Professional Documents
Culture Documents
עבודה מסכמת לקורס אבטחת איכות
עבודה מסכמת לקורס אבטחת איכות
מגישה:
נדיה שמרטוב
323582437
במסגרת קורס אבטחת סיכונים ואבטחת איכות ,התבקשו להציע נוהל/חוזר מטעם מנהל
הסיעוד/מנהל הרפואה אשר מתקשר לנושא של אבטחת הסיכונים .התבקשו להתייחס לנוהל
שאותו בחרנו בעיקר מהפן הסיעודי והחשיבות שלו .כמו כן במטלה זו אציג דוגמאות
מהשדות הקליניים בהם הייתי והפער בין המצוי לרצוי .כחלק מהמסקנות אציע את רעיונותיי
לשיפור ואת דעתי על המצב הקיים בשטח.
בחירת נושא
הנוהל שאותו בחרתי להציג ,הינו נוהל בנושא "ספירת חומרי ספיגה ,פריטים נלווים ומכשירי
ניתוח" ,של מנהל הרפואה .הנוהל פורסם בפעם הראשונה בשנת ,1998ומאז עבר מספר
עדכונים עד הצורה המוכרת לנו היום.
המחשבה מאחורי בחירת נוהל זה נבעה מרמת החשיבות של היישום והאכיפה שלו בשטח.
היישום בא לידי ביטוי בביצוע מלא ומקיף של הוראות הנוהל ,ולא רק על ידי רישום ודיווח
על הביצוע שהיום מקבל יותר תשומת לב מאשר הראשון .האכיפה באה לידי ביטוי בביקורות
חוזרות של מנהלי בתי החולים כולל סנקציות רלוונטיות למי שאינו מבצע את הנוהל כרשום.
קיימים מקרים בקרב הצוות הסיעודי והרפואי בכלל לבצע רישום ותיעוד ללא בדיקה בפועל
של הדברים הדרושים .במהלך ההתנסות הקלינית שלי ביחידה לרפואה דחופה נוכחתי
למקרה כזה .אחות אשר מונתה לבדיקת ציוד של חדר טראומה ,המתבצע בכל משמרת
בשגרה ולאחר כל שימוש בחדר טראומה ,חתמה על בדיקה מקיפה של ציוד ההחייאה .במהלך
אותה המשמרת הגיע מטופל לחדר הלם לצורך החייאה ,והיה חוסר במסכנת האמבו
הדרושה לתהליך ההחייאה במצבים קריטיים של חיים ומוות .לאחר סיום האירוע נבדקו
הרשומות של בדיקת הציוד ,עם חתימה של אותה אחות אשר ציינה כי וידאה שכל הציוד
נמצא בעמדה .הפער בין החתימות על הדף למה שקורה בשטח עלול להיות קריטי ,אחד
המקומות הקריטיים האלה הוא חדר הניתוח.
הנוהל אותו בחרתי מגדיר כללים אשר נועדו למנוע השארת גופים זרים וציוד בחלל הגוף של
המטופל ועל ידי כך שמירה על בטיחותו ומניעת סיבוכים מאורחים כתוצאה מכך .הספירה
תתבצע לפני ,במהלך ואחרי הניתוח ותכלול את חומרי הספיגה ,פריטים חדים ,פריטים
נלווים ומכשירים כולל בדיקת מכשור רפואי .הספירה תבוצע בטופס ספירה יעודי אשר
ימולא על ידי האחות או הרופא ,בהתאם לכמות הנוכחים בחדר הניתוח ,לאחר מילוי
ההוראות של נוהל הספירה.
הנוהל מציג את ההגדרות הרלוונטיות לשימוש בחדרי הניתוח כגון "אתר ניתוח ,שדה ניתוח,
פריטים נלווים" וכו' .כמו כן ,הנוהל מגדיר את האחריות והסמכות על ביצוע הנוהל
המתייחסים למנתח ולאחיות חדר ניתוח.
בנוסף ,הנוהל מגדיר בבירור מתי הספירה צריכה להתקיים ,מה הפעולות הנדרשות במקרה
של אי התאמה בספירה ,החלטה על סגירת חלל למרות היא ההתאמה .הנוהל מפרט על
מקרים בהם הוחלט להשאיר חומרי ספיגה או פריטים אחרים במכוון ,ומה הפעולות
הדרושות לצורך זה .במצבים בהם אין אפשרות לבצע ספירה במצבי חירום למיניהם
באחריות המנתח ליידע את המנהל הרפואי הממונה עליו ,ועל האחות לדווח על כך לאחות
האחראית בחדר הניתוח.
החשיבות של קיום נוהל זה מהפן הסיעודי מאוד גדולה ,מכיוון שברוב המקרים בהם נכחתי
בחדרי הניתוח ,אחות חדר ניתוח היא זאת שמבצעת את הספירה בפועל וחותמת את שמה.
התנהלות רשלנית של אחות בנושא זה עלול לגרום להשלכות חמורות ,קודם כל בסכנת חיים
של המנותח ,עלויות גבוהות למערכת הבריאות עקב ניתוחים חוזרים להוצאת גופים זרים
ששכחו במהלך הניתוח הראשון והטיפול בסיבוכים הנוצרים.
סקירת ספרות
השארת גוף זר או כלי ניתוחי הוא אירוע חמור הניתן למניעה ,אשר עלול לגרום להשלכות
חמורות לבריאות המטופל .השארת גוף זר במהלך ניתוח בעלת השכלות לא רק רפואיות ,אלא
גם חוקיות לא רק על המנתח עצמו אלא על כל הצוות הרפואי ,כולל בית החולים 1 .תופעה זו
קיימת בכל רחבי העולם ,במהלך רוב סוגי הניתוחים הקיימים ,כדון ניתוחי ,בטן ,חזה ,צוואר
וראש 2 .מספר המקרים המדווחים על השארת גוף זר עומד ביחס של 1:5500-18,000מסך
הניתוחים ,ואף עלול להיות גבוה יותר בניתוחי בטן וניתוחי חירום 3.ההתייחסות לגוף זר הינו
לכל כלי ,ציוד ,ספוג ,חומרי עזר הנמצאים בתוך חדר הניתוח .מהדיווחים עולה כי 80%
מגופים זרים אלה ,הם הספוגיות/פדים.
ספירה כירורגית היא פעולת המנע הראשונית המוכרת בפרוטוקולים בכל רחבי העולם למעקב
אחר הציוד שבו נעשה שימוש במהלך הניתוחים ,ומניעת השארת גופים זרים בגוף המטופל.
ובכלל ,בטיחות בקרב המוסדות הרפואיים מהווים תפקיד מפתח חשוב בכל תהליך רפואי
מהכי פשוט ועד ניתוח גדול ומורכב .הספירה כוללת לא רק את הציוד החד פעמי כגון פדים,
מחטי תפירה אלא גם כלים כירורגיים וכל כלי נלווה אשר נעשה בו שימוש בחדר הניתוח.
בארצות הברית פורסמה מדיניות ספירה על ידי האיחוד של אחיות חדר ניתוח (The
)Association of operating Room Nuresesאשר נותנת דגש על ספירה של חומרי ספיגה
לפני תחילת הפעולה ,בכל עת שנוספים פריטים לשדה הסטרילי ,לפני סגירת חלל הניתוח,
בתחילת סגירת חלל הניתוח ובסוף הניתוח .במקרה של חוסר התאמה בספירה ,במידה וציוד
החסר לא נמצא בשטח חדר הניתוח ,או במקרים שלא ניתן לבצע בדיקה ידנית בתוף גוף
המנותח ,יש לבצע צילום הדמייה לפני הסגירה הסופית והפיענוח יעשה על ידי רדיולוג
שהוגדר לו לבצע חיפוש אחר השראת גוף זר בתוך המנותח.
חשוב להבין כי ביצוע ספירה במהלך הניתוח ,בעיקר בניתוחי חירום ,היא קשה ודורשת ריכוז
רב שלא תמיד ניתן להשיג עקב ריבוי הצוותים ,והפעולות הרבות שמבוצעות תחת לחץ של
זמן 4 .במאמר סקירה של דיווחים ממרכזי טראומה ,דווח על 10,053ניתוחי טראומה שבוצעו
במהלך 8שנים ,מתוכן נגדמו שלושה מקרים של השארת גוף זר בתוך גוף המטופל (כולם של
פד סטרילי) .ב 2-ממקרים אלה נעשתה ספירה של הציוד והפדים לפני סגירת המטופל.
בשלושת המקרים לא בוצע צילום לאחר הניתוח .האבחנה של נוכחות גוף זר נעשתה 3-9ימים
אחרי הניתוח 1 ,מתוכם אובחן במהלך צילום רנטגן שגרתי ,והשניים האחרים במהלך סריקת
5
CTלאחר התפתחות ספסיס.
בשנת 2014פורסם סיכום ועדת בקרה ואיכות בנושא השארת גוף זר בפרוצדורות ,מטעם
מנהל איכות ושירות של משרד הבריאות .מסקנות הועדה הצביעו על שלוש סיבות עיקריות
אשר עלולות לגרום או לתרום לאירועים של השארת גוף זר במהלך ניתוח .המסקנה הראשונה
היא כי הרישום נעשה מאוחר ולא באופן מידי של הפריטים בסביבה מורכבת עם הסחות
דעות רבות .המסקנה הנוספת שעלתה היא כי מימוש אחריות המנתח להליך בדיקת אי
השארת גוף זר בחלל לוקה בחסר .והמסקנה השלישית כי אירועים של השארת גוף זר יכולות
להתרחש גם בניתוחים שאינם מחייבים פתיחה של חלל גוף המנותח ,ולכן נוהל הספירה לא
חל עליהן .בהמלצות הועדה סוכם יש כי יש צורך בתיקון החוזר של מנהל הרפואה 36/2010
עם דגשים שמטרתם לצמצם את הפערים שהועלו במהלך ועדת בקרת האיכות כגון העלאת
דיוק הספירות על ידי הקפדה על רישום מידי ,הדיפת הפרעות ועוד .בנוסף הודעה המליצה על
מימוש האחריות של המנתח למניעת הישארות פריט בגוף החולה ,כלומר המנתח צריך להפגין
דומיננטיות בתהליך הספירה .הועדה פסקה כי יש צורך בהרחבת נוהל הבדיקה לאי השארת
8
גוף זר לפעולות שאינן כוללות פתיחת חלל הגוף ,כגון אפיזיוטומיה או ביופסיה.
בשנת 2016בוצע עדכון לנוהל הנ"ל ,המוכר לנו כיום ,והוא כולל הרחבה של ההגדרות ,עדכון
הרחבת חובת הספירה גם בפעולות פולשניות שלא מתקיימות בחדר ניתוח לדוגמת
אפיזיוטומיה ,חידוד נהלים כללים ומיקוד צורת הספירה ,זמני הספירה והפעולות הדרושות
9
לביצוע הנוהל בצורה המיטבית ביותר.
Endoscopic removal of a retained surgical sponge in a young syrian refugee after caesarean section: A case report 6
.with discussion of cultural and political consequences. Patient Safety in Surgery, 2016
7מתודולוגיה ללמידה ארגונית מאירועים חריגים.2013 ,
8סיכום ועדת בקרה ואיכות לנושא השארת גוף זר בפרוצדורות.2014 ,
9
חוזר מנהל הרפואה מספר 13/2016
דוגמאות ליישום הנוהל וניתוח הנוהל
במהלך ההתנסות הקליניות שביצעתי במסגרת לימודי הסיעוד ,נכחתי ב 9-פרוצדורות שונות ב3-
מוסדות רפואיים .חלקן בגישות פתוחות ,חלקן אנדוסקופיות ,וחלקן בחדר לפעולות פולשניות.
בניתוחים בגישה פתוחה (ניתוח לב פתוח להחלפת .3.1לפני תחילת הניתוח ,עם פריסת הערכות
מסתמם ,ניתוח לתיקון אבצס בחוט השדרה) בוצעה הסטריליות ,תבוצע ספירה.
ספירה בקול של הערכות הסטריליות והכנת השדה.
ברוב הניתוחים בהם נכחתי ,הספירה התבצעה בפועל .6.2הספירה תתבצע בשיתוף אנשי הצוות הפעילים
רק על ידי אחת מהאחיות הנמצאות בחדר הניתוח, באותה העת של הניתוח באותה עת ,קרי ,האחות
שאר הצוות לא לקח חלק. הרחוצה ,האחות המסתובבת ,המנתח הראשי ומנתחי
המשנה.
האחות הרחוצה הכריזה בקול על ספירה תקינה מול .6.7האחות הרחוצה תכריז בקול כי הספירה תקינה.
האחות המסתובבת בלבד ולא לכלל הצוות הנוכח.
ברוב הפרוצדורות המנתח האחראי לא לקח כלל חלק .6.9המנתח האחראי יוודא קיום ספירה סופית תקינה.
בספירה או ווידוא הספירה ואף לא נשאר עד סוף
הניתוח והעביר את סיום הניתוח למתמחה או המנתח
המשנה.
הפער בין המצוי לרצוי
ברוב המקרים בהם נכחתי בחדרי הניתוח ,הפער המשמעותי בין המצוי לרצוי הוא בביצוע
הפעולות במלואן וביישום הנוהל על ידי הסמכויות עליהם הוא חל .לדוגמא ,האחריות
המוטלת על המנתח האחראי אינה באה לידי ביטוי בפועל בשטח ,דבר המעיד בעיני ,על זלזול
בנהלים וחוסר אחריות אישית ומקצועית .ביישום הנוהל על ידי אחריות חדר הניתוח ,הפער
מתבטא לא באי יישום הנוהל אלא באיכות היישום ,כמו ביצוע ספירה סופית בהתאם לכללים
הדרושים ,ללא הכרזה בקול על ספירה תקינה כמתבקש .הנוהל מנוסח בצורה מובנת ,וחוסר
הבקרה ופיקוח בזמן אמת נותנת פתח לצוות הרפואי לסטות מכללי הנוהל ,זהו הגורם
העיקרי לדעתי ,לפער בין המצוי לרצוי.
המצאת נוהל והחלתו על מערכת הבריאות לא יכול לבוא ללא כללי בקרה ברורים להערכת
רמת היישום ,והטלת סנקציות במקרים של רשלנות מקצועית מוכחת .אי הימצאות של כלים
מוגדרים לבקרה ופיקוח ,והטלת אחריות ספציפית על גופים לבצע בקרה זו ,שווה ערך
לפרסום נוהל שהינו בגדר המלצה ולא חובה.
בהצעות שלי לשיפור והעלאת אחוזי היישום של הנוהל ,משרד הבריאות חייב להגדיר באופן
ברור כלים לבקרה ,לדוגמא פיקוח סמוי מתוך חדר הניתוח על בסיס שבועי ,בעיקר במוסדות
בהם קיימת שגרה ניתוחית מוגברת .כמו כן ,יש להבהיר את האחריות של היחידה לניהול
סיכונים לבצע בדיקות יומיות של הרשומות הרפואיות בסוף הניתוח ,תוך בדיקת המגבלות
בשטח וחקירת הגורמים שאחראים על הטעויות הנפוצות יותר ברשומות .תהליך זה יכול
לספק את המענה הראשוני לטעויות הנובעות מהתנאים הפיזיים של חדרי הניתוח.
רוב המקרים של השארת גוף זר בחלל גופו של המנותח ,מתגלים בבדיקה אקראית או
כתוצאה מהופעת סיבוך והשפעות על בריאות המטופל .במערכת הבריאות בישראל לא
מבוצעות בדיקות הדמיה בשגרה לאחר ניתוחים לווידוא אי נוכחות של גופים זרים .לכן,
בתור התחלה ,בפרוצדורות בהן הסיכון להשאיר גוף זר הוא גבוה ,כמו בניתוחי חירום לא
מתוכננים או בניתוחי חלל פתוחים ,יש לחייב בביצוע בדיקת הדמיה ושלילת הימצאות של
גוף זר .על מנת לשקול הכנסת פעולה זו כחובה ,על משרד הבריאות לבצע בדיקה של עלות
בדיקת ההדמיה ביחס לעלות ניתוח חוזר הדרוש ברוב המקרים בהם הבדיקה לא בוצעה ,וכן
נעשתה טעות של השארת הגוף הזר.
סיכום
אני מאמינה כי יש רציונל מאחורי כל החלטה שמתקבלת על ידי הגופים האחראים על מערך
הבריאות בישראל .כאשר יש פתח לאי יישום הוראה כלשהי ,מוטלת עליי אחריות אישית
כאחות לבצע אותו ,גם אם אין כלי בקרה שיכול לבדוק אם טעיתי או לא .בחשיפה שלי
למערכת הבריאות בישראל ולסוגים השונים של מוסדות רפואיים ,נתקלתי לא פעם בתרבות
רעה של אי ציות לנהלים וחינוך להתנהגות זו לדורות הבאים .באחד השדות הקליניים בהם
התנסיתי ,המדריכה הקלינית ציינה בפניי כי קיים נוהל ברור בנושא מסוים ,אבל רוב הצוות
לא מבצע אותו לכן גם אני לא חייבת במהלך שהותי במחלקה .באמרה זו ,הרגשתי כי
האחריות חלה והבחירה בידי כיצד לפעול ,האם לבחור להמשיך ל"דלג" על הנהלים ,או
להחליט עם עצמי שאני לא הולכת עם העדר ופועלת בהתאם למצופה ממני.
החומרה שבאי ציות לנוהל שמסכן חיי אדם כגון מניעת השארת גופים זרים אחרי ניתוחים
היא שוות ערך לרמת החומרה של אי ציות לנוהל של לבישת כפפות ,מכיוון שעצם האי ציות
מעיד על האפשרות לעשות איפה ואיפה בין הנהלים.
ביבליוגרפיה
Ackermann, J., Kanzow, M., Mathiak, M., Pecks, U., Maass, N., & Alkatout, I.
(2016). Endoscopic removal of a retained surgical sponge in a young syrian refugee
after caesarean section: A case report with discussion of cultural and political
consequences. Patient Safety in Surgery, 10
doi:http://dx.doi.org.mgs.ariel.ac.il/10.1186/s13037-016-0111-z
Hempel, S., Maggard-Gibbons, M., K. Nguyen, D., J. Dawes, A., Miake-Lye,
M., M. Beroes, J., J. Booth, M., N. V. Miles, J., Shanman, R., G. Shekelle, P.
(2015) Wrong-Site Surgery, Retained Surgical Items, and Surgical Fires : A
Systematic Review of Surgical Never Events. JAMA Surg.150(8):796–805.
doi:10.1001/jamasurg.2015.0301
Makary MA, Angood PB, Shapiro ML. Quality, Patient Safety, Assessments of
Care, and Complications. In: Brunicardi F, Andersen DK, Billiar TR, Dunn DL,
Kao LS, Hunter JG, Matthews JB, Pollock RE. eds. Schwartz's Principles of
Surgery, 11eNew York, NY: McGraw-
Hill; . http://accessmedicine.mhmedical.com.mgs.ariel.ac.il/content.aspx?
bookid=2576§ionid=216205442. Accessed July 03, 2019.
Singhal, P. M., Vats, M., Neogi, S., & Agarwal, M. (2019). Asymptomatic
gossypiboma with complete intramural migration and ileoileal fistula. BMJ Case
Reports, 12(6) doi:http://dx.doi.org.mgs.ariel.ac.il/10.1136/bcr-2018-228587
Teixeira, PG., Inaba. K., Salim A. (2007) Retained foreign bodies after emergent
trauma surgery: incidence after 2526 cavitary explorations. Am Surg/ 73:1031.
Retrieved from: https://www-ncbi-nlm-nih-gov.mgs.ariel.ac.il/pubmed?
term=17983075
W Copeland, A. (2019).Retained surgical sponge (gossypiboma) and other retained
surgical items: Prevention and management. UpToDate. Retrieved from:
https://www-uptodate-com.mgs.ariel.ac.il/contents/retained-surgical-sponge-
gossypiboma-and-other-retained-surgical-items-prevention-and-management?
search=Retained%20Surgical%20Foreign%20Bodies%20after
%20Surgery&source=search_result&selectedTitle=1~150&usage_type=default&dis
play_rank=1#H251482840
Zejnullahu, V. A., Bicaj, B. X., Zejnullahu, V. A., & Hamza, A. R. (2017). Retained
Surgical Foreign Bodies after Surgery. Open access Macedonian journal of
medical sciences, 5(1), 97–100. doi:10.3889/oamjms.2017.005
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5320916/
Zarenezhad, M., Gholamzadeh, S., Hedjazi, A., Soltani, K., Gharehdaghi, J.,
Ghadipasha, M., … Zare, A. (2017). Three years evaluation of retained foreign
bodies after surgery in Iran. Annals of medicine and surgery (2012), 15, 22–25.
doi:10.1016/j.amsu.2017.01.019
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5302138/
. חובת הודעה של מוסד רפואי על פטירות ואירועים מיוחדים.)2012( .11/2012 'חוזר מס
https://www.health.gov.il/hozer/mr11_2012.pdf : אוחזר מתוך. משרד הבריאות,מנהל הרפואה
מנהל איכות,) מתודולוגיה ללמידה ארגונית מאירועים חריגים (תחקיר.) 2013( . ד,בן שושן
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/DEBRIEFING.pdf : אוחזר מתוך. משרד הבריאות,ושירות
מנהל. מבנה ותפקידים, היחידה לבטיחות הטיפול בבית חולים.)2012( .35/2012 'חוזר מס
https://www.health.gov.il/hozer/mr35_2012.pdf : אוחזר מתוך. משרד הבריאות,הרפואה
, מנהל איכות ושירות.2014 ,סיכום ועדת בקרה ואיכות לנושא השארת גוף זר בפרוצדורות
: אוחזר מתוך. משרד הבריאות,ובטיחות הטיפול
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/committee_subject_leaving_foreign_
body_procedures.pdf