Professional Documents
Culture Documents
אלון חסר
אלון חסר
הרשות השופטת
* אלון חספר
תקציר א .מבוא ב .ביקורת של זהויות :ייצוג חסר במערכת השפיטה הישראלית .1
מין ומגדר (נשים) .2אתניות – עדתיות – ומעמד (מזרחים ,יוצאי ברית המועצות וחברי
העדה האתיופית) .3לאום (ערבים אזרחי ישראל) .4דתיות (דתיים-לאומיים
וחרדים) (א) חרדים (ב) דתיים-לאומיים (ג) מסורתיים .5עמדה פוליטית (ימנים
ושמרנים) ג .מתודולוגיה .1המידע המקודד .2דרכי בדיקה והשוואה ד.
ממצאים .1ממצאים כלליים .2ממצאים פרטניים (א) מגדר (ב) לאום (ג) מעמד
חברתי-כלכלי ועדתיות יהודית (ד) רקע דתי ה .דיון וסיכום
תקציר
בשלושת העשורים האחרונים הגבירו דוברים בתקשורת ,במערכת הפוליטית ,באקדמיה ובשדה
המשפטי את ביקורתם על כך שהמערכת המשפטית ככלל ,ומערכת השפיטה בפרט ,מועלות
בתפקידן לפעול למען "אינטרס הציבור" .תחת זאת ,כך נטען ,מערכות אלו משרתות קבוצות
חברתיות מסוימות ומייצגות אותן ואת האינטרסים שלהן .אחד המוקדים העיקריים של
ביקורות אלו הוא הרכבּה החברתי והמקצועי של הרשות השופטת ודרכי המינויים בה,
ומשותפת להן התפיסה שלפיה מרבית השופטים הם בני קבוצה מצומצמת ואחידה ("השופטים
מרחביה") ,וכי הרכב "לא מייצג" זה משפיע בצורה משמעותית על פסיקותיהם של בתי
המשפט.
ביקורות אלו זוכות לביטוי ניכר בשיח האקדמי ובשיח הציבורי .מאמר זה – שהוא חלק
מפרויקט רחב יותר בנושא ההרכב החברתי של הרשות השופטת – שם לו למטרה לבחון אם
ביקורות אלו רגישות בצורה מספקת לשינויים ולתמורות שהתרחשו ומתרחשים בכל הנוגע
למינוי שופטים .השאלה שתיבחן היא אם יסודן בבסיס עובדתי מוצק ,או שמא הן נשענות על
תיאור של מציאות חברתית שהייתה נכונה בעבר בלבד ,אם בכלל.
תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים ,אוניברסיטת תל אביב .אב לנורית וניצן. *
המאמר מבוסס על חלק מעבודת תזה לתואר שני שנכתבה בהנחייתו של פרופ' ישי בלנק (ועל
ההנחיה המסורה תודות לו) .המחבר מודה לענת ויידרגורן ,נועם וייס וענת עובדיה רוזנר על שקראו
טיוטות קודמות והעירו הערות מועילות ביותר ,ולתמי קריכלי-כץ על התמיכה והליווי בתכנון וניתוח
המחקר האמפירי .עוד תודות לנעמי גוברין ,אלאא חאג'-איה ,יארא חידר ורון (רונסול) סולומון על
הסיוע באיסוף המידע הביוגרפי .מאגר המידע שבבסיס המאמר ,המכסה את כלל השופטים והרשמים
שכיהנו בישראל בשנים 2016–1948זמין לשימוש כלל הציבור .ראו Alon Jasper, Israeli Judges,
.1948–2016, Harvard Dataverse, V1 (2020) https://bit.ly/313lYsh
עיקרו של המאמר בהצגת מחקר אמפירי מקיף על אודות הרכבה החברתי והמקצועי של הרשות
השופטת והעמדת הממצאים אל מול הטענות המרכזיות של אותן ביקורות .כך ,המאמר מאפשר
להעריך ,הערכה ראשונית ,את מידת התאמתן של הביקורות ,בנוסחן הנוכחי ,לרשות השופטת
של העשור השני של המאה העשרים ואחת ,והוא מראה כי בעוד הביקורת על ההרכב החברתי
של הרשות השופטת הכרחית ,ומוצדקת בחלקה ,בחלקים אחרים שלה היא אינה תואמת את
התמורות שעברה הרשות השופטת ב 30-השנים האחרונות.
א .מבוא
מי הם שופטי ישראל? הדימוי הציבורי הרווח מצייר תמונה שלפיה מרבית השופטים הם
בני קבוצה מצומצמת ואחידה מבחינות של פרמטרים חברתיים רבים :הם יהודים
אשכנזים חילונים .הם ליברלים שגדלו בערים הגדולות ובסביבה מבוססת כלכלית .הם
זכו לחינוך משפטי באותם מקומות (האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב) .הם
בעלי נטייה "תביעתית" ועבר משמעותי בשירות הציבורי .עקב כך ,נטען ,הם מחזיקים
בנקודת מבט ,באינטרסים ובערכים אחידים ,והרכב "לא מייצג" זה משפיע בצורה
משמעותית על פסיקותיהם של בתי המשפט 1.דימוי זה יוצר הנגדה בין ה"עם" ,לבין
מערכת השפיטה המורכבת מאליטה סגורה :ה"שופטים מרחביה"2.
הספרות העולמית בנושא זה עשירה ביותר .לסקירה עדכנית ראו רונן פרי ואח' "הטיות מגדריות 1
בתפיסת הכרעות שיפוטיות" המשפט כד .)2018( 239 1ראו גם Orley Ashenfelter et al., Politics
and the Judiciary: The Influence of Judicial Background on Case Outcomes, 24 J. LEGAL
) .STUD. 257, 257 (1995למחקרים ממוקדים בהקשר הישראלי ראו קרן וינשל-מרגל אידאולוגיה
וחוק בפסיקת בית המשפט העליון :ניתוח כמותי והשוואתי ( )2016( 129להלן וינשל-מרגל
אידאולוגיה וחוק) (טענה שלפיה אף על פי שלמגדר או למוצא של שופטי בית המשפט העליון לא
נמצאה השפעה על הפסיקה בנושאים מסוימים ,הזהות הדתית של שופטי בית המשפט העליון
נמצאת ב"מתאם חזק ביותר" עם החלטות הנוגעות לחופש דת ,כך שנצפתה נטייה של שופטים דתיים
"לתמוך באופן עקבי באינטרסים דתיים" .וינשל-מרגל מצאה גם קשר חלש בין מידת דתיות לעמדות
הקשורות בזכות לבחור ולהיבחר .שם ,בעמ' Guy Grossman et al., Descriptive ;)131
Representation and Judicial Outcomes in Multiethnic Societies, 60 AM. J. POL. SCI. 44
)( (2016תוצאות המחקר הראו כי לנאשם ערבי סיכויים גבוהים יותר לזכות בערעור – וסיכוי נמוך
יותר להפסיד בערעור של התביעה – כשהמותב כולל לפחות שופט ערבי אחד); אורן גזל אייל ואח'
"ערבים ויהודים בהליכי הארכת מעצר ראשוני" משפטים לח ( )2009( 627תוצאות המחקר הראו כי
"כאשר השופט הוא יהודי ,הסיכויים של חשוד יהודי להשתחרר גדולים מהסיכויים של חשוד ערבי
להשתחרר באותן נסיבות" ,וכי בעניינו של שחרור יהודי "סיכויי שחרורו על ידי שופט יהודי גדולים
יותר ,לעומת סיכויי שחרורו על ידי שופט ערבי באותן נסיבות"); ראו גם & Oren Gazal-Ayal
Raanan Sulitzeanu-Kenan, Let My People Go: Ethnic In-Group Bias in Judicial Decisions:
Evidence from a Randomized Natural Experiment, 7 J. EMPIRICAL LEGAL STUD. 403
) .(2010והשוו :בירנהק וגוסרסקי ״כסאות ייחודיים״ ,להלן ה"ש ( 10בירנהק וגוסרסקי לא מצאו
קשר מובהק בין מאפיינים חברתיים (מגדר ,דת ,ומוצא) של שופטי בית המשפט העליון החברים
בקבוצות "מיעוט" לבין שיעור דעות המיעוט שאותם שופטים מנפקים); רינה בוגוש ורחל דון-יחיא
דימוי זה עומד במוקד הביקורת ,המושמעת בשלושת העשורים האחרונים ביתר שאת,
שלפיה המערכת המשפטית ככלל ,ומערכת השפיטה בפרט – היא הרשות השופטת –
מועלות בתפקידן לפעול למען "אינטרס הציבור" .תחת זאת ,כך נטען ,מערכות אלו
משרתות קבוצות חברתיות מסוימות – אידאולוגיות ,חברתיות ,כלכליות ותרבותיות –
ומייצגות אותן ואת האינטרסים שלהן אגב הדרתן והכפפתן של קבוצות חברתיות
מתחרות.
קו טיעון מרכזי באותן ביקורות קורא לשילובם של חברי הקבוצות המודרות במסגרת
הרשות השופטת .לכך יש תכלית כפולה :הן כתרופה להדרתן הישירה מאתר שלטוני זה,
על מנת לחלק באופן שוויוני יותר את הטובין הישירים שהוא מספק לשופטים עצמם (הון
ממשי וסימבולי) ,והן לאור האמונה שפסיקות בתי המשפט מושפעות מזהות השופטים,
ועל כן ,על מנת להביא לשינוי בעמדות המהותיות של בתי המשפט ,יש לשנות את הרכב
המערכת ,מבחינת הרקע החברתי והמקצועי של השופטים3.
אומנם התביעות לשילוב קבוצות חברתיות שונות נשמעו עוד בראשיתה של הרשות
השופטת בקום מדינת ישראל (ובמקצת המקרים אף טרם לכך) ,אך ההמשגה נעשתה
בעיקרה אגב פנייה לאתוס הליברלי-מקצועי או הקולקטיבי-מדינתי 4.לעומת זאת ,נוכח
התגברותם של הקולות והעמקת דרישותיהם בשנים האחרונות ניתן לכלול את כולן תחת
המונח "ביקורת של זהויות" ,הנגזר מהמונח הרווח "פוליטיקה של זהויות״" .פוליטיקה
של זהויות" היא תנועה פוליטית ,תרבותית ואינטלקטואלית בת כמה עשורים ,שתפיסתה
היא שזהויות קולקטיביות שונות הן קריטיות להבנה העצמית ולארגון הפוליטי והחברתי
של פרטים בחברה ובמדינה ,וכי זהויות קולקטיביות אלו (מגדר ,לאום ,דת ,אתניות)
מכווינות את הפעילות הפוליטית 5.בבסיס התפיסה מונחת הטענה שהפוליטיקה תמיד
מגדר ומשפט :אפליית נשים בבתי המשפט בישראל (( )1999טענה כי לא נמצאה שונות סטטיסטית
בין שופטות לבין שופטים בהחלטות הנוגעות לעבירות מין).
ראו למשל תומר ניר "אין שופטים בירושלים :לא רוצים שופט מתנחל בעליון" סרוגים – חדשות 2
( ;https://bit.ly/36UU0To )20.11.2011נעמי לויצקי העליונים ;)2006( 112מנחם מאוטנר
"המשפט הסמוי מן העין" אלפיים ;)1998( 45 ,16והשוו אבירמה גולן "מי כאן האליטה" הארץ –
דעות ("( https://bit.ly/3iU7qkS )23.11.2011מחול השדים סביב המינויים לבית המשפט העליון
מתבסס על הנחה שגויה :כל הצדדים [ ]...מתקוטטים על האליטה המשפטית בוויכוח שכוחו יפה
למציאות שלפני 30שנה .כאילו מתהלכים בינינו עדיין הפרקליטים ,השופטים והיועצים המשפטיים
בעלי המבטא היקי מרחביה ,ואין בלתם").
הדיון בסוגיה האחרונה בולט ציבורית בייחוד בנוגע להרכב בית המשפט העליון ,אך נשמעות טענות 3
הנוגעות לכלל הרשות השופטת .ראו את הדיון וההפניות אצל מנחם מאוטנר "מינוי שופטים לבית-
המשפט העליון בחברה רב-תרבותית" מחקרי משפט יט .)2003( 423
ראו למשל תיאורו של כתבן בנוגע למאבק למינוין של שופטות ואת תיאורו של לוריא בנוגע למאבק 4
למינויים של שופטים ערבים" .לא עוד פטרוזיליה" וכן "מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט
בישראל" להלן ה"ש .10
לדיון מקיף בהגדרות השונות לפוליטיקת זהויות ראו Mary Bernstein, Identity Politics, 31 ANN. 5
).REV. SOC. 47 (2005
הייתה "של זהויות" .על כן ,מדובר אך בהליך של שיום ( )namingוהנעה פוליטית של
קבוצות שבעבר היו מודרות ומוכפפות באופן שמנע מהן להתארגן באופן אפקטיבי לשם
קידום מטרות קבוצתיות 6.תפיסה זו מקודמת בעשורים האחרונים בישראל על ידי חברי
קבוצות שונות ,שחלקן הודרו בעבר מהמערכת הפוליטית ,הכלכלית והתרבותית
בהקשרים שונים.
בהתאם ,השימוש של מאמר זה במונח "ביקורת של זהויות" הוא ככותרת כללית
לכמה ביקורות שונות – ביקורת פמיניסטית ,אתנית ,לאומית ,דתית ואידאולוגית – אשר
שותפות לרעיון שזהויות קולקטיביות שונות הן קריטיות להבנה העצמית ולארגון
הפוליטי והחברתי של פרטים בחברה ובמדינה .ביקורות אלו אף שותפות לטענה ,כל אחת
מזווית אחרת ובדגשים שונים ,שהמערכת המשפטית שותפה ליצירה של היררכיה ביניהן,
לפגיעה שיטתית בקבוצות מסוימות ולהדרה שלהן ממוקדי כוח ומתהליכי קבלת
החלטות 7.התמורה שמציעים הזהותנים היא אפוא הדגשת האינטרסים ,הערכים ונקודת
המבט הקבוצתית ,לא רק שלהם – אלא גם של חברי הקבוצות המחזיקות בכוח הקיים.
מאמר זה – שהוא חלק מפרויקט רחב יותר בנושא ההרכב החברתי של הרשות השופטת
– שם לו למטרה לבחון אם ביקורות אלה רגישות בצורה מספקת לשינויים ולתמורות
שהתרחשו ומתרחשות בכל הנוגע למינוי שופטים .השאלה שנבחנת היא אם יסודן של
הביקורות בבסיס עובדתי מוצק ,או שמא הן נשענות על תיאור של מציאות חברתית
שהייתה נכונה בעבר בלבד ,אם בכלל.
המענה לשאלה זו ניתן על ידי הצגת מחקר אמפירי מקיף (ראשון מסוגו) על אודות
הרכבה החברתי והמקצועי של הרשות השופטת והעמדת הממצאים אל מול הטענות
המרכזיות של אותן ביקורות .כך ,המאמר מאפשר להעריך ,באופן ראשוני ,את מידת
התאמתן של הביקורות לרשות השופטת בסוף העשור השני של המאה העשרים ואחת.
המחקר ,שנערך במסגרת עבודת תזה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ,כולל קידוד
ביוגרפי של כלל השופטים והרשמים שכיהנו במדינת ישראל משנת 1948ועד סוף שנת
,2016סך של 1,491שופטים ורשמים.
המחקר מעלה כי הדימוי של הרשות השופטת ,כפי שהוא מוצג על ידי הביקורות
השונות ,היה נכון להרכב החברתי של הרשות השופטת בשנת .1992במועד זה אכן
אך לטענות שזוהי תפיסה פוסט-מודרנית ונאו-ליברלית במאפייניה ראו למשל LISA DUGGAN, THE 6
TWILIGHT OF EQUALITY? NEOLIBERALISM, CULTURAL POLITICS, AND THE ATTACK ON
) ;DEMOCRACY (2004דני גוטוויין "זהות נגד מעמד :רב תרבותיות כאידיאולוגיה ניאו–ליברלית"
תיאוריה וביקורת ;)2001( 241 ,19אייל גרוס "הפוליטיקה של זכויות להט"ב :בין (הומו)
נורמטיביות ו(הומו) לאומיות לפוליטיקה קווירית" מעשי משפט ה ;)2013( 101גילה שטופלר
"המיעוט הערבי ,המיעוט החרדי והתאוריה הרב-תרבותית במדינה יהודית ודמוקרטית" משפט,
מיעוט וסכסוך לאומי ;)2017( 24 ,11והשוו יוסי יונה ויהודה שנהב "המצב הרב-תרבותי" תיאוריה
וביקורת .)2000( 163 ,17
חלקן אף רואות במערכת המשפטית גורם המשתתף בכינון זהויות אלו. 7
הייתה הרשות השופטת הומוגנית במידה רבה ,בפרמטרים חברתיים ומקצועיים שונים,
כגון מגדר ,לאום ,היישובים שבהם גדלו השופטים והרקע המקצועי שממנו הגיעו .לעומת
זאת ,ב 25-השנים האחרונות התחוללו תמורות משמעותיות בהרכב החברתי של הרשות
השופטת :במהלך תקופה זו גדל חלקן היחסי של השופטות ,כך שכיום הן מהוות מעל ל-
50%מכלל השופטים; שיעור השופטים הערבים הכפיל עצמו (אם כי נותר פחות ממחצית
שיעורם בחברה הישראלית); שיעורם של שופטים יהודים בעלי רקע דתי-לאומי ,שכבר
בשנות התשעים של המאה הקודמת נע סביב חלקם באוכלוסייה הכללית ,עלה אל מעבר
לשיעורם באוכלוסייה; שיעורם של שופטים יהודים שגדלו בפריפריה החברתית-כלכלית
של ישראל הכפיל את עצמו ,כך שהוא עומד כיום על רבע מהשופטים היהודים (אך
שיעור זה עודנו נמוך ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית).
יתרה מכך ,ממצאי המחקר מעלים כי חלק מהשינוי הוא בכניסתן של נשים בעלות
זהויות מצטלבות :נשים ערביות ,נשים יהודיות בעלות רקע דתי ונשים יהודיות ממעמד
חברתי-כלכלי נמוך 8.שינוי זה התרחש בד בבד עם השינוי ברקע המקצועי של השופטים
בטרם מינוים לשיפוט :ירידה בשיעור בוגרי האוניברסיטאות הוותיקות ועלייה דרמטית
בשיעורם של שופטים שלמדו במכללות או באוניברסיטאות ,שנפתחו החל בשנות
התשעים ,ובגיוון מסלולי הקריירה שמהם מגיעים השופטים .עם זאת ,על אף השינוי
הניכר ,הרשות השופטת עודנה אתר שבו קבוצות חברתיות רבות (ערבים ,חרדים ,יוצאי
הפריפריה ,מזרחים ,ובמידה פחותה אף נשים) אינן מצויות באופן התואם את שיעורן
באוכלוסייה הכללית ,ונמצאו פערים (במרבית המקרים לא זניחים אך גם לא עצומים)
בפיזורם של השופטים מאותן קבוצות אוכלוסייה ברשות השופטת.
העמדתם של תוצרי המחקר האמפירי אל מול הביקורות מאפשרת אפוא לשכלל את
הדיון הביקורתי ולדייק אותו .הדבר נובע מן הבסיס העובדתי שמאמר זה מציע ,המאפשר
קונקרטיזציה של טענות כלליות בנוגע לייצוג חסר במערכת השפיטה אל עבר שאלות
העוסקות במנגנונים הפוליטיים ,הכלכליים והמבניים ,המאפשרים ייצוג וגיוון חברתי
(ומתווים את גבולותיו).
כמובן שגם "גבר אשכנזי עשיר" הוא אדם בעל זהויות מצטלבות ,אך הספרות בנוגע ל- 8
intersectionalityמצביעה על כך שיש חשיבות בעמידה על מקומם החברתי של מי שמצוי בנקודת
ההצטלבות של מערכי ריבוד ,הדרה או דיכוי חברתיים .ראו Kimberle Crenshaw, Mapping the
Margins: Intersectionality, Identity Politics, and Violence against Women of Color, 43
).STAN. L. REV. 1241 (1991
הוא עמל במלאכת כתיבתם של פסקי דין .לפי דימוי זה ,למאפייניו האישיים ולרקעו
החברתי של השופט רלוונטיות מועטה ,אם בכלל קיימת כזו ,לתפקידו כשופט.
היום דימוי זה אינו משכנע (אם בכלל היה משכנע בעבר) .ב 30-השנים האחרונות
הוסב הזרקור האקדמי והציבורי בישראל אל השופטים ואל רקעם טרם עטו את גלימת
השופט .הסבת הזרקור מבהירה כי תפיסת עולמם וניסיון חייהם של השופטים משפיעים
על ההחלטות .בין שלל גורמים אלו בולטים רכיבי זהות :השיוך העצמי והחברתי של
פרטים לקבוצות שונות .כך ,בעשורים האחרונים נשמעות בישראל ביקורות שונות על כך
שהמערכת המשפטית ככלל ,ומערכת השפיטה בפרט ,מועלת בתפקידה לפעול למען
"אינטרס הציבור" בכללותו ,ובמקום זאת היא משרתת קבוצות חברתיות שונות –
אידאולוגיות ,חברתיות ,כלכליות ותרבותיות – אגב הדרתן והכפפתן של קבוצות
מתחרות .כאמור ,חלק ניכר מתוך אותן ביקורות קורא לשילובם של חברי הקבוצות
המודרות במסגרת הרשות השופטת ,הן כתרופה להדרתן הישירה מאתר שלטוני זה ,והן
על מנת להביא לשינוי בעמדות המהותיות של בתי המשפט .לביקורות אלו יש פעמים
רבות בסיס תאורטי משותף בתפיסה הסוציולוגית של המערכת המשפטית כאתר שבו
באים לידי ביטוי קונפליקטים חברתיים ,ושל המשפט עצמו כתוצר משתנה של אותם
קונפליקטים ,לרבות כאתר המרסן התפרצויות חריפות שלהם9.
התביעות לשילוב קבוצות חברתיות שונות במערכת השפיטה אינן חדשות .הן נשמעו
עוד בראשיתה של הרשות השופטת בקום מדינת ישראל (ובמקצת המקרים אף קודם לכן),
אך ההמשגה בעבר נעשתה בעיקרה תוך פנייה או לאתוס הליברלי-מקצועי או
הקולקטיבי-מדינתי 10.באופן ספציפי ,הרכב בית המשפט העליון זכה לביקורת ציבורית
ראו למשל מנחם מאוטנר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי" עיוני משפט יז 503 9
( ;)1993רונן שמיר "הפוליטיקה של הסבירות :שיקול-דעת ככוח שיפוטי" תיאוריה וביקורת 7 ,5
( ;)1994והשוו לדפנה ברק-ארז "משפט ואחדות חברתית בישראל" ספר גבריאל בך ( 667דוד האן
ואח' עורכים.)2011 ,
להרחבה בטענה זו ראו אלון חספר מקום ליד השולחן :על ההרכב החברתי של הרשות השופטת –12 10
( 19עבודת גמר לתואר "מוסמך במשפטים" ,אוניברסיטת תל אביב – הפקולטה למשפטים)2018 ,
(להלן :חספר תזה) .לכתיבה האקדמית שעוסקת במאבקים המוקדמים להשתלבות במערכת השפיטה
(והמערכת המשפטית ככלל) ראו בנוגע לנשים :אייל כתבן "לא עוד פטרוזיליה לייפוי הסלט :כניסתן
של נשים לתפקידי שיפוט ופרקליטות בארץ-ישראל ובמדינת ישראל" עיוני משפט לב 101 ,69
( ;)2010אייל כתבן ורות הלפרין-קדרי "' 'The Feminist Proposal is Ridiculousהמאבק על זכותן
של נשים לשמש עורכות דין בארץ ישראל" מחקרי משפט כה Eyal Katvan, The Entry ;)2009( 237
and Integration of Women into Judicial Positions in Israel, in GENDER & JUDGING 83
) .(Ulrike Schultz & Gisela Shaw eds., 2013בנוגע לערבים אזרחי ישראל ראו גיא לוריא "מינוי
שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל" משפט וממשל טז ;)2015( 307גיא לוריא "גיוון אנושי
בפרקליטות וברשות השופטת :המקרה של המיעוט הערבי" פרלמנט .)2017( 79בנוגע למזרחים ראו
ניר קידר "בן גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט העליון" מחקרי משפט יט
( )2003( 525–521 ,515להלן קידר "המאבק למינוי שופט ספרדי"); רון חריס "המתח העדתי :על
מינויו והשתקתו של השופט הספרדי הראשון" המשפט הישראלי – השנים המעצבות1977–1948 :
כבר מימיו הראשונים בנוגע להרכבו הפוליטי-מפלגתי והחברתי 11.עם זאת ,משנת ,1953
עת הופקדה הסמכות למינוי שופטים בידי הוועדה למינוי שופטים 12,ועד לשנות התשעים
של המאה הקודמת הומשגה הביקורת על הרכב בית המשפט העליון ,והמענה המוסדי
לה ,בעיקר באמצעות מושג ה"כיסאות הייחודיים" :פרקטיקה שבמסגרתה שופטים
החברים בקבוצות חברתיות מסוימות מונו לבית המשפט העליון בסמוך לפרישת שופטים
אחרים השייכים לאותן קבוצות .סדר המינויים וסמיכותם ,היוצרים מעין רצף בכהונת
השופטים ,הוביל לתפיסת המינויים כנוגעים ל"כיסא ייחודי"13.
לעומת זאת ,מאז שלהי המאה הקודמת התרחבה והתעצמה הביקורת הנשמעת כחלק
מהתנועה הרחבה יותר של פוליטיקת הזהויות .התמורה שמציעים הזהותנים היא הדגשת
האינטרסים ,הערכים ונקודת המבט הקבוצתית – לא רק שלהם ,אלא גם של הקבוצות
המחזיקות בכוח הקיים .יתרה מכך ,מושגי הייצוג ,השיקוף והמגוון החלו לתפוס מקום
בולט בשיח על אודות הרכב בית המשפט 14.כמו כן ,בעוד בעבר התמקדה תשומת הלב
הציבורית בבית המשפט העליון ,בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי הן בשיח האקדמי-
משפטי והן בשיח הציבורי-תקשורתי-פוליטי ,המרחיב את הדיון לכלל הערכאות
השונות 15.היבט נוסף של שינוי שיח זה הוא התפרקות/התפשטות של הביקורות
.)2014( 175בנוגע לנקודת מבט פוליטית-מפלגתית ראו אליקים רובינשטיין שופטי-ארץ – לראשיתו
לדמותו של בית המשפט העליון בישראל ( ;)1980פנינה להב "העוז והמשרה :בית המשפט העליון
בעשור הראשון לקיומו" עיוני משפט יד ;)1989( 485–484 ,479יצחק אולשן דין ודברים 223
( ;)1978נתן ברון משפט ,יצרים ופוליטיקה ( ;)2014נתן ברון "פרשת 'מסמך השופטים החסוי' :מבט
נוסף על הקמת מערכת השיפוט הישראלית בשנת תש"ח ( ")1948קתדרה ;)2005( 115נתן ברון
"שופט במצוקה :פרשת מינויו של שניאור זלמן חשין לבית-המשפט העליון בשנת תש"ח" זמנים:
רבעון להיסטוריה ;)2006( 93 ,82ניר קידר "הדמוקרטיה הישראלית ,שלטון החוק ועקרון אי תלות
השופטים בשנות המדינה הראשונות" בדרך הדמוקרטית :על המקורות ההיסטוריים של הדמוקרטיה
הישראלית (משה ליסק ואח' עורכים .)2012 ,לסקירה כללית ראו מיכאל דן בירנהק ודוד גוסרסקי
״כסאות ייחודיים ,דעות מיעוט ופלורליזם משפטי״ עיוני משפט כב .)1999( 499
כך ,במסגרת הדיון הפוליטי-ציבורי בסוגיה נשמעו טענות ,בין השאר ,על מינויו הפוליטי של צבי 11
ברנזון ,שכיהן כיועץ משפטי בהסתדרות בעברו ,על כך שאין מי שיישקף את ה"פועלים" ועמדות
השמאל (מפ"ם) וכן על הצורך במינוי "שופט דתי" ו"שופט ספרדי" .ראו קידר "המאבק למינוי שופט
ספרדי" ,לעיל ה"ש ,10בעמ' .523 ,521
בתחילה מכוח חוק השופטים ,התשי"ג– ,1953ס"ח 149ולאחר מכן מכוח חוק-יסוד :השפיטה ,ס"ח 12
התשמ"ד 78וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד– ,1984ס"ח .198וראו נספח ב מנגנוני
בחירת שופטים.
ראו בירנהק וגוסרסקי ״כסאות ייחודיים״ ,לעיל ה"ש ,10בעמ' .509 13
ראו חספר תזה ,לעיל ה"ש .10 14
ראו למשל אורי אהרונסון "שיהיה במזל :על אקראיות בסדרי הדין" פרוצדורות 163–162 ,135 15
(טליה פישר ואיסי רוזן-צבי עורכים ;)2014 ,אודי נוימן " :In a different voiceהאם לשופטים
דתיים יש קול שונה?" על הפרק :משפטים (בלוג הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן,
;https://bit.ly/2GXyMcv )19.6.2014יאיר שפירא "רוב ימני מבוזבז בוועדה – שופטים ושוטרים"
ערוץ ;https://bit.ly/3iTUbRd )14.10.2010( 7איציק וולף "שופטים דתיים? לא ניגשו מספיק
ה"מסורתיות" אל עבר קבוצות נוספות (למשל :הכללה חלקית של חברי העדה האתיופית
בביקורת המזרחית) ,או להכרה במורכבות של הצטלבות זהויות שמובילה לעיתים
להתנגשות באינטרסים (למשל :דרישה למינוי שופטות ערביות לבתי משפט לענייני
משפחה אל מול דומיננטיות גברית בבתי הדין השרעיים).
סך הביקורות מציירות תמונה דומה :מערכת השפיטה מורכבת מקבוצה מלוכדת
חברתית ותרבותית (יהודים אשכנזים חילונים וליברלים ,שגדלו בערים הגדולות ובסביבה
מבוססת כלכלית); מרבית חבריה זכו לחינוך משפטי באותם מקומות (האוניברסיטה
העברית ואוניברסיטת תל אביב); הם בעלי נטייה "תביעתית" (עבר משמעותי בשירות
הציבורי ,ובייחוד בפרקליטות) ומכאן שהם מחזיקים בנקודת מבט ,באינטרסים ובערכים
אחידים – ה"שופטים מרחביה" 16.דימוי זה יוצר הנגדה בין ה"עם" ,שהכנסת לכאורה
מייצגת אותו ,לבין מערכת השפיטה ,שאינה נבחרת במישרין בבחירות דמוקרטיות ,והיא
מורכבת מאליטה סגורה.
כך ,בשלהי המאה שעברה ותחילת המאה הנוכחית טענו חברי כנסת כי "מערכת
המשפט על הרכבה האתני ,היא מערבית אשכנזית" 17,כי ״אנשי בית המשפט העליון הם
משפטנים דגולים ,אך בהשקפת עולמם שייכים רובם לאסכולה אחת שמשקפת רק חלק
קטן מהחברה בנושאים כגון הומוסקסואליות״ 18וכי כי שינוי בהרכב החברתי יוביל לכך
ש"יהיה מגוון דעות נוספות שיוכלו לייצג יותר אוכלוסיות"19.
אף על פי שחלפו כ 25-שנים ,הביקורות ממשיכות להישמע ,ורכיבי הזהות השונים
משמשים בהן לעיתים יחדיו .כך למשל טען חבר הכנסת אורי אורבך כי "מה שנקרא
'האליטות הישנות' [ ]...פתאום אנשים אחרים שאף פעם לא היו ,פתאום יש להם יומרות
להיות בבית-המשפט העליון .מתנחל ,נביא אחד מזרחי ,שתיים אשה ,אחד מתנחל
ולעטוף לך ,או שאתה אוכל את זה פה? [ ]...ואיפה העולים מרוסיה? ואיפה
הדרוזים?" 20.בדומה נטען כי ""בית-המשפט הזה עשוי מעור אחד .אין בו פלורליזם"21,
וכי "[ה]שופטים מייצגים ציבור מאוד מאוד מסוים ,שגר במקומות מאוד מאוד
מסוימים"22.
עם זאת ,אף על פי שבדבריהם של דוברים שונים מהדהד דימוי משותף ,ניתן להבחין
בקווים עיקריים ונפרדים בביקורות .בהמשך הפרק משורטטים לפיכך קווי המתאר של
הביקורות העוסקות בחמישה קווי זהות עיקריים :מין ומגדר; לאום; דתיות (יהודית);
אתניות ומעמד; עמדה פוליטית-מפלגתית .הקו אחרון אינו מבסס קבוצת זהות במובן
הרגיל של המילה ,אך כפי שאסביר בהמשך הדברים ,יש סיבות טובות להתייחס לביקורת
של ימנים-שמרנים במסגרת הניתוח להלן .יובהר בנקודה זו כי מגבלות מתודולוגיות
הגבילו את המחקר האמפירי כך שעמדה פוליטית-מפלגתית לא נבחנה ,ואתניות (עדתיות)
נבחנה בעקיפין בלבד .כמו כן ,ברי כי אלו אינן הקבוצות החברתיות היחידות שמביעות
תרעומת על תוצרי הרשות השופטת ככלל ועל הרכבה בפרט ,אך אלו קווי השבר
העיקריים שהשיח הציבורי והשיח האקדמי עוסקים בהם בנוגע להרכב מערכת השפיטה
בישראל23.
דברי ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) פרוטוקול ישיבה מס' 282של הכנסת ה147 ,18- 20
( .)14.11.2011ראו באותו פרוטוקול ,בעמ' ,131גם את דברי ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי):
"זה לא רק העניין של "השבט הלבן" ,זה לא רק העניין שמזרחיים לא שם – זה לא מישהו בדיוק
כמותם .הוא מתנחל ,הוא עם כיפה ,הוא לא יהיה".
דברי שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו (ישראל ביתנו) ,פרוטוקול ישיבה מס' 282של הכנסת ה- 21
.)14.11.2011( 175,18
דברי ח"כ יעקב כץ ,פרוטוקול ישיבה מס' 282של הכנסת ה.)14.11.2011( 190 ,18- 22
ביקורות אחרות כוללות ,למשל ,לימודי מוגבלות ( )disability studiesוביקורת להטב"ית וקווירית. 23
לעניין הראשון ראו למשל שגית מור "לקראת רדיקליזציה של קצבת נכות כללית :דילמות של מאבק
לשינוי חברתי" העצמה במשפט (גיא מונדלק ומימי אייזנשטדט עורכים )2008 ,לקריאה ביקורתית
של פסיקת בית המשפט בעניין זכויות להט"בים ראו למשל "אייל גרוס ,לעיל ה"ש ;6לסקירה של
ההיסטוריה (המשפטית) של להט"בים בישראל ראו אלון הראל "עלייתה ונפילתה של המהפכה
המשפטית ההומוסקסואלית" המשפט ז ;)2002( 195חנה ספרן ,רחלי הרטל ואורנה ששון-לוי
"הי[א]סטוריה לסבית מקומית :פעילות ,מאבקים והישגים" זכויות הקהילה הגאה בישראל ( 45עינב
מורגנשטרן ואח' עורכים.)2016 ,
ראו למשל Catherine A. MacKinnon, Feminism, Marxism, Method and the State: An Agenda 24
– for Theory, 7 SIGNS 515 (1982); CATHERINE A. MACKINNON, FEMINISM UNMODIFIED
).DISCOURSES ON LIFE AND LAW (1987
שבו גברים מקבלים יותר טובין (חומריים וסימבוליים) מנשים ,ואף ממשיכים להציב את
הדמות הגברית כדמות מרכזית ואת האישה כשולית ובעלת תכונות נחותות ,ועל ידי כך
מדירים נשים ופוגעים בהן 25.שנית ,יש ביקורות הנוגעות להיעדרן ,או לשיעורן הנמוך,
של נשים במערכת המשפטית ,בעיקר בצמרתה.
אף על פי שבקרב משפטנים רבים והציבור הכללי נפוצה התפיסה שנשים מהוות רוב
במקצת הערכאות ,ושייצוגן הוא לכל הפחות "הולם" בהשוואה למערכות ציבוריות או
מקצועיות אחרות 26,מינוי שופטות הוא עדיין מושא ביקורת – הן בנוגע לקצה הפירמידה
והן בנוגע לחלקיה האחרים .כך למשל ,נוכח ירידה בשנים האחרונות בשיעור השופטות
המכהנות בבית המשפט העליון ,פנתה בשנת 2014הרשות לקידום מעמד האישה לוועדה
לבחירת שופטים בבקשה כי זו תשקול "את השוויון המגדרי בשיקוליה" 27.קריאות כגון
אלו חזרו על עצמן גם במסגרת הליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון בתחילת שנת
2017ובתחילת שנת 28.2018
כמו כן ,בשנים האחרונות מתרבות ביקורות הקוראות להכרה במגוון הקבוצות
השונות המרכיבות את הקבוצה הנשית 29,לרבות בכל הנוגע למגוון של שופטות .כך
למשל ,בשנת 2009פנתה האגודה לזכויות האזרח ,בשם "ועד הפעולה לשוויון בענייני
אישות" ,לשר המשפטים בבקשה שיפעל למינוי נשים ערביות לשופטות בבתי המשפט
לענייני משפחה על מנת שנשים ערביות המתדיינות בענייני אישות יזכו לממש "את זכותן
ראו למשל ,אורית קמיר ״איך הרגה הסבירות את האשה :חום דמם של ׳האדם הסביר׳ ו׳הישראלית 25
המצויה׳ בדוקטרינת הקנטור בהלכת אזואלוס״ פלילים ו .)1998( 137לסקירה רחבת היקף על
השפעת הביקורת הפמיניסטית על דיני הנזיקין ראו יפעת ביטון "תרומת הניתוח הפמיניסטי לדיני
הנזיקין :חשיפתם ,העמקתם ,שינויים" המשפט טז .)2011( 53
הילה רז "מחקר חדש קובע :בישראל יותר שופטות משופטים; מתוך 661בעלי תפקיד שיפוטי – 26
340הן נשים" ;https://bit.ly/2IqdTYg )28.5.2008( TheMarkerדו"ח הוועדה לבחירת שופטים,
בפס' Implementation of the United Nations Convention on the Elimination of all Forms ;29
of Discrimination Against Women. Combined initial and Second Report of the State of
Israel, submitted to the United Nations Committee on the Elimination of Discriminaion
) ;Against Women, 105 (1997ראו בוגוש ודון-יחיא ,לעיל ה"ש ,1בעמ' .38
יסמין גואטה "מי צריך אישה בבית המשפט העליון?" )24.8.2014( TheMarker 27
.https://bit.ly/2GJz7jr
ראו למשל אסתר לוצאטו "כן ,יותר נשים לעליון" גלובס ( ;https://bit.ly/33QChue )16.1.2017חן 28
מענית "שדולת הנשים :בית המשפט העליון הוא מוסד גברי מובהק" גלובס ()25.7.2017
;https://bit.ly/33QHtOUמיכל גרא מרגליות "יש נשים ראויות :הוועדה למינוי שופטים צריכה
לתקן העדפות" מקור ראשון ( .https://bit.ly/3jSLjwo )19.2.2018וראו עתירה בעניין שנדחתה בשל
שיהוי (ביחס לסעד אחד) ועתירה מוקדמת ותאורטית (ביחס לסעד אחר) :בג"ץ 1240/18שדולת
הנשים בישראל נ' הוועדה לבחירת שופטים (פורסם בנבו.)19.2.2017 ,
דוגמה לשינוי בהתאם לביקורת ניתן למצוא בחוק שיוויון זכויות האישה (תיקון מס' ,)4ס"ח 29
התשס"ה– 2017וכן בהצעת חוק שיוויון זכויות האישה (תיקון מס' ,)4ה"ח התשס"ה .717ראו יופי
תירוש וענת טהון אשכנזי "ייצוג הולם של מגוון נשים בגופים לעיצוב מדיניות לאומית" משפט
וממשל טו .)2013( 171
להיות שותפות בעיצוב דיני המעמד האישי ,ואת זכותן להשמיע קול ייחודי להן בסוגיות,
הנוגעות להיבטים אינטימיים ביותר של חייהן" 30.בדומה לכך ,בחירתן לשופטות של
נשים ממוצא אתיופי ,נשים חרדיות ,ונשים דתיות זוכה לבולטות תקשורתית כהישג חשוב
ומשמעותי31.
נסרין עליאן "מינוי נשים ערביות כשופטות בבתי המשפט לענייני משפחה" מכתב לשר המשפטים 30
יעקב נאמן ( .https://bit.ly/3lDVci4)1.7.2009הוועד שלח מכתב נוסף בשנת 2014באותו עניין .ראו
מאריא זהראן "מינוי נשים ערביות כשופטות בבתי המשפט לענייני משפחה" מכתב לשרת המשפטים
ציפי לבני (( )3.11.2014עותק בידי המחבר).
לדיווח בעניין מינוי שופטות ראשונות ממוצא אתיופי ראו טובה צימוקי "היסטוריה :אושר מינוי 31
שופטות ממוצא אתיופי" ;https://bit.ly/3iTi4bD )29.9.2016( Ynetלדיווח בעניין מינוי שופטת
חרדית ראשונה ראו חנן גרינווד "היסטוריה :מונתה שופטת חרדית ראשונה" ישראל היום
( ;https://bit.ly/34Srpvd )22.2.2018לדיווח בעניין מינוי שופטת דתייה ראשונה לבית המשפט
העליון ראו חן מענית "הוועדה הכריעה :אלה ארבעת השופטים החדשים שימונו לעליון" גלובס
(.https://bit.ly/2SRww9j1001178231 )22.2.2017
ראו למשל יפעת ביטון "מזרחים במשפט :ה'אין' כ'יש'" משפטים מא ;)2011( 455ישי בלנק 32
"ממלכתיות מבוזרת :שלטון מקומי ,היפרדות ואי שוויון בחינוך הציבורי" עיוני משפט כח 347
( .)2004לניתוח גורמים המקדמים והמעכבים את האפשרות להכרה משפטית באפליית מזרחים ראו
יפעת ביטון "על טיבה וטובה של הפליה :המזרחים בישראל בין הגלוי לנסתר" מעשי משפט ד 75
(.)2011
ראו למשל ,יהודה שנהב "אתניות" אי/שוויון ( 61 ,55אורי רם וניצה ברקוביץ עורכים ;)2006 ,ינון 33
כהן ,יצחק הברפלד וטלי קריסטל "מזרחים ,אשכנזים ו'מעורבים' :פערי השכלה בקרב ילידי ישראל"
פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל :מבט מלמטה ( 36נסים מזרחי ואח' עורכים;)2013 ,
ישראל בלכמן "דו"ח מחקר :על ההרכב האתני של אוניברסיטאות המחקר בישראל" תיאוריה
וביקורת .)2008( 191 ,33
הפורום ללימודי חברה ותרבות ,מכון ון ליר בירושלים "אפיסטמולוגיה של מזרחיות בישראל" 34
מזרחים בישראל :עיון ביקורתי מחודש (חנן חבר ואח' עורכים ;)2002 ,עזיזה כזום "תרבות מערבית,
תיוג אתני וסגירות חברתית :הרקע לאי־השוויון האתני בישראל" סוציולוגיה ישראלית א ;)1999( 385
סמי שלום־שטרית המאבק המזרחי בישראל — בין דיכוי לשחרור ,בין הזדהות לאלטרנטיבה –1948
;)2004( 2003יהודה שנהב היהודים־הערבים :לאומיות ,דת ואתניות ( ;)2003יואב פלד "אזרחות"
אי/שוויון ) 31אורי רם וניצה ברקוביץ עורכים.(2006 ,
Ian F. Haney Lopez, The Social Construction of Race: Some Observations on Illusion, 35
Fabrication, and Choice, 29 HARV. C.R.-C.L. L. REV. 1 (1994); DERRICK A. BELL, RACE,
).RACISM AND AMERICAN LAW (3rd ed. 1992
אך מצב דברים זה אינו יציב ,וניכר שינוי בקרב העשייה המשפטית-אקדמית הצעירה. 36
יפעת ביטון מכנה את יחס המשפט הישראלי לקטגוריה של מזרחים "דינמיקה של הכחשה" .לדבריה, 37
דינמיקה זו יוצרת קושי מבני שבמסגרתו מתנהל מאבק של מזרחים לשוויון כמאבק מוגבל .ראו
ביטון "מזרחים במשפט" ,לעיל ה"ש ;32ראו גם יוסי דהאן "'למי שייכת האדמה הזאת?' – על
זכויות ותפיסת צדק חלוקתי" משפט וממשל ח .)2005( 223לדיון במקומה של העלייה ממדינות
ברית המועצות לשעבר ביחס למתח זה ראו דימיטרי שומסקי "אתניות ואזרחות בתפיסת הישראלים
הרוסים" תיאוריה וביקורת .)2001( 19 ,17
לדיון בהפרדה גאוגרפית זו בדרך של "פיזור מלמעלה" של מהגרים מזרחים בשנות החמישים, 38
ושחזורה בדרך של "פיזור מלמטה" של מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות התשעים
ראו ארז צפדיה ואורן יפתחאל "מדינה ,מרחב והון :מהגרים בישראל וריבוד חברתי-מרחבי" שלטון
ההון ( 197דני פילק ואורי רם עורכים.)2004 ,
ראו למשל שושנה מריומה-מרום "מאפייני מדיניות הרווחה בישראל בשנות החמישים והשישים 39
והתהוות שכבות המצוקה המזרחיות" תיאוריה וביקורת .)2010( 113 ,36
עם זאת לביקורת מעמדית על מערכת המשפט גם היסטוריה עצמאית מהסוגיה העדתית .ראו למשל 40
דברי חנן רובין (מפ"ם) ד"כ ( 438 ,14התשי"ג)" :אני מצטער על כך ששר המשפטים ,בהביאו את
החוק לכאן ,לא נתן ביטוי לדאגה שייכנסו למקצוע המשפטים [ ]...מבני הפועלים ומבני השכבות
העממיות" ראו גם ד"כ ( 1554 ,5התש"י); ד"כ ( 343 ,3התש"ט); ד"כ ( ,2028 ,6התש"י) .עוד ראו
דני פילק "השפעת המשפט על מסחורם של שירותי הבריאות בישראל" מעשי משפט ב ;)2009( 167
דני גוטוויין "מ'מהפכה חוקתית' ל'הפיכת נגד' :ההגיון המשפטי של משטר ההפרטה הישראלי"
מעשי משפט א .)2008( 47יצוין כי ביקורות על התפקיד הכלכלי של בתי המשפט מגיעה מנקודות
מבט שונות הנשענות על תפיסות סוציאליסטיות ,וולפריסטיות ( )Welfaristואף קפיטליסטיות,
השואפות לקיים מדינת רווחה המגינה ,לפחות במידת מה ,על זכויות חיוביות-חברתיות .ראו בין
בלא שנוצרה חפיפה מלאה ,ותוך שהמזרחים ,כמו גם יוצאי מדינות ברית המועצות
לשעבר ויהודים ממוצא אתיופי ,נותרים חלק מקבוצת הרוב היהודית-ציונית42.
הביקורת על היעדרם של שופטים מזרחים בבית המשפט העליון נשמעה עוד מקום
המדינה 43,אך החל משנות התשעים חרגה מבית המשפט העליון ונגעה לכלל בתי
המשפט .ביקורת זו הועלתה על ידי גורמים מגוונים ,ביניהם פוליטיקאים ,אקדמאים
ופובליציסטים ,מכלל גוני הקשת הפוליטית 44.הביקורת המזרחית קשורה גם בביקורת
הנוגעת לליברליות והחילוניות של מערכת השפיטה ,וזאת בשל המתאם הגבוה בין
מסורתיות – קטגוריה המשמשת להתייחסות למי שנמצא על הרצף שבין חילוניות יהודית
לבין דתיות אורתודוקסית – לבין מזרחים 45.הרחבה בנושא זה נתונה בהמשך הדברים.
לצד הביקורת המזרחית מתגברים בעשור האחרון הקולות הטוענים לייצוג חסר של
יוצאי ברית המועצות (לשעבר) במערכת השפיטה .ביטוי משמעותי לקולות אלו ניתן
בדוח הוועדה לסדרי בחירת שופטים ,שקבעה שקיים ייצוג חסר של ערבים ושל יוצאי
ברית המועצות 46.כמו כן ,ב 2006-פורסם שחברי הוועדה לבחירת שופטים יזמו פנייה
לעורכי דין יוצאי רוסיה וחבר העמים בהצעה שיגישו את מועמדותם לוועדה 47.בדומה,
ח"כ רוברט אילטוב ,שנבחר ביולי 2015מטעם הכנסת לוועדה לבחירת שופטים ,טען
רבים :אייל גרוס "החוקה הישראלית :כלי לצדק חלוקתי או כלי נגדי" צדק חלוקתי בישראל 83
(מנחם מאוטנר עורך ;)2001 ,אנדרי מרמור "ביקורת שיפוטית בישראל" משפט וממשל ד 133
(.)1997
לניתוח מוקדם של המתאם בין עדה לבין מעמד ראו שלמה סבירסקי לא נחשלים אלא מנוחשלים: 41
מזרחים ואשכנזים בישראל (.)1981
היבטים אלו ,כמו גם הנזילות הבין-דורית של הקטגוריה העדתית ,הובילו חוקרות שונות להשוות את 42
המזרחים למקסיקנים-אמריקאים ולמעמד הלבן הנמוך בארצות הברית (" .)"white trashראו יפעת
ביטון "על טיבה וטובה של הפליה" מעשי משפט ד ;)2011( 75יאלי השש "כולנו יהודים :על 'זבל
לבן' ,מזרחים ושוליות מרובה בתוך ההגמוניה" תיאוריה וביקורת .)2017( 249 ,48
ראו "המאבק למינוי שופט ספרדי" ,לעיל ה"ש .10 43
ראו למשל דברי חבר הכנסת יצחק כהן (ש"ס) ,שצוטטו לעיל ,ה"ש .17ראו גם מתי שמואלוף "צדק: 44
למנות מזרחי לבית המשפט העליון" ;https://bit.ly/2GUgt85 )22.11.2011( Wallaנעמה קטיעי
"אין שופטים (מזרחים) בישראל" העוקץ (.https://bit.ly/2GS1coF )8.6.2016
לדיון ביחס בין מסורתיות לבין מזרחיות ראו יעקב ידגר מעבר לחילון :מסורתיות וביקורת החילוניות 45
בישראל .)2012( 120–108
יצחק זמיר ,שכיהן כראש הוועדה ,אף חזר על עמדה זו הן בנאומים וראיונות והן בכתיבה אקדמית. 46
ראו יצחק זמיר "האליטה המשפטית" המשפט יא .)2007( 688 ,671
יובל יועז "אחרי מוסלמים ,בוועדה לבחירת שופטים מחפשים שופטים רוסים״ הארץ ()28.2.2006 47
.https://bit.ly/3137xEz
יהונתן ליס "ניצחון ל"דיל" של נתניהו :שני ח"כים מימין יכהנו בוועדה למינוי שופטים" הארץ 48
( .https://bit.ly/34Q7ddv )23.7.2015יצוין כי בראשית שנת 2018מונה לראשונה שופט יוצא ברית
המועצות לשעבר ,אלכס שטיין ,לבית המשפט העליון.
ראו למשל חן מענית "האם זו תהיה השופטת הראשונה בישראל ממוצא אתיופי?" גלובס 49
( ;https://bit.ly/34MIBCo )27.3.2015חזקי ברוך "שופט אתיופי ראשון בקרוב?" ערוץ 7
(.https://bit.ly/33Qsnce )11.1.2016
ראו למשל ,חסן ג'בארין "הנכבה ,המשפט והנאמנות :הרגע ההובסיאני של הפלסטינים בישראל" 50
תיאוריה וביקורת ;)2014( 13 ,42חסן ג'בארין "ישראליות 'הצופה פני עתיד' של הערבים לפי זמן
יהודי-ציוני ,במרחב בלי זמן פלסטיני" משפט וממשל ו ;)2001( 53אורן יפתחאל ואסעד גאנם
"תיאוריה של משטרים אתנוקרטיים :הפוליטיקה של התפשטות אתנו-לאומית" מדינה וחברה 761 ,4
( ;)2005יואב פלד "זרים באוטופיה :מעמדם האזרחי של הפלסטינים בישראל" תיאוריה וביקורת ,3
;)1993( 21סמי סמוחה "המשטר של מדינת ישראל :דמוקרטיה אזרחית ,אי-דמוקרטיה או
דמוקרטיה אתנית?" סוציולוגיה ישראלית ב .)2000( 565
Yoav Peled, Citizenship Betrayed: Israel’s Emerging Immigration and Citizenship Regime, 51
) ;8 THEORETICAL INQUIRIES L. 333 (2007יוסף ג'בארין "שני סוגים של שוויון :לקראת תאוריה
ביקורתית טרנספורמטיבית במשפט הישראלי" המרחב הציבורי – כתב עת לפוליטיקה וחברה 37 ,7
( ;)2013ברוך קימרלינג "חקיקה ושפיטה בחברת מהגרים-מתיישבים" מחקרי משפט טז ;)2000( 17
אילן סבן "השפעת בית המשפט העליון על מעמד הערבים בישראל" משפט וממשל ג )1996( 542
(אך השוו אילן סבן "בית המשפט העליון והמיעוט הערבי-פלסטיני :תמונה (ותחזית) לא בשחור-
לבן" משפט וממשל ח .))2005( 23
אקדמאים ,עורכי דין וארגוני חברה אזרחית – מביעים ביקורת תקיפה ועקבית בדבר
הייצוג החסר של שופטים ערבים בכלל הערכאות53.
גם בנוגע לקבוצה של ערבים אזרחי ישראל מביעה הביקורת את המורכבות של
הצטלבות זהויות .השופט הערבי הראשון שכיהן במינוי קבע בבית המשפט העליון היה
השופט סלים ג'ובראן ,שמונה בשנת .2004ג'ובראן כיהן בבית המשפט העליון עד לשנת
,2017ועם פרישתו מונה שופט ערבי שני לבית המשפט העליון – השופט ג'ורג' קרא,
שאף הוא ,כמו ג'ובראן ,נוצרי .מינוי שני של שופט ערבי נוצרי טרם מינוי קבע של שופט
מוסלמי לבית המשפט העליון 54,אף על פי שערבים נוצרים הם מיעוט המהווה פחות מ-
10%מהחברה הערבית בישראל ,הוביל לקולות הקוראים למינוי של שופט ערבי שני
ובפרט למינוי של שופט מוסלמי 55.קריאות אלה הושמעו נוכח היותה של הקבוצה
הערבית-נוצרית מיעוט כפול מול הרוב היהודי ככלל ומול הרוב המוסלמי-ערבי בפרט,
שזוכה להצלחה כלכלית יחסית .על רקע זה ,ועל רקע ההיבט הדתי של הסכסוך הערבי-
פלסטיני-מוסלמי – ישראלי-יהודי ,ערבים נוצרים זוכים ליחס שונה מזה שזוכים לו
ערבים מוסלמים ,לרבות ניסיונות לבדל את הקבוצה מהקבוצה הערבית ככלל56.
המורכבות במינוי שופטים ערבים-מוסלמים וערבים-נוצרים מדגימה את המורכבות
של הקבוצה הערבית ,הבאה לידי ביטוי הן ביחס של הרשות השופטת לקבוצה ורכיביה
השונים 57והן בנוגע ליחסה של הקבוצה לרשות השופטת .כך למשל ,כפי שנזכר לעיל ,יש
הקוראים באופן ספציפי למינוי של שופטות ערביות ,הן בתחום דיני המשפחה (אל מול
הדומיננטיות של גברים בבתי הדין השרעיים) 58והן בכלל הערכאות 59.מורכבות זו אף
כך למשל חסן ג'בארין מבקר את "התרבות המשפטית" של הפרקליטות ככזו המכשירה אפליה .ראו 52
חסן ג'בארין "הערות על 'מדיניות האפליה הסבירה' של פרקליטות המדינה" הערבים בישראל חסמים
בפני שוויון ( 92שלמה חסון ומיכאיל קרייני עורכים.)2006 ,
ראו "גיוון אנושי" ,לעיל ה"ש ;10סיכוי :עמותה לקידום שוויון אזרחי ייצוג הולם של האזרחים 53
הערבים במערכת הצדק בישראל ( ;https://bit.ly/3nKxZwx )2008אחיה ראב"ד וורד לוביץ'
"ביקורת מצד עורכי הדין :אין מספיק שופטים ערבים" )14.10.2010( Ynet
;https://bit.ly/30YmKa8איתמר לוין "ג'ובראן :המדינה כשלה במינוי שופטים ערבים" News1
( ;https://bit.ly/36V7KNY)30.8.2012עלי חיידר "למנות שופטים ערבים" TheMarker
(.https://bit.ly/2GVH3xE )7.9.2009
השופט עבד א-רחמן זועבי שכיהן במינוי זמני הוא מוסלמי. 54
בועז פיילר "ח"כ טיבי :צריך שני שופטים ערבים בעליון" )28.8.2012( Ynet 55
.https://bit.ly/3nIf4SZ
ראו למשל ג'קי חורי "גיוס הנוצרים לצה"ל מאיים לפלג את החברה הערבית" הארץ ()9.2.2014 56
.https://bit.ly/36WvZLL
ראו למשל בכל הנוגע לדרוזים ,השאם נפאע "הערתו של השופט זמיר :מיהו דרוזי?" מחברות 57
עדאלה .)1999( 18 ,1
אך ראו טובה צימוקי "היסטוריה :אישה מונתה לקאדית בבית הדין השרעי" )25.4.2017( Ynet 58
.https://bit.ly/33Ty8WE
ראו לעיל ה"ש ( 30בשני המכתבים מצוין הצורך במינוי שופטות ערביות גם בכלל הערכאות). 59
קשורה בדרישה להפגנת הנאמנות מצד ערבים .כפי שמראה גיא לוריא ,החל מקום
המדינה נתקלו שופטים ערבים בחשד בדבר "נאמנותם" למדינת ישראל ,באופן שהשפיע
על מינויים של ערבים למשרות שיפוט 60.גם זמן רב לאחר תום הממשל הצבאי יש ראיות
לקיומה של דרישה זו ,לפחות ברמה הציבורית .כך ,בעניינו של השופט ג'ובראן נחשף
שיח הנאמנות במלוא עוצמתו ,כאשר התחוללה סערה תקשורתית סביב תיעודו של
השופט ג'ובראן כשלא שר את המנון המדינה 61.הדרישה משופטים ערבים להפגנת
הנאמנות מחריפה אפוא את דילמת הזהות של ערבים המעוניינים להתמנות לתפקיד שופט
אך נטועים בזהות ותפיסה פוליטית פלסטינית62.
ראו לוריא ״מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל" ,לעיל ה"ש ,10בעמ' .14–12 60
ניר הר זהב "שופט העליון סירב לשיר את ההמנון" ערוץ .https://bit.ly/36YVw71 )28.2.2012( 7 61
לדיון במודל האזרחות המשתמע מכך ראו כתביו של חסן ג'בארין ,לעיל ה"ש .50 62
רובינשטיין ,לעיל ה"ש .10 63
שם ,בעמ' ;154בירנהק וגוסרסקי "כסאות ייחודיים" ,לעיל ה"ש ,10בעמ' .506 64
ראו יצחק אולשן דין ודברים ;)1978( 340–325רובינשטיין ,לעיל ה"ש ,10בעמ' ;156דניאל 65
פרידמן לפני המהפכה :משפט ופוליטיקה בעידן התמימות ;)2015( 465 ,463–461וראו למשל סופר
עיתון דבר "גבריאל בך :מינויי כשופט עליון – הלם שאצטרך להתרגל אליו" דבר ( ,17.1.1982עמ' 3
בגרסה המקוונת של העיתון) .https://bit.ly/3iUnuDl
למשל בכל הנוגע למורכבות הקטגוריה הדתית-לאומית ראו המחנה הדתי-לאומי ,להלן ה"ש ,98 66
בעמ' .34–28
(א) חרדים
הקבוצה החרדית הביעה את הסתייגותה ממערכת המשפט האזרחית כבר עם הקמת
המדינה .חלק מחברי הקבוצה תפסו ,ותופסים ,את ההשתתפות במערכת משפט חילונית
כמעשה הנוגד את המחויבות למצוות הדת היהודית 67.תפיסה זו הובילה להסתייגות
מפעולת בתי המשפט ,לניסיונות להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים 68ולהקמתם של
בתי דין פרטיים-קהילתיים שאליהם פונים חברי הקהילות החרדיות 69.מעבר לחשד
הכללי במערכת משפטית חילונית ,משך השנים תפסו חרדים רבים את בית המשפט
העליון כמוסד המקדם ערכים ציוניים-ליברליים-חילוניים ואשר מבקש לפגוע באורח
החיים החרדי ולהכפיף אותו לאמות המידה שלו עצמו 70.אומנם לתפיסה זו היו
חריגים 71,אך אלה היו בודדים ,ומשך השנים תועדו בספרות שופטים ספורים שניהלו
אורח חיים חרדי72.
הסלמה ביחסי החברה החרדית והרשות השופטת התרחשה בשנות התשעים של
המאה הקודמת ,ושיאה בהפגנות הענק שנערכו באותן שנים מול בית המשפט העליון,
אליאב שוכטמן "מעמדם ההלכתי של בתי המשפט במדינת ישראל" תחומין יג ( 337התשנ"ב– 67
התשנ"ג); שפרה מישלוב "דילמות בייצוג בבתי דין לממונות" מעשי משפט ז .)2015( 60 ,55כפי
שמציינת מישלוב ,תפיסה זו גם קיימת במידה פחותה בקרב החברה הדתית-לאומית ,וראו אדם
חפרי-וינוגרדוב "התעצמות הפלורליזם המשפטי בישראל :עלייתם של בתי הדין ההלכתיים לדיני
ממונות במגזר הציוני דתי" עיוני משפט לד .)2011( 47
דרך מרכזית להרחבה כזו הייתה באמצעות פנייה בהסכמה לבית דין רבני שידון בענייני ממונות 68
שונים .דרך זו נבלמה בפסיקת בג"ץ ,שקבע כי בהיעדר סמכות בחוק ,בית דין רבני נטול סמכות כזו
גם בהינתן הסכמת הצדדים .ראו בג"ץ 8638/03אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,פ"ד סא()1
.)2006( 259הצעות להסמכה כאמור של בתי הדין הרבניים טרם הבשילו לכדי חקיקה.
ראו לעיל ה"ש .65 69
לדיון נרחב ראו גד ברזילי "אחרים בתוכנו :משפט וגבולות פוליטיים לקהילה החרדית" עיוני משפט 70
כז .)2003( 609–605 ,587
החל משנת 1965ועד פרישתו בשנת 1975כיהן בבית המשפט העליון השופט יצחק קיסטר ,שניהל 71
אורח חיים חרדי .כמו כן ,ראו דבריו של ח"כ שלמה לורנץ (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל)
מתוך פרוטוקול ישיבה מס' 25של הכנסת ה" :)15.11.1955( 328 ,3-איך עושים את כל המאמצים,
ששופט ,שנוסף לכל הקוואליפיקאציות שלו בתור שופט ,יש לו גם ריח של תורה ויראת שמים,
ששופט כזה לא יוכל לכהן בבית-המשפט העליון .כי אחרת אין להסביר ,איך לא מינו מאז פטירתו
של הפרופסור אסף ז"ל שופט תלמיד חכם וירא שמים ,אף-על-פי שידוע לכולנו שנמצאים כאלה
במדינתנו .ידוע שאיש ,שלא אנקוב בשמו ,ושיש לו חלק חשוב במינוי השופטים התבטא ,שבעיניו
אדם דתי כמוהו כאיש מפלגה [ ]...ואיננו רצוי בבית משפט עליון .אם כי למעשה לא ידוע לי
שמועמדים שיש להם השקפות מפלגתיות באמת נחשבים לפסולים בוועדת המינויים".
בשונה ממי שגדל בבית חרדי או זכה לחינוך במוסד חינוך חרדי .ראו למשל דניאל פרידמן "מינוי 72
שופטים ושאלת מינוים של חרדים לבתי-המשפט הממלכתיים" המשפט .)1997( 7 ,6כמו כן ,בשנת
1994סירב דיין בית הדין הרבני הגדול ,שלמה דיכובסקי ,לבקשתו של אהרן ברק לכהן בבית המשפט
העליון לאחר שהתייעץ עם הרב יוסף שלום אלישיב .ראו עמנואל שילה וחגית רוטנברג "משפט
שלמה" בשבע ( )23.4.2009( 339ריאיון עם שלמה דיכובסקי לרגל פרישתו מבית הדין הרבני)
.https://bit.ly/2H0uf9n
בשל כמה פסיקות של בית המשפט העליון שלטענת החרדים שינו את ה"סטטוס קוו"
ביחסי דת ומדינה 73.על אף עוצמת הקונפליקט ,ונוכח האמביוולנטיות של החברה
החרדית ביחס לרשות השופטת ,לא התעוררה באותה תקופה תנועה רחבה למינוי שופטים
חרדים ברשות השופטת .לעומת זאת ,לאחרונה החלו להישמע בשנית קולות למינוי שופט
חרדי לבית המשפט העליון 74,ולניסיונות אלו נלווים גם צעדים לקידום מועמדות של
שופטים חרדים בכלל הערכאות .אלה התממשו בתחילת שנת 2018במינוי של שופטת
חרדית ראשונה לבית המשפט השלום ,ובהמשך אותה שנה גם במינוי של רשם חרדי75.
(ב) דתיים-לאומיים
יחסה של הקבוצה הדתית-לאומית למערכת המשפט שונה 76.כאמור ,היתרון היחסי ביחס
למשפט העברי היה הצדקה למינוי שופטים דתיים-לאומיים כבר מימיה הראשונים של
המערכת המשפטית ,ואלו כיהנו בה לאורך השנים בכלל הערכאות ,לרבות בבית המשפט
העליון77.
אף על פי ששופטים בעלי רקע דתי-לאומי השתלבו בכלל הערכאות עוד מקום
המדינה בשיעור ניכר ,הפך הנושא בשלושת העשורים האחרונים למטרה מוצהרת של
מקצת הפוליטיקאים .בעניין זה בולטת אמירתו של ח"כ שאול יהלום ,שלפיה בשלוש
השנים שבהן היה חבר בוועדה למינוי שופטים דאג למינויים של "כ 40-שופטים שומרי
תורה ומצוות מתוך 150שופטים חדשים שמונו .הוצאתי את הנשמה כדי להשיג זאת"78.
הפגנת הענק מול בית המשפט העליון ב 1999-היא אולי האירוע המוכר והזכור ביותר מתקופה זו. 73
לדיון בה ובמשמעות התגובות הנחרצות נגדה ראו אוולין גורדון "הדלגיטימציה הזוחלת של חופש
הביטוי" תכלת .)1999( 27 ,7
ישי כהן "שרת המשפטים' :חרפה שאין שופט חרדי ,דבר חמור מאוד'" כיכר השבת ()15.7.2015 74
'( https://bit.ly/3iUbAJxאין שופטים חרדים ,זה דבר חמור מאוד .אני [ ]...אומרת כאן לעורכי הדין
החרדים ולאנשי המקצוע ,גשו למיונים ,תגישו בקשות ,תיגשו לקורסים .זו חרפה שאין היום שופט
חרדי ,זה בידיים שלכם ,של הציבור החרדי ,של עורכי הדין החרדים"); אלי שלזינגר "שופט חרדי
בקרוב? שרת המשפטים תקצר הליכים" בחדרי חדרים (.https://bit.ly/3duszRG )23.2.2017
ראו לעיל ה"ש ;31יאיר טוקר "רשם בכיר חדש בבית המשפט :אבא חרדי" כיכר השבת ()4.7.2018 75
.https://bit.ly/3nJlqS4
לדיון בהבדלים ,מנקודת מבט ליברלית ,ראו מאוטנר "מינוי שופטים" ,לעיל ה"ש .3לדיון בגישות 76
שונות של שופטים דתיים ליחס בין דת למדינה ראו גדעון ספיר "שני תלמידים חכמים שהיו בעירנו"
עיוני משפט כה .)2001( 189
כפי שעולה ממחקר זה (וראו פרקים 4–3להלן) ,עד שנת 1966מונו 11שופטים בעלי רקע דתי31 , 77
שופטים יהודים-חילונים ו 139-שופטים יהודים שמידת דתיותם אינה ידועה .בין השנים 1976–1967
מונו 16שופטים בעלי רקע דתי מתוך 126שופטים חדשים (כ( )12%-באותה תקופה מונו 33
שופטים חילונים ו 70-שופטים יהודים שמידת דתיותם אינה ידועה) .מעבר לקושי המתודולוגי הכללי
ב"ספירת" שופטים דתיים ,קיים קושי מיוחד בנוגע לדור הראשון של השופטים ,זאת הן בשל היעדר
מידע ביוגרפי זמין במאגר הרשות השופטת ביחס לחלקם והן בשל חינוכם טרום-מערכת החינוך
הממלכתית הישראלית.
מתוך ריאיון עם שאול יהלום ,ראו להלן ה"ש .99 78
שינוי זה לא התחולל בריק .בשנות התשעים של המאה העשרים הושמעה ביתר שאת
הדרישה למינוי שופטים דתיים לבית המשפט העליון כצעד משלים לטענה שלפיה החל
בית המשפט העליון להתערב בנושאים פוליטיים ,ביטחוניים ו"ערכיים" 79.כך ,טענות
בדבר ה צורך במינוי שופטים דתיים החלו להישמע הן על רקע פסיקה בעניינים הקשורים
בדת היהודית 80והן על רקע עניינים הקשורים במפעל ההתנחלויות בשטחים הכבושים,
שהפך לפרויקט מרכזי של "גוש אמונים" ושל המפלגות הדתיות-לאומיות 81.קישור זה
בין הדתי לבין האידאולוגי/פוליטי/לאומי ,הבא לידי ביטוי גם בדפוסי ההצבעה
הארצית 82,קושר את הביקורת הדתית עם ביקורת ימנית-שמרנית רחבה יותר ,שלפיה
המערכת המשפטית הפכה ,החל משנות השמונים וביתר שאת בשנות התשעים של המאה
שעברה ,למעוז של השמאל הישראלי (היהודי) ,שהפסיד בקלפי אך שמר על מעוזי
שליטה לא דמוקרטיים בבית המשפט ,באקדמיה ובתרבות83.
(ג) מסורתיים
הקבוצה השלישית שיש להזכירה היא הקבוצה המסורתית .הקטגוריה של מסורתיות
משמשת להתייחסות אל מי שנמצא על הרצף שבין חילוניות לבין דתיות אורתודוקסית,
ופעמים רבות כדרך של התייחסות למזרחים ולפרקטיקות של דתיות השכיחות בקרב
קבוצה זו 84.לאמיתו של דבר ,חברי הקבוצה (על גווניה) הם הקבוצה הדתית השנייה
גדעון אלון ״ח״כ המר :ביהמ״ש העליון נוקט בעמדות השמאל ולא מייצג את החברה הישראלית״ 79
הארץ ( ;)9.4.1996ראו גם ר׳ כסלו ״המערכה לכיבוש הבג׳׳ץ״ הארץ ( .)6.8.1996בסוף 1996נכתב
בעיתונות כי עמדתו של חבר הוועדה למינוי שופטים ,שר התחבורה יצחק לוי מהמפד״ל ,היא
״שמכיוון שבית המשפט העליון מכריע בנושאים ערכיים ,הרי שיש לשלב בו מספר שופטים דתיים
אשר ישקפו את יחסי הכוחות הקיימים בכנסת בין חילוניים לדתיים״ .ראו טובה צימוקי ״לחץ כבד
על נתניהו למנות שני שופטים דתיים לביהמ״ש העליון״ ידיעות אחרונות (.)22.12.1996
ראו למשל את הדיון הציבורי בשנת 1994כפי שמשתקף אצל מנחם מאוטנר "שנות התשעים – שנות 80
ההתקרבות?" עיוני משפט כו .)2003( 891 ,887
ברוך קימרלינג קץ שלטון האחוס״לים .)2001( 44–30לתיאור ההתפתחויות הפנימיות בציונות 81
הדתית באותה תקופה ראו דב שוורץ הציונות הדתית :תולדות ופרקי אידאולוגיה ;)2003( 135–125
יאיר שלג הדתיים החדשים .)2000( 45–10הקשר שונה אך קרוב הוא ההקשר של מדינת ישראל
כמדינה יהודית במובן הלאומי .ראו למשל אביעד בקשי וגדעון ספיר "בזכות הזכות למדינת לאום –
על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי-הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה),
התשס"ג– "2003עיוני משפט לו .)2013( 509
לניתוח נתונים המצביעים על כך ששייכות דתית היא מנבא מרכזי בישראל לדפוסי הצבעה על ציר 82
ימין-שמאל ראו דרור פיטלסון "השד ה(ע)דתי" נתונים (.https://bit.ly/3lGxpy6 )27.7.2017
ראו למשל גדעון ספיר "בין ליברליזם לרב-תרבותיות בעקבות ספרו של מנחם מאוטנר :משפט 83
ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת" מחקרי משפט כו .)2010( 311
לסקירה של ההגדרות השונות ראו ידגר ,לעיל ה"ש ,45בעמ' ;49–47גיא בן-פורת הלכה למעשה: 84
חילוני של המרחב הציבורי בישראל .)2016( 82–78
בגודלה בישראל לאחר היהודים החילונים 85.אומנם מידת האמון שמסורתיים נותנים
ברשות השופטת גבוהה בהרבה מזו משנותנים בה חרדים ודתיים ,אך היא נמוכה ממידת
האמון שנותנים חילונים 86.הבדל זה ,בצד המתאם הגבוה בין מסורתיים לבין מזרחים,
מצדיקים התייחסות למסורתיים תחת המסגרת של ביקורת מזרחית ולא כחלק מהביקורת
הדתית87.
מבין היהודים מעל גיל ,20שיעור הדתיים הוא ,10.8%שיעור החרדים ,9.5%שיעור החילונים 85
43.6%ושיעור המסורתיים הלא דתיים והמסורתיים הדתיים הוא .35.8%ראו הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה נתונים לשנת 2017לוח .)2017( 7.6
במענה על השאלה אם יש ליטול מבית המשפט העליון את הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי 86
הכנסת השיבו בחיוב 81%מהחרדים 71% ,מהדתיים 52% ,מהמסורתיים-דתיים 41%מהמסורתיים
הלא-דתיים ו 24%-מהחילונים .ראו תמר הרמן מדד הדמוקרטיה הישראלית .)2018( 98 2018
לדיון ביחס בין מסורתיות לבין מזרחיות ראו מעבר לחילון ,לעיל ה"ש ,84בעמ' ;120–108תמר 87
הרמן ואח' מדד הדמוקרטיה הישראלית .)2018( 98 2018
שמואל נח אייזנשטדט "החברה הישראלית בין מגזר לאינטגרציה" חברה וכלכלה בישראל :מבט 88
היסטוריה ועכשווי א ( 17–14 ,7אבי בראלי ,דניאל גוטוויין וטוביה פרילינג עורכים ;)2005 ,גד
ברזילי "הגמוניה שיפוטית ,קיטוביות מפלגתית ושינוי חברתי" פוליטיקה (.)1998( 36 ,31 )2
טענה זו מועלת כיום ביחס למגוון תופעות במדינות שונות .ראו למשל Sean J. Westwood et al., 89
The Tie that Divides: Cross‐National Evidence of the Primacy of Partyism, 57 EU. J. POL.
RESEARCH 333 (2018); Leonie Huddy & Alexa Bankert, Political Partisanship as a Social
).Identity, in OXFORD RESEARCH ENCYCLOPEDIA OF POLITICS 1 (2017
לסקירה של עיקר הביקורות כפי שהובעו במהלך שנות התשעים על ידי משפטנים כגון יו"ר לשכת 90
עורכי הדין דרור חוטר-ישי ,פוליטיקאים כגון זבולון המר ופובליציסטים כגון דרור בן-ימיני ,ראו
זאב סגל "בג"ץ במרקם החברה הישראלית – לאחר חמישים שנה" משפט וממשל ה 289–281 ,235
( .)1999לעומת זאת ,לפי ברזילי ,יער-יוכמן וסגל בשנת " 1991התמיכה הציבורית הרבה בבג"ץ
חוצה קווים מפלגתיים ,והיא רווחת במידה רבה בקרב תומכי מפלגות שונות" .ראו גד ברזילי ,אפרים
יער-יוכטמן וזאב סגל בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית .)1994( 163עם זאת כבר באותו
ספר נמצא כי נטייה פוליטית "התגלתה כבעלת חשיבות מסוימת" בניתוח התייחסות הציבור לבית
המשפט העליון (שם ,בעמ' )158ובמידה מסוימת גם דתיות (שם ,בעמ' .)142להבדלים הדרסטיים
בעמדות כלפי בית המשפט העליון בעת הנוכחית לפי מיקום "על הרצף המדיני-בטחוני ימין-שמאל"
ראו ,תמר הרמן ואח' מדד הדמוקרטיה הישראלית .)2017( 218 ,123 ,118–117 2017
כך ,מאז שנות התשעים של המאה העשרים ותחילת שנות האלפיים ניתן לזהות
התגברות ותפוצה של ביקורת על העמדות הפוליטיות (כפי שאלה נתפסות על ידי
המבקרים) של שופטי בית המשפט העליון וקריאה לפלורליזם ערכי וחיזוק של עמדות
ימין 91.לפי ביקורת זו ,קבוצה חברתית קטנה והומוגנית למדי "לכדה" את המערכת
המשפטית בכלל ,ואת הרשות השופטת ואת בית המשפט העליון בפרט ,ובאמצעותם היא
מממשת את ערכיה ומקדמת את האינטרסים שלה 92,תוך שהיא פועלת להגדלת
מעורבותה של המערכת המשפטית בנושאים "פוליטיים" שונים ,ובעיקרם יחסי דת-
מדינה-לאום והסכסוך הישראלי-פלסטיני93.
הקריאה למינוי שופטים "מגוונים מבחינה ערכית" אומנם ממוקדת בבית המשפט
העליון ,אך נוגעת לכלל מערכת בתי המשפט 94.נדמה שבשיח הציבורי קריאות אלו
מתעוררות בדרך קבע סביב דיונים לבחירת שופטים וכן כתגובה ,כמעט קבועה ,לפסיקה
בעלת השלכות וממדים פוליטיים95.
הדומיננטיות של דתיים-לאומיים בכל הנוגע לנושאי השטחים הכבושים ,ניתוק
הברית בין תנועת העבודה לבין המפד"ל ותפקידו של בית המשפט העליון ביחסי דת-
מדינה ,כל אלה הובילו להיתוך מסוים בין מחלוקת הדתיים-לאומיים/חילונים לבין
המחלוקת הפוליטית של ימין/שמאל בישראל 96.תוצר של היתוך חלקי זה הוא שאף על
ראו למשל ,אם תרצו מדינה בשלטון בג"ץ :כתב אישום :בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית ()2015 91
.https://bit.ly/33T9DJ1
לתיאור הביקורת כמשרתת אינטרסים נאו-שמרניים ונאו-ליברליים ראו Doron Navot & Yoav 92
Peled, Toward a Constitutional Counter-Revolution in Israel?, 16 CONSTELLATIONS 429,
).440–442 (2009
גדעון ספיר "המהפכה החוקתית – איך זה קרה?" משפט וממשל יא ( ,)2008( 596–593 ,571דיון 93
בטענה כי המהפכה החוקתית היא תוצר של מהלך משותף של אליטות ישנות); ראו גם לעיל ה"ש ;9
מנחם מאוטנר "פתח דבר :ליברליזם בישראל – "האדם הטוב"" ,האזרח הרע" והשגשוג האישי
והחברתי" עיוני משפט לו .)2013( 7
ראו ה"ש 15לעיל. 94
ראו למשל את הדיווחים סביב מינוי עדנה ארבל לבית המשפט העליון :טל רוזנר "שופטי העליון 95
ייבחרו ,בצל לחץ לטרפוד מינוי ארבל" ;https://bit.ly/374jOfN )6.5.2004( Ynetינון קדרי "'גזר
הדין' :ארבל מחוץ לעליון" .https://bit.ly/2GVX1rP )25.5.2004( NRGלהשוואה ראו את
הדיווחים הנוגעים לאי-מינוי רות גביזון ומרדכי קרמניצר לעליון ,שהדיונים בנוגע למועמדותיהם
נצבעו בצבעים אידאולוגיים-פוליטיים מובהקים .יובל יועז "חברי הוועדה לבחירת שופטים אמורים
לבחור בקרוב שלושה שופטים לבית המשפט העליון" )1.5.2005( The Marker
;https://bit.ly/310QG5bיובל יועז "מסתמן רוב בוועדה לבחירת שופטים נגד מינוי גביזון לעליון"
הארץ (.https://bit.ly/3iUwdW7 )6.12.2005
פרשנות אפשרית אחרת היא שמה שהיה בעבר תביעה של מיעוט לייצוג ,למתן "מקום ליד השולחן" 96
של דתיים-לאומיים ,הפך לתביעה למשול ,להנהיג ולהכריע .ייתכן שפרשנות זו נכונה יותר ,אך היא
דורשת ,בהקשר של הרשות השופטת ,מחקר נוסף ,שחורג מגדרי עבודה זו (עם זאת ,המניפסט
שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד הוא מקום טוב להתחיל מחקר שכזה .ראו ,איילת שקד
"מסילות אל המשילות" השילוח .))2016( 37 1
פי שמקורות והצדקות של הביקורת הדתית והביקורת הפוליטית שונים אלה מאלה ,קשה
פעמים להבחין בין השתיים97.
על אף חשיבותה של הביקורת הימנית-שמרנית ,המשך המאמר אינו עוסק בה באופן
ישיר .המתודה שבאמצעותה המחקר בודק את התמורות בהרכב החברתי אינה כוללת
מדד ישיר לעמדה פוליטית ,זאת ,לנוכח הקושי באיסוף נתונים כאלה בישראל (בשונה
משיטות שבהן שופטים מזוהים מפלגתית) .עם זאת ,נוכח הקרבה בין הביקורת הדתית
לבין הביקורת הימנית-שמרנית ושיעורם הגבוה של דתיים המצביעים למפלגות ימניות-
שמרניות 98,כמו גם הצהרות ישירות של פוליטיקאים מצד ימין שלפיהן הם פועלים
למינוי שופטים דתיים 99,שיעורם של שופטים בעלי רקע דתי יכול להיות (במידה זהירה,
ואגב הימנעות מאמירה שלפיה שופט בעל רקע דתי הוא בהכרח ימני ,חלילה) מדד עקיף
לתמורות במינוי שופטים ימנים-שמרנים.
ג .מתודולוגיה
טרם הצגת הממצאים אסביר להלן את עיקרי המתודולוגיה של המחקר שביסוד מאמר זה.
המתודולוגיה שנראית המתאימה ביותר לבחינת ההרכב החברתי של הרשות השופטת
היא דיווח עצמי באמצעות שאלונים המועברים לשופטים הנבחרים לראשונה .ואולם,
מתודה זו אינה זמינה למחקר שמבקש לבחון לא רק את ההרכב החברתי של השופטים
המכהנים ,אלא של כל השופטים מקום המדינה ועד היום .יתרה מכך ,סגירותה של
הרשות השופטת למחקרים ביוגרפיים הינה חסם נוסף למתודה שכזו 100.עקב כך נבחרה
97חלק מדוברי הביקורת הפוליטית אף אימצו קו של ביקורת כלכלית-ימנית שלפיה המערכת המשפטית
"לכודה" על ידי בעלי ההון ואמצעי הייצור (כגון תעשייה ,קרקע וחקלאות) או על ידי קבוצות של
בעלי עניין צר (כגון ארגוני עובדים) ,ולפיכך היא ,כמו גם מערכות מדינתיות רבות אחרות ,הופכות
לנטל על המערכת החברתית והכלכלית .ראו למשל ,בהקשר של מתווה הגז ,שירות גלובס "איילת
שקד ויריב לוין :בג"ץ מחבל בעבודת הממשלה ובסמכויותיה" גלובס ()27.3.2016
.https://bit.ly/33Sdo1b
78% 98מאלה שמזהים את עצמם עם המחנה הדתי-לאומי במידה רבה או רבה מאוד ממקמים את
עצמם כימנים או ימנים מתונים (ורק 3%הגדירו את עצמם כשמאל או שמאל מתון) ,זאת בהשוואה
ל 47.5%-מכלל האוכלוסייה ( 15%הגדירו את עצמם כשמאל או שמאל מתון) .כמו כן ,בבחירות
2013הצביעו 79%מאותה קבוצה לעוצמה לישראל ( ,)3%הבית היהודי ( ,)30%הליכוד-ישראל
ביתנו ( )29%או למפלגות חרדיות ( .)17%תמר הרמן ואח' דתיים? לאומיים! המחנה הדתי-לאומי
בישראל ( )2015( 51–50 2014להלן :המחנה הדתי-לאומי).
99ראו גדעון אלון "המפד"ל נטשה אותו ,והציבור נטש את המפד"ל" הארץ ()7.2.2006
( https://bit.ly/2FsiQi8ריאיון עם שאול יהלום); אפי נווה "תראה ,איילת רוצה שופטים שמרנים,
אם אפשר שיהיו גם דתיים" עובדה :משחקי הכס" דקה ( 09:21ערוץ .)22.11.2017 ,12
100לתיאור ניסיון מחקר קודם בעניין ההרכב העדתי של הרשות השופטת ,שנכשל לאחר שנשיאת בית
המשפט המחוזי בחיפה סירבה לשתף פעולה ,ראו ביטון "מזרחים במשפט" לעיל ,ה"ש ,32בעמ'
496בה"ש .158
מתודה אחרת ,הנשענת בעיקרה על מידע הזמין לכלל :ביוגרפיות קצרות של בעלי תפקיד
שיפוטי המפורסמות באתר הרשות השופטת (להלן" :מאגר הרשות"" ,שופטים") 101.אף
על פי שקיים שוני בין הביוגרפיות השונות ,כמה פרמטרים חוזרים במרבית הביוגרפיות.
מאגר הרשות מקיף את מרביתם של בעלי תפקיד שיפוטי שכיהנו ברשות השופטת מקום
מדינת ישראל ,אך הוא אינו שלם .בכמה מקרים נמצאו חסרים בהסתמך על מידע חיצוני
למאגר 102.במקרים מסוג זה הושלם המידע באמצעות ילקוט הפרסומים שברשומות
(בדבר מועד מינוי או פרישה) ,ובאמצעות ספרות משנית ומאמרי עיתונות לצורך פרטים
נוספים 103.על אף המאמצים להשלמת הנתונים קיים חשש שיש בעלי תפקיד שיפוטי
שאינם נמנים במאגר ,אך סביר כי אלו בעלי תפקיד בודדים (שכן המספר הכולל של
השופטים ,בנקודות זמן שונות ,תואם את פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) .נוסף
על כך ,קידוד המידע על אודות השופטים המכהנים נעשה על ידי שני עוזרי מחקר,
סטודנטים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ,והדברים וודאו על
ידיי .קידוד המידע על אודות השופטים בדימוס נעשה על ידיי ללא וידוא כפול104.
.1המידע המקודד
המידע שקודד כולל מידע על הרקע האישי והחברתי של השופטים והרשמים שמונו מקום
המדינה ועד לסוף שנת 105,2016על עברם המקצועי טרם מינוים לתפקידי שפיטה 106ועל
הקריירה השיפוטית שלהם 107.נוסף על כך ,על סמך המידע שנאסף קודדו מאפיינים
המחקר מבוסס על נתונים שהיו זמינים" :רשימת השופטים" אתר הרשות השופטת 101
" ;elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/menus/mnu_judges/mnu_all.htmרשימת השופטים
שכיהנו בבתי המשפט" אתר הרשות השופטת elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/
.menus/mnu_judgesdimus/mnu_all.htmשינויים טכניים באתר הרשות השופטת הפכו את המאגר
ללא זמין בתצורה זו אלא בתצורה חדשה הזמינה אף היא" :שופטים – קורות חיים" אתר הרשות
השופטת .https://bit.ly/3nKNdSd
כך למשל ,הקישור לעמוד המוקדש לשופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו נשמט מרשימת 102
השופטים בדימוס (ונמצא באמצעות חיפוש במנוע החיפוש של גוגל); העמוד של השופטת הילה
כהן (שהודחה על ידי הוועדה לבחירת שופטים מתפקידה על רקע של דין משמעתי) לא נמצא כלל.
מקור עיקרי :נתן ברון משפט ,יצרים ופוליטיקה ( )2014( 546–542רשימת השופטים שמונו בשנים 103
.)1948–1953
במהלך עיבוד הנתונים נמצאו טעויות מספר בקידוד ,ואלה תוקנו ,אך מטבע הדברים ייתכן שנפלו 104
טעויות נוספות שלא זוהו.
מספר סידורי פנימי; שם משפחה; שם פרטי; ארץ לידה; שנת לידה; יישוב ילדות; שם תיכון 105
ומערכת חינוך שאליה משויך התיכון; שירות צבאי/לאומי.
מקום חינוך משפטי עיקרי; שנת סיום תואר משפטי עיקרי; סוג חינוך משפטי מתקדם; מקום חינוך 106
משפטי מתקדם; שנת סיום חינוך משפטי מתקדם; השכלה נוספת שאינה משפטית; מקום התמחות;
שנת רישיון עריכת דין בישראל; מקום עבודה אחרון לפני מינוי למשרה שיפוטית.
כל מינוי למשרה שיפוטית קודד לפי שלושה משתנים :סוג משרה ,בית משפט שאליו מונה ושנת 107
מינוי .נוסף על כך ,בכל הנוגע לשופטים שאינם מכהנים קודדה שנת סיום כהונה וסיבת סיום כהונה.
חברתיים ספציפיים :מגדר ,לאום ,דתיות ,עדתיות ומצב חברתי כלכלי ,שעליהם אפרט
להלן .בסך הכול נאספו פרטים על אודות 1,491שופטים ,מתוכם עשרה שופטים הנעדרים
כל מידע מלבד שמם .השאלות הנוגעות לקשיי האיסוף של מאפיינים אלה מפורטים
ב"נספח א :מדדים חברתיים ומקצועיים עיקריים" ,אך לנוחות הקריאה הטקסט שלהלן
מפרט מעט בנוגע לקבוצה דתית ,עדה ומעמד חברתי כלכלי.
קבוצה דתית .הגישה שאומצה לצורכי מחקר זה בכל הנוגע לקבוצת הלאום היהודית
היא של חלוקה בינארית בין מי שמזוהה כבעל רקע דתי לבין מי שאינו מזוהה ככזה ,וזאת
על סמך זרם החינוך (ממלכתי /ממלכתי-דתי) שבמסגרתו התחנכו השופטים ,בצד
מאפיינים נוספים במקרים המתאימים (מאפיינים חיצוניים בתמונות ,חינוך רבני גבוה
וכו') 108.הבחירה בקידוד בינארי בקרב היהודים ,המרדד את המגוון של התפיסות
הדתיות של יהודים בישראל ,נעשתה בשל מגבלות האינדיקטור העיקרי הזמין למידת
דתיות ,שהוא הדיווח העצמי של השופטים על בית הספר (לרוב התיכון) שבו למדו109.
זוהי אינה שיטה מושלמת ,והיא מחמיצה לחלוטין את מגוון הזהויות הדתיות בקרב
יהודים ,אך כפי שמפורט בנספח א ,יש סיבות טובות לחשוב כי מדובר בדרך אפיון בעלת
תוקף .בכל הנוגע לקבוצת הלאום הערבית-פלסטינית מתייחס המחקר לחלוקה לדתות
העיקריות השכיחות בקרב קבוצה זו :מוסלמים ,נוצרים ודרוזים .זוהי חלוקה שונה
מחלוקת הקבוצה היהודית ,אך היא תואמת את השסעים הפנימיים לחברה הערבית יותר
מאשר חלוקה על יסוד של מידת דתיות (חלוקה שקיים קושי לבודקּה ללא שאלונים).
עדתיות .הקטגוריה האתנית-עדתית היא קטגוריה שנויה במחלוקת ,נזילה
ונסתרת/נגלית בדרכים מורכבות .כל אלו מציבים קשיים מתודולוגיים משמעותיים
לעמידה על עדת השופטים .כפי שמפורט בנספח א ,מחקר זה אינו חומק מקשיים
מתודולוגיים אלה ,אלא כדרך התמודדות מסיט את המבט אל המעמד החברתי-הכלכלי
של השופטים היהודים ,וזאת באמצעות היישובים שבהם גדלו.
מעמד חברתי-כלכלי .קטגוריה חברתית זו ראויה לבחינה עצמאית משאלת העדתיות.
עם זאת ,קיימות סיבות טובות ,בכל הנוגע למתחים הפנים-יהודיים בישראל ,לבחון את
שתי הסוגיות כקשורות זו בזו :בראש ובראשונה בשל הישנותם של פערים כלכליים
גדולים בין אשכנזים לבין מזרחים .פערים אלה מצטמצמים בעשורים האחרונים ,אך
עדיין נותרים גדולים ,למצער בכל הנוגע לבני הדור הראשון והדור השני להגירה לישראל,
108כיסוי ראש של נשים וכיפות לגברים .זהו אינו מדד מושלם .יש שופטים ושופטות דתיים שתמונתם
אינה משקפת את שיוכם החברתי (ואת הגדרתם העצמית ,פרקטיקות קהילתיות וכו') .כמו כן ,יש
ניואנסים משמעותיים בסממנים אלה ,כגון סוג הכיפה ,שיכול להעיד על השתייכות לקהילות שונות
(כיפה סרוגה ,כיפה שחורה וכו').
109לדיון במגמות במוסדות הלימוד המשויכים לדתיים-לאומיים בישראל ,ראו לעיל ה"ש ,98בעמ' –28
.32
שהם הדורות הרלוונטיים לעיקר השופטים המכהנים 110.טעם נוסף נוגע למקור המידע
שעל בסיסו קודד המעמד החברתי-כלכלי.
בדומה לשיוך עדתי ,גם הקטגוריה של מעמד חברתי-כלכלי היא קטגוריה בעייתית
לאפיון ,שכן היא נוגעת מטבע הדברים למעמדו בילדות ולא למעמדו בעת כהונתו
כשופט ,עת הכנסתו גבוהה בהרבה מהממוצע במשק .בשל כך ,בהיעדר מידע קונקרטי על
המעמד החברתי-כלכלי של השופטים בילדותם ,במחקר זה אני עושה שימוש באשכול
החברתי-כלכלי של היישוב המרכזי בילדות של השופטים – היישוב שבו נולד השופט או
למד את לימודיו היסודיים או התיכוניים .השימוש במדד מבוסס-יישוב הינו טעם נוסף
לקישור הדיון המעמדי בדיון העדתי ,שכן ההפרדה הגאוגרפית-מעמדית בישראל חופפת
במידה רבה את ההפרדה הגאוגרפית-עדתית.
מובן שיישוב הילדות אינו אינדיקטור ישיר למעמד החברתי-כלכלי-עדתי של השופט,
אך יש בו ,לכל הפחות ,כדי להעיד על הסביבה החברתית-מעמדית שבה גדל השופט.
אומנם תיתכן הפרדה חברתית על בסיס קווים מעמדיים גם בתוך יישוב ,אך הפרדה זו
רכה יותר ,ובמרבית המקרים היא צפויה להיות קיצונית פחות מהפרדה בין-יישובית (אך
ראו נספח א להרחבה בעניין זה).
110ראו ,שלמה סבירסקי ,אתי קונור-אטיאס ורתם זלינגר תמונת מצב חברתית Momi ;)2016( 14 2015
Dahan, How Successful was the Melting Pot in the Economic Field?, 14 ISR. ECON. REV. 1
) .(2016כ 27%-מהשופטים היהודים שבמאגר ו 10.5%-מהשופטים היהודים שכיהנו בתחילת 2017
סומנו כדור ראשון להגירה .שנת הלידה החציונית של השופטים היהודים שכיהנו בסוף שנת 2017
היא שנת ,1966ו 90%-מהשופטים היהודים נולדו לפני שנת .1975נתונים אלה תומכים בהשערה
שעיקרם של השופטים הם מהדור הראשון-שני להגירה .לדיון בגישות התאורטיות השונות לעדתיות
יהודית בישראל (לרבות גישות מעמדיות) ראו ,סמי סמוחה "העדתיות היהודית בישראל כתופעה
ממשית ונמשכת" עיונים .)2003( 413 13
נקודת מבט שנייה היא שיעורם ופיזורם של שופטים חברי קבוצות בערכאות
ה"יומיומיות" שבהם פוגשים המתדיינים את השופטים והרשמים באופן שגרתי ,וזאת אל
מול שיעורה של קבוצה חברתית באוכלוסיות הכללית והאזורית .כך ניתן לבחון את מידת
ההתאמה בין הפיזור הגאוגרפי של קבוצה חברתית בישראל לבין פיזורם של שופטים
חברי אותה קבוצה ולהעריך את המשמעות של אותה התאמה (או אי-התאמה).
נקודת מבט שלישית היא שוויון ההזדמנויות הנתון לחבר בקבוצה המבקש להתמנות
לשיפוט ולהתקדם בין הערכאות במרוצת השנים 111.נקודת מבט זו ,כאשר היא ממוקדת
במערכת השפיטה ולא במבנה הפוליטי-כלכלי-חברתי הכללי (או בפרופסיה המשפטית
בכלל) ,נוגעת ליחס שבין מאגר המועמדים הפוטנציאלי לבין המינויים בפועל ,זאת שכן
על רקע מציאות של ריבוד חברתי ,השוואה לשיעור הקבוצה החברתית באוכלוסייה
הכללית מטשטשת את חלקה של המערכת השפיטה בפערים בשוויון ההזדמנויות שניתן
לקבוצות שונות.
גם לעניין זה הגדרת "מאגר המועמדים" אינה מובנת מאליה .ברי כי קיים הבדל ניכר
בין מאגר המועמדים הפוטנציאלי (כלל עורכי הדין השייכים לקבוצה חברתית העונים
לדרישות הסף הנקובות בחוק בתקופה מסוימת) לבין מאגר המועמדים בפועל (כל מי
שהגיש את מועמדותו למשרה שיפוטית בתקופה מסוימת) .במסגרת המחקר הנוכחי לא
נאספו נתונים על אודות עורכי הדין שהגישו את מועמדותם ,ולפיכך ההערכה של היבט
זה נעשית אל מול מאגר המועמדים הפוטנציאליים בלבד בכל הנוגע למאפיינים שנתון זה
זמין עבורם .דרך נוספת לבחון נקודת מבט זו היא באמצעות היחס שבין שיעורם של
חברי קבוצה חברתית מסוימת בקרב שופטים בדרג נמוך (רשמים ,שופטי שלום ,שופטי
בתי דין אזוריים) לבין שיעורם בקרב הדרגים הבכירים (בתי משפט מחוזיים ,בית הדין
הארצי ,בית המשפט העליון) .דרך בחינה זו מאפשרת לבחון את השתלבותן של קבוצות
שונות במסגרת הליכי הקידום בין הערכאות ,הנעשים באותה הדרך של מינוי "ראשוני",
ועל כן ניתן לשער כי היא משליכה ,אף אם לא במישרין ,גם על מינויים ראשונים שנעשים
באמצעות הוועדה.
הצגת הממצאים תיעשה בשני חתכים .חתך אחד הוא צילום המצב הנוכחי ,נכון
לתחילת שנת ( 2017כלומר לאחר ששוקללו המינויים/פרישות של שופטים במהלך שנת
,)2016תוך השוואה לתחילת שנת .1992ההשוואה מעניקה פרספקטיבה והינה עוגן
לדיון בתמונת המצב הנוכחי .שנת 1992נבחרה כמרוחקת דור ( 25שנים) ממועד הבדיקה
העדכנית .שנה זו מתאימה להשוואה ,שכן יותר מ 95%-מהרכב הרשות השופטת התחלף
מאותה תקופה 112,כך שניתן להשוות את המצב הנוכחי לזה של שנת 1992בלי להידרש
באופן חוזר ונשנה למינויים שנעשו לאחר שנת .1992שנה זו אף מרוחקת דיה מהדור
111לתיאור מנגנוני הבחירה ודרכי הקידום במערכת השפיטה ראו נספח ב מנגנוני בחירת שופטים.
112מתוך 797שופטים שכיהנו בשנת :2017רק 33כיהנו בשנת ( 1992מתוך 312שופטים שכיהנו בשנת
.)1992
ד .ממצאים
.1ממצאים כלליים
מהשופטים שכיהנו בשנת ,1992ארבעה מונו בשנים ,1958–1953ו 26-שופטים מונו בשנים –1960 113
.1969קצב המינוי הגובר והגעתו של הדור הראשון לגיל פרישה הובילו לכך שיותר ממחצית
מהשופטים שכיהנו בשנת 1992מונו בשנות השמונים ואילך :הוותק החציוני במערכת היה של עשר
שנים ,והוותק הממוצע היה של 11שנים וחצי.
שלושה מוסלמים ,ארבעה נוצרים ושני דרוזים. 114
תל אביב-יפו – ;77ירושלים – ;48חיפה – .42שיעור דיווח של .78% 115
שיעור דיווח של .77.2% 116
37שופטים בלבד נולדו בשנת 1948ואילך .מרבית השופטים שנולדו בחו"ל ,מוצאם באירופה. 117
המשפטית העיקרית בחו"ל 118,ומיעוט מהשופטים רכש השכלה נוספת – במשפטים (30
החזיקו בתואר שני; 13בתואר שלישי) או אחרת ( 26שופטים).
מבחינת מסלול הקריירה 55.9% ,מהשופטים שכיהנו בשנת 1992הגיעו מהמגזר
הפרטי 19.6% 119,ממשרד המשפטים (רובם המוחלט מהפרקליטות) 6.9% ,מכוחות
הביטחון 2.1% ,מסגל העזר השיפוטי 8.7% ,מתפקידים ציבוריים אחרים ושני שופטים
בלבד מהאקדמיה ומהחברה האזרחית .בצד זאת ,מבין 107השופטים שכיהנו בערכאות
הערעור (מחוזי ,בית דין ארצי או עליון) 31 ,שופטים ( )29%הגיעו ישירות לתפקידי
שיפוט בערכאות אלו – כמחציתם מהמגזר הפרטי ( 14שופטים) ,שבעה ממשרד
המשפטים וארבעה מכוחות הביטחון .נוסף על כך ,מתוך 50בעלי התפקיד השיפוטי
שתפקידם השיפוטי הראשון היה של רשם ,ארבעה כיהנו בערכאות הערעור 20 ,כיהנו
כשופטים באחת הערכאות הדיוניות (בתי משפט שלום ,בתי הדין האזוריים) והיתר,
כאמור ,כרשמים.
דומה אפוא כי הדימוי של הרשות השופטת כאתר של הגמוניה יהודית ( ,)97%גברית
( ,70%ויותר מכך בערכאות הגבוהות) ,מבוססת כלכלית ( 120,)87%מהערים הגדולות
( )70%ואחידה מבחינת השכלתה המשפטית ( 89%בשתי הפקולטות הוותיקות) היו
נכונות ,ביחס לשנת ,1992לכל הפחות באופן חלקי .אומנם השיעור הגבוה של מהגרים
מצביע על חוויות חיים שונות ומגוונות ,אך מרבית המהגרים היו מאירופה והיגרו
לישראל בגיל צעיר 121.כמו כן ,השיעור הגבוה של שופטים שמונו ישירות לתפקידים
שיפוטיים בערכאות הערעור מצביע על קשר הדוק בין האליטה השיפוטית לבין האליטות
המשפטיות בשוק הפרטי ,במשרד המשפטים ובכוחות הביטחון.
עשרה שופטים בלבד .כמה שופטים למדו בחו"ל במסגרת של לימודים מתקדמים .נוסף על כך, 118
שישה שופטים (ותיקים) למדו בשיעורים למשפט.
שיעור הדיווח של .94% 119
כלל השופטים הערבים דיווחו על יישוב ילדות המשויך לאחד מששת האשכולות הנמוכים. 120
56.7%מהשופטים שנולדו בחו"ל רכשו השכלה תיכונית בישראל. 121
ונוסף על כך מספר לא מבוטל של שופטים עמיתים .כמו כן מסייעים להם בעבודה השיפוטית כמה 122
עשרות מתמחים וכמה מאות עוזרים משפטיים.
123ליתר דיוק .1.16:100 ,הנתונים ההשוואתיים מבוססים על נתוני הלמ"ס לשנת .2016הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה לוחות ומבואות – נתונים שנתיים 2017לוחות .)2017( 11.2 ,2.1
ההרכב החברתי של הרשות השופטת בשנת 2017שונה ומגוון מהרכבה בשנת 1992
בכמה היבטים בולטים .תחילה ,בשנת 51% ,2017מכלל השופטים היו נשים7.9% ,
מהשופטים היו ערבים ו 23%-מהשופטים היו יהודים שגדלו בערים מאשכולות 124.6-1
כפי שניתן לראות בתרשים מס' ,3בהיבטים אלה נצפה שינוי משמעותי ביותר .כמו כן,
בשנה זו עמד שיעור השופטים היהודים בעלי רקע דתי על ,19.9%שיעור המהווה אף
הוא עלייה ביחס לשנת .1992בצד זה ,כ 90%-מהשופטים היו ילידי ישראל ,וכ47%-
מהשופטים המדווחים דיווחו על ירושלים ,תל אביב-יפו וחיפה כעיר מרכזית בילדותם –
שיעור המהווה ירידה משמעותית בדומיננטיות שלוש הערים הגדולות ביחס לשנת
125.1992
המבט ההשוואתי מגלה גיוון מסוים גם בכל הנוגע לעבר המקצועי של השופטים .כך,
שיעור שתי הפקולטות הוותיקות (העברית ותל אביב) ירד מ 89.4%-בשנת 1992לכ62%-
מהשופטים בשנת 126, 2017וזאת אל מול עלייתה של אוניברסיטת בר-אילן כאתר
משמעותי לחינוך משפטי ( 17.6%מהשופטים) ואל מול החדירה ההדרגתית של שופטים
שהם בוגרי אוניברסיטת חיפה ( ,)6%המכללה למנהל ( )3.8%ושאר המכללות שנפתחו
החל מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ( 127.)5.7%בצד זה ,שופטים בוגרי
חו"ל נותרו מיעוט קטן ( .)3.9%יתרה מכך ,נכון לשנת ,2017כמחצית מהשופטים החזיקו
בתואר שני במשפטים ו 33-שופטים ורשם אחד החזיקו בתואר שלישי במשפטים128.
גם ביחס לעבר המקצועי של השופטים נצפה שינוי .מהצד האחד שיעור השופטים
שמשרתם המשמעותית האחרונה הייתה בפרקטיקה פרטית ירד במעט ל 54.4%-מכלל
השופטים 129,שיעור השופטים שהגיעו ממשרד המשפטים נותר בשיעור של 19.6%
ושיעור השופטים מתפקידים ציבוריים אחרים (משרדים ממשלתיים אחרים ,ביטוח
לאומי ,רשות מקומית) ירד ל .6%-מהצד האחר ,הגידול הרב ביותר הוא בשיעור
השופטים שתפקידם המשמעותי האחרון היה בסגל העזר השיפוטי ברשות השופטת (עוזר
משפטי ,מחלקה לניתוב תיקים ,מזכיר בית משפט) ,שהגיע לשיא של 7.9%מהשופטים
המכהנים (בהשוואה ל 2.4%בלבד בשנת .)1992עלייה קלה נצפתה גם בשיעור השופטים
שהגיעו מכוחות הביטחון (בעיקר צבא ומשטרה) ,שעמד בשנת 2017על .7.3%כמו כן,
25שנים לאחר פתיחת הסנגוריה הציבורית וגידולה של החברה האזרחית עמד שיעור
השופטים שהגיעו מאתרים אלה ומהאקדמיה על 2.2%מהשופטים המכהנים.
שינוי בולט אחד הוא במסלול הקריירה השיפוטית עצמה 24.4% .מהשופטים
המכהנים בערכאות הדיוניות מונו קודם לכן כרשמים (בהשוואה ל 11.1%-בלבד בשנת
.)1992כמו כן ,מבין שופטי ערכאות הערעור 12.5% ,התחילו כרשמים 70.8% ,כשופטי
שלום ו 15.8%-מונו ישירות לערכאות אלו (כמחצית משיעורם בשנת .)1992בבית
המשפט העליון יחס זה שונה :שמונה מהשופטים מונו לראשונה לתפקיד שופט בבית
משפט שלום ,שלושה בבית משפט מחוזי וארבעה מונו ישירות לבית המשפט העליון130.
למנהל – מונו 88שופטים בוגרי המוסדות שהוקמו בשנות התשעים 28 – ,מתוכם בוגרי המכללה
למנהל – שיעור של 12.2%מהשופטים שמונו בתקופה זו.
128כ 16%-מהשופטים מחזיקים בהשכלה גבוהה אחרת (לרבות הסמכה לרבנות ותעודות הוראה) שלא
במסגרת חוג לאחר התואר.
129שיעור הדיווח של השופטים שכיהנו בשנה זו עמד על .98.4%חלק ניכר מהשופטים עברו במהלך
הקריירה שלהם כמה משרות ,הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי .הסיווג שבו השתמשתי מתייחס
למשרה האחרונה המדווחת כל עוד זו משרה שאינה של שנה בודדת.
130הרכב המשרות של השופטים שכיהנו בתחילת שנת :2017שלושה מהפרקליטות ,שלושה מייעוץ
משפטי לממשלה ,שבעה מקרב עורכי דין פרטיים ,אחד מכוחות הביטחון ואחד מהאקדמיה .מבין
ששת השופטים שמונו לאחר מכן :שניים מהאקדמיה ,ארבעה מקרב עורכי דין פרטיים.
הראשון לתפקיד שיפוטי .נקודת זמן זו נבחרה שכן היא קריטית לתמורות בהרכב החברתי
ובשל הקלות היחסית במדידתה (לעומת מינויים שנחשבים לקידום בתוך המערכת ,אך
נעשים על ידי גורמים שונים ובדרכים שונות).
תחילה ,בכל הנוגע להרכב החברתי ,כפי שניתן לראות בתרשים מס' ,4שיעורן של
קבוצות שונות בקרב שופטים הנכנסים למערכת (כלומר ממונים לראשונה) בתקופות
השונות השתנה לאורך הזמן .כפי שבולט מהתרשים ,וכפי שכבר נסקר בספרות ,השינוי
בשיעורן של שופטות במינויים החדשים השתנה באופן חד בשנות השבעים-שמונים עד
לשיעור הנע ,באופן יציב ,סביב ה 50%-החל משנות התשעים ואילך .לעומת זאת ,מינויים
של ערבים (לאחר תקופת שפל בשנות השמונים ,שבהן שיעור המינויים היה נמוך מ,)2%-
נע בין 5%ל ,10%-ללא מגמה עקבית .כמו כן ,לאחר שנצפתה עלייה הדרגתית בשיעורם
של יהודים בעלי רקע דתי-לאומי מהמחצית השנייה של שנות השישים ,התאפיינה תקופת
המחקר במינויים הנעים סביב שיעור הגבוה במעט משיעורם באוכלוסייה ,עם תנודתיות
(שדיון בה ייערך בהמשך הדברים) .בכל הנוגע לשופטים יהודים שגדלו ביישובים
מאשכולות חברתיים-כלכליים בינוניים-נמוכים נצפה גידול עקבי ,ששיאו הוא ב23.5%-
מהמינויים בעשור האחרון.
מגמה ברורה ואחידה יותר נוגעת להשכלה המשפטית של השופטים .תחילה ,ההשכלה
המשנית של השופטים עלתה בשיעור ניכר (כזכור ,מחצית מהשופטים המכהנים כיום
מחזיקים בתואר שני או שלישי במשפטים) ,אך חשוב מכך :כפי שעולה מתרשים מס' ,5
ב 20-השנים האחרונות ,לאחר הגמוניה ארוכת שנים של האוניברסיטה העברית ושל
אוניברסיטת תל אביב ,ירד שיעורן המשותף .שיעורן בקרב המינויים בעשור האחרון ,אף
נמוך מ 50%-מכלל המינויים .יתרה מכך ,בחמש השנים האחרונות השתווה שיעורה של
אוניברסיטת בר-אילן מקרב המינויים לזה של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל
אביב ,ומונו שופטים בוגרי כלל המכללות בשיעור דומה לכך 131,כאשר אוניברסיטת
חיפה מהווה את הבית החינוכי של כמחצית משיעור שופטים זה .משמעות הדבר היא
שנצפית מגמה של התכנסות של שיעור המינויים בקרב שלוש הפקולטות הוותיקות
(שייתכן כי תתברר בעתיד כתחילתה של דומיננטיות של בר-אילן) ,וכניסה משמעותית
(הקרובה ל 30%-מהמינויים) של בוגרי מוסדות הלימוד שנפתחו בשנות התשעים והלאה
(אל מול יציבות יחסית של שיעור החינוך העיקרי על ידי מוסדות זרים ,שנע סביב ה3%--
4%מכלל המינויים החדשים) .כך ,אף על פי שההגמוניה של האוניברסיטאות הוותיקות
נותרה ניכרת ,הגיוון הפנים-ישראלי בהכשרתם המשפטית של שופטים הוא תקדימי .עם
זאת ,נוכח השוליות של הכשרה משפטית זרה ,והדומיננטיות של המשפט המקובל
האנגלו-אמריקאי ,ההומוגניות הישראלית חזקה ויציבה ,וגם הרחבת ההשכלה המשפטית
המתקדמת לא שינתה את החשיפה לשיטות משפט זרות באופן משמעותי132.
סוגיה אחרונה היא מסלול הקריירה של השופטים (תרשים מס' .)6לאחר שנצפה שיא של
מינויים מהמגזר הפרטי במחצית השנייה של שנות התשעים ( 67%מכלל המינויים בשנים
,)2001–1997נצפית ירידה ניכרת בחלקם של שופטים שמגיעים מהמגזר הפרטי בחמש
131בחמש השנים האחרונות 15 :מהמכללה למנהל; שישה מהבינתחומי ו 24-שופטים נוספים משאר
המכללות (סך הכול 45שופטים).
132בעשרים השנים האחרונות מונו 27שופטים (מתוך )765שהכשרתם המשפטית העיקרית זרה ,מתוכם
23למדו באוניברסיטאות אנגליות ( ,)3קנדית ( )1ואמריקאיות ( 28 ;)19שופטים נוספים שרכשו את
השכלתם המשפטית העיקרית בישראל – רכשו השכלה משפטית מתקדמת מחוץ לגבולות ישראל.
מתוכם 26במוסדות אנגלו-סקסיים.
התמורות במסלול הקריירה אינן מתמצות במוסד הלימוד או במשרות הקודמות למינוי
לתפקידים שיפוטיים ,אלא גם בוותק המקצועי וטיב המינוי הראשון .אומנם ,כעולה
מתרשים מס' ,7לא נצפתה תמורה משמעותית ב 30-השנים האחרונות בכל הנוגע לוותק
או לגיל המינוי ,אך זוהי תמונה מטעה נוכח התמורות בסוג התפקידים השיפוטיים שדרכם
נכנסים שופטים לרשות השופטת .כך ,כעולה מתרשים מס' ,8ב 30-השנים האחרונות
פחת באופן ניכר שיעור השופטים הממונים היישר לערכאות הערעור ,ובה בעת צמח
שיעור השופטים הממונים תחילה לתפקידי רשם .את היציבות הנחזית בגיל ובוותק אל
מול השינוי בנקודת הכניסה למערכת (שינוי שצפוי היה שיצעיר את הגיל והוותק
הממוצעים בצורה ניכרת) ,ניתן להסביר באמצעות ממצאי תרשימים מס' 9ו ,10-שלפיהם
הוותק והגיל הממוצעים – בחלוקה לפי התפקיד שאליו התמנו השופטים – למעשה עלו
באופן ניכר משיעורם בשנות השבעים של המאה הקודמת.
.2ממצאים פרטניים
הממצאים הכלליים מצביעים על קיומה של מגמה כללית של גיוון ההרכב החברתי
והמקצועי של הרשות השופטת בהשוואה לדור הקודם של השופטים שעמד במוקד
הביקורות .עם זאת ,על מנת לעמוד על פרטי הגיוון ,על גבולותיו ועל מגבלותיו אציג
להלן ממצאים פרטניים בהתאם לקטגוריות הזהות המרכזיות :מגדר ,לאום ,מעמד
חברתי-כלכלי (ועדתיות) ודתיות.
(א) מגדר
כפי שנסקר זה מכבר בספרות ,השינוי הגדול בשיעורן של שופטות החל בסוף שנות
השבעים של המאה הקודמת ,ומאז שנות התשעים התייצב קצב המינוי לשיעור של כ-
50%מכלל המינויים החדשים .בהתאם לכך ,אל מול שיעור שופטות הנמוך מ 6%-בשנת
,1967בשנת 1992עמד שיעור השופטות על כ 1/3-מכלל השופטים ,ובשנת 2017עלה
שיעורן על 50%מכלל השופטים .לכאורה ,שיעור זה ,כמו גם עמידתה של נשיאה
שלישית בראש הרשות השופטת ,מצביעים על כך שהמהפכה הפמיניסטית הושלמה
ברשות השופטת ,וזאת תוך תאימות (ואף בשיעור יתר ביחס) לגידול שהחל בשנות
השבעים של המאה הקודמת במספר עורכות הדין בישראל ,שעלה בהדרגה משיעור של
כ 13%-בשנות השבעים דרך כ 35%-בשנות השמונים ועד לשיעור של 44.7%מכלל
עורכי הדין בשנת 133.2013
133נטע זיו ,תמר קריכלי-כץ ואיסי רוזן-צבי "החלום ושברו – דפוסי אי-שוויון וריבוד בקרב בוגרי
משפטים בישראל בפתח המאה העשרים ואחת" מעשי משפט ט ( )2017( 116 ,99להלן "החלום
ושברו"); נילי אליאס ומיכל שטראי עורכות דין שוות פחות :דפוסי ריבוד ואי־שוויון במקצוע עריכת
הדין בישראל ( ;)1998בני פפרמן עורכי דין בישראל – מאפיינים תעסוקה בעשור האחרון (;)2005
דודי זלמנוביץ "נשים בסקטור המשפטי :נתונים דגשים ומגמות" (הרצאה במסגרת יום עיון "נשים
בסקטור המשפטי -נתונים דגשים ומגמות" ,לשכת עורכי הדין.https://bit.ly/3dlirdM )2013 ,
בבחינת היחס כסיכויי הקידום עוצמת האפקט מתבהרת .כך ,בעוד אחד מכל שלושה
שופטים גברים מכהן בבית המשפט העליון ,בבית הדין הארצי לעבודה ובבתי המשפט
המחוזיים ,רק שופטת אחת מחמש מכהנת בערכאות אלו 134.במילים אחרות ,שיעור
השופטות (מתוך כלל השופטות המכהנות במערכת) המכהנות בערכאות הערעור נמוך
באופן בולט ביחס לשופטים גברים.
134לא נמצא פער משמעותי בפיזור הגאוגרפי ,ונשים מכהנות בערכאות המרכזיות בשיעור גבוה במעט
מגברים.
איך ניתן להסביר פער זה? תחילה ,יש לשלול פערים בוותק המקצועי .אומנם
השופטות המכהנות צעירות בשנתיים בממוצע מהשופטים המכהנים ; 135אך הפער
הממוצע במועד קבלת רישיון (כלומר ותק מקצועי כולל) ובמועד מינוי ראשון למשרה
שיפוטית (כלומר ותק שיפוטי) הוא פער זניח ,והוותק הממוצע של שופטות ברשות
השופטת אף גבוה במעט מזה של שופטים גברים136.
דומה כי חלק מהפער קשור בדפוסי הקריירה של שופטות ושל שופטים :בניכוי
שופטים שמונו ישירות למשרה בבית המשפט העליון או בבתי המשפט המחוזיים עולה
שיעורן של נשים בבתי המשפט המחוזיים ל( 45%-כלומר שיעורן עומד על כ83%-
משיעורן בשלום) 137.באופן חד אף יותר ,בבית המשפט העליון כיהנו (נכון לתחילת שנת
)2017שמונה שופטים בלבד שהתחילו את כהונתם בשלום – מתוכם שלוש נשים
( ,)37.5%וזאת אל מול שבעה שופטים שמונו ישירות למחוזי או לעליון – מתוכן שופטת
אישה אחת בלבד138.
אכן ,יש סיבות נוספות לחשוב שהפער במינוי לערכאות הערעור קשור במסלולי
הקריירה .כפי שניתן לראות בתרשים מס' ,13מסלולי הקריירה של שופטות ושל שופטים
שונים מאוד זה מזה .ככלל ,שיעורן של שופטות שהגיעו מתוך השירות הציבורי גבוה
משיעורם של שופטים .כך 30.3% ,מהשופטות המכהנות הגיעו ממשרד המשפטים
ומשרות ציבוריות אחרות – משרדי ממשלה ורשויות מקומיות – אל מול 19.1%בלבד
מהשופטים 13.2% ,מהשופטות הגיעו מתוך סגל העזר השיפוטי (בהשוואה ל7%-
מהשופטים) ו 34.4%-מהשופטות כיהנו כרשמות בהשוואה ל 22.7%-בלבד מהשופטים
הגברים .לעומת זאת 63.1% ,מהשופטים הגיעו מהמגזר הפרטי – ו 46.9%-מהשופטות
בלבד ,ו 8.4%-מהשופטים הגיעו מכוחות הביטחון – אל מול 5.5%מהשופטות בלבד.
נתונים אלה אינם מפתיעים נוכח ממצאי המחקר הקיים על אודות דפוסי הקריירה
השונים של עורכי דין ועורכות דין 139,אך ביטוים במסגרת משרות השיפוט בערכאות
הערעור בולט במיוחד :מתוך 35שופטים מכהנים שמונו ישירות לערכאות הערעור ,מונו
חמש שופטות בלבד .מניתוח המשרות שלהן מונו אותם שופטים עולה כי )46%( 16
הגיעו מהמגזר הפרטי ושבעה ( )20%הגיעו מכוחות הביטחון ,כאשר מכל אלו מונתה
שופטת אחת בלבד .לעומת זאת ,מתוך חמישה שופטים שמונו לערכאות הערעור מתוך
שנת לידה ממוצעת של גברים היא ( 1963.8סטיית תקן ;8.09 :חציוני ;)1965 :שנת לידה ממוצעת 135
של נשים היא ( 1965.5סטיית תקן ;8 :חציוני.)1967 :
שנה ממוצעת לקבלת רישיון של גברים היא ( 1991.7סטיית תקן ,)8.37 :ואצל נשים ( 1991.7סטיית 136
תקן .)8.02 :שנה ממוצעת לכניסה למערכת השיפוטית של גברים היא ( 2005.8סטיית תקן,)7.66 :
ואצל נשים היא ( 2005.3סטיית תקן.)7.96 :
24שופטים מכהנים בבתי המשפט המחוזיים שמונו ישירות למשרה זו .מתוכם 21גברים ושלוש 137
נשים בלבד.
גל המינויים האחרון של שנת 2017כלל ארבעה שופטים שהחלו את כהונתם בשלום ,מתוכם אישה 138
אחת ,ועל כן שיעורן המעודכן של שופטות בית המשפט העליון שצמחו ברשות השופטת עומד על
30%בלבד.
זלמנוביץ ,לעיל ה"ש .133 139
משרד המשפטים ,שלוש הן נשים 140.נתונים אלה מעלים את האפשרות שחלק מהפער
בשיעור הנשים במשרות בכירות ברשות השופטת קשור למעשה בשיעורן הנמוך במשרות
בכירות ובולטות בשוק הפרטי ובכוחות הביטחון 141.נתונים אלה נתמכים אף בכך
שמתוך 27השופטים המכהנים בערכאות הערעור שהחלו את הקריירה השיפוטית
בתפקיד של רשמים )66.6%( 18 ,הן נשים.
מערכת בתי הדין לעבודה היא מקרה שונה .נכון לשנת ,2017נשים מהוות 63%
מהשופטים הן בבתי הדין האזוריים ,הן בבית הדין הארצי .הסבר אפשרי אחד הוא דימוים
של בתי הדין לעבודה כעוסקים בתחומי משפט "נשיים" (עבודה ורווחה) ומנקודת מבט
"רכה" ,שמבקשת לקדם גישור והמשך יחסים ולא הכרעה וניתוק יחסים .תמיכה בהסבר
זה מצויה במחקרה של יעל לוי-אריאל ,שמצאה כי בשנת 63% 2015משופטי המשפחה
ו 71%-משופטי הנוער היו שופטות142.
הסבר אחר הוא במסלול הקריירה השונה של שופטים במערכת זו :רק 46%
מהשופטים בערכאות אלו הגיעו מהפרקטיקה הפרטית ( 54%מהשופטים42% ,
מהשופטות) 28% ,ממשרד המשפטים ו 10%-מביטוח לאומי (חמש שופטות ושני
שופטים) 143.דומיננטיות המדינה בשוק עורכי הדין העוסקים בדיני רווחה ובדיני עבודה
יכולה אם כן להסביר באופן חלקי את שיעורן הגבוה של שופטות העבודה.
היבט מעניין במיוחד בנוגע לזהות המגדרית הוא האינטראקציה שלה עם רכיבי זהות
אחרים .תרשים מס' 14מדגים זאת היטב .בשנים מוקדמות ,הנשים המעטות שהגיעו
לתפקידי שיפוט היו רובן ככולן נשים יהודיות ,לא-דתיות ,שגדלו בערים חזקות
ומבוססות .לעומת זאת ,במשך השנים הפכו הנשים למגוונות יותר מבחינה דתית,
חברתית-כלכלית ולאומית .כניסתן של נשים "מגוונות" לא בא על חשבונם של ערבים
ויהודים מיישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים ,אלא ,בעיקר ,על חשבונן של
שתי הקבוצות החזקות :יהודים חילונים מיישובים מבוססים ויהודים דתיים מיישובים
מבוססים .כך ,בשנות שנות השבעים-שמונים נצפתה ירידה דרמטית בשיעורם של
שופטים חדשים מקבוצות אלו :משיעור של כ 70%-מכלל השופטים בשנים 1976–1967
לשיעור של כ 34–32%-בשלושת העשורים האחרונים .נוסף על כך ,לאחר שבשנים
1996–1987הגיע שיעורן של נשים יהודיות חילוניות מיישובים מבוססים לשיא של
,36.8%בשני העשורים האחרונים נצפה צמצום בשיעורן של נשים אלו ,כשהנהנות
העיקריות מכך הן נשים דתיות מיישובים מבוססים ,יהודיות מאשכולות נמוכים וערביות
אזרחיות ישראל.
(ב) לאום
שיעורם של שופטים ערבים עולה בצורה מתמדת החל משנות התשעים של המאה
הקודמת ,ובשנת 2017עמד שיעורם על כ 8%-מכלל השופטים (ראו להלן תרשים מס'
.)15שיעור זה גבוה בצורה ניכרת משיעורם בשנת ,1992שעמד על כ 3%-מכלל
השופטים .נוכח הגידול הניכר בגודל הרשות השופטת בשנים הרלוונטיות ,גידול זה
מהווה שינוי בכמעט סדר גודל במספר השופטים הערבים המכהנים ברשות השופטת:
מתשעה שופטים ל 64-שופטים .על אף השינוי המשמעותי ,שיעורם של השופטים
הערבים נותר נמוך בצורה ניכרת משיעורם בקרב האוכלוסייה הכללית 145.עם זאת ,ביחס
לשיעורם של ערבים אזרחי ישראל בקרב עורכי הדין במגזר הפרטי ,בפרקליטות ובמקצוע
המשפטי ככלל ,שיעורם כשופטים גבוה (יחסית)146.
כמו כן ,כפי שעולה מתרשים מס' ,16אף על פי שקצב המינוי של שופטים ערבים ב-
25השנים האחרונות הוביל לשינוי ממשי בשיעורם ברשות השופטת ,בעשור האחרון הוא
סובל מסטגנציה ,ובחמש השנים האחרונות שיעור המינוי הוא הנמוך ביותר ב 25-השנים
האחרונות (.)6.2%
18 144שופטות יהודיות-דתיות מכהנות בבתי המשפט המחוזיים .אחת מהן ,יעל וילנר ,מונתה בשנת
2017לבית המשפט העליון.
145ערבים מהווים כ 20%-מהאוכלוסייה הכללית בישראל ,כ 18%-מהאוכלוסייה בגיל העבודה וכ13%-
מהמועסקים בפועל ,ראו ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר שוק העבודה של ערביי ישראל סקירת
מאפיינים וחלופות למדיניות ;)2013( 13מדד הגיוון :ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי בישראל 9
( ;)2016נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מדד הגיוון בשוק העבודה – סקירת ההרכב הדמוגרפי של
משלחי היד בישראל .)2017( 2015 ,נכון לשנת 2003היוו הערבים 8.8%מכלל עורכי הדין ,ראו
פפרמן ,לעיל ה״ש .133
146פלסטינים מהווים 5.8%מהפרקליטים בשירות המדינה 4% ,מעורכי הדין בשוק הפרטי ו7%-
ממסיימי תואר ראשון במשפטים .ראו לוריא "גיוון אנושי" ,לעיל ה"ש ,10בעמ' .6
בו 147.כמו כן ,אף שופט ערבי לא מונה ישירות לערכאות הערעור ,אלא כלל השופטים
הערבים מונו תחילה כשופטי הערכאות הדיוניות או כרשמים ,וכ 75%-מונו לתפקיד
ראשון במחוז הצפון ובמחוז חיפה.
תת-הייצוג הכללי של ערבים הופך לבולט במיוחד כשבוחנים את פיזורם בערכאות
ובמחוזות השונים 148.דומה כי פיזורם הגאוגרפי דומה לפיזור האוכלוסייה הערבית ככלל
ומקצין אותו במידה .כך ,במחוז חיפה ומחוז צפון – שם מתגוררת כ 60%-מהאוכלוסייה
הערבית בישראל – מכהנים 78%מהשופטים הערבים ,והשופטים הערבים מהווים
23.9%מהשופטים המכהנים במחוזות אלה .לעומת זאת ,רק כ 17%-מהשופטים הערבים
מכהנים במחוזות תל אביב ,מרכז וירושלים (בהשוואה לכ 64%-מהשופטים היהודים).
משמעות הדבר שהשופטים הערבים מהווים אך 2.3%מהשופטים במחוזות אלה149.
הפער הגדול ביותר נצפה במחוז ירושלים – שבגבולותיו מתגוררים כ 18%-מהחברה
הערבית – אשר בו מכהנים ארבעה שופטים ערבים בלבד ( 6.25%מהשופטים הערבים),
המהווים 3.5%מהשופטים במחוז זה 150.כשמביאים בחשבון גם את האוכלוסייה
הפלסטינית שמחוץ לגבולות הקו הירוק (וירושלים) ,הנזקקת בדרכים שונות לערכאות
במחוז זה ,הפער בייצוג הופך חריג אף יותר .מבחינת התקדמות ברשות השופטת ,שיעור
השופטים הערבים המכהנים בערכאות הערעור נמוך באופן יחסי לשיעורם הכללי ברשות
השופטת ( 6.9%בהשוואה ל ,)8%-מה שמצביע על חסם בקידום השופטים ,אך כאשר
מוציאים מהמשוואה את השופטים שמונו היישר לערכאות הערעור – כולם יהודים –
שיעור השופטים הערבים עולה ל 8.3%-מהשופטים בערכאות אלו.
ההרכב הפנימי של השופטים הערבים מעורר כמה סוגיות .תחילה 28% ,מהשופטים
הערבים הן נשים ,המכהנות כולן בערכאות השלום .בחינה ממוקדת של דפוס הקריירה
של נשים אלו מעלה כי 55%מתוכן החלו את הקריירה השיפוטית שלהן בתפקיד של
רשמות (בהשוואה לפחות מרבע מהשופטים הערבים הגברים) .מבחינת ההרכב הדתי,
שיעור השופטים הנוצרים גבוה בהרבה משיעורם בקרב החברה הערבית ככלל (36%
ראו "החלום ושברו" ,לעיל ה"ש ,133בעמ' .118כך ,נכון לשנת 2016עמד שיעור הפרקליטים 147
הערבים על כ 6%-מכלל הפרקליטים שהועסקו בפרקליטות המדינה .ראו ,פרקליטות המדינה סיכום
שנה 2016פרקליטות המדינה .)2017( 16לשיעור הכללי של ערבים המועסקים בשירות המדינה ראו,
מתן שחק נתונים על עובדים ערבים ,דרוזים וצ'רקסים בשירות המדינה בשנים ( 2015–2007הכנסת,
מרכז מחקר ומידע.)2015 ,
לפיזור הגאוגרפי של ערבים בישראל ראוIsrael Central Bureau of Statistics, The Arab , 148
).population of Israel 2003, 4 (2004
רק 11שופטים ערבים מכהנים באחד המחוזות המרכזיים בכלל הערכאות (אחד בעליון ,שלושה 149
בבתי משפט מחוזיים ,שישה בבתי משפט השלום ואחד בבית דין אזורי לעבודה) ,וזאת מתוך 485
שופטים (שיעור של .)2.3%
לצורך הבדיקה הספציפית נכלל בית המשפט העליון במחוז ירושלים .ללא בית המשפט העליון, 150
שיעור השופטים הערבים במחוז ירושלים יורד ל.3.1%-
מהשופטים הערבים 7.3% ,מהחברה הערבית בישראל) 151,ואף גבוה במעט משיעורם
באוכלוסייה הכללית ,זאת בניגוד גמור לשיעורם של שופטים מוסלמים 152.כמו כן,
שיעורם של השופטים הדרוזים גבוה במעט משיעורם בחברה הערבית ( 11%מהשופטים
הערבים 7.7% ,מהחברה הערבית בישראל) 153,אך נמוך משיעורם באוכלוסייה
הכללית154.
לסיכומה של נקודה זו ,על אף השינוי הבולט בשיעורם ומקומם של שופטים ערבים
ברשות השופטת ,מרביתם עדיין מכהנים בפריפריה החברתית ,הכלכלית והפוליטית
בישראל ,ושיעורם (כמו גם מספרם האבסולוטי) באתרים המרכזיים והבכירים נמוך
במיוחד ,וזאת על רקע של היעדר ראיות לשינוי מגמה או שיפור צפוי במסגרת הרשות
השופטת.
להשוואה בין מאפייני הקבוצה הנוצרית לקבוצה היהודית ולקבוצה המוסלמית ראו הלשכה המרכזית 151
לסטטיסטיקה האוכלוסייה הנוצרית בישראל – נתונים לרגל חג המולד (.)2017
2.3%מכלל השופטים בהשוואה ל 1.5%-מכלל האוכלוסייה בישראל. 152
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לשנת ,2016לוח .)2017( 2.3קבוצה ייחודית 153
שלישית היא הקבוצה הבדואית ,שמקרבה מתועד רק שופט מכהן אחד (שלמד בבית ספר תל שבע).
17שופטים ערבים לא דיווחו על בית ספר תיכון או על עיר ילדות ,ולכן ייתכן ששופטים בדואים
נוספים מכהנים.
0.8%מהשופטים בהשוואה לכ 1.5%-מהאוכלוסייה בישראל. 154
ראו נספח א להלן. 155
אלישע אפרת תכנון לאומי ופיתוח ישראל בשנות האלפיים .)2003( 65 156
מהערים הגדולות לערי לוויין 157.עם זאת ,דומה כי חלק משינוי זה קשור לא רק למעבר
של אוכלוסייה אמידה משלוש הערים המרכזיות לפרוורים אמידים ,אלא גם בעלייה
בשיעור השופטים המגיעים מיישובים בחתך חברתי-כלכלי בינוני-נמוך ,קרי בשינוי
(מסוים) מעמדי-אתני ברשות השופטת.
כפי שעולה מתרשים מס' ,17שיעורם של השופטים היהודים מאשכולות 6–1יותר
מהכפיל את עצמו ב 25-השנים האחרונות .השינוי המצומצם (יחסית) בכל הנוגע
לאשכולות 3–1אינו מפתיע נוכח העובדה שמרבית היישובים היהודיים הכלולים
באשכולות אלה הם יישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית משמעותית ,ועל כן בשל
היעדרה הכולל של קבוצה חברתית זו מהרשות השופטת ,אין פלא שלא נצפה שינוי.
לעומת זאת ,העלייה הניכרת של שופטים מיישובים הכלולים באשכולות 6–4מצביעה על
כניסה נרחבת – גם אם כזו שעודנה רחוקה משיעור יישובים אלו בכלל האוכלוסייה – של
שופטים שגדלו והתחנכו בערים קטנות-בינוניות שהן חלק ניכר מהפריפריה החברתית,
כלכלית ,תרבותית וגאוגרפית של החברה היהודית בישראל (שאינה חרדית) 158:כך ,מבין
השופטים המכהנים 14גדלו או התחנכו בחולון 12 ,בבאר שבע 12 ,בנתניה ,תשעה
בחדרה ,שמונה בבת ים ,חמישה באשקלון ,חמישה בבני ברק ,חמישה בנהריה ,חמישה
בצפת ,ארבעה בעכו ,שלושה באשדוד ,שלושה בקריית גת ,שלושה בלוד ,שלושה
במועצה אזורית מנשה ,ועוד 36שופטים ב 26-יישובים (כגון עמק הירדן ,עמק המעיינות,
רמלה ,קריית עקרון וקריית שמונה) .עם זאת ,שיעורם של השופטים שגדלו או התחנכו
בעיירות הפיתוח נותר נמוך באופן ניכר משיעור יישובים אלה באוכלוסייה היהודית159.
157בשנת 1948כ 43.1%-מהאוכלוסייה התגוררו בתל אביב-יפו 11.7% ,בירושלים וכ 14.3%-בחיפה
(סך הכול כ .)67.3%-לעומת זאת ,בשנת 1961התגוררו בשלוש הערים רק כ 52.1%-מהאוכלוסייה.
ראו שם ,בעמ' .69עוד ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל ;)1951( 6
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל לוח .)2016( 2.21לדיון במגמות השונות
ראו אלישע אפרת ערים ועיור בישראל ( ;)1976אפרים טורגובניק המימד הפוליטי של מדיניות התכנון
האורבאני בישראל (.)1994
158לשם המחשה 24היישובים הגדולים באשכולות ( 6–4הכוללים כ 70%-מתושבי יישובי )6–4הם:
אשדוד ,באר שבע ,נתניה ,חולון ,בת ים ,אשקלון ,חדרה ,לוד ,רמלה ,מטה בנימין ,נהריה ,קריית
אתא ,קריית גת ,אילת ,עכו ,כרמיאל ,עפולה ,טבריה ,נצרת עילית ,קריית ים ,מעלה אדומים ,יבנה,
אור יהודה ודימונה.
159נכון לשנת ,2013ב 24-היישובים שהוגדרו כעיירות פיתוח התגוררו 777,437אנשים ,שיעור של כ-
11.3%מכלל היישובים היהודיים והמעורבים בישראל .לעומת זאת ,נכון לתחילת שנת ,2017שיעור
השופטים המכהנים שגדלו או התחנכו בעיירות פיתוח מתוך כלל השופטים היהודים שדיווחו על
יישוב ילדות עמד על 3.5%בלבד.
מבחינת המינויים לאורך זמן ,כעולה מתרשים מס' ,18משנות השישים עד שנות
השמונים ידעה הרשות השופטת יציבות מסוימת בשיעור השופטים (פרט לירידה במחצית
הראשונה של שנות התשעים ,אך נתונים אלה מוטלים בספק בשל שיעור נמוך של דיווח
על אודות עיר ילדות בקרב השופטים שמונו באותן שנים) 160.לאחר מכן ,החל משנות
התשעים ,החל שיעור השופטים המגיעים מערים מאשכולות בינוניים-נמוכים לעלות
בהדרגה ,עד שיא מסוים בעשור הקודם (שגם אליו יש להתייחס בעירבון מוגבל בשל
שיעור דיווח נמוך)161.
160באותה מסגרת זמן ,מסיבה לא ידועה ,שיעור הדיווח על יישוב ילדות עמד על 51.4%בלבד ,מרחק
של 1.16סטיות תקן ממוצע הדיווח ( ,69.2%סטיית תקן.)15.36 :
161באותה מסגרת זמן ,מסיבה לא ידועה ,שיעור הדיווח על יישוב ילדות עמד על 38.5%בלבד ,מרחק
של מעט יותר משתי סטיות תקן מממוצע הדיווח ( ,69.2%סטיית תקן.)15.36 :
נוסף על כך ,בחינת פיזורם של השופטים היהודים מאשכולות 6–1מגלה כי קיים פער
ביחס לשופטים יהודים מאשכולות 9–7הן בכהונה בערכאות הערעור ,הן בכהונה
במחוזות המרכזיים .כך ,בעוד כל שופט יהודי שלישי מאשכולות 9–7מכהן באחת
מערכאות הערעור 162,רק כל שופט יהודי רביעי מאשכולות 6–1מכהן בערכאות אלה163.
בדומה ,בעוד 72%מהשופטים היהודים מיישובים מבוססים מכהנים באחד המחוזות
המרכזיים ,שיעור השופטים היהודים מיישובים שאינם מבוססים עומד על 52.8%בלבד.
לעומת זאת ,במחוז דרום מכהנים רק 8.3%מהשופטים היהודים שגדלו ביישובים
מבוססים ו 20.4%-מהשופטים היהודים שגדלו ביישובים שאינם מבוססים.
עיון במאפייני הרקע המקצועי של השופטים היהודים המכהנים מאשכולות 6–1
מגלה כמה נתונים מעניינים נוספים .תחילה ,שיעורם של השופטים היהודים מהאשכולות
הנמוכים שרכשו את השכלתם המשפטית העיקרית באוניברסיטת בר-אילן גבוה במיוחד
( ,)29.1%וכמעט כל אלו שעשו כן הם בעלי רקע דתי .לאמיתו של דבר ,הצטלבות
קטגוריות הזהות "יהודי בעל רקע דתי" ו"יהודי מאשכולות "6–1מתרחשת כמעט באופן
בלעדי באוניברסיטת בר-אילן 83.7% :מבין היהודים מאשכולות 6–1שלמדו
באוניברסיטת בר-אילן הם בעלי רקע דתי ,ו 91.9%-מהשופטים היהודים בעלי רקע דתי
מאשכולות 6–1למדו באוניברסיטת בר-אילן (רובם מבני ברק ,נתניה ,בת ים ,מועצה
אזורית חבל יבנה ומועצה אזורית מנשה).
123 162שופטים מתוך 382שופטים יהודים מכהנים שדיווחו על יישוב מאשכולות .9–7
33 163שופטים מתוך 127שופטים יהודים מכהנים שדיווחו על יישוב מאשכולות .6–1
טרם נמשיך בדיון ,יש להקדיש מקום לאפשרות לבחינה ישירה של הקטגוריה העדתית.
אפיון עדתי של יהודים בישראל אינו משימה פשוטה ,ובפרט כאשר המקורות העיקריים
לכך הם שם המשפחה וארץ הלידה ,כפי שעמדתי לעיל בקצרה (וראו נספח א) .הזיהוי
כמזרחי אינו נשען על שם המשפחה באופן בלעדי; צבע עור ,מקום מגורים ,לבוש
וסממנים חיצוניים והתנהגותיים שונים משמשים דרך קבע לזיהוי ותיוג עדתי 166.יתרה
מכך ,נוכח קיומה הגובר של קטגוריה "שלישית" של שמות משפחה שאינם מזוהים
עדתית (בצד הנזילות בשמות המשפחה של נשים) ,היכולת להגיד דבר מה משמעותי על
סמך שמות משפחה מוגבלת עד מאוד .עם זאת ,לאפיון על בסיס שם משפחה יש חוזקה
אחת משמעותית :שם המשפחה משמש סמן מרכזי לאפיון עדתי בחברה הישראלית167.
מחקרים מראים כי מזרחים מהמעמדות הנמוכים מעדיפים מכללות פרטיות על פני אוניברסיטאות 164
(ממגוון סיבות) ,ותושבי הפריפריה מעדיפים מכללות אזוריות על פני אוניברסיטאות .ראו חנה איילון
"מי לומד מה ,היכן ,מדוע? השלכות חברתיות של ההתרחבות והגיוון במערכת ההשכלה הגבוהה
בישראל" סוציולוגיה ישראלית י .)2008( 33שיעור האוניברסיטאות האחרות נמוך במעט משיעורן
בקרב כלל השופטים היהודים 28.3% :למדו באוניברסיטת תל אביב (לעומת 31.1%מכלל השופטים
היהודים) 25.2% ,למדו באוניברסיטה העברית (לעומת 27.8%מכלל השופטים היהודים).
למקור המושג ראו משה ליסק "'ארץ-ישראל הראשונה' ו'ארץ-ישראל השנייה' :תהליכים מואצים 165
של קיטוב חברתי-תרבותי בשנות החמישים" בין עולים לוותיקים :ישראל בעלייה הגדולה –1948
( 19–18 ,1 1953דליה עופר עורכת.)1996 ,
ראו את המקרים השונים שבהם הכירו בתי משפט באפליה על בסיס "צבע עור" ו"מקום מגורים" 166
בהקשר של אפליית מזרחים ,ביטון "מזרחים במשפט" ,לעיל ה"ש ,32בעמ' .498–493
ראו דורית ששון האם סיכויי התעסוקה של גרינברג וברנשטיין גבוהים משל בוזגלו ואבוקסיס? ניסוי 167
על אפליה בשוק העבודה בישראל על רקע מוצא אתני ומגדר (המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש
במילים אחרות ,הזיהוי של אדם ,לרבות שופט ,כמזרחי/אשכנזי נשען לעיתים (ובעיקר
בסיטואציות שבהן הפרט מתווך על ידי טקסט כגון קורות חיים או פסק דין) על שם
המשפחה ולא על מאפיינים חברתיים אחרים .על כן ,אף על פי שהאפיון כמזרחי על יסוד
שם משפחה אינו תקף דיו כאפיון ל"מזרחיות" ,הוא יכול לשמש אינדיקציה לשיעורם של
מי שמזוהה/עובר כמזרחי ( )identified / passing asעל ידי ציבור המתדיינים והציבור
הרחב (הנחשפים לשם משפחתו של השופט) ,ובמידה מסוימת ,ניתן לשער ,גם על ידי
הגורמים הבוחרים והממנים.
ניתן לחשוב על דרכים שונות לפתרון הבעיה של זיהוי עדתיות באמצעות שם
משפחה .דרך אחת שנשקלה הייתה להשוות את הנתונים לשיעור המזרחים בקרב כלל
עורכי הדין .דרך זו נזנחה נוכח היעדר מידע משלים ,שכן למיטב ידיעתי לא נאסף מידע
כללי בנוגע להרכב העדתי של שוק עריכת הדין .אומנם במסגרת מחקר מקיף שהופנה
לעורכי הדין שסיימו את לימודיהם החל משנת 52% – 1995מעורכי הדין היהודים
שהשיבו לסקר הגדירו את עצמם אשכנזים 25% ,מזרחים והיתר ענו כי הם ממוצא מעורב
או אחר 168,אך נתונים אלה נאספו על סמך דיווח עצמי ,ושמות הנשאלים נותרו אנונימיים
כך שלא ניתן להשוות בין שתי השיטות.
דרך אחרת ,שנזנחה אף היא בשל מגבלות ההיקף של המחקר הנדרש ,היא השוואה
אל מול שיעורם של שמות מזרחיים מובהקים בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל .כך,
מבין 200שמות המשפחה הנפוצים בקרב יהודים בישראל (והכוללים כ 1.7-מיליון
יהודים בישראל) 54 ,שמות לפחות הם שמות המזוהים כמזרחיים (ושמות אלו כוללים כ-
475,600יהודים ישראלים ,כלומר כ 27%-מאותה קבוצה) 169.עם זאת ,נוכח האפשרות
הסבירה ש 200-השמות הנפוצים אינם משקפים במדויק את שכיחותם של שמות מזרחיים
ואשכנזיים ,ועקב הקושי בהתמודדות עם פיזור השמות ביחס לגילם של פרטים ,לא ניתן
לערוך השוואה מהימנה.
דרך נוספת היא בחינת היחס ,לאורך זמן ,בין שיעור השופטים הממונים שהם בעלי
שם משפחה אשכנזי מובהק לבין שיעורם של השופטים הממונים שהם בעלי שם משפחה
מזרחי מובהק .בחינה זו נעשית אל מול העלייה ההדרגתית ,והדרמטית ,בשיעור
השופטים שהם בעלי שם משפחה שאינו מובהק .כך ,מבין כל השופטים היהודים שמונו
עד לשנת ,1961רק ל 16%-מהשופטים היהודים לא היה שם משפחה מובהק עדתית.
שיעור זה עלה ל 30%-מהשופטים היהודים שמונו בשנים 44% ,1981–1962מהשופטים
היהודים שמונו בשנים 2001–1982ו 51%-מהשופטים היהודים שמונו ב 15-השנים
האחרונות .עלייה זו נעשתה אגב ירידה דרסטית בשיעור השופטים בעלי שם משפחה
אשכנזי מובהק ,שירדו משיעור של מעל ל 50%-מקרב השופטים היהודים שמונו בשנות
השבעים והשמונים ,ועד ל 34.8%-מהשופטים היהודים שמונו בעשור האחרון .שינוי זה,
שלא נעשה על חשבון מיעוט השופטים בעלי שם משפחה מזרחי מובהק (ששיעורם נע
סביב ה ,)10%-מעלה את ההשערה שב 25-השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור
המזרחים המכהנים ברשות השופטת .במסגרת המחקר לא ניתן לאשש או להפריך השערה
זו ,אך ניתן למצוא לה חיזוק בגידול בשיעור השופטים שמגיעים מאשכולות חברתיים-
כלכליים נמוכים .הדבר מתבסס על כך ששיעור השופטים בעלי שם מזרחי מובהק שמונו
ב 25-השנים האחרונות בקרב האשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים גדול פי שניים
מאשר בקרב האשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים 170.גם מידע אנקדוטלי שנאסף
בשלהי המחקר בנוגע לכהונתם של שופטים ושופטות מזרחיים ששמות משפחתם אינם
מובהקים תומך בהשערה זו .עם זאת ,בהיעדר מדד ישיר תקף ומהימן לא ניתן לאשש
השערה זו או לבחון את היקף השינוי המשוער.
170מתוך 143שופטים יהודים מאשכולות 6–1שמונו ב 25-השנים האחרונות 25 ,הם בעלי שם משפחה
מזרחי מובהק .לעומת זאת ,רק 39מתוך 446שופטים יהודים מאשכולות 9–7שמונו ב 20-השנים
האחרונות הם בעלי שם מזרחי מובהק.
171אומנם השימוש במוסדות החינוך במסגרת עבודה זו אינו בלעדי ,אך הוא העיקרי ,כך ש87.6%-
מהשופטים שקודדו כבעלי הרקע הדתי הם בוגרי מערכות החינוך הדתיות בישראל .שיעור זה אף
גבוה יותר ( )90.3%בקרב השופטים המכהנים.
172שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי דתי עמד בשנת 1979/80על 20.9%מהתלמידים היהודים,
ובשנת 1989/90על .19.7%מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על החינוך הממלכתי-דתי 2
( .)2012יתרה מכך ,שיעור החרדים בעבר היה נמוך בהרבה והיקף מערכת החינוך החרדית-עצמאית
היה קטן באופן ניכר .כך ,בשנת 1990למדו במערכת זו רק 9.5%מהתלמידים היהודים בישראל (כ-
7.5%מכלל התלמידים בישראל) .ראו עוזי רבהון וגלעד מלאך מגמות דמוגרפיות בישראל 25
(.)2008
173יוער כי מידת התוקף של הנתונים בדבר מידת הדתיות של שופטים יהודים שמונו בתקופה מוקדמת
נמוך נוכח ריבוי השופטים שהעבירו את שנותיהם המוקדמות מחוץ לשטחי ישראל-פלשתינה (כך,
לא ידועה מידת הדתיות של 122מתוך 156השופטים הראשונים).
174הסבר אפשרי לירידה זו הוא ההרכב הפוליטי של הוועדה .כך למשל ,בתקופות נתניהו-שרון מונו 132
שופטים דתיים (מתוך 635כלל שופטים) ,סך הכול של 20.8%מהמינויים .בניכוי המינויים שנעשו
בתקופת ממשלת נתניהו השלישית ,שבה כיהנה ציפי לבני בתפקיד שרת המשפטים מטעם מפלגת
התנועה ,עולה שיעור המינויים ל .21.8%-לעומת זאת ,בתקופות של ממשלות רבין-פרס (,)15.6%
ממשלת אולמרט ( )10.5%וממשלת נתניהו השלישית ( )10.3%היו שיעורים נמוכים .הנתונים
מבוססים על המינויים שנעשו בשנים שבהן כיהנו הממשלות .מינויים שנעשו בשנים המשותפות
לשתי ממשלות חולקו בין הממשלות באופן יחסי .מסיבה זו (כמו גם בשל מספר המינויים הנמוך),
קשה לשפוט אם שיעור המינויים הגבוה יחסית של שופטים יהודים-דתיים בתקופת ממשלת ברק
(תשעה מתוך )23% ,39אכן משקף את המינויים בתקופה זו ,או שמא מדובר בעיוות יחסי בשל כך
שכמחצית מתקופת הממשלה הייתה בשנים משותפות לממשלות נתניהו/שרון.
תרשים :19שיעור מינוי יהודים בעלי רקע דתי כאחוז מכלל מינויים ראשונים
בתקופה
ואכן ,בהתאם למגמת ההתגברות במינוי של שופטים יהודים בעלי רקע דתי ,שיעורם
מכלל השופטים המכהנים עלה בשנים האחרונות ועומד כיום על כ 20%-מכלל
השופטים; בניגוד לקבוצות חברתיות אחרות ,שיעורם בערכאות הערעור אף הוא גבוה
משיעורם באוכלוסייה וגבוה במיוחד בערכאות המחוזי (( )24.9%כמו גם בבתי הדין
האזוריים לעבודה ( ,)28.8%וראו תרשים .)20יתרה מכך ,כפי שמומחש בתרשים ,21
ייצוג היתר של שופטים בעלי רקע דתי בערכאות הערעור בא לידי ביטוי גם בפיזורם בתוך
מערכת השפיטה ,כך ש 37.4%-מהשופטים היהודים בעלי רקע דתי מיישובים מבוססים
מכהנים באחת מערכאות הערעור.
תרשים :20שיעור השופטים בעלי רקע דתי המכהנים לפי ערכאה (שנת
175)2017
תרשים :21שיעור שופטים בעלי רקע דתי המכהנים בערכאות ערעור בהשוואה
לקבוצות אחרות
175נכון לשנת 2019כיהנו בבית המשפט העליון ארבעה שופטים שהם דתיים-לאומיים (ניל הנדל ,נעם
סולברג ,דוד מינץ ,יעל וילנר) ,המהווים 26.7%מהשופטים (מספר זהה לשופטות המכהנות בבית
המשפט העליון),וכן מכהנים שני שופטים נוספים שהם בוגרי מערכת החינוך הממלכתית-דתית
(יצחק עמית ,מנחם (מני) מזוז).
נוסף על כך ,פיזורם של השופטים היהודים בעלי רקע דתי הוא של ריכוז יתר (בהשוואה
לכלל השופטים) במחוזות המרכזיים – כשהבולט שבהם הוא מחוז ירושלים ,שבו
שיעורם כמעט וכפול משיעור השופטים המכהנים במחוז זה – ובכלל ערכאות הערעור,
בייחוד בתי המשפט המחוזיים 176.נתון זה תואם במידה רבה את הפיזור של האוכלוסייה
היהודית-דתית-לאומית המרוכזת בירושלים ,בהתנחלויות ובערי המרכז177.
בחינת רקעם המקצועי של השופטים היהודים בעלי הרקע הדתי מעלה כמה ממצאים
מעניינים .תחילה ,יותר ממחצית משופטים אלו ( )59.1%רכשו את השכלתם המשפטית
העיקרית באוניברסיטת בר-אילן ,ומרבית הנותרים ( )27%באוניברסיטה העברית .שיעור
נמוך במיוחד למדו באוניברסיטת תל אביב ( )6.3%ובמכללות ( .)5%בצד זאת ,מסלולי
הקריירה של שופטים יהודים בעלי רקע דתי הם בעלי דפוס דומה לזה של מסלולי
הקריירה של כלל השופטים ,לרבות חלוקה מגדרית ברורה .ואולם ,בניגוד לקבוצות
חברתיות אחרות ,המגמות המגדריות אינן מוקצנות באופן עקבי :כך ,בדומה לשופטות
החברות בקבוצות חברתיות אחרות ,שיעורן של שופטות יהודיות בעלות רקע דתי שהגיעו
לשיפוט מתוך סגל העזר השיפוטי גבוה ( )15.7%מהשיעור בקרב כלל הנשים (.)12.9%
לעומת זאת ,שיעורם של השופטים הגברים היהודים בעלי רקע דתי שהגיעו לשיפוט
מהפרקטיקה הפרטית נמוך במעט ( )60.5%משיעור השופטים הגברים הכללי שהגיע
מהפרקטיקה הפרטית ( ,)62.3%ונמוך בהרבה משיעורם של גברים מקבוצות חברתיות
אחרות ( 80.4%מהשופטים הערבים 68.3% ,מהשופטים היהודים מערים לא מבוססות).
לאמיתו של דבר ,ההתפלגות של מסלול הקריירה של שופטים יהודים בעלי רקע דתי
(כלומר שיעור השופטים שהגיעו לשיפוט מכל קטגוריה מקצועית) דומה להתפלגות של
מסלול הקריירה של שופטים שאינם חברים באחת הקבוצות החברתיות שבמוקד מחקר
זה יותר מאשר להתפלגות של מסלול הקריירה של שופטים שהגיעו מכל אחת מהקבוצות
החברתיות האחרות.
לסיכום ,עוד בשנת ,1992לאחר עלייה הדרגתית בשנות השבעים והשמונים ,שיעורם
של שופטים יהודים בעלי רקע דתי ברשות השופטת נע סביב שיעורם באוכלוסייה
הכללית .ב 25-השנים האחרונות שיעורם אף עולה על שיעורם באוכלוסייה ,וריכוזם
בערכאות הערעור גדול יותר מכל קבוצה אחרת שנבחנה.
35.4% 176מהשופטים במחוז ירושלים הם יהודים דתיים .מנקודת מבט אחרת 21.4% ,מהשופטים
הדתיים מכהנים במחוז ירושלים ,וזאת בהשוואה לגודלו המצומצם ( 12%מכלל השופטים מכהנים
במחוז ירושלים).
28% 177מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי הם ממחוז מרכז 16% ,ממחוז ירושלים 9% ,ממנהל חינוך
ירושלים (מחוז הכולל את העיר ירושלים בלבד בנבדל ממחוז ירושלים) ו 8%-ממחוז תל אביב,
כלומר 61%מתלמידי החינוך הממלכתי דתי לומדים באחד המחוזות המרכזיים .ראו אריאל
פינקלשטיין החינוך הממלכתי-דתי :תמונת מצב ,מגמות והישגים .)2012( 151
הסבר אחר הוא זה המתמקד בתמורות במקצוע המשפטי ככלל ,כגון שינויים בשוק
עריכת הדין (שינויים בגודל הסקטור הפרטי) 179,בהשכלה המשפטית (פתיחת המכללות)
או במסלולי הקריירה (נשים מהציבורי ,גברים מהפרטי) .הסבר שכזה מבקש לראות
ברשות השופטת חלק משוק רחב יותר ,שתמורות בו מתחוללות בהתאם למגמות של שוק
המשפטנים הכללי או בתגובה להן.
הסברים אלה חשובים ומשמעותיים להבנת התמורות בהרכב החברתי של הרשות
השופטת ,אך אין בהם די ,שכן גם שינויים בחברה הישראלית ככלל ובשוק עריכת הדין
בפרט מתווכים לרשות השופטת באמצעות מנגנוני הבחירה של השופטים .מנגנוני
הבחירה יכולים לעכב ,להאיץ ,לשקף או לעצב את חדירתן של תמורות חברתיות
וכלכליות לתוככי מערכת השפיטה .סביר אפוא להניח כי חלק מהגורמים לשינוי קשורים
במנגנוני הבחירה עצמם 180.כך ,ניתן לשער כי לביקורות עצמן הייתה תרומה לשינוי.
תרומה זו יכולה להתבטא בכך שמאבקים של קבוצות שביקשו להשיג דריסת רגל
במערכת השפיטה ,או להגדיל את ייצוגן בה ,הביאו לתמורות בהסדרתן של דרכי הבחירה
ובדרך שבה ועדת הבחירה של השופטים ושחקנים אחרים פועלים .ראיה להסבר כזה
מצויה בכך שהוועדה לסדרי הבחירה של השופטים ,בראשות שופט בית המשפט העליון
יצחק זמיר ( ,)2001הציעה כמה "שיקולי מדיניות" שראוי שיובאו בחשבון על ידי הוועדה
לבחירת שופטים ,ושלפי מסקנות הוועדה אף נשקלים בפועל ,וביניהם "עקרון השיקוף",
שלפיו על ועדת הבחירה לתת משקל לעקרון השיקוף החברתי במקרים שבהם הרמה
המקצועית והאיכות האישית "קיימות במידה הנדרשת" 181.ראיה נוספת היא הסדרתה של
חובת ייצוג הולם לנשים בוועדת הבחירה בשנת 182.2014הסבר אחר נוגע לפעילותם של
חברי ועדה ספציפיים המבקשים לקדם ,ביודעין ובמכוון ,מועמדים החברים בקבוצה זו
או אחרת 183.ביאור ממצה של הסברים אלה חורג מגדרי מאמר זה ,אך הם כיווני חקר
שהעמקה בהם תוסיף ידע על אודות האפשרות להשיג שוויון ,ייצוג וגיוון ברשות
השופטת.
למשל ,ירידה בנתח עריכת הדין הפרטית מ 87%-מכלל השוק בשנת 1995ל 83%-בשנת .2003מנהל 179
תכנון מחקר כלכלה ,עורכי דין בישראל – מאפיינים תעסוקה בעשור האחרון (.)3.7.2005
עלייתם של "שופטי מערכת" (שופטים שטרם מינוים לשופטים עבדו כעוזרים משפטיים וכרשמים 180
במסגרת הרשות השופטת) היא גורם משמעותי בעניין זה .לדיון ממוקד בשאלה זו ראו אלון חספר
"שופטי מערכת :עלייתה של הבירוקרטיה השיפוטית ומשמעויותיה" מעשי משפט יא .)2020( 167
הוועדה לסדרי הבחירה בשופטים דו"ח הוועדה ,פסקה .)2001( 29 181
ס' 3(6א) לחוק בתי המשפט. 182
לעדויות שלפיהן יש חברי ועדה שמבינים את תפקידם כקידום מינויים של חברי קבוצות מסוימות 183
ראו לעיל ה"ש .99
מספר סידורי פנימי; שם משפחה; שם פרטי; ארץ לידה; שנת לידה; יישוב ילדות; שם תיכון 184
ומערכת חינוך שאליה משויך התיכון; שירות צבאי/לאומי .קידוד המידע על אודות השופטים
המכהנים נעשה על ידי שני עוזרי מחקר – סטודנטים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים
באוניברסיטת תל אביב – ווודאו על ידיי .קידוד המידע על אודות השופטים בדימוס נעשה על ידיי
ללא וידוא כפול.
מקום חינוך משפטי עיקרי; שנת סיום תואר משפטי עיקרי; סוג חינוך משפטי מתקדם; מקום חינוך 185
משפטי מתקדם; שנת סיום חינוך משפטי מתקדם; השכלה נוספת שאינה משפטית; מקום התמחות;
שנת רישיון עריכת דין בישראל; מקום עבודה אחרונה לפני מינוי למשרה שיפוטית .בנוגע לנתון
אחרון זה קודד מקום העבודה האחרון אלא אם כן מקום עבודה זה היה בן שנה-שנתיים בלבד וקדמה
לו יציבות ארוכת שנים במקום עבודה אחר .שיטה זו נבחרה מצד אחד תחת ההנחה שמקום העבודה
שממנו מונה שופט הוא תחנה מקצועית משמעותית המשקפת ככלל את הקריירה טרום-השיפוט,
ומצד אחר שקיימים לכך חריגים ,כדוגמת שופט צבאי שבין שחרורו משירות קבע ועד למועד המינוי
בפועל עובד תקופה קצרה בשוק הפרטי.
כל מינוי למשרה שיפוטית קודד לפי שלושה משתנים :סוג משרה ,בית משפט שאליו מונה ושנת 186
מינוי .נוסף על כך ,בכל הנוגע לשופטים שאינם מכהנים קודדה שנת סיום כהונה וסיבת סיום כהונה.
לדיון במגמות במוסדות הלימוד המשויכים לדתיים-לאומיים בישראל ראו המחנה הדתי-לאומי ,לעיל 187
ה"ש ,98בעמ' .32–28
כן זיקה למוסדות חינוך משמשת לאפיון מידת דתיות של יהודים בישראל 188.מחקר של
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא שלמידה במוסדות המשויכים לפיקוח שאינו דתי
היא אינדיקטור טוב לאי-דתיות וכי למידה במוסדות המשויכים למגזר החרדי היא
אינדיקטור טוב לחרדיות 189.לעומת זאת ,למידה במוסדות המשויכים לפיקוח ממלכתי
דתי (דתי-לאומי) נמצאה כאינדיקטור בינוני בלבד למידת דתיות 190,וזאת ,בעיקר ,בשל
אי-ההתאמה בין הפיקוח הבינארי דתי/לא-דתי לבין ההגדרה העצמית של מי שמגדיר
עצמו מסורתי "לא כל כך דתי" ,המהווים 16%מהלומדים במסגרות הדתיות 191.עם זאת
רק 6.9%מהלומדים במסגרות אלו מגדירים את עצמם חילונים 192.במחקר אחר ,מאת
המכון הישראלי לדמוקרטיה ,נמצא כי מבין מי ששייך את עצמו למחנה הדתי-לאומי9% ,
הגדירו את עצמם מסורתיים-לא-דתיים ו 3%-הגדירו את עצמם חילונים 193.לעומת
ממחקרים שבהם הזיקה למוסד חינוך מבוססת גם על מוסדות החינוך שאליהם שולחים
נושאי המחקר את ילדיהם ,מחקרי שלי מבסס את הזיקה על המוסדות שבהם למדו נושאי
המחקר בלבד.
נתונים אלה רלוונטיים למידת הדתיות של המשפחה שבה גדלו השופטים ולא בהכרח
להגדרתם העצמית והחברתית במועד מינוים לתפקיד שיפוטי ,שכן זו עשויה להשתנות
במהלך השנים .אף על פי שתופעות של חזרה בתשובה/יציאה בשאלה אינן בלתי שכיחות
בישראל ולא נערך מחקר מקיף בנוגע להיקפן ,יש הטוענים כי לאורך החיים התנועה
במידת הדתיות מתרחשת בעיקר באופן פנים-מגזרי ,כך שדתיים נעשים דתיים יותר
וחילונים (או מסורתיים) נעשים דתיים פחות 194.לעומת זאת ,לפי הסקר החברתי של
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת ,2009מבין מי שהגדיר את עצמו בבגרות כלא דתי,
מידת התוקף של אפיון זה נבחנה במסגרת מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .חיים פורטוני 188
אפיון רמת הדתיות באוכלוסייה היהודית על פי זיקה למוסדות חינוך (( )2007להלן אפיון רמת
הדתיות) .לדוגמה לשימוש במדד ראו מדד הגיוון :ייצוג ושכר בשוק העבודה הפרטי בישראל (.)2016
מלבד מוסדות המשויכים לתנועת ש"ס ,שבה לומדים גם דתיים ומסורתיים רבים .ראו פורטוני אפיון 189
רמת הדתיות ,שם ,בעמ' .32
77%מהלומדים במוסדות אלו הזדהו בסקרי הלמ"ס כחרדי ( ,)3.3%דתי ( )46.7%או מסורתי-דתי 190
( .)26.9%ראו פורנטוני אפיון רמת הדתיות ,שם ,בעמ' .24לפי מחקר אחר 25% ,מהלומדים במוסדות
תחת פיקוח ממלכתי-דתי הם מסורתיים או חילונים .ראו אריאל פינקלשטיין החינוך הממלכתי-דתי:
תמונת מצב ,מגמות והישגים .)2012( 17
פורנטוני אפיון רמת הדתיות ,שם ,בעמ' .24קבוצה זו גם מהווה 31%מהלומדים במסגרות יהודיות 191
שאינן דתיות.
שם. 192
המחנה הדתי-לאומי ,לעיל ה"ש ,187בעמ' .43 193
שם ,בעמ' ;53לניתוח של הנתונים נכון לשנת 2011ראו תומר פריסקו "מי התחזק ומי התחלש – 194
ממצאים מהשנתון הסטטיסטי" לולאת האל (.https://bit.ly/34TIg0Q )27.9.2011
חילוני – 3%בלבד גדלו בבית דתי ו 6%-בבית מסורתי-דתי 195.מנגד ,מבין מי שהגדיר
את עצמו בבגרות כדתי 6% ,גדלו בבית חילוני ,לא דתי ו 6%-בבית מסורתי-לא כל כך
דתי 196.נתונים אלה מצביעים על כך שקיימת תנועה מסוימת בין דתיים לבין חילונים ,אך
היקפה מאפשר להתייחס לאפיון מידת הדתיות על סמך הזיקה למוסדות החינוך שבהם
למדו השופטים כבעל תוקף .עם זאת ,יש אפשרות לכך שאוכלוסיית המחקר אינה עונה
על המאפיינים של האוכלוסייה הכללית וקיימת הטיה בנוגע ליציבותה של מידת הדתיות
לאורך החיים (כך שלמשל יהיו יוצאים-בשאלה רבים יותר מחוזרים בתשובה) ,אך לא
קיימים נתונים התומכים בחשש זה .יוער כי שיעור התלמידים הלומדים במסגרת
ממלכתית-דתית חווה ירידה לאורך השנים הרלוונטיות למחקר ,אך זאת בצד גידול
משמעותי בשיעור התלמידים הלומדים במסגרת חרדית197.
על מנת להפחית מקשיים אלו ,בשלב השני של הקידוד נעשתה הצלבה אל מול
אינדיקטורים חיצוניים :תמונת השופט כפי שפורסמה במאגר הרשות (המרמזת באמצעות
כיפה אצל גברים או כיסוי ראש אצל נשים על מידה של דתיות) או פרטים ביוגרפיים
אחרים (לימודים תורניים מתקדמים ,הסמכה לרבנות ,שירות לאומי ,מקום מגורים) .אם
התקבלו אינדיקציות סותרות ,ובהתאם לטיבן ואיכותן ,שונה הקידוד בהתאם 198.כמו כן,
בהינתן ראיות חיצוניות לכך שברשות השופטת לא מכהנים שופטים חרדים (ושבעבר
כיהנו בודדים) ,לא קודדה הבחנה בין שופטים דתיים-לאומיים לבין דתיים חרדים.
בכל הנוגע לערבים לא נאסף מידע הנוגע למידת הדתיות ,זאת הן בשל היעדר
אינדיקציות חיצוניות משמעותיות להבחנה כזו (מלבד כיסוי ראש אצל נשים מוסלמיות),
הן בשל אי-מרכזיות משתנה זה בקרב הביקורות השונות הבאות לידי ביטוי בשיח המרכזי
סך הכול כ 140,000-אנשים .מבין מי שמגדיר את עצמו בבגרות כמסורתי-לא כל כך דתי 14% ,גדלו 195
בבית דתי ו 24%-מסורתי-דתי (סך הכול כ 358,000-אנשים) .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסקר
החברתי לשנת .)2009( 24 2009
סך הכול 52,000אנשים .מבין מי שמגדיר את עצמו בבגרות כמסורתי-דתי 7% ,גדלו בבית חילוני, 196
לא דתי ו 11%-בבית מסורתי-לא כל כך דתי (סך הכול כ 89,000-אנשים) .נוסף על כך 8% ,ממי
שהגדיר את עצמו בבגרות כחרדי גדל בבית חילוני ,לא דתי (כ 24,000-אנשים).
ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל .)2013( 404נדמה כי מגמה זו נעצרה 197
או למצער הואטה .ראו מרכז המחקר והמידע של הכנסת מערכת החינוך בישראל – מגמות נבחרות
בתחום .)2015( 14–9כמו כן ראו מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל דוח מצב המדינה –
חברה ,כלכלה ומדיניות ( 308–306 2014עורך דן בן-דוד ;)2014 ,נתונים על החינוך הממלכתי-דתי
הכנסת ,מרכז המחקר והמידע ;)2012עוזי רבהון וגלעד מלאך מגמות דמוגרפיות בישראל 19–17
(.)2008
מקרב היהודים ,מבין כל מי שלמד במוסד שקודד כמוסד לימוד דתי 210 ,קודדו כדתיים ,ארבעה 198
סומנו כחילונים בשל אינדיקציות חיצוניות לכך ואחד בלבד קודד כלא ידוע בשל אינדיקציות
סותרות .כל מי שלמד במוסד שקודד כמוסד לימוד שאינו דתי קודד כלא דתי .מבין היהודים שלמדו
במוסד שאינו ידוע או שלא ניתן לסיווג (למשל מחוץ לישראל) 484 ,קודדו כרמת דתיות לא ידועה,
אחד קודד כלא דתי ו 36-קודדו כדתיים .שני יהודים שלמדו במוסדות חינוך המשויכים למגזר הערבי
(המיסיון הסקוטי בצפת וטרה-סנטה קולג' בירושלים) קודדו ברמת דתיות לא ידועה.
הישראלי 199.בכל הנוגע לשיוך הדתי (מוסלמי/נוצרי/דרוזי) ,היעדר התאמה בין שיוך
דתי למוסד לימוד (הנובע ממאפיינים שונים של מוסדות לימוד בקרב החברה הערבית-
פלסטינית בישראל) מונע עמידה על משתנה זה מתוך המאגר עצמו .לצורך התמודדות עם
בעיה זו נבחרה דרך חלופית :רשימת השמות של השופטים הערבים ,יחד עם יישוב
הילדות של אותם שופטים ,הועברה לשתי סטודנטיות ערביות למשפטים (אחת תושבת
הצפון ,האחרת תושבת המשולש) ,שבדקו בדרך של כדור שלג (באמצעות קרובי
משפחה) אם יש מידע על אודות השיוך הדתי של השופטים השונים .בדרך זו הסתמכתי
על ההפרדה הקיימת ביישובי המגורים של בני דתות שונות ,ועל ההתאמה הקיימת בקרב
אזרחי ישראל הערבים בין שם משפחה לבין שיוך דתי .על יסוד שיטה זו ,שיעור הדיווח
על שיוך דתי בקרב שופטים ערבים עומד על .97.8%
שיוך עדתי :עדתיות ,וליתר דיוק המתח המזרחי/אשכנזי הוא רכיב זהות העומד
במוקד של ביקורות רבות על הרשות השופטת .יש לפיכך חשיבות לעמידה על השיוך
העדתי של השופטים .השיוך העדתי קודד כמשתנה דמה מספרי ,הנעשה בהתאם
לאשכנזים ,מזרחים ,יוצאי ברית המועצות ,בני העדה האתיופית ,לא ידוע (רלוונטי
לקבוצת הלאום היהודית) ולא יהודי (רלוונטי לקבוצת הלאום הערבית-פלסטינית).
הקידוד של השיוך העדתי נקבע על סמך ארבע הקבוצות העיקריות שבחברה
היהודית-ישראלית :אשכנזים ,מזרחים ,עליית ברית המועצות משנות השבעים והתשעים
ויוצאי אתיופיה .ההבחנה בין הקבוצות השונות נעשתה על סמך ארץ לידה ושם משפחה,
ובכל הנוגע ליוצאי ברית המועצות הובאה בחשבון גם שנת הלידה ,ובמקרים שבהם
הנתון היה זמין גם שנת העלייה ,כך שנעשתה הפרדה בין מי שמוצאו ממדינות ברית
המועצות לשעבר אך בשל מועד הגעתו לישראל נחשב חברתית לאשכנזי (או מזרחי) לבין
מי שנחשב חברתית ליוצא ברית המועצות .תיוגם של אשכנזים ושל מזרחים נעשה על
סמך שם משפחה המעיד על שיוך עדתי או על סמך ארץ הלידה בלבד 200.במקרים
הבודדים שבהם היה זמין מידע שסתר תיוג ראשוני זה – כגון מידע בנוגע לכך שמוצאם
של הורי השופט שונה מהמדינה שבה הוא נולד – תוקן התיוג בהתאם .תיוגם של חברי
199לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 52% ,מכלל הלא יהודים בישראל מגדירים את עצמם
דתיים 23% ,מגדירים את עצמם לא כל כך דתיים 21% ,לא דתיים ו 4%-דתיים מאוד .ראו הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת :ערב יום העצמאות ה 69-למדינת ישראל – כ 8.7-מיליון
תושבים במדינה ( https://bit.ly/34QYO9Mלהלן הלמ"ס ,נתונים לשנת .)2017
200ארצות הלידה שהצדיקו קידוד כאשכנזי הן :מדינות מזרח אירופה (ורוסיה); מדינות מערב אירופה;
מדינות צפון אמריקה; ארצות הלידה שהצדיקו קידוד כמזרחי הן :מדינות צפון אפריקה ,מדינות
מערב-מרכז-אסיה והקווקז ,וארצות הבלקן .התיוג הראשוני נעשה באופן סובייקטיבי על ידי המחבר.
בכל הנוגע לשמות משפחה מזרחיים נעשה וידוא באמצעות השוואה למאגר השמות של בית
התפוצות .ראו "מאגר שמות המשפחה ע"ש ממי דה-שליט" בית התפוצות (נבדק לאחרונה,
.)7.12.2017קידוד יוצאי ברית המועצות נעשה בהתאם לארץ לידה ושנת לידה /שנת עלייה .שתי
השופטות בנות העדה האתיופית היו ידועות מפרסומים בעיתונות.
העדה האתיופית נעשה על סמך ארץ המוצא בלבד .במקרים שבהם שם המשפחה לא היה
מובהק או ארץ המוצא לא הצביעה על שיוך עדתי ,קודד המוצא האתני כלא ידוע.
שיטה זו מובילה לכמה בעיות .תחילה ,שמות משפחה רבים אינם מובהקים .חלק
משמות המשפחה של יהודים הם שמות "מעוברתים" ,חלקם שמות משפחה חדשים
וחלקם שמות משפחה שהיו נפוצים בקהילות יהודיות רבות בעולם (למשל :כהן) .שמות
משפחה כאלה אינם מאפשרים אפיון עדתי .נוסף על כך ,שם המשפחה נקבע (לרוב)
בהתאם לשם משפחתו של האב ,ועל כן הנתון נעדר רגישות למוצא עדתי מורכב 201.כמו
כן ,הפרקטיקה החברתית המקובלת בישראל היא שנשים משנות את שם משפחתן לזה של
בני זוגן (או מוסיפות אותו כשם שני) ,מה שפוגע בתוקף הנתון בכל הנוגע לנשים202.
לבסוף ,מדובר בנתון רגיש לשינויים חברתיים לאורך הזמן .הפרקטיקות הנוהגות בחברה
בכל הנוגע לקביעת שמות משפחה ,אימוצם ושינוים משתנות לאורך זמן ,והן שונות בין
קבוצות חברתיות שונות .סך המגבלות הנזכרות הופך את הקריטריון של שם משפחה
לקריטריון לא תקף עבור בחינת שיעורם של מזרחים ואשכנזים ברשות השופטת .שיעור
הדיווח בקרב השופטים היהודים שמונו ב 25-השנים האחרונות עומד על 51%בלבד
( – 58.5%כלל השופטים היהודים המדווחים).
מעמד חברתי-כלכלי – לצורך קידוד מעמד חברתי כלכלי נעזר המחקר במשתנה
-
מספרי ,10–1הניתן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכל רשות מקומית ואשר
מייצג את החוזקה החברתית-כלכלית של כל רשות 203.המדד ,המבוסס על 14משתנים,
פורסם לראשונה בשנת 2008ועודכן (בהתאם לנתונים של שנת )2013בשנת ,2016אגב
החלפת כמה מדדים .האשכול החברתי-כלכלי אינו מביא בחשבון את שנת הלידה (ועל כן
מתעלם משינויים שייתכנו משך השנים ברמה החברתית-כלכלית של רשות) ,אך אני סבור
כי הוא בעל תוקף נוכח הקביעות היחסית – ברמת הרשות המקומית – של הריבוד
החברתי בישראל .המצב החברתי הכלכלי של כל שופט נקבע לפי יישוב הילדות שלו204:
משתנה דמה מספרי המתבסס על יישוב לידה או יישוב של בית ספר תיכון 205.השימוש
201לדיון במאפיינים של מגמות מעורבות-עדתית ולתמורות בשיעורן לאורך השנים ראו Barbara S.
Okun & Orna Kahit-Marelly, Demographic behavior of adults of mixed ethnic ancestry:
)Barbara S. Okun & ;Jews in Israel, 31 ETHNIC & RACIAL STUD. 1357, 1359–1361 (2008
Orna Kahit-Marelly, The impact of intermarriage on ethnic stratification: Jews in Israel, 28
).RESEARCH SOC. STRATIFICATION & MOBILITY 375 (2010
202ראו MICHAL ROM & ORLY BENJAMIN, FEMINISM, FAMILY, AND IDENTITY IN ISRAEL
).(2015
203הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפיון רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית-כלכלית של
האוכלוסייה בשנת .)2.11.2016( 2013
204והשווEpstein Lee et al., The U.S. Supreme Court Justices Database (2017) :
.https://bit.ly/34QzBw5
205קידוד לפי נתוני הלמ"ס של 255רשויות מקומיות בישראל (לרבות מועצות אזוריות) .נוסף על כך
ניתן הקידוד 300ליישוב שאינו בישראל ו 99-למידע שלא נתון.
במדד מבוסס-יישוב הינו טעם נוסף לקישור הדיון המעמדי בדיון העדתי ,שכן ההפרדה
הגאוגרפית-מעמדית בישראל חופפת במידה רבה את ההפרדה הגאוגרפית-עדתית.
יישוב הילדות אינו אינדיקטור ישיר למעמד החברתי-כלכלי של השופט ,אך יש בו,
לכל הפחות ,כדי להעיד על הסביבה החברתית-מעמדית שבה גדל .אומנם תיתכן הפרדה
חברתית על בסיס קווים מעמדיים גם בתוך יישוב ,אך הפרדה כזו היא רכה יותר וצפויה
להיות קיצונית פחות מהפרדה בין-יישובית 206.הנחה אחרונה זו היא הנחה סבירה ביחס
למרבית היישובים ,אך לא ביחס ליישובים הגדולים ביותר :ירושלים ,תל אביב-יפו
וחיפה .שלוש ערים אלו כוללות אוכלוסייה הטרוגנית עד מאוד ,המופרדת באופן ממוסד-
למחצה ,על בסיס קווים דתיים ,לאומיים ומעמדיים ,מבחינה גאוגרפית ,תרבותית
וחברתית .נוכח הדירוג הגבוה של תל אביב-יפו וחיפה ,משמעות ההטרוגניות היא
שתוצאות המחקר יהיו שמרניות בכל הקשור לשופטים מערים אלו (במובן שישייכו
שופטים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך למעמד חברתי-כלכלי גבוה) .באשר לירושלים –
היא העיר הגדולה בארץ ,המדורגת באשכול חברתי-כלכלי 3ומורכבת מקבוצות
אוכלוסייה נפרדות והטרוגניות כלכלית .הפתרון לבעיה זו הוא הכללת ירושלים
באשכולות 9–7והוצאתה מאשכולות .6–1יתרה מכך ,מספרם של השופטים החרדים
שכיהנו ומכהנים ברשות השופטת הוא זעום ,ומבין 183השופטים שדיווחו על ירושלים
כעיר ילדות ,רק אחד הוא ערבי .עקב כך ,הצבתה של ירושלים כעיר חזקה מבחינה
כלכלית-חברתית נדמית מוצדקת לא רק כפתרון שמרני לבעיית ההטרוגניות ,אלא כצעד
הנכון מהותית.
-
כאמור ,האשכול החברתי כלכלי אינו מדד מושלם ,שכן בכל יישוב יש שונות רבה
בכושר ההכנסה של תושבי היישוב ,ואין תואם מלא בין מגורים ביישוב מסוים לבין
מעמד חברתי כלכלי .עם זאת ,יישוב המקור הוא מדד עקיף בעל תוקף לבחינת שינויים
ברשות השופטת מנקודת המבט הביקורתית ,שכן מנקודת מבט זו יש קשר בין פריפריה
גאוגרפית-חברתית לבין הקטגוריה האתנית-פוליטית של מזרחיות ולבין הקטגוריה
החברתית-כלכלית של מעמד.
ניתן להמחיש זאת באמצעות היישובים עצמם .מתוך 252יישובים (לרבות מועצות
אזוריות) בישראל 79 ,יישובים ,כגון כוכב יאיר (אשכול ,)9כפר סבא ( )8וחיפה (,)7
נכללים באשכולות ( 9–7שני יישובים נוספים הם באשכול 87 ,)10יישובים ,כגון כרמיאל
( ,)6נצרת עילית ( ,)5ולוד ( )4נכללים באשכולות 6–4ו 87-יישובים ,כגון נתיבות (,)3
צפת ( )2ביתר עילית ( )1ורהט ( ,)1באשכולות .3–1
206ראו ישי בלנק "ממלכתיות מבוזרת :שלטון מקומי ,היפרדות ואי שוויון בחינוך הציבורי" עיוני משפט
כח ( )2004( 384–381 ,347דיון בתוכנית האינטגרציה בחינוך) .ה"רכות" היחסית אינה נובעת
מהיעדר הומוגניות של שכונות גם בערים הבינוניות אלא מכך שעם קיומו של מרכז עירוני משותף
ומערכת חינוך שבה יש מפגש אינטגרטיבי ,חוויות החיים של תלמידים הן משותפות יותר מאשר
בהשוואה בין-יישובית .כפי שמראה בלנק ,חלק מהשלכות האינטגרציה הוא הגברת ההומוגניות
היישובית – מה שמחזק את טענתי .שם ,בעמ' .385
רכיב מרכזי המשפיע על הדיווח הוא הגירה בגיל מאוחר מגיל תיכון 18% .מכלל השופטים היהודים 207
הם כאלה שהיגרו לישראל ולא דווח בנוגע אליהם מעמד חברתי כלכלי ,אך רק 5.6%מהשופטים
היהודים שמונו ב 25-השנים האחרונות עונים על קריטריון זה .לכן ,גם אם קבוצת המהגרים מוטה
לכיוון חברתי-כלכלי נמוך ,לא סביר כי מדובר בנתונים המשפיעים בצורה משמעותית על הנתונים.
לימודי המנדט (שיעורי משפט); אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית; אוניברסיטת בר- 208
אילן; אוניברסיטת חיפה; המרכז הבינתחומי; המכללה למנהל; שערי משפט; מכללת נתניה; המרכז
האקדמי למשפט ולעסקים (מכללת רמת גן למשפטים); הקרייה האקדמית אונו; המרכז האקדמי
כרמל; המכללה האקדמית צפת; המכללה האקדמית ספיר; המרכז האקדמי פרס; רמות משפט .ראוי
לציין כי על אף ההיסטוריה המורכבת של חלק ממוסדות החינוך המשפטיים בישראל ,התייחסתי לכל
אחד מהם כמוסד אחיד ,אך זאת אגב תיעוד של מועד סיום הלימודים ,שמאפשר הבחנה בדיעבד בין
המוסדות .למשל ,הפקולטה למשפטים ברמת אביב ,שגלגולה הראשון כבית הספר למשפטים
ולכלכלה ,המשכה כשלוחה של האוניברסיטה העברית ולבסוף כפקולטה עצמאית במסגרת
אוניברסיטת תל אביב.
ארצות הברית; קנדה; בריטניה; מדיניות האימפריה הבריטית לשעבר; גרמניה; מזרח אירופה; 209
אירופה – אחר; האימפריה העות'מנית; אסיה ואפריקה – המזרח התיכון; אחר.
בית משפט עליון; בית משפט מחוזי; בית משפט שלום; בית דין לעבודה; בית משפט אחר; 210
פרקליטות; צה"ל; משטרה; משרד המשפטים – ייעוץ משפטי; משרד המשפטים – אחר;
משרד/רשות ממשלתיים; רשות מקומית; ציבורי – אחר.
ארגון חברה אזרחית; סנגוריה ציבורית. 211
סגל עזר שיפוטי; פרקליטות; משרד המשפטים (אחר); משרד/מוסד/רשות ממשלתיים; כוחות 212
הביטחון (צבא ,משטרה ,שב"כ ,מוסד ,שב"ס); רשות מקומית; ביטוח לאומי; סנגוריה ציבורית;
ציבורי אחר; אקדמיה; חברה אזרחית; עריכת דין פרטית; מגזר פרטי אחר.
טרום-מינוי למשרה שיפוטית .קידוד זה נעשה אלא אם כן מקום עבודה זה היה בן שנה-
שנתיים בלבד וקדמה לו יציבות ארוכת שנים במקום עבודה אחר .שיטה זו נבחרה מצד
אחד תחת ההנחה שמקום העבודה שממנו ממונה שופט הוא תחנה מקצועית משמעותית
המשקפת ככלל את הקריירה טרום-שיפוט ,ומצד אחר כי קיימים לכך חריגים ,כדוגמת
שופט צבאי שבין שחרורו משירות קבע ועד למועד המינוי בפועל עובד תקופה קצרה
בשוק הפרטי .שיעור דיווח של משרה אחרונה .94.7% :שיעור הדיווח על משרה אחרונה
בקרב שופטים שמונו משנת 1960ואילך.97% :
ס' (4א) לחוק יסוד :השפיטה; ס' 84א(א)( )1לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד–.1984 213
שופטים בבית הדין לעבודה מתמנים על ידי הוועדה לבחירת שופטים ,אלא שחבר הממשלה הנוסף 214
הוא שר הכלכלה .ראו ס' (4א) לחוק בית הדין לעבודה ,התשכ"ט–.1969
ס' )2( ,)1(6ו )3(-לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד–.1984 215
ס' 3(6א) לחוק בתי המשפט. 216
ס' (7ג) לחוק בתי המשפט. 217
הוראת נוהל של מנהל בתי המשפט " 2–09נוהל איתור וקליטת רשמים" ( ;)1.3.2009הוראת נוהל 218
של מנהל בתי המשפט " 5–09נוהל הטיפול בבקשה למינוי שופט" (.)6.7.2009
על ידי שופטים המכהנים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים ועל ידי
פסיכולוג תעסוקתי219.
לאחר סיום הקורס מקבלת ועדת האיתור לידיה את תוצאות הקורס ומחליטה אם
להוסיף את המועמד למאגר המועמדים לכהונה .מועמדים לשיפוט ולכהונה בתפקיד רשם
בכיר מועלים לדיון במליאת הוועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון ,שר המשפטים או
שלושה חברי ועדה כאחד 220.מועמדים לכהונת רשם מומלצים לשר המשפטים ונשיא
בית המשפט העליון על ידי ועדה המורכבת מנשיא בית המשפט שאליו מיועד הרשם
להתמנות ומנהל בתי המשפט או מי מטעמו221.
חוק בתי המשפט (נוסח משולב) ,התשמ"ד– 1984קובע את תנאי הכשירות לערכאות
השונות .בעיקרו של דבר דרישות הכשירות הן להכשרה משפטית 222,ניסיון משפטי223
ואזרחות ישראלית 224.בצד אלה ,ס' 11א לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה
לבחירת שופטים) ,התשמ"ד– 1984מונה את התכונות שעל הוועדה לשקול בבואה לבחור
שופטים .רשימת תכונות זו משקפת תפיסה מקצועית של הדרישות משופט ,כגון בקיאות
משפטית ,יעילות וכושר עבודה ,מזג שיפוטי ויושר אינטלקטואלי.
כמה מינויים נחשבים כ"קידום" של שופטים בתוך המערך :מינוי לערכאה גבוהה
יותר ,מינוי לתפקיד ניהולי או מינוי כשופט בכיר (מינוי המזכה בתוספת שכר ותנאים
סוציאליים בלבד) 225,כאשר ועדות איתור מעורבות בהליכי הקידום השונים226.
קידום לערכאה גבוהה יותר נעשה באמצעות הוועדה לבחירת שופטים ,אך פעמים
רבות קודם לכך מינוי זמני (מינוי לכהונה בפועל) שנעשה בידי שר המשפטים בהסכמת
נטען שמרבית המועמדים הנשלחים לקורס נמצאים כלא מתאימים .ראו תומר זרחין "רוב המועמדים 219
לשיפוט נמצאים לא מתאימים" הארץ – חדשות (.https://bit.ly/3iTqcJ2 )22.4.2008
ס' (7ב) לחוק בתי המשפט. 220
מועמדים לכהונת רשם בבית דין לעבודה מומלצים על ידי ועדה המורכבת מנשיא בית הדין הארצי 221
או מי מטעמו ,ממנהל בתי המשפט או מי מטעמו ומנציג שר הכלכלה .ראו ס' (8ג) לנוהל של מנהל
בתי המשפט " 2–09נוהל איתור וקליטת רשמים" (.)1.3.2009
ובמקרה של שופט בית המשפט העליון חלופה לכך היא היות המועמד "משפטאי מובהק" .ס' 4–2 222
לחוק בתי המשפט.
בעריכת דין ,שפיטה או הוראת משפטים במוסד להשכלה גבוהה .הניסיון הנדרש הוא של חמש שנים 223
למינוי לבית המשפט השלום ,שבע שנים למינוי לבית המשפט המחוזי ועשר שנים למינוי לבית
המשפט העליון .ראו שם.
ס' (5א) לחוק בתי המשפט .ס' (5ב) אף מוסיף כי על שופט שהוא בעל אזרחות נוספת לעשות את 224
המאמץ המרבי לשחרור מאזרחות זו .ס' 6לחוק יסוד :השפיטה גם קובע חובה להצהרת אמונים.
הוראת נוהל של מנהל בתי המשפט " 6–09אמות מידה למינוי שופט בכיר" ( )13.7.2009שנקבע 225
בהתאם להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית ,התשמ"א–.1981
הוראת נוהל של מנהל בתי המשפט " 7–09נוהל מינוי סגן נשיא" ( ;)1.9.2009הוראת נוהל של מנהל 226
בתי המשפט " 1–2016נוהל מינוי נשיא" ( ;)11.12.2016למקרה היוצא מהכלל ראו רויטל חובל
"בניגוד לנהלים ,לבני וגרוניס מינו נשיא בית משפט בתל אביב ללא מכרז" הארץ – חדשות
(.https://bit.ly/33VHFwq )1.9.2014
נשיא בית המשפט העליון 227.עם זאת ,בבית המשפט העליון לא מונו בעשור האחרון –
מאז כהונת פרופ' דניאל פרידמן בתפקיד שר המשפטים – שופטים במינוי זמני .כמו כן,
החל מתקופתה של הנשיאה ביניש פועלת ועדת איתור (שבה חברים שני שופטים
בדימוס) המסייעת לנשיאה בגיבוש חוות דעת על שופטי בית משפט השלום המבקשים
להתמנות לבית המשפט המחוזי228.
בצד תפקידי שופט ורשם בכיר ,שמינוי אליהם נעשה כאמור לפי בחירתה של הוועדה
לבחירת שופטים ,קיימים תפקידים נוספים במערכת שמינוי להם נעשה בידי גורמים
אחרים .כך ,רשמים ושופטים עמיתים ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר
המשפטים 229,ומינוי שופטים לתפקידים ניהוליים (נשיא בית משפט ,סגן נשיא בית
משפט ומנהל בתי המשפט) נעשה בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט
העליון .בשונה מכך ,בבית המשפט העליון הנשיא והמשנה לנשיא נבחרים על ידי הוועדה
לבחירת שופטים ,ומינוי זה נעשה באופן מסורתי בדרך של "שיטת הסניוריטי" ,שלפיה
המינוי לתפקידים נעשה לפי ותק השופטים בבית המשפט העליון 230.מינוי לתפקיד
שיפוט ייעודי נעשה בידי נשיא בית המשפט העליון ,שר המשפטים וגורמים שיפוטיים
נוספים231.
ס' ( 10א) לחוק בתי המשפט .המינוי הזמני יכול לשמש גם לגמישות ניהולית ולתגבר בית משפט 227
באמצעות שופט מערכאה גבוהה יותר.
מרים נאור דברים בכנס השופטים והרשמים הארצי 2015במלון רמדה בירושלים .)31.8.2015( 6–2 228
ראו גם עע"ם 414/18התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת
בתי המשפט (פורסם בנבו( )13.12.2018 ,החלת חוק חופש המידע על פעילות הוועדה).
מינוי רשם נעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון באישור שר המשפטים .ראו ס' (84א) לחוק בתי 229
המשפט .מינוי שופט עמית נעשה בידי "שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד" .ראו ס'
10א(א) לחוק בתי המשפט.
ס' 9–8ו 82-לחוק בתי המשפט. 230
כך למשל ,מינוי למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב נעשה על ידי נשיא בית המשפט 231
העליון בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר ,ס' 42ד לחוק בתי המשפט;
מינוי שופט לעניינים מקומיים נעשה על ידי שר המשפטים באישור נשיא בית המשפט העליון .ראו ס'
57לחוק בתי המשפט; מינוי שופט נוער נעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר
המשפטים .ראו חוק הנוער (שפיטה ,ענישה ודרכי טיפול) ,התשל"א– .1971מינוי שופט תעבורה
נעשה בדרך של מינוי שופט שלום .ראו ס' (26ד) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].