Tractate Sefer Torah

The William Davidson Talmud

‫אין כותבין ספר תורה לא על עורות בהמה טמאה ולא על עורות חיה טמאה ולא תופרין אותן בגידין‬ 1

‫ הלכה למשה מסיני (אלא) שיהא כותבין על עורות בהמה טהורה ועל עורות חיה‬.‫ולא כורכין בשערן‬
‫טהורה ותופרין בגידין טהורים וכורכין בשערות טהורים וכותבין בדיו שהרי יש לו סמך מן המקרא ואני‬
:)‫י״ח‬:‫ל״ו‬ ‫( ירמיהו‬ ‫כותב על הספר בדיו‬
It is not permitted to write a scroll of the Torah on skins of ritually unclean cattle or on skins of ritually
unclean wild animals, nor may they be sewn with [their] sinews or [the parchment rolls of tefillin] be wound
with their hair. It is an oral prescription delivered to Moses at Sinai that [these] shall be written on the skins of
ritually clean cattle, or on skins of ritually clean wild animals, that they shall be sewn together with ritually
clean sinews, [that the tefillin rolls] shall be wound with ritually clean hair, and that the writing be done with
ink, because [this latter requirement] has support in Scripture, And I wrote them with ink in the book.

:‫כותבין על עורות נבלות ועל עורות טרפות ואין חוששין שמא עורות לבובות הן‬ 2
It is permitted to write [sacred scrolls] on skins of nebeloth and on skins of ṭerefoth and there is no need to
consider the possibility of their having been pierced at the animal’s heart.

:‫לוקחין עורות מכל מקום לספרים ולתפילין ומזוזות ואין חוששין שמא עורות לבובין הן‬ 3

Skins for the [sacred] books, tefillin and mezuzoth may be bought anywhere, and one need not consider the
possibility that they might be skins that were pierced at the animal’s heart.

:‫כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ואם שינה בזה ובזה אל יקרא בו‬ 4

The writing on ḳelaf must be on the side of the flesh, and on gewil it must be on the side of the hair; and if
one changed the one for the other [the scroll] may not be used for the lection [in the statutory services].

‫אין כותבין לא על גבי דיפתרא ולא על גבי פינקס ולא על גבי נייר מחוק לא בשחור ולא בשיחור ולא‬ 5

:‫בקומוס ולא בקנקנתום ולא נותנים קנקנתום בדיו‬

[Sacred texts] may not be written on difthera, a tablet or erased paper; nor with coal, shoe-black, or ink
containing gum or vitriol. Vitriol may not be added to the ink.

‫אמר רבי יעקב משום רבי מאיר נותנין קנקנתום בדיו אמר רבי יהודה היה רבי מאיר אומר הוא מן‬ 6

‫התורה בקנקנתום חוץ מפרשת סוטה אמר רבי יעקב לא היה אומר חוץ מפרשת סוטה אלא שבמקדש‬
 :‫מפני שהיא נמחקת‬
R. Jacob said in the name of R. Meir: Vitriol may be added to the ink. R. Judah said: R. Meir’s statement
about [writing with ink containing] vitriol applies to [the whole] Torah except the section dealing with a
suspected wife. R. Jacob retorted: [R. Meir] said, ‘Except the section dealing with a suspected wife’, [by which
he meant that] only in the special scroll which [was used] in the Temple [must the ink contain no vitriol]
because [the writing] had to be blotted out.

:‫אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי מאיר משום ר׳ ישמעאל שנותנים קנקנתום בדיו‬ 7

R. Simeon b. Laḳish said in the name of R. Meir, who had it from R. Ishmael, that vitriol may be added to the
ink.

‫אין כותבין עברית ולא מדית ולא עילמת ולא יונית שבעים זקנים כתבו התורה לתלמי המלך כתיבה‬ 8

:‫יונית והיה אותו היום קשה לישראל כיום שעשו את העגל שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה‬
[Sacred texts] may not be written in [obsolete] Hebrew characters or in the Median, Elamitic or Greek
languages. Seventy Elders wrote the Torah for king Ptolemy in Greek, and that day was as ominous for Israel
as the day on which the Golden Calf was made, since the Torah could not be adequately translated.

9
 ‫ זכר‬.‫ אעשה אדם בצלם ודמות ויכל בששי וישבות בשביעי‬.‫י״ג דברים שינו בה אלהים ברא בראשית‬
‫ כי באפם‬.)‫ב׳) הבה ארדה (שם יא) ותצחק שרה בקרוביה לאמר (שם יח‬:‫ה׳‬ ‫( בראשית‬ ‫ונקבה בראו‬
‫הרגו שור וברצונם עקרו אבוס (שם מט) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם‬
.)‫ ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה ות׳ שנה (שם יב‬.)‫כ׳‬:‫ד׳‬ ‫( שמות‬

‫ אשר חלק ה׳ אלהיך‬.)‫כ״ב‬:‫י״א‬ ‫( ויקרא‬ ‫ ואת צעירת הרגלים‬.)‫ט״ו‬:‫ט״ז‬ ‫( במדבר‬ ‫לא חמד אחד מהם נשאתי‬
‫ ומעלין (רשות) לשמש או לירח או לכל‬.)‫י״ט‬:‫ד׳‬ ‫( דברים‬ ‫אתם לכל העמים להאיר בהם תחת כל השמים‬
:)‫צבא השמים אשר לא צויתי לעבדם (שם יז‬
They [all] introduced [the same] thirteen alterations: ‘God created in the beginning’; ‘I shall make a man in
image and likeness’; ‘And He finished on the sixth [day] and rested on the seventh [day]’; ‘Male and female He
created him’; ‘Come let Me go down’; ‘And Sarah laughed among her relatives, saying’; ‘For in their anger they
slew oxen and in their self-will they digged up a stall’; ‘And Moses took his wife and his children and set them
upon a carrier of men’; ‘Now the time that the children of Israel dwelt in the land of Canaan and in the land
of Egypt was four hundred and thirty years’; ‘I have not taken one desirable thing from them’; ‘And the [beast]
with small legs’; ‘Which the Lord thy God hath allotted unto all the peoples to give light under the whole
heaven’; ‘And they offer sacrifices to the sun or the moon or any of the host of heaven which I commanded
should not be served’.
 ‫אין כותבין בזהב מעשה בתורתן של אלכסנדרים שהיו כל אזכרותיה כתובים בזהב ובא מעשה לפני‬ 10

:‫חכמים ואמרו תיגנז‬

[Sacred scrolls] must not be written in gold. It is related that, in an Alexandrian scroll of the Torah, the divine
names were written in gold, and when the matter came before the Sages they decided that it should be stored
away.

‫עברית שכתבו תרגום תרגום שכתבו עברית האזינו שעשו רצוף או שעשו את המסורג שלא כהלכתו אל‬ 11

:‫יקרא בו‬
If Hebrew words were written in Aramaic or Aramaic words in Hebrew, if Ha’azinu was written in continuous
lines, or if the breaking up [of the lines] was not done according to the rule, the scroll may not be used for the
lections.

:‫גמר כל הספר ושייר בו פחות מדף מסרגו ועושה אותו דף קטן ואינו נמנע‬ 12

If one finished [writing nearly] all the scroll [of the Torah] and less than a column of text remained, one need
not hesitate to extend the writing so as to make of this a small column on its own.

13
 ‫פתוחה שעשאה סתומה וסתומה שעשאה פתוחה הרי זו תיגנז איזו היא פתוחה כל שהתחיל מראש‬
‫השיטה כמה יהא בסוף השיטה ויתחיל מראש השיטה והיא נקראת פתוחה כדי לכתוב שם של שלש‬
:‫אותיות‬
If an open section was written as a closed one or vice versa, the scroll must be stored away. What is an open
section? One which commences at the beginning of a line. How much space must there be at the end of a line
so that the section beginning at the next line may be called an open one? A space on which may be written a
name of three letters.

‫גמר כל הפרשה בסוף הדף אם שייר שיטה אחת ופרשה סתומה היא מתחיל באמצע השיטה ואם‬ 14

:‫פתוחה היא מתחיל מלמעלה ומניח את השיטה ההיא‬

Should an entire section be finished at the end of a column, if one [blank] line remained and [the next]
section is a closed one, [the scribe] begins it in the middle of the line; but if it is an open section, he begins at
the top [of the next column] and leaves that line [blank].

1
 ‫מניחין בין שם לשם כדי שיהיו ניכרים ובאותיות כדי שלא יהיו מעורבין עירב את האותיות או שהפסיק‬
:‫באמצע השם אל יקרא בו‬
Sufficient space must be left between words so that they may be distinguished, and between letters so that they
be not mixed. If the letters were mixed up or a break made in the middle of a word, the scroll must not be
used for the lection in the statutory services.

:‫מביאין בין דפין שתי אותיות משם גדול אבל לא משם קטן ואם היה משם קטן בפני עצמו אסור‬ 2

[It is permitted] to insert between columns two letters from a long word, but not from a short one. If,
however, [the part of a longer word forms] a short word on its own, it is forbidden [to insert it between the
columns].

:‫מניחין תורה ריוח שתי אצבעות ובנביאים ובחומשין ריוח הגודל‬ 3

In a Torah scroll the space of two finger-breadths must be left [between columns], but in scrolls of the
Prophets and in those of Pentateuchs a space of one thumb-breadth [only].

‫מניחין (מלמעלן) [מלמטן] בתורה ריוח טפח ומלמעלה שני חלקים בטפח ובנביאים ובחומשין שלש‬ 4

‫אצבעות מלמטן ושתים מלמעלן כן וכן אם רצה להוסיף מוסיף ובלבד שלא יהיו זה וזה מרובין מן‬
 :‫הכתב‬
In the lower margin of a Torah scroll the space of a handbreadth is left, and in the upper margin two-thirds of
a handbreadth; but in scrolls of the Prophets and Pentateuchs three finger-breadths in the lower margin and
two finger-breadths in the upper. In all these cases if it is desired to extend [the margins] this may be done,
provided they do not exceed [the space of ] the written matter.

‫מניחין בין ספר לספר בתורה ריוח ארבעה שיטין ובנביא של תרי עשר ג' שיטין מניחין בסוף הספר‬ 5

‫ובתחלתו כדי להקים ובתורה לא נתנו שיעור אלא עושה עמוד בסוף הספר ואינו צריך לעשות כן אלא‬
:‫בתחילתן‬
Between the books in a Torah scroll a vacant space of four lines must be left, and in a scroll containing the
Twelve Prophets three lines.

At the end of a scroll and at its beginning sufficient [parchment] must be left to wind [it round the scroll]. In
a Torah scroll no limit has been prescribed, but a roller should be attached at the end of the scroll and there is
no need to do this at its beginning.

‫אין פוחתין ביריעה פחות מג׳ דפים ואין מוסיפין על שמונה ובקלפים לא נתנו שיעור אלא מוסיף כל מה‬ 6

:‫שהוא רוצה ובלבד שלא יפחת מג' דפין‬

A sheet of a Torah scroll must contain not less than three columns and not more than eight. In the case of
ḳelaf parchments no limit was prescribed, [62b] and one may add [as many columns] as desired provided only
there are not less than three columns [to the sheet].

:‫גמר כל הספר ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה בפני עצמה ואינו נמנע‬ 7

If one finished [writing nearly] all the book and one column of text remained, one need not hesitate to make
of it a separate small sheet.

‫יריעה שבלתה לא יטול שנים ויחזיר שנים אלא נוטל ג׳ ומחזיר ג׳ ומה שהוא מחזיר כמדת כתב‬ 8

:‫הראשון‬
If a sheet [of a Torah scroll] is worn out, one may not remove two [columns only] and replace them by two
new columns; but three columns should be removed and replaced by three new ones, and the new columns
must be written in the same size as the original script.

:‫שיעור הדף כדי שהוא רואהו ובקטן לא יפחות מטפח ר' יוסי בר יהודה אומר לא יפחות מג׳ אצבעות‬ 9

The width of a column [in a Torah scroll] must be such as to be recognizable at one glance, and in a small
scroll not less than a handbreadth. R. Jose b. Judah says: It must not be less than the width of three fingers.
 :‫לא יעשה ארכו יתר על רחבו ולא רחבו יתר על ארכו אבל ממציעו הוא ועושה אותו מן המובחר‬ 10

The height of [a scroll] must not be greater than its circumference, nor its circumference greater than its
height, but they must be exactly alike, and this is the most correct procedure.

:‫לא יעשה גויל וחציו צבאים אע״פ שאינו מן המובחר‬ 11

A Torah scroll may not consist half of gewil [and half of ḳelaf, but it may consist half of gewil] and half [of the
ḳelaf] of deers, although this is not the best procedure.

‫אין דובקין בדבק ולא כותבין על גבי מטלית ולא תופרין במקום הכתב אמר רבי שמעון בן אלעזר משום‬ 12

‫רבי מאיר דובקין בדבק וכותבין על גבי מטלית אבל אין כותבין במקום הכתב וספר שנקרע טולה עליו‬
:‫מטלית מבחוץ‬
[A tear in a Torah parchment sheet] may not be joined with glue, nor is it permitted to write on a patch, nor
may [the sheets] be sewn together on the written side. R. Simeon b. Eleazar said in the name of R. Meir: [A
torn sheet] may be joined with glue and it is permitted to write on a patch, but it is forbidden to do the
sewing on the written side. If a scroll is torn, a patch may be placed on the outside.

3
 :‫עושה אדם תורה ונביאים כאחת דברי ר׳ יהודה וחכמים אומרים תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן‬ 1

It is permissible to join the Torah and the Prophets in one scroll, according to R. Judah; but the Sages say: The
Torah and the Prophets must be written in separate scrolls.

‫לא יניח בין נביא לנביא כשם שהוא מניח בין ספר לספר בתורה אבל מניח לזה ריוח בפני עצמו ולזה‬ 2

:‫ריוח בפני עצמו ומתחיל מלמעלן‬

Between a book of the Prophets and another one should not leave the same [empty space] as between two
books of the Torah; but in each case the space must be that which has been prescribed for it. Furthermore [a
book of the Prophets] must begin at the top.

‫אין עושין ספר תורה חומשין שאין מורידן מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל עושין חומשין תורה‬ 3

‫ אין עושין שני חומשין כאחד ולא חומש ומחצה כאחד אבל אם עתיד‬.‫אימתי בזמן שמדתן ושטתן שוין‬
:‫להוסיף עליהם מותר‬
A Torah scroll may not be made into [separate] books of the Pentateuch, because it is forbidden to reduce a
major sanctity to a minor sanctity. From scrolls containing sections of the Pentateuch, however, it is permitted
to make up a Torah scroll. When may this be done? When the measurements and the number of the lines are
alike.

It is not permissible to join together two sections of the Pentateuch or one and a half of them to form a single
scroll. But if it was intended that additional scrolls be attached to them, it is permissible.

:‫ גלפו או שעירב אותיותיו אל יקרא בו‬.‫ספר שנפסק או שנקד ראשי פסוקים אל יקרא בו‬ 4

If a Torah scroll has spaces or stops [to mark] the beginning of verses, it may not be used for the lections.
[Similarly] if a letter has been engraved or joined to another, the scroll may not be used for the lections.

:‫ספר שנמחק אל יכתב בו רבי שמעון ב״א אומר אם היתה בבואה שלו ניכרת מותר‬ 5

A scroll [some of whose letters] are faded may not be used for the public lections. R. Simeon b. Eleazar says: If
the outline [of the effaced letters] is distinguishable, it is permitted [to rewrite them].

.‫ספר שנמחק בו אות אחת על פני כולו אסור נמחק רובו ומיעוטו קיים מותר‬ 6

A scroll of the Torah in which a whole line is faded may not be used. If the greater part of a line is faded and
the smaller part intact, the use of the scroll is permitted.

.‫אין פותחין בתורה יותר מארבעה דפין אבל קורין אפילו עשרה כאחת ואין נמנעין‬ 7

Not more than four columns of the Torah scroll may be unrolled [at one time during the reading of the
lection] but there is no objection to the reading of ten [columns] in one [lection].
 ‫ויוציא‬.‫לא יניח כותב בין דין על וקולמוס על גבי הכתב ולא יאחז בקלפים ויתירן אלא יאחז בקלפים‬ 8

.‫כתב מבחוץ לא יוציאנו מתוכו ויחלצו וכולם במגיהים ספרים מותר‬

A scribe may not put upon the written part [of a Torah scroll] a reed-pen with ink on it; nor may he take hold
of the sheets of parchment and thereby unroll [the scroll]; nor may he grasp the parchments to extract the
written sheets; nor may he remove a scroll from its [case] by shaking it out. All these [restrictions], however,
are relaxed in the case of official revisers of Scriptural scrolls.

‫לא יתננו על גבי הכסא ויתן אציליו עליו ויהא קורא בו כדברי רבי נחמיה לא יתננו על גבי הכסא ויהא‬ 9

:‫(נוטלו) [תלוי] וקורא בו כשם שקוראין בשטרות שאין נוהגין בזיון בספרים‬
It is not permissible to place a Torah scroll on a chair and to lean on it with one’s elbows while reading; so
according to R. Nehemiah. It is not permissible to place it over a chair [with its sheets] hanging down while it
is read in the manner of ordinary documents, because [sacred] books must not be treated with disrespect.

.‫לא יתננו על גבי מטה ולא במרגלות המטה ולא תחת המטה שישב אדם על גבי המטה והספר עליה‬ 10

‫מעשה ברבי אליעזר שישב לו על גבי המטה והספר עליה ועמד כאדם שנשכו נחש שנאמר את‬
‫שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו לא משבתות אתה ירא אלא ממי שצוה עליו שנא׳ זה אלי ואנוהו‬
‫אתנאה לו כדברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אדבר בנאות שלו אבא שאול אומר אדמה לו מה הוא‬
:‫חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום‬
A Torah scroll may not be placed on a bed and [certainly] not at its foot or under it; nor may one sit on a bed
while a [Torah] scroll rests on it. It is related that R. Eliezer once sat [unknowingly] on a bed on which a
[Torah] scroll lay, and [when he realized it] he jumped up as if a snake had bitten him. [Such respect is shown
for the Torah] because Scripture declares, Ye shall keep My sabbaths, and reverence My sanctuary—it is not the
Sabbaths that one reverences but Him Who commanded [to observe them], for Scripture declares, This is my
God, and I will glorify Him [which means,] I will perform the commandment in a beautiful way to His glory.
Such is the interpretation of R. Ishmael. R. ‘Aḳiba expounds it: I will expatiate on His excellencies. Abba Saul
explains it: I will be like Him, i.e. as He is gracious and merciful so be thou gracious and merciful.

‫אין נוהגין בזיון באוכלין לא ישב אדם על גבי קופה מלאה תמרים וגרוגרות אבל יושב הוא על גבי קופה‬ 11

:‫מלאה קטניות ואף על גבי עיגול דבילה מפני שנהגו בו כן‬

Foodstuffs may not be treated with disrespect. One may not sit on a basket containing dates or dried figs; but
he may sit on a basket that contains pulse and also on a cake of pressed figs, because it is customary to do so in
such cases.

12
 ‫אין מכסין באוכלים ר׳ מאיר אומר כל שיש לו קליפה מותר ר׳ יהודה אומר כל שיש לו עוקץ או יד‬
.‫מותר אין אוכלין אוכלים באוכלים אלא אם כן אוכלן בבת אחת‬
Foodstuffs may not be used as a covering. R. Meir says: Any fruit which has a husk may be [used as a
covering]. R. Judah says: Any fruit which has a stem or a stalk may be [used as a covering]. Foodstuffs may not
be eaten with the aid of foodstuffs unless they are consumed simultaneously.

‫אלו שמות שאין נמחקין הכותב אלהים אדני יוד הא ואו הא שדי צבאות אהיה אשר אהיה ר׳ יוסי אומר‬ 1

:‫צבאות היו נוהגין בו חול‬

The following divine names may not be erased, viz. Alef-lamed-he-yod-mem, Alef-daleth-nun-yod, Yod-he-waw-
he, Shaddai, Ẓeba’oth, ‘Eheyeh-’asher-’eheyeh. R. Jose says: Ẓeba’oth is generally treated as a secular noun.

:‫הכותב אל ימחוק אל מאלהים יה מארבע אותיות אינן נמחקין מפני שיש שמות כיוצא בהם‬ 2

If one writes ’El it may be erased; if ’El of Alef-lamed-he-yod-mem or Yod-he of the four letters [of the
Tetragrammaton], they may not be erased, because there are divine names corresponding to them.
 :‫כל אותיות המשמשות את השם בין מלמעלה בין מלמטה הרי אלו נמחקין‬ 3

All prefixes or suffixes connected with a divine name may be erased.

:‫כל השמות ההדיוטות שאותיותיהם כאותיות השם מכנין בהם הרי אלו נמחקין‬ 4

All ordinary words the letters of which are the same as those of a divine name may be erased.

‫י״ז) הראשון קודש והשני חול ואדני האדנים (שם) הראשון‬:‫י׳‬ ‫( דברים‬ ‫כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים‬ 5

‫ אלהים לא‬.‫נ״ג) קדש ואלהי נחור חול אלהי אביהם חול‬:‫ל״א‬ ‫( בראשית‬ ‫קודש והשני חול אלהי אברהם‬
:‫כ״ז) משמש קודש וחול ר' ישמעאל אומר קודש‬:‫כ״ב‬ ‫( שמות‬ ‫תקלל‬
In For the Lord your God, He is God of gods, the first [two] are sacred and the last is secular. In Lord of lords, the
first is sacred and the second secular. In the God of Abraham it is sacred; in the god of Nahor it is secular, and in
the god of their father it is secular. In Thou shalt not revile God, [the noun may bear] a sacred or a secular
meaning. R. Ishmael maintains that the noun is sacred.

:‫כל שמות האמורים בתורה באברהם קודש חוץ מן הראשון ר׳ חנינא בן אחי ר׳ יהושע אומר קודש‬ 6

All nouns in the Torah [signifying God] that are mentioned in connection with Abraham are sacred except the
first. R. Ḥanina the son of R. Joshua’s brother holds that it is sacred.
 :‫כל שמות האמורים בתורה בלוט חול חוץ מן האחרון במיכה חול אפילו יה בנבות קודש אפילו אל‬ 7

All names in the Torah mentioned in connection with Lot are secular except the last. [All names] in the story
of Micah are secular, even [when they begin with] Yod-he. In [the account of ] Naboth they are sacred even
[when they begin with] Alef-lamed.

‫( איוב‬ ‫פב) משמש קודש וחול יסגירני אל אל עויל‬ ‫( תהלים‬ ‫אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט‬ 8

‫י״א) הראשון קודש והשני חול כי אל אל האמור (שם לד) הראשון חול והשני קודש ואל יהי מקום‬:‫ט״ז‬
‫לזעקתי (שם טז) חול ואלהים אמר לבהלני (ד״ה ב לה) קודש חדל לך מאלהים אשר עמי (שם) קדש‬
‫פו) קדש אלא שהקורא צריך להיות קורא‬ ‫( תהלים‬ ‫כדברי ר׳ יוסי בר יהודה אלהים זדים קמו עלי‬
:‫ומפסיק‬
In God standeth in the congregation of God, in the midst of the judges He judges, [the divine name] is used as
sacred and as secular. In God delivereth me to the ungodly, the first is sacred and the second secular. In For hath
any said unto God, the first [’el] is secular and the second sacred. [In the verse] And let my cry have no resting-
place, etc., [the words whose consonants are the same as those of a divine name] are secular. In God hath given
command to speed me [the name] is sacred. In Forbear thee from meddling with God, Who is with me, the name
is sacred, according to the view of R. Jose b. Judah. In O God, the proud are risen up against me, the name is
sacred but the reader must pause in his reading [after God].
 5

‫הכותב שני שמות של קודש מקיים את הראשון ומחטיב את האחרון רבי יהודה אומר אם היה האחרון‬ 1

:‫בסוף הדף מחטיב ומוחק את הראשון ומקיים את האחרון‬

If [a scribe] wrote a sacred name twice, he retains the first and erases the latter. R. Judah says: If the latter
occurred at the end of a column, he erases the first and retains the latter.

‫שני שמות של חול מקיים את הראשון ומוחק את האחרון רבי יהודה אומר אם היה האחרון בראש הדף‬ 2

:‫מוחק את הראשון ומקיים את האחרון‬

If [the scribe wrote] a secular noun twice, he retains the first and wipes away the latter. R. Judah says: If the
latter was at the top of a column, he wipes away the first and retains the latter.

‫הכותב יהודה ולא כתב בו דלית יתלנו מלמעלה את השם כתב השם וכתב את יהודה עושה דלית הא‬ 3

:)‫ומוחק את ההא האחרונה (ויתלה את דלית‬

If a scribe writes Yehudah and omits the daleth he inserts it above the line. If he intended to write the
Tetragrammaton and wrote Yehudah instead, he alters the daleth to he and wipes away the final letter he.
 :‫היה צריך לכתוב את יהודה ונתכוין וכתב את השם אע״פ שנתן בו דלית מחטיבו וכותב יהודה אחר‬ 4

If it was required to write Yehudah but [the scribe] intended to write the Tetragrammaton, although he
[inadvertently] inserted the daleth, he erases it and writes another Yehudah.

‫היה צריך לכתוב את השם ונתכוין וכתב יהודה אע״פ שנתן בו דלית מוחק את הא האחרונה ויכתוב‬ 5

:‫דלית הא ר׳ יהודה אומר יחזור עליו הקולמוס ויחדשנו אמרו לו אין זה מן המובחר‬
If it was required to write the Tetragrammaton but [the scribe] intended to write Yehudah, although he
inserted the daleth he wipes away the final he and alters [the preceding] daleth into he. R. Judah says: He
should [also] go over the entire name with the reed-pen and so sanctify it. The Sages said to him: This is not
the best procedure.

‫הכותב את השם וטעה אות אחת יתלנו מלמעלה טעה את השם כולו יתלנו בין השיטין כדברי ר׳ יהודה‬ 6

‫ר׳ יוסי אומר מוחק מה שלפניו וכותב את השם וחוזר ותולה מה שמוחק ר׳ חנניה בן עקשיא אומר‬
:‫צריך לגנוז את כל היריעה‬
If in writing the Tetragrammaton he made an error [by omitting] one letter he should suspend it above [the
line]. If one erred [by omitting] all the name he should suspend it between the lines. So R. Judah; R. Jose says:
[The scribe] wipes away the letters preceding it, writes the Tetragrammaton [in their place] and suspends
[above the line] the part which he had wiped away. R. Ḥananiah b. ‘Aḳashia says: All the sheet must be stored
away.

:‫י״א) מוחק את הראשון ומקיים את האחרון‬:‫ט״ז‬ ‫( איוב‬ ‫טעה וכתב יסגירני אל אל עויל‬ 7

If one wrote Alef-lamed by mistake three times in the clause God delivereth me to the ungodly, one retains the
first and erases the latter.

‫הכותב את השם אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו אלא היה כותב שנים שלשה שמות הרי זה‬ 8

:‫מפסיק ביניהם ומשיב‬

When one is writing the Tetragrammaton, one may not respond even if the king greets him; but if one was
about to write two or three divine names successively one may pause between them and respond.

:‫הטובל את הקולמוס לא יתחיל מאותו השם אבל מתחיל הוא מאותו השם שלפניו‬ 9

After dipping the reed-pen [in ink], one may not start with a letter of the divine name but with a letter of the
preceding word.

‫המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה אמר ר׳ ישמעאל לכך נאמר ואבדתם את שמם מן המקום‬ 10

‫ד׳) אבל דיו שנטפה על גבי הכתב מותר למחקו‬-‫ג׳‬:‫י״ב‬ ‫( דברים‬ ‫ההוא ונאמר לא תעשון כן לה׳ אלהיכם‬
 :‫שלא היה כונתו אלא לתקן‬
One who wipes away a single letter of a divine name transgresses a negative commandment. R. Ishmael says:
On account of this it is stated, Ye shall destroy their name out of that place; and it is also stated, Ye shall not do so
unto the Lord your God. It is permissible, however, to wipe away ink that dropped on the writing, since one’s
intention is only to rectify it.

‫אין עושין מגילה והלל לתינוקת ר׳ יהודה מתיר מן בראשית עד המבול מן ויקרא עד ויהי ביום השמיני‬ 11

:‫ושאר כל הספרים אסור ואם עתיד להוסיף עליהם מותר‬

It is not permissible to make a scroll [of the Shema‘] or of the Hallel for children. R. Judah permits [the
writing of a scroll] from In the beginning to the story of the Flood, and from the beginning of Leviticus to And
it came to pass on the eighth day; but [in the case of ] all the other books [of Scripture the writing of extracts is]
forbidden. If, however, one intends to add to them, it is permissible [to write extracts from the Scriptures in
scrolls].

‫אלו שמות הנחלקים בית אל בית און באר שבע פוטיפרע צפנת פענח חרה אף חרה אפי ר׳ יוסי אומר‬ 12

:‫אין נחלקים הכל שוים שאין חולקים עמיאל עמינדב צוריאל צורישדי‬
The following names are to be divided: Beth-’el, Beth-’awen, Be’er-sheba‘, Poṭifera‘, Ẓafenath-pa‘neaḥ, [and the
words] ḥarah ’af, ḥarah ’appi. R. Jose says: These must not be divided. All agree that there must be no
breaking up of ‘Ammiel, ‘Amminadab, Ẓuri’el, Ẓurishaddai.

‫הכותב שם על בשרו לא ירחץ ולא יסוך ר׳ יוסי אומר מותר ובלבד שלא ישפשף על קרן הפרה ועל‬ 13

:‫כרעי המטה גוררן וגונזן על האבן שומטה וגונזה‬

If a person writes a divine name on his body, he must neither bathe nor anoint himself. R. Jose says: This is
permitted provided only that he does not rub it off. [If he wrote it] on the horn of a cow or on the legs of a
bed, he scrapes it off and stores it away. [If he wrote it] on a stone, he detaches it and stores it away.

‫המחתך בספרים בחדשים מותר בישנים אסור (במקום הספרים) במקק הספרים ובמקק התפילין ובמקק‬ 14

:‫מטפחות מהספרים הרי אלו יגנזו אבל לא יניחם אלא במקום תורפה והם מרקבין מאליהם‬
Should one cut off a strip of a scroll, it may [be used for ordinary purposes] if it is a new one, but if it is an old
scroll [the use of the strip] is forbidden. As regards worn-out scrolls, phylacteries and wraps of scrolls, these
must be stored away. They should not be deposited [in an unclean place] but in a deserted spot where they
decay naturally.