Download as pdf or txt
Download as pdf or txt
You are on page 1of 20

‫אוניברסיטת בן גוריון‬

‫המרכז ללימודים קדם אקדמיים‬

‫מדעים מדויקים והנדסה‬

‫קמפוס באר שבע‬

‫מדידת צפיפות גופים וחישובי שגיאות‬

‫פרטי הסטודנט‪/‬ית (שם ‪ /‬ת‪.‬ז ‪ /‬כיתה)‪:‬‬


‫מור אזוגי – ‪ – 205967789‬כיתה ‪3‬‬
‫דוד וייספלד – ‪ – 208897645‬כיתה ‪3‬‬
‫גפן אהרון – ‪ – 311241905‬כיתה ‪3‬‬

‫תאריך הגשה‪26/03/2022 :‬‬

‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪4‬‬ ‫מטרות הניסוי‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫רקע תאורטי‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫ניסוי ‪ :1‬צפיפות המסה של שלושה כדורים מתכתיים‬
‫‪5‬‬ ‫‪ 1.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ 1.2‬תוצאות‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ 1.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪ 1.3‬דיון ומסקנות‬
‫‪7‬‬ ‫ניסוי ‪ :2‬מציאת צפיפות החומר באמצעות גרף‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 2.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 2.2‬תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 2.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 2.4‬דיון ומסקנות‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫ניסוי ‪ :3‬מדידת צפיפות המסה של גליל מתכתי‬
‫‪8‬‬ ‫‪ 3.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪ 3.2‬תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪ 3.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪ 3.4‬דיון ומסקנות‬
‫‪9‬‬ ‫ניסוי ‪ :4‬מדידת צפיפות המסה של פלטה מתכתית‬
‫‪9‬‬ ‫‪ 4.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪ 4.2‬תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪ 4.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪ 4.4‬דיון ומסקנות‪:‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ .6‬נספחים‪:‬‬

‫‪19‬‬ ‫תשובות לשאלות הכנה‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫רשימת איורים‬
‫‪8‬‬ ‫איור ‪ :1‬מסה כפונקציה של הנפח‬

‫רשימת טבלאות‬
‫‪5‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬טבלת מדידות רדיוסי ומסות כדורים‬
‫‪5‬‬ ‫טבלה ‪:2‬ריכוז תוצאות עבור כדור מתכתי גדול‬
‫‪6‬‬ ‫טבלה ‪:3‬ריכוז תוצאות עבור כדור מתכתי בינוני‬
‫‪6‬‬ ‫טבלה ‪:4‬ריכוז תוצאות עבור כדור מתכתי קטן‬
‫‪8‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬תוצאות מסה ונפח כדורים‬
‫‪9‬‬ ‫טבלה ‪ :6‬תוצאות מדידות גליל‬

‫‪3‬‬
‫מטרות הניסוי‪:‬‬
‫הכרת מכשירי מדידה בסיסיים‪ :‬קליבר‪ ,‬מאזניים אנליטיים ‪.Triple Beam‬‬ ‫‪)1‬‬
‫הכרת סקלת הנוניוס בקליבר‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫למידה והערכה של השגיאות בגדלים נמדדים ובגדלים מחושבים‪.‬‬ ‫‪)3‬‬
‫קבלת גודל פיסיקלי דרך גרף והערכת השגיאות מתוכו‪.‬‬ ‫‪)4‬‬

‫רקע תאורטי‪:‬‬
‫‪ .1‬יחידות מידה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אורך‪ :‬לפי השיטה מטרית – מטרים‪ ,‬סנטימטרים מילימטרים (‪m,cm,mm).‬‬
‫‪ 1.2‬שטח‪ :‬לפי השיטה מטרית – מטר מרובע‪ ,‬סנטימטר מרובע‪ ,‬מילימטר מרובע‬
‫( ‪).𝑚2 , 𝑐𝑚2 , 𝑚𝑚2‬‬
‫‪ 1.3‬נפח‪ :‬לפי השיטה מטרית – מטר רבוע‪ ,‬סנטימטר רבוע‪ ,‬מילימטר רבוע (‪).𝑚3 , 𝑐𝑚3 , 𝑚𝑚3‬‬
‫‪ 1.4‬מסה‪ :‬גודל פיזיקלי המתאר את כמות החומר – נמדד בגרמים\קילוגרמים (‪gram,kilogram).‬‬
‫𝑔‬
‫‪ 1.5‬צפיפות‪ :‬צפיפות החומר היא המסה של הגוף לחלק לנפח הגוף (‪ (𝑐𝑚3‬משמעות הצפיפות היא‬
‫𝑚‬
‫כמות החומר ביחס לנפח שלו‪ .‬מחושב בעזרת הנוסחא‪𝜌 = 𝑉 :‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אם ניקח ‪ 2‬קוביות בעלות אותו נפח העשויות מעץ ומברזל המסה שלהם תהיה שונה‬
‫ובעקבות כך גם המסה ביחס לנפח קרי צפיפות תהיה שונה‪.‬‬
‫קליבר‪ -‬מד זחיח‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 2.1‬מטרה‪ :‬מכשיר למדידת אורכים קוויים בצורה מדוייקת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬שימוש‪ :‬משמש למדידת אורך קווי‪ ,‬קוטר (פנימי או חיצוני) ועומק זאת‬
‫בעזרת שני חלקים שנעים אחד על השני בצורת מסילה ועליהם שנתות‬
‫המציגות את המרחק בין קו האפס לקו סוף המדידה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬דיוק‪ :‬מגיע לדיוק של עד ‪ 0.05‬מ"מ‬
‫מאזניים ‪:Triple Beam‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 3.1‬מטרה‪ :‬מכשיר למדידת מסה של עצם בצורה מדוייקת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬שימוש‪ :‬משמש למדידת מסה של עצם בעזרת עיקרון המאזניים‪ .‬למאזניים‬
‫יש ‪ 3‬קורות (מכאן שמו ‪ )Triple Beam‬בעלות שנתות שונות‪ ,‬על כל קורה‬
‫ישנה משקולת המתאימה במשקלה לגודל השנתות על הקורה (‪100/10/1‬‬
‫גרם)‪ .‬כדי למדוד את משקל העצם יש להזיז את ‪ 3‬המשקולות עד להגעה לשיווי משקל בין‬
‫הצדדים וסכימה של סכום המשקלים על כל קורה‪.‬‬
‫‪ 3.3‬דיוק‪ :‬מגיע לדיוק של עד עשירית הגרם‪.‬‬
‫סוגי שגיאות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 4.1‬שגיאת מדידה של האדם‪ :‬טעות במדידה של האדם הבודק‪.‬‬
‫‪ 4.2‬שגיאת מדידה של המכשיר‪ :‬תקלה של מכשיר המדידה‪.‬‬
‫‪ 4.3‬שגיאה שנובעת מרמת הדיוק של המכשיר‪ :‬לכל מכשיר רמת דיוק אחרת ושגיאה הנובעת‬
‫מכך‪.‬‬
‫חישובי שגיאות‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ 1‬שגיאה בחיבור‪/‬חיסור‪ :‬נניח שנרצה לחבר שני אורכים ‪ X‬ו‪ Y-‬בעלי שגיאות 𝑋𝛥 ו‪𝛥𝑌-‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬כדי לחבר‪/‬לחסר את האורכים נצטרך למצוא את השגיאה המשותפת לאורכים‬
‫בעזרת הנוסחא‪𝛥(𝑥 ± 𝑦) = √𝛥𝑋 2 + 𝛥𝑌 2 :‬‬
‫‪ 2‬שגיאה בכפל‪ :‬נניח שנרצה להכפיל בין ‪ 2‬אורכים ‪ X‬ו‪ Y-‬בעלי שגיאות 𝑋𝛥 ו‪ 𝛥𝑌-‬בהתאמה‪ ,‬כדי‬
‫להכפיל נצטרך למצוא את השגיאה המשותפת לאורכים בעזרת הנוסחה‪𝛥(𝑥𝑦) = :‬‬
‫‪𝛥𝑥 2‬‬ ‫‪𝛥𝑦 2‬‬
‫) ( ‪(𝑥 ∗ 𝑦 ) ∗ √( ) +‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑦‬

‫‪4‬‬
‫ניסוי ‪ :1‬צפיפות המסה של שלושה כדורים מתכתיים‬
‫‪ 1.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫מדדנו את מימדיהם ואת מסתם של ‪ 3‬כדורי מתכת שונים‪ .‬זאת בעזרת מדידת קוטרם עם קליבר ואת מסתם‬
‫עם מאזניים‪.‬‬

‫‪ 1.2‬תוצאות‪:‬‬
‫)‪M(gr‬‬ ‫)‪D(cm‬‬
‫)‪13.6±0.1(gr‬‬ ‫)‪1.59±0.005(cm‬‬ ‫כדור מתכתי גדול‬
‫)‪8.8±0.1(gr‬‬ ‫)‪1.31±0.005(cm‬‬ ‫כדור מתכתי בינוני‬
‫)‪4.0±0.1(gr‬‬ ‫)‪1.05±0.005(cm‬‬ ‫כדור מתכתי קטן‬
‫טבלה ‪ :1‬טבלת מדידות רדיוסי ומסות כדורים‬

‫‪ 1.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬
‫לצורך הערכת גודל השגיאות נעזר בנוסחאות הבאות‪:‬‬

‫‪:‬שגיאה בצפיפות‬ ‫שגיאה בנפח של כדור‪:‬‬


‫𝜋‪4‬‬
‫‪𝑚 Δ𝑚 2‬‬ ‫‪Δ𝑣 2‬‬ ‫= 𝑉∆‬ ‫)𝑅∆( ∙ ) ‪∙ (3𝑅 2‬‬
‫‪△𝑝 =±‬‬ ‫√‬ ‫) (‪( ) +‬‬ ‫‪3‬‬
‫𝑣‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v‬‬

‫‪:‬שגיאה בנפח של תיבה‬ ‫שגיאה בנפח של גליל‪:‬‬


‫‪△ 𝑉 = 𝑉 ∙ √(2𝜋𝑅𝐻 △ 𝑅)2 + (𝜋𝑅2 △ 𝐻)2‬‬
‫𝟐 𝑳△‬ ‫𝟐 𝑾△‬ ‫𝟐 𝑯△‬
‫(√ ∙ 𝓥 = 𝓥 △‬ ‫(‪) +‬‬ ‫(‪) +‬‬ ‫)‬
‫𝑳‬ ‫𝑾‬ ‫𝑯‬
‫‪ - m‬מסה )‪(gr‬‬
‫צפיפות‪(gr/cm^3)ρ -‬‬ ‫‪ -‬נפח )‪(cm*3‬‬ ‫‪v‬‬ ‫שגיאת מכשיר‪:‬‬ ‫‪ - R‬רדיוס (‪)cm‬‬
‫‪Δm = 0.1‬‬
‫‪gr‬‬ ‫‪2.105cm3‬‬
‫‪6.5‬‬ ‫‪13.6gr‬‬ ‫‪0.795cm‬‬ ‫כדור מתכתי גדול‬
‫‪cm3‬‬

‫‪gr‬‬ ‫‪9.4328 ∗ 10−3 cm3‬‬


‫‪0.01196 3‬‬ ‫‪0.0073529gr‬‬
‫‪cm‬‬ ‫לפי ספרות‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫משמעותיות התשובה‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.00314cm‬‬ ‫שגיאה יחסית‬
‫התשובה תהיה ‪0.0‬‬ ‫התשובה תהיה‪0.0‬‬
‫תהיה ‪0.0094‬‬
‫שגיאה יחסית‬
‫‪1.196%‬‬ ‫‪0.94328%‬‬ ‫‪0.7353%‬‬ ‫‪0.3147%‬‬
‫באחוזים‬
‫‪gr‬‬
‫‪0.07727 3‬‬
‫‪cm‬‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.0198cm3‬‬ ‫‪±0.1gr‬‬ ‫‪±0.0025cm‬‬ ‫שגיאה בערכים‬
‫התשובה תהיה ‪0.1‬‬
‫טבלה ‪:2‬ריכוז תוצאות עבור כדור מתכתי גדול‬

‫‪5‬‬
‫‪ - m‬מסה )‪(gr‬‬ ‫‪ - R‬רדיוס (‪)cm‬‬
‫צפיפות‪(gr/cm^3)ρ -‬‬ ‫‪ -‬נפח )‪(cm*3‬‬ ‫‪v‬‬ ‫שגיאת מכשיר‪:‬‬ ‫שגיאת מכשיר‪:‬‬
‫‪0.1gr‬‬ ‫‪0.05gr‬‬
‫‪gr‬‬
‫‪7.4‬‬ ‫‪1.177cm3‬‬ ‫‪8.8gr‬‬ ‫‪0.655cm‬‬ ‫כדור מתכתי בינוני‬
‫‪cm3‬‬

‫‪gr‬‬
‫‪0.0161303 3‬‬ ‫‪0.0113gr‬‬
‫‪cm‬‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.0114cm3‬‬ ‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.0038cm‬‬ ‫שגיאה יחסית‬
‫התשובה תהיה ‪0.0‬‬ ‫התשובה תהיה ‪0.0‬‬
‫שגיאה יחסית‬
‫‪1.61303%‬‬ ‫‪1.14%‬‬ ‫‪1.136%‬‬ ‫‪0.3816%‬‬
‫באחוזים‬
‫‪gr‬‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪0.0134cm3‬‬ ‫‪0.1gr‬‬ ‫‪0.0025cm‬‬ ‫שגיאה בערכים‬
‫‪cm3‬‬

‫טבלה ‪:3‬ריכוז תוצאות עבור כדור מתכתי בינוני‬

‫‪ - m‬מסה )‪(gr‬‬
‫צפיפות‪(gr/cm^3)𝜌 -‬‬ ‫‪ -‬נפח )‪(cm*3‬‬ ‫‪v‬‬ ‫שגיאת מכשיר‪gr 0.1 :‬‬ ‫‪ - R‬רדיוס (‪)cm‬‬

‫𝑟𝑔‬
‫‪6.60‬‬ ‫‪0.606𝑐𝑚3‬‬ ‫‪4.0gr‬‬ ‫‪0.525cm‬‬ ‫כדור מתכתי קטן‬
‫‪𝑐𝑚3‬‬

‫𝑟𝑔‬
‫‪0.1450909 3‬‬ ‫‪0.025gr‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.143𝑐𝑚3‬‬ ‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.0476cm‬‬ ‫שגיאה יחסית‬
‫התשובה תהיה ‪0.1‬‬ ‫התשובה תהיה ‪0.0‬‬
‫שגיאה יחסית‬
‫‪14.5%‬‬ ‫‪14.3%‬‬ ‫‪2.5%‬‬ ‫‪4.762%‬‬
‫באחוזים‬
‫𝑟𝑔‬
‫‪0.9576 3‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.0866𝑐𝑚3‬‬ ‫‪gr0.1‬‬ ‫‪cm0.0025‬‬ ‫שגיאה בערכים‬
‫התשובה תהיה ‪1.0‬‬

‫טבלה ‪:4‬ריכוז תוצאות עבור כדור מתכתי קטן‬

‫‪ 1.2‬דיון ומסקנות‬
‫– מסקנה מחישובי הצפיפות היא שהכדור הקטן והגדול עשויים מחומר דומה בהרכבו אך הכדור‬ ‫‪1.2.1‬‬
‫הבינוני שונה מהם‪ ,‬או לסירוגין יכולה להיות לנו טעות במדידת הגודל‪/‬משקל של הכדור הבינוני‪.‬‬
‫– הגורם העיקרי לשגיאה בצפיפות הוא מדידת המסה שכן רמת הדיוק במדידה היא ספרה ‪ 1‬אחרי‬ ‫‪1.2.2‬‬
‫הנקודה בעוד שבמדידת הרדיוס היא ‪ 4‬ספרות אחרי הנקודה‪.‬‬
‫– כנראה שהחומרים שמהם עשויים הכדורים הם ברזל יצוק‪/‬ונדיום‪.‬‬ ‫‪1.2.3‬‬

‫ניסוי ‪ :2‬מציאת צפיפות החומר באמצעות גרף‬


‫‪ 2.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫מדדנו את מימדיהם ואת מסתם של ‪ 3‬כדורי מתכת שונים‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪ 2.2‬תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫נפח ‪(3^v (cm -‬‬ ‫מסה ‪(m (gr -‬‬

‫‪2.105 ± 0.0773𝑐𝑚3‬‬ ‫𝑟𝑔‪13.6 ± 0.1‬‬


‫כדור מתכתי גדול‬

‫‪1.177 ± 0.1206𝑐𝑚3‬‬ ‫𝑟𝑔‪8.8 ± 0.1‬‬


‫כדור מתכתי בינוני‬

‫‪0.606 ± 0.0866𝑚3‬‬ ‫𝑟𝑔‪4.0 ± 0.1‬‬


‫כדור מתכתי קטן‬

‫טבלה ‪ :5‬תוצאות מסה ונפח כדורים‬

‫‪ 2.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬
‫מסה כפונקציה של נפח‬
‫‪16‬‬

‫‪14‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪y = 6.2854x + 0.6541‬‬


‫‪R² = 0.9814‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪M(gr‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫)‪V(cm^3‬‬

‫איור ‪ :1‬מסה כפונקציה של הנפח‬

‫‪ 2.4‬דיון ומסקנות‪:‬‬
‫‪ – 2.4.1‬ניתן לראות שהגרף בעל שיפוע שדומה ל‪ 2‬ממדידות הצפיפות הגופים שבדקנו‪ .‬בנוסף לפי מדד ‪R²‬‬
‫ניתן להבין שנקודות שואפות לקו ישר‪ .‬סטיית התקן המירבית בנפח של הכדור האמצעי נוגעת בגרף ולכן‬
‫ניתן להסיק ש‪ 3‬הכדורים בעלי צפיפות דומה (היחס בין ה‪ X‬ל‪ Y‬נשמר)‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫ניסוי ‪ :3‬מדידת צפיפות המסה של גליל מתכתי‬
‫‪ 3.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫מדדנו את מסתו ואת מימדיו של גליל מתכתי‪.‬‬

‫‪ 3.2‬תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫‪ - m‬מסה ()‪gr‬‬ ‫‪ - D‬קוטר (‪)cm‬‬
‫‪ - H‬גובה (‪)cm‬‬

‫מאזניים‬ ‫קליבר‬ ‫קליבר‬ ‫מכשיר המדידה‬


‫‪0.1gr‬‬ ‫‪0.005cm‬‬ ‫‪0.005cm‬‬ ‫שגיאת מכשיר‬
‫‪3.9gr‬‬ ‫‪2.99cm‬‬ ‫‪0.8cm‬‬ ‫מדידה‬

‫טבלה ‪ :6‬תוצאות מדידות גליל‬

‫‪ 3.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬

‫‪ - m‬מסה )‪(gr‬‬
‫צפיפות‪(gr/cm^3)𝜌 -‬‬ ‫‪ -‬נפח )‪(cm*3‬‬ ‫‪v‬‬ ‫שגיאת מכשיר‪:‬‬ ‫‪ - R‬רדיוס (‪)cm‬‬ ‫‪ - H‬גובה (‪)cm‬‬
‫‪𝛥𝑚 = 0.1‬‬
‫𝑟𝑔‬
‫‪2.595 3‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪1.503𝑐𝑚3‬‬ ‫‪3.9gr‬‬ ‫‪0.4cm‬‬ ‫‪2.99cm‬‬ ‫גליל‬
‫התשובה תהיה ‪2.5‬‬
‫𝑟𝑔‬
‫‪0.1286 3‬‬ ‫‪0.0256gr‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.1895𝑐𝑚3‬‬ ‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.0062cm‬‬ ‫‪0.0016cm‬‬ ‫שגיאה יחסית‬
‫התשובה תהיה ‪0.1‬‬ ‫התשובה תהיה ‪0.0‬‬
‫שגיאה יחסית‬
‫‪12.8%‬‬ ‫‪18.95%‬‬ ‫‪2.56%‬‬ ‫‪0.625%‬‬ ‫‪0.167%‬‬
‫באחוזים‬
‫𝑟𝑔‬
‫‪0.3338 3‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫לפי ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.2849𝑐𝑚3‬‬ ‫‪0.1gr‬‬ ‫‪0.0025cm‬‬ ‫‪0.005cm‬‬ ‫שגיאה בערכים‬
‫התשובה תהיה ‪0.3‬‬

‫‪ 3.4‬דיון ומסקנות‬
‫– הגורם העיקרי לשגיאה בצפיפות הוא מדידת המסה שכן רמת הדיוק במדידה היא ספרה ‪ 1‬אחרי‬ ‫‪3.4.1‬‬
‫הנקודה בעוד שבמדידת הרדיוס היא ‪ 4‬ספרות אחרי הנקודה‪.‬‬
‫– כנראה שהחומר שממנו עשוי הגליל הוא אלומיניום‪.‬‬ ‫‪3.4.2‬‬

‫ניסוי ‪ :4‬מדידת צפיפות המסה של פלטה מתכתית‬


‫‪ 4.1‬מהלך הניסוי‪:‬‬
‫מדדנו את מימדיה ואת מסתה של פלטת מתכת‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫‪ 4.2‬תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫𝑚𝑐‪𝑊 = 𝐿 = 2.43‬‬ ‫𝑚𝑐‪𝐻 = 0.215‬‬ ‫𝑟𝑔‪𝑚 = 3.3‬‬

‫‪ 4.3‬עיבוד תוצאות‪:‬‬
‫‪ - m‬מסה‬
‫‪ -‬נפח‬ ‫‪v‬‬
‫צפיפות‪𝜌 -‬‬ ‫)‪(gr‬‬ ‫‪ - W‬רוחב‬ ‫‪ - H‬גובה‬
‫)‪(cm*3‬‬ ‫‪ - L‬אורך (‪)cm‬‬
‫)‪(gr/cm^3‬‬ ‫שגיאת מכשיר‪:‬‬ ‫(‪)cm‬‬ ‫(‪)cm‬‬
‫‪𝛥𝑚 = 0.1‬‬
‫𝑟𝑔‬
‫‪2.5‬‬
‫‪𝑐𝑚3‬‬
‫‪1.2695𝑐𝑚3‬‬ ‫‪3.3gr‬‬ ‫‪2.43cm‬‬ ‫‪2.43cm‬‬ ‫‪0.215cm‬‬ ‫פלטה‬

‫𝑟𝑔‬ ‫‪0.0303gr‬‬
‫‪0.2363 3‬‬
‫𝑚𝑐‬ ‫לפי ספרות‬
‫לפי ספרות‬ ‫‪0.234𝑐𝑚3‬‬ ‫משמעותיות‬ ‫‪Cm0.021‬‬ ‫‪Cm0.021‬‬ ‫‪Cm0.232‬‬ ‫שגיאה יחסית‬
‫משמעותיות‬ ‫התשובה תהיה‬
‫התשובה תהיה ‪0.2‬‬ ‫‪0.0‬‬
‫שגיאה יחסית‬
‫‪23.63%‬‬ ‫‪23.44%‬‬ ‫‪3.03%‬‬ ‫‪2.057%‬‬ ‫‪2.057%‬‬ ‫‪23.25%‬‬
‫באחוזים‬
‫𝑟𝑔‬
‫‪ 0.614 3‬לפי‬
‫𝑚𝑐‬ ‫שגיאה‬
‫ספרות משמעותיות‬ ‫‪0.297𝑐𝑚3‬‬ ‫‪0.1gr‬‬ ‫‪0.005cm‬‬ ‫‪0.005cm‬‬ ‫‪0.005cm‬‬
‫בערכים‬
‫התשובה תהיה ‪0.6‬‬

‫‪ 4.4‬דיון ומסקנות‪:‬‬
‫– הגורם העיקרי לשגיאה בצפיפות הוא מדידת המסה שכן רמת הדיוק במדידה היא ספרה ‪ 1‬אחרי‬ ‫‪4.4.1‬‬
‫הנקודה בעוד שבמדידת הרדיוס היא ‪ 4‬ספרות אחרי הנקודה‪.‬‬
‫– כנראה שהחומר שממנו עשויה הפלטה הוא אלומיניום‪.‬‬ ‫‪4.4.2‬‬

‫‪ .5‬סיכום ומסקנות‪:‬‬
‫‪ -‬בניסוי זה מדדנו את משקלם ומימדיהם של שלושה כדורים‪ ,‬גליל ופלטה‪.‬‬ ‫‪5.1‬‬
‫‪ -‬חישבנו את נפח האובייקטים ואז את צפיפותם‪.‬‬ ‫‪5.2‬‬
‫– בעזרת נוסחאות השגיאה חישבנו את השגיאות בכל ניסוי‪.‬‬ ‫‪5.3‬‬
‫– בעזרת טבלת הצפיפויות שיערנו מאיזה חומר עשוי כל גוף‪.‬‬ ‫‪5.4‬‬
‫‪ -‬יש לערוך יותר מדידות לכל גוף בניסויים הבאים על מנת להגיע לרמת דיוק יותר גבוהה‪.‬‬ ‫‪5.5‬‬
‫– ניתן לראות שבכדורים הצפיפות גבוהה בהרבה מאשר בגליל או בפלטת המתכת‪.‬‬ ‫‪5.6‬‬
‫‪ -‬ניתן להסיק שהגליל והפלטה עשויים מאותו חומר וששלושת הכדורים עשויים מאותו חומר‪.‬‬ ‫‪5.7‬‬
‫– אם נבצע את אותו ניסוי על גופים גדולים יותר עם אותם מכשירי המדידה נוכל להגיע לרמת‬ ‫‪5.8‬‬
‫דיוק גבוהה יותר מכיוון שהשגיאה היחסית תהיה קטנה יותר‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪ .6‬נספחים‪:‬‬

‫‪10‬‬
11
12
13
14
15
16
17
18
‫תשובות לשאלות הכנה‪:‬‬
‫‪ .1‬חפץ נמדד מספר פעמים נרצה לחשב את השגיאה הכוללת של החפץ‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מספר מדידה ‪1‬‬
‫‪11.2‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫תוצאה‬
‫נחשב שגיאה כוללת של החפץ הנמדד‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫סטטית תקן‪𝜎 = 𝑆𝑛 = √𝑛−1 ∗ 𝛴(𝑋𝑖 − 𝑋) =:‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪√ ∗ ((11.8 − 11.42)2 + (11 − 11.42)2 + (11.4 − 11.42)2 + (11.7 − 11.42)2 + (11.2 − 11.42)2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪√70‬‬
‫𝑚𝑐‬
‫‪25‬‬
‫ממוצע‪𝑋 = 11.42𝑐𝑚 :‬‬
‫שגיאת מכשיר‪𝛥𝑀 = 0.1𝑐𝑚 :‬‬
‫‪√70 2‬‬
‫‪𝜎2‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪𝛥𝑋 = √𝛥𝑀2 +‬‬ ‫𝑛‬
‫‪= √0.12 +‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪5‬‬
‫שגיאה כוללת‪= 0.18 𝑐𝑚 :‬‬
‫‪ .2‬נתונות מידות פלטה מחומר לא ידוע‪ .‬נרצה לחשב את הנפח ואת צפיפות החומר‪.‬‬
‫‪ 2.1‬המדידות‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬אורך‪.𝐿 = 4.0 ± 0.1𝑐𝑚:‬‬
‫‪ 2.1.2‬רוחב‪.𝑊 = 3.0 ± 0.2𝑐𝑚 :‬‬
‫‪ 2.1.3‬גובה‪.𝐻 = 0.2 ± 0.01𝑐𝑚 :‬‬
‫‪ 2.1.4‬מסה‪.𝑀 = 5.1 ± 0.1 𝑔𝑟𝑎𝑚 :‬‬
‫‪ 2.2‬החישובים‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 2.2.1‬נפח כולל‪𝑉 = 𝐿 ∗ 𝑊 ∗ 𝐻 = 4.0 ∗ 3.0 ∗ 0.2 = 2.448𝑐𝑚 :‬‬
‫‪ 2.2.2‬שטח‪𝐴 = 𝐿 ∗ 𝑊 = 4.08 ∗ 3.0 = 12.24𝑐𝑚2 :‬‬
‫𝑀‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪25‬‬
‫=‪𝑃= 3‬‬ ‫‪= = 2.083 2.2.3‬‬
‫𝑉‬ ‫‪2.448‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪ 2.3‬חישובי שגיאות‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬שגיאת כפל בין אורך לרוחב‪:‬‬
‫‪∆𝐿 2‬‬ ‫‪∆𝑊 2‬‬ ‫‪∆0.1 2‬‬ ‫‪∆0.2 2‬‬
‫‪∆𝐴 = 𝐿 ∗ 𝑊 ∗ √( 𝐿 ) + ( 𝑊 ) = 4.08 ∗ 3 ∗ √(4.08) + ( 3.0 ) = 0.8694𝑐𝑚2‬‬

‫שגיאת כפל בין ‪ A‬ל‪:H‬‬ ‫‪2.3.2‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝐴∆‬ ‫𝐻∆‬ ‫‪∆0.01‬‬ ‫‪∆0.8694 2‬‬
‫(√ ∗ ‪∆𝑉 = 𝐴 ∗ 𝐻 ∗ √( ) + ( ) = 12.24 ∗ 0.2‬‬ ‫(‪) +‬‬ ‫‪) = 0.2126𝑐𝑚3‬‬
‫𝐴‬ ‫𝐻‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪12.24‬‬

‫שגיאת חילוק בצפיפות‪:‬‬ ‫‪2.3.3‬‬


‫𝑀‬ ‫‪∆𝑀 2‬‬ ‫‪∆𝑉 2‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪∆0.1 2‬‬ ‫‪∆0.2126 2‬‬ ‫𝑀‬
‫= 𝑃∆‬ ‫= ) ( ‪∗ √( ) +‬‬ ‫(√ ∗‬ ‫(‪) +‬‬ ‫‪) = 0.1855 3‬‬
‫𝑉‬ ‫𝑀‬ ‫𝑉‬ ‫‪2.448‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪2.448‬‬ ‫𝑚𝑐‬

‫‪ 2.4‬תשובה סופית‪:‬‬
‫‪𝑉 = 2.448 ± 0.2126𝑐𝑚3 2.4.1‬‬
‫𝑀‬
‫‪𝑃 = 2.083 ± 0.1855 𝑐𝑚3 2.4.2‬‬
‫‪ .3‬נראה שהשגיאה היחסית בנפח הכדור גדולה פי ‪ 3‬מהשגיאה היחסית ברדיוס‪:‬‬
‫‪ 3.1‬חישובים‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ 3.1.1‬נפח כדור‪𝑉 = 4 ∗ 𝜋𝑅 :‬‬
‫‪1‬‬
‫שגיאה ברדיוס‪𝐸𝑅 = 2 ∗ 𝛥𝑀 :‬‬ ‫‪3.1.2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫שגיאת נפח כדור‪𝐸𝑉 = ∗ 𝜋 ∗ 3𝑅 2 ∗ 𝐸𝑅 = 4𝜋𝑅 2 ∗ ∗ 𝛥𝑀 = 2𝜋𝑅 2 𝛥𝑀 :‬‬ ‫‪3.1.3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪19‬‬
‫‪ 3.2‬השוואה בין יחסי השגיאות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑉𝛥‬ ‫𝑅𝐸‬ ‫𝑀𝛥 ‪2𝜋𝑅 2‬‬ ‫𝑀𝛥∗ ∗‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑀𝛥 ‪6𝜋𝑅 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫𝑀𝛥 ‪6𝜋𝑅 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫𝑀𝛥 ‪3𝜋𝑅 3‬‬
‫∗‪=3‬‬ ‫⇒‬ ‫‪4‬‬ ‫=‬ ‫⟹‬ ‫⇒ 𝑀𝛥 =‬ ‫⟹ =‬ ‫‪=3‬‬
‫𝑉‬ ‫𝑅‬ ‫‪𝜋𝑅 3‬‬ ‫𝑅‬ ‫‪4𝜋𝑅 3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑀𝛥 ‪4𝜋𝑅 3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑀𝛥 ‪𝜋𝑅 3‬‬
‫‪3‬‬

‫סטודנט מעוניין לחשב צפיפות של כדור העשוי מחומר לא ידוע‪.‬‬ ‫‪4‬‬


‫‪ 4.1‬התוצאות שקיבל הם‪:‬‬
‫קוטר‪𝐷 = 2𝑅 = (1.20 ± 0.002)𝑐𝑚 :‬‬ ‫‪4.1.1‬‬
‫המשקל‪𝑀 = (15.1 ± 0.1)𝑐𝑚 :‬‬ ‫‪4.1.2‬‬
‫‪ 4.2‬חישובים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫שגיאת רדיוס‪𝐸𝑅 = 𝛥𝑀 = ∗ 0.002 = 0.001𝑐𝑚 :‬‬ ‫‪4.2.1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫שגיאה בנפח בכדור‪:‬‬ ‫‪4.2.2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪𝐸𝑉 = 𝜋3𝑅2 ∗ 𝐸𝑅 = ∗ 𝜋 ∗ 3 ∗ 0.62 ∗ 0.001 = 4.5239 ∗ 10−3 𝑐𝑚3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫נפח הכדור‪𝑉 = 𝜋𝑅3 = ∗ 𝜋 ∗ 0.6 = (0.9048 ± 4.5239 ∗ 10−3 )𝑐𝑚3 :‬‬ ‫‪4.2.3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫𝑀‬ ‫‪15.1‬‬ ‫𝑀‬
‫=𝑃‬ ‫=‬ ‫צפיפות הכדור‪= 16.6888 3 :‬‬ ‫‪4.2.4‬‬
‫𝑉‬ ‫‪0.9048‬‬ ‫𝑚𝑐‬
‫שגיאה בצפיפות הכדור‪:‬‬ ‫‪4.2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑀 ∆𝑀 2‬‬ ‫‪∆𝑉 2‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪0.1 2‬‬ ‫‪4.5239 ∗ 10−3‬‬ ‫𝑀‬
‫= 𝑃𝐸‬ ‫= ) ( ‪√( ) +‬‬ ‫(√‬ ‫(‪) +‬‬ ‫‪) = 0.1385‬‬
‫𝑉‬ ‫𝑀‬ ‫𝑉‬ ‫‪0.9048 15.1‬‬ ‫‪0.9048‬‬ ‫‪𝑐𝑚3‬‬

‫𝑀‬
‫‪𝑃 = 16.6888 ± 0.1385‬‬ ‫‪ 4.3‬צפיפות כולל שגיאה‪:‬‬
‫‪𝑐𝑚3‬‬

‫‪20‬‬

You might also like