Professional Documents
Culture Documents
סיכום - מבוא לסוציולוגיה א'
סיכום - מבוא לסוציולוגיה א'
מהי סוציולוגיה?
תחום מחקר הגות וחשיבה שמוקדש לחיים החברתיים .אנחנו מנסים להבין את האינטראקציות
החברתיות .רוצים להבין את העולם של בני האדם דרך המדע .עיסוק שיטתי בחקר החברה
האנשוית.
אין שום דבר טבעי במה שאנחנו עושים ,כל דבר שאנחנו עושים מושפע מהחברה
חברתי -הסוציולוגיה מתעסקת במצבים חברתיים ,בקשר שבין האישי לחברתי .כל דבר אישי הוא
למעשה חברתי .הסוציולוגיה מנסה לפצח את הקשר בין האישי לחברתי ,האם ההתנהגות של
הפרט קובעת את ההתנהגות של החברה או להיפך?
הזרה -אנחנו מחוייבים לחקור את העולם סביבנו מעמדה של ריחוק ,כאילו אנחנו .1
מסתכלים על חיינו בפעם הראשונה .לראות באור חדש את בפעולות שעשינו כל חיינו.
הטלת ספק וערעור המובן מאליו -הדברים אינם כפי שהם נראים .יש המון דברים .2
שנראים לנו מובנים מאליהם והסוציולוגיה באה לשאול שאלות על הדברים האלו.
ההתנהגות שלנו מושתת על הידע שלנו ,אותו רכשנו באמצעות תהליכים מורכבים .לכל
דבר יש כמה רמות של משמעות ואנחנו מנסים לראות מבעד.
ראיה מבעד לחזיתות של מבנים חברתיים. .3
להתרחשות האנושית יש מספר רמות של משמעות .שכמה מהן נעלמות מהתודעה של חיי היום יום לנו.
הם כל כך מובנות מאליהן שאנחנו לא חושבים עליהם .זה קופץ לתודעה שפתאום אנחנו יוצאים לרגע
מהתבנית.
תפקיד הסוציולוג לחפש את מה שנעלם מהתודעה היום יומית שלנו .לפרק את מה שנראה לנו מובן מאליו.
לכן כדי להציג שאלות סוציולוגיות יש לראות למרחק ,מעבר למטרות או להגדרות הרשמיות של החברה.
הסוציולוג צריך להיות סוג של חשדן .הוא מטיל ספק בכל דבר .שום דבר הוא לא מובן מאליו .הוא חשדן
למוסדות ,למיתוסים ,להגדרות .הסוציולוג מנסה לפרק כל מבנה חברתי ולחתור מתחת לחזיתות של מבנים
חברתיים.
כל דבר שהוא "מובן מאליו" -לפרק אותו ,לחקור אותו ,ולא לקחת מובן מאליו את הפרשנות הממסדית.
כסוציולוגים אנחנו צריכים (כלק מתהליך ההזרה) להתרחק במידה מסוימת מן ההעמדות המובנות מאליהם
של החברה שלנו .פיטר ברגר מדגיש את זה כנטייה להסרת המסווה ,לחשיפה במעטה של דמותן של
המערכות החברתיות אותן אנו חוקרים (עמ' )45
סקרנות לגבי איך אנשים חיים -רצון לדעת לגלות ולחקור את התנהגותם של בני האדם. .4
עוד תכונה שחייבת להיות לסוציולוג היא סקרנות .ברגר אומר שהסוציולוג הוא בעצם רכלן
(עמ' " )26-27יכולנו לומר כי הסוציולוג הוא האיש ,אשר אלמלא מעלת תארו האקדמי ,חייב היה
להאזין למרות רצונו לרכילויות ,האיש המתפתה להציץ מבעד לחורי המנעולים ,לקרוא מכתביהם
של אחרים ולפתוח ארונות סגורים ........ .הדבר המעניין אותנו הוא הסקרנות אשר נתפס לה כל
סוציולוג ,שעה שהוא ניצב לפני דלת סגורה אשר מאחוריה נשמעים קולות בני אדם .אם הוא
סוציולוג טוב הוא ירצה לפתוח אותה דלת ,כדי להבין את הקולות .מאחורי כל דלת סגורה מצפה
הוא לאיזה אספקט חדש בחיי אנוש ,שעדיין לא הובחן ולא הובן".
הסוציולוגיה חושבת בהיבטים של הקשר חברתי .האופן שבו החברתי מעצב את מי שאני .כלומר
האישי הוא החברתי .אי אפשר לנתק בין הסוציולוגיה שמבקשת להסביר את החברתי ואת יחסי
הגומלין ,לבין האופי שבו היא מעצבת אותנו כיחידים.
הדמיון הסוציולוגי מאפשר לאנשים להבין צרות אישיות במונחים של נושאים חברתיים .בכדי
להבין את הפרט יש להבין את ההיסטוריה של החברה .חיבור בין האישי לחברתי .אם רוצים
להבין את ההתנהגות של האנשים חייבים להבין את ההיסטוריה של החברה.
דרך אחרת לנסח את הנחות היסוד של הסוציולוגיה .ללמוד לחשוב סוציולוגית פרושו לטפח סוג של דמיון
סוציולוגי .הסוציולוג האמריקאי -מייס ,כתב את הספר "הדמיון הסוציולוגי" בשנות ה 50ובו הוא טען
שדמיון סוציולוגי מאפשר לאנשים להבין צרות ,בעיות אישיות ,במונחים של נושאים ציבוריים( .האישי
הוא החברתי) .הרעיון המרכזי של מייס שהוא מדבר על דמיון סוציולוגי ,הוא לנסות לחשוב מעבר
לרוטינות המקובלות שלנו ,המוכרות לנו ,במטרה להתבונן בהם מחדש .במטרה להתבונן בהן כאילו הייתה
הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בהן .למשל לדמיין איך ההתנסות של יחסי מין ונישואים נראים במקום
אחר בזמן אחר.
כלומר הדמיון הסוציולוגי מאפשר לנו לראות אירועים שנראים לנו כפרטיים בהקשר רחב יותר .בהקשר
חברתי ,בעזרת כל מיני זוגות משקפיים .שאנחנו אומרים הקשר חברתי – אנחנו מתכוונים למבנה חברתי,
מוסדות חברתיים .הסוציולוג חייב לקחת בחשבון את המוסדות הכלכליים הפוליטיים של החברה ולכן
אנחנו צריכים ללמוד על הפריטים שמעניינים אותנו בהקשר חברתי רחב יותר :מה מיקום הפרט הזה
במבנה החברתי? מה ההיסטוריה החברתית שלו?.
מייס :יש לנו פה קשר של גומלין .אין להבין את חיי הפרט מבלי להבין את ההיסטוריה של החברה .ואין
להבין את ההיסטוריה של החברה מבלי להבין את הפרט .כל הזמן נעים באינטראקציה בין המיקרו למקרו,
מן הפרט אל הכלל ,וחוזר חלילה.
המבנה החברתי מלמד אותנו שהחיים שלנו לא מתנהלים במקריות .יש לנו מבנה חברתי שמשפיע
ומשעתק .מבנה חברתי הוא לא מבנה הנדסי ,הוא יכול להשתנות כתוצאה מפעולותיהן של "לבנים
אנושיות" .שינויים במבנה החברתי זה לא קל.
הפעולות שלנו מבנות (או מעצבות) את העולם החברתי הסובב אותנו ,וגם מובנות מהעולם החברתי בו
זמנית.
ניתוח תוכן -איכותנית .לנתח טקסט או מלל (סרט ,אינטרנט ,טלוויזיה) ולנסות להבין את ההקשר
החברתי שבו הוא נוצר.
סקרים -מתודולוגיה כמותנית .מכינים מראש קובץ שאלות ושואלים את האנשים דרך הטלפון או
פרונטלית .השאלות יהיו זהות לכל האנשים.
ראיונות עומק -איכותני .ניתן לשנות את השאלות תוך כדי השיחה .יותר פתוח מאשר סקר.
מבוא -במה המאמר הולך לעסוק ,הקדמה ,למה כדאי לקרוא את המאמר.
סקירת ספרות -משווים בין תוצאות המחקר שלנו לממצאים בחברה אחרת למשל מתוך מחקרים
אחרים .למה המאמר שלנו מחדש ומיוחד.
מתודולוגיה
ממצאים
הסוציולוגיה כמדע
מהו מדע .1
סוציולוגיה כמדע .2
מאפייני הסוציולוגיה כמדע .3
שימוש בשיטות סיסטמתיות של חקירה אמפירית ,ניתוח נתונים ,חשיבה תיאורטית והערכה
לוגית של טיעונים ,במטרה לפתח תחום ידע בנוגע לנושא מסוים.
המדע מתחרה עם צורות שונות של ידע .כדי להשיג את הידע צריך להשתמש בשיטות מחקר
במטרה לפתח ידע בתחום מסוים.
ההתבססות על מחקר שיטתי לצורך הבנת והסברת תופעות ,ולא הסתפקות רק בשכל הישר
ובניסיון החיים שלנו.
איסוף שיטתי של מידע אמפירי על מושאי המחקר ,ופיתוח תיאוריות לאור העדויות
האמפיריות והחשיבה הלוגית.
"הסוציולוג הוא אדם העוסק בהבנת החברה בדרך שיטתית .טבעה של שיטה זו o
הוא מדעי...בתור איש מדע ,מנסה הסוציולוג להיות אובייקטיבי ,לבלום את
העדפותיו האישיות ואת משפטיו הקדומים ,להבחין בבהירות יותר מאשר
לשפוט באורח נורמטיבי" (ברגר.)24 ,1970 ,
ראיית ההיבט הכללי במקרה הפרטי :זיהוי דפוסים כלליים בהתנהגותם של יחידים.
אנחנו מנסים לאתר דפוסים חברתיים (ראיית ההיבט הכללי במקרה הפרטי) מתוך מקרה
פרטי של אדם או של קבוצת אנשים.
התבססות על מחקר השוואתי :לאורך זמן ולמקרים דומים
דוגמא :דורקהיים
סוציולוג צרפתי בסוף המאה ה .19-ייסד את בית הספר הראשון לסוציולוגיה בצרפת.
רצה לשכנע את העולם המדעי שצריך סוציולוגיה בנוסף לשאר התחומים .במחקריו חקר
סוגיות מאוד אישיות כגון התאבדות .במחקר זה תאם שהחברה היא יותר מסך הפריטים
שמרכיבים אותה .לחברה יש כוח לעצב את חיינו; מחשבותינו ורגשותינו .מתייחס
להתאבדות ברמה החברתית (שיעורי התאבדות) .שיעור הוא תופעה חברתית משום שהוא
מאפיין של חברה ולא של אדם ,לעומת הפסיכולוגיה שתחקור את הסיבות האישיות
להתאבדות .שאלת המחקר שלו הייתה -האם יש הבדלים בשיעורי ההתאבדות בין
מדינות שונות באירופה של במאה ה ?19-והאם יש שינויים לאורך זמן .תופעה שיש לה
קיום משל עצמה מעבר לאדם בודד.
אחרי המלחמה שיעור ההתאבדות ירד -זו תופעה חברתית שמאפיינת את החברה ולא את
הפרט.
לכל מדינה יש סטטיסטיקה שמתייחסת אליה בלבד .דירקהיים מדד כמה מקרי תמותה
מרצון יש משנה לשנה .הוא ניסה לבדוק האם יש דפוס ואיך הוא משתנה.
ממצאים
יש שיעורי התאבדות גבוהים אצל פרוטסטנטים ,אחר כך אצל הקטולים ,והכי
נמוך אצל היהודים
שיעורי ההתאבדות עולים כאשר אנשים חיים לבד.
בתקופות של משברים ומלחמת שיעור ההתאבדות נמוך.
המשותף לכל הממצאים הוא הלכידות החברתית .בחברה שיש בה מידת תמיכה נמוכה שיעור
ההתאבדויות עולה .הדת הפרוטסטנטית היא דת אינדיבידואליסטית לעומת היהדות שהיא דת
מלוכדת.
"המסקנה מכל העובדות האלה היא ,שניתן להסביר את שיעור ההתאבדות החברתי רק במונחים
סוציולוגיים .בכל רגע נתון ,המבנה הערכי של חברה קובע את שיעור מקרי המוות מרצון שבה...
לכל קבוצה חברתית יש נטייה קולקטיבית לכך ,המיוחדת לה ,והיא המקור של כל הנטיות
האינדיבידואליות ,ולא התוצאה שלהן ...ההתנסויות האישיות ,שנחשבות לסיבות הישירות
להתאבדות ,אינן אלא ביטוי של הנטייה הערכית של היחיד ,המהווה השתקפות של המצב הערכי
של החברה" (דירקהיים ,התאבדות ,עמ' .)166
תיאוריה :ממוקדת ,מסבירה מערך ספציפי יותר של תנאים או דפוסים חברתיים .מתוך
הפרדיגמה ,התיאוריה ממוקדת לתחום מסוים .תיאוריה בדר"כ תצמח לפי פרדיגמה מסויימת.
דימוי חברה :מהי חברה וכיצד היא פועלת? מה נמצא בבסיס היחסים החברתיים .האם היא
חברה של מאבקים או החברה היא מקום הרמוני .אם החברה היא מקום של קונצנזוס הניתוח של
הסיטואציות החברתיות יהיה אחד ,אם החברה היא מקום של מאבק הניתוח יהיה אחרת.
הפרדיגמות נבדלות אחת מהשנייה בשאלות שהן שואלות וכמובן גם בתשובות.
קונסנזוס מול קונפליקט אלו לא אמירות מוחלטות אלה אמירות מגמה .מהי המגמה העיקרית
בחברה ,מה בעיקר עומד בבסיס האמירה הזאת .קונצנזוס זה לא אומר שיש הסכמה מוחלטת או
מנגד קונפליקט זה לא אומר אך ורק אי הסכמה קיצונית .אנחנו מתארים מגמה" -היחסים
החברתיים בעיקר מאופיינים בקונצנזוס ,לרוב יש הסכמה" .או "החברה מאופיינת לרוב בעיקר
בתככים ,ניצול ,ריבים וכו'".
מבנה מול אינטראקציה (החברה קובעת את הפעולות או להיפך -האנשים קובעים את
החברה)
בוחן 19.12ברגר ,ינון כהן ,קימרלינג ,זרובבל ,ג'מאל ,גופמן ,דשן ,בן אליעזר ,שומסקי ,ויניצקי.
הפרדיגמה הפונקציונליסטית
הגישה הראשונה שהתפתחה בסוציולוגיה במאה ה 19-באירופה ע"י דורקהיים ובהמשך ע"י
פארסונס במאה ה 20-בארה"ב.
דימוי החברה:
רואה את החברה כמע' מורכבת שהחלקים השונים שלנו פועלים יחד בשיתוף פעולה לקידום
היציבות.
מסתכלים על החברה כמע' חברתית בהשוואה לאורגניזם .לגוף יש כל מיני צרכים שצריך למלא
אותם כדי לשמור על תפקוד תקין .החברה פועלת כמערכת ופועל עם תת מערכות כדי לקיים את
עצמה .החלקים השונים של החברה פועלים בתיאום אחד עם השני כדי לקיים את החברה כולה.
אם נרצה להבין תת מערכת בתוך המערכת הכללית יש לשאול שתי שאלות
דימוי חברה
פונקציה -הפרדיגמה מנתחת כל תת -מערכת כחלק שאנחנו מבקשים לדעת מה היא התרומה שלו
לתפקוד החברה כמכלול .אם יש תופעה שנשארת לאורך זמן היא תורמת לחברה בדרך מסויימת.
אנחנו מסבירים תופעות ע" התכלית שלהם .לדוגמא משפחה -תופעה כמעט אוניברסלית -כנראה
שהיא ממלאת צורך הכרחי מסויים .הפונקציה הכי חשובה של המשפחה היא החיברות והחינוך.
הפונקציונליסטים מפחדים שהחברה תתפרק ,לכן המשפחה כל כך חשובה .פונקציה היא
ההשלכות החיוביות על החברה שתורמות להמשכיותה.
תת -מערכת -מערכת שמרכיבה את החברה .יש תלות בין תת מערכות שונות .חברה שהיא
מתפקדת וטובה היא חברה שלתת מערכות יש קשר בינהן.
ערכים משותפים .שבין התת מערכות יש תלות הדדית .לדוגמא משפחה ועבודה .הן שתי מערכות
שונות שיש בהם קווים דומים .משפחה לא מחליפים ועבודה מחליפים מספר פעמים .יש להם
עקרונות שונים אך גם דומים.
חברה כמערכת המורכבת מחלקים התלויים זה בזה :אנלוגיה בין החברה לאורגניזם חי.
מערכת מושלמת ()systemic whole
או שלם מאוחד ()integrated whole
גישה שמדגישה מבנה חברתי .גישת מקרו .הגישה הזו מייצרת איזשהי אנלוגיה או דימוי של החברה
שלקוח מתוך עולם מדעי הטבע .הגישה באה ואומרת כמו שיש לנו את הגוף של האדם ,הגוף האורגני .יש
לנו גם את הגוף החברתי .גוף האדם מורכב מאיברים וממערכות שונות של גוף האדם .כשלכל איבר או
מערכת בגוף שלנו יש תפקיד .על מנת שגוף האדם יהיה בריא אנחנו צריכים שכל המערכות בגוף יתפקדו,
כי כל המערכות תלויות אחת בשנייה .כל המערכות תלויות אלו באלו כדי לשמור על תפקוד תקין .הגוף
החברתי מדומה לגוף אורגני .שהוא סוג של מערכת מושלמת ,מאוחדת .מאוחדת כי כל האיברים תלויים
אלה באלה .מושלמת כי רק כשכל אחד עושה את התפקיד שלו ומקיים את היחסי התלות ההדדיים
המערכת עובדת מצוין.
בגוף החברתי יש לנו תתי מערכות שעל מנת שהמערכת תמשיך לפעול ,החברה תמשיך להתקיים ,כל תת
מערכת צריכה לקיים את התפקיד שלה .כל תת מערכת תלויה בתת מערכת אחרת .כל תת מערכת תורמת
למערכת הכללית .אי אפשר בלי חלק מהחלקים.
לכל תת מערכת יש פונקציה ,המשמעות של פונקציה זה התרומה של מבנה מסוים לתפקודה והישרדותה
של המערכת החברתית.
תתי מערכות בגוף החברתי :ביטוח לאומי ,חינוך ,ממשלה ,משטרה ,דת ,בריאות ,כלכלה ,מערכת המשפט,
כנסת ,משפחה .כל תת מערכת יודעת את תפקידה ,מבצעת אותו .כל תת מערכת תלויה אחת בשנייה ולשם
כך צריכה להיות בניהן הסכמה .על מה מבוססת התלות ההדדית? ההסכמה? על ערכים משותפים.
שיווי משקל ,איזון חברתי (הומוסטאזיס) .חברה מתפקדת ופורה היא חברה שמתקיימת •
בשיווי משקל .אם יש פגיעה באיזון תת מערכות אחרות יתגייסו כדי למנוע פגיעה
המבנה החברתי משפיע על הפעולות שלנו .המבנה החברתי מכתיב לאנשים איך להתנהג.
גישת הקונפליקט
קרל מרקס ,מקס וובר
דימויי החברה
במקום לראות את החברה כמע' שפועלת בסולידריות ראיית החברה כזירת קרב בין קבוצות
חברתיות שונות ,הנאבקות על חלוקת המשאבים החברתיים הנדירים -כסף ,עוצמה פוליטית,
יוקרה .עשירים מול עניים ,מוצא אתני שונה ...בחברה יש תמיד מאבקים כי אין דבר כזה טובת
הכלל .כל תופעה חברתית או דפוס תמיד משרת קבוצה אחת ופוגע באחרות! יחסי הכוח האלה
נובעים מניגודי אינטרסים עמוקים בין קבוצות שונות בחברה.
הנחות יסוד
קיימים ניגודי אינטרסים בין קבוצות חברתיות שונות .ניגודים אלו יוצרים קונפליקט o
חברתי מתמשך ועמוק .הניגודים נובעים מהאינטרס לשמור את ההון ולהגדילו.
המשאבים הנדירים הם מוגבלים ולכן יש עליהם מאבק .תמיד נשאל לטובת איזה קבוצה
התופעה?
בעלי השליטה מבקשים לשעתק ולשמר את עמדתם העדיפה במבנה החברתי ,בעוד o
קבוצות חברתיות כפיפות נוטות להילחם בסדר החברתי הקיים ,תוך שאיפה לשנותו.
אם המיעוט יזהה את הקונפליקט הוא ימחה .הקונפליקטים החברתיים הם מקור חשוב o
לשינויים חברתיים .במקום לראות בקונפליקט תופעה זמנית וחולפת כמו
הפונקציונליסטים ,הקונפליקטואלים רואים בהם חלק חזק בחברה
קרל מרקס רואה את בעלי ההון כבעלי השליטה .נשאלת השאלה -אם אחוז אחד מהאוכלוסייה
שולטים בחברה ,איך שאר העם לא מתנגד? איך הסדר החברתי נשמר? בעקבות שליטה של
הקבוצות החזקות בתודעה הקולקטיבית .במקום לראות את העולם כמו שהוא השלטון מציג לנו
תמונה אחרת .לפי הקונפליקטואלים כשאנחנו לא מוחים אנחנו פוגעים בעצמנו כי אנחנו צריכים
להיות במצב מתמיד של מאבק .אפ אנחנו לא נאבקים משהו לא בסדר.
הגישה קוראת קריאת תיגר על הגישה הפונקציונליסטית .בבסיס היחסים החברתיים יש עימות ,יש
אינטרסים ציניים ,יש אי הסכמה ויש קונפליקטים .יש מאבקים על מי יחזיק ביותר משאבים בין אם הם
חומריים או בין סמליים .אם יש לנו מאבק על חלוקת המשאבים יש לנו בבסיס היחסים החברתיים יחסי
כוח ויחסי שליטה .אין הסכמה יש דיכוי ,יש השתקה ,יש אין ברירה .ההנחה שהיא בבסיס היחסים
החברתיים יש אינטרסים בין קבוצות שיוצרות קונפליקט מתמשך וארוך .ולכן הם יגידו כשאתם מדברים
על ערכים משותפים אנחנו נשאל -ערכים משותפים למי? ולמי יש את הכוח לשלוט במשאבים הסימבוליים
ולהגיד עבורנו מה הם הערכים המשותפים? למי יש את הכוח להגדיר לנו מה תהיה האמת? הגישה באה
ואומרת יש לנו קונפליקט ,יש לנו כוח ושליטה .ומי ששולטים ירצו לשמור על הכוח שלהם בגלל השליטה
שלהם במשאבים ,ולשעתק את הכוח שלהם מדור לדור לשמור על המקום הפריבילגי שלהם במבנה
החברתי ,על העמדה העדיפה שלהם במבנה החברתי ,על היתרונות שלהם .בו בזמן הקבוצות הכפופות
רוצות לשנות .הן ירצו להילחם בסדר החברתי כי הן ירצו לשנות אותו.
אמצעים אידיאולוגיים וכוח הכפייה:
באילו אופנים החברות השולטות מצליחות לשמר את הכוח שלהם? חוקים ,מערכת חינוך ,תקשורת,
כלכלה ,תרבות ,ספרות .אלו מייצרים שליטה תודעתית ,כי אלו משאבים שלא מדברים ברמה הגלויה
על הכפייה ,אלא הם מגייסים את התודעה שלנו לטובת הנרטיבים שהם מייצרים -נרטיבים לאומיים,
כלכליים ,תרבותיים (מגדר ,אתניות) באמצעות הכלים האלה מגייסים אותנו להאמין בנרטיבים האלה
ומייצרים אצלנו תודעה :אוניברסלית -לטובת כולם ,בהכרח גם לטובתנו -לטובת האינטרס שלנו-
כשלמעשה זה תודעה כוזבת.
האמצעים האידיאולוגיים מייצרים מה שנקרא תודעה כוזבת .הכוונה היא תפיסה שהיא תפיסה
סובייקטיבית של מצב האדם או הקבוצה בחברה שאינה תואמת את העובדות במציאות.
מי שתבע את המונח תודעה כוזבת אלו נרקיסיסטים ומרקסיסטים .אנחנו כרגע מאמינים שהערכים של
הקפיטליזם טובים לנו ,הם טובים לכולם .מעמד הפועלים נמצא במקום הזה בתודעה כוזבת .הוא יוכל
להשתחרר מהמקום הזה כשיהפוך להיות מעמד משלעצמו למעמד למען עצמו .גראמשי -מדבר על
הגמוניה .הגמוניה היא שקבוצה שולטת .שיש לה שליטה תרבותית ,כלכלית ,צבאית הכוח שלה לא רק
בזכות כוח הכפייה שלה אלא בזכות היכולת שלה לשלוט במשאבים האידיאולוגיים ולייצר אצלנו סוג
של תודעה כוזבת שבאה ואומרת האינטרסים של הקבוצה השולטת זה גם האינטרסים שלנו.
כשאנחנו רוצים להבחין בין הגישה הפונקציונליסטית לבין גישת הקונפליקט -הגישה הפונקציונליסטית
תגיד יש לנו ההרמוניה כולם מסכימים עם הכול יש לנו מכנה משותף ערכי .גישת הקונפליקט תגיד
"בולשיט" .הסדר החברתית נשמר על כנו לא כתוצאה מהסכמה אלא כתוצאה מיחסי שליטה שחלקם
מבוססים על כפייה וחלקם מבוססים על משאבים אידיאולוגים שמייצרים תודעה כוזבת ולמעשה מרדימים
אותנו( .לא לכתוב במבחן מרדימים) כלומר אנחנו בכלל לא חושבים שאנחנו יכולים להתנגד ,אנחנו לא
רואים סיבה.
יש להבין אין דבר כזה אוניברסלי .מה שגישת הפונקציונליזם תקרא לו אוניברסלי ,גישת הקונפליקט תגיד
אין דבר כזה אוניברסלי ,יש זהות מאובחנת .הוא מבטא ערכים ואינטרסים ספציפיים פרטיקולריים
שמשרתים את הקבוצה השולטת אבל מפצים כערכים אוניברסליים( .סמי שלום שטרית -ספר שמשמש
בתיכון שנקרא "תולדות עם ישראל" ובתוכו יש רק מס' עמודים בודדים שמדברים על יהדות המזרח,
לעומת רוב הספר שמדבר על יהודי אירופה .שטרית אומר אל תקראו לו בשם אוניברסלי וכשלמעשה הוא
לא מבטא את התרבות כולה)
גישת הקונפליקט לוקחת בחשבון שיש מצבים של הפוגות או מצבים שאין עימות ,או שאין תודעה או שאין
אפשרות לייצר עימות( .בישראל -כוח הכפייה מופעל בצורה הרבה יותר חזקה כלפי ערבים ובצורה אחרת
כלפי אזרחי ישראל .הערבים לא יכולים ליצור עימות והיהודים לא רוצים ליצור עימות)
בסיסי הקונפליקט
ניסה להראות איך קבוצות דומיננטיות " אופיום להמונים" טען שהדת
מנסות לכונן את החברה כצלמן וכדמותן. היא אופיום להמונים ,ממסכת
היכולות של חברה מסוימת להגדיר את את הראייה שלנו .מקהה את
מה שראוי בחברה באמצעות מה שהיא. התחושה שנחותה של המיעוט.
דירקהיים טען שאפילו בקהילות הקטנות ביותר יש סטיות .אם זה עדיין קיים כנראה שזה
מסשרת מישהו ויש לסטייה פונקציה.
קונפליקט פונקציונליזם
אם הסטייה קיימת כנראה שהיא משרתת מה הפונקציה של סטייה חברתית?
קבוצה מסוימת (בדר"כ את הקבוצה מראה מה טוב ומה נכון ,אם זה עדיין קיים
השולטת) .מי קובע את הנורמות? הקבוצה כנראה שהסטייה משרתת פונקציה .קשה
השולטת רוצה שהחברה תהיה בצלמה והיא להגדיר מה טוב בלי להגדיר מה רע .הסטייה
קובעת את הנורמות! הנורמות יכולות להיות שומרת על הסדר החברתי .החברה מגדירה
פורמליות או בלתי פורמליות .החזקים את זה כרע ,לא הסוציולוגים.
קבועים את הנורמה ,באמצאות הגדרה של התגובה של החברה לסטייה מלכדת את
קבוצה מסויימת כסוטה .הגדרה של קבוצה החברה .אם התגובה חמורה היא מבהירה את
כעבריינת ,מסוכנת .אלו מנגנונים של הגבולות החברתיים.
שליטה!!!! אם קבוצה מאיימת על הסדר
החברתי אפשר לעשות לה דה -לגיטימציה.
פאניקה מוסרית (מחאת הנשים ניסתה לשנות
את הגדרת המוסר)
סיכום
המבנה החברתי יותר נזה שהוא תורם לתפקוד של כלל החברה הוא תורם לקבוצות מסוימות
והוא מקפח קבוצות אחרות .השאלות המרכזיות שגישת הקונפליקט תבחן בכל סיטואציה
הן :מי מרוויח ,ומי הן הקבוצות הנאבקות .מי מרוויח מההסדרים הקיימים ,מי נאבק בהם,
מי נאבק לשימור ומי לשינוי .גישת הקונפליקט עוזרת לנו להבין עד כמה קונפליקט חברתי
הוא מקור חשוב מאוד לשינוי בחברה האנושית.
מבנה מול אינטראקציה :ישנן תיאוריות שונות ,חלקן מדגישות את המבנה ,חלקן את
האינטראקציה וחלקן את יחסי גומלין בין מבנה לאינטראקציה חברתית.
ביקורת:
יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית באה ואומרת שגישת הקונפליקט מתמקדת באופן מופרז
באי שוויון .היא מטשטשת את התרומה של ערכים משותפים ותלות חברתית בין חלקי
החברה .כל הסיפור כולו הוא מאבק בין קבוצות חברתיות אז למעשה על פי גישת
הקונפליקט קשה מאוד לתת תמונה ברורה איך החברה פועלת.
רוב המחקרים מגישת הקונפליקט יוצאים מתוך גישת מקרו ,ומתעלמים או נותנים פחות
דגש לאינטראקציה בין הפרטים בחברה .אלא מדברים בעיקר באמצעות מושגים מאוד
רחבים שנותנים פחות מקום לפרט.
האינטראקציה הסימבולית
הוגים מרכזיים:
חברה מורכבת מאינטראקציות (יחסי גומלין) המתקיימות בין בני אדם.
התנהגות הפרטים כמעצבים ,יוצרים ומשפיעים על המבנה החברתי.
רואה את החברה כאוסף דינמי ומשתנה של אינטראקציות בין בני אדם .דבר
שכל הזמן משתנה.
נקראת אינראקציה סימבולית כי האינטראקציות בין בני האדם מתווכות על ידי
סמלים ..מכאן ההבנה שהבמציאות החברתית מתבססת על הפרשנות שאנחנו
מפעילים תוך כדי אינטראקציה לתופעה החברתית.
משמעות -פרשנות -אינטראקציה
למרות שקיימים הבדלים ניכרים בין הפונקציונליזם לקונפליקט יש להם מכנה משותף -רמת
הניתוח .שתיהן מתמקדות בתהליכים חברתיים רחבים.
לעומת זאת פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית היא פרדיגמה שמתמקדת בחיי היום יום-
סוציולוגיה מיקרו חברתית.
סוציולוגיה של חיי היום יום :התמקדות באינטראקציה חברתית במצבים מוגדרים.
עד כמה הפרטים הם אלו שמבנים את המציאות החברתית (הפעולות שלנו יוצרות
העולם) או העולם החברתי ,התודעה הקולקטיבית קובעת את הפעולות של הפרטים?
סמל -סימן הנושא משמעות .דבר שמייצג או מבטא משהו אחרף מעניק משמעות
לאובייקט כלשהוא ועוזר לבני אדם להבין אחד את השני .לפעמים המשמעות של אותו
סמל משתנה מקבוצה לקבוצה .אין משמעות קבועה אחת .המשמעות נבנת תוך כדי
תהליך של הבניית המשמעות.
השפה מאפשרת לנו לתקשר על ידי מושגים בלי שהאובייקט הפיזי נמצא בחדר .נדרשת
חשיבה מופשטת.
כדי להבין איך קבוצה מגדירה סמל צריך להבין איזה משמעות היא נותנת לו.
שלנו ומכתיבה לנו איך לפעול .לכן נדבר בגישה זו על תהליך של הבנייה חברתית -אנחנו
יוצרים הגדרות מצב ומכתיבים לעצמנו איך להתנהג .מצד אחד אופציה להגדיר מצב אבל
מצד שני היא לא בלתי מוגבלת .אנחנו גם יוצרים את העולם וגם מקבעים אותו.
בני אדם מפרשים את המציאות ,מעניקים משמעות ליחסי גומלין ומנהלים משא ומתן על
הגדרת המצב .על כן המציאות החברתית משתנה.
ניתוח האופנים בהם פרטים מפרשים את השפה ,המחוות ,הרושם והסגנון של אחרים ,וכן את
הפרשנות שלהם לקונטקסט בו מתרחשת האינטראקציה.
אינטראקציה חברתית תתקיים לאורך זמן ,כל עוד תהיה הסכמה בדבר הגדרת המצב
ובדבר הציפיות ההדדיות במצב מסוים.
דוגמא לניתוח של סטייה חברית מתוך פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית
אין דבר כזה סטייה .סטייה תלויה בהגדרת המצב .רק אדם שיש עליו הגדרת מצב של
סוטה ייחשב כך .אם מישהו עשה מעשה שחורג מהנורמה אבל איש לא יודע על כך המצב
לא ייחשב כסטייה .אם יש הגדרות מצב קודמות הן יתקשרו להגדרת מצב הנוכחית והיא
עלולה להתקבע.
יותר משנה מהי הגדרת המצב למעשה מאשר המעשה עצמו.
נושא :2תרבות
האופן שבו בני הקבוצה מעניקים משמעות לעולם .כשמדברים על תרבות בסוציולוגיה
מתכוונים למשמעות שניתנת לתרבות בשיח הציבורי .ההנחה היא שאין חברה בלי תרבוצ
כמו שאיו תרבוצת בלי חברה .האדם הוא אורגניזם ביולוגי והסוציולוגיה מתחילה איפה
שהביולוגיה נגמרת – התרבות מכתיבה לנו איך הצרכים הפיזיולוגים יבואו לידי ביוטוי.
והחברה מכתיבות לאדם אילו סוגי מזון הוא רשאי לעורר רעב ,אבל התרבות
לאכול .אנחנו מניחים שהתכונה הייחודית שמאפיינת בני אדם היא היכולת
שלהם ליצור משמעות לעולם סביבנו .לכן בני אדם בניגוד לבעלי חיים אחרים
מבססים את ההישרדות שלהם על החברה .האדם הוא יצור ביולוגי ויש לו צרכים
תרבות הנה נרכשת ונוצרת בידי בני אדם .לדוגמא :איך היצרים יבואו לידי ביטוי.
החברה מכתיבה לנו איך נמלא את היצר (להזמין סלט ולא פסטה)
היום לא רק אומנות ,ציור ,ספרות ,תנך זה תרבות .אין חברה ללא תרבות בדיוק כמו שאין תרבות ללא
בני אדם ללא חברה אנושית .למעשה המאפים אולי הבסיסי של בני האדם של החברה האנושית זה
היכולת לייצר משמעות לייצר תרבות ,לייצר פרקטיות שיש להן משמעות .כלומר אם על פי התפיסה היום
יומית תרבות זה משהו רצוי לעומת משהו מצוי ,התפיסה הסוציולוגית לא מקבלת את זה .בשפה
היומיומית תרבות מסמנת איזשהו סימן של רמה מוסרית .אנחנו כסוציולוגים לא מחזיקים בתפיסה שרק
מי שיש לו תפסיה מוסרית כזו או אחרת הוא בעל תרבות .הדבר הנוסף שמשותף לסוציולוגים הוא ההנחה
שתרבות היא דבר נרכש ,נלמד .אני רוכשת בתהליך של למידה -תרבות .יכול להיות שהוא נכפה עליי,
אני לא בוחרת לאיזה תרבות להיוולד.
הסוציולוגים מאמינים שתרבות היא לא תכונה טבעית .הסוציולוגיה מתחילה במקום שבו הביולוגיה
נגמרת .הרבה יגידו שהתרבות זה הדרך של החברה האנושית לרסן את הביולוגיה .המשמעות של המושג
תרבות השתנה לאורך השנים .גם תרבות זו סוג של הגדרת מצב ,שבמשא ומתן מתמסדת כדי לייצר לה
משמעות.
הגדרה פרדיגמטית
הגדרה פונקציונליסטית:
"מכלול ידע ,אמונות ,אומנויות ,החוק ,המוסר ,המנהגים ושאר הסגולות וההרגלים ,שנרכשו על
ידי היחיד בהיותו חבר בחברה".
הכוונה למשמעות הערכים לדרך החיים המשותפת והנפוצה בתוך קבוצה חברתית ספציפית .הקבוצה
החברתית יכולה להיות אומה ,מעמד ,יכולה להיות גם שבט באפריקה ,בתקופת זמן מסוימת .על פי
ההגדרה האנתרופולוגית תרבות היא סוג של אורח חיים.
לפי התפיסה הפונקציונליסטית תרבות הינה מערכת הומוגנית יחסית .הפונקציה של o
התרבות היא לכידות .לתת דבק בסיס לסולידריות .לא חייבת להיות הסכמה על הערכים
והנורמות אבל כל חברה חייבת שיהיו לה כמה מרכיבים רעיוניים שיהוו את הבסיס של
החברה
לפי משוניס -מתמקדים בתוכן של התרבות .אחד המרכיבים החשובים של תרבות היא o
ערכים ,ומהערכים האלו נגזרות נורמות .יש נורמות פורמליות ונורמות בלתי פורמליות.
אם יש הפרה של הנורמות מופעלות סנקציות פורמליות או בלתי פורמליות .תרבות היא
מכלול -היא מערכת .סטייה היא הפרה של נורמה.
מתמקדת בהבנת התוכן של תרבות ,כלומר ,שאלת ה"מה" – מה מכילה תרבות – איתור o
ומיון של מנהגים.
ניתן לומר שאנחנו רוצים לחקור תרבות על פי הגישה הפונקציונליסטית אנחנו צריכים לנתח אמונות,
ערכים ,משמעויות סימבוליות שמשותפים לקבוצות שונות בחברה .כלומר ההגדרה במובן
הפונקציונליסטית מתמקדת בתוכן של התרבות .הערכים המשותפים הנורמות המשותפות .על פי ההגדרה
הפונקציונליסטית אנחנו מדבירם על תרבות כמשהו שיותר סטאטי = לא משתנה .למעשה החוקר בא
וחוקר את התרבות הוא אומר שהדבר הזה קיים מדור לדור ,תפקיד המערכת החברתית לשמר את
התרבות ,שי לנו איזה מערכת חביתית משותפת שעוברת מתו לתור .אנחנו פחות נחקור שינויים אלא מהי
התרבות מהן הערכים המשותפים ופחות על איך היא מתהווה
הגדרה קונפליקטואלית
פרדיגמה קונפליקטואלית:
פרקטיקות (עשיות) היוצרות משמעות .ייצור וחליפין של משמעויות בין חברי קבוצה או חברה.
המשמעויות מיוצרות במגוון אתרים חברתיים ומסדירות פרקטיקות חברתיות.
לפי התפיסה הקונפליקטואלית תרבות היא הטרוגנית :דומה לשדה קרב של משמעויות o
והיא מושפעת ממיקומם החברתי של נשאיה .הומוגניות תרבותית היא לעולם תוצר של
דיכוי .החומר של התרבות אינו גוף קבוע ויציב של מסורות ומנהגים ,אלא מקור עשיר,
מלא בסתירות פנימיות ,שנעשה בו שימוש סלקטיבי ע"י סוכנים חברתיים שונים,
בנסיבות שונות של יחסי כח .במקום להסתכל על תרבות כמערך מלכד .קבוצות שונות
תופסות את העולם אחרת.
ההגדרה הקונפליקטואלית משקפת תפיסה רב ממדית של תרבות ,שבה בני אדם מייצרים o
תרבות .על כן התרבות משתנה ,תוך זיקה לתהליכים חברתיים ,פוליטיים ,גיאוגרפיים
וכדומה.
הדגש הוא על האופן שבו בני אדם מייצרים פרקטיקות בעלות משמעות שמשתנים o
בהתאם לנסיבות.
הגמוניה היא היכולת של הקבוצות הדומיננטיות לעצב ולהגדיר את החברה על פי •
האינטרסים וההשקפות שלהן עצמן .הקבוצות הנשלטות מאמינות במרכיבים מסוימים
של השקפת עולם זו ואינן מזהות את השליטה ככזו.
תרבות ישראלית היא ההגדרה שהתרבות השולטת מגדירה .האם ההגדרה מבוססת על •
הסכמה או על מניפולציה? גראמשי טען שקונצנזוס בחברה הוא תוצר של מניפולציה ,של
השליטה הדומיננטית בתרבות .אין שלטון ללא הגמוניה .אם יש שליטה בתודעה השלטון
נחשב לא לגיטימי.
לפי התפיסה הקונפליקטואלית תרבות היא הטרוגנית :דומה לשדה קרב של משמעויות והיא
מושפעת ממיקומם החברתי של נשאיה .הומוגניות תרבותית היא לעולם תוצר של דיכוי.
המושג הומוגניות תרבותית לא קיים הומוגניות הוא לעולם תוצר של דיכוי .אם כל התלמידים
בארץ לומדים תנ"ך זה תוצר של דיכוי .היה מקובלת ההבחנה בין תרבת לחברה שראו בהן
לכאורה שני ממדים שונים התרבות נתפסה כהשתקפות של החברה או החברה היא תוצר של
התרבות .היום הרבה חוקרים טוענים שאי אפשר להפריד את החברה מתרבות.
פרדיגמת האינטראקציה
אדם כהומו סימבוליקוס (מייצר משמעות) ,האנושיות מתבטאת בהיותנו יצורים o
שחושבים ומתקשרים באמצעות סמלים .האדם מייצר משמעות ,ומשמעות זו ,היא
החברתי.
מניחה שאין מציאות אובייקטיבית ,אלא המציאות היא אינטרסוביקטיבית (מה o
שמתרחש בין סובייקטים) .המציאות היא לעולם המפגש בין תודעות .הכל זורם
ומשתנה .התרבות היא מה שקורה במפגש בין התודעות השונות ,היא משתנה ,זורמת,
תוצר של פרשנות .הפרשנות לעולם מתקבלת מהאינטראקציה בין סובייקטים .הפרשנות
שלי היא לא פרשנות בודדת .אנחנו מגדירים את המצב ,אבל אנחנו לא מגדירים אותו
לבד! התרבות היא תוצר של הפרשנות האינרסובייקטיבית .להבדיל מתפיסה שאת
המשמעות האדם יוצר לבד.
גישה מתנשאת ,גורמת לנו בדרך כלל לעשות רדוקציה (=צמצום) של משמעות
התרבות האחרת .מצמצמים אותה למספר מאפיינים מאוד שטחיות .המשמעות של
האחר היא פרימיטיבית -שחור או לבן ,הכול חד וחלק .במובן העמוק של המילה לא רק
שאנחנו מתנשאים ומבצעים רדוקציה אנחנו מפספסים ומחמיצים היבטים שונים של
התרבות האחרת .האם אנחנו מבקרים את התרבות שלנו? לא .אנחנו מאבדים את
היכולת להעריך בצורה מורכבת יותר את התרבות שלנו .אנחנו כל הזמן עשויים
בבקרה של תרבויות אחרות אנחנו שמים מראה שאומרת האחר הוא הבעיה .אנחנו לא
מסתכלים על עצמנו.
תפיסות אלו צומחות על רקע עלייתה של אירופה ב 200-השנים האחרונות .אירופאים תרגמו את
העליונות הטכנולוגית לשליטה בחלקים גדולים של העולם( .קולוניאליזם).
יחסיות תרבותית -יש להבין ולהעריך/לשפוט כל תרבות מנקודת הראות הפנימית שלה,
כלומר באמצעות הקריטריונים הפנימיים של אותה תרבות.
בחינת דפוסים תרבותיים מתוך הקשריהם החברתיים.
אימוץ גישה של יחסיות תרבותית עשוי לבוא לידי ביטוי בגרסאות שונות( .מתוך
שלושת הפרדיגמות)
כלומר באמצעות הקריטריונים הפנימיים של אותה התרבות .מזכיר את הדמיון הסוציולוגי של מילס .מה
שעבורנו בתרבות מסוימת נתפס כ"-נורמלי" (מרכאות כי אין דבר כזה נורמלי בסוציולוגיה .זה יחסי
לאיך אנחנו מסתכלים)" ,טבעי"" ,לא נורמלי" נתפס באופן אחר בתרבות אחרת .לכן כאשר אנחנו בוחנים
תרבות אחרת אנחנו צריכים להחליף משקפיים .אנחנו לא יכולים לבחון תרבות אחרת בהתאם למה
נורמלי או לא נורמלי בתרבות המערבית ,אלא לבחון את התרבות האחרת מתוך נקודת הראות של
התרבות עצמה .מתוך ההקשר החברתי שצמח באותה התרבות
לאומיות וריבוי תרבויות :רב תרבויות :בעקבות המחלוקות לגביי כור היתוך נוצרה מדיניות של
רב תרבויות .הבעיה בכור היתוך היא שעדיין יש היררכיה .דגם רב תרבויות אומר -במקום למחוק
את השוני נמחק את ההיררכיה ונקדם יחס שווה לאחר.
הסדר פוליטי בו כל הקבוצות באות לידי ביטוי .הוא מעוצב על ידי מנגנונים
של משא ומתן לגבי מקומן של קבוצות שונות בחברה.
תפיסה רב תרבותית דורשת שוויון מלא בין התרבויות השונות.
מבוססת על ההנחה כי הזהות שלנו מעוצבת על ידי יחס אל "האחר" ,יחס
המכיר בשוני של ה"אחר" ,תוך מתן כבוד ל"אחר".
מהי המחלוקת העכשווית אודות רב תרבותיות? ביקורת ראשונה -משמעותה
של רב תרבויות הוא לוותר על החלום של תרבות לאומית משותפת? אם כל
קבוצה חיה את חייה יש החלשה של הזהות הלאומית (פונקציונליסטים).
המחלוקת השניה היא עד כמה אנחנו מוכנים לכבד את האחר? כמה התרבות
באמת מוכנה לוותר על העקרונות שלי .רב תרבויות עשויה להתנגש עם
תפיסות פמיניסטיות .לדוגמא הפרדה מגדרית באוניברסיטאות -עד כמה
אנחנו מוכנים לוותר על העקרונות שלנו כדי לכבד את האחר .הפרדה של
כיתות פוגעת בנשים שצריכות ללמד שם אבל מכבדת את החרדים .עד כמה
צריך לכבד את הרב תרבויות .רב תרבויות לא מקדמת שווין אלא יוצרת
היררכיות אחרות( .קונפליקטואלים)
מה בין ריבוי תרבויות ורב תרבותיות?
רב תרבותיות מנסה להתנער מאתנוצנטריות וארוצנטריות ומקדמת יחס שווה ותפיסה שאין
תרבות טובה יותר מהאחרת .זהו ניסיון לייצר דיאלוג בין תרבויות בלי לדרג אותן.
מודל שמכיר באי השוויון ורוצה לייצר כמדיניות סוג של תיקון( .מדיניות זה אומר שיבוא מלמעלה) .אין
לנו מודל אחד ויחיד של רב תרבותיות .יש רבים .חלקם רדיקליים יותר חלקם פחות .ככל שהוא יותר
רדיקלי הוא לא מסתפק בלפנות מקום בתרבות שנתפסת ההגמונית לתרבויות נוספות ,אלא הוא דורש
מהקבוצה התרבותית ההגמונית יותר ויותר לוותר על הפריבילגיות שלה וליצור שינוי גם בעצמה.
דוגמאות לרב תרבותיות -בארץ :השפה הערבית היא שפה שניה .בפינלנד :יש רק 20%שבדים ואזרח לא
יכול לעבוד במשרד ממשלתי מבלי לדעת שוודית .הוא חייב לעשות שינוי קיצוני ולשלוט בשפת המיעוט
כדי לקבל גישה למשרד הממשלה.
חזרה וסיכום עד עכשיו-
הגישה הפונקציונליסטית = ערכים משותפים ,תרבות משותפת ,.הסכמה.
הערכים ששררו בתקופת הקמת המדינה :חלוציות ,פטריוטיות ,יהדות כלאומיות ציונית ,עבודה עברית,
מודרניות .כדי להוציא לפועל את הערכים הללו יש להטמיע מדיניות:
מדיניות מיזוג הגלויות – כור ההיתוך .אנחנו לא מקבלים את המדיניות של אירופה אלא רוצים
ליצור משהו חדש .נשתמש בכור היתוך -ניקח את כולם שונים אחד מהשני ונייצר את הדגם החדש,
היהודי החדש .זה סוג של מדיניות /תרבות שמדברת על הטמעה של מאפיינים משותפים .שואפת את
הלגיטימציה שלה מהתפיסה שמדברת על תרבות משותפת וערכים משותפים" .בואו נייצר טוב משותף
שמתאים לכולם" .יונק את הרטוריקה שלו מתוך התפיסה הפונקציונליסטית.
ביקורת
גישת הקונפליקט
הערכים המשותפים של הישראלי החדש ,או התרבות החדשה ,היא לא ביטוי לערכים משותפים אלא
ביטוי לערכים של הקבוצה ההגמונית (=הקבוצה ששולטת על הכלכלה תרבות פוליטיקה וכו' .הכוח
שלה לגייס אותנו באמצעות התודעה) שיש לה את הכוח לכפות אותם ,ולהציג אותם כערכים משותפים
של כולם .להציג אותם כאמת אוניברסלית.
ערכים /תרבות פרטיקולרית שמוצגת כאוניברסלית.
יורדת לרזולוציה שאומרת בואו נראה מהי התרבות הפרטיקולרית שאותה מציגים כאוניברסלית .התרבות
הזו היא אירוצנטרית ולמעשה מבטאת מודל אידיאלי אירופי מבלי שהיא קוראת לו ככזה .תובעת
מכל מי שהוא לא אירופי להפוך להיות אירופי .לעשות זאת בכל שיזנח את התרבות שלו ויאמץ תרבות
חדשה.
הסוציולוגית רבקה בר יוסף יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית קראה לשני התהליכים החדשים האלה:
דה-סוציאליזציה ,רה-סוציאליזציה.
דה-סוציאליזציה :שלילת התרבות המקורית
רה-סוציאליזציה :לעבור תהליך חברות מחדש
הביקורת תגיד באה קבוצה הגמונית ותגיד אני רוצה שתסירו מעליכם את המנהגים והתרבות שלכם
ותעברו תהליך של דה-סוציאליזציה שלילת התרבות המקורית ,ורה-סוציאליזציה -תעברו תהליך של
חברות מחדש.
בזמן שהגישה הפונקציונליסטית תקרא למהלך הזה כור ההיתוך ,יצירתו של הישראלי החדש ,הטמעה,
אסימילציה ,גישת הקונפליקט שמבקרת את הפונקציונליזם ,תגיד לא מדובר בתהליך של מיזוג אלא
מדובר בתהליך כוחני ,של תרבות.
נושא :3חברות
מהו חיברות .1
חיברות בראי הפרדיגמות .2
תהליך החיברות מעמיד במרכז את הקשר בין היחיד לחברה .מה הופך אותנו לחברתיים .מצד
אחד אנחנו סובייקטים שחושבים באופן שונה על העולם ומפתחים את האישיות שלנו .מצד שני
הופכים אותנו לחלק מקהילה ,מקולקטיב .תהליך החיברות הוא תהליך של למידה שנמשך כל
החיים .תהליכי החברות בשנים הראשונות הם עמוקים יותר .החיברות נעשה דרך סוכני חיברות (
4סוגים של סוכנים)
פרויד
אינטראקציה סימבולית.
תיאריות מאקרו
תהליך של אינטראקציה חברתית ,שבאמצעותו בני אדם רוכשים בו-זמנית את מאפייני
האישיות שלהם ,ולומדים כיצד להתנהג בחברה בה הם חיים .תהליך החברות נמשך לכל
אורך חיינו .יש כאלה שמבחנים בין תהליך חברות ראשוני או שניוני והלאה ,אבל חשוב להבין
שלאורך כל החיים אנחנו ממשיכים בתהליך הזה .התהליך הזה מתרחש באמצעות סוכני
הסוציאליזציה /חברות -משפחה ,מורים ,גננות ,קבוצת השווים ,תקשורת ,ספרות ,בית ספר,
תנועות נוער ,מקום עבודה.
זהו מכניזם חברתי שהופך אותנו מצד אחד לבני אדם בעלי יכולת לחשוב ,לפרש וכדומה,
ומצד שני לחלק מתרבות ספציפית.
ההתנסות החברתית מהווה את הבסיס להתהוות האישיות .ללא אינטראקציה חברתית
יתקשה האדם לפתח כישורים בסיסיים (גם אלו הנראים ככישורים מולדים) .יש שני
מקרים היסטוריים שמלמדים אותנו על תהליך החברות .אחד מהם זה המקרה של אנה שהוסתרה
עד גיל 5במרתף ללא מגע אדם .כשהיא נמצאה היא לא הייתה מסוגלת לצחוק ,לחייך ,לדבר או
להביע כעס .למעשה הבידוד החברתי שלה הותיר אותה לפחות בשלב הראשוני ללא זהות
חברתית שמוכרת לנו .מקרה נוסף זה הסיפור של איזבל -גדלה עם זאבים .עברה תהליך של
סוציאליזציה אבל כשנמצאה -הלכה על ארבע והייתה בעלת חושים מפותחים יותר בטבע.
המקרים האלה מלמדים אותנו שבהעדר התנסות חברתית קשה לייצר אישיות חברתית .הרבה
קישורים שנראים לנו מולדים כמו לחייך ,לצחוק ועוד ,אלה קישורים שתגיד הסוציולוגיה-
קישורים שנרכשים חברתית ,תוך כדי האינטראקציות .גישת הקונפליקט תגיד שיש מנגנונים
שמפקחים על זה .סוכני המדינה הם גם חלק מתהליך החברות ומפקחים על רכישת התרבות,
והשפה( .טיפת חלב לדוגמא).
IDהתשוקות האינסטינקטים בלתי מודעים של האדם ,יצרים שחבויים באדם מהיום שנולד .מבחינת
הסביבה הם נתקלים הרבה פעמים בהתנגדות.
SUPEREGOהחותמת של החברה על האישיות של הפרט .הנורמות ,הערכים ,הסופר אגו מגדיר לנו את
המצפון החברתי שלנו את הגבולות המוסריים .מתחיל להתפתח כשהילד מכיר בסמכות של ההורים שלו
הם הדמויות הראשונות בדר"כ שמייצגות עבורו את החברה.
EGOמשרתם של שני הצדדים .למעשה התחום שמתווך בין הדחפים לבין ערכי החברה .הביטוי המוחצן
של האישיות .הוא מתפתח כשאנחנו למדים לראשונה את הקיום הנפרד בין הדחפים שלנו לבין החברה.
אמור ליישב להיות גורם מאזן בין תאוות האיד לבין תביעות החברה .אותו מרכיב שמאפשר לנו להתחשב
באחרים .הבעיה תהיה שגם ההתחשבות היא בצד האחד בלבד.
קיים קונפליקט מתמיד בין הגרעין הביולוגי של האישיות לבין הגרעין החברתי
הנלמד שלה (שם ספרו" :תרבות בלא נחת" .)Civilization and its Discontents, 1961
תהליך החיברות הוא תהליך קונפליקטואלי יש קונפליקט מתמיד בין הגרעין הביולוגי של
האישיות שלנו ( )IDלבין הגרעין החברתי שהוא הסופר אגו .להיות בחברה מקנה לנו ביטחון אבל
האיד נתקל כל הזמן באיסורים החברתיים .אנחנו הופכים לחברה תוך כדי מאבק אישיותי
מתמיד
ניתוח קונפליקטואלי
תהליך למידה המתרחש במסגרת קבוצות חברתיות ,בעלות מאפיינים חברתיים שונים.
תהליך החברות קשור לכוח הזה .אנחנו מפנימים ערכים ,נורמות וציפיות בהתאם לשייכות
הקבוצית שלנו.
בו-זמנית עוברים חיברות לקבוצות ההשתייכות שלנו ולקבלה של התפיסות הדומיננטיות
או ההגמוניות בחברה( .מה זה להיות אישה לפי ההגדרה של הקבוצה הגמונית).
הגישה מדברת איתנו על ערכים אוניברסליים ,שקשורים לכולם .הקונפליקט יגידו אין דבר כזה
אוניברסלי .תהליך החברות הוא אף פעם לא אוניברסלי ,הוא תמיד פרטיקולרי ,הוא תמיד תהליך חברות
לתוך קבוצה מסוימת .כאשר קבוצות בחברה נבדלות או נבחנות זו מזו על בסיס המיקום היחסי שלהם על
בסיס ההבדל שלהם ביחד לנגישות למשאבים לחלוקת הכוח בחברה .בהתאם למצב הלא שוויוני הזה
אנחנו עוברים תהליכי סוציאליזציה לקבוצות שונות בחברה .למעמד ,למגדר ,לאתניות ,לגזע ,לדת,
ללאום .בתהליך הזה אומרת גישת הקונפליקט אנחנו עוברים בו זמנית שני תהליכי חברות .1.לקבוצת
ההשתייכות שלנו .2 .תהליך סוציאליזציה לתפיסות ההגמוניות .לתפיסות או לערכים של הקבוצה
הדומיננטית.
ילד שנולד לקבוצה הלא הגמונית .בבית יעבור תהליך סוציאליזציה מסוים ,ובבית הספר יעבור תהליך
סוציאליזציה אחר .ילד שנולד לקבוצה ההגמונית יהיה לו קל יותר במקומות אחרים.
לסיכום
דיברנו על תהליך החברות משתי גישות עיקריות:
הגישה הפסיכו אנליטית -פרויד ( .יותר קרוב לאינטראקציה הסימבולית)
אינטראקציה סימבולית -מיד ,קולי
מיסוד
השאלות המרכזיות
פיטר ברגר ותומאס לאקמן ( )Peter, L. Berger and Thomas Luckmanמתמודדים עם
שאלות אלו תוך שימוש במושגים של מיסוד ופיקוח חברתי.
פיטר ולקמן שואלים איך נוצרת מציאות חברתית? אם נבין איך היא נוצרת נוכל להבין איך ניתן
לשנות אותה.
הדיון בנושא המיסוד מנסה גם הוא לתת תשובות לשאלות הגדולות -כיצד נוצרת מציאות חברתית? מדוע
נוצרת מציאות מסוימת ולא אחרת? מי יוצר ואילו אינטרסים זה יכול לשרת? איך משנים מציאות?
תהליך המיסוד מתוך גישת הקונפליקט)?( .
פיטר ברגר ותומאס לאקמן
( )Peter, L. Berger and Thomas Luckman
מיסוד ופיקוח חברתי -מושג המסביר איך הגענו למציאות חברתית נתונה.
נקודת המוצא
היציבות החברתית והסדר החברתי הם צורך אנושי אך אינם נובעים מן הביולוגיה. •
).Man’s self-production is always, and of necessity, a social enterprise, (PP. 69 •
התוצרת העצמית של האדם היא תמיד ובהכרח מפעל חברתי.
העובדות החברתיות נוצרו על ידי פרשנות סובייקטיבית – הן לא עובדות טבעיות. •
מכאן שואלים -איך נוצרת מציאות חברתית? •
תיאוריית המיסוד
מסבירה את הסיבות להופעתו ,השתמרותו והעברתו של הסדר החברתי. •
תהליך המיסוד הוא תהליך בו פעולות חברתיות נעשות מסודרות ,מווסתות ,מסווגות ,ושגרתיות •
באופן כזה שהן נתפסות כמרכיבים חברתיים מבניים וברורים מאליהם.
ברגר ולאקמן בתור חוקרי חברה אומרים שכדי להבין תופעה בחברה אנחנו צריכים להבין שמדובר על
איזשהו פרויקט חברתי משותף שמתבצע באמצעות אינטראקציה חברתית .חשוב להבין שמי שנמצא בתוך
הפרויקט החברתי הוא האדם .האדם בהקשר הזה יוצר את עצמו (באופן מובחן בכל תרבות) באמצעות
איזשהו מבצע חברתי .נישואין בין גברים לנשים -כדי להסביר את המציאות החברתי המתונה אנשים
יסבירו לנו שנישואים כאלה זו דרך הטבע ,בלעדיהם המין האנושי ייכחד .זה משהו טבעי ,ביולוגי.
(נישואין בין גברים לנשים פרויקט חברתי הפרויקט האישי-האישי הוא החברתי .האדם הביולוגי
= האדם החברתי.
נחזור לנישואין -שואלים את עצמם ברגר ולאקמן איך נוצר הסדר החברתי? איך נוצרים המוסדות
החברתיים? מאחר והם אומרים שהכול חברתי ,אז גם תהליך יצירת הסדר החברתי ויצירת מוסדות
חברתיים כרוכים בהבניה חברתית .ברגר ולאקמן יגידו על הנישואין שזה לא עניין ביולוגי אלא זה עניין
של הבניה חברתית .נישואין זה סוג של סדר חברתי והוא קיים כתוצר של פעילות אנושית .כשתאוריית
המיסוד של ברגר ולאקמן מבקשת להסביר את ההופעה ,את ההשתמרות ,את ההעברה מדור לדור של
סדר חברתי .סדר חברתי היא מילה גדולה .למעשה סדר חברתי משתמר באמצעות מוסדות חברתיים.
כשהם מדברים על מיסוד הם מדברים על תהליך .ברגר ולאקמן אומרים מובן מאליו זה משהו שצריך
לפרק אותו .צריך להבין איך הוא נוצר ואיך הוא השתנה .צריך מבט היסטורי .אם אנחנו מדברים על סדר
חברתי חשוב להבין שהוא נוסד בקשר למקום הזמן ולתרבות שבה הוא נוצר .אינסטינקט אימהי -נתפס
כתהליך טבעי שאי אפשר להבין אותו בכלל .יגידו שניהם שזו הבניה חברתית של תהליך של התמסדות
של תופעה עד שהופכת להיות מובנה אליה .כיום אינסטינקט אימהי נחשב מובן מאליו.
שלבי המיסוד (חשוב למבחן)
החצנה :אינטראקציה חברתית החוזרת על עצמה – ברגר ולקמן לוקחים שני אנשים א' וב'. .1
האנשים גרים על אי בודד ונאלצים לתקשר ביניהם .בהתחלה אין להם כללי התנהגות מוגדרים,
אחד נפלט מספינה אחד כבר נמצא שם .באינטראקציה ביניהם נוצרים עד מהרה כללים,
תפקידים = נוצרים סיווגים חברתיים.
סיווג :הענקת משמעות .א' מתבונן על המעשים של ב' ומייחס לב' כל מיני מניעים בגללה .ב' .2
מגלף בעץ -א' עלול לחשוב שהוא רוצה להרוג אותו עם העץ ,או יחשוב שזה כלי ציד .א' לפי
הפרשנות שלו יסווג את המשמעות שלו .אם א' יפרש את זה הכוונה לרצח ,אז יכול להיות שיבוא
ויתעמת איתו .אם יפרש את זה כהכנת כלי ציד ,אז יכול להיות שיצטרף אליו ויעזור לו לצוד.
כאשר ב' חוזר על פעולה מסוימת ,א' יפרש אותה בהתאם לניסיון הקודם שלו .ויתחיל לראות
בפעולה של ב' התנהגות טיפוסית במצב מסוים ולא פעולה חד פעמית .אם כל בוקר א' קם רואה
את ב' מטפס על העץ מוריד מנגואים ומגלף אותם ,א' כבר למד שזה למטרת ציד מזון .בתהליך
הזה נוצר דפוס התנהגות מצופה .זה מה שנקרא שהפעולות עוברות תהליך של רוטניזציה.
רוטיניזציה :הפיכת הפעולה לשגרה .אנחנו מפתחים ציפיות הדדיות בהתאם לתפקידים ואנחנו .3
רואים שא' וב' מתחילים לפתח תפקידים חברתיים וביחסי הגומלין ביניהם .מתחילים לייצר לקט
של פעולות שלא רק שהן מסווגות באופן הדדי ואנחנו מפרשים אותם בצורה מסוימת אלא
הופכות להיות קבועות ,סוג של רוטינה ,שגרה .להשתגרות הזאת אנחנו קוראים מיסוד עוברי.
אנחנו בשלב שאנחנו יכולים לחזות את הפעולות אחד של השני אנחנו יכולים להתחיל לדבר על
תפקידים חברתיים יכולים להתחיל לדבר על תחילתה של התמסדות של שגרה ,שהיא קצת
מובנת מאליה .אבל ברגר ולקמן הולכים צעד אחד קדימה ומניחים שלא וב' נולדו ילדים .בשלב
הזה חל שינוי משמעותי במצב .נוספו לנו נפשות פועלות נוספות .לפעמים יש השתגרויות חדשות
= חלוקות תפקידים חדשות .אבל הרבה פעמים ההשתגרויות והסיווגים בחיים של א' וב' הופכים
עכשיו למוסדות היסטוריים .יש כאן ממד היסטורי ,השתגרות שעוברת לדור הבא .כעת הילד
הבן ילך עם אבא לצוד ,והבת תישאר עם אימא לטפל באוכל או במחנה ,כי זה מה שההורים א'
וב' מיסדו לפני והם מעבירים את זה הלאה .אבל כשזה עובר לדור הבא המוסד הזה עובר
תהליך של אובייקטיביזציה.
אובייקטיביזציה :הפעילות עם הפרשנות המלווה אותה הופכת לעובדה חיצונית לנו, .4
מציאות מובנית מאליה שקשה לערער עליה .במובן הזה של הילדים א וב' הם לא אלה שנתנו
משמעות לתפקידים החברתיים הם לא אלה שהחליטו עליהם בסיווגים חברתיים .הם מקבלים את
זה כעבודה חיצונית משהו אובייקטיבי .מציאות מובנת מאליה שקשה לערער עליהם הם לא אלה
שמקיימים את המשא ומתן הראשוני .הם נולדו לתוך זה .תהליך המיסוד העוברי כשיש לו ממד
היסטורי שהוא עובר לדור הבא הוא עובר אובייקטיביזציה במובן הזה שבחוויה של בני הדור
הבא הוא נתפס כמשהו אובייקטיבי לא כמשהו שנתנו לו משמעות ,שניהלו עליו כמשא ומתן.
כשהוא עובר לדור הבא זה סוג של אמת חיצונית אובייקטיבית זה המובן מאליו שלהם .בשלב
הזה המוסדות נתפסים כבעלי ממשות משל עצמם כשהם מקבלים לגיטימציה והפנמה .לא רק
שזה הופך מובן מאליו יכול להיות שזה יקבל לגיטימציה על ידי מוסדות חברתיים נוספים.
באופן זהה זה מתקבע באופן שקשה לערער עליו משני סיבות.
.1יש לו תוקף מאוד רחב והוא נטוע במוסדות חברתיים רבים.
.2ברמת הפרט הוא הופך להיות כל כך מובן מאליו שאנחנו לא זוכרים את ההיסטוריה שלו.
אנחנו בכלל לא חושבים עליו כמשהו שעבר הבנייה חברתית ,כמשהו היסטורי .הוא כל כך הופך
להיות טבע שני שלנו שאנחנו לא חושבים להתנגד לו .מיסוד -אותו תהליך שמשהו נהפך
לשגרה ,אנחנו חיים כך כל ימינו .זה נותן לנו כיוון ,תחושת ביטחון ,קל לנו לעבור את העולם.
הולכים לצבא כי כולם הולכים ,הולכים ללמוד כי צריך ,להתחתן כי צריך .אם כל יום נקום
בבוקר ונערער על הכול ונחשוב מחדש מה צריך לעשות היה הרבה יותר קשה.
הרוטניזציה זה כשפעולה השתגרה ,אובייקטיביזציה זה כשזה נהיה אמת חיצונית לנו .אמת זרה לנו
שאנחנו לא הבנינו אותה .זה מה שקורה בדרך כלל בדורות שאחר כך.
לגיטימציה והפנמה :קבלת הנורמות שעוצבו בתהליך המיסוד והפנמתן .ההפנמה מתבצעת .5
דרך סוכני חיברות ,מנגנוני שכנוע ,הסבר (למשל ,השפה) .כאן תהליך עמוק יותר של מיסוד.
פרדוקס המיסוד
המבנה החברתי הוא פרי האינטראקציות החברתיות מחד ,ומסגרת המגבילה את טווח הבחירה של
הפרטים מאידך.
נמצא באובייקטיביזציה .בסתירה הקיימת בין זה שתהליכי המיסוד נתפסים בעינינו אובייקטיבים ,אם הם
כאלה הם לא מעשה ידי אדם .בו בזמן שבפועל האדם הוא זה שיצר אותם .יש סתירה לגבי האופן שבו
נוצר המיסוד לגבי האופן שבו אנחנו תופסים אותו .איך יכול להיות שאדם יכול ליצור אותו ואז לתפוס
אותו כמשהו שהוא לא תוצר אנושי ,כאיזה תוצר חיצוני ,עובדה חיצונית לאדם .המוסד החברתי אחרי
שהתמסד ועבר תהליך היסטורי מקבל איזשהי ממשיות שהיא לכאורה מחוץ לאדם .זה סוג של פרדוקס
שהם מנסים ליישב אותו על ידי מה שהם קוראים לו יחסים דיאלקטים .יחסי גומלין בין האדם לבין העולם
החברתי .פרדוקס מיסוד נוסף שהם מתייחסים אליו זה שאנחנו מדברים על המבנה והמוסדות החברתיים
כמשהו שהוא תוצר של אינטראקציה חברתית .כלומר האינטראקציה הזאת דווקא מבטאת דרגות חשיבה.
אנחנו בוחרים לייצר אינטראקציה כזו ולא אחרת .אנחנו בוחרים לסווג את הפעולה לתת לה משמעות כזו
ולא אחרת .מדובר פה דווקא על בחירה .הפרדוקס הוא שברגע שתהליך המיסוד מושלם טווח הבחירה
שלנו מצטמצם .ברגר ולקמן פחות מדברים על ממד של כוח וממד קונפליקטואלי מה שנקרא .כדי לדבר
על ממד של ערעור אנחנו נדבר על פיקוח חברתי.
המיסוד הוא תולדה של אינטרס .הוא לא רק תוצאה של חופש ובנית חברה מאפס (הסיפור של א' וב').
פיקוח חברתי
מעצם קיומם ,מוסדות מפקחים על ההתנהגות האנושית .נבוא מגישה קונפליקטואלית ונדבר על מוסדות
חברתיים .מוסדות חברתיים מטבעם מנסים לשמר את הכוח שלהם .מדבר על תהליך המיסוד כתהליך
כוחני .יש לקבוצה אחת את הכוח למסד תהליכים מסוימים .על מנת לשמר את המוסד החברתי מתקיים
תהליך של פיקוח חברתי.
שתי רמות לפיקוח החברתי: •
.1בחירתה של דרך פעולה מסוימת ,מראש ,כאשר אפשרויות אחרות כלל אינן נלקחות בחשבון.
.2סנקציות :נידוי ,חרם ,רכילות ,שאלת שאלות (מה עשית בצבא?) אמירת ברכות (בקרוב אצלך)-
פורמלית ולא ופורמלית .צחוק רכילות נידוי ענישה.
יש כמה רמות של פיקוח .אנחנו על עצמנו .או אנחנו לא חושבים שיש דרך אחרת .עד כדי כך המוסד
החברתי הוא מובן מאליו שהוא בכלל לא מעורר אצלנו את המחשבה הרפלקסיבית על אופציות אחרות.
רמה אחרת של פיקוח חברתי היא רמה של סנקציות .תהליך של ערעור חברתי הוא לא פשוט .לא קל
לשנות מוסדות חברתיים .ככל שהם מעוגנים כמוסדות פורמליים כך קשה יותר לשנות אותם .זה לא אומר
שאין שינויים .בצרפת -אמא הייתה שולחת את הבן שלב שיטפלו בו ולוקחת אותו שהוא בן .3נישואים
חד מיניים.