‫‪J jj‬‬

‫^‪ih‬‬ ‫^‪J p r,0‬‬

‫^‬ ‫]‬

‫שש אנכי‬
‫את זה הכינתי אני הדל באלפי לזכות‬
‫בו ארת נפשי ל;;ת האכל מדי ע‪1‬ברת‬
‫בשבתו נוכח פני השלחן אשר לפני ה׳‬
‫בפרשתא דסדרא זעיר שם ז;;יר שם*‬
‫ה׳ קח נא את מנחתי מנחת עני להיות‬
‫לי למשיב נפש ״ אמן ״ בי״ר ‪:‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטינכ‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫'<! י' ה^ם “שס״ס‬

‫ליוורגו יעא‬ ‫פה‬

‫והתענג על ה׳ ל־״ק‬ ‫שנת‬

‫כדפיה חדש של החכם דט״ל‬

‫אליהו כן אמוזג וחברו הי״ו‬
‫מדפיהים ומוכרי הפרים‬
 ‫ההדמת ה מ חבר יצ״ו‬
‫ראשית • ראשיה תבואתי • אל אלהים אשים דברתי •‬ ‫א תי א‬
‫ידעתי מי עו ע ערכי • ואקוד ואשתחוה על ברכי ״‬
‫ואמרתי‬ ‫כי גמל ה' עלי כ מ ע ט ריח התורה האיר חשכי •‬
‫זאת נחמתי • מכל עמלי לזכות כו את נשמתי • ולעשות בו‬
‫האשה אשר נתן אלהים ע מדי •‬ ‫קורת רוח לנות כיתי *‬
‫א ס ת ל ברוח הקדש נאמרה •‬ ‫מנשים כאהל תבורך • מרת‬
‫נפשה בצרור החיים צרורה • וטרם לדבר אכלה • עוד דבר‬
‫אחד אעלה • כי לא לכבוד ולתפארת ׳ עשיתי זאת המח׳ברת ״‬
‫כי כבר אמורה מלתי ־ לזכות בו נשמתי■ ולא להעלותו על‬
‫גילי ולקיים‬ ‫כי אם לבני‬ ‫מלכים מאן מלכי רבנן ״‬ ‫שלחן‬
‫שלפה שאכלו עלשלחן אחד‬ ‫דאכית דאמר התנא ״‬ ‫מילי‬
‫וכדי שלא יהיה שלחנך מלא ‪.‬‬ ‫ואמרו עליו דברי תורה ״‬
‫ושלחן ‪ '0‬ריקם* אמרתי מ ה שחנני אלהים להעלות במצודתי *‬
‫בכל פרשתא דםדרא מדי שבת בשבתו • אמרתי אכוא בקרית‬
‫קפר ־ לחבר מחברת • להיות למזכרת • לאות ולמשמרת •‬
‫ושמורות ־ מיד ולדורות • וצ׳לה גם היא מלפני‬ ‫ע מ כו ת בכל‬
‫השמים • כשם שעזרני לתיים תדר בראשית• כן יעזרני‬ ‫אלהי‬
‫ולחדש חידושים‬ ‫על דבר כבוד שמו לתיים כוליה תדרא •‬
‫אמתיים בגפ״ת ‪:‬‬
‫אתאן‬
‫בחר׳ש תעמוד מהר החישה ה׳ן משיח‬ ‫להיפא •‬ ‫אתאן‬
‫לישראל* ל ק ק גילת אריאל • כה דברי עבד נרצע‬
‫לקונו * בגופו ובממונו • וכשאני לעצמי מה •‬

‫ע״ה שלמה כלא״א משת שמאסא ‪P‬׳׳״‬

 ‫הקדמת הרב המשתדל יצ״ו‬
‫דכר שפתים* כקת׳חי אפ׳תח• מי כנ ס יאזין ' את מי‬ ‫קו׳ל‬
‫יבין • קרומות מדותיו ושכלו הישר הן הן נוראיתיו '‬
‫הכקזין ‪:‬‬ ‫כמעין המתגבר *• וחיילים יגבר • כמיס‬

‫כחצר כית המלכות*‬ ‫יושב‬‫שלמה‬ ‫ראתה עיני המלך‬ ‫קי^‬

‫ה ן משיחין בחעורה • שיח‬ ‫‪.‬‬ ‫כיתו פתוח לרוחה •‬
‫שפחיתינו • כל חד מינן • לימא מלתא דרבנן • שמן ורזה כל הדבר‬
‫הקשה ו תיכ חכמת שלמה ’ הוא מותיב לה ומפרק לה פי ידבר‬
‫אוחזין ;‬ ‫חכמות • והיד כותכת שנים‬

‫שהיא תפארת לעושיה ״ לא המדרש הוא העיקר ״ מעשה‬ ‫קיל‬

‫רב • וכתב לה לשמה * תורתו מכרזת עליו • חכם לבב •‬
‫ו ל נתן לשלמה חכמ ה • וכל ה ע ם עונים אחריו מקודש • זכר‬
‫למקדש * חן ערכו מי ימלל • על אחת כמה וכמה • דין גלי רזין ‪:‬‬

‫הפורש מן הח׳י • חיובא רמי עלי • לחפר בשבחיו שבח‬ ‫קו׳ל‬

‫ה מגי ע לכתפי׳ם • כבודי ומרים ראשי ’ הן היה בעוזרי •‬ ‫*‬
‫להחיית את נפשי ־ כל ששר׳שיו מרובים • אשר לא פנ ה אל רהבים •‬
‫כי אם כתורת ה' חפצו • מחוקקי ישראל המתנדבים • מחזיק ברכי‬
‫יאזין‪.‬־‬ ‫דרבנן רשלהי • שלמים וכן רבים • מי בכס‬

‫שטעון הלל בעשייתו ־ הכל יפה עשה כעתו‪ *.‬ה׳ן הראה‬ ‫קו׳ל‬
‫יקר קפארת גדולתו • מרגניקא טכא • נברשתא דרהבא ״‬
‫השר והטפחר ׳ החכם השלם בחכמה ובמוחר* אוהב התורה‬
‫• אלקאייד שלמה שמאמא‬ ‫•‬
‫ילימייה כל מ ח מיי ה‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫נר ו יאיר לעולם • ובריא‬
‫וחוזין •‬ ‫אולם • הוא ובניו תראין •‬

‫המספר בשכחא * אשת חיל עטרה בעלה • מגז ע היחס‬

‫והמעלה• כל הרואה מעשיה יקר יקוד אינו אלא שר ף• מתן‬
‫‪h‬‬
‫קי‬
‫בסתר‬
 ‫הקדמה‬
‫בהתר יכפה א׳ף * כפה פרשה לעני להחיות את רוחו • מציה בו‬
‫יותר מבשלוחו • ותען להם בוא ב מך ה' למה תעמוד כחוץ • היא‬
‫א ס ת ר* אחד עשר יום למכת היתה מנוחתה * שש מאות‬
‫ושלשים וארבע האי שתא • יהי רעוא רתהוי גנוזה‬
‫גניזין ‪:‬‬ ‫באתר דכיה צדיקייא‬

‫לברכה נטיעות רומית לשרשים • מבחר עצמים *‬ ‫וזרעה‬

‫הבכור כבכורתו • עושה חסד ומרבה להטיב • השר‬
‫שפי׳ר נופך ספיר ורב טוב לכית י ש ר א ל‬ ‫משה‬ ‫והטפסר•‬
‫בעשר אצבעותיו להזהר בבני‬ ‫אשר יג ע‬
‫עניים* שמהם תצא תורה • כי מ ר ד כ י היהודי גדול ליהודים ״‬
‫נפשי רחימתין עזיזא •‬ ‫ורצוי לרוב אחיי • ואת שאהבה‬
‫במעלות דרבנן• ואולם אחיו הקטון יגדל • כחומה‬ ‫אליהן‬ ‫ייעל‬
‫וכ מגיל* י ה ו ל ה יעלה • מעלה על גבי מעלה*‬
‫כולם * יהי שלום בחילם • ולא‬ ‫והנה ברך לקחתי • יחד‬
‫ישמע שור ושבר בגבולם* למען יחיו עוד רכות בשנים • דשנים‬
‫ורעננים • אבות ובנים ״ כיר״א ;‬

‫הפלה* הא כדון צלותא וכעותא • מן קרם אלהא רבא •‬ ‫קול‬

‫לישרר לן מ ר שדרך מש ח גרש האמה הזאת עד מתי‬ ‫י‬
‫אלהים יחרף צר • והנה עבדיך מכים ומעוני ם • מיד הולכים‬
‫ושבים ״ כבשה אחת כין כמה זאבים* מהר החישה קול מבשר •‬
‫ועלו מושיעים לעלות אל הר ציון כתורה ובשיר* והשיב לב אבות‬
‫‪.‬‬ ‫על בנים • כיר״א ‪:‬‬

‫כה דברי דברים כל שהן •‬

‫שמואל חי הכהן ?'ט‬ ‫ע״ה‬

‫‪/‬‬
 ‫כע״ה‬
‫הסכמת מורינו ורבינו ר״מ ור״מ כער״כי‬
‫תוניס יע״א ■‬
‫מ ל ל ביפיו תחזינה עינינו האי גברא יאתא ואייתי בידיה‬
‫קורה חתומה נתנה • דורש והולך יש נאה דורש'‬ ‫י‬
‫פמ׳ש מרובה היה קורא בתורה למהבר קראי פהוקי דהדרא‬
‫כל מקום ששנה • קשו קראי אהררי דורשים אותו לשכח זהו‬
‫שלמה‬ ‫חפצי וחשקי חשק‬
‫מ ל ך טוב ומטיב מוכתר בכתר תורה כן בקדש חזיתיה‬
‫כאן שנה • ראה ראינו כי כל דבריו מתוקים כל חיך‬
‫שטועמו ויחנו כמת׳קה קורה היתה לו למנה • ויהי שירו שיר‬
‫לשלמה‬ ‫־‬ ‫ליום השכת שיר השירים אשר״‬
‫מ ל ך ישיאל את הכל יפה עשה כעתו מה שקבלה נשמתו‬
‫כאשר ה' אתו מאן דעסיק כאורייתא תורה שה׳ן‬ ‫י‬
‫ע מ ה מלאכה בית המלכות מלכותא דארעא ובמחנה תורת ה'‬
‫חנה* ותופת ה ק ל ת פריו יתן בעט׳ו הוא מותיב לה והוא‬
‫שלמה‬ ‫מפרשה חידוש הוא שחידשה דברי‬
‫רם על גבי מרומי ישכון היינו עיבד אלהים הודנו‬ ‫מלך‬
‫והדרנו נשיא אלה־ם כתוכנו החכם השלם והכולל שר‬
‫כשרים ונגיד נגידים כמה״ר ^ צ ל מ ה ^ צ { מ א מ א נר״ו יאיר‬
‫חכם עדיף‬ ‫נה׳רא נ ל ר א כן לאותו צדיק‬
‫שפיר נפשו תנוח בגן אלהים גיל יגיל אבי צדיק וישמח‬ ‫משה‬
‫לשלמה‬ ‫אפי חכם חכמה‬
‫לסיפא נא ה׳ כחו׳ת תעמוד למען ישלח שרר׳ך‬ ‫אתא?‬
‫מ ל ח ל ן משיח לישראל כה דברי החו' פה כשדר‬
‫כמדבר כאן שנה חמשת אלפים ושש מאות ול״ר ליצירה■‬
‫לט‬ ‫יל ה אברהם חגאג‬
 ‫ד‬ ‫כעה״ו‬
‫אנכי‬ ‫ספר שש‬
‫כסימנא טכא‬
‫פרשת כראשית‬
‫ו י ר א ה' כי רבה רעת הארס בארץ וכו׳ וינחם ה׳ כי עשה‬
‫את האדם בארץ • דלכאודה קשה לדקדק דתיכת בארץ‬
‫היא שפת יתר • דתגי כי יאמר כי עשה את האדם ותו לא • ונראה‬
‫בהקרים מה שכתכו הראשונים ז״ל • דלמה לא ברא הקב״ה את‬
‫האדם יציר כפיו יתברך כמו אדם הראשון ולא על ירי איש ואשה •‬
‫ותירצו ז״ל דאס כרא את האדם כמו אדם הראשון • אינו יכול‬
‫להתקיים אפי' שעה אחת • דכשחוטא האדם כפע ם ראשונה מיד‬
‫נענש ומת • כ מו שמצינו באדם הראשון י אבל על ירי איש ואשה‬
‫מאריך אפיה וגבי דיליה משים דכשהוא נברא מחומר טבע ם‬
‫לחטוא • וכמו שמצינו לאדונינו המלך דוד ע״ ה • כשחטא בבת‬
‫שבע • בא כמתנצל ואמר הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי‬
‫והקב״ה אינו חפץ במיתת האדם הרשע כי אס בשובי מדרכיו וחיה‬
‫לקבל שפעו וטובתו * דזהו עיקר התכלית כבריאת האדם כמו‬
‫שכתב האר״י ז״ל • אבל כשהרשעים בעולם ומרבים לחטוא‬
‫ונענשים ומתים ולא יש בעולם מי שיקבל שפעו וטובתו • א״כ לא‬
‫ה מי ח הקכ״ה בבריאתו על ירי איש ואשה ״ וזהו שאמר וירא ה׳‬
‫כי רבה רעת האדם עד שיתחייבו מיתה • אבל וינחם ה' כי עשה‬
‫את האדם בארץ* ר״ל על ירי איש ואשה • ורוק ‪:‬‬

‫פרשת נח‬
‫שרי עקרה אין לה ולד • ויש לדקדק מה הלשון אומרת‬ ‫‪ 1‬ת הי‬
‫ותהי שהוא לשון הוה לעולם * והאמת היא נפקדה •‬
‫והיל״ל‬
 ‫שש אנכי‬
‫והיל״ל והיתה שרי עקרה • ונראה לי דהנה אמרו רז״ל דאברס אינו‬
‫מוליד אברהם מוליד וגס כן שרי איכה מילית ״ מראצטריך לשנות‬
‫שמם • וזהו שאמי ותהי שיי ע קי ה • ר״ל כל זמן ששמה שיי לעולס‬
‫עקרה עד שישתנה שמה ואחר כך מולדת • ודוק ‪:‬‬

‫פרשת לך לך‬
‫ן א ^ ^ צ { ך לגוי גדול ואבדכך ואגדלה שמך והיה ברכה •‬
‫ולכאודה יש לדקד^ דאחד שאמי ואבדכך מאי והיה‬ ‫*‬
‫ברכה ״ ונראה דהכה אמרו המקובלים ז״ל דמלת אבדהם הוא‬
‫כנוי לכשמה • וכמ״ש הישב״א ז״ל בפי׳ ה אגי ה בבתרא דאברהס‬
‫גני בכנפא דשרה יע״ש * וכעת כיאתה לזה העולם אומר לה‬
‫הקכ״ה לך לך להנאתך ולטובתך* מארצך וממולדתך ־ ר״ל ממקומך‬
‫אל ה א ק אשר אראך • ר״ל לגוף כמו שאמרו ז״ל יקי א אל השמים‬
‫מעל זה הנשמה * ואל ה א ק לדין ע מו זה הגוף * ואעשך לגוי‬
‫גדול • כמלאכים הנבראים ממצות שתעשה בזה העולם • ואגדלה‬
‫שמך כתורה • והיה ברכה כמ״ש האר״י ז״ל שכל תכלית בריאת‬
‫האדם וג״כ עו״הז הוא משום שהקב״ה מאתו משפיע לבני אדם‬
‫כמו י חו ס וחנון ארך אפים • ואם לא יברא הארץ ואדם עליה על‬
‫מי ישפיע טובו • ואמרו רבותינו ז״ל כשהצדיק בעולם הוא צנור ״‬
‫ועל ידו ירד השפע י על כן אמר והיה ברכה* ר״ל עי קי השליחות‬
‫שאני אומר לך לך לזה העולם שתהיה בריכה כמו הבריכה של מיס‬
‫שממלאין ממכה ולא תפהק שזהו תכלית הבריאה • ודוק ‪:‬‬

‫פריעת וירא‬
‫ו י ש א עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו ובו' וירא‬
‫וירץ לקראתם מפתח וכו' ויאמר אדני ובו' ואיכא‬
‫למידק בכפל וירא ףרא שני פ ע מי ם דהול״ל וירא והנה שלשה‬
‫אנשים וירץ לקראתם זהו דמתחי' לא ראה כי אם אנשים ״ ואח״כ‬
‫אדני‬
 ‫ה‬ ‫שש אנכי‬
‫אדני אל נא תעבור מעל עברך * וכיאה דהנה אמרו ז״ל דזה‬
‫היום הוא יום שלישי למילתו והיה חולה ובא לבקרו והנה כראותי‬
‫השלשה אנשים נצבים ראה בעצמו שנתגבר כאריה ורץ לקראתם*‬
‫וכשראה שאפילו הוא חולה ורץ לקראתם• ירע מזה שהמעשה‬
‫מעשה אלהים על כן אמר ויאמר אדני אל נא תעבור שהשכינה‬
‫שרתה עליו • ורוק •‬
‫ש ‪ 0‬ו י ק ר א אליו מלאך ה' מן השמים וכו׳ ויקרא מלאך‬
‫ה' אל אברהם שנית מן השמים ורבו הרקרוקים‬ ‫י‬
‫אשני מלאכים למה • ולמה לא רצה לשמוע אל המלאך הראשון ער‬
‫שיצטרך לקמת אליו מלאך השני • ולמה כתחלה אמר ויקרא אליו‬
‫מלאך ה' • וכשני שינה ואמר ויקרא מלאך ה׳ אל אברהם • ורכרי‬
‫רכותינו בזה ורועים וכל אחד לררכו פנה * וגם אני א ענ ה חלקי‬
‫רהנה אמרו רז״ל רמכל מצוה נברא מ מנ ה מלאך כמ״ש הזוהר‬
‫הקדוש בכמה מקומות בפי׳ הפסיק אם יש עליו מלאך מליץ אחר‬
‫מני אלף ואמר מאן מלאך דמלמד סנגורייא עליה דבר נש * הוא‬
‫דכברא מעובדי דכשרן דעבד בר נש • וא״כ כשעקד אברהם אבינו‬
‫ע״ה את יצחק בנו כודאי נברא מלאך • על כן בתחלה אמר ויקרא‬
‫אליו ר״ל המתייחס אליו בעשותו המצוה על כן לא רצה לשמוע לו‬
‫ע ד שבא אליו מלאך ה' שהוא בשליחות לזה לא אמר אליו קודם‬
‫תיבת המלאך ותכף שמע אליו* ודוק ‪:‬‬
‫ש ‪ 0‬ו ת א מ ר שרה צחק עשה לי אלהים כל השומע יצחת‬
‫לי • נר״ל דהנה אמרו רז״ל דפריצי הדור‬
‫היו אומדים מאבימלך נתעברה שרה •־ על כן בא הכתוב ואמר‬
‫י ת א מי שרה לדחות מה שאמר אברהם • ויקרא אברהם את שם‬
‫בנו הנולד לו לו דייקא שכוונתו הוא הנורם׳על כן אמרה שרה צחק‬
‫עשה לי אלהים • עיקר הצחוק והשמחה שעשה אלהים לי • לי‬
‫דייקא ״ שלא יאמרו עוד פריצי הדור שזניתי ע ם א בי מ ל ך מ כ ח‬
‫_‬ ‫שנולד כדמות אברהם אבינו ע״ה ודוק י‬
‫ו ה ו כ י ח אברהם את אכימלך על אדות באר המים אשר‬
‫גזלו עבדי אבימלך • ויאמר אבימלך לא ידעתי‬
‫מי‬ ‫‪2‬‬ ‫כ‬
 ‫שש אנכי‬
‫מי עשה■ את הדכד הזה וכו׳ * ויש לדקדק מ מ ה שאמר לא ידעתי‬
‫מי עשה את הד בי הזה מ שמע שידע כגוף הענין ״ אבל לא יד ע‬
‫מי עשה אותו וכמ״ש מהר״ח פן ע ט ר זלה״ה • והדר אמר וגס‬
‫אני לא שמעתי כלתי היוס • דכראה מדבריו דלא ידע גס בגוף‬
‫ה ענין • ואפשר דאברהס אבינו ע״ה בא להוכיח לאבימלך על‬
‫שיה שנקראת באר כמ״ש שלמה המלך ע״ ה שתה מיס מכוריך‬
‫שהוא כנוי לאשה • ואמר אשר גזלו עבדי אכימלך* ולא אמר אשר‬
‫גזלת • רכן דרך המדבר ע ס המלך שאינו תולה הקלקלה במלך כי‬
‫אס בעבדיו • על כן השיבו אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר‬
‫הזה ‪ .‬ר״ל ידעתי כני ידעתי בגוף הענין אבל לא ידעתי מי עשה‬
‫את הדבר הזה ״ ר״ל אפילו שהיא אשת איש ואפ״ה הכיאו אותה‬
‫לי דגם אתה לא הגי ת לי שאתה אמרת אחתי הוא וממילא וגם‬
‫אני לא שמעתי שלא נכנסתי לכית ההפק כדי לשאול* ודוק ‪:‬‬

‫פרשת חיי שרה‬

‫ו י ב א אברהם להפר לשרה ולבכותה ״ והנה דקדקו המפרשים‬
‫ז״ל דהיל״ל ויבך אברהם ויהפוד לשרה* וגם מלת שרה‬
‫אינו צריך דאנן בה עסיקינן • ונראה דהכה עיקר האשה הוא‬
‫לקיום המין להוליד בנים בדמותו כצלמו וכמו שאמר הכתוב כבקר‬
‫זרע זרעך ובו' אמרו רז״ל שרי אינה מולדת שרה מולרת* וכשראה‬
‫אברהם אבינו ע״ה שלא הוליד מ מנ ה כי אס יצחק שהוא בדמותו‬
‫צדיק ספד לשרה ר״ל לשם שרה שגורם להוליד מ מנ ה כמה בנים •‬
‫וזהו שאמר לספוד לשרה דהיינו לשם שרה ולבכות ה' על הוספת‬
‫הה״א כדי להוליד ולא הוליד מ מנ ה כ״א יצחק •ודוק‪:‬‬

‫פרשת תולדות‬
‫תולדות יצחק כן אברהם אברהם הוליד את יצחק •‬ ‫ואלה‬
‫והקושי מבואר כיון דאמר אלה תולדות יצחק בן‬
‫אברהם‬
 ‫ו‬ ‫‪ w‬אנכי‬
‫אכיהס מי לא ירע ראברהס הוליד את יצחק • וכל המפרשים כל‬
‫א׳ לדרכו פנה • וגס אני א ענ ה חלקי • דהכה אמרו רז״ל דאברהם‬
‫שנשתנה שמו להיות מוליד • אבל כל זמן ששמו אכרם אינו מוליד‬
‫על כן בא הכתוב להודיע שתולדות יצחק בן אברהם ״ ר״ל שעיקר‬
‫התולדית שהוא מוליד הוא יצחק בן אברהם • ואמר אברהם ר״ל‬
‫קם אברהם שגורם להוליד • היליד את יצחק דלא נחשב לאברהם‬
‫אבינו ע״ה הוליד בנים כי אם את יצחק כמו שאמי הכתוב כי‬
‫כיצחק יקרא לך זרע * אבל ישמעאל ובני קטורה אינם נחשבים‬
‫תולרות • ורוק ;‬

‫פרשת ויצא‬
‫והנה הולם מוצב ארצה וראשו מגי ע השמימה והנה‬ ‫ויחלום‬
‫מלאכי אלהיס עולים ויורדים כו * ונראה לי דזה‬
‫רמז אל האדם שראשו מגי ע השמימה שהיא הנשמה שהיא חלא‬
‫אלוה מ מ על ו מג ע ת השמים והגוף מוצב ארצה עפר מן האדמה‬
‫ואמרו רז״ל כשהאדם עושה מצוה נברא מ מנ ה מלאך שהוא מתעלה‬
‫על צבא מרום * וכשאדם חוטא ב״מ מהחטא ג״כ נברא מלאך‬
‫מחבל שהוא שפל ונבזה וזה שאמי והנה מלאכי אלהיס עולים‬
‫ויורדים בו • שהוא האדם מקים מלכין ומהעדא מלכין לכל אשד‬
‫יחפוץ יטנו * ואמר מלאכי אלהים ולא מלאכי ה' שהוא רומז על‬
‫האדם הצדיק הגיול מלשון אלהים לא תקלל • ודוק ‪:‬‬
‫יהיה אלהים ע מדי ושמרני כדרך הזה וכו' ושבתי‬ ‫ש□ אם‬
‫בשלום אל בית אבי והיה ה׳ לי לאלהיס • ודקדקו‬
‫כל המפרשים מהו הספק שנסתפק בחיר שבאבות אחר שהבטיחו‬
‫הקב״ה • ותו מהו והיה ה׳ לי לאלהיס * ואפשר דידוע מה שכתבו‬
‫'המקובלים דכשיהיהשם אלהים עם הארס הוא פועל הדין בשונאיו‬
‫ומציל איתו מהם • אבל כשיהיה שם הוי״ה ע ם האדם הוא פועל‬
‫הטוב • דהיינו כל הטובות ״ דהיינו העושר והחיים והבנים •‬
‫וכזה כו״ה אלהים להצילני ה' לעזרתי חושה • דהיינו שם אלהים‬
‫יהיה‬
 ‫שש אנכי‬
‫יהיה ע מי להצילני מאויבי ושם הוי״ה לעזרתי חושה דהיינו כל מולי‬
‫דמיטב • וא״כ זהו שאמר יעקב אבינו ע״ה אס יהיה אלהיס ע מדי‬
‫ושמרני בדיך הזה • דשאל יעקב אבינו שיהיה ע מו שס אלהיס‬
‫ושם הוי״ה דשם אלהים שומיו מהאויבים • ושם היי״ה הוא שיחן‬
‫לו עושר כמו שסיים הכתוב וכל אשר חתן לי עשר אעשרנו לך •‬
‫וז״ש והיה ה' לי לאלהים • ר״ל שיצטרף שם הוי״ה ע ם שם‬
‫אלהיס • ודוק ‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫פרשת וישלח‬
‫להגיד לאדני למצא חן בעיניך • ויש לדקדק‬ ‫ואשלחה‬
‫מלת להגיד לאדני מה צריך הגדה בשליחות ה מנ ח ה‬
‫ומהו למצא חן בעיניך ובאמת הוא שלח לו לפייסו ולשוקדו • ונראה‬
‫לי דהנה המפי שיט ז״ל המה ראו כן תמהו מ ה צריך יעקב אבינו‬
‫ע״ה לפייסו מכח הפחד אחר שהקב״ה הבטיחו ואמר לו והנה‬
‫אנכי ע מ ך ושמרתיך ככל אשר תלך ‘ ואמרו רז״ל שהאדם צריך‬
‫שיהיה טוב לשמים וטוב לבריות • ובאמת שיעקב אבינו ע״ה לא‬
‫היה מתפחד מעשו אחר שהבטיחו הקב״ה • אכל כדי שיהיה‬
‫בחיר שבאבות טוב גס לבייות ״ וכ״ש לאחיו על כן שלח ואמר לו‬
‫באתי להגיד לך שאיני מתפחד מ מך כי אס למצוא חן בעיניך דוקא‬
‫שאהיה טוב בעיניך • ומ״ש הכתוב ויירא יעקב מאד ויצר לו הוא‬
‫דוקא שלא יהיה שונא לו • ודוק ‪:‬‬
‫ש ‪ 0‬ו י ח ץ את הע ם אשר אתי ואת הצאן ואת ה ב קי והגמלים‬
‫‪ .‬לשני מחנות • ויאמר אס יבוא עשו אל ה מ חנ ה‬
‫האחת והכהו והיה ה מ חנ ה הנשאר לפליטה * ואפשר לפרש דהנה‬
‫כר‪,‬בו המפרשים על מה דכתיב ויקרא שם המקום ההוא מחנים •‬
‫דיעקב אבינו ע״ה מצא שני מחטת של מלאכים * מחנ ה אחד‬
‫מלאכי אלהים • ומחנה אחד שנבראו ממצותיו ‪ .‬אבל הוא לא‬
‫בטח על מ ה שאמר לו הקב״ה והנה אנכי ע מ ך משום שמא יגרום‬
‫החטא • אבל זה דוקא במלאכי אלהים דכשיגרום החטא אפשר‬
‫לא‬
 ‫ז‬ ‫שש אנכי‬
‫לא יצילוהו • אבל במלאכים שנבראו ממצותיו כודאי שיצילוהו •‬
‫על מ ה יעקב אבינר ע״ ה חצה את הע ם ואת הצאן ואת הבקר‬
‫לשני מחנות * מ חנ ה מול מחנה • אחד שומרים עליו מלאכי אלהיס‬
‫ו א חי שומרים עליו מלאכיו שנבראו ממצותיו • ואמר אם יגרום‬
‫החטא ויבא אל המחנה האחת והכהו ולא הצילו אותו מלאכי אלהים‬
‫והיה ה מ חנ ה הנשאר לפליטה שמלאכיו כודאי יצילו איתו על כן‬
‫אמר והיה לשון ודאי • ודוק ‪:‬‬

‫פרשת רשב‬
‫ו י א מ ר האיש נ סעו מזה • ופירש״י ז״ל נ סעו מן האחוה •‬
‫ונראה דהכייח רש״י ז״ל מדכתיב מזה ולא כתיב‬
‫מפה* ואפ' דפי' הכתוב דנהעו מזה המחוז מכל מקום לררשא‬
‫אתא דרמז מז״ה שהוא חשבון י״ב שבטים • ורוק ‪:‬‬

‫פרשת מקץ‬
‫ל י א מ ר ן שנים עשר עבדיך אחים וכו' והאחד איננו • ויאמר‬
‫אליהם יוהף הוא אשר דביתי וכו' ולכאורה מ שמע‬
‫רמדבריהם נראה שהם מרגלים מדקאמר הוא אשר רברתי אליכם‬
‫ובאמת לא ידענו מאיזה רבור ני כי שהם מרגלים ‘ ולא נודע‬
‫מאיזה דכוי • ותו יש לדקדק כדבריהם שאמרו שנים עשר והקטון‬
‫היום את אבינו ובו' והאחד איננו • דהול״ל ואחד איננו* דהאחד‬
‫מ שמע בכל מקום הידוע * וני א ה דכשאמר להם יוסף מרגלים‬
‫אתם ״ הם השיבו שאנחנו כניס • אבל האחד הידוע שהוא בעל‬
‫מלאכת הריגול איננו • על זה השיב להם הוא אשר דברתי אליכם‬
‫״‬ ‫לאמר מרגלים אתם • ורוק •‬

‫פ' ויגש‬
 ‫שש אנכי‬
‫פרשת רגש‬
‫ו ה י ה כראותו כי אין הנער ומת וגו' כי עבדך ע רכ את‬
‫הנער מ ע ם אבי וגו' וחטאתי לאכי כל הימים ״ וקימא‬
‫דמתחלה אמר יהודה והיה כראותו כי אין הנער ומת שהם יראים‬
‫שמא יסתכן אביהם ״ ואח״כ אמד כי עבדך ערב את הנער •‬
‫ובכל מקום כי היא נתינת ט ע ם * ובכאן לא שייך נתינת טע ם •‬
‫דאחר שהזכיר יראת שמא ימות אביהם • ואח״כ נתן טע ם שמא‬
‫יהיה חוטא לאביו כל הימים • ונראה דבטענת שמא כשיראה‬
‫אביהם שאין הנער עמהם‪ ,‬ימות • •ה אינה ט ענ ה דיאמר להם‬
‫יוסף דמתחלה כששלח ע מ ה ם בנימין כבר נתיאש מ מנו • כי כבר‬
‫הורגלו ביוסף כשנתחבר ע מ ה ס הרגוהו* וא״כ יעקב אבינו ע״ ה‬
‫כבר אמר להם במתק לשונו פן יקראנו אסין בדרך אשי תלכו בה •‬
‫דתיכת אשר תלכו בה יתירה דכשאמר בדרך מאי אשר תלכו כה‬
‫אלא כוונתו כשתלכו כי חי ויתחבר ע מכ ם כודאי יקראנו אסון •‬
‫וא״כ אחר שנתיאש אפילו כשלא יראה ע מכ ם לא יתפעל מזה *‬
‫על כן בא יהודה ליחות זה התי' אמר לא אפשר שיתיאש מ מנו‬
‫ונתן טע ם כי עבדך ערכ את הנער מ ע ם אבי וכו' וחטאתי לאבי‬
‫כל הימים • ו א מיו רז״ל שהחרים עצמו כעו״הז ובעו״הב • ובודאי‬
‫שיסמוך על יהודה הצדיק שלא יחזור בדיבורו ח״ו * וצריך שיקויס‬
‫דברו ולא יתיאש מן בנימין הצדיק • ורוק ‪:‬‬
‫שג\ ל ת ח י רוח יעקב אביהם • ואפשר בהקדים מ״ש הר״ש‬
‫מאיסטרופולי ז״ל על פסוק וישתחו איצה שבע‬
‫פעמי ם עד גשתו עד אחיו * ד קי ק הרב ז״ל ראיך י ע ק ב אבינו‬
‫ע״ה בחיר שבאכית ישתחוה לע״ז לעשו הרשע • ותו מאי עד אחיו‬
‫דקאמר* ופי' הוא ז״ל דידוע דהקב״ה כרך יצחק כשמנה הויות‬
‫כחשבון ר״ח גימטרייא יצחק • וכשבירך יצחק את יעקב כרכו‬
‫בשבע הויות כחשבון קפ״ב כחשבון יעקב * ושם הוי״ה הנשארת‬
‫ברך בו עשו • וזה שאמר עשו ליעקב הברכה אחת היא לך אבי •‬
‫ר״ל לא יש לך עוד אלא הוי״ה אחת * נמצא דנחקר הוי״ה אחת‬
‫ממה‬
 ‫ח‬ ‫שש אנכי‬
‫מ מ ה שכרכו אכיו שלקחה עשו שזכה כה לעו״הז • על כן כששמע‬
‫דיוהף מלך א״כ דגם כרכת־ עו״הז שלקח עשו מכח ההוי״ה אחת‬
‫לא נתקיימה כעשו ולקחה יוהף ונשלמו השמונה הויו״ת כמנין‬
‫ר״ח • וזה שאמר ותחי ר״ח יעקב אכיהס דהיינו ר״ח ברכות •‬
‫והוי״ו מורה על החיים • ודוק ‪:‬‬

‫פר^טת ויחי‬
‫ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה • ויאמר יוסף אל‬ ‫וירא‬
‫אביו כני הם * ויש לדקדק רמתחלה אמר אפרים‬
‫ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי* וכשאמר י ע ק ב אבינו ע״ה מי‬
‫אלה אמר יוסף בני הם כאלו לא רצה ב מ ה שאמר יעקב שהם‬
‫נחשבים בני יעקב כמו שאמר כראובן וכו' ‪ .‬ועוד איכא למירק‬
‫מאי שנא כעשו כשפגע במחנה יעקכ אמר לו מי אלה לך •‬
‫ונראה דיעקב אבינו ע״ ה כשאמר מי אלה * כוונתו מי הוא זה‬
‫העתיד לומר אלה אלהיך ישראל כמו שכתכו המפרשים • על כן‬
‫לא אמר לך • שלא רצה לתלות הסיחון ביוסף וג״כ יוסף כשהשיבו‬
‫לא רצה לתלית הסרחין ביעקב אבינו ע״ה ואמר בני הס ר״ל מצדי‬
‫אני שאחד עתיד לומר אלה ״ ודוק ‪:‬‬

‫סלירו ספר בראשית‬

‫נביאים‬
 ‫שש אנכי‬
‫נכיאים‬
‫ו ב ח נ ו נ י נא בזאת * אמרו רז״ל כתיב לא תנסי אח ה' אלהיכם•‬
‫זהו בשאר דברים אבל בצדקה מוקר* ואמרו רז״ל‬
‫עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר* וידוע שהצדקה היא מדין בניס‬
‫כמו שאמרו בפ״ק דבתרא • שאל ההוא מינא לר׳ עקיבא אם‬
‫אלהיכס אוהב עניים למה אינו מפרנתן • אמר לו אמשל לך משל‬
‫למלן שבעה על כנו ובו' צמצא דהצדקה ע ם ישראל שהם בניס‬
‫לוקחים עליה שכר * אבל מי שעושה צדקה ע ם אומות העולם •‬
‫לא די שאינו נוטל עליה שכר • אלא אדרבה נענש עליה א״ב מי‬
‫שרוצה בצדקה אם עושה אותה ע ם אומות העולם בודאי שאינו‬
‫מתעשר • אכל מי שעושה ע ם ישראל יכול להבחין וזה שאמר‬
‫ובחנוני נא בזאת שהוא חשבון י״ב כנגד שבטי ישראל יכול להבחין •‬
‫ודוק ‪:‬‬
‫ל ב ז ה נוכל לפרש כוונת הכתוב כעבור זאת העמדתיך בעבור‬
‫היאתך את כחי • דלכאורה איכא למידק מאי בעבור‬
‫זאת • דתיכת זאת אינה מובנת ״ דאם כוונתו על מה שסיים‬
‫ואמר בעבור הראתך את כחי * א״כ די שיאמר בעכור הראתך‬
‫את כחי* ולפי האמור אתי שפיר* דהנה אמרו רז״ל דפרעה היה‬
‫מסופק אם המכות שהביא הקב״ה על המצריים ־ אס בשביל‬
‫ישראל שהם חביבים עליו • או בשביל שאמר פרעה מי ה' אשי‬
‫אשמע בקולו ‪ .‬על כן אמר הקב״ה בעבור זאת שהוא חשסן שבטי‬
‫ישראל העמדתיך וגם כן בעבור הראחך את כחי • ודוק ‪:‬‬

‫ישעיה‬
‫ל ר ב טוב לכית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו • ונראה‬
‫לפרש כהקדיס מה שכתב מהרשד״ם ז״ל ביורה ד ע ה‬
‫סי' רכ״ב משם מהר״א מ מ ק ז״ל • ראם אחד עכ ב שכר שכיר‬
‫אצלו כמה ימים ״ יוכל השכיר לתבוע שכרו והפייית מה שיוכל‬
‫להמיח‬
 ‫ט‬ ‫אנ פ‬
‫להיויח כהס אותם הימים שהיו בטלים אצלי * ילית ביה משוס‬
‫רכית* ואפ' ררבו החולקים על הר״א מ מ ק ז״ל מכל מקום דזה‬
‫דוקא שאינו יוכל לתבוע בדין ולהוציא מהמשכיר • אבל אס‬
‫המשכיר מעצמו נתן לו ריוח כאיתן הימים שהיו במלית אצלו‬
‫מותר ליקח • דחשיב נתן לו מתנה מכת חסד* וזה שאמר ורב‬
‫טוב לבית ישראל * משראל נחשבים שכיר יים • וא״כ באנו‬
‫למחלוקת ריש סוברים שאסור ליקת • על זה סיים ואמר אשר גמלם‬
‫כרחמיו וכרוב חסדיו שהוא מכח החסד • ובזה מורו כו״ע רמותר‬
‫ליקח יליתא חששא דרכית • ודוק ‪:‬‬

‫תהלים מזמור ק״ז‬

‫דברו וירפאם וימלט משחיתיתס וכו' לכאורה דתיכת‬
‫דברו בבל מקום הוא קשה • א״כ מאי וירפאם •‬
‫ונראה רהנה אמרו רז״ל אם ישראל אינן עושין רצונו של מקום‬
‫מ ע מי ד עליהן מלך קשה כהמן ומחזירן למוטב ״ על זה אמר‬
‫הכתוב שהוא מדבר בחולי הנפש כמו שכתוב ומעונותיהם יתענו •‬
‫אז ישלח דברו שהוא קשה וירפאס שיחזרו כתשובה כמו שכתוב‬
‫ארפא משוכוחיכס • ודוק ‪:‬‬
‫^ ‪ 0‬מ י חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה' • ונראה בהקדים‬
‫מ״ש הרב קול יהודה ז״ל לתהד״י עייאש ז״ל דכוונת‬
‫הקב״ה שאמר אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ״ דחסד‬
‫עשה הקכ״ה ע ם ישראל כהקדים מ״ש הש״ע א״ה דאם א חי אמר‬
‫לאשה התקדש לי במנה זה ונמצא חסר רינר אינה מקודשת •‬
‫וכשאמר לה זה לא סמכה דעתה אלא בנגנה שלם ״ על כן ידע‬
‫מ ה בחשוכא שלסוף ארבעים יום יעשו העגל • על כן אמר אלה‬
‫הדברים שקידשן בתרי״ג מצות כולם ־ ולא נתן להם כי אס עשרת‬
‫הדברות כדי שלא יחולו הקידושין למפרע ולא יהיו ישראל בבחינת‬
‫אשת איש שהוא חסד גדול שעושה הקב״ה ע ם ישראל עכד״ק• וכזה‬
‫אתי שפיר שאמר מי חכם וישמר אלה שאמר הקב״ה בשעת מתן‬
‫קורה‬ ‫‪5‬‬
 ‫שש אנכי‬
‫תורה ויתכוננו חתיי ל * מקיבת אלה משם ניכי חסדי ל ע ס‬
‫ישראל • ורוק ‪:‬‬

‫מזמור קי״ט‬
‫ארח רע כליתי רגלי וכו׳ ממשפטיך לא תיתי כי אתה‬ ‫מכל‬
‫קורהני • מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי * נראה‬
‫לי בהקדים מ״ש מהראכ״ח ז״ל בדרשותיו שדקדק מאי שנא בכל‬
‫עשרת הדברות לא אמר כאשר צוך ל אלהיך כי אס במצות כיבוד‬
‫אב ואס ״ ותיר[ משוס דכל המצות אדם מקיימם מכח ציווי‬
‫הקב״ה • אבל במצות כבוד אב ואס השכל מחייבו לעשותה • על‬
‫כן בא הכתוב להודיע שצריך האדם לעשות כל המצות מכח צווי‬
‫הקב״ה ולא מכח השכל ״ על כן אמר ככר את אביך ואת אמך‬
‫כאשר צוך ל אלהיך ולא מכח השכל עכ״ד • ורון מינה כמי אם‬
‫יש לו נחת רוח בקיום המצות לא יקיימם מכח שיש לו נחת רוח ״‬
‫אלא מכח צווי הקב״ה * וזה שאמר אדונינו המלך דוד ע״ ה‬
‫ממשפטיך לא חרתי כי אתה הורתני • מכח שאתה הורתני דוקא •‬
‫ולא מכח שאני יש לי נחת מ ח • וזה שחיים ואמר מה נמלצו לחכי‬
‫אמרתך מדבש לפי • ר״ל אפילו שהמצית מצד עצמם הס כמו דבש‬
‫לפי ויש לי נחת רוח בעשייתם • אפילו הרי אני עושה אותם מצד‬
‫שאתה הורתני• ודו ק‪:‬‬

‫’‬ ‫מזמור קיט‬

‫לעשות לה׳ הפרי תייתך • נראה לפרש דהנה אמרו בג ע'‬
‫דברנות דרבי שמעון ח״ל דחייב כל אדם לעחוק כתורה‬
‫יומם ולילה • ואמרו לו מלאכתו אימתי נעשית • ואמר להם‬
‫מלאכתו נעשית על ידי אחרים • ואע״פי שאמרו הרבה עשו כרכי‬
‫שמעון ולא עלתה בידם • נמצא דלר׳ שמעון צריך האדם לעסוק‬
‫בתורה יומם ולילה • ולא לעסוק עתים ביום דוקא * וזה שאמר‬
‫עת‬
 ‫י‬ ‫שש אנ ם‬
‫ע ת לעשות לה׳ • אם ארס איני עושה לה׳ כי אס עת זה חשוב‬
‫הפרו קורתך • ודוק ‪:‬‬

‫מסכת ברכות‬
‫^" ‪ 2‬א מ ר ו מלאכי השרת לפני הקב״ה כתוב בתורתך‬
‫אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד • וכתיב‬
‫ישא ה' פניו אליך • אמר להם הקב״ה וכי לא אשא פנים לישראל‬
‫שאני כתכקי בקורתי ואכלת ושכעת וברכת ' והם מדקרקין על‬
‫עצמם ע ד כזית ועד כביצה ״ ולכאורה אינו מובן מה השיב להם‬
‫הקב״ה • וכי אם מקשים למה אתה נושא פנים לישראל* הם‬
‫מקשים שני כהוביס • נראים כסותרים • רמדכתיבלא ישא פנים‬
‫משמע לשוס אחד לא ישא פנים • ומרכתיב ישא מ שמע שיש אחד‬
‫שישא פניו אליו • ועל זה מה השיב להם הקב״ה • ונראה פשוט‬
‫ד עי קי התירוץ הוא דיש חילוק בין ישיאל ובין אומות העולם דהא‬
‫דכתיכ לא ישא פנים הוא לאו״הע ״ והא דכתיב ישא ה׳ הוא‬
‫לישראל * ‪1‬יהיה יכול לתרץ הא כישראל הא באו״הע ״ ולבל‬
‫תקשה מה נשתנו אלו מאלו* ועל זה א מי וכי לא אשא פני ם‬
‫לישראל וכו' • ורוק ‪:‬‬

‫כרכות‬
‫^ ר ו ל הנהנה מיגיעו יוקר מירא שמים ראלו כנהנה מיגי עו‬
‫כתיב אשריך וטוב לך * אשריך בעולם הזה ‪ .‬וטוב לך‬
‫לעולם הבא • ואלו כירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' י ואלו‬
‫וטוב לך לא קאמר ובאמת הוא קמה דהשתא מ שמע דגרית מלת‬
‫אשריו הוא בעולם הזה * ומלת וטוב הוא לעו״הב* וא״כ מאי‬
‫דכתיב גבי ירא שמיס אשרי איש ירא אק ה׳ הוא בעולם הזה •‬
‫וזה אי אפשר לאומרו דירא שמים לא יש לו שכר בעולם הבא •‬
‫ואפשר דהנה אמרו במסכת אכות כל תוירה שאין ע מ ה מלאכה‬
‫הופה‬
 ‫אנכי‬
‫הופה בטלה וגוררת עון• וא״ת מי שהוא כהנה מיגיעו שהוא עושה‬
‫מלאכה ע ם התורה • א״כ התורה שהוא לומד מתקיימת ע מו‬
‫ואינה בטלה עולמית • אכל מי שאינו נהנה מיגיעו ולומד התורה‬
‫ואינו עושה ע מ ה מלאכה ודאי הקורה בטילה* וידוע דמלת טוב‬
‫כנוי לתורה כדכתיב כי לקח טוב וזה שאמר דאלו הנהנה מיגיעו‬
‫כתיב אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הכא •‬
‫דהיינו הקורה מתקיימת ע מו ונוטל עליה שכר כעולם הבא ־ אכל‬
‫בירא שמים שהוא לומד התורה ואינו כהנה מיגיעו שאינו עושה‬
‫מלאכה לא כתיב וטוב לך שהיא הקורה שאינה מתקיימת ע מו‬
‫■‬ ‫ליטול עליה שכר כעולם הבא • ורוק ‪:‬‬

‫מסכת אבות‬
‫כ ל המקיים את הקורה מעוני סופו לקיימה מעושר • הקשה‬
‫הרב מהר״ם אלשיך זלה״ה דהא קא חזינן כמה גחלי הדור‬
‫שקיימו את הקורה מתחלה ועד קוף בתכלית העוני כמו רבי חנינא‬
‫בן דוהא והלל הזקן וכיוצא כמו שאמרו ‪ :‬אמר הקב״ה כל העולם‬
‫כולו ניזון בשביל חנינא כני* וחנינא כני די לו בקב של ח חכין‬
‫מערב שכת לערב שבק* ואפשר לומר כמו שאמרו באבות איזהו‬
‫עשיר השמח בחלקו • א״כ מי שנהתפק במה שהוא אפילו הוא‬
‫מו ע ט ועוסק בקורה ואינו מבטלה מכח שאינו מהפיק זה ה מו ע ט‬
‫אלא אדרבא לדבר ג ח ל יחשב ״ א״כ סופו לקיימה כל ימיו • ו מ ה‬
‫שאמר מעושר כל שהוא מסתפק ב מו ע ט על דרך איזהו עשיר‬
‫השמח בחלקו • שהקב״ה טחן בלבו ההספקה ולהיות שמח תמיד‬
‫במה שיש לו אפילו הוא מו ע ט וזה דקדוק לשון שאמר כל העולם‬
‫ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו • ר״ל שהוא שמח בזה‬
‫הקב ודי לו והוקר • ודוק ‪:‬‬

‫חכות‬
 ‫א‬ ‫שש אנכי‬
‫אכות‬
‫א י ז ה ו עשיר השמח כחלקו • ואפשר לומר דכוכת התנא דיש‬
‫כמה בני ארם שהם עשירים ואינם נחשכים עשירים‬
‫מכח החולי או ב״מ חשוכי בנים ואוכלי לפס העצבים * וזה כא‬
‫מכח עין הרע • וזה בעצמו מכח העשיר בעצמו שהוא קמיד עינו‬
‫רעה בשל אחרים * על כן בא מי ה כנגד מדה • שאחרים ג״כ‬
‫עינ ם רעה בשלו עד שיעשר בו רושם באיזה דבר • אבל מי שהוא‬
‫תמיד עינו טובה בשל אחרים ואינו ניתן עינו באחרים • וזה בא‬
‫מכח שהוא שמח בחלקו על כן אמר התנא איזהו עשיר ולא תאונה‬
‫אליי רעה שיתבטל העושר ההוא מחמתה* זה השמח בחלקו•‬
‫שאיני ניתן עיניו באחרים • וממילא אין אחרים נותנין עיניהם בו‬
‫ויתמיד העושר ואין נגרע דבר • ודוק ‪:‬‬

‫אבות‬
‫ה מ כ בי את התורה גופו מכובד על הבריית וכל המחלל‬
‫את התורה גופו מחולל על הבריות ע״כ* ויש לדקדק הר״ל‬
‫לומר כל המכבד התורה מאי את דקאמר • ועוד הו״ל לומר‬
‫הוא מכובד על הבייות • מאי גופו דקאמר • ותו איכא למירק‬
‫ד ה א כ בי אמר איזהו מכובד המכבד את הבריות וכ״ש התורה •‬
‫דהנה אמרו בג מ' דפע ם אחת מת אחד מן הריקים • ומת אדם‬
‫גדול בישראל ובעת שהיו מוליכין המטות נתחלפו מטותיהן • וזה‬
‫היי ק הלכו ע ם מטחו כל גיולי ישראל • וזה האדם הגדול הלכו‬
‫ע ם מ ט חו וכו׳ • ואמרו בגמ׳ זה הע״ה כל ימי חייו הלך בעבירות‬
‫כי אס פ ע ם עשה ה עוי ה לגדולי המלך בכל מיני מעדני ם* ולא‬
‫באו ל העוי* ו מ ה עשה זה הע״ה קרא לכל החכמים והעניים‬
‫ואכלו זו הקעורה • וזכה לכל הכבוד הזה • וזה האדם הגדול פ ע ם‬
‫אחת שמע ביזיון בתלמיד חכם ולא מיחה ע״ב בא לו זה הכזיון ״‬
‫וזהו שאמר כל המכבד את התורה דירוע דאת היא רומזת לת״ח‬
‫כמו‬
 ‫שש אגם‬
‫כמו שדרש רכי עקיבא את ה׳ אלהיך תירא לרכות ק״ח • על כן‬
‫אמר כל המכבד את שהוא ת״ח שהיא התורה * אפילו עשה כמה‬
‫עבירות גופו • אף שנסתלקה מ מנו נשמתו ולא כשאר כו כי אס‬
‫גופו מכובד על הבריות שיהיה לו כבוד גדול'כמותו • וכל המחלל‬
‫את התויה ששומע כזיון ח״ח ואינו מוחה בו* גופו אחר מיתה‬
‫תהי מחוללת על הבריות ״ ומתחללת פי׳ חילוף שתתחלף על‬
‫הבריות • ודוק ‪:‬‬

‫אבות‬
‫ך‪,‬ן י מ מ ע ט כעסק ועסוק כתורה • והוי שפל מ ח כפני כל‬
‫אדם* איכא למידק מאי קשור ושייכות בשני דברים ‪.‬‬
‫ותו מאי בפני כל אדם דקאמר דהו״ל לומר והוי שפל רוח ותו לא •‬
‫כמו דאמר לעיל מאד מאד הוי שפל רוח • ונראה שמזהיר התנא‬
‫לאדם ומלמד אותו המרות הטוכות כדי שיעסוק כתורה • ואמר‬
‫בהחלה הוי מ מ ע ט כעסק ועסוק בקורה • וכי תאמרו מה נאכל •‬
‫לזה אמר והוי שפל רוח בפני כל אדם ״ שתחשוב עצמך אתה שפל‬
‫ו עני הן באכילה הן במלבוש הן כדירה* ואין אתה לומד מבני‬
‫אדם • וזה כשתחשוב בעצמך שאתה שפל מבני אדם וא״כ אפשר‬
‫כשקראה בני ארם אוכלים מעדנים ולובשים שני ע ם עדנים •‬
‫תאמר כלבבך הם גדולים • ולהם נאה זה הדברים • אבל אני‬
‫שפל ועני • וזה דרכם של העניים פת במלח תאכל וממילא תסתפק‬
‫כ מו ע ט ותוכל למע ט בעסק ותעסוק בקורה • ורוק ‪:‬‬

‫מסכת עוקצין‬
‫א מ ר רבי יהושע בן לוי לא מצא הקב״ה כלי מחזיק כרכה‬
‫לישראל אלא השלום דכקיב ה׳ עוז לעמו יחן ה׳ יברך‬
‫את ע מו בשלום ״ והדקדוקים רבו כמו רבו • ראשון מאי כלי‬
‫מחזיק כרכה • דהו״ל לומר לא מצא הקב״ה דבר טוב לישראל‬
‫אלא‬
 ‫‪y‬‬ ‫שש אנכי‬
‫אלא השלום • ותו מאי שנא דוקא השלום ולא חורה וגמילות ‪onpp‬‬
‫וכיוצא * אפשר לומר דהנה כתב הש״ע דאם אשה שכיה כלים‬
‫כתוך הכית • מרין חייכת • אלא משוס שלום הכית פטורה כרי‬
‫שלא יהיה ק ט ט ה בינו לכינה והנה ידוע כשכרך יצחק את עשו‬
‫אמר והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך ״ דהיינו אס ישראל‬
‫עושין רצונו של מקום יתקיימו הברכות שברך יצחק אח יעקב •‬
‫אכל אם אין עושין רצונו של מקום לא יתקיימו הברכות ח״ו ביעקב‬
‫כי אם כעשו • וידוע דישראל ע ם הקב״ה רינס כדין אשה ע ם‬
‫כעלה ‪ .‬וא'׳כ אם ישראל יש ביניהם אחוה וריעות • א״כ כשישראל‬
‫חוטאין ב״מ שהם נחשבים כמו שברו כלים ״ דהחוטא הוא‬
‫מזיק ואס כן הס פטורים מכח שלום הכית • אכל כשישראל‬
‫ח״ו אינם עושין רצונו של מקום * אם כן הס חייכין וקורא‬
‫אני כהס אין עושין רצונו של מקום • ואם כן ח״ו לא יתקיימו‬
‫הכיכות ביעקב כ״א כעשו וזה שאמר לא מצא הקדוש ברוך הוא‬
‫כלי מחזיק ברכה ר״ל שיחזיק הברכה שכרך יצחק את י ע קכ‬
‫אלא השלום * ואם כן אפילו חם ושלום חוטאים אז הס פטורים‬
‫מכח שלום הכית • ונחשכין עושין רצונו של מקום ומתקיימין‬
‫הברכית • ודוק ‪:‬‬

‫אסתר‬
‫כנוה את כל היהודים הנמצאים כשושן וצומו עלי ואל‬ ‫לך‬
‫תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי‬
‫אצום כן וככן אכוא אל המלך וגו' כל המפרשים המה ראו כן‬
‫תמהו • דכיון דאמרה וצומו עלי למה לכתוכ ואל תאכלו ואל‬
‫תשתו ״ ונראה דהנה כתכו המפרשים ז״ל דאמרה להם אהתר‬
‫דישראל יצומו שלשת ימים שלמים מ ע ת לעת * שהם חשכון‬
‫שנים ושבעים שעות * אבל אקקר שצריכה לילך להקביל פני‬
‫המלך • צריכה לאכול ולקשט את עצמה קודם שתי שעות •‬
‫וזה היא שימזה גס אני ונערתי אצום כ״ן שהוא חשבון שבעים‬
‫שעות‬
 ‫אנכי‬
‫שעות ״ ובכ״ן שהם חשבון ע״כ שעית אכוא אל המלך עכ׳יר •‬
‫ואני כרגלס אעבורה • שכיוונה אהתר‪ .‬לצוות להם • שאחי שלשה‬
‫ימים שלמים • אל יאכלו ואל ישחו תכף משוס רזה העת שהוא‬
‫השלשה ימים שלמים * היא הולכת אל המלך אשר לא כית וצריך‬
‫זכות גדול • ע״כ עיכבה אותם מלאכול • ודוק ;‬

‫‪ hv‬ב״ע‬ ‫ת״ו‬
 ‫יג‬ ‫כעה״ו‬
‫ספר שמות‬
‫פרשת ׳טמות‬
‫ו ^ א מ ר ה' אל משה שלח ירך וגו' ויהיה למטה ככפו וגו' •‬
‫וכן בפחוק של אחריו הבא נא ידך בחיקך וכו'‬
‫ויאמר השב וכו' וכן כתחילת המכות אמר ולקחת מ מי מי‬
‫היאור וכו' ויש לדקדק למה כשלשה איתית שהתחיל כולם כאו‬
‫על ידו ולא כאבר אחר* ונראה דהנה יש פלוגתא דתנאי יש‬
‫מהם שאמר במצרים עשר מכות ועל הים חמשים מכות * ויש‬
‫מהם שאחר כמצרים חמשים מ ט ת ועל הים מאתים וחמשים‬
‫מ ט ת נמצא דטלי עלמא מודו מה שיש מ ט ת במצרים כנגדם‬
‫חמשה פ ע מי ם על‪.‬הי ם משום דכמצרים כתיב אצבע אלהים‬
‫היא אכל על הים כתיכ היד הגדולה וא״כ עשה לו האותות כיד‬
‫לרמוז שכל מכה שהביא הקכ״ה במצרים על הים יביא להם‬
‫על חד חמש וזה שרמז כיד ר״ל שעל יש י״ד שהוא רומז חמש‬
‫ודו״ק ‪:‬‬
‫ו י ה י ה לכחש וינה משה מפניו וגו' * ויש לדקדק דמה‬
‫צריך לומר וינה משה וכי פחידה דמשה אתא‬
‫לאשמועינן ואפשר דהנה כתב רש״י ז״ל דה מט ה שנהפך לנחש‬
‫משום דהוא תפח אומנותי של נחש שאמר והן לא יאמינו לי*‬
‫על כן כשכהפך לנחש כתיב וינה משה ר״ל נרתע לאחוריו ר״ל‬
‫שעת זה ירע במה שאמד והן לא יאמינו לי דהודיעה התורה‬
‫כי משרע״ה לא אמר אלו הדברים בכוונה ח״ו אכל כשראה‬
‫הנחש שהוא רמוז אל הנז׳ וינה משה כתיב כאשר האדם יעוד‬
‫משנתו וכו' ‪:‬‬
‫מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי‬ ‫רדעו‬
‫את בני ישראל מתוכם ־ ויש לדקדק דלמה ליה‬
‫למימר והוצאתי את בני ישראל דהא בהם עקוקים דהא כתיב‬
‫לעיל‬ ‫‪4‬‬ ‫ד‬
 ‫‪ w‬אנכי‬
‫לעיל מניה המוך ונראה והוצאתי את צכאותי את ע מי בני‬
‫ישראל בשפעים גדולים וא״ב די במה שיאמר וידעו מצרים כי‬
‫אני ה' בנטותי את ידי ולא יותר• ואפש״ל דהנה א מרורז״ל‬
‫דפרעה היה מהתפק על המכות שהביא הקב״ה עליו אם על‬
‫מה שכפר באלהותי ואמר מי ה׳ אשר אשמע כקולו או על‬
‫חיבת ישראל לפני המקום על כן כתחילת המכות הוריע‬
‫הקב״ה ופשט זה הקפק ואמר וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי‬
‫את ידי והוצאתי את בני ישראל מקוכם ר״ל שעיקר נטיית ידי‬
‫הוא דוקא בשביל והוצאתי את בני ישראל ודוק ‪:‬‬
‫‪ 1‬ז ה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם הזה‬
‫תעבדון את האלהים על ההר הזה ״ ובאמת זה הפקוק‬
‫קשה ההבנה רהוא נותן אות כדי שיאמינו ישראל והוא נותן‬
‫אית שיתהוה אחר ההוצאה* ונ״ל כהקדיס מה שכתבו הפוסקים‬
‫ז״ל דאם אחד נתן מתנה לאחד שאין לה קצבה מכח ריבוי‬
‫הממון יכול לחזור בו משום דזה הלוקח לא סמכה דעתיה על‬
‫מתנה מרובה כזה אבל אם הנותן יש לו הועלת מן הלוקח‬
‫ששוה כנגד המתנה אפילו היא מ מ כ ה אינו יכול לחזור בו‬
‫משום דהלוקח סמכה דעתיה כמתנה ומאמין בה על כן‬
‫מה שאמר חשה רבינו עליו השלום והן לא יאמינו לי כוונתי‬
‫שישראל לא יאמינו בזאת המתנה ולא סמכה דעתייהו משום‬
‫דהיא מתנה מרובה שיצאו משעבוד פרעה וכמו שאמרו‬
‫רז״ל שהמצריים עשו כישוף לבלתי שלחם ממצרים וא״כ זה‬
‫מתנה מרובה ועל כן אמר לו הקב״ה וזה לך האות כי אנכי‬
‫שלחתיך ואני חוזר כך בהוציאך את הע ם הזה תעבדון את‬
‫האלהיס על ההר הזה ואם כן יש לי תועלת יותר מהמתנה כמו‬
‫שאמרו רז״ל דתנאי הקנה הקב״ה במעשה בראשית אם ישראל‬
‫מקבלים את התורה מיטב ואם לאו אני מחזיר את העולם תהו‬
‫ובהו וא״כ לא יש קועלת גדול מזה ודוק ‪:‬‬

‫פ׳ וארא‬
 ‫שש‪,‬אנכי‬
‫פרשת וארא‬
‫אל אברהם אל יצחק ואל יעקב כאל שיי ושמי ה'‬ ‫וארא‬
‫לא מדעתי להם • ומקשים כל המפרשים דהא נראה‬
‫להם בשם הוי״ה ג״כ כמ״ש ליעקב אני ה׳ אלהי אברהם אביך‬
‫וכי' ונראה רכווכת הקכ״ה כמה שאמר ושמי ה׳ לא נודעהי ר״ל‬
‫שאע״פ שנהגליקי בשם שדי ואני שמי הוי״ה לא שאלו לי מ ה‬
‫שמי כמו ששאלו ואמרו לי מ ה שמו מה אומר להם וכשלא‬
‫שאלו אני לא הוצרכרלי להודיעם וזה שאמר לא מד ע תי‬
‫להם • ורוק ‪:‬‬
‫‪ 1‬י ר ב ר משה לפני ה' לאמר הן כני ישראל לא שמעו אלי‬
‫■ ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים • ולכאורה‬
‫בא בכפילה דהא כבר אמר ככד פה וכבר לשון אנכי ואמר אני‬
‫ערל שפתים ״ ונראה דמשה רכינו ע״ה מכח ע מ ה יתירה ראית‬
‫כיה כשאמר לו הקב״ה אתה תהיה לו לפה והוא יהיה לך לאלהים‬
‫אמד אהרן אחי הוא גדול מ מני ואני אהיה גדול מ מנו ע״כ‬
‫היה מסופק ואפילו שהוא הלך כשליחות הראשון חזר פ ע ם‬
‫אחרת לראות מה ישיב וכשאמר לו הקכ״ה ואהרן אחיך יהיה‬
‫נביאך נתאמת לו הדבר כמו שאמר יוסף לפרעה ועל השנות‬
‫החלום פ ע מי ם כי נכון הדבר נמצא דכשהדבר כשנה ב' פ ע מי ם‬
‫הוא אמת וכששמע זה הדבר פע ם שנית לא חזר לומר אני ערל‬
‫שפתים ״ ורוק ‪:‬‬

‫פרשת כא‬
‫ל אל משה בא אל פרעה כי אני הככיתי את לבו‬ ‫וי א מ ר‬
‫ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו •‬
‫ולכאויה דמלת כי בכל מקום היא נתינת ניעם לקורס וכאן‬
‫לא שייך נתינת ט ע ם למה שאמר ויאמר ה' אל משה ״ ואפש״ל‬
‫בהקדים עוד דקדוק א' למה בכל מקום שהקב״ה רוצה להביא‬
‫טוב‬
 ‫אגבי‬
‫טוכ על האדם הוא אומר ויאמר שהוא לשון רכה וכשהוא רוצה‬
‫להביא ב״מ כהפך אומר וידבר שהוא לשון קשה וככאן הוא‬
‫רוצה להביא מכות לפרעה הו״ל לומר וידבר אלהיס אל משה‬
‫וכמו שדקדקו זה הדקדוק המפרשים ז״ל • ואפשר זה שאמר כי‬
‫אני הכבדתי את לבו וכהן טע ם למה שאמר מקורם ויאמר ולא‬
‫אמר וידבר וכדי שלא תקשה דהא בכאן שמצה להביא המכות‬
‫אל פרעה הו״ל לומר וידבר לזה בא בטוב ט ע ם ודעת כיאכי‬
‫הכבדתי את לבו אמר דבר בלשון רכת כי לא מלבו המרידה‬
‫הזאת כי אני הוא שהכברתי את לבו א״כ אפילו שאני רוצת להביא‬
‫‪ .‬עליו המכוה אומר לו בלשון רכה • ודוק ‪:‬‬
‫ו ה פ ל י ת י ביום ההוא את אר[ גושן‪ .‬אשר ע מי עו מד‬
‫עליה לבלתי היות שם ערוב למען קדע כי‬
‫וכו' • ולכאורה אינו פלא כשיש בעיר אחת ע מ ב ובעיר אחרת‬
‫לא יש בה ומאי אומרו למען תדע ותו איכא למידק כאומרו‬
‫אשר ע מי עו מר דסגי שיאמר והפליתי ביום ההוא את א ק‬
‫גושן ־ ונראה דהפלא הוא ד כ א ק גושן בעצמה מקום שיש בה‬
‫ישראל אינו בא הערוב אבל במקום שיש בו גוים יש בו ערוב■‬
‫וז״ש והפליתי את ארץ גושן ר״ל באר׳ן גישןיש הפלאה אשר ע מי‬
‫עו מד עליה לבלתי היות שם ערוב וזה הוא הפלאה הגמל‬
‫דמקום הישראל אין שם ע מ ב ותקום הגוים יש בו וזה למען‬
‫תי ע • ודוק ‪:‬‬
‫ל י א מ ר פרעה יהי כן ה' ע מכ ם כאשר אשלח אתכם ואת‬
‫טפכם ראי כי רעה נגר פניכם וגו׳ ־ והדקדוקים‬
‫כמקרא הללו רבו כמו רבו דנראה מדברי פרעה דזה מקושר‬
‫ע ם זה דכשישלח את ישראל י ע ה תכוא לשונאיהם ועוד יהיה‬
‫כן ה׳ ע מכ ם דקאמר הלביד אותם בא ״ ותו בפסוק דלעיל‬
‫דקאמרמשה רגינו ע ה בנערינו ובזקננו נלך בבנינו וככנותיכו‬
‫כצאנינו ובבקרינו נלך ראמאי כפל נלך ב׳ פ ע מי ם או יאמר‬
‫נלך לבתרא ודי או יאמר ג׳ כ בבנינו ובבנותינו נלך ואפשי לומד‬
‫דהנה מחלוקת התנאים ר' יונתן ור' יאשיה ידועה דחד ס״ל‬
‫וי״ו‬
 ‫טר‬ ‫שיט אנ ם‬
‫ויי׳ו לחלק וחד ס׳ל וי״ו להוסיף והכה משה רכינו ע״ה ק״ל וי״ו‬
‫לחלק וא״ב אס יאמר בבנינו וכבנוקינו ובנערינו ובזקנינו א״כ‬
‫משמעות לשונו זה או זה על כן כתחכס לומר נלך בכל אחת‬
‫כדי שלא יהיו ב' בכות ויהיה משמעות לחלק וידוע בברית כין‬
‫הכתרים אמר הקב״ה ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה‬
‫ואחרי כן יצאו ברכוש גדול • וכדברי הקב״ה כתבו המפרשים‬
‫ז״ל ראס ס״ל מי״ו לחלק א״כ אינו עושה לישראל כי אס אחת‬
‫או דן אנכי שיביא עליהס מכות ולא יצאו ברכוש גדול או יצאו‬
‫ברכוש גדול ולא יעשה בהס דין והנה אם עושה כהס דין לא‬
‫יש ריוח לישראל ואס לא יעשה בהם דין כי אס יצאו משעבודם‬
‫לא יש להם רעה אכל כרכוש אס יצאו ברכוש יש להם סובה‬
‫ואס לא יצאו ברכוש יש להם רעה • ע״כ אמר פרעה למשה‬
‫מדברך שהוצרכת לומר כלך ככל בבא מכת רס״ל דוי״ו לחלק‬
‫כאמור א מי פרעה יהי כן ה׳ ע מכ ם ר״ל מי יחן והיה שה' ס״ל‬
‫כוותך דוי״ו לחלק וא״כ כאשר אשלח מכת המכות ראו כי רעה‬
‫‪ .‬נגד פניכם שלא תצאו ברכוש גיול • ודוק ‪:‬‬
‫כי רעה נגד פניכם וגו'* נ״ל כהקדיס מה שפירשו‬ ‫ראו‬
‫המפרשים ז״ל בפסוק הצילני מ טי ט ואל אטכעה‬
‫אנצלה משונאי ו מ מ ע מ קי מים דאמר רוד המלך ע״ה דכוונקו‬
‫הוא דהתפלל שיצילו משונאים־ שהם מראים חכה ותחתיה‬
‫ערמה דנראו כאהובים ואינו משתמר מהם ונופל כירס כמו‬
‫ה טי ט שאינו יודע מ ה שיש בתוכו מן הקוצים וכדומה אבל‬
‫משונאים שהוא בקי בהם שהם שונאים איתי אמר אנצלה‬
‫מעצמי שהם דומים למע מקי מיס על כן כתחילה אמר הצילני‬
‫אבל בסוף אמר אנצלה עכ״ר* והנה כמו שמצינו בבלעם‬
‫כל קללה שאמר היא בעצמה ברכה כמ״ש רז״ל גם פרעה הוא‬
‫כוונתו לקללה והיא בעצמה ברכה שרעה תהיה גלויה ומשתמרים‬
‫מ מנ ה כי רעה נגר פניכם • )ירוק ‪:‬‬

‫פ׳ בשלח‬
 ‫שש אנכי‬
‫פריטת בשלח‬
‫ו י מ ח משה את עצמית ייסף ע מו כי השבע השכיע א י‪5‬‬
‫כני ישראל ל אמי פקוד וגו' • ופירש׳יי ז״ל השבע‬ ‫*‬
‫השביע השביעם שישבעו לבניהם • ונראה דכוונתו ז״ל דלמה‬
‫משה רבינו ע״ה יג ע כל היגיעה הזאת ליקח עצמית יוסף ע מו‬
‫ריוסף לא למשה רבינו ע״ ה צוה שיקח לו עצמותיו ולזה פירש‬
‫דכוונת הכתיב שכפל השבע השביע שהשביע לשבטים שישביעו‬
‫לבניהם ולכאורה עדין הקושיא במקומה עי מי ת דהתינח כני‬
‫השבטים שבועה רמיא עלייהו מכת שביעת אכיתיהס אכל בני‬
‫בניהם עד משה רבינו ע״ה‪ -‬מנין נכנס בשבועה של אבית‬
‫אביחיהס לזה סייס הכתוב לאמור דלכאורה שפח יתר מלת‬
‫לאמר ולפי האמור אצטריך מלת לאמור להודיענו שישבעו‬
‫לבניהם ולבני בניהם לעילם לאמור לאחרים לזה יג ע משה‬
‫רבינו ע״ה לקיים השבועה • ודוק ‪:‬‬
‫בזוהר בהאי פרשתא דף מ״ו ע״א ר״ה ויקח משה‬ ‫איתא‬
‫וכו' זכאה חילקיה דמשה דישראל הוו עסקי למשאל‬
‫ממונא ממצראי ומשה היה עסיק באומאה דייסף וראיתי‬
‫כגיליון שם מהרב הגדול חיד״א זצ״ל יז״ל הכי איתמר במדרשא‬
‫וכש״ס וקשה עמ״ש הרש״ך דכל שבט לוי לא נטלו בביזה א״כ‬
‫מאי אהדריה למשה רבינו ע״ה ויש לישב עכ״ד ונראה לישב‬
‫דכוונת הזוהר הוא יכול למשאל ייתר מחבירו וכמשה רבינו‬
‫ע״ה כתיב והאיש משה גדול בעיני פרעה ובעיני עבדיו וא״כ‬
‫היה יכיל לשאול יותר ויש לו כח יוקר ואפילו הכי שביק מ מונ א‬
‫ועסיק במצוה וזה לשון הזי״הק שדקדק ואמר רכל ישראל הוו‬
‫עסקי למשאל* ודוק ‪:‬‬
‫א ״ ג דמה שאמרו דשכט ליי לא נטלו חלק בביזה הוא על‬
‫ביזת הים כמו שכתבו המפרשים ז״ל כמו שאמר הקב״ה‬
‫דכר נא באזני הע ם אין נא אלא לשון בקשה ובו' כרי שלא‬
‫יאמר אותו צדיק וכו'ופירשו ז״ל דהבטחת הקכ״ה שאמר ואחרי‬
‫כן‬
 ‫טז‬ ‫שש אנ ם‬
‫כן יצאו ברכוש גדול הוא על כיזת הים ומי שנחקייס כהם‬
‫ועפרום וענו אוקם יקקיים ואחרי כן וכו' ושבט לוי כיון שלא‬
‫נשתעבד לא נטלו חלק בביזת הים ועל כיזת הים נאמר לא‬
‫נטלו שבט לוי בביזה אבל במצרים אינה ביזה כי אם שאלה‬
‫וכזה אפילו שבט לוי יכיל למשאל ובזה אהדריה למשה רבינו‬
‫עליו השלום דשבת למשאל מ מונא והוה ע היק באומאה‬
‫דיוהף • ודוק ‪:‬‬

‫פרשת יתרו‬
‫ו י א מ ר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני‬
‫בניה ע מ ה • ופירש״י ז״ל ויאמר על ידי שליח‬
‫ולכאורה יפלא מנין לו לרש״י ז״ל דשלח לו ע״י שליח ולא פה אל‬
‫פה ידבר בו וראיתי להרמב״ן על התורה שהכריח ששלח לו ע״י‬
‫כתב ראם אמר לו פה אל פה אינו אומר אני חותנך יתרו‬
‫בא דהו״ל לומר 'אני באתי אליך דהיה מכיר אותו ודאי אלא‬
‫ודאי על ירי כתכ או שליח ואחרי המחילה הראויה דאפשר אינו‬
‫הכרח דהנה פירש״י ז״ל ואשתך ושני בניה ע מ ה דאמר לו צא‬
‫בגיני ואם לאו צא כגין אשתך ואם לאו צא בגין בניך • וא״כ‬
‫אפילו פה אל פה דבר ואמר לו צא בגין אני וג״כ חותנך שאתה‬
‫חייב בכבודו וג״כ יתרו שיש לו שם גדול וא״כ צריך לאומרו‬
‫הדכי אפילו פנים ’ בפני ם דבר ע״ כ נראה דכוונת רש״י ז״ל‬
‫מדכתיכ לעיל המוך ונראה ויאמר אל משה וכו׳ ובכאן הו״ל‬
‫למימר ויאמר לו ומדקאמר ויאמר אל משה שמע מינה דע״י‬
‫שליח • ודוק ‪:‬‬
‫ל ס פ ר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים‬
‫וכו' ולכאורה דמלת לחותנו שפת יתר דהנה עהיק‬
‫ע מו * ונראה דהנה יש לדקדק דהנה אמרו בג מ' היינו דאמרי‬
‫אינשי דגיורא אפילו ע ד עשרה דרי לא תבזי ארמאה כאפיה ״‬
‫וא״כ משה רבינו ע״ה איך היפר לו ליתרו מה עשה ה׳ לפרעה‬
‫‪ .‬ולמצרים‬
 ‫שש אגם‬
‫ולמצרים לזה בא כמקרז ואמר לחותנו מו ד עו ומכירו שאדרבה‬
‫הוא שמח במפלת מצרים שדבק ביראת שמיס יוד‪,‬ר ויותר •‬
‫ודוק ‪:‬‬ ‫•‬
‫ו ד ר ך אגב הנה נחלקו רב ושמואל במלת ויחד יקרו דרב‬
‫אמר שהעביר חדב קדה על בשרו ושמואל אמר‬ ‫״‬
‫שנעשה כשרו חידודין חידודין אמר רב היינו דאמרי אינשי‬
‫גיורא ער עשרה דרי לא תבזיארמאה כאפיה וכל המפרשים‬
‫ז״ל המה ראו כן קמהו דרב מביא שייעתא לשמואל ונראה‬
‫דלכאורה דלמ״ד דנעשה כשרו חידודין דזה דוקא כשישמע‬
‫ביזיון כארמאה אבל כאן כתיב ויחד יקרו על הטובה • ועל‬
‫הטובה אינו נעשה בשרו חידודין ונראה זה שאמר רב לסתור‬
‫דברי שמואל שאמר נעשה בשרו חידודין ואמר היינו דאמרי‬
‫אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה ר״ל זה‬
‫דוקא בביזיון אבל כאן קאי ויחד ע״ב הטובה • ורוק ‪:‬‬
‫האחד אליעזר כי אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב‬
‫פרעה • ולכאורה דאליעזר גדול בשנים ועדיין לא‬
‫יקרא לו שם פלא ‪ .‬ונראה דגרשוס כבר אתר ה ט ע ם כי גר‬
‫הייתי כארץ נכריה אבל אליעזר עדיין לא כיאה ה ט ע ם אבל‬
‫עכשיו בא יתרו ואמר שם האחד אליעזר ר״ל הטע ם שנקרא‬
‫כך עתה נראה ט ע מו ל אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב‬
‫פרעה * ודוק ‪:‬‬
‫את הדבר הזה תעשה וצוך אלהיס ויכלת ע מוד וגו' •‬ ‫אם‬
‫ופירש״י ז״ל וצוך אלהיס צא המלך בגבורה • ולכאורה‬
‫לא מצינו שנמלך בגבורה • ונראה דנמלך במה ומשה עלה אל‬
‫האלהים דלכאורה עייל בלא בר ולא מצינו לאיזה צורך עלה‬
‫ולפי האמור עלה להמלך כמה שאמר לו חיתנו וז״ש ומשה עלה‬
‫אל האלהים שאמר יתרו וציך אלהיס וכשירד אמר וישם את‬
‫הדברים האלה אשר צוהו ה' דכשיאמר את הדברים •האלה‬
‫די אלא דכוונקו במה שאמר אשד צוהו ל הוא על המלכה‬
‫שנעשית צווי ״ ודוק ;‬
‫וירא‬
 ‫‪V‬‬ ‫שש אנכי‬
‫ו י ר א חותן משה את כל אשר הוא עושה לעס ויאמר מ ה‬
‫הדבר אשי אתה עושה לעס מדוע אתה יושב לבדך‬
‫וכל הע ס נצב עליך מן בקר עד ערב ויאמר משה לחותכו וגו' •‬
‫לדרוש אלהים כי יהיה להס דבר בא אלי וגו׳ • ויאמר חותן‬
‫משה לא טוב הדבר אשר אתה עושה ככול תבול וגו׳ • לא‬
‫תוכל עשוהו לבדך וגו׳ הדקדוקים באלו מקראי קדש נצכו כמו‬
‫כד ראשון מה הכפל וירא את כל אשר הוא עושה לעס ויאמר‬
‫מה הדבר אשר אתה עושה לעס ועוד מהו אשר אתה עושה‬
‫לעם ומהו מדוע אתה יושב לבדך ת הו בעצמו מה שאמר מ ה‬
‫הדבר אשר אתה עושה לעם ועוד כשהשיב משה רביכו ע״ה חזר‬
‫ואמר יתרו לא טוב הדבר אשר אתה עושה ואלו לעס לא קאמר‬
‫ועוד אחר שהשיב לו משה רביכו ע״ה מה הוקשה לו עור •‬
‫ואפשר לפרש ויבא הכל על ככון דהכה משה רביכו ע״ ה עושה‬
‫ג׳ דברים שעל זה כא יתיו להחזיר אותי מהם * אחת הוא‬
‫שטורח עליו וכבד הדבר מ מנו כי לא יוכל שאתו • והשנית‬
‫הוא מה שהוא בישיבה וכל העם בעמידה וזה מזלזל בכבודן‬
‫של ישראל כמו שפירש״י ז״ל וא״כ אמר לו יתרו כשראה את‬
‫משה רבינו ע״ה אשר הוא עושה לעס דהיינו אחת ראה אשר‬
‫הוא שהדבר כבד עליו והשני שהוא מזלזל בכבודן על זה חזר‬
‫וכפל היכר ואמר מה הדבר אשר אתה ר״ל מצד אתה שהדבר‬
‫ככד עליך והשני עושה לעס שאתה מזלזל בכבודן* ויהי כמשיב‬
‫משה רבינו ע״ה על ראשון ראשון ועל א ס מן אחרון על מה‬
‫שאמרת שהדבר ככר מ מני ‪!5‬א הגי כלאו הכי כי יבא אלי הע ם‬
‫לדרוש אלהים ומאחר שאני יודע להשיב א״כ לא אפשר על ידי‬
‫אחר ועל מה שאמרת שאני מזלזל בכבודן של ישראל זהו מן‬
‫הדין ושפטתי בין איש ובין רעהו שהם בעלי דינין ובעלי דינין‬
‫בעמידה * ע״כ הוקשה לו דבשלמא על מה שמזלזל בכבודן זה‬
‫מן הדין האמת אתך הקושיא הראשונה במקומה עו מד ת ע״כ‬
‫אמר לא טוב הדבר אשר אתה עושה אכל הקושיא של העם‬
‫כבר נתרצה ועל זה לא אמר לעם ועל הקושיא הראשונה אמר‬
‫עתה‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬
 ‫שש אגבי‬
‫עתה שמע כקולי איעצך היה אתה לעם מול האלהים והזהרתה‬
‫אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ולכו‬
‫בה וזה קאי להשרים שיודיע להם כל דכר וכשיכואו הע ם‬
‫לדרוש אלהים השרים יודיעום והקל מעליך והשני דברים שיקרו‬
‫הזהיר את משה עליהם אחת שהוא מורח הרכה אמר לו בפירוש‬
‫כמ״ש לא תוכל עשהו לכדך ואמר על זה ועתה שמע בקולי‬
‫איעצך ואתה תחזה ושמת שרי וגו' אכל על הקושיא שהוא‬
‫מזלזל בכבוק לא אמר לו בפירוש כ״א ברמז על זה אמר‬
‫הכתוב וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר דלכאורה‬
‫בא הכפילה דכיון דאמר וישמע משה לקול חותכו מהו ויעש‬
‫כל אשר אמר אבל עפ״י האמור אתי שפיר ראמר הכתוב‬
‫וישמע משה לקול חותנו וכרי שלא תאמר שישמע דבריו בשחי‬
‫השאלות על ה טי ח א ועל הע מידה של ישראל וההיר המירחא‬
‫בשימת השרים וג״ב הושיב את ישראל כמשפט בשעת הדין‬
‫לזה היים הכתוב ויעש כל אשר אמר ר״ל מה שאמר בפירוש‬
‫אבל על ־מה שאמר ברמז זה לא תקן אלא הניח הדבר כמו‬
‫שהיה * ודוק ‪:‬‬

‫פרשת משפטים‬
‫מ ל א ת ך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי* נ״ל דכא‬
‫לרמוז דיזהר האדם לינשא שעה אחת קודם כדי‬ ‫י‬
‫שלא ילכו הטיפות לבטלה ח״ו אלא צריך הטיפה הראשונה‬
‫תהיה בקדושה וכטהרה זהו שאמר מלאתך שהוא לשון פי מ ת‬
‫ודמעך שהוא הזרע לא תאחר ר״ל לא ת אחי לינשא עד שילכו‬
‫הטיפות הראשונות לבטלה ונתן ה ט ע ם כדי שבכור בניך תתן‬
‫לי ולא להט״א וזה רמוז ראשי חיבות ״מלאהך ״ודמעך‬
‫״לא ״תאחר קמו״ל שהוא המילה וא״כ בכור בניך תחן לי •‬
‫ודו״ק ‪:‬‬

‫פ' תרומה‬
 ‫חי‬ ‫שש אנכי‬
‫פרשת תרומה‬
‫ו י ק ח ו לי קרומה מאת כל איש אשר ידכנו לבי תקחו את‬
‫קרומקי • ולכאורה י״ל אקר שאמר ויקקו לי קרומה‬ ‫*‬
‫מהו הכפל קקחו אק קרומקי • ונראה דהכה רש״י ז״ל פירש לי‬
‫לשמי וידוע דכקכו המקובלים רל דכשהאדם גוקן צדקה מכוין‬
‫לשם הוי״ה כ״ה דהיינו הפרוטה שכוהן היא היו״ד והקמש‬
‫אצכעוק של הנוקן היא הה״א ראשונה והזרוע של הנותן הוי״ר‬
‫והחמש אצכעוק של המקבל הה״א אקרונה וזה דוקא כשנוקן‬
‫האדם כלתי קביעת ה עני אבל אם קודם העני לפשוט ירו‬
‫תחילה • א״כ יהפך שם הוי״ה למפרע דהיינו היה״א אחרונה‬
‫שהיא כנגר חמש אצבעות של העני נעשית תחילה וא״כ שם‬
‫הוי״ה תהיה למפרע ופירשו כזה כו״ה אני ^ ד ק אחזה פניך‬
‫דהיינו בדרך פנים שהוא ביושר ולא למפרע ופירשו ג״כ כו״ה‬
‫כי צדיק ה' צדקות אהב ישי יחזו פנימו • דר״ל דהצרקה שאוהב‬
‫הקכ״ה דעליה נאמד מלוה ה' חונן דל הוא כשישד יחזו פנימי‬
‫דהיינו כיושר ולא בהתעוררות העני שאז תהיה למפרע ובזה‬
‫נכוא לביאור הכתוב ויקחו לי קרומה דהיינו הצדקה שהיא‬
‫נכנית לו כביכול כדכתיב מלוה ה' חונן דל וזה שפירש״י לי‬
‫לשמי דהיינו שתהא מכוונת לשם הוי״ה ביושר ומפרש הכתוב‬
‫כיצד ואמר מאת כל איש אשר ירבנו לבו שהוא בלתי התעוררות‬
‫העני כרי שתהיה הויי׳ה כסדרה ואמר אחר שיחן הארם ואחר‬
‫כך תקחי את קרומתי כדי שתהיה יד המקבל באחרונה ־‬
‫ודוק ‪:‬‬

‫פרשת תצוה‬
‫‪ 1‬א ת ה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך‬
‫בכי ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר‬
‫ואיתמר בני אהרן • ויש לדקדק רכיון דאמר את אהרן אחיך‬
‫ואת‬
 ‫שש אגם‬
‫ואת כניו מאי האי דפריט ואמר אהרן נדב רנ״ל דההה אמרו‬
‫דמשה רבינו ע״ה הוא המשכיר לכל הע ם הנביאים דהוא מקור‬
‫השפעת הנבואה ע״כ א מי יאתה הקרב אליך את אהרן אחיך‬
‫שישפיע לו מ מנו ואח״כ ואת בניו אתו שהם יהיו כשפעיס‬
‫מאביהם כדי שיהיו במעלה אהרן נרב ואכיהוא וגו' שזה‬
‫למעלה מזה • ודוק‬
‫בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת וגו'* ויש‬
‫לדקדק דמתחילה אמר ועשית בגדי קדש דמ שמע‬
‫הוא כעצמו ואח״ב ואתה תדבר ותו יש לדקדק מהו לכבוד‬
‫ולתפארת ונראה דהקב״ה אמר למשה שישתדל הוא בעצמו‬
‫לצוות על בגדי אהרן וזה הכבוד והתפארת וזהו מה שאמר‬
‫ועשית כגדי קרש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת וזה כשאתה‬
‫תדבר אל כל חכמי לב ועשו • ודוק ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ל ק ח ת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני‬
‫ישראל • ויש לדקדק דלמה לא עשה לאפוד כי‬
‫אם אכני שוהם • ונראה לפיש דזה אבני שוהם הם הפסולת‬
‫שנשארו מהלוחות כמו שדרשו רז״ל פסל לך הפסולת שלך ולכך‬
‫נקראים אכני שהם שהם אותיות משה שנקרא על שמו וג״כ‬
‫משכירת הלוחית ונקראים ג״כ על שם משה שהוא ששבר הלוחית‬
‫כדי שיתכפרו על עון העגל ואמר לו הקב״ה אשר שכרת ואמרו‬
‫ז״ל ישר כחך ששברת כמו שאמרו המפר' ז״ל וא״כ אחר שהאפוד‬
‫הוא בא לכפר על עון העגל עשה אותו שהם שהם ג״כ עיקרם‬
‫על עבודה זרה לכפר • ודוק ‪:‬‬

‫פרשת כי תשא‬
‫את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש‬ ‫תשא‬ ‫כי‬
‫כופר נפשו לה' • ודקדק הרב כלי יקר ז״ל‬
‫דכפרשת תרומה כר‪,‬יב ויקחו לי קקחו את קרומקי וכאן כתיב‬
‫ונתנו זה יקנו וכקב הוא ז״ל רבפרשת במדבר כתיב ואתכם‬
‫יהיו‬
 ‫יט‬ ‫אנכי‬
‫יהיי איש ראש לבית אבותיו וגו' דהכוונה דצוה הקב״ה למשה‬
‫שיקח ע מו ראשי ישראל שהם השבטים כרי שלא יחשדו אותו‬
‫אבל כשרואים השבטים ראש כל שבט גם הם יתנו מעצמם‬
‫ואינם חושדים עכ״ל • וזה מרומז בכתוב כי תשא את ראש‬
‫בכי ישראל שהם הראשי תיבות של בני ישראל שהם חשבון י״ב‬
‫שהם ראש כל שבט ואח״כ ונתנו איש כופר נפשו שהם נותנים‬
‫מעצמם * ודוק ‪:‬‬
‫יתנו כל העובר על הפקודים וגו' * ולכאורה דתיכת זה‬
‫איכה מובכת דתיבת זה ככל מקום הוא מורה על איזה‬
‫דבר אבל כאן לא שייך הוראת שום דבר • ונראה דהנה אמרו‬
‫כג מ׳ איש איש לרכות גוים שנודרין כישראל משום דרכי שלום‬
‫וזה דוקא בדבר שהוא בא כנדבה או נדר אבל בדבר שהוא בא‬
‫לכפרה אין מקבלין מה ם וז״ש הכתוב ז״ה שהוא מהפר י״ב‬
‫יתנו לאפוקי גויס שאין מקבלים מהם ומסיים הפסוק ה ט ע ם‬
‫רלכפר על נפשותיכם וכדבר שהוא כפרה אין מ ק בלין מ ה ם‬
‫ודוק ‪:‬‬

‫פרשת ויקהל‬
‫משה את כל עדת בני ישראל וגו' • זה הדבר אשר‬ ‫ויקהל‬
‫צוה ה'* וגו' ״ ששת ימים תעשה מלאכה וגו •‬
‫וביום השביעי וגו' • ולכאורה יש לדקדק דלא מכה מצוה כ״א‬
‫השכת והפשוט דהכה אמרו ז״ל כל המקיים את השכת כאלו‬
‫קייס כל התורה כולה ואמרו שקול השבת כנגד כל התורה ע״כ‬
‫כלל כל התורה במצוה אחת שהיא שקולה כנגד כל התורה *‬
‫נראה לי ואוסיף עוד דקדוק אחר מה שדקדקו‬ ‫אכל‬
‫המפרשים ז״ל מה שאמר ששת ימים העשה מלאכה‬
‫וכי לא סגי כלאו הכי שלא לעשות מלאכה ‪:‬‬
‫ו נ ל א ה לי דהנה אמרו רז״ל על פסוק כי אקח מועד אני‬
‫מישרים אשפוט • דכשישראל עוסקים בתורה‬
‫בשבתות‬
 ‫שש אנכי‬
‫כשבקות ובמועדים אפילו עוסקים במלאכה כשאר ימי‬
‫השכוע נחשב להם כאלו עסקו בתורה כל הימים וזה שאמר‬
‫משה רבינו ע״ה זה הדבר אשד צוה ה' דהיינו התורה אפילו‬
‫ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש דהיינו‬
‫שיעסקו בתודה די כרי להקל עליהם • ורוק ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ל א תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת* ולכאורה‬
‫יש לדקדק מנין למשה להזהיר לישראל על זה דהקב״ה‬
‫אמר בפ׳ הקודמת ששת ימים וגו׳* כי אות היא ביני ובין בני‬
‫ישראל ו אע״ג דכתב רש״י ז״ל יש מרבותינו אמרו הבערה ללאו‬
‫יצאת ויש אומרים לחלק יצאת מ״מ הקושיא כמקומה עו מי ת‬
‫מנין לו לאסור הבערה אפילו לצורך אוכל‪.‬נפש ונראה פשוט‬
‫משום דגבי מן כתיב ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת‬
‫לא יהיה בו וכתיב את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו‬
‫אם כן הרי אסרה תורה כשכת הבערה אפי' לצורך אוכל נפש‬
‫ע״ב הזהיר אותם על זה ומה שיצא בזה דוקא למר לחלק ולמר‬
‫ללאו כדכתב רש״י ז״ל • ודוק ‪:‬‬

‫פרשת פקודי‬
‫וגו' • כאשר צוה ה' את משה • הנה בכל דבר כתיב‬ ‫ויעש‬
‫כאשר צוה ה' את משה ולכאורה היה די לומר אחר‬
‫עשיית כל הרבדים ויעשו השלחן והכלים והבגדים כאשד‬
‫צוה ה' את משה • ולמה פי ט ככל דבר ונראה לומר עפ״י‬
‫מ״ש המפרשים ז״ל בכוונת רבי חנינא שאמר רצה הקב״ה‬
‫לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות דהכוונה‬
‫דאפילו יש כמה דברים שאינם צריכים צווי כמו מצות אב ואם‬
‫וכן השקצים והרמשים שהשכל נותן לקיימם אפילו בלא ציווי •‬
‫ואעפ״כ הקב״ה צוה אותם כיי להיכות שכרן על כל מצוה‬
‫ומצוה כמשרז״ל גדול המצווה ועושה והכא נמי אפילו דיכול‬
‫הקב״ה לצוות ע״כ הדבריס כמצוה אתת כדי להרכות השכר צוה‬
‫על‬ ‫‪.‬‬
 ‫כ‬ ‫שש אנכי‬
‫על כל א חי ואחד בפני עצמה ע״כ בא הכתוב להודיענו זה‬
‫‪ .‬שהקב״ה צוה למשה על כל דבר ודבר כדי להרכות שכרן •‬
‫י״ל דהנה רש״י ז״ל כאשר צוה אותו משה לא נאמר‬ ‫ועוד‬
‫אלא כאשר ציה ה' אח משה לומר שעשה דברים‬
‫מה שלא אמר לו רבו וכו' יעו״ש • וא״כ אפילו שבכל דבר‬
‫שאמר לו משה קצר במקום אחד אע״פי כן עשה בצלאל‬
‫כמו שאמר לו הקב״ה בכל דבר ודבר אף על פי שלא אמר‬
‫לו משה כן ‪:‬‬

‫סליה ספר שמות‬

‫נביאים‬ ‫^‬
‫ו י א מ ר צר לי עליך אחי יהונתן נ ע מ ת לי מאד נפלאה‬
‫אהבתך לי מאהבת נשים • וכבר כל המפרשים‬
‫ז״ל המה ראו כן תמהו אהכת נשים מאן דכר שמייהו ותו מהו‬
‫אהכתך לי הול״ל נפלאה אהבתך מאהכת נשים • ונראה‬
‫ררהע״ה מקונן יונתן שאפילו שאול אפיו היה שונא לדוד אפי״ה‬
‫היה יונתן אוהב לרוד הפך רצון אכיו וזה אינו משורת דרך‬
‫ארן וג״כ אינו עושה כבוד אביו על זה אמר דהע״ה שזה‬
‫שעשה יונתן לא ח״ו עשה שלא כהוגן ואמר נפלאה אהבתך‬
‫לי רוצה לומר דאהבת יונתן לדוד כמו אהכת איש לאשתו‬
‫כ מ ה דכתיב ועזב את אביו ואת אמו ודבק באשתו * וזה‬
‫מכח הרכיקות ואהבה שבין איש לאשתו • וג״כ בין אדם‬
‫לחבירו כשהם בדביקות ואחוה וריעות יוכל אדם לעשות‬
‫הפך רצון אביו וזה אנו למידין מאהבת נשים דהיינו אהכת‬
‫איש ואשתי וזה אומרו מאהכת נשים • ורוק‪:‬‬

‫תהלים‬
 ‫שש אנכי‬
‫תהלים קי״ט‬
‫ט ו ב לי תורת פיך מאלפי זהב וכהף* ונראה דידוע דהממון'‬
‫‪.‬הכל רורפים אחריו ואוהבים אותו ער שאמרו רז״ל‬
‫בכל נפשך ובכל מאורך יש אדם שחביב עליו ממונו יותר מגופו‬
‫לכך נאמר ובכל מארך • וא״ב התורה שנאמר בה הנחמדים‬
‫מזהב ומפז • א״כ ודאי יותר תאהב מן הממון וזה אומרו טוב‬
‫לי תורת פיך שאני אוהב את התורה וזה אני לומד מן הממון‬
‫שהממון שהוא גרוע מן התורה הכל אוהבים איתו וכ״ש התורה‬
‫וזה אומרו מאלפי ר״ל הילפותא היא מזהב וכסף * ורוק‪:‬‬
‫ד ב ס ה לעפר נפשי חייני כדברך • ונראה דהנה אמרו‬
‫רז״ל רטעם מן ה ט ע מי ם שהמיתה מוכרחת הוא‬ ‫י‬
‫מכח העפר שנברא מ מנו ארם הראשון וא״כ הוא גזול בידו‬
‫וצריך האדם לחזור לעפר וא״ב מי שהוא ענו וחושב עצמו‬
‫בחיים חייתו עפר א״ב חן הראוי שישאר חי ולא ימות וזה שאמר‬
‫ךכקה לעפר נפשי שאני חושב עצמי עפר א״כ חייני כדכרך‬
‫שאמרת קומץ עפר שיש בידו ובו' ״ ודוק ‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫כ״ע‬ ‫ת״ו‬
 ‫כא‬ ‫כעה״ו‬
‫ספר ויקרא‬ ‫‪.‬‬
‫פריטת ויקרא‬
‫ו א ת אשי חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יו ‪ p‬ף עליו‬
‫ונתן אותו לכהן וגו׳ ונראה לפרש רידוע ימי שנותינו‬
‫כהס שכעים וצריך הארס למלאת ימיו ושנותיו כיראת שמיס‬
‫כקדושה וכטהרה ולא ירח מ מנו • וידוע דאינו נכנה יצר הטוב‬
‫באדם אלא כארכע עשרה שנה שהם חמישית שנותיו • אכל‬
‫קודם זה הזמן לפתח חטאת רו ק וכל שלא כא בקדושה שריא‬
‫עליה רוח מהאבא כמ׳׳ש הזו״הק וא״כ חהרים משנותיו להיות‬
‫כולם קדושים ארכע עשרה שנה שהם חמישית שנותיו • וידוע‬
‫דכתבו הפיהקים רל דאם ארם חטא באיזה ימים יכול הוא‬
‫לתקנם על ירי הצדקה כמו השיעור שכתבו כמה יחן ככל יום‬
‫כמה דכתיב וחטאיך בצדקה פרוק א״כ יוכל להשלים הימים‬
‫שעברו תחת היצר הרע בצדקה וזהו רמז הכתוב ואשר חטא‬
‫מן הקדש שהוא לשון חיהרון שהם השנים הראשונים שחהרו‬
‫מן הקדש ישלם ר״ל ישלים והיו כאלו לא חהיו וחמישיתו יוהף‬
‫עליי ליל יתיהפו על השנים הטובות שהם בקדושה הי״ר השנים‬
‫הנקראים חמישית והיים כמה יתקנו ואמר ונתן לכהן ר״ל‬
‫יתן הצדקה ובזה יוכל להיות כל שנותיו בקדושה ובטהרה •‬
‫ורו״ק ‪:‬‬
‫א ^ ר נשיא יחטא וגו' במלת אשר האמורה כאן ובכולם‬
‫כתיב ואם שהוא לשון הפק כמו ואם כל עדת ישראל‬
‫ישגו וכמו ונפש כי תחטא ובנשיא כתיב אשר שהוא לשון ודאי‬
‫כבר רש״י ז״ל נשמר מזה וכתב אשרי הדור שהנשיא שלו נותן‬
‫לב להביא כפרה על שגגתו קל וחומר שמתחרט על זדונותיו‬
‫עכ״ל • ונראה לי לומר כל שר וגדול אם הביכיו היושבים‬
‫ראשונה לפניו מהיועציס וכדומה הס צדיקים‪.‬כודאי גם הנשיא‬
‫בהכרח‬ ‫‪6‬‬ ‫ן‬
 ‫שש אנכי‬
‫בהכרח להיות צדיק אבל אס להפך גם הנשיא יחטא ולא יעשה‬
‫טוב על כן בא הכתוב והודיע לנו זה וסמך הכתוב דלעיל‬
‫מיניה ואמר חטאת הקהל הוא וסמיך ליה אשר כשיא יחטא •‬
‫דכוונתו לומר אם הקהל שהם נקהלים ע מו ויושבים לפניו‬
‫חטאים בוראי גם הנשיא יחטא כי על כן אמר אשי שהוא לשון‬
‫ודאי ולא אמר אם הנשיא שהוא לשון ספק כמו שאמר אס‬
‫הכהן המשיח וגו' • ודו״ק ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫א ב ל יש לדקדק למה בכולם כתיב השגגה כתחילה כמו‬
‫ונפש כי תחטא בשגגה וכמו ואס כל עדת ישראל‬
‫ישראל ישגו ״ אבל בנשיא כתיב אשר נשיא יחטא ועשה אחת‬
‫מכל מצות וכו' בשגגה • שכתב השגגה באחרונה • ונראה דהנה‬
‫אמרו רז״ל שגגת תלמוד עולה זדון • וא״כ בנשיא שהוא ודאי‬
‫חכם על כן השגגה באחרונה שכל מה שעושה הוא חשוב זדון‬
‫ומה שאמר בשגגה הוא ר״ל חשוב זיון ואפילו הוא ודאי שגגה‬
‫שחזקה על חבר שלא יעשה דבר שאינו מתוקן אבל בשאר הע ם‬
‫כתיב ונפש כי קחטא בשגגה שכתובה בתחילה שאפילו עשה‬
‫מ ה שעשה היא חשוב שגגה • יאל תשיבני מדכתיב לעיל ואס‬
‫כל עדת ישראל ישגו ־ ואמרו רז״ל שהם הסנרןדרין ואף על פי‬
‫כן כתיב שגגה בתחילה כבר כתב מהר״ח בן ע טר זצוק״ל‬
‫כספר אור החיים על התורה שרמוזה לגיולי ישראל כשסם אין‬
‫מדריכים את העם בדרך ישרה על כן הס נכשלים כחטא שוגג‬
‫ואס כן צריך לכתוב שגגה כתחילה להורות לנו זה ורו״ק ‪:‬‬

‫פרשת צו‬
‫ע ן את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה‬
‫על מוקדה על המזבח כל הלילה ע ד הבקר ואש המזבח‬ ‫•‬
‫תוקד בו וגו'* ולכאורה יש לדקדק כיון דאמר על מוקדה על‬
‫המזבח כל הלילה מהו אומרו כל הלילה ע ד הבקר ״ ונראה‬
‫דהנה‬
 ‫כב‬ ‫‪ t^T‬אנכי‬
‫דהנה אמרו רז״ל כל הקורא פרשת עולה כאלו הקריב עולה‬
‫וכל הקורא פישת חטאת כאילו הקריב חטאת כדכתיב זאת‬
‫התורה לעולה וכתבו ז״ל רידוע ככל הקרבכות יש הכאה לכהנים‬
‫או לבעלים ואם כן אפילו קורין פרשת כל קרבן עדין ח הי‬
‫הנאת כהנים אבל כעולה ליכא שום דבר‪.‬חהר כיון שכולה כליל‬
‫וא״כ מי שקורא פרשת עולה כאלו• הקריסעולה ממש וירוע‬
‫דזה שאמרו כל הקורא פישת עולה כאלו הקייכ עולה דוקא‬
‫בזמן הזה אבל בזמן שכית המקדש קיים אינו מועיל קריאת־‬
‫פרשת הקרבכות והנה כתב‪.‬הרב בעל הטורים ז״ל בפרשתינו‬
‫זאת משה״ לאמד״ צו״ את״ הופי תיבות תורה והשתא ניחא‬
‫דהכתוב מרבר ומצוה על קריאת התורה ואמר זאת תורת‬
‫העולה שהקורא פרשת עולה הי׳א הע׳ולה שהעילה היא יצתה‬
‫מכל הקרבנות והקורא פרשת עולה כאלו הקריב עולה ממש‬
‫על כן אמר היא העולה ממש משום שאינו ח תי בה שום דבר‬
‫שכולה כליל ואמר על מוקדה על המזבח כל הלילה שהוא דומה‬
‫לזמן הזה שדומה ללילה אבל עד הבקר דהיינו כשיבנה בית‬
‫המקדש במהרה בימינו אז ואש המזבח תוקד בו הקריאה‬
‫אינה מועלת כי אם דוקא אש המזבח חוק־• בו דלא מהני כי‬
‫־‬ ‫אם אש‪,‬של המזבח* ורו״ק ‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫פרשת שמיני‬
‫אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה ״‬ ‫ויאמר‬
‫ואל בני ישדאל תדבר לאמר קחו שעיר עזים‬
‫לחטאת ועגל וכבש בני שנה וגו'* ויש לדקדק דלמה בעגל‬
‫דחטאת דאהרן כתיב עגל בן בקר ובעגל דישראל כתיב התם ־‬
‫וני א ה לי דהנה כתב רש״י ז״ל בד״ה קח לך עגל להודיע שמכפר•‬
‫לו הקב״ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה והקשה הרב‬
‫היפ״ת ז״ל הביאו הרב ישועות יעקב ז״ל דמזה משמע ברבר‬
‫שנתקל כה כתקן וכמו שמצינו ויתפרו עלה תאנה בדבר שקלקלו ־‬
‫בה‬ ‫׳‬
 ‫אנכי‬
‫כה נתקנו • ובמקום אחר מ שמע איפכא דאמרינן מפני מה‬
‫אין נהנים נכנהים לפני ולפנים בבגדי זהב לפי שאין קנויגור‬
‫נעשה הניגור וקרץ ז״ל דהיכא דהביא הקרבן על חטאים הרבה‬
‫לא יתכן להביא רבר שקלקל בה אכל כשבא לכפר על חטא‬
‫אחד לבד אמרינן ברבר שקלקל בה נתקן וכתבו דאהרן כוונתו‬
‫לש״ש ב מו שאמר חג לה' מחר והשתא ניחא באהרן אפילו‬
‫בדבר שקלקל בו נתקן מכל מקום כיון דלא יש לו כי אם חטא‬
‫־א׳ וג״כ כוונתו לשם שמים אמר עגל בן בקר ופרסם הדבר‬
‫להודיע לנו דאהרן לא יש לו חטא כי כוונתו לש״ש • אבל בישראל‬
‫שנחשב להם עון ובדבר שנתקלו בה נתקנו על כן סתם הכתוב‬
‫ולא פירש בן בקר * ורוק ‪. :‬‬

‫‪.‬‬ ‫פרשת תזריע‬ ‫‪.‬‬

‫ו ע ן ל ש י ם יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש‬
‫לא תג ע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי‬
‫טהרה • ובנקבה כתיב וששים יום וששת ימים תשב על דמי‬
‫טהרה ״ ולכאורה דלמה לא המתין הכתוב ע ד שיאמר דין‬
‫הנקבה כישיכת דם טוהר ־ ואח״כ יאמר דין הנגיעה בקדש‬
‫על הזכר והנקבה ביחד • ואפשר לפרש דהנה אמרו ז״ל בג מ'‬
‫מפני מ ה ניתנה מילה כשמיני משום שלא יהיו הכל שמחים •‬
‫ואביו ואמו עצבים ועל כן המתינה התורה עד אחר שמונה‬
‫ימים ואף על גב דאנן קי״ל זריזים מקדימין למצות ואם כן היה‬
‫סלקא דעתין דאמר שהותרה לבעלה כדי שיהיו שמחים א״כ‬
‫אמרינן כיון שהותרה הוקרה ואפ״יה אמרה התורה באמת תשב‬
‫אצל בעלה בדמי טהרה אכל מ״מ בכל קדש לא תג ע שאפילו‬
‫ישהוקרה לבעלה לענין הקדשים עדין טומאתה בשוליה *‬
‫ודו״ק ‪:‬‬

‫מצורע‬
 ‫כג‬ ‫י׳טש אנכי‬
‫פרשת מצורע‬
‫ל צ ו ה הכהן ופנו את הכית בטרם יבא הכהן לראות את‬
‫הנג ע ולא יט מ א כל אשר בכית • וכתב רש״י ז״ל‬
‫שהתורה תהה על כלי חרק אם על כלי שטף יטבילם ויטהרו •‬
‫ואם על אוכלין ומשקין יאכלם כימי טומאתו ״ הא לא חהה‬
‫התורה אלא על כלי חרת שאין להם טהרה כמקוה • ואם כן‬
‫עיקר פנת הכית מפני שחתה על כלי חרת של ישראל • ואם כן‬
‫מצאה החקירה מקום לנוח דלמה הצווי הזה של ופנו הבית‬
‫מ ק א הכהן שיאמר אותו היה לו להכקוב לאמר לכללות ישראל‬
‫בעלי הבתים קורם שילכו להכהן לאמר כנג ע נראה לי בכית‬
‫יפנה את הכית בתחילה ואח״כ ילך לכהן כדי שלא יטמא כל‬
‫אשר בכית • ואפש״ל מכח שחתה התורה על ממונן של ישראל‬
‫צריך ציווי הכהן דוקא משום ראם פנוי הכית מהור לישראל־‬
‫אם כן בפתע פתאום בא כהן אחד לבקר ישראל וראה את‬
‫הנג ע בקירות הכית ואומר לו שהוא ט מ א א״כ נטמא כל אשר‬
‫בכית אכל אם ציווי פנוי הבית מתור לכהן אם כן אינו מורה‬
‫הוראה הכהן ולראות את הנג ע כי אם ער שיאמר תתלה ופנו‬
‫את הכית וזה שיעור הכתוב וצוה הכהן ופנו את הכית ושמא‬
‫תאמר למה צריך צוואת הכהן ויהי כמשיב בטרם יבוא הכהן‬
‫לראות את הבית ר״ל יבא כהן מי שיהיה לראות את הבית‬
‫ויטמא כל אשר בכית ויומתק כפל הכתוב בטרם יבוא הכהן‬
‫דמל תהכהן שפת יתרדאנן ביה עתוקין כדכיזיב וצוה הכהן‬
‫אכל לפי האמור אתי שפיר שהוא על כהן מי שיהיה לא על‬
‫כהן המצווה רוקא • ורוק ‪:‬‬

‫פרשת אחרי מות‬

‫משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו וגו׳ • ודקדק הרכ‬ ‫א ף]‬
‫מוהר״ח כן ע טר זצ״ל כפירושו על התורה מה שייך‬
‫לשין‬
 ‫שש אנכי‬
‫לשון חוקים ומשפטים אחר שהןא מדבר ומצווה על העריות‬
‫וכתב הוא ז״ל וז״ל • *ונראה לפרש לפי מ״ש בסמוך שהמחשכה‬
‫כעריות מגדל החפ[ ו מ מנ; ט מניע ת הרצון חש הכתוב יאמר‬
‫האדם להתרחק מ ^ וכל מפרט זה ויבטל מפריה ורביה ומצות‬
‫יכום וכדומה ויהיה פרוש ממין זה לחלוטין שאמרו רז״ל אבר‬
‫קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע לזה צוה ה' ואמר‬
‫את משפטי תעשו ממין זה שאסרתי לכס אני מחייכך לעשות‬
‫ואף על פי כן את חוקיתי תשממ שהם העריות שאסרתי‬
‫עכתק״ר * ואני ברגליו אעכורה לפרש דברי המגיד שאמר‬
‫חכם מה הוא אומר מה העדות והחוקים והמשפטים וגו' •‬
‫אף אתה אמור לו כהלכית הפסח אין מפטירין אחר הפסח‬
‫אפיקומן * דהשאלה והתשובה אינם מובנים וכל אחד‬
‫מהמפרשים ז״ל לדרכו דדך הקדש פנה גס אני אענ ה חלקי‬
‫לפי דברי הרב ז״ל שהחוקים הס רומזים לעייית והמשפטים‬
‫הס רומזים לפ״ור ומצית יכום וכ‪.‬רומה • וא״כ הם חיתי דסתרן‬
‫אהדדי ראם יקיים החוקים וירחיק עצמו מהם על שיבטלם‬
‫ממחשכתו א״כ לא יקיים מצות פריה ורביה דהמרעיבו שבע‬
‫ואם יתאוה לקיים מצית בוראו א״כ יבוא לידי תקלה כעריות‬
‫וזהו בעצמו מ ה ששואל החכם מה החוקים והמשפטים שהם‬
‫תרתי דסתרן אהדדי ויהי כמשיב גרולה תשוכה אף אתה אמור‬
‫לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן • ר״ל‬
‫כמו שהפסח נאכל על השבע ואע״פי שהוא שבע כעת אכילת‬
‫הפסח שהוא עושה עצמו כאלו לקיים המצוה גס כן במצות‬
‫פ״ור אף על פי שהוא שכע מכח שהוא מרעיבו ע״י התרחקות‬
‫המחשבות ואף על פי כן כעת מצית פ״ור ומצית יבום וכדומה •‬
‫יעשה עצמו כאלו הוא רעב לקיים מצית בוראו כמו הפסח ממש‬
‫ועיין מ״ש באופן אתר כהאי פסקא דחכם מהו אומר בדברי‬
‫המגיד • ורו״ק ‪:‬‬
‫ל י ב ר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם ״‬
‫ולכאורה דדבר בכל מקום הוא דבר קשות ואמרת‬
‫ככל‬
 ‫כד‬ ‫שש אנפ‬
‫ככל מקום הוא לשון רכה ובכאן צוה ה׳ למשה שיאמר כשני‬
‫הלשינות ועור מ ה צוה בפהוק הזה אני ה' אלהיכם מ ה בא‬
‫להודיענו שה' אלהינו וכמו שכבר הרב מהר״ח בן ע טר ז״ל‬
‫תקן זה ‪:‬‬
‫ו נ ל א ה דהנה וירע שהוי״ח בכל מקום הוא מדת רחמים‬
‫ואלהיס בכל מקום הוא מדת הדין ‪ .‬על כן בא‬
‫לצוות למשה שיודיע לישראל שהקב״ה כוהן שכר טוב לעושה‬
‫רצונו ומעניש לרשעים כמ״ש רש״י ז״ל* ע״ב דבר כנגד הננונש‬
‫לעוברי רצונו ו א מי ת שהוא מורה על החקר והרחמים וקייס‬
‫ואמר אני ה' שהוא רחמים ואלהיכם שהוא דין כנגד דבר‬
‫ו א מי ת • ורו״ק ‪:‬‬

‫פרשת קדושים‬ ‫‪.‬‬

‫ק ד ו ש י ם תהיו כי קרוש ונו' • איש אמו ואביו תייאו ואת‬
‫שבתותי תשמרו וכו' • ולכאורה יש לדקדק למה‬
‫לא פרט אלא ב' המצות הללו שהס כבוד אב ואס ושמירת שבת •‬
‫ואפשר לומר דהנה כתב רש״י ז״ל כל מקוס שאתה מוצא גרר‬
‫עיו ה אתה מוצא קרושה אם כן הציווי של קדושים תהיו הוא‬
‫שיתיחקו מן הזנות ואמרו בגמרא מכא הא מילתא דאמור‬
‫רבנן זיל בתר רובה ואחת מן־ הראיות הוא‪-‬מאכיו ואמו ודילמא‬
‫לאו אביו הוא דילמא זינתה אמו וא״כ אינו מחוייב בכבודו‬
‫על זה בא הכאוב ואמר קדושים תהיו שתהיו גדורים מן‬
‫העייי ת • וא״כ כשלא יש מחשבת הזנות אם כן כל אחד שהוא‬
‫יודע אביו בודאי אביו וליכא שום חששא וא״כ איש אמו ואביו‬
‫תיראו שהוא חייב בכבודו ודאי ״ ואם קלל או הכה אביו חייב‬
‫מיתה ודאי ולא מכח רובא • וכתב הזו״הק ז״ל ע״פ כה אמר‬
‫ה' לקריקים אשי ישמיי את שבתותי אינון חברייא דמקרקי‬
‫גרמייהו ומחכאן מלילי שבת ללילי שבת ולשון אשר ישמרו הוא‬
‫לשין המקנה כמו ואביו שמי את קדפר • וכתבו המקובלים‬
‫‪.‬‬ ‫והזו״הק‬
 ‫שש אנכי‬
‫והזו״הק אינון מפקי זרעא מעליא על כן בא הכתוב אחר‬
‫שאמר קדושים תהיו עצה טובה קמ״ל כיצד קהיר קדושים ואמר‬
‫את שכתיתי תשמרו שתהיו מחכין בזווג לשכת כדי שיפקו זרעא‬
‫מעלייא • ורו׳יק ‪:‬‬
‫לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ״‬
‫ויש לדקדק למה שינה הכתוב מתחלה אמר כלאים‬
‫שרך‬
‫ואח״ב אמר שעטנז • ונראה לפרש דהתורה רומזת על הזווג‬
‫דהזריעה מורה על זה כמו שאמר הכתוב בבקר זרע זרעך‬
‫ולערב אל תנח ידיך וצוותה התורה כעת הזווג לא יזרע שדהו‬
‫כלאים שתהיה דעתו מעורבת באשה אחרת כמ״ש רז״ל לא ישתה‬
‫ארם בכוק זה ויתן רעתו בכוה אחר והטעם משום שעטנז לא‬
‫יעלה עליך כמ״ש המקובלים ז״ל דאס בעת הזווג מחשב באיזה‬
‫תערוכת מושך כת ההט״א וזה שאמר ובגד כלאים שעטנז שהוא‬
‫נוטריקון שט״ןע״ז שהוא ה״מ ונוקביה שלא יעלה עליך• ודוק ‪:‬‬

‫פרשח אמור‬
‫ו ב ת כהן כי תהיה לאיש זר היא כ ק מ מ ת הקדשים לא‬
‫תאכל • ולכאורה רתיבת הי״א הכתובה כאן מיותרת‬
‫היא ומה חקר אם יאמר וכת כהן כי תהיה לאיש זר בתרומת‬
‫הקדשים לא תאכל *■ואפשר לומר דאם אמר הכתוב כתרומת‬
‫הקדשים לא תאכל הוה אמינא דודאי היא אוכלת דהיא לא‬
‫נשתנית גופא אבל מה שאמרה התורה לא תאכל הוא לבעלה‬
‫ולבניה שהיא לא יש לה כת להאכיל לאחרים וזהו לא תאכל‬
‫לאחריס שהיא אינה מאכלת על כן ביאר הכתוב והוסיף מלת‬
‫היא לומר היא עצמה ג״כ לא תאכל וכ״ש לאחרים • ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת כהר סיני‬

‫שטם תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את‬
‫קכיאתה‬
 ‫כה‬ ‫שש אנ ם‬
‫תכואתה וכשנה השכיעית שכת שכתון יהיה ל איז שכת לה'‬
‫שיך לא תזרע וכרמך לא תזמר • הדקרוקיס כאלו מקראי‬
‫קדש רכו כמו רכו תחילה במה שאמר הכתוב שש שנים תזרע‬
‫שדך וגו׳ וכי לא הגי כלאו הכי רלא יזרע ולא יזמור דהתורה‬
‫מחייכת את האדם לזרוע השש השנים ״ ועור יש לדקדק במה‬
‫שאמר וכשנה השכיעית שכת שבתון יהיה לארן שכת לה׳ רמלת‬
‫שכת לה' יתירה והגי במה שאמר שכת שכקון יהיה לארץ •‬
‫ואפשר לומר דהתורה מצוה אותנו ומלמדת אותנו לנהוג בכל‬
‫המצות לשם ה' ולא לשם פניה אחרת וכמו שפירש״י ז״ל על‬
‫מאמר רכי חנניא כן עקשיא רצה הקב״ה לזכות את ישראל‬
‫לפיכך הרכה להם תורה ומצות דהכוונה דהקב״ה מכח אהבתו‬
‫אותנו הגם ריש מצות רהאדם צריך לקיימם מכח השכל אעפ״י‬
‫כן הקכ״ה עשה אותם מצוה כדי שיהיה האדם עושה אותם‬
‫לשם ה' ולא משום דהברא נותנת כך וכמו שכתב מהראנ״ח‬
‫זצ״ל על פהוק כבד את אכיך ואת אמך כאשר צוך דהיינו אפילו‬
‫מכח ההברא אתה מכבד אכיך ואת אמך אני רוצה כאשר צוך‬
‫שתעשה זאת מכח הצוואה כדי שיהיה כל מצוה לשם ה' עכ״ל •‬
‫ע״כ בא הכתוב והודיענו זאת שאפילו שש שנים רצופים זרעת‬
‫אותה ושש שנים תזמר כרמך וא״כ מההכרה שתהיה שוכתת‬
‫בשנה השביעית שצריך זה לקרקע ואעפ״כ אני מצה שתעשה‬
‫זאת השביתה שכת לה' שהוא לשם ה׳ ולא מכח ההכרה נותנת •‬
‫ועל כן בפהוק את הפיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזיריך‬
‫וכו' לא כתיב שכת לה׳ כי אם שבת שכתין יהיה לארץ •‬
‫ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת כחוקותי‬
‫כתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו‬ ‫והתהלכתי‬
‫לי לעם וגו' * ולכאורה נראה מכת‬
‫והתהלכתי בתוככם יהיה לנו ה' אלהים • ונראה דהנה במדרש‬
‫הובא‬ ‫‪7‬‬ ‫ץ‬
 ‫שש אנכי‬
‫הובא ב ס פי נאוה תהלה על הקהלים וז״ל מ שמי אחייך נמצה‬
‫כשאקה שוכן בקובני אחייך נמצה ולא אחיי אלהים א חייס‬
‫ופירשה הרב ז״ל דידוע דיש כק אחק שעובדים השמש והייח‬
‫אינו מכח שחושבים שהם אלהוק ויש בהם כח אלא משום מכח‬
‫גדולת העבר ניכר גדולק הרב ואמרו כג מ' אין חולקין כבור‬
‫לקלמיד במקום קרב • וא״כ כשהשכינה שמיה בינינו ליכא האי‬
‫דעקא דמכח גדולת העבד דהא אין חולקין כבוד לתלמיד‬
‫במקום הי ב אבל בהסתלקות ה שטנה א״כ יוכל לומר מכח‬
‫גדולת ה עבד וזה פי' המדרש כשאתה שוכן בינינו א״כ אחריך‬
‫נ מצה ולא א חי השמש והירח מכח גמלת העבד דהא אין‬
‫חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב עכד״ק • וא״כ זה פי' הכתוב‬
‫והתהלכתי בתוככם וא״כ ליכא הבי א דמכח גדולת העבד וא״ב‬
‫והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם • ודו״ק ‪:‬‬

‫סליה ספר ויררא‬

‫ליקוטים כדברי המגיד‬

‫‪ 1‬א ק ח את אביכם את אביה ם מעבר הנהר ואולך אותו‬
‫בכל ארץ כנען ואיבה את זי עו ואתן לו את יצחק‬ ‫י‬
‫ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר‬
‫לישת אותו ויעקב ובניו ירדו מצדים * ויש לדקדק מאי לשון‬
‫ואקח דקאמר והוה ליה לימי יאילך את אביכם בכל ארץ כנ ען‬
‫וקו לא • עור רקאמר תחילה וארבה את זרעו ואח״כ ואתן לו‬
‫את יצחק איפכא הולייל ואתן לו את יצחק ו איב ה את זרעו‬
‫כדכתיב כי כיצחק יקרא לך זיע* ונראה רהקל׳ה מוריע‬
‫לישראל דעיקר הטובה היא לעתיד לבוא • אבל בעו״הז כולה‬
‫הבל וריק וכמשרז״ל דיעקב ועשו חלקו העולמות והקב״ה מגיר‬
‫מראשית‬ ‫‪.‬‬
 ‫כו‬ ‫שש אנכי‬
‫מראשית אחרית קורא הדורות מראש והנה כתיב אל תירא‬
‫אכרם אנכי מגן לך שכרך הרכה מאד ולא נעשה אפי׳ דבר לא‬
‫קטון ולא גדול ואמר ואקח את אכיכם ר״ל שהוא מוכן ומזומן‬
‫לעמד תי ואינו חקר כי אם לקיחה כפה כמו שאמרו תורה‬
‫מונחת כקרן זוית וכל המצה ליטול יכוא ייטול ע״כ ואקח את‬
‫אכיכם וארכה את זרעו שהם כני ישמעאל כמו שאמר הכתוב‬
‫והרכיתי אותו והפריתי אותו ולא נתתי לו כי אם יצחק ואם‬
‫ליצחק נתתי יעקב ועשו ולעשו נקתי את הר שעיר ויעקכ וכניו‬
‫ירדו מצרים שירדו לגלות ומזה נראה שלא נתתי לו טוכה‬
‫שאמרתי שכרך הרכה מאד • אלאאדרכה ציערתי אותו ואת‬
‫כניו שכני ישמעאל וכני קטורה שהם אינם נחסכים זרעו‬
‫הרכיתי אותם והפריתי איתם ויצחק נתתי לו שני כנים • אחד‬
‫נתתי לו את הד שעיר ואחד שאני אוהכא^תו כרכתיכואוהכ‬
‫את יעקב ואת עשו שנאתי ירדו לגלות * וא״כ כודאי עיקר‬
‫הטוכה והשכר שאני מי עד אותו לאוהכי הוא לעתיד לפא •‬
‫וזה שיעור דכרי המגיד שאפילו שואקח את אכיכם שאינו חסר‬
‫כי אם לקיחה שהוא מוכן ומזומן לע מדתי וג״כ ואולך אותו‬
‫ככל ארץ כנען שהולכתי ככל המקומות ואיני מודיעו כאיזה‬
‫דרך מוליכין אותו כ מו שאמר הכתוב אל הארץ אשר אראך •‬
‫ואף על פי כן וארכה את זרעו שהם בני ישמעאל וגו' •‬
‫ואתן לו את יצחק דוקא וגו' • ויעקב וכניו ירדו מצרים •‬
‫ורו״ק ‪:‬‬
‫ו כ ז ה נראה לי לפרש הכתוב שאמר הקדוש ברוך הוא‬
‫לאכיהם אבינו עליו השלים קח נא את בנך את‬ ‫‪.‬‬
‫יחידך אשר אהכת את יצחק • ולכאורה יש לרקדק מאי דאמר‬
‫קח שהוא לשון קיחה ממקו ם למקום והוא לפניו ויכול לבעוט‬
‫כו ואינו רוצה ואריכות הדברים יחידך ובנך ואשר אהכת ויצחק‬
‫ודפרי המדרש בזה ידועים ולפי האמור ניחא דהקדוש ברוך‬
‫הוא אוהב ונתגלה עליו כמה פ ע מי ם ־ על כן ‘ אמר לאברהם‬
‫אבינו עליו השלום קח נא כמו שאמרתי עליך ואקח את אביכם‬
‫שלשון‬
 ‫*‪ tre‬אנכי‬
‫שלשון לקיחה מורה על אחד שהיא מוכן ומזומן לעבודת קונו‬
‫ואינו מחוקר כי אם לקיחה כך אני רוצה יצחק ואמר קח נא‬
‫שהוא לשין ע ת ה את בנך יצחק שהוא בנך ובודאי הנ ט ע דומה‬
‫צשרשים וגס את יחידך נגד כני ישמעאל וכני קטורה^גס כן‬
‫אשר אהכת • וכיון שאתה טוב כודאי שאינך אוהב‪,‬אלא הטוב‬
‫את יצחק גם כן מכח יצחק בעצמו שהוא עובר את ה׳ מאהבה‬
‫וכמ״ש כמדרש כשאמר לו ישמעאל אני טוב מ מך אמר לו‬
‫יצחק אתה לא עשית כי אס באבר אחד ״ אבל אני אם אומר‬
‫הקדוש ברוך הוא שישחטו איתי אני מוכן ומזומן* אם כן‬
‫מכח עצמו הוא שומע בקול ה' • על כן צוה לו ה׳ שידר^‬
‫את יצחק כמי שהדריך הקדוש ברוך הוא את אברהם אבינו‬
‫ע׳ ה י ודו״ק ‪:‬‬
‫ח כ ם מהו אוכןר • מה הערות והחוקים והמשפטים אשר‬
‫צוה ה' אלהינו אתכם אף אתה אמור לו כהלכות‬
‫הפהח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן * ולכאורה תיבת‬
‫אתכם מורה לכם ולא לו כמו בככא דרשע כשאמר לכם אמרו‬
‫לכס ולא לו * ונראה דידוע דיש מצות חוקיות ושכליות ובמצות‬
‫שכליות יכול לאומרם בפני המון ה ע ם אבל במצות חוקיות‬
‫אינו יכול לאומרם בפני המון הע ם שעל ירם יבואו ללעוג על‬
‫מצות דאורייתא מכח שאינם יודעים ט ע מ ם ונימוקם כמו‬
‫פרה ארומה שחגולתה מ ט הי ת הטמאי ם ו מ ט מ א ה הטהורים‬
‫כגון דא אקור לאומרם בפני המון הע ם * וכמ״ש אדונינו‬
‫המלך דוד עליו השלום ולרשע אמר אלהים מה לך להפר‬
‫חוקי * אכל לחכם יכול לומר לו החוקים דהחכס אף על פי‬
‫שאינו יורע ט ע ם החוקה כודאי יודע שיש בו ט ע ם כמוה ולא‬
‫השיגו ולית ביה חששא דיכא ללעוג חה ושלום על כן אמר‬
‫החכם מה העדות והחוקים אשד צוה ה' אלהינו אתכם •‬
‫דבשלמא העדות והמשפטים יכול לצוות אתכם • אבל החוקים‬
‫אינו יכול לצוות אתכם עליהם ותבואו ללעוג על ‪ .‬כן אמר‬
‫אתכם דייקא דכשלמא לי ולרכוותי ליכא חששא בהודעת לנו‬
‫החוקים‬
 ‫כז‬ ‫שש אנכי‬
‫החוקים דהגם שאין אנו משיגים לידע מ ע מ ם ונימוקם מ״מ‬
‫יורעים בודאי שיש בהם מ ע ם מספיק ו מ עו מ ק המושג ומקוצר‬
‫המשיג לא ידענו אכל אתכם אינו נאה לצוות ויהי כמשיב‬
‫כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח דמצוותו על השבע‬
‫^ א ף על פי שאין אנו יודעים ט ע מו אנו עושים מצית ה'‬
‫בלא ט ע מ א אף אנן נימא בכל החוקים ודו״ק ‪:‬‬ ‫־‬
 ‫שיט אנכי‬
‫ספר ב מ ד כ ר‬
‫פרשת כמדבר‬
‫‪ ^ 3‬פקודי הליים וגו' • כל זכר מבן חדש ומעלה שצים‬
‫ועשרים אלף • הנה הרמכ״ן ז״ל הוכא רכריו כאור‬
‫החיים למוהל׳ח כן ע ט ר זלה״ה תמ׳ה כרכר שיש לתמוה כי‬
‫הלויס כן הנה ירידי ה׳ וקיוכיו ואשר לא חטאו בעגל ולא‬
‫נגפו ולא הורגו ולא הושקו ואיך נ ת מ ע טו כ״כ מכל השבטים‬
‫שאין מנינם כמספרם מכן חודש מגי ע לחצי שבט הקטן‬
‫שבישראל ולכשתעמוד על מספרם מבן עשרים לא יגיע לשליש‬
‫ולרביע עכ״ל ועי״ש מה שתיק • וגס אני אענ ה חלקי דאפשר‬
‫לומר רהנה כתכו המפרשים ז״ל ה ט ע ם שיצאו ישראל קורם זמן‬
‫של ארבע מאות שנה משום ררבוי הבנים השלים המנין כמ״ש‬
‫המפרשים ז״ל שעשה הקב״ה נס שיולדת אשה ששים בכרס א׳‬
‫וכ״כ למה משוס דאס נתעכבו אפילו שעה א' היו נכנסים‬
‫לחמשים שערי טומאה ולא יש להס תקומה ח״ו וא״כ כשלמא‬
‫שאר השבטים שנשתעבדו כמצרים נעשה להם נס זה והיו פרין‬
‫ורבין שלא כדרך ה טב ע כרי שישלימו הזמן ע״י ריבוי הבנים‬
‫קודם שיכנסו לחמשים שערי טומאה אכל שבט לוי שלא נשתעבד‬
‫לא נעשה להם נס זה והיו כדרך כל העולם ‪:‬‬
‫ו כ ז ה נראה ה ט ע ם שצוה ה' למשה אך את מט ה לוי לא‬
‫תפקוד ואת ראשם לא תשא בקוך בני ישראל ררש״י‬
‫ז״ל כתב ה ט ע ם מכח חשיכוקס אין למנותם ע ם ישראל אלא‪.‬‬
‫לכרם • אבל עפ״י האמור נראה דהתורה רצתה להודיענו‬
‫ההשגחה הזאת ששאר שבטים שהיו משועכדים נעשה להם נס‬
‫זה כדי להשלים הק[ אכל שכט לוי שלא נשתעבד לא נעשה‬
‫להם נס זה משא״כ אס נתערבו ע ם ישראל אינה ניכרת‬
‫‪ .‬ההשגחה הזאת ‪:‬‬
‫אבל‬
 ‫כח‬ ‫שיט אנכי‬
‫עור יש לי קי ק למה נפל לא תפקוד ואיז ראשם לא‬ ‫אבל‬
‫תשא * ונראה כתב הרב כלי יקר ז״ל בפרשת כי‬
‫תשא את ראש בני ישראל רהכוונה דהקב״ה אמר למשה שלא‬
‫יקבל השקלים הוא לבדו כי אם שיקח ע מו ראשי אלפי ישראל‬
‫מכל שבט נשיא א׳ כדי שלא יחשדו אותו וז״ש כי תשא את ראש‬
‫בני ישראל ואח״כ ונתנו וע״כ בא הכתוב להודיענו ששבט לוי‬
‫שהם ירידי ה' וקרוביו אינם נכנתים בקוג זה אלא הם נותנים‬
‫ואינם חושדים לשום ארם וב״ש למשה רעיא מהימנ א ע״ב בא‬
‫הכתוב ואמר ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל ר״ל אינו‬
‫צריך שתקח ראש שלהם כמו בני ישראל ־ ווע״ק ‪:‬‬

‫פרשת נשא‬
‫הנשיאים את חנוכת המזבח ־ביום המשח אותו‬ ‫וקריבו‬
‫ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח ויאמר‬ ‫י‬
‫ה׳ וגו׳• יקריבו את קרכנם לחנוכת המזבח • והדקדוקים‬
‫באלו מקראי קדש רבו כמו רכו ׳ תחילה יש לדקדק רלמה כפל‬
‫ויקריבו ויקריבו ב״פ • ועור למה בתחילה אמר ויקריבו‬
‫הנשיאים את חנוכת המזבח ולא את קרבנם • ובתוף אמר‬
‫את קרבכם • ועור כתב רש״י ז״ל שלא רצה לקבל מה ם ע ד‬
‫שנאמר לו מפי המקום • ולכאורה יפלא שלא יקבל הקרבן‬
‫לחנוכת המזבח מן יריד ה' שבטי יה ראם מהשבטים לא יקבל‬
‫מ מי מקבל • ועוד שאמר ה׳ נשיא אחד וגו׳ יקריבו את קרבנס‬
‫לחנוכת המזבח למה אמר קרבנם הוה הגי לומר יקריבו לחנוכת‬
‫המזבח • ואפשר לומר דהשכטים הקריבו קרבן לחנוכת המזבח‬
‫ואח״ב רוצים להקריב מה שיש להם להקריב כגון נדרים ונדבות‬
‫וכיוצא לפני המזבח לא לשם חנוך ע״ב אמר כתחילה ויקריבו‬
‫את חנוכת המזבח ואח״כ ויקריבו את קרבנס שהוא שלהם וע״ז‬
‫משה לא רצה לקבל מהם כי לא ע ת האהף להקריב קרבנית‬
‫נדרים ונדכות כי אס דוקא מה שיקריבו לחנוכת המזבח רוקא‬
‫ואח״כ‬
 ‫שש אנפי‬
‫ואח״ב אמר לו הקב״ה שיקח מירס אק קרבכם אבל ע ״ מ פיהיו‬
‫לשם חנוכת המזבח • ודו״ק ‪:‬‬
‫עזים אחד לחטאת וגו' • ויש לדקדק למה קרבן‬
‫השבטים שעיר ולא מציכו שהקילה התורה אלא‬
‫על ה עני כמו שמצינו כתוב ואס דל הוא והביא שתי תורים‬
‫אבל בנשיאים יכולים להביא פר • ואפשר לישב דמדה כנגד‬
‫מרה עשה ע מ ה ס הקב״ה כדי שיבא זה ויכפר על זה דהם‬
‫חטאו כשעיר כדכתיב וישחטו שעיר עזים על כן יבוא שעיר‬
‫ויכפר על מעשה שעיר כמו שמציכו אמרו תבוא פרה ותקנח‬
‫צואת בנה • יא״ת והלא בנימין לא חטא ע מ ה ס וג״כ יוסף די״ל‬
‫דהקכ״ה לא רצה לפרסם חטאם ראם שבט בנימין ושבט יוסף‬
‫לא יביאו שעיר אלא פר או דבר אחר יאמרו מ ה נשתנו אלו‬
‫מאלו ויתפרסם חטאם על כן באו כולם בהשוואה אחת להביא‬
‫שעיר • ודו׳ק ‪:‬‬

‫פרשת בהעלותך‬
‫ו י ה י בנסוע הארון וגו' • פרשה זו מסומנת בנוני״ן • ופירש״י‬
‫ז״ל פרשה זו אין כאן מקומה אלא להפסיק בין וכו' •‬
‫ולכך עשה לה סימן ע"כ • ויש לדקדק למה לא עשה לה סימן‬
‫כי אס בנונ״ין ולא בשינ״ין או אותיות אחרים • ונראה לי רידוע‬
‫דמשה רבינו ע״ ה חטא כשני פ ע מי ם במלת נא אחת שלח נא‬
‫ביד תשלח* והשנית שמעו נא המורים ‘ אחת נענש עליה‬
‫באעברה נא ולא נתקבלה תפלתו* והשני נצרך לומר הרגני נא‬
‫הרוג במתלוננים ולכך להפסיק בין המרגלים ובין המתלוננים‬
‫עשה סימן בנונ״ין שנרמזים לשנים נא שאמר שגרם להם‬
‫‪.‬‬ ‫התלונות״ ודו״ק‪:‬‬
‫ר א מ ר משה שש מאות אלף רגלי וגו' • לכד מ ט ף וגו'*‬
‫הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם וגו׳ ״ ויאמר ה'‬
‫היד ה' תקצר • ולכאורה יש לדקדק מה עלה על רעת משה‬
‫רבי נו‬
 ‫כט‬ ‫‪ m‬אנכי‬
‫רכיני עליו השלום לומד הצאן וכ קי ישחנו להם ומצא להם וכי‬
‫עלה על רעתו ח״ו ריד ה' תקצר • ונראה לפרש דידוע מה‬
‫ששאלו הע ם כשר לא היה דעתם על הבשר ממש כי אם על‬
‫הזנות שיתיר להם הקרובים כמו שפירש״י רל א״כ דגם אם‬
‫יתן להם בשר לשובע לא ירוו צמאונם יען כי עיקר תאוותם‬
‫קיא על הזנות ומרע״ה הכין כוונתם ואמר הצאן ובקר ישחט‬
‫להם ומצא להם לא ח״ו שיר ה' תקצר אלא אמר אפילו ישחט‬
‫להם כל צאן ובקר שבעולם לא ימלאו תאותם כי כל כוונתם‬
‫היא על הזנות ״ והקב״ה יודע מחשכות ארס השיבו לפי דבריו‬
‫שאמר הצאן ובקר יהפיק להם כאלו ח״ו שאינו יכול להזמין‬
‫להם בשר לשובע • ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת שלח לך‬

‫א ם חפץ בנו ה' וכו' • והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה‬
‫לנו וגו' • ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וגו' •‬
‫ויש לדקדק דלמה כתחילה כשאמר ויהה כלב את העם אל משה‬
‫ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה • לא אמרו‬
‫לרגום אותם באבנים ואדרבא כתחילה אמרו לשון וראי כי יכול‬
‫נוכל לה ובכאן אמרו לשון הפק * ונראה דידוע דכל אחד‬
‫שתומך על גבורתו וראי לא יצליח כי לא בחרבם יירשו ארץ‬
‫וזרועס לא הושיעה למו וכתיב שקר ההיס לתשועה וברוב חילו‬
‫לא ימלט ״ א״כ בתחילה כשאמרו עלה נעלה וירשנו אותה כי‬
‫יכול נוכל לה • אז הם לא חששו לדבריו ואדרבה הם שמחים‬
‫דכשילכו ודאי לא יצליחו • אבל כשאמרו אם חפץ כנו ה' ובטחו‬
‫כה' ולא המכו על גבודתם ושתפו ע מ ה ם הייעתא דשמיא הם‬
‫וראי חשו לדבריהם אמרו ודאי יתקיימו דבריהם על כן‬
‫אמרו לרגום אותם באבנים וכשיבטל היבה תבטל מהובב *‬
‫ורו״ק ‪:‬‬

‫פ׳ קרח‬ ‫‪8‬‬

 ‫שש אנכי‬
‫פר^טת קרח‬
‫ו י מ ה ל ן על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי‬
‫כל העדה כולם קדושים וכהוכס ה' ו מדוע‬ ‫י‬
‫תתנשאו וגו' • וישמע משה ויכול על פניו • לכאורה יש לדקדק‬
‫דמה שמיעה שיין כאן דכתיב וישמע משה דהא ע מו ועם‬
‫אהרן היו מדברים ״ ונראה לי לומר כהקדיס עוד דקדוק אקר‬
‫מ א תי שאמרו כי כל העדה כולם קדושים מהו שאמר ובתוכם‬
‫ה' • ואפשר לומר רהם באו ב מ ענ ה ראמת הוא שאקם ראויס‬
‫לגדולה יותר מ מנו * אבל שאחר שהם כולם קדושים אס כן‬
‫השכינה שרויה ביניהם • כמ״ש רז״ל ע״ פ ועשו לי מקדש‬
‫ושכנתי בתוכם כל מקום שיש קדושה שרויה שכינה שמיה •‬
‫וכשהשכינה היא לממה ע ס ישראל אס ק אין חולקין ככור‬
‫לתלמיד במקום הרב דכשלמא בהשתלקית השכינה למעלה‬
‫א״ב חולקין כבוד לתלמיד אס כן יאות לכם התנשאות אבל‬
‫בהשראת שכינה אין לכס מקום להתנשאות עלינו ויהי כמשיב‬
‫משה רבינו ע״ה בקר ויודע ה' את אשר לו • דהנה אמרו ז״ל‬
‫קשיא הלכתא אהלכתא הלכתא חולקין והלכתא אין חולקין *‬
‫הא דפליג ליה רכיה יקרא הא דלא פליג ליה רכיה יקרא אם כן‬
‫זהו שאמר כקר ויודע ה' אה אשר לו • ר״ל כשבחר בו להיות‬
‫גדול • א״כ חשיב פליג ליה רביה יקרא וליכא תרעומת על‬
‫זה • ודו״ק ‪:‬‬
‫י ו י א מ ך משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ל אתה‬
‫והס ואהרן מחר* ולכאורה בא ככפילא והול״ל‬
‫אתה וכל עדתך ואהרן היו לפני ה' מחר• ונראהד שיעורהפקוק‬
‫הוא דאתה וכל עדתך היו לפני ה׳ וכענין כל אחד מעלתו‬
‫דהיינו אתה והס ואהרן ורוצה להכחין מי הס הגדולים כפי‬
‫שאלתכם מחר יודע ־ ודו״ק ‪:‬‬

‫פ' חקק‬
 ‫ל‬ ‫שש אנכי‬
‫פרשח חקת‬
‫ק ח את ה מ ט ה והקהל את הערה וגו׳ ודברחם אל הסלע‬
‫לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מיס חן הסלע‬
‫והשקית וגו' • ויש לדקדק כאלו הכקוכים טוכא • וככר המפרשים‬
‫ז״ל דשו כהס טוכא ראשונה אחר שאמר ודכרתס אל הסלע‬
‫ונתן מימיו מה צריך לומר והוצאת להם מים * ותו מאי דעקיה‬
‫דמשה רבינו ע״ה אדון הנכיאיס לטעות למרות את פי ה'‬
‫מהריכור להכאה ותו מהו ויאמר ה' יען לא האמנתם כי‬
‫להקדישני הול״ליען מריתס כי שעשה הדכר כהפך מדכרי ה' •‬
‫ועוד דקדק הרב מוהר״ח כן עטר זצ״ל רכל מקום שנא' ויאמר‬
‫כשורה טוכה יגיד ודכרים רכים ובכאן שכשכע להם שלא יכנסו‬
‫לארץ אמר ויאמר • ואפשר לומר דמתחילה אמר הקכ״ה למשה‬
‫ודכרתס אל הסלע ונתן מימיו אכל והוצאת להם שיעור והשקית‬
‫את הערה ואת כעירם ויי וכעיקר ה טעיה רמשה רבינו ע״ה‬
‫כתב הרכ לכ אריה ז״ל כשיטתו למס' חולין ענו ה יתירה עכר‬
‫דהנה לכאורה ראם הקכ״ה רוצה שיתקדש שמו לעיני כני ישראל‬
‫כרכור כעלמא לסלע יתן מימיו למה ככאר אמר והכית כצור‬
‫אלא דהכאר היה כזכות מרים ומרים לא היה לה זכות גדול‬
‫להוציא המים כדיכור כעלמא ״ אכל כמשה רכינו׳ע״ה שיש לו‬
‫זנית גדול להוציא מיס כדיכור כעלמא רוצה הקכ״ה שיתקדש‬
‫כדיבור ומכח עמתכותיה דמשה לא רצה להגדיל עצמו ולהורות‬
‫שזכותו גדול ממרים וכשיוצא המים בדיבור היו ישיאל שואלים‬
‫מה נשתנה זו מזו הראשונה כהכאה והשניה בדבור וצריך להודיע‬
‫אותם משוס רזכות מריס אינו כזכות משה וע״כ הוציא בהכאה‬
‫כרי להשוות זכותה לזכותו וזה היה כוונתו והקכ״ה כוחן לכות‬
‫וכליות ידע מה דכלכיה דמשה ועל כן אמר כלשון רכה יען לא‬
‫האמנתם כי להקדישני ר״ל דאף על פי שכונקך משום ענו ה‬
‫מ"מ במקום קדוש ה' להקדיש שמו‪ .‬ברבים אין צריך לעשות‬
‫ענוה ולא אמר יען מריתס פי משוס רידע לבס שהוא לש״ש ‪:‬‬
‫וכזה‬
 ‫אנכי‬ ‫^‬
‫אפשר לפרש ח״ש אדונינו המלך דוד ע״ה זכחי‬
‫אלהים רוח נשכרה לב נשבר ונדכה אלהים לא‬
‫קבזה • דלכאורה יש לרקדק רמתחלה אמר זכחי אלהיס רוח‬
‫נשכרה שחשובה הענוה לפני המקום כמו הזבח ואח״כ אמר‬
‫לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה שהוא מתפלל שלא יבזה אוחו‬
‫וכדברי הרב לב אריה ז״ל אקי שפיר ובהקדיס מ״ש מהרי״נו ז״ל‬
‫דדבר הנעלם מיקרי רוח כמו שהמח נעלמת בקוך הגוף וכזה‬
‫פירש פסיק ותחי רוח יעקב אביהם דהנעלם ריעקב הוא‬
‫יוסף דהנעלם היוד הוא י והנעלם העין הוא ל והנעלם‬
‫הקוף הוא ו״ף שהוא אותיות יוסף וא״ב הענו ה שהיא נעלמת‬
‫כמו שעשה משה רבינו ע״ה הוא החשובה לפני המקים וז״א‬
‫זבחי אלהים רוח נשברה שהיא נעלמת כמו שעשה משה שלא‬
‫ירע כה שוס ארם כי אס הקב״ה אבל לב נשבר ונדכה שעושה‬
‫ענו ה שהכל יורעיס בה אעפ״ב אלהיס לא תבזה ׳ ודו״ק ;‬

‫פרשת בלק‬
‫פה הלילה והשיכיתי אתכם דכר כאשר ידבר ה' א לי‬ ‫לינן‬
‫ויאמר אלהים אל בלעם מי האנשים האלה ע מ ך‬ ‫‪.‬‬
‫ויאמר בלעם בלק מלך מואב שלח אלי* ולכאורה יש לרקרק‬
‫דלמה ליה למימר דבר הול״ל והשיכותי אתכם • ועוד חמה‬
‫הרב מוהר״ח אבן ע ט ר זצ״ל מי איכא הפיקא קמיה דלא יתלא‬
‫מ מנו דבר ח״ו שאמר לבלעם מי האנשים האלה ע מ ך ותו‬
‫תיבת ע מ ך יתירה דהו״ל לומר מי האנשים האלה • יתו מ ה‬
‫ענ ה אותו בלעם • בלק מלך מואב שלח אלי* ואפשר רהנה‬
‫כתבו המפרשים ז״ל על פסוק לך נא ראה את שלום אחיך ואת‬
‫שלום הצאן והשיבני דבר ׳ רהכוונה רהנה אמרו כגמרא שאל‬
‫רבי לרבי חייא אבוך קייס אמייל אימא קיימת דיש מפרשים‬
‫בניחותא • כששאל על אביו אמ״ל אימא קיימת ומינה כשמע‬
‫שאכיו מת ודבר כלשון נקיה ושכחו שזה מדרך המוסר כמו‬
‫שאמד‬
 ‫לא‬ ‫שש אנפ‬
‫שאמר הקב״ה ומן הכהמה אשר איננה טהורה ו א מי גס כן‬
‫יעקב אכינו ע״ה ליותף לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום‬
‫הצאן וכשתמצא ב״מ איזה דבר רע השיבני דכר הופכו ואני מבין‬
‫כדי שתדבר בלשון נקיה ומלמדו מדרך המוסר ובכאן ג״כ אמר‬
‫בלעם והשיכיתי אתכם דבר ו מ מנו תכין חילופא ומסיים כאשר‬
‫ידכר ה׳ כמו שאמר ה' בלשון נקייה ועל כן אמר אלהיס מי‬
‫האנשים האלה ע מך ר״ל ע מך בהשוואה אחת ע מך שתדבר‬
‫ע מ ה ם כמו שה' ידבר וזה עיקר שאלת ר\ ואמר לו בלעם‬
‫בלק מלך מואס שלח אלי וכיון שאדם גדול שלחם אלי • א'׳כ‬
‫אני מדבר בלשון נקייה כמו שמדכר ע ם המלך* ודוק ‪:‬‬

‫פרשת פינחס‬
‫פ י נ ח ס בן אלעזר כן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל‬
‫בגי ישראל וגו' ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי •‬
‫וכתב אור החיים על התורה וז״ל כוונת הודעת דבר זה שבא‬
‫לומר לו שלא יחשוב שה' השיב חמתו בלא אמצעיית זכות‬
‫אשר כפה מי ת הדין ויצא מזה שיחשוב שה' מתנהג בסדר‬
‫הזה לכן הודיע ה׳ כי פינחס הוא שהיה סיבה להשיב חימה‬
‫עכ״ל • ואני אומר לאידך גיהא הודיע ה' זה לכל יתישל חשה‬
‫רבינו ע״ה מלהתפלל על ישראל הגס שה' בכעס על ישראל‬
‫ויחשוב מי יוכל להשיב חימה כזה על זה הודיע דרכיו למשה‬
‫והודיעו שאדם אחד יוכל להשיב חימה * וכזה יובן דקדוק‬
‫אחד והוא אחר שאמד השיב את חמתי מעל בני ישראל • למה‬
‫כפל פע ם שנית ואתר ולא בליתי את בני ישראל בקנאתי •‬
‫אבל לפי האמור ניחא ד ה טע ס שארס אחד יוכל להשיב חימה‬
‫הוא דוזה ע ם בני ישראל שהם כני ריחומאי • ואס כן כשתרצה‬
‫להתפלל על ישראל אל תנח ידיך • ודו״ק ‪:‬‬
‫איש ישראל המוכה אשר הוכה אח המדינית זמרי בן‬
‫סלוא וגו׳ ושה האשה המוכה המדינית וגו' ’ וכתכ‬
‫הרב‬
 ‫שש אנכי‬
‫הרב אור החיים צריך לדעת למה שיכה הכתוב מ ט ב ע המאמר‬
‫שהתחיל לדבר כו כשמזכיר שם יקראל שהקדים לומר איש‬
‫ישראל ואחר כך המאורע ושם האשה המוכה וגו׳^• וכשהזכיר‬
‫המדינית הקדים המאורע ושם האשה המוכה ואח״כ המדינית‬
‫ויישב הוא ז״ל בכמה אופנים ונראה לי לומר דהתירה מלמדת‬
‫אותנו דרך ישרה שידבק בה הארס ודרך רעה שירןרחק מ מנ ה‬
‫האדם ואמר ושם איש ישראל‪ .‬ר״ל אפילו הוא שהוא זרע‬
‫אברהם ויצחק וישראל שהוא זרע קדוש אפילו הכי בהדבקו‬
‫ע ם רשעים ילמד מ מנו וכמו שאמר גדול אדונינו דוד המלך‬
‫ויקערכו בגוים וילמדו ממעשיהם • וע״כ אמר ושם איש‬
‫ישיאל המוכה• אשר הוכה את מי גרס לזרע ישראל ואמר את‬
‫המדינית שהתחבר להמדינית וזהו ט ע ם שהוכה אבל במדינית‬
‫אמר ה ט ע ם שהאשה המוכה הוא משום המדינית מכח ט ב ע ה‬
‫־‬ ‫שהוא עלול להעכייות והכיעור וכדומה • ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת מטות‬
‫‪ 1‬א ^ ש כי ידור נדר לה׳ או השבע שכועה לאשור אישר‬
‫על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה •‬
‫צריך לדעת למה כפל לא יחל דברו וככל היוצא מפיו יעשה •‬
‫ונראה רהתורה רמזה לנו מה שאמרו דכנדרים הלך אחר לשון‬
‫כני אדם אבל כשבועה אין הולכין אחר לשון בני אדם ואם כן‬
‫כשעירב הכתוב נדר ושבועה כנגד השבועה אמר לא יחל דברו‬
‫ככל אופן משמעית דבריו אזלינן לחומרא אבל בנדרים אמר‬
‫ככל היוצא מפיו יעשה ר״ל אחר לשונו דבנדרים אזלינן אחר‬
‫לשון בני אדם • ודו״ק ‪:‬‬
‫ו ש מ ע אביה את נדרה ואשרה אשר אשרה על נפשה‬
‫והחריש לה אכיה וקמו כל נדריה וכו' • פתח‬
‫הכתוב כלשון יחיד ושמע אביה את נדרה ואשיה וקייס כלשון‬
‫רבים וקמו כל נדריה לרמוז לנו וללמד אוקנו שלא ירגיל את‬
‫בניו‬
 ‫לב‬ ‫אנם‬
‫כניו כנדרים וכשישמע אביה תכף צעוק יצעק דאל״כ אלא‬
‫והחייש אכיה וקמו כל נדריה תרגיל בנדרים ובמרס תחיל או‬
‫איזה כעת נדור תדור ויהיו עליהם נדרים על כן בא הכתוב‬
‫והודיע לנו דאס החריש לה אביה כנדר ראשון אז וקמו כל נדריה‬
‫שהוא לשון רבים * ודו״ק ‪:‬‬
‫ו י ד כ ר ה' אל משה לאמר נקם נקמת בני ישראל א חי‬
‫תאסף אל ע מ ך וידבר משה אל העם וכו' לתת‬
‫נקמת ה׳ במדין* וכתב הרב אור החיים ז״ל על התורה וז״ל‬
‫קשה אם הדיבור בא לאמר לבני ישראל בנשמע מתיבת לאמר‬
‫היל״ל נקמו נקמתכס מאת וכו' וישב הוא ז״ל ״ ועוד יש לדקדק‬
‫דהקב״ה אמר לו נקם נקמת בני ישראל ומשה רבינו ע״ה אמר‬
‫לתת נקמת ל במדין ״ ונראה לי דהקכ״ה אמר למשה שיאמר‬
‫לישראל הענין שהמיתה‪ .‬שלו‪.‬תלויה בנקמת מדין לשני תיכות‬
‫האחת לירע ולהודיע לישראל ע ד היכן הגיע ה יראת משה רבינו‬
‫ע״ה שאפילו שתלה הקב״ה מיתתו בנקמת‪.‬מדין אעפ״כ תכף‬
‫ומיד כתיב וידבר אל העם החלצו וגו' ״ והשנית לידע ולהודיע‬
‫למשה כמה גדלה חיכתו אצל ישראל כמ״ש רש״י ז״ל וז״ל וימסרו‬
‫להודיעך שכחן של רועי ישראל כמה חביבין על ישראל ער‬
‫שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר עוד מ ע ט וסקלוני וכששמע‬
‫במיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת ער שנמסרו‬
‫בעל כרחן עכ״ל • על כן משה רבינו ע״ ה לא אמר להם‬
‫לישראל לתת נקמתכם במדין דאפשר יתרשלו בענין המלחמה‬
‫בשביל מרע״ה אבל כשאמר להם לתת נקמת ה׳ במדין דאז יוכל‬
‫למוסרן בעל ברח ן כיון שהיא מצות ה' * ורו״ק ‪:‬‬

‫פריסת מסעי‬
‫ע ן את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשכת‬
‫ומגרש לערים וגו' והיו הערים להם לשבת וגו' ’ הא‬
‫דכפל פעם שנית ואמר והיו הערים לשכת* הגם דכבר אמר‬
‫ונתנו‬
 ‫■ שש אנכי‬
‫ונתנו מנחלת אחוזתם ערים לשכת • נראה דכא להודיענו‬
‫רהערים אשר אמרתי לכס תקנו ללוים צריך שיהיו לפי ככורס‬
‫וזה שאמר והיי הערים להם לשכת להם הראוי להם ‪:‬‬
‫אן נאמר דהנה כסמוך אמר הכתוכ ואת הערים אשר תתנו‬
‫ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה המצח‬
‫וסיים הכתוכ כל הערים• אשר תתנו ללוים ארכעים ושמונה‬
‫עיר אשר לכאורה נראין הכתוכיס כסותרין זה את זה דמפסוק‬
‫ראשון נראה דשש ערי המקלט הוא לערים לשכת כהם הרוצחים‬
‫למס שמה * וכפסוק אחרון נראה דשש ערי המקלט וארכעים‬
‫ושתים עיר הם כולם ללוים כדכתיכ כל הערים אשר תתנו‬
‫ללוים ארכעים ושמונה עיר אלא ודאי השש ערים כשיש רוצחים‬
‫הם קורמין ללוים וכשלא יש רוצחים הם ללויס לשכת • אכל‬
‫בארכעים ושתים עיר הם ללויס לכרם על כן התורה רמזה לנו‬
‫זה כתחילת הנתינה דהיינו שיש מן הערים לשכת שהם קרויים‬
‫על שמם דוקא כשלא יש רוצחים דהיינו השש ע רי מ ק ל ט *‬
‫אכל הארכעים ושתים עיר הם להם דוקא ־לשכת ולא לנוס‬
‫שמה • ודו״ק ;‬ ‫־‬

‫סליק ספר כמדבר‬

 ‫לג‬ ‫אנכי‬ ‫‪tiv‬‬

‫ספר דברים‬
‫־פרשת דברים‬
‫ר ק ח ו בידם מפרי ה א ק ויורידו אלינו וישיבו אותם ‪.‬דבר‬
‫ויאמרו טובה הארץ וגו' • וכתב הרב אור החיים‬
‫ז״ל וז״ל צריך לרעת למה אמר וישיבו אותנו דבר ויאמרו שלא‬
‫היה צריך לומר אלא וישיבו אותנו טובה האר( עכ״ל* ע״ש מה‬
‫שיישב לפי דרכו דרך הקיש • ואפשר לומר דכוונת משה רבינו‬
‫ע״ה להוכיח אותם שאמרו שני דברים אמרו שטובה הארץ‬
‫וזה פריה ואמר אפס כי עז העם וזה שכלל שני דברים כעשרה‬
‫מרגלים ואמר וישיבו אותכי דפר שהוא קשה כנגר אפס כי עז‬
‫הע ם וכנגד טובה הארץ אמר ויאמרו שהאמירה בכל מקים היא‬
‫רכה ועל כן אמרו וישיבו אותנו דבר ויאמרו • ורו״ק ‪:‬‬
‫א ם יראה איש באנשים האלה וגו׳ * זולתי כלב בן יפונה‬
‫הוא יראנה ולו אתן את הארץ • וכתב אור החיים ז״ל‬
‫צריך לרעת למה הוצרך לומר יראנה כיון שהבטיחו לתתה לו‬
‫בכלל מאתים מנה וישב הוא ז״ל שנתכוון ה' לומר ששני זכיות‬
‫היו ביד כלב אתת שפינה עצמו מעצת מרגלים ושנית שאדרבה‬
‫הוא סותר דברי המיגלים למלאת אחרי ה' ויעד לו ה' שני‬
‫דברים טובים כנגד מה שפינה עצמו מעצת מרגלים עלה‬
‫בידו זכית שלא ימות בגזרתם אם יראה איש וכו' • וכל מנאצי‬
‫לא יראוה ע״ש והדקדוק כמקומו עו מד כיון רכתיב ולו אתן‬
‫אין צריך לומר והוא יראנה להודיע שיש לו שני זכיות אנחנו‬
‫יודעים שהקב״ה ייעד לו שני דברים טובים אחת שנמלט‬
‫מגזרתם ואחת שנתן לי את הארץ • ואפשר לומר שרמזה לני‬
‫התורה שהוא מכניס את ישראל לארץ ע ם יהושע וז״ש הוא‬
‫יראנה ר״ל יראנה לישראל ושמא תאמר יראנה מנגד כמו‬
‫שהראה הקב״ה למשה ע״ז אמר והוא יתן את הארץ • ורו״ק ‪:‬‬
‫פ׳ ואתחנן‬ ‫‪9‬‬ ‫ט‬
 ‫שש אנכי‬
‫פרשת ואתחנן‬
‫לשונאיו אל פניו להאכידו לא יאחר לשונאו אל‬
‫פניו ישלם לו • ועיין בהרה אור החיים ז״ל שדקדק‬
‫ומשלם‬
‫דפתח בלשון רבים דכתיב ומשלם לשונאיו וסיים כלשון יחיד‬
‫אל פניו להאכירו • ועור יש לדקדק בכפל הפסוק שני פ ע מי ם‬
‫אל פניו ״ ונראה דלכאורה יש להקשות דהא כתיב כי לא‬
‫אחפוץ במות הרשע כי אם כשוכו מדרכיו וחיה ׳ ואיך הקב״ה‬
‫טחן לו כדי להאכידו מן העו״הב ראפשר דיחזור כתשובה •‬
‫לכן נראה ודאי ריש שני מיני רשעים יש רשע גמור ויש דשע‬
‫שאינו גמור • דרשע גמור ראינו חהר בתשובה הקכ״ה פורע‬
‫לו שכר מצותיו כדי להאבידו מן עו״הב כיון שאינו חוזר‬
‫כתשובה ורשע שאינו גמור הקכ״ה פורע לו שכר מצותיו‬
‫כחייו אכל לא כמהרה ראפשר רביני ביני חוזר וניעור משנתו‬
‫על מה עשה ה' לי כל הטובה האלה מכלתי עשית רצונו ואף‬
‫כי מרדתי בו אלא ודאי נותן לי שכרי על מ ע ט מצות שעשיתי‬
‫וחוזר כתשובה * וזה שיעור הפסוק ומשלם לשונאיו לשון רכים‬
‫שהוא מדכר על שני מיני רשעים ואמר יש רשע דהיינו רשע‬
‫גמור אל פניו להאבידו שצפה ברוח קרשו שאיני חוזר כתשובה‬
‫לא יאחר לשונאו אכל יש רשע אחר שאינו גמור אל פניו‬
‫ישלם לו אבל לא כתיב לא י אחי אלא ישלם לו לאט לאט‬
‫דאפשר דביני ביני יחזור • ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת עקב‬
‫תאמר כלבכך וגו' כצדקתי הכיאני ה' לרשת את הארץ‬ ‫אל‬
‫הזאת וברשעת הגויס האלה ל מוריש' מפניך לא בצדקתך‬
‫כרשעת הגוים וגו' ולמען הקים וגו'* וכתב הרס אור‬ ‫וגו' כי‬
‫ז״ל כד״ה אל תאמר ובו' קשה כשלמא מה שצוה בכל‬ ‫החיים‬
‫בצדקתם מציט שחקרו בדבריו אלא מאמר וברשעת‬ ‫יאמרו‬
‫הדי‬
 ‫לר‬ ‫שש אנכי‬
‫הרי גם הוא מסכים והולך באומרו כי כרשעק וגו׳ • וא״כ‬
‫למה יצוה להם בבל יאמרו עי״ש מה שיישב • ועוד הקשה‬
‫כריש הפרשה דשני כתובים הבאים סתרי אהדדי דבריש הפרשה‬
‫כתיב והיה ע קב תשמעון ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה׳‬
‫אלהיך את הברית וגו׳ אשר כשבע לאבותי‪.‬ך שמדברי הכתוב‬
‫משמע שאחר שישמעו וישמרו ויעשו כל המשפטים בזה יזכו‬
‫לשמור להם הבטחתו ו מ מ ה שאמר הפסוק לא בצדקתך וגו׳‬
‫כי ברשעת וגו׳ ולמען הקים וגו׳ זה יגיד שהגם שאין להם‬
‫צרקות בהכיח שיקיים להם את השביעה וזה לך האית כי לא‬
‫בצדקתו בא וירש מה שירש ואפשר לומר כי אמר הקב״ה מכח‬
‫שני דברים יורשים או בצדקתם ולמען הקים או ברשעת הגויס‬
‫ולמען הקים ובזה יבואו הכתובים כל א' על מקומו יבא בשלום‬
‫בתחילת הפישה אמר כשתהיו צדיקים ושמר את הברית אשר‬
‫נשבע לאבותיך וחירשו את האר[ אשר אמר לאבותינו וגם‬
‫בפסיק לא בצדקתך אמר כי ברשעת הגוים ולמען הקים אבל‬
‫צוה להם בכל בשני דברים יהיו מה שיהיו כגון בצדקתי וברשעת‬
‫הגויס ה׳ מורישם מפניך רזה השנים לא יועילו ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל ^ ‪ { £‬מו ר את מצות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום‬
‫לטוב לך* ויש לדקדק כמלת לטוב לך מי לא ידע‬
‫כי טוב לנו כי נשמור לעשות אה כל מצות ה' שזה הוא תכלית‬
‫הטוב • ונד' דידוע דיש רמ״ח מצית עשה ושס״ה לא תעשה והס‬
‫כנגד רמ״ח אברים ושס״ה גירים וכל אבר מתקיים ע״י מצוה‬
‫אחת עשה וכל גיד ג״כ מתקיים‪.‬ע״י מצוה אחת לא תעשה ואם‬
‫אחד יבטל מצוה אחת ממצית עשה יתבטל ג״כ האבר דלא‬
‫ימצא‪.‬חיותו וקיומו ואם ג״כ יבעל אחת ממצות אשר לא תעשינה‬
‫ג״כ יתכעל אותו גיד דלא ימצא חיותו וקיומו על כן בא הכתוה‬
‫ואמר לשמור את מצות ה׳ זו מצית עשה יאת חיקיתי זו מצות‬
‫לא תעשה וזה הוא לטוב לך שתהיה‪ .‬שלם ברמ״ח איבריך ושס״ה‬
‫גיריך חיים וקיימים • ודו״ק ‪:‬‬
‫ר כ ז ה יתפרש גס כן הכתוב כקדר ראה אלה החוקים‬
‫והמשפט־ס‬
 ‫שש אנכי‪.‬‬
‫והמשפמים אשר תשמרין לעשות וגו' אשי אתס חיים על‬
‫האדמה •‪ .‬דהכוונה ראם החוקים והמשפטים תשמרון דהיינו‬
‫מצוק ל״ק דהשמר ופן אינו אלא תעשה וג״כ לעשוק זו מצות‬
‫לא חעשה אז אתם חיים כולכם שתהיו שלמים ככל רמ״ת‬
‫איגדים><ושס״ה גידים כולם חיים • ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת ראה‬
‫ש מ ו ר ושמעת את כל הדכריס האלה וגו' כי תעשה הטוב‬
‫והישר בעיני ה' אלהיך* הא רהקדים הכקוכ שמור‬
‫לושתעק דלא זו הדרך דלא יוכל אדם לשמור עד שישמע* ועור‬
‫מאי נתינת ט ע ם דכתב כקוף הפקוק כי תעשה הישר בעיני ה׳‬
‫אלהיך • ואפשר דתורקנו הקדושה מלמדת את האדם כיצד‬
‫יתחיל האדם לעבוד את בוראו ולקיים מלותיו לא תחקר אחת‬
‫מהנה לכל יאמר האדם כי המצות כמשא ככד ואיך אוכל‬
‫לקיימם ע״כ אמרה הקורה שמור מתחילה קיים מצית לא תעשה‬
‫דשמור הוא כינוי למלית לא תעשה כאמרם ז״ל השמר ופן אינו‬
‫אלא ל״ת וזה בנקל יוכל ארס לקיימם דשב ואל העשה עדיף‬
‫שאינו מאריך טרחא ואחד כך ושמעק ד אחי שקיימת והתחלתה‬
‫כמצוה אומדים לו גמור רהכא ליטהי מסייעין אותו וסיים‬
‫הכרלוב כי תעשה הישר והטוב בעיני ה' אלהיך דידוע דשם‬
‫הוי״ה מורה על מצות עשה שהוא נותן שכר • ושם אלהי״ס‬
‫מורה על מלית לא תעשה שהוא מעניש ואמר הכתוב רזה שאני‬
‫מלוה שמור קוי ס ושמעת הוא כרי שתוכל לקיים מצות עשה‬
‫ומלות לא תעשה ובזולת זה לא תוכל עשוהו לבדך בלא סיעתא‬
‫רשמיא דנראין עליץכמ שוי אכל כשהתחיל הקל הקל תחילה אז‬
‫ולוך אלהים ויכלת עשוק ־ ודו״ק ‪:‬‬
‫כ י יהיה בך אביון וגו׳ לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את‬
‫ירך וגו' כי פקח תפתח את ירך לו וגו' • וכקב הרב אור‬
‫החיים ז״ל צריך לרעת מה נתינת ט ע ם הוא ללב אטוס דכי‬
‫ככל‬
 ‫לה‬ ‫אנ ם‬ ‫‪m‬‬
‫ככל מקום הוא נתינת טע ם וע״ש מה שיישב הוא ז״ל ׳ וגם אני‬
‫אענה חלקי ז״ל דכשהאדס עושה צדקה מכוין לשם הוי״ה ב״ה‬
‫דהיינו ה פיו ט ה שנותן לעני היא יו״ד והחמש אצבעות של הנותן‬
‫היא הה״א ראשוני‪ :‬והזרוע של הניתן היא הוי״ו והחמש אצבעות‬
‫של העני היא הה״א אחרונה שרומזת לעני כידוע ועיין מ״ש‬
‫בפרשת כי תשא וא״כ התורה מזהירה את האדם לבל יאמץ‬
‫לבבו ולבל יקפיץ את ידו ונתנה ט ע ם כי פתוח תפתח את ירך‬
‫דעיקר הצדקה שאת פתח לו כלתי התעוררות העני ואם אחה‬
‫עושה קפיצת היד לעולם לא תקים זאת המצוה על כן אני‬
‫מצוך לבל תאמץ ובל תקפוץ כדי שתהיה פותח את ידיך לעני‬
‫קודם שישאל כרי שתייחר את השם כתדר ולא יהיה למפרע •‬
‫ודו״ק ‪:‬‬
‫ו כ ? ה אפשר לפרש הפסוק הכתוב ■כסדר שופטים צדק‬
‫צדק תרדוף למען תחיה • דירוע הא דכתיב וציקה‬
‫תציל ממות היינו וראי דוקא כצדקת המעולה דהיינו שמייחד‬
‫כה שם הוי״ה כסדרה דהיינו שיתחיל הנותן קודם שיתבענו‬
‫העני וזה הוא כוונת הכתוב צדק צדק תרדוף דהיינו שתרדוף‬
‫לעני אפילו לא תבע אותך למען תחיה דהיינו דזאת הצדקה‬
‫היא שתציל ממות ־ ודו״ק‬

‫פרשת ^‪1‬ופטים‬
‫‪ s S‬תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד • ולכאורה‬
‫דאיסור הכית פנים ולקיחת שוחד הוא משום הטיית‬
‫המשפט ואס כן היינו הך ונראה דהנה כתב הרב אור החיים‬
‫ז״ל וז״ל אמרו אנשי אמת כי ב״ד יקרא צדק כדכתיב ישפוט‬
‫תכל כצדק • ואמרו ז״ל כי בר״ה מזונותיו של ארס קצובים לו‬
‫לו והנה כשיפול ההפרש על הממון כין ארס לחברו ועמדו‬
‫לפני השופט אס ישפוט על פי התורה אשר צוה ה׳ כשיזכה‬
‫הראוי לזכות הנה הס שופטים המשפט עצמו ששפטו ב״ר‬
‫העליון‬
 ‫שש אנכי‬
‫העליון הנקרא צדק עכ״ל ועל זה הזהירה התורה לא תטה‬
‫משפפי דהיינו משפט העליון ועצה טוכה קמ״ל שלא תכיר‬
‫' פנים ולא תקח שוחד ועל ידי זה יצא הדין לאמתו ‪:‬‬
‫ו כ ז ה נראה לי לפרש שני כתובים הבאים כאחד למשפטיך‬
‫ע מדו היום כי הכל עבדיך ״ לולי תורתך שעשועי‬
‫אז אבדתי בעניי רדוד המלך ע״ה אומר למשפטיך ע מדו היום‬
‫דהיינו בר״ה כמ״ש הזוהר וכל מקום שנאמר היום יומא דר״ה‬
‫הוא וכל אחד מה שקצבו לו ולולי תורתך שעשועי שהיא חשקי‬
‫וחפצי תמיד אני עוהק בה עד שכל הדין יצא לאמתו אז אבדתי‬
‫בעניי דאין עני אלא בתורה ואין עשיר אלא בתורה כמ״ש‬
‫המפרשים ז״ל • ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת כי תצא‬
‫^ נ כ ר י השיך ולאחיך לא חשיך * הא רכפל ולאחיך לא‬
‫תשיך אע״ג דכתיב לא תשיך לאחיך סמוך* ונראה‬
‫דאפשר דרמזה לנו התורה מה שכתבו הפוסקים ז״ל דאם אחד‬
‫הביא משכון לישראל ללוות עליו בריבית ואמר שהוא של גוי‬
‫ובשעת הפירעון אמר שהוא שלו שלא ליתן הריבית ולא מהי מנן‬
‫ליה במה שאמר שהוא שלו על כן בא הכתוב וסמך לנכרי חש^‬
‫ולאחיך ר״ל דיש פ ע מי ם שאפילו לאחיך השיך וכגון שאמר‬
‫מתחלה לנכרי וזה שאמר לנכרי ר״ל כשאמר מתחילה לנכרי‬
‫אז אפילו לאחיך תשיך וג״כ להפך דבא לרמוז שהגם שהנשיכה‬
‫היא לגוי אס הדבר על ידי ישראל אסור כל עוד שישראל‬
‫המלוה אינו מכיר הגוי כנגד הלואתו או אין בידו משכון‬
‫הגוי כמ״ש הרב אור החיים ז״ל וז״ש שאפי' לנכרי תשיך אפי״ה‬
‫אס יד אחיך באמצע לא תשיך • ודו״ק ‪:‬‬

‫פ' תבא‬
 ‫לו‬ ‫אנכי‬
‫פרשת כי תכא‬
‫ו ה י ה כי תכא אל האר( אשי ה' אלהיך ניתן לך נחלה‬
‫וירשתה וישכח כה • וכהכ הרב אור החייס ז״ל וז״ל‬
‫צריך לדעת מה היא גזירת הכתוב • גס ולקחת וגו' היל״ל‬
‫תקח מראשית כיון שהוא התחלה הציוי עי״ש • ונראה לי לומר‬
‫דכרונת הכתוב להזהיר אותם במלחמת מצוה לכל יתרשל האדם‬
‫מללחוס כיון שהקכ״ה מוריש אותם מפניו על כן בא הכתוב‬
‫ואמר שאפילו אתה כא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך צריך‬
‫וירשתה וישכת בה שלא תשב בה עד אשר תירש את אדמתם‬
‫דהיינו במלחמה וביד חזקה ואח״כ וישכתה כה • ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת נצבים‬
‫ו ה י ה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה‬
‫ושבת עד ה' אלהיך וגו'* וכקב הרב אור החיים ז״ל‬
‫וז״ל יש להעיר למה הוצרך לומר הברכה כיון שדבר התובב‬
‫התשובה הוא מורה הקללה לא היל״ל אלא כי יבא עליך הקללה‬
‫ויישב הוא ז״ל וז״ל ונראה כי בא להעיר דבר שבו ישוב אל לבו‬
‫לשוב בתשוכה והוא כי ישכיל בהטיבו מעשיו לפני ה' ברוך‬
‫הוא הברכה אשר תתובבכו ועת אשר יהור מני אורח החיים‬
‫הקללה אשר תביאהו ומזה ישכיל אל לכו לשוב אל ה' כי זולת‬
‫מכחן הברכה שיהיה כה בעשות רצונו יתברך לא יצדק היבת‬
‫הקללה שהיא לצד עוזכו ה״ית עכ״ל לשון הזהב* ולי אפשר‬
‫לומר דהנה איש אחד שהוא עובד את ה׳ מכח כדי שהקב״ה‬
‫יתן לו עושר ויחיו כניו וכדומה ויש א' שהוא עובד מכח יראת‬
‫העונש והשני היגיס הללו הס גרועים אבל העיקר הוא יראת‬
‫ה' מאהכה מבלתי אשר ישיג רע או טוב ולכל יחשוב הארס‬
‫אחר שאני עובד את ה' מצד זה או מצי זה ואינה חשובה היראה‬
‫הזאת לפני המקום אחדל מ מנ ה כלל וכלל ע״כ בא הכתוב‬
‫ופתח‬
 ‫שש אנכי‬
‫ופתח דרך החשוכה מכל צד שיהיה ו א מי והיה כי יכוא עליך‬
‫הברכה והקללה ר״ל מכת שיבאו עליך הברכה דהיינו שיתן לך‬
‫עושר וכדומה או אתה מתיירא שיבאו עליך הקללה דהיינו‬
‫שאתה מתיירא מן העונש ומכח שני דברים הללו אתה שב‬
‫כתשובה אף על פי כן ושב ה' אלהיך את שכוחך וריחמך‬
‫דהיינו שהקדוש ברוך הוא מקבל אותך ככל צד ואופן‬
‫שיהיה* ודו״ק ‪:‬‬

‫פרשת וילך‬
‫משה וידבר את הדכיים האלה אל כל ישראל ויאמר‬ ‫וילך‬
‫אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד‬
‫לצאת ולבוא • ולא ידענו להיכן הלך * ויונתן תרגם שהלך‬
‫למשכן בית אולפנא • ונראה דמשה רבינו ע״ה שאפילו ע ת‬
‫המיתה העיד עליו הכתוב שלא כהתה עינו ולא נה לחה ובו‬
‫ביום ראה שאיבריו בבדים עליו כמו שאמר הכתוב לא אוכל‬
‫עוד לצאת ולבוא • ו‪.‬ע״כ אמר הכתוב וילך כשראה כעצמו שהוא‬
‫הולך וחתור ע״כ אמר כל הדברים שצריך לאומרם לישראל בעת‬
‫ההיא■ ודו״ק ‪:‬‬
‫ה ' א ל ה י ך הוא עובר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה‬
‫י ‪ .‬מלפניך וגו' הא ראמר להם בלשון יחיד הוא‬
‫עובר לפניך אע״ג דכתיב וידבר משה אל כל ישראל הוא כמו‬
‫דאמרו בג מ' על פסוק והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל‬
‫וכאשר יניח ידו וגבר עמלק* וכי המלחמה תלויה כידו של‬
‫משה אלא כשישראל עושין רצונו של מקום וכולם אגודה אחת‬
‫אז וגבר ישראל נמצא דבשעת המלחמה צריך שיהיו ישראל כולם‬
‫באחדות ע"כ אמר משה ע״ ה אם ה' אלהיך שהוא בלשון יחיד‬
‫אז ישמיד הוא אח הגוים האלה מלפניך וירשתם תוכלי להם‬
‫ואחר כך ונתנם ה' לפניכם אחר המלחמה שאפילו לא תהיו‬
‫אחרים ליכא חששא כל כך* ודו״ק ‪:‬‬
‫פ' האזינו‬
 ‫לז‬ ‫שש אנכי‬
‫_ פרשת האזינו‬
‫תגמלו יאת ע ם נכל ילא חכם הלא הוא אבין‬ ‫הל יהלה‬
‫קכך הוא עשך ויכוכנך • ואפשר לומר דמשה‬
‫רכינו ע״ה פתח להם פחח כשיחזרו מדרכם הרעה הקב״ה‬
‫מהייע אותם כאמרם ז״ל הכא ליטהר מקייעין אותו על כן‬
‫אמר להם שאפילו אתם דור עקש ופתלתול ואתם ריקם ריקם‬
‫לא קורה ולא עבודה ויאמר האדם במה יש להתחיל כדי לכוא‬
‫לתכלית רצון ה' וכי ים לנו תורה אמר להם אפילו תאמרו הלה׳‬
‫תגמלו זאת שהיא התורה לא יש לכם דעם נבל ולא חכם אפילו‬
‫הכי הלא הוא אביך קנך ואחר שקנה אוקך לא ירפך ולא יעזבך‬
‫כאמרם ז״ל לא שדו איניש זוזי בכדי וג״ב הוא עשך שאת מוצב‬
‫מנשמה קרושה ודאי ויכוננך • ודו״ק ‪:‬‬
‫ן א ‪ ^ 3‬ע ר עור לומר דכשאדם מכפרין על השוגג דיש‬
‫קרכנות שמכפריןעלהשוגגויש קרבכית שמכפרין‬
‫על המזיר • ואמרו בגמ' כל הקורא פישת עולה כאילו הקריב‬
‫עולה וכל הקורא פרשת חטאת כאלו הקריב חטאת דהיינו בין‬
‫קרבטת שמכפיין על השוגג בין קרבנות שמכפרין על המזיר‬
‫על כן אמר להם משה שאפילו שאתם דור עקש ופתלתול הלה'‬
‫תגמלו הא יש לכס תיקון של תורה שתתקנו כה וח״כ הוא עשך‬
‫ויכוננך • ורו״ק ‪:‬‬

‫פרישת וזאת הברכה‬

‫ל ז א ת ה ב ר כ ה אשר כרך משה איש האלהים את בני‬
‫ישראל לפני מותו* והנה צריך לרעת‬
‫לאיזה ענין נאמר כל הכתוב אם להודיע ה מכי ך והמתברך‬
‫הלא ניכרים הם הדברים בלא פהוק זה אם היה מתחיל מן‬
‫ויאמר וגו' ואפשר לומר רהנה כתיב הן בעודני חי ע מ כ ם‬
‫ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי מותי • ומקשים המפרשים‬
‫ז״ל‬ ‫‪do‬‬ ‫יו ד‬
 ‫אנכי‬ ‫‪.‬‬
‫ז״ל רמה ק״ו הוא זה רהא אמרו בגמרא כהני בריוני דהוי‬
‫כשכיכותיה דרבי זירא ראחר מיתה ר׳ זירא אמרו קורם היה‬
‫זכותיה דר״ז מגין עלן והשתא מאן יגין עלן וחזרו בתשובה אף‬
‫כי קודם מיתת מרע״ה ממרים היו ע ם ה׳ אחר ^מיתשו חוזרים‬
‫וא״ב מאי האי דקאמר ואף כי אחרי מותי • ותירצו רמשה ידע‬
‫זה מכת מה שעשו כעת עלייתו לשמים וחשבו כי מת משה‬
‫שאיחר שש שעות ועשו את העגל א״כ לא שייך לומר א חי מיתת‬
‫משה חוזרים כתשובה א״כ בזאת הברכה שהוא מגדל ומחזיקס‬
‫לצדיקים הוא משוס לפני מותו ממש ומתיירא שמא ח״ו יריעו‬
‫מעשיהם ע״כ כירך אותם והחזיקם לצ׳־יקיס ע״כ אמר וזאת‬
‫הברכה ולכל תקשה למה בירך בזה האופן דהיינו להחזיקם‬
‫לצריקים וחתידים ועם ה' וידידיו לזה אמר לפני מותו • ודו״ק ‪:‬‬
‫ו ‪ * 7‬א קם עוד נביא כישראל כמשה אשר ידעו ל פנים‬
‫בפנים • ונראה לומר דהנה אמרו ולא קם עור בישראל‬
‫בישראל לא קם אבל באומות העילם קס ומנו בלעם וא״כ מאי‬
‫גיולתיה דמשה ע״ז אמר אשר ידעו ה׳ פנים בפנים דכשלמא‬
‫בבלעם הרשע לא כיאה לו כי אם במרת אלהי״ם אבל במשה‬
‫גי א ה לו במרת הוי״ה ומזה תרעו ותכחנו כי משה נביא ל‬
‫וידע פנים כפנים יאר ל פניו אלינו ויחננו חכמה ובינה לחדש‬
‫חידושים בפר״רת ולעברו בלבב שלם ותהי משכרתנו שלימה‬
‫אמן כן יהי רצון ‪:‬‬

‫סליה ספר דברים‬

 ‫לח‬ ‫אנכי‬
‫רות‬
‫ו נ ם של תשלו לה מן הצפתים ועזכתם ולקטה ולא‬
‫תגערו בה ־ ולכאורה יש לרקרק אשר שאמר של‬
‫תשלו לה מהיכא תיהק ארעתייהו דהנערים למגער בה‬
‫ונראה לי לומד דבועז נשמר משני חששות אחת כשאמר‬
‫של תשלו חש שמא יתכוונו לשם מילנה ותהיה מחוייבת‬
‫כתרומה ומעשר כמו שכתבו המפרשים זכרוכס לברכה‬
‫על כן אמר ועזבתם וחש נמי שמא אחר שיחנו לה מן‬
‫הצבתים תחזור ללקט מהשדה וינהגו רעות עין בה ויגערו בה‬
‫לאמר לא רי לך מה שנתננו לך מן הצבתים עוד תוסיף ללקט על‬
‫כן מזהיר אותם אף כי של תשלו ותוקף עוד ולקטה ולא תגערו‬
‫בה ורו״ק‪.‬־‬

‫מסכת אבות‬
‫פרק ששי‬
‫ש מ י ם 'ואר( קנין אחד שנאמר כה אמר ה׳ השמים‬
‫כקאי והארץ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו‬
‫לי ואיזה מקום מנוחתי * ואומר מה רבו מעשיך ה׳ כלם‬
‫כחכמה עשית מלאה הארץ קניניך • והדברים לפי פשטן‬
‫'אינם מובנים רמה ראיה מייתי ראם איצטריך לפקוק השני‬
‫משום דמפקוק ראשון לא נזכר בו קנין אם כן די לו‬
‫כפקוק שני ומה ילפינן מפקוק ראשון • ונראה לי לומר‬
‫דהכיא‬
 ‫אנכי‬
‫דהכיא מפסוק ראשין ד א מי הכתוב השמים כסאי דהיינו‬
‫שהכסא הוא ממלא השמים והדום רגליו ממלא האר[ אם‬
‫כן השמים והאר[ ממלא אותם מכבודו אם כן ולפיכן‬
‫מפסוק ראשון שהשמים ו ה אי[ מקמלאין מככורו אכל לא‬
‫נזכר כו קנין על כן אמר ואומר מה רבו מעשיך על זה‬
‫האר[ קכינך דהיינו מה שמלאה מכבודו דהיינו השמים ואר[‬
‫הוא קניניך ומייתי שפיר ראיה • ודו״ק ‪:‬‬

‫״‪v‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ת״ו שייל‬

‫כה שות‬
 ‫בס״ר‬
‫כקשה סימן שלמה בן משה ישמאטא חזק‬
‫;הוה בקר אערף־לף* גם כקר תשמע קולי בחסזיף ‪:‬‬
‫יה שסע קולי לף אצ;;ק* פדני מאויבי״ יה‪ 1‬ה בחמלתף ‪:‬‬
‫יה לעמף תשמע ותפדהו * מגלות הצילהו * ןהוד־ז‬
‫באמרחף ‪:‬‬
‫יה מצילני מיד מטכיעני ״ עליהם הדריכני ״ ;הודה‬

‫בצדק תשימני * יהוד•‬

‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•• ־‬ ‫•‬ ‫יה ‪.......‬‬
‫הדריכני * על כל מכלימני *‬
‫‪:‬‬ ‫‪V V :‬‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫■ן‬

‫יה בנה את עיר יןלשף * פדנו יהוה למען דוסךף ‪:‬‬

‫יה נאמז אתה באמרתה ״ פדה יהוה את נחלתה ‪:‬‬
‫‪ V T‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪ V T :‬י‬ ‫; *‬ ‫־• ‪T‬‬ ‫‪ T V ;V‬י‬ ‫‪T‬‬

‫דגלה * מהר יהוד‪ .‬תשועתה ‪:‬‬

‫‪• V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬
‫יה מרום אתה הרם‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪V :‬‬ ‫‪•• T‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫יד‪ .‬שמור את ברית צדקף ״ הצילנו יהוה כדברף ‪:‬‬

‫יה הט אזנף ובינה הגיגי״ תקרב רנתי יהוה לפניף ‪:‬‬
‫יה שלם אתה מרב גאולתנו״ ופדה יד‪.‬וה אוהבי שמה ;‬
‫נ ‪ V‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪• I t‬״‬ ‫־‪T -‬‬ ‫‪ T‬״״‬ ‫‪T‬‬

‫;ה מושיע אתד־־‪ .‬שלה מושיענו * כי קוינו יר‪.‬וד־‪.‬‬

‫הקימנו י ה ר אנו י הו ה כד־־'‬

‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬
‫;‬
‫יד‪ .‬אדיר אתדה מעפר‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫‪:‬־־ •‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪T‬‬

‫יה‬
 ‫כקשה‬
‫יה מ‪ 1‬חל אתה בל אשמותינו ״ סלח לנו יה‪ 1‬ה כר‪ 1‬ב‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫יה אד‪1‬ן א ת ה ל?;יךף השיבנו ״ אשתחוד־ז;היה אל‬

‫שמף ‪:‬‬ ‫‪\pjgh‬‬ ‫;ה חנון אתה רחם עלינו ״ ופדנו יה‪ 1‬ה‬
‫יה זכור אתה ברית אבותינו״ זכרנו יה‪ 1‬ה בךצ‪1‬ן;עטך ‪:‬‬
‫יה קדוש א ת ה מ ר ע ה הצילנו * עננו י הו ה כרוב‬
‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫•‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪T T‬‬ ‫• ‪T‬‬
 ‫בקשה‬
‫יים‬ ‫שלמה נן משה שגזאמא חזק ל״ז‬ ‫ליום שכת קרש סימן‬
‫זה לישראל ובו׳‬

‫לר • א^יה איצ‪1‬ים דברתי ״‬

‫•‬ ‫‪T :‬‬ ‫«‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬
‫איצןירה‬ ‫י‬
‫^יר‬‫•• ‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬

‫^;גני כאסרתי ״‬ ‫אסתופף כצלף *‬

‫קולות וצוחה •‬ ‫כשכת הרחקתי •‬
‫’ ׳טבת היום ^צ‪ 1‬כ ת מנוחה ‪:‬‬
‫יום ^כת נתת •‬ ‫ל;]מף אב ר־חמן *‬
‫!^^ראל ׳;ם לא אלמן * א^ר בו בחרת *‬
‫ונס אנחה ‪’:‬‬ ‫גילה בו ע‪ 1‬מת * ’ ^‬
‫‪T T -:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫׳טבת היום ׳טבת מנוחה ‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־• ‪T‬‬

‫א׳טרי בה !הזיק *‬ ‫ז^‪ 1‬ת *‬ ‫מי זה‬

‫להיות ק^‪2‬ר אזיק ״‬ ‫כי בעינו לאות *‬
‫ען’שון ורוחה ‪:‬‬ ‫וברכה כוי יריק י*‬
‫היום ^טכת מנוחה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪-‬‬
‫׳טבת‬
‫ד‬ ‫־‪-‬‬

‫היות בי תלק^י *‬ ‫היום א^{ר נבחר ״‬

‫ליום זה חכינו • •‬ ‫מאתמול ולמחר *‬
‫לש'׳נ‪1‬ון ולשמחה ‪:‬‬ ‫כי בחר צורנו *‬
‫שכת היום שבת מנוחה ‪:‬‬ ‫^‬
‫ושוועתי הקשיב ״‬ ‫כינה ןהוה ניבי *‬
‫אותי רימם אל תשיב‬ ‫ריבה יהוה ריבי *‬
‫נפשי הנאנחה *‬ ‫להיות לי למשיב‬
‫• ‪T T V: V‬‬ ‫•‬ ‫— ;‬ ‫•‬

‫שכת היום שכת מנוחה ‪:‬‬

‫נורא‬
 ‫בקשה‬
‫אשתחוה ואקורד• •‬ ‫נורא אכרע ואיום *‬
‫פשטה וסודה *‬ ‫תורה מסרת דויום *‬
‫תקכץ למנוחה ‪:‬‬ ‫הגותרה' גלמודה ״‬
‫’ שכת היום שכת מנוחה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪-‬‬
‫י‬‫‪T -‬‬

‫ציר לף נאמן *‬ ‫משה בחרת כו *‬

‫טעמו* כצוף״ומן ״‬ ‫ספיר לשם שכו *‬
‫לששון ולשמחה ‪:‬‬ ‫שמת על ידו זמן *‬
‫^ שכת היום שכת מנוחה י;‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫“‬
‫’^‬‫‪T -‬‬

‫צוה נשא ורם ״‬ ‫שלום באחיו;רפיון ״‬

‫משר• כנו עמרם *‬ ‫על ; ‪; n‬קר חניון *‬
‫חטאי סלחה ;‬ ‫ארחץ בנקיון *‬
‫’ שכת היום שבת מנוחה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪-‬‬
‫*‬
‫‪ -‬ד‬

‫לר»יותם עוסקים ״‬ ‫מלאכות ט״ל אסרת *‬

‫כמצו׳ת ובחקים *‬ ‫בפקודים ששמת *‬
‫דלת פתחה ;‬ ‫בך»יותם דופקים ״‬
‫י שכת היום שכת מנוחה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪-‬‬
‫’‬‫‪T -‬‬

‫ממעון שמיף *‬ ‫אל חי צורנו ״‬

‫בהמון רחמיף *‬ ‫ר‪.‬שקיפה ופדנו ״‬
‫סזזר מאד שחה ‪:‬‬ ‫וצ^זן מרע״יתף *‬
‫שבח היום שבת מנוחה ‪:‬‬
‫מטובף שבענו ״‬ ‫מה יקר חסדף י‬
‫מלפנים ואנחנו *‬ ‫לעם שרידיף *‬
‫לכז‬
 ‫ב קי ע ה‬
‫כשיר ושבחה ;‬ ‫לכן ה*‪1‬ם קמנו *‬
‫שבת היום שבת מנוחה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״" ‪T‬‬

‫ישוןנתף הראנו *‬ ‫א'ור זרו;ןנף חשוף‬

‫לארצנו ה^לנו *‬ ‫משוש תבל יפה נוף‬
‫כפקדף שכוחה ‪:‬‬ ‫ימלא שחוק פינו ״‬
‫שבת היום שכת מנוחה ;‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬
‫״ *‬ ‫״‬ ‫״ ‪T‬‬

‫חק שכת ור^^ש חד״ש ״ כסיני פקדת *‬

‫בכשרנו שמת *‬ ‫ואות ברית קרש ״‬
‫ביום המנוחה ‪:‬‬ ‫מלאכה ז‪ 1‬ה הן ת ״‬
‫שכת היום שכת מנוחה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫נ‬ ‫־• ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T -‬‬

‫שלשת חסיליף *‬ ‫זכור תזכור ברית *‬

‫נחלתף *‬ ‫ךרזם זנל שארית *‬
‫תאסוף נ ר ח ה ‪:‬‬ ‫~לךביר נוחף ״‬
‫י ’ שכת היום שכת מנוחה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־• ‪T‬‬ ‫•‬ ‫— ‪T‬‬

‫חן ב;גיניף מצא *‬ ‫קרא לנפש שחה *‬

‫בגילה ובריצה *‬ ‫לף אלול בשמחה *‬
‫ישתנהף אצמיחה‬ ‫כבר אלהים רצה *‬
‫שכת היום שכת' מנוחה ־‪.‬‬ ‫’״‬

‫ב״ע‬ ‫‪h T‬‬ ‫ת״ו‬

‫®©‬