‫מבנה קהילת מינכן מבחינה דתית ואידיאולוגית‬

‫הרב הראשון במינכן היה יחזקאל הסל‪ ,‬שכיהן משנת ‪ 1802‬ועד מותו ב‪.1824 -‬‬
‫עד סוף המאה ה‪ 19-‬היו במינכן מוסדות חרדיים כמו החברה החרדית "עדת ישורון"‬
‫וחברת "הכנסת כלה"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1806‬נוסדה במינכן "חברת תלמוד תורה" וכשנה לאחר מכן נפתח בית הספר‬
‫היסודי "תלמוד תורה"‪ -‬מוסד המספק לימודי דת ותורה לילדים בגילאי היסודי‪.‬‬
‫בקהילה היהודית שבמינכן היו יהודים רפורמים וכן יהודים אורתודוקסים‪ ,‬ביניהם ניסה‬
‫לפשר הרב הירש אוב‪ ,‬שהיה בין הלוחמים למען האמנציפציה של הקהילה‪.‬‬
‫משנת ‪ 1885‬באו יהודים רבים מארצות מזרח אירופה למינכן‪ ,‬מה שגרם למספר רב של‬
‫נישואי תערובת בין יהודים לגרמנים‪ -‬נוצרים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 19-‬התפשטה התנועה הרפורמית במינכן ובגלל כל המתבוללים‬
‫בעקבות נישואי התערובת‪ ,‬נסגר בית הספר היהודי‪.‬‬
‫ב‪ 1887‬נחנך בית כנסת מפואר‪ ,‬ולידו היו בתי קהילה ותפילה של עדות אורתודוקסיות‬
‫וחדרי תפילה של חסידים‪ .‬בעקבות כך החרדים יצאו למסגרת נפרדת ויסדו את אגודת‬
‫"אוהל יעקב"‪.‬‬
‫רבני הקהילה התנגדו בתוקף לפעילות הציונית וקמה תנועת "רבני המחאה"‪ ,‬שחתמו על‬
‫מכתב התנגדות לקיום הקונגרס הציוני הראשון במינכן‪.‬‬
‫לאחר החרם הכלכלי על היהודים נסגרו רוב משרדי הארגונים היהודיים‪ .‬מוסדות בעלי‬
‫אופי דתי וכאלה שעסקו בצדקה חזרו לפעול לאחר זמן מה בעקבות פנייה של איגוד‬
‫הקהילות היהודיות בבוואריה למינסטריון הפנים בברלין‪ ,‬ואחר כך חזרו לפעילות גם‬
‫ארגונים אחרים‪ ,‬בעיקר ארגוני נוער ציוניים‪.‬‬
‫בראשית יוני ‪ 1938‬היטלר ציווה להרוס את בית הכנסת הגדול בגלל קרבתו לבית‬
‫האומנות הגרמני‪ ,‬ובליל הבדולח נשרפו בית הכנסת של האורתודוכסים 'אוהל יעקב'‬
‫וספרי התורה ותשמישי הקדושה שבו‪ ,‬וכן בית המדרש והספריה‪.‬‬