‫תאריך לידה‪ 7 :‬בנובמבר ‪ 1867‬מקום לידה‪ -‬ורשה‪ ,‬האימפריה הרוסית‬

‫מארי קירי הייתה פיזיקאית וכימאית‪ .‬לתגליותיה נודעו השפעות במספר תחומי חיים‬
‫כפי שאציג בהמשך‪ .‬כמן כן‪ ,‬מארי קירי שברה מספר "קירות זכוכית" ופרצה דרך לנשים‬ ‫מצב משפחתי‪ :‬ארבעה אחים ואחיות‪ .‬שני הוריה היו מורים‪ .‬אביה היה פטריוט שלחם‬
‫בעולם המדעי והאקדמי‪.‬‬ ‫למען פולין חופשית‪ ,‬דבר שהקשה עליו לשמור על עבודתו‪ .‬כשמארי היתה בת ‪,11‬‬
‫תגליותיה בתחום הפיזיקה והכימיה והשפעותיהן במאה ה‪20-‬‬ ‫אחותה הגדולה מתה מטיפוס ואמה משחפת‪.‬‬
‫בניסויים שערכה מארי קירי יחד עם בעלה על היסודות אורניום ות'וריום‪ ,‬היא כינתה‬ ‫מארי נישאה למדען צרפתי בשם פייר קירי‪ ,‬באביב של שנת ‪ .1894‬פייר היה ראש‬
‫את הקרינה הנפלטת מהחומרים קרינה רדיואקטיבית‪ ,‬שמשמעה קרינה פעילה למרחק‬ ‫המעבדה בבית הספר לפיזיקה וכימיה תעשייתיים בפריז‪ .‬לשניים נולדו שתי בנות‪ ,‬אירן‬
‫(מיוונית‪ :‬רדיו – מרחק ואקטיבי – פעיל)‪ .‬בני הזוג קירי הוכיחו‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫שנולדה ב‪ 1897-‬ואיב ב‪.1904-‬‬
‫שהרדיואקטיביות אינה תוצאה של ריאקציה כימית אלא תכונה של האטום עצמו‪ .‬הגילוי‬ ‫השפעה בילדות‪ :‬אביה היה מורה למתמטיקה ופיזיקה וניהל שתי גימנסיות לבנים‬
‫של "הרדיואקטיביות הטבעית" זיכה אותם בפרס נובל לפיזיקה בשנת ‪ .1903‬כמו כן‪,‬‬ ‫בוורשה‪ .‬לאחר שהשלטונות הרוסיים אסרו לימודי מעבדה בבתי הספר בפולין‪ ,‬לקח‬
‫בני הזוג גילו שקרינה נפלטת משני יסודות חדשים שלא היו ידועים עד כה‪ .‬יסוד אחד‬ ‫אביה את ציוד המעבדה לביתו והסתייע בו ללימוד ילדיו‪ ,‬מה שנתן למארי רקע במדע‪.‬‬
‫הם קראו על שמה של פולין‪ ,‬מולדתה האהובה של מארי‪ ,‬והוא נקראה ּפֹולֹונְיּום‪ .‬את‬ ‫ציטוט מפורסם‪" :‬לעולם איני מסתכלת בעבודה שעשיתי‪ .‬תמיד אני רואה רק את מה‬
‫היסוד השני הם כינו ָרדְ יּום‪ ,‬נגזר מהמילה הלטינית – קרן‪ .‬עבור הגילוי של שני היסודות‬ ‫שעוד צריך לעשות‪".‬‬
‫מארי קירי קיבלה פרס נובל בכימיה בשנת ‪.1911‬‬ ‫פרס משמעותי‪ :‬בשנת ‪ 1903‬קיבלה קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל פרס נובל‬
‫הגילויים בתחום הרדיואקטיביות השפיעו במאה ה‪ ,20 -‬בעיקר על הרפואה ועל‬ ‫לפיזיקה‪ .‬בכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל‪ .‬שמונה שנים לאחר מכן‬
‫פיתוח של אמצעי לחימה לשימושים צבאיים‪ .‬בתחום הרפואה‪ ,‬נעשה שימוש בקרינה‬ ‫זכתה מארי קירי שוב בפרס נובל והפעם לכימיה‪ .‬הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי‬
‫בטיפול בחולי סרטן‪ ,‬זאת על מנת להשמיד תאים סרטניים‪ .‬שימוש נוסף נעשה‬ ‫הרדיום והפולוניום‪ ,‬ועל חקר הרדיום‪.‬‬
‫בתחום הרפואה הגרעינית‪ ,‬קרי שימוש בחומרים רדיואקטיביים במינון נמוך כדי‬ ‫השפעת התקופה שבה חיה עליה‪ :‬מארי נדחתה על ידי אוניברסיטת קרקוב בשל‬
‫לבדוק תפקוד של רקמות‪ ,‬כגון המוח‪ ,‬בלוטות וכלי דם‪.‬‬ ‫היותה אישה‪ ,‬בגלל המעמד הנחות של נשים באותה התקופה‪ .‬בגלל שהיא תכננה‬
‫בתחום הצבאי – העוסקים בייצור אמצעי לחימה משתמשים בתכונות המזיקות של‬ ‫ללמוד באונ' קרקוב בפולין היא סירבה להצעת נישואיו של פייר‪ .‬בסופו של דבר‬
‫הקרינה הרדיואקטיבית על מנת לייצר פצצות גרעיניות בעלות כושר השמדה המוני‪.‬‬ ‫בקשתה ללימודים שם נדחתה ‪ ,‬היא נאלצה לחזור לפריז והשניים נישאו‪.‬‬
‫לייצור והשימוש בפצצות אלה נודעו השפעות מרחיקות לכת על יכולת ההרתעה‬ ‫מה גרם לה להתחיל‪ :‬כשהייתה בת ‪ 24‬היא עברה לפריז בעקבות אחותה הגדולה‬
‫והמעמד הבינלאומי של מדינות ומעצמות במאה ה‪( 20 -‬וגם במאה ה‪.)21-‬‬ ‫ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון‪.‬‬
‫אנשים שהשפיעו עליה‪ :‬אביה שלימד אותה בילדותה‪ ,‬בעלה פייר‪ ,‬וילהלם רנטגן‬
‫השפעות פועלה של מארי קירי על מעמדן של נשים במחקר המדעי ובעולם האקדמי‬ ‫שגילה את קרני הרנטגן בשנת ‪ 1895‬והפיזיקאי אנטואן אנרי בקרל שגילה בשנת‬
‫מארי קירי נחשבת לפורצת דרך בתחום האקדמי והמדעי‪ .‬היא הגיעה לבירת צרפת‬ ‫‪ 1896‬שמלחי אורניום פולטים קרינה שדומה לקרינת רנטגן ביכולתה לחדור עצמים‪.‬‬
‫בגיל ‪ .24‬שאיפתה הייתה להתקבל ללימודים באוניברסיטת סורבון‪ ,‬שבאותם ימים‬
‫למדו בה ‪ 9000‬גברים ו‪ 210‬נשים‪ .‬הסטריאוטיפ של האישה הסטודנטית לא היה‬ ‫תאריך פטירה‪ 4 :‬ביולי ‪1934‬‬
‫מחמיא במיוחד‪ .‬מדהים שדווקא בתנאים כאלה‪ ,‬הצליחה הצעירה הזרה לסיים את‬
‫לימודי הפיזיקה במקום הראשון במחזורה‪ .‬בהמשך הדרך (בשנים ‪ 1903‬ו‪ )1911 -‬היא‬
‫קיבלה שני פרסי נובל‪ ,‬דבר שהיה הישג נדיר לנשים בפרט ולמדענים בכלל‪ .‬אגב‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,1903‬חברי ועדת הפרס התקשו להעניק לקירי את התואר הנכסף‪ ,‬ורק‬
‫התעקשות פייר קירי שכנעה אותם לבסוף לצרף גם את אשתו לשמות הזוכים‪ .‬כאשר‬
‫היא קיבלה את הפרס היא הייתה בת ‪ 36‬בלבד‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רבים המשיכו לתאר את‬
‫המדענית כאסיסטנטית של בעלה‪ .‬בכל זאת היא המשיכה להתקדם‪ ,‬היא מונתה‬
‫למרצה בסורבון‪ ,‬במקום בעלה שנהרג בתאונת דרכים‪ ,‬ובכך הייתה לאישה הראשונה‬
‫המשמשת כמרצה במוסד אקדמי בצרפת‪ .‬במקביל הצרות לא דעכו‪ .‬היא נאלצה‬
‫להתמודד עם דימוי של אישה קלת דעת ומפוקפקת בגלל רומן שניהלה עם מדען‪ .‬ניתן‬
‫לסכם ולומר שחייה של קירי לא היו קלים אבל היא פרצה דרך לנשים אחרות והיא‬
‫אפילו קיבלה פרס נובל‪ .‬רק בשנת ‪ 1995‬החליט נשיא צרפת‪ ,‬פרנסואה מיטראן‬
‫להעביר את עצמותיהם של מרי קירי ובעלה פייר לפנתיאון הלאומי שבפריס‪ .‬בכך‬
‫הפכה המדענית ממוצא פולני לאישה הראשונה‪ ,‬אשר נקברה ב"חלקת גדולי האומה"‬
‫הצרפתית בזכות הישגיה ולא בשל היותה "האישה של"‪.‬‬

‫השפעתה של מארי קירי על המאה ה‪20-‬‬