‫כלכלת עבודה‬

‫שיעור ‪ -3‬השקעה בהון אנושי‪ -‬השכלה‬

‫מרצה‪ :‬לי‪-‬נוי גרין‬

‫‪3‬‬
‫השקעה בהון אנושי‬
‫רמת החיים וההכנסה לנפש של מדינה תלויות באיכות של כוח העבודה העומד לרשותה וברמת‬
‫הניצול שלו‪ .‬הצטברות הידע האנושי המשמשת בייצור ומאפשרת את יצירת ערך כלכלי חדש ע"י‬
‫הפרט‪ ,‬נקראת ע"י כלכלני עבודה כ"הון אנושי"‪ .‬כמו ההון הפיזי‪ ,‬גם ההון האנושי הוא אחד‬
‫מגורמי הייצור הקבועים‪.‬‬
‫ברמת הפרט הבודד‪ ,‬ניתן להגדיר את ההון האנושי כמכלול התכונות‪ ,‬היכולות והכישורים שיש‬
‫לאדם‪ ,‬הנושאים תשואה בשוק העבודה ובמקומות אחרים‪ .‬הגדרה זו כוללת גם תכונות‪ ,‬יכולות‬
‫וכישורים מולדים‪ ,‬וגם כאלו הנרכשים ומתפתחים במהלך חייו של הפרט‪.‬‬
‫פיתוח יכולות וכישורים במהלך חייו ורכישת כישורים חדשים הם השקעה בהון אנושי‪.‬‬

‫תרגול חשיבה ‪:1‬‬

‫לצפות בוידאו המצורף‪.‬‬
‫מה טענת המצולמים בנושא ההון האנושי? מה דעתכם על כך?‬

‫עד כה דנו בשאלה כיצד משפיע השכר של העובד על כמות העבודה‪ ,‬והנחנו כי השכר נתון‪.‬‬
‫עכשיו נדון בפעולת בהן הפרט יכול לנקוט כדי להעלות את שכרו‪.‬‬
‫שתי הדרכים המקובלות ביותר להשקעה בהון אנושי הן לימודים והכשרה בזמן העבודה‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫שני סוגים של הון אנושי‬
‫‪ .1‬הון אנושי כללי – הון אנושי שאפשר להשתמש בו בכל מקום עבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬הון אנושי ספציפי‪ -‬הון אנושי שאפשר להשתמש בו במקום עבודה מסוים אחד‪ ,‬והוא אינו‬
‫שימושי במקומות עבודה אחרים‪.‬‬
‫מקובל להסתכל על סוגי ההון האנושי כרצף‪.‬‬
‫קיימים סוגים רבים של הון אנושי ספציפי‪ ,‬בהתאם למקצועות ולעיסוקים השונים‪.‬‬

‫תרגול חשיבה ‪:2‬‬

‫מדוע החלטתם ללכת ללמוד תואר ראשון?‬
‫מדוע דווקא כלכלה?‬
‫מדוע דווקא במכללה?‬

‫‪1‬‬
 ‫האם תרצו להמשיך ללמוד לתואר שני? במה? למה?‬
‫מי שלא רוצה להמשיך לתואר שני‪ -‬מדוע?‬

‫‪5‬‬
‫לימודים‬
‫ההשקעה בהון אנושי מתפרסת על פני תקופות זמן רבות‪ .‬את ההחלטה על השקעה בהון אנושי‬
‫בתקופת הילדות מקבלים ההורים‪ ,‬ולא נעסוק בכך‪ .‬הדיון שלנו יתחיל בהחלטה של צעירים על‬
‫לימודים על‪-‬תיכוניים בהגיעם לגיל הבגרות‪.‬‬
‫ההנחה שלנו לצורך הדיון‪ :‬פרט יבחר בחלופה שהערך הנוכחי הנקי שלה הוא הגבוה ביותר‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫ערך נוכחי נקי‬
‫אפשר לתאר את ההשקעה בלימודים כתזרים מזומנים‪:‬‬
‫מצד אחד זרם של הכנסות מהעבודה ומצד השני זרם של הוצאות על השקעה בהון האנושי‪.‬‬

‫תרגיל חשיבה ‪:3‬‬

‫נסו לשרטט את תזרים המזומנים שלכם בהקשר להוצאות הלימודים והכנסות מהעבודה (כבסיס‬
‫לחישוב ה‪.NPV-‬‬

‫שני סוגים של עלויות הלימודים‪:‬‬

‫‪ .1‬עלויות ישירות‪ -‬למשל‪ :‬שכר לימוד‪ ,‬ספרים‪.‬‬
‫‪ .2‬עלויות עקיפות‪ -‬למשל‪ :‬אבדן הכנסה בזמן הלימודים‪.‬‬

‫שני סוגים של תמורות מהלימודים‪:‬‬

‫‪ .1‬תמורות כספיות‪ -‬תוספת להכנסה הנובעת מההשקעה בהון האנושי‪.‬‬
‫‪ .2‬תמורות שאינן כספיות‪ -‬למשל‪ :‬מעמד חברתי‪ ,‬הנאה‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫בשלב זה נתייחס רק לאותן עלויות ותמורות שאפשר למדוד בערכים כספיים‪.‬‬
‫נניח כי צעירים מחליטים בתנאי ודאות‪ ,‬כלומר‪ :‬בנקודת ההחלטה הם יודעים בדיוק מה תזרים‬
‫ההוצאות וההכנסות העתידיות בכל מסלול שיבחרו בו ויודעים גם מה מקדם ההיוון‪.‬‬

‫הפרט יבחר מסלול השקעה שלאורך השנים ימקסם את הערך הנוכחי של הכנסותיו העתידיות‬
‫נטו‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תוואי ההכנסות הצפויות במהלך שנות העבודה עם ובלי לימודים פורמליים‬

‫(גלבוע‪)2015 ,‬‬

‫הקו המקווקו מראה את הכנסה השנתית הצפויה לצעיר אם לא ישקיע בהון האנושי שלו וייכנס‬
‫לשוק העבודה מיד עם סיום לימודיו התיכוניים‪.‬‬
‫הקו הרציף מתאר את הכנסתו השנתית הצפויה‪ ,‬אם יחליט להשקיע בהון אנושי וללמוד במשך‬
‫מספר שנים‪.‬‬
‫הצעיר יכנס לשוק העבודה רק לאחר סיום לימודיו‪ ,‬כך שבתקופת הלימודים אין לו הכנסות כלל‪,‬‬
‫אלא רק עלויות ישירות ועקיפות של ההשקעה בהון האנושי‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬אפשר היה לצפות כי כולם ישקיעו בלימודים פורמליים‪ .‬במציאות‪ ,‬אנו רואים כי‬
‫לפרטים שונים יש רמות השכלה שונות‪.‬‬

‫תרגיל חשיבה ‪:4‬‬

‫למה לא כולם לומדים?‬
‫למה מי שלומדים עושים זאת למשך פרקי זמן שונים?‬

‫זאת‪ ,‬היות וכ דאיות הלימודים שונה מפרט לפרט‪ .‬להבדלים בין הפרטים יש שני גורמים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬הבדלים ביכולת לממן את הלימודים‬
‫‪ .2‬הבדלים בעלויות הלימודים או בתמורה להשכלה‬

‫בעיית ההחלטה שעומדת בפני הצעיר בתחילתה של כל תקופה היא אם להקדיש זמן ללימודים‬
‫במהלך אותה תקופה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬כמה זמן ללמוד‪.‬‬
‫הפרט יחליט ללמוד אם הערך הנוכחי של הכנסותיו יהיה גדול או שווה לערך הנוכחי של הכנסותיו‬
‫אם לא ילמד‪.‬‬

‫‪3‬‬