‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של‬

‫הרשות השופטת‬
‫*‬ ‫אלון חספר‬

‫תקציר ‪ ‬א‪ .‬מבוא ‪ ‬ב‪ .‬ביקורת של זהויות‪ :‬ייצוג חסר במערכת השפיטה הישראלית ‪.1‬‬
‫מין ומגדר (נשים) ‪ .2‬אתניות – עדתיות – ומעמד (מזרחים‪ ,‬יוצאי ברית המועצות וחברי‬
‫העדה האתיופית) ‪ .3‬לאום (ערבים אזרחי ישראל) ‪ .4‬דתיות (דתיים‪-‬לאומיים‬
‫וחרדים) (א) חרדים (ב) דתיים‪-‬לאומיים (ג) מסורתיים ‪.5‬עמדה פוליטית (ימנים‬
‫ושמרנים) ‪ ‬ג‪ .‬מתודולוגיה ‪ .1‬המידע המקודד ‪ .2‬דרכי בדיקה והשוואה ‪ ‬ד‪.‬‬
‫ממצאים ‪ .1‬ממצאים כלליים ‪.2‬ממצאים פרטניים (א) מגדר (ב) לאום (ג) מעמד‬
‫חברתי‪-‬כלכלי ועדתיות יהודית (ד) רקע דתי ‪ ‬ה‪ .‬דיון וסיכום‬

‫תקציר‬
‫בשלושת העשורים האחרונים הגבירו דוברים בתקשורת‪ ,‬במערכת הפוליטית‪ ,‬באקדמיה ובשדה‬
‫המשפטי את ביקורתם על כך שהמערכת המשפטית ככלל‪ ,‬ומערכת השפיטה בפרט‪ ,‬מועלות‬
‫בתפקידן לפעול למען "אינטרס הציבור"‪ .‬תחת זאת‪ ,‬כך נטען‪ ,‬מערכות אלו משרתות קבוצות‬
‫חברתיות מסוימות ומייצגות אותן ואת האינטרסים שלהן‪ .‬אחד המוקדים העיקריים של‬
‫ביקורות אלו הוא הרכבּה החברתי והמקצועי של הרשות השופטת ודרכי המינויים בה‪,‬‬
‫ומשותפת להן התפיסה שלפיה מרבית השופטים הם בני קבוצה מצומצמת ואחידה ("השופטים‬
‫מרחביה")‪ ,‬וכי הרכב "לא מייצג" זה משפיע בצורה משמעותית על פסיקותיהם של בתי‬
‫המשפט‪.‬‬
‫ביקורות אלו זוכות לביטוי ניכר בשיח האקדמי ובשיח הציבורי‪ .‬מאמר זה – שהוא חלק‬
‫מפרויקט רחב יותר בנושא ההרכב החברתי של הרשות השופטת – שם לו למטרה לבחון אם‬
‫ביקורות אלו רגישות בצורה מספקת לשינויים ולתמורות שהתרחשו ומתרחשים בכל הנוגע‬
‫למינוי שופטים‪ .‬השאלה שתיבחן היא אם יסודן בבסיס עובדתי מוצק‪ ,‬או שמא הן נשענות על‬
‫תיאור של מציאות חברתית שהייתה נכונה בעבר בלבד‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬

‫תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ .‬אב לנורית וניצן‪.‬‬ ‫*‬
‫המאמר מבוסס על חלק מעבודת תזה לתואר שני שנכתבה בהנחייתו של פרופ' ישי בלנק (ועל‬
‫ההנחיה המסורה תודות לו)‪ .‬המחבר מודה לענת ויידרגורן‪ ,‬נועם וייס וענת עובדיה רוזנר על שקראו‬
‫טיוטות קודמות והעירו הערות מועילות ביותר‪ ,‬ולתמי קריכלי‪-‬כץ על התמיכה והליווי בתכנון וניתוח‬
‫המחקר האמפירי‪ .‬עוד תודות לנעמי גוברין‪ ,‬אלאא חאג'‪-‬איה‪ ,‬יארא חידר ורון (רונסול) סולומון על‬
‫הסיוע באיסוף המידע הביוגרפי‪ .‬מאגר המידע שבבסיס המאמר‪ ,‬המכסה את כלל השופטים והרשמים‬
‫שכיהנו בישראל בשנים ‪ 2016–1948‬זמין לשימוש כלל הציבור‪ .‬ראו ‪Alon Jasper, Israeli Judges,‬‬
‫‪.1948–2016, Harvard Dataverse, V1 (2020) https://bit.ly/313lYsh‬‬

‫‪1‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫עיקרו של המאמר בהצגת מחקר אמפירי מקיף על אודות הרכבה החברתי והמקצועי של הרשות‬
‫השופטת והעמדת הממצאים אל מול הטענות המרכזיות של אותן ביקורות‪ .‬כך‪ ,‬המאמר מאפשר‬
‫להעריך‪ ,‬הערכה ראשונית‪ ,‬את מידת התאמתן של הביקורות‪ ,‬בנוסחן הנוכחי‪ ,‬לרשות השופטת‬
‫של העשור השני של המאה העשרים ואחת‪ ,‬והוא מראה כי בעוד הביקורת על ההרכב החברתי‬
‫של הרשות השופטת הכרחית‪ ,‬ומוצדקת בחלקה‪ ,‬בחלקים אחרים שלה היא אינה תואמת את‬
‫התמורות שעברה הרשות השופטת ב‪ 30-‬השנים האחרונות‪.‬‬

‫א‪ .‬מבוא‬
‫מי הם שופטי ישראל? הדימוי הציבורי הרווח מצייר תמונה שלפיה מרבית השופטים הם‬
‫בני קבוצה מצומצמת ואחידה מבחינות של פרמטרים חברתיים רבים‪ :‬הם יהודים‬
‫אשכנזים חילונים‪ .‬הם ליברלים שגדלו בערים הגדולות ובסביבה מבוססת כלכלית‪ .‬הם‬
‫זכו לחינוך משפטי באותם מקומות (האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב)‪ .‬הם‬
‫בעלי נטייה "תביעתית" ועבר משמעותי בשירות הציבורי‪ .‬עקב כך‪ ,‬נטען‪ ,‬הם מחזיקים‬
‫בנקודת מבט‪ ,‬באינטרסים ובערכים אחידים‪ ,‬והרכב "לא מייצג" זה משפיע בצורה‬
‫משמעותית על פסיקותיהם של בתי המשפט‪ 1.‬דימוי זה יוצר הנגדה בין ה"עם"‪ ,‬לבין‬
‫מערכת השפיטה המורכבת מאליטה סגורה‪ :‬ה"שופטים מרחביה"‪2.‬‬

‫הספרות העולמית בנושא זה עשירה ביותר‪ .‬לסקירה עדכנית ראו רונן פרי ואח' "הטיות מגדריות‬ ‫‪1‬‬
‫בתפיסת הכרעות שיפוטיות" המשפט כד ‪ .)2018( 239 1‬ראו גם ‪Orley Ashenfelter et al., Politics‬‬
‫‪and the Judiciary: The Influence of Judicial Background on Case Outcomes, 24 J. LEGAL‬‬
‫)‪ .STUD. 257, 257 (1995‬למחקרים ממוקדים בהקשר הישראלי ראו קרן וינשל‪-‬מרגל אידאולוגיה‬
‫וחוק בפסיקת בית המשפט העליון‪ :‬ניתוח כמותי והשוואתי ‪( )2016( 129‬להלן וינשל‪-‬מרגל‬
‫אידאולוגיה וחוק) (טענה שלפיה אף על פי שלמגדר או למוצא של שופטי בית המשפט העליון לא‬
‫נמצאה השפעה על הפסיקה בנושאים מסוימים‪ ,‬הזהות הדתית של שופטי בית המשפט העליון‬
‫נמצאת ב"מתאם חזק ביותר" עם החלטות הנוגעות לחופש דת‪ ,‬כך שנצפתה נטייה של שופטים דתיים‬
‫"לתמוך באופן עקבי באינטרסים דתיים"‪ .‬וינשל‪-‬מרגל מצאה גם קשר חלש בין מידת דתיות לעמדות‬
‫הקשורות בזכות לבחור ולהיבחר‪ .‬שם‪ ,‬בעמ' ‪Guy Grossman et al., Descriptive ;)131‬‬
‫‪Representation and Judicial Outcomes in Multiethnic Societies, 60 AM. J. POL. SCI. 44‬‬
‫)‪( (2016‬תוצאות המחקר הראו כי לנאשם ערבי סיכויים גבוהים יותר לזכות בערעור – וסיכוי נמוך‬
‫יותר להפסיד בערעור של התביעה – כשהמותב כולל לפחות שופט ערבי אחד); אורן גזל אייל ואח'‬
‫"ערבים ויהודים בהליכי הארכת מעצר ראשוני" משפטים לח ‪( )2009( 627‬תוצאות המחקר הראו כי‬
‫"כאשר השופט הוא יהודי‪ ,‬הסיכויים של חשוד יהודי להשתחרר גדולים מהסיכויים של חשוד ערבי‬
‫להשתחרר באותן נסיבות"‪ ,‬וכי בעניינו של שחרור יהודי "סיכויי שחרורו על ידי שופט יהודי גדולים‬
‫יותר‪ ,‬לעומת סיכויי שחרורו על ידי שופט ערבי באותן נסיבות"); ראו גם & ‪Oren Gazal-Ayal‬‬
‫‪Raanan Sulitzeanu-Kenan, Let My People Go: Ethnic In-Group Bias in Judicial Decisions:‬‬
‫‪Evidence from a Randomized Natural Experiment, 7 J. EMPIRICAL LEGAL STUD. 403‬‬
‫)‪ .(2010‬והשוו‪ :‬בירנהק וגוסרסקי ״כסאות ייחודיים״‪ ,‬להלן ה"ש ‪( 10‬בירנהק וגוסרסקי לא מצאו‬
‫קשר מובהק בין מאפיינים חברתיים (מגדר‪ ,‬דת‪ ,‬ומוצא) של שופטי בית המשפט העליון החברים‬
‫בקבוצות "מיעוט" לבין שיעור דעות המיעוט שאותם שופטים מנפקים); רינה בוגוש ורחל דון‪-‬יחיא‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪2‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫דימוי זה עומד במוקד הביקורת‪ ,‬המושמעת בשלושת העשורים האחרונים ביתר שאת‪,‬‬
‫שלפיה המערכת המשפטית ככלל‪ ,‬ומערכת השפיטה בפרט – היא הרשות השופטת –‬
‫מועלות בתפקידן לפעול למען "אינטרס הציבור"‪ .‬תחת זאת‪ ,‬כך נטען‪ ,‬מערכות אלו‬
‫משרתות קבוצות חברתיות מסוימות – אידאולוגיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬כלכליות ותרבותיות –‬
‫ומייצגות אותן ואת האינטרסים שלהן אגב הדרתן והכפפתן של קבוצות חברתיות‬
‫מתחרות‪.‬‬
‫קו טיעון מרכזי באותן ביקורות קורא לשילובם של חברי הקבוצות המודרות במסגרת‬
‫הרשות השופטת‪ .‬לכך יש תכלית כפולה‪ :‬הן כתרופה להדרתן הישירה מאתר שלטוני זה‪,‬‬
‫על מנת לחלק באופן שוויוני יותר את הטובין הישירים שהוא מספק לשופטים עצמם (הון‬
‫ממשי וסימבולי)‪ ,‬והן לאור האמונה שפסיקות בתי המשפט מושפעות מזהות השופטים‪,‬‬
‫ועל כן‪ ,‬על מנת להביא לשינוי בעמדות המהותיות של בתי המשפט‪ ,‬יש לשנות את הרכב‬
‫המערכת‪ ,‬מבחינת הרקע החברתי והמקצועי של השופטים‪3.‬‬
‫אומנם התביעות לשילוב קבוצות חברתיות שונות נשמעו עוד בראשיתה של הרשות‬
‫השופטת בקום מדינת ישראל (ובמקצת המקרים אף טרם לכך)‪ ,‬אך ההמשגה נעשתה‬
‫בעיקרה אגב פנייה לאתוס הליברלי‪-‬מקצועי או הקולקטיבי‪-‬מדינתי‪ 4.‬לעומת זאת‪ ,‬נוכח‬
‫התגברותם של הקולות והעמקת דרישותיהם בשנים האחרונות ניתן לכלול את כולן תחת‬
‫המונח "ביקורת של זהויות"‪ ,‬הנגזר מהמונח הרווח "פוליטיקה של זהויות״‪" .‬פוליטיקה‬
‫של זהויות" היא תנועה פוליטית‪ ,‬תרבותית ואינטלקטואלית בת כמה עשורים‪ ,‬שתפיסתה‬
‫היא שזהויות קולקטיביות שונות הן קריטיות להבנה העצמית ולארגון הפוליטי והחברתי‬
‫של פרטים בחברה ובמדינה‪ ,‬וכי זהויות קולקטיביות אלו (מגדר‪ ,‬לאום‪ ,‬דת‪ ,‬אתניות)‬
‫מכווינות את הפעילות הפוליטית‪ 5.‬בבסיס התפיסה מונחת הטענה שהפוליטיקה תמיד‬

‫מגדר ומשפט‪ :‬אפליית נשים בבתי המשפט בישראל (‪( )1999‬טענה כי לא נמצאה שונות סטטיסטית‬
‫בין שופטות לבין שופטים בהחלטות הנוגעות לעבירות מין)‪.‬‬
‫ראו למשל תומר ניר "אין שופטים בירושלים‪ :‬לא רוצים שופט מתנחל בעליון" סרוגים – חדשות‬ ‫‪2‬‬
‫(‪ ;https://bit.ly/36UU0To )20.11.2011‬נעמי לויצקי העליונים ‪ ;)2006( 112‬מנחם מאוטנר‬
‫"המשפט הסמוי מן העין" אלפיים ‪ ;)1998( 45 ,16‬והשוו אבירמה גולן "מי כאן האליטה" הארץ –‬
‫דעות (‪"( https://bit.ly/3iU7qkS )23.11.2011‬מחול השדים סביב המינויים לבית המשפט העליון‬
‫מתבסס על הנחה שגויה‪ :‬כל הצדדים [‪ ]...‬מתקוטטים על האליטה המשפטית בוויכוח שכוחו יפה‬
‫למציאות שלפני ‪ 30‬שנה‪ .‬כאילו מתהלכים בינינו עדיין הפרקליטים‪ ,‬השופטים והיועצים המשפטיים‬
‫בעלי המבטא היקי מרחביה‪ ,‬ואין בלתם")‪.‬‬
‫הדיון בסוגיה האחרונה בולט ציבורית בייחוד בנוגע להרכב בית המשפט העליון‪ ,‬אך נשמעות טענות‬ ‫‪3‬‬
‫הנוגעות לכלל הרשות השופטת‪ .‬ראו את הדיון וההפניות אצל מנחם מאוטנר "מינוי שופטים לבית‪-‬‬
‫המשפט העליון בחברה רב‪-‬תרבותית" מחקרי משפט יט ‪.)2003( 423‬‬
‫ראו למשל תיאורו של כתבן בנוגע למאבק למינוין של שופטות ואת תיאורו של לוריא בנוגע למאבק‬ ‫‪4‬‬
‫למינויים של שופטים ערבים‪" .‬לא עוד פטרוזיליה" וכן "מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט‬
‫בישראל" להלן ה"ש ‪.10‬‬
‫לדיון מקיף בהגדרות השונות לפוליטיקת זהויות ראו ‪Mary Bernstein, Identity Politics, 31 ANN.‬‬ ‫‪5‬‬
‫)‪.REV. SOC. 47 (2005‬‬

‫‪3‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫הייתה "של זהויות"‪ .‬על כן‪ ,‬מדובר אך בהליך של שיום (‪ )naming‬והנעה פוליטית של‬
‫קבוצות שבעבר היו מודרות ומוכפפות באופן שמנע מהן להתארגן באופן אפקטיבי לשם‬
‫קידום מטרות קבוצתיות‪ 6.‬תפיסה זו מקודמת בעשורים האחרונים בישראל על ידי חברי‬
‫קבוצות שונות‪ ,‬שחלקן הודרו בעבר מהמערכת הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והתרבותית‬
‫בהקשרים שונים‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬השימוש של מאמר זה במונח "ביקורת של זהויות" הוא ככותרת כללית‬
‫לכמה ביקורות שונות – ביקורת פמיניסטית‪ ,‬אתנית‪ ,‬לאומית‪ ,‬דתית ואידאולוגית – אשר‬
‫שותפות לרעיון שזהויות קולקטיביות שונות הן קריטיות להבנה העצמית ולארגון‬
‫הפוליטי והחברתי של פרטים בחברה ובמדינה‪ .‬ביקורות אלו אף שותפות לטענה‪ ,‬כל אחת‬
‫מזווית אחרת ובדגשים שונים‪ ,‬שהמערכת המשפטית שותפה ליצירה של היררכיה ביניהן‪,‬‬
‫לפגיעה שיטתית בקבוצות מסוימות ולהדרה שלהן ממוקדי כוח ומתהליכי קבלת‬
‫החלטות‪ 7.‬התמורה שמציעים הזהותנים היא אפוא הדגשת האינטרסים‪ ,‬הערכים ונקודת‬
‫המבט הקבוצתית‪ ,‬לא רק שלהם – אלא גם של חברי הקבוצות המחזיקות בכוח הקיים‪.‬‬
‫מאמר זה – שהוא חלק מפרויקט רחב יותר בנושא ההרכב החברתי של הרשות השופטת‬
‫– שם לו למטרה לבחון אם ביקורות אלה רגישות בצורה מספקת לשינויים ולתמורות‬
‫שהתרחשו ומתרחשות בכל הנוגע למינוי שופטים‪ .‬השאלה שנבחנת היא אם יסודן של‬
‫הביקורות בבסיס עובדתי מוצק‪ ,‬או שמא הן נשענות על תיאור של מציאות חברתית‬
‫שהייתה נכונה בעבר בלבד‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫המענה לשאלה זו ניתן על ידי הצגת מחקר אמפירי מקיף (ראשון מסוגו) על אודות‬
‫הרכבה החברתי והמקצועי של הרשות השופטת והעמדת הממצאים אל מול הטענות‬
‫המרכזיות של אותן ביקורות‪ .‬כך‪ ,‬המאמר מאפשר להעריך‪ ,‬באופן ראשוני‪ ,‬את מידת‬
‫התאמתן של הביקורות לרשות השופטת בסוף העשור השני של המאה העשרים ואחת‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬שנערך במסגרת עבודת תזה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬כולל קידוד‬
‫ביוגרפי של כלל השופטים והרשמים שכיהנו במדינת ישראל משנת ‪ 1948‬ועד סוף שנת‬
‫‪ ,2016‬סך של ‪ 1,491‬שופטים ורשמים‪.‬‬
‫המחקר מעלה כי הדימוי של הרשות השופטת‪ ,‬כפי שהוא מוצג על ידי הביקורות‬
‫השונות‪ ,‬היה נכון להרכב החברתי של הרשות השופטת בשנת ‪ .1992‬במועד זה אכן‬

‫אך לטענות שזוהי תפיסה פוסט‪-‬מודרנית ונאו‪-‬ליברלית במאפייניה ראו למשל ‪LISA DUGGAN, THE‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪TWILIGHT OF EQUALITY? NEOLIBERALISM, CULTURAL POLITICS, AND THE ATTACK ON‬‬
‫)‪ ;DEMOCRACY (2004‬דני גוטוויין "זהות נגד מעמד‪ :‬רב תרבותיות כאידיאולוגיה ניאו–ליברלית"‬
‫תיאוריה וביקורת ‪ ;)2001( 241 ,19‬אייל גרוס "הפוליטיקה של זכויות להט"ב‪ :‬בין (הומו)‬
‫נורמטיביות ו(הומו) לאומיות לפוליטיקה קווירית" מעשי משפט ה ‪ ;)2013( 101‬גילה שטופלר‬
‫"המיעוט הערבי‪ ,‬המיעוט החרדי והתאוריה הרב‪-‬תרבותית במדינה יהודית ודמוקרטית" משפט‪,‬‬
‫מיעוט וסכסוך לאומי ‪ ;)2017( 24 ,11‬והשוו יוסי יונה ויהודה שנהב "המצב הרב‪-‬תרבותי" תיאוריה‬
‫וביקורת ‪.)2000( 163 ,17‬‬
‫חלקן אף רואות במערכת המשפטית גורם המשתתף בכינון זהויות אלו‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪4‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫הייתה הרשות השופטת הומוגנית במידה רבה‪ ,‬בפרמטרים חברתיים ומקצועיים שונים‪,‬‬
‫כגון מגדר‪ ,‬לאום‪ ,‬היישובים שבהם גדלו השופטים והרקע המקצועי שממנו הגיעו‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬ב‪ 25-‬השנים האחרונות התחוללו תמורות משמעותיות בהרכב החברתי של הרשות‬
‫השופטת‪ :‬במהלך תקופה זו גדל חלקן היחסי של השופטות‪ ,‬כך שכיום הן מהוות מעל ל‪-‬‬
‫‪ 50%‬מכלל השופטים; שיעור השופטים הערבים הכפיל עצמו (אם כי נותר פחות ממחצית‬
‫שיעורם בחברה הישראלית); שיעורם של שופטים יהודים בעלי רקע דתי‪-‬לאומי‪ ,‬שכבר‬
‫בשנות התשעים של המאה הקודמת נע סביב חלקם באוכלוסייה הכללית‪ ,‬עלה אל מעבר‬
‫לשיעורם באוכלוסייה; שיעורם של שופטים יהודים שגדלו בפריפריה החברתית‪-‬כלכלית‬
‫של ישראל הכפיל את עצמו‪ ,‬כך שהוא עומד כיום על רבע מהשופטים היהודים (אך‬
‫שיעור זה עודנו נמוך ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית)‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬ממצאי המחקר מעלים כי חלק מהשינוי הוא בכניסתן של נשים בעלות‬
‫זהויות מצטלבות‪ :‬נשים ערביות‪ ,‬נשים יהודיות בעלות רקע דתי ונשים יהודיות ממעמד‬
‫חברתי‪-‬כלכלי נמוך‪ 8.‬שינוי זה התרחש בד בבד עם השינוי ברקע המקצועי של השופטים‬
‫בטרם מינוים לשיפוט‪ :‬ירידה בשיעור בוגרי האוניברסיטאות הוותיקות ועלייה דרמטית‬
‫בשיעורם של שופטים שלמדו במכללות או באוניברסיטאות‪ ,‬שנפתחו החל בשנות‬
‫התשעים‪ ,‬ובגיוון מסלולי הקריירה שמהם מגיעים השופטים‪ .‬עם זאת‪ ,‬על אף השינוי‬
‫הניכר‪ ,‬הרשות השופטת עודנה אתר שבו קבוצות חברתיות רבות (ערבים‪ ,‬חרדים‪ ,‬יוצאי‬
‫הפריפריה‪ ,‬מזרחים‪ ,‬ובמידה פחותה אף נשים) אינן מצויות באופן התואם את שיעורן‬
‫באוכלוסייה הכללית‪ ,‬ונמצאו פערים (במרבית המקרים לא זניחים אך גם לא עצומים)‬
‫בפיזורם של השופטים מאותן קבוצות אוכלוסייה ברשות השופטת‪.‬‬
‫העמדתם של תוצרי המחקר האמפירי אל מול הביקורות מאפשרת אפוא לשכלל את‬
‫הדיון הביקורתי ולדייק אותו‪ .‬הדבר נובע מן הבסיס העובדתי שמאמר זה מציע‪ ,‬המאפשר‬
‫קונקרטיזציה של טענות כלליות בנוגע לייצוג חסר במערכת השפיטה אל עבר שאלות‬
‫העוסקות במנגנונים הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים והמבניים‪ ,‬המאפשרים ייצוג וגיוון חברתי‬
‫(ומתווים את גבולותיו)‪.‬‬

‫ב‪ .‬ביקורת של זהויות‪ :‬ייצוג חסר במערכת השפיטה הישראלית‬

‫דמותו הקלסית של השופט היא של איש מקצוע‪ ,‬המיישם את הדין על עובדות המקרים‬
‫המובאים לפניו באמצעות תבונתו וניסיונו הרב באולם הדיונים ומאחורי מכתבתו‪ ,‬שעליה‬

‫כמובן שגם "גבר אשכנזי עשיר" הוא אדם בעל זהויות מצטלבות‪ ,‬אך הספרות בנוגע ל‪-‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ intersectionality‬מצביעה על כך שיש חשיבות בעמידה על מקומם החברתי של מי שמצוי בנקודת‬
‫ההצטלבות של מערכי ריבוד‪ ,‬הדרה או דיכוי חברתיים‪ .‬ראו ‪Kimberle Crenshaw, Mapping the‬‬
‫‪Margins: Intersectionality, Identity Politics, and Violence against Women of Color, 43‬‬
‫)‪.STAN. L. REV. 1241 (1991‬‬

‫‪5‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫הוא עמל במלאכת כתיבתם של פסקי דין‪ .‬לפי דימוי זה‪ ,‬למאפייניו האישיים ולרקעו‬
‫החברתי של השופט רלוונטיות מועטה‪ ,‬אם בכלל קיימת כזו‪ ,‬לתפקידו כשופט‪.‬‬
‫היום דימוי זה אינו משכנע (אם בכלל היה משכנע בעבר)‪ .‬ב‪ 30-‬השנים האחרונות‬
‫הוסב הזרקור האקדמי והציבורי בישראל אל השופטים ואל רקעם טרם עטו את גלימת‬
‫השופט‪ .‬הסבת הזרקור מבהירה כי תפיסת עולמם וניסיון חייהם של השופטים משפיעים‬
‫על ההחלטות‪ .‬בין שלל גורמים אלו בולטים רכיבי זהות ‪ :‬השיוך העצמי והחברתי של‬
‫פרטים לקבוצות שונות‪ .‬כך‪ ,‬בעשורים האחרונים נשמעות בישראל ביקורות שונות על כך‬
‫שהמערכת המשפטית ככלל‪ ,‬ומערכת השפיטה בפרט‪ ,‬מועלת בתפקידה לפעול למען‬
‫"אינטרס הציבור" בכללותו‪ ,‬ובמקום זאת היא משרתת קבוצות חברתיות שונות –‬
‫אידאולוגיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬כלכליות ותרבותיות – אגב הדרתן והכפפתן של קבוצות‬
‫מתחרות‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק ניכר מתוך אותן ביקורות קורא לשילובם של חברי הקבוצות‬
‫המודרות במסגרת הרשות השופטת‪ ,‬הן כתרופה להדרתן הישירה מאתר שלטוני זה‪ ,‬והן‬
‫על מנת להביא לשינוי בעמדות המהותיות של בתי המשפט‪ .‬לביקורות אלו יש פעמים‬
‫רבות בסיס תאורטי משותף בתפיסה הסוציולוגית של המערכת המשפטית כאתר שבו‬
‫באים לידי ביטוי קונפליקטים חברתיים‪ ,‬ושל המשפט עצמו כתוצר משתנה של אותם‬
‫קונפליקטים‪ ,‬לרבות כאתר המרסן התפרצויות חריפות שלהם‪9.‬‬
‫התביעות לשילוב קבוצות חברתיות שונות במערכת השפיטה אינן חדשות‪ .‬הן נשמעו‬
‫עוד בראשיתה של הרשות השופטת בקום מדינת ישראל (ובמקצת המקרים אף קודם לכן)‪,‬‬
‫אך ההמשגה בעבר נעשתה בעיקרה תוך פנייה או לאתוס הליברלי‪-‬מקצועי או‬
‫הקולקטיבי‪-‬מדינתי‪ 10.‬באופן ספציפי‪ ,‬הרכב בית המשפט העליון זכה לביקורת ציבורית‬

‫ראו למשל מנחם מאוטנר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי" עיוני משפט יז ‪503‬‬ ‫‪9‬‬
‫(‪ ;)1993‬רונן שמיר "הפוליטיקה של הסבירות‪ :‬שיקול‪-‬דעת ככוח שיפוטי" תיאוריה וביקורת ‪7 ,5‬‬
‫(‪ ;)1994‬והשוו לדפנה ברק‪-‬ארז "משפט ואחדות חברתית בישראל" ספר גבריאל בך ‪( 667‬דוד האן‬
‫ואח' עורכים‪.)2011 ,‬‬
‫להרחבה בטענה זו ראו אלון חספר מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי של הרשות השופטת ‪–12‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪( 19‬עבודת גמר לתואר "מוסמך במשפטים"‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב – הפקולטה למשפטים‪)2018 ,‬‬
‫(להלן‪ :‬חספר תזה)‪ .‬לכתיבה האקדמית שעוסקת במאבקים המוקדמים להשתלבות במערכת השפיטה‬
‫(והמערכת המשפטית ככלל) ראו בנוגע לנשים‪ :‬אייל כתבן "לא עוד פטרוזיליה לייפוי הסלט‪ :‬כניסתן‬
‫של נשים לתפקידי שיפוט ופרקליטות בארץ‪-‬ישראל ובמדינת ישראל" עיוני משפט לב ‪101 ,69‬‬
‫(‪ ;)2010‬אייל כתבן ורות הלפרין‪-‬קדרי "'‪ 'The Feminist Proposal is Ridiculous‬המאבק על זכותן‬
‫של נשים לשמש עורכות דין בארץ ישראל" מחקרי משפט כה ‪Eyal Katvan, The Entry ;)2009( 237‬‬
‫‪and Integration of Women into Judicial Positions in Israel, in GENDER & JUDGING 83‬‬
‫)‪ .(Ulrike Schultz & Gisela Shaw eds., 2013‬בנוגע לערבים אזרחי ישראל ראו גיא לוריא "מינוי‬
‫שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל" משפט וממשל טז ‪ ;)2015( 307‬גיא לוריא "גיוון אנושי‬
‫בפרקליטות וברשות השופטת‪ :‬המקרה של המיעוט הערבי" פרלמנט ‪ .)2017( 79‬בנוגע למזרחים ראו‬
‫ניר קידר "בן גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט העליון" מחקרי משפט יט‬
‫‪( )2003( 525–521 ,515‬להלן קידר "המאבק למינוי שופט ספרדי"); רון חריס "המתח העדתי‪ :‬על‬
‫מינויו והשתקתו של השופט הספרדי הראשון" המשפט הישראלי – השנים המעצבות‪1977–1948 :‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪6‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫כבר מימיו הראשונים בנוגע להרכבו הפוליטי‪-‬מפלגתי והחברתי‪ 11.‬עם זאת‪ ,‬משנת ‪,1953‬‬
‫עת הופקדה הסמכות למינוי שופטים בידי הוועדה למינוי שופטים‪ 12,‬ועד לשנות התשעים‬
‫של המאה הקודמת הומשגה הביקורת על הרכב בית המשפט העליון‪ ,‬והמענה המוסדי‬
‫לה‪ ,‬בעיקר באמצעות מושג ה"כיסאות הייחודיים"‪ :‬פרקטיקה שבמסגרתה שופטים‬
‫החברים בקבוצות חברתיות מסוימות מונו לבית המשפט העליון בסמוך לפרישת שופטים‬
‫אחרים השייכים לאותן קבוצות‪ .‬סדר המינויים וסמיכותם‪ ,‬היוצרים מעין רצף בכהונת‬
‫השופטים‪ ,‬הוביל לתפיסת המינויים כנוגעים ל"כיסא ייחודי"‪13.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מאז שלהי המאה הקודמת התרחבה והתעצמה הביקורת הנשמעת כחלק‬
‫מהתנועה הרחבה יותר של פוליטיקת הזהויות‪ .‬התמורה שמציעים הזהותנים היא הדגשת‬
‫האינטרסים‪ ,‬הערכים ונקודת המבט הקבוצתית – לא רק שלהם‪ ,‬אלא גם של הקבוצות‬
‫המחזיקות בכוח הקיים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מושגי הייצוג‪ ,‬השיקוף והמגוון החלו לתפוס מקום‬
‫בולט בשיח על אודות הרכב בית המשפט‪ 14.‬כמו כן‪ ,‬בעוד בעבר התמקדה תשומת הלב‬
‫הציבורית בבית המשפט העליון‪ ,‬בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי הן בשיח האקדמי‪-‬‬
‫משפטי והן בשיח הציבורי‪-‬תקשורתי‪-‬פוליטי‪ ,‬המרחיב את הדיון לכלל הערכאות‬
‫השונות ‪ 15.‬היבט נוסף של שינוי שיח זה הוא התפרקות‪/‬התפשטות של הביקורות‬

‫‪ .)2014( 175‬בנוגע לנקודת מבט פוליטית‪-‬מפלגתית ראו אליקים רובינשטיין שופטי‪-‬ארץ – לראשיתו‬
‫לדמותו של בית המשפט העליון בישראל (‪ ;)1980‬פנינה להב "העוז והמשרה‪ :‬בית המשפט העליון‬
‫בעשור הראשון לקיומו" עיוני משפט יד ‪ ;)1989( 485–484 ,479‬יצחק אולשן דין ודברים ‪223‬‬
‫(‪ ;)1978‬נתן ברון משפט‪ ,‬יצרים ופוליטיקה (‪ ;)2014‬נתן ברון "פרשת 'מסמך השופטים החסוי'‪ :‬מבט‬
‫נוסף על הקמת מערכת השיפוט הישראלית בשנת תש"ח (‪ ")1948‬קתדרה ‪ ;)2005( 115‬נתן ברון‬
‫"שופט במצוקה‪ :‬פרשת מינויו של שניאור זלמן חשין לבית‪-‬המשפט העליון בשנת תש"ח" זמנים‪:‬‬
‫רבעון להיסטוריה ‪ ;)2006( 93 ,82‬ניר קידר "הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬שלטון החוק ועקרון אי תלות‬
‫השופטים בשנות המדינה הראשונות" בדרך הדמוקרטית‪ :‬על המקורות ההיסטוריים של הדמוקרטיה‬
‫הישראלית (משה ליסק ואח' עורכים‪ .)2012 ,‬לסקירה כללית ראו מיכאל דן בירנהק ודוד גוסרסקי‬
‫״כסאות ייחודיים‪ ,‬דעות מיעוט ופלורליזם משפטי״ עיוני משפט כב ‪.)1999( 499‬‬
‫כך‪ ,‬במסגרת הדיון הפוליטי‪-‬ציבורי בסוגיה נשמעו טענות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על מינויו הפוליטי של צבי‬ ‫‪11‬‬
‫ברנזון‪ ,‬שכיהן כיועץ משפטי בהסתדרות בעברו‪ ,‬על כך שאין מי שיישקף את ה"פועלים" ועמדות‬
‫השמאל (מפ"ם) וכן על הצורך במינוי "שופט דתי" ו"שופט ספרדי"‪ .‬ראו קידר "המאבק למינוי שופט‬
‫ספרדי"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,10‬בעמ' ‪.523 ,521‬‬
‫בתחילה מכוח חוק השופטים‪ ,‬התשי"ג–‪ ,1953‬ס"ח ‪ 149‬ולאחר מכן מכוח חוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה‪ ,‬ס"ח‬ ‫‪12‬‬
‫התשמ"ד ‪ 78‬וחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד–‪ ,1984‬ס"ח ‪ .198‬וראו נספח ב מנגנוני‬
‫בחירת שופטים‪.‬‬
‫ראו בירנהק וגוסרסקי ״כסאות ייחודיים״‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,10‬בעמ' ‪.509‬‬ ‫‪13‬‬
‫ראו חספר תזה‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.10‬‬ ‫‪14‬‬
‫ראו למשל אורי אהרונסון "שיהיה במזל‪ :‬על אקראיות בסדרי הדין" פרוצדורות ‪163–162 ,135‬‬ ‫‪15‬‬
‫(טליה פישר ואיסי רוזן‪-‬צבי עורכים‪ ;)2014 ,‬אודי נוימן "‪ :In a different voice‬האם לשופטים‬
‫דתיים יש קול שונה?" על הפרק‪ :‬משפטים (בלוג הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן‪,‬‬
‫‪ ;https://bit.ly/2GXyMcv )19.6.2014‬יאיר שפירא "רוב ימני מבוזבז בוועדה – שופטים ושוטרים"‬
‫ערוץ ‪ ;https://bit.ly/3iTUbRd )14.10.2010( 7‬איציק וולף "שופטים דתיים? לא ניגשו מספיק‬

‫‪7‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫ה"מסורתיות" אל עבר קבוצות נוספות (למשל‪ :‬הכללה חלקית של חברי העדה האתיופית‬
‫בביקורת המזרחית)‪ ,‬או להכרה במורכבות של הצטלבות זהויות שמובילה לעיתים‬
‫להתנגשות באינטרסים (למשל‪ :‬דרישה למינוי שופטות ערביות לבתי משפט לענייני‬
‫משפחה אל מול דומיננטיות גברית בבתי הדין השרעיים)‪.‬‬
‫סך הביקורות מציירות תמונה דומה‪ :‬מערכת השפיטה מורכבת מקבוצה מלוכדת‬
‫חברתית ותרבותית (יהודים אשכנזים חילונים וליברלים‪ ,‬שגדלו בערים הגדולות ובסביבה‬
‫מבוססת כלכלית); מרבית חבריה זכו לחינוך משפטי באותם מקומות (האוניברסיטה‬
‫העברית ואוניברסיטת תל אביב); הם בעלי נטייה "תביעתית" (עבר משמעותי בשירות‬
‫הציבורי‪ ,‬ובייחוד בפרקליטות) ומכאן שהם מחזיקים בנקודת מבט‪ ,‬באינטרסים ובערכים‬
‫אחידים – ה"שופטים מרחביה"‪ 16.‬דימוי זה יוצר הנגדה בין ה"עם"‪ ,‬שהכנסת לכאורה‬
‫מייצגת אותו‪ ,‬לבין מערכת השפיטה‪ ,‬שאינה נבחרת במישרין בבחירות דמוקרטיות‪ ,‬והיא‬
‫מורכבת מאליטה סגורה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬בשלהי המאה שעברה ותחילת המאה הנוכחית טענו חברי כנסת כי "מערכת‬
‫המשפט על הרכבה האתני‪ ,‬היא מערבית אשכנזית"‪ 17,‬כי ״אנשי בית המשפט העליון הם‬
‫משפטנים דגולים‪ ,‬אך בהשקפת עולמם שייכים רובם לאסכולה אחת שמשקפת רק חלק‬
‫קטן מהחברה בנושאים כגון הומוסקסואליות״‪ 18‬וכי כי שינוי בהרכב החברתי יוביל לכך‬
‫ש"יהיה מגוון דעות נוספות שיוכלו לייצג יותר אוכלוסיות"‪19.‬‬
‫אף על פי שחלפו כ‪ 25-‬שנים‪ ,‬הביקורות ממשיכות להישמע‪ ,‬ורכיבי הזהות השונים‬
‫משמשים בהן לעיתים יחדיו‪ .‬כך למשל טען חבר הכנסת אורי אורבך כי "מה שנקרא‬
‫'האליטות הישנות' [‪ ]...‬פתאום אנשים אחרים שאף פעם לא היו‪ ,‬פתאום יש להם יומרות‬
‫להיות בבית‪-‬המשפט העליון‪ .‬מתנחל‪ ,‬נביא אחד מזרחי‪ ,‬שתיים אשה‪ ,‬אחד מתנחל‬
‫ולעטוף לך‪ ,‬או שאתה אוכל את זה פה? [‪ ]...‬ואיפה העולים מרוסיה? ואיפה‬

‫מועמדים" ‪ ;https://bit.ly/33SPDpV )6.7.2007( News1‬ארז תדמור "קריאת השכמה לענק הימני"‬

‫מידה (‪.https://bit.ly/3iUa8ab )14.6.2015‬‬
‫ראו למשל תומר ניר "אין שופטים בירושלים‪ :‬לא רוצים שופט מתנחל בעליון" סרוגים‬ ‫‪16‬‬
‫(‪ ;)20.11.2011‬נעמי לויצקי העליונים ‪ ;)2006( 112‬ראו מאוטנר "המשפט הסמוי מן העין"‪ ,‬לעיל‬
‫ה"ש ‪ ;20‬והשוו אבירמה גולן "מי כאן האליטה" הארץ (‪"( )23.11.2011‬מחול השדים סביב המינויים‬
‫לבית המשפט העליון מתבסס על הנחה שגויה‪ :‬כל הצדדים [‪ ]...‬מתקוטטים על האליטה המשפטית‬
‫בוויכוח שכוחו יפה למציאות שלפני ‪ 30‬שנה‪ .‬כאילו מתהלכים בינינו עדיין הפרקליטים‪ ,‬השופטים‬
‫והיועצים המשפטיים בעלי המבטא היקי מרחביה‪ ,‬ואין בלתם")‪.‬‬
‫דברי חבר הכנסת יצחק כהן (ש"ס)‪ ,‬ישיבת הכנסת קע״ד‪ ,‬ז׳ בשבט התשנ״ח (‪ 3‬בפברואר ‪)1998‬‬ ‫‪17‬‬
‫חוברת טו‪ ,‬עמ׳ ‪( .4841‬מצוטט אצל מאוטנר "מינוי שופטים"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬בעמ' ‪.)427‬‬
‫דברי ח"כ זבולון המר (המפד"ל)‪ ,‬מצוטט על ידי ג׳ אלון וצ׳ זרחיה ״בניזרי בוועדת החוקה‪ :‬לא ניתן‬ ‫‪18‬‬
‫לבג״ץ להשתולל" הארץ (‪( )13.12.1994‬המבואות מצוטטים אצל מנחם מאוטנר "שנות ה‪ – 90-‬שנות‬
‫ההתקרבות?" עיוני משפט כו ‪.))2003( 891 ,877‬‬
‫דברי ח"כ ניסן סלומיאנסקי פרוטוקול ישיבה מס' ‪ 110‬של ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬הכנסת ה‪16-‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪.)9.12.2003( 37‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪8‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫הדרוזים?"‪ 20.‬בדומה נטען כי ""בית‪-‬המשפט הזה עשוי מעור אחד‪ .‬אין בו פלורליזם"‪21,‬‬
‫וכי "[ה]שופטים מייצגים ציבור מאוד מאוד מסוים‪ ,‬שגר במקומות מאוד מאוד‬
‫מסוימים"‪22.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אף על פי שבדבריהם של דוברים שונים מהדהד דימוי משותף‪ ,‬ניתן להבחין‬
‫בקווים עיקריים ונפרדים בביקורות‪ .‬בהמשך הפרק משורטטים לפיכך קווי המתאר של‬
‫הביקורות העוסקות בחמישה קווי זהות עיקריים‪ :‬מין ומגדר; לאום; דתיות (יהודית);‬
‫אתניות ומעמד; עמדה פוליטית‪-‬מפלגתית‪ .‬הקו אחרון אינו מבסס קבוצת זהות במובן‬
‫הרגיל של המילה‪ ,‬אך כפי שאסביר בהמשך הדברים‪ ,‬יש סיבות טובות להתייחס לביקורת‬
‫של ימנים‪-‬שמרנים במסגרת הניתוח להלן‪ .‬יובהר בנקודה זו כי מגבלות מתודולוגיות‬
‫הגבילו את המחקר האמפירי כך שעמדה פוליטית‪-‬מפלגתית לא נבחנה‪ ,‬ואתניות (עדתיות)‬
‫נבחנה בעקיפין בלבד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברי כי אלו אינן הקבוצות החברתיות היחידות שמביעות‬
‫תרעומת על תוצרי הרשות השופטת ככלל ועל הרכבה בפרט‪ ,‬אך אלו קווי השבר‬
‫העיקריים שהשיח הציבורי והשיח האקדמי עוסקים בהם בנוגע להרכב מערכת השפיטה‬
‫בישראל‪23.‬‬

‫‪ .1‬מין ומגדר (נשים)‬

‫הביקורות הפמיניסטיות הישראליות על מערכת המשפט הן חלק ממסורת ארוכה של‬
‫ביקורות פמיניסטיות על תפקיד המשפט בייצור‪ ,‬שימור‪ ,‬ושעתוק של משטר הפוגע‬
‫בנשים‪ 24.‬ראשית‪ ,‬יש ביקורות הנוגעות לכללים המשפטיים עצמם‪ .‬לפי ביקורות אלו‪,‬‬
‫כללים משפטיים עוסקים הן בחלוקה והן בהכרה‪ :‬הם מקדמים ומשמרים סדר פטריארכלי‬

‫דברי ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) פרוטוקול ישיבה מס' ‪ 282‬של הכנסת ה‪147 ,18-‬‬ ‫‪20‬‬
‫(‪ .)14.11.2011‬ראו באותו פרוטוקול‪ ,‬בעמ' ‪ ,131‬גם את דברי ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי)‪:‬‬
‫"זה לא רק העניין של "השבט הלבן"‪ ,‬זה לא רק העניין שמזרחיים לא שם – זה לא מישהו בדיוק‬
‫כמותם‪ .‬הוא מתנחל‪ ,‬הוא עם כיפה‪ ,‬הוא לא יהיה"‪.‬‬
‫דברי שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו (ישראל ביתנו)‪ ,‬פרוטוקול ישיבה מס' ‪ 282‬של הכנסת ה‪-‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪.)14.11.2011( 175,18‬‬
‫דברי ח"כ יעקב כץ‪ ,‬פרוטוקול ישיבה מס' ‪ 282‬של הכנסת ה‪.)14.11.2011( 190 ,18-‬‬ ‫‪22‬‬
‫ביקורות אחרות כוללות‪ ,‬למשל‪ ,‬לימודי מוגבלות (‪ )disability studies‬וביקורת להטב"ית וקווירית‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫לעניין הראשון ראו למשל שגית מור "לקראת רדיקליזציה של קצבת נכות כללית‪ :‬דילמות של מאבק‬
‫לשינוי חברתי" העצמה במשפט (גיא מונדלק ומימי אייזנשטדט עורכים‪ )2008 ,‬לקריאה ביקורתית‬
‫של פסיקת בית המשפט בעניין זכויות להט"בים ראו למשל "אייל גרוס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;6‬לסקירה של‬
‫ההיסטוריה (המשפטית) של להט"בים בישראל ראו אלון הראל "עלייתה ונפילתה של המהפכה‬
‫המשפטית ההומוסקסואלית" המשפט ז ‪ ;)2002( 195‬חנה ספרן‪ ,‬רחלי הרטל ואורנה ששון‪-‬לוי‬
‫"הי[א]סטוריה לסבית מקומית‪ :‬פעילות‪ ,‬מאבקים והישגים" זכויות הקהילה הגאה בישראל ‪( 45‬עינב‬
‫מורגנשטרן ואח' עורכים‪.)2016 ,‬‬
‫ראו למשל ‪Catherine A. MacKinnon, Feminism, Marxism, Method and the State: An Agenda‬‬ ‫‪24‬‬
‫– ‪for Theory, 7 SIGNS 515 (1982); CATHERINE A. MACKINNON, FEMINISM UNMODIFIED‬‬
‫)‪.DISCOURSES ON LIFE AND LAW (1987‬‬

‫‪9‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫שבו גברים מקבלים יותר טובין (חומריים וסימבוליים) מנשים‪ ,‬ואף ממשיכים להציב את‬
‫הדמות הגברית כדמות מרכזית ואת האישה כשולית ובעלת תכונות נחותות‪ ,‬ועל ידי כך‬
‫מדירים נשים ופוגעים בהן‪ 25.‬שנית‪ ,‬יש ביקורות הנוגעות להיעדרן‪ ,‬או לשיעורן הנמוך‪,‬‬
‫של נשים במערכת המשפטית‪ ,‬בעיקר בצמרתה‪.‬‬
‫אף על פי שבקרב משפטנים רבים והציבור הכללי נפוצה התפיסה שנשים מהוות רוב‬
‫במקצת הערכאות‪ ,‬ושייצוגן הוא לכל הפחות "הולם" בהשוואה למערכות ציבוריות או‬
‫מקצועיות אחרות‪ 26,‬מינוי שופטות הוא עדיין מושא ביקורת – הן בנוגע לקצה הפירמידה‬
‫והן בנוגע לחלקיה האחרים‪ .‬כך למשל‪ ,‬נוכח ירידה בשנים האחרונות בשיעור השופטות‬
‫המכהנות בבית המשפט העליון‪ ,‬פנתה בשנת ‪ 2014‬הרשות לקידום מעמד האישה לוועדה‬
‫לבחירת שופטים בבקשה כי זו תשקול "את השוויון המגדרי בשיקוליה"‪ 27.‬קריאות כגון‬
‫אלו חזרו על עצמן גם במסגרת הליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון בתחילת שנת‬
‫‪ 2017‬ובתחילת שנת ‪28.2018‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בשנים האחרונות מתרבות ביקורות הקוראות להכרה במגוון הקבוצות‬
‫השונות המרכיבות את הקבוצה הנשית‪ 29,‬לרבות בכל הנוגע למגוון של שופטות‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬בשנת ‪ 2009‬פנתה האגודה לזכויות האזרח‪ ,‬בשם "ועד הפעולה לשוויון בענייני‬
‫אישות"‪ ,‬לשר המשפטים בבקשה שיפעל למינוי נשים ערביות לשופטות בבתי המשפט‬
‫לענייני משפחה על מנת שנשים ערביות המתדיינות בענייני אישות יזכו לממש "את זכותן‬

‫ראו למשל‪ ,‬אורית קמיר ״איך הרגה הסבירות את האשה‪ :‬חום דמם של ׳האדם הסביר׳ ו׳הישראלית‬ ‫‪25‬‬
‫המצויה׳ בדוקטרינת הקנטור בהלכת אזואלוס״ פלילים ו ‪ .)1998( 137‬לסקירה רחבת היקף על‬
‫השפעת הביקורת הפמיניסטית על דיני הנזיקין ראו יפעת ביטון "תרומת הניתוח הפמיניסטי לדיני‬
‫הנזיקין‪ :‬חשיפתם‪ ,‬העמקתם‪ ,‬שינויים" המשפט טז ‪.)2011( 53‬‬
‫הילה רז "מחקר חדש קובע‪ :‬בישראל יותר שופטות משופטים; מתוך ‪ 661‬בעלי תפקיד שיפוטי –‬ ‫‪26‬‬
‫‪ 340‬הן נשים" ‪ ;https://bit.ly/2IqdTYg )28.5.2008( TheMarker‬דו"ח הוועדה לבחירת שופטים‪,‬‬
‫בפס' ‪Implementation of the United Nations Convention on the Elimination of all Forms ;29‬‬
‫‪of Discrimination Against Women. Combined initial and Second Report of the State of‬‬
‫‪Israel, submitted to the United Nations Committee on the Elimination of Discriminaion‬‬
‫)‪ ;Against Women, 105 (1997‬ראו בוגוש ודון‪-‬יחיא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,1‬בעמ' ‪.38‬‬
‫יסמין גואטה "מי צריך אישה בבית המשפט העליון?" ‪)24.8.2014( TheMarker‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪.https://bit.ly/2GJz7jr‬‬
‫ראו למשל אסתר לוצאטו "כן‪ ,‬יותר נשים לעליון" גלובס (‪ ;https://bit.ly/33QChue )16.1.2017‬חן‬ ‫‪28‬‬
‫מענית "שדולת הנשים‪ :‬בית המשפט העליון הוא מוסד גברי מובהק" גלובס (‪)25.7.2017‬‬
‫‪ ;https://bit.ly/33QHtOU‬מיכל גרא מרגליות "יש נשים ראויות‪ :‬הוועדה למינוי שופטים צריכה‬
‫לתקן העדפות" מקור ראשון (‪ .https://bit.ly/3jSLjwo )19.2.2018‬וראו עתירה בעניין שנדחתה בשל‬
‫שיהוי (ביחס לסעד אחד) ועתירה מוקדמת ותאורטית (ביחס לסעד אחר)‪ :‬בג"ץ ‪ 1240/18‬שדולת‬
‫הנשים בישראל נ' הוועדה לבחירת שופטים (פורסם בנבו‪.)19.2.2017 ,‬‬
‫דוגמה לשינוי בהתאם לביקורת ניתן למצוא בחוק שיוויון זכויות האישה (תיקון מס' ‪ ,)4‬ס"ח‬ ‫‪29‬‬
‫התשס"ה–‪ 2017‬וכן בהצעת חוק שיוויון זכויות האישה (תיקון מס' ‪ ,)4‬ה"ח התשס"ה ‪ .717‬ראו יופי‬
‫תירוש וענת טהון אשכנזי "ייצוג הולם של מגוון נשים בגופים לעיצוב מדיניות לאומית" משפט‬
‫וממשל טו ‪.)2013( 171‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪10‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫להיות שותפות בעיצוב דיני המעמד האישי‪ ,‬ואת זכותן להשמיע קול ייחודי להן בסוגיות‪,‬‬
‫הנוגעות להיבטים אינטימיים ביותר של חייהן"‪ 30.‬בדומה לכך‪ ,‬בחירתן לשופטות של‬
‫נשים ממוצא אתיופי‪ ,‬נשים חרדיות‪ ,‬ונשים דתיות זוכה לבולטות תקשורתית כהישג חשוב‬
‫ומשמעותי‪31.‬‬

‫‪ .2‬אתניות – עדתיות – ומעמד (מזרחים‪ ,‬יוצאי ברית המועצות וחברי העדה‬

‫האתיופית)‬
‫הביקורת המזרחית‪ ,‬בדומה לזו הפמיניסטית‪ ,‬מבקרת את המידה והאופן של ייצוג של‬
‫יהודים ממוצא מזרחי בממסד המשפטי ואת הכללים המשפטיים שאינם מכירים בפגיעות‬
‫ובעוולות הקשורות ליחסי אשכנזים‪-‬מזרחים בישראל ומשעתקים מבנים חברתיים קיימים‬
‫המאפשרים הדרה‪ ,‬אפליה וחלוקת משאבים לא שוויונית‪ 32.‬הביקורת המזרחית מתבססת‬
‫על עדויות משמעותיות לאפליה של מזרחים בכלל תחומי החיים בישראל‪ 33‬ועל מודלים‬
‫סוציולוגיים‪ ,‬המתארים את יחסי הקבוצה האשכנזית והקבוצה המזרחית בחברה‬
‫הישראלית עוד מימי קום המדינה (ואף לפני כן) כיחסי שליטה‪ ,‬החלשה‪ ,‬נישול‬
‫והכפפה‪34.‬‬

‫נסרין עליאן "מינוי נשים ערביות כשופטות בבתי המשפט לענייני משפחה" מכתב לשר המשפטים‬ ‫‪30‬‬
‫יעקב נאמן (‪ .https://bit.ly/3lDVci4)1.7.2009‬הוועד שלח מכתב נוסף בשנת ‪ 2014‬באותו עניין‪ .‬ראו‬
‫מאריא זהראן "מינוי נשים ערביות כשופטות בבתי המשפט לענייני משפחה" מכתב לשרת המשפטים‬
‫ציפי לבני (‪( )3.11.2014‬עותק בידי המחבר)‪.‬‬
‫לדיווח בעניין מינוי שופטות ראשונות ממוצא אתיופי ראו טובה צימוקי "היסטוריה‪ :‬אושר מינוי‬ ‫‪31‬‬
‫שופטות ממוצא אתיופי" ‪ ;https://bit.ly/3iTi4bD )29.9.2016( Ynet‬לדיווח בעניין מינוי שופטת‬
‫חרדית ראשונה ראו חנן גרינווד "היסטוריה‪ :‬מונתה שופטת חרדית ראשונה" ישראל היום‬
‫(‪ ;https://bit.ly/34Srpvd )22.2.2018‬לדיווח בעניין מינוי שופטת דתייה ראשונה לבית המשפט‬
‫העליון ראו חן מענית "הוועדה הכריעה‪ :‬אלה ארבעת השופטים החדשים שימונו לעליון" גלובס‬
‫(‪.https://bit.ly/2SRww9j1001178231 )22.2.2017‬‬
‫ראו למשל יפעת ביטון "מזרחים במשפט‪ :‬ה'אין' כ'יש'" משפטים מא ‪ ;)2011( 455‬ישי בלנק‬ ‫‪32‬‬
‫"ממלכתיות מבוזרת‪ :‬שלטון מקומי‪ ,‬היפרדות ואי שוויון בחינוך הציבורי" עיוני משפט כח ‪347‬‬
‫(‪ .)2004‬לניתוח גורמים המקדמים והמעכבים את האפשרות להכרה משפטית באפליית מזרחים ראו‬
‫יפעת ביטון "על טיבה וטובה של הפליה‪ :‬המזרחים בישראל בין הגלוי לנסתר" מעשי משפט ד ‪75‬‬
‫(‪.)2011‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬יהודה שנהב "אתניות" אי‪/‬שוויון ‪( 61 ,55‬אורי רם וניצה ברקוביץ עורכים‪ ;)2006 ,‬ינון‬ ‫‪33‬‬
‫כהן‪ ,‬יצחק הברפלד וטלי קריסטל "מזרחים‪ ,‬אשכנזים ו'מעורבים'‪ :‬פערי השכלה בקרב ילידי ישראל"‬
‫פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל‪ :‬מבט מלמטה ‪( 36‬נסים מזרחי ואח' עורכים‪;)2013 ,‬‬
‫ישראל בלכמן "דו"ח מחקר‪ :‬על ההרכב האתני של אוניברסיטאות המחקר בישראל" תיאוריה‬
‫וביקורת ‪.)2008( 191 ,33‬‬
‫הפורום ללימודי חברה ותרבות‪ ,‬מכון ון ליר בירושלים "אפיסטמולוגיה של מזרחיות בישראל"‬ ‫‪34‬‬
‫מזרחים בישראל‪ :‬עיון ביקורתי מחודש (חנן חבר ואח' עורכים‪ ;)2002 ,‬עזיזה כזום "תרבות מערבית‪,‬‬
‫תיוג אתני וסגירות חברתית‪ :‬הרקע לאי־השוויון האתני בישראל" סוציולוגיה ישראלית א ‪;)1999( 385‬‬
‫סמי שלום־שטרית המאבק המזרחי בישראל — בין דיכוי לשחרור‪ ,‬בין הזדהות לאלטרנטיבה ‪–1948‬‬

‫‪11‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫זרם זה מקבל את השראתו מזרם ה‪ critical race theory-‬האמריקאי‪ ,‬שצמח בעיקר‬

‫בשני העשורים האחרונים של המאה העשרים‪ 35.‬מבין זרמי ביקורת הזהויות‪ ,‬ואף על פי‬
‫שהכתיבה הסוציולוגית בתחום אינה חדשה‪ ,‬זהו זרם משפטי חדש‪ ,‬והכתיבה במסגרתו‬
‫אינה רבה באופן יחסי‪ 36.‬חלק נכבד מהביקורת המזרחית מוקדש להנכחת הקטגוריה‬
‫המזרחית בסיטואציות משפטיות שונות‪ ,‬כמו אפליה וצדק חלוקתי‪37.‬‬
‫לביקורת העדתית של קבוצות יהודיות לא‪-‬אשכנזיות יש פנים נוספים‪ :‬כלכלי‬
‫וגאוגרפי‪ .‬הריבוד העדתי בקרב החברה היהודית בישראל קשור במידה רבה גם לריבוד‬
‫כלכלי ולהפרדה גאוגרפית‪ .‬מהגרים מזרחים התיישבו – ויושבו – ביישובים שונים מאלה‬
‫שבהם התיישבו – ויושבו – מהגרים אשכנזים‪ .‬ההפרדה בין קיבוצים‪ ,‬מושבים‪ ,‬עיירות‬
‫פיתוח והערים המרכזיות חופפת במידה רבה את קווי המתאר העדתיים‪ 38.‬גם ביישובים‬
‫"מעורבים" התקיימה פעמים רבות הפרדה משמעותית פנימית בין שכונות וצורות‬
‫התיישבות‪ .‬תוצאה של הפרדה זו‪ ,‬ושל שעתוק פערים כלכליים משך השנים‪ 39,‬היא‬
‫חפיפה משמעותית בין הקטגוריות של עדה‪ ,‬מעמד‪ 40‬ומיקום גאוגרפי בישראל‪ 41,‬אך זאת‬

‫‪ ;)2004( 2003‬יהודה שנהב היהודים־הערבים‪ :‬לאומיות‪ ,‬דת ואתניות (‪ ;)2003‬יואב פלד "אזרחות"‬
‫אי‪/‬שוויון ‪) 31‬אורי רם וניצה ברקוביץ עורכים‪.(2006 ,‬‬
‫‪Ian F. Haney Lopez, The Social Construction of Race: Some Observations on Illusion,‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪Fabrication, and Choice, 29 HARV. C.R.-C.L. L. REV. 1 (1994); DERRICK A. BELL, RACE,‬‬
‫)‪.RACISM AND AMERICAN LAW (3rd ed. 1992‬‬
‫אך מצב דברים זה אינו יציב‪ ,‬וניכר שינוי בקרב העשייה המשפטית‪-‬אקדמית הצעירה‪.‬‬ ‫‪36‬‬
‫יפעת ביטון מכנה את יחס המשפט הישראלי לקטגוריה של מזרחים "דינמיקה של הכחשה"‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫‪37‬‬
‫דינמיקה זו יוצרת קושי מבני שבמסגרתו מתנהל מאבק של מזרחים לשוויון כמאבק מוגבל‪ .‬ראו‬
‫ביטון "מזרחים במשפט"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;32‬ראו גם יוסי דהאן "'למי שייכת האדמה הזאת?' – על‬
‫זכויות ותפיסת צדק חלוקתי" משפט וממשל ח ‪ .)2005( 223‬לדיון במקומה של העלייה ממדינות‬
‫ברית המועצות לשעבר ביחס למתח זה ראו דימיטרי שומסקי "אתניות ואזרחות בתפיסת הישראלים‬
‫הרוסים" תיאוריה וביקורת ‪.)2001( 19 ,17‬‬
‫לדיון בהפרדה גאוגרפית זו בדרך של "פיזור מלמעלה" של מהגרים מזרחים בשנות החמישים‪,‬‬ ‫‪38‬‬
‫ושחזורה בדרך של "פיזור מלמטה" של מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות התשעים‬
‫ראו ארז צפדיה ואורן יפתחאל "מדינה‪ ,‬מרחב והון‪ :‬מהגרים בישראל וריבוד חברתי‪-‬מרחבי" שלטון‬
‫ההון ‪( 197‬דני פילק ואורי רם עורכים‪.)2004 ,‬‬
‫ראו למשל שושנה מריומה‪-‬מרום "מאפייני מדיניות הרווחה בישראל בשנות החמישים והשישים‬ ‫‪39‬‬
‫והתהוות שכבות המצוקה המזרחיות" תיאוריה וביקורת ‪.)2010( 113 ,36‬‬
‫עם זאת לביקורת מעמדית על מערכת המשפט גם היסטוריה עצמאית מהסוגיה העדתית‪ .‬ראו למשל‬ ‫‪40‬‬
‫דברי חנן רובין (מפ"ם) ד"כ ‪( 438 ,14‬התשי"ג)‪" :‬אני מצטער על כך ששר המשפטים‪ ,‬בהביאו את‬
‫החוק לכאן‪ ,‬לא נתן ביטוי לדאגה שייכנסו למקצוע המשפטים [‪ ]...‬מבני הפועלים ומבני השכבות‬
‫העממיות" ראו גם ד"כ ‪( 1554 ,5‬התש"י); ד"כ ‪( 343 ,3‬התש"ט); ד"כ ‪( ,2028 ,6‬התש"י)‪ .‬עוד ראו‬
‫דני פילק "השפעת המשפט על מסחורם של שירותי הבריאות בישראל" מעשי משפט ב ‪;)2009( 167‬‬
‫דני גוטוויין "מ'מהפכה חוקתית' ל'הפיכת נגד'‪ :‬ההגיון המשפטי של משטר ההפרטה הישראלי"‬
‫מעשי משפט א ‪ .)2008( 47‬יצוין כי ביקורות על התפקיד הכלכלי של בתי המשפט מגיעה מנקודות‬
‫מבט שונות הנשענות על תפיסות סוציאליסטיות‪ ,‬וולפריסטיות (‪ )Welfarist‬ואף קפיטליסטיות‪,‬‬
‫השואפות לקיים מדינת רווחה המגינה‪ ,‬לפחות במידת מה‪ ,‬על זכויות חיוביות‪-‬חברתיות‪ .‬ראו בין‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪12‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫בלא שנוצרה חפיפה מלאה‪ ,‬ותוך שהמזרחים‪ ,‬כמו גם יוצאי מדינות ברית המועצות‬
‫לשעבר ויהודים ממוצא אתיופי‪ ,‬נותרים חלק מקבוצת הרוב היהודית‪-‬ציונית‪42.‬‬
‫הביקורת על היעדרם של שופטים מזרחים בבית המשפט העליון נשמעה עוד מקום‬
‫המדינה‪ 43,‬אך החל משנות התשעים חרגה מבית המשפט העליון ונגעה לכלל בתי‬
‫המשפט‪ .‬ביקורת זו הועלתה על ידי גורמים מגוונים‪ ,‬ביניהם פוליטיקאים‪ ,‬אקדמאים‬
‫ופובליציסטים‪ ,‬מכלל גוני הקשת הפוליטית‪ 44.‬הביקורת המזרחית קשורה גם בביקורת‬
‫הנוגעת לליברליות והחילוניות של מערכת השפיטה‪ ,‬וזאת בשל המתאם הגבוה בין‬
‫מסורתיות – קטגוריה המשמשת להתייחסות למי שנמצא על הרצף שבין חילוניות יהודית‬
‫לבין דתיות אורתודוקסית – לבין מזרחים‪ 45.‬הרחבה בנושא זה נתונה בהמשך הדברים‪.‬‬
‫לצד הביקורת המזרחית מתגברים בעשור האחרון הקולות הטוענים לייצוג חסר של‬
‫יוצאי ברית המועצות (לשעבר) במערכת השפיטה‪ .‬ביטוי משמעותי לקולות אלו ניתן‬
‫בדוח הוועדה לסדרי בחירת שופטים‪ ,‬שקבעה שקיים ייצוג חסר של ערבים ושל יוצאי‬
‫ברית המועצות‪ 46.‬כמו כן‪ ,‬ב‪ 2006-‬פורסם שחברי הוועדה לבחירת שופטים יזמו פנייה‬
‫לעורכי דין יוצאי רוסיה וחבר העמים בהצעה שיגישו את מועמדותם לוועדה‪ 47.‬בדומה‪,‬‬
‫ח"כ רוברט אילטוב‪ ,‬שנבחר ביולי ‪ 2015‬מטעם הכנסת לוועדה לבחירת שופטים‪ ,‬טען‬

‫רבים‪ :‬אייל גרוס "החוקה הישראלית‪ :‬כלי לצדק חלוקתי או כלי נגדי" צדק חלוקתי בישראל ‪83‬‬
‫(מנחם מאוטנר עורך‪ ;)2001 ,‬אנדרי מרמור "ביקורת שיפוטית בישראל" משפט וממשל ד ‪133‬‬
‫(‪.)1997‬‬
‫לניתוח מוקדם של המתאם בין עדה לבין מעמד ראו שלמה סבירסקי לא נחשלים אלא מנוחשלים‪:‬‬ ‫‪41‬‬
‫מזרחים ואשכנזים בישראל (‪.)1981‬‬
‫היבטים אלו‪ ,‬כמו גם הנזילות הבין‪-‬דורית של הקטגוריה העדתית‪ ,‬הובילו חוקרות שונות להשוות את‬ ‫‪42‬‬
‫המזרחים למקסיקנים‪-‬אמריקאים ולמעמד הלבן הנמוך בארצות הברית ("‪ .)"white trash‬ראו יפעת‬
‫ביטון "על טיבה וטובה של הפליה" מעשי משפט ד ‪ ;)2011( 75‬יאלי השש "כולנו יהודים‪ :‬על 'זבל‬
‫לבן'‪ ,‬מזרחים ושוליות מרובה בתוך ההגמוניה" תיאוריה וביקורת ‪.)2017( 249 ,48‬‬
‫ראו "המאבק למינוי שופט ספרדי"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.10‬‬ ‫‪43‬‬
‫ראו למשל דברי חבר הכנסת יצחק כהן (ש"ס)‪ ,‬שצוטטו לעיל‪ ,‬ה"ש ‪ .17‬ראו גם מתי שמואלוף "צדק‪:‬‬ ‫‪44‬‬
‫למנות מזרחי לבית המשפט העליון" ‪ ;https://bit.ly/2GUgt85 )22.11.2011( Walla‬נעמה קטיעי‬
‫"אין שופטים (מזרחים) בישראל" העוקץ (‪.https://bit.ly/2GS1coF )8.6.2016‬‬
‫לדיון ביחס בין מסורתיות לבין מזרחיות ראו יעקב ידגר מעבר לחילון‪ :‬מסורתיות וביקורת החילוניות‬ ‫‪45‬‬
‫בישראל ‪.)2012( 120–108‬‬
‫יצחק זמיר‪ ,‬שכיהן כראש הוועדה‪ ,‬אף חזר על עמדה זו הן בנאומים וראיונות והן בכתיבה אקדמית‪.‬‬ ‫‪46‬‬
‫ראו יצחק זמיר "האליטה המשפטית" המשפט יא ‪.)2007( 688 ,671‬‬
‫יובל יועז "אחרי מוסלמים‪ ,‬בוועדה לבחירת שופטים מחפשים שופטים רוסים״ הארץ (‪)28.2.2006‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪.https://bit.ly/3137xEz‬‬

‫‪13‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫שכמעט ואין שופטים יוצאי ברית המועצות על אף מספרם באוכלוסייה הכללית‪48.‬‬

‫בדומה‪ ,‬בעשור האחרון נשמעות טענות להיעדרם של שופטים ממוצא אתיופי‪49.‬‬

‫‪ .3‬לאום (ערבים אזרחי ישראל)‬

‫הביקורת הלאומית נוגעת למתח הלאומי המרכזי של ישראל‪ ,‬הקונפליקט היהודי‪-‬‬
‫ישראלי‪/‬פלסטיני‪-‬ערבי‪ .‬גם כאן‪ ,‬הביקורת המרכזית היא הטענה שהמערכת המשפטית‬
‫נוקטת עמדה ברורה בקונפליקט זה‪ ,‬וכי במקום לשמש כמקום ניטרלי לניהול עימות בין‬
‫צדדים‪ ,‬היא מקדמת בנחישות את האינטרסים‪ ,‬הערכים ותפיסת העולם של היהודים‪-‬‬
‫ישראלים על חשבון אלה של הערבים‪-‬פלסטינים‪ .‬שאלה מרכזית בכתיבה על המשטר‬
‫הישראלי – ועל המשפט הישראלי כחלק מרכזי ממנו – נוגעת למידת הדמוקרטיות‬
‫והליברליות של המשטר והמשפט הישראליים‪ ,‬במיוחד נוכח מעמד השטחים הכבושים‬
‫מאז ‪ 1967‬ונוכח ההכרה בזכויות הקולקטיביות‪-‬לאומיות של היהודים בישראל ושלילת‬
‫זכויות אלו מן המיעוט הערבי‪-‬פלסטיני בשטחי מדינת ישראל (טרם ‪ .)1967‬לביקורת זו‬
‫שותפים כותבים רבים‪ ,‬יהודים וערבים אזרחי ישראל גם יחד‪ 50,‬ואופני ההמשגה השונים‬
‫שלהם של הבעיה‪ ,‬לרבות פתרונותיהם המעשיים‪ ,‬עוסקים בתחומי משפט רבים ומגוונים‪,‬‬
‫כגון מערכת המשפט בשטחים הכבושים‪ ,‬היחס לזכויות קולקטיביות‪-‬לאומיות בשטח‬
‫ישראל‪ 51‬ואפליה פרטנית (ומבנית) של ערבים אזרחי ישראל‪ 52.‬בצד זה‪ ,‬גורמים שונים –‬

‫יהונתן ליס "ניצחון ל"דיל" של נתניהו‪ :‬שני ח"כים מימין יכהנו בוועדה למינוי שופטים" הארץ‬ ‫‪48‬‬
‫(‪ .https://bit.ly/34Q7ddv )23.7.2015‬יצוין כי בראשית שנת ‪ 2018‬מונה לראשונה שופט יוצא ברית‬
‫המועצות לשעבר‪ ,‬אלכס שטיין‪ ,‬לבית המשפט העליון‪.‬‬
‫ראו למשל חן מענית "האם זו תהיה השופטת הראשונה בישראל ממוצא אתיופי?" גלובס‬ ‫‪49‬‬
‫(‪ ;https://bit.ly/34MIBCo )27.3.2015‬חזקי ברוך "שופט אתיופי ראשון בקרוב?" ערוץ ‪7‬‬
‫(‪.https://bit.ly/33Qsnce )11.1.2016‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬חסן ג'בארין "הנכבה‪ ,‬המשפט והנאמנות‪ :‬הרגע ההובסיאני של הפלסטינים בישראל"‬ ‫‪50‬‬
‫תיאוריה וביקורת ‪ ;)2014( 13 ,42‬חסן ג'בארין "ישראליות 'הצופה פני עתיד' של הערבים לפי זמן‬
‫יהודי‪-‬ציוני‪ ,‬במרחב בלי זמן פלסטיני" משפט וממשל ו ‪ ;)2001( 53‬אורן יפתחאל ואסעד גאנם‬
‫"תיאוריה של משטרים אתנוקרטיים‪ :‬הפוליטיקה של התפשטות אתנו‪-‬לאומית" מדינה וחברה ‪761 ,4‬‬
‫(‪ ;)2005‬יואב פלד "זרים באוטופיה‪ :‬מעמדם האזרחי של הפלסטינים בישראל" תיאוריה וביקורת ‪,3‬‬
‫‪ ;)1993( 21‬סמי סמוחה "המשטר של מדינת ישראל‪ :‬דמוקרטיה אזרחית‪ ,‬אי‪-‬דמוקרטיה או‬
‫דמוקרטיה אתנית?" סוציולוגיה ישראלית ב ‪.)2000( 565‬‬
‫‪Yoav Peled, Citizenship Betrayed: Israel’s Emerging Immigration and Citizenship Regime,‬‬ ‫‪51‬‬
‫)‪ ;8 THEORETICAL INQUIRIES L. 333 (2007‬יוסף ג'בארין "שני סוגים של שוויון‪ :‬לקראת תאוריה‬
‫ביקורתית טרנספורמטיבית במשפט הישראלי" המרחב הציבורי – כתב עת לפוליטיקה וחברה ‪37 ,7‬‬
‫(‪ ;)2013‬ברוך קימרלינג "חקיקה ושפיטה בחברת מהגרים‪-‬מתיישבים" מחקרי משפט טז ‪;)2000( 17‬‬
‫אילן סבן "השפעת בית המשפט העליון על מעמד הערבים בישראל" משפט וממשל ג ‪)1996( 542‬‬
‫(אך השוו אילן סבן "בית המשפט העליון והמיעוט הערבי‪-‬פלסטיני‪ :‬תמונה (ותחזית) לא בשחור‪-‬‬
‫לבן" משפט וממשל ח ‪.))2005( 23‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪14‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫אקדמאים‪ ,‬עורכי דין וארגוני חברה אזרחית – מביעים ביקורת תקיפה ועקבית בדבר‬
‫הייצוג החסר של שופטים ערבים בכלל הערכאות‪53.‬‬
‫גם בנוגע לקבוצה של ערבים אזרחי ישראל מביעה הביקורת את המורכבות של‬
‫הצטלבות זהויות‪ .‬השופט הערבי הראשון שכיהן במינוי קבע בבית המשפט העליון היה‬
‫השופט סלים ג'ובראן‪ ,‬שמונה בשנת ‪ .2004‬ג'ובראן כיהן בבית המשפט העליון עד לשנת‬
‫‪ ,2017‬ועם פרישתו מונה שופט ערבי שני לבית המשפט העליון – השופט ג'ורג' קרא‪,‬‬
‫שאף הוא‪ ,‬כמו ג'ובראן‪ ,‬נוצרי‪ .‬מינוי שני של שופט ערבי נוצרי טרם מינוי קבע של שופט‬
‫מוסלמי לבית המשפט העליון‪ 54,‬אף על פי שערבים נוצרים הם מיעוט המהווה פחות מ‪-‬‬
‫‪ 10%‬מהחברה הערבית בישראל‪ ,‬הוביל לקולות הקוראים למינוי של שופט ערבי שני‬
‫ובפרט למינוי של שופט מוסלמי‪ 55.‬קריאות אלה הושמעו נוכח היותה של הקבוצה‬
‫הערבית‪-‬נוצרית מיעוט כפול מול הרוב היהודי ככלל ומול הרוב המוסלמי‪-‬ערבי בפרט‪,‬‬
‫שזוכה להצלחה כלכלית יחסית‪ .‬על רקע זה‪ ,‬ועל רקע ההיבט הדתי של הסכסוך הערבי‪-‬‬
‫פלסטיני‪-‬מוסלמי – ישראלי‪-‬יהודי‪ ,‬ערבים נוצרים זוכים ליחס שונה מזה שזוכים לו‬
‫ערבים מוסלמים‪ ,‬לרבות ניסיונות לבדל את הקבוצה מהקבוצה הערבית ככלל‪56.‬‬
‫המורכבות במינוי שופטים ערבים‪-‬מוסלמים וערבים‪-‬נוצרים מדגימה את המורכבות‬
‫של הקבוצה הערבית‪ ,‬הבאה לידי ביטוי הן ביחס של הרשות השופטת לקבוצה ורכיביה‬
‫השונים‪ 57‬והן בנוגע ליחסה של הקבוצה לרשות השופטת‪ .‬כך למשל‪ ,‬כפי שנזכר לעיל‪ ,‬יש‬
‫הקוראים באופן ספציפי למינוי של שופטות ערביות‪ ,‬הן בתחום דיני המשפחה (אל מול‬
‫הדומיננטיות של גברים בבתי הדין השרעיים)‪ 58‬והן בכלל הערכאות‪ 59.‬מורכבות זו אף‬

‫כך למשל חסן ג'בארין מבקר את "התרבות המשפטית" של הפרקליטות ככזו המכשירה אפליה‪ .‬ראו‬ ‫‪52‬‬
‫חסן ג'בארין "הערות על 'מדיניות האפליה הסבירה' של פרקליטות המדינה" הערבים בישראל חסמים‬
‫בפני שוויון ‪( 92‬שלמה חסון ומיכאיל קרייני עורכים‪.)2006 ,‬‬
‫ראו "גיוון אנושי"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;10‬סיכוי‪ :‬עמותה לקידום שוויון אזרחי ייצוג הולם של האזרחים‬ ‫‪53‬‬
‫הערבים במערכת הצדק בישראל (‪ ;https://bit.ly/3nKxZwx )2008‬אחיה ראב"ד וורד לוביץ'‬
‫"ביקורת מצד עורכי הדין‪ :‬אין מספיק שופטים ערבים" ‪)14.10.2010( Ynet‬‬
‫‪ ;https://bit.ly/30YmKa8‬איתמר לוין "ג'ובראן‪ :‬המדינה כשלה במינוי שופטים ערבים" ‪News1‬‬
‫(‪ ;https://bit.ly/36V7KNY)30.8.2012‬עלי חיידר "למנות שופטים ערבים" ‪TheMarker‬‬
‫(‪.https://bit.ly/2GVH3xE )7.9.2009‬‬
‫השופט עבד א‪-‬רחמן זועבי שכיהן במינוי זמני הוא מוסלמי‪.‬‬ ‫‪54‬‬
‫בועז פיילר "ח"כ טיבי‪ :‬צריך שני שופטים ערבים בעליון" ‪)28.8.2012( Ynet‬‬ ‫‪55‬‬
‫‪.https://bit.ly/3nIf4SZ‬‬
‫ראו למשל ג'קי חורי "גיוס הנוצרים לצה"ל מאיים לפלג את החברה הערבית" הארץ (‪)9.2.2014‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪.https://bit.ly/36WvZLL‬‬
‫ראו למשל בכל הנוגע לדרוזים‪ ,‬השאם נפאע "הערתו של השופט זמיר‪ :‬מיהו דרוזי?" מחברות‬ ‫‪57‬‬
‫עדאלה ‪.)1999( 18 ,1‬‬
‫אך ראו טובה צימוקי "היסטוריה‪ :‬אישה מונתה לקאדית בבית הדין השרעי" ‪)25.4.2017( Ynet‬‬ ‫‪58‬‬
‫‪.https://bit.ly/33Ty8WE‬‬
‫ראו לעיל ה"ש ‪( 30‬בשני המכתבים מצוין הצורך במינוי שופטות ערביות גם בכלל הערכאות)‪.‬‬ ‫‪59‬‬

‫‪15‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫קשורה בדרישה להפגנת הנאמנות מצד ערבים‪ .‬כפי שמראה גיא לוריא‪ ,‬החל מקום‬
‫המדינה נתקלו שופטים ערבים בחשד בדבר "נאמנותם" למדינת ישראל‪ ,‬באופן שהשפיע‬
‫על מינויים של ערבים למשרות שיפוט‪ 60.‬גם זמן רב לאחר תום הממשל הצבאי יש ראיות‬
‫לקיומה של דרישה זו‪ ,‬לפחות ברמה הציבורית‪ .‬כך‪ ,‬בעניינו של השופט ג'ובראן נחשף‬
‫שיח הנאמנות במלוא עוצמתו‪ ,‬כאשר התחוללה סערה תקשורתית סביב תיעודו של‬
‫השופט ג'ובראן כשלא שר את המנון המדינה‪ 61.‬הדרישה משופטים ערבים להפגנת‬
‫הנאמנות מחריפה אפוא את דילמת הזהות של ערבים המעוניינים להתמנות לתפקיד שופט‬
‫אך נטועים בזהות ותפיסה פוליטית פלסטינית‪62.‬‬

‫‪ .4‬דתיות (דתיים‪-‬לאומיים וחרדים)‬

‫היבט נוסף של זהות שמשחק תפקיד משמעותי בביקורות הוא חלוקת החברה היהודית‬
‫בישראל למגזרים דתיים‪ :‬חרדים‪ ,‬דתיים‪-‬לאומיים‪ ,‬מסורתיים וחילונים‪ .‬הצורך במינוי‬
‫שופטים דתיים בכלל ובבית המשפט העליון בפרט הוסבר בימיה הראשונים של מערכת‬
‫השפיטה על ידי טעמים מקצועיים של יתרון יחסי על שופטים חילונים בנוגע למשפט‬
‫העברי‪ 63,‬זאת בניגוד לשיקולים לאומיים‪ ,‬עדתיים‪ ,‬מגדריים ומפלגתיים‪ ,‬שנגעו בתחילה‬
‫בעיקר למידת הייצוג השיקוף והשיתוף הנדרשת מהמערכת המשפטית‪ .‬הדרישה‬
‫הפורמלית‪-‬למחצה להידרשות לבמשפט העברי ושימוש בו במסגרת המשפט הכללי‪ ,‬לצד‬
‫הצורך של בית המשפט העליון להתמודד עם סוגיות שעולות מבתי הדין הרבניים‬
‫(במסגרת עתירות המוגשות על החלטותיהם)‪ ,‬הצדיקו "כיסא דתי" לאורך השנים‪ 64.‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ההצדקה המקצועית נעשתה בד בבד עם טעמים חברתיים ולחץ פוליטי‪65.‬‬
‫הקבוצה היהודית‪-‬דתית אינה הומוגנית כלל וכלל‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לסמן בה שלוש‬
‫קבוצות מרכזיות‪ ,‬שאף הן בתהליכי פירוק והרכבה מחדש – חרדים‪ ,‬דתיים‪-‬לאומיים‬
‫ומסורתיים – השונות זו מזו ביחסן לרשות השופטת‪66.‬‬

‫ראו לוריא ״מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,10‬בעמ' ‪.14–12‬‬ ‫‪60‬‬
‫ניר הר זהב "שופט העליון סירב לשיר את ההמנון" ערוץ ‪.https://bit.ly/36YVw71 )28.2.2012( 7‬‬ ‫‪61‬‬
‫לדיון במודל האזרחות המשתמע מכך ראו כתביו של חסן ג'בארין‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.50‬‬ ‫‪62‬‬
‫רובינשטיין‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.10‬‬ ‫‪63‬‬
‫שם‪ ,‬בעמ' ‪ ;154‬בירנהק וגוסרסקי "כסאות ייחודיים"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,10‬בעמ' ‪.506‬‬ ‫‪64‬‬
‫ראו יצחק אולשן דין ודברים ‪ ;)1978( 340–325‬רובינשטיין‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,10‬בעמ' ‪ ;156‬דניאל‬ ‫‪65‬‬
‫פרידמן לפני המהפכה‪ :‬משפט ופוליטיקה בעידן התמימות ‪ ;)2015( 465 ,463–461‬וראו למשל סופר‬
‫עיתון דבר "גבריאל בך‪ :‬מינויי כשופט עליון – הלם שאצטרך להתרגל אליו" דבר (‪ ,17.1.1982‬עמ' ‪3‬‬
‫בגרסה המקוונת של העיתון) ‪.https://bit.ly/3iUnuDl‬‬
‫למשל בכל הנוגע למורכבות הקטגוריה הדתית‪-‬לאומית ראו המחנה הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬להלן ה"ש ‪,98‬‬ ‫‪66‬‬
‫בעמ' ‪.34–28‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪16‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫(א) חרדים‬
‫הקבוצה החרדית הביעה את הסתייגותה ממערכת המשפט האזרחית כבר עם הקמת‬
‫המדינה‪ .‬חלק מחברי הקבוצה תפסו‪ ,‬ותופסים‪ ,‬את ההשתתפות במערכת משפט חילונית‬
‫כמעשה הנוגד את המחויבות למצוות הדת היהודית‪ 67.‬תפיסה זו הובילה להסתייגות‬
‫מפעולת בתי המשפט‪ ,‬לניסיונות להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים‪ 68‬ולהקמתם של‬
‫בתי דין פרטיים‪-‬קהילתיים שאליהם פונים חברי הקהילות החרדיות‪ 69.‬מעבר לחשד‬
‫הכללי במערכת משפטית חילונית‪ ,‬משך השנים תפסו חרדים רבים את בית המשפט‬
‫העליון כמוסד המקדם ערכים ציוניים‪-‬ליברליים‪-‬חילוניים ואשר מבקש לפגוע באורח‬
‫החיים החרדי ולהכפיף אותו לאמות המידה שלו עצמו ‪ 70.‬אומנם לתפיסה זו היו‬
‫חריגים‪ 71,‬אך אלה היו בודדים‪ ,‬ומשך השנים תועדו בספרות שופטים ספורים שניהלו‬
‫אורח חיים חרדי‪72.‬‬
‫הסלמה ביחסי החברה החרדית והרשות השופטת התרחשה בשנות התשעים של‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬ושיאה בהפגנות הענק שנערכו באותן שנים מול בית המשפט העליון‪,‬‬

‫אליאב שוכטמן "מעמדם ההלכתי של בתי המשפט במדינת ישראל" תחומין יג ‪( 337‬התשנ"ב–‬ ‫‪67‬‬
‫התשנ"ג); שפרה מישלוב "דילמות בייצוג בבתי דין לממונות" מעשי משפט ז ‪ .)2015( 60 ,55‬כפי‬
‫שמציינת מישלוב‪ ,‬תפיסה זו גם קיימת במידה פחותה בקרב החברה הדתית‪-‬לאומית‪ ,‬וראו אדם‬
‫חפרי‪-‬וינוגרדוב "התעצמות הפלורליזם המשפטי בישראל‪ :‬עלייתם של בתי הדין ההלכתיים לדיני‬
‫ממונות במגזר הציוני דתי" עיוני משפט לד ‪.)2011( 47‬‬
‫דרך מרכזית להרחבה כזו הייתה באמצעות פנייה בהסכמה לבית דין רבני שידון בענייני ממונות‬ ‫‪68‬‬
‫שונים‪ .‬דרך זו נבלמה בפסיקת בג"ץ‪ ,‬שקבע כי בהיעדר סמכות בחוק‪ ,‬בית דין רבני נטול סמכות כזו‬
‫גם בהינתן הסכמת הצדדים‪ .‬ראו בג"ץ ‪ 8638/03‬אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים‪ ,‬פ"ד סא(‪)1‬‬
‫‪ .)2006( 259‬הצעות להסמכה כאמור של בתי הדין הרבניים טרם הבשילו לכדי חקיקה‪.‬‬
‫ראו לעיל ה"ש ‪.65‬‬ ‫‪69‬‬
‫לדיון נרחב ראו גד ברזילי "אחרים בתוכנו‪ :‬משפט וגבולות פוליטיים לקהילה החרדית" עיוני משפט‬ ‫‪70‬‬
‫כז ‪.)2003( 609–605 ,587‬‬
‫החל משנת ‪ 1965‬ועד פרישתו בשנת ‪ 1975‬כיהן בבית המשפט העליון השופט יצחק קיסטר‪ ,‬שניהל‬ ‫‪71‬‬
‫אורח חיים חרדי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראו דבריו של ח"כ שלמה לורנץ (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל)‬
‫מתוך פרוטוקול ישיבה מס' ‪ 25‬של הכנסת ה‪" :)15.11.1955( 328 ,3-‬איך עושים את כל המאמצים‪,‬‬
‫ששופט‪ ,‬שנוסף לכל הקוואליפיקאציות שלו בתור שופט‪ ,‬יש לו גם ריח של תורה ויראת שמים‪,‬‬
‫ששופט כזה לא יוכל לכהן בבית‪-‬המשפט העליון‪ .‬כי אחרת אין להסביר‪ ,‬איך לא מינו מאז פטירתו‬
‫של הפרופסור אסף ז"ל שופט תלמיד חכם וירא שמים‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שידוע לכולנו שנמצאים כאלה‬
‫במדינתנו‪ .‬ידוע שאיש‪ ,‬שלא אנקוב בשמו‪ ,‬ושיש לו חלק חשוב במינוי השופטים התבטא‪ ,‬שבעיניו‬
‫אדם דתי כמוהו כאיש מפלגה [‪ ]...‬ואיננו רצוי בבית משפט עליון‪ .‬אם כי למעשה לא ידוע לי‬
‫שמועמדים שיש להם השקפות מפלגתיות באמת נחשבים לפסולים בוועדת המינויים"‪.‬‬
‫בשונה ממי שגדל בבית חרדי או זכה לחינוך במוסד חינוך חרדי‪ .‬ראו למשל דניאל פרידמן "מינוי‬ ‫‪72‬‬
‫שופטים ושאלת מינוים של חרדים לבתי‪-‬המשפט הממלכתיים" המשפט ‪ .)1997( 7 ,6‬כמו כן‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1994‬סירב דיין בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬שלמה דיכובסקי‪ ,‬לבקשתו של אהרן ברק לכהן בבית המשפט‬
‫העליון לאחר שהתייעץ עם הרב יוסף שלום אלישיב‪ .‬ראו עמנואל שילה וחגית רוטנברג "משפט‬
‫שלמה" בשבע ‪( )23.4.2009( 339‬ריאיון עם שלמה דיכובסקי לרגל פרישתו מבית הדין הרבני)‬
‫‪.https://bit.ly/2H0uf9n‬‬

‫‪17‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫בשל כמה פסיקות של בית המשפט העליון שלטענת החרדים שינו את ה"סטטוס קוו"‬
‫ביחסי דת ומדינה‪ 73.‬על אף עוצמת הקונפליקט‪ ,‬ונוכח האמביוולנטיות של החברה‬
‫החרדית ביחס לרשות השופטת‪ ,‬לא התעוררה באותה תקופה תנועה רחבה למינוי שופטים‬
‫חרדים ברשות השופטת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לאחרונה החלו להישמע בשנית קולות למינוי שופט‬
‫חרדי לבית המשפט העליון‪ 74,‬ולניסיונות אלו נלווים גם צעדים לקידום מועמדות של‬
‫שופטים חרדים בכלל הערכאות‪ .‬אלה התממשו בתחילת שנת ‪ 2018‬במינוי של שופטת‬
‫חרדית ראשונה לבית המשפט השלום‪ ,‬ובהמשך אותה שנה גם במינוי של רשם חרדי‪75.‬‬

‫(ב) דתיים‪-‬לאומיים‬
‫יחסה של הקבוצה הדתית‪-‬לאומית למערכת המשפט שונה‪ 76.‬כאמור‪ ,‬היתרון היחסי ביחס‬
‫למשפט העברי היה הצדקה למינוי שופטים דתיים‪-‬לאומיים כבר מימיה הראשונים של‬
‫המערכת המשפטית‪ ,‬ואלו כיהנו בה לאורך השנים בכלל הערכאות‪ ,‬לרבות בבית המשפט‬
‫העליון‪77.‬‬
‫אף על פי ששופטים בעלי רקע דתי‪-‬לאומי השתלבו בכלל הערכאות עוד מקום‬
‫המדינה בשיעור ניכר‪ ,‬הפך הנושא בשלושת העשורים האחרונים למטרה מוצהרת של‬
‫מקצת הפוליטיקאים‪ .‬בעניין זה בולטת אמירתו של ח"כ שאול יהלום‪ ,‬שלפיה בשלוש‬
‫השנים שבהן היה חבר בוועדה למינוי שופטים דאג למינויים של "כ‪ 40-‬שופטים שומרי‬
‫תורה ומצוות מתוך ‪ 150‬שופטים חדשים שמונו‪ .‬הוצאתי את הנשמה כדי להשיג זאת"‪78.‬‬

‫הפגנת הענק מול בית המשפט העליון ב‪ 1999-‬היא אולי האירוע המוכר והזכור ביותר מתקופה זו‪.‬‬ ‫‪73‬‬
‫לדיון בה ובמשמעות התגובות הנחרצות נגדה ראו אוולין גורדון "הדלגיטימציה הזוחלת של חופש‬
‫הביטוי" תכלת ‪.)1999( 27 ,7‬‬
‫ישי כהן "שרת המשפטים‪' :‬חרפה שאין שופט חרדי‪ ,‬דבר חמור מאוד'" כיכר השבת (‪)15.7.2015‬‬ ‫‪74‬‬
‫‪'( https://bit.ly/3iUbAJx‬אין שופטים חרדים‪ ,‬זה דבר חמור מאוד‪ .‬אני [‪ ]...‬אומרת כאן לעורכי הדין‬
‫החרדים ולאנשי המקצוע‪ ,‬גשו למיונים‪ ,‬תגישו בקשות‪ ,‬תיגשו לקורסים‪ .‬זו חרפה שאין היום שופט‬
‫חרדי‪ ,‬זה בידיים שלכם‪ ,‬של הציבור החרדי‪ ,‬של עורכי הדין החרדים"); אלי שלזינגר "שופט חרדי‬
‫בקרוב? שרת המשפטים תקצר הליכים" בחדרי חדרים (‪.https://bit.ly/3duszRG )23.2.2017‬‬
‫ראו לעיל ה"ש ‪ ;31‬יאיר טוקר "רשם בכיר חדש בבית המשפט‪ :‬אבא חרדי" כיכר השבת (‪)4.7.2018‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪.https://bit.ly/3nJlqS4‬‬
‫לדיון בהבדלים‪ ,‬מנקודת מבט ליברלית‪ ,‬ראו מאוטנר "מינוי שופטים"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .3‬לדיון בגישות‬ ‫‪76‬‬
‫שונות של שופטים דתיים ליחס בין דת למדינה ראו גדעון ספיר "שני תלמידים חכמים שהיו בעירנו"‬
‫עיוני משפט כה ‪.)2001( 189‬‬
‫כפי שעולה ממחקר זה (וראו פרקים ‪ 4–3‬להלן)‪ ,‬עד שנת ‪ 1966‬מונו ‪ 11‬שופטים בעלי רקע דתי‪31 ,‬‬ ‫‪77‬‬
‫שופטים יהודים‪-‬חילונים ו‪ 139-‬שופטים יהודים שמידת דתיותם אינה ידועה‪ .‬בין השנים ‪1976–1967‬‬
‫מונו ‪ 16‬שופטים בעלי רקע דתי מתוך ‪ 126‬שופטים חדשים (כ‪( )12%-‬באותה תקופה מונו ‪33‬‬
‫שופטים חילונים ו‪ 70-‬שופטים יהודים שמידת דתיותם אינה ידועה)‪ .‬מעבר לקושי המתודולוגי הכללי‬
‫ב"ספירת" שופטים דתיים‪ ,‬קיים קושי מיוחד בנוגע לדור הראשון של השופטים‪ ,‬זאת הן בשל היעדר‬
‫מידע ביוגרפי זמין במאגר הרשות השופטת ביחס לחלקם והן בשל חינוכם טרום‪-‬מערכת החינוך‬
‫הממלכתית הישראלית‪.‬‬
‫מתוך ריאיון עם שאול יהלום‪ ,‬ראו להלן ה"ש ‪.99‬‬ ‫‪78‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪18‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫שינוי זה לא התחולל בריק‪ .‬בשנות התשעים של המאה העשרים הושמעה ביתר שאת‬
‫הדרישה למינוי שופטים דתיים לבית המשפט העליון כצעד משלים לטענה שלפיה החל‬
‫בית המשפט העליון להתערב בנושאים פוליטיים‪ ,‬ביטחוניים ו"ערכיים"‪ 79.‬כך‪ ,‬טענות‬
‫בדבר ה צורך במינוי שופטים דתיים החלו להישמע הן על רקע פסיקה בעניינים הקשורים‬
‫בדת היהודית‪ 80‬והן על רקע עניינים הקשורים במפעל ההתנחלויות בשטחים הכבושים‪,‬‬
‫שהפך לפרויקט מרכזי של "גוש אמונים" ושל המפלגות הדתיות‪-‬לאומיות‪ 81.‬קישור זה‬
‫בין הדתי לבין האידאולוגי‪/‬פוליטי‪/‬לאומי‪ ,‬הבא לידי ביטוי גם בדפוסי ההצבעה‬
‫הארצית‪ 82,‬קושר את הביקורת הדתית עם ביקורת ימנית‪-‬שמרנית רחבה יותר‪ ,‬שלפיה‬
‫המערכת המשפטית הפכה‪ ,‬החל משנות השמונים וביתר שאת בשנות התשעים של המאה‬
‫שעברה‪ ,‬למעוז של השמאל הישראלי (היהודי)‪ ,‬שהפסיד בקלפי אך שמר על מעוזי‬
‫שליטה לא דמוקרטיים בבית המשפט‪ ,‬באקדמיה ובתרבות‪83.‬‬

‫(ג) מסורתיים‬
‫הקבוצה השלישית שיש להזכירה היא הקבוצה המסורתית‪ .‬הקטגוריה של מסורתיות‬
‫משמשת להתייחסות אל מי שנמצא על הרצף שבין חילוניות לבין דתיות אורתודוקסית‪,‬‬
‫ופעמים רבות כדרך של התייחסות למזרחים ולפרקטיקות של דתיות השכיחות בקרב‬
‫קבוצה זו‪ 84.‬לאמיתו של דבר‪ ,‬חברי הקבוצה (על גווניה) הם הקבוצה הדתית השנייה‬

‫גדעון אלון ״ח״כ המר‪ :‬ביהמ״ש העליון נוקט בעמדות השמאל ולא מייצג את החברה הישראלית״‬ ‫‪79‬‬
‫הארץ (‪ ;)9.4.1996‬ראו גם ר׳ כסלו ״המערכה לכיבוש הבג׳׳ץ״ הארץ (‪ .)6.8.1996‬בסוף ‪ 1996‬נכתב‬
‫בעיתונות כי עמדתו של חבר הוועדה למינוי שופטים‪ ,‬שר התחבורה יצחק לוי מהמפד״ל‪ ,‬היא‬
‫״שמכיוון שבית המשפט העליון מכריע בנושאים ערכיים‪ ,‬הרי שיש לשלב בו מספר שופטים דתיים‬
‫אשר ישקפו את יחסי הכוחות הקיימים בכנסת בין חילוניים לדתיים״‪ .‬ראו טובה צימוקי ״לחץ כבד‬
‫על נתניהו למנות שני שופטים דתיים לביהמ״ש העליון״ ידיעות אחרונות (‪.)22.12.1996‬‬
‫ראו למשל את הדיון הציבורי בשנת ‪ 1994‬כפי שמשתקף אצל מנחם מאוטנר "שנות התשעים – שנות‬ ‫‪80‬‬
‫ההתקרבות?" עיוני משפט כו ‪.)2003( 891 ,887‬‬
‫ברוך קימרלינג קץ שלטון האחוס״לים ‪ .)2001( 44–30‬לתיאור ההתפתחויות הפנימיות בציונות‬ ‫‪81‬‬
‫הדתית באותה תקופה ראו דב שוורץ הציונות הדתית‪ :‬תולדות ופרקי אידאולוגיה ‪;)2003( 135–125‬‬
‫יאיר שלג הדתיים החדשים ‪ .)2000( 45–10‬הקשר שונה אך קרוב הוא ההקשר של מדינת ישראל‬
‫כמדינה יהודית במובן הלאומי‪ .‬ראו למשל אביעד בקשי וגדעון ספיר "בזכות הזכות למדינת לאום –‬
‫על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי‪-‬הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)‪,‬‬
‫התשס"ג–‪ "2003‬עיוני משפט לו ‪.)2013( 509‬‬
‫לניתוח נתונים המצביעים על כך ששייכות דתית היא מנבא מרכזי בישראל לדפוסי הצבעה על ציר‬ ‫‪82‬‬
‫ימין‪-‬שמאל ראו דרור פיטלסון "השד ה(ע)דתי" נתונים (‪.https://bit.ly/3lGxpy6 )27.7.2017‬‬
‫ראו למשל גדעון ספיר "בין ליברליזם לרב‪-‬תרבותיות בעקבות ספרו של מנחם מאוטנר‪ :‬משפט‬ ‫‪83‬‬
‫ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת" מחקרי משפט כו ‪.)2010( 311‬‬
‫לסקירה של ההגדרות השונות ראו ידגר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,45‬בעמ' ‪ ;49–47‬גיא בן‪-‬פורת הלכה למעשה‪:‬‬ ‫‪84‬‬
‫חילוני של המרחב הציבורי בישראל ‪.)2016( 82–78‬‬

‫‪19‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫בגודלה בישראל לאחר היהודים החילונים‪ 85.‬אומנם מידת האמון שמסורתיים נותנים‬
‫ברשות השופטת גבוהה בהרבה מזו משנותנים בה חרדים ודתיים‪ ,‬אך היא נמוכה ממידת‬
‫האמון שנותנים חילונים‪ 86.‬הבדל זה‪ ,‬בצד המתאם הגבוה בין מסורתיים לבין מזרחים‪,‬‬
‫מצדיקים התייחסות למסורתיים תחת המסגרת של ביקורת מזרחית ולא כחלק מהביקורת‬
‫הדתית‪87.‬‬

‫‪ .5‬עמדה פוליטית (ימנים ושמרנים)‬

‫ביקורת אחרונה היא ביקורת של עמדה פוליטית‪ .‬לכאורה עמדה פוליטית אינה עניין של‬
‫זהות‪ .‬אלא שנוכח קיטוביות מפלגתית גוברת‪ 88,‬דומה כי שיוך פוליטי הפך לקטגוריה של‬
‫זהות כך שזהות כ"אשת ימין" או "אשת שמאל" היא חלק משמעותי בכינון העצמי של‬
‫סובייקטים‪ 89.‬בחינה מעמיקה של טענה זו חורגת ממאמר זה‪ ,‬אך דומה כי לאור תואם‬
‫גובר בין עמדות כלפי הרשות השופטת ככלל לבין עמדה פוליטית על הציר של שמאל‪-‬‬
‫ימין‪ 90,‬בצד השמעתם של קולות המבקשים לבחור שופטים בהתאם לעמדתם הפוליטית‪,‬‬
‫לטענה זו יש בסיס‪ ,‬לכל הפחות ביחס לרשות השופטת‪.‬‬

‫מבין היהודים מעל גיל ‪ ,20‬שיעור הדתיים הוא ‪ ,10.8%‬שיעור החרדים ‪ ,9.5%‬שיעור החילונים‬ ‫‪85‬‬
‫‪ 43.6%‬ושיעור המסורתיים הלא דתיים והמסורתיים הדתיים הוא ‪ .35.8%‬ראו הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה נתונים לשנת ‪ 2017‬לוח ‪.)2017( 7.6‬‬
‫במענה על השאלה אם יש ליטול מבית המשפט העליון את הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי‬ ‫‪86‬‬
‫הכנסת השיבו בחיוב ‪ 81%‬מהחרדים‪ 71% ,‬מהדתיים‪ 52% ,‬מהמסורתיים‪-‬דתיים ‪ 41%‬מהמסורתיים‬
‫הלא‪-‬דתיים ו‪ 24%-‬מהחילונים‪ .‬ראו תמר הרמן מדד הדמוקרטיה הישראלית ‪.)2018( 98 2018‬‬
‫לדיון ביחס בין מסורתיות לבין מזרחיות ראו מעבר לחילון‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,84‬בעמ' ‪ ;120–108‬תמר‬ ‫‪87‬‬
‫הרמן ואח' מדד הדמוקרטיה הישראלית ‪.)2018( 98 2018‬‬
‫שמואל נח אייזנשטדט "החברה הישראלית בין מגזר לאינטגרציה" חברה וכלכלה בישראל‪ :‬מבט‬ ‫‪88‬‬
‫היסטוריה ועכשווי א ‪( 17–14 ,7‬אבי בראלי‪ ,‬דניאל גוטוויין וטוביה פרילינג עורכים‪ ;)2005 ,‬גד‬
‫ברזילי "הגמוניה שיפוטית‪ ,‬קיטוביות מפלגתית ושינוי חברתי" פוליטיקה (‪.)1998( 36 ,31 )2‬‬
‫טענה זו מועלת כיום ביחס למגוון תופעות במדינות שונות‪ .‬ראו למשל ‪Sean J. Westwood et al.,‬‬ ‫‪89‬‬
‫‪The Tie that Divides: Cross‐National Evidence of the Primacy of Partyism, 57 EU. J. POL.‬‬
‫‪RESEARCH 333 (2018); Leonie Huddy & Alexa Bankert, Political Partisanship as a Social‬‬
‫)‪.Identity, in OXFORD RESEARCH ENCYCLOPEDIA OF POLITICS 1 (2017‬‬
‫לסקירה של עיקר הביקורות כפי שהובעו במהלך שנות התשעים על ידי משפטנים כגון יו"ר לשכת‬ ‫‪90‬‬
‫עורכי הדין דרור חוטר‪-‬ישי‪ ,‬פוליטיקאים כגון זבולון המר ופובליציסטים כגון דרור בן‪-‬ימיני‪ ,‬ראו‬
‫זאב סגל "בג"ץ במרקם החברה הישראלית – לאחר חמישים שנה" משפט וממשל ה ‪289–281 ,235‬‬
‫(‪ .)1999‬לעומת זאת‪ ,‬לפי ברזילי‪ ,‬יער‪-‬יוכמן וסגל בשנת ‪" 1991‬התמיכה הציבורית הרבה בבג"ץ‬
‫חוצה קווים מפלגתיים‪ ,‬והיא רווחת במידה רבה בקרב תומכי מפלגות שונות"‪ .‬ראו גד ברזילי‪ ,‬אפרים‬
‫יער‪-‬יוכטמן וזאב סגל בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית ‪ .)1994( 163‬עם זאת כבר באותו‬
‫ספר נמצא כי נטייה פוליטית "התגלתה כבעלת חשיבות מסוימת" בניתוח התייחסות הציבור לבית‬
‫המשפט העליון (שם‪ ,‬בעמ' ‪ )158‬ובמידה מסוימת גם דתיות (שם‪ ,‬בעמ' ‪ .)142‬להבדלים הדרסטיים‬
‫בעמדות כלפי בית המשפט העליון בעת הנוכחית לפי מיקום "על הרצף המדיני‪-‬בטחוני ימין‪-‬שמאל"‬
‫ראו‪ ,‬תמר הרמן ואח' מדד הדמוקרטיה הישראלית ‪.)2017( 218 ,123 ,118–117 2017‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪20‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫כך‪ ,‬מאז שנות התשעים של המאה העשרים ותחילת שנות האלפיים ניתן לזהות‬
‫התגברות ותפוצה של ביקורת על העמדות הפוליטיות (כפי שאלה נתפסות על ידי‬
‫המבקרים) של שופטי בית המשפט העליון וקריאה לפלורליזם ערכי וחיזוק של עמדות‬
‫ימין‪ 91.‬לפי ביקורת זו‪ ,‬קבוצה חברתית קטנה והומוגנית למדי "לכדה" את המערכת‬
‫המשפטית בכלל‪ ,‬ואת הרשות השופטת ואת בית המשפט העליון בפרט‪ ,‬ובאמצעותם היא‬
‫מממשת את ערכיה ומקדמת את האינטרסים שלה ‪ 92,‬תוך שהיא פועלת להגדלת‬
‫מעורבותה של המערכת המשפטית בנושאים "פוליטיים" שונים‪ ,‬ובעיקרם יחסי דת‪-‬‬
‫מדינה‪-‬לאום והסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪93.‬‬
‫הקריאה למינוי שופטים "מגוונים מבחינה ערכית" אומנם ממוקדת בבית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬אך נוגעת לכלל מערכת בתי המשפט‪ 94.‬נדמה שבשיח הציבורי קריאות אלו‬
‫מתעוררות בדרך קבע סביב דיונים לבחירת שופטים וכן כתגובה‪ ,‬כמעט קבועה‪ ,‬לפסיקה‬
‫בעלת השלכות וממדים פוליטיים‪95.‬‬
‫הדומיננטיות של דתיים‪-‬לאומיים בכל הנוגע לנושאי השטחים הכבושים‪ ,‬ניתוק‬
‫הברית בין תנועת העבודה לבין המפד"ל ותפקידו של בית המשפט העליון ביחסי דת‪-‬‬
‫מדינה‪ ,‬כל אלה הובילו להיתוך מסוים בין מחלוקת הדתיים‪-‬לאומיים‪/‬חילונים לבין‬
‫המחלוקת הפוליטית של ימין‪/‬שמאל בישראל‪ 96.‬תוצר של היתוך חלקי זה הוא שאף על‬

‫ראו למשל‪ ,‬אם תרצו מדינה בשלטון בג"ץ‪ :‬כתב אישום‪ :‬בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית (‪)2015‬‬ ‫‪91‬‬
‫‪.https://bit.ly/33T9DJ1‬‬
‫לתיאור הביקורת כמשרתת אינטרסים נאו‪-‬שמרניים ונאו‪-‬ליברליים ראו ‪Doron Navot & Yoav‬‬ ‫‪92‬‬
‫‪Peled, Toward a Constitutional Counter-Revolution in Israel?, 16 CONSTELLATIONS 429,‬‬
‫)‪.440–442 (2009‬‬
‫גדעון ספיר "המהפכה החוקתית – איך זה קרה?" משפט וממשל יא ‪( ,)2008( 596–593 ,571‬דיון‬ ‫‪93‬‬
‫בטענה כי המהפכה החוקתית היא תוצר של מהלך משותף של אליטות ישנות); ראו גם לעיל ה"ש ‪;9‬‬
‫מנחם מאוטנר "פתח דבר‪ :‬ליברליזם בישראל – "האדם הטוב"‪" ,‬האזרח הרע" והשגשוג האישי‬
‫והחברתי" עיוני משפט לו ‪.)2013( 7‬‬
‫ראו ה"ש ‪ 15‬לעיל‪.‬‬ ‫‪94‬‬
‫ראו למשל את הדיווחים סביב מינוי עדנה ארבל לבית המשפט העליון‪ :‬טל רוזנר "שופטי העליון‬ ‫‪95‬‬
‫ייבחרו‪ ,‬בצל לחץ לטרפוד מינוי ארבל" ‪ ;https://bit.ly/374jOfN )6.5.2004( Ynet‬ינון קדרי "'גזר‬
‫הדין'‪ :‬ארבל מחוץ לעליון" ‪ .https://bit.ly/2GVX1rP )25.5.2004( NRG‬להשוואה ראו את‬
‫הדיווחים הנוגעים לאי‪-‬מינוי רות גביזון ומרדכי קרמניצר לעליון‪ ,‬שהדיונים בנוגע למועמדותיהם‬
‫נצבעו בצבעים אידאולוגיים‪-‬פוליטיים מובהקים‪ .‬יובל יועז "חברי הוועדה לבחירת שופטים אמורים‬
‫לבחור בקרוב שלושה שופטים לבית המשפט העליון" ‪)1.5.2005( The Marker‬‬
‫‪ ;https://bit.ly/310QG5b‬יובל יועז "מסתמן רוב בוועדה לבחירת שופטים נגד מינוי גביזון לעליון"‬
‫הארץ (‪.https://bit.ly/3iUwdW7 )6.12.2005‬‬
‫פרשנות אפשרית אחרת היא שמה שהיה בעבר תביעה של מיעוט לייצוג‪ ,‬למתן "מקום ליד השולחן"‬ ‫‪96‬‬
‫של דתיים‪-‬לאומיים‪ ,‬הפך לתביעה למשול‪ ,‬להנהיג ולהכריע‪ .‬ייתכן שפרשנות זו נכונה יותר‪ ,‬אך היא‬
‫דורשת‪ ,‬בהקשר של הרשות השופטת‪ ,‬מחקר נוסף‪ ,‬שחורג מגדרי עבודה זו (עם זאת‪ ,‬המניפסט‬
‫שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד הוא מקום טוב להתחיל מחקר שכזה‪ .‬ראו‪ ,‬איילת שקד‬
‫"מסילות אל המשילות" השילוח ‪.))2016( 37 1‬‬

‫‪21‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫פי שמקורות והצדקות של הביקורת הדתית והביקורת הפוליטית שונים אלה מאלה‪ ,‬קשה‬
‫פעמים להבחין בין השתיים‪97.‬‬
‫על אף חשיבותה של הביקורת הימנית‪-‬שמרנית‪ ,‬המשך המאמר אינו עוסק בה באופן‬
‫ישיר‪ .‬המתודה שבאמצעותה המחקר בודק את התמורות בהרכב החברתי אינה כוללת‬
‫מדד ישיר לעמדה פוליטית‪ ,‬זאת‪ ,‬לנוכח הקושי באיסוף נתונים כאלה בישראל (בשונה‬
‫משיטות שבהן שופטים מזוהים מפלגתית)‪ .‬עם זאת‪ ,‬נוכח הקרבה בין הביקורת הדתית‬
‫לבין הביקורת הימנית‪-‬שמרנית ושיעורם הגבוה של דתיים המצביעים למפלגות ימניות‪-‬‬
‫שמרניות‪ 98,‬כמו גם הצהרות ישירות של פוליטיקאים מצד ימין שלפיהן הם פועלים‬
‫למינוי שופטים דתיים‪ 99,‬שיעורם של שופטים בעלי רקע דתי יכול להיות (במידה זהירה‪,‬‬
‫ואגב הימנעות מאמירה שלפיה שופט בעל רקע דתי הוא בהכרח ימני‪ ,‬חלילה) מדד עקיף‬
‫לתמורות במינוי שופטים ימנים‪-‬שמרנים‪.‬‬

‫ג‪ .‬מתודולוגיה‬
‫טרם הצגת הממצאים אסביר להלן את עיקרי המתודולוגיה של המחקר שביסוד מאמר זה‪.‬‬
‫המתודולוגיה שנראית המתאימה ביותר לבחינת ההרכב החברתי של הרשות השופטת‬
‫היא דיווח עצמי באמצעות שאלונים המועברים לשופטים הנבחרים לראשונה‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫מתודה זו אינה זמינה למחקר שמבקש לבחון לא רק את ההרכב החברתי של השופטים‬
‫המכהנים‪ ,‬אלא של כל השופטים מקום המדינה ועד היום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬סגירותה של‬
‫הרשות השופטת למחקרים ביוגרפיים הינה חסם נוסף למתודה שכזו‪ 100.‬עקב כך נבחרה‬

‫‪ 97‬חלק מדוברי הביקורת הפוליטית אף אימצו קו של ביקורת כלכלית‪-‬ימנית שלפיה המערכת המשפטית‬
‫"לכודה" על ידי בעלי ההון ואמצעי הייצור (כגון תעשייה‪ ,‬קרקע וחקלאות) או על ידי קבוצות של‬
‫בעלי עניין צר (כגון ארגוני עובדים)‪ ,‬ולפיכך היא‪ ,‬כמו גם מערכות מדינתיות רבות אחרות‪ ,‬הופכות‬
‫לנטל על המערכת החברתית והכלכלית‪ .‬ראו למשל‪ ,‬בהקשר של מתווה הגז‪ ,‬שירות גלובס "איילת‬
‫שקד ויריב לוין‪ :‬בג"ץ מחבל בעבודת הממשלה ובסמכויותיה" גלובס (‪)27.3.2016‬‬
‫‪.https://bit.ly/33Sdo1b‬‬
‫‪ 78% 98‬מאלה שמזהים את עצמם עם המחנה הדתי‪-‬לאומי במידה רבה או רבה מאוד ממקמים את‬
‫עצמם כימנים או ימנים מתונים (ורק ‪ 3%‬הגדירו את עצמם כשמאל או שמאל מתון)‪ ,‬זאת בהשוואה‬
‫ל‪ 47.5%-‬מכלל האוכלוסייה (‪ 15%‬הגדירו את עצמם כשמאל או שמאל מתון)‪ .‬כמו כן‪ ,‬בבחירות‬
‫‪ 2013‬הצביעו ‪ 79%‬מאותה קבוצה לעוצמה לישראל (‪ ,)3%‬הבית היהודי (‪ ,)30%‬הליכוד‪-‬ישראל‬
‫ביתנו (‪ )29%‬או למפלגות חרדיות (‪ .)17%‬תמר הרמן ואח' דתיים? לאומיים! המחנה הדתי‪-‬לאומי‬
‫בישראל ‪( )2015( 51–50 2014‬להלן‪ :‬המחנה הדתי‪-‬לאומי)‪.‬‬
‫‪ 99‬ראו גדעון אלון "המפד"ל נטשה אותו‪ ,‬והציבור נטש את המפד"ל" הארץ (‪)7.2.2006‬‬
‫‪( https://bit.ly/2FsiQi8‬ריאיון עם שאול יהלום); אפי נווה "תראה‪ ,‬איילת רוצה שופטים שמרנים‪,‬‬
‫אם אפשר שיהיו גם דתיים" עובדה‪ :‬משחקי הכס" דקה ‪( 09:21‬ערוץ ‪.)22.11.2017 ,12‬‬
‫‪ 100‬לתיאור ניסיון מחקר קודם בעניין ההרכב העדתי של הרשות השופטת‪ ,‬שנכשל לאחר שנשיאת בית‬
‫המשפט המחוזי בחיפה סירבה לשתף פעולה‪ ,‬ראו ביטון "מזרחים במשפט" לעיל‪ ,‬ה"ש ‪ ,32‬בעמ'‬
‫‪ 496‬בה"ש ‪.158‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪22‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫מתודה אחרת‪ ,‬הנשענת בעיקרה על מידע הזמין לכלל‪ :‬ביוגרפיות קצרות של בעלי תפקיד‬
‫שיפוטי המפורסמות באתר הרשות השופטת (להלן‪" :‬מאגר הרשות"‪" ,‬שופטים")‪ 101.‬אף‬
‫על פי שקיים שוני בין הביוגרפיות השונות‪ ,‬כמה פרמטרים חוזרים במרבית הביוגרפיות‪.‬‬
‫מאגר הרשות מקיף את מרביתם של בעלי תפקיד שיפוטי שכיהנו ברשות השופטת מקום‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬אך הוא אינו שלם‪ .‬בכמה מקרים נמצאו חסרים בהסתמך על מידע חיצוני‬
‫למאגר‪ 102.‬במקרים מסוג זה הושלם המידע באמצעות ילקוט הפרסומים שברשומות‬
‫(בדבר מועד מינוי או פרישה)‪ ,‬ובאמצעות ספרות משנית ומאמרי עיתונות לצורך פרטים‬
‫נוספים‪ 103.‬על אף המאמצים להשלמת הנתונים קיים חשש שיש בעלי תפקיד שיפוטי‬
‫שאינם נמנים במאגר‪ ,‬אך סביר כי אלו בעלי תפקיד בודדים (שכן המספר הכולל של‬
‫השופטים‪ ,‬בנקודות זמן שונות‪ ,‬תואם את פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬קידוד המידע על אודות השופטים המכהנים נעשה על ידי שני עוזרי מחקר‪,‬‬
‫סטודנטים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬והדברים וודאו על‬
‫ידיי‪ .‬קידוד המידע על אודות השופטים בדימוס נעשה על ידיי ללא וידוא כפול‪104.‬‬

‫‪ .1‬המידע המקודד‬
‫המידע שקודד כולל מידע על הרקע האישי והחברתי של השופטים והרשמים שמונו מקום‬
‫המדינה ועד לסוף שנת ‪ 105,2016‬על עברם המקצועי טרם מינוים לתפקידי שפיטה‪ 106‬ועל‬
‫הקריירה השיפוטית שלהם‪ 107.‬נוסף על כך‪ ,‬על סמך המידע שנאסף קודדו מאפיינים‬

‫המחקר מבוסס על נתונים שהיו זמינים‪" :‬רשימת השופטים" אתר הרשות השופטת‬ ‫‪101‬‬
‫‪" ;elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/menus/mnu_judges/mnu_all.htm‬רשימת השופטים‬
‫שכיהנו בבתי המשפט" אתר הרשות השופטת ‪elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/‬‬
‫‪ .menus/mnu_judgesdimus/mnu_all.htm‬שינויים טכניים באתר הרשות השופטת הפכו את המאגר‬
‫ללא זמין בתצורה זו אלא בתצורה חדשה הזמינה אף היא‪" :‬שופטים – קורות חיים" אתר הרשות‬
‫השופטת ‪.https://bit.ly/3nKNdSd‬‬
‫כך למשל‪ ,‬הקישור לעמוד המוקדש לשופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו נשמט מרשימת‬ ‫‪102‬‬
‫השופטים בדימוס (ונמצא באמצעות חיפוש במנוע החיפוש של גוגל); העמוד של השופטת הילה‬
‫כהן (שהודחה על ידי הוועדה לבחירת שופטים מתפקידה על רקע של דין משמעתי) לא נמצא כלל‪.‬‬
‫מקור עיקרי‪ :‬נתן ברון משפט‪ ,‬יצרים ופוליטיקה ‪( )2014( 546–542‬רשימת השופטים שמונו בשנים‬ ‫‪103‬‬
‫‪.)1948–1953‬‬
‫במהלך עיבוד הנתונים נמצאו טעויות מספר בקידוד‪ ,‬ואלה תוקנו‪ ,‬אך מטבע הדברים ייתכן שנפלו‬ ‫‪104‬‬
‫טעויות נוספות שלא זוהו‪.‬‬
‫מספר סידורי פנימי; שם משפחה; שם פרטי; ארץ לידה; שנת לידה; יישוב ילדות; שם תיכון‬ ‫‪105‬‬
‫ומערכת חינוך שאליה משויך התיכון; שירות צבאי‪/‬לאומי‪.‬‬
‫מקום חינוך משפטי עיקרי; שנת סיום תואר משפטי עיקרי; סוג חינוך משפטי מתקדם; מקום חינוך‬ ‫‪106‬‬
‫משפטי מתקדם; שנת סיום חינוך משפטי מתקדם; השכלה נוספת שאינה משפטית; מקום התמחות;‬
‫שנת רישיון עריכת דין בישראל; מקום עבודה אחרון לפני מינוי למשרה שיפוטית‪.‬‬
‫כל מינוי למשרה שיפוטית קודד לפי שלושה משתנים‪ :‬סוג משרה‪ ,‬בית משפט שאליו מונה ושנת‬ ‫‪107‬‬
‫מינוי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בכל הנוגע לשופטים שאינם מכהנים קודדה שנת סיום כהונה וסיבת סיום כהונה‪.‬‬

‫‪23‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫חברתיים ספציפיים‪ :‬מגדר‪ ,‬לאום‪ ,‬דתיות‪ ,‬עדתיות ומצב חברתי כלכלי‪ ,‬שעליהם אפרט‬
‫להלן‪ .‬בסך הכול נאספו פרטים על אודות ‪ 1,491‬שופטים‪ ,‬מתוכם עשרה שופטים הנעדרים‬
‫כל מידע מלבד שמם‪ .‬השאלות הנוגעות לקשיי האיסוף של מאפיינים אלה מפורטים‬
‫ב"נספח א‪ :‬מדדים חברתיים ומקצועיים עיקריים"‪ ,‬אך לנוחות הקריאה הטקסט שלהלן‬
‫מפרט מעט בנוגע לקבוצה דתית‪ ,‬עדה ומעמד חברתי כלכלי‪.‬‬
‫קבוצה דתית‪ .‬הגישה שאומצה לצורכי מחקר זה בכל הנוגע לקבוצת הלאום היהודית‬
‫היא של חלוקה בינארית בין מי שמזוהה כבעל רקע דתי לבין מי שאינו מזוהה ככזה‪ ,‬וזאת‬
‫על סמך זרם החינוך (ממלכתי ‪ /‬ממלכתי‪-‬דתי) שבמסגרתו התחנכו השופטים‪ ,‬בצד‬
‫מאפיינים נוספים במקרים המתאימים (מאפיינים חיצוניים בתמונות‪ ,‬חינוך רבני גבוה‬
‫וכו')‪ 108.‬הבחירה בקידוד בינארי בקרב היהודים‪ ,‬המרדד את המגוון של התפיסות‬
‫הדתיות של יהודים בישראל‪ ,‬נעשתה בשל מגבלות האינדיקטור העיקרי הזמין למידת‬
‫דתיות‪ ,‬שהוא הדיווח העצמי של השופטים על בית הספר (לרוב התיכון) שבו למדו‪109.‬‬
‫זוהי אינה שיטה מושלמת‪ ,‬והיא מחמיצה לחלוטין את מגוון הזהויות הדתיות בקרב‬
‫יהודים‪ ,‬אך כפי שמפורט בנספח א‪ ,‬יש סיבות טובות לחשוב כי מדובר בדרך אפיון בעלת‬
‫תוקף‪ .‬בכל הנוגע לקבוצת הלאום הערבית‪-‬פלסטינית מתייחס המחקר לחלוקה לדתות‬
‫העיקריות השכיחות בקרב קבוצה זו‪ :‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים ודרוזים‪ .‬זוהי חלוקה שונה‬
‫מחלוקת הקבוצה היהודית‪ ,‬אך היא תואמת את השסעים הפנימיים לחברה הערבית יותר‬
‫מאשר חלוקה על יסוד של מידת דתיות (חלוקה שקיים קושי לבודקּה ללא שאלונים)‪.‬‬
‫עדתיות‪ .‬הקטגוריה האתנית‪-‬עדתית היא קטגוריה שנויה במחלוקת‪ ,‬נזילה‬
‫ונסתרת‪/‬נגלית בדרכים מורכבות‪ .‬כל אלו מציבים קשיים מתודולוגיים משמעותיים‬
‫לעמידה על עדת השופטים‪ .‬כפי שמפורט בנספח א‪ ,‬מחקר זה אינו חומק מקשיים‬
‫מתודולוגיים אלה‪ ,‬אלא כדרך התמודדות מסיט את המבט אל המעמד החברתי‪-‬הכלכלי‬
‫של השופטים היהודים‪ ,‬וזאת באמצעות היישובים שבהם גדלו‪.‬‬
‫מעמד חברתי‪-‬כלכלי‪ .‬קטגוריה חברתית זו ראויה לבחינה עצמאית משאלת העדתיות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬קיימות סיבות טובות‪ ,‬בכל הנוגע למתחים הפנים‪-‬יהודיים בישראל‪ ,‬לבחון את‬
‫שתי הסוגיות כקשורות זו בזו‪ :‬בראש ובראשונה בשל הישנותם של פערים כלכליים‬
‫גדולים בין אשכנזים לבין מזרחים‪ .‬פערים אלה מצטמצמים בעשורים האחרונים‪ ,‬אך‬
‫עדיין נותרים גדולים‪ ,‬למצער בכל הנוגע לבני הדור הראשון והדור השני להגירה לישראל‪,‬‬

‫‪ 108‬כיסוי ראש של נשים וכיפות לגברים‪ .‬זהו אינו מדד מושלם‪ .‬יש שופטים ושופטות דתיים שתמונתם‬
‫אינה משקפת את שיוכם החברתי (ואת הגדרתם העצמית‪ ,‬פרקטיקות קהילתיות וכו')‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫ניואנסים משמעותיים בסממנים אלה‪ ,‬כגון סוג הכיפה‪ ,‬שיכול להעיד על השתייכות לקהילות שונות‬
‫(כיפה סרוגה‪ ,‬כיפה שחורה וכו')‪.‬‬
‫‪ 109‬לדיון במגמות במוסדות הלימוד המשויכים לדתיים‪-‬לאומיים בישראל‪ ,‬ראו לעיל ה"ש ‪ ,98‬בעמ' ‪–28‬‬
‫‪.32‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪24‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫שהם הדורות הרלוונטיים לעיקר השופטים המכהנים‪ 110.‬טעם נוסף נוגע למקור המידע‬
‫שעל בסיסו קודד המעמד החברתי‪-‬כלכלי‪.‬‬
‫בדומה לשיוך עדתי‪ ,‬גם הקטגוריה של מעמד חברתי‪-‬כלכלי היא קטגוריה בעייתית‬
‫לאפיון‪ ,‬שכן היא נוגעת מטבע הדברים למעמדו בילדות ולא למעמדו בעת כהונתו‬
‫כשופט‪ ,‬עת הכנסתו גבוהה בהרבה מהממוצע במשק‪ .‬בשל כך‪ ,‬בהיעדר מידע קונקרטי על‬
‫המעמד החברתי‪-‬כלכלי של השופטים בילדותם‪ ,‬במחקר זה אני עושה שימוש באשכול‬
‫החברתי‪-‬כלכלי של היישוב המרכזי בילדות של השופטים – היישוב שבו נולד השופט או‬
‫למד את לימודיו היסודיים או התיכוניים‪ .‬השימוש במדד מבוסס‪-‬יישוב הינו טעם נוסף‬
‫לקישור הדיון המעמדי בדיון העדתי‪ ,‬שכן ההפרדה הגאוגרפית‪-‬מעמדית בישראל חופפת‬
‫במידה רבה את ההפרדה הגאוגרפית‪-‬עדתית‪.‬‬
‫מובן שיישוב הילדות אינו אינדיקטור ישיר למעמד החברתי‪-‬כלכלי‪-‬עדתי של השופט‪,‬‬
‫אך יש בו‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬כדי להעיד על הסביבה החברתית‪-‬מעמדית שבה גדל השופט‪.‬‬
‫אומנם תיתכן הפרדה חברתית על בסיס קווים מעמדיים גם בתוך יישוב‪ ,‬אך הפרדה זו‬
‫רכה יותר‪ ,‬ובמרבית המקרים היא צפויה להיות קיצונית פחות מהפרדה בין‪-‬יישובית (אך‬
‫ראו נספח א להרחבה בעניין זה)‪.‬‬

‫‪ .2‬דרכי בדיקה והשוואה‬

‫המאפיינים החברתיים הנזכרים לעיל משמשים כקריטריונים העיקריים לבחינת ההרכב‬
‫החברתי של הרשות השופטת אל מול הביקורות שהוצגו בפרק הקודם‪ .‬מדידתם נעשית‬
‫מכמה נקודות מבט‪ ,‬מעבר לשיעור הכללי של חברי הקבוצה בהשוואה לשיעורם‬
‫באוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫נקודת מבט ראשונה שנוגעת בעיקר לבית המשפט העליון (ובמידה מסוימת גם לבתי‬
‫המשפט המחוזיים ולבית הדין הארצי לעבודה)‪ ,‬היא המידה שבה גורמים שיפוטיים‬
‫הקובעים נורמות כלליות‪ ,‬ומכריעים בעניינים בעלי משמעות ופרופיל ציבורי גבוהים‪,‬‬
‫משקפים בהרכבם את החברה הישראלית בכללה‪ .‬נקודת מבט זו היא המוכרת לציבור‬
‫הרחב‪ ,‬שכן היא עולה תדיר בעיתונות הכללית בהקשר של מינויי שופטים לבית המשפט‬
‫העליון ושל החלטות בעלות נראות ציבורית משמעותית של בית המשפט העליון (בעיקר‬
‫בשבתו כבית משפט גבוה לצדק)‪.‬‬

‫‪ 110‬ראו‪ ,‬שלמה סבירסקי‪ ,‬אתי קונור‪-‬אטיאס ורתם זלינגר תמונת מצב חברתית ‪Momi ;)2016( 14 2015‬‬
‫‪Dahan, How Successful was the Melting Pot in the Economic Field?, 14 ISR. ECON. REV. 1‬‬
‫)‪ .(2016‬כ‪ 27%-‬מהשופטים היהודים שבמאגר ו‪ 10.5%-‬מהשופטים היהודים שכיהנו בתחילת ‪2017‬‬
‫סומנו כדור ראשון להגירה‪ .‬שנת הלידה החציונית של השופטים היהודים שכיהנו בסוף שנת ‪2017‬‬
‫היא שנת ‪ ,1966‬ו‪ 90%-‬מהשופטים היהודים נולדו לפני שנת ‪ .1975‬נתונים אלה תומכים בהשערה‬
‫שעיקרם של השופטים הם מהדור הראשון‪-‬שני להגירה‪ .‬לדיון בגישות התאורטיות השונות לעדתיות‬
‫יהודית בישראל (לרבות גישות מעמדיות) ראו‪ ,‬סמי סמוחה "העדתיות היהודית בישראל כתופעה‬
‫ממשית ונמשכת" עיונים ‪.)2003( 413 13‬‬

‫‪25‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫נקודת מבט שנייה היא שיעורם ופיזורם של שופטים חברי קבוצות בערכאות‬
‫ה"יומיומיות" שבהם פוגשים המתדיינים את השופטים והרשמים באופן שגרתי‪ ,‬וזאת אל‬
‫מול שיעורה של קבוצה חברתית באוכלוסיות הכללית והאזורית‪ .‬כך ניתן לבחון את מידת‬
‫ההתאמה בין הפיזור הגאוגרפי של קבוצה חברתית בישראל לבין פיזורם של שופטים‬
‫חברי אותה קבוצה ולהעריך את המשמעות של אותה התאמה (או אי‪-‬התאמה)‪.‬‬
‫נקודת מבט שלישית היא שוויון ההזדמנויות הנתון לחבר בקבוצה המבקש להתמנות‬
‫לשיפוט ולהתקדם בין הערכאות במרוצת השנים‪ 111.‬נקודת מבט זו‪ ,‬כאשר היא ממוקדת‬
‫במערכת השפיטה ולא במבנה הפוליטי‪-‬כלכלי‪-‬חברתי הכללי (או בפרופסיה המשפטית‬
‫בכלל)‪ ,‬נוגעת ליחס שבין מאגר המועמדים הפוטנציאלי לבין המינויים בפועל‪ ,‬זאת שכן‬
‫על רקע מציאות של ריבוד חברתי‪ ,‬השוואה לשיעור הקבוצה החברתית באוכלוסייה‬
‫הכללית מטשטשת את חלקה של המערכת השפיטה בפערים בשוויון ההזדמנויות שניתן‬
‫לקבוצות שונות‪.‬‬
‫גם לעניין זה הגדרת "מאגר המועמדים" אינה מובנת מאליה‪ .‬ברי כי קיים הבדל ניכר‬
‫בין מאגר המועמדים הפוטנציאלי (כלל עורכי הדין השייכים לקבוצה חברתית העונים‬
‫לדרישות הסף הנקובות בחוק בתקופה מסוימת) לבין מאגר המועמדים בפועל (כל מי‬
‫שהגיש את מועמדותו למשרה שיפוטית בתקופה מסוימת)‪ .‬במסגרת המחקר הנוכחי לא‬
‫נאספו נתונים על אודות עורכי הדין שהגישו את מועמדותם‪ ,‬ולפיכך ההערכה של היבט‬
‫זה נעשית אל מול מאגר המועמדים הפוטנציאליים בלבד בכל הנוגע למאפיינים שנתון זה‬
‫זמין עבורם‪ .‬דרך נוספת לבחון נקודת מבט זו היא באמצעות היחס שבין שיעורם של‬
‫חברי קבוצה חברתית מסוימת בקרב שופטים בדרג נמוך (רשמים‪ ,‬שופטי שלום‪ ,‬שופטי‬
‫בתי דין אזוריים) לבין שיעורם בקרב הדרגים הבכירים (בתי משפט מחוזיים‪ ,‬בית הדין‬
‫הארצי‪ ,‬בית המשפט העליון)‪ .‬דרך בחינה זו מאפשרת לבחון את השתלבותן של קבוצות‬
‫שונות במסגרת הליכי הקידום בין הערכאות‪ ,‬הנעשים באותה הדרך של מינוי "ראשוני"‪,‬‬
‫ועל כן ניתן לשער כי היא משליכה‪ ,‬אף אם לא במישרין‪ ,‬גם על מינויים ראשונים שנעשים‬
‫באמצעות הוועדה‪.‬‬
‫הצגת הממצאים תיעשה בשני חתכים‪ .‬חתך אחד הוא צילום המצב הנוכחי‪ ,‬נכון‬
‫לתחילת שנת ‪( 2017‬כלומר לאחר ששוקללו המינויים‪/‬פרישות של שופטים במהלך שנת‬
‫‪ ,)2016‬תוך השוואה לתחילת שנת ‪ .1992‬ההשוואה מעניקה פרספקטיבה והינה עוגן‬
‫לדיון בתמונת המצב הנוכחי‪ .‬שנת ‪ 1992‬נבחרה כמרוחקת דור (‪ 25‬שנים) ממועד הבדיקה‬
‫העדכנית‪ .‬שנה זו מתאימה להשוואה‪ ,‬שכן יותר מ‪ 95%-‬מהרכב הרשות השופטת התחלף‬
‫מאותה תקופה‪ 112,‬כך שניתן להשוות את המצב הנוכחי לזה של שנת ‪ 1992‬בלי להידרש‬
‫באופן חוזר ונשנה למינויים שנעשו לאחר שנת ‪ .1992‬שנה זו אף מרוחקת דיה מהדור‬

‫‪ 111‬לתיאור מנגנוני הבחירה ודרכי הקידום במערכת השפיטה ראו נספח ב מנגנוני בחירת שופטים‪.‬‬
‫‪ 112‬מתוך ‪ 797‬שופטים שכיהנו בשנת ‪ :2017‬רק ‪ 33‬כיהנו בשנת ‪( 1992‬מתוך ‪ 312‬שופטים שכיהנו בשנת‬
‫‪.)1992‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪26‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫הראשון של השופטים‪ ,‬שמונה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת‪113.‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬שנת ‪ 1992‬מאפשרת להשוות דור שופטים אחד (שמונה בשנות השבעים‪-‬‬
‫שמונים) לדור שופטים אחר (שמונה בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות‬
‫האלפיים)‪ .‬חתך שני הוא בחינה דיאכרונית‪ ,‬המבקשת לעמוד על ההתפתחויות לאורך‬
‫הזמן ויש בה כדי לסייע בתיאור והסבר של ממצאי המחקר‪ .‬אני סבור כי שילובן של‬
‫נקודות מבט אלו מאפשר להעריך את הרכבה החברתי של הרשות השופטת באופן זהיר‪,‬‬
‫מהימן ומשכנע‪ .‬מכאן לגופו של עניין‪.‬‬

‫ד‪ .‬ממצאים‬
‫‪ .1‬ממצאים כלליים‬

‫שנת ‪ :1992‬נקודת המוצא‬

‫בפתח שנת ‪ 1992‬כיהנו ברשות השופטת‪ ,‬לרבות בתי הדין לעבודה‪ 312 ,‬בעלי תפקיד‬
‫שיפוטי‪ ,‬מתוכם ‪ 26‬רשמים והשאר שופטים (לרבות שופטי תעבורה‪ ,‬שופטי משפחה‬
‫ונושאים בתפקידים ניהוליים)‪ .‬מבחינת ההרכב החברתי של השופטים‪ ,‬באותה שנה כיהנו‬
‫‪ 84‬שופטות (כ‪ 29.4%-‬מהשופטים באותה נקודת זמן)‪ 49 ,‬שופטים יהודים בעלי רקע דתי‬
‫(‪ )17.1%‬ו‪ 9-‬שופטים ערבים בלבד (‪ 114.)3.1%‬מבין השופטים שדיווחו על יישוב ילדות‪,‬‬
‫כ‪ 75%-‬דיווחו על תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬ירושלים או חיפה‪ 115,‬ורק ‪ 10%‬שופטים יהודים שגדלו‬
‫ביישוב המשויך לששת האשכולות הנמוכים מבחינה חברתית‪-‬כלכלית ‪ 116.‬כמו כן‪,‬‬
‫כשליש מהשופטים נולדו מחוץ לשטחי ארץ ישראל‪-‬פלשתינה ומדינת ישראל‪117.‬‬
‫רוב מוחלט של השופטים שכיהנו בשנת ‪ 1992‬רכשו את השכלתם המשפטית‬
‫העיקרית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב (‪ 155‬שופטים בעברית (‪)54.1%‬‬
‫ו‪ 101-‬בתל אביב (‪( )35.3%‬וזאת על רקע בלעדיות ארוכת השנים של המוסדות הללו‬
‫בהענקת חינוך משפטי בישראל)‪ .‬כמו כן‪ ,‬אף על פי שחלפו ‪ 23‬שנים מאז הקמת‬
‫הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬בשנת ‪ 1992‬כיהנו ארבעה שופטים בוגרי‬
‫בית ספר זה בלבד (ושני רשמים)‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שופטים בודדים רכשו את השכלתם‬

‫מהשופטים שכיהנו בשנת ‪ ,1992‬ארבעה מונו בשנים ‪ ,1958–1953‬ו‪ 26-‬שופטים מונו בשנים ‪–1960‬‬ ‫‪113‬‬
‫‪ .1969‬קצב המינוי הגובר והגעתו של הדור הראשון לגיל פרישה הובילו לכך שיותר ממחצית‬
‫מהשופטים שכיהנו בשנת ‪ 1992‬מונו בשנות השמונים ואילך‪ :‬הוותק החציוני במערכת היה של עשר‬
‫שנים‪ ,‬והוותק הממוצע היה של ‪ 11‬שנים וחצי‪.‬‬
‫שלושה מוסלמים‪ ,‬ארבעה נוצרים ושני דרוזים‪.‬‬ ‫‪114‬‬
‫תל אביב‪-‬יפו – ‪ ;77‬ירושלים – ‪ ;48‬חיפה – ‪ .42‬שיעור דיווח של ‪.78%‬‬ ‫‪115‬‬
‫שיעור דיווח של ‪.77.2%‬‬ ‫‪116‬‬
‫‪ 37‬שופטים בלבד נולדו בשנת ‪ 1948‬ואילך‪ .‬מרבית השופטים שנולדו בחו"ל‪ ,‬מוצאם באירופה‪.‬‬ ‫‪117‬‬

‫‪27‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫המשפטית העיקרית בחו"ל‪ 118,‬ומיעוט מהשופטים רכש השכלה נוספת – במשפטים (‪30‬‬
‫החזיקו בתואר שני; ‪ 13‬בתואר שלישי) או אחרת (‪ 26‬שופטים)‪.‬‬
‫מבחינת מסלול הקריירה‪ 55.9% ,‬מהשופטים שכיהנו בשנת ‪ 1992‬הגיעו מהמגזר‬
‫הפרטי ‪ 19.6% 119,‬ממשרד המשפטים (רובם המוחלט מהפרקליטות)‪ 6.9% ,‬מכוחות‬
‫הביטחון‪ 2.1% ,‬מסגל העזר השיפוטי‪ 8.7% ,‬מתפקידים ציבוריים אחרים ושני שופטים‬
‫בלבד מהאקדמיה ומהחברה האזרחית‪ .‬בצד זאת‪ ,‬מבין ‪ 107‬השופטים שכיהנו בערכאות‬
‫הערעור (מחוזי‪ ,‬בית דין ארצי או עליון)‪ 31 ,‬שופטים (‪ )29%‬הגיעו ישירות לתפקידי‬
‫שיפוט בערכאות אלו – כמחציתם מהמגזר הפרטי (‪ 14‬שופטים)‪ ,‬שבעה ממשרד‬
‫המשפטים וארבעה מכוחות הביטחון‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מתוך ‪ 50‬בעלי התפקיד השיפוטי‬
‫שתפקידם השיפוטי הראשון היה של רשם‪ ,‬ארבעה כיהנו בערכאות הערעור‪ 20 ,‬כיהנו‬
‫כשופטים באחת הערכאות הדיוניות (בתי משפט שלום‪ ,‬בתי הדין האזוריים) והיתר‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬כרשמים‪.‬‬
‫דומה אפוא כי הדימוי של הרשות השופטת כאתר של הגמוניה יהודית (‪ ,)97%‬גברית‬
‫(‪ ,70%‬ויותר מכך בערכאות הגבוהות)‪ ,‬מבוססת כלכלית (‪ 120,)87%‬מהערים הגדולות‬
‫(‪ )70%‬ואחידה מבחינת השכלתה המשפטית (‪ 89%‬בשתי הפקולטות הוותיקות) היו‬
‫נכונות‪ ,‬ביחס לשנת ‪ ,1992‬לכל הפחות באופן חלקי‪ .‬אומנם השיעור הגבוה של מהגרים‬
‫מצביע על חוויות חיים שונות ומגוונות‪ ,‬אך מרבית המהגרים היו מאירופה והיגרו‬
‫לישראל בגיל צעיר‪ 121.‬כמו כן‪ ,‬השיעור הגבוה של שופטים שמונו ישירות לתפקידים‬
‫שיפוטיים בערכאות הערעור מצביע על קשר הדוק בין האליטה השיפוטית לבין האליטות‬
‫המשפטיות בשוק הפרטי‪ ,‬במשרד המשפטים ובכוחות הביטחון‪.‬‬

‫שנת ‪ :2017‬מבט משווה‬

‫השוואת הרכבה של הרשות השופטת נכון לשנת ‪ 2017‬להרכב הרשות בשנת ‪ 1992‬מגלה‬
‫כמה נקודות דמיון וכמה נקודות שוני‪ .‬תחילה‪ ,‬היקפה של הרשות השתנה באופן בולט‪.‬‬
‫המערכת גדלה בשיעור ניכר והכפילה את עצמה מבחינת היקף בעלי תפקיד שיפוטי‪ .‬כך‪,‬‬
‫אל מול ‪ 312‬שופטים ורשמים שכיהנו בתחילת שנת ‪ ,1992‬בתחילת שנת ‪ 2017‬כיהנו‬
‫ברשות השופטת‪ ,‬לרבות בתי הדין לעבודה‪ 797 ,‬בעלי תפקיד שיפוטי‪ ,‬מתוכם ‪725‬‬
‫שופטים (שמקצתם משמשים כרשמים בערכאות הערעור)‪ 45 ,‬רשמים בכירים ו‪27-‬‬
‫רשמים שאינם שופטים‪ 122.‬כפי שניתן לראות בתרשים מס' ‪ ,1‬מעת הקמתה גדלה הרשות‬
‫השופטת באופן רציף ועקבי‪ ,‬וקצב הזרמת "דם חדש" למערכת עלה באופן קבוע על קצב‬

‫עשרה שופטים בלבד‪ .‬כמה שופטים למדו בחו"ל במסגרת של לימודים מתקדמים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫‪118‬‬
‫שישה שופטים (ותיקים) למדו בשיעורים למשפט‪.‬‬
‫שיעור הדיווח של ‪.94%‬‬ ‫‪119‬‬
‫כלל השופטים הערבים דיווחו על יישוב ילדות המשויך לאחד מששת האשכולות הנמוכים‪.‬‬ ‫‪120‬‬
‫‪ 56.7%‬מהשופטים שנולדו בחו"ל רכשו השכלה תיכונית בישראל‪.‬‬ ‫‪121‬‬
‫ונוסף על כך מספר לא מבוטל של שופטים עמיתים‪ .‬כמו כן מסייעים להם בעבודה השיפוטית כמה‬ ‫‪122‬‬
‫עשרות מתמחים וכמה מאות עוזרים משפטיים‪.‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪28‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫הפרישות מהמערכת (שהתרחשו באופן טבעי עם הזדקנות קבוצת השופטים הראשונים)‪.‬‬

‫יתרה מכך‪ ,‬החל במחצית השנייה של שנות השמונים נצפה גידול בקצב הצמיחה‪ ,‬כך שב‪-‬‬
‫‪ 20‬השנים האחרונות גדלה הרשות השופטת בכ‪ 24-‬בעלי תפקיד שיפוטי בכל שנה‬
‫(בממוצע)‪ .‬כפי שניתן להתרשם מתרשים מס' ‪ ,2‬ההאצה במינוי זה גבוהה מהגידול של‬
‫האוכלוסייה בישראל‪ ,‬כך שאם עד שנות התשעים כיהנו בישראל כשישה שופטים ל‪-‬‬
‫‪ 100,000‬איש‪ ,‬הרי שמספר זה עלה בשנים האחרונות לכ‪ 8.4-‬שופטים לכל ‪ 100,000‬איש‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬גידול זה נמוך באופן ניכר מהגידול במספר עורכי הדין‪ ,‬כך שאל מול יחס של‬
‫חמישה שופטים לכל ‪ 100‬עורכי דין בשנת ‪ ,1960‬ויחס של ‪ 2.5‬שופטים ל‪ 100-‬עורכי דין‬
‫בשנת ‪ ,1990‬בשנת ‪ 2017‬עמד היחס על מעט יותר משופט אחד לכל ‪ 100‬עורכי דין‪123.‬‬

‫תרשים מס' ‪ :1‬מספר בעלי תפקיד שיפוטי (שופטים ורשמים)‬

‫תרשים מס' ‪ :2‬יחס שופטים לאוכלוסייה ולבעלי רישיון עריכת דין‬

‫‪ 123‬ליתר דיוק‪ .1.16:100 ,‬הנתונים ההשוואתיים מבוססים על נתוני הלמ"ס לשנת ‪ .2016‬הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה לוחות ומבואות – נתונים שנתיים ‪ 2017‬לוחות ‪.)2017( 11.2 ,2.1‬‬

‫‪29‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫ההרכב החברתי של הרשות השופטת בשנת ‪ 2017‬שונה ומגוון מהרכבה בשנת ‪1992‬‬
‫בכמה היבטים בולטים‪ .‬תחילה‪ ,‬בשנת ‪ 51% ,2017‬מכלל השופטים היו נשים‪7.9% ,‬‬
‫מהשופטים היו ערבים ו‪ 23%-‬מהשופטים היו יהודים שגדלו בערים מאשכולות ‪124.6-1‬‬
‫כפי שניתן לראות בתרשים מס' ‪ ,3‬בהיבטים אלה נצפה שינוי משמעותי ביותר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בשנה זו עמד שיעור השופטים היהודים בעלי רקע דתי על ‪ ,19.9%‬שיעור המהווה אף‬
‫הוא עלייה ביחס לשנת ‪ .1992‬בצד זה‪ ,‬כ‪ 90%-‬מהשופטים היו ילידי ישראל‪ ,‬וכ‪47%-‬‬
‫מהשופטים המדווחים דיווחו על ירושלים‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו וחיפה כעיר מרכזית בילדותם –‬
‫שיעור המהווה ירידה משמעותית בדומיננטיות שלוש הערים הגדולות ביחס לשנת‬
‫‪125.1992‬‬

‫תרשים מס' ‪ :3‬ההרכב החברתי בשנת ‪ 2017‬בהשוואה לשנת ‪1992‬‬

‫המבט ההשוואתי מגלה גיוון מסוים גם בכל הנוגע לעבר המקצועי של השופטים‪ .‬כך‪,‬‬
‫שיעור שתי הפקולטות הוותיקות (העברית ותל אביב) ירד מ‪ 89.4%-‬בשנת ‪ 1992‬לכ‪62%-‬‬
‫מהשופטים בשנת ‪ 126, 2017‬וזאת אל מול עלייתה של אוניברסיטת בר‪-‬אילן כאתר‬
‫משמעותי לחינוך משפטי (‪ 17.6%‬מהשופטים) ואל מול החדירה ההדרגתית של שופטים‬
‫שהם בוגרי אוניברסיטת חיפה (‪ ,)6%‬המכללה למנהל (‪ )3.8%‬ושאר המכללות שנפתחו‬
‫החל מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת (‪ 127.)5.7%‬בצד זה‪ ,‬שופטים בוגרי‬

‫שיעור דיווח של ‪.70.5%‬‬ ‫‪124‬‬

‫כ‪ 33%-‬מכלל השופטים‪.‬‬ ‫‪125‬‬
‫תל אביב – ‪ 231‬שופטים (‪ ;)31.7%‬ירושלים – ‪ 222‬שופטים (‪.)30.6%‬‬ ‫‪126‬‬
‫בשנת ‪ 1992‬חלפו ‪ 23‬שנים ממועד הקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬עד מועד זה‬ ‫‪127‬‬
‫מונו שבעה שופטים ורשמים בלבד שחונכו בפקולטה זו (שיעור של ‪ 2%‬מהשופטים שמונו באותה‬
‫תקופה)‪ .‬בהשוואה‪ ,‬עד (וכולל) שנת ‪ 23 – 2013‬שנים לאחר הקמת הפקולטה למשפטים במכללה‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪30‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫חו"ל נותרו מיעוט קטן (‪ .)3.9%‬יתרה מכך‪ ,‬נכון לשנת ‪ ,2017‬כמחצית מהשופטים החזיקו‬
‫בתואר שני במשפטים ו‪ 33-‬שופטים ורשם אחד החזיקו בתואר שלישי במשפטים‪128.‬‬
‫גם ביחס לעבר המקצועי של השופטים נצפה שינוי‪ .‬מהצד האחד שיעור השופטים‬
‫שמשרתם המשמעותית האחרונה הייתה בפרקטיקה פרטית ירד במעט ל‪ 54.4%-‬מכלל‬
‫השופטים‪ 129,‬שיעור השופטים שהגיעו ממשרד המשפטים נותר בשיעור של ‪19.6%‬‬
‫ושיעור השופטים מתפקידים ציבוריים אחרים (משרדים ממשלתיים אחרים‪ ,‬ביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬רשות מקומית) ירד ל‪ .6%-‬מהצד האחר‪ ,‬הגידול הרב ביותר הוא בשיעור‬
‫השופטים שתפקידם המשמעותי האחרון היה בסגל העזר השיפוטי ברשות השופטת (עוזר‬
‫משפטי‪ ,‬מחלקה לניתוב תיקים‪ ,‬מזכיר בית משפט)‪ ,‬שהגיע לשיא של ‪ 7.9%‬מהשופטים‬
‫המכהנים (בהשוואה ל‪ 2.4%‬בלבד בשנת ‪ .)1992‬עלייה קלה נצפתה גם בשיעור השופטים‬
‫שהגיעו מכוחות הביטחון (בעיקר צבא ומשטרה)‪ ,‬שעמד בשנת ‪ 2017‬על ‪ .7.3%‬כמו כן‪,‬‬
‫‪ 25‬שנים לאחר פתיחת הסנגוריה הציבורית וגידולה של החברה האזרחית עמד שיעור‬
‫השופטים שהגיעו מאתרים אלה ומהאקדמיה על ‪ 2.2%‬מהשופטים המכהנים‪.‬‬
‫שינוי בולט אחד הוא במסלול הקריירה השיפוטית עצמה‪ 24.4% .‬מהשופטים‬
‫המכהנים בערכאות הדיוניות מונו קודם לכן כרשמים (בהשוואה ל‪ 11.1%-‬בלבד בשנת‬
‫‪ .)1992‬כמו כן‪ ,‬מבין שופטי ערכאות הערעור‪ 12.5% ,‬התחילו כרשמים‪ 70.8% ,‬כשופטי‬
‫שלום ו‪ 15.8%-‬מונו ישירות לערכאות אלו (כמחצית משיעורם בשנת ‪ .)1992‬בבית‬
‫המשפט העליון יחס זה שונה‪ :‬שמונה מהשופטים מונו לראשונה לתפקיד שופט בבית‬
‫משפט שלום‪ ,‬שלושה בבית משפט מחוזי וארבעה מונו ישירות לבית המשפט העליון‪130.‬‬

‫תמורות במינוי שופטים על ציר הזמן‬

‫השוואה בין הרכב הרשות השופטת בשנת ‪ 2017‬להרכבה בשנת ‪ 1992‬מאפשרת לזהות‬
‫את קיומו של שינוי בכל הנוגע להיבטים רבים של ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות‬
‫ב‪ 25-‬השנים האחרונות (אך גם את היעדרו בכל הנוגע להיבטים אחרים)‪ ,‬אך אין‬
‫בהשוואה כדי לבאר את פרטיו של שינוי זה‪ .‬לשם כך יש לבחון את התרחשות השינוי‬
‫לאורך הזמן‪ .‬המדד העיקרי שיוצג להלן נוגע לנקודת הכניסה לרשות השופטת‪ :‬המינוי‬

‫למנהל – מונו ‪ 88‬שופטים בוגרי המוסדות שהוקמו בשנות התשעים‪ 28 – ,‬מתוכם בוגרי המכללה‬
‫למנהל – שיעור של ‪ 12.2%‬מהשופטים שמונו בתקופה זו‪.‬‬
‫‪ 128‬כ‪ 16%-‬מהשופטים מחזיקים בהשכלה גבוהה אחרת (לרבות הסמכה לרבנות ותעודות הוראה) שלא‬
‫במסגרת חוג לאחר התואר‪.‬‬
‫‪ 129‬שיעור הדיווח של השופטים שכיהנו בשנה זו עמד על ‪ .98.4%‬חלק ניכר מהשופטים עברו במהלך‬
‫הקריירה שלהם כמה משרות‪ ,‬הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי‪ .‬הסיווג שבו השתמשתי מתייחס‬
‫למשרה האחרונה המדווחת כל עוד זו משרה שאינה של שנה בודדת‪.‬‬
‫‪ 130‬הרכב המשרות של השופטים שכיהנו בתחילת שנת ‪ :2017‬שלושה מהפרקליטות‪ ,‬שלושה מייעוץ‬
‫משפטי לממשלה‪ ,‬שבעה מקרב עורכי דין פרטיים‪ ,‬אחד מכוחות הביטחון ואחד מהאקדמיה‪ .‬מבין‬
‫ששת השופטים שמונו לאחר מכן‪ :‬שניים מהאקדמיה‪ ,‬ארבעה מקרב עורכי דין פרטיים‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫הראשון לתפקיד שיפוטי‪ .‬נקודת זמן זו נבחרה שכן היא קריטית לתמורות בהרכב החברתי‬
‫ובשל הקלות היחסית במדידתה (לעומת מינויים שנחשבים לקידום בתוך המערכת‪ ,‬אך‬
‫נעשים על ידי גורמים שונים ובדרכים שונות)‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬בכל הנוגע להרכב החברתי‪ ,‬כפי שניתן לראות בתרשים מס' ‪ ,4‬שיעורן של‬
‫קבוצות שונות בקרב שופטים הנכנסים למערכת (כלומר ממונים לראשונה) בתקופות‬
‫השונות השתנה לאורך הזמן‪ .‬כפי שבולט מהתרשים‪ ,‬וכפי שכבר נסקר בספרות‪ ,‬השינוי‬
‫בשיעורן של שופטות במינויים החדשים השתנה באופן חד בשנות השבעים‪-‬שמונים עד‬
‫לשיעור הנע‪ ,‬באופן יציב‪ ,‬סביב ה‪ 50%-‬החל משנות התשעים ואילך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מינויים‬
‫של ערבים (לאחר תקופת שפל בשנות השמונים‪ ,‬שבהן שיעור המינויים היה נמוך מ‪,)2%-‬‬
‫נע בין ‪ 5%‬ל‪ ,10%-‬ללא מגמה עקבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאחר שנצפתה עלייה הדרגתית בשיעורם‬
‫של יהודים בעלי רקע דתי‪-‬לאומי מהמחצית השנייה של שנות השישים‪ ,‬התאפיינה תקופת‬
‫המחקר במינויים הנעים סביב שיעור הגבוה במעט משיעורם באוכלוסייה‪ ,‬עם תנודתיות‬
‫(שדיון בה ייערך בהמשך הדברים)‪ .‬בכל הנוגע לשופטים יהודים שגדלו ביישובים‬
‫מאשכולות חברתיים‪-‬כלכליים בינוניים‪-‬נמוכים נצפה גידול עקבי‪ ,‬ששיאו הוא ב‪23.5%-‬‬
‫מהמינויים בעשור האחרון‪.‬‬

‫תרשים מס' ‪ :4‬מאפיינים חברתיים כאחוז מכלל מינויים ראשונים בתקופה‬

‫(כניסה למערכת)‬

‫מגמה ברורה ואחידה יותר נוגעת להשכלה המשפטית של השופטים‪ .‬תחילה‪ ,‬ההשכלה‬
‫המשנית של השופטים עלתה בשיעור ניכר (כזכור‪ ,‬מחצית מהשופטים המכהנים כיום‬
‫מחזיקים בתואר שני או שלישי במשפטים)‪ ,‬אך חשוב מכך‪ :‬כפי שעולה מתרשים מס' ‪,5‬‬
‫ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪ ,‬לאחר הגמוניה ארוכת שנים של האוניברסיטה העברית ושל‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪32‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ירד שיעורן המשותף‪ .‬שיעורן בקרב המינויים בעשור האחרון‪ ,‬אף‬
‫נמוך מ‪ 50%-‬מכלל המינויים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בחמש השנים האחרונות השתווה שיעורה של‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן מקרב המינויים לזה של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ ,‬ומונו שופטים בוגרי כלל המכללות בשיעור דומה לכך‪ 131,‬כאשר אוניברסיטת‬
‫חיפה מהווה את הבית החינוכי של כמחצית משיעור שופטים זה‪ .‬משמעות הדבר היא‬
‫שנצפית מגמה של התכנסות של שיעור המינויים בקרב שלוש הפקולטות הוותיקות‬
‫(שייתכן כי תתברר בעתיד כתחילתה של דומיננטיות של בר‪-‬אילן)‪ ,‬וכניסה משמעותית‬
‫(הקרובה ל‪ 30%-‬מהמינויים) של בוגרי מוסדות הלימוד שנפתחו בשנות התשעים והלאה‬
‫(אל מול יציבות יחסית של שיעור החינוך העיקרי על ידי מוסדות זרים‪ ,‬שנע סביב ה‪3%--‬‬
‫‪ 4%‬מכלל המינויים החדשים)‪ .‬כך‪ ,‬אף על פי שההגמוניה של האוניברסיטאות הוותיקות‬
‫נותרה ניכרת‪ ,‬הגיוון הפנים‪-‬ישראלי בהכשרתם המשפטית של שופטים הוא תקדימי‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬נוכח השוליות של הכשרה משפטית זרה‪ ,‬והדומיננטיות של המשפט המקובל‬
‫האנגלו‪-‬אמריקאי‪ ,‬ההומוגניות הישראלית חזקה ויציבה‪ ,‬וגם הרחבת ההשכלה המשפטית‬
‫המתקדמת לא שינתה את החשיפה לשיטות משפט זרות באופן משמעותי‪132.‬‬

‫תרשים מס' ‪ :5‬השכלה משפטית כאחוז מכלל מינויים בתקופות‬

‫סוגיה אחרונה היא מסלול הקריירה של השופטים (תרשים מס' ‪ .)6‬לאחר שנצפה שיא של‬
‫מינויים מהמגזר הפרטי במחצית השנייה של שנות התשעים (‪ 67%‬מכלל המינויים בשנים‬
‫‪ ,)2001–1997‬נצפית ירידה ניכרת בחלקם של שופטים שמגיעים מהמגזר הפרטי בחמש‬

‫‪ 131‬בחמש השנים האחרונות‪ 15 :‬מהמכללה למנהל; שישה מהבינתחומי ו‪ 24-‬שופטים נוספים משאר‬
‫המכללות (סך הכול ‪ 45‬שופטים)‪.‬‬
‫‪ 132‬בעשרים השנים האחרונות מונו ‪ 27‬שופטים (מתוך ‪ )765‬שהכשרתם המשפטית העיקרית זרה‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 23‬למדו באוניברסיטאות אנגליות (‪ ,)3‬קנדית (‪ )1‬ואמריקאיות (‪ 28 ;)19‬שופטים נוספים שרכשו את‬
‫השכלתם המשפטית העיקרית בישראל – רכשו השכלה משפטית מתקדמת מחוץ לגבולות ישראל‪.‬‬
‫מתוכם ‪ 26‬במוסדות אנגלו‪-‬סקסיים‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫השנים האחרונות (‪ .)43%‬ירידה זו מוסברת בחלקה בעלייה הגדולה של מינויים מתוך‬

‫סגל העזר השיפוטי של הרשות השופטת (עובדי מחלקות לניתוב תיקים‪ ,‬מזכירים‬
‫משפטיים ובעיקר עוזרים משפטיים)‪ ,‬סגל שצמח ב‪ 15-‬השנים האחרונות בקצב מהיר –‬
‫אלה מהווים מעל ל‪ 10%-‬מהמינויים ב‪ 15-‬השנים האחרונות (ובשיא – ‪ 17%‬מהמינויים‬
‫– ובחמש השנים האחרונות בעלייה בשיעור המינוי ממשרד המשפטים ומקרב עורכי דין‬
‫אחרים מהמגזר הציבורי‪ ,‬במידה פחותה גם על ידי מינויים של עורכי דין חברתיים‬
‫(קליניקות‪ ,‬ארגוני חברה אזרחית‪ ,‬סנגוריה ציבורית) והאקדמיה‪ ,‬התופסים כ‪4%-‬‬
‫מהמינויים בעשר השנים האחרונות‪ ,‬כמו גם עלייה בשיעורם של השופטים המגיעים‬
‫מכוחות הביטחון (כ‪ 10%-‬מהמינויים בחמש השנים האחרונות)‪.‬‬

‫תרשים מס' ‪ :6‬מסלול קריירה כאחוז מכלל מינויים בתקופות‬

‫התמורות במסלול הקריירה אינן מתמצות במוסד הלימוד או במשרות הקודמות למינוי‬
‫לתפקידים שיפוטיים‪ ,‬אלא גם בוותק המקצועי וטיב המינוי הראשון‪ .‬אומנם‪ ,‬כעולה‬
‫מתרשים מס' ‪ ,7‬לא נצפתה תמורה משמעותית ב‪ 30-‬השנים האחרונות בכל הנוגע לוותק‬
‫או לגיל המינוי‪ ,‬אך זוהי תמונה מטעה נוכח התמורות בסוג התפקידים השיפוטיים שדרכם‬
‫נכנסים שופטים לרשות השופטת‪ .‬כך‪ ,‬כעולה מתרשים מס' ‪ ,8‬ב‪ 30-‬השנים האחרונות‬
‫פחת באופן ניכר שיעור השופטים הממונים היישר לערכאות הערעור‪ ,‬ובה בעת צמח‬
‫שיעור השופטים הממונים תחילה לתפקידי רשם‪ .‬את היציבות הנחזית בגיל ובוותק אל‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪34‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫מול השינוי בנקודת הכניסה למערכת (שינוי שצפוי היה שיצעיר את הגיל והוותק‬
‫הממוצעים בצורה ניכרת)‪ ,‬ניתן להסביר באמצעות ממצאי תרשימים מס' ‪ 9‬ו‪ ,10-‬שלפיהם‬
‫הוותק והגיל הממוצעים – בחלוקה לפי התפקיד שאליו התמנו השופטים – למעשה עלו‬
‫באופן ניכר משיעורם בשנות השבעים של המאה הקודמת‪.‬‬

‫תרשים מס' ‪ :7‬גיל ּוותק (ממוצעים) בעת מינוי ראשון‬

‫תרשים מס' ‪ :8‬שיעור מינוי של שופטים לפי משרה שיפוטית ראשונה‬

‫‪35‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫תרשים מס' ‪ :9‬ותק מקצועי (ממוצע) לפי מסלולי קריירה‬

‫תרשים מס' ‪ :10‬גיל (ממוצע) לפי מסלולי קריירה‬

‫‪ .2‬ממצאים פרטניים‬
‫הממצאים הכלליים מצביעים על קיומה של מגמה כללית של גיוון ההרכב החברתי‬
‫והמקצועי של הרשות השופטת בהשוואה לדור הקודם של השופטים שעמד במוקד‬
‫הביקורות‪ .‬עם זאת‪ ,‬על מנת לעמוד על פרטי הגיוון‪ ,‬על גבולותיו ועל מגבלותיו אציג‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪36‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫להלן ממצאים פרטניים בהתאם לקטגוריות הזהות המרכזיות‪ :‬מגדר‪ ,‬לאום‪ ,‬מעמד‬
‫חברתי‪-‬כלכלי (ועדתיות) ודתיות‪.‬‬

‫(א) מגדר‬
‫כפי שנסקר זה מכבר בספרות‪ ,‬השינוי הגדול בשיעורן של שופטות החל בסוף שנות‬
‫השבעים של המאה הקודמת‪ ,‬ומאז שנות התשעים התייצב קצב המינוי לשיעור של כ‪-‬‬
‫‪ 50%‬מכלל המינויים החדשים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אל מול שיעור שופטות הנמוך מ‪ 6%-‬בשנת‬
‫‪ ,1967‬בשנת ‪ 1992‬עמד שיעור השופטות על כ‪ 1/3-‬מכלל השופטים‪ ,‬ובשנת ‪ 2017‬עלה‬
‫שיעורן על ‪ 50%‬מכלל השופטים‪ .‬לכאורה‪ ,‬שיעור זה‪ ,‬כמו גם עמידתה של נשיאה‬
‫שלישית בראש הרשות השופטת‪ ,‬מצביעים על כך שהמהפכה הפמיניסטית הושלמה‬
‫ברשות השופטת‪ ,‬וזאת תוך תאימות (ואף בשיעור יתר ביחס) לגידול שהחל בשנות‬
‫השבעים של המאה הקודמת במספר עורכות הדין בישראל‪ ,‬שעלה בהדרגה משיעור של‬
‫כ‪ 13%-‬בשנות השבעים דרך כ‪ 35%-‬בשנות השמונים ועד לשיעור של ‪ 44.7%‬מכלל‬
‫עורכי הדין בשנת ‪133.2013‬‬

‫תרשים מס' ‪ :11‬שיעור המינוי של נשים מכלל המינויים הראשונים (כניסה‬

‫למערכת)‬

‫‪ 133‬נטע זיו‪ ,‬תמר קריכלי‪-‬כץ ואיסי רוזן‪-‬צבי "החלום ושברו – דפוסי אי‪-‬שוויון וריבוד בקרב בוגרי‬
‫משפטים בישראל בפתח המאה העשרים ואחת" מעשי משפט ט ‪( )2017( 116 ,99‬להלן "החלום‬
‫ושברו"); נילי אליאס ומיכל שטראי עורכות דין שוות פחות‪ :‬דפוסי ריבוד ואי־שוויון במקצוע עריכת‬
‫הדין בישראל (‪ ;)1998‬בני פפרמן עורכי דין בישראל – מאפיינים תעסוקה בעשור האחרון (‪;)2005‬‬
‫דודי זלמנוביץ "נשים בסקטור המשפטי‪ :‬נתונים דגשים ומגמות" (הרצאה במסגרת יום עיון "נשים‬
‫בסקטור המשפטי‪ -‬נתונים דגשים ומגמות"‪ ,‬לשכת עורכי הדין‪.https://bit.ly/3dlirdM )2013 ,‬‬

‫‪37‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫עם זאת‪ ,‬חיציה של הביקורת הפמיניסטית מופנים גם למידת השתלבותן של נשים‬

‫בדרגים הבכירים של הרשות השופטת וגם למידת הגיוון של הנשים הנבחרות‪ .‬כפי‬
‫שעולה מתרשים מס' ‪ ,12‬בשנת ‪ 1992‬כיהנו נשים במספרים גבוהים בתפקידים זוטרים‬
‫(יחסית)‪ ,‬אך בתפקידים בכירים יותר צנח שיעורן באופן חד‪ :‬כך למשל‪ ,‬הנשים היוו ‪76%‬‬
‫ממספר הרשמים ורק ‪ 9%‬משופטי בית המשפט העליון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשנת ‪ 2017‬הפכה‬
‫הפירמידה הארגונית בשיעורן של נשים לרחבה בהרבה‪ ,‬אף אם אינה שטוחה‪ :‬אל מול‬
‫שיעור של ‪ 54%‬שופטות בשלום (הזהה גם לשיעור הרשמות ב‪ ,)2017-‬שיעורן כשופטות‬
‫בבתי המשפט המחוזיים עומד על ‪ ,41%‬ובבית המשפט העליון על ‪ 27%‬בלבד‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫שיעורן של נשים כשופטות בבתי הדין לעבודה‪ ,‬האזוריים והארצי כאחד‪ ,‬עומד על כ‪-‬‬
‫‪.63%‬‬

‫תרשים מס' ‪ :12‬שיעורן של נשים מתוך כלל השופטים המכהנים בערכאות‬

‫השונות‬

‫בבחינת היחס כסיכויי הקידום עוצמת האפקט מתבהרת‪ .‬כך‪ ,‬בעוד אחד מכל שלושה‬
‫שופטים גברים מכהן בבית המשפט העליון‪ ,‬בבית הדין הארצי לעבודה ובבתי המשפט‬
‫המחוזיים‪ ,‬רק שופטת אחת מחמש מכהנת בערכאות אלו‪ 134.‬במילים אחרות‪ ,‬שיעור‬
‫השופטות (מתוך כלל השופטות המכהנות במערכת) המכהנות בערכאות הערעור נמוך‬
‫באופן בולט ביחס לשופטים גברים‪.‬‬

‫‪ 134‬לא נמצא פער משמעותי בפיזור הגאוגרפי‪ ,‬ונשים מכהנות בערכאות המרכזיות בשיעור גבוה במעט‬
‫מגברים‪.‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪38‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫איך ניתן להסביר פער זה? תחילה‪ ,‬יש לשלול פערים בוותק המקצועי‪ .‬אומנם‬
‫השופטות המכהנות צעירות בשנתיים בממוצע מהשופטים המכהנים ;‪ 135‬אך הפער‬
‫הממוצע במועד קבלת רישיון (כלומר ותק מקצועי כולל) ובמועד מינוי ראשון למשרה‬
‫שיפוטית (כלומר ותק שיפוטי) הוא פער זניח‪ ,‬והוותק הממוצע של שופטות ברשות‬
‫השופטת אף גבוה במעט מזה של שופטים גברים‪136.‬‬
‫דומה כי חלק מהפער קשור בדפוסי הקריירה של שופטות ושל שופטים‪ :‬בניכוי‬
‫שופטים שמונו ישירות למשרה בבית המשפט העליון או בבתי המשפט המחוזיים עולה‬
‫שיעורן של נשים בבתי המשפט המחוזיים ל‪( 45%-‬כלומר שיעורן עומד על כ‪83%-‬‬
‫משיעורן בשלום)‪ 137.‬באופן חד אף יותר‪ ,‬בבית המשפט העליון כיהנו (נכון לתחילת שנת‬
‫‪ )2017‬שמונה שופטים בלבד שהתחילו את כהונתם בשלום – מתוכם שלוש נשים‬
‫(‪ ,)37.5%‬וזאת אל מול שבעה שופטים שמונו ישירות למחוזי או לעליון – מתוכן שופטת‬
‫אישה אחת בלבד‪138.‬‬
‫אכן‪ ,‬יש סיבות נוספות לחשוב שהפער במינוי לערכאות הערעור קשור במסלולי‬
‫הקריירה‪ .‬כפי שניתן לראות בתרשים מס' ‪ ,13‬מסלולי הקריירה של שופטות ושל שופטים‬
‫שונים מאוד זה מזה‪ .‬ככלל‪ ,‬שיעורן של שופטות שהגיעו מתוך השירות הציבורי גבוה‬
‫משיעורם של שופטים‪ .‬כך‪ 30.3% ,‬מהשופטות המכהנות הגיעו ממשרד המשפטים‬
‫ומשרות ציבוריות אחרות – משרדי ממשלה ורשויות מקומיות – אל מול ‪ 19.1%‬בלבד‬
‫מהשופטים‪ 13.2% ,‬מהשופטות הגיעו מתוך סגל העזר השיפוטי (בהשוואה ל‪7%-‬‬
‫מהשופטים) ו‪ 34.4%-‬מהשופטות כיהנו כרשמות בהשוואה ל‪ 22.7%-‬בלבד מהשופטים‬
‫הגברים‪ .‬לעומת זאת‪ 63.1% ,‬מהשופטים הגיעו מהמגזר הפרטי – ו‪ 46.9%-‬מהשופטות‬
‫בלבד‪ ,‬ו‪ 8.4%-‬מהשופטים הגיעו מכוחות הביטחון – אל מול ‪ 5.5%‬מהשופטות בלבד‪.‬‬
‫נתונים אלה אינם מפתיעים נוכח ממצאי המחקר הקיים על אודות דפוסי הקריירה‬
‫השונים של עורכי דין ועורכות דין‪ 139,‬אך ביטוים במסגרת משרות השיפוט בערכאות‬
‫הערעור בולט במיוחד‪ :‬מתוך ‪ 35‬שופטים מכהנים שמונו ישירות לערכאות הערעור‪ ,‬מונו‬
‫חמש שופטות בלבד‪ .‬מניתוח המשרות שלהן מונו אותם שופטים עולה כי ‪)46%( 16‬‬
‫הגיעו מהמגזר הפרטי ושבעה (‪ )20%‬הגיעו מכוחות הביטחון‪ ,‬כאשר מכל אלו מונתה‬
‫שופטת אחת בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מתוך חמישה שופטים שמונו לערכאות הערעור מתוך‬

‫שנת לידה ממוצעת של גברים היא ‪( 1963.8‬סטיית תקן‪ ;8.09 :‬חציוני‪ ;)1965 :‬שנת לידה ממוצעת‬ ‫‪135‬‬
‫של נשים היא ‪( 1965.5‬סטיית תקן‪ ;8 :‬חציוני‪.)1967 :‬‬
‫שנה ממוצעת לקבלת רישיון של גברים היא ‪( 1991.7‬סטיית תקן‪ ,)8.37 :‬ואצל נשים ‪( 1991.7‬סטיית‬ ‫‪136‬‬
‫תקן‪ .)8.02 :‬שנה ממוצעת לכניסה למערכת השיפוטית של גברים היא ‪( 2005.8‬סטיית תקן‪,)7.66 :‬‬
‫ואצל נשים היא ‪( 2005.3‬סטיית תקן‪.)7.96 :‬‬
‫‪ 24‬שופטים מכהנים בבתי המשפט המחוזיים שמונו ישירות למשרה זו‪ .‬מתוכם ‪ 21‬גברים ושלוש‬ ‫‪137‬‬
‫נשים בלבד‪.‬‬
‫גל המינויים האחרון של שנת ‪ 2017‬כלל ארבעה שופטים שהחלו את כהונתם בשלום‪ ,‬מתוכם אישה‬ ‫‪138‬‬
‫אחת‪ ,‬ועל כן שיעורן המעודכן של שופטות בית המשפט העליון שצמחו ברשות השופטת עומד על‬
‫‪ 30%‬בלבד‪.‬‬
‫זלמנוביץ‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.133‬‬ ‫‪139‬‬

‫‪39‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫משרד המשפטים‪ ,‬שלוש הן נשים‪ 140.‬נתונים אלה מעלים את האפשרות שחלק מהפער‬
‫בשיעור הנשים במשרות בכירות ברשות השופטת קשור למעשה בשיעורן הנמוך במשרות‬
‫בכירות ובולטות בשוק הפרטי ובכוחות הביטחון‪ 141.‬נתונים אלה נתמכים אף בכך‬
‫שמתוך ‪ 27‬השופטים המכהנים בערכאות הערעור שהחלו את הקריירה השיפוטית‬
‫בתפקיד של רשמים‪ )66.6%( 18 ,‬הן נשים‪.‬‬

‫תרשים מס' ‪ :13‬דפוסי קריירה של שופטות ושופטים‬

‫מערכת בתי הדין לעבודה היא מקרה שונה‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2017‬נשים מהוות ‪63%‬‬
‫מהשופטים הן בבתי הדין האזוריים‪ ,‬הן בבית הדין הארצי‪ .‬הסבר אפשרי אחד הוא דימוים‬
‫של בתי הדין לעבודה כעוסקים בתחומי משפט "נשיים" (עבודה ורווחה) ומנקודת מבט‬
‫"רכה"‪ ,‬שמבקשת לקדם גישור והמשך יחסים ולא הכרעה וניתוק יחסים‪ .‬תמיכה בהסבר‬
‫זה מצויה במחקרה של יעל לוי‪-‬אריאל‪ ,‬שמצאה כי בשנת ‪ 63% 2015‬משופטי המשפחה‬
‫ו‪ 71%-‬משופטי הנוער היו שופטות‪142.‬‬
‫הסבר אחר הוא במסלול הקריירה השונה של שופטים במערכת זו‪ :‬רק ‪46%‬‬
‫מהשופטים בערכאות אלו הגיעו מהפרקטיקה הפרטית (‪ 54%‬מהשופטים‪42% ,‬‬
‫מהשופטות)‪ 28% ,‬ממשרד המשפטים ו‪ 10%-‬מביטוח לאומי (חמש שופטות ושני‬

‫‪ 140‬אישה אחת נוספת – השופטת דפנה ברק‪-‬ארז – מונתה מהאקדמיה‪.‬‬

‫‪ 141‬זלמנוביץ‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.133‬‬
‫‪Yael Levi-Ariel, Judicial Diversity in Israel: An Empirical Study of Judges, Lawyers and 142‬‬
‫)‪Law Students (2018) (Unpublished Ph.D dissertation, University College London, 2018‬‬
‫)‪.(available at https://bit.ly/3nL0aLJ‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪40‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫שופטים)‪ 143.‬דומיננטיות המדינה בשוק עורכי הדין העוסקים בדיני רווחה ובדיני עבודה‬
‫יכולה אם כן להסביר באופן חלקי את שיעורן הגבוה של שופטות העבודה‪.‬‬
‫היבט מעניין במיוחד בנוגע לזהות המגדרית הוא האינטראקציה שלה עם רכיבי זהות‬
‫אחרים‪ .‬תרשים מס' ‪ 14‬מדגים זאת היטב‪ .‬בשנים מוקדמות‪ ,‬הנשים המעטות שהגיעו‬
‫לתפקידי שיפוט היו רובן ככולן נשים יהודיות‪ ,‬לא‪-‬דתיות‪ ,‬שגדלו בערים חזקות‬
‫ומבוססות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במשך השנים הפכו הנשים למגוונות יותר מבחינה דתית‪,‬‬
‫חברתית‪-‬כלכלית ולאומית‪ .‬כניסתן של נשים "מגוונות" לא בא על חשבונם של ערבים‬
‫ויהודים מיישובים מאשכולות חברתיים‪-‬כלכליים נמוכים‪ ,‬אלא‪ ,‬בעיקר‪ ,‬על חשבונן של‬
‫שתי הקבוצות החזקות‪ :‬יהודים חילונים מיישובים מבוססים ויהודים דתיים מיישובים‬
‫מבוססים‪ .‬כך‪ ,‬בשנות שנות השבעים‪-‬שמונים נצפתה ירידה דרמטית בשיעורם של‬
‫שופטים חדשים מקבוצות אלו‪ :‬משיעור של כ‪ 70%-‬מכלל השופטים בשנים ‪1976–1967‬‬
‫לשיעור של כ‪ 34–32%-‬בשלושת העשורים האחרונים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לאחר שבשנים‬
‫‪ 1996–1987‬הגיע שיעורן של נשים יהודיות חילוניות מיישובים מבוססים לשיא של‬
‫‪ ,36.8%‬בשני העשורים האחרונים נצפה צמצום בשיעורן של נשים אלו‪ ,‬כשהנהנות‬
‫העיקריות מכך הן נשים דתיות מיישובים מבוססים‪ ,‬יהודיות מאשכולות נמוכים וערביות‬
‫אזרחיות ישראל‪.‬‬

‫תרשים מס' ‪ :14‬שיעורי כניסה למערכת לפי קבוצות חברתיות שונות‬

‫‪ 143‬נוסף על כך‪ – 7 :‬ציבורי אחר; ‪ – 2‬חברה אזרחית; ‪ – 1‬לא ידוע‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫כמו כן‪ ,‬בחינת ההצטלבויות גם בתמונת המצב של ‪ 2017‬מגלה כי שופטות מהוות‬

‫‪ 52%‬מהשופטים היהודים בעלי רקע דתי (הן אף מהוות ‪ 37.5%‬מהשופטים בעלי רקע‬
‫דתי בבתי המשפט המחוזיים‪ ,‬והחל משנת ‪ 2017‬מכהנת גם לראשונה שופטת דתייה בבית‬
‫המשפט העליון)‪ 144,‬וכן ‪ 30%‬מהשופטים המוסלמים ו‪ 34%-‬מהשופטים הנוצרים (כולן‬
‫בשלום ובבתי הדין האזוריים)‪ .‬כמו כן‪ 52.7% ,‬מהשופטים היהודים מאשכולות נמוכים‪,‬‬
‫מחצית מהשופטים יוצאי ברית המועצות ושתי השופטות ממוצא אתיופי המכהנות הן‬
‫נשים‪.‬‬

‫(ב) לאום‬
‫שיעורם של שופטים ערבים עולה בצורה מתמדת החל משנות התשעים של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬ובשנת ‪ 2017‬עמד שיעורם על כ‪ 8%-‬מכלל השופטים (ראו להלן תרשים מס'‬
‫‪ .)15‬שיעור זה גבוה בצורה ניכרת משיעורם בשנת ‪ ,1992‬שעמד על כ‪ 3%-‬מכלל‬
‫השופטים‪ .‬נוכח הגידול הניכר בגודל הרשות השופטת בשנים הרלוונטיות‪ ,‬גידול זה‬
‫מהווה שינוי בכמעט סדר גודל במספר השופטים הערבים המכהנים ברשות השופטת‪:‬‬
‫מתשעה שופטים ל‪ 64-‬שופטים‪ .‬על אף השינוי המשמעותי‪ ,‬שיעורם של השופטים‬
‫הערבים נותר נמוך בצורה ניכרת משיעורם בקרב האוכלוסייה הכללית‪ 145.‬עם זאת‪ ,‬ביחס‬
‫לשיעורם של ערבים אזרחי ישראל בקרב עורכי הדין במגזר הפרטי‪ ,‬בפרקליטות ובמקצוע‬
‫המשפטי ככלל‪ ,‬שיעורם כשופטים גבוה (יחסית)‪146.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כפי שעולה מתרשים מס' ‪ ,16‬אף על פי שקצב המינוי של שופטים ערבים ב‪-‬‬
‫‪ 25‬השנים האחרונות הוביל לשינוי ממשי בשיעורם ברשות השופטת‪ ,‬בעשור האחרון הוא‬
‫סובל מסטגנציה‪ ,‬ובחמש השנים האחרונות שיעור המינוי הוא הנמוך ביותר ב‪ 25-‬השנים‬
‫האחרונות (‪.)6.2%‬‬

‫‪ 18 144‬שופטות יהודיות‪-‬דתיות מכהנות בבתי המשפט המחוזיים‪ .‬אחת מהן‪ ,‬יעל וילנר‪ ,‬מונתה בשנת‬
‫‪ 2017‬לבית המשפט העליון‪.‬‬
‫‪ 145‬ערבים מהווים כ‪ 20%-‬מהאוכלוסייה הכללית בישראל‪ ,‬כ‪ 18%-‬מהאוכלוסייה בגיל העבודה וכ‪13%-‬‬
‫מהמועסקים בפועל‪ ,‬ראו ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר שוק העבודה של ערביי ישראל סקירת‬
‫מאפיינים וחלופות למדיניות ‪ ;)2013( 13‬מדד הגיוון‪ :‬ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי בישראל ‪9‬‬
‫(‪ ;)2016‬נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מדד הגיוון בשוק העבודה – סקירת ההרכב הדמוגרפי של‬
‫משלחי היד בישראל‪ .)2017( 2015 ,‬נכון לשנת ‪ 2003‬היוו הערבים ‪ 8.8%‬מכלל עורכי הדין‪ ,‬ראו‬
‫פפרמן‪ ,‬לעיל ה״ש ‪.133‬‬
‫‪ 146‬פלסטינים מהווים ‪ 5.8%‬מהפרקליטים בשירות המדינה‪ 4% ,‬מעורכי הדין בשוק הפרטי ו‪7%-‬‬
‫ממסיימי תואר ראשון במשפטים‪ .‬ראו לוריא "גיוון אנושי"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,10‬בעמ' ‪.6‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪42‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫תרשים מס' ‪ :15‬שיעור השופטים הערבים המכהנים בהשוואה לשנת ‪1992‬‬

‫תרשים מס' ‪ :16‬שיעור המינויים של ערבים מכלל המינויים הראשונים (כניסה‬

‫למערכת)‬

‫מעיון בדפוסי הקריירה של השופטים הערבים עולה כי מרביתם הגיעו מהפרקטיקה‬

‫הפרטית (כ‪ 72%-‬מהשופטים)‪ .‬הדבר אינו מפתיע‪ ,‬שכן שיעור עורכי הדין הערבים‬
‫המועסקים בשירות הציבורי נמוך באופן ניכר משיעור עורכי הדין היהודים המשרתים‬

‫‪43‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫בו‪ 147.‬כמו כן‪ ,‬אף שופט ערבי לא מונה ישירות לערכאות הערעור‪ ,‬אלא כלל השופטים‬
‫הערבים מונו תחילה כשופטי הערכאות הדיוניות או כרשמים‪ ,‬וכ‪ 75%-‬מונו לתפקיד‬
‫ראשון במחוז הצפון ובמחוז חיפה‪.‬‬
‫תת‪-‬הייצוג הכללי של ערבים הופך לבולט במיוחד כשבוחנים את פיזורם בערכאות‬
‫ובמחוזות השונים‪ 148.‬דומה כי פיזורם הגאוגרפי דומה לפיזור האוכלוסייה הערבית ככלל‬
‫ומקצין אותו במידה‪ .‬כך‪ ,‬במחוז חיפה ומחוז צפון – שם מתגוררת כ‪ 60%-‬מהאוכלוסייה‬
‫הערבית בישראל – מכהנים ‪ 78%‬מהשופטים הערבים‪ ,‬והשופטים הערבים מהווים‬
‫‪ 23.9%‬מהשופטים המכהנים במחוזות אלה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק כ‪ 17%-‬מהשופטים הערבים‬
‫מכהנים במחוזות תל אביב‪ ,‬מרכז וירושלים (בהשוואה לכ‪ 64%-‬מהשופטים היהודים)‪.‬‬
‫משמעות הדבר שהשופטים הערבים מהווים אך ‪ 2.3%‬מהשופטים במחוזות אלה‪149.‬‬
‫הפער הגדול ביותר נצפה במחוז ירושלים – שבגבולותיו מתגוררים כ‪ 18%-‬מהחברה‬
‫הערבית – אשר בו מכהנים ארבעה שופטים ערבים בלבד (‪ 6.25%‬מהשופטים הערבים)‪,‬‬
‫המהווים ‪ 3.5%‬מהשופטים במחוז זה ‪ 150.‬כשמביאים בחשבון גם את האוכלוסייה‬
‫הפלסטינית שמחוץ לגבולות הקו הירוק (וירושלים)‪ ,‬הנזקקת בדרכים שונות לערכאות‬
‫במחוז זה‪ ,‬הפער בייצוג הופך חריג אף יותר‪ .‬מבחינת התקדמות ברשות השופטת‪ ,‬שיעור‬
‫השופטים הערבים המכהנים בערכאות הערעור נמוך באופן יחסי לשיעורם הכללי ברשות‬
‫השופטת (‪ 6.9%‬בהשוואה ל‪ ,)8%-‬מה שמצביע על חסם בקידום השופטים‪ ,‬אך כאשר‬
‫מוציאים מהמשוואה את השופטים שמונו היישר לערכאות הערעור – כולם יהודים –‬
‫שיעור השופטים הערבים עולה ל‪ 8.3%-‬מהשופטים בערכאות אלו‪.‬‬
‫ההרכב הפנימי של השופטים הערבים מעורר כמה סוגיות‪ .‬תחילה‪ 28% ,‬מהשופטים‬
‫הערבים הן נשים‪ ,‬המכהנות כולן בערכאות השלום‪ .‬בחינה ממוקדת של דפוס הקריירה‬
‫של נשים אלו מעלה כי ‪ 55%‬מתוכן החלו את הקריירה השיפוטית שלהן בתפקיד של‬
‫רשמות (בהשוואה לפחות מרבע מהשופטים הערבים הגברים)‪ .‬מבחינת ההרכב הדתי‪,‬‬
‫שיעור השופטים הנוצרים גבוה בהרבה משיעורם בקרב החברה הערבית ככלל (‪36%‬‬

‫ראו "החלום ושברו"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,133‬בעמ' ‪ .118‬כך‪ ,‬נכון לשנת ‪ 2016‬עמד שיעור הפרקליטים‬ ‫‪147‬‬
‫הערבים על כ‪ 6%-‬מכלל הפרקליטים שהועסקו בפרקליטות המדינה‪ .‬ראו‪ ,‬פרקליטות המדינה סיכום‬
‫שנה ‪ 2016‬פרקליטות המדינה ‪ .)2017( 16‬לשיעור הכללי של ערבים המועסקים בשירות המדינה ראו‪,‬‬
‫מתן שחק נתונים על עובדים ערבים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים בשירות המדינה בשנים ‪( 2015–2007‬הכנסת‪,‬‬
‫מרכז מחקר ומידע‪.)2015 ,‬‬
‫לפיזור הגאוגרפי של ערבים בישראל ראו‪Israel Central Bureau of Statistics, The Arab ,‬‬ ‫‪148‬‬
‫)‪.population of Israel 2003, 4 (2004‬‬
‫רק ‪ 11‬שופטים ערבים מכהנים באחד המחוזות המרכזיים בכלל הערכאות (אחד בעליון‪ ,‬שלושה‬ ‫‪149‬‬
‫בבתי משפט מחוזיים‪ ,‬שישה בבתי משפט השלום ואחד בבית דין אזורי לעבודה)‪ ,‬וזאת מתוך ‪485‬‬
‫שופטים (שיעור של ‪.)2.3%‬‬
‫לצורך הבדיקה הספציפית נכלל בית המשפט העליון במחוז ירושלים‪ .‬ללא בית המשפט העליון‪,‬‬ ‫‪150‬‬
‫שיעור השופטים הערבים במחוז ירושלים יורד ל‪.3.1%-‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪44‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫מהשופטים הערבים‪ 7.3% ,‬מהחברה הערבית בישראל)‪ 151,‬ואף גבוה במעט משיעורם‬
‫באוכלוסייה הכללית‪ ,‬זאת בניגוד גמור לשיעורם של שופטים מוסלמים‪ 152.‬כמו כן‪,‬‬
‫שיעורם של השופטים הדרוזים גבוה במעט משיעורם בחברה הערבית (‪ 11%‬מהשופטים‬
‫הערבים‪ 7.7% ,‬מהחברה הערבית בישראל) ‪ 153,‬אך נמוך משיעורם באוכלוסייה‬
‫הכללית‪154.‬‬
‫לסיכומה של נקודה זו‪ ,‬על אף השינוי הבולט בשיעורם ומקומם של שופטים ערבים‬
‫ברשות השופטת‪ ,‬מרביתם עדיין מכהנים בפריפריה החברתית‪ ,‬הכלכלית והפוליטית‬
‫בישראל‪ ,‬ושיעורם (כמו גם מספרם האבסולוטי) באתרים המרכזיים והבכירים נמוך‬
‫במיוחד‪ ,‬וזאת על רקע של היעדר ראיות לשינוי מגמה או שיפור צפוי במסגרת הרשות‬
‫השופטת‪.‬‬

‫(ג) מעמד חברתי‪-‬כלכלי ועדתיות יהודית‬

‫עדתיות‪ ,‬וליתר דיוק המתח המזרחי‪-‬אשכנזי‪ ,‬הוא רכיב זהות העומד במוקד של ביקורות‬
‫רבות על הרשות השופטת‪ .‬בהיעדר מדד ישיר התקף לעדתיות והזמין במחקר זה‪ ,‬הניתוח‬
‫ייעשה באופן עקיף באמצעות בחינת המעמד הכלכלי‪-‬חברתי של השופטים‪ ,‬וזאת‬
‫באמצעות המעמד החברתי‪-‬כלכלי של היישוב שבו גדלו והתחנכו‪ 155.‬אומנם שיוך עדתי‬
‫הוא רכיב זהות שנבדל לכאורה ממעמד כלכלי וכושר השתכרות‪ ,‬אך כפי שנסקר לעיל‪,‬‬
‫הריבוד העדתי בקרב החברה היהודית בישראל קשור במידה רבה גם לריבוד כלכלי‬
‫ולהפרדה גאוגרפית‪ .‬השימוש במדד מבוסס‪-‬יישוב הוא אפוא טעם נוסף לקישור הדיון‬
‫המעמדי בדיון העדתי‪ ,‬שכן ההפרדה הגאוגרפית‪-‬מעמדית בישראל חופפת במידה רבה‬
‫את ההפרדה הגאוגרפית‪-‬עדתית‪.‬‬
‫כפי שנזכר לעיל‪ ,‬שיעורם של השופטים שגדלו בשלוש הערים הגדולות (ירושלים‪ ,‬תל‬
‫אביב‪-‬יפו וחיפה) ירד בצורה ניכרת‪ ,‬ומבין השופטים היהודים שדיווחו על יישוב ילדות‬
‫ירד שיעור זה מ‪ 74.9%-‬ל‪ .48.3%-‬שינוי זה אינו מפתיע נוכח השינוי הכללי בפיזור‬
‫הגאוגרפי בישראל‪ ,‬שכלל עיור הדרגתי – עד כדי כך שיותר מ‪ 90%-‬מתושבי ישראל‬
‫מתגוררים ביישובים בעלי מעמד עירוני‪ – 156‬בצד פיזור של האוכלוסייה העירונית‬

‫להשוואה בין מאפייני הקבוצה הנוצרית לקבוצה היהודית ולקבוצה המוסלמית ראו הלשכה המרכזית‬ ‫‪151‬‬
‫לסטטיסטיקה האוכלוסייה הנוצרית בישראל – נתונים לרגל חג המולד (‪.)2017‬‬
‫‪ 2.3%‬מכלל השופטים בהשוואה ל‪ 1.5%-‬מכלל האוכלוסייה בישראל‪.‬‬ ‫‪152‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לשנת ‪ ,2016‬לוח ‪ .)2017( 2.3‬קבוצה ייחודית‬ ‫‪153‬‬
‫שלישית היא הקבוצה הבדואית‪ ,‬שמקרבה מתועד רק שופט מכהן אחד (שלמד בבית ספר תל שבע)‪.‬‬
‫‪ 17‬שופטים ערבים לא דיווחו על בית ספר תיכון או על עיר ילדות‪ ,‬ולכן ייתכן ששופטים בדואים‬
‫נוספים מכהנים‪.‬‬
‫‪ 0.8%‬מהשופטים בהשוואה לכ‪ 1.5%-‬מהאוכלוסייה בישראל‪.‬‬ ‫‪154‬‬
‫ראו נספח א להלן‪.‬‬ ‫‪155‬‬
‫אלישע אפרת תכנון לאומי ופיתוח ישראל בשנות האלפיים ‪.)2003( 65‬‬ ‫‪156‬‬

‫‪45‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫מהערים הגדולות לערי לוויין‪ 157.‬עם זאת‪ ,‬דומה כי חלק משינוי זה קשור לא רק למעבר‬
‫של אוכלוסייה אמידה משלוש הערים המרכזיות לפרוורים אמידים‪ ,‬אלא גם בעלייה‬
‫בשיעור השופטים המגיעים מיישובים בחתך חברתי‪-‬כלכלי בינוני‪-‬נמוך‪ ,‬קרי בשינוי‬
‫(מסוים) מעמדי‪-‬אתני ברשות השופטת‪.‬‬
‫כפי שעולה מתרשים מס' ‪ ,17‬שיעורם של השופטים היהודים מאשכולות ‪ 6–1‬יותר‬
‫מהכפיל את עצמו ב‪ 25-‬השנים האחרונות‪ .‬השינוי המצומצם (יחסית) בכל הנוגע‬
‫לאשכולות ‪ 3–1‬אינו מפתיע נוכח העובדה שמרבית היישובים היהודיים הכלולים‬
‫באשכולות אלה הם יישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית משמעותית‪ ,‬ועל כן בשל‬
‫היעדרה הכולל של קבוצה חברתית זו מהרשות השופטת‪ ,‬אין פלא שלא נצפה שינוי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬העלייה הניכרת של שופטים מיישובים הכלולים באשכולות ‪ 6–4‬מצביעה על‬
‫כניסה נרחבת – גם אם כזו שעודנה רחוקה משיעור יישובים אלו בכלל האוכלוסייה – של‬
‫שופטים שגדלו והתחנכו בערים קטנות‪-‬בינוניות שהן חלק ניכר מהפריפריה החברתית‪,‬‬
‫כלכלית‪ ,‬תרבותית וגאוגרפית של החברה היהודית בישראל (שאינה חרדית)‪ 158:‬כך‪ ,‬מבין‬
‫השופטים המכהנים ‪ 14‬גדלו או התחנכו בחולון‪ 12 ,‬בבאר שבע‪ 12 ,‬בנתניה‪ ,‬תשעה‬
‫בחדרה‪ ,‬שמונה בבת ים‪ ,‬חמישה באשקלון‪ ,‬חמישה בבני ברק‪ ,‬חמישה בנהריה‪ ,‬חמישה‬
‫בצפת‪ ,‬ארבעה בעכו‪ ,‬שלושה באשדוד‪ ,‬שלושה בקריית גת‪ ,‬שלושה בלוד‪ ,‬שלושה‬
‫במועצה אזורית מנשה‪ ,‬ועוד ‪ 36‬שופטים ב‪ 26-‬יישובים (כגון עמק הירדן‪ ,‬עמק המעיינות‪,‬‬
‫רמלה‪ ,‬קריית עקרון וקריית שמונה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעורם של השופטים שגדלו או התחנכו‬
‫בעיירות הפיתוח נותר נמוך באופן ניכר משיעור יישובים אלה באוכלוסייה היהודית‪159.‬‬

‫‪ 157‬בשנת ‪ 1948‬כ‪ 43.1%-‬מהאוכלוסייה התגוררו בתל אביב‪-‬יפו‪ 11.7% ,‬בירושלים וכ‪ 14.3%-‬בחיפה‬
‫(סך הכול כ‪ .)67.3%-‬לעומת זאת‪ ,‬בשנת ‪ 1961‬התגוררו בשלוש הערים רק כ‪ 52.1%-‬מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫ראו שם‪ ,‬בעמ' ‪ .69‬עוד ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל ‪;)1951( 6‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל לוח ‪ .)2016( 2.21‬לדיון במגמות השונות‬
‫ראו אלישע אפרת ערים ועיור בישראל (‪ ;)1976‬אפרים טורגובניק המימד הפוליטי של מדיניות התכנון‬
‫האורבאני בישראל (‪.)1994‬‬
‫‪ 158‬לשם המחשה ‪ 24‬היישובים הגדולים באשכולות ‪( 6–4‬הכוללים כ‪ 70%-‬מתושבי יישובי ‪ )6–4‬הם‪:‬‬
‫אשדוד‪ ,‬באר שבע‪ ,‬נתניה‪ ,‬חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬אשקלון‪ ,‬חדרה‪ ,‬לוד‪ ,‬רמלה‪ ,‬מטה בנימין‪ ,‬נהריה‪ ,‬קריית‬
‫אתא‪ ,‬קריית גת‪ ,‬אילת‪ ,‬עכו‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬עפולה‪ ,‬טבריה‪ ,‬נצרת עילית‪ ,‬קריית ים‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬יבנה‪,‬‬
‫אור יהודה ודימונה‪.‬‬
‫‪ 159‬נכון לשנת ‪ ,2013‬ב‪ 24-‬היישובים שהוגדרו כעיירות פיתוח התגוררו ‪ 777,437‬אנשים‪ ,‬שיעור של כ‪-‬‬
‫‪ 11.3%‬מכלל היישובים היהודיים והמעורבים בישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נכון לתחילת שנת ‪ ,2017‬שיעור‬
‫השופטים המכהנים שגדלו או התחנכו בעיירות פיתוח מתוך כלל השופטים היהודים שדיווחו על‬
‫יישוב ילדות עמד על ‪ 3.5%‬בלבד‪.‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪46‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫תרשים מס' ‪ :17‬שיעור שופטים יהודים לפי אשכול חברתי‪-‬כלכלי בהשוואה‬

‫לשנת ‪ 1992‬ולשיעור כללי באוכלוסייה‬

‫מבחינת המינויים לאורך זמן‪ ,‬כעולה מתרשים מס' ‪ ,18‬משנות השישים עד שנות‬
‫השמונים ידעה הרשות השופטת יציבות מסוימת בשיעור השופטים (פרט לירידה במחצית‬
‫הראשונה של שנות התשעים‪ ,‬אך נתונים אלה מוטלים בספק בשל שיעור נמוך של דיווח‬
‫על אודות עיר ילדות בקרב השופטים שמונו באותן שנים)‪ 160.‬לאחר מכן‪ ,‬החל משנות‬
‫התשעים‪ ,‬החל שיעור השופטים המגיעים מערים מאשכולות בינוניים‪-‬נמוכים לעלות‬
‫בהדרגה‪ ,‬עד שיא מסוים בעשור הקודם (שגם אליו יש להתייחס בעירבון מוגבל בשל‬
‫שיעור דיווח נמוך)‪161.‬‬

‫‪ 160‬באותה מסגרת זמן‪ ,‬מסיבה לא ידועה‪ ,‬שיעור הדיווח על יישוב ילדות עמד על ‪ 51.4%‬בלבד‪ ,‬מרחק‬
‫של ‪ 1.16‬סטיות תקן ממוצע הדיווח (‪ ,69.2%‬סטיית תקן‪.)15.36 :‬‬
‫‪ 161‬באותה מסגרת זמן‪ ,‬מסיבה לא ידועה‪ ,‬שיעור הדיווח על יישוב ילדות עמד על ‪ 38.5%‬בלבד‪ ,‬מרחק‬
‫של מעט יותר משתי סטיות תקן מממוצע הדיווח (‪ ,69.2%‬סטיית תקן‪.)15.36 :‬‬

‫‪47‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫תרשים מס' ‪ :18‬כניסה למערכת של אשכולות ‪( 6–1‬יהודים בלבד) כשיעור‬

‫מכלל מינויים ראשונים של שופטים יהודים‬

‫נוסף על כך‪ ,‬בחינת פיזורם של השופטים היהודים מאשכולות ‪ 6–1‬מגלה כי קיים פער‬
‫ביחס לשופטים יהודים מאשכולות ‪ 9–7‬הן בכהונה בערכאות הערעור‪ ,‬הן בכהונה‬
‫במחוזות המרכזיים‪ .‬כך‪ ,‬בעוד כל שופט יהודי שלישי מאשכולות ‪ 9–7‬מכהן באחת‬
‫מערכאות הערעור‪ 162,‬רק כל שופט יהודי רביעי מאשכולות ‪ 6–1‬מכהן בערכאות אלה‪163.‬‬
‫בדומה‪ ,‬בעוד ‪ 72%‬מהשופטים היהודים מיישובים מבוססים מכהנים באחד המחוזות‬
‫המרכזיים‪ ,‬שיעור השופטים היהודים מיישובים שאינם מבוססים עומד על ‪ 52.8%‬בלבד‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במחוז דרום מכהנים רק ‪ 8.3%‬מהשופטים היהודים שגדלו ביישובים‬
‫מבוססים ו‪ 20.4%-‬מהשופטים היהודים שגדלו ביישובים שאינם מבוססים‪.‬‬
‫עיון במאפייני הרקע המקצועי של השופטים היהודים המכהנים מאשכולות ‪6–1‬‬
‫מגלה כמה נתונים מעניינים נוספים‪ .‬תחילה‪ ,‬שיעורם של השופטים היהודים מהאשכולות‬
‫הנמוכים שרכשו את השכלתם המשפטית העיקרית באוניברסיטת בר‪-‬אילן גבוה במיוחד‬
‫(‪ ,)29.1%‬וכמעט כל אלו שעשו כן הם בעלי רקע דתי‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הצטלבות‬
‫קטגוריות הזהות "יהודי בעל רקע דתי" ו"יהודי מאשכולות ‪ "6–1‬מתרחשת כמעט באופן‬
‫בלעדי באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ 83.7% :‬מבין היהודים מאשכולות ‪ 6–1‬שלמדו‬
‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן הם בעלי רקע דתי‪ ,‬ו‪ 91.9%-‬מהשופטים היהודים בעלי רקע דתי‬
‫מאשכולות ‪ 6–1‬למדו באוניברסיטת בר‪-‬אילן (רובם מבני ברק‪ ,‬נתניה‪ ,‬בת ים‪ ,‬מועצה‬
‫אזורית חבל יבנה ומועצה אזורית מנשה)‪.‬‬

‫‪ 123 162‬שופטים מתוך ‪ 382‬שופטים יהודים מכהנים שדיווחו על יישוב מאשכולות ‪.9–7‬‬
‫‪ 33 163‬שופטים מתוך ‪ 127‬שופטים יהודים מכהנים שדיווחו על יישוב מאשכולות ‪.6–1‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪48‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫עם זאת‪ ,‬בניגוד לצפוי‪ ,‬שיעורם של שופטים יהודים מאשכולות ‪ 6–1‬שלמדו‬

‫במכללות או באוניברסיטת חיפה אינו גבוה (‪ 10.2%‬ו‪ 6.3%-‬בהתאמה)‪ 164.‬כמו כן‪,‬‬
‫בדומה לנצפה אצל שופטים ערבים‪ ,‬גם אצל שופטים מהאשכולות הנמוכים מסלולי‬
‫הקריירה המקצועיים נבדלים על בסיס מגדרי בצורה ברורה‪ :‬כך‪ ,‬אל מול ‪69.4%‬‬
‫מהשופטים הגברים שהגיעו מהפרקטיקה הפרטית‪ 11.7% ,‬מכוחות הביטחון‪10% ,‬‬
‫ממשרד המשפטים ו‪ 6.7%-‬מסגל העזר השיפוטי בלבד‪ ,‬הרי ש‪ 17.9% -‬מהשופטות הגיעו‬
‫מהפרקליטות‪ 16.4% ,‬מסגל העזר השיפוטי‪ 6.7% ,‬מהסנגוריה והחברה האזרחית‪ ,‬שיעור‬
‫דומה מכוחות הביטחון ורק ‪ 44.8%‬מפרקטיקה פרטית‪.‬‬
‫לסיכום דיון זה‪ ,‬ב‪ 25-‬השנים האחרונות נצפה שינוי שאינו מבוטל בכל הנוגע‬
‫לכניסתם של שופטים שחוויות ילדותם כללו – מיד ראשונה או מיד שנייה – את "ישראל‬
‫השנייה"‪ 165,‬אך שינוי זה נותר רחוק מלשקף את שיעורה של קבוצה חברתית זו‬
‫באוכלוסייה הכללית‪ ,‬לבטח את עיירות הפיתוח‪ ,‬שתושביהן כמעט ונעדרים מהרשות‬
‫השופטת‪.‬‬
‫מדדים ישירים לעדתיות‬

‫טרם נמשיך בדיון‪ ,‬יש להקדיש מקום לאפשרות לבחינה ישירה של הקטגוריה העדתית‪.‬‬
‫אפיון עדתי של יהודים בישראל אינו משימה פשוטה‪ ,‬ובפרט כאשר המקורות העיקריים‬
‫לכך הם שם המשפחה וארץ הלידה‪ ,‬כפי שעמדתי לעיל בקצרה (וראו נספח א)‪ .‬הזיהוי‬
‫כמזרחי אינו נשען על שם המשפחה באופן בלעדי; צבע עור‪ ,‬מקום מגורים‪ ,‬לבוש‬
‫וסממנים חיצוניים והתנהגותיים שונים משמשים דרך קבע לזיהוי ותיוג עדתי‪ 166.‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬נוכח קיומה הגובר של קטגוריה "שלישית" של שמות משפחה שאינם מזוהים‬
‫עדתית (בצד הנזילות בשמות המשפחה של נשים)‪ ,‬היכולת להגיד דבר מה משמעותי על‬
‫סמך שמות משפחה מוגבלת עד מאוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאפיון על בסיס שם משפחה יש חוזקה‬
‫אחת משמעותית‪ :‬שם המשפחה משמש סמן מרכזי לאפיון עדתי בחברה הישראלית‪167.‬‬

‫מחקרים מראים כי מזרחים מהמעמדות הנמוכים מעדיפים מכללות פרטיות על פני אוניברסיטאות‬ ‫‪164‬‬
‫(ממגוון סיבות)‪ ,‬ותושבי הפריפריה מעדיפים מכללות אזוריות על פני אוניברסיטאות‪ .‬ראו חנה איילון‬
‫"מי לומד מה‪ ,‬היכן‪ ,‬מדוע? השלכות חברתיות של ההתרחבות והגיוון במערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫בישראל" סוציולוגיה ישראלית י ‪ .)2008( 33‬שיעור האוניברסיטאות האחרות נמוך במעט משיעורן‬
‫בקרב כלל השופטים היהודים‪ 28.3% :‬למדו באוניברסיטת תל אביב (לעומת ‪ 31.1%‬מכלל השופטים‬
‫היהודים)‪ 25.2% ,‬למדו באוניברסיטה העברית (לעומת ‪ 27.8%‬מכלל השופטים היהודים)‪.‬‬
‫למקור המושג ראו משה ליסק "'ארץ‪-‬ישראל הראשונה' ו'ארץ‪-‬ישראל השנייה'‪ :‬תהליכים מואצים‬ ‫‪165‬‬
‫של קיטוב חברתי‪-‬תרבותי בשנות החמישים" בין עולים לוותיקים‪ :‬ישראל בעלייה הגדולה ‪–1948‬‬
‫‪( 19–18 ,1 1953‬דליה עופר עורכת‪.)1996 ,‬‬
‫ראו את המקרים השונים שבהם הכירו בתי משפט באפליה על בסיס "צבע עור" ו"מקום מגורים"‬ ‫‪166‬‬
‫בהקשר של אפליית מזרחים‪ ,‬ביטון "מזרחים במשפט"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,32‬בעמ' ‪.498–493‬‬
‫ראו דורית ששון האם סיכויי התעסוקה של גרינברג וברנשטיין גבוהים משל בוזגלו ואבוקסיס? ניסוי‬ ‫‪167‬‬
‫על אפליה בשוק העבודה בישראל על רקע מוצא אתני ומגדר (המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש‬

‫‪49‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫במילים אחרות‪ ,‬הזיהוי של אדם‪ ,‬לרבות שופט‪ ,‬כמזרחי‪/‬אשכנזי נשען לעיתים (ובעיקר‬
‫בסיטואציות שבהן הפרט מתווך על ידי טקסט כגון קורות חיים או פסק דין) על שם‬
‫המשפחה ולא על מאפיינים חברתיים אחרים‪ .‬על כן‪ ,‬אף על פי שהאפיון כמזרחי על יסוד‬
‫שם משפחה אינו תקף דיו כאפיון ל"מזרחיות"‪ ,‬הוא יכול לשמש אינדיקציה לשיעורם של‬
‫מי שמזוהה‪/‬עובר כמזרחי (‪ )identified / passing as‬על ידי ציבור המתדיינים והציבור‬
‫הרחב (הנחשפים לשם משפחתו של השופט)‪ ,‬ובמידה מסוימת‪ ,‬ניתן לשער‪ ,‬גם על ידי‬
‫הגורמים הבוחרים והממנים‪.‬‬
‫ניתן לחשוב על דרכים שונות לפתרון הבעיה של זיהוי עדתיות באמצעות שם‬
‫משפחה‪ .‬דרך אחת שנשקלה הייתה להשוות את הנתונים לשיעור המזרחים בקרב כלל‬
‫עורכי הדין‪ .‬דרך זו נזנחה נוכח היעדר מידע משלים‪ ,‬שכן למיטב ידיעתי לא נאסף מידע‬
‫כללי בנוגע להרכב העדתי של שוק עריכת הדין‪ .‬אומנם במסגרת מחקר מקיף שהופנה‬
‫לעורכי הדין שסיימו את לימודיהם החל משנת ‪ 52% – 1995‬מעורכי הדין היהודים‬
‫שהשיבו לסקר הגדירו את עצמם אשכנזים‪ 25% ,‬מזרחים והיתר ענו כי הם ממוצא מעורב‬
‫או אחר‪ 168,‬אך נתונים אלה נאספו על סמך דיווח עצמי‪ ,‬ושמות הנשאלים נותרו אנונימיים‬
‫כך שלא ניתן להשוות בין שתי השיטות‪.‬‬
‫דרך אחרת‪ ,‬שנזנחה אף היא בשל מגבלות ההיקף של המחקר הנדרש‪ ,‬היא השוואה‬
‫אל מול שיעורם של שמות מזרחיים מובהקים בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל‪ .‬כך‪,‬‬
‫מבין ‪ 200‬שמות המשפחה הנפוצים בקרב יהודים בישראל (והכוללים כ‪ 1.7-‬מיליון‬
‫יהודים בישראל)‪ 54 ,‬שמות לפחות הם שמות המזוהים כמזרחיים (ושמות אלו כוללים כ‪-‬‬
‫‪ 475,600‬יהודים ישראלים‪ ,‬כלומר כ‪ 27%-‬מאותה קבוצה)‪ 169.‬עם זאת‪ ,‬נוכח האפשרות‬
‫הסבירה ש‪ 200-‬השמות הנפוצים אינם משקפים במדויק את שכיחותם של שמות מזרחיים‬
‫ואשכנזיים‪ ,‬ועקב הקושי בהתמודדות עם פיזור השמות ביחס לגילם של פרטים‪ ,‬לא ניתן‬
‫לערוך השוואה מהימנה‪.‬‬

‫מוריס פאלק‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬פרסום מספר ‪( .https://bit.ly/3jUlrR1 )2006 31 ,26‬מחקר‬

‫שעסק בהשפעת שם משפחה מזרחי‪/‬אשכנזי על סיכויי קבלה לריאיון עבודה); & ‪Yona Rubinstein‬‬
‫‪Dror Brenner, Pride and Prejudice: Using Ethnic-Sounding Names and Inter-Ethnic‬‬
‫)‪Marriages to Identify Labour Market Discrimination, 81 REV. ECON. STUD. 389 (2014‬‬
‫(מחקר שבחן את האפקט המפלה של שם משפחה מזרחי בשוק העבודה הישראלי על מועמדים‬
‫ממוצא עדתי מעורב)‪.‬‬
‫‪ 168‬ראו זיו‪ ,‬קריכלי‪-‬כץ ורוזן‪-‬צבי "החלום ושברו"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.133‬‬
‫‪ 169‬השמות הם‪ :‬מזרחי; פרץ; ביטון; דהן; אזולאי; אוחיון; חדד; עמר; גבאי; אדרי; חזן; אוחנה;‬
‫אלבז; סויסה; שמש; אטיאס; שרעבי; ממן; בכר; מימון; עובדיה; בן חמו; וקנין; אסולין; אמסלם;‬
‫סבג; קדוש; אסרף; שטרית; מויאל; אלפסי; לוגסי; דרעי; חסון; אביטן; שוקרון; תורגמן; גואטה;‬
‫מועלם; אילוז; נעים; תורג'מן; סבן; עטיה; טויטו; שיטרית; יונה; בוזגלו; חמו; בן סימון; כחלון;‬
‫דנינו; אביטבול; בוסקילה‪ .‬ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת‪ :‬שמות משפחה‬
‫בישראל ‪ .)21.2.2017( 2016‬קובץ הנתונים "שמות משפחה של יהודים ‪ "2016‬זמין‪:‬‬
‫‪.https://bit.ly/2SOCvMn‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪50‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫דרך נוספת היא בחינת היחס‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬בין שיעור השופטים הממונים שהם בעלי‬
‫שם משפחה אשכנזי מובהק לבין שיעורם של השופטים הממונים שהם בעלי שם משפחה‬
‫מזרחי מובהק‪ .‬בחינה זו נעשית אל מול העלייה ההדרגתית‪ ,‬והדרמטית‪ ,‬בשיעור‬
‫השופטים שהם בעלי שם משפחה שאינו מובהק‪ .‬כך‪ ,‬מבין כל השופטים היהודים שמונו‬
‫עד לשנת ‪ ,1961‬רק ל‪ 16%-‬מהשופטים היהודים לא היה שם משפחה מובהק עדתית‪.‬‬
‫שיעור זה עלה ל‪ 30%-‬מהשופטים היהודים שמונו בשנים ‪ 44% ,1981–1962‬מהשופטים‬
‫היהודים שמונו בשנים ‪ 2001–1982‬ו‪ 51%-‬מהשופטים היהודים שמונו ב‪ 15-‬השנים‬
‫האחרונות‪ .‬עלייה זו נעשתה אגב ירידה דרסטית בשיעור השופטים בעלי שם משפחה‬
‫אשכנזי מובהק‪ ,‬שירדו משיעור של מעל ל‪ 50%-‬מקרב השופטים היהודים שמונו בשנות‬
‫השבעים והשמונים‪ ,‬ועד ל‪ 34.8%-‬מהשופטים היהודים שמונו בעשור האחרון‪ .‬שינוי זה‪,‬‬
‫שלא נעשה על חשבון מיעוט השופטים בעלי שם משפחה מזרחי מובהק (ששיעורם נע‬
‫סביב ה‪ ,)10%-‬מעלה את ההשערה שב‪ 25-‬השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור‬
‫המזרחים המכהנים ברשות השופטת‪ .‬במסגרת המחקר לא ניתן לאשש או להפריך השערה‬
‫זו‪ ,‬אך ניתן למצוא לה חיזוק בגידול בשיעור השופטים שמגיעים מאשכולות חברתיים‪-‬‬
‫כלכליים נמוכים‪ .‬הדבר מתבסס על כך ששיעור השופטים בעלי שם מזרחי מובהק שמונו‬
‫ב‪ 25-‬השנים האחרונות בקרב האשכולות החברתיים‪-‬כלכליים הנמוכים גדול פי שניים‬
‫מאשר בקרב האשכולות החברתיים‪-‬כלכליים הגבוהים‪ 170.‬גם מידע אנקדוטלי שנאסף‬
‫בשלהי המחקר בנוגע לכהונתם של שופטים ושופטות מזרחיים ששמות משפחתם אינם‬
‫מובהקים תומך בהשערה זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהיעדר מדד ישיר תקף ומהימן לא ניתן לאשש‬
‫השערה זו או לבחון את היקף השינוי המשוער‪.‬‬

‫(ד) רקע דתי‬

‫רכיב זהות נוסף נוגע לדתיות‪ .‬בהיעדר דיווח עצמי על מידת הדתיות‪ ,‬אני עושה שימוש‬
‫בחינוך במסגרות דתיות כבסיס לדיון זה (בצירוף סממנים נוספים‪ ,‬וראו פירוט לעיל)‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬מדד זה אינו מדד ישיר למידת דתיות‪ ,‬ועל כן השוואה ישירה לשיעור‬
‫הדתיים באוכלוסייה הכללית אינה צפויה להיות מדויקת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן להשוות את‬
‫הנתונים לשיעור בוגרי החינוך הממלכתי‪-‬דתי בגילאים הרלוונטיים ‪ 171,‬זאת נוכח‬
‫היעדרותם הכמעט מוחלטת של שופטים חרדים‪ .‬בסיס ההשוואה הוא אפוא של כ‪20%-‬‬

‫‪ 170‬מתוך ‪ 143‬שופטים יהודים מאשכולות ‪ 6–1‬שמונו ב‪ 25-‬השנים האחרונות‪ 25 ,‬הם בעלי שם משפחה‬
‫מזרחי מובהק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק ‪ 39‬מתוך ‪ 446‬שופטים יהודים מאשכולות ‪ 9–7‬שמונו ב‪ 20-‬השנים‬
‫האחרונות הם בעלי שם מזרחי מובהק‪.‬‬
‫‪ 171‬אומנם השימוש במוסדות החינוך במסגרת עבודה זו אינו בלעדי‪ ,‬אך הוא העיקרי‪ ,‬כך ש‪87.6%-‬‬
‫מהשופטים שקודדו כבעלי הרקע הדתי הם בוגרי מערכות החינוך הדתיות בישראל‪ .‬שיעור זה אף‬
‫גבוה יותר (‪ )90.3%‬בקרב השופטים המכהנים‪.‬‬

‫‪51‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫מהאוכלוסייה היהודית בגילאים הרלוונטיים ו‪ 16%-‬מכלל האוכלוסייה בגילאים‬

‫הרלוונטיים‪172.‬‬
‫כעולה מתרשים מס' ‪ ,19‬החל משנות השבעים של המאה הקודמת נצפה גידול‬
‫הדרגתי בשיעור המינויים של שופטים יהודים דתיים (לאומיים)‪ ,‬עד לשיעורם בקרב‬
‫האוכלוסייה בשנות השמונים ואילך‪ 173,‬והחל במחצית השנייה של שנות התשעים אף‬
‫עלה על שיעור זה בצורה ניכרת לפרקים‪ .‬חריג לכך היא המחצית השנייה של העשור‬
‫הקודם‪ ,‬שבה שיעור המינויים צנח לרמות הדומות לשנות השבעים של המאה הקודמת‬
‫(שיעור נמוך במעט משיעורם של יהודים דתיים‪-‬לאומיים באוכלוסייה)‪174.‬‬

‫‪ 172‬שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי דתי עמד בשנת ‪ 1979/80‬על ‪ 20.9%‬מהתלמידים היהודים‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1989/90‬על ‪ .19.7%‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על החינוך הממלכתי‪-‬דתי ‪2‬‬
‫(‪ .)2012‬יתרה מכך‪ ,‬שיעור החרדים בעבר היה נמוך בהרבה והיקף מערכת החינוך החרדית‪-‬עצמאית‬
‫היה קטן באופן ניכר‪ .‬כך‪ ,‬בשנת ‪ 1990‬למדו במערכת זו רק ‪ 9.5%‬מהתלמידים היהודים בישראל (כ‪-‬‬
‫‪ 7.5%‬מכלל התלמידים בישראל)‪ .‬ראו עוזי רבהון וגלעד מלאך מגמות דמוגרפיות בישראל ‪25‬‬
‫(‪.)2008‬‬
‫‪ 173‬יוער כי מידת התוקף של הנתונים בדבר מידת הדתיות של שופטים יהודים שמונו בתקופה מוקדמת‬
‫נמוך נוכח ריבוי השופטים שהעבירו את שנותיהם המוקדמות מחוץ לשטחי ישראל‪-‬פלשתינה (כך‪,‬‬
‫לא ידועה מידת הדתיות של ‪ 122‬מתוך ‪ 156‬השופטים הראשונים)‪.‬‬
‫‪ 174‬הסבר אפשרי לירידה זו הוא ההרכב הפוליטי של הוועדה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בתקופות נתניהו‪-‬שרון מונו ‪132‬‬
‫שופטים דתיים (מתוך ‪ 635‬כלל שופטים)‪ ,‬סך הכול של ‪ 20.8%‬מהמינויים‪ .‬בניכוי המינויים שנעשו‬
‫בתקופת ממשלת נתניהו השלישית‪ ,‬שבה כיהנה ציפי לבני בתפקיד שרת המשפטים מטעם מפלגת‬
‫התנועה‪ ,‬עולה שיעור המינויים ל‪ .21.8%-‬לעומת זאת‪ ,‬בתקופות של ממשלות רבין‪-‬פרס (‪,)15.6%‬‬
‫ממשלת אולמרט (‪ )10.5%‬וממשלת נתניהו השלישית (‪ )10.3%‬היו שיעורים נמוכים‪ .‬הנתונים‬
‫מבוססים על המינויים שנעשו בשנים שבהן כיהנו הממשלות‪ .‬מינויים שנעשו בשנים המשותפות‬
‫לשתי ממשלות חולקו בין הממשלות באופן יחסי‪ .‬מסיבה זו (כמו גם בשל מספר המינויים הנמוך)‪,‬‬
‫קשה לשפוט אם שיעור המינויים הגבוה יחסית של שופטים יהודים‪-‬דתיים בתקופת ממשלת ברק‬
‫(תשעה מתוך ‪ )23% ,39‬אכן משקף את המינויים בתקופה זו‪ ,‬או שמא מדובר בעיוות יחסי בשל כך‬
‫שכמחצית מתקופת הממשלה הייתה בשנים משותפות לממשלות נתניהו‪/‬שרון‪.‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪52‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫תרשים ‪ :19‬שיעור מינוי יהודים בעלי רקע דתי כאחוז מכלל מינויים ראשונים‬
‫בתקופה‬

‫ואכן‪ ,‬בהתאם למגמת ההתגברות במינוי של שופטים יהודים בעלי רקע דתי‪ ,‬שיעורם‬
‫מכלל השופטים המכהנים עלה בשנים האחרונות ועומד כיום על כ‪ 20%-‬מכלל‬
‫השופטים; בניגוד לקבוצות חברתיות אחרות‪ ,‬שיעורם בערכאות הערעור אף הוא גבוה‬
‫משיעורם באוכלוסייה וגבוה במיוחד בערכאות המחוזי (‪( )24.9%‬כמו גם בבתי הדין‬
‫האזוריים לעבודה (‪ ,)28.8%‬וראו תרשים ‪ .)20‬יתרה מכך‪ ,‬כפי שמומחש בתרשים ‪,21‬‬
‫ייצוג היתר של שופטים בעלי רקע דתי בערכאות הערעור בא לידי ביטוי גם בפיזורם בתוך‬
‫מערכת השפיטה‪ ,‬כך ש‪ 37.4%-‬מהשופטים היהודים בעלי רקע דתי מיישובים מבוססים‬
‫מכהנים באחת מערכאות הערעור‪.‬‬

‫‪53‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫תרשים ‪ :20‬שיעור השופטים בעלי רקע דתי המכהנים לפי ערכאה (שנת‬
‫‪175)2017‬‬

‫תרשים ‪ :21‬שיעור שופטים בעלי רקע דתי המכהנים בערכאות ערעור בהשוואה‬
‫לקבוצות אחרות‬

‫‪ 175‬נכון לשנת ‪ 2019‬כיהנו בבית המשפט העליון ארבעה שופטים שהם דתיים‪-‬לאומיים (ניל הנדל‪ ,‬נעם‬
‫סולברג‪ ,‬דוד מינץ‪ ,‬יעל וילנר)‪ ,‬המהווים ‪ 26.7%‬מהשופטים (מספר זהה לשופטות המכהנות בבית‬
‫המשפט העליון)‪,‬וכן מכהנים שני שופטים נוספים שהם בוגרי מערכת החינוך הממלכתית‪-‬דתית‬
‫(יצחק עמית‪ ,‬מנחם (מני) מזוז)‪.‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪54‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫נוסף על כך‪ ,‬פיזורם של השופטים היהודים בעלי רקע דתי הוא של ריכוז יתר (בהשוואה‬
‫לכלל השופטים) במחוזות המרכזיים – כשהבולט שבהם הוא מחוז ירושלים‪ ,‬שבו‬
‫שיעורם כמעט וכפול משיעור השופטים המכהנים במחוז זה – ובכלל ערכאות הערעור‪,‬‬
‫בייחוד בתי המשפט המחוזיים‪ 176.‬נתון זה תואם במידה רבה את הפיזור של האוכלוסייה‬
‫היהודית‪-‬דתית‪-‬לאומית המרוכזת בירושלים‪ ,‬בהתנחלויות ובערי המרכז‪177.‬‬
‫בחינת רקעם המקצועי של השופטים היהודים בעלי הרקע הדתי מעלה כמה ממצאים‬
‫מעניינים‪ .‬תחילה‪ ,‬יותר ממחצית משופטים אלו (‪ )59.1%‬רכשו את השכלתם המשפטית‬
‫העיקרית באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ומרבית הנותרים (‪ )27%‬באוניברסיטה העברית‪ .‬שיעור‬
‫נמוך במיוחד למדו באוניברסיטת תל אביב (‪ )6.3%‬ובמכללות (‪ .)5%‬בצד זאת‪ ,‬מסלולי‬
‫הקריירה של שופטים יהודים בעלי רקע דתי הם בעלי דפוס דומה לזה של מסלולי‬
‫הקריירה של כלל השופטים‪ ,‬לרבות חלוקה מגדרית ברורה‪ .‬ואולם‪ ,‬בניגוד לקבוצות‬
‫חברתיות אחרות‪ ,‬המגמות המגדריות אינן מוקצנות באופן עקבי‪ :‬כך‪ ,‬בדומה לשופטות‬
‫החברות בקבוצות חברתיות אחרות‪ ,‬שיעורן של שופטות יהודיות בעלות רקע דתי שהגיעו‬
‫לשיפוט מתוך סגל העזר השיפוטי גבוה (‪ )15.7%‬מהשיעור בקרב כלל הנשים (‪.)12.9%‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שיעורם של השופטים הגברים היהודים בעלי רקע דתי שהגיעו לשיפוט‬
‫מהפרקטיקה הפרטית נמוך במעט (‪ )60.5%‬משיעור השופטים הגברים הכללי שהגיע‬
‫מהפרקטיקה הפרטית (‪ ,)62.3%‬ונמוך בהרבה משיעורם של גברים מקבוצות חברתיות‬
‫אחרות (‪ 80.4%‬מהשופטים הערבים‪ 68.3% ,‬מהשופטים היהודים מערים לא מבוססות)‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬ההתפלגות של מסלול הקריירה של שופטים יהודים בעלי רקע דתי‬
‫(כלומר שיעור השופטים שהגיעו לשיפוט מכל קטגוריה מקצועית) דומה להתפלגות של‬
‫מסלול הקריירה של שופטים שאינם חברים באחת הקבוצות החברתיות שבמוקד מחקר‬
‫זה יותר מאשר להתפלגות של מסלול הקריירה של שופטים שהגיעו מכל אחת מהקבוצות‬
‫החברתיות האחרות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עוד בשנת ‪ ,1992‬לאחר עלייה הדרגתית בשנות השבעים והשמונים‪ ,‬שיעורם‬
‫של שופטים יהודים בעלי רקע דתי ברשות השופטת נע סביב שיעורם באוכלוסייה‬
‫הכללית‪ .‬ב‪ 25-‬השנים האחרונות שיעורם אף עולה על שיעורם באוכלוסייה‪ ,‬וריכוזם‬
‫בערכאות הערעור גדול יותר מכל קבוצה אחרת שנבחנה‪.‬‬

‫‪ 35.4% 176‬מהשופטים במחוז ירושלים הם יהודים דתיים‪ .‬מנקודת מבט אחרת‪ 21.4% ,‬מהשופטים‬
‫הדתיים מכהנים במחוז ירושלים‪ ,‬וזאת בהשוואה לגודלו המצומצם (‪ 12%‬מכלל השופטים מכהנים‬
‫במחוז ירושלים)‪.‬‬
‫‪ 28% 177‬מתלמידי החינוך הממלכתי‪-‬דתי הם ממחוז מרכז‪ 16% ,‬ממחוז ירושלים‪ 9% ,‬ממנהל חינוך‬
‫ירושלים (מחוז הכולל את העיר ירושלים בלבד בנבדל ממחוז ירושלים) ו‪ 8%-‬ממחוז תל אביב‪,‬‬
‫כלומר ‪ 61%‬מתלמידי החינוך הממלכתי דתי לומדים באחד המחוזות המרכזיים‪ .‬ראו אריאל‬
‫פינקלשטיין החינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ :‬תמונת מצב‪ ,‬מגמות והישגים ‪.)2012( 151‬‬

‫‪55‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫ה‪ .‬דיון וסיכום‬

‫הביקורות על הרכב הרשות השופטת מציירות תמונה של הומוגניות לאומית‪ ,‬אתנית‪,‬‬
‫מעמדית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬חברתית ומקצועית‪ .‬הממצאים המוצגים לעיל מגלים כי תמונה זו‬
‫אינה מדויקת‪ .‬הרשות השופטת השתנתה ב‪ 25-‬השנים האחרונות‪ .‬השינוי ברור וניכר‪ .‬דור‬
‫השופטים – דור הביניים שלאחר דור השופטים הראשון – פינה את מקומו לדור חדש‪.‬‬
‫דור זה כולל נשים‪ ,‬יהודים ממעמד חברתי‪-‬כלכלי בינוני‪-‬נמוך‪ ,‬יהודים בעלי רקע דתי‬
‫וערבים‪ ,‬כל אלה בשיעורים שלא נודעו בעבר‪ .‬הרקע המקצועי של השופטים שונה אף‬
‫הוא‪ ,‬ובולטות חדירתו ההדרגתית של סגל העזר השיפוטי לשורות השופטים וכן התמורה‬
‫בהשכלתם המשפטית של השופטים שהשתנתה אף היא‪ ,‬כאשר ההגמוניה של שתי‬
‫הפקולטות הוותיקות מתחלפת בהדרגה‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬ההרכב החברתי של הרשות השופטת‪ ,‬לרבות באתרים מרכזיים ובכירים‪,‬‬
‫מגוון מהמתואר והמונח בספרות ובדיון הציבורי‪ ,‬הפוליטי והתקשורתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מידת‬
‫הגיוון אינה אחידה‪ ,‬והיא רחוקה מלייצג באופן מקורב את החברה הישראלית ככלל‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬ביחס ליהודים בעלי רקע דתי‪-‬לאומי נמצא כי שופטים אלו מצויים ברשות‬
‫השופטת בשיעור שאף עולה על שיעורם בחברה הכללית‪ ,‬ופיזורם בתוך הרשות השופטת‬
‫מצביע על כך שהם מצויים בעמדות בכירות ומרכזיות בשיעור שהוא אף גבוה מכך‪.‬‬
‫ממצאים אלה עומדים בניגוד גמור לטענות הנשמעות מצד דוברים דתיים‪-‬לאומיים‬
‫להדרתם מאתר זה‪ .‬עמדת הכוח היחסית של קבוצת היהודים בעלי הרקע הדתי והדמיון‬
‫של מסלולי הקריירה שלה לקבוצה השקופה במחקר – קבוצת הרוב היהודית חילונית –‬
‫מצביעים על כך שבכל הנוגע לרשות השופטת האליטה הדתית והאליטה החילונית דומות‬
‫זו לזו‪.‬‬
‫עם זאת יש לסייג מסקנה זו משלושה טעמים‪ .‬טעם אחד הוא המגבלות המתודולוגיות‬
‫של המחקר‪ ,‬שהתמקד בסממנים ביוגרפיים ולא בדיווח עצמי‪ .‬טעם שני הוא שנוכח‬
‫היעדרותם הכמעט מוחלטת של שופטים חרדים‪ ,‬תהיה זו טענה לא מבוטלת שבכל הנוגע‬
‫לעניינים הקשורים לדת היהודית‪ ,‬הייצוג של דתיים נמצא בחסר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי‬
‫שיעור החרדים בקרב הגילאים הרלוונטיים לשופטים נמוך בהרבה משיעורם באוכלוסייה‬
‫הכללית (ובאוכלוסייה היהודית בפרט)‪ ,‬כך שלאור השינויים בהכשרת משפטנים חרדים‬
‫ושיעורם הגדל בגילאים צעירים‪ ,‬גם עניין זה צפוי להשתנות‪ .‬לבסוף‪ ,‬מאמר זה לא העמיק‬
‫כלל וכלל בקטגוריה של מסורתיים‪ ,‬שילדיהם לומדים בחלקם במסגרת ממלכתית‪ ,‬חלקם‬
‫במסגרת ממלכתית דתית וחלקם אף במוסדות החינוך המזוהים עם תנועת ש"ס‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מאמר זה נתקל‪ ,‬בדומה למחקרים אחרים‪ ,‬בקשיים מהותיים ביחס למזרחים‪.‬‬
‫עקב כך‪ ,‬יש למצוא דרכים לבחון את התמורות בכל הנוגע למזרחים (ויוצאי ברית‬
‫המועצות) ברשות השופטת‪ .‬עניין זה נוגע הן למתודה המתאימה למחקר שכזה והן‬
‫לבחינה עיונית של מטרות המחקר‪ :‬האם יש להסתפק בבחינה אתנית של מי נחשב מזרחי‪,‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪56‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫להתמקד בפנומנולוגיה הסוציולוגית של המזרחים‪ ,‬או שמא יש לחפש חלופות אחרות?‬

‫שאלה זו אינה חדשה לביקורת המזרחית על המשפט‪ 178,‬אך הפיכתה לעניין קונקרטי בעל‬
‫השלכות ממשיות בדבר עיצוב הרשות השופטת מכאן והלאה‪ ,‬מצדיקה העמקה מחודשת‬
‫בשאלה למי (ולמה) יש מקום ליד השולחן‪ .‬הניסיון במאמר זה לעשות שימוש במדד‬
‫העקיף של יישוב ילדות הוא כיוון ראוי לדעתי למחקרי המשך‪ ,‬וזאת הן על מנת לבחון‬
‫ולאפיין מגמות והן כמדד משלים‪ ,‬המדגיש את ההיבט המעמדי‪ ,‬למדדים אחרים של‬
‫"מזרחיות" (ו"אשכנזיות"‪ ,‬אך גם של קבוצות אחרות בחברה הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬כגון‬
‫עולי ברית המועצות לשעבר)‪ ,‬שהיא תופעה סוציולוגית מורכבת ורמת ממדים‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬בכל הנוגע לנשים‪ ,‬מאמר זה עומד על כך ששיעורן של נשים במערכת גבוה‬
‫כמעט בכל חתך ומקומן בתפקידים הבכירים של המערכת כבר רחוק מלהיות מבוטל‬
‫ושולי‪ .‬דווקא נוכחותן הניכרת מדגישה את הפער המגדרי הקיים במשרות הבכירות‬
‫שמחריף ככל שמטפסים במעלה הפירמידה הארגונית‪ .‬בצד זאת‪ ,‬יש סיבות טובות לחשוב‬
‫כי כניסתן של נשים למערכת קשורה לשינויים גם בחתכים אחרים וכי נשים מרקעים‬
‫מגוונים מתמנות לשיפוט‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬המאמר מעלה כי העלייה הניכרת בשיעור השופטים הערבים עדיין רחוקה‬
‫מ"ייצוג הולם" של קבוצה זו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬על אף הנתונים המעודדים בדבר כניסתן של‬
‫נשים ערביות למערכת השפיטה‪ ,‬שיעורן אף נמוך מזה של גברים ערבים‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫דומה כי גורם מרכזי בעיכוב השינוי הוא מספרן הנמוך של ערביות בעריכת הדין‬
‫הציבורית ככלל‪ ,‬וכסגל עזר שיפוטי בפרט‪ .‬ייתכן על כן כי נדרש לחקור ולהעמיק את‬
‫הידע בדבר חוסר זה‪.‬‬
‫תמונת המצב המתגלית מעורבת‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הן מבחינה חברתית והן מבחינה‬
‫מקצועית הרשות השופטת מגוונת במידה שלא נראתה בעשורים האחרונים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הרשות השופטת נותרה אתר חברתי שבו קיימת הגמוניה‪ ,‬גם אם במגמת נסיגה מסוימת‪.‬‬
‫ה"שבט הלבן" הגברי‪-‬יהודי‪-‬אשכנזי (חילוני ודתי כאחד) מחזיק בתפקידים בכירים‬
‫בשיעור שעולה על שיעורו באוכלוסייה‪.‬‬
‫מאמר זה אינו מבקש להסביר תמורות אלו‪ ,‬אלא אך לבסס את העיסוק העתידי בסוגיה‬
‫במצב הקיים‪ ,‬חלף המדומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לשרטט באופן גס כמה אפשרויות להסבר‬
‫שכזה‪ .‬דרך אחת להסביר היא באמצעות התמורות בחברה הישראלית ככלל‪ ,‬ובשוק‬
‫המשפטנים בפרט‪ .‬הסברים אלה אקסוגניים לתמורות במערכת השפיטה עצמה‪ .‬כך‪,‬‬
‫תמורות במעמדן של נשים‪ ,‬בגישה להשכלה אקדמית של קבוצות שונות‪ ,‬במידת העיור‬
‫ופיזור האוכלוסייה‪ ,‬וביחס לחברה הערבית השפיעו כולן על מאגר המועמדים למשרות‬
‫שיפוט‪ .‬גורמים אלה ואחרים הם ללא ספק גורמים משמעותיים לכל תנודה ותמורה‬
‫בהרכב החברתי של הרשויות השלטוניות השונות‪ .‬הריבוד הישראלי אינו מתחיל בשערי‬
‫בית המשפט‪.‬‬

‫‪ 178‬ראו למשל חן משגב "מזרחיות" מפתח ‪.)2014( 67 ,8‬‬

‫‪57‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫הסבר אחר הוא זה המתמקד בתמורות במקצוע המשפטי ככלל‪ ,‬כגון שינויים בשוק‬
‫עריכת הדין (שינויים בגודל הסקטור הפרטי)‪ 179,‬בהשכלה המשפטית (פתיחת המכללות)‬
‫או במסלולי הקריירה (נשים מהציבורי‪ ,‬גברים מהפרטי)‪ .‬הסבר שכזה מבקש לראות‬
‫ברשות השופטת חלק משוק רחב יותר‪ ,‬שתמורות בו מתחוללות בהתאם למגמות של שוק‬
‫המשפטנים הכללי או בתגובה להן‪.‬‬
‫הסברים אלה חשובים ומשמעותיים להבנת התמורות בהרכב החברתי של הרשות‬
‫השופטת‪ ,‬אך אין בהם די‪ ,‬שכן גם שינויים בחברה הישראלית ככלל ובשוק עריכת הדין‬
‫בפרט מתווכים לרשות השופטת באמצעות מנגנוני הבחירה של השופטים‪ .‬מנגנוני‬
‫הבחירה יכולים לעכב‪ ,‬להאיץ‪ ,‬לשקף או לעצב את חדירתן של תמורות חברתיות‬
‫וכלכליות לתוככי מערכת השפיטה‪ .‬סביר אפוא להניח כי חלק מהגורמים לשינוי קשורים‬
‫במנגנוני הבחירה עצמם‪ 180.‬כך‪ ,‬ניתן לשער כי לביקורות עצמן הייתה תרומה לשינוי‪.‬‬
‫תרומה זו יכולה להתבטא בכך שמאבקים של קבוצות שביקשו להשיג דריסת רגל‬
‫במערכת השפיטה‪ ,‬או להגדיל את ייצוגן בה‪ ,‬הביאו לתמורות בהסדרתן של דרכי הבחירה‬
‫ובדרך שבה ועדת הבחירה של השופטים ושחקנים אחרים פועלים‪ .‬ראיה להסבר כזה‬
‫מצויה בכך שהוועדה לסדרי הבחירה של השופטים‪ ,‬בראשות שופט בית המשפט העליון‬
‫יצחק זמיר (‪ ,)2001‬הציעה כמה "שיקולי מדיניות" שראוי שיובאו בחשבון על ידי הוועדה‬
‫לבחירת שופטים‪ ,‬ושלפי מסקנות הוועדה אף נשקלים בפועל‪ ,‬וביניהם "עקרון השיקוף"‪,‬‬
‫שלפיו על ועדת הבחירה לתת משקל לעקרון השיקוף החברתי במקרים שבהם הרמה‬
‫המקצועית והאיכות האישית "קיימות במידה הנדרשת"‪ 181.‬ראיה נוספת היא הסדרתה של‬
‫חובת ייצוג הולם לנשים בוועדת הבחירה בשנת ‪ 182.2014‬הסבר אחר נוגע לפעילותם של‬
‫חברי ועדה ספציפיים המבקשים לקדם‪ ,‬ביודעין ובמכוון‪ ,‬מועמדים החברים בקבוצה זו‬
‫או אחרת‪ 183.‬ביאור ממצה של הסברים אלה חורג מגדרי מאמר זה‪ ,‬אך הם כיווני חקר‬
‫שהעמקה בהם תוסיף ידע על אודות האפשרות להשיג שוויון‪ ,‬ייצוג וגיוון ברשות‬
‫השופטת‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬ירידה בנתח עריכת הדין הפרטית מ‪ 87%-‬מכלל השוק בשנת ‪ 1995‬ל‪ 83%-‬בשנת ‪ .2003‬מנהל‬ ‫‪179‬‬
‫תכנון מחקר כלכלה‪ ,‬עורכי דין בישראל – מאפיינים תעסוקה בעשור האחרון (‪.)3.7.2005‬‬
‫עלייתם של "שופטי מערכת" (שופטים שטרם מינוים לשופטים עבדו כעוזרים משפטיים וכרשמים‬ ‫‪180‬‬
‫במסגרת הרשות השופטת) היא גורם משמעותי בעניין זה‪ .‬לדיון ממוקד בשאלה זו ראו אלון חספר‬
‫"שופטי מערכת‪ :‬עלייתה של הבירוקרטיה השיפוטית ומשמעויותיה" מעשי משפט יא ‪.)2020( 167‬‬
‫הוועדה לסדרי הבחירה בשופטים דו"ח הוועדה‪ ,‬פסקה ‪.)2001( 29‬‬ ‫‪181‬‬
‫ס' ‪3(6‬א) לחוק בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪182‬‬
‫לעדויות שלפיהן יש חברי ועדה שמבינים את תפקידם כקידום מינויים של חברי קבוצות מסוימות‬ ‫‪183‬‬
‫ראו לעיל ה"ש ‪.99‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪58‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫נספח א‪ :‬מאפיינים חברתיים ומקצועיים עיקריים‬

‫המידע שקודד כולל מידע על רקע השופטים‪ 184,‬על עברם המקצועי טרם מינוים‬
‫לשופטים‪ 185‬ועל הקריירה השיפוטית שלהם‪ 186.‬נוסף על כך קודד המידע ההיסקי על‬
‫המאפיינים החברתיים והמקצועיים הבאים‪:‬‬
‫מגדר‪ :‬משתנה מספרי בינארי לפי גבר‪/‬אישה‪ .‬בהיעדר מידע על כהונת שופט או‬
‫שופטת בעלי זהות מגדרית שחורגת מהתפיסה הבינארית‪ ,‬ההנחה היא שכלל השופטות‬
‫שייכות לאחד משני מגדרים אלה‪ .‬דרך הקידוד נעשתה על סמך לשון התיאור בביוגרפיה‬
‫שבמאגר הרשות‪ ,‬אגב וידוא של תמונה ושם‪ .‬שיעור הדיווח של הנתון‪.100% :‬‬
‫לאום‪ :‬משתנה מספרי בינארי לפי יהודי‪/‬ערבי‪ .‬קידוד זה משקף את התפיסה היהודית‪-‬‬
‫הגמונית של ה"אחר" הערבי‪-‬פלסטיני‪ .‬הקידוד כיהודי‪/‬ערבי נעשה על סמך שם‪ ,‬עיר‬
‫מרכזית בילדות ובית ספר תיכון‪ .‬הכרה מסוימת במורכבות של הזהות הערבית‪-‬פלסטינית‬
‫נעשתה באמצעות אפיון דתיות‪ .‬שיעור הדיווח של הנתון‪.100% :‬‬
‫קבוצה דתית‪ :‬משתנה דמה מספרי של יהודי שאינו דתי ויהודי דתי (רלוונטי לקבוצת‬
‫הלאום היהודית) ומוסלמי‪ ,‬נוצרי‪ ,‬דרוזי וצ'רקסי (רלוונטי לקבוצת הלאום הערבית‪-‬‬
‫פלסטינית)‪ ,‬ודתיות לא ידועה (רלוונטי לכולם)‪ .‬שיעור הדיווח של הנתון‪.66.1% :‬‬
‫הקידוד נעשה בשני שלבים‪ .‬בשלב הראשון קודד מי שזוהה כמשתייך ללאום היהודי‬
‫כיהודי ללא רקע דתי או כיהודי בעל רקע דתי‪ .‬הבחירה בקידוד בינארי בקרב היהודים –‬
‫המרדד את המגוון של התפיסות הדתיות של יהודים בישראל – נעשתה בשל מגבלות‬
‫האינדיקטור הזמין למידת דתיות‪ ,‬שהוא הדיווח העצמי של השופטים על בית הספר‬
‫(לרוב התיכון) שבו למדו‪ 187.‬בישראל קיימת התאמה משמעותית בין מידת הדתיות של‬
‫משפחה לבין הסיכוי שתשלח את ילדיה לבית ספר דתי (ממלכתי או שאינו ממלכתי)‪ ,‬ועל‬

‫מספר סידורי פנימי; שם משפחה; שם פרטי; ארץ לידה; שנת לידה; יישוב ילדות; שם תיכון‬ ‫‪184‬‬
‫ומערכת חינוך שאליה משויך התיכון; שירות צבאי‪/‬לאומי‪ .‬קידוד המידע על אודות השופטים‬
‫המכהנים נעשה על ידי שני עוזרי מחקר – סטודנטים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים‬
‫באוניברסיטת תל אביב – ווודאו על ידיי‪ .‬קידוד המידע על אודות השופטים בדימוס נעשה על ידיי‬
‫ללא וידוא כפול‪.‬‬
‫מקום חינוך משפטי עיקרי; שנת סיום תואר משפטי עיקרי; סוג חינוך משפטי מתקדם; מקום חינוך‬ ‫‪185‬‬
‫משפטי מתקדם; שנת סיום חינוך משפטי מתקדם; השכלה נוספת שאינה משפטית; מקום התמחות;‬
‫שנת רישיון עריכת דין בישראל; מקום עבודה אחרונה לפני מינוי למשרה שיפוטית‪ .‬בנוגע לנתון‬
‫אחרון זה קודד מקום העבודה האחרון אלא אם כן מקום עבודה זה היה בן שנה‪-‬שנתיים בלבד וקדמה‬
‫לו יציבות ארוכת שנים במקום עבודה אחר‪ .‬שיטה זו נבחרה מצד אחד תחת ההנחה שמקום העבודה‬
‫שממנו מונה שופט הוא תחנה מקצועית משמעותית המשקפת ככלל את הקריירה טרום‪-‬השיפוט‪,‬‬
‫ומצד אחר שקיימים לכך חריגים‪ ,‬כדוגמת שופט צבאי שבין שחרורו משירות קבע ועד למועד המינוי‬
‫בפועל עובד תקופה קצרה בשוק הפרטי‪.‬‬
‫כל מינוי למשרה שיפוטית קודד לפי שלושה משתנים‪ :‬סוג משרה‪ ,‬בית משפט שאליו מונה ושנת‬ ‫‪186‬‬
‫מינוי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בכל הנוגע לשופטים שאינם מכהנים קודדה שנת סיום כהונה וסיבת סיום כהונה‪.‬‬
‫לדיון במגמות במוסדות הלימוד המשויכים לדתיים‪-‬לאומיים בישראל ראו המחנה הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬לעיל‬ ‫‪187‬‬
‫ה"ש ‪ ,98‬בעמ' ‪.32–28‬‬

‫‪59‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫כן זיקה למוסדות חינוך משמשת לאפיון מידת דתיות של יהודים בישראל‪ 188.‬מחקר של‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא שלמידה במוסדות המשויכים לפיקוח שאינו דתי‬
‫היא אינדיקטור טוב לאי‪-‬דתיות וכי למידה במוסדות המשויכים למגזר החרדי היא‬
‫אינדיקטור טוב לחרדיות‪ 189.‬לעומת זאת‪ ,‬למידה במוסדות המשויכים לפיקוח ממלכתי‬
‫דתי (דתי‪-‬לאומי) נמצאה כאינדיקטור בינוני בלבד למידת דתיות‪ 190,‬וזאת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בשל‬
‫אי‪-‬ההתאמה בין הפיקוח הבינארי דתי‪/‬לא‪-‬דתי לבין ההגדרה העצמית של מי שמגדיר‬
‫עצמו מסורתי "לא כל כך דתי"‪ ,‬המהווים ‪ 16%‬מהלומדים במסגרות הדתיות‪ 191.‬עם זאת‬
‫רק ‪ 6.9%‬מהלומדים במסגרות אלו מגדירים את עצמם חילונים‪ 192.‬במחקר אחר‪ ,‬מאת‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬נמצא כי מבין מי ששייך את עצמו למחנה הדתי‪-‬לאומי‪9% ,‬‬
‫הגדירו את עצמם מסורתיים‪-‬לא‪-‬דתיים ו‪ 3%-‬הגדירו את עצמם חילונים‪ 193.‬לעומת‬
‫ממחקרים שבהם הזיקה למוסד חינוך מבוססת גם על מוסדות החינוך שאליהם שולחים‬
‫נושאי המחקר את ילדיהם‪ ,‬מחקרי שלי מבסס את הזיקה על המוסדות שבהם למדו נושאי‬
‫המחקר בלבד‪.‬‬
‫נתונים אלה רלוונטיים למידת הדתיות של המשפחה שבה גדלו השופטים ולא בהכרח‬
‫להגדרתם העצמית והחברתית במועד מינוים לתפקיד שיפוטי‪ ,‬שכן זו עשויה להשתנות‬
‫במהלך השנים‪ .‬אף על פי שתופעות של חזרה בתשובה‪/‬יציאה בשאלה אינן בלתי שכיחות‬
‫בישראל ולא נערך מחקר מקיף בנוגע להיקפן‪ ,‬יש הטוענים כי לאורך החיים התנועה‬
‫במידת הדתיות מתרחשת בעיקר באופן פנים‪-‬מגזרי‪ ,‬כך שדתיים נעשים דתיים יותר‬
‫וחילונים (או מסורתיים) נעשים דתיים פחות‪ 194.‬לעומת זאת‪ ,‬לפי הסקר החברתי של‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת ‪ ,2009‬מבין מי שהגדיר את עצמו בבגרות כלא דתי‪,‬‬

‫מידת התוקף של אפיון זה נבחנה במסגרת מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬חיים פורטוני‬ ‫‪188‬‬
‫אפיון רמת הדתיות באוכלוסייה היהודית על פי זיקה למוסדות חינוך (‪( )2007‬להלן אפיון רמת‬
‫הדתיות)‪ .‬לדוגמה לשימוש במדד ראו מדד הגיוון‪ :‬ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי בישראל (‪.)2016‬‬
‫מלבד מוסדות המשויכים לתנועת ש"ס‪ ,‬שבה לומדים גם דתיים ומסורתיים רבים‪ .‬ראו פורטוני אפיון‬ ‫‪189‬‬
‫רמת הדתיות‪ ,‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.32‬‬
‫‪ 77%‬מהלומדים במוסדות אלו הזדהו בסקרי הלמ"ס כחרדי (‪ ,)3.3%‬דתי (‪ )46.7%‬או מסורתי‪-‬דתי‬ ‫‪190‬‬
‫(‪ .)26.9%‬ראו פורנטוני אפיון רמת הדתיות‪ ,‬שם‪ ,‬בעמ' ‪ .24‬לפי מחקר אחר‪ 25% ,‬מהלומדים במוסדות‬
‫תחת פיקוח ממלכתי‪-‬דתי הם מסורתיים או חילונים‪ .‬ראו אריאל פינקלשטיין החינוך הממלכתי‪-‬דתי‪:‬‬
‫תמונת מצב‪ ,‬מגמות והישגים ‪.)2012( 17‬‬
‫פורנטוני אפיון רמת הדתיות‪ ,‬שם‪ ,‬בעמ' ‪ .24‬קבוצה זו גם מהווה ‪ 31%‬מהלומדים במסגרות יהודיות‬ ‫‪191‬‬
‫שאינן דתיות‪.‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪192‬‬
‫המחנה הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,187‬בעמ' ‪.43‬‬ ‫‪193‬‬
‫שם‪ ,‬בעמ' ‪ ;53‬לניתוח של הנתונים נכון לשנת ‪ 2011‬ראו תומר פריסקו "מי התחזק ומי התחלש –‬ ‫‪194‬‬
‫ממצאים מהשנתון הסטטיסטי" לולאת האל (‪.https://bit.ly/34TIg0Q )27.9.2011‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪60‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫חילוני – ‪ 3%‬בלבד גדלו בבית דתי ו‪ 6%-‬בבית מסורתי‪-‬דתי‪ 195.‬מנגד‪ ,‬מבין מי שהגדיר‬
‫את עצמו בבגרות כדתי‪ 6% ,‬גדלו בבית חילוני‪ ,‬לא דתי ו‪ 6%-‬בבית מסורתי‪-‬לא כל כך‬
‫דתי‪ 196.‬נתונים אלה מצביעים על כך שקיימת תנועה מסוימת בין דתיים לבין חילונים‪ ,‬אך‬
‫היקפה מאפשר להתייחס לאפיון מידת הדתיות על סמך הזיקה למוסדות החינוך שבהם‬
‫למדו השופטים כבעל תוקף‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש אפשרות לכך שאוכלוסיית המחקר אינה עונה‬
‫על המאפיינים של האוכלוסייה הכללית וקיימת הטיה בנוגע ליציבותה של מידת הדתיות‬
‫לאורך החיים (כך שלמשל יהיו יוצאים‪-‬בשאלה רבים יותר מחוזרים בתשובה)‪ ,‬אך לא‬
‫קיימים נתונים התומכים בחשש זה‪ .‬יוער כי שיעור התלמידים הלומדים במסגרת‬
‫ממלכתית‪-‬דתית חווה ירידה לאורך השנים הרלוונטיות למחקר‪ ,‬אך זאת בצד גידול‬
‫משמעותי בשיעור התלמידים הלומדים במסגרת חרדית‪197.‬‬
‫על מנת להפחית מקשיים אלו‪ ,‬בשלב השני של הקידוד נעשתה הצלבה אל מול‬
‫אינדיקטורים חיצוניים‪ :‬תמונת השופט כפי שפורסמה במאגר הרשות (המרמזת באמצעות‬
‫כיפה אצל גברים או כיסוי ראש אצל נשים על מידה של דתיות) או פרטים ביוגרפיים‬
‫אחרים (לימודים תורניים מתקדמים‪ ,‬הסמכה לרבנות‪ ,‬שירות לאומי‪ ,‬מקום מגורים)‪ .‬אם‬
‫התקבלו אינדיקציות סותרות‪ ,‬ובהתאם לטיבן ואיכותן‪ ,‬שונה הקידוד בהתאם‪ 198.‬כמו כן‪,‬‬
‫בהינתן ראיות חיצוניות לכך שברשות השופטת לא מכהנים שופטים חרדים (ושבעבר‬
‫כיהנו בודדים)‪ ,‬לא קודדה הבחנה בין שופטים דתיים‪-‬לאומיים לבין דתיים חרדים‪.‬‬
‫בכל הנוגע לערבים לא נאסף מידע הנוגע למידת הדתיות‪ ,‬זאת הן בשל היעדר‬
‫אינדיקציות חיצוניות משמעותיות להבחנה כזו (מלבד כיסוי ראש אצל נשים מוסלמיות)‪,‬‬
‫הן בשל אי‪-‬מרכזיות משתנה זה בקרב הביקורות השונות הבאות לידי ביטוי בשיח המרכזי‬

‫סך הכול כ‪ 140,000-‬אנשים‪ .‬מבין מי שמגדיר את עצמו בבגרות כמסורתי‪-‬לא כל כך דתי‪ 14% ,‬גדלו‬ ‫‪195‬‬
‫בבית דתי ו‪ 24%-‬מסורתי‪-‬דתי (סך הכול כ‪ 358,000-‬אנשים)‪ .‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסקר‬
‫החברתי לשנת ‪.)2009( 24 2009‬‬
‫סך הכול ‪ 52,000‬אנשים‪ .‬מבין מי שמגדיר את עצמו בבגרות כמסורתי‪-‬דתי‪ 7% ,‬גדלו בבית חילוני‪,‬‬ ‫‪196‬‬
‫לא דתי ו‪ 11%-‬בבית מסורתי‪-‬לא כל כך דתי (סך הכול כ‪ 89,000-‬אנשים)‪ .‬נוסף על כך‪ 8% ,‬ממי‬
‫שהגדיר את עצמו בבגרות כחרדי גדל בבית חילוני‪ ,‬לא דתי (כ‪ 24,000-‬אנשים)‪.‬‬
‫ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל ‪ .)2013( 404‬נדמה כי מגמה זו נעצרה‬ ‫‪197‬‬
‫או למצער הואטה‪ .‬ראו מרכז המחקר והמידע של הכנסת מערכת החינוך בישראל – מגמות נבחרות‬
‫בתחום ‪ .)2015( 14–9‬כמו כן ראו מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל דוח מצב המדינה –‬
‫חברה‪ ,‬כלכלה ומדיניות ‪( 308–306 2014‬עורך דן בן‪-‬דוד‪ ;)2014 ,‬נתונים על החינוך הממלכתי‪-‬דתי‬
‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע ‪ ;)2012‬עוזי רבהון וגלעד מלאך מגמות דמוגרפיות בישראל ‪19–17‬‬
‫(‪.)2008‬‬
‫מקרב היהודים‪ ,‬מבין כל מי שלמד במוסד שקודד כמוסד לימוד דתי‪ 210 ,‬קודדו כדתיים‪ ,‬ארבעה‬ ‫‪198‬‬
‫סומנו כחילונים בשל אינדיקציות חיצוניות לכך ואחד בלבד קודד כלא ידוע בשל אינדיקציות‬
‫סותרות‪ .‬כל מי שלמד במוסד שקודד כמוסד לימוד שאינו דתי קודד כלא דתי‪ .‬מבין היהודים שלמדו‬
‫במוסד שאינו ידוע או שלא ניתן לסיווג (למשל מחוץ לישראל)‪ 484 ,‬קודדו כרמת דתיות לא ידועה‪,‬‬
‫אחד קודד כלא דתי ו‪ 36-‬קודדו כדתיים‪ .‬שני יהודים שלמדו במוסדות חינוך המשויכים למגזר הערבי‬
‫(המיסיון הסקוטי בצפת וטרה‪-‬סנטה קולג' בירושלים) קודדו ברמת דתיות לא ידועה‪.‬‬

‫‪61‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫הישראלי‪ 199.‬בכל הנוגע לשיוך הדתי (מוסלמי‪/‬נוצרי‪/‬דרוזי)‪ ,‬היעדר התאמה בין שיוך‬
‫דתי למוסד לימוד (הנובע ממאפיינים שונים של מוסדות לימוד בקרב החברה הערבית‪-‬‬
‫פלסטינית בישראל) מונע עמידה על משתנה זה מתוך המאגר עצמו‪ .‬לצורך התמודדות עם‬
‫בעיה זו נבחרה דרך חלופית‪ :‬רשימת השמות של השופטים הערבים‪ ,‬יחד עם יישוב‬
‫הילדות של אותם שופטים‪ ,‬הועברה לשתי סטודנטיות ערביות למשפטים (אחת תושבת‬
‫הצפון‪ ,‬האחרת תושבת המשולש)‪ ,‬שבדקו בדרך של כדור שלג (באמצעות קרובי‬
‫משפחה) אם יש מידע על אודות השיוך הדתי של השופטים השונים‪ .‬בדרך זו הסתמכתי‬
‫על ההפרדה הקיימת ביישובי המגורים של בני דתות שונות‪ ,‬ועל ההתאמה הקיימת בקרב‬
‫אזרחי ישראל הערבים בין שם משפחה לבין שיוך דתי‪ .‬על יסוד שיטה זו‪ ,‬שיעור הדיווח‬
‫על שיוך דתי בקרב שופטים ערבים עומד על ‪.97.8%‬‬
‫שיוך עדתי‪ :‬עדתיות‪ ,‬וליתר דיוק המתח המזרחי‪/‬אשכנזי הוא רכיב זהות העומד‬
‫במוקד של ביקורות רבות על הרשות השופטת‪ .‬יש לפיכך חשיבות לעמידה על השיוך‬
‫העדתי של השופטים‪ .‬השיוך העדתי קודד כמשתנה דמה מספרי‪ ,‬הנעשה בהתאם‬
‫לאשכנזים‪ ,‬מזרחים‪ ,‬יוצאי ברית המועצות‪ ,‬בני העדה האתיופית‪ ,‬לא ידוע (רלוונטי‬
‫לקבוצת הלאום היהודית) ולא יהודי (רלוונטי לקבוצת הלאום הערבית‪-‬פלסטינית)‪.‬‬
‫הקידוד של השיוך העדתי נקבע על סמך ארבע הקבוצות העיקריות שבחברה‬
‫היהודית‪-‬ישראלית‪ :‬אשכנזים‪ ,‬מזרחים‪ ,‬עליית ברית המועצות משנות השבעים והתשעים‬
‫ויוצאי אתיופיה‪ .‬ההבחנה בין הקבוצות השונות נעשתה על סמך ארץ לידה ושם משפחה‪,‬‬
‫ובכל הנוגע ליוצאי ברית המועצות הובאה בחשבון גם שנת הלידה‪ ,‬ובמקרים שבהם‬
‫הנתון היה זמין גם שנת העלייה‪ ,‬כך שנעשתה הפרדה בין מי שמוצאו ממדינות ברית‬
‫המועצות לשעבר אך בשל מועד הגעתו לישראל נחשב חברתית לאשכנזי (או מזרחי) לבין‬
‫מי שנחשב חברתית ליוצא ברית המועצות‪ .‬תיוגם של אשכנזים ושל מזרחים נעשה על‬
‫סמך שם משפחה המעיד על שיוך עדתי או על סמך ארץ הלידה בלבד‪ 200.‬במקרים‬
‫הבודדים שבהם היה זמין מידע שסתר תיוג ראשוני זה – כגון מידע בנוגע לכך שמוצאם‬
‫של הורי השופט שונה מהמדינה שבה הוא נולד – תוקן התיוג בהתאם‪ .‬תיוגם של חברי‬

‫‪ 199‬לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ 52% ,‬מכלל הלא יהודים בישראל מגדירים את עצמם‬
‫דתיים‪ 23% ,‬מגדירים את עצמם לא כל כך דתיים‪ 21% ,‬לא דתיים ו‪ 4%-‬דתיים מאוד‪ .‬ראו הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת‪ :‬ערב יום העצמאות ה‪ 69-‬למדינת ישראל – כ‪ 8.7-‬מיליון‬
‫תושבים במדינה ‪( https://bit.ly/34QYO9M‬להלן הלמ"ס‪ ,‬נתונים לשנת ‪.)2017‬‬
‫‪ 200‬ארצות הלידה שהצדיקו קידוד כאשכנזי הן‪ :‬מדינות מזרח אירופה (ורוסיה); מדינות מערב אירופה;‬
‫מדינות צפון אמריקה; ארצות הלידה שהצדיקו קידוד כמזרחי הן‪ :‬מדינות צפון אפריקה‪ ,‬מדינות‬
‫מערב‪-‬מרכז‪-‬אסיה והקווקז‪ ,‬וארצות הבלקן‪ .‬התיוג הראשוני נעשה באופן סובייקטיבי על ידי המחבר‪.‬‬
‫בכל הנוגע לשמות משפחה מזרחיים נעשה וידוא באמצעות השוואה למאגר השמות של בית‬
‫התפוצות‪ .‬ראו "מאגר שמות המשפחה ע"ש ממי דה‪-‬שליט" בית התפוצות (נבדק לאחרונה‪,‬‬
‫‪ .)7.12.2017‬קידוד יוצאי ברית המועצות נעשה בהתאם לארץ לידה ושנת לידה ‪ /‬שנת עלייה‪ .‬שתי‬
‫השופטות בנות העדה האתיופית היו ידועות מפרסומים בעיתונות‪.‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪62‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫העדה האתיופית נעשה על סמך ארץ המוצא בלבד‪ .‬במקרים שבהם שם המשפחה לא היה‬
‫מובהק או ארץ המוצא לא הצביעה על שיוך עדתי‪ ,‬קודד המוצא האתני כלא ידוע‪.‬‬
‫שיטה זו מובילה לכמה בעיות‪ .‬תחילה‪ ,‬שמות משפחה רבים אינם מובהקים‪ .‬חלק‬
‫משמות המשפחה של יהודים הם שמות "מעוברתים"‪ ,‬חלקם שמות משפחה חדשים‬
‫וחלקם שמות משפחה שהיו נפוצים בקהילות יהודיות רבות בעולם (למשל‪ :‬כהן)‪ .‬שמות‬
‫משפחה כאלה אינם מאפשרים אפיון עדתי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שם המשפחה נקבע (לרוב)‬
‫בהתאם לשם משפחתו של האב‪ ,‬ועל כן הנתון נעדר רגישות למוצא עדתי מורכב‪ 201.‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הפרקטיקה החברתית המקובלת בישראל היא שנשים משנות את שם משפחתן לזה של‬
‫בני זוגן (או מוסיפות אותו כשם שני)‪ ,‬מה שפוגע בתוקף הנתון בכל הנוגע לנשים‪202.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מדובר בנתון רגיש לשינויים חברתיים לאורך הזמן‪ .‬הפרקטיקות הנוהגות בחברה‬
‫בכל הנוגע לקביעת שמות משפחה‪ ,‬אימוצם ושינוים משתנות לאורך זמן‪ ,‬והן שונות בין‬
‫קבוצות חברתיות שונות‪ .‬סך המגבלות הנזכרות הופך את הקריטריון של שם משפחה‬
‫לקריטריון לא תקף עבור בחינת שיעורם של מזרחים ואשכנזים ברשות השופטת‪ .‬שיעור‬
‫הדיווח בקרב השופטים היהודים שמונו ב‪ 25-‬השנים האחרונות עומד על ‪ 51%‬בלבד‬
‫(‪ – 58.5%‬כלל השופטים היהודים המדווחים)‪.‬‬
‫מעמד חברתי‪-‬כלכלי – לצורך קידוד מעמד חברתי כלכלי נעזר המחקר במשתנה‬
‫‪-‬‬
‫מספרי ‪ ,10–1‬הניתן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכל רשות מקומית ואשר‬
‫מייצג את החוזקה החברתית‪-‬כלכלית של כל רשות‪ 203.‬המדד‪ ,‬המבוסס על ‪ 14‬משתנים‪,‬‬
‫פורסם לראשונה בשנת ‪ 2008‬ועודכן (בהתאם לנתונים של שנת ‪ )2013‬בשנת ‪ ,2016‬אגב‬
‫החלפת כמה מדדים‪ .‬האשכול החברתי‪-‬כלכלי אינו מביא בחשבון את שנת הלידה (ועל כן‬
‫מתעלם משינויים שייתכנו משך השנים ברמה החברתית‪-‬כלכלית של רשות)‪ ,‬אך אני סבור‬
‫כי הוא בעל תוקף נוכח הקביעות היחסית – ברמת הרשות המקומית – של הריבוד‬
‫החברתי בישראל‪ .‬המצב החברתי הכלכלי של כל שופט נקבע לפי יישוב הילדות שלו‪204:‬‬
‫משתנה דמה מספרי המתבסס על יישוב לידה או יישוב של בית ספר תיכון‪ 205.‬השימוש‬

‫‪ 201‬לדיון במאפיינים של מגמות מעורבות‪-‬עדתית ולתמורות בשיעורן לאורך השנים ראו ‪Barbara S.‬‬
‫‪Okun & Orna Kahit-Marelly, Demographic behavior of adults of mixed ethnic ancestry:‬‬
‫)‪Barbara S. Okun & ;Jews in Israel, 31 ETHNIC & RACIAL STUD. 1357, 1359–1361 (2008‬‬
‫‪Orna Kahit-Marelly, The impact of intermarriage on ethnic stratification: Jews in Israel, 28‬‬
‫)‪.RESEARCH SOC. STRATIFICATION & MOBILITY 375 (2010‬‬
‫‪ 202‬ראו ‪MICHAL ROM & ORLY BENJAMIN, FEMINISM, FAMILY, AND IDENTITY IN ISRAEL‬‬
‫)‪.(2015‬‬
‫‪ 203‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפיון רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית‪-‬כלכלית של‬
‫האוכלוסייה בשנת ‪.)2.11.2016( 2013‬‬
‫‪ 204‬והשוו‪Epstein Lee et al., The U.S. Supreme Court Justices Database (2017) :‬‬
‫‪.https://bit.ly/34QzBw5‬‬
‫‪ 205‬קידוד לפי נתוני הלמ"ס של ‪ 255‬רשויות מקומיות בישראל (לרבות מועצות אזוריות)‪ .‬נוסף על כך‬
‫ניתן הקידוד ‪ 300‬ליישוב שאינו בישראל ו‪ 99-‬למידע שלא נתון‪.‬‬

‫‪63‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫במדד מבוסס‪-‬יישוב הינו טעם נוסף לקישור הדיון המעמדי בדיון העדתי‪ ,‬שכן ההפרדה‬
‫הגאוגרפית‪-‬מעמדית בישראל חופפת במידה רבה את ההפרדה הגאוגרפית‪-‬עדתית‪.‬‬
‫יישוב הילדות אינו אינדיקטור ישיר למעמד החברתי‪-‬כלכלי של השופט‪ ,‬אך יש בו‪,‬‬
‫לכל הפחות‪ ,‬כדי להעיד על הסביבה החברתית‪-‬מעמדית שבה גדל‪ .‬אומנם תיתכן הפרדה‬
‫חברתית על בסיס קווים מעמדיים גם בתוך יישוב‪ ,‬אך הפרדה כזו היא רכה יותר וצפויה‬
‫להיות קיצונית פחות מהפרדה בין‪-‬יישובית‪ 206.‬הנחה אחרונה זו היא הנחה סבירה ביחס‬
‫למרבית היישובים‪ ,‬אך לא ביחס ליישובים הגדולים ביותר‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו‬
‫וחיפה‪ .‬שלוש ערים אלו כוללות אוכלוסייה הטרוגנית עד מאוד‪ ,‬המופרדת באופן ממוסד‪-‬‬
‫למחצה‪ ,‬על בסיס קווים דתיים‪ ,‬לאומיים ומעמדיים‪ ,‬מבחינה גאוגרפית‪ ,‬תרבותית‬
‫וחברתית‪ .‬נוכח הדירוג הגבוה של תל אביב‪-‬יפו וחיפה‪ ,‬משמעות ההטרוגניות היא‬
‫שתוצאות המחקר יהיו שמרניות בכל הקשור לשופטים מערים אלו (במובן שישייכו‬
‫שופטים ממעמד חברתי‪-‬כלכלי נמוך למעמד חברתי‪-‬כלכלי גבוה)‪ .‬באשר לירושלים –‬
‫היא העיר הגדולה בארץ‪ ,‬המדורגת באשכול חברתי‪-‬כלכלי ‪ 3‬ומורכבת מקבוצות‬
‫אוכלוסייה נפרדות והטרוגניות כלכלית‪ .‬הפתרון לבעיה זו הוא הכללת ירושלים‬
‫באשכולות ‪ 9–7‬והוצאתה מאשכולות ‪ .6–1‬יתרה מכך‪ ,‬מספרם של השופטים החרדים‬
‫שכיהנו ומכהנים ברשות השופטת הוא זעום‪ ,‬ומבין ‪ 183‬השופטים שדיווחו על ירושלים‬
‫כעיר ילדות‪ ,‬רק אחד הוא ערבי‪ .‬עקב כך‪ ,‬הצבתה של ירושלים כעיר חזקה מבחינה‬
‫כלכלית‪-‬חברתית נדמית מוצדקת לא רק כפתרון שמרני לבעיית ההטרוגניות‪ ,‬אלא כצעד‬
‫הנכון מהותית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כאמור‪ ,‬האשכול החברתי כלכלי אינו מדד מושלם‪ ,‬שכן בכל יישוב יש שונות רבה‬
‫בכושר ההכנסה של תושבי היישוב‪ ,‬ואין תואם מלא בין מגורים ביישוב מסוים לבין‬
‫מעמד חברתי כלכלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יישוב המקור הוא מדד עקיף בעל תוקף לבחינת שינויים‬
‫ברשות השופטת מנקודת המבט הביקורתית‪ ,‬שכן מנקודת מבט זו יש קשר בין פריפריה‬
‫גאוגרפית‪-‬חברתית לבין הקטגוריה האתנית‪-‬פוליטית של מזרחיות ולבין הקטגוריה‬
‫החברתית‪-‬כלכלית של מעמד‪.‬‬
‫ניתן להמחיש זאת באמצעות היישובים עצמם‪ .‬מתוך ‪ 252‬יישובים (לרבות מועצות‬
‫אזוריות) בישראל‪ 79 ,‬יישובים‪ ,‬כגון כוכב יאיר (אשכול ‪ ,)9‬כפר סבא (‪ )8‬וחיפה (‪,)7‬‬
‫נכללים באשכולות ‪( 9–7‬שני יישובים נוספים הם באשכול ‪ 87 ,)10‬יישובים‪ ,‬כגון כרמיאל‬
‫(‪ ,)6‬נצרת עילית (‪ ,)5‬ולוד (‪ )4‬נכללים באשכולות ‪ 6–4‬ו‪ 87-‬יישובים‪ ,‬כגון נתיבות (‪,)3‬‬
‫צפת (‪ )2‬ביתר עילית (‪ )1‬ורהט (‪ ,)1‬באשכולות ‪.3–1‬‬

‫‪ 206‬ראו ישי בלנק "ממלכתיות מבוזרת‪ :‬שלטון מקומי‪ ,‬היפרדות ואי שוויון בחינוך הציבורי" עיוני משפט‬
‫כח ‪( )2004( 384–381 ,347‬דיון בתוכנית האינטגרציה בחינוך)‪ .‬ה"רכות" היחסית אינה נובעת‬
‫מהיעדר הומוגניות של שכונות גם בערים הבינוניות אלא מכך שעם קיומו של מרכז עירוני משותף‬
‫ומערכת חינוך שבה יש מפגש אינטגרטיבי‪ ,‬חוויות החיים של תלמידים הן משותפות יותר מאשר‬
‫בהשוואה בין‪-‬יישובית‪ .‬כפי שמראה בלנק‪ ,‬חלק מהשלכות האינטגרציה הוא הגברת ההומוגניות‬
‫היישובית – מה שמחזק את טענתי‪ .‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.385‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪64‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫שיעור הדיווח על מעמד כלכלי‪-‬חברתי בקרב שופטים יהודים עומד על ‪ 64.5%‬בלבד‪,‬‬

‫אך שיעור הדיווח בקרב שופטים יהודים שמונו ב‪ 25-‬השנים האחרונות עומד על ‪.70%‬‬
‫בניגוד לעדתיות‪ ,‬לא נתונות סיבות התומכות בקיום הטיה בדיווח באופן שצריך להשפיע‬
‫על ניתוח הנתונים‪207.‬‬
‫מוסד חינוך משפטי עיקרי‪ /‬מתקדם‪ :‬משתנה דמה מספרי לפי מוסדות החינוך‬
‫המשפטיים בישראל ומהמנדט הבריטי ‪ 208,‬וחלוקה גאוגרפית של מוסדות חינוך‬
‫משפטיים מחוץ לישראל‪ 209.‬במקרים שבהם דיווח השופט גם על חינוך משפטי מתקדם‬
‫(תואר שני או דוקטורט)‪ ,‬תועד המידע בעמודה נפרדת‪ .‬שיעור דיווח של מוסד חינוך‬
‫משפטי עיקרי‪ .95.8% :‬שיעור דיווח של מוסד חינוך משפטי מתקדם‪.32.5% :‬‬
‫מקום התמחות‪ :‬משתנה דמה מספרי המתבסס על חלוקה בין עבודה במגזר הפרטי‪-‬‬
‫עסקי (הפרדה בין משרד עורכי דין לעבודה בייעוץ משפטי לחברה)‪ ,‬המגזר הציבורי על‬
‫חלקיו השוני ם‪ 210‬והמגזר השלישי ‪ 211.‬במקרים שבהם פוצלה ההתמחות בין שני‬
‫מאמנים‪ ,‬תועד מקום ההתמחות הראשון‪ .‬שיעור דיווח של מקום התמחות‪.68.9% :‬‬
‫בנתונים בדבר מקום התמחות לא נעשה שימוש משמעותי בהמשך המחקר‪.‬‬
‫מסלול קריירה (משרה אחרונה טרום מינוי למשרת שיפוט)‪ :‬כמו מקום התמחות‪ ,‬זהו‬
‫משתנה דמה מספרי המתבסס על דפוסי עבודה אצל עורכי דין‪ 212.‬בשל מורכבות‬
‫והדינמיות של קריירה של עורכי דין בישראל‪ ,‬בחרתי לתעד אך ורק את המשרה האחרונה‬

‫רכיב מרכזי המשפיע על הדיווח הוא הגירה בגיל מאוחר מגיל תיכון‪ 18% .‬מכלל השופטים היהודים‬ ‫‪207‬‬
‫הם כאלה שהיגרו לישראל ולא דווח בנוגע אליהם מעמד חברתי כלכלי‪ ,‬אך רק ‪ 5.6%‬מהשופטים‬
‫היהודים שמונו ב‪ 25-‬השנים האחרונות עונים על קריטריון זה‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם קבוצת המהגרים מוטה‬
‫לכיוון חברתי‪-‬כלכלי נמוך‪ ,‬לא סביר כי מדובר בנתונים המשפיעים בצורה משמעותית על הנתונים‪.‬‬
‫לימודי המנדט (שיעורי משפט); אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית; אוניברסיטת בר‪-‬‬ ‫‪208‬‬
‫אילן; אוניברסיטת חיפה; המרכז הבינתחומי; המכללה למנהל; שערי משפט; מכללת נתניה; המרכז‬
‫האקדמי למשפט ולעסקים (מכללת רמת גן למשפטים); הקרייה האקדמית אונו; המרכז האקדמי‬
‫כרמל; המכללה האקדמית צפת; המכללה האקדמית ספיר; המרכז האקדמי פרס; רמות משפט‪ .‬ראוי‬
‫לציין כי על אף ההיסטוריה המורכבת של חלק ממוסדות החינוך המשפטיים בישראל‪ ,‬התייחסתי לכל‬
‫אחד מהם כמוסד אחיד‪ ,‬אך זאת אגב תיעוד של מועד סיום הלימודים‪ ,‬שמאפשר הבחנה בדיעבד בין‬
‫המוסדות‪ .‬למשל‪ ,‬הפקולטה למשפטים ברמת אביב‪ ,‬שגלגולה הראשון כבית הספר למשפטים‬
‫ולכלכלה‪ ,‬המשכה כשלוחה של האוניברסיטה העברית ולבסוף כפקולטה עצמאית במסגרת‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫ארצות הברית; קנדה; בריטניה; מדיניות האימפריה הבריטית לשעבר; גרמניה; מזרח אירופה;‬ ‫‪209‬‬
‫אירופה – אחר; האימפריה העות'מנית; אסיה ואפריקה – המזרח התיכון; אחר‪.‬‬
‫בית משפט עליון; בית משפט מחוזי; בית משפט שלום; בית דין לעבודה; בית משפט אחר;‬ ‫‪210‬‬
‫פרקליטות; צה"ל; משטרה; משרד המשפטים – ייעוץ משפטי; משרד המשפטים – אחר;‬
‫משרד‪/‬רשות ממשלתיים; רשות מקומית; ציבורי – אחר‪.‬‬
‫ארגון חברה אזרחית; סנגוריה ציבורית‪.‬‬ ‫‪211‬‬
‫סגל עזר שיפוטי; פרקליטות; משרד המשפטים (אחר); משרד‪/‬מוסד‪/‬רשות ממשלתיים; כוחות‬ ‫‪212‬‬
‫הביטחון (צבא‪ ,‬משטרה‪ ,‬שב"כ‪ ,‬מוסד‪ ,‬שב"ס); רשות מקומית; ביטוח לאומי; סנגוריה ציבורית;‬
‫ציבורי אחר; אקדמיה; חברה אזרחית; עריכת דין פרטית; מגזר פרטי אחר‪.‬‬

‫‪65‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫טרום‪-‬מינוי למשרה שיפוטית‪ .‬קידוד זה נעשה אלא אם כן מקום עבודה זה היה בן שנה‪-‬‬
‫שנתיים בלבד וקדמה לו יציבות ארוכת שנים במקום עבודה אחר‪ .‬שיטה זו נבחרה מצד‬
‫אחד תחת ההנחה שמקום העבודה שממנו ממונה שופט הוא תחנה מקצועית משמעותית‬
‫המשקפת ככלל את הקריירה טרום‪-‬שיפוט‪ ,‬ומצד אחר כי קיימים לכך חריגים‪ ,‬כדוגמת‬
‫שופט צבאי שבין שחרורו משירות קבע ועד למועד המינוי בפועל עובד תקופה קצרה‬
‫בשוק הפרטי‪ .‬שיעור דיווח של משרה אחרונה‪ .94.7% :‬שיעור הדיווח על משרה אחרונה‬
‫בקרב שופטים שמונו משנת ‪ 1960‬ואילך‪.97% :‬‬

‫נספח ב‪ :‬מנגנוני בחירת שופטים‬

‫מערכת השפיטה האזרחית (בשונה מבתי הדין העדתיים) מורכבת בעיקרה משלוש‬
‫ערכאות‪ :‬בתי משפט השלום‪ ,‬בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון‪ ,‬היושב כערכאת‬
‫ערעור עליונה וכבית דין גבוה לצדק‪ .‬בצד מערכת זו פועל מערך בתי הדין לעבודה (בתי‬
‫דין אזוריים ובית דין ארצי‪ ,‬המשמש ערכאת ערעור)‪ ,‬שעליו מפקח בית המשפט העליון‬
‫בשבתו כבג"ץ‪.‬‬
‫המנגנון למינוי שופטים בישראל הוא מנגנון ייחודי‪ ,‬שעיקרו בפעולת הוועדה לבחירת‬
‫שופטים‪ ,‬המוסמכת לבחור שופטים ורשמים בכירים‪ ,‬כאשר המינוי הפורמלי נעשה בידי‬
‫נשיא המדינה ושר המשפטים בהתאם‪ 213.‬בוועדה חברים שר המשפטים (המכהן כיו"ר‬
‫הועדה)‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬נציג ממשלה נוסף הנבחר בידי הממשלה‪ 214,‬שני‬
‫שופטים נוספים הנבחרים בידי חבר השופטים לתקופת כהונה של שלוש שנים‪ ,‬שני חברי‬
‫כנסת הנבחרים בידי הכנסת בהצבעה חשאית ושני נציגי לשכת עורכי הדין הנבחרים על‬
‫ידי המועצה הארצית לתקופת כהונה של שלוש שנים‪ 215.‬כל מוסד נדרש לבחור לוועדה‬
‫באישה אחת לפחות‪ ,‬כך שיש ייצוג הולם של ארבע נשים לפחות בוועדה‪ 216.‬הוועדה‬
‫מקבלת את הכרעותיה ברוב של חמישה חברי ועדה‪ ,‬מלבד בנוגע למינוי שופטים לבית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬שאז נדרש רוב של שבעה חברי ועדה‪217.‬‬
‫הליך המינוי של שופטים‪ ,‬רשמים בכירים ורשמים מתחיל בהגשת בקשה למינוי‪.‬‬
‫לאחר עיבוד המידע‪ ,‬המועמד מרואיין בידי ועדת איתור‪ 218.‬ככלל‪ ,‬מועמדים שלא נדחו‬
‫בשלב זה נשלחים לקורס מועמדים לשפיטה מטעם המכון להשתלמות שופטים‪ ,‬המועבר‬

‫ס' ‪(4‬א) לחוק יסוד‪ :‬השפיטה; ס' ‪84‬א(א)(‪ )1‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד–‪.1984‬‬ ‫‪213‬‬
‫שופטים בבית הדין לעבודה מתמנים על ידי הוועדה לבחירת שופטים‪ ,‬אלא שחבר הממשלה הנוסף‬ ‫‪214‬‬
‫הוא שר הכלכלה‪ .‬ראו ס' ‪(4‬א) לחוק בית הדין לעבודה‪ ,‬התשכ"ט–‪.1969‬‬
‫ס' ‪ )2( ,)1(6‬ו‪ )3(-‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד–‪.1984‬‬ ‫‪215‬‬
‫ס' ‪3(6‬א) לחוק בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪216‬‬
‫ס' ‪(7‬ג) לחוק בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪217‬‬
‫הוראת נוהל של מנהל בתי המשפט ‪" 2–09‬נוהל איתור וקליטת רשמים" (‪ ;)1.3.2009‬הוראת נוהל‬ ‫‪218‬‬
‫של מנהל בתי המשפט ‪" 5–09‬נוהל הטיפול בבקשה למינוי שופט" (‪.)6.7.2009‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪66‬‬

 ‫מקום ליד השולחן‪ :‬על ההרכב החברתי והמקצועי של הרשות השופטת‬

‫על ידי שופטים המכהנים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים ועל ידי‬
‫פסיכולוג תעסוקתי‪219.‬‬
‫לאחר סיום הקורס מקבלת ועדת האיתור לידיה את תוצאות הקורס ומחליטה אם‬
‫להוסיף את המועמד למאגר המועמדים לכהונה‪ .‬מועמדים לשיפוט ולכהונה בתפקיד רשם‬
‫בכיר מועלים לדיון במליאת הוועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬שר המשפטים או‬
‫שלושה חברי ועדה כאחד‪ 220.‬מועמדים לכהונת רשם מומלצים לשר המשפטים ונשיא‬
‫בית המשפט העליון על ידי ועדה המורכבת מנשיא בית המשפט שאליו מיועד הרשם‬
‫להתמנות ומנהל בתי המשפט או מי מטעמו‪221.‬‬
‫חוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪ ,‬התשמ"ד–‪ 1984‬קובע את תנאי הכשירות לערכאות‬
‫השונות‪ .‬בעיקרו של דבר דרישות הכשירות הן להכשרה משפטית‪ 222,‬ניסיון משפטי‪223‬‬
‫ואזרחות ישראלית‪ 224.‬בצד אלה‪ ,‬ס' ‪11‬א לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה‬
‫לבחירת שופטים)‪ ,‬התשמ"ד–‪ 1984‬מונה את התכונות שעל הוועדה לשקול בבואה לבחור‬
‫שופטים‪ .‬רשימת תכונות זו משקפת תפיסה מקצועית של הדרישות משופט‪ ,‬כגון בקיאות‬
‫משפטית‪ ,‬יעילות וכושר עבודה‪ ,‬מזג שיפוטי ויושר אינטלקטואלי‪.‬‬
‫כמה מינויים נחשבים כ"קידום" של שופטים בתוך המערך‪ :‬מינוי לערכאה גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬מינוי לתפקיד ניהולי או מינוי כשופט בכיר (מינוי המזכה בתוספת שכר ותנאים‬
‫סוציאליים בלבד)‪ 225,‬כאשר ועדות איתור מעורבות בהליכי הקידום השונים‪226.‬‬
‫קידום לערכאה גבוהה יותר נעשה באמצעות הוועדה לבחירת שופטים‪ ,‬אך פעמים‬
‫רבות קודם לכך מינוי זמני (מינוי לכהונה בפועל) שנעשה בידי שר המשפטים בהסכמת‬

‫נטען שמרבית המועמדים הנשלחים לקורס נמצאים כלא מתאימים‪ .‬ראו תומר זרחין "רוב המועמדים‬ ‫‪219‬‬
‫לשיפוט נמצאים לא מתאימים" הארץ – חדשות (‪.https://bit.ly/3iTqcJ2 )22.4.2008‬‬
‫ס' ‪(7‬ב) לחוק בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪220‬‬
‫מועמדים לכהונת רשם בבית דין לעבודה מומלצים על ידי ועדה המורכבת מנשיא בית הדין הארצי‬ ‫‪221‬‬
‫או מי מטעמו‪ ,‬ממנהל בתי המשפט או מי מטעמו ומנציג שר הכלכלה‪ .‬ראו ס' ‪(8‬ג) לנוהל של מנהל‬
‫בתי המשפט ‪" 2–09‬נוהל איתור וקליטת רשמים" (‪.)1.3.2009‬‬
‫ובמקרה של שופט בית המשפט העליון חלופה לכך היא היות המועמד "משפטאי מובהק"‪ .‬ס' ‪4–2‬‬ ‫‪222‬‬
‫לחוק בתי המשפט‪.‬‬
‫בעריכת דין‪ ,‬שפיטה או הוראת משפטים במוסד להשכלה גבוהה‪ .‬הניסיון הנדרש הוא של חמש שנים‬ ‫‪223‬‬
‫למינוי לבית המשפט השלום‪ ,‬שבע שנים למינוי לבית המשפט המחוזי ועשר שנים למינוי לבית‬
‫המשפט העליון‪ .‬ראו שם‪.‬‬
‫ס' ‪(5‬א) לחוק בתי המשפט‪ .‬ס' ‪(5‬ב) אף מוסיף כי על שופט שהוא בעל אזרחות נוספת לעשות את‬ ‫‪224‬‬
‫המאמץ המרבי לשחרור מאזרחות זו‪ .‬ס' ‪ 6‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה גם קובע חובה להצהרת אמונים‪.‬‬
‫הוראת נוהל של מנהל בתי המשפט ‪" 6–09‬אמות מידה למינוי שופט בכיר" (‪ )13.7.2009‬שנקבע‬ ‫‪225‬‬
‫בהתאם להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית‪ ,‬התשמ"א–‪.1981‬‬
‫הוראת נוהל של מנהל בתי המשפט ‪" 7–09‬נוהל מינוי סגן נשיא" (‪ ;)1.9.2009‬הוראת נוהל של מנהל‬ ‫‪226‬‬
‫בתי המשפט ‪" 1–2016‬נוהל מינוי נשיא" (‪ ;)11.12.2016‬למקרה היוצא מהכלל ראו רויטל חובל‬
‫"בניגוד לנהלים‪ ,‬לבני וגרוניס מינו נשיא בית משפט בתל אביב ללא מכרז" הארץ – חדשות‬
‫(‪.https://bit.ly/33VHFwq )1.9.2014‬‬

‫‪67‬‬ ‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬

 ‫אלון חספר‬

‫נשיא בית המשפט העליון‪ 227.‬עם זאת‪ ,‬בבית המשפט העליון לא מונו בעשור האחרון –‬
‫מאז כהונת פרופ' דניאל פרידמן בתפקיד שר המשפטים – שופטים במינוי זמני‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫החל מתקופתה של הנשיאה ביניש פועלת ועדת איתור (שבה חברים שני שופטים‬
‫בדימוס) המסייעת לנשיאה בגיבוש חוות דעת על שופטי בית משפט השלום המבקשים‬
‫להתמנות לבית המשפט המחוזי‪228.‬‬
‫בצד תפקידי שופט ורשם בכיר‪ ,‬שמינוי אליהם נעשה כאמור לפי בחירתה של הוועדה‬
‫לבחירת שופטים‪ ,‬קיימים תפקידים נוספים במערכת שמינוי להם נעשה בידי גורמים‬
‫אחרים‪ .‬כך‪ ,‬רשמים ושופטים עמיתים ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר‬
‫המשפטים‪ 229,‬ומינוי שופטים לתפקידים ניהוליים (נשיא בית משפט‪ ,‬סגן נשיא בית‬
‫משפט ומנהל בתי המשפט) נעשה בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט‬
‫העליון‪ .‬בשונה מכך‪ ,‬בבית המשפט העליון הנשיא והמשנה לנשיא נבחרים על ידי הוועדה‬
‫לבחירת שופטים‪ ,‬ומינוי זה נעשה באופן מסורתי בדרך של "שיטת הסניוריטי"‪ ,‬שלפיה‬
‫המינוי לתפקידים נעשה לפי ותק השופטים בבית המשפט העליון‪ 230.‬מינוי לתפקיד‬
‫שיפוט ייעודי נעשה בידי נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬שר המשפטים וגורמים שיפוטיים‬
‫נוספים‪231.‬‬

‫ס' ‪( 10‬א) לחוק בתי המשפט‪ .‬המינוי הזמני יכול לשמש גם לגמישות ניהולית ולתגבר בית משפט‬ ‫‪227‬‬
‫באמצעות שופט מערכאה גבוהה יותר‪.‬‬
‫מרים נאור דברים בכנס השופטים והרשמים הארצי ‪ 2015‬במלון רמדה בירושלים ‪.)31.8.2015( 6–2‬‬ ‫‪228‬‬
‫ראו גם עע"ם ‪ 414/18‬התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת‬
‫בתי המשפט (פורסם בנבו‪( )13.12.2018 ,‬החלת חוק חופש המידע על פעילות הוועדה)‪.‬‬
‫מינוי רשם נעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון באישור שר המשפטים‪ .‬ראו ס' ‪(84‬א) לחוק בתי‬ ‫‪229‬‬
‫המשפט‪ .‬מינוי שופט עמית נעשה בידי "שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד"‪ .‬ראו ס'‬
‫‪10‬א(א) לחוק בתי המשפט‪.‬‬
‫ס' ‪ 9–8‬ו‪ 82-‬לחוק בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪230‬‬
‫כך למשל‪ ,‬מינוי למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב נעשה על ידי נשיא בית המשפט‬ ‫‪231‬‬
‫העליון בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר‪ ,‬ס' ‪42‬ד לחוק בתי המשפט;‬
‫מינוי שופט לעניינים מקומיים נעשה על ידי שר המשפטים באישור נשיא בית המשפט העליון‪ .‬ראו ס'‬
‫‪ 57‬לחוק בתי המשפט; מינוי שופט נוער נעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר‬
‫המשפטים‪ .‬ראו חוק הנוער (שפיטה‪ ,‬ענישה ודרכי טיפול)‪ ,‬התשל"א–‪ .1971‬מינוי שופט תעבורה‬
‫נעשה בדרך של מינוי שופט שלום‪ .‬ראו ס' ‪(26‬ד) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]‪.‬‬

‫מחקרי משפט לג‪ ,‬התשפ"א – ‪2021‬‬ ‫‪68‬‬