‫״שתיים חזק״‬

‫מחזה קצר‬

‫עדו סתר‬
‫‪054-5445094‬‬
‫‪ido.setter@gmail.com‬‬

‫‪Ó‬‬
 ‫‪1‬‬

‫הקלף אס והקלף שמונה יושבים‪ .‬מדי פעם נשמע צפצוף‪ .‬אל הבמה נכנס בריצה הקלף שתיים‪.‬‬

‫איזה מזל שעוד לא יצאתם‪ .‬אתם לא יודעים מה גיליתי‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬

‫למה לצעוק?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫שמונה‪ ,‬אתה לא יודע מה גיליתי‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫מה כבר גילית‪ ,‬שתיים? שאתה קלף מעפאן שאף אחד לא רוצה?‬ ‫שמונה‪:‬‬

‫שמונה ואס צוחקים‪.‬‬

‫אס‪ ,‬אתה לא יודע מה גיליתי‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬

‫אפ אפ אפ‪ ,‬לקרוא לו כמו שצריך‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אדוני האס‪ ,‬אתה לא יודע מה‪...‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫עכשיו לבדוק אם נעליים שלו מצוחצח‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫מצוחצחות‪ .‬בכל מקרה‪...‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫נראה לי שפספסת שם‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫)מתקרב ומסתכל( לא‪ .‬מבריק‪ .‬כרגיל‪) .‬לאס( אדוני האס‪ ,‬אתה חייב‪...‬‬ ‫שתיים‪:‬‬

‫אס משתיק אותו בתנועת יד‪.‬‬

‫אתה יודע שאני מתכונן לצאת החוצה‪ ,‬שתיים‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬

‫כן‪ ,‬אדוני האס‪ ,‬אבל‪...‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫ואין סרט שקלף אס יוצא עם נעליים לא מצוחצח‪ .‬אין‪ ...‬סרט‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אני צריך לייצג אותנו בכבוד‪ ,‬שתיים‪ .‬זה הכבוד של כל חפיסת הקלפים שלנו‪ .‬גם שלך‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫נכון‪ ,‬אדוני האס‪ ,‬אבל אתה חייב להקשיב‪...‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אתה מצטער?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫כן‪ ,‬אדוני האס‪ .‬סליחה‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬

‫שתיים מוציא מכיסו מטלית‪ ,‬כורע מול אס ומתכוון לצחצח את נעלו‪ .‬אס מורה לו לעצור‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫למרות שכשאני מסתכל על זה עכשיו – באמת צחצחת כמו שצריך‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬

‫אס ושמונה צוחקים‪.‬‬

‫מה שאני לא מבין‪ ,‬שתיים‪ ,‬זה למה קטן ככה טיפש?‬ ‫שמונה‪:‬‬

‫אס ושמונה צוחקים‪ .‬אס מסמן לשמונה והם מפסיקים לצחוק‪.‬‬

‫)לשמונה( איך אני נראה?‬ ‫א ס‪:‬‬

‫)בוחן אותו( טופ‪-‬טיפ‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫מוכן ליציאה?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫כמו קינג‪) .‬אס מסתכל עליו( סליחה‪ .‬תצא החוצה ותעשה אותם מאושרים‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬

‫נשמע צפצוף‪ .‬אס מתכונן ליציאה‪.‬‬

‫או שלא‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬

‫)עוצר( מה אמרת?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫אמרתי שלא כולם תמיד מאושרים כשאתה יוצא‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫בטח שמאושרים‪ .‬הוא אס‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫)לאס( תמיד?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫יש אנשים שלא יודעים להעריך גדולה‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫פוחדים מכוח‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫)לאס( בטוח?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫מי שלא רוצה שאס ייצא הוא או טיפש או‪ ...‬טמבל‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אני הקלף הכי גבוה‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫נכון‪ .‬אבל לא תמיד רוצים לקבל את הקלף הכי גבוה‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫)לשתיים( איך אתה יודע?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫אני בדרך כלל נשאר הרבה על השולחן אז יש לי זמן לחשוב‪ .‬התחלתי לחשוב מי אני‪ .‬מה‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אני‪ .‬מה זה המשחק‪ .‬איך מנצחים‪ .‬איך מפסידים‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫משחק? מנצחים? מפסידים?‬ ‫א ס‪:‬‬

‫שטויות‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אנחנו חלק ממשחק גדול‪ ,‬בן אדם‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫הוא לא בן אדם‪ ,‬הוא אס‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫קוראים לזה בלק ג׳ק‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫בלק‪ ..‬ג׳ק?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫כן‪ .‬מי שמגיע הכי קרוב לעשרים ואחד בכל סיבוב מנצח‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫איזה סיבוב?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫כל צפצוף שאנחנו שומעים זה סיבוב חדש‪ .‬אתה )מצביע על האס( שווה אחת עשרה‪ .‬אתה‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫)מצביע על השמונה( שווה שמונה‪.‬‬
‫ואתה שווה שתיים‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫נכון‪ .‬אני שווה שתיים‪ .‬סוף סוף הבנת‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אז אתה עדיין הכי מעפאן‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אפשר גם לעבור את העשרים ואחד?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫כן‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫איך?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אם נניח יש על השולחן שמונה‪ ,‬וחמש‪ ,‬ויוצא אס‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫ואז מה קורה?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫מי שעובר את העשרים ואחד מפסיד‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬

‫האס מתחיל לבכות‪.‬‬

‫מה קרה?‬ ‫שמונה‪:‬‬

‫אני יכול לגרום להפסד? אני? )שתיים לא עונה( תגיד לי‪ .‬אל תתבייש‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫לפעמים‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫)לשתיים( איך אתה מדבר? זה אס‪ .‬איך הוא יכול לגרום להפסד?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אם הוא גורם לסכום של הקלפים להיות גבוה מ‪...‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אל תגיד את זה‪ .‬בבקשה‪) .‬ממשיך לבכות(‬ ‫א ס‪:‬‬
 ‫‪4‬‬

‫שמונה ניגש לאס ומסדר את לבושו‪ .‬לאחר מכן מסדר את לבושו שלו‪.‬‬

‫לאן?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫החוצה‪ .‬לנצח‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫זה ממש לא בטוח‪ ,‬שמונה‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אבל יש סיכוי‪ ,‬כן? יש סיכוי גדול שאנחנו יוצאים ומנצחים?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫כן‪ .‬אבל יש גם סיכוי שתפסידו‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫למה? ביחד אנחנו‪) ...‬מתחיל לספור באצבעות הידיים‪ .‬עובר לאצבעות הרגליים ועדיין לא‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫מגיע לתשובה(‬
‫תשע עשרה‪ .‬אבל זה עדיין לא מבטיח שתנצחו‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אבל זה ממש קרוב‪ ,‬לא?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫כן‪ .‬אבל אי אפשר לדעת איזה עוד קלפים יש על השולחן‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫מה איכפת לי איזה עוד קלפים יש על השולחן?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אם יש שם שש ושניכם תצאו?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫זה ייצא‪) ...‬שוב מנסה לחשב ולא מגיע לתשובה(‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫יותר מעשרים ואחד‪) .‬שוב בוכה( ונפסיד‪ .‬בגללי‪ .‬למה נולדתי אס?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫)לשתיים( כל הכבוד‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫אני מצטער‪ .‬אבל זאת האמת‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫היה פה הרבה יותר שמח לפני שהגעת עם כל האמת שלך‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬

‫שתיים מתקרב לאס‪.‬‬

‫אדוני האס? אפשר לצחצח לך את הנעליים? )מוציא מטלית ומתחיל לצחצח( נראה לי‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫שפספסתי קצת בפעם הקודמת‪.‬‬
‫מה הטעם?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫אתה האס‪ .‬אתה צריך להיות ייצוגי כשתצא‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אני כבר לא אצא‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫אז מה תעשה?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אני אשאר כאן לנצח‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
 ‫‪5‬‬

‫אתה רציני? )האס מהנהן(‬ ‫שמונה‪:‬‬

‫אתה זוכר מה קורה למי שלא מסכים לצאת? מעיפים אותו מהחפיסה‪ .‬גוזרים לו את‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫האוזן‪.‬‬
‫זה מגיע לי‪ .‬לפחות יישאר לי הכבוד‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫אני איתך‪ ,‬אדוני האס‪ .‬אני נשאר כאן‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫השתגעת?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אני עם אס‪ .‬עד הסוף‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫מה אתם עושים לי פה‪ ,‬את המצדה של הקלפים? אתם תמצאו את עצמכם משחקים‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫מלחמה עם ילדים בני חמש‪.‬‬
‫לפחות שם נביא רק שמחה‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫לפחות שם נהיה ביחד‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫מה אמרת?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אמרתי שלפחות שם נהיה ביחד‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫ביחד‪ .‬זהו‪ .‬זאת התשובה‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫גם אתה נשאר איתנו‪ ,‬שתיים?‬ ‫א ס‪:‬‬
‫אתה מוזמן‪ .‬אני מצטער שהייתי כזה חרא אליך כל הזמן‪ .‬אני פשוט לפעמים כזה‪ ...‬חרא‪.‬‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫בוא‪.‬‬
‫לא‪ ,‬לא‪ ,‬בדיוק להיפך‪ .‬אנחנו יוצאים ביחד‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫שתיים‪ ,‬זה מסוכן‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫)לאס( כמה אתה?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫למה אתה מטריף אותו?‬ ‫שמונה‪:‬‬
‫)לאס( תענה לי‪.‬‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אחת עשרה‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫)מצביע על שמונה( והוא? ואני?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫אני לא מאמין‪ .‬אתה צודק‪) .‬לשמונה( הוא צודק‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬

‫שמונה מתחיל לחשב עם האצבעות‪ .‬מתייאש לאחר כמה רגעים‪.‬‬

‫הוא צודק?‬ ‫שמונה‪:‬‬

 ‫‪6‬‬

‫כן‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫אז יוצאים?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫רגע‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬
‫מה קרה?‬ ‫שתיים‪:‬‬
‫תודה‪ ,‬שתיים‪.‬‬ ‫א ס‪:‬‬

‫שתיים מתקרב לאס והם מתחבקים‪ .‬מזמינים את שמונה להצטרף‪ .‬שלושתם מסדרים את לבושם ומחכים‪.‬‬
‫נשמע צפצוף‪ .‬הם אוחזים ידיים ורצים החוצה מהבמה‪.‬‬