ״ל .כ( ציצית .אין ציצית אלא ענף וכו• עש מ״ב ע״א .ל( תלאן
ואה״ב פשק וכוי סוכה י״א ע״ב .מ( פרט לכסות לילה וכוי מנתוה מ״נ ע״א מםוגיא זו תמיה
לי על מה שכתב רש״י סוכה י״א ע״א דברי הסתהיל לפרוומא וכו׳ ח״ל רקםבר ־ ילה זמן ציצית
1
הוא וראיתם אותו פרט לכסות סומא וכן כתשו התום׳ שבת קל״א ע״א ד״ה ושוין וכוי ע״ש ולא
מצאנו מי שסובר כן רמרבה כסות לילה׳ וממעט כסות סומא וצעי׳ג .אתר כותבי מצאתי ראיתי
בשער המלך פ״ג מהי ציצית שבבר עמד והאריך בזה ותירוצו דחוק ע״ש .נ( על ארבע בנפות ומי
ע( כל ס( הכל חייבים וכוי שם מ״נ ע״א. )רבריש ב״ב( אי־בע ולא שלש וכוי שם מ״נ ע״ב•
המקיים וכוי ספרי פ׳ שלח סניר שב־־ המקיים מצות ציצית מעלים עליו כא־יו קיים בל הסצוח וכוי.
(0כל המקיים מצות ציציה עליו הבהוב אוסר אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הנוים והחזיקו
בכנף ונו• בצ;׳ל )וכריה חי( כן הוא בספרי ס׳ שלח .ל( וכל המבזה וכו׳ לאחז בכנפות הארץ ונוי
כצ״ל )איוב ל״ח( ובספרי שש וכל המבטל מצות כנף מהו אומר לאחז ועי .ק( וטווהו לשם ציצית
וכוי מנחות מ״ב ע׳׳ב׳ וסוכה ט׳ ע״א .כשמואל דאמר בעינן טוויה לשטה .ר( וברמתרגם ירושלמי
פתיל תכלת .שזיד חכלא ,היינו שיהיה התגלח שזזר ימחובד יחד .פ{ זעיר חניא פתיל תכלת טווי
ושזור ובו׳ הוא לשון הספרי ם׳ שלח םיסקא קמ״ו ,ונתבו על ציצית הכנף פתיל תכלת טווי ושזור
אי! ל• אלא תכלה טווי ושזור לבן מנין הרי אתה דן הואיל ואמרה תורה תן תכלה ותן לבן מה
תכלת טווי ושזור אף לבן טווי ושזור ,ועיין בסמ״נ עשין סי׳ ב״ו וז״ל ותניא כשפרי סחיל תכלת טווי
683 מחזור ויהודי
טווי ושזור .ח( אין לי אלא תכלת פתי ושזור .לכן מניין .הרי אתה ק .הואיל ואסרה
תורה תכלת .ולכן .מה תכלת טור ושזור .אף לבן טור ושזור .היכן מצעו ללבן מן התורה
מעתה .אמרת הריני דן .א( הואיל ונאמרו מדים בתורה םתס .וסרט לך הכת׳ אצל ננעימ
צסר וסשתים .דכת׳ בבנד צמר או כ מ ד פשתים .מה להלן צמר ופשתים אף כאן צמר
ופשתים .ומה להלן בלבן .נ( דכת׳ ופשתים .כברייתו .אף צמר כברייתו .דסתם פשתים
לא ניתנו ליצבע .אוציא את הצבוע בידי אדם .ולא אוציא הצבוע בידי שמיש .תיל
לסשהימ ולצמר .מה פשתים לכן .אף צמר לבן .הא למדת שכל מקום שנאסר כנרים
כהורה סתם .כלבן דגת׳ סדכר .שהר• הוא אוסר ונהגו על ציצית הכנף סתיל תכלת.
היה לו לומר ונתנו על הכנף ציצית .מד ,תיל על ציצית הכנף .ללמד על ציצית שיהא
ממין הכנף .מה להלן לבן .אף כאן לבן .תי .על כנסי .על בנימטריא כמו סין .כלומר
על כנפי .מין כנסי :תי .מצי :או יכול מה להלן צםר .אף כאן צמר .ומניין שאם נתן
משל פשתיפ יצא .ת׳יל הכנף פתיל תכלת .לא הקפיד אלא כין צבוע לשאינו צבוע .הא
למדת על פשתן שאינו צבוע שהוא פטור כמקום לבן .או יבול שאני מרבה אף השיראין
והבלן־ והםיקריקון .שיהו םוטרץ במקום לכן .תיל הכנף .ולהלן הוא אומר לא תלבש
שעטנז צמר וסשתים יחדיו .גדילים תעשה לך .הא כיצד נ( צסר וסשתים סוטרים בין
במינם בין שלא בםינם .שאר מינץ במינם סוטרץ שלא במינם אץ סוטרץ .כדברי)ר׳ חנא(
]רבא[ שאסר סשום ר׳ יהודה :דיא גדילים תעשה לך .זד ,לבן .מניין לרבות את התכלת.
חיל ונחנו על ציציה הכנף סתיל תכלת .ומניין שאם אין לו לבן שטטיל תכלת] .ואם
אין לו תכלת שמטיל לבן[ ת״ל וראיתם אותו .אסילו מין אחד .ואע־ס שריבינו של צמר
בשל ששתים .ושל ששתים בשל צמר מאחר שאיסשר לעשות לו במינו עושה .אחר
שנזרו תכסיס ל( משוס כסות לילה .ועוד שאמר ריש לקיש ה( כל מקום שאתר ,מוצא
עשה ולא תעשה .אם אתה יכול לקיים את שניהם סוטב .ואם לאו יבא עשה וידחה לא
תעשה :וכבר נהלקו כיש וביה ו( בסדין בציציות )והין( ביש םוטרין וביר .סחייבין.
והלכה כביה .אלא שאסרו חכמים לעשות כן שלא ינרוס עצסו לעבירה .ועוד איםשר
(
לו לעשות במינו ( .ובמה חוטין הוא נותן .ביה אומר שלשה .ס( ולפי שנאסר ועשו
להם ציציה על כנפי מדיהם .שומע אני יעשה חוט בפני עצמו ויכרוך עליו אחר .תיל
גדילים .וכסה גדילים נעשית .אין גדילים סחוח סשנים .דברי ביה .ביש אוסר םד׳ חוטין.
ושזור כעין פ ת י ל ה שזורה .ח( אין לי וכו׳ וכן הביא ה ס ם ״ ג בלאווין כ ה ׳ כ ל א י ם םי׳ רפ׳׳נ ע״ש .נ ם
ה נ ה ״ מ ה ב י א בפ״א מה׳ ציצית ח״י לשון הםיפרי פ ת י ל ר.כלח טווי ושזור כעין פ ת י ל ה שזורה אין
לי אלא וכר וכ! ה ב י א בעל העיבור לשון ח פ פ ר ׳ ע״ש וכלשון ה ס ה ב ר כן הוא ב פ ר ד פ רש׳׳• ז ״ ל ה׳
ציציה כיי ל״ו ע״ש כ ל הענין׳ אבן ה ר מ ב ״ ם ה׳ ציציה פ״א ה״י כ ת ב ת׳׳ל א ת ר הוטי ל ב ן ו א ה ד
חוטי ת כ ל ה א ס ר צ ה לעשותן שזורין עושה ,ואפילו ה י ה ה ה ו ט כ פ ו ל מה• חוטין ושזור עד ש נ ע ש ה
פ ח י ל א ח ד אינו נ ח ש ב אלא ס ח י ל אחר ,ומבואר מדבריו רברצון ת ל י א מילתא ,ולא כ ד ע ת הפסדי,
ועיין ב ה ש ג ו ת ה ר א כ ״ ר שם מ ה ש ה ש י ג על ה ר מ כ ״ ם מספרי ,ובכ״פ ,ו מ ״ ע הביאו ת ש ו נ ת ה ר מ ב ״ ם
אך בקיצור והוא באריכות בפפרים שלפנינו ,ועיין ת ש ו ב ת ה ר מ ב ״ ס סי׳ כ״א ו ב ת ש ו ב ו ח שנדפם ט ה ר ש
בפי׳ כ ״ ח ע״ש .ומדברי בולן נ ר א ה שהיה ל ה ט נירסא א ח ר ת בספרי וילין* ת כ ל ת מ ט ש כ ! ע״ש
ובספר• שלפנינו לא נזכר האי ילפותא מ מ ש כ ן כלל ,וכן נ ר א ה שלא ה י ה לפני ה ת ו פ י יבמות ר׳ ע״ב
ד״ה ואמר ונוי ואייה והיני ט ש ט ע מ ה ב א דשר׳ נ ל א י ם בציצית נימא רעכיד ל ח ו ת כ ל ת כ ל א שוע
טווי וטז וי״ל ר ה ו ט ׳ ציציה בעינן שיהא שוע טוו• ונוז דדריש בסיפו• ה כ ל ה טווו ושזור וכוי ו נ ן
ה ו א ברשב׳־א בחידושיו לטס׳ י ב ט ו ח ה• ע״ב וז״ל והיינו דאיצטריך ר ח ט נ א למשרי כלאים בציצית
משום דלגבי ציציה שזורין בעינן שיחא שוע טווי ו ט ו כ ד א מ ר י בספרי פ ח י ל ח כ ל ה טיוי ושזור וכר
ולא הזכיר מ ה ל ס ו ד ה כ ל ח מ מ ש כ ן ע״ש .ועיין בכ״י א״ח סי׳ י״כ ,ו ב מ ר נ ה י ׳ מ ח״ש ס״א היי ,ו ב א י ה ״ ח
(ftהואיל ונאמרו בגדים ב ת ו ר ה םחש וכו׳ מ נ ח ו ת ל׳׳ט ע״כ ,ש ב ח כ״ז ע״א ,יבמות ד׳ סי׳ י״א ע״ש.
ע״ב ,ועיין רש״י ותוש׳ שס .ב( ד כ ת י ב ופשתים כברייתו יכו׳ אוציא ה צ ב ו ע כירי א ר ם ו כ ר בתו״כ
פ׳ הזריע ע״ש וגש בירושלמי כלאים פייט ה׳׳א ו ה ו ב א כ י ״ ש ור״ט בטסי נ ג ע י • פי״א מ ע נ ה ג׳ ועיין
בשוי׳ה פ ה ר ״ ת אריז פי׳ חי .נ( ג מ ר ופשתים פוטר•! וכו׳ ס נ ת ו ת לי׳ט ע׳יב .ד( משום בםוח לילה,
שם מ׳ ע״ב .ה( כ ל מקום שאחד ,מוצא וכוי מ• ע׳א .ו( םהין בציציה וכו• שם ט׳ ע״א׳ עדיוה
פ״ד מ״י ,ש ב ח כ ״ ה ע״ב .ז( ו כ מ ה חוטין ה ו א ט ח ן וכו־ שם מי׳א ע״ב .ח( לפי שנאמר ועשו ל ה ם
טחזור רטרי
נדיל שניס .נדילים ־ארבעה .והלכה כביש :ט( וכבר נכנסו זקני כיש הקני ביה לעליית
•והנן בן בתירא ואמרו ציצית אין לו שיעור לםעלה .שמוסיף והולך כל סה שיחנה.
אבל יש לו שיעור למטה 0 .כמה תהא נוטסת ומשולשת על הקרן .ביש אומר ארבע
וביה אומר שלש .שבייה אומר אחת מארבע של כל ארס .ואין שילשול האמור כאן
אלא נדיל .וכן הוא אומר שרשרת נבלות מעשה עבות .והלכה־ כביש .נמצאת אתה אומ׳
שייעמ־ ציצית מעיקרו אמה .ולכשיבפלנו יעמוד על זרת .והיינו שלשה טסתיס לזרת
וטםח לנדיל .דהיינו ארבע אצבעות ושני טםחים ענף .ואע־נ שאס כרך רובה כשירה,
הרי אמרו נ(נויי תכלת #ליש נריל ושני שלישי ענף :ומניין לציצית שיהא בה ענף
ונדיל .דכת׳ גדיל .וכת• סתיל .נדיל שנים .נמלים ארבעה .הא כיצד .עשה נדיל ל( וטתלהו
מתוכו .ועוד אמרו מחוך שנאסר ועשו להם ציצית .יי( שוסע אני יעשנה טלה ציצית.
תיל נרילים .אי גדילים שומע אני יעשנה כולה נדילים .ת־ל ציצית .הא כיצר .צריך
שתהא נדיל יוצא מן הכנף .וציצית מן הנדיל .דאץ ציצית אלא ענף .וכן הוא אומר
רשלה תבנית יד ויקתני בציצת ראשי .נמצאת אתה אומר שאם עשר׳ נדיל למטה אע־ס
ש מ י ת למעלה כלא נדיל אין כאן ציציוד ולא עוד אלא שאמרו שצריך לםורדה
ול0,לםלה ג( בציצית הנכרי .ועדיין מתוך שנאמר ועשו להם ציצית (0 .שומע אני יארננה
עמה ת׳־ל ונתנו על ציצית הכנף .הא כיצר )הופרה( ]קושרה[ עמה .ע( וארבע ציצית
מעכבות וו את זו .שארבעתן מצוה אחת היא :פ( נחנו על מקום האריג ולא על מקום
הסתיל כשירה .ווי׳ )׳והנן( ]יהודה[ פוסל .על הקרן כשירה .ור׳ אלמגזר פוסל .לפי
שאמרה תוריה על ארבע כנסות כסותך .ולא על שמונה .ואילולי הוא נותנה על הקרן.
נמצאת עולה להלן ולהלן .ר• אליעזר בן יעקב אומר צ( מניין שלא יתננו באמצע כנד.
ת׳ל על ארבע כנפות .הא במה הכת׳ מדבר תוך כדי שלש אצבעות מן השפה כלפי
הקרן הייב בציצית .אם קורא אני גדילים .יכול קלעיות .אמרת .לא אמרתי אלא נדילימ
פתיל .זה שלא יהו מעורבבין וססוכםכין .חופ בחבירו .או יכול פתיל זה לבן .ולימדנו
'הכת׳ שלא יעשה אותו קלעיות .אבל תכלת הוא עושה אותו קלעיות .ודל גדילים.
כמעשה לבן כן מעשה תכלת .ר׳ שמעזן כן אלעזר אזמר נדילים שיהא נודל עליז .פתיל.
זה שזור .פתיל זה היוצא .פתיל זה לבן .פתיל .יכול שהן שת• מצות .מצות תכלת
ומצות .לבן .תיל והיה לכם לציציח .מצוד! אחת היא ולא שחים :ועל החוט של ציציח
שעושין ממנו הנדיל .ומיבעיא ליה לאחר שנעשה הנדיל ועדיין הוא ארוך מחבית .מהו
לםוסקו .כלום יש כאן ק( משום חלאן .ואחר יך פסק ראשי חוטין שלה $שפסולה .אין
לחוש על זאת .דכי אמרי׳ תלאן ואחר כך כוי .-חני מיל׳ כארבע חוטין .דא• לא פפיק
להו הוו לה 1חד הוטא ואין כאן ציצית כלל .הילכך כי קשר קודם פסיקה הוה ליה
עשייתו בםסלות .וכי הדר פסיק לוע לאכשורי .יש כאן משוס תעשה במצותו .ולא מן
העשוי כבר שלא במצותו .ותחילת עשייתו צריכה שתהא בכשרות .אבל זה שאינו מצוה
ציציח וכו׳ ספרי פ ר ש ה שלח .ועיין חוסי מ נ ח ו ת ם״א ע״ב ד״ה בייש שהביאו מספרי נ י ד ם * א ח ר ח .
נו( ו כ ב ר נ כ נ ס ו וכוי שם מ״א ע״ב .י( כ מ ה ת ה א נ ו ט פ ת ו מ ש ו ל ש ת ובו׳ עיין שם -מ׳׳ב ע׳׳א
כ( מיי ה כ ל ה ע ר י ש גריל וכו׳ שם ל״ט ע״א .ל( ו פ ת ל ה ו מחובו שש ל״ט עי׳ב .מ( שומע אני
י ע ש נ ה ט ל ה ציצית 1כז• ד.זא בספר׳ פ ר ש ה ־?לח ׳;״ש ו ה ו י א כתוש׳ ל*ט ע״ב ד״ה או גדיל וכר.
ס( שומע אני י א ר ג נ ה ע ס ה <( בציצית הנכרי ס נ ח ו ח מ ״ ב .ע״א וצריך • .ל פ ת ר ה כי צוציתא רארמאי.
וכוי כ צ י ל עיין בספרי פ ר ש ה ש ל ח .ע( ו א ר ב ע ציציח מ ע כ ב ו ת זכי׳ מ נ ח ו ת כ י ח ע״ב ,ושש ל״ז ע״ ב
ע״ש וספרי שם .פ( נהגו ע ל מקום הארו״ג וכי׳ עיין מ נ ח ו ת מ ״ ב ע״א' הטיל ע ל ח ק ר ן א ו ע ל ח ג ד י ל
כשירה .ראב״י פוסל בשתיהן ,ועיין בספרי שם דגרסאוה שונוה זו טזו נ ט צ א בספרים שלנו ע׳יש.
ור׳ י ה ו ד ה פוםל בצ״ל .צ( כנין שלא י ה נ נ ה וכו׳ שפרי פ׳ תצא פיםקא רל״ד ,י•׳ אליעזר בן יעקב
אומר מנין שלא יחן ע ל א מ צ ע ב נ ר אלא על ש פ ת ו שנאמר ע ל א ר כ ע כ נ פ י ת כסותך ,ועיין ט נ ח ו ת
ק( משוס ת ל א ן ו א ח ״ כ פ ם ק וכו׳ סוכת מ ״ ב ע״א ,ושט ט״א ע״א לאו היינו כ נ ף ופירש ירש״׳ שס.
635 טחזור רטרי
לסוסקו ני פסיק להו מאי תעשה איכא :י(נדיל .בשתי לשונות שמעתיו .חוטץ של
ערב עבין הארתים בראש הטלית; וכסופה .ליא הופין של שתי שבצידי הטלית מיכן
ומיכן .שלועדן ציםוייש .ויש שקורין אורלייש .וקשר נודל מראש הצםורן עד פרק
ראשון שבאמצע מודל .ופרק שני שכתב אחי איני יודע איזו סרק הוא קורא שני.
והמקום יאיר עינינו בחורחו :ש ל מ ה בר יצחק :ת׳ .כל המקיים מצות ציצית כאילו
קיים כל התורה כולה .שנאמר וזכרתם את כל מצות ה־ .הא למה זה דומה לעבד סלך
שםהלד ככל מקומ וחותמו עליו .הכל יודעין שחותם של מלך הוא זה .כך דaכלת
מסה ריס וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד :ועוד כ׳ כלולה התורה בציצית .שתיבת ב ( ציצית
עולה שש מאות .וחי תוטין ת׳ קשרים .הרי תרי־נ .ועוד כת׳ סשפטים ביל ידעם .ובארנע
כנסות ליב הוטין .רמו לתריינ מצות שבתורה .כלולה בין ב׳ הבראשית ללי דלעיני כל ישראל:
כסוף החומש :ונדלה טצות ציצית עד לשמים .שהרי חורה כלולה.בציצית .ותורה קנץ
אחר ושמים וארץ קניין אחד .וכת׳ ביה כשמימ .ושמיב כורת תיכן .ווהו ששנינו .ציצית
ח( אין לו שיעור למעלה אכל יש שיעור לטטה .עד זרת .ונרסי׳ כאילו םנלחץ .א( טווה
אדמ ציצית לטליחו בחוליהמועד .אלמא טוייה לשמה בענן :וימרוד חוט ארוך אמה
שהיא שתי זרתוח עד ארכע אמוח .ויפסקם לארבע חומץ .נדתנן פסקו ואחר כך תלאו
כשירה .חלאו ואחר כך פסקו פסולה .משום נדילים תעשה לך .ולא מן העשוי בפפלות.
שהרי בהכנסה ההוטין לא היו אלא הוט אהד מביץ שלא נפסקו .אבל מחוט שסיני
הארוך לעשוח כרכי החליות אם יארך יותר מדיי אין לחוש לפסקו למידת האחרים.
דכיון דאין אנו קסידין׳ בארך שלו נם בםסיקוצ אין כאן משום תעשה ולא מן העשוי.
שהרי סוף סוף שמונה הוטץ יש כאן :ע־כ ת׳ .ס־צ :ועל חוט של כרך הנפסק אהר
שנקשר ונחלה הציצית :כבר השיבותיו .שכך מהנין .וכן נהנה הערת אחוחו של יצהק
בר׳ מנחם .ומפיו שמעה .ומעם הפסול איני יודע .שאין תעשה ולא סן העשוי בכל
מקום אלא שבשעת עשייתו לא נראה למצוד ..כנץ נ( הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת
דסוכה שסיבכה במחובר שאינו ראוי .ואתר קצצו ססולה .רקאסוי׳ צריך לנענע .ואס
לא ניענע הוה ליה מן העשוי בפסלוח .נ( וכן ההוטט בנדיש ולא היה שם הלל פסח
כמשך שבעה שכנעשד .הזה לא היה אהל .וכשהרהיב החלל אסרי׳ חוה ליה מן העשר
ופסול .וכן אם תלאן ואחר כך פיסק ראשי חומץ שלהן הוה ליה מן העשוי כסמלוח.
שכשנתלה על הציצית וננטר עדיין כולו חופ אחד :ואם לא שתלה הטועה ברכינו יצחק
נ־ע הייתי אוסר שטעה בזו .דתני .ר :תייא י( הטיל לשתי קרנות בבת אהת כשיחד
והוצרכנו להעמידה בפוסק ואחר כך קישר .הא קישר ואחר כך פסקן באמצעם להיבדל
זה לקרנו וזה לקרנו פסולה .ואעםיי שראשי חוטץ קודם קשירה נפסקו .וככר קודם קשירה
•״א ע״ב• לין גריל .כ ש ח • לשזנוח ש ס ע ה י ונוי עיין רש׳יי מ נ ח ו ת ם ״ כ ע ־ א ד י ה נ ד י ל וכר (B .ציצי•(
עולה שש מ א ו ח יכו׳ כ! סיריט״י ס נ ה ו ח ם ״ נ ע״ב ד״ה ש ק ו ל ה ובו׳ ובן בפירושו ע ל ה ת ו ר ה פ ר ש ה
ש ל ח שטנין גימטריא של ציצית ש ש מאות ,ושמונה חוטין ו ח מ ש ת קשרים הרי הרי״ג ,ועיי! כחוס׳
שם ל־׳ט ע״א ד״ה ל א י פ ח ו ח וכו• ט ה שהשיגו ע ל פירש״י ,וברטכ״ן ב פ י ר ש ע ל ה ת ו ר ה פ־ ש ל ח
וזי׳ל ולא ה ב י נ ו ת י וה שתציציח ב ת ו ר ה ח ס ר יו״ד ואין מנינם א ל א ח מ ש מ א ו ת ותשעים וכוי ,ו כ א ט ת
פירוש רישיי ה ו א מיוםר ע״פ מדר״ר ם׳ ק ר ת ציצית ת״ר ,וחי גוץרין ,וה׳ קשורי; ה ד י .הרי״ג ובן
ה ו א ב ח נ ח ו מ א פ׳ ק ר ה ,ו ב פ פ י ק ה א ז ו ט ר ה א פ׳ ש ל ח ,ו כ ב ר העיר ה מ י ר ח י מ ה מ ד ר ש פ• ק ר ת ׳ ו כ ת ב
ויש מ פ ר ש י ם שאע״פ ש מ ל ת ציצית ח ס ר ה יו״ד בין דדי־י לחי״ו ואין מנינו ר ק ת ק ״ צ מ־׳מ ה ל מ ״ ד ש ל
לציצית מ ש ל מ ת בתשכון ש ל ציצית ש ל ש פעמים ה ב ה ו ב י ם בפרשה ,ואינו נבון בעיני וכו• ע״ש,
ו ב ת ל ״ ק ה׳ ציצית בפירש הרא״ש כ ת ב ואע״ג דציציה כ ת ו ב ח ס ר •ו״ר אצל התי״ו ב ת נ ח ו מ א ק א מ ר
ר ב ח ד כ ת י ב לציצית ו ה ל ס ״ ר מ ש ל מ ת חסרון ה ש ל ש ה יורץ .ועיין בנ״י שם ,ו ב ס פ ר ת ו מ ת ישרים
0י׳ ק ע ״ ד מ ה שהאריך ב ט ע נ ו ה ה ר ס ב ״ ן על רש״י ע׳-ש .יי( איל לו שיעור ל מ ע ל ה וכר שם מ ״ ב ע״א.
י(( טווח אדם ציצית רטליחו ו ט ׳ מ ״ ק י״מ ע״א (» .ה ד ל ה ע ל י ה וכר ס ו נ ה י״א ע״א .נ( וכן ה ח ו מ ט
. * ל י ע ל י ( ה ט י ל ל ש ח י ק ר נ ו ת ו כ ר שם <י־א ע״א1 .די\ז ז ה מעמו וכו׳ עיי!
מחזור זיטרי 636
היו ארבעה חוטין אלא שארוכין היו כרי שהי קרנות .וקצרן לאהר עשייה פסל .ואם
מכאן .צלל במים אדירים העל חרס בידו שזו בפסול נעשית .דציציח הכנף כחי .ולא
ציצית כנפזת .ונהי דבשעת סחיל דהיינו קורם קשירה לא בעינא כנף .בשעת ציצית
מיהא בעינא כנף .אכל זה אעי־פ שחחוט ארוך היי בהכשרתו נעשה .שאפילו כל החוטין
כולן ארובין עשר אמות כשירה .דתניא ציציה אין לה שיעור .ואוקיםנא אין לה שיעור
למעלה אבל יש לד ,שיעור למטה :ש ל מ ה ברי יצחק:
ציציה לעצמו מברך שהחייט .דלאו הילכת׳ היא .דלא מברך שהחיינו אלא על דאתי
משחא לשתא ,ה( דאמר רבה כי הרנן בי רב הונא איבעיא להו מהו לימא זמן בראש
השנה ויום הכיפורים .כיון דמזמן לומן אתי אמרינ .וכי נמי קא אמרינ׳ בסופה .אתו
לקמיה דרב יהודה .אמר להו אנא אקרא הדתא נמי אמינא ומן .דקרא נמי משתא לשתא
אחי .אלא דבר ברור הוא .דעל כל דאתי משתא לשתא הוא דמברכינן שהחיינו .וציצית
לא קבע לה זמן .הילכך לא צריך לומר שהחיינו .דלאו הילכתי היא .וכן עיקר:
ודקאמו־י׳ העושה ציצית לעצמו מברך על מצות ציצית .לא קאי :כאשר כתב רב אלפםי.
נרםי׳ בהחכלת .י( רב גחמן אשכהיה לרב אדא דקא רמי חוטי וקמברך לעשות ציצית.
א־ל מאי האי עיוצין דקא )שמעטו( ]שמענא[ הכי אמר רכ ציצית אינה צריכה ברכה.
וכההיא שמעתא מסיק ואזיל נמי מסוכה .מדהניא העושה סוכה לעצמו אוסר כרוך
שהחיינו .ואילו לעשוח סוכה לא מברך .וכן מוכח נכי תפילין התם מדשלח בו .י( על
תשילין של יד מברך להניח חפילין .ואילו לעשוח חסילין לא מברך :ח( ושמא אירושלמי
סמיך .דתניא בירושלמי בפרק הרואה .העושה ציצית לעצמו יאמר בא״ אסיה אקב־ו
לעשות ציצית .וכן לולב ומווזד ,וכל המצות :ומייתי לה בערוך בערך צץ :ושקלינן
וטריק ואסקיק דבהא סליגי דרב אמר ציצית אינה צריכה כרכה .קסבר הוכח נברא הוא.
והויא ליה מצור ,שעשייתה אינה גמר מלאכתה .ט( וכל מצוה שעשייתה איגד׳ נמר
מלאכתו; אין צריך לברך .שהרי תפילין שעשייתן אינם נמר מלאכתם .ואינו צריך לברך
לעשוח תפילין .ומאן דאלר ציציה צריכה ברכה .קפבר חובת טלית היא .והויא לה מצוד.
שעשייתה היינו נסר מלאכתה צריך לברך .בסו המילה שעשייתה נמר מלאכתה וצריך
לברך .והילכה׳ כרב דאמר חובת נברא הוא .דהא אנן לא מכרכינן לעשוח עיציח .הילכך
הא דאמר שמואל י( כלי קופסא חייבין בציצית ליתא :והכי כתב בעל הלכות :ואיכא
מאן דאמר הילכת׳ כשמואל דסבירא ליה דחובת טלית היא :ואבן כתבינן מאן דסכירא
לן :כך כתב רב אלפסי :בתשובות הגאונים :ולענין סאן מיססיק ליה הוטא דתכילתא.
ת״ש סי שנפסקה לו חוט של תכלת בשנת .אסור לבא לביתו דרך רשות הרכים .כ( כי
הא דרבינא הוה ססני בתר מר בדיד ,דרביאשי בכרמלית .ואיסםיק הר ק מ א דנליםיה.
א־ל מאי דעתיך .דאשדייה .והתגיא גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.
איכא דאמרי ]כשבתא[ דריגלא הוה .ולא איל ולא מידי עד דמטא לביתא .א־ל אילו
אמרת לי החס שריתיה .והתגיא גדול כבוד כוי .תרגמא רב בר שבא קסיה דרב כהנא
,
בלאו דלא תסור :וכן הילכת׳ :בהגדת :ל( למה נסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש.
שבשעת שנתהייב מקושש על שחילל את השבת .אמר משה לפני הק׳ רכונו של
ה{ ד א מ ר ר כ ה כי הוי:ן וכוי כצ״ל עירובין מ• ׳!׳׳נ ע״ש .ו( ר ב נ ח מ ן א ש כ ח י ה וכו׳ מ נ ח ו ת ס ״ ב ע״א,
ד ק א ש מ ע נ א כצ״ל .ז( על הפילין של יד וכוי שם ט״כ ע׳׳ב .ל״ו ע״א .מ( ו ש מ א אירושלמי ס מ י ך
וכוי הערוך ערך pה נ י א ה ה י א דירושלמי פייט ד ב ד כ ו ח ה ״ ג ב ס ו שהוא לפנינו ד מ ח ל ק כין ה ע ו ש ה
לעצטו וכין ה ע ו ש ה לאחרים ,העושה ציצית לעצמו אומר א ק ב ״ ו ל ע ש ו ת ציציה .אך כ ת ו ס פ ת א פ״ו
ר ב ר כ ו ת ל א מ ח ל ק בחכי .וכן ב נ ו ס ח ה ב ר כ ה מ ש נ ה ה ת ם דקאשר ה ע ו ש ה ציצית לעצמו א ו ס ר ברוך
שתניענו ע״ש .ועיין תופי מ נ ת ו ת מ ״ ב ע״ב ר״ה ואילו ובו׳ וחום׳ ס ו כ ה מ׳׳ו ע״א ד ״ ה העושה וכו׳
וכר״ן פ״ד דםוכה ,ושם בסוף פסחים .ועיי; ב מ ר ד כ י ש ב ה פ ר ק ר׳׳א ד ס י ל ה .ובשו״ת מ ה ר ״ ת או״ז
סי׳ קצ״ה .ועיין יו״ד סי׳ כ־׳ח בש״ך ם״ק ה /וביאורי ח נ ר ״ א א״ח שי׳ ב״ב ם ״ ק אי .ע( ו כ ל ס צ ו ה
כ( כי חא' ד ר ב י נ א וכו׳ שם ל״ז י( כלי קופסא וכר שם מ״א ע״א. שעשייחה ונו׳ שם מ״ב ע״ב.
ע׳יב ,ל״ת ע׳יא והנירםא שלפנינו רבינא הוה ק א אזיל א ב ת ר י ה ד מ ר בר ר ב אשי כ ש ב ת א דרינלא
איפסיק ק ר נ א ר ח מ י ה ולא א מ ר ליה ו ל א מידי כ ד ס ט א ל ב י ת י ה א״ל מ ה ת ם איסםיק א״ל אי א מ ר ת
לי מ ה ת ם שדיתיה ו ה א א ס ר מ ר נדול כ ב ו ד הכריות ש ד ו ה ת א ת ל א ת ע ש ה ש ב ת ו ר ה ת ר נ ו ס ה ר ב
בר ' ש ב א ק מ י ה ד ר ב כ ה נ א בלאו ד ל א הפור ואיכא ר א מ ר י מ ה ת ם א״ל וא״ל סאי ד ע ת ך
ל ס ש ד י י ה ו ה א ט ד מר גדול כ ב ו ד ה ב ר י ו ה ש ד ו ה ה א ת ל א ש ע ש ה ש ב ת ו ר ה ו ה א ת ר ג ו ט א ר ב בר
ש ב א ק מ י ה ד ר ב כ ה נ א בלאו ד ל א חסוד ה ב א נמי כ ר מ ל י ת ד ר ב נ ן היא ,וגירטת ה מ ה ב ר ה ו א כ ג י ר ם ח
ח ש א י ל ת ו ח פ ר ש ה ש ל ח סי׳ קכ״ז ,ועיין ב ת ט ״ ש שם .ל( ל מ ה נ ס מ כ ה פ ר ש ה ציצית וכז׳ כעין ד ר ש ה
מחזור ויטו* 638
עולפ כת׳ בתפילין .ל מ ק תהיה תורת ה׳ בפיך .אילו הן תפילין .מ ד ת שלא לנושאס
בשבת .אילמלא היה נושאמ היה נזכר מן השבת ולא היה מחללו .אסר לו חקי הריני
קובע לך מצות ציצית .שעל ידה נוכרין מן המצות כמו תפילין :ונוהגת אף בשבת :ע״כ:
בדיברות שכת׳ בהם באר היטב .יש כהן תרי־נ אותיות .מאנכי עד כל אשר לרעך .סימן
לתרי־נ סצות וכולן ניתנו למשה בסיני:
זו ננמא בהד״א פרק כ״ו .והובא בילקוט פרשה שלת וצויח שלא לנושאס כי׳׳ל• י*( יייך להיות
נ( לטש תהיה וגו׳ )שמוה י׳׳נ( ואפילו ע״נ נבילות וכו׳ מבהמה טהורה וטי .שבח כ״ח ע״ב.
שבח ק׳׳ה ע׳׳א .נ( כדרשב׳יג דאמר ציפן זהב וכוי מנחות מ׳׳ב ע׳־ב סנהדרין מ׳׳ח ?רב ,וכניטין
נ׳׳ר ע׳׳ב נוילין שלו לא עיבדחין לשמן וכו׳ ועיין בפפר ההרומה פי׳ ק״צ ובש״ה פי׳ קנ׳׳נ .ל( ולא
פני במחשבה ר׳׳ל יק *ייך שיוציא בשפתיו שכותב לשם קדושה! ועיין ע״ז כ׳׳ז ע׳׳א חוסי ד״ה וכי
היבן זכו׳ ועיין בספר התרומה ה׳ סייח סי׳ קצ׳׳ב שנפהפק כזה .יז( יאינו צריך עיכה־ כעפצימ •וכי׳
זהו דעה בעל ההרוסה םי׳ קצ״ג ע״ש׳ אך בסם־ סופרים ם״א ה׳׳ה איתא אין כוחבין לא על דפתרא,
ומפרש נימין כ״כ עיא ובשאר מקומות ימליח וקסיח ולא אפיץ ,ועיין תום׳ מנחות ל״א ע׳ב ר״ה
הא דאפיצן ,ועיין בא׳׳ח סי׳ ל״ב ס״ח ,וביו״ד סי׳ רע״א פ״ב .ו( אלא בקלן! ולצד בשר וכו׳ עיין
בערוך ערך דכפוםטום ,ועיין בשו״ח משכנות יעקב סי׳ •מ׳׳א .ז( ארמנט מותר לחת בדיו ובו׳ עיין עיךובין
י*נ ע׳׳א הופ׳ ד״ה קנקנתום ובו׳ ותוס׳ ניטין י״ט ע׳׳א ד״ה קנקנתוט וכוי .יז( ארבע שירמוסין וכו׳
עיין ניטין ו׳ ע״ב חופ׳ ד״ה א׳׳ר יצהק וט׳-היינו ד׳ שירטוטין טלטעלה ולטטה וםצרדין ,סוטה י״ז
ע״ב הוס׳ ד״ה .כהכה וכו׳ אבל אפ שירטס •בר׳ פיאוה הנליונים וכו /ועיין הופ׳ טנהוה ל״ב ע׳׳ב
ד״ה הא וכר וברא״ש ה־ ס״ת ע״ש וכשי״ה טשנוה יעקב סי׳ ליש .פ( ומסרנלין בקנה׳ כמסכת
סופרים פ״א ה׳׳א הל־ם שמפרנלין בקנה -ובירושלמי מגילה ה״ס ועיין בחופי מהיר״א שס .י( לאו
למעוטי סכין וכו׳ מלשון ספר חחרומה ח׳ ם׳׳ת שמעהי משמו של רבינו יצהק ב״ר שמואל לאו
דווקא כקנה ה״ה בפכין אלא לאפוקי עופרת ומטבע שהשרטוט צובע ממתכות .כ( וחולין דילוניפ
בתורה וכו׳ ירושלמי פ״א דמגילה היט תזלי! בספרים .איו תולין לא בתפילין ולא במזוזות ,ובמכילתא
צ( ואסור לאדם שין( פ׳ JOיזה שלא כדברי תחוס׳ מנחלת ל׳׳כ ע׳׳א דייה דילמא להשלים וטי.
אהר וט׳ עיין כספר ההרומה ה׳ ס״ה סי• קצי׳ה וו׳׳ל ועור שנינו התם וימת משה הקב׳׳ה אומר
ומשה אומו־ וטחכ ,ויש פפריפ שאין כתוב רק וסשה-כותב,אבל לפי הספרים דגרס׳ ומשהאוסר צריך
ליזהר שלא יהא אהר מקרא אותו והוא כותב ער פיו עד שיחזור הוא ויקרא אהדיו כפיו כדקאמר ומשה
אוסר וטתב ,וכן לתפילין ומזוזות ועיין סדבר״ר פל^ אפילו אדם רגיל בהורה בעזרא לא יהא קורא
מפיו וטתב ,והא תני מעשה שהי׳ ר״ס כאסייא ולא היה שם סג*א והיא לו מפיו וכתבח! הסן
639 מחזור מטרי
באורך .ונם בהילכות ספר תודה מסורש יותר באורך עם קצת ראיות כקוצר :מ( תפילין
של fcmצריך לכתוב נ( בעור קלף ולצד לבן .והארבע יכתוב בארבע תתיכות קלף
לכתחילה .ואם בתבס בחתיכה אחת מרוכה כל הרשה בעמוד אהד יצא .ויתנם בעור אחד
שיש בו דפוס ד׳ בתים ולא בדי עורות כל דסוס בית בפני עצמו :ס(וחםילין של יד
בעור קלף אחד לכחחילה .ד׳ פרשיות בד׳ עמודים .ואם כתבם בדי חתיכות קלף יצא.
רתנם בעור רפוס כית אחר .שחרי מי שיש לו שני תפילין של ראש פולה עור על
אחת מהן לכסות הבדלח חבתים וכשירין לשל יד .אלמא כתבן בד׳ תתיכות יצא.
ע( וצריך לכחוב בימינו .ס(ואיטר בשמאל העולם שחיא ימין אליו .ושולט בשחי ידיו
יבתוכ ביסין לעולס .צ( ואם נפלה טיפת דיו בחלל חיית או בי־ח או אות אחרת.
ועחה אין שמה הראשון עליה .או ירך שמאל של סיס סתוהה ננע לשל תחתון
וגעשה בכך סתומה .או רי-ש עשה דל׳ח רל כי תאי נוונא לא יועיל תיקון למחוק
הטיסח ול ור בתער דחוי כחק חוכוח .ופסיל בין בספר תורה תפילין ומזוזה ובנט .דלא
יועיל אתרי כן להעביר הקולמוס על האות ק( לא לר׳ יהודה ולא לרבנן .דאס מועיל
על האות שנכתב שלא לשמה לשווייה אות לשמה .מ־מ לשווייה אות לא יועיל .וכל
אות ואות צריכה להיות י( מוקפת נויל מד׳ רוחותיה ואם ננעה אות לתכירתה יועיל
חיקון .ולא מיקרי חק תוכות .אבל בירושלמי מכשיר נניעה אות לאות למטה .וסוסל
נניעה למעלה .ומסופק אם נונעות באמצע ..ם( ואם יש נקב בקלף בחלל האות .אפילו
הנקב ממלא כל החלל כשירה כדמוכח ם׳ קוסין .יז( אבל בירושלמי דמנילה מצריך
בויל סביב •האוח בפנים :א( וצריך להניה ריוה נילץן למעלה ולמטה כמו כמזוזה .כמלא
אטבא .ג( ובימין מעט כרי לנול היקף .נ(והשיטין לא יהיו אחת.ארוכח ׳ואחת קצרה
אלא יעשם שוות .י( וצריך לכרוך כל פרשה נפרשה י( בשיער של־ בהמה טהורה .וטוב
לכחך משיער שור .כדאיתא בשיםושא רבא .ויש כורכין אחרי כן כל פרשה ופרשה
לבדה כקלף קודם שיתנוה כדפוס הכתים:
אמרין ש ת י מגילות כ ת ב גנז א ה ה ר א ש ו נ ה וכוי וצ״ע ד ב מ נ י ל ה י״ח ע״ב תירצו שאני ר״ט וכוי .ועיין
»( תפילין ש ל ר א ש וכו• מ נ ח ו ת ל י ד תום׳ מ נ ח ו ת ל׳ ע״א ד״ה ו מ ש ה כ ו ת ב נכו׳ .וכ״ב ט״ו ע״א.
ע״ב .נ( בעור קל!* ולצד לבן לשון ספר ה ת ר ו מ ה כה׳ םי׳ת סי׳ קצ״ר וא״כ צריך ל ב ת ו כ בקלפים
,
שלנו ס ״ ה תפילין ומזוזות ל צ ד לבן שזהו לצד בשר בדין קלן* ושם ה ו א טוב יוהד .ו נ א ה וכו .
.ע( וצריך ל ב ת ו :בימינו וכוי שם ל״ז ע״א מ ה כ ת י ב ה בימין ס( ו ה פ י ל י ן .ש ל יד ומי מ נ ה ו ה שש.
ל( ו א ס נ פ ל ה טיפח ריו וכו׳ דהוי ובו׳ וכוי .י פ( ו א י ט י ב ש מ א ל העעלס וכוי עיין ש ב ת ק ״ נ ע״א.
ק( ל א לר׳ י ה ו ד ה ומי ש ב ת ק״ד ע״ב ,גיטון כ׳ ע״א ,טס• סופרים פ״ה ה״נ. נימין כ׳ ע״א.
ל( מ ו ק פ ה נויל וכו׳ ל׳יד ע״א ועיין בשו״ה נור״ב מ ת י ו ד א קם*י היריד סי׳ ע״ה ובשו״ת מ ש כ נ ו ת
יעקב ח א י ח םי׳ ל״ח .ם( ואם יש נ ק ב ובו׳ כ ד מ ו כ ח ומי עיין מ נ ח ו ת כ״ט ע״א נ י ק ב תוכי ש ל היי
כשר יריבו פ ס ו ל ופירש״׳ שני פירושים.־ א ( חובו של היי ,ר ג ל שבפניש .יריבו ,ר ג ל ה י מ ג י ח .נ ( חובו
הנויל ו ה ח ל ל ש ב ה ו ב ו )יריבו זהו גוף ח א ו ח ( ו ה מ ח ב ר מ פ ר ש כפירוש נ ע ל ס פ ר ה ת ר ו מ ה וז״ל ולשון
שני שפירש יש״י הוכו ר ג ל שמאלי' שהוא כפנים ,יריכו רגל ימיני ,הוא ל א נכון ד מ ה לי ימין מ ה
לי ש מ א ל ב כ ל ענין הוא פסול ,ועור ר ה א אפילו קוצו ש ל יו״ר מ ע כ ב ,ועוד דלשוו תוכו מ ש מ ע
אמצעיתו דהיינו ח ל ל ו מ ש מ ע לאשיאן בר נ ד ב ך ניקב ב ח ל ל ו כשר אע״ג דאין ה ק ל ף ח ל ק ניכר ס ב י ב
ה נ ק ב נ א ס צ ע האות .ם ר ל א ס פ ל י ג לפםול אלא יירכו ,ובירושלמי י פ ר ק ק מ א ד מ ג י ל ה ח ו ל ק ע׳יו
ד ק א מ ר ה ת ם א מ ר אשיאן בר נ ד ב ך ניקב ב א מ צ ע בי״ת אם גויל מקיפו ט ב ל צדרין בתוכו כשר וכוי
(nא ב ל בירושלמי וכו׳ עיין ירושלמי ט נ י ל ה פ״א ה״ט ,וירושלמי ועיין ב נ ״ מ א״ח ל״ב' ע״ש.
(hוצריך ל ה נ י ח ובו׳ כט־יא א ט ב א מ נ ת ו ת ב ר כ ו ת פ״ב ח״נ׳ ו ב ת ש ז ב ת ה ר ש נ ״ א סי׳ תרי׳׳א ע״ש.
(3ובימין מ ע ט כרי לגול וכו׳ זה שלא כ ד ע ת ספר ה ת ר ו מ ה ל ׳ ב ע״א כ מ ל א א ט ב א דםיפרי.
סי׳ ד״ה ע״ש ,ועיין תום׳ מ נ ת ו ת ל״ב ע״א ד ״ ה ועושה וכו׳ ותום׳ ב״ב י״ג ע״ב ד״ה ו ע ו ש ה בראשו
וכו׳ ודברי הרא״ש ת מ ו ה י ם ד כ ה ׳ טזוזה כ ת ב והריוה ישמן הצדרין ל א פירשו )הגאונים( ויראה
שצריך ל ה נ י ח ב ת ח ל ח ד .כדי לגלול היקף כיון ד נ כ ר ב ח מ א ח ד כלפי ש ס ע כ מ ו ס׳ית ל מ ״ ד ל ח ח ל ת ו
הוא נ ג ל ל ,א ב ל ב ס ו פ ה אין צריך ריוח עכ״ל וכת׳ תפילין כ ת ב א ב ל כ ת ח ל ח ן וסופן איז צריך ריוח.
;
נ( והשיטין ל א •היו וכו׳ וראיתי ש כ ב ר העיר בזה הב׳ י ו ה נ ר ״ א כ א ״ ח סי׳ ל״ב 0״ק ע״ר ע«ש.
ט ם פ ר ה ת ר ו מ ה 0״ ד י ה ו כ ת י ב ת השיטין יעשה שוין באורך ולא א ח ח ארובה ו א ח ת קצרה ,וכן כ ת ב
י( כשיער ש -ב ה מ ה ט ה ו ר ה וכוי ש ב ת כ ״ ח ע״ב ופירש״י שצריך הרא״ש בפדר חיקו; התפילין.
לקשור איט־וה הםרשיוה בשיער עור ב ה מ ה טהורה .ובםפר ה ת ר י ס ה ס ב י א בשם שיסושא ר ב ה ובעי
מחזור דטרי 640
תקיב .מ ש פ ט סדר הנחת הפרשיות בבתים .ה( לדברי רבינו שלמה .מימין הקורא.
האיש שעומד בננד המניה .קדש .מימין קורא .ואחריו בית שני .והיה
כי יביאך ]ואחריו ביח שלישי שמע[ ,ואחריו ביח רביעי והיה אם שמע .וכן נסי איתא
בשימושא דכא .וזחו סדר כמו שבחומת בחורה .ונם במכילתי סוף םרשח בא אל פרעה.
תניא כתבן שלא כסדרן ׳ננזו .אבל רכ שרירא נאק ורב היי נאון בנו ורבינו יעקב מפרשיי.
דבית שלישי והיה אם שסע .בית רביעי שסע .וסיסנין הוויות יהד .והיה בי יביאך.
והיה אס שמע .סמזכוה באמצע .ועוד סיםנץ שיני״ן סמוכין זה לזה שמע מבחוץ סמוך
לשיץ שבקמט עור דפוס מבחוץ .וקדש םמוכוח לשיץ שבקמט ימין בעור דפוס מבחק.
ומכל מקום צריך לכותבן כסדר הכתובות בתורה .כדחניא במצילתי, .׳בחפילין של זרוע
שכוחב בחתיכת קלף אחח בארבע עמודים אחר שכתב בעמוד שני והיד ,כי יביאך ינית
חלק עמוד שלישי .ויכתוב בעמוד רביעי שמע ישראל .ואחר כך יכתוב כעמוד שלישי והיה
אס שמע דזהו סדר שכתורה :ואמרי׳ פ׳ הקומץ כל בית חיצון שאינו דואה האדר פסול.
ונם י( אש החליף נו״תיד ,לנוייחה פסול .א״כ סדר הנחה של רבינו שלמה פסול לדברי
הגאונים .וסדר הנחת הנאונים שסול לדברי רבינו שלמה .וירא שמים משום ברכה לבטלה.
אם אינו מניח רק כדברי אחד מן הנאונים .הילכך יניח שניהן .שנים של יד בברכה
אחת ואחר כך שנים של ראש בברכה אחת .ז( שהרי יש בראש וכן בזרוע מקום להניח
שני תפילין .כדאיתא ס׳ המוצא חשילין :ואס אינו יודע לכוץ המקום להניח שניהם יהד
יניה כדברי האחר .ויברך על של יד ויניח .ואחר כך יברך על של ראש ויניח .ולא
ישהא אותם בראשו ויסלקם ואחר כך יגיה כדברי הגאון השני על סמך ברכה ראשונה
ולא ידבר כינחים .והשני ישהא בראשו כמה שירצה .ואע׳יס' שעחה מברך על של ראש
שעם ראשונה ומפסיק בין ברכה של יד בראשונה להנהד ,של יד בפעם שנייה .וה טוב
יוחר םלעזוב לנמר׳ שלא להניח כלל .ח( רצועות שחומת הלכה לפשה מסיני .ע( ושמא
כמו כן עור הבתים צריך להיות שחור .ויכול לעשות עור הבחים מקלף מעובד לשסו.
אעים שהוא דק מיקרי שסיר עור .רהא כת־בא תניא .י( יכתבם על ארבע עורות .ויכול
לעשות מעור שליל הקלף .ויש אום׳ ששוב והגון יותר לסי שלא נעכרה בו עבירת
תשמיש .ושפיר קרוי עור דלא גרע כ( מעור עוף דכשר .כדאיתא סרק ח׳ שרצים .אע׳נ
דלנבי טומאה חשוב כבשר דחשיב ליה גבי ל( עורותיהן כבשרן :אמר אכיי יל(שיץ של
תפילין הלכה לימשה מסיני .יעשה מימין הקורא בקמט עור דפוס הביח .שיין של ארבע
רישי .פי׳ שגי ׳ודיין •עשה בתוכה .ובשמאל יעשה שין של תלתא ,־ישי .פי׳ כמו יו׳־ד
אהת יעשה בתוכה .פ׳ הקומץ אמריגן נ( וצריך שיגיע הריץ למקום התפר .פי משך
קטמי השי״ן מבהוץ .וצריך שיגיעו ער למטר ,עד התפירה .אבל רבינו שלמה פירשו
לעיניין הריץ הבדלת הבתים שיהיו עד למטה עד התפירה .וכברייתא נמי תניא ס( אם אין
חריצן גיכר פסולוח .נבי בחים אמר רב הננאל אמר רב ע( תיתורא של תפילין הלכה
למשה מסיני .מעברתא של חשילץ הלכה למשה מסיגי .סי׳ רש־י לאחר שהכניס האיגרוח
למכרן־ קסיעי כשערי אמר רכא בשער חורתא !בר ע׳׳ש סי׳ ר־ה ,זבפפר יראיס ם״ e״ rזבחקון
תפילי! של גאונים כחוב וכריך להו בשערא דחירא וכו׳ ע״ש .ה( לרכרי רבעו שלמת וכו׳ מנחות
ל׳׳ד ע״ב ,וברש״י ד״ה כיצר כדר! וכוי ותיס• דיה והקורא ובו׳ ומכילתא סוף פ׳ נא ,ובספר החרוסת
ה׳ הפילין ס״ ר״ו ,ועיין כהמיס רעים םי׳ ע״טובאו׳־ז ה׳ חשילין סי׳ הקנייה ובמרדכי ה׳ הפיזין .ו( אם
החליף וכו׳ עיין שם ל״דע״ב .ל״ה ע״א (r .שהרי יש בראש וכו׳ עירוביןצ״ה ע״ב ,וע״שבהוס׳ די-ה
מקוסובו׳ .מ! רצועוה שתורות יכו• שבת כ׳יחע״כ ,מנחות ל״ה ע״א /» .ישסאכ־׳כעור הבתים יכו׳
עיין בהוס׳ מנחוח שם ד״ה רצועות ,וברא״ש בחב ומ״מ נ,״ תפילי] הוא שיהא הבל שחור .ועיין
במרדכי ריש ה׳ תפילין .י( יבהבם על ארבע עורוח מנחות ל״ד ע״ב .כ( מעור עוף רכשר וכי׳
יז( שין של חפילי; וכו• ל (.עורוהיהן בבשרן שם ק״ז ע״א ,חולין קב״ב ע״ב. שבה ק׳-ח ע״א.
שבת כ״ח עי־ב ,ם״ב ע״א ,סנחוח ל״ה ע׳יא .נ( וצריך שיגיע חריץ וכו׳ שם .ס( אס אין חריצן ובו׳
שמ ל״ר עייר .ננ( תיתורא של הפילין וכו׳ לי׳ה ע״א .ועיין פירש״י יחוס׳ ד״ה תיהורא ,וע־ין ברא׳״ם
641 מחזור ועורי
בבתים מקצע כל הבתים לכד עור בית רביעי מניה ארוך וכוסלו למטה לכסות הבתים
ווהו כיח מושבו של ביחים .תיתורא .לשון נשר .ומעברתא היינו מאותו עור הנכפל
לטטה עושה בליטה כפולה הרן לבתים שמכנים בתוכה הרעועות ומושבות אילך ואילך
עוברת .ויש שקוצעים בל עור הארבע בת־ם למטר ,ולוקחין עור ממקום אתר וקודרין בו
בראשו כעין ארובה .ומכניס שם הדי בתים .וראש השני כושל למטה לעשות תיתורא
ומעכרתא כמו ששי׳ לעיל .ויש משרש*׳ מעברתא קרוי .ס( יש שנותנין עור שני על בית
של זרוע מצד זה לצד זה:
תניא צ( תפילין מרובעות הלבה למשה מסיני .אמר רבא בתשרן ובאלכסינן .העור הנכשל
למטה ש ת א תתיתורא יתסור עם עור הבתים סביב בריבוע .ובי נסי יהיה זוית
בהשירה צריך שיהיה שיעור זה באלכסון .ק( כל אמתא בייבועא אמתא ותרי הוטשא
כאלכםונא .ולא ארכה יתר על רחבה .ונם עור התיתורא והבתים היועאין חוץ לתשירה
קועעין בריבוע .ועוד הבליטה הנכפל שקרוי מעכרתא מקערין כדי שיהא ניכר עור
התיתורא .ובן נוף הבתים בראשם עריך שי הו מרובעות ארבעתן יחד .כדאיתא בשימושא
רבא .מייתי אעא טבא תרת• אעבעי על תית׳ אעבעי אבל הבית אחד לבדו אינו עריך
ריבוע .ונם בנובה הבתים אין קפירא .וכן תפילין של יד יש להם רץ זה עריך ריבוע
בתפירא התיתורא ובן בעור התיתורא וכן בנוף רחב הבית שבראשו :משפט תפירה עריכ•
י ( מנידי בהמה טהורה .וכתוב בשימושא רבה ס( תריםר תפ־רי ליהון בה ואי איכא
עשרה כשר .דכי שקלת מלכא ושמשא .פי׳ יהודה ולוי .אייתי עשי־א .ואי טפי שפיר
דמי .דכי מוספת מנשה ואפרים הוו ארבע עשרה בר מדנפיק ועייל .פי׳ בי־־ד מקומות
יתהוכ המחט כשיעשה התפירה מרובעת בר מדנפיק ועייל .הייני מלבד שלשו! מקומות
במקום הבדלת הבתים יתפור עור הבחים לעור שלמטה .והיינו דאמר״ פ׳ הקומץ .ת(ושוץ
שנוחן חוט ומשיהה בין כל אהת ואחת .ויש שמוליך התפירה בנ׳ מקומות מהריץ ימין
לשמאל דרך ריבוע התפירה .ואם נפסקה תפירה יי( בני מקומות אין תקנה לחזור ולקשור
אלא עריך תפירה חדשה .כדאי׳ בירושלמי דמנ־לה פיק:
מ ש פ מ אויך הרצועות .אמריי פ׳ הקומץ (3עד אצבע צררה הדן לקשר. תקיג.
מר מחוי פשוט .מנודל עד אמה .נ( אבל בילמדינו משמע דהיינו
דווקא בשל יד .אבל בשל ראש שיעור אחי .ל( וכן בשימושא רבה ורב אלפס .אורכא
דרצועא דימנא עד טיבורא .ולחזיא דשמאלא .ובדרעא עד אצבע צרדח .ויחיו משולשין
תלח זימנין .הילכך רצועה של יד ארוכה מן הקיבורת של ורוע עד אצבע אמה ויכרוך
נ׳ פעמים םכיב אצבעו .ושל ראש של ימין עד המיבור ושל שמאל עד החזה ה( ורחבן
)כדרך( ]כאורך[ שעורה .ו( ואם נפסקה היצועח ופחוחח מכשיעור אין חקנה לא לקושרו־•
ובעיוך עיך טעבר ,וערן ההר די (c .יש שטת:׳; עור ש:י ובו׳ הובא בםפר החרוסת בשם דכ אלפס
פירש חיחורא שרגי־ין לתת עור על הבית של זרוע טצד זה לצד זה ,ועיין ש׳׳ת קנ״ג .ל( המילין
מדובעוה וכו׳ שמ ליה ע׳׳ב .ק( כל אמתא בריבועא וכו׳ עירובי! נ״ז ע״א .ל( סגיר׳ בהטה טהורה
מ( ושוין שנותן וכו׳ שבת כ״ת ע״ב ועיי! פיר*׳יי .ש( .־.דיבר תשירי וכוי וזה בנגד י״ב שכטיט.
חוש או משיחה וכו• ;:נחות ל״ד ע״ב (h .בגי מקומות אין הקנה ו:וי עיי! ספר ההרוסה סוף
ס״ ר״י ,ובסמ״ג ע-צין מיי ב״ב .ביאיחא בירושלמי וכו׳ מנילה פ״א ה״ט .נ( עד אצבע צררה וכוי
עיין מנחות ל״ה ע״ב ועיי! חוסי ד״ה וכמה שיעורייהו וכוי .ועיי; בשערי תשובה סי• קנ״ג מרב צמח
גאו; .נ( אבל ביזמרינו משמע וכוי מפורש שם c׳ בא ושיעור רצועה של יד וכר .י( וכן בשימושא
רבה ורב אלפס אורבא דרצועא 'דימינא עד ^יכורא ולחזיא דשמאלא עיין יתום׳ מנתות .שם ד״ה
וכמה וכו׳ שהביאו ״ ׳ ב שימושא רבה עד דליסבו לחרא כנגר מילה מטינא ולחדא בננד הלב
משמאלא ,ועיין בבעל התרומה פי• רי״א .וברי״ף שלפנינו לא נמצא מזה כלום .אך בש׳׳נ כתב ת״ל
ה( ורחבן כאורך שעורה כצ׳׳ל יש אלפסי שכתוב בהך דימינא עד טבורא דשמא־א עד הר״א.
וכן הוא בתנחומא פ׳ בא .ובבה״ג ה׳ תפילין ו:והיא דרצועה באורכה דשעורה .ו( ואם נפשקה
הרצועה וכו׳ הוא בדעה הרמב׳ים £״ג מה׳ חפילין הי׳ים .ועיין א״ח פי׳ כ״ז םי״א׳ ובש׳־ת פי׳ קנ״ד
מחזור ויטרי 642
ולא לתוסרה .ויזהר כהנחתן שלא יהפכו חחגועות .׳(דאמר רב ]נחמן[ ונוייהץ לבר:
קשר של תפילין הלכה למשה מסיני .הייני השפ שרי .שי־ן שכקמט הדפוס מזה ומזה.
ואוח דל־ד בקשר של ראש .ואות ירד היא כשל יד חוץ לקשר הרעועה קטנה מאד
וכפופה כמין ירד:
מ ש פ ט סדר הנהת תפילין .ובאיזה מקום ביד ובראש :ח( תחילה יניח של יד
ואה־ כד של ראש .דכת׳ ולטוטפות בין עיניך .כשיהיו בין עיניך יהיו שתים.
וכשחולעם החילה יחלוץ של ראש ואחר כך של יד .ט( וכן כחיק יעניע הוילה של
ראש ואחר :ך של יד .לסי שכשירעח ליקחם יטעא תחילה של יד (* .ולא יעכיר על
,
הפצות .כדאיחא פ׳ הממונה .ויניח בער שמאל .דבח ירכה .כ( יד כהה .ועוד כת׳
וקשרתם .וכתבתם .מה קשירה כימין .אף כתיבה בימין .ואם הוא איטר יניח בימין העולם
שהיא שמאלו .ושולט בשחי ידיו יניח בשמאל העולם .וכאמה עצם יניח .חנא דבי
מנשה ידכה .ל( זה קיבורת כשר המכונס .כמו קיבורא דאהינא .ושמחם על לבבכם.
מ( שימה כננר הלב .ובפי המוצא תפילין .וסי התכלת .נ( תפילין בזרוע .ובמסכת אהלות
מונה הזרוע העצם המחובר לכתף וראש שני מהובר למרפק שקורץ קודא :וכן פ• האו׳
משקלי .דאוריית׳ בתפילין קיבורת כולה בנדרים ער העעיל .דהיינו מרפק משמע נמי
קיבורת זהו בעעם שהוא למעלה סן הקודא .סמוך לו יש בשר מכונם )והוא( (Pוהוא
כננד הלב .ותפילין של ראש כנובה הראש .מקום שמוהו של תינוק מסם ע( ונראה
דמתהילת השער הסמוך למצח עד סוף מקום שמוחו• של תינוק רוסס הוי מקום תפילין.
ויש שם ס( מקום להניח שני תפילין והוי צ( סקוס שעושה קרחה וראוי לטמא בננע אהד
והוי שפיר בגובה של ראש .והקשר יהדק בראש יו( למעלה בעורף ולא במםרקת כדי
שיהו ישר׳ למעלה .ורחב הבחימ לכתחילה שתי אעכעות .כדאית• בשימושא רבה:
אמרי׳ כס׳ הקומץ מאימתי מברך עליהן .משעה הנחתן עד שעה קשירתן .י( האי
קשירתן היינו הירוק בראש ובשעה חנחה .כמו שיליא קשורה בו .ראי עושה קשירה
ממש בכל פעם שמניחם מאי איכא בין הדשות ם( דאםר משומ קשר של קיימא בשבת
ובין ישנות שרי :תי) .ומדר הד־ף( .וכשמניח של יד מברך אקבץ להניח תפילין .ואחר
כך יניח של ראש ומברך )של( על מעות תפילין .ח( ואם סח כין של יד לשל ראש
יברך שתים על של ראש .להניח תפילין .ועל מעות תפילין :כך פי• רבינו יעקב .ורב
עמרם .ורב יהודאי גאון .וכן אס אין לו רק תפילין אחת של ראש לבד או של יד לכד
ם ר כ יוסף גאון יביאורי ה נ ר ־ א ם״ק ל״ה (r .ד א מ ר ר כ נ ח מ ן ומיהן ל נ ד כצ-יל שס ל ״ ה ע׳׳כ .ק ש ר
מ( ה ח י ל ה יניח של יד ובר שמ ל״ו ע״א. ש ל תפילין וכו׳ שם .שין ש ב ק מ ט וכו׳ בן שירש״י שס.
מ( וכן ב ח י ק יצניע וכו׳ הוא כפידש ההוס• כשם ר ב האי נאון שם ד ״ ה ו ק ש ר ח ם וכר וכן הביאו
י (.ולא יעביר ע ל ה מ צ ו ת יומא ל׳יג ע״א ,ועיין בהוס׳ שם ביומא ל״נ ע׳יב הום׳ ד״ה עבורי ובו׳.
,
כ( יד כהד ,ומי מ נ ח ו ה ל״ז ע״א .ואם ה ו א ד״ה אין וכו׳ ותום׳ ט נ י ל ה וי ע״ב ד׳יה מ ם ה ב ר ובו .
ל( ז ה קיבורת וכוי שם ו ב ת נ ת ו מ א 0׳ בא ועיין בחום׳ ד״ה ק י ב ו ר ה וכו׳ וחוס׳ איטר וכו• שם.
עירובין צייה ע״ב ד״ה ירך וכוי ,כ מ ו קיבורא ד א ה י נ א ב״ב ה׳ ע״א .יו( שימה ב נ נ ד ה ל ב ט נ ח ו ח
נ( תפילין בזרוע כוונתו ל ה א דעירוכין שם וקושרן בזרוע ,ופ׳ ה ת כ ל ת מ״נ ע״ב ותפילין ל״ז ע״ב.
בזרועותיהן ,ו ב מ ס כ ת א ה ל ו ת מ ו נ ה ו:ו׳ א ה ל ו ת פ״א מ ש נ ה ח׳ ,דאורייתא בתפילין וכוי עיין ערכין
פ ( והוא כגגד ה ל ב כצ״ל מ נ ח ו ת ל״ז ע״ב׳ מקום שטותו וכו׳ שפ ל״ז ע״א .ע( ו נ ר א ה י״ט ע״ב.
ד מ ת ח י ל ח השער יכו׳ בן הוא בספר ח ח ר ו מ ה סי׳ רי״א ו ה ב י א ראיה טירושלטי פ״י דעירובין ה״א
שיערו ל ו מ ר ער מקום ש נ כ ח ו ש ל ראש מחזיק ,ו כ מ ה מ ח ז י ק שהים .מ ע ח ה אפילו ב ח ו ל )יהא מ ו ת ר
פ( מ ק ו ם ל ח נ י ח שני ל ה נ י ח שתי זוגות ב ב ח א ח ח ( א״ר היי אי! בעי מ י ה ב יהבי וכר ע״ש .ושט.
ל( מ ק ו ם שעושח ק ר ח ה וכו׳ הפילין עירובי! צ״ה ע״ב ,ועיין בתוס• ד״ה מקום ומי ע״ז מ ״ ר ע״א.
ק ( " ל מ ע ל ה בעורף ובו• שם ל״ה ע״כ ,ועיין בפירשיי .מ א י מ ת י מ ב ר ך עליהן וכוי ס נ ת ו ת ל״ז ע׳׳ב.
שם .ר( האי קשירתן היינו הידוק וכוי והוא כסירש ר״ת בתוס׳ שם ד״ה מ ש ע ת ה נ ת ה וטי ,כמו
שיליא קשורה בו נ ד ה כ״ו ע׳יב .ש( דאםור משום ק ש ר וכו׳ עירובי! צ״ז ע״א ועיין בתוס׳ שם ד״ה
ס( ואם ס ת וכו׳ שם ועיין כתוס׳ ד״ה ל א אביי א ט ד וכו׳ ו כ ש ס נ י ה ש ל יד וכו׳ מ נ ה ו ת ל״ו ע״א.
פ ה וכו• ור״ת פירש וכו׳ ועיין ב ט ד ד ש ח נ ח ו ס א פ׳ בא ,ובירושלמי ב ר כ ו ת פ ״ ב ה״נ ו ב מ ה ״ פ שם.
643 מחזור ויטרי
אין מעכבות וו אח זו דניה' אותם שיש לו דברך עליהן שתי כרכות('' :והחולץ תפילין
לא יברך לשמור הוקז ולא שום דבר ואפילו חולצם סמוך להשיכה .דקייםא לן לילה
הוי זמן תפילין ואין מורץ כן שמא יישן בהן ויפיח .ופי הקומץ גמי אמריי ב( ומודים
חכמים ור׳ יעקב דלילה זמן תפילין שאם חלצם סמוך לחשיבה שאינז מניחן .אפ כן
ושמרח ההקה הזאת למועדה מימים ימימה .בסםה הכת׳ מדבר .ומימים ימימה היינו
מזמן לזק .ולא בחפילין .דפימ .למעוטי לילה .ואפילו חולצם בערב שבח סמוך להשיבה
לא יברך כלום .דשבתות לאו אמעיפו .מושמדת החקה הזאת אלא מוהיו לך לאות:
ג
( חמן הנחתם שחרית לכתחילה .אמר אכיי ד( לתפילח כאחרים .משיביר חבירו ברחוק
ד׳ אמות .כדאית׳ פ״ק רברכות :ובהול המועד של פפת ושל םונות יניח תפילין אמנם
מר׳ מאיר ודי יהודה דאמרי׳ ס׳ אילו מנלהץ ה( כותב ארם תפילין לעצמו אין ראייה
שיניח בחול הסוער שהרי אפילו בשבת םברי דפניח תפילין .י( וכדאית׳ ם׳ המוצא .אבל
יש ראייה מעוברא דירושלסי ז( וצריך שימשמש בהם לפרקים כשםונחים כזרועו ובראשו.
כדי שלא יסיח דעתו םחם .קיו מציץ .דאמרה תורה והיה על מצחו חמיד .ובם׳ לולב
וערבה .אסר מר זוטרא חזינא לרב פסי דבל אימת דמנח תפילי מברך .רבנן דבי רב
אשי כל אימת דמשמשי מברכי .לפי שםצוה למשםש בהם מפני קדושתן .כסו נבי
ציץ :מניין שימין של ראש על פי הקבלה ד׳ שימין בכל פרשה וסרשה .ושל יד שבע
שימין בכל פרשה ופרשה .אע־ס שאין עיכובא אם שינה .טדאמרי׳ פ׳ הקומץ מי שיש
לו שני תפילין של ראש ואין לו )שני( תפילין של יד טולה עור על אתת מהן לכסות
הבדלת הבתים ובשירי׳ לשל יד:
א( ו ה ה ו ל ץ תפילין ל א י ב ד ך וכוי עיין ב ר כ ו ח מייד ע״ב ולבני מ ע ד כ א ובו׳ ובתום׳ ד ״ ה ו ל ב נ י ובו׳
ועיין הופ׳ מ נ ה ו ח ל״ו ע״ב ד ״ ה ו ש מ ר ת וכר והופ׳ ס ו ב ה ל״ט ע״א ד ״ ה א ב ל וכד .והופ׳ נ ד ה נ״א
ג ( וםח־יפ ע־׳כ ד״ה ולבני מ ע ר ב א וכו׳ ועיין ירושלמי ב ר כ ו ת שם ,ובאו״ז ה׳ הפילין פי׳ ת ק פ ״ ד .
ח כ ס י ם ודי יעקב וכוי כ צ ״ ל מ נ ח ו ת ל י ו ע״א ע״ש מ ה שכתוב ע ל הנליון .וכן ה ו א כ ס פ י ה א ש כ ו ל
נ( ח מ ן וכו׳ ל כ ח ח י ל ה ו כ ר ד ק ד ק ה מ ח ב ר ל כ ח ו ב ל כ ת ה י ל ה ע״פ מ ח ש כ ת ב ב ס פ ר ור׳ יעקב.
ה ח ר ו מ ה ל ת פ י ל ה כ א ח ר י ם זהז זמן ה נ ת ת תפילין ש ח ר י ח ל מ א ן ד א מ ד לילה לאו זמן ה נ ת ח הפילין
י ( ל ה פ י ל ה ב א ח ר י ם ב! וה־׳ה לדידן ד ל י ל ה זמן ה נ ח ח חפילין ש ל כ ת ח י ל ה ל א יניחן פ ן ישן ב ה ם .
הוא נ י ר ס ת בעה״ת .ו ב ה ״ נ ושאר ראשונים ז ב ג ט ר א שלפנינו ב ר כ ו ת ט׳ ע״ב א י ח א לתפילין .ה( כ ו ת ב
י( כ ד א י ה א פ ר ק ה מ ו 1א וכו׳ עירובין צ״ו ע׳׳ב ה ס ו * * א ד פ תפילין ל ע צ מ ו ובו׳ מ ״ ק י״ט ע ׳ א .
תפילין ס כ נ י ס ן זוג וונ א ה ד האיש ו א ת ר ה א ש ה ו כ ר דברי ר ״ מ ר• י ה ו ד ה א ו ס ר בד״א בישנות א ב ל
ב ה ד ש ו ה אסור ,ו מ ו כ ה ה ת פ מ ד ק ת נ י א ש ה א ל מ א הפילין ל א הוי זמן נ ר מ א א ל ט א בין ש ב ת בין
ל י ל ה הוי זמן הפילין כן הוא ב פ פ ר ה ת ר ו מ ה ,א ב ל יש ראיה פ ע ו ב ד א דירושלמי ,ד פ ר ק אלו מ נ ל ח י ן
ה׳׳ד ת ר כ ר נ ש אובד תפילוי ב ס ו ע ד א א ת א ל נ כ י דר• ח נ נ א ל ו ש ל ח י ה ל ג ב י ה דר• א ב א ב ר נ ת ן א ׳ ל
ה ב ל י ה ת פ י ל ך וזיל כ ת ו ב ל ך א״ל ר ב איזל כ ת ו ב ליה ,מ ת נ י ת א פ ל י נ א ע ל ר ב כ ו ח ב ה ו א א ד פ
תפילין ומזוזות לעדמו ה א ל א ה ד לא׳ פ ת ר ל ה ב כ ו ת ב ל ה נ י ה ,ו מ ש מ ע רדוקא ל ה נ י ח א ב ל ל ל ב ו ש
ועיין תוס׳ כי־ק י׳יס ע -א א פ י ^ ל א ח ד י ם כותב ,ו ש ס ע ס נ ה ש ט ו ה ר ללבוש תפילין כ ח ו ל הסועד,
ד ״ ה ר״י א ו ס ר ובו׳ ותום׳ עירובין צ״ו ע״ ד״ה ימים וכו׳ יבהידושי הריטב׳׳א וחוס׳ ם נ ח ו ח ל״ו ע״ב
ד״ה יצאו וכר שהביאו הירושלמי הנ׳יל ב ק צ ה נ ו ס ח א א ה ר ח ,ועיין ב ס פ ר ה ה ד ז ט ה ה׳ תפילין ,ובאו״ו
סי׳ ה ק פ ״ ט ועיין ט ה ש ה א ר י ך כ ז ח בשו״ה מ ש כ נ ו ת יעקב סי׳ ל״ז ,ו ב ש א י ל ה ש מ ו א ל ה נ א ו ן דקארלין
סי ,גי׳ ובשערי ת ש ו ב ה סי׳ רס״ו ה ב י א ב פ ש י ט ו ח ב ש ס ר ב ששנא גאון דאפור ל ה נ י ח תפילין ב ה ה ׳ ׳ ס .
ו( י*ייך ש י ס ש מ ש ב ה ם ונו׳ כ צ ״ ל מ נ ח ו ח שט ,ש ב ח י״ב ע״א ,יוסא ד ע ׳ ב ועיין חוס• שפ ח־ ז ך א
ד ״ ה ו מ ה וכר ,א מ ר מ ר זוסרא וכר ט ו ב ה ס״ו ע״א ,ואין לו חפילין ש ל •יד וכו־ כצ־׳ל ס נ ח ו ת ל״ר
מ( בשל יד שבע׳ ת ר א ״ ש ה׳ חפילין ב ח ב ו נ ה נ ו ל כ ח ו ב מנין השימין ע׳׳ס ה ק ב ל ה ב ש ל יר ע״כ.
ש ב ע שיטי! ב ב ל פ ר ש ה ו פ ר ש ה ,ו ב ש ל ראש ד׳ שימין ,זע״; ב ס פ ר ה ת ר ו מ ה ובחג׳׳ס פ׳׳א ס ה ׳ תפילין
מחזור ויטרי 644
הי״ט א ו ת צ׳ ע״ש .ע( פ ר ש ה שניה והיה .ו כ ל !:0ר חכלה ה׳ מ ט צ ר י ס ובי׳ נ צ י ל (• .ב ח ב בשימ\שא
ו = א ב
כ( אך דישאלך ר׳ י מ הביאו יכו׳ כץ ה כ י א נ״כ ב ס פ ר ה ת ר ו מ ה .וליתא לפנינו בר1״ף. רבה י י
ר׳ ח נ י כונ״ל יכן היא כשימישא ר נ א ש ה ע ת י ק הדא״ש .ו ח ת ר ו מ ה כהני א ת ו ו ת א כצ׳׳ל ,נ ה ל מ ז ר
ל( אגויל מי כ ח ב י נ ן ש ב ח ע״ט ע״ב .מ( זיונין קטנים וכו׳ ס נ ח ו ת כ״ט ע״ב ש ל ט ל י ח א ובו׳ כצ״ל.
<( שאפילו קוצו ועיין בתוס׳ ד״ה ש ע ט נ ׳ ז נ״ץ וברמב״ם ה׳ תפילין 0״ב ה׳׳ח ו ב ת ש ו ב ו ת סי׳ סייח.
של יו״ד ז ט ׳ שם כ״ט ע״א ועיין בהוס׳ ד״ה קוצו וכו׳ ו ב מ ר ד כ י רי״ש פ ר ק הקומץ ,ועיין ; ת ש ו ב ה
ס( ו מ ת ו ך ת ל מ ו ד מ א ה ב ה ת״א שיי ס״ר׳ ובשו׳׳ת ם״מ ה״א סי׳ ס״ו׳ ובשו״ה רד׳׳ך ביה א׳ ח ד ר גי.
ש ל ט וכו׳ כמי שפירשתי בריש וכו׳ היא לשין ס פ ר ב ע ל ה ת ר ו מ ה .יעיין סנהדרין ד׳ ע״ כ יבתיס׳ שם
ד״ה ל ט ט פ ת ל ט ס פ ת וכו׳ ו ב מ נ ה ו ת ל״ד ע״ב ובחום׳ שם ד ״ ה לנזטשת ל מ ט פ ת וכוי ,ובתום׳ ובתים
ל״ז ע״ב ד״ה ל ט ו ט פ ו ת וכוי ,ועיין בתקו! תפילין ל ה ר א ״ ש ש כ ת ב ו ל ט ו ט פ ת חשד וי׳יו א ח ר ו נ ה ,וצע״ג
שסותר ל מ ה ש ב ת ב ב ת ש ו ב ה ב ל ל נ׳ סי• -tו ב פ ר ש ת כ׳ יביאך יש ל ה י ו ת ו ל ט ו ט פ ו ת ו מ י ואולי ט׳ ס
ע( מזוזות שומע אני וכי׳ מ נ ה ו ת ל־־ד ע״א ועיין בתום׳ ד״ה כ ש ה ו א אומר וכו׳ ותום׳ יש כאן.
(rו ב ח ל ו נ ד ת ד ב ר זבחים ט׳ ע״א ד״ה ל א נ צ ר כ ה וני' ותום׳ סנהדרין ר׳ ע׳יא ד״ה כ ו ר ה ו וכוי.
צ( ה ה ו א ה ד י א וכר ג ה י ט מ ת פ י ל ך ב ר ב ו ת ניו ע״א ,ועיין בערוך ערך גתט ,ו ב ס נ ״ ש דברים י״ג.
דאיםסיקא ליה וי״ו רויהרונ )רויתרנ( ב נ י ק ב א וכו׳ עיין ב נ מ ר א שלפנינו ט נ ח ו ת כ ״ ט ע י ב ועיין ב ס פ ר
ה ת ר י ס ה סיף ה׳ תפילין .יבתום׳ שם ד״ה יא׳ ל א ! » ־ זעיין ״•.דרכי פ ר ק ה ק ו מ ץ ה י ל זאם לאו י ה ר ג
ה ו א ופסיל ,ט כ א ן ס ש ט ע דיהרוג הוי ח ס ר ו מ ש מ ע יש לו מ ש ט ע ו ח א ח ר מ ק ו ד ם ואע״פ שאין ר א י ה
ל ד ב ר זבד ל ד ב ר ,ועיין ב ח ר ו ש ׳ אנשי שם בביאור דברי ה מ ר ד כ י הגיל ,ופירושם רתוק! והיותר נכון
ה י א ג י ר ם ת ופירוש ם פ ר ה א ג ו ד ה ה ו ב א נ מ נ ״ ש דברים י״ג׳ ט״ו ,יש ספרים ש ה ו א מ ל א מאייו א ח ר
645 שחזור ויטרי
דדהרונ כניקנא .זהו שבתחילת התיבה .אתא לקסיה דר׳ זירא איל אייתי ינוקא דלא
חכים ולא טיפש א* קרי דהרנ שסיר .ואי לא יהרונ הוא ופסול .ואי כת׳ סלא .א׳־כ
היה לו לומר ואי לא פסול .ולא יותר) .ולא( ]ולפה[ הזכיר יהרנ הוא .כיון שאין זה
שום תיבה .וכן מוכח במסורת הססרים .ד׳ טליאים בלשון הרינה .ובל שריה אהרונ.
בעםוס .עח להרונ .כי נמכרנו אני ועסי .והרונ בשונאיהם .אבל ויחרנ לא חשיכ א״כ
חסר חוא :אמרי׳ במסכת סופרים ק( שסע ישראל עריך לכוחבו בראש שיטח וכל
אוחיוחיו פשוטוח .וצריך שיחא אחד בפוף שיטה .ואע״נ דבתטילין וםזוווח ראחד אינו
בסוף שימה לסי מנהג שלנו .מים בעיקר כתיבת טף האותיות אין שום שינוי .א־כ .צריך
שיהא אותיות של שסע ישראל פשוטות .סי׳ נדולות ורועות יותר משאר אותיות .והתם
נטי כת׳ י(וישתט .ת״ח פשוטח .שהוא חצי פסוקי׳ של תורה .ס( ה• דהלי־י .פשוטח.
יי( עין רשסע ישר• .רבה סכל עין .דל־ת ראחד שמינה מכל דלת :כתי בשיטושא דבח.
א( לא אבשר לאהותי תפילין אלא מאן דקרי כתורה נביאים וכתובים .וחלסוד .בתורה.
בםסר בראשית .בנביאים .בספר שמואל .בכתובים .בספר ודלים .ואי הוי במשנה שפיר
דמי .מסייעא ליד ,מתנית׳ לדשמואל .כן חמש שנימ למקרא בן עשר למשנה .בן שלש
עשרה למצות .אמר רבא והוא דידע לתרנוםי בכולהו .דבת׳ ולמדתם .ושמרתם .ועשיתם.
וקשרתם .אם אין למידה אין שמירה .אם אין שמירה אין עשייה .אם אין עשייה אין
קשירה :עד כאן לשונם :אםנס כתלמוד שלנו לא םצינו כל זה .אלא אדרבה פרק לולב
הנזול נרסי׳ .נ( קטן היודע לשמור חפילין אביו לוקח לו תפילין .אע׳־נ שלא למד
במשנה רק שיהא נקי לשומרם בטהרה נ( כאלישע בעל כנסים .וכן כת׳ חחם .אם׳ אבייי
ד
אי כתנינהו אנויל שפיר דמי .וליתה .ראילו פרק המוצא יין פריך תלמודא ( .תפילין
אנלל מי כתבינן .ואין לסמוך על דבריהם בדבר שתלמוד שלנו חולק עליהם .הילכך
כל אדם טהור וזריז לשמור אותם בטהרה יניהם עליו ויאריך ימים ושנים בנעימים:
םל־קו ה י ל כ ו ת תפילין.
י•( ו ע ל ק ש ר של תפילין נהלקו שני נדולי הדור .רבינו אליהו ורבינו יעקכ :רבי׳
אליהו היה אומר שצריך אדמ לקשור קשר של תפילין נבל יופ .ומביא
ראייה ממנחות שילהי מ׳ הקומץ רבה .רבעי תפילין מאימתי מברך עליהן .אביי ורבא
דאמרי תרריהו משעת הנהר .עד שעת קשירה] .ורבינו יעקב אומר שאין צריך לקשור
בכל יום וםביא ראיה טהא[ דתנן מכניסן וונ זוג ר׳ יהודה אוסר בהדשות ומתיר ישנות.
ומס׳ איזהו הדשות כל שיש בהן קשורות ואינם מקושרות .ומשוס הכי אסר .דילםא קטר
לד! .והוי קשר של קיימא .ואס צריך לקשור בכל יום איכ יכול לקושרו בשבת שאינו
של קיימא .אלא שאיט עשוי לקשור ולהתיר בכל יום; .עוד א״כ כולם חדשות נינד*.
אפילו ישנות המקושרות ביון דצחך להחיר ולקשור .ואומר רבינו יעקכ שאין צריך
אלא פעם אחת .כשעת עשייתמ .ומשום הכי אוסר בהדשות .דילמא קטר להו והוי קשר
של קיימא .רתיכ שפיר חדשות וישנות .חדשות שעדיין לא הוקשה .וישנות שהוקשרו
ועור מביא ראייה רביע יעקב מסיק דחולין .ראמר רב יהודה אמר רב תלמיד חכם צריך
שילמד כתב שחיטה ומילה וי״א אף קשר של תםלין .וברכח חתנימ וציצית .ואידך הני
שכיחין .פי׳ כחב שחיטה ומילה כל שעה הוא צריך מהן .וצריך יותר שילמדם .אבל קשר
וברכת חתנים וציצית לא שכיחי .ואינו צריך כל שעה לעשותם .דביון שעשוי הקשר
םעם אחת אינו צריך יותר לעשות .וכן הציצית בטליתו .וברכת התנים נמי אינה חדירא
ושכיהא כל שעה כמו חני :וההוא דהקומץ .סי׳ עד שעה קשירה .עד שעח קשירח.
עד שעת שיהדק הקשר בראשו .ואינה קשורה ממש .במו קשורה בו בכלב .ובמו השליא
קשורה בוולד:
ו( ורבינו י ע ק ב ) ה ו א ר׳׳ח( א ו ס ר שאין צריך לקשור ב כ ל יום -.מביא ראיה מ ה א ר ת נ ן וכוי כצ״ל
מכניסן זוג זוג וכו׳ עירובי; צ״ו ע״ב .צ״ז ע״א ,ועיין הוס׳ הולי; ט׳ ע״א ד״ה ואידך ובר .ק ש ו ר ה
בו כ כ ל ב ע״ז ה׳ ע״א ,ובמו ה ש ל י ה ק ש ו ר ה בוולד נ ד ה כ״ו ע״ב.
הלכות מזוזה.
ז( מזוזה שיש בו מ ח ק וכוי ירושלמי ס נ י ל ה פ״א ה״מ חולין כספרים ואין חוליו בתפילין ומזוזות .וכס׳
ה ח ר ו מ ה םי׳ ר*ה מסיים א״כ אסור ל ה ג י ה שוט או.ה בהפילין ו מ ז ח ו ה ו נ ם שלא מ ח ו ב לא על ה מ ח ק ו ל א
על הגרר .וזה שלא ב ד ע ת הרטב׳׳ם פ׳׳א ס ח ׳ חפילין חט׳׳ז ומוחו־ ל כ ה ו ב וכר ע׳׳ש .ח( וכי מכניס מזוזה
ב ק נ ה וכו׳ עיין ס נ ח ו ח ל י נ ע׳יב .ובב׳יס ק ״ ב ע׳׳א .ובחום׳ ד י ה ב נ ו ב ח א דקניא וכר .מ( וצריך ל ם י ב ד ק ובר
מ נ ח ו ח ל״ב ע׳׳ב כ ח ב ה א נ ד ח פ ס ו ל ה פירש״י כ ל א שירטוט ולא ד ק ד ק כ ח ס ר ו ת ויחידות ועיין בתוס׳ ר י ח
ב ח ב ה א ג ר ח וכוי .י( וצריכה ה נ ח ה ס ל מ ע ל ח ובו׳ שם ל״ב ע״ב .כ( א ל א ב ק ל ף מ ע ו ב ד ל ש מ ח וכו׳
כצ׳יל וכן ה ו א ד ע ח בעל ספר יראים סי׳ י״ח ודיל וםאותו ט ע ם עצמו ה ק ל ף צריך עיבור לשסו .וטעם
ד כ י חיכי ר ג ס ר י נ ! ב ח י ב ה כ ה י ב ה מ ס פ ר ת ו ר ה ל פ ו ס ל ה כ א ג ר ה כ ך נ ס ר י נ ן ל פ ו ס ל ה בעיבוד שלא ל ש ס ה
כ פ ״ ת וכו׳ אך ד ע ת ה ד ס ב -פ בפ״א מה׳ תפילין הי׳׳א דמזזזה אינה צריכח עיבוד ל ש מ ח .ו כ ב ר
נ ש א ל ע״ז מרבינו יהונתן הכהן מלוניל ב ת ש ו ב י ה ה ד ס ב ״ ם פי׳.י״ה ) ,ו ב נ ד פ פ מ ת ד ש ה ו א בפי׳ כ ״ ח (
טעמו ש ל ד ב ר ד ס ח ל ק בין ס ״ ת ותפילין למזוזה ,וחשובתו משוט דס״ת ותפילין ח ם ה ו ב ו ת ח ט ף ,
משא״כ מזוזה שהיא ה ו כ ח ה כ י ח היינו שאם יש לו כ י ה חייב ה כ י ח כ מ ז ה ה ,ועיין הופ• ס נ ח ו ח ט ״ כ
ע״כ ד״ה תפילין שהביאו נ״כ ד ע ת הרטב״ם ,ולא ראו טעמו בתשובותיו ע״ש ,ולפי טעמו נ ר א ה
לי ל פ ר ש הירושלמי סוף מס׳ מ נ י ל ח ו ד ל ת פ ל ה ומזוזה מי קודט ש מ ו א ל א מ ר מ ז ה ה ק ו ד ס ח ,ד ב
ח ו נ ה א ט ר ה פ ל ח ק ו ד ט ח .מ ה מ ע מ א דששואל שבן היא נ ו ה נ ח ציו״ט ו ש ב ת ו ת ,מ ה ט ע מ א ד ר ב
ח ו נ ה שכן היא נ ו ח נ ת במפרשי ימיט והולכי ט ד כ ר ז ח ,והיינו טשופ דחפילין ה ו א ה ו ב ת ה ט ף ,סשא׳יב
מזוזה שאינח ח ו ב ה הגוף שאינו נ ו ה ג ריק ב ס י שיש לו ביה ,ועיין בשירי קרבן שם ,ועיין ירושלמי
יומא פ״נ ה״ו עור ש ע י ב ר ה לשם ק מ י ע וכו־ ובש״ק שם ,ועיין ב ב ע ל ה מ א ו ר ו ב מ ל ה ס ו ת פ׳יק ד פ ו ב ח
ל( וצריך ל ק ו ב ע ה ובו׳ ט נ ח ו ת ל ״ ד ע״א (» .בדי ש ת ה א מזוזה ובו׳ ש ב ח כ״ב ט ה שהאריך בוה•
(pב ת ה י ל ח שליש העליון וכר שם ל׳׳נ ע*א. ע״א .נ( ב ה ל ל ה ש ל פ ח ח וכוי מ נ ח ו ת ל׳׳כ ע״ב.
»( ור״ת א ו מ ר וכר ע ״ מ הא דעבידא כ ס י כ ם א ובר ועיין בפירש״י ובתום׳ ד״ה .ה א וכר וועס׳ ב ״ ס
ק ״ ב ע״א ד״ה ב ג ו ב ת א וכוי ובספר הישר ל ר ״ ת סי׳ ה״כ ע״ש ובו־א״ש ה׳ מזוזה ,ועיין כ ש ״ ת סי׳ ק נ ־ ז
פ( ס ב י ך ל ק ב ו ע מזוזה .כן הוא ב ב ה ״ נ דיש ה׳ מזוזה ,ובשאילתות פ ר ש ה ו ב מ ר ד כ י סי׳ ח ח ק ס ״ ב .
עקב ,וברי״ף ו כ ר ס ב ״ ם פ״ה ה״ז .ו ב ס פ ר יראים סי׳ י״ת ,ובשערי ת ש ו ב ה פי׳ קנ״ז ל ר ב כ ח ן ומאן
ו
מחזור ויטרי 648
ק( מוחה חיבת הדר היא .ולא חובת נברא :נרסינן במנחות ס׳ הקומץ רבה .ר( שתי
פרשיות שבמזוזה מעכבות זו אח זו .ואסינו* כתב אחד מעכבן .ששיט׳ .אמר רב יהודה
ש( לא נצרכה אלא לקוצו של ירד Vvt .גטי פשיט׳ ,לא נציכא אלא לאידך דרב
יהודה .דאמר רב יהודה כל אות שאין נויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה :נרס״
במנחות )פ״ק( ]שיג[ מזווה צריכה שירטוט .תפילין אין צריכין שירטוט .ותו נרס״ בשיק
דמנילה ח( מנילה צריכה שירטוט כאמיתה של חורה .פריה כמזוזה :נרם״ במסכת
סופרים׳ בפ־ה .בברייתא דסשר תורה א( גורר אחת וכותב שתים .נודר ׳עתים וכותב שלוש.
)אב( ]אבל[ שלש לא *נדור .ומשמע דמחק כל שבן מדפסיל כשלש בםפר תורה )דפיל(
]דפסיל[ נמ׳ בתפילין ומזווית .מיהו אם פוסל באחת בתפילין לא אשכחן .ומסחביא.
דלא פסיל אלא בשלש .רלא חוינן פלונתא בין מחק לנדר .ולא בין ששרים לתפילין
ומווזות .אך העם נהנו להוהר מלירוע ומלהוסיף מלמחוק וסלנרור אפילו אות אחת :גרס*'
במנילה ש״ק ירושלמית (3תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות .ומכאן שאין להניד•
בה כלום .לא בתלייה דבינ• חטי .ולא בשום מקום .ומיכן )ניסא( ]ניחא[ לן דהא דאין
תולין משום דקשיד אתלייה .דילסא משום דלא נכתבו כסדרן הוא :נרם״ במנחות .מזוזה
מצוה לעשות נ( פרשיות סתומות .ואי עבדינהו פחותות ששיר דמי .והאימא נהוג עלמא
בםתומות .מיהו אגן האימא נהנינן בםתוהות .וכשל המלות ויתירות האותיות לא אשכהן
דשסול .מיהו החסירו בזד -מלכפול ומלייתד .ומזוזה ירושלמית יש בה שבע שיטות .אך
עסאדדבד בעשריו^ניס .ובסוף שיטת כ״א השמים .ובריש שיטת ב״ב על הארץ .כי
כגבוה שמים מעל האמן ורחוק כמסוף השמים ער םוף האמן כן ירבו ימיכם וימי
בניכם .ומכאן מוכח בס״ק דקידושין .דנשים חייבות במזווה .דכת׳ למען ירבו ימיכם.
י( גביי בעו ח״ גשי לא בעו חיי .בתמ״ :ניס״ במנתות .ה( פ׳)התכלת( ]הקומץ רבה[.
ומייתיגן לה בשבת י( פ׳ המוציא יין .קלף כוחכ־ן עליו.תפילין .מכסוסשוס כותבין עליו
מזוזה .קלף במקום נשר .דוכסוסמוס במקום שיעי .רוכ מקוס .כמו דוך פלן .מקום פלוני.
םוסטוס שיער .בלשון יוון .בפרק המוציא מסקינן .לא חימא כוי .אלא אימא אף קלף
כותבין עליו מזוזה .דתנ״ ר׳ מאיר היה כותבה על הקלף מפני שהיא ]משתמרת[ .מיכן
שמזוזה בין בקלף ודוכסוסצוס .ותפילין אקלף אין אדוכםוסטוס לא(' :וצריך להניח בין
שיטה לשיטה כמלא שיטה .ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה .ובין אות לאות כמלא
חוט השערה :ויש לדקדק ת( שהכ״ד שמות .והי״ב מלאכים וכ״ד הותמותיהן שיהו
דקבע מזוזה מחייב לברוכי אקכ׳ץ לקבוע מזוזה ,אמנם בירושלמי סוף ביבותאיתא על מצות מזוזה ,ועיין
בפרדס לרש•׳ ז״ל.סי׳ נ׳ וזי••' בהי; אומר הבא לקבוע מוויה מברך לקבוע .ו־יא נהירא לי רהא בהריא
מפורש במס׳ ברכות ירושלמי כשהיא קובעה מברך עיי מצות מווזה .ועיין במ׳׳א א״ח י״ט פ״ק א .
,
ל( ושהחיינו ,כן תוא דעת הרמכ״ם פי״א טה׳ ברכות ה״מ ,ועיין בש״ך יו״ר סי׳ כ״ת ם״ק ה׳ ,ובפר״ח
ר( שתי פרשיות ק( ומלווה חיבת הרד ובו׳ ב״מ ק״א ע״ב שם ,וכש״ך סי׳ רפ״ט ם״ק אי.
שבמחזה וכו׳ מנחות כ״ח ע״א .ם( לא נצרכא וכוי שם ביט עיא .ח( מנילה צריכה שירטוט וכוי
מגילה טייז ע״ב .ל( טרד אחת וכוי מס׳ סופרים פייה ה״ה ע״ש .נ( תולין נספרים וכוי ירושלמי
מנילה פ״א ה״מ .נ( פרשיות סתומות וכי׳ שם לי׳ב ע״א ועיין בתום׳ ד״ה והאידנא וכוי .י( גברי
ו( ם• המוציא יין בעו חיי וכי׳ קידושין ל״ד ע״א .ה( פ׳ הקומץ רנה ובו׳ כצ״ל שם ל״ב ע״א.
וכו׳ שבת ע״ט ;״ב .רתניא ר׳ מאיר וכוי כצ״ל .מפני שהיא משתמרת כצ״ל .ז( וצריך להנית וכוי
שם לי ע״א ועיין בשלטי ננוריש ה׳ ס״ת בשש ריא״ז וו׳׳ל ונראה בעיני שלא נאמר כן בין שיטה
לשיטה כטרא שיטה אלא בספרים שצריך רייח בנליונות שהן במו שכתכנו ,אבל בתפילין יסוווות
אין צריך כהן ריוח נל בך .ואי; צריך ני; שיעה לשינזה ימלא שיטה .וכך היא שיטת הפי שני פ.
יז( שהכ״ד שמור .ובו׳ לפי שאינם מעיקר מצות המזוזה .וז״ל הרמב״ס ה׳ תפילין פייה ה״ד מנתנ
פשוט שכותבי! על המזווה יזבחו•! כננד הרות שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד ,לפי שהוא
מבחוץ ,אבל אלו שכותבין מבפנים שטות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן
בכלל מי.שאי! להם חלה׳יב ,שאלו הטםשיס לא ר׳ להס שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה
•ג־היא יהוד השם של הקכ״ה ואהבתו ועבודתו כאלו הוא קמיע של הנייח עצמן כטו שעלה על לבש
הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם עכ״ל ,ועיין בהנ״מ שם ,ובסם״נ עשין ב״ב אבל מבפנים
649 מחזור מטרי
מופלנין כגיליון כשוף השיטה .ו ק השלש מקראות חכחובין למטה .שלא יהו מוכלעין
ומעורבין בתוך השיטות שלה .לשי שאינם מעיקר מצות המזוזה :ועיץ ס(דשטע מאותיות
נדולות שבמקרא .וכן דל־ת דאחד נדולה ושמינה .כוזו בטוכסז כוזו .נהנו לכתוב מעבר
לדף .כננד ה׳ אלהינו ה־ .אותיות שבאלף בית קדושות אהרי אותיות ה׳ אלהינו ה׳.
אחרי יו־ד כ-ף .אחרי היא וייו .וכן כולן :שעטנ־ז נ־ץ .בשין ה׳ תאני .ב׳ בכרעא
קמא .וכ׳ בבחרא .וחד כמציעאה .בעיץ תלתא בכל כרעא .בטיח ב׳ בכרעא קמא.
וחלת בברייתא .בנדן ובזי״ן נ-נ תאני .בנימ-ל נ־ תאני .כצדייק .ב׳ ככרעא קמא .ונ׳
ככתרא :ת׳ .ושעטנו נץ יש שמזיינץ אותו בכל אותיוח שיש בשעטנז נץ .ואני כן
מצאחי במזוזה הרב ר׳ מנחם מיואני .אבל כרוב לא מצאתי .ובססר תאני כתב רכינו
יבים .שהכל מזויץ ולא נתני אלא בגושן האותיות :וכל שעטנז נץ כאשר כת׳ למעלה:
,
ת :לטטשח קמא חסר מכל וכל בלא וייו .בתרא לטוטסת .בוייו קמא .מזזות קםא הסר
וי־ו .כתרא מלא מכל וכל .םזוזות :שיה .דשן כשולה לשנים בזו )א*( .חית דהרה םתוחה
בשני כרעיה וננ כרעא תניינא עולה למעלה כוו .והרה )ב( .טית דהשבה .כזו )נ( .צדי־ק
רעל חארין .נדולח על סי הםסורח ,קו׳ף .חכתובה בתפילין ומזוזות צריך ארם להזהר
שלא להדביק אח הננ הקוף לכרעא אריכא כוו ק .כדמוכח ש׳ הבונה ולא כאסשיימית
)ד( .וגם מוכח ר־ת מהתם דט״ת צריך אדם לכתבהיככתיבה אססיימית .כזו)ה(..שכפולה
קצת טלסנים .שאם יסרידנה בברעא תניינא למטה תראה )ו( .מדאםרי׳ חתם .וכתבתם
שתהא כתיבה תמה .שלא יכתוב לאלשץ עיינין .ביתין כפץ .שיפץ טחץ .ואי בטיח
צרפתית כזו )ז( .היאך יראה פ־א לט״ת לעולם .ולכך יש לכתבה כספרדית ^ :והא לך
ראשי שיטות :שמע .הי .הדברים .לבניך .ובשכבך .בין .והיה .מצוה .בכל .יורה .עשב.
סן .והשתחויתם .השמים .ואבדתם .ושסחם .אחם .אתמ .כדרך .ובשעריך .אשר .על:
מזוזה כ ד ת של תורה.
בץ שיטה לשיטה כמלא שיטה :בין פסוק לפסוק כמלא תיבה קטנה :בין תיבה לתיבה
כמלא אוח קטנח :בין אוח לאות כחוט השערה:
בוזו במוכס׳ בוזו תקטז.
ואהבת את ש מ ן ן ישראל יהוה אלהינו יהוד ,א ח ך
והיו יהוה אלהיך ב ב ל ל ב ב ך ו ב ב ל נ פ ש ־ ובבל מ א ד ך
ושננתם הדברים ה א ל ה א ש ר אנכי מצוך היום ע ל ל ב ב ך
בדרך ובלכתך בביתך בשבתך בם זדבדת לבניך
ו ק ש ר ת ם לאות על ידך והיו ל ט ט פ ת ו ב ש כ ב ך ובקומך
ו כ ת ב ת ם על מזזות ביתך ובשעריך בין עיניך
א ס ו ר ל ה ו ס י ף א פ י ל ו א ו ה א ח ה ו ל א ל ע ש ו ת ח ו ת מ ו ת ש ל מ ל א כ י ם ו ל א ש ו ם ד ב ר כ ״ א צווי א ר ו ! ה כ ל
ל א ה ו ס י ף ו ל א ח ג ר ע ,א ך ד ע ת ב ע ל ס פ ר י ר א י ם ה ו א כ ר ע ת ח ט ח ב ר עיי! ב ס פ ר ו סי׳ י ״ ח ו ו ״ ל ו ל ב ר
ה ה ל כ ו ה ש ל מזוזה האמורות ב מ נ ת ו ה הורגלו העולם לתוספת ש מ י ר ה ה ב י ת לכהוב בסוף ה ש ר ו ת
ח ו ת מ ו ת ו ש מ ו ת ה מ ל א כ י ם .ו א י נ ו ע י כ ו ב א א ל א )*-׳ל ו ל א ( מ צ ו ת א ך ת ו ם ׳ ש מ י ר ה ,ו ע י י ן בב״ס ש ס
,
ע ( ו ע י י ן ר ש מ ע וכוי עיין ל ע י ל ם י ת ק י ׳ י ד ו ל ק מ ן ס י מ ן ה ק כ ״ ה .ח י ״ ת ד ח ר ת פ ת ו ח ה ו כ ו ׳ ר י ל ה״ר.
ד ר ח ב ה מ ע ט .ש ע ט נ ׳ י ו נ ״ ץ ו כ ו עיין ח ו ם ׳ מ נ ח ו ת כ ״ ט ע ״ ב ר ״ ה ש ע ט נ ״ ז נ ״ ץ ז כ ו ׳ ובסcר ה ה ר ו מ ה
כיי ר ״ א .ו ש ם ס ״ ר י ״ א ב ס ו פ ו .ו כ ר מ ב ״ ם פ ״ ב מג־.׳ ת פ י ל י ! ה ״ ח ,ו ש ם פ ״ ה ה ״ נ ,ו ב ת ש ו ב ו ח ה ר ט ב י ם
פ״ ס ״ ח ) ו ב ת ש ו ב ו ת י ו ה נ ד פ ס מ ח ר ש ה ו א ב ס י ׳ נ ״ ז ( ו ב ס פ ר ה א ש כ ו ל ח ״ ש צ ר ע ׳ י ב ו ש ם צד פ״ד,
ו ב ש ע ר י ה ש ו ב ה ס י ׳ ק נ ״ ז ,ו ש ם ס ״ ש ל ״ א ,ו ב ה ג ה ״ מ פ ״ א מ ה י ת פ י ל י ן א ו ח צ ׳ ו ע י י ! ס מ ׳ ׳ נ ע ש י ! סי#
*( צ ו ר ו ת ה א ו ה י ו ה כ א ש ר ה ם ב כ ״ ׳ י ו ד פ ס ו ב ס ו ף ה ת ו ב ר ת ה ז א ת .
מחזור וישרי 650
אמרינן כטוטה ירושלסי א( בית שאין מ ארבע אמות על ]ארבע[ אסוח טטור טן
המעקה ז0ן המזוזה ומן דועיחב (Jואינו סובל למעשרות .ואין נותק לו ארבע
אמות למני מתחו .נ( ואין עושין אוחו• חיבור לעיר .והעדר מן הבית סותר לישב בו.
ל( ואינו )יוצא( ]צמית[ ביובל .ה( ואינו מטמא בננעים .י( ואין הבעלים חוזרין עליו
נמלהמה:
ברוב שרעסיי בקובי .תנתוטץ ישעשעו לבי .קוץ ישעי משנבי לתושיעני .עשות
נכוחה ביתרק הכשר .דקדוקי כמנות סטר תורה יעיד לי אזני ורוחי לבאר היטב
סדר עיבור עודותיו וסדר כתיכוחיו .ודקדוק תיבוחיו ישסע חכם רוסיף לקח להשיב
אסרים לתקן עוותי .ואם טוב כעיני אשוכח לי וארע כי לא אבוש .וכאשר אםצא
סער אכתבנו בשם אוסרו .ויואל אל לזה ותהזקנה ידיי.סידי אביר יעקב:
<(1אץ כותבין אלא על עור בהםה טהורה וחיה טהורה ככלל .מריך לעבד העורות
לשמן .ואם לא עבדן לשמן םסולוח .בדאסרינן בהניזקין נוילין שלו לא עיבדתיס
לשסם וםםלוח .ואס חאמר לית הילכחא הכי .רהא הייםא לן בםנחדרין ט׳ ננמר חדין
כרבא דהוא כחראה .ועור דססקינן החם בהדיא הילבתא כוותיח דאסר הזמנה לאו
מילתא היא .ומוקםי כתנאי .רתניא ציםם והב או שטלה עליהם עור בהסה טםאה
פסולות עור כחסח טחורח כשירות .אע״ס שלא עיבדן לשמן .ומשרש רבינו שלםה
דקל׳כר האי חנא כרכא דאטר חזסנח לאו סילחא חיא ,ודמי לאורנ כנד לפת .דאסר
יבא םוחר בהנאח .ורשכ־נ אוסר אף על עור בהמה טהורח פסולות עד שיעכדם
לשמם .סבר כאביי ראמר חזמנח מילתא חיא .וכיק דמכשר רבא ותיק כלא עיבוד
לשםן בעור של בתי תפילין .כתיבח לשסח ועיבוד במקום כחיבח נסי לא בעי .כרסוכח
בשילחי חשולח נט .דתניא.חחם .ומעשח בנוי אחד שהיד .כותב ספרים בציידן .ותתיר
רשב״נ ליקח ממנו .ושריך רשבינ עיבוד לשסן בעי .כתיבה לשמח לא בעי .וסשני
בנוי שחזר לסורו סחמח יראח .דמכוין לשמח .מכלל דלתיק את• שסיר .רכיון דלא
בעי עיבוד לשסח מוהר ליקח מנוי .חדי לך לרכא ולת׳ק רלא בעינן עיבור לשמח
]ולא כחיבה לשמה[ מוחר ליקה מנוי נמוד) .חדי לך לדכא ולתיק דלא בעינן עיבוד
לשסה ולא כתיבה לשמה( .ואם כאח לתרץ לאכיי חנאי חיא ואיחו דחיק מוקי אנםשיח
התם אבל לרבא לאו תנאי היא .הא ליחה .רא־כ הוה ליה לסימר לאביי וראי תנאי
היא לרבא מי לימא תנאי היא .והוד .ליה לשנויי .דהכי אורהא דחלסודא .אלא נ״ל
לעולם בעינן לשסה ופי׳ רבנו לא ישר כעיני אלא ה־ס רשסעתא ננמר הדין .תנאי
היא דתניא ציפן ונו׳ .על עור בהטה טמאה כשירות .אע״פ שלא עיבדן לשמפ .רקסבר
תיק כאביי דאםר הזמנה טילתא היא .ואין צריך עיבוד לשפה .דהזטנה דאהד עיבוד
(6אי! כותבי! אלא על עור וכו׳ שבח כיח ע״ב ,ושס ק״ח ע״א כוחכין תפילין וט׳
עיין ירושלמי פ*א דםגילה ,&nוריש ם0׳ סופרים .טילי! שלג לא עיבדחיס וטי גיסין נ״ר ע״ב.
רחא קיייל בסנהדרין וכו׳ ב»ד*ל מיח ע׳׳ב .ומעשה כגוי אחר וטי נימין סייח עיב ועיין בחוס׳ עד
שיעבדם וט׳ וחוס׳ סנהדרין ד׳׳ח אע״פ וכו׳ וחוס׳ סנחוח ט״ב ע׳׳ב ד״ה עד וכוי .רלא בעינן עיבוד
ל»מה ולא כחיבה לשמה סוהר וכו׳ ואם באח ובר כליל ועיין בספר חחרוסה ה׳ ס*ח סי׳ ק׳יץ.
מ ח ז ו ר ויפות 652
םחם קיימא במקום עיבוד לשמה כיון דמילתא היא והזמנה דאחר נתינה סתם הויא
ככתיבה לשמה .רשבינ אומד אף על עור בהמה טהורה פסולות עד שיעכרם לשמה.
דהזמנת לאו מילתא היא כדבא .ולא קיימא הזמנה במקום עיבוד לשמה .והילכך צריך
עיבוד וכתיבה לשמה .דלש&ה נמירי הילכתא כעשיית ספר תורה .ולא מיתוקטא
קןילתא כהזמנה נרידא .רלאו מילתא היא אלא כעיבוד .ומיהו מודה רכא^דאמ עכרן
לשמם שסותר לכתוב עליהן שטרי הדיוטות או לטלוחן על נבי בהמה .דהזמנה לאו
מילתא היא ער שיכתוב עליו .ונבי אורנ כנד למת נסי אי בעינן נמי לשם מת היה
צדץ לאחינו לשם מת .רהומנה דבתר ארינה לאו מילתא היא .לרבא אלא א״כ מע
למת ,אכל לאביי לא בעי ארינה לשמה אפילו אי נמרי בה לשמה דבהזמנה דבתר
הכי הוי סני .וניל דשניהם סוקמ• לפוס ריהטייהו .אביי כתיק .ורבאכרשנ׳׳נ .וראייה
נדולה הם .ת׳ .והא לך פריה .כשירות אעיפ שלא עיבדן לשמם .הואיל ועבדינהו לא
טסיל בהו מה שעיבד שלא לשמם .רהזמנה שזימנן מתהילה לעיבוד סילתא היא.
כאביי .זרשנינ פוסל עד שיעבדס לשמם .ויעשה מעשה העיבור ממש לשמים .דהזמנה
לאו מילתא היא כרבא .ועשייה והזמנה בעינן ורבא ורשכ־ג תרוייהו כרב חשדא ובחרא
,
שיטתא קייםי :ד־ה :ת .נמצינו למידין שצריך עיבוד לשמה .ואס נוי מעכדן וישראל
עומד' על נביו ומסייעו .מסייע זה יש בו ממש .מכרי ארעתא רישראל קעכיר .דאסר
נםירנא סינך .וכענין זה התירו הנאונים עיבוד נוי .וכתיבה לשמה בעינן .לשם תודת
ישראל .אבל האזכרות צריך לכתוב לשם אזכרות .כדאמרינן בהניזקין .כל ספר תורה
שאין אזכרות שלו כתובין לשמם אינן שוד• כלום .ודוקא נתכוון לכתוב לשם יהורה
וכתב השם צריך ליהודה להעביר עליו קולסוס ולקדשו .אבל כתב ליהודה לשם שם
אחר אין צריך לקרש דהא לשם תורת ישראל ניחכ ודיי נכך :ועורות נבילות טהורות
מותרות .אעיפ שלא נשחטו .ויש ספרים קדמונים שםצריכין שחיטח .ולא חיא .דתניא
אין חוששין שמא עורות לכוכים הס .ואפילו להידור םצוה לא צריך .דחא תרנו מלך
דעריף מאיספקלפור :ועל העיבור הקשיתי במה מעברן דלא שכיח־ אסציס נבן .ולא
טעבדינן בחן אפי׳ אי שכיחי .דאמרינן דיפחרא דמליח וקמיח ולא עםיץ .וחניא אין
כותבין על הריםחרא .ואמרינן במנילה ובסוטה .כתבה על הנייר ועל הדיפתרא כוי.
עד שתהא כחובה אשורית על הספר ובדיו .שים דיסחרא פסול והוא הרין לספר
תורה .דחילכתא חיא על חקלף או על היויל ,ועוד דאתיא נסי כתיבה כתיבה במנילה
וכסרשת מוטה .ומשנה שלימה היא במסכת ירים .ומייתינן לח במנילה פיק .אינו
מטמא אח חידים ער שיכחבנו אשורית על הספר ובדיו .ודייקינן מהתם דלא בעינן
דיו לפםריס .דמייתי מינה ראייה אהיו כותבים בסם ובםיקרא .ושמעינן מינה דלא בעינן
כסו ספר .אלא אפיי ריפתרא בשירה .דלית ליה להא׳ חנא כחיבת כתיבה ,ולית ליה
חילבתא .אלא כולד• םילחא יליף במנילח מככחבם וכלשונם .כריליף כס־ק דמנילה.
ואורחייהו בקלף או נויל וכתב אשורית וכדיו .לית חילכתא כי חאי מחניחא דבל בחכי
הקדש דרבנן ראין בין דסנילה הוא דסליני ארשבינ .וסםקי בפירקא קמא חילכחא
כרשב־נ דאםר אף ספרים לא הותרו שיכתבו אלא יוונית .משום רכתיב יפת אלהים
דנכרי אדעהא דישראל קעביר ובו׳ המחבר נמשך בזה אחר כוונת בעסה׳ית ור יצר לשונו וז״ל בסי׳
(
הנ׳ל מסייע זה יש בו ממש רנברי אדעהא רישראל עביד טפי מכותי דאטר מהי אנא גמירנא טפ•
מינך כדאסרינן שלהי פ־ק רע״ז וכוי ע״ש .כל ס״ח שאין אזכרות וכוי גי^י! נ״ר ע״ב ,אינן שוה
בלום כצ״ל .ועורות נכילוח מהורות ובו׳ שבח ק״ה ע״א .אין הוש־; ; וכי׳ מסכת סופרים פ״א ה״ב.
,
רהא הרגו מלך וכוי שבח ק״ח ע״א ,ומסכת סופרים ם״א ה״ב ע״ש .דיפחרא רמליי׳ וכו׳ מגילה
י׳׳ט ע״א ועיין בתום׳ שם ד״ה דיפתרא וכוי ,וברייה על הספר ובו׳ ובהוס׳ סנתות לייא •;׳׳ב ד״ה הא
ראפיצן וכוי .כתבה על הנייר בוי מגילה יי׳ו ע״,א .ומשנה •שלמה היא וכוי ירים פ״ד נזשנה הי .ומייתי
-לח 1מ׳ מנילה ה׳ ע״ב ,יעיין םיטה י״ז ע׳יא .םככתבכ !כלשונם מגילה ט׳ ע״א .רתניא בתבונה יכו׳
653 מחזור וימרי
ליפת .תא שאר לשק אשר .דלית ליד .לרשכ׳ג הילכתא ונתיב כדפפרשינן .י מ י
אשורית וסםר ודיו כםסרים :אנל מנילה אפי׳ יוונית לא .משום כנתבם ובלשונם.
ומההיא דתניא כהבונה איכא למשמע דלית הילכתא כי הני רכל כתבי .דתניא בהכונת
או שכתב שלא )כדין( ]בדיו[ או שכתב האזנרוחמהב היי אלו יבנלו :וההיא דמנילה
ליכא לאוקומי דאוכרות במנילה ליכא דםםקוס אהר לאו אזכרה היא .ובשאר םפריס
לבד מסשר תורה ליכא לאוקוסי .דהא מקילינין בספר תורה מפי משום מעשה דתלמי
כדסובח במנילה .נטצינו למידץ דרישתרא אםורה לסשר תורה .ונם רבינו )חיי( ]האי[
שסק ור־ח משמו דםעברינן בעסצים ]בדםשורש בערוך[ כערך דוכסוסטוס .ונראח לי
שהעור המתוקן בעבור מוכ כנון שלנו שחוא טוב סמליח וקםיח ועסצים שהוא כשר
ואין עריך עיסוץ .אבל לטלית וקמיה עריך עישוץ .שאין מליח וקמיח עזים כסיד.
ושרייה מים שלנו .וראייה לדבריי דאמרינן בהקוסץ רבה קרע הבא בשתים יתסור כשלש
לא יחשור .ופריך עלה .ומשני חא בחרתא חא בעתיקא .ומשרש לאו חרחא חרתא ממש
ולא עחיקא עתיקא ממש .אלא הא דאםיצן הא דלא אסיצן .וכולה ההיא שמעתא בסטר
תורה מיירי .ש־מ ברלא אסיצן כשר לספר חורה אלא שיהא עיבוד טוב שלא יחא
דיסתרא .אי נמי איכא לסימר ולאכשורי אפילו דיסתרא .מדתני ססילי טובא ותנא
בהו בהדיא הרי אלו יננזו .או אין קורין בו או ססיל .אבל בדיפתרא לא משתמיט לא
במסכת םוסרים ולא בתלמוד דליתני פסולה .והלכה דעל הקלף איכא למימר רקלף מיקרי.
אבל נבי מנילה תני לא יצא משום שאר מילי טובא .דמתני בהדה ונראה דדישתרא כשר
בדיעבד זבל ש ק עימד שלכז אלא שבמגילה החמירו בדיםתי־א לומר שלא יצא .משום
ככתבם וכלשונם .דאורהייהו כקמיח ומליח ועשיץ וכתב אשורית .מיק סמכח׳ להכשיר
עיבוד שלנו .וראייה׳ מהקומץ רבה .ואי משהכה בה איניש טעמ׳ אחרינא להיתירא אשר
יראה ]יניד[ .ועל שכותבים בקוסוס )ובקנתוס( ]וכקנקנתום[ נ־ל שםםול .דחניא בחדיא
בהבונה .כל הכותב שלא )כרין( ]בדיו[ או שכתב אח האזכרות כזהב הרי אילו יננוו.
ופסקינן לעיל דהילכת׳ הכי ולא כי ההיא דכל כתבי .ודאין בין דמנילה .ועפציפ שכותבים
כהן לאו מיקרו דיו .כראי כפ־ק דשכת .אין שורץ דיו סממנין .וכוי .ואמרינן מאן תנא
נתינת מים בדיויזו היא שרייתה .כוי .מכללדמקמ׳ נתינת מים מיקרי דיו .והכי מפרשיי.
הלוקח יין לתת )יין לתת( ]לתוך[ הסוריים או לתוך אלונתית דמקמי נתינת יין מיקרי
מזדיים ואלונפית .והיינו אלונטית בכריתה מוחית .דע״; קודם נתינת יץ .דלא חיישינן
שמא )עורב( ]עירב[ בו חנוי יין ועפצים לא מיקרו דיו .לא קודם נתינת מיס ולא אחר
כך .אלא נקראין עפעיש ומי מלין .ונתינח :ומא וברזל להשחית לא משו׳ ליה דיו.
דאמרי׳ כנדר .סרק כל היד) .ר׳ אלעזר( ]ר׳ אמי[ פלי קורטא רדיוטא ובריק ואין זח בשל
עפצים אלא בשלנו .ותו אמרינן התם חרת שאמרו דיו .מהו דחיט׳ כי פכהוחא דדיוטא.
קמ״ל כי חרוותא דדיוטא .וזה חרח אינו חרחא דאושכסי אלא מראית דיו שדומה לו .ותו
כל מקום ששונה פסולי כתיבה תני בהדייהו עסצים ומי מלין .ואמרינן נכי ספרי תורה
בנימין אין מי מילין על נב׳ מי מילין .והיינו דאמרי׳ כל העשנים יפין לדיו .שזהו נוהנ
כשלנו שמייבשין אותו ולא בעסציס .ושמן בין לנבל נין לעשן יפה בשלנו אלא שלא
הורנלנו כשלנו ולא כעפיציס .ותו אםרינן כל חשרשיס יפין לדיו ושרף כשף סן המוכתר.
שבח ק״נ ע׳־ב ,כדספורש בערוך בעדך כג־ל .קרע הבא בשתים וכר מנחות ל־א ע׳׳ב .אין שורי!
ריו וכו׳ שכת י׳־ז ע*כ .הלוקח יין לתת לחוך המורייס כצ׳׳ל חולין ר ע״א .אלובטית כבריחח וכו׳
ע׳׳ז ל־ ע׳־א ועיין בתום׳ שם ד״ה אלונחיח וכוי .ר׳ אמי פלי כצ״ל נדה כ׳ ע״א ,ועיין כחום׳ ד״ה
פלי ובו /וחוס• ניטין י׳׳ט ע׳׳א ד״ה דיו וכר .חרת שאמרו דיו ונוי נדת כ׳ ע׳׳א .אינו• חרתא דאושכפי
וכו׳ שבה ק״ד ע״כ .ועיין חוס׳ עירובי! י״ג ע״א ו״ה קנקנתום וכוי .אין מי םילין וכר ניטין י״ט
ע*א .בל העשנים וכוי שבח כ*נ ע׳׳א .כל השרפים וכו׳ ושרף כשף וכר נירסתו כנידסח הערוך ערך
מ ח ז ו ר ועורי 654
וזהו בשלנו) .שאינו( ]שאנו[ שומן קליט׳ עץ כשף הנקרא נייר פרץ ועושי? ממנו דיו.
ושרף איט טמא אלא תמצית מי להלוח קליסי עצים או מי עלץ .או מי הסנץ הנקרא כ׳
שייבא .כדאסרינן בסמהיס שי כל שעה ירק מר יש לו שרף ושניו סכסיסין .דהיינו סי
ליחלוחץ; הירק .בעל כרהך .והכי אמרי׳ נבי נדה .זו)שיוסר] (.שירשה[ מצוי .אכל נומא
אינה קדוייה שרף אלא קומוס .נדאמרי׳ בדוכתי מובא .קומום .עמא .הנמצא כאילנות.
כעין דבש קרוש .ואע׳־פשסי• ר׳ הנינא קומוס .נוסא כעין שא׳ כל )הנשרסיס( ]השרסיס[
ימים לדיו .לסי מנהט סי׳ .ואנב הורםיה לא עיין ביה .ואשיי לשי דבריו אס היו נותנץ
טמא לתוך דיו שלט היה מצהיבו כעין וודרואלא בלע׳ שטתנין בדיו להצהיבו והוא
קנקנהום .אך לא משימים תנא דליתני שרף נכי כתיבה וקומוס נכי העמדת חלכ .והא
דאסרינן בפיק מידה הקטף יש לו שביעית .ואמרי קיטשא שירא .דהיינו שרף השנא .זהו
שלוקהין ממי תמצית האילטת )ומביישין( ]ומייבשין[ אותו כעין שאנו עושין דיו .וקורין
לו קטף .ויש אוס׳ אפרסמון ונוטף כעין שממעין)הנסים( ]הנסנימ[ והיינו צרי כדאמרינן
הצרי א*ט אלא שרף היוצא מעצי הקטף .והוא אסרסמון .ועושין נקבים באילן ששמו
קטף וחולין בו בלי זכוכית ונוטשים סי ליחלות בתוכו הנקראין שייבא .ועל שם כך שסו
נטף שטטף .והבי מתת׳ צרי ולוט קטףולטום .וכן כתב בססרהרוסאים .ולדבריי לכתוב
בעסציס אסור וסםול .וטעונה נניזה .ותמיהני על מה סטכו רבותיי שבלותיר .אכל בדיו
סוחר זכשר .מם ליתן ארמנט לתזך הדיו סותר בין לד׳ ישמעאל בין לד׳ עקיבא דלאו
הייט )קנקנתוס( ]קנקנתום[ .דאיםליט ביה .אלא קנקנתום קבלה הוא בידינו מרבותינו
שהוא וודילא .ובן לועזו בערוך ביטריאולא .והיא היא:
ציינתי הפסקים לסי רעתי למען ירוץ הקורא בו .וראיות הבאתי .למען לא אטעה לאסור
ולהתיר שלא כהלכה או אהד מן התלמידים מתוך םילסולז:
מ ע ת ה תן עיניך בדקדוקי סופרים ונופי האותיות .לשי מה שאין בקיאין בכל הדיקדוק.
כדאסר רב יוסף כשילהי פיק דקידזשין .אינהו בקיאי בחסידות ויתירות אנו לא
בקיאינן .ועחלעשוח לה׳ .הילכך דירן נסי בשירים .אבל )כאשר( ]באשר[ הורשט נתבונן
בהנהו חסימת ויתירות דבקיאינן בהו .ובנודל האותיות .בטן ביח של לראשית שנמנה
בטסורת עם אותיות נמלות .ובקיטוען .בנון ויץ רשלום .דקטיעה .ובתניהן ובזיוניהן
ובעשייתם .הא דאמרינן כהקומץ רבה .אפילו כתכ אחד מעכבן .כנץ קוצו של ירד .חודו
של מעלה שנתון כלפי פניו .כדםוכת באלפא ביתא דר׳ עקיבא ורוב )ספרים( ]סופרים[
עזשץ כן .וצריך להקיף מיל שארבע רוחותיה של אות .ואי לא מקפא פסולה .וניקב
ירינו של ח׳ .ולא נשתייר כשיעור אות אחת קטנה פסולה .ונקב )שאין הדיו( ]שהדיו[
עובר עליו איט נקב .נכי'ססר חורה נמי בעינן כתיבה תמה .כרםוכה בהכונח) :ויוני(
]חיוני[ שעטנ״ז ניץ .כמו שפ״ רבינו זקיני .ואם לא זיין םסןל .דלא נרע מקוצו של ירד.
כשף׳ ולפנינו כ ש ב ר שט ושרף קטה .ירק מ ר יש לו שין! וכוי פ ם ח י ס ל׳׳ט ע•׳* .זו ע י י פ ה ס מ י
וכר כ ד ־ ל נ ד ה י׳ ע ׳ ב .ב ד ו כ ת א מובא וכו• ש ב ה ק״ד ע׳׳ב׳ מ ג י ל ה י״ח ע״ב ,גיטין י״ט ע״א .ואע״פ
שפירש ר׳ ח נ י נ א ו נ ר הלשון ק ש ת ל ה ב י ן ו נ ר א ה ש י * כאן ט״ס וכצ׳׳ל ואע׳׳פ שפירש ר׳ ח נ נ א ל
ק ו מ ו ס ט ם א כעין ש א ס ר ו כ ל ה ש ר פ י ם וכוי ועיין בערוך ערך קוטום כעין .לשון זה וז׳׳ל קומופ ק ו ס א
פירש ה ו א ח ש ד ף במו שאמרנו כ ל השרפים יפין לדיו ו נ ל ע ״ ו נומיא .וידוע שברוב מ ק ו מ ו ת ס ע ח י ק
ה ע י ק ־ ל י מ ן ד י ה סבלי הזכיר שטו .ועיין רש״» ב ס ק ו ס ז ת ה נ ״ ל .גבי ה ע מ ד ת ח ל ב ע״ן ryל׳יה
ע*ב .ה ק ט ף יש לו שביעית וכוי נרד ,ח• ע י ב .הצרי אינו אלא שרף כוי כ ר י ת ו ת ז׳ ע׳׳א .והכי מ ת ר ג ם
»־י ולוט וכו־ עיין ת ״ א ב ר א ש י ת ט״נ .י״א .ועיין כפייש׳־י ש מ ו ת ל׳ ל׳׳ר .א י ה ו בקיאי וכו־ קידושי;
ל ע*א .וי׳יו דשלום ד ק ט י ע ה קידושין ס־׳ו ע ״ ב . ,ועיין בט״ש .ריש פ׳ פ נ ת פ .אפילו כ ת ב א ה ד ובו׳
מ נ ח ו ת כ ״ ח ע״א ,וכ׳׳ט ע׳׳א .ועיין בתום׳ ד״ה קוצו ו ב ו .ובשו״ה ס ה ר י ״ נ סי׳ ם״ט בסופו ועיין ב ש ו ״ ת
פ ״ ט פי׳ פיו׳ ו כ ס פ ו ה ת ר ו מ ה פוף ה׳ חפיליז ו כ מ נ ה י ג סוף ה ס פ ר .ל ח ק י ף גויל ובו׳ מ נ ח י ח שם .וניקב
יריבו ו ט ׳ עיין לעיל .ו נ ק כ שהדי) עלכר עליז וטי כצ׳׳ל ש ב ח ק׳׳ח ע״א .היוני שעטנז גץ ובו׳ ע"!
655 סחזור ממדי
וראייה קצת דאמרינן בהבינה .הא רבעי זיוני שטור .ה א ד ל א בעי זיוני חייב :ומה שכח׳
בתיקוני תפילין .שעשנ־׳וגיץ .ש׳ דשטע .ט׳ דלטוםסות וכוי .מכלל )כבשאר( ]דבשאד[
שעטנ־ז נ־ץ לא צריך) .אכל( ]אפילו[ בתפילין .שקר הוא .אי נסי לעיניץ תאגין קאםר.
לבד חזיונין .וכן סצאח* בסידור אחר .דבל שעטנז נץ לא צריך אשי׳ בתפילין .שקר הוא.
אי נמי לעינין תנין קאמר .לבד הזיונין .וכן מצאתי בסידור אחר .רכל שעטניז נ־ץ שככל
טקום צריבות נ׳ נ׳ זיונין .הן כשוסות הן פשוטות) .הגיץ( .והי צריכה כעין תטרת נמל
םעטנוכה כאמצעית נגה .וכן פירשו הקרטונים חטרי להלננה בעין חטרת .לוס׳ חי ברומו
של עולם .ולא פירשו טעם .ורבינו וקינ* פירש הטרי כעין פקל .בך )דל( ]דלת[ .ואין
נדאיןדבריו .חרא דננו משמע האמצע .כדאסרינן בהבונה .בנץ שנטלו לננו דהי .ועשאו
שני דונין .ועוד אמרינן בספרים החיצונים .ח• אין לו כחד .ואם הוא מקל יש •לו כתר.
דהיינו תנא .ועוד דתנא רח׳ הוה ליה לטקרייה ידאסרי׳ כהכונה התם בנון שגשלולתניה
דדי ושוי ליח רי־־ש .דחיינו חודו של אחוריו .וכן בסוטה ועירוכין .רילטא יתיב זכוב
אחניה דדי .וסר־ח נורםין בחבונח בן נכי ח׳ גנו .נכי ד׳ חאניה :וספרים ופירושי׳ שכת׳
בהן בטן שנטלו לנגיד ,דדי טעוח םוסר הוא .כדטוכח בסוטח ועירובין .וחלו ליה לכרעיה
,
)דחי( ]דה [ שלא תתחבר למעלה .ותנא דחי נ־-אה כעין תנא דדי .רעירובין וסוטה ושבת
ד היא מאחריה .ואפ נטלה דםיא לריש .ומראמרינן בהבונה פפין מחין .טתץ פפין .נ׳ל
שצורת הטית כך) .א( .הורה החיצון כפול מעט לפנים כעין )ב( .ועוד מדפר׳ ריח נתכוון
לכחוב אחת ועלו בידו שתים חייב .כטן שנתכוון לכתוב ט׳ ולא הדביק יריבו החיצון וכתב
)נ( .ודווקא שצריך לכתוב)ד(:
יריעה או קלף םחוח מני רםין לא יעשה ולא יוחד מחי .ושיעור שורות דף ששים .ויש
עוד שיעורין אחריס במסכת םושריס .ושיעור שיטח נ׳ למשפחוחיכס .ואורך דף
יש אוי ו׳ טסהיס באורכן של לוהות .ווה וכיוצא בהן למצוד ,ולא לעכב :ובסוף הספר אשיי
פסוק אחר בדף אחר ושיעור גיליון למטה טפח ולמעלה שלש אצבעות .ובין דף לדף כמלא
ריוח שת* אצבעות .ובין שיטה לשיטה כמלא שיטה :נראץ הדברים ככח־כד ,דקה .אכל
בכחיבה נסה הכל לשי חטי .וכר לדבר .נאון אחד ששי׳ נ׳ למשסחותיכם .שיעור טפח.
דטעם שלא יר; עיניו משוטטות .ואי בכחיבד ,נסה הוי)טשח( ]יוחד[ מטשח .ובין תיבה
לתיבה במלא אות קטנה .ובין אות לאות כמלא חופ השערה .ורוב חיבה בתוך חרף.
ס״ לתוך הסירטל .שהלכה למשה מסיגי לסרגל בקנה .ומיעוט חוץ לדף לא .ואות מן
השם הוץ מן השירטוט לא יוציא :ובכתיבה השם יזהר .כמו שמפורש בסוף שבועה
העדות .איוהו הול ואיזה קודש .ואם ספק יבוק בכולן לשם .דבהכ׳ לא מיססיל :כתיבה
ש ב ח ק׳יח ע־א רש״י ר ־ ה רבעי זיוני ו:וי .הטרי ל ה ל ג נ ה נ ע ח ו ח כ׳׳ [:ע־ב• ועיי! ערוך ערך חשד
ד׳ ו ט ׳ ס יש שש ו כ ג ״ ל ד ח ט ר י ליה ל ג ג י ה רח׳ ו ח ל ו ל י ה ל כ ר ע י ה דה׳ ,ועיי! ב ם ה ״ ת ה• תפילי!׳ וכשוף
ס פ ר ה ט ג ה י ג .כגון ש נ ט ל ו ו:ו׳ ש ב ת ק״ד ע׳׳ב .וכ! בסושה ועירוני! ע׳־ש בעירובי! י׳׳ג ע־א .׳וסוטה
כ׳ ע׳׳א .פפי! טחין וכוי ש ב ח ק~נ ע״ב .נ ת נ ו ו ן ל כ ת ו :א ח ת וכו׳ שט ק י ר ע׳׳ב .פ ח ו ה טג׳ דפים וכי'
ט נ ח ז ח ל׳ ע״א ,ו מ ס כ ת מ פ ר י ם *׳׳ב ה״ו .ושיעיר שורוח וכוי עיין בסט׳ סיפרים שם .והרםכ׳־ש בהל׳
ס ״ ח פ י ט ה ־ י כ ה ב יש ובריש אהרים שלא נ א ס ר ו ; ג מ ר א ו נ ה ג ו נ ה ס הסופרים י ק ב ל ה היא ביוש
איש ס פ י איש ,והן שיהיו מני; השיטי! ש ב ב ל ד ף ורף ל א פ ח ו ת מ ש מ נ ה וארבעים .ולא יחד ע ל
ששים .ועיין ב ח ג ״ ט שם ,וברא״ש סוף ה׳ ס ״ ת ובטיו-ט שס• נ׳ ל מ ס פ ת ו ת י כ ס ס :ח ו ת ל׳ ע״א יעיין
בחוס׳ ד״ה כגו! כוי ר ט 1ח י ם ב״ב י״ו ,ומש• שופריש ס״ב םו! 1ח״ב .כאור !:של ל ו ח ו ח כן כ ת ב
בסס־׳ג עשי! כ״ה .ו ב ס ר ד נ י ה ב י א ו הש״ז פי׳ רע״ב ס״ק אי .ובסוף ה ם ם ר מ • שס ל ע*א .ושיעור
גליו; וכו־ שס ובטס׳ םיפריס ם״כ ה״ד וט״ם ש ״ף־ל ש ל ש ה ח ל ק י ס ב ט פ ח וכו׳ ועיין ב ה נ ר י א יויד
ס
נראין ה ד ב ר י ם וכוי עיין בתוס• שש ד״ה כגון יכו׳ ועיין ב ה נ ״ ס שרק ו• ה י ו א ו ת סי׳ ר ע ־ ג פ י ק אי.
כ׳ ו ה ו ב א ב ש -ך יריד סי׳ י ע י ב ס״ ק נ׳ ע״ש .הוי יותר ט ש פ ת ט ו י ל .ורוב ח י ב ה בחוך ה ו ף ס נ ח ו ת ל׳
ש ה ל ״ ס ל ם ר נ ל יכו׳ עיין שם ל׳׳ב ע׳׳כ ,ובהוס• שש ד י ה ה א וכוי .ו ב ס ה י ה סי׳ קצ״ו .ומיעוט ע״כ.
חוץ לדף לא ,נ ר א ה שצ״ל ורוב תוץ וכוי .ואות מן השם וכו׳ עיין הוש• שם ל ע ־ ב ו י ה ש ל ש ה כו׳
ב פ ו ף שבועות ה ע ד ו ת וכר ש ב ו ע ו ח ל״ח ע ׳ ׳ * וע-ב .ובמם׳ ם ו פ ר ^ *0ד. ו ה ו ב א ב פ ח ״ ת םי׳ קזייז.
מחזור רטרי 656
השם לא על מקום נרד .ולא על מקום המתק .ותולה את כולו וכדותק .ובתחילת הספר
ובסופו יניח ברי לנול ב׳ עמודים אחד אילך ואחד אילך .ונותן בין כל חומש והומש ד׳
שימין לבד משימה שמשלים בה .ואין עושין סםר לא ארכו יתר על רחבו ולא רחבו יתר
על ארכו .למעוד .ולא לעכב .וכן הרבה .וכן דיםתרא .כדסרי׳ .וס׳ וסי .סחומין לנמרי.
דבנס היו עזמדץ .אנל ס־ם סתוהה לא יסתום .דא׳ב הוי אלה נמי כנס .וליסשוט כרעיה
דד׳ לאחוריה כמעט .כדאיהא בתבונה .וכרעיה דק׳ לעשות תלדה ככרעיד ,רה׳ .שפירשתי:
עוד יש עינייני אותיות באלפא ביתא דרי עקיבא .אך מב ספרים מילין בהן ומי
שאומנותו מלאכת שמים יבין בהס רראה באלפא ביתא ויעשה מצוה כסאםרה .ולא
יתכשר אלא בשורות טובות:
ש י ר ת הים ושירת האדנו כתובות למנים כהילבתן בראשי שמותיהן וסתומותיהן משני
צדדץ ואריחותיהן ולבינותיהן ..והכותב ספר תורה ידקדק כדבריי אלה .ואם הוא
הכמ יוסיף וישנה וישלש מסכת סופרים חמוססת עוד דברים:
ו כ ד ר לעומר לא ליפסוק בשני שיטין .אע־נ דתרי חיבוח נינהו .ומינה ילסינן לחובל קין
ולבחשוע .ולכן אוני ולמלכי ערק .דבכלשתיחיבוחוהואשם אחד ,דלא לפםקינחו
בשני שיטין .חוץ מבת היענה דמצי פסיק .רדרשי׳ ליה בפרק אילו טריפות .לביצת
היענה :מיעוט בכתב כתבתי .ורוב כעל פה יש לסופר לדקדק במסורת .שילמד מתוך
הסירות רתירוה .שאינם תלויים על סי הדייקות .גם יש לו להיות בקי בדייקות שלא יהא
נראה כמגוםר :ובתפירתו בנידין יעשה כהילכתו .ובשיור התפר .כראיתא סי הקורא את
הפנילה .ותפ־רתו מבחוץ .ושיור התפר ני אצבעות למעלה ונ׳ אצבעות למטה .כך מצאתי:
ודין קלף ודוכםושטוס ונויל .נויל נקרא אותו שלא ניטל מן העור כלום הבשר .ולפי שלא
נתקן כל צרכו נקרא נויל .ידאמ׳ כבבא בתרא בהשותפץ .נויל .אבני דלא סשסיין .וטוב
הוא ומתקיים יותי ועב .ומועיל לעשות ששר חורה .איכוכרחבו .כדאסרינן בההיא דאיכתיב
אמשכא דענלא ואיתדמי .והילכך כתיבה מיל במקום שיער :קלף הוא ש ל צ ד השיער
שקולסין מעליו צד בשר הגקרא דוכסוסמום ופירושו מקום בשר הילכך קלף במקום בשר
דוכסוסטוס במקום שיער .שבין בנויל וקלף ודוכםוםטוס כוחבין לצד החלק והנאה יותר:
ת ק י ח .אילו הן חסימת ויתירוה הנמצאות בספרי אנדה וכתוב כהן טעם .ודונם במסורת
ופדרחים בלא טעם אותם של תורה לבדם למצוא בלי עמל .יש צריכין
ויש שאינם צריכין:
בל אלהים שבחורה חסר ר״ו .כל כקד חסר וי׳יו .כל לעולם שבתורח חסידים כר מן בי.
א(ונם בך יאמינו לעולם .וכל ימיך לעולם .כל תולדת הסר וייו אחרונה בר מן בי.
אלה תולדות השמים .אלה תולדות פמן .ארץ ארבע מאת שקל .חסר .מאוח האחרון
ל ת י ב ת ה ש ם וכר עיין מ נ ח ו ת לי ע*ב ובתום׳ שש ד״ה ר׳ •וסי וכוי .ו ב ת ח י ל ת ה ס פ ר ובו׳ ב״ב י״ד
ע ׳ א .ונוח; בין כ ל ת ו מ ש וכי׳ שס י״נ ע״כ• יעיין כתום׳ ר״ת ומסייפ וכי׳ יבשו״ה חשב׳־ץ ח ״ א סי׳
קע׳יה .ואין עושין ספר ונו׳ ב״ב ׳״ד ע״א .ל מ צ ו ת ולא ל ע ב ב ובו׳ עיין שי״ת תשב״ץ ת״א סי׳ קע״ה.
כ ר ע י ה דרי ל א ח ו ר י ה ש ב ת שם .ו כ ד ר לעומר ל א ל י 0 1ק וכו׳ ד ב נ ם היו עומדין ,ש ב ת ק״ד ע״א.
חולין ס״ה ע״א .הרן מ ב ת ה י ע נ ה ובו׳ שם ,ועיין ברמייה אות כ׳ כ ד ר ל ע ס ר מ ל ך עלם ה ד א מ ל ה
כ ת י ב ו ח ס ר ד ה ס ר יכולהין כ ת ׳ כ כן יבמ׳יש -eליל .ועיין בשרית ש ב יעקב חיו״דםי׳ נ״ו .ו ב ע ו ״ ח ח״ם
תיו״ר סי׳ רט״ב .וחפירתו בגירין יכו׳ מ כ ו ת י״א ע״א ,ומגילת י״ט ע״א .ו ת פ י ר ת ו ס ב ח ו ץ ס ס ׳ סופדים
פ ־ ב הי״א .וכגירםת ס פ ר ה א נ ו ד ה שם א ב ל אין חופרין ב מ ק ו ם ה כ ח ב מ ב פ נ י ם אלא מבחוץ ,ע׳-ש.
דין ק־יף ודובטוסטיס וכו׳ עיין ערוך ערך דכסוםטוס ו ב מ ו ס ף שט ,ובחום׳ ש ב ח ע׳׳ט ע״ב ד ״ ה ק ל ף
וכוי ,ובחום׳ מ נ ח ו ה ל״ב ע״א ד״ה אידי ואידי וכוי ו כ ת ש ו ב ו ה ה ר מ ב ״ ס ) ה נ ד פ ס מ ח ד ש ( םי׳ כ״ו .ועיין
ובפירושו ע ל ה א ל פ ט ריש פ ר ק המוציא, ב ח י ח ש י ה ר ס ב ״ ן ש כ ה ע״ט ע״ב .ובחידושי הד*ן שם,
ובמרדכי שם ,ו ב ס ז ר ה ת ר ו מ ה םי' קצ״ר ,ועיין ב ח ש ו ב ו ח ח״ס ה א ״ ה םי• ג׳ ע״ש .ג(( וגס כ ך יאמינו
ל ע י י ס ) ש מ י ת י״ט( כ ל יסיך לעולם ) ד ב ר י פ כ ״ נ ( א ל ה ח ו ל ד ו ת השטים ) ב ר א ש י ת בי( א ל ה ת ו ל ר ו ח
פרץ ) ד ו ה ר׳( כן הביא ה מ ח ב ר ע״ס ה מ ד ר ש בר׳־ר פ ר ש ה י״ב ו1״ל :חולדות .אייר ש מ ו א ל בר נ ח מ ן
כ ל ת ו ל ד ו ת שנאמרו ב ח ו ר ה הסירין ב ר מן תרין א ל ה ת ו ל ד ו ת פרץ וגו״ והדין׳ ו ב מ ו ס ר ה בראשית
657 מחזור ויטרי
מלא .בל הארץ שכתורה הסי וייו .אכל משניתנה התורה בתוכו כולן סליאיס .יל אכותכם
שבתורה חסירץ יו׳ד .בר מן)ה׳ אלה( ]אלה׳[ אבותיכם שלחני אליכם .את בריתי יעקוב
מלא .כל אבותנו שבחורה חסירין ירד .וישבתו העם ביום השבעי תמר )וי־ו( ]ירד[ .ושם
דאינו אח הנפילים חסר ירד .כשש משד .,חסי וי־ו .כל חורב חסר וייו .בר מן ויתנצלו
כני ישראל אח ערים מהר חויב .כל ימלוך חסר וי׳־,׳ .בי* מן תחת עבד בי ימלוך .והשיגוך
של קללות .מלא .ושל ברכוה חסר .והנשיאים חסר ב׳ יודי־ן .יפרוש כנפיו .חסר ירד.
כל עולה חסר .בר מן וביוס דבכורים .עוד מ־ לך פה .חסר ו״ו .כל רודף חסר וייו .בר
סן בי .אחרי מי אחה רודף .כלאכח לפני רודף .וחמים לחם חוסה .חסר וי־ו .יהי סאורוח.
חסר ווי־ן .וכשביעית יצא לחםשי חנם .חסר ירד .או ספק ב׳ יודין .אם אדוניו יחן חסר
יי .אם לוא יניד מלא .לחמאת רעיו .חסר .סיום הראשון עד יום השבעי .וישבתו חעס
כיום השמל .שופד חדועה )בחודש( ]בחרש[ השמד .כולן חסירין ירד .כל לאםר חסי
וי־ו בר מן ני .ויברכם כיום ההוא לאמור .לאמור הכיוצר הזה .לאמוד אם )חסדו( ]חסרו[.
.ולא חעלר .כםעלות .חסר וי־ו ,ד׳ עפרון חסר וי־ו .וישקל אברהם לעפרן .ויקם שדה
עפרן .ויקברו)אוחו( ]אתו[ יצחק .וישאו)אותו( ]אחו[ בניו .ובמקום אחר כתיב בזה הספר
כל עסרץ חסר .ספק .ויש לכרר על סי המסורת .בי מוכות הנח .חסר ו״ו .מכשול .דש־
וייו .כל השומע חסי וייו .כל תמלוך חסר וייו .בל צדיקים חסר יויד .בר מן ויסלף דברי
צדיקים .שאסי׳ הוא צדיק נסור .שהד מסיתו : .ל ראשונה .חסר ו״ו .בר מן והקריב אח
אשר לחמאה ראשונה .ושלמתי ראשונה .היחד .במעל הזה ראשונה .כל אכותס חסר וייו.
בר מן ב׳ .נשיאי מטות אבוחס .כי מטה אחד .שבתוחי חשד וי־׳ו .כאננת חסר וייו .וחנוחי
חסד וייו .אשר אחון הסר דיו .התנינים הנתלים .ויהיו לתנינים .חמת תנינים ,חםירין ירד
בחראה .כל כה בלא הי .בר מן ובכה ובעמך .ירכה .כל הביא מלא בר מן ועי המטפחת:
עד כאן מ צ א ת י על םי ה ד ר ש ו ת והטעמים*( אך לא כחבחים ס ס נ י הטורח:
עוד י ש רבים על סי המסורת והדייקות וההכם יתן אל לבו:
תקיכו .׳(איזהו פרשה םתוהה .כל שהוא כותב מראש שימה עד אמצעיתה או עד
שלישיתה .או בכדי שיש שם לכתוב נ׳ תיבות מן נ׳ נ׳ אותיות ,דהיינו
למשסהותיכמ .זו היא פרשה סתוהה .ואס נזדמנה לו סילוק הפסוק בסוף שיטה פחות
•משיעור יניח השימה השנייח .רחחיל לכתוב שיפה שלישית .ונם' זו םתוהה :סתומה .כל
שכוחב השיטה מיכן ומיכן ומניח באמצע חלק כדי לכתוב בו שם של שתי אותיוח או
יותר .זו היא סתומה :סדורה .כל שכותב והולך השימה עד הצייה או עד שלישיתה
ומניחה .ומתחיל לכחוב בשימה אחרת של סטה לה כננד ההנהה של אותה שיטה עליונה.
וו היא סתרת :זו מצאתי בסידור קדמוני:
ו ב מ ס כ ת םוסריפ שנינו איזהו פחוחח יכל שלא חתחיל בראש השיטה .ואיזה מחומת כל
שהניח באמצע שיטה .וכמה חניה כראש שיטה ותהא קרוייה פתוחה כרי
לכחוב שמ של שלש אוחיוח .וכמה יניה באמצע שיסה ותהא קרריה סתומה כרי לכתוב שט
של נ׳ אוחיוח .נטר אח כל הפרשה בסוף הדף ושייר שיטח אחת ואמ שייר מלטטח כדי
לכתוב שם שלש אותיות מתהיל מלמעלה :צא ולמר מדברי שניהם והברייתא עיקר בטח
שהיא חולקות קטבר חנא רברייתא .בראש שיטה סיקרי פתוחה ולא בסוף שיטה ומיהו
אם םניח חלק בסוף )בסוף( שיטה ובראשה לא נרע בהכי .וסידור קדמוני סבר דכסוף
שיטח סיקרי פחוחה ולא כראש שיטח .ואם יניח כפתוחה בסוף שיטה וכראש שיטה יצא
ידי שניהן :וכן נכון :ויש עור סידור אתר לפתוחה ולסחומה ואינו נראה כלל :והלין תני
דססר תורד׳ ופחותות וסתומות וסדורות ע י סי קבלה ססורת :ביה שמו .בראש שימה
ובראש הדף :בראש־ח :יהודה אחה יורוך :הבאים אחריהם בימ :שסר ושמעת :מוצא
שפתיך .ואעירה במ
לתנינים ) ש מ ו ה ר ( .ה ט ח הנינים )דברים ל ״ב( ,ו ב כ ה ו כ ע ס ן • ) ש מ ו ה ד( ,י ו כ ה ) ש ם י״ג( ,הבי ה ס ט ס ח ח
) ר ו ה ג׳( .א( טי שירצה ל ע מ ו ד על מקורי ה ד ב ר י ם במדרשי חז״ל ו מ ק ו מ ם בהנ״ך יעיין ב מ ד ר ש
נ ( איזהו פ ר ש ה ח ס ר ויהד אשר הוציא לאור ה ח כ ם ר־ א ב ר ה נ ';ערלינר בספרו ״ פ ל י ט ה םופריס״.
פ ת ו ח ה כ ל ש ה ו א כ ו ת ב מ ר א ש ש י ט ה וכו׳ בעני] י פ ת ו ח ה ו ס ת ו מ ה ב ח ו ד ה מ ה ו י ק י ם נ ח ל י הראשונים עיי
ב ר ט ב ״ ם ריש פ ־ ח מ ה ׳ ס״ח .ובתום׳ מ נ ה ו ח ל ״ כ ע״א ד״ה והאידנא ובו• .ו ב ס פ ר ה ה ר ו ס ה סי׳ ר׳,
ו ב מ ר ד כ י פי׳ ת ח ק נ ״ ט ,וברא״ש ה׳ סייח ד״ה פ ר ש ה פ ת ו ח ה וכו• ועיין בטור יו״ד ס•׳ ע ד י ה .ו ב א י ח
ביה ש ס ו בראש ש י ט ה וכו׳ סי׳ ל ״ ב בביאורי הנר׳יא ס״ק פ״נ .ו ב ט ״ ס שנינו ובר פ׳׳א הי״ד ע״ש.
י ה ו ד ה א ת ה יורוך ) ב ר א ש י ח ט׳יט( .ח ב א י ם א ח ר י ה ם ביט ) ש מ ו ח י״ד( .ש מ ר ו ש מ ע ה ) ר ב ר י פ י״ב(.
מוצא שפתיך )שם כ ״ נ ( ו א ע י ר ה ) ש ם ל״א( .ו ב ס פ ר ה ח ג י ן ה נ ד פ ס מ ח ד ש בפריס איתא בי׳׳ה ע ס ו ו ז ״ ל
ב׳ צריך לחיות ב ר א ש חדןז בראשיח ,ב׳ שבו יסוך אתיך ,היי שבו .הבאים א ה ר י ה ס הה• שבו .שמור
ל ך חש׳ שבו בכי השא .מ׳ ש ל ט ה טובו א ה ל י ך י ע ק ב ב ב ל ק . .וי״ו ואעירה ב ס ב א ת ם נצביס• ועיין
ביו״ד סי׳ ר ע ״ נ סי׳ ו׳ ב ה ג ה ו ת רם׳׳א ובט׳יז ושייך שם ,ועיין בחרושי רעק״א ,ובט״ש ויקרא ט״ז
659 מחזור ויטרי
manי׳י :נחמד למראה ופונ לסאכל :פישק :הוא הסבב :ש׳ :רישן :רפנרבשר:
ודבק .והנחש חיה ערום :אף כי אמר :למאכל .וחפקהנה .ערמיס :מתהלך :אח קלך:
0׳ :יסשל בך :מ״ ,ל?^ל אשתך .וקוץ ודרדר .טיב ירע .המתהטכת :םחוםה :והאדם ידע:
ותאמר קניתי .עבר אדמה0 :־ :ויהי מקץ :נע ונד תהיה כארץ :סתומה :אסתר :לסצעי.
לקרא כשםי־י :סתוחה :ביום ברא אלהים .זכר ונקבה :ביום הבךאס :סחוהה שורה אתת:
שת .אנוש.קינן .מהלאל.ירד .חנוך .סחזשלח :סתומה :לסך :פתוחה :ויהי נה :סתומה:
דחי לסך .אררח י׳י .אשר בחרו :לא ירק רוחי :והיה ימיו .הנפלימ .אשר מעולם.
םחוהה שורה :ררא י׳י .מעל פני האימה .בעיני י־י :פתוהה שורה :אלה תולדות נח.
דרכו על הארץ :פחוחה :ויאמר אלחימ לנח קץ :קנימ .וזה .קומתה .תכלנה :סדורה.:
צדיק לפני .הטהורה חקת .נפתחו .חייפ .באפיו :סתומה :וימת .וסאת ידם :סתי :ויכלא
,
הנשם ,דדי אררט .יבשה הארץ :ס ת :לא אסף לקלל .זרע וקציר .וקור וחם .וקיץ
והרף .אך .דמו .ואך את דמכם .האדם .שפך דם האדם באדם דמו ישפך .את האדם.
ואתם ס מ ורבו שרצו ורבו בה :סי :דאםר אלהיס לנת .זרעכם אהריכס .ניני וביניכם.
ונראתה הקשת .והיתה הקשת .וראיתיה לוכד .עד פוף :סי :ויהיו בני נח היוצאים .דמע
כרם .רשת רתנל .לא ראו .וייקץ .אשר עשה לו .ברוך י־י1 .יהי כנען0 :־ש :ואלה.
תלדות בני נח שם :סח׳ :הר הקדם .פ׳ :שפה אתת ודברים אחדים .ויהי בגסעס מקדם
דםצאו בקעה .לא יבצר םהם כל אשר יזסו .דהדלו .כל פני הארץ :ם׳ :אלה תלדות
שם :סתי :סיכן עד אברהם :םת׳.־ רמת תרח בחרן :פי :ויאמר י־י אל אבוס לך לך:
דלך אכרם .סקדם .אראך .סברכיך .ויט אהלה .הלוך ונטוע העבה :סיש :והתו אתי.
ולאבדם הימכ .ר ט ע י־י .אל מקום .ויקרא שפ אכרם .הלא כל הארץ .הפרד .וראה סן
הסקוס .נם זרעך .בחצצון תפר .וירדפם עד הובה .וםלכי צדק .אשר סנן .ואם אקה .פת׳:
ואנכי הלך עדית .ירשך וה• הוא ירשך .וספר .אס חובל לספור .כה יהיה ודעך .בסה
אדע .סת׳ :ישפט י־י ביני וטניך .פרא אדם .אתרי ראי .סת׳ :בתתי ביני ובינך .וארכה.
ולא יקרא עוד .והסתתי אתך .יצאו :סתי :ואתה את בתתי תשפר .פת־ :ש ת אשתך.
שרי .כי שרה שסה .וברכתיד -סלכיעסים .על סניודצחק .הלבן סאה שנה .הבת תשעים
שנה .אלהיפ .את יצתק .ויקה אברהפ :פי :ררא אליו .פתה האהל .כחם היום .וסעדו
לבכם .כי על כן עברתם .שלשסאיס ,רקח המאה .עליהם .ףאסרו אליו .לסועד .הסכמה.
אשר מוזז .לעשות צדקה .הכצעקתה .השפס בל האדן לא •עשה משפם .ונשאחי .ויפצר
כם .בל העם מקצה .הכו בסנוירים .כי משחתיפ אנהנו .פני .לשהתה .פן תספה .ויהי
בהוציאם .הפלט על נפשך .נשאת• פניך .ולוט בא צערה .מאחריו .נציב מלת וישקף על
פני םדם .ויזכר .כשכבה ובקומה .ובקיומה :סח׳ :ויםע משם .א מ ת לי .בעד כל רחם :סת׳:
וי־י פקד את שרה .וימל אכרהס .ואברהם בן מאת שנה .ביום הנמל .דאםר אלהיפ אל
אברהם .שמע כקולו; באשר הוא שם .ויסקח אלהים את עיניה .ופיכל שר צבאו :פי:
דהי אחרי הרבתם .רקרא אברהם שם המקום .כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך:
פי :וירש זרעך .והתברכו בזרעך :פ׳ :ויה* אחרי הדבתפהאלה :סי :דהיו היי שרה ,וחסת
פסוק ח׳ .ואלת חלדות בני נ ח )בראשיח יי( .ובספרים שלפנינו חולדת כתיב׳ ובן ח מ ברם״ה וז״ל
וג׳ בתיכ תלדוח חסר וייו קדסאח וםלא וי״ו בחראח ופי־ ואלח חלדוח עשו הוא אדום )בראשיו! ל־ו(.
ואלח חלדוח עשו אבי אדום בחר שעיר )שם ר( ,אלה חלדוח יעקכ )שם ל״ז( .ושאיא חולדת כחיכ
םלא וייו קדםאח וחסר וייו בחדאה .כ ל פני הארי! ו י ש 1צ״ל פנ< בל האי״ן ) o rי׳יא( ,ואנכי תלך
ערירי )כראשית פ׳׳ו{׳ ובספרים שלפנינו הוא סלא וי־ו וכן הוא כרמ״ה יכסםורח .ירשך זה׳ הוא ירשך
) ,(perוברם״ה איתא לא יירשך דאנמע פסוק מלא כהיב בהרין יודין קדים לרייש חד קרי והד לא
קרי .ודכוחיח כלישנא הוא יירשך דפוף פסוק סלא כתיב גתרין יודי׳ן .אם חוכל לספור )שם(.
ובספריפ שלפנינו חםר וכן הוא בדפיה .בסנויריס לפנינו כםנורים חסר יו־ו קסא ,וכן הוא ברס״ח.
בשכבה וכנוסה ,ונקומם וכרם״ה תרין בבנוח לוט קיםאח מלא וי״ו בחיב וסי׳ בשכבה ובקוםה.
מחזור ויעדי 660
שרה .וישסע אביהם .וישקל אברהם :סח׳.־ ואברהם זקן .ברך אח אברהם .לא תקח אשד.
לבני .לבני משם .ויברך את הנמלים .הקרה נא לשני .והנער טובת מראה .ויישם .וי־י
ברך אח אדני .ישלח מלאכו .םי׳׳י יצא הדבר .קח ולך .נקרא לנער .ואת מניקתה .ויירש
זרעך .ויצא יצהק .הוא אדני .וינחם יצחק :שי :ויסף אברהם :ובני ר ק היו אשורם
ולטושם !לאסים .נתן אברהם מתנת .בעודנו חי0 :י :ואלה ימי שני חיי אברהם :שי:
ואלד-תולדות ישמעאל :סי :ואלה תולדוחיעחק .ויתרצצו .למה זה אנכי .נזיד .עיף :שי:
ויהי רעב .בי טובת מראה .והרביתי .את זרעך בעבור .רק טוב.־ סתומה.־ ויהי עשו בן
ארבעים שנה :סתי :ויהי כי זקן יצחק .מטעמימ .ולך קח לי .כי הקרה .ומברכיך ברוך.
קצחי בחיי משני בנוח חת .למה לי היים .והיית לקהל עמים .בת ישמעאל כן אברהם:
םתי :ויצא יעקב .דסנע במקום .בי נא השמש .ובזרעך .והשיבותיך .כי לא אעזבך .אשר
דברתי .יש י׳י במקום .מה נורא המקום .אם בית אלהים .ויצק .ובנר ללבש .ויאמר לבן
לא יעשה .נשתלח׳ .באשרי כי אשיוני .וילך ראובן .וימצא דודאים .נם אח דודאי בני.
וישמע .יזבלני .וישמע אליה .ויזכי .ויהי כאשר ילדה רחל .תנה את נשי .ערריס .העטטים.
ויסרץ .ויעל אלהים .את מקנה .עקדים נקדים .עקרים נקרים .ותננכ .ויננב .וירדף .ותנהג.
ואלהי אביכס .הלך הלכת .חבר לך .וקח לך .ועזיך לא שכלו .הבנות ננתי והכנים בני
והצאן צאני .אולבניהן .והמצשה .אלהי אברהם .וילינו .מחנים :ס׳ :וישלחיי1קב .קטנתי.
עבדך .הצילני .אכפרה .אולי ישא סני .עלוח השחר .כי אם ישראל .וישקהו .ודשקוס:
םחי :ויבא יעקב שלם :םתי :ותצא דינה .בני יעקכ באו על החללים .ביושב הארץ .מתי
מספר.־ ש׳ :קום עלה .הסירו סביבותיהם :ש־ש :מרא אלהים :אל שדי סרה ורבה .וקהל
נוים .מחלציך יצאו .נתתי לאברהם .שם אלחיס .ותמה רחל :סי :נרשם :שי :ואלה
הולדוח עשו .הוא אדום :פי :אבי אדום :שי :אלה בני שעיר החדי :סי :מי זהב .עירם:
סתומה :וישב יעקב בארץ מנוד אביו :אלה תולדות יעקב .דבחס רעה אל אביהם .ועשה
לו כתנת פסים .ויוסיפו עוד .שמעו נא ההלום .והנה תסכינה .לרעות את .נקוד .ואשלהך
אליהם .הלזה .היה רעה .כתנח הפסים .סדינים סחרים .לישמעאלים .ויכירה ויאמר .רקיע
יעקב .ויקוסו .וימאן להתנחם .והסרנים .שר הםכחיפ :פי :ויהי בעת .איש עדלמי .ויט
אליה .מה שרצת :סתי :ויוסף הורד .ויהי איש מצליח :סתי :ויהי אחר הדברים האלה.
להיות .ויהי כשסע .ויהי י׳י אח יוסף .אץ שר כית הסהר .באשר י־י אתו .ואשר הוא
עושה י׳י מצליח :סחוטה :ויפקד שר הטבחים .שלשה שדינים .נצה .הבשילו.
שלשתהשרינים .שלשתהסלים .יוםהלדח .יוסף .וישכההו :סחי :ויהי מקץ .ויספרפרעה.
הנה שבע שנים באות .ויטב .ויסר פרעה .וילבש .ויקרא לפניו אברך .צפנת פענח .בת
סוטיםרע .כי הדל לסםר .ויקרא יוסף את שם הבכור .ותכלנה .ותחלנה .את האלהים אני
ירא .מעליהם .ויאסור אותו לעיניהם .עלי היו מלנה .והצנתיו לפניך .שלום לנס .אלהיכס
ואלהי אביכם .שלום לעבדך לאבינו .עודנו חי .המה והטוריהם .עלו לשלום :ס׳ :וינש
אליו יהודה .היש לכם .קשורה .ולא יכל יוסף .ולהחיות ל:ם .שלתתס אח׳ הנה .וישימני
ב ת ר א ה ח פ ר זי׳ץ ב ח י ב זס״ ב ש כ ב ה ו ב ק ט ה .ו ה נ ע ר ט ו ב ת מ ד א ה .ל פ נ י ט ט ב ח חסר ,וכ! ה ו א ברם״ה.
ו א ת ס נ י ק ת ה ) ב ר א ש י ת כ״ד( ,לפנינו ס נ ק ח ה ח ס ר וכן הוי( ברטייה ו א ת מ נ ק ח ק דוישלחו ח ס ר כ ת י ב .
והשיבותיך ) ב ר א ש י ת ב ״ ה ( ׳ יבשפריט שלפנינו ו ה ש ב ת י ך ,יכן היא כ ד ט ״ ה ח ס ר ידיד לבי׳׳ת .י ח ס ר ויי!
קדים לתי׳ע ו מ ל א י ד ר בין הי׳׳י לבי׳!( .ביושב ה א ר ץ ; כ ר א ש י ה ל״ד(י ולפנינו הסר .ו א ל ה ת ו ל ד ו ת
עשו )שם ל״ו( .א ל ה ת ו ל ד ו ת יעקב ) ש ם ל״ו( ,שביהם ח ס ר בספרים ש ל פ נ י ט ע׳׳ס ה ט ס ו ר ה .שלשה
שריגים ) ש ם סי( ,ש י ש ה השריגים )שם( .ו ב ר ם ״ ח איחא ובגפן ש ל ש ה שרינם מ ל א יו״ר ק ד ס א ה ׳
והסר יו״ר ב ה ר א ה .ש ל ש ה ה ש ר נ י ם ה ס ר יו״ר ק ר ט א ה ,ו מ ל א יו־ד תניין׳ וכן הוא בםפריס שלפנינו.
ויטב ) ש ם ט׳־א( ,בספרים ש ל פ נ י ט וייטב בשני יודי״ן .פ י ט ׳ פ ד ע ) ש ם { .ב ר מ ״ ה מ ל א וי״ו נ ת י ב ותרתי!
מלין כתיבי פוטי ל ח ו ד פ ר ע לתור .ויקרא יוסף א ת שם ה ב כ ר )שס( ,בספריפ שלפנינו מ ל א וי״ו וכן
הוא כ ט ם ו ר ה וברמייה .ו ת כ ל נ ה ,ו ת ח ל נ ה .בספרים שלנו ש נ י ה פ מלאים יריד ע״פ ה מ פ ו ר ה וכן ה ו א
ב ר מ ״ ה אותו ) ש ס ם־׳ב( ,לפנינו ח ס ר וי״ו ק מ א .עלי היו כ ו ל נ ה )שם ט״ב( ,ו ל פ נ י ט כ ל נ ה ח פ ר וי״ו.
GG1 מחזור ויפות
לאכ ,מדדו ועלו .ואמרתם .לאדון לכל מערים .והנה עיניכם .כי שי .ועינכם .אל תחם.
לכם ,הוא .הענלות .ותהי רוח .לישראל במראות .מרדה מצרימה .ארד עמך :סת׳ :ואלה
שמוח :ם׳ :ואח יהודה שלח לפניו .אסוחה השעם .אחרי ראוחי .ארץ מצרים לפניך
,
)היא( ]הוא[ .בסיטכ הארץ .וינהלם :סח :ויחי יעקב .ויחי ימי .וישחחו ישראל על ראש
הממה0 :י :ויחי אחרי הדברים האלה .מחה עלי רהל .ועיני ישראל .וינש .נס את זרעך.
ויקה יוםף את שניהם :ויכדך .המלאך .יכרך .כי זה הבכור שים ימינך .ינדל ממנו .מלא
הנוים .בך יברך .ישימך אלהיט :ס׳ :ויקרא יעקב :סדורה :ראובן :ש׳ :בקהלם' .כי
קשתה :סדורה :גור אריה .וסחקק .יקהת .אסרי לגפן עירה .בכס .סותר :.סי :זבולון:
, ,
סדורה :יהי דן :םתוסה :והוא )יניד( ]ינד[ :סח :שמנה :סח :איילה שלחה :סדורה:
כעלי תציס .ותשב כאיתן קשתו .אבן ישראל .ויעזרך .ואת שדי ויברכך .ברכת .ברכת.
שדים ורחם .ברכת .על ברכת מדי .נזיר אחיו :ס׳ :כנימן זאב יטרף נבקר .כל אלה
ויכל יעקב .בה )תאטרון( ]תאסרו[ .סשע אחיך .לפשע עבדי .וילכו נם אחיו .עלי רעה.
חשבה לטובה .ואלהים פקד יפקד .וימת יוסף .ויישם :ד׳ שיטין הלק:
ו א ל ח שמות .ותמלא :ס׳ :רקם מלך חדש .הבה נתחבםה .סן ירבה .וישיטו עליו .אח
סתם .וכן יםרץ .נענדה קשה .את העבריות .ויצו פרעה :סת׳ :וילך איש .כי
טוב הוא .ותצפנהו שלשה ירחים .ותחםרה .ותחצב .ונערותיח .וחסתה .והנר .נער .העברים
זה ,משיתהו :סי :ויגדל משה .ויך .ויבקש .עזבתן :פי :ויהי בימים .ויאנחו .ויזעקו.
נאקתם .ויזכר .רדע אלהים .ומשה היה רעה :םחי :חרבה .אסורה נא .ויקרא .אל תקרב
הלם .של .אדמת קדש .מקום הכנעני .צעקח בני ישראל .כה חאמר .ויאמר עוד אלהים.
שלהני אליכם .חד .זבדי .לך ואספת את זקני ישראל .ואני ידעתי .להטת• את מצרים ככל
נפלאוחי .ושאלה אשה .מצורעת כשלנ .ולא ישמעון .ושפכת היבשה .והוריתיך אשר
חדבר ,ףאמר בי אדוני .ויחר אן* י־י .ואת המטה הוה .האותת :סי :לך לשלום .סחו כל
האנשים המבקשים .ואני אתוק את לכו .חתן דמים אתה לי ,ויאמר י־י אל אהרן :סי:
לך .ויסנשהו כהר האלהיס וישק לו .וילך משה ואהרן .ויאספו .וכי ראה .הם צעקים.
עליכם דשסט .זמאז כאהי .והצל .ביד הזקהינדשם מארצו :פוצחה :וארא .לשמי י ״ .ונם
אני שםעחי .ובשפטים גדולים .מורשה .ולא שמעו .מקצר רוח .סי :ויצום :סדי :אלה
ראשי :סדי :וידבר דאני :סי :ראה נתחיך אלהים .ולא ישסע אליכם .בשפטים נמליפ:
,
פ׳ :ויאמר י״י אל משה ואל אהק :פ׳ :כבד לב פרעה .לך אל פרעה בבקר :ס ד :דאסר
י־י אל משה אסר אל אהרן קה)אח( מסך :עד סוף .פי :ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר
העחירו .חמרים המרים :סדי :ויאמר י׳י אל משה .דבינים .סי :דעדזנ .פ״ .והפלתי.
ושסתי פדות .רכא ערוב כבד .ויכבד פרעה את לכו :סי :וחנה לא סח .ויכבד לב פרעה
פ־ש :דאמר י״י .דכבשן .פי :בהרטומיסובכל מצרים .סר׳ :ףאמר י־י אל משה .דהשכפ
בתראה .פי :ורב מהיות .קלת .כי טרם תיראון :שי :כי אני הכבדתי אח לבו .וכסה את
ה מ ה ו ה מ ו ר י ה ס )שם מ״ר( ,לפנינו ה ס ר וי״ו .ארץ מצרים לפניך ה ו א ב*״ל )שם ם״ז> כי ז ה ה ב כ ו ר
)שט מ״ח( ,לפנינו ח ס ר וי׳ץ .ישימך אלהים )שם( ,ה ס ר יו״ד לפנינו .והוא ינד בצ״ל ) ש ם ם ״ ט ( .
איילה ש ל ח ה ) ש ם ט״מ( ,ב ה ד יו״ו •הוא לפנינו .כ ה ת א ס ר ו כצ׳׳ל )שם נ־( ,ונערוחיה ) ש מ ו ח ב׳(
לפנינו־ ח ס ר וי״ו ובן ה ו א ב ר מ ״ ה .אסורה ,ז ב ר מ ״ ה א ס ר ה נ א ו א ר א ה )שש נ'•( ,ח ס ר וי״ו כתיב ,וכן
הוא בספרים שלנו .ב כ ל נ פ ל א ו ח י ) ש ט ו ח ני( .בספרים שלנו ח ס ר וי׳׳ו וכן ה ו א כ ר מ ״ ה .מ מ ר ע ה
)שם ד ( ,ל פ נ י ט ה פ ר וי״ו .ה א ו ח ח )שפ( /ל פ נ י ט ה פ ר וי״ו .ו ב ש פ ס י ם נ ת ל י ם )שם ו׳(׳ לפנינו ח ס ר
וי־ו .ולא י ש ס ע אליכם ) ש ם זי( ,ח ס ר יו״ר לפנינו .בשפטים גדולים )שם( ,ה ס ר וי״ו ל פ נ י ט .ק ה
סטן• טנ׳׳ל ) ש פ •(•tח ס ר י ם ה ס ר י ס ) ש ס ח׳( ,ש נ י ה ם ח ס ר י ם יריד ל פ נ י ט • .ו ה פ ל ת • )שש( ,ל פ נ י ט
והפליתי כ ת י ב ,ו ש מ ח י פ ד ו ת ל פ נ י ט ה ס ר וי׳׳ו .ויבא ערוב כ ב ד לפניני ה ס ר וי׳יו .ב ח ר ט ו מ י ם ו ב כ ל
מ ג ר י ם ) ש ם ס( ,לפנינו בחרמ6ם ע״פ ה מ ס ו ר ה .ורב מ ח י ו ח ק ל ת )שם( ,מ ח י ת כ ת י ב לפניט' ע׳׳פ
מחזור וימדי 662
עץ הארץ .הנשארת .בנערינו .וכזקינינו בצאננו ונבקרמ נלך :םד׳ :ייאסר י׳י רארבה:
0י :וי־י נהנ דוה קדים .ותה הקדים .ויהסך י׳י רוח יס :סי :ראסר דתשך :סד׳ :לך
סעלי .ראותך סני :ם׳ :דאסר י־י דננע :סד״ .כה אסר י׳י כחצות .וסת כל נטר .לא
יחרץ כלב :עז־ סוף :סת׳ :ראמר דלא ישסע אליכם .סד׳ :ההדש הוה .ואכלחמ אותו
בחשוון .בהכתי בארץ מצרים .אך ביום הראשון .צבאוחיכם :ס׳ :רקרא .םשכו .בתינו
הציל .ויעשו מ י ישראל כאשר צוה :סח׳ :ויהי בהצי הלילה .אשר אין שם מת .עבדו
את י־י כדברכם .בצקו .משארתם :סי :דסעו בני ישר׳ .כל צבאות י׳י .ליל שסותם הוא
לי־י לחוציאם .שמורים לכל בני ישרי :סתוחח :ויאמר י׳י דחקת הםסח .ומלתה .הבשר
חצה :סד• :ויהי בעצם היום הוה :ס׳ :קדש ל־ :סדי :והיה כי יביאך .מיסיס יטימה:
סי :והיה כי יביאך .ונתנה לך .הזכרים :סי :הקשה שרעה .רהרנ .לאות על ירכה :סד־:
ויהי בשלח .ולא נחםאלהים כי קרוב הוא .בראותם .ויסבאלהים .מיישר׳ .יםקד אלהיס.
להאיר .לא יסיש עמוד הענן .ס• :וידבר י׳י .ורדף אחריה* •וירדף אחיי כני ישראל.
ושרעה הקריב .כי טוב ל נ ו .ססותנו בסדכר .התיצבו וראו .לא תוסיסו לראותם .י־י ילחם.
ואתם תחרישון :סי :מה תצעק .ויסע מלאך'ההלך .וילך םאחי־יהם .הענן משניהש .ויאר
אח הלילה ולא קרב .ויט משח .ויולך .וידרשו מצרים .ויחס .ויסר אח אושן .אנוסה .ססני.
ףאסר רנטה0 .׳ :ויט .לסנוח נקר .ואת הפרשים .לכל היל שרעה .וירא ישראל אח
מצרים .אח חיד חנדולה :סי:
שירה וו אריח על נכי לבינח ולבינח על נכי אריח וסחוטה משני ראשיה .וטעם משורש
באנדה .וכן סצינו בשלהי פיק דמנילה י ל השימת כולן אריח על נבי לבינה
ולבינה על נבי אריה .וטעם סתימתה משני שםנר הים על מצריימ םלסניהם וסאהדיהם:
וריש שימין כזו:
ח ס ר יו״ד ב ח ר א .ת ל ו נ ו ת )שם ם׳יז( .לפנינו ח ס ר וי׳יו ב ח ר א .מ ס פ ר נ פ ש תיכם לפנינו ח ס ר וי׳׳ז כ ת י ב .
ח ל ק ט ו ה ו לפנינו ח ס ר וי״ו ק ס א .כ צ פ י ח י ת לפנינו ח ס ר יו״ד ב ח ר א .והעמד עשיריח )שם( ,ג ר ט ״ ח
ח ס ר יו״ד ק ד מ א ה ו ט ל א יו׳׳ד ב ח ר א ה וכן ה ו א לפנינו .ועל נ ס ו ת פ )שס י׳יז( .לפנינו ח פ ר וי״ו .אשר
עשיהי כמצרים )שט י״פ( .ולפנינו לסצרים כ ה י ב ,ולפני ה מ ח ב ר ה י ה כ ת ו ב כ ס צ ר י ם כ ס ו ש ה ו כ א
בם״א עיין בט״ש שם .ו כ ר ס ״ ה ה ב י א א ת ם ר א י ת ם אשר עשיתי ל ס צ ר י ס עם ל מ ״ ר כ ת י ב .הלפידיט
) ש ם ב׳( ,לפנינו ח ס ר יו״ד ב ח י א .ב מ ע ל ו ת )שם( ,ח ס ר וייץ לפנינו וכן ה ו א ברמייה !לא ת ע ל ה
כ מ ע ל ת ה פ ר וי׳יו כ ה י ב .ובשביעית )שש כ״א( ,לפנינו ה ס ר כ׳ יורי׳ין ע׳־פ ח ס ו ס ר ה .ו ה נ י ש ו אדוניו
טחזור ויטרי 664
כנפו .והגישו אדוניו אל חאלהיס .וכי ימכר איש :פדי :כמשפט הבנות..מנה איש ומת.
סר׳ :וכי יויד איש .סר״ .וננכ איש .סדי :ומקלל .סר״ .וכי יריבן .סד׳ :וכי יכה סד׳.
וננפו אשה .סדי :את עין עבדו שדי :וכי ינח .סדי :וכי יפתח .פד׳ :ונפל שמה שור:
וכי ינף .סדי) :וכי( ]כי[ יננב איש .ס ד :כי יבער :סדי :בי• תצא אש .סדי :כי יתן איש
אל רעהו .סדי :על כל דבר פשע .סדי :כי יתן איש .סי :וכי ישאל איש .שדי :וכי
יפתה .סדי :מכשפה .סד׳ :כל שכב .סדי :זבח לאלה־ס .פ .כסוחה לבדה .סדי :אלהים
לא תקלל ונשיא בעמן .תעשה לשורך .ואנשי קדש .סדי :לא תשא שמע שוא .להית:
:
סד׳ :רכים :להטות :לא תהדר .סדי :כי תטנע .סד' .בי תראה סד׳ :לא תטה משסט.
ששת ימים .וינפש .לא ישמע על פיך .פני האדון הי :סי :הנה אנכי שלח מלאך.
לשמרך .השמר מפניו ושמע כקולו .ואיבתי .וצרת• את צרדך .וכרך את לחמך .והסירתי.
לא תהיה משכלה :פי :מספר ימיך אמלא .אשלה לפניך .והמתי .ערף .סדי :ושלחתי
את הצרעה .טעט מעט אנרשנו .אשר תפרה) .כל( ]אח[ יושבי הארץ :פי :ואל משה
אמר) .ואל הזקנימ אמר( .ויקח ספר הברית .אשר דבר הי .ס ד :והיה שם .ויקס משה
ויהושע .הר האלהים].ואל הזקנים אסר[ ,שבו לנו בזה .ינש אליהם .ומראה כבוד הי.
ויבא משה .ויהי משה בהר .סי :ויקחו לי חממה .ושכנתי בתוכס .תבנית המשכן .ועשו
ארץ :סי :אמתיס וחצי .ועשית כפרת .פי :שלהן .פי :מנרת .סדי :ואת המשכן תעשה.
והיה המשכן אהד .סי :ועשית ידעתעזים .ס• :קרשים .ואת טבעותיהם .סי :פרכת .םדי:
חצר המשכן .ס ד :ור העמודים .ראשונים :ואתה תצוה .סדי :להעלות נר .ואהה הקרב.
סדי :לבהנו לי .סי :ועשו אח האפר .ם ד :משבצת .ס ד :ועשית חשן .םתי :ועשית על
התשן .סדי :ונתת אל השן)משפט( ]המשפט[ .ס ד :מעיל האפר .םת׳ :ציץ זהב .עון
הקדשים .ושבצת הכתנה .יריבים יהיו .וזה הדבר .ם1י :ושמת המצנפת .והיתה להם
)כהנת( ]כהנה[ .וקדש הוא .אהל מועד .כי קדש הם .כל הננע .וזה אשר תעשה .ס־:
ועשיח מזכה מקטר .פי :והקטיר עליו אהרן .וכפר אהרן .קדש קרשים הוא ל״י :פי .כי
תשא .כפר נפשו .העשיר .כסף הכיפורים .לפני י״י לכפר על נפשותיכם .ועשית כיור.
סי :לרהצה .ורהצו אהרן .וידבר מאתה קח לך .סי :בשם מחציתו .וקנה בשם .וקדה.
רקח מרקחת .מעשה רוקח .משחת קדש .לדרתיכס .יהיה לכם .קח לד סמים .סת׳ :סמים
זלכנה זכה .זעשית אתה קטדת .ממנה הדק .קדש קדשים תהיה לבם .והקטרת אשר
תעשה .ראה קראתי .סי :ואתה דבר אל בני ישראל .ס׳ :במת עולם .אות־ היא לעולם.
דחן אל משה .סדי :כתבים באצבע אלהים .לרדת מן ההר .ויקהל העם .והביאו .ויביאו אל
אהרן .וידבר דלך רד .סי :ויאמר דראיתי את העם .םד׳ :ערף הוא .ויפן סדי :והמכתב.
חדות על הלוהות .וירא את הענל .ויחר אף משה .תהת ההד .כי פרוע ת א כי שרעה אהרן.
הסאה נתלה .ויאמר רמי אשר הטא .ס ד :וסקרת־)עליכם( ]עלהם[ .ויגף י־י .אשר עשו
)שם( .לפנינו ח ס ר וי׳׳ו .וכי יזיד איש )שם( ל פ נ י נ ו ח ס ד יריד ,וכן ה ו א ברט׳יח .ת ע ש ה ל ש ו ר ך ) ש ם
כ״ב( ,ו ה ר ט ״ ה כ ח כ כן ח ע ש ח ל ש ר ך ד ס ל א ח ך ו ד מ ע ך ה ס ר וי״ו כתיב! וכן ה ו א בספרים שלנו .ר כ י ס
ל ה ט ו ח )שם ב ׳ נ ( ,ה ס ר ו ״ ו לפנינו .פני האדון ה׳ )שם כ״נ( ,לפנינו ה ס ר וי׳יו ,וכן ה ו א כרטייה,
ובם״ש .ו ש ס ע בקולו )שם( ,לפנינו ח ס ר וייו כ ח י ב .יושבי הארץ ,לפנינו א ח ישבי ה א ר ץ ח ס ר כ ת י ב ,
ו א ל מ ש ח ונו׳ ה פ פ ו ק י פ נההלשו ל ה ס ע ת י ק כאן .וכן צריך ל ה י ו ת ואל מ ש ח אטד ,ו י ק ח ס פ ר ה ב ר י ח ,
א ש ד ד ב ר וד ,סר׳ ו ה י ה שס ,ויקס ס ש ה ויהושע ,ה ר ה א ל ה י ם ,ו א ל הןקביפ א מ ר שבו ונו־ .ו א ת
מ ב ע ו ת י ח ס כ צ ״ ל ) ש ס כיו( ,ולפנינו ח ס ר וי״ו כ ח י ב ,ובן ה ו א ברמייה ח ם ר וי״ו ו ס ל א יז״ר .ווי
העמודים .ראשונים ,ר׳׳ל ווי העמודים ה נ א ס ר י ם ב ר א ש ו נ ה ,ו ח מ ה אוהן ר פ ד ש ה ח ר ו מ ה ) ש ם כ׳׳ז(,
ו ל פ נ י ט ויי ה ע מ י י ס » י ב ח פ ר יייי׳ יאולם אותן ר פ ד ש ה ו י ק ה ל )שים לי׳ח( ,מלאים ,ועיין ר ס ״ ה ו מ ״ ש .
ל ה ע ל ו ת נד ,ל פ נ י ט ל ה ע ל ח ח פ ר וי״ו .מ ע י ל ה א פ ר ו ל פ נ י ט מ ל א וי״ו .יריכיפ ולפנינו ח פ ר יו״ד ק ד ט א ה כ ה י ב .
כ ס ף הכיפורים ל פ נ י ט ח פ ר יריד ק מ א י וגם וי״ו ,נ פ ש ו ת י כ ם ח פ ר וייו כ ה י ב ל פ נ י ט .מ ע ש ה רוקה .לפניגו
ח ס ר וי״ו .א ו ח היא לעולם )שם .לא( ,לפנינו ל ע ל ם ח ס ר כ ת י ב .ח ר ו ת ע ל ה ל ו ח ו ח לפנינו על ה ל ח ח
ח ס ד כ ת י ב .כי פ ר ו ע חוא ,לפנינו ) ש ם ל ב ( לי פ ר ע ח ס ר וי״ו .ח ט א ה גדולה ,ל פ נ י ט נ ד ל ח ח ס ר ו י ״ ו .
טחזור ויפורי
את הענל אשר עשה .ףדכר דלך עלה .סדי :ערף .ויאםר ראתם עס קשה ערף .סר׳ :ונטה
לו מהוץ .ויאמר דראה אתה אומר אל* .סח׳ :והנחתי לך .הלא בלכתך .ויאמר דנם את
הדבר הוה .סי :אעביר בל טובי על פניך .לא תוכל לראות שני .הנה מקום .בנקרת
העור .ושכתי .והסירתי .ופני .סשל לך .סדי :ויעל אל הר סיני .ויקרא בשם הי .ויעבר
הי .ויקרא ה׳ ה׳ אל רהום .נער הסד לאלפים .והטאה .שלשים .רבעים .ויטהר משה
ויקד ארצה .עם קשה עיף הוא .וסלחת לעוונינו ולחשאת־נו ונחלתנו .הנה אנכי .את מעשה
הי .עשה עמך .לאל אחר .אלח׳ טםכה .האדון ה׳ אלהי ישראל .אוריש נויס טפניך.
לראות את פני ה׳ אלהיך .ויאמר ה׳ אל משה כתב לך :סח׳ :דברי הברית .ויהי ברדת.
כי קרן עור פניו .וחנה קין עור פניו .אהרן וכל הנשיאים .בהר סיני .יצות) .ויראו( ]וראו[
בני ישראל את פני משה כי קרן ]עור[ פני משת .והשיב משה אח המסוה..על פניו ער
באו לדבר אחו :פ :ויקחל משה .ם׳ :לא תבעיו אש .ביום השבת .ויאמר משה אל כל
עדת .פי :אשר צוה הי .יביאה .מטור .,נדבה .לקרבה .תנופת זהב לה׳ .ראו קרא ]הי[
בשם .סי :ויעשו כל חכם לב .מתי :רעש את הקרשים .שי; רעש את הסרכת .פ׳ :ויעש
בצלאל .סד׳ :רעש כפרת .סדי :ויעש את השלחן .מנורה .מזבח הקטרת .מזבחהעולה.
ס׳ :ויעש את הכיור .םת׳ :רעש את החצר .עד וחשקיהם בסף .שבסוף הפרשה .סחומה:
אלה פקוד* .ובצלאל בן אורי .אשר צוה הי .שחי :כל הזהב .םת׳ :רעש את האסד .םת׳:
ויעש את הכתנת .שתי :רעש את הציץ .סתי :ותכל כל עבודת .סי :וידבר )מביום(
]דביום[ החדש .סח׳ :משחחם לכהונת .םתי :ויהיבהדש הראשון .סתי :ויתן את השלתן.
שדי :וישם המנורה .שתי :וישם את מזבח הזהב .סי :וישם אח מסך .סח׳ :דשם אח הכיור.
ובקרבחם .סדי :רקם את ההצר .ס׳ :וכבוד ה׳ מלא את המשכן .ישראל בבל מםעיהם:
ויקרא אל משה .מאהל מועד .דבר אל בני ישראל .אם עלה קרבנו .ונרצד ,לו
לכשר עליו .פתה אהל מועד .והפשיט .והקטיר .הנחהים .על המזבת וקרבו
וכרעיו) .אשר( ]אשה[ דיה ניהה .ואמ מן הצאן .פי :צפנה לשני הי .והקרבוהכרעים.
.אשה ריח ניהח לה׳ .ואם מן העוף .פ׳ :והסיר את מראתו .ושסע .אשה .ונפש כיתקריב.
פי :סלת יהיה .והביאה .אשה .וכי חקריב .פ• :סלח בלולח .פחות .הוא .ואם מנהת
מרהשת .ס :כשטן תעשה .לא תעשה .במת אלהיך .ואס תקריב)דכיסומם( ]דביבורים[.
סי :מנהר .היא .ואם זבח שלמים .סי :ואם מן הצאן .סי :ואס עו .ס׳ :חקת עולמ
לררתבם .וידבר דנפש כי תחטא .סי :אם הכהן המשיח .והביא אח הסר .וטבל הכהן אח
אצבעו .פני פרכת הקדש .ואם כל עדת ישראל ישנו .פי :פני הפרכת .ועשה לפר כאשר
עשה לפר החטאה .אשר נשיא יחטא .ס׳ :ויסר עליו הכהן .ואס נפש אחת תחטא.
ס׳ שורח :ואס כבש .ונפש כי תחטא ושמעח .וידבר דכי חמער מעל .ואם נפש כיתהטא
ועשתה .נפש כי תחטא .ובפר .עדלאשסח בה .כולן פתוחות :צו אח אהרן .סי :עלםוקדה
על המוכח .וואת חורת המנחה .פ׳ :אל פני המזכה .לא תאפה תסץ .זה קרבן .ס׳ :וידבר
דזאת ההטאת .סי :תשהט התטאת .וזאת הורת האשם .ס׳ :ישחטו את האשם .כחטאת
כאשם .אשר יכשר בו .אשר תאפה בתנור .השלטים .סי :וםלת מרבבת .רדבר דבלהלב.
ר י א ה א ת ה אומר אלי .ח ס ר וי׳יו כ ת י ב לפנינו .ל א ת ו כ ל ל ר א ו ת פני) ,שם ל ״ נ ( ,ל ר א ח לשנינו ח ס ר
וי׳יו .ו ה פ י ר ה י לפנינו ו ה ס ר ה י השר יו״ד .לעוונינו ,לפנינו לעוננו וכן ה ו א ב ר ס ״ ה ו ס ל ח ת לעוננו ח ד
וי״ו כ ת י ב ו ח פ ר וי׳* ועיי! ולא כ ח י ב יו־ד .ו ל ח ט א ת י נ ו ל פ נ י ט ח ס ר יו׳׳ד וכן ה ו ב א ברם׳׳ה ו פ ל ת ח
ל ע ו נ ט ו ל ה ט א ה י ט מ ל א אלן« ו כ ל א יויד כ ת י ב דקרי ולא כ ח י כ .האדון )שפ רייך( ,ל פ נ י ט ח ס ר וי״ו
א ה ר ן ו כ ל הנשיאים ,ל פ נ י ט ה ס ר יו״ד ק ם א .וראו ונו׳ כצ״ל כי קרן עור פני וכן הוא ב ר ס ״ ה .
מ ש ה ונר כצ״ל .ויעש א ה ה כ ת נ ת ל פ נ י ט )שפ ל י ם ( ,ויעשו א ה ת כ ת נ ת .ויעשו א ח ציץ .ו ה כ ל כ ל
עבודת ,ל פ נ י ט ע ב ר ת ח ס ר וייו כ ת י ב .ס ש ת ה ם ל כ ה ו נ ת ) ש ס ט ׳ ( .ל פ נ י ט ל כ ה נ ה ח ס ר וי״ו .וישם ה מ נ ו ר ה
)שם( ,ל פ נ י ט ה ס נ ר ח ה ס ר וי׳יו .וישם א ת הכיור )שם( .ל פ נ י ט ח ס ר וי׳׳ו .א ש ח ר י ח נ י ח ת )ויקרא א(׳
מחזור ויטדי 666
ס׳ :ףדבר רהמקרינ את זבה )השלמים( ]שלמיו[0 .׳ :לדרחם .וידבר דקה את אהרן.
ם׳ :ואת כל העדה הקהל .עד ותקהל .סביב באצבעו .ומסל המעוות ויניפהו תנופה .בסל
המילואים :ויהי ביומ השמיני .סדי :קרא משה .ולזקני ישראל .ואל כני ישרי ויקחואת
אשר צוה משה .קרב אל המזכה .ויקרב אהרן אל המזבח .ויטבל אצבעו בדם .ויקרב את
קרבן חעס ויקה .ויקהו בני אהרן .בקרבי אקדש .קרבו שאו .ויקרבו וישאמ .רדבר דיין
ושכר .פ׳ :עד לדרתיבם .ולהבדיל .הטהור .וידבר משה אל אהרן .פי :ואח שעיר חחמאת
דרש דרש :דרש בשיטה אחת דרש בשיטה אהרת .במסכת סופרים :רקצוף .מדוע לא
אכלתמ .פנימה .הקריבו את חטאחס ואח עלחם .ותקראנה .וייטב בעיניו .דברו רכל
מפרסת פרסה .סי :את זה תאכלו .סדי :ואת אלה תשקצו .סדי :אשר לו כרעים .ולאלה
תטמאו .סדורה :הר .לבם הממא .סדי :וכי ימות .סדי :כל הולך על נהץ .לכל השרץ
השרץ :וידבר ראשה כי תזריע :סדי :זאת תורת היולדת .וידבר דאדם כי יהיה .סי:
ננע צרעת .ער לא ימירנו .סי) :ובשר( ]אדם[ כי יהיה בעור בשרו .סדי :ואם תחתיה.
ס ד :או בשר כי יהיה בעורו .ס ד :ואם תהתיה .סת׳ :ואיש או אשה כי יהיה בו נגע.
סי :והתגלח .סי :ואיש או אשד ,כי יהיה בעור בשרם .סת׳ :ואיש כי ימרט ראשו .בנדיו
יהיו פרוסים .ועל שפם .ודגנד כי יהיה כו .סדי :ירקרק או אדמדם .וידבר דזאת תהיה.
פי :את אצבעו הימנית .אשר על כסו השמאלית .ואס דל הוא .ם ד :והזה הכהן באצבעו
היפנית .לכשר עליו .דדכר דכי חבאו .פי; עד סוף הפרשה פ׳ :וידבר דרכרו אל כני
ישראל .סדי :ואיש)אשר( ]כי[ תצא סמנו .ס ד ) :ואיש כי( ]ואשה אשר[ ישכב איש
)אותה( ]אתה[ .סדי) :ואיש( ]ואשד׳[ כי תהיה לכה .סדי :ואשת כי ילוכ .ס ד :וידבר
דאהרי מוח .סדי :מבית לפרכת .בסר בן בקר .ובסצנםת בד .לרם הסר .וססך אהרן .אל
ארץ נדדה .זאת פר החטאת .מיל הטאתיכם לפני ה׳ תטהרו .שבת שנתזן .ועניתם את
נםשותיכם .הקת עולם :וידבר דאיש איש .ס ד :לשעירים .איש איש מכסהו בעפר .ס ד :
,
דם בל בשר .דמו היא .ואם לא יכבס .וידבר דכמעשה ארץ .פי :אח טששפ .ושמרתם
את הקתי ואת םשםמי .איש איש את כל שאר .סד '.ס ד :עריות כולן סתומות :שארה
הנה ומההיא .ואת וכר לאתשכב .אשר נעשו לפניכם :וידבר .דקדשיסתהיו .סי :ואלהי
מסכה .לא תעשו עול במשפמ .לא תשא פני דל .פני נמל .ואיש כי ישבב את אשה.
סד• :וכי תבאו .פי :וכי ינור .סדי :לא תעשו עול במשפט .איפת צדק .ואת כל משפטי.
וידבר מ א ל בני ישראל תאמר .ם :ולא תהיה זימה בתוככם .הטמא למהור .להיות לי:
אסר אל הכהנ־ם .פי :הס מקריבים .אשד .ונח וחללה .והכהן הנמל מאתיו .פי :דבר
דאיש מזרעך .פי :דבר אל אהרן ואל בניו וינודו .סי :עד אשר הס מקדישים .ואיש כי
יאכל קדש .סי :ויסף .באבלם את קדשיהם .דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישרי.
סי :ובארצכם .שור או כשב .פי :להיות לכם .דבר דמועדי הי .פי :אלה מועדי הי .סי:
וידבר דעמר .פי :וספרחם .פי :מיום הביאכם .חםםרוחסשים יום .וידבר .כחדש השביעי.
סחוחה :וידבר ראך בעשור .פתוחה :בי יום •בסורים הוא לכפר עליכם לפני :וידבר
)דובהמשה( ]דבהמשה[ עשר .פחוחה :ומלבד )מתניחם( ]םחנוחיכם[ ומלבד כל נדריכם
לפנינו נ י ח ו ח כ ת י ב מ ל א וי״ו .מ נ ח ה היא )שם בי( .לפנינו מ נ ח ה הוא .ב ס ל המילואים לפנינו ה מ ל א י ם
ח ס ד יו׳יד ק מ א ווי׳׳ו כ ח י ב .דרש ב ש י מ ה א ח ת וכוי מסי סופרים פ י ט ה ״ ב .אשר לו כרעים ) ש ם י״א(,
ל א כתיב ,ולו קרי .ח ו ר ת היולדת ,ולפנינו ה י ל ר ח ח ס ר וייו .את נ פ ש ו ת י כ ם )ויקרא ש״ז( ,לפנינו ח ס ר
וי־ו .לשעירים )שם ייז( ,לפנינו ח ס ר יו״ד תניינא וכן ה ו א במוסרה .ו מ ה היא ) ע ם י״ח( ,לפנינו ז ס ה
הוא כ ת י ב .ובן דמו הוא )שם(• ולא ת ה י ה זימה ב ת ו כ כ ם )שם כי( ,לפנינו ח ס ר יו׳יד .ה ט מ א ל ט ה ו ר
)שם( לפנינו ל ט ה ר ב ח י ב ח פ ר וי״ו .הם מקריבים ,ח ס ר יריד ח נ י נ א לפנינו .ימים ח ה י ה גאולהו
) ש ם כ ״ ה ( ה ס ר וי״ו ק מ א לפנינו .היא א ת ז ת ם ,ב י א ח ז ת עולם היא ,הוא ,הוא ,כ ת י ב בחרוייהו ,וקרינן
היא .אלילים ) ש ם כ׳׳ו( ,לפנינו ה פ ר יו״ד ב ת ר א .והקימותי )שס כ״ו( ,לפנינו ה ס ר וייו כ ת י ב .מ ה י ו ה
667 מחזור וימר־י
וסלבד כל נדבתיכם .כמת תסריס .עד במנת תשכז .דדנר דצז .מתוחה־ .ולקחת סלח.
סחוחח :דצא בן אשת .סדורה :חמס .שלטיה כת דברי .דדבד רהוצא את הטקלל.
ס ׳ » :וה ה׳ את טשה :כהר סיגי .ס״ .וסערת לך .סחרה :וכי תסכרז .סד׳ :ואח טששמי
תשמרו .ונתנה הארץ מריה .כי יםוך ,סדורה :ואיש בי יםכר .סחרה :עז־ תם שנת
ממכת ,ימים תהיה נאולחו .היא אחזחס ,כי אהזת עולם היא .ויי ימוך אחיך וממד. I T .
םד׳ :וכי ימוך דונפגר .סד׳ .כי עבדי הס .לעלם בהם תעבדו .וכי תשינ .סדי :לםיהן
ישיב .כםי שניו .אלהיכס .אלילים .לא תתנו כארצכם :אס כחקתי .ס י :תשמרו .ואץ
מחריד .בארצכם .זםניתי .והקימותי .מהיות להם .קוממיות .ואס לא תשמעו .ס י :אף אני
אעשה .הרעתם לריק זרעכם .ואס עד אלה .סד׳ :ושברתי את נאון עוכס .ואם כואח.
סדי :ואתכם אורה .אף אני אלך) .לבבם( ]לבכם[ הערל .ואז ירצו .תעזב סהס .לא
מאסתם ולא נעלתים רכלתס .וזכיתי להם כרית .רדכר דכי יסליא .סדי :ואס בד&ה.
סד״ .לאשר קנהו מאתו .אך ב ט י אשר יבכר .סתי :בהר סיני:
,
ב מ ד ב ר סיני .אלםי ישראל הם .ואת כל העדה הקהילו .רהיו כני ראובן .סד :לבני
שמעון .וכל מרשמת השנמימ סזעהנת) .תתשקת( ]התסקדו[ .וידבר .דאיש על
דנלו .םד״ :דנל מחנה ראוכן .םת׳ :ונסע אהל מועד .דנל סחנה אסרים .סתי :מ ל סהנח
, ,
דן .סת :אלה סקודי .סת׳ :והלויס לאהתסקדו .ואלה תולדת אהרן וסשה .ם :בהקריבם
אש זרה .ררבר דהקרב את סטה לף .ס׳ :וידבר מאני הנה לקחתי .סי :ררבר ה׳ אל
משה בסדברסיני .ס׳ :ולקהת .סי :וכליהקדש .ונשיא נשיאי הלוי .ער שקרת .ומקדת
טשםרת בני סרמ .מקד משה ואהרן .ויאטר .דשקד כל בכר .םת׳ :רדבר דקה אח הלדם.
מי; רדבד ת ש א את• ראש בני קהת .סי :ובא ארק ובניו בנסע הסחנה .ועל שלהן
הסניס .ואת הכמות ואת ד&נק*ות .סקדת כל )כלי( המשכן .וידבר דאל תכריחו .ס ׳ :
כבלע את הקדש :נשא את ראש .סי :וידבר דצו את בני ישר׳ .סי :וידבר דאיש או אשד-
ש׳ :סכל חטאת האדם .איל דכיטותם .רדכר דכי תשטה .טי :והעמידה לטני הי .בקרקע
המשכן .ונתן אל המיט .אזכרתה .ונסלה ירכה .ונורעה זיע .ועשה לה הכהן .ונקה האיש
סעץ .וירכר רכי ישליא .שי :להזיר לי״י .הרת לי־י .נוי אליו .בסתע שתאם .וזאת חורת
הנזיר .םתי :נסי)נזרו(]נדדו[ .כן יעשה .דדבר דנה תברכו .ם־ :יברכך .סי :יאי .ס׳:
,
ישא .סי :דשסלך שלום .ס :ואני אברכס .דהי כיום כלת משה להקים .סי :נשיא אהד
ליום .להנבת הםזבה .ויהי המקריב .ש׳ :כיום השני .הקרב קרבנו : x .זכן שאר השבעים.
סי :ואת הנבת הסוכה .סי :מבין שני הכרכים וידבר אליו :בהעלתך .ס ׳ :כמראה .וידבר
דקה את הלוים .שי :וכה תעשה להס לטהרם .וכנסו כנדיהס ותטהרו .וידבר רואת אשר
,
ללויס .סת־ :כמדבר סיני כשנה השנית .שי :רדכר רבי יהיה טמא .ס :לנסש .או בדרך
דחוקה .נקוד :ובדרך לא היד .וחדל .ולאורח הארץ .סי :וביום הקים את הסשכן .סי:
עשה לך שתי חצוצרת .אלסי ישראל .וכי תבאו מלהמה כארצכם .על הצר חצרר אתכם.
והרעתם כהצצרות .ודרה לכם לובתן .ש׳ ויהי בשנה השנית .מדי :ונסע דראובן .סתי:
סחנח בני אסריס .סתי :מחגה בני דן .סת׳ :ויאמר משה לחוכב .עד כי ה׳ רבר טוב.
והיה הטוב ההוא אשר יימיב והיטבנו לך .כנםעם מן המהנה .מ׳ :רמי ליה כאמצע
מלמעלה סימן}]א( ויהי בנסע הארון .ובנחה יאמר שובה ה׳ רבבות אלס׳ ישראל: ^ :
רהי העם כמתאוננים .ולמה לא םצאחי חן בעיניך .אם אנכי ילידיחיהו .האמן .ואל אראה
,
ברעתי .ס .אססח לי עד כי הס וקני העם .התקדשו .ישהט להם ומצא להם .היד י־י
תקצר .היקרך .ורוח נסע רטש על המחבה .השליו .וישטחו להם שטוח .ואף ה׳ חרח:
רבה מאד .המתאדם .ם• :ותדבר כרים ואהרן .סת׳ :ויאמר י־י סתאם .לא כן עבדי משה
בכל ביתי נאמן הוא .ומראה ולא בהירת ותמונת י׳י יביט .סרחם אמו .רסא נאילה .סי 1
ויאמר י׳י אל משה .ואביה ירק ירק בפניה .פ י :שלח לך .ויהם כלב .סת׳ :ותשא כל
העדה ס׳ :עד אנה ינאצוני .עד וישחטם .פ י :עד מתי לעדה הרעה הזאת .ש׳ :למה זה
אתמ עכריס .כי תבאו אל ארץ סושכותיכם .סי :וידבר דבבאכם אל הארץ .ראשית
עדיםתיכם חלה .זכי תשנו .סת׳ :ומנהחזונסכו כמשפט .ושעיר עזים אחד לחטאת.־םת׳:
ואם נסש אחת תחטא כשננה .סי) :והיו( ]רהיו[ בני ישראל במרכר .סתי :ויאמר ה׳ אל
משה מות יוסח .ם׳ :ועשו להם ציציח .אני ה׳ אלהיכם .קמא :ם׳ :ויקח קרח .וישמע
משהויסל]על[ סניו .םת׳ :הבדלו .םת׳ :דבר אל העדה .ופקדת כל האדם .יסקר עליהם.
זתכמ .זאש יצאה .מקריבי הקסדות מתי :וידבר דאמר .סח׳ :זילנו כל עדת .וידברהרמו.
על דבר קרח .ס׳ :וקח מאחמ .ויקהו .סי :ויאמר ה׳ אל משה השב .ס׳ :ויאמרו בני
,
ישראל .האם תמנו לנוע .סח׳ :ויאמר ה׳ אל אהרן .ונם אח אחיך מטח לוי שבט .ש :
ףדבר ה׳ אל אהרן .סח׳' :ולבני לוי הנה נחתי .ס׳ :וידבר דואל הלוים תדבר .ס׳ :זאת
הקת התורה .זיקהז אליך סרה .ולקה אזוב .מתי :ויבאז בני ישראל .ונסן זרמץ .ףדבר
דקה את המטה .אל םני הסלע .סח׳ ,:יען לא האמנתם בי .וישלח משה מלאכים .ם׳:
רשעו מקדש .סת׳ :וישמע הכנעני .סי :רסעו מהרההר .שי :ותקצר .וידבר העם באלהים.
הקלקל .ויסר מעלינו אה הנחש .וישימהו על)העם( ]הנס[ אח והב בסוסה .סח׳ .:אז ישיר.
ונשקשה .סי :וישלה ישראל מלאכים .רםנו ויעלו דרך הבשן .סדורה :וירא בלק .הנה עם
יצא .שלושה .וילך שסי .לבדד ישכן .עשר יעקב .רבע ישראל .מות ישרים .ולא קסס.
מה סעל אל .ס׳ :משכנתיך .כאהלים נטע .כתעםות ראם לו .ועצמותיהם ינרם) .ומברכיך(
]מברכיך[ בתך .וקם שכמ .שאתי מאב וקרקר .שעיר אויביו ישראל .סי :וישב ישראל.
לזבחי )אלהימו( ]אלהיהן[ .ויחד אף .סח״ .ויאמרה׳ .רקח רמה .אל קבתה .ותעצר
המנסה :סתרה :סנחסבןאלעזר .בקנאו אחקנאתי .ברית כהנת עולם :פי :צרור.צרתם.
ויהי אחרי המנסה .סדי :ושאר כל השבטים .פ׳ :בר מן אלה מ י רן דסליני סיסרי איתדאמ׳
סתומה .ואית דאמ׳ סדורה :לאלה תחלק .מת׳ :ואלה שקורי הלו׳ .סוד :ותקרבנה בנות
צלסהד .ףקרכ משה את מששטן .ויאמר דכן בנות צלפהד דברת .נחלח אביהן להן .איש
כי ימות ובן אין לו .ואם אין אחים .להקת משפט .פ׳ :ויאמר דעלה מתי :דדבר דיםקד
הי .כצאן אשר אין .םתי :ויאמר דקח לך אח יהושע .בן נון .במשפט האורים .ויקח את
בנליון ה כ ת ב יד נ כ ת ב :
)א( פחוס בהדי! סימנא ונמצא ויהי בנסע פחות מצסניו ומלאסליו סימן השוס,
יו״ד . .ר מ י ליה ב א מ צ ע וכוי עיין במם׳ סופרים פ״ו ה״א .ו ב פ ס י ק ת א ז ו ט י ח א 0׳ ב ה ע ל ת ך ,ו ב ש ב ת
ק ט ־ ו ע׳׳כ ,ועיין בר׳׳ה י׳׳ז ע״ב ע ש ה להן סימניות וכו׳ ובח״א שס׳ ובשו״ת כוהרש״ל סי׳ ל״ו .ובשו״ת
סחד׳׳ט לובלין סי׳ ע׳׳ה .׳ ו ל מ ה ל א מ צ א ת י הן בעיניך )שס י״א( .לפנינו ס צ ה י ח ס ר אי .יליייתיהו
ולפנינו ילדיחיהו כ ת י ב .השליו )ש ,(0לפנינו ה ש ר ו ב ל א יו׳׳ד נ ח י ב .ו ת ״ ז נ ה ה׳ יביש )שש י״ב(
ו ח ס נ ה ח ס ר וייו כ ת י ב לפנינו ,ער א נ ה ינאצוני ) ש ם ״יד(׳ לפנינו ח ס ר וי״ו .ארץ מושבותיכם )שם ט׳׳ו(,
לפנינו ט ו ש ב ח י כ פ ח ס ר וי״ו ב ח ר א כ ת י ב .ר א ש י ת ע ר י ס ת י נ ם לפנינו ערםתבש ח ס ר יודי״ן כ ת י ב .ל ח ט א ת
לשניט ח ס ר אי .ועשו ל ח פ ציצית )שם ט״ .0לפנינו ח פ ר יריד בחראי ב ח ע פ ו ח ר א ם לו )שט ביד(,
לפנינו ס ל א וי״ו ק ם א ,ו ח ס ר וי״ו ב ח ר א .ועצםותיהם ,לפנינו ועצשהיהס כ ת י ב .פ א ת י ס א ב לפנינו
669 מחזור מטרי
יהושע .ס׳ :וידבר צו אח בני ישראל .זה האשה .ס׳ :וביום השבת .ס׳ :ובראשי חדשיכם.
פת״ .וכחדש הראשון .פ׳ :וכיום הכיבודים עד ונסניהם .פ׳ :ובחדש השביעי .ער
כמשפטם .סתי :ובעשור .םתי :ובהםשה עשר יום .ועשרון עשרו[ .וביום השני ונשכיהם.
פתי :וכיופ הרביעי .פ׳ :וביום ההסשי .ם׳ :וביום השש׳ .עד ונסביה .פי :וכיום השביעי.
,
עד במשפטם .סי :ביוםהשמיני .אלה תעשולה :פ׳ :וידבר .ראשי המטווח אלההתוקים.
פי :נקם נקמת .ם׳ :ףמסרו מאלפי ישראל .והצצרת התרועה .ויצבאו על מדין .סת׳:
ויצאו משה ואלעזר .מתי :ויאמר אלעור .ובבפתם )מדיהם( ]בנדיבם[ .פי :שא את ראש
) ה מ ל ^ ]מלקוח[ .וחציח את המלקוח .ממחציתם תקחו .עניל וכומו .ויקה משה ואלעזר
הבחן את הזהב .בתראה .ם :ומקנח רכ .שתי :ויחד אף ה׳ בישראל .והנה קמתם תחת.
םתי :נדרת צאן נבנה למקנינו פה .פ• :ויאמר אליהם .הארץ לעריה .נלעדה .רלכדוה.
ויקרא לה נבח בשמו .פי :אלה מסעי .ויסעו מאילם .סי :וישמע הכנעני .םתי :בערכות.
ולצנינים בצידיכם .וצררו .פי :כ* אתם באים .מטה בני הראובני ומטה בני הנדי .פי:
אלה שמות האנשים .כלב בן יפנה .פדהאל בן עמיועד .פי :וידבר רצו את בני ונחנו
ללוים .ומדתם .ער זה יהיה )לכם( ]להם[ .סי :וידבר .דבר .והצילו העדה .והשיבו עד
הקרש .הכהן מודל .ואחרי מות הכהן הנרול .לא יענה) .לא( ]ולא[ תקחו כפר.
ולא תקחו כפר)לנס( ]לנוס[ .ולא חהניפו .ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך כה כי אס בדם
שפכו .ולא חטמא אח הארץ .אני שכן בתוכה .פ׳ :ויקרבו ראשיהאבות .ולפני חנשיאים.
)ואחד( ]ואדני[ צוד ,ב״י .לאחד מבני שבטי בני ישראל .ער ונוסף .ונוספה .ותהיינה
מחלה .לבני דדיהן לנשים .אלה המצוח והמשפטים:
א ל ה הדברים .פי :י־י אלהיכם .םתי :הרבה אתכם .היאלהיאבתיכםיםףעליכם .ואקתאת
ראשי) .ולא( לא תכירו פנים .כי המשפט .ונסע מהרב .וייטב כעיני הדכר .ותהינו לעלות.
כאשר תעשינה הדברים .ולא האזין אליכם .סת׳ :ונסן ונסע .סת׳ :ויאמר רב לכם סב .פי:
ונפן ונעבר .םת׳ :ייאסר ה׳ אלי אל תצר .סת׳ :וידבר .אתה עובר .והעוים היושבים .סת׳:
ויאמר י־י אליראההחלחי .ויחנהו ה׳ אלחינו לפנינו .ונסן ונעל .סדי :אלחיראאתו .הלא
היא ברבח בני עמון .כל חבל הארנב .חחח אשדח הססנה .חעברו לפני אהיכס .כי מקנה רב
לכם) .עיניכם הראתי( ]עיניך הראת[ לשני המלכים .לכל הממלכות אשר אחד ,עכר שמה .לא
תיראום .סדי :ואתחנן :להראות את עבדך עלה ראש הששי-ה וראה בעיניך) .רצו( ]וצו[
את •הושע .עד תראה .פי :ואתם הדבקים .כ׳ היא חכמתכם .לבניך ולמי בניך .ללמד
,
אתכם .פן תשחיחון .ם :כי הוליד בנים .והשחתם .להכעיסו .העדתי בכס .כי השמד
תשמדון .והפיץ ה׳ אתכם .ועבדתם שם אלהים מעשה .ובקשתם משם .בצר לך .אח ברית
אבותיך .לימים ראשונים אשר היו לפניך .או הנסה .ובססחים .אחההראתלדעת .ושמרת
אח חקיו .אשר ייטב לך .פ׳ :אז יבדיל משה .לנוס שמה רצח .ם׳ :ויקרא משדי אל כל
מאתי מואב .אויביו וישראל ל פ נ י ט שעיר איביו .וביום הביכורים ) ש ם כ ״ ח ( ,ל פ נ י ט תשר יו״ר קםא-.
א ל ה ה ח ו ק י ם )שט לי( .לשנינו א ל ה ה ה ק י ס הסי־ וי׳׳ו• ו ח צ צ ר ח ה ת ר ו ע ה ,ל פ נ י ט ו ה מ ר ו ת ם ל א וי״ו
כ ח י ב .ו מ ק נ י ט פה .ל פ נ י ט ל מ ק נ נ ו ה ס ר יו׳׳ד .וילכדוה )שס ל׳׳ב( ,ל פ נ י ט ה ס ר וי״ו .ב ע ר ב ו ה )שם ל׳׳נ(.
ל ם נ י ט ב ע ר כ ת ח ס ר וי׳יו .ולצניניש בצידיכם )שם(׳ לפנינו ולצנינש בצריבש ח ם ר יריד .ה נ ה ן
שניהם ח ם ר וי׳׳ו לפנינו .ולא ח ק ח ו כפר ,ו ל א ה נ מ ל ׳ ואחרי ס ו ה ה נ ה ן ה נ ד ו ל )שש ל״ה(,
ח ק ח ו כפר לנוס כצ׳׳ל .ולפני הנשיאים ) ש ם ל״ו( .לפנינו ח ס ר יריד ק ט א .ואדני צוה בה׳ כצ׳יל.
ל א ח ד ס ב נ י שבטי בני ישראל כצ׳׳ל )שם( .ה׳ א ל ה י אבתיכש )דברים א׳( .ל פ נ י ט א ב ו ח ב ס מ ל א
וי׳יו ו ח ס ר •ויד כ ת י ב .ל א הכירו פנים כצ׳־ל .וחהינו לעלות .ל פ נ י ט ל ע ל ת ח ס י וייו .א ת ה עובר,
ל פ נ י ט א ח ה ע ב ר ח ס ר וי׳׳ו .נהעייש היושבים )שם ב׳(׳ ל פ נ י ט הישכיס ח ס ר ו״יו .ו י ח נ ה ו ח׳ א ל ה י ט
כ ח י כ א ו ה
• עיניך ה ר א ח כ צ ״ ל . ל פ נ י ט )שם( כצ׳יל .ה ל א היא ב ר כ ת בני עמון )שם גי( .ולפנינו ה ל ה
כי ה ו א ח ב מ ת ב ם כ ת י ב לפנינו )שם ר׳(׳ פן חשתיתון ה ס ר יריד כ ת י ב לפנינו )שם( ,ה ע ד ת י ב נ *
ל פ נ י ט מ ל א יו׳׳ר כ ח י ב .א ת בריח א ב ח י ך ח ס ר וי״ו כ ח י ב לפנינו .לימים ראשונים .ח ס ר וי״ו ל פ נ י ט .
ובמפהיפ׳ מ ל א וי״ו ה ו א לפניט .ל ט ס ש ס ה ר צ ח ׳ ל פ נ י ט ל נ ס ש ט ה ר ו צ ח ח ס ר וי״ו דלנס .ו מ ל א וייו
סדזזור ממרי 670
ישראל .פנים בפנים .כי יראתם מפני חאש .םת־ :אחריס על פני .ם0ל .פוקז*עון .לאלפים.
,
סח׳ :שטור אח יום השבת לקדשו .כבד אח אביך .ל ם ק יאריכן .למען ייטב לך .םח :לא
תרצה .סי :ולאתנאף .סי :ולא תננוב .םי :ולאחענה .סי :ולא תחמד .ם׳ :את הדברים
האלה .לסען ייטב להם ולבניהם לעולם .ואתה סה עסו* עסרי .מאת הסצוה )והחפים(
]החקים[ והמשםםים .ס־ :שסע .צריך שיהא בראש שיטה ואחד בסופה :שםןז ישראל י׳י
אלהינו ״י א ת ך :ובקוטך .ולטוטפת בין עיניך .פת׳ :והיה כי יביאך .השסר לך סן תשכח.
םתי :לא תנסו .נסיתם במפה .ועדותיווחקיו .להרף את כל אויביך ספניך .סי :כי)ישאלו(
]ישאלך[ .הייט לפרעה .בפרעה ובכל כיחו .לחיותינו)ביופ( ]בהיופ[ הזה .לפני ה׳ אלהינו.
סת׳ :כי יביאך ה׳ אלהיך .סתי :לא מרכבם .פת׳ :וידעת בי ה׳ ]אלהיך[ הוא האלהים.
ולשוסר׳ םצותץ .אל פניו להאכידו .אל פניו ישלם לו .ושמרת את הםצוה ואת התקיס
ואתהסשפטים .פ׳ :והיה עקב תשםעון .את הםשסטים .ואהבך .וברכך והרבך .וברך פרי
בטנך ופרי אדמתך דננך )תירושך( ]ותירשך[ ויצהרך שנר אלפיך ועשתרות צאנך .מת׳:
כי תאמר .המסות הנדולות .עד הנויס האל מפניך .פי :בל המצות .וזכרת את בל הדרך.
ותלך לא בצקה .ה׳ אלהיך טיסרך .לא תהמר בל בה .השטר לך פן תשנה .פן תאכל.
תברח אח ה׳ אלהיך .פ׳ :והיה אס שבח תשבח .פ׳ :שמע ישראל אתה עובר היום.
וברשעת וערים .מורישם מפניך .לא בצדקתך .את אשר הקצפת .ס׳ :ראסר ה׳ אלי קום
רד מדר .ם׳ :ויאמר י־י אלי .עם קשה עורף הוא .ואתנפל לפני ה׳ כראשונה .ספני האף
והחמה .ואתפלל נפ כעד .אשר דק לעשר .ואתנפל לפני ה׳ אשר התנפלתי .ואתפלל אל
ה׳) .ויאמר( ]ואסר[ .אל תסן אל קשי העם הזה ואל רשעו .פן יאמרוהאדן .פי :כעת
ההיא אסר ה׳ אלי סםל .סי :בעת ההיא הבדיל ה׳ .ויאסר ה׳ אלי קום לך למסע .טי:
ועתה ישראל סה ה׳ אלהיך שואל .וערפכס לא תקשו .לא ישא פנים ולא •קח שחד.
)ואת( ]אח[ ידו החזקח.סתי :כ• הארץ אשר אתה באשמה .סי :והיה אס שמע .ואספת.
דננך .וחרה אף הי .והיו לטוטפות .כימי השמים על הארץ .סי :כי אם שמר תשסרץ.
,
סת :ראה אנכי .סדי :והיה כי יביאך .עד מעשר דננך ותירושך דצהרך .כי ירחיב ה׳
אלהיך את גבולך .םתי :כי יכתת .סי :כי יקוםבקרבך) .והפרך(]והסדך[ .סתי :כי יסיתך
אחיך .פתי :כי תשמע באחת עריך .ישוב מתרץ אפו .כנים אתם .סי :לא תאכל .ס׳;
את זה תאכלו .סי :כל צפור .סי :עשר תעשר .עד לפני ה׳ אלהיך .ס־ :מקצה שלש
שנים .סי :מקץ שבע שנים .סי :כי יהיה בך אכיק .ער ולאתקפוץ .כ׳ לא יחדל אביון.
פחח תפתה את ידך .כי ימכר לך אהיך .הברת כי עבד היית .טי :כל הבכור .ס׳ :שמור.
סתי :שבעה שבועות .סי :חנ הסכות .ולא יראה את פני ה׳ תקפ .איש כמתנת ית .סד׳:
שפטים ושמרים .סדי :כי ימצא בקרבך .על פי שנים עדים .פי :בי ימלא ממך דבר
למשפט .סח׳ :בי תבא אל הארץ .סח• :לא יהיה לנהנים .מחי :חה יהיה סשפט .ס׳.י
ובי יכא הלוי .סתי :כי אחה כא אל הארץ .קסם קסמים .פתי :כ* וערם האלה .סוד :כי
יכרית ה׳ אלחץ .פן ירדף נאל הדפ .ולו אץ משפט מוח סדי :ואס ירחיב ה׳ .ויספת לך
עוד .סי :וכי יהיה איש שונא לרעהו .סתי :לא תסיג סח׳ :לא יקום עד אחד באיש .על
ד ר מ ה ג ת י נ )שס( .פ ו ק ד עוך לפנינו ח ם ר כ ת י ב )שפ חי( .ולא חננוב! ח ס ר וי״ו ל » נ י ט .לעולם ח ס ר
וי׳ו לפנינו .ועדיחיו׳ ח פ ר ^׳ vא ח ר דל׳׳ת לפנינו .אויביך ,״•ינץ־ ח פ ר וייו ל פ נ י ט .לחיותינו ,ח פ ר
וי׳יו ויו״ר ל פ נ י ט ) ש פ ו׳( ,ולשוסרי ם ז ו ח י ו ,ל פ נ י ט ו ל ש ס ר י ס מ ת י ו כ ת י ב .ועשחרוח ,ו מ ר וי״ו לפנינו.
ח ם ס ו ת ח נ ד ו ל ו ת לפנינו כ ת י ב ח ס ס ח ח ג ד ל ח ח ס י ווי״ן .ש ס ע ישראל א ח ח ע ו ב י ח י ו * ל פ נ י ט ע ב ר
ח ס י וייו כ ח י ב ) ש ם 0׳( .ע ם ק ש ח עורף הוא ,ער!( ח ס י וי-ו ל פ נ י ט .׳ מ א ל חסי* וי״ו ל פ נ י ט ) ש פ יי(,
mב ח ר א .ו ת י מ ש ך ל פ נ י ט ח ס ד 1י״ו )־שש ייכ( .א ת נ מ ל ך ,ח ס ר לטועפזח לפנינו ל ס ז ט פ ת חסר
כ ה י ב ל פ נ י ט .ש ב ע ה שבועוה ל פ נ י ט ש ב ע ה ש ב ע ה הראשון ח ס ר שני וייו ,ו ה ש נ י ה ח ס ר וי׳ץ ה ר א ש ו ן .
ה נ הסכות .ח ס ר כ ת י ב ) ש ם מ״ז( .שונא ל ר ע ה ו ח ס ר וייו נ ח י ב ל פ נ י ט )שמ י־ש( .ולא יוספו ,ולא
671 ם ד מ ו ר ויפורי
סי)שנים( ]שני[ .ם׳ :כי יקום עד .ועמדו שני האנשים עד הנהנים והשסטימ .ודחפו
השפטים היטב .ישמעו ויראו ולא יוססו .םת׳ :כי תצא למלחמה .והיה ככליות השומרים.
ער שדי צבאות .סת׳ :כי חקרכ **ל עיר .ס׳ כי חצור .ס׳ :כי יסצא הלל .סד׳ :כי תצא
למלחמה .סתי :כי תהיינה לאיש .סתי :כי •היהלאיש .וכי יהיה באיש .לא תראה את
שור אחיך .לא תראה את חמור .סח׳ :לא יהיה בלי נבר .סי :כי יקרא קן ציסור .סת׳:
כי תבנה בית חדש .כי יםל הנטל .םת׳ :לא תורע .ס־ :לא החרש .לא חלבש שעטנז.
נדילים תעשה לך' .כי יקת איש .ואס אמת היה הדבר .כי ימצא .ס׳ :כי יהיה נערה .ואם
]בשדה[ ימצא .כי ימצא איש נערה כתולה .לא יקה איש את אשת אביו .לא יבא פצוע.
סת׳ :לא יבא ממור .לאיכאעסני .לאתררש שלומם .סתי :מיכן ועד שלמה כולן סתומות:
לנכרי תשיך .כאן מצאו בספר עזרא קרן הפוך :כי נסש הוא .זכור את אשר עשה ה• אלהיך
,
לסריס .אל המשפט ושסמום .והפילו השופט .לא תחסם שור בדישו .ואם לא יחפוץ
האיש .לא תחסעינך .בכיחך איפה .אבן שלימה וצדק .איפה שלימה .פ׳ :זכור אח אשר
עשה .פי :והיה כי תבא אל ה א ^ סת׳ :כי תבלה .השקיפה .סת׳.־ היום הוה .ס׳ רצו
משה .עד )ושמרת( ]ושמהח[ לפני ה׳ .סח׳ :וידבר משה והכהנים .עד ארור לקחשהד.
בולן סתומות :אדור אשר לא )יקום( ]יקיפ[ .ס׳ :והיה אם שמע תשמע .ברוך אתה כעיר.
בתך פרי בטנך .עד אלסיך .ברוך טנאך ומשאדתך .נקרא עליך .יפחה ה׳ לך את אתרו
הטוב .פ׳ :והיה אמ לא תשמע .תחח ה׳ אלהיך כשמחה .אשר ישלהנו ה׳ בך .ובחסר
בל .והשיבך ה׳ םצרים .והתםכרתס ואין קנה .פ׳ :אלה דברי הכרית .פי) :ושמרת(
]ושמרתם[ את דברי הבריח :״ ׳ :אתם נצכים היום .סן יש בכס שרש סרה ראש ולענה.
ובחמתו .מה חרי ובהמה .וישליכם .ל׳ ארוך .טםכת סוסריס :הנסחרות לה׳ אלהיט
והננלות לנו ולבנינו .פת׳ :והיה כי יבאו .ושבח .עד וכבל נפשך .רדפוך .לשו ש עליך
לסוב .סי :בי הםצוה הזאת .פתי :ראה נתתי לפניך .ואס יפנה לבבך .מלך פשה .סת׳:
ויקרא משה ליהושע .סי :ויכתב משה .סי :ויאמרה׳ אל משה הן קרבו ימיך .פתי :הנך
שכב וקם .םת׳ :ויכתב משד ,את השירה .סתי :ויצו משה .עד ואתערפך הקשה .הקהילו
אלי את כל זקני שבטיכם :וקראת אתכמ .וידבר משה באזני כל קהל ישראל עד תסס .סי:
סן האזינו עד ו י ש מ ן ישורון ריש פסוקי בריש שסי:
ותשמע הארץ אמרייפי האזינו השמיפ ואדכרה
תזל בטל אמרתי יעיף במטר לקחי
וכרביבים עלי עשב כשעירם עלי דשא
הבו נודל לאלהינו כי שם ה׳ אקרא
כי כל דרכיו משפט הצור תמים שעלו
צדיק דשר הוא אל אמונה ואין עול
דור עמש וסתלתל שחת לו לא )בנים( ]כניו[ מומס
עם נבל ולא חכם הליהוה תגמלו ואח
הוא עשך רכננך הלא הוא אבץ קנך
ה״א ד ה ל ה ׳ ח נ ט ל ו ז׳זח באנפי נ פ ש א כ ח י ב א בכולהו מ ה ח י עחיקא ,ודיקא ה׳ לחוד לה׳ לחור .ועיין
רר ודור לפנינו ש נ י ה • ח ס ר וי״ו .יצב גבולוח עמים ל0נינו נ ב ל ח ע ס י ס ח ס ר כ ח י כ .יליל מנ׳׳ש.
ישימון לפנינו ילל ישמן כ ת י ב וכן ה ו א ב מ ו ס ר ה .ע ל נזליו .לפנינו גוזליו מ ל א וי׳יו כ ח י ב .ירכיבהו
ויאכל ח נ ו כ ו ת שדי לפנינו ח נ ו כ ת ח ס ר וי׳׳ו על ב מ ת י ארץ .לפנינו י ר כ ב ה ו על בטוהי ארץ נ ח י ב .
בתרא -ויניקתו ד ב ש ח ס ר יו״ד ב ת ר א כ ת י ב .ואלים בני בשן לפנינו ואיליפ מ ל א יודי״ן כ ת י ב .וישמן
ישורון ח ס ר וי״ו ק מ א לפנינו .ו י נ ב ל צור ישועתו״ לפנינו צור ישעתו .יקניאה! לפנינו ת ס ר יריד.
ב ח ו ע ב ו ת יבעיםהו ,כ ת ו ע ב ת ח ס ר וי׳יו ב ח ר א כ ח י ב .ל א א ל ו ה לפנינו א ל ה ח ס ר וי״ו .מ ק ר ו ב באו ,מקי־ב
באו כ ת י ב לפנינו .בניו ובנותיו לפנינו ובנתיו ח ס ר בחיב .כי דור ח ה ס כ ו ח ה מ ה ,ח ס ר וי׳׳ו ח ה פ ב ח
כ ת י ב לפנינו .בנים ל א אמון בם ,ל א אמן בם כ ת י ב p « .ויבולה .ו י ב ל ה ה ס ר וי׳יו לפנינו .ושן ב ה מ ו ת
673 מחזור רטרי
תקכא״א( והדין ספר תאני דאסיק עלי הכהן מן שתים עשרה אבנים שהקים יהושע בנלנל
ומסרן לשמואל ושמואל מסרן לפלטי בן ליש .ושלטי בן ליש מסרן לאחיתופל.
ואחיחופל לאחיה השיילוני .ואתיה לאליהו .ואליהו לאלישע .ואלישע ליהוידע הכהן.
ויהוידע לנביאים :וקברוהו באםקוםת בית מקדשא .וכר עקרן אסקופת כיח מקרשא בשני
יהויכ׳ין מלך יהודה אשכחיה יחזקאל ואתייה לבבל .ובשניה בורש מלך פרם כד אסיק
עזרא עשרה יוחסין מבבל אשכחיה עזרא להדין ספר ואפקיד ,לירושלס והניע אצל מנחם.
ומנהם מםרולר׳ נחוניא בן הקנה .ור׳ נחוניאלר׳ אלע;ר בן ערך .ור׳ אלעזר בן ערך לרי
יהושע ור׳ יהושע לרי עקיבא .וו׳ עקיבא לר׳ יהודה .ור׳ יהודה לר׳ טיישא .וו׳ מיישא
לר׳ נחום הלבלר .ורי נחום הלבלר מסרו לדי:
^ :שים באורייתא דלא דבקן ואית לה ארבעה קמי :ואני הלבלר אסדר כל אותיוח
נדולות וקטנות ומשונות ותניהן בכל םידרא וסיררא לבד לבד .למען ירוץ המעתיק
ולא יטרה לחפש אנה ואנה:
ת ק ב ב .בעזרת שדי) :אלהים רבראשית( :אלהים דבראשית ומיהי אור .דיהי רקיע.
)ודייקוו( ]ודיקוו[ .ותישא .ויהי מאורות .ודישרצו .ודתוצא .ואלהים מיכל.
אלהים מיברך .אלהים דביוס עשות .אלהים דוה שפר :ץ רמוייני באמעעיתא י״ד
באורייחא :בראשית :זה ינחמני• ח)א( :כ״ח באורייתא דתלתא קרניתרין לאהוריהן וחד
לקדמיהון :בראשית :ורוח אלהים .מרחפת .שיח .ויצמח .נחמד .וחפקחנח :וחוב |) pב( דשתיא
ל״ז באורייתא :כראשית :הנחש השיאני .ואחכא .על )נחונך( ]נחנך[ .חצםיח לך .לקחח
< (tוהדין ספר ת א נ י וכר ס פ ר ה ת נ י ן אשר ה ב י א לנו ה מ ת כ ר בספרו הנ&לא היא ירשת
בפרשה בפירוש הרמב׳׳ן על ה ת ו ר ה פ ל י ט ה ל נ ו מ ה א ב נ י ם שהקיש יהושע בירדן ,ונזכר
הבוא על ה ד ק ר א ו כ ת ב ת עליהן א ת כ ל דברי ה ת ו ר ה ה ז א ת וזה לשונו ומצינו ב ס פ ר האני
1
ש ה י ת ה כ ל ה ת י ר ה כ ת ו ב ת ב ה ן מ ב ר א ש י ת עד לעיני כ ל יערא• ,ב ת א ג י ה וזיניהו ומשם נ ע ת ק ו
התאגין ב כ ל ה ת ו ר ה ,והובאו דברי ה ר ם כ ״ ן בפירוש רבינו בחיי ב פ ר ש ת תבא ,וז״ל הרמב׳׳ן ב ה ק ד מ ת ו
על ה ה ו ר ה ,ובל ה נ מ ס ר ל מ ש ה רבינו בשערי ה ב י נ ה ה כ ל נ כ ת ב ב ת ו ר ה ב ס י מ ש או שרמוזה ב ת י ב ו ת
או ב נ י מ מ י י א ו ת או בצורות ה א ו ת י ו ת ה כ ת ו ב ו ת כהייכתן או ה מ ש ת נ י ת בצורה ,בנון ה ל פ ו פ ו ת ו ה ע ק ו מ ו ת
וזולה! או בקוצי ה א ו ה י ו ת ובכהריהם ,כ מ ו שאמרו כ ש ע ל ה מ ש ה למרום מצאו ל ה ק ב ״ ה שהיה קושר
קשרים לאיהייח אניר לו אלו ל מ ה א מ ר לו עח-ד * ד ם א ח ר לדרוש בהן הלי חלים של ה ל ב ו ת
עד זו נזנין לך א מ ר ל ה ם ה ל כ ה ל מ ש ה מסיני כי הרמזיש האייו לא יתבוננו אלא מ פ ה א ל פ ה
עד מ ש ה מסיני .ו מ ז ה א ס ר ו בשיר השירים ר ב ה ב ח ו ק י ה ס פ י ת א נ י ן ה ר א ה ל ה ם )לפנינו בשה׳יש
ל י ת א ( זר&פר ה ז ה ד).א ידוע ומצוי אצל כ ל אדם יפרש מ ב מ ה אלפין יש ב ת ו ר ה בחאגין ו כ מ ה
ביתין ושאר ה א ו ת י ו ת ומםםר ה ה א נ י ן של כ ל א ה ת ו א ה ה וכו׳ ע״ש .ועיין ב מ נ ה י ג בסוף הספר ,ובשו״ת
ח ש ב ״ ץ סימן ני נ״א נ״נ ,וו״ל ר ב ע ו בחיי בשירושו על ה ח ו ר ת ו ה נ ה זה מ ש ל מ ו ת ה ת ו ר ה ומן הרמזים
הצפונים באותיותיה כי ע ל כן באו ב ח ו ר ה אותיות ה פ ו כ ו ת וחלויוח וכן ע ק ו מ ו ת ולפופות ,וכן נ ת ל ו ת
ו ק ט נ ו ת וכן מ נ ו מ ר ו ת ומנוקדות ,יתגלו מ ת ו כ ם חםשים שערי בינה שננ־יו למשה ,ו ב ר ס ב ״ ם ה׳ ס״ת ם״ז
ה ״ ח ודיל ויזהר באוהיוה ה ג ד ו ל ו ת ובאותיות ה ק ט נ ו ח ובאוחיוח ה נ ק ו ד ו ת ואותיות ה מ ש ו נ ו ת בגון הםא״׳ן
ה ל פ ו פ ו ת ואותיות ה ע ק ו מ ו ת כ ט ו ש ה ע ת י ק ו הסופרים איש מי1י איש ,ויזהר בהגין וכמניינן יש א ו ה
שיש ע ל י ה ת ג א ה ד ושי שיש עליה ש ב ע ה וכן התגין כצורת זיני! הן דקין כ ח ו ט ה ש ע ר ה ,ו ב ס פ ר
מ״ע ב ח ב ע״ז שהוא מ ס פ ר חגי!״ ועיין בשו״ח ה ר מ ב ״ ם דפוס אמש״ד סי׳ ס״ח) ,ובנדפם מ ה ד ש ה ו א
פי' ע׳׳•)( ב ה ש ה ש י ב יה־עואלים אזתז א ם ע ש ״ ת ה ח ג י ן היא ה ל ״ מ א ז ו ד א מ נ ה ג הסופרים ,וחשיבתו,
ה ת נ י ן ה ו א איהיות ק ט נ ו ת בראש ה א ו ת י ו ה והן כעין זייני! ד ו ק א א ך יש חילוק באותיות יש א ו ת
שצריכה ח ג אחד׳ ויש שצריכה שתים ויש ש צ ר י כ ה שלש וביוצא עד ש ב ע ה זה ה ו א אופן עשייתן
א מ נ ם ע ל מ ת ש ש א ל ת ם אס הוא מ נ ה ג בודאי כי אין ז ה ט ג ה ג דזה קראוהו ר ב ו ח י ט ז״ל כתרי
אותיות וכמו ש א מ ר ו מצאו ל ת ק ב ׳ ׳ ח קושר ב ת ר י ם לאותיות .וכן נ ט צ א כספרי ת ו ר ה ש כ ת ב ם מ ש ה
ר ב י ט ע״ח ,אכן ב א ר י כ ו ח הזמן ו ה ט ל ט ו ל נמצאו כ מ ה ו כ מ ה חלוקים זה א ו ס ר ב ב ה וזה אומר ב נ ה
ולא ראי זה בראי זה ,שיש מסורות שאומרים ע ל א ו ת א ח ה שצריכה ש־יש הנין ,ו נ מ ס ר ה א ח ר ת
נ מ צ א ב א ח ת וכיוצא כאופן שלא נמצאו מכוונין ולכן ה י ה ב ר ע ה ה ח כ מ י ם ל ב ט ל התגין !!אחר שיש
ב ט ח חילוקים ואנהנו לא״נדע א נ ה נ :נ ה ,א מ נ ם כאשר ראו כי אין זת מ ע כ ב ראי; ז ה חילוק בפרשיות
נ פ ת ו ח י ר ! ,ס ת ו מ ו ת כ׳ א 0ב מ ס ג ר החגין ואינו מ ע כ ב בוחבין ה ת נ י ן והוא מצוה מן ה מ ו ב ח ר ,אך אם
ל א י כ ת ו ב שום תנין אינו פ ו ס ל המצות ,ו כ ל הספרים אשר ב מ ע ר ב כתובים בהגין עכ״ל .ונדפס זה
מ ק ר ו ב כ ס ר תנין בפרים ,אך שם משובש ט א ד ב ב מ ה מקומית ,ואני ה ; ה ת י הב״י אשי־ לפני ה מ ס ו ד ר
מ ה מ ה ב ר על ס ד ר הפרשיות לנכון׳ אך מ ס פ ר ה א ו ת י ו ת אינו מכוון בכולם ל א כאן ולא בם׳ התגין ה נ ד פ ס .
G75 מחזור וימרי
ס־ז באורייתא דד׳זיוני: אח רמי אחיך) .לחבורתי( ]לחברתי[ .בחרו .לא ידון רוחי:
בראשית .כי טוב .קדמאה .ויטע .טוב למאכל .טוב דהן הארס :י דעקים בי בף מ־נ
באורייתא .כראשית :ביום ברא אלהים .ביסים ההס :תרייודין £ :ניה דנ׳ זיוני באורייתא:
בראשית .סכל סלאכתו .כתראה .זכר ונקבה :ך :ע־ז באורייתא .רד־ קרני .כראשית.
ויברך .ויברך .ויברך) .מחת לד( ]מתחלך[ :ל ד*1ריך קדלהון ותניחון נחית סן קרליהון ובהדי
ל־ט באוריי׳ ת ׳ קדליהון מחית לתחת כרישיה מרד :בראשית .וילבשם .וישלההו .להט:
ויונין.־ בראשית ,למראה .למאכל .המתהפכת .ותאמר קניתי .והיו ימיו .Q :ק־נ באורייתא
דלא דכקין ונ׳ תאנין אית להון :בראשית .אלהים דבראשית .אלהימ דויהי אור) .אלהימ
מיהי אור(..אלהיס דויהי רקיע .אלהים ייקוו .אלהים דתרשא .אלהים ימאורת .אלהים
דישרצו{* .להים דתוצא .אלהים מייל .אלהים רויברך .ביום הבראם .כי אמר אלהים .את
רעקיםכזנביה .נ׳ באורייתא :כראשית .נעשה אדם .בצלמנו. שמם .כיוס הבראם:
כדמותנו .ל .רעקים משיהון ולא מדיני .י? באורייתא :בראשית .ידון רוחי .0 .ס־ו
באורייתא דד׳ זייני ולא דכקין :בראשית :מסבב .בתראה .אסתר.־ ^ ) א ( .ד ת ל י )בתר(
]כתר[ רישיהון י־ז באורייתא) .עממיס(].עירסיס[ קדסאה) .עירם( ]עירד[ ) ^ :א ( .פינ
י ו ת ו ב ) £כ( .קציאכאזדיי׳ ל: ס צ ע באוריי׳דה׳ דוני .בראשית .מרהפת .י ן
ה מ ת ה ש :ת - ש ש
רלא מזייני .וסומהון מעיל לניו :בראשית :קין מלפני י׳י) .לדוב( ]לרב[ עלסני האדמה.
ושארא תרין זירנין -Cl :״א באורייתא רר׳ דוני :בראשים אף כי אמר . p :קמ־ה
באורייתא דנ׳ זיונין'ולא דבקין :כראשית .ויקרא אלהים .קרא לילה .בל ירק'.ויקדש.
ודבק .קלך שמעתי .לקול אשתך .לקרא בשם י־י :ך .ק״נ באורייתא ד ב י קרני :בראשית.
יהי אור .ברא אלהים .עי!!.־ ואםר .בעבורך .ודרדר .ארדה .ושארא הד קרנא} :יך נ־ב
באורייתא ת ׳ קרני :בראשית .ולמשל .עשית .נשמת .ל:ם׳» זדה .ליישן .כשר תחתנה.כאשחו:
כיב באורייתא רמידלי רישיהון סכולהון :כראשית .מרחפת .עשות :ח ס ל ת ב ר א ש י ת :
ח .ש׳־ס באורייתא ר ל א דבק! ,ו ב כ פ ר ה ת ג י ן ה נ ר פ ש בפרים איחא ,ש״ס באורייחא ד א י ת א ד א ר ב ע ה
קרני ולא דבקין ,ובן ה ו א ב ה ע ח ק ה ם :פ ר בדי ארון שם ה׳ ד א י ת ל ה א ר ב ע ה תגי ו ל א דכקין ב נ ה א
ב ס ע ה א ח ל ה ט א ה ושחין .א ל ה י ם ד ב ר א ש י ח כו׳ ודיקוו כצ׳׳ל• ח .דטזייני כ א ס צ ע י ח א י״ד ב א ו י י י ח א
ל י ת א ב ס פ ר החגין ש נ ד פ ס ,ו נ מ צ א שם ן׳ ד ל א מזייני ב א מ צ ע י׳־ד ב א ו ר י י ח א 1ח י נ ח מ ט כוי ע״ש ועי׳
.ח .י פ ה י א ל״ז באוריי ףן .כ ״ ח באורייהא ר ח ל ת א קרני וכר וכן ה ו א •'-V בדברי ה מ ח ב ר פה•
כ) ה ו א שם ,ע ל נ ה נ ך כצ׳׳ל ל ה כ ר ח י בי׳יל• כ ו ס״ו באורייתא רר• ויוני ,ו כ ח נ י ן ח נ ר פ פ א י ח א ס״ו
באוריירא דר׳ זיוני ,ו נ ה ע ח ק ה מ ס פ ד בדי ארון א י ה א ב כ ו שהוא לפנינו שיחין ו ש ב ע ה ב א ז ד ״ ת א .
כ .נ״ה דנ׳ זיוני באורייהא .ו ב ה ע ח ק ה א י ת א י .ד ע ק י ם ־כי ב׳־ף ם״נ באזדייהא .ושם דאוקיס וכוי•
חטשין ו ח מ נ י א .ך .ע ־ ז נ א ו ר י י ה א רר׳ קרני ,וכן ה ו א ב ס פ ר ת נ י ן א ך ב ה ע ת ק ה שם א י ח א שבעים
ס ח ה ל ך י ב צ ״ ל .יל .דאריך קדליהון וכוי ,ו ב ס פ ר חני! ה נ ד פ ס ס״ד כאורייהא ד א ר י ך ק ר ל י ח ו ן ושיתא.
ותאגיהון נ ח י ה סן קדליתון ,ו ב ה ד י קדליהון ם ח ת י ייתתת כרישי דיז״ר ,ו ב ס פ ר ה ע ת ק ה ארבעין וארבע.
מ .ל״ט באורייתא דנ׳ ויונין ,וכן ב ס פ ר תנין ח נ ר פ ס ,ו ב ס פ ר ח ע ת ק ה • ם ק*נ באורייתא י ל א רכקין
ובו׳ ובן בססו־ תנין ה נ ד פ ס .ו נ ר א ה ד מ ע ו ח סופר נזדמן ב ש ה י ה ן וצ״ל ק׳׳ל ו ה י ה כ ח ו ב מ א ח ו ה ל ח י ן
ו ט ע ה ה מ ע ת י ק הראשון ו כ ח ב מ א ה ו ח ל ה א ,ו מ ע ת י ק ה ש נ י כ ה ב ק ־ נ כ ט ע ו ה ,ו ב ה ע ח ק ה נ מ צ א לנכון
ד ע ק י פ כ ז נ ב י ה נ ׳ באורייהא ,ו ב ס פ ר תגי! ר א י ה ל ח ח ל ת א תנין ו ל א דבקין ט א ה ותלתין באורייתא.
ד א ק י ט ב ח כ י ה נ׳ באורייתא ,ז ב ח ע ח ק ה נ׳ דאקיש כרעיהון ל ב ח ר י ה ו ן ת ם ש י ן באורייתא .ן .ר ע ק י ס
רישיהון ו ל א מזייני י׳׳ו באורייהא ,וכן ה ו א ב ס פ ר תנין ה נ ד פ ס ,ו ב ה ע ת ק ה ל א ה ו ב א ,ועיין י ב ט נ ח ת
שי פ ר ש ה 1ח ל׳׳ב ש ה ב י א שט ס פ ר ח ג י שיש ג ה ו ר ח י״ז נוני־ן ד ל א צייני ועקים רישיהון ל ב ר ״ ה ו ן
ע י ש -Q .פ׳יז כאורייהא דר׳ זייני ולא דבקין ,ו ב ס פ ר תנין ש נ ד פ ס א י ת א ס׳ באורייתא דר׳ זיוני ולא
ר ב ק ץ ,וכן ה ו א ב ה ע ת ק ת שס ,ה ס ב ב ב ה ר א ה ,ו ל פ נ י ם ה ד א ע ו ן ת פ ר ו ״ ו ,ובן ה ו א ב ר ט ״ ה שם ה א ת ר
רחלי כ ה ר פישון ה ו א ה ס ב ב דין ה ס ר וייו כ ת י ב ,ושם ה נ ה ר השני ניתון דין ס ל א וייו כ ת י כ .
רישיהון י rבאורייהא בצ״ל וכן ה ו א ב ס פ ר ת ה נ י ן ש נ ד פ ס ,ו ב ה ע ח ק ח א י ח א ד ת ל י רישיהון ב ח ד א ה
ש ב ע ה ע ש ר באורייתא .עירסים כ צ י ל ,עירד כ1ר׳ל •fc .שיג ב א ו ר י י ת א ד ה ׳ זיוני ,ו ב ס פ ר ה ה נ ץ ש נ ד פ ס
א י ת א פ י ג באורייתא דג׳ זיוני ,וכן ה ו א ב ה ע ה ק ה ד א י ת ל ה ח ל ה א ה נ י חמנין ו ה ל ת א באורייחא.
-0ק צ ־ א כ א ז ר י י ח א ר ל א מזייני יפומהון מ ע י ל לגיו ,וכן ה ו א ב ס פ ר תנין ,ו ב ה ע ת ק ת בשיטי לשון ק צ ת .
ת » .״א באורייתא דד׳ זיוני׳ ו ב ס פ ר תנין ה נ ד פ ס א י ת א י״א באורייתא דג׳ זיוני יכן ה ו א ב ה ע ת ק ה
י ד א י ת ל י ה ח ל ח א זייני ח ד ע ש ר •באורייתא .ד .ק פ י ה באורייתא דג׳ זיונין ולא דבקי!1 .כן ה ו א כ כ פ ר
ש .נ י ב באורייתא דז׳ ר• ק׳־נ באורייתא ד ב י י ק ר נ י ,וכן ב ח ג ץ ו ב ה ע ח ק ה שפ תנין ו ב ה ע ת ק ה ש פ
קרני ,וכן ב ה נ י ן ו ב ה ע ה ק ה .ןן .כ ״ ב באורייתא ד ס י ד ל י רישיהון ם כ ו ל ה ו ן וכן ה ו א ב ס פ ר הנין .ו ב ה ע ח ק ה
מחזור מטרי• 676
נ ח :ף .דד׳ תאני .כנפשו דמו .הארס .תרויהון .נאדמ דמו .תררהון .את הארס .ואך
רד׳ ויוני .ויטעכרם :י .דעקים את דמכם :ח)ב( .דיסחיא .נפחחו .וימחו .ויחדלו.
כי בף .הרי אררט .חרבו המיס .יבשר׳ חארץ .אחריס .יבער מהם .יומו) .חפרצס( ]חםיצם[:
ה .דני דוני .ויוכח אלהיס.־ ך .דר׳ קרני .אך .שסך .ישפך :ל ראתך קרליהץ והניהון.
כיו .לתבה .תנלנה .ויכלא ,ויחנל .עשה לו :מ .רני זיונין .וימצאו בקעה :ם .רלא דבקין
ונ׳ האנין .אלה־ס אל נח) .היוצאים( ]היצאיס[ מן )התיבה( ]התכה[ :נ .דעקים בונביה.
וביניכם .חרויהון .ן .דעקיס רישיהוןולא מדיני .ויהי כנען .חרויהון .בחרן :ס .ד ד ׳ דוני
ולא דביק .ספרה .בנסעס :פ )ב( .דלא מזייני זפומהזן לניז מעיל .נסחחז .חיים באסיז• :ק.
דנ׳ זימין ולא דבקין .ק׳-ן .קנים .קומחה .צדיק לשני .חקח לך .ויקח מכל .לקלל .וקציר.
וקר .וקיין .ונראתה הקשת .והיתר׳ הקשת .ויקץ נח .הר הקדם .בנסעם מקדם .בקעה:
'ר .דכי קרני .דרכו .אררט .יבשה הארץ .וסרו ורבו .ושרצו .וילכו .ורענם אחריכם .וניאהה
הקשת .וראיתיה .לוכד :חסלח נח:
ל ך ל ך :ה .הטרד דלוט .וראה מן המקומ .תרויהון .ו .דמדלי רישיהון ועקים כרעיהון
ל״ח באורייחא .והתו אתי .ואנכי הלך ערירי :ט .וים .תיעתק .היטיב בעבורה:
י .ויננע .ויהלק :ך .אראך .מברכיך .וילך .זרעך .הלך :מ .מק צריך :נ .לעט )אזתס(
]אתם[ .ברית ביני )ובינך( ]ובינך[ .חרויהון .על )בן( פניו ויצחק .הלבן מאה שנה .שנה.
ן .בחרן .כנן .ככר הירדן :ע )א( .ח׳ כאותיתא .רעקים בונכיהון לכתתי .ערירי .מלכי
עמים .ע )כ( .הזב .ו׳ באורייתא דעקים רישיהזן לכתמי .כםהי״אדע :ש)ב( .ויננע י״ את
פרעח .וירדפם ער חובח :צ .דה׳ זיונין ומלכי צדק .ממך יצאו :ץ .דה־ זיונים .ח׳
כאומיתא .הלא כל האמן :ק .מקרם לבית אל .מקום המזבח .ויקרא שם .ואם אקח.
ולא יקרא .ויצחק) .ואקים( ]אקים[ .ויקה אברהם :ר .הפרד .ערית) .ירשנה ,יירשוך(.
(יירשך .יירשך[ .וספר לספר .כרא) .אלראי( ]אל ראי[ .אחרי ראי .וארבה אוחך.
)והפריתי אותך( ]והפרחי אתך[ :ש .דו׳ קרני .שרי .כי שרה שסה; חםלח לך לך:
ויךא :ח .האהל) .כהוכו( .הכו)כסנררים( ]בסנורים[ .ובקומה .בתראה .וימל אברהפ.
אברהפ ראל ירע :ח )א( .קיני לאחותהון; וחד לקדמיוק .ויפקח .ותוב ח )ב(.
דסתיא) .משהיתם( ]משחתים[ .לשתתה .מאחריו :י .להמית .צדיק .ונשאתי .נציב מלה.
אמרי לי .וירע הדבר .וסיכל :כ .ויזכר אלהים את אברהם :ך .דרך י־י .אלהיס עמך.
בזרעך .כרךאברכך ,זרעך .בזרעך :ל .לאיעשה :מ .המכסהאני :ם .בהםהיום) .לבבכם(
]לבכם[ עכרתם .סאים .עסר עריהם .על אברחם .בעד כל רחם .ביום הנמל .באשר הוא
שם :נ .מאת שנה :ע )ב( .למועד :פ) .א( .דה׳ זיוני .השפם כל הארץ .הספה.
על נפשך :ש )ב( .פני .דכי)סשהיתס(]משהתים[ .נשאתי)פני( ]פניך[ :צ דהי זיוני.
אשר יצורי .צדקה .הכצעקתה& .קצה .ויפצר .כהוציאפ .צערה .שר צבאו .קדסאה-* :ן .רה׳
זיוני .השסט כל •הארץ :ק .מ ׳ זיני .ואל הבקר .ויקה חסאה .ויקרא אברהם שם הסקוס.
תרויהון :ר .דב׳קרני .רחם .יראה .יראה .והחברכו :ש .מ ׳ קרני .שסעבקלה :חםלתוירא:
ד ד ד חני• ו ב ס פ ר הנין סוסין* וז״ל ר כאורייחא ר א י ה להון ד׳ תנין ושם חלשון סשובש״ שט•
ו כ ח ע ח ק ח ד א י ח ל ו ד א ר ב ע ה ח נ י שיהא באוריית׳ .ה פ י ג ם נ צ ״ ל .היצאיס מן ה ח ב ה ב ו ד ל .ןי ד ם ר ל י
דישיחוןיואקיס כיעיהון ל׳׳ח גאוריית׳ .וכ״ה 03׳ ה ת נ י ן ה נ ד פ ס ו׳ ד ס י ד ל י רישיחון ואקים כרעיהון
ל ק ד ס י ז ע [ ל ״ ח באוריית׳ ו ב ח ע ח ק ה ש ם ו׳ ד מ ד ל י דישיהז! ועקיס כדעיהון לקז־סיחון ה ל ח י ן ! ה מ נ י א
באוריית׳ .וענו א ח ס כצ״ל ,ביני ובינך כצ־ל׳ ע ל פניו ו י ד ח ק כצ׳׳ל JJ .ח׳ באורייח׳ ח ו ק י ם בזנביהוי
yח׳ באורייחא ד ע ק י ס בזנביהון לבחרויו ור, וב׳׳ה כ ב ס ר תנין ,ו ב ח ע ח ק ח שם• לנתרוי,
yז׳ נאודיית׳ ד ע ק י ס רישיהון לבהרוי .וכ׳׳ה ב ס פ ר תנין אך ה ו א כ ס פ ר תכין ז ב ה ע ת ק ה שם.
צ דה׳ כ ח ע ח ק ח איתי ד א ק י ס רישיהון ל ב ח ר י ח ו ן ח ס נ י באורייח׳ .ויננע Tא ת פ ר ע ה כי׳יל־
זייני זכו׳ ל א כיאר כ מ ה ה 0ב ס נ י נ פ זבס׳ ה ח נ י ! אית־ ג ׳ עי באזדיית׳ ד ה ׳ זיוני .ומלב• מ י ק ,מ ס ך
ץ דחי זיוני וד באורייח׳ ,כ י ח בהגין ו כ ה ע ה ק ה .אקים בודל .יירשך •.יירשך כ»דל .א ל יצאו וכר.
677 מחזור ויטרי
חיי שרה :ה .דר׳ קרני .וישקל אברהם .ואברהם וקן .ויוסף אברהם •:ו .וחמת שרה:
ט) .טובת( ]טבת| מראה מאד :ך .ודעך :מ) .מלאכי( ]מלאכו[ לפניך .מניקתה :
ם .דלא דבקין וני תאנין .לבני משש .ויישם לפניו .וינהם .אשורם .ולטושים) .ולאוםס(
|ולאמים[ :נ .לבני דואשביעך .לבני משש .אדני מאד .נקרא) .סינקתה( ]מנקתה[ .הוא
אדני .וינחפ .נתן אברהש בעודנו ח־ :ן .דעקיש רישיהון ולאמויינ׳ .ובני דדן :פ )א( .נא
לפני :צ .ארצי .צאת .יצאה הדבר :ק .קח ולך .ותקה הצעיף :ר .ברך .ויברך:
חםלת חיי שרה:
ה ו ל ד ו ת :ב .ד׳ באורייתא דתלתא תנין ,יעבדוך :ה בח ישמעאל בן אברהם :ט .רק
טוב :י .ויתרוצצו .נדד .עיף ויחרד .וישטס .קצתי :ל .יאשר כלה :ט .למה
זה אנכי .למה לי היי• :ס .מטעמים .קרמאה :ע )ב( .בעבור אברהם :פ )ב( .מפני
בנות חת :ף .וישקף :צ .ויתרצצו .חרויהון :ק ,ולך קח לי :ר .הקרה י׳י :חסלח תולדות:
ויצא :ב .דברתי לך .במקום הזה :ג .דרי תאנין .והגנב רהל .וינננ יעקב .ותנהג את
בנוחי :ה .נ׳ בא השמש) .והשיבותיך( ]והשבתיך[ .ילדה רחל את יוסף .תנה את
נשי .ואלהי)אביכן( ]אביכם[ .הלך הלכת .או לבניהן אשר ילדו .אלהי אכרהש .וילינו בהר.
מלאכי אלהים :ז .רמזייני באמצעיתא .ויזכראלהיס אח רחל :י .דעקים בי כיף .נפתלתי.
באשרי אשרוני .דודאים .תדאי בני .תרויהון• .זבלני .נשי .ילדי.כנתי .בני .צאני .מחנים:
ב .נ׳ ויוני .ויזבר אלהים את רהל :ך .רדי קרני .ובזרעך :ל ובנד ללבוש .הכר לך.
שכלו :ם .ויפנע במקום .מה נורא המקוס .בית אלהים .התחת אלהים .ן .לבניהן :ע)א(.
אעזבך :פ)א( .העטופים .ויפתן :צ .ויצק שמן .והמצפה :ק .המקום הזה .יש במקום הזה.
מקנה )אביכם( ]אביכן[ .נקדים וברדים .וקח לך :ר .מראשתיו .הפריד יעקב .עררים
לבדו :ש .וישמע אלהיט .דלאה .וישמע אליה :חסלת ויצא:
וישלה :א .דאית לתן ז׳ תאנין .שבעה דאורייתא .ישראל קדםאה .דוישלח :ה .מה
שסך .ויחר להם מאד .ויאמר לו אלהים .פרח ורבה .לאברהם וליצחק .ו .ותמת
רחל :י)א(* .דסתיא .ויחבקהו י .הצילני .קדמאה .קטנתי .חילם .כאבים .בישב .מתי
מספר .את הימם .מי זהב :ך .ויברך אחו .מחלציך :מ .וחעבר המנחה :ם .וקהל נדם.
אלהים .ביתאל .נר שס :ס ,הסירו את אלה־ .סביבותיהם :ע).נ{ עמך .קרמאה) D :א(.
אכפרה .ישא פני :וחוב פ )כ( .ויפצר כו :צ .מחלציך :ק .קח נא .ודפקום :ר .עלות
השחר :ש .ישראל .קדמאה .כי אם ישראל :חסלחוישלח:
וישב :ה .רעה אל אביהם .הלוה בא .חרויהון .שר הטבחים .דוהמדנים .ויהי איש מצליח.
באשר י*י אתו .ב׳ בו .נצה .הענבים .הלרת :ו .ויכירה .וימאן להתנהש .ויהי
בשסע אדניו :ח)ב( .דפחיא .היה רעה.קדמאה :י .מנות .ויקרע .ויקמו .לםוטיסר .אליה.
להיות עמה .שרינם .השמים .וישכההו .לישמעאלים .בתראה .עדלמי.קדמאה :ם .תסבינה.
סיורים .אין שר בית הסהר :פ )א( .כתנת פסים .מה פרצת .ויפקד שר :ותוכ ) Bכ(.
ויוספו עוד .קדמאה :הפסים אשרעליו :ק .יעקב .יוסף :ש .איש .הסלת וישב:
מקץ :ה .ויהי בבקר .לשר הטבחים .הנה שבע שנים .תרויהון .את האלהיס אני ירא.
עלי היו כלנה .אלהיבם ואלהי אביכם .תתיהון :ל .לפניו אברך .וילבש אחו .כי
ו ה פ ר ת י א ת ך כצ׳׳ל! ה א ה ל .י ה כ ו בסנורים .ס ש ה ה י ס כצ״ל ,לבכם .ה ש פ ט כ ל הארץ׳ ראי כצ׳׳ל.
כצ״ל .רבי מ ש ח ת י ם כצ״ל .נשאתי פניך כצ״ל .ט ב ת ב צ י ל וכ״ה לפנינו ונרמ״יה ,מ ל א כ ו לפניך כצ״ל,
כ
ולאטים כצ״ל ,מ נ ק ת ה כצ״ל ,בעודנו חי * " ל • ב ד׳ כאוריית׳ ר ת ל ת א תאגין וכ״ה ב ה ע ת ק ה ובתגין.
ן דמזייני } דד׳ ת א נ י ! ו ב ס פ ר תנין ת ל ת א באוריית׳ דר׳ הנין וכוי ,ו ה ש ב ת י ך כצ״ל ,אביכם כצ״ל.
באסצעית• ויזכור א ל ה י ם א ת ר ת ל ,ובתגין אית׳ ד ל א מזייני ב א מ צ ע י״ר :אוריית׳ ,ע׳׳ש .צאני כצ׳יל׳
א ר א י ת להון ז׳ תנין ש ב ע ה דאור׳ ה ע ט פ י ם לפנינו ח ס ר ויו .מ ק נ ה אביכם כצ״ל .מדאשתיו כצ״ל.
וכ״ה בתנין ו ב ה ע ח ק ה .נ י ש כ כצ״ל ,ה ט ב ח י ם דוהמדנים כצ״ל ,ויקמו כצ״ל ,שרינם כצ״ל ,ויוספו עוד
מחזור ויטרי 678
חדל .ותגלענה .וחהלנה .ויסבמעליהם .לעיניהם :ם .שלום ליס .אלהיכם .תלתיהון .עלו
לשלום :נ .פענח .פוטיפרע .כתדאה :חסלת מקץ:
רגש :ה .היש לכס אב .קשורה .לכם הוא .וירא את הענלות .אמותח הפעם .חרויהוץ:
י) .ועיניכם( ]ועינכם[ :סי המדבר .ישבו בארץ נשן :ל .ולהחיות :מ .מהרו:
ם .ואסרתם אליו .שמני אלהיט .לכל מערים .ושמתם שרי .וינהלם :כ .אתי הנה .וישמני.
גם אנהנו דאבות־נו :פ)ב( .לפניך .קדטאה .לפניו .דואת יהודה :צ .מערימה :ר .מרדה.
במראת .ארד .אחרי ראותי :חסלת וינש:
ויחי :א .וישתחו ישראל .ה .ויה* ימי יעקב .על ראש המטר׳ .תרויהון את שניהם .כי
זה .מלא הנויס .ישימך אלהים .בקהלם .קשתה .נור אריה .יקהת .עירה .סותה .יהי
דן .והיא ינוד .שמנה .הנהן .בל אלה .ואלהיט סקר :ו .וימת יוסף .קדמאה .ז .כי זר׳
הבכור .ויעורך .זאב :ט .השבה לטובה :י .אשר נתן לי .וינשאתם :ה .ברכתאביך .וילכו
נם אחיו :י .המלאך .ויברך .ישימך .ויעזרך :ל .עלי רעה .מ .כה תאמרו :ם .שרים.
ורחם .ויישם .::שים ימינך .ינדלממנו .אל בניו .נזיראחיו .בנימן ואב)* :ב( .מחה עלי:
פ )ב( .פשע אחיך .לפשע עבדי :צ .חצים :ק .ויקת יוסף .ויקרא .ומחקק .תרויהון .קשתו.
בבקי :ר .בריח .ביית ,כרכת) .ברבת( .ורחם .ברכת .ברכת .יטרף :ש .ועיני ישראל.
ותשב באיתן .אבן ישראל .חסלח ויחי:
ו א ל ה שמות :ר .והחמרה .אסורה .מקום הכנעני .והוריתיך .והוריתי .את האתת .ויפגשהו.
וכי ראה .והצל .חזקה .דישלחס .ושאלה :ו .וישימו .ויעו .ויך .ויבקש .ויאנהו.
ויזעקו .ויחר אף י״י .ומאז באתי :ז .העברים זה :י .יענו אותו .העבריות .תניינא .משיתהו:
כ .נחחכסה לו .ויזכר אלהים .וזה ־כיי .והכת׳ את מערים :ך .וילך איש .לך ואספת.
לך לשלום .לך לקראת .וילך משה ואהרן :ל .וידע אלהיט .הלם .נמלאתי .אל לבו.
אתה לי :מ .ותמלא .כה חאמר לבני ישראל .מחו כל האנשים .ינרשס מארעי :ם .עוד
אלהיס .אהיה .שלהני אליכם .ישלחם .ינרשמ .; .ואני ידעתי נפלאתי :ן .ישמעון לקולך.
ע)א( .ונערותיה .מצורעת :ע )ב( .הנד ,עש בני ישראל :פ )א( .ותפתח .פ )ב( .סן ירבה.
פחם .יפרץ .וששכח .וישפט :״ ותתצב .ק .ירך יעקב .בעבדה קשה .נאקתם .ויקרא
אליו .אל תקרב .צעקתם .צעקת .אחזק את .המבקשים .וישק ייו .צעקים .חזקה ישלחם:
ר .נער בכה .העברים זה :ש .של נעלך .אדמת קדש :חסלת שמות:
וארא :ה .ושמי י״י .תרויהון .מנריהם .נטויה .דלכן .ומשה .הם המדברים .קרמאה.
אלהים .דראהנתה־ך .אצבע אלהים :ו ולא שמעו :ב .כבד לב פרעה .ערב כבד.
ויכבד לב פרעה :ך .לך אל פרעה :מ .ישמע אליכש .חמוש הםרס .קרמאה לא מת
אחד .לא מת דממקנה :ס .בשפטים :נ אני שמעתי :פ)א( .בשפטים קדמאה .והפליתי
פדות :פ )ב( בשפטים בתראה :ק .ויקרא פרעד ,למשה :ר .מקצר .ראה נתתיך .הירא.
בהרטמים :תסלח וארא:
בא :ה .מהיות קלת .הנשארת .כה .רכחעות .וככה .בחכתי באדן .בתינו הציל .ציה.
דוילכו .להוציאם .דליל .ומלתה .חוצה .ונתנה לך .הזכרים הקשה .תמיהון .ויהרנ.
ירכה :ו .ומת כל בכור .קדמאה :ב .יחרץ כלכ .אני הכבדתי :ך .לך מעלי .אך ביום
הראשון :מ .ומת כל ככור .בתראה .שמרים .בתראי :,ם .איןשם.מימיס .פ )א( .ויאספו.
כצ״ל .ועינכם כצ״ל שמני אלהיט כצ׳׳ל רואת יהודה כצ״ל הנהן כצ־ל׳ ויברכך כצ׳״ל כה תאמרו נצ״לי
את האתת כצ״ל .י יענו אותו כצ״ל .ב נתהכמה לו כצ-יל .וזה זכרי כצ׳יל .מחו כל האנשים בצ״ל.
םתמ כצ״ל וישפט כצ״ל ,בעבדה קשה כצ״ל׳ העברים זה כצ״ל .סנריהם .נטויה כצ״ל .ומשה כצ״ל,
חמרם .חמרם כצ׳יל .כה דבחצות כצ׳יל ,בהכהי בארץ כצ״ל שמיים *"ל• ך השבע השביע את
3
679 מחזור ויטרי
פ) .ב( דהסך ראות שני :צ .צבאותיכם .צכאוח :ק .נזקננו .וכבקרגו .בצקו :ר .תחקדים.
ורוח הקדים .כדברכם .משארתם :תעלת בא:
ב ש ל ח ) :א (.ד .השבע ה ש נ ת .את כני ישראל .אלהים דויהי בשלח .תרויהון .אלהים
ירקת להאיר .הענן .הנדלה .קדמאה .דמוע תהלת .נבהלו .אימתה .התף .דמה
כים .מלא העמד .והנח .זהבית .מסה .אמונה כס יה :ו .רלךהעס .ועלנסתם .ויכאעמלק.
דחלש :ז .זה אלי .לעיני וקני ישראל :ח) .א( ברוחך .נחית .יאחזמו .וםחד .כצפחית :ט.
טוב לנו .רט .ויט .נטית .ממטיר .תלקטוהו :כ מרכבת .כמו נר .בעסרת .כמכה ,בחראד*
מכון .כוננו :ך .מלאך .ההולך .וילך .ויולך .ימינך .נחלתך .יטלך :ל .על סני המדבר:
ס .מה ואת עשית לנו .םמתנו .אנוסה ^שני ישיאל :ם .ינחם .כראתם .אשר ראיתמ.
לראתס .ילהט .ואתם .ויהם .מלים .כםמוים .אדירים .לעלם .כתמים .לא אשים .ער באס
אל ארץ .ער באם אל קצה .לםסעיהם :ס .אנוסה .סחשסס .תרויהון .ונםם :פ) .א( לא
תססו .אפן .פעלת .מחסםס ,לשי אכלן .לנלנלת .מססר :ם) .ב( לסט־ת בקר .הטרשים.
פרעהמישבו .מרכבתםרעה .זבמחאפיך .קשאו תהמת .נששח .אלופי.וסחד .םוםםרעה:
ף) .א( וירדף .ורדף .ארדף :צ .התיצבו .מה תצעק .ישראל את מצרים .צללו .ויצעק .ויצא
העם .צנצנת .והכית כצור .וצא הלחם :ץ .תכלעסו ארץ :ק .קרוב הוא ולא קרב .קשאו.
מקרש :ר .ויאר .ויסר .עמר .מספר .והעםר :ש .נאדר כקדש :חסלת בשלח:
וישמע :ה :והקל .והגבלות הננשיס .וידבר אלהיס .הוצאתיך )לאוהבי( ]לאהכי[ .ינקה.
ויקדשהו .הלסמס .בא האלהים .תיויהון .שם האלהיס תרויהון .ככל הסקום .לא
תנלה :ח) .א( בתחתית .ויחרד בתראה .ת ל ך וחזק .לבלתי תחטאו .מזבח אדמה :ט .על כל:
הטובה .ושפטתי .וששטו .וששטו .תחטאו :כ .אזכיר :־ אלהיך .הוצאתיך ,לך לך.
מלאכתך .ימיך .עלתיך .שלטיך .אליך .וכרכתיך :ל ,נבל .במעלות .עתתך :ס .זדו
עליהם .0 :פסל זכל תמנה; פ) .א( כנפי נשרים :פ) :כ( על פניכם :יף) .א( תנאף:
צ .וצוך אלהיס .עשיתי לסצרים .כקצהו :ש .לא תשא .את שם .לקדשו .ויקדשהו.
תעשה לי :הסלת וישמע:
מששטימ :ה .האלהיש דוהנישו חר .וחיה בי תרויהון .טרסה .להיות להסיע תהדר.
והמתי .הצרעה .קדסאה .ני .מ ע ש ה ונשמע .תתיהון .אל הי־ האלהים ,שבו
לט כזה .כבוד הי .תרויהון .ויבא םשה בהר :ט .לא תטה :י .להיות עד .ואיבחי.
,
והסרוח :ך .לחמך .טיסיך .מקרבך .בארצך .ימיך .לפניך :ל .לפניכם :מ .טי בעל
דברים :ם .אשר תשים .אהרי רכים .ינש אליהם .ויקס .האלהיס .חוקנים :נ .אנרשנו:
ע) .נ( ונשיא כעמך :פ) .א( יצא להששי .והוא יצא בנסו .מספר יסיך .אשר תפרה) JS:ב(
וננפו .כמשפט הבטת .ונפל שסה ,רבד פשע .משפט אבינך .כי תפנע .רנפש .על פיך .אל
פני האדן י״י :צ .וצרתי צרריך :ץ .יושבי הארץ :ק .רקם סשה .ואל הזקנים:
ר .לשמרך ,השטר .ציריך :ש .והשביעה .לשקר .שמע .והיהשם .שבו לט :הסלתמשפטים:
ויקחו :ה .הסשכן .והיה הסשכן .תיויהון .עד חצי המוברג הראה אותך .קדסאה .יתרת
החצי :כ .תבנית המשכן :ס .ושכנתי בתוכם .אמלדם .קדםאה :חסלת ויקחו:
ת צ ו ה :ח .להעלח נר .לכהט לי .עון הקדשים .ועדירכים יהיו .כהנה ,וקרש הוא .אהל
דשבעת .קדשהם .הנונעבמובת .הואלה׳ .ותלתיודן :ט .טוראדם :פ).ב( וכפר
אהרן :צ .ושכצת .הסשגצות :ץ .תשבץ :ר .נר המיר .ואתה הקרב .חסלת תצוה:
ת ש א :ח .וקנח בשם .זנה .באצבע אלהים .תחת ההר תתיוען ,מי לי־י אלי תרויהון.
מן העם תיעשו .כרכה .וסקרתי עליהם .עשה רוינף .הלוא בלכתך .הנה
ו ה נ ח כצ׳יל .נ ס כ ה נ ח י א ד .טנ׳׳ל׳ ה ה ל ת ב*״ל, הנדלה כג-ל. ם ם ח ג ו בצ״ל. בני ישראל כצ״ל.
מחזור ויפורי 680
מקום קדםאה .והנחתי לך .והסרתי .הר סיני .דויםסל .ויעבר ה׳ חודהון .רקד אחנה.
מעשה ,עשה .הנה אנכי כרת .חתיהון .אלהץ דכי אוריש .האדן אלהי .חרויהון .דברי
הכרית דהנשיאים .אחו בהר סיני .אשר יעוה .המסוה .דוראו תרויהון :ו .ויקהל העם.
והביאו אלי .יביאו אל אהרן חרדמן .וידבר דלך רד .ויינף :ח) .כ( דסתיא .ויחד אף משה.
חטאה נדולח :פי .קטרח רקה .ונטה לו .כל מובי .וחטאה .ולתטאתנו :ב .ולבנה ובה.
כחבים קימאה .והמכתב :ל .אלהי מסכי :,ס .וקנפן בשם .וקנח כשם .יחיה לכם .סמים
נטף .חהיח לכם .ברית עולם .הוא לעלם .וקיאתי בשם .יחום .לאלסים .שלשים .יכעיס :מ.
סמים נטף .סמים ולבנה :ע) .ג( וירא את הענל .פרע הוא) .D .א( רסן .לראת את םני .על
פניך .ופני לא יראו .נדם משנין :ט) .כ( איש כסר .בסף הכטרים .לסני .לכ0ר .נסשתיכם.
דולקהת .עור פניו .עור פני .על פניו :ף).א( ערף .קשה ערף הוא :צ .ממחצית השקל.
ורחצו .ורחצו; ק .וקדה .רקח .טרקהת .מעשה רוקה .קדש קדשים תהיה .והקטרת.
ק .דלא םויינא .כקסיהפ .הדק .על פניו ויקרא .ויקד ארצח :ר .חעשיר .לכפר.
כיור נחשת .לרחצה .ורהצו .להקמיר אשה .והקטיר .לרדת ויתפרקו .וישכר .פרע .פרעה.
ראה אתה .בנקרת .לא ידאו .וירד .וימהי .ליאות .קין עור יךמאה .וראו :ת .חרות על
הלחת .וסלחת .ולחטאתנו .ונחלתנו .חסלת כי תשא:
ר ק ה ל :ר .תבערו :פקודי :ח .צוד ,דבצלאל .לכהנח עולם .המשכן דולא יכל .ססעיהם
נתראה :צ .ובצלאל בתיאה .ויקסאחהחצי :ק .ובקרבתם :ש .ישראל דכי ענן.
חסלת פקודי:
ויקרא :ח .מאהל סועד .עלה קרבנו .ונרצה לו .אהל מועד .דושהט .המזבח .מערכו.
זהקסיר אשה .דוקרכו וכרעיו .אשד ,מדקריב .אשד ,דושםע .אשר ,דוהכיאה.
ה׳ חהנוחרת חמיחון .ת א דסתוח .חעשה .המזכה .מהבאה .אלהיך רוכל קרבן.
וצא דונתתה .אשה .דוהקטיר .אשר ,דוההטירו .אשה דוהקמירס .הסר קדסאה .המשיה
קדמאה .פרכתהקדש :ם .והקטירם.־מ .סרהיהיה.סלתכלולה .סלתבשמן.:פ).ב(לכסר
מסמן ,פחח משחט .והפשימ .צפנה .את פני פרכת .ישפך קדמאה .חםרכת .לכפר.
לכפר .ובסר עליו :ץ .לא תעשה חמץ :ר .וקרבו .והקרב .והסיר .חסלת ויקרא:
צו :ח .חסובח דצו .הטנהה קרטאה .החטאת .האשם .המלאים) .וצפה( ]דניפהו[.
המזבח .0 :וםלת מרבכת .וססל המצווה בסל המלאימ :ם .םושבחיכט רוכל דם:
פ) .ב( אל פני .חםובה :לא חאפה .אשר <כפר כו .אשר תאפה :צ .את אצבעו .אצבעו
דבחריה .ויטבל אצבעו :ק .קה את אהין .הקהל .ותקהל :ר .והנחרח .בחצר קדמאה:
חסלו; צו:
שמיני :ח-.הםזבה דוחצא אש .הטהור דולהבמל .פנימה X! :וייטב בעיניו :י .בקרבי.
פנימה .טושבת״כם .לדרתכס דיין .ם .לא אכלתט .חטאתם .עלחפ .כרעים:
ס .כל מסרסת :ק .קרא .ולזקני .ויקרב אהרן .ויקה .בקרבי .אקדש .קרא .ויקרבו .ויקצף.
הקריבו .ותקראנה :ר .קרב .דרש .דרש :ש .ואל כני ישראל :חסלת שמיני:
תזריע :ה .הילדת :ם .םרמיס .שסם .אדמדם :נ .יםנירנו :פ) .כ( על כסו השמאלית
קדמאד :,צ .אצבעו הימנית .באצבעו הימנים הסלת תזריע:
אחרי :ד .דם כל כשר :ז .זטה הוא .ואתזכר :ס .וסמך אהרן .וכםהו בעסר .ואס לא יכבס:
ט) .כ( לפרכת ,הכסרת .בפר כן בקר .ובמצנפת .משפטי .תעשו .משפטי אשר
יעשה .אשי לפניכם .נעשו לפניכם :ר .ואתפרההפאת .לשעירפ :ח .חטאתיכם .תטהרו.
הפלת אהיי:
קדושים :ה .לטהר דוהברלתם .להיות לי :ז .לא תהיה זמה :ע .ערירים :ס ואלהי
מסנה :פ) .ב( במשפט .פני דל .פני נדול .במשפט .איפת ערק .משפטי ועשיתם.
חסלת קדושים:
א מ ר :ה .קדושים יהיו לאלהיהם נתראה .להיות דהמוציא .השם דויקלל .צוד ,דויתגיאו:
ז .אשה זנה וחללה :כ .מתנותיכם .נדריכם,.נדבתיכם .כפת תמרים .בםכת תשבו.
ם .באבלם .קדשיהם .וספרתם .הביאכם :נ .לנפש לא יטמא :ם .ויסף .דואיש כייאכל:
פ )ב( .וםסרחם .חספרו .כפרים הוא .לכפר עליכם .לפני :צ .ובארצכם לא חעשו :ח.
שבת שבתון .ועניתם .נסשתיכם .חקת .חקח .אח )שמי( ]השם[ .שלמיתבת :חםלח אמר:
ב ה ר :ה .לפיהן :ז .נדרך :ל .לצמיתות .בתראה :ס .עד תם .ימים תהיה .אחזתם.
אחות עולם .לעלם .עבדי הם .אלהיכם .תתנו בארצכם) X :ב( משפטי דועשיתם.
הארץ פריה .לפיהן .כסי שניו .ופסל ומצבה:
בהקהי :ה .והקימתי .מהית .בהר סיני .דאלה המצות :ז .וורעתס לריק .עזכם .אורה.
ואו ירצו .תעוב :ם .מאסתים נעלתים .לכלתם .וזכרתי להמ :ע )נ( .הערל:
פ )א( .ופניתי .על פי י־י .נ׳ בתורה :ף) .ב( אף אני אעשה .אף אני אלך :צ .תעבר
בארצכם :ק .והקימתי .קוממיות .קנחו מאחו :ר .ואין מחריד .לחרב .אשר .בהר
סיני :ש .תשמרו .ראם בחקחי :חסלח בהר בחקתי:
ב מ ד ב ר :א .אלפי :ה .הקהילו .התפקדו .נשיאי הלוי .הפנים .כל המשכן .הקרש
רומחו :ב .וכלי הקדש .ואת הכסת :נ .המנקיות :ס .ונסע :ק .יקימו אתו .בהקרבס.
הקרב )את משה( .וכלי הקדש .פקדת .ופקדת :חסלח במדבר:
נ ש א :ה .האדם .למעל הכפרים .אל המים .אזכרתה .ירכה .מזרעה .ועשה לדי .ונקה.
להדר .הדרו .אלהיו .כן יעשה .להקים .חמובח .דויאמר .חםזבח .דזאת חנכח.
הקול הכרכים :י .ירכה .כסי נדרו :כ .יברכך .אברכם .לחנכח .שני הכרכים :ע)נ(.
ב ק ^ ) Bב( .בסחע .כפי נדרו :ק .ונקר ..ויקח .קרבן .דנחשון :ק .דלאמזיינא .הם
העומדים על הפקודים :ש .וישם .שלום :חםלת נשא:
ב ה ע ל ת ך :א .אלפי ישראל .ראם •באחו /ואלפי דבנחח :ה .לטהרם .כנדיהם.
רהקוד ילדחיהו .דאמן .ואל אראה .אםסה לי .זקני ,1עם .החקרשו .ומצא
להם .תרדהון .היד .דייקרך .השלו .רבה .הסתאוים .נאמן הוא .ומראה :ט .דבר טוב.
הטוב ההוא .ייטיב י׳י .והטבנו .כתראדי .ויטש .וישטחו .שטוח .יביט :י .מצאתי הן:
כ .כמראה לא כן :ל .ובדרך לא היה .ילדתיהו :ם .בנסעס .בנסע:ף).א( וינף .ואף י־י:
צ .בארצכם .חצר .חערר .בחצצרח .בחראה :ק .הקים .ובמקום .אל המקום .קומה.
תקצר .היקרך .ץ .ולאורה הארץ :ר .וחרעתם .לזכרון .רבבוח .חקצר .היקרך .ורוח.
מרחם .רפא נא :הסלת בהעלחך:
ש ל ח :ה .ויריס .למה זה אתם .הלה .אלהיכם דאני :ה) .ב( וישחטם .חצלח :ק .ונקח
לא ינקה .פקד :הסלת שלח:
ק ר ח :ה .האם חמנו :ו .ויקח קרח .ותכס .ואש יצאה .וילנו .ויאמרו בני ישראל.
בתראה :וידכד העם :ט .שבט אביך) I :ב( .ויפלעל :ק .וסקדח .יפקד .מקריבי.
הקטרת .דבר קרוע וקח סאתם .שקדים ויקחו :חסלת קרח:
ח ק ת :מ .וישמהו על הנס .במחקק) G :ב( .אל שני הסלע .ונסן .בסוסה .ונשקפה .רסנו
ויעלו :ק .ולקח אזוב .ותקצר .הקלקל .ונשקפה :ר .וחקצר .ויסר מעלינו :חסלח חקת:
ב ל ק :ח).ב(לזבח .ויחד דויצמח.ב .כרע שכב:מ .םימנהבתיאה .משכנתיך ישראל:
ס .ולא קסם .ע )נ( .ועצמתיחם .שעיר איביו) V .ב( .עפר יעקב) £ :א(; שעל
אל .פאתי מואב) G :ב( .שלופה .וילך שפי .בחועסת .בתיאה .ותעצר המנפה :ק .ולא
קסם .וקם שבט .רקח רמח .קבחה :ר .רבע .וקרקר :ש .לבדד ישכן .מות ישרים.
וישראל עשה חיל :חםלת בלק:
פ נ ח ס :ה .ברית בהט /האשה .תרויהון .יעשה ונסכו .ונסכיהם .דוביום הבכורים .ונסביהס.
דיום שני .ונסכיה .אלה תעשו .אלה החקים .בתראה .דמטות :ט .סששפן.
להקת משפט .במשפט האורים .כמשפטם .בתראה :כ .כמשפטם .קדמאה :ן .להן .ובן
אין לו .כצאן .דדיהן :ק .בקנאו .קנאתי :ע .ר .צרור .צררים :חםלת סנחם:
ראשי :א .וימסרו סאלפי :ה .לעריה ז־ילכדה :ח) .ב( ויחד דוינעס .חטאים .וישחטם:־
וכבסתם .וכומז :צ .וחצערות .ויצבאו .והצית ממהציתם .אנשי הצבא :ק .ויקחאח
יהושע .ויקה משה .בתראה .ומקנהרב .קמתם .למקננו .ויקראלה.:ר .ויקרבו אל משה:
חסלח ראשי:
מסעי :ח) .וילכדה( .הראובני .הגדי .הטטוח .יפנה .עמיהוד .אלף אמה .להם .דומדחם.
והערים .בחראה .תהיינה .בתראה .והצילו .והשיבו .הכהן הגדל .לא יענה.
בתוכה .האבות .הנשיאים .ותהיינה .קדמאה .המצות .והמשפטים :ט .לא חטמא .ס.
ונוספח .ונוסף :פ )ב( .כפר .כפר .חהניפו .כפר .שפך שפכו :צ .ולצננים .בצדיכם.
וצררו :ק .בשמן הקדש .חקחו .חקחו :ש .שבטי בני ישראל :חםלח מסעי:
דברים :ה .רחר קמא ורבקין .י־ח באורייחא .ותהינו .האוין .והעוים .הלה היא .דכי רק
עונ .תרויהון .הארנוב .דויתי הנלעד .הממלכות :ט .יי המשפט :ב יוסף
עליכם .אחיכם בני ישראל .המלכים האלה :ם .ונסע .רב לכם סב .הססנה :ע )נ(.
תעשינה הדברים.׳ ) Sא( הכירו פנים .כי המשפט .ונסן ונעבר .אלהיט לפנינו) t :ב(.
מנו וסעו .לפני אחיכם :ק .ואקח .כי מקנה רב :ר .הרבה אתכם .עכר :חסלת רבדים:
ואתחנן :ד .י׳י אחד :ה .רחר קמא ודכקין .עלה ראש .תראה .והשחתם .להכעיסו.
העדותי .השמד .והפיץ .מעשה ידי אדם :ט .ייטב .דכבד .ייכ־ב להם .לטוטפוח.
קדמאה .ובחרא :י .עמד עמדי :ב .חכמתכם .וזכרת את י־י :ך .עבדך .לפניך .מפניך:
מ .רק השמר :נ .ואתהנן .והודעתם לבניך ולבני בניך .תלחיהון :ש .לנס שמה .דאז
יבדיל .לא תנסו .נסיתם .במסה :ע )ב( .את עבדך) 6 :א( פן חשחיתץ .ואתה פה.
לטטפוח .פן תשכח .אל פניו .ושסרח אח המצור .ואח המשפטים) B :כ( .אשר היו
לפניך .ובסוסתים פנים בפנים .מפני האש .על פני .פסל .פקד .לאלס־ם .החקים
והםשספים .היינו לפרעה .בפרעה ובכל .לפני י־י אלהיט .אל פניו :ק .ובקשתם .ובקומך.
וקשרחם .וחקיו :ר .עיניכם הראות .תיראום .ראה למדחי .להראוח .בער .דחוס .ברית
אכתיך .הראת .ולשםדי .הלן כולהון דב׳ קמי :כי לא תשתחוה לאל אחך .אריך קרני
מכולהון :כתשא :ש .ושמרת .ושמרתם את :הסלת ואתחנן:
עקב :ח) .א( לא תחסר :ח) .ב( וחרה אף .החמד :,י .םיסרך .ישא פנים :ב .וזכרת את
כל:ל .ולא יקה שהד :מ .מייסרך .המסת :ע)ב( .וברשעת .וערפכס:ם)א( .סן
תאכל .פן יאמרו ..לא ישא פנים .וערסכם .ואספת .לטטסת .ולא יראה את פני:
ה ו א ברס׳׳ה .כ מ ש פ ט ם ק ד ט א ה ,כצ״ל .דדיהן בצ׳׳ל .וכ׳׳ה לעיל והוא כפ׳ מסעי .ד ,ר ח ר ק ר נ א ודבקין
י״ת באורייתא ,וכן כס׳ תנין .כ ת ש א ר׳׳ל בפי כי השא .לטוטפות ק ד ס א ה ו כ ת ר א ה .ולפנינו ל ט ט פ ת ד ש מ ע
683 מחזור ויטריי
פ )כ( .המשסמים .תהיה עקב .מעמ מעט אנרשנו ספניך .הקצפת .ואתנפל .ואתפלל.
לעפר .ואתנפל .ואתפלל :לן .עקב .בצדקתי .בצדקתך .הקצפת .קשה ערף .קשי .קופ
לך .לא תקשו .ימח שהד :ת .ואספת .דוהיה אס שמע :הפלת עקב:
ראה :י .ידבק בידך .יחדל לא תשינ) I :ב( .והסדך .מהמן אפו .צפור טהרה .לפני .י
מאילת .פתח תפתח .לפני י״ אלהיך :ץ .תקפץ :ת .נכרכתנתראה; חסלתראה:
שפטים :ז .וזה יחיה .C .קסם קסמים .לא תסינ :פ)א( .דבר למשפט .ויספון והשפטים.
ודרשו השפטים .ולא יספו :פ )ב( .על סי שנים .כי יסלא .סן ירדף :צ .ש מ
צבאות :הסלח שפטים:
ת צ א :כ .זכור רמרים .וכור דעמלק :ס .לא חחםם .לא תחוס :פ )א( .יסל הנסל .כי
נפש .והפילוהשפט .איפה ואיפה שלמה :פ)ב( משפט מות .הסשספ .ושפטום.
יחסץ :חסלת חצא:
תבא :ה .דחד קרנא ודביקין .והתמכרתם .ואין קנה :ח) .ב( תחת בשמחה .ישלחנו .ובחסר
כל :ט .אוצרו הטוב .טנאך :ך .ואהבך .וברכך .וברך .פרי בטנך .אדמתך .אלסיך.
צאנך :פ)א( ושמחתלפני .יפתח) .פ(ק השקיפה .נקראעליך .ויקראמשה :השלתתבא:
;צבים :ה).ב(וכחמחו .חדי ובחמה; ט .עליך לטוב :ס .הנסתרת :פ)א( .פן יש .נפשך.
למען .רדפוך .ערסך) C :ב( .ואמיסנה :ק .וקמ .הקשה .הקחילו.זקני .וקראת.
כל קהל :חסלת נצבימ:
חאזינו :ח) .כ( חמת חנינים .חתום :ט .חזל כטל .דרכיו משפט :פ )ב( .אסחירה פני.
סנפן סדם .נסנם^ .םאיהם .פלילים .פרעות וכפר אדמתו עסו :צ.דלאסדיני.
צרימו :ק .לקחי .אקרא .רק :ש .וישמן :ת .תזל כטל .אםרחי :תסלת האדנו:
ברכה :ז .פנן עזרך :ט .ישראל בטח .יערפו טל :ב .מכרכת .ויכחשו :ך .כרך :ל.
ישראל בתראה :נ .מענה .נושע .לעיני בתראה :ע)נ( מנן עזרך :פ)א( .מתיו
מספר .יורו משפטיך .מפניך .יערפו טל :פ )ב( .היפיע .פארן .ספק .לסשספיו .ושאדא
תרץ זיוני :ק) .רק( .קדמ.חחזקה :ש .אשריךישראל .כתראה :ת .רבבות .הסלתברכה:
מכתיבות רבנו יוסי טוב עלם העתקתי אלפא ביתא מאותיות גדולות שבתורה.
אשריך ישראל :בראשית :והתגלח :י־י אחר :הלימה :על נחון :הכזונה :חכלילי:
ותרא אחו כי טוב הוא :ינדל נא כח י־י :והתמכרתם :רשליכם :מה פבו
אחליך .וירא יוסף לאסרים בני שלשים :נצר חשד לאלפים .משפטן :ויחם כלב :שסע
ישראל :ופחלתל :ובהעטיף :צא אתה ]וכל העם אשר ברגליך :ועשיח ציץ מאחה
תצוה :כי יקרא קן צפור :לא תשתחוה לאל אחר :סלונתא :ערש במל :תמים תהיה
עם י־י אלהין :ומוספי ביה נ׳ דלגלנליחם ,ולי דלנלנלתם .דלבגי שטעון:
דבר הכל נשפע :על כן אודך בנוים י״י .רתילים :בשפר£דא ,בדניאל :צ פ י עזרים:
עורים :ודרור קן לה :י־י קנני ראשית דרכו :שיר השירים :ות־תונ אסתר:
נ ח ס ו עסי )ישעיה מ( .סוף ד כ י ה כ ל נענוע ) ק ה ל ח יב[ .על כ! אודך בגוים ה׳ ) ת ח ל י ט י ח ( .
ב ש פ ר פ ר א ח י ב ה א ח ח )דניאל ו( .צפו עורים )ישעיה ט ( .ודרור קן ל ח )חהלים פד( ,ה׳ קנני
ר א ש י ת ד ר נ ו )מ־זולי ח ( .שיד היבירים )שה׳׳ש א( .ז ת כ ת כ א פ ת ר ) א ס ת ר ס ( ייקרא ) י י ק י א א( .ה ב
ה ב )סשלי ל( .וגוש עפר )איוב ז( .אדם ע ש ק ב ד ם נ צ ״ ל ) ס ש ל י כ ה ( .ב ה ב ר א ם ) ב ר א ש י ה ב(.
בנפשו ) נ ח ט ( ונפשו ל א ח י ה ) ת ה ל י ם כ ב ( .ויזהא ) א ם ה ד ט ( c!nא נ כ י )איוב ל נ ( .טבעו בארץ
)איכה ב( .ילדך השי )דברים ל ב ( .ל ס פ ר ל ש י ת ו ל ב ב ת ה כצ׳׳ל ) ב ר א ש י ה בג( .לא אליכם ) א י כ ה א(.
מ ג ר י ם הייחם )דברים ט ( .ו ס ה ר ה ם )יחזקאל( לו( .נעו עורים )איכה ר( .דברי נ ר נ ן ) .ם ש ל י יה(.
נ ט ע אד! כצ״ל )ישעיה מר( .ונרנן מפריד אלון! )משלי סז( .בסופה ושעי-ה דרכו )נחום א( .ל ע ו ת
א ד ם )איכה נ( .בשפרםרא כצ״ל )דניאל ו( הס״א ה ר א ש ו נ ה הוא מאותיות ק ט ט ת ,והשניה מ ח נ ד ו ל י ת ,
וצחות ירושלט )ירמיה יד( .ו ב ח צ ו ה יודשלפ בצ״ל .יפיצני פ ר ץ ע ל פני פרץ כצ״ל )איוב טז( ,ושם
נ מ ס ר על פרץ האחרון ועירא ,קצהי בחיי ) ב ר א ש י ת כז( .כ מ ט ר אדנים כצ׳׳ל .ויש שמצאתי ריערי
אורנים? פ ר ס ש ת א .פ ר ש נ ד ח א ) א ם ה ר ~ט( בשוחר ט ו ב וכו׳ לא נ מ צ א מ א ס ר כ ז ה ב מ ד ר ש שי״ט אשר
לפניט .ונמצא בטפ׳ סופיים פ״ו ה״ב .ו נ א ר ר ״ נ פלייר הוא באריכות יותר ,ו־־ובא בערוך ערך נ ק ר נ׳ ועיין
בספרי פ ר ש ה ב ה ע ל ת ך ו ב מ ד ר ש בר״ר ם׳׳נ .וברש׳יי על ה ה ו ר ה פל״ו .וי׳׳א ע ל המטילים מ ר י ב ה וכו׳
כצ״ל ובן הוא באדר״נ שם ,ובספרי ו ב מ ב ״ ־ שם .א ח ה ל מ ד מיכן ובר ל י ח א ב ס ק י מ ו ת הנ״ל .נקוד
ע ל וי״ו ש ל ו ב ק ו מ ה וכו• עיין הוריות י׳ ע״ב ,ונזיר כ״נ ע׳׳א ובפירש״י על ה ת ו ר ה ועיין בזוהר ס׳
וירא ק׳יי ע׳׳ב .נקוד על איו שבא-יו ובר כצ׳יל עיין ב׳׳ס פ״ז ע״א ובתים׳ ד״ה ל מ ה וכי׳ ובה׳׳א
םהרש׳׳א שם .ויפר ע ל צוארו וישקהו כצ״ל ) ב ר א ש י ת לנ( .וילכו אהיו ל ר ע ו ת א ת צאן ) ב ר א ש י ת לז(.
א ל א ל ר ע ו ת א ה עצמן וכוי כצ׳׳ל וכן הוא בספרי שם .וכארר״נ מוסיף מ ל מ ד שלא ל ר ע ו ת הצאן
חייבו א ל א לאכול ו ל ש ח ו ת ו ל ה ת פ ת ו ת ,וכן הוא נ״כ בנייר פ״ג ,אשר פ ק ד מ ש ה ואהרן ) ב מ ד ב ר נ ( .
ל מ ה נקוד על אהרן ובו׳ ט ש ^ ע שעל כל ה ה י נ ה נקוד כאשד הוא ב כ ל תספרים שלפנינו ,וכן חיא
ב ב כ ו ר ו ה ד׳ ע״א ,ובמס׳ סופרים פ״ו א ה ר ן בקוד ובאדר״ן פל״ד נקוד ע ל אהרן ע״ש אך ב מ ד ר ש
במ׳׳ר א י ה א וייו של ואהרן נקוד עיי שלא ה י ה אהרן סן המנין ,וציע ,שלא נ ס נ ה עם הלוים עיין
תום• בכורות שם .או ב ד ר ך ר ח ק ה ל כ ם כצ׳יל ) ב מ ד ב ר ט( ,טן א ס ק ו פ ת עזרה ולחוץ ,כר״א ור״י
פ ס ח י ם צ׳׳ג ןךב .ונשים עד נ פ ח ב*״׳ל שלא ה ח ר י ב ו ובו׳ -,גי׳דר״נ פלייר הבי * י ה א ש ל א ה ח ר י ב ו
ה א ו ט ו ת אלא הסדינות ,וכן הוא נ״כ ; ו ס ת ת הנר״א ,כ נ י ר ס ת ה מ ד ר ש ר ב ת שם וי״א ם ל ס ד שלא
החריבו ה א ו מ ו ת אלא ט ד י ט ה .ועשרון ע ש ר ו ן ) ב ס ד ב ר כט( ,ביריט הראשון ובו׳ עיין מ נ ח ו ת ס ״ ז ע ׳ ׳ ב ,
)681 סחזור ויטרי
נקוד כראשון .אלא שלא היה שם אלא עשרון אהד בלבר :והננלות לנו ולבנינו .למה
נקוד על לנו ולבנינו .אלא אמר עזרא אם יבא ארס ויאמר לי למה כתבתה .אני אומר
לו כבר נקדתי עליהמ .ואס הוא אמר לי)לא( יסד ,עשית .אוסר לו אני אעביר הנקודות
מעליהם :כן מצאתי:
ו ב ט ס ׳ סופרים פ ׳ ו איתא וי״ו שבעשרו! השני נקוד .יעיין ט ר ר ש נ ס ״ ר פ׳־נ ושט ט י ס וצ״ל בקור ע ל
ו ה נ נ ל ו ת לנו ו ל ב נ י נ ו )רבריט כט{׳ א ל א עשרון א ח ר ש ל ה נ ע״ש ועיין כ ס פ ר מ ע ש ה ת ו ר ה ר ף כ י ו
א ס ר עזרא אם יבוא אדם ו כ ר ו ב ט ד ר ש שם א י ת א אם יבוא אליהו _וי«סר ל מ ה כ ח כ ה אותן אומד לו
נ
כ נ ר נ ק ד ת י עליהם ,ואט י א מ ר לי י פ ה כ ת ב ת כ נ ר א ט ח ו ק ק י ר י ה ! ' ט ע ל י ה ן ,וכן צריך ל ת ק ן נ ם ב ד ב ר י
ה מ ח ב ר ואס א ט ר לי י פ ה ע ש י ת ר׳׳ל מ ה ש ב ח ב ח ונו׳ ושם מוסיף נ ק ו ד על ל ט ולבנינו ועל עיי!
ש ב ע ד ,יכן הוא באדר״! שם ,ועיין כ ש ר י ח ח ש ו נ ח ס א ה כ ה ח ״ נ םוף סי׳ שצ״א.
סופרים. מסכת
ת ק ב ד .ה א ד ם הנמל בענקים היה אברהם נ ת ל בקומה יותי מענקים .בענקים זה
אברהם .שהיה קומתו נובה ננד שבעים וארבעה אנשים .ואכילתו
ושתייתו כך היה .כמניין שבעים וארבעה אנשים .וכוחו כל שכן .ומה עשה .נטל שבעה
עשר בני קטורה .ובנה להם כרך של ברזל והכניסן לתוכו .יהשמש מעולם לא נכנס
לתוכו .משני שהיה נבוה הרבה .ומסר להט דיסקרין אחת של אבנים טובות ומרגליות.
ומשתמשין .ולעחיד לבא עחיד ]הקביה[ להחסיר אח הלבנה ואת החמה .כמה דכתי׳
וחסרה הלבנה ובושה החמה שמהן עומדין לשמש .ובבד משיש שלכך קראו נדול .לפי
שעלה במחשבה להבראות קורס שנברא העולם אלא שנחנו באמצע• בין דור המבול
לדור הפלגה .וזהו שיסד הפייט כאחור וקדם בתווך נחצב .חי .עוג ת א אליעזר וסיסות
רגליו ארבעים מיל .ואברהם אבינו היה טומנו בכף ידו .ופעם אחת נער בו ומיראתו גסל
ממנו שינו .ונטלו אברהם ועשאו םיטח שן והיה ישן שם ,ויש אומ׳ כסאו עשאו ,וישב
בו כל ימיו .ומי נחנו לאברהם נמרוד .והלך עוג ובנה ששים דירות .וקטן שבהן היה
גובהו ששים מיל .שנאמ׳ ששים עיר כל הבל אינב .ומה היה אכללחו .אלף שוורים
ומכל היה .ושתייתו אלף מדות .ומה היתד ,טיסת זריעחו שלשים וששה ליטרין .וכן
לכל תרות :תני מה עשה יעקב אבינו כשהביאו לו את הכתנת שתייה בדש .לא האמין
להם בל עיקר .מניין .דכח׳ וימאן להתנחם .לסי שאין מקבלין חנחומ־ן על החי .שמת
הוא עצמו משתכח מן הלב .שנאמ׳ נשכחתי כמה מלב .ומה עשה הלך בהרים וחצב לו
שנים עשר אבנים והעסיק שחד וכחב על כל אחת ואחת שם שבטו ושם מזלו .ושם
חדשו .היאך כתב על אבן אהת .ראובן טלה ניסן .וכן לכל אבן ואבן .החחיל משביע
ואומי להם נוזמי עליכם שתעמדו לראובן ולא עמדו .לשמעון ולא עמת .וכן לכל שבט
ושבט ולא עמדו .וכיון שהזכיר להם שם יוסף סיד עמדו וכרעו לפני אבן יוסף .ועדיין
לא נחברר לו שהוא חי .ועוד הלך וביחן עצמו באלומות כדעת הראשון .וכתב עליהם
שם שמות השכסים והחדשים והמזלות .ואוסר להם גוזרני עליכם שתשתחוו ללוי שהוא
לבוש אורימ וחומים .ליהודה שהוא מלך ולא עמדו .וכשהזכיר להם שם יוסף עמדו
וכרעו כולן ליומף .ועדיין לא נתברר עיקר שהוא הי אלא מן המשמרח אלישיב כהן
אלקנה שקנהו סוטיסר .ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר ונזמי .ויקרא שרעה שמ
יוסף צםנת פענח :בת שלש שנים היתה רבקה כשיעת מבית אביה .על שם דכת׳ ואיש
לא ידעה .ואין איש אלא אכיה .ובן דרכם של מלכים כשגילה להם בת מנהנש לשמש
.אהר שלש שנים .ולשי שלא •עניה אביה נעשה לה נם של תטמא .שכך היה מנהנם
של ארמיים לשכב עם בנותיהם בחולוח ואחר כך משיאים אוחם :בח שש שגים היתה
דינה כשהולידה אסנת משכם מניין שש שנים של שכר הצאן שעבד יעקב ללבן .והן
סוף עשרים שנה שמח .סיכן ואילך יוסיף המבין דעח וירד מיכאל והוליכה לטח ם״וטיסר
והנוטל ציפרנין לא יטלם זה אחר זה משום דקשד• לכששים .אלא יתחיל בקמיצה ואחר כך
אצבע ואחר כך זרת ואחר כך אמה ומשלים מודל .ומי שעושה כן חשםור דעחו .וזה
משמונה דברים שצריך בהן לרחוץ את ידיו .ם׳ שיצא מביח המויהץ .מי שנוגע ברגליו,
ומי שנוטל ציפורניו .ומי שנוטל מנעליו .או הולצם .ומי שנוגע במת .ומי שמשלא כליו.
ומי שנובע באמתו .ומי שעשה אחת מכל אילו ואינו מקבל עליו ליטול ידיו בכל אחח
ואתה אם הכס הוא תלמודו משתכח ממנו .ואם בור הוא יוצא מדעתו קודם סיתתו:
שרק א׳ .א ץ כותבין ספרים לא על עורות בהמה טמאה .ולא על עורות חיה טמאה.
ולא תושרין בנידין .ולא כורכן בשערן .והלכה למשה מסיני שכותבין
על עורות בהמה טהורה וחיה טהורה .ותושרין ב״דין וכורכן בשערן .והלכה למשה מסיני
שמסינלין בקנה וכותבין בדיו על העור שהוא סמוך לו מן המקרא .ואני כתב על הספר בדיו:
]היל׳ ב׳[ :שאל אחד את ר׳ יהושע הניסי .משני מה כותבץ על עורות נכילוח וטריפות.
אס׳ לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שנתחייב! הרינה למלך אחד
הרנו מלך ואהד הרגו אספקלטור אמה מהן משוכה זה שרדנו מלך .איל איכ יהא מותר
באיילה .איל הרי הוא אומי לא תאכלו כל נכלה .התורה אסרה .אני מה אעשה לך.
מיכן שכותבין על עורות נבילות וטריפות ואינם הוששין שמא עורות לבובץ הן :היל׳ נ׳:
לוקחין עורות מכל טקזם לספרים תשילין ומזוזות ואין חוששץ שמא עורות לבובין הן:
היל׳ די :בותבין על הקלף במקום הבשר ועל הגויל במקום השיער .ואינו רשאי לשנוח.
והלכה למשה מסיני שאם שינה בזה ובזה שאין קורץ כו :ה י ל ׳ הי :אין כותנין לא על
ולפנינו והעמידן עורה .ויו:ף הורד מצרימה ובו• צפנה פענח כן הוא גס pבספרים
שלנו ואין פותי אותם .ואיש לא ידעה )בראשית כד{ .ועיין ב־׳־ד פ• .:סיכן ואילך וכו׳
נם הדברים האלו מופלאים יימבין ואין להם ביאור .חד ,משמונה דברים וכוי עיין בתופת אליהו
דף רצי׳ו ע״ב על שמונה דברים ונוי ובספר מעשה תורת דף כ״א .ועיין פסחים ק״׳ב ע״א ,ועיין
לעיל צד .242פרק א׳ .ה״א( אין כותבין םפריש וכו׳ יש ספריס דגרסי אין בותנין ס1ריס חפילין
ומזוזנה יכו' עיי! בספר הו/רוסה סי׳ קש־ט .ונ:״י סי׳ רע״א .ויש םסיים דניםי ס£רים לחוד כגירדית
חמהכר והכוונה על סתויס מרתני בתר הכי נכרכים בשערן ד־א שייך רק בתפילין בואית־י .בשבח
כ״ח ע׳׳ב ,ק׳־ח ע״א שש ,ירושלמי מגילה פ״א ה״א נזן המות־ בפיך .ועיין תופי שכת שפ רי־ה איוה
וכוי .והלכה למשה מסיני שכוהבין וכו׳ ירושלמי מגילה שש .ששסרגלין בקנה ובו• עיין ניטין ו׳ ע״ב
ד״ה אמר ר׳ יצחק וכי׳ וחוס׳ מנהות ליב ע״ב ד״ה הא מורידין וכו׳ ובסוטה י״ז ע״ג ד״ה כתבה
ובו־ .וכותבי! בדיו יכו׳ ירושלמי סגירה שם ,שהוא סמוך לו מ; המקרא ר׳׳ל שיש ס!:ך מן הסקר׳*
שבוחנין בדיו ואני כתב על הספד בריו )ירמיה יו( ועי׳! מנילה י״ט ע״ב ,ובשא-יתות סוף פרשה
ויקהל .ה״ב( מזנו מה כותכין ומי שבת קי• ח ע״א .ובתום׳ שם ד״ה איזה ובו׳ ועיין באו״ז סימן
חקל״ו )ושם הביא מורי ר׳ שמחת( א״ל א״כ וכו׳ נצ״ל .לא תאכלו כל נבלה בצי׳ל )דבריש יד(.
טיב! שבוחבין וטי הנר׳׳א מוחק זה עד לוקחי! ובו׳ ה״ג .ה״ד( במקום הבשר כצ״ל .ועל הנויל
במקום השיער וכו־ עיי; שבת עיט ע״ב ובחוס׳ שמ דיה קלף וכוי ובערוך ובמוסף ערך רוכפוסמוס.
ה״ה( ולא ע״ג נייר מתוק ומשמע מהכא רעל נייר שאינו מחוק כוחבין עיין שבה עיים ע״ב חוסי
מחזור ויכורי 688
נבי דיסתרא ולא על נבי נייר מחוק .לא בשחור .ולא בשיחוד .ולא בקוסוס ולא
כקנקנחום ולא בכל נטוריא .ולא נותנין קונקונתום כדיו :חיל׳ וי :אס׳ ר׳ יעקב משום
ר׳ מאיר )שאמ׳ משום ר׳ מאיר( שאמ׳ משום ר׳ ישמעאל כותבץ תורה בקנקנתום חוץ
מפרשת סוטה אמד דכי )יעקב( ]יהודה[ לא היה אומ׳ ק אלא ה ק מפרשת סופח
שבמקדש ספני שהיא נמחקת .אמר רכי שמעון בן אלעזר משופ ר׳ מאיר שאמי
משום ר• ישמעאל שמתנין קנקנתום בדיו :היל׳ ז׳ :אץ כוחכין לא עברית ולא
ארמיית ולא ימנית .ככל הכתובים לא יקרא בו עד שתהא כתובה אשורית :היל׳ ח׳:
מעשה בחמשה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית והיתד ,אותו היומ קשה
לישר׳ ביוב שנעשה כו את הענל שלא היתד! התורה יכולה להתרנם כל צורכה:
היל׳ טי :שוב מעשה כתלמי המלך שכינס שבעיסושנים זקיניס וד׳ושיגם בשבעים ושנים
בתים .ולא גילה להם על מה כינםם .ונכנס אצל כל אחד ואחד .אמי להם כתבו תורת
משה רבכם .נחן הק׳ עיצה בלב כל אחד והסכימו כולם לדעת אחר וכתבו לו חורה
כפני עצמה ושלשה עשר רבריס שינו כד :,אלהים ברא בראשית .ויאמר אלהיס אעשה
אדם בצלם ובדמות .ויכל בשישי .וישבת ביום השביעי .זכר ונקוכיו בראו .הבה ארדה
ואבלה .ותצהק שרה בקרוביה .בי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס .ויקח משד ,את
אשתו ואת כניו וירכיכס על נושאי ארם .ומושב כני ישראל אשר ישבו כארץ מערים
ובארץ כנען ובשאר ארצות שלשים שנה וארבע מאוח שנה .ואל זאטוטי בני ישרי לא
שלח ידו .לא חמד אחד מהם נשאתי .ואת צעירת הרנליס .אשר חלק י׳י אלהיך אתם
להאיר לכל העמים .ולשמש או לירח או לכל עבא השמים אשר לא צנית׳ לעבדם:
היל׳ י׳ :אין כותבין בזהב מעשה בתורתו של אלכםנדריים שהיו כל אוכרותיה כתובין
בזהב .ובא מעשה לפני הבמים ואמרו חיננז :היל׳ ״א :כל התורה כולד ,עברית היא.
אלא יש בד ,דברים של חרמם אל ׳הפכם עבריח .כמן ינר סהדוחא .נלעד וחבירו .ויש
אום׳ לא דברו אלא על עד םהדותא ועל נל ינר .שחן שתי לשונות עברית ותרגום.
עברית שכותבו תרמם וחתום שכתבו עברית אל יקרא בו .ואיזהו תרנום בנון ינר םהדותא
וחבית .ונלעד והכירו .והאוימ שעשאו שירד ,ושירה שעשאו האזינו .רצוף שעשאו
מםורנ .מסורנ שעשאו רצוף .או שעשה אח המסות שלא כחילכתו אל יקרא בו:
חיל׳ י״ב :נמר אח הספר ושייר בר ,פחות מדף .םסורנו ועושר ,אוחו דף קטן כסני
עצמו .ואינו נמנע :ה־ל׳ יינ :יריעה של )שלשה( ]ששח[ חולקים אוחד ,לשנים ושל
חמשה אין חולקין אוחד ,שלא יעשה אחד שנים ואחד שלשה .ואינו רשאי לכתיב אלא
א־כ מירנל .כתב יריעה שאינה מסורנלח ססולה .ואינו רשאי לכחוב אלא א־כ יודע
ד ״ ה תפילין וכו׳ ותוס׳ ם נ ח ו ח ל״א ע״ב די׳ח ה א זכו׳ ו נ ח נ ה ו ח הגר׳יא מ ו ח ק ח י ב ת מחוק .ה״ו( א מ ר
ר׳ יעקב משום ר׳ מאיר ש א ס ר משום ר׳ י ש מ ע א ל וכו׳ כצ״ל .א ם ר ר׳ י ה ו ד ה ל א ה י ה אומר כן כצ׳׳ל
ועיין עירובי] י״ג ע״א ובהוס׳ שם ר״ה ק נ ק נ ה ו ם וכוי ו ב ס ו ט ה כ׳ ע׳־א .ובספר אגורה ל א ה ב י א האי
ה ל כ ה ה ב א כלל׳ וכן ב ג י י ס ח ספרים ש ל ט ליהא .ה״!( אין בוהבין ובו׳ עיין ריטב״א בהידושיו ל מ ס ׳
ס ג י ל ה פ״ק ד״ח אין בין וכר ולפנינו ה ב י איחא אין בוחבין ל א ע ב ר י ת ולא א ר ט י ת ולא ס ר י ת ולא
יוונית כ ת ב ב כ ל לשון בכל כתבים ל א יקרא בו ער וכוי .ה ״ ת ( ט ע ש ה ב ה ט ש ה זקניפ וכו׳ עיין סוף
ה׳׳ט( שוב מ ע ש ה ב ה ל מ י ה מ ל ך וכו׳ מ נ י ל ה ט׳ ע״א׳ ותוס׳ מ ג ל ת תעניה .ובטאור עינים א״ב פ י ה .
מ כ י ל ה א פ• בא ,ובירושלמי מ נ י ל ה פ״ק ה׳׳ט .וביו״ר פוף פ׳ שמיני מ ג י ל ה שס ד״ה אלהיש ו נ ר ,
במקום אשתו ב ה י כ אמו של ח ל מ י א ר ג ב ח א ש מ ה ,ועיין ב ח ב ח ו ט א ס׳ ש מ ו ה שאשהו של ח ל ט י
א ר נ ב ה ש מ ה ועיין שם עוד כ מ ה שיטיס .ואל זאטוטי וכוי עיי! תופ׳ מ ג י ל ה שם ד״ה זאטוטי וכר.
ח״י( אין כוחבין ב ז ה ב וכו׳ ש ב ת ק״ג ע*ב או ש כ ת ב שלא בדיו או ש ב ח ב א ח אזכרות ב ז ה ב עיין
רסב׳׳ם ה׳ ה פ י ל ץ פ״א הייה ובכ׳׳ט שם ,ועיין בברכ״י יו׳׳ד סי׳ רע׳ץ י״א דין הי .הי׳׳א( כל ה ה ו ר ה
כולה ע ב ר י ה וכו׳ פירוש לשון עבר ה נ ה ר והוא לשון ה ק ד ש ועיין לעיל ה״ו .רצוף שעשאו מ פ ו ר נ
וכוי פיריש כ ס ק ו פ ש ה ה י ב ז ת צריכים ל ה י ו ת ס צ ו ד פ ז ה שעשאז ס ס ז ר נ ה י י ט ש ע ש ה ש ם ה פ ס ק בין
התיבות ,והוא מלשון פרונין .היי׳ב( נ מ ר א ח ה פ פ ר ונו׳ מ נ ח ו ח ל׳ ע׳׳א .הי׳׳ג( יריעה ש ל ששה
וכו׳ כצ׳׳ל ועיין מ נ ח ו ת שס .שלא יעשה וכוי כן הוא הנירםא הנכונה ,ולא נרסינן ש מ א י ע ש ה וכוי
680 מחזור דטרי
לקרות :היל׳ ״ד :ספר תורה שכתבו מין או סמור או נר או עבד או חרש או שוטה
או קטן .אל יקרא :זה הכלל כל המוציא את הרכים ידי וצבתס .אם כתבו מוציא את
הרבים ידי חובתן :וכל שאינו סוציא את הרבים ידי חובתן אס כתבו אינו טוציא את
הרבים ידי חובתן :ה י ל ׳ טיו :סחוחח שעשאח םחוסה .סתומה שעשאה פחוחה הרי
זה יננז :איזו היא סחוחה כל שלא התחיל בראש שיטה .ואיזו היא סחוטה כל שהניה
טבאמצע השיטה .וכסח יניה כיאש השיטה וחחא נקראת פתוחה כדי לכתוב שס שלש
אותיות .נמר אח כל השרשה בסוף הדף ישייר שיפה אחח מלמעלה .ואם שייר מלמטן
כדי לכתוב שם שלש אוחיות מתחיל מלמעלה :סליק םירקא:
פ ר ק ב׳ .מניחין בין שם לשם כדי שיהו נכרין .ובאותיות כדי שלא יהו מעורבים
ואס עירכ את האותיות או שמספיק באמצע השם אל יקרא בו:
ה י ל ׳ בי) :א( מניחין כין שיטה לשיטה כטלא שיטה .ובין תיבה לתיבה כמלא אות.
בין אות לאות כמלא שיער .ובין דף לדף כמלא אנודל .עשה סוף הרף לתחילתו פסול.
)עירב את האותיות או שהסמיק באמצע השם אל יקרא בו( :חילי ני :מניחין בין דף
לדף שם של ארבע אותיות .לא יכתוב שתים כתוך הדף ושתים כין דף לרף .אבל לא
טשם קטן .ואס היה שם קטן בשני עצמו של שלש אותיות אסור :ה י ל ׳ רי :םניחין
בין דף לדף בתורה ריוח שתי אצכעוח .ובנביאים ובחומשים ריוח נודל אחי .םניהיט
מלטטן בחורה ריוח טשח ומלמעלן שני חלקים כששח .ובנביאים ובהומשים שלש מלמטן
ושתים מלמעלן .כאן וכאן אס רעה להוסיף יוסיף .ובלבד שלא יהא בין 1ח וכין זח
הרווה מרובה סן הכתב :היל׳ ה׳ :מניהין בין ספר לםשר כתורה ריוח ארבע שימין.
ובנביא של שנים עשי שלש שיטין :היל׳ וי :נמר כל הספרים ושייר בו דף אחת
עושה אחו יריעה אחת קטנה ואינו נמנע :ה י ל ׳ זי :מניהין בסוף הדף ובחחילתו כרי
להקיפו .ובתורה לא נחנו שיעור .עושה עמוד כסוף הספר כדי להקיפו .ואינו צריך
לעשות כן בתחילתו .ולתורה מיכן וסיכן .לפיכך ]נוללין לתחילתו [.ולתורה לאמצעיתא.
בגלי!! ה כ ת ב יר נ כ ת ב :
)א( ומצאתי כלל נניוט ספל חורה אמיד :מצד ימין אצנע .מצל שמאל אצנעייס .מלמעלה
נ' אצבעות .ומלחסח ד׳ אלגעוח•
ועיין ב ח מ ש י אוולאי ואיט רשאי וכו׳ אא״כ םירנל וכו־ עיי! כאויז סי׳ הקס׳־ג .ואינו רשאי ל כ ת ו ב
א ל א א״כ יודע ל ק מ ה הובא ב מ ר ד כ י סוף ה׳ הפילין .ו ב ר י ח ה׳ ם׳׳ה ס׳׳ק צ״ד .חי״ד( פ ס ר ח ו ר ת
ש כ ת ב ו מין או מ מ ז ר או נ ר וכו• עיין נימין מ״ר ע־׳ב ,ס נ ה ו ה ס ״ ב ע*ב> ועיין באו״ז סי׳ ה ק נ ״ ה וד״ל
והו פ ס ו ל ה ת מ )בססי סופרים( ס ״ ח ש כ ת ב ו נ ר או ם ם ז ד .וסודי ה ר ב ח ש ט ח ה כ ת ב ר ל א נ י ס י נ ן
מ מ ז ר משום ד ק ח נ י ה ח ם ז ה ה כ ל ל כ ל המוציא א ת ח ר ב י ם ידי ח ו ב ת ן כוהכ ,ו ס מ ו י סוציא א ת ה ר ב י מ
ידי חובהן ,ואיני יודע מאין לו שחוא מוציא א ה ה ר כ י ס ידי ח ו ב ח ! ד ה א מ ה ה י א ד ם פ ׳ סופרים איכא
ל מ י ל ף שאינו מוציא אם מדאורייתא או ס ד ר כ נ ן וכו׳ ע״ש וכן ה ו ב א ב מ ר ד כ י בה*ק ע׳־ש ולפי נ י ר ס א
שלפנינו ניחא .ועיין א״ח ט״א סי־ ל׳־ט ם*ק ט׳״ וביריד סי־ ר פ ״ א ובש״ך שם ם׳׳ק חי .פ ת ו ה ת שעשאו
ס . -ו ט ח וכו• עיין ש ב ת כךנ ע׳׳ב׳ וחוס• מ נ ח ו ת ל״ב ע־א ד״ה והאידנא וכר וברא׳׳ש ה׳ ס ־ ת פי• י״ב
פ״ב .מניחין בין שם לשש וטי ו ב א נ ו ד ה מ פ ו ר ש מניהין דיות בין שש ל ש פ פירש בין ת י ב ת ע־ש.
ל ח י ב ה .ועיין ירושלמי מ נ י ל ה פ י א ה ״ ס .ו כ ר מ ב י ס פ ״ ס ח ׳ ס׳׳ח .ו ב ה נ ״ מ שם ס׳׳ק ב־ .ו ב ס נ ח ו ח ל
ה ־ ב ( עשה סוף ל ת ה י ל ה ו פירש ש כ ת ב כפוף ה ד ף ח ת ־ ב ח ש ט ת ח י ל ב ה ב ע מ ו ד השני פסול. ע״א
וכן נ ר א ה מלשון הירושלמי פ׳׳א ר ס ג י ל ה ה -ט ע ש ה סוף ה ד ף שות לתחילתו ,ודלא כפירש הק׳׳ע שם.
עירב א ת ה א ו ת י ו ת או שהפסיק כאשצע תשש א ל יקרא בו .נרא•־ .כמיותר ש ב נ ר נאשר ל מ ע ל ה •
ה -נ ( סניחין • כין דף שפ א ר ב ע אותיות עיין ס נ ת ו ת ל׳ ע׳־א ובי! דף ל ד ף כ ט ל א והכר״א מהקו.
ריוח ר ו ח ב שחי א צ ב ע ו ת ועיין יו*ד סי׳ רע־א סעיף א• וצ״ע .ה י ד ( ו כ צ א ח י וכו• ו ס ל ס ס ו ז ד׳ א צ ב ע ו ת
הייה( םניחין בין פ פ ר לשפר ו ב י ב״ב י׳׳נ ע׳יא לפנינו הוא ב ה ל כ ה ד׳ ושש איחא ו ב נ ב י א י ם בצ״ל.
של שלש שיטין .ה ־ ו ( עושת אותו יריעה א ח ת ובו׳ עיין ס נ ת ו ת ל• ע י א זבתוס׳ שש ד י ה פשוק א ח ר
וכו׳ ועיין רא״ש ו 7ס ״ ת פי׳ טי .ו כ א נ ו ר ה ה נ י ר ס א נ ס ר כ ל ת ס פ ר ושייר פ ת ו ה ס ר ף ס ס י נ \ ו ע ו ש ה
ד ף ק ט ן בפני עצסו ואיט נ ט נ ע .ת״ז( ל פ י כ ך טללין ל ת ת י ל ה ו ו כ ו • כצ״ל .אין פותהין ביריעה ם א ר כ ו
ש ל ה ו ר ה ט ש ש ח טסתיס כצ״ל כ! ה ו א נ״כ גירסת ה א ט ר ה ׳ ושם א י ת א ב א ר כ ו של ת ו ר ה ,ו ה כ ו ו נ ה
מחזור ויטרי 690
אין פוחתץ ביריעה מארכו של תורה מששה משהים :ה י ל ׳ חי :ואץ סוחתץ בייתה
םחות משלש דסין .ולא מוםיסץ על שטונה אבל בשיטין נתנו טעם .במסעות ארגעיס
ושנים .וברבבות של ישר׳ ששים .ובזקינים של ישר׳ שבעים ושנים .ובתוכהות שבמשנה
תורה תשעים ושמונה .הכל לסי הכתב :במסעות .שנאמ׳ ויכתב משה את מוצאיהם
,
ברבבות ישר .שנאמ׳ כתב לך את הדברים האלה .וגומי .ואת ישרי .מה ישר׳ בששים
רבוא אף שיטה של תורה ששים :ובזקנים שבעים ושנים .שנאמ׳ אססה לי שכע־ם
איש ונוסי .וישארו שני אנשים במהנה .והסה בכתובים .עיב .ובתוכהות תשעים
ושמונה .שנאמ׳ אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת וגומי .הכל לסי
הכתב .ובקלסים לא נתנו בהם שיעור אלא כל מה שהוא רוצה מוסיף ובלבד שלא
יסהות מני דסין :היל׳ טי :יריעה שבלת לא יפול שנים ויהדר שנים .אלא נמזל
שלשה ומחזיר שלשה .ומה שהוא נוטל מחדר כמידת הכתב הראשון :ה י ל ׳ יי :ש!עור
הדף כדי שיהא רואהו .ובקטן לא יפחוח מטשה .ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומ׳ לא ׳שחיה
משלש אצבעות :היל׳ י־א :לא יעשה חצי ארכו יחר על רחבו וחרחבו יתר על הצי
ארכו :אבל ממצעו .ועושה אותו מן המובהר :ה י ל ׳ י״ב :לא יעשה חציו נדל וחצי!
קלסים .אכל עושה הוא הציו נדל והציו צבאים קלסים מפני שאינו מן המובחר:
ה י ל ׳ י־נ :אץ דובקץ בדבק ,ואין כותבץ על נבי מטלית ולא תוסרץ ^ ם הכתב.
איר שמעון משוס ר מאיר שטעתי שדובקין כדכק .וכותבין על נבי מטלית .אבל אץ
הוסרין כמקום הכתב אלא מבהוץ :היל׳ ייד :והתופר צריך שיהא משייר סלמעלן
ומלמטן .כדי שלא יקרע .וסשר הנקרע טולה עליו טטלית מבחוץ .כל האותיות הכפולים
באלף בית כותב את הראשונים כתחילת התיבה ובאמצע התיבה ואח האחרונים בסוף.
ואם שינה ססל .וספר שנקרע טולה עליו מטלית מבפנים ולא סבהוץ :םליק םירקא:
היל׳ )ט־ו( ]י׳ד[:
פ ר ק גי .ע ו ש ה חורה נביאים וכחובים כאחת .רברי ר׳ יהודה .והבסיס אום׳ תורה
בשני עצמה ונביאים בפני עצמם :ה* ל י בי :ולא יניח בין נביא
לנביא כשם שמניח כץ ספר לספר בחורה .אבל נותן הוא לזה ריוח בפני עצמו ולוה
רייח כפני עצמו ומתתיל מלמעלן :היל׳ ני :אץ עושין חורה חומשין כשהן מפוורין
חורה חמשה הוסשים מקובצימ שאץ מורידין מקדושה המורה לקדושה קלה .אבל עושין
חוטשץ בחורח .איטחי בוטן שטידחן ושיטחן שוה :היל׳ די :אין עושין שני חומשין
לסד! ד א י ת א ב״ב ייד ע״א שיעוד סייח ב כ ס ה וכו׳ ולפי נ י ר ס ת ס י ר י ם שלנו ואי! פותחין א ת ה ת ו י ה
ביריעה ,וארכו של ת ו ר ה ששת ט פ ח י ם פירושו אין פותחין א ת ה ת ו ר ת ה כ א ל פ ת ו ת א ת ה ת ו ר ה
לקרוא אץ לאחוז ביריעה בידים ר ק יאחז ב ע ס ו ד .ו א ר ב ה של ס׳ית ש ש ה טפחים .הוא די! בפני
ה ״ ח ( ואין פוחתי! ביריעה פ ת ו ה ט ש ל ש ה וכוי מ נ ת ו ת ל׳ ע״א .ו י כ ת ב ט ש ה א ח מוצאיהס עצטו.
) ב מ ד ב ר לנ( .כ ת ב לך א ה ה ד ב ר י ם ה א ל ה ) ש מ ו ח ל ד ( א ס פ ה לי שבעים איש וטי כצ״ל ) כ מ ד ב ר יא(.
א ס ל א ת ש ט ו ר לעשות ונו׳ )דברים כ ת ( ובקלפים ל א נתנו שיעור וכו• ירושלמי פ׳׳א דשנילה ה׳׳ט.
ה״ט( יריעה ש ב ל ת ובו׳ כן ה ו א נ ״ כ כ ב ת ״ ג ה׳ סופרים סי׳ ע״ה .ח״י( שיעיר ה ד ף כרי שיחא רואהו
פירויש לבלי ל ה א ר י ך ה ר ף שלא יהא עיניו שולטות לראוה מ ה ש נ ת ב למע־יה ,ועיין מ נ ח ו ת ל׳ ע״א.
הי״א( ל א יעשה חצי ארכו וכו׳ עיין ב״כ י״ר ע״א .הי׳׳ב( לא יעשה וכוי ירושלסי שם ,והציו צכאים
קלפים מפני שאינו וכוי כצ״ל גירםת ח י א ״ ש בשם הירושלמי א ב ל עושה חציו נויל וחציו קלפי
צבאים אע׳יפ שאינו מן ה מ ו ב ח ר ע״ש .אין דובקין ב ד ב ק וכוי עיין ירושלמי שם ועיין שו״ת תשב״ץ
ח ״ נ סי׳ ר־ז .וכותבי! על נכי מ ט ל י ה כצ׳׳ל .הי״ד( ו ה ת ו פ ר צריך שיהא משייך ובו׳ ירושלמי שם,
עושה ח ו ר ה וכו׳ עיין ב״ב י״נ ע׳׳א ,ובירושלמי מ ג י ל ה פ״א ועיין מ נ י ל ה י׳׳ט ע״ב .פ׳׳ג .ו ד א (
ה״א הגירםא דברי ר״מ ר׳ יהודה אומר ח ו ר ח וכו׳ ו ח כ ״ א כאו״א וכוי ובן גירסח הגר״א כאן.
ח ״ ב ( ל א יניח וכוי עיין ב״ב שם וירושלמי שם .ח ״ נ ( אין עושי! ת ו ר ה ו מ י פירוש שאין עושין מ פ ״ ח
הימשין היינו להפרידם זה מזת ,ש ק ד ו ש ת ס ״ ת חשוד מ ח ו ס ש .וחומשים נפרדים מ ו ת ר לעשות ס -ח
היינו לצרפם ולעשוה ט ה ם ס ״ ח שלם .ח״ד( אין עושין שני חומשין כ א ח ת וכר פירוש ולהניחם כך,
691 מחזור ויטרי
כאחת .ולא חומש ומחצה כאחת .אכל אם עודר להוסיף עליהם הרי זה סותר :היל ׳ ה׳:
מעשה בבייחום בן זונין שהיו לו שמנה נכיאיס מדובקין כאחת על סי ר׳ אלעזד בן
עזריה .ויש או׳ לא היו לו אלא כל אהד ואהד בסני עצמו .ושוב מעשה בא לסני
חכמים חורח נביאים וכחובים כאהת :היל־ ו• :בד״א בדיסתר אכל בנליון תורה )תורה(
בפני עצמה ונביאים בםני עצמם :היל׳ ד :םםר שסםקו או שניקר ראשי ססוקים שלו
אל יקרא בו :היל׳ חי :ספר שנמחק אל יקרא בו .ר׳ שמעון בן אלעזר אומי אם
היתרי של בבואה נכרת הרי זה סוחר :היל׳ מ׳ :ספר שנמחק בו שימה אהת .על
פני כולו אסור .נמהק בו רובו ומיעוטו קיים מותר .ספר שיש בו טעות אל יקרא בו.
וכמה יהיה מ אחת בדף .דברי ר׳ יהודה .רשבינאומ׳ אפילו שלש בדף אחד )אל( יקרא
בו :היל׳ י י :אין פוחתין בתורה פחוח משלש רפין .אבל קורק עשרה ואינן נסנעימ.
וםצוה בגדול לנוללו .הנולל ספר חורה נוללו כננד התפר אבל לא כנגד היריעה .המהדק
לא יחזיקנו מחובו אבל מחרקו מאחריו .והנותן ספר חודר .לחכירו לא יחגהו אלא בימין.
והמקבלו לא יקבלנו אלא בימין .שכן דרך נתינתה מסיני שנאמ׳ מימינו אש דת למו.
ואיר שסטי איר יוחנן הקורא בלא ננינה והשונה בלא זמירה עליו הכת׳ אום׳ ונס אני
נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם :היל׳ י־א :לא יניח כוחבו דיו
בקולמוס על נבי הכתב .ולא יאחזנו בכפלים ויתירם .ולא יאחה בכפלים ויוציא הכתב
מבחק .ולא יוציאנו סתובו)ויתיצנו( ]ויהלצנו[ .וכולם הסניהי ספרים מותר .לא ישמיט
אדם ספר וצרה מחיקו)ויחלצגו בו דרך( ]ויחצנו[ שנוהג בו םגהנ בזיון :ולא יחננו על
גבי ארכובותיו ויתן אציליו עליו ויהא קורא בו כר׳ נהפיה :הל׳ י״ב :לא יתנגו על
:בי כסא ויהא תלוי וקורא בו כשם שקורין בשטרות שאין נוהנין בססרים אלא אוחז
בידו באימה וקורא .אין זורקין םשרים ממקום למקום .ואין נוהגין בהם מגהנ בזיון:
ה י ל ׳ יינ :לא יתנגו על נכי המטה .לא ישב אדם על גבי הטמה והפסד עליה .ומעשה
בר׳ אלעזר שישב על נבי הטטה ודטפר עליה ונשכו נהש .שנאמ׳ את שבתתי תשמרו
ומקדשי תיראו .לא מן השבתות אתה מתיירא אלא מסי שםיקד עליהם .ולא ממקדש
אחה סתיירא אלא סמי שפיקד עליו .שנאם׳ את שבתותי ונומ׳ .חייכ אדם לעשות סוכה
גאה וציצית נאה ומזוזה נאה ותפילין נאות .ויכתוב לו ספר חורה נאה .בדץ נאה
בקולסוס נאה ובלבלה נאה .ובקלפים נאים .בעורות צבועים .ויעטיסנו בשיראים נאים.
שנאם׳ זה אלי ואנוהו .עשה לסנז מעות נאות כדברי ר• ישמעאל .ר׳ עק־כא אום׳
הרבות בנאו,ח שלו .אבא שאול אומ׳ הדמה לו ,מה הוא חנון ורחום אף אתה תהיה
חנץורהום :ה י ל ׳ י־ד :ואין נוהנין בזיון באוכלין .אין זורקין אוכלין ממקום למקום.
לא ישב אדם על נכי קופה מליאה תמרים או נרונרות .אבל ישב על נבי קופה מליאה
קטנית או על נבי עיגול של דבילה מפני שנהנו כך .אין סומכין באוכלין .ואין מכם־ן
באובלין] .ואין אוכלים אוכלין באובלין[ אלא א״כ היו ראויין לאכילה .ר׳ אליעזר בן יעקב
אום׳ כל אוכל שנממ ביר־ אדם סותר לכסות בו .והכותב ספרים לא ירשך מנילה
עליהם .שנוהנין בהן מנה; בזיון :היל׳ ט־ו :אם סיים כל הספר ושייר ב־ דף אחד
עושה אותו יריעה קטנה כפני עעמה ואינו נמנע :אין סכסין באוכל־ן .ר׳ מאיר אומי כל
שיש לו קליפה מותר לכסות בו .אין אובלין אוכלים באוכלים אלא א״כ היה אוכלס בבת
אחת .וספר שאין )בו( ]עליו[ מפה הופכו על הכתב .א״ר •וחנן כל האוחז שפר תורה
ערום נקבר ערום בליא אותה םצוה :סליק סירקא :היל׳ ט־ו:
שרק ך׳ .אילו שמות שאין נמחקים הכותב אל״ף למ־ד .אל״ף דל״ד .יהו או היו.
שדי .צבאות .אהיה אשר אהיה .ר׳ יוסי אומי צבאות הול .א״ר
שמעון בן אלעור של בית חנירה היו כותבין בירושלים והיו סוחקין צבאות )שאין(
]שהיו[ נוהנין בו )בהול( ]חול[ .שנאמ׳ ופקדו שר :צבאוח ונוסי :היל׳ בי :הכותב
אלף ]למד[ מארבע אוחיות .יה מארבע אותיות .אינן נמהקין מפני שיש שםות כיוצא
כהן .שד משדי .צבא מצבאות .אה׳ מאודה חדי אילו נמחקין מפני שאין שמות כיוצא
בהן :ה י ל ׳ ני :בל אותיות הםשמשוח לשם כין מלפניו בין מלאהריו הרי אילו נמחקין.
מלפניו .ב״י .כי .נמחק .לייי .ל׳ נמחק .וי״י ו׳ נמחק .וכיוצא בהן .ומאחריז אלהיני .נו
נמהק .אלהיבם .כם נמחק .אלהיהס .הם נמחק ,ויש אומי אלהיבם אינו נמחק :היל׳ ד;:
וכל השמות ההדיוטות שאותיותיהם כאותיות השם הרי אילו נמחקים .כי ידע אלהים כי
ביום אכלכם ממנו ונסקהו עיניכם והייתם כאלהים .הראשון קודש והשני הול .כי י־י
ש ב ת קל׳׳נ ע״ב .נזיר ב׳ ע׳יב• מכילתא פ׳ בשלח ,וירושלמי פ א ה פ״א ה״א .הי״ד( ואין;והגי! בזיו!
באוכלין וכי׳ ב ר כ י ח נ׳ ע׳׳ב .אין םוםבין באוכלי] וכוי שם ואין אוכלין אוכלין באוכלי! אא״ב וכוי בצ׳יל
ר׳ אליעזר בן י ע ק ב אומר כ ל אוכל שגמרו בידי ארס מותר ל כ ס ו ת בו .ולפנינו הכירסא ראביי אומר
כ ל שיש לו יד ועוקץ ס ו ח ר ל כ ס ו ת נ ו ע־ש .ו ה כ ו ת ב ספרים ל א יהמר מ ג י ל ה עליהב וכוי עיין עירובי[
,
» ״ ת ע׳א .הטי !( אט סייס כ ל הספר כ פ ז ל לעיל .א ו כ ל ם נ ב ח א ח ת כצ׳יל .שאין עליז ס פ ה וכר
ירושלמי עירובי! פ־יי ח ״ נ .כ ל ה א ו ח ז סייח עילפ יכז׳ כ מ פ ק נ ת ה ג מ ר א ם ג י ל ה ל ״ כ ע-א .פ״ד .ה ״ א ( אלו
ש מ ו ת שאין נ מ ח ק י ם וכו• עיין שבועית ל י ה ע״א ,וירושלמי מ ג י ל ה פ״א ה״ט .ר׳ יוסי אומר צ ב א ו ת
ח ז ל וכו׳ שם ושם .ש ל בית ה נ י ד ה וכוי ובירושלמי שם הלשון תני ר׳ יוסי אומר של בית ה ג י ר ה
כותבנים היו בירושלם וכו׳ שהיו ט ח נ י ם בו חול בצ״ל ש נ א מ ר ופקדו שרי צ ב א ו ת וטי )דברים כ ( כ!
ח ו א בירושלמי שם ובשכועוח ל ״ ה ע׳׳ב ילין* מ מ ק ר א א ח ר שנאמר והוצאתי א ח צבאותי א ת עמי
בני ישראל מארץ מצרים ) ש ס ו ה ז( .ה״ב( ה כ ו ת ב אלף ל ס ד וכו׳ כצ״ל שם .שר משדי צבא מ צ ב א ו ת וכו׳
מ ה ב א מוכה ד פ ס ק ס ה מ א ר צ ב א ו ה הוא מ ש מ ו ה שאין נ מ ח ק י ם ורלא כרי יוסי ,וכדנרםינן שכועוה
ל״ד ע״ב א מ ר שמואל אין ה ל כ ה בר• יוסי .וכן הוא נ י ר ס ח הרי״ף שבועות פ״ר ופירש הר״! שם
יאיצמריך שמואל ל מ פ ס ק ד ל א כ ר ׳ י נ ס י אע״פ דיחיד ה י א לגבי דכים משזם דרי יזסי נ׳מיקו עכו ,זבן פ ס ק
ה ד ס ב י ם ז״ל בפ׳־ו מה׳ יסודי החוי־ה דצבאות אינו נ ס ה ק .א ב ל יש נורםין נ נ ס ר א ה ל כ ה נ ר ׳ יוסי
עכ׳־ל הר׳׳ן ,וכ! הוא ב ב ה ״ נ סי׳ ע״ת ה ל כ ה כר׳ יוסי ,ועיין רשב׳׳א בחידושיו ע ל מסי שבועות ל״ה
ע״ב ש ה ב י א ה נ י ר ס א ה ל כ ה כר׳ יום׳ ,ושם מסיים וז״ל ואפילו אם ת מ צ א לומד רהכי נ ס י משוס
דאסרינן ר׳ יוסי נ ט ו ק ו עמו א כ ח י לא ניחא רמ״מ ת ו ׳ ל לאקשויי פשיטא ולתרץ משום ר׳ יוסי ניטוקו
עטו ,ועוד ד ל א אמרו נימוקו במקום רבים עכ״ל ,ועיין עירובי! מיו ע״ב .ובחום׳ ד י ה כר׳ יוסי מ ח ב ר י ו
וכוי ובתוס׳ ת ע נ י ת כ י ח ע״א ד״ה אי ר״מ ובו׳ ועיין ירושלמי סייג ד ת ר ו ט ו ח ה״א ,ובסמ״נ עשי! סי׳
ע״ד ואין כאן מ ק ו ם להאריך .ה ״ נ ( כ ל אותיות ובר שבועות ל׳יה ע׳׳ב .ועיין ירושלמי מ ג י ל ה פ׳׳א
ה * ט .וכיוצא כ ה ן ר ״ ^ ש ה ׳ מ ה ׳ השין ו ת מ ס נ מ ת ק .ויש אומרים אלהיכם איט נ מ ה ק ,לאו רוקא
נ ק ט א ל א כ ל ה נ ט פ ל י ס ל ש פ מאחריו א י ט נ מ ח ק שביעית ל ״ ה ע״ב אחרים אומרים לאחריו אינו
נ מ ח ק שבבר קרשו ה ש ם ובן ה ו א כירושלמי שם .ה״ר( ו כ ל ה ש מ ו ת ובו׳ עיין שי״ת הרשב״ץ ה״א
ס ״ קע״ז .כי ידע אלהים וגו׳ כצ״ל )בראשית ג( .בי ה׳ א ל ה י נ ם ונוי )דברים י( .ואדני האדנים כצ״ל.
693 מחזור ויטרי
אלהיכם הוא אלהי האליהים .הראשון קודש ושני הול :ה י ל ׳ הי :ואדני האדנים
הראשון קודש והשני חול .אלהי אברהם .קודש .ואלהי נחור אלהי אביהם חול .אלהים
לא תקלל .משמש קודש וחול .ר׳ ישמעאל אומי קודש) .שנא׳( כי על כן דאיחי סניך
כראות סני אלהימ ותרצני .הרי זה חול .מחנה אלהים .נשיא אלהים קודש :ח י ל ׳ ו׳:
כל השמוח האמורים באברהם קודש .חוץ מאחד שחוא חול .ויאמר אדני אמ נא מצאתי
הן בעיניך .ויש אומי ויהי כאשר החעו אחי אלהים :ר׳ חנניא בן אחיו של ר׳ יהושע
אום׳ קודש .שאילו לא לי אלהים ככר התעו אותי :היל׳ זי :כל השמוח האמורים
בלום חול חוץ מזה .ויאמר לוט אליהם אל נא אדני] :כל השמות האמורים במיכה הול[
ר׳ יוסי אומי בי־־ה קודש באל־׳ף למיד חול pn .מבית האלהים )אשר( כשילח .ובל
השמות האמורים בנכות קודש חוץ מאחד .ביך נכות אלהים ומלך :כל השמות
האסורים מבעת בנימן)קודש( .ר׳ אליעזר אום׳ הול .ר׳ יהושע אומי קודש .איר אליעזר
וכי היאך איסשר שהמקום מבטיח ואינו עושה אמי לו ר׳ יהושע המקום כבר מבטיח
ועושה :חיל׳ חי :אספרה אל הוק .הרי זה קודש והבסיס אומרים חול .יראה אל
אלד׳־ס בציון .הראשון והשני קדש .להלך אל אל כמשפט ראשון חול ושני קודש.
עמנואל ועמנו אל .הראשץ חול והשני קודש .הראשון ]אינו[ נהלק והשני )אינו( נחלק:
היל׳ טי :ויהי כאשר התעו אתי אלהים .ומי אל כמוך נשא עון .הראשון חול והשני
קודש .חאשם שמרון כ׳ מרחה באלהיה .הרי זה קודש .ר׳ נתן אומי משטמה בבית
אלהיו הרי זה קודש .ואחה באלהיך חשוב .הרי זה קודש .אלהים נצב בעדח אל
בקרב אלהיס ישסט :משמש קודש וחול .יסנירני אל אל עויל .הראשון קודש והשני
חול .כי אל אל האטד נשאחי .ראשון הול והשני קודש .ואל יהי מקום לזעקתי .איר
אלעזר בנו של ר׳ עסי מלולי אל יהי מקום לזעקתי .יש לאל ידי .ואין לאל ידיך)אלומתי(
]אל מות[ כולן חול .אלהים זרים קמו עלי .קודש .אלא שהקורא צריך להיות קורא ומפסיק
אלהים .זדים קמו עלי .אבל חנון ורחום ארך אסים ורב הסד מלך מלכים עליון נתל
ונורא מרומם עליון צדיק וישר הסיד תמים ניכור הרי אילו נמחקין .המקלל כהן עצמו
והכית תייב .טיס ומתים חייב אהת .דיין ונשיא הייב שתים .ויש אומי על הנשיא הייכ
א ל ה י א ב ר ה ם ואלהי נ ת ו ר א ל ה י א ב י ה ס כצ׳׳ל ) ב ר א ש י ת ל א ( .א ל ה י ט ל א ת ק ל ל ) ש ט ו ת כ ב ( .ר׳
י ש מ ע א ל א ו ס ר קודש וכן ה ו א ב א נ ו ד ה ר׳ ישמעאל א ו ט ר קודש ,ו ה נ י ר ם א היא בלי ס פ ק י /מ ש ו ב ש ת
ד ב ס נ ה ד ר י ן ס״ו ע י א א י ת א דרי י ש מ ע א ל ש״ל ד א ל ה י ס ל א ת ק ל ל הול׳ וגידפת ה נ ר ״ א עיקר ,וה׳׳ג ד׳־ע
אזמר קודש ד׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר הול .והוא ע*פ ח ג ס ר א דםנהדרין ה נ ־ ל ע״ש .ש נ א ס ר ל א נרסינן .כי
״ , ,פניך כ ר א ת פני אלהים ותרצני כצ׳׳ל ) ב ר ש י ח לג( .מ ח נ ה א ל ה י ם )שם ל ב ( .נשיא א ל ח י ס ח ף כ ן
שלש .המקלל בהן אביו ואמו ושס המיוהד הרי זה טעון סקילה .ועל הכנרץ הרי זה
,
באוהרה :סליק סירקא :היל׳ י :
פ ר ק הי .ה ב ו ת ב שני שמות של קודש מקיים את הראשון ומעכב את האחרון .ר׳
יהודה אומ׳ אם היה אחרון בסוף הדף מעכב את הראשון ומקיים
אח האחרון :שני שמוח של חול מקיים את הראשון ומוחק אח האחרק ר׳ יהודה
אומר אם היה אחר ק כראש הדף מוחק את הראשון ומקיים את האחרון :ה י ל ׳ ב״.
הכותב יהודה ולא נתן בו דל״ת יתלט מלםעלן .הכותב את השם וכתב יהודה
עושה ה־ ומוחק היא חאחרון .היה צריך לכחוב דלית ונחכוון וכחב את השם אף על
פי שלא נחן בו דליח מעכבו וכוחב יהודה אהר :היל׳ נ׳ חיח צריך לכחוב את
השם .ונתכוון וכתב יהירה] .ולא[ נתן בו דלית מוחקו וכותב אח השם .ר׳ יהודה
אומי יהויר עליו את הקולמוס ויקדשנו .אמרו לו אין זד ,מן המובחר :ה י ל ׳ 1״:
הכותב את השם וטעה אות אחת יתלנו מלמעלן .ר׳ שמעון שזורי אומי ]שם כולו חולין
אות אחת ממנו אין חולץ .טעה את כל השם יתלנו בין השיטין דברי ר׳ יהודה .ר׳
מאיר אומר[ מוחק מלפניו וכותב אח השם על טה שמחק .ר׳ שמעון כן אלעור אומר משמו
אין חולין את השמ ואין כותבין האזכרה על מקומ הנרר ר׳ חנניא בן עקביא אומי יננז
כל היריעה :ה י ל ׳ הי :טעה וכתב יסנירני אל אל עויל מקיימ את הראשון ומעכב את
,
האחרון :היל• ר :הכותב את השם אפ־• המלך שואל בשלומו לא ישיבנו .היה כותב
שניפ ושלשה שמות כאחח מפסיק ביניהן וטשיב .הטובל קולמוס לא יתחיל מאותו
השם אלא מתהיל מאותות שלפניו .המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה .איר
ישמעאל לכך נאסר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא :לא תעשון כן לי־י אלהיכם:
היל׳ זי :אבל הרץ שנטפה על נכי הכתב מותר למוהקו .שלא היתר .כוונתו אלא
לתקן :היל׳ הי :הטועה את השיטה אינו תולה מננד השיטה אלא הטעות .נודר אחת
וכותב שתים .נורד שתים וכותב שלש .ובלבד שלא ינתר שלש :ה י ל ׳ טי :אין עושין
שמע הלל ומנילה לתינוקות .ר׳ יהודה מתיר מן כראשיח ועד המבול .ומן ויקרא עד
דהי ביום השמיני .ושאר כל הספרים אסור .ואם עתיד ת א להוסיף עליו הרי זה מותר
םשפטימ ,ת ו ר ת נ ה נ י ם פ׳ קדושין ,וםנהררי; ם -ה ע*ב .ה מ ק ל ל בה! אביו ואמו ו כ י ש מ ע ו ת ל ׳ ו ע״א.
0״ ה .ע״א( ה כ ו ת ב שני ש מ ו ת ו ט י ו מ ע כ ב א ת האחרון״ ויש ס פ ר י ם ש נ ת י ב כ ה ן ט ח ט נ א ת האהרזן.
ועיין ט*ז יו״ד פי׳ רע׳׳ו ם׳׳ק ז׳ שהביא ה ב ר י י ת א דמס׳ סופרים ו כ ת ב ויש גורסין מ ח ט ב ושניהם פירוש
ה״ב( ה כ ו ת ב י ה ו ד ה ולא נ ת ן בו ד ל י ת יה־ינו לשון ק ד י ר ה .ועיין ב ש ר ת ח ש ב י ץ ה׳׳א סיס! קמ׳־ט.
מ ל מ ע ל ה בצ״ל ה כ ו ת ב א ת ה ש ם ו כ ת ב י ה ו ד ה ע ו ש ה ה׳ ו ט ו ה ק ה׳ האהדון .כן ה ב י א ת נ ה ו ת מייטוני
בהי תפילין פ ־ א אוח ם׳ מ ש ם רבינו ש מ ה ה .וכן הב״י פי׳ רע״ו כשש רכינו ש ט ח ה ) ה ו א ח ט ח ב ר
ה ס פ ר מ ר ד ו ( ו פ ל א שדברי ה מ ח ב ר ה ל א ה ט ח לשון ט ס ב ח סופרים פייה ה ״ ב ו ל מ ה ל א הביאו די! י ה
בשם מ פ כ ח םופייס .וצ׳׳ע .ה י ה *ריר ל כ ת ו ב ד ל ת ובו׳ פירוש א ע י פ שעדיין ל א כ ת ב ה ד ל י ת רק
אוחיוח יה״ו כיון ש ה ת ח י ל ל כ ת ו ב ב ק ד ו ש ה מ ע כ ב ו ויכתוב י ה ו ד ה א ח ר .ה׳ינ( ח י ה צריך ל כ ת ו ב א ת
ה ש פ ונתבזון י כ ת כ י ה ו ד ה ולא נתן ט ד ל י ת כדייל ש כ ת ק*ד ע״ב .ניטין כ׳ עיא .ישם נ׳״ד ע״ב.
ה י ד ( ה כ ו ת ב א ת שש ו ט ע ה א ו ח א ח ת יתלנו מ ל מ ע ל ! ר׳ שמעון שוודי א ו ס ־ שם ט ל ו חולין א ו ת
א ח ה מ מ נ ו אי! הולין ,ט ע ה א ת כ ל ה ש ם י ת ל ט בין השיטין ד ב ר י ר• יהודה ר׳ טאיר אומד מ ו ח ק
ה ־ ה ( ט ע ה ו כ ת ב יפגירני וגוי )איוב טז() .ועיין בפירוש מלפניו ו ט ׳ כ 1״ ל ועיין מ נ ח ו ת ל׳ ע׳׳ב.
ה י ו ( ה ב י ת ב א ה השם ו ט ׳ ירושלמי ב ר כ ו ת פ י ה ח י א ,ו ת ו ס פ ת א שם פ־נ .היה ט ת כ שנים אזולאי(.
ו ש ל ש ה ש ט ו ת ובו׳ ירושלטי ברכות שם ,ועיין בברכ׳׳י יריד פי• רע׳׳ו באורך אם שאר ש מ ו ת נ ק ר א ו
אזכרות ,וכן האריך כ ז ה בשו״ח ה ש ו ב ה מ א ה ב ה ח ״ ג סי׳ שצ״ח ע׳׳ש ואני ת מ ה ל ס ה ל א הביאו
ראיה מ פ ו ר ש ה ט ס ה ד א י ת א ברכות כ ״ ה ע׳׳ב הני י־ת כ נ ג ד מי ו ט ׳ א מ ר ר ב יוסף כ נ ג ד י״ת א ז כ ר ו ת
ה מ ו ת ק אות א ת ת ב ו ד ל ש ב ק ״ ש הרי ב ה ד י א ר ב ל א שם אלהים ו א ל ה י ט ליכא י״ה אזכרות וצ׳׳ע.
מ ט ה ב״ב ע׳יא וספרי ם׳ ר א ה .ו א ב ד ת ם א ח ש ס ם ונו׳ )דברים יב( .א ב ל הדיו ש נ ט פ ה בציל.
ח ״ ח ( ה ט ו ע ה א ח ה ש י ט ה א י ט ה ז ל ה מ נ ג ר ה ש י מ ה א ל א כ נ ג ד ט ק ו פ ה ט ע ו ה כן ה ו א נ י ד פ ת ה ג ר י א .
וכן נ ט ן ודלא כ נ י ר ס ח שו״ה מש״ב ש מ ח ב ר שחי ח ל ט ה יחדיו .ה׳ימ( אין עושין שמע ה ל ל ו ט ׳
695 מחזור ויטרי
היל׳ יי :אילו שמות הנתלקין .בית אל .בית אק .באר שבע .צפנת פענח .פוטיפרע.
בן אוני .ידידיה .הללויה .וחרה אפי .וחרה אף .ר׳ יוסי אומי אין נחלקין .אבל הכל
שוין שאץ הולקין .עסיאל .עמינרב .צוריאל .צורישדי :היל׳ י־א :אילו שפות שאין
נחלקין .ישראל .ראובן .נעחם .פוטיפר ,נבוכדנצר .עמיאל .עמינדב .צוריאל .צורשדי:
היל׳ י״ב :הכותב אח ]השם על[ בשרו לא ירחץ ולא יסוך ר׳ יופי סחיר .ובלבד ׳^לא
ישפשף :היל׳ י־נ :על קרן טרה ועל כרעי הטטה נוררן ונונץ .על האבן שומטן
ונונזה :ה י ל ׳ י־ד :ספר שהיתך החפר שלו .אחת חוזר דתםור .שנית יהזור ויתפור.
שלישית אל יתפור .המחתך בספרים חדשיט מוחר )מותר( .בישנים אסור .מקק ספריפ.
מקק תפילין .מקק טספחות .הרי אילו יננזו :ה י ל ׳ טיו :מעשה כרי הלסתא שהלך
לפני ר־ג .וםצאו יושב על שלחנו ובידו תרגום של איוב .והיה קורא מ .אמי לו תרשיני
לוט׳ לפניך טח שראו עיני .אמי לו אטור .אם׳ לו צופה חייתי בר׳נ אבי אביך שהיה
יושב על גבי הבניין כהר הבית והביאו לפניו תרנופ של איוב ואמ׳ לו סלק את השורח
ושקע זד ,תחתיו ר׳ יוסי בר יהודה אוסר עריבה של טימ כפו עליו .איר )ד־א( שתי
תשובות בדבר .אתר טיט בהר הבית מגיץ .ר״א שאינו רשאי לאבדו ביר .אבל לא
יניהם במקום הטינא אלא במקום הטורפה והן מרקיכין מאיליהן :היל׳ מיז :המשאיל
פםר חורה להכירו אינו רשאי להשאילה לאתר אס יודע לקרות קורא כו .אם בשביל לפותחו
הרי זה אסור .סומכוס אום׳ חדש נוללו אחד לשלשים יום :אדה־ ישן ואחר חדש גוללו
לשנים עשר הודש :היל׳ י־ז :כל )השמות( ]השלמות[ האסורין כשיר השירים קודש.
הוץ טאהד שהוא חול .הנה טטחו שלשלמה .ויש אופ־ האלף לך שלמה :ה י ל ׳ י־ח:
כל מלאכיא האמורים בדניאל הול .חוץ מאחר שהוא קודש .מלך םלכיא די אלה שמיא
מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך .ויש אוס׳ סארי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך:
סליק סירקא:
* ־ pר .ה כ ו ת ב צריך לעשות שיוסר בפתיחה של ויהי בנםע הארץ סלסעלן
ומלטטן .שהוא ספר בפני עצמו .ויש אומ׳ שמקומו בנסיעת
הרגלים :ה י ל ׳ כי :הכותב צריך לעשות שיושר בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים
מלמעלן ומלטטן .שהוא ספר בסני עצמו .ויש אומ׳ מסיעת המלים :היל׳ נ׳ :עשר
נקודות בחורה .ישפט י׳י ביני וביניך .יויד שביניך .ויאמרו איה שרה אשתך .א׳י׳ו
נקוד .ולא ירע כשכבה ובקומה .ו״ו שבקומה נקוד .ויפל על צואריו ו׳י׳ש־קיהיו כולו
נקוד .וילכו אחיו לרעות א׳ת׳ .את נקוד .כל סקודי הלויפ אשר פקד משה ו׳איהיר׳ן.
הי״ב( ה כ ו ת ב א ת גיטין ס׳ ע׳׳א ע״ש .ה׳׳•( אלו ׳ י מ ו ת ה נ ח ל ק י ן וכו׳ ירושלמי ס נ י ל ח פ׳׳א ודיס•
ה מ ס ע ל ב ע ר ו וכר כצ״ל עיין ש ב ת ק״ב ע׳׳ב ,יוסא ח׳ ע׳יא .ושם פ׳־ח ע׳׳א .ועיין תום׳ נ ר ה ס׳׳ו ע׳׳ב
ה י ׳ ג ( על קרן ד ״ ה א ס ס מ ו ך ו כ ר ולעיל סי׳ ת ל ׳ ט א ל ס א ה פ י פ ה ב נ ו ף ה ו א ובו׳ ובבאורי א ו ת *׳.
הי״ד( ס פ ר שתיתן־ ה ת פ ר שלו וכר ו ב א נ ו ד ת נ ר ס ש ה ו ת ר פ ר ה וכו׳ ש ב ח ט י א ע׳׳ב ,ערכין מ׳ ע׳׳א•
ה ט ח ת ך בספרים חרשים ס ו ת ר ה ת פ ר שלו והכוונה א ח ת מפני ס ע ו ט .חנליון שבין יריעה ליריעה.
בישניט אסור כצ״ל ,ועיין בשו׳׳ח ס ש א ח בניסין סי׳ קי .מ ק ק ספרים וכו׳ עיין ש ב ה צ׳ ע׳׳א שמצניעין
אוח! לנונזן ופירש רש״י ש ב ל ד ב ר קודש צריך גניזה .הטי׳׳ו( ט ע ש ה בר׳ ח ל פ ת א וגו׳ ש ב ת קט׳׳ו
ע׳׳א ע׳׳ש כ ם ה שינוים .ד׳ יוסי בר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ע ר י ב ת ש ל טיט כפו עליו א׳׳ר שתי ה ש ו ב ו ח ב ד ב ר
הט׳׳ז( ה מ ש א י ל ם -ה ונוי עירוב דברים נ מ צ א ב»*ל כן ה ו א ב נ מ י א שס .ובן גירםת הנר׳׳א בא;
כאן ב ה ל כ ה זו ועי־ן כב׳׳מ כ׳׳ט ע״ב ומשש יתבארו הרבדים .הי״ו( כ ל ה ש ל מ ו ת ובו׳ בצ׳׳ל שבועות
ל י ה ע׳׳ב .ח י ־ ח ( כ ל ס ל א כ י א וכו׳ שם .מלך מ ל כ י א ונו׳ )דניאל ב( .מארי ח ל ט א ל ש נ א ך ו פ ש ר ה
לעדיך כצ״ל ) ש ם ד ( .פ׳׳ו .ה כ ו ת ב צריך וכר עיין ש ב ה קט׳׳ו עיב ,ובספרי פ׳ ב ה ע ל ח ך ו כ פ ס י ק ת א
זוטרחא ס׳ ב ה ע ל ת ך מסומן מ ל ט ע ל ה ו מ ל מ ט ה נון הפוכין שהן דוטין ל כ ף וריש .פירוש א ך ר ק ב ל
מ ק ו ם ש א מ ר א ך ודק מ י ע ט ט ח ב א ל מ ע ט ל ו מ ר שאין ז ה מ ק ו ם ה פ ר ש ה הוו עכ׳׳ל ,ועיין בשו״ה
ם ה ר ש ״ ל סיס! ל י ו וב׳שו״ת ט ה ר ״ ם לובלין סי׳ ע״ת ו ב מ ־ ש שם .ה״ב{ כ פ ת י ח ה ש ל ויהי ח ע ם
כ מ ת א ו נ נ י ם הגר׳׳א ס ו ה ק כ ל ה ל כ ה זו .ו ה א ג ו ד ה גרס ה כ ו ת ב צריך ל ע ש ו ת שיעור ב פ ת י ה ה ש ל ויח*
בנסוע האדון שהוא ס פ ר בפני עצמו ,וכן ב ס ח י ח ה ש ל ד ח י ה ע ט כ ם ת א ו נ נ י פ ו ת ו לא ,ו א ח ׳ ע מ ת ח י ל
עשר נ ק ו ד ו ח ובר .ה׳׳נ( עשר נ ק ו ד ו ת ב ת ו ר ה ובר עיין ל ע י ל ו ב ס ש ״ כ ש ם ועיין ב נ י י מ ס .ועיין
מחזור ויטרי 696
,
ואהק נקוד .או כדרך רחוקה׳ .ה׳ נקוד .ונשים עד נסח אשר .ר׳ נקודה .ועשרון
עשרון שבחנ ביום טוב הראשון .וייו שנעשרון השני נקוד .הנסתרות לי״י אלהינו
והננלות לנו ולבנינו עיר .ע• שבעד נקוד .ד׳ אינו נקוד :היל׳ די :אם׳ ר׳ שמעון בן
לקיש שלשה ספרים בעורה .ספר מעונה .ספר זעטוטי .ספר היא .באחד מצאו כתי
מעק אלהי קדם .ובשנים מצאו כת׳ מעונה .וקיימו שנים ובטלו אחד .באחד מצאו כתי
וישלח את זעטוטי בני ישרי .ובשנים מצאו כתי נערי ובטלו אחד וקיימו שנים .באהד
מצאו כתי הוא ובשנים מצאו כחי אחד עשר היא .וקיימו שנים ובטלו אחד :ה י ל ׳ הי:
שלשה לא .כתובים בתורה בלטיד אל״ף .וקרואים לו .ואילו הן .אשר לא כרעים .אשר
לא חמה .אם לא יניד :היל׳ וי :ואילו הן ]של[ הנביאים .ושל כתובים .תרבו .הושי.
ויאמר אליו .הרבית .צרחם .יקטלני .אחריש .בצםור .מרעהו .זרבכל .יצרו .דעו .יאסף.
שם .וחבירו :ה י ל י ד :יעואל וקרינן יעיאל .ובגבעון העשתרתי .אליצפן .השוטר:
ה י ל ׳ חי :אילו )כתובין( קודאין ולא בותבין .בני .סרת .איש .כן .בניו .צבאות .באים.
לה .אלי .אלי :היל׳ טי :וחילוף כוחבין ולא קורין .אמנון .במקום .באשר .נואל ,נא.
אתנו .יד .דוד .המש :סליק פירקא :ה י ל ׳ טי:
פ ר ק ז׳ ,אילו כותבין חסר וייו .יקרא וי־׳ו .ויעלהו .אמרו .ויאמרו .וידברו .קחו .ויתנוהו.
יאכלו .יחדיו .יחללו .ויעלו .שוי .וקבלו .חנניה .מלכיה .וחלוםיהן .מלי.
/׳
ה ״ ד ( ש ל ש ה ספרים ב ע ז ר ה וכו׳ ירושלמי ח ע נ י ת פ ד ה׳׳כ, באדר׳׳נ פל׳׳ד • ,ו ב מ ד ר ש פי ב מ ד ב ר .
ה ״ ח ( אשר ל א כרעים )ויקרא יא( .ועיין חולין ס׳׳ה ע״א ,א־טר ל א ח ט ה כ צ ״ ל )שש ארר״נ פל׳יד.
כ ה ( .אם ל א יגיד )שם ה(! ולשנינו כ ה י ב אם לוא יגיד ,ויש גורסין ב מ ק ו מ ו אשי־ ל א י ע ד ה ל ש מ ו ת
כ א ( .ה׳׳ו( ואלו \ \7של הנביאים כצ׳׳ל תרבו ,ה כ ו ו נ ה א ל ת ר ב ו וגו׳ ולא נ ה כ נ ו ע ל ל ו ת ) ש מ ו א ל א ב(.
חושי ) ש ם ב .םז( .ויאמר הושי וגו׳ ל א א ה י ה ויאמר אליו ,בצי׳ל ויאמר אליו אלישע ל ך א מ ד ל א
ח י ה ח ח י ה ) מ ל כ י ם ב ח ( .ה ר ב י ת כצ״ל )ישעיה מ ( .ה ר ב י ת הנוי ל א ח ג ד ל ח ה ש מ ח ה .צ ר ת ם
)ישעיה ס נ ( ב ב ל צ ר ה ם ל א צד .יקטלני )איוב יג( הן י ק ט ל נ י ל א איחל .א ח ר י ש )שם מ א ( ל א א ה ר י ש
בדיו .כ צ פ ו ד ) מ ש ל י כו( כצפור לנוד וגו׳ ל א ת ב א ,מ ר ע ה ו ) ש ש יט( בי מ ר ע ה ו וגו׳ לא ה מ ה .ז ר ב ב ל
כצ׳׳ל )עזרא ד ( ולא א נ ה נ ו זבחים .יצרו ,כצ״ל ) ת ה ל י ם ק ל ט ( ימים יצרו ולא א ת ר בהש .רעו ,כצ״ל
) ח ה ל י ם ק ( רעו כי ה׳ ונו׳ ולא א נ ה נ ו עסו .יאסף ,לישעיה ס ט ( וישראל לא יאםף .שפ ) ,ר ח ״ א יא(
ולא שם ב ש ל ש ה .וחבירו! בצ״ל ר״ל מ ה ש נ א מ ר ) ש מ ו א ל ב כ נ ( ולא שם ב ש ל ש ה ,ועיין טנ״ש
ה׳יז( יעואל וקרינן יעיאל ידהי׳א ט ,ילה( ו ב מ ו ס ר ה ד׳ כ ת כ י ן יעואל וקרינן יעיאל )רה׳׳א יא(.
ובגבעון׳ )ובגבעון ישבו אבי נבעון יעואל ,כצ׳׳ל )שס( כפזל ,ה ע ש ת ר ת י ,כ צ ״ ל )דה׳יא יא מ ר ( עזיה
ה ע ש ת ד ח י ש מ ע ויעואל .אליצפן) ,שם ב ב ט ( ומן בני אליצסן שמרי ויעואל .השומר ) ש ם בו יא(
ה ״ ה ( אלו קורין ולא כוהבין כצ״ל בני )שופטים כ ( ולא א ב ו ) ב נ י ( י ע ו א ל ^ ה ס ו פ ר ומעשיהו ה ש ו ט ר .
בנימין .פ ר ת ) ש מ ו א ל כ ת ( ב ל כ ת ו ל ה ש י ב ידו ב נ ה ר ) ס ר ת ( זע׳ין נדדיפ ל״ז ע״ב .איש) ,שמואל ב׳
טז( באשד ישאל )איש( ב ד ב ר ה א ל ח י ם .כן ,כצ״ל )שמואל ב יח( כי ע ל )כן( ה מ ל ך ט ה ,בניו,
) ש מ ו א ל ב ,יט( ושראצר )בניו( ה כ ה ו ב ח ר ב .צבאות) ,ישעיה לז( ק נ א ת ה׳ ) צ ב א ו ה ( ה ע ש ה ז א ח .באיש,
)ירמיה ל א ( ה נ ה ימים )באים( נ א ם הי .לה ) .י ר מ י ה נ( א ל יהי ) ל ה ( פ ל י ט ה .אלי ) ,ר ו ת ג( כ ל אשר
ה״ט( אמנון א ל י ) ש ם ( כי א ט ר )אלי( א ל ה ב ו א ריקם ,ועיין נדרים ל״ז ע״ב. ה א מ ר י )אלי( א ע ש ה .
ב מ ק ו ם ) ש ם ב טו( כי ) א ס ( ב מ ק ו ם אשר יהיה שס ) ש מ ו א ל ב׳ ינ( בי )אם( אמנון ל ב ד ו מ ה .
גואל ) ר ו ת נ ( ו ע ת ה כי א מ נ ם כי כ א ש ר )ירמיה ל ט ( כי )אם( .כ א ש ר ידבר אליך. אדני ה מ ל ך .
אתנו ,נ ר א ה שצריך ל ה י ו ת נ א ) מ ל כ י ם ב׳ ה ( י ס ל ח ) נ א ( ה׳ ל ע ב ד ך ב ד ב ר ה ז ח . ) א ם ( נ א ל אנכי.
) א ת ( אשר ע ש ח ל ט )ירמיה ל ח ט ז ( ו נ ס ס ר על א ת כ ח י כ ו ל א קרי .יד דוד ,נ ר א ה שצ*ל ידרוך
חטש כ ד א י ה א בנדרים ל״ה ע״א ידרוך ד ה ר ו ר ך )ירמיה נ א ג( ו נ מ ס ר על ידרוך השני כ ת י ב ולא קרי.
) י ח ז ק א ל מ ת טו( ) ח מ ש ( מ א ו ת .פ״ז .אלו כותבין ח ס ר וי״ו וכו׳ ויעלהו ) ש ס ו א ל א׳ ז( ויקה ש מ ו א ל
מ ל ח ח ל ב א ח ד ויעלה עולה ,אמרו )שם ינ יט( ו ח ר ש לא ימצא ב כ ל ארץ י ש ר א ל כי א מ ד ) א מ ר ו
וידברו ) ט ל כ י ם א; יב ז( וידבר אליר ויאמרו ) ש ם יב י( ויזעקו א ל ה׳ ויאמר )ויאטרו קרי(. קרי(.
יקהו בצ״ל ) מ ל כ י ם ב׳ כ יח( אשר תוליד י ק ח ו ו כ ת י ב י ק ה .זיחנהי )שסי כ ב ( ו י ח נ ה על יד לאמר.
יחדיו יאכלו )ישעיה לז ל( ונטעו כ ר מ י ם ואכול ,ו א ב ל ו קרי סרים. עשי ה ט ל א כ ה קרי ויחנהו.
י ח ל ל ו כצ״ל ליהזקאל ז ב א ( ולרשעי ה א ר ץ ל ש ל ל והללוה, )ירמיה מ ח ( כ ח נ י ו ושריו י ח ד כ ה י ב .
ו ה ל ל ו ה ו קרי .ויעלו )עזרא נ נ( ויעל עליו עלות .ויעלו קרי .שוי כצ״ל ) ד נ י א ל ה כ א ( ו ל ב ב י ה עם
ח י ו ח א שוי וקרי שויו .ו ק ב ל ו כ צ ״ ל ) א ס ת ר ט ( קימו וקבל׳ ו ק ב ל ו קרי .ח נ נ י ה ) נ ה מ י ה נ ל( אחרי )קרי
א ח ר י ו ( ה ה 1י ה ח נ נ י ה .מ ל ג י ה )שם( א ה ר י ) ק ר י אחריו( ה ח ז י ק מ ל כ י ה .וחילופיהן ,ר״ל ש כ ת ו ב י ם בויו וקרי
ש מ ט ו ה ו ) מ ל ב י ם ב׳ ט ( ה ק ר י ב ל א ויו .ד נ א ,כצ׳׳ל )ש״ב כ ב ( מ ש ו ה דנליו ,ו ה ק ר י רגלי ב ל א וא״ו.
t>97 טחזור ויטרי
ה י ל ׳ בי: ר ע ל ת סבו הרף .ויקראו ל ו ויקהל ח פ ש : שער העץ. רצוה .נכהו. שסטוהו.
ותרא .הזאה .רע .הרע .בא. הארי דשמואל .מוצא. כ ו ת ב ץ ה־ ו ל א ק ו ר א ץ .ו א ר א . ואילו
)וקו( וקו .וקו .ה ר ב .א ה ב י .ורע .י ע ש .ס ק ח .ארי .א ל .ציד .ו ה י ל ו ס ן ) ו י י ו ( :ו א ר ב ה . ובא.
שלשה. ואכבדה. הסדה. ותענבה. נדילה. שתול. הנה. ונראה: יהיה. ויזמה. הננוד
סחוהיה. נבהלה. עשית)ה(. שתה. הנדת .קיללתה. ט ע מ ה .קומי זכור ה ש י ב נ ו . ומסה.
כ ו ת ב ץ ד ב ר אהד וקורבן שתים. אילו ה י ל ׳ ני: ש כ ה ה .ויראה: אנלה. תזנותיה-.לכנזד
ל ב ן ימיני. בניםן. מהתמ. הענתת. והנה הוא. לכם. סה מאשתם. א ש דת. נד. בא
ה ס פרוצים .והילוסיהן כ ס ו ג מבנימין. ישימות .לנייונים .ס ן ה ס ע ר ה .מן ם ע ר ה . הלכאים.
כ ו ת ב ץ ווי־ן אילו ה י ל ׳ די: כיענים: מבת. כחרכתיהם. מאתי. מהמערה. למרבה.
וקוואין יוד״ן .אסותם .אביניל) .נילו (.אניעך .אילי .אושר .ארוצם .בעוני .בור .בהלכותס.
ההפשוח .דהוא .התעוף .הכעסוני .תשר .הנחזניס .הסכינים .כתות .ניל .דהיא .הוצא
התרסות .הלחות .הםביא .הבציר .וילינו .ושחצימה .וץניף .ואליל .ותרמית .וסוס.
ואחוקיהא .ותולק .יחואל .והבינו .חוקך .יציע .יעיר .יעביר .ויזואל .יניעק .יכסוסו .יכשילו.
jrbלשיר .ליש .לתנים .לםינ .לסשיסה .לסעניתס .םיסעת .מנדת .נטתת .ניכ נובי
נפושסים .שים .עשויות .עוסי .עניו .עפרון .עתודים תניינה .צעיריהם .צעיריה .צשיעי:
סליק פירקא .היל׳ די:
אילו הן חילופי שירת תילים הקרואים בשירת שטואל .דדבר. מרק ח׳. תקכח.
ומכף .ומסלמי לי .אלי צורי .משנבי ומנוסי .וםאיבי .כי
א00ני משבלי .נחלי .סבבוני .אקרא .וישסע .רחנעש .מוסחת השסים .וירא .רשת.
סבות .חשרת .בערו .נחלי .ירעם סן שמים .חצים .ברק .ויהם .אסקי יס .ינלו .בנערת
אסו .משנאי .משק .ויוצא .בצדקחי .אסור ממנה .ואחיה לו .ואשתסרה .בצדקתי.
כברי .נבור .תתבר .תחסל .ועיניך על רמימ .ה׳ אלהי .כי סי אל מבלעדי .סעוד.
וימי .ונחת .וענוותך .תחתני .ארדסה .ואשמידם .ואכלם .ואמחצם .יקוסון .ףסלו.
ותזריני .תחתני .משנאי ואצמיחס .ישעו .אל י־י .כעסר ארץ .אדיקם .ארקעם .ותסלטני.
עמי תשימני .יתכחשו לי .לשמוע ויחנרו .ממסנרוחיהס .צור ומריר תחתני .וסוצאי.
ומקמי .המסים .י״ .ראשון .אומר מנדול :היל׳ ב
אילו ה ן הילוסי ישעיה הקרואים במלכים .בארבע חזקיה .ףשלח הזקיה .חדתן
רב סריס מן לכיש .אל המלך ירושלס .ויעלו ויבואו ויעמד ירושלם.
ויקראו אליהם .אמרתי עתה לכה .תאמרץ כירושלם .את סלך .עתה על המקונג
על הארץ .כן חלקיח .עמנו אליהם .העל .וידבר .רכד .הסלך מידו לא תנתן
אח העיר הואת .מלך אשור .עד באי ורבה .ואל תשמעו .בי ימיו! ההצל .הנע ועוה.
כי הצילו .הארצות .והחרישו העם .דברי רב שקה .ושבנא .הנביא קדמיים את כל
ומ; איבי ,כי אפפני כ ג י ל ושם אפפני ,נ ח ל י בשמואל -ושם ונחלי .סבבונ• ב ה ה ל י ם ,ו ב ש מ ו א ל ם ט נ י .
א ק ר א בשמואל׳ ושם אשוע .וישמע בשמואל׳ ישם ישסע .ויחגעש בשמואל ,ושם ותגעש .מ ו ס ד ו ח
ה ש מ י ס בשמואל ,ושס מוסדי הריס .וירא בשמואל ,ושם וידא .בשמואל וישח ,ושם ישת .ס כ ו ח כצ״ל,
ב ש מ ו א ל םכיבתיו ס כ ו ת ושם ס ב י ט ח י ו ס ב ח ו .ח ש ר ת ב1״ל בשמואל ,ושם ח ש כ ת מיס .בערו ,גחלי.
ב ש מ ו א ל מ נ נ ה נגדו בעדו גחלי אש ,ושם מ נ נ ה נגדו עביו ע ט ו ברד ו נ ח ל י אש .ירעם מן שמים
בשמואל ,ושם וירעם בשסיט .ח ג י ם כ ד ק כשמואל! ושם ו י ש ל ח חציו ויפיצם וברקים ר ב .ו י ה ס ח ק ר י
1
בשמוא־ .ושם ויהמם .אסקי ים כצ׳יל ,ושם אפיקי מים .יגלו .ושם ויגלו .ב נ ע ר ת אפו .ושש ט ג ע ר ח ך
מ נ ש מ ה ר ו ח אפך .משנאי .ו ש ס ומשנאי .משען .ושם למשען לי .ויצא כ צ ״ ל ושש ויוציאני ל מ ר ח ב .
בצדקחי ,ולפנינו כ צ ר ק ח י כ ת י ב ,ושס כצדקי .אסור מ ס נ ה בשמואל! ושם אסור מני .ו א ה י ה א כצ־ל.
ו א ש ח מ ר ח ב׳טטואל ,ושם ו א ש ת מ ד .כ צ ד ק ח י .ושם כ צ ד ק י .כבר• ושם ואהי .לו .ושם ח מ י ם עמו.
נ 1ל ל נ נ ר עיניו ,ושש כ ב ר ידי ל נ ג ד עיניו .גב־ר כצ׳־ל ושם ג ב ר ח מ י ם .ת ו ע ר ת ח פ ל ,ושם ת ת ב ר ר
ח ח פ ת ל .ועיניך ע ל רבים .כצ׳־ל ושם ועינים ר מ ו ת .ה׳ אלה• כצ״ל ו ב ש מ ו א ל והי יגיה חשכי .כי טי
א ל מבלעדי ,ושם כי מי א ל ו ה מ ב ל ע ד י .מעיזי .כצ׳יל ושם ה מ א ז ר נ י .ויחד ,ושם ויתן .ו נ ת ח ,ו ש ם
ו נ ח ת ה .ו ע נ ה ך ,בצ״ל ושם וענותן״ .ח ה ת נ י ,ושם ח ח ח י .א ר ד פ ה ,ושם ארדוף .ואשמידם ,ושם ואשינם.
ואכ־יס ו א ט ח צ ט .ושם א ס ח צ ם ו ל א יכלו קום .יקוטון ,ושם ולא יבלו ק ו פ .ויפלו ושם יפלו .וחזרני.
ישעו א ל ח־, משנאי ואצמיתס .ר פ ס ומשנאי א צ ם י ח ס ח ח ח נ י ׳ ושם ת ת ת י . כ י ל ושם ותאזרגי.
ושם ישועו ו נ ר ע ל הי .כ ע פ ר ארץ ,ושם בעפר*• ע ל פני רוח .אדיקס ,א ר ק ע ם ושש אדיקם .וחפלטני׳
ושם ח פ ל כ נ י .עמי ת ש ט ר נ י כצ״ל ,ושם מריבי עם ח ש י ס נ י לראש נוים .י ח כ ח ש ו לי ,ושש יכחשו לי.
ס ט ש נ ר ח י ה ם כן ה ו א בתהלים .ו ב ש מ ו א ל ממםגרותם״ לשמוע .ושם ל ש מ ע אזן .ויחגרו .ושם ויחרנו.
צור ב ש מ ו א ל צוד ישעי, וצריך ל ה פ ו ך ה ת י ט ח כ פ נ י שברוב ה מ ק ו מ ו ת מ ק ד י ם ה כ ח ו ב י ם ש ב ש מ ו א ל .
ושם אלוהי ישעי .ו מ ר Tח ח ת נ י כצ״ל ושט וידבר ,ה ח ה י .וסוצאי ו מ ק מ י בודל .ושש מ פ ל ט • ס א י ב י
א ף סן קטי .תסשים ,ושם מאיש ת מ ס .ה׳ הראשון ר ־ ל כששואל כ ת י ב אודך ה׳ כגוים .ושש א ו ד ך
מ ג ד ו ל הקרי ,ושם מ ג ד ל .ה ״ ב ( הלופי ישעיה )לו לז( הקרואים בנוים הי .אזמר ,ושם א ז מ ר ה .
ב מ ל כ י ם ו ב א ר ב ע ושם כ א ר ב ע .וישלח ח ו ק י ה כצ׳׳ל ) ,ש ס שם י ד ( ת ר ת ן ו א ח ר ב ב מ ל כ י ם ) כ יה{.
סריס בצ״ל ) ש ם * ftובישעיה ל י ה א ויעלו ו י ט א ו ויעמדו כצ*ל )שם יז( ירושלם וכישעיח ל י ח א
ו ש פ ויעמוד .ויקראו ) ש ט י ה ( ובישעיה ל י ת א .א ל י ה ם )שש י ס ( ושם )לו נ ( ויצא אליו .א מ ד ת י .כן
ה ו א )בישעיה ל ו ה( ,ו ב מ ל כ י ם א מ ר ה .ע ה ה )מלכים ב א ( ושם ל י ת א .ל ך כ צ ״ ל ו א ח נ ה לך ) מ ל כ י ם ב נ (
וישעיה )לו ח( .ת א ט ר ו ן )מלבים ב ב ( וכי ת א מ ר ו ן אלי ,ושם )לו ז( ובי ת א מ ר אלי בירושלם ושם ל א
כ ח ו ב .א ח ס ל ך )מלבים כ י ח ( ושם )לו ח ( ה מ ל ך אשור .ע ת ה ) מ ל כ י ם ב י ח כ ת ( ושם )לו י( ו ע ח ח
ה מ ב ל ע ד י .על ה מ ק ו ם ) מ ל כ י ם יח כ ה ( ושם )לו י( ע ל ה א ר ץ ה ז א ח .ע ל חאדץ ,ב מ ל כ י ם ע ל ח ע ל
ה א ^ ושם ע ל ה א ל הארץ .בן ה ל ק י ח כצ״ל ) ב ו ( ויאמר אליקיס בן חלקיהו ,ושם בן ח ל ק י ה ו
עמנו ,ואל ת ד ב ר ע ט נ ו ) ט ( רפם )יא( ואל ת ד ב ר אלינו .אליהם כ צ -ל )בז( ושש )יב( ויאמר ליתא.
ר ב ש ק ה .העל ,ושפ )יב( ה א ל אדניך .וידבר ד ב ר ) כ ת ( וידבר ו י א מ ר ש ס ע ר נ ד ה ס ל ך .ושם ) ע (
)יאמר שמעו א ה דברי .בי ב ה א פ ר מ ל ך אשור ) ,ל א ( ושם ) פ ז ( בי כ ה א ס ר ה מ ל ך אשור .מ י ד ו ) כ ס (
ובישעיה )6־ יר( ליתא .ל א ח נ ת ן א ת העיר ה ו א ח )ישעיה רו ס ו ( ו ב מ ל כ י ס ב )יה ל ( ולא ת נ ת ! א ח
העיר ה ז א ה .ס ל ך אשור ) ש ם שם( ושם )לו מז( כי כ ה א מ ר ה פ ל ך אשור .ער באי ורבה ,ח י ב ת
ו ר ב ה ל י ח א לפנינו ל א ב מ ל כ י ם ו ל א בישעיה .ואל ה ש פ ע ו ) מ ל ב י ם ל ב ( ,ישם ) מ ז ( א ל ה ש ס ע א ל ח ז ק י ה ו .
כי י ס י ה א ה ב ם ) ל ב ( ושם פן יסיה .ה ה צ ל הצילו ) ל נ ( בישעיה ) י ה ( ההצילו .ה נ ע ועוה ,ב י י ל ושם
ליחא .בי הצילו ,בישעיה ) י ח ( ההצילו .ה א ח מ ח ,ס י ב כ ל א ל ח י הארצזה ,ושם ) כ ( טי ב כ ל א ל ח י
מחזור וימרי 700
דכרי להם .ישעיה אל ארעי .אל תרהקה .הנה תנא .דשכ .את אשר שחתו .איך י־י.
אשר שהתו את הנוים .ויקראם לסני ויאמר .ונתנו נא י־י אלהיט שמעתי .אל קדוש
מלאכיך .םבהור זאטאה מלון 1וים .למימי .לחשלת .רכשו .ושדםה סהיש יבא .אל
העיר .ויהי בלילה רך שמונים .את שניו לאמי .אנא ובלבב .שוב נניד עמי .רוםא לך.
והסשתי למעני .קחו .רקחו .וישימו ויהי .אל ישעיוע .כי ירסא .וה לך .כי יעשה
אח הדבר .שלח בראדך .כי שמע חזקיהו .וישמע את כל שמן בית כליו באו .דבר י־י
בבלה .הלא אם :סליק שירקא :היל׳ ני:
פ ר ק t׳ .בי״ת שבבראשית עריך ארבעה תאנין .וםשוטים אותיותיו של תיבה מכל
האותיות שהוא הקים העולם :ה י ל ׳ ב׳ :וייו מ ח ק עריך להיות
זקוף שחוא חצי תיבות של חורה :דרש בסוף שיטה ודרש בראש שיטה היל׳ ני:
שמע ישר׳ עריך לכתבו בראש שיטה וכל אוחיוחיו סשוטין .ואחד עריך שיחא בסוף
השיטה .ודי סשוט טכל האותיות :היל׳ די :וישהט .עריך היית םשומ .שהוא חצי
םםוקיס של תורה :היל׳ הי :לי דוישליכם צריך שיהא ארוך :היל׳ וי :ה• דהלי״י
צריך שיהא פשוט .סכל ה׳ שהיא תיבה בםני עצמה :היל׳ זי :ירד של תשי צריך
להיות קטן סכל ירד שבםקרא :ישרי שבסוף צריך להיות פשוט .ולי שלו זקוף סכל
לסיד :היל׳ חי :אילו דברים כתובים ולא נקרין .כת׳ בעסלים .וקריק בטחוריס .כת׳
תשנלנה .וקרא תשכבנה .כת׳ רובע הקב הריינים .וקרא רובע הקב דביוניס .כת׳ שיניהם.
וקרא מטי רנליהם .כת׳ את הוריהם וקרא את צואתם .כת׳ וישיסהו לסהראות .וקרא
לסוצאות .סשום שאין טבנין לעריות .המבנה לעריות סשתקין אותו :איר הנה הסכנה
בעריות בערייתא דאבוי ודאמוי .ומזרעך לא תתן לאעברה כארמיתא .םשתקין אותו
בנזיפה :היל׳ ם׳ :מעשה ראובן נקרא ולא םתרנם .מעשה תמר נקרא ולא םתרנם.
מעשה ענל הראשץ נקרא ומתרנם .והשני נקרא ולא מתרנם :היל׳ יי :מאיכן הוא
מתתיל .מאנא חטא )את( העם הזה .ברכת בהנים ומעשה דוד ואמנון לא נקרין ולא
מתרנמין :היל׳ ״א :אין משט־רין במרכבה .ר׳ יהודה מתיר .ר׳ אליעזר אומר אין
מפטירין בודדע את ירושלס .ומעשה כאהד שהיה מפטיר בהודע את ירושלם .אמי לו
ר׳ אליעזר ילך אותו האיש ויודע בתועבות של אמו .בדקו אהריו ונמצא מסור :סליק
סירקא :היל׳ י־׳ב:
פ ר ק י׳ .מ ש ה הקניא התרה .כדתנן המקנא לאשתו .ר׳ אליעזר אומי מקנא לה על
פי שנים .ומשקה על אהד .שאין התראה בלא שנים שאינה יכולה
לומר לא התריתי .אכל באחד תעיז ותאמר לו לא התריתי :התקין להם לישר׳ שיהו
קורץ בחורח בשבחוח רסיס טובים וראשי חדשים ובחולו של סועד .שנאס׳ וידבר משה
אח מועדי י׳י אל בני ישר• :היל׳ בי :עזרא חיקן להם לישר׳ שיהו קודץ בתורה
בשני ובחמישי .ובשבח במנהה :היל׳ ני :אין בין יום טוב לשבח אלא אוכל נפש בלבד:
אין בין שבת ליום הכיסור־ם אלא שזה זדונו בירי אדם וזה זדונו בהכרת :ח י ל ׳ די:
אס׳ ר׳ ?דה מקום שמפסיקין ]שבח שחריח[ שם קורץ במנחה ובשני ובהמישי ובשבת
הבאה :היל׳ הי :בשני ובחמישי ובשבת במנהה קורין שלשה .אין סותחין מהן ואין
מוםיפין עליהם .ואין ספטירין בנביא :היל׳ וי :הפותח והחותם בתורה מברך לפניה
ולאחריה .זה הכלל כל שיש בו מוסף ואין בו יום טוב קורץ ארבעה :היל׳ זי :ביום
ועיין ירושלמי מ נ י ל ה פ ר ק א• ה״ט .שס״ר 0׳ כ״ד .ה י ו ( יוד ש ל ת ש ׳ וכו׳ עיי! וי״ר סוף פ׳ א ח ר י
צור ילדך השי ה ח ש ת כ ח ו ש ל •וצי .יוד ועירח ו ל י ה כקרייה כוותה ,ו מ ד ר ש פ׳ נ ש א פ״ט וווי• י ל ד ך
ח ש י יוד של השי ועירה ת ש ידי הצייר .עיש .ועיין במנ״ש )דבי־יפ ל ב יה( .כ ת י ב ב ע פ ל י פ וכו׳
)דברים ב ה כז( כ ת י ב י ש נ ל נ ה וקרא י ש כ ב נ ה כ צ י ל )שס כ ל ( וכן הוא ב מ נ י ל ה ב״ה ע*ב כ ל
ה מ ק ר א ו ת הכהוכיש ב ת ו ר ה לננאי קודי! * ו ת ו ל ש ב ח ב ט ן ישגלנה • .ש כ כ נ ת ובר וכן ב ח ו ס פ ת א -ס ו ן !
מ ג י ל ה כ ל מקום ש כ ת ו ב י ש נ ל נ ה קורין אותו י ש כ ב נ ה .ו ב א ל ס ס פ י ר דמגילת .ו ב ר א י ש 0״ג פי׳ כיד.
ב ח י ב רובע ה ק ב ח-ייונים וקרא רובע ה ק ב דביונים כ צ ׳ ל וכן ב מ נ י ל ה שס ו ב ת ו ם ס ת א פ׳׳נ ובאלפסי
פ״ד ובראש פ ״ נ ד מ ב י ל ה .כ ת י ב שיניהם וכו• ) מ ל כ י ם ב׳ י ח כא( .כ ח י ב א ח חי־יהם כצ׳׳ל .כ ת י ב
וישימחו ל מ ח ר א ו ת כצ׳׳ל שם )י כז( .מנין שאין מכני! לעריות וכו׳ דהנן ה מ כ נ ה לעריות וכד כ צ י ל
מ ג י ל ה כ׳׳ה ־״׳א .א״ד ח נ ה וכו׳ בעויייחה ,עיין ירושלמי פ*ד ה״י .ל א ה ח ן ל א ע ב ר ה ובו׳ מ ג י ל ה
כ׳׳ה ע״א ,וירושלמי שם .ח ״ ט ( מ ע ש ה ראובן מ ע ש ה ח מ ר וכו׳ ש פ .מ ע ש ה ע ג ל הראשון וכו׳
ופירש״י כ ל פ ר ש ת ה ע ג ל עד ואשליכהו באש .ו מ ה שה!ר אהרן וספר ה מ ע ש ה קרוי מ ע ש ה ע ג ל
השני וכוי .ר.׳׳י( מאיבן הוא מ ח ח י ל מ א נ א ח מ א ונו׳ ) ש מ ו ת ל ב ל א ( כ צ ״ ל ועיין מ נ י ל ה ב י ה ע״כ.
ובהום׳ ש ם ד״ה מ ע ש ה וכו׳ ב ר כ ח כהניש וכר שם כ״ה עיא ,ושם ע״ב .ועיין בפירשיי ד ״ ה מ ש ו ם
הי״א( אין מםטירין ב מ ר כ ב ה וכר שם .אין מפסירין וכר. ישא ו מ י ועיין רמב״ם ה׳ ה פ י ל ה הי׳־ב.
בהודע וגר )יהזקאל טז ב( ו מ ע ש ה ב א ח ר וכוי שם .פ״י .כרתנן ה מ ק נ א ל א ש ה ו וכו׳ סוטה ב׳ ע״א׳
החקין ל ה ם לישראל וכוי ירושלמי ס־־ד ד מ ג י ל ה ה״א .שנאמר וידבר מ ש ה וט׳ )ויקרא ב ג מ ( .
ה ״ ב ( עזרא היק! ל ה ם לישראל ו ט ׳ ב״ק פ״ב ע״א עשרה ה ק נ ו ה היקן וכו׳ וירושלמי פ׳׳ד ד מ ג י ל ה
ח״נ( אין י״ט ל ש ב ח וכו׳ מ נ י ל ח ז׳ ע׳יב .ה״ר( מקום שםםםיקין ש ב ת ש ח ר י ח שם קורין ה׳׳א.
ה י ה ( בשני ובהמישי וכו׳ קורין ש ל ש ה מ נ י ל ה כ״א ע י א .ה״ו( ה פ ו ת ה כצ׳׳ל מ נ י ל ה ל״א ע״ב.
ו ה ת ו ח ם ב ה ו ר ה וכו׳ שם ,זה ה כ ל ל ופרי שם .ביו״ט ח מ ש ה וטי שם .יר׳מ דאיםור לאו וכו׳ ש ם ב ־ ב
ה פ ו ת ח ו ה ח ו ח ם ובו׳ שם מ נ י ל ה כ״א ע״ב והאידנא וכו׳ ועיין חוס׳ שם ע״ב כ ל ד ט פ ׳ ליה וטי.
מחזור ויטדי 702
טוב חמשה .כיום הכיפורים ששה .כשבת שבעה .אין פוחחין מהן אבל סוסיפץ עליהם.
יומ טוב דאיסור לאו חמשה .יום הכיפורים דאיסור כרת ששה .שכת דאיסור סקילה
שבעה .וספטירין כנביא .הפותח וההוחם בתורה מברך לפניה ולאחריה :חיל׳ חי :אין
פורסין על שמע לא בעמידה ולא בישיבה .ואץ עוברין לפני התיבה .ואין נושאין את
כפיהם בבהניס .ואין קורין בתורה ואין מפטירין כנביא ואין עושין מעמד ומושב.
]לאנשים[ וכל שכן לנשים .שאץ עושץ מעמד ומושב לנשימ :ואין אומ׳ קדיש וברכו
פחוח מעשרה ,רבות״ שבמערב אומר״ אוחו בשבעה .ונותנץ .מעט לדבריהם דכת׳
בפמע פרעות כישר׳ בהתנדב עם ברכו י־י .כמניין התיבות .רש אומי אפילו בששה לפי
שברכו ששי הוא .מקום שיש תשעה או עשרה ששמעו בין ברכו בין קדיש ולאתר
התפילה עמד האהד שלא שמע בפני אילו ואמי ברכו או ק ח ש וענו אילו אהריו יצא
ידי הוזנחו .וכבר התקינו חכמים לחונין לומ׳ לאהר נאולה .יהי שם י׳י מבורך מעתה
ועד עולם .ואחריג הוא כמו אם אומ׳ כרכו אח י־י המבורך .דאיר יוחנן הלואי שיתפלל
אדם בל היום כולו .ונחנו אנשי מורח ואנשי מערב לאומרו לאחר עושה חשלום .ואשי׳
כשלש תפילות של שמונה עשרה עריך לשליח עיבור להתפלל בעשרה .מידה משום
הנכנסין ומשום היוצאין .ואפי׳ לאחר קריאת םפר חורה עריך עשרה .ולעניין פריית
קרקעות תשעה ישר׳ וכהן אהד .ואדם כיוצא בהן :סליק פירקא:
פ ר ק י׳׳א .ה ק ו ר א בתורה לא יםהות משלשה סמוקץ .ולא יק־א למתורנמן יוחד
מפסוק אחד .ובנביא שלשה .ואם היו שלשתן של שלש פרשיות
קורא אחד אחד .בנון בי כה אמר י־י חנם נמכרתם .כח אמר י־י מצרים ירד עמי
בראשונה .ועתה סד -לי פה נאמ י׳י :תני עיר שאין בה קורץ אלא אחד קודא בל
הקריות .ובלבד שישב בין קריאה לקריאה :היל׳ ב׳ :מדלנץ בנביא ואץ מדלנין בחורה.
לסי שנוללץ נביא ברבים ואץ נוללין ספר תורה ברבים .ר׳ יוסי פתי לד• מון שהיתה
הםרשה קטנה כדי שישמעו ישר׳ את ההורה על הסדר .והתנינן קורא באחרי מוח ואך
בעשור) .שמא( ]שנייא[ הוא שהוא םדרו של עולם .תדע לך דא־ר שמעון כן לקיש בכל
מקום קורץ על פה ובאן הוא קורא על פה ,ובעשור של הומש חשיקודים :היל• ני:
ר׳ יוסי הוה מפקד לרב עולא חזנא דכנישחא דבבלאי כד תהא קרי אורייתא תהא נולל,
]כד היא חדא אורייתא נולייא אחורי פרוכתא ונד איכון תיתן תהא טובל חדא ומייתא
חרא עד איבן א־ר אהא[ מון שרשת יהוידע הכהן :היל׳ די :ההון שהיה קורא בתורה
בשבת שחוח משבע קריות ושכח כשכור שקראו שבעה .יחזור ויקרא ויסלא שבע קריות
מפטור שמיני .ובלבד שיהא בסדר עשרים ואחד םסוקין ליתן לכל אחד ואחד שלשה
ושלשה .ואם סחוח .יוסיף על הסדר מפרשה אחרת :היל׳ ה׳ :ואם היתד .פרשה של
ארבעה וחמשת פסוקים קורא את כולה .אבל פרשה של ששה סםוקיס קורא ומפסיק.
לסי שיש בה שיעור שתי קריות .ובמקום שקרא בשבח במנחה שס יקרא בשני!בחמשי
ובשבח .ובמנחה של יום טוב בסדר שססק לפני הרגל :היל׳ ר :ואם קרא ודילג על
פסוק ולא קראו .אם קרא עשרה פםוקין ואין המסוק הםדולג ביגיהן איגו חוור .ואם
בתוך עשרה הוא יחזור ויקרא כראוי על שיטתן שאין מרלגין .זו בהול ובשבת במנחה
וביום סוב כמנחה .אבל בשבת אם שכח ועבר על פסוק ואחר כך נודע לו חוזר וקורא
אפילו לאהד שהפטיר בנביא והתפלל מוסף .מפסיק מיד וקורא .שאין מעמירין תפילת
המוססין פעם שנייה :סליק סירקא :היל׳ וי:
מרק י״כ ,ממסיקין מביכות ואין סססיקין בקללות .איר חייא בר נםי־א סח טעם.
דנת׳ ואל תקין בתוכהתו .אל תעשם קוצין קועין :היל׳ כ׳:
איר לד אמ׳ הק׳ אינו דין שיהיו בנין מתקללין ואני מתברך .איר יוסי כר אבין לא
מפעם זה .אלא זה שעומד לקרות בתורה סותח ברבר םוב וחותם כדבר טוב :היל׳ נ׳:
לוי בד פאט• שאל לר׳ הונא אילו ארוריא מאי .יקרינן הד .ויברך לפניהן ולאחריהן
אט׳ לו אין לך טעון כרכה לפניו ולאחריו אלא שבחורה בתים ושבמשנה תורה:
ח י ל ׳ די :ר׳ יונחן םסר אנרוסחה .נחיח להתס .חמא לר׳ אכינא דנקיט סיסרא .קרא
שירח הבאר ובירך לפניה ולאחריה .איל ועבדין כן .א״ל עד כדין אח לזו עריך .כל
חשירות טעונוח ברכה לפניהן ולאהריהם .אישחלת לד׳ סימון .אס׳ לון בשם ר׳ יהושע
בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ולאהריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללוח
במשנה חורה :היל׳ הי :אמי ר׳ אכהו אני לא שמעתי .אלא נראין הדברים בעשרת
הדיברות .ר׳ יוסי בר אבין בשם ר׳ אמ׳ כתמניא ססוקיא אחרונים וב.׳שנה תורה טעונין
כרבה לםניחן ולאחריהם .כלא כך אין הפותח וחוחמ בתורה מברך לפניה ולאחריה.
חילי ו׳ :ר׳ יעחק םחודא שאל את ד׳ יצחק נםחא ראש חדש טבת שהל להיות כשבח
במה קורין .ששה כסדר של שבח .ושביעי בראש חדש .והמפטיר בשל חנוכה ,וראש
חדש שחל להיות בחול .קורין ביום ראשון שלשה בראש חדש .ורביעי כשל חנוכה.
שבל החדיר מהכירו קודם להכירו .והואיל וקרא החילה בשל ראש חדש .ביום שני
יקרא בשל חנוכה והרביעי כראש חדש .ובראשי חדשיכם .עד שישלים כל השיטה.
ולמה כך .שלא בא הרביעי אלא מחמת מוסף ראשי חדש .ואס היה בשבת חו־נמן או
דורש .מפטירין בנביא או שלשה ססוקין או המשה או שבעה .ואינו הושש לעשרים
ואחד סםוקין :חילי וי :איר יוסי כר אבין שירח הלוים לא יפחית מששה קריוח.
וסימניה ה׳ו׳י׳ו ליך .ראשי םםוקין האזינו .וכור .ירכיבהו .וישמן .לו חכמו .כי ידין.
ויש לה םיסוקין שיניח מליאה מלמעלן ושיטד ,מליאה מלסטן .כנגד כך נהגו לעשות
שיטותיה של תורה :היל׳ חי:
תקכו .ומימן תהילת השיטין .האזינו .יערף .כשעירים .כי שם .העור .שחת.
הלי״ .הלא הוא .זכור .בהנחל .יעב .כי חלק .ימצאהו .יסובבנהו.
כנשר יפרש .״י בדד .ירכיבהו .ויניקתו .חסאת .ואיליפ .ודפ ענב .ששנת .ויעל,
בתועבות .אלד׳ים .לא שערום .ותשכח .מנעם .אראה .כנים .בעסוני .בנוי נכל.
ותיקד .וחלהט .חצי .וקטב .עם חמת .אשביתה .סן ינברו .ולא י־י .ואין בהם .יבינו.
ושנים .וי״ חםנירם .ואויבינו .ומשדמות .אשכלות .וראש .חתום .לעח .וחש .ועל
עבדיו .ואפס .צור .ישתו .יהי עליכם .ואין אלהים עמדי .מחצתי .כי אשא .אם
שנותי .אשיב .אשכיר .מרם .הרנינו .ונקם :היל׳ טי :ר׳ עזרא א־ר ירמיה בשם ר׳
אבין .שירת הים ושירת דבורה נכתבות אריח על נכי לבינה .ולבינה על נבי אריח:
היל׳ ״ :שירת הים שלשים שיםין.
תקבז .אז .לאמר .ורכבו .לישועה .אבי .שמו .שלישיו .אכן .׳׳־י .קסיך .אפיך.
נולים .אויב .נפשי .ברוחך .אדירים .כמוכה .פלא .בהםדך .קדשך .אחו.
אדום .כל .וסחר .יעבר .קנית .לשבתך .ידיך בא .מי :היל׳ י״א :שירת דבורה סיה
שיטין .ותשר .לאמר .ביכו .רזניס .ליד .משעיר .רעשה .מים .סיני .ענת .נתיבות.
חדלו .אם חדשים .אם בישראל .צחורות .על משאבים .פרוונו .ישראל .עורי .אבינועם.
ירר .בעמלק .מכיר .סופר .כן .כרגליו חקק .ישכון .על .נלחמו .על לקחו .םמםילוחם.
גרפם .נפשי .םום .מרוז יושביה .״י .יעל .באהל .נחנה .ליחד .עמלים .ראשו .רנליה.
כרע .שדוד .סיםרא .לבא .שרותיה .רחמת־ם .לסיםרא .רקמחים .אויביך הארץ:
סליק פירקא :היל׳ י־א:
פרה יג .א ב ל כשירח דוד אשר בשמואל וכתילים לא נתנו הכמ־ם שיעור .אבל
לבלר מובחר מצרפם בפתוחות .באותיותיה .וכסוף .וכן תילים כולו
ואיוב ומשלי :חיל׳ בי :מנילת אסתר צריכה שירטוט כאמיתה של תורה .ספי נקראת:
היל׳ ני :עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבץ אריח על נב׳ אריה ולבינה על נכי לבינה.
כל בניין ד ק לא קאים .מא• כדון לסעוה לעיכוב :היל• די :איר יוסי לר׳ תנ־נא כן
אחוי דרב אושעיא ]נהיר את כד הוינן קיימן קדם חנותא ירב הושעיה חביבך עבר ר׳
בא בר זבדא )הביבךר׳ אבא ברזבדא( ושאילינין ליה ואמי בשם רב לעיכוב[ :חילי הי:
ר׳ חייא בריח דרב אדא ריפו ר׳ ירמיה בשם ר• זעירא וצריך לאומרו בנשימה אחת
ועשרת בני המן עמהן :היל׳ וי :א״ר יוסי בר אבין ככתבן צריך שיהא איש בראש
רפא .שנץ ונהץ כהדץ סקו׳ נטרי .כדי שיפלו ולא תהיה להן תקומה :היל׳ זי :אייר
ועירא א־ר חנניא ו״ו דויזתא עריך למזקסיה כמודיא דלברות :חיל׳ ח ::ומי שאוחז
סמר חורה נחלקו עליו שני חנאיס .חד אמ־ מותח ורואה נולל ומנרך .וחד אמ׳ שוחח .ומח
טעם .וכשחחו עמדו כל העם .מה כה׳ ויברך עזרא אח י״ האלהים ]חנדול[ בנוח נודלו.
רב אס׳ נודלו בשש המםורש .רב מחנה אמ׳ בברכה נודלו .והיכי טברך .בעשרה הוא
אומ׳ ברכו אח י״ המבורך .ביחיד כשהוא השכים לקרות .אומי ביא׳י׳ מיה שנהן תורה
מן השטים והיי עולם נטע בתוכינו .בא־י נותן ההורה :היל׳ טי :וכן בנביאים הוא
אומ׳ באיי מיה אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת .באיי הבוחר
בחורה במשה עבדו ובישר׳ עמו ובנביאי האמת והצדק :ה י ל ׳ י׳ :ולבסוף מברך ביא
מיה צור כל העולמים עריק בכל החרות האל הנאמן אומר ועושה מדבר ומקיימ שכל
דבריו אמת וצדק :ומיד עומדים העם ואומרים .נאמן אתה הוא י־י אלהינו ונאמנימ
דבריך .נאמן חי וקיים שמך ווכרך תמיר חמלוך עלינו לעולם ועד :וזה אחד ממחלוקת
בני מזרח ומערב .שבנ־ מזרח עונין אוחו כישיבה .ובני מערב בעםידח .ובכל מקום
שנהלקו שני תנאים ושני אמורים ולא בדיק לן הילכת׳ כחד מינייהו אזלינן בתר מחמיר
ובל שבן בשבח ובתהילה של חי עולמים שהדבר תלוי בלב לשטח הלבה ומעשה.
שנאמ׳ כל שועל י״ למעניהו :חיל׳ י־יא :ואחר כך חוור חמשטיר לעיניינו .ואומי נאמן
אתה הוא י־י אלהינו ונאמנימ דבריך .ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי אל
נאמן אתה .ברוך אתה ״י האל הנאמן בבל דבריו :ה י ל ׳ י־ב :נחס י־י אלהינו על ציץ
עירך כי חיא בית חיינו ולענומת נפש חנקום נקמ במהרה בימינו .באיי משמח ציון
בבניה :היל׳ ״נ :שמחינו י־י אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחיך.
במחרח יבא וינל ליבנו .ועל כםאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים אח כבודו בי בשם
קדשך נשבעת לו שלא תכבד׳ נרו לעולמ .כימיו חושע יהודה וישר׳ ישכון לבטח וזח
שמו אשר יקראו י־י צדקנו .כרוך אחה השם מצמיח קרן ישועה לעמו ישרי :ה י ל ׳ י־ד:
על תתורה ועל הנכיאים ועל יום הקדוש הזה שנחה לנו י־י אלהינו לקדושח ולמגוחח
לחיים לכבוד ולתסארת. .על הכל י׳י אלהינו אנו מודים לך ומברכין את שם קדשך
תמיד אלהי ישענו .באיי מקרש ישרי רום סלוני :חוץ משבח שאץ מוכיר בחתימה
ישרי .אלא מקדש השבת בלבד .שהשבת קדמה לישראל .דכת׳ כי ששת ימימ עשה
י־י את השטים ואח הארץ וביום השביעי שכת וינסש .ואומי כי י׳י נתן לכמ את השבת
שהיתר׳ בבר :סליק םירקא :ה י ל ׳ י־ד:
פ ר ק ״׳ד .ולמה אסרו לאומרו כולן כרי לקיים ברכות שבע כעד שבעה קוראים.
וכן אתה מוצא בעשרים ושנים ססוקים בנביא .עשרים ואתר כננד
שבעה קוראים .בשלשה שלשה .ואחד כננד חץ הכנסת :היל׳ ב• :כדיא שלא תרגמו
יוסי בי ר׳ בו! זריך וכוי שב! שניץ ו נ ח י ח כהדין ק י נ פ ר א ,ועיי] ב נ ך ע ו כ פ י ס ,ובשור א״ת סי׳ ת ר צ ״ א
ה ע ת י ק לשון הירושלסי א״ר יוסי בר׳ בו] צריך שיהא איש בריש ר פ א ו א ת ב ס ו פ ה שניץ ונחיץ כהרין
ה״ז( כמודיא ר ל ב ר ו ת כ צ י ל עיין מ ג י ל ה ט״ז ע״ב ,ועיין ?יעיל סי• רמ׳יז ובש״כ שס א ו ת סי. קנמורא.
ח י ח ( חד א ס ר פ ו ת ח ורואה עליי ו מ ב ר ך כ צ * ל מ ג י ל ה ל״ב ע ׳ א .ו ב פ ת ח ו עמדו כ ל ה ע ם כ צ י ל
) נ ח מ י ה ח ה ( א ה ה׳ ה א ל ה י ם ה ג ד ו ל כצ׳׳ל )שם ח ו( גדלו בשש ח ס פ ו ר ש וכו• יומא פ׳׳ט ע׳׳ב
ה״י( ולא בריס לן וכו׳ כצ״ל. עיש ,ר ב מ ת נ ה א ס ר ב ב ר כ ה וכ! הוא בירושלמי מ נ י ל ה ם״ג ה׳׳ו.
שנא׳ כ ל פ ע ל ה ׳ ל מ ע נ ה ו כצ״ל ,משלי )טז ד ( .ווה שמו אשר יקראו ה• צ ד ק ט כצ״ל )ירסיה כ נ ו(.
שאינו מזכיר ב ח ח י ם ה ישראל וכד עיין ביצה ט״ז ע״א .וביופ השביעי ש ב ח וינפש ל ש ש ה ל א יז(
ואוטר בי ח׳ נ ת ן לכס א ח ה ש ב ח )שם יז כמ( .פי״ד. .׳למח א ס -ו ונו׳ אמאי דסליק מ י נ ה ק א י
לפרש ל מ ח החקינו שבע ב ר כ ו ח לקורא מ פ ט י ר חיינו שחי ב ר ב ו ח על ה ת ו ר ה א ת ת לפנית ו א ח ת
ל א ח ר י ה ,ו ב ר ב ה קידש ה פ ט ר ה ,ו א ר ב ע ה לאחריה .ו ק א מ ר ט ע מ א כ נ ג ד ש ב ע ח קוראיש .ו א ח ד כ נ ג ד
הזן ה כ נ ס ה ,ו ב ט נ י ל ה כ״א ע׳׳א ל א ח ש י ב א ח ד כ נ ג ר הזן ה כ נ ס ת ,ועיין תוס׳ פ ס ח י ם ק״ד ע״ב ד״ה
הוץ וכוי .ה״ב( נ ד י א שלא ת ר ג מ ו וכו׳ עיין ט נ י ל ה כ ״ נ ע ״ ב כשקוס שאין הורגטן ובר ובירושלמי
מחזור ויטרי >70f
ולא דרשו .אבל תרנמו או דרשו המפטיר ם0טיר שלשה או המשה א 1שבעה
בנביא ודיו :היל׳ ני :ברות ובשיר השירים ובקהלת ובאיכה ובמגילת אסתר צריך
לומר על מקרא מנילה .ואע״פ שכתובה בכתובים :היל׳ רי :הקורא ככהובים
צריך לומר בא׳־י אמ׳׳ה אקב׳׳ו לקרות ככתבי הקדש :היל׳ הי :במנילה אסהד אסרו
צריך להזכיר בו זמן .ולאחר קיייתה צריך הקורא להתוס ולומ׳ .באיי אסיה האל
הרב את ריבך .והנוקם את נקמחך .והנואלך והמושיעך מיד כל עריציך באיי האל
חעוזר והמושיע :כננד עלבונח של שכינה סברכין .ויש אומי כננד עלבונה של ישר׳
מברכין :חילי וי :ועוד אמרו שכך צריך ליחן שכח והודייה על הנאולה ועל חםדות.
וחוחם באיי האל חנקמוח המשלם נמול לאויבו ומנן לצדיקים ומושיע לעמו ישראל
מיד שונאיחם :ואחר כך מקלסין לצדיקים .ברוך מרדכי ברוכח אסחר כרוכים כל
ישראל .ורכ אמי עריך לומר ארור המן וארורים בניו .אמ׳ רב פנחס צריך לומר
חרבונא זכור לטוב :ה י ל ׳ זי :ר׳ ביכיח בשם ר׳ ירמיה ר׳ חייא בשם ר׳ יוחנן אמר.
כר הוה מטי ר׳ יוחנן להדין ססוקא .אשר הנלח נבוכדנצר .הוה אמ׳ נבוכר נצר
רשיעא שהיק טמיי למוני לטבא טבתיה ולביש כישתיה .שנאמר וכר צדיק לברכו*
ושם רשעים ירקב :היל׳ חי :המפטיר בגכיא הוא פורם על שמע .ובאיזה שמע
אמרו בשמע של ספר תורה .חיכי פוחח .אשרי יושבי ביחיך .ואחר כך עומד הטשטיר
ואומר אין ככוך י׳־י ואין כמעשיך .מ־ כמוך באלים י׳י סי כמוך נאדר בקודש נורא
תהילות עושה פלא .מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור .י״י מלך
י־י מלך י־י ימלוך לעולם ועד :י׳י הפץ למען צדקו ינריל תורה ויאדיר .י׳י עוז
לעמו יתן י׳י יברך את עמו כשלום .אתה הוא י ״ אלהים אתה עשית את השמים
שמי השמים הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואחה מחייה את כולם
וצבא השמים לך משחהוים :היל׳ טי :מיד נכנם ואוחז חמפטיר אח החורה ואומ׳
שמע ישראל .פסוק ראשון בנעימה ואף חעם עונץ אוחו אחריו :הלכי יי :והוור
ואומר אחדאלהינו נתל אדונינו קדוש .אהד אלהעו רחום אדונינו קרוש .אחד אלהינו
גדול אדונינו קרוש ונורא שמו .בננד שלשה אבות .ויש אומי כנגד שלש קדושות:
הל׳ י י א :וצדקתך אלהים ער מרום אשר עשית נדלות אלהים מי כמוך .י״ שמך
לעולם י״י זכרך לדר ודר .הכל תנו עו לאלהינו ותנו כבוד לתורה .נדלו לייי אתי
ונרוממה שסו יחדיו .וצריך להגביה התורה בשמע ישראל .ובאלה ייהודו שלשה.
ובנדלו לי־י אתי :הל• י׳׳ב :ועוד צריך לומר על הכל יתגדל ויתקדש וישתכח ויתפאר
ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתקלס הנכבד והנורא שמו של מלך מלכי המלכים הקכ־ה
בעולמות שכרא העולם הוה והעולם הבא כרצונו וברצון כל יריאיו וברצון כל עמו
בית ישראל .תנלה ותראה סלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב והוא יבנה ביתו בימינו
מגילה ש״ר ה״ז .ה״;{ ברוח ובשת״ש ובקהלת ובאיכה ובמגילה אסתר במפריש שלפנינו לא השיב
קהלה ,ונירסת האגורה כנירסת המחבר ,ואעי׳פ שכתובה בכתוניש ר׳׳ל ושש ה״ר הלא פסק הקורא
בכתוביס צריך לומר לק־ות בכחוביס אבל על המגילות צריך לבר־ על מקרא מכילה .ה״ה (.במגילת
אסתר וכו׳ עיין מנילה כ״א ע״ב ,הרב את ריבך וכוי ולפנינו הרב את ריבנו ובו׳ כנגד עלבונה וכו׳
ולפנינו כנגר עלבונה על הורה .ברוך מירכי וכוי ירושלנ•׳ מגיל־ פ״ג ה-׳ז .חרבונא זכור לסוב,
שט .ארור המן וכוי בו׳׳ר פמ״ט ע״ש .ר,״!( כר הוה מכי ר׳ יוה !:אשר הנלה נבוכדנצר )אסתר
ב ו( לבזני לטנא וכוי כצ״ל שנא׳ זכר צדיק ונו׳ )משלי י ז( עיין מדרש בר״ר סמ״ט ,וירושלמי
מנילה פ״ג ה״ז .ה״ה( אשרי יושבי ביתך כצ״ל )חהלים פ״ר ה( אי! כמוך באלהים אדני ואין
כמעשיך בצ״ל )שס פו ח( מי כמוך וגו׳ )שמות טו יא( מלכותך מלכות כל עלמיס יגו׳ בצ״ל
תהלים )קמה יג( ה׳ חפץ למען צדקו ונו׳ )ישעיה מכ כא( ה׳ עז לעמו יתן ונו׳ החליט )כש יא(
אתה הוא ה׳ לבדך את עשית את השגזיס שמי השמש ובל צבאם הארץ ובל אשר עליה הימים
וכל אשר בהם ואתה י מחית אה כיס ונו׳ )נחמיה ט ו( בצייל .הי״א( וצדקתך אלהים עד
מתם אשר עשית נדלות בצ״ל וט• )תהלים עא יט( ה׳ שמך לעולם ה׳ זכרך לדר ודר כציל )שם
707 מחזור ויטרי
ויחון על םליטתינו וכל עמו בית ישראל כהמון רחסיו וכרוב חסדיו בשלום בחן ובחסד
וברחשים המקום הוא יעשה עמגו )ובעבור שמך( ]בעבור שסו[ הגדול ואשרו אמן :
חל׳ י*נ :ואחר כך מנכיה התורה למעלה ואום; יאחר אלחיגו גדול אדונינו קרוש
ונורא שמו לעולם ועד :ומתחיל בנעימה ואומר י־י הואאלהים י׳י שמו .ואחריו עונין
אותו העם .וחוזר וכושלו ועונין אוחו פעמים :הלי י־ד :מיד נולל ססר תורה ער
שלשה דסין ומגביהו .ומראה פני )כתיבחן( ]כתיבתו[ לעם העומדים לימינו ולשמאלו.
וסחףרו לשניו ולאהריו .שמעוה לכל אנשים ונשים לראות נכתב ולכרוע ולומר ואח
התורה אשר שס משה לעיני בני ישראל .ועוד אושר תורת הי חמימה משיבת נסש.
כל הפסוק .והמפטיר ניחנו לחזן הכנסת .והוא )או׳( ]חוור[ החודר ,לכסות ראשי
הקרואים .שאין כבור להיוח חחורח יחידה ביד ההון יחיד .וכיועא כו אינו סן הסובהר
שיעמוד החזן יחידי לפני החיבה .אלא שיעמדו עמו אהר לימינו ואחד לשמאלו מ נ ד
שלשה אבות .ויש אומר׳ שורם את שמע .שיאמר יוצר אור וקדוש .וטעם לדבר.
על הברכה שמברך על התורה ועל העבודה .כך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין.
כשסוציאין אח התורה ומתוירין היו הולכין אהריה מפני בבודה :הלי ט״ו :קטן קורא
בתורח ומחרנם .אבל אינו פורס על שמע לומר יוצר אור ואינו עובר לפנ* החיבה.
ואינו נושא כפיו .םוחח .הנראים כרעיו .או בנדיו פרומים .או מי שראשו מגולה אין'
רשאי להוציא האזכרה מפיו ובין כך וכין כך מתרגם .אכל אינו קורא בחורה ואינו
עובר לפני החיבה .ואינו נושא את כפיו :חל׳ ט״ו :קטן שאמרו סבן שחים עשרה
שנה ולמעלן פורס את שסע .והעובר לפני התיבה והנושא אח כפיו ער שיהא בן
עשרים שנה ובעל וקן .אבל אש אין לו זקן והוא בן עשרים שנה אעש׳׳י שנראה
כסריס .ויש אום׳ אף סדים עעםו מזתד .אבל עלה זקנו אפילו מבן שמונה עשרה
שנה מותר לעבור לפני התיבה ולישא אח כפיו :הל׳ ״ ז :במנילה כן .הכל כשירין
לקדוח המגילה חוץ מחרש שוט־ וקטן .ר׳ יהודה מכשיר בקטן .אמר ר׳ לוי סנילת
אסתר צריך לקרותה כלילה ולשנוחה ביום .שנאמר למען ׳ומרך כבוד .בלילה .ולא
ידום .ביום .לםיכך נהנו לקרותה במוצאי שבתות שחים .ר׳ מאיר כי הוה חליף בכנישתא
ק־י״ה יז( נדלו לה׳ אתי ונרוממה שמו יהדיו )שש לד ד( .הי׳׳ב( הנזקים הוא יעשה עםנו בעבור
שמו הנמל כצ״ל .הי״נ( ה• הוא האלהיש )מלכיש א׳ יה לש( ה ׳ שמו )שמות טו ג( .הי׳יר( ומראה
פני בתיבתו וכר כצ״ל -שסצוה לכל אנשים ונשיש לראות בכתב וכוי עיין לקמן םי׳ י״ח ה״ר
שהנשים חייבות לשמוע קריאת ס״ת באנשים .ועיין פ״א סי• רפ״ב ס״ק ו ,וברפב״ן פ׳ תבוא פסוק
,
ארור אשר לא יקים אה דברי התורה הזאת וז״ל ולי נראה על החזן שאינו מקים ם״ת על הציבור
להראות פני בתיבתו לכל כמו שהפורש בטפ׳ סופרים שמנביהין אוהו ומראה פני בתיבתו לעם
העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאהריו שמציה לבל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע
ולומר וזאת ההורה אשר שם משד .וגר .חורת ה׳ תמי:זה —יבח נפש )תהליס יט ח( .והוא
1
חוור התורה וכר כצ״ל* .״לכסות ראשי הקרואים״ שלשה היבו.־ האלה קשה להבינם ,והגד״א נרם
והוא חוזר התורה לראשי הקרואים ועיין בניי ופירושו דחוק .שיאמר יוצר איר וכוי קאי ארלעיל
חייה .באיזה שמע אמרו וכוי וי״א יוצר אור וכוי .היו הולבין אחריה וכו׳ עיי! סוטה י״ט ע״ב.
הט״ז( קטן קורא בחורה וכי׳ ואינו נושא כפיו וכוי מנילה כ״ר ע׳יא .ועיין א״ה סי׳ קכ׳׳ח סעיף ליד.
ובמ״א ם״ק פיח שלא יבוא לידי ברכה לבטלה עיש ועיין כאלי רבה שם ה״ק נ״ח ע״ש .פוחח הני־איס
כרעיו וכוי כן הביא רש״י מגילה כיד ע׳יא בשש פס׳ סופרים כל שברעיו נראים ועיין בהוס׳ שם ר״ה םוהח
וכו׳ ובהנהו׳ מהריייב שס .ובערוך ערך פחה הביא פוחה פורס עי שמע פ״ לבוש בנד קרוע ואין בבנדיו
בהי ידים אלא ידיו ערומות כדפהרנמינן כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף׳ כמה דהליך עברי
ישעיה פחה ויחף .ועיין טור אכן מגילה שם .או בגדיו פרומים בן הביאו התום׳ שם בשם הרב אלפס,
וכן הוא בערוך ערך פחה הנ״ל .אין רשאי להוציא אזכרה מפיו עיין ב׳׳י בטא״ה סי׳ צ־-יא ,ובשדת
מהדשיל סי׳ ע״י ,ובביאורי הגר״א א״ה פי׳ ח׳ ס־יק ר .הש״ז( קט; שאמרו מכן ש.־.יש עשרה וכו׳
ובספר אגורה גר< 0קטן שאסרו עד שלש עשרה שנה פשס ולמעלה פירט את שמע וביי ועיין
נזיר כ״ט ע״ב רש״י ד״ה ור׳ יוסי וכו׳ איש היי סב! י״ג שנח ולא כפחות שלא פצינו בכל התורה
שיהא קרוי איש בפחות סבן י״ג וכו׳ ועיין בשו״ת הרא׳׳ש כלל ששה עשר וששאלת מאין לנו רבן
י״ג שנה ויום אחר הוא בר ענשין וכוי .הי״ז( הכל כשרי; ובו׳ מנילה י״ט ע״ב .צריך לקרותה
בלילה וכר שם ר׳ ע״א ,ושם כ׳ ע׳׳א .שנאי למען יזםרך כבוד )חהלים ל יג( .אלא עד שיהא
מחזור ויטרי 708
שמע קלהן דסרראי .א׳ עד מתי אתם עושין את התורה .קריות קרעת .אסרו לו משום
למען יזמרך כבוד .ושבקין .ונהנו העם •לומר כן לומדה במוצאי שבתות של אדר עד
שיעברו חמשה עשר באדר .ומיקרי היכי־ קרו .בשבת ראשונה של אדר קורץ העם
באחד מויהי עד בלילה ההוא .ומוצאי שבת שנייה .מן בלילה ההוא עד לכל זרעו.
בשיי השירים קורין אותו כלילי שני ימים טובים של נליות האחרונים .חציו בלילה
אחד וחציו בלילה שני .ריח .במוצאי יום טוב ראשון של עצרת עד חציו .ומשלים
במוצאי יום טוב עד האחרון .ויש אום׳ בכולם מחחילין במוצאי שבת שלפניהן .ונחנו
העם כן שאין הלכה נקבעח אלא ער שיהא םנהנ] .וזה שאמרו םנהנ מבטל הלכה מנוע
ותיקין אבל מנהנ[ שאין לו ראייה מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת:
הל׳ יי׳ה :וכשם שקורין בתורה ומסטירין כנביא כך חייב במנילה לקרותה ביום .שנאי
ביום אשר שברו .ונר .ותני עלה בל היום בולו בשר לקריית הסנילה .הל׳ ייט :תפילין
שבלו אין עושין אוחד ,מזוזה .מוחה שבלה )אין( עושין אותה תשילין .למה שםעלין
בקודש ואץ מורידין :סליק פירקא .הל׳ ״ ט :
פ׳ פדו .אין בץ ספרים לתפילין ומזוזות .אלא שהספרים נכתכין בכל לשון ותפילין
ומזוזות אין נבתבין אלא אשורית .רשבינ אומר אף ספרים לא חתירו
שיכתבו אלא יוונית :חל׳ בי :ואע׳יס שאסר רשב׳ינ אף םסרים כוי .לא הודו
).לחכמים( ]לו חכמים[) .שאמר״( ]שאמר רבי[ מעשה כרשב־נ שהיה עוסד על נכי
בניין בחר חבית .וחכיאו לו ספר איוב בתדנוס .ואמר לבנאי וננזו חחח הנדבך .ואף
)חכמו( ]חכמים[ עמדו בדבריהם .רחנינן כל כתבי הקודש מצילין אותו מפני הדליקה
בין שקורין בחפ סי׳ שכחובין בלשון הקודש .בין שאין קורץ בהן סי׳ שכתובין בשאר
לשונות .טסני ביטול בית המדרש .וםצילין תיק הספר עם הספר וחיק חחסילין עם התפילין
ואע״פ שיש מעוח בתוכן .להיכן מצילץ אוחמ למבוי שאינו מפולש .בן כחידה אומר אף
לספולשים :תל׳ :•yאע־פ שאמרו אין קורץ בכתבי הקודש מןחפנחה ולמעלה .אבל
התירו להיות שונץ ורורשץ בהם .אם צריך דבר נוטר ובודק ומניה .אבל בשטרי
הדיוטות אעיס שםסורנלץ אסור לקרות בחן :הל׳ די :כרבות שכתבו בהן הרבה
עיניינות סן התורה אין סצילין אותם מפני הדליקה .מיכן אמרו כותבי כרכות כשורפי
תורה :מעשה כאהד שהיה כותב כרכות והלך ר׳ שמעון לכודקו .כיון שהי־ניש קול
פרסותיו של ר׳ שמעון נטל כרך של שפתח וזרקו לתוך ססל של סיס .בלשץ הזה
אמר לו .נ מ ל עונש האהרון יותר מן הראשון :הל־ הי :אמרו לו ממני מה .אמר להם
ממני עיניינות של תורה שהן כתובין בהן .דתני ר׳ שמעון כן יוהי העוסק ]במקרא[
מידה שאינה מידה .העוסק במשנה מידה ]שמקכלין[ עליה שכר .העוסק בחלמור אין
לך מידה נתלה מזו .על מנת שקרא )להתלמד( ]ושנה[ :הל׳ וי :לעולם הר רץ
למשנה יותר מן התלמוד .דרי יוסי בר אבין אמר הא דאמרי׳ עד שלא שיקע בו רוב
משניות .אבל שיקע בו רוב סשניות ,לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה:
הל׳ זי :אבל אמרו נמשלה המקרא במים .והמשנה כיין .והתלמוד בקונדייטון .אי
איפשר לעולם בלא מים ואי איסשר לעולם בלא יין ,ובלא קונדייטון ,ואם היה עשיר
מתכלכל בשלשתן ,כך אי אי איפשר לעולם בלא מקרא ,ואי איפשר לעולם בלא משנה,
ואי איםשר לעולם בלא תלמוד :היל׳ חי :ועור נמשלה הוצרה במלח .ונמשלה המשנה
בפילסלין ,ונמשל התלמוד בבשמים ,ואם עשיר מתכלכל בשלשחן ,כך אי איסשר
לעולם בלא מקרא ובלא םשנח וכלא חלסוד :היל׳ טי :אלא אשרי אדפ שעמלו
בתלמוד ,לא שיהא דולנ בםקרא ומשנה ויבא לתלמוד ,אלא על מנת שילמד מקרא
ומשנה מבא לחלמוד ועל זה נאמר חון עשיר קריה עזו ובהומה נשנבה במשכחו :היל י י׳:
אבא אוחץ איש ציידן אומי משום אבא נורויוין ,לא ילמד אדמ אח בנו חמר םפן מ פ א
וטבה ,רועה וחנוני ,שאומנוחם אוםנוח ליסטין ,ר׳ יורן אומי משמו החסרים רובן רשעים,
הספנים רובן חסידים ,טוב שברופאים לניהנם ,והכשר שבטבחים שוחסו עם עטלק -רובם
של טםזירים פקחין .רובם של עבדים נאים ,רובן של בני אבות' ביישנים ,רובן של
בנים דומין לאהי האם ,תני ר׳ שמעון כן יוהי -הבשר שבטים הרונ בשעת מלחמה•
הטוב שבנתשים רצץ את מוחו ,הכשירה שבנשים בעלת כשפים ,אשרי שהוא עושה
רצונו של טקום :סליק סירקא:
6ר ק מ״ז .ר׳ נהוייאי אומ׳ מניה אני כל אוטניות שבעולם וטלסד את בני תורה,
שאדם אובל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם
הבא ,ושאר כל האומניות אינן כך ,שאם.יכנס אדם לידי חולי או לידי זקנה ,או לידי
ייסורין ואינו יכול לעשות מלאבד .הרי הוא מת ברעב ,אבל חחורה אינו כך• אלא
משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית וחקור• בזקנותו ,ובנערוחו מהו אום׳ וקוי י״י
יחליפו כה :היל׳ ב׳ :אמ׳ ר׳ יהושע בן לוי הדא אנדתא בתוכה הכי ,תנא אץ לו חלק
לעולם הבא ,פי׳ החנאיס מבלי עולם שמורץ משנחם ,והדורש המחחרך ,פי׳ לא יחרך
דמיה צירו ,פ /צייד הרמאי ,והשומע אינו מקבל שכר ,והחני ר׳ הננא בר פפא אומי
פנים כפנים דבר י־י ,פנים תרי ,בפנים תרי ,הרי ארבע ,הני אפין ,פנים של אימה
למקרא ,סנימ בינונית למשנה ,שוחקות לתלמוד• מסבירות לאנדה :ה י ל ׳ נ׳ :ר׳ מנהסא
בשם ר׳ יעקב בר׳ ינאי אום׳ פנים בסנים ,בנוהנ שבעולם יש לך רב רוצה ללמד והרב
אינו רוצה ללמד ,בדם הבא הרב רוצה ללמוד והתלמיד רוצה ללמוד .מקרא ומשנה תלמוד
ואנדות :היל׳ די :ר׳ יצחק פחח ,ממכוני באשישות ,רסדוני בתפוחים ,שריחן יפה
כתפוחים ,כי חולת אהבה אני :אייר יצחק לשעבר שהיתר! הפרוטה מצוייר׳ היה אדפ
מתאוה לשמוע דבר מקרא ודבר אנדה :היל׳ הי :אמ׳ ר׳ תנחום כר חנילאי אילו נתנה
תודה חתוכה לא היתד ,עמידת רנלים למורה שיורה ,שאס טימא יש מטמאין כיוצא בו:
היל׳ וי :אמי ר׳ ינאי תורה שנתן הק׳ למשה נתנה לו בארבעים ותשעת פנים ממא,
וארבעים ותשעה פנים טהור ,שנאמר ודגלו עלי ,כניטטריא ט־ט םנימ הוא :ה י ל ׳ זי:
אייר אבהו בשם י׳ יוחנן תלמיד וותיק היה לר׳ עקיבא והיה יודע לדרוש התורה כמ*ט
פנים טמא וסיס פנים טהור ,שלא מאותו השעם .שאם כן רבו המטמאים שסא רבו
המטהרין טהור ,א׳ כל אילו מניין ,אלא שהיד׳ חכם במקרא ,ובקי במשנה ,ותיק כתלמוד,
וסבר באגדה :היל׳ חי :אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח פרשה אחת מכל
התורה שלא למדד״ ולמד במקרא וחרנום ,מדרש ,הלכות ואנדות ,ומשלות הכל למד,
וכן אמרו עליו ,שאס׳ אם יהיו כל השמים יריעות וכל הארץ קולמוסין ,וכל הים דיו
אינן מספיקין כדי לכועב חכמתי שלמדתי מרבותיי ולא אצלתי מחכמתי אלא כשהובוב
הזו הטובלת כים הגדול ומשהו מהסר :היל׳ טי :ושמי קיבל תודה מהילל הזקן ומשמאי.
אמרו עליו על הילל שלא עזב רב מחכמה שלא לטרה ,אשילו כל הלשונות ,ושיהת
הריס וגבעות .ובקעות ,שיחת עצים ועשבים ,שיחת חיות ובחסות ,שיחת שדים ומשלות
הכל למד .למה ,משוס י־י חפץ לסען צדקו ינדיל תורה ויאדיר :היל׳ יי :א״ר יהושע
בן לוי אנא מן יומיי לא אשתכלית־ספר אנדחא ,אלא חר ומן אסתכליח ואשכחיח בתי.
מאה ושבעים ]וחמש[ פרשיות שכתוב בחורה ריבוד ודיבור ,אמירר׳ וציווי כננד שנותיו של
אברהם אבינו ,דכת׳ עלית למרום שבית שבי לקהת שתנוח באדם .וכת׳ האדם הנחל
בענקים הוא .הילכך קבעם מאח ושבעים וחמשה סדרים בתורה לכל שבת ושבת עולת
תמיד :היל׳ י־א :מאה וארכעימ ושבע מזמורות שכת׳ בסשר תילים כגגד שנותיו של
יעקב ,ללמדך שכל קילוסין שמקלסץ ישר׳ להקי כנגר שנותיו של יעקב אבינו .ואתה
קדוש יושב תהלות ישרי :היל׳ ייב :מאה ועשרים ושלש שעמים שישרי ערכין הללויה.
כנגד שנותיו של אהרן הללויה ,הללו ,בקדשו לקודשו ,לאהק ,קדוש י׳י .אשילו כן
הוינא טבעית בליליא ,ותלמיד וותיק של ר׳ עקיבא שהיה דורש מ׳־ט סנימ טהור ומיט
םנים טמא .כל אחד ואחד מטעס אחר ,שלא מאותו טעם ,וא־כ רבו הטטמאין טמא .רבו
ר ו צ ה ל ל מ י ד ,ו ת ל מ י ד ר ו צ ת ל ל מ ו ד י ר ב א י נ ו ר ו צ ה ל ל מ ד זכו׳ ב צ ״ ל פ ס י ק ת א ר ב ת י ש ש פ ר ש ה כ ־ א .
םמכוני ב א ש י ש ו ת רסדוני ב ת פ ו ה י ם )שה׳׳ש ב ה ( ש ר י ה ! י פ ה כהשוהיס ב מ ד ר ש ש ה ״ ש רפדוני ב ת פ ו ח י ם
אלו ה ה ג ד ו ת שריחן וטעמן בתפוחים ,ל ש ע ב ר ש ה י ת ־ ה פ ר ו ט ה מצויה וכר ה י ה נ פ ש א ר ם ס ת א ו ה
ל ש מ ו ע דבר ה ל כ ה עכשיו שאין הפרוטה סצויה נ פ ש ה א ר ס מ ח א ו ה לשמוע דבר א נ ד ה כן ה ו א
ג י ר ס ת ה ג ר ״ א ,א כ ל ב מ ד ר ש ש ת ״ ש א י ת א אייר י צ ח ק ל ש ע ב ר ה י ה ה ה ח ו ו ה כ ל ל ו ה י ו מ ב ק ש י ! ל ש מ ו ע
דבר מ ש נ ה ודכר תלמוד ,ועכשיו שאין ה ת ו ר ה כ ל ל היו סבקשין ל ש מ ו ע ד ב ר מ ק ר א ודבר אגדה,
א ״ ר לוי ל ש ע ב ד ה י ח ה פ ר ו מ ה מצויה ,ו ה י ה א ד ם מ ת א ו ה ל ש מ ו ע ד ב ר מ ש נ ה ו ה ל כ ה ותלמוד ,ועכשיו
ש א י ן ה פ ר ו ט ה מ צ ו י ה ,ו כ י ו ח ר ש ה ן ח ו ל י ם מ ן ה ש ע ב ו ד א י ן מ ב ק ש י ! א־יא ד ב ר י ב ר כ ו ח ו נ ח מ ו ת ,א ל ו
נ ת נ ה ה ת ו ר ה ח ת ו כ ה וכוי ב צ ״ ל י ר ו ש ל מ י ס נ ה ד ר י ן פ ״ ד ה ״ ב ע י ש ,ו ב פ ס י ק ת א ר ב ה י פ ר ש ה כ ״ א מ פ י ק
ה ״ ו ( נ ח נ ה לו ב א ר ב ע י ם ו ת ש ע ה פ נ י ם ירושלמי שם .ו כ פ ס י ק ת א ו א ם ט י ה ר י ש פ ט ה ר י ן כיוצא בו.
רבתי שם .שנא׳ ודגלו עלי א ה ב ה , .ש ה ״ ש ר( ודנלו בנימי פייט פנים ה ו א כצ״ל .ה״ז( ת ל מ י ד וותיק
ח׳׳ח( א מ ר ו עליו ע ל ר׳ יוחנן בן ז נ א י ה י ה לר׳ ע ק י ב א וכו׳ עירובי! י״ג ע׳׳ב .פ ס י ק ת א ר ב ת י ש ם .
משום ה׳ חפץ ה׳׳ט( ו מ מ י ק ב ל ת ו ר ה וכו׳ עיין ס ו כ ה ש ם . וכו׳ ב ו כ ה ב ״ ח ע ״ א א ד ר ׳ ׳ נ פ ב ״ ה .
ה ״ י ( א נ א מ ן י ו מ י י ל א א י ס ת כ ל י ח ס פ ר וכו׳ למען צדקו יגדיל ת ו ר ה ויאדיר )ישעיה ס ״ ב כ״א(.
כ צ ״ ל י ר ו ש ל ט י ם ט ״ ז ר ש ב ת ה ״ א ,ט א ה ו ש ב ע י ם ו ה פ ש פ ר ש י ו ת וכו׳ כ צ ״ ל ,ועיין י ר ו ש ל מ י ש כ ת פ ר ק
דבתיב עלית למרום ש ב י ת שבי ל ק ח ת מ ת נ ו ת באדם יתהלים ם ת יט( זכתיכ האדם ט ״ ז ה ל כ ה אי.
ה נ ד ו ל ב ע נ ק י ם ) י ה ו ש ע י ר &ו( ,ע ו ל ת ת מ י ד כ צ ״ ל .ה י ״ א ( ס א ה ו א ר ב ע י ם 1בע מ ז מ ו ר ו ת וכוי עיי י ר ו ש ל ט י
ש ב ה פ ט י ו ה׳׳א .ועיין ב ש ו ״ ה ת ש ו ב ה ב א ה ב ה ח׳׳א סי׳ ק י -א קי״ב מ ה ש ה א ר י ך ב ז ה העניו .ועיין
ה ו פ ׳ מ ג ״ י ה י׳׳ז ע ״ ב ד ״ ה ו ד ו ר ו כ ו ׳ וחים• פ ס ח י ם ק י ׳ ׳ ן ע ״ א ד ״ ה ש ע ו ט ד י ן ו כ ו ׳ ו א י ן כ א ן מ ק ו ם
ל ה א ר י ך .א פ י ל ו כ ן ה ו י נ א מ ב ע י ת ב ל י ל ה כ צ ״ ל ו ק א י א ד ל ע י ל א נ א מ ן יוטיי ו כ ו ׳ ה י י ח י מ פ ח ד ע ל ט ה
711 טחזור ושרי
המטהרין מהוד• וקטן שאינו 0ורס את שמע ]אין יבול[ ליושר קדוש ביוצר אור ביחיד.
אבל בציבור עונה עמהן ,ונדול פורס את שסע ]יבול[ לומר קרוש ,לסי שהוא בסודר,
אבל קדושה של עמידה כיון שצריך לוסר נקדישך ונעריצך אין סן הדין לומר בסהות
מעשרה .ואין קטן עולה סן הסניין ,כרבו וקדיש ,וקריאת ההורה עד שיהא כן יינ ,ואין
נברקץ באילו ז סליק פירקא :היל׳ י׳נ:
פ ר ק י״ז .דברי חכסיס כדרבנות כולו ניתנו מתנה אחת מעה אחד אמרן וכולן מצילין
אותם מפני הדליקה .וםסר אנדתא אע־ס שלא ניתן ליכתב סצילין.
אותם מפני הדליקה .משום עת לעשות לי״ חפרו חורתך :ה י ל ׳ בי :סםסיקק לראשי
חרשים לחנוכה ולפורים ,לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים :ה י ל ׳ נ׳.־ כיצד ספסיקין,
ראש חדש וימי חנוכה שהלו להיות בשבת קורין שבעה בעניין שכח׳ והשמיני אס
לחודש קורא וביום השבת ,ובראשי חדשיכם ,שני הפסקות ,אם לחנוכח-,־שחל יום
ראשון להיות בשבת ,קורין שבעה לשכת ,והשמיני קורא מהי כיום כלוח משה .ער
עשה את המנורה :היל׳ די :לסורים ,ששלשת ימי הצום אינן סתענין אותם רצוסין
אלא פזורים שני והסישי ושני ,ורבותיי שבארץ ישר׳ נהנו להתענות אחר ימי הפורים,
מפני ניקנור והביריו ,ועוד שפאתרץ בפורעטת ולא מקדימין :היל׳ ה׳ :מעמדות,
דתניא אנשי מעמד ואנשי משמר היו םתענין בכל יום ,בשני על מפרשי ימים ,דכת׳
ויאסר אלהים יהי רקיע כתוך הסיס .בשלישי על מהלכי'דרכים ,רכת׳ יקוו הסיס ונוסי.
ותראה היבשה .ברביעי על תינוקות שלא תעלה בהן אסכרה וימותו ,רבת׳ יהי מארות,
מארת כתי ,בהמשי על מעוברוה ומניקות שלא ימוחו בניהמ ,שנאמ׳ ישרצו המ־מ ש p
נפש היה ,בערב שבת וכסוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת .ויש אום׳ בין
השםשוח בערב שכח סיחוססת נשמה יתירה כישר׳ ,ולאהר השבת נופלין אותה מסנו,
ד־א ספני הנוצריים ,שלא יאסרו על כי אנו שםחים בראשון הן סתענין בו .אבל אמרו
הכסים כזמן המעמדות לא חיו חוששין לאיבת טי ,אלא משום דכת׳ שבח וינםש ,וויי
על הנפש :היל׳ וי :בפסח קורין פרשת במועדות ,ובעצרת שבעה שבועות .וכראש
השנד׳ וכחדש השביעי באחד ,וביום הכיסוריס אחרי סות׳ ובעשור להדש ,ביום טוב
ראשון של הנ קורץ בפרש׳ סועדות שבתורת כהנים ,ושאר כל ימות הזע קורין בקרבנות
החנ :היל׳ וי :בחנוכה בנשיאים ,בסורים ויבא עסלק ,בראש חרש .ובראשי חרשיכס,
נסעמרות ,במעשה בראשית .ובתעניוח ,של חשעח באכ ,ושבע אחרונוח של עצירת
ש ק ר א ב א ג ד ה ןו ללא (וורך .ועיי! בירושלמי ש נ ת פט״ן ה״א מ א ת ועשרים וגי פעמים שישראל עיני!
ה ל ל ו י ה כ נ ג ד שנותיו ש ל א ה ר ן יכר ועיין ב ק ״ ע פ ה ש ד ק ש ה ע ל פירוש יפה מ ר א ה .והנכי! ס ה
שפירש ר ח י ר ־ א כאן ע י פ ט ה ש כ ת ב ה ר ס ב ״ ם פ*ג ד מ ג י ל ה ז ת נ ו כ ה הי״ב ו ז י ל מ נ ה ג ק ר י א ת ה ל ל
כיסי ח כ ט י ס הראשונים כ ך היה ,א ת ר ש מ ב ר ך ה ג ד ו ל ש מ ק ר א א ת ה ה ל ל מ ת ח י ל ו א ו מ ר ה ל ל ו י ה ובו׳
ו כ ל ה ע ם עוני! הללויה .וחוזר ואומר הללו עבדי ה׳ ו כ ל ה ע ם עונין הללויה ,והוזר ואובר יהי שם
ה׳ טבורך מ ע ת ה יעד עולם ,יכל העש עונה הללויה וכן על כ ל ד כ ד ער שנמצאו עונין בכל ה ה ל ל
הללויה מ א ה ושלש ועשרים פעמים ,שימן ל ה ם שנותיו ש ל אהרן עכ״ל ,ו מ ז ה נ ר א ה שלא כפירוש
המםרש״ט הנ*ל ולא חיו עונין על כ ל ה י ב ה ו ת י ב ה ד ה א יש ב ה ל ל יותר מ א ל ף תיבות ,וכמו ש ה ק ש ה
ה ס י ע א ל א שהיו אומרים ע ל כ מ ה ח י ב ו ת כיתר כנוז יהי ש ם ח׳ מ ב ו ר ך מ ע ה ח וער עולם ז׳ ת י ב ו ת
ה ל ל ו י ה א ח ה עד שהי! עונים ב ב ל ה ה ל ל מ א ח ו ש ל ש ועשרים מעטים הללויה ,ובימיהם ה י ה נודע
ל ה ם ה מ ק י מ ו ת שהיו עוני! הללויה .וקטן שאינו פורס א ה ש ס ע אין יכול ל ו מ ר קדוש ובו׳ בוו׳ל .ו נ ד ו ל
א ה ש מ ע יכול לוםר קדוש לפי שהוא כשודד כ ל ל ד י ל לס• ש ה ה ה י ל לומר ברכו יכול לומר קדוש
פורס של י ת ר .ועיין כשור א ״ ה שי׳ נ ״ ס ש ת ע ת י ק ברייהא וו רמסי סופרים ק ד ו ש ה דביוצו אור יהיר
אומר א ו ת ה שאינו א ל א בפיפור דברים .ואין נכדקין באלו ב צ ׳ ל ,ר״ל שאי! צ י י ך לבודקו אש ה ב י א
שתי שערות ,א ל א כיון ש ב א ל כ ל ל ש:ותיו אמרינן ס ס ה מ א ה ב י א שהי שערוה ,וכן הוא ברמ״א א ״ ת
ס ״ נ״ר .סעיף ה /ועיין ירושלמי פיז ו כ ד כ ו ח ח״ב ו כ ה ו ם פ ה א פ י ה ד כ ר כ ו ת אין מדקדק׳! בקטן ,ועיין
ס ד ר ש ב ר י ר פצ־א .פי-ז .ה״א( דברי ה כ מ י ס כ ד ר ב נ ו ת כ ל ל ) ק ה ל ת יב יא{ .רועה א ח ו אמרן יכר
,
ה ג י נ ה נ׳ ע״ב ,ב מ ד ב ר ר ב ה פ י״ד ע״ש .ע ת לעשות לה׳ הפרו ת ו ר ת ך ) ה ה ל י ס קיש קבו(.
ה״ב( ספםיקין לר׳יח יכו׳ מ נ י ל ה כ ״ ט עי׳א ועיין חום׳ ד״ה ל כ ל מפסיק׳! וכוי .ה ״ ה ( אנשי ם ע ם ד
מחזור ויטרי 712
]נשמיט[ ברכות וקללוח ,אבל חעניוח אחרונות ויחל משה ,וסםמיריןדרשו ,ת׳ .ולא ביטון
וקללות! כדא׳ בשילהי מנילה .ובתלמוד ר׳ מצאתי בשבע תעניות אחרונות ,דרהבה היו
קורץ כהן משום ונתתי נשמיכמ בעתם ,ואם לא תשמעו ,והל שמיך אשר על ראשך
נחשת ובום׳י אבל בראשונות קורץ ויחל משהו ח׳; רש אומרי׳ שאץ טםטידן ,ודעו
העם כן! ואין מםסיקץ בקללות ,לטי שאינו מן המוכתר להפסיק בקללות ולהתחיל
בקללות :ה י ל ׳ ח׳ :כשני ובחמשי ובשבח כמנחה ק1דץ :סדרן ,ואץ עולץ להם מן
חחשבון ,שנאמר וידבר משח אח מועדי י־י -מצוותן שיחו קורץ בל אחד ואחד בזמנו,
מיכן אמרו לכל )אין( םססיקין לראשי הרשים להנוכה ולפודפ לתענץת ולמעמדות וליומ
הכיפורים שיבואו אילו בץ כשבת בין בשני וחסשי שאין קורץ כפרק ,שםססיקין סדרן
וקורין באילו ,אבל ]אי[ אתה יכול לומר בתעניות ובמעמדות ובסורים שיבאו בשבת,
כדי להפסיק מסדר שבח עליהם ,אלא בשני וחמשי :היל׳ טי :ובזמן שחל ראש חדש
להיות בשבת השמיני שעריך להוסיף לקרות וכיום השבח ובראשי הדשיכס ,הוא סםגדר,
כה אמר ]אדוני[ אלהים שעד החצר הפנימית הסונה קדימ ,הל להיות באהד בשבת
מלפני החדש הוא מסטיר ויאמר לו יהונתן מהר הדש ,ובהדש עצמו קורין שלשה בקרבן
תמיר ,וידבר ,צו .ואמרת ,השני קורא את הכבש ,ועשירית ,עולת ,ונסכו׳ והשלישי
הוזר למעלה וקורא ,ונסכו ,ואת הכבש ,מפני שאמרו אץ קורץ בפרשת מהות משלשה
פסוקים ,ויש אומ׳ אין משיירין בפרשה פחות משלשה סםוקיפ ההוא בפרשת נחלה:
ה י ל ׳ יי :אכל צריכין לומר אחר יהי כבוד ,י־י מלך ,ומזמור שיח לי״ ,וששת מזמורים
של כל יום ויום ,ואיר יוסי יהא חלקי עם המתםללין בכל יום ששת מזמורים הללו,
אמרו למה הזכיר דוד כמוםור הודו ל׳׳י קראו כשסו ,כהנים ולויים וישר׳',להיות אומרים
בכל יום :סליק פירקא :היל׳ יי:
פרק יח .ל מ ה אמרו שיהו אומרי׳ מזמור ככל חדש והדש ,ר׳ שמעון בן לקיש )אמי(
בעא קמוי ר׳ יוחנן״ מהו לומר שיר בלא נסכים ,איל נשמעינה מן
הדא כזה ובזה הלוים עוסדין על הדוכן ואומי וישב עליהם ]אח[ אונס ,א״ל ר׳ שמעץ
בן לקיש מזמור ומוסף מי קודם ,מחוורחא מילחא שמזמור קודם לסיכך נהנו העם לומ׳
מזסורם בעונתם ,דחנינן חסן ,שיר שהלוים היו אוסרי׳ במקדש ,כיום הראשון חיו אוסרי׳
לייי האדן וסלאה חבל ויושבי בה :כשני היו אוסרי• נדול י־י ומחלל מאד בעיר אלהינו
הר קרשו :בשלישי היו אוסרי• אלהיס כצב בערת אל בקרב אלהיס ישפט :כרכיעי היו
אומרי׳ אל נקמות י־י אל נקמות הופיע :בחמשי היו אוסרי׳ הרנינו לאלהים עוזנו:
כששי היו אומיי׳ י׳י מלך נאות לבש :בשכת תיו אומד׳ מזמור שיר ליום השכת:
ואנשי משמר וכו׳ העניה כ״ו ע׳׳א .שבה מנפש וויי על הנפש ועיין ביצה ט״ז ע״ב ,ותענית כ״ז ע״כ
נשסה יחידה ניחנה בו באדס בע״ש בסוצ״ש נוטלין אוחה ססנו שנאי שבח וינפש כיון ששבה וזי
אבדה נפש .כפסח קורין פרשה כםועו־וח וכו׳ סנילח ל׳ ע״ב ,בחנובח וכו׳ כפורים ובו׳ בדאש
חדש וכי׳ שם .ושבע אחרונות של עצירה נשמיס כצ״ל .כשני ובחסישי וכו׳ שפ ל״א ע*א .שנאי
וידבר םשה ונו׳ )ויקרא כנ( .לכל ספםיקין לר׳׳ח בצ*ל מנילה כ״ט ע״א .אבל א׳ אחח יכול לומר
ובו׳ כצ״ל .כה אמר אדני אלהים שעד החצר )יחזקאל מו א( .ויאמר לו יהונתן סחר חדש )ש׳׳א
כ יח( .אץ קודי! בפרשה פהות טנ׳ פפוקים וכו׳ » ״ ל מנילה ב״ב ע״א .היי( ומזמור שירו לח׳
) ה ה מ ז צח( יהא חלקי עט הסחפללין ובר עייו שבח קי׳׳וז ע*ב .תודו לח׳ קראו בשמו)דייה א׳ טו ח(.
פי״ח .לסה א מ ת שיוע אוסרים מזמור בכל חדש והדש וכו׳ ר׳ שטעון בן לקיש בעא קמוי ו׳
יוחנן בצ״ל עיין ירושלמי העניה פ״ד ה״ה ר׳ שמעון בן לקיש בעא קומי ר׳ יזהנן ובו׳ ועיין תענית
ב״מ עיא ,וערכין י״א ע׳׳ב .וישב עליהם את אונם כצ׳׳ל )תהלים צד כנ( .מזמור ומוט!* סי קודפ
וכוי עיין ירושלמי סובה פ״ה n׳) vועיין נליון הש׳׳ם( םוכה נ״ו ע׳׳ב .שיר שהלוים היו אומרים וכי׳
חסיד פ״ז משנה ד׳ .ועיין ד״ה ל״א ע׳׳א .לה• הארץ ומלואה )תוזליפ כד( .גריל ה׳ ימהלל סאד
ונוי כצ׳׳ל )שם מה( .אלהיט נצב בעדה אל בקרב אלהיט ״טפט )שפ פב( .אל נקמות ח׳ ונד )שם
צר( .הרנינו לאלהים עוזנו בצ״ל )שם פא( .ח׳ מלך גאות לבש נציל )שפ t'\1מ ז מ ו ר שיר ליום
713 מחזור ויטרי
מזמור שיר לעחיד לבא לעולם שכולו שבח ,ומנוחה להיי העולמים ,שכל הסומר פסוק
בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מוכח חדש ומקריב עליו קרבן :היל׳ בי :כחנוכה ארוממך
״ י ,בסורים שניץ לדוד ,ביום הראשון של ססה הללו את שם י ״ ,ויש אומ׳ אלהימ אל
דסי לך ,וכן בחולו של סועד׳ אכל כיסים הראשונים הוא עדיך לומר יהי כבור י״י,
וכל העם בעםידה עד וברוך שם כבודו לעולם ,דושבין כל עניין ,וביום סוב האחרץ של
ססה הלל הנחל׳ ואיזהו הלל הנחל ,הודו לי״י כי טוב ,הודו לאלהי האלהיס ונהנו העם
לומר כולו הלל הנחל אע׳ם שאינו מן הםובהר :היל׳ ני :בהנ השמעות הכו לי׳־י בני
אלים -בתשעה באב ,ארבעה ססוקי׳ םשל ירסיה ,הסאם מאסת ,עד בי אתה עשית את כל
אלה ,ושני סזסורים הללו אלהיט באו נרם בנחלתך ,על נהרות בבל• אע־ס שבבל מקום
דברי קדושה מקדימין לדברי קבלה .בזו דברי קבלה סקדיםין לרכרי קדושה :ה י ל ׳ ד׳:
יש ש^דין סשר קינות בערב ,יש שמאהרין עד הבקר לאתר קריאת םשר תורה .שאהד
החודר] .עומד אחד[ וראשו מתשלש בעשר .ובנדיו סטולאין וקורא בבכייה וביללה ,אס
יודע הוא לתרנמז מוטב ואס לאז עתנו לסי שיודע לתרנס בטוב ומחינס למי שיבינו
שאר העס והנשים ותינוקות שהגשים חיימת לשמוע קריאת םסר תורח כאנשים וכל
שכן זכרים :וכן אתה הייב בקיש ותסילה וברכת ה מ ק ובמזוזה :ואם אינם יורעין לשון
הקודש סלמרין אותם בכל לשון שיכולות לשמוע וללמוד ,מיכן אמרו המברך עריך שינביה
קולו סשוס בניו הקטנים ,וסן הדין הוא לתרש לעס ולנשי־׳'לתינוקות כל סדר וסדר,
זנכיא של שבת לאחר קריאת החורת וזו היא שאמרו בשבח םקדיםין לבא ומאחרין לצאת,
מקדיטין לבא כדי לקמת קיש כוותיקין עם הנץ החמה ,וםאחרין לצאת כדי לשמוע
שירוש של סדר ,אבל ביוט טוב מאחרין שהן עריכין לתקן מאכלס של יום טוב,
ומםהרין לצאת שאינו מן הדין לפרוש להן ,דאמרי׳ רב לא מוק׳ אטורא עליה מיומא
מבא לחבריה .ה י ל ׳ ד.׳ :וכןהיה סנהנטוב בירושלםלהנך בניהם ובנותיהם הקטנים ביום
צום ,כןי־א שנה עד עצם היזם ,כן שתים עשרה להשלים ,זאהר כך היד .סוכלו ומקרבו לפני
כל זקן וזקן כדי לחוקו ולברכו ולהתפלל עליו כדי שיזכה לתורה ולטעשיט טובים ,וכל
מי שהיה לו להתפלל בעדו ,ללמדך שהם נאים ומעשיהן נאים ולבם לשמיט .ולא היו
מניהץ בניהם קטנים אחריהם .אלא היו מוליכין אותם לבתי בנסיות כדי לזרזן במצות:
היל׳ ו• :ביום שהושיבו את ר׳ אלעור בן עזריה בישיבה ,סתת ואמי אתם נצבים היום
כלבם טםכם נשיכם :אנשים נאים ללסנר ,נשים כאים לשמוע ,כדי לקנל שכר פסיעות,
טף למה הוא בא ,כדי ליתן שכר למביאיהם ,מיכן נהגו בתולות ישר׳ קטנות להיות
רנילוח לבא לבתי כנסיות ולבתי מדרשות כדי ליהן שכר טוב למביאיהן ,והן לקבל שבר:
היל׳ זי :והקורא ]בט׳ באב[ אומי ברוך דיין אמח ,ויש שמניחין את התורה על הקרקע
כאצטליח שהורה ,שנפלה עמרח ראשינו ,וקורעין ומספידין כאדפ שמחו מוטל לפניו,
ויש שמשנין סקומם ,ויש שילרדין םספסליהן למטה -וכולם מתפלשין כאשר ,זאינם
אוסרי׳ שלום זה לוה כל הלילה ,וכל היום ער שישלמו העם קינותיהן ,כשעת הקינות
אסור לספר דבר ולצאח לחוץ ,כדי שלא יםםיק ל מ סן האכל וכל שכן לשוח עס הגוין.־
ה ש ב ח ) ש מ צב( .ש כ ל ה מ ז מ ר פ ס ו ק ב ע ו נ ת ו עיין ס נ ה ד ר י ן ק ״ א ע״א .ב ח נ ו כ ת א ר ו מ מ ך ה ) ש ס ל ( .
כפורים שניו! לדוד )שש ו ( .ה ל ל ו א ח שס ה׳ ) ש ם ק ל ה ( .מ ש אוסריש אלהיש א ל ר מ י ל ך )שם פ ג ( .
עד וכרוך שם כבודו כצ״ל .חודו לח׳ כי ס ו ב ) ש ם ק ל ו ( .ב ח ג ה ש ב ו ע ו ת ח ב ו ל ה ׳ בני אלים )שש
כ ס ( ב»*ל .בס׳ ב א ב א ר ב ע ה פסוקים ס ש ל • ר פ י ח ה מ א ו ס ס א ס ח זג1י ) י ר מ י ח יד <מ( .אלחיש באו
נויס ב נ ח ל ח ך ) ת ה ל י ס ע ט ( בצ״ל .ע ל נ ה ר ו ת ב ב ל )שש קלז( .ש א ה ד ה ת ו ר ה ע ו פ ר א־זד ור».שו
ס ת ש ל ש ב ע ן ר כצ״ל .שהנשים ח י י ב ו ה ל ש מ ר ! ק ר י א ת ס * ת וכו׳ עיין לעיל פ י י ר ה ״ ד .נ1י=ן א מ ־ ו
הסגיר *ריך שיגביה קולו בוי עיין ירושלםי ב ר כ י ת ס י ר ה י א .סקרימין ל ב ו א וכר מ ג י ל ה ב׳׳נ ע״א
ע -ש ר ב ל א ס ו ק י א ס ו ר * וכוי ביצה ד׳ ע״א ,ב ר י ח ו ת י״נ ע־א ,ז ב ח י ם י י ח ע״א .ה׳׳ו( כ<-.ם שהושיבו
א ח ר א כ ״ ע בישיבה וכו׳ אנשים באים ל ל ם ו ד ונוי כרי ליחן שכר ל ס ב י א י ה ן ה ג י נ ה נ׳ ע״א .מ כ י ל ת א
פ ׳ ב א .ועיין ירושלמי ח ג י ג ח פ״א ה״א .ח׳״ז( והקורא בטי ב א ב וכו׳ כצ־יל .ואינם א ו ס ר י ם שלום זה
מחזור ויטרי 714
ה י ל ׳ חי :בתפילת ערבית אין ארס שומע לחבירו ספני שמתפללין בלחישה ,ואין
אוסרי׳ ברכו ,ולא יהי שם :סליק סירקא :ה י ל ׳ חי:
פ ר ק יט .א ב ל בתפילת שחרית לאחר הפסוקים והמזמורים אילו אומר ביוצר ברכו
בקול נמוך ,ואין מזכירין קדוש ,ואף לא קדיש ,אבל כתפילת
המנחה אומי קדוש וקדיש :ה י ל ׳ כי :ובראש השנה אומי מזמור ,כל העמיס תקעו כף,
וביום הכיפורים ברכי נפשי את ייי וממעמקים קראתיך י׳־י ,בחנ הסובוח ,נודע כיהודה,
כיומ השמיני ,למנצח על השמיניח ,ואס אינו בקי אומי אודה י־י בבל לבכ וריו:
היל׳ ני :כססה בין בתפילה בין בכוס צריך להזכיר ביום טוב ,מקרא קודש הזה ,כיוס
חנ המצות הוה ,ובהולו של מועד אומי סועד׳ ביום חנ סלוני זה ,בשביעי ,אום׳ ביום
שביעי עצרה הזה לפי שאינו חנ בפני עצמו ,לפיכך אינו מזכיר חנ :ה י ל ׳ די :בחנ
השבועות ת א אומ׳ ביופ טוב מקרא קודש הוה ,וביום חנ השבועות הזד ,וערבית ושחרית
ומנהה שוין בהפילה :היל׳ הי :בראש חדש ניסן צריך להזכיר ביום ראש החדש הזה,
ובראש השנה ביו־ט מקרא קודש ,ובראש חדש הזה ,ובראש השנה הזה ,וביום תקע שופר
זכרון הזה :היל׳ וי :וביום הכיפורים אין סוכירין בו בירט ,שאין יום טוב ביום צום אלא
אומי כיום מקרא קודש הזה ,ביום צום העשור ,ביום מחילת העון ,וחותם ,םוהל לעונותינו
ולעונות כל כיח ישראל ברהמימ ומכפר על פשעיהם ,מלך על כל הארץ מקדש ישר׳
ויום צום הכיפורים הזה והזמנים ומקרא קדש ,ואין מוכירין בו לא מועד ולא שמחה.
שאין שמהה כלא אכילה :היל׳ ז׳ :וכשם שמקלסין יום ראשון וחולו של מועד ,כך
סקלסין ימים )ימים( ]טובים[ בתפילה ביוצר במנחה וערביה ,והיכן מקלסץ ,אלהינו
ואלהי אבותינו נלה כבוד מלכותך עלינו ,ואחריו אנא ,ואומי שם יעלה כוי ,והשיאנו ,כוי,
ובחוב לחיימ כוי ,וחתימחם ,ברוך מקדש עמו ישר׳ ומועד שמחד ,וזמנים ומקרא קודש:
היל׳ חי :כשם שחחיםחן של ראש השנה ויום הכיפורים משונח משאר ימים טובים
כך תפילתן ,ואין מזכירץ זכרונות כשלש ראשונות וכשלש אחרונות אלא בשני ימים
טובים של ראש השנה ויום חכיפוריס בלבד ,ואף באילו בקושי חחירו :אם חל ראש
השנה להיות בשבת אינו אומי יום חרועה ,אלא זכרץ תרועה ,לפי שאין תקיעת שופר
דוחה השבת בנבולין משום נזירה :היל׳ טי :בראש הדש )טבת( ישבו ההמרות של
וקינים ושל תלמידים ביום הראשון מן המנחה ולמעלה עד שישקע החמה ,וצריך בברכח
היין לומ׳ ,באיי אמ־ה בורא פרי הנסן ,בא -אמ״ה אשר כענילא נידל דורשים הורים
ולמדם ומנו חדשיט טיכס ירח ובילל לבנה מינה נבונים סופרים עתים סלם צורינו קצי
רנעיס שבם תיקן אותות חדשים ומועדים דכה׳ עשה ירח למועדים ושמש ידע מבואו,
ואום׳ כי כאשר ]השמים[ החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה ,וגומי וחותם ,כאיי
לזה וכר ע׳ ת ו ס פ ת א ה ע נ י ה 0״ג .שרק י ט .ה ־ ב ( כ ל ה ע ט י ם ת ק ע ו כף )תהלים מ ז ( ו כ י ו ה ״ כ .ב ד כ י נפשי
כצ״ל )שם ק ג ( .ו ס ט ע מ ק י ם קראתיך ה׳ )שם קל( .ב ח נ הםוכוה נודע ביהודה ) ש ם עו( .כיוס השסיני
ל מ נ צ ח על השמינית .ואם אינו ב ק י א ו מ ר * ו ד ת ה׳ ב כ ל ל ב ב בצ״ל )שס קיא( .ב ר ־ ח נישן צריך
ל ה ז כ י ר ביום ד״ה ה ז ח .לאו ד ו ק א בר״ח ניסן א ל א ב כ ל ר׳׳ח .והנר״א מ ת ק ת י ב ה ניסן .ובר״ה ביר׳ט
מ ק ר א ק ד ש וכו׳ עיין לעיל סי׳ שכ׳יא ,ושם ה ב י א ה ה י א דמם׳ סופרים ע׳׳ש .ועיין עירובי! ט׳ ע׳׳א
ובתוס׳ ד״ה זכרון וכוי .וכשם שמקלסין יום ראשון וחש׳׳ט כ ך סקלסין ימים טובים כ ת פ ל ה נצ׳׳ל.
ו ב ס פ ר א ג ו ר ה נ ר ם וםקלסין ,ביו״ט מקלםין ואומרים נ ל ת כבוד ס ל ב ו ת ך עלינו .היית( כ ש ם ש ח ת י מ ת !
וכו׳ עיין בטור א״ח םי• ה ק ם ״ ב ושם הביא הך ד ת כ א ועיין ב ר כ ו ת י״ב ע״ב תום׳ ד ״ ה ו ה ל כ ה א ו כ ו ׳ .
בר״ח ישבו ח ח ב ו ד ו ח וכו׳ כצ״ל דין ז ה איירי בשמעברין א ח ה ח ד ש והיו עושי! ס ע ו ד ה כ ד א י ת א
כרמכ׳ים ס״ג שה׳ קדוש ה ח ד ש ה״ז .והיו מכרכין ב ר כ ה זו כעשרה ל א ת ר ב ר ב ת המזון .אשר ב ע נ י ל ה
ו.ירל ונוי ה :ו ס ח בספרים שלפנינו נ ד פ ס בטעות ,ואני ת ע ת ק ת י נ ו ס ה ה ב ר כ ה כפי ש מ ו ב א ב ה ק ר מ ח
א ב ו ת דר״נ ה נ ד פ ס בווילנא והוראדנא ש נ ח ת ק צ ״ ג בשם הגאון מ ת ר ״ ח מוואלאזין .ו ב ר כ ה זו ס י ו ס ד ח
ע״פ ס ד ר א״ב וכצ״ל אשר ב ע ג ו ל ה )בי סנהדרין היו יושבין כחצי ע ג ו ל ה ( גידל דורשיו הורם ו ל מ ד ם
זמנים חרשים טובים ירח כליל ל ב נ ה מ י נ ה נבונים סודרי עהים פילס צורנו קצי רגעים שבם היקן
ומי .עשה י ר ת למועדים וגו׳ ) ת ה ל י ס ק ד יט( .ואומר כי כאשר ה ש מ י ם ה ח ד ש י ם ונו׳ כצ״ל )ישעיה
715 מחזור ויטרי
מקדש ישר׳ וראשי הרשים :ואום׳ הורו לי־י כי טוב ,כהיום הזה ביהשלם ow
ושמהיס כולנו במקום אליהו הנניא במהרה יבא אצלינו המלך ומשיח יצמח נימינו:
את הימים כשנים בכניץ בית המקךש ירבו שמחות ויענו העם ואמרו^אמן .רבו בשורות
מוכות כישר׳ מקודש החדש מקודש ,בראש חרש מקודש בזמנו ,מקודש בעיבורו,
מקודש כחודה ,מקודש כהלכה ,מקודש בחחתוניס ,מקודש בעליונים ,מקודש בארץ
,
ישר .מקודש בסין ,מקודש בירושלס ,מקודש בכל מקומות ישר׳ ,מקודש מם• רבותינו,
מקודש בביח הוועד ,הודו לי״ כ׳ טוב ,ונום׳ כלבם ברוכים ,ועל כל כרכה הוא אוש׳
הודו ה.״ן מברכת הלו״ם :ה •ל׳ י׳ :וכשהוא מקלסו מקלסו בשנים עשר כננד י־ב
שבטים ,ו״ב חבירים ,רי־ב חדשיס ,וי־ב מזלות :ה י ל ׳ ״־א :ואע־ס שאמי־ו יעלה ויבא
כבונה ירושלם ונמר על הכוס ב־כח המזון ,הכום נותנו לאשתו ,לקיים מח שנאמ׳ להניח
ברכה אל כיחך ,ומניאין לו כוש אחר ומביך בורא שיי חנפן .ואחריו אשר בענילה כוי,
וכן אתח אומי בברכח חתנים ובברכת אביליס ,לשי שאין אומי שתי קדושות על כוש
אהר ,ונהנו רבות״ לוס׳ ברכת התניס בבקר על הכוס בעשרה ,ובשנים חדשות כל
שבעה .וכן נ ע י נ קודם סעודה :ה י ל ׳ י״ב :וברכת אכילים בערב לאחר התשילה בשני
הסתםללין על חכוש ,כשבת אין אבילות נוהנת בסרהסיא כר׳ אליעזר בן הורקנום ראמ׳
ראה שלמדי בח של נומלי חסרים ובנה• להם שני שערים אחד לחתנים ואחד לאבילים
ולמנודים ,כשבת היו מתקבצץ אנשי ירושלם ועולץ להר הבית ויושבין בשערים הללו
כדי לנםול השר זה לוה .משחיב בית המקדש התקינו שיהו ההתניס והאביל־ס באים
לכנשח כדי לנטול לחם חשד לחתנים לקלשש )ולהוותן( ]וללוחם[ לבתיהן ,אכילים לאחר
שינמר החץ תסילה הולך לו בדלת הכנסת או בסינות הכנשת ומוצא האב־ליס וכל
קחב־ש ואוס־ עליהש כרכה ואחר בך אומ׳ קריש ,אין א1מ׳ כעלמא דעת־ד לחדחא אלא
על התלמיד ועל הדרשן :סליק סירקא ה י ל ׳ ״ב:
פרק כ .ואין מכרבין על היית אלא כמוצאי שכת כשהוא מבוסס ונכליש נאים,
וחולה עיניו כננדה ,ומיישר רנליז,־ זאוס׳ ברוך אשר במאמרו ירא
שחקים וכמה שיו בל •צבאש חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תשק־דש שועלי אמת
ששעולתס אמת .וללבנה אמי שתתחדש באור יקי עשרת תשארת לעמוסי בשן שהן
עתירין להחהדש כסותה ולפאר יוצרם על כבוד מלכותו במך אתה מקדש ראשי ־דשים:
:
ה י ל ני :זאוס׳ נ׳ סעסיס ,סיסן עזב ם• שן טוב סימן ט;כ ודעי לכל *עראל ,ביוך
בוראך ,ברוך יוצרך ,בתך מקדשך ,ורוקד שלש פעמים מנדה ,ואומי נ׳ פעמים כשש
שאני רוקד מנדה ואיני טנע כה ,כך ירקדו אחריס כננרי ולא ינעו בי ,תפל עליהם.
אימתה וםהד ,ולמסרע ,אמן אמן םלה :הללויה :ואומר לחבירו שלש פעמים שלום
עליך ,וילך לביתו כלב טוב ,והדא היא ,ליל ספסיקץ לראשי הדשים :ה י ל ׳ ני :וכיצד
מפסיקין לחנוכה ,אמת בעשרם וחסשה ככסליו טדליקין נר תנוכה ,ואסור להדליק בנר
ישן .ואס אין לו אלא ישן מלבנו באור יפה יפה ומותר ,ואין מנביהין אותו ממקומו עד
שיכבה :היל׳ ר׳ :סצות הדלקתו משקיעת ההסה עד שתבלה רנל מן השוק ,ואע־ס
שאין ראיה לדבר זכר לדבר .לא יסיש עמוד הענן יומם .ואס הדליקו ביוש אין ניאותין
מפנו .אץ מכרכץ עליו .שכך אמר אץ מברכין על הנר ער שיאוחו)לאורן( ]לאורו[•
ואץ חוששץ ]לסחילחו לההליפו[ עד שיכלה :היל׳ חי :נר חנוכה מצור׳ להניחה כפתח
הסמוך לרשות הרבים שתהא מזוזה בימץ ונר הנוכה משמאל .לקיים מח שנאמר מה
יפית ומה נעמת ]מה יפית במזוזה ומה נעמת[ כנר הנובה .ונרות ככ־ה .משום מעלץ
כקודש ולא סורידין כעין ימים היוצאים :היל׳ וי :וכיצד מברכין .ביום הראשון
מדליק ומברך שלש .והמאה מכרך שחים .אקכ־ו להדליק נד של חנוכה .ואומר
הנידות האילו אט סדליקין על הישועות ועל הגיסים ועל הגמלאות אשר עשית
לאבותינו על ידי כחניך הקדושים .ועל שמונת ימי חנוכה הנחת האילן קודש ואין לנו
רשות להשתמש כהן אלא לראות בלבד כדי להודות את שמך על גיסיך ונפלאותיך ועל
ישועתיך .ברוך שהחיינו .ואוסר שעשה גיסים .אילו למדליק .אבל לרואה איגן כיוס
ראשון אלא שחים .שהחיינו ואשר עשה .סיכן ואילך מכרך להדליק והרואה אומר אשר
עשה :היל׳ זי :וההון צריך לומר ואתה קדוש בשמונה עשרה של הנובה .וכן בראשי
חדשים .וכן כחולו של מועד .ספני שכת׳ בהן עלת תמיד .ותני ר׳ הייא בכל יוס שאין
כו מ ס ף אין מ קדושה ועץ סן חנוכה שאע־ס שאין בו מוסף יש יו קרושה .מפגי מה.
מפגי שיש בו הלל .ויש אומי אף בסורים כן מפגי שיש כו מנילה :ח י ל ׳ חי :ואומי
בהודייה ובניסי פלאות ותשועת כחניך אשר עשית .בימי מתתיח בן יוחנן כהן נמל
והשסונאי ובניו .כן תעשה עמנו י׳י אלהיט סלא ונסים וטרה לשמך לנצח .ביא הטוב.
וגיסי מרדכי ואמתו* מוכיחן אותמ בהודייה ושניהן נזבדין כברבת הארץ :היל׳ מי:
ונומרין ההלל בל שמונה ימי חטבה בשלשה אין משיבין אין צי־יך לומר לשאול .בשניס
אהרונים שואלין מפני היראה ומפני הכבוד .ואילו הן שלשה הראשוני!! ,הללו עבדי י־י.
כצאת ישראל .אהבתי .שנים אחרונים .הללו אח י״י .הודו לי־י .וצריך לכיך בתחילתן
ולקחתם בנעימה .דחני ר׳ שמעון בן ידיוצדק ימים שמונה עשר ולילד ,אחד יחיד גומר
בהן את ההלל .ואילו הן שמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של סםח ויום טוב של
עצרת ושמונת •מי החנ .ומולה עשרים ואחד יום ושני לילות .ומעוד .מן המבחר לקרות
הלל בשגי לילות של גליות ולברך עליהם ולומרן כנעימה .לקיים מה שנאמר ונרוממה
שמו יחדיו .וכשהוא קורא בביתו איט ]צריך לברך[ שכבר בירך ברבים :היל׳ י י :ואחר
כך מוציאץ פטר תורה וקורא בנשיאים .ויהי המקריב .ביום השני .קורץ כיום דישני .וכן
עד יום השמיני .ובשבת שבתווך קורץ ויהי ביום כלות משה .עד עשה אח המנורה .וכן
ביום השמיני .עד וזה מעשה המנורה .כל הפסוק .ומפטיר כותשלס כל המלאכה:
היל׳ י־א :אין מקרימין בשמונת ימי הנובה לומר בראשון .וכיום השני .כיום השני.
וביום השלישי .ביום השלישי .וביום הרביעי .בדי לנמורעשר פסוקים :היל׳ י״ב :בומן
שחל ראש הדש מכת להיות באחד בשבת .ביום הראשץ קורץ של ראש חדש תחילה
שלשה .והרביעי של הנוכרי .שכל התדיר מתבירו תדיר קודם והוא קודם את חבירו .אבל
ביומ השני איט כן אלא קורץ אוחד .בשל חנוכה והרביעי בראש הדש .שאין השמן ראש
חדש מיום שני אלא כוםן)שהנשים כתקנן( ]שחשנים כסדרן[ .דרי יצחק סחורא שאל
ע״ב לעני! בורא מאורי ה א ש חנן ו מ ש ם אנו לסדין גש כאן .ער שיאותו לאורו ב ל ל .ואץ חוש׳••!
ה ״ ה ( מ נ ו ה ל ה נ י ח ה בשתה ה ס פ ו ר ל ר ״ ה עיין שש כ״ב ע*א ל פ ח י ל ה ו ל ה ה ל י פ ו ער ש י כ ל ה כצ״ל.
לקיים פ ה ש נ א מ ר מ ה יפיח ו מ ה נ ע מ ת )שח׳׳ש ז .ז( .מ ה יפיה ב פ ז ו י ה ושה נ ע ש ה בנר ה נ ו ב ה
ב ל ל .גרוה כ ב י ה וכר שש כ״א ע ״ ג ,ה״י( וכחנד מ ב ר כ י ! וכוי שש כ ״ נ ע״א .מיכ; ו א י י ך מ כ ר ך
ל ה ד ל י ק ושעשה ו ה ר ו א ה אומר וכוי כ ל י ל .ה״ז( והחזן צריך ל ו מ ר א ת ה קדוש ב ש מ ו נ ה ע ש ר ה של
ה נ ו כ ה .ג י ר ס ח ה א נ ו ד ה ו כ ל הון צריך לומר ק ד ו ש ה בי״ת .רתני ר׳ שמעו! בן יהוצדק וכו׳ ת ע נ י ת
ב״ה ע״ב .ערבי; י• ע״א .ו ב נ ו ל ה כ״א יוש ושתי לילות ועיין לעיל סי׳ ר ל ״ ח .ו נ ר ו מ מ ה שמו יהריו
) ת ה ל י ם ל ד ד( .וכשהוא ק ו ר א בביתו אינו צדיך ל ב ר ך ש כ כ ר בירך ברביש כ ל ל .ויהי כיוס כ ל ו ת
מ ש ה )בסרבו־ ו א( .ו פ פ ם י ר בותשלש בל ה ש ל א כ ח ;מלביש א׳ ז נ א ( .הי״כ( א ל א בישן שהשנים
717 מחזור ויטדי
את ר׳ יהושע נמהא ראש הרש טבת שהל להיות בשבת כמה קורין .קורין לעניין:לוח.
והממטיר כשל ראש חדש .חל להיות בהול קוריןכיוט ראשון נ׳ כשל ראש הרש והרביעי
בשל חניכה .החדיר מחכירו תדיר קודם חבירו .הואיל וקרא תהילה בראש הדש .כיוס
השני קורן להנוכה שלשה .והרביעי בשל ראש חדש ובראשי חרשיכס .עד שישלים כל
השימוע ולמה כן .שלא בא הרביעי אלא משני מוסף של ראש חדש .הרי סססיקין
להנובה :סליק סירקא היל׳ י־ב:
מכ׳׳א ,םססיקין לטורימ במנהנ רבותינו שבמערב לחתענות שלשח ימי צום מרדכי ואסחד
סחירות .ולאחר סורים שני ]והמשי ושני[ :היל׳ כי :ולמה א־ןמתענץ אותם
בחרש ניסן מפני שבאחד בניסן הוקס המשכן .ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנס לשניס
עשר יום .יוס לכל שבמ ושבט וכל אחד ואחד היה עושה ביומו ירס .וכןלעחידלבא .עחיד
המקדש להבנות בניסן .לקיים מה שנאמר אין כל הדש תהת השמש :היל׳ ני :לסיכך
אין אוסרים תהנוניס כל •סי ניסן ואין מתענין עד שיעבר ניסן .אלא הבכותת שםתענין
בערב טסה .והצנועים בשביל המצה כרי שיכנסו כה כתאוה .והתלמידימ מתענין בו שני
וחמישי .סמני חילול השם מפני כבוד התורה שנשרפה :היל׳ רי :בריא בציכעא אבל
להדין כציבור אסור עד שיעבר ניסן :ובאחד באדר משסיעין על השקלים .ולמה כאחד
כאדר .שהוא צםר ונלוי וידוע לסני מי שאסר והיה העולם שהיה הסן הרשע עתיד
לשקול סברותיו של ישראל לסיכך הקדים ואסר למשה שיהו שקלי ישראל קודמין להם.
וצריכין כל ישראל לתת שקליהס לפני שבת וכור .ואסור לומר עליהם לשום כופרא
אלא לשום נדבה .וצריכין להספיק סיס ומזון לאחיהם העניים משום קובלק .ומשוס
מתנות לאביונים .רש שםססיקין לחם ויין .או לחם ודנים .מכל מקום לא יפחות משח*
מתנות אפיי חיםין ופולין :היל• הי :כארבעה עשר ובחםשח עשר יושבין שלתנות של
זעירים .ככפרים בארבעה עשר) .וברכרכים( ]ובכרכימ[ בהמשה עשר :היל׳ וי :קורין
כויבא עמלק .ואעפ״ שאין בה אלא תשעה םסוקין אין םתהילין בוישמע יארו .אלא כל
אחד ואחד קורא שלשה ססוקץ עד סוף השיטה :ומניהין ספר תורה ואומר יהי שם ״י
מבורך .וקדיש .שאין לך קריאה שיפעוןקדיש עד שיחדר אלא של שבח מפני המפטיר
ואעיפ כן על קריאה המפטיר ועל הנביא לאחר שסניהין ספר תורה כמקומו אומי קדיש.
וקדיש זו למה .אלא ללסד שאין אומי קדיש לא בראשי חדשים ולא בחעניוח ולא בשני
וחמשי ולא בחולו של מועד ולא כשסונת ימי חנוכה ולא בשורים עד שמהדרין ספר
תורה למקומו ,בשעה שהעם עומדין והם עונין יהא שמיה רבא בעמידה :היל׳ זי :ר׳
חינא אומר שלש קריות שבחורה לא יפחתו להם מעשרה פסוקים .חוקיה אסר להם בנגר
עשרת הדברות והתנינן ביופ הראשון כראשית .ויהי רקיע .דהא לית בהון.
)השאר מענין זה תסר בכיי(.
בהדרן ב י י ל .שאל א ה ר׳ יהושע נ פ ה * וכו׳ עיין ירושלמי מ ג י ל ה פ׳׳ג ה״ד״ ועיי! לעיל בי׳ דל׳׳ש.
סכ״א .ו י א ח ר פוריס שני ו ה מ ש י ושני כג׳׳ל .ש ב א ה ד בניסן הוקם ת מ ש כ ן וכזי מ כ י ל ת א פ׳ בא .ועיי
ב ת נ ה ו מ א פ׳ פקודי .ו ב פ ס י ק ת א ר ב ח י פיו .ועיי! לעיל סי׳ רל׳׳ש ו ב ה ע ד ו ה י א ו ח ר׳ .לקיים מר .ש נ א מ ר
אין בל ח ר ש ה ת ת ה ש מ ש ) ק ה ל ה א ש( .אלא ה ב כ ו ר ו ת שמחענין בע־ש עיי ירושלמי פסהיש פ״י
ה י א .ועי בתניא רבתי סי• ס ־ ד ענין אסור א כ י ל ה מ ג ה בע׳׳פ ובאורי שש א ו ה ב״ה ונהגו הבכוריש
וכוי ע׳׳ש .ו ב א ח ר ב א ד ר ס ש ס י ע י ן ע ל תשקלים ,ש ק ל י פ כ׳ ע׳׳א .נלוי וידוע לפני ס י ש א ס ר וכו• מ נ י ל ה
י י נ ע״ב .וצריכין ל ה ב פ י ק מיש ומזון וכו׳ שש ר׳ ע״ב .משוש קובלון באגורה גריס משוש מ ת נ ו ת ענייש
ו ת י ב ת קובלו! ליתא שש .ה ״ ה ( בי׳׳ד וכמ׳׳ו יושבי; ש ל ת נ ו ה וכוי ככפרים בי״ד ובכרכיש בש״ו בו.
מ מ נ ה דשקלים ב׳ ע*א .וכן ב מ ג י ל ה כ״ט ע׳יב ל א מ ח ל ק כי! בפרים לכרכים ע״ש. מ״ל
ה־ו( קורין בויגא ע מ ל ק ובו׳ מ ג י ל ה ל׳ ע״ב .ה״ז( ג׳ ו^־יות ש כ ת ו ר ה וקו• ע• ירושלסי ה ע נ י ה פ׳־ד ה ״ ג .
ה י ל כ ו ת כלה.
ת ק כ ח .כ ל ה בלא ברכה אסורה לבעלה :נירה שלא טבלה .מה נירה שלא טבלה
אסורה לבעלה .אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה :ומניין לברכת
התניס מן התורה .שנאמר ויברכו את רבקה .מלמד שהברכה מן התורה .ומניין שאפילו
אלמנה אסורה בלא כרכה .שנאמר ויקה בעז עשרה אנשים מזקני העיר ואסרו שבו סה:
כלה שנבעלה יום ראשון אסורה כל שבעה לבעלה .דברי ר׳ אליעזר .ר׳ יהושע אומר
עד יום השלישי :אם היתד) ,נדהכית( ]נדה[ כ־\ת אכיה אשורה .ואס לאו סותרת :שאלו
את די אליעזר .מהו לשתות מיד הכלה אדי להם כל השותה עש הכלה כאילו שותה
כוונה .אמרו לו והלא כל בנוח תלמידי הבמ־ש יש להס דרך ארץ .אמר להם הס ושלום.
כל מי שאין רוח חכמים עוברת על שיו אץ בו דרך א ^ הכד־ז ד׳ אלעזד בן עזריה
בשלש מאוח שופרות .ואמר כל המקבל בוס מיד כלה ושוחח אין לו חלק לעולם הבא.
והקורא פסוק משיר השירים ועשאו כמין זמר .והקורא פסוק אחד מן התורה שלא בזמנו
מביא רעה לעולם .מפני שהתורה זדנרת שק לשני הק׳ ,ואומרה רבונו של עולסעשאונ׳
בניך ככינור שמנננ־ן בו נוים .אמר לה הק׳ בתי אם כן בניי בשעה שהן שמחץ סד .יהיו
עושין אומרה לפניו רבונו של עולם אם תלמידי חכמים הס יעסקו כתורה ובתלמוד
ובמעשים טובים .ואש עמי הארץ הם יעסקו בהלכות .בשל פסח בפסח .ובשל עערת
בעצרת .ובשל חנ בחנ :העיר ר׳ שמעון בן אלעזר ואמר כל הקורא פסוק כומנו מביא
טוב לעולם .והמשכר בוס ברכה לאשח שלא מדעה בעלה חייכ מיתה .מפני שדעתו רבה
עליו .ר׳ אומר משני שיערו רבה עליה :וכן בני חבורה .ששניו כוס של ברכה לאשר.
שלא מדעח כעלה ח״בין מיתה .מפני שדעתן רבה עליהן :המרצה מעות מידו לידה
בשביל להשתבל בה .אפילו;דולים סעשיו כמשה רכינו שקיבל וערה משיני לא ינקה
מדינה של נהינם .שנאמר יד ליד לא ינקה רע :הרי הוא אומר ונקרב את קרבן י־י איש
אשר מצא ונוי .אצעדה ,זו שירי רנל .צמיד ,זו שירי יד .עניל .וה דסוס של בית הדדים.
ברמז .זה דפום של בית הרהם :לכפר על נפשותינו לפני י״י .אמר להם שמא הזדתם
לקלקולכם הראשון .אםיו לא נפקד סמנו איש .א״כ כפרה זו למה .אמיד לו אם מידי עבירה
יצאנו .מידי הרהור לא יצאנו .מיכן אמרו כל הנונע באצבע קטנה של אשה מעלה עלייו
,
כלת בלא ברנה ויו׳ היינו ברבת חחניש .אע״ס שבירך בי־בת איריס ] כבר ו•;׳ בטור אה״ע
ם״ נ״ה ובתום׳ יבמ־ת ל״ו ע׳׳כ ד״ה ולא קתני וכוי .שנאמר ויברכו את רבקה )בראשית כר ש(.
שנאדר ייקח )כ;!( עשרה אנשים בוק;׳ העיר ייאסר שכי פד ,יציל )רות ד ב( .כלה שנבעלה יום
,
אחד וכי נדה ס״ה ע״א .אכ היתה :י ה בבית אכיה ובו׳ כציל .מהו לשתות סיר הכלה ובו׳
ולפנינו איתא כל זנל; שבעלה מיסנ עמה .והלא כל כנות ח״ח וכוי ולפנינו והלא כ י בטת ישראל
וביי .ועשאו כמי; זמר והקורא פסוק אחר ס 1התורה וכוי ע׳ סנהדרין ק״א ע״א והששגר כוש ברבה
ייאשה וכי״ ע׳ ברכות ל״א ע״ב עובדא דילתא .המרצה מעות מידו לידה וכוי ברבות ם׳ א ע״א
עירובי; י״ש ע׳-׳ב .שנאי יר ליד לא ינקת רע )סשלי יא בא( .ונקרב את קרב; ה׳ איש אשר מצא
כלי וני• )במדבר לא .(:אמד להם שפא חזרחש לקלקולבם הראשון ובי׳ שבת ס׳׳ר ע״א ,כל הנונע
719 טחזור ויטרי
הבת* כאילו נונע כאותו סקופ .וכל הססתכל בעקבה של אשה הוין לו בעלי סוסים:
חנרים ,וםסייס .אילמים .חרשים .ססעי אטם מניין .ר׳ אליעזר אוסר ססני שתבעה לסצוה
ואינה נתבעת .ר־ יהושע אוסר ססני שסםפרין בשנאח חנם .ר׳ נחסיר .אוסר בעץ שנאת
חנם אשחו ססלח נמלים .וסריבה רכה בתוך ביתו של• אדם .ובניו ובנותיו סתים כשהן
קטנים .ר׳ נהוראי אומר כל הסבייש אח חבית לסוף הוא סחבייש .ולא עור אלאשסלאכי
השרת דוחי) אוחו וסיאיס קלונו לכל באי עולם .ובל סי שיש לו בשת סניס לא במהרה
הוא חוטא .שנאמר ובעבור תהיה ידאחו על פניכם לבלתי תחטאו :איר יוחנן בן רהבאי
ארבעה דברים פתו לי סלאבי השרת .ואילו הן] .הנרין מפני שתפנים את שלחנם[ ,פומ־ן .מפני
שספתכלין באותו סקוס .אלטץ ספני שמשקין באותו מקום .חרשין מפני שמסםרין כשעת
תשסיש .וחכמים אוסרים אין הלבה כר׳ יוחנן בן דהבא׳ .אלא בל סד .שאדם רוצה
לעשות באשתו עושה .שאין הדבר רוסה אלא לבשר הבא מבית הטבה .אס רצה לאוכלו
צלי אוכלו .במלח אוכלו .על נב־ נחלים אוכלו .ועוד •אין הדבר רוסה אלא לדנ הבא מבית
הדיינ אס רצה לאוכלו צלי אוכלו .כוי :שאלו את איסא שלום אשחו של ר• אליעור
אתתו של ר׳נ .כשעת תשמיש מ ת אצליך .אסיה להס אינו מססר עפ׳ לא כתחילת לילה
ולא כסוף . . . .שיד .ואסרתי לו כל בך למה .ואמר לי שלא אתן דעת* באשה אחרת
ונמצאו בניי באים לירי מסדרות :מיכן אמרו חכמים עשרה הס כסמדריס ואינם ממדדים.
ואלו הן .בני נדד״ כני נידוי ,בני אסה ,בני שנואה .כני אנוסה .בני ספותה .בני תמורה,
בני שכולה ,ויש או׳ אף בני ישינה .וחכועל ארוסתו נניח חמיו שלא ככתובתה ,הרין
ליה כנים רתקים .אילו בועלי נידות סכוערוח .ואילו הן ,בני טהורה ספק .היוצא מבית
הכסא ושיםש הדין ליה בנים נכפין .ספני ששר של בית הכסא נלוד .עסו .כמת ישהא'
רשסש .עד שיעור הצי מיל :הקיז דם ו ש ע ש הרין ליד .כנים בעלי ראתן .אימתי בומן
שלא טעם כלום .המשטש םיטתו שיכור סופו נעקר .שיכורים שניהם נעקרין .המשמש
מעומד אחזחו חילו .מאי חילו אש של עצמות .מאי תקנחיה ,יאכל קמח ביין :כל הרפואות
כולן עושה ארס כשתא שנע .וזו עושה כשהוא רעכ :נ ל ה־םואוח כולן אהם עושה על
נבי קרקע .וזו עושה אותה רנלו אחת על הכךקע ומלו אחת על המיטה :כל הרפואות
מלן אין אדם עושה אלא ער שלש פעמים .ווו עד שירפא :המיל בקצת ,בל־ נ״לא,
ותאמר אסתר למלך בשם אינו כא לידי כאב לב .רשב־נ אוסר סד .הקצח הזה
סרדכי .ואמת רבו בל שלמדו משנה ותלמוד .דברי ר׳ סאיד .ר׳ יהודה אוסר בל שרוב
תלמודו מתקיימ ממנו .ר׳ יוסי אומר כל שהאיר עיניו כמשנתו .אפ היה סומא לא יאמר
לו ר׳ שקעה חמה .אלא אומד לו סלק תפילתך:
ת ק כ ט .ה ר ו א ה :איר יתשע כן לוי הרואה את הכירו לאהד שלשים יום מכרך
שהחיינו .לאחר שנימ עשר הדש מברך מחייה המתים .ואיר יהושע
בן לד ,הרואה הכהקנין סמעי אמש .מברך משנה הבריות :ואס נשתת כידי ארם .מברך
דיין האםת :המאה םיל קוף וקיסוף אוסר סשנה את הבריות :הרואה בריות מוכות
וכו׳ ש ב ת שם .ו כ ל ה מ ס ת כ ל -ע ק ב ת ו כ ד נדרים כ׳ ע א .ו כ ע ב ו ר חוזיח יראתו ע ל פניכם וגו׳ נדרים
ש ם .א ר ב ע ה רבדים 0ח ו לי מ ל א כ י ה ש ר ת ו כ ר נדרים שם .אין ה ל כ ה כר׳ יוחנן ב; ד ה ב א י ובו׳
נ ד ר י 0שס ע י ב .ע ל נ ב י נ ח ל י ס אוכלו וכו׳ כ ל ל ש א ל ו א ת א־מא ש ל ו ס ובו׳ נרדים כ־ ע״א .ע״כ.
ולא כ ס ו ף ה ל י ל ה א ל א ב ח מ ת ה ל י ל ח ו כ ש ה ו א מ ס פ ר ס נ ל ה ט פ ח ו ם כ ם ח ש פ ח ו ד ו מ ה עליו כ ס י
» ס א ו ש ד כ ל ל נ ר ת ם כ׳ ע״כ ע־ש .בני א מ ה וכו׳ ע׳ נ ד ר י ס שש .ובר״ן .ה ־ ו י א מ ב י ת ה כ ס א וכוי,
הרניל כ ק ג ח וכר כרבות מ׳ ניטין ע• ע*א .הקיז דש ח פ ם ש וכו׳ כ ת ו ב ו ח ע*ז ע־ב> נ ד ה י״ז ע*א
ע*א זע׳ ר ע י י ד י ה ק צ ח ו ב ו י .ו ת א מ ר א ס ח ר בשש מ ר ד כ י )השר כ א ן ( ואיזהו רבו וכו־ ע׳ לפנינו בשון(
0 0׳ כ ל ה .ק ר ו א ה א ת ת כ י ר ו וכו׳ ב ר כ ו ת נ ״ ח ע׳יכ .ה ר ו א ה ה ב ה ק נ י ן וט־ ב ר כ ו ת שש .ר א ה אוכלםין
מחזור ויעדי 720
ואילנות טובות .אומר ברוך שבכה ברא בעולמו :ראה אובלםץ של בני אדש אומר כרוך
הכש הרדם :הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחילק מכבודו ליריאיו .מלכי אומות העולם
אומר ברוך שהילק מכבודו למלך בשר ודם :הרואה אילנות שהן מלובלבץ ומוציאין
סרחים בימי ניסן אומר ברוך שלא היסר מעולמו כלום וברא בו בדות טובות ואילנית
טובות ליהנות מהן כל בני אדם :הרואה קשת בענן אומר בא״ אמיה נאמן בבריתו וקיים
במאמרו .ברוך אתה י׳י זוכר הבריח :על חדקים ועל חזועוח ועל הרעמים .אוטר שכוהו
וגבורתו מלא עולש :על שמועות טובות אומר הטובוהמטיב :על שמועות רעות אומר דיין
האמת :הרואה בתי ע־ז בישובן אומר ....ויצב נבול אלמנה . .נעקרו אומר ברוך שעקד
ע־ז מסקוס הזה .וכן תעקר מכל המקומות מהרה :המאה קברי . . .ושממה׳ מתיש בל
יהיו רפאים בל יקומו :ויצאו וראו בפגרי האנשים וגומי :הרואה קביי ישראל אומר יהיו
מתיך .נבילת־ ׳קומון הקיצו ומנו שוכני עפי־ כ* טל אורות טליך וארץ רשאים תשיל:
העובר מ ן הקברות אומר בא״ אמ״ה אש.־ •ער אתכם בדין וכירכל אתכם בדין ועתיד
להחיותנס בדין ודן אתכם ברין .והיודע מססי כלכס הוא ינלה עסי מעיניכם .כאיי מחייה
המתים :ההולך לבקר את החילה צריך שיערבנו עש הולי ישראל .כרי יוסי .ואומר המקום
ירחם עליך כתזך חולי עמו ישראל .וכשקש מחוליו אומי בדיך רהמגא דיהבך לן ולא יהבך
לעפרא :התופי בנדיו כשהוא ]עמם[ נותן קיסם לתוך פיו מפני שקשר! ]לשבחה[ )לשם(:
הנושל ציפורניו .כשמאל .מתחיל בקמיצה ומשייש בגורל .ובימין מתחיל בעדל ומסיים בקמיצה.
ולא שתיס זו אהר זו מפני שקשה לשכחה .ולא באמה .מפני שהוא קשה לקבור בנים.
ולא בזית ,מפני שקשה לעניות .ולא באצבע ,מפני שקשה לשם רע .אלא מודל ובקמיצה.
ומי שעושה כ; חשמי דעתו :ושלשה דברים ;אמיו בצפמים .נונזן צדיק .שורשם חסיד.
זורקן רשע .שאם חעבור עליהן אשח עוברה חפיל :ווו אהת משמונה דברים שצריך ארם
לרחוץ בהן ידיו .מ־ שיוצא מבית האיסורץ .ומי שנוגע ברגליו .ומי שנוטל צסרניו .וטי
שנועל מנעליו או חולצן .ומי שנונע במת .ומי שמשלא את כליו .וטי שגוגע באמתו :ומי
שעושה אחת מכל אילו ואינו רוחץ ידיו .אם חכם הוא תלמודו משתכח ממנו .ואש בור
הוא יצא מדעתו קודם מיתתו :הרוצה להקיז דש .אומי יהי רצון מלפניך י״י אלהינו ואלה*
אבותינו שיהא לי עםק זה לרפואה לחיים ולשלום :הנמש לבית המרחץ .כשהוא נישוק.
אומר יהי רצון מלפניך י״׳ אלה׳ ואלהי אבותי שחצילני משרפת אש וסד׳נזקת חסץ ומן
המפולת ולא תארע ל׳ תקלה ודבי רע בנפשי .ואש יתיע דבר רע כנפשי תהא מיתתי
כפרה על כל עונות״-.ותצילני מן זו ומן כיוצאבוו לעתידלבא :יצא לשלום .אומר מודה
אני לפניך י״* אלה׳ ואלה״ אבותיי שהוצאתני משם לשלום :סליק םירקא:
ש ל בנ׳ אד= זבי• בצ*ל שם נ ״ ח ע״א .ה ר ו א ה מלבי ישראל ונו• שש .ה ר י א ה א י ל נ ו ת מ ה ! ט ל ו כ ל כ י ן
וביי ש ם מ״ג ע״ב .ה ר ו א ה ק ש ת בענן זכו׳ ע׳ שם נ״ט ז ך א .על הזיקין וכזי שט נ״ר ע״א .ע ל
שמועות טובות ובו׳ שש נ״ר ע״א .ה ר ו א ה בתי ע״ז וכו׳ שם נ ״ ח ע״נ .אשר י מ י א ח כ ם כרין וכוי
1
שש ה ר ו א ה קברי ישיא־ אומר ׳חיי מתיך נ כ ל ת י יקזטין הקיצי ורננו שכני עשר כי ט ל א י י ת ט ל ך
וארץ רשאים חשיל כצ״ל וישעיה כו יט( .צריך שיערבנו עש חולי ישראל וכוי ש ב ת י״ב ע״ב .כריך
ר ה מ נ א ריהבך לן וכוי ב ר כ ו ח נ״ר ע׳׳ב .ו ש י ש ה דבריש נ א מ ר ו בצסורנים וכוי ע׳ ט׳־ק י״ח ע״א ,ו נ ד ה
י״ז ע״א וע׳ בהוס• שם ד״ה שורש; ויו׳ .וזו א ה ה מ ש מ ו נ ה דברים ובו׳ ע׳ ב ס פ ר ר א ש י ת ה כ ס ה בסוף
ה נ ק ר א ח ו פ ת אליהו ר ב ה .הרוצה להקיז דם ובו׳ ב ר כ ו ת ם׳ ע״א .ה נ כ נ ס ל ב י ח הכירהץ וכוי שש
יצא לשלום וכו׳ שם .כי נפיק מאי אומר וכוי שם.
21ד מחזור ויטרי
ד ר ק של חלמידי חכמים .עניו ,ושפל רוח ,וזריז ,וממולח ,עלוב ,ואהוב לבל ,ושסל תקל.
רוח לאנשי ב־חו ,ירא חטא .ודורש את האדם לשי מעשיו ,ואומר נל מד•
שיש לי בעולס חוד ,אין לי חפץ בו לשי שאין העולם הזח שלי .יושב ומתעטף בנסותו
לפני תלמידי ח:מיש ,ואין איש רואה בו דבר :יעוד ,שואל :עניין ומשיב :הרבה ,.:הוי
כנוד בקוע שאינו נשהה לה:נ־ם את הרוח .ונעמנה עמוקה שמחזקת ס־מ־ח .ובקנקן לשוהה
שמשמרת אח יינה .ובספוג שסופג הכל .ולא תהא :פתח גדול שמבנים אח הרוה .ולא
כפתה קטן שמנבל את היקרים .אלא הוי באשקוסד ,התחתונה שהכל דשין בה ,וכיתד
נסוכה שהכל חולין בה.־ אס לקית בממונך זכור את איוב שנלקה בממונו ובגופו ואם
לקיתה בגופך זכור . . . .אל תבשל בעיניך .שאין מכשול אלא בעינים ואל תבוש משיך
שמא האכל הרבה יותי מדאי .ואל תימשך סן המעות .ואל תידרש למעות שמא תימשך
לגהיגס :אם אסרו אהרים עליך דבר רע גדול יהיה בעיניך כקשן .ואם אמ־ת לאחרים
דבר רע קטן יהיה בעיניך כגדול עד שתלך ותשייםנו :ואל יה* סירקך רע שאין בכך
שבחה של תורה .אלא יהי םירקך נאה .שכך שבחן של תלמיד־ הכמיס .אהוב את התורה
וכבדה .העבר רעוגך מפני רעון חבירך .שכך עשחה רהל ללאה .ורוד לשאול .העני
רצונך ורעץ הכירך משני רצון שמיס .שכן מעינו ביעקב שלא נשק לו ליושף :אהוב את
השמא ושנא אח הבי מה .ר׳ חידקא אומרה בלשון אחר ,אהוב את השמא ושנא המה
בכך .רחק מן הכיעור ומן הרומח לו .שמא יחשדוך אחרים בעבירה .אל הלשין על הכירך.
שכל המלשין אין לו רפואה :אל האכל להש עם כהן עם הארץ .שמא יאכילך קדש*
שמימ .התיהק מן התרעומת שמא תת-עם על אחריס ותוסיף לחטוא :שבעה אבות ביות׳
]ברית[ כל זמן שאדם הושא מורא הבריות עליו .ובל זמן שאי; אדש הושא מוראו על הבריות.
וכל המזלזל בדבי אחד מדברי תורה ה״ב כדת .שנאסר כי דבר ה׳ כזה ונוי :כל מי שיש
לו בושה פנים לא במהרה הוא חושא .שנאמר ובעבור תהיה יראהו על סנ־כש לבלתי
חחטאו :כל תלטיד הכם שמזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה .מנוגה ממנו האוכל מלשני
אורח .ואורח מכניס אורח מנונה ממנו .ואורח מטריח אורח מנוגח משלשתן .ר׳ טאיר
ה ל כ ו ת דרכן מ ל תלמידי ה נ מ י ם .והיא נ ב ל ל לפנינו במס׳ דרך ארץ זוטא .י :מ :ר״א .ר נ ה .
דרבן ש ל תלמידי חכמיש ובר כ ל ל ה ו א לשנינו ב פ ״ א ד מ כ כ ת ר״א זוטא פ״א u v nזריו מ מ ו ל א ,
וכן ה ו א כ מ ס כ ת ר״א ה ס ו ב א ב ס פ ר ר א ש י ת ה ב מ ה ח ה י ר ו מ מ ו ל א טוב .ו נ מ צ א ברייתא זז ב ה מ ש ה
קונטרסיש ה נ ד פ ס בווין ש נ ת ת ר ב י ר .במס׳ כ ל ה וז׳׳ל בריתא זריז וממולא איכא ראמרי ס מ ל ה ,איכא
ד א מ ר מ פ ל א מ ק ו ם אבותיו .מ ״ ד מ מ ו ל ה ד כ ת י ב פ ס ו ל ת טהור שצריך ה ״ ה ל ה י ו ת ע ר ב לכל א ד ם ולא
י ה א כ ק ד ר ה שאין ב ה מ ל ת .הוי כ נ ו ד בקוע ובר שם ולא כ פ ת ה קטן וכו׳ פירש כשתה נ מ ו כ ה פ ק ו ט ת ארש
ה נ כ נ ס ש ה ו א ת ו ב מ א ת ראשו במשקוף ו מ נ ב ל א ת היקרים הנכנסין אם ל ק י ת כ ס פ ו נ ך וכו׳ ואם ל ק י ה ה
בנופך זכור דהן ואבירם שירדו חיים ש א ו ל ה כ ל ל שם .ואל הידרש ל מ צ ו ת )פירש ל מ ר י ב ו ת ( ולפנינו
שם א ל תדרוש ס ן הצדוסים ו כ ו י ) ו א ו ל י ל ל ל מ י ט ה ( .אם־אמרו אתרים'ע^יך וכוי ע׳־ש .א ל יהי פ י ר ק ך
ר ע וכוי וכן גרס הנר׳יא ולא כ מ ו שהוא לפנינו שם א ל יהיר .שקדונך ופרקך רע .ושנא את חכי ס ה
כ ל ל .ר ה ק ס ן הביעור וכר חולין מ ״ ר ע״ב ואדר״נ פ״ב ,ור״א ווטא שם .זי אבות ברוחי ברית ב ל ל
ולפנינו בד׳׳א זופא אלו הן א ב ר ה ם ובר עיש .כ ל ! ס ן שארס ה ו ט א ובו׳ סס׳ דרא״ז פ י ה ע׳׳ש .ו כ ל
ה מ ז ל ז ל ובר ע׳ ס נ ה ד ר י ן ל ט עיא ,ודא׳־ז פ״ה .שנא׳ כי ר ב ד ה׳ בזה ) ב מ ד ב ר טו לא( .כל מי־ שיש
לו בושח פנים וכו׳ ע׳ נדרינו כ׳ ע׳׳א שנאמר ובעבור ת ה י ה יראתו על פניבט ל ב ל ח י ח ה ט א ז כ ל ל
טוזוור ויטרי 722
אומר אף הנוטל מלפניו ונותן לבן כעל הכית הרי זה מלנה .מעשה היה והרנ בעלי הכית
את בנו .וכל המשפיל עצמו מכרן את שמועתו :וכל העובר על דברי הכםים חייב כרת.
וכל הםוםל פסול :א״ר עקיבא כך היה תחילח תשמישי לפני הנמים .פעם אחת הייתי
מהלך בדרך .ומצאתי מת םצוה ונטפלתי בו בארבעת מלין עד שהבאתיו לבית הקברות
וקברתיו .וכשבאתי והרציתי דבריס לפני ר׳ אליעור ור׳ יהושע .אמרו לי על כל פסיעה
ופסיעה שפסעת מעליס עליך שהייתה שופך רם נקי .אמרתי להם רבותיי למה כל כך
אס בשעה שנתכוונתי לזכות בך .כשעה שלא נתכוונתי על אחת כמה וכמה .מאותה שעד.
לא זזתי סלשמש תלמידי חכמים .הוא היה אומר רילא שימש תלמידי חכמיס קטלא
ה״ב :הנכנס לנית המרחץ בתהילה מעביר את המסוה ,ואחר כך מעביר את המנעלים.
ואהר בך המכנסיים ,ואהר כך החלוק :והנכנס לביח המרחץ נותן כנוד ליוצא .והיוצא מן
הכסא נותן ככור לנכנס :ר׳ אליעזר הקפד אומר היחק מן התרעומת שמא תחרעם על
אחרים ותוסף לחטוא :אהוב אח המוכיחים אותך כדי שתוסיף על חכמתך .ושנא את
המכבדך .כדי שלא חתמעט מחכמתך .אהוב את הענוה .כדי שתמלא את ימיך .אהוב
נסילוח חסדימ כרי שתנצל ממלאך המות .אהוב את העניים כדי שלא יבאו בניך לסידר,
וו .אהוב את המדרש כדי שיבואו בניך לתלמוד תורה .אהוב את בית הכנסת כרי שתטול
שכרה בכל יומ .והוי זהיר כקריית שסע ,כדי שתינצל מדינה של גהינס .יהי ביתך לרווחה
כדי שלא יחסרו מזונותיך .והוי זהיר כדלת׳ ביחך שלא יהו סבורות בשעה שאתה מיסב
לאכול ולשחות מפני שדלתי ביתך מביאין אותך לידי עניות .והוי שמח בייסורין הבאים
עליך מפני שהןמצילין אוחך מחולייה של מיטה .והר׳ זהיר בכבוד אשתך כדי שלא תהא
עקדה .והוי שמח על שלחנך בשעה שהאזיחץ באיס זנהנ־ן על שלחנך .כדי שתאריך
יסים בעולם הוה ולעולם הבא .הוי שמח בממון שאתה נותן מתיך ביתך כדי שיכפה ממך
מלאך הפות ,שנאסר מתן כסת־ יכפה אף :אס שמרת את פיך מלשון הרע תהיה כל
יסיך בשלום .אם חעזת אח פניך בפני מי שנדול ממך סופך שתבא לידי בהית :אס
סזרח רגליך על העני ועל המצות נתקיים עליך ברוך אתה בבואך וברוך אתח כצאחך.
ואם מנעת עצמך מן המצור .מלאך המות קירסך .ואם הנחתה דבר מצור .ועסקת בדבר
עבירה למוף שתמות אשתך במגפה ,שנאמר כן אדם הנני לוקח ממך ונוי .אם ראית
חלמיד חנם שמת לך וקרע עליו קודם שיפטר סמך .ואס ראית עני שמת לך וחזור עליו
עד שחוליכנו לקבר .שבחזית־ שואלין בשלומך כשלום פנחס בן אלעור :אס ראית עג׳
חבירך שנתדלדל ומטח ירו עמך אל תחוירנו ריקם .שנאמר שומר מצור ,לא •רע דבר רע.
אם הלוית סאומה לעני בשעת דוחקו נתקיים עליך מקרא זה .או חקרא וי״ יענה תשוע
1
) ש ד ו ח כ כ ( .כ ל ת ״ ת שמזלזל :2״י וכוי x rה נ ו ש מלפניו ונותן ל ב ; בעי* ה ב י ת וכו׳ מ ע ש ה ח י
וכו׳ חולין צייד ע׳יא .ו כ ל ה מ ש פ י ל עצמו וכוי רא״ז ש״ח .כך ח י ת ת ח י ל ת תששישי וכוי רא׳יו פ ״ ח .
וע״ ו״וס׳ כ ת ו נ ו ח יי׳ז ע״א ד ״ ה מבשלי; שתביאו לשון ר־י-׳יז כאן .ועי׳ תוס׳ ם נ י ל ת כ׳׳ש ע״א ר־יה מכשלין
וכוי .ב ת ח י ל ה מ ע ב י ר א ת ה ם כ ו ה יכו׳ ע׳ מס׳ דא״ר פ׳־י .נותן כ ב ו ד ליוצא וכו׳ עי׳ ל ק מ ; פ׳׳ש מ ה י ד׳׳א
שש פ י ח וססייש עד כאן מ; ה מ ח ו ו ר וויטרא .ה ר ח ק מן התרעימ־! וכוי שש פ״ש .אהוב א ת המוכיחיש
אוהך שש פ״ם .א ה ו ב א ת ה מ ד ר ש כדי שיבואו בניך בוי שש פ״ש .א ה ו ב א ת בית ה ב נ ש ת כרי שתשול
ש ב ר ה כ כ ל יוש שש פ״ש .והוי זהיר ב ק ־ ש וגו׳ ושש איתא כק׳״ש ו ב ת ן ל ה .יתי ב י ת ך פ ת ו ח ל ר ו ח ה
כצ״ל שם .והוי זהיר בדלתי ביתך וכו׳ שש .והוי ששת בישורין הבאיש עליך כשני שמצילין אותך
ס ה ו ל י ש ל מ ס ה וכד כצ׳־ל וכן הוא שש .והוי זהיר בכבוד א ש ת ך וכוי שש .זתוי ש מ ת על ש ל ח נ ך
ב ש ע ה שהאורחיש באיש ונחנין על ש ל ח נ ך .ושש ב ש ע ה שהרעבין נהנין ממנ-ז כרי שתאריך ימיש
געוה״ז ו ב ע ו ה ־ ב .הוי ש מ ח בממון ש א ת ת נותן בו• שש .שנא^ר מתן ב ס ת ר י כ פ ה אן! ) מ ש ל י כ א י ר ( .
אם ש ע ר ת א ת פיך וכו׳ שש .אש ה ע ל ה א ת פניך ובו• הופך ש ת ב ו א ליד• כ ה ר ת שש פ״ט .אש שורת
דנליך ובו׳ שש .נ ה ק י י ם ע ל י ך ברוך א ה ה בבאך ונו׳כצ׳יל !,רבויש ב ה ו( ואש מ נ ע ה ע צ מ ך מ ן ה ש צ ו ה
שש~ ואש ה נ ח ת ד ב י מצות ובו׳ ושש ואש מ נ ע ת עצמך וכוי .ב; ארש הנני ל ק ח מ מ ־ כצ״ל ) י ח ז ק א ל
כ ד (10אם ר א י ח ת׳י׳ת כו׳ ושם אש ר א י ת תבש ש מ ת אל תחזור מעליו עד שתוליכהו ל ק ב ר וכוי.
אם ר א י ה עני ה כ י ר ך ש נ ת ד ל ד ל וששה ידו בוי שם •שנא• שומר סגור ,לא ירע ר ב ״ ר ע ) ק ה ל ת ת ה ( .
723 טחזור ויטרי
ויאמר הנני .ואפ השפלת עצמך הק׳ מגביהך .ואם הגבהת עצמך הק׳ משפילך .ואס
נידלוך הביריך בין בישיבה בין בהסיבה עשה עמהן שלום בדי שיבא שלום וינוה על
משכבך .ובן היה ר׳ אלעזר הקפד אומר אהבו אח השלום ושנאו אח המחלוקת .נתל
השלוש שאפילו ישראל עובדי ע־ו ושלום ביניהן אמר הק׳ איני יבול ליגע בהם ,שנאמר
חכור עצבים אסרים הנה לו .אבל בדבר המחלוקת מ ת אומר הלק לבש עתה יאשמו .הא
נדול השלום ,וארגו ,ושנא אח המחלוקות ביעד עיר שיש נה מחלוקת סוסה ליחרכ.
ואמרו חכמים מחלוקת בעיר םוסח ליחיב .ואמרו חכמים מחלוקת בעיר סופה לבא לידי
שפיכות דמים .בית הכנסת שיש בז מחלוקח סוסו ליחרב .בית שיש בו מחלוקת סופו
ליחרב .ואמרו חכמים מחלוקת בבית זימח .שני בחי דינין והן בעיר אחח וביניהן מחלוקת
סופם למות .ואמרו חכמים מחלוקת בנ־ד תרנן נעולם .אנא יום׳ בן חנן משום שמואל
הקטן אומר העולם תזה דומה לנלגל עיני של אדם .לבן שבו זה אוקיינוס ,שהוא מקיף
כל העולם .שהוד שבו זה יישוב ,קמט שבו זו ירושלים .סרצוף שבקמט זה בית המקדש
שיבנה במהרה בימינו ובימי כל ישראל:
הדרן עלך דרכן ש ל ת ל מ י ד י הכמים:
אש ה ל ו י ת מ א ו מ ה ונו׳ אז ה ק ר א והי י ע נ ה וגז־ שש )׳שעיר ,נ ח ט ( .ואש הששלח ע צ מ ך וכוי ע ם ,
ואש נידלוך חכיריך וכו׳ שש .גדול השלוש שאפי׳ ישראל וכוי שש שנא׳ ח ב ו י עצבים אשדים ה נ ח לו
) ה ו ש ע ד יז( .ה ל ק ל ב ם ע ה ה יאשכו )שם י ב( .עיר שיש ב ה כ ח ל ו ק ה וכו• ע״ש .א ב א יוסי ב!
חנ! משום שמואל ר,קצ! אומר העולם ה ז ה וכו׳ עיש.
מסכת דרך ארץ
ת ק ל א .ה מ ק ד ש את האשד ,או׳ עליו שנע עדיות אילו הן .אמד .ואס אמה .ואם אביה.
בתה .ובת בתה ובת בנה .ואהוחה .בומן שהיא קיימת .וכולן שנאסר!
עליז אין להם היתד לאחר איסורן) .וכולן שנאסרו עליו אין להם היחר לאחר איסורן (.חוץ
םאהות אשתו שאינה אסורה אלא כחייה .ולעולם אינו םוםל את אשתו על אמה ועל
בתה ועל אהותה .נבעלה באונם מותרת לו ,ברצון אסורה לו .והנהנת בין באונס בין
ברצון אסורה לו .נחארסה ונחגרשה ונבעלה בין באונס בין ברצון אסורה לחזור לו דברי
ר׳ ישמעאל .שהיה ר• ישמעאל אוסר לא יוכל כעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה
להיות לו לאשה ״אהרי אשר הוממאה וגוי .מאי נשמאת זאת .אלא זה שאמרו הבסיס
נבעלה באונס מותרת לו ,ברצון אסורה לו .והנהנת בין באונס בין ברצון אסורה לו ,זה
מדרש דרש ד׳ יוסי בן כיפר לפני חכמים ,משוס ר׳ אלעזר שסוע נל האסורות לו איסור
ערוה ובא. . .
)הנשאר םענץ זה •הסר בכיי(.
עשרים וארבעה דברים סעכנין את התשובה .הדני׳ל כלשון הרע ,ובעל היסה .ובעל
מחשבות רעות ,והמתחבר לרשע ,והמסתכל בעריות .והחולק עם ננב .והאומר
אחטא ואשוב אהשא ואשוב ,והמחכבד בקלון חבית ,והפורש סן הצכור .והמבזה את
אבותיו ,והמקלל אח הרבים) ,והמתעכב( ]והמעכב[ את הרבים מלעשות)מלאכה( ]צדקה[.
והמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה ,והמשתמש בעבוטו של עני .והמקבל שהד על
מנת לנטות אחרים ,והמוציא אבירה ואינו מחדרה לבעליה ,והרואה בניו ]יוצאים[ לתרבות
רעה ואינו סוחה בהן .וחאוכל שור עניים ואלסנוח ,והחולק על דברי תורה ,ועל דברי
המקדש את האשה אוסר עליו כ ל ל יבמות לי׳ט ע״ב .וכולן שנאסרו עליו וכר )נכפל הרבריש
ויש למחוק( ולעSס איני פוסל את אשתו על אמה יעל כתה וכר ד׳׳ל בשכיל אסת או כתה אפ
כא על אמה או על כל שאי עריות אין אשתו נאשרח עליו כשביל כיאה זו ועיין יכמות ל ה זךא.
עשרים וארבעה דבריס וכו־ ערבובי דברים נראה כאן .אתר שהתחיל הטהבר להעתיק טשי
דרך ארץ שנים ושלשה דלתות חפר בכ׳•׳ אשר לפני ומתחיל עני! אחר מה שלא נמצא לפנינו
והוא ענין תשובה המתתלת עשרים וארגעה דברים מעכבין אח התשובה .ודבר יה נמצא ברב אלפם
סוף מס׳ יומא ,ובבר כהכ עליו הרין ש 6לא ידעהי היכן היא שנויה ,נפ הדמב״ס בפרק ד׳ מה׳
תשובה ה״א כתב ג״ב המספר כ״ד דברים המעכביפ את התעבה ,והאריך בעבי! בבל הפרטים
השייכים לענינ׳ תשובה ע״ש׳ ואהריהם הביא הדיקח בה׳ חשבה סי• כיח ולשונו וסדרו כמעט שוה
לסדר המחבר .ולבסון! מתחיל ממס׳ ר״א באשר הוא לפנינו בפרק ב׳ הנעלבים ואינם עולבים יכו׳
ונראה כי כא; קנו מקומן בתחילה בספרים שלנו ונשששי הדברים כש:גות הטעתיקיש מס׳ קל-יה עיין
גכ׳ים פ״ד מה׳ יזשוב״־ז ה״א האוסר אחטא ואשוב וכוי יומא פייה ע״ב ועיי שם ש״ו ע״א .ועי לח־מ
,
פייר טה׳ חשובה ה״א .והמעכב אה הרכים מעשות צדקה כצ׳׳־ וכן הוא ברוקו! שע .והאוכל שור
1
עניים ואלמנות והוא ע׳׳ר הכתוב יחבלו שור אלמנה )איוב כד ו (.כ״ה לשון רב אלפס שש .וברמב״ש
פ׳׳ר חייג והאוכל שיר ענייס ויחוכיכ יאלמטה ,והראב״ד שם כתב ע^יז דומה שרוא שונה שור ברי־ש
ואינו אלא שוד בדלי ־ה וכף והרוקח שש נרים באמת שוד בדלי״ת .יכן הוא במ ע ואני בדקתי ב" :י
725 מחזור ויטרי
הבמיה .והחושד בכשרים ,והשונא תונהות ,י והמלעינ)את( ]על[ המעות .עליהן הכתוב
אומר השטן לב העם הזה ואזניו הכבד ובו; :ובעון עשרים וארבעה דברים המשפחות
כלות והייסורים רבים .בעון חלה ,בעון בעלי זרוע׳ בעון יין נסך ,בעון שנאת חנם ,בעון
המלבין פני ועירו ברבים ,בעון המהרהר אחר מדת הדין׳ כעון ספק הלב ודם ,בעץ
זילזול טהרה ,בעון איתור נדרים ,בעץ אשה קולכית .בעון,לא תקוס ולא הטור ,כעון
נונכ דעת הבריות ,כעון זקן שנתבזה ברבים',ומחוסרי אמנה ,ונהנה מחמת ע׳יז ,בעון המביא
תקלה לרבים ,כעץ העוזר לרשע לזכותו בדין ,בעץ הפורץ נדר חכמים ,בעון המרהם על
האכורימ ,בעון המתאכזר על הרהסנים ,בעון האוסר את המותר והמתיר את האסור.
ועליהם הכתוב אומר )ונתתי( ]ושמתי[ אני את פני באיש ההוא ונוי .ובעץ עשרה דברים
ישר׳ נולין ממקוטם .בעון ביטול תורה .בעון נילוי עריות ,בעין הילול השם׳ כעץ חילול
שכת׳ כעון נדה ,בערן עיוות הדין וערות שקר ,ומאכיל ממונם של ישר׳ לאומות העולם,
ומקטיני מדות ומשקלות ,וכעון חניסים .ועליהם הכתוב אומר לכן עתה ינלו כראש נלים
וסר מרזח סרוהים :ובעץ עשרה דברים תפילתו של אדם סרחה .בעץ ר׳מסיר אזנו משמע
חורה ,ובעבור הנזלן ,ואוטם אזנו מועקת דל ,ובעץ היועץ לפני דרכו ,והיועץ עיעה רעה׳
והמתעסק בדברי שקר ,והמוציא שם רע על ועירו ,ובעץ המכשף ,והמורה קלות לעצמו׳
וחמורות לאהרים .ועליהם הכתוב אומר נם כי תרבו תפלה אינני שמע :ומתוך עשרה
דברים אדם יוצא מן העולם הזה כלא זמנו .מתוך קנאה ,מתוך תאוה ,מתוך שלוה ,מתוך
כבוד ,מתוך חכמה יתירה ,מתוך עניות ,מתוך מחלוקת .מתוך דאנה ,מתוך נלות :תחילת
עבירה הירחד ,שנייה לה ,ליצנוח ,שלישיה לה נסוח הרוח ,רביעיות לה אכזריות ,חמשית
לד׳ הבטלה ,ששיח לה עין הרע ,שביעית לה שנאת חנם :חתילת יראה ,בושה ,שנייה
לה ענוה ,שלישית לה אומנות נקייה ,רביעית לה רהמנות ,המשיח לה קיום טצוח ,ששיח
לה רדיפת שלום ,שביעית לה אהבת הבריות :יש שמורד ואוסר עולם עובר הוא ,ואין
דין ואין עולם אתר .ואין נושא עליו לא איסת יראה ,ולא אימת מיתה ,ולא אימת בושה.
ועליו הכתוב אומר ראמרו לא יראה יה ולא יבין אלה• יעקב :יש מאבר עולמו סחסת אתרים.
ויש אוטו־ אחטא ואשוב ,אחטא ואשוב ,נוצא מת בלא השובה :יש עושה דגלים בנערותו
וסשחירין םניו בזקנותו .יש שמוכר העולם בה״ העולם הבא .יש שנחשד בדבר ומעשיו
נאים לפני הקניה ,שנאמר היצר יחד לכם המבין אל כל מעשיהם .יש שםניע עד שערי
מות ותשובתו מצילתו .יש חוטא ומאבד מוכה הרבה .יש שהוא עושה רע כל ימיו וסוף
הוא קונה עולמו דכתיב כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו ונו׳ .יש שהוא עושה מצות
כנלד ועכירות בסתר ,או מצות כסהר ועכירות כנלוי ,ועליו הכתוב אופר לא ידעו ולא
יכיט בהשכד ,יתהלכו .יש שהוא עושה מצות ומאמץ בישועתו של הקכיה ,יש שפורק
עולו של הק׳ ובוסר בתחיית המתים ,ועליו הכתוב אומר פני י׳י בעשי רע :עשר דמעות
נשמעות .דמעת העשוקים ,דמעת העניים ,דמעת שכיר על שכרו ,דמעת בעלי תשובה׳
דמעת צדיקימ בתסילה ,דמעח יחום ואלמנה ,דמעה עבד ואמה ,דמעח נחשד ברבר ולא
עשאו׳ דמעת נדהק בשעבוד מלכיות ,דמעת הולד׳ על מיטתו :הנעלבים ,ואינן עולכין ,שומעין
ר ־ ם ונמצא בדלי״ח .ו ח פ ל ע י נ על ה מ ג ן ת כ צ י ל ה ש מ ן ל כ ה ע ם ה ו ה ואדניו ה כ כ ר וגו׳ )ישעיה ו י(.
א ש ה ק ו ל ב י ת נ ג ל ה .והוא םלשון ה ג מ ר א ב״ס פ״ר ע״כ ק ו ל נ א רעיא ופירש׳׳י ה נ כ ל הרועה ,וכ׳׳ה
בסנהדרין ק׳יג ?ףא. .־עליתם ה ב ה ו ב א ו ס ר ושמחי אני א ח פני באיש ההוא וגו׳ כציל )ויקרא כ ה ( .
לכן ע ח ה ינלו בראש גלים וסר מ ר ז ח סרוחים )עסוס ו ז( .ח פ ל ת ו של אדם פרחח ,הוא מלשון
ה ג מ ר א ח ג י נ ה י׳ ע״א ה י ת ר נדרים םורחין באויר ואין להש על מ ת שיסמכו ,ור׳׳ל שאין ת פ ל ת ו נ ש מ ע ת .
גם כי ת ר ב ו ח פ ל ה אינני ש מ ע בצ׳׳ל )ישעיד ,א טו( .ו ס ח ו ך ע ש ר ח דכרים וכוי ,פ ח ח כ ע ש ר ה וסיים
ב ה ש ע ח .ויאסרו ל א יראח י ח ולא יבין אלחי יעקב ) ה ח ל י ט צר ז( .היצר י ח ד ל ב ם המבין א ל בל
מ ע ש י ה ם כצ׳׳ל )שם ל נ טו( .ד כ ה י ב כ ל פשעיו אשד ע ש ה ל א יזכרו לו כצ״ל ) י ח ז ק א ל יח כ ב ( .ל א
ידעו ולא יבינו ב ה ש כ ה י ת ה ל כ ו ) ה ה ל י ם פכ ה( .ומאמי! בישועתו ובו׳ ד״ל א ב ל אינו מאמין ש מ ש ל ם
ל ר ע כרשעתו .פני ח׳ בעשי דע כצ״ל )שם ל ד יז( .הנעלבים ואינן עולבין ובו׳ ס ב א ן ואילך כ מ ס ׳
טחזור וישרי 726
חרשתם ואינן משעין׳ עושין תורה מאהבה ,ושמחין בייסורין .עליהם דגת׳ אומר ואוזניו
נצאת השמש בנבדה! :השבוק בעיניהן ,והמאוסין בעיני עצמן ,והנוגשים את יצרם
והמשסילין את מהם .עליהם הבחוכ אומר נה אמר י־י נאל ישר׳ קדושו :נעלי אמני־.
וכסויי )זרים( ]רזים[ ,ומשיבי שקרון ,ומהזיר׳ אנידה .עליהם הנת׳ אומר עיני ננאםני ארן
ונוי :האוהב אח אשתו ננסשו .והמכבדה יותר מנוסו ,ומנהינאת בניו בדרך ישרה ,והמשיא
אשה לבנו סמוך לסרקו ,קודם שיבא לירי עבירה עליו הבת׳ אומר וידעת כי שלום אהלך
זנו׳ .וידעת כי דנ זרעך וצאצאיך כעשב הארץ :האוהב את שכיניו ,והמקיב אתקרוביו,
והנושא את בח אחותו ,והםלוה שרוטה לעני בשעח דוחקו .עליו הכתוב אומר אז תקרא
וי״ יענה :המנדים בצדק ,וחשביס באמת ,והמקנלין את השבים ,והמלמדים אותם שלא
יחזרו לםורחנן .עליחם חבת׳ אומר אז יבקע כשהר אורך :המין בצדק ,והמוכיחים באמת,
ועושי טהרה ,זכרי לבב ,עליהם הכת׳ אומר אך טוב לישראל אלהיס לברי לככ :הנאנחים
זד׳נאנקים והםצשיס לישועה ,והםתאבלין לירושלם .עליהם הכתוב אומר לשום לאבלי ציין
ולתח להם שאר חחת אסר :חרחמנן ומאכילי רעיבים ,ומשקי צמאים ,ומלבישי עממים•
ומהלקי צדקות ,עליהם הכח׳ אומר אמרו צדיק כי טוב :חענוונץ ,והכיישנץ ,ושסלירוח,
ונחים לתשחורת ,ובעלי חבטחה .עליהם הכת׳ אומר ותנזר אמר ויקס לך ועל דרכיך ננה
אור :העמלים בתורה ,ולומדי חורה לשמה ,והמחוירין על המצות ,והשוקדין על הלבוח.
ימר אשרי אדם שסע לי לשקד על דלתה׳ יום יום :דורשי צדק ומבקשי עליהם הכ
שלום לעמו ,והמצטערין עם העיבור ,והמוועדין עמהם בשעת דוחקם ,עליהם הכת׳ אומר
טוב י־י לםעוו ביום צרה וידע )כל( חוסי בו .ובשביל ארבעה דכריס חטה לוקה .על אב
ביד שמת ולא נסםר כהלכה .ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין טושיע לה ,ועל
משכב וכור ,ועל שני אחים שנשסך דמם כאחד .ובשביל ארבעה דברים מאומת לוקין׳
על כותבי סלפתר ,ומעידי עדוח שקר ,ומנהלי בהמה דקה בארץ ישראל וקוצצי אילנות
טובים .ובשביל ארבעה דברים ממון של בעלי בתים נמסר למלכות .על משהי ששמת
שרועים ,ומלוי בריבית ,ועל ס׳ שיש כירי למחות ואינו מותה .ועל שוסקי צדקה כרכים
ואינם נוחנין .ובשביל ארבעה דברים ממון של בעלי בתים יורדין לטמיון .על עושקי שנר
שכיר ,וכובשי שבר שכיר ,ושורק׳ עול סצואריהם וגותנץ על תכיריהס ,ונסות הרוה כננר
כולם :ר׳ דוםחאי בר יהודה אומר .לעולם הוי מועדה ברשעים] .ואל[ תקנא בעושי עולה ,שני
עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יחנרו בם ,ואם לחשך אדם לאמר אל תתחר במרעים.
לעשות מעשים רעים ,ואל תקנא לעשות כעושי עוולה .אין ישיבה למעלה ,ולא אכילה
ולא שתייה ,ולא שריה ורבייה ,ולא איבה ,ולא שנאה ,ולא קנאה ,ולא תהרות ,ולא
עיישות ,ולא עכבה :כתי האזינו השמים ואדברה ,זו היא שנאמר על ירי דוד מלך ישרי.
ישת השך סתרו ,מנד מי אמרו דור מקרא זה .לא אמרו אלא כנגד שכהן של הק׳
ד ר ך ארץ שלשנינו פ׳׳ב ,ועיין ש ב ח ם״ח ע־ב .יומא כ ״ נ ע״א ,גיסין ל י י ע׳׳כ ,עליהס ה ב ה ו ב א ו ס ר
ואהביו כ צ א ת ה ש מ ש בגבורהו כצ׳׳ל )שופטים ה לא( .כ ה א מ ר ה׳ ג א ל ישראל קדושו כצ׳׳ל
)ישעיה מ ט ז( .וכםויי רזים כצ׳׳ל .עיני ב נ א מ נ י ארץ ונוי ) ת ח ל י ם קא( ,ה א ו ה ב א ה אשתו כ נ פ ש ו וכד
/׳
י ב ט ו ה ס׳׳ב ע׳׳ב .ס נ ה ד ר י ן ע׳׳ו ע״ב .וירעה בי שרום א ה ל ך כ צ ל וני )איוב ה כד( ,וידעת כי ר ב
ז
י ע ך וטי )שש ה כ ה ( ,אז ת ק ר א והי י ע נ ה )ישעיה'נה ט( ,ה פ ג ר י ם ב צ ד ק יכו׳ ר״ל ה ט ה נ י י ר י ם ב צ ד ק
בלי מ ר מ ה וחושבי! ב א מ ת לש׳׳ש .ו ב ס פ ר ר ״ ח סון* שער ג׳ מ פ ר ק ר״א נרים המחניירין בצדק
ו ה ש ב י ם ב ח ש ו ב ה וכו׳ ומלשון ה מ ח ב ר נ ר א ה כטי ש כ ת ב ת י ,זהגר״א נדים ה ס ג ה ג י ן בצדק ,אז יבקע
כ ש ח ר אורך )שם נ ח ח( ,אך מ ו כ ל י ש -א ל אלתיש לברי ל ב ב ) ת ח ל י ם עג א( ,לשוס ל א ב ל י ציון
ל ת ת ל ח פ פאר ת ח ת אשר כצ״ל )ישעיה ס א ג( .א ס ־ ו צ ד י ק בי ט ו ב )שש 3י( .זתגז־ אשד זיקש
S0 לך וגו׳ כצ״ל )איוב כ ב כ ת ( ,א ש ד י א ד ם ש מ ע ל׳ ל ש ק ר על ר ל ת ת י יום יום כצ״ל )משלי ה
ט ו ב ה־ למעוז ביום צ ר ת וידע חוסי כו בצ״ל )נתום א ז( .ו נ ש כ י ל א ר ב ע ת דברים ה מ ה ל ו ק ה וכוי
ם ו ב ה ב׳׳ט ע״א .ו ב ש ב י ל א ר ב ע ה דברים מאורוה לוקין שם ושירש׳י ירח וכוכבים ,יורדי! לטשיון
ש נ ט פ פ י ן יכלים מ א ל י ה ם .יעיין ערוך ערך טמיון .לעולם הוי מ ת ג ר ה עיין ברכות ז׳ ע״ב ,עזבי חגרה
יהללו ר ש ע ושטרי ה ו ר ה יתגרו כם כצ׳׳ל )משלי כ ח ד( .אין ישיבה ל מ ע ל ה ובו׳ עיין ז׳ ע״א ,י ש ת
727 מחזור ויטרי
שהוא שליט ברום .הוא יחיד ושםו אחר .והוא שוכן כשלש מאות ותשעים רקיעים! וכל
רקיע שטו וכינדו נקוד עליו .וככל אחד משרח־ם שרסיס ואוסנים וכיונים ונלנלים וכסא
כבור ואל חתסה בדבר זה .סלך כשר ודם יש לו כטה מקופות אתת של צינה ואחת של
המה ועליך להביט בדבר זה .על אחח כמה וכמה למלך עולמים שהכל שלו .ובוטן
שישראל עושין רצונו של סקום שוכן על ערבות בשביעי ואינו טחיחק מהן כלום ,שנא׳
מבץ שני הכרוכים וידבר אליו .ובשעה הכעס סחעלה ויושב בשמי מתם .והכל צועקין
ובוכין ואין נשסע קולס .ונוזרין צום ומתשלשין כעסר ומתבסין בשק ומורידין דמעוח :כן
עואי אוסר כל הנותן אחנעה רברים הלל־ על לבו ומנר עעיו שוב אעו חוטא לעולם,
מאיץ כא .ולאיין אתה הולך ,ומי הוא דיינו ,ומה עתיד להיות .מאייןכא ,ממקום
ההשך ,ולאיין הוא הולך ,למקום רימה ותולעה .ומאין כא .ממקום טומאה .ולאן הוא
הולך ,למםא אחריס .מאיץ בא ,מליחה סרוהה ,וממקום שאין עץ יכול לראות .ולאיין
הוא הולך ,לשאול ואבדץ בנהינם ,ולישרף באור .ומי הוא דיינו ,תדע שאין דיינו של
בשר ודם ,אלא אדון על כל המעשים ברוך הוא .ומה עתיד להיות ,עסי רמה ותולעת.
שנאסר אף כי אנוש רםח ובן אדם חולעה .ר׳ שמעון אומר רימה כחייו ותוליעה במותו.
איזה ריסה כחייו ,אילו כנים ,ותוליעח שמרתיש.כמותו :ר׳ אליעזר בן יעקכ אומר אדם
נאה ומשובח ומוציא דבר מגונה .מושלו משל למה הדבר דומה למרקליןנדולה וביב של
בורסקי קבוע בתוכה .כל עובר ושב אומר כמה נאה טרקלין זו אלמלא ביב של בורסקי
קבוע בחובה ,בך אדם נאה ומשובח ומוציא דבר מנוגה ,אש חיה מוציא )ממע־ין( ]ממעיו[
סלייטון או אפרסמון או אחד מכל סיני בשמים על אחת כמה וכמה שהיה מתנאה על
הבריות :בשעה פטירתו של ר׳ ]אליעוד[)אלעור בן עזריה( נכנסו חלמידיו וישט לפניו.
אמרו לו רבינו למדנו דבר אהד .אמר להמ בניי מד ,אלמד אחים צאו והזהרו איש בכבוד
הכירו וכשעה שאתם עומדים להתסלל היו יורעין לפני ס׳ אתם מחשללין .שבשביל דבר
זה תזכו להיי העולם הבא :המשה דבדם למדנו סר׳ ]אליעזר[)אלעזר בן עזריה( בשעת
סיתתו ושמחנו בהם יותר טסה ששמחנו כחייו .ואלו הן ,הכדור) ,והאימום( ]והאימום[,
והקסת ,ותפילין ,וכסת ענולה ,מהבלין טומאה ,ומטנילין אותם )בםשהך( ]בסשהן[ .צאו
והוהרו בהן שהלכות נחלות הם ,שנאמרו למשה בסיני :סליק פירקא:
פ ר ק ני .ל ע י ל ם תהא נאה בכניסחך .ונאה ביציאתך .ותהא ממעט את העסק ועסוק
בתורה :סעשה בדי שמעון בן אלעזר שבא סמנדל עדר מבית רבו
והיה רוכב על חחמור ומטייל על שפח הים .ומצא אדם אחד שהוא מבוער כיוחי .אם׳
לו ריקה כמה מכוערין מעשיך כך מכוערין בניו של אברהם .אם׳ לו ומה אעשה ,לך
ואמור לאומן שעשאוני כמה מבועי כלי זאח שעשיח .מיד ירד ר׳ ששעון בן אלעור
מעל החמור ונשחפח לפניו .אשר לו ר׳ נעניתי לך .מחול לי .אמר לו אין אני׳ מוחל לך
השן־ ס ת ר ו ) ת ה ל י ב י ה יב( ,שנאי םבין שני הכרובים וידבר אליו )כשדבר ז פט! .ת י י ג כן הוא
לפנינו פ״ג ב ן ע ז א י א ו ס ר כ ל הנותן וכו׳ עיין ב א ר ר ״ נ פי״מ ,ועיין ב ה ג ה ה לפנינו ו ד ל במחוור ווישרי
ס ת ח י ל כאן שרק בפני עצמו ו כ ת ו ב ע׳׳נ זהו פ ר ק בן עואי• והוא ם ה שחזביר רש״י בשפ ברבות
כ*ב ע״א ,ובשם׳ עירובין כתופי נ״ג ע״ב ד״ה משיירי! ו כ כ מ ה סקוכנוה .ובנ׳יי אשר ל1ני ל א נרשש סיג.
שנאי א ף כי אנוש ר ס ה ובן אדם ת ו ל ע ה כצ״ל )אי-.ב כ ה •0אס ה-ת מוצא משעיו פ־יייטון וכו׳
כצ״ל .כ ש ע ת פשירתו של ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו וכו׳ כצ׳׳ל והוא ר• אליעור בן הירקנים עיין
ב ר ב ו ת כ י ה ע-ב ,ובאד׳׳ר פ נ ״ ה ,ובן ב ה ה י א ד ח פ ־ ס ה דברים ל מ ר נ ו פ ר ׳ אלעזר בן עזריה צ״ל ם ר ,
א־ייעור כוי ,תכרוד והאשום ז ה ק פ י ע כצ׳׳ל ועיי! םנתדרין ש״ח ע״א ו נ ה נ ה ־ :שס ,ובארר״נ שרק כ״ת׳
וטטבילין אותם במשהן כצ׳י׳ל ובסנהדרין שס א י ת א ו כ ה ר ת ן ב מ ה שהן .פ״נ .לפנינו בפס׳ ר״א ה ו א פייר.
פ ע ש ה ב י ׳ שטעון בן אלעזר וכו׳ כן ה ו א באדר״נ פט״א ו ב ס ס ׳ ד •׳א ה נ ד פ ס אשר לפנינו ,אבל
ב ת ע נ י ת כ׳ ע־׳א א י ת א ס ע ש ה ש ב א ר׳ אלעזר ביר שטעון ובר .ומצא אדש א ח ר וכו• עיין רש-יי
ותוס׳ שם שתביאו בשם מס׳ ר׳׳א ראיתו א ד ם ה י ה אליהו ולשוב נתכיין כדי שלא ירגיל ברבר,
ולשנינו ל י ת א כ ס ה מכועריש מעשיך וכי נש זה ל י ת א בספרים שלפנינו ,אשר לו ר׳ נעניתי לך לפנינו
מחזור וימדי 728
עד שהלך לאומן שעשאוני ותאמר לו כמה מכוער כלי זה שעשית ,הלך אחריו כחצי
מיל .וכששמעו אנשי עירו ויצאו לקראתו .אמרו שלום עליך רכי .אטד להם למי אחמ
,
קורין ר .אמרו לו לזה שמטייל אחריך .אמר להם אס והו ר׳ אל ירבו כמוהו בישר׳
והס ושלום .אמת לו ומד -עשה לך .אמי להם כך וכך עשה לי .אמרו לו אע׳׳פ כן מחול
לו .אמ׳ להם הריני מוחל לו .ובלבד שלא יהא נהונ לעשות כן :באותה שעה ישב ר׳
שמעון ודרש בבית המדש הנחל שלו .לעולם •הוי רך כקנה .ו*1ל תהי קשה כארז .מה
קנה זה יצאו ארבע רותות העולם הולך ובא עמהן עמדו הרותוח וקנה עומד במקומו
מה סוסו של קנה זבה ליטול ממנו קולמוס ולכתוב בו סשר תורה .אבל ארז זה אינו כן.
יצתה דוה מערבית צפונית נעקר מעידו .דרומית סורהית עוקרתו'והוסכתו על פניו .נמצא
ארו זה שהיה מזטל על שרשיז .מה םזפו של ארז זה באים וםזתחין זמבתתין אזתו.
ומםבכין בו בתים .והשאר מניחין אותו על נכי האור .לכך אמרו חכמים הוי רך
כקנה ואל תהי קשה בארו :כיצד מכבד אדם את רבו .בזמן ששניהן מהלכין בדרך
נוחנו לימינו ואין נותבו לשמאלו .היו שלשה הרב ביניהם .ביצר הרב באמצע.
והנדיל לימדנו והקטן לשמאלו .וכן מעינו בשלשה המלאכים שבאו אעל אברהם
אבינו .ואילו הן .נבריאל .מיכאל .רפאל .נכריאל להפוך את םדוס .רפאל לרסאת את
אכרהם .מיכאל לנשר את שרה .והיה מינאל באמצע .וגבריאל בימינו ורפאל בשמאלו.
כיון שראה אברהם אנינו את מלאני השרת כאתר ,שכינה ועמדה למעלה ממנו .אמי
להם רבותיי המתינו לי עד שאפטר מן השכינה שהיא נמלה מכם .שנאמר ויאמר אדני
אם ]נא[ מצאתי הן ונום׳ .וכיון שנפטר אברהם אכינו מן השכינה בא והשתהוה לפניהן.
והכנימן חחח האילן .שנאמר יקח נא מעט מיס ונוסי .ואחר כך ואקחח פת לתם .אכל
לוט מה אסר להם ולינו ורחצו רגליכם .ואחרים אום׳ לא אמ׳ לוט אלא חכמת חכם,
אס׳ אילו רואים אוחם רוחצים פניהם ידיהם ורגליהם נטצאו חורנין אוחו ואת אשתו ואח
כנותיו .אלא יראו אותם כשאבק .על רנליהם ויאמרו לא באו מן הדרך אלא עכשיו:
ההולך אחר רבו אינו רשאי ליסטר מאחריו עד שעה שיטול ממנו רשות .היו שניהם
חלמידים שקולין כאחד גומלין רשות jnבזה .בעל הבית נכנם חחילה ואחר כך אורח.
ונשהן •וצאין אורח יוצא תהילה ובעל הבית אחריו .והנפטר מרבו נין כשהוא גדול סרבו
בין כשדנו נדול אומי לו הריני נפטר :סליק סירקא:
6רק ד .ל א יפטר אדם לא מאצל רבו ולא מאצל הכירו עד שעה שיטול ממנו רשות.
וילמדו כל אדם רדך ארץ מן המקום .שאם׳ לו לאברהם אבינו כלום יש
בידך דרך ארין .אמ׳ לו רבוגו של עולם הן :לעולם אל יכנס ארם פתאום לכית חבירו .וילמדו
כל אדם דרך ארץ מ; המקום שעמד על פתה הגינה וקרא לו לארס .שנא׳ ויאמר לו איכה.
ל י ה א ת י ב ת ר׳ ,ועיי! כ ר ב ו ת כ ״ ה ע׳׳א .כ ה ו ב ו ח ם״ז ע׳׳ב .לעולם הוי ר ך כ ק נ ה וכוי ת ע נ י ת כ׳ ע״ב,
ופנהדרי! ק ״ ה ע״ב ,כיצד מ כ ב ד ארם א ה ר ב ו וכזי עיין עירובין נ״ד ע״ב .יומא ל״ז ע׳׳א .חולין
צ״א ע״א ,ועיין פ ס ה י ם קי׳׳א ע״ב ,אביי ה ו ה שקיל ואזיל ובו׳ ובתום׳ ש ם ד״ה ואזיל ובו• ובתום׳
ש ב ה נ״א ע״כ ד ״ ה ק ד מ י ה ו כ ר .גבריאל ,מיכאל ,ר פ א ל וכר ב ״ ר פ ס ״ ח ,ר פ א ל ל ר פ א ו ת א ת א ב ר ה ם וכוי
יכן הז>• נ ב ׳ ׳ פ פ י ו ע*ב ועיין הוס• ד ״ ה ה ה ו א וכר ש כ ת ב ו ובב״ר )6״נ( יש ש ר פ א ל ב א להציל א ת
לוט וכו׳ ד ר פ ו א ה ו ה צ ל ה עני! א ח ד היא ןן׳ש ,והיה מ י כ א ל ב א מ צ ע ובו׳ יומא ל״ז עיא ,ויאמר אדני
אם נא מ צ א ת י ח! וגו׳ כצ״ל ) ב ר א ש י ח יח נ( ,י ק ה נ א מ ע ט מים )שם ד( ו א ק ת ה פ ת ל ח ם )שש ה(
א ב ל לוט מ ה א מ ר ל ה ם ולינו ורחצו רגליכם כ צ ׳ ל ) ש ם יט ב( ,אילו רואים א ו ח ם רוחצים וכוי ב״ר
ש״נ ורש״י ב ה ו ט ש פ׳ וירא .עד שעה שיטול מ ט נ ו ר ש ו ח ובר עיי; יומא נ״נ .ע״א ,וב״ר פמ״ז ובפי׳
פהרז״ו סי׳ ו׳ ע״ש׳ ו ה נ פ ט ר טרבו בין כ ש ה ו א גדול מ ר ב ו וכו׳ גירפת הגר״א ו ה נ פ ט ר מ ה ב ר ו ב ץ
שהוא גדול מ ח ב ר ו וכין שתכירו גדול .פ״ר .ולפנינו במסי ר״א ה ו א 0״ה ,לא ט א צ ל רבו ולא מ א צ ל
1
ה כ ר ו ובו• עיין ב״ר שס .לעולם א־ יכנס ארם פ ת א ו ם וכוי נ ר ה ט״י ע״ב ,ועיי; שסתיש ק י י ב ע״א.
שנא׳ ייאמר לי איבה כצ״ל ) ב ר א ש י ת ג מ( .ראיתי א ת ה׳ י ש ב ע ל כסאז זכל צ ב א הששיש ע ט ד
729 מחזור ויטרי
מעשה כארבע זקנים שהלכו לסלכוח הםניסיח והיה לחש סילוסוסוס אחד חבר שם .ואילו
הן ר״נ ור׳ יהושע • .ודי אלעור בן עזריה ור׳ עקיבא אס׳ לו ר׳ יהושע לר־נ ,ר׳ רצונך
שנלך ונקבל שני םילוסוסום תבירינו .אס׳ לו לאו .לשחרית אם׳ לו נלך ונקבל שני
סילוסוסום ועירנו .אס׳ לו הן .הלך ר׳ יהושע ומשח לו על הדלת .והיה שילוסוסוס
סתשב בדעת אין זה דרך ארץ אלא של הכס .סעמ שניה עמד ורחץ םניו ידיו ורנליו.
שעם שלישית עמד ופתה את הדלת .ראה הכמי ישראל אילו באים מיכן ואילו כאים
מיכן .ואילו הן .ר׳ יהושע ור׳ אלעור בן עזריה מימינו של ר־נ .ור׳ עקיבא משמאלו .והיה
סילוסוםוס מהשב בדעתו ואופי היאך אתן שלום לחכמי ישרי .אם אומ׳ אני שלוסעליך ר־נ
נמצאתי מבזה את הכמי ישר׳ אם אום׳ אני שלום עליכם הכמי ישר׳ נמצאת• מכורי את ר׳נ.
כיון שהניע אצלם אמ׳ להם שלום עליכם חכמי ישר׳ ולר׳ינ בראש .ולא מר׳נ למדנו אלא מ ן
השכינה .שנאם׳ ראיתי אח י׳י ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו:
לעולם •הו כל אדם השובין עליך בליםשין ותהא מכבדן כר׳נ :ומעשה בר׳ יהושע שהבנים
אצלו אדם אחד ונתן לו אכילה ושתייה .והעלהו לננ .ונשל הסולם מתחתיו מה עשה
אוחו האיש .עמד בחצי הלילה ונטל הכלים וכרכן בטליחו .וכיון שביקש לירד נפל מן
הננ ונשחברה ססרקחו ממט .לשחריח בא ר׳ יהושע ומצאו .אמי לו ריקה כך עושץ לבני
אדמ שכמותך .אמ׳ לו ר׳ לא הייתי יודע שנשלח הסולם מתחתי .אם• לו ריקה אי אתה
יודע שמאמש היינו זהירין בך .מיכאן אמ׳ ר׳ יהושע יחו כל אדם חשובין עליך כליסטים
והוי סבכדם כר־נ :סליק סירקא:
פ ר ק הי .ה נ כ נ ס לבעל הבית .כל מה שיאמר לך כעל הבית עשה :מעשה כשמעון
בן אנטיסרס שהיו אורחין נכנסין אצלו .ונוזר עליהם שיאכלו
ושישתו .והיו נודרץ בתורה ומבדין .ובשעת פטירתם היה מלקה אותם .נשמעו דבריהם
לפני רבן יוחנן בן ובאי וחבסים .והיו)קניטין( ]קנטרן[ בדבר .אמרו מ׳ ילך ויודיענו.
אמ• להם ר׳ יהושע אני אלך ואראה מה זה עושה .אסמ לו לך לשלוש .הלך ומצאו
על פתח ביחו שיושב .אמר לו שלום עליך די .אשי לו שלום על־ך ר׳ וסירי .אש׳ לו
כלום אתה צריך .אם׳ לו בית לינה אני צריך .אמ־ לו שב בשלום .ישבו)וססקו( ]ועסקו[
בתורה עד הערב .לשחריח אמי לו נלך למרחץ .אמ׳ לו כרצונך .היה ר׳ יהושע מתיירא
שפאיקשחנועל שוקיו .לאחר שיצא אכלו ושתו .אמ׳מימלויני .אפילו אני .היה ר׳ יהושע
מחשב בדעתו .ואום׳ מה אשיב להכמים ששינרוני .נפנה ר׳ יהושע לאחוריו .אס׳ לו ר׳
למה נמנית .אמ׳ לו דבר אני צריך לשאול אוחך .משני מה בני אדם הנכנסין אצלך אחה
מלקה ולי לא הלקיח .אם׳ לו חכם נתל אתה ודרך ארץ יש בידך .בני אדם הנכנסין
אצלי נוזרני עליהן שיאכלו ושישתו והם נוררין בתורה ומכרים .וכך שמעת־ מן החכמים
שבל הנודר בהורה וסברה לוקה ארבעים ,אמ׳ לו וכך אתה עושה .אמ׳ לו הן .אסר לו
עליו פיטינו ופשטאלו כצ״ל )מלכים א ככ יט( .מעשה בארבע זקנים שהלכו למלכיה הפנימית וכוי.
0׳׳ה .ולפנינו הוא ם״ו .כל מה שיאמר לך בעה׳׳ב עשה יכו׳ פםתיס ם׳׳ו ע״ב ,ועיין חוס• שש ד״ה
אין מסרבין וכוי ועיין בטנ׳׳א כיי ק״ע ס׳׳ק י׳ שהקשה לשי מה שכתבו התוס• אמאי דיתיב אפוריא
לא מצי לוכד דאין משרבין דישיבת א:וריא דבר גסות ושררה הוא וכו׳ אבל קשת יעל קבלת
הכוס נמי היה לו להשיב כל מה שיאטר לך בעה״ב עשה ולא היה צריך לומר אין מםרבין וכוי
ותירץ דאף דפחויב לעשות ס׳־מ אין ר׳׳א שיעשה טיר ער שיפציר בו אבל לגדול עושין מיד וכוי,
ולי קשה דלפי זה הדדא קושיא לדונתיה איך יתיב אשוריא בלא קירוב ,וגזה התש רנסות הרוח
ושררה יש שש ולא סירב משום בל מה שיאמר לך בעה״ב וכוי א׳־ב כש״כ כקבלת הכוס ,ועיין
בטחיש־א בחידושי אנרוח שהקשה ג־־כ קושיה הכג־א ותירץ דלעיל השיב מתי ר״א וכאן השיב
מדין חורה .ועיין באליה רבה סי• הנ־ל וברכ״י שם אות ח׳ עיש .מעשה בשמעון כן אנשיפרש וכוי
הובא בטור א״ח סי׳ ק״ע בשם מם׳ סופרים ,ושש גרים והיו טדרין ומבדין ,ועיין בדברי חטורוח על
הרא׳׳ש פרק כל הבשר סי׳ י״ט אות צ׳׳ב ,ועיין ט״ז ק״ע ם״ק גי .והיו קנטרן בדבר וכוי בלל .ישבו
מחזור מטרי 730
נחר אני עליך שתלקה אותן ארבעים וארבעים .ארבעים שלך .וארבעים של חכמים
ששינרוני .הלך ר׳ יהושע והסיח לסני חכמימ מה שראה בשמעון בן אנמיםרם :לעולם
לא יהא אדם קסדן כחוך םעודחו .וסעשה כהילל הקן שעשה סעודה ,ובא עני ועסד
על םתהו .אמי לו ר׳ אשד .אני צריך להכניס היום ואין לי פרנסה כלום .נטלה אשחו
כל אותה הסעודה ונתנה לו .ואהר בך לשה עיסה מחרת ובשלה אילםס אחר ובאחד,
והביאה לפניהן .אמי לה כתי מפני מה לא הבאתה לנו מיד .סהר׳ לו כל אותו הטעשה.
אמ׳ לה בתי אף אני לא דנתי אותך אלא לכף זבות .שכל מה שעשית לא עשית אלא
לשם שמים :מניחיןפיאה ממעשה אילפפ ואין מניחין פיאה ממעשה קרירה .ומעשה
ברי יהושע שהיה לו אכסניא אצל אלמנה הניהה לו מעשה אילסם ואכל ולא חניח לח
פיאה0 .עם שנייה אכל ולא הניה לה פיאה .פעם שלישית הקדיחחו במלח .וכיון שטעמו
משך ידו ממנו .ואכל סחו ריקם .אמרה לו מפני מה מיעטתה בבריםין הללו .אמי לה
ככר סעדתי םכעוד יום אמרה לו מעתה אס סעדת מיעפת כסת וככייסין .מיכן אט׳ ר׳
יהושע מעולם לא נצהני אדם אלא אשה זו ותינוק ותינוקת :מעשה כרי יועשע שהיה
מהלך בשדה ,ומצא ריבה אהת שישבת בשדה .אמרה לו מפני מה אחה מהלך
בשדה אמי• לה בדרך אני הולך .אטרח לו אם וו הדרך לא כבשוה אלא ליסמין
כמותך :ושוב מעשה בר׳ יהושע שהיה מהלך בדרך ומצא תינוק אחד שהיה יושב כין
שני דרכים .אמר לו מאיזו דרך איכנס לעיר בזו או בזו .אם׳ לו הרי שניהם לפניך זו
ארוכה וקצרה .וזו קצרה וארוכה .הלך לו ר׳ יהושע בקצרה וארוכה .כיון שהניע לחומה
של עיר מצא ננוח ופרריסץ וקרפיפץ שהיו מוקפץ לה נפנה לאחוריו וראה אותו תינוק
שהיה יושב במקומו .אס׳ לו בני לא כך אמרתי לך באיזו דרך איכנש .אס׳ לו רבי ולא
הכם נדול אתה .זו הכסתך .הלך ר׳ יהושע ונשקיה על רישיה .אם׳ לו אשריכם ישרי
שכלכם הבמים אתם מקטניכס ועד נדוליכם :כיצד םרקדין לסני כלה .בית שסאי אוס׳
בלה כסות שהיא .וביה אומי כלה נאה והסודר ..אסרו להם ביש לביד .לדבריכם אסי׳
תנרח ואפילו סומא יאמרו לה בלה נאה והסודה .וההורה אמרה מדבר שקר חרחק .אסרו
להם כיה לכיש הרי שלקח מקח טעות כשוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו .דעי אופ׳
ישבהנו בעיניו .מיכן אמרו הבסים לעולם תהא דעתו של אדם סעורבת עם כל הבריות:
ולא יפרום אדם ]את[ המוציא במקומ הרך אלא במקום הקשה .ולא יאחז אדם סרוםה
כביצה בידו .ואם עושה כן הרי זה רעבחן ונרנרן .וכסה שותה שנים מדרך ארץ .שלשה
מנסי הרוח .לא יאכל אדם שום ובצל םראשו אלא מעליו .ואם אוכל הרי זה רעבתן .ולא
ישתה שתי כוסות בתוך סעודתו .ויברך ברכת ה מ ק מפני שנראה נרנרן :סליק סירקא:
פ ר ק ר .שנים שהש יושבין על שולחן אחד .הנמל שכהן שולח יד תחילה .ואחר
כך קטן .ואם שולח יד קטן החילה הרי יה נרנרן :ושעשה בר׳ ]עקיבא[
שעשה סעודת לתלסידיו .הביאו לו שני תכשילין אחד נא ואחד מבושל .סחחילה הביאו
תכשיל נא לשניהן .חםיקח שבהם אחז הקלח" בידו אחת ותלשו בית אחת ולא כא
אחריו .משך ידו הימנו ואבל םהו ריקש .והשיסש שבהש אהז את הקלת בית אהת .אט׳
לו ר׳ עקיבא לא כך בני אלא הנח עקיבך )עליך( ]עליח[ בחוך הקערח וחלוש .ואחר
כך הביא להמ מבושל .ואכלו ושחו ונסתסקו .לאחר כך אמי לחש בניי לא עשיתי לכס
כל כך אלא :ד׳ לבדוק אתכם אם יש בידכס דרך אדן אס לאו :לא יאכל אדמ עד
ארבע שעות .ולא ישתה .ולא ירחץ ארס בבית המרחץ עד ארבע שעות .חסים רובו
קשה לנוף ומיעוסו יפה .יין רובו קשה לנוף וסיעושו יסה .שלשח דברים שקולץ זח
בזה .חכמה •ראה וענווה :הנכנס לכיח הכסא אל יחוור למעיב סניו .ולא אהוריו אלא
לצדדיו .ולא יפרע עצמו עד שישב .ולא יקנח בימין אלא בשמאל .ומעשה בי׳ עקיבא
שהלך אח־ ר׳ יהושע לראות את הסעשה .ראה שלא נכנס לבית הכסא אלא לצדדיו.
ולא סירע ער שישב .ולא קינה אלא בשסאל .אמ׳ ר׳ שמעון בן עזא׳ שלשה דבריס
למדחי מרי אליעזר .שלא יכנס לביח הכסא אלא לעדריו .ולא יסרע עד שישב .ולא
יקנה אלא בשמאל :ומפני מה אין מקנחין בימין .ר׳ אליעזר אומי מפני שאויל;־ר״
ר׳ יהושע אומד מפני ששותה בה ריב ספני שסראה בה טעס׳ הלכה :לא ישםח אדם
כין הבוכים .ולא יבבה בין השמהים .ולא יהא ער בין הישנים .ולא ישן בין העייפ.
וכללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעח חכיריו ומדעת בני אדם :סליק סירקא:
פ ר ק ר .ה נ ד נ ם לבית אל יאמר וצו לי ואובל ער שיאכייו לו־ הם.׳ מונו לו אח הבוס
שוהא ושותת .וכמה שוהא .בהמ־ן שלשה סעמ־ס ובעונן איכע.
א׳־ר יהודה בדיא בכוס שבנליל .אבל ככוס שביהודה שוהא כל צורכו ושותת .לא יאמר
אדם להכירו בא ואכול כסה שהאבלחנ׳ .שזו דרך הריבית .והנכנס לסעודה לא יאמר
אכול מה שהאבלתיך שזו דרך הריביח .וכימשלס היו הושכימ )אספניא( ]אכסניא[
שלהם :לא ייצלח ארם לחכירו חכיחשל יין ויחץ על פ־ה ששן ]שזו[ דרך מיתה ושעשה
.reולבנינו פ־ו הגדול• וכוי עיי! ב ר כ ו ת rcע** ,וניטין נ״ש ע״ב .ושעשה ב י ׳ עקיבא ב צ ־ ל ,ובטור
א״ה סי׳ ק׳יע גירסתו מ ע ש ה בר• עקיבא ש ע ש ה מ ש ת ה לתלמידיו הביאו ל פ נ י ה ם ב׳ תבשילי! *!הד
1 1
חי ו א ה ר מבו־ש־ ב ת ח י ל ה הביאו ־ סניהש ק ל ת של כ ר ו ב בא השיקה שבת; א ת ו ה ק ל ת בידו ותלשו
ולא בא אהריו £שך ידו ה י ס נ ו ואכל שח ל ב ד ו השישש שבה; א ח ז ה ק ל ח בבי יריו א ט ד לו ר״ע לא
כ• אייא ד ״ ה ע ק :ך עליה בתוך ה ק ע ר ה ותלוש בו ,ועי•] בדי־ח שש א ו ה צ׳-ר .ל א יאכל א ד ם עד
א ר ב ע שעית ו:ו׳ ש ב ח י• ע׳׳א ,פ ס ח י ם י״ב ע״כ .חשיש רובו ק ש ת ובו׳ יין רובו ק ש ה וכוי גישי; עי ע״א.
א ל יחזיר ר מ ע י ב שניו וכוי עיין ב ר כ ו ת ס״ב ע־׳א ,ולא יפרע ע נ ג ו עד ש י ש :וכוי שס ולא י ק נ ח
בימי! ובו׳ שם א מ ר ר׳ שמעון בן עזאי וכו• ולשנינו ב ב ר כ ו ת שש ת נ י * בן עזאי א ו ס ר וכוי א ח ר׳
עקיבא וכוי: .משני מ ה אי; מ ק נ ח י ן בימין ובו׳ ע״ש ב ר כ ו ת כ מ ה שינוים .פ״ז .ולשנינו ה ו א בש״ח.
ה נ כ נ ס ל ב י ת א ל י א מ ר וכו׳ ה ו כ א בטור א׳־ת ובב׳׳י שי׳ ק׳׳ע .ל א יאמר ארש וכו׳ ובירושליש היו
הופביש אכשניא ש ל ה ם כצ״ל ,ובטור שש א י ת א ל א יאמר ארש ל ־ ב י ר ו ב א ואכול מ ה שהאב־יתני
שזהו דלי!־ רבי.־־ .ובירושלים היו הופכין .ותו לא ,ו כ ת ב ה ב י י על זה ו ד ל ואי! לו מ ש ט ע ו ח ושש
בבי־ייתא כ ת ו ב ובירוזליש היו הופכים אכםניא לנישואין ,ונ״ל דה׳׳ש ל א יאמר ארם ל ה כ י ר ו בוא
ו א כ ו ל כ ה ש ה א כ ל ת נ • ס-דופ ראיכא ל ס י ח ש שמא הראשון האכילו מועט ו ז ה מ א כ י ל ו מ א כ ל מ ר ו ב ה ,
א׳־נ ש מ א הראשון האכילו בזמן הזול וזה מ א כ י ל ו בזמן היוקי .ואע׳׳ש שאינן מחכוונ־ן לבך ש ל א
האכילו על ד ע ת שיפרע לו יותר מ מ ה שהאכילו ואין כא; ר ב י ח מ״יו ה א פ י ת א ט י ה ז א כ ר ב י ת
והיינו דקתני ס ! נ י שהוא דרך רבית ,כ ל ו מ ר דרך ר ב י ה הוא א ב ל ל א ר ב י ת מ מ ש ,ו ב ת ר ה כ י קתני
ובירושלים היו הופכים א כ ס נ י א לנישואין כלומר בירושלים ל א היו הוששין ל כ ך וארם ש ה א כ י ל א ת
ח ב ר ו .ב א כ ס נ י א ה י ה ה ל ה שורע לו ש ה י ה טאבילו בנישואין .ו א ע י פ ש ס ע ו ד ת נישואין מ ר ו ב ה ביותר
מ ס ע ו ד ה א כ ס נ י א ל א ה ו ה חיישי ל ד ר ך רכיה ,א -נ ה-יק ר ב נ י ירויזליש נ מ י היו ח ״ ש י ל ד ר ך ר ב י ה
ו־יא היו אוסריש כוא ואכול ס ה ש ה א כ ל ת נ י וכדי שלא ישאר ע״ז ת ו :שהאכילו ב א נ ס נ י א ה י ה פורע
לו בשמאבילו בנישואין ד ם ע ו ד ת נישואין כיון שלא נעשית בשביל ז ה ל א מיתזי דרך ר ב י ה כ ל ל עב״ל
לעיין בפירוש דרכי מ ש ה שם ,וברייה שש א ו ת צ״ת עיש .ל א י ש ל ח א ר ס ל ת ב ר ו ובו׳ עיין חולין
סדוזור ויטרי 732
באדם אחד שעשה םשתה לבנו .כיון שבאו בני הטרה והשיבו .נכנם להביא יין .ראה את
החביח שמליאה שמן .חנק אח עצמו ומת .מיכן אסרו חכסים .לא ישלח אדם לחבית
כו׳ .לא יאמר אדם לחבית טול שמן משך ריקם .מםני שמהנחו טובת חנם :לא יסרב
אדם בחבירו לסעוד אצלו ויודע ט שאינו סועד :ולא ירכח בתקרובת דודע בו שאינו
מקבל :ולא ישקה אדם יין הדש לשוס יין ישן שזו דרך נזל .היה )שותה( ]סשקח[ יין
]לחמרים[ אל יאמר לחסדים סלקו אח זה ותנו את זה שזה דרך נזל .היה עובד בשוק
אעל מוכרי תבואה אל יאמר להם בכסה חפץ זה והוא אינו רועה ליקח .מפני שמשביח
דעהו של םובר :םליק פירקא:
פ ר ק ח׳ ,ל א יפרוס אדם פרוסה על הקערה .אבל מקנח אדם קערה בסרוסח .ולא
ילקט ארם סירורין ויניח על נכי שלחן .מפני שהוא ממחה רעתו של
הבית .ולא ישוך אדן טסרוםה ויחדרנה לקדרה .וכן לא ישוך אדם מסרוסה רחמה
לחבירו .לפי שאין דעת ]הבריות[ שוה .ולא ישתה אדם סן הכוס ויתמה להכירו שסני
סכנת נפשות :ומעשה בר׳ עקיבא שהיה )לא( ]לו[ אכסניא אצל אדם אחד ,נתן לו כוס
וטעמו .אמר לו ר׳ עקיבא לך ושתהו .שוב נתן לו כוס וטעמו .אסר לו ר׳ עקיבא לך
ושתהו .אמ־ לו כן עזא׳ עד מתי אתה משקה כוסות המעוסין ]לר־ע[ שוב מעשה כר׳
עקיבא שהיה לו אכסניא אצל אדם אהר] .נטל סרוסה[ וסמך בה את הקערה .חטסה ר•
עקיבא ואכלה .שוב נטל את הפרוסה וסמך בה את הקערה ,הטסה ר׳ עקיבא ואכלה .אמ׳ לו
ר׳ אין לך פרושות שתאכל אלא סרוםה שאני סומך בה את הקערה .אמ׳ לו כמדומה אני שאתה
נכווה בםושרין .עכשיו אי אתה נכוה אלא ברותחין :ולא ישתה אדם כוסו ויניהנו על
בבי שלחן אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויחננו לו :חמשה דברימ אמר רי .אץ
סביחין בשר ח׳ על נבי סח .ועל הכום .ולא קערה על נכי פת .ואץ זורקין את חשת.
ואץ סומכין אח הקערה בשח .ואץ ׳ושבין על נבי אוכלץ .מפני)שמשביח( ]שסבזח[
האוכלין .והנכנס לסעודה לא יטול חלקו ויתננו לשמש .שמא יארע דבר קלקלה בסעודה.
אלא יטלנו ויניחגו לפניו ואחר כך יתכנו לו :אורחין חנכנםין אצל בעל הבית אין יוצאין
אלא א״כ יטלו רשות מבעל הבית :ולא יתנו מאשר לפניהם לכנו של בעל הכיח אלא
א״כ נטלו רשות מבעל הבית ומעשה באדם אחד שהכניס אצלו שלשה אורחים
כשני בצורת .והיו לו שלש ביצים וכא והניח לפניהם ונא בנו של כעל הבית ועטר
לפניהם .נטל אהד מהן חלקו ונתן לו .וכן השני .וכן השלישי .כיץ שבא אכיו מצא
שהוא אוחז אחד בפיו ושתים בשתי ידיו .עמד והנביהו מלא קופחו וחבטו לארץ ומת.
אף אמו כיון שראתה אח בנה שמח עמדה מעל הננ ונפלה ומתה .אף אביו כיץ שראה
ג״ר ע״א .לא י א ט -אדם ל ח ב ר ו וכי ט ו ב ח ח נ ם עיין ירושלמי דמאי פ״ד ה׳יג ,וירושלמי ע*ז פ״א
וז־ג .ל א יסרב א ר ס ב ח ב ר ו לסעיד ובו׳ שם בירושלמי ד מ א י וירושלמי ע״ ו שם ועיין ב ת ו ס פ ח א ב״ק
פ״ז ז׳ גנבים הן ראשו; שבכולן גונב ר ע ח ה ב ר י ו ח וכוי ו ב מ ד ר ש איכה פ״ד .ולא ירבה ב ח ק ד ו כ ו ת
וכוי שם ושם ,וייא ישקה אדם יין ח ר ש וכו׳ כן היא ג׳יכ ג י ר ס ת חנר״א ,ולפנינו ל א ישקה א ד ם יין
ישן לשם ח ר ש ויו׳ ,ה י ה מ ש ק ה יין לחמרין ל א יאמר להן וכו• « ״ ל .ח י ה עובר בשוק וכו׳ 'עיי!
ב״מ נ ״ ח ע״ב .פ י ח .ולפנינו פ״ט .לא יפרוס אדם פ ר ו ס ה על ה ק ע ר ה וכוי ה ו ב א בטור א״ח םי׳ ק״ע,
לפי שאין ד ע ה הבריות שוהיכצ׳׳ל .ולא י ש ת ה אדם מן ה ב ו ס וכו׳ ה ס י ד ב״ז ע ״ * ו מ ע ש ה בד׳ עקיבא
ש ה י ה ל ו א כ ס נ י א כ ג -ל ,כ ו ס ו ת הטעומין לר״ע ו כ ד מ י ״ ל פירוש שאותו א ר ם א ה ד ב ע ל ה א כ פ נ י א
ה י ה פ ו ע ם א ת הכוס ואת״כ נתן א ת ה מ ו ה ר לד׳ עקיבא ,ובן עזאי א ס ר לאוחו האיש עד ס ה י א ת ה
טועם ט ת ת י ל ה ואת׳יכ א ת ה נותן לר׳ עקיבא ה מ ו ה ר והוא אינו רוצה ל ש ת ו ה מ כ ו ס ש ש ת ה איש
א ת ר מ ת ה י ל ה .נ ט ל א ת ה פ ר ו ס ה וכו׳ כצ״ל .ל א י ש ת ה א ר ס כוסו ויניתנו ובו׳ שאין ז ה ד׳׳א להעשיר
כוס ריק ע ל השולתן .בשם לבוש הביאו כ ר ״ ה שפ .ה פ ש ה רבדים א ט ר ר׳ ט ״ ס ה ו א ו ' 1ל כ פ ו
ד א י ה א ב ב ר כ ו ת נ׳ ע י ב ת״ר א ר ב ע ה דברים נ א ט ר ו ב פ ת וכו׳ ע״ש ,ס פ נ י ש מ ב ז ה ה א ו נ ל י ן כצ״ל ועיין
נ ט פ י ס ו פ י י ס פ״נ הי־ד .ו ה נ כ נ ס ל ס ע ו ד ח ל א יטול ח ל ק ו וכוי ה ו כ א בטור א״ה סי׳ ק״ע .אורחין
733 מחזור ויטרי
בך עמד מעל הננ ונפל ומת .איר אליעזר ק יעקב שלש נסשות נהרגו נ ד נ י זה:
סליק פירקא:
פ ר ק טי .ה נ כ נ ס למרחץ אומי יהי רצון מלפניך י״ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני
לשלום וחחזירנ׳ לשלום .וחעילני מזו וכיוצא בו לעתיד לבא:
וקודם שיכנס כיצר יעשה .חולץ אח מנעליו .ומסלק אח כובעו .ומסלק אח טליתו;
ומתיר את חנודו .ופושט הלוקו .ואחר כך ]מתיר סרקסו התחתונה .רחץ ויצא והביאו לו
את המפה מקנח אח ראשו .ואחי :מקנח את כל האברים .הביאו לו את השמן םך את
הראש ואחייב סך אח בל האברים .ואח״כ[ מניה סרקסו התחתונה :ולובש אח חלוקו.
וחובר אח דעות .ומהכמה בטליחו .ומניח אח כובעו .ואחי כך מניח אח מנעליו .ומניח
של ימץ ואחר כך של שמאל .וכשהוא חולץ .של שמאל החילה ואחר כך של ימין:
וכן לעניץ תפילין מניח של יד ואחי כך של ראש .וכשהוא חולין .חולין של ראש
תחילה ואחר כך של יד .ואם יש לו בן או עבד מניחץלו :דלנכנש למיחץ אינו מתעמל.
ואינו מתנרר .ואינו )משתכר( ]משחבר[ על השייש .ומעשה בד״ :שהיה חלוש הפילו
שמן •על הש״ש ולא קיבל .רשב־נ אומי )המשתכר( ]המשתכר[ על השייש הבירו של
חמור .והאוכל בשוק חבירו של כלב .דש אומי פסול לעדות :בית הכסא נוחן מקום ;ה
שנכנס לזה שיצא .כיח המרחץ נותן מקום זה שיצא לזך ,שנכנש .ולא יכניס אדם לבית
המרהין בזכוכית משני הסכנה .ולא ירוק אדם ־בבית המרחץ משני הסכנה .ובכל מקום אל
ירוק אדם בשני חבית .או׳ אדם הלכה של בית הכסא בבית הכסא .ושל• בית המרחץ
בבית המרהץ .אין שואל ומשיב כמקום שרובם עממים .ולא במקום שרובם לבושים.
מבס לבושים ומיעוטס ערומים מלן לבושין .רובם ערומים ומיעוטן למש־ן .כולן עת:ןיס
ואל ישאל אדם שלוש להכירו בבית המרהין משני השכנה .ואם שאלהו אומי לו מרהץ
הוא .ויש אומי משיבו ואין בכך כלום אל יניה אדם מליו על שפת האסבשי ויהא
ד ב ק כתובה ססנ* שדרך גנאי הוא .ואל יאשר אדם להכירו דרוס ידך עלי בנית הטיחץ.
והאומ׳ אין יוצא משש כשהוא שלש .איר יהודה בד־א במיש סיעושין .אבל במיס מתביש
1
_!
הנכנסין אצל ב ע ל ה ב י ה ונו• עיין חזלין צ״ד ע״א .פ י ט ולפנינו ה ו א פ״י .ה נ כ נ ס ; מ ר ח ץ אומר וכו׳
ב ר כ ו ת ס• ע״א .ופרטט חלוקו ואחייב ״מחיר פרקסו ח ח ח ת -נ ה ,ר ח ץ ויצא והביאו לו א ת ה מ פ ה מ ק נ ת
א ת ראשו ,ואח׳׳כ מ ק נ ת א ת כ ל האבריש .הביאו לו א ת ה ש מ ן סך א ת ה ר א ש ואת׳׳כ סך א ת בל
תאבריס ,ואחייב׳׳ מ נ י ת פ ר ק ס ו ה ת ח ת ו נ ה וכר כ צ י ל ו נ ש מ ט ב ט ע ו ת להשוןר מן ואת״ב הראשון עד
ו א ה ״ ב מ נ י ח סרקסו ה ת ח ת ו נ ה וכוי .סך א ת ה ר א ש וכוי עיין ש ב ת ס׳׳א ע״ב .אינו מ ת ע מ ל ואינו
מ ת ג ר ד וכו• ב ש ב ח קט״ז ע-א איירי ב ש ב ח ע׳׳ש ו ה ב א סדין ר״א גס כן אינו מ ת ע מ ל ובו׳ שאינו
דרך בבוז־ לכריוח .ואיט מ ש ה ב ר ע ל השיש כצ׳׳ל ו ב ס פ ר אגוד.־ .גריס ואינו משחי! ע ל השיש.
ה ט ש ח ב ד על השיש וכו׳ כצ״ל והאוכל בשוק ח ב י ת ש ל כ ל ב וכוי קידושין מ׳ ע׳׳ב וס־רש מהרש׳׳א
בחידושי א ג ד ו ח ש ד ו מ ח ל כ ל ב שאץ־סזונו מצוי ב כ י ה ואוכל גס בשוק אס נ מ צ א לו שס .ויש אומרים
פסול ל ע ד ו ת עיין בתום׳ שט דבוו* ה מ ת ח י ל ויש אומרים וכו׳ ועיי; בסמ״ע ח״ט ל׳־ד ס״ק מיד ,ומה
ש ת י ל ק ב א ו י ת שש שיק ל ״ ת בי; ה ה ו ל כ י ם בשוק ואוכליש שהיא פ ח י ת ו ת גדול בזוי מ א ד ובין הקובעיש
מ ק ו ם בשוק שתוא אין ככור ל ת ״ ה א כ ל ב ש ב י ל כ ך ל א מ פ ס ל -ע ר ו ת ע״ש כבר ה ק ד י מ ו ה נ ״ ח כטור
ה י ט ביי ל״ד ע״ש .ב י ת ה כ ס א ניחן מקום זה שנכנש וכוי ובבשר אגורה ;רש נותן מקום זה שיוצא
ל ז ה שנכנס ,בית ה מ ר ח ץ נותן מקום זר .שנכנס לזה שיוצא .אומד א ־ ם ה ז כ ה של בהכ״ש בבהב־־ש
ו נ ר ירושלמי ד ש ב ת ש״ג ה״נ ,וכן בירושלמי דע״ז ס ־ נ ה״ד ר׳ יעקב בר אירי בשש ריב״ל שואלי;
ה ל כ ו ה ה ט ר ה ץ כ ב י ה ה מ ר ח ץ וכו׳ ב ה ד א רשב׳׳א עאל משחי עש ר״ש ? א ל ליה מ ה ו ל ה ד י ח א־ל
אסור וכו׳ ולא ש כ ו א ל שאיל לרב מ ה ו ל ע נ ו ת א ס ; במקום םטובף אייל אשור ואסור דאטרי ל ך אסור
)ופירש ה ר ץ בשרק נ׳ דשס• ש ב ה כלומר דהאי אסור ראמרי; ל ך אלו־־שאלתני ע ל כ ך בסקוש ה מ ט ו נ ף
ה י ה אסור לי לאמרו( א ש כ ח חנאי ח נ א שואלין ה ל ב ו ת ה מ ר ח ץ בבהמ׳׳ר ,ו ה ל כ ו ה בהכ״ס בבהבי׳ם,
ועיין בביאורי הגר״א ב ש ״ ע סי׳ פייה ס י ק וי .וכן העתיקו הירויצלפי ה ר ס ! ״ ; והרשב״א והר״ן ודלא
ב פ י ר ש י ה ק ״ ע .ע*ש .אי] שואל ו מ ש י ב ב מ ק ו ם שרובם ערומים .־יו׳ עיי; ש ב ת י• ע״א ,וירושלמי ב ר כ ו ת
פ״ב ה*נ ,ו ה ו ס פ ת א ב ר כ ו ה פ״ב והגירסא שלפנינו משובשת ,ו ה נ ר א הבי גריס אין שואל ומשיב ב מ ק ו ם
ערומים א ל א ב מ ק ו ם לבושים .רובן לבושיו ומיעוטים ערונלים בכולט לבושיה ,רוב; עהימיש וסיעונו;
לבושי! כבולם ערוסין .ואל י ש א ל אדם שלום וכו׳ ש ב ת י׳ ע״ב .ועיי! תוש׳ ס ו ט ה י׳ ע״א ד״ה אלא
מחזור וי»רי 734
,
הרי זה משתבח .והקורא שתי םעסים .והטובל שתי פעמים הרי זה מגונה .המתכסה
בטליתו ועומד כמקוס הזיעה .הרי זה גוזל את הרבים .והנוזל את הרבים כיצד יעשה ילך
ויחסר שיחין בורות ומערות ויתקן דרכים ומרטיאות וימחל לו :סליק סירקא:
פ ר ק י׳ .היוצא לדרך לבדו קודם ]קריאח[ הגבר דמו בראשו .ר׳ יאשיה אום׳ לא
יפחות משנים .ובאיוה תרנגול אמרו .בתרנגול הבינוני .שנאם׳ מי
שח בטחוח הכמה או סי נחן)לכסוי( ]לשכוי[ בינה :אדם הבא מן הדרך ונכנס
למרחץ .הקיז דמו ונשחכר .ושימש מיטחו על נב׳ קרקע דמו בראשו •:ההורנ כינה
על נבי המיטה והעומד עמס לאור הנר ולאור הלבנה דמו בראשו :השוחה משקץ
מוונימ"ומשקין מגולים שלן עליהם הלילה רמו בראשו מפני הסכנה .והשוחה מנהלימ
וממעיינות ומהמרברוח כפיו ובידו אחת דמו בראשו .מפני הנימא שבהם :הקיז דס וישב
בתעגית דמו בראשו .כותבי ספר־ס חפילין ומוווות הן ותנייהן ותנרי תנריהן .אינם רואץ
סימן ברכה לעולם :מוסיי מיס טמאים .וחלב טמא .איגם רואין סימן ברכה לעולם.
המשתכר בקנים ובקנקגים אינו רואה סימן ברכה לעולם .ר׳ עקיבא אומי העושה מלאכה
בערבי שבתות ובערבי ימיס טובים מתשע שעות ולמעלה .אינו רואה סימן ברכה לעולם.
ואיר עקיבא ותלמידי הכמים במילין בתשעה באב .וישימו הכל עצמן כתלמידי חכמים:
אמרו פעם אחה היה ר׳ עקיבא יושב על שלחנו חחת הזית מפני הסכנה .ואמי קוצצי
אילנוח ומגדלי בהמה דקא וחגיי סימטא אינם רואים סימן ברכה לעולמ :המוכר את
פפרו אע־׳ס שאינו צריך לו .והמוכר את כחו אע־ס שאץ לו מה יאכל אינו רואה סימן
ברכה לעולם :ר׳ יצחק אמר קורצץ הרי זה סשוסכי דמיס .שנאי לא חלך רכיל כעמך
לא חעמד על רם רעך :ור׳ אליעזר אומר חשונא את חכירו הרי וה משוסכי דסיס.
שנאמר וכי יהיה איש שנא לרעהו .והכהו נפש .כן עזאי אומי השונא את אשתו הרי
זה משוסכי ימים .שנאם׳ ושם לה עלילת דברים .סוף שהוא שוכר לעדים ומקדימה
לסקילח :ודי עם־ אום׳ הנותן את הקין אץ לו חלק לעולם הבא :נביא השקר
והמספר לשון הרע אץ לו הלק לעולם הבא) .והנושא( ]והשונא[ חלמידי חכמים אין
לו חלק לעולם הבא .ר׳ מאיר אומי כל שיש מדרש בעירו ואינו הולך לשם הייב מיתה.
בית המדרש שיש בו אלף אלפים וריבי רבבות מצות האמורות בתורה על אחח כמה
וכסח :ור׳ מאיר אומי כל שיש תלמיר חכס בעירו ואינו סשסשו חייב מיתה .שנאסר
כי דבר י״י בזה :ואומי כה אמי י״י מה מצאו אבותיכם כי עול כי רחקו מעל• וגומי:
המתיר מנעליו ויצא לשוק הרי זה מגסי הרוח :םגטרו לצדדין וכובעו לאחוריו) .וירד(
]וירבתו[ על חבירתה ורצועוח תפילין ]בידו[ ומחזירן כשהוא מהלך בשוק הרי זה מנסי
הרוה .ומניין לגסי הרוח שהוא כע׳׳ז .שגאמ׳ ולא תביא תועבה ]ולהלן הוא אומר תועבח
וכוי .ס פ נ י ה ס כ נ ה ,הנר׳יא מוחקו .והגוזל א ה הרבים ביצר •עשה ילך ויחפור ובו׳ ב״ק צ״ד ע׳׳ב,
נ י צ ה ב ״ פ ע״א .פ ׳ י י .ולפנינו סי׳׳א .יקודם ק ר י א ת ה ג ב ר כצ׳׳ל יומא כ״א ע׳׳א ) ,ס י ש ה כ ס ח י ה
ח כ מ ה או מי נתן לשבוי כ י נ ה ( כצ״ל איוב ל״ח ל״ו ,א ר ס ה ב א ס ן ה ד ר ך וכו׳ עיי; ניטין ע׳ ע״א,
ו ה ש ו ת ה מ נ ח ־ י ם וכוי ע״ו י״ב ע׳יכ .כ י ת כ י ס פ ר י פ וכו׳ פשתיש נ׳ ע״כ ,ה מ ש ת כ ר ב ק נ י ם ו ב ק נ ק נ י פ וכו•
שש נ׳ ע׳׳א .ה ע ו ש ה מ ל א כ ה בערכי ש ב ת י ת וכו׳ שש ,ו א מ ר ר׳ עקיבא וכו• ות״ח בשלים כ ת ״ ב וכר
שש נ״ד ע״ב .קוצצי אילנות ומגדלי ב ה מ ה ד ק ה שם נ• ע״נ .ה ס ו כ ר א ת ספרו וכו׳ מ נ י ל ה כ ־ ז ע״א.
ר׳ י צ ח ק א מ ר קורצין וכו׳ ת״א על פסוק לא ת ל ך רכיל ב ע מ י ך לא תיכול קורצין ועיין רש׳׳י ויקרא י״ס מ״ז,
ובילקוט ראובני שש א י ת א ר• י צ ח ק א מ ר פ א ן ר א מ ר קורצין הרי ז ה ש ו פ ך ר מ י ם שנאי ל א ת ל ך
1
ר ב ״ .ו נ ר א ה שכן צ״ל כאן .ש נ א לא ח ל ך רכיל כ ע מ ך ל א ח ע מ ד על ר ם דעך כצ״ל )ויקרא יט טו(
•5נאי ובי יהיה איש שנא ל ר ע ה ו )רבריש יט יא( ,שנאי ושם ל ה ע ל י ל ו ת דבריט כצ״ל )שש כ כ יד(
־ נ ו ת ן א ת הקץ ,פירוש ה ט ח ש כ א ח ה ק ץ וכו׳ סנהדרין צ״ז ע״ב ,ו ה ש ו נ א ח ל ט י ד י חכשים וכוי כצ׳׳ל.
1
נ־ שיש ב י ת ה כ נ ס ת בעירו וכוי כ י ת ה מ ד ר ש שיש בו וכו׳ בצ״ל עפ״י ג י ר ם ת הגר״א ,ש נ א ט ר כי
ד ב ר ה׳ בזה ) ב מ ד ב ר שו לא( ,ואוסר מ ה ט צ א ו אביתיבש בי עול כי ר ה ק ו מ ע ל י ונו׳ )ירמיה נ ת (
!ירכתי כצ״ל ,ורצועות .תפילין כ י ח כ צ ״ ל ושנין לנשי ה ר ו ח שהיא כע״ז שנא׳ ו ל א ת ב י א ת ו ע ב ה וטי
735 מחזור וימרי
ה׳ כל נכה לב .כתיב הכא תועבה .ונאמד להלן חועכח[ מה תועבה להלן בע״ז הכת׳
מרבי .אף תועבה האסורה כאן בע״ז הכת׳ טדבר :הנכנס לישן אומ׳ ברוך המפיל חבלי
שינה כוי .והניעור סשנתו אומר אלהי נשמה שנתת כי טהורה :המתר&ך משנתו לעררין
אומי מוקה עיודיס :הנכנס לבית הכסא אוס׳ התכבדו מכובדים קדושים סשרתי עליון.
תנו כבוד לאלהינו ועמדו במקומכם והוהרו .עורוני עורוני .שמחני שמרוני ,המתינו לי עד
שאכנס ואצא ,שיה דרכן של בני אדם .והיוצא סבית הכסא .אומר אשר יער .רהץ סניו
אוסר ברוך המעביר שינה מעיני .כוי .לבש כליו ויצא לשוק .אומי יהי רצון סלםניך י׳י
אלתי שתוליכני לשלום ותסםביני לשלום ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל
רואי ותחזירני לביתי לשלום ותציליני מכף כל אויב ואורב בדרך .וחצילינ* מיד לשון
הרע .ואל תרנילני לידי עבירה ועון וחטא .ואל אכשל בכלום דבר .ויהי רצון מלפניך י־י
אלהי שתראיני כשמהתה של ירושלם:
פ ר ק נן עדן.
תסלב .כת׳ מד .רכ טובך אשר צסנת ליראך סעלת לחוסים בך ננד בני ארמ :אמר
ר׳ יהושע בן לוי שני שערי כדכוד יש כנן עדן ועליהם ששימ רבוא
של כיחות מלאכי השרת .וכל אחד ואחד מהן זיו פניו מבהיק מוהר הרקיע .בשעה שהצדיק
בא אצלם הן מסשיטין מעליו המדים שהועמד בהן מן הקבר .ומלבישין אותו שבעה
בנדים של ענני כבוד .ונותנין שני כתרים בראשו ,אחד של אבנים טוכות וםרנליוח
ואהד של זהב סרוויס .ונוחנין חרסים בידו .ומקלסץ לפניו ואומי לך אכול בשמחה .ונוסי.
וסכניסין אוחו למקום נחלי סיס ושם שסונה מאוח מיני וורד״ והדסים .וכל אחדואהד מן
הצדיקים יש לו הופה בפני עצמו .ולס־ סה שבידו .שנאם׳ בי על כל כבוד חסה .וכל
ועשה והופה מושכין ממנה ארבע נהרוח .אחד של חלב .ואחד של יין ואחד של אפרסמון
ואחד של דבש .וכל חופה וחופה למעלה הימנה נסן של זהב .ושלשים ממליות קמעוח
בתוכח .וכל אחת ואחת מהן מבהיקות כזיו נונה .ובכל חוסה וחופה שלחן של אבנים
מוכות וסמליות .וששים םלאכים עומדים על ראש כל צדיק וצדיק .ואומרי׳ לו אכול
דבש שעסקת בתורה שנמשלה לדבש ,שנאסר ומחוקים ]מדבש ונפת[ צופים .שחר,
יין המשומר בענביו שעסקת בתורה שנמשלה .ליין .שנאס׳ אשקך מיין הרקה .והכעור
שבהן פניו דוסים בדמיונו של יוסף .וממותו של ר׳ יוחנן .וכפרטי רמוניס בכוס
של כסף מוקף ננד השמש ואין אצלם לילד ,כל עיקר .שנאמ׳ וארח צדיקים כאור
ננה הולך ]ואור[ עד נכון היום .והיום מתחדש עליהן :ארבע משמרות חן .משמר
ראשון נעשה קטן ונכנס למהיצת קטנים .ושמח שמחת קטנים :משמר השני נעשה
בחור ונכנס למחיצת בחורים ושמח בשמחת בחורים :משמר שלישי נעשה בינוני ונכנס
למחיצת בינוניים .ושמח בשסחח בינונים :משמר רביעיח נעשה זקן ונכנס למחיצת זקנים
ושמח בשמחח זקנים :ובנן עדן שמונים רבוא מיני אילנות .הסחות שבהן .משוכח
שבעצי בשמים .וכן בארבע זוויותיה :ובבל זיית וווית יש בה ששים רבוא כתות של
מלאכי השרת מזמרים כקול נעים :ועץ חיים באמצע .ונוסו מכסה על כל נן עדן .ויש
נו שמונה מאות מטעמים .ואין זה דומה לדמותו של יזה .ולא טעמו של זה בטעמו של
זה .ולא ריה זה דומה לריחו של זה .ושבעה עננ־ כנוד למעלה ממנו וארנע מהות
מנשבים בו .וריחו הולך מסוף העולם ועד סוסו .ותהתיו תלמיד* הימים יושבים .ומבררים
את התורה .וכל אחד ואחר מהן יש לו שתי חוסות אחח של כוכבים .ואחת של המה
ולבנה .ובין כל חופה והופה ששים םמוד של עננ־ כבוד .לשנים ממנה עדן .ובד ,שלש
מאות ועשרה עולמות לכל צדיק וצדיק .שנאמ׳ להנה־ל אהבי י״ש :ובה שבע כיתות של
צדיקים .כת ראשונה הרוני מלכות .בגון ר׳ עקיבא וחביריו .כת שנייה טבועי ים .בת
שלישיח רכן• יוחנן בן זכאי וחביריו .ומהו כחו של רבן יוחנן בן זכאי שהיר ,אומי אס
יהיו כל הימים דיו ושמיס וארץ יריעות .וכל'בני אדם לבלרין .לא היו ^ פ י ק ץ לבחוב
מה שלמדתי מרבות־׳ .ולא חסרת־ אוח אחת.אסילו ככלב המלקלק מן היס :נח רכיעיה.
אילו שירד הענן וכסה עליהן :כת חמשית בעלי תשובה .מקום שבעלי תשובה עומדץ
אין צדיקים יכולין לעמוד :בת ששית .רווקין שלא טעמו טעם הטא מימיהם .כת שביעית
ענוים וקדושים שיש בהם מקרא ומשנה ודרך איין .ועליהם הכת׳ אומי וישמחו )בך( כל
חוסי בך לעולם ירננו .ונוי :וחקי יושב ביניהן ומבאר להם את החוויה .ועליהם הכת׳
אומי עיני בנאמני ארץ ונד ולא פירסם לברייא כבוד המתוקן להם ,ועליהם הכת׳ אומי
ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהיט זולתך יעשה למחכה לו:
סליק סרק נן עדן:
תקלג .י ת ב ר ך שמו של הק׳ שבחר בישרי משבעים אומוח .שנאמ׳ כי יעקב בחר
לו יה ישר׳ לסנלחו .וחפץ לזהותם .ונחן לחם חורה מרובה .שנאם׳
י־י הפץ למען צדקו ינדיל הורה ויאדיר .והנחילם אמריו והשמיעם עשר דברוח שהן
נוסי התורה ועיקר המצות .וכל המקיים עשר דברוח ולא תחמוד .שכולו תלויין
)משלי ד יח( .ש נ א ס ר ל ה נ ח י ל א ה ב י יש )שם ה נ א ( .מ ש נ ה סוף עוקצין ,סנהדרין ק׳ ע׳׳א ועיין
ב ה ג ה ו ת מהדי״ב שס .ו מ ה כ ו ח ו של ריב״ז שהיה אומר א ש יהיו כ ל הימים דיו ובו׳ כצ׳׳ל ועיין
.בארר׳ינ פכ׳יה .וסנהדרין ס׳׳ח ע׳׳א .מקום שבעלי ת ש ו ב ה עומדי; וכו׳ ב ר כ ו ה ל״ר ע״= ,ס נ ה ד ר י ן
צ׳׳ט ע״א .וישמהו כ ל הוםי בך לעולם ירנט ונו׳ כצ׳׳ל )חהליש ה יב( .עיני ב נ א מ נ י ארץ וטי
)שש ק א ו( .ומעולם לא שמעו ל א האזינו עין ל א ר א ת ה א ל ה י ס זולחך יעשה ל מ ח כ ה לו ,כצ׳־ל
)ישעיה ס ד נ ( .םשר מ ל ה ס ו ה ה׳ א ו ת ו ת עשר מ ל ה ס ה ס ל ך משיה ,ש נ א מ ד כי יעקב ב ה ר לו יה
737 מחזור וימרי
בו .קייס כל התורה .וכל העובר עליהן עובר על התורה כולה :יתברך שמו של מלך
מלכי המלכים שהפליא עצה ו ת ח ל תושיר :.וכננד עשרת רבתת הללו מנו הבסיס עשר
מעלות בעדיקימ כל אחת ואהת נחלה מחבירתה .והקלה מביאה לידי חמורה .ואדם
מתעלה בהן עד שמניע למעלה מכולן .שהק׳ למעלה הימנה .והוא ששנו רכותי׳ וברו׳
לברכה .זהירות מביאה לידי זריזות .זריזות .טכיאה לירי פרישות .םדישות מניאה ל י ד
נקיות .נקיות סביאת כוי .טהרה .קדושה .ענוה .יראת חמ .חס־תח .חסידות מביאה לירי
רוח ה^דש :ראשזנה .זהירות .שעריך לאדם שיהא זהיר סן החט ,וסן דכי המניא
לידי עבירה .זה הדבר מביאו עד שיהא והיר במצות ובנסילות חסרים ובמעשים פוביס
וככל סירות טובות :ואס היה זריז במצות ועוסק בתורה וזריז בטעשיס טובימ .הדבר הזה
סביאו שיהא בר ונקי מכל חטא .ומנוקה מכל טומאה .ומכל רשע ואשמה :ואס עשה
כך .הדבר הוה מביאו שיהיה טהור לפני הקי .ונקי וזך .ואש היה טהור הדבר הוה מביאו
עד שיהיה קדוש ונמל לפני בוראו .ואמ היה קדוש הדבר הזה מביאו עד שיהא עניו
ושפל רוח לפני קונו .וירא שמים ואהוב למקום .ויהיה חסיד ונומל הסדים לכל הבייות.
ואס היה כך ח ח הקודש שורה עליו .וזו המעלה העליונה .שאין למעלה הימנה .והצדיק
מתעלה ממעלה לחבירתה עד שהוא מניע לוו המעלה הנמלה מכולם :ואס היה זהיר מה
שכרו .הק׳ טסלטו סי ל צרה וצוקה .וסכל מיני סיעתית• וסירענות .והיא שנזהר את נפשי
סלט :ואס היה והיד במצות מה שכרה הק• מרחיב לבו ומאיר עיניו כמאור התורה .שנ׳ דרך
סצותך א מ ץ כי תרחיב לבי :ואס היד׳ פרוש מה שכרו .הק׳ עושה אותו םנולתו .שנאמר
ואבדיל אתכם סן העמים להיות לי :ואש היד׳ נקי מח שכרו .הק׳ שובר אח אויביו לפניו
וסשסחו בםשלתן .שנא׳ יראו צדיקים וישמחו ונקי ילענ לםו :ואם היה טהור סד׳ שכירו.
נקרא אוהבו של מקום שנא׳ אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך :ואש היד• קדוש מה
שכרו .הק׳ מזיתו להיי העולש הבא .שנאמ׳ והיה הנשאר כציון)קודש( והנותר בירושלמ
קדוש יאמר ל ו :ואס היה עניו מד׳ שכרו .שהקנית מדבר אליו על ידי נביא .ומנשרו
בשורות טונות שנאמ׳ רזה י־י ]אלהים[ עלי יען משח י־י אתי לכשר ענדם :ואש ירא
שמימ מד׳ שנדו .הקב״ד .מכינו סוד התורה זמכאי לו ננזי חכמתו .שנאס׳ סוד י־י
ליראיו .ואם היה חסיד מה שכרו .הק׳ משרה עליו רוח הקודש ומדבר אליו ננל הנביאים
שנאמ׳ אז דברת בחזון להסימך :וכננד עשרת הדברות .ועשר מעלות הללו עתיד
הקכ־ה לעשות עשרה אותות קורם ביאת הנואל שימחו הק׳ לפדות את בניו .ולנאול
אותם מן השיעבוד בהיינו כקרוב אסן:
האות ה ר א ש ו ן עתיד הק׳ להעמיד שלשה מלכים .וכופרים בדיניהם ומשקרים .ומראים
את עצמם לבני אדם שהן עונדין להק׳ ואינס עונדים .זמתעיס
ומבלבלים רל הכרעת .וכופרץ כל אומות העולם בדיניהן .ואף סושעי ישרי המתייאשין
סן הנאולח מפרין כהק׳ ועוזבים את יראתו .ועל אותו הדור נאמ׳ ותהי האמת נעדרת.
ומתו נעדרת .שבעלי אמת נעשים עדרים עדרים ודיולכין ובורחים וסתהבאים בסערות
ובמחילות עפר .ונאספים נל ניבורי הדור ובטלו אנשי אמנה ומרחץ .ונננוץ כל שערי
חכמה .והעולם עומר משומם :ובאוחו ומן לא מלך ולא נשיא בישר• ולא ראשי ישינות
נאץ יעקב .ולא רועים נאמנים ולא חסידים בעלי שם .הוא שנאמ׳ ביהושע .ני ימים
יביס ישבו בני ישר׳ אין מלך ואין שר וא־ן זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים .וננעלים
דלתי שהקים .ונסנרים שערי סרנסה ובלבלה .והשבוע שהמשיח ננלה מ בנבורחו .דור
הולך ונופל בקברו בחייו מפני נזירות קשות ומשונות ומבהלות שנחרץ
לזהרא על חד תלת מאה וארבעין ותלתא בנוצר שכעא יומיא :וכשאתה נופל שבעחים
שנער ,על שנעה ,נמצא מיט .הכפל אותם'על שנעה שנאמר כאור שבעת הימים נמצאו
שסייג וכן הצדיקים עתיד הק׳ לההזירפ כמניין הוה .שנאמר ואהניו נצאת השמש
]נננרתו[ .ומתמ׳ ועכחהי צדיקיא עתירין לוהרא כזיהור יקריה .על חד תלת מאה וארבעץ
,
ותל תא כזיהור שמשא בנכורתיה .הרי אלו ז׳ שעתיד הק להחזירו .והנותרימ שאנדו י
בסיני .שכולן זכה משה ונטלן .שנאמר ומשה יקחאת האהל .וברכת המן .ושומן השירות.
הרי עשרה .וכננדו עשרת נאולי הנהמות והבטחות ,שהבטיח הק׳ את ישראל שהן)עוקרי(
]עיקרי[ נהמות .והשאר ענפים שלהן :ראשונה .ביאת הנואל .שנאמר הנה מלכך יבוא
שנייה .קיבוץ נליות .שנאמר הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ
בם עור ופסח וגומי .ומה עור וםםח .מלמד שכל צדיק חוור כמות שהוא נפטר מן העולם.
מי שהוא עור חוור בחחייחו עור .וכן פסה .וכן בל שאר המוםין .בשביל שיהא
כל אחד ואחד מכיר אח חבירו .שלא יאמת הבריות אהרים הס אלו .ואהר כך מרפא
אותם חקי .שנאמר או ידלנ כאיל פסח ותרן לשון אלם :שלישית .תהיית המתים .שנא׳
ורבים מישני ]אדמת[ עפר יקיצו :רביעית .בניין בית המקדש כמראה בניין שראה יחזקאל
בנבואתו :הםשית .שעתידין ישראל למלוך על כל העולם כולו משפה לשפה .שנאסר
כ׳ הנוי והממלכה אשר לא יעבדוך •אבדו :וחוזדין כל העולם כולו על דינו של הק׳
ולתורתו .שנאי או אהםך אל עסיס שפה ברורה לקרא כולם בשם י״י :ששית ,שעתיר הק׳
לאבד כל אויבי עמו ויעשה בהם נקמה .שגאמ׳ ונתתי את נקמתי בארם :שביעית .שחק׳
יסיר כל ננע וכל מהלה מישראל .שנאמר ובל יאמר שכן הלית* העם הישב בה נשא
עוץ :שמינית .שהקב״ה יאריך ימיהם של ישראל כעץ .שנאמר כי כימי העץ יסי עמי.
וכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות .והחוטא כן מאד ,שנה יקלל .וכת׳ בלע המות לנצה
ומתה אדני אלהיט דמעה מעל כל פנים :תשיעית .שעתיד הק׳ להיגלות לישראל עין בעין.
שנאי ני עין בעין יראו נשוב י׳י ציון .ונא׳ ונגלה כבוד י־י וראו כל בשר יחדו בי פי י׳י
דנר .ועור לעשות נל ישראל נביאים .שנאמר והיה אחיי נן אשפוך ]את[ רוחי על נל
בשר ונבאו בניכם ובנתיכם :עשירית .עתיד הק׳ להשיר הדבי הרע מישראל .שגאמר
ב מ ד ב ר .בי ישים רבים ישבו בני ישראל אין מ ל ך ואי! שר ואין ו נ ח ואי! מ צ ב ה ואי! אסיד והדפיס
כ צ ״ ל )הושע ג ר( .והשבוע ש ה מ ש י ה נ ג ל ה בו כצ״ל )כאן ח ס ר בכ״י כ ב ה שורות ו ח ב ל על ראברין(.
שנא׳ באו -ש ב ע ת הימיס )ישעיה ל כי( .ואהביו כ צ א ת ה ש מ ש ב ג ב ר ת ו כצ״ל )שופטים ה לא( ,ו מ ש ה
י ק ח א ח ה א ה ל ) ש מ ו ת לג ז( .שהן עיקרי נ ת ט ו ת בצ״ל .ה נ ה מ ל כ ך יבוא לך כצ׳יל )זכריה ט ט ( .
שנאי הנני מ ב י א א ו ת ס מארץ צפון וקבצחים מירכתי ארץ ב ס עור ו פ ס ח וגו׳ )ירמיה ל א ז( .מי
שהוא עוד חוזר עיר וכוי סנהדרין צ׳׳א ע׳׳ב .אז ירלג כאיל פ ס ח ותרן לשון אלם כ צ י ל )ישעיה ל ה ו(
ו ר כ י ב מישני א ד ס ח עפר יקיצו בצ׳יל )דניאל יב ב( .ש נ א ס ר בי הגוי ו ה מ מ ל כ ה א ש ר ל א יעבדוך
יאבדו )ישעיה ם יב( .שנאמר כי אז א ה פ ך א ל עמים ש פ ה ברורה ל ק ר א בולש בשש ה׳ )צפניה נ ט(.
ש נ א ג ר ונתתי א ת נ ק ס ת י באדם )יחזקאל כ ה יר( .ש נ א מ ר ובל י א מ ר שכן חליהי ה ע ב הישב ב ה
נשא עון ;ישעיה לג כ ר ( .ב׳ כימי ה ע ץ ימי עמי בצ״ל )שש ס ה בכ( .כי ה נ ע ר בן ס א ה ש נ ה
י מ ו ת והחושא בן מ א ה ש נ ה יקלל בצ״ל )שם ם ת כ( .ו כ ת י ב בלע ה מ ו ת ל נ צ ה ו ט ח ה אדני אלהיט
ר ס ע ה מ־^ל כ ל שנים בצ״ל )שם כ ה ח( .ש נ א מ ר בי עין בעין יראי בשוב ה׳ ציון )ישעיה נ ב ח(.
ו נ א מ ר ו נ ג ל ה כ ב ו ד ה׳ וראו כ ל בשר יחדו כי שי ה• ד ב ר )שם מ ה ( .שנאמר ונחתי לכם ל ב ח ר ש
וריח ח ד ש ה אתן ב ק ר ב כ ם ו ה ס ר ת י א ת ל ב ת א כ ן מ ב ש ר כ ם ונתחי לבש ל ב בשר ) י ח ז ק א ל לו כו(.
739 מחזור וינ*רי
ונתתי לבם לב חדש זרוה הדשה אתן בקרבכם והסירתי את לכ האבן מבשרכם ונתתי
לכם לב בשר:
סליק מ ל ח מ ת מלך ה מ ש י ח :
ת ק ל ד (" .תניא ר׳ אומר ווכחת כאשר צויתיך .מלמד שנצטוה ששה על הוושט ועל
הקנה .ועל רוב אהר בעוף ורוב שנים בבהמה .נ(והני מילי בדיעבד
אבל לכתחילה צריך שנים בין בבהמה בין בעוף .ובן כתב רב אלססי .ורובו של אהר
כמוהו .ג( ודוקא רוב הנראה לעינים .ודוקא בדיעבד .אבל לכתחילה סיכעי ליה למשחט
כולי סימן .ע־־כ :בריש שירקא דהשוחט מוכח יתר עוף על הבהמה ל(ש(נריך לנקוב אח
חוורידין ה( בשעת שחיטה או בקוץ או בםבין .משוס רם ולא משוס שחיטה .הואיל
וצולהו כולו כאחת .והיינו ראמרן חכמים בם״ק דברבוח י(הזד,רו בוורידין כר׳ ״הודח:
ת׳ :והכי אמר בהשוחט ז( לא לכל אמר ר• יהודה עד שישחוט את הוורידין אלא בעוף
הואיל וצולהו כאהד .אבל בהמה הואיל ומנתחא אבר אבר לא צריכא .ותניא כוותיה.
ס( ובתשובות הנאונים פסיק דאף בהמה צריך שישחוט אח הוורידין .דזימנין דצולהו כולו
,
כאחד :נרם׳ בסי השוחט .אחד בעוף .איתמר ר נהמן אוסר ט( ושט או קנה .אהד חנן
אן האי אז ד * .רכ אדא ב ד אדגד ,אמד ז׳עט ולא קנד .,־{זהילכתא כרב נחמן־ .ההוא
בר אווזא כ(דהוד .בי רבה ונסק ואחא כי ממסמס קועיד ,רמא .אמר רבא היכי ניעביד
< {tהניא ר׳ אומר ו ז ב ח ת כאשר צויהך מ ל מ ד שנצמוה מ ש ה וכוי הוא לשין ה ג מ ר א חולין
כ״ ח ע״א ושם ס ה ע״ב כ א ש ר צויחך נ:לפר וטי וכן הוא ביומא ע״ה ע״ב .ולשון ה ב ה ו ב ) ד ב ר י ם
י״כ נ ״ א ( ו ז ב ח ה מ ב ק ר ך ומצאנך אשר נתן ה׳ לך כ א ש ר צויחך ונוי ועיין בר״; ריש פ ר ק שני מ ל מ ד
1
ש נ ן צ ו ה מ ש ה לאו מקראי ילין( א ל א ה״ק מ ל מ ד שנצ^וה מ ש ה ע־ ה ל כ ו ה ש ח י ט ה ואייו הן ה ל ב ו ח
ש ח י ט ה דוב א ה ר בעוף וכו -ובחום׳ ב״ה ע״ א ר״ה ועל וכוי כ ח ב ו רדורש בגימטריא ד ב א ש ר אלף
א ה ר בעוף .שין שני״ ב ב ה מ ה ,ריש רובו של א ה ר כ מ ו ה ,וראשי ח י ב ו ת ל מ פ ר ע ת כ י ש ל א ה ד כ מ ה ו
הוי כאשר .י (.והני סילי ב ד ע ב ר א ב ל ל כ ת ח י ל ה צריך שנים וכו• כן פ ס ק ר ב א־יפס ריש פ״ב וכן
הוא ברמב״ם ס״א מ ה ל כ ו ת ש ח י ט ה ה״ט ו ד ל :ה ש ח י ט ה ה מ ע ו ל ה שיחתכו שניחש בין כ ב ה מ ת בין
בעוף .ולזה יתנו; השותט ,וביאר ה ב ׳מ שם ה ״ א רהני תרי לישנא ד ק א מ ר ה ג מ ר א שם ב״ז ע״א
א ב ־ א א א ה ד בעוף ,ואב״א ארובו של א ה ד כ מ ו ה ו ח ס ם ה ר מ ב ״ ם להונזרא דתרי לישנא להצריר שני
סימנים משום דהוי םפיקא ראורייחא ולהומרא ע״ש ועיין הום׳ כ״א ע״ב ד״ה ואינו מ ב ד י ל וכוי.
נ( ורוקא רוב ה נ ר א ה לעינים שס כ ״ ט ע״א וב״ה ב ר ב א ל פ ס ריש פ״ב ועיין כר״ן שם .ד( שצריך
• (rב ש ע ת ש ח י ט ה או בקוץ וכו• שם מ ה ל• ל נ ו ק כ ן כ ש ע ת ל נ ק ו ב א ת הוורידין שש ב״ה ע״ב.
ש ח י ט ה ו נ ר והוא ס ב ר ב ש ע ח ש ח י ט ה אתי דם רחיים ובו׳ ו מ ש מ ע פ ה כ י דאף לרבנן צריך עב״פ
לנקבן שלא ב ש ע ח שחיטה ,וכן נ ר א ה טפירש״י כ״ט ע״א ד״ה שפיר ובו׳ ד ל א הוזכרו וורידין א ל א
משום דם ט ה לי ב ש ע ה ש ה י ס ה ו מ ה לי ל א ח ר שהיטה׳ וכן הב״י בסי' ב״ב בשם ה ר א ב ״ ד א ח ר
שאנו רואים ש פ ש ט ה מ נ ה נ שמולהיס וצולין ה ע ו פ ו ה ואע״פ שלא נ ק ב ו הורידין ב ש ע ת ש ח י ט ה נ ח ב ר ר
ש ל א ה ס כ י מ ה ד ע ח קרמונינו עם שאר הגאונים דםכרי ר ה ל כ ח א כרבנן ולא היישינן לורידין ל נ ק ב !
ב ש ע ת שחיטה .א כ ל צריך ל נ ק ב ] שלא ב ש ע ה ש ח י מ ה כין בעוף בין ב ב ה מ ה וכו׳ וכן נ ר א ה ד ע ה
ה מ ׳ מ ם״ז מ ה ל כ ו ה מ״א ה״י יש בנוף ה ב ה מ ה וכוי ואמרו שם דלר• י ה ו ד ה אי; צריך א ל א שינקכם
בקוץ כ ש ע ח ש ח י ט ה ש ה ד ם ה ם ויוצא ב ש ע ת ש ח י ט ה מ ש מ ע דלרבנן ל א שנא עוף ו־יא שנא ב ה מ ה
איבן צדיכין אפילו נ ק י ב ה ב ש ע ה ש ה י ט ה וכוי ו מ ה כ א מ ש מ ע ד ש ל א ב ש ע ה ה ש ח י ט ה צריך נ ק י ב ה
1
אף • רבנן .ועיין בה״ג ה׳ ש ח י ט ת חולי;׳ ו ב ב ע ל העיטור ובפרישה יו״ד סי׳ ב״ב .ו( ה ז ה ר ו בורידין
כדי יהודה ב ר כ ו ת ח׳ ע״ב׳ םנהרדין s׳ vע״א ,ועיין בחום׳ חולי! כ״ז ע״א ד״ה ה ש ו ח ט ובו׳ וברא״ש
פ״כ סי׳ א׳ גב״ ע׳ ע״ש ! כ ע ״ ם reמ ה ל כ ו ת r oה־״• ע״־ש (f .ל א ל ב ל א ט ד ר׳ י ה ו ד ה ז כ י כ ״ ח
יז( ו ב ח ש י ב ו ת הנאובים שסק וכו׳ עיין ע־־כ ועיין ב מ ק ו מ ו ת הנ״ל ו ב ס פ ר ראב״ן סי• רי״ד ורט״ו.
י( ו ה ל כ ח א כ ר ב נחמן ,ס ס ק נ ת ב ב ה ״ נ ו ב ר א ־ ש פ״ב סי׳ גי >v< .ושט או ק נ ה וכו׳ שם נ ״ ח ע״א.
ה ג צ ר א כ ״ ח ע״ב אייטא א ח ד ד ק א י ר או האי או ה א י .כ( דהוי בי ר ב ה וכו׳ א מ ר ר ב ה הכיס כרי
741 מחזור ויטרי
נישהטיה והדד ניבדקיה .דילםא כמקום גקכ קשחיט .ניברקיה והדר נישחטיה .והאמר
רבה ושם אין לו בריקה מבחוץ אלא מבפנים .א־ל רכ יוסף בריה ניברקיה לקנה ונישחמיה
לקנה ונכשריה .והדר נ־הפביה לוושט וליבדקיה .אמר רבה הנים יוסף ברי בפריסות כר׳
יוחנן •.סחנ״ .ל(השוהט שני ראשים באחח שחיטתו כשירה .שנים אוחזיןבםבץ ושוהטין.
אס״ אחד מלמעלה ואהד מלמטה שחיטחו כשירה .אמר רב יהודה אמר רב " Cהשוחט
בשנים ושלשה מקומות ישר .כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי בעינן שחישח מסורעת
וליכא .והילכתא כרב .דקיימא לן נ(הילכתא כרב באיסוריה .ס( ועוד )דההיא( ]רההוא[
תורא דאתשחיט בשנים ושלשה מקומוח .עייל רב יצחק ושקל משוסריה שוסריה :ע־ב:
ויהא אדם זהיר בבדיקת סכין לבודקו יפה ע(אבישרא וטופרא ותלתא רוחתא .שהן ש ש
בדיקות קודם שחיטח .פ(וכמו כן לאחר שחיטה .ובין כל שחיטח ושחיטה יבדוק סן
יפסיד הראשונות .שאפילו כמה בהמות ועופות ולא בדק בינתיים .ואחר האחרונח ברק
ונמצא הםכץ סנוס כולן סםולוח .דחיישינן שמא בעור הראשונה נפנסה .ואשתכה דכולס
שהוטות בספק סכין סנומה .וספיקא דאורייתא לחומרא .ואם שחש ולא כדק אחר שחיטה
ושיבר בה עצם ומצאו סנוס כשירה .רתלינן שנםנם בעצם ששיבר0 .והני טיל* שבדק
קודם שחיטח .אבל אם לא כדק קורט שחיטה פשולה .ואפילו אש שיבר בה עצם לא
חלינן בעצם .כדרב הונא דאמר ק(בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ער שיוויע לך במה
ר
נשהטה .ושמא הסכין היה סנוס קודם שחיטה( .ועריך להראוח השבץ קורס שחיטה
י ן ם( אלא מפני לחכם לבודקו .ואין עריך להפציר בו .שלא אמיו חכמים להראוח
ה ס :
כבודו של הכם :ת׳ :למניין לבדיקת סכץ מן התורה .שנאמר ושחטחס כוח ואכלתם.
מלמד שבדק שאול אח חסכין ונחן להם :חי :שחט בסכין שיש בה םנומות א(אונרות
משתי רוחות פסולה .נ(רמורשאקסא מחליש ]ומורשא בחרא[ בזע .ואם יש בה מםכמכח
שהיא ממה אהת .נ( וקיימא ארישא דסכינא .וכיור לו שלא הביא כשירח בדיעבד .ואי
לא קיימא ארישא דםכינא אםילו הוליך ולא הביא פסולה .מאי טעמא חורסא דסבינא
מהליש העור והבשר .ומורשא בזע את הסימן :י( סכין עולה ויורד .ורמיא לסאסאה .זקן
שיבולת .אששרא .כשירה לשחוט בה לכחהילה .ה(סכץ רעה שאין הידורו הריף .אפ״
הוליך והביא כל היום בולו שחיטתו בשירה .ובלבד שיהא במר לו שלא שהא0 :איר
זירא שיעור 0כץ חוץ לצואר במלא צואר .דהיינו שני צוארים .והני מילי בוסן שהוליך
ולא הביא .או הביא ולא הוליך .ואי איסשר לו לחחוך םימנין בלא דרסה אלא א״כ ארוך
הסכין כשני עואריס .ז(אבל הוליך .והביא אפי׳ כל שהוא אם״ באיזסל .תעי דק וקטן.
כשר .ובלבד שלא יהא לו ק ק בראשו המששע כלסי הידורו .שמתוך שקטן סאד מתוך
שמוליך ומביא ישמס סן הצואר ויש להוש פן יחליד או ינקוב הסיםנין :ת׳ :והבי אסר-
כהשוחט .ובאיזםל שאין לו קמים .ח(איכא מאן דאמר הני מילי כעוף שצוארו רק .אבל
בבהמה לא :רב אלססי :הי .תי :ורבנן דרשו שצריך שחיטה מהאי טעמא רכת׳ וובהת
ואכלת .ט ( מת שאתר .זובח אחה אוכל .ואיבא נסי דרשא אחרינא שלא ישחוט לא ב מ ל
ולא בכנף ולא בשום אנר .אלא כקנה וכוושס .דהכי משסע וזבחת .סקוס '(שהמאכל
זב חחביהו ושחמיהו .ורוב אחר בעוף ורוב שנים בבהמה נסקא לן מכאשר צירתיך.
פ( אשיר .אחד בעוף .שנים בבחמח .דוב אחד .רוב שנים .ומנא לן דהאי רוב אחר בעוף
מ־זכ שנים כנד׳טה סשתעי .אימא איסנא .איל מכדי הכי משתכדא .אחד נעוף .זרזנ
שנים בבהמה .דהבי משמע על שנים שרי בבהמה .דריכת׳ הצאן ובקר ישחט לתם ומצא
להם .ל(דנסרא נסיר לה דעופות מרקק המיס נכיאו ודין הוא שיהו עושות כדניס ואין
מחריבים שחיטה .רכתיב הצאן ובקר ישחט ונוי .ואם כל דני הים יאסף .דסשםע צאן
ובקר בשחיטה .רניט באסיפה .רלא איצטריכו שהיטה .ועוסוח הושוו להם .דכתיב ויאמר
אלהלם ישרצו חסים שרין נפש חיח ועוף יעושף ונוי .ומדסטירי חני סשחיטה דעי נסי
פסיד רבני סים נינהו .אלאסשוםהכי חייבו.רבנן שחיטת לענסות רסקצתו מקרקע נבראו.
דכתיב וייצר ״י אלהים מן האדמה בל חית השדה ואת כל עוף השטים .והאי דאית ביה
מן המים לא מחייבו .לפיכך סנ׳ בדוכ אהד .ולבהמה איצםריך שנים .והיה ככלל עוף.
דבתינ אשר יצוד ציד חיה אז עזף זגז׳ .ח׳ :ת ( שחט סימן וחצי בכהסה פסולה .אעפ״
ששיעור זח נמל מיוב שנים .ררובו ככולן .ובעוף כשירח .כ( שני חצאי סםנין בין בעוף
בקבכהמח• שחיטחו פסולה :ס(וורידיןלר׳ יהודה שהאכהס או דרס כהסאו החליד בהן
כשירה(" :לכתחילה אסור לשחום בסכין של נוים .ואם שחט שחיטתו כשידוע אבל
צריך לקלוף בית השחיטה םשום דאנכ רוחקא רסכינא בלעא :סכין ששחט בח מ מ פ ה
או נבלה או אפיי בשירה •ריחנו .והיינו ראנורי׳ לקמן 0סבין ששחט בה בעי הדחה .ואס
חחך בה צונן כלא הדחה בעי הדחה ההוא צונן .ורוחח אסור לחחוך אלא איכ הדיהו
בצונן או יכפתו 0 .וצריך לבדוק כם־מנין אחר שחיטה אם יפה שחט .אם שחט רוב אחד
בעוף ורוב שנים בבהמה .ושלא )חנריס( ]וערים[ למטה או למעלה חוץ למקום שחיטח
ק( ושלא נעקרו הסימנ־ן .ואם לא בדק אסור באכילה .כדרב הונא דאמר בהמה בחייה
בחזקח איסור עומדת .כוי :י( השוחט כלילה בלא אבוקה .וכן םומא ששחט שחיטתו
כשירה בדיעבד .ם( אכל לכתחילה לא ישחוט אדם בלילה בלא נר :ח( אין שוחטין לא
לתוך ימים ולא לתוך נהרות .דאמדי א(לשרא דימא קא שודש .נ( אבל שוהט הוא לתוך
אונן של מים עכורים .דלא יכול למיהד בבבואה(:•.ולא לימרו לבבואה קא שחיט .אונן.
עונה .חריין שיש כה מיס עכורים :היה מהלך בספינה ואין לו מקום כספינה לשחוט
י( מוציא ]ידו[ חוץ לספינה ושוחט .ודס שותת ויורד על דופני הספינה .שהכל יודעץ
שלנקר הספינה הוא עושת ולא לשיא רימא .וכי אסרו לשחוט לתוך ימים ונהרות כשעומד
ביבשה .ויכול לישחוט ביבשה .התם איכא חשדא .ואין שוחשין לגומא ריקניח כל עיקר.
אלא א״כ יש בה מים עכורים .כדאמרי׳ מפני שהוא הוק המינין עובד• ע״ז לשחוט בגומא
דע־ז .והרוצה לנקר חצירו שוהט חוץ לממא והני מילי בחצירו שהוא מקום צנוע .אבל
בשוק לא יעשה כן .שלא יחקה אח הסינין .סי׳ יחזיק ידיהם בחוקותיהם :ה( אץ שוחטין
לתוך כלי ריקם .שלא יאמרו מקבל דפ לע־ז .אלא א״כ ישים כתוכו דבר מיאוס .כגון
כיבוד הבית .ואחר ישחוט .ודבר ]זד [,אנו למידין מדין)אנוטא( ]גומא[ .דא׳ אץ שוחמין
לנומא ריקגית אלא א־כ יש בה מים עכורים:
ה י ל ב ו ת ש ח י ט ה :אמרו הכמים י( כל טבה שאינו יורע הילכוח שחיטה אסור לאבול
משחיטתו אלא א״כ ראהו בקי מתחילתו ועד סוף .דכיון דלא נמיר
זמנין דשהי ורריס וחליד ולא ירע שבכך תהא מקולקלת השחיטה :ואילו הן הילכות
שחיטה שיהא בקי ברין :שהייה .דרסה .חלדה .הנדמה .עיקור :שהייא היכי דמיא .בגון
שהתחיל לשהוט בסימגין .ושהא קודם גמר שחיטתו בין כתחילה בין כסוף בין באמצע.
או על ידי אונס .ז( או שנפלה הסכין מידו והגביהה .או שגפלו בנדיו עליו והנב־הם
לאחוריו .או בית יד מלבושיו אי נמי אתא זיבורא ויתיב על ידיה או עף ונתייגע בתוך
השחיטה ובא חבירו ושחט אחי ששהא זה הראשון שיעור שהייה .או הוא עצמו גמר
שחיטתו אחר ששהא .בעינ״ן זה שפירשתי .או בעיניין אחר ששהא .אם שהא כדי
שהיטה אחרח כמוה ח( דקה לדקה .וגסה לגסה .ועוף לעוף .והיינו כרב .זהו שיעור שהייה
ד ט ע ס כעיקר אםור מדאורייתא .שסקינן ל ח ו מ ר א דבעי קלישה משוש סשק דהוי ) *putדאורייתא ,אבל
בסכין ט ר י פ ה דאסור רק משוס פ ע ם כעיקר דהוי מדרבנן ל כ ך פשקינן לקולא .כיו; רגוף ה ר ב ר הוי
ר ק ס פ ק ש מ א נגע ,ואתי שפיר ה ה ב ד ל בי! סכין של נכרי ל ש י ט ת רש׳יי נושיה והפוסקים העזטדיש
בשיטתו ר ט ע ס כ ע י ק ר ה ו א דרבנן .ועיי; בס״ * ״ ח .ו ע ת ה מ צ א ת י ב ס פ ר ערוגות ה ב צם ברברי ו ש מ ח ת י .
פ(םכין ש ש ח ט ב ה כעי ה ר ה ה וכוי עיין ל ק מ ן קי״א עי־ ב ברש״י וחוס׳ ח׳ ע״ב ד״ה ו ת ל ב ת א וכוי.
וברא״ש ש״א סי׳ י• ובהנ׳יא וברא״ש ש׳יח םי׳ ב״ח ו ב ה ג ״ א שש ,ועיין באו׳יו ח ל ק א 1טי׳ תס״ו.
ק ( ו ש ל א נעקרו הסימנין וכו׳ עיי; כשו״ת ה ר א ־ ש צ(וונריך ל ב ד ו ק בשימנין וכו׳ ושלא הגדיש כצ״ל.
כ ל ל כ׳ סי׳ י״ב וז״ל ובן עיקור סימני! לא הצריך ב ד י ק ה דםמכינן ארוכא וכו׳ ה ל כ ך נ ר א ה שאין
צריך לבדוק אלא שנשחטו רוכ הסימנין במקים ש ח י ט ה שירע ה ט ב ח ש נ ו כ ח ה כראוי ברוב סימני!
ב ל א ה נ ד מ ה וכוי .וע״ש בדברי בנו ה ש ו א ל ש ה ב י א בשם אבי העזר׳ ז״ל וז״ל ה ש ו ח ט צריך שיבדוק
ה ס י מ ן לאייר ש ח י ט ה שיהו י פ ה שחוטין בולן או רובן ,ושלא ה ה א מ ו נ ר מ ת ועקירה .ואס ל א ב ר ק
אסור ב א כ י ל ה ע׳־כ ועיין ב ה ״ נ .ל( ה ש ו ח ט כ ל י ל ה נ ל י א ב ו ק ה וכו• ש ם י ״ ג ע׳יב .ש ( א ב ל ל כ ת ח י ל ה
ל א ׳ ש ח ו ט וכו׳ והיינו ד ק א ט ר שס ב ש א ב ו ק ה כנגדו .ועיין בש״ע 0י׳ י״א ס״א ו כ ת ב דמ״א כ ה ג ה
(fל ש ר א ר י ט א ק א מ( אין שוחטין ל א ל ת ו ך ימיס וכ ".מ״א ע״א. וב׳ נ ר ו ת חשוכין כ א ב ו ק ה .
ב ( א כ ל שותט הוא וכו׳ שס .ג( ולא ל י מ ת ל ב ב ו א ה .ק א שחיט וכו׳ שש שתיט וכי׳ שם ס ״ א ע״ב.
ר(מוציא ירו חוץ ל ס פ י נ ה וכ.״ בצ-ל .י (.אין שוחטין לתוך בלי ריקש וכו׳ שש ו ד ב ר ז ה מ״א ע״ב.
1
w(rש נ * ל ה השכין ובו• ו( בל ט ב ח שאינו יורע ובו -שש ט• •;״א. אנו למידי! מדין נ ו מ א כצ׳׳־ .
שם ל״ב ע״א .ועיין ב ת ״ נ ובתוספת*! פי,ץ שני שש< .ז( ר ק ה ל ר ק ה ויו׳ ל ׳ ב עי׳א ועיין כתוש׳ ד י ה
מחזור ויפורי 744
הלכה למשה מסיני .ואעטיי ש:בר שחט רוב ושהא אל ינםור שחיטתו .אך ססחין לה
עד שתמות וכשירה .והשוחט אח הנהמה אס שהה דווקא כדי להתוך אח סימני בהמה
בינונית ט( המוטלת לארץ .וכן עוף לעוף כמותו בינוני .ורוקא כדי לשחוט .וזהו שיעור
,
קטן סאר .והזהיר יזהר בכך ולא יחוס על ממונו .ת :ולית הילכתא י(כדאטרי׳ במערבא
עד שינניהנה וירביצנה וישחוט .דקה לרקה .וגסה לנפה .וכוי .דא״כ נתת דבריך לשיעורין.
כ( ומיהו רב אלפסי פסק דהילכחא כשמואל ורנ יוחנן דפליני אדרכ דאמר כדי שחיטה
בהמה לבהמה ועוף לעוף .ושמואל אמר אפיי בהמה לעוף .וכן אמר ר׳ יוהנן אם״ בהמה
לעוף והוו להו ת ר ׳ שמואל ור׳ יוהנן .ואין דבריו של אחד במקום שנים .פי׳ בהמה לעוף.
,
שיעור שחיטת בהמה הוי שיעור שהיהלעוף .ולא עוף לעוף .וזה קולא רבחי :ח :ע־׳כ:
ל(ושהיות מצטרפות .כיצד החהיל לשחוט ושהא מעט וחתך מעט ושהא מעט וחחך טעט.
מצטרפות לשיעור שהייה כמותה ופסולה .היד ,שוהט בקנה ושהא הרבה קודם ששחט
חציי • ואחר ;מר שחיטתו כשירה .מידי ד ת ה אחעי קנה פגום ומושט פסולה .שחט
רוב הסימנין ושהא שיעור שהייה ואחר כך חחך המיעוט פסולה .דחיקו דאורייחא
להוסרא .שחט ר ו נ הכימנין ותשליך העוף מידו ושוהא למות .לא ינמרם בתורת
שחיטח .ולא יחלידם .דהחליד במיעוט סימנין מהו חיקו .וכל תיקו דאיסורא דאורייתי
להזסרא .אם רוצה להמיתו אז יכהו על ראשו .או יחתמו שלא במקום שחיטה או
ימחין עד שימוח .ואם שחט המב ובא נוי ושחט המיעוט נראה לההמיר .ואין כח כל
בך להביא ראיה :דרסה .היכא דמיא .החיו הסימנ־ן כבח אחח שלא חוליך ולא חכיא
אלא הכה בכה כאדם החוחך מקל בהרמח יד .או דחק חסכין בכח ונחחכו הסימנין
בלא הולכה ובלא הובאה .ומקרא נפקא .ושהט .אין ושחט אלא משך .חי .וכן הוא
אומי זהב שחוט .ואומי חץ שחוט לשונם .ת־ :אכל אם הוליך או הביא .והסכין יש
בו שיעור שני צווארץ כשירה .כדסרי לעיל .וכן תנן סיב .דכעינן כמלא צוואר .חוץ
לצוואר בזמן שתוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך .אכל הוליך והביא אפילו נל
שהוא כשר :הלדה .היכי דמיא :החליד הסכין תחת הסימנין ותתכן כלפי מעלה .או
בין סימן לסימן וחחכס כלפי םעלח או כלפי מטה .שחחך אח האחד נהילכחו והוציא
את חםכין וחתך נם השני כהלכתו .או חחליד חהת העור וחחך אח הסימנין .או חחליד
תחת צסר מסובך .או תחת מטליח .או חחח דבק חנדבק וחחך העור והסיסנין פסולת,
ושמואל ו כ י .ע( ה מ ו ט ל ת לארץ וכו׳ כ ש י ט ה רש״י ועיין שם ד ״ ה איכא וכו׳ ועיין בדא׳׳ש פ״ש פי׳
טי .י( כ ר א מ ר י ב מ ע ר ב א וכי׳ שם ל ״ ב ע״א .כ( ומיהו ר ב א ל פ ם פ פ ק ו מ י עיין הופ׳ ש ם ד״ה
ושטואל וטי .ל( ושהיות מ צ ט ר פ ו ת שם ל״כ ע״א .או יכהו ע ל ראשו וכו׳ טפירש״י חולין ל ״ ב ע׳׳א ונראה
ד ה ש ו ה מ רוכ סימני! ותשליך מידו והעוף ש ו ת ה ל מ ו ח אסור לחוור ו ל ח ת ו ך ה מ י ע ו ט ב ח ו ר ה ש ח י ט ה
ר מ ו ט ב שיבח על הצואר בסכין ונוי׳ ו ה ס מ ״ ק כ ת ב א ל א ימיתנו ב מ ק ל או ברנל׳ וכן ב ס פ ר ה ה ר ו ס ה
ה׳ ש ח י ט ה יבנה על ה ר א ש וכוי ו ב ל ב ד שלא ישבור מ פ ר ק ה ה ! ועיין ב ש ה ״ ל פי׳ ד׳ דין שהייה ודיל
ואם ש ה ט רוב הפימנין והשליך העוף או ה ב ה מ ה ס י ד ו ושוהין ל מ ו ח אינו יבול לחזור ולשותטו ב ד ר ך
ש ח י ט ה ו מ ו ט ב ל ה כ ו ת ו ב כ ו ה ל או כ ק ר ק ע או יבה הסכין בראשו וכו׳ כן פ ס ק רבינו ש ל מ ה זצ׳׳ל׳ כ ל
ה מ פ ר ש י ם ה נ י ל ד ק ד ק ו ב ד ב ר י ה ם ל ח ר ץ ב פ ש י ט ו ח מ ה דקשיא ל כ א ו ר ה מ ח א דחולי׳ קי״נ ע״א ח ש ו ב ר
ס פ ר ק ה ה של ב ה מ ה וכוי וביאר דש״י ז״ל שס ובששובר מ פ ר ק ת ה מ ה ו ך צ ר ח ה אין ב ה כ ה ל ה ת א נ ה
ולהוציא דם וכו׳ ו ה ד ם נ ב ל ע באברים וכו׳ אך ל ה מ י ת ה באופן א ח ר אין לחוש׳ ו נ פ ס ק ל ה ל כ ה ביו״ד
סי׳ כ״נ ס־׳ה ב ה ג ה ד מ ו ת ר ל ה כ ו ח ה על ראשה ל ק ר ב מ י ת ת ה ,ו כ ד כ ת ב ב ס פ ר ה ה ר ו מ ה ו ב ל ב ר שלא
ישבור מ פ ר ק ת ה ,מ ט ע ם הנ״ל ,ו מ ה שהביאו בשם ס פ ר ש ב ה ״ ל או ל ת ח ו ב סכין ב ל ב ה ל י ה א ב ש ה ״ ל
שלפנינו ו נ מ ו ש ה ע ת ק ת י לשינו לעיל ,ועיין ביש׳׳ש ם״ש חולין סי׳ ט׳ .ובש״ך םי׳ ב׳׳נ ם״ק י״ב ,ועיין
בש״ע סי׳ ס-׳ז ס״נ ב ה נ ה וכש״ך ס״ק טי ,ובט״ז שם ם״ק בי .ואם ש ח ט הדוב ובא גוי וכוי ואין כ ח
כ ל כ ך ל ה ב י א ראיה׳ עיין או״ז ח״א ה׳ ש ח י ט ה סי׳ שע״ח ,ו כ ה ג ״ א פ ״ ח דחילין סי׳ נ׳ .התיז חסימנין
ב ב ת א ח ח וכוי שם ל׳ ע״ב .כ מ ל א צואר חוץ לצואד וכוי שם ל״א ע״א ,ועיין הום׳ ר״ה הוץ לצואר
ומי .א ב ל הוליך והביא אפילו כ ל שהוא כשר בצ״ל שם ל׳ ע״ב .ה ח ל י ד א ת הסכין ת ח ת הסימנים
שם ל״ב ע״א ,ל׳ ע״ב ,או ת ח ה מ ט ל י ת סירש׳׳י ה כ ר ו כ ה ל ת ס ב י ב ו ת צוארה ,וכן ה ו א ד ע ה הרא״ש
וז״ל בפ״ב רתולין םי׳ ה׳ ה ת ת ה מ ט ל י ת ה ק ש ו ר ה ס ב י ב הצואר מהו ,תיקו ועכדינן לתומ1א! א ב ל א ס
נ פ ל טליהו ע ל מקום ה ש ח י ט ה םשיטא ר ל א הויא ח ל ד ה ,ד ל א מיבעיא אלא ב ב ג ד ש ק ש ו ר ה ח ט י ר
745 מחזור ויפורי
עיקר חלדה הלכה לטשה סםיני .החליד במיעומ סימנין .פסולה .דתיקו דאוחית׳ לחומרא:
הנרםה .היכי דטיא .מקוס הכשר שחיטה משיסד כוכע ולמטר ,והיינו דשייר בחיטי
כל שהוא כלפי הראש .ואין זה לשון בשר קטן שנופל על סי הקנה לעככ הקול.
אלא כמין כובע ממש חוא עשוי .ומאמצעיתו ומעלה הולך וכלה .כמין קולם .שסומן
חילטא .ואותו שיסוי נקרא שיסוי כובע .חיטי .נלנץ .דמיין לחימין .ומונחים ע י סי
קנה אצל חכובע .ואי שחט רוב קנה למטח משיפוי טבע רחיינו שייר בחיטי כל שהו
כלס• חראש ואחר כך חנרים ונטר שחיטחו למעלה משיפוי כובע ולמעלה טהיטי
כשירה .דרובה במקום הכשר שהיטה .ואס לא שהט ני אש הצי קנה במקום חכשר
למטח משיפוי כובע רחיינו שייר בחיטי כל שחו כלפי חראש .ואחר כך הנריס למעלה
משיפוי כובע ולמעלה מחיטי פסולה .דאין רובה במקום הכשר .והיינו חנרמח .דהלנה
למשה טםיני .שהט שליש והנדים שליש ושחט שליש פסולה .כל הנדמה למעלה
מהיטי .בשיפוי של כובע .כל הצוואר כשר לשחיטה משיפוי כוכע ולמטה עד כנפי
הריאה התחתונה .בשתולין אח הבהמה ברנליח טחפשטין כנפי ריאה לטטה כלפי
ראשה של בהמה .והקנה שבין הכנסים פסול לשחיטה .כל שפושטה צווארה ורועה,
הצוואר מתפשט מאיליו בלא אונס כשר לשחיטה .ואס אנס אדם בשימנין .או אפי׳
אנסה עצמה מאיליה ונתסשטה יותר מסה שסושטח אסור לשחיטה .הכשר שחיטה
בוושט .וושמ נתנו הבסיס כו שיעור .למעלה כלפי הראש עד כמה צייך להניה.
בארבע אצבעות .ולמטה עד תרבץ הוושט .שאינו סקופ חכשר שחיטה .סי׳ בל שחותכו
ועומד בסקומו והו חרכץ הוושט .כל ]שחוחכו[ וכווץ זחו וושמ עצמו .וחני טילי
בשור ובבהמה דקה .ובעוף לא פי׳ השיעור מ כי אם לפי מה שהוא קטן משור צריך
להניח סחות שאין שיעורן נמל כשל שור .למטה כשר לשהוט ער מקים שמתחיל
לחשעיר .ם״ שעד שנוררץ בסכין .ומשם ואילך נקרא כרס הפנימי ולא וושט ופשול
לשהיטה :עיקור .שנעקרו הסימנץ מסקום דיבוקם למעלח .או חאחר מלו נעקר ממקומו
ונפרק מבשר חלחי היינו עיקור .דהלכה לטשה םסיני .אכל אס נסיק אפילו מכו
ומיעוטו דבק כבשר •הלחי כשרה :שחט וברק חסימנץ ומצא עיקור שהסימן חנעקר
נשחט .דאי איפשר לשמוטד .שהעשה שהיסה ודאי לאהד שהיטה נשמטה .והני מילי
שלא תפס בסימנץ בשעת שחיטה .אבל תסס בסיםנץ ובדק ומצא עיקור פסולה .דאסרי׳
קודם שחיטח נעקר .ולהכי נשחט שתפס כחן .שחט בעוף סימן אחד וכדק .סימן שני
ומצאו נעקד ואין ידוע אם קודם שחיטח נשמט אם לאחר שהימר ,זהו שאמרו חכמים
כל ס0ק בשחיטה פסול :האי מאן דשחיט עוף נרליניח לכרעיה סן ארעא .ונחזיק
מן כוחלא .דילמא מיסרך ועקר לסימנין .עיקור הלכה למשה מסיני ואפי׳ בעוף:
חשוחט אח המסוכנת .או בהמח חיה או עוף אם סירכםח בסוף שחיטה כשירח .ודווקא
בסוף שחיטה דבעינן דחחוי בח חיותא בנטר שחיטה .ואם לא סירכסח בסוף שחיפה
אלא בתחילה או באמצע פסולה .והכי מוכח .היכי דמיא מסוכנת שצריכה לסרכם.
כל שמעמידיןאותה ואינה עומדח .ואפי׳ אוכלת קורות שיש לה חוזק כל בך כשיניח:
בהמה דקה מסוכנת .שהיתר ,ירה כפופה ופשטתי ,ולא חחזירה פסולה .שאין זה אלא
חוצאוח נפש .חכי קים לחו לחכמים .היחד ,ירה פשוטח וכססחה כשירה .בריא ביר.
אבל בתל נין פשטה זלא כפפה בין כספה זלא פשטה כשידה .ועוף מסונן אפ־לז
לא ריפרף ולא כישכש אלא בזנבו הרי זה ס־רכוס וכשר .והני טילי כשאין יכולה
לעסוד .אנל נשיכולה לעמוד כשירה בלא פירכוס :והשוהט צריך לברך ע ו נ ר
לעשייתו ,על חשחיטה .ואם לא נירך הפסיד שנר ברנה והנשר נשירה .חשוחט
נהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשירין:
ת ק ל ח .אותו ואח בנו נוהנ בבהמה אבל לא בחיר .ועוף ,ונוחנ בנקינוח אנל לא
בזכרים ,לפי שאינו ניכר אם הוא אביו ,ואם מתברר שהוא אביו
אסור לשחוט האב והבן כיום אחר .דאמר שמואל הלכה כהנניה .שהט סרה אסור
לשחוט את בנה ,שחט בנה קורם אסור לשחוט אח האם ,שנים שלקחו סרח וכנח
אסור לשוחטן .אם יודע חאחד בחברו שקרם ושחט לא ישחט הוא באותו יום .יום
אחד חאסור באותו ואח בנו ]היום[ הולך אהר הלילה .סי׳ שחט סרח כלילח אסור
לשחוט בנה ביום .אבל אם שחט פרח ביום טוחר לשחוט בנח בלילח .לסי שאין זח
יוס אחד :חשוחט ונמצאת טרפד .חייב משום אותו ואת בנו .חשוחט ונתנבלה בידו.
והנוחר והמעקר פטור משוט אותו ואת בנו:
ע׳יב ועיין ב ב ה ״ נ .ה ש ו ח ט א ח ה מ ס ו כ נ ה וכו׳ ל״ז ע״א ועיין כחוטי ד״ה ת ש ו ה ט יכו׳ .וו־וקא בסוף ׳
ש ה י ט ה וכי׳ שם ל ״ ה ע״א ,ועיין בתוס׳ שם ד״ה ר ב א וכוי .כ ל שמעמידין א ו ת ה ואינה ע ו מ ד ת וכו׳
שם ל י ו ע״ב .ואפילו א ו כ ל ת קורווו וכו׳ שם ואפילו א ו כ ל ת ב ק ע י ו ח ופירש ה ע י י ך עיר כ ק ע ג׳ שירש
ח ח י נ ו ח של עצים .שיש ל ה חוזק כ׳׳כ בשיניה כן פירש־י שיש ל ה הווק בשניה .ב ה מ ה ד ק ה מ ס ו כ נ ת
וכר ש ם ל״ו ע׳׳א ,ול״ח ע׳׳ב .בר׳־א ביד א כ ל ב ד נ ל וכו׳ שש ל ׳ ח ע׳׳ב .ועוף מסוכן אשילו ע׳יש ל י ה
ע׳׳ב .צריך ל ב ר ך עובר ל ; ש י ח ו ובו׳ ששתים ז׳ ע׳׳ב .וירושלמי פ״ט ד ב ר כ ו ח ה״ג .ו ה ב ש ר בשירה ובו׳
וראפוקי מה׳ א ל ד ד הדני .שאשור ה ש ח י ט ה .הובא ב ט ר ד כ י דיש ש ״ ק דחולין .ה ש ו ח ט ת י ה ועוף ולא
יצא מ ת ן דם ובו׳ שם ל״נ ע״א .ועיין כתום׳ שש ד״י! ה ש ו ה ט .א כ ל ל א ב ח י ה ועוף וכר הוא ברי׳׳ף
פ ר ק או״ב וברא״ש שם ס ״ נ׳ מ ת ״ כ ש׳ אמור שור ולא ח י ה וכו׳ ש ה ולא עופות וכר .ד א ט ר ש מ ו א ל
ה ל כ ת כ ח נ נ י א וכו׳ שש ע״ט ע״א .ש ח ט ס ר ה ובו׳ עיין חולין ם׳׳ב ע״א .שנים ש ל ק ת ו וכו׳ שם פ׳׳ב
ע״א .היום ה ו ל ך א ח ר ה ל י ל ה כצ׳׳ל שם פ׳׳ג ע״א .ה ש ו ח ט ו נ מ צ א ת ט ר י פ ה וכר שש פ״א ע״ב פ ל ו נ ח א
רר׳׳ש ו ח כ מ י ם ו ה ל כ ה ב ח כ מ י ם .ה ש ו ה ם ו נ ת נ ב ל ה כידו וכו׳ שם שי׳א ע״ב.
747 מחזור וימרי
דר׳ יהודה מפי׳ כסתניתיי דברי חכםים שכל סקיס שאיר יהודה אימת• אינו אלא
לפרש רכי י חכמים :במה םכםין .סכסי( בזבל הרק ובהול )הנס( ]הדק[ כסיר וכחרפית.
פי׳ שתיקת חרםין ולבנים .ומנוסח של )הבית שכבשן( ]חנית שכתשן ן ובשזדקת
אכניס ונעורת משתן דקה ..ארישמא כ׳ .ונסורת של חרשים שנוררץ ננרים במנירה
פטמה פגימות וקוצצין בה עצים .והיא םשרח נפוית דקה .בעפר ובאשר ובשהור׳
סחטימ כתושץ וננקירח פיסולין .עפר שםוקרין סן הריחיס .ובזרנץ .אירסיסנט.
וככחול :היה מחלך במרבד ואין לו עסי• לכסות .שאץ םכסין בעפר המוכר .לפי
שאינו מנדל צםחע .־ אץ םכסץ כו .כיצד .עושח .שוחק דנר והב ומכסה .שנאמר
עטרות זהב לו .היה מהלך בספינה ואין לו .עס־ לכסות .שורף טליתו ומכסה .אין
טכסץ לא בונל)הרק( ]הנם[ ולא בהול הנס שהיוצר צריך לכתשו עד ש־נתש .ולא
כלבינה ומנוסה )לא( ]שלא[ כתשן .ולא בשתיקת כלי סתכות .ולא בקמח .וכסובין
ובסורסן .ולא יכפה עליו את הכלי .אפר הכירה שהוסק סערב יוס סוב מוכן הוא
לכפות בו ביום מוב .ואס הוסק ביוס טוב אסור םשוס מוקצה .ואס ראוי לצלות בו
כיצה שהוא הפ סותר לכפות כו אפי׳ הוסק כו כיום מוכ .דזחר השוחס בלי לכסות
כיוס טוב כי אס ברבר שדעתו מאתםול .ולא יחפור כיוס טוכ אפי׳ שחט כבר לא
לא יחפור .יכסה ברבר שדעתו עליו מאתמול כמו אפר נירה .כדפרי׳ :סכין שנסנס.
אם נםנם מערכ יו׳׳ט והיה יטל להקן מערב יום טוב .אסור להשחיזו כיומ טוב ואפי׳
על נב חבירחה .ואם נסנס ביום טוכ משחידן אוחו ביום מוב .אפילו בסשחזח של
אכן .והלכה כר יחודח .ואס םסק וחחך בו משנכנס יום טוב ואחר כך מצאו פנום
חלינן שנמנם בפח שחחך .נראח להקל .דלא ליחי לאסנועי םשםחח יום טוב .ואם
ברק ופצא פנופ ודאי נמנם מערב יום טוב ואסור לחשחיוו ביום טוב ואפילו על נכי
חבירתה •.אסור להראות סכין לחכם ביום טוב .תראה במתקן .תלמיד חכם רואה לעצמו
וסשאילה לאהרים .סכין שעמדה אפי׳ לא התך לאהד כניסת יום סותר להדדה ביום
טוב ותני סילי הוא דססקד ,אנב דוהקה:
ובו׳ עיין ב י ז ה כ ״ ח ע׳׳א .ו ב ש ״ ע א״ח סי׳ ח ג ׳ ׳ ח ובביאורי ח ג ר ״ א ס״ק גי! וכס*׳ ח ק ״ ט סעיף א׳
ב ח ג ו * ובביאורי הגר׳׳א פ׳׳ק ג׳ די .אסור להרויוח סכין ל ח כ ם ובו׳ בי»ה ב ״ ה ע״ב .ו ס ש א י ל ח ל א ח ר י ם
וכו׳ שס .סכין ש ע ט ר ה ו ח נ ״ מ ח ו א ד פ ם ק ח א ג ב ד ו ח ק א שפ כ ״ ח ע״ב׳ ועיין בש״ע א ״ ח סי׳ ח ק ״ ט סעיף
ב׳! ובביאורי ה ג ר ״ א ם׳יק ז׳ ע׳׳ש.
w מחזור וימרי
הלטת טריפות.
תקלז .תגי דבי ר׳ ישמעאל בין החיה הנאנלח ובין החיה אמר לא תאכל .אילו
ששונה עשרה טריסוח שנאסרו לסשה כסיני .ועלינו אין לבדוק כי אם
טריפות הריאה לסי שהיא שואבח כל מיני משקין .ולפיכך היא עלולה ליטרף .ושאר
י״ה טריפות ובסנ״ר ,ושב שמועתא .וכמה טריסות אשר במסכת הולין אין צייבין
לבדוק .דססכ״ אדרכ הונא דאמ׳ נשחטה הרי היא בחזקה היתר .עד שמודע לך במה
נטרפה .אמנם הבא לידו שאר טריסוח יוחד שלא יאכל אם אינו בקי בכולן .ואס
לאו ישאל לחכם .וטריסוח הריאה הנחינו חכמי הדורות לבתק היטב לסי שהיא עלולה
ליטדף .ולפיכך צריך דור עני לחיות כל אחד ואחד בקי כטריסוח הריאה .ושאר
טריפות הזכרתי כאן סן יאמרו אין טריפות ני אם בריאה .לפיכך אזכור שמס בקוצר
כלא סי׳ .כדי שיהא נזכר חבא מעש־־ .לידו ואז ישאל לחכם :ואלה שסותם :נקובת
הוושט ,במשהו .ופסוקת הנמרח .כרוכה .ניקכ קרוס של מוה .ניקב הלב לכיח חללו.
נשברה השדרה .נפסק ההוט שלה .נשלה הכבר ולא נשתייר מסנה כלום .הריאה
שניקבה .או שהסרה .ניקבה הקיבה .ניקבה הפרה .ניקבו• הדקין .ניקבה הכיס הפנימית.
או שנקרע רוב חחיצונה .הםםס ובית הכוסות שנקבו לחוץ .נפלה מן חמ .נשתברו
רוכ צלעותיה :ת׳ ,זח הכלל כל נקובי כמשהו .וכל פסוקי כרובד :.חי .ררוסת זאב
בדקה .דרוםת ארי בנסח .דרוסת הנץ כעוף הדק .דרוסת הנם כעוף הנס .דרוסת
התול ונסייר ..דרוםת הולדה .נחתכו מלי הבהמה מן הארכובה ולםעלח .חסיון כשררה.
והנלווה .בוקא דאטמא רשף סחכתיה .לקתה ככוליא חר .ניקב חשחול .סיסנין
שנידלדלו)נחוסן( ]ברובן[ ,נעקרה.צלע מעיקרא .נולנלת שנתנסה ברוכה ,כשר החושה
את הכרס במבו :ועור כמד .מרסיוח ומרשוח העוף יחר על הבהמה .והבא מעשה
לידו יפרוש לחכם מה יהיה .ואם לא יבא מעשה לידו הרי היא בהזקת ה*.־.י .ובריאה
יבדוק כמנהנ חכמי הדורות ואם אינו בודק צריך לכרוק אחריו וחיישינן שמא מין
הוא :המאה שניקבה טריפה .אעס־י שלא הסרה .והוא ראינקיב קדמא׳ עילאה ולא
החאח :ואפי׳ ניטל כל קרמא עילאד .כשירח .דתתאד ,מנץ .והיינו דאמר רבא הא•
ריאה דאנליד כאהינא פימקא כשירה אס עולח בנסיחח .ואי אינקיב חחאה ולא אינקיב
עילאה כשירה דעילאה מנין .כדרכ יוסף .דאם׳ רב יוסף האי ריאה ראוושא א* ידעינן
היכא ראוושא םותבינן עלה נדפא או נילא או רוקא אי מכצכצא טריפה .משני שני
חקיסים .ובדוכחא דליכא לטיחלא בירא דטבחא כדלקמן .ואי לא סכצכצא כשירה.
ראסרי׳ התחתון ניקב ולא העליון .ואי אוושא ביני כיני .ולא ידעינן חיכי אוושא
בדקינן ליה בפשורי כחמימי לא .דכווצא .בקרירי)לח( ]לא[ .דמטדש׳ .אלא בסשורי
אי מבצבצא טריפה :שהמים םעלין אבעבועות משני קד היוצא דרך הנקב טריפה .וא
לא כשירה דהתאה אינקיב .עילאה לא אינקיכ ,ראוושא ביני וביני .א׳ ניקבה ריאה
רמסשמשא ידא רטבחא .שבריר לו שנגע בשמשמש תלינן בידא דטבחא ובשירה
ואין צריך להקיף .אכל אי ניקבה היכא דלא משמשא ירא דטבחא רליכא למיתל•
בירא דטכהא .ואין ידוע אי קורם שחיטה א* לאחר שחיטה מק־־שין .ס״ נוקכין אותי,
במקום אחר ומקייבין הנקבים זה לזה .אי דמי להדדי ודאי אחר שחיטה ניקב וכשירה.
ואי לא דמי להדדי האי קודש שח־טה וטריפה .ומקיפ־ן אפיי מערוגה לעיונה ובלבד
שיקיף מאונא לאונא ומאוםא לאומא מרקה לדקה ומנסה לנםה .אבל לא-מאומא
לאונא ומדקי ,לגסה .ריאה שהאדימה מקצתה כשירה .וסונייה הלבד ,מוכח .שאפילו
כולה האדימה הדרא ברי־א וכשירה .רלשאר שרצים מרמינן לה שעודן רך .האדימה
שנטרואה כי .קרום שעלה מהמת מכה בריאה אינו קרום וטריפה .ואפי׳ עולה בגפיהה.
דקים להו לרבנן ראותו קרום אינו של קיימא וסופו ליפול ויפתה הנקב .דנבי כיות
שפכה נמ׳ אמי״ כן :הבקי בהילכוח טריפוח שותה הטיפשא בסכין ומכנים ידו ובורק
בין ריאד ,ולדופן ושביבוח הריאה שלא יהא שם שירכא .ובורק בסדר הסיוניה ויתדוניה
ואל יפתה הנד את הטרששין שלא בפני ישראל דיש לחוש שמא יכניס ידו תוך
הטרפשין וינתק הםירכא; חמש אונות יש לריאה .הבודק אותה ואפה בלשי נברא
מוצא שלש אונות בימין ושנים בשמאל .וכעדונת ימין אוגא קטנה עומדת לבדה
שלא בשורה אונות ונקראת עינוניתא רוורדא .משני שדומה לעלה של וורד .ולבד
כל אלה יש למעלה מחן שתי אונות נדולות הנקראות אומות שרוסות אימות לכולן.
חסירה אהה מן השתים של ששאל פרישה .אכל אש חסירה אחת סן השלש של
ימין עיגוניתא רווררא מצטרפת עם השניפ וכשירה .ורכינו ש׳״י אומי דכיון דלא קיימי
בדרא דאוני לא מצטרפא .יתירה אונא בשורת האוגות כשירה .שלא בשורת האונות
םגבה פייסה .אבל מנור ,בשירה .לדברי ר׳ שמואל אשר העיר על אביו הנאון ר׳
יצהק הלו׳ שהיה אוכלה .והרב ר׳ שלמה אושי .אין בריאה שום עיגוניתא רווררא
טייסח .ויכינו ש ״ י מחירה .דמדסבר רכ אשי למיטרפה ש׳׳מ לאו אורחא בהכי .וכהני
רירן ראיתא ברובא דירתו .אי משכח־נן ריאה דלית בה עינמיתא כשירה :פ י ר ש ת י
סדר בדיקוח ה י י א ה :
ו ע ת ה א פ ר ש ס ד ר סירנות:
ת ק ל ה .בל מקום שנסרכה הריאה אומות ואונות וע־נוניתא בין לדופן בין לשמנונית
בין לטרםשין בין זו לזו טריםה לבר האונות אם נסרכו כסררן ואפי׳ אונא
לאוסא אשר בצידה כשירת .ת׳ ,וכן לשון רב־נו שלמה .ואונא באוסא ס״ דבי שלמה
כ׳ מעשה בא לידו והתירה לו רבינו יעקב בר׳ יקר .תי :ורבינותשאומ׳ דכל הסתיר
אונא כאומא אינו אלא טועה ומאכיל טריפות לישראל .תי .וכן לשון רבינו יעקב,
מטעס שהאומה היא ברוחב החוה ומתנענעת לכאן ולכאן ומתפרק הקרוש .אבל בתית*
אוני דוקא שרי רבא כי שריבי בכשדרן לסי שעומדח כמיצר החוד -ואין הסירכא מתרפקת:
ומדאמ׳ רבא המשא אוני יש לריאד ,הרי אוםוח אינן בכלל .דא״כ שבע חודן .וכ*
אמר הרי אוני רםריכן אהדדי כשירה אין אומא ככלל .רהא לא מקרייא אוני .ונקט
בקרירי ל א כצ-יל .שברור לו ש נ ג ע בשמישמש וכד שש ט״ט ע״א• מקיפין ,שירש נוקבין א ו ת ה ובו׳
ה א ד י ס ה ש נ ט מ א ה ב ל ע ״ ז וברש״׳ שש שש נ׳ ע׳יא -ריאה ש ה א ד י מ ה מ ק צ ת ה וכוי שש מ״ו ע״ב.
ח מ ש אונוח יש לריאה ובו׳ שש מ י ז ע״א. שנקוטרא קרו= ש ע ל ה כזחמח ס ב ה וכו׳ שש מ ״ ח ע׳יא.
ואונא כ א ו מ ת וכוי עיי; רש׳׳י שש מ׳׳ו ע״ ב ד״ה היינו רביחיהו וכוי .ושאלתי א ת שי רבינו יעקב ב ־
751 מחזור ויטרי
,
דווקא את־ שעומדח במיצר ההוה אבל אומא לא .ובן פי הרב ר׳ פ ע ה ס ס ו י א ה :ת׳
ע׳־כ :אבל אס נסרכו שלא כםיררן בטן זו על נכ זו אונא לאומא או אונא לאונא
אחרח שלא בצדה טריפה .ועינוניו/א דוורדא בל מקום שמרובה טריפה .דכולהו לנב־
דידה שלא כסידרן נינהו .אכל אם נסיכו האונות בקרוס שעל הצלעות כננדן או בבשר
שכין הצלעוח כשירה .אבל אם נכר:ו האומות לדופן ממקום שאונות חחובות ומפורשות
מן האומות• ולמטח כלפי ונב .אס יש סירכא מח־חוך אונוח ולמעלה כננד השדרה
וזה נב הריאה שכננד האונות פייסה ,יש שמכשירין אוחד ,סירכא שכנכ הריאה כ;נד
אונות .ואין ניאץ .אומא שהיא דבוקה אל חצ^עוח כ^א םייכא מביאין סכין הדוד
ומפרקין אוחה מן הדוס; ורואין אס יש ריעוחא בדופן תלינן בדופן .ובורקין את
הריאה בפושרין ונוסהץ אותה ואם אין מוציאה רוח כשירה .אעפ״י שהעלתה צמהים
במקום דבק והן נקראין מלנץ .ואפ אין ריעוחא בדופן אעפ-י שלא העלתה צמהין
ואץ מוציאה רוח טריפה .ומי שבדק בידו ומצא ריאה כהילכתה ולא מצא שום
סירכא צריך לו להוציאח להוין ולראותה אס יש בה מראיח דיו או מראיה בשר.
או מראית כתושא .הומלון .או במוייקא .קרוא בי .או •בשח מקצחה .אי שנסרכח
בציפורן .או שדומה לאוסתא .לבקעה .שקשה בבקעת .או שחלקה כבקעת שאין לה
ח־תוכא ראוני כלל טריפה .אכל ניכר בה סדק כמין היתוך והפרש שאינה הלקה
לנמרי כשירה :שחי בועוח הסמוכות זו לזו שיש מעט ב־נחים טריפח .ואס אינם
סמוכוח כשירה .חרא ומחחז׳ בחרה׳ .שי׳ בועה אהת שמסר .לשתיש ורחבה משני
צרדין ובאמצעיתה קצרה הרבה ונראיח כאילו היא מתחלקת .ואין בלוש מבשר הריאה
כינתים .נוקבץ אחת מחן אם שופכוח וו לוו אהת היא וכשירה .ואי לא שופכוח
להדדי טריפה .אימד ניקבה מעילוי סירכ׳ ועבד תרתי מעי וחדא עינ״הו ניקבה ומכה
היא ודהה לחבירתה וסתמה ,להבי טריסה .בועא שבשיפולי ריאה או באונות או
באוםוח ואין חוט כשר מקיף לה משני שהיא למטה בשפת הריאה שאין כלומ כשר
בשפחה טריפה ויש שמכשירין .ואעפיי שבדק הריאה ולא מצא בה אחר מכל אילו
הפריסות צריך לעשוח נפיחה .וכל זמן שלא נשחה אסורה .משוס אטוס בריאה .ומשוש
נקב משהו .שאין ניבחן אלא בנפיחה .אטוס בריאה מקוש קשה הוא בריאה .מקוש
שאינו עולה בנפיחה ואינו בולט בריאה בשעח נפיחה ובנופה של ריאה הוא .אכל
אס בולט על נב הריאה אפילו במר .בועות נדולוח וקשוח כסלע כשירה .יש אומי
אטום בריאה אינו קשה ומראהו כמראה ריאה אך אינו עולה בנפיחה וקורעין אותו
מקום כסכין ואס יש בו מונלא .נליירא ב׳ או מים זכים כשירה ,אך אם יש בו
סיס סרוחים טריפה. .׳אם אין מים מניהין על נכי קרקע רוק או נוצה או קש .ואש
מנענע פה מת הרוה כשירה :אמר רבא כשהטבח בורק אח הבהמה מוציא הריאה
ל נופחה אפה כלפי נברא כשהיא תלוייה ברנליח ונפה לה דהוו נ׳ מימינא וכ׳ משמאלא.
אם חסרן או יח־רן .הזינן אס ההיא יחירא קיימא בדרא ראוני כשירה .ואי אישחכח
על נבן בין מהאי נישא בין מהאי נישא ואפי׳ כשיפא דאסא טריפח .ואי משתכח
מאפה ביני היא ובשייה :ה׳.
אומא שהיא ד ב ו ק ה ובו׳ עי׳ ש מ״ח ע״א ובשירשיי ר ב י יקר ובתוס׳ שש ד״ה היינו רביתייהו וכוי.
ד״ה ד ח ל י ש םומיה וכו׳ .אש יש ב ה מ ר א י ת דיו ובו׳ ע׳׳ש מ י ז ע׳׳ב .שתי בועות ה ס מ ו כ ו ת זו לזו
זכו• שש מ״ז ע׳׳א .וסירש׳׳י קיש ליה ל ר כ א דאינץ ס מ ו כ ו ת אלא ט ה מ ת נ ק ב שהיה בריאה ו ה ע ל ה
אימר ה נ ק ב א ת ה מ ע ו ת הללו סביביו ועיין בר״; שם וברמב׳׳ש ה׳ ש ת י מ ה פ׳׳ז הי״א ובבס״ש.
בועה שבשיפולי ר י א ה וכו׳ עיי; תום׳ הולין מ־ו נ י ק נ א מעילוי בירכא וכו׳ ה ו א לשין כ ה ״ ג ע״ש.
׳!״א ד״ה אי ש פ נ י א ה ד ד י ובו׳ כ ת ב בעל ה ל כ ו ת גדולות ר ב ו ע ו ת בשיפולי ריאה ובו׳ ועי׳ ביו•.־ שיי ל״ז
ם״ר .וידיך לעשות נ פ י ח ה וכוי עיין ב ר ם ב -ש פי*א שה׳ ש ח י מ ה הי׳״א ויש מ נ ח מ ו ת שנושהין ה ר י א ה
שמא יש ב ה נ ק ב וכו׳ עיש ,ועיי כ מ ר ד כ י שש .אשוש בריאה וכוי מקוש שאינו עולה ב נ פ י ח ה וכר שם
,
מחוור ויימר 752
מהליכות ר ב אלפסי:
א מ ר רנא שתי עורות יש לו לוושט .חיצון אדום וסנימי לבן .ראי הליף מריסה,
ואס )ניקבן( ]ניקנו[ שניחן זח שלא נננד זה פריפה .רזימנין רסחחא ליה
ופיתרטו ליח אהדדי .והוד• ליה ננקנ הושט ואסור .ואמר דנא קרופ שעלה מחמת
מכה בושט אינו קרוס .ואפר רבא ושט אין לו בדיקח מבחוץ אלא םנסניס .למאי
נםקא טינה ,לספק דרוסה .דכיץ דדם אדום וושט טנהזץ אדום לא סינבד .הילנך נע*
בריקה טבםנים שהוא לבן .ואס יש לו קוץ בוושט .חוששץ שסא הנראה .פי׳ דילמא
נסק לברא ,אכל אם נמצא בוושט קוץ אין חוששין .מאי טעסא רכל הני עיזי
ברייאחא קוצי אכלן; םליק :חי:
מ ס פ ר האשכול.
באנו לפרש דרך קצרח עיניין בדיקת הריאה .הריאה יש בה שחי אומות תקס.
גדולות והמש אונין .ועינוניתא דוורדא שביניהן .וזו הריאה בזמן מ פ ח
ל ס ו ר י ק א וכו׳ ע׳׳ש מ״ז ע״ב ועי׳ ב כ ה ׳ ׳ נ .ריאה ר א ס מ י ק נילדי נילרי וכי׳ ע׳׳ש ט ״ ח ע י ב .ב ה ם ח ש נ ח ת כ ו
ש מ ו ט ה נ ף בעוף מ י י פ ה חיישינן ד נ ל י ה ובו׳ ש ם ע׳׳ו ע״א .נ״ז ע׳׳א .א מ ד ר ב וכן בעוף נ״ז ע״א•
רהלכה ש מ א נ י ק ב ה הריאה « ״ ל ש 1*3 0ע׳׳א .ר ק * ל ח ל ב העשוי בכובע וכר בצ־יל שט ט י ט ע׳׳ב.
ר ו ו ה ח היא ד ח ל ב העשוי כ כ ו כ ע ובו׳ כ ז ״ ל .שתי עורות יש לו לוושט וכר שם מ׳׳נ ע״ב ,ואם ניקבו
וושט אין לו כדיקוז מ ב ח ו ץ ובר קרומ ש ע ל ה מ ח מ ת מ כ ה ובו׳ שם מ״נ ע׳׳א. ש נ י ה ם וכו׳ מי׳׳ל.
רכל הני ע פ .וכ״ח ע״ב .חוששין ש מ א ה ב ר א ה וכו• ר ל ס א נ פ ק ל ב ר א בן פירש ה ע ר ו ך ערך ברא.
מחזור וימרי 754
לה ואםה כלסי נברא הן שלש אונץ םיסין ושתים םשסאל .ועינוניתא רו^דא סן
היסין עם השלש .ואם חסרו מן השלש של יסין אחת אין הבהסה פריסת .שעינוניתא
חורדא משלמת השלש בסקום החפירה וכשירה משום רבצד ימין .אנל אם חסרו
השתים של שסאל אחת אין העינוניחא דוורדא עולה במקום החסירה ופריסת שאין
םצמרסין סצד ימין לצד שמאל :הרי יבריאה שתי אומות וחסש אונין ועינוניתא
שמעיה :והפכה צריך לבדוק בהן אם )אם( דבוקוח כחוד .ובדפנות .חו לזו .ונם יש
במעי הבהמה תשעה סקומות אהרים שהבודק בהן אס עולה לחם סיריא מן הריאה.
והן שמנונית החוח .ושמנונית הלב .ופרסשא דכבדא .ונרנרת .ושמנוניהא .דנרנרת.
וקנה הלב .ושמנונית שבםימסון שבין שתי אומות שקורין הקצבים קוופיוןנא) .והכת(
]וחרת[ .שקורין ארמילש .בל׳ ,ונם מתחלק מקומ עשירי שכא מםיפש דליכא .הרי
אילו עשרה סקומוח שבודק כהן הפבח .שאם עולה להן סירכא מן הריאה פריפה.
אעיפ שעולה בנפיחה .ואע־ס שלא נמצא שום םירכא בריאה צריך הפכה להוציאה
ולעשות לה נפיתה משופ יבשת או מראות הפוסלות בה שעל ידי נפיחת םתברר כל
היבשות והמראות .ותרי כועי דסריכ• להדדי והוגה ספיקות .ושמנונית התזה נירון
כחזה .אכל שמנונית דחוה התולה על הצלעות נירון בצלעית וכשירה :ונשאל רב
היי נאון דל) .ודא• בעיא( ]ודאיבעיא[ לכון יתירח דםשחבהא בריאה מנכה לא מיבעיא
כראמרי׳ ,וחני מילי מקמי אכל מאחורה פריסה .כי קא מבעיא לן מקמאה ולתדח׳
ותלת יתירות דמשחכחן בריאה בין מימינא כין משמאלא מאי .מי אמרי׳ הני מילי
,
מקמאה .לכל מה רמשתכח מקמה כין חרא כץ תרתי או תלת ,או רילמא כי אמרי
הנ• מילי מקמאת לעינוניתא דוורדא בלהור הוא דקא׳ .ואי סשתכהא יתירא אהריתי
בץ בלמינה בין כשמאלא מריסה .לפי שיש אצלינו בפירושים ראשונים רלא קיפ לן
במילתא שפיר ותו עינוניתא דוורדא היכי השובה כשאר אוני .ומאי ריינינן כה .כהא
קים לן רכי חסרן אוני חשכינן לחו כמקום הר מיני־הו .או רילמא דכיון רשלא
כסדרן הוא לכל סא• דסריכן מריסה .דנן מצינו בהלכות מר רב •הודה גאון .ובעינן
לסיקם על בירורא דמילתא מקמי מרנא :ו ה ש י ב :הכי נקמינן נסי רכל יתירת
דקיימא מנואי כשירה דהא אמרינן המשא אונא אית לריאה .ואי יתיר טריפה .הא
אמרי׳ לית הילכתא כוותיה ביתירת .ואפילו לא קיימא בדרא דאוני אלא ביני כיני
חא אמריי החוא כיני ביני ראתא לקמיה ריב אשי סכי למיטרפ־ה .איל הונא בר סר
לרב אשי חני עיוי ברייאתא אית לחן כחדר ,וקרו ליד ,מנחי עינוניתא רוורדא .וחני
דק״מא םנוא* .אבל סננה אפיי כפיפה ראסא פרימה .וכיון דקייםא לן דיחירח כשירח
לית לן למימר הני םילי חרא לחור סשו 0רכל יחי בחוקה היתר ולא אסרינן
םידעס אלא בריאה .ויתרת דקיימא ביני ביני כל הדא מתקרייא עינוניתא דוורדא.
וחני עינוניתא דוורדא לכל מאי דםריבן פריסה כרכתכ סר רב יהודאי נאון :סיםן
בדיקה הריאה שנעשה כביה המדרש של חרכ הנחל ר׳ ישראל מלונייל :כל דסריך
נשחת .וארס אץ .ואחח אל אחח :סי׳ אדם .אונא אךוסן כשירח ומחמת מכה
אפי׳ אומא לדופן כשירח .ואחח אל אחח' .ואונא לחגירתח כשירה; והרב ר׳ לוי בר
יהודה דל שם סימן אחר :וילסד לטיוף טיף א ד פ אכל :ח׳ •.ע׳יב:
עיוי ברייאתא וכי׳ ,לפנינו חיויא ברייתא ט׳׳ג ע׳׳ב DM .ד כ ו ק ו ח כ ח ז ח ו ב ד פ נ ו ח וכו׳ כ י ל .ו ח ד ת
ו ט ׳ כוי׳׳ל .וראיכעיא לפין וכו׳ כ»״ל .בדאסרינן וחני פילי מ ק ם ח וכוי ס׳׳ז ע״א ע־ש ועיין בפייש־׳י
ו נ ח ו ם ׳ ד ״ ה כ ל חני ובו׳.
755 מחזור מכורי
הילכות טריפות.
ט .דין חדי אוני דסריכן כשלא כסידדן טריםח .ואי שייכי כסדרן ־צריכי נפיחת.
ופעמיט טריפה .לדברי רכינו הננאל בשם הנאץ היכא דעיקרן םיסרק .ואין
סירכא במקום שסחחילוח ליחלק:
י .ד ן אונא באוםא דסריכי יחד פרימה:
על ה ה ג א חורא ונו׳ ל ע׳׳א. דא״ר יות1ן יביא ויקיף « ־ ל . ת ח י ל ת מחיבות וכו׳ כצ״ל.
רש׳יי ח ד י אוני רסו־יכי! ונוי ,ש 0ט״נ ע״ב ועיין ר כ יצחק כ י ט י ח א נקיט ס ש ו פ ר י ה שופריה ל ע -ב .
ע־ב ד י ה ל י ת ל ה א ב ר י ק ו ח א וכו׳ ובתוס׳ ד״ר .חיינו רביתייהו יכר .דין א ו נ א ב א ו מ א וכו• עיין בדו
היינו ובפירש״י שט ואונה הסי-־כה ב א ו מ ה ובו׳ ושאלחי א ח פי ר נינו יעקב ב י ר׳ יקד וכוי ובתום׳ ד״ה
מחזור ויטרי 756
יא .דין ריאה השמונה לדופן אם האומא דהיינו דוהכ החוד .מייפה .ואש האונא
דהיינו במיצר החזה ס מ נ ה לדופן נשירה .נדא׳ רנ נהםן ריאה שניקבה
ודוםן סותסתה כשירה .והוא דסכיך נבישרא שבין הצלעות .אבל בצלעות עצמן לא
סני רסוף סירכא ליפםק .ואפי׳ סניך ננישרא ממש ונמיצר חחוה .כמו האונא דכשירח.
היינו בנפיחה רוקא כך פירשו הנאוניס :ואם יש םירנא מן הריאה לשומן הלנ או
לשום מקופ פריסה:
יב ,דין חשנלן האונות של ריאה .תלת כיסינא יתרי משמאלא .מלכד תרי אומי
אי חליף אי חסיר או ית־ר טריפה .ואי היהרת נררא דאוני נשירח .ואין
םצרסין חחסירה לעינוניתא דוורדא אלא א׳׳נ קיימא נדיא דאוני .ואס יש תרי עינוניתא
טריפח .ואם אין כי .אפילו אחח נשירה:
יג ,דין בועא שבריאה אי תרי רששכ• אהדיי או אחח כשירה .אכל חדי רםמיכן ולא
שסבן אהדדי או אחת בשיפולי ריאה רנראות כשתים מריסה .בראי׳ בהלכות
גדולות .או הריאה שנשתנית סכמות שהיא מילה או טסראה או מדבר אחר:
יד .דין סחט שנמצאת כריאה ואין נראית כחוץ והריאה נאה לפניני שלימה נשירה.
ואם חתן ממנח בא לפנינו עמ חמחט טריסח .או מחט שנמצאת בתוך
חננד אפי׳ שלם לפנינו .אי קופא לצר חוץ מריסה .דדרך הוושט עם השאנל בא
ויצא להוץ והזר ונכנס נ נ נ ר והוד .ליה נקוכת חוושט .וכקופא לניו כשירח .ונמחט
קפינתא בדירן פריפה בכל עיניין .אכל בריאה בכל עניין כשירה .שהמאה והננר
חלדין בקנה וסמוך חקנח יותר לריאה .ונם רחב יותר .אבל מבבד רחוק וקטן .רק
נמצאת בםיםפונא דנכדא כשירה .או תהובה נפנים .נעונ• ניח חכוסוח מצד אחר
כשירה .וכן נסצאח המחט בחלל הקורקבן נם נתחכ ככשר נפנים .או נמצאת כחלל
הוושט בכל עניין כשירה .שהקורקכן ובית הכוסות חלויין בוושט והמאכל בא דרך
הוושט ונס המחט בא עם המאכל ואפילו קופא לבי .ונעץ ככשר כשירה .דאוכלין
ומשקין דחקוה להיות תחונה שש אנל הנכד תלוי בקנה .ואין לומר שהקדים קנה
לוושפ שאינו רוחנ וקיונ לננר נמו לריאד .ואם חולעיס יוצאים מן הריאח כשירה.
דלאחר שחיטה סריש .וני נחחבה הסחט כפנים ברקים או בקורקבן ואין נינרח בחוץ
ויש קורט דם בחוץ בנגר המחט טריפה .ואם המחט ניכרת משני צדדין ואין קורט
דפ על חטהט ולא על הנשר לאהר שחיטה שריש ונשירה .ולא חיישינן אי עכר
םחייס לצד חוץ וחזר ונכנס לפנים:
טו .דין נקנים שננרנרח אם יש נהם חסרון לנאיסר אם אין בהן חסרון לנמכח
אם סמקח לאורנא .נשתייר חוליא כשירה .ואם ניקבה למטה מהנשר
שחיטה דינם במשהו:
טז .דין חוט השדרה שנפסק ברובו וכראש במשהו .ניקנ קיום של מוח ולמטר,
לצד הזנב עד נין )הטרפשות( ]הסרשוח[ נדונו טינן ואילך נשר .ובעוף
עד נ ץ אנמיים כיובו .פיכן ואילך נשר:
יז .דין נקנים .דפיטרסא בהן אם סותמתו שומן הנאכל בין בנהמה בין נחיה בין
נעוף הוייא סתימה ונשירה .דמיהרק .אכל הלב שאינו נאכל אינו חשוב
ריאה ש נ י ק ב ה ודופן ס ו ת מ ח ה ב ש ר ה שש רביתייהו וכו׳ ואונה השרוכה ל א ו ם ת והיא אצלה וכר.
טייח ע״א .אלא א״כ קייטא ב ר ר א דאוני כצ״ל וע-יש מ״ו ע״א רש׳׳׳ ד׳׳ה אשילו ובו׳ ובחום׳ ד״ה כ ל
בועה שבריאה וכוי שם ט -ז ע״א עי• נת!ס׳ שם ד״ה אי ששכ* וכוי ובחוס• ד״ה ואי לאו ובו׳, ובר.
ט ח ט ש נ ט צ א ח בריאה ו מ י עיי שם מ ״ ח ע״ב .כעובי בית ה נ ו ס ו ה וכו׳ שם ט י ט ע״א .ואם חולעים
חוט ה ש ר ר ה ש נ פ ס ק וכו׳ אפ יש בחש השרון וכוי שם ט ״ ה ע״א. וכר ע״ש מ׳׳ט ע׳י׳א ט ו ר נ א וכוי.
ט ״ ה ע׳׳ב .ובראש ב ט ש ח ו ט ״ ה ע״א ס נ ח כ ל ט ה ש כ ק ר ר ה וכו׳ .ער בין ה פ ר ש ו ת ב י י ב ו בצי׳ל שש
757 מחוור ויטרי
שזיפה ומריטה .אבל ריאה הדבוקה לשומן הלב אינו קרר סתימה ,דווקא שומן הנדל
במקום הנקנ סותס וכשידה:
יח ,דין נמלה בהסה מן הננ או מן העלייה או נפלה ררך ארובה סנובה עשרת
פסחיס מחסה .ואם דילנה מאליה אמדה נפשה וכשירה .ואם הגיחה לפעלה
ופצאה למפה יש לוסר שרילנה וכשירה .ואילים הפננחין זה את וח כשירץ .ופכח
המטיל בהמתו לארץ בשעח שרוצח לשוחטה אע־פ שמטילה בחוזק כשירה .לפי
שנועצת צפניניה כארץ) .אם( ]או[ אם החליקה ונפלה לארץ מאליה אעיפ שעתה
אינה נועצח ציפורניה כיון שלא הפילות כחוזק כשירה כיון שאץ נובח עשרה פסהים
פכריסח לארץ .כדאיחא בפרק הפרה .ואדם שזרק מלח מרחוק לארץ אם נפל על
טתניז כשר .ועוסזת שניצזדין ואין יכזלין ללכת א• סקרכי קימרי של מנורה חיישינן.
וככל םקוס שיש להוש לריסוקי איברים כגון נפלה מן הגג או פרפה בכותל צריך
להמתין עד שתלך ,והילכך אינה צריכה כריקה:
יט .דין בהמה )של( ]שלא[ בדק בה סרכי הריאה טריפה .אבל הטלה אין רנילות
להיוח כה סירכא כשהוא קטן .ואפ לא בוק כשירה בדיעבד:
כ ,דין ניטל הפחול או הכליות רכשירה .וכניקכ המחול כםוסכה טריפה .אבל
בקו לשה בשירה .וכוליא שלקחה מריסה .בי מטיא לקוחא עד םקוס חריץ.
וכוליא שהקטינה .בדקה עד כפול .בנסח )או( ]עד[ כענבח:
כא .דין נשמט ירך או בבהמה או כעוף ממקום חיבורו בקולית בלא איעכל ניביה
כשירה .אכל איעכל ניביה מריסה .שטופח יד בבהמה זה מ ל שלפניה
כשירה .שמוטח נף כעוף סםקום חיבורו ככחף טריפה שמא ניקבה הריאה שהוא פקח:
כב ,דין ניפל צוםת הגידץ שנחתך םעס פן הכשר עם אחד מן החומץ למעלה סן
הארכובה' כססוך לה וחעצס שלמ) .וכחוט( ]רבחוט[ אחר או רובו םמםה
בין ככהסה כץ כעוף:
כג .דין נחתכו רנליה למעלה םצופת הנידץ פמסה .והוא הרץ נשכר העצם ויצא
להוץ נרידא דרך נקב קמן שאץ עור ובשר הופץ את רוב השבירה .ודווקא
בדנל שלאחריח ,אכל בשלפניח אפילו כולו נחתך למעלה פן הארכובה כשירה .והיכא
שנשבר חעצפ למעלה או לטפח ולא נחחך לנמרי אמ לא יצא לחוץ חכל כשר .בין
כהסח בין אבר .ואם יצא לחוץ לםעלה סן חארכובח הכל אסור .םשוס טריפח) .או(
]אכל[ לטטה טארמכה ויצא לחוץ בחסד .כשירח .האבר יש לו דין אבר סן החי
םדרכנן .ואסור לסולחו עם הבשר ,ולחושיטו )לכך( ]לבן[ נח פדרבנן .ונפקא מינה.
שאם יש ספיקא לקולא .אכל מן התורה אץ לו ח ן אבר מן החי אפ״ למעלה סן
הארכובה .כי אס טשיס טריפה:
כד ,דין עור ובשר חופים רוב השבירה צריך מב הכיסוי סבשר וםיעומ סעור .ואץ
יצא העצם ה נ ש ב ר וכוי עיי בפירש״י ד״ה רוב הקיפו וכר .כ ה ( אפילו ה ב ה בירו ובר ע״ש נ״כ ע׳׳ב
כ ל העני! וכן שפ נ״נ ע׳יא ע״ש .ועי׳ בתום׳ ד״ה יש ד ר ו ס ה וכוי ובחום׳ ד״ה קבו״ל וכר .מ ט ע ם
ם׳׳ם ובו׳ בצ׳־ל .כו( עוף ה ב א לפנינו ואינו מכירו וכוי י ב ת ק ב ק ל י פ ה הקורקבן וכוי ע״ש מ״ב ע״א
כ ז ( דין ביצים האיר לוקחים וכו׳ עיין חולין ם״ג ע׳יב .סיסנין לאו דאורייהא ע י ש ס׳׳ד ע״א וע״ב.
כ ד ם ו כ ח שילהי אי; מעםידין ובו׳ עיין ע״ז ס׳ ע״א ועי׳ ועי׳ בחוס׳ ד״ה סימנין לאו דאורייחא וכוי.
ב ח ( ביצים ש ט ר ו פ ו ח ובו׳ עיין חולין סייד ע״א ועיש הופ׳ ד״ה בחופי שם ד״ה א מ ר ר ב א וכוי.
סימני! לאו דאורייחא .ועיין ע׳יז ל ״ ה ע״א הופ׳ ד״ה קמ׳יל מכאן ה י ה ר״ח מ ה י ר וכר וצ-יע .בישולי
759 מחזור ־ויפורי
שפיר קונין סן הנויס אעיס שלא ראינו הנתרם תחילה .ונס אין לחוש שמא היה
בהם דם ואץ אסורין משום בישולי נוים של ניציס לסי שאינו תופס איסור בישולי
מים בפת:
3ט .דין ביצים שנמצאו נתרנגולת שחומד• •שמותרים לתחם בתבשיל של הלב אס
בקליפה דווקא נמצא .ואין צרינין סליחה .אנל בשאינן בקליטה אסורים
בחלב וצריבין מליחה :ואם נמצאת ביצה כתרנגולת גנילד) ,אסורין( ]אסורה[ אשו של
טריפה .שנגמרה באיסור כדאיתא בעריות .ואס נתערבה אוחה ביצה עס שאר ביצים
שטחורין אסילו באלף כולן אםורץ סשום דבר שבםנין .ואס נמצאה סשפק נבילה
הביצה עצמה כשירה דהוי סטיקא דרבנן לקולא .ואם הכיצה מתרנגולת טריפה .אפי׳
אם נתערבה עם ביצים אהרים באלף כולן אסורין .ואפי׳ הביצה מספק טריפה כיון
דהוי םסיקא דאורייתא אוסרת אשיי אם נתערבה באלף כפו שפירשתי בסוף חילכוח
איסור והיתר:
ל .דין ביציט שגולח טסשק טריפה מתי ידע אמיתת הדבר גס סן הביצים נם סן
התרנגולת אם נזקקת אחרי כן לתרנגול ויש לה עור ביצים הכל סותר אפי׳
התרנגולת .כדאסרי׳ בנקבה .כל שאינה יולדת הוי ספק .ונובר כל שנים עשר חרש
מיכן ואילך הכל מותר:
ל א .דין ניצים של עוף טמא או ביצה טהורה שיש בה אפרוח א 1דם זנהבשל
עםחם ביצים כשירין .או דבר אחר נין ^ם קליסחד .נין נלא קליםחה הכל
אסור ער שיהא ששים בהיתר .ואס הכה על התרנגולת רצתה ביצתה כשירח ואין בח
דץ אבר סן ההי:
לב .דין ביצים שיש דם על קשר של חלבון הדס אסור והביצה מותרת ואס ישנו
על קשר של הלסון אף הביצה אסורה .ואס הדם על הקשר ]של חלבון[
ונס נחםשמ הוץ לקשר על הביצה הביצה אסורה .ונם אס הדס על הביצה ואין בלל
רס על הקשר הדם אסור והביצה מותרת .והדם אינו אסור מן התורה אלא מדרבנן:
לג .דין ניצה שיש כד• אסרוה סווקם אינו אסור סן התורה כי אס מדרבנן .דדרשא
על חארץ .לרבות אפרוחים שלא נתפחהו עיניהם הוי מהשרץ
אסמכתא אכל שמא אסורים סשום נכלה כמו בחמד• קודם ח׳ ימים .ומחי יהיה סותר
האפרוח לאהד שיצא סן הקליפה) .אבל( לד אליעזר כן יעקב עד שיםחחו עיניהם:
לד .דין תולע הנמצא כסרי )אם בא בעור הפרי( אם בא ]בעוד[ הפרי באילן אסור
ואם בא לאחר שנחלש סוחר ,ואם סחיים סירש חוץ לפרי אסור .וכן
תולעים חנסצאים בשרבימי קושש סולין וסייש .דאוחם באו בסחובר אסורין) .ואותו(
]ואותן[ זבוכין שבתוך נוף חסולין עצמן באים בתלוש וסותרין .ואינן אסורין אלא א״כ
פירשו הייס :ומשםידשו אץ חמתן ונכנסין לבך כשנמצאו בקדירה בתבשיל של 0ולץ
והס מתים מותרין .שבתלוש גדלו בסולין ואין בהן משוס שרץ הארץ ,ואעיס שעתידין
להיות מורהים אין לאוסרן משומ שרץ העוף כיון שנוצר בתוך הסרי כמו )זיתן(
]חין[ שבעדשין ושבכליסין שאינו אסור בברייה אלא מקרא דשרץ השורץ על הארץ.
ויש מחסירין .ונותנץ אותם תהילה לבשל בסים רותחין כדי שימותו מיד בתוך הפולץ.
שאם ישימו הסולין בסים צוננין אולי מחמת חסים יצאו חזבובין לחוץ בתוך המימ
ונאסרו וסתים שם בשעת הרתיחה וחדי הוא אוכלן בקערה:
לה .דין שרכימי קושש של סולין או סייש שנתבשלו .ונמצא תולע באחד מהן.
השרביט שנמצא בו תולע זורק לחוץ .והשאר יש אוסרין אס״ על י ה
ששים של היתד שיש בסחבת .וכן דנים קטנים שנתבשלו ונסצא אהד מהןדנ טםא
זורקו להוץ .והשאר אוםרין אסי׳ על ידי ששים .לסי שכשמערה הםים הטין מעסים
בסוף העירוי עם טעט םים ישנו לדנ טסא עם עשרים דנים או שלשים .ונאסרו וחתרץ
ונונעיס לכל השאר דנים .ואם חם ביצים שנתבשלו ונמצא אתר מהן שיש אםרוח
או דם אינן קלים להתבטל על ירי ששים כמו דנים קטנים ולכך טוב להמתין עד
שיצפננו קודם שיוציאם סן המים שנתבשלו שם .ואס גמחר ישיט מיס צוננין עמהן
לצננן תהילה .אםנס נראה לי דשרביטין ורניס קטנים יש לתתיר כנון שמערה לכסוף
כל המים לחוץ .א׳כ העשרים או השלשים שנאסרו כבר בטלים ברוב שנשאת .ואין
חוזרין ואומרץ השאר שבםהבת אע׳ס שנונעים כהן המין .לפי שאימור הנבלע אינו
חוזר תפלט ביבש אלא על ידי סיס עםהן .ולכך בעינן ניער וכיסה נם טיפח חלב.
ונם קליסת שנאסרת אינח חוזרת ואוסרת קליסח אחרח סםוך לה .וכן לעולם ואע׳ס
שמעם נוסו נפלט ונבלע כדבר שסמוך לו כמו חם לתוך חם אשיי בלא םים .סיס
איפור הנבלע כו טסקוס אחר אינו נפלט בלא מים .וא־כ אעס״י שהחתיכה עצסח
נעשית עילה מיס לא יחא טפל חטור מן העיקר .וכאן שאינו אוסרץ רק העשריפ
הרי תן בטילין בשאר שבמחבת שהן רוב שאינו סכיר אמו חם .ולא שייך לוסר
ברייה לא כטלה אלא כרכר שאסור סהסת עצסו בלא בליעת איסור ססהוס אתר.
אבל נבי במים אסוד הכל .דאין רנילות לבשל ביצים ביחד כל שיהו שלשים או
ארבעים שנאסרו בטילים בשאר שיהיה עוד רוב של תיתר:
לן ,דין תולעים שחן בחתיכת כשר או כחתיכת רנ שבאו מחיי הכהטה והדנ
שאםורין .ואותם שבאו לאחר שחיטה םחמת סירחץ חכשר או הנמנה
פותרין לאהד שםתו .אבל אם סחייס םירשו על הבשר אסורין לעולם .כסו פירש על
נב תמרה .ולהא לא חיישינן דבשעה שמתח הבשר בסיס יבאו על הבשר ב ח ק אם
היו כחוץ נוסלץ .ואס תולעים הנתלים בכלים שבסיס .וכן במים הסכונסץ שעל
הארץ שמותר לשתוחן אפיי פירשו בדוסני הכלים והנוסא בפנים .וכן יכחושץ קטנים
הנתלים בשכר או ביין שסותר לשתותן עם הםשקה .ואס סינן השכר או יץ דרך
סמלית או תבן ופרחו שם אםותן:
pלקשור שחי פרדות לקרון שאסור אם אינן שוות מאב ומאם .וכל שכן לז.
פרדה עם נהסה אחרת שאסור:
ל ח .דיין אוחו ואת בגו שנוהנ בץ בוכריט בץ כנקמת .בץ האפ תחילה ואחר כך
הכן .או איפכא .והיום הולך אחר לילה שלפניו:
נ « ויזין שבעדשין כי׳׳ל שם .לו( חולעיס שחן ב ח ת י כ ו ת נ ע ר ונו׳ עיין חולין ס״ז ע*א> ועיין כ ו ע ס ׳
tryע״ס ע׳״א .ועיי! בחוס׳ » 0ד י ת קוקיאגי וכו׳ וחוס׳ ד ״ ה ל ר ב ו ח וכר .לו( לקשור ש ח י 6ר ר ו ח
ר*ה עייל לי ובו׳ .ל ח ( בין ה א ס ת ח י ל ה ו ב ר ש ס ס־׳כ ע׳׳* .וחיוט •pmינחר ו כ ר ] * i t vע׳׳*.
761 מחזור ויטרי
לט .ד ן כסר עפר למעלה ועפר לפפה .ולכתחילה אסור לדבר כין שחיפה לשחימה.
לסי שיחיה צריך לחזור ולברך על חשחיפה אם סה בינתיים .אכל פילי
דשחיפה בנון חן לי הסכין או חרננולח אינו הםסקה .כפו לאחר ברכח המוציא
נביל לתורא:
ט .ד ן בפה םכסין .רשכינ אומר זד .חכלל דבר חמנדל צםחיס םכםין כו ושאינו
מנדל אץ סכסין בו .ומיהו אםילו דבר שאין מנדל צסחים אי איקרי עפר
בשום פסוק מבסין בו .ו ל ע י ל סי׳ ב ה י ל כ ו ת כיסוי הדס:
מא .ד ן ולד שליל הנסצא כבהסה ששחמח שסוחר חעוכר כשחיטה אמו .ונם חלבו
ונידו מותר .אכל דםו אסיר .והני פילי שלא הלך כלל .אבל הלך צריך
שהיטה .ואם נסצאת האם טדיסח .שעתר) .שחיטה( ]שהיטת[ האם אינה מועלת לעובר
אם העוכר בן ט׳ הרשים מותר העובר בשחיטה עצמו .כררכא דאםר ארבעה סיפנין
אכשר רחםנא אכל כן ח׳ אפור דלא שייך כיח שחינ4ה .ולפי שלא יוכל להבהין מתי
יש לו ם׳ חדשים פוב לאסור חכל כשחאם פריסה:
מב .ד ן חחיכח בשר שהניחה בביתו ואין איש רואה והלך לשוק .אם מצאח כמקום
שהניחח סוחרת בלא טביעוח עין וםיטן .ולא ניחוש להחליפה ,עורב .ואס
לא םצאה שם אז צריך פכיעוח ]עין[ .ואם הניהה בשוק כין הנוים כסו כן צריך פן חילפוח:
מג .ד ן איסור שנפל בקרירה שיש היתר רוחה בין בטיט בין שאינו כסינו נשער
בששים ברופכ כקיםד .ובחתיכות .ולא בםאי דבלע קדירה .ואם בישל
היתר בקדירה של בת יוסא הכל אסור .ואם אינה בת יומא לכתחילה אסור לבשל.
דיעבד סותר:
סד .דין כף של איסור שתחב כקדירה של היתר .ואם הכף חולכת ותחבה בקדירה
םליאה תבשיל בשר .או איסכא .דחכף אפיי איני .כת יוסא הכף אסורה
והתבשיל סותר .ואם הכף בת יוםא צריך כתבשיל ששים .ואם נשפכו המים סםפיקא
אסור .דפעם כעיקר דאורייתא .ולא כסרש׳י:
מה ,ד ן איסור שנתערב בחיתר ברבר יבש .בסין כסינו בטל ברוב .ואם בדבר לח
כנון יין ביין .הלב כחלב .צריך ששימ .וכל מין כשאינו םינו אפיי בדבר
יבש .ואין צריך להשליך אחת כפו בחדומה שנפלה בחולין משני מלח חכהן .ואס
חחיכה נדולח של נבילה או של בהטה טמאה נפלה בהיתר או חתיכח בשר הבלועה
טהלב והיא נחלה אינה כמילה אפי׳ באלף של חיחר כיון דראויח לחתכבד .כתנא
פרק כתרא דע״ז .אבל התיכת תיתר נתלה שנאסרה מהמת בליעת איסור .בטלה שפיר
כתב כיבש .ואפ כתבשיל נפלה בטלה כששים אם אינה מכירה .וכן כל דבר שבמניין.
בנון ביצת נבילה או פריפה או פיתח נםוח של ערלה אפיי באלף לא בפילי .וכן
דבר שקרוי )בריא( ]בדיה[ כ;ון דנ טמא קטן או עוף טמא או ניד חנשה ואוכלן שלם
חייב מן התורה אפי׳ לית ביר .כזיח .חילכך אס נחערבו בהיחר ואינו טכירן במקום
ל ט ( עפר ל ס ע ל ה ועפר ל מ ס ה וכוי חולין ס י ג ע ־ ב .ו ל כ ה ה י ל ה אסור ל ד ב ר בין ׳סחיטה ונו׳ ו ה ט ע 0
משום ב ר ב ה שאינה צריבה כדאי׳ יומא ע׳ ע״א ובהו׳ שם ד״ה משוש וכו• מ כ א ן יש ל ל ט ו ד ד ה ש ו ח ט
ה ר ב ה ב ה מ ו ח או עופות ב י ח ד אסור ל ה ס י ח בין ש ח י ט ה עוף לחבירו כדי לחזור ו ל ב ר ך כיון שיכול
ל צ א ת כ ב ר כ ה ראשונה ,ועיין הוס׳ הולין פ״ז ע׳׳א ד״ה וטכסי ובו׳ וסוטה מ״א ע״א .א כ ל מילי
ד ש ח י ט ה ונו• כ ס ו ל א ת ר ב ר כ ת המוציא נ ב י ל ל ת ו י א ,ב ר כ ו ת מ• ע״א ועיין כתום׳ חולין פ׳ץ ע״א ד ״ ה
ט א ( והני מיל׳ שלא ה ל ך וכו• (0וד ,ה כ ל ל ד כ ר ה ס נ ד ל צ מ ה י ם וכו׳ שם פ ״ ה ע״א. ז מ ב כ י וטי.
מ ב ( ח ת י כ ה בשר ובו• עיי! חולין ז ך ד ע״א וע״ב ,ושט צ״ב ע״ב ,א ר ב ע ה םיסנין וכו׳ שם ע״ה ע״א.
ט ג ( איפור ש נ פ ל ב ק ר י ר ה וכו״ עיין חולין עיין כ ל הסוניא חולין צ״ה ע״א ,ועיין כ׳׳מ כ׳׳ר ע״ב.
צ׳׳ז ע״א א ס ר ר ב א א ס ו ר ר ב נ ן ב ט ע ם א ובו׳ ובתום׳ שם ד״ה א מ ר ר ב א וכו׳ ושם ק׳יט ע״א רש׳׳י
ס ר ( ד ט ע ם כעיקר דאורייתא כ צ ״ ל ולא כ פ ר ש ־ י עיין ד״ה ותו ל א סירי .ועיין עיז ע׳ינ ע״א וע״כ.
מחזור ויטדי 762
שנתערבו אפיי באלף לא בטלי מדרבנן .ותוקא שלימין .אבל חחוגין וטרוסקץ אפי׳
יהיו כולן בטילין הם בששים .וצפור טהורה שנחנכלד .או נטרפה אשי׳ שליסד ,אינה קרוייה
)בריא( ]כריה[ .כדאי׳ ם׳ כל הבשר .אשי׳ הכי אינה בפילה באלף ,אם היא דבר שבמניין
או ראוייה להתכבד .אבל אם נאסרה מהמת בליעת איפור .או דנ טהור שנבלע מאיסור
ונתערבו עם היתר אשי׳ הן שליסין אינן קרויין )בריא( ]כריה[ ולא דבר שבםניין ולא
ראויים להתכבד :אבל חתיכת בשר בהלב אינה בטילה .כדאיתא פ׳ בתרא יעיז
רהאוכל ממנח כזית לוקה:
מו .דין איסור הניכר ואצלו רוב חיחר הניכר ולקה סאהד טהן ואינו יודע םאיזה לקח
אסור מן התורה .דכל קבוע כמחצח על מחצה דמי .ואם נמצאת חחיכה אחת
ל א pאו לקחה נוי שלא בפנינו או עכבר אז מוחר .רכל דפריש מרובה שריש .וליכא
למינור שמא יקח מן הקבוע כיון שהקבוע ניכר וידוע האיסור היכן הוא .דלא מחזקינן
נכרי ברשיעי ליקה מן האיסור ודאי בלאו הכי יכול לקנוח נבלח מן השוק .אבל בדבר
המעורב יחד איסור והיחר לא שייך למיטר כל קבוע כטהצה ובטל שסיר .ואם דבר
שבמניין הוא או ראדיח לחחכבד דלא בטיל אםי׳ מעורב באלף ואסור הכל מדרבנן אם
פירש אחד מהן אותו אמור .נזירח שמא יקח מן הקבוע כיון דשם מן התורה בטל ואינו
אסור אלא מדרבנן .אי שרינן למישקל בפירוש אחי לשישקל בקבוע כדאי׳ פ׳ התעמבח.
וזאב שדרס בהמה אחח בין הרכה שייך לדין זה .ואין לחחירט טטעם חערובח אפילו
לאחר שפירשו זה מזה .כדטרי׳ .ורבעו יעקב חיח מחיר לאהד שפירשו זה מזה מטעם
דבל דשריש מרובא םריש .ואולי ההיא רסרק התערובת רנור שמא הוה םוקי לה דווקא
בקדשים .ונם אין להתיר הבהמות מטעם פסק דרס בשן ומותר .ואפילו ררס ביד שמא אין
זאת .דבסוף הילכות איסור והיתר סירשתי הדבר שיש מ ספק איפורא דאורייתא והוא
דבר שבמניין אפי׳ באלף לא בטיל .כנוןביצה ספק מריסה דלא בטלה באלף כולן אסורוה
קאי אפי׳ אססיקא .דלא ברכינו יעקב:
מז .דין התיכת היתר שנאסרה או מהמת טיפח בליעת חלב או נס איסור אהר נבלע
בה אם נחתכה אותה התיכה כקדירה רותחת לא םגי כששיט לבטל טיסת
איסור הבלוע כה אלא חתיכה עצמה נעשית נבילה .וצריך ם׳ לבטל כל החתיכות .ואפי׳
הכי תתיכח בשר הרבח שנמלחו ונחנם כניניח של עצים ואבנים אם נמצא חחיכה אהת
בתוך הציר אותו מקצת אסור ואפילו ליח בה פילי לא סני כקליפה כיון ששורח בעיר
דומה לכבוש הרי הוא כמבושל .אבל חצי ההתיכה שלמעלה אינו אסור כלל דדם אינו
מפעפע אפיי יש שמנוניח באוחו מקצה שבציר .אעש־י שטעמ השסנוניח הנאסר מפעפע
למעלח וחתיכה עצמה שבציר נעשיח נכילח .ואילו חיא נבילח ממש או חויר היחח אוסית
למעלה מחמח סיעסוע .ם־מ אח שלמעלח מוהר כיון שאין הדם עצמו הולך ולא יהיה לו
כח לאסור יוחד מאילו חיה כולו דם שזהו דבר האוסרו .והיינו נמי טע׳ למלח שעל הכשר
והסלח אסור סשום דם .הלא טעם מלה הולך בכשר למה אינו אוסר הבשר .אלא כיון
שדם אינו הולך שם מוהר .וכן כל דבר שצריך קליפה למה אין אוחד ,קליפה אוםרח עוד
חולין צ״ח ע׳׳ב ומשהים ט ״ ה ע״א .ט ה ( א ב ל ה ח י נ ה כ ש ר ב ח ל ב וכו־ ע״ז ע״ר עיא ועיין ב ח ר שש ד״ה
אלו אסורין וכו׳ ועיין בהדושי הריטב״א שם .מו( ד כ ל קבוע כ מ ח צ ה על מ ח צ ה דמי וכר מ א ס ר דרי
זירא כ ח ו ב ו ה ט י ו ע ׳ * וב״ק ט״ד ע־׳ב מ ק ר א ד ו א ר ב לו וקט וכו׳ ועיין הולין צ״ה ע״א ,ושטחים ט׳
ע״ב ובחולין ןו״ה ע״א .כ ד א י ח א פ י ק ח ת ע ר ו ב ו ת וצו׳ עיין זבחים ע״ג ע״ב ,ובחום׳ שם ד״ה
ונכבשינהו וכוי .ורבינו י ע ק ב ה י ה מ ח י ר וכו׳ עיין חוס׳ חולין צ״ה ע״א ד״ה ה כ א נטי וכו׳ ועיין
ביויד סי׳ ק י ה סעיף ז׳ ו ״ ז ״ ך ס י ק י״ז .וביאורי הגאון ס״? טי .מז( א ב ל הצי ה ה ה י ב ה ש ל מ ע ל ה
D
אינו אפור ע״ש צייו ע״ב הופ׳ ד״ה אפילו וכו׳ וביריד סי׳ ק׳׳ה ' יי יב״י׳ד ם״ק י״ז ובביאורי הגו״יא
פ ״ ק ס׳ .ועיין בחו״ר פי׳ צ״כ ס״ק ה׳ ש ה ק ש ה ג״כ רגבי נ ש ר ב ח ל ב יאסר ק ל י פ ה א ח ת ה ב ר ח ח
763 מחזור ויטרי
סמוך לה .וכן לעולם .הלא פעמים שהקליפה היא שמינה .אלא ביק שאיסור הנבלע כה
אינו הולך יותר לא יהא טפל המור מן העיקר:
סח .דין טלה שכלוע מדם או מאיסור ונתנוהו בקדירה .שאם יש כקדירה ששיט של
מלה הכל מותר .אעפיי שהמלה שנעשית נבילה נותן טעם אפילו באלף.
דאינו חמור יותר מאילו היה כולו רם או איסור הבלוע בו .ואם מלח הבלוע מבשר או
תבלין)שדרכו במדוק( ]שדבו נמדוך[ של בשר ונחנוהו בתבשיל של חלב .או איסכא
אין צריך ששים אפי׳ מן המלה בי אם ם׳ מטיפת בשר הבלוע בו .כיון שהמלח לא חיח
נבלע מאיסור:
מט .דין להנעיל)א( כלי דווקא כשיהיה אינו בן יומו .ואז אפילו תוך כלי בשר מותר
להנעילו .ואס ככלי האסור שאינו כן יומו טוב יותר .אכל תוך בלי האסור בן
יומו לא יגעיל :דין להגעיל כלים לצורך הפסה .אם מגעילן קודם ערב פסה .או ערב פסה
קודמ די שעות מותר אפילו שניהן בגי יומן דאין בהם כי אם טעי חסין• .ולכך שרי.
דנותן טעם )במוחן( ]בר נותן[ טעם הוא .אכל לאהר ד׳ שעות אסור להגעיל אלא כלי
שאינו בן יומו .דהחמץ נעשה א־סור ונבלע .ודין בן יומו חייט יום ולילה מעת לעת.
ושצריך לשפוך מים צוננין על הכלי הננעל מיד .וקדירה או קערה שנאסרה מחמת בשר
בחלב או איסור הנאח אחר .לסוס ריהטא אסור לחשתסש בה אפי׳ צונן מון פירוח או
סובין .אעינ שאינו נהנה מן האיסור הבלוע .מידי דהוה אחרס חדרייני .חבית של יין נסך
של הרס שאסור אפילו לסמוך בו כרד המטה .משום דרוצה בקיומו ספני היין הבלוע
בתוכו .כדאי ס׳ אין םעמידין .אמנם מוהר להשתמש בה צונן .רהא חביח של טי רמא
ביה נוי חמרא מותר לישראל למירמי בה שברא .והיינו כלא עירוי והנעלה מדלא שרי יין
כי אם שכר .וכן סרק )שנים אוחוין( ]אלו מציאות[ .מצא חבית של יין הרי היא אסור
בהנאה .והחבית סותרה .והיא דהרס הררייני אסור לסמוך בו ברעי המטה .היינו טע׳ כדפרי׳.
נ .דין לב .אמ לב נצלה עס דמו קורעו לאחר כך ומותר דמה שבולע סלמ ונסל לארץ
אם נתבשל הלב בקדרה דאין מועיל מה שפלט דנשאר הדמ בקדירה צריך
ששים סן הלב .ואם אין ששים מן הלב אף הלב עצמו אסור:
נא .דין כהל) .ב( אוכךא בלי .לפי• רכי׳ שלמה לצלי בעי קריעה שתי וערבלבחחילה.
ואם לא קרעו בלל פוחד לצלי .דחלב הנפלט טפל לארץ .ואותו שלא פירש
מותר בדיעבד .וכן לעשות מליתא שקורץ פשטידא אם לא קרעו שתי וערב אסור אף
בדיעבד שהחלב נפלט וחוזר ונבלע .וכיון שפירש איקרי חלב דרבנן .וכי נבלע אוסר בשר
כחל .ולקדירח אם קרעו שחי וערב ושחו בכותל מותי אף לכתחילה .בלא בשר עסו .ואם
יש כמיס עם הכחל שיחכטל שם החלב אז מוחי .ועם בשר אסור לכחחילה אשיי קרעו
שחי וערב :ולפי׳ רכינו יעקכ כי קיעו שחי וערב מותר לקדירה אף עפ הכשר אף
לכתחילה .ואם לא קרעו רק קצח מותר בדיעבד .אבל לצלי מוחי לכתחילה אף בלא
קריעח ילל .או כמליתא מותר לכתחילה כלא קריעה בלל דחלב הנפלט אעפ״י שחוזר
ה כ ת ב יד נ כ ת ב : בגליו!
)ב( סמול .אםפליין. )א( ניפול לשון פליסה דנל כמו טורו עיני וצא ינעיל,
ע״ש .ס ח ( ט ל ח ש ב ל ו ע מ ר ס וכוי ע׳ י! ־ סי׳ ם׳׳ט סעיף ט׳ ו ב ה ג ״ ח שס ,ועי בפרי ח ר ש סעיף טי זום
שדכו בטדוך ש ל בשר כ 1י ל .ס ט ( דנותן טעש כ ר נוחן ט ע ס הוא מ ד ל א ב ל ל א ח ד ד׳ ש ע ו ת וכר עיין
pjh׳ חולין ק ״ ח ע״כ ד״ה ש נ פ ל וכר ובתו׳ ע׳ץ ע״ו ד י ה מ כ א ן וכר ונדא׳׳ש ו ב מ ר ד כ י ס ר ק כ ׳ דשסהיט
ו«$$ח סי׳ ה נ ״ כ .משום ררוצה וכו׳ ע׳׳ו ל ״ ב ע׳׳א ,ועיין בהום׳ שם ד״ה ו ה א ה כ א וכוי .פ׳ אלו מ צ י א ו ת
גייר ע״ב .נ ( א פ ל ב נ צ ל ה וכו׳ עיין חולין ק ״ ט ע״א .ובהום׳ ד״ה ה ל ב וכר ושם ק״מ ע״ב ד״ה ד ל מ א
נ א ( לפירש״י לצלי בעי קריעה וכר עיין חולין ק ״ ט $וכר ו ב פ ס ח י ם ע״ר ע״ב ד י ה שאני ל ב וכוי.
j * jושם קי״א ע -ב בפירש״י ובחום׳ ק י ט ע׳׳ב ד ״ ה אינו עוכר וכו׳ ובחום׳ ש פ ד ־ ח ה ה ו א ל ק ד ר ח
טחזוד ויטרי 764
ונבלע אין בכך כלום כיון שלא נשתנה טעםו טחמח בשד אחר .והכחל שנגלה או נתבשל
מוחר להתכו לכההילה בסכין שחתכו בו בשר:
גכ .דין כבד לבשל בקדירה שהקדירה אסורה או הבשר אס נחבשל עפו אסור אפילו
הכבד נסלח .אבל הכבד מותר .כדחנן במסכח חרומוח .הכבד אוסרוח ואינה
נאסדח .לפי שיש בו רוב דס סולט ואינו בולע .ולסי׳ רבי׳ יעקב אם לא נסלח כך הדין.
אבל אם נמלה הכבד הכל מוחו* .ואם צולחו על הנחלים צריך לחתכו ולנקכו :דרש
מרימר חילכחא כין כבדא בין כחלא אס הם חותי בישרא כשצולין אותם בשפוד סוחר
אף לכתחילה .אכל אס חם בשסוד עילוי בישרא .לכתחילה אסור .דיעבד שרי .בכבדא משום
אעס״י שיש בו דוב מ׳׳מ משרק שריק .ובכהלא אעינ שהחלב נוטף סמנו םריך קצת על
הבשר .כיון דהלב שהיסה דרבנן הוא סותר .והני טילי לדידהו שתנודין שלהם היו פיהן
למעלה והיה השפוד זקוף .אבל לדידן שפודין מושבבין ופעסים ראש אהד עליון ומעסים
חחתון .ולכך לעולם לכתחילה אסור לצלוח בשפוד לא כחל ולא כבד עם הבשר .ואי
ריעבד כשר:
נג .ד ן כרישים ובצלים שרוצה לתת בקדירה ]של בשר[ וחחכם בסכין חולבח .או
איסכא .דלא סני לוע בהדחה לסי שראשי הכרישין ונם הבצלים הם תריסים
והוו כמו צנון שהתכו בסכין .ואם נתנו בקרירה מותר .דאין צ ד ך רק ששים של טעם
הסכין הבולע בירק שהוא דבר מועט .ואם חתכם בסכין של טי אז צריך ס׳ של כל הירק
דטלו נעשה נבילה .והדין זה הוא אפי׳ בסכין שאינו כן יומו .אבל עלץ של כרישין ונם
כרוב אינן חריפין וסני להו בהדחה:
נד .דין קערות חולבות שחדיחם בםחכח של בשר או איסכא .ואם שניהם בני יומפ
הכל אסור .ואם האחד אינו בן יומו ותכירו בן יומו הכל סותר .אפי׳ נאסר
נותן טעם בר נותן טעם דמותר בצלי דווקא .אבל נתבשלו אסור .הכא מותר ראיכא תלתא
נוחני מעמ על ידי חמים .אחד בשר במחבת בת יומא .ומן המהבת כמים .וםן הטיס
כקערוח שאינן בני יומן שהוא היחד קצח .ונם לא קבלו כי אס מטעם שני .וכן הדין
בקערוה של כשר בני יומם שהודחו כמים רוחחין בכלי ראשון עם קערוח חולבות אינן
בנות יומס .דקודם היו במים שננעו וו לזו חמין .א־כ איכא נ׳ נוחני טעם של היתר .וכן
בצימ שנתבשלו במחבת חולבת מותר לתחם בפשטידא .או איסכא .נתבשלו כמהבת של
בשר מותרין בסלדון .וכן ירקוח שנשלקו במחבח חולבת מותר לתתם בתבשיל של בשר
ואפילו המחבת בח יומא .וכן איפכא .וכן קטניח פולין או סייש שבישל בקדירה חולבת
מוחר לערוחם בקערה של בשר .ואפילו לכחהילה .ואפילו הקדירה בח יומא הכל סותר
כמו דנים שעלו בקערה מוחר לאוכלן בכוחה .והני מילי כשחקערוח אינן מלוכלכין כשיורי
המאכל .או שייך היתר של נוחן טעם בר מחן טעם .ואם שניהן בני יומם הכל אסור
שהמים נאסרו מחמח בשר של וח וחלכ של זה והוזר ונבלע בהם ואין כאן מתן טעם
בר מחן טעם של היתר:
נה .ד ן בשר כדי לצלות אץ צריך למלוח .ואם לחח בקדירה צריך להדיהה תחילה
ואחרי כן למולהה משני צדרין .וכן החרננולח םבסנים ומבחוץ .ושימלח היטב
נ ב ( ח כ ב ד א ו ס ר ת יאינוז נ א ס ר ת וכו• חו־וםוח פ״י ט ש נ ה י״א .וחוליין ק״י ע״ב ,ועיין.בפרש״י ש ם ובו•.
ד״ה כ ב ד א ,ו נ ת נ ס ׳ ד ״ ה כ כ ד א וכי׳ ד ר ש מ ד י מ ר ה י ל כ ת א בין כ כ ד א זכי׳ חולין קי״א עי׳א .נ נ ( ש ר ת ה
ל ת ת ש ל ב ש ר כ צ ״ ל •־והוי כ ס ו צונן ש ח ת כ ו שם קי״א ע׳׳ב ,ועיין בתום׳ קי״ב ע״א ד״ה א נ כ וכוי.
נ ד ( כ ס ו ד נ י ס שעלו ב ק ע ר ה וכו• חולין קי״א ע״ב ,ועיין בהוס׳ שם ד״ה ה ל ב ת א וכר .נ ה ( ב ש ר כ ד י
לצלות ^אץ צריך ל מ ל ו ה וכוי חולין צ״ג ע״ב .פ ס ח י ם ע׳יד ע״א ועיין בחום׳ שם ד״ה האי טולייתא
וכו׳ ובתופ׳ ד״ה כבולעו וכוי .צריך ל ה ר י ח ה ה ה י ל ה וכו׳ חולין קי״נ ע״א ,ובב״י פי׳ ס י ס .ל ס ו ל ח ה
משני צדדים .ט ה ה י א ר ס ו ל ח ה י פ ה י פ ה ש נ י ' פ ע ם י ם .וכן ה ת ר נ ג ו ל ת מ ב פ נ י פ ו מ ב ח ו ץ ס ח א י טעםא'
765 מוזזור ויטרי
שיהא אינו נאכל מהמת םלחו .ולשהות שיעור עלייה .ואחרי בן יריח הבשר שני פעמים.
וכשימלח צריך להיות ער דף .או סל מנוקב .אכל בבלי שאינו סנוקב הכל אסור.
וכשידיח הבשר בכלי צריך לחת המים תהילה בכלי ואהר כך הבשר .ולא בשר חחילה
בכלי)ואס( ]אם[ הבשר לח:
נו .דין כשר ונבינה -כשהן להים ונונעין זה בזה )ואם( ]אם[ שניהן מלוחיס ואי8ן
יבישין אסורים .ואם אחד םלוח ואחר תסל .הםליח מוחי והתשל אסור .וכן
הדין כשר כשר ובשר נבילה שננעו זה כזה .אם ומיוזמה מלוחח לכדה הכל מותר .ואם
הנבילה לבדה מלוחה הכל אסור .כדין טהור מלוה וטמא תםל םוחר:
נז .דין בשר חי או צלי שנסל עליו חלב כין יש מלח בחלב לבדו או בכשר לבת
הכל אסור עד ששים .כיון שהאסור צלול הוא .ואמ אין מלח לא בזח ולא
בזח אם אין סילי ריכל סוחר בהדחה .ואס )הבצר( ]הבשר[ צלי בלא סילי צדץ קליטה
משוס )דרכין כמולא( ]דרכיך כנוזלא[ .אבל כשהבשר כשר ,או הנבילה האחר חס סחםח
בישול או צרי וננעו זה לזה אץ להם דין טהור מליה וממא תטל .אלא עילאה נבר ותתאה
נבר .דהלכה חתאה נבר .ואם כי ההם למעלה דאז התחתון כשר .מ־ט קליטה )מהא(
]מיהא[ בעי.
נח .דין נבינות ישראל שעשו בדפוסי נויס שעשו הנוים בהם כבר נבינותיהס .מותרים
בדיעבד:
נט .דין קיכד ,ודקץ וטבחייא דאץ סחויקין בהן דם אמ מלחם בקערה או נתנפ בקדירה
ולא נמלחו שהכל מותר .אבל חשומן שעליחם יש דם וצריך לסלוח וכן יש
בחלכות נדולוח .שהשוסן יש מ )סודייקי( ]סורייקי[ סומק׳ .וכן בני מעיים צריך למלוח
כטן הנדס .זאם טלה הקיבה זדקץ וטבח״א שחן כלא דס זסלהס עם בשר אחד אפילו
הכי הכל מותר .ולא דמי לדנים ועופוה שמלהס זה עם זה שאסור:
ד ן לחת כלי תהת עופות שצולין כדי לקבל השומן .שאסור אלא א־כ הודה הכשר ס.
חחילה ונמלח ושהא שיעור מליהה ואחרי כן הודח פעמיים דלא בקיאינן בשיעור.
כתרי נללי דמילחא דפירש בחלכות ]נדולות[ לא פחוח ולא יוחר:
ישא .ד ן בשר שחוטה שנסלה עם בשר נבילה הבל אסור סן התורה .ואם ספק לחומרה
אבל דנים טהורים וטמאימ שנםלחו יחד אםורין מדרבנן .ואם ספק לקולא.
ואם נוי או שפחח נויח שבביח ישראל מלנו חרננולח ולא ראה ישראל אס בכלי ראשון
אז בכלי שני .או הדיחז בשד זנתנו בקדירה ולא ראה ישראל .או הדיחן קערות חולבות
ושל בשר ולא ראה ישראל אם יחד חודחו או בל אחד )לברסי( ]לבדו[ או בגווני אחריני
דדטי להני אם אינן יודעין משפט הדבר הכל אסור .דשמא מחטח להקל טרחו עשו
כאיסור .ואם יודעים חיאך משפט לעשוח לישרי .אם ישרי יוצא ונכנס .או נם תיטק
שחכם כל כך שלפעמים סומכין עליו לדאוח הכל סוחר:
סב .ד ן חחיכוח כשר של שלש מרוח או ד׳ שמלחוטתנן זח על זד ,שנטר פלימתדס
חהיכהראשונח קודמ שמלח חתיכה אחרונה דכשר .ואם מלח לאחר יוםחחיכה
אחת ונתנח על בשי שנמלח אחמול דאף זד ,מותר .דאכחי פליט הראשון ציר:
דלעיל .י שאינו נ א כ ל מ ח ט ת ס ל ח ו עיין חוס׳ חולין קי״ב ע״א ד׳׳ח חני טילי וכר .ו ל ש ח ו ת ׳ י ע ן ר
צלייה ,בוז׳׳נ ועיין כחום• ש ם ד י ה חני מילי וכר .ידיח ח ב ש ו שני פעסיפ ,עיין כר׳ין מ ד ק א ס ר מ ד י ח ו
י פ ה יפה מ ש מ ע שהי ח ד ח ו ח .על סל' מ נ ו ק ב וכו׳ שש קי״ג ע י א .נו .נז( עיין חולין קי״כ ע״א ה ה י א
ב ר נוזלא וכר ועיין ביריד סי׳ »״א .נ ס ( דאין מחזיקין בהן רם וכו׳ חולין קי׳׳ג ע י א ועיין בחום׳ ש ם
ד י ה אין מחזיקין וכר .ם ( ל ת ת כלי ח ח ת ע ו פ ו ת וכו• שם קי״ב ע״א אין מניחין כלי ת ח ח ב ש ר וכו׳
ועיין בחום׳ שם ד ״ ה חדי וכו׳ דפי ר ש כ ת מ ו ה גדולות כוריל .פ א ( או כ ל א ח ד ל ב ת וכו׳ כ ו ד ל .
מחזור ויטדי 766
םג .דין בשר שנמלח ופיו־ נתנו עס בשר שלא נסלח שיחזור ויסלח הכשר ומותר:
מד .דין סכין ששהט בה טריפה שעריך סכין הדחה קודם שישחוט בה עוד או קורס
שיחחוך בה רוחה ,ראם לא הדיחה חהילה צריך הבשר קליפה .כרב ראמר
קולף ,אבל סכין של נוים עריך הנעלה חחילה .ואם לא הנעיל ושהט בה קולף:
סה .דין סכין שחתך בה בשר ורוצה לחתוך כה נבינה .או איסכא עריך הסכין נעיצה
י׳ פעמים בקרקע .ומיהו רוב םכינין יש נימות ואינם חלקים .וצריך לשפשף
הסכין היטב כפחם .או נאנן רך .זאם רועה לחתוך נסכין של נוים אפיי פיחת כך הוא
הדין .אבל לחתוך רותח מן הסכין עריך הנעלה .ויש אומר׳ עריך ליבון:
סו .דין קיבה של גדי וטלה שלקחו הגדי והטלה מן המים .ולא היישי׳ שינקו מן
הטמאה ומן הטריפה .ולכך הקיבה מותרת להעמיד בה גבינות .וקיבה של נדי
וטלה שהרג הגוי .אע׳יס כן הקיבה דווקא לבתהילה אסור אבל בדיעבד מותרת .ואפילו
הקיבה שראיגו שיגק הגדי והטלה מן הטריפה ומן הכשירה אם העמיד בה גבינות טותרות.
דמן הקרוש שבו העמיר והוי סירשא בעלמא .ואסור לשרות הקיבה עם העורר׳ ככלי של
מים זמן ארוך כדי לקרוש הלחי שטעם ליחלוחיח של קיבה גכגם בעור וחוזר וגסלט.
ויעה ליה נשר בחלב ררבגן .ואפ״ צוגןנלח .עונןנולע .נדאמר נשר נחלכ חידוש הוא.
דאי חרי ליה כולי יומא נחלנא שרי מן התורה וזהו החירש רשרי אע־ג דנולע:
םז .דין בהמה שנמצאת טריפה מה דינם של נבינות שנעשו ממגה באותה שגח .רכיגו
שמואל הודרם מטעם חוקה .וכן רב יהוראי גאון כהלכות אותו ואת במ:
סח .דין תרננולת שהיא ספק טריפה דאורייתא או ביצה פפק טריפה .או חתיכה של
בשר בחלב מספק .וכיוצא באילו שהן דבר שבמניין ויש בהם ספק ונחערבו
אפי׳ נאלף׳ כולן אסלרןת כאילו נתערב ודאי של איסור ואינו קרוי ספק ספיקא:
סט .דין חכם הבא להתיר על יד־ ששים קדירה שנתחנ נ ח ]כף[ איסור שצריך לחקור
ולשאול אם נחנו מים כקדירה לאחר שהיה האיסור בה:
ע .דין הכם הבא לחודר כלי על ידי שלא היד ,בן יומו עדיך לחקור ולשאול אם
חיו בו אפי׳ מים רותחין בינחייס רכך שוד ,כמו איסור עצמו:
עא .דין נטילח ירים שצריך לשפוך המים מן הכלי על ידיו ולא חוחבן בחוכו .ולא
לרחוץ •דיו בקילוח צינור ואפי׳ מקלח מן׳ המעיין דבעינן םכח נברא .ולא
דמי לכיור שהיה בו בחא והיו נוטלין מקילוח ראשון אבל אס חוחכם בתוך מי
המעיין שפ־ר רמי שטונל ידיו .ואו לא יברך על נטילה ירים כי אם על שטיפח.
או על טבילח ידים:
עב .דין נטילת ירים עד פרק שלישי שזהו כל פיצול האצבע אפי׳ לחולין ,ושצריך
לשפוך שני פעמים על ידיו ,וצריך להנביהם סן יחזרו המים הטמאות ויבאו
על המים השניים הטהורות ויטמאו אותם .ואסור לרחוץ ממים שרהץ בהס כברחבירו
ושלא תגע ידו שכבר רחץ פעמיים אל היד השנית שלא שסך עליה רק פעם אחת
פן תטמאגה דהני תק גטל את הראשונה כידו אחת ואת השנייה בשתי ידיו הדי
ידיו ממאוח ,לפי שחיר )של( ]שלא[ נטל כי אם פעם אחת טימאח אח היר שגטל
שפתהיל הקבר ,להתקצר ואילך צריך נרירא .כדש״ רב־נו שלמה ועל קיבה עצמה יש
חלב אהר ראייחרא ודאקשחא:
ען .דין חוטין חאסורין )שנעוקץ( ]שבעוקץ[ חלחא מימינא ותרי משמאלא וחוט־ן
שבתוך הכוליא ונם לובן כול־א והוטין שעל הטחול .הכל אסורין משוש
חלב מדרבנן .אבל חוטין שבכחף לשנים ושבלהייש אצל הלשון אסורין משום דם.
וצריך לחחכס ולםולחם .ולצל׳ סני בחת־כא בלא מליהא ואף אס לא הסירם מן
הבהמה אס חתך אוהס )הזי( ]הוי[ כשאר הבשר:
עז .דין שצריך להסיר הקרום סן הכםליש סמוך לחזה ,ונם מ; הכשר שסביב הדשנות
שחוחכין כדי לתהוב ירו שם לבדוק הריאה צריך להסיר הקרום סאוחו בשר
מבחוץ לפי שהחלב המכסה את הקרב שוכב שם )תונע( ]ונוגע[ שם ,וקרום הראש
שהמוח מונח שם צריך לחסיד משום דמא:
עוץ .דין ראש כבש וגדי שנוחן על הרמץ להשיר השיער .אוחביה אביח השחיטה
שסיר דמי ,אצדדין מקווא קו• דמא ואשיר .וכתוב בהלכות גדולות מוח הוא
דאסור שמחבשל בתוך הדם רישא נושא שרי .וכן חתרננולת.שנותן על הרמץ להסיר
השיער והטלפיים הכל מותר דאיסורא ליכא אלא משוס דם שבראש ,ובחרננולח ליכא
לםיסר הכי ,דרנילות שחוחך אח הראש קודם וזורקה .ואפילו ישים אותה באש עם
החיגגולה איגו אסור כי אם הראש .ויש שמולחים תחילה הרגלים והראש קודם שיתנם
באש ולאחר שהשירו הטלפיים והשיער מולחין אוחם פעם שנייה לסי שהשיער ׳
והטלפיים מנעו כננרו ליבנס היטב המלה בבשר ,וזהו חומרא בעלמא המליחה ראשונה.
ואינו צריך לעשות כן:
עט .ט ק ף של בשד וניקורו .צריך אדם שימול כל הלב שעל הכליות ,ושלמטה מן הכליות.
וכל הלב שעל העצמות שחחת תכליות ,ועצם נופו אשר תהה הכליות ,וצריך
שימול אח גיד הנשה כולו ,וישבור העצמות שיש בירך שיש בחן שרשי ניד הנשה ,ויטול
בחבירתה טמאה כצ׳ל יריס ש״ב משנה נ׳ .ענ( צריך •שלא יהא נסדק וכו׳ עיי! הולין ק׳׳י ע״א.
בל כך שהוא מקפיד וכו׳ כצ׳׳ל .עד( לנקר ניר הנשה ולחטט אחריו וכו׳ חולי; צ״ב ע״ב .עה( שעל
הקרב ועל הכסליש וכוי שס ציג ע״ב .עו( חוצי; האסורין שבעוקץ כציל הלהא מימינא ובו׳ שש צ״ג
ע״א .הוי כשאר הבשר כצ״ל .עז( הקרוס מ; הכםליש ובו׳ עיין חולי; צ״נ ע״א .וקדוש הראש
שהמוח מונח שם וכו׳ שש ודמוקרא משוס דמא .עח( אוחביה אביה השחיטה וכוי שש צ״ג ע״ב.
ונהב בה״ג מוח הוא דאםור ובו׳ עיין הוס׳ שם ד״ה רישא בכיבשא וכוי .וכ; ההרננולה וכוי עיי;
חוס׳ שם ,ועיין בשרת תרוטות הדשן שי• קסיה .עט( צריך ארם שיטול בל חלב ובו• עיין הולין
צ׳׳ג ע׳יא .וגיד הנשה איט נוהג בשליל וכוי .עיין שם פ״ט ע״ב ועיין ביו״ד סי׳ םייה םעין* וי.
מחזור וימיי 768
אח החלב ואח הקרום שעל נכי המחול וישלף אח חומץ שכחוך המחול שהן סן החלב,
רמול אח הקרום שעל הכליוח ואח החוטין שבחוך הכליות״ וימול אח הקרום שעל
הכסלים והחוטים שבחוך חכםליס שיש חששח חוטין בחוך הכסליס ,נ׳ ככסל ימין שכל
אחד מחן נחלק לב׳ הופץ ,וכ׳ חוםין בבסל שמאל שכל אחר מהן נהלק לנ׳ הומין.
שבכולן יש י״ב חוטין ננסליס ,וישרש אחריחם עד שימול אח כולן ,ולא יניח מחן
אםילו כהוט השערה :וחייב ליטול אח חחלב שעל נבי הקיבה ושעל חמסם ובית
תכופות ,ושעל נכי הקרס כולה ,וימול את החומץ אשר חחת הידימ כולן .ואח החומץ
שבעואר שאסורין משוס דם :וניד הנשח אינו נוחנ בשליל וחלבו מותר :כל זמן שלא
הסחס על גבי קרקע ולא מנקרינן ליח כלל לא חלבו ולא נידו ,כדנסקא לן מקרא
דכת׳ בבהמה כל שבבהמת תאכלו ,והלכה כרי יהודה :חוק.
ה ל כ ו ת מ ס פ ר התרומה.
& לפ;י אידיהן של נוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן ,מקה וממכר להלוותם,
וללוות מהן ,לסורעם ,ולסרוע מהן ,ואמר שמואל כנולה אינו אסור אלא
יום אחד .וסי׳ רבינו שמואל בשם רביגו שלמד .דווקא ניחל וקצח שהן בשביל תתלו/
ואפי׳ אותס יש לחחיר משום איבה ,או משוס דקים ליח בנויח רלא אזיל וסודרי או
משום שהוא כמחניף לו ,ואין כאן משום לפני עור ,אע׳יפ שנודר תקרובת לנלח
ממעות אילו ,דאינו נותן לנלה כל כך שלא היה מוצא בטוב אפי׳ לא מלוה לו
)לישראל( ]ישראל[ המעות האילו .ועוד מקח וממכר או׳ רבינו יעקכ דאינו אסור
אלא במידי דתקמבתו:
פא .דין שטר שרילנ ממנו לבריאת עולם שכשר .וכן נמי אמ לא בחב בו הכלל,
כנון ארבעת אלפים רק הסרט תשע מאות וששים כשר .והוא הדין אס לא
כתב הפרט נדול כנין תשע מאות רק תפרט קטן בנון שנת ששים שכשר:
פב .ישראל שחיה לו עיו בידו ומכרה בדיעבד הדמים אסורין ,אכל נוי שמכר עיז
שלו הדסים מותרץ ,ולכך מותר לקבל הובות מן הכוםרים ,אעיס שמכרו
עיז כדי לשלם את החוב .ויריד שקבעו הכזסדים לקבל ממנו מכס ,דשדאלים מזכרין
ולוקחין שס בהמות וכנדים ולוקחים מכס מסה שקנה ומכר ,ור׳ יוהנן אמר מהנה
אסור ,היינו כשהסכם לקנות ממנו תשמישי ע׳יז ,ופעמים כשחנלח מוכר חפץ שלו
בשוק או ניריד שאומר בכך וכך יהיה לך )ועור( ]ועוד[ פשוט לבנ^ בית ע־ו של
קדש פלוני זה הישר׳ אסור ליקח דהיינו מהנה אסור ואם אינו אומר רק סתמא)ועור(
]ועוד[ פשוט פותר דשמא יתננו לענ־י נויס:
ל מ נ ה אסור למכור לנלה ולכופר ,רסידי דתקרובת הוא .וכן שעות אסור למנור פג.
לשוס נוי ביום . . .שלהן ,ולא יום שלפניו .אבל שאר תיסים ולבונה
לשאר נרם סותר לסכור ,דתנן םחםא סוחר ,ותאי סתםא הוא:
וגם צלם שישראל קונת מגלח לאחר שעשה בו פנימה קטנה לכטלח אסור פד.
לסוכרם לנוים אם ראויין כך לעשות לנלחים בכית ע״ו שלתס .וכן םסרים
ב נ ו ל ה אינו אסור אלא יוס א ח ד וכו׳ ד עי׳ב ס » ו ם א י כ ה שם וי ט( לפני אידיהן וכו׳ ע״ז ב׳ ע׳׳א.
או דקים ליה בנייח וכו׳ שט ס׳׳ה ע״א .או טשום שהוא כ מ ח נ י ף לי׳ עיין תיס׳ ע״ז ב׳ ע״א ע״כ.
א ל א בסידי ד ח ק ר ו ב ת ע״ש בתום׳ ב׳ ע״א דייה אסור ד״ה אסור שהביאו טעם זח ב ש ם הירושלטי.
וכו׳ אשילו ל א מ ל ו ח לו ישראל « ־ ל .שב( ישראל שהיה לו ע״ו ו ט ׳ שם ל״ג ע׳׳א .א ב ל ט י ש ס ב ר
ע׳יז ןט׳ שט פ׳׳ל־ ע״א .ועוד mvnוכו׳ מנ־׳ל .ד ק ס ת ש א ועוד ס ש ו ט כ*״ל .ז ק שעזה אסוד ל ס כ ו ר
769 מחזור ויטלי
סםוליס אסור למכור לנדס שקוראים בהם בבית ע־ז ...ושבח ...כמו בשיק ]קונס[ יין,
לסכור עצים לשרוף תקרובת ע׳יז ועובר משום רסני עור כו׳ .וכמו לבינת שאסור:
פח .אין מקדישין כזמן הזה ואם הקדיש שירות כסות וכלים ירקכו ,מעות וכלי
מתכות יוליכם לים המלח ,בהמי ,תיעקר ,ואיזה עיקור נועל דלת בסניה
והיא מתה מאליה ,א״כ אסוי להקדיש בומן הוה ,אכל יאמר אני )יאמר אני( נותן
חסץ זה או דםין זה לצדקה לעניים או למצוד .זו:
6ו .אין מונרין בהמה נסה לנוים ולא ענלים וסייחים ,ואנן מותרים •,דאימר לשהיט
זבנה ,כמו רב הונא רובין סרה לנוי מהאי טעמא .ומחניתי׳ דאין מוכרין,
כשםירש למלאכה אני קונה ,כך ש״ רכי׳ שלמה וסכל סקוס שעמים שמוכר ישראל
שור לנוי אס״ כשאוסר בסירוש לחרישה אני קונה ,ונם סוסים והמורים שאינן ראויץ
לשחיטה היאך םוכרץ ,דאעינ דבן בחירח מהיר בסוס מםני שאין עושין כחס רק
רכיבה שאין ח־יבין עליה נשבו /הלא אפי׳ לעשות מלאכה שחייבין עליה כשנת
סוברין סוסים וחםוריס לנוים נדי למשוך נקרון ולהוליך על ננס משאות ,ס״ יכינו
יעקב דלא בקיאינן נקלא ולא שייך למיסר נסיוני ,דזימנין דםסוך לשקיעח החמה
רמעלי שבתא איל ישרא׳ לנוי נסייר ,.ושמעה קליד .רישראל וא;ל> 1סחסחיח ,ועובר
סשום מחסר אחר בהמתו בשבת דאסור משום לא תעשה כל מלאכהc) ,׳׳( ]שרקן
מי שהחשיך ,ומהאי טעמא שרי החס אידא )וסשסירא( ]דסשסירא[ ,ואין אנו רנילין
להשאיל ולא להשכיר להם .ומורי רנינו משרש נימי החנאים היו הרבה ישראלים
ביחד והיו ׳כולין לסכור כל אחד לישראל הכירו ,אנל אנו םעט ,ואם לא נסבור
לנוים אית לן ססירא .ומהאי טעמא שרי החם למכור לחם חוטין ושעורין סשום
ססידא .אסנם מהאי סעמא לא שרינן למכור בהמות להם אלא כשישנם בידו כבר
שלא יסצא ישראל שיקנם כי אס נרם ,אבל אסור לישראל לקנות סוסים וסייחיס כד•
להוויה ולמוכרם לנוים:
יןז .אין סוברין לנויס כלי דין והאימא דשזכני היינו לסרםאי דמננו עלן ,ומהאי
טעמא מותר למוכרם שריונות וכובעים של ביזל:
פח .י ש ב לו ק ק בסני עיז לא ישחה ויטלנו • ,נתסזרו לו מעות לא ישהה ויטלם,
טסני'שנראה כסשתחוה לע־ו .ואם אינו נראה טותי ,ס״ שחוםך לצר אחר
ואחוריו לצד ע־ז מותר ,וםרצושות המקלחות מים לא ישים מיו.על סיהם לשתוח
שנראה'כמנשק לע״ז ,ולא ישים שיו על הסילון וישהה ,ולא מן הנחרות בשיו ונידו
אחת משני סבנת עלוקה ,אבל כשתי ידיו מוהר )מותר( ,שלא יהא יל כך נמהר לשתוח
עד שיראה שלא יהא שום דבר:
פ& .ד־ יוסי אומר כחוצה לארץ מוכמן אילו ואילו נחים ושדוח .אסר רב יוסף
ובלבד שלא יעשה שכונה ,אין שכונה סחוח משלשה כחים ,אסור לישראל
למכור נ׳ כחיס זה אצל זה לשלשה נוים אם שום ישראל נשאר סמוך להם ,או הוא
או ישראל אחר ,דילםא הנחו חלחא נוים מייעצי רעה וקטלי ליה או םזקי ליה:
צ .א ף בסקומ שאסרו להשכיר כיח ,לא לביח דירה אמרו ,משני שמכניס לתוכו
ו כ ר עיין תום׳ ע״ז •״ד ע״ב ד״ה ח צ ב ונו׳ -פ ד ( וכן ספרים' פסולים וכר כ מ ו ב פ ר ק קונם ״ן ל ט ב ו ר
עצים לשרוף עי• נדרים ס י ב ע״ב .אין מקרישין בזמן ה ז ה וכוי .ע״ז י׳׳נ ע י א .א ב ל י א ס ר אני ט ח ן
וכו׳ כ צ י ל .אין מוכרי! ב ה מ ה ג ס ה וכו׳ עיי ייר ע׳׳ב ,כ ס ו ר ב ה ו נ א וכו׳ שם ט־ו עיא .א י ל ישראל
לנוי נסייה •כצ״ל .שם .פ ר ק ס י ש ה ח ש י ך בצ״ל ש ב ת קנ׳׳ג ע׳׳ב .אירא דספסירא כצ״ל .היו ח ר כ ה
ישראלים ב י ח ד וכו• עיי הום׳ ד״ה איטור ובר ט״י ע׳יא .פ ו ( אין טוכרין ובו׳ יחאירנא דטזבני היינו
פ ח ( ישב לו קוץ וכו• שם יי׳ב ע׳׳א .ולא ישים פיו על ה ם י ל ח וכר טוס. לפרסאי וכו׳ שם ט׳׳ז ע־א
ובידו א ח ת וכו׳ שם י׳׳ב ע״ב .פ ט ( ו ב ל ב י שלא יעשח שכונה׳ 'שס כ״א ע׳׳א .צ( ל א ל ב י ת ר י ר ח
מחזור וימדי 770
ז ח ,דאנדא לא קניא ועובד על לא תביא תתנה ,ןהאזנא רטשכדנן כי/ים
לנוים ,דאיתא בירושלמי הא מקום שאסרו למכור מותר למכור ,אפילו לבית דירת
ולהשכיר אםי׳ לבית דירה .א״כ בחוצה ל א pשמותר למכור מותר להשכיר אף לדירה.
והטעם אומר רבינו דמן החורה אינו אסור אלא בבית שישראל עצמו דר דוםיא
רמויזוז ,אבל מדרבנן אסור בכיחו אפי׳ אינו דר שט ,ולכך בחוצה לארץ לא נווד ,ואף
כארץ לא נזור מקוס שאינו דניל למרה נע ן התבן ואומות:
צא .ישראל שיש לו שדה או כרם מותר להניחן לטי להרוש ולורוע ולקצור ולבצור
אע־ס שהנוי עושה מלאבד .בהן כשבת ,והני סילי כשהגוי קיבלם לםחץה
ולשליש ולרביע .אבל אם במעות טורח כהן אשי׳ בקיבולת ,כיץ שהוא במחובר,
כדססיק בירושלמי ס־ק רשכח נר׳ שסעון בן אלעור .אבל מרחץ אסור ,דמרחץ
לאדישות לא עבדי אינש׳ ,אכל תנוד )בראה•( ]נראה( דמותו־ כפו שדה דדנילותהוא
לשוכרו לשליש ולרביע:
צב .ישראל שיש לו שדה או ברם ויש לו לנוי חלק בהם לא יאמר הישראל לטי
עמול בהם כשבח ואני או שלוחי נמרח יום אחד בחול כעד השבת
אם לא התנו קורס שקנו הקרקע ביניתן לעשות כן ,והוא המן בתטר ומרחץ שאמור
אם לא התנו תהילה ,כדחגיא בססנת דמאי:
צנ .ישראל שיש לו כרם או םררם של ערלה ויש לטי הלק בהן מותר לו לומר
לנוי חוםור וחעוור נ׳ שניפ של ערלח וחאכל חסימת ,ואני או שלוחי
נעשה כן כשלש שנים שאחרי כן ,אע״נ דבשבת כי חאי טונא אםור .אבל אמ ישראל
אומר לו תזסור נ׳ שנים של ערלה ותאכל כל הםירוח ובשאר שלש שנים שאחרי נן
תזסזד נם אחד) .לכרך( ]לבדך[ ואוכל אני לכדי השירות הליפי נ׳ שנים דאשוניס נר׳
דאסור .אבל אם חטי לוקח בפידוח או שליש או רביע נס כשלש שנים• שאתרי כן
וח מותר:
צד .ישראל שיש לו שוומס ומשכיק לטי עד ומן אחד וחורש כתן בשבת ,בימי
רביט שלמה שאלו דבר זה ויש שהיו סתימן אס חטי קיבל עליו
אחמות מיחד .ועיבה ,ונם )אקרא( ]יוקרא[ זזזלא ,דהשתא הד כסו צאן בחל לישרי.
דש" שאוסרין בכל עניין דאין הטי יכול למוכרה ונקראת בהמתו של ישרי כנל סקומ
שהוא וישראל מצווה על שביתתה ,וצרץ למצוא ענייני היתר:
צה .אין מעמירין בהמה בסונדקאות של נויס ואין סוסרץ בהמה לרועה שלהם,
שחשידין על הרביעה ,והם מד מצות ,ודבק באשתו ולא באהרת ועובר על
לפני עור לא חתן מכשול) .ואינן( ]יאנו[ אץ ;:הרץ מכל אלה )ואנו( ]ואין[ ס ו מ ק
על שינו״א) ,ומקום( ]דסקוםן שנחט למכור חחימ לייחד דחשתא אין חשודין על
הרביעה ,אי נסי כשיטייא דר׳ )פרת( ]פדת[ ,דאסר הא ר׳ אליעזר דחייש לרביעה,
הא רבנן דלא חיישי לדמעה ,וקייסא לן כרבנן ,וההיא שינוייא מדהר בחראח א״כ
דפמכא הוא:
ה ל כ ו ת יין נסך.
קא .חומץ יין אע״ס שהתלמוד סתיר לינע בו נר ,סיס לדידן אסור דאין אט
בקיאין בשיעור חיזקו סתי קרוי הוסץ וסתי יץ ,וכן בוסר אסור לומר
לטי לסוחטו ולינע בו לאחר שנסחט ,דאץ אנו בקיאץ שיעורו מתי קרוי בוסר וסתי
ענביפ .ועוד ללשון שני שסי׳ רבינו שלטה ס׳ כל חנט בכל עניין אסור ,אבל יין
מבושל פותר במנע טי ,מדשחו ליד שמואל ואכלט ,ףש לו נבול לאחר שהרחיח כאור:
קב ,יין שנתנו בתבשיל או עם משקין אחרים וננע בו נוי קודם שהרתיח נאש
מותר ,וראייה סאלונחית )בברייתה( ןננרייחח[ פותרו /או מרישא אלזנתית
של נוים אסורה משני שתתילתו יין:
קג .ש כ ר של נויס אסור לשתותו בבית הנוי ,רהא רב םסא ורב אחא לא שתו
ליה אלא חוץ לניח חנוי ,ואם נחאנסנו בבית המי מותר ,אבל דבש
ושאר משקין מותר אסי׳ בבית תמי :שנר או רנש אם רנילות לתת נחונן שמרים
של יין לההמיץ ולהעמיד אסורין :סי תוחים ונל םשקיס של נוים שיקרים יוחד מן
היין אסור לשתות סן הנוי אם לא ראהו ישרי כשמשכו המי מן ההנית דילםא עירב
בו יץ להגדיל הסדר .אבל בחביח ליכא לסיחש שעירב׳ בו יין דסיםרא הד סרי:
קד .יין סכושל של ישר׳ מותר לשתוחו עם נוי דאםרי׳ בם׳ ב׳ דיני שסואל ואבלמ
שחיח נוי חוו יתבי אייחו לקמייוצ חסרא סבשלא פשך אבלפ לידיה םי׳
שלא ינע בו דאסרנו א״ל שםואל חדי אסרו יין מבושל אין בו םשום יץ נסך.
ופדש־י ש ס ד מהנא דאף נשתייר .סותר:
קה .נורות של עור של נוים אס אינן זםוחים סוחרים ,אס זסוחיס אסורים .ויקנש,
ויופש ,שזסותות סוחר לקנוח מן המים אם דואה אותם הישר׳ צהובות
בסנים ונראה לו שחן חדשות ולא גחן בחן מי םעולם .ואותם של ישראל וישנתם
פשקה פוסח וננע בהן נוי אםורין אם לא בעירוי או בהנעלה דוםייא דנודוח דאין
)םכנסן( ]םנניסן[ לקיום ונעו עירוי .סיהו אס יש הםסד נתל ננץשפשך בהם הרבה
יין אץ לאסור אם )שינשך( ]שיכשך[ בסים חחילה או יבישין הן כשסשך בהן יין,
דשפא מדוח דווקא שחן פעור בלעי סובא ,ובעו עירוי .אסנם לכחחילח צריך עירוי
או הנעלה ולא סני-בחדחה ,חיסנין שנשםך הוםת במקוסוח ויש בהן סקוסוח םליאוח
יין ,נסו סעצרחא דבי רב דאיסלי סלויי וסלי חסרא תוחי וא׳ לא סני בנינוב ,והחביוח
של נוים אע״נ דקינסא אסור לכשוח חחבית על האש .סיס אם חאש כל נך נחל
וחזק בשנים שנס כחוץ אינו יכול לינע וידו סולדת בחוץ סותר וחשוב כסו הנעלה.
וחביות של נוימ מותר לחת בתוכו שכר או שאר משקין אבל יין אסור לתת כתוכן
אסי׳ לאחר שנתן בחם שאר משקין דרווקא לאחר שניחן כחס ציר או פוריים ששורף
יין האסור הבלוע אז סותר אחרי כן לתת יין של היתר ,אבל אחר שאר סשקין לא:
קו .דין ניחות .אם של נוי שדרך בהס אם אינן זסותות ,של אבן ושל עץ יננב,
ואם של חרס ,אמר רבא נעוה ארתהו ,ואס הן זסותות צריכות קילוף זםח,
ואם של ישרי ודרך בו ,ואחרי כן ננע נוי כיין שבנח ,או שמא אםי׳ דרך בה הנוי
]אחרי כן[ אין ]צריך[ רק חדחת ,ואם ופותה צריכה קילוף זפח .ואם יש נעורח
של פשתן או בלאי מדים כין נסר לנסר כמו שרנילין לדבקו יחר אפי׳ אינח ופותח
לא סני בנינוב .וכן הדין בסשסך ונם כלי הסדד ,בנון המורייא וההין שרנילין לסוד
כהן מנהנ הוא להתמיד ,כמו משפך לעשות ,ואם זפותים לקלף הזפת:
קז .ואלתם נימות נדולות אס רנילות ל1מך כמן ודרך כהן נוי תהילה יש להן דין
נת להצריך נינוב ,ני אין לומר ננת דווקא צריך נינונ שנמס יין בה
כחרק בכובד הקורה ,לא היא דבניתות שלהם לא היו דורכץ כי אם כבית הבד,
כדאמרי׳ מהו לדרוך עם הנכרי בגת ,והוא מנסך במל וםובא ,ואסי׳ הכי סצריך נינוכ
הוא הדין מיניות נחלות:
קח .ואותם גיגיות נדולות או ניתות שלא דרך כתן נוי מאשתקד צריכות נינוב או
שהיה ייב חדש סםוף ימי הבציר דאשתקד עד האידגא ,ואין להקל
על מה שאמר רשב׳־נ םנת לנת ,דהא םירושא הוי ססוף נת לתחילת נו /וםעםיס שיסי
הבציר היה אשתקד חדש או יותר וליכא י׳־ב חדש ,עד תחילת נת רהאידנא:
.fcpואס דרך בתס בדיעבד כנת או בניניות שלא עשה בהם נינוב היה מתיר רצינו
יעקב ואפילו דרך כה נוי היום וישראל דרך בה אחרי כן ונם המשיך היין
בה ,םטעס דיץ שלא נחנסך לע׳ז במל כששים ,או םשופ הפרא חדתא כעינבי ,דא׳
דכא כחד שסא אולינן והוד .ליה •סין כשאינו מינו ,ואפי׳ לאהד שנהן כה הנרנוחני
סותר ,סמעם סלק אח סינו כסי שאינו ושאינו מינו רבה עליו וסבפלו .ורב חונא
דאםר החזיר נרנותני לנת אסורה לית ליה סלק את סינו כסי שאינו ,או איח ליר,
כאביי דאסר בחר טעם אזלינן וסין בסינו הוא ,ואם הניניח שהיא אסורה וםליאה
ענבים דמכים אם עדיין לא נמשך טמנה כלוט טוב לפנותה בניניה כשירה ולהסשיך
)היא( ]היין[ שם ,ולא נצטרך לטעם רבינו יעקב דאסר יין ביין בששים:
קי .דין סל ונרטתני אם הן של טיס לא םגי בניגוב ,כסו עקלים ,דאי סיישנן שנים
עשר הדש ,ואס של ישר׳ הן ונגע בהן טי כשהיה בהן יין סשקה טוםת
סני בהדחד ,כסו נת של ישר׳ שגגע בה טי ,או שסא כיון דחסיר סנת רהא של טי
לא םגי בגיטב גם של ישר׳ לא סני כהרהה:
קיא .וכלי חרס חדשים צריך שיתן סים שלשה סעםים ,או ישהא בהם מים ומן
נדול כדי שיהו בלועים בהן ,ואם לא עשה כן אם נתן נוי בהם יין נסך
אסומן וצריכין עירר נ׳ יפים .ולרכמ רבינו יעקב אפילו לא עשה כן אין צמך רק
הדחת נ׳ סעסים לאחר שהיה בהם יץ נסך :ועיסה יש מקופות שהטיס מחםצין סשםרי
יין וםייכשין אותם בתמר חחילה ,ויש שפתירין הפת כסו דורדיא דארסאי ד ש ד לבחר
תריסר ירחי שתא ,ורבינו יעקב אסר ,דהיינו דווקא שסריס שנתסדו בסים ונסחטו.
ואותם קדרים רורמיא ,אבל שפרים קמי אותם שלא היד ,בהן סיססעולם .ואותם איט
סועיל לייבש בתטר ,ולא שנים עשר חדש ,סיהו בירושלסי קא׳ שסריס של. . . .
לאחר שנחייבשו סותרין:
קיב .גיגית של ענבים דרוכים סותר לטי לינע בהן אפיי לכתחילה דאםר רב הונא
איט נעשה יין נסך עד שיסשך ,תהו ער שיתן את הסל והנרטתני שם
ולקח ישראל סן היין אשר כםל ,םשם אס ננע כו ^גוי כיין שבנינית נאסר הכל ,ואם
לא ננע רק כזנץ וחרצניס אץ הכל נאסר אלא א״כ היה סשקח טופח להטפיח שמחבר
הכל .וציע נבי עם הארץ שגנע באשכולוח סביבוחיו פםאוח וכל הגת מחודד ,ואפי׳
קז( מ ח ו לדרוך עם ח נ כ ר • ב נ ח וכר נ׳׳ו ע׳־ב ,ועי׳ בחום׳ ש ם ר־וז ס ח ו מ ר .ק ח ( ע ל מ ת וכי.
שאמר ר ש ב ״ נ מ ג ת ל ג ת וכו׳ ש ם ע״ח ע״א .ק ט ( wמשום ח מ ר א ח ד ת א כעינבי וכד o rם ׳ ו ז ד « .
ס ל ק א ח מינו כ מ י שאינו וכו׳ חולי! ק׳ ע״ב ,ק ׳ ׳ ח ע״א .ח ח ! י ר גרגוחני ל ג ח א ם ו ר ח וכו׳ ע׳׳ז נ״ו ע׳׳ב.
ו ל ח ם ״ י ך היין שם כצ׳־ל ,ל ט ע ס רבינו י ע ק ב דאמר יין ביי] ב ס ׳ עיין ועיין בחום׳ ד׳׳ח א כ ל וכר.
קיא( וכלי תופ׳ שם ע י נ עיא ד״ה יין וכר .קי( סישנן שנים עשר ח ד ש וכר ע״ז ע׳׳ח ע״א ,ע״ש.
חרפ חדשים וכו׳ שפ ל י נ ע״ב .ועיין בפירמדי וכתוס׳ ד״ה כסי וכר ויש שסחירין ה פ ח כ מ ו דודדיא
דארמאי ו מ ׳ שפ ל״ר ע״א ועיין בחוס׳ ד״ה דורדיא וכו׳ .מ י ה ו בירושלמי ק א ם ר שמרים ובו׳ ל א ח ר
שיתייבשו מוחרין ,ירושלמי ד מ א י פ״א ח׳׳ג ע״ש .קיב( אינו נ ע ש ה יין נ ס ך עד ש י ס מ ו ך וכוי ע״ז
נ״ח ע ״ ב ועיין בפירש״י ובחום׳ ד״ה א״ר הונא וכר ועיי] בדא״ש פ״ר סי׳ ג׳ .עם ה א ר ץ ש נ ג ע
ב א ש ב ו ^ ת יוכו׳ שם ע י ח י ע ־ ב ע׳׳ש .כיון שהיין ג ל ו ל נ כ נ ס וכר עיין בתוס׳ שסי יכחרושי ה ר י ט ב ״ א
מחזור ויטרי 774
לא לקת ישראל מן היין שבסל נקרא המשנה כיק שהיין עלול נכנס בתוך הסל ,ונבדל
מן הזנק וההרצנים .ולדברי רנינו שלמה והרב ר׳ יהודה בר׳ נתן אשילו בלא נתינת
סל שמינה העננים אילך ואילך ויין עלול נניס כאסצע סיקרי המשכה ,ושמא לדנריהס,
זהו בשלא נשאר העננים עד שולי הנינית נסקום שהיין צלול כנוס שם:
קיג .גיגית שהיא דרוכה ועדיין לא המשינו מסנה ורוצה ישר׳ או גוי ליקה מהן
ככוס לגסות אס מוב אס לא יקה יין וענבים כיהד שלא תהשכ המשנה
ותאסר הנינית אמ ינע בה ]אחרי כן[ נוי ,אמנם אשילו לקח בכוס יץ צלול יכול
להיות שאינו נהשב הסשכה בשביל חחוא םורתא ,ונם לא נתכוון לכך ,כי אם
לנסות ,ואות! שננוס •ין מיקרי כיון שהוא צלול ואם ננע בו נוי נאסר ,ואוחו יין
)שכנוי( ]שנכוס[ נאסר נמנע גוי אם )חחמרו( ]ההדרו[ לגיגית דרונה הנל סוחר,
ואשי׳ נמשך מן חנינית מותר ,מטעם סלק אח מינו נמי שאיגו ,ווגק וחרצנין שקרויין
אינז מינו לרנא דאמר נחר שמא אזלינן רנה ומבטלו ,ואס״ למאן דאמר בחםרא
חדחא בעינבי נחר טעי אזלינן והנל מין נמינו הוי מימ סוחר נששים ,לשי׳ רניגו
יעקב דמסרש דווקא יין שנתנסך לעיו אוסר במשהו דוסיא דמים במים דתנן חתם:
קיר .וגיגית מלאות ענבין דרוכי׳ ובעומק ושוהין בבית הנוי שבוע או יותר ,ויש
הרכה מקומות שישראל קונה אחרי כן שם יק ,ואינו חושש שמא
המשיך הנוי ממנח חין או יוחר ,ונאסר כל סח שנשאר שם ,ונם בירושלמי אםרינן
אם העלים עיניו אסור ודוחק לומר שחירושלמי מיידי שהנינית אינה מליאה דלשם
אם המשיך טמנה אק גיכי החסרון ,ואם מליאה הניגית דאם המשיך מסנה קצת ניכר
חחסרון ,לשם אין לחוש שמא לאחר שחסשיך חזר ומילאה ,והמהמיר טוכ הדבר לתת
)כנר(]ננר[ על טי הגיגית ועושה.חותם מיד )שבצד( ]שכצד[ חענביס וררכס:
קטן ,״ ן של נוי כזמן הזה אסור בשחייה ומותר כהנאה ,ויכול ישראל ליקחנו בחובו
מן הגוי ,ויין של ישראל שגגע בו נוי מותר למוכרו ,והםהמיר שלא ליקחגו
סן הגוי בחוכו ,מימ אם גגע גוי בייגו של ישרי מוכרו לאותו גוי שגסכו .מאי טעמא
שקיל מיניה מה שהזיק לו ברא׳ רב אשי וכן נכון לעשוח אם יכול:
קטז ,גוי שגנע ביק מתכוון לינע ,ואם היה ילדע שהיה יין אע־ט שלא נתכוון לנסך
אסור בהנאה .כי ההוא דשיבשך בידיה בדוולא להראות שהוא יין ,ואסרו
שמואל ור׳ יוחנן בהנאה ,וראייה סאנרדמיס .נוי שקדח במינקת והעלה ואסרו בהנאה
אע׳פ שלא עשה אלא מצץ בשיו קנה חליל לגסות אס טוב:
קיז .ואם ננע נוי כידו ליין שלא נחכוון אסי׳ לינע ,כנון שהלכה ידו על היין בלא
ידיעחו אסור כשתייה ומותר כהנאה ,כי ההוא דסליק לריקלא בחרי דנחיח
ננע כחמרא שלא ככוונה ושרייה רכ לזכזניד ,למיס זל-נ התם גנע ברישא דלולינא
לסי׳ מ ת ומת וה׳ינ .ואפילו לספרים דנרסי ננע כמשא דלוליבא יש להביא ראייה
להתיר בהנאה אפי׳ כי ננע בידו בלא כוונת מנע ,מהא דתניא מדדו ביד ימכור ואמי׳
לד־ נתן דאמר אסור.בהנאה ,םשזם שסתכוין לינע ונזירה טרור למדוד אמו םתכוין
לינע כלא טירדא :
קינ( מ ט ע ם ס ל ק א ה מינו וכר חולין ק׳ ע־׳ב ,ק ״ ח ע*א .ב ה ר ש מ א אולינן וכו׳ על סש׳ עי׳ז ימם.
ס ז
ע ״ " י ע׳׳א י י ? " ייז שנהנשך לע׳׳ז וכו• כן פירש ר ״ ה כ ה ו ס ׳ שגז ע״נ ע׳׳א ר׳יה יין ביין וכוי.
ק י ר ( ו נ ם בירושלמי אםרינן וכוי עיין ירושלמי ע״ז פ׳׳ד ה״ט .ל ת ה נ נ ר ו כ ר כציל .טיד שבצר ה ע נ ב י ם
קטו( כ ד א ם ר ר ב אשי ,הוא בע׳׳ז נ׳׳ט ע״ב א מ ר ר ב אשי האי נכרי ד נ ס כ י ה ל ח מ ר א ד י ש ר א ל נצ״ל-
,
ק ט ז ( כי ה ה ו א דשיכשך בידיה בכוונה ובו יהריטב״א בחידושיו על ע׳׳ז ל א נ ר י פ כ כ ו ו נ ה ע״ש.
בדוולא ובו שש נ״ז ע י ב ע״ש .וראייה ט א ג ר ד ס י ם כצ׳׳ל ח י ב ה א ח ה .נוי ש ק ד ח וכר שם נ ״ ח ע׳׳א.
,
קיז( כי ה ה ו א ד ס ל י ק ל ד י ק ל א וכו׳ נ״ז ע״א ,וע״ש בהוס׳ ד״ה ח ״ ג וכוי .מ ד ד י נ י ד יסכוד ובו׳ שפ
775 מחזור ויטרי
קיח .ננע נוי גירו כיין וסכור שהוא סשקה אחר כסו כן סותר כהנאה ואסור כשתייה,
כדחניא )חרס( ]חרם[ נוי שחושינו ידו לחבית של יין )וכסבור( ]וכסבור[
שהוא של שסן ,זה היה סעשה ואסרו ימכור ,ונר׳ דמה שפירשתי לעיל דכ־ש היכא
דלא נחכוון כלל שסוחר בהנאה:
קיט .ואס ננע נוי בקנה או כדבר שאינו ידו אס יודע שהוא ידו ונתכוון לינע
אסור כהנאה אעיגשלא נחבווןלנסך .ואי מרוד '••־סוק בדבר אחר כגון
לסדור ,או )סי לא( ]מילא[ אוחרי חנן מדדו בקנה יסכור ,ואין הלכה כר׳ שסעון
דשרי כשתייה ,ואם לא נתכוון ליין לינע כלל כמו כן אסור כשתייה ,לסי מאי רנרסי
ברישא דלוליכא שלא בכותר ,ושרייה רב לובוניה לנוים ,אכל לשתות אסור .וכדפריך
ובא ננע ממלא ,סי׳ שתהכ הנמלא כתוך היין שבדוולא ,ואסר אע-נ שהוא שכר ,ולפי׳
רבינו יעקב והגאונים דלא נרסי ברישא דלוליבא אלא בידו היה ולכך אסרו בשתייה.
אבל אי בדבר אהר היה סוחר אף נשתייר .כיון שלא נתכוון לכך לינע ביין ,כסו ורק
חבית לבור בחמתו מותר אף בשתייה ,אעינ דאויל מיניה ומיניה:
קך .אם שפך נוי יין מנלי אל כלי ,אם היה סבור שהוא שכר או משקה אחד
סוחר אף בשחייה ,כמו רעובדא דר׳ יוחנן בן אחא ,ראתא נר )ואוריק
אודיקי(] ,ואוריק אוריקי[ ,ושרא בשחייה ,משום שחיה סבור נוי דשכרא הוה .והוא
הדק אס נושא מי נינית מליאה יין במוט וכלכתו נפל לחוץ סן חיק שלא במונחו
מותר אף בשתייה ,ואסי׳ מה שנפל לחוץ ,ונן פי׳ רנינו שמואל פ׳ בתרא:
קכא .ואם שסך מי יץ סכלי אל כלי בנוונח ונס חיח יודע שהוא יין אסור אף
בחנאה ,כסו בעובדא רר׳ יוחנן נן ארוא רחר אסר אפי׳ בהנאד ,לסי
שסובר שהנוי יורע שזהו יין ,ומוקםי׳ ליד) ,באודיק אודוקי( ]כאוריק אוריקי[ וכן אסר
רנ פפא מי אדנא של יין וישרי אנונא ריקנית ושסיך נו• הרנא בתוך חבוכא חסרא
אפיר ,והיינו אפי׳ בהנאה ,נדפי׳ .אנל סד ,שנשאר בכלי שעדיין לא עירה עדיין סוחר
כשתייה ,לסאן דאסר נצוק אינו היבור ,ולסאן ראםר נצוק חיבור מותר אי םיקמף
קטוסי כדאמרי׳ נבי מערה חנית של יין נשר לנור של יין נםך ,קילוח שסהבית למר
אסור וסד .שבחבית סוחר ,ומוקי לח בנוי המערה ,דמה דלבראי נזור רבנן שיצא על
ידי כתו ,וסח דלמאי לא מור ,וסח" שנםל לחוץ ,ראסרן דאסור היינו דווקא כי עירה
נר ל נ ח ,אכל סייע לו ישר׳ לעדות סותר הכל:
ק כ ב .י ש ר א ל שנא לערות כלי נרול סלא יין אל נלי אחר אסור לומד לנד לנא
לסייעו נדאסר )רנ( ]דכא[ לששוכי לא ליסייע מי כחדיימ דילסא
םשתליחו וסמניחו עלה ,אמנם אס סייע נוי ישר׳ נשר היין:
קכג .ה מ ש פ י ל קורה נבידה על נת על נני חםוח של עננים לא יניח הנוי לנלנל
לבדו דרנינו חננאל פסק נמאן דאסר אף בנח נחו ,ואע״נ דבמעצדין
שלמ יש נ׳ כחוח .אין חליק כין שנים לשלשה:
ק ל ד .א ס ו ר לנוי שישא כלי מלא יין פן ינע ביין ,כדאםר רב פםא כובא חסירא
ועיין בריטב״א שם ד״ה ה א דאטרינן וכוי וד״ה ה ה ו א עוכדא ונוי ,ק י ח ( נגע גוי בידו ובז׳ כ ד ח נ י א
ח ר ס ט י שהושיט וכו׳ ב ן יל ופרש׳׳י ח ר ס מ ש ו ג ע ו ב ע ל מריבות ו מ מ ה ר ל ע ש ו ח שלא בכוונה ,שם נ ״ ה
קיט( או מילא אוחר « ״ ל .ת נ ן מ ד ד ו ב ק נ ה ימכור וכו׳ ס׳ ע״ב .לפי מאי דגרסי ברישא ע״א.
דלוליבא וכו׳ ע״ש נ״ז ע״א ובתום• ד״ה ה ״ נ 1כ .1זכדפריך זד,א ג נ ע ב נ ט ל א ש ם נ״ח ע״כ ועיין
ק ך ( כ ט ו ד ע ו ב ר א רר׳ יוחנן וכוי נ ״ ה ע״א ד א ת א ט י ואוריק אוריקי נ ה ו ס ׳ רי׳ה ו ח א נ נ ע וכר.
כצ״ל שם נ ״ ה ע״ב .ק כ א ( ט י א ר נ א של יין וישראל א כ ו ב א וכו׳ ס׳ ע״א .ד מ ה דלכראי נזור ר ב נ ן
ובו׳ ע״ש ע׳׳ב ע״ב .ק ב ב ( כ ד א מ ר ר ב א לשפוכי ו כ ר ב ז ר ׳ ל שם ועיי! בהום׳ ד״ה א מ ר לתו ר ב א ו נ ר .
ק כ ג ( ד ר ״ ח פ ס ק כ מ א ן דאםור א ף ב כ ח כ ת ו וכר עיין שס ט׳ ע״א ועיין בחום ד ״ ה תות ע ו ב ד א וכו.
ק ב ר ( כ ו ב א חסירא שרי וכו׳ ע״ש ם׳ ע״א ,או לישא דרך ט ב ע ח ו שדי עיין בחוש׳ שש ד״ה זיקא וכר.
מחזור מ מ ד 776
שדי ,םליא אסור ,וחני מילי כשנושא הדלי כין ידיו או על כתיסו ,אבל בסוט או
ליש א דרך טבעחו שרי ,וליכא לסינור דילםא ננע כיין .אבל ער שטיח סתום או
עקום .אסר רב אשי זיקא בין םילא כין הסירה שרי ,וכן הלכה :ולא ברב פפא דאםר:
ק ב ה ,גוי שזרק צרור או שוס דבר בחוך יין סרחוק ואםילו ככוונה סותר אטילו
בשתייה ,ונינית שיש בו ענבים דרוכים וחםשיכו טמנה יין אז אסור להניא
לנוי ענבים ולשוסכם בניניה ,סשוס שהאשכולות דבוקות זו כזו והוי כמו אדל םיניח
וסיניה ,וצריך שיסייע לו ישר׳ לשפוך ,ואם לא סייע אסור אס לא זרק סרחוק :ואסור
שישפוך נוי םים לחוך כלי של יין סשום )לא( ]לך[ לך )אמריו( ]אםרינן[:
קפל .ח ב י ת שחיין יוצא דרך םדקין נוי יכול לתת נו חשוקיס כפנרופיא לחדקו,
ולא דמי לחבית הנפקעת לאורנה ואחא נוי וחנקח דאסור ,אנל לחחוב
בעורת או טטלית נסרק שהיין יוצא אם םניב השוליים םקום שמתחברץ אל הטני
)הבית( ]הנית[ שם סותר ,לסי שאינו תוהנ כננד הלל )הבית( ]חבית[ שראשי שוליים
סססיקין שחחובים )כדוי־יעין( ]בחריצין[ שבדוסני החבית סביב םכיב וחוח ליד .טפי
סקטסרס ואפי׳ באמצע חיבור חשוליים אס אין חלל נסדק אך הנסרים אין מחוברק
ודבוקים כהמק זה לוה כמו כן סוחר לנוי לחחוב שם ממליח ונעורח ובלבד שלא
יכניסס עד חלל )הכיח( ]הבית[:
קכז .גוי שחחב אצבעו בתוך נקב החבית ויין יוצא דרך שס הכל אסור כהנאה ,או
חחב שם בהא לסחום כמו מסיה *משוליה דהכל אסור ,וכי אם ניענע
הברזא שהיה ננר נחוך נקב של יין הכל אסור בהנאה ואם הניח על הנקב שלא יזוב,
אנל נכנס בחוך ההלל ,לדברי רש׳׳י עד נרזא אסור בהנאת ואידך שרי בהנאה ואסור
בשתייה ואע״ס שפירש ,ואידך שרי כשתייה אין נכון לזר ,שיין ישכב זה על זה,
והציו אסור בשתייה והציו מותר כשתייה ,ולדברי דית הכל אפור בהנאה ,כרבא דפ׳
בחרא ,ביון שהבל היין היד .מתנענע תחילה לצאת ,דבהנחח ידו שם ניגוח הבל וחשוב
כאלו ננע בכולו:
ק כ ח .נכרי שקנה יין כשר מישראל ומחחימו חישראל חוחס בחוך חותם ,בנון מילא
כל חחביח חשוקים ועשה שולים כפולים משני צדדים והוליכם הנוי
לםקופ אחר למכור ופעמים מתאכסן בעיר שכולה גויס ונם חסתח נעול סוחר בשתייה,
רכרייחא דמטהרין י־ט של נכרי-בחצר אחרת אסור אע־פ שיש לו מפתח וחותם היינו
דווקא כשעשה הנוי היין מכרמו ודרכו ישר׳ אבל קנה מישרי יין עשוי ביון שטרח
כולי האי לא פרה ומזייף ,ועור התיר ר־ת אפי׳ ייגו של נוי מכרמו שטרדו ,משוס
רנדייתא לא אסרה אלא מסתה א ה ד אוי הותם אחד ,אבל הותם נתוך הותס שרי,
דס׳ אין מעמידין חדגן דיש חילוק נין חוחס אחד לחותם נתוך תותם ,ואם הנוי
המוליך החבית של יין שנתאכסן נעיר שכולו נוימ מיתר אפי׳ בחותם אתר כר׳ אליעזר
דאמר יין משתמר נחוחס אהד ,ורנ פסיק כוותיה ,ונם ס׳ בחרא אמרינן האירנא קיימא
לן נרי אליעזר דלא הייש לויוסא ,אנל מצא החותם נשנר או המפתח נסתר חיין
אסור .ולא קשיא סםםנח מהרוח )פ״ה( ]פיז[ דשרי נמהרות ,וכיש ניין נםך ,נדסונח
שלהי ע־ז התמ סיירי ביוצא ונכנס ,והינא שהוא שלם שמא צריך )שיסיר( ]שיכיר[
קנה( סשום לך לך אמרינן כצ׳יל .ועיין חום׳ נ״ח ע״ב ד״ה שמסכו וכר .קבו( דופני חבית כצ״ל.
כנגד חלל חביח בצ״ל ,שחחוכין בחריצין כצ״ל ,הלל הכיח כצ״ל .קכז( מי שהחב אצבעו כתוך
נקב החבית וכוי עיין שם נ״מ ע״ב .לדברי רש״י עד כדזא וכו־ כ׳ ע׳׳א עיין בפרש׳יי ד״ח ואידך
שרי וכוי וד״ה עד ברוא ובו׳ ובתום׳ נ״ט ע״כ ד״ה ה״נ וכוי וד״ה אמר רב פפא וכוי .קבח( כמעשה
הגוי היין טברםו וכו׳ כן כתבו התופי ס״א ע״א ד״ה המטהר וכוי .יין משתמר בתותש אתר ע״ש
ל״א ע״א .ובהופ׳ ד״ה ראמר וכו׳ האידנא קי״ל כי״א דלא הייש לייופא ובו׳ עיין ס״ש ע״ב חיש׳
ד״ה םאי טעפא וכוי וחוס׳ ל״א ע״ב ר״ה העוולה ובד םששכח פחיות פ ״ ו * » 0ח א׳ כצ״ל ע״».
777 מחזור ויטדי
חוחסו לבסוף אחר שהובא או סני שישלח לישר׳ חכירו היאך החותם עשוי ונאיזד.
עניין ,וזה י יודיע לנוי תחילה שישלח הכירו עיניץ החותם ואז םירחח נוי סלדיף.
ואמנם יש ששולחין יינם בחותם בלא הכרת חותם ,ונס אין שולחין לחכיריהם היאך
עשוי ,ואץ לאוסרו כשביל כך בראייה )ברירה( ]ברורה[ כאשר סירשחי כמקומה ,ויש
שחוששין אסי׳ על ידי חותם על המנוסה ועל הכרזות ,ואסי׳ בהכרת החותם סן ינעוץ
הטי מסמר או חודו של סכין בי ,הנסרים ויוציא סעט יין ,והתלמוד דשדי היינו
נחביותיהם של חרס רליכא לטיחש ל ה ט :אמנם אין להוש על זה:
קל .דין ישר׳ חשולח חביותיו ריקניות בבית חנוי לתקנן ,או שולחו לחבירו מעיר
לעיר ביד נוי .נראה רבומן מועמ אין לחוש שמא נחן יין בחן ועירן ,ונים
נכון להחמיר ולהחתימו בכל היכולת:
קלא .יינו של ישראל שחניחו ברשוח טי וםחח םחוה לרשות הרבים ואינן חחוםים
כלל וישראלים דרים בעיר או בעיר שכולח נוים אך שלםעמים עוברים
ישראל דרך שם ,דהשחא חשוב כישראלים דרים כח לפי׳ רביט שלסה סותר ,לסי׳
רביט יעקב אסור :אבל ייט של נוי שטהרו ישר׳ והוא כרשות טי כלא שום חותם
אסור אעיפ שיש ישראלים נעיר:
קלב .יינו של ישר׳ שברשוח ישראל נלא שום חותם וחניח שם נוי וסתה סחוה
לרשות הרבים והישראל הולך לחוץ כותר אם לא הודיעו היכן הולך.
אנל הודיעו שםםלינ ובתוך נך יונל הנוי ליגע ניין אסור .אבל אם ישרי אחר דר
בעיר סותר דמיניה טירתת .ונסקום שאסור פי׳ רנינו שמואל הני סילי הינא שיכול
להניא טיס תחת חסרון היין שהוציא ,או להחליף טוב ברע ,אנל נדי לינע נחנס לא
חיישי׳ :ושסא הגי טילי בחבית אבל גינית או בוס של יין שקלין לינע נראח דאםור
כלא שחיית שיעור לטלאות חחסרון ,שכן דרך ליגע ביין שלפניו דרך םתעםק :אכל
אם יש םנוסה על התכית מקרקע יכישד ,או גםר או עור קבוע במסמרות סותר ,ולא
היישינן לשתמא לנקוב המגופה ולסותמו ,רהא הלכה כרשבינ דלא חייש לשתסא,
וגפ לא חיישינן להסיר כל המנופה ולעשות אהדת כמוה דהא הלכה כר׳ אליעזר דלא
חיישינן לדוםא ,ותרוייחן פסקי חלכת צריכי ,אבל נעורת או מטלית תחוב כסי חחבית
אפילו חחוב בדוחק אין זה חותם מוי לא סירחת להסירו ולחחוירו :ואסור לשלוח
תביח של יין סעיר לעיר בעניין זח:
קלנ .יינו של ישר שהוא ברשות ישרי בלא שום חותם והסתה נעול והלך לו תישרי ל ח ק
,
ונשונו מצא שס טי כזה אמר רנא שילה סירק״ אם נתפס עליו כננב
חםרא שמ .סי׳ שאין נידו טענה שיונל לומר למת נכנם שם א׳נ סירתת לינע.
ואס לאו אסיר .מון שינול לוסר נס לי יין נכאן או תינטלחי בלחה הנה .ונאתי
ליקחנח :והיינו כשסתח סטר ואין שם סרק וחלון נניח שיונלו לראות נחוץ .דהא
בפתח .סחוח בכל ענץ מותר :וכן בעוברא דלעיל .ההוא ביחא דחוה כה של ישראל
ושל טי .ואהיד טי לדשא כאפיה .ואשחכה דהוה נוי קאי ביני דני וחוח ביועא בדשא.
אמר דכא כל דלהרי ביועא חםרא שרי .ואידך אסור .כיון שהיה לנוי יין שס איכ
אית ליה לאשתמוטי' ותפתח חיח סגור .אלמא כיזעא כחלון ופתח דמי ומוהר:
סליקו הלכות יין גסך מספר התרומה:
ל״א כ ד מ ו כ ח שלהי ע״ז ע׳ ע׳ א ועיין בר״ש ס״ז ר ט ה ר ו ת .צריך שיכיר ח ו ת מ ו וכר כצ״ל ועיין בתוס׳
דכא ע״ב ד״ה ה ש ו ל ה וכוי .ק ל ( דין ישראל ה ש ו ל ח וכר עיי; כחוס׳ הנ׳-ל ,ועיין ע״ר ע״כ חוס׳ ד״ה
בלי קלב( ק ל א ( יינו ש ל ישראל ו כ ר שס ם׳יא ע״א חוס׳ ד ״ ה ה ם ם ה ר וכו׳ עיש. כי מ ש ד ר וכר.
וכוי. שום ח ו ח ס וכו׳ שס ס ״ ט ע־׳א ע״ש .וע״ש ס ״ ט ע״ב ,ובתו׳ די׳ח והאידנא וכו׳ והו• ד ״ ה ם א י ט ע ם א
ק ל נ ( אס נ ת פ ס עליו ב נ נ ב ובו׳ י ך ו ס״א ע״ב .ה ה ו א ב י ח א ר ה ו ה ב ה של -ישראל ונוי עי ע׳׳ב.
ה י ל כ ו ת גיטין.
קלד .הכותב נס צריך שיהא הקלף והדיו משל בעל .ונס שכר סוסר עליו סן
הדץ .ואם האשד .נתנה השכר אין בכך כלום .אבל בקולמוס אין
קסידא :הכותב ]צריך[ שיקצע הקלף קודם שיכתוב הגט .ואם טעה הסופר באמצע
יחתוך חחילה סד .שכתב ואחר כך יחזור ויתחיל לכחוב .ואס קיצע מן הקלף לבסוף
» ל .כך איחה בח״נ :וצריך שירשטט תחילה שנים עשר שיטין כםנין נס.׳ וצריך
למהר שלא תינע אוח לחבירתת אלא כל אוח ואוח תהא סוקשת נויל :ואין צריך
לזק ולעשות תנץ בראש אותיות שעטנז נץ .וטוב למנוע סן יקלקל האותיות :וצריך
למהר שלא ימל כלל מן הדיו טיסה קטנה בתוך האות .דאינו מועיל מת שיטתוק
אחרי כן מישר .של דיו שבתוך חלל האות .דחוח ליה הק תוכות וססול .וכן המים
סחוחה אם ההליק ידו ונםחסה מסול ואין מועיל טח שיטחוק חנניעח לבסוף :ויעשנו
לכחחילה ארכו יחר על רתבו ולא יכתוב חוץ לשיטת ימנית ושסאלית כתוך הנליון
חיבה שלימה .ושלא יהא שוט )שירטוט( ]טישטוש[ .שלא יכחונ על המחק :וצריך
שיכתוב בנט הרי את •טוחרח לכל אדם :וצריך ליכחוב ססר חירוכץ קודם שיטה
אחרונה .ויש שעושין בן גם מגט שיטורין .לשי שנראה דבר עיקר .וצריך לעדים
לחתום תחת הנט בראש חשיטח .ושלא ירחיקו חחיםתם מכתיבת הנט רוחב שני
שימין חלק .ושלא יהתםו אלא זה בםני זה .והבעל אם כוחבו יאסר ההילה .אני
כוחבו לשם נירושי סלוניח אשחי .ואם אטר לסוסר לכחוב .יאסר לו כחוב לשם
מלונית אשתי .נם הסוטר יכדן בכך .וצריך לעדים שיחתסו לבסוף אותם שישבו שם
בשעת כחיבת הנט שירעו שזהו נמ שצוה הבעל לכתוב וש שיהא נכתב לשמת.
שימין כטנין נ ס ,עיין ניסין ב׳ ע״א חוס׳ ד״ה ח מ ב י א וכוי .שלא תיגע א ו ה ל ח ב י ר ת ה כצ׳׳ל .ת ה א
ס ו ק פ ת נויל׳ ה ו א ר ק ל ח ו ם ר א כ ד פ צ י ט בספרים תפילין יםזוזית ו כ ה כ ה ס כ ת י כ ה ת ם ה ׳ מ נ ח ו ת ל י ד
ע ״ * ועיין תוס׳ נימין כ׳ ע״ב ד״ה ל א ונריכא וכר .וכן כ ה ב הרא״ש פ״ב סי׳ י״ס ,ועיין כ ח נ ״ א שפ.
ד ח ו ח ל י ח ח ק ח ו כ ו ח וכר שם ב׳ ע״א .ארכו י ת ר ע ל רחבו ,בדין פ פ ר ולא י ח א איגדה .סה׳׳ת .ו ש ל א
י ה א שוס טישטוש וכו׳ כורי׳ל .חדי א ת ס ו ת ר ח ל כ ל אדם ,שם פייה ע״א ט פ ו ש ל ג ט ו כ ו /ושם כ״ו
ע ״ א » ח ך שיניח ו כ ר ועיין בחוס׳ ד״ה וצריך וכר .ס פ ר חירוכין קורט שיטה א ה ר ו נ ה וכו׳ נ ם ס נ פ
פיטורין רפי ש נ ר א ה ד ב ר עיקר׳ וז״ל ס פ ר ה ת ר ו מ ה סורי ר ב י ט ה י ה רניל ל כ ח ו ב בניטין ס פ ר חירוכין
קודם ש י ט ח א ח ר ו נ ה לפי ש נ ר א ח ל ה י ו ת ד ב ר עיקר׳ דאבעיא לתו סיבעי )שם פ ״ ה ע׳׳ב( ל מ י כ ח ב
ידן י ל י ח ו י ליכי מינאי ס פ ד חידובין ד י ל מ א מ ש מ ע ד ס ט ־ ש ל ה בדברים ב ע ל מ א ולא ב ס פ ר ולא א פ ש י ט א
א״כ ד ב ר עיקר הוא .וחדי שנינו אין למדין מ ש ט ח א ח ר ו נ ה ובו׳ ועיין בחום׳ ש ם ד״ה ר׳ י ה ו ד ה וכו׳
ח ח ת ה ג ט ב ר א ש ו מ ד מ ה ובר כרי שלא יוכלו לזייף ,ועיין חוס׳ ב ״ ב ק ס ״ ג ע*ב ד״ה ש י ט ה ובו׳..
779 שחזור ויטה
אס היו שם כשנכתב תהילתו אפילו שיטה ראשונה ולא יותר .כשר :יהכותכ נט
ואירע לו ספק ורוצה לכחוכ אחר .עריך ליטול רשות סן הכעל ככל סעם שיכתוב
אהר .לכך טוב מחחילה שיאמר לו הבעל אני נותן לך רשות לעשות אחר או ליתן
שניהן אם חרצה מחפח ספק .וכן צריך שיאמר לעדיפ שיחחמו :חרש שוטח וקטן
כשירין לכחוב חנט ובלכר שיחיו נמלים עומדים על נכס .םחחלה ועד סוף .אבל
נכרי לא :ותבעל נותן נט לאשתו אינו צריך לומר כפני נכחב ובפני נחתם .אכל
אם שולהו ביד אהר השליה צריך לאסרו .הגעל יכול לעשוח שליח להוליך חנט
ליד אשתו .והאשה יכולה לעשות שליה לקכל נט מיד בעלה .אבל אין האשת
יכולת לעשות שליח לקכל ניטה מיד שליה בעלה :העושה שליה להוליך נט לאשתו
לסקום אחר .לכאורה נראה שצריך שיכיר האשה שהיא אשתו של כעל קודם
שיקבל הנט להוליך .ולא סני במד .שיאסרו לו עדים כשירים בשעח נתינה שוחו
אשתו של בעל דומיא דםופא דפםול להביא .אסנם כשר השליח להניא בעניין
וה .כדמוכח כע׳ו דאבא מניומי .הניחן נט לאשחו צייך למקרייה קודפ שיתנוהו.
כדאמד אמימר פ׳ המביא שני .ונפ צריך לקרותו פעם שנייה לאחר נתינה .דילםא
עייליה לבי ידיה והלפיד .,כדמשסע ס׳ האשד ,רכה .ואס מיד לאחר נתינה קראוהו
ולא לפני הנתינה סני בכך :הנותן נט לאשתו צריך יד האשה לעולם פתוחה עד
שיניח הבעל כל הגט מידו לידר .פחותה .קורם שתסגור ידה .שלא יהא כפז ,״!
בידח ומשיחה בידו דאם יכול לנתק הנט להביאו אצלו דאינה מנורשח .ואעים
שסא היה כשר כפו עויק הרציר .ושלפחיה דשרי סרק הזורק .חזורק נמ לאשתו
אס היא כרשות הרבים אינו מועיל .אפי׳ הוא בא בארבע אמות שלה עד שיהא
גידה ,אבל אס זרקו כחצירה כשד .לאפוקי מדהיר דפשל :וכשחערים חותםין כגט
1
צריך שלא * •א הסופר אחד מהן .דלשמואל ולכולי! אמוראי ראמרי אמרו כשר
אסרו אפי׳ נדיענד .םברי התם סופר ועד פסול .ונם פסול אומר הבעל לשנימ אפרו
לסופר לנחונ ולעדים חחוסו .נדתניא ס׳ סי שאהוו ער שישמעו קולו .לאפוקי ממאן
ראנשר אומר אסרו .ואע־נ דהיינו סרי חומרי דסתמ אחדרי .לא נתנרר הלנה נמאן
וצריך ליזהר משתיהן :וצריך ליזהר שלא ישלח אדם נ ת נ ידו לניד לנתונ נמ
לאשתו אפי׳ הוא פקח כדמשמע לכ£ורח בתוספתא :ואדם הכותב נט ויש לנעל
שני שסות .יכחוב תחילה אוחו שם שהוא עיקר ואחרי כן שם הטפל .ויכתוב כך.
סלוני המכונח סלוני ,כמו ממם רסחקריא שרה .וכסו אחא בר הריא דסתקרי אדא
מרי .וקדמוגיס חרגילו לכתוב לכל ארס אגא סלוני יכל שום והניכר .דאית לי.
ק ל ד .דין משומד שםנרש איני מ ת ב רק שם שהיה לו כשהוא יהודי .ושם של
ניות ישתקע .נדתניא ם׳ הזורק .נתוםפתא .נר שנתנ כנם שמו של ניות
כשר .אעייפ שאץ שמו עכשיו כן .כל שכן משומר יכתוב שם של יהרוח .אפילו
לכתחילה .ואם כוחב שם של יהדות .וכתב וכל שוס וחניכה דאית לי טוב הדבר:
ופוחד לחכריחו על ידי נוים בין משומד בין אוחם שכוסין אותם להוציא .שיאסרו
להם עשה מה שדייני ישראל אומרים לך וצריך שיאמר רוצה אני .ולכל נותני נט
צריך שיבטל הבעל כל מודעי דעכד:
ק ל ח .ה כ ו ת ב נט כשכוחב למנץ שאנו מונין כאן .יכתוב מקום עמידת הסוטר
בשעת כתיבת הנפ וסקום עסידת הערים כשעה שחוחטיןבו .ומקום
עיקר דירה הבעל ועיקר דירח האשד ,שדרין כשעת כתיבת •הנפ .אבל אין צריך
לכחוב מקום שבאו שם הבעל והאשח כשכוחבין הנפ .כיון שאינן דרים שם .כסו
שאינן כותבץ מקום עמידת אשה בשעת כתיבת חנט כששולח לח חנט למדינת הים
כי אס עיקר מקום דירחס .ונם אין צריך לכתוב מקום לידתם .ואעפ״י כן יש שכותכין
הכל בנס .שנולדחי במקום סלוני ועכשיו אני דר במקום סלוני .והנני היום עומד
במקום סלוני.
קלו .שכיב מרע הנותן נפ על תנאי שימות יאסר כך הרי זה נימךואם לא סחי
לא יהא נט ואמ מחי יהא מעכשיו .ותתא מנודשת פמני ומותרת לכל
אדם .ואם לא מחי לא יהא נפ .ואם יעפד טחליו בטל חנט .ואחר בך ]אם[ יחלה נמ
אחר יעשח .ואמ רוצה שתהא מנורשח בנפ ראשון ישימ זמן בחנאי ויאמר אס סתי
ער זמן סלוני .ואפילו למאן דאמר אץ ברירה חנמ של שכיב מרע שיש בו תנאי
הוא כשר .כיון דתנאי עומד להתברר .כמו שמואל דאסר חנית אסורה .ואפיי הכי
אתקין הנאה בנימין דשכיב פרע :ותנאי של מיחד ,בנמ .כנון אס מתי אם לא מתי
תלד בבחרה .כדסי׳ רש׳־י ס׳ כל הנט נכי.מה היא באותם היפים .אפילו הכי הנפ
כשר .וחן של נוסס אם יכול לדבר איס )כן( ]כי[ כשר.
קלז .דין עירי חתימה לעירי פסידה לדי פאיר ור׳ אלעזר .ובנט צריך שניהם אפי׳
לר׳ פאיר .ובשמד מכר ומתנה סני בעירי התימה אפי׳ לר׳ אלעזר או
אפילו בלא שום עדיס אס שניהם פודים בו:
פסק.־ ז ה ם ד ר ה ג ג ו :
קלח .צריך שיקה הבעל .משלו קלף ודיו וקולמוס דפסרנו לסופר .ואם אין לו
יקנו לו לבעל .דתא בעינן וכתב ונתן .והוא הדין אם כתבו הסופר
בקלף שלו במצות הבעל שהוא כשר .ובלבד שיתננו אהרי כן לבעל להיות שלו.
כדחנן הכותב טופסי ניטין צריך שיניח כר .משסע שכותבו הסופר בקלף שלו .אבל
עדיף טפי ליתנו לבעל תחילה כדי שלא ישכח חסופר ליתנו אחרי כן לבעל .ואפ
הקולמוס םשל אחרים אינו פסול בכך .שהרי כעל הקולמוס אין לו בשביל כך בנט.
כלומר כיון שמן הקולמוס לא נשאר כלום בנט כאשר נשאר מן הדיו .ויצוה הבעל
ר ק שם ש ה י ה לו וכו׳ עיין הוס׳ שם ד״ה והוא ובו׳ .עשה ט ה שדייני ישראל אומרים ל ך מ ר י ך
שיאמר ר ו ד ה אני וכו׳ ש ם פ׳יח ע״ב ועיין בתום׳ ר כ ו ר ה מ ת ח י ל נכרים וכו׳ ועיין הוס׳ ב״ב ע׳׳א גט
מ ע ו ש ה וכר .ואם ל א מ ח י ל א י ה א וכוי עיין גיטין ע׳׳ה ע״ב אתקין שטואל ובו׳ ועיין ב ב ע ל העיטור
בענין ת נ א י כשול ד״ה דחנן ר׳ מאיד א ו ס ר ובו׳ וברא״ש ובר׳׳ן מ ח שהאריכו כענין מששטי התנאי.
ו א ח ״ כ אם י ה ל ה ובו• מנ׳׳ל .כ ש ט ו א ל ד א מ ר ח ב י ח א ס ו ר ה וכו׳ כ י צ ח ל״ז ע״כ .כדפירש״י מרק כ ל
ה ג ט וכו׳ ניטין כ״ה ע״ב ועיין בשידש״י ד״ה ולכי מיית ובו־ ובתוס׳ שם .אין ס פ ק כי כשר בצ״ל.
דין עירי ה ת י מ ה ובר עיין ניסין פ״ו ע״ב ה ל כ ה כר״א בניטין וכו׳ ושם די ע״א תום׳ ד״ה דקיי׳׳ל
וכו׳ ושש י׳ ע״ב תוס׳ ד״ה חסשא וכוי ועיין ברא״ש מ״ 6דגיטין שי׳ ז׳ וברא״ש ב״ב פ״ט טי׳ ז׳
781 טחזור ויטרי
לסוםר בםני עדים כשירים שאץ קרובין זה לזה לא לבעל ולא לאשה .ויאמר בפניהם
לכתוב נם לאשתו ער שיהא מוב .לרעחו או לדעת החכם אשר בעיר .ואם הסופד
אינו קרוב סני בעד אחד עסו .וצריך שני עדים שיטענו בשניהם לשסה שיודיעם
שטתכי לשם סלונית אשת סלוני .ואחד׳ כן יאמר הנעל לעדים נשירים לחתום נ01
והסופר אינו יכול להיות אחד מעדי התיסה דחתם סוםר ועד שסא םסול .כדפריש
לעיל .בשמעח׳ דאו׳ אמרו .ואעס״י שהן שלש כתות עדים שצוה הבעל לסוסד לכחוב
ועירי כתיבה לשמה ועידי חחימה לשמה אין בכך כלום .ולא מקרי חצי דבר כיץ
שכל כת וכת מעירה כל מה שצריך לראות כשעת ראייה .דוסיא רשלש כיתות
דעידי חוקה שכל אהת ראת בכל פעם כל מה שיבול לראות .ולא כפי׳ רב אלפס
דםסרש החס דאינו קרי חצי דכר משום שערות כל כת וכח מועיל לעניין להחזיר
סירות .ואולם לאפו קי נסשיח משלונחא טוב הדבר לעשוח הכל ככת אחה .שיאמר
הבעל לסושר נסני עדים נשירים לכחוב נט לאשתו .ולאוחם עדים יחיו בשעת
שנותבו .ואסר להם הסופד שנותנו לשש שלונית אשת פלוני .ולאוחם עדים יאמר
הבעל שיחתמו בנט .ואם אץ שום עד בשעת כתיבה נראה שהוא נשר .רםםתמא
כיון שהבעל צוה בשני עדיס לסוסר לכתבו .כתבו לשמה .בהכשר ,ואפ״ אינו מכיר
כתיבת חסוסר• דרוב בקיאץ הן .ולא הצריכו הנסים להיות נשעה נתיבה כי אס
השליה המוליך נפ לאשתו .שיוכל לומר בפני נכתב ובשני נחתם .שלא יוציא הבעל
לעז על חנמ .אכל כשחכעל עצמו נותנו אץ לחוש שמא כתבו שלא לשמח .דאי
יש לחוש שמא טעה הסופר או הנעל א״נ הוא עצמו שחביא ניטו אמאי אינו צריך
לומר נסני ננחנ ונסני נחחם .אלא ודאי אץ לחוש שמא פער .שרונ נקיאין הן.
ובשליח הולכה דוקא הצריכו שלא יוציא הנעל לעז .ואעיפ נן טונ הדבר להיות
עדים בשעח נחיכה .ובן עמא רבד .ויחתמו העדים למטה ולא ירחיקו סכחיבח הנפ
יותר טריוח חלק שטה אחת .ויחחמו בראש השיטה שלא יהא חלק מימין חתימה
י
מיליון כדי שיוכלו לכחוב פלוני לוח מפלוני ]ואחרי כן יניחנו[ עד שיהיה ינש.
)ואחרי כן יניחנז( שלא יהא קרוי ינול להזדייף ואחרי נן יבטל הבעל נל מודעי
דעבר .ואחרי כן יחננו לאשה בפני עדים .ותהא ידה פחוחר .ער שיניח הבעל הנפ
מאיליו .ויאטר לה כשעת נתינה חתקנלי ניטך ותהא מנורשח ממני והתא מותרת
יעיינו בטוב נומוך לנתינה שיחו ניטה שחתטו כו לכל אדפ ויקראוהו העדים
ואותו שנכחכ בשבילה .אמר אביי האי מאן רכתיב ניטא לורכיח ו״ו אחרונה של
ע״ש .ח כ ו ח כ טופסי ניטין וכי׳ שש כ־׳ו ע״א .ב ש מ ע ח א ד א ו ט ר אשרו וכוי ע״ש ע״א ע״ב .דוטיא
דשלש כ י ה ו ה דעידי ח ו ק ה וכוי עיין ב ־ ב נ״ו ע״א .ע״ב ש ה י ה ר י ע א ו ס ר ד ב ר ולא ה ג י ד כ ר וכר
ועיי! ב א ל פ ס פ ר ק ח ז ק ח ה כ ה י ם ט ה נ י ח ן ד ל א כר׳־ע ראי ר״ע ה א אשר ד ב ר ולא ה צ י רבד ,ח א
ש ט ע ת א ק א מקשו ב ה ר כ ו ו ח א הכי ט ־ ש גבי שני ח ז ק ה רהיא ט ת ק י י ס ת ב ש ל ש ה כהי עדיפ ופ׳׳ש גבי
שתי שערלח ) ב ״ ב נ׳יו ע״כ( שאין מ ת ק י י מ ת כשני כ ת י ׳;דיש .אש שחי כתי עדים לגבי שה־ ש ע ר ז ת
חצי ד ב ר לסד ,ל א יהו ש ל ש ה כ ת ו ת לגבי שני ה ז ק ת חצי דבר ,ו ת א לא קייט* ת י ק ה עד דאיכא
כולה! .ולא א ש כ ה ו ל ה פירוקה .והרי] ה יא פירוקא לא דשיא ה ז ק ה לשתי ש ע מ ו ן ר ע ד ו ת כ ל ש ת א
ו ש ת א טשני ה ז ק ה רבד טעליא ח ו א ד ה א מ ח י י ב לאהרורי שירי ר ת ר ת י שני אשוםייהו כ ר ל א א ת י א
כ ת שלישית .וכד אתיא כ ת שלישית ו ס ס ה ד א ד א כ ל ה ש נ ה שלישית הרי ס א ל ו ליה ת ל ת שנין וקיימא
ליה ה ז ק ה ואי לאו דינא ד ה ז ק ה ח ו ה ס ח ״ ב לאהרורי שירי ר ת ל ת שנין א ל א ביון רמאלו ליה ת ל ת
שנין קיימא ל ה ח ז ק ה וקיימא א ר ע א בידיה ורידיה ה ו ה ק א אכיל והיינו ט ע מ א דמצשרפו לענין ה ז ק ה
רםיגו רהויא ע ד ו ח לעני! פירי חויא ע ד ו ח לעני] ה ו ק ה ר ה א ב ה א חליא .אבל ב׳ שערות ל י כ א
לםיטר כחו ח כ י דכיון דלא ט ס ת י ד אלא ב ח ר א ח ר א שערה א ת ר אומר א ח ת בגכ־ז ו א ח ר אוסר א ת ת
בכריםה ואנן בעינן ב׳ שערות בטקום איחר ל א הויא עדותן עדות ר ח ר א שערה הצי ר ב ד הוא ולא
,
טתניא טידי ד ל א עברינן ב ה עובדא וכמאן ד ל י ת א דנזיא .והויא כ ; שניש שאינן רצופות ה י ל כ ך ל א
ט נ ט ד פ י וכו׳ עכ״ל ודבריו צ״ע .ועיין בנימוקי יוסף שש׳ ובהדושי הרטב״! על ב״ב ,ו ב ב ע ל ה ס א ו ר
שם ,ובתוס׳ ב״ק ע׳ ע״ב ד ״ ה למעוטי ובר ועיין ב ב ע ל השאור ב-׳ק פ ר ק טרונוז ו ב ס ל ת ש ו ת שש,
L
n ,vי ה א ק־1י וכד כצייל .האי ו נ ס פ ר כ ת ו נ ת ששים על נ״י שם .ואחרי כן יניהגו ער שיהיה יבש
מחזור ויטלי 782
ונרו .דלא לישתמע כרי .ולורכיח ר״ו שבאמצע תייוכין .שיבוקין .סטורין .דלא
לישחמע שביקץ .חריבין .םטירין .וקאי אנשים דעלמא) .ודיתי המין( ]ודי היהוייין[.
)דתינניין( ]דיתיצנייין[ .תלתא יודי־ן .ממונות לנו׳׳ן .ובמכתב רבינו טוב עלם נתונ
עוד שחי •ודי״ן ננדם אחרות אחת סמוך לדליית ואתת סמוך לתי׳׳ו .זהו חמשה יודיין
ככל חינח וחיכה .ולכתוב למהך נלא יויד אחר הלמ־ד .דלא לישחמע לי מחך.
ולירהיק רנל שמאל של היי )מננו( ]מנגו[ .דלא לישתמע למחך .חוכא .ויכתוב
להתנםבא .ולא לא יתנסבא .שתי תיבות .ויכתוב ודן .בלא יו־ד) .רמשסעוק( ]דלא
לשתמע ודין[ ,דינא .ולא ליכתוכ ואנרת כיויד .אלא ואנרת בלא יוד .ער כאן
מסשר התרומה.
והי לך משפטי הגט והילכתו׳ במו שסידרו רכינו יעקב כר׳ מאיר׳
וזה לשונו :ובן שיגר לבני פרפונין :וזה לשונו;
תקמא .כ ך הראני מן חשמימ ולמדנו מרבדי רכוחינו חכמי התלמוד :צריך שיהא
הדיו והקלף והקולמוס משל בעל .ואם אין לו יחנו לו אחרים נמתנה.
ויחננו לסופר לכתוב נט לאשתו ,ויאמר למוסר כתוב נט לסלונית אשתי! .לעדים
חחומו .במעמד הבעל והמוסר .ועידי חתימה .ואם שליה מביאו צריך שיעמד השליח
על נבי הסופר .לסי שהוא צריך לומר בםני נכתב ובםני נחתם .וצריך לעשוח כל
שלוהי הגט בעדים .ויתנהו הנעל לח .או לשלוחה בסני שני עירי מסירה .וצריכים
העדים לקרוחו חכף לנתינתו .ויאמר לה הא ניטך והרי את מותרת לכל אדם .ואס
לשלוהה נותנו .יאמר לו התקבל נט זח לסלוניח אשחי והרי את מותרת לכל אדם
והמוליך יאמר לה הא ניטיך והרי את מותרת לכל אדם .ונסני נכחכ ובסני נחתם.
ונותנו לח נסני שנים .רהילכתא כד יוחנן .ואם שליח כעל נותנו לשליח קבלה
סםול .דחילכחא כרכ דאמר אין האשד ,עושי ,שליח לקנל ניטה סיד שליח נעלה:
וצריך שיחתוך הקלף קודם נחיבח הנט .ואם חתכו אחרי כן מסול .ונהנו לנחוכ
כתיבה נסה .ונשירטוט כעין סםר .ר״ב שורות .והתיבות שלמות .שלא ינתונ חסר
ישרי .ולורכיה לוי״ו דוכדו .דלא לישתטע כדי .תיהויין .דתצכייין .נ׳ נ׳ יודי־ן .ולא
ליכתב לימהך ,אלא לםהך .והיי של לטהך יסרידנה .שלא יהיה נראה כהי .ולא
ליכתב לאיתנסכא אלא להתנסכא ,ויין של תירוכין ,שיכוקין .פיטורין .יאריך .ולא
ליכתוכ ודין .ביו״ד אלא ודן בלא ידד .ולא ליכתוב אינרת ביו״ד .אלא אגרת בלא
ירד :ושכיב מרע צריך לומר כשעת מסירת הגט בםני עדיס אם לא מתי טהולי זה
לא יהא גט ואם מתי מחולי זה יהא גט :ואשר ,העושה שליה לקבל ניטה על ידי
חרשאה צריך לכתוכ כן :בפנינו חתומי סטה טינת פלנית בת פלוני את פלגי כן
כן פלגי לקבל ניטה מיד פלני כן סלני כעלה .ומד ,ששמענו כתבנו וחתמגו .וחוחםין
שני עדים :וכן חיקן רביגו שלמה לקדש :ואפי׳ לא יכירו הבעל .ושליח המורשה
אח חחיסח ידי העדים של הרשאה כשר .שעדים חחחומים בהרשאה חם יבררו
הגירושין או הקידושין אם יש עדים שראו שבפניהם קבל וקרעם .דחחנן הילך כמח
שאמרח .וכר .ולבסוף מיגלייא סילחא ע״י עדים :יעקב ב״ר מ א י ר :
ורבינו יצחק ב״ר ש מ ו א ל ביאר יוחד:
טאן ר כ ח כ גיטא וכו׳ שם פ״ה עי׳נ .פטורי] עיין חוס׳ שם ד״ה ד׳ י ח ו ד ה וכוי .ודי תיהוייין כ צ ׳ ל
ועיין בתום׳ ד״ה דתיחוייין וכו׳ ודן ב ל א יוד דלא ל ש ת ט ע ודין רינא כצ״ל .ש מ א ל של ח״י ט ג נ ו כצ״ל.
נ ט ו שסידרו רבינו יעקב וכו׳ עיין כ ס פ ר הישר ל ר ״ ת סי׳ פ״ב• לבני פרשונין .ושש א י ח א לבני פאריש.
ר ה י ל כ ת א כר׳ יוחנן וכוי שם ה׳ ע״ב .אי! ה א ש ה ע ו ש ה שליח וכו׳ ס״ג ע׳׳ב .וצריך שיהתוך וכו׳
783 מחזוד מטרי
ואל יאריך סופי השימין חוץ לשידפוס ואל יניע האותיות זו כזו .אע״ס שבזה לא
היה עריך להחסיר .רכתוכ ספר תימכץ לסעלה סשיפה אתח־נה .כמ שלא יצפרך
ללסד סשיפה אחמנרי .ו ק הנשאר יסלא כל שימה אחרונה .רחחסו זה אחר זה
כמו שכתבתי .בתחילת השימה .או זה תהת זה .ואל ירחיקו חתימת העדיס מן הנט
שימח ושני אוירץ אך בסמוך לנט יחתום העד העליון .ויקנו לבעל המכתיכו הקלף.
והדיו והקולמס הואיל ונמק מסוסיה )דרבינותים( ]דרכינו תם[ .ויאמר כסני עדים
לסופר כתוב נמ לםלנית כת סלנית אינתתי ולעדים יאמר אתם םלני וסלני חתוסו
בנם של סלניח כת םלניח איחחי .ויתחמו העדים זה בפני השליח שיוליכנו .ונס
הסופר יכחבנו לפניו לשמה כדי שיוכל השליח לומר בפני נכתב ובפני נחחס לשמה:
וכל פעשה הנפ כעמם .וכפני עדיפ יאםר הםנרש לשליח ועלך נמ זה לפלנית
איתתי הסכונה פלנית בת סלני .והסופר אל יחחום מ :
גט. תקטב.
ב כ ך ו כ ך ב ש ב ת ב כ ך ו כ ך ימים לירח מלוני שנת ב ך ו ב ך לבריאת
עולם למנין שאנו םונין כאן ב כ ר ך פלני דיתיב ע ל נ ה ר פלני אנא מלוני
ה מ כ ו נ ה פלני ב ר רבי םלני שנולדתי ב כ ר ך פ ל ל דיתייב על נ ה ר
פלני ועכשיו אני דר ב כ ר ך פלני דיתיב על נ ה ר פלני והנני
עומד היוס במקום פלני דיתיב על נ ה ר פלנ׳ צביתי ברעות נפשי
ב ד ל א אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתייכי ליכי א נ ת אינתתי
פלנית ה מ כ ו נ ה פלני ב ת רבי פלני המכונה פלני ה נ ו ל ד ת ב כ ר ך
פלני דיתיב ע ל נ ה ר פלני דהויית אנתתי מן ק ד מ ת דנא וכדו
פ ט ר י ת ושבקיח ותרוכית יתייכי ליכי די תיהוייין ר ש א ה ושלטאה
בנפשייכי ל מ ה ך ל ה ת נ ט ב א ל כ ל גבר דיתיצבייין ואינש ל א ימחה
בידיכי מן יומא דנן ולעלם והרי א ת מ ו ת ר ת ל כ ל אדם ודן יהוי ליכי
טינאי ס פ ר תירוכין ואגרת שיבוקין וגט פיטורין כ ד ת מ ש ה וישראל
עיין חוס׳ ׳ 08ב י א ע ״ נ ד*ח יצא זח וכו׳ היליך כ ס ו ש א ט ר ח ו ט ׳ » ם ס*ב ע׳יב עיש ,ועיין ב*ט ע״ו
<דא .תואיל ת פ ק ס פ ו ס י ררכיגו ח ס « ״ ל .
הי־לכות חליצה.
כמו שפירש ר׳ כרוך כ ס פ ר התרומה:
תקמג .יבררו שלשה דייגין ויוםיםיו עור שנים להשלים לחמשה לפרסומי מילתא.
ומהרו שלא יהיו קרובים לא ליבם ולא ליבמה .ויאמרו נלכה למקום
פלוני לחלוץ .שצריך לברר המקום תחילה .כדאםר דכא צמבי דייני לםיקבע דוכחא.
דכחיב חשערח .וילכו שם וישבו .והאיש וחאשה יעמדו .חבל כעץ רץ .בשעח חליצה.
וישאלו ביד אפ יש שלשח חרשימ ממיחח הבעל .ואחר כך יעידו לפניהם שזח חיכם
הוא אחיו של מת .ושחיה אוחו חמח בעל של אשר ,זאח .ובעדוח אפי׳ על שי
קרוכ או על שי אשת סני .כדאיחא ש׳ החולץ .ואחר כך ישאלו אם יש לאיש י:נ
שנח •ויום אחד ולאשי ,י־ב שנים ויום אחד .ואעפץ שאץ האב נאמן על השנים
כדחניא ש׳ האוסר בקידושין .מ״מ אין צריך להביא עדים על השנים אלא אם הוחוקי,
נחלה בשנים על סי הנבירות והשכינים שלא על שי האב םני בכך .ואחר כך יבדקו
אם יש שחי שערות באשה בביח הערוה .או בזקן כאיש .או בכיה הערוד .,ואין
לחוש שמא מקודם הזמן באו .ושומ*י הוו .ובדיקה של יבמה יכולה להיות על ם•
שנים דכיון שהגיעה לכלל שמחיה םמכינן על ס * שנים משום חזקה דרבא .דאחזקה
הביאה סימנין דריש ם׳ )נ״א( ]כא[ סימן דהלכה כמותו לנבי ר׳ שמעון .וכרייחא
דאין אשד ,נאמנת לומר נמלה היא שתחלוץ מיירא בתוך הסרק דליכא חזקה ררבא
לד׳ יהודה דהלכה כמוהו .ואע״נ דאמר רב חונא שערות שאמרו צרץ שיהא כהן
נומות ואין בקיאין בנומות .לכך אם יש ריבוי שערות או שערות ארוכות הרבה אץ
צריכין לבדוק יותר .ונם על שנותיהן נסי יש לסמוך שהניעו .אם יש ריבוי שערות
בלא הוחזקה על סי שכינות ובלא עדות .ואם בודקים שהדרים שוכבים"ומומים או
היא נמלה בור^י .שזהו סימן העליון .וחנן א׳ אששי לעליון לבא עד ש־כא התחתון:
ואחר שנתברר הדבר שהם נמלים בשנים וכשערות יזהרו ב׳׳ד שלא אבלה האשד,
עדיין באוחו יום דשסא אכלה דברים המביאין וגורסים רוק לבא ואמר רבא
אכלה תוםא או נרנישתא לא חלצה .רכתיב וירקה ,מעצמה .וח״ה ממנים .כדאיתא ס׳
אע־ש .ושאר דברים שאינם עולין על לב אדם ,ואחרי כן יאסרו מ ד ליבמ הנמל א•
ו ה ״ ה ריסונים וכו׳ כ ת ו ב ו ת ס״א ע ״ ב אייתי דמני וכוי .אי ניחא לך יכם וכי׳ י כ ס ו ח קיץ ע־א .מ נ ע ל
שכולו עור וכוי ע״ש ק ״ ב ע״כ ועיין רש״י ד״ה ה ת פ ו ר במשה! וכו• ל י א שחשרו ב מ ש י ח ה וכר ובד׳׳ה
אין חולצי; בו דבעינ; כ ו ל ה רעור וכוי .א ע ׳ ג ד א י ת ב י ה ח ו מ ר ה א קטרינן וכו׳ כצ״ל שם ק׳׳ב ע״א.
ל כ ה ה י ל ה יהיה שלו וכו׳ שם ק״נ ע״ב .ו נ ם מ נ ע ל ימין שם ק״א ע״א. ועיין ערוך ע ר ך ה ו מ ר י ה א
ש ב ה קי״ב ע״א .אפילו בדיעבד צריך וכו׳ י כ מ ו ח ק״ד עיא .וברגלו יחף ש ל א י ה א מ ע ל ר ם ע ל ש ם
ש פ ק ״ ב ע״ב .ו ל א י ה א המנעיי ארוך וכו׳ ש ם ק״א ע״א ועיין בתוש׳ ק״ג ע״א ד״ה מ א ן ד ס ס ג י וכוי.
ע ל אזני ה ם ג ע ל ו כ ר כ צ י ל עיין ב ה ג ה ו ה מרדכי סי׳ קי״ט .ה א י מאן דחליץ וכוי שם ק ״ נ ע״א.
וצריך ש ח א ם ר בלשון ק ו ד ש וכו׳ שם ק״ו ע״ב ,ס ו ט ה ל״ב ע״א .סורר .ר נ א ב ל א א ב ה ובו׳ שם ק״ו
ע י כ .כ ד א י ה א ב מ ס ו ר ת וכוי ה ו א ב מ ס ו ר ה פ• ע ק ב י א א ב ה יבמי ) ר ב ר י ם כ ה ז( ל א א כ ה ה• ה ש ח י ח ך
)רבדים י י( וישראל ל א א כ ה לי ) ת ה ל י ם פ א יב( כצ״ל .תתיר ה א ש ה ק ש ר הרצועוה וכוי י ב מ ו ת
ק ״ ב ע״א ע ד ש ח ת י ר ה י א ו ת ש ס י ט היא .ה כ ל בירה הימנית וכו׳ כ ד א י ת א בירושלטי ,ה ו א בירושלמי
פ י ׳ כ ה״א ,ועיי; יבמות ק ״ כ ע״א הוש׳ ד ״ ה ואע״ג וכוי וחום׳ חולין כ׳ ע״א ד ״ ה ל א לטעוטי וכוי.
טי כ ח י ב ו ח ל צ ה ביד ש ם ק ״ ה ע״א .וצריכי דייני רליחזו וכו׳ שם ק׳׳ו ע״ב ושש א י ח א צריכי דייני
למיהזי רוקא כי נפיק משומא ובר .אם ה ו א ארוך והיא ניצא וכוי שם .והעומרים שש יאשרו וכו׳ שם.
סצדח חליצה ק ו ר א ה וכר שש וסנהדרין מ״מ ע״ב .כ ל ל ו של ד נ ד נ ע ר ה שיש ל ה א ב זבז׳ גיטין ס״ל
ע׳׳ב .ועיין וטסי שם ר ״ ה נ ע ר ה .ובהירושי ה ר ש ב ״ א שם וביש״ש קידושין ש״ב שיסקא חי ,א ב ל אש
ה י א ק ט נ ה כצ״ל לשירוש ראשון ובו׳ עיין קידושין ט ״ נ ע״ב׳ רש״י ד ״ ה נ ע ר ה ח מ א ו ר ס ה ה ״ ה ל ק ט נ ה
והאי דשליני ב נ ע ר ה להודיעך כ ה ו רר׳ יהודה ,ו ב ד י ה היא ו א ב י ה ונו׳ פירש׳׳י ודוקא נ ע ר ה א ב ל
מחוור ויטרי 786
אמי׳ קטנה מקבלת ניטה בלא דשות אבית אם תניעה לפעוטות .ואם מת אביה לאחר
שנתארםה או )או( שנישאת דהשתא יצהר• מרשות האב .אז לכל הפירושים מקבלת
ניטה כירה שסיר ,ואפי׳ היא קטנה ,וכרתנן ט׳ התקבל ,קםנה שאסרה התקבל לי נימי
אינו נט עד שיניע נט לידה ,וחיק הא כי הניע נט לידה מנורשת ,ולכל ופחות
מיירא באין לה אב .אבל שליח לקבלה אינה יכולה לעשות ,ואטילו היא נערה.
כדאמר רב נהמן ס׳ האיש מקדש ,אין נערה עושה שליח לקבל ניטה סיד בעלה.
וביש לה אב ,דאמ אין לה אב או יש לה אב .אבל נשואה היא .דהשתא יצת
טרשוח אב נעדר .עושח שליח ולא קטנח ,כדאיחא חתם ,קטנת שאמרה תתקבלי ניטי
אינו נט עד שיניע .הא נערח חוי נט ומוקי לח באין לח אב :וכל דינין אילו מיידי
׳
דווקא בחניעח לפעוטון שיש לח שבע שנים .וכדאמר דכא ס׳ התקבל ,הסעוטוח טקחן
מקח וממכרן ממכר .וכננדן בקטנה מחנו־שח בקידושי אביה .אבל קודם שהניעח
לפעוטות c$אין לד .אב שטת לאהד שנתקדשה אינה יכולה להתגרש בשומ ענק.
אכל אם יש לה אכ ועדיין היא ארוסה אפי׳ היא קטנה יותר יטלה להתגרש על ירי
אביה לפי׳ ר״ת כדפשמע ס׳ חרש ובירושלמי :עד כאן:
לה כתב סוכיח נדול סוה ,רסיסנין סוכיהין ,ועביר לנלרי .כדתנן אף הנשים שאין
נאםנות כו׳ .וחילכתא אין האשח חולצת עד שתכיא שתי שערות .דלית הילכחא
כהחיא ררבא ,דשלש מדות )בנימין( ]כקטן[) .אל כדססקי( )אלא כדםסקינן[ עד
ק ט נ ה א ב י ה ולא היא ,ועיין קידושין שם חופ׳ ר ״ ח חגן ח ח פ ובו׳ ושוב ח ו ר בו רש׳׳י ו ח נ י ת בפירושו
ד נ ק ט נ ע ר ח וח׳׳ח ק ט נ ה ׳ ילט״י צדיך לוטו• ר ת -ח ל ק ט נ ח פירש א ח ר ח ו ר ח .ודוקא נעי־ח א ב ל ק ט נ ח
א ב י ה ולא היא איידי קודם ח ז ר ח רש״י׳ והיא פ ל י א ה ג ר ו ל ח דרשי״ ס ו ח ר א״ע ב ם ק ו ס א ח ר ? ת ו ך
כדי ר ב ו ד ואולי לפני החוס׳ ל א היו שני חדבורים בטקום אהד׳ וכן ב ח ב ו ההופ• ניטין פ״ד ע״ב
ד״ה נ ע ר ה וכר ע״ש ושוב ה נ י ה רש׳׳י ב פ ר ק ב׳ דקידושין ד ה ״ ה ק ט נ ה וכו׳ ע״ש .ועיין ד ס ב ״ ן ב פ פ ד
ט ל ח ט ו ה שפ ,ובחוט׳ ניטין פ ״ ה ע״א ד ״ ה הניהוהו ו מ ׳ ובפ״י נ י ט י ן ס ״ ד ע״ב ו ב פ פ ר ה מ ק נ ח קידושין
מ״ג ע ׳ כ ה א ר ז p r tהשני דבורי רש׳׳י עיש ,ועיין כאור ח ד ש על קידושין שט ואין כאן מ ק ו ם
לחאדיך יותר ,ק ט נ ה ש א מ ר ה ה ת ק ב ל לי ניטי וכו׳ שפ סייח ע״א .כ ד א מ ר ר ב נ ח מ ן קידושין מ ״ ר ע־׳ב.
ח פ ע ו ט ו ת מ ק ח ! מ ק ח ובו׳ גיטין ס ״ ה ע״א .לפירוש ד״ה כ ד מ ש ם ע פ ר ק ח ר ש ובירושלמי עיין י ב מ ו ת
קי״נ ע״ב ד״ה י צ ת ח וכוי שהביאו גפ כן הירושלמי
וזהו ס ד ר ה ל י צ ח כ ס ו שפידר רבינו יעקב בדי מאיר .עיין ב פ פ ר חישר ל ר ״ ח פי׳ י״ח תקון
הליצה ,ה י ב מ ה ל א ת ה ל ו ץ וכוי י ב מ ו ת 0׳ ע״א .ואע״ג ד ר ב יוסן* א ה ד ר ביה וכוי ובםח״י א י ת א
מלקין וםוקלין ע ל ה ח ז ק ו ת וכו׳ קידושין ואעי׳ג ר א ס ר ר ב יומן* אי הדדי ביה וכר שט מ ״ ב ע״ב.
פ׳ ע״א .עי׳פ ח מ ש נשים כצ״ל .אןו הנשיס שאין נ א מ נ ו ח וכו׳ ניטין כ״ג ע״ב .ד ש ל ש מ ד ו ח ב ק ט ן
וכו׳ כצ״ל ניטין ס ״ ה ע״א .ועיין כהופ׳ שט ד ״ ה וכנגדן ב ק ט נ ה וכו׳ עיין ב ס פ ר הישר ל ר ״ ח פי׳
א ל א כדפםקינן כ צ ׳ ל .ד ח ח י א דנ׳ מ ד ו ת וכוי כ ד ט ו כ ח ב מ » ו ת ח ל י צ ה עיין י ב ס ו ח ק ״ ת ן ך ב , ק״ח.
787 מחזור ויפורי
שחביא שחי שערוח .דההיא דנ׳ מדות אליכא דכריבי אמרה .כדסוכח בטצות חליצה:
וצריך להכיר אפילו על מי קייכים ,או נשים .שהחולץ אהי כעלה מן האב ,על ירי
שהוהוק .כדפרי׳ לעיל ואין צריך ראיית הלידה .וצריך הביר של שלשה לקבוע סקומ
ולהופיף שפ שניפ לאצטרופי בי המשא .ולא יהו נרים אלא ישרי :ואע״נ דאמרינן
בפרקי׳ דרבי אליעזר עדות חליצה בעשרה לא סמכינן עליה :וצריך הסנדל או המנעל
שיהא כולו תפור בעוד .ואע״נדסנדל לכתהילה בעינן .הני מילי היכא דשכיחי .אבל
השתא דלא שכיהי נחנו העם כמנעל .וצריך להקנותו לחולץ שיהא שלו ,ושל ימין.
ומיבעי למינעליה ומקטריה ברצועח על אזני חמנעל .וסחדקיח ואם חרצועות לבנות
והמנעל שחור שפיר דמי .דא׳ בביצח מפני שצריך ניצח )חניד( ]הניר[ לחשהיח.
והא דאי ברצועות ומנעל קאםר ,נלוםר מנעל ורצועות כולן שחורוח .והיינו ראםר״
בפרק בן סורר ,אפי׳ לשנויי ערקתא דמסאנא .והרצועות לקשרפ כמנעל והיבם צריך
שיהא בן יינ שנה ויום אחד .יבורקץאוחו אפיי על ירי קרונים :קצרושלרכר :קובעים
מקום והולכים שם חמשה ,היבמ ,ויבמה ,והחמשה ,שלשה מהן שאינן קרובים ,והיבפ
שהוא בך׳ינ שנה ויום אהד וחכיא שתי שערות. .והיבמה קוראת בלשון הקודש מאן יבמי
להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי .ולא תפסיק כין לא לאכה .דמודדי דכא
בלא אכח .וחיבם קורא בלשון חקודש לא חסצחי לקההה .ודוחק היבם אח רנלו
בארץ יפה .והיבמה סתרח חמנעל וחולצת המנעל ,ושולסחו סרנלו ביד ימין .ושפאל לא
תחא מם־יעחו .ורוקקח רוק הנראה )רוק( לדיינץ כצאתו מפיה עד נופלו בארץ .וקוראה
כלשון הקודש ככה יעשה לאיש אשר לא •בנה את בית אהיו .ונקרא שסו בישראל
ניח חלןץ חנעל .והעומרים שם אומרים חלוץ חנעל נ׳ פעמים .כדאמרינן במנחות נבי
עומד .קופה זז ,קופה זז ,קזםה זו :יעקכ כרי סאיר :ורכ ׳חודאי נתנ שהינסח אומרת
הלוץ הנעל נ׳ פעמים :וחחולץ בנ־ר חריוטות דלא הוו ]ירעי[ בל סדר חליצה .כיון שעברה
וחלצח חליצחח כשירח .ותנן סצוח חליצה בשלשח דיינין ואפילו שלשתן הד־וטוח.
מאי טעמא דנח׳ נישראל נישראל נל דהו :ורנינו יצהק הלוי ססרש שאין צריך
לתפור המנעל בעור ,ואע־ט שהוא תפור בםשחן מוחר לחלוץ ניון שאנו רנילין לקדוח
לאילו מנעלים ואין אוסן עושח אחריס מותר לחלוץ בו .והא דאמרינן סנעל יתפור
נפשחן אץ חולצין בו ,היינו מנעל פוךו ,כעץ כוטש שלנו:
כך נזרקה טסי ר נ י נ ו י צ ח ק חלוי:
וזהו ס ד ר נ ם חליצה:
ת ק מ ה .נראה שאין צריך נט חליצח אלא לעדות ,מדתקינו ננימא דהליצתא וגעת
םיננא נימא דחליצחא לםחוי נידח לזנוח• ,ש״מ להניהוא .רשמחמירין י
להזקיקו בכל מקום ,םדנאסיח בקרוביו :וכיכחבינט חליצח ליבתוב במותנ תלתא הוינא.
ואית דססרשינן דצריך למיכתכ בטותב חלחא חוינא ואיצטריסנא לבי חמשא :ורב
יהוראי כתב לא ליכתוב אלא בטותב חלחא וחתמי חלהא .וצריך לסרנולי מנילתא.
ו מ ם בתוס• ר י ח ר ב א א ס ר וכוי .ל ק ב ו ע מ ק ו ם ובו׳ עיי! לעיל .ואע׳׳ג דאמרינן ב פ ר ק י רר׳ אליעזר
ע ר ו ה ה ל י צ ה ב ע מ ד ה וכו׳ ע י ש שרק י״ט .והובא בהנס״יי ש״ר ם ה ׳ ח ל י צ ה א ו ת ו׳ בעש ר א ב י ״ ה .
ואע׳־נ ד ם נ ר ל ל ב ח ח י ל ה בעינן ו ט ׳ ע״ש י ב מ ו ה ק י ב עיא .וצריך ל ה כ נ ו ח ו וכוי שש ק ״ נ ע ״ ב ה ב ל י ה
ע ל אזני ה מ נ ע ל ו מ ע ס א משום ד ל א להוי ס ע ל ד ס ע ל .ביצה ה נ י ר להשחירו כ צ ־ ל . ואקניה ליה
ב י צ ה ט״ו ע״א .והיינו ד א מ ר וכו׳ סנהדרין ע״ר ע״ב ,ועיין בתיס׳ שש ר״ה אשילו וכך '.אפילו ע ל
ירי קרובים בצ׳׳ל .קצרו ש ל דבר ,קובעים מקוש ובו׳ ה ב ל ס ב ו א ר ל מ ע ל ה .ל א ח ה א משעייחו .אך בסי
הישר ל ר י ח סי׳ י ״ ה ג ר ס ו ש ט א ל מסייעתו׳ ואפשר ליישב ועיי לעיל סי׳ ת ק ט ־ ג ו ב מ ה ש ה ב א ח י שם.
ו ח ח ו ל ץ כב׳׳ד ח ר י ו ט ו ח דלא הוו ידעי עיין כ ב ה י ג ה ל כ ו ת ׳בום ו ח ל י צ ה .כ ד א מ ד ב ם נ ת ו ה נבי ע ו ס ר
ורב יתודאי ב ח כ ל א ל כ ת ו ב א ל א ב ט ו ח ב ת ל ת א ״וזהו ס ד ר גט חליצת״. ו כ י ס נ ח ו ח ס׳׳ה ע׳׳א.
מחזור ויטרי 788
ואם משרטט ליה כדותא לאו כלוס היא .דצריך לסרגל סרנולי כחילכתא דר׳ יצחק
דאסר שהים כוחבין בלא שירטוט ,שלש אין כוחבין .והכי אמר ליה מר רב יהודאי
לספריה לא ליכתוב אלא בםותב תלתא וחתמי תלתא:
וכו׳ ועיין כ ס פ ר היעזר לר״ח סון* סי׳ י״ח• ו א ס מ ש ר ט ט ליה בדיותא וכו׳ כן ה ו א ב ב ה ״ ג סי׳ ל״ג
בםדודא דחליצה .ר א מ ר שתים כוהבין כ ל א שירטוט וכו׳ גיטין ו׳ ע״ב וע״ש חוס׳ ד״ה א ס ר ר׳ י ג ה ק
וכו• ועיין ברא״ש י ב מ ו ה פי־ב סי׳ י״ט דקיי״ל גיטץ ש ל ש כותבין וכו׳ ועיין בק״נ שם א ו ה גי .והבי
א מ ר ליה ט ר ר ב יהוראי ל ס פ ר י ה וכו׳ כן ה ו א בבהי׳ג ד א מ ר ליה גאון ל ס פ ר י ה וכו׳ ו כ ס פ ר הישר
לר״ה סי• ת ק נ ״ ד ע״ש . .ו ג ט ח ל י צ ה ב ת ב י ן הכין״ עיין ב ב ה ״ ג ט ס ה גט ת ל י צ ה בםימ! ל״ד ,ו ב ס פ ר
הישר לר״ת חקג״ג .ו כ ר ס ב ״ ם פ״ד ס ה ׳ יבום והליצה ח ל ב ה ל׳ .מ ה ר ה ו ה ובו׳ כ צ ״ ל אי צבי כןי׳׳ל
ל י ט ל ע לי וכר כצ׳׳ל .א ט ל ע ו ב י כצ״ל ,ו א ט ל ע ל ה ק ד ס נ א כצ׳־ל ,וסרת םיניה מ ע ל ריגליה ו ר ק ה וכוי
כצ׳׳ל .ל פ ל נ י ת א ד א ל מ ה ך ל ה ת נ ס ב ח ל כ ל גבר וכו• כצ״ל ,ועיין ב ר ב א ל פ ס סוף פי״ב דין גט חליצת
0
" ק ט נ ה היא לגטרי וכו׳ עיין י ב מ ו ת ק״ז ע״כ ,כ ח ו מ ת ק׳ ע״כ .ק ״ א ע״א ,וכסט׳׳ג עשי! ה׳ ח ל י צ ה
789 מחזור ויטרי
עשוי וקנינא מן פלני כר פלני לפלני כר פלני נכל מה רכחינ ומפורש לעיל בםנא
רכש־ למיקנייא כיה שריר וקיים :וחוחםין שנים:
וזה גט מיאון:
ת ק מ ט .זכרון שהיתח בפנינו טי .איך םלניח נר .פלני אתת לקדסנא לבי דינא וכן
אפרד .פלונית אפי ופלני אחי אמעו יתי ואקדישו יתי לפלני בר פלני
ואנא יטקתא הדתי ולא הוינא ידענא ליה כען לא ניחא לי לפיתוי להרין נברא ולא
רעינא ליה ולא עבינא ליה ולא לבי צבי להחנםבא ליה ובדיקנא בחר פלניתא דא
ועדיין היא קטנה וכר )הוינא( ]הוינא[ דאפרה פלניתא רא נהדין עיניינא כתבנאנפ
מיאון דין ויהיבנא לה למהך להתנסכא לכל נבר דיתיצניין כדת משה וישראל:
ו ה ו ת מ י ן שנים:
ש ט ר ה ר ש א ה ל ש ו ל ח ג ט ל א ש ת ו ממקום אחר:
תקן .זברון עדות :כו :איך םלני בר שלנ׳ אסר לנא הוו עלי עדים וקנו ממני
וכתכו וחתמו עלי ככל לשון של זכות מהמת שרציתי ברצון נפשי בלא
אלנס אלא כלב שלס וכנפש הפיצה ופניתי שליה פלנ׳ בר םלני להוליך זד• הנס
לפלניח בת פלני ממקום סלני וליתנו בידח ויהא ירו כירי ופיו וכוחו ככותי ודיבורו
בדיבורי ושליח שלוחי ושליח שלוחו שלוחי ער מאה שלוהים עד דמטי נפ זד ,ביד
סלנית בת סלני שחחא מותרת לכל אדם שחחםוץ לינשא וקנינא סן פלני כר פלני
לפלונית בת שלני ככל מה דכתיב ומפרש לעיל כםנא דכשר למיקנייא ביח שריר
וקיים :ויהתמו שנים:
ש ט ר א פ ו ט ר ו פ א ש מ ש ג ר ת אשד׳ על כ ע ל ה ל ק ב ל גיטה ו ל ג ב ו ת כ ת ו ב ת ה
שבעלה:
ת ק נ א .זכרון עדות וכוי .איך פלנית בת סלני אמרה לנו היו עלי עדים וקנו ממני
וכתבו והתמו בכל לשון של זכות ותנו לי לפלנית כת פלני להיות
)ביר( ]בירי[ לזכות מהמת שרציתי ברצון נסשי בלא אונס אלא בלב שלם ובנפש
חמיצה ונתתי לו ארבע אםוח קרקע בחציר במתנה מתנת בריא ולא מתנת שכיב פרע
ואנבן חרשיחא )וחשלטתין( ]והשלמתיו[ וסיניתיו אסוטרוסא על פלני כעלי סתפח
שנדה םםנ׳ זד׳גיחנ׳ כדי לתופשו לדץ ולנכות כתובתי .ויפול אותר .לעצמו ויהא
רשאי לקבל מהאה ולאהוואה אחוותא לקיומי ולבפולי חיונא וזנותא ולקנוע זמן ולבפל
זמן להחרימ ולנזור ולהשביעו בכל כיח דין שירצה בין בדיני ישראל נין בדיני אומות
העולם ,וכל מה שיעשה יהא עשוי ויהיה םיו כפי וידו נירי ונוחו כנוהי ונל מה
שמתענה לו מן חדין קיבלחי עלי בין לזבוח בין לחוכר ,וקנינא מן סלנית כת סלני
לפלני בר םלני ככל מה דכתיב ומשרש לעיל במנא דכשר למיקניא ביה שריר וקיים:
והותמין שנים:
ש ט ר אירוסין:
ת ק נ ב .זכרון עדות כוי :איך סלוני כר פלני אמר לה לפלנית בח פלני הוי לי
לאנחו כרח משה וישראל ויהיבנא ליני מוהר בתולייכו כסף זוזי
מאתן דחזו ליכי מדאורייתא שריר וקיים עלי וצביאת סלניתא דא והות לאנתו לסלני
דנן .וכך התנה לה פלני דנן לכתוב לפלנית ארוסתו־ ,בכתובתה ליום נישואין כך וכך
דינרים כך וכך בגדים .וכך אםר םלני דנן אתריות כתובתא דא קכילית עלי ועל ירתיי
כתריי להפרע פנל שסר ארנ נינסין וקניינין דאית לי ההות נל שמיא דקנאיודאקגי
נינםין דאית להון אחייות ודלית להון אחריות יהון אחראין זערנאין למפרע שמר
כתונחא דא ואשיי סנלימא רעל נתסאי נהיי ונמותא מן יומא דגן ולעלם וקינל עליו
שלני דנן לסלניתא דא בנל מה דנתינ ומפרש לעיל במנא רכשר למיקגייא כיח
שריר וקיים :וחותמין שנימ:
לחיזח בידי ל מ ו ח מ ה ש נ ה ב כ ו ח ע׳׳ש. ועיי! ביע«?ו פ ר ק י ״ג דין ז׳ טיאו! ל « רעינא ביה וכר
791 מחזור מטרי
ש ט ר כתובה:
חקנג .ב כ ך בשנת בכך וכך לירח שנת חמשת אלסים וכך וכך לבריאת עולם לסנין
שאנו םונין באן במתא פלניח .איך ר׳ סלוני ברי סלוני אטר לח לסרת
סלוניתא בתולתא רא הוי לי לאינתו כדת סשח וישר׳ ואנא אסלח ואוקיר ואזון
ואשמש יחייכ• כחילכת נוכרין יהודאין ד0לחין ומוקרין הנין ומשרנסין לנשיחון כקושטא
ויהיבנא ליכי מוהר כתולייכי כסף זוזי סאחן דהוו )ליד] (.ליכי[ םדאורייחא ומזונייכי
ובסותייכי וסישוקייכי .ומיעל לוותייכו כאורח כל ארעא וצמאת מרח סלניחא בתולתא
י א כח ר׳ סלני והות ליה לאנתו ודא נדונייא דהנעלת ליה מבית אבוהא בין ככסף
בין ב מ ע בין בתכשיטין בין בשימושי )דידה( ]דירה[ בין בשימושי ערסא סך הכל
קיכל עליו ר׳ פלני חחחן כר׳ סלני בהסשים ליטרין ממטבע אטוונין םסשיםין טובים
היוצאים בחוצאח שיש בכל דינר ודינר ארבעח משיטים סכםף צרוף לסשקלם וצבי
ר׳ םלני חחן דנן ברי 0לנ* והוסיף לה םריליה חטשים ליטרין אהרות מ נ י ן כיוצא
כחן במתנח רליחווי לה סאה ל־טרץ בכתובתה .וכן אמר ר׳ סלני חתן ח ן ברי סלני
אחריוח שטר כתובחא רא קביליחו עלי ועל ירת• בתראי לחחשרעא מכל ששר א מ
נכסין וקניינין דאית לי תחות כל שמיא רקנא* )ודעתיך( ןודעחיד( אני לטיקני נכסין
דאיח להון אחריות ודלית להון אהריות ]כולהון יהון אתראין וערבאין לשמע מנתון[
ש0ר כתובתא רא בחיי וכמותא ואשיי סנלימא דעל בתשאי ואחריות וחוטר שטר
בחובחא דא קבילית עלי ועל ירתיי בתריי* באחריות וכהוסר כל שטרי בתומת רנהיגץ
ככנח ישראל העשוייס כח־קון חכמים מן יומא דנן ולעלם רלא כאסמכתא ודלא
כסוססי דשטמ .וקנינא מן ד סלנ* חתן דנן כר׳ םלני למרת סלוניתא בתולחא דא
בת ר׳ סלוני כבל מה רבחיב ומשרש לעיל במנא דבשר לסיקנייא כיח שריר וקייס:
סלני החחן בר׳ סלוני :ויחחמו שנים :זו לבחולה:
ולאלמנה כותב:
ויהיבנא ליכי מוחרא כםף זח״ מאה רחוו לימ מדרבנן :ובמקום כתולתא תקגד.
כותב ארטלחא:
כ ת י כ ת יבמים:
תקנה ,ב כ ך בשבח כוי .איך שלנ* בר פלני עבי ברעות נםשיה ואפר קרםנא
פלני בר סלנ• אחי רסן אבא שכיכ וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק
וכרא וכרתא וסוקיס שמא כישר׳ לא שבק ושבק אנתחא חרא דשםח סלניח כח פלני.
דמן מתא פלניח .ואנא פלני כר פלגי חוינא לייכוסי יתד ,ולפיק יתד ,ולפרנס יתח
כסה דכתב בססר אורייתא דמשה יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשח ויכסה .ושמעת
סלגיתא דא ואתייבםת לה לפלני כר פלני בעלה כסא דכעי אתה בדיל לאקסא
לאחוהי םיתנא שמד .בישראל כמה רבת׳ והיה הבכור אשר חלד יקום על שש אהיו
המת ולא יסחר ,שמו מישראל וצכיתי אנא פלג* כר פלני וכתכיח לח לפלניחא רא
יבמח׳ בכחובחי ,םאחן זוזי מוהרא רתוו לה מדאורייתא רהוה כתיכ לה בבתובתא
דכתב לה אח• בעלת .וצכית׳ )ואנםיסת( ]ואוםישח[ לח סיילי כך וכך ואנא סלני
כצ׳־ל .ו ה ש ל מ ת י ו כור׳ל .דחוי ליבי מדאורייתא בנ״ל .בשימושי ד י ר ה ובו׳ כך־ל .ו ד ל י ת לתון א ת ר י ו ת
ג
הוו עלי ז ב ו r x׳ . לה \ • t w י ע י » ץ לפרוע ס נ ח ו ן ש ס ר ב ת ו ב ת א ר * »י«ל. '**vw
מחזור ויטרי 792
בר פלני אסלח ואוקיר ואלון ואפרנס יחייכי כהילכח גוברין יהוראין וכך אסר םלני
החחן נר פלני אחריות שטר נחובתא דא קכילית עלי וכוי :וקניניא סן שלגי החתן נר
פלכי לפלנית ינסתו נח פלוני ככל פה דנתינ ומפרש לעיל נסנא דנשר לסיקנייא
כיח שריר וקייס :ויחחפו שנים :והחתן קורם:
כ ת ו ב ה דאירכסא:
תקנו .ב כ ך בשבת כר .איך פלנ• כר סלני אתא לקרמנא ואסר לנא הא כסא שני
סקדמת דנא אינסינת ליה נרת פלניתא נת ר׳ פלני וכתיבנא לה
נחונה סשעה נישואיה כדת סשה וישראל זנה־קזן הנמים והשתא אירנס ההיא כחזבה
חסנה לא יריע ובעינא לסיכתב לה כתונתא אחריתי וסורא ונדונייהא ותופסת דילה
ולשעבר נכסיי ננל סה דהוה נתינ נכחונתח קמייחא וכך אמר לנא ר׳ 0לני כר׳
סלני זעו סהדי וקנו סמני יכתבו וחתמו ננל לשון של זכות להט ליה לסרת סלניתא
בת רי פלני דאנא קנילית עלי ראוקיר ואוון ואפרנס יחייני נו׳ .ודא נרונייא דהנעלת
ליה סכי נשא נין בנסף בין ברהב .נוי :וקנינא מן ר׳ פלני נוי:
ש ט ר מחילת כ ת ו ב ת ה :
תקנז .זכרק עדות ,ט׳ :איך באו לפנינו פלניתא ופלני ופלוני בניי פלוני בעלה
וזז פלזניתא אסרה לט הזז עלי ןעדיס[ זקנו ממני ונהנו זהתמז עלי
כנל לשון של ונוח והנו לסלני וסלני נניי להיות נידם לזנוח מחמת שרציתי נרצון
נסשי בלא אונס אלא נלב שלם ובנפש הפיצה ומהלחי לחם שמר בתובחי שהיה לי מן
פלוני אניד^ ואין רשות סיוס זד .ומעלה לטעון ולערער על סל;י ושלני נניי כשב־ל
כתובתי שסהלת• להם ברצון נפשי וכל זמן שאני מהצפת פניי או הבא סכוהי לטעון
ולערער על פלני וסלני בשביל כתובתי שסהלתי להם יהיו דבריו בטילים ,ושביקין
ושביתין וחשוכין־כהרם הנשכר בין בדיני ישר׳ בין כדיני אומות תעולס וכל מודעי
ומודעי דסודעי רנסקי סנו סודעי עד סוף כל מודעי כחספא תבירא דלית כה סששא.
ואחריות שטר מחילה וו קיבלתי עלי וקנינא מן פלניחא דא לפלני ופלוני כבל מה
דכתב ומפרש לעיל במנא דכשר למקנייא ביה שריר וקיים :וחוחמין שנים.
גט ש פ ח ה :
ת ק נ ח .ב כ ך כשכת כוי .איך אנא פלגי בר סלני ממדינת פלגי דיתבא על נהר
סלני ועומד היום כאן במתא סלנית וכל שום וחניכה דאית לי ולאבהחי
צביתי ברעוח נפשי בדלא אניםנא ושחררית וחרירית יתייכ׳ ליבי אנתי לנסשייכי אנתי
לעצמייכי לנרמייכי ואנת בת חורין ואינש לא ימחה בידייכי סן יומא דנן ולעלם ודין
דיחוי ליני מינאי םפרחרורין ואנרתחפושין ונט שחרורים כרת משח וישרי :ויחתום:
ויחחסו שנים:
מ כ י ר ת העבד:
ב כ ך נשנת כו׳ :סחסת שנטלתי וקיימתי סמנו בך וכך ברצון נפשי ומכרתי תקנט.
לו* נהם עבד שלי ששמו פלני מכירת עלמין מכירת םרהםיא מכירח
נסורת שרירא וקייסא ויחיבנא ומשלסנא לו ליורשיו אחרו ורשאי ושליט יהיה סלני
זה בעבד וד .שמכרתי לו לירש ולהוריש לסכור ולמשכן ולעשות גל מת שירצה
ושום ארס לא יםתה כידו ועבר זה מוצדק לעברות וספיר ועסיר מערורי ועלולי
)סלכו( ]מלכא[ וםלכחא ורשום לא אית עלוהי וכבר סילקתי את ירי מעבד שסברתי לו
ומכירה זו נמורח וחלומי .וחתוכה דלא להשנאה בה .ואחריות שמרי עבד זה קיבלתי
עלי ועל יורשיי אחרי ועל כל נכסיי ועל כל שסר ארנ נכסין שיש לחן אחריות
ושאין לחם אחריות יחו אחראין וערבאין לחציל עבי זח סבל דץ ועירעור סיד כל
אים ולהעמידו ביר טלני .וקיבל עליו סלוני זה אחריוח שטר םכירת וו כחומר כל
שטרי מכירוח כמו שחיקנו הכםיס וכהלכה סן יוסא דנן ולעלם וקנינא כו׳:
ש ט ר מחילה ל כ ל ס ה שירצה:
ת ק ס .ז כ ח ן ערות ,כוי .מחמת שרציתי ברצון נסשי כלא אונס אלא כלכ שלם
ובנםש חםיצה ומהלת לו עסק כך וכך שהיה לי עסו בזוז אחר והזה
קיבלתי ממנו ואין לי רשות ולא לבל הבא סכחי ולא סכח כל ארס כץ קיוב בין
רחוק מיום זה והלאה לטעון ולערער על סלני בר מלני מהמת עסק כך וכך שמהלתי
לו וכל מודעי ומודעי דסודעי וסורעי דנסקי פנו ]מודעי[ עד סוף כל מודעי שססרתי
ושעחיר אני למסור הכל מחלתי לסלני בר סלני בזוז אחד והמו קיבלתי סמנו .וכך
אשר םלני כר םלני מהילה זו כתבוה בשוקא והתמוה בברא רלא חחוי במחילה
טמ־רתא ואחריות שטר מחילה וו קיבלחי עלי ועל יורשי אחרי כחוסר כל שטרי
מחילות ושמרי ספיקות וסשיות העשויות כחיקון חכמים מן ]יוסא[ מ ן ולעלם רלא
כאסמכתא ודלא כטוםסי דשטרי וקנינאכו׳:
ש ט ר מתנה:
ת ק פ א .זכרון עמח ,כוי :מחמת שרציתי ברצון נפשי כלא אונס אלא כלכ שלם
ובנפש הפיצה ונתתי לו ארבע אמות קרקע בחצירי בפחנה ואנכפ
נחתי לו במתנת כך ובך תכשיפין או כך וכך בית במקום פלני במצמא כך וכך
מתנת בריא ולא כמתנת שכיב מרע מתנת עולמית .טתנה נמורה וחלופת שרירא
וקיימא דלא לפיהרר בה לעלם ולא נשתייר לי ולץרשיי כמתנה זו כלוט וכל פי
שיבא מארבע רוחות העולש בן ובת אח ואחוח קרוב ורחוק יורש ונוחל יהודי או נוי
אוכל נכסי* ופורע הומת״ ויקום ויהנח ויערער ףשתעי דין ודבריפ עפ םלני זח מחמת
מתנת זו שנתתי לו יהיו דבריו בטילים ושביתין וחשוכין כחרס הנשבר דלית ביה
טששא ועלי לפצות ולחדיח אוחו לסי שברצון נפשי נחתי לו מתנה זו ויהא לו
רשוח למשכן להחליף ולמכור ולהוריש וליחן במתנה לכל פי שהוא רוצח ואינש לא
ימחה בידיה וכל.כתב שיצא מתחת ידי או מחחת ידי חבאים מכחי כחב עבדי רומי
יווני ישמעאלי סרםי יהא בטל ומבוטל רלא לםיעבר כיח רינא לא בדיני ישרי ולא
בריני אומוח העולם וכל מורע* ומודעי דמודעי ומודעי דנשקי מנו מודעי עד סוף כל
מודעי שמסרתי ושעתיד אני למסור כולם מברתים לשלני זח כזח אחד ותזוז קיבלתי
ממנז וכך אמר שלנ׳ זה מחנה זו כתבוה בשוקא והתמוה בברא רלא תהוי כמתנה
טסירחא ולא שיירה׳ לעצמי ולא ליורשיי אחרי לא מ ן ולא עירעור ולא טענה במתנה
ובו׳ ע ׳ ש ב ט ה שינוים ט א ש ר היא לפנינו .ו ע ב ר ו ה ט ו ג ר ק ל ע ב ר ו ת ופטיר ועטיר וכר עיין ניפין VB
ע״א ובפירוש רש״י ,ועיין בערוך ערך נ מ ה ר וכו• פירוש א ח ר .ס ל כ א כ י ל .ב ב ל טשא ו ט ח ן ס ן ט ר י נ ח
מחזור ויטדי 794
זו כלום מן יומא דנן ולעלם ואחריות טועה זו קיכלתי עלי ועל יורשייי אחרי כחוטי
כל שטרי הודאות והלוואות העשויין בחיקון חכמים דלא כאסמכתא ודלא כטושסי
רשטרי וקנינא סן ר׳ סלוני בר םלוני לשלני כר שלני ככלי מה דכתיב ומשרש לעיל
בסנא יכשר לסיקניא ביה שריר וקיים :וחותמין שנים:
ש מ ד מכירה:
תקםב .זכרון עדוח .וכד .וכחבו וחתמו ותנו לפלוני כר סלני להיות כידו לוכות
סחסת שנטלחי סמנו כך וכך זחוכיס טובים ושקוליפ חולכין בכל
משא ומתן סן מדינח סלנית ומכרתי לו בחס כך וכך ביח שלי או ספריי או דבר
אחר ומקום סלוני מכירת עולמימ מכירה נמורח וחלוטה שרירא וקיימא דלא למיחדר
בח לעלם ולא נשחייר לי וליורשיי אחרי במכירה זו כלום ומכירח זו שמכרתי לו
דרך ביאתה ויציאתה י תקרה ומעזיבה שבהן בית משפך מימיהם כור ורוח ומחילות
שבתוכם מתהום ארעא עד רום רקיעא עם מוצא ומבוא שלו ויש לו רשות על כך
וכך שמכרתי לו לירש ולהוריש למשכן ולהחליף להשכיר ולהשאיל וליתן במתנת
ולעשות כל מה שירצה ואילו מצרני החצר ובית זה מצד מזרח בתים שלום וסצד
צפון דרך רשות הרבים וכן מצד מערב ומצד רדום .ובתוך תחומין הללו מכרתי חצר
זי והבית שבה וכל סי שיבא ויערער מארבע רוהות העולם בן ובת אח ואחות קרוב
ורחוק יורש ונוחל •חודי וארמאי ויקום ויהנה ויטעון יהיו דבריו בטילין ומבוטלים
וחשובין כהרס הנשבר שאין בו ממש ועלי ועל יורשי אחריי לפצות ולהדה אוחו
מכל דין ועירעור בין בדיני ישראל בין כדיני האומוח ולהעמידה בידו וביר יורשי
אחרי ואחריות שמר מכירה וו קיכלחי עלי כחומר וכאחריוח כל ששרי מכירות
העשויות כתיקון חכמיפ מן יומא רנן ולעלם דלא כאסמכתא ורלא כט־שסי רשטרי.
וקנינא .וכר:
מםירת מורעא:
תקס .:זברון ערות .כוי :איך פלני בר סלני מסר סודעא לפנינו ואסר שפלוני
בר פלני יש לו עליו כך ממון ועושק אותי ואומר אפ אחד .עושה
לי כך וכך אני אחן לך את ממונך ואס לא אעשה כך ) . . . .ואנאסני( ]ואנםני[
ועכשיו אני אמסור מודעא לפניכם ובל מד ,שיבקש סמני אני אעשה היום ומחר
אבמליד .ואחבעיה ברינא מפני שבאונס אני עושה ושאלנו וראינו שאונסיה אונסא
הוא ככן כחבנו שטר מודעא זח וחחסנו ובחננו לו לפלגי בר סלני דליהו׳ בידיה לזכו:
וחותמין תרי מהרי:
וולנית ב ד י ל .ואם ל א א ע ש ה כ ך וכך . . .כצ׳יל ,ועיין בא׳־ע סי׳ קל׳׳ר בשם ה ה ש כ ״ ץ .
795 מחזור ויטלי
הוא ונופי ,למוח ואין מי שיעשה רצוני ומשמש לפני עי שאני כחיים ויעשה לי
כל צרכי אלא םלני בר 0לני ולאחר מיחחי ימול כל מה שיש לי בשכר ששימש
לפני ונאותה שעח מסר לו כל מה שהיה לו ושימש לפניו פלוני בר פלוני זה עד
שעת פטירתו ומתוך אוחו חולי נפטר לניח עולפו אוחו פלני נר פלני וביקש סמני
זח שטר צוואר .זו בכן כתבנו וחתמנו ונחננז ביד פלני זד .להיזת נידז לזכזת זקנינא כו׳.-
קיום ח ש ס ר :
ה נ פ ק הוא ה נ ק ר א מ ע ש ח ב״ד:
ח ק ם ה .אתקיים שמרא דנן לקדמנא במותכ תלחא כהדא הוינא בי דינא דמחא
םלניח וסחדוהי כחיבי לעילא וקיימוחי מלתחת כחתמות ידי
סחרי אילץ רחחיםין עלוהי פלני בר פלני דחחיפ נכחכ ידיה ופלני בר סלני דחחים
בכחב ידיח ומראהו פלני וסלני והעידו בפנינו שהוא כחכ •דם אשדנוחו וקייםנוחו
כדחזי :ו ח ו ח מ י ן שניסז
מ ת נ ת שכיב מדע:
חקמו .ז כ ת ן עדות כר :איך אנו החחומיס למפה נכנסנו אצל פלני נר פלני
וראינו שהיה חולד .ומוטל במיטה ודעתו מיושנת עליו ולשונו
ומילולו מוכנין נםיו יודע לאמר ולשמוע ולישא וליתן על טיטתו נשאר ארם
שמהלכין על רנליהם בשוק ופתח לפנינו םלני דנן וכך אס׳ לנו הוו עלי עדים
וקנו ממני ננל לשון של זנות מחטת שרצית* ברצון נפשי ונחתי לפלני זה כל נכסי
שיש לי נניח ונחוץ חבל נתתי לו נםתנח מעכשיו ושיידתי לעצמי כך זנך לשעת
ממידתי ולאחר מסירתי וכל יורש שלי שיבא לירש בך וכך חנו לו דינר אחר מכך ונך
וםםור הוא מכל נכסיי אין להם רשוח לא ליורשים ולא לקרובים ולא לרחוקיפ על
םלני זה ולא על מתנתו כלום מחמת שנרצון נפשי נתתי לו כך וכך פעתה וער עולם.
וקנינא כר:
ש ט ר חוב:
תקסז ! .כ ר ץ עדות .כוי :מהמת שרציתי ברצון ונפשי בלא אונס אלא בלכ שלם
ובנפש חפצה מחמת שיש לי עלי כך וכך זהובים טובים ושקולים
ממטבע סלונית וחם עלי כחלואח וכרשו וקיבלתי עלי לפורעפ לו ואיני פושעו ואיני
פשרפו ואיני שואל ממנו זמן אחר ומענשיו נחחי לו ארנע אמוח כחצירי במחנה
מתנת נ ח א ולא כמתנת שכינ מרע ואננס הרשיתיו וחשלמתיו ומניחיו אפוטמפא
על כל בעל חובות שלי ועל כל נכסי דאית לי תהות נל שמיא רקנא• ודעתיר אנא
לפיקני נכפין דאיח לחון אחריות כולהון יחון אחראין וערנאץ לחוסשם לנבוח מחן
שטר זח עד נמירא .בחיי ובמותא ואפילו סנלימא דעל כתסאי ואס אסרב מלפרוע לו
תוכ זד .כוטנו לאלתר יהא רשאי לכופני ולנונשי ככל כיד שירצח כין בחני ישר׳ בין
נד*ני האזסזת ולהשימני נעדכאזת של נדם זלהחדיסני נשמי נ ץ כפ;• כין שלא נסגי
בלא רשות ביד ואדם כעולם וכל מח שישים על םרבטתי חנל ינני .מסני וכל זמן
ששמר הוב זה יוצא מתחת ירו או מתחת ידי הבא םבחו בדלא קרוע או דלא כתוב
על נבו שפרוע הוא או שאין לי ערימ נאמניפ יהא נ א ק עלי םלני זח ועל יורשיי
אחרי הוא וכל הבא מכוחו כשני עדים ברורים בין בכולו בין במקצתו בלא דין וכלא
מחזור ויטרי 796
שבועה ,ואני םורע חוב זח עד נםירא בלא שום מענה בעולם ואחריות ותוסר שמר
חוב זד .קיבלתי עלי ועל יורשי כחומר בל שמרי הודאה זהלואד ,העשזיין כתיקון
חכסים פן יוםא דנן ולעלם רלא כאפמכחא ורלא כטוססי דשטרי וקנינא כוי:
שטר הרשאה:
ת ק ם ח .זכרון עדות כוי :כלא אונס אלא כלכ שלש וכנסש חסיצה ונתתי לו
,
ארבע אסוח קרקע כחציר בםחנח סתנח בריא ולא כסחנח שכיב
פרע ואנכן חרשיחיו וחשלטתיו וסניתיו אפוטרוסא על םלני בר שלני כדי לתופשו
לדין וירון ויזכה ויערער ויוציא מידו כך ובך שיש לי עליו רטול אוחם לעצסו
ומעכשיו יחא לו רשות לקבוע ומן ולבטל זסן ולמחאח מחאתי ,ולאחוואה אחויחא
ולקיומי חיוכחא תכוותא ולחחריס ולנזוד ולחשמיטו בכל ביד שירצה בין כדיני ישר
בין בדיני חאומוח ויחא פיו כסי וירו כיד• וכוחו ככוחי ועשייתו כעשייתי וכל סח
שמתענה לו סן זח הדין קיבלתי עלי בין לזכות כין לחובה וקנינא ט*:
ש ט ר ה ל ו א ה למחצית שבר:
ת ק ס ט .ז כ ח ן עדוח כר :וכחבו וחתמו בכל לשון של וכות כך קיבלתי מסלני בר
םלני כך וכך זוזי בעיסקא דעמילנא ומריהנא ונריסנא כהון כסזכן
ובזבוניה במישקל ומיטרא וכל רווחים דמסייעין מן שמיא שקל פלני דין סלנא במאי
דחוי ליה םםוניח ואנא בסיעל וליאוח ירי סלנא וכל דיאנא וחסרנא דהוי דרינן ליה
חרטינן סלנא עליח וםלנא עלי וכבר קיבלתי שכר מורחי ועמלי ומעכשיו נתחי לו
ארבע אסוח כחצירי מחנח בריא ולא כסתגח שכיב סרע ואנבם חרשיתיו והשלטתיו
וסניתיו אםוטרוםא נין נםטלטלי להיות אחראין וערבאין לסלני בר םלני עד שיננה
כל חונו ואחריוח וחוסר שטר זח קנילית עלי ועל ירחי נחרי להתפרעא סכל שםר
אדנ נכסין כולו ואפילו סנליםא דעל כתםא׳ וקנינא כוי :ואס הוא בערכות .גס ר׳
םלני אסר לנא בו ביום חוו עלי עדים וקנו ממני וחתמו בכל לשון של זכות כי
שעברתי עצמי ונכנסתי כערבוח כשביל טלני ואני אוסר לסלנ׳ חן לו ואני קבלן וכל
חומר דין קבלנות קכילית עלי ועל ירתיי וסלני בר סלני יהיח נאמן כשני עדים
ברורים ולא אוכל לטעון לא מזוייף ולא פרוע ואחריות וחומר שטר כיס זח אני
םלני חנםקד ואני סלני חערב קבלנו עלינו ועל יורשינו כאחריוח וכחומר בל שטרי
כיסים העשוי־ן כתיקון חכמים רלא באסמכחא ודלא כטיססי דשטי־י וקגינא כוי:
מודעי שמסרתי )ושעתיד אני( ושעתיד אני לססור וקיבלתי עלי אחריוח שובר זה
כחוסר כל שטרי שובר דלא כאםמכת׳ ודלא כסומס* דשטמ זקנינא ט ׳ ;
ש ט ר שותפות:
ת ק ע ב .זכרון עתת ט י :כרצון נפשינו עשינו שותסות זה עם זה ושמתי אני
סלני כך וכך םסון ואני סלני בך וכך סםון וקיבלנו עלינו לסחור
מהן באסונה ולא בנוילה ובהכהשה ואין אנו סכסים זה סוה שוס דבר בעולם וכל
מה שירחם הק׳ לנו בשותםות נהיה שוין להלוק בו כשוה הריוח וכל אחר יטול מקרן
שלו ובל ריוה שיכא לנו סכל עשק וסכל סחורה וסשא ומחן הלואר• או סקדון
םכל דבר ומכל מציאה נחיח שוים לחלוק חריוח והקרן בשוה וימול כל אחר ואחד
אח שלו ואחריות שטר שותפות זח קיבלנו עלינו ועל יורשינו ועל נכסינו מקרקעי
ומטלטלי בחיים וכסות כחומר כל שטרי שותפות חעשויין כתיקון דלא כאסמכתא
ודלא כתוםסי רשטרי .וקניניא כוי:
ש ט ר פשרה:
תקעג .זכרון עדות ,מחמת שרציתי ברצון נפש• ונטלתי וקבלתי סמנו ונחםייסתי
עם סלני מסה שהיד ,לו ממני ולא נשתייר לי אצלו שופ דבר
שבעולם לא מן שווה זוז ולמעלה ולא מן שווה זוז זלםטח ושוס פענח אין לי מחסח כך
וכך שהיה לי עם סלני זה לא קול ולא טענה ולא שנועה ולא חרם ולא נזירה מן
היום ועד עולם וכל טי שיבא רערער על םלנ׳ זה מחסח דבר יהיו דבריו במילין
וםכוטלין ואין בהם ממש שלא לעשות דץ עם שוס אדם בעולם וכל מודעי וסודעי
דסודעי ומודעי תשקי מנו מודעי עד םוף כל מודעי מה שמסרתי ומה שעתיד אני
לעולם נתפשרחי לסתי זח ואחריות שסר זח קינלתי עלי ועל יורשי אחרי וקנינא ט ׳ :
וחתמי תדי סחרי:
שטר משכנתא:
ת ק ע ד .זכרון עדות .מחמת שרציחי ברצון נפשי ונמלחי וקינלחי ממנו נך ונך
רינרץ והשבנתי כהמ נך ונך ואץ לי רשות על וה נך ונך שמשננתי
לו להשניר ולהחליף ולמנור וליתן נמתנה לשום אדם נעולפ עד שאפרע לו ממונו
נך ונך ואין אני פושעו ואין אני שואל ממנו ומן אחר עליהם וקינלתי אהריות ממון
זה עלי ועל ירתי בחריי כחומר נל שטרי פשטנות והלוואות דלא נאססנת׳ ודלא
נטוססי דשטרי .וקנינא נר :שריר וקיים .וחותטין שנים :חדק:
תקנות הקהל:
ובא ת ק ע ה .מצאתי כחוב .םקום שיש בו חרם של כיד אם יעבר איש דרך לשם
עליו אחו׳ וחממו לדין על פי הרם בפני ערים אפי׳ בשוק הלה
אלא החרם עד שינא לםעץ נב׳׳ד ואפילו כלא עדים דלא איברו סחרי אלא לשקרי.
ועל שאין כותבין סרבנות אלא כעדים .ואחרי טענותס אם רצה הנתבע ילך לררנו
תובע לחזר אחריו לשלוח לו פסק דין:
תקעו .והחרם .ששם רבינו שלא לישא שתי נשים אין להתירה רק כמאה אנשימ
משלש קהילות משלש ארעוח כנון אניוב נורמדיאה ערמת .נם
אותם לא יסכימו עד אשר יראו טעם מבורר לתתיר .ושתהא כתובתה צרורה וסונהת
ביד נאמן במעות או במשכנות :והחרם שמקבלים איש ואשד .צריך כמו כן מאה
להתיר .אבל אין ]צריך[ משלש ארצות :ותשומת יד כלא קבלח חרש יש הרם קדמוניות
לקיים התשומת יד .אך יש להתירה כשלשים )ובמלן( ]ובכולן אין רשאין להתיר[
עד שיראו טעם מבורר לחתיר :וכשאדם מזמין את חבית לדין והבית םםרב אין
יכול לבטל לא תםילת יוצר ולא תםילת מנחה ער שיבטל נ׳ שעמים חשילה :וכשיש
שתי נח• ננסיוח בעיר או יותר אץ יכול לנטל ני אם כביח חכנסח שחנתבע טתשלל
אך כשביטל שלש חשילות יכול לנטל נולן :ואם ארם משאיל כית הנגסוז לרנים
ויש לו ריב ומצה לאהד מהן אינו רשאי לאוסרה לא.יתו ארם אם לא יאסור לכולן:
ומי שאנדח לו אכידח יש כח בידו לחבריה הקהל להושינ שליח ציבור ער שיכנסו
נולן כחרמ שכל •מי שיודע מםנח שוס דבר שיאמר לו ואין ארס ינול לדחות
התונע לומר לא אננס נחרם אך אכא )לך( ]עמך[ לדין .וכן נמצא נסשר נחילי ני
תקנות נאונים היא :ואם עושין נני העיר תקנת עניים או תקנות אחרות והרוב
טחרצין נדנר מן המהוגנים אין חאחרימ רשאים לנטל התקנח ולומר אנא לנ־ד ני
אץ ביד לישב ברבר כ׳ הנל לסי ראוח מונים העיר נמגהג קדמונים .או נסי צורך
שעה :וגס אין לגסקד לעכב סשרים הנסקרים אצלו בשביל שום תניעה שיש לו על
המשקיד .סכל זח יש חרם של קדמונים .הוסיף כל שקדוגות שלא לעכב רק מלמד
תינוקות ינול לעננ םשר שלומר נו ולא דנר אחר :ואיש שחטילו עליו טחנה ובאו
לננותה על יר הסקיר או השר אין לו להזמין המטיל לניד או הםננח עד שיסרע
מעות או משכונות ואז יוכל להזמין לניר מי שעשה לו שלא כרין :ואס״ קורם
שיםרע אם תאה שעושה לו שלא נדין ונשודה יש לו נח להיות הובל עליו כלא
כ-ד ער שיעשר .לו לסי ראוח עיני חקחל .שאם לא כן יקח נל אשר לו על ירי
נוים ויאמר ני נענור המתנה הוא לוקח :ואס אנשי נסרים שאין להם כעירם מניין
נאים נםקום קהילה ניום ניסור ומביאין נירותם שקורין צירייש .יניחנו לבית הננסת.
ני חרם יש נדנד .ואם עשה שנים האחר יניח .והאחר ידליק נמקום שמתסלל ניהיר:
ונל הנדרים שאדם נודר נניח חכנםת .ישלם נאוחה העיר נטנהנ אנשי העיר ותקנתם
אם יש שם םניין קנוע :וסשנננם אדר עד השורים .כל העובר דרך עירות ונשרים
אם יש מניין קבוע יש חרם קדםונים לשמע מעות לחלק לעניי אותה העיר .אס
יתבעם לו אחד מאנשי העיר .ואם הוא תובעם סטור מחרם :ואב יש כבית הכנסת
מניין מצומצם והתחיל החזן לחחסלל אין אחר מהן רשאי לצאת ער שיגמור חחזן
תסילתו .ואם עכר ויצא ותתחיל קדיש או קרושח מאחר שהתהיל ינמור כלא מניין:
צ ר פ ה סי׳ תחרכ״ב .ו ה ח ר ם ששם ר נ י נ ו ) ה ו א ר ב י מ גרשון( שלא לישא שחי נשים יכו׳ ע״ש כסימן
הנ״ל ,ועיין בטררכי פ ר ק ה ה ו ל ץ 0י׳ ל׳׳א .צריך כ ס ו כן מ א ה להתיר א כ ל אין צריך מ ש ל ש ארצות
בצ״ל גם זה שם .ובכל! אין רשאין ל ה ת י ר ער שיראו וכו׳ כצ״ל וכן ה ו א שם .וכשאדם מזמין א ה
הכירו לדין וכו• ע״ש ב ת ש ו ב ה הנ׳׳ל .וכשיש שתי בתי כ נ ס י ו ת ובו׳ אך כשביטל וכו׳ .ואם אדם
מ ש א י ל וכו .עיש .אך אביא עמך לרין בצ״ל וטייס יש שם ע״ש .ואס עושין בני העיר ת ק נ ו ת עניים
או ת ק נ ו ה אחרות ובו׳ שם .ועיין בחדישי ה ר י ט ב ״ א ע ל ע״ו ל״ו ע״א ד ״ ה כ ת ו ב ב ש ם ה ר ב רבינו
יונה ז״ל ושמעינן ט ה ב א ובר ר כ ל ה ק נ ה שרוב הצבור והוא ח ח ש ו ב בשנין ו ב ח נ מ ה השכימו ל ז ה וכו׳
ועיין בשרית חשב״ץ ח׳׳א סי• קכ״ג מ ה ש ה א ר י ך בזה ,ועיין בשרית ח ר ש ב ״ א סי׳ חשס״ט .וגש אין
ל נ פ ק ר ל ע כ ב ספרים וכו׳ .חומץ( כ ל פ ק ד ו נ ו ת וכוי ושש איתא והוסיף ר״ת על ז א ה ה ג ז י ר ה כ ל
799 מחזור ויטר־י
ועוד אשרי׳ כי יש הרם שלא לנטל תפילה נ ש נ ח רום טוב נשום דבי אם לא
ניטל ככר ני תפילות .ואם כשביל תקנת הקהל אף לכתחילה מותר:
ם ל י ק.
ואס בשביל וכו׳ ויויפ בשבת ח פ ק ד ו מ ת וכד ע״ש .ועוד אטרינן כי יש ה ר פ שלא ל ב ט ל ת פ ל ה
ת ק נ ת ה ק ה ל וכו׳ כן היא נ ״ כ ב ח ש ו ב ה חנ׳׳ל .ס ל י ק .
עד כאן מצאתי ננ־י אשר לםני :ואליך ה׳ נפשי אשא .לני ונשרי ירננו לאל
נומר עלי שהתיני וקימני הכני כרחמיו המרובים לראות את הסגולה הנמלאה לאחד מנמלי
הראשונים אשר היה עד נה ספון ונעלם ננתי כלאים ,לא שזפתו.עין מאה יצא לאור
עולם כלול בהדמ ,עם הערות והקונים רבים והנהות ממני ,ע״י נדיכי עמנו חנרת .מקיצי
נררמיסי .כן מכני ה־ כחסמ ובטומ הנמל להוציא לאור את שאר כתבי תורה העצורים
תהת ידי להנדיל וצרה ולהאדירה .אמן ואמן.
)י( >M״ g )»( ) jי ( y (> y נ ,
, 01
ט .י' 5י * .ט . ?ץ. (
י
ה ת ו ס פ ת הזאת׳ א ש ר ב ש ם ״השלמה למחזור ויטרי״ קראתיה׳ נ מ צ א ת
בסוף הבי׳י׳ וע׳יי ס ק ר ה ל א ב א ה לידינו עד א ח ר כ ל ו ת ה ד פ ס ת המח״ו׳ כי
ל א העתיק אותה מעתיק הב׳יי ב ע ד הכרתנו׳ ואף נם ל א הודיענו א ת ה ד ב ר
ל מ ט ה כפי ת ו ע ל ת ר ב לעיין א ת מ ס פ ר העמודים הזה .והנה ראיתי
המח״ו׳ כי ״ההשלמה״ היא ה מ ש ך המה״ו׳ ומלבד ז א ת עיינתי נם ל מ ע ל ה
ב כ ל עמוד ועמוד מ ס פ ר ח ד ש על הסדר.
כ א ש ר הוא ערוך לפנינו סדרי השבוע׳ הלוק יש להתבונן ע ל
מההלוק הנהוג אצלנו׳ ועי״ז נקראו נם השונה הזאת׳ ״בההשלמה״
חלוק ה ד ע ו ת א ש ר מקוד השנוי הזה הוא סדרים אחדים בשם ח ד ש .
ה ש ט ו ת הנזכרים ש ם )ר״ת מ ל כ ד שני דברנו אדותיו להלן ע ד .6
ש ל מ ה אשר בראש תיבות נזכר נם ע ד (9עוד יש לשים ל ב על ה ש ם
-ש נ ת ד׳ חתק״ב ) (1148א ש ר ב צ ד •12והוא הסימן למועדים )צד !.(1
ה ת ח ל ת חשבון השנים׳ אינו מורה על ימי חיי ה מ ה ב ר או הסופר -כי היא
נ ב ח ר ה ל ה ש ת מ ש ב ה א ח ר ר ׳ א ב ר ה ס ב ר חייא׳ אשר ה ת ח י ל ב ס פ ר העבור
)הוצאת פיליפובסקי צד &! 0א ת חשבון השנים מזמנו׳ היינו ם ת ח ל ת מחזור
רנ״ח )רנ״ח xי׳׳ט עולה ל ס ך ד׳ תתק״ב = .(11*2ויותר נראה׳ כי ה מ ח ב ר
רמז א ת זמנו בעד 8בהזכירו שם א ת ש נ ת ד׳ תתק״ע ) .(1210בלוחות
העכור א ש ר בכ׳־י בודליאנא סי׳ !100׳ א ש ר בו נ כ ל ל ה נ ו ס ח ה א ח ר
וכאשר הראתי ל ד ע ת אין זה מחייו כ ל ל ( מ ה ט ה ׳ ׳ ו ) ל ד ע ת מי שקדטני׳
נ ז כ ר ת ה ש נ ה 1208׳ ומסופר מאוחר נזכרו בו גם השנים ,1332-1288עי׳
בהערותי למחזור ויטרי בשם ״לקוטי ב ת ר לקוטי״ .ל א כן השנים הנזכרות
בלוחות העבור בכיי בודל .םי׳ 692׳ כ א ש ר עוד נ ר א ה ל ה ל א ה ׳ כי נחוץ
יהיה ל ד ב ר עוד דברים אחדים ע׳יד תוכן הענינים הנכללים בכ״י הזה
למען הסיר כ פ ה טעיות ושגיאות אשר נפדו בענינים אהדים׳ ועל כן נשוב
ונדבר ע ל חלקי הכ״י המגעים לעניננו במרוצת מאמרי זה.
השלמה למחזור ויטרי.
ד.כ פשוטה .השרי וראש השנה יזם הי .האזינו נ־ כו .צוס כשור יום זי .סוכות יום הי.
שבת של סוכות ״ז מ .הברכה ושמחת תורה יום ר .בראשית כ־ד בו .סדהשוון
רז .נח א׳ כו .לך לך ח• בו .וירא נדו בו .היי שרה כיב בז .תולדות כ־מ כו .כסליו מם
אי .ויצא זי כו .וישלח ייד בו .וישב כ״א כו .הנוכח יום די .מקץ כ־ח כו .טבת־ביג
וינש ח׳ כו .״ כטבח יום ה׳ בו .ויחי ״ב בו .שמוח ״ט.כו .וארא כיו בו ,שבם יום די.
כא די כו .בשלח ״א בו .יחרו ״ח בו .םשםמים כיה בו ושקלים בו ביום. .אדר היו.
ויקהו ב׳ בו .תצוד .ושרשת זכור ט• כו .תענית אסתר יום די .שורים יום הי .חשא ״ו בו.
ויקהל ושרשת שרה אדומה כ״נ בו .ניסן יום ר .ויקרא וסרשח חחדש מ ביום .צו ה׳ בו.
שסח יום ד .שבח ראשונה של שסח ט־ו ט .שבח שניר .של שסח כיב בו .שמיני כיט
כ .1אייר איכ .חזריע ו׳ בז .אחרי י־נ כו .אמר כ׳ כו .כהר כ־ז כו .םיון ץם נ׳3 .ג»יכר
הי בו .שבועות למחר יום אי .נשא ״יב בו .בהעלוחך ״ ט מ .שלח כיו כו .חסוו ר׳ הי.
קרח נ׳ ט .חקת י׳ בו .בלק ״ז בו .תענית של ״ז בתמוז דחוי למחרת ליזם אי .םנחס
כ־ד כו .אב יום וי .ראשי בי כו .רכרים טי בו .טי באב דחוי למחרת ליום אי .ואתחנן
י־ו בו .עקב ג״נ בו .ראה ל׳ בו .אלול ו׳ אי .שומטים ז׳ בו .תצא י־ד בו .תבא כ׳א ט .
נצבים כיה ט .תשרי לשנה הבאה יום בי .צופ נרליה יום די .וילך ר בו .צום כיפור
יום די .האזינו ״ נ ט .
מעוכרת .תשרי וראש השנה יום ה׳ האוינו נ׳ בו .צום נדליה דחוי למחרת יום אי. הח
צום כסור ושבת י׳ בו .סוכות יום ה׳ .שבת של סוכות י־ז בו .הברכה ושמחת
תורה יום וי .בראשית כיד בו .םרהשון רז .נח א׳ כו .לך לך ח׳ כו .וירא טיו ט .חיי
שרה כיב בו .תולדוח יצחק כ־ט כו .כסליו יום אי .ויצא ז׳ בו .וישלח ייד בו .וישב
,
כ־א כו .חנוכה יום די .מקץ כ־ח בו .טבת יום ב׳ .וינש ו׳ בו .י׳ בטבת יזם ד .דחי יינ
כו .שמות כ׳ בו .וארא כיו בו .שבט יום נ׳ .בא ח׳ בו .בשלח י־ב בו .יתרו ״ ט מ.
משפטים ביו בו .אדר ד׳ הי .ויקהו נ׳ בו .תצוה י׳ כו .וזה הדבר י־ז ט .תשא כיד בו.
ואדרז׳ ד .וישן ושרשת שקלים כו ביום .ויקהל וסרשת זכור ה׳ ט .תענית אסתר יום
ה׳ סורים יופ וי .ב צ ל א ל ט־ו בו .פקודי ופרשת פרה אדומה כ־ב ט .ו ת ב ל וסרשת
החדש כ״ע נו .ניסן יום א׳ .ויקרא ז׳ ט .צו ייד כו .ססה יום א׳ .שבת של פסה כ־א
בי .שמיני כיה בו .אייר ב־נ .תודיע ה׳ בו .אחרי י־ב בו .אמר י״ט בו .כהר ביו נו.
סיון יום די .נסדנר ד׳ כו .שבועות יום בי .נשא ״א מ .בהעלתך ייח כי .שלח כיה ט .
חמוז היו .קרח ב׳ בו .חקת ט׳ בו .בלק rבו .י׳ז כחמוז למחרת יום א׳ .סנחס כ־נ בו.
אב יום זי .ר א ש י ט כיוס .דברים ח׳ בו .ט• באב למחרת יום אי .ואתחנן טיו ט .עקנ
כ־ב בו .ראה כ־ט כו .אלול א׳ בי .שופטים ו׳ בו .תצא י׳נ בו .תבא כ׳ בו .נצבים כיו
,
בו .תשרי לשנה הבאה יום נ .צום נדליה יום הי .וילך ה׳ כו .צופ כישור יום הי.
האזינו ייב בו.
ה ש ל מ ה למחזור ושרי 4
ה ש םשוטה .תשרי וראש השנה יום ה׳ האזינו נ׳ בו .צום נדליח דחוי למחית ליום
א׳ .צום כישור ושבת י׳ כו .סוכות יום ה׳ .שבת של סוכות י־ז כו .ברכה ושמחת
תורה יומ ו־ ,בראשיח כ״ד כו .מרחשוון יום ו׳ זי .נח א׳ בו .לך לך ה׳ בו .וירא מיו בו.
חיי שרה כ״כ כו .תולדות יצחק כ־ט כו .כסליו א־כ .ויצא ו׳ מ .וישלח י־נ בו .וישב כ׳
,
כו .חנוכה יום ה׳ .טקץ כיו בו .טבת נ׳ ד .ת ש ד בו .י׳ בטבת יום וי .ויחי י־א כו.
שמוח י״ח כו .וארא כיה בו .שבט יום הי .בא נ׳ בו .בשלח י׳ בו .יחרו י־ז בו .משסטים
כיד בו .אדר ו׳ זי .ויקחו ופרשת שקלים בו ביום .תצות וטרשת זכור ח׳ בו .חעניח
אסחר יום ה׳ .סורים יום וי .וזה הדבר ט־ו בו .השא ופרשה סרה אדוטה ב־כ •בו.
ויקהל ופרשה החדש ג׳־ט כו .ניסן יום א׳ .ויקרא ז• בו .צו י־ד בו .פסח יום אי .שבת
של ססח כ־א בו .השמיני ב״ה בו .א־יר ב׳ ני .חזריע ה׳ בו .אחרי י־כ בו .אמר י"ט.נו.
בהר כיו .סיון יום די .במדבר ד׳ בו .שבועות יום ב׳ נשא ייא כו .בהעלותך י־ח בו.
שלה כיה בו .תמוז .ה׳ וי .קרח ב׳ בו .חוקת ט׳ בו .בלק יץ בו .י״ו בתמוז למחרת יום
אי .סנהם כ״נ בו .אב יום ז׳ .ראש• בו ביום .דברים ה׳ בו .ט׳ באב לטהרח ליום אי.
ואההנן ט־ו כו .עקב כ־ב בו .ראה כ־ט בו .אלול א׳ בי .ששטים ו• בו .חצא י־נ בו .חבא
כ• בו .נצבים כ״ז בו .חשדי לשנה הבאה ליום ני .צום נדליה יום הי .וילך הי בו .צום
כישור יום ה׳ .האזינו י־ב בו.
הש מעוברת .חשדי וראש השנה יום ה׳ .האזינו נ׳ בו .צום נדליה דהוי למהרת ליום
אי .צום כישור ושבת י׳ בו .סוכות יום הי .שבח של םוכות י־ו כו .ברכה ושמחת
תורו .ם וי .בראשית ביד בו .מרחשוון ו׳ וי .נה א׳ בו .לך לך ת׳ בו .וירא ט״ו בו.
חיי שרה כיכ כו .חולדות יצחק כ־ט בו .כסליו א״כ .ויצא ו׳ כו .וישלח י־נ בו .וישב כ׳
בו .חנוכה יום הי .טקץ ב־ז בו .טבת ניד .וינש ד׳ בו .י׳ בטבח יום ר .ויחי ייא בו.
שמוח י־ה בו .וארא כיה בו .שבט יום ה׳ .בא נ׳ בו .בשלח י׳ כו .יתרו י״ו בו .משפטים
כיד בו .אדר ויז .רקחו א׳ בו .תצוד ,ח׳ בו .וזה הדבר ט־ו בו .תשא כ־ב בו .וישן
וסרשת שקלים כ״ט בו .ואדר א־ב .ויקהל ו׳ בו .תענית אסתר מוקרם ליום הי .ב צ ל א ל
ופרשת וכור י״נ בו .סורים למהרת יום אי .פקודי ושרשת סרה כ׳ בו .ותכל וסרשת
החדש כ־ז כו .ניםן יום נ׳ .ויקרא ה׳ כו .צו י־כ בו .פסה יום ני .שבת של פסה י־ט בו.
שסיני כ־ו כו .אייר ד״ה .חזריע נ׳ בו .אחרי יי כו .אסור א• בו .כהר כיד בו .סיץ יום
ו׳ .כמדבר כ׳ בו .שבועות יום די .נשא ט׳ בו .בהעלותך י׳׳ו בו .שלח כ־נ בו .קרח ל׳
כו .חמוז!•א .חקת ז׳ בו .בלק יד כו .ייז בתמוז יום ני .פנחס כ־א בז .ראשי כיח בו.
אב יום בי .דברים 1׳ בו .ט׳ באב יום נ׳ .ואתהנן י״נ בו .עקב כ׳ בו .ראה כ-ז בו .אלול
נ׳־ד .שופטים ד׳ כו .תצא ייא כו .תבא י־ה בו .נצבים כיה בו .תשרי לשנה הבאה יום
הי .האזינו נ׳ בו .צוט נדליר ,דחוי לםחרח ליום אי .צום כפור ושכת י׳ בו.
זח פשוטה .השרי וראש השנה יום זי .צום נדליה יום כי .האזינו ה׳ בו .צום כיסוד
יום כי .שבת וסוכות ט־ו בו .ושבת ושמיני עצרת כ־ב בו .שמחת חורה לסחר יום
אי .בראשיח כ־ט בו .מרחשוון א־כ .נח ו׳ כו .לך לך י׳נ .וירא כי .חיי שרה כיז כו.
כסליו יום ני .חולדוח יצחק ה׳ בו .ויצא י״ב בו .וישלח י־ט בו .חנוכה יום ו׳ .וישב כ־ו
בו .טבת יום רי .מקץ ר׳ בו .י׳ בטבת ו׳ בו .רגש ייא בו .ויחי י״ח בו .שמות כיה בו.
שבט יום הי .וארא ני-כו .בא י׳ כו .בשלח י־ו בו .יתרו כ־ד בו .אדר ויז .טששטיס
וסרשח שקלים בו ביום .ויקחו וזכור ח׳ בו .תעניח אםחר יום הי .פורים יוס וי .חצוה טיו
בו .חשא ופרשת פרה אדומה ביב בו .ויקהל ופרשת החדש ביט .ניסן יום אי .ויקרא ז׳
בו .צו י״ד בו .ססח לסחרה ליום אי .שבת דםסה כ״א בו .שמיני כ־ה .אייר כ״נ .תודיע
ה :בו .אהרי י״ב בו .אטר י״ט בו .בהר כ־ו בו .םיון יום די .במדבר ד׳ בו .שבועוח יום
5 ה ש ל מ ה לסחזור וימיי
בי .גשא ייא בו .בהעלוחך י״ח בו .שלח כיה בו .חמת ה״ו .קדח ב׳ בו .חקת מ׳ כו.
,
בלק ייו בו .ייז בחסוז לםהדח ליום אי .םנחס כינ בו .אב יום ז .ראש* בו ביום .הדברים
ח־ בו .ט׳ באב לסחרח יום אי .ואחחנן פיו בו .עקב כיב בו .ראח כ־ט בו .אלול א־כ.
שםטים ו׳ כו .תצא י־נ בו .תבא כ׳ בו .נצבים כיז בו .תישרי לשנה הכאה יום ני .צום
נדליה יום ה׳ .וילך ה׳ בו .צום כיסור יום ה׳ .האזינו י־ב בו.
זח מעוברת .תשרי וראש השנה יום ז׳ .צום נדליה יום בי .האזינו ה׳ בו .צוםכיסוריום
בי .סוכות יום זי .שבת וסוכות מ־ו בו .שבת דשמיני עצרת ב״ב ט .הברכה ושמחת
חורח לםהרת ליום אי .בראשית כ״ט בו .מרחשוון א־כ .נת ר בו .לך לך יינ בו .וירא
כ׳ בו .חיי שרה כ־ז ט .כסליו יום נ׳ .חולתה יצהק ה׳ כו .ויצא ייב .וישלח
י־ט .הנוכה יום ו׳ .וישב כיו כו .טבח יום ד׳ .מקץ ד־ בו .י׳ בטבח יום ר .וינש
ייא בו .ויחי ״ח בו .שמוח כ״ה בו .שבט יום הי .וארא נ׳ בו .בא י׳ בו .בשלח
,
י־ו בו .יתרו כיד ט .אדר ו׳ ז .םשטטיס א׳ מ .רקחו ח׳ בו .חציה טיו בו] .וזה
הדבר כיב בו[ .תשא כ־ט בו ופרשת שקלים בו ביוט .ואדר א׳ בי .ויקהל ו׳ בו.
חעניח אסחר מוקדם ליום הי .ב צ ל א ל וזכור י-נ בו .סורים למחרת ליום אי .פקודי
ופרשת פרה אדומה כ׳ בו .ותכל וסרשח החדש כיו בו .ניסן יום ני .ויקרא ה׳ בו .צו
ייב בו .פסח יופ ני .שבת דםםה י״ט בו .שמיני כיו כו .אייר ד׳ הי .תזריע נ• *ו .אהרי
י׳ בו .אמר י־ז בו .בהר כייר בו .םיון יומ וי .במדבר ב׳ ט .שבועוח יום די .נשא ט׳ בו.
כהעלוחך י־ו בו .שלח כ׳נ בו .קרח ל׳ בו .חמוז ז׳ אי .חקח ז׳ בו .בלק י-ד ט .ראשי
כ־ח בו .אכ יום בי .דברים ו׳ כו .ט׳ באב יום נ׳ .ואחהנן י־נ בו .עקכ כ׳ בו .ראה כיו
בו .אלול נ׳ ד־ .שפטים ד׳ בו .תצא י־א בו .תבא ייה בו .נצבים כיה בו .תשרי לשנה
הבאה יום ה׳ .צום נדליח דחוי ליום אי .צום כיפור ושבת י׳ מ.
זש פשוטה .תשרי וראש השנה יום זי .צום נדליה יום ב׳ .האזינו ה׳ בו .צום כיפור
יום בי .סוכות ליום ז׳ מיו בו .שבת דשמיני עצרת כיב בו .הברכה ושטהת תורה
למהרת ליום אי .בראשית כ־ט בו .מרהשוון א׳ בי .נה ו׳ כו .לך לך rבו .וירא.כי ט .
חיי כיו ט .כסליו נ׳ די .תולדות יצחק ד׳ כו .ויצא י־א ט .וישלח י־ח כו .תנוכה יום
ז׳ .וישב בו ביום כיה בו .טבח ה׳ וי .מקץ בי בו .וינש ט׳'בו .י׳ בטבח למחרת ליום
אי .ויחי י־ו בו .שמוח כ־־נ בו .שבט יום זי .וארא א׳ בו .בא ח׳ בו .בשלח ט־ו בו.
יתרו כיב בו .משפטים וםרשח שקלימ כים בו .אדר א׳ ב׳ .ויקחו ו׳ כו .חעניח אסתר
םוקדם ליום ה׳ .תצוה ופרשת וכור י־נ בו .סורימ״למחרת ליומ א׳ .תשא ופרשת פרה
כ׳ כו .ויקהל ופרשה החדש כ־ז בו .ניסן יום ני .ויקרא ה׳ כו .צו ״ב בו .ססח יום נ׳.
שבח של םסה י־ט ט .שמיני כ־ו בו .אייר ד׳ ה׳ .חזריע נ• ט .אחרי י׳ כו .אמר ייז
בו .בהר כיד בו .סיון יום וי .בסדבר כ׳ ט .שבועות זם די .נשא ט׳ בו .בהעלותך ייו
,
בו .שלח כ״נ בו .קרח ל׳ בו .תמוז ז׳ א .חקת ז׳ בו .בלק י־ד בו• .־ז בתמוז יום נ־.
פנחס כ־א כו .ראשי כ־ח כו אכ יום ב .הדברים וי -בו .ט׳ באב יום גי .ואחחנן יינ בו.
עקב כ׳ כו .ראה כ־ז בו .אלול נ׳ ד׳ .שפטים ד׳ בו .חצא ייא כו .חבא ייח בו .נצבים
ב־ה בו .תשרי לשנה הבאה ליום ה׳ .האזינו נ׳ בו .צום נדליה דחוי למחרח ליום אי.
צום ביסוד ושבתו י׳ בו.
ייע מעוברת .תשרי וראש השנה יום זי .צוס נדליה יום ב׳ .האזינו ח׳ בו .צום כיפור
יום בי .שבת דסוכות טיו כו .שכת דשמיני עצרת כ׳־ב בו .חברכח ושמחת תורה
למחרת יום א׳ .בראשית כ־ט בו .םרחשוץ א׳ בי .נח ו׳ בו .לך לך ״ נ בו .וירא כ; ט.
ח״ כד כו .כסליו נ׳ די .וצלרוח יצחק די ט .רצא י־א בו .וישלח ייח כו .וישב כיה בו.
חנוכה יום זי .מבתרת .מקץ ב׳ בו .ד נ ש ט ׳ בו .י׳ בטבת למחרת ליום אי .ויחיי־ובו .שסות
ה ש ל ט ה ל מ ח ז ו ר רטרי 6
כינ כו .שכפ יום ד .וארא א׳ בו .בא ח׳ כו .בשלח מץ בו .יתרו כיב כו .םשסטיס ב״מ בו,
אדר א׳ בי .רקחו ו־ בו .ומור .י־־נ מ .וזה הדבר כ׳ בו .חשא וםרשח שקלים כ־ו בו.
,
ואדר נ׳ ד׳ .ףקהל ד• בו .ב צ ל א ל ופרשת זכור י־א בו .חעניח אסתר יום ב .פודים יום
נ׳'.פקודי ופרשת פרה אחסה ייה בו .ותכל ופרשת ההדש כ׳׳ה בו• .ניסן יום ה׳ .ויקרא
נ׳ בו .צו י׳ בו .םסת יום הי .שבת של פסה י־ז בו .שסיני כיד בו .אייר ו׳ ז׳ .תזריע
,
א׳ בו .אחרי ה כו .אמר ט־ו בו .בהר כיב בו .במדבר כ־ט בו .סיון יום א׳ .שבועות
יום ר .שבת של שבועות ז׳ בו .נשא י־ד בו .בהעלותך כ־א בו .תמוז כ• נ׳ .קרח ה׳ בו.
,
חקת י־ב בו .ובלק בו ביום .י־ו בתפוז יום הי .פנחס י־ט בו .ראשי ט׳ בו .אב יום ר .
דברים ד׳ בו .ט׳ באב יום הי .ואחהנן י־א בו .עקב י־ה בו .ראה כ־ה מ .אלול ח׳ וי.
שפטים ב׳ בו .תצאי ט׳ בו .תנא י־ו בו נצנים כ־נ בו .תשרי לשנה הבאה ליום זי .צום
נדליה יום ב׳ .האזינו ה׳ בו .ח ז ק .
ה ר ו ע ה לידע סדר כל השנה לשבתות ולהרשים ולמרהשוון ולכסליו אם שלימים אס
הסירין אם כסדרן אהד הסר ואחד מלא יחן עינו כסימני פסקי הלוח שסידר
רבינו נ ח ש ו ן וירע על שנה שהוא עומד בה מהו סימנה או ביש או ב־ח או נ־כ או אחד
מכל הסיסנין .ויעיין פירוש של כל השנה כתוב ומפורש באהד סי־ד סימנין .ושסירשתי
הן לקביעות ראשי חדשים הן לסידרא שבכל שבת ככמה בהרש הן לתענית צבור.
ופירש הרב ר׳ י ה ו ד ה בן הרב רבינו יום מ ו ב חנדול .ולעולם פקיד וםסח .סנו
ועצרו] .צומו מלו קומו[ ותקעו(*.
ו ר ב י נ ו יעקב כן רבנא מ א י ר סידר בשנה פשוטה פקיד ופסה .ובשנה מעוברה מניר
ופסח .וכה־ש מעוברת ובה־ח מעוברח אחרי קודם פסה .וסימן ספיר ופסח.
אוחד ופסח .שאילו נצמצם לםניר וסםח לא מצינו מקום למטות ומסעי לחיחלק לשחים
שהרי אף בשנה עיבור לא מצינו להמ מקום להיחלק אלא בדרש מעוברח או בה־ח
מעוברת .ואתר ,ידעח רי ראויות הן ליחלק יוחד מאלה פקודי ווחכל .לסי שהן םדרימ
נתלים ונפ הפטרות נתקנו לצורכם .ואם לא עכשיו אימתי .כך תיקן בצרפת .סדר
שאלה יוס ס׳ לתקופה .ויום ס• כלאחר םי .ום׳ יום הולכים שבועות לבד ד׳ ימים.
וחילכך אם חפול חקוםח חשדי ביום אי .חהא שאלה יום די .ואם נפלה כיום ב׳ תהא
שאלה יוס הי .וכן בולן .וכיון דשאלה ביום ם׳ אחר חתקופה אלמא מנינן יום שנסלח
בו התקופה .דיום תקופה םחהיל .הה הכלל שאם !!פול תקופח חשדי בי׳ בו והשנה
חסידה או כסדרה נם השאלה תהיה ביוד בכסליו .ואם נפלה כמו כן כ״א בתשרי ]נם
השאלה תהיה בי־׳א[ בכסליו כי כאשר תמשוך התקופה בתשרי תמשוך השאלה ככסליו.
אך אם השנה שלימה אז לא תמשוך השאלה בכסליו .כמו שמשכה התקופה בתשרי
מפני שמרחשוון מלא ופוחת יום אהד .ואם נפלה תקופה בי־א בתשרי תהיה השאלה
בי׳ בכסליו.
לשני חדשיס חוצקו. ניא חק׳׳ו. לכל חודש וחורש חוצנ. אי־ב תשצ־נ.
ז־ב תתרי״ב .לארבעח חדשים להקרינ. לשלשח חדשים להתריס. די־ד רי־׳מ.
נייד חל׳ח .לחצי שנה תשלח. לחםשח חדשים נמשכח. מ׳־ו תשכיח.
ה״ה תקמ־ד• .לשמונה חדשים חועמד. לשכעה הדשיס להקנה. נ־ח קנ־א.
לעשרה חדשים הושע. א־ו ש־ע. לתשעה הדשים הוקנו. ד׳ח תרנ״ו.
ד״ח חחע־ו .לשנה פשוטה חקבעו. לאחד עשר חדשים חופנ. ב-ך ס־נ.
ואודות ר׳ יר׳ט הנזכר ב א ע י י ן מה •v2הרב המבאר כמחזור ! 2 2 1 ׳
ע׳ 143אות מ׳ ועור ע׳ 153אוה &ר.
7 ה ש ל ט ה למחזור ויטרי
לשנה מעונית חק וסשסט .לבטיו תיי־ב .משלש לשלש חוייכ. הכ״א תקס׳׳מ.
וא־ה תשי־ה .לעינוי שני תמשיח. לעינוי ראשון הוסש. ניב תתצ״מ.
ליתיון לננה נעיכוי שלישי נימז .אי־ד קנ״נ .לעינוי יכיעי הועננ. אי־נ תשמ־ו.
ז״ט תת״ע .לעינוי ששי נסתע. לעינוי המשי נמנה. יי־ו תתינ׳א
ני־ו תקע־־ה לתנלית מחזוי נמצא. לתכלית מחזוי נתערשה. שע־ה וחט׳־ח.
)תקע״ח( א׳ ר׳׳ג כך מקונלני מניח אני אכא אין הוישה של לבנח סחוחה מכ״ט יום
וחצי ושחי ייוח שעח וע־נ חלקים .וקיימ־־לן יי־כ חישים יש נשנה.
מנה י־ב סעםים ההשבון הוה וחמצא שיש כשנח לבנה שניי ימים וחי שעות ותתעץ
חלקימ .כשחמני ,כיי שעוח ליום ואלף ושמוני ,חלקים לשעה .יהכי נקטינן והכי קים
לן .ולכך ודא נקיאח שנה .ימשנ־ה ימים אינו חסי כי אם טיו שעוח ר־ר חלקים .כ־ש.
א מ ר שמואל אין בין תקושה לתקוטח אלא ציא יום וו׳ שעות ומחצח .וקיימ־לן דאיבע
תקוםוח יש נשנה .נמצא שיש כשנח חחמח שס־ח ימים ויביע יום.
כשחמנח י ׳ שעמים ציא יום וז׳ שעות ומחצח .ותניא נמי נניייחא חוישה של המה
ליתק־ס ל׳ ימים י׳ שעות תקיים הלקים וייכ שעמים ליתק־ס עולה שס־ח ימים וז׳ שעות
יחיינו יניע יום .נמה יתייח שנח ההמה על שנת הלננה ינאר־י י׳ ימים כ־א שעות
ריד חלקים .ולכך אנו צריכים לחוסיף על שנח חיש אחד שעמים לסוף שלש ושעמים
לסוף שנתים .כדי להשוות שנוח הלבנה לשנוח החמח כסח שנוכל .לתקן את הסועדות
שיהא שסח כזמן אביב .ושחד׳א חחבואה מבושלח כדי להביא ממנה העומר .ונם חנ
חםוכוח בזמן אסיסח .כדכת׳ וחנ האסיף .כדחניא בס־ק דסנהדרין על שלשה םימנין
מעברין את השנה על האביב ועל סירות האילן ועל התק וסה .שאם לא חיינו עושין
עיבור כמו שאנו עושים לסוף שנות חמחוור שהן ״ט שנים יהיה ססה באלול של חסה
וסוכות באדר של המה .ולכך סעברין אנו לסוף נ׳ ו׳ ח׳ י־א י״ד י־ז י־ט .כי לסוף נ׳
שנים יחירח שנח חחםה על שנת הלננה נ׳ יכאדדיין שעולים ל־ב ימים כיא שעות
תרי־ב חלקים .ושיטנך לבט־ו חרי״ב מנ׳ לנ׳ חויינ ,ונאשר נענר אח השנה חשלישיח
ונוסיף עליח חדש אחד שהוא מכ־ט יום וחצי ושח׳ ידות שעה ועינ חלקים .והשתי •ידות
שעה עולין תש־ך הלקים וע־נ הרי חשצ־נ חלקים הרי כ״ט יום וחצי וחשצ־נ חלקים
טלבט״ו תרי־כ .הרי שלא ישאר כידך מיתרון חחםה על הלבנה לנ׳ שנים .כ׳ אם נ׳ ימים
וב׳ שעות ותתציט •הלקים .וסימנך נ־ב תתציט .לעיבור ראשון הוס׳׳ט .ולטוף נ׳ שנים
כאשר נעבר אח השנה הששית ישארו ב׳ שעמים ניב ודת צ״ט שעולין ו׳ ימים וה׳
שעות וחשי״ה הלקים וסימנך רה תשי־ח לעיבור שני חסש״ח .ואם חיינו ממחינין מלעבר
עד נ׳ שנים שלישיים חחא יחירח שנח החמה על שנת הלבנח יותר מראי לכך אנו
מםהרין לעבר לסוף ב׳ שנים שהיא שנה שמינית של מחזור .ובאוחן ב׳ שנים עולח
היחרון ב׳ יכארד״ין .שהן כ״א ימים וייח שעוח וח״ח חלקים צרף עםהם וחחשי׳ח סך הכל
כיח ימים וט־ו חלקים וכאשר תוסיף על שנת ח׳ חדש העיבור שהוא כ־ט יום וחצי
וחשצ״נ חלקים נמצא ששנית הלבנה חמשוך על שנח החמה יום וחצי וחשס־ו חלקימ.
וסימנך אייב חשמ״ו ליחרון הלבנח בעיבור שלישי נדמו .ולסוף נ׳ שנים אחרי כן שהיא
שנת י־א למחזור ועולה יתרון הנ׳ שנים ג-ב תחצ־ט באשר שירשנו למעלה הסר מהן
אי״ב תשמ־ו וישאר בידך שתמשוך על שנת הלבנה יום אהד וייד שעות וקנ־ב חלקים.
וסימניך אי־ד קנ־ב לעיבור רביעי הוענ״ב .ובשנת י״ד לסחזור שחוא נ׳ שנים אחרי כן
שעולה כמו כן היתרון לניב תתצ־ט צרף אותם עם אי־ד קנ־ב ויעלה בין הבל ד׳ ימים
וייו שעות ותתרנ״א הלקים .וסימניך ד׳ י־ו תתמיא לעיבור המשי נמנה .ולסוף נ׳ שנים
ה ש ל מ ה למחזור ויטרי 8
אתרות שהיא שנת י־ז למהזור כאשד תצרף .נ׳כ תתצ־טעם ד׳ ת תחינ־א יעלה חכל
לו׳ יטיס וי־ט שעות ותתיע הלקים וסימניך וי־ט תת׳ע לעיבור ששי נסתע .ולסוף ב׳
שנים שהיא שנת י־ט למהזור שיתירה שנת החמה שנת יכרד־ין כאשר תצרף אותם עם
ו׳ י־ט תת־ע ותוציא םהן חדש חעיכור שהיא כ״ט יום והצי ותשצ״נ חלקים לא ישאר
בידך סכל יתרון ההמה על הלבנה כי אם שעח אחת ותסיח חלקים .וסימניך שעה ותס״ה
חלקימ לתכלית כלי מחוור ומחוור נתערסה .ו י ש ל נ ו ד׳ א ל ס י ם וטי מ א ו ת ועי ש נ ה
ס ב ר י א ת עולם קח סהן ד׳ אלסיםוט׳ מאות ומי שנה ויעלה חכל לריס מחוורים של ״ ט
ישנה- .כיצד ה״ט מאוח עולין ק׳ טחזורים והי־ט מאוח ק׳ םחוורים הרי ל-ח סאות ר׳
טהזורים .והי־א מאות ומ׳ שנה ס׳ מחזורים .הרי לך בין הכל ר־ס מחוורים .צא ומנה
שעה וחם־ח לבל מחזור הר־ם שעות עולין •ו־ד ימים וכ׳ שעות ור״ס תסה׳־ין תמנה
והעשה סכל תם־ה חצי,שעח שחן חק־־ס חלקים ואחר כך חחסור מהן ר״ס נהי־ן מכל
חצי שעה נ״ה חלקים .ותעשח חשבונך קצר וק־ל .הר־ם סעסים הצי שעה הן ק־ל שעוח.
צא מהן ריס נהיץ שהן י״נ סעמים כ׳ נהי״ן הב• נהי״ן עולין שעה מצומצמת .הרי
שתחסר סן הק־־ל שעוח י־נ שעוח ור״ס חלקימ וישארו ק״ו שעות וחח־ך הלקימ צרף
אותם עם ירד ימים וכ׳ שעות שהיו בידך .סך הכל ט״ו •מיס וי־ו שעות ותתיך חלקים.
וסימניך טע י־ו חחיך לר־ם מחוורים ניחך .צא מחן ו־ט תרם־׳ב כי ודחה הלבנה בדופנה
כשנתלו המאורות לסי שאמרח אי איששר לשני שמש־ס שישתמשו בכתר אחד ולא
שמשה עד ז׳ ימים וטי שעות ותרמ״ב חלקים וישארו בידך ח׳ ימים ווי׳ שעות וקע״ח
חלקים .ולסוף נ־ט שנה לסרט שהיא םוף מהזור רס־א כשתצרף עמהן שעה ותס־ה הלקים
חרי לך ח׳ ימים וחי שעות ותרם־ג חלקים .וסימניך תתתרם״נ לרםיא מחוורים הושנ .וכל
זה צריך לך לדעת ולמנות כדי להשליך יחרון החמה על מולד הלבנה של ניסן וחרע
בכמה בחודש תםול תקופתו ובכמה ביום .אם תרצה לדעת מולד ניסן של שנה שאתה
עומד בה תמנה כל העודף על השביעיות משנברא העולם ותשליך כל אותו העודף על
מולד ראשון שלבראשיח ותמצא מולרך .ימות שנת הלבנה שנייר ימים והי שעוחוחחע״ו
חלקים כאשר שירשנו למעלה .הש־ן ימים הולכים ברז .הרי ד׳ ימים וחי שעוח וחחעיו
חלקים העודף על השביעיות וסימניך ד־ח תתע׳יו לשנה ששוטה הוקבעו .ובשנה מעוברת
שהודש אהד יותר שהוא כיט יום וחצי וחשצ־נ חלקים .הב׳׳ה ימים הולכים כדו .הרי
שעודף יום והצי והשצ־נ הלקים .וסימניך א׳ י־כ חשצ׳׳נ לכל חדש וחרש הוצנ .צרף
א׳ ״ב תשצ״נ עם ד״ח תתע״ו הרי ה׳ ימים וכיא שעוח .ותקפ״ט חלקים .םימניך הביא
חקם־ט לשנה מעוברחחק ומשפט .וכאשר המנה ער חכלית המחזור דיח תחע״ו לסשוטח
וחב׳׳א חקפ־ט לםעוברח תמצא לי־ט שנים יתר על השביעיות ב׳ ימים וי׳יו שעוח ותקצ״ה
הלקים .וסימניך בי־ו תקציה לתכליח כל מחזור נמצא .חשבון קצר על הבת חקצ״ה ימוח
שנת החמה שם־ה יום ורביע יום כאשר פירשנו למעלה .השם״ד ימים הולכים בדו .הרי
יום ורביע העודף על חז״ו לי״ט שנים י־ש ימים וייט רביעייה שהן כיד ימים פחות רביע.
הרי בי־ח יתס על השביעיות למהזור ההמה .ב׳ ימים וי״ח שעוח .צא מהן שעה ותםיה
שיוחד מחזור ההמה על מחזור הלבנה כאשר פירשתי למעלה וישאר בידך בי־ו תקצ־ה.
מעתה תוכל למנות מולרך .צא וחשוב בי־ו חקצ״ר ,לכל מחוור לריס מחזורים .ר־׳ס פעמים
ב׳ ימים עולים תק־ך ימים .ור״ס פעמים י־ו שעות .הרי ר־ם ימים פתות שלישית הסר
מר־ם ימים השליש נשאר קע־נ ימים ות׳ שעות .צרסם עם תקיך ימים הרי תרצע ימים
וחי שעות .התיצ־נ ימים הולבין ז־ז נמצא ה׳ שעות עודפות על השביעיות לר־ם שעמים
בת .צא ממנה ר״ם פעמים חקע״ה חלקים .ריס פעמים תק״ם הן ק״ל שעוח ור״ם פעמים
נ־ה הלקים שהן י־נ פעמים כנהיין .הבנה״ין עושין שעה שלמה .הרי י־נ שעות ור־ס
9 ה ש ל מ ה למחזור ממרי
הלקים .צרף אותם עם הקיל שעות הדי קמ־נ שעות וריס חלקים .וח׳ שעות שנשארו
בידך מן הכייו הרי קניא שעות ודים הלקים הקטיר שעות עולין ו׳ יסיס .הרי ו׳ ימים
ח׳ שעות וריס הלקים עודפים על השביעיות לריס מהזוריס וסימניך וזרים למחזורים ריס.
וטירשנז למעלה שהלבנה חיחה נווטה דמ חרמ־ב .הרי שהיה מולדה הראשון נשנבראת
ביום ר׳ .בט׳ שעות וחרמ׳׳ב הלקים השלך על אותו המולד וזרימ נמצא שהל מולד ניסן
של תהלה טהזור רס׳א בני״ו תתק׳ג ביום נ׳ וייו שעות ותתק׳׳ב הלקים .נחזור' לענין
חראשון .אס חרצה לדעח מחי חפול חקוטח ניסן של חחילח מחזור רםיא .קח ח־ז קע־ה
שיתירה המה על הלבנה לריס מהדרים באשר מנינו למעלה והשלך על ני־ו תתקיב נמצא
שנסלה החקוסה בחהילח ליל חמשי שהוא תהילת עשרי ליום המולד .ונם עתה אס
תרצה למנות המולד של תהילת סהזור רם־ב השלך בי־ו תקצ־ה על ני־ו תתק׳־ב נמצא
שהל המולד ברט תמ .ביום ו׳ וט• שעות ות״ו הלקים ופירשנו למעלה שיתרה החמה על
הלבנה ד־ה תרס־ג על ויט תי״ו .נמצאת התקופה של ניסן נופלת בו׳ שעות של יומ ז׳
שחוא חשיעי ליוס חמולד .וכן העשה כל שעה שחרצה למנות מולדך המנה ד׳ח תתע־ו
לשנה פשוטח .וכיד חל־ח לחצייה .והכיא חקס׳׳ט למעוברת ונייו קניא מן חשדי לניפן
לשנה מעוברת .ובי־ו תקע־ח למחזור שלם ותמצא מולדך .ולדעת תקופתך תמנה בייה
למהזור ויום רביע משנה לשנה וזי שעות ומחצה מחקוםה להבירתה .ותמצא תקוסתך.
וכן הסדר .תקופה ראשונה של ניסן כשנברא העולם נשלה בתחילת ליל רביעי .תקופת
תמח בזי שעוח ומחצה של ליל רביעי .תקופת תשרי בנ׳ שעות של יום ד .תקופת מכה
ביי שעות ומהצה של יום ד׳ .וסימניך אזניי ,שנה שנייה תקופת ניסן בוי שעות של ליל
ה׳ .תקופת תמוז כשעה וסהצה של יום הי .תקופת תשרי כמ׳ שעוח של יומ הי .תקוםת
טבח בר׳ שעות ומחצה של ליל ו• וסימניך ואט־ד .וכן בל השנים שנה אחת אונ״י.
שנייה לה ואט־ד .לסוף ד׳ שנים לבריאת עולמ יתירין על הזיז ד׳ ימים וד׳ רביעיות שהן
ה׳ ימים ונםלה תקוסת ניסן בתהילת ליל ב׳ ולדי שנים שניים בטו כן תשליך ה׳ ימים
על תהילת ליל ב׳ ונסלה בחחילת,-ליל ז׳ ולד׳ שנים שלישיים בתחילה ליל ה׳ .ולדי
שנים רביעיים בחחילת ליל ני .ולד׳ שנים חםשיים בתתילת ליל אי .ולדי שנים ששיים
בתחילת ליל ו־ .וסימניך דכ־ו הנא־ו לכ־ד שנים במצאו .ולד׳ שנים שבעיים שהוא סוף
כיח שנים חיא נופלת בתחילת ליל די .כתחילת ברייתה .וכך היא התרת הלילה כל
הימים .למוף מחוור של כיח נוסלח בחחילת ליל ד׳ כבתחילח .ועל זח שנו חכמים
הרואח חמה בתקוםתח אומר ברוך עושה מעשה בראשית .ועל זה יסד ד י ת הרוזה זו.
*( מה עמוסגר הוספתי על 8י נוסחת עברוגוח בכ״י No. 228ע ל חגיבליאטחעק על
מלכוח ווה ברלין.
ה ש ל מ ה למחזור ויעדי 10
א מ ר שמואל אין תקופת ניסן נופלת אלא או בתהילת היום או בתהילה הלילה ]או
באמצע היום[ או באמצע הלילה ואין תקופת תמוז נופלת אלא בז׳
שעוח ומחצה ביום או בז׳ שעות וםהצה בלילה .או במעה ומחצה ביום או בשעה ]ומהצד[.
בלילה .ואין תקופת תשרי נופלת אלא בנ׳ שעות ביום או בנ׳ שעות בלילה או בט׳
שעות בלילה .ואין תקופת טבת נופלת אלא ביי שעות וםהצה ביום או בי׳ שעות ומחצה
כלילת .או בד־ שעות ומהצד .ביום או בדי שעות וסהצה בלילה .וזהו אזנ־־י ואט־ד
שפירשנו לטעלה.
א פ ר ש הדחיוח די בניסן וכננדן ד׳ בחשרי .לא בדיו פסח .אם יארע מולד ניסן כיום
ב׳ או ביום ד׳ או ביום וי .דוחין אוחו עד למחרחו .משוס דשלישי ליום ראש
חרש ניסן הר ראש השנה .ולא אדיו ראש השנה .דאם יארע ראש השנה ביום א׳ הוי
הושענא רכה ביום שבת ושבת אינה נדחית מפניה ואתי לאשתבוחי מצות ערכח ונם אם
יארע ראש השנה כיום ר׳ הוי יופ הכםורים ביום וי .ואם יארע ראש השנה כיום ו׳ הוי
יום חכסורים ביום א׳ ותרי שבתי כחדי הדדי לא עכדינן משום ירקייא ומשום מתייא.
א ח ר ת .אמ יארע סולד ניסן כי־נ תרמ־ב י־נ שעות ותרמ־ב חלקים .אסי׳ כיוס שאינו
אלא כד-ו .דחינן ליה .משום דמולד תשרי הבא יארע ב״ח שעות ביום.
כשתשליך כ׳ ד׳ תשיח על ייג חרמ־ב .ומולד הבא בי־ה שעות פסול הוא וצריך לדחותו
מפני שאין כיד יכזלין לקדש את החדש כל אותו יום .שאין הלבנה נראת כל אותו יום.
דשית שעי מכסי סיהרא ולא קרינא ביה כזה דאה וקדש .וכ-ש אם יארע מולד ניםן מי־ינ
חרמ׳־ב ולסעלה דדחינן ליה .אבל אס יארע בי־נ תרטיב ]ציל תרמ״א[ לא דחינן ליה דאו
נראיח הלבנה חלק אחר ביום מולד השרי הבא .וקרינן ביה כזה ראח וקדש.
א ח ר ת .זי־א קנ־א לאחר עיבור דחינא .פי׳ אם יארע מולד ניסן כיום ז׳ כ״א שעות
וקניא חלקים אם זו שנח מעוברת חודן אותו עד יום אי .סשופ דמולד ניםן
של אשחקד היה ביום א׳ כי־׳ג חרמ־ב וצריך לדחותו כאשר פירשנו למעלה ודחינן אוחו
עד יום נ׳ .שביום ב׳ לא היה יכול להיוח דלא ברץ ססח נמצא שאם לא נדחה אוחו
עכשיו לא יחיד ,בין פסח לפסח כי אם ר׳ ימים .וקיימלין הדד כעיבור פי׳ כשמרהשוון
וכסליו חסירין •ש בין קיבוע לקיבוע בשנה מעוברת ה׳ ימים .וכשהן כסדרן ו׳ וכשהן
מליאים זי .אכל םחוח מה׳ ימים אין יכולץ להיות ביניהם בשנה מעברח .אבל אם יארע
בז״א קץ .לא דחינן ליה .משום רמולר ניסן של אשחקד אירע כאיינ תרמ־א .ולא חיח
נדחה כאשר פירשנו .ויש בקיבוע ו׳ ימים .ונם אם יארע מולד ניסן בז״א קנ־א בשנד,
פשוטה אינה נדהר! דסולר ניסן של אשחקד היה בנ־־כ שניה ולא היה נדהר ,ויש בקבוע
זה ד׳ ימים .ואין צריך להיות עור ביניהן .דקיימלץ נד־ה בפשוטה כמו שלשו של הרו
במעברת .ונם אס יארע בא״א קנ׳־א אפיי כשנח מעוברת אינו נרהה .דמולד של אשתקד
היה ביומ ב׳ יינ תרמ־ב והיה נדהר ,עד יום נ׳ ולא יותר .ועתה יש כקבוע זה ה׳ ימים.
ונס אם יארע בני״א קנ׳א בשנה מעוברת אינו נדחה דמולר של אשתקד אירע כדיינ
תרמ־ב והיה נדחח ער למחרחו יום ה׳ .ויש ביניהן ה׳ ימים .ונם אס יארע בהי״א קנ־א
בשנה מעוברת אינו נדהר ,דמולד של אשחקד היה בו״ג חרמ־ב והיד .דחוי עם יום ז׳
ויש ביניהן ה׳ ימים.
אחרת .א״ד וחתמ״ו לפני שנה פשוטה לא נתקיימו .סי׳ אש יארע מולד ניסן ביום א׳
בדי שעות ותחםץ חלקים אם השנה הבא פשוטה צריך לדחוחו ער יום ני.
מסני מולד ניסן הבא שאירע כהי׳נ תרמ״ב ויצטרך לדחותו עד יום וי .שביום ו׳ אינו
יכול להיוח רלא בדיו פסח .נמצא שאם •לא נדחה אוחו,עכשיו יהיה בקיבוע זח ו׳ ימים.
וקיימא לן נד״ה בפשוטה .שאץ יכול להיות בקיכזע של שנה פשוטה יזהר מהי ימים
11 ה ש ל מ ה למחזור רםרי
אםילו כשחחדשים מלאים אבל אם יארע בא־ד ותחם־ה אינו נדחה דאז יהיה סולד גיסן
הבא כהי׳נ תרם־א ולא יהיה נחזה .ואץ ביניהן .כי אס רי ימים .וכן א״ד rawבשנה
מעוברת אינו נדהה .שבשחשליך הכ׳א הקםיס על א־ד ותתם־ו יהיה סולד ניסן הבא כרב
שנ־ה ולא יהיה נדהה ויש ביניהן ו׳ ימימ כסשפמ שנה סעוכרת כאשר התרשים כסדרן.
ונס אם יארע מ י ד וחחמ־ו אםילו בשנה משוטה איט נדחה דסולד ניםן הבא יהיה כרינ
חרסינ רדחו אוחו עד לסזית יום ולא יוחד .ואין כקיכוע זה כי אס ה׳ יםיס .כסשסמ
שנה סשומה כשהחדשים סלאים .ונם אס יארע כה־ד חחסיו אינו נדחה .דאז יהיה סולד
ניסן הבא בכיינ־תרם־ב רהיה דחוי עד יום נ׳ ד ש ביניהן ה׳ ימים .ונמ אמ יארע כו־ד
תתס׳ו אינו נדחה דםולד ניסן הבא יהיח בדינ חרם־ב וידחו אוחו עד יום הי .ויש ביניהן
ה׳ ימים .וה הכלל פסול י־נ תרטיב של סולד ניסן טהנ בכל יסי שבוע ובכל השנים.
ופסול י-א קנ־א אינו נוהנ אלא כשנה סעוברת וכיום ר .ופסול דתתס־ו אינו נוהנ אלא
כשאין שום עיבור עד ניסן הבא ואינו נוהנ אלא ביום אי .ובעדן יש ד׳ ענייני דחיות
בתשרי .פסול אדיו כננר פסול בדיו .פסול י־ה שעות בעם שהוא סולד זקן כננד ססול
י״נ חרט־ב .ונם אם יארע סולר חשדי בבטץ חקפיט לאחר עיטר נדחה .והוא כננד ד־א
קנ־א או אם יארעכנסריד בשנה פשוטה נדהר .והוא כמד א־דותחס׳ו .וכל אלו שפירשנו
לדחותם כמן י־נ הרס׳נ וזי־א קנ־א זא׳ד וחתסיו בניסן דיה שעות לבט׳ד חקפ׳׳ט ונטר״ד
בתשרי .כל שכן אם יארע הסולד סשם וםעלה ביום שיחא נדחה .ותצור סעל סניט
דמעה ימהח .והצפוני סעליט לארץ ציה ידחוע
שמור לך מ ן הדוב אשר לא יםנע כטלה סן יאכלט ונס אס ישל כני בתרים הרחיקהו
מעליך וביום השבת אחרהסלאה באחת עשרה קנא קנאחי ואס לא תקדש המלאה
בראשון בארבעה תת מועלות משם .הלא זה אוד מוצל מראש וכין שמונה עשרה מפני
שיבח תקום ונם בשני כחמש עשרה לאחר המלאה וקטפת מלילות והרמש הניף עליהם
וביום השלישי אם לא תמלא טרד תמחה והמתרים קה לך ושמחת בחנך .סי׳ שטור לך
סן הדויב זהו בדץ אשר לא ימנע כסלה .זה הדש ניסן שטלה עולה כו .דלא כריו פסח.
בניי בתרים .זהו י־נ תרס׳כ .הרחיקוע סעליך .כלוסר דהה אותו .וביום השכת לאהד
המלאה כאהד עשרה קנ״א קנאתי זד; ד*א קניא .לאחר המלאה .לאחר עימד .קנאתי
כלוסר אני מקנא כו שהוא פסול .ואס לא תקדש הסלאה .בלוסר ואס לא יקדשו כיד
ארר השני שלא יעברו את השנה בראשץ בארבעה .זהו איד תית םץעלות סשם .חלוק
את התיבה תתמיו עלות משם .אס יארע באיד תתמ־ו בשנה משומה עלות סשס .הסתלק
ממנו ודההו .כי פסול הוא .הלא זיה ארד מוצל מראש .זוצ לא אדץ ראש השנה.
מוצל .מופרש .כמו ויצל אלקיפ את מקנה אביכן .ובן שמונה עשרה מפני שיבה תקופ.
אם יהיה הסולד כי־ה שעות .מפני שהוא מולד וקן תקום ודתה אותו .ונם בשני כחמש
עשרה לאחר המלאה וקטפית מלילות .זהו כרו תקפ־ט לאחר עיבור .מלילות הלקיפ.
והרמש תניף עליהם .כלוסר כרוח ודחה אותו .וכעס השלישי אם לא תמלא מר׳ד תמחה.
זהו נטריד .אם לא תמלא .אם השנה סשוטה שאינה מעוברת .תמחר .דחה אותו.
והנותרים תקח לך .כלוםר וכל האחרים כשדין ובהם קבע ניסן ותשרי לתיקון הסועדים.
ושסהת בהנך .לעולם אין בין קיבוע ניסן לקיבוע תשרי דיכא אהריו כי אם בימים אבל
בין קיבוע תשרי לקיבוע ניסן הבא אחריו זה הוא הכלל והסימן שלא תטעה .בשנה
סשוטח .בשסרחשוון וכסליו חסירין אין ביניהן כי אם יום אהד וכשהן כסדרן .ב׳ ימים.
ובשתן שליםין נ׳ יםים .וסיםניך הביש אבינ .ובשנה םעוברת שאנו סופיסין שני יטיס
בשביל אדר השני שהוא שני יםיס אז יש ביניהן כשםרחשוץ וכסליו חסירין נ׳ ׳סיס.
וכשהן כסדרן ר׳ יסים .וכשהן שליםים ה׳ יסיס .וםיסניך חכיש נד־ה .לפיכך חרוצה
ה ש ל מ ה למחזור וימרי 12
לידע סדר מהלך השנים יחשוב סולדוח ניסן או סולדות תשרי של בי שנים וו אחר זו
וידע אם יוכל לקבוע החודש ביום הסולד או אם יצמרך לדחוח אחד סדין או שנים יחץ
לבו ויראה כמה יהיה בין שני הקיבועים רדע זה הכלל או הכלל שכחבחי למעלה בדחיוח
זייא קני־א ובדחייח א־ד חחס־ו שכח׳ בהן נד״ה כםשוטה כפשוטה והרז כסעוכרח .ובזה
הענין ידע כל ראשי חדשי השנה וכל הסועדים .ואם סרחשוון וכסליו חסירין או כסדרם
או שלמים .נשלם; חזק:
ו׳ גרו תתר־ע .תקוסת ניסן בתחילת ץם נ־ שמיני שני טיח כחודש .כחולו מולד גיסן
של סועד .תקוסת תמוז ט ׳ שעות ומחצה של ?ם נ׳ סנחס ככ׳ כחודש.
ת ק ף ,שגו רבותינו ברוך שבחר בהם .בארכעד׳ תקופות השנה טיס נהפניס ליס .נתקוסת
תשרי שנו;עקד יצחק אבינו על נכי הסזבח .וכיון ששלח אברהם את ידו לקחת
את המאכלת לשוחטו טפטפה הסאבלת דם .בתקופת טבת שבו קייס יפתח את נדח
מבתו .ובשעה ששחטה טפטפה המאכלת דפ .וכארבעה ימי התקלפה היו בנות ישראל
סיוגות לה .רכתיכ טיטים ימימה תלכנה בטת יהודה לתנות לנח יפתח .בתקופת ניסן
שבו לקו המצריים בסבת דם ונהסלו סיסי היאור לדם .תקופת תסוז שא׳ הק׳ לסשה
והכית כצור ויצא ממנו טים ושתה העם .וכיון.שהנהו זנה הסלע דם .רנתיכ הנה צור
ויוובו מים תקופח ניסן וחקוםח חמוז שהיה הדס מחמת סיס .אין כהם סכנה .תקופת
תשרי ותקופת סבת שהיה הדם מחמת אדם יש בהן סכנח לאומוח העולם .אכל לישראל
כתיב ה׳ שומרך ה׳ צלך על יד ימינך.
ואני שמעתי שארבעה משנים הן בצבא הפרופ .וכל אחר משמש תקופתו .וכל הממונה
מסתלק ובא השני לעומתו העולם בלא ממונה ובא מול עקרב ומטיל טרה מיפת
רם שאינח של חיים ושופך למים.
15 ה ש ל מ ה למחזור רטרי
ואם ת א מ ר ימה דאו חכמים לעשות חודש חסד משני יטיס וחדש םלא פיוס אחד
אדרבה איסכא ססתברא דהיח יום ראשץ מחדש הבא .י־ל לסי שהיו ב־ד
מקרשץ"החרש על סי הראייה .וכשהיה החדש שעבר מלא או עושין ראש חדש הבא
שני ימים .שבכל יום שלשים היו םצסים אם יבא העדים והיו סחסללץ חשילח ראש חדש
מספק .וכשמו העדים משחררן לבא נמצא יומ ל׳ ראש הדש ססםק והיו מקדשץ ראש
חדש למחר ביומ ל־א .נמצא שיום'ראשון הוא מהדש שעבר .וכשהיה חדש שעבר חסר
כנון שבאו עדים יום שלשים לא תיו עושין ראש חדש אלא יום אחד .ואותו סדר אנו
עושין כשהחדש שענד מלאה אנז עושין ראש חדש שאחריו שני ימים יום ל׳ דום ל־א.
ויומ ראשון הוא מהדש שעבר.
אח מוצא שפחי)בהקדמה( אשמור ואודיע עוד דברים אהדיס ע״ר הכ־י הבודליאני
ס•׳ 692׳ ולא אשים לב רק לחלקי הכ׳י המממנים ברשימת נייבואיר באוחיוח ל ער
12׳ ני שאר החלקים )ד&סומנים כרשימת ניב כאותיות 1עד (6לא נכתבו מאותו
העפר עצמו .ובלי ספק היו לפ־ז כ־י פיזהד ואחח נתאחדו עם החלקים ,7—12אחרי
אשר ש מהכ״ הזח השני נאבדו שני חלקים שלמים ורוב החלק השלישי .ני נסי הנרשם
בלות הענינים צד 133.נכללו בקרט :א׳ ספר דייקוח ,ב׳ עיבור ,נ׳ מסר האלקושי,
די םדד עולם .ה׳ פירוש מפרקי אנוה .מהפסדים האלו הסר כעת כל הספר האי׳ והב׳
מתהיל כפרק הניד )צר (88ופופו)צד : (137סרק ם׳ נשלם סוד הדבור .לזה יקרא
מפר האלקושי .יען וביען הוא ראעד)?( השלישי ,קובעת נלילוה השמים וארץ ההתימ.
סיםן השאלה סיד הה׳ ניב )כרשיסתו צד (137הוא לוו; נס דיש הירשנואהן לא היה
לאל ידו לקרוא את הפלה הזאת ולהבינה על נכון .אולם ד״ה כראדי הכיר ,כי שתי
האותיות האחרונות ביתר הן אוח ש׳ דש לקרא את המלה.ראשי ,לאפר כי הספר הזה
הוא הראש )החלק( השלשי בהקבץ הזר -ההרה מורה ,כי סלת .האלקושי• הוא נכונה
ואינ יש לשעה כי שם המחבר נחום .כי כן נקרא נס הנביא נחום בשפ האלקושי.
הננינות נכתבו נל־ס להקל על התלמידים את לסוד הסימנים האלה ,אשר למחט
על סה לבל ישכהום .נמ מרבינו סשולם נזכר סימן לדתיות ניסן כזה והוא:
^ ל אביב ה צ ו מ ח ביותר ממחצית ה ש ב ע ה א ש ר ־ ל א ח כ פגעו מ ת א ר
ה ש י ע ת ביום' מ ע מ ר ו ה פ ש מ ך ק ביומו ל ה ק ת ל ה ת ק ד ש חוץ מאשר־אניק
ב א ח ר ו נ ה כ ל י ל ־ ש כ ת בעוברו ו ס ת ת ח מ ש י ת ללילי ראשון ל ל א ע ב ר ל ה ב א
א ש ר שניהם נצמדו ל ה ד ח ו ת ולהפשח.
אהר הדברים האלה יבא כאור הסימן הזה .בסרק הליז נמצא את הדברים האלה:
.הא לךר׳ שערים וסדרשים וסדר עניניםופירושם הוא כתוב על מ ד ר ש רביגו סעדיה־.
ובסרק הל״ה. :אמן ואמונה עוד יש שבעה שערים מבוארים ומםורשים והסה םוצאם סכל
סלד ,ויכ תכונתמ מסור בסי׳ רכינו סעדיה״.
בסרק הל־ט :הלא כתבתי לך עתה ש ל י ש י ם מעשה שבעה הימים וסוד העיבור
וסדר שלשת מיני הנלנלים כל כוכבים ומזלות ותלי מעשה תכונתם מוצאם ומובאם ואיכה
הס מתהפכים במסיבות ותתבולות.
עוד שם :הנה הכוכבים והמזלות האי הם משטרי השמים אשר השליט היוצר
להיות שוטרים כ א pעל כל סעשה בני האדם אשר נעשה תתת השמש לטוב ולרע
להיים ולסות זה בכה וזה ככה וסדר טלאכתם וסעשה ססשלתס הנה כתוב על ספר
םשנת שםואל כן אבא.
לזה יקרא ספר האלקושי וכוי כאשר כבר העתקתי לעיל צר 15ואהיב מתחיל
פירוש האבות ועליו ונם על סדר עולם אשר ככ*י הזה כבר דברוץ ארוכות ונצורות במאמרי
אברהם כרלינר. .לקוטי בתר לקומי* עיש.
ק ו נ ט ר ס •הפיוטי
הגליה
א ל ה מ ח ז ו ר ו י ט ר י כ ת ב יר ל ו נ ד ו ן
עם ה ע ר ו ת ו ת ק ו נ י ם נ ח ו צ י ם
sue
חיים בראדי.
pm,*i(§<1 •rן
בירנבערג תרפ״ג
בהוצאת כיח מסחר ספרים יצחק מלקא
מ©תח הפיופדס.
יקרר .מיקר יוצרה 32 וסיוח כיפ 56 אכי איך 64
ירחם בך .יחוס 27 אברך לך כוך 43
יריעות שלפה 27 ח י ל אזור 25 אורה לאל חי 47
ירשו למצער 35 אופני הוד 17
יאווה ש ח 20 אור עט אדרח 1
כבודו אות 12 יכשו אלי 8 אחי שאו משאת 4
לבי ובשרי 45 ינדל כחך 52 אחרה עת פחתי 31
לחוצה בארץ 58 יגוני ומר חכי 45 איומח׳ שמח• 30
לך יעריצץ 21 ידודק ׳דוחן 18 אילה על דוד 26
יתעת אמונות 42 אץ בפי מלה 28
מה לאחותי 35 ידך אל שנח 23 אל ארץ . . .אמר רהי 5
מחנות עליונים 11 ידעחני במים 44
מי יתנני 34 אל אדץ אמתו 5
יה בסי קדושים 11 אל ארץ על כל פעלים 6
מרעיד עמדתי 44 יר .יושב 16 אל בדחך 61
נשמת אהחים 39 יד .רעיק לבך 54 אל דרכיו 50
נשסח ידידם 41 יח שמך 53 אל חפדך 40
נשמח שבנר ישרון 42 יוה לאל חי 41 אל לקחני 37
יודעי חפיצוני 57 אל םחוללם 38
אשר יה 3 יודעי ינוני 37 אל נערץ 71
צמאה נםשי ,ראח :לבי יופ הודו 13 אלוזי הרוחות 51
ובערי יונה נשואה .ראה :יעלה אם אויבי יאמרו 36
עןאי עץ 3 נשואה. אמרו לאלחים 1
שאלו שחקים 17 יושב במעמק 32 אמרוה האל 23
שאלוני םעםי 4 יערו פלאך 24 אראה לפני 49
שביד׳ כת ציץ 59 יחד קרני 53 אשא רעי 21
שבעה שחקים 52 יחדו לב נשלם 49 אשא ראשי 50
שחי לאל 46 יחח נא כל איש 7 אשיר שיר 21
שיר ושבח 48 יחו לשק 14 אשיעת שלוהתו 4
שיר יחודש 51 יחיד ערץ 22 אשנבי שחקים 19
שירו לאל 2 יחידה שחרי 46 אשפוך שיחי 57
שירו לדי 1 ימי שנותי 33 אתה נוחי 46
שכחי יגונך 43 ימין אל ראה :ואלו שירה.
שלשו קדוש וכשרסים 9 יעלה נשואד60 .
שלשו קדוש עונים 7 יעלוז אהבים 25 בכיתך בית תפלה 47
שפל רוח 42 יענו חכמי לב 56 בשירים ובתהלות 3
שםת׳ ישבהון 48 יפו בעיני 34
שש מאוח 62 העי שלחוני 40
׳קרישון היום 10
הנשינ ערוך 54
ששתי רב בך 47 יקירים אדירים 10
שת• פעמים 61 יקר אדץ חנםלאוח 6 ואלו שירה 55
.rrfon רתחלחס יען כי הסימנים כ־ו ,מיו ,מ״ז קיו לא באו כמפםר הםיומים,
ראש־דבר.
אמר ועד :כאשר כינותי כספרי רשדיל דל ,במדמ במכחכיו ובסשוז טל אותת
שי־ל אחרי מוחו .מצאתי רא־תי ,שהוא מביא סר׳ ושם פיומיט מהמחזור דטרי ,אשר לא
יראו ולא ימצאו כמה־ו אשר הדל הרה״ח ריש מרודץ נ־י ע־י חכרח .מקיצי נררמימ•
הנכבדה .על הרוב יאמר רשד־ל ,כי לקח את הפיוטים האלה מחוך קונטרס הסיומים
אשד בסוף מה״ו*( ,ואולם כסח־ו שלפנינו חסר הקונטרס הזה ואיננו .ויהי בהיותי כשנת
תרנ־ד באננליה .להעתיק שם את שירי ר־ יהודה הלוי .נתתי את לבי לדרוש ולחור נם ״
אהר הקונטרס הוה .אשר אכד וכרו ,כי נפשי חשקה סאד לרעתו .ואסצא הן בעיני ר׳
ויצליח אח דרכי .ואהרי הקירה רכה וחפוש אחי־ הטוש םצאחי אח אשר בקשחי ,ואח
אשר פללתי ראוח ראו עיני ותאורנה!
קונטרס מיופים — זה שסו אשר יקרא לו שד׳ל ואיננו בכיי — נמצא כסוף
הירך השני סהסחזוד ויטר* כיי אשר היה לפני רשד׳ל דל• ולא בסוסו ממש ,כ־א קרוב
לסופו ,הייט מדף 239עד דף .260והוא כולל לםייז אחד ועשרים דפיפ בתבנית חצי
נליון נדול ) .(2 °הדסים כרוכים בהכ־י שלא בסדרן .ואולי מטעם הוה לע העתיקו המעתיק
את הכ׳י כעד תברח מינ והניח נמ לי מקום להחנדר בו.
והנה אף כי נדפסו כבר רבים מהפיוטים אשר בקונטרס בספרים שונים ובסחזורים
םפנהנים שוניפ ,לא הדלהי סלהדםיס אח כל הקונטרס כאשר הוא לסני ככ־י ,בלי כל
נרעון .כי היה את נפשי לתת לפני הקוראים הנכבדים דבר ולא חצי רבד .אך שברי
שיחם הנסצאים בהכיי — כי חכ׳יי חסר בסקוםוח אחדים — אותם השסטתי .יען
לא דאיחי כל חועלח בהדפסתם.
,
בהערות אשד בסוף הספר העיחתי אח אק חקורא על דברים שונים הטנעים
בהסיוטים הנדפסים בזה .גם הודעתי את הסםרים אשר נדםםו בהם הסיוטים שכבר יצאו
לאור ,ונם לשטיי הנוסחאות פניתי טקום אצל בל השירים .ואם יראתי פן תרבעה אלה
השטייפ — בפרט אצל חשיריפ אשר כבר נדפפו סעסים רבוח — קצרחי ולא הודעחי
רק אח השטייס הנסצאזס בתוך הכיי אשר לפני .והנקל לכל איש להשוות את השיר
כלו עם הנרסס סכבר ,אתרי אשר קראתי כשם את כל הספרים ,אשר הפיוס נםצא בריסה.
זה שעור מה שרציתי להקדימו בזה ,והערות אחרות ימצא הםעיין בסוף הספר
כל אתת כמקומה הראוי לה ולא אכפיל הדברים ,אך אתן בזה עוד רשימה על סדר איב
מכל הםשורחם .אשר פיוטיהם יםצאון בםפר הנכחי וחם:
אנינדזר :סי׳ ס׳־ו — .אברהם :סי׳ כ־נ)?( ,ק׳ז .־ -אברהס בן עזרא:
מי׳ כיב' ,ליד )צד .(71ם־ב .ט־ם .נ־ז ,ניט ,ע־נ .ע־ח ,ע־ח .ם־ז ,צ־ח ,ק׳ג — א ה ר ן :
כ.
ברכו. במקהלות ד׳ כחורי הקני, שירו לד׳
ארבו. לו שם הימים אודה בעמים למשםיל הרמים
דרכו. הרשעים קשת אדום ומואב ושלשת מזורה הרשח
שםכו. ארן סררתי ולכבות נתלתי הוסכיס קערחי
מסכו. את ידיהם על ראש אני אל אדרוש במר לענה ורוש
ילחכו. עטר בנחש ]אל עונה להש[ רצץ פוחם| חש
ילכו. אחרי ההבל כל סנאצי יחבל בורא כל וסובל
ידרכו. ועל במותיםו״ ויסולו אויבםו יחז עוז לעמו
ערבו. עצים על האש הוריס אל תבאש אל נששט באש
משט. למשטהותיבם צאן כרס סניםי וחיזנץ ל ן יהיה לרצון
מלכו. ואלה המלכים אשר שמו ממליכים יקר עדת ברוכיט
*חמוכו. וכשאול צעדים וחבל חיל רודים עורה לרךים
קונטרס הפיוטים 2
ד״
עם אשד יה כרך ,שם אל המבורך ,כרכו.
תחכו. ופלאי מעשהו ואתי גדלוהו בקהל רוממותו יחדו הללוהו
חשסט. ולבכם כמיס והשתחוו אפים צור דר שמיס לו שאו כפים
אור גונה מעליו ידחפו. כל מתי מפעליו חי שוכן ובוליו ושת רקת מעלליו
בשמו רם ונשא ימלוכו. יום וליל בס נעשו קץ להשך עשה נס נשי אור כםה
עושה שלום בסרומיו בין אש שרפים ומימיו שיר והלל עמיו תערט. ספרו עצומיו
ו.
כשירים ובתהלוח ,אלהים במקהלות — ברט.
ערט. שבת ותחלה בשכל כל מלה לשון בלי תפלה יהודה לתפלה
הנט. הרשים לבקרם הדרים ויקדם יאמירו סדרים והמוני עדרים
משט. ויד מעלילותיו רמו חהלותיו ונודל ממשלותיו ספדו מעלותיו
נסט. מלך מלכים לבד לשון ופה כבד להניח כל בד בבד פעלו מה נכבד
ולט. קחו נא הנכרים לבבות ודברים רוחות נשברים זבחו חמור פרים
ברט. יכל כרך לפניי נזרו פפגיו לנסר אח פניו קדמו את פניו
ח.
ט.
ד׳ אח קומו וברכו קומו קהלות אחי שאו משאח
ד׳ לשמך אל חן כבוד עם אלילים יעבוד תשמידהו עד אבוד ואנכי וביתי נעבור את
ד׳ מיחליך עוב תעוב חלילה לגו משוב אח חי הכה עור ויזוב חחטאינו באזוב
ר׳ ישחחוו להם ויכעיסו אח נכרים מקדשך בוסמו ואח מזבחותיך הרסו יחדו כרעו כרסו
די שירו לד• חללו אח נמלאות שדי םללו מלכוח הדרו קבלו אחי לדי נדלו
ד׳ את אכן סשסטי הנה בו מבטי סלט עיר מקלמי חזקי ומטלטי
יב.
ועל כל המעשים: על כל החוסים אמתו צנה וכדון אל אדון
בסי כל נשמה: בשחק וכאדסה מסי צבאות ערך ברוך ומבורך
מלא עולם: ליצורים נלס נחר בניבו גדלו ומובו
סובבים אוחו: ונלאים מחזותו ותושיה נכונה דעת ותבונה
]וחיות[ הקדש: השס מראות על כנף דוה ידאה הסתנאה
בכס המרננה: נ ע pנחקר. ומה נאה לעכור ונהדר בככוד
לפני כסאו: רנל צנאו זה לזה ישור זטת ומישור
לפני כבודו: הכל יעידו וצדק תמים הסד ורחמים
שברא אלהיט: ומאור נרנו וכוכבים ]ומורות[ טובים מאורות
בבינה ובהשכל: אל עולמו מכלכל ובנבורה מודעה ]יצרם[ בדעה
נחן בהם: העניק להם הוד ונהורא בה תבודד.
נקרב תבל: להשמיע בנבל יורדים ועולים להיות מושלים
ופסיקים טנה: סובבים במהונה ומלחו לא שניו מלאים זיו
נכל העולם: זוהר חילם ככל הארץ קים נאה זיום
ששים בבואם: מתעלסים בשיאם ובםרוצתם שםהים בצאתם
ק ו נ ט ר ס הפיוטים 6
רצון קוניהם: שמש וסהר שניהם עש כסיל וכיסה עושים באימה
נותנים לשמו: ע* עמו וכמצותו לעבוד פאד וכבוד
לוכר מלכותו: ליקר גמלהו יעלו ברננה צהלה ורנה
רזדח אוד: ויאמר אל נאור ממקומו לא ימש קיא לשמש
צורת תלכנה: עדות נאמנה בנלליו להשקין ראה והתקין
כל צבא מרום: בצסון ודרום להבות הילו שכח יתנו לו
עם אומני הקדש תת לו שרפי קרש בקול רם בהמולה תפארת וגדולה
יד.
טו.
11 א(
ג(
אל ,וחודו וכרו ושם קדשו. יחדו נא כל איש בסוכ רחשו
היך ימלל אדם חהלחו
או יספר מקצח נדלחו
הוא מחולל הגל במלחו
אך ברהמים נמצא לכל חרשו הוד והדר םוחו ומלבושו
ובשהקים הפליא עזוז נדלו
עח לכל חי יכין מ ק אכלו
כל יראיו יראו הכי קולו
עם ברקיו ובמוקדי אשו כסרוסים יתן בהדעישו
דברו כל השומרים דחו
תעודהו ינצורו באמת
יום לכל איש שכר עבודתו
עוזבו אז יאכל ס ח כחשו ינמלפ ,יזרחו כאור שמשו
והודוזע עמו הללוהו
העריצוהו אף שכחודצ
רננו לו כל יום וברכוהו
עם שרפים עומדים להקדישו. קול קדושה חשאו במקדשו
טז.
ן ו ו •_! א(
נ(__!
עד וקדוש. שלשו קדוש עונים ברום עבות נלילי מרככות נצות ולהבות אל
מבין םליל ויחפש יחקור
דעו כי הכל אפם כמקור
ובעקור שרשו במיט יחרפש
קונטרס הפיוטים 8
ובל ראש בום דוש ישהה ונס יסץ ישר כמו חומץ ואין אדס מאמץ כח למול אל קדוש.
הצור נסתר ובכן נראה
לכ איש השכל פליאה נצור
ביצור מעתיק •ושם לשואה
חוסר ביר יוצר איכה אין עוצר פני דרכו נוצר ושמו טרום וקדוש. ואנוש היררוש
על קו לא ימעד ועד
הוא 5־ כי אל לו למסעד
לכל והוא חי לעד מועד
יחלוש ויחבוש ומ* יאמר לו שוא פעלת עת ישו סוסתיו ביד ראשיו אז יאמר לו קדוש.
דורך על במחי עב ,אין לו
העולם לא יכילו ערך
לו כל כי הוא פעלו צורך
וינבר ,האל קדוש. ופסילי האליל יחלפו בליל כי הם רופאי אליל וכמוש ׳כוש
הונים לך אן ואן דיודוח
זיקי חיות ושנאן םלדוח
כנף לכסות מראן סרודות
ואמר קדוש קרוש. וקרא וה אל זה צופה כל רזה שלש לסיוש עונים במהזד,
יז.
יח.
יט.
ב.
כא.
כב.
- ב(
בנ.
בד.
כה.
כו.
כז.
כח.
-־)(-
שאלו שחקים לשיחו לאדמה
לכם יספרו הוד זרוע רמה
מחח דוק וחלה על בלימה
־נוף טפח ונפח הנשמה
אשר בידו נפש }רוח
יוצר הריפ ומרא רוח.
לבדו היה במרפ יומיפ
ועד לא גלנל הונ שמימ
ובאין מעינוח נכבדי מימ
כשום תשך על־סני תהום ורוח.
מקום ססשלתו למעלה הציבו
וכדמות אבן ספיר הצכו
וענן ורוח ואש שם פביבו
טרום השס עכים רכובו
הסהלך על כנפי תה.
־כין כרוח פלאכי רוח
]וחיה נושאת אופן ברוח
אל כל אשר יפנה שם הרוח[
ושביס וטסים ורצים כרוה
להקדיש ליוצרם בנתת תה.
כט.
אראלי והשמלי ונלנלי מרכבה אופני ד1ד ושרפי להבה
לנערץ כסוד קדושיפ רבה כורכים וקורים למעריצים אדיבה
קק־ק ד• צבאות.
ק ו נ ט ר ס המיוטיס
לא.
נראים כנרתקים שחקים אש^בי
פעמי שיר ממחקים מוצקים וכראי
קקיק ד-צ.
מאש צבועה מאוששת הקשת מראך.
לזוכר הברית מקדשת מינים שלשת דמות
קק׳ק ד-צ-
קונטרס הפיוטים
לד.
לה.
]אשיר[ שיר לאל אשר למיוםס יושב על כסא.
לו.
לז.
לח.
אור ישעך מתני! בין מונר וקונה לעס ±נימ ]ידך[ אל שנה
טל ענניהם אור
נזר סארם הורד נל נאק
סואן לעוררם וברעש סאק
קולס כשנדם נא הקשב שאץ
קונטרס הפיוטים 24
נחלאים ודכיס נא הורד למקנה גלות אךכיס כי שתה שני
ולמהניהם אור.
היו אלמים ולקרני ראמ
דלים עיטים שובה נא ראס
עלי אסופים בני אמה ואס
?ושוסיס ומכים קה נא בן מענה עדי לםכים היו עלי שני
והסץ שניהם אוד.
מנן ושמש דלתי ולי
מחר באמש יהיה נואלי
יקעורבהרמש יכתוש ? * ל י
חעימ המרבים לנקומ לי למשנה יעל ואשכים לסתות שם בני
אולי עליהם אור.
בנעים דברך הן אתתמה
קעי וארך אם יתמהמה
כיי צץ ודרך לא אכלםה
יושבי מחשכימ כא אורך והנה מהרכים כוכב יענה
ננה עליהמ אור.
לט.
מא.
מכ.
סנ.
. ן, ״ א(
ב(
]יו־חס[ כך יתום אמיר תקוה
נכוה ולבו כנחלי העני
דוה יחכה .ונםשו מחכות
כאסיר סרות חלם. דחלום בשובך ]אח[ שכוח חילך
הםון רחמיו נעור לבן צעיר
בטרם חסוץ האהבה חעיר.
הקולך בני זה בין בני שעיר?
וזעקת כסיר קולס. כאוב מאדמה אשמעה קולך
והיה ביום תנמול ושלומים
להפליא .עשות בינך ובין עטים
]אנוסף[ מטר נקט וטל רחמים
העמי יהי טלם. טלך יהי וברכתי רצוני
ישנה דברי לך נאמן ולא
אשר סוררים הרסו אני אבנה
]הומעק וצופה לך כקול יענה.
אלחים ,וסר צלם אסיר ארביו קומה ראה ¥לך
הטוב אמרך נואש ואל עורך[
ותדאנ עלי שברך והוא שברך
טעט קט ותשטה כערוך נ p
ד׳ לאור עולם. ימי אבלך שלמו והיד] .לך[
מד.
שניחם ,ולא חואר עליכם ולא הדר יריעוח שלמה איך בחוך אחלי קדר
חרבות עזבונו וסרץ בלי ננדר הסוניפ אשר שבנו לפנים בתובט
קונטרס הפיוטים 28
ואיך תשאלו הדר לשושן כתוך דרדר יהלכו בלי קדש כנולה והיו חול
לבלם כשס יקרא ואיש לא יהי נעדר דהויי שכניהם רחשי אדוניהם
ויאיר כאור שבעה מאורם אשר קדר: הדרם כראשונה ישובב באחרונה
מה.
מו.
ארמוח מעל ] [. . .רחשי
אדמוח עלי ראשי ורך
דלתי ינעל. מכא לחשי שהה ]נפשי[ לעסרוח נשי
קונטרס המיוטיס
םז.
מח.
כי כא עת הדרך ]איזסתי[ שטחי
ומעולה שכרך קרוכ יום ישעך
יבא אל שערך[ ]הנה טלכך
מוסרי צוארך התסתחי ]ציון[
קוטי אורי כי בא אורך.
ונלה םקוט םקרשי שסחתי ערבה
וסם קרבן אשי סתם רחשי
ושבתי וחדשי שכת משוש חני
רקם בי נחשי אויב דלקני
מלכי וקדושי ראית ודוממת
וחזנח משלומ נםשי.
ובל שטרי מורח םזרות ושמשים
עולם בלי נקרח עבורך קבעתי;
נוצנ הוא ונאדה אם לא בריחי
לראשק אשר סרח החשחי מעולם
ונעשו נברה הוע^מ באוסל
וכבוד ד׳ עליך זרה.
קראחיך בשנוני מן הנמר
והושעת המוני רלנת קץ
נם זנות איתר אף עמדה לי
וכלו חשבוני ועתר׳ נטשתני
ונס עבת ומני אפסו עתותי
נתתי כיד מעני ובצאן לסבה
העל אלה תחאסק ד׳.
תחת יד מוני ועוד זאח א ץ אניחך
ו מ ב ע ו אדני עליך הושתתו
רב טוב מצסוני סעלתי למענך
אהזתיך בימיני שמאל בנלותך
לצמצם שם שכיני ידעתיך בצר
העדותי נאמני בסםר תנחומך
שנת מדיוני יום נקם בלבי
ועליך מרח ד .
ותחי עוד נחמתי
סוהר כתובתי בםנלת סמר
]הן[ היא קנאתי אכל שלות מרסי
ואני בנלותי ]הם[ הולנים וחוזקימ
עלי תוך נלותי נאו נעקיםין
קדושת יראתי להנטישי דתך
ונך מחמי שת* תורנתי עליך
ואלו לעבדים ולשסחות נסנרתי החרשתי.
קונטרס הפיוטים
כי ]אני[ אשבחך אל ]נא[ תיראי
בכף צדק נוכחך וצתמך טלמח
ועת יום נצוחך דברי נבורתך
עליון דולחך עוררתי בניך
הזרחתי לאורחך אורה וצהלה
למשכנות מבטחך ירוצו עטים
ומלכים לנונה זרחך.
כי יד אויב נבר אמנם ידעת
נהה בכל םעכר ראה כי הייתי
אדמה ואתהבר אל מי אשוה
ריש ננםר ונסבר אמ לקנוי ונרצע
ועלי לא נשבר עברו כמה שמיטות
מתי אתנבר הודיעני קצי
קום ועשה כי עליך הדבר.
טאד רקמה אחבשך לבשי עוזך וצהלי
שובי שובי לנפשך פתאום אשמיעך
מבשר טוב לתפשך מהר קל יכא
תשועת קדושך משמיע שלומ
מלון ט ח מקדשך נאלך כ׳ חזר
בש^חך וחרשך השתחוי לבוראך
לא יבא עוד שמשך.
ונלה קץ פדעי לעורתי חושה
נמצאת תעי עזרה בצרות
*הה לך להושיעי הנה העת ך
״שובי לתעתועי אויבי חרפוני
עוד בל תושעי" כתתות שלוחך
]תשובת[ מרעי להם אשיב]ה[
ואני בד׳ אעלהה אנילה באלהי ישעי.
צתך להרעילס כמוס יום נקם
בהמה להובילמ כנבואת כהני
על חץ לתבלם הן שטעה בידי
שיב להם נםולם העת יבא
אוסיף שנית לנאלם נדהץ אקבץ
עמוסי להקהילם נר משיחי יאיר
והיה לך די לאור עולם.
מט.
ראה ההזךד .לסימן זר- אחרד עת סדוהי.
מונטרס הפיוטים 2י3
גא.
(H
ב(
נ( »(
נס •קרו לי מהלייך ]יפו[ בעיני כל דרכיך
כי אץ סהלתל בם ולא עקש אין כס לאיש ספהיל ולא מוקש
כ׳ נמשכתי בעבותיך. התהלכה* ארחוהיך
אח צור לבני אר: .קור ; רנה בך שניי ומאז״
אך זאח לכמונ* _בלי יאות r עיני חדרך נכספה לראות
הסתופפתי אל ביתך. עת נכספתי לראותך
קונטרס המיוטים
ואמ אלי עול סבלו שכמי ואסבלה םכל עון עמי
כי לא בזולתך אני נעזר לא אמרשה בסי מני אל זר
אס נעבדתי על דתך לא עברתי זולתך.
דלו לך עיני אלי מרוש דודי אשר ירי כך חתם
הן תקמלני לך אייחלה עזי ומעוד כך סלה
כי יהלתי חמלתך. הן קבלתי עברתך
ותחזק ככנף ידידותך התאמצה נסשי בעבדותך
לא שכהה ]נמשי[ רצונך כל עברו על• הרוניך
החחוקתי בבריתך מה אהבתי תורתך.
נה.
םא.
טם על כדוב קל שלו. נשמת אחוזים מעסים בחירים
נם קדישץ ועירין כשיד סקדסח לבקרים
הוד מכחיריס דובבים וסשוררים
אדון נשמח כל חי. לער ומעי
מונטרס הפיוטים
סב.
שבחך לעפעף בעמוד. אל חסדך אשביס ואעסור
ובבקר תמלחי חקדסך בנשף השקי ארוממך
סלך על כל ברבה סתסס גם לילה נם יוסס
נאור אחה ואדיר דל שטתי לך יאדיר
מס ולילה יביע אוסר הודן כמועד כני חומד
לוץרוח אין די ששתי ואס אדדה יל שנותי
ד נ י כל אליך ישברו זכר רב מובך ידברו
נותן נשסה לעס עליה הק הק לתבל ונמליה
חשרך הטלא ויערכו שבח־ ] ט [ . . .נותן לכל ה׳
אף רוחי בקרבי אשחרך ינל לבי ונסשי תשוררך
כל אשד נשמת רוח חיים באפיו כמוני כמו עם לך שורש בשיו
נשסת כל הי ומהיכל בשר. לך זמר לסר לעמך כדל בשר
סנ.
כמעט קס אשפי אר .שבהך ונרלן הגנ׳ שלחוני לסניך קהלך
נשמת כל חי. הנשמה לך והנוף פעלך
קונטרס הפיוטים
רחממך בנרון חיכ זאת נידם פחח שםחם ר׳ רב וצעיר רודם
נשמח כל חי. צר אלהים נשטח אדם
כפיו דין מתעה ככפת שיא יכיפו שואף באף ארץ על עם מרי זעפו
נשמח כל חי. כל אשר רוח חיים באפו
סה.
חיחדך יחיד בתפלה נודעח נשמת ידידים נוצחם עם םתעת
ולילה ללילה יחוד .דעת יום ליום יביע אוסר
תוערך ,ומזהיר הנימסו כששח ימי מעבד נשסת ונשסות רכות יוךוך לבר לבד
ולקדוש ישראל מכובד. וקראת לשבת עוננ
חסלדך המניח לבומחימו בחשקט ובבטחה נשםת סדוחם הסנםשים ביום .מנוחה
ונסו ינון ואנחה.. ששון ושמחה ישיט
^פארתך פועל ישועות ומה נאוה פעולתך נשמת פליטי שריריך וחסארח קהלוחיך
כל היופ תהלותיך. פי יספר צדקותיך
תברכך .בהעידך קץ ישע נבואת נואל נשסת בחירים המקוים בנין אריאל
מנותח לעמו ישראל. ברוך אשר נתן
הרומסך רם המזהיר לאום נצורה כבבת נשמח רוחשי סהלל חק בל יושבח
לכם את השבת. ׳ ראו כי ד׳ בחן
תיקרךיוס רעננים הוםיעסו בזרוהננוהיך נשמת יעורי להט עדת כסיהך
לדי אלהיך. יוס השביעי שבת
קונטרס הפיוטים 42
תצלצלך צור עולמים הולך בכשרון נשמת צנים ומביעים נרלך ברק
היס עד מרום. צדקתך אל־
תקלסך קרוא פניך חוסש סרעסי נשמת קבוצי נדוהי פלמי אנסי
שטתתי אליך כפי. קראתיך ד׳ בכל יופ
םו.
תשכחך שדי כיום הנחלתם תקימ יפיס צרופיפ שבטי ישרון לישען־ שואפים נשסח
מתוקימ מדבש וטפח צופים.
תשוררך ביום מתן דת קדומה שארית אום עמוסה קרואה איומה נשםת
תורת ד׳ תמיסה.
תרוממך תקיף בשמעם בנםעס מרסידים תמהים חרדים לקראתך נועדים נשמח
אנכי ד־א אשר הוצאתיך מ א pמצריס מבית עבדים.
תאמצך צור הנדרש לכל שואל אסירי התקוה בוטאיפ תהלות פני אל נשמת
מניד דבריו ליעקב הקיו ומשפטיו לישראל.
חיחדך יחיד ומיוהר בפי נועם ופחם יכירוך צעירי הצאן בכל ארצוח שבימ נשמח
אומרים אלו פינו מלא שירה כים.
טח.
סט.
שכחי מונך נמש הומיה — למה תמהרי ממצוקי נשיה
מחר נומך ישכון חהתיה — הכל נשכח כאלו לא היה
נמש השכילי — וממות ]הילי[ — ולאל הוחילי — אולי חועילי — ונמשך תצילי
כשובך אל קונך — יום ]תצמי[ מעולת קנינך.
לסה ולמה — נמש נדהמה — תלבשי שממה —
עלי תבל אדמה — כצאת הנשמה — נויה נאלמה
בשובך אל יםודך — לא תשאי בידך — מאומה מכבודך
מם יחיש נודך — כצסור אל קנך.
ע
1
;[::::::::::
אובה בשפה זבחי חורח. אברך לך כרך ואקודה
יהנה לבכי הוד ככודך
ובמי אשו קושמ מעבדיך
מי ולשוני הם לסלדך
יחנו בניל כבוד ורעדה. ממחנה ידך בחון• עדה
הנח שחקים לא ידברו
יום יום תהלחך יספת,
בלתי שפתים ישורח
על םשמרותי שיר להנירה. אשיר לעםתם ואעמודה
אמונתך לכי ובהררי
שמתי ,במאמרי לעומתך
אבים ולא אראה תמונתך
א
כלתי " °י ח מ ז ל ה ובשמך אניל ואסעדה ץ
קונטרס הפיוטים
םניא ורב כח לאץ חקי
מביט שסל רוח ודל סוקר
חוסך אפלתו לאור בקי
ובחסח קמחי ואתעודדה. עלי כרוב הסח נטול הדה
פחח בידיך להשביע
בל חי רצונך להשפיע
אענה אני החץ ואביע
אהלך בריבי שיד ואצעדה. אעלה בקריח הסד ואלכידה
עב.
עג
לים לאל חי. צמאת נמשי לאל״ ירננו אל חי לבי ובשרי
האדם וחי כי לא יראני אומר חי אני ]אל[ אהד בראני
מעיני כל חי. מאד נעלמה •בעוצם וםזמה ברא כל כחכמה
נמש כל חי. ברוך אשר בידו וכל םה יחו הורו רם על ]בל[ בבורו
האדם וחי. אשר יעשת אותם הקים להורותם הבדיל ניני חס
לסניך כל הי. ]אמת כי לא מדק[ נמשל כאבק דק מ ה זה יצטדק
הכשר ההי. איככד .ישוב כדמות תמת עכשוב בלב יצר השוב
בית מועד לכל חי. מרס ישככו ומדרכם שבו :סונים אם אבו
ומשביע לכל חי. םותח את ירך תחדש עידיך על בל חסידיך
אשר בן ישי חי. ויקרבו הימים והחיה נרדםים זכור אהבת קדומים
ובני החי ]לא כי[ בנך המת שסחר .נואמת ראה לנברת אמת
השעיר החי. שמוך אף על ראש תלק דמו דרוש הלא הלקך מראש
בנשמת כל חי. בעת כי אמתח מי ואקד על אמי אפרוש לך כסי
עד•
v |[ ״ _ _ ״
נדודי ונרושי יגוני ומד הכי
ותגל בך נמשי. ואזכיר שמך מלכי
מעונה מגס. .י מםלותי ירוסון
להיפיב נגינתי סצלותי ואריס
לפניו תרומתי תהלותי ואשים
בשרי בהגישי דמעי משו נסכי
ולב־ יקוד אשי. עצמי עצי ערכי
חסדיו ותנמוליו עצומים בלי מספר
יקדם הדום רנליו ובמה יצור עמר
ופרץ נבול מליו ואף כי ברח הסר
וירום נאון ראשי ואיך יאמץ ברכי
ורנלי בסח מוקשי. ועיניו עלי דרכי
וזכתן שמו בלנ׳ קדוש יעקב דרשי
ומי יערך אלי וחסדו צניף ראשי
ותשחוחחי עלי ומה חהמה נפשי
ולילה ויום דרשי לאל דרשי הכי
דרור הוא ונם המשי. עבודת רצוניו כי
קונטרס הפיוטים
נהני והורני בדרכי רצונך
צבי והייני ואמצא לפניך
ברוזזך תניהני ובטוב בעיניך
ולילי נדוד אישי ואשבה ימי השבי
רנני ותירושי. ואשבע בתוך מכי
עוז.
| | א(
ן ב(
אחי. סדי מבטן .אודך אחה נוחי
נפל חבלי בנעימותיך
עמדה רנלי במסילותיך
הראת לי והליכותיך
ציץ על טצחי. וחשח עדך חסכן ארחי
מעבדך ראיח נלמי
טוב ידיך עצם מעצמי
בלעדיך אץ מטיב עמי
אבד נצחי. רנע מר הודך יומ מנכחי
איך ינמולו הכל שעלך
לא יועילו על אחר •.ולך
לא יפילו ושאח מהללך
לי משיחי. במחי אעבדך אשם כחי
עח אשכילה מהרבםעלך
או אנילה יוס אקראך
לך אוחילה אס איראך
אפקיד רוחי. אתה ,ובידך הן מבטיחי
עז.
עח.
עט.
•KJD
פב.
]אלחיס[. ברט בםקהלוח שיד ושבח ערכו
וחשך שח סחרה שביב אש בוערה
אלהים. מה נורא סוכו
במרום שמ דנלו למעלה רום נדלו
אלהיס. נוי קדוש אשר לו בחוך עם הוד הבלו
פלאיו עת ״ p מאור שסש ימרץ
אלהים. על כל חארץ בלי פה דר עיץ
קונטרס מדומים
כתכריך הוד כרוך המון שירקו׳* ארוך
אלהים. עז לעם ברוך ונותן סוד עמך
שחקים ,נם קרה ברוח פיו שסרה
אלהים. בראשיח יום ברא עליוח לו דירה
חניוני ונועם ברנני אסונים
אלהים. ד׳ ברוך כן ושא נא לסעוני
פה.
פו.
ברכו. מתנדבים בעט אל דרכיו נועם
ויברכו. יחד ישתחוו עם לשמו אחר לאל אחד באימה ומחר
ימליכו. אשר בו מלכים לעושה מלאכים מסלוח ודרכים יאשרו לו חוכיס
תלכו. עש אחיי ד׳ הללוהו נבוני רוממוהו זקני גדלוהו מחני
נתבו. כמים שאנותי חונות׳ וינוני באריגי עד מתי רומו וםירוח־
שפכו. לאל לב נמים בכל יופ פעמים מלבות שמים ותקו כל נויס
מח < . נוים ב־ רמות רעו לו עולמות
קונטרס הפיוטים
פז.
&ט.
להם תסכול ולא יסכלוך שבעה שחקים לא יכלכלוך
הסה יאבדו ואתה תעסוד מעת בראחס הם יהללוך
נרלח מאר. ר׳ אלחי
סניסי בהיכל להלל לך יעריצון ספסרי סרוסי
כי אל נחל ונורא סאד ידאיס הץת בך ומי יחזה פי
אלהי. די
לך יערך שיר ליל רומס מי זה יזםר סכלי רוסס
כי נתל ד׳ ומועלל סאד ואחה על כל ברכה מרומם
אלהי. ד׳
ואיכה תשכון באהל וקובה הדרת כבודך נדלה ורבה
מאד עצמת ממנו כי כי אותך לא יובלו לגלנל מסיכה
אלהי. ד׳
מדיות חקבץ זתיים חסין נאדר בארבע חיוח
דלות ורעות תאר סאד קרא שנת נאולה לתועים כשיות
אלהי. ד׳
צ.
.its
לא אכסח וצדקתך ארוממך ו - -
—n יה שמך
ולא אנסה לא אשאל והאמנתי האזנתי
סה תעשה אלי ימרו •כלי •wpn ואיך יאטו־
וצוד מחפה למגדל יעז פנשחידו דרשחיהו
ולא מכפה בלי מסך כאוד ממיר הבהיר
ויתנשא: רחרוםס ויתפאר ישתבח
עב.
יחד קרבי תצהלינה .ראה ההערה לטיטן זה.
קונטרס הפיוטים
צג
צד.
צה.
| »(
נ(
צו.
_״ w J «(
ב(
תיש די לשדי ונפלאות ופיות ניט שיר מטולאות
אתנה תהלה לאל נוטל
חסדים .וטונות לדל עמל
נאנ על מן הם וגם חומל
אסוחם בזיקים ושלשלאות לאור מחשך שמ וםתלאות
למי יאחה שיר לך מושל
יתאמץ סדונא וכל בושל
עעוםים לפניו להתנשל
תהדש בכל יום ונפלאות נדולוח ונסים ונוראות
יסופר ככל דור ]ורוד[ מומחיו
אשר שם בטף עוד ואוחותיו
והחרים לשון ים לעבאוחיו
ואדעם לשמה וםחואות והחרים סלכיס לתוצאות
הדורה עתה ויום נידו
לקדש ולומח להרי
ולאכול ולשתוח ולשמוח
וביני ובינו לעד ולאות נחט לשבח וד״דאות
כאפריון וכלה וחתן
יאמח ישלחו לעור עליץ
ףןנהלו . . .בטח ציץ
ירננו יצלצלו בכל פאות ושרים לאלף ולמאות
צז.
ן ! ו
םםםעלך מי ולמי תדמה לב .שואל יענו חכמי
אין נמוך ואץ־דזמה לך.
57 מונטרס הפיוטים
צח.
אשסוך שיחי לסני אל
כעמדי בקהל ישראל
ומשירי להורות אואל
מרומם על כל ברכת
אםלד עורי כהילה
רמ *על כל יושבי חלד
יהד כאין אב ואין ילד
וחשכה. אור יוער
רוכב על נלנל ותבל
כמבול אשכול הוא סובל
כל הנבל על הנבל
ומי יורע במה ואיכה.
עניניו ככל האהד
וסניו עדריו מכל
בעיניו ומוצר קדוש
מלוכה. יאחה לו
מי וה אשר יעה חק
ודבר זה במאד רחוק
אדיר ונאור לבלי הק
רוחי לפניך אשםוכה.
ושבהי שיהי יופי
כובהי לך יערב
ארחי והכן ישר
נדעבוד האר יה
צט.
. | | (K
כ(
ק•
נלות מ ש ל ח
כ ]להוצה[ בארך
מראה ונגאלת טעונה בפרך
אשיבך לממשלת להיכל דבירך
ואשים למחצך ואנדור פרצך
ואהבך נדבה. ארוכה .וארצך
אהיה מהכד. ועד אן ישועה
ן?בה מצל פרועה ואני
מבכה כדהל תועה, כשד.
בצירי וכלה קצירי עבר
י ף י ,לא בא. מ צירי ונוסף
מ ד י תפארת יחידה לבשי
לכבוד ועטרת הכשי ונזר
בשת ,ומשכרת כי עוד תנשי
ונחח. זרח ויחת תקחי,
היוחך עזובה. חשמחי תחת
קונטרס
סב•
כבנם* נשרים יעלה נשואה
ואשת נעורים אהובה קרואה
עזובה לזרים והיום שנואה
םנים ,ותבתיר עד אן תסתיר
נשיקות אהבה? ארבים סעתיר
צעקו באמי זהה קול הצאן
יזעקו לי רצון לסצא
לה שן חרקו לצץ ואנשי
עיי אין שארית שרשם אכדית
ותקוה. אתן ולכם אחרית
דמעת עשוקים בנאד שיסה
כשמך דבוקים כנפש וכםאר
ותמיד דםוקים שחו עד סאד
רבצמ שבה ממחוז חסצם
אשר נרו כה ארצם ומעל
והניחוהי ילכו פני
אחותי דדי מעכו שנאי-
הריחותי לא שסכו דמים
זדי בדמיך שביי יונת
לאלםי רבבה אחותי את היי
ובחוח רצק לעיניך בנך
שמח בריחות ובינך ביגי
נמכי לצמיתות ראשית אונך
וחרבי כקולי ארבי שוללי
אלהי למוכה. זכרה נא לי
לאסו• מכרתיך אלתדםבנסשך
שכר שכרתיך כי בעוד נמשך
ושמתיך נזר אתן בראשך
ארבי ומסני תכי לנאץ
כי הנני בא. אך כסעט חבי
ואמכם אתם יחוםי שמעו
יעמד שמכם שסי כיסי
אדרוש דסכס קסי וסיד
לצרי לחיקם נקם אשיב
הן לא אשיבת ריקם וחרבי
וראי כשונאיך ושמחי רני
עליך ונעבר האומרים שחי
קנ.
״ ״ | w
נ(
קי•
המתנו בכל יום על סקויסים שחי שעסיס
לשוננו ובהגיון בלב עצור לאחד צור
לעינינו ישלח אור סםתםו ממקומו
רנוננו ראזין קול יצו חסדו הוא לבדו
כקראי שסע ישראל ד׳ אלהיגו.
אשר נתן יסוד דחאל לך אקוב שאר יעקב
בני איחן אשר נחלו חורח שסע לך ושסע
הביתן לנוחלי נן לקרותח מצוהר.
ז ד T •
קה.
יסודיהס האל בדת נקראות ]שש[ מאות
רדידיהם• כנסי[ ]על נרמזוה לכת מי זאת-
שקודיהס צמת במו מזוקקות מתוקקות
בידיהם שמור הק לישראל הזהיר אל
מדיהם. ועשו להם צמית על כנסי
הנ«ע מקום תכלת דרבן, כמו שמור לןן
היות מרובע חום ציצית נסתר סוד לך נפתר
שלש ארבע כסולים בתוך תוטיו היות םשסטיו
עות ארבע[ בדי אצב־ נסשל יהי ]המשלשל
הלא נקבע בדת ציצית קטינא ברב הוק םדניא
יניהס עלות מנ־ כרך להוט זקוף ערך
ועשו להם ובו׳.
סו.
קז.
אבי איך בתך חתה .עיי הערה לסי׳ זה.
הערות.
א ,םיוט לברכו ,ולא םצאהי וכרו בסםרו של צונץ .שם המחבר הוא אליעזר
ברבי שלמה • ראה צונץל׳ינ*( צדרצינ ,ואולי הוא ר״א הנזכר בספר הישר לריח צד י
ע־ה ע״ר• ראה נם כרס חמד חיז צד ;34מחיו צד — .566שורה :2השר ,ככ׳י
ובמה׳ו :השוד ואולי צ־ל :הצור — .שורדי : 3יירץ ,במח״ו ארץ _ ,שורה : 4כמלאכת,
בכיי :בםאכלח ,ואולם הוא ננד חחרוז .המאמר מיוסד על חססוק שטוח כיב י; והכוונה
סח ,כי החל לעשות מעשהו _ .שורה :8כמדו ,במח״ו :כמדו — .שורח :10
ידע ,במח־ו :ורע — .שורה :11שובח במח׳־ו :שובח ידיחן ,בכייובסח״ו :ידיחם;
;
ראח איוב א׳ פדו; ולבש ,במח״ו :ולבניו _ .שורה : 13מאור הנעלם ,רומו למח
שאסרו ,שהקב״ה ננזז לאור שברא ביום הראשון לצדיקים לעתיד לבא)הנינה י״ב ע־א(.
ב .סיוט ,וםםעל לו בתוכ ססורש בכ״י :אהדת לברכו .שם ,מחברו הוא שלסה
ברבי אליעזר ,כנרשם בראשי החרוזים וצונץ לא הזכיר בספרו לא את תפיוט ולא
אח המחבר .ונמצא הסיוט הזה נם בסחיו צד 566ועל פיו תקנתי אמה שבושים
וסלאתי את החסרונוח הנמצאוח בכיי אשר לפני — .שורה :3אדופ ומואכ ,חפר
במח־י; דרכו ,במח״ו :ידרכו — .שורה :4מרדתי ,כמה־ו :םדורתי — ,שורה :6אל
עונח לחש ,חסד בכיי ונמצא כסח״ו — .שורה :10כרס ,במח״ו :כרס — .שורה
:12לדודים ,כיה במה״ו ,ובכ״י :לרידיס- .״ שורה :15זה חעם ,חסר בכיי ונסצא
כמזדו .ויש שם עוד איזה שנויים קםנים,
ג .נפ ממעל לזה הסיוט נםצא בכ־י :אחרח לברכו .ראה צונץ ל״נ צד 311
שמיחס אח הפיומ שלפנינו לדי שלמה בן אמן )הנקרא חנער( מצרפה ,שהי כשנח
;1170—90ובכיי שלסני מצאחי על חנליון ,שלמה בן •הורה )נבירול(; וכנראה
בחב שר׳ל אח ההערה הזאת ,ובכל זאח דעוד )וראיתי שכן נם דעח ר׳׳ש
הורוויין( נוטה לדעת צונץ .ונמצאו בקונטרס חפיוטים עוד סיומים אחרים סר שלמה
כן אבון ואעיר עליהם במקומם; דאה טח׳יו צד ,567טל אורות — .21שורה : 1בדכו ה;
בכיי :ברבו אה הי ,וזה ננד משקל השיר _ .שורה :3מעשי ,בכיי :מעשה— .
שורה :7מסעד כמחיוומ־א :לו למסעד — .שורה :8הן לא ולו ,בכיי :הן לו ולא
ובםח״ו :הן איש ו ל ו — ש ו ר ה ,11בכ״י :עינים והמרו ,ובטח־ו וט׳׳א :עצו וחמרו ,והנבון
הוא ענום והמרו ,והמרו זה הוא מלשון מר לחט ,צ״ל :לכם — .שורדי :12כיני,
;
משה ,ונראה לי כי הוא ר״מ בי״מ שחי בציסת ממנו של הדאבין והזכירו צונץ
בססרו ל״נ צי 341ושם מוכאים נס הכםים אהרים בשם הזה ,והאחד מהמ חכר
סיעדם והיה מרומא ,וכבר דבר עליו נס מורי הח׳ ר־א ברלינר כססר קומה היהודים
ברומא הלק ב׳) (1צד 53ובס־א .והנה הםיום שלסנינו קשה להכינו בםקוסוח רכים
ואולי נםלו כו איזה שננות וטעיות ואין בידי לתקן — .שורה :1אור עט אדרת,
מנתו למה שאסרו בסדריא ס״נ שברא הקב׳־ה את השמים מאור לבושי — ש1ךד.
:2השקיע ,ואולי צ״ל הבקיע ,והוא עיר הכתוכ ברעתו תהומית נבקעו)משלי נ׳ כ׳(_ .
שורה :3נילה וכו; חסר בכיי והשלמתי עס״י מה״ו — .שורה :6רומח ,במח״ו:
חסה — .שורה ע :טיבם ,ר״ל טיב הנבראים והוא האדם ,ובמח״ז :טכס נניד בנקמה,
;
אולי כונחו על סד .שאסרו בפדר״א סי־כ שבראו הקב״ה לאדה״ר מסקוס טהור וקדוש.
— שורה : 10יפה וכר רוםז לסד .שאמרו הזיל שיפה הקניה וקלע לחוד .ואחיכ
הביאה לאדם )ברכוח ס״א עיא ערובץ י״ח ע״א(; קולע ,כסח־ו קילע —.שורה !: 1
;
זכי .לטלה ,כס׳ש ב״ב ע׳ה .עשר חסזה עשה הקבילי לאדה׳ר ועיין כרכות ס׳א— .
שורה : 12לדק סלאכיו ,שאסרהקב׳ה לםה״ש באו וננסול חסד לאדה׳ר ,כמפורש בסוף
םי׳מ ספדריא — .שזרה :13ערינח ,בםהמ :ערוכה — .שורה :15לסענו ,בסח״ו:
למעני—..שורה :16אישח ,בסתיו :כארשח — .שורה :17שיח ,כמחיו :שיר —
ה ,לכרכו נ״כ ונזכר כל׳נ לצונץ צד 558ושם סחברו ר׳ יצהק ואולי דיצ
םו»ר ונמצא בם כמח־ו צי — .565שורה :5עצושיו ,בסחיו :חעצומיו; עםיו, (
אברך את ,נשב*א:אבpשם; הנשמה לו ,מלת לו הסרה בכיי — .שאר השנויפ ראה
בשיר השייים לריש זקש ושם ססורש נל השיר הנהמד הזה על צד היותר טוכ.
ח .שאלוני .רשות לנשםת והוא ניב לרשנינ והזנירו צונץ ל״נ צד 188וכבר
הדפיסו ר״צ עדלסאן מנד אוכםפורר צד 29לסי חםח׳׳ו ונדפס נם בס• טל אורות
לרשד״ל צד 22סי׳ כיו )לפי קונטרס הסיוטים( — .שורה :1ננלנלי ,נניי :ננללי.
— שורה :3סשוש• עם ,בט״א :נם טנח ,הסר בנ׳א; ועושי ,בטיא :בעושי ,והוא
;
תקץ שתקנו רשר״ל ואץ צורך לזה ,כי יש לפרש אח הבית הזה נם לסי הנוסהא
שבנ״י — .אוחו ואחים ,ננ־י :ואלהים ,הה טיס; אותו חסר בניא — .שורה :5חנרך
שם ,בכיי :אח שם.
ט .אחי שאו סשאת ישוח לביכו סר׳ אלחנן ולפי כיי הםונא נלינ לצונץ
צד 288הוא ר׳ אלחנן כן יצחק םח־ו צד — .568שורי :1 ,קוםו קחלוח —
;
קוםו ,כסח״ו :רננו — .שורה :2יעבוד :בב״יובמח״ו :יעוד; ער ,כסחיו :עדי— .
שורה ,3בטח״ו :חחטאנו ונטחר באזוב—שווה :4לחם ,במחיו :לך — ,שורד:5.
הללו את ה׳ חסר כםח״ו.
67 קונטרס הפיוטיפ
י .אשישת .פיוט לשבח נותנים )בפיוט אל ארץ לשבח( ,עיט א־כ נפול• היניו
צונץ ל״נ צד 87וחרץ משפט לאמר ,donkel u. schwerverstandlich :וכנראה נפלו
נם אמד .טעיות בכיי אשר לפני ,המחבר)לרעחי ד׳א הקליד( ישיםמדברו על מעשי בראשית,
אך לשונו קשה ומליצתו נלתי פובנת ל; והמצד .לפרש יבא ויפרש ויטול שכד .וצונץ
כתב שנםצאו בכיי פרושים וכאויים לפיוט זה וראיתי מי שכותב ,ני נם כאחד מכ־י אשר
במינכן נמצא פירוש כזה ,ולא עלה בידי להשינ אף אחד מהם ובס׳ הדר זקנים דף
א׳ ע״א מובא מפיוט זה הכיח הד)מדד (.בלשון אהר וכהוס׳ סוכה ליו ע״ב דיה מקורזלות
הזנימ נינ אה הביה הראשון כמו שהוא לפנינו ,ונן נמצאים רנדים אהדיפ מפיוט
הזה נס־ הדוש׳ תורה נ־י ,נאשר הודיע צונץ נסקוס הנזנר — .שורה : 1קיתלה ,מלשץ
אנניס סקומלות )תום׳ סונה הניל( — .שורדי :2נהיר ,ר־ל השמים יק.היוחוכהיר
נדנתיב נהיר הוא נשחקים)איונ ליז נ״א( — .דים צו פלנוללה ,פיי שנמחחו השמים עד
אשר צוד .הקניה ואמר די ,כםיש נפדריא ם׳ נ׳ — ,שורה :5הקליע ,ננראה
חסרה פה סלה אחת — .שורה :6נחלים בנ־י :נכלים—',שודד :7 .זונפ ,ככ־י:
ומונס — .שורה :11נבייתם ,בניי :ננייתם —.שורה : Hרבך ,ראי ,צונץ זינאנ.
סאעזיא צד — .385שורה :21וכבס ,ככ־י :וכינס — .שורה :22לנצומס ,ואצל
צונץ )לינ ,שם( :לנצורי.
יא .סיוט לאל אדץ ,סיוםד עס׳י א׳ב כסול ושס סהברו הוא לדעת צונץ ל׳׳נ
צד 553יצחק ,יען סצא את שסו םרוסז בבית האחרון בטלות יצחצהו קהלות;
ולכי ספקסק בזה — .שורה :2נשבה ,ואולי צ־ל :נשסה — .שורת :6רצוא ושוכ
כאור היוצא כאש לחכח ,כן הוא בכיי וניל סיותר — .שורה :8הבתו ,בכיי הוא
אחד הצי החמז השני )חסד וכד( — .שודדי :9טזניס ,בכיי הוא אהד טזב סאור
ונו׳ —,שורדי :20רומז למד .שנודע מדברי חרל בחלסוד ומדרשים שהלבנה הלשינה
ואמרה ,אין שני מלנים משחםשים ננתר אחדי ומיעטה הקנ־ח ואח״נ חזר ואסר
צדיקים יקראו על שמך )חולין ם׳ — .(:שורה :21שנח נניי הוא אהר שסרירים
ונוי - .שורה :22חד.לוח ,אצל צונץ :תחלחו.
יב .סיוט אחר לאל ארץ על סדר אינ והזניח צונץ נלינ צד ;670שם
מחנמ לא נודע לי — .שורה : 10 ,9 5המסונר נסרונעיס ][ הוא חוססח אשר
י
שורה :10תן מזמור ,כי כן אמרו הכמימ ,סתהואפר מזמור שיר ליופ השבת״)ילקוט
תהליס צ׳׳ב( — .שורת :11תסיסה הנחילו ,כמישא־ל הקניה למשה מתנה מוכה יש
לי בבית ננזי ושבת שסה)שבת י׳ _ .(:הלליס ,אולי ציל תבלים ,והוא עיר הכתוב
הכלים נפלו לי בנעיסיס )תהליס ט״ז ר(,
קונטרס המיוטיס 68
יד, ,אופן לדי• קשמלץ׳ והוא ר •מדד ,הלד דאד .צתץ ל׳נ עד ,206עסזדי
ומנודה עד 75ובמקום־ אחר אאמן אייה ושח המקום לקער .שמל לקח את חפיוט
הזח מקונמרס הסיומים ונדפס בס׳ טל אורוח עד 52סי׳ ס׳׳ח — ,שורה ! :יקר אדון,
כן הוא בכ־י והוא הנכון ושר־לתקן יקרה אמן ,והביאו לזה המשקל שחוא _ _ ״ _
,ואולם אני נכר הוכחתי לדעח בספרי .ע־ד המשקל בשירי רי־ה׳ ,כי היה
^^UIJ ן ( _ ~ _ -תהת מ ל Juuu מנהנ המשודרים לשים לפעמים מל
) _ -״ ( -וכן עשה דייה פה ועוד ננחיס אחדים נשיר הזה — .שורה :4שם:
בטיא :שת — .שורח א :ושם בטיא :ושח — .שורה :6יברא ,בכיי נורא; לבא
לפניו ,ננ׳י :לנא נ ל ס לפניו — .שורה :10מסקורי ,ככ׳י םמקור — .שורה :11
ומלמדות ,ככ״ סלסדח — .שורה :uחורוח בכיי :חורה — .שורה :17האחד
נכץ :אהד ,ונן הוא נלטביל שנת 1851צד — .585שורה :18הדמות ,בכיי:
חממות; למבקשי ,כטיא :למשרתי — .שורה : 19פליאוח ,בכיי :סלאוח _ .שורה
:30בשם ,כנניא :וכשם ,אולס ראה העמד לשורה .1שלומוח ,ככ״ :שלום.
טו ,אוםן אחר להנ״ל; ט׳א צד 3סימן ני — .שורח : 1ושם בכ״ בשם..״
שורה :6עזוז ,כנ״ :עחוז — ,שורה :9ובמוקדי ,נכ׳י :ומוקדי — .שזרה :10
בל ,בכיי :קול — .שורה :"15אף העריצוהו ,בכיי; והעריצוהו — .שורה :17
חשאו ,בניי :שאו —.נספר שכח• אלהיס )הלק מצהלות חתנים( נדסס חביח חראשון
מהשיר הזה וכלו עלה קסשונים.
טז ,קדושה וריח יהודה; לא נזכרה נשום מקום ולא נמצאה נדיואן ר״ה
ובכיז נראה שהיא ממנו — .שורה : 1נליל; בכיי נלנל; והוא ננד המשקל— .
שורה :9סנידוכו ,בכיי; שניצור דרכו — .שורה :11הוא עד ,בכי״ :הוא ער עליו.
— שורה : 13וסי ,בכיי :אין מי פעלת ,בכ״ :פעלתי — .שורה : 17האליל ,בכ״ האלילים.
;
יז .אופן לר״ה והוא לשבת קודם ט• באב ונמצא כדיואן והזכירו צונץ בל״נ
צד ;675ט־א צד 54סימן ע״א ודיואן הרכבי חיב צר ,25ואנכי תקנתיו לס־ הריואן
כיי׳ אשר בידי .שורה :3והסר נעדר ,כן תקנתי עפ״ הריואן ,וככ״י חמחיו כמו בטיא.
— שורה :4אורבים בכיי ובט־א רכים; בעקרבים בכיי :בעקרבים; כין קוץ ורדרד,
ראה ההערה לשורה — .3שורה :8כדבר בכיי :ברבר — .שורה :11כן הוא
ככ״ ,וכט־א להחשיך להצר והוא תקון שלא לצורך — .שורה : 12יוסי ,בכיי יומו.
_ שורה :13וקשת כ־ה בכ״ ,וכטיא :וקשחו — .שורה :14בכ״י ולא ורשדיל
תקן וכחב :ולאן ,ובדיואן :ולך; אל; בכ״ :אל — .שורה : 15ונזוז וכו׳ חסר בכיי
ובטיא — .שורה :16הקשב ,בכ״ :והקשב; רק לך נבדל ,בכיי :רק לך לא נבדל.
שורה :18לשמך ישורון על בכ״ :לעסךישוררון בעל — .שורה :20ותעל בט־א:
ותער; תסיר ,בכ״ ותסיר .~ .שורה :22וסרים כ־ה בכ״ ורשדיל תקן בט׳א :וראשם.
רה
— שורדי :25לא כנוף בכיי :לא *.סז; ובלם ;טיא :כלס — .ש י 26יררוכו
׳
תקון ע״ 0לקלקל — .שורה 16־ .ינקה בכיי :נקה — .שורי• : 17דוש נכ־י :ראש.
— שורי׳ :20להמית כ־ה בכיי.
כ, .וחחיות אחר נס לו־ ר״ל לר״ה ונםצא נס כדיואן ,וצונץ אשר הזכירו
— 1 e i n l i c h alter als das 13. Jahrhשודח :2
נאוםו ,בכיי נואסו. — .שורה :8סתנים ,בכיי נותנים _ .שורדי :14א; בכיי :איח.
כא .אוסן לסכות להנ־ל ונזכר כםסר יקוו הסיס לר״ש אכן חבק צד ,44וכבר
;העיר ןךז רי״ל דוקס כאהד ססשריו ,ולא אדע אנה וכן כתב נם צונץ לינ צד 206
רעאן שדיל צר ליח ע״ב סי׳ ס״נ.
כב .אוסן לראב״ע לשבת חוה־מ ש־ם)דוקס לטב״ל 1848צר ,402וכן הוא נס
בקרובץ ארניל)ליוורנו תקל׳ב( דף ניו ע׳־ב ,ושם דף ציה אוסן ליום א׳ ש״ס(; ראה
נהל קדומים לדוקס צד ,50צונץ ל״נ צד ,211עםודי העבודה צד 9דיואןהראב־ע
;
ועוללם — .שורה :21סיני ,חסר בכיי .שורה :23תכניס ,בכיי :תבנית; נבורה,
במ־ס :נרולה — .שורה :24כל־ש צטחין ,חסר בכיי ,ובמים :בל״שצמח־ן ,וציל כליש,
וחכונח לשבעח ככבי לכח וסדרן שצ־ם חנכיל )ראה ר׳׳א עסשטיין ,מקדמוניות צד
] 101בית תלמוד שנה ה׳ צד .([94ועיר הסדר שלםנינו ועוד סדרים אחרים ושונים
ראח שרקי דרי׳א שיו ושיז וברייחא דשמואל סינ וסיה — .שורה :25בהוד ,בכיי:
בנוי; בכס נבורה ,חסר בכיי — .שורה :27בריח בכ״ :בריא; כדי אינס ,כס־ש:
בחקון רב — .שורה :28קדושחםחםר בסיס —.שורה :31ירעים ,בכיי :עןןיס_ .
שורה :32כבוד,בכיי; והוד; מקום ,כמים :כבוד _ .ש ו ר ח :33לקול ,כמיס :כקול.
— שורה :35במקרא ,בכיי :במקראי — .שורה :36ואז יהנח בכיי :ויהנה— .
שורה :37בענותו ,בכ־י :וענוהו.
כד .אוסן לר׳ יעקב תם; צונץ לינ צד ,266עמודי העבודה צד .110נרמס
עס׳י כ״ שלשני ע״ שד־ל בכרם המד היז צד ,36ועיין נם לטב׳ל 1844צד .301
— שורח :15ותחולל ככ״ יחהלל — .שורה :17כל העם ,הסר ככ״ — .שורה
:21חרשח בכיי :חרש — .שורת :29ברדח וינל נם שר־ל הודה שלא ידע שחרון
הדברים האלה ואנן סח נענה אכתריה?
כה .אושן לרייה ,דיואן שמל ועל הנאמר שם יש להוסיף כ• הוא נסצא נס
כסיס )דמום הנ׳ל דף ק־ם( ,וראה סד ,שכתבתי אדות הסיוט הוה במ״ע מאנאצין לחח׳
בדלינר והאסםאן שנת 1893צד .254
קונטרס ד&ימים 70
כו .אופן ושם מחברו ש מ ו א ל נמצא בראשי הוורודס ,ולא סצאתי זכרץ
לפיוט זח כשום ספר; ובכיי אשר לפני חפרים שתי מלות ולא יכלתי למלאות אח
החסדון — .שורה :2ורוכבים ,בכיי :רוכבי - .שורה :6כשידיהם ,ככיי :כשירח,-
ישבחוהו ,בכיי :שבחו —.שורה :13ואין בא ,כיה בכיי עד הםשקל— .שורה :20
כיוס ,בכיי :כיום — .שורה :31ואור פנים ,ככ־י :ואור לפנים.
כן .יה יושב ,אופן ושם סחברו עזרא נרשם כראשי החרוזיס .נזכר בלינ
לצונץ צד ;467טל אורוח צד 60סי׳ ירט — .שורה : 1שם ,בכיי וטיא :הפ.
_ שורה :13חשסלה ,בכיי :ההשפלה — .שורד• :18מיוסדים ,ב״ה נכ־י;
כט־א :סיוםדים.
כח .אומן לשבח בראשיח כמנהג פולין )דיחרנפ׳ דף כ־א( ושם מחברו
ש ל מ ה — .שודד• :2הוד ,בסיס :כבוד - .שזרה :3פתח דיק ותלה ,כפים :פותה
דוק ו ח ל ד ותולה — .שורה :4הנוף ,בכיי :והנוף; ונפה ,בם־פ ונפח כו_ .
שורה :5נפש ,בס׳פ נפש כל חי — .שורה :8לא נלנל ,בס״פ :לא עשה— .
שורה :10נשזס,בנ*י :כשזסז —.שזרה :11לפעלה ,בם״פ :פעלה— .שורה:12
וכדמות ,בס׳פ :כדסות — .שורה :13וענן ודוח ,כסיס :ורוח וענן; שם ,בכיי :ושם.
שורה :14סרוס ,בםיפ :נאור — .שורה :16כרוה ,בסיס :ברום — .שורה ,18-17
הסר ככ״ — .שורה :18שם ,כס״ס :שסה — .שורה :19וטסים ודציפ ,בכיי:
וטסים ורצים ,ובסיס :ורצים וטסים.
כט ,אופני הוד ,אופן נבנה על יסוד א״כ בסול עד אות כ• ושם סתברו נעלם
ססנז — .שורה :4שררה ,בכיי :סדרה; והיון ,לא אדע לפרשו ,ואולי צ״ל והיק,
כסו בסי׳ כ״נ שורה ;20הדון ,לא נודע לי סרושו — .רכך ,ראה סי׳ י׳ שורה .14
— שורה : 7נער הוא מטטרון ,סיר ס׳ נשא סוף סרק ייב ,ובס׳ היכלות )בה־ם לילינק
דדח( צר ;171ועיק בססרו של קוהוט על הםלאכיםצד ,27ב ס ה י ע 6מ ^ לשנת
1853צד ,249צונץדנאב .סאעזיא צד .477ובתום׳ חולין ס׳ עיא רבםוח ט׳יז ע״ב
הביאו חרה ,השר חמשרח נער נקרא וכו״ כסו שחוא לפנינו .עיייש .וראח סשיכ
בהערחי לסי׳ ל־א שורה .7
ל .אופן לשבה בראשיח מד׳ יצחק כר יחורה ואולי הוא בן ניאח ,וצונץ ל־נ
צד 144ססתסק בזח ניכ .ויש נם פיוט אחר המחחיל במלות ״ירודון ידודון״ ,וחוא
אוסן לשבח רביעי אחר פסח ,ושונה מהפיוט שלפנינו ,ושמ מחברו הנרשם בראשי
חחדוזימ הוא יעקב — .שורח :2-1קרטק ,ניסטרא ,ריחטון ,עיין ברכות דףל״ב עיכ.
— שורה ,38ראה צונץ וינאנ .פאעזיא צד — .716שורה :47יץשרי ,בכיי,.
לקשרי .״ ש ו ר ה :53וקדישין ,בכ״י :וקרישיס.
לא .אופן ,הזכירוהו צונץ ,ל־נ צד 167ולאנדםהוט ,עסודי צד ,46ושם
סחברו חתום בראשי חחדוי־ס :אמתי יחי .מפיוט זה נמצא חרוז חקיף טטםרץ בחום׳
חולין סיו עיא ובתום׳ יבמות ט״ז ע־ב דיה סםוק עיין הערה לשורה — ,7שורה • 2
;
ממתקים ,צ־ל :םסתקים — .שורה :7תקיף ,בכיי חוקף ,ותקנח׳ לסי הסובא בתום׳
חולין הניל .וחנח כונח הבית נלויה כי ר־ל שמטטרון נהסך מכשר לאש,
שחיה ארם ונעשה מלאך כמ־ש חנוך זח טטטרון; חיב־ע בראשיח ח׳ כיר; חום׳
עחית )הדר זקנים( רף א׳ ע־ד ראד ,חערח׳ לסי׳ כיס שורה .(7וכסס־ אצילות
;
שורה :9כסאו ועל בכיי :כסא אשר על — .שורה :10 בכיי; בעלוה נדל.1
יקרא וכו; בחזוניס :מזמור שיר לאל יחשה ן כי הוא שר צבאו — .שורי• : 12ויפקוד
וכו; שם :לנצה והיה מושלו ן אל הכא בידו — .שורי• 15-13כחוונים:
ננלים או צסונימ מי יוכל ספור סעלליו
כן פכהוץ ולפנים נודע כי אזן עתך אליו
חדשים נם ישנים אין קצה להוד מםעליו
שורה :17עזו ,בכיי :עמו ,וכחזונים :כי עזו.
לה ,אשיר שיר לאל .אוםן ,לא מצאתי זבח עוד ,זשס סחכרו יהודה חחום
בראשי ההרודם — .שורה : 1אשיר הסר בכיי והוססחיו סםברה — .שורה : 11
ירצה בכיי :ירעה — ,שורה :16יפארו ,ככ׳י :םאמ — .שורה :17ושרף,
בכיי :ושרפים.
לו .אופן ,וכריה שפ םהברו יעקב ,ונראה שהוא ריח .והנה האופן הוה כבר
הוכיר אוחו צונץ ל״נ ,561וכעםודי העבודה )צד (110כתב, :אופן לשבת בי אחר
הפסח ובקצה מקומות נם לשבח חוהיש שיפי וכן סצאחי במחוור פנהנ פולין )דפוס
פיס דף ק״ז, (:אוסרים אותו בברונא כשבת שניה אהר פסחי ,ועל טי המהזור הזד.
-שורד : 1 ,יחיד חסר בכיי; יפוד, תקנתי כל מעות שסצאחי בכיי אשר לפני.
ובמים; :סד והוא ננד חטשקל — .שורר׳ :2ועצמתו ,בם״ס :ונדולתו — .שודח :7
בתוניס בסים :ברבנים — .שורה :8זה אל זה ,בפיפ :כחיל זה לזה והוא מד
הסשקל — .שורה :12קרישים ,בכ״ :קדישין ,וכיה בסים; עם ,חסר בכיי— .
שורה 14זח לשונה במיפ, :ורנליהס ן בכנפיהם ן ססחיריס ן וכס עפים׳ — .שורה :16
לארבעתם ,בכיי :לארבעתן — .שורה :17בםעסדס ,בכיי :בסעפי — .שורה :18
יריסון ,ככיי :יקימון — .שורה i yלמלא בכורו עולם כמים :כבוד האל ן סלא
;
וריואן הרכבי אל עם — .שורה :4סאון ,בב״ שאון; אולם ראה ישעיךB ,׳ י׳׳ד.
לעוררם ,ציל :לעודדם.
ל .$סאורר .לש״חח )צונץ לינ צד (204בם׳ חכמת המסכן דף; טיו )ליוורנו
תקנ״נ(; ובקרוכין ארניל )רף ניר ע־ב( היא סאורה ליום ב׳ של פסח ,וחיא .סיוט לחנ
המצות• בפסר שבהי אלהיט רף ע״נ ע״א; ונמצאה נם בריואן רי״ה כ־י ח:ב.סי׳ ז׳
וכאחד פכחיי אשר למורי חחכס ריא ברלינר; טיא צד 6סי׳ וי; דייאן הרכבי חיב
73 קונטרס הפיוטים
צד — .18שורה :3חיום כ״ה בכיי שלפנינו וכן הוא ככל כיי ובדפוסים ,ובט״א:
חרופ ,וב־ח בריואן הרכב; ווה טעות יורה עליו החרוז — .שורה ;י :נהשוס כיה בכ״
שלפנינו ,וכשיא ודיואן תרכבי :ותשלחם; כקרובץ ארגיל :ותצוס — .שורד:12 ,
שתה ,ציל :אשר שחה — ,שורה :13צעיר; כיה בכל כ־י ובדפוסים ,וכן הוא נם
בני* שלפנינו ,ורשד״ל תקן :כעיר; ואין צורך לור ;.הרכבי נמשך אחר שדיל וכתכ
נם •הוא .נעיר״; עחח חסר ננ״ ,וישנו נ נ ״ האחרים ונדפוסיס — .שורה :15וחצי
כל כיח 'בקרובץ אלניר ובדיואן כ״ והוא הנכון ,וננ״ שלשנינו ובן בשיא ונדיואן
הדנני :וחסר נל — .שורה :21בלי קצרו ,כיה בדיואן כיי ובקרובץ ארניל ונחכסת
הססכן והוא הנכון בלי ספק וננ״ שלפנינו לא קצרו ,וזה ננד הםשקל ,זשד־ל תקן
;
)מסברא דנםשיה?(, :הקצרר בלשון שאלה ,ואחריו נמשך נם הרכבי — .שורר• :22אם
עונ; כיה נכ״י שלפנינו ובכל כה״ וחרםוםימ ,ושדיל נחכ בט־א :אך עוני ,ואחריו
נםשך הרכב; ולא אדע מרוע ולמה — .שורר׳ :24אם לעזרי ,ב״ה בקרונץ ארניל
ובחכמת המסכן וננ״י שלשנינו ובן בט׳א וכדיואן הרכבי :לעורר .על שנויים אהרים
אזסיף להעיר במקוס אחר ,כ• אין כזה המקום להאריך.
מ .יעלת אהבים .,מאודה נזכרה בלינ לצונץ צד ,573ושם מחברה יוסף
נרשם נראשי החרוזים .ונדפסה המאורה שלפנינו נס׳ קרוכץ ארניל )דף ק׳ ע־נ( ליוס
נ׳ של סכוח ובסי שכח־ אלהים בתור ,פיוט לשבות; והרשוח״ח בחב בטיא צר 36
בהערה כי חםיוט הזח נמצא נם נמחזוי םונפלייר כ״ ,וניח אחד ממנו נדפס נם
נלטכ״ל לשנת 1848צד 477ע״ דוקס ,והוא החרו! ,סורח ארוני״ עד ,אדום וצח״,
ונמצא נם נמחזור נ ־ י לאמויר חח׳ ר׳׳א נרלינר טל אורוח צד 36סי׳ מיה — .שורה : 1
;
יעלת ,חסר בכיי— .שזרה :2מעונ/בכ״ כרלינר :מלוני; נאנח .בכיי נרלינר :נאלח.
— שורה : 3ועלה ,בכיי שלפנינו :ונלה — .שורי׳ : 5אכונן ,בשיא :יבונן — .שורה :6
סנונש׳ ,יב״ כדלי4ד :סנזנשיו; זנאנח ,בש׳׳א :וי״אלח ,וככ״ כרלינר :נאלח— .
שורה ך :ערי ואוני .כן הוא הנבון ,ובקרובץ ארניל :ערי ואוני ,וזח טעות יוכיח עליו
המפרש שס שני ,םבנ־ נד הם ;-במרבד כיו פ״ז; כנמר ,בנ״ נרלינר :בצשור— .
שורה :10וצניף ,בכ״ ברלינר :בצניף; יצנוף ועדיו יעדה וחליו ,בכ״ ברלינר :ופאר
בראשו אעדה ונטשו — .שורה ;11יגיע ,בביי ברלינר :יניעי — .שורה :12חשוד,
שם :תשוב; תעדה ,ובכיי:־ תעדי ,וכן חוא בקרובץ ארניל ,ונם זה נכון — ,שורה : 13
חשקה ,בכ״ :חשוקה — .שורה :14לך ,כ־ה כב״ ובשאר הספרים וכן הוא נס
בלםב״ל כמקום הנזכר ,ורשדיל הוסיף ],רקן לך׳ וכן צ׳ל לשי הסשקל ,ואולי אין
צורך לזה ,כי יוכל היוח שלסעסים העמידו המשורדים רגל • ^ S U U Lחחח רגל
,
ואף כי אין לי כעת ראיה לדבר — .שורת : 16תשחה ,וכלטכ״ל וכקרובץ 1
אמיל :תשתי; עסיסים ,בקיובץ ארניל :עסיסי ייני ,והמסרש שס שירש, :וסמיך שניה
בציריי לסי שהוא סמוכה לצופי ו״ני ,כלומר עסיסיס של צופי וייני• — .שורה :17
עט קנמוני ,בקרובץ ארניל ובלטביל :וקנמוני — .שורח :18שלא ,בשבחי אלהיט:
פלאי; ממשלתך ,בכיי :טמשלת — .שורה :19נשנב ערי ער ,בכיי ברלינר :נורא
ונשנכ; לא ,בכ״ :ולא — .שורה :20תשיב ,בכ״ ברלינר :תשית ,וכשיא :תשיב.
— שזרה ! :2הפק רצוני ,חסר נב״ — .שורה 22״ ,ננרך ,כיה ככ״י שלפנינו ,ובכיי
כרלינר ,ובקמבץ ארניל וכן בט״א :יום בו אורי ,נכ״ נרלינר :אורך זרח ,המשרש
; ;
כקרוכץ אדניל שירש :״הזין שניאית ,בלומר הזויה• ,והוא נכון וכדור.
קונטרס הפיוטים 74
מא ,מאורה לר׳ יצחק כן ניאו /הזכיר אותה צונץ בל־נ צד ;199טל אורות
צר 57םי׳ עיי — ..שורה 5חסרה; כן נראה אם נשים עץ על בנק הכתיס
) (Strofenכשיר חוח ,אשד שיר האזור ) ^ י ^ ( יאמר לו .שורה :7ינחל ,כ־ה בכיי
וכן נכון לסי דקדוק הלשון ולפי המשקל ,ובט־א :ינחלו — .שורה :15כריתי ,צ־ע,
ואולי ׳צ״ל :בריתי ,כאשר העיר בצדק רשזח־ה בטיא צד — .58שורה :17
עיר ,הסר בכיי — .שורה :22עדרו ,כיח בכיי ובטיא ,והוא טעות וצ־ל :עדרי.
שורה :24אהבך ,כצי׳ל והחרוז יורה על זה ,ובכיי ופרא :אהבה — .שורה :27וכבודך
לי ,בכ״ :וכבוד ה׳ עלי.
סב .אהבה לראביע ,הזכיר אוחד .צונץ לינ צד 212ונדססה כריואן לראב־ע
צר 58סי׳ ;149טיא צר 14סי׳ ט׳׳ז — ,שורה :1אילה חסר בכיי ,ובל״נ ודיואן:
אילת — .שורה : 2ליל ,כדיואן :בליל _ .שורה : 3בת מארמונה וט׳ ער הרבתה)שורה
(5משונה סכל וכל בדיואן— שורה :7בלבבה בכיי :כלבה ,בדיואן :סקדם— .
שורה :8אמצי ,בכיי :ואמצי —.שורה :9מעלך וכו; בדיואן :זרי מעלךאתחטאך
דחי -<- .שורה :10תאמר; כדיואן :תאמר יום שם :עת — .שורה :13עמי,
;
מג .מאורה לשה־נ)צונץ ל־נ צד 204־( ,הברה רייה והיא חסדה כדיואן כיי
שלו וכן במהנה יהודה ,אבל חזביר אוחד .שדיל ברשימחו )בראש הדיואן שהו׳ל(
כין השירים הנמצאים אצלו במחזורים ובשאר םסרים ם״ ,14ובקרובץ ארגיל )רף מיט
עיא( היא מאורה ליום ראשון של םסח דיואן חיככי ח״כ צד 19מי׳ י־א; טל
;
אורות ,צד 6סי׳ וי — .שורר : ! ,ירוחם ,חסר בכיי — .שורה :2נכוה ,כן הוא
בקרובץ אמיל והוא הנכון ,וחחרוז סוכיח עליו; ובטל אורות וכן כדיואן תרכבי; :כח,
והוא טעות — .שורה :3ונפשו ,בכיי לנפשו — .שורה :4את ,הסר בכיי וכט׳א
ודיואן הרכבי ונמצא בקיא והוא הנכון לס• המשקל — .שורר :5 .רחמיו נעור בקיא:
רהמי נכמר — .שורה :6חעיר ,בקיא :אעיר — .שורה 7לשונה כב׳י :הקולך זה בני
בין שעיר ,ותקנחי לפי קיא; בטיא :הקולך שעיר והשאר חסר ורשזחיד ,השלימו בחערה— .
שורה :8וזעקת בקיא :ושאנת — .שורה :11אנוםף ,חסר בט־א ובדיואן הרבב; וישנו
בק׳׳א; נקם ,בק׳׳א :זעם —.שורד3.ן ישנה ,בקיא :אשנה ,ובכיי :ישונה —.שורה : 14
:
סוררים בקיא :צוררים — .שורה ,17-15הסר בכ״ והוססתי לפי קיא —שורה 15
התצעק ,המפרש בקיא יאמר :ההיא כדי להשלים שעור הננינה ואיננה לא ה״א התימא
ולא היא השאלה׳ — .שורה :19ותשמה ,בקיא :ותראה — .שורה 20לךחסרבכ״י.
מד .מאורה לר״ה ,הזכירה עונץ ל־ינ עד ,275ונדפסה בריואן לרשדיל דף
טיז ע־א סי׳ מ״א עיייש ,ויש להוסיף כי נמצאה נס במהנה יהודה כ־י אוכםפורר הלק
א׳ סי׳ .301
מה ,אין בפי מלה .מאורה לרםכ־ע ,ושם מהכרה ״אני־ משה׳׳ נרשם בראשי
שורה :5ונבהי שמי עלי נהפכו ,המליצה חחרתים; טל אורות צר 58םי׳ עיו.
חזאח לקוחה היא מהערביים וכבר חעיר על זד ,המורה בדיש סכ־ט ממאמר ב׳ באסרו
שם ,וזה כמו שיאמר אצל הערב ,לסי שימצאהו סנע נדול נחסכו שמיו על ארצו
75 קונטרס הפיוטים
)ובמורה הערבי :אקתלכת םמאוה עלי אחנה( וכן יאשר רשבינ )שירי שלטה לדוקס
צד (41וציריו הפכו עליו לבבו ונחםבו עלי אחנו רקיעיו• ורייה כשירו הטתחיל,כנדהם
בי• )כדיואן אשר הוצאתי לאור ח־א ם״ נ*ב( ,אהובי אשמעה כי נ ח פ ט לי ,רהשכו
עלי ארצי רקיעי־ ובהעדותי לדיואן דייה אוסיף אייח לדבר אודות המליצה הזאת— .
שורה : 13ללחוץ ,כיה בכי; וכשיא :לחצוך .שורה :14מתן ואיים ,כ״ה בכי; ובסיא:
יתנו שייס — שורה :15והלכו יחד — הסה ,ביה בכי; ורשר־ל דגיה וכתב:
והלכו נרם — יהד — .שורח :21ושנח ככיי :כשמש _ ,שורה :26באסם ,כיה
(
בכי; ובטיא הגיה רשדיל וכתב :בא קץ ,ולא אדע מה הביאו לוה ,ואולי היתח
לפניו הגוםתא הזאה בכיי אהר.
סיומ לא אדע אכנה; כי המלה הראשונה חסרה בכיי ונם את סחבדו ׳ סו.
בל אדע — .שורה :3נפש; הסר בכיי והוספתי מסברא; ד ל ת ; .צ י ל :דלת— .
שורה :4יקרבי ,בכיי :יקרבני — :שורה :6עלי ׳נמול ,ציל :ולי ינסול _ ,שורה : 10
סוכ ,בכיי :רב טוב.
מאורה לא אדע תהלחה יען בי המלה הראשונה טסנה הסרה בכי; מז.
וכנראה היה שם מחברה .יום טוב• נרשם בראשי החרוזים — .שורה :3סבנץ הבתים
נראה ,שחסרים סה ב׳ מלוח — .שורה :9ואויבך ,בכ״ :אף אויבך ,תה מעות יורה
עליו המשקל ,ומלת ,אף׳ מקומה בסוף הבית ) ב א ף תרדי( והוא חסר שם בכיי_ .
שורה :19סלה אחת חסרה בכ״י — .שורה :24וישע וישע ,ב׳ םעםים ,ואולי
לשתי הוראות שונות.
סח .איומתי מאורה התום בראש* הרודה שם מחברה ,שמואל הכהן׳ פעמים,
וכבר הזכיר אותה צונץ ל־נ צר ,294והיא נדפסה בסדור מנהנ סולין )ק״ז (:לאסרה
בשבת שניה אחר פסח _ .שורה ! :איוםחי ,חסר בכיי; שמח; בכיי שסהי ועלזי,
וכן הוא במנהנ פולין ,ונראה לי סיותר _ .שורר ,3 ,חסרה בכ״ — .שורה 4ציון,
:
חסר בכיי שורה ך )סחס( מקומה כמיס אהר שורה ) 8שבת( _ .שורה :8משוש,
בכ־י :משושי; ושכחי ,בסיס :שכחי — .שורר׳ :13נקרח מלשון קרח — שורה ;15
_ שורד : \ $ ,ובעש.־ נברח בס׳יס :ובעשור נטרח והמפרש יפרש סרח בכ״; טרח
שם כדוהק — .שורה :20עמדה לי נם ,בסיס :כי עמדה לי _ שורה :22אפסו,
בכ״ :עברו — .שורה :25איך אניחך ,ככ״ :אם אני שחיך — .שורה :26עליך,
בסיש :כי ע ל י ך והטבעו ,בכיי :יסוד טבע — .שורר׳ :28שמאל ,בם־פ •שא— $
;
שורר! :29שם שכיני ,בכ״ :כבודי ככוהני — .שורה :30נסשר ,בכיי :לסשר— .
שורד׳ :31בלב; בכ״ :בלב־ כאח _ .משורה ) 33ותהי עור( עד שורה ) 48אמנם
ידעתי( חסר במים — .שורה ,33כנראה חסר שה הצי החרה — .שורה :35חן ,חסר
שורה :36הס ,הסר בכ־׳י — ,שורה :41נא ,חסר בכיי וכן מלת ,אני•— . בכיי
שורה :44דולחך ,לא אדע לכוונו .שורה :48ידעח ,בכ״ :ידעתי יר אויב ,בסיס:
;
חסדך — .שורה :49ראה כי ,במיש :אכן נווה ,שם :בוזה _ .שורה :50אל,
;
שם1 :אל אדמד ,ואתחבר ,שם :ואוכל להתחבר — .שורה :51ונרצע ,בכייולנרצע; ;
;_ שורה :52עכרו ,שם :כלו במים :ונרצה; ננבר ונסבד שם :ננרע ונשבר.
שמיטות ,שס :שמימין — .שורה :53מתי ,ככ־י :כי מתי — .שורה 4א :ועשה
חסר בכ״ — .שורה :56סתאוס ,במ־ש :מהר — .שורה • :57קל יבא ,בכיי :קול
_ שורה :50חזר ,במים :הזק — .שורה :65 מבשר; לחפשך ,בכיי :לנפשך.
אויבי ,חסר בכ״ — .שורה :67אשיבה ,בכ״ :אשיב ,ומלת ״תשובה -הסרה— .
ק ו נ ט ר ס הפיוטים 76
שורה 68בכיי :ואני כ ד אוחילה אנילה באלהי ישע; ובמים :ואני בד׳ אצשה
*$חילח לאלח• ישע; ואנב• חקנחי על מי חבקוק נ׳ ייח — .שורה : 69כמום בבית
חוה נמצאת מלח ,כהן־ ביאשי ההרוזים שעמים — .שורי• :70בחמח בכיי :חסח.
(
שורי׳ :71חן שבועה בכיי :חיא שבועח; לחבלם ,במים :לשכלם — .שורר:72 -
יבא במ־ש :כי תבא — .שורה :74להקהילם שם :להנהילם — .שורה :75והיה
לך ד; בכיי :כי יהיה ל ך אולם ראה ישעיה ם׳ י׳ט.
מ ט .אהדה עת שמתי .מהפיוט הזה ,הנדסם בדיואן הראב״ע הוצאת א־נר צד
55סימן קמ״כ ,לא מצאתי בכיי אשר לשני רק שלשה חרוזים הראשונים והשאר
חסר ,כי כין דף •249וכין 250חסר בהכ״י דף אהד שלם ,וכראש דף 250נמצא
סיום שיוט אהר לא אדע תהלתו ,וסוסו הוא :קום קח את אשחך ואח שחי בנוחיך.
נ ,מוחרך לשבת חוח״מ של שסח ,חכרו דייה ,הזכירו צונץ בל־נ צר 204
ונמצא במחנה יהודה כ־י אוכסשורד חלק אי סי־ .58נדסס בלםכיל .לשנת 1843
;144שניני שד״ל צד ; 3 Hאנרוח שדיל חלק ו׳ ; לקד׳ צד
צד ,778והוא נמצא נם בסידור תימן כיי ,אשר בבעה״ס אשר לחממשלח בברלין
ובמחזור כ־י אשר למורי חח׳ ר״א כרלינר; וראה משיב דוקס בססמ על רמיב עזרא
צד ,106וסדר חחסלה .אשר ת א מזכיר שס לא היח לנגר עיני — .שורד : 1 .יקייה
הסר בכיי —.שורה ;7תה״ ,בכיי :תהי — .שורה :8ותקרב; בכיי :ותקרב; אל אל
בכיי אל.
נ א .אחבר .לד .יצחק בן ניאת ,ושמו נרשם בראשי החרודם; נזכרה כלינ
לצונץ צד ;199טל אורוח צד 60סי׳ ע׳ח — .שורד :4 .ונאוה בכיי :ובנאוח_ .
שורה :6אזכיר צ׳ל :אזכור _ .שורה :12להובה ,כ־ה בכי; ורשר״ל תקן בט״א
וכתב :ל ה ב ה .
נב .ימי שנוחי כלו ,אהבה ובראשי חמדה שם הםהבר י ו ס ף ; נזכרה כל־נ
לצונץ 671וחיא אהבת לשבת ראשון אחר ססח במנהנ פולין )דף קיר עיא( .והיה
צונץ כתב ,שהבית הראשון וחשליש* תחלחס וםושס אלהי ,והכיח הב׳ ו ח ד םוסם עמ;
ובכיי שלשני לא מצאתי מלת א ל ה ; לא בתחלת תבית הראשון ולא בתתלת הכית
השלישי ונם לא בסוף הבית הראשון ,אך בסוף הבית הנ׳ מצאתי מלת אלהי ,ובסוף
חבית חב׳ וחד• מלת עמי ,וחשמטתיש יען כי חחרוז והמשקל מורים היותם בלתי עקריים.
— שורה :3עזוב ולא עזוב ,מלים נצמדים ) ( , j ^ ^ s aועזוב הראשון הוא מלשון
ואל חעזבני אלחי ישעי )תחליםכ״זט׳( ,וחשני מלשון עזב חעוכ עמו ) ש מ ו ת כ י נ ה ׳ ( ;
שורח ובם־ס ולא עזור ,והוא קלקול ולא חקון — .שורר .ל׳ :נודד ,כמ־ס :סנודד.
:7ואיםה ,שם :איסה — .שורר :9 .הזקי ,שם :ל ב ב י — ש ו ר ה :15נששי להטוני,
ש ס :מ ה י לעם עני — .שורה ,18-17חסר נ כ ״ — .שורה :17לראשי ,צ־ל:
נראשי _ .שורה :21כ ל שמעה ,נסים :ק ו ל — .שורה :23את עני ,נ נ י י נ ע נ י —
שורה :26אש ,הסר נ כ ״ — .שורה :27קן .בסיס :קץ — .שורה :30-29
וחוחרי ,בכד :וחאות רוץ ,ואין לו נ ל מונן — .שורה :34מורי ממני ,צ״ל :סורו'
ממני מרעים )תהליס קי״ט קט״ו( ~-.שורה :35אני ,במים :עניתי—.שורד :36 .אל,
שם :די — .שורה :37ואם ,שם :אם — .שורה :38יכבד ,במיש :יבכר — .שורה
:41כבוד בית ,ככ־י :בית הכבוד.
נג .מחרך לדייר .הלוי ,ראה שדיל דיואן דף ל׳ עיכ סי׳ עינ ,ועל הנאמר שם
יש להוסיף ,בי הפיוט שלשנינו הוא םהרך ליום א׳ של ראש השנה נםהזור ק ר ם נ ט p
77 קונטרס הפיוטים
)אמיר תצ׳ט ,דף כ״נ ע־ב( וליום כ־ של ראש השנה בסחזוי תלססאן )ליווינו תיכ־א
רף ס״נ עיא( ,ונד& נם באניות שדיל ! Vער 776ונלטניל שנת 1843עד
.524נזכר בל־נ לעונץ עד _ .699שורה :17עורי ,כ־ה נ נ ״ וכאנרות שד״ל;
בריואן :א ל י — שורה :18יושב ,עייל :אשב — .שורה :87שנית קנני ,כ־ה בכיי
שלפנינו ,כריואן רייה כיי אוכפפורר באנרות שד־ל וכמהזור קרסנטרץ ,ורשר׳׳ל בדיואן
הדפים , :א נ א פדני ,עפ״ המחוורים שהיו לפניו; ראה הערתו להרוז הזה.
נד .אהבה)?( לרי־ה הזכירה שד׳ל ברשימתו בין הפיוטים הנמצאים אתו
במחזורים ובשאר ספרים פ״ ,15והיא נדפסה בסי נטעי נעסניס להיילבמ צ י 20
ובסניני שד״ל עד — .107שורה :1יפו ,חסר בכיי — .שורה :7אלי ,בכיי:
אליו — .שורה :9אס נענדתי ,כ׳יה ככ״ והוא הנכון ,לבנ־נ :אנדחי ,ושנוי זה
חלמיד טועה עשהו — ,שורה :11בך סלה כיה בנינ ובסניני שד־ל והוא נכון ובכיי:
בך ת מ ס סלה ,והוא ננר המשקל — .שורה : !2עברתך ,כיה ככ״ ,יכנינ :עכודתיך,
ואינו נ־ל — .שורד :14 -כ ל עברו ,כיה בכיי ונבון ,וכנ־נ :כי עברו נפשי ,חסרבכ״.
;
נ ה .מה לאהותי .אהבה לר״ ,נדסםח כדיואן הרכבי חיב צד 29סי׳ י״מ,
ונםצאה כדיואן רייח כ״י אוכספורר ח־נ ס״ 155ובסדור תיםן כ״ ברלין ,ועסיי כחיי
שורה :1סה ,חסר בכיי _ ,שורד:3 , האלה השלמתי את החפר בכיי אשר לפני.
תתכודדי ,ככ״ :תתנודדי — .ש ו ר ה ,5ה ס ר ה ב כ ־ י ו ב ד י ו א ן ה ר כ ב י — ש ו ר ה :8חליתי,
בכיי חוחלתי; כדיואן הרכבי :לחל• חליתי כהרי — .שורה :9אפך ,אצל הרכבי:
א ף ויחשך ,ככיי :מ ח ש ך — ש ו ר ה :12אויב; הסר בכיי ,ואצל הרכב• :לי חן— . ;
שורה :14חי ,הרכבי :איח א*ך חסר בכ״ ובריואן הרכבי — .שורה :19אכריח־
׳ ;
בכיי :ואכדית — .שורה :23נוצרה ,בדיואן הרכבי :נצורה ,והוא ננד המשקל ,ופה
אעיר כי הרכבי נקר את י השיר כלו לא לפי המשקל.
נן ,ירשו לםונער .אהבה לרי׳ח חזכיר אותה צונץ ל־נ צד 205ורשדיל
ברשימתו נין המיזמים הנמצאים אחז במחזורים ושאר םסיים ם״ . .46והנה בכ״ אשר
לפני חסרים איור ,חרודם ואין נירי לסלאוח אח .החסרון ,כי הספר הנזכר בסםרו של
צונץ )שס הערה (5איננו בידי .שורה :1ירשו ,חסר בכיי — .שורה :3צאנך,
הוא שם הקבוץ ויתכן חרבו׳ אחריו; נחונים ,בכ״ :נחנוה — .שורה :6הלכו ,בכיי
והלכו ,והנה אם ננרוס הלכו בלא ו״ו ,או יחסר לנו כיח שלמ חמתחיל בוי־ו ,ואס
ננרוס כאשר הוא בבי; אז יחסר לנו פה בית המתחיל בה־א למען מלאוה את החסרון
נ ש ם י ה ו ד ה הנרשם בראשי ההרווים; והראשון נראה לי עיקר ,כי ,והלכו• בראש
חחרת הוא מ ד המשקל — .שורד ;9 ,כאלמנה ,כ כ ״ :עור כאלסנה _ .ש ז ר ה : !4
לוחסי ,ככ״ :לוחרי.
נ( .נאולה לראביע ,הזכירה צונץ ל־נ צר 213וחוד .שם את דעתו על הזמן,
אשר הוכרה בו*(; דיואן הוצאת אינרס צד 99ים״ ;212םליחוח הימנים )ירושלים
חרמ־ח( דף ח׳ עיב — .שורה :1אם חסי בכיי; רע ל׳ ,בכ״ :עלי .שורה :2
_ שורד :4 .לפני ,בכ״ אלהי ,בכיי :אל — .שורה :3בדברי ,ככ״ :בדברים.
לפניו; קרבה בדיואן :קרובה — .שורה :5תמיד בדיואן :עומד — .אהר שורה 5
ך
יש עוד נדיואן זנשאד ספדייס ההיו?, :נ׳ א ל ף שנים פלאים ידד ובמרידות ל כ ב ד
והוא חסי בכי־ אולם הכו!4י מצד בנין הנחים כ• יש בכל נית וניח מהשיר חוה ד־
1
- ו
. 1 6 9 כהערתו לחעיר ע ו נ י נ ו ע איגד בריואן הראב״ע rt
קונטרס הפיוטים 78
שם :גבוני; ואין יודע ובו; שם :איש םהם לא ירע ס ד — . .שורה :18ני עת חסר
נ ט י .שורד :19 .ואחסש ,בכיי :ואנקשח — .שורה ,10חסרי .בלה ב כ י י — ש ו ר ה
:21ואז ,בדיואן :ז א ת ואנן ,נדיואן :על נן ,ונצונץ )ל־נ שם( :לנן.
;
ם ,פיוט סיוסד עם״ א״ב ובסופו חתום שם הסוער א נ י א ה ר ן הקטן ,ולא
טצאחי זכרון הפיוט הוה בססרים — .שורה : 1אל ,הסר,בכיי והוספתי ם ר ע ח י —
שורה :15יפחה דיל :יטה אוחה ,ראה שורה :3נעששיח ,לא אדע םרושו.
הערחי לסי׳ ד׳ שורה ;10ו pעלי חרועס לא אדע סה ה ו א — שורה :22בסצה,
כיה נ כ י ; ובל״ס צ־ל :כססה) ,שטוח י״ז ד( — .שורה :26אלחיו חנחו ,טעוח סופר
נפל נזה ולא אוכל לתקן — .שורה :31עליפו ,בסוהעליסו — .שורה :47בן ,נכיי:
נין — .שורה :&6סאום אל ,צ־ל :םאום לו אל — .שורת :62נענורת ,כנ׳יי:
נענודך; וםשען ,ננ־י :וסשםען — .שורה :63נאור ונד מכאן והלאה הסר בניי.
סא .נשמת ,מיוסד עפ״ א י נ ונסושו שם חסחנר חזק ש ם ו א ל ,ולא סצאתי
זכר לפיוט הזה בשום מקום — .שורה :2ו ע י ^ ועיריס קרי — .שורת :7ניוד,
אולי ע׳ל :נדוד; נסטרא ראה העדתי לסי׳ ל׳ שורה ;2הצי ההיוז הסר נשורה
שלפנינו — .שורה :9נוחם ,ציל :נחותם — .שורה :18ננצוח ,טיס ולא אוכל
לחקן; חי סרחו כל עונוח ,לא אונל לשרשו.
סב .נשמח לסחכר פלחי נודע; צונץ ל״נ צד ;679סיוסד עםיי איכ עד
אוח לי — .שורה :5במחור? _ שורה ,9חסלה הראשונה חםרח — .ש ו ר ח : 1 2
זםר וסר ,שני סעסים וחאחד מיותר וצריך למחקו; כדל ,צונץ )במקום הנזכר( כתב:
כשוע; בשר צ־ל :כשר.
רשות לנשמת ,בלתי נזכר בםשרים — .שורה : 3וירוםמך ,צ־ל :וירוממוך. סג
שורה :9ל ך כחך אח בך ו ט ; ל א אדע ס ר ו ש ו — שורה :10בורכו ,לא ארע מה
הוא ,ובישעיה ם״ב ה׳ נ ו ח ן נשמה לעם עליה.
לנשסת ושם חסחכר י צ ח ק ח ז ק נרשם בראשי חחרחים; צונץ לינ צד סך.
— .555שורת :5ואדיר = ואאדיר.
79 ק ו נ ט ר ס הפיוטים
סה .נשמר .לר׳ יוסף בן יצחק בן אביחוד אבן שנמאס; צונץ לינ צי 184
)וחסר כמפתח הפיוטים לנשטסנר במקומו ,ואולם נמצא שלא במקומו כאוח ירד
)ידידיפ( — .שויה :1סרנעת ,וצונץ בחב :מנותח.
ואולם י א ה יכניאה נרשם שם םחבדו ש ש ח בראשי ומדהים, נשמת, סו.
צונץ ל״נ צד .477
ידועח אמונות רשות לשמיע ,הביו רי״ה וחזכייו צונץ לינ צד ;207 סז.
לאנדםועט עמודי צד ; 72דיואן שד־ל דף י׳ב ע*ב ויש להוסיף ע ל הנאמר שפ ,כי
(
וצא נמ בסחזור קרסנטרץ )דיא תצ׳ט( דף קי״ד .וכלטב״ל לשנת 1848צד .423
ובס׳ שכחי אלהים דף קצ״ד ,ושם נמצא אחריו השיר שסעה ארק עולם לרשבינ והסאסף
השב ,כי שניהפיוטיפ סיוט אהד הסה והדפיסם יהד וכתב ממעל להם, :סי׳ ש ל ס ר .
כ ס ו ל ז־ — שורה ן :אקדםך ,ראה סש״כ זקש ע״ר פרוש הםלה הזאת ,ויש להעיר
כי חמפרש במ״ק פירש. :כסת אקדס ד׳ )םיכח ר ר( חרנום יונתן כסה א ס ל ח קדם
ד׳״ — ,שורח :5בשיר השיריפ לזקש וכן בקיא ובבח״ז ובשיא ובכיי כדלינר,
הטיכוח והנרלח חסדים ] ולך חנדיל להורוח הנשסח ,ויש נס בוח נוסחאות שונות
ואין ל ה א י ץ כזה.
סט .שכחי ׳גונך .תוכחה לסנחה יוה־כ בסחזור תלססאן דף רליב ע׳ב ,בחזוניס
)כסוף הססי( ובססי צוו־ קעננטניס ל מ ק ם צ י ;164ואעיר סח רק על השנויים
בכיי שלפנינו — .שורה :3חילי ,חסד בכיי — ,שויה :4תצפי ,חסי בכ״— .
שורה :5נפש ,בכ״ :נפשי — .שורה :10והיא ,בכיי :והוא — .שורה :13נפן,
בכיי :כנסן; וחםוח ,שם :ובמות; וכאשר ,שם :אל מקופ אשר — .שורה :15נפש,
שם « :ש י ; ושכחי ,שם :חנדי — .שורי׳ :16זכרי ,שס :ושכחי — .שורה :17
בכל עת ,כן הוא ככל הספרים ,ואולי ציל :בכל עונח — .שורה :19בכי ,בכיי:
בכה — .שורה :20ועם ,כיח בכיי ,ובשאר ספרים :וא^ וחיא ,נוםחא יותר מתוקנת.
ובסחיע ההדשי לההכמיפ כראנן וקףססאנן שנת 1894צר ,423ד ש להומיף ,כי ,הפיוט
הזה נדפס נם רם׳ שכחי אלהיס)דף ק״ח( בתור רשות לסטת .נוסתת הכיי שונה לסעמימ
ק ו נ ט ר ס הפיוטים 80
סחנוםחאות אשר היו לשני רווי ן זיל והחוקר יוכל להשוות ואני אקצר ואודיע בול רק
את דתקונים אשר הוכרהוד לעשוח במקומות המשובשים בכ״ אשר ל ש נ י — ש ו ר ה :2
בכ־י; יחו ח ו ת רם על כל ,מלה כל חסרה ככ״; שורה :4 — א ל חסר בכ״.
(
סייחדו — .ש ו ר ה :6אמח כי לא יצדק ,הסר בכ״ — .שורה : 11לא כי ,חסר בכ״.
שלח כי חסרה בכ״. כעת כי, שורה :13 —. — שורה :12חלק ,ככ״ :חלקי.
— -660שזרה :15 שיוט לד־ יעקב ולא אדע מי ד-זא; צלנין ל־נ צר עד.
בכ״ :תחילי ;.ראה תחלים מ־ב ר — .שורה :19צבי צ־ל :צבי חן. תחמה
כתב שחוא ם ח ר ן ר י ו א ן הראב־ע y 2 0 שמת לחראב״ע וצונץ ל״ג צר
;
צד 37ם״ ;107טל אורות צי 55מי׳ ע־ב — .שורי• :5עדך ,בכ״ ובט־א:
עדיך — .שורה :6מעברך ,בכ־י :משבצות על מעבדיך —.שורה :11ולך ,בכיי:
מאלה ובטיא )חקון רשדיל?( אהה מאלף.
עו ,׳חידד .שחד; רשות לנשמת שית )צונץ ל־נ צי ,207ושם :שחיי יחידה(
,
טרייה; ריואן שד־ל דף נדו ם* ל ׳ ח אניות שדייל חלק ג׳ צד — .776שורד׳ :2
;
רשות לרשב־נ; שיר השירים לוקש צר קיט והלאה ,ועל הנאמר שם יש עז.
,
)הוצאת שד־ל חיא .דף ע׳ז( רומא זבמחזזר להוסיף בי היא נס כס חזונים רף ני,
ושם היא לנשמת יוהיכ ובסי שובע שמחות )קובץ שיוטים ליוורנו תרט״ו( היא רשות
וכן ונמצאה שעמים רבות בכתבי יד — .שורה :2לילך ויומך, לשמיני של שסה,
ראה עיד אמר רייה כסי׳ שלשני זח וחולי אחריו לילך ויוסך״ ,ובכיי :יומך ולילך•,
י
הנידםא הזאת זקש שחיש צד ק״ג — .שורה :3בהיותך ,בכ״ :כהייך אשר נעלם
;
כ ס ; כיד .בכ״ ונוסחת זקש וכן נוסחה שאר ד-םשרים משונה סוה _ .שורה : 4הלא
כיח כסי שובע שמחוה וחסה, טהור עין ונקי; טהור ונקי ,בכיי: אס ,בכ״ :הלא;
ובאהד טכ״ נרלינר ונםבמהזור רומא; ובכיי וכן בשה׳ש :ורמה ,ואצל דוקס )רסכיע
שורה :6לאל הי — וראה מה שהעיר זקש ,שהיש צד קייד. :(106וקמה צד
כיח בכיי ובשובע שמחוה ובכ־י ברלינר ובס״א :לצורך; דאה זקש )צד קטיז(שבהר
בבר השתמש בח רשב״נ בשורה — .8 הנוסהא האחרונה יען כי מליצח ל א ל ח־
בכ״ :תמיד ברבו. שורה :7כרבו חסיד
עם״ דיואן את החסיון מקצתו ככ״ והשלמתי הסר נשמח לראב־ע, עדן,
הראב־ע הוצאת אינר צד 6סי' — .19שורד :1 .לאל ח; ובריואן :חיי חסרו— ,
אחר נתן עליו, ומבהוץ — .שורה :4סקוח ,בכיי :מקור; שזרה :3ומחוץ ,שם:
בכ״ :אחר עלי — .ש ו ר ה : 5 .עוננ ,כדיואן:עדנו ושם בדיואן :שם — .שורה :6
;
צר ,18בסםרו של כנטעי נעמניס נרסס צונץ ;189 שיוט לרשבינ. עט.
הריימז צד ט׳ ובשה״ש לרשיזצד ק ל י ז — ,שורה :3תעצומך ביה ככ״ וכן הוא גס
בםסרו שלרימיז ונינ ואולם רשיז הרסיס לםי הכ״ אשר לסניו :,חעצומך; ואץ ,רש־ו ;
הדטיס והיך ,ואני בחרתי בנוםהת הב״ אשר לשני וכמו שהרסיםו נם רימ״ו ובעל נ״נ•
שאתו ,כיה בכ״י ונם בכיי חרשיז )ראה את הערתו כסשמ הנזי צד קל״ח( ,ובנ״נ וכסשרו
של תריסיו :שאת ווח טעות .הרשיו הרסיס :שאתך ת׳ שאחו — .שורד׳ .4נכונה,
כ־ה ככ״ זבדםזםים ,והרשי* חדסיס ״נביחה• וכחב ,ונכוחה נכונה סנכונח כי לא נמצא
,נכונה• לשם סקרה•; רצוני ,בכיי :את רצונ; ואינו נ כ ו ן — .שורה 5וסנחח עשרוני,
81 קונטרס הפיוטים
בספרו של הרימיו )ואחריו בשירי שלמי (.ובניינ :מנחה וכרוני ,והוא כמו מנחת זכרון
)בסדכר ה׳ טיו( ,ובכיי כסו שהדפסתי :עשרוני ,והמנה על העשרוניס סלח אשר
הובאו בית ד — .שוהה :7חסדיך ,כיה בכיי והוא הנכק ,ובנ׳נ :נךל־חסדך ,וזה
ננד המשקל והרשיו כ׳ חסדיך; נודל ,עוני בנ׳נ :נךל־עוני ,ונם זה לא יתכן ,והעקר
במיש _ ,שורה :8תחי ,כיה הנכון ובכיי:׳ רוחך.
נשמת ,להרב ר׳ ברוך בן יוסף• ,כיה בכיי ,ולא מצאתי את וכר הסיוט
הזה בספרים ,ונם שם הסייטן ל א נודע רי .ורע כי מסוף שורה 7עד תום הפיוט
חסר ככ״י ,ואולם מצאתי את הסיום בכיי שלפנינו כראש רף ;254בעוד אשד הסיוט
שלפנינו הוא בסוף דף ,255חד ,לי לאות כי העלים מכורכים חסד .שלא כסדק— .
שורה :7אני ,בכיי :כי ,הה ננד המשקל.
6א .רשות לברכו ,מר׳ שמשון העולה ל א pהצבי־ ,כן הוא ב כ י י צונץ לינ
;
צד ,801ושם צד 302יאמר צונץ ,כי ריש שלשנינו הוא ריש בן אברהם משנץ
) ,(Sensועיין כרם חסד היד צד ;24ט ל אורות צד 62פי׳ םיא — .שורה :2
אלה; כ־ה בכיי ,ובט״א :א ל ה ; והוא ננד הסשקל — .שורה :6ונם א ד השורה
הזאת )אשר חציה הסר( היא ננד המשקל ,ובכלל סצאתי ראיתי ,כי היוזי האזור
) (Giirtelverseבשיר הזה הם ש ל א עש׳י ה מ ש ק ל — ש ו ר ה :11הללי ,בכ׳יובטיא:
שורה :17נדבות עטך ,כ־ה בכיי והוא הנטן ,וט״ם נפל בטיא וכתוב שם: הללו,
עמך נדבות ,ובעי״ן נ ת ל ה ! — שורה :21םה ,בט׳א ומה.
פב .רשות לברכו ,ובכיי ״שלמה בר יהודה״ וכתב צונץ בלינ צר ,311-312
b 3 שהוא לר׳ שלמה בר אבון ,וכן העיר בצדק ריש הורוויץ כמחיו צד 566העדה
— שורה :1אלהיט ,הםר בכיי — .שורה ,3-2ציל :שכיב אש בוערה ן וממימ
חשדה ןן וחשך שם סחרה ן ^כו סד ,נורא ן אלהים ,וכן הוא במהיו שם :כסרוס שם
;
»ות לברט ל ד יהוםסיד .הנד ,הזכירו צונץ ל׳נ צי־ ;469ט ל אורות פג,
צד . ?4ץ׳ מ י כ מה״ו צד ,665ושפ הוא ישות למעריב — .שורה : 1לכ ,וצונץ
;
כתב :כ ל ב — שורדי :2תודות ,צ״ל :הודות; ליומ ,כיה בכיי ,ובטיא ומחיו :ב י ו ם - .
שורה :4פלאיו ,בנדא ומחיו :פעליו; וממש ,בט״א :מ מ ש — ש ו ר ה :5שור ,כיה
בכיי ,מ ד א :צר ובםח־ו :ש ס היכלכלוחו ,במח״ו :חיכל כלכלוחו — .שורה ,7-6
;
שורה :9נמסט ,בנרא ומח״ו :נסמכו— . הסד ב כ י י — .שורה :6פניו ,ציל :פני.
שורדי :13מול ,כ׳ה בכי; ובטיא ומזלו: שווה :10בעצומיו ,כט״א :בעצמותיו.
ועל ,והוא נכון; נבורה ,חםר בכיי — .שורה ,17-14םךר הבתים משונה בטיא ומחיו.
— שורה :15שרשם ,בנרא :ושרשו ,כם!1״ו :ושרשם.
פד .ב ר ט ושם מחברו מ ש ה חזק נרשם בראשי החרוזים; צונץ ל־נ צד ;582
מחיו צד — .568שורה :2ולבבי ,במח״ו :ולבי ל ו ואעיר רעיוני ,בםח״ו :ואעיר
;
שורר :24מה ,שם :םי — .שורה :27את ,שם :על; ת נ י ; שם :רנניו במעות
עצמו; הביאו :dte» ,הביטו — .שורה 28ד ל במחיו, :וראו כי טוב ד׳־; וצונץ כתב,
כי סוף הםיוט הוא :הביטו וטעטו כי טוב ד .
פה .רשות לברכו ,וצונץ הביא בל׳נ צ י .355סיוט לברט המתהיל נ״כ
,אשא ראשי אברך קדושי־ ,והוא התום כשם יצחק ,ונראה כי כונתו על הסיוט שלסנינו,
ולם״ז הסר הרבה ,ואין לנו רק הבית הראשון הסתחיל באל־ף.
פו .רשות לברכו ,ושם םהברו אבינדור ,ונזכר בלינ לצונץ צ י ,314וסוף
הבית האהרון הסר לסנינו — .שורה :5והקו ,ראה צונץ דנאנ .טאעויא צ י '.415
ס״כ והיילברנ במחברת נטעי נעטנים צד כ־א םי׳ ב׳ על פי נוסחת הסה־ו ,ולאתרונה
הדפיסו אינר בדיואן תראכיע סי׳) ,[84] (83ואולם מחרוז המתהיל באות ד והלאה משונה.
בדיואן מאד מאד ,והוא כשיד אחר .והנד ,רוקם נטשך אחר מחזור קרסינטראץ וכתב,
אשר הסיוט הזח הוא, ,קדיש ליום ב׳ דדה׳ ,ובכ־י אשר לפני כתוב רק שהוא םחיחה
; ל ק ד ש — .שורד : 2 .בחכטתך ,כיח כנפעי נעטנים ונכון לסי המשקל ,ובכיי בחבטה
בדיואן :כטזבחך — .שורה :4חוללת ,כנטעי נעםניס :חללת — .ש ז ר ה :7ואן לכי,
בנ״נ :ואיך לכי יענה — .שורה :8ואותו ,בטיק :ואוח — .שורה :10ובנפול ,בטיק:
בנסול; ימינו ,בכ״י :ימינך — .שורה :14מעבדים בכיי מעברים וכן הוא נפ בנינ;
במיק כמו שכתבתי בפנים — .שורה :16לי עזוב במ׳־ק :מעזוב ל י — .שורר:19 ,
ויעמד ,בסיק :ועמוד.
פח .סיוט לקדיש ,מיוסד עס״י איב ונזכר כלינ צד — .679שורה :6חסנו,
בכ״ חסני — .שורה :9שם ,חסד והזספתי מסברא — .שורד׳ :16חצי ההרח הראשון
הסר ומצאתיו בספרו שלצונץ במקום הנזכר והוא :יתקפו כסי כל נאדר.
פט .רשוח לקדיש לרשב־נ )צונץ ל״נ צד ,(188ונמצא נס באהד מכיי מורי
הה׳ ר״א ברלינר — .שורה : 1ולא ,ב כ ־ ־ כ ) = בכיי ברלינר( :וחם לא — .שורד• : 2
מ ע ה . . .הס ,ככ״ב :סיום . . .עוד — .שורה :4לחלל כהיכל פנימי ,בכי׳׳כ:
ושנאן יודה כמזכה סניסי — .שורה :5חוות שם :לחזוח כי אל ,הסר שם— .
;
שורה :8ו א ת ה ש ס : שורה :7מסר מבלי ,שם :י ס ל ל ע ד כ ל י ; ליל שם :לילה
ושסך -,בי גדול ובר ,שם, :ולבי ונטשי יודעת מאד־ ,ונראה יותר נכון — .שורה : 10
כבודך ,שם :עזך -ורבה ,שם :ורמה ,והוא ננד חחרוז; וקובה ,שם :בסכה ונס זה מעות.
— שורה :11כי אותך וכו; שם :שאתך לא יוכל נלנל — .שורה :15-13הסר
בכי־כ _ .שורה :13בארבע ובכ״י :כארבע.
צ ,ניכ רשות לקדיש )צונץ ל׳נ צד (722הברו ר׳ ,יום טוב קדוש־ כסש־כ
מפורש בכ״י אשר לפני; והוא ר׳ יום טוב בן יצהק הקדוש ,אשר כבר דבר •אתתיו
ואשר חבר אח הסיוט יה רעיון לבך סימן צינ( ועוד פיוטים )
אחדים )ראה צונץ שם( .כנראה חסר בכית א׳ וכן בבית נ׳ חרת אחד ,כי ציל ככל
כיח וביח שלשד ,חרווימ מלבד חרוז האזור.
צ א ! רשות לקדיש ,נזכר בל״נ לצונץ צד ;413דיואן שד־ל^דף כיד ע׳א
88 קונטרס המיוכדס
סי׳ סיד ,.ועל הנאמר שם יש להוסיף ,כי השיוט שלשנינו הוא רשוח לקדיש יום א׳
ד מ ה במהזור קרםנטרץ )רף כיה ע־ב( ובםהזור תלמסאן )דף נ״ה(.
צ ב .יהר קרבי הנער כצונץ ל״נ צר 2ל ,5הוא שיוט לקדיש יום א׳ של
סכות בקדובץ ארניל )דף צ־ו עיב( ושס מהכר; •וסף ,ולא מצאתי ככ״ אשר לסני
זולתי החרוזים הראשונים ,ושברי שירים לא הדשסתי בזה.
צג .סיוט ,לאלו פינו׳ מר׳ יו׳ט בן יצחק הקדוש )לעיל הערה לסי׳ צי(,
הזכירו צונץ ל׳נ צד ;286טל אזרוח צד 61סי׳ שי — .שורה : 14סקראיו ,בכיי :םקראוח.
שורה :22ועל ,בט״א נמצא בשני הצאי לכנה :ועם ,ואחיו סי׳ ה ש א ל ת ואני
מוסיף שאלה על השאלה כי לא אבין שתדון השאלה הזאת ובכיי מלה ו ע ם איננו.
שורה ,28-26כ נ נ ע נ ר א ה ל י בבית הזה.כי מקצתו הסר בכיי וכןבט־א והמבין את _
בנין הבתים בשירים הנקראים מושח ) ־ ^ ( g Jידע ויכיר ב׳ החסרון הוא בחצי החרוז
בכיי שורה :28עמוד, — הראשון )שהוא שורה ,(26ואנכי השלמתי.־ מסברא.
וטיא :לעמוד ,והוא ננד המשקל,
צד .רשוח לנשסח מר׳ שלמה בן אבון ,לרעה צונץ ל־נ צד ,311ובטל
אורות צד 57סי׳ ע־ד נדסס בשם ר׳ שלמה בן נבירול^ והראשון ני־אח לי עקר ,ושם
המחבר ש ל מ ר .נמצא בראשי חחרווים ואולם המלות בר אמן מרומזות כשורד:19 .
בירית א׳ב׳ המונו וינ׳ועמ שסו — .שורי• :10יושר ,צ־ל :אשר — .שורה :11
סכון ,צ״ל סכון כס — .שורה :13משוה ,בכ״ וט־א :משוה ,ובצדק •העיר שם
רשזח״ה ,כי ״יש כאן טעוה ונשהת המשקל והענין סתום׳ וכחב שם עוד .ואולי צ־ל:
ביה צור לבדו משוש חסנו ,ויהיה הענין על בן הבכור ,הלא הוא ישראל״ ,ולי נראה
לחקן כמ״ש בסניס ,והבוחר ׳בהר — .שורה :20לקיים ,ב״ה ככ״ ,ובטיא :וקיס.
צה .פיוט לאלו סינו מר׳ יוספיה )יהושסיה( הנר ,עיין עליו כל־נ לצונץ צד
468ובכרם חמד ח״ר צד ;26טל אורוח צד 34סי׳ מינ — .שורה :3לנפן,
שורה )׳ :החניניס .בב״ וטיא :תנינים והוא ננד חמשקל— . כמ״א :נפן.
שורה :25אים ,איננו בכיי ורשד־ל הוסיפו בסיא שסברא _ .שורה :28סר .םאד,
וצונץ כתב :מארץ ,והוא ננר המשקל .שורה :29ש ה ל א ובכיי :אז )או :אך(,
וצונץ בתב :פיות.
בראשי ההרוויש. א ל י ה ו התום ושם סח ברו שיוט אחר לאלו שינו צו.
שורה :7יתאסץ ,ציל :חאסץ — .שורה : 10ודור אינו בכיי — .ש ו ר ה :17ולאו/1
שש. בכ״ :לאות — .שורה :20לסי המשקל הסרה שה תנועה אהח ,ואולי ציל:
צז .פיוס למי ידמה לך לרייץ בן ני את ושמו נרשם בראשי החרוזים;
שורה :3ממהלך צונץ ל״נ צר ) 198ושם החרוז הראשון בשנוי לשון קצת(.
קרי :םסהללך.
צח .אשסוך שיחי ,פיוס להראביע ,ומכי ברשימת אינר לשירי הראב־ע אשר
אינם בדיואן ומצאתיו נם כס׳ חחזוניס ,והוא שם מי כמוך ליום ב׳ של סכות_ .
שורד :1..לסני בחזוני• tשני — .שורה :3אואל ,שם :לאל — .שורה :5כחילה ז
צורי ,שם :בהחלה לפניו -•• .שורד׳ :6רם ,שש :ראש _ .שורה :7יהד ,ציל;
יחיד ,ובחזונים :א ה ר באין,שם :כלי — .שורה :11על ציל :על חק .׳בהוונ־ם:
; ;
כל נבולות עלי הק הנבל — .שורי׳ , :14׳פניו ,קרי :ופניו_ .ג שורד 13 .שונה
בחוונים ודל, :עבדים סשחחרס לםניו — .שורה :16לו ,שם :כ• לו; מלוכה,
קונטרס המיומיס 84
_ שורה :24נדעכדי, שם :המלוכה — .סשורה 12עד סוף חםיוט חסר בחזוניס.
ככ״י :נרע כה.
צט .אהבה ליום א׳ של םסח )צונץ לינ צד (204לרי״ח ,והיא נמצאה נם
בדיוקן כיי שלו חלק כ׳ סי׳ ניד מל אורוח צד ך סי׳ ה׳)וראה שם הערח רשזה״ד.
׳ ;
כי הסיוט שלסנינו נמצא נם כמחזור סונםלייר( — .שורדי 2חנני חנני ,ובכיי ומים
;
)=־ מחזוי טונטלייי( :חנוני חנוני ,וזה חד .שלא ל * המשקל — .שודד:6 .ואימוני,
כיהבכ׳י; בארמוני ,כיה בכיי — .שורה :9לחניון ,צ־ל :למיון — .שורח : 11ומואבי,
כ־ה הנכון וכיח בכיי ,ובנדא :ומואב; בתה ,כ־ה ככ־י ונכון ניכ — .שורח :11
בארמוני ,ציל :וםלסוני — .שורד׳ :15תניס ,הסר בכיי — .שורה :16הקץ ,הסר
בכיי; ובסוף ,בכיי :ונסוך —.שורת :17בכיי וטיא :השובב ,והוא מד המשקל— .
שורח :19חסידותיך ,בכיי :הסרתיך _ .שורת :20בך ,הסר בכיי — .שורה :21
וצםוני ,ציל :ובצסוני — .שורה :22ואוהבי ,בכיי :ואוה בי.
ק .לחוצה .אהבה זשם מחביד• לוי חזק חתום כראשי הרהיה .וצונץ )ל״נ
צד (217לא כחב בברור סי הוא לוי הםהבר את הסיוט שלסנינו ,אך הזכיר אותו
בץ חסיוטיס ,אשר ובם סר לוי אלתבאן חברו ,ורשד״ל )אנרות צד (978כתב
בפרוש ,כי הפיוט שלפנינו הוא לר׳ לוי בן יעקב אלתבאן ,וכי הוא נסצא נס בסחזור
והראן; טל אורות צד 59סי׳ עיז — .שורח : 1לחוצה ,הסר בכיי — .שורה :4
ואשלה ,בטיא :ואשים — .שורה :8תועה ,בט־א :נועה — .שורה :17בכלסה,
בכיי :כלמה — .שורה 23-22בטיא יש בזה בלבול הסיי.
קא .שכיה בת ציץ ,נאולה)?( לרשבינ )דעת צזנץל׳נ צד • (588טל אודות
צד 22סי׳ כיה — .שורה :2שבועח ,במיא :שבועות _ .שורה :19מורה ,בט״א:
מזרי; אסוף ,ככיי :אאסוף .בט־א יש סד .הערה ,אולי תםר בית אחד .ואולם מספרו של
צונץ )לינ (590נוכה לדעת ,כי השיר חזה בן שבעה בתים הוא ולא יוחר.
קב .אהבה לר׳ יוסף בן א ש ך ושמו נרשם בראשי החרוזים • צונץ ל־נ צד
480טל אורוח צד 41סי׳ ניב — .שורה ! :יעלה ,הסר בכי; ורשד־ל השלים ;
אח החסרון מסברא ,ובספרו של צונץ :יונח ,ונם הוא רק םדעחו כתב כן — .שורח
:9אכריח ,כיה בכיי ,ובט־א :דבקים — .שורדי :14שבח ,בט״א; שבהם — ש ו ד ה
:15לצסיחות ,בטיא :צמיתות — .שורה :24כקול; צ׳ל :כקולי — .שורי׳ :26
אל תדס כנפשך ,בכיי :אל תדמי כנפשך ,בט׳׳א :אל הדס נפשך — .שורה :38
הסרה בכיי וכמ״א.
קג .אהבה לחראב־ע ,חזכירח צונץ בלינ צד 211וכתב ,כי מצא בכיי חמשה
בתים ,כי לאות ה אשר בשם אברהם ,יש שם עוד חרוז תחלתו ,השפל נא זדים
אשר נאר ,וכונחו להרה ה ש ס ל אשר לפנינו חוא מתחיל בשורח ,10ובכל ואח לא
נמצאו בסיום הזה רק ארבעה בתים ,כי השורה הראשוני) .אל בדתך( היא רק החרוז
המאיר נתיב ) ;(Leitversוכן הוא בקבוץ מעשי ידי נאוניס קדמונים צר .110
— כםיסניס הסורים על משקל השיר נסל טעות וציל כשורד ,הראשונה:
( א
לח ואולם דין טליח כסולה ככר םבואר בשורה 15שהיא פטורה כרב שסעון
)סנחות ס״א ;(.םציציח לא נחדל ובסיס :וםציציח לא חחדל — .שורה 17חסרח
בכ״י; אצבע ,ציל :כנד :תנדל ,םלשץ נדיליםתעשה לך)דברים כיב י־כ( ודיל שחייבת
בציצית — .שורה :19ונעור ,בכיי :ונעור — .שורדי :21וכדת ,בכיי :כשם;
מעוכבת ,במים :מעקבת — .ש ו ר ה : 2 4הנוי ,בכיי :הסין — .ש ו ר ה : 2 6לילה ,בכיי:
ללילה _ .שורה :27נקכע ,ציל :נקבע.
אהבה והחלתה הסר ולא יכולתי להשלימה כי לא מצאתי לה זבדון בספר. קן,
בראשי ההדחימ היה מרומז שם המחבר חזקיהו — .שורה :9ציץ ,בכיי :צאן.
מהפיוט הזה ,אשר בנראה שם א ב ר ה ם היד• חתום כראשי הרחיו ,לא קן.
מצאתי רק בתים אתרים בכיי וךכו הסר ולכן לא הדססתיו בזה.
השמטות ותקרני הטעות.
צי 3אות זי .ונראה שבן היה נירסתם בנמרא ,ונשמט ועיין בזוהר 0׳ תתמה
ק:־ז ע־׳א ותנינן אל תקרי מה אלא מאה .ובן איתא בזוהר קרח קע״פ ע״א ואמרו אל חקרי.
צד 32אות סי .ומצאתי כפרדס לרשיי דיל שעמד כזה ונשמט ועיין כשיורי נרבה
ם״ קצ״ב.
עד 5 6אות ני .הלולים חלולים וכוי נשמט לסנינו כברכות ס׳ ע׳יב הנירסא חללים
הללים אך נירסת הרי״ף והרא״ש כנירסת המחבר חלולים ,וכן הוא בטור א״ה סי' ו׳ וןול,
ולא יאמר חללים חלליים ,דמו לדבר חלולים חלולים עולה רמ״ח בהשבץ אברי האדם.
,
וכוון בזח למר .שנמצא במדרש חנחומא פ שמיני פסוק ואח החיה אשר חאכלו שמאתים
וארבעים ושמנה אברים כאדם ולכך אנו אומרים בכל יום בא״ה אמ״ח אשר יצר אח חאדם
בחכסח וברא כו נקבים נקבים חלולים חלולים ,חלוליש חלולים בנימשריא רפ־ח הו* כמנין
איברים שבאדם עכ״ל והמדרש הזה נעלם במחילת כבודו םהרד־׳א )דפוס אמשטרדם
דף טו( שכהב ויש״קורין הלולים הלולים וטעות הוא בידם ובו׳ ע״ש.
צד 82בביאור אוח ח׳ בה׳ שבת םי׳ נ״נ צ״ל קנ־ה — .צד 221־ שורה ״א
כביאור כשחל ר״ח צ־ל ר־ה — .צד 232אדם הנן צ״ל אדם הנון — .צר 299שורה
א׳ בשיר צ״ל כשיר — .שם עשן עייל ענן — .שורה ב׳ נפנלים צ־ל נדנלים— .
שורה נ׳ לאין עומד כסעודה צ־ל ואין עומד בסודה — .שורה הי וכלכלה ציל וכבלה.
— צר 311שורה הי ארעא דקרא .וכן בביאור שורה א׳ צ״ל ארעא רקרא — .צר
333בביאור אות •י זבין לברין ציל במדרש שם שםוק על אלה ויוחר לא נמצא
כסשרים שלשנינו — .צר 334שורה ד׳ לעיר שממה צ״ל לעיר ששמה — .צד
335שורה חי נוילי דימתתי צ־ל נוילי דימתהי — .צר 338הנוה ננםא צ־ל חווה
ננםא — .צד 365בביאור קרובץ אחרים ותיבת אחרות נמהק — .צד 367אות כ׳
ומקור הדברים הוא בזוהר ם׳ בשלה רף רב ע״א עיש והוא ראיה ברורה על קדמוח
ספר הזוהר.
צד 388שורה 21מלמעלה צ״ל :ה׳ כננד ה׳ אנשים שקורץ בחורה בראש
השנה כשחל לחיות בתול וחיבות *וביום הכסור־ם־ מיותרות.
ע׳ 546שורה 20ציל:
שודד 8 .ומארצו יצאו )א״א :שםוק הוא ביהזקאל ל־ו כ׳ ומתרנמינן מדאורייתא נשקו
כאשר מצאתי בכיי אסופות( .שם .שלי ושלך שלך חסיד שרוצה להנאותו
משלו — .שורה 25תמיד .רשע שמתוך.