‫מיומנויות‬

‫סיכום כללי של‬

‫החומר‬
‫‪2022‬‬
‫תרשים זרימה של החומר‪:‬‬
 ‫תקשורת והקשרים המשפיעים על הקשר המקצועי‪:‬‬
‫הבדלים בין קשר רגיל לקשר טיפולי‪:‬‬

‫קשר טיפולי‬ ‫קשר רגיל‬

‫אין הדדיות ‪ -‬נשתף את המטופל בדברים אישיים‬
‫לגבינו‪ ,‬בתנאי שזה רלוונטי עבור המטופל ועבור‬
‫הטיפול‪.‬‬ ‫יש הדדיות ‪ -‬שיתוף הדדי‪ ,‬חשיפה אישית גבוהה‪.‬‬
‫גם כשכן משתפים ‪ -‬בקרה גבוהה על תוכן השיתוף‪ ,‬על‬
‫אופן השיתוף‪ ,‬כדי שלא יתפרש כהתנשאות וכד'‪.‬‬
‫היעדר סימטריה ‪ -‬המטפל הוא שמכתיב את מבנה‬ ‫סימטריה יחסית ‪ -‬שני האנשים מבנים את אופי‬
‫הטיפול‪.‬‬ ‫הקשר‪.‬‬
‫מטרה ‪ -‬קיימת מטרת על טיפולית מוגדרת‪ :‬לסייע‬
‫היעדר מטרת על ‪ -‬המטרה היא ליהנות וכו'‪.‬‬
‫למטופל להתמודד עם הקשיים שלו‪.‬‬
‫היעדר בחירה ‪ -‬ביחס לקשר רגיל‪ ,‬פחות בחירה‬ ‫בחירה ‪ -‬בחירה האם להיות בקשר ועם מי להיות‬
‫במטופל או במטפל‪.‬‬ ‫בקשר‪.‬‬
‫אתיקה מקצועית ‪ -‬חובה אתית לחיסיון וחובות‬
‫נוספות; שקיפות לגבי החובות האתיות (אהיה חייבת‬ ‫חיסיון ‪ -‬אין חובה לא לשתף‪.‬‬
‫לדווח אם‪)...‬‬

‫אילו הקשרים משפיעים עלינו ועל המטופלים בחדר הטיפול‪:‬‬

‫הקשרים‪ :‬תהליך התקשורת הבין אישית נמצאת תמיד בתוך הקשר‪ .‬כל דבר שאנחנו אומרים יכול‬
‫להתפרש בצורה שונה בהקשרים שונים‪ .‬לכן נרצה לבחון כל אמירה מצד המטופל בהקשר שבו נאמרה‪ .‬כל‬
‫קשר טיפולי לעולם יתקיים בתוך מגוון ועלינו תמיד לעצור ולשאול האם בחנו את כל הקשרים אלו‪ .‬נדבר‬
‫על הקשר אישי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬תפקודי‪ ,‬וזמן‪.‬‬
‫הקשרים אישיים (בנבנישתי‪ :)1984 ,‬לכל מטפל יש תחומים אישיים המשפיעים על האופן שבו הוא מטפל‪,‬‬
‫תופס את הסיטואציה‪ ,‬מפתח רגישות כלפיה וכדומה‪ .‬בהתאם‪ ,‬בדרך כלל החלקים שאנו זוכרים מהטיפול‬
‫הם החלקים הנוגעים אלינו‪ .‬עלינו להיות מודעים להקשרים האישיים שלנו ולהשפעתם על הטיפול‪ .‬חוסר‬
‫מודעות להקשרים האישיים עלול להוביל את המטפל לפעול בדרך שאיננה נכונה בעבור המטופל‪.‬‬
‫הקשר תרבותי (או דתי‪/‬פוליטי‪/‬חברתי)‪( :‬בהתאם למאמריהם של נדן ולנגר‪ 2012 ,‬ובנבנישתי‪– )1984 ,‬‬
‫ההקשר התרבותי קובע במידה רבה את הציפיות של המשתתפים מהריאיון‪ ,‬את התנהגותם‪ ,‬את הדרך בה‬
‫יפרשו את התנהגות המטפל‪ ,‬או את הדימויים והאסוציאציות בהם יעשו שימוש‪ .‬ההקשרים התרבותיים‬
‫עשויים להכתיב גם את היחס למטופל‪ ,‬לבן המין השני‪ ,‬את מידת הכבוד לבעל הסמכות‪ ,‬אופי התקשורת‬
‫המילולית והלא מילולית‪ ,‬מרחק הישיבה‪ ,‬שפת הגוף וכדומה‬
‫מפגש תרבויות שונה מחייב את המטפל לפתיחות‪ ,‬לידע על התרבות השונה וללמידה‪ .‬למשל‪ ,‬עולים‬ ‫‪-‬‬
‫מאתיופיה מתייחסים לבעל סמכות בצורה מאוד מכבדת‪ ,‬ואינם אומרים לו לא‪ ,‬גם אם הדבר לא‬
‫מתאים להם‪ .‬מאידך ‪ ,‬אסור למטפל "ליפול לתוך סטיגמות" תרבותיות ולבצע הכללות בהתייחסו אל‬
‫אדם בן תרבות מסוימת‪.‬‬
 ‫אם המטפל מרגיש שהפער התרבותי לא נוח ללקוח‪ ,‬יש להעלות את זה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פעמים רבות מטפלים שלא ערים מספיק לקודים תרבותיים עלולים לפרש את הסיטואציה או את‬ ‫‪-‬‬
‫התנהגותו של המטופל בצורה שאינה מדויקת‪ .‬הבדלים תרבותיים ניתנים לגישור‪ -‬בהעמקה‪ ,‬בלמידה‬
‫ובשינוי התנהגות של המטפל‪.‬‬
‫בשביל להיות רגישים להקשר התרבותי ניזהר למשל מ‪ :‬מגע‪ -‬ברירת המחדל בהקשר טיפולי‪ ,‬ובוודאי‬ ‫‪-‬‬
‫במפגש ראשון‪ ,‬לא ניגע (חיבוקים ונשיקות) שכן זה יכול ליצור ציפייה לא מותאמת‪.‬‬
‫הקשר תפקידי (בנבנישתי‪ - )1984 ,‬יחסי התפקיד משתנים על פני שני ממדים‪:‬‬
‫נע בין השתתפות כפויה (צו בית משפט) להשתתפות וולונטרית ‪ -‬לפעמים המרואיין תלוי במראיין‬ ‫‪.1‬‬
‫ובהתרשמותו‪ ,‬לשם קבלת דבר מה (למשל‪ ,‬לשם קבלת סיוע כספי או לשם שחרור ממעצר)‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫השתתפות כפויה בטיפול מתוקף החוק עלולה לגרום למטופל לכעוס ולהתנגד לטיפול‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫לעיתים קורה שגם אצל מטופלים המגיעים מרצון לטיפול‪ ,‬קיימת תחושת השפלה‪ ,‬אולי משום שהם‬
‫מרגישים חולשה בבחירה שלהם להגיע לטיפול‪ .‬הכרה של ממד זה‪ ,‬עשויה לעזור לנו להבין את‬
‫המניעים של המרואיין לטיפול‪ ,‬להסביר את הופעתו או אי הופעתו לראיון הבא‪ ,‬להבין התנהגות עוינת‬
‫מצדו‪ ,‬או גם לצפות ולהבין שינויים חיוביים במידת המוטיבציה שלו‪.‬‬
‫כוח יחסי בין מטפל למטופל ‪ -‬המטפל יכול להשתמש בכוח שלו לחיוב‪ ,‬אך גם לנצלו לרעה‪ .‬לעובדים‬ ‫‪.2‬‬
‫סוציאליים‪ ,‬למשל‪ ,‬יש את הכוח להחליט מי מהמטופלים שלהם יקבל סיוע כספי‪ .‬חשוב להבין כיצד‬
‫המטופל תופס את יחסי התפקיד בין המטפל למטופל‪ .‬לעיתים המטופל משייך למטפל משאבים‬
‫וסמכויות שאין לו‪.‬‬
‫הקשר של זמן (בנבנישתי‪ :)1984 ,‬אין דינו של ריאיון ראשון ויחיד‪ ,‬כדינו של ריאיון אחד מתוך מסכת‬
‫ראיונות‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנו הבדל עצום בין טיפול ארוך טווח לטיפול קצר ואפילו ייעוץ חד פעמי‪ .‬כך למשך‪,‬‬
‫בטיפול קצר יכול להיות שהמטפל יעז לגעת בנושאים כבדים יותר בכל פגישה‪ ,‬ובטיפול ארוך יכול להיות‬
‫שנחכה עם ביקורת או עם פתיחה של משהו קשה ומורכב עד שייווצר אמון‪ .‬זמן המפגש ‪ -‬יש לקבוע מראש‬
‫מסגרת זמן מוגדרת לטיפול‪ ,‬וליידע את המטופל כמה דקות לקראת סיומו של המפגש‪ .‬במצב בו בסוף שעת‬
‫הטיפול עולה עניין מורכב שדורש התייחסות‪ ,‬עלינו להבטיח למטופל להתייחס לכך בטיפול הבא‪.‬‬
‫הקשר פיזי ‪ :‬טריטוריה‪ ,‬מרחב הטיפול‪ .‬הסביבה הפיזית משפיעה על המטופל‪ ,‬על המטפל ועל התנהלות‬
‫הטיפול‪ ,‬ומעוררת רגשות‪ ,‬ציפיות וגישות‪ .‬יש לבדוק כיצד נראה חדר הטיפול‪ ,‬האם הוא מאפשר פרטיות‪,‬‬
‫האם הוא נעים ומזמין או שמא נותן תחושה קרה‪ ,‬האם הפגישות מתקיימות במקום קבוע‪ ,‬האם יש בחדר‬
‫תמונות וכדומה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש חשיבות להבין האם אנו בטריטוריה של הפונה או שזו הטריטוריה שלנו ואת‬
‫ההשלכות והמשמעויות לכך‪ .‬בנוסף‪ ,‬המטופל שם לב האם אנו יושבים מאחורי שולחן‪ ,‬האם נוח לנו‪ ,‬מהו‬
‫המרחק בין המטפל למטופל (יש לשבת במרחק סביר‪ ,‬לא קרוב מדי ולא רחוק מדי)‪ ,‬איך האקוסטיקה‬
‫בחדר‪ ,‬האם החדר נקי‪ .‬על המטפל לדאוג שסביבת העבודה תותאם לטיפול‪ ,‬ושלא יהיו בחדר תיקים‬
‫פתוחים של לקוחות‪.‬‬
‫הקשר בין אישי (בנבנישתי‪: )1984 ,‬כל מה שקשור ליחסים הבינאישיים בין המטפל המטופל‪ .‬האם היחסים‬
‫מאופיינים באי אמון וביקורת או בחום וקירבה‪ .‬טיב היחסים הבינאישיים משפיע על מידת גילויי הלב‪,‬‬
‫ומכתיב את כיוון השיחה‪ .‬במצב בו נוצרו יחסי אי אמון וחשדנות‪ ,‬על המטפל לחשוב כיצד נוצרו – הדבר‬
‫יכול להיות מתוך קשרים קודמים של המטופל‪ ,‬אך גם יכול להיות בעקבות טעות שאנו עשינו כמטפלים‪.‬‬
‫פעמים רבות מטופלים חשים חוסר אמון במערכת ובנו‪ ,‬כמטפלים‪ ,‬שכן הם רואים בנו מייצגים של‬
‫המערכת‪ .‬קשה מאוד לבנות אמון‪ -‬לכן המפגשים הראשונים יושקעו לפיתוח תנאים מאפשרים של קשר‪.‬‬
 ‫אם אנו מרגישים שלמטופל יש חשדנות גבוהה מדי‪ ,‬אפשר לשאול את המטופל על כך ולדבר על זה אחרי‬
‫כמה מפגשים‪.‬‬
‫גם דמיון בין המטפל למטופל עשוי להשפיע על היחסים‪ .‬למשל‪ ,‬אם המטופל מתמודד עם גירושים‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫ונושא זה מהווה נקודה כואבת עבור המטפל‪ ,‬הדבר עשוי להשפיע על אופי הטיפול‪.‬‬

‫מאמר‪ -‬עבודה סוציאלית בחברה מגוונת ומרובת תרבויות‪ /‬קורין‪-‬לנגר ונדן ‪2012‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫עלייתו של השיח הרב תרבותי בישראל הוביל להפניית תשומת הלב לרב התרבותיות בעו"ס‪.‬‬
‫סיבות עלייתו של השיח הרב תרבותי בישראל‪:‬‬
‫מאבקם של העולים ממדינות ערב בשנות ה‪70-‬‬ ‫●‬
‫והתעוררותן של קבוצות תרבות פריפריאליות אשר החלו משנות ה‪ 80-‬לפעול למען הכרה וקידום‬ ‫●‬
‫זכויות‬
‫הצטרפותן של קבוצות תרבות "חדשות" (עולי חבר המדינות‪ ,‬עולי אתיופיה‪ ,‬הקהילה הומו‪-‬לסבית)‬ ‫●‬
‫כל אלו הובילו לעלייה בשיח התרבותי על החברה הישראלית באקדמיה ובזירה הציבורית‪.‬‬ ‫●‬

‫השיח והשפעתו על עו"ס‪:‬‬

‫פונים מקבוצות חדשות להם היה צורך לפתח מענים חדשים שלא היו קיימים‪.‬‬ ‫●‬
‫הבנות ודרכי פעולה מקובלות על עובדים סוציאליים במצבי מצוקה הפכו פחות רלוונטיות לפונים‬ ‫●‬
‫החדשים‪.‬‬
‫דילמות סביב האוניברסאלי והפרטיקולארי (מה מותר או אסור‪ ,‬מה תקין ומה לא)‪ ,‬דוג' ‪ :‬כמה יש‬ ‫●‬
‫להתחשב בתפישתו של הורה הרואה את הענישה הפיזית כאמצעי לגיטימי לחינוך ילדו?‬

‫התפתחות השיח הרב‪ -‬תרבותי בעבודה סוציאלית‪:‬‬

‫מראשיתו‪ ,‬מקצוע העו"ס היה עיסוק בפרט והשפעת הקהילה עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשנות ה‪ 60‬של המאה הקודמת ניצנים בעיסוק בסוגיות של רב‪ -‬תרבותיות בעבודה סוציאלית‬ ‫‪‬‬
‫כיום ‪ -‬השיח הרב תרבותי חוצה את פרקטיקות ההתערבות (פרט‪ ,‬משפחה‪ ,‬קבוצה‪ ,‬קהילה ומדיניות)‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫את תחומי הבעיה השונים‪ ,‬ומתקיים גם בהדרכה‪ ,‬הכשרה ומחקר‪ .‬נוכחות במרחבים שונים הופך אותו‬
‫לנושק אל שיחים מקצועיים נוספים כמו עבודה סוציאלית ביקורתית‪ ,‬עבודה סוציאלית מתנגדת‬
‫לדיכוי וכדומה‪.‬‬

‫התפתחות השיח הרב‪-‬תרבותי בעבודה סוציאלית בישראל‪:‬‬

‫העלייה ההמונית בין השנים ‪ – 1948-1951‬עליה של צפון אפריקה‪ ,‬אסיה וניצולי שואה‪ .‬לא הייתה‬ ‫‪‬‬
‫עליה בשיח הרב התרבותי‪.‬‬
‫שנות ה‪ - 90 -‬עליה בפרסומים בעו"ס שבמרכזו דיון על עו"ס במציאות בה יש ריבוי תרבויות בניהם‬ ‫‪‬‬
‫"להיות שונה בישראל"‪ ,‬עבודה קבוצתית וכו'‪ .‬העלייה בעיסוק ברב תרבותיות הושפעו מהמגמות‬
‫העולמיות ומהשינויים הדמוגרפיים בישראל‪.‬‬
‫כניסת עו"ס דוברי השפות השונות (ובני התרבויות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫פיתוח השתלמויות רב תרבותיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פתיחה של לפחות תכנית אחת רב תרבותית‬ ‫‪‬‬
‫קהילה מגוונת של עו"ס מאוכלוסייה רב תרבותית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוראה תואמת רב תרבותיות‬ ‫‪‬‬

‫כשירות תרבותית – מערך של התנהגויות‪ ,‬מיומנויות פרקטיות‪ ,‬עמדות ומדיניות אשר משתלבות במערכת‪,‬‬
‫סוכנות או בקרב אנשי מקצוע‪ ,‬לעבודה אפקטיבית בסיטואציה חוצות תרבות‪ .‬מדובר בהליך דינמי‪.‬‬
‫שלוש רמות של כשירות תרבותיות‪:‬‬
‫ברמת המיקרו – כישוריו האישים והמקצועיים של איש המקצוע לקיים פרקטיקה מועילה‬ ‫●‬
‫בסיטואציות חוצות תרבות‪.‬‬
‫ברמת הביניים (מזו ) – האופן בו המערכת הארגונית (סוכנות או שירות) נגישה (מבנה‪ ,‬מיקום‪ ,‬שפה‬ ‫●‬
‫וכדומה) ולאופן בו המערכת מיישמת תכנית התערבות לאוכלוסייה ייחודית‪.‬‬
‫ברמת המאקרו – האופן בו מגיבות מערכות המדינה והרשויות המקומיות לצרכים של קבוצות‬ ‫●‬
‫ייחודיות בחקיקה ובהקצאת משאבים‪.‬‬

‫כשירות תרבותית מורכבת מ‪ 3 -‬חלקים‪:‬‬

‫מודעות תרבותית – יכולת התבוננות רפלקטיבית של איש המקצוע לפיתוח מודעתו התרבותית על ידי‬ ‫‪.1‬‬
‫מודעות עצמית לערכיו התרבותיים (דעות‪ ,‬אמונות ועוד)‪.‬‬
‫ידע תרבותי – שלוש רמות‪( :‬א) ידע תיאורטי הכולל מושגים (אתניות‪ ,‬תרבות וכו)‪( ,‬ב) ידע ספציפי‬ ‫‪.2‬‬
‫בנושאי דמוגרפיה והיסטוריה של יחסי כוח בין קבוצות בחברה (ג) ידע ספציפי על קבוצת תרבות‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫מיומנות – יישום מודעות תרבותית וידע בפרקטיקה המקצועית של העובד למשל התמודדות עם‬ ‫‪.3‬‬
‫חסמים‪ ,‬תקשורת פתוחה ועוד‪.‬‬

‫ביקורת על רכיב ידע תרבות‪:‬‬

‫מתבססת על ההנחה כי האחר הוא אובייקט הניתן לידיעה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הכללת יתר של אוכלוסייה והתעלמות ממאפיינים אישיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הנצחת ההבדלים בין "אנחנו" ל"תרבות האחרת" כשלרוב דבר זה כולל את רידודה של התרבות‬ ‫‪.3‬‬
‫האחרת‪.‬‬
‫קושי לרכוש ידע על כלל התרבויות בחברה מרובת תרבויות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עשויה לשמש את צרכיו של איש המקצוע‪ -‬לצמצם את חוסר הוודאות האישית והמקצועית שלו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫דוחקת לשוליים את ההתמקדות באיש המקצוע והתמודדות כנה עם דעותיו הקודמות‪ /‬סכנה של רגישות‬
‫מזויפת לאחר מפני שסוגית הזהות האישית של איש המקצוע נזנחת‪.‬‬

‫מאמר‪ -‬סביבת הטיפול‪Turner, F.J. & Rowe, W. S. (2013). 101 Social work clinical .‬‬
‫‪.techniques. Pp.299-303 New York: Oxford University Press‬‬
‫המסגרת הטיפולית חשובים על מנת להשרות תחושת נוחות וביטחון ולייצר תפיסה של המטפל כמקצוען‪.‬‬
‫דבר זה‪ ,‬יוביל לשותפות בתהליך הטיפולי‪ .‬על כן‪ ,‬יש לארגן את הסביבה בצורה מיטיבה‪ .‬אנו מחשיבים את‬
 ‫הסביבה הטיפולית ככלי טיפולי כיוון שהוא גמיש – ניתן לתכנן אותו מראש‪ ,‬להעתיק או להחליף אותו‪ .‬יש‬
‫להיעזר בידע קיים ובידע של קולגות אודות מספר רכיבים משמעותיים בעיצוב סביבת הטיפול‪ :‬צבע‬
‫הקירות‪ ,‬מיקום הריהוט וסגנונו‪ ,‬התמונות‪ ,‬הרצפה‪ ,‬התאורה ומזג האוויר בחדר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אביזרים‬
‫שקשורים למקצוע דוגמת ספרים‪ ,‬וכן תעודות הערכה‪ .‬יש חשיבות עליונה לתחושת הפרטיות‪ ,‬שצריכה‬
‫להיות מורגשת ונוכחת‪ .‬כך‪ ,‬החדר צריך להיות מעוצב בצורה בה לא יישמע בחוץ מה שמדובר בטיפול‪ ,‬וכן‬
‫שלא יישמעו דברים מבחוץ‪ ,‬כדי שלא יסיחו את דעת המטופל ולא ייצרו תחושה שיש טשטוש בין חדר‬
‫הטיפול לבין הסביבה החיצונית‪ .‬בנוסף‪ ,‬על הריהוט צריך להיות איכותי ונאה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬שולחן יכול‬
‫להתפרש כחוצץ שמחדד את ההבדל ואת יחסי הכוחות בחדר הטיפול‪ ,‬אך שימוש נכון בו יכול גם להפחית‬
‫את תחושת הגבול וליצור איזון נכון בין מרחק לקרבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא יכול לספק הגנה ונוחות בשלבי הטיפול‬
‫הראשוניים‪ ,‬שמטרתם לבסס אמון‪ ,‬וצריך בהם רושם יותר פורמאלי‪ .‬תאורה צריכה להיות מרגיעה‪,‬‬
‫מנורות עדיפות על תאורה כללית‪ .‬חדר שירותים‪ -‬צריך להיות נגיש ועורפי‪ ,‬כדי לאפשר פרטיות‪ .‬צריך‬
‫להיות נקי ונעים‪ .‬לבסוף‪ ,‬יש צורך בחומרים נוספים שיהיו בזמינות‪ :‬ניירת‪ ,‬חומרי כתיבה למטפל‬
‫והמטופל‪ .‬פלאפונים כבויים למעט מקרה הצורך‪.‬‬

‫מפגשים ראשוניים‪ ,‬מאפייני קשר ובניית הברית הטיפולית‬

‫עובד סוציאלי מספק מענה בשלושה היבטים‪:‬‬
‫סיוע במתן משאבים – סיוע קונקרטי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עזרה בפתרון בעיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫משמעות היחסים הטיפוליים בין המטפל למטופל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המפתח לקשר טיפולי טוב הוא הקשר שנוצר בין המטפל למטופל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לפני הפגישה‪:‬‬
‫הכנת המרחב הטיפולי והפיכתו למקום קבוע‪ ,‬נעים ונינוח – נבדוק מיקום וקביעותו‪ .‬נרצה ללמוד את‬
‫המרחב הטיפולי ולהחליט איך יושבים ואם חסר משהו (שעון‪ ,‬שטיח‪ ,‬תמונה) וכן לבדוק את הכלים שיש‬
‫בחדר (משחקים וספרים)‪ .‬כאשר חסר מרחב טיפולי יש להתייחס להקשר המקום‪ -‬מה השירות מציע לנו‬
‫ומה המטופל יכול לעשות (חולה במיטה לא יכול לזוז)‪ .‬יש לדאוג שהמרחב הטיפולי יהיה מקום נעים‪ ,‬נקי‬
‫ומסודר‪ -‬מרחב מאפשר‪.‬‬
‫איסוף מידע על המטופל – אין הסכמה כוללת בנוגע לקריאת מידע על המטופל בטרם הטיפול או לאחריו‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ -‬מידע קודם עלול לייצר הטיה בכך שיכוון את הטיפול לנושאים מסוימים שנראים למטפל חשובים‪ ,‬ולכן‬
‫לעיתים קיים בתיק המטופל מידע מאוד ישן שכבר אינו רלוונטי לגביו‪ .‬מצד שני‪ -‬לעיתים התיקים מכילים‬
‫פרטים מאוד חשובים ומשמעותיים כמו הרכב משפחה‪ ,‬וידיעתם תוכל למנוע מאתנו שאלות שעלולות להיות‬
‫לא נעימות בעבור המטופל (למשל‪ ,‬מטופל שהוריו נפטרו עלול להיסגר במידה והמטפל שלו יישאל אותו מה‬
‫הוריו עושים)‪ .‬גם אם מחליטים שלא לקרוא מידע לפני הפגישה הראשונה‪ ,‬יש לקרוא אותו בהמשך ובמהלך‬
‫הטיפול‪ ,‬יש לשאול את המטופל שאלות כלליות ולא מכוונות (למשל‪ ,‬עדיף לבקש מהמטופל לספר קצת על‬
‫המשפחה‪ ,‬ולא לשאול מה ההורים עושים)‪.‬‬
‫שיחת טלפון להצגה עצמית לפני הטיפול – לפני תחילת הטיפול נקיים שיחת טלפון הכוללת הצגת אותנטית של‬
‫מי אנחנו‪ ,‬מה תפקידנו ומה מטרת השיחה‪ .‬על השיחה להיות נעימה אך ממוקדת ונקודתית‪ .‬התנהלות השיחה‬
‫תוכל להשפיע על אופי הטיפול בעתיד (כך למשל שיחה ארוכה מדי בהתחלה יכולה להשפיע ולהביא לתלותיות‬
‫בעתיד ולקיחת הטלפון כמובן מאליו)‪.‬‬
 ‫מהלך השיחה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הצגה עצמית בטלפון‪ :‬שם‪ ,‬שירות (לשכת הרווחה הר חומה)‪ ,‬קיבלתי את המספר מ‪...‬‬ ‫‪-‬‬
‫הזמנה לפגישה – יום‪ ,‬שעה‪ ,‬מקום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לשאול האם זמן הפגישה מתאים לו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לדאוג לאופציה ב' – זמן נוסף שניתן להציע‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שיחת טלפון קצרה – לא יותר מ‪ 5-7-‬דקות‪ ,‬לא להיכנס לפינות מורכבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫התנהלות אנושית בטלפון – לשאול מה שלומו וכד'‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שיחה נעימה אך ממוקדת ומשאירה טעם של עוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫קבלת המטופל לפגישה הראשונה‬

‫מחכים בחדר הטיפול‪ ,‬פותחים את הדלת ומזמינים את המטופל להיכנס; לא קוראים בשמו בקול רם‪ .‬לא‬
‫מחבקים‪ ,‬באופן כללי אין מגע; לוחצים את היד אם זה מתאים‪ .‬לשים לב להיבטים תרבותיים ודתיים‪.‬‬
‫היכרות כללית‪:‬‬

‫הצגה עצמית כללית‪ ,‬ברורה וממוקדת של המטפל‪ :‬לתת רקע מקצועי ורלוונטי למטופל (למשל‪ ,‬אני‬ ‫‪‬‬
‫סטודנטית לעו"ס‪ ,‬אך אין צורך לפרט האם אני נשואה ‪ /‬רווקה וכו')‪ ,‬לא לתת פרטים אישיים בלי‬
‫שנשאלנו אך מומלץ שלא להתחמק משאלות שמטופלים שואלים אותנו (לרוב תשובה ממוקדת תספק‬
‫את הסקרנות)‪ .‬ניתן לענות באופן קצר וקולע‪ ,‬ולהחזיר את השאלה בחזרה למטופל‪ .‬לא להתחמק אם‬
‫שואלים על הרקע המקצועי‪ ,‬למשל על זה שאנו לא הורים ואנו מסייעים לאימא – אפשר להגיד "לא‪,‬‬
‫אין לי ילדים‪ ,‬אבל אני אשמח לעבוד אתך ולדבר אתך על הילדים שלך"‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא לאשר במדיה‬
‫החברתית‪.‬‬
‫הצגה עצמית לילדים‪ :‬מה למשל ניתן לומר‪ :‬התפקיד שלי הוא לדבר עם ילדים‪ .‬אבא ואימא דאגו‪/‬‬ ‫‪‬‬
‫המורה חשבה שקשה‪ /‬ראו שאתה עצוב בהפסקה‪ ,‬או שלא טוב לך בבית וכדומה‪ .‬חשוב שהילד יבין‬
‫שהוא לא הגיע כעונש ושהוא המחליט בחדר הזה‪ .‬נרצה להעניק לילד את החוויה של השליטה‪ -‬שלא‬
‫יכול לקרות כאן כישלון‪ ,‬שכל מה שהוא יעשה בחדר בסדר‪.‬‬
‫מתבגרים‪ :‬מתבגר לא צריך חבר‪/‬מחנך‪ ,‬אלא מבוגר שיודע להבין מתבגרים‪ .‬כדאי להגיד בטיפול‪ -‬אני‬ ‫‪‬‬
‫כאן בכדי לנסות להבין אותך ולראות איך אפשר לעזור‪.‬‬

‫הגדרת מסגרת העבודה ‪ -‬משך הטיפול‪ ,‬יום ושעה לטיפול וכדומה‪ .‬ניתן להעלות את נושא הסודיות בטיפול‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אין להבטיח סודיות מלאה למטופל עקב חובת הדיווח ("הדברים שנאמרים בחדר נשארים בינינו‪ ,‬אך‬
‫עלייך לדעת שבמידה ויימצא דבר שעלול להדאיג אותי‪ ,‬או לסכן אותך‪ ,‬אצטרך להתייעץ עם גורמים‬
‫נוספים")‪.‬‬
‫שאלות פתיחה למטופל –מטרתן להבין את מוקדי הקושי‪ ,‬נרצה להבין מה מביא את המטופל לטיפול והאם‬ ‫‪‬‬
‫קיימים פערים בין המידע שקיבלנו על המטופל לבין מה שהמטופל מציג בפנינו‪ .‬יש לנסות להגדיר את‬
‫הבעיה‪/‬סיבת הפנייה של המטופל באופן ממוקד‪ .‬שאלות לדוגמא‪ :‬מה שלומך? מה מביא אותך לפה? מה‬
‫מציק לך?‪ ,‬במה אני יכולה לעזור?‬
‫גוף הפגישה הראשונה‪:‬‬
‫הגדרת מוקדי הקושי‪ -‬מה הביא את המטופל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
 ‫חוזה טיפולי‪ -‬כולל את המסגרת‪ -‬הגדרת שעות‪ ,‬מפגשים‪ ,‬יעד סיום טיפול‪ ,‬ואת התוכן‪ -‬מה המטרה שלנו‬ ‫‪.2‬‬
‫ואיך נפעל‪ .‬החוזה יכול לכלול גם את נושא הסודיות אם לא הוגדר קודם‬
‫שאלות כלליות שמטרתן בירור מוקדי הקושי והציפיות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ספר לי על עצמך למה אתה כאן‬ ‫‪‬‬
‫מה מביא אותו לפה‪ -‬הסכמה‪ ,‬רצון‪ ,‬כפייה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה היית רוצה שנעשה פה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאום ציפיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגדרת מטרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פתיחת יומן ותיאום מפגש הבא ליצירת המשכיות‪ -‬מתן וודאות וקביעות למפגש‪ .‬למטופלים לא תמיד‬ ‫‪‬‬
‫ברור שזה המשכי‪.‬‬
‫ציפיות המטופל‪ :‬לעיתים למטופלים ישנן ציפיות לא ריאליות מהשירות‪ .‬על כן‪ ,‬חשוב לבצע תיאום‬ ‫‪‬‬
‫ציפיות בשלב זה‪ .‬ניתן לשאול‪ -‬איזה שינוי תרצה שיקרה? ולפרוט זאת לדוגמאות ("מה זה אומר‬
‫להרגיש יותר טוב מבחינתך?")‪.‬‬
‫תיאום ציפיות טכני‪:‬‬

‫מטופלים עשויים להתווכח על השעות של המפגש – אנחנו מגדירים אותן‪ ,‬אבל כדאי שיהיו לנו מראש‬ ‫‪-‬‬
‫אופציות נוספות‪.‬‬
‫לקבוע מראש חדר שבו נפגשים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגדרת ציפיות בנושא של ביטולים – אני מעדכנת אם אני מבטלת או מאחרת‪ ,‬אני מבקשת שתעדכן אותי‬ ‫‪-‬‬
‫גם‪.‬‬
‫הגדרת נושא האיחורים – אחרי ‪ X‬זמן אני ממשיכה למטופל הבא‪ ,‬כדי שלא ירגיש שלא חיכינו בכלל‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫סודיות‪ -‬לא להבטיח לאדם משהו שלא אוכל לעמוד בו‪ ,‬כך למשל נשתדל לא להגיד ש"כל מה שקורה כאן‬ ‫‪‬‬
‫בחדר יישאר בחדר"‪ .‬כמו כן יש ליידע את המטופל על החובה שלי‪ .‬ניתן לדון בחלק זה כבר בחוזה הטיפולי‬
‫כפי שהוזכר לעיל‪.‬‬
‫סיום הפגישה הראשונה‪:‬‬
‫סיום פגישה ראשונה יכול להשפיע על שאר הפגישות בעתיד‪ .‬בסיום יש ליצור מסגרת של זמן כמו‬
‫בהתחלה‪ -‬נפגש פעם הבאה ביום‪ ...‬ובשעה‪ ....‬לא לכל המטופלים ברור שיהיה מפגש גם שבוע הבא באותו‬
‫זמן‪ .‬חשוב לבצע סיכום בסוף הפגישה ולהזכיר נושאים שדוברו בפגישה‪.‬‬
‫‪ 5‬דק' לפני‪ -‬כבר בפגישה הראשונה נרגיל את המטופל לזמן של הפגישה ונאמר ‪ 5‬דק לפני הסיום שאנחנו‬ ‫‪‬‬
‫לקראת סיום‪.‬‬
‫יש לוודא כי לא נאמרים דברים קריטיים בדקה האחרונה לטיפול‪ .‬זאת על מנת שהמטופל לא ירגיש שהוא‬ ‫‪‬‬
‫נשאר "לבד"‪ .‬במידה וזה קורה‪ ,‬לשקף ולהציע להתחיל בפגישה הבאה בנושא זה (במידה וירצה)‪.‬‬
‫בהמשך בין פגישה ‪:2-4‬‬
‫זהו שלב של תהליך התקשרות בין אישית‪ :‬שלב זה תלוי הקשר‪ ,‬תרבות‪ ,‬רקע המטופל והמטפל‪.‬‬
‫נרצה להבין מה המוטיבציה של הפונה לתהליך‬ ‫‪‬‬
‫ניסיונות טיפול קודמים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עבר בריאותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫מתן מידע לפונה על הסוכנות המטפלת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בירור מטרות הטיפול‪ -‬עם מה היית רוצה לצאת מפה‪ ,‬מה יקל עליך‪ ,‬איך תדע שהצלחת פה בטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תנאים מאפשרים של קשר‪:‬‬

‫מחקרים מצביעים על כך שהיחסים המתפתחים בין מטפל למטופל‪ ,‬הם המנבא העיקרי להצלחה של‬
‫טיפול‪.‬‬
‫דאגה לאחר‪ :‬יש לבטא דאגה ועניין אמתיים ברגשות ובחוויה של הפונה‪ .‬זאת תוך כדי מתן דגש במוקדי‬
‫הכוח שלו‪ ,‬בניית תהליך הדרגתית ומתן כבוד‪.‬‬
‫בפועל‪-‬‬

‫מדובר בהגעה בזמן לפגישות‪ ,‬התאמת הלבוש שלנו לתרבות המטופל‪ ,‬קיום הפגישה במקום נעים‬ ‫‪‬‬
‫ומכבד‪ ,‬החזרת טלפון‪ ,‬הקשבה מדויקת לדברי המטופל‪ ,‬הענקת ידע למטופל והרחבת יכולת‬
‫המטופל לקבל החלטות שיתרמו לגדילתו‪.‬‬
‫הקשבה פעילה לסיפור של המטופל (שימת לב לשפת הגוף של המטופל והשבה מילולית לו‪ ,‬או‬ ‫‪‬‬
‫בהנהון)‪.‬‬
‫לשאול שאלות רלוונטיות שמשרתות את המטופל ולהיזהר מלשאול שאלות שמטרתן לספק את‬ ‫‪‬‬
‫הסקרנות שלנו‪.‬‬

‫קבלה‪( :‬לפי בוגו) ‪ -‬תקשורת שאינה שיפוטית‪ ,‬ותפיסת המטופל כאדם שווה ערך‪ ,‬גם אם איננו מסכימים‬
‫עם דעותיו ומעשיו (אולם‪ ,‬אנו יכולים לשתף את המטופל באי ההסכמה עם מעשיו תוך הדגשה שאין זה‬
‫פוגם בקבלה שלו)‪.‬‬

‫חשוב להפריד בין האדם להתנהגות שלו‪ /‬לבעיה שלו‪ ,‬מתוך הנחה שהקושי של האדם הוא דבר נפרד‬ ‫‪‬‬
‫שאינו מייצג את מי שהוא כאדם‪.‬‬
‫קבלה היא כבוד בסיסי ואמון בסיסי בבחירות של האדם‪ ,‬ושל כל אדם‪ ,‬באשר הוא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקבלה מאפשרת סביבה מכילה‪ ,‬מקבלת‪ .‬מעט דומה להורות טובה דיה עליה מדבר ויניקוט‪ -‬זמינות‬ ‫‪‬‬
‫רגשית והכלת האם לצד הגבולות‪.‬‬
‫כאשר הפונה חווה קבלה ללא תנאי מצד המטפל‪ ,‬הוא מרגיש שהוא מובן ושהקשיבו לו‪ ,‬וכך גם מפתח‬ ‫‪‬‬
‫ביטחון שבאמצעותו הוא משתף יותר ויכול לפתור קונפליקטים שהוא עובר‪.‬‬
‫הקבלה מנטרלת רגשות שליליים של הלקוח כלפי עצמו ומאפשרת לו להיות פנוי לטיפול בלי חשש‬ ‫‪‬‬
‫שיבקרו אותו‪.‬‬
‫במקרה ואנו שיפוטיים כלפי מטופל מסוים‪ ,‬עלינו לשאול את עצמנו מדוע זה קורה דווקא אתו‪ ,‬וכיצד‬ ‫‪‬‬
‫הדבר בא לידי ביטוי בטיפול‪.‬‬

‫אמפתיה‪ :‬אמפתיה היא היכולת לנסות לקחת חלק בעולם הפנימי של האחר מבלי לאבד את העצמיות‬
‫שלנו‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬האמפתיה מחזקת יחסים‪ ,‬מאפשרת קיום שיחה על הקשיים‪ ,‬וחיפוש אלטרנטיבות‬
‫לפתרון‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא יכולה להרגיע תחושות סוערות בעימות‪ .‬הצורך באמפתיה הוא צורך טבעי של בני‬
‫אדם‪ ,‬אך יש לשים לב כי אנשים שונים תופסים אמפתיה בדרך שונה‪.‬‬
 ‫ההבדל בין אמפתיה להזדהות‪ :‬באמפתיה המטפל לא נכנס לנעליו של המטופל וקיימת בו מידה של‬ ‫‪‬‬
‫אובייקטיביות המסייעת למחשבה כיצד לעזור לו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בהזדהות המטפל יאבד מיכולתו‬
‫להסתכל על הפונה באופן אובייקטיבי‪ .‬הזדהות יתר עלולה להוות סיכון‪ .‬זאת כיוון‪ ,‬שהמטפל יגיב‬
‫מתוך הפרשנויות האישיות שלו‪.‬‬

‫כנות והתאמה‪ :‬להגיד את מה שאנחנו מתכוונים אליו ולעשות את מה שאמרנו שיקרה‪ .‬על מנת לנהוג‬
‫בכנות צריך‪:‬‬

‫לדעת מהם גבולותינו האישיים‪ ,‬מה אני מסוגלת לתת ומה לא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבנה ברורה של מדיניות הסוכנות בה אנו מועסקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לנהוג ב‪"-‬כנות" בזהירות ובמידה המתאימה למטופל הספציפי ולהיכרות עמו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מחויבות והתחייבות‪ :‬מתקיימים כחלק מהחוזה הטיפולי‪ ,‬מתקיים בין שני הצדדים‪.‬‬

‫מחויבות המטופלים‪ :‬להגיע‪ ,‬להגיע בזמן‪ ,‬ולעשות כל שביכולתם לקדם את הטיפול מצדם‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התחייבותם לבחון את קשיים‪ ,‬לעלותם באופן פתוח וכנה‪ ,‬לתאר את הסיטואציה את דרכי‬
‫ההתמודדות ולהיות שותפים עמנו בקביעת המטרות ודרכי העבודה‪.‬‬
‫מחויבות המטפלים‪ :‬מבחינת מסגרת העבודה‪ -‬להגיע בזמן‪ ,‬להיות נוכחים בפגישה‪ ,‬להיות זמינים‬ ‫‪‬‬
‫ולספק מענה בשעות הצורך‪ .‬כמו כן‪ ,‬לשמור על מיקוד ההתערבות‪ -‬להיות קשובים להתערבות‪ ,‬למוקדי‬
‫הקושי ולשאוף לסייע למטופל לממש מטרותיו בתהליך הטיפולי‪ .‬מחויבות גם כלפי הפגישה‪ -‬למשל אם‬
‫המטופל מוצף‪ ,‬אחריות של המטפל "לנהל" את השיחה ולברר האם המטופל רוצה להמשיך לשתף‪ ,‬או‬
‫לעבור לנושאים אחרים ע"מ להגיע למטרות שהציב‪.‬‬
‫קיימת א‪-‬סימטריה בין מידת המחויבות של המטפל למידת המחויבות של המטופל – מחויבות המטפל‬ ‫‪‬‬
‫כלפי מטופליו היא טוטאלית‪ ,‬ולצידה הצבת גבולות ברורים הדורשים מחויבות גם מצד המטופל‪.‬‬
‫אסור שמחויבות המטפל תהיה מושפעת ממידת המחויבות של המטופל‪ .‬למטפל קיימת יותר מחויבות‬
‫לטיפול מאשר למטופל ‪ .‬למשל‪ ,‬המטופל כן יכול להבריז מטיפול‪ ,‬אך לעולם מטפל לא יוכל לעשות‬
‫זאת)‪ .‬תחושת מחויבות מצד המטפל תגרום למטופל להתגייס לטיפול בצורה מיטבית יותר‪.‬‬

‫ציפיות‪ :‬מתחלקות לכמה רבדים‪-‬‬

‫ציפיות של המטפל מהמטופל ‪ -‬אמון המטפל במטופל וביכולת שלו להשתנות‪ .‬הציפיה של‬ ‫‪‬‬
‫המטפל חייבת להיות לטובת מימוש יכולותיו של המטופל ולמען התקדמותו לעבר עתיד טוב יותר‪.‬‬
‫ציפיות של המטפל מעצמו ‪ -‬עד כמה אנו מאמינים בעצמנו שאנו בעלי כוח ויכולת לעזור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציפיות המטופל מעצמו ‪ -‬עד כמה המטופל מאמין ביכולת שלו להשתנות ועד כמה הוא מאמין בטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציפיות של המטופל מהמטפל – את הציפיות הללו יש לבחון עם המטופל עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כשיש תחושה שהציפיות שהמטופל הגדיר אינן מציאותיות‪ ,‬ניתן לחזור אחורה ולשנות את המטרות‬ ‫‪‬‬
‫שהוצבו למטרות צנועות שאנו מאמינים שיכולות להתקיים‪.‬‬

‫סמכות וכוח‪ :‬סמכות המטפל נובעת משלושה מקורות‪:‬‬

‫המטופל שלנו ‪ -‬המטופל תופס אותנו כברי סמכות לטיפול בו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬הסוכנות שאליה אנו שייכים‪.‬‬
 ‫המקצוע עצמו‪ -‬מעצם מהות היחסים שבהם המטופל הוא שמבקש עזרה מהמטפל‪ ,‬נוצרים סמכות וכוח‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫וקשר לא שוויוני‪ .‬התחושה של הסמכות וכוח מסייעת הרבה פעמים בתהליך הטיפולי שכן המטופל מרגיש‬
‫ביטחון עקב כך‪ .‬למעשה נציג את הסמכות אבל לא נשתמש בכוח שהיא מעניקה לי באופן שהוא מאיים או‬
‫מתנשא‪ .‬לבסוף‪ ,‬מקצוע העבודה הסוציאלית הינו פרופסיה בעלת ידע המעניק למטפל סמכות‪.‬‬

‫יש הבדל בין סמכות וכוח‪:‬‬

‫יש לנו סמכות מהרגע שנכנסנו לחדר הטיפול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בכוח‪ ,‬עדיף לא להשתמש‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כך לדוגמה‪ ,‬אנחנו יכולים לפעמים לבצע תהליך על מנת לא להשתמש בסמכות ובכוח שלנו בכדי להביא את‬
‫הפונה למקום בו קל לו יותר לקבל את האפשרויות שאני מציעה‪.‬‬

‫מאמר‪ -‬פגישה ראשונה‪Cooper, M. G. and Lesser, G. J. (2015). Clinical social work .‬‬

‫‪practice: An integrated approach (5th edition) (pp 27-59). Boston: Allyn and Bacon‬‬
‫יש לבחון בדרכים שונות בפגישה הראשונה את המטופל‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬יש לשים לב כיצד הוא מתלבש‪ ,‬כיצד‬
‫הוא מחכה בחדר ההמתנה‪ ,‬האם הוא לחוץ להיכנס לחדר הטיפול וכדומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להיזהר משיפוטיות‬
‫והסקת מסקנות חותכת מידי במפגש הראשון‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי זוהי סיטואציה שעלולה להיות מפחידה עבור‬
‫המטופל‪ .‬שאלה שעולה פעמים רבות בהקשר למפגש הראשון הינה באיזו מסגרת תיאורטית להשתמש‬
‫בטיפול ( לדוג' ‪ CBT‬וכדומה)‪ .‬לשאלה זו תשובות רבות‪ ,‬אך היא בהכרח נקשרת לתחום בו המטפל מועסק‪,‬‬
‫להכשרתו ולמטופל‪ .‬במידה וישנה מסגרת תיאורטית ספציפית‪ ,‬ההמלצה היא לשאול במפגש הראשון‬
‫שאלות פתוחות ולתת למטופל לספר את סיפורו‪ -‬וכך להבין את המוטיבים המרכזיים בחייו‪ .‬על המטפל‬
‫להיות במודעות עצמית‪ ,‬על מנת להבין את המפגש בין תרבותו‪ ,‬אופיו ורקעו של המטופל אל מול שלו (כלל‬
‫ההקשרים)‪ .‬כשהמטפל מציג את עצמו עליו לציין את שמו המלא‪ ,‬לשאול את המטופל כיצד הוא מעוניין‬
‫שיפנו אליו (בעיקר רלוונטי כלפי קשישים ואנשים מקבוצות מיעוט‪ ,‬אך רלוונטי גם כלפי סוגיות מגדריות‬
‫ובני נוער)‪.‬‬
‫על המטפל להגיע בזמן לפגישתו הראשונה‪ .‬אם המטופל מגיע באיחור‪ ,‬חשוב לשאול אותו על כך (באופן‬
‫שאינו מאיים)‪ .‬בהזדמנות זו אפשר גם להגדיר את הכללים בנוגע לביטול פגישה ולאיחורים‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי‬
‫פגישה ראשונה תניח פעמים רבות את הגבולות להמשך‪ .‬על המטפל לשים להסדרי הישיבה‪ -‬יש להימנע‬
‫מלשבת מאחוריי שולחן כאשר מראיינים מטופל חדש (בגלל שזה משדר יחסי כוח)‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי המטופל‬
‫בוחן היטב את המטפל כשם שהמטפל בוחן אותו‪ .‬חשוב‪ ,‬להסתיר תמונות אינטימיות של בני זוג‪ ,‬משפחה‬
‫וכדומה‪ .‬הדרך הטובה ביותר להתחיל היא לברר מדוע הגיע המטופל‪ .‬יש לשאול שאלות כגון‪ -‬מה הביא‬
‫אותך היום? בנוסף‪ ,‬יש לזכור כי מטופלים עלולים להרגיש מוצפים בפגישות הראשונות ולענות על שאלות‬
‫בצורה ברורה יכול להוות אתגר עבורם‪ .‬על המטפל לנסות להציג את עצמו כאמפתי‪ ,‬מתעניין‪ ,‬עוזר ולא‬
‫כחוקר במשטרה‪ .‬חשוב לשים טישו ליד המטופל‪ ,‬כיוון שהרבה מטופלים בוכים במפגשים הראשונים‪.‬‬
‫חשוב לספק מידע בנוגע למבנה הטיפול ומה הולך לקרות במהלך הפגישה‪ .‬על המטפל להכין מראש כמה‬
‫שאלות כדי שהפגישה תרגיש זורמת ובכדי לעזור למטופל להרגיש בנוח לשתף‪ .‬אם המטפל אינו בטוח בנוגע‬
‫לדבריו של המטופל‪ ,‬יש לבקש בעדינות‪" -‬מה שאתה אומר הוא מאוד חשוב ואשמח לשמוע על זה עוד"‪ .‬על‬
‫המטפל לאסוף מקורות מידע על חייו של המטופל‪ ,‬אך לא לחתור מהר מידי למידע אישי ופגיע‪ .‬צורה זו של‬
‫חתירה עשויה לייצר חרדה אצל המטופל‪ .‬המטפל אמור להגיד למטופל כי ייתכן ויהיו פרטים שיצטרך‬
‫לכתוב על דף על מנת לזכור‪ ,‬כגון‪ -‬אירועים מסוימים‪ ,‬מידע דמוגרפי וכן הלאה‪ .‬יש להסביר למטופל מדוע‬
 ‫נרשמים דברים אלו ולקבל את אישורו‪ .‬על המטפל להגיד למטופל מהם גבולות הסודיות בטיפול‪ .‬על‬
‫המטופלים לדעת איזה סוג אינפורמציה עשוי להיות משותף ובאילו נסיבות‪ .‬מטופלים עשויים לשאול‬
‫שאלות אישיות את המטפל‪ .‬ישנן דרכים מגוונות לגשת לסוגיה זו‪ ,‬אך באופן כללי חשוב להבין את‬
‫המשמעות שיש לשאלות אלו עבור המטופל וכאשר המשמעות אינה ברורה יש לשאול את המטופל‪ .‬יש‬
‫לוודא שכאשר אנו שואלים את המטופל מדוע הוא שאל‪ ,‬אנחנו לא יוצרים מבוכה אלא באמת מבטאים‬
‫רצון כנה להבין מדוע נשאלה שאלה אישית זו‪ .‬ברובם של המקרים‪ ,‬המטופלים שואלים שאלות אישיות‬
‫כאשר הם מעוניינים לדעת איזה חוויות חיים ישנן למטפל והאם ביכולתו להבינם‪ .‬הדרך לענות על שאלות‬
‫אישיות היא להבין את החשיבות עבור המטופל ולשים את טובתו קודם לכן‪ .‬המטפל עשוי להרגיש שלא‬
‫בנוח לשתף (גם כשזה עלול לסייע)‪ .‬על המטפל לשתף ברגשות האי נוחות‪ .‬על שאלות בנושא הכשרה‬
‫מקצועית של המטפל‪ ,‬ישנה חובה לענות‪ -‬זאת על מנת לאפשר למטופל בחירה האם להישאר בטיפול‪.‬‬

‫מאמר‪ -‬אמפתיה‪ ,‬חום‪ ,‬כנות‪ ,‬הקשבה אקטיבית ‪Gambrill, E. (2013). Interpersonal helping skills.‬‬
‫‪In Social Work Practice: A Critical Thinking Guide (3rd edition)  (341-352). New York:‬‬
‫‪.Oxford University Press‬‬
‫הפרק מתאר תנאים ביצירת קשר שיכולים לעזור למטופל‪ .‬אנחנו צריכים להיות מודעים למה שאנחנו‬
‫משדרים‪ ,‬כיוון שכל תשדורת‪ -‬משפיעה על המטופל‪ .‬בכל הקשרים שיש בהן אלמנט של עזרה‪ ,‬התקשורת‬
‫היא חשובה מאוד‪ .‬להלן מובאות הנקודות החשובות בתקשורת בין מטפל למטופל‪ :‬שיתוף מחשבות‬
‫אישיות ורגשות‪ ,‬הבנת רגשות המטופל‪ ,‬תמיכה של המטפל את המטופל באזורים עם "טאבו"‪ ,‬לספק מידע‪,‬‬
‫לשים גבולות‪ ,‬תמיכה ועוד‪ .‬מיומנויות יצירת קשר אפקטיביות‪ ,‬למשל תגובות אמפתיות‪ ,‬עוזרות‬
‫לאפקטיביות בטיפול‪ .‬הניסיון של המטפל פחות משמעותי לאפקטיביות הטיפול‪ ,‬יכולת יצירת הקשר‬
‫והתקשורת‪ -‬הם המשפיעים‪ .‬יכולת יצירת קשר מונעת נשירה מהטיפול ומחזקת את הקשר‪ .‬על המטפל‬
‫להימנע כמה שיותר מתגובות שלילות‪ -‬למשל לתקוף‪ ,‬הערות על התנהגות‪ ,‬ביקורת האשמה ועוד‪.‬‬
‫אמפתיה‪ -‬אמפתיה משקפת את העובדה שהטפל מבין מה המטופל אומר או מרגיש‪ .‬באמפתיה מדרגה‬
‫ראשונה‪ ,‬המטפל נותן למטופל להרגיש שהוא מבין את מה שהוא הביע‪ .‬באמפתיה מתקדמת‪ ,‬המטפל מגיב‬
‫גם על מה שלא נאמר במפורש בחדר‪ ,‬אבל נמצא שם‪ .‬מטרת האמפתיה היא‪ )1( :‬לעזור למטופלים לקשר‬
‫רגש לחוויה (‪ )2‬לשתף (‪ ) 3‬להרגיש שהבינו ומקבלים אותו‪ .‬טעויות נפוצות‪ -‬לא להגיב כשצריך‪ ,‬לתת עצה‬
‫במקום אמפתיה‪ ,‬להתייחס לתוכן ולא לרגש‪ ,‬להגיד למטופל איך להרגיש‪ ,‬פרשנות יתר ועוד‪.‬‬
‫חום ואותנטיות‪ -‬החום מתייחס לדאגה ולרצון להקל על המטופל‪ ,‬אותנטיות מתייחס ליושר הלב של‬
‫המטפל‪ ,‬לכך שהוא עצמו באמת ולא "אחד בפה אחד בלב"‪.‬‬
‫הקשבה‪ -‬מקשיבים טובים מקשיבים לאחר ולא לעצמם‪ .‬הם מקשיבים לא רק למה שנאמר אלא גם‬
‫לתקשורת הלא מילולית‪ ,‬לדרך בה הדברים נאמרים‪ .‬הם מקשיבים ולא שופטים‪ .‬הם מקשיבים‪ -‬מתוך‬
‫הבנה שמה שנאמר חשוב‪ ,‬הם מקפיאים את ההנחות והשיפוט שלהם ולא קוטעים את הדובר באמצע‬
‫משפט‪ .‬כך הם עוזרים למטופל לחשוב בצורה ברורה‪ ,‬לשים דגש על נושאים חשובים‪ ,‬מעודדים עוד חקירה‬
‫והבנה‪ ,‬וכך הם מביעים דאגה לאור זאת שמה שהמטופל אומר הוא חשוב בעיניהם‪.‬‬
‫כבוד‪ -‬כבוד כולל בתוכו לערב את המטופל בקבלת החלטות‪ ,‬התחשבות בשוני תרבותי‪ ,‬ולא לפסול ערכים‬
‫ועוד‪ .‬אם המטפל יראה כבוד למטופל‪ -‬המטופל ירגיש בנוח להיפתח בפניו וכך התהליך יתקדם‪.‬‬
‫להיות לא שיפוטי‪ -‬הכי חשוב‪ .‬זה לא אומר שלא צריך להעיר או להגיב על התנהגויות פסולות‪ ,‬אך צריך‬
‫לשים לב שזה בלי האשמה או ביקורת וכדומה‪ .‬המטפל צריך להגיב‪ ,‬העניין הוא הדרך‪.‬‬
‫שאילת שאלות מקדמות‪ -‬השאלות שלנו מצביעות על הכיוון שאנו חושבים שהוא חשוב‪.‬‬
 ‫נקודות חשובות במבנה הטיפול‪:‬‬
‫טיפול מובנה‪ ,‬עם שלבים וזמנים ברורים‪ -‬יותר אפקטיבי ויוצר פחות התנגדות‪.‬‬ ‫●‬
‫שמירה על פוקוס‪ -‬השיח על הדאגות של המטופל צריך להיות מוכוון אל המטרות‪ ,‬כל הטיפול צריך‬ ‫●‬
‫להיות מוכוון ותואם מטרות‪.‬‬
‫הטיפול צריך להיות מובנה‪ -‬התחלה אמצע‪ ,‬סוף‪ .‬לעצור באמצע לסיכום‪ -‬יכול לעזור מאוד‪ .‬המבנה‬ ‫●‬
‫מדגיש את החשיבות של התנהגויות בתוך הטיפול‪ ,‬לא לשבור שתיקות מהר מדי ולחכות לתשובות של‬
‫המטופל‪ ,‬תזמון דברי המטפל‪ -‬לא להתפרץ‪ ,‬ולסיים את הטיפול עם סיכום באופן מסודר‪ -‬להימנע‬
‫מסיום פגישות עם שאלות ונושאים פתוחים‪.‬‬
‫שתיקות‪ -‬חשובות מאוד‪ .‬נותנות זמן למטופל להיזכר בפרטים‪ ,‬חשיבה על מה נאמר ומה הם יגידו‪.‬‬ ‫●‬
‫מטופלים מסוימים משתמשים בשתיקות כדי "לשלוט" בשיחה ובמה הם יגידו או לא יגידו‪ .‬הבנת‬
‫הצורך בשתיקות ותגובה בהתאם‪ -‬אלו חשובים‪.‬‬

‫מאמר‪ -‬מאפייני קשר ובניית הברית הטיפולית‪ -‬קבלה וכבוד‪ ,‬כנות‪ ,‬עידוד‪O’Hare, T. (2016). .‬‬
‫‪Defining and linking assessment, intervention and evaluation. In  Essential Skills in Social‬‬
‫‪Work Practice: Assessment, Intervention, and Evaluation (2nd edition) (pp139 -145).‬‬
‫‪.Chicago: Lyceum Books‬‬

‫יצירת יחס חיובי וכבוד‬

‫על מנת ליצור ברית טיפולית‪ ,‬נחוצה הפגנת כבוד בסיסי לפונה‪ .‬מתן יחס חיובי לפונה משמעו‪ ,‬שהעו"ס‬
‫משדר (‪ ) communicates‬במילים ובהתנהגות‪ ,‬כי הוא מאמין שלפונה יש ערך שטבוע בו‪ ,‬מעצם היותו אדם‪.‬‬
‫מתן כבוד לפונה משמעו ביטוי של דבר זה דרך המילים‪ ,‬האינטונציה והבעות לא וורבליות אחרות של‬
‫המטפל‪ ,‬תוך אמונה שלפונה יש כבוד פנימי ושמגיע לו דאגה וסיוע‪ .‬הנחות אלו נראות כמובנות מאליהן‪ ,‬על‬
‫פני השטח‪ .‬עם זאת‪ ,‬עו"ס‪ ,‬בפעמים מסוימות‪ ,‬ימצאו הנחות אלה כמאתגרות לתחזוק עם חלק מהפונים‪.‬‬
‫פעמים רבות נצפה בפרופסיות העזרה שמטפלים מסוימים תופסים את הפונים הוורבליים יותר‪ ,‬אלו‬
‫המשכילים יותר ושלהם הכנסה גבוהה יותר‪ ,‬כ"מושכים" יותר לעבוד מולם‪ ,‬מאשר פונים שיש עליהם‬
‫סטיגמה בחברה‪ ,‬ושהינם מצויים בשוליים‪ .‬פונים שמגיעים מרצונם – משמע‪ ,‬שההתערבות היא וולונטרית‪,‬‬
‫ושהינם משכילים‪ ,‬שאינם תלויים באחרים (‪ )self-sufficient‬נוטים להיות עם יותר מחויבות אישית‪,‬‬
‫מודעים יותר לכוונות ותהליכים של שירותי פסיכותרפיה‪ ,‬סיכוי נמוך יותר שיהיו להם מחלות נפשיות‬
‫משמעותיות‪ ,‬ובאופן כללי פחות מלחיץ לעבוד איתם‪ .‬פונים שהינם משכילים פחות ומצבם הכלכלי נמוך‬
‫ושמתוחכמים פחות באופני השיחה הטיפולית‪ ,‬שיש להם סיכוי גבוה יותר לחוות בעיות מנטליות‬
‫והתמכרויות כרוניות‪ ,‬נתפסים ע"י חלק מהמטפלים כ"נחשקים פחות" לעבוד איתם‪ .‬רבים מהפונים האלה‬
‫נחשבים ככאלו שהגיעו לטיפול כפוי ‪ ,"involuntary" -‬וסביר יותר שייתפסו כ"מתנגדים" וקשים יותר‬
‫לטיפול‪ .‬חלק מהפונים האלו היו בכלא‪ ,‬וחלק ביצעו פשעים רציניים כולל התעללות פיזית ומינית‪ ,‬אונס‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬חלק מהמטפלים אולי ירגישו כי תחזוק של יחס חיובי וכבוד עבור פונים שעסקו בהתנהגויות‬
‫אנטי‪-‬סוציאליות מסוג זה או שיש עליהם סטיגמה בחברה‪ ,‬זה אכן מאתגר‪ .‬על המטפל‪ ,‬להיות כנה עם‬
‫עצמו אם הוא חש רמה גבוהה של אמביוולנטיות בנוגע לעבודה עם פונים "אנטי‪-‬סוציאליים" או "קשים‬
‫לטיפול" (שבמהלך הטיפול מתקשים לבסס מחויבות ולשתף פעולה)‪ .‬על מנת לעבוד עם מטופלים שהגיעו‬
 ‫לטיפול לא מבחירה (‪ ,)involuntary‬חשוב שהמטפל יעשה הבחנה בשלב מוקדם של הטיפול‪ ,‬בין‬
‫ההתנהגויות הפוגעניות של הפונה‪ ,‬לבין האיכויות הטובות שכנראה טבועות בו‪ .‬הבנה של גורמי הסיכון‬
‫הגנטיים‪ ,‬ההשפעה ההתפתחותית של שנים של התעללות פיזית או מינית וההשפעות המתמשכות של גורמי‬
‫לחץ סביבתיים אחרים‪ ,‬יכולה לעיתים לקדם אמפתיה ולעזור למטפל לתחזק כבוד ויחס חיובי לפונה‪.‬‬
‫להיות כנה‪ ,‬אותנטי‬
‫כנות ואותנטיות מושגות כאשר הפרסונה המקצועית נמצאת בהלימה עם מי שאתה באמת‪ ,‬כאדם‪ .‬להיות‬
‫כנה ואותנטי עם המטופל לא אומר גילוי עצמי או ווידוי עצמי של המטפל‪ .‬מה שמשנה בעיקר זה שהמטפל‬
‫מתחזק גבולות טובים עם המטופל‪ ,‬מפגין כנות אמפתית‪ ,‬ומחזיק בראשו את המטרות המקצועיות של‬
‫ההתערבות‪.‬‬
‫הפגנת אמפתיה‪ ,‬חמלה והבנה‬
‫הפגנת אמפתיה משמעותה להפגין בצורה וורבלית ולא וורבלית שאתה מבין‪ ,‬כמיטב יכולתך‪ ,‬איך הפונה‬
‫מרגיש‪ .‬סביר שהפונים יחושו האם דרך מה שאמרת ואיך שאמרת זאת‪ ,‬באמת הפגנת אמפתיה‪ .‬צריך לשים‬
‫לב להבדל בין אמפתיה‪ ,‬לבין להסכים עם מה שהפונה אמר‪ ,‬לבין "למחול" (‪ )condoning‬לו על התנהגותו‪.‬‬
‫אמפתיה היא רגש\תחושה מובע שמשקף תחושת חוויה אנושית משותפת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הבעת חמלה גורמת‬
‫למטופל לדעת שכאדם‪ ,‬אתה יכול לדמיין את עצמך משתתף באכזבה‪ ,‬באובדן‪ ,‬ובמקורות אחרים של‬
‫הרגשות הכואבים שהם חשים‪.‬‬
‫יצירת אמון דרך עקביות והגעה לצרכי המטופל‬
‫אמון הדדי הוא מצב בין שני אנשים שחייב להתפתח‪ ,‬להיות מטופח ומתוחזק עם הזמן‪ .‬זה לא מצב‬
‫שמניחים שיתקיים מראש בין הפונה לעובד הסוציאלי‪ .‬אמון משמעו‪ ,‬התמדה והתאמה (‪.)congruency‬‬
‫סביר יותר שהפונים יסמכו על העובד הסוציאלי כאשר עושה את הדברים הבאים‪ :‬אומר מה שהוא מתכוון‬
‫אליו בבהירות ובישירות; לא מסתתר מאחורי תשובות מעורפלות או משתמש הרבה בשפה מקצועית; לא‬
‫מעמיד פנים שהוא יודע דברים שהוא לא; ומתמקד באופן עקבי בצרכים של הפונה ומחזיק את רווחתו‬
‫האישית ואת המטרה הראשית של החוזה הטיפולי‪.‬‬
‫עידוד וחיזוק מוטיבציה‬
‫פונים מגיעים לקבל שירותי עבודה סוציאלית ברמת שונות של מוטיבציה ונכונות ליצור שינוי‪ ,‬עקב נסיבות‬
‫שונות‪.‬‬
‫סביר שהמטפלים יתמודדו עם פונים שמאמינים שאין להם בעיה‪ ,‬שלא מאמינים שלהתערבות‬
‫הפסיכו‪-‬סוציאלית יש ערך כלשהו‪ ,‬או פשוט לא מסכימים עם המטפל על אופי הבעיה או על הצורך‬
‫בהתערבות‪ .‬ייתכן וירגישו שהם "קורבן של המערכת"‪.‬‬
‫כלי הערכה שבאמצעותו ניתן לזהות ולמסגר את המוכנות של הפונה לשינוי‪ ,‬פותח ע"י ג'יימס‬ ‫●‬
‫פרוצסקה וקולגות‪ .‬המודל מציג ‪ 5‬שלבים אשר הפונים יכולים לעבור בצורה מחזורית ולא בהכרח לפי‬
‫הסדר (בד"כ הפונים לא נמצאים באופן ברור בשלב אחד או אחר)‪:‬‬
‫התבוננות מוקדמת – כשהפונה לא מסכים שיש לו בעיה‪ ,‬רואה אחרים כגורם לקשיים שלו‪ ,‬או שירגיש‬ ‫‪.1‬‬
‫שנכפה עליו טיפול ע"י בית משפט או אחרים משמעותיים‪.‬‬
‫התבוננות – כשהפונה ער לבעיה‪ ,‬ורוצה להבין האם טיפול יכול לסייע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התכוננות – כשהפונה עושה צעדים ראשוניים אל עבר שינוי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פעולה – כאשר הפונה עושה צעדים משמעותיים כדי לעבוד על הבעיה‪ ,‬ומחפש באופן אקטיבי עזרה‬ ‫‪.4‬‬
‫בתהליך השינוי‪.‬‬
‫תחזוק – כשהפונה כבר עשה שינוי ביחס לבעיה‪ ,‬וחיפש טיפול כדי לתחזק את השיפורים שנעשו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
 ‫אסטרטגיות שעוצבו לעזור לפונים לנוע בשלבים של תהליך השינוי‪ ,‬כוללים את ההצעות הבאות‪:‬‬ ‫●‬
‫להסכים לאי הרצון ההתחלתי של הפונים‪ :‬לגלות אמפתיה כלפי האמביוולנטיות של הפונה בנוגע‬ ‫‪-‬‬
‫להתחייבות לטיפול או ליצירת שינויים; להכיר בכך שלא כל אחד מפיק תועלת מהתערבות של‬
‫עבודה סוציאלית וייתכן כי נפגע בעבר מהתערבויות דומות‪ .‬מעל הכול‪ ,‬אל תתווכח ואל תנסה‬
‫"למכור" לפונה את היתרונות של הטיפול‪.‬‬
‫להימנע מעימות מוקדם ‪ .‬השג את העובדות מהפונה וממקורות רלוונטיים אחרים‪ .‬המטפל צריך‬ ‫‪-‬‬
‫להציג לפונה בצורה אובייקטיבית את סיכום העובדות הידועות לו‪ ,‬ולתת לפונה הזדמנות להגיב‬
‫ולהסביר את נקודת מבטו‪.‬‬
‫להבהיר את תפקידך הדואלי בתוך השירות הסוציאלי‪(/‬מערכת המשפט הפלילי) – מצד אחד‪ ,‬על‬ ‫‪-‬‬
‫המטפל להראות אמפתיה ורצון לעזור עם הקשיים‪ .‬מצד שני‪ ,‬אי אפשר להתכחש לכך שהעובד‬
‫הסוציאלי הינו חלק ממערכת הממשל‪.‬‬
‫לחקור את נקודת המבט של הפונה על הבעיה‪ ,‬ולעודד אותו להציע יעדי התערבות ודרכים לממשם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫גיוס הפונה כמשתף פעולה באופן זה‪ ,‬יכול לספק לו תחושה של שליטה ובחירה‪.‬‬
‫יצירת סדר עדיפויות של הבעיות‪ ,‬ולהתחיל עם אחת או שתיים שהינן יותר קלות לפתרון; ואז‪ ,‬יש‬ ‫‪-‬‬
‫לפרק כל בעיה פרטנית לצעדים ברורים לעשייה‪.‬‬
‫לערוך הסכם התנהגותי‪ :‬לשתף פעולה עם הפונה בנוגע להסכמים ספציפיים‪ ,‬ולעקוב שהם אכן‬ ‫‪-‬‬
‫מתבצעים‪.‬‬
‫על המטפל לא להפעיל לחץ לפונה שאינו מגלה מוטיבציה לטיפול‪ .‬יש להיות ער לכך שמדובר‬ ‫‪-‬‬
‫בתהליך ושלפונה קשה להיפתח‪/‬לשתף פעולה‪.‬‬
‫לצפות למכשולים להיענות לטיפול‪ :‬התבונן ביחד עם הפונה על כך תעזור לו לזהות מצבים שייתכן‬ ‫‪-‬‬
‫ומפריעים למימוש היעדים המוסכמים‪.‬‬
‫לערב אחרים משמעותיים כשזה אפשרי‪ :‬לעודד את הפונים לגייס אנשים בחייהם שהביעו עניין‬ ‫‪-‬‬
‫בתהליך שהפונה עובר‪.‬‬
‫לעודד מוטיבציה באופן אקטיבי‪ :‬עוזר לפונה לחזות את היתרונות של עבודה על יעדי ההתערבות‬ ‫‪-‬‬
‫וההשלכות של חזרה להתנהגויות הבעייתיות הקודמות; ניתן לערוך רשימה של יתרונות וחסרונות‬
‫של יצירת השינוי במקביל להבעת אמפתיה למורכבות שביצירת שינוי‪.‬‬
‫חיזוק הביטחון והמורל של המטופל‬
‫שיפור הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות‪ ,‬מגיע ע"י חוויות הצלחה‪ .‬ניתן להתייחס לעדויות של פונים‬
‫אחרים (שהתמודדו עם מורכבויות דומות) או לספר לפונה על תוצאות מחקר רלוונטי‪ ,‬אך אין תחליף‬
‫לחוויות הצלחה אישיות‪ .‬על שיטות ההתערבות להיות מכוונות להשגת מטרות צנועות‪ ,‬אך משמעותיות‪ .‬על‬
‫המטפל‪ ,‬לטפח מערכת יחסים טיפולית תומכת‪ .‬מערכת היחסים הטיפולית‪ ,‬יכולה לעודד את המטופל‬
‫להשיג מטרות ע"י לקיחת סיכונים נחוצים‪.‬‬

‫מיומנויות האזנה ודיבוב (מילוליות ולא מילוליות)‬

‫מיומנויות האזנה ודיבוב אלו מיומנויות ראשוניות שמטרתן לעזור לאדם להיפתח ולספר את הסיפור שלו‪.‬‬
‫מטרת המיומנויות הללו היא ללמוד להאזין בצורה אקטיבית למטופל‪ ,‬לחקור ולהבין את הקשיים שלו כפי‬
‫שהוא מספר אותם‪ ,‬לפני שאנו מנתחים ומפרשים אותם‪ .‬השאיפה היא לאפשר למטפל לחקור ולהבין את‬
‫הבעיה מנקודת הראות של המטופל‪ .‬יש להשתמש במיומנויות אלו לכל אורך הטיפול‪.‬‬
 ‫מיומנויות לא מילולית‪:‬‬
‫דרך תקשורת שאינה עושה שימוש בשפה הוורבלית‪ ,‬ואינה מתייחסת לתוכן הדברים הנאמרים‪ .‬בכל פעם‬
‫שאנו עושים שימוש במיומנות זו‪ ,‬עלינו לשאול את עצמנו למה אנו משתמשים בה דווקא עכשיו‪.‬‬
‫באופן כללי‪:‬‬
‫הדגש בסוג זה של מיומנויות הוא על היחס שמתפתח בשיחה‪.‬‬ ‫●‬
‫היחס שמתפתח בשיחה משפיע על תוכן הדברים שקורים בשיחה‪.‬‬ ‫●‬
‫חשוב לשים לב לפער בין תוכן לבין המיומנות הבלתי מילולית שאני משתמשת בה – שפת הגוף חזקה‬ ‫●‬
‫יותר מהתוכן עצמו‪.‬‬
‫אם אדם משנה דפוס שהיה בטיפול‪ ,‬לדוגמה דיבר הרבה ופתאום התחיל לשתוק‪ ,‬צריך לברר מדוע זה‬ ‫●‬
‫קורה – יכול להיות שהמטופל רוצה להגיד לנו משהו‪.‬‬
‫כשיש שינוי לטובה של דפוס חשוב גם לשקף את זה בעדינות למטופל‪.‬‬ ‫●‬
‫אפשר לעשות שימוש משולב בכמה מיומנויות‪ ,‬אבל צריך לשים לב שהשילוב לא דרמטי מדי‪.‬‬ ‫●‬

‫הבעת פנים ‪ -‬דרך הבעות הפנים ניתן לקבל מידע רב‪ ,‬על העו"ס להיות מודע אליהן‪.‬‬
‫לוודא שהן תואמות את המסרים המילוליים שלו‪ ,‬וגם את שאר המסרים הלא מילוליים שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבעות פנים יכולות להראות עניין או חוסר עניין בשיחה‪ ,‬ובכך מקדמות שיחה או חוסמת אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבעות פנים מביעות עידוד או ביקורתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עלינו ללמוד לזהות את הבעות הפנים שלנו במצבים מסוימים‪ ,‬וללמוד לשלוט בהן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קשר עין – על המטפל להישיר מבט אל עייני הפונה מצד אחד‪ .‬אולם‪ ,‬אין לבהות בו וליצור אצלו אי נוחות מצד‬
‫שני‪ .‬אולם‪ ,‬הדבר קשור גם להבדלים תרבותיים‪.‬‬
‫שפת גוף ‪ -‬שפת הגוף יכולה לשדר נוכחות רגועה ומרגיעה מחד‪ ,‬ומאידך ליצור תחושת מתח ולחץ‪ .‬על המטפל‬
‫לשים לב שאין פער בין מה שהוא אומר לבין מה שהגוף משדר (למשל‪ ,‬לומר משהו מרגיע כאשר הגוף משדר‬
‫מתח ולחץ)‪ .‬יש לשים לב כי תנועות גוף מסוימות יכולות להתפרש אחרת אצל תרבויות שונות ‪ -‬כמו למשל מגע‬
‫פיזי או חיבוק‪.‬‬
‫תנועות מעודדות ‪ -‬באמצעות תנועות יד וראש‪ ,‬כמו הנהון‪ ,‬המטפל יכול להביע את תשומת ליבו למטופל‪,‬‬
‫ולעודד אותו להמשיך ולדבר‪ .‬לעיתים נשתמש במילה כדי לבצע מיומנויות זו ‪ ,‬כמו "תמשיכי‪ "..‬מיומנויות‬
‫אלו מסייעות לנו כאשר המטופל נתקע או מחכה לתגובה מצדו בשביל להמשיך את הסיפור‪.‬‬
‫טון דיבור‪ /‬איכויות קול ‪ -‬על המטפל לשים לב שהוא אומר דברים באינטונציה הנכונה‪ .‬יכול להביע‬
‫תחושות כמו חום ודאגה‪ ,‬הפתעה‪ ,‬שיפוט‪ ,‬ריחוק או חוסר עניין (בוגו)‪.‬‬
‫שתיקות ‪ -‬שתיקה היא הבעה בלתי מילולית בה ניתן להביע קשת של תגובות לטיפול‪ .‬זוהי אתנחתא לעיבוד‬
‫וחשיבה לדברים שנאמרים בטיפול‪.‬‬
‫נבחין בין שתיקה מקדמת‪ -‬לגיטימית מבחינת המשך שלה לבין שתיקה מנוות‪ -‬אורכת זמן רב מידי‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבר לדקה‪ .‬שתיקה ארוכה מידי עלולה להתפרש כדבר מאיים‪ ,‬מביך ולהוות עול גדול מידי על‬
‫הטיפול‪ .‬במידה והשתיקה של המטופל ארוכה‪ ,‬ניתן לשאול‪" -‬שתקנו מספר דקות‪ ,‬האם יש לך משהו‬
‫להוסיף?"‬
 ‫עם מטופל שתקן יכול להיווצר מצב של סחרור שאלות‪ -‬מצב בו אני כמטפלת שואלת הרבה שאלות‬ ‫‪‬‬
‫ומדברת אפילו יותר מידי עד כדי כך שנפגעת יכולתו של המטופל להביע עצמו‪ .‬במצב כזה נוכל להיעזר‬
‫במיומנות השיקוף ובאמצעותה לשאול את המטופל מה הוא מרגיש שקרה‪.‬‬
‫שתיקה יכולה לנבוע מסיבות רבות ‪ -‬לפעמים היא מתרחשת לעיתים כשאנו רוצים שהמטופל ימשיך‬ ‫‪‬‬
‫את המחשבות שלנו‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬כשאין אין על מה לדבר‪ ,‬ואז היא עלולה להיחוות כמאיימת‪ .‬לעיתים‬
‫השתיקה מתרחשת כאשר המטופל אינו בטוח בעצמו‪ ,‬צריך זמן לארגן את מחשבותיו‪ ,‬מנסה ללחוץ על‬
‫המטפל לתת לו תשובה‪ ,‬מתנגד לסמכות המטפל‪ ,‬מנסה לעבד את הדברים שנאמרו‪ ,‬אולי קשה לו‬
‫להמשיך לדבר בגלל חרדה או אולי לא יודע מה עוד להגיד‪.‬‬
‫עידוד קל‪ -‬מעין גשר בין המיומנויות הלא מילוליות לאלה המילוליות‪ .‬הברה או מילה בודדת שמעודדת‬
‫המשך שיחה‪ .‬זו יכולה להיות גם חזרה על מילה אחת או שתיים שהמטופל אמר לנו רגע לפני‪" ,‬ו‪" ,"...‬כן"‪.‬‬
‫זו תגובה תקשורתית שממוקמת ברצף בין תגובה מילולית ללא מילולית‪ .‬התגובה נותנת ביטוי לנוכחות‬
‫ולקשב כלפי המטופל‪.‬‬

‫מיומנויות מילולית‪:‬‬
‫הדגש הוא על התוכן המילולי‪ .‬בקבוצה זו קיימות המיומנויות הבאות‪ -‬שאלות‪ ,‬הבהרה‪ ,‬קונקרטיזציה‪,‬‬
‫שיקוף‪ ,‬פראפרזה וסיכום‪.‬‬

‫שאלות – מטרתן‪ :‬לסייע למטופל לעבד את הדברים שאמר בשיחה ולהבין אותם יותר לעומק‪.‬‬
‫השאלות עוזרות להראות עניין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עוזרות לעודד את המטופל לספר את תחושותיו ומחשבותיו בדרך שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שאלות מאפשרות לנו להרחיב את המידע שלנו על המטופל‪ ,‬מזווית הראייה שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש הסבורים (‪ ) Bogo, 2006‬שדרך פעולה זו מאפשרת ללקוח\ה לחוש עוצמה‪ ,‬מנהיגות ושליטה במפגש‬ ‫‪‬‬
‫המקצועי ובנוסף מקנה לעובדת הסוציאלית יכולת לנסות ולהבין איך הלקוח מארגן את העולם הרגשי‬
‫שלו‪ ,‬איך הוא מציג את המחשבות שלו‪ ,‬מה הסדר בו הוא מציג את הדברים‪ ,‬מה הכי חשוב ללקוח‬
‫ואיך הוא מגדיר בעיה או את הבעיה שבגינה הגיעה לטיפול‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגי שאלות‪:‬‬
‫שאלה פתוחה‪ :‬שאלות אשר מייצרות עבור המטופל חופש ומרחב ומאפשרות לו להתבטא באופן חופשי‬
‫מתוך הנרטיב האישי שלו ואף להוביל את כיוון הריאיון ואת התוכן שלו לפי מה שחיוני בעיניו‪ ,‬בנוסף‬
‫שאלות אלו מסייעות במתן מידע נוסף ובבירור שאלות עומק לגבי מצבים מורכבים‪.‬‬
‫דוגמא לשאלה פתוחה‪ " :‬על מה אתה חושב ? "‬
‫בספרות מציעים להשתמש בהתחלה של רעיונות בשאלות שהן יותר רחבות וכלליות‪ ,‬ובמהלך הריאיון‬
‫כאשר המטפל לא מבין עד הסוף את כוונת המטופל או רוצה לדעת יותר על נושא מסוים להתמקד‬
‫בשאלות פתוחות שהן יותר מכוונות ופחות כלליות‪.‬‬
‫יתרונות לשאלות פתוחות‪:‬‬

‫מאפשר למטופל לחוש שליטה על האופן בו השיחה מתנהלת ועל התוכן שהוא בוחר לשתף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בשאלות פתוחות נותן למטופל את האפשרות להעלות נושאי שיחה וכיוונים אשר קריטיים‬ ‫‪‬‬
‫וחשובים לו‪.‬‬
 ‫חיסרון לשאלות פתוחות‪:‬‬

‫החיסרון שיכול להיות לשאלות אלו הוא שהן עלולות להיות לחלק מהמטופלים רחבות מידי‪ ,‬מבלבלות‬ ‫‪‬‬
‫ואולי מקשות עבור מי שלא התנסה בהן או שהיכולת הוורבלית שלו פחות חזקה‪.‬‬

‫שאלה סגורה – אנו משתמשים בשאלה סגורה בעיקר כדי להשיג מידע עובדתי‪ ,‬שכן היא מספקת לנו מידע‬
‫אובייקטיבי שבלעדיו לא נוכל להמשיך את השיחה‪ .‬הן כוללות מספר תשובות ממוקדות וקצרות שמתוכן‬
‫ניתן לענות על השאלה‪ ,‬והן אינן מעודדות הסבר או הרחבה של מחשבות ורגשות‪ .‬מומלץ שלא לשאול‬
‫שאלות סגורות מרובות ברצף ‪ ,‬מכיוון שהדבר נותן תחושה של חקירה ומשחק "פינג פונג" בין המטפל‬
‫למטופל‪ .‬שאלות סגורות לדוגמה ‪ -‬איפה את עובדת? את מרגישה חולשה?‬
‫יתרונות שאלה סגורה‪:‬‬

‫מספקות למטפל את המידע הישיר והקונקרטי שהוא צריך כרגע מהמטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפשרות לייצר תמונת מצב והערכה ראשונית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפשרות למטופל לאשש או להכחיש מידע מסוים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חסרונות שאלה סגורה‪:‬‬

‫עשויות לייצר אצל המטופל תחושה של חוסר שליטה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכול לגרום למטופל להרגיש שהוא נמדד ועובר שיפוט על סמך פרטים חיצוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הבהרה‪( -‬בוגו ‪ )2006‬משמעה וידוא שהתוכן שנאמר הובן כהלכה‪ ,‬במילותיו של המטופל‪ .‬משתמשים‬
‫במיומנות זו כאשר יש שאלה וחוסר בהירות לגבי כוונת המטופל בדבריו‪.‬‬
‫הבהרה לתועלת הלקוח‪ :‬לספק למטופל מילים שיעזרו לו להסביר את עצמו בצורה יותר ברורה‪.‬‬
‫הבהרה לתועלת העובד‪ :‬העובד יכול לבצע הבהרה כדי לעזור לעצמו להבין יותר טוב את דברי הלקוח‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬

‫עידוד המטופל להרחיב על הדברים עליהם סיפר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לבחון את מידת ההבנה שלנו את דברי המטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לסייע למטופל להבהיר את דבריו במידה והינם עמומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבירה מסר של קשב ואמפתיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יתרונות בשימוש בהבהרה‪:‬‬

‫להביא להבנה של העובד את הלקוח‪ ,‬כך יוכל להתאים את הטיפול בצורה מיטבית יותר בהתאם‬ ‫‪‬‬
‫למצבו של הלקוח‪.‬‬
‫יכול לסייע ללקוח בפיתוח של הבנה עצמית טובה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בהבהרה אשר דורש מהלקוח לתאר את מצבו והבעיות איתן הוא מתמודד עשוי לסייע למטופל‬ ‫‪‬‬
‫בקשריו העתידיים‪.‬‬

‫חסרונות בשימוש בהבהרה‪:‬‬

‫עשויות לגרום למטופל לפרט‪/‬לספר יותר מכפי שרצה‬ ‫‪‬‬
 ‫שאלות הבהרה ובקשה להרחבה לעיתים מסיטות את נושא השיחה העיקרי ויכולות לגזול זמן רב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קונקרטיזציה‪ -‬זוהי בקשה מהמטופל לדייק תמה שעולה וחוזרת בדבריו ולדייק אותה‪ .‬לעתים קרובות‬
‫פונים נוטים "לעטוף" את בעיותיהם במונחים מעורפלים ומופשטים‪ ,‬למה? השימוש במונחים העמומים‬
‫מקל על החרדה מלקרוא לבעיה בשמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנשים לא רגילים להביע את עצמם באופן ספציפי‬
‫(לדוגמה‪" :‬הכול השתבש"‪" ,‬ככה זה")‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫לעזור למטופל להיות מכוון ומדויק ככל האפשר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפרק מושגים כלליים כמו אף פעם‪ ,‬תמיד‪ ,‬הכול‪ ,‬כולם‪ ,‬ודרכם להכווין את המטופל להתייחס לאמירה‬ ‫‪‬‬
‫באופן אישי וספציפי יותר‪.‬‬
‫להגיע להבנה משותפת אודות הסיטואציה של הפונה בכדי למנוע התערבות על סמך הנחות מוטעות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יתרונות‪:‬‬

‫המטפל והמטופל יוכלו להבין טוב יותר את הנושא עליו הם מדברים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכול לעזור למטופל להגדיר את הבעיות והקשיים שלו באופן מובן יותר בשיחות אחרות שיקיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטפל יוכל לעסוק יותר במהות הבעיה‪ ,‬להבין מהו המקור ומיהם הגורמים המעורבים בה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫שאילת שאלות רבות עלולה לגרום לסטייה מהנושא המדובר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטופל עלול להרגיש שהוא בחקירה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מטפל אשר משתמש בטיפול בקונקרטיות וחושב שעלה על נקודה מסוימת שבה נמצא שורש הסוגיה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סביר להניח שיכווין את הפונה לדבר על כך למרות שלמעשה הוא פספס את מרכז כובד הבעיה‪.‬‬

‫מה ההבדל בין קונקרטיזציה להבהרה?‬

‫הבהרה‪ -‬המטרה‪ :‬להבהיר מושג או אמירה שיכולה לפנות לכמה כיוונים‪.‬‬
‫קונקרטיזציה ‪ -‬המטרה‪ :‬לתאר בצורה ספציפית מושג או אמירה מסוים‪.‬‬
‫לדוגמא‪" -‬אני מרגיש שבת הזוג שלי חוצה לי גבולות"‬
‫הבהרה‪ -‬אתה מתכוון שהיא חוצה לך גבולות כשהיא מציקה לך בבקרים?‬
‫קונקרטיזציה‪ -‬למה אתה מתכוון בדיוק ב‪"-‬חוצה גבולות"?‬

‫פרפראזה‪ -‬ניסוח מחדש של תוכן דברי המטופל‪ ,‬באופן תמציתי וברור‪ ,‬בשפתו של המטפל‪ .‬זוהי חזרה‬
‫מילולית‪ ,‬או\ו ניסוח מחדש על תוכן דברי הפונה והערותיו במהלך הטיפול‪ .‬בפרפראזה המראיין ממיר את‬
‫המלל המקורי שהובע ע"י הלקוח למלל תמציתי וברור ובמילותיו שלו (של המטפל) ולא של הפונה‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬

‫לעודד את הלקוח לספק עוד אינפורמציה ולהרחיב ולהעמיק בנושא רלוונטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להבהיר את התחושות‪ ,‬החוויות והתגובות של המטופל בצורה יותר מובנת וברורה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לחזק אצל הפונה תחושת נוחות וקירבה למטפל‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫יתרונות‪:‬‬
‫לשדר כי המטפל אכן קשוב לדבריו ומנסה באמת להבין מה הוא אומר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפשרת למטופל לשמוע את מחשבותיו‪/‬תחושותיו במילים אחרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטפל יוכל להיות בטוח כי הוא מבין במדויק את דברי הפונה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המיומנות יכולה לעודד את הפונה לספק עוד אינפורמציה‪ ,‬להרחיב את הנושא ולהתעמק בו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫חשוב לא לבלבל את מה שהמטפל מרגיש לגבי מצבו האישי או לגבי מצבו של הפונה‪ ,‬עם דבריו‬ ‫‪‬‬
‫שהפונה‪.‬‬
‫חשוב שהקשר בין המטפל לפונה יהיה מספיק ארוך טווח ופתוח כדיי שהניסוח מחדש אכן יהיה תואם‬ ‫‪‬‬
‫את דבריו ומצבו של הפונה והניסוח יהיה מובן על ידו של הפונה ולא ישמע כסיפור "זר"‪.‬‬
‫יש לשים לב שלא ליצור מצבים בהם הקשרים שהמטפל עושה בניסוח החדש‪ ,‬יוצרים בעיות חדשות‬ ‫‪‬‬
‫שלא נראו לפני כן משום שאלו עלולים להחליש את סיפורו ונקודת מבטו של הפונה‪.‬‬

‫שיקוף‪ -‬שיקוף הוא כאשר המטפל מתמלל או מנסח מחדש את הרגשות של המטופל‪ ,‬או מביע במילים‬
‫רגשות שמשתמעים מהתקשורת הבלתי‪-‬מילולית שלו (למשל בטון הדיבור‪ ,‬צורת ישיבה זקופה או כפופה)‪.‬‬
‫השיקוף מלמד את המטופל לדבר על רגשותיו ומעודד שיח עליהם‪ ,‬ועוזר לו להתמודד איתם (‪.)Bogo, 2006‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫להעלות את מודעותו של המטופל לרגשות העולים בו בעקבות חוויות מסוימות‪ ,‬להבהיר את הבעיה של‬ ‫‪‬‬
‫המטופל‪ ,‬ולבחון האם המטפל הבין נכון את המטופל‪.‬‬
‫ביטוי אמפתיה‪ -‬נותן למטופל תחושה שהוא מובן יותר‪ .‬על לפי )‪.Lang (1990‬‬ ‫‪‬‬
‫הבחנה בין רגשות ובעוצמה שלהם‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מודלינג לשיח רגשי‪ -‬מעודד שיח על רגשות ונותן לכך לגיטימציה‪ ,‬נורמליזציה לשיח על רגשות ונותן‬
‫דוגמא לאיך מדברים על רגשות‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬

‫השיקוף מראה למטופל כי רגשותיו הובנו‪ ,‬מה שיעודד אותו לשתף דברים נוספים‪ ,‬ויגביר את האמון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיקוף רגשות תורם להבהרת הבעיה ומהווה מעין מנגנון בקרה עבור המטפל‪ ,‬האם הצליח להבין את‬ ‫‪‬‬
‫רגשות המטופל‪.‬‬
‫השיקוף עוזר למטופל להיות מודע לרגשותיו ולהכיר בהם‪ ,‬מה שמייצר בסיס להמשך הטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר מספר מפגשים המטפל יוכל לדעת מה תהיה התגובה הרגשית של המטופל בסיטואציות‬ ‫‪‬‬
‫מסוימות בצורה יותר אינטואיטיבית יותר מאשר בתחילת הקשר הטיפולי (‪.)Bogo, 2006‬‬

‫חסרונות‪:‬‬
‫שיקוף הוא מיומנות שקשה לרכישה‪ .‬למטפל עשוי להיות קשה לזהות רגשות ולקרוא בין השורות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ושגיאות רבות מצדו יובילו לתחושה שהוא לא מבין את המטופל‪.‬‬
‫התנסחות לא נכונה של המטפל עלולה ליצור תחושה של התנשאות או שיפוטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מטופל עלול לדחות שיקוף שאינו נכון או שיקוף נכון אם הוא מאיים עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫כיצד נבחין בין פראפרזה לבין שיקוף?‬

‫מה הייתה המטרה‪ -‬עלינו לבחון האם אנו רוצים להדגיש את התוכן או את הרגש‪ .‬בניגוד לשיקוף‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הפראפרזה שמה יותר דגש על תוכן דברי המטופל‪ ,‬ופחות לרגש‪.‬‬

‫בשונה מהבהרה או מקונקרטיזציה‪ -‬את הפרפארזה נעשה בשפה שלנו‪.‬‬ ‫●‬

‫סיכום ‪ -‬ניסוח מחדש באופן קצר ותכליתי‪ ,‬את הנקודות העיקריות של הטיפול או חלק ממנו‪ .‬סיכום יכול‬
‫לשמש כמעבר לנושאים חדשים או לחידוד של נושאים מורכבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא מבהיר ומארגן תוכניות‬
‫למפגש הבא‪ .‬ניתן לקיים סיכום באמצע הטיפול או בסופו‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫לאפשר למטפל לראות אם הוא הבין את דברי המטופל בצורה מדויקת‬ ‫‪‬‬
‫מארגן למטופל את מצב הדברים שעלו בשיחה‬ ‫‪‬‬
‫הכוונת הטיפול לכיוון מסוים‪ ,‬השפעה על המבנה שלו‬ ‫‪‬‬
‫לאמת את המטופל עם רעיון מסוים שאליו רוצים להכווין (בוגו)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סיכומי מאמרים האזנה ודיבוב (ממש בקצרה בגלל שהפרזנטציות מבוססת על חומרי הקריאה)‬

‫‪Westland, G. (2015). Verbal and nonverbal communication in psychotherapy. Chap, 4.‬‬

‫‪Pp. 103-133. New York: Norton & Company‬‬
‫תקשורת מילולית ולא מילולית‬
‫בפרק זה אנו חוקרים את שני זרמי התקשורת‪ ,‬המילולי והלא מילולי‪ ,‬ומשקפים כיצד הם מתקשרים‪.‬‬
‫בתחילת הפרק מובאת דוגמה של הטיפול בחורה בשם אליזה‪ ,‬בו מסופר בעיקר על העברה והעברה נגדית‬
‫בדרכי תקשורת בלתי מילולית‪.‬‬
‫האזנה ללא מילולית‬
‫הצבת תקשורת לא מילולית בלב הפסיכותרפיה כוללת מעבר הלוך ושוב בין התמקדות בלקוח ואז בעצמנו‪.‬‬
‫אנו צופים כיצד הלקוחות מדברים ומה גופם אומר לנו באופן לא מילולי‪.‬‬
‫ההתנסויות במיומנויות השונות‪ ,‬המילולית והבלתי מילולית בונות תמונה של מערכת היחסים הטיפולית‪.‬‬
‫ככל שמודעותנו למיומנויות בלתי מילולית גוברת (דבר אשר נעשה באמצעות תרגול)‪ ,‬נוכל להבחין בין‬
‫ניואנסים קטנים ולהבין לעומק את המטופלים‪ .‬זה מרגיע את מערכת העצבים הסימפתטית ומאפשר לנו‬
‫לחוש יותר ממה שאנחנו חווים‪ .‬אנו יכולים גם לדבר לאט יותר ולאפשר עוד הפסקות בין מילותינו‪.‬‬
‫המילה הנאמרת ומצבים רגשיים‬
‫בואו נפנה לחשוב עוד על מילים ורגשות‪ .‬מילים הן צלילים‪ ,‬הן נושאות אנרגיה (לדוג' אנרגיה נשימתית‪,‬‬
‫אנרגיה בהבנה וכדומה)‪ .‬ניתן להבין זאת‪ ,‬ע"י השוואה לתינוקות אשר אינם מתבטאים באופן ברור‪ ,‬אך‬
‫מוציאים אנרגיה על צלילם המאפשרת להבין את כוונתם‪ .‬כך‪ ,‬במקרה ומגיע מטופל עם קשיי ביטוי רגשות‬
‫והתנסחות ניתן להסיק כי התקשרותו עם הוריו לא אפשרה ביטוי בנושא‪ .‬כך לדוגמה‪ -‬תינוקות השומעים‬
‫את הוריהם מדברים בטונים זועמים‪ ,‬מגיבים בנשימה חדה כשהם מבוהלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההבהלה מקודדת‬
‫בגופם והם מפתחים הפרעות בנשימה שלהם‪ .‬הפרעות נשימה מגבילות תנועות‪ ,‬הבעה קולית וניידות גופנית‬
‫כללית‪ .‬כך‪ ,‬כשאנו גדלים יהיה ניתן לראות בדרך יחסי גומלין בין מילים למצבנו הפיזי‪.‬‬
‫הכרה בסוגי דיבור שונים‬
‫ללקוחות יש דרכים שונות לדבר (באופן מילולי ובלתי מילולי) ובאמצעות הקשבה אליהם אנו יכולים‬
‫ללמוד עוד על אישיותם ותחושותיהם בהווה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקשרות הלא מילולית יכולה לרמז על צרכים שלא‬
‫קיבלו מענה בילדות‪.‬‬
‫מדבר מתוך חיבור רגשי או מדבר בניתוק רגשי‬
‫בתחילת הטיפול הפסיכולוגי‪ ,‬הלקוחות עשויים להיות חסרי רגש בזמן שהם מדברים‪ .‬לאורך הזמן אנו‬
‫ממשיכים להכיר את סגנון התקשורת של הפונים‪ .‬אנו מתבוננים בלקוח בזמן דיבורו‪ ,‬על מנת לזהות כיצד‬
‫הוא זז ונושם‪ ,‬מה טון דיבורו וכדומה‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬ננסה לחוש את השפעות התקשורת עמו‪.‬‬
‫דיבור מושרש‬
‫לקוחות מתוארים כ‪"-‬מושרשים "‪ ,‬כאשר למילים שלהם יש קשר ישיר עם תחושותיהם הרגשיות‪,‬‬
‫האנרגטיות והפיזיולוגיות‪ .‬הדיבור שלהם חי כשהם מדברים מתוך "תנועת תחושות הגוף"‪ .‬דיבור מושרש‬
‫מרגיש אותנטי‪ ,‬מכיוון שהמילים מניעות את הלקוח באופן מילולי ורגשי‪ .‬כאשר הלקוחות אינם מוגבלים‬
‫בנשימתם ובתנועותיהם‪ ,‬הדיבור שלהם יהיה מושרש‪ .‬אנו חשים זאת בגופנו על ידי הפניית תשומת ליבנו‬
‫פנימה‪ .‬כאשר המטופל "מושרש"‪ ,‬יהיה ניתן לחוש יותר אינטימיות‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬דיבור "מנותק" מעמם את‬
‫הרגשות ומקשה על חיבור‪.‬‬
‫כאשר לקוחות נכנסים לשלבים של דיבור מושרש‪ ,‬תשומת הלב שלהם נכנסת פנימה‪ .‬הם עשויים להביט‬
‫מטה או "פנימה" וסביר להניח שהם לא יסתכלו על מטפלים‪ .‬הלקוחות זקוקים לזמן כדי לתפוס את‬
‫רגשותיהם ומחשבותיהם ללא הפרעה‪ .‬מטופלים זקוקים לזמן ולביטחון‪ ,‬על מנת לתאר את רגשותיהם‬
‫באופן "מושרש"‪ .‬לעיתים‪ ,‬יהיה ניתן לראות כי קצב דיבורם מאט ומבטם מבטא את ההתכנסות פנימה‪.‬‬
‫שפה מתה‬
‫בניגוד למילים שורשיות‪ ,‬ישנן מילים מתות‪ .‬ראינו כבר כי מילים עשויות לשמש כהגנה בכדי להסיח את‬
‫הדעת או למלא שתיקות‪ .‬אנו יכולים "לדבר על" משהו במקום לדבר באופן אקספרסיבי‪" .‬לדבר על"‬
‫משהו‪ ,‬ולא להיות אקספרסיבי‪ ,‬הוא דיבורים בעלי ניתוק רגשי‪ .‬דיבור "מת" יכול להיות קשה להאזנה‬
‫מכיוון שהוא מנותק מחוויותיו של הלקוח‪ .‬אנו הופכים להיות מוסחים ולא מעורבים כיוון שאיננו‬
‫מתרגשים מהמילים‪ .‬אך באופן אירוני‪ ,‬משהו בנאלי יכול להיות מאוד מרתק‪ ,‬כאשר לקוח מדבר בנימה‬
‫שורשית ותוססת‪ .‬דיבור "מת" עשוי להתפתח אצל תינוקות כאשר הם לומדים להגביל את נשימתם‪ .‬זאת‬
‫בעקבות‪ ,‬אופן התקשורת ויחסי הגומלין עם מטפליהם העיקריים בילדות‪.‬‬
‫דפוסי דיבור‬
‫דפוסי דיבור "מת" עשויים להופיע בצורות שונות‪ .‬באופן מטעה‪ ,‬גם דיבור אקספרסיבי יכול להיחשב‬
‫כ‪"-‬מת"‪ .‬על המטפל לשים לב האם גוף הלקוח ונשימתו מסונכרנים ומהם תחושותיו כאשר הוא מדבר‪ .‬אלו‬
‫הן צורות אופייניות של הגנה שמפתחים תינוקות עם המטפלים העיקריים שלהם‪ ,‬בכדי להתמודד עם‬
‫לחצים או להדוף עוינות ‪.‬כאשר לקוחות מדברים בצורה "מתה"‪ ,‬נוכל להבין כי הם אינם מרגישים‬
‫בטוחים‪ .‬בעזרת זאת‪ ,‬ניתן ללמוד על האסטרטגיה שלהם כאשר הם אינם מרגישים בטוחים‪ .‬דבר זה‪ ,‬קשור‬
‫גם לעברם וגם לאינטראקציות שלהם בהווה‪ .‬סביר להניח שלקוחות לא ידעו זאת במפורש ובמודע‪.‬‬
‫מדברים על שדר אחד (‪)one note‬‬
‫כאשר הלקוח מדבר באופן מונוטוני‪ ,‬חסר מוסיקליות וללא מילות מפתח דיבורו יחווה כיבש וחסר חום‪.‬‬
‫דרך דיבור זו מכונה "האדם הרגיש‪-‬אנליטי"‪ .‬לאדם זה‪ ,‬היסטוריית התקשרות מוקדמת חסרת ביטחון‪.‬‬
 ‫מדברים על האופק ( ‪)Talking on the Horizontal‬‬
‫כמו אצל לקוחות המדברים על שדר אחד‪ ,‬גם במקרה זה דבריהם מונוטוניים‪ .‬יש הרבה "דיבורים על" כדי‬
‫למלא את החלל‪ ,‬אין תחושה של עומק והנשימה שלהם מתחת לסרעפת‪ .‬עם זאת‪ ,‬המטפל עשוי להרגיש‬
‫יותר את חיבורו למטופל בסוג דיבור זה‪ .‬כלפי חוץ לקוחות כאלה נראים ידידותיים ועשויים לפטפט‪ ,‬אך‬
‫המטפל מרגיש ריק‪.‬‬
‫מפתה ומרתק‬
‫ללקוחות מסוג זה‪ ,‬ישנה יכולת סוחפת בסיפוריהם‪ .‬הסיפורים משעשעים ואולי אף הומוריסטיים‪ .‬סיפורים‬
‫אלו‪ ,‬ריקים מתוכן על עולמו הפנימי של הלקוח ועיתים מטרתם אף להרחיק את המטפל‪.‬‬
‫מעגל סיבובי ואלכסוני‬
‫לקוח זה‪ ,‬מדבר באופן משכנע אך לעולם לא מגיע לעניין‪ .‬אם נשאל שאלה ישירה‪ ,‬נראה שהלקוח מתקרב‬
‫לתשובה אך לעולם לא מגיע לשם‪ .‬כעבור זמן מה זה יכול להרגיש מתסכל‪ ,‬במיוחד אם המטפל מרגיש רצון‬
‫לתשובות ישירות‪.‬‬
‫רכבת בורחת‬
‫המילים של הלקוח לחוצות והלקוח לא מצליח להוציאן במהירות מספקת‪ .‬אין הפסקות למחשבה‬
‫ומשפטים רצים יחד ללא הפסקה ובאופן תקיף‪ .‬ככל שהלקוח מדבר יותר‪ ,‬כך הדיבור מואץ‪ .‬היסטוריות‬
‫התקשרות מוקדמת של חרד‪-‬מתנגד‪.‬‬
‫מדברים ללא החלטה‬
‫סוג דיבור זה‪ ,‬מרגיש כמוזיקה אשר מתנגנת ללא כיוון להגיע לסופה‪ .‬זה משאיר את המטפל מצפה לקצב‬
‫המוסיקלי הסופי‪ .‬התחושה שאין שכר לטרחה בלהקשיב ללקוח כזה‪ .‬זה אופייני ללקוחות גבוליים‪ ,‬אלו עם‬
‫היסטוריית התקשרות חסרת ביטחון‪.‬‬
‫מעבר למילים‬
‫עד כה עסקנו במילים עצמם של הלקוח אך מילים עולות גם מתוך שתיקה‪.‬‬
‫גם ויניקוט כותב על היבט מכריע של אימהות בו האם שוכנת בדממה לצד התינוק כדי לטפח את העצמי‬
‫האמתי ‪" :‬זו חוויה של להיות לבד בזמן שמישהו אחר נוכח"‪ .‬התינוק משוחרר מהצורך להיות ערני ועוקב‬
‫מקרוב אחר מצבי הרוח של האם בכדי להרגיש בטוח‪ .‬באופן דומה‪ ,‬רגעי שתיקה עם הלקוחות יכולים‬
‫להיות בעלי משמעות‪.‬‬
‫בניית קשר משותף עם לקוחות‬
‫בעבודה שאינה מילולית‪ ,‬ישנו צורך במערכת יחסים "שיתופית" במידה מסוימת‪ .‬נדרש במיוחד בשביל‬
‫מטופלים עם היסטוריית התקשרות לא בטוחה‪ .‬אנו מקרבים את עצמנו לחוויות הלקוח‪ .‬כאשר זה מושג‪,‬‬
‫לקוחות חווים אותנו "איתם"‪ .‬אנו בוחרים את מילותינו בקפידה בכדי להדהד את מצבו הרגשי‬
‫הלא‪-‬מילולי של הלקוח‪ .‬ככל שהלקוחות מתוחזקים רגשית‪ ,‬אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות יותר אנחנו‬
‫ופחות בהלימה אליהם‪ .‬על המטפל בשיטה זו להיות אקטיבי ותומך‪ .‬על המטפל‪ ,‬לעודד את המטופל‬
‫להתחבר לשורשיות רגשותיו ע"י שאילת שאלות כגון‪" -‬איך זה מרגיש לך בגוף כשאת מספר את הסיפור?"‬
‫וכדומה‪ .‬ככל שלקוחות באים במגע רב יותר עם תחושותיהם‪ ,‬אנו יכולים להתאים את תגובותינו‬
‫לצורכיהם‪ .‬יש לשים לב כי באופן הדומה לאם המכוונת ומגיבה להיבטים שונים של תינוקה‪ ,‬כך המטפל‬
‫באינטראקציות מרגשות או מרגיעות יכול להגביר או להנמיך את רגשות המטופל‪.‬‬
 ‫‪Gambrill, E. (2013). Interpersonal helping skills. In Social Work Practice: A Critical‬‬
‫‪ - .Thinking Guide (3rd edition) (357-361). New York: Oxford University Press‬תקשורת לא‬
‫מילולית‬
‫ניתן להשתמש בהתנהגויות לא מילוליות כדי לציין כיצד היינו רוצים שמסר ייתפש וכדי להסוות תגובות‬
‫שליליות ‪ .‬יש לוודא כי המילולית והלא מילולית תואמות ולא מוליכות שולל‪ .‬אנו עושים שימוש‬
‫בהתנהגויות לא מילוליות כדי למסגר משפטים ולהסדיר את התור לדבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬משקף הבדלי סטטוס‬
‫(שוני בין מגדרים‪ ,‬גזע‪ ,‬מעמד‪ ,‬תרבות וכו') ‪ ‬פרשנות שונה‪ .‬התעלמות מהבדלים תוביל להנחות מוטעות‬
‫(גזענות‪ ,‬אפליה ועוד)‪ .‬הבעת פנים ‪ :‬אינדיקציה לרגשות‪ ,‬עמדות וסימני מצוקה‪ .‬הבעת פנים וטון דיבור הם‬
‫הערוצים החשובים לציון רגשות ועמדות‪ .‬נורמות קשורות להבעת מגוון הרגשות בקרב תרבויות ולהם‬
‫סטנדרטים – מתי ואיך לבוא לידי ביטוי‪ .‬מבט‪ :‬פונקציה חשובה לאיסוף מידע‪ .‬הימנעות ממבט היא נורמה‬
‫בחברות רבות ומבטאת זרות או פחד מחשיפה‪ .‬התבוננות באדם תגרום לו לדבר יותר‪ .‬יוצר הדגשה‪ .‬יש‬
‫לשים לב להבדלים תרבותיים ונורמות‪ .‬יציבה ועמידה‪ :‬שידור יציבה בטוחה ורגועה‪ -‬הרפיה ורכינה‬
‫משדרת חום וידידות (שילוב ידיים=כעס ומתח)‪ .‬האופן שבו אנו ממקמים ומפנים את גופנו מתקשר רמות‬
‫שונות של אינטימיות ורשמיות‪ .‬המשמעות והתגובות שונות ותלויות באתניות‪ ,‬מעמד והבדלים מגדריים)‪.‬‬
‫קרבה ‪ :‬ישנה העדפה שונה למרחק מועדף בין תרבויות שונות‪ .‬מרחק רב מדי מעיד על אדישות וקרבה‬
‫מוגברת גורמת לחוסר נוחות‪ .‬מחוות‪ :‬נועד להדגשה‪ ,‬הדגמה‪ ,‬ניהול תור הדיבור ועידוד האחר להמשיך‬
‫(הנהון)‪ .‬מגע ‪ :‬מתקשר ומשפיע על רגש ועמדה‪ .‬משמעות תלוית סיטואציה‪ .‬משתנה בין מעמדות ומגדר‪.‬‬
‫נוטים לגעת כאשר נותנים מידע‪/‬הוראה‪ ,‬מבקשים טובה‪ ,‬מנסים לשכנע‪ ,‬שיחה עמוקה‪ ,‬אירוע חברתי‬
‫וקבלת תגובות דאגה‪ .‬מראה חיצוני ‪ :‬משפיע על תגובת האחר‪ ,‬ניתן להכווין תגובה למטרות שלנו‪ .‬כולל‪:‬‬
‫שיער‪ ,‬אקססוריז‪ ,‬קוסמטיקה‪ ,‬יציבה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬סדר ולבוש‪ .‬משדר רמת‪ :‬אטרקטיביות‪ ,‬מעמד‪ ,‬ציות לנורמה‪,‬‬
‫אינטליגנציה‪ ,‬אישיות‪ ,‬סגנון‪ ,‬מיניות וגיל‪ .‬משפיע על תפיסת אמינות ויכולות ביצוע‪ .‬סגנונות טיפול עשויות‬
‫להידרש להסתגל תוך שיקול הבדלים תרבותיים‪ ,‬כולל הטמעת מנהגים תרבותיים וחברתיים של פרטים‬
‫אחרים‪ .‬ככלל‪ ,‬תשומת לב לערכים‪ ,‬תקוות ולציפיות של המטופל הן הכרחיות‪.‬‬

‫‪Turner ,F.J. & Rowe, W. S. (2013). 101 Social work clinical techniques. Pp.419-422. New‬‬
‫‪ - .York: Oxford University Press‬שתיקה‬
‫כדי ששתיקה תעזור למטופל היא לא יכולה להיות פשוט שתיקה פסיבית‪ .‬כאשר כלי זה מובן ומנוצל כמו‬
‫שצריך הוא יכול להיות אפקטיבי ברמה גבוהה עבור העברת העניין‪ ,‬הדאגה‪ ,‬ההבנה והכבוד שלנו למטופל‪.‬‬
‫איך?‪ .1 -‬לאפשר לשתוק ולא להפריע‪ .2 ,‬שתיקה למען שיקוף או הזדמנות להירגע‪ .‬שתיקה תוך הבהרת‬
‫ההקשבה בעזרת שפת גוף‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬תנוחות פיזיות או מחוות‪ .‬לעיתים מטופל ירגיש שלא בנוח‬
‫לשתוק‪ .‬טכניקה בעלת סיכון נמוך ‪ .‬השימוש והמשמעות משתנים בין אנשים ואירועים שונים‪ .‬שתיקה‬
‫משדרת כי העניין הנידון חשוב וראוי להקדיש לו זמן להרהור‪ .‬יכולה להיות לזה השפעה חיובית מאוד‬
‫וארוכת טווח על המטופל כאשר זה מובן ונמצא בשימוש נכון אבל זה עלול גם ליצור תמיהה‪ ,‬חוסר‬
‫וודאות‪ ,‬גירוי ואי נוחות כאשר זה נעשה בצורה לא מובנת‪.‬‬

‫‪Gambrill, E. (2013). Interpersonal helping skills. In Social Work Practice: A Critical‬‬

‫‪ - .Thinking Guide (3rd edition) (354). New York: Oxford University Press‬קונקרטיות‬
‫מתייחס לבהירות של שאלות‪ ,‬משפטים ומידע‪ .‬בהירות נחוצה בנוגע לרגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬התנהגות וגורמים‬
‫הקשורים בכך‪ ,‬כמו גם למשאבים אישיים‪ ,‬משפחתיים וקהילתיים‪ .‬יש לעודד מטופלים לעבור מתיאורים‬
‫מעורפלים לספציפיים‪ .‬חשוב כדי להעריך ולבנות תכנית התערבות‪ .‬איך?‪ .1 -‬קבלת דוגמאות ספציפיות של‬
‫חששות ושל תוצאות רצויות ‪ .2‬תיאור בהיר של גורמים והשלכות הקשורים להתנהגויות הנובעות מחששות‬
‫‪ .3‬תיאור בהיר של תכניות להשגת תוצאות רצויות ‪ .4‬זיהוי של אינדיקטורים ברורים רלוונטיים לתהליך‪.‬‬

‫‪O’Hare, T. (2016). Defining and linking assessment, intervention and evaluation. In‬‬
‫‪Essential Skills in Social Work Practice: Assessment, Intervention, and Evaluation (2nd‬‬
‫‪-edition) (pp126 -139). Chicago: Lyceum Books‬סוגי שאלות‪ ,‬התנהגויות לא מילולויות‪,‬שיקוף‬
‫והבהרה‪.‬‬
‫מיומנויות תומכות‬
‫ישנן מיומנויות המסייעות ליצירת ברית עם הלקוח‪ .‬מיומנויות אלו מאפשרות שותפות‪ ,‬אווירה נעימה‬
‫ונינוחה‪ ,‬תחושת אמפתיה‪ ,‬הערכה‪ ,‬חמלה והבנה‪ .‬מיומנויות אלו נקראות מיומנויות תומכות‪.‬‬
‫האלמנט הבסיסי של המיומנויות התומכות היא הקשבה ויכולת תקשורת‪.‬‬
‫יכולות אלו באות ליידי ביטוי בביצוע ראיון מקצועי של הלקוח‪ .‬בעזרת ראיון מדויק ומעמיק יוכל המטפל‬
‫לזהות ולהעריך את צרכי ומצוקות הלקוח ולבחור בטיפול המתאים‪ .‬ראיון מוצלח יוצר תחושה של‬
‫אכפתיות‪ ,‬הקשבה ולו יכולות מרפאות‪ .‬ראיון מוצלח תלוי בדיוק שלו‪ ,‬לכן יש לשאול שאלות מדויקות‬
‫ומבהירות‪ ,‬להקשיב בצורה פעילה ולעשות כמיטב היכולת לראות את העולם דרך מבטו הסובייקטיבית של‬
‫הלקוח‪.‬‬
‫ראיון תומך יכול להתחיל משאילת שלאות פתוחות וכלליות‪ ,‬המאפשרות ללקוח להתייחס למה שהוא‬
‫רואה כחשוב‪ .‬בהמשך יש לעזור ללקוח להתמקד בצורה ברורה יותר ברעיונות ותכנים המעסיקים אותו‪ .‬יש‬
‫לזהות מה הן היכולות הוורבליות של הלקוח הספציפי‪ ,‬ישנם לקוחות שתספיק להם הכוונה הכללית בכדי‬
‫לדבר וישנם כאלו שיתקשו ויצטרכו תמיכה מרובה יותר‪ .‬התמיכה תבוא לידי ביטוי בשאלת שאלות‬
‫סגורות‪ ,‬המצריכות מענה ספציפי ‪ .‬ראיון אפקטיבי משלב בין שאלות פתוחות וסגורות‪.‬‬
‫שפת גוף ומיומנויות שאינן ורבליות‬
‫תחושת הנינוחות של הלקוח תלויה במובנים רבים בנוכחות של המטפל בחדר‪ .‬ישיבה בטוחה ונינוחה‬
‫יוצרת אוריה נעימה יותר עבור הלקוח‪ .‬אל הלקוח עוברות תחושות שהמטפל מרגיש עם עצמו‪ ,‬גם אם אינו‬
‫מודע לכך‪ .‬מטפל שמשדר עקביות‪ ,‬כנות‪ ,‬אוטנטיות והשלמה מקנות תחושת ביטחון ונינוחות‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫מרגיש הלקוח נינוח כאשר ברור שלמטפל אין אג'נדה נסתרת או אינטרס שאינו מדובר‪ .‬חשוב לשדר נוחות‬
‫ורצון לסייע גם כאשר נדמה שהלקוח לא מגיב או עיוור למאמצים אלו‪.‬‬
‫תקשורת בלתי מילולית‪.‬‬
‫קשר עין הוא כלי חזק ליצירת קשר ללא מילים‪ .‬קשר עין יכול לתת תחושה של הקשבה‪ ,‬הפגת בדידות ‪,‬‬
‫ריכוז וכבוד‪ .‬אך ישנם לקוחות שלא מרגישים בנוח עם יצירת קשר עין מסיבות שונות ויחוו את המבט‬
‫כחודרני‪ ,‬רודפני או תוקף‪ .‬יש לשים לב כיצד הלקוח מגיב למבט בעיניים וכמה זמן מרגיש בנוח עם השרת‬
‫המבט‪ .‬תקשורת בלתי מילולית נוספת היא צלילים שאינם מילים‪ ,‬צלילים אלו יכולים לתת תחושה של‬
‫עניין אך הלקוח עלול לפרש אותם כשעמום או ביטול‪ .‬יש להיות רגישים ולשים לב לתגובה‬
‫האינדיבידואלית של הלקוח לסימנים אלו‪ .‬לבסוף הבעות פנים הן כלי תקשורת עצמתי וגם להן יש להיות‬
‫מודעים ולשים לב כיצד הן מתפרשות‪ .‬המאמר מבדיל בהקשר זה בין פסיכולוגיה לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫בטיפול פסיכולוגי יש לנקוט גישה יותר ניטרלית המאפשרת למטופל להשליך את עולמו והדמויות‬
‫שמוכרות לו על המטפל ועל שפת גופו‪ .‬עבודה סוציאלית ואופייה המאופיין בהתערבויות קצרות טווח‬
‫מצריכה שפת גוף ותקשורת בלתי מילולית אמפטית יותר‪.‬‬
 ‫אחריות על הצלחת התקשורת היא בידי המטפל‬
‫בניגוד לשיח בין שני אנשים בחיי היום יום‪ ,‬הקשר המסייע לא יכול לסמוך על היכולת של הלקוח להסביר‬
‫את עצמו בצורה בהירה ועניינית‪ .‬על המטפל לחשוב על דרכים יצירתיות להבין את כוונת הלקוח‪ .‬יש‬
‫לשאול שאלות ולוודא שהלקוח בא לידי ביטוי בצורה שלמה ככל הניתן בקשר‪ .‬על המטפל מוטלת‬
‫האחריות לוודא שהלקוח מבין את דבריו שלו ועליו לתקשר את מחשבותיו והמלצותיו בצורה המותאמת‬
‫ללקוח‪.‬‬
‫מיומנות שימושית בהקשר זה היא הבהרה ושיקוף‪ .‬על המטפל להבהיר ללקוח כי מבין את דבריו וחווייתו‬
‫וכי רואה את התהליך והשינויים שעובר לאורך זמן‪.‬‬

‫‪Turner ,F.J. & Rowe, W. S. (2013). 101 Social work clinical techniques. Pp.353-356. New‬‬
‫‪- .York: Oxford University Press‬שאילת שאלות‬
‫עוזרת באיסוף מידע על הלקוח באופן ספונטני עם שימוש מושכל בטכניקות רבות‪ .‬יש להשתמש באופן‬
‫מיומן ומתוזמן בשאלה‪ ,‬כך שתהווה מקור מידע רב עוצמה‪ .‬שאילת שאלות יכולה לעזור ללקוח להציג‬
‫למטפל את המציאות שלו‪ .‬מטרות‪ .1 :‬להשיג מידע עובדתי הכרחי מהלקוח ‪ .2‬להבהיר חומר שלקוח שיתף‬
‫ולחפש עומק ‪ .3‬לפתוח נושא שלא הוזכר ע"י הלקוח ‪ .4‬להוביל להרהור על מה שאמר‪ /‬לשקול היבט נוסף ‪.5‬‬
‫לסייע בהיכרות עם כוחות פנימיים ויכולות‪/‬משאבים‪ .‬סיכון‪ :‬אין להשתמש יתר על המידה‪ ‬עלול להיות‬
‫פולשני או הפחדה‪ .‬מיומנות נדרשת‪ :‬עיתוי‪ -‬לעיתים לקוח אינו מוכן לאזור מסוים ועלינו לחכות עד‬
‫שהשאלה לא תהיה מזיקה‪ .‬אופן השאלה ‪ -‬עלינו להימנע מלבצע ראיון הגובל בצורת חקירה כשאלה‬
‫ותשובה‪ .‬עלינו להוביל לשימוש בכוחות וביכולות הקוגניטיביות שלהם תוך פיתוח דפוסי התנהגות‬
‫המתאימים לקשריהם ולערכיהם‪ .‬שאלות יכולות לעזור ללקוחות להרחיב את חשיבתם‪ ,‬תפיסתם‬
‫והתנהגותם לצמיחה‪ .‬תוכן השאלות שלנו מעוצב על ידי תהליך שוטף של הערכה ואבחון תוך בקשה לארגן‬
‫את מחשבותינו‪ ,‬רשמינו ומשפטינו כיצד אנו יכולים להועיל‪.‬‬

‫‪Bogo. M. (2006). Interviewing skills. In Social Work Practice: Concepts, Processes and‬‬
‫‪– .Interviewing, chap. 9, pp. 229-254. New York: Columbia University Press‬פראפרזה‪,‬‬
‫שיקוף‪,‬שתיקה וסיכום‪.‬‬

‫פראפרזה‪ :‬חזרה במילים אחרות על הערות הלקוח‪ .‬רצוי לנסח מחדש לאחר שסיפק כמות משמעותית של‬
‫אינפורמציה‪ .‬משתמשים כדי להתייחס לתוכן או למשמעות של מה שנאמר‪ .‬מטרות‪ .1 :‬עוזר להישאר‬
‫בפוקוס למה שרלוונטי ‪ .2‬מוכיח ריכוז ‪ .3‬מעודד סיפוק אינפורמציה ‪ .4‬מעודד קשר ותחושת תמיכה‬
‫מהעובד‪ .5 .‬הבהרה למטופל או דרך משוב למטפל‪ .‬איך?‪ -‬המטפל משתמש בשמיעה אקטיבית‪ ,‬מנסה‬
‫להבין את מה שמנסה המטופל להעביר ואז לנסח תגובות של מה שנאמר במילותיו‪ .‬הגרסה של איש‬
‫המקצוע מוצעת באופן שמזמין אותו להגיב ולתת פידבק לגרסה זו‪ .‬שיקוף‪ :‬חזרה או ניסוח מחדש של‬
‫הדברים שהלקוח אומר על רגשותיו‪ ,‬או הגדרה במילים רגשות מרומזים דרך התנהגותו הלא מילולית‪ .‬נועד‬
‫לעזור ללקוח להתמקד ברגש מסוים ולחקור אותו לעומק‪ .‬כדי לאפשר שיקוף‪ ,‬מטפלים משתמשים‬
‫בהתנהגות מילולית ולא מילולית של הלקוח‪ .‬שתיקה‪ :‬יכולה להיות מועילה כאשר הלקוח חושב על הנושא‬
‫שדנים בו‪ .‬תגובה מהירה מדי עלולה לפגוע בחשיבה של הלקוח‪ .‬שתיקה ארוכה מדי יכולה לאיים‪ .‬סיכום‪:‬‬
‫מספק מסגרת לראיון ואינטגרציה בין היבטים שונים‪ .‬יכול לשים פוקוס מחדש על הדיון ולעורר הרחבה‬
‫בנושא מסוים‪ .‬הזמנת הלקוח לתת משוב ולהוסיף הערות להבנה טובה יותר של שני הצדדים‪ .‬שני סוגים‬
 ‫של סיכומים‪ .1 :‬במהלך הריאיון‪ -‬מחבר מידע ישן עם חדש ‪ .2‬בסוף הפגישה‪-‬כניסה למטרות ותכנון‬
‫התערבות‪ .‬מספק מסגרת‪ ,‬מזמין משוב‪ ,‬מאפשר הערכה של מטרות ההתערבות‪ ,‬מאפשר המשכיות‪ ,‬מצביע‬
‫על ריכוז והקשבת המראיין‪ ,‬מאפשר העמקה בנושא מסוים‪.‬‬

‫מיומנויות מווסתות‪/‬מארגנות‬
‫מטרת המיומנויות האלו זה לעשות סדר‪ ,‬לנהל את השיח‪ ,‬לראות מה המטרה ולהתאים אותה‪ .‬לארגן‬
‫ולנווט את השיח הטיפולי‪ .‬מדגיש את האחריות של המטפלים‪.‬‬

‫הצגת מטרות‪ :‬הצגת והערכת מטרה היא מיומנות המשקפת נקודת מבט של טיפול ממוקד מטרה‪ .‬כאשר‬
‫המטרה הסופית של איש המקצוע והפונה‪ ,‬היא לפתור את המצוקות והאתגרים של הפונה שעולים במהלך‬
‫הטיפול‪ .‬אך לפני שמתמקדים בהשגת והשלמת המטרה‪ ,‬יש לערוך בירור ובדיקה מעמיקה של הגדרת‬
‫הקשיים והמצוקות של הפונה‪ .‬הגדרה זו‪ ,‬תביא לכך שמטרות הטיפול האפשריות יענו על צורכי הפונה‬
‫ויעזרו לו להגשים את רצונותיו ושאיפותיו (לאנג‪.)1990 ,‬‬

‫הצגת והערכת מטרה אינה פעולה חד פעמית‪ ,‬אלא תהליך מתמשך לאורך כל הטיפול‪ .‬כאשר מוגדרת‬ ‫●‬
‫בתחילת הטיפול מטרה כלשהי‪ ,‬על איש המקצוע לשאול את עצמו ואת הפונה האם הם מתקדמים‬
‫לאור המטרה והאם הם מצליחים להגשים או ליישם אותה‪ .‬כאשר במהלך הטיפול מתרחשת שיחה‬
‫סביב הערכת המטרה‪ ,‬חשוב שאיש המקצוע יאפשר ראשית לפונה להעריך את מקומם ביחס למטרתם‬
‫ורק אחר כך יחווה את דעתו האישית‪( .‬לאנג‪.)1990 ,‬‬
‫לטענת בוגו (‪ ,)2006‬בתהליך הטיפול עולות לעיתים מטרות אשר נעות על מנעד רחב‪ .‬ממטרות כלליות‪,‬‬ ‫●‬
‫כדוגמת רצון להבין ממה נובעים הרגשות הקשים להכלה של הפונה‪ ,‬אל מול מטרות ספציפיות‪,‬‬
‫כדוגמת להצליח להתמיד בעבודה מסוימת‪ .‬נפעל בקונקרטיות שתעזור לפונה להבין את קשייו בצורה‬
‫ברורה ונהירה יותר‪.‬‬

‫מטרות‪:‬‬
‫לארגן ולהתייחס למבחר של קשיים עד לפתרונם‪ -‬להבהיר מהן הבעיות או הקשיים ומה ייחשב להשגת‬ ‫‪‬‬
‫פתרון‪ .‬ניתן לשאול "איך תדע שהצלחת?"‪.‬‬
‫בהתוויית מטרות אנו עושים מסגרת להתערבות‪ .‬מיומנות זו מאפשרת לאיש המקצוע יחד עם הפונה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לפרק את הבעיה לגורמים ולהבין אילו קשיים זקוקים לתשומת הלב המרכזית ולעבודה המאומצת‬
‫המשותפת‪ .‬אחרי שהמטרות מוגדרות וברורות‪ ,‬פשוט יותר עבור הפונה ואיש המקצוע לבנות תהליך‬
‫משותף‪ ,‬שלבים ויעדים מדידים להגשמת המטרה (בוגו‪.)2006 ,‬‬

‫נחלק כל מטרה ליעדים ‪ /‬מטרות קטנות‪ ,‬כך שיהיה אפשר למדוד את הצלחתן‪ .‬בכדי לעשות זאת‪ ,‬יש‬ ‫‪‬‬
‫להגדיר מה נחשב בשביל המטופל "שיפור"‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫מהווה כלי להבנת ולהגדרת המצוקות והאתגרים איתם מתמודד הפונה‪ -‬חיוני על מנת להפוך את‬ ‫‪‬‬
‫הטיפול לרלוונטי ומותאם לפונה (בוגו‪.)2006 ,‬‬
‫שימוש נכון במיומנות זו‪ ,‬עשוי להוביל להעצמת הפונה ופיתוח הערך העצמי שלו (בוגו‪.)2006 ,‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪ ‬לאנג (‪ )1990‬מדגיש את ההכרח לעבוד בשותפות עם הפונה בהצגת והערכת מטרות לטיפול‪ ,‬כחלק‬
‫בסיסי ומהותי משימוש במיומנות זו‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫הקונקרטיות הרבה המאפיינת מיומנות זו‪ ,‬עלולה לגרום לטיפול להתנהל בצורה פרקטית מידי‬ ‫‪‬‬
‫ולתחושה של צורך בביצוע רשימת משימות‪ .‬באופן זה‪ ,‬הפונה עלול לחוש כי אין מקום בטיפול‬
‫להתעמק ברגשותיו ומחשבותיו‪ ,‬וכי עליו רק לבצע את המשימה הבאה ולהיות במגמת עליה ושיפור‪.‬‬
‫הגדרת מטרה ברורה לטיפול יכולה להוביל למיקוד מוגבר בנושאים מסוימים‪ ,‬והתעלמות מנושאים‬ ‫‪‬‬
‫אחרים‪.‬‬
‫על המטפל להיות בתשומת לב לחייו הדינמיים של הפונה והשתנות עוצמת המצוקה סביב המטרות‬ ‫‪‬‬
‫המוגדרות‪.‬‬

‫הבהרת סיטואציה‪ :‬על פי לאנג ואחרים‪ ,‬מדובר בהבהרה של המצב בשיח בין המטפל למטופל בזמן אמת‪.‬‬
‫המיומנות נקראת גם "מטא‪-‬שיחה" או "דיון אודות השיחה"‪ .‬במצבי חוסר הבנה‪ ,‬בלבול‪ ,‬אי בהירות של‬
‫האווירה בשיח או של כוונות אחד הדוברים‪ ,‬מיומנות זו הינה שימושית‪ .‬על המטפל לבחון מקרוב את‬
‫האינטראקציה עם המטופל ולזהות אם קיים צורך להעלות לדיון את מערכת היחסים ביניהם ולשחזר את‬
‫הציפיות של שני הצדדים מן השיחה‪.‬‬

‫יתרונות של הבהרת סיטואציה‪:‬‬

‫מהווה מעין עצירה מלאכותית המאפשרת בחינה של המצב‪ ,‬ומסייעת לעבד אותו ולחשוב להיכן‬ ‫‪‬‬
‫ממשיכים‪.‬‬
‫שימוש בה שומר עלינו קשובים לצרכיו ורגשותיו של המטופל‪ ,‬ומהווה מעין "התכווננות" אליו ‪ -‬משרת‬ ‫‪‬‬
‫גם אותנו כמטפלים וגם אותו‪ ,‬מרגיש ש"אנחנו איתו"‪.‬‬
‫שימוש בה מאפשר לנו להבהיר למטופל את היחסים בנינו‪ ,‬את המטרות המשותפות ותיאום ציפיות‬ ‫‪‬‬
‫מחודש‪.‬‬
‫לעיתים בלהט השיחה המטופל שוקע בחוויית הדיבור‪ ,‬ועלינו לסייע לו לראות את העניין כמו‬ ‫‪‬‬
‫"מבחוץ"‪ ,‬ובאופן יותר קונקרטי‪ .‬השימוש במיומנות זו מסייע לנו בכך‪.‬‬
‫חסרונות של המיומנות‪:‬‬
‫אם נרבה מדיי להשתמש בה‪ ,‬זה עלול להמאיס את העניין או לפגום בזרימת השיחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטופל עלול לחשוד שאנו עסוקים בניתוח תמידי של השיחה ‪ -‬ולא מרוכזים בלהקשיב לו‪.‬‬

‫חשיבה בקול רם‪ :‬המטפל נדרש להיות פתוח‪ ,‬ברור וישיר עד כמה שניתן כלפי המטופל‪ ,‬עליו לשתף את‬
‫המטופל במחשבותיו ותחושותיו העולות לו במהלך הטיפול ולא רק במסקנתו הסופית (‪.)Lang et al, 1990‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש להבחין מתי עולה הצורך לשיתוף במחשבותיו של המטפל ומתי הדבר עשוי להזיק‪.‬‬

‫מטרות‪:‬‬
‫פתח למגוון מחשבות ודרכי חשיבה ‪ :‬כאשר משתפים את המטופל בתהליך החשיבה עצמו‪ ,‬ולא רק‬ ‫‪‬‬
‫בתוצאה שלו‪ ,‬ניתן להראות לו כל מיני קולות העולים כאשר שומעים את סיפורו‪.‬‬
 ‫הפחתת תחושת תקיעות‪ :‬מיומנות זו משתפת בהתלבטויות הקיימות‪ ,‬ומוציאה מתקיעות בטיפול‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר היא מתרחשת‪.‬‬
‫הורדת חרדה ‪ -‬בסיטואציה בה נוצרת שתיקה‪ ,‬בהינתן והמטופל אינו יודע מה עובר במוחו של המטפל‬ ‫‪‬‬
‫הוא עלול לדאוג ולחוש חוסר ביטחון‪ .‬כאשר המטופל יודע מה עובר בראשו של המטפל‪ ,‬סף החרדה‬
‫שלו יורד‪ .‬באמצעות שימוש במיומנות החשיבה בקול רם המטפל יכול אף הוא לחוש רגוע ונינוח יותר‬
‫מול המטופל (‪.)Lang et al, 1990‬‬
‫עידוד שותפות‪ :‬נוצרת פתיחות אשר מסייעת לשיחה להתפתח בבירור ובקלות יותר (‪Lang et al,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .) 1990‬כמו כן מיומנות זו מייצרת שיתוף פעולה וחשיבה משותפת של המטפל והמטופל ובכך מציאת‬
‫פיתרון משותף (‪.)Lang et al, 1990‬‬
‫מודלינג בהדגמה ‪ -‬שימוש במיומנות מעלה את הסיכויי שהלקוח גם יחשוב בקול רם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זוהי דרך מעודנת ועקיפה להעלאת סוגיות רגישות שהמטופל עוד לא העלה ‪ ,‬ואנו חושבים שהגיע הזמן‬ ‫‪‬‬
‫שיעלה אותם‪ .‬למשל‪" ,‬אני חושבת על כך שאנו נפגשים כבר חצי שנה‪ ,‬ועדיין לא דיברנו על הנושא הזה‬
‫והזה"‪.‬‬
‫הפיכת המטפל לאנושי יותר – השימוש במיומנות מעיד על כך שגם למטפל אין "את כל התשובות‬ ‫‪‬‬
‫בעולם"‪ ,‬ולעיתים הוא מתלבט‪ ,‬ואף צריך את עזרה המטופל לשם הגעה להחלטה‪.‬‬

‫יתרונות‪:‬‬
‫מייצרת שיח פתוח יותר בין המטפל למטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לעיתים כאשר אנו מצויים בעמימות מסוימת אנו מתכנסים בעצמנו ונכונים פחות לשתף‪ .‬עצם הפיכת‬ ‫‪‬‬
‫מחשבת המטפל לאמירה מבססת את האמון והביטחון של המטופל כלפיו‪.‬‬
‫כאשר המטפל מודע למיומנות הזאת‪ ,‬הוא עצמו מרגיש בנוח בשלבים יותר מורכבים בשיחה (‪Lang et‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.)al, 1990‬‬
‫כאשר המטפל פתוח‪ ,‬כנה וישיר עם המטופל‪ ,‬הדבר מוריד את סף החרדה ומאפשר לו להיות נוכח יותר‬ ‫‪‬‬
‫בשיח (‪.)Lang et al, 1990‬‬

‫חסרונות‪:‬‬

‫עלול להיווצר שימוש לא מווסת של השיתוף במחשבות (‪.)Lang et al, 1990‬‬ ‫‪‬‬
‫המטופל עשוי להיתקף תחושת בלבול וערעור‪ .‬הוא עלול לשאול עצמו שאלות כמו "למה הוא חושב כל‬ ‫‪‬‬
‫כך הרבה? למה הוא מנתח ככה את הדברים?" (‪.)Lang et al, 1990‬‬

‫פתיחה וסיום‪:‬‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫בוגו‪ :‬לעיתים המפגש מתחיל באופן ספונטני כאשר הפונים רוצים לספר על בעיותיהם ולמה באו לבקש‬
‫עזרה‪ .‬יש חשיבות לעודד אותם לספר את סיפורם הנרטיבי באופן חופשי‪ ,‬מה שמספק להם תחושה שליטה‬
‫במתרחש‪ ,‬ומאפשר לעו"ס ללמוד על איך הלקוח מארגן את ביטוייו והגדרתו את הבעיה‪ .‬בתחילת הריאיון‬
‫חשוב שהעו"ס יגיע בגישה של הקשבה והבנה של תפיסת הלקוח את הבעיה‪ .‬לעיתים הפונה דווקא שותק‬
‫ולא וורבלי‪ ,‬ואז שאלות יכולות לסייע לגרום ללקוח להתחיל לדבר על המצב‪ ,‬ולחשוב על היבטים שלא חשב‬
‫עליהם קודם‪.‬‬
‫לאנג‪ :‬תחילת הריאיון ויצירת קשר ראשוני הם הדברים הראשונים שהמטפל עושה‪ ,‬ושניהם הם כישורים‬
‫ניהוליים‪ ,‬רגולטוריים‪ .‬לא תמיד לקוח יודע איך מתנהל תהליך הטיפול ולכן בהתחלה חושב לבצע תדרוך‪.‬‬
‫יתרונות בפתיחה‪:‬‬
‫מעורבות המטופל במהלך יוצרת שיתוף פעולה בתהליך הטיפול בהמשך‬ ‫‪‬‬
‫מונע שיחה לא מפוקסת ולא מובנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטופל יכול לבטא את הציפיות שלו מהטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סיום‪ :‬הסיום יכול להיות לאחר מפגש בודד או לאחר סדרה של מפגשים‪ .‬על המטפל להודיע למטופל כ‪10-‬‬
‫דקות לפני סיום המפגש‪ ,‬על מנת לתת מבנה וסדר למפגש ולעדן את הפרידה‪.‬‬
‫במקרים בהם הלקוח נוטה לשכוח ממגבלות הזמן באופן שגרתי‪ ,‬יש לדון עמו על כך‪ .‬התופעה נקראת‬
‫"ידית הדלת"‪ .‬לעיתים עלול להיווצר קושי לסיים את השיחה‪ ,‬כאשר המטופל באמצע הסיפור‪ .‬קורה לא‬
‫מעט שהנושאים החשובים באמת מתחילים להתבטא לקראת סוף הפגישה‪ ,‬במיוחד אחרי התחלות קשות‪,‬‬
‫וזה מרגיש לא אנושי להגיד "נגמר הזמן"‪ ,‬אך זה חשוב בכל זאת להיצמד לזמן הקבוע באופן עקרוני‪.‬‬
‫יתרונות בסיום‪:‬‬

‫נותן ביטחון עבור המטופל שיש מקום לרגשותיו‬ ‫‪‬‬

‫מבנה את מסגרת הטיפול‬ ‫‪‬‬

‫חסרונות בסיום‪:‬‬

‫לא מומלץ לעשות זאת בכל טיפול‪ ,‬כיוון שזה עלול לייצר תחושה מלאכותית‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫מאמרים של מיומנויות מארגנות‪/‬מוסתות‬

‫‪O’Hare, T. (2016). Defining and linking assessment, intervention and evaluation .‬‬
‫‪In Essential Skills in Social Work Practice: Assessment, Intervention, and‬‬
‫‪- .Evaluation (2nd edition) (pp145 -150). Chicago: Lyceum Books‬הבהרת סיטואציה‪,‬‬
‫שמירה על גבולות והגדרת מטרה‪.‬‬
‫הבהרת תפקידים‪ :‬המטפל ‪ -‬בעל הידע ומקבל התשלום על השירות שהוא נותן‪ ,‬מחויב לסטנדרטים‬
‫ואחראי על ההתערבות‪ .‬המטופל ‪ -‬מצפה מהמטפל לידע וניסיון‪ ,‬אחראי לתשלום ולשיתוף‪ .‬לעיתים‬
‫יש קושי בקבלת התפקידים (אם תשלום חיצוני או מחוסר בחירה)‪ .‬הצעד הראשון בטיפול יהיה‬
‫לדבר על משמעות ההגעה לטיפול‪ ,‬והרצון לעבור את התהליך הטיפולי‪ ,‬מכך ייגזרו מטרות ויעדים‪,‬‬
‫וכן מחויבות טיפולית‪ .‬שיתוף הלקוח בהערכה והתערבות‪ :‬שיתוף פעולה בתהליך הטיפולי‪ .‬יש‬
‫יחסי כוח מובהקים אבל יצירת תחושת הדדיות תביא לקידום ובסיס משותף למטרות‪ .‬שמירה על‬
‫גבולות‪ :‬מוטל על המטפל‪ ,‬מסייעת לקידום הטיפול‪ .‬איך?‪ -‬ביטויי אמפתיה וכבוד כלפיי המטופל‬
‫ועל פי המטות הטיפוליות‪ +‬מודלינג‪ .‬רגשות למטפל‪ :‬יכול להיות באמת ויכול להיות ייחוס‬
‫לאינטראקציות עם אחרים‪ .‬עשוי להתפרש על בסיס קטגוריות שונות כמו גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬רקע וכו'‪.‬‬
‫תפקידו של המטפל הוא לחקור אחר הרגשות הללו‪ ,‬ולעזור למטופל להתמודד עמן בצורה‬
‫מציאותית‪ .‬גם המטפלים חווים רגשות מעוותים כלפיי מטופלים‪ .‬רגשות מתונים לא אמורים‬
‫להדאיג‪ ,‬אך רגשות קיצוניים כמו‪ :‬כעס‪ ,‬משיכה מינית ורתיעה‪ -‬יכול להוות מכשול בטיפול‪.‬‬
‫המטפל מחויב לשמר מודעות ביחס למחשבותיו ותחושותיו‪ ,‬ובהתאם לכך להתמודד עמן‪.‬‬

‫‪Bogo. M. (2006). Interviewing skills. In Social Work Practice: Concepts, Processes and‬‬
‫‪.Interviewing, chap. 9, pp. 257-259. New York: Columbia University Press‬‬
‫(הגדרת מטרה)‬
‫עוזר ללקוח להבהיר רגשות ומחשבות מעורפלים ומורכבים במונחים שעשויים להפוך אותם ליותר נגישים‬
‫לדיון‪ ,‬שיקוף והתקדמות (קונקרטיזציה עוזרת)‪ .‬קביעת המטרות מערבת בתוכה פירוק של נושא גדול‬
‫למרכיבים קטנים וקביעת המטרה עפ"י הצורך הנדרש ביותר לתשומת לב‪ .‬כאשר המטרות מוצגות‪ ,‬קל‬
‫יותר לזהות את המשימות והצעדים שיש לבצע‪ .‬ישנם מצבים בהם מטרות ברורות יופיעו רק ע"י חקירה‬
‫ודיון בתהליך הטיפולי‪.‬‬
‫;‪Lang, G., Van Der Molen, H., Trower, P., & Look, R., (1990) Problem clarification‬‬
‫‪Gaining new insights. In Personal Conversations: Roles and Skills for Counsellors. chap.‬‬
‫‪6, 122-133, London: Routledge‬‬

‫(סיכום)‬

‫לתת מבנה לדברי הלקוח‪ .‬חשוב לעשות סיכום בדיוק וברגישות ולתת ללקוח הזדמנות להגיד מה שהוא‬
‫רוצה‪.‬‬
‫מיומנויות פרשניות‪/‬יוצרות שינוי‬
‫מיומנויות יוצרות שינוי הן יותר אקטיביות ופחות פסיביות‪ ,‬לעומת המשפחות הקודמות‪ .‬אנחנו כבר‬
‫מחפשים הקשרים‪ ,‬מקשרים בין דברים שנאמרו בשיחה‪ ,‬ונותנים למטופל פרספקטיבה שונה מזו שיש לו‬
‫כעת‪ .‬הפרספקטיבות נעות על ציר‪ :‬בין פרשנויות שקרובות לעולם של המטופל‪ ,‬לכאלה שרחוקות ממנו‬
‫ועשויות להפתיע אותו‪ .‬מיומנויות מתקדמות שנתחיל להשתמש בהן בפגישה מספר ‪ 8‬בערך‪ .‬פרשנויות אלו‬
‫כוללות בתוכן שימוש במיומנויות נוספות‪.‬‬

‫‪ 2‬מיומנויות מקדימות ‪ -‬שתי מיומנויות אלה נחשבות מתקדמות אולם ניתן לעשות בהן שימוש בהתאם‬
‫לשיקול דעת גם בשלבים מוקדמים יותר‪.‬‬

‫מתן מידע‪ :‬כולל מסירת מידע למטופל אודות שירותים מסוימים (למשל‪ ,‬שירותים רפואיים‪ ,‬מיצוי‬
‫זכויות‪ ,)..‬ידע פסיכולוגי מקצועי ‪ ,‬מידע חינוכי ומידע המנרמל את תחושת המטופל‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫קידום תהליכים והקלה על המטופל בהשגתם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתן כוח ועוצמה למטופל באמצעות הידע הנוסף (ידע=כוח)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נרמול תחושות ותופעות אותן המטופל חווה‪ ,‬והפחתת חרדות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫ניתן לקדם תהליכים ולהגיע להקלה על המטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מידע שניתן מעניק גם כוח ועוצמה למטופל וזה יכול לעזור להם לשפר את חייהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לגרום למטופל תחושה של נרמול התחושות והתופעות אותן הוא חווה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫המידע אותו העו"ס מעביר עלול להיות לא רלוונטי או לא מותאם כלפי מקבל השירות ואף חמור מכן‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫המידע עלול להתגלות כמידע שגוי וזה יפגע במטופל לא רק בטווח המידי אלא גם לטווח הרחוק כמו‬
‫באמון של המטופל בעו"ס‪.‬‬

‫דוגמאות אישיות של המטפל‪ :‬כאשר המטפל חולק עם הפונה מידע על עצמו‪ ,‬מחשבות אישיות‪ ,‬ערכים‬
‫וכדו'‪ .‬בטרם השימוש במיומנות זו‪ ,‬על המטפל לבחון תחילה האם מידע זה תורם למטופל שלו‪ ,‬או אינו‬
‫רלוונטי כלל‪ ,‬ועלול לגרום ללקוח תחושת בלבול (בד"כ‪ ,‬קיימים מקרים מעטים בהם יש במיומנות זו צורך‪,‬‬
‫כיוון שכולנו חווים דברים בצורה אחרת)‪ .‬בנוסף‪ ,‬המידע שניתן צריך להיות קצר ורלוונטי‪ ,‬באופן שלא‬
‫יסיט את הטיפול מהתמקדות במטופל להתמקדות במטפל (לאנג‪.)1990 ,‬‬

‫מטרות‪:‬‬
‫מראה שהפונה והמטפל חווים משהו משותף‪ -‬זה מקרב ביניהם‪ ,‬מעודד את הלקוח לחלוק חוויות‬ ‫‪‬‬
‫ומחזק את הקשר‪.‬‬
‫צמצום מרחק ביני לבין המטופל‪ -‬האנשה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעודד פתיחות‪ -‬להגביר את הסיכוי שהמטופל יחשוף את נקודת מבטו האישית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עוזר למטופל לבטא במילים דברים שהוא לא מסוגל לבטא בעצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יתרונות‪:‬‬
‫צמצום המרחק ביחסים בין המטפל למטופל‬ ‫‪‬‬
 ‫נרמול התופעה והפיכת המטפל לדמות אנושית יותר – מה שקרה למטופל קרה גם למטפל‪ ,‬המטופל‬ ‫‪‬‬
‫אינו היחיד שחווה תחושות כאלו וזה מקל על המטופל לקבל עזרה‪.‬‬
‫"מודלינג" – כאשר המטפל נפתח‪ ,‬הוא מעודד את המטופל לעשות כמותו ולהיפתח עוד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חסרונות‪:‬‬
‫כאשר מנרמלים תופעה‪ ,‬עלולים בטעות לגרום לביטול התחושות של המטופל ולהפחתה מערך החוויה‬ ‫‪‬‬
‫שלו‪.‬‬
‫שיתוף בחוויות ופתיחות אצל המטפל לא בהכרח יביאו לפתיחות אצל המטופל‪ .‬לעיתים הדבר גם עלול‬ ‫‪‬‬
‫לסגור אותו עוד יותר‪.‬‬
‫הצגת דברים על ידי המטפל עלולים להיות שונים חלקית או אף לחלוטין ממה שהמטופל מרגיש ומאיך‬ ‫‪‬‬
‫שהוא חווה את החוויות "הדומות לכאורה"‪.‬‬

‫קבוצה שניה בתוך מיומנויות מתקדמות‬

‫מיומנויות יותר אקטיביות‪ .‬חשוב להשתמש בהן במינון נכון וכשהמטופל מוכן לכך‪.‬‬

‫פרשנות‪ :‬פרשנות היא טכניקה שנועדה לסייע למטופלים להגיע לתובנות ומציעה להם להסתכל על‬
‫סיטואציה מסוימת מנקודות מבט שונות על ידי מתן הסבר‪ ,‬או פירוש‪ ,‬של היבטים שונים בחייו‪ .‬הפרשנות‬
‫היא רצף‪ :‬בצדו האחד של הרצף‪ ,‬הפרשנויות קשורות קשר הדוק מאוד עם מסגרת התייחסות של הלקוח ‪-‬‬
‫דברים שהמטופל עדיין לא הביע‪ ,‬אך כבר מפורשים על ידי העובד הסוציאלי‪/‬מטפל‪ .‬רוג'רס אומר‬
‫שפרשנויות אלו מוכרות במעורפל למטופל‪.‬‬
‫בצדו השני של הרצף נמצאות פרשנויות שבהן קיים מרחק גדול בהרבה בין הדברים של העובד‬
‫הסוציאלי‪/‬המטפל לבין אלה שהלקוח מודע להם‪ .‬אלו הן תובנות מפתיעות שהלקוח לא חשב עליהן קודם‪.‬‬
‫תובנות אלה נמצאות מחוץ למסגרת ההתייחסות של הלקוח‪.‬‬
‫כדאי להציע פרשנות עם סימן שאלה בסוף‪ ,‬כדי להוריד התנגדות‪.‬‬

‫מטרות‪:‬‬
‫להגיע אל מעבר למה שהמטופל אומר או מכיר בו‪ ,‬ליצור קישורים בין היבטים שונים בעולמו‪ ,‬כגון‬ ‫‪‬‬
‫אירועים‪ ,‬דפוסי התנהגות ויחסים‪ ,‬ולתת משמעויות או הסברים חלופיים לבעיות‪ ,‬מחשבות ורגשות‬
‫החוזרים ודוחקים בו (‪.)Bogo,2006‬‬
‫לעזור למטופל להכיר את עצמו טוב יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יתרונות‪:‬‬

‫במקרים של תחושה כאוטית ואבודה‪ ,‬פרשנות יכולה לאפשר סדר אצל המטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבנה עמוקה של ההיסטוריה של המטופל והשפעתה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עשויה לסייע בפירוק ושינוי דפוסי עבר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרשנות יכולה לחזק למטופל את התחושה שהמטפל מכיר את דפוסיו‪ ,‬את ההיסטוריה שלו ונוכח‬ ‫‪‬‬
‫בטיפול‪ .‬בכך היא יכולה להיטיב עם הקשר‪.‬‬
 ‫חסרונות‪:‬‬

‫המטפל עלול להשתמש בפרשנות באופן לא מדויק עבור המטופל ואף לגרום לו לאמץ אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עשוי לייצר כעס ועלבון‪ ,‬כאשר הפרשנות אינה מדויקת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עשוי לייצר בלבול‪ ,‬להרחיק את המטופל מהאסוציאציות החופשיות שלו ומהתהליך שהוא צריך לעבור‬ ‫‪‬‬
‫כדי להגיע לפרשנות עצמאית‪.‬‬

‫מסגור מחדש‪ :‬טכניקה המציעה צורת חשיבה שונה לגבי סיטואציות או סיפורים שהלקוח חלק עם‬
‫המטפל‪ .‬היא עושה זאת באמצעות‪ ,‬הבנייה חדשה של עובדות‪ ,‬ללא שינוי שלהם באופן חיובי יותר‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יוצאת מתוך נקודת הנחה כי לכל סיטואציה ניתן להסתכל מנקודות מבט שונות‪ .‬ע"י כך שהעובד מספק‬
‫נקודת מבט חדשה ומשמעות נוספת לבעיה קיימת‪ ,‬יכולות לעלות גם אפשרויות וגישות חדשות‪ .‬מסגור‬
‫מחדש נוטה לאתגר את התפיסות של האדם‪ .‬גם כאן‪ ,‬כאשר מרחיבים את המשמעויות הניתנות לאירוע‪ ,‬יש‬
‫יותר דרכי פעולה אפשריות‪.‬‬
‫יתרונות ‪:‬‬
‫מאפשר לפונה לשנות התנהגויות לא מסתגלות‬ ‫‪‬‬
‫מאפשר לפונה לשנות את התגובה אליו מהסביבה‬ ‫‪‬‬
‫יש למסגור מחדש השפעה על המציאות היומיומית‪ ,‬גם של הסתכלות גדולה על עולמו‬ ‫‪‬‬
‫של הפונה‪ ,‬אך גם על סיטואציות קטנות וספציפיות‪ .‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫קיים סיכון‪ ,‬שמהלך המסגור מחדש של הסיטואציה‪ ,‬הפונה יבחר בהסתכלות פחות‬ ‫‪‬‬
‫מיטיבה מהקודמת‪ ,‬והדבר יביא להתנהגות לא מסתגלת נוספת ולפעמים אף יותר‬
‫חמורה‪ .‬‬
‫מסגור מחדש יכול להעניק לפונה תחושה שאין הכרה בבעיה הקשה איתה הוא‬ ‫‪‬‬
‫מתמודד‪ .‬‬
‫מסגור מחדש שלא נעשה בצורה מיטבית יכול להביא לעיוות של העובדות‪ .‬‬ ‫‪‬‬

‫אמפתיה מתקדמת‪ :‬גמבריל (‪ )2013‬מתאר אמפתיה כיכולת האנושית להבין ולהזדהות עם מצוקות‪ ,‬רגשות‬
‫ומצבי חיים של האחר דרך נקודת מבטו‪ .‬אמפטיה מתקדמת‪ ,‬היא עמדה פנימית המכירה במצבים‬
‫חיצוניים ופנימיים כאחד אותם המטופל לא הזכיר אמפתיה מתקדמת היא היכולת להבין ולהתחבר‬
‫לתחושות ואירועים שלא נאמרו‪ ,‬הושמטו ואף כאלו שאינם מודעים‪ .‬העמדה הפנימית הזו‪"  ‬מחזיקה" את‬
‫האמפטיה במישור הבסיסי‪ ,‬כלומר ‪ ,‬התכנים שנאמרו באופן מפורש‪ ,‬אליהם מתווספים התכנים שלא‬
‫נאמרו‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫במקרים של רגשות חזקים כמו כעס או תסכול‪ ,‬אמפתיה מתקדמת יכולה ליצור אפקט גדול יותר של‬ ‫‪‬‬
‫ריכוך‬
‫חמלה מתקדמת מצליחה לגעת בנקודות העמוקות של הרגש והכאב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עשויה לסייע בפירוק ושינוי דפוסי מחשבה ופעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫שימוש באמפתיה מתקדמת יכולה לחזק למטופל את התחושה שהמטפל מכיר אותו ומבין את‬ ‫‪‬‬
‫רגשותיו ואת האופן שבו הוא חושב‪ ,‬בכך היא יכולה להיטיב ולחזק את הקשר‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫אמפתיה מתקדמת שגויה אשר מביע המטפל עלולה ליצור תחושה של חוסר קשב של המטפל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במידה והאמפתיה אשר מגלה המטפל לא תואמת את רגשות המטופל היא חוסמת וקוטעת את רצף‬ ‫‪‬‬
‫השיחה והטיפול‪.‬‬
‫אמפתיה זאת יכולה ליצור התנגדות אצל המטופל גם במקרה והיא מדויקת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנם מטופלים פגועים שלא מסוגלים לחוש באמפטיה המופנית כלפיהם‪ ,‬היא מעלה בהם חרדה‬ ‫‪‬‬
‫וחשדנות‪.‬‬

‫עימות‪ :‬גמבריל (‪ ) 2013‬מציג מספר הגדרות למיומנות העימות‪ .‬לפיו‪ ,‬העימות מוגדר כהסרה אחראית של‬
‫הפערים‪ ,‬עיוותים‪ ,‬משחקים ומסכי העשן בהם משתמש הלקוח על מנת להסתיר הן מהבנה עצמית והן‬
‫משינוי התנהגותי בונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬עימות מהווה מעין הזמנה עבור המטופל לבחון דפוס התנהגותי הפוגע‬
‫בתפקודו או מזיק לאחרים ובהתאם לכך לשנות את דפוס התנהגותי זה במידה יימצא כי יש כך בצורך"‪.‬‬

‫במאמרה מציגה ליונג (‪ )1999‬הגדרה נוספת ועדינה יותר‪ -‬עימות מוגדר כהצבעה על אי התאמות בין רגשות‪,‬‬
‫מחשבות או התנהגות‪ .‬ומוסיפה את כתביו של סטיוארט(‪ )1996‬אשר משלים את ההגדרה ומדייק‪ ,‬שהמילה‬
‫עימות לא חייבת לרמז על התערבות אגרסיבית אלא כדיבור או פעולה בכל דרך שתזמין את הלקוחות‬
‫לשקול מחדש את אמונותיהם ביחס למציאות‪.‬‬
‫‪ ‬לפי גמבריל ( ‪ ) 2013‬מטרה מרכזית של העימות הינה סיוע והגברת מודעות המטופל לאי‪-‬התאמות בין מה‬
‫שהוא מצהיר או מבטא לבין מה שהוא עושה‪ ,‬חושב או מרגיש‪ .‬ליונג (‪ )1999‬מוסיפה‪ ,‬כי ניתן לומר‬
‫שהמטרה בעימות הוא לעזור ללקוחות לפרוץ הגנות שהם בנו ולקדם תקשורת כנה על כך‪.‬‬

‫יתרונות‪:‬‬
‫שימוש בעימות עשוי לסייע למטופלים להגביר את המודעות שלהם לאי‪-‬התאמות במחשבותיהם‪,‬‬
‫רגשותיהם ולעזור להבהרת תחושות שטרם הרגישו חסרות היגיון ואף להשרות תחושה של אחזקה‬
‫בטיפול‪ .‬בנוסף‪ ,‬עימות עם פערים אלו עשויים לאפשר למטופל להתמודד מול דפוסים נוכחיים המעכבים‬
‫אותו בחייו ובטיפול‪ (.‬גמבריל‪  )2013 ,‬על פי מחקר שמובא במאמר (‪  )1999‬נמצא כי מטפלים יעלים יותר‬
‫נטו להתעמת עם הלקוחות שלהם בתדירות גבוה יותר‪.‬‬

‫חסרונות‪:‬‬
‫עימות עשוי לגזור חסרונות רבים במידה והוא אינו נעשה בצורה מטיבה‪ .‬לדוגמא‪ :‬במידה והמטופל מרגיש‬
‫מותקף בעת העימות עשויה להתגבר התנגדותו ואף להביא לקרע בקשר הברית הטיפולית בין המטופל‬
‫למטפל" בנוסף‪ ,‬עימות הנעשה בצורה לא מדויקת עשוי להביא לכך שהמטופל עשוי להיות פסימי באשר‬
‫לסיכוי הצלחת הטיפול וליכולתו להשתנות‪ .‬תחושה זו אף עלולה לעורר בקרב המטופל פחד לנטול שוב‬
‫סיכון בניסיון לפתור בעיות עתידיות‪ .‬על המטפל לוודא כי המטופל מוכן לחוות את העימות וכי עימות‬
‫בשלב זה לא יהווה פגיעה קשה בהגנותיו ובתפיסות עולמו‪ .‬בנוסף‪ ,‬עימות הינה מיומנות הקשה יותר גם‬
‫למטפלים בשל הצורך לספק גם משוב שלילי ולא רק שיח מכיל‪ ,‬תומך וחיובי‪ .‬על כן יש חשש לפגיעה‬
‫באיכות הטיפול‪ .‬שעשוי להתבטא ע"י המטפל בהימנעות משאלות קשות‪ ,‬הסתרת מידע חיוני לממונה בכדי‬
‫לא להתעמת מול המטופל ועוד‪( .‬גמבריל‪)2013 ,‬‬

‫סיכומי מאמרים מיומנויות פרשניות‪/‬יוצרות שינוי‬

‫‪Turner ,F.J. & Rowe, W. S. (2013). 101 Social work clinical techniques.‬‬
‫‪ - .Pp.13-17. New York: Oxford University Press‬מתן עצה‬

‫פעולות מכוונות מצד העובד הסוציאלי להעביר ללקוח באופן מילולי וגלוי משאלה שהוא או היא יעשו או‬
‫לא יעשה ביחס להיבט כלשהו של מצבו של הלקוח‪ -‬תוך הסתמכות על ידע מקצועי וניסיון‪ .‬טכניקה חזקה‬
‫כאשר משתמשים בה במיומנות ובמתאים‪ ,‬אך היא טומנת בחובה אי ודאות ‪.‬לכן אנו רואים בכך גורם‬
‫סיכון גבוה‪ .‬איך? ‪ -‬נצטרך לבחור את הרמה המתאימה למצב‪ ,‬ולהעדיף את השימוש המעודן מאשר משהו‬
‫ישיר וסמכותי‪ .‬חשוב להיות בטוחים בדעתנו‪ .‬צריך ללמוד שימוש במתן עצה בגלל השפעתה שעלולה להיות‬
‫חזקה בכיוון חיובי ושלילי כאחד‪ .‬מכיוון שעלולה להיות עוצמתית‪ ,‬עלינו לא להימנע משימוש בה‪ ,‬שמא‬
‫כשנכשל על ידי בשימוש במתן עצה נכשל גם עם לקוחותינו‪.‬‬

‫‪Turner ,F.J. & Rowe, W. S. (2013). 101 Social work clinical techniques.‬‬
‫‪ - .Pp.229-233. New York: Oxford University Press‬פרשנות‬

‫להחזיר למטופל את ההבנה שלנו לגבי אופיו‪ ,‬עברו‪ ,‬והתנהגויותיו‪ .‬מטרה‪ :‬לעזור למטופל שלנו לקבל הבנה‬
‫מעמיקה יותר לגבי הקושי שלו ומקור הקושי על מנת שיוכלו להגביר את תפקודם‪ .‬מתייחסת לרוב‬
‫לרכיבים מהעבר של המטופל‪ ,‬אך לא בהכרח‪ .‬כאשר מדובר בפרשנות של ההווה המיומנות דומה יותר‬
‫להבהרה‪ .‬כישלון בביצוע‪ :‬עלול להוביל להשלכה ולבלבול רב ואפילו כעס‪ .‬איך?‪ -‬יש לבחון מנקודת מבטו‬
‫של המטופל האם הוא מעוניין בכך שנבחן את עברו‪ ,‬ואם כן‪ ,‬האם זה משהו הכרחי או בר תרומה למצבם‬
‫הנוכחי‪ .‬יכול להוביל לשיפור תפקודם ולהבנה עצמית‪.‬‬

‫‪Turner ,F.J. & Rowe, W. S. (2013). 101 Social work clinical techniques.‬‬
‫‪ - .Pp.371-374. New York: Oxford University Press‬מסגור מחדש‬
‫המטופל מעניק שם חדש או מתייג מחדש היבט בהתנהגות שלו או של מישהו משמעותי בחייו או של פן‬
‫מסוים בחייו‪ .‬המטרות‪ .1 :‬לעזור למטופל לקבל נקודת מבט שונה על ההתנהגות שלו ולהבין אותה בצורה‬
‫טובה יותר ‪ . 2‬לשנות את ההתנהגות שלו או של מישהו אתו הוא בקשר‪ .‬מבוסס על המציאות היומיומית‬
‫שמה שאנחנו אומרים משפיע על התפיסות והתגובות שלנו‪ .‬איך?‪ -‬במקום לחפש רק אפשרות חלופית אחת‬
‫אנחנו עוזרים למטופל לחשוב על כמה הסברים או פרשנויות להתנהגות ולעזור לו לתייג אותם‪ .‬מקבץ של‬
‫חלופות אפשריות יכול לשמש להחלשת תגובה קיימת ולשנות את הדפוס ההתנהגות הקבוע‪.‬‬

‫‪Turner ,F.J. & Rowe, W. S. (2013). 101 Social work clinical techniques.‬‬
‫‪ - .Pp.411-414. New York: Oxford University Press‬חשיפה אישית‬
 ‫המטפל בוחר לשתף דברים אישיים כדרך לעזור למטופל לעשות תהליך טיפולי אפקטיבי יותר‪ .‬תפיסת‬
‫האדם לאינדיבידואל עם ערכים ותרבות‪ .‬דרך ליצור אמון וביטחון בקשר‪ .‬בכך שהמטפל ישתף את המטופל‬
‫יוכל להעביר לו מסר כי גם הוא אנושי וכי הוא יכול לסמוך על המטפל שיוכל להבין אותו‪ .‬לפעמים מטופל‬
‫יצטרך לדעת דברים כמו סטטוס נישואים‪ ,‬תרבות או שורשים אתניים‪ ,‬מידת או סוג הכשרה‪ ,‬אוריינטציה‬
‫תיאורטית וכדומה‪ .‬כאשר המטפל מספר על עצמו זה עשוי לתת לחייו רמה של מציאות‪ ,‬ולמטופל תחושת‬
‫ביטחון בקשר למטפל כאדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מידה של מודעות לכך שהסיטואציה שלו בנויה על מרכיבים מסוימים‬
‫של היסטוריית החיים של המטפל עצמו‪ .‬שימוש לא נכון‪ :‬יוביל לאפקט הפוך‪ -‬הקטנת מודעות עצמית‪ ,‬עלול‬
‫לפגוע באמון ובאובייקטיביות והקטנת הסיפור האישי של המטופל‪ .‬המטפל ישתף תוך שיקול דעת האם‬
‫הדבר יסייע למטופל‪ .‬איך? ‪ -‬תוך התבססות על ההכרות עם המטופל כולל דפוסים ותרבות‪ .‬כמו כן‪ -‬שיקול‬
‫דעת לגבי מה יועיל‪.‬‬

‫;‪Lang, G., Van Der Molen, H., Trower, P., & Look, R., (1990) Problem clarification‬‬
‫‪Gaining new insights. In Personal Conversations: Roles and Skills for Counsellors. Chap‬‬
‫‪ – . 7 , London: Routledge‬אמפתיה מתקדמת‪ ,‬פרשנות‪ ,‬מסוגר מחדש ודוגמא אישית‪.‬‬
‫פרשנות‪ :‬דרך לתאר מידע קיים בשאיפה לתובנות ביחס לדברים‪ -‬נתינת מסגרת פסיכולוגית על מנת‬
‫להסביר‪ .‬נמצאת על רצף ‪ :‬פרשניות קרובות‪ -‬נמצא במודע‪ ,‬פרשנויות רחוקות‪ -‬נמצא בתת מודע‪ .‬פרשנות‬
‫היא רק אפשרות להסברת המצב‪ .‬איך? ‪ -‬יש להציגה בצורה של הנחה והשערה ולא בצורה החלטית‪.‬‬
‫בהתחלה המטפל שומר את הפרשנות לעצמו בגלל‪ .1 :‬עלול לטעות כי אין מספיק מידע עדיין ‪ .2‬יש לתת‬
‫למטופל הזדמנות לפרש לעצמו ולמצוא פתרונות ‪ .3‬בתחילת קשר אין אפשרות לקבל תובנות חדשות‪.‬‬
‫אמפתיה מתקדמת‪ :‬מעבר להבעת הבנה‪ ,‬המטפל נדרש למצוא את הרגשות שחבויים בסיפורו של הלקוח‪.‬‬
‫הוא עושה זאת ע"י‪ .1 :‬הקשבה וזיהוי בהתנהגות לא מילולית ‪ .2‬בחינת טון הדיבור ‪ .3‬חיבור חלקי סיפור‬
‫שונים‪ .‬עימות‪ :‬לתת למטופל מראה מציאותית‪ .‬איך?‪ -‬צריך להיעשות בטון שקט שמשדר שלא משדר‬
‫האשמה אלא לאפשר ללקוח לקבל את עצמו‪ .‬המטפל מדגיש נקודות חולשה‪ ,‬אך במבט קדימה מאפשר‬
‫התקדמות ומציאת נקודות חוזק‪ .‬מסגור מחדש‪ :‬ליצור הבניה חדשה וחיובית לחלקים בבעיה שבמקור‬
‫התייחסו אליהם כשליליים‪ ,‬יצירת מניע חיובי‪ .‬יש להשתמש במיומנות זו כשהמטופל מסביר את התנהגותו‬
‫בצורה שלילית‪ ,‬כשרגשותיו גורמים להחמרת הבעיה וכשהמטופל לא מוצא הסברים להתנהגותו תוצאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ראיית הלקוח השלילית משתנה ‪ .2‬זווית הסתכלות רחבה יותר‪ ‬קל יותר להגיע לפתרון ‪ .3‬ניתן לשנות‬
‫התנהגות לא רצויה שגרמה לבעיה‪ .‬דוגמאות עצמיות‪ :‬שיתוף המטופל בחוויות המטפל‪ .‬חשוב שהמטפל לא‬
‫יהפוך למרכז השיחה‪ .‬פונקציות‪ .1:‬מקרב ומחזק את הקשר ע"י חוויה משותפת ‪ .2‬מגביר סיכוי לחשיפה‬
‫אישית של המטופל ‪ .3‬עוזר למטופל לבטא במילים דברים שהוא לא מסוגל‪ .‬ישירות‪ :‬דיון פתוח ביחד ל'כאן‬
‫ועכשיו'‪ .‬פונקציות‪ .1 :‬מגביר שיתוף פעולה ‪ .2‬נותן למטופל פידבק ביחס לתוצאות של התנהגותו‪.‬‬
‫אמפתיה מתקדמת‪ :‬מעניקה הבחנה חדה וחיובית יותר על הבעיה‪ .‬המטפל לא רק מראה הבנה ע"י‬
‫רפלקציה מדויקת על הרגשות שהמטופל מבטא‪ ,‬אלא גם באמצעות חשיפה של טון רגשי חצי‪-‬חבוי בסיפור‬
‫של המטופל (התנהגות לא מילולית )‪ .‬השימוש באמפתיה מתקדמת היא דרך אחת לסדר את המידע‬
‫שהמטופל נותן באופן שבו הוא מקבל נקודת מבט רחבה ושונה יותר על הבעיות שלו‪ .‬המטפל יכול ליצור‬
‫קישור בין חלקים שונים של התצרף וכך לזהות צורך ברגשות חבויים‪ .‬איך?‪ -‬כאשר המטפל נותן מידע כזה‬
‫בחזרה (כמו טון דיבור חבוי) למטופל זה נותן לו התבוננות על דברים שלא הצליח לראות באופן מידי בעבר‪.‬‬
‫דרך נוספת לבטא אמפתיה מתקדמת היא דרך סיכום‪ :‬יכול לשמש להציג למטופל רגשות‪ ,‬חוויות‬
‫והתנהגויות מרכזיים‪ .‬תכונות חדשות שנרכשו של הבנות על עצמו והדרישות המקבילות שלהן לפעולה‪,‬‬
 ‫והעבודה על תוכניות הפעולה בעצמן במושגים של תכנון והוצאה לפועל‪ ,‬הצלחות וכישלונות‪ .‬המטפל יכול‬
‫ליידע את המטופל שהוא בעצמו עשוי להשתמש בסיכום כזה‪ ,‬או שהוא יכול ללמדו כיצד לעשות זאת‪.‬‬
‫‪Gambrill, E. (2013). Interpersonal helping skills. In Social Work Practice: A Critical‬‬
‫‪ – .Thinking Guide (3rd edition)  (352-354). New York: Oxford University Press‬עימות‪,‬‬
‫פרשנות וחשיפה אישית‬

‫עימות‪ :‬הזמנה למטפל לבחון צורה כלשהי של התנהגות שנראית כמביסה את עצמה או מזיקה לאחרים‬
‫ובמקרה הצורך יש לשנות את ההתנהגות הזו‪ .‬מטרות‪ :‬לעזור לפונה להגביר את המודעות שלו לפערים‬
‫בהתנהגות‪ .‬איך? ‪ -‬צריך לברר האם יש הסכמה בין שני הצדדים ושניהם יודעים מה המשימה שיש‬
‫לעשותה‪ .‬מומלץ להזכיר ללקוח שהוא יצטרך לשאת בחלק מהאחריות לשם השגת התוצאות הרצויות‬
‫ולהזדהות עם המאמץ שכרוך בכך‪ .‬דיונים על פערים עשויים לעודד ציפיות מועילות ודרכי התמודדות‬
‫חדשים‪ .‬יש להיזהר מפני שימוש מרובה במיומנות זו בעת בטיפול‪ .‬יש להימנע מהעברת ביקורת והעברת‬
‫הרצאות למטופל מכיוון שהתנהגות כזו עלולה להשפיע לרעה על הקשר‪ .‬פרשנות‪ :‬מתייחסת לדברים‬
‫הנאמרים או מובעים באופן מרומז ולכן‪ ,‬הם נבדלים מתגובות הקשבה‪ .‬עשויות לעזור לפונים להבין‬
‫קשרים בין אירועים‪ ,‬לשקול רגשות והתנהגויות מנקודת מבט אחרת ולפעול בצורה יעלה יותר בחיים‬
‫האמיתיים‪ .‬איך? ‪ -‬רק כשבטוחים אלא אם מדובר ברגע דרמטי ‪ +‬להימנע מפרשנות בטרם עת‪ ‬יוביל‬
‫לתגובות שליליות‪ .‬חשיפה אישית‪ :‬שיתוף מידע אודות עצמך יכול לשרת מספר מטרות‪ .1 :‬מעודד לקוחות‬
‫לשתף מידע או להיראות כנגיש עבורם ‪ .2‬נרמול תחושות ‪ .3‬קידום השיחה‪ .‬יכולה לשמש כמתארת דרכים‬
‫חדשות להסתכלות על מצבים מסוימים שקורים‪ .‬מיומנות שדורשת מציאת איזון‪ -‬לא מעט מדי ולא יותר‬
‫מדי‪ .‬חשיפות עצמיות שאינן ק שורות למטרות הטיפול הן אינן הולמות ורצוי לוותר עליהן‪.‬‬