‫מבוא לסוציולוגיה א'‬

‫נושא ‪ 1:‬החשיבה הסוציולוגית‬

‫מהי סוציולוגיה?‬ ‫‪‬‬
‫הסוציולוגיה כמדע‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא‪ -‬דורקהיים‬ ‫‪‬‬

‫מהי סוציולוגיה?‬
‫תחום מחקר הגות וחשיבה שמוקדש לחיים החברתיים‪ .‬אנחנו מנסים להבין את האינטראקציות‬
‫החברתיות‪ .‬רוצים להבין את העולם של בני האדם דרך המדע‪ .‬עיסוק שיטתי בחקר החברה‬
‫האנשוית‪.‬‬

‫אין שום דבר טבעי במה שאנחנו עושים‪ ,‬כל דבר שאנחנו עושים מושפע מהחברה‬

‫חברתי‪ -‬הסוציולוגיה מתעסקת במצבים חברתיים‪ ,‬בקשר שבין האישי לחברתי‪ .‬כל דבר אישי הוא‬
‫למעשה חברתי‪ .‬הסוציולוגיה מנסה לפצח את הקשר בין האישי לחברתי‪ ,‬האם ההתנהגות של‬
‫הפרט קובעת את ההתנהגות של החברה או להיפך?‬

‫הסוציולוגיה צומחת במאה ה‪ 19-‬בתקופה של שינויים‪ .‬במאה ה‪ 18-‬העמידו הפילוסופים את‬

‫האדם במרכז‪ .‬הדמקורטיה נולדה מהתפיסה שכל בני האדם נולדו שווים ולכן לכל אדם יש זכות‬
‫בחירה‪ .‬העולם המודרני מלא שינויים משום שהייתה יציאה מהקהילה הקטנה של הכפר לעיר‬
‫הגדולה‪.‬‬

‫מה מיוחד בסוציולוגיה?‬

‫ברגר‪ -‬מה שמייחד את הסוציולוגיה זה הפרספקטיבה‪ ,‬התודעה‪ ,‬הראייה הסוציולוגית‪.‬‬

‫המאפיינים של הראייה סוציולוגית‬

‫הזרה‪ -‬אנחנו מחוייבים לחקור את העולם סביבנו מעמדה של ריחוק‪ ,‬כאילו אנחנו‬ ‫‪.1‬‬
‫מסתכלים על חיינו בפעם הראשונה‪ .‬לראות באור חדש את בפעולות שעשינו כל חיינו‪.‬‬
‫הטלת ספק וערעור המובן מאליו‪ -‬הדברים אינם כפי שהם נראים‪ .‬יש המון דברים‬ ‫‪.2‬‬
‫שנראים לנו מובנים מאליהם והסוציולוגיה באה לשאול שאלות על הדברים האלו‪.‬‬
‫ההתנהגות שלנו מושתת על הידע שלנו‪ ,‬אותו רכשנו באמצעות תהליכים מורכבים‪ .‬לכל‬
‫דבר יש כמה רמות של משמעות ואנחנו מנסים לראות מבעד‪.‬‬
‫ראיה מבעד לחזיתות של מבנים חברתיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫להתרחשות האנושית יש מספר רמות של משמעות‪ .‬שכמה מהן נעלמות מהתודעה של חיי היום יום לנו‪.‬‬
‫הם כל כך מובנות מאליהן שאנחנו לא חושבים עליהם‪ .‬זה קופץ לתודעה שפתאום אנחנו יוצאים לרגע‬
‫מהתבנית‪.‬‬
‫תפקיד הסוציולוג לחפש את מה שנעלם מהתודעה היום יומית שלנו‪ .‬לפרק את מה שנראה לנו מובן מאליו‪.‬‬
‫לכן כדי להציג שאלות סוציולוגיות יש לראות למרחק‪ ,‬מעבר למטרות או להגדרות הרשמיות של החברה‪.‬‬
‫הסוציולוג צריך להיות סוג של חשדן‪ .‬הוא מטיל ספק בכל דבר‪ .‬שום דבר הוא לא מובן מאליו‪ .‬הוא חשדן‬
‫למוסדות‪ ,‬למיתוסים‪ ,‬להגדרות‪ .‬הסוציולוג מנסה לפרק כל מבנה חברתי ולחתור מתחת לחזיתות של מבנים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫כל דבר שהוא "מובן מאליו"‪ -‬לפרק אותו‪ ,‬לחקור אותו‪ ,‬ולא לקחת מובן מאליו את הפרשנות הממסדית‪.‬‬
‫כסוציולוגים אנחנו צריכים (כלק מתהליך ההזרה) להתרחק במידה מסוימת מן ההעמדות המובנות מאליהם‬
‫של החברה שלנו‪ .‬פיטר ברגר מדגיש את זה כנטייה להסרת המסווה‪ ,‬לחשיפה במעטה של דמותן של‬
‫המערכות החברתיות אותן אנו חוקרים (עמ' ‪)45‬‬
‫סקרנות לגבי איך אנשים חיים‪ -‬רצון לדעת לגלות ולחקור את התנהגותם של בני האדם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עוד תכונה שחייבת להיות לסוציולוג היא סקרנות‪ .‬ברגר אומר שהסוציולוג הוא בעצם רכלן‬
‫(עמ' ‪" )26-27‬יכולנו לומר כי הסוציולוג הוא האיש‪ ,‬אשר אלמלא מעלת תארו האקדמי‪ ,‬חייב היה‬
‫להאזין למרות רצונו לרכילויות‪ ,‬האיש המתפתה להציץ מבעד לחורי המנעולים‪ ,‬לקרוא מכתביהם‬
‫של אחרים ולפתוח ארונות סגורים‪ ........ .‬הדבר המעניין אותנו הוא הסקרנות אשר נתפס לה כל‬
‫סוציולוג‪ ,‬שעה שהוא ניצב לפני דלת סגורה אשר מאחוריה נשמעים קולות בני אדם‪ .‬אם הוא‬
‫סוציולוג טוב הוא ירצה לפתוח אותה דלת‪ ,‬כדי להבין את הקולות‪ .‬מאחורי כל דלת סגורה מצפה‬
‫הוא לאיזה אספקט חדש בחיי אנוש‪ ,‬שעדיין לא הובחן ולא הובן‪".‬‬
‫הסוציולוגיה חושבת בהיבטים של הקשר חברתי‪ .‬האופן שבו החברתי מעצב את מי שאני‪ .‬כלומר‬
‫האישי הוא החברתי‪ .‬אי אפשר לנתק בין הסוציולוגיה שמבקשת להסביר את החברתי ואת יחסי‬
‫הגומלין‪ ,‬לבין האופי שבו היא מעצבת אותנו כיחידים‪.‬‬

‫מהו ההסבר שסוציולוגיה מציעה לתופעות חברתיות?‬

‫הסוציולוגיה מסבירה את התנהגותם של בני האדם באמצעות ההקשר החברתי‪.‬‬

‫תופעות שנראות אישיות הן תוצר של הקשר חברתי מסוים‪.‬‬

‫הדמיון הסוציולוגי מאפשר לאנשים להבין צרות אישיות במונחים של נושאים חברתיים‪ .‬בכדי‬
‫להבין את הפרט יש להבין את ההיסטוריה של החברה‪ .‬חיבור בין האישי לחברתי‪ .‬אם רוצים‬
‫להבין את ההתנהגות של האנשים חייבים להבין את ההיסטוריה של החברה‪.‬‬

‫דרך אחרת לנסח את הנחות היסוד של הסוציולוגיה‪ .‬ללמוד לחשוב סוציולוגית פרושו לטפח סוג של דמיון‬
‫סוציולוגי‪ .‬הסוציולוג האמריקאי‪ -‬מייס‪ ,‬כתב את הספר "הדמיון הסוציולוגי" בשנות ה‪ 50‬ובו הוא טען‬
‫שדמיון סוציולוגי מאפשר לאנשים להבין צרות‪ ,‬בעיות אישיות‪ ,‬במונחים של נושאים ציבוריים‪( .‬האישי‬
‫הוא החברתי)‪ .‬הרעיון המרכזי של מייס שהוא מדבר על דמיון סוציולוגי‪ ,‬הוא לנסות לחשוב מעבר‬
‫לרוטינות המקובלות שלנו‪ ,‬המוכרות לנו‪ ,‬במטרה להתבונן בהם מחדש‪ .‬במטרה להתבונן בהן כאילו הייתה‬
‫הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בהן‪ .‬למשל לדמיין איך ההתנסות של יחסי מין ונישואים נראים במקום‬
‫אחר בזמן אחר‪.‬‬
‫כלומר הדמיון הסוציולוגי מאפשר לנו לראות אירועים שנראים לנו כפרטיים בהקשר רחב יותר‪ .‬בהקשר‬
‫חברתי‪ ,‬בעזרת כל מיני זוגות משקפיים‪ .‬שאנחנו אומרים הקשר חברתי – אנחנו מתכוונים למבנה חברתי‪,‬‬
‫מוסדות חברתיים‪ .‬הסוציולוג חייב לקחת בחשבון את המוסדות הכלכליים הפוליטיים של החברה ולכן‬
 ‫אנחנו צריכים ללמוד על הפריטים שמעניינים אותנו בהקשר חברתי רחב יותר‪ :‬מה מיקום הפרט הזה‬
‫במבנה החברתי? מה ההיסטוריה החברתית שלו?‪.‬‬
‫מייס‪ :‬יש לנו פה קשר של גומלין‪ .‬אין להבין את חיי הפרט מבלי להבין את ההיסטוריה של החברה‪ .‬ואין‬
‫להבין את ההיסטוריה של החברה מבלי להבין את הפרט‪ .‬כל הזמן נעים באינטראקציה בין המיקרו למקרו‪,‬‬
‫מן הפרט אל הכלל‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫המבנה החברתי מלמד אותנו שהחיים שלנו לא מתנהלים במקריות‪ .‬יש לנו מבנה חברתי שמשפיע‬
‫ומשעתק‪ .‬מבנה חברתי הוא לא מבנה הנדסי‪ ,‬הוא יכול להשתנות כתוצאה מפעולותיהן של "לבנים‬
‫אנושיות"‪ .‬שינויים במבנה החברתי זה לא קל‪.‬‬
‫הפעולות שלנו מבנות (או מעצבות) את העולם החברתי הסובב אותנו‪ ,‬וגם מובנות מהעולם החברתי בו‬
‫זמנית‪.‬‬

‫המתודולוגיה המחקר הסוציולוגי‬

‫תצפית‪ -‬מקושרת למחקר איכותני‪ .‬לצפות בתופעות במשך זמן רב‪.‬‬

‫ניתוח תוכן‪ -‬איכותנית‪ .‬לנתח טקסט או מלל (סרט‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬טלוויזיה) ולנסות להבין את ההקשר‬
‫החברתי שבו הוא נוצר‪.‬‬

‫סקרים‪ -‬מתודולוגיה כמותנית‪ .‬מכינים מראש קובץ שאלות ושואלים את האנשים דרך הטלפון או‬
‫פרונטלית‪ .‬השאלות יהיו זהות לכל האנשים‪.‬‬

‫ראיונות עומק‪ -‬איכותני‪ .‬ניתן לשנות את השאלות תוך כדי השיחה‪ .‬יותר פתוח מאשר סקר‪.‬‬

‫מבנה מאמר אקדמי‪-‬‬

‫תקציר של המאמר‪ .‬פסקה שמתקצרת את המאמר‬

‫מבוא‪ -‬במה המאמר הולך לעסוק‪ ,‬הקדמה‪ ,‬למה כדאי לקרוא את המאמר‪.‬‬

‫סקירת ספרות‪ -‬משווים בין תוצאות המחקר שלנו לממצאים בחברה אחרת למשל מתוך מחקרים‬
‫אחרים‪ .‬למה המאמר שלנו מחדש ומיוחד‪.‬‬

‫מתודולוגיה‬

‫ממצאים‬

‫סיכום ודיון‪ -‬כיצד הממצאים מחדשים או מעניינים‬

‫הסוציולוגיה כמדע‬
‫מהו מדע‬ ‫‪.1‬‬
 ‫סוציולוגיה כמדע‬ ‫‪.2‬‬
‫מאפייני הסוציולוגיה כמדע‬ ‫‪.3‬‬

‫מהו מדע?‬ ‫‪.1‬‬

‫האופן שבו אנחנו יודעים את העולם‪.‬‬

‫שימוש בשיטות סיסטמתיות של חקירה אמפירית‪ ,‬ניתוח נתונים‪ ,‬חשיבה תיאורטית והערכה‬
‫לוגית של טיעונים‪ ,‬במטרה לפתח תחום ידע בנוגע לנושא מסוים‪.‬‬

‫המדע מתחרה עם צורות שונות של ידע‪ .‬כדי להשיג את הידע צריך להשתמש בשיטות מחקר‬
‫במטרה לפתח ידע בתחום מסוים‪.‬‬

‫שיטות המחקר הן פומביות‪ .‬לא אישיות למשל כמו האינטואיציה‪.‬‬

‫מה מבחין בין ידע מדעי לידע שאינו מדעי?‬

‫ההתבססות על מחקר שיטתי לצורך הבנת והסברת תופעות‪ ,‬ולא הסתפקות רק בשכל הישר‬
‫ובניסיון החיים שלנו‪.‬‬

‫*אימפריקה‪ -‬ידע שמושג באמצעות התנסות במציאות‬

‫‪ . 2‬הסוציולוגיה כמדע‪ -‬בסוציולוגיה אנחנו אוספים מידע ומפתחים תיאוריות על הממצאים‬

‫האימפיריים‬

‫איסוף שיטתי של מידע אמפירי על מושאי המחקר‪ ,‬ופיתוח תיאוריות לאור העדויות‬ ‫‪‬‬
‫האמפיריות והחשיבה הלוגית‪.‬‬

‫שיטות מחקר‪ :‬כללים מוסכמים המשותפים לקהילה המדעית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"הסוציולוג הוא אדם העוסק בהבנת החברה בדרך שיטתית‪ .‬טבעה של שיטה זו‬ ‫‪o‬‬
‫הוא מדעי‪...‬בתור איש מדע‪ ,‬מנסה הסוציולוג להיות אובייקטיבי‪ ,‬לבלום את‬
‫העדפותיו האישיות ואת משפטיו הקדומים‪ ,‬להבחין בבהירות יותר מאשר‬
‫לשפוט באורח נורמטיבי" (ברגר‪.)24 ,1970 ,‬‬

‫ראיית ההיבט הכללי במקרה הפרטי‪ :‬זיהוי דפוסים כלליים בהתנהגותם של יחידים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התבססות על מחקר השוואתי‪ :‬לאורך זמן ובין מקרים דומים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬מאפייני הסוציולוגיה כמדע‬

‫אין אובייקטיביות‪ -‬החוקר לשואף לא להשפיע על המחקר‪.‬‬

‫אנחנו מנסים לאתר דפוסים חברתיים (ראיית ההיבט הכללי במקרה הפרטי) מתוך מקרה‬
‫פרטי של אדם או של קבוצת אנשים‪.‬‬
 ‫התבססות על מחקר השוואתי‪ :‬לאורך זמן ולמקרים דומים‬

‫דוגמא‪ :‬דורקהיים‬
‫סוציולוג צרפתי בסוף המאה ה‪ .19-‬ייסד את בית הספר הראשון לסוציולוגיה בצרפת‪.‬‬
‫רצה לשכנע את העולם המדעי שצריך סוציולוגיה בנוסף לשאר התחומים‪ .‬במחקריו חקר‬
‫סוגיות מאוד אישיות כגון התאבדות‪ .‬במחקר זה תאם שהחברה היא יותר מסך הפריטים‬
‫שמרכיבים אותה‪ .‬לחברה יש כוח לעצב את חיינו; מחשבותינו ורגשותינו‪ .‬מתייחס‬
‫להתאבדות ברמה החברתית (שיעורי התאבדות)‪ .‬שיעור הוא תופעה חברתית משום שהוא‬
‫מאפיין של חברה ולא של אדם‪ ,‬לעומת הפסיכולוגיה שתחקור את הסיבות האישיות‬
‫להתאבדות‪ .‬שאלת המחקר שלו הייתה‪ -‬האם יש הבדלים בשיעורי ההתאבדות בין‬
‫מדינות שונות באירופה של במאה ה‪ ?19-‬והאם יש שינויים לאורך זמן‪ .‬תופעה שיש לה‬
‫קיום משל עצמה מעבר לאדם בודד‪.‬‬

‫אחרי המלחמה שיעור ההתאבדות ירד‪ -‬זו תופעה חברתית שמאפיינת את החברה ולא את‬
‫הפרט‪.‬‬

‫לכל מדינה יש סטטיסטיקה שמתייחסת אליה בלבד‪ .‬דירקהיים מדד כמה מקרי תמותה‬
‫מרצון יש משנה לשנה‪ .‬הוא ניסה לבדוק האם יש דפוס ואיך הוא משתנה‪.‬‬

‫ממצאים‬

‫יש שיעורי התאבדות גבוהים אצל פרוטסטנטים‪ ,‬אחר כך אצל הקטולים‪ ,‬והכי‬ ‫‪‬‬
‫נמוך אצל היהודים‬
‫שיעורי ההתאבדות עולים כאשר אנשים חיים לבד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתקופות של משברים ומלחמת שיעור ההתאבדות נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המשותף לכל הממצאים הוא הלכידות החברתית‪ .‬בחברה שיש בה מידת תמיכה נמוכה שיעור‬
‫ההתאבדויות עולה‪ .‬הדת הפרוטסטנטית היא דת אינדיבידואליסטית לעומת היהדות שהיא דת‬
‫מלוכדת‪.‬‬

‫ככל שהסולידריות החברתית גבוהה יש שיעורי התאבדות נמוכים יותר‪.‬‬

‫"המסקנה מכל העובדות האלה היא‪ ,‬שניתן להסביר את שיעור ההתאבדות החברתי רק במונחים‬
‫סוציולוגיים‪ .‬בכל רגע נתון‪ ,‬המבנה הערכי של חברה קובע את שיעור מקרי המוות מרצון שבה‪...‬‬
‫לכל קבוצה חברתית יש נטייה קולקטיבית לכך‪ ,‬המיוחדת לה‪ ,‬והיא המקור של כל הנטיות‬
‫האינדיבידואליות‪ ,‬ולא התוצאה שלהן‪ ...‬ההתנסויות האישיות‪ ,‬שנחשבות לסיבות הישירות‬
‫להתאבדות‪ ,‬אינן אלא ביטוי של הנטייה הערכית של היחיד‪ ,‬המהווה השתקפות של המצב הערכי‬
‫של החברה" (דירקהיים‪ ,‬התאבדות‪ ,‬עמ' ‪.)166‬‬

‫נושא ‪ :3‬פרדיגמות ומסורות בסוציולוגיה‬

 ‫קריאה‪ -‬משוניס‪ ,‬פרק ‪ :1‬הפרספקטיבה הסוציולוגית‪.16-25 ,‬‬

‫פרדיגמה (פרספקטיבה‪/‬גישה)‪ :‬דימוי בסיסי של החברה‪ ,‬המנחה את החשיבה והמחקר‪ .‬תפיסה‬

‫תיאורתית רחבה שמנחה את שאלות המחקר על העולם (החברתי)‪ .‬אפשר לדמות אותה למשקפת‬
‫שדרכה מסתכלים על העולם‪.‬‬

‫תיאוריה‪ :‬ממוקדת‪ ,‬מסבירה מערך ספציפי יותר של תנאים או דפוסים חברתיים‪ .‬מתוך‬
‫הפרדיגמה‪ ,‬התיאוריה ממוקדת לתחום מסוים‪ .‬תיאוריה בדר"כ תצמח לפי פרדיגמה מסויימת‪.‬‬

‫קריטריונים אנליטיים להשוואה בין פרדיגמות‬

‫דימוי חברה‪ :‬מהי חברה וכיצד היא פועלת? מה נמצא בבסיס היחסים החברתיים‪ .‬האם היא‬ ‫‪‬‬
‫חברה של מאבקים או החברה היא מקום הרמוני‪ .‬אם החברה היא מקום של קונצנזוס הניתוח של‬
‫הסיטואציות החברתיות יהיה אחד‪ ,‬אם החברה היא מקום של מאבק הניתוח יהיה אחרת‪.‬‬
‫הפרדיגמות נבדלות אחת מהשנייה בשאלות שהן שואלות וכמובן גם בתשובות‪.‬‬

‫קונסנזוס מול קונפליקט אלו לא אמירות מוחלטות אלה אמירות מגמה‪ .‬מהי המגמה העיקרית‬ ‫‪‬‬
‫בחברה‪ ,‬מה בעיקר עומד בבסיס האמירה הזאת‪ .‬קונצנזוס זה לא אומר שיש הסכמה מוחלטת או‬
‫מנגד קונפליקט זה לא אומר אך ורק אי הסכמה קיצונית‪ .‬אנחנו מתארים מגמה‪" -‬היחסים‬
‫החברתיים בעיקר מאופיינים בקונצנזוס‪ ,‬לרוב יש הסכמה"‪ .‬או "החברה מאופיינת לרוב בעיקר‬
‫בתככים‪ ,‬ניצול‪ ,‬ריבים וכו'"‪.‬‬

‫מאקרו לעומת מיקרו (החברה אל מול האדם או סיטואציות קטנות)‬ ‫‪‬‬

‫מבנה מול אינטראקציה (החברה קובעת את הפעולות או להיפך‪ -‬האנשים קובעים את‬ ‫‪‬‬
‫החברה)‬

‫בוחן ‪ 19.12‬ברגר ‪,‬ינון כהן‪ ,‬קימרלינג‪ ,‬זרובבל‪ ,‬ג'מאל‪ ,‬גופמן‪ ,‬דשן‪ ,‬בן אליעזר‪ ,‬שומסקי‪ ,‬ויניצקי‪.‬‬

‫לענות על ‪ 5‬מתוך ‪ ,7‬שאלה אחת חובה‪ -‬ציטוט‪ .‬לזהות מאיפה הציטוט‪.‬‬

‫הפרדיגמה הפונקציונליסטית‬
 ‫הגישה הראשונה שהתפתחה בסוציולוגיה במאה ה‪ 19-‬באירופה ע"י דורקהיים ובהמשך ע"י‬
‫פארסונס במאה ה‪ 20-‬בארה"ב‪.‬‬

‫דימוי החברה‪:‬‬

‫רואה את החברה כמע' מורכבת שהחלקים השונים שלנו פועלים יחד בשיתוף פעולה לקידום‬
‫היציבות‪.‬‬

‫מסתכלים על החברה כמע' חברתית בהשוואה לאורגניזם‪ .‬לגוף יש כל מיני צרכים שצריך למלא‬
‫אותם כדי לשמור על תפקוד תקין‪ .‬החברה פועלת כמערכת ופועל עם תת מערכות כדי לקיים את‬
‫עצמה‪ .‬החלקים השונים של החברה פועלים בתיאום אחד עם השני כדי לקיים את החברה כולה‪.‬‬

‫אם נרצה להבין תת מערכת בתוך המערכת הכללית יש לשאול שתי שאלות‬

‫איך היא תורמת לקיום המע' החברתית?‬ ‫‪‬‬

‫מה הקשר בינה ובין תת מערכות חברתיות אחרות?‬ ‫‪‬‬

‫מושגים לניתוח הפונקציונליסטי‬

‫קריטריונים אנליטיים להשוואה בין פרדיגמות‬

‫דימוי חברה‪ :‬מהי חברה וכיצד היא פועלת?‬ ‫‪‬‬

‫קונסנזוס מול קונפליקט‬ ‫‪‬‬

‫מאקרו לעומת מיקרו‬ ‫‪‬‬

‫מבנה מול אינטראקציה‬ ‫‪‬‬

‫דימוי חברה‬

‫פונקציה‪ -‬הפרדיגמה מנתחת כל תת‪ -‬מערכת כחלק שאנחנו מבקשים לדעת מה היא התרומה שלו‬
‫לתפקוד החברה כמכלול‪ .‬אם יש תופעה שנשארת לאורך זמן היא תורמת לחברה בדרך מסויימת‪.‬‬
‫אנחנו מסבירים תופעות ע" התכלית שלהם‪ .‬לדוגמא משפחה‪ -‬תופעה כמעט אוניברסלית‪ -‬כנראה‬
‫שהיא ממלאת צורך הכרחי מסויים‪ .‬הפונקציה הכי חשובה של המשפחה היא החיברות והחינוך‪.‬‬
‫הפונקציונליסטים מפחדים שהחברה תתפרק‪ ,‬לכן המשפחה כל כך חשובה‪ .‬פונקציה היא‬
‫ההשלכות החיוביות על החברה שתורמות להמשכיותה‪.‬‬

‫מערכת‪ -‬מושלמת‪ ,‬או שלם מאוחד (החברה)‬

‫תת‪ -‬מערכת‪ -‬מערכת שמרכיבה את החברה‪ .‬יש תלות בין תת מערכות שונות‪ .‬חברה שהיא‬
‫מתפקדת וטובה היא חברה שלתת מערכות יש קשר בינהן‪.‬‬

‫דיס‪ -‬פונקציות‪ -‬השלכות שליליות של הפונקציה על החברה‪ .‬שמחלישות אותה‪.‬‬

 ‫היחסים בין מערכות שונות‪ :‬חברה שמתפקדת בצורה טובה היא חברה שהמערכות שבה‬

‫ערכים משותפים‪ .‬שבין התת מערכות יש תלות הדדית‪ .‬לדוגמא משפחה ועבודה‪ .‬הן שתי מערכות‬
‫שונות שיש בהם קווים דומים‪ .‬משפחה לא מחליפים ועבודה מחליפים מספר פעמים‪ .‬יש להם‬
‫עקרונות שונים אך גם דומים‪.‬‬

‫חברה כמערכת המורכבת מחלקים התלויים זה בזה‪ :‬אנלוגיה בין החברה לאורגניזם חי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת מושלמת (‪)systemic whole‬‬ ‫‪‬‬
‫או שלם מאוחד (‪)integrated whole‬‬ ‫‪‬‬

‫גישה שמדגישה מבנה חברתי‪ .‬גישת מקרו‪ .‬הגישה הזו מייצרת איזשהי אנלוגיה או דימוי של החברה‬
‫שלקוח מתוך עולם מדעי הטבע‪ .‬הגישה באה ואומרת כמו שיש לנו את הגוף של האדם‪ ,‬הגוף האורגני‪ .‬יש‬
‫לנו גם את הגוף החברתי‪ .‬גוף האדם מורכב מאיברים וממערכות שונות של גוף האדם‪ .‬כשלכל איבר או‬
‫מערכת בגוף שלנו יש תפקיד‪ .‬על מנת שגוף האדם יהיה בריא אנחנו צריכים שכל המערכות בגוף יתפקדו‪,‬‬
‫כי כל המערכות תלויות אחת בשנייה‪ .‬כל המערכות תלויות אלו באלו כדי לשמור על תפקוד תקין‪ .‬הגוף‬
‫החברתי מדומה לגוף אורגני‪ .‬שהוא סוג של מערכת מושלמת‪ ,‬מאוחדת‪ .‬מאוחדת כי כל האיברים תלויים‬
‫אלה באלה‪ .‬מושלמת כי רק כשכל אחד עושה את התפקיד שלו ומקיים את היחסי התלות ההדדיים‬
‫המערכת עובדת מצוין‪.‬‬
‫בגוף החברתי יש לנו תתי מערכות שעל מנת שהמערכת תמשיך לפעול‪ ,‬החברה תמשיך להתקיים‪ ,‬כל תת‬
‫מערכת צריכה לקיים את התפקיד שלה‪ .‬כל תת מערכת תלויה בתת מערכת אחרת‪ .‬כל תת מערכת תורמת‬
‫למערכת הכללית‪ .‬אי אפשר בלי חלק מהחלקים‪.‬‬
‫לכל תת מערכת יש פונקציה ‪ ,‬המשמעות של פונקציה זה התרומה של מבנה מסוים לתפקודה והישרדותה‬
‫של המערכת החברתית‪.‬‬
‫תתי מערכות בגוף החברתי‪ :‬ביטוח לאומי‪ ,‬חינוך‪ ,‬ממשלה‪ ,‬משטרה‪ ,‬דת‪ ,‬בריאות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬מערכת המשפט‪,‬‬
‫כנסת‪ ,‬משפחה‪ .‬כל תת מערכת יודעת את תפקידה‪ ,‬מבצעת אותו‪ .‬כל תת מערכת תלויה אחת בשנייה ולשם‬
‫כך צריכה להיות בניהן הסכמה‪ .‬על מה מבוססת התלות ההדדית? ההסכמה? על ערכים משותפים‪.‬‬

‫קונסנזוס מול קונלפיקט‬

‫חשיבותה של סולידריות חברתית (קונצנזוס חברתי) לקיומה של החברה‪.‬‬ ‫•‬

‫שיווי משקל‪ ,‬איזון חברתי (הומוסטאזיס) ‪ .‬חברה מתפקדת ופורה היא חברה שמתקיימת‬ ‫•‬
‫בשיווי משקל‪ .‬אם יש פגיעה באיזון תת מערכות אחרות יתגייסו כדי למנוע פגיעה‬

‫איך החברה לא תתפרק? אם יהיו בבסיסה ערכים משותפים‪.‬‬

‫חברה חייבת סולידריות חברתית‬

‫רמת ניתוח מקרו חברתית‪ :‬הדגשת המבנה החברתי‬

‫המבנה החברתי משפיע על הפעולות שלנו‪ .‬המבנה החברתי מכתיב לאנשים איך להתנהג‪.‬‬

‫מאקרו לעונת מיקרו‬

 ‫מהי יחידת הניתוח? מעוף הציפור או פינת הרחוב‪.‬‬

‫ביקורות לגישה הפונקציונליסטית‪:‬‬

‫שימור ולא שינוי‪ -‬הגישה מדברת על השימור‪ ,‬על הקיים‪ ,‬ולא על השינויים שקורים‪ .‬אם החברה‬ ‫‪.1‬‬
‫מאוד יציבה אז אין בה הרבה קונפליקטים‪.‬‬
‫ההנחה שקיים קונצנזוס ערכי ‪ -‬וזה מה שמייצר סדר חברתי‪ .‬המבקרים אומרים החוקרים מגישת‬ ‫‪.2‬‬
‫הפונקציונליזם מניחים מראש שיש הסכמה‪ .‬מבלי לשאול את השאלה האם יש בכלל הסכמה‬
‫כזאת? מקבלים את ההסכמה כסוג של עובדה‪ ,‬הנחה‪ ,‬שלא דורשת בירור ובדיקה‪.‬‬
‫הצדקת הקיים‪ -‬לא שואלת שאלות‪ ,‬מסבירה ומצדיקה את הקיים‪ .‬מתעלמת מהחשיבות שיש‬ ‫‪.3‬‬
‫לשינויים בעיצוב החברה האנושית‪.‬‬
‫גישה מבנית‪ -‬ביקורת על כך שהגישה היא גישה מבנית‪ .‬מתייחסת למערכות החברתיות‪ ,‬למקרו‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ופחות מתייחסת לאופן שבו האינטראקציות בפרטים‪ ,‬המיקרו‪ ,‬מעצבים תהליכים חברתיים‪.‬‬
‫טלאולוגיה‪ -‬הגישה הפונקציונליסטית ודרך החשיבה שלה וההסברים שהיא מסבירה הם‬ ‫‪.5‬‬
‫טלאולוגיים‪ .‬מעגליים‪ .‬כאלו שלא מבחינים בין סיבה לתוצאה‪ .‬אם ניקח את הריבוד החברתי‬
‫כאיזשהו חלק מהמערכת‪ -‬הוא קיים כי הוא מועיל למערכת כמכלול‪ ,‬הגישה הפונקציונליסטית‬
‫תגיד שלריבוד החברתי יש השלכות מועילות על תפקוד החברה ולכן הוא קיים‪ .‬אנחנו אומרים‬
‫שהתוצאה היא גם הסיבה‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט‬
‫קרל מרקס‪ ,‬מקס וובר‬
‫דימויי החברה‬

‫במקום לראות את החברה כמע' שפועלת בסולידריות ראיית החברה כזירת קרב בין קבוצות‬
‫חברתיות שונות‪ ,‬הנאבקות על חלוקת המשאבים החברתיים הנדירים‪ -‬כסף‪ ,‬עוצמה פוליטית‪,‬‬
‫יוקרה‪ .‬עשירים מול עניים‪ ,‬מוצא אתני שונה‪ ...‬בחברה יש תמיד מאבקים כי אין דבר כזה טובת‬
‫הכלל‪ .‬כל תופעה חברתית או דפוס תמיד משרת קבוצה אחת ופוגע באחרות! יחסי הכוח האלה‬
‫נובעים מניגודי אינטרסים עמוקים בין קבוצות שונות בחברה‪.‬‬

‫תמיד נשאל למי הוא תורם ובמי הוא פוגע?‬

‫הנחות יסוד‬

‫קיימים ניגודי אינטרסים בין קבוצות חברתיות שונות‪ .‬ניגודים אלו יוצרים קונפליקט‬ ‫‪o‬‬
‫חברתי מתמשך ועמוק‪ .‬הניגודים נובעים מהאינטרס לשמור את ההון ולהגדילו‪.‬‬
‫המשאבים הנדירים הם מוגבלים ולכן יש עליהם מאבק‪ .‬תמיד נשאל לטובת איזה קבוצה‬
‫התופעה?‬

‫בעלי השליטה מבקשים לשעתק ולשמר את עמדתם העדיפה במבנה החברתי‪ ,‬בעוד‬ ‫‪o‬‬
‫קבוצות חברתיות כפיפות נוטות להילחם בסדר החברתי הקיים‪ ,‬תוך שאיפה לשנותו‪.‬‬

‫אם המיעוט יזהה את הקונפליקט הוא ימחה‪ .‬הקונפליקטים החברתיים הם מקור חשוב‬ ‫‪o‬‬
‫לשינויים חברתיים‪ .‬במקום לראות בקונפליקט תופעה זמנית וחולפת כמו‬
‫הפונקציונליסטים‪ ,‬הקונפליקטואלים רואים בהם חלק חזק בחברה‬

‫קרל מרקס רואה את בעלי ההון כבעלי השליטה‪ .‬נשאלת השאלה‪ -‬אם אחוז אחד מהאוכלוסייה‬
‫שולטים בחברה‪ ,‬איך שאר העם לא מתנגד? איך הסדר החברתי נשמר? בעקבות שליטה של‬
‫הקבוצות החזקות בתודעה הקולקטיבית‪ .‬במקום לראות את העולם כמו שהוא השלטון מציג לנו‬
‫תמונה אחרת‪ .‬לפי הקונפליקטואלים כשאנחנו לא מוחים אנחנו פוגעים בעצמנו כי אנחנו צריכים‬
‫להיות במצב מתמיד של מאבק‪ .‬אפ אנחנו לא נאבקים משהו לא בסדר‪.‬‬

‫בגישה הקונפליקטואלית אין דבר כזה טובת הכלל‪.‬‬

‫הגישה קוראת קריאת תיגר על הגישה הפונקציונליסטית‪ .‬בבסיס היחסים החברתיים יש עימות‪ ,‬יש‬
‫אינטרסים ציניים‪ ,‬יש אי הסכמה ויש קונפליקטים‪ .‬יש מאבקים על מי יחזיק ביותר משאבים בין אם הם‬
‫חומריים או בין סמליים‪ .‬אם יש לנו מאבק על חלוקת המשאבים יש לנו בבסיס היחסים החברתיים יחסי‬
‫כוח ויחסי שליטה‪ .‬אין הסכמה יש דיכוי‪ ,‬יש השתקה‪ ,‬יש אין ברירה‪ .‬ההנחה שהיא בבסיס היחסים‬
‫החברתיים יש אינטרסים בין קבוצות שיוצרות קונפליקט מתמשך וארוך‪ .‬ולכן הם יגידו כשאתם מדברים‬
‫על ערכים משותפים אנחנו נשאל‪ -‬ערכים משותפים למי? ולמי יש את הכוח לשלוט במשאבים הסימבוליים‬
‫ולהגיד עבורנו מה הם הערכים המשותפים? למי יש את הכוח להגדיר לנו מה תהיה האמת? הגישה באה‬
‫ואומרת יש לנו קונפליקט‪ ,‬יש לנו כוח ושליטה‪ .‬ומי ששולטים ירצו לשמור על הכוח שלהם בגלל השליטה‬
‫שלהם במשאבים‪ ,‬ולשעתק את הכוח שלהם מדור לדור לשמור על המקום הפריבילגי שלהם במבנה‬
‫החברתי‪ ,‬על העמדה העדיפה שלהם במבנה החברתי‪ ,‬על היתרונות שלהם‪ .‬בו בזמן הקבוצות הכפופות‬
‫רוצות לשנות‪ .‬הן ירצו להילחם בסדר החברתי כי הן ירצו לשנות אותו‪.‬‬
‫אמצעים אידיאולוגיים וכוח הכפייה‪:‬‬
‫באילו אופנים החברות השולטות מצליחות לשמר את הכוח שלהם? חוקים‪ ,‬מערכת חינוך‪ ,‬תקשורת‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬תרבות‪ ,‬ספרות‪ .‬אלו מייצרים ‪ ‬שליטה תודעתית ‪ ,‬כי אלו משאבים שלא מדברים ברמה הגלויה‬
‫על הכפייה‪ ,‬אלא הם מגייסים את התודעה שלנו לטובת הנרטיבים שהם מייצרים‪ -‬נרטיבים לאומיים‪,‬‬
‫כלכליים‪ ,‬תרבותיים (מגדר‪ ,‬אתניות) באמצעות הכלים האלה מגייסים אותנו להאמין בנרטיבים האלה‬
‫ומייצרים אצלנו ‪ ‬תודעה‪ :‬אוניברסלית‪ -‬לטובת כולם‪ ,‬בהכרח גם לטובתנו‪ -‬לטובת האינטרס שלנו‪-‬‬
‫כשלמעשה זה תודעה כוזבת‪.‬‬
‫האמצעים האידיאולוגיים מייצרים מה שנקרא תודעה כוזבת‪ .‬הכוונה היא תפיסה שהיא תפיסה‬
‫סובייקטיבית של מצב האדם או הקבוצה בחברה שאינה תואמת את העובדות במציאות‪.‬‬
‫מי שתבע את המונח תודעה כוזבת אלו נרקיסיסטים ומרקסיסטים‪ .‬אנחנו כרגע מאמינים שהערכים של‬
‫הקפיטליזם טובים לנו‪ ,‬הם טובים לכולם‪ .‬מעמד הפועלים נמצא במקום הזה בתודעה כוזבת‪ .‬הוא יוכל‬
‫להשתחרר מהמקום הזה כשיהפוך להיות מעמד משלעצמו למעמד למען עצמו‪ .‬גראמשי‪ -‬מדבר על‬
‫הגמוניה‪ .‬הגמוניה היא שקבוצה שולטת‪ .‬שיש לה שליטה תרבותית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬צבאית הכוח שלה לא רק‬
‫בזכות כוח הכפייה שלה אלא בזכות היכולת שלה לשלוט במשאבים האידיאולוגיים ולייצר אצלנו סוג‬
‫של תודעה כוזבת שבאה ואומרת האינטרסים של הקבוצה השולטת זה גם האינטרסים שלנו‪.‬‬
‫כשאנחנו רוצים להבחין בין הגישה הפונקציונליסטית לבין גישת הקונפליקט‪ -‬הגישה הפונקציונליסטית‬
 ‫תגיד יש לנו ההרמוניה כולם מסכימים עם הכול יש לנו מכנה משותף ערכי‪ .‬גישת הקונפליקט תגיד‬
‫"בולשיט"‪ .‬הסדר החברתית נשמר על כנו לא כתוצאה מהסכמה אלא כתוצאה מיחסי שליטה שחלקם‬
‫מבוססים על כפייה וחלקם מבוססים על משאבים אידיאולוגים שמייצרים תודעה כוזבת ולמעשה מרדימים‬
‫אותנו‪( .‬לא לכתוב במבחן מרדימים) כלומר אנחנו בכלל לא חושבים שאנחנו יכולים להתנגד‪ ,‬אנחנו לא‬
‫רואים סיבה‪.‬‬
‫יש להבין אין דבר כזה אוניברסלי‪ .‬מה שגישת הפונקציונליזם תקרא לו אוניברסלי‪ ,‬גישת הקונפליקט תגיד‬
‫אין דבר כזה אוניברסלי‪ ,‬יש זהות מאובחנת‪ .‬הוא מבטא ערכים ואינטרסים ספציפיים פרטיקולריים‬
‫שמשרתים את הקבוצה השולטת אבל מפצים כערכים אוניברסליים‪( .‬סמי שלום שטרית‪ -‬ספר שמשמש‬
‫בתיכון שנקרא "תולדות עם ישראל" ובתוכו יש רק מס' עמודים בודדים שמדברים על יהדות המזרח‪,‬‬
‫לעומת רוב הספר שמדבר על יהודי אירופה‪ .‬שטרית אומר אל תקראו לו בשם אוניברסלי וכשלמעשה הוא‬
‫לא מבטא את התרבות כולה)‬
‫גישת הקונפליקט לוקחת בחשבון שיש מצבים של הפוגות או מצבים שאין עימות‪ ,‬או שאין תודעה או שאין‬
‫אפשרות לייצר עימות‪( .‬בישראל‪ -‬כוח הכפייה מופעל בצורה הרבה יותר חזקה כלפי ערבים ובצורה אחרת‬
‫כלפי אזרחי ישראל‪ .‬הערבים לא יכולים ליצור עימות והיהודים לא רוצים ליצור עימות)‬

‫בסיסי הקונפליקט‬

‫וובר ( ‪)Max Weber‬‬ ‫מרקס ( ‪ )Karl Marx‬פילוסוף‪,‬‬

‫כלכלן‪ ,‬הוגה דעות שחי במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬בלונדון‪.‬‬
‫בסיסי הקונפליקט מרובים‪ :‬כלכלה‪,‬‬ ‫כלכלי (מעמדי)‪ .‬הקונפליקט‬ ‫בסיס‬
‫יוקרה‪ ,‬עצמה פוליטית‪.‬‬ ‫הבסיסי שמניע את החברה הוא‬ ‫הקונפליקט‬
‫הקונפליקט הכלכלי‪.‬‬

‫החברה כזירה של מאבקי כוח בין‬ ‫בין המעמדות מתקיים‬ ‫הסבר‬

‫מעמדות‪ ,‬קבוצות אינטרס‪ ,‬אליטות‬ ‫קונפליקט מתמיד‪ ,‬שעיקרו‬
‫וארגונים‪.‬‬ ‫תחרות על משאבים כלכליים‪.‬‬

‫ניסה להראות איך קבוצות דומיננטיות‬ ‫" אופיום להמונים" טען שהדת‬
‫מנסות לכונן את החברה כצלמן וכדמותן‪.‬‬ ‫היא אופיום להמונים‪ ,‬ממסכת‬
‫היכולות של חברה מסוימת להגדיר את‬ ‫את הראייה שלנו‪ .‬מקהה את‬
‫מה שראוי בחברה באמצעות מה שהיא‪.‬‬ ‫התחושה שנחותה של המיעוט‪.‬‬

‫כדי שהסדר החברתי יישמר‬

‫השולטים צריכים לייצר אמצעים‬
‫חדשים לשליטה תודעתית‪ ,‬כמו‬
‫תוכניות הראליטי‬
 ‫דוגמא לניתוח עפ"י הפרדיגמות‪ :‬סטייה חברתית‬

‫סטייה מהנורמה‪ ,‬שונה מהכלל‪.‬‬

‫דירקהיים טען שאפילו בקהילות הקטנות ביותר יש סטיות‪ .‬אם זה עדיין קיים כנראה שזה‬
‫מסשרת מישהו ויש לסטייה פונקציה‪.‬‬

‫קונפליקט‬ ‫פונקציונליזם‬

‫אם הסטייה קיימת כנראה שהיא משרתת‬
‫קבוצה מסוימת (בדר"כ את הקבוצה‬
‫השולטת)‪ .‬מי קובע את הנורמות? הקבוצה‬
‫השולטת רוצה שהחברה תהיה בצלמה והיא‬
‫קובעת את הנורמות! הנורמות יכולות להיות‬
‫פורמליות או בלתי פורמליות‪ .‬החזקים‬
‫קבועים את הנורמה‪ ,‬באמצאות הגדרה של‬
‫קבוצה מסויימת כסוטה‪ .‬הגדרה של קבוצה‬
‫כעבריינת‪ ,‬מסוכנת‪ .‬אלו מנגנונים של‬
‫שליטה!!!! אם קבוצה מאיימת על הסדר‬
‫החברתי אפשר לעשות לה דה‪ -‬לגיטימציה‪.‬‬
‫פאניקה מוסרית (מחאת הנשים ניסתה לשנות‬
‫את הגדרת המוסר)‬
‫מה הפונקציה של סטייה חברתית?‬
‫מראה מה טוב ומה נכון‪ ,‬אם זה עדיין קיים‬
‫כנראה שהסטייה משרתת פונקציה‪ .‬קשה‬
‫להגדיר מה טוב בלי להגדיר מה רע‪ .‬הסטייה‬
‫שומרת על הסדר החברתי‪ .‬החברה מגדירה‬
‫את זה כרע‪ ,‬לא הסוציולוגים‪.‬‬
‫התגובה של החברה לסטייה מלכדת את‬
‫החברה‪ .‬אם התגובה חמורה היא מבהירה את‬
‫הגבולות החברתיים‪.‬‬

‫רמת ניתוח‪ :‬מאקרו חברתית‬

‫סיכום‬
‫המבנה החברתי יותר נזה שהוא תורם לתפקוד של כלל החברה הוא תורם לקבוצות מסוימות‬ ‫‪‬‬
‫והוא מקפח קבוצות אחרות‪ .‬השאלות המרכזיות שגישת הקונפליקט תבחן בכל סיטואציה‬
‫הן‪ :‬מי מרוויח‪ ,‬ומי הן הקבוצות הנאבקות‪ .‬מי מרוויח מההסדרים הקיימים‪ ,‬מי נאבק בהם‪,‬‬
‫מי נאבק לשימור ומי לשינוי‪ .‬גישת הקונפליקט עוזרת לנו להבין עד כמה קונפליקט חברתי‬
‫הוא מקור חשוב מאוד לשינוי בחברה האנושית‪.‬‬
‫מבנה מול אינטראקציה‪ :‬ישנן תיאוריות שונות‪ ,‬חלקן מדגישות את המבנה‪ ,‬חלקן את‬ ‫‪‬‬
‫האינטראקציה וחלקן את יחסי גומלין בין מבנה לאינטראקציה חברתית‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית באה ואומרת שגישת הקונפליקט מתמקדת באופן מופרז‬ ‫‪‬‬
‫באי שוויון‪ .‬היא מטשטשת את התרומה של ערכים משותפים ותלות חברתית בין חלקי‬
‫החברה‪ .‬כל הסיפור כולו הוא מאבק בין קבוצות חברתיות אז למעשה על פי גישת‬
‫הקונפליקט קשה מאוד לתת תמונה ברורה איך החברה פועלת‪.‬‬
 ‫רוב המחקרים מגישת הקונפליקט יוצאים מתוך גישת מקרו‪ ,‬ומתעלמים או נותנים פחות‬ ‫‪‬‬
‫דגש לאינטראקציה בין הפרטים בחברה‪ .‬אלא מדברים בעיקר באמצעות מושגים מאוד‬
‫רחבים שנותנים פחות מקום לפרט‪.‬‬

‫האינטראקציה הסימבולית‬
‫הוגים מרכזיים‪:‬‬

‫)‪George Herbert Mead (1863-1931‬‬ ‫‪o‬‬

‫)‪John Dewey (1859-1952‬‬ ‫‪o‬‬

‫)‪William I Thomas (1868-1947‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪))Erving Goffman 1922-1982‬‬ ‫‪o‬‬

‫דימוי החברה‬ ‫‪.1‬‬

‫חברה מורכבת מאינטראקציות (יחסי גומלין) המתקיימות בין בני אדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות הפרטים כמעצבים‪ ,‬יוצרים ומשפיעים על המבנה החברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רואה את החברה כאוסף דינמי ומשתנה של אינטראקציות בין בני אדם‪ .‬דבר‬ ‫‪‬‬
‫שכל הזמן משתנה‪.‬‬
‫נקראת אינראקציה סימבולית כי האינטראקציות בין בני האדם מתווכות על ידי‬ ‫‪‬‬
‫סמלים‪ ..‬מכאן ההבנה שהבמציאות החברתית מתבססת על הפרשנות שאנחנו‬
‫מפעילים תוך כדי אינטראקציה לתופעה החברתית‪.‬‬
‫משמעות‪ -‬פרשנות‪ -‬אינטראקציה‬ ‫‪‬‬

‫רמת ניתוח‬ ‫‪.2‬‬

‫למרות שקיימים הבדלים ניכרים בין הפונקציונליזם לקונפליקט יש להם מכנה משותף‪ -‬רמת‬
‫הניתוח‪ .‬שתיהן מתמקדות בתהליכים חברתיים רחבים‪.‬‬

‫לעומת זאת פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית היא פרדיגמה שמתמקדת בחיי היום יום‪-‬‬
‫סוציולוגיה מיקרו חברתית‪.‬‬

‫סוציולוגיה של חיי היום יום ‪ :‬התמקדות באינטראקציה חברתית במצבים מוגדרים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מה המשמעות של כך?‬ ‫‪‬‬

 ‫בחינת הדינאמיקה הבסיסית של אינטראקציה בין אנשים‪ .‬אנחנו רוצים להבין מהם‬
‫הכללים שמנחים אנשים שבאים באינטראקציה אחד עם השני‪ .‬אנחנו מניחים שהכללים הללו‬
‫שלפיהם מתקיימת האינטראקציה הם אבני הבניין של המציאות החברתית‬

‫מה מנחה אותנו כשאנחנו נמצאים באינטראקציה אחד עם השני?‬

‫איך אנחנו מחליטים להתנהג בחברת אחרים?‬

‫מה ההבדל בין מפגש עם אדם מוכר למפגש עם אדם לא מוכר?‬

‫איך הסביבה הקונקרטית משפיעה על האינטראקציה עצמה?‬

‫מבנה מול פעולה‬ ‫‪.3‬‬

‫הדגשת הפעולה החברתית‪.‬‬

‫מדוע חשובה הבנת הפעולה החברתית?‬ ‫‪‬‬

‫הבסיס לאינטראקציה היומיומית בין בני האדם הם הסמלים‪.‬‬

‫תהליך האינטראקציה ‪ :‬תהליך דינאמי שבו אנשים קולטים ומפרשים את פעולות‬

‫הפרטים עימם הם באים במגע יומיומי‪.‬‬

‫עד כמה הפרטים הם אלו שמבנים את המציאות החברתית (הפעולות שלנו יוצרות‬
‫העולם) או העולם החברתי‪ ,‬התודעה הקולקטיבית קובעת את הפעולות של הפרטים?‬

‫האינטראקציות שלנו הן אלו שיוצרות את העולם החברתי‪ .‬בני האדם הם יצורים‬

‫פרשניים ‪ .‬אנחנו כל הזמן עסוקים בלתת משמעות לסמלים‪.‬‬

‫אנחנו חוקרים את תהליכי הענקת המשמעות‪.‬‬

‫הפרשנות לעולם היא בהתאם לסביבה בה גדלנו‪.‬‬

‫למה הכוונה בסימבולית‪ -‬מה משמעות הסמל?‬

‫סמל‪ -‬סימן הנושא משמעות‪ .‬דבר שמייצג או מבטא משהו אחרף מעניק משמעות‬
‫לאובייקט כלשהוא ועוזר לבני אדם להבין אחד את השני‪ .‬לפעמים המשמעות של אותו‬
‫סמל משתנה מקבוצה לקבוצה‪ .‬אין משמעות קבועה אחת‪ .‬המשמעות נבנת תוך כדי‬
‫תהליך של הבניית המשמעות‪.‬‬

‫השפה מאפשרת לנו לתקשר על ידי מושגים בלי שהאובייקט הפיזי נמצא בחדר‪ .‬נדרשת‬
‫חשיבה מופשטת‪.‬‬

‫כדי להבין איך קבוצה מגדירה סמל צריך להבין איזה משמעות היא נותנת לו‪.‬‬

‫הגדרת המצב הכותרת שנותנים לסיטואציה‬

 ‫"אם אנשים מגדירים מצבים כממשיים‪ ,‬המצבים הללו הופכים לממשיים בתוצאותיהם"‬ ‫‪‬‬
‫(ויליאם תומאס)‪ .‬המהות הדואלית של הגדרת המצב‪ -‬מרגע שהתקבעה הגדרת המצב קשה‬
‫לנו לשנות אותה‪ .‬לפעמים צריך לשנות סביבה כדי לשנות הגדרה‪ .‬או שיש לנהל משא ומתן על‬
‫הגדרת המצב‪ .‬הנבואה שמגשימה את עצמה‪ .‬התאורמה של תומאס מדגימה את הדואלית‪.‬‬
‫מסבירה את שני פניה של המציאות החברתית‪ .‬מצד אחד אנו בני האדם הם אלו שיוצרים את‬
‫המציאות החברתית בתהליך של פרשנות והגדרת מצב‪ .‬המציאות היא אוסף של הגדרות מצב‪.‬‬
‫מצד שני מרגע שנוצרה הגדרת מצב והיא מתקבעת‪ ,‬מרגע שפרשנות אחת התקבעה ולא‬
‫אחרת‪ ,‬הפרשנות קובעת את ההתנהגות‬

‫שלנו ומכתיבה לנו איך לפעול‪ .‬לכן נדבר בגישה זו על תהליך של הבנייה חברתית‪ -‬אנחנו‬ ‫‪‬‬
‫יוצרים הגדרות מצב ומכתיבים לעצמנו איך להתנהג‪ .‬מצד אחד אופציה להגדיר מצב אבל‬
‫מצד שני היא לא בלתי מוגבלת‪ .‬אנחנו גם יוצרים את העולם וגם מקבעים אותו‪.‬‬

‫בני אדם מפרשים את המציאות‪ ,‬מעניקים משמעות ליחסי גומלין ומנהלים משא ומתן על‬ ‫‪‬‬
‫הגדרת המצב‪ .‬על כן המציאות החברתית משתנה‪.‬‬

‫ניתוח האופנים בהם פרטים מפרשים את השפה‪ ,‬המחוות‪ ,‬הרושם והסגנון של אחרים‪ ,‬וכן את‬ ‫‪‬‬
‫הפרשנות שלהם לקונטקסט בו מתרחשת האינטראקציה‪.‬‬

‫המשמעות שאנחנו מעניקים לאינטראקציה ‪ .‬גופמן טוען כשאנחנו נמצאים‬ ‫‪‬‬

‫באינטראקציה אנחנו אוספים מידע על השותפים שלנו לאינטראקציה‪ .‬המידע‬
‫האמין יותר הוא הלא מילולי כי קשה יותר לשלוט הוא‪.‬‬
‫בני האדם הם אספנים כפייתים של אינפורמציה כי זה עוזר לנו להבין איפה‬ ‫‪‬‬
‫אנחנו ממוקמים בסיטואציה עצמה‪ ,‬מי עומד מולי‪ .‬הניסיון להגדיר את המצב‬
‫הוא ניסון לקבע את המציאיות‪ .‬המציאות היא דינמית אבל אנחנו מנסים לקבע‬
‫אותו‪ .‬הגדרות המצב מסדרות את המצב המעורפל‪.‬‬
‫בשביל להגיע להגדרת מצב אנחנו צריכים לאסוף מידע‪ .‬לבוש‪ ,‬תנועו גוף‪ ,‬תכנים‬ ‫‪‬‬
‫מילוליים‪ .‬האיסוף הזה מסייע לנו להגיע להדרת מצב ועוזר לנו להחליט איך‬
‫לפעול ואיך להתנהג‪ .‬מאפשר לנו לחסוך אנרגיה כדי לשלוף את "המתכון" הנכון‪.‬‬
‫לפעמים נצטרך להכנע להגדרת המצב של השותפים לאינטראקציה‪ .‬הגדרת מצב‬ ‫‪‬‬
‫היא לא מוחלטת ויש תהליכים שיכולים לשנות את ההגדרה‪.‬‬

‫קונצנזוס קונפליקט‬ ‫‪.4‬‬

‫על פי גישה זו‪ ,‬אין קביעה מראש של אופי היחסים השכיחים בחברה (קונפליקט או‬
‫הרמוניה)‪ .‬אי אפשר לקבוע מראש‪ .‬כי לא נדע האם הסיטואציה היא מאבק או הסכמה‪.‬‬

‫אינטראקציה חברתית תתקיים לאורך זמן‪ ,‬כל עוד תהיה הסכמה בדבר הגדרת המצב‬
‫ובדבר הציפיות ההדדיות במצב מסוים‪.‬‬
‫דוגמא לניתוח של סטייה חברית מתוך פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית‬

‫אין דבר כזה סטייה‪ .‬סטייה תלויה בהגדרת המצב‪ .‬רק אדם שיש עליו הגדרת מצב של‬
‫סוטה ייחשב כך‪ .‬אם מישהו עשה מעשה שחורג מהנורמה אבל איש לא יודע על כך המצב‬
‫לא ייחשב כסטייה‪ .‬אם יש הגדרות מצב קודמות הן יתקשרו להגדרת מצב הנוכחית והיא‬
‫עלולה להתקבע‪.‬‬
‫יותר משנה מהי הגדרת המצב למעשה מאשר המעשה עצמו‪.‬‬

‫נושא ‪ :2‬תרבות‬
‫האופן שבו בני הקבוצה מעניקים משמעות לעולם‪ .‬כשמדברים על תרבות בסוציולוגיה‬
‫מתכוונים למשמעות שניתנת לתרבות בשיח הציבורי‪ .‬ההנחה היא שאין חברה בלי תרבוצ‬
‫כמו שאיו תרבוצת בלי חברה‪ .‬האדם הוא אורגניזם ביולוגי והסוציולוגיה מתחילה איפה‬
‫שהביולוגיה נגמרת – התרבות מכתיבה לנו איך הצרכים הפיזיולוגים יבואו לידי ביוטוי‪.‬‬

‫תרבות בתפיסה הסוציולוגית‬ ‫‪.1‬‬

‫תרבות היא תופעה רבת ממדים ‪ ,‬בעלת מגוון תכנים (אמפיריים‪ ,‬נורמטיביים‪ ,‬אסתטיים‬ ‫‪o‬‬
‫וכד')‪ ,‬שניתן לחלקם באופן גס לשניים‪ :‬תרבות חומרית מול תרבות לא‪-‬חומרית‪ .‬כל‬
‫האובייקטים שנוצרו על ידי בני אדם‪ -‬תרבות חומרית‪ .‬תרבות לא חומרית היא ערכים‬
‫ורעיונות‪.‬‬
‫לא קיימת חברה ללא תרבות כשם שתרבות לא יכולה להתקיים אלא בחברה אנושית‪ .‬כל‬ ‫‪o‬‬
‫בני האדם וכל המנהגים הם חלק מחברה‪ ,‬תרבות‪ .‬משום שהיכולת ליצור משמעות היא‬
‫בעצם התכונה שמשותפת לכל בני האדם‪ .‬תרבות היא האופן שבו בני חברה מסויימת‬
‫רואים את העולם‪.‬‬
‫באורגניזם האנושי עשויים‬ ‫למשל‪ ,‬שינויים בחילוף החומרים ובפעילות הבלוטות‬ ‫‪O‬‬

‫והחברה מכתיבות לאדם אילו סוגי מזון הוא רשאי‬ ‫לעורר רעב‪ ,‬אבל התרבות‬
‫לאכול‪ .‬אנחנו מניחים שהתכונה הייחודית שמאפיינת בני אדם היא היכולת‬
‫שלהם ליצור משמעות לעולם סביבנו‪ .‬לכן בני אדם בניגוד לבעלי חיים אחרים‬
‫מבססים את ההישרדות שלהם על החברה‪ .‬האדם הוא יצור ביולוגי ויש לו צרכים‬
‫תרבות הנה נרכשת ונוצרת בידי בני אדם‪ .‬לדוגמא‪ :‬איך היצרים יבואו לידי ביטוי‪.‬‬
‫החברה מכתיבה לנו איך נמלא את היצר (להזמין סלט ולא פסטה)‬

‫היום לא רק אומנות‪ ,‬ציור‪ ,‬ספרות‪ ,‬תנך זה תרבות‪ .‬אין חברה ללא תרבות בדיוק כמו שאין תרבות ללא‬
‫בני אדם ללא חברה אנושית‪ .‬למעשה המאפים אולי הבסיסי של בני האדם של החברה האנושית זה‬
‫היכולת לייצר משמעות לייצר תרבות‪ ,‬לייצר פרקטיות שיש להן משמעות‪ .‬כלומר אם על פי התפיסה היום‬
‫יומית תרבות זה משהו רצוי לעומת משהו מצוי‪ ,‬התפיסה הסוציולוגית לא מקבלת את זה‪ .‬בשפה‬
‫היומיומית תרבות מסמנת איזשהו סימן של רמה מוסרית‪ .‬אנחנו כסוציולוגים לא מחזיקים בתפיסה שרק‬
‫מי שיש לו תפסיה מוסרית כזו או אחרת הוא בעל תרבות‪ .‬הדבר הנוסף שמשותף לסוציולוגים הוא ההנחה‬
‫שתרבות היא דבר נרכש‪ ,‬נלמד‪ .‬אני רוכשת בתהליך של למידה‪ -‬תרבות‪ .‬יכול להיות שהוא נכפה עליי‪,‬‬
‫אני לא בוחרת לאיזה תרבות להיוולד‪.‬‬

‫הסוציולוגים מאמינים שתרבות היא לא תכונה טבעית‪ .‬הסוציולוגיה מתחילה במקום שבו הביולוגיה‬
‫נגמרת ‪ .‬הרבה יגידו שהתרבות זה הדרך של החברה האנושית לרסן את הביולוגיה‪ .‬המשמעות של המושג‬
‫תרבות השתנה לאורך השנים‪ .‬גם תרבות זו סוג של הגדרת מצב‪ ,‬שבמשא ומתן מתמסדת כדי לייצר לה‬
‫משמעות‪.‬‬

‫צריך ללמוד איך תרבות התפתחה במרוצות הזמן???‬

‫הגדרה פרדיגמטית‬
‫הגדרה פונקציונליסטית‪:‬‬

‫אדוארד טיילור (סוף המאה ה ‪:)19‬‬

‫"מכלול ידע‪ ,‬אמונות‪ ,‬אומנויות‪ ,‬החוק‪ ,‬המוסר‪ ,‬המנהגים ושאר הסגולות וההרגלים‪ ,‬שנרכשו על‬
‫ידי היחיד בהיותו חבר בחברה"‪.‬‬
 ‫הכוונה למשמעות הערכים לדרך החיים המשותפת והנפוצה בתוך קבוצה חברתית ספציפית‪ .‬הקבוצה‬
‫החברתית יכולה להיות אומה‪ ,‬מעמד‪ ,‬יכולה להיות גם שבט באפריקה‪ ,‬בתקופת זמן מסוימת‪ .‬על פי‬
‫ההגדרה האנתרופולוגית תרבות היא סוג של אורח חיים‪.‬‬

‫לפי התפיסה הפונקציונליסטית תרבות הינה מערכת הומוגנית יחסית‪ .‬הפונקציה של‬ ‫‪o‬‬
‫התרבות היא לכידות‪ .‬לתת דבק בסיס לסולידריות‪ .‬לא חייבת להיות הסכמה על הערכים‬
‫והנורמות אבל כל חברה חייבת שיהיו לה כמה מרכיבים רעיוניים שיהוו את הבסיס של‬
‫החברה‬

‫לפי משוניס‪ -‬מתמקדים בתוכן של התרבות‪ .‬אחד המרכיבים החשובים של תרבות היא‬ ‫‪o‬‬
‫ערכים‪ ,‬ומהערכים האלו נגזרות נורמות‪ .‬יש נורמות פורמליות ונורמות בלתי פורמליות‪.‬‬
‫אם יש הפרה של הנורמות מופעלות סנקציות פורמליות או בלתי פורמליות‪ .‬תרבות היא‬
‫מכלול‪ -‬היא מערכת‪ .‬סטייה היא הפרה של נורמה‪.‬‬

‫תפיסה סטטית של תרבות נרכשת‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫מתמקדת בהבנת התוכן של תרבות‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאלת ה"מה" – מה מכילה תרבות – איתור‬ ‫‪o‬‬
‫ומיון של מנהגים‪.‬‬

‫ניתן לומר שאנחנו רוצים לחקור תרבות על פי הגישה הפונקציונליסטית אנחנו צריכים לנתח אמונות‪,‬‬
‫ערכים‪ ,‬משמעויות סימבוליות שמשותפים לקבוצות שונות בחברה‪ .‬כלומר ההגדרה במובן‬
‫הפונקציונליסטית מתמקדת בתוכן של התרבות‪ .‬הערכים המשותפים הנורמות המשותפות‪ .‬על פי ההגדרה‬
‫הפונקציונליסטית אנחנו מדבירם על תרבות כמשהו שיותר סטאטי = לא משתנה‪ .‬למעשה החוקר בא‬
‫וחוקר את התרבות הוא אומר שהדבר הזה קיים מדור לדור‪ ,‬תפקיד המערכת החברתית לשמר את‬
‫התרבות‪ ,‬שי לנו איזה מערכת חביתית משותפת שעוברת מתו לתור‪ .‬אנחנו פחות נחקור שינויים אלא מהי‬
‫התרבות מהן הערכים המשותפים ופחות על איך היא מתהווה‬

‫הגדרה קונפליקטואלית‬

‫פרדיגמה קונפליקטואלית‪:‬‬
‫פרקטיקות (עשיות) היוצרות משמעות‪ .‬ייצור וחליפין של משמעויות בין חברי קבוצה או חברה‪.‬‬
‫המשמעויות מיוצרות במגוון אתרים חברתיים ומסדירות פרקטיקות חברתיות‪.‬‬

‫לפי התפיסה הקונפליקטואלית תרבות היא הטרוגנית‪ :‬דומה לשדה קרב של משמעויות‬ ‫‪o‬‬
‫והיא מושפעת ממיקומם החברתי של נשאיה‪ .‬הומוגניות תרבותית היא לעולם תוצר של‬
‫דיכוי‪ .‬החומר של התרבות אינו גוף קבוע ויציב של מסורות ומנהגים‪ ,‬אלא מקור עשיר‪,‬‬
‫מלא בסתירות פנימיות‪ ,‬שנעשה בו שימוש סלקטיבי ע"י סוכנים חברתיים שונים‪,‬‬
 ‫בנסיבות שונות של יחסי כח ‪ .‬במקום להסתכל על תרבות כמערך מלכד‪ .‬קבוצות שונות‬
‫תופסות את העולם אחרת‪.‬‬

‫ההגדרה הקונפליקטואלית משקפת תפיסה רב ממדית של תרבות‪ ,‬שבה בני אדם מייצרים‬ ‫‪o‬‬
‫תרבות‪ .‬על כן התרבות משתנה‪ ,‬תוך זיקה לתהליכים חברתיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬גיאוגרפיים‬
‫וכדומה‪.‬‬

‫ההגדרה הקונפליקטואלית של תרבות מתמקדת בהבנת התהליך יצירת המשמעויות‬ ‫‪o‬‬

‫התרבותיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאלת ה"איך"‪.‬‬

‫הדגש הוא על האופן שבו בני אדם מייצרים פרקטיקות בעלות משמעות שמשתנים‬ ‫‪o‬‬
‫בהתאם לנסיבות‪.‬‬

‫מושג חשוב בניתוח קונפליקטואלי של תרבות‪ :‬הגמוניה‬

‫על פי אנטוניו גראמשי ( ‪ ,)Antonio Gramsci, 1891-1937‬אינטלקטואל איטלקי‬ ‫•‬

‫ניאו‪-‬מרקסיסט‪ ,‬הגמוניה היא תוצר של כינון תודעתי של החברה; צורה של שליטה‬
‫תרבותית (באמצעות מנגנונים תרבותיים)‪.‬‬

‫הגמוניה היא היכולת של הקבוצות הדומיננטיות לעצב ולהגדיר את החברה על פי‬ ‫•‬
‫האינטרסים וההשקפות שלהן עצמן‪ .‬הקבוצות הנשלטות מאמינות במרכיבים מסוימים‬
‫של השקפת עולם זו ואינן מזהות את השליטה ככזו‪.‬‬

‫תרבות ישראלית היא ההגדרה שהתרבות השולטת מגדירה‪ .‬האם ההגדרה מבוססת על‬ ‫•‬
‫הסכמה או על מניפולציה? גראמשי טען שקונצנזוס בחברה הוא תוצר של מניפולציה‪ ,‬של‬
‫השליטה הדומיננטית בתרבות‪ .‬אין שלטון ללא הגמוניה‪ .‬אם יש שליטה בתודעה השלטון‬
‫נחשב לא לגיטימי‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬הגישה הפונקציונליסטית מול ההגדרה הקונפליקטואלית‬

‫תרבות כתופעה סטטית לעומת תרבות כתופעה דינמית‬

‫הגדרה הפונקציונליסטית משקפת תפיסה סטטית של תרבות נרכשת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ההגדרה הקונפליקטואלית משקפת תפיסה רב ממדית של תרבות‪ ,‬שבה בני אדם מייצרים תרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫על כן התרבות משתנה‪ ,‬תוך זיקה לתהליכים חברתיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬גיאוגרפיים וכדומה‪ .‬אנחנו לא‬
‫מתעניינים רק בתוצר התרבותי אלא בדרך שאנחנו מייצרים אותו‬

‫תרבות כ"מה" מול תרבות כ"איך"‬

‫ההגדרה הפונקציונליסטית של תרבות מתמקדת בהבנת התוכן של תרבות‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאלת ה"מה"‬ ‫‪‬‬
‫– מה מכילה תרבות – איתור ומיון של מנהגים‪.‬‬
‫ההגדרה הקונפליקטואלית של תרבות מתמקדת בהבנת התהליך יצירת המשמעויות התרבותיות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר‪ ,‬שאלת ה"איך"‪ .‬למי יש את הכוח להפיץ יותר משמעות ובאיזה זירות זה נעשה‪ .‬זה דבר‬
‫דינמי ומשתנה‪.‬‬

‫תרבות כהומוגנית לעומת תרבות כהטרוגנית‬

‫לפי התפיסה הפונקציונליסטית תרבות הינה מערכת הומוגנית יחסית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לפי התפיסה הקונפליקטואלית תרבות היא הטרוגנית‪ :‬דומה לשדה קרב של משמעויות והיא‬ ‫‪‬‬
‫מושפעת ממיקומם החברתי של נשאיה‪ .‬הומוגניות תרבותית היא לעולם תוצר של דיכוי‪.‬‬
‫המושג הומוגניות תרבותית לא קיים הומוגניות הוא לעולם תוצר של דיכוי‪ .‬אם כל התלמידים‬
‫בארץ לומדים תנ"ך זה תוצר של דיכוי‪ .‬היה מקובלת ההבחנה בין תרבת לחברה שראו בהן‬
‫לכאורה שני ממדים שונים התרבות נתפסה כהשתקפות של החברה או החברה היא תוצר של‬
‫התרבות‪ .‬היום הרבה חוקרים טוענים שאי אפשר להפריד את החברה מתרבות‪.‬‬

‫פרדיגמת האינטראקציה‬

‫אדם כהומו סימבוליקוס (מייצר משמעות)‪ ,‬האנושיות מתבטאת בהיותנו יצורים‬ ‫‪o‬‬
‫שחושבים ומתקשרים באמצעות סמלים‪ .‬האדם מייצר משמעות‪ ,‬ומשמעות זו‪ ,‬היא‬
‫החברתי‪.‬‬

‫מניחה שאין מציאות אובייקטיבית‪ ,‬אלא המציאות היא אינטרסוביקטיבית (מה‬ ‫‪o‬‬
‫שמתרחש בין סובייקטים)‪ .‬המציאות היא לעולם המפגש בין תודעות‪ .‬הכל זורם‬
‫ומשתנה‪ .‬התרבות היא מה שקורה במפגש בין התודעות השונות‪ ,‬היא משתנה‪ ,‬זורמת‪,‬‬
‫תוצר של פרשנות ‪ .‬הפרשנות לעולם מתקבלת מהאינטראקציה בין סובייקטים‪ .‬הפרשנות‬
‫שלי היא לא פרשנות בודדת‪ .‬אנחנו מגדירים את המצב‪ ,‬אבל אנחנו לא מגדירים אותו‬
‫לבד! התרבות היא תוצר של הפרשנות האינרסובייקטיבית‪ .‬להבדיל מתפיסה שאת‬
‫המשמעות האדם יוצר לבד‪.‬‬

‫מפגש בין תרבויות‪ :‬אתנוצנטריות‬ ‫‪.2‬‬

‫אתנוצנטריות ‪ -‬הנטייה לבחון ולשפוט תרבויות במושגים ואמות מידה‬ ‫‪‬‬
‫הלקוחים מהתרבות שלנו‪ .‬אתנו‪ -‬עם צנטרום‪ -‬מרכז‪ .‬לחקור תרבות שונה‬
‫מלשי מתוך הנחה שהתרבות שלי טובה יותר ונורמטיבית יותר מהתרבות‬
‫שאני חוקרת‪ .‬יש הטוענים שאתנוצנטריות היא נטייה טבעית‪ ,‬התרבות שבה‬
‫גדלנו נראית לנו הכי נכונה ומוסרית‪ .‬הבעיה בגישה זו שהיא לא מאפשרת לנו‬
‫להבין לעומק את התרבות הנחקרת וגם את עצמנו ואת התרבות שלנו‪.‬‬
‫כשאנחנו שמים את המשקפת הזו אנחנו לא יכולים להבין לעומק את‬
‫המשמעות של הדפוסים בתרבות שאני חוקרת‬
 ‫אימוץ גישה אתנוצנטרית כלפי התרבות שאנו חוקרים עשויה‪ )1 :‬להתעלם‬ ‫‪‬‬
‫ממורכבותה‪ )2 .‬להחליש את היכולת לבקר ולהעריך בצורה מורכבת את‬
‫התרבות שלנו‪.‬‬

‫גישה מתנשאת‪ ,‬גורמת לנו בדרך כלל לעשות רדוקציה (=צמצום) של משמעות‬
‫התרבות האחרת‪ .‬מצמצמים אותה למספר מאפיינים מאוד שטחיות‪ .‬המשמעות של‬
‫האחר היא פרימיטיבית‪ -‬שחור או לבן‪ ,‬הכול חד וחלק‪ .‬במובן העמוק של המילה לא רק‬
‫שאנחנו מתנשאים ומבצעים רדוקציה אנחנו מפספסים ומחמיצים היבטים שונים של‬
‫התרבות האחרת‪ .‬האם אנחנו מבקרים את התרבות שלנו? לא‪ .‬אנחנו מאבדים את‬
‫היכולת להעריך בצורה מורכבת יותר את התרבות שלנו‪ .‬אנחנו כל הזמן עשויים‬
‫בבקרה של תרבויות אחרות אנחנו שמים מראה שאומרת האחר הוא הבעיה‪ .‬אנחנו לא‬
‫מסתכלים על עצמנו‪.‬‬

‫שני תהליכים קשורים לעלייתן של תפיסות אתנוצנטריות‪ )1 :‬אירוצנטריזם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ )2‬כינון מדינת הלאום‪.‬‬

‫תפיסות אלו צומחות על רקע עלייתה של אירופה ב‪ 200-‬השנים האחרונות‪ .‬אירופאים תרגמו את‬
‫העליונות הטכנולוגית לשליטה בחלקים גדולים של העולם‪( .‬קולוניאליזם)‪.‬‬

‫אירוצנטריזם‪ -‬תרגום של העליונות המערבית לתפיסת עולם גורפת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫התבוננת על העולם מתוך המשקפיים המערביות‪ .‬עליונות המערב‬
‫שהתגבשה במאתיים השנים האחרונות שבה אנחנו רואים שהיסטוריונים‪,‬‬
‫סוציולוגים‪ ,‬סופרים‪ ,‬אנשי תקשורת‪ ,‬וכו'‪ ,‬בוחנים את האנשים ממוצא אנגלי‬
‫ואירופי ומתעדים את העולם‪ ,‬העולם כולו‪ ,‬מנק' המבט שלהם‪ .‬כלומר נקודת‬
‫השיפוט של העולם והתרבויות בו יוצא מתוך תפיסה שנותנת דומיננטיות‬
‫לדפוסי התרבות האירופאים ובעיקר האנגלים‪.‬‬
‫בעקבות כך צמחו מדינות לאום‪ .‬מדינת לאום היא דגם מודרני שצומח‬ ‫‪.2‬‬
‫במערב המודרני החל מהמאה ה‪ .18-‬לפיו הגבול הגיאו פוליטי‬
‫(טריטוריאלי) צריך להיות חופף לגבולות החברתיים שלה‪ .‬ההתמסדות‬
‫של הדגם הזה השפיעה על כל העולם‪ .‬חפיפה מלאה (תיאורתית) בין‬
‫לאום לבין אזרחות‪ .‬לאום הוא גבול חברתי תרבותי והוא נקבע ע"י‬
‫שייכות לגוף הקולקטיבי‪ .‬אפשר לקבוע את הגבול לפי מספר‬
‫קריטריונים‪ .‬הקריטריון שהפך להיות הדומיננטי הוא גבול על רקע‬
‫לאום‪ .‬צרפתים‪ -‬אזרחי צרפת ובעלי לאום צרפתי‪( .‬איך יוצרים קילה‬
‫מדומיינת? סמלים‪ ,‬שפה‪ ,‬תקשורת‪ .‬תהליכים של לכידות ברמה‬
‫התרבותית‪ .‬כינון מדינת הלאום בכל מדינה הייתה שאיפה לייצר דמיון‬
‫בין כל האזרחים והאזרחיות ולכן השאיפה לייצר הומוגניות דחקה‬
‫הצידה תרבויות שונות‪.‬‬
 ‫מנגד לתפיסה האתנוצנטרית צמחה גישת היחסיות התרבותית‪:‬‬

‫יחסיות תרבותית ‪ -‬יש להבין ולהעריך‪/‬לשפוט כל תרבות מנקודת הראות הפנימית שלה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר באמצעות הקריטריונים הפנימיים של אותה תרבות‪.‬‬
‫בחינת דפוסים תרבותיים מתוך הקשריהם החברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אימוץ גישה של יחסיות תרבותית עשוי לבוא לידי ביטוי בגרסאות שונות‪( .‬מתוך‬ ‫‪‬‬
‫שלושת הפרדיגמות)‬

‫כלומר באמצעות הקריטריונים הפנימיים של אותה התרבות‪ .‬מזכיר את הדמיון הסוציולוגי של מילס‪ .‬מה‬
‫שעבורנו בתרבות מסוימת נתפס כ‪"-‬נורמלי" (מרכאות כי אין דבר כזה נורמלי בסוציולוגיה‪ .‬זה יחסי‬
‫לאיך אנחנו מסתכלים)‪" ,‬טבעי"‪" ,‬לא נורמלי" נתפס באופן אחר בתרבות אחרת‪ .‬לכן כאשר אנחנו בוחנים‬
‫תרבות אחרת אנחנו צריכים להחליף משקפיים‪ .‬אנחנו לא יכולים לבחון תרבות אחרת בהתאם למה‬
‫נורמלי או לא נורמלי בתרבות המערבית‪ ,‬אלא לבחון את התרבות האחרת מתוך נקודת הראות של‬
‫התרבות עצמה‪ .‬מתוך ההקשר החברתי שצמח באותה התרבות‬

‫איזה מדיניות צריכה להינקט לגביי ריבוי תרבויות? (ברמת המדינה)?‬

‫לאומיות וריבוי תרבויות‪ :‬כור היתוך‬ ‫‪.3‬‬

‫דגם כור ההיתוך קשור לשלושה תהליכים‪ :‬אירוצנטריות‪ ,‬אתנוצנטריות‬ ‫‪‬‬
‫ובניית מדינת האומה‪.‬‬
‫תהליכי בניית מדינת האומה נשענו על דגם מדינת לאום‪ ,‬השואף להתאמה‬ ‫‪‬‬
‫מרבית בין היחידה הפוליטית (המדינה) לבין היחידה התרבותית (הלאום)‪.‬‬
‫על פי דגם כור ההיתוך ‪ ,‬הקבוצות האתניות נדרשו לזנוח את תרבותם‬ ‫‪‬‬
‫המקורית ולסגל את תרבותה של הקבוצה הדומיננטית‪ .‬התרבות‬
‫הדומיננטית ממציאה מנגנונים שיאלצו את שאר הקבוצות להסתגל לתרבות‬
‫שלה‪.‬‬
‫בהקשר הישראלי ‪ :‬רטוריקה של יצירת ישראלי חדש שהוא תמהיל של כל‬ ‫‪‬‬
‫המסורות התרבותיות‪ .‬בפועל‪ ,‬הקבוצות הכפיפות נדרשו לזנוח את תרבותן‬
‫ולסגל את תרבותה של הקבוצה הדומיננטית‪ .‬כור ההיתוך הישראלי נשען על‬
‫ארוצנטריות ועל אתנוצנטריות‪.‬‬
‫קימרלינג כינה את האוכלוסייה הזו‪ :‬אחוסלי"ם–‬
‫א‪ -‬אשכנזים‪ ,‬ח‪ -‬חילונים‪ ,‬ו‪ -‬ותיקים‪ ,‬ס‪-‬סוציאליסטים‪ ,‬ל‪ -‬לאומיים‪.‬‬
‫אחוסלי"ם הם הקבוצה ההגמונית‪ .‬הקבוצה הדומיננטית בחברה בישראל הקבוצה‬
‫השלטת מבחינת כלכלית ותרבותית‪ .‬יש משמעות לתמהיל הזה‪ .‬כשקימרלינג דיבר‬
 ‫על המושג הזה דיבר על תקופת הקמת המדינה‪,‬‬
‫כור ההיתוך התבסס על התרבות המזרח אירופאית‪.‬‬
‫כור ההיתוך שהיה אמור ליצור האחדה תרבותית כחלק ממדינת הלאום דיבר על‬
‫מיקס תרבותי‪ ,‬על יצירת תרבות חדשה אבל בפועל אנחנו רואים שהוא היה מבוסס‬
‫על אירוצנטריות‪ .‬על תביעה שביקשה להטמיע בקרב כולם את התרבות‬
‫האירופאית כתרבות שהיא התרבות המתקדמת יותר‪ ,‬נאורה יותר‪ ,‬ובעצם לא‬
‫מדברים על מיזוג תרבויות אלא על תהליך שתגיד הגישה קונפליקטואלית‪ -‬כוחני‪.‬‬
‫בו הייתה אליטה אחת שאותה מכנה קימרלינג אחוסלי"ם שהיא הייתה האליטה‬
‫התרבותית הכללית הפוליטית‪ ,‬שלטה במנגנוני המדינה וחתרה ליצירת מודל ודימוי‬
‫תרבותי אירוצנטרי‪ ,‬כשהאחוסליות זה שם קוד של כל מי ששותף לזה כשכל‬
‫האחרים הם אלה שצריכים לעבור תהליך של חינוך מחדש‪ .‬יכולים פה ושם להיות‬
‫מזרחים ששותפים לזה לדוגמא מזרחים שעוברים לקיבוץ יכולים להיות אחוסלי"ם‬
‫באיזשהו אופן‪ .‬איזשהו אופן כי מדובר בכמה מאפיינים‪ ,‬אורך חיים‪ ,‬לאומיות ועוד‪.‬‬
‫לא אחוסלי"ם לגמרי‪.‬‬

‫לאומיות וריבוי תרבויות‪ :‬רב תרבויות‪ :‬בעקבות המחלוקות לגביי כור היתוך נוצרה מדיניות של‬
‫רב תרבויות‪ .‬הבעיה בכור היתוך היא שעדיין יש היררכיה‪ .‬דגם רב תרבויות אומר‪ -‬במקום למחוק‬
‫את השוני נמחק את ההיררכיה ונקדם יחס שווה לאחר‪.‬‬

‫הסדר פוליטי בו כל הקבוצות באות לידי ביטוי‪ .‬הוא מעוצב על ידי מנגנונים‬ ‫‪‬‬
‫של משא ומתן לגבי מקומן של קבוצות שונות בחברה‪.‬‬
‫תפיסה רב תרבותית דורשת שוויון מלא בין התרבויות השונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבוססת על ההנחה כי הזהות שלנו מעוצבת על ידי יחס אל "האחר"‪ ,‬יחס‬ ‫‪‬‬
‫המכיר בשוני של ה"אחר"‪ ,‬תוך מתן כבוד ל"אחר"‪.‬‬
‫מהי המחלוקת העכשווית אודות רב תרבותיות? ביקורת ראשונה‪ -‬משמעותה‬ ‫‪‬‬
‫של רב תרבויות הוא לוותר על החלום של תרבות לאומית משותפת? אם כל‬
‫קבוצה חיה את חייה יש החלשה של הזהות הלאומית (פונקציונליסטים)‪.‬‬
‫המחלוקת השניה היא עד כמה אנחנו מוכנים לכבד את האחר? כמה התרבות‬
‫באמת מוכנה לוותר על העקרונות שלי‪ .‬רב תרבויות עשויה להתנגש עם‬
‫תפיסות פמיניסטיות‪ .‬לדוגמא הפרדה מגדרית באוניברסיטאות‪ -‬עד כמה‬
‫אנחנו מוכנים לוותר על העקרונות שלנו כדי לכבד את האחר‪ .‬הפרדה של‬
‫כיתות פוגעת בנשים שצריכות ללמד שם אבל מכבדת את החרדים‪ .‬עד כמה‬
‫צריך לכבד את הרב תרבויות‪ .‬רב תרבויות לא מקדמת שווין אלא יוצרת‬
‫היררכיות אחרות‪( .‬קונפליקטואלים)‬
‫מה בין ריבוי תרבויות ורב תרבותיות?‬ ‫‪‬‬
 ‫רב תרבותיות מנסה להתנער מאתנוצנטריות וארוצנטריות ומקדמת יחס שווה ותפיסה שאין‬
‫תרבות טובה יותר מהאחרת‪ .‬זהו ניסיון לייצר דיאלוג בין תרבויות בלי לדרג אותן‪.‬‬

‫מודל שמכיר באי השוויון ורוצה לייצר כמדיניות סוג של תיקון‪( .‬מדיניות זה אומר שיבוא מלמעלה)‪ .‬אין‬
‫לנו מודל אחד ויחיד של רב תרבותיות‪ .‬יש רבים‪ .‬חלקם רדיקליים יותר חלקם פחות‪ .‬ככל שהוא יותר‬
‫רדיקלי הוא לא מסתפק בלפנות מקום בתרבות שנתפסת ההגמונית לתרבויות נוספות‪ ,‬אלא הוא דורש‬
‫מהקבוצה התרבותית ההגמונית יותר ויותר לוותר על הפריבילגיות שלה וליצור שינוי גם בעצמה‪.‬‬
‫דוגמאות לרב תרבותיות‪ -‬בארץ‪ :‬השפה הערבית היא שפה שניה‪ .‬בפינלנד‪ :‬יש רק ‪ 20%‬שבדים ואזרח לא‬
‫יכול לעבוד במשרד ממשלתי מבלי לדעת שוודית‪ .‬הוא חייב לעשות שינוי קיצוני ולשלוט בשפת המיעוט‬
‫כדי לקבל גישה למשרד הממשלה‪.‬‬
‫חזרה וסיכום עד עכשיו‪-‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית = ערכים משותפים‪ ,‬תרבות משותפת‪ ,.‬הסכמה‪.‬‬
‫הערכים ששררו בתקופת הקמת המדינה‪ :‬חלוציות‪ ,‬פטריוטיות‪ ,‬יהדות כלאומיות ציונית‪ ,‬עבודה עברית‪,‬‬
‫מודרניות‪ .‬כדי להוציא לפועל את הערכים הללו יש להטמיע מדיניות‪:‬‬
‫מדיניות ‪ ‬מיזוג הגלויות – כור ההיתוך‪ .‬אנחנו לא מקבלים את המדיניות של אירופה אלא רוצים‬
‫ליצור משהו חדש‪ .‬נשתמש בכור היתוך‪ -‬ניקח את כולם שונים אחד מהשני ונייצר את הדגם החדש‪,‬‬
‫היהודי החדש‪ .‬זה סוג של מדיניות ‪ /‬תרבות שמדברת על הטמעה של מאפיינים משותפים‪ .‬שואפת את‬
‫הלגיטימציה שלה מהתפיסה שמדברת על תרבות משותפת וערכים משותפים‪" .‬בואו נייצר טוב משותף‬
‫שמתאים לכולם"‪ .‬יונק את הרטוריקה שלו מתוך התפיסה הפונקציונליסטית‪.‬‬
‫ביקורת‬
‫גישת הקונפליקט‬
‫הערכים המשותפים של הישראלי החדש‪ ,‬או התרבות החדשה‪ ,‬היא לא ביטוי לערכים משותפים אלא‬
‫ביטוי לערכים של הקבוצה ההגמונית (=הקבוצה ששולטת על הכלכלה תרבות פוליטיקה וכו'‪ .‬הכוח‬
‫שלה לגייס אותנו באמצעות התודעה) שיש לה את הכוח לכפות אותם‪ ,‬ולהציג אותם כערכים משותפים‬
‫של כולם‪ .‬להציג אותם כאמת אוניברסלית‪.‬‬
‫ערכים ‪ /‬תרבות פרטיקולרית ‪ ‬שמוצגת כאוניברסלית‪.‬‬
‫יורדת לרזולוציה שאומרת בואו נראה מהי התרבות הפרטיקולרית שאותה מציגים כאוניברסלית‪ .‬התרבות‬
‫הזו היא אירוצנטרית ולמעשה מבטאת מודל אידיאלי אירופי מבלי שהיא קוראת לו ככזה‪ .‬תובעת‬
‫מכל מי שהוא לא אירופי להפוך להיות אירופי‪ .‬לעשות זאת בכל שיזנח את התרבות שלו ויאמץ תרבות‬
‫חדשה‪.‬‬
‫הסוציולוגית רבקה בר יוסף יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית קראה לשני התהליכים החדשים האלה‪:‬‬
‫דה‪-‬סוציאליזציה‪ ,‬רה‪-‬סוציאליזציה‪.‬‬
‫דה‪-‬סוציאליזציה‪ :‬שלילת התרבות המקורית‬
‫רה‪-‬סוציאליזציה‪ :‬לעבור תהליך חברות מחדש‬

‫הביקורת תגיד באה קבוצה הגמונית ותגיד אני רוצה שתסירו מעליכם את המנהגים והתרבות שלכם‬
‫ותעברו תהליך של דה‪-‬סוציאליזציה שלילת התרבות המקורית‪ ,‬ורה‪-‬סוציאליזציה‪ -‬תעברו תהליך של‬
‫חברות מחדש‪.‬‬
‫בזמן שהגישה הפונקציונליסטית תקרא למהלך הזה כור ההיתוך‪ ,‬יצירתו של הישראלי החדש‪ ,‬הטמעה‪,‬‬
‫אסימילציה‪ ,‬גישת הקונפליקט שמבקרת את הפונקציונליזם‪ ,‬תגיד לא מדובר בתהליך של מיזוג אלא‬
‫מדובר בתהליך כוחני‪ ,‬של תרבות‪.‬‬
 ‫נושא ‪ :3‬חברות‬
‫מהו חיברות‬ ‫‪.1‬‬
‫חיברות בראי הפרדיגמות‬ ‫‪.2‬‬

‫תהליך החיברות מעמיד במרכז את הקשר בין היחיד לחברה‪ .‬מה הופך אותנו לחברתיים‪ .‬מצד‬
‫אחד אנחנו סובייקטים שחושבים באופן שונה על העולם ומפתחים את האישיות שלנו‪ .‬מצד שני‬
 ‫הופכים אותנו לחלק מקהילה‪ ,‬מקולקטיב‪ .‬תהליך החיברות הוא תהליך של למידה שנמשך כל‬
‫החיים‪ .‬תהליכי החברות בשנים הראשונות הם עמוקים יותר‪ .‬החיברות נעשה דרך סוכני חיברות (‬
‫‪ 4‬סוגים של סוכנים)‬

‫תיאירות מיקרו מתמקדות בהתפתחות של הזהות שלנו‬

‫פרויד‬ ‫‪‬‬
‫אינטראקציה סימבולית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאריות מאקרו‬

‫מהי סוציאליזציה (חיברות)‬ ‫‪.1‬‬

‫תהליך של אינטראקציה חברתית‪ ,‬שבאמצעותו בני אדם רוכשים בו‪-‬זמנית את מאפייני‬ ‫‪‬‬
‫האישיות שלהם‪ ,‬ולומדים כיצד להתנהג בחברה בה הם חיים‪ .‬תהליך החברות נמשך לכל‬
‫אורך חיינו‪ .‬יש כאלה שמבחנים בין תהליך חברות ראשוני או שניוני והלאה‪ ,‬אבל חשוב להבין‬
‫שלאורך כל החיים אנחנו ממשיכים בתהליך הזה‪ .‬התהליך הזה מתרחש באמצעות סוכני‬
‫הסוציאליזציה ‪ /‬חברות‪ -‬משפחה‪ ,‬מורים‪ ,‬גננות‪ ,‬קבוצת השווים‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ספרות‪ ,‬בית ספר‪,‬‬
‫תנועות נוער‪ ,‬מקום עבודה‪.‬‬

‫זהו מכניזם חברתי שהופך אותנו מצד אחד לבני אדם בעלי יכולת לחשוב‪ ,‬לפרש וכדומה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ומצד שני לחלק מתרבות ספציפית‪.‬‬

‫ההתנסות החברתית מהווה את הבסיס להתהוות האישיות‪ .‬ללא אינטראקציה חברתית‬ ‫‪‬‬
‫יתקשה האדם לפתח כישורים בסיסיים (גם אלו הנראים ככישורים מולדים)‪ .‬יש שני‬
‫מקרים היסטוריים שמלמדים אותנו על תהליך החברות‪ .‬אחד מהם זה המקרה של אנה שהוסתרה‬
‫עד גיל ‪ 5‬במרתף ללא מגע אדם‪ .‬כשהיא נמצאה היא לא הייתה מסוגלת לצחוק‪ ,‬לחייך‪ ,‬לדבר או‬
‫להביע כעס‪ .‬למעשה הבידוד החברתי שלה הותיר אותה לפחות בשלב הראשוני ללא זהות‬
‫חברתית שמוכרת לנו‪ .‬מקרה נוסף זה הסיפור של איזבל‪ -‬גדלה עם זאבים‪ .‬עברה תהליך של‬
‫סוציאליזציה אבל כשנמצאה ‪-‬הלכה על ארבע והייתה בעלת חושים מפותחים יותר בטבע‪.‬‬
‫המקרים האלה מלמדים אותנו שבהעדר התנסות חברתית קשה לייצר אישיות חברתית‪ .‬הרבה‬
‫קישורים שנראים לנו מולדים כמו לחייך‪ ,‬לצחוק ועוד‪ ,‬אלה קישורים שתגיד הסוציולוגיה‪-‬‬
‫קישורים שנרכשים חברתית‪ ,‬תוך כדי האינטראקציות‪ .‬גישת הקונפליקט תגיד שיש מנגנונים‬
‫שמפקחים על זה‪ .‬סוכני המדינה הם גם חלק מתהליך החברות ומפקחים על רכישת התרבות‪,‬‬
‫והשפה‪( .‬טיפת חלב לדוגמא)‪.‬‬

‫תיאוריות בנושא סוציאליזציה‬ ‫‪.2‬‬

‫הגישה הפסיכואנליטית זיגמונד פרויד ( ‪)S. Freud, 1856-1939‬‬

 ‫דגש על היבטים רגשיים תת הכרתיים‪ :‬האדם נולד עם מצבור של אנרגיה ודחפים‬ ‫‪‬‬
‫שבאמצעות תהליך הסוציאליזציה מתועלים לאפיקי ביטוי מקובלים בחברה‪ .‬האדם מגיב‬
‫עם שני צרכים ‪ /‬דחפים כללים‪ ,‬אינסטינקט החיים‪ .‬אתוס‪ .‬ואינסטינקט התוקפנות‪ ,‬תנטוס‪.‬‬
‫שפירושה ביוונית מוות‪ .‬שני הדחפים האלו אומר פרויד הם לא מודעים ברובם והם המקור‬
‫למתחים‪.‬‬

‫דגם האישיות הפרוידיאני‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ID‬התשוקות האינסטינקטים בלתי מודעים של האדם‪ ,‬יצרים שחבויים באדם מהיום שנולד‪ .‬מבחינת‬
‫הסביבה הם נתקלים הרבה פעמים בהתנגדות‪.‬‬
‫‪ SUPEREGO‬החותמת של החברה על האישיות של הפרט‪ .‬הנורמות‪ ,‬הערכים‪ ,‬הסופר אגו מגדיר לנו את‬
‫המצפון החברתי שלנו את הגבולות המוסריים‪ .‬מתחיל להתפתח כשהילד מכיר בסמכות של ההורים שלו‬
‫הם הדמויות הראשונות בדר"כ שמייצגות עבורו את החברה‪.‬‬

‫‪ EGO‬משרתם של שני הצדדים‪ .‬למעשה התחום שמתווך בין הדחפים לבין ערכי החברה‪ .‬הביטוי המוחצן‬
‫של האישיות‪ .‬הוא מתפתח כשאנחנו למדים לראשונה את הקיום הנפרד בין הדחפים שלנו לבין החברה‪.‬‬
‫אמור ליישב להיות גורם מאזן בין תאוות האיד לבין תביעות החברה‪ .‬אותו מרכיב שמאפשר לנו להתחשב‬
‫באחרים‪ .‬הבעיה תהיה שגם ההתחשבות היא בצד האחד בלבד‪.‬‬

‫קיים קונפליקט מתמיד בין הגרעין הביולוגי של האישיות לבין הגרעין החברתי‬ ‫‪‬‬
‫הנלמד שלה (שם ספרו‪" :‬תרבות בלא נחת" ‪.)Civilization and its Discontents, 1961‬‬

‫תהליך החיברות הוא תהליך קונפליקטואלי יש קונפליקט מתמיד בין הגרעין הביולוגי של‬
‫האישיות שלנו (‪ )ID‬לבין הגרעין החברתי שהוא הסופר אגו‪ .‬להיות בחברה מקנה לנו ביטחון אבל‬
‫האיד נתקל כל הזמן באיסורים החברתיים‪ .‬אנחנו הופכים לחברה תוך כדי מאבק אישיותי‬
‫מתמיד‬

‫גישת האינטראקציה הסימבולית‬

‫תיאורית ה‪"( self -‬האני החברתי")‪ :‬ג'ורג' הרברט מיד ‪))G.H. Mead, 1863-1931‬‬
‫מיד מעוניין להסביר ולהבין את התהליך האינטראקציה החברתית שבאמצעותה הילד הופך‬ ‫•‬
‫לחלק מן החברה‪ :‬כיצד נוצר ה‪" ,self‬האני החברתי" ‪ -‬מיד עוסק גם הוא באינטראקציה‬
‫החברתית ומה שמעניין אותו זה איך נוצר בנו האני החברתי‪ .‬ילד שנולד איך הופך להיות חלק‬
‫מהחברה‪ ,‬כלומר חלק מהתרבות של החברה‪ .‬גישת המוצא שלו יוצאת מתוך גישת האינטראקציה‬
‫הסימבולית‪ .‬מאמין שאת התנהגות הפרט אפשר להבין רק בתוך הקשר חברתי‪ .‬כלומר פרט הוא‬
‫תמיד פרט חברתי‪.‬‬
 ‫"האני החברתי" שלנו (‪ )self‬ואפילו הפעילות המנטלית‪-‬מחשבתית (‪ )mind‬שלנו‪ ,‬אינם‬ ‫•‬
‫ביולוגיים (אם כי יש מרכיב ביולוגי)‪ ,‬אלא נובעים מהחברה‪ -‬תרומתו היא בהבחנה בין מה‬
‫שהוא קורא "סלפ"‪ ,‬וגם ה"מיינד" הפעילות המנטלית והחשיבה שלנו‪ -‬כולן נובעות מהחברה‪ .‬גם‬
‫אם יש בשניהם יסודות או מרכיבים ביולוגים‪ ,‬אי אפשר לראות אותם רק כביולוגים אלא צריך‬
‫לראות אותם כתוצרים חברתיים‪ .‬הוא מתעסק פחות בתהליך הפנימי שמגבש את הזהות הפנימית‬
‫שלנו (בניגוד לפרויד) ומתמקד בתהליך שבו האינטראקציה שלנו עם האחרים מעצבת את האני‬
‫הפנימי שלנו‪.‬‬
‫מיד רוצה להתמקד בתהליך בו ה‪ I‬הופך ל‪ -self‬לאני חברתי‪.‬‬
‫דגם האישיות על פי מיד‪:‬‬
‫‪ :I‬האני הסובייקטיבי‪ ,‬טרום חברתי‪ ,‬חלק מאישיותו הנתונה של האדם‪ ,‬מרכיב מולד‪ :‬הרצונות‬ ‫‪.1‬‬
‫האישיים‪ ,‬הדחפים ‪ .‬תפקיד מולד‪ ,‬טרום חברתי‪ ,‬כולל את הרצונות והדחפים שלנו‪ .‬מה שנחנו‬
‫נולדים איתו‪ .‬החלק האנוכי‪ .‬מיד פחות מתעניין בו אבל משתמש בו כדי להסביר הבדלים בין בני‬
‫אדם‪.‬‬
‫‪ :ME‬האני האובייקטיבי‪ ,‬החברה בתוך האישיות‪ ,‬כולל את כל הערכים והנורמות החברתיות‬ ‫‪.2‬‬
‫שהופנמו ע"י האדם‪ .‬ה‪ me‬זה כבר המרכיב של הערכים הנורמות בתוך אישיות של האדם‪,‬‬
‫התפיסה של הפרט של מה חושבים עליי‪ .‬היכולת שלנו שמתפתחת להיכנס בדמיון באיזשהו אופן‬
‫לנקודת המבט של האחר ולראות את עצמנו מבעד לעיניים שלו‪ .‬הסופר אגו של פרויד נתפס דבר‬
‫שלילי‪ ,‬ה‪ me‬נתפס כמרכיב המעצב של ה‪ .i‬מה שהופך אותו לחברתי‪ .‬מה שאחרים חושבים‬
‫עלינו‪ .‬חלק רפלסיבי‪ .‬מודע להיותנו מושא לתפיסות של אחרים‪.‬‬
‫‪" :SELF‬האני החברתי"‪ .‬האישיות המוחצנת (מה שמציגים לחברה)‪ ,‬המבטאת את החיבור בין‬ ‫‪.3‬‬
‫הפרט לבין החברה‪ ,‬בין ה ‪ ME‬לבין ה ‪ ,I‬ולכן הוא תמיד חברתי‪ -‬סוג של התוצאה‪ .‬זה החלק‬
‫שבעיקר מעניין את מיד בגלל שהוא מתעניין באינטראקציות חברתיות‪ .‬אינטגרציה של ה‪ ME‬וה‪I‬‬
‫‪ .‬מבטא את החיבור שבין הפרט ובין החברה‪ .‬הסובייקט והאובייקט יחד‪ .‬הרצונות הספונטניים‬
‫וגם האופן שבו אני מאמצת את נק' המבט של הסביבה על הרצונות האלה‪.‬‬
‫איך מתפתח ה‪?self‬‬
‫תוך כדי התנסות ואינטראקציה חברתית‪ -‬תוך כדי מגע עם הזולת‪ .‬תוך כדי זה שאנחנו רואים‬ ‫‪‬‬
‫איך הזולת מתנהג‪.‬‬
‫דגש מיוחד על הסמלים והשפה כאחד מהחשובים שבהם‪ -‬הוא נותן הרבה מאוד דגש לסמלים‬ ‫‪‬‬
‫לשפה‪ .‬השימוש בשפה מאפשר לנו להיכנס לנקודת המבט של האחר‪ .‬רואים את זה הרבה אצל‬
‫ילדים שאוהבים לשחק במשחקי תפקידים‪ .‬המשחק הזה עוזר לנו לייצר את הסלפ‪ .‬אנחנו לומדים‬
‫לקחת את הסלפ האחר‪ .‬המע' הסימבולית היא אמצעי האינראקציה החשוב ביותר‪ .‬היכולת‬
‫להסמיל את המציאות היא תופעה אנושית ייחודית‪ .‬מבטאת את היכולת שלנו להעניק משמעות‬
‫לעולם ולחשוב בצורה מופשטת‪ .‬השפה מאפשרת לנו לחשוב מה אחרים יגידו על המעשים שלנו‬
‫לקיחת תפקיד האחר ‪ -‬האני של היחיד מתעצב באינטראקציה עם סביבתו‪ .‬היחיד מפנים את‬ ‫‪‬‬
‫נקודת הראות של האחר (‪ ,)Role Taking‬ומפתח יכולת לקיים מגע‪-‬גומלין ‪ -‬יכולת להיות‬
‫בחברה‪ .‬מייחס חשיבות רבה למשחקים חברתיים בין ילדים‪ .‬הוא הכרחי להתפתחות הסלפ‪.‬‬
‫המשחק מאפשר לנו דמיון מבעד לעיני האחר‬
‫ארבעה שלבים בתהליך התפתחות ה‪:SELF‬‬
‫שלב החיקוי‪ .‬שלב של התחלת הסלפ‪ .‬בו הילד מחקה התנהגות של האחר המשמעותי ללא הבנה‬ ‫‪.1‬‬
‫של המשמעות מאחורי זה‪ .‬החיקוי יכול להיות ללבוש בגדים של ההורים לאכול כמוהם אבל‬
‫בשלב הזה אנחנו לא מסוגלים להבין ולקחת את התפקיד של האחר‪.‬‬
 ‫שלב ה‪ . play‬הילד לומד לראשונה להשתמש בשפה ובסמלים על ידי משחק תפקידים‪ .‬מקודם‬ ‫‪.2‬‬
‫חיקיתי את אימא בזה שלבש את הבגדים שלה‪ ,‬כאן זה המשחק תפקידים שהילדים משחקים בגן‪.‬‬
‫שומעים את הילד מחקה את אימא כועסת לדוגמא‪ .‬הילדים לומדים לכוון את ההתנהגות שלהם‬
‫לציפיות של אחרים אבל עדיין לא באופן מלא‪ .‬בשלב הזה הילדים למשל עדיין קשה להם‬
‫להכיר בריבוי תפקידים בהקשרים שונים קשה לו להבין שהגננת שלו היא גם אימא לילדים‬
‫אחרים‪ ,‬שיש לה עוד תפקידים‪ .‬מחקה בעיקר את ה‪ . significant other‬פעם ראשונה שהוא לומד‬
‫לקחת את תפקיד האחר‪.‬‬
‫שלב ה‪ . game-‬שלב מאוד מתפתח‪ .‬הילד לומד בצורה יותר עמוקה לכוון את ההתנהגות שלו על‬ ‫‪.3‬‬
‫פי תפקידים מוגדרים‪ .‬לומד ליטול את תפקיד האחר בו זמנית‪ .‬בשלב הזה אני מבין שהגננת היא‬
‫גם אימא‪ .‬אני מבין יותר את כללי המשחק‪ .‬אני מבין שבגן אני צריך להתנהג בצורה מסוימת‬
‫ובבית אני יכול להתנהג בצורה אחרת‪ .‬יש אפשרות להשתתף במשחקים יותר מורכבים‪ .‬מפתח‬
‫את היכולת שלו להסתכל על עצמו מהצד‪ .‬ככה הוא מפתח את הדימוי העצמי שלו‪ .‬לומד את כללי‬
‫המשחק‪ .‬אין יכולת להבין את עצמי בתוך העולם‪ ,‬רק את עצמי בתוך הסיטואציה‪ .‬אין תפסיה‬
‫כללית של בית ספר לדוגמא‪.‬‬
‫שלב ההכרה "באחר המוכלל"‪ -‬שלב יותר שלם יותר רב ממדי‪ .‬מתפתח בגיל ההתבגרות‪ .‬בו‬ ‫‪.4‬‬
‫אנחנו לומדים לראות את עצמנו בעיני האחר באופן כללי במספר רב של ממדים‪ ,‬אנחנו הרבה‬
‫יותר מפנימים את הסדר החברתי יותר מבדילים בינינו לבין החברה‪ .‬אנחנו כבר לומדים כל מיני‬
‫סיטואציות חברתיות שבהן אנחנו לא בהכרח עומדים במרכז הסיטואציה החברתית‪ .‬יכולים‬
‫ליטול לעצמנו תפקידים מרובים יותר‪ .‬יכולים להיות לפעמים במרכז לפעמים בצד‪ .‬מה אחרים‬
‫חושבים עליי באופן כללי‪ ,‬מה המיקום שלי בעולם‪ .‬עד גיל ההתבגרות כל עולם הילד עובר דרכו‬
‫ודרך המשחקים הילד מבין שלעולם יש חוקיות שהילד לא בהכרח עומד במרכזו‪.‬‬
‫תהליך החברות מנק' המבט של מיד היא תהליך של אינט' חברתית שבה אנחנ מפתחים את היכולת‬
‫להסכל על עצמנו באובייקט‪ .‬מתחילים לחשוב בצורה מופשטת‪ .‬בתהליך זה הכרחיות ההתנסויות‬
‫החברתיות‬

‫גישת האינטראקציה הסימבולית‬

‫"האני במראה" צ'ארלס הורטון קולי ( ‪)C. H. Cooley, 1864-1929‬‬
‫ביקש להסביר כיצד מתגבשת התפישה העצמית של היחיד‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיצד לומד הפרט באמצעות‬
‫אינטראקציה חברתית להעריך את תכונותיו‪ ,‬כישוריו‪ ,‬מראהו‪ .‬להעריך את עצמו כאדם חברתי‪.‬‬
‫"האני במראה" (‪)The Looking-glass Self‬‬
‫באמצעות ההסתכלות במראה החברתית לומד האדם לדעת איך האחרים חושבים עליו‬ ‫•‬
‫ותופסים אותו‪.‬‬
‫האדם אינו מה שהוא חושב שהוא‪,‬‬ ‫•‬
‫האדם אינו מה שאחרים חושבים שהוא‪,‬‬
‫האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא‪.‬‬
‫ההסתכלות במראה זה לא רק מה שאני רואה‪ ,‬לא מה שהוא רואה‪ ,‬אלא מה שאני חושב שאתה‬ ‫•‬
‫רואה בי‪.‬‬
‫מהתגובות של האחרים אני לומד איך להתייחס לעצמי‪ .‬כך אני למעשה מגבש את העצמי שלי‪ .‬האחרים‬
‫הם סוג של מראה חברתית‪ .‬ילדים לא יודעים לפרש סיטואציות חברתיות‪ -‬זה מראה חברתית‪ .‬מה שהוא‬
 ‫מאמין שאחרים רואים אותו‪ ,‬כך הוא רואה את עצמו‪ .‬המצבים עם הילדים שהם אומרים "יצחקו עליי"‪.‬‬
‫הם לא יודעים לפרש סיטואציות חברתיות ולכן הרגישו שצחקו עליהם‪.‬‬
‫מה שחשוב הוא איך אנחנו תופסים את מה שאומרים לנו‪ .‬כך אנחנו לומדים להתייחס אל עצמנו‬

‫גישות מקרו ביחס לתהליך החברות‪:‬‬

‫ניתוח פונקציונליסטי‪-‬‬
‫תהליך החיברות נתפס כתהליך בו מועברים הערכים והנורמות החברתיות מדור לדור ובכך‬ ‫‪‬‬
‫תורם לשמירת הסדר החברתי‪.‬‬
‫יש פונקציה מאוד מרכזית שתורמת ליציבות החברה‪ .‬באמצעות תהליך החברות אנחנו מגשימים את‬
‫הערכים המשותפים‪ ,‬כללי המשחק המשותפים שמקובלים על כולם וכך זה תורם ליציבות החברה כלומר‬
‫לתהליך הזה יש תפקיד מאוד חשוב‪ .‬אם לא כולם יפנימו את הערכים המשותפים יהיה לנו בלגן‪ .‬תהליך‬
‫החברות הוא תהליך של העברת הערכים הנורמות מדור לדור‪ .‬איך להיות יהודים‪ ,‬איך להיות גברים‪,‬‬
‫נשים‪ .‬תהליך למידת תפקידים חברתיי ם‪ .‬שתהליך החברות על פי הגישו הזו נתפס כתהליך חינוכי‬
‫שמכשיר את הפרטים לתפקידים חברתיים בהתאם לתרבות החברה‪ .‬התנאי לשמירת הסדר החברתי הוא‬
‫בתהליך חברות יעיל‪ .‬בתהליך חברות יעיל המשטרה בתוכנו אנחנו לא צריכים משטרה אמיתית‪ .‬בתהליך‬
‫חברות לקוי‪ -‬אין הפנמה‪ .‬תהליך שבו בני האדם אינם מפנימים נורמות וערכים והדבר הזה מוביל לסטייה‬
‫חברתית‪ .‬הסוטים על פי הגישה הזו יוגדרו כאנשים שעברו סוציאליזציה לא תקינה‪ .‬דוגמת עבריינים בבית‬
‫סוהר ולכן הפכו כסוטים‪ .‬מהגרים‪ ,‬מובטלים‪ ,‬כל מיני אנשים שבתפיסה של התרבות המרכזית עברו‬
‫תהליך חברות לא תקין שגורם להם להתנהגות שהחברה תגדיר התנהגות לא נורמטיבית‪ .‬כשאנחנו‬
‫אומרים על מישהו שהוא חסר תרבות אנחנו אומרים שהוא עבר תהליך סוציאליזציה לא תקין‪.‬‬

‫ניתוח קונפליקטואלי‬
‫תהליך למידה המתרחש במסגרת קבוצות חברתיות‪ ,‬בעלות מאפיינים חברתיים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תהליך החברות קשור לכוח הזה‪ .‬אנחנו מפנימים ערכים‪ ,‬נורמות וציפיות בהתאם לשייכות‬
‫הקבוצית שלנו‪.‬‬
‫בו‪-‬זמנית עוברים חיברות לקבוצות ההשתייכות שלנו ולקבלה של התפיסות הדומיננטיות‬ ‫‪‬‬
‫או ההגמוניות בחברה‪( .‬מה זה להיות אישה לפי ההגדרה של הקבוצה הגמונית)‪.‬‬
‫הגישה מדברת איתנו על ערכים אוניברסליים‪ ,‬שקשורים לכולם‪ .‬הקונפליקט יגידו אין דבר כזה‬
‫אוניברסלי‪ .‬תהליך החברות הוא אף פעם לא אוניברסלי‪ ,‬הוא תמיד פרטיקולרי‪ ,‬הוא תמיד תהליך חברות‬
‫לתוך קבוצה מסוימת‪ .‬כאשר קבוצות בחברה נבדלות או נבחנות זו מזו על בסיס המיקום היחסי שלהם על‬
‫בסיס ההבדל שלהם ביחד לנגישות למשאבים לחלוקת הכוח בחברה‪ .‬בהתאם למצב הלא שוויוני הזה‬
‫אנחנו עוברים תהליכי סוציאליזציה לקבוצות שונות בחברה‪ .‬למעמד‪ ,‬למגדר‪ ,‬לאתניות‪ ,‬לגזע‪ ,‬לדת‪,‬‬
‫ללאום‪ .‬בתהליך הזה אומרת גישת הקונפליקט אנחנו עוברים בו זמנית שני תהליכי חברות‪ .1.‬לקבוצת‬
‫ההשתייכות שלנו‪ .2 .‬תהליך סוציאליזציה לתפיסות ההגמוניות‪ .‬לתפיסות או לערכים של הקבוצה‬
‫הדומיננטית‪.‬‬
‫ילד שנולד לקבוצה הלא הגמונית‪ .‬בבית יעבור תהליך סוציאליזציה מסוים‪ ,‬ובבית הספר יעבור תהליך‬
‫סוציאליזציה אחר‪ .‬ילד שנולד לקבוצה ההגמונית יהיה לו קל יותר במקומות אחרים‪.‬‬
 ‫לסיכום‬
‫דיברנו על תהליך החברות משתי גישות עיקריות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הגישה הפסיכו אנליטית‪ -‬פרויד ‪( .‬יותר קרוב לאינטראקציה הסימבולית)‬
‫אינטראקציה סימבולית‪ -‬מיד‪ ,‬קולי‬

‫ומגישות המקרו‪ :‬פונקציונליזם וקונפליקט‬

‫אנו נולדים עם תכונות שונות‪.‬‬ ‫•‬
‫ההבדלים בינינו נובעים גם ממאפיינים נרכשים‪.‬‬ ‫•‬
‫מכניזם חברתי שלכאורה נראה כתהליך חינוכי הוא בסופו של דבר מכניזם המאפשר לא רק‬ ‫•‬
‫אינטראקציה אלא הצבת בני האדם בחברה‪.‬‬
 ‫פרק ‪ – 5‬חברות נק' לסיכום (מהספר משוניס)‬
‫עבור היחיד החיברות היא תהליך של בניית האופי האנושי והזהות האישית‪ .‬עבור החברה ככלל‬ ‫‪.1‬‬
‫החיברות הוא האמצעי שבעזרתו התרבות עוברת מדור לדור‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬ובראשית המאה ה‪ 20-‬אנשים האמינו שמרבית ההתנהגות האנושית מוכתבת ע"י‬ ‫‪.2‬‬
‫אינסטינקטים ביולוגיים‪ .‬כיום הויכוח על השפעת התורשה והסביבה נוטה יותר לקוטב הנגדי‪ ,‬שכן‬
‫אנו מבינים שההתנהגות האנושית היא בעיקר תוצר של הסביבה החברתית‪ .‬מה שמכונה בשם טבע‬
‫אנושי הוא בעצם היכולת לפתח דפוסים תרבותיים משתנים‪.‬‬
‫נזקיו הבלתי הפיכים של בידוד חברתי מלמדים על חשיבותה של ההתנסות החברתית להתפתחות‬ ‫‪.3‬‬
‫האנושית‪.‬‬
‫פרויד ראה את האישיות האנושית כמורכבת משלושה חלקים‪ .1 :‬האיד מייצג את הדחפים הבסיסיים‬ ‫‪.4‬‬
‫הטבועים בכל אדם מלידה (דחפי החיים והמוות)‪ .2 .‬סופר אגו מגלם את הערכים והנורמות‬
‫המופנמים באדם‪ .3 .‬האגו מיישב את הניגודים בין צורכי האיד למעצורי הסופר אגו‪.‬‬
‫ז'אן פיאז'ה האמין שההתפתחות האנושית משקפת הן את ההתבגרות הביולוגית והן את ההתנסות‬ ‫‪.5‬‬
‫החברתית המצטברת‪ .‬לדבריו‪ ,‬תהליך החיברות עובר ארבעה שלבי התפתחות עיקריים‪ .1 :‬השלב‬
‫הסנסורי מוטורי‪ .2 .‬השלב הטרום אופרציונלי‪ .3 .‬שלב האופרציות‪ .4 .‬שלב האופורציות‬
‫הפורמליות‪.‬‬
‫לורנס קוהלברג החיל את גישתו של פיאז'ה על תהליך ההתפתחות המוסרית‪ .‬הוא טען שילדים‬ ‫‪.6‬‬
‫צעירים שופטים שאלות של טוב ורע במושגים טרום קונבנציונליים‪ ,‬כלומר עפ"י צורכיהם האישיים‬
‫בלבד‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬הקונבציונלי – השיפוט המוסרי מביא בחשבון את עמדותיהם של ההורים ואת‬
‫הנורמות של החברה הרחבה יותר‪ .‬ולבסוף בשלב הפוסט‪-‬קונבנציונלי‪ ,‬החשיבה המוסרית מאפשרת‬
‫למתוח ביקורת פילוסופית על החברה עצמה‪.‬‬
‫קרול גיליגן ‪ ,‬אשר נקודת המוצא שלה הייתה ביקורת על התמקדותו של קוהלברג בנחקרים ממין‬ ‫‪.7‬‬
‫זכר‪ ,‬גילתה שהשיפוט המוסרי מושפע מן הג'נדר‪ .‬היא טענה שנערות מתעניינות בהשפעתן של‬
‫החלטות על יחסי אנוש ואילו נערים יותר מתבססים על עקרונות צדק מופשטים‪.‬‬
 ‫על פי ג'ורג' הרברט מיד‪ ,‬תהליך החיברות מבוסס על התהוות העצמי המורכב מיסוד עצמאי (ה‪)I-‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ומיסוד המונחה ע"י החברה (ה‪ .)ME-‬הוא האמין שהעצמי‪ ,‬אשר ראשיתו בחיקוי הסביבה‪ ,‬מתפתח‬
‫באמצעות משחקים פשוטים (‪ )PLAYS‬ומשחקים מורכבים (‪ ,)GAMES‬לבסוף מגיע לידי הכרה‬
‫ב"אחר המוכלל"‪.‬‬
‫צ'רלס הורטון קולי השתמש במונח "האני במראה" כדי להדגיש שהעצמי מושפע מן האופן שבו אנו‬ ‫‪.9‬‬
‫חושבים שאחרים מגיבים כלפינו‪.‬‬
‫המשפחה‪ ,‬מסגרת החיברות הראשונה‪ ,‬היא בדרך כלל בעלת ההשפעה העיקרית על עמדותיו‬ ‫‪.10‬‬
‫והתנהגותו של הילד‪.‬‬
‫בית הספר מפגיש את הילד עם חברה רב גונית יותר וחושף אותו לחוויית השיפוט הבלתי אישי‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫בנוסף לתוכנית הלימודים הרשמית בית הספר מקנה לו באופן בלתי רשמי גם שורה אורכה של תוכני‬
‫תרבות‪ ,‬כולל ערכים כגון תחרותיות והישגיות‪.‬‬
‫במסגרת קבוצת השווים (‪ )GROUP PEER‬בני נוער נתונים פחות לפיקוחם של מבוגרים מאשר‬ ‫‪.12‬‬
‫במשפחה או בבית ספר‪ .‬קבוצות שווים ממלאות תפקיד חשוב בחייהם של המתבגרים‪.‬‬
‫תקשורת ההמונים‪ ,‬בעיקר הטלוויזיה‪ ,‬היא בעלת השפעה לא מבוטלת על תהליך החיברות‪ .‬ילד‬ ‫‪.13‬‬
‫אמריקאי ממוצע יושב היום מול המסך לא פחות מכפי שהוא יושב בבית הספר‪.‬‬
‫אופייה של תקופת הילדות‪ ,‬בדומה לשאר השלבים במסלול החיים‪ ,‬נקבע ע"י החברה‪ .‬האירופאים‬ ‫‪.14‬‬
‫של ימה"ב כמעט שלא הכירו בילדות כשלב נפרד של החיים‪ .‬בחברות גבוהות הכנסה כגון ארה"ב‬
‫אנשים מגדירים את תקופת הילדות כשונה במידה רבה מן הבגרות‪.‬‬
‫ההתבגרות – שלב מעבר מן הילדות לבגרות – נחשבת בחברה המודרנית לתקופה קשה‪ .‬אך הדבר‬ ‫‪.15‬‬
‫אינו כך בכל החברות‪.‬‬
‫בתקופת הבגרות המוקדמת‪ ,‬החיברות כרוך בד"כ בהשתלבות בעבודה ובהקמת משפחה‪ .‬הבגרות‬ ‫‪.16‬‬
‫המאוחרת היא לרוב תקופה של חשבון נפש ובדיקת המטרות שנקבעו מראש לאור התוצאות שהושגו‬
‫בפעול‪.‬‬
‫תקופת הזקנה כרוכה בשינויים רבים‪ ,‬כולל פרישה מן העבודה‪ .‬בניגוד לחברות הטרום תעשייתיות‬ ‫‪.17‬‬
‫המעניקות לזקנים יוקרה רבה‪ ,‬חברות מתועשות ופוסט תעשייתיות סוגדות לנעורים ודוחקות את‬
‫הקשישים לשולי החיים‪.‬‬
‫בחברות מתועשות ופוסט תעשייתיות אנשים מצליחים בדרך כלל לדחות את המוות עד הזיקנה‪.‬‬ ‫‪.18‬‬
‫הסתגלות למותו של בן‪/‬בת הזוג (חוויה מוכרת יותר לנשים) והשלמה עם מותך שלך הן חלק בלתי‬
‫נפרד מן החיברות של ימי הזיקנה‪.‬‬
‫ארגונים כוללניים כגון בתי סוהר ובתי חולים לחולי נפש שואפים להביא לידי חיברות מחדש –‬ ‫‪.19‬‬
‫לשנות מן היסוד את אישיותם של השוכנים‪.‬‬
‫החיברות ממחיש את כוחה של החברה לעצב את מחשבותינו‪ ,‬רגשותינו והתנהגותנו‪ .‬ועם זאת‪,‬‬ ‫‪.20‬‬
‫כיצורי אנוש בני חורין אנחנו מסוגלים גם להטביע את חותמנו שלנו על החברה‪ ,‬ובעשותנו זאת‬
‫לעצב את חיינו ואת עולמנו‪.‬‬

‫מיסוד‬

‫השאלות המרכזיות‬

‫כיצד נוצרת מציאות חברתית?‬ ‫‪‬‬

 ‫מדוע נוצרת מציאות מסוימת ולא אחרת?‬ ‫‪‬‬

‫מי יוצר ואילו אינטרסים זה יכול לשרת?‬ ‫‪‬‬

‫איך משנים מציאות?‬ ‫‪‬‬

‫פיטר ברגר ותומאס לאקמן ( ‪ )Peter, L. Berger and Thomas Luckman‬מתמודדים עם‬ ‫‪‬‬
‫שאלות אלו תוך שימוש במושגים של מיסוד ופיקוח חברתי‪.‬‬

‫פיטר ולקמן שואלים איך נוצרת מציאות חברתית? אם נבין איך היא נוצרת נוכל להבין איך ניתן‬
‫לשנות אותה‪.‬‬

‫הדיון בנושא המיסוד מנסה גם הוא לתת תשובות לשאלות הגדולות‪ -‬כיצד נוצרת מציאות חברתית? מדוע‬
‫נוצרת מציאות מסוימת ולא אחרת? מי יוצר ואילו אינטרסים זה יכול לשרת? איך משנים מציאות?‬
‫תהליך המיסוד מתוך גישת הקונפליקט‪)?( .‬‬
‫פיטר ברגר ותומאס לאקמן‬ ‫‪‬‬
‫( ‪)Peter, L. Berger and Thomas Luckman‬‬
‫מיסוד ופיקוח חברתי ‪ -‬מושג המסביר איך הגענו למציאות חברתית נתונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נקודת המוצא‬
‫היציבות החברתית והסדר החברתי הם צורך אנושי אך אינם נובעים מן הביולוגיה‪.‬‬ ‫•‬
‫)‪.Man’s self-production is always, and of necessity, a social enterprise, (PP. 69‬‬ ‫•‬
‫התוצרת העצמית של האדם היא תמיד ובהכרח מפעל חברתי‪.‬‬
‫העובדות החברתיות נוצרו על ידי פרשנות סובייקטיבית – הן לא עובדות טבעיות‪.‬‬ ‫•‬
‫מכאן שואלים‪ -‬איך נוצרת מציאות חברתית?‬ ‫•‬
‫תיאוריית המיסוד‬
‫מסבירה את הסיבות להופעתו‪ ,‬השתמרותו והעברתו של הסדר החברתי‪.‬‬ ‫•‬
‫תהליך המיסוד הוא תהליך בו פעולות חברתיות נעשות מסודרות‪ ,‬מווסתות‪ ,‬מסווגות‪ ,‬ושגרתיות‬ ‫•‬
‫באופן כזה שהן נתפסות כמרכיבים חברתיים מבניים וברורים מאליהם‪.‬‬

‫ברגר ולאקמן בתור חוקרי חברה אומרים שכדי להבין תופעה בחברה אנחנו צריכים להבין שמדובר על‬
‫איזשהו פרויקט חברתי משותף שמתבצע באמצעות אינטראקציה חברתית‪ .‬חשוב להבין שמי שנמצא בתוך‬
‫הפרויקט החברתי הוא האדם‪ .‬האדם בהקשר הזה יוצר את עצמו (באופן מובחן בכל תרבות) באמצעות‬
‫איזשהו מבצע חברתי‪ .‬נישואין בין גברים לנשים‪ -‬כדי להסביר את המציאות החברתי המתונה אנשים‬
‫יסבירו לנו שנישואים כאלה זו דרך הטבע‪ ,‬בלעדיהם המין האנושי ייכחד‪ .‬זה משהו טבעי‪ ,‬ביולוגי‪.‬‬
‫(נישואין בין גברים לנשים ‪ ‬פרויקט חברתי ‪ ‬הפרויקט האישי‪-‬האישי הוא החברתי‪ .‬האדם הביולוגי‬
‫= האדם החברתי‪.‬‬
‫נחזור לנישואין‪ -‬שואלים את עצמם ברגר ולאקמן איך נוצר הסדר החברתי? איך נוצרים המוסדות‬
‫החברתיים? מאחר והם אומרים שהכול חברתי‪ ,‬אז גם תהליך יצירת הסדר החברתי ויצירת מוסדות‬
‫חברתיים כרוכים בהבניה חברתית‪ .‬ברגר ולאקמן יגידו על הנישואין שזה לא עניין ביולוגי אלא זה עניין‬
‫של הבניה חברתית‪ .‬נישואין זה סוג של סדר חברתי והוא קיים כתוצר של פעילות אנושית‪ .‬כשתאוריית‬
‫המיסוד של ברגר ולאקמן מבקשת להסביר את ההופעה‪ ,‬את ההשתמרות‪ ,‬את ההעברה מדור לדור של‬
 ‫סדר חברתי‪ .‬סדר חברתי היא מילה גדולה‪ .‬למעשה סדר חברתי משתמר באמצעות מוסדות חברתיים‪.‬‬
‫כשהם מדברים על מיסוד הם מדברים על תהליך‪ .‬ברגר ולאקמן אומרים מובן מאליו זה משהו שצריך‬
‫לפרק אותו‪ .‬צריך להבין איך הוא נוצר ואיך הוא השתנה‪ .‬צריך מבט היסטורי‪ .‬אם אנחנו מדברים על סדר‬
‫חברתי חשוב להבין שהוא נוסד בקשר למקום הזמן ולתרבות שבה הוא נוצר‪ .‬אינסטינקט אימהי‪ -‬נתפס‬
‫כתהליך טבעי שאי אפשר להבין אותו בכלל‪ .‬יגידו שניהם שזו הבניה חברתית של תהליך של התמסדות‬
‫של תופעה עד שהופכת להיות מובנה אליה‪ .‬כיום אינסטינקט אימהי נחשב מובן מאליו‪.‬‬
‫שלבי המיסוד (חשוב למבחן)‬
‫החצנה‪ :‬אינטראקציה חברתית החוזרת על עצמה – ברגר ולקמן לוקחים שני אנשים א' וב'‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האנשים גרים על אי בודד ונאלצים לתקשר ביניהם‪ .‬בהתחלה אין להם כללי התנהגות מוגדרים‪,‬‬
‫אחד נפלט מספינה אחד כבר נמצא שם‪ .‬באינטראקציה ביניהם נוצרים עד מהרה כללים‪,‬‬
‫תפקידים = נוצרים סיווגים חברתיים‪.‬‬
‫סיווג‪ :‬הענקת משמעות ‪ .‬א' מתבונן על המעשים של ב' ומייחס לב' כל מיני מניעים בגללה‪ .‬ב'‬ ‫‪.2‬‬
‫מגלף בעץ‪ -‬א' עלול לחשוב שהוא רוצה להרוג אותו עם העץ‪ ,‬או יחשוב שזה כלי ציד‪ .‬א' לפי‬
‫הפרשנות שלו יסווג את המשמעות שלו‪ .‬אם א' יפרש את זה הכוונה לרצח‪ ,‬אז יכול להיות שיבוא‬
‫ויתעמת איתו‪ .‬אם יפרש את זה כהכנת כלי ציד‪ ,‬אז יכול להיות שיצטרף אליו ויעזור לו לצוד‪.‬‬
‫כאשר ב' חוזר על פעולה מסוימת‪ ,‬א' יפרש אותה בהתאם לניסיון הקודם שלו‪ .‬ויתחיל לראות‬
‫בפעולה של ב' התנהגות טיפוסית במצב מסוים ולא פעולה חד פעמית‪ .‬אם כל בוקר א' קם רואה‬
‫את ב' מטפס על העץ מוריד מנגואים ומגלף אותם‪ ,‬א' כבר למד שזה למטרת ציד מזון‪ .‬בתהליך‬
‫הזה נוצר דפוס התנהגות מצופה‪ .‬זה מה שנקרא שהפעולות עוברות תהליך של רוטניזציה‪.‬‬
‫רוטיניזציה‪ :‬הפיכת הפעולה לשגרה ‪ .‬אנחנו מפתחים ציפיות הדדיות בהתאם לתפקידים ואנחנו‬ ‫‪.3‬‬
‫רואים שא' וב' מתחילים לפתח תפקידים חברתיים וביחסי הגומלין ביניהם‪ .‬מתחילים לייצר לקט‬
‫של פעולות שלא רק שהן מסווגות באופן הדדי ואנחנו מפרשים אותם בצורה מסוימת אלא‬
‫הופכות להיות קבועות‪ ,‬סוג של רוטינה‪ ,‬שגרה‪ .‬להשתגרות הזאת אנחנו קוראים מיסוד עוברי‪.‬‬
‫אנחנו בשלב שאנחנו יכולים לחזות את הפעולות אחד של השני אנחנו יכולים להתחיל לדבר על‬
‫תפקידים חברתיים יכולים להתחיל לדבר על תחילתה של התמסדות של שגרה‪ ,‬שהיא קצת‬
‫מובנת מאליה‪ .‬אבל ברגר ולקמן הולכים צעד אחד קדימה ומניחים שלא וב' נולדו ילדים‪ .‬בשלב‬
‫הזה חל שינוי משמעותי במצב‪ .‬נוספו לנו נפשות פועלות נוספות‪ .‬לפעמים יש השתגרויות חדשות‬
‫= חלוקות תפקידים חדשות‪ .‬אבל הרבה פעמים ההשתגרויות והסיווגים בחיים של א' וב' הופכים‬
‫עכשיו למוסדות היסטוריים‪ .‬יש כאן ממד היסטורי‪ ,‬השתגרות שעוברת לדור הבא‪ .‬כעת הילד‬
‫הבן ילך עם אבא לצוד‪ ,‬והבת תישאר עם אימא לטפל באוכל או במחנה‪ ,‬כי זה מה שההורים א'‬
‫וב' מיסדו לפני והם מעבירים את זה הלאה‪ .‬אבל כשזה עובר לדור הבא המוסד הזה עובר‬
‫תהליך של אובייקטיביזציה‪.‬‬
‫אובייקטיביזציה ‪ :‬הפעילות עם הפרשנות המלווה אותה הופכת לעובדה חיצונית לנו‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מציאות מובנית מאליה שקשה לערער עליה ‪ .‬במובן הזה של הילדים א וב' הם לא אלה שנתנו‬
‫משמעות לתפקידים החברתיים הם לא אלה שהחליטו עליהם בסיווגים חברתיים‪ .‬הם מקבלים את‬
‫זה כעבודה חיצונית משהו אובייקטיבי‪ .‬מציאות מובנת מאליה שקשה לערער עליהם הם לא אלה‬
‫שמקיימים את המשא ומתן הראשוני‪ .‬הם נולדו לתוך זה‪ .‬תהליך המיסוד העוברי כשיש לו ממד‬
‫היסטורי שהוא עובר לדור הבא הוא עובר אובייקטיביזציה במובן הזה שבחוויה של בני הדור‬
‫הבא הוא נתפס כמשהו אובייקטיבי לא כמשהו שנתנו לו משמעות‪ ,‬שניהלו עליו כמשא ומתן‪.‬‬
‫כשהוא עובר לדור הבא זה סוג של אמת חיצונית אובייקטיבית זה המובן מאליו שלהם‪ .‬בשלב‬
‫הזה המוסדות נתפסים כבעלי ממשות משל עצמם כשהם מקבלים לגיטימציה והפנמה‪ .‬לא רק‬
‫שזה הופך מובן מאליו יכול להיות שזה יקבל לגיטימציה על ידי מוסדות חברתיים נוספים‪.‬‬
‫באופן זהה זה מתקבע באופן שקשה לערער עליו משני סיבות‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לו תוקף מאוד רחב והוא נטוע במוסדות חברתיים רבים‪.‬‬
 ‫‪ .2‬ברמת הפרט הוא הופך להיות כל כך מובן מאליו שאנחנו לא זוכרים את ההיסטוריה שלו‪.‬‬
‫אנחנו בכלל לא חושבים עליו כמשהו שעבר הבנייה חברתית‪ ,‬כמשהו היסטורי‪ .‬הוא כל כך הופך‬
‫להיות טבע שני שלנו שאנחנו לא חושבים להתנגד לו‪ .‬מיסוד‪ -‬אותו תהליך שמשהו נהפך‬
‫לשגרה ‪ ,‬אנחנו חיים כך כל ימינו‪ .‬זה נותן לנו כיוון‪ ,‬תחושת ביטחון‪ ,‬קל לנו לעבור את העולם‪.‬‬
‫הולכים לצבא כי כולם הולכים‪ ,‬הולכים ללמוד כי צריך‪ ,‬להתחתן כי צריך‪ .‬אם כל יום נקום‬
‫בבוקר ונערער על הכול ונחשוב מחדש מה צריך לעשות היה הרבה יותר קשה‪.‬‬
‫הרוטניזציה זה כשפעולה השתגרה‪ ,‬אובייקטיביזציה זה כשזה נהיה אמת חיצונית לנו‪ .‬אמת זרה לנו‬
‫שאנחנו לא הבנינו אותה‪ .‬זה מה שקורה בדרך כלל בדורות שאחר כך‪.‬‬
‫לגיטימציה והפנמה ‪ :‬קבלת הנורמות שעוצבו בתהליך המיסוד והפנמתן‪ .‬ההפנמה מתבצעת‬ ‫‪.5‬‬
‫דרך סוכני חיברות‪ ,‬מנגנוני שכנוע‪ ,‬הסבר (למשל‪ ,‬השפה)‪ .‬כאן תהליך עמוק יותר של מיסוד‪.‬‬
‫פרדוקס המיסוד‬
‫המבנה החברתי הוא פרי האינטראקציות החברתיות מחד‪ ,‬ומסגרת המגבילה את טווח הבחירה של‬
‫הפרטים מאידך‪.‬‬
‫נמצא באובייקטיביזציה‪ .‬בסתירה הקיימת בין זה שתהליכי המיסוד נתפסים בעינינו אובייקטיבים‪ ,‬אם הם‬
‫כאלה הם לא מעשה ידי אדם‪ .‬בו בזמן שבפועל האדם הוא זה שיצר אותם‪ .‬יש סתירה לגבי האופן שבו‬
‫נוצר המיסוד לגבי האופן שבו אנחנו תופסים אותו‪ .‬איך יכול להיות שאדם יכול ליצור אותו ואז לתפוס‬
‫אותו כמשהו שהוא לא תוצר אנושי‪ ,‬כאיזה תוצר חיצוני‪ ,‬עובדה חיצונית לאדם‪ .‬המוסד החברתי אחרי‬
‫שהתמסד ועבר תהליך היסטורי מקבל איזשהי ממשיות שהיא לכאורה מחוץ לאדם‪ .‬זה סוג של פרדוקס‬
‫שהם מנסים ליישב אותו על ידי מה שהם קוראים לו יחסים דיאלקטים‪ .‬יחסי גומלין בין האדם לבין העולם‬
‫החברתי‪ .‬פרדוקס מיסוד נוסף שהם מתייחסים אליו זה שאנחנו מדברים על המבנה והמוסדות החברתיים‬
‫כמשהו שהוא תוצר של אינטראקציה חברתית‪ .‬כלומר האינטראקציה הזאת דווקא מבטאת דרגות חשיבה‪.‬‬
‫אנחנו בוחרים לייצר אינטראקציה כזו ולא אחרת‪ .‬אנחנו בוחרים לסווג את הפעולה לתת לה משמעות כזו‬
‫ולא אחרת‪ .‬מדובר פה דווקא על בחירה‪ .‬הפרדוקס הוא שברגע שתהליך המיסוד מושלם טווח הבחירה‬
‫שלנו מצטמצם‪ .‬ברגר ולקמן פחות מדברים על ממד של כוח וממד קונפליקטואלי מה שנקרא‪ .‬כדי לדבר‬
‫על ממד של ערעור אנחנו נדבר על פיקוח חברתי‪.‬‬
‫המיסוד הוא תולדה של אינטרס‪ .‬הוא לא רק תוצאה של חופש ובנית חברה מאפס (הסיפור של א' וב')‪.‬‬
‫פיקוח חברתי‬
‫מעצם קיומם‪ ,‬מוסדות מפקחים על ההתנהגות האנושית‪ .‬נבוא מגישה קונפליקטואלית ונדבר על מוסדות‬
‫חברתיים‪ .‬מוסדות חברתיים מטבעם מנסים לשמר את הכוח שלהם‪ .‬מדבר על תהליך המיסוד כתהליך‬
‫כוחני‪ .‬יש לקבוצה אחת את הכוח למסד תהליכים מסוימים‪ .‬על מנת לשמר את המוסד החברתי מתקיים‬
‫תהליך של פיקוח חברתי‪.‬‬
‫שתי רמות לפיקוח החברתי‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ .1‬בחירתה של דרך פעולה מסוימת‪ ,‬מראש‪ ,‬כאשר אפשרויות אחרות כלל אינן נלקחות בחשבון‪.‬‬
‫‪ .2‬סנקציות‪ :‬נידוי‪ ,‬חרם‪ ,‬רכילות‪ ,‬שאלת שאלות (מה עשית בצבא?) אמירת ברכות (בקרוב אצלך)‪-‬‬
‫פורמלית ולא ופורמלית‪ .‬צחוק רכילות נידוי ענישה‪.‬‬
‫יש כמה רמות של פיקוח‪ .‬אנחנו על עצמנו‪ .‬או אנחנו לא חושבים שיש דרך אחרת‪ .‬עד כדי כך המוסד‬
‫החברתי הוא מובן מאליו שהוא בכלל לא מעורר אצלנו את המחשבה הרפלקסיבית על אופציות אחרות‪.‬‬
‫רמה אחרת של פיקוח חברתי היא רמה של סנקציות‪ .‬תהליך של ערעור חברתי הוא לא פשוט‪ .‬לא קל‬
‫לשנות מוסדות חברתיים‪ .‬ככל שהם מעוגנים כמוסדות פורמליים כך קשה יותר לשנות אותם‪ .‬זה לא אומר‬
‫שאין שינויים‪ .‬בצרפת‪ -‬אמא הייתה שולחת את הבן שלב שיטפלו בו ולוקחת אותו שהוא בן ‪ .3‬נישואים‬
‫חד מיניים‪.‬‬