‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬

‫הפקולטה למדעי ההנדסה‬

‫המחלקה להנדסת מכונות‬

‫דו"ח מעבדה‬

‫מנוע אוטו‬

‫שם הסטודנט‪:‬‬
‫נתנאל טסלר קבוצה ‪48‬‬
‫אסף ווינברג קבוצה ‪43‬‬

‫תאריך הגשה‪08/12/20 :‬‬

‫שם המדריך‪ :‬עמית אלבז‬

‫דצמבר ‪2020‬‬ ‫כסלו תשע"ט‬

 ‫‪ .1‬מטרת הניסוי‬

‫מטרת הניסוי במעבדת אוטו היא לבצע מאזני אנרגיה ולמצוא את נצילות המנוע‪ ,‬ולמידת אופן‬
‫המדידות וחישובי האנרגיה השונים עבור אנרגיה מכנית‪ ,‬חום ושריפה‪.‬‬

‫‪ .2‬מערכת הניסוי‬

‫מערכת הניסוי מורכבת ממספר חלקים‪:‬‬

‫צמד מנועי בעירה פנימית‪ -‬אחד מנוע דיזל השני בנזין‪ ,‬חד בוכנתיים‪ ,‬ארבע פעימות‪.‬‬ ‫•‬
‫אלטרנטור‬ ‫•‬
‫מכשירי מדידה‬ ‫•‬
‫מערכת תצוגה להצגת הנתונים הנמדדים‬ ‫•‬
‫לוח בקרה לשליטה על הספק המנוע‬ ‫•‬

‫מכשירי המדידה המחוברים למערכת בניסוי הם‪:‬‬

‫מדדי טמפרטורה בכניסה וביציאה למנוע‬ ‫•‬

‫מד מהירות סיבוב המנוע‬ ‫•‬
‫מד הספק הבלימה‬ ‫•‬
‫מדדי ספיקות‪ -‬לאוויר ולדלק‬ ‫•‬
‫מד לחץ המודד בצורה רציפה‬ ‫•‬
‫‪ Gas Analyzer‬לניתוח גזי הפליטה‬ ‫•‬

‫‪ .3‬מהלך הניסוי‬

‫הניסוי נעשה פעמיים‪ ,‬כאשר פעם אחת הוא בוצע על מנוע הדיזל‪ ,‬ובפעם השנייה הוא בוצע על מנוע‬
‫הבנזין‪.‬‬

‫לאחר הדלקת המנוע‪ ,‬יש להעמיס אותו למצב התחלתי של ‪ 1 kW‬עומס‪ ,‬ושמירה על כ‪ 3000‬סל"ד‬
‫ואיסוף הנתונים‪ .‬העלאת העומס על המנוע ותיעוד בקפיצות של ‪ 0.5 kW‬עד שהמנוע בעומס של ‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ .kW‬כאשר המנוע נמצא בעומס זה‪ ,‬מלבד הנתונים שנלקחים מכל שאר המדדים‪ ,‬נלקחת גם מדידה‬
‫רציפה לטובת הדיאגרמה האינדיקטורית‪ .‬לאחר לקיחת המדידה‪ ,‬ניתן לחזור על הניסוי על המנוע‬
‫השני‪.‬‬

‫‪ .4‬ניתוח תוצאות‬

‫בפרק זה יוצגו התוצאות שנדגמו בניסוי‪ ,‬אופן עיבודן והתוצאות שעובדו מנתונים אלו‪.‬‬

‫‪ .4.1‬תוצאות גולמיות‬

‫תוצאות הניסוי עבור מנוע בנזין ומנוע דיזל שנדגמו בניסוי מוצגות בטבלאות הבאות‬

‫טבלה ‪ :1‬תוצאות הניסוי הגולמיות עבור מנוע בנזין‬

‫‪Exit‬‬ ‫‪Air In‬‬ ‫‪Fuel‬‬ ‫‪Brake‬‬ ‫‪Indicator‬‬ ‫‪AirFlow‬‬ ‫‪FuelFlow‬‬ ‫‪RPM‬‬ ‫‪Load‬‬
‫‪Gas‬‬ ‫‪Temp‬‬ ‫‪Temp‬‬ ‫‪power‬‬ ‫‪power‬‬ ‫𝒍‬
‫]𝒄𝒆𝒔[‬ ‫𝒍𝒎‬ ‫]‪[kW‬‬
‫[‬ ‫]‬
‫‪Temp‬‬ ‫]‪[°C‬‬ ‫]‪[°C‬‬ ‫]‪[W‬‬ ‫]‪[W‬‬ ‫𝒏𝒊𝒎‬
‫]‪[°C‬‬
‫‪633.7‬‬ ‫‪18.54‬‬ ‫‪17.48‬‬ ‫‪975‬‬ ‫‪5529‬‬ ‫‪4.867‬‬ ‫‪31.95‬‬ ‫‪3091‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪619.9‬‬ ‫‪18.30‬‬ ‫‪17.52‬‬ ‫‪1450‬‬ ‫‪6193‬‬ ‫‪5.075‬‬ ‫‪32.47‬‬ ‫‪3009‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪611.8‬‬ ‫‪21.97‬‬ ‫‪17.84‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪7959‬‬ ‫‪5.452‬‬ ‫‪31.35‬‬ ‫‪3078‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪618.3‬‬ ‫‪21.01‬‬ ‫‪18.10‬‬ ‫‪2463‬‬ ‫‪8640‬‬ ‫‪5.966‬‬ ‫‪32.45‬‬ ‫‪3107‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪628.2‬‬ ‫‪21.74‬‬ ‫‪18.32‬‬ ‫‪2948‬‬ ‫‪9333‬‬ ‫‪6.619‬‬ ‫‪33.33‬‬ ‫‪3093‬‬ ‫‪3‬‬

‫טבלה ‪ :2‬נתוני ה‪ Gas Analyzer‬עבור מנוע בנזין‬

‫‪HC‬‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪NOX‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[ppm‬‬ ‫]‪[%‬‬ ‫]‪[ppm‬‬ ‫]‪[%‬‬ ‫]‪[%‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪9.60‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6.71‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪228‬‬ ‫‪9.25‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6.45‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪188‬‬ ‫‪8.02‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪6.55‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪172‬‬ ‫‪7.14‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪6.28‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪159‬‬ ‫‪6.47‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪6.18‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬
 ‫טבלה ‪ :3‬תוצאות הניסוי הגולמיות עבור מנוע דיזל‬
‫‪Exit‬‬ ‫‪Air In‬‬ ‫‪Fuel‬‬ ‫‪Brake‬‬ ‫‪Indicator‬‬ ‫‪AirFlow‬‬ ‫‪FuelFlow‬‬ ‫‪RPM‬‬ ‫‪Load‬‬
‫‪Gas‬‬ ‫‪Temp‬‬ ‫‪Temp‬‬ ‫‪power‬‬ ‫‪power‬‬ ‫𝒍‬
‫]𝒄𝒆𝒔[‬ ‫𝒍𝒎‬ ‫]‪[kW‬‬
‫[‬ ‫]‬
‫‪Temp‬‬ ‫]‪[°C‬‬ ‫]‪[°C‬‬ ‫]‪[W‬‬ ‫]‪[W‬‬ ‫𝒏𝒊𝒎‬
‫]‪[°C‬‬
‫‪213.0‬‬ ‫‪20.83‬‬ ‫‪20.83‬‬ ‫‪968‬‬ ‫‪7116‬‬ ‫‪5.053‬‬ ‫‪6.64‬‬ ‫‪2986‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪235.9‬‬ ‫‪18.82‬‬ ‫‪18.82‬‬ ‫‪1463‬‬ ‫‪7949‬‬ ‫‪5.038‬‬ ‫‪12.53‬‬ ‫‪2978‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪259.4‬‬ ‫‪19.23‬‬ ‫‪19.23‬‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪8740‬‬ ‫‪4.996‬‬ ‫‪15.52‬‬ ‫‪2953‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪283.5‬‬ ‫‪20.09‬‬ ‫‪20.09‬‬ ‫‪2459‬‬ ‫‪8634‬‬ ‫‪4.959‬‬ ‫‪17.12‬‬ ‫‪2931‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪313.9‬‬ ‫‪19.91‬‬ ‫‪19.91‬‬ ‫‪2966‬‬ ‫‪8574‬‬ ‫‪4.932‬‬ ‫‪18.91‬‬ ‫‪2915‬‬ ‫‪3‬‬

‫טבלה ‪ :4‬נתוני ה‪ Gas Analyzer‬עבור מנוע דיזל‬

‫‪HC‬‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪NOX‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪CO2‬‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[ppm‬‬ ‫]‪[%‬‬ ‫]‪[ppm‬‬ ‫]‪[%‬‬ ‫]‪[%‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪16.13‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪15.62‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪15.05‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪14.45‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪13.44‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .4.2‬חישובים‬

‫בתת פרק זה יוצגו החישובים מהם עובדו התוצאות הגולמיות‪ ,‬דוגמאות חישוב מגולמות בקובץ‬
‫האקסל המצורף לדוח זה‪.‬‬

‫‪ .4.2.1‬ספיקה מסית של המגיבים‬

‫לשם חישוב הספיקה המסית של האוויר‪ ,‬תחילה יש לחשב את צפיפות האוויר‪ ,‬ע"פ הקשר הבא‪:‬‬

‫‪𝑃0‬‬ ‫‪101.325‬‬ ‫𝑔𝑘‬ ‫(‪)1‬‬

‫= 𝑟𝑖𝑎𝜌‬ ‫=‬ ‫] ‪= 1.184 [ 3‬‬
‫)‪𝑅 ∙ 𝑇𝑎𝑖𝑟 0.287 ∙ (25° + 273.15‬‬ ‫𝑚‬

‫כאשר ‪ P0‬זה לחץ הסביבה‪ R ,‬קבוע הגזים ו‪ Tair‬זה טמפרטורת האוויר‪ ,‬טמפרטורת הסביבה‪.‬‬

‫הספיקה המסית מחושבת כמכפלת צפיפות החומר בספיקה הנפחית שלו‪ ,𝑉̇ ,‬כפי שמוצג‪:‬‬

‫̇𝑉 ∙ 𝜌 = ̇𝑚‬ ‫(‪)2‬‬

‫‪3‬‬
 ‫יחס התערובת מחושב באופן הבא‪:‬‬

‫𝐴𝐹‬ ‫𝑟𝑖𝑎̇𝑚‪𝑚̇𝑓 /‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫=𝜙‬ ‫=‬
‫𝑐𝑡𝑠𝐴𝐹‬ ‫‪1/14.9‬‬

‫כאשר ביחס זה מחושב יחס תערובת הדלק‪-‬אוויר שנדגמה בניסוי‪ ,FA ,‬ליחס תערובת הדלק‪-‬אוויר‬
‫הסטוכיומטרית‪ .‬כאשר עבור מנוע בנזין מוגדרת ‪ 1/14.9‬ועבור מנוע דיזל מוגדרת ‪1/14.5‬‬

‫‪ .4.2.2‬ספיקה מסית של התוצרים‬

‫את הספיקה המסית של תוצרי הבעירה מחשבים מתוך יחס המשקלים בין הדלק לכל אחד‬
‫מהתוצרים‪ -‬תוך התייחסות ליחס התערובת שחושב במשוואה ‪ .3‬עבור מנוע בנזין בטווח היחסים‬
‫‪ 1.47 > 𝜙 > 1‬התערובת נקראת תערובת עשירה ובטווח ‪ 𝜙 < 1‬התערובת נקראת תערובת‬
‫עניה‪ .‬השינוי בטווח היחסים משפיע על תוצרי הבעירה ושקולי המסה‪.‬‬

‫הספיקה המסית של תוצרי הבעירה‬

‫עבור דיזל‪:‬‬

‫𝑑 𝑓̇𝑚‪𝑚̇𝐶𝑂2 = 3.17‬‬

‫𝑑 𝑓̇𝑚‪𝑚̇𝐻2 𝑂 = 1.21‬‬

‫‪11.14‬‬
‫= ‪𝑚̇𝑁2‬‬ ‫𝑑 𝑓̇𝑚‬
‫𝜙‬

‫‪1‬‬
‫𝑑 𝑓̇𝑚)‪𝑚̇𝑂2 = 3.38( − 1‬‬
‫𝜙‬

‫עבור בנזין בתערובת ענייה או סטוכיומטרית‪:‬‬

‫𝑓̇𝑚‪𝑚̇𝐶𝑂2 = 3.09‬‬

‫𝑓̇𝑚‪𝑚̇𝐻2 𝑂 = 1.42‬‬

‫‪11.54‬‬
‫= ‪𝑚̇𝑁2‬‬ ‫𝑓̇𝑚‬
‫𝜙‬

‫‪1‬‬
‫𝑓̇𝑚)‪𝑚̇𝑂2 = 3.51( − 1‬‬
‫𝜙‬

‫עבור בנזין בתערובת עשירה‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪9.63‬‬
‫( = ‪𝑚̇𝐶𝑂2‬‬ ‫𝑓̇𝑚)‪− 6.55‬‬
‫𝜙‬

‫𝑓̇𝑚‪𝑚̇𝐻2 𝑂 = 1.42‬‬

‫‪11.54‬‬
‫= ‪𝑚̇𝑁2‬‬ ‫𝑓̇𝑚‬
‫𝜙‬

‫‪1‬‬
‫𝑓̇𝑚) ‪𝑚̇𝐶𝑂 = 6.13(1 −‬‬
‫𝜙‬

‫‪ .4.2.3‬חישובי אנתלפיה‬
‫את אנתלפיית האוויר בכניסה למנוע מחשבים ע"פ הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫) ‪𝐻̇𝑎𝑖𝑟 = 𝑚̇𝑎𝑖𝑟 𝑐𝑝𝑎𝑖𝑟 (𝑇𝑅 − 𝑇0‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫כאשר 𝑟𝑖𝑎𝑝𝑐 הוא קיבול החום של אוויר‪ 𝑇𝑅 ,‬זה טמפרטורת האוויר בכניסה למנוע ו ‪ 𝑇0‬זה‬
‫טמפרטורת סביבה‪.‬‬

‫אנתלפיית הדלק בכניסה למנוע מחושבת באופן דומה לנוסחה ‪ ,4‬אך עבורה יש להתחשב בערך‬
‫ההיסק של הדלק‪ ,ℎ𝑅𝑃 ,‬והיא מחושבת כך‪:‬‬

‫) 𝑃𝑅‪𝐻̇𝑓 = 𝑚̇𝑓 (𝑐𝑝𝑓 (𝑇𝑅 − 𝑇0 ) + ℎ‬‬ ‫(‪)5‬‬

‫ערך ההיסק משתנה בהתאם לסוג הדלק המשומש‪ ,‬והוא שווה ל‪ 44250 kJ/kg‬עבור מנוע בנזין‬
‫ו‪ 43800 kJ/kg‬עבור מנוע דיזל‬

‫אנתלפיית המגיבים מוגדרת כסכום אנתלפיית הדלק והאוויר‪ ,‬כפי שמוצג בנוסחה ‪.6‬‬

‫𝑟𝑖𝑎̇𝐻 ‪𝐻̇𝑅 = 𝐻̇𝑓 +‬‬ ‫(‪)6‬‬

‫אנתלפיית התוצרים מוגדרת כסכום האנתלפיות של תוצרי הבעירה ומחושבת כך‪:‬‬

‫) ‪𝐻̇𝑃 = (𝑚̇𝐶𝑂2 𝑐𝑝𝐶𝑂2 + 𝑚̇𝐶𝑂 𝑐𝑝𝐶𝑂 + 𝑚̇𝐻2𝑂 𝑐𝑝𝐻2𝑂 + 𝑚̇𝑁2 𝑐𝑝𝑁2 + 𝑚̇𝑂2 𝑐𝑝𝑂2 )(𝑇𝑃 − 𝑇0‬‬ ‫(‪)7‬‬

‫‪5‬‬
‫כאשר כל אחת מספיקות התוצרים מוכפלת בקיבול החום הסגולי של אותו החומר‪ .‬ומוכפלת‬
‫בהפרש בין טמפרטורת גזי היציאה מהמנוע‪ ,𝑇𝑃 ,‬לטמפרטורת הסביבה‪.‬‬

‫איבודי האנרגיה בתהליך‪ ,‬היוצאים כאנרגיית חום‪ ,‬ניתן להביע באמצעות שארית אנתלפיית‬
‫המגיבים לאחר החסרת אנתלפיית התוצרים וכוח הבלימה שהופעל על המנוע‪ ,𝑊̇𝑆 ,‬כפי שמוצג‬
‫במשוואה ‪:8‬‬

‫𝑆̇𝑊 ‪𝑄̇ = 𝐻̇𝑅 − 𝐻̇𝑃 −‬‬ ‫(‪)8‬‬

‫‪ .4.2.4‬הספק אינדיקטורי‬
‫העבודה האינדיקטורית בניסוי מוגדרת כשטח הכלוא בדיאגרמת ‪ P-V‬המתקבלת ממכשירי‬
‫המדידה‪ ,‬מחושבת כך‪:‬‬

‫‪𝑉2‬‬ ‫(‪)9‬‬
‫𝑉𝑑𝑃 ∫ = 𝑖𝑊‬
‫‪𝑉1‬‬

‫עבודה זאת משמשת לחישוב ההספק האינדיקטורי המחושב באופן הבא‪:‬‬

‫𝑁 ∙ 𝑛 ∙ 𝑖𝑊‬ ‫(‪)10‬‬
‫= 𝑃𝑖‬
‫𝑋‬

‫כאשר 𝑖𝑊 מביע את העבודה הנמדדת עבור כל מחזור‪ n ,‬מספר הצילינדרים במערכת‪ -‬אשר בניסוי‬
‫ישנה רק בוכנה אחת‪ x ,‬מס' סיבובי גל הארכובה‪ -‬שבמנוע ארבע פעימות יש ‪ 2‬סיבובים‪ ,‬ו‪ N‬מהירות‬
‫סיבוב גל הארכובה‪.‬‬

‫‪ .4.2.5‬חישובי נצילות‬
‫נצילות הבלימה מוגדרת כיחס ההספקים בין הספק הבלימה להספק האנרגיה האגורה בדלק‬
‫שמושקע למנוע ומהווה מכפלת הספיקה המסית במקדם ההיסק‬

‫𝑝𝑏‬ ‫𝑝𝑏‬ ‫(‪)11‬‬

‫= 𝑏𝜂‬ ‫=‬
‫𝑓̇𝑚 𝑃𝑅‪𝐻𝑅𝑃 ℎ‬‬

‫הנצילות האינדיקטורית מוגדרת כיחס ההספק האינדיקטורי לקצב אספקת האנרגיה האגורה‬
‫בדלק‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫)‪(12‬‬
‫𝑃𝑖‬
‫= 𝑖𝜂‬
‫𝑃𝑅𝐻‬

‫הנצילות מכנית מוגדרת כיחס בין ההספק האינדיקטורי להספק הבלימה‬

‫𝑝𝑏‬ ‫(‪)13‬‬
‫= 𝑚𝜂‬
‫𝑃𝑖‬

‫צריכת הדלק הסגולית לבלימה מחושבת מהספיקה המסית של הדלק ביחס להספק הבלימה‬
‫שהתקבל‬

‫𝑓̇𝑚‬ ‫(‪)14‬‬
‫= 𝑐𝑓𝑠𝑏‬
‫𝑃𝑏‬

‫מומנט הבלימה מחושב באופן הבא‪:‬‬

‫𝑃𝑏‬ ‫(‪)15‬‬
‫=𝑇‬
‫𝑁‬
‫‪2𝜋 60‬‬

‫כאשר ‪ N‬מביע את מספר הסיבובים לדקה שמבצע המנוע‪ ,‬ומיחס הספק הבלימה למספר הסיבובים‬
‫מתקבל מומנט הבלימה‬

‫‪ .4.3‬ערכים מחושבים‬

‫הנתונים שחושבו מהתוצאות הגולמיות מוצגים בטבלאות הבאות‪.‬‬

‫טבלה ‪ :5‬ספיקה מסית מגיבים ותוצרים עבור מנוע בנזין‬

‫𝑶𝑪̇𝒎‬ ‫𝟐𝑶̇𝒎‬ ‫𝟐𝑵̇𝒎‬ ‫𝑶𝟐𝑯̇𝒎‬ ‫𝟐𝒐𝒄̇𝒎‬ ‫𝒓𝒊𝒂̇𝒎‬ ‫𝒇̇𝒎‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪0.000077‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.004464‬‬ ‫‪0.000567‬‬ ‫‪0.001109‬‬ ‫‪0.005763‬‬ ‫‪0.000399‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.000016‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.004654‬‬ ‫‪0.000576‬‬ ‫‪0.001225‬‬ ‫‪0.006009‬‬ ‫‪0.000406‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.000145‬‬ ‫‪0.005000‬‬ ‫‪0.000556‬‬ ‫‪0.001211‬‬ ‫‪0.006456‬‬ ‫‪0.000392‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.000240‬‬ ‫‪0.005471‬‬ ‫‪0.000576‬‬ ‫‪0.001253‬‬ ‫‪0.007065‬‬ ‫‪0.000406‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.000384‬‬ ‫‪0.006070‬‬ ‫‪0.000592‬‬ ‫‪0.001287‬‬ ‫‪0.007838‬‬ ‫‪0.000417‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪7‬‬
 ‫טבלה ‪ :6‬חישובי אנרגיה ויחס התערובת עבור מנוע בנזין‬
‫̇𝑸‬ ‫𝒓̇𝑯‬ ‫𝒑̇𝑯‬ ‫𝒔̇𝑾‬ ‫‪Ф‬‬ ‫𝒓𝒊𝒂̇𝒉‬ ‫𝒇̇𝒉‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪12.566668‬‬ ‫‪17.634572‬‬ ‫‪4.093404‬‬ ‫‪0.974500‬‬ ‫‪1.032538‬‬ ‫‪-0.037416‬‬ ‫‪17.671989‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪12.319777‬‬ ‫‪17.919171‬‬ ‫‪4.149394‬‬ ‫‪1.450000‬‬ ‫‪1.006335‬‬ ‫‪-0.040465‬‬ ‫‪17.959636‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪10.983505‬‬ ‫‪17.320702‬‬ ‫‪4.344197‬‬ ‫‪1.993000‬‬ ‫‪0.904436‬‬ ‫‪-0.019659‬‬ ‫‪17.340362‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪10.679101‬‬ ‫‪17.920647‬‬ ‫‪4.778546‬‬ ‫‪2.463000‬‬ ‫‪0.855515‬‬ ‫‪-0.028328‬‬ ‫‪17.948976‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪10.112960‬‬ ‫‪18.410205‬‬ ‫‪5.349245‬‬ ‫‪2.948000‬‬ ‫‪0.792026‬‬ ‫‪-0.025679‬‬ ‫‪18.435884‬‬ ‫‪3‬‬

‫טבלה ‪ :7‬מומנט בלימה‪ ,‬צריכת דלק סגולית וחישובי נצילות עבור מנוע בנזין‬
‫𝑷𝑹̇𝑯‬ ‫𝒑𝒃𝜼‬ ‫𝒅𝒏𝒊𝜼‬ ‫𝒎𝜼‬ ‫𝒄𝒇𝒔𝒃‬ ‫𝑻‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[kW‬‬ ‫]𝒓‪[kg/𝒌Wh‬‬ ‫]‪[Nm‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪17.672344‬‬ ‫‪0.055143‬‬ ‫‪0.312862‬‬ ‫‪0.176252‬‬ ‫‪1.475372‬‬ ‫‪3.010608‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪17.959969‬‬ ‫‪0.080735‬‬ ‫‪0.344822‬‬ ‫‪0.234135‬‬ ‫‪1.007690‬‬ ‫‪4.601688‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪17.340469‬‬ ‫‪0.114933‬‬ ‫‪0.458984‬‬ ‫‪0.250408‬‬ ‫‪0.707852‬‬ ‫‪6.183154‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪17.948906‬‬ ‫‪0.137223‬‬ ‫‪0.481366‬‬ ‫‪0.285069‬‬ ‫‪0.592875‬‬ ‫‪7.569977‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪18.435656‬‬ ‫‪0.159908‬‬ ‫‪0.506247‬‬ ‫‪0.315868‬‬ ‫‪0.508769‬‬ ‫‪9.101625‬‬ ‫‪3‬‬

‫טבלה ‪ :8‬ספיקה מסית מגיבים ותוצרים עבור מנוע דיזל‬

‫𝟐𝑶̇𝒎‬ ‫𝟐𝑵̇𝒎‬ ‫𝑶𝟐𝑯̇𝒎‬ ‫𝟐𝒐𝒄̇𝒎‬ ‫𝒓𝒊𝒂̇𝒎‬ ‫𝒇̇𝒎‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kg/sec‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪0.001084‬‬ ‫‪0.004597‬‬ ‫‪0.000111109‬‬ ‫‪0.000291‬‬ ‫‪0.005983‬‬ ‫‪9.18257E-05‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.000805‬‬ ‫‪0.004583‬‬ ‫‪0.000209731‬‬ ‫‪0.000549‬‬ ‫‪0.005966‬‬ ‫‪0.000173332‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪0.000653‬‬ ‫‪0.004545‬‬ ‫‪0.000259779‬‬ ‫‪0.000681‬‬ ‫‪0.005916‬‬ ‫‪0.000214693‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.000568‬‬ ‫‪0.004511‬‬ ‫‪0.00028656‬‬ ‫‪0.000751‬‬ ‫‪0.005872‬‬ ‫‪0.000236827‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪0.000477‬‬ ‫‪0.004487‬‬ ‫‪0.000316522‬‬ ‫‪0.000829‬‬ ‫‪0.00584‬‬ ‫‪0.000261588‬‬ ‫‪3‬‬

‫טבלה ‪ :9‬חישובי אנרגיה ויחס התערובת עבור מנוע דיזל‬

‫̇𝑸‬ ‫𝒓̇𝑯‬ ‫𝒑̇𝑯‬ ‫𝒔̇𝑾‬ ‫‪Ф‬‬ ‫𝒓𝒊𝒂̇𝒉‬ ‫𝒇̇𝒉‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪1.855397‬‬ ‫‪3.997026‬‬ ‫‪1.173229‬‬ ‫‪0.9684‬‬ ‫‪0.222527‬‬ ‫‪-0.02508‬‬ ‫‪4.022101‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4.747903‬‬ ‫‪7.554507‬‬ ‫‪1.343604‬‬ ‫‪1.463‬‬ ‫‪0.421296‬‬ ‫‪-0.03705‬‬ ‫‪7.591559‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪5.902845‬‬ ‫‪9.368965‬‬ ‫‪1.49912‬‬ ‫‪1.967‬‬ ‫‪0.526216‬‬ ‫‪-0.03431‬‬ ‫‪9.40327‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪6.232906‬‬ ‫‪10.34407‬‬ ‫‪1.652164‬‬ ‫‪2.459‬‬ ‫‪0.584796‬‬ ‫‪-0.02898‬‬ ‫‪10.37305‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪6.611554‬‬ ‫‪11.42765‬‬ ‫‪1.850098‬‬ ‫‪2.966‬‬ ‫‪0.649476‬‬ ‫‪-0.02987‬‬ ‫‪11.45753‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪8‬‬
 ‫טבלה ‪ :10‬מומנט בלימה‪ ,‬צריכת דלק סגולית וחישובי נצילות עבור מנוע דיזל‬
‫𝑷𝑹̇𝑯‬ ‫𝒑𝒃𝜼‬ ‫𝒅𝒏𝒊𝜼‬ ‫𝒎𝜼‬ ‫𝒄𝒇𝒔𝒃‬ ‫𝑻‬ ‫‪Load‬‬
‫]‪[kW‬‬ ‫]𝒓𝒉𝑾𝒌‪[kg/‬‬ ‫]‪[Nm‬‬ ‫]‪[kW‬‬
‫‪4.021964‬‬ ‫‪0.240778‬‬ ‫‪1.769285‬‬ ‫‪0.136088‬‬ ‫‪0.341359‬‬ ‫‪3.096965‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪7.591927‬‬ ‫‪0.192705‬‬ ‫‪1.047033‬‬ ‫‪0.184048‬‬ ‫‪0.426517‬‬ ‫‪4.691276‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪9.403568‬‬ ‫‪0.209176‬‬ ‫‪0.929434‬‬ ‫‪0.225057‬‬ ‫‪0.392931‬‬ ‫‪6.360808‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪10.37301‬‬ ‫‪0.237058‬‬ ‫‪0.832353‬‬ ‫‪0.284804‬‬ ‫‪0.346717‬‬ ‫‪8.011505‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪11.45757‬‬ ‫‪0.258868‬‬ ‫‪0.748326‬‬ ‫‪0.34593‬‬ ‫‪0.317504‬‬ ‫‪9.716368‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .5‬דיון בתוצאות‬

‫בפרק זה נדון בערכים שחושבו מהתוצאות הגולמיות שהתקבלו בניסוי ונדון בתוצאות העולות‬
‫מערכים אלו‪.‬‬

‫מחישובי הנצילות האינדיקטורית עבור מנוע דיזל בטבלה ‪ ,10‬התקבלה נצילות הגבוהה מ‪ 1‬עבור‬
‫חלק מהמדידות‪ .‬מכיוון שחישוב הנצילות תלויה בהספק האינדיקטורי המתקבל מלוח המדידות‬
‫והספיקה המסית המחושבת‪ .‬ערכים אלה מעידים על חוסר דיוק באחד ממכשירי המדידה או טעות‬
‫אנוש‪.‬‬

‫‪ .5.1‬הספק הבלימה כתלות במומנט בלימה‬

‫יחס הספק הבלימה כתלות במומנט הבלימה מוצג באיור הבא‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪12‬‬

‫‪10‬‬ ‫דיזל‬ ‫בנזין‬

‫‪8‬‬

‫]‪T [Nm‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪3500‬‬
‫]‪Brake Power [W‬‬

‫איור ‪ 1‬הספק הבלימה כתלות במומנט הבלימה‬

‫מאיור זה ניתן לראות בבירור את הקשר הליניארי בין מומנט הבלימה להספק הבלימה‪ ,‬כאשר‬
‫מהירות סיבוב המנוע קבועה‪ .‬ממשוואת מומנט הבלימה‪ ,‬משוואה ‪ ,15‬עולה הקשר הזה‪ .‬והסטיות‬
‫הקלות מהקו נובעות ככל הנראה מתנודתיות במהירות המנוע‪ .‬כמו כן מאותו קשר עולה‪ ,‬כי אין‬
‫הבדל בגרף בין התוצאות עבור מנוע דיזל או בנזין מלבד אותן סטיות במהירות‪.‬‬

‫‪ .5.2‬איבוד האנרגיה כתלות בהספק הבלימה‬

‫יחס איבוד האנרגיה כתלות בהספק הבלימה מוצג באיור הבא‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫בנזין‬
‫‪12‬‬
‫דיזל‬
‫‪10‬‬
‫]‪Q* [kW‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪3500‬‬
‫]‪Brake Power [W‬‬

‫איור ‪ 2‬איבוד האנרגיה כתלות בהספק הבלימה‬

‫מאיור ‪ 2‬ניתן לראות את השוני הקיים בין מנוע בנזין למנוע דיזל‪ .‬עבור מנוע בנזין איבוד האנרגיה‬
‫יורד בהספקי בלימה גבוהים‪ ,‬כאשר מנוע דיזל מאבד יותר אנרגיה ככל שהספק הבלימה עולה‪.‬‬
‫מכאן עולה כי מנוע דיזל יעיל יותר בהעמסות נמוכות‪ ,‬ובהתאם למגמה שמוצגת יתכן כי בהעמסות‬

‫‪10‬‬
‫גבוהות מנוע בנזין יהיה עדיף על פני דיזל משיקולי בזבוז אנרגיה‪ .‬אף כי המגמה יכולה להעיד על‬
‫אסימפטוטה אשר בעומסים גבוהים איבוד האנרגיה מתייצב סביב ערך מסוים‪.‬‬

‫סיבה נוספת לאיבוד האנרגיה הגבוה יותר בבנזין יכולה לנבוע מהפער בין תוצרי הבעירה שהוצגו‬
‫בתת פרק ‪ 4.2.2‬לבין הנתונים שנמדדו מה‪ Gas Analyzer‬בטבלה ‪ 2‬עבור מנוע בנזין‪ .‬על אף שספיקת‬
‫החמצן והפחמן החד חמצני מהבעירה תלויים ביחס התערובת‪ ,‬נמדדה ספיקה שלהם בכל שלב‬
‫בניסוי דבר המעיד עליהם כתוצרי בעירה מה שלא נלקח בחשבון בחישובי האנתלפיה‪.‬‬

‫‪ .5.3‬צריכת דלק סגולית לבלימה כתלות בהספק הבלימה‬

‫יחס צריכת הדלק הסגולית לבלימה כתלות בהספק הבלימה מוצגת באיור הבא‪.‬‬

‫‪1.6‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫בנזין‬
‫‪1.2‬‬ ‫דיזל‬
‫]‪bsfc [kg/kwhr‬‬

‫‪1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪3500‬‬
‫]‪Brake Power [W‬‬

‫איור ‪ 3‬צריכת דלק סגולית לבלימה כתלות בהספק הבלימה‬

‫מאיור ‪ 3‬ניתן לראות בבירור כי צריכת הדלק הסגולית לבלימה יורדת בהספקי בלימה גבוהים‪.‬‬
‫כאשר ההבדל המהותי בין מנוע בנזין למנוע דיזל‪ ,‬הוא בהספקים הנמוכים‪ ,‬בהם מנוע הבנזין בעל‬
‫צריכת דלק סגולית גבוהה משמעותית מצריכת הדלק הסגולית למנוע הדיזל‪ .‬מכאן עולה כי‬
‫משיקולי יחס צריכת דלק להספק בלימה‪ ,‬מנוע הדיזל עדיף לכל הטווח הנמדד‪ .‬עקב הצריכה‬
‫הנמוכה ממנוע הבנזין‪ ,‬ועקב הצריכה היציבה יחסית בשינוי בהספקי הבלימה‪.‬‬

‫‪ .5.4‬נצילות בלימה כתלות בהספק הבלימה‬

‫יחס נצילות הבלימה כתלות בהספק הבלימה מוצגת באיור הבא‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪0.3‬‬

‫בנזין‬
‫‪0.25‬‬
‫דיזל‬
‫‪0.2‬‬

‫‪0.15‬‬
‫‪η‬‬
‫‪0.1‬‬

‫‪0.05‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪3500‬‬
‫]‪Brake Power [W‬‬

‫איור ‪ 4‬נצילות בלימה כתלות בהספק הבלימה‬

‫באיור ‪ 4‬ניתן לראות כי נצילות מנוע הדיזל גבוהה יחסית מנצילות מנוע הבנזין הן עבור הספק בלימה‬
‫נמוך והן עבור הספק בלימה גבוה‪ .‬ישנה ירידה קלה בנצילות מנוע הדיזל כאשר הספק הבלימה‬
‫מתחיל לעלות אך מגמת הנצילות בעלייה לאחר מכן‪ .‬עבור מנוע הבנזין ניתן לראות כי הנצילות עולה‬
‫במגמה יחסית ליניארית ככל שעולה הספק הבלימה‪ ,‬בהתבסס על משוואת נצילות הבלימה‪,‬‬
‫משוואה ‪ ,11‬מגמה זאת מעידה על ספיקה מסית של דלק יחסית קבועה גם בהעמסות גבוהות‪.‬‬

‫‪ .5.5‬דיאגרמת ‪ P-V‬אינדיקטורית‬

‫באיורים הבאים יוצגו דיאגרמות ‪ P-V‬אינדיקטוריות עבור שני המנועים בעומס המקסימלי‬
‫‪35‬‬

‫‪30‬‬
‫בנזין‬
‫‪25‬‬
‫]‪Pressure [bar‬‬

‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪-5‬‬
‫]‪Volume [cc‬‬

‫איור ‪ 5‬דיאגרמת ‪ P-V‬עבור מנוע בנזין‬

‫‪12‬‬
 ‫‪90‬‬

‫‪80‬‬

‫‪70‬‬ ‫דיזל‬

‫‪60‬‬

‫]‪Pressure [bar‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪-10‬‬
‫]‪Volume [cc‬‬

‫איור ‪ 6‬דיאגרמת ‪ P-V‬עבור מנוע דיזל‬

‫מהשוואה בין איורים ‪ 5‬ו‪ 6‬ניתן לראות כי העיקרי בין המנועים הוא שמנוע הדיזל עובד בלחצים‬
‫יותר גבוהים ממנוע הבנזין עבור אותו טווח נפחים‪ .‬הדבר נובע מעקרון פעולת מנוע הדיזל הפועל‬
‫בלחצים גבוהים יותר לשם הצתת הדלק בניגוד למנוע הבנזין המתבסס על מצת חיצוני בלחצים‬
‫נמוכים יותר‪ .‬ההספק האינדיקטורי המחושב עבור כל אחת מהדיאגרמות מחושב באמצעות‬
‫משוואות ‪ 9‬ו‪ .10‬עבור מנוע הדיזל מהגרף מתקבל‪:‬‬

‫‪𝑉2‬‬
‫𝑊 ‪𝑊𝑖 𝑑 = ∫ 𝑃𝑑𝑉 = 352.95‬‬
‫‪𝑉1‬‬

‫‪2915‬‬
‫‪352.95 ∙ 1 ∙ 60‬‬
‫= 𝑃𝑖‬ ‫𝑊 ‪= 8573.74‬‬
‫‪2‬‬

‫עבור מנוע הבנזין מתקבל‪:‬‬

‫‪𝑉2‬‬
‫𝑊 ‪𝑊𝑖 𝑑 = ∫ 𝑃𝑑𝑉 = 362.11‬‬
‫‪𝑉1‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪3093‬‬
‫‪362.11 ∙ 1 ∙ 60‬‬
‫= 𝑃𝑖‬ ‫𝑊 ‪= 9333.38‬‬
‫‪2‬‬

‫מחישובים אלה ניתן לראות כי על אף שמנוע הדיזל בעל לחצים גבוהים יותר‪ ,‬השטח הכלוא במנוע‬
‫הבנזין גדול יותר מהשטח הכלוא במנוע הדיזל‪ ,‬ולכן הוא בעל הספק גדול יותר‪.‬‬

‫‪ .6‬מסקנות‬

‫מניסוי זה עולה כי מנוע הדיזל יעיל בצורה מובהקת ביחס למנוע הבנזין עבר כל ההשוואות שהוצגו‪.‬‬
‫כאשר בצריכת דלק נמוכה יותר‪ ,‬הוא בעל נצילות גבוהה יותר ובעל הספק אינדיקטורי גבוה יותר‬
‫עבור העומסים הנמוכים יותר‪.‬‬

‫מנתוני ה‪ Gas Analyzer‬עולה כי על אף שמנוע הבנזין פולט מזהמים פחמניים בכמויות גבוהות‬
‫יותר עבור כל העומסים‪ ,‬מנוע הדיזל פולט תחמוצת חנקן רעילה בסדר גודל יותר ממנוע הבנזין‪ .‬דבר‬
‫המתקזז עם צריכת הדלק הסגולית הנמוכה יותר עבור מנוע הדיזל‪ ,‬אך עדיין נדרש לקחת בחשבון‬
‫בשימוש תעשייתי‪.‬‬

‫כמו כן עקב מספר פערים העולים מהנצילות האינדיקטורית עבור מנוע דיזל‪ ,‬והפער בין נתוני גזי‬
‫הפליטה לחישובי האנתלפיות‪ ,‬נדרשת העמקה ובחינה של חלק ממכשירי המדידה והחישובים‬
‫לטובת קבלת מהימנות נתונים גבוהה יותר ולאפשר השוואה מדויקת יותר‪ .‬על אף שמהדיון הרחב‬
‫בתוצאות עולה כי הדבר לא יפגום בעדיפות מנוע הדיזל על פני מנוע הבנזין‪.‬‬

‫‪ .7‬סיכום‬

‫במעבדה זאת הוצגו שני מנועים בעלי נתונים דומים‪ ,‬כאשר השוני העיקרי ביניהם הוא הדלק שמניע‬
‫אותם‪ .‬שני מנועים אלה הועמדו באותם תנאים ובדיקות‪ .‬מתוך הנתונים שנאספו חושבו ערכי‬
‫הנצילות‪ ,‬קצב איבוד האנרגיה‪ ,‬ועוד‪ .‬ומהשוואת התוצאות שהתקבלו ניתן היה לראות את‬
‫ההבדלים העולים בין מנוע הדיזל למנוע הבנזין‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫טופס הצהרה על מקוריות עבודה‬
‫מעבדה להנדסת מכונות‪1‬‬
‫_____________________‬ ‫בקורס‪:‬‬

‫הכנת עבודה נועדה לאפשר לסטודנט ליישם את הידע והמיומנות שרכש עד אז‪.‬‬
‫בעבודה צריכים לבוא לכדי ביטוי כישוריו האקדמיים‪ ,‬בין היתר‪ :‬יכולת קריאה‬
‫והבנה של טקסטים מדעיים‪ ,‬אינטגרציה של סוגי ידע שונים‪ ,‬חשיבה ביקורתית‪,‬‬
‫כושר תכנון מחקר וביצועו ולבסוף‪ ,‬כתיבה מדעית רהוטה‪.‬‬

‫העבודה חייבת להיות ברובה המכריע יצירה מקורית של הסטודנט‪ .‬כדי להבחין‬
‫בין תרומתו לבין תרומותיהם של אחרים‪ ,‬וכדי למנוע פגיעה ב"קניין הרוחני" של‬
‫כותבים שעליהם מסתמכת העבודה‪ ,‬חייב הכותב להקפיד על ציון המקורות‬
‫שעליהם הסתמך‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש להצהיר מה המקור של כל אמירה או ידע‬
‫שנלקח מאחרים‪ .‬בכלל זה‪ :‬ציטוטים ישירים של אמירות או ממצאים‪ ,‬רעיונות‪,‬‬
‫דעות‪ ,‬ופרשנויות של אנשים אחרים‪ .‬סטייה מכללי הציטוט‪ ,‬לא כל שכן נטילה‬
‫ללא ציון ראוי של חלקי עבודה או עבודה שלמה של כותב אחר‪ ,‬מתפרשת‬
‫לחומרה כניסיון להציג דברי אחרים כדברי הכותב עצמו והיא בבחינת עברה‬
‫חמורה על כללי האתיקה המדעית‪.‬‬

‫כדי למנוע אי הבנה בנדון אנו מבקשים ממך לחתום על ההצהרה הבאה‪:‬‬
‫‪203816145‬‬ ‫נתנאל טסלר‬
‫_______________מצהיר ‪:‬‬
‫________________________ת‪.‬ז‪318093184 .‬‬
‫אני אסף וינברג‬

‫א‪ .‬העבודה המצורפת בזאת היא פרי יצירתי המקורית ונכתבה על‪-‬פי *כללי‬
‫הציטוט המקובלים באקדמיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני מצהיר כי ידוע לי שהגשת עבודה‬
‫אשר חלקים רבים ו‪/‬או משמעותיים ו‪/‬או מהותיים בה הועתקו מעבודה אחרת‬
‫היא עבירה וכי אם יתגלה כי עברתי עברה זו‪ ,‬תוגש נגדי תלונה על כך לוועדת‬
‫המשמעת של האוניברסיטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודה זו )או חלקים ממנה( לא הוגשה כמטלה בקורס אחר במסגרת לימודי‪.‬‬

‫תאריך‪7.12.2020 :‬‬
‫____________ חתימה‪________________________:‬‬

‫*כללי הציטוט נמצאים באתר המזכירות האקדמית בכתובת‪:‬‬

‫‪http://in.bgu.ac.il/acadsec/DocLib2/plagiarism_heb.pdf‬‬