‫‪16.3.

2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫שיחה על דמותו ודרכו ההלכתית המיוחדת של רבי משה פיינשטיין‪ ,‬בעל‬

‫ה"אגרות משה"‪ ,‬עם נכדו ועורך כתביו‪ ,‬הרב שבתי אברהם הכהן‬
‫רפפורט‪ ,‬ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן‬
‫הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל היה אומר‪ ,‬בחיוך‪ ,‬ש"למרבה הפלא לי‬
‫קוראים 'הרב' ]=זה היה כינויו של הגרי"ד בפי כל[‪ ,‬ואילו לר' משה קוראים‬
‫'הראש‪-‬ישיבה'…"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬הגם שרבי משה פיינשטיין זצ"ל כיהן ברמה כראש ישיבת "תפארת‬
‫ירושלים" והעמיד תלמידים לאלפים ולרבבות – הוא היה בראש ובראשונה מורה‬
‫הלכה‪ ,‬ולא סתם מורה הלכה‪ ,‬אלא המורה הגדול בה"א הידיעה‪ :‬מי שנתפרסם בכל‬
‫מרחבי תבל‪ ,‬בכל החוגים והקהילות‪ ,‬כאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות; מי‬
‫שחיבורו המפורסם "אגרות משה" )שמונה חלקים(‪ ,‬שהוא אסיפת התשובות שכתב‬
‫לשואלים אותו בהלכה – נחשב כאחד מספרי ההלכה החשובים ביותר שנכתבו‬
‫בדורות האחרונים‪ ,‬ומהווה חלק חיוני בלתי נפרד בכל נתיבי הפסיקה של רב מורה‬
‫הוראה בדורנו‪.‬‬
‫הנה שיחה שקיימתי עם בעל‪-‬נכדתו ועורך כתביו‪ ,‬הגאון רבי שבתי אברהם הכהן‬
‫רפפורט שליט"א‪ ,‬ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן שברמת‪-‬גן‪,‬‬
‫על דמותו ועל דרכו ההלכתית המיוחדת של ר' משה זצ"ל שהפכה אותו לגדול‬
‫המשיבים בדורנו ולמי שתלמידי חכמים מכל החוגים מסתמכים על פסיקתו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 1/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫אני משוחח עם הרב שבתי רפופורט‬

‫הגר"מ פיינשטיין זצ"ל נולד בעיירה אזדה שברוסיה הלבנה בז' אדר תרנ"ה‬
‫)‪ .(1895‬כבן למשפחת רבנים מיוחסת הוא למד בישיבות )אצל הגאון רבי איסר‬
‫זלמן מלצר זצ"ל בעל "אבן האזל" בסלוצק ואצל הגאון רבי פסח מקוברין זצ"ל(‪,‬‬
‫וגם אצל אביו הגאון רבי דוד פיינשטיין זצ"ל‪ ,‬רבה של אזדה‪ ,‬ואצל דודו רבי יעקב‬
‫קטנרוביץ זצ"ל‪ .‬הוא כיהן ברבנות בלובן )גם היא ברוסיה הלבנה( ובאזדה‪ ,‬עד‬
‫הגירתו לארצות הברית‪ ,‬בעקבות לחצי המשטר הקומוניסטי‪ .‬בארצות הברית הקים‬
‫את ישיבת "תפארת ירושלים" בסטטן‪-‬איילנד‪ ,‬שהפכה בהנהגתו לאחת הישיבות‬
‫המעולות במדינה‪ ,‬בה טרם התבססו אז מוסדות תורה רבים‪.‬‬
‫אביו‪ ,‬הגאון רבי דוד פיינשטיין‪ ,‬היה נינו של הגאון רבי אברהם זצ"ל אחיו של‬
‫הגר"א מוולינא‪ ,‬מחבר ספר מעלות התורה‪ ,‬ובכך התייחס למחבר "באר הגולה"‪.‬‬
‫"הסבא‪ ,‬ר' משה"‪ ,‬אומר לנו הרב רפפורט בפתח שיחתנו‪" ,‬היה מספר שסבתו של‬
‫אביו – מרת רחל עליה השלום – שהייתה ילידת העיר ליאזני‪ ,‬עירו של כ"ק‬
‫אדמו"ר הזקן בעל התניא זצ"ל‪ ,‬נודעה מילדותה בכשרונותיה ובאהבתה ללימוד‬
‫התורה‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬פנה אביה לאדמו"ר הזקן בבקשת עצה כיצד לנהוג בה‪ .‬אדמו"ר‬
‫הזקן הסכים שהיא תלמד ב"חדר" עם טובי הילדים שם‪ ,‬וכך הווה‪ ,‬שהיא נכנסה‬
‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 2/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫ללמוד ב"חדר" כשהיא יושבת בירכתי החדר‪ .‬המעניין הוא‪ ,‬שאחד ומיוחד מתלמידי‬
‫ה"חדר" היה נכדו של בעל התניא‪ ,‬כ"ק אדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש‬
‫זצ"ל…"‪.‬‬

‫הגר"מ אולי סיפר איך נודע לו הדבר?‬

‫"כן‪ .‬הוא סיפר‪ ,‬שעובדה זו נודעה לו כאשר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע ביקשה לכנס‬
‫אסיפה של רבני רוסיה‪ .‬משלחת של רבני חב"ד אליו ואל אחיו הג"ר מרדכי זצ"ל‬
‫גאב"ד שקלאוו בהזמנה להשתתף באסיפה‪ .‬ואז אמרו לו הרבנים שסבתו למדה‬
‫ב"חדר" אחד עם אדמו"ר בעל הצמח צדק וסיפרו את הסיפור הנ"ל…"‪.‬‬
‫]"אגב‪ ,‬אם כבר מדברים בנושא‪ ,‬הלוא יחסי הקרבה ההדוקים שהיו בינו לבין כ"ק‬
‫האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ידועים לכל והם מן המפורסמות‪ ,‬וגם ידוע שהרבי‬
‫זצ"ל היה שולח הרבה אנשים שהיו להם שאלות חמורות בהלכה אל ר' משה‪.‬‬
‫זכורני‪ ,‬אשר פעם אחת שאלתי את ר' משה על הרבי‪ ,‬ואז הפליא מאוד בשבח מעלת‬
‫הענווה של הרבי‪ .‬בין היתר סיפר‪ ,‬שפעם הייתה אסיפה שהרבי ור' משה השתתפו‬
‫בה‪ ,‬וכשהוא נכנס – עמד הרבי לכבודו‪ .‬ר' משה מאוד התפעל מהדבר הזה‪" .‬תראה‬
‫איזו ענווה"‪ ,‬כך אמר לי"[‪.‬‬
‫"בנוסף לכך‪ ,‬הייתה לו לר' משה גם קרבת נפש לחסידים ולחסידות באופן כללי‪.‬‬
‫דומני שלעובדה מסוימת הייתה השפעה ניכרת לקרבת נפש מיוחדת זו‪ .‬כשהיה ילד‬
‫כבן שש‪ ,‬ביצעו הגויים פוגרום בעיירה אזדה‪ ,‬ובעקבות זאת המשפחה נמלטה ממנה‬
‫לתקופה כבת ששה שבועות‪ .‬במהלך אותה תקופה‪ ,‬בא למקום רב אחר ומינה עצמו‬
‫בחוזק יד כרב העיר‪ ,‬והתחיל להתפלל בבית הכנסת של העיירה תוך שהוא מתיישב‬
‫על מקומו של הרב‪ .‬כשאביו של ר' משה‪ ,‬ר' דוד )שהיה רב העיירה(‪ ,‬חזר לאזדה‬
‫– לא רצה להחזיק במחלוקת‪ ,‬ולמרות שאנשי העיירה ראו אותו כרבם‪ ,‬הלך‬
‫להתפלל בבית המדרש החסידי בעיר‪ .‬בבית מדרש זה גדל ר' משה‪ .‬זו הייתה אפוא‬
‫ה"גירסא דינקותא" שלו‪ ,‬בית המדרש החסידי‪ ,‬וראשית חינוכו זו גרמה לו להיות‬
‫קרוב קרבת נפש גם אצל החסידים…‪.‬‬

‫מה מלמדת המילה "איתמר"…‬

‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 3/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫מה ידוע לנו עוד על ימי ילדותו?‬

‫"אספר לך סיפור מעניין מימי ילדותו‪ ,‬סיפור שהוא מצד אחד פשוט מאוד ומצד שני‬
‫עמוק מאוד‪:‬‬
‫"לפני כניסתו לחדר כדי ללמוד גמרא‪ ,‬לימד אותו אביו את המקרא כולו )אגב‪ :‬את‬
‫כל ימיו היה מתחיל בלימוד שני פרקי מקרא‪ ,‬והיה בקי נפלא בתנ"ך ומפרשיו(‪.‬‬
‫ביום כניסתו לחדר שאל המלמד את התלמידים מי מהם יכול לקרוא את אחת‬
‫המילים שבגמרא‪ ,‬והראה באצבעו על מילת "איתמר"‪ .‬ר' משה אמר שהוא מכיר‬
‫את המילה – וקרא איתמר כשהתי"ו והמי"ם בקמץ – וביאר שהוא בנו של אהרן‬
‫הכהן‪ .‬כל התלמידים האחרים שהיו מבוגרים ממנו ולמדו כבר גמרא פרצו בצחוק‪.‬‬
‫המלמד אמר שלא יצחקו ממנו‪ ,‬כיוון שהוא רגיל מבית אביו בלימוד תורה שבכתב‪,‬‬
‫ושם מילה זו נקראת באמת בשני קמצים‪.‬‬
‫"המעניין הוא‪ ,‬מה שר' משה הוסיף כשסיפר את הסיפור הזה‪ ,‬שממעשה זה למד‬
‫שני דברים‪:‬‬
‫"האחד – להתבונן בכל שאלה מצדדים שונים ומהיבטים נוספים ולחפש תמיד‬
‫אחרי הסבר שלא נודע עד עתה שאולי הוא מבאר את העניין טוב יותר‪ ,‬ולא ללכת‬
‫"בעיניים עצומות" אחרי ההשקפה הראשונה‪ ,‬וגם לא לחשוב שכבר כל צדדי‬
‫העניין יודעים לו וממילא יש ביאור אחד‪ .‬הרי הוא‪ ,‬באותו מעשה‪ ,‬הכיר את המילה‬
‫"איתמר" ולכן היה ברור לו שזו המשמעות )בנו של אהרן הכהן(‪ ,‬כמו שהיה רגיל‪,‬‬
‫והנה לפתע גילה משמעות נוספת למילה זו‪ .‬הוא טעה בפירוש המילה‪ ,‬אף שהיה‬
‫משוכנע שהוא יודע את הפירוש הנכון‪ ,‬וזאת מפני שהתעלם מן ההנחה שבגמרא‬
‫יש למילה זו פירוש אחר מאשר במקרה‪ .‬ובאופן זה של בדיקת ההנחות היסודיות‬
‫מחדש היה ניגש גם ללימוד התורה וגם לפסיקת ההלכה‪.‬‬
‫"השני‪ ,‬משום שצחוק חבריו פגע בו כל כך – הוא הקפיד ונזהר כל ימי חייו באופן‬
‫מיוחד ביותר שלא ללעוג לאדם אחר ולא לבזותו בשום אופן‪ ,‬אף כשאותו אחד‬
‫דיבר דברים חסרי טעם‪ .‬כך קבע מאורע זה מיום כניסתו ללימוד הגמרא‪ ,‬את דרכו‬
‫הן בלימוד ובפסק והן בהנהגה שבין אדם לחברו…"‪.‬‬

‫מליובאן לאמריקה‬
‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 4/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫איך נהפך יהודי תלמיד חכם ורב מעיירה ברוסיה‪ ,‬שהיגר בגיל לא כל כך צעיר‬
‫לארצות הברית‪ ,‬לאחד מגדולי הפוסקים שבכל הדורות? מה גרם לסמכותו‬
‫הבלתי מעורערת כמי שפסיקתו נשמעת מקצה הארץ ועד קצהו השני? למי‬
‫שעיון ההלכה ופסיקת ההלכה של תלמידי חכמים מכל הסוגים עוברת דרך‬
‫הלימוד בספריו?‬
‫"קודם כל צריך להבין‪ ,‬שר' משה היה גאון כפשוטו ממש‪ ,‬בלי מליצות ובלי‬
‫גוזמאות‪ .‬הייתה לו הבנה עמוקה מאוד‪ ,‬זיכרון אדיר ותפיסה מהירה ביותר‪ .‬אספר‬
‫לך משהו שאולי ימחיש לך עד כמה הוא היה מהיר וחד תפיסה‪ .‬בימי זקנותו ר'‬
‫משה לקה בניוון ברשתית‪ ,‬והראייה קשתה עליו מאוד‪ ,‬וכדי ללמוד בספרים נאלץ‬
‫להשתמש ב"זכוכית‪-‬מגדלת" ובאביזרי ראייה נוספים‪ .‬באחת הפעמים ששהיתי‬
‫במחיצתו אמר לי בעצב‪ :‬עד עכשיו יכול הייתי לראות עמוד גמרא בפעם אחת‪,‬‬
‫ועכשיו מאולץ אני לראות שורה שורה…‬
‫ועוד דוגמה‪ :‬בשבתות למד דף יומי‪ .‬באותה שבת שאני מדבר עליה‪ ,‬למד במסכת‬
‫גיטין‪ .‬אני יושב סמוך אליו‪ ,‬וממש עכשיו למד את הדף‪ ,‬והנה תוך דקות מועטות‬
‫ביותר‪ ,‬כהרף עין ממש‪ ,‬וכבר היו לו עשרות הערות והארות בלימודו‪ .‬התפיסה שלו‬
‫וכוח ההיקש והחדירה לפרטים הייתה‪ ,‬אם כן‪ ,‬עמוקה מאוד ומהירה מאוד‪ .‬ביחד עם‬
‫זאת‪ ,‬באורח שהוא אולי אפילו מפליא‪ ,‬עם היותו מהיר‪ ,‬סוג העמל שהיה לו בלימוד‬
‫התורה היה איטי מאוד‪ .‬היה בו כמין שילוב של שתי תכונות שונות‪.‬‬
‫"לא פלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שאנשים שהתוודעו אל תכונותיו החלו פונים אליו שיורה להם‬
‫הלכה‪ ,‬ולאט לאט הלך שמעו ונתפרסם בכל העולם‪.‬‬
‫"זאת נקודה אחת‪ .‬ויש עוד נקודה בדבר זה‪ ,‬והיא קשורה לצורת פסיקת ההלכה‬
‫שלו"‪.‬‬
‫מה זאת אומרת? פסיקת ההלכה שלו הייתה פסיקה אחרת? במה?‬
‫"תראה‪ ,‬ר' משה הגיע מעולם שהיה שונה בתכלית השינוי מהעולם אליו היגר‪.‬‬
‫דומני‪ ,‬שמיותר להסביר עד כמה עצום היה הפער וההבדל שבין העיירה ברוסיה‬
‫הלבנה‪ ,‬לבין ארצות הברית של אמריקה‪ .‬ארצות הברית‪ ,‬כהיום כן אז‪ ,‬הייתה‬
‫הסמל של החדשנות‪ ,‬של המודרניות‪ ,‬של המהפכנות התרבותית‪ .‬עולם של שפע‪,‬‬
‫נטול מסורת‪ ,‬בו הקהילה הייתה מושג וולונטרי‪.‬‬
‫"כשפוגשים כזה הבדל‪ ,‬כזה פער אדיר‪ ,‬אפשר להתמודד עמו בשתי צורות‪.‬‬
‫אפשרות ראשונה היא‪ ,‬להתעלם לחלוטין מהעולם החדש‪ ,‬ואם יש צורך הלכתי‬
‫דחוף להתמודד עם שאלות חדשות – הדבר נעשה באופן עקיף‪ ,‬תוך הבעת תחושת‬ ‫‪‬‬
‫תרעומת סמויה על המצב החדש‪ .‬ויש אפשרות נוספת‪ ,‬שהיא מן הסתם יותר‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 5/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫מאתגרת‪ ,‬להתמודד באופן ישיר עם המציאות החדשה‪" ,‬להביט בה בעיניים"‪,‬‬

‫ולקבוע את ההלכה בהתאם למצב הנתון‪ .‬ר' משה בחר בדרך השנייה‪ .‬הוא לקח את‬
‫אותה מסורת פסיקה‪ ,‬את אותו עולם למדני בו גדל ברוסיה הלבנה‪ ,‬והתעקש לשתול‬
‫אותו מחדש באדמה החדשה‪ .‬במקום להתעלם מהעולם החדש והמבלבל‪ ,‬התייחס‬
‫אליו ר' משהו כאל המציאות הנתונה‪ ,‬אליה יש לתת מענה הלכתי ותורני‪.‬‬
‫"בנוסף לכך‪ ,‬היה עוד מרכיב חשוב מאוד בעולם הפסיקה של ר' משה‪ :‬תחושת‬
‫האחריות‪ .‬הוא לא פסק רק בגלל ששאלו אותו ומפני שהתבקש להביע דעתו‬
‫בנושא כזה או אחר‪ .‬הוא גם חש אחריות לפסוק לאמיתה של תורה ולהכריע את‬
‫הדבר באופן שיהיה מכוון אל האמת‪.‬‬
‫"בקרב אנשים שהבחינו בכל זאת התעוררה הערכה ורגשי אמון לר' משה‪ ,‬מה‬
‫שכמובן הגדיל את סמכותו ההלכתית עד שנהפך לאחד מגדולי המשיבים בדורו"‪.‬‬

‫איך לפסוק הלכה?‬

‫אתה אומר שר' משה חתר להכריע "באופן שיהיה מכוון אל האמת"‪ .‬וזה‬
‫מעלה את השאלה הבאה‪ :‬לכאורה כל רב שמחויב לשמירת תורה ומצוות‬
‫ומכריע הלכה – פוסק באופן שמכוון אל האמת‪ :‬הוא לומד את ההלכה ומכריע‬
‫כפי מה שנראה לו‪ .‬מה שייך כאן "שיהיה מכוון אל האמת"?‬
‫"אסביר את דבריי‪ .‬לר' משה הייתה שיטה הלכתית עקבית שבה דגל ועל פיה פעל‪.‬‬
‫לפי השיטה הזאת‪ ,‬כשמעיינים בדבר הלכה צריכים להשתחרר משתי מעטפות‬
‫שיכול הרב הפוסק‪ ,‬התלמיד חכם‪ ,‬להתעטף בהן‪ .‬שתי מעטפות אלו נמצאים‬
‫בקטבים השונים של הסקאלה‪ .‬מעטפה אחת שיכולה לעטוף את הפוסק‪ ,‬היא‬
‫מעטפה של "שיקולים זרים"‪ .‬מעטפה שנייה שיכולה לעטוף את הפוסק היא מערכת‬
‫מושגית "טהורה" שאי אפשר להוציא ממנה הלכה למעשה‪ ,‬והנסיון להוציא ממנה‬
‫הלכה למעשה עלול להיות מעשה לא נכון הלכתית‪.‬‬
‫"כשאני אומר מערכת מושגית טהורה‪ ,‬אני מתכוון למשל לדרך הלימוד בעולם‬
‫הישיבות‪ ,‬במיוחד אחרי הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל‪ .‬נכדו‪ ,‬הגרי"ד‪ ,‬הגדיר את‬
‫דרך הלימוד של סבו הגדול במילים הבאות‪' :‬מי ניחש כי יבוא יום ועניינים אלה‬
‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 6/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫ישתחררו מכבלי העובדתיות‪ ,‬הסברי חוץ וסברות בעל‪-‬בתיות וייעשו דברי הגות‬
‫מופשטים ומושגים מסודרים המצטרפים לשיטה אחידה בעלת רציפות ועקיבות… '‬
‫)מה דודך מדוד‪ ,‬עמ' ‪.(80‬‬
‫"אם מסתכלים מההיבט של בחינת יגדיל תורה ויאדיר – הלוא אין שיעור לגודל‬
‫ועוצם התרומה של הגישה הזאת ביהדות‪ .‬אבל בכל הנוגע להלכה למעשה‪ ,‬נדרשת‬
‫זהירות רבה להשתמש בדרך הזאת‪.‬‬
‫"ולמעשה‪ ,‬ר' משה היה התגלמות של ההיפוך מגישה זו‪ .‬אין אצלו "מושג הלכתי‬
‫טהור" שאינו קשור לעובדות‪ ,‬למציאות‪ ,‬לריאליה‪ ,‬להלכה למעשה‪ .‬להיפך‪ ,‬כל‬
‫דבר במציאות קשור להלכה‪ ,‬כי תפקידה של ההלכה היא להורות את דבר ה' איך‬
‫לנהוג במצבי החיים‪ ,‬והפוך בה והפוך בה דכולה בה"‪.‬‬
‫איך באמת לומדים מהספרים את ההלכה במצבי חיים חדשים?‬
‫"זהו בדיוק הצד השני שבשיטה ההלכתית של ר' משה‪ .‬יש אפשרות‪ ,‬ויש גם‬
‫שפוסקים כך‪ ,‬שניגשים אל פסק ההלכה כשבלב כבר קיימת מחשבה קדומה‪ ,‬הנחה‬
‫מוקדמת‪ ,‬נטיית לב‪ ,‬כמין מתווה דרך כיצד סבורים הם שעליהם לפסוק את ההלכה‪,‬‬
‫ומה שבעצם נשאר הוא רק למצוא את ההוכחות‪ .‬ובאמת כך גם מתרחש בפועל‪,‬‬
‫שכפי מה אותה הנחה מוקדמת – זה מה שהם אכן מוצאים בספרים‪.‬‬
‫"תופעה כזו אני מכנה בשם‪" :‬שיקולים זרים"‪ .‬כי העובדה שנטיית הלב שלהם או‬
‫המחשבה הקדומה שלהם‪ ,‬עוד בטרם עיינו בדבר ההלכה‪ ,‬שכך וכך צריך לפסוק –‬
‫ייתכן שהיא נובעת מכל מיני השפעות זרות‪ .‬ולא בהכרח מדברי ההלכה עצמה‪.‬‬
‫"לפי ר' משה‪ ,‬כשבאה שאלה הלכתית או בעיה שצריכה להידון מן הבחינה‬
‫התורנית‪ ,‬צריך לגשת אל הבעיה באופן נקי לחלוטין‪ ,‬להוריד כל השיקולים הזרים‬
‫)"הרגשים" ואינטואיציות וכיו"ב ובוודאי בעניינים שהם פוליטיים…(‪ ,‬ופשוט‬
‫לפתוח את המקורות ולראות מה יש להם לומר בעניין זה‪ ,‬באמצעות הפעלת שיקול‬
‫דעת ולמידה עניינית לגמרי‪ ,‬נקייה מכל מחשבה אישית‪ .‬לראות ולהבין באמת מה‬
‫כתוב בספרים ומה יוצא מהכתוב בספרים ולפי זה להחליט ולהכריע‪.‬‬
‫"ואתן לך דוגמה‪ :‬בשנת תרצ"ב סגרו השלטונות הסובייטים את המקווה שבעיירה‬
‫ליובאן‪ ,‬כביכול בחמת החשש לבריאות הציבור שקיימת ברחיצה במבנה לא‬
‫היגייני‪ .‬הם הרסו את הבניין ובנו תחתיו מרחץ שאמור היה לשמש גברים ונשים‬
‫יחד‪.‬‬
‫"ר' משה נטל עצה ממה שדרשו רז"ל )שמו"ר פ"א כ"ח( על הפסוק "וירא‬
‫בסבלותם" – ראה משה שאין להם מנוחה הלך ואמר לפרעה‪ :‬מי שיש לו עבד אם‬
‫‪‬‬
‫אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת‪ ,‬ואלו עבדיך‪ ,‬אם אין אתה מניח להם יום אחד‬
‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 7/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫בשבוע הם מתים‪ .‬אמר לו ]פרעה[‪ :‬לך ועשה להן כמו שתאמר‪.‬‬

‫"בצר לו‪ ,‬שם ר' משה נפשו בכפו‪ ,‬ניגש אל שלטונות העיר ואמר להם‪ :‬אין אני בא‬
‫לחלוק על עקרונות המוסריים החדשים שלכם‪ ,‬אפשר שהם טובים עבורכם‪ .‬אבל‬
‫היהודים הם עם שמרן שלא יוכל לחיות עם עקרונות כאלה‪ ,‬וודאי שלא בדור הזה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬באם הרחצה תהיה משותפת לגברים ונשים היהודים לא יתרחצו כלל‪,‬‬
‫ותפרוצנה בעיר מחלות מידבקות‪ .‬לכן צריך לאפשר רחצה נפרדת לפחות פעם‬
‫בשבוע‪ .‬השלטונות קיבלו את הטענה הזו‪.‬‬
‫"העניין שעמד מאחורי הדבר היה‪ ,‬שאחד המהנדסים שבנה את בית המרחץ‪ ,‬הסכים‬
‫להתקין בסתר שינוי בדרך אספקת המים למרחץ על פי הוראותיו של ר' משה‪ ,‬כך‬
‫שאפשר היה להכשיר כמקווה בשעת הדחק‪.‬‬
‫"בפרשה זו היה צורך להתמודד עם שתי בעיות‪ :‬ראשית‪ ,‬עצם כשרות המקווה‬
‫)ראה אג"מ יו"ד ח"א סי' קיט‪-‬כ(; ושנית‪ ,‬כפי שמתאר זאת ר' משה עצמו‪:‬‬
‫"בעירנו ליובאן אחרי שעלה בידינו בחסד השי"ת לתקן מקוה בימי הגזרה בבית‬
‫המרחץ של המושלים באופן שלא הכירו שהוא מקווה כשרה ארע שהתחילו לחמם‬
‫המרחץ רק בשבת והבלן היה ישראל וממילא גם המקווה התחממה בתערובות חמין‬
‫שהתחממו בשבת על ידי ישראל‪ ,‬ונשאלתי אם רשאיות הנשים לטבול בה והוא‬
‫שעת הדחק גדול שאין מקום אחר לטבול שם" )אג"מ או"ח ח"א סי' קכו(‪.‬‬
‫"כשרואים בפנים התשובות כיצד ר' משה ניגש לפתור שתי בעיות הלכתיות אלו‪,‬‬
‫רואים בפירוש שהוא ניגש לשאלה ב"ידיים נקיות" ו"בראש נקי"‪ .‬נכון‪ ,‬הוא היה‬
‫מודע היטב לקושי העובדתי‪ ,‬למצב הנורא‪ ,‬לשעת הדחק הגדולה‪ .‬זה הרי רלוונטי‬
‫לגבי פסיקת ההלכה‪ ,‬כי לפעמים יש הלכות המבוססות על החמרה‪ ,‬שבשעת הדחק‬
‫גדול ניתן לקהל בדבר‪ .‬אבל – כל הדיון מתחיל מהתחלה‪ ,‬במנותק מכל ההרגשות‬
‫ומכל הסברות והנטיות החוץ‪-‬הלכתיות‪ .‬הוא לומד תחילה ביסודיות כל הדינים מכל‬
‫המקורות ראשונים גם אחרונים‪ ,‬ורק אחר כך מגיע למסקנה ההלכתית הנובעת‬
‫מדיון ענייני בכתוב‪.‬‬
‫"לכאורה אפשר לשאול‪ :‬הלוא מדובר כאן בשעת הדחק הכי גדולה‪ ,‬במצב עגום‬
‫ביותר‪ ,‬שאין כל ברירה אחרת – ואם כן‪ ,‬מה יש לדון כאן כל כך ביסודיות וכל כך‬
‫באריכות? הלוא ניתן לחפש להקל בכל דרך ובאופן קצר יותר ויסודי פחות‪ ,‬אבל‬
‫זה לא ר' משה‪ .‬כי העובדה שהנטייה הנפשית האינסטינקטיבית להקל בכזה מצב‪,‬‬
‫אינה אומרת בהכרח שזה אכן דין התורה בכזה מצב‪ .‬ואם אין מתוך ההלכה מקום‬
‫להקל‪ ,‬אז אי אפשר להקל‪ ,‬גם במצב שכזה"‪.‬‬
‫יש שטוענים שר' משה היה מיקל…‬
‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 8/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫"זו טעות יסודית בכל ההבנה את ר' משה‪ ,‬ואת דרכו ההלכתית‪ .‬אנשים שאומרים‬
‫כזה דבר או שלוקים בשטחיות‪ ,‬או שלוקים בשיקולים זרים… לר' משה היה מדד‬
‫אחד איך לפסוק הלכה‪ :‬לא המחשבה איך ייתפס בציבור‪ ,‬לא רצון קדום או דעה‬
‫קדומה או נטיית הלב‪ ,‬אלא דרך אחת ויחידה‪ :‬לבדוק בעיון‪ ,‬מתחיל מהגמרא ועד‬
‫לאחרונים‪ ,‬מה כתוב במקורות ולפי זה לפסוק‪ .‬אם עולה מהדברים לקולא‪ ,‬אז זה‬
‫מה שכתוב‪ ,‬ואי אפשר לכפות ההלכה את תחושת הבטן שלך שצריך להחמיר‪.‬‬
‫ואותו הדבר הוא גם להיפך‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬את ר' משה מעניין מה ההלכה אומרת‪,‬‬
‫ולא להכניס בתוך ההלכה שיקולים זרים )בין להקל ובין להחמיר("‪.‬‬

‫לא בשמים‬

‫כעת אינני מבין לאידך גיסא‪ :‬מי ערב שההבנה של הפוסק היא ההבנה הנכונה?‬
‫במילים אחרות‪ :‬איך בכלל‪ ,‬לפי שיטת הגר"מ‪ ,‬ניתן להכריע את האמת על יסוד‬
‫ההבנה האישית של הפוסק ועל פי העיון שלו במקורות?‬
‫"זו שאלה חשובה‪ ,‬ור' משה עצמו נדרש אליה בהקדמה שלו לאגרות משה חלק א‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬כך הוא שואל‪ ,‬היה ראוי לו להימנע מלהשיב למעשה‪ ,‬ובלשונו‪" :‬ואם כן‪,‬‬
‫כל שכן לקטני ערך כמוני שאין בי תורה וחכמה כראוי – שהיה לי למנוע מלהורות‬
‫לגמרי וכל שכן מלהעלות על הדפוס שהוא כהוראה לכל העולם"‪.‬‬
‫"אלא‪ ,‬כך הוא מסביר‪ ,‬אדרבה פה טמון כל העניין‪ .‬חכמי הדורות‪ ,‬כולל דורנו אנו‪,‬‬
‫מחויבים להורות את ההלכה אפילו שאילו חיו בזמן התלמוד לא היו נחשבים "כמי‬
‫שהגיעו להוראה"‪ .‬ולמרות "שיש ודאי לחוש אולי לא כיוונו אמיתות הדין כפי‬
‫שהוא בהאמת כלפי שמיא"‪ ,‬אבל כל היסוד של פסיקת ההלכה הוא "כפי שנראה‬
‫להחכם אחרי שעיין כראוי לברר ההלכה בש"ס ובפוסקים כפי כוחו בכובד ראש‬
‫וביראה מה' יתברך"‪ .‬ואם "נראה לו שכן הוא פסק הדין הוא האמת להוראה –‬
‫]הרי הוא[ מחויב להורות כן אף אם בעצם גליא כלפי שמיא שאינו כן האמת"‪.‬‬
‫"כלומר‪ :‬באמת שאם מדברים מצד אמיתות הדברים בעצמיותה‪ ,‬ייתכן שהפוסק לא‬
‫יגיע לאמת לאמיתה כפי שהיא בחכמתו של הקב"ה – אבל כיוון שהוא בדק את‬
‫הדברים ביראת שמיים ובצורה רצינית בכבוד ראש ובשיקול דעת כראוי‪ ,‬וזאת‬
‫המסקנה שהגיע אליה מתוך הדברים‪ ,‬הרי זאת חובתו ההלכתית לפסוק את‬
‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 9/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫ההלכה כפי מה שהבין‪ .‬ושוב‪ :‬זאת למרות שייתכן שהאמת לאמיתה אינה כן‪.‬‬
‫והסיבה היא‪ ,‬שכיוון שהתורה היא לא בשמים‪ ,‬ואין דרך אחרת להבין את ההלכה‬
‫לאמיתתה אם לא על ידי לימוד עיוני רציני נטול פניות ונטול שיקולים זרים‪.‬‬
‫"וממילא‪ ,‬אם הפוסק הגיע למסקנה זו ביושר ומתוך עיון רציני ביראת ה' נטול‬
‫שיקולים זרים ח"ו – הרי זאת היא ההלכה‪ ,‬ודברים אלו נחשבים בכלל דברי תורה‬
‫ובכלל "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"‪.‬‬
‫"ר' משה‪ ,‬אגב‪ ,‬מביא לדבריו )בין יתר הדברים( ראיה מעניינת מדברי הגמרא‬
‫במסכת שבת )קל‪ ,‬א(‪ .‬במשנה שם מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר לבין רבי‬
‫עקיבא‪ ,‬האם מכשירי מילה דוחים את השבת או לא‪ .‬לפי רבי אליעזר מכשירי מילה‬
‫דוחים את השבת )שמותר לטלטל סכיני המילה‪ ,‬למשל‪ ,‬ברשות הרבים בשבת‬
‫לצורך המילה(‪ ,‬ולפי רבי עקיבא – כל מה שאפשר להכינו לפני השבת‪ ,‬אסור‬
‫לעשותו בשבת‪ .‬והגמרא מספרת שהייתה עיר אחת בארץ ישראל שיושביה היו‬
‫נוהגים הלכה למעשה כדעת רבי אליעזר‪ ,‬שמכשירי מילה דוחים את השבת‪ ,‬וזאת‬
‫היפך ההלכה הפסוקה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הגמרא מציינת שתושבי אותה עיר היו מתים‬
‫בזמנם מחמת זקנה ולא מתו בה צעירים‪" .‬ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות‬
‫הרשעה גזרה על ישראל כל המילה‪ ,‬ועל אותה העיר לא גזרה"‪.‬‬
‫"תן דעתך‪ :‬אותם אנשי עיר פסקו הלכה מוטעית‪ ,‬ולפי האמת הלוא חיללו שבת‬
‫ודינם היה סקילה במזיד וחטאת בשוגג! אבל כיון שהגיעו למסקנה זו ביושר‬
‫וביראת שמים‪ ,‬הגם שטעו ולא כיוונו להאמת‪ ,‬לא רק שלא נענשו אלא אף זכו‬
‫לשכר"‪.‬‬
‫הרב רפופורט‬

‫"אז מה הוא עושה כל היום?!"‬

‫לסיום‪ ,‬תוכל אולי לספר איזשהו סיפור שמעיד על אישיותו של הגר"מ?‬

‫"פעם לוויתי אותו בביקור שערך במחנה‪-‬קיץ‪ .‬למדו אז במחנה מסכת ברכות‪ ,‬ור'‬
‫משה נתן שיעור בנושא הברכה על מה שמוכר בארץ כ"שלווה" )חיטה תפוחה‬
‫וממותקת(‪ .‬היה זה שיעור ארוך ומורכב‪ ,‬וחלק מהתלמידים נרדמו במהלכו…‬
‫"כשסיים‪ ,‬חלק מהתלמידים ניגשו אליו‪ .‬היו ששאלו שאלות על השיעור‪ ,‬ושמתי לב‬
‫לכך שהיו כמה שביקשו ממנו שיכתוב את השיעור‪ .‬בעיניי היה הדבר נראה לי‬
‫‪‬‬
‫כחוצפה‪ .‬וגם אמרתי זאת לר' משה‪ .‬הוא התפלא ושאל‪ :‬איך נוהגים אצלכם‬
‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 10/11‬‬
‫‪16.3.2021‬‬ ‫שיחה עם הרב שבתי רפופורט‬

‫בישיבה? והשבתי‪ ,‬שאצלנו התלמידים נוהגים לכתוב לעצמם את השיעור תוך כדי‬
‫הקשבה‪ .‬ואז הוא שואל אותי‪ :‬הראש ישיבה שלכם עונה על שאלות בהלכה?‬
‫השבתי בשלילה‪ .‬ר' משה מאוד התפלא‪" :‬לכתוב את השיעורים אינו כותב‪ ,‬לענות‬
‫בהלכה אינו עונה‪ ,‬אז מה הוא עושה כל היום?"‬
‫"דומני שיש במעשה הזה משהו שמעיד הן על חריצותו של ר' משה‪ ,‬על מסירותו‬
‫ופשטותו"‪.‬‬

‫מקורת תמונת הרב פיינשטיין‪humansofjudaism.com :‬‬

‫‪‬‬

‫‪/https://www.alysefer.com/rabbi-feinstein 11/11‬‬