‫דוגמה ראשונה של נתוח אקטיביזם באמצעות המושגים והמאמרים‪.

‬‬

‫העבודה נכתבה על ידי הסטודנטית מור כהן וקבלה ‪.100‬‬

‫כאן יש שלושה סעיפים וזאת עוד אפשרות לעבוד עם המושגים והמאמרים‪.‬‬

‫שימו לב יש רשימת ביבליוגרפיה בסוף‬

‫נושא העבודה‪ :‬עבודת סיום – "בין כאב ליופי"‬

‫תערוכת עבודות של האמנית פאטמה אבו רומי‬

‫חלק ראשון‬

‫פרק ראשון‪ :‬הפרויקט הנבחר הוא תערוכת היחיד "בין כאב ליופי" של האמנית פאטמה אבו רומי‪.‬‬
‫פאטמה אבו רומי (‪ ,) - 1977‬שיצירותיה מוצגות בתערוכה "בין כאב ליופי"‪ ,‬היא ציירת שנולדה וגדלה‬
‫בכפר הערבי תמרה שבגליל‪ ‬למשפחה מרובת ילדים וקשת יום (יעקב‪ .)2012 ,‬מאז גיל צעיר היא אהבה‬
‫אמנות‪ ,‬אך בבית המסורתי בו גדלה‪ ,‬סירבו לאפשר לה ללמוד נושא זה‪ .‬במשפחתה נאמר לה שאין‬
‫פרנסה מאמנות ועליה ללמוד מקצוע‪ -‬הסללה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬היא למדה ציור ורישום אצל האמן ח'ליל‬
‫ריאן והאמן אחמד כנעאן‪ ,‬ועבדה כעוזרת בסטודיו לפיסול אצל אחמד כנעאן‪ .‬עם סיום לימודי התיכון‬
‫פנתה ללימודי עיצוב פנים ואדריכלות במכללת מאר‪-‬אליאס במועצה המקומית אעבלין ליד לשפרעם‪,‬‬
‫אותם סיימה בשנת ‪ 1998‬כהנדסאית‪ .‬לאחר מכן נישאה לבן דודה‪ ,‬ורק לאחר שכנועים רבים קיבלה את‬
‫הסכמתו להירשם ללימודי אמנות במכון לאמנות של המכללה האקדמית לחינוך אורנים‪ ,‬אותם סיימה‬
‫בהצטיינות בשנת ‪( 2005‬גילעת‪ .)2013 ,‬בתום הלימודים‪ .‬מאז היא יוצרת בסטודיו הממוקם במכללה‪,‬‬
‫אותו קיבלה בהשאלה מראש המכון לאמנות‪ ,‬ד"ר יעל גילעת‪ .‬עד היום היא חיה לבד ופועלת בכפרה‬
‫תמרה שבגליל (רג‘ואן שטאנג וחזן‪.)2017 ,‬‬
‫התערוכה "בין כאב ליופי" הוצגה במוזיאון האיסלאם בירושלים בין התאריכים ‪ 17.7.12‬עד ‪.1.5.13‬‬
‫בתערוכה הוצגו ציורים שרובם הם פורטרטים עצמיים של האמנית פאטמה אבו רומי‪ ,‬ומקצתם הם‬
‫שילוב בין ציור‪ ,‬פריטים נשיים שונים וחלקי גוף כמו שיער ואובייקטים נוספים (ראה נספח ‪ .)1‬היצירות‬
‫צוירו בסגנון פיגורטיבי שלא נכנע למבע ריאליסטי שלקוח מתוך החיים‪ ,‬כשהדמויות בדרך כלל קפואות‬
‫והסימבוליזם בולט‪ .‬היא הציגה בעבודותיה מציאות ממשית‪ ,‬כשהיא מעצימה את הניכור‪ ,‬הזרות‬
‫ולפעמים אף את האימה‪ .‬הציורים שלבו יופי עם אלימות וכאב ותהליכי קידוד והסוואה סימולטניים (‬
‫‪ . )Guilat, 2012‬התערוכה מציגה יופי ויזואלי מרהיב‪ ,‬אבל הוא מסתיר כאב רב‪ ,‬הנשים הניבטות מתוך‬
‫הציורים של אבו רומי מביטות ישר אל הצופה‪ .‬פניהן מכוסות בחיג'אב‪ ,‬כיסוי הראש המוסלמי‪ ,‬החושף‬
‫רק זוג עיניים פקוחות לרווחה מתחת לגבות מצוירות‪ ,‬עם מבט מאשים ומלא תוכחה (יעקב‪.)2012 ,‬‬
‫הרעלה‪ ,‬המעוטרת והמקושטת בחרוזים ובאבני קריסטל‪ ,‬היא בעיני אבו רומי סמל למחסומים הרבים‬
‫שהחברה מציבה לפני האישה‪ .‬היא מהווה כיסוי שמעלים אותה‪ ,‬את האישה‪ ,‬וחושפת את הניגוד בין‬
‫היופי לכאב‪ .‬מכאן השם של התערוכה‪.‬‬
 ‫דימוי החיג'אב‪ ,‬שמקושט בשפע תכשיטים וחרוזים‪ ,‬הוא מוטיב חוזר בעבודות של אבו רומי‪,‬‬
‫שמדגיש כיצד לוקח היופי חלק בפעולת הטשטוש והמחיקה של הפנים והאישה שמאחוריו‪ .‬אבו רומי‬
‫משתמשת רבות ברעלה בעבודותיה כי היא רואה בו פריט לבוש חוסם‪ ,‬כובל ומגביל‪ ,‬הוא זה שמסמל‬
‫את הכפייה והסבל של הנשים הערביות‪ ,‬וביופי החזותי כפריט המכסה על הכאב הפיזי של הנשים כולן‪.‬‬
‫האישה‪ ,‬לגבי אבו רומי היא כמו ונוס האלה‪ ,‬אישה שאחראית על פריון והולדה‪ ,‬על האווירה בבית‪ ,‬שכח‬
‫הפיתוי שלה תלוי בנתינה שלה‪ ,‬האישה הקדושה‪ ,‬הנשגבת והשמימית‪ ,‬וכך היא מציגה את האישה‬
‫ביצירותיה‪ ,‬מלאת תשוקה‪ ,‬אהבה אסורה‪ ,‬חיים ומוות‪ .‬הציורים מלאים צדדים מנוגדים של צער ועונג‬
‫עם אחיזה חזקה בחיים‪ .‬היא מציגה את האישה בדמות שמושפעת מהמערב וממזרח גם יחד‪,‬‬
‫מהמיתולוגיה הקלאסית על רקע התרבות האסלאמית‪ ,‬כתערובת של שניהם (שדה‪.)2012 ,‬‬
‫אבו רומי מתנגדת למעמד הנחות של הנשים הערביות‪ ,‬מוחה נגד המוסכמות שאוסרות לאשה להשמיע‬
‫את קולה מחוץ לביתה ללא קבלת רשות מהאדון במשפחה‪ .‬אמירות אלו באות לידי ביטוי בציוריה‬
‫כשהיא מסתירה את הפה של האישה ואת פניה מאחורי הרעלה או מאחורי וילון שמהווים מחסום‬
‫שהוצב לאשה על ידי החברה‪ .‬כך היא מציגה את הדיכוי הפטריארכלי והפוליטי המופעל על נשים‬
‫בחברה הערבית ועל נשים בכלל‪ .‬היא מנסה בעזרת היצירות להתקומם נגד מצבה הטראגי של האישה‬
‫בחברה הערבית‪ .‬פני האישה שבדיוקנאות הם פניה שלה‪ ,‬אבל דרך הכעס שאצור בהן מביעה אבו רומי‬
‫את מחאתן של כלל הנשים הערביות על ההשתקה והיעדר הבעלות על עצמן שהן מנת חלקן של נשים‬
‫בחברה פטריארכלית שמרנית‪ .‬בפירוש אין לה כוונה לייצג את עצמה בציורים‪ ,‬אלא רוצה להסב את‬
‫תשומת הלב למצבן הטרגי של הנשים הערביות בכלל‪ .‬בציוריה‪ ,‬היא לוקחת על עצמה את תפקיד‬
‫הקורבן‪ .‬היא מבטאת את התמרדותה נגד ההתעלמות של הקהילה הפלסטינית מהדעה האחרת ונגד‬
‫הדה לגיטימציה שלה בציבור‪ ,‬ומציגה את האישה בדרך שהיא תופסת אותה‪ ,‬דרך עיניה שלה‪ .‬היא‬
‫מביאה פירוש חדש ממקום אישי שלה למורשת האסלאמית הפלסטינית אך גם מבקרת את החברה‬
‫הנכנעת לגלובליזציה ונוטשת את המורשת‪ .‬היא מביעה את התנגדותה לדיכוי ולקיבוע מעמדן של‬
‫הנשים הערביות ויוצאת נגד הדעות והמוסכמות‪ ,‬המונעות מן האישה לפצות פה מבלי לקבל רשות‬
‫מהאדון‪ ,‬הבעל או מהמבוגר במשפחתה (אבו שקארה‪.)2013 ,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הציורים של אבו רומי מציגות יופי מדהים שמכסה על כל העוולות כלפי הנשים‬
‫בחברה הערבית‪ ,‬על סערת הכעס וההתקוממות הפנימית שבה‪ .‬בחוש אסתטי מדויק‪ ,‬בפלטת צבעים‬
‫רגישה‪ ,‬בחומרים עשירים וביד אמן היא מצליחה לזעזע את הצופה בין עצב לשמחה‪ ,‬בין מרירות‬
‫למתיקות‪ ,‬בין הזוהר לדהוי ובין הבדיה למציאות ומכריזה על מלחמה נגד המוסכמות בחברה (איגוד‬
‫המוזיאונים ואיקו"ם‪ .)2012 ,‬בציורי השמן הצבעוניים והמוקפדים‪ ,‬מבטאת האמנית התרסה נגד‬
‫מציאות מגדרית ארוכת ימים (פלד‪.)2017 ,‬‬

‫חלק שני‪ :‬ניתוח התערוכה‬

‫מושג מס' ‪ :1‬אידיאולוגיה‬

‫המושג אידיאולוגיה משמעותו מערכת של ייצור הערכים‪ ,‬המשמעויות והסימנים של מסגרת החיים‬
‫החברתיים של אדם או קבוצה‪ .‬כדי שהיא תשרוד‪ ,‬היא צריכה לזכות בלגיטימציה רחבה בחברה‪.‬‬
‫אידיאולוגיה שלובה במציאות ובפרקטיקות יומיומיות עד כי קשה מאוד להבדיל בינה ובין החיים‬
‫עצמם‪ .‬האידיאולוגיה מאותגרת על ידי רעיונות מתחרים וצריכה על הזמן להצדיק את הדרך שלה וגם‬
‫להתאים את עצמה למציאות החברתית וללחצים חברתיים‪ .‬היא צומחת בעקבות רצונות ותשוקות של‬

‫‪2‬‬
 ‫אנשים או של כאלו שתחת השפעתה‪ ,‬היא צריכה לענות על תקוות וצרכים ממשיים בהיבט חיובי‪ .‬היא‬
‫מתחשבת ברצונות‪ ,‬בצרכים ובמאוויים הקיימים במציאות‪ ,‬ולהתכוון אליהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬אידיאולוגיה היא‬
‫מערכת אמונות הכוללת רגשות עזים שרוצה לשנות את כל אורח החיים‪ .‬היא פועלת להפיכת רעיונות‬
‫למנופים חברתיים עם דגש על עשייה ממשית‪ ,‬היא משנה לא רק רעיונות אלא גם את האנשים (רוזנוב‪,‬‬
‫‪ .)1971‬הגדרה מפורטת של אידיאולוגיה מכילה מרכיב של ידע אמפירי על החברה והכוחות פועלים בה‪,‬‬
‫מרכיב ערכי מה ראוי לעשות בחברה ומה לא ראוי‪ ,‬אסטרטגיה מהמחשבה שיש לאדם להתנהגותו‬
‫שבאה לידי ביטוי בעמדותיו‪ ,‬בפעולותיו והתנהגותו‪ ,‬ובסיס חברתי לפעולה ממשית‪ ,‬זהו היעד (הרפז‪,‬‬
‫‪.)2010‬‬
‫כשבוחנים את הרעיונות של אבו רומי‪ ,‬לשינוי אורח החיים ומעמד האישה בחברה הערבית‪ ,‬נראה יש‬
‫אידיאולוגיה על פיה היא פועלת‪ .‬האמנית אומרת בעבודותיה שזכותה של האישה לבחור את אורח‬
‫חייה‪ ,‬את לבושה‪ ,‬את מה שתחליט לחשוף בציבור ומה לא‪ ,‬את תפיסתה כאשה‪ ,‬ולא למלא רק את‬
‫התפקידים המסורתיים הנדרשים ממנה‪ ,‬כמו טיפול במשפחה‪ ,‬ילודה וגידול ילדים‪ .‬עבודותיה של אבו‬
‫רומי עוסקות בדיכוי הכפול שעוברות נשים מוסלמיות‪ ,‬הדיכוי הפטריארכלי בתוך החברה הערבית בה‬
‫היא חיה והדיכוי של חיים תחת כיבוש מבחוץ‪ .‬עיקר הדגש שהיא יוצקת באידיאולוגיה שלה היא‬
‫ביקורת פמיניסטית חיצונית שבאה לידי ביטוי בחשיבה פוסט קולוניאלית שרואה קשר הדוק וישיר בין‬
‫שחרור לאומי‪ ,‬של העם הערבי לשחרור האישה כאינדיבידואל‪ .‬היא רואה את הפמיניזם בחברה‬
‫הפלסטינית לא רק ככלי לשחרור נשים ממקום של כפיה ושליטה‪ ,‬אלא ככלי לשחרור ולעיצוב חיובי של‬
‫החברה הערבית כולה‪ .‬התערוכה מציגה את המקום המתנדנד של נשים מוסלמיות‪ ,‬הכלואות בין‬
‫פטריארכליות דתית לבין השחרור העצמי‪ ,‬מעין עסקת חליפין שהן עושות כדי לזכות בעצמאות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫האידיאולוגיה שמוצגת בתערוכה מדברת על בניית חיים המשלבים בין מודרניות למסורתיות‪ ,‬שחרור‬
‫האישה בחסות דת האיסלאם‪ ,‬וצמצום השליטה הגברית בחברה הפטריארכלית הערבית‪ .‬אבו רומי‬
‫יוצרת אמנות חברתית שהיא לא רק מושא אסתטי להתבוננות במוזיאון‪ ,‬אלא פעולה מתוך ובתוך‬
‫החיים כדי להשפיע עליהם באופן ממשי‪ ,‬כחלק מהאידיאולוגיה הפמיניסטית‪ ,‬שהיא דוגלת בה‪ .‬זו‬
‫הסיבה שהתערוכה מוצגת במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים‪ ,‬כדי להראות שייכות למסורת עם‬
‫פריצת דרך ואמירה פמיניסטית ערבית‪.‬‬
‫מושג מס' ‪ :2‬הגמוניה‬
‫המושג הגמוניה מוגדר כמנהיגות אינטלקטואלית ומוסרית שמושגת דרך קבלת ההסכמה הפעילה של‬
‫רוב האנשים או הקבוצות בחברה‪ ,‬ואינה בדרך כפייה‪ .‬בהגמוניה נעשה ניסיון לייצב את המבנה‬
‫החברתי סביב פרויקט או אירוע שעונה לאינטרסים המרכזיים של הקבוצה החברתית השלטת‪.‬‬
‫ההגמוניה מאופיינת בהשקפת עולם קוהרנטית שמעניקה נקודת מבט על מגוון רחב של היבטים של‬
‫הפעולה החברתית‪ .‬פעמים רבות השקפת העולם הזו משתרשת כה עמוק‪ ,‬עד שהיא נעשית מובנת‬
‫מאליה בחברה (‪ Gramsci‬אצל קימרלינג‪ .)1999 ,‬מאפייני ההגמוניה כוללים את הרעיון שככל שהיא‬
‫שלמה יותר‪ ,‬יש למנהיגות ההגמונית פחות צורך להשתמש בכוח אלים לשם קיומה כי היא נתפסת‬
‫כ"משטר של האמת" (‪ Foucault‬אצל קימרלינג‪ ,)1999 ,‬כשההגמוניה גבוהה‪ ,‬נוצר מצב שמצמצם‬
‫במידה ניכרת את העלויות הכלכליות‪ ,‬החברתיות והקוגניטיביות הכרוכות בשליטה וריצוי‬
‫האוכלוסייה‪ .‬השליטה וכללי המשחק מובנים מאליהם ואין מי שיערער עליהם ויאתגר אותם בתוך‬
‫הזירה הציבורית וסוציו פוליטית‪ .‬מצב של שליטה הגמונית מכוון לשרת אינטרסים מסוימים של‬
‫קבוצה שלטת‪ ,‬אך הוא מוצג כמצב אוניברסלי‪ ,‬שוויוני וקיים לטובת הכלל ולטובת כל יחיד בתוכו (‬
‫‪ Lukes‬אצל קימרלינג‪.(1999 ,‬‬

‫‪3‬‬
 ‫המקרה של האמנית אבו רומי משקף את הקושי שלה ושל נשים להתמודד מול החברה הערבית‪ .‬מצד‬
‫אחד אבו רומי שייכת לעם הערבי המוסלמי‪ .‬יש לזכור שהאוכלוסייה הערבית היא מיעוט הערבי אשר‬
‫בפועל היא אוכלוסייה ילידה‪ ,‬אשר רואה עצמה נתונה תחת הגמוניה של רוב שבעיקרו אינו כזה‪.‬‬
‫התפיסה העצמית של המיעוט הערבי כמיעוט ילידי מעצימה את מודעותו העצמית ואת תוקף תביעותיו‪,‬‬
‫ועוד יותר את תחושת הקולקטיב של חבריה‪ .‬אבו רומי מחויבת להזדהות עם העם הפלסטיני מעצם‬
‫השתייכותה למשפחה‪ ,‬לחברה ולזהות שלה במדינת ישראל‪ ,‬כשההגמוניה הפלסטינית מכתיבה לה את‬
‫התרבות ודרך החיים בה עליה לחיות‪ .‬אבו רומי יצאה מגבולות הכפר ללימודים ולעולם המודרני‬
‫וגילתה שההגמוניה הערבית המוסלמית היא מבנה חברתי עם חוקים נוקשים שאף אחד לא מערער‬
‫עליהם‪ ,‬הם עובדה קיימת במסורת ובתרבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יצירותיה זועקות לשינוי בהגמוניה המוסלמית‪,‬‬
‫בחברה ובחיי הנשים בה‪ .‬האמנות של אבו רומי מדגישה שהאישה היא בת לתרבות המשפחתית‬
‫הפטריארכלית‪ ,‬שהיא מיסודות המסורת המוסלמית ונטועה בתוך ההגמוניה הקיימת‪ ,‬היא מציגה את‬
‫המצב הקיים באירוניה‪ ,‬בכאב וביופי שהוא המייצג את האישה‪ .‬התערוכה מציגה יצירות המדגישות‬
‫את הרצון להיות אחרת בתוך ההגמוניה הקיימת‪ ,‬לתפוס את זהותה כשונה אך שייכת‪ .‬אין בכוונת אבו‬
‫רומי לבנות הגמוניה אחרת לנשים‪ ,‬היא לא מרדנית‪ ,‬אלא מציגה את הנשים בתוך העולם הגברי שקבע‬
‫את חוקי ההגמוניה המאפשרים לו לשלוט‪.‬‬
‫מושג מס' ‪ :3‬אקטיביזם‬
‫אקטיביזם מוגדר כהבזק‪ ,‬כרגע חולף‪ ,‬פוטנציאל שיכול להתממש בסיטואציות מסוימות‪ ,‬חלקן מכוונות‬
‫ומתוכננות בתנאים הנכונים וחלקן ספונטניות ולא רצוניות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אפשר לראות את‬
‫האקטיביזם כרגע שבו פעולה פוליטית הופכת לממשית ואנושית וגורמת לסביבה להפוך לרגע פוליטי‪.‬‬
‫הרגע הזה יוצר הפרעה פומבית במרחב הסביבתי‪ ,‬בסדר שלו‪ .‬המרחב חייב להיות ממשי וההפרעה‬
‫גופנית‪ ,‬אבל חשוב שהגוף יהיה שונה‪ ,‬לא במקום‪ ,‬לא מוכר לסדר המקובל והרגיל בסביבה‪ .‬פעולות‬
‫אקטיביסטיות מקובלות הן עצירה או הפרעה של התנועה‪ ,‬התנגדות להיגיון שלה או יצירת כוונים‬
‫חדשים של זרימה שמנוגדים לצורות הזרימה הרגילות או שלא נשמעים להם ולא נשמעת לסדר הכללי‬
‫הטוב הקיים‪ .‬האקטיביסט לעולם לא מייצג‪ ,‬אפילו לא את עצמו‪,‬‬
‫האקטיביסט צובר ידע שהוא תוצאה של ניסיון שטח‪ ,‬הידע הוא על אפשרות הפעולה הפוליטית בשטח‪,‬‬
‫על היכולת לספוג אלימות‪ ,‬להתחכם לאלימות ולהתגונן מפניה וגם על המערכת שמולה היא פועלת‪ ,‬אם‬
‫זו המדינה או המוסד‪ .‬הידע כולל את המבנה הפוליטי הפרטיקולרי מולו על נקודות החולשה של‬
‫מערכות שנראות טוטאליות והרמטיות וגם על האלימות שבה וההטיות שבבסיסה‪ .‬צורת הפעולה של‬
‫האקטיביסט היא לא בהכרח בניגוד לחוק‪ ,‬אבל היא בוודאי לא זוכה להגנה מיוחדת מצד החוק (אמיר‪,‬‬
‫‪.)2012‬‬
‫התערוכה אינה פעולה אקטיביסטית רגעית‪ ,‬זמנית‪ ,‬אלא היא מתוכננת ומכוונת להציג את תפיסתה של‬
‫אבו רומי את האישה הערבייה‪ .‬המבקר בתערוכה‪ ,‬גם אם אינו בעל עמדה פוליטית או ערבי‪ ,‬או אישה‪,‬‬
‫כבר בשם "כאב ויופי" נמשך לחקור את המסתתר מאחורי השם המטלטל הזה‪ .‬אבו רומי יוצאת נגד‬
‫הממסד בישראל ונגד המסורת הערבית באמצעות היצירות שלה שברובן גופה ופניה מוצגות בן‪ .‬היא‬
‫מציגה גוף אחר‪ ,‬שונה‪ ,‬לא מתאים לתפיסת האישה הערבייה‪ ,‬גם על ידי היהודים וגם על ידי הערבים‪.‬‬
‫היא מציגה כוון אחר של חשיבה שמתנגד למוכר והקיים של אישה ערביה יפה ובוגרת‪ ,‬מייצגת חשיבה‬
‫פמיניסטית ערבית בתוך מוזיאון המציג אמנות הקשורה לדת האיסלאם‪ .‬האמנות שלה היא בעלת‬
‫נושאים מוסלמים‪ ,‬עם נגיעות מערביות זרות‪ ,‬בתוך מוזיאון של דת‪ .‬זוהי פעולה אקטיביסטית‬
‫מתמשכת‪ ,‬היוצאת נגד ההגמוניה הערבית המוסלמית ונגד הממשל היהודי‪ .‬התערוכה מציגה את הזהות‬

‫‪4‬‬
 ‫שהיא שואפת אליה‪ ,‬ערביה מוסלמית הנראית ומתנהגת כמו יהודייה חילונית אך שומרת על זהותה‬
‫כמוסלמית‪.‬‬
‫באמנות הפלסטינית האמנית מוצאת את עצמן בעמדת האחר בחברה הפלסטינית עצמה‪ ,‬שבה היא‬
‫נתפסת כמתווכת ומייצגת של מדיום תרבותי הנתפס כמערבי וכזר‪ .‬ייצוגי הנשיות בעבודותיה מבטאים‬
‫מצב קיומי של אחּרות מתמדת‪ ,‬המתקיימת במערכות בעלות תפיסה מקובעת‪ .‬זו לא אחרות של גלות‬
‫או הגירה‪ ,‬אלא קיום במקביל של מעבר יומיומי בין טריטוריות‪ ,‬חברות ותרבויות שונות‪ .‬עבודות‬
‫האמנות הופכות‪ ,‬למרחב פעולה לעמדה ביקורתית‪ .‬הנשיות היא לא שיקוף של מציאות אחת‪ ,‬דמות‬
‫אחת‪ ,‬גוף אחד‪ ,‬אלא פירוק של נקודות המבט המשתנות שמבנות את דמות האישה הפלסטינית בכלל‪,‬‬
‫ואת האישה הממשית בפרט‪ .‬אחרות זו היא מרכז הדיון של הפמיניזם הפוסט קולוניאלי והרב תרבותי‬
‫שמאפשר לאמניות לפעול במסגרת תרבות לאומית אבל גם בו זמנית לבחון תרבות זו בהקשרים של‬
‫תודעה מעמדית‪ ,‬תפיסות מגדריות הנוגעות לזהות‪ ,‬נשיות ומיניות‪ ,‬יחד עם תפיסות מרחב הנוגעות‬
‫לגבולות תרבותיים גיאוגרפיים ומדיניים‪ ,‬כשמטרה היא לערער את תפיסת החברה והתרבות הלאומית‬
‫הפלסטינית להיותה הומוגנית ואחידה‬
‫מושג מס' ‪ :4‬אינדיבידואליזם‬
‫תורת האינדיבידואליזם מדברת על האדם היחיד אשר פועל בתוך סולמות ערכים חלקיים‪ ,‬שונים זה‬
‫מזה ולפעמים גם לא מתיישבים זה עם זה‪ .‬בגבולות מוגדרים אלו הוא נוהג על פי הערכים והעדיפויות‬
‫שלו ולא של זולתו‪ .‬בתוך הגבולות האלו‪ ,‬מערכת המטרות שלו היא ששולטת בלי להיות כפופה לתכתיב‬
‫של אחרים‪ .‬השקפותיו של אדם זה צריכות לכוון את מעשיו‪ .‬אין היא מניחה שהאדם הוא אנוכי או‬
‫מרוכז בעצמו או שכך הוא צריך להיות‪ ,‬אלא שהגבולות שלו מכתיבות את פועלו‪ .‬הוא חושב על עצמו‬
‫בנפרד מאחרים‪ ,‬הוא עושה דברים לתועלתו ולטובתו בלי להתחשב בתועלתם ובטובתם של אחרים‪.‬‬
‫כשקבוצת אנשים מתאגדת במאמץ משותף להגשמת מטרות משותפות שלהם‪ ,‬הם מקימים ארגון‬
‫למטרה שזהה אצל כולם ופועלים להגשמתה בהסכמה משותפת כאיש אחד (האייק‪ .)1998 ,‬הנשים‬
‫בחברה הערבית מצויות בנקודת המפגש שבין החברה הערבית‪ ,‬הנוטה לערכים קולקטיביים לבין‬
‫החברה המודרנית‪ ,‬במדינת ישראל הן נפגשות עם החברה היהודית והשפעותיה של חברה מערבית זו‬
‫מעודדות פיתוח עצמי שהוא יותר אינדיבידואלי באופיו‪ .‬מבחינה היסטורית‪ ,‬תרבות קולקטיבית‬
‫אוטוריטרית אפיינה את החברות המערביות הטרום תעשייתיות‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬פרטים היו חלק מבני‬
‫משפחתם או משבטם‪ ,‬הם היו המוסדות העיקריים שדאגו לצרכיו של היחיד‪ .‬בשל שינויים שחלו‬
‫במדינות המערב עם התפשטות התיעוש‪ ,‬האחריות על צרכיו של הפרט ועל רווחתו הועברה לרשויות‬
‫המדינה‪ .‬מצב זה הביא לצמיחתם של ערכי האינדיבידואליזם ולהפסקת התלות ההדדית שאפיינה את‬
‫יחסי היחיד עם משפחתו‪ .‬אף על פי שהחברה הערבית בישראל נחשפת למגמות אינדיבידואליות כחלק‬
‫מחשיפתה לתרבות המערבית ובאמצעות המגע עם החברה היהודית ישראלית‪ ,‬המשפחה המורחבת‬
‫עדיין ממשיכה למלא בה את התפקידים המסורתיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים‪ .‬החברה הערבית מעמידה‬
‫בפני היחיד בחירה לא קלה בין קבלת התמיכה המשפחתית‪ ,‬תוך ויתור על האינדיבידואליות האישית‪,‬‬
‫לבין עמידה שלו על זכותו לביטוי עצמי וקבלת החלטות עצמיות‪ ,‬תוך סיכון התמיכה החברתית‬
‫והכלכלית של המשפחה‪ .‬הערכים שמעודדים קונפורמיות ויוצאים נגד האינדיבידואליות יותר‬
‫דומיננטיים בעבור נשים בחברה הערבית‪ ,‬מאשר עבור גברים בגלל הכבוד שהוא עיקרון חברתי מנחה‬
‫ועומד מאחורי הלחצים החברתיים המופנים כלפי נשים‪ .‬הוא מייצר רבות מן ההגבלות ומן הציפיות‬
‫החברתיות שהנשים ח ֹווֹת ומשפיע עליהן (סגל‪.)2005 ,‬‬

‫‪5‬‬
 ‫כאשר אני מתבוננת בקורות החיים של האמנית אבו רומי‪ ,‬ניכר שכבר בגיל צעיר היא בחרה בדרך‬
‫משלה‪ ,‬לא לקבל את המקצוע שהמשפחה ייעדה לה‪ ,‬אלא לבחור לה דרך משלה ולעסוק באמנות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬היא הייתה נתונה בתוך גבולות של המשפחה והחברה הערבית‪ ,‬האומרים שעליה ללמוד מקצוע‬
‫ולכן הלכה ולמדה מקצוע עם פרנסה בצידה לתואר הנדסאי‪ ,‬אבל שמרה על הנטייה שלה‬
‫לאינדיבידואליות והשתלמה בעיצוב פנים‪ ,‬במכללה ערבית‪ .‬היא נאלצה להינשא לבן דודה‪ ,‬היא הייתה‬
‫חייבת לשמור על ערכי התרבות ולהגשים את מטרת החברה הערבית מהאישה להיות אישה נשואה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬היא שומרת על האינדיבידואליות שלה ויוצאת ללימודים באמנות במכללה יהודית‪ ,‬שם היא‬
‫מתפתחת ונוטה לתרבות המודרנית סביבה‪ .‬עם הזמן המשפחה המסורתית כבר לא מנהלת את חייה‬
‫והיא מתגרשת‪ ,‬אך נשארת בגבולות הכפר שבה נולדה‪ ,‬שומרת על האינדיבידואליות שלה וממשיכה‬
‫לעסוק באמנות‪ .‬גם היצירות המוצגות בתערוכה הן הדרך שלה להציג את האינדיבידואליות שלה‪ ,‬הן‬
‫כולן סביב נושא האישה הערבייה‪ ,‬כשהיא מציגה את דמות עצמה כדי לשמור על כבוד האנשים סביבה‪,‬‬
‫וכדי להגיד שמה שמוצג זה היא והדרך שלה‪ ,‬אף אחד לא שותף לאמירות ביצירות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא מציגה‬
‫את התערוכה במוזיאון לאמנות האיסלאם‪ ,‬מרכז התרבות המסורתי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התערוכה "כאב ויופי" היא פעולה אקטיביסטית בהצגת יצירות המושתתות על האידיאולוגיה‬
‫הפמיניסטית הפוסט קולוניאלי שמנסה להתמודד עם המורשת המקומית הערבית שנמצאת תחת‬
‫שלטון של כיבוש‪ .‬וגם לשמר את המסורת ולבדוק את הזהות של האמנית‪ .‬היא נאלצת לקבל על עצמה‬
‫את ההגמוניה האסלאמית אך גם לשמור על עצמאותה כאשה המנהלת את חייה ושולטת בהם מתוך‬
‫שמירה על אינדיבידואליזם שלה‪.‬‬

‫חלק שלישי‪ :‬דרכים לשיפור המעשה האקטיביסטי‬

‫התערוכה "כאב ויופי" מנסה לדבר בדרך אמנותית על האישה הערבייה‪ ,‬לספר על מצבה ועל קשייה‬
‫בחברה בה היא חיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדי שהמסרים יעברו אל הצופים‪ ,‬לא מספיק לתלות את התמונות על‬
‫הקירות ולכתוב מתחתן את שמן‪ .‬חשוב לזכור שהאוכלוסייה שתגיע לצפות בהן היא ערבית בעיקר בשל‬
‫הצגתה במוזיאון האיסלאם‪ .‬זהו כבר טעם לפגם‪ .‬כדי שהמסרים של התערוכה יחלחלו לעמים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬יפתחו בפני הציבור‪ ,‬חשוב להציג את אותה התערוכה במוזיאון הארץ או במוזיאון אחר ציבורי‬
‫שציבור גדול יותר יגיע אליה‪ .‬אפילו מומלץ להציג חלק מהיצירות שלה במשכן הכנסת‪ ,‬כדי שגם נבחרי‬
‫העם יתייחסו למסרים‪ .‬באשר לאמירות של אבו רומי‪ ,‬להביט על תמונה שלה ולהבין את המסתתר‬
‫מאחוריה דורש ידע מוקדם או הבנה של חיי האישה הערבייה המוסלמית‪ .‬לדעתי‪ ,‬היחידות שתתחברנה‬
‫אל היצירות תהיינה נשים ערביות שגדלו על ברכי המסורת הערבית‪ .‬הסיכוי שהן תגענה לתערוכה כזו‬
‫הוא קטן‪ .‬רוב הצופים שיגיעו לצפות בתערוכה הם יהודים משני המינים וערבים צעירים‪ ,‬עם בנות זוג‬
‫או בלעדיהן‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬רובם לא יבינו את המסרים של התערוכה‪ .‬רק מקצתם אולי יקראו מידע לפני‬
‫הגעתם לביקור במוזיאון‪ .‬אני מציעה לערוך מפגשים‪ ,‬שיח גלריה והרצאות עם האמנית במהלך‬
‫התערוכה‪ ,‬שהיא תספר על העבודות שלה‪ ,‬שהיא תדבר על האידיאולוגיה שמובילה אותה לעשייה‪,‬‬
‫שתחשוף את מה שנסתר מאחורי התמונות‪ .‬מוזיאון האיסלאם לא נוהג לעשות מפגשים כאלו וחבל‪.‬‬
‫דווקא מוזיאון אום אל פחם‪ ,‬שם אבו רומי הציגה במועד מאוחר יותר את עבודותיה נוהג לערוך שיח‬
‫גלריה עם האמנים עם הציבור הרחב‪ ,‬רק למקום זה מגיעים ערבים מוסלמים בלבד – וחבל‪ .‬גם מוזיאון‬
‫תל אביב עורך מפגשים עם אמנים‪ ,‬יש מקום שאבו רומי תציג שם את היצירות שלה ותדאג גם לדבר‬
‫עליהם‪ .‬חבל שתמונות עם פניה היפים לא תעברנה את המסר המתאים בגלל הבדלי תרבות בקרב‬
‫הציבור המגיע לצפות בתערוכה‪ .‬המלצה נוספת שלי היא שיש מקום שאבו רומי תכין לעצמה קטלוג עם‬

‫‪6‬‬
 ‫עבודות שלה‪ ,‬כאשר לצד כל עבודה‪ ,‬יהיה הסיפור שמאחוריה‪ .‬את הקטלוג היא תפיץ בקרב חובבי‬
‫אומנות ועוסקים בתחום‪ ,‬אך גם בכל מקום שיש לה עניין לספר על האידיאולוגיה שמלווה אותה‬
‫ביצירה‪ .‬בעניין זה אציין‪ ,‬שבשנת ‪ 2011‬הופק לה קטלוג יצירות בזכות מענק שזכתה בו מטעם מפעל‬
‫הפיס‪ .‬הקטלוג לא הופץ עד היום‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬לא מספיק לפעול לבד‪ .‬אבו רומי צריכה להתחבר לנשים ערביות אמניות ואחרות פמיניסטיות‬
‫ויחד לעשות מעשים‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫אמיר‪ ,‬מ' (‪ .) 2012‬אקטיביסטית‪ .‬בתוך א' הנדל‪ ,‬ה' אדלמן‪ ,‬מ' גבעוני‪ ,‬נ' ירון וי' קני‪ .‬קריאת המחאה‪:‬‬
‫לקסיקון פוליטי (‪ .)49 – 42‬רעננה‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫אבו שקארה‪ ,‬פ' (‪ .)2013‬ה"אני" בחברה המזרחית ואני ה"אחרת"‪ :‬על עבודותיה של פאטמה אבו רומי‪.‬‬
‫דברים‪ :‬כתב עת אקדמי רב‪-‬תחומי ‪ , 6‬עמ' ‪.262 – 243‬‬
‫איגוד המוזיאונים ואיקו"ם (‪ .)2012‬פאטמה אבו רומי – "בין כאב ליופי"‪ .‬נשאב מהאינטרנט בתאריך‬
‫‪ 1.5.18‬מאתר בכתובת‬
‫‪http://www.icom.org.il‬‬
‫גילעת‪ ,‬י' (‪ .)2013‬סוררת ושורדת‪ :‬על עבודותיה של פאטמה אבו רומי‪ .‬בתוך ב' סגל‬
‫)עורכת)‪ .‬פאטמה אבו רומי‪ -‬בין כאב ליופי‪ .‬ירושלמיים‪ :‬יד ל‪.‬א‪ .‬מאיר‪ ,‬המוזיאון לאמנות האסלאם‪,‬‬
‫עמ' ‪.6 – 5‬‬
‫האייק‪ ,‬פ' (‪ .)1998‬תכנון ודמוקרטיה‪ .‬בתוך א' העברי‪ ,‬הדרך לשעבוד (‪ .)51 – 41‬ירושלים‪ :‬הוצאת שלם‪.‬‬
‫הרפז‪ ,‬י' (‪ .) 2010‬מורה טוב‪ :‬בין הגיונות לאידאולוגיות‪ .‬מעוף ומעשה‪ ,‬כתב עת לעיון ולמחקר של‬
‫המכללה האקדמית לחינוך אחוה‪.16 – 1 ,13 ,‬‬
‫יעקב‪ ,‬א' (‪ .)2012‬די לכיבוש‪ ,‬די לחיג'אב! נשאב מהאינטרנט בתאריך ‪ 8.5.18‬מאתר בכתובת‪:‬‬
‫‪https://xnet.ynet.co.il/fashion/articles/0,14539,L-3096281,00.html‬‬
‫סגל‪ ,‬ק' (‪ .)2005‬גיבוש זהות והתמודדות עם ציפיות חברתיות במצב בין‪-‬תרבותי‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז שאשא‬
‫למחקרים אסטרטגיים‪ ,‬אוניברסיטת ירושלים‪.‬‬
‫פלד‪ ,‬ש' (‪ .)2017‬האבא שלה הוא "וונוס"‪ .‬נשאב בתאריך ‪ 1.9.18‬מאתר בכתובת‪:‬‬
‫‪http://megafon-news.co.il/asys/archives/tag/%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%9E‬‬
‫‪%D7%94-%D7%90%D7%91%D7%95-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99‬‬
‫קימרלינג‪ ,‬ב' (‪ .)1999‬מדינה‪ ,‬הגירה והיווצרותה של הגמוניה‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪.208 – 167 ,1 ,‬‬
‫רג‘ואן שטאנג‪ ,‬ס' וחזן‪ ,‬נ' (‪ .)2017‬תערוכה דיוקן כפעולת התנגדות‪ :‬הפוליטיקה הפמיניסטית של‬
‫הייצוג‪ .‬תרבות חזותית בישראל‪ .‬רעננה‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬עמ' ‪.497 – 476‬‬
‫רוזנוב‪ ,‬א' (‪ .)1971‬להבהרת המושג אידיאולוגיה‪ .‬מגמות‪.239 – 218 ,2 ,‬‬

‫‪Guilat, Y. (2012). Fatma Abu Rumi: Defiant and Resisting. in R. Hason (ed.), Fatma Abu‬‬
‫)‪.Rumi: Between Sorrow and Beauty (4 – 5) . L.A. Mayor Museum of Islam Art (catalogue‬‬

‫‪7‬‬
8
 ‫נספח מס' ‪ – 1‬דוגמאות לציורים שהוצגו בתערוכה‬

‫דיוקן עצמי‬

‫המקור‪https://images1.ynet.co.il/xnet//PicServer2/pic/072012/235123/10_735.jpg :‬‬

‫דיוקן עצמי‪.‬‬

‫‪9‬‬
 http://museum.imj.org.il/images/corridor/Center%20for%20Israeli%20Art/Scanned%20Works%20by%20Artist%20Name/Abu%20Rumi,%20Fatma/pic002.jpg :‫המקור‬

‫מטפחת הכלה‬

http://manofim.org/harama/wp-content/uploads/2017/01/%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%94-1.jpg :‫המקור‬

10