‫מחלקה למדעי הסיעוד‬

‫ניתוח מדד כלכלי בהיבט פערי בריאות בישראל לעומת מדינות‬

‫‪ OECD‬והצעה לפתרון‬

‫קורס כלכלת בריאות‬

‫ד"ר איילה בלאו‬

‫מגישה‬
‫נדיה שמרטוב‬
‫‪323582437‬‬
 ‫מבוא‬

‫במסגרת קורס מבוא לכלכלת הבריאות נחשפו למדדים רבים אשר מהווים גורמים חשובים במערכת‬
‫הבריאות שלנו‪ ,‬ומערכות הבריאות השונות ברחבי העולם‪ .‬המדדים נבדקים ממספר היבטים‪ ,‬כלכליים‪,‬‬
‫כמותיים‪ ,‬איכותיים ועוד‪ .‬סטטיסטיקה זו מהווה בסיס חשוב לפיתוח תחומים בעתיד הקרוב והרחוק‪.‬‬
‫במטלה זו בחרתי לבחון את מדד חיסוני השגרה לילדים‪ ,‬אשר עולה לאחרונה רבות לכותרות המדיה‬
‫ומערך הבריאות של ישראל בעיקר על רקע התפרצות החצבת בשנת ‪ .2018‬קריאה נעימה‪.‬‬
‫הנושא שבחרתי הוא מדד התחסנות ילדים עד גיל שנה על פי תוכנית חיסונים של משרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫החיסונים שנבדקו במדינות ‪ OECD‬הם דיפתריה‪ ,‬טטנוס‪ ,‬שעלת וחצבת‪ .‬בחרתי בנושא זה מכיוון‬
‫שהוא מהווה נושא מרכזי במניעת מחלות‪ ,‬בייחוד על רקע התפרצות מחלת החצבת אשתקד במדינת‬
‫ישראל‪ .‬השיח הציבורי סביב נושא זה עלה רבות לכותרות‪ ,‬בעיקר על נושא ההתנגדות לחיסון ילדים‬
‫על ידי הורים‪ .‬הורים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם נוהגים‪ ,‬בעיני‪ ,‬בחוסר אחריות כלפי עצמם‪,‬‬
‫ילדיהם וכלפי הציבור כולו‪ .‬נושא מניעת מחלות בכלל ומגפות קשות כמו חצבת‪ ,‬בפרט הוא נושא שלא‬
‫ניתן להתייחס אליו כרשות‪ ,‬אלא כחובה של כל אזרח במדינה אשר שולח את ילדיו למסגרות‬
‫ציבוריות וחושף אותם לסכנות הטמונות בהתפרצות מחלות מסוג זה‪.‬‬

‫החיסונים הם חלק משמעותי ברפואה המונעת‪ .‬החיסונים נועדו להגן על האוכלוסייה מפני מחלות‬ ‫‪.2‬‬
‫מדבקות‪ ,‬ריפוי‪ .‬החיסונים הם אמצעי חשוב לשמירה על בריאותם של הילדים ושל הציבור כולו‪.‬‬
‫חשיבות הנושא באה לידי ביטוי לא רק במתן החיסון לילדים אלא גם בהקפדה על סדר מתן נכון לפי‬
‫החלטת משרד הבריאות‪ 1.‬מתן חיסוני השגרה לילדים הינו חלק מהתוספת השלישית של חוק ביטוח‬
‫בריאות ממלכתי התשנ"ד‪ ,‬אשר שייכים לסעיף הרפואה המונעת‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫בעולם כולו החיסונים הביאו לירידה ניכרת בתחלואה הזיהומית שנגדן קיימים חיסונים‪ .‬חיסוני‬
‫השגרה כלולים בסל בשירותי סל הבריאות‪ .‬בשנת ‪ 2010‬אחוז המתחסנים בישראל עמד בין ‪-90%‬‬
‫‪ , 97%‬ואמנם מספר זה גבוה אך ניתן ללמוד ממנו כי עדיין יש אלפי ילדים שלא חוסנו והם חשופים‬
‫להידבקות במחלות זיהומיות קשות ואף להפיצן‪ 3.‬לדוגמא‪ ,‬הבדואים באזור הנגב ואוכלוסייה חרדית‬
‫בעלי אחוזי התחסנות מאוד נמוכים‪ ,‬ודבר זה נובע ממספר גורמים כגון תפיסה דתית‪ ,‬חוסר אמצעים‪,‬‬
‫חוסר נגישות של האוכלוסיות למוקדי טיפות החלב באזור המגורים שלהם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות גוברת התופעה של התנגדות לחיסונים‪ .‬נושא זה עולה רבות לכותרות במדיה‬
‫החברתית‪ .‬הציבור הישראלי מביע את עמדתו ביחס לחיסוני השגרה‪ ,‬חיסוני שפעת או חיסונים מונעי‬
‫סרטן כמו חיסון נגד וירוס הפפילומה‪ 4.‬חלקם מסבירים עמדה זאת כחופש הבחירה של כל אחד אם‬
‫לחסן או לא לחסן‪ .‬אחרים‪ ,‬בוחרים לא להתחסן מטעמי דאגה שהחיסון לא מספיק בטוח או תופעות‬
‫הלוואי של החיסונים‪ .‬התפיסה לגבי החיסונים בין התרבויות כמו כן משתנה‪ ,‬לדוגמא האוכלוסייה‬
‫הערבית אשר בוחרת לא להתחסן מטעמי סקפטיזם ביחס לחיסונים‪ 5.‬תופעת ההתנגדות לחיסוני‬
‫השגרה צריכה להדליק נורה אדומה בקרב מבלי ההחלטות והמחוקקים על דרך הפעולה לשנים‬
‫הקרובות אשר תבטיח ירידה באחוז המתנגדים ולקיחת לתשומת ליבם את הצורך בהפעלת סנקציות‬
‫רלוונטיות‪.‬‬

‫המדד של אחוזי המתחסנים שונה על רקע מדיניות ההתחסנות השונה ממדינה למדינה‪ .‬מדינות‬
‫מסוימות נותנות דגש על הסברה בנושא החיסונים והרפואה המונעת ומשאירה את הבחירה בידי‬

‫‪1‬‬
‫מחשוב מערך החיסונים‪2014 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד‪1994 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫מערך החיסונים לילדים‪ ,‬מבוגרים וצוותים רפואיים‪.2014 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Vaccine hesitancy as self-determination: an Israeli perspective, 2016‬‬
‫‪Individualism, acceptance and differentiation as attitude traits in the public’s response to vaccination. Hum   5‬‬
‫‪Vaccin Immunother. 2012‬‬
‫האזרחים‪ ,‬במדינות אחרות המדינה נותנת מענק כספי למי שמתחסן‪ 6.‬בישראל‪ ,‬אין חובת חיסון‬
‫והדבר משאיר פתח להורים לא לחסן את ילדיהם ולחשוף אותם ואת סביבתם להידבקות במחלות‬
‫זיהומיות‪ ,‬לדוגמת מחלת החצבת בפרצה בשנת ‪ 2018‬במדינת ישראל‪ .‬החל מחודש מרץ ‪ 2018‬ועד סוף‬
‫אפריל‪ 2019 ‬נדבקו מעל ל‪ 4,100-‬אנשים בחצבת כתוצאה מיבוא של המחלה על ידי מספר מצומצם של‬
‫תיירים ומבקרים ולאחר מכן הפצה של‪ ‬המחלה בקרב אוכלוסייה לא מחוסנת‪.7‬‬

‫בהיבט הכלכלי‪ ,‬מתן חיסונים עשוי לחסוך עלויות גבוהות למערכת הבריאות כתוצאה מאשפוזים‬
‫יקרים‪ ,‬טיפול במחלות שנגדן קיים חיסון יעיל‪ ,‬הגברת כוח אדם במערכת הבריאות להגדלת מתחסנים‬
‫בזמן התפרצות של מחלות מדבקות‪ 8 .‬לדוגמא‪ ,‬בשנת ‪ 41% ,2014‬מהוצאות קופות החולים היו על‬
‫אשפוזים של חברי הקופה‪ ,‬מה שמהווה את רוב ההוצאה‪ 9.‬בארצות הברית בשנת ‪ 2011‬בהתפרצות של‬
‫‪10‬‬
‫‪ 107‬מקרים של חבצת‪ ,‬ההתפרצות עלתה למדינה כחמישה מיליון דולר‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬תקציב החיסונים בשנת ‪ 2008‬עמד על ‪ 13.1‬מיליון שקל‪ .‬בסכן בין משרד האוצר למשרד‬
‫הבריאות הובטח שעד שנת ‪ 2012‬תעמוד על ‪ 390‬מיליון שקלים בשנה‪ 11.‬מניעת חולי זהו חיסכון חסר‬
‫תקדים בתקציב מערכת הבריאות והעומס שמשפיע על מערכת הבריאות‪ .‬ארגון ‪( CDC‬המרכז לניהול‬
‫ומניעת מחלות) דיווח כי בשני העשורים האחרונים‪ ,‬ביצוע החיסונים בהתאם להוראת משרד‬
‫הבריאות בארצות הברית‪ ,‬מנעו יותר מ‪ 21 -‬מיליון אשפוזים ותמותה של כ‪ 732,000 -‬ילדים‪ .‬מבחינה‬
‫‪12‬‬
‫כלכלית‪ ,‬נתונים אלה שווי ערך ל‪ 295-‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪Mandatory vaccinations: The international landscape, 2011‬‬
‫‪ 7‬מחלת החצבת‪ ,‬משרד הבריאות‪2019 ,‬‬
‫‪ 8‬מערך החיסונים לילדים‪ ,‬מבוגרים וצוותים רפואיים‪.2014 ,‬‬
‫‪ 9‬הצעת תקציב‪ ,‬משרד הבריאות‪.2016 ,‬‬
‫‪The economic burden of sixteen measles outbreaks on United States public health departments in 2011, 2014 10‬‬
‫‪ 11‬מערך החיסונים בישראל‪2008 ,‬‬
‫‪Center for disease control and prevention, 2014 12‬‬
‫המדד נבדק בשני סוגי חיסונים‪ :‬חיסון משולב נגד דיתפריה‪ ,‬שעלת וטטנוס (גרף ‪ )#1‬החיסון השני הוא‬ ‫‪.3‬‬
‫נגד חצבת(גרף ‪ .)#2‬בגרפים הנ"ל ניתן לראות את אחוזי ההתחסנות נגד ‪ 2‬חיסונים אלה במדינות‬
‫‪ . OECD‬הגרף הראשון מציג את הנתונים הבאים‪ :‬אחוז ההתחסנות נגד טטנוס‪ ,‬דיפתריה ושעלת‬
‫בישראל בשנת ‪ 2016‬עמד על ‪ 94%‬בלבד‪ .‬ממוצע ההתחסנות באותו תרכיב במדינות ‪ OECD‬הינו‬
‫‪ . 96%‬אוסטריה יא בעלת אחוז ההתחסנות הנמוך ביותר מבין מדינות ‪ ,OECD‬פחות מ‪ .90%-‬בעוד‬
‫שהונגריה‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬יוון ויפן מובילים עם ‪ 98‬אחוזי התחסנות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גרף זה מציג את שיעור היארעות של מחלת השעלת באותה שנת התחסנות‪ .‬במדינת ישראל‬
‫דווחו כ‪ 10-12-‬מקרים לכל ‪ 100,000‬איש בעוד שממוצע מדינות ‪ OECD‬עומד על דיווח של כ‪20-‬‬
‫מקרים לכל ‪ 100,000‬איש‪ .‬באוסטרליה אמנם אחוזי התחסנות הינם גבוהים גם מישראל וגם מוצע‬
‫מדינות ‪ ,OECD‬והינו כ‪ 9%-‬התחסנות ואף על פי כן שיעור היארעות השעלת עומד על ‪ 80‬מקרים לכל‬
‫‪ 100,000‬איש‪.‬‬
‫הגרף השני מציג את אחוזי ההתחסנות נגב נגיף החצבת בשנת ‪ 2016‬ואת שיעור היארעות של המחלה‬
‫באותה שנה‪ .‬במדינת ישראל אחוזי ההתחסנות עומדים על ‪ .98%‬ממוצע מדינות ‪ OECD‬הינו ‪.96%‬‬
‫שיעור היארעות של מחלת החבצת במדינת ישראל לשנת ‪ 2016‬הינו ‪ 0‬מקרים‪ ,‬בעוד שממוצע מדינות‬
‫‪ OECD‬פחות ממקרה אחד לכל ‪ 100,000‬איש‪ .‬בניו זילנד ניתן לראות את שיעור היארעות הגבוה‬

‫‪13‬‬
‫ביותר במחלת החצבת שר הינו ‪ 3.1‬מקרים לכל ‪ 100,000‬איש‪.‬‬

‫אחוזי ההתחסנות ברוב מדינות ‪ OECD‬לא רחוקים אחד מהשני‪ ,‬ברוב המדינות המדד עומד מעל‬
‫‪ . 90%‬לא ניתן לומר שיש הבדלים משמעותיים בין המדינות‪ .‬ההבדלים יכולים לנבוע משיטות דיווח‬
‫שונות‪ ,‬למשל רישום מטעם נתונים של משרד הבריאות או דיווח מסקרים של האזרחים‪.‬‬
‫הבדל נוסף שיכול לגרום להבדלים בין המדינות הי מדיניות החיסונים שקיימת בכל מדינה‪ ,‬לדוגמא‬
‫בחלק ממדינות ארצות הברית החוק לא מחייב התחסנות בצורה הישירה‪ ,‬אבל לא מאפשר רישום‬
‫‪14‬‬
‫למוסדות החינוך הציבוריים למי שאינו מחוסן‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫‪.OECD Health at a Glance 2017‬‬
‫‪14‬‬
‫)‪Walkinshaw E. (2011‬‬
 ‫רעיונות לשיפור הנתונים בישראל‬ ‫‪.4‬‬
‫תוכנית ל‪ 5-‬שנים‪ :‬העלאת מודעות בקרב האוכלוסיה הכללית עם דגש על האוכלוסייה בפריפריה עם‬
‫נגישות נמוכה יותר למוסדות בריאות והסברה‪ .‬כפי שציינתי בסעיף ‪ ,2‬האוכלוסייה הערבית לדוגמא‬
‫נמנעת מביצוע חיסוני השגרה‪ .‬יש להגביר את ההסברה בקופות החולים של האוכלוסייה‬
‫הערבית‪-‬ישראלית‪.‬‬
‫את נושא ההסברה כולו חשוב להנחיל בגילאים צעירים יחסית‪ ,‬תקופת התיכון על מנת להנחיל‬
‫לאזרחי המדינה את תרבות הרפואה המונעת והחשיבות שלה‪ .‬יש להקים תוכנית בשיתוף עם משרד‬
‫החינוך בדומה לחינוך מיני שנכנס במוסדות הלימוד‪ ,‬או שיעורי לימוד תאוריה‪ .‬דבר זה בעיני‪ ,‬יכול‬
‫לבנות מודעות בסיסית של הנוער שעתיד להיות הורים ולקבל החלטה עבור ילדיהם עם לחסנן או לא‪.‬‬
‫דוגמא למערך הסברה למניעת תחלואה נעשה בנושא סרטן העור‪ ,‬בפרויקט "חכם בשמש" מטעם‬
‫האגודה למלחמה הסרטן‪ 15.‬השאיפה בתוכנית זו היא לעלות את מספר המתחסנים שבוחרים לעשות‬
‫זאת מבחירתם האישית ללא תנאים מאחורי זה‪.‬‬

‫בתוכנית ל‪ 10-‬שנים‪ ,‬אני לוקחת בחשבון את הגידול של האוכלוסייה וההתפתחות של העולם ואת‬
‫המשמעות של חיסוני השגרה לכולם‪ ,‬בשיעור של קרוב ל‪.100%-‬‬
‫נכון להיום במדינת ישראל‪ ,‬אין חובת חיסון ואין חוק המחייב את האוכלוסייה להתחסן‪ .‬במידה והיה‬
‫קיים חוק המחייב להתחסן‪ ,‬כיצד היינו אוכפים אותו?‬
‫לכן‪ ,‬אני מציעה לקחת דוגמא ממדינות המערב אשר מפעילים סנקציות בתחומי החיים השונים אשר‬
‫מחייבים את אזרחיה להתחסן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בארצות הברית‪ ,‬בכל ‪ 50‬המדינות הרישום לבית ספר ציבורי‬
‫מותנה בהצגת אישור חיסונים‪ 16.‬דבר זה מעיד על המודעות הגבוהה בקרב הממשלה ומקבלי‬
‫ההחלטות ביחס לחשיבות בשמירה על בריאות ציבור הילדים‪.‬‬

‫נכון להיום הועלתה הצעה לשינוי מדיניות חיסונים לאומית בכנסת ישראל‪ ,‬אשר עיקריה מגבירים את‬
‫הסנקציות בתחומי הטבות מס הכנסה‪ ,‬יחד עם הפעלת מאגר מידע ארצי ממוחשב לגבי מתן‬
‫‪17‬‬
‫חיסונים‪.‬‬

‫‪ 15‬האגודה למלחמה בסרטן‪ ,‬עלון הסברה וקידום בריאות‪.2018 ,‬‬

‫‪Vaccination Policies: Requirements and Exemptions for Entering School, 2017 16‬‬

‫‪ 17‬הודעות כנסת ישראל‪ ,‬כנסת ישראל‪.2018 ,‬‬

 ‫ביבליוגרפיה‬
.2008 ,‫ הכנסת מרכז המחקר והמידע‬,‫ מערך החיסונים בישראל‬,‫ וייסלבאי‬.‫א‬ 
http://bit.ly/2VsCnAO
.2018 ,‫ חובת חיסון כתנאי לנגישות למערכת החינוך במדינות שונות‬,‫ מרכז המחקר ומידע‬,‫הכנסת‬ 
http://bit.ly/2VCpwB3
http://bit.ly/2LLAG1R .2016 ,‫ משרד הבריאות‬,2017-2018 ‫הצעת תקציב לשנות הכספים‬ 
.1994 ,‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד‬ 
2014 .‫ מבקר המדינה‬,‫ג‬64 ‫ דוח שנתי‬.‫מחשוב מערך החיסונים‬ 
https://www.health.gov.il/Subjects/DigitalHealth/Activity/Documents/64C_2014.pdf
.2014 .‫מבקר המדינה‬,‫ג‬64 ‫ דוח שנתי‬.‫ מבוגרים וצוותים רפואיים‬,‫מערך החיסונים לילדים‬ 
http://bit.ly/30ln00Y
.2018 ,‫ המכון לאסטרטגיה ציונית‬.‫ מדיניות החיסונים בישראל‬,‫ אייזנברג‬.‫ש‬ 
http://izs.org.il/wp-content/uploads/2018/01/mehkar-hisunim-sofi.pdf
 CDC, Vaccines for Children 20 years of protecting America’s children, 2014.
https://www.cdc.gov/media/releases/2014/p0424-immunization-program.html
 E. Skinner, Vaccination policies: requirements and exemption for entering school,
NCSL, vol.25, 2017.
 Ismael R. Ortega-Sanchez ,Albert E.Barskey, Gregory S.Wallace, The economic
burden of sixteen measles outbreaks on United States public health departments in
2011, Vaccine, Volume 32, Issue 11,  2014, P.1311-1317
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0264410X13013649
 Kata, A. A postmodern pandora's box: Anti-vaccination misinformation on the
internet. Vaccine, 2010, 28(7), 1709-1716.
doi:http://dx.doi.org.mgs.ariel.ac.il/10.1016/j.vaccine.2009.12.022
https://ijhpr.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13584-016-0071-x
 OECD, Child vaccination rates (indicator), 2019 doi: 10.1787/b23c7d13-en
 OECD, Health at a Glance 2017: OECD Indicators, OECD Publishing, Paris, 2017

 Velan B, Boyko V, Lerner-Geva L, Ziv A, Yadgar Y, Kaplan G. Individualism,

acceptance and differentiation as attitude traits in the public’s response to vaccination.
Hum Vaccin Immunother, 2012
 Velan B., Vaccine hesitancy as self-determination: an Israeli perspective, Israel
Journal of Health Policy Research, 2016
 Walkinshaw E.. Mandatory vaccinations: The international landscape. CMAJ :
Canadian Medical Association journal = journal de l'Association medicale
canadienne,  2011. 183(16), E1167–E1168. doi:10.1503/cmaj.109-3993