‫זימל‬
‫כותב גם כן בתקופה בה יש‬
‫תסיסה באירופה‪ ,‬מושפע‬
‫מהתפתחות החיים העירוניים‬
‫באירופה‪.‬‬
‫?‬
‫תפקיד הסוציולוג הוא לחשוף‬ ‫תפקיד הסוציולוג לפרש את‬
‫את האינטראקציות בין הפרטים‬
‫בחברה‪ ,‬ואת הצורה שלהן‪.‬‬
‫ללמוד על החברה ע"י גלוי‬
‫צורות אינטרקציה מסוימות‬
‫שחוזרות על עצמן‪.‬‬
‫קומט ומרקס הסוציולוג תפקידו‬
‫מייסד הסוציולוגיה צורנית‬
‫‪-‬מתעניין בטיפוסים חברתיים‬
‫שונים שנוצרים מהשינוי‪.‬‬
‫הראשון שמוצא גם היבטים‬
‫חיוביים במעבר למודרנה‪.‬‬
‫הייחודיות‪ ,‬הערכים‪ ,‬המורכבות‪,‬‬
‫וובר‬
‫גרמניה‪ ,‬אבל אחרת מזו של‬
‫מרקס‪ .‬יחסית יציב כלכלית‪,‬‬
‫מעמד בינוני‪ .‬אביו בירוקרט‪ ,‬אמו‬
‫בעברה חלק מהדת הפרוטיסטנית‪.‬‬
‫החברה (ולא לקרוא לפעולה‬
‫חברתית אקטיבית)‪ .‬צריך‬
‫להפריד את הפוליטיקה‬
‫מהמדע‪.‬‬
‫וובר מדגיש שתפקיד הסוציולוג‬
‫הוא להיות רק מדען‪ ,‬לעומת‬
‫קטן‪ -‬רק להיות מדען (יש‬
‫הסתייגות מהקודמים)‪.‬‬
‫המדען לא צריך להשיג את‬
‫הדעות שלו‪ ,‬הוא צריך להיות‬
‫אובייקטיבי‪.‬‬
‫סוציולוגיה של ארגונים‪ ,‬מיסוד‪.‬‬
‫הדגשת הייחודי על פני החוקים‬
‫הכלליים‪ .‬מדעי החברה הם לא‬
‫מדעי הטבע ולא צריכים לחקות‬
‫אותם‪ .‬מבקש לחפש את‬
‫היוצא דופן‪.‬‬
‫סוציולוגיה פרשנית‪ .‬שונה‬
‫מהשאר בנקודה הזאת‪.‬‬
‫מרקס‬ ‫דורקהיים‬ ‫קומט‬ ‫צירי ניתוח‪/‬הוגים‬
‫גרמניה‪ .‬היה איש עני כל חייו‪ .‬פועל‬ ‫צרפת‪ .‬תלמידו של קומט‪ ,‬רואה עצמו‬ ‫צרפת‪ .‬צרפת נתונה באי סדר כללי וחווה‬ ‫רקע והקשר בו‬
‫בתקופה בה רואים שאין לפועל שום‬ ‫כממשיך דרכו‪.‬‬ ‫סדרה של מרידות וחילופי משטרים‪ ,‬צמיחת‬ ‫הוא כותב‬
‫זכויות‪ ,‬אין זכות שביתה‪ ,‬ילדים עובדים‬ ‫צמח‪ ,‬כתב‪ ,‬ופעל בתקופה של הרבה‬ ‫מעמד הפועלים‪ ,‬גידול בעבודת נשים‬
‫במפעלים‪ ,‬פועלים עובדים שעות רבות‪.‬‬ ‫מאוד תהפוכות פוליטיות וחברתיות‪.‬‬ ‫וילדים‪ .‬יושב בצרפת וחווה תקופה של‬
‫כותב מהמקום של המהפכה‬ ‫כמו קומט מושפע מאי היציבות‬ ‫תהפוכות וחוסר יציבות חברתית‪.‬‬
‫התעשייתית – בעלי ההון אל מול‬ ‫באירופה‪.‬‬
‫פועלים חסרי זכויות‪.‬‬ ‫מטרתו‪ :‬להפוך את החברה לטובה יותר‪.‬‬
‫מדבר על יציבות‪ ,‬הסכמה‪ ,‬קונצנזוס‪.‬‬ ‫מטרה לא מחקרית‪ ,‬אלא של מישהו בעל‬
‫חזון‪.‬‬
‫הבנת החברה תוך‬ ‫להבין את החברה באמצעות כלים‬ ‫לנסח כללים מדעיים לרפורמה חברתית‬ ‫תפקיד‬
‫דגש על הכלכלה‪.‬‬ ‫אמפיריים‪/‬מדעיים‪ .‬ביסס את‬ ‫שיעזרו לעולם לעבור מהעידן הפרה‪-‬מודרני‬ ‫הסוציולוגיה‬
‫לחשוף את הקונפליקט המתמיד בין‬ ‫הסוציולוגיה כתחום אקדמי לגיטימי‪.‬‬ ‫לעידן המודרני‪.‬‬
‫מעמדות כלכליים לאורך כל‬ ‫כממשיכו של קומט‪ :‬התפקיד של‬ ‫לפי קומט התפקיד של הסוציולוגיה הוא‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬ ‫הסוציולוגיה הוא להבין את הלכידות‪-‬‬ ‫ליצור עולם טוב יותר‪ .‬עולם עם אחדות‪ ,‬עם‬
‫ואת הניצול המעמדי‪.‬‬ ‫את הדבק החברתי מתעסק בקונצנזוס‬ ‫ערכים שונים מהדת ומתקדמים יותר מהדת‪.‬‬
‫חברתי‪ .‬זהו תפקיד גדול‪ ,‬הרעיון הוא‬ ‫הסוציולוגיה מחליפה את הדת‬
‫הוא צריך לחשוף את יחסי הייצור‪.‬‬ ‫יותר מרק לחקור את הדבק החברתי‬ ‫טוב להשתמש בו בתפקיד הסוציולוג‬
‫לסוציולוג יש תפקיד גדול‪.‬‬ ‫אלא גם להביא את העולם למקום טוב‬ ‫בהשוואות כי אצל קומט יש לסוציולוג‬
‫יותר‪.‬‬ ‫תפקיד מיוחד ששונה מאשר אצל אחרים‪.‬‬
‫היסטוריון של הקפיטליזם‪.‬‬ ‫ביסוס הסוציולוגיה כדיסציפלינה‪,‬‬ ‫מייסד הזרם הפוזיטיביסטי‬ ‫תרומתו‬
‫התשתית של כל היחסים החברתיים הם‬ ‫בעל שיטות מחקר מדעיות‪ .‬השיג את‬ ‫(זה שהפך את הניתוח של ההתנהגות‬ ‫וחשיבותו‬
‫יחסים כלכליים – חושף את הניצול‬ ‫מה שקומט לא הצליח להשיג‪.‬‬ ‫האנושית ממשהו דתי לכאל משהו שניתן‬
‫הגלום בין המעמדות‪.‬‬ ‫עובדות חברתיות‬ ‫לראות אותו כמדע)‬
‫לא מסכים כי החברה היא כמדעי‬
‫הטבע ושניתן לחקור אותה‬
‫במתודות שלהם‪.‬‬
‫לא יהיה מקיף ושלם‪ .‬חברות הן‬
‫הכללה ב‪ :‬מזהה דפוסים חוזרים‬
‫באותן צורות אינטראקציה‪ .‬זה‬
‫תמיד יקרה אצל אנשים שונים‬
‫ובתקופות שונות‪.‬‬
‫הגישה הדואלית – מורכבות‪.‬‬
‫מקיים מחקר שיטתי ומחפש‬
‫מאפיינים אך מודע למגבלות‬
‫הדיסציפלינה – המחקר אף פעם‬
‫דינמיות‪ ,‬משתנות ואינסופיות‪-‬‬
‫במובן הזה הניתוח תמיד חלקי‪.‬‬
‫והחוקר‪ -‬חוקר חברה שהוא חלק‬
‫ממנה‪.‬‬
‫‪-‬נותן מקום גם לניתוח מקרו‬
‫וייקח בחשבון את נק' המבט של‬
‫הפרט על החברה‪ ,‬על חוויותיו‬
‫שלו‪.‬‬
‫מטריאליזם הסטורי שמבוסס על‬ ‫מבחינה מתודולוגית‪ :‬תרומתו‬ ‫פוזיטיביזם‪ .‬כינה את הסוציולוגיה‪ :‬פיזיקה‬ ‫הגיון מחקרי‬
‫דיאלקטיקה‪.‬‬ ‫החשובה היא הדגשת הניתוח ברמה‬ ‫חברתית‪ -‬התייחס לסוציולוגיה כמדע מדויק‪.‬‬ ‫ומתודולוגיה‬
‫(דטרמיניזם‪ -‬בסוף תהיה מהפכה)‬ ‫החברתית – מקרו‪.‬‬ ‫הסוציולוגיה שלו בנויה מחוקיות‪ ,‬זה הבסיס‬
‫להבנת החברה‪ ,‬להסביר את החברה ואיך‬
‫הכללים למחקר מדעי ע"פ דורקהיים‪:‬‬ ‫לא תתפרק‪.‬‬
‫אובייקטיביות‬ ‫שואף לייצר חוקים והכללות למדעי החברה‬
‫הגדרת התופעה הנחקרת‬ ‫בדיוק כמו למדעי הטבע – הטבע והחברה זה‬
‫התייחסות לעובדות חברתיות במנותק‬ ‫אחד‪ ,‬משווה את החברה לאורגניזם חי‪.‬‬
‫מהפרט‪.‬‬

‫לא פוזיטיביסט‬ ‫לא פוזיטיביסט‬ ‫פוזיטיביסט‬ ‫פוזיטיביסט‬ ‫פוזיטיביסט‬ ‫פוזיטיביסט?‬

‫לא דטרמיניסט‬ ‫לא דטרמיניסט (פרשני)‬ ‫דטרמיניסט‬ ‫דטרמיניסט‬ ‫דטרמיניסט‬ ‫דטרמיניסט‬

‫קונפליקט‬ ‫קונפליקט‬ ‫קונפליקט‬ ‫פונקציונליסט‬ ‫פונקציונליסט‬ ‫פונקציונליסט ‪/‬‬

‫קונפליקט?‬

‫מיקרו‬ ‫מאקרו ‪ +‬מיקרו‬ ‫מאקרו‬ ‫מאקרו‬ ‫מאקרו‬ ‫מקרו ‪ /‬מיקרו‬

‫לא‪ .‬הוא בניגוד לאחרים לא‬ ‫כמובן! כתיבתו של מרקס מניעה‬ ‫לא מהפכן‪ ,‬ידבר על רפורמות‪,‬‬ ‫קומט לא מהפכן‪ ,‬מחפש שיטות או רפורמות‬ ‫קריאה למהפכה?‬
‫חושש שהחברה תתפרק ומנסה‬ ‫לפעולה‪ .‬הקפיטליזם ייפול כאשר פועלי‬ ‫רגולציה‪ ,‬הקמת מוסדות חברתיים‪,‬‬ ‫איך נשמור על החברה שלא תתפרק‪ ,‬ואי‬
‫לתת פתרון – הוא נותן מעין‬ ‫העולם יתאחדו ויהפכו ממעמד‬ ‫ויסות‪ ,‬כיצד להחזיק את החברה למצד‬ ‫נהפוך אותה למקום טוב יותר‬
‫תמונת מצב של המודרנה‪.‬‬ ‫לכשעצמו למעמד למען עצמו‬ ‫תקין‪.‬‬

‫הגל‪ :‬מרקס באופן כללי לוקח את‬ ‫הרברט ספנסר‪ :‬הגה את הדרווניזם‬ ‫הפילוסופים של הנאורות‪ :‬קאנט סימון‪:‬‬ ‫השפעות‬
‫רעיונותיו של הגל ומוריד אותם‬ ‫החברתי‪ .‬אנלוגיה בין התפתחות‬ ‫באמצעות המדע ניתן להציל את החברה‬
‫למטריאליזציה‪ .‬הפילוסופיה‬ ‫ביןלוגית להתפתחות חברתית‪:‬‬ ‫מהמצב שהיא נמצאת בו‪ .‬בעלי מחשבות‬
‫האידיאליסטית‪ :‬בניגוד להגל‪ ,‬מרקס‬ ‫החברות המתאימות ביותר ישרדו –‬ ‫מופשטות על הציוויליזציה של הנאורות‬

‫העיר המודרנית היא התגלמות‬
‫המעבר למודרנה‪ .‬אינסוף גירויים‬
‫שגורמים להפצצה חושית‬
‫שהפרט לא יכול להתמודד איתם‪.‬‬
‫לכן מפתח כלים (‪ 2‬אישיות)‪.‬‬
‫מאמין שהחומר מכונן את הרעיון –‬ ‫התוצאה‪ :‬התקדמות כללית של‬ ‫וחסרי מודל קוהרנטי של מה זה חברה‪.‬‬
‫הוויה את התודעה‪ .‬ניכור‪ :‬אצל הגל‬ ‫העולם‪ .‬מבחינה חברתית לא צריכים‬ ‫במובן הזה החידוש של קונט הוא‬
‫מושג הניכור מתקשר לתודעה – מרקס‬ ‫להתערב ולהניח לעולם להתפתח‬ ‫כהסתכלות על החברה כיישות בפני עצמה‪.‬‬
‫מוריד רעיון זה לחומר‪ :‬אדם בתהליך‬ ‫מאליו‪ .‬הישרדות המתאימים ביותר‪.‬‬
‫העבודה מנוכר לתהליך ולתוצריו‪ ,‬ואף‬ ‫ספנסר‪ :‬התפתחות החברה כהתפרקות‬ ‫הכוחות השמרנים‪ :‬הזרמים הללו טוענים‬
‫לעצמו)‪ .‬דיאלקטיקה‪ :‬ע"פ הגל הבסיס‬ ‫והרכבה‪.‬‬ ‫שהחברה מתפרקת‪ ,‬המדע הוא בניגוד לטבע‬
‫החברתי רעיוני מבוסס תמיד על ‪2‬‬ ‫החברה‪ .‬לא רואים את האופטימיות שקונט‬
‫רעיונות מנוגדים‪ :‬תזה ואנטיתזה‪ .‬זהו‬ ‫עמנואל קאנט‪ :‬הפילוסופיה של‬ ‫והפילוסופים מדברים עליה‪ .,‬מושפע מהם‬
‫תהליך שמניע את גלגלי ההיסטוריה‪.‬‬ ‫המוסר‪ .‬מצד אחד יש חוקיות שחוזרת‬ ‫במובן שהוא לא מהפכן‪ ,‬אלא מחפש‬
‫צורת הניתוח הדיאלקטי מאפשרת‬ ‫על עצמה בטבע‪ ,‬מצד שני סוג של‬ ‫רפורמות חברתיות כדי שהחברה לא‬
‫להבין את מתרחש שינוי חברתי – כך‬ ‫דטרמיניזם‪ .‬דורקהיים הושפע מקאנט‬ ‫תתפרק‪.‬‬
‫רואה מרקס את הקפיטליזם כזמני‪.‬‬ ‫כתפיסת החברה כאורגניזם חי‪,‬‬
‫ובמצפון הקולקטיבי‪ ,‬נפש החברה‪.‬‬
‫אדם סמית‪ :‬אבי הליברליזם הכלכלי‪.‬‬
‫דימוי האדם‪ :‬הומואקונומיקס‪ .‬רואה את‬
‫הבסיס הכלכלי בתור הבסיס שמכונן‬
‫את החיים החברתיים‪ .‬שוק כלכלי‬
‫חופשי‪ ,‬היד הנעלמה‪ .‬מילוי אינטרס‬
‫אישי יביא לאושר (=הגדלת רווח בעלי‬
‫ההון)‪.‬‬
‫רציונליזציה והסרת הקסם‪.‬‬ ‫הדיאלקטיקה בין הדת האמונה‪,‬‬ ‫קל להשוות‪:‬‬ ‫כל חברה תתפתח בשלבים שיקרו בהכרח‬ ‫מעבר ממסורת‬
‫נוצרת יותר מידי בירוקרטיה‪.‬‬ ‫אלוהים‪ ,‬אל מול כוחות מנוגדים‬ ‫סולידריות משתנה‪ -‬הופכת לבעלת‬ ‫(דטרמיניסטי) (חוק שלושת השלבים)‬ ‫למודרנה‬
‫הבירוקרטיה יוצרת את הסרת‬ ‫ששוללים אותם‪ :‬נאורות‪ ,‬תבונה‪,‬‬ ‫סוג אחר (מכנית‪‬אורגנית)‪.‬‬ ‫שיובילו כל חברה להשכלה של תקופת‬
‫הקסם‪ ,‬את רציונליזציית היתר‬ ‫רציונליזציה‪ ,‬מדע‪.‬‬ ‫המודרנה (כך יהיה לכולם יותר טוב)‬
‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫במעבר למודרנה נוצרים יחסים‬ ‫קל לשים על זה את האצבע כשבונים‬
‫מעמדיים חדשים‪.‬‬ ‫תשובה‪( .‬דטרמיניזם)‬

‫יחידת הניתוח היא הפרט‬
‫באינטראקציות‪ .‬בין המיקרו‬
‫למקרו‪ .‬בגלל שהוא שונה בעניין‬
‫הזה תמיד אפשר להשוות אותו‬
‫לאחרים‪.‬‬
‫החברה מעל הפרט‪ .‬מדבר על‬
‫רשת של בירוקרטיה של‬
‫פרשנויות שהיא החברה‪ .‬הפרט‬
‫כלוא ברשת הזאת‪.‬‬
‫תפיסה אחרת של החברה אבל‬
‫עדיין רמת מאקרו‬
‫מאקרו‪ -‬החברה מעל הפרט (אבל‬
‫בצורה אחרת מאשר אצל קומט‬
‫ודורקהיים)‪ .‬מי שמעצב את העולם זו‬
‫החברה‪ .‬החברה כופה על הפרט את‬
‫הניצול‪ .‬החברה מעצבת את המציאות‬
‫החברה קיימת מעבר לסך הפרטים‬ ‫החברה מדומה לאורגניזם חיי – כל חלק‬ ‫תפיסת החברה‬
‫שלה‪.‬‬ ‫במערכת תורם לתיפקוד התקין של‬ ‫יחס אדם‪-‬חברה‬
‫ההחברה מעל הפרט וכופה את עצמה‬ ‫הגוף‪/‬החברה‪( .‬פונקציונליסט)‬
‫עליו‪ .‬הפרט פועל מתוך החברה‪,‬‬ ‫החברה כגוף‪ ,‬יישות‪ ,‬אורגניזם‪ ,‬ניתן להבין‬
‫השלם הגדול שכופה את עצמה עליו‪.‬‬ ‫אותה הרבה מעבר לפרט הבודד‪.‬‬
‫(החברה אפילו כופה את עצמה על הפרט‬
‫(דומה לדורקהיים)‪.‬‬
 ‫היסטוריון של הקפיטליזם‪ .‬עושה‬ ‫סוקר את ההיסטוריה ומחפש את הדפוסים‬ ‫היסטוריה‬
‫ניתוח היסטורי החל מהחברה הפאודלית‬ ‫הבלתי נמנעים שאפשרו לחברה להמשיך‬
‫עד לימי הקפיטליזם‪ .‬מבט היסטורי כדי‬ ‫ולהתפתח ומה מאפשר לה להמשיך ולשמור‬
‫שנבין מה גרם להווה – לקפיטליזם‪,‬‬ ‫על היציבות שלה ולא להתפורר‪ .‬מסתכל על‬
‫ומה יהיה הלאה‪ .‬מונה ‪ 4‬שלבים‬ ‫ההיסטוריה ומחפש את החוקיות‪ ,‬הרצף‬
‫היסטוריים באופני הייצור‪ :‬צורת הקניין‬ ‫שמאפשר את הקיום וההמשכיות‪.‬‬
‫השבתית‪ ,‬אופן הייצור העתיק‪ ,‬ייצור‬ ‫מבקש לסקור את ההיסטוריה כדי להגיע‬
‫פאודלי‪ ,‬קפיטליזם‪.‬‬ ‫לחוקיות לגביה‬

‫הדת היא מעין הבניה חברתית‪.‬‬
‫הרציונליזם המודרני מבטל את‬
‫הדת ומסיר את הקסם מהעולם‪.‬‬
‫הקפיטליזם צמח דווקא במערב‬
‫מערב בעקבות הדת הנוצרית‬
‫הפרוטסטנטית שעיקריה הלכו יד‬
‫ביד עם עיקרי הקפיטליזם‪ :‬קידשו‬
‫עבודה קשה‪ ,‬צבירת ממון‪.‬‬
‫כן קורא לבסס את הסוציו' כמדע‬
‫נטול ערכים‪ ,‬אך מודע לכך‬
‫שהחוקר אינו מגיע כ'כלי חלק'‬
‫ועומדים מאחוריו דעות וערכים‪.‬‬
‫לכן טוען‪ -‬לבחור מושא מחקר‬
‫ואז להשתמש בשיטות ובאמצעי‬
‫מחקר שיטתיים ולא מוטים‪.‬‬
‫מבקש להפריד בין אינטרסים‬
‫פוליטיים למדע‪.‬‬
‫תיעב את הדת‪ .‬מכנה את הדת אופיום‬
‫להמונים‪.‬‬
‫תחושה של קולקטיביות‪ .‬הדת לא‬
‫תיעלם‪ ,‬אלא תיהפך לסגידה לחברה‬
‫מדע ופוליטיקה צריכים להיות כרוכים‬
‫זה בזה‪ .‬תפקיד המדע הוא לשנות את‬
‫החברה‪.‬‬
‫פוזיטיביסט במובן שהוא מנסה לייצר‬
‫שיטה מדעית‪ ,‬חוקית ושיטתית של‬
‫תיאוריה שמסבירה את הרציונל של‬
‫הגלגלים שמניעים את העולם‪.‬‬
‫לדת יש פונקציה חברתית חשובה –‬ ‫מבקש לייסד דת חדשה‪ :‬דת האנושות (דת‬ ‫דת‬
‫לשמור על הלכידות ונותנת לנו‬ ‫התבונה) צריכה לשאוב השראתה‬
‫מהפוזיטיביסטים‪.‬‬
‫הדת היא דבק מלכד של החברה האנושית‬
‫עצמה‪.‬‬ ‫אבל היא כבר לא מתאימה לתקופה הזו‪ ,‬יש‬
‫לשמור על הפונקציה שלה כמלכדת את‬
‫החברה אבל להכניס בה תוכן אחר – מדע‪.‬‬
‫כוהני הדת החדשים‪ :‬המדענים‪ ,‬ובייחוד‬
‫הסוציולוגים – יכניסו את התשתית‬
‫הרוחנית‪.‬‬
‫לדת כמה היבטים‪ :‬אינטלקטואלי‪ ,‬רגשי‪,‬‬
‫תבוני‬
‫חוק סיווג המדעים מתרחש בשלב‬ ‫מדע‬
‫הפוזיטיביסטי של החברה‪ .‬חוק היררכי‪,‬‬
‫צורת החשיבה העליונה הפיזטיביסטית‬
‫מתפתחת בסדר מסוים כך שהמדעים‬
‫המורכבים יותר ייקח להן זמן להבנה אך‬
‫בסוף יימצאו בראש הסולם‪ :‬הסוציולוגיה‬
‫היא מלכת המדעים‪ .‬מייצגת את הרמה‬
‫הגבוהה ביותר של מורכבות החשיבה‪.‬‬
 ‫הניכור נובע מהיחס בין אדם‬ ‫טבע האדם היוצר הוא בעבודה – אך‬ ‫ניכור‬
‫לאובייקטים‪ .‬זה יכול להיות גם‬ ‫ככזו שמבטאת אותו‪ ,‬מעצימה אותו‪,‬‬
‫ניכור תרבותי‪ ,‬דתי‪ .‬זימל מדבר‬ ‫תורמת לו‪ .‬עבודה יוצרת‪.‬‬
‫על החוויה של הפרט‪.‬‬ ‫תהליך העבודה הקפיטליסטי מייצר‬
‫העיר מייצרת בתוכה ניכור ולא‬ ‫ניכור‪ .‬פרי העבודה לא חוזר לפועל‪,‬‬
‫משנה אם אתה הטיפוס האדיש‬ ‫לעיתים הוא לא יודע לאן ואת מי זה‬
‫או המוחצן‪.‬‬ ‫ישמש‪ .‬פרי העבודה אינו מבטא את‬
‫המקום האנושי שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬האדם‬
‫הוא ייצור חברתי‪ ,‬ובתהליך העבודה‬
‫הוא זקוק לאחר כדי להפוך ליצרני‪ .‬אך‬
‫שוב התהליך העבודה הקפיטליסטי‬
‫היחסים עם האחר הם של נצלנות‪,‬‬
‫תחרות‪ ,‬פגיעה‪ ,‬השפלה‪.‬‬

‫זימל‬ ‫וובר‬ ‫מרקס‬ ‫דורקהיים‬ ‫קומט‬

‫דורקהיים‪ -‬החברה המודרנית‬ ‫מסכים עם‬

‫מעניקה לפרט חופש בכך שיש‬
‫יותר אפשרויות ופחות הגבלות‪.‬‬
‫דורקהיים טוען שאם הפרט‬
‫מציית לגבולות החברה הוא‬
‫חופשי‬
 ‫מתנגד ל‪...‬‬

‫סוציולוגיה צורנית‬ ‫‪Ideal Type‬‬ ‫תודעה כוזבת‬ ‫התאבדות‬ ‫חוק שלושת השלבים‪ :‬תיאולוגי‪ ,‬מטאפיזי‪,‬‬ ‫מושגים‬
‫דיאד‬ ‫‪Verstehen‬‬ ‫מטריאליזם היסטורי‬ ‫קונצנזוס חברתי‬ ‫פוזיטיביסטי‬
‫טריאד‬ ‫בירוקרטיה (וכטיפוס אידאי)‬ ‫ניכוס‬ ‫עובדה חברתית‬ ‫חוק סיווג המדעים‬
‫האדיש ‪BLAZE‬‬ ‫סוציולוגיה של ארגונים‬ ‫קניין‬ ‫מצפון קולקטיבי‬ ‫חוק ההצטברות‪ :‬קניין‪ ,‬מסורת‪ ,‬שפה‪ ,‬דת‬
‫הטיפוס האקסנצטרי‬ ‫הדת הפרוטסטנטית‬ ‫יחסי הייצור‬ ‫אנומיה‬ ‫פיזיקה חברתית‬
‫טיפוסים חברתיים‪ :‬הזר‬ ‫רציונלית ערכית‬ ‫כוחות הייצור‬ ‫סולידריות מכנית‬ ‫סוציולוגיה מדע סינתטי ולא אנליטי‪ :‬עוזבים‬
‫העני‬ ‫רציונלית אינסטרומנטלית‬ ‫בורגנות ופרולטריון‬ ‫סולידריות אורגנית‬ ‫שאלות של למה ועוברים לשאלות של איך‪.‬‬
‫ניכור‬ ‫חלוקת עבודה‬
‫סחורה‬ ‫צפיפות מוסרית‬
‫פרדוקס ערך הסחורה‬ ‫צפיפות חומרית‬
‫ערך השימוש‬ ‫דרווניזם חברתי‬
‫ערך החליפין‬
‫ערך עודף‬
‫פאטישיזם‬
‫קִַּפיטָ לִיזְם‪ ‬הוא מונח מתחום‪ ‬מדעי החברה‪ ‬שנוצר בתחילת המאה העשרים לתיאור שיטה‪ ‬כלכלית‪ ‬וחברתית‪ ‬שהתפתחה באירופה‪ ‬באזור המאה ה‪ .19‬מבוססת בעיקרה על הזכות לקניין פרטי‪ ‬ועל הסדרת יחסים‬
‫כלכליים באמצעות מנגנון השוק‪ ,‬תוך הסתמכות על אכיפת‪ ‬זכויותיהם‪ ‬באמצעות‪ ‬מוסדות חברתיים‪.‬‬

‫משטרים קפיטליסטים שונים נבדלים זה מזה בעוצמת חשיבות עקרון זכות הקניין‪ ,‬ובמקומה של הממשלה כפעילה בשוק‪ ‬ואחראית ליחידים‪.‬‬

‫גישות בולטות רואות במשטר הקפיטליסטי מימוש של רעיונות מתחום ההגות הליברלית‪.‬‬

‫אבי הסוציולוגיה‪ ,‬הראשון שראה אותה כמדע אך לא הוכיח את התיאוריה שלו בצורה אמפירית‪ .‬פוזיטיביסט‪ ,‬מסתכל על החברה כיישות בפני עצמה ומשווה אותה לאורגניזם‪ ,‬חברה = טבע‪ .‬כך סוקר את‬
‫ההיסטוריה כדי לחפש דפוסים‪ ,‬חוקים ושיטתיות כדי להבין מה איפשר את המשך קיום החברה ומה אפשר להנחיל הלאה כדי לשמור עליה שלא תתפרק‪.‬‬

‫דטרמיניסט – מתאר את שלבי ההתקדמות שכל חברה תעבור עד שתגיע למקום הפוזיטיביסטי שהוא בהכרח טוב יותר‪.‬‬
‫הדת היא דבק מלכד של החברה – נשמור על הפונקציה שהיא ממלאת אך נכניס בה תוכן אחר – תוכן מדעי‪.‬‬

‫מושפע מהנאורות ומהשמרנות יחד‪ ,‬שתיהן עושות אנלוגיות שונות לטבע ולחברה‪.‬‬