Professional Documents
Culture Documents
דוגמת נתוח של אקטיביזם לסטודנטים 2
דוגמת נתוח של אקטיביזם לסטודנטים 2
חלק ראשון
פרק ראשון :הפרויקט הנבחר הוא תערוכת היחיד "בין כאב ליופי" של האמנית פאטמה אבו רומי.
פאטמה אבו רומי ( ,) - 1977שיצירותיה מוצגות בתערוכה "בין כאב ליופי" ,היא ציירת שנולדה וגדלה
בכפר הערבי תמרה שבגליל למשפחה מרובת ילדים וקשת יום (יעקב .)2012 ,מאז גיל צעיר היא אהבה
אמנות ,אך בבית המסורתי בו גדלה ,סירבו לאפשר לה ללמוד נושא זה .במשפחתה נאמר לה שאין
פרנסה מאמנות ועליה ללמוד מקצוע -הסללה .למרות זאת ,היא למדה ציור ורישום אצל האמן ח'ליל
ריאן והאמן אחמד כנעאן ,ועבדה כעוזרת בסטודיו לפיסול אצל אחמד כנעאן .עם סיום לימודי התיכון
פנתה ללימודי עיצוב פנים ואדריכלות במכללת מאר-אליאס במועצה המקומית אעבלין ליד לשפרעם,
אותם סיימה בשנת 1998כהנדסאית .לאחר מכן נישאה לבן דודה ,ורק לאחר שכנועים רבים קיבלה את
הסכמתו להירשם ללימודי אמנות במכון לאמנות של המכללה האקדמית לחינוך אורנים ,אותם סיימה
בהצטיינות בשנת ( 2005גילעת .)2013 ,בתום הלימודים .מאז היא יוצרת בסטודיו הממוקם במכללה,
אותו קיבלה בהשאלה מראש המכון לאמנות ,ד"ר יעל גילעת .עד היום היא חיה לבד ופועלת בכפרה
תמרה שבגליל (רג‘ואן שטאנג וחזן.)2017 ,
התערוכה "בין כאב ליופי" הוצגה במוזיאון האיסלאם בירושלים בין התאריכים 17.7.12עד .1.5.13
בתערוכה הוצגו ציורים שרובם הם פורטרטים עצמיים של האמנית פאטמה אבו רומי ,ומקצתם הם
שילוב בין ציור ,פריטים נשיים שונים וחלקי גוף כמו שיער ואובייקטים נוספים (ראה נספח .)1היצירות
צוירו בסגנון פיגורטיבי שלא נכנע למבע ריאליסטי שלקוח מתוך החיים ,כשהדמויות בדרך כלל קפואות
והסימבוליזם בולט .היא הציגה בעבודותיה מציאות ממשית ,כשהיא מעצימה את הניכור ,הזרות
ולפעמים אף את האימה .הציורים שלבו יופי עם אלימות וכאב ותהליכי קידוד והסוואה סימולטניים (
. )Guilat, 2012התערוכה מציגה יופי ויזואלי מרהיב ,אבל הוא מסתיר כאב רב ,הנשים הניבטות מתוך
הציורים של אבו רומי מביטות ישר אל הצופה .פניהן מכוסות בחיג'אב ,כיסוי הראש המוסלמי ,החושף
רק זוג עיניים פקוחות לרווחה מתחת לגבות מצוירות ,עם מבט מאשים ומלא תוכחה (יעקב.)2012 ,
הרעלה ,המעוטרת והמקושטת בחרוזים ובאבני קריסטל ,היא בעיני אבו רומי סמל למחסומים הרבים
שהחברה מציבה לפני האישה .היא מהווה כיסוי שמעלים אותה ,את האישה ,וחושפת את הניגוד בין
היופי לכאב .מכאן השם של התערוכה.
דימוי החיג'אב ,שמקושט בשפע תכשיטים וחרוזים ,הוא מוטיב חוזר בעבודות של אבו רומי,
שמדגיש כיצד לוקח היופי חלק בפעולת הטשטוש והמחיקה של הפנים והאישה שמאחוריו .אבו רומי
משתמשת רבות ברעלה בעבודותיה כי היא רואה בו פריט לבוש חוסם ,כובל ומגביל ,הוא זה שמסמל
את הכפייה והסבל של הנשים הערביות ,וביופי החזותי כפריט המכסה על הכאב הפיזי של הנשים כולן.
האישה ,לגבי אבו רומי היא כמו ונוס האלה ,אישה שאחראית על פריון והולדה ,על האווירה בבית ,שכח
הפיתוי שלה תלוי בנתינה שלה ,האישה הקדושה ,הנשגבת והשמימית ,וכך היא מציגה את האישה
ביצירותיה ,מלאת תשוקה ,אהבה אסורה ,חיים ומוות .הציורים מלאים צדדים מנוגדים של צער ועונג
עם אחיזה חזקה בחיים .היא מציגה את האישה בדמות שמושפעת מהמערב וממזרח גם יחד,
מהמיתולוגיה הקלאסית על רקע התרבות האסלאמית ,כתערובת של שניהם (שדה.)2012 ,
אבו רומי מתנגדת למעמד הנחות של הנשים הערביות ,מוחה נגד המוסכמות שאוסרות לאשה להשמיע
את קולה מחוץ לביתה ללא קבלת רשות מהאדון במשפחה .אמירות אלו באות לידי ביטוי בציוריה
כשהיא מסתירה את הפה של האישה ואת פניה מאחורי הרעלה או מאחורי וילון שמהווים מחסום
שהוצב לאשה על ידי החברה .כך היא מציגה את הדיכוי הפטריארכלי והפוליטי המופעל על נשים
בחברה הערבית ועל נשים בכלל .היא מנסה בעזרת היצירות להתקומם נגד מצבה הטראגי של האישה
בחברה הערבית .פני האישה שבדיוקנאות הם פניה שלה ,אבל דרך הכעס שאצור בהן מביעה אבו רומי
את מחאתן של כלל הנשים הערביות על ההשתקה והיעדר הבעלות על עצמן שהן מנת חלקן של נשים
בחברה פטריארכלית שמרנית .בפירוש אין לה כוונה לייצג את עצמה בציורים ,אלא רוצה להסב את
תשומת הלב למצבן הטרגי של הנשים הערביות בכלל .בציוריה ,היא לוקחת על עצמה את תפקיד
הקורבן .היא מבטאת את התמרדותה נגד ההתעלמות של הקהילה הפלסטינית מהדעה האחרת ונגד
הדה לגיטימציה שלה בציבור ,ומציגה את האישה בדרך שהיא תופסת אותה ,דרך עיניה שלה .היא
מביאה פירוש חדש ממקום אישי שלה למורשת האסלאמית הפלסטינית אך גם מבקרת את החברה
הנכנעת לגלובליזציה ונוטשת את המורשת .היא מביעה את התנגדותה לדיכוי ולקיבוע מעמדן של
הנשים הערביות ויוצאת נגד הדעות והמוסכמות ,המונעות מן האישה לפצות פה מבלי לקבל רשות
מהאדון ,הבעל או מהמבוגר במשפחתה (אבו שקארה.)2013 ,
לסיכום ,הציורים של אבו רומי מציגות יופי מדהים שמכסה על כל העוולות כלפי הנשים
בחברה הערבית ,על סערת הכעס וההתקוממות הפנימית שבה .בחוש אסתטי מדויק ,בפלטת צבעים
רגישה ,בחומרים עשירים וביד אמן היא מצליחה לזעזע את הצופה בין עצב לשמחה ,בין מרירות
למתיקות ,בין הזוהר לדהוי ובין הבדיה למציאות ומכריזה על מלחמה נגד המוסכמות בחברה (איגוד
המוזיאונים ואיקו"ם .)2012 ,בציורי השמן הצבעוניים והמוקפדים ,מבטאת האמנית התרסה נגד
מציאות מגדרית ארוכת ימים (פלד.)2017 ,
2
אנשים או של כאלו שתחת השפעתה ,היא צריכה לענות על תקוות וצרכים ממשיים בהיבט חיובי .היא
מתחשבת ברצונות ,בצרכים ובמאוויים הקיימים במציאות ,ולהתכוון אליהם .לפיכך ,אידיאולוגיה היא
מערכת אמונות הכוללת רגשות עזים שרוצה לשנות את כל אורח החיים .היא פועלת להפיכת רעיונות
למנופים חברתיים עם דגש על עשייה ממשית ,היא משנה לא רק רעיונות אלא גם את האנשים (רוזנוב,
.)1971הגדרה מפורטת של אידיאולוגיה מכילה מרכיב של ידע אמפירי על החברה והכוחות פועלים בה,
מרכיב ערכי מה ראוי לעשות בחברה ומה לא ראוי ,אסטרטגיה מהמחשבה שיש לאדם להתנהגותו
שבאה לידי ביטוי בעמדותיו ,בפעולותיו והתנהגותו ,ובסיס חברתי לפעולה ממשית ,זהו היעד (הרפז,
.)2010
כשבוחנים את הרעיונות של אבו רומי ,לשינוי אורח החיים ומעמד האישה בחברה הערבית ,נראה יש
אידיאולוגיה על פיה היא פועלת .האמנית אומרת בעבודותיה שזכותה של האישה לבחור את אורח
חייה ,את לבושה ,את מה שתחליט לחשוף בציבור ומה לא ,את תפיסתה כאשה ,ולא למלא רק את
התפקידים המסורתיים הנדרשים ממנה ,כמו טיפול במשפחה ,ילודה וגידול ילדים .עבודותיה של אבו
רומי עוסקות בדיכוי הכפול שעוברות נשים מוסלמיות ,הדיכוי הפטריארכלי בתוך החברה הערבית בה
היא חיה והדיכוי של חיים תחת כיבוש מבחוץ .עיקר הדגש שהיא יוצקת באידיאולוגיה שלה היא
ביקורת פמיניסטית חיצונית שבאה לידי ביטוי בחשיבה פוסט קולוניאלית שרואה קשר הדוק וישיר בין
שחרור לאומי ,של העם הערבי לשחרור האישה כאינדיבידואל .היא רואה את הפמיניזם בחברה
הפלסטינית לא רק ככלי לשחרור נשים ממקום של כפיה ושליטה ,אלא ככלי לשחרור ולעיצוב חיובי של
החברה הערבית כולה .התערוכה מציגה את המקום המתנדנד של נשים מוסלמיות ,הכלואות בין
פטריארכליות דתית לבין השחרור העצמי ,מעין עסקת חליפין שהן עושות כדי לזכות בעצמאות .לכן,
האידיאולוגיה שמוצגת בתערוכה מדברת על בניית חיים המשלבים בין מודרניות למסורתיות ,שחרור
האישה בחסות דת האיסלאם ,וצמצום השליטה הגברית בחברה הפטריארכלית הערבית .אבו רומי
יוצרת אמנות חברתית שהיא לא רק מושא אסתטי להתבוננות במוזיאון ,אלא פעולה מתוך ובתוך
החיים כדי להשפיע עליהם באופן ממשי ,כחלק מהאידיאולוגיה הפמיניסטית ,שהיא דוגלת בה .זו
הסיבה שהתערוכה מוצגת במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים ,כדי להראות שייכות למסורת עם
פריצת דרך ואמירה פמיניסטית ערבית.
מושג מס' :2הגמוניה
המושג הגמוניה מוגדר כמנהיגות אינטלקטואלית ומוסרית שמושגת דרך קבלת ההסכמה הפעילה של
רוב האנשים או הקבוצות בחברה ,ואינה בדרך כפייה .בהגמוניה נעשה ניסיון לייצב את המבנה
החברתי סביב פרויקט או אירוע שעונה לאינטרסים המרכזיים של הקבוצה החברתית השלטת.
ההגמוניה מאופיינת בהשקפת עולם קוהרנטית שמעניקה נקודת מבט על מגוון רחב של היבטים של
הפעולה החברתית .פעמים רבות השקפת העולם הזו משתרשת כה עמוק ,עד שהיא נעשית מובנת
מאליה בחברה ( Gramsciאצל קימרלינג .)1999 ,מאפייני ההגמוניה כוללים את הרעיון שככל שהיא
שלמה יותר ,יש למנהיגות ההגמונית פחות צורך להשתמש בכוח אלים לשם קיומה כי היא נתפסת
כ"משטר של האמת" ( Foucaultאצל קימרלינג ,)1999 ,כשההגמוניה גבוהה ,נוצר מצב שמצמצם
במידה ניכרת את העלויות הכלכליות ,החברתיות והקוגניטיביות הכרוכות בשליטה וריצוי
האוכלוסייה .השליטה וכללי המשחק מובנים מאליהם ואין מי שיערער עליהם ויאתגר אותם בתוך
הזירה הציבורית וסוציו פוליטית .מצב של שליטה הגמונית מכוון לשרת אינטרסים מסוימים של
קבוצה שלטת ,אך הוא מוצג כמצב אוניברסלי ,שוויוני וקיים לטובת הכלל ולטובת כל יחיד בתוכו (
Lukesאצל קימרלינג.(1999 ,
3
המקרה של האמנית אבו רומי משקף את הקושי שלה ושל נשים להתמודד מול החברה הערבית .מצד
אחד אבו רומי שייכת לעם הערבי המוסלמי .יש לזכור שהאוכלוסייה הערבית היא מיעוט הערבי אשר
בפועל היא אוכלוסייה ילידה ,אשר רואה עצמה נתונה תחת הגמוניה של רוב שבעיקרו אינו כזה.
התפיסה העצמית של המיעוט הערבי כמיעוט ילידי מעצימה את מודעותו העצמית ואת תוקף תביעותיו,
ועוד יותר את תחושת הקולקטיב של חבריה .אבו רומי מחויבת להזדהות עם העם הפלסטיני מעצם
השתייכותה למשפחה ,לחברה ולזהות שלה במדינת ישראל ,כשההגמוניה הפלסטינית מכתיבה לה את
התרבות ודרך החיים בה עליה לחיות .אבו רומי יצאה מגבולות הכפר ללימודים ולעולם המודרני
וגילתה שההגמוניה הערבית המוסלמית היא מבנה חברתי עם חוקים נוקשים שאף אחד לא מערער
עליהם ,הם עובדה קיימת במסורת ובתרבות .עם זאת ,יצירותיה זועקות לשינוי בהגמוניה המוסלמית,
בחברה ובחיי הנשים בה .האמנות של אבו רומי מדגישה שהאישה היא בת לתרבות המשפחתית
הפטריארכלית ,שהיא מיסודות המסורת המוסלמית ונטועה בתוך ההגמוניה הקיימת ,היא מציגה את
המצב הקיים באירוניה ,בכאב וביופי שהוא המייצג את האישה .התערוכה מציגה יצירות המדגישות
את הרצון להיות אחרת בתוך ההגמוניה הקיימת ,לתפוס את זהותה כשונה אך שייכת .אין בכוונת אבו
רומי לבנות הגמוניה אחרת לנשים ,היא לא מרדנית ,אלא מציגה את הנשים בתוך העולם הגברי שקבע
את חוקי ההגמוניה המאפשרים לו לשלוט.
מושג מס' :3אקטיביזם
אקטיביזם מוגדר כהבזק ,כרגע חולף ,פוטנציאל שיכול להתממש בסיטואציות מסוימות ,חלקן מכוונות
ומתוכננות בתנאים הנכונים וחלקן ספונטניות ולא רצוניות .בהתאם לכך ,אפשר לראות את
האקטיביזם כרגע שבו פעולה פוליטית הופכת לממשית ואנושית וגורמת לסביבה להפוך לרגע פוליטי.
הרגע הזה יוצר הפרעה פומבית במרחב הסביבתי ,בסדר שלו .המרחב חייב להיות ממשי וההפרעה
גופנית ,אבל חשוב שהגוף יהיה שונה ,לא במקום ,לא מוכר לסדר המקובל והרגיל בסביבה .פעולות
אקטיביסטיות מקובלות הן עצירה או הפרעה של התנועה ,התנגדות להיגיון שלה או יצירת כוונים
חדשים של זרימה שמנוגדים לצורות הזרימה הרגילות או שלא נשמעים להם ולא נשמעת לסדר הכללי
הטוב הקיים .האקטיביסט לעולם לא מייצג ,אפילו לא את עצמו,
האקטיביסט צובר ידע שהוא תוצאה של ניסיון שטח ,הידע הוא על אפשרות הפעולה הפוליטית בשטח,
על היכולת לספוג אלימות ,להתחכם לאלימות ולהתגונן מפניה וגם על המערכת שמולה היא פועלת ,אם
זו המדינה או המוסד .הידע כולל את המבנה הפוליטי הפרטיקולרי מולו על נקודות החולשה של
מערכות שנראות טוטאליות והרמטיות וגם על האלימות שבה וההטיות שבבסיסה .צורת הפעולה של
האקטיביסט היא לא בהכרח בניגוד לחוק ,אבל היא בוודאי לא זוכה להגנה מיוחדת מצד החוק (אמיר,
.)2012
התערוכה אינה פעולה אקטיביסטית רגעית ,זמנית ,אלא היא מתוכננת ומכוונת להציג את תפיסתה של
אבו רומי את האישה הערבייה .המבקר בתערוכה ,גם אם אינו בעל עמדה פוליטית או ערבי ,או אישה,
כבר בשם "כאב ויופי" נמשך לחקור את המסתתר מאחורי השם המטלטל הזה .אבו רומי יוצאת נגד
הממסד בישראל ונגד המסורת הערבית באמצעות היצירות שלה שברובן גופה ופניה מוצגות בן .היא
מציגה גוף אחר ,שונה ,לא מתאים לתפיסת האישה הערבייה ,גם על ידי היהודים וגם על ידי הערבים.
היא מציגה כוון אחר של חשיבה שמתנגד למוכר והקיים של אישה ערביה יפה ובוגרת ,מייצגת חשיבה
פמיניסטית ערבית בתוך מוזיאון המציג אמנות הקשורה לדת האיסלאם .האמנות שלה היא בעלת
נושאים מוסלמים ,עם נגיעות מערביות זרות ,בתוך מוזיאון של דת .זוהי פעולה אקטיביסטית
מתמשכת ,היוצאת נגד ההגמוניה הערבית המוסלמית ונגד הממשל היהודי .התערוכה מציגה את הזהות
4
שהיא שואפת אליה ,ערביה מוסלמית הנראית ומתנהגת כמו יהודייה חילונית אך שומרת על זהותה
כמוסלמית.
באמנות הפלסטינית האמנית מוצאת את עצמן בעמדת האחר בחברה הפלסטינית עצמה ,שבה היא
נתפסת כמתווכת ומייצגת של מדיום תרבותי הנתפס כמערבי וכזר .ייצוגי הנשיות בעבודותיה מבטאים
מצב קיומי של אחּרות מתמדת ,המתקיימת במערכות בעלות תפיסה מקובעת .זו לא אחרות של גלות
או הגירה ,אלא קיום במקביל של מעבר יומיומי בין טריטוריות ,חברות ותרבויות שונות .עבודות
האמנות הופכות ,למרחב פעולה לעמדה ביקורתית .הנשיות היא לא שיקוף של מציאות אחת ,דמות
אחת ,גוף אחד ,אלא פירוק של נקודות המבט המשתנות שמבנות את דמות האישה הפלסטינית בכלל,
ואת האישה הממשית בפרט .אחרות זו היא מרכז הדיון של הפמיניזם הפוסט קולוניאלי והרב תרבותי
שמאפשר לאמניות לפעול במסגרת תרבות לאומית אבל גם בו זמנית לבחון תרבות זו בהקשרים של
תודעה מעמדית ,תפיסות מגדריות הנוגעות לזהות ,נשיות ומיניות ,יחד עם תפיסות מרחב הנוגעות
לגבולות תרבותיים גיאוגרפיים ומדיניים ,כשמטרה היא לערער את תפיסת החברה והתרבות הלאומית
הפלסטינית להיותה הומוגנית ואחידה
מושג מס' :4אינדיבידואליזם
תורת האינדיבידואליזם מדברת על האדם היחיד אשר פועל בתוך סולמות ערכים חלקיים ,שונים זה
מזה ולפעמים גם לא מתיישבים זה עם זה .בגבולות מוגדרים אלו הוא נוהג על פי הערכים והעדיפויות
שלו ולא של זולתו .בתוך הגבולות האלו ,מערכת המטרות שלו היא ששולטת בלי להיות כפופה לתכתיב
של אחרים .השקפותיו של אדם זה צריכות לכוון את מעשיו .אין היא מניחה שהאדם הוא אנוכי או
מרוכז בעצמו או שכך הוא צריך להיות ,אלא שהגבולות שלו מכתיבות את פועלו .הוא חושב על עצמו
בנפרד מאחרים ,הוא עושה דברים לתועלתו ולטובתו בלי להתחשב בתועלתם ובטובתם של אחרים.
כשקבוצת אנשים מתאגדת במאמץ משותף להגשמת מטרות משותפות שלהם ,הם מקימים ארגון
למטרה שזהה אצל כולם ופועלים להגשמתה בהסכמה משותפת כאיש אחד (האייק .)1998 ,הנשים
בחברה הערבית מצויות בנקודת המפגש שבין החברה הערבית ,הנוטה לערכים קולקטיביים לבין
החברה המודרנית ,במדינת ישראל הן נפגשות עם החברה היהודית והשפעותיה של חברה מערבית זו
מעודדות פיתוח עצמי שהוא יותר אינדיבידואלי באופיו .מבחינה היסטורית ,תרבות קולקטיבית
אוטוריטרית אפיינה את החברות המערביות הטרום תעשייתיות .בתקופה זו ,פרטים היו חלק מבני
משפחתם או משבטם ,הם היו המוסדות העיקריים שדאגו לצרכיו של היחיד .בשל שינויים שחלו
במדינות המערב עם התפשטות התיעוש ,האחריות על צרכיו של הפרט ועל רווחתו הועברה לרשויות
המדינה .מצב זה הביא לצמיחתם של ערכי האינדיבידואליזם ולהפסקת התלות ההדדית שאפיינה את
יחסי היחיד עם משפחתו .אף על פי שהחברה הערבית בישראל נחשפת למגמות אינדיבידואליות כחלק
מחשיפתה לתרבות המערבית ובאמצעות המגע עם החברה היהודית ישראלית ,המשפחה המורחבת
עדיין ממשיכה למלא בה את התפקידים המסורתיים ,הכלכליים והחברתיים .החברה הערבית מעמידה
בפני היחיד בחירה לא קלה בין קבלת התמיכה המשפחתית ,תוך ויתור על האינדיבידואליות האישית,
לבין עמידה שלו על זכותו לביטוי עצמי וקבלת החלטות עצמיות ,תוך סיכון התמיכה החברתית
והכלכלית של המשפחה .הערכים שמעודדים קונפורמיות ויוצאים נגד האינדיבידואליות יותר
דומיננטיים בעבור נשים בחברה הערבית ,מאשר עבור גברים בגלל הכבוד שהוא עיקרון חברתי מנחה
ועומד מאחורי הלחצים החברתיים המופנים כלפי נשים .הוא מייצר רבות מן ההגבלות ומן הציפיות
החברתיות שהנשים ח ֹווֹת ומשפיע עליהן (סגל.)2005 ,
5
כאשר אני מתבוננת בקורות החיים של האמנית אבו רומי ,ניכר שכבר בגיל צעיר היא בחרה בדרך
משלה ,לא לקבל את המקצוע שהמשפחה ייעדה לה ,אלא לבחור לה דרך משלה ולעסוק באמנות .עם
זאת ,היא הייתה נתונה בתוך גבולות של המשפחה והחברה הערבית ,האומרים שעליה ללמוד מקצוע
ולכן הלכה ולמדה מקצוע עם פרנסה בצידה לתואר הנדסאי ,אבל שמרה על הנטייה שלה
לאינדיבידואליות והשתלמה בעיצוב פנים ,במכללה ערבית .היא נאלצה להינשא לבן דודה ,היא הייתה
חייבת לשמור על ערכי התרבות ולהגשים את מטרת החברה הערבית מהאישה להיות אישה נשואה .עם
זאת ,היא שומרת על האינדיבידואליות שלה ויוצאת ללימודים באמנות במכללה יהודית ,שם היא
מתפתחת ונוטה לתרבות המודרנית סביבה .עם הזמן המשפחה המסורתית כבר לא מנהלת את חייה
והיא מתגרשת ,אך נשארת בגבולות הכפר שבה נולדה ,שומרת על האינדיבידואליות שלה וממשיכה
לעסוק באמנות .גם היצירות המוצגות בתערוכה הן הדרך שלה להציג את האינדיבידואליות שלה ,הן
כולן סביב נושא האישה הערבייה ,כשהיא מציגה את דמות עצמה כדי לשמור על כבוד האנשים סביבה,
וכדי להגיד שמה שמוצג זה היא והדרך שלה ,אף אחד לא שותף לאמירות ביצירות .עם זאת ,היא מציגה
את התערוכה במוזיאון לאמנות האיסלאם ,מרכז התרבות המסורתי.
לסיכום ,התערוכה "כאב ויופי" היא פעולה אקטיביסטית בהצגת יצירות המושתתות על האידיאולוגיה
הפמיניסטית הפוסט קולוניאלי שמנסה להתמודד עם המורשת המקומית הערבית שנמצאת תחת
שלטון של כיבוש .וגם לשמר את המסורת ולבדוק את הזהות של האמנית .היא נאלצת לקבל על עצמה
את ההגמוניה האסלאמית אך גם לשמור על עצמאותה כאשה המנהלת את חייה ושולטת בהם מתוך
שמירה על אינדיבידואליזם שלה.
6
עבודות שלה ,כאשר לצד כל עבודה ,יהיה הסיפור שמאחוריה .את הקטלוג היא תפיץ בקרב חובבי
אומנות ועוסקים בתחום ,אך גם בכל מקום שיש לה עניין לספר על האידיאולוגיה שמלווה אותה
ביצירה .בעניין זה אציין ,שבשנת 2011הופק לה קטלוג יצירות בזכות מענק שזכתה בו מטעם מפעל
הפיס .הקטלוג לא הופץ עד היום.
ולבסוף ,לא מספיק לפעול לבד .אבו רומי צריכה להתחבר לנשים ערביות אמניות ואחרות פמיניסטיות
ויחד לעשות מעשים.
ביבליוגרפיה
אמיר ,מ' ( .) 2012אקטיביסטית .בתוך א' הנדל ,ה' אדלמן ,מ' גבעוני ,נ' ירון וי' קני .קריאת המחאה:
לקסיקון פוליטי ( .)49 – 42רעננה :הקיבוץ המאוחד.
אבו שקארה ,פ' ( .)2013ה"אני" בחברה המזרחית ואני ה"אחרת" :על עבודותיה של פאטמה אבו רומי.
דברים :כתב עת אקדמי רב-תחומי , 6עמ' .262 – 243
איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ( .)2012פאטמה אבו רומי – "בין כאב ליופי" .נשאב מהאינטרנט בתאריך
1.5.18מאתר בכתובת
http://www.icom.org.il
גילעת ,י' ( .)2013סוררת ושורדת :על עבודותיה של פאטמה אבו רומי .בתוך ב' סגל
)עורכת) .פאטמה אבו רומי -בין כאב ליופי .ירושלמיים :יד ל.א .מאיר ,המוזיאון לאמנות האסלאם,
עמ' .6 – 5
האייק ,פ' ( .)1998תכנון ודמוקרטיה .בתוך א' העברי ,הדרך לשעבוד ( .)51 – 41ירושלים :הוצאת שלם.
הרפז ,י' ( .) 2010מורה טוב :בין הגיונות לאידאולוגיות .מעוף ומעשה ,כתב עת לעיון ולמחקר של
המכללה האקדמית לחינוך אחוה.16 – 1 ,13 ,
יעקב ,א' ( .)2012די לכיבוש ,די לחיג'אב! נשאב מהאינטרנט בתאריך 8.5.18מאתר בכתובת:
https://xnet.ynet.co.il/fashion/articles/0,14539,L-3096281,00.html
סגל ,ק' ( .)2005גיבוש זהות והתמודדות עם ציפיות חברתיות במצב בין-תרבותי .ירושלים :מרכז שאשא
למחקרים אסטרטגיים ,אוניברסיטת ירושלים.
פלד ,ש' ( .)2017האבא שלה הוא "וונוס" .נשאב בתאריך 1.9.18מאתר בכתובת:
http://megafon-news.co.il/asys/archives/tag/%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%9E
%D7%94-%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99
קימרלינג ,ב' ( .)1999מדינה ,הגירה והיווצרותה של הגמוניה .סוציולוגיה ישראלית.208 – 167 ,1 ,
רג‘ואן שטאנג ,ס' וחזן ,נ' ( .)2017תערוכה דיוקן כפעולת התנגדות :הפוליטיקה הפמיניסטית של
הייצוג .תרבות חזותית בישראל .רעננה :הקיבוץ המאוחד ,עמ' .497 – 476
רוזנוב ,א' ( .)1971להבהרת המושג אידיאולוגיה .מגמות.239 – 218 ,2 ,
Guilat, Y. (2012). Fatma Abu Rumi: Defiant and Resisting. in R. Hason (ed.), Fatma Abu
).Rumi: Between Sorrow and Beauty (4 – 5) . L.A. Mayor Museum of Islam Art (catalogue
7
8
נספח מס' – 1דוגמאות לציורים שהוצגו בתערוכה
דיוקן עצמי
המקורhttps://images1.ynet.co.il/xnet//PicServer2/pic/072012/235123/10_735.jpg :
דיוקן עצמי.
9
http://museum.imj.org.il/images/corridor/Center%20for%20Israeli%20Art/Scanned%20Works%20by%20Artist%20Name/Abu%20Rumi,%20Fatma/pic002.jpg :המקור
מטפחת הכלה
http://manofim.org/harama/wp-content/uploads/2017/01/%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%94-1.jpg :המקור
10