‫פרק !!

‬
‫פסח‬
‫וסבל‬
‫המשיח‬
 ‫לכו והכינו‬
‫לנו את הפסח‬
‫כדי שנאכל‪.‬‬
 ‫רציתי לאכול איתכם‬
‫את הפסח הזה לפני שאני‬
‫סובל‪ .‬לא אוכל אותו שוב עד‬
‫אחרי שמלכות האלוהים הגיעה‬
‫לעולם הזה‪ .‬אז‪ ,‬תאכלו בשולחני‪,‬‬
‫ותישבו על כסאות לשפוט‬
‫את ‪ 12‬שבטי ישראל‪.‬‬
‫אומר לכם משהו כדי‬
‫שכאשר יתקיים‪ ,‬תאמינו לי‪.‬‬
‫‪ :‬הכתובים מנבאים בתהילים מ“א ‪10‬‬
‫ר‪-‬בּ ַט ְח יִ בוֹ אוֹכֵ ל ש ת‬
‫וֹמי‪ֲ ,‬א ֶשׁ ָ‬
‫ם‪-‬אישׁ לְ ִ‬‫”גַּ ִ‬
‫לַ ְח ִמי; ִהגְ ִדיל ָﬠלַ י ָﬠ ֵקב‪ “.‬כי אומר‬
‫אני לכם כי אחד מכם‪ ,‬שידו היא‬
‫איתי על השולחן‪ ,‬יבגוד בי‪.‬‬
‫לא!‬
 ‫זה כבר‬
‫נגזר‪ ,‬אבל אוי‬
‫לאיש שיעשה‬
‫דבר שכזה‪.‬‬
 ‫אדוני‪ ,‬האם זה‬ ‫אדוני‪,‬‬
‫אני? אני לא רוצה‬ ‫זה לא אני‪,‬‬
‫לבגוד בך‪.‬‬ ‫נכון?‬

‫אדוני‪ ,‬לעולם‬
‫לא אבגוד בך‪.‬‬ ‫לוקס כ“ב ‪8-23‬‬
 ‫זה אחד מכם‬
‫שטובל את ידו‬
‫עימי בקערה‪.‬‬
 ‫כולנו טבלנו‬
‫את הלחם‬
‫בקערה‪.‬‬

‫יוחנן לחש ושאל את ישוע מי יסגיר‬

‫אותו‪ .‬ישוע אמר‪” ,‬זֶ ה ֶשׁ ְִבילוֹ ש ב‬
‫ֶא ְטבֹּל ֶאת ַה ְר ָוּסה וְ ֶא ֵתּן לוֹ‪“.‬‬
 ‫אדוני‪,‬‬
‫זה אני?‬
‫אתה אמרת‪.‬‬
 ‫ישוע טבל את‬
‫הלחם ונתן אותו‬
‫ליהודה איש קריות‪.‬‬
 ‫את אשר‬
‫תעשה‪ ,‬עשה‬
‫מהר‪.‬‬

‫מתי כ“ו ‪ ; 23-29‬יוחנן י“ג ‪26-30‬‬

 ‫לאן יהודה‬
‫הולך?‬

‫האדון אמר לו ללכת‬

‫לאיזשהו מקום במהירות; מכיוון‬
‫שהוא נושא את שק הכסף‪ ,‬הוא‬
‫כנראה הולך לתת נדבות לעניים‪.‬‬
 ‫עכשיו אני אתפאר‬
‫בכבוד‪ .‬בניי‪ ,‬רק עוד‬
‫מעט זמן אהיה עמכם‪.‬‬

‫אתם לא יכולים לבוא‬

‫אל המקום אשר אליו אני הולך‪.‬‬
‫עכשיו אני נותן לכם מצווה חדשה‪,‬‬
‫שתאהבו זה את זה‪ .‬בזאת ידעו‬
‫כולם שאתם תלמידי‪ ,‬אם‬
‫תהיה אהבה ביניכם‪.‬‬
‫זכריה ניבא על השעה‬
‫ת‪-‬הר ֶֹﬠה ְוּתפוּצֶ ין‬
‫”ה ֶא ָ‬
‫הזו ואמר‪ַ ,‬‬
‫ַהצֹּאן‪ “.‬אחרי שאקום מן המתים‪,‬‬
‫אלך לפניכם לגליל‪ .‬כולכם‬
‫תכחישו אותי הלילה‪.‬‬
‫אדוני‪ ,‬גם אם כולם‬
‫יכחישו אותך‪ ,‬אני‬
‫לעולם לא אכחיש‪.‬‬
‫כיפא‪ ,‬לפני‬
‫שיקרא התרנגול‪,‬‬
‫אתה תתכחש לי‬
‫שלוש פעמים‪.‬‬
 ‫אני אמות איתך לפני‬
‫שאכחיש אותך‪.‬‬

‫אין סיכוי שאי‬

‫פעם אתכחש לך!‬
‫הם לא יוכלו‬
‫לענות אותי מספיק‬
‫כדי שאכחיש אותך‪.‬‬
 ‫הכתובים ברורים‪:‬‬
‫כולכם תכחישו אותי‪ .‬שוב‪,‬‬
‫הנביא ישעיהו אמר עלי‪,‬‬
‫”וְ ֶאת‪ֹ -‬פּ ְִﬠים נִ ְמנָ ה‪“.‬‬
‫כיפא‪ ,‬לאחר‬
‫שתשוב לאמונה בי‪,‬‬
‫תחזק גם את אחיך‬
‫באמונה‪.‬‬
 ‫ברוך אתה‬
‫יהוה‪ ,‬אלוהינו‪ ,‬מלך‬
‫העולם‪ ,‬המוציא לחם‬
‫מן הארץ‪.‬‬
‫הלחם הזה‬
‫מייצג את גופי שניתן‬
‫בשבילכם‪ .‬בכל פעם‬
‫שאתם מקיימים את חג‬
‫הפסח‪ ,‬זכרו אותי‪.‬‬

‫מתי כ“ו ‪ ; 33-35‬יוחנן י“ג ‪; 31-38‬‬

‫הראשונה אל הקורינתים י“א ‪24-25‬‬
‫גופי יבצע‬
‫בעדכם‪.‬‬
 ‫קחו את זה‬
‫ואיכלו את הכל‪.‬‬
 ‫כוס היין הזאת‬
‫מייצגת את הברית החדשה‬
‫המבוססת על דמי שישפך‬
‫כדי לכפר על חטאיכם‪.‬‬
 ‫שתו מהכוס כולכם‪.‬‬
‫מעתה לא אשתה עוד מפרי‬
‫הגפן הזה עד אותו היום אשר‬
‫בו אשתהו חדש עימכם‬
‫במלכות אבי‪.‬‬
 ‫בעתיד‪ ,‬כאשר תעשו‬
‫זאת‪ ,‬זיכרו את מותי עד‬
‫אשר אבוא שוב‪.‬‬
 ‫אל תפחדו או תדאגו‬
‫בגלל מה שאמרתי לכם‪ .‬בבית‬
‫אבי יש מעונות רבים‪ .‬כאשר אני‬
‫הולך‪ ,‬אכין לכם מקום‪ ,‬ואז אשוב‬
‫ואקח אתכם אלי למען תהיו‬
‫גם אתם באשר אני שם‪.‬‬
‫יוחנן י“ד ‪; 1-3‬מתי כ“ו ‪ ; 26-29‬הראשונה אל הקורינתים י“א ‪24-26‬‬
 ‫אבל אדוני‪ ,‬אנו‬
‫לא יודעים לאן אתה‬
‫הולך‪ ,‬אז איך נדע את‬
‫הדרך לבוא אליך?‬
 ‫אתם יודעים את הדרך‪,‬‬
‫כי אני הדרך‪ ,‬והאמת‪ ,‬והחיים‪.‬‬
‫אין איש בא אל האב אלא דרכי‪.‬‬
‫אלו המכירים אותי‪ ,‬מכירים גם‬
‫את אבי‪ ,‬ואף ראו אותו‪.‬‬
 ‫אדוני‪ ,‬הראה‬
‫לנו את האב‬
‫ונהיה מרוצים‪.‬‬

‫פיליפוס‪ ,‬היית איתי‬

‫כל כך הרבה זמן ובכל זאת‬
‫אתה לא מכיר אותי? הרואה‬
‫אותי ראה גם את האב‪.‬‬
‫אני והאב אחד‪.‬‬
 ‫לא אעזוב אתכם לבד‪.‬‬
‫אני אבוא אליכם‪ .‬העולם לא‬
‫יראה אותי יותר‪ ,‬אבל אני אשלח‬
‫את רוח הקודש לשכון בכם ולנחם‬
‫אתכם‪ .‬היא תהיה בכם ותוביל‬
‫אתכם אל כל האמת‪.‬‬
‫אם אתם אוהבים אותי‪,‬‬
‫שימרו את מצוותי‪ .‬אני אתן‬
‫לכם שלום שהעולם לא‬
‫יוכל לקחת מכם‪.‬‬
 ‫אם אתם אוהבים‬
‫אותי תשמחו שאני חוזר לאבי‪.‬‬
‫אמרתי לכם את הדברים האלה‬
‫בטרם התרחשו‪ ,‬כדי שתאמינו‬
‫כאשר הם יתרחשו‪.‬‬
‫קומו‪ ,‬נשיר שיר‬
‫הלל ולאחר מכן נלך‬
‫לגן להתפלל‪.‬‬
 ‫ישוע ואחד‪-‬עשר‬
‫התלמידים שרו שיר‬
‫הלל אחרון ביחד‪.‬‬ ‫מתי כ“ו ‪ ; 30‬יוחנן י“ד ‪25-30 , 15 , 5-10‬‬
 ‫לכו אחרי בשקט‪.‬‬
‫נלך להתפלל במקום‬
‫הסודי שלנו‪.‬‬
 ‫למרות שתבכו‪,‬‬ ‫אל תעצבו כי אמרתי‬
‫עצבותכם תהפך לששון‪.‬‬ ‫שעוד מעט אלקח מכם‪,‬‬
‫אני באתי מהאב‪ ,‬ובקרוב‬ ‫ואז‪ ,‬לאחר זמן קצר‪,‬‬
‫אשוב אליו‪.‬‬ ‫תראו אותי שוב‪.‬‬

‫כעת אתה מדבר‬ ‫כעת אתם מאמינים?‬

‫תוך זמן קצר כולכם תעזבו באופן ברור‪ .‬אנחנו‬
‫מאמינים‪.‬‬ ‫אותי לבדי ותתפזרו‪ .‬הישארו‬
‫כאן בזמן שאני הולך קצת‬
‫יותר רחוק להתפלל‪.‬‬
 ‫העולם ישנא אותם כפי‬
‫שהוא שנא אותי‪ ,‬משום שאני אומר להם‬
‫את האמת על חטאיהם‪ .‬הם לא מהעולם‬
‫הזה‪ .‬אני לא מתפלל שתיקח אותם מן‬
‫העולם‪ ,‬אלא שתשמור אותם מן הרע‪ .‬אבי‪,‬‬
‫באה השעה‪ .‬השלמתי את המעשה שנתת לי‬
‫לעשות‪ .‬כעת‪ ,‬אבי‪ ,‬פארני בכבוד שהיה לי‬
‫לידך בטרם היות העולם‪ .‬לימדתי אותם‬
‫עליך והם קיבלו את דברי‪.‬‬

‫אני מתפלל גם בעבור‬

‫אלה שיאמינו בי בגלל עדותם‪.‬‬
‫שיהיו כולם איתי‪ ,‬כמו שאני איתך‪.‬‬
‫אבי‪ ,‬שהאהבה שבה אהבת אותי‬
‫תהיה בהם‪ ,‬ואני אהיה בהם‪.‬‬
 ‫נפשי מרה עלי‬
‫עד מוות‪.‬‬

‫מתי כ“ו ‪ ; 8 , 31‬יוחנן ט“ז ‪ , 19-20‬י“ז‬

‫‪1-10‬‬
 ‫אבי‪ ,‬אם זה אפשרי‪,‬‬
‫הסר ממני את כוס הזעם הזאת‬
‫שאני חייב לשתות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אני לא רוצה לעשות את רצוני‪,‬‬
‫אלא את רצונך‪ .‬אני אשתה‬
‫אותה אם אני חייב‪.‬‬
 ‫ישוע בא לעולם לשאת את חטאינו‪.‬‬
‫אך כשהגיע הרגע‪ ,‬הוא חש עוגמת‬
‫נפש‪ ,‬מכיוון שעמד לקחת על עצמו‬
‫את חטאי כל האנושות מכל הזמנים‪.‬‬

‫אבי‪ ,‬אם זה אפשרי‪,‬‬

‫העבר נא מעלי את‬
‫הכוס הזאת‪.‬‬
 ‫אך לא‬
‫רצוני; רצונך‬
‫יעשה‪.‬‬

‫ישוע הזיע‬
‫טיפות גדולות‬
‫של דם‪.‬‬
 ‫לפתע הופיע מלאך‬
‫ושרת את ישוע‪.‬‬
‫בן קדוש‪ ,‬שעת‬
‫סבלך הגיעה‪ ,‬אבל האב‬
‫איתך‪ .‬כל צבא השמים‬
‫יצפה מחר כאשר תיקח‬
‫עליך את חטאי העולם‪.‬‬
‫היינו שם כאשר בראת‬
‫את העולם; נהיה שם גם‬
‫כאשר אתה פודה אותו‪.‬‬
‫תהילים כ“ג ‪ ; 5-6‬לוקס כ“ב ‪ ; 41-44‬אל העברים ו‘ ‪ ;6‬י“ב ‪2‬‬
 ‫מחר השטן‬
‫יובס וחוב חטאי‬
‫האדם ישולם‪.‬‬

‫זה הוא הזמן החשוב‬

‫ביותר עבורי‪ .‬מבראשית אלוהים‬
‫ברא את העולם עבור האנושות‪ ,‬אבל‬
‫כל אדם ואדם ויתר על זכותו לעולם‬
‫ונתן אותה לשטן בכך שחטא ולא ציית‬ ‫קום‪ .‬יהודה‪,‬‬
‫לאלוהים‪ .‬אני הוא המושיע של‬ ‫בנו של אבדון‪ ,‬מגיע‬
‫העולם‪ .‬עלי להמשיך בצייתנות כדי‬ ‫לבגוד בך‪.‬‬
‫שלא נפסיד את הכל לשטן‪.‬‬
 ‫אבי‪ ,‬למטרה זו‬
‫באתי לעולם‪.‬‬

‫תהילים כ“ג ‪ ; 5-6‬לוקס כ“ב‬

‫‪ ; 41-44‬אל העברים ו‘ ‪ ;6‬י“ב ‪2‬‬
 ‫אתם נרדמתם‪.‬‬
‫לא יכולתם לשמור עלי‬
‫שעה אחת? קומו‪ ,‬בגדו‬
‫בי לידי חוטאים‪.‬‬
 ‫אדוני‪ ,‬כל כך‬
‫טוב לראות אותך‬
‫כאן‪ .‬אבל אני חושש‬
‫שעקבו אחרי‪.‬‬
 ‫יהודה‪,‬‬
‫אתה בוגד בי‬
‫בנשיקה?‬
 ‫יהודה!‬
‫בוגד מלוכלך‬
‫שכמותך!‬

‫הירגו אותם‬
‫אם יתנגדו‪.‬‬

‫חכו! את מי‬
‫אתם מחפשים?‬

‫מתי כ“ו ‪ ; 45-50 , 40‬יוחנן י“ב ‪ , 27‬י“ח ‪1-4‬‬

‫את ישוע‬
‫מנצרת‪.‬‬

‫אני הוא‪.‬‬
‫תיזהר! יש לו‬
‫כוחות על!‬

‫החיילים פחדו מישוע‬

‫ונפלו אחורה על הקרקע‪.‬‬
‫זה הוא‪ .‬ממה‬
‫אתה מפחד?‬
‫קח אותו!‬
‫אתה לא‬
‫תיקח את‬
‫אדוני‪.‬‬
‫אייייי!‬

‫יוחנן י“ח ‪10 , 4-6‬‬

 ‫הפסיקו! לא ישפך פה‬
‫עוד דם‪ .‬כיפא‪ ,‬השב את חרבך אל‬
‫נדנה‪ .‬אם הייתי רוצה‪ ,‬הייתי יכול‬
‫לקרוא ל‪ 10,000 -‬מלאכים שיבואו‬
‫לעזרתי‪ .‬זוהי שעת החושך‪.‬‬

‫הוא חתך‬
‫את האוזן‬
‫שלי!‬
 ‫אתם באים לתפוס‬
‫אותי עם חרבות כאילו שאני‬
‫פושע‪ .‬הייתי איתכם בבית המקדש‪.‬‬
‫למה לא תפסתם אותי אז? אני‬
‫אגיד לכם למה‪ .‬כדי שיתמלא‬
‫מה שכתוב בכתובים‪.‬‬
‫אלוהים‪,‬‬
‫עזור לי!‬
 ‫הנה‪ ,‬כמו‬
‫אוזן חדשה‪.‬‬
 ‫זה אני זה שאתם רוצים‪.‬‬
‫אנחנו לא נתנגד‪ .‬קחו אותי‬
‫ותנו לאחרים ללכת‪.‬‬
 ‫זה נס!‬
‫הוא ריפא לי את‬
‫האוזן! הוא ריפא לי‬
‫את האוזן!‬
 ‫תיפסו אותו!‬
‫תיפסו את כולם! שאף‬
‫אחד לא יברח!‬

‫תן לנו‬
‫ללכת‪.‬‬

‫כל התלמידים ברחו‬

‫אל תוך הלילה‪.‬‬
‫מתי כ“ו ‪ ; 52-57‬מרקוס י“ד‬
‫‪ ; 51-52‬לוקס כ“ב ‪50-51‬‬
 ‫תמשיך ללכת;‬
‫הם רוצים לגמור‬
‫עניין לפני שהאנשים‬
‫ישמעו על זה‪.‬‬
‫הם הביאו את ישוע‬
‫למקום שבו הכהנים‬
‫והעדים התאספו‪.‬‬ ‫אומרים לי‬
‫שאתה טוען להיות‬
‫המשיח‪ ,‬ושאתה אומר‬
‫שאלוהים הוא אביך‪.‬‬
‫אמרת גם שאתה‬
‫לא מהעולם הזה‪.‬‬
‫אז מאין אתה?‬

‫לימדתי בבתי‬
‫הכנסת ובבית המקדש‪.‬‬
‫לא לימדתי בסתר‪ .‬למה‬
‫אתם שואלים אותי? תשאלו‬
‫את אלה ששמעו אותי‪.‬‬
‫הם יודעים מה אמרתי‪.‬‬
‫אגרוף!‬
‫ככה אתה‬
‫עונה לכהן‬
‫הגדול?‬

‫אם דיברתי רעה‪,‬‬

‫העד על הרעה‪ .‬אבל אם‬
‫דיברתי אמת‪ ,‬למה אתה‬
‫מכה אותי?‬

‫יוחנן י“ח ‪19-23‬‬

‫הביאו את העדים‬
‫נגד האיש הזה‪.‬‬

‫יוחנן י“ח ‪19-23‬‬

 ‫הוא אמר שהוא‬
‫יהרוס את בית המקדש‬
‫ויבנה אותו מחדש‬
‫בשלושה ימים‪.‬‬

‫אתה בכלל לא היית שם‪.‬‬

‫לא‪ ,‬הוא אמר‬ ‫אני שמעתי מה הוא אמר‪ .‬הוא‬
‫שאם מישהו אחר יהרוס‬ ‫הצביע על עצמו כשהוא דיבר על‬
‫את בית המקדש‪ ,‬אז הוא‬ ‫הריסת בית המקדש‪ .‬אני חושב‬
‫יבנה אותו מחדש‪.‬‬ ‫שהוא דיבר על הריסת גופו‪.‬‬
 ‫זה מגוחך‪ .‬איך הוא‬
‫יכול לבנות את גופו מחדש‬
‫אחרי שלושה ימים?‬
‫אני לא יודע‪.‬‬
‫איך הוא יכול להקים‬
‫את בית המקדש‬
‫בשלושה ימים?‬
 ‫לא שמעת איך‬
‫הם מאשימים אותך?‬
‫אתה לא מתכוון להגיב‬
‫ולהגן על עצמך?‬
‫ישוע המשיך‬
‫לשתוק‪.‬‬

‫הטיפש‬
‫לא יענה‪.‬‬
 ‫אני מצווה עליך‬
‫בשם האלוהים החי‪ ,‬לדבר‬
‫ולענות לשאלה אם אתה‬
‫המשיח‪ ,‬בן האלוהים?‬

‫אני בן האלוהים‪.‬‬
‫אתם תראו אותי יושב‬
‫לימין הגבורה ובא עם‬
‫ענני השמים‪.‬‬
 ‫אנחנו לא צריכים יותר‬
‫עדים‪ .‬שמענו אותו במו אוזנינו‪.‬‬
‫הוא מחלל שם בטענה שהוא בן‬
‫האלוהים‪ .‬הוא ראוי למוות!‬

‫כסו את עיניו‪,‬‬ ‫הכהן הגדול קרע‬

‫ונראה איזה מין‬ ‫את בגדיו כסימן‬
‫נביא הוא‪.‬‬ ‫לאבלו הגדול‪.‬‬
‫מתי כ“ו ‪59-65‬‬
 ‫בואו נראה אם‬
‫הוא יכול לנבא‪.‬‬

‫הכו אותו!‬
‫הוא הרס את‬
‫העסק שלי בבית‬
‫המקדש‪.‬‬

‫תן לו‬
‫לעשות נס‪.‬‬
‫ה!‬ ‫מ‬‫ו‬‫ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫תראה איזה‬
‫חלש הוא!‬
 ‫הכו אותו‬
‫שוב!‬

‫ה!‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫וף!‬‫ר‬ ‫ג‬‫א‬

‫תנבא ותגיד לנו מי‬
‫הכה אותך‪ .‬חשבתי‬ ‫רפא את פצעיך‪.‬‬
‫שאתה נביא‪.‬‬ ‫תראה לנו נס‪.‬‬
 ‫אני מכירה אותך!‬
‫ראיתי אותך עם ישוע‪ .‬אתה‬
‫אחד מתלמידיו‪ ,‬נכון?‬

‫בינתיים‪ ,‬מחוץ לבית המקדש‪,‬‬ ‫אני לא מכיר את‬

‫כיפא עקב אחרי ישוע מרחוק‪.‬‬ ‫ישוע‪ .‬אני רק רוצה‬
‫לראות מה קורה‪.‬‬
 ‫ראיתי אותך בגן‬
‫הערב! אתה זה ש‪...‬‬

‫מה‪ ,‬אתה משוגע?‬

‫אני בסך הכל דייג צנוע‬
‫ועני‪ .‬אני לא מכיר את‬
‫הישוע הזה‪.‬‬ ‫מתי כ“ו ‪ ; 67-70‬לוקס כ“ב ‪64-65‬‬
 ‫כן‪ ,‬אתה בהחלט‬
‫אחד מתלמידיו‪ .‬ראיתי‬
‫אותך איתו בכמה‬
‫הזדמנויות‪.‬‬

‫‪ ,!&#!?$‬אישה‪,‬‬
‫אני אף פעם לא ראיתי‬
‫את האיש הזה בחיי‪.‬‬
 ‫י‪-‬קו‬ ‫ר‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫ק‬
‫רי‪-‬קו‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫ק‬
‫התרנגול קרא קצת‬
‫מוקדם‪ ,‬לא?‬

‫הם מביאים אותו‬

‫החוצה‪ .‬נראה שהכו‬
‫אותו קשה‪.‬‬
 ‫הכו אותו עם שוט‬ ‫תנו לו את‬ ‫כיפא שמע‬
‫תשעת הזנבות‪.‬‬ ‫השוט‪.‬‬ ‫את קריאת‬
‫התרנגול וזכר‬
‫את דבריו‬
‫של ישוע‪ ,‬כי‬
‫בטרם יקרא‬
‫התרנגול‬
‫פעמיים‪ ,‬הוא‬
‫הצבועים האלה‬ ‫יכחיש את ישוע‬
‫רוצים שמישהו אחר‬ ‫שלוש פעמים‪.‬‬
‫יעשה את עבודתם‬ ‫כיפא התבייש‬
‫המלוכלכת‪.‬‬ ‫בפחדנותו‪.‬‬
‫מתי כ“ו ‪ , 71-75‬כ“ז ‪ , 1-2‬לוקס כ“ב ‪ , 58-62‬כ“ג ‪1‬‬
 ‫הכו אותו עם‬
‫השוט של תשעת‬
‫הזנבות‪.‬‬

‫אלוהים‪ ,‬מה עשיתי?‬

‫הכחשתי אותו שלוש‬ ‫מהר‪ .‬אין לנו‬
‫פעמים‪ ,‬בדיוק כפי שהוא‬ ‫את כל הלילה‪.‬‬
‫אמר‪ .‬למה זה קורה? למה‬
‫הוא סובל כל כך?‬
‫אבי‪ ,‬תן לי כוח‪.‬‬
 ‫למה אתה כאן? מה אתה‬
‫רוצה? לא שילמנו לך מספיק‬
‫כדי שתבגוד באדונך?‬

‫שיניתי את דעתי‪.‬‬
‫תשחררו אותו ואחזיר‬
‫זה כסף דם‪ ,‬טמא;‬ ‫לכם את הכסף‪.‬‬
‫אנחנו לא נגע בו‪ .‬אדונך‬
‫ימות לפני סוף היום‪ .‬אין לך‬
‫מה לפחד‪ .‬אולי נזדקק לך שוב‬
‫כדי למצוא את תלמידיו‪.‬‬
 ‫קחו את הכסף שלכם‪.‬‬
‫אני לא רוצה אותו‪ .‬אני לא‬
‫יכול לחיות עם אשמתי‪.‬‬

‫לאנג!‬ ‫ל‬ ‫ק‬

‫ק‬ ‫ג!‬ ‫נ‬ ‫י‬
‫הטיפש‬
‫המסכן‪.‬‬
 ‫אני לא‬
‫יכול לחיות‬
‫עם זה‪.‬‬

‫מתי כ“ז ‪3-6‬‬

 ‫אלוהים‪,‬‬
‫מה לא בסדר‬
‫איתי?‬
 ‫למה לא‬
‫יכולתי לשלוט‬
‫על תאוותי?‬
‫אולי מוות יתן‬
‫לי שלווה‪...‬‬
 ‫ראיתי אותו‪ ,‬אבל‬
‫לא יכולתי לעשות שום‬
‫דבר כדי לעצור אותו‪.‬‬ ‫מהר‪ ,‬אנחנו‬
‫חייבים לחתוך את‬
‫החבל; אולי הוא‬
‫עדיין חי‪.‬‬
‫אבל כבר כשעלו על העץ‪,‬‬
‫נשמתו של יהודה כבר‬
‫צללה לתוך אש הגיהנום‪.‬‬
 ‫תתפוס אותו כשהוא‬
‫נופל‪ ,‬אחרת הוא יפול‬
‫לתוך הגיא התלול‪.‬‬

‫מתי כ“ז ‪5‬‬

‫הוא רחוק‬
‫מדי!‬
 ‫איזה בלגן! גופו‬
‫נפתח ונשפך על פני‬
‫כל השדה‪.‬‬

‫איכס;‬
‫זה מחליא‬
‫אותי‪.‬‬ ‫גם את זה חזו הנביאים‪.‬‬
 ‫מה הבאתם לי‪,‬‬
‫עוד כופר? קחו אותו‬
‫מכאן ושיפטו אותו‬
‫על פי תורתכם‪.‬‬

‫מגיע לו למות אחרת‬

‫לא היינו מביאים אותו‬ ‫מהו פישעו?‬
‫אליך‪ .‬אתה לקחת מאיתנו‬
‫את הסמכות להוציא מחלל‬
‫שם למוות‪ ,‬ולכן אנו באים‬
‫לבקש את רשותך‪.‬‬
 ‫הוא טוען‬
‫שהוא מלך‪.‬‬
‫האם אתה מלך‬
‫היהודים?‬
‫הממלכה שלי לא מהעולם‬
‫הזה‪ .‬אחרת היו המשרתים שלי‬
‫נלחמים להציל את חיי‪.‬‬
‫אז אתה‬
‫מלך?‬
 ‫באתי לעולם‬
‫הזה כדי שאעיד על‬
‫האמת‪ .‬כל אשר הוא מן‬
‫האמת שומע לקולי‪.‬‬
 ‫אינני מוצא בו‬
‫שום אשמה הראויה‬
‫למוות‪ .‬מה אתם רוצים‬
‫שאעשה איתו?‬

‫צלוב אותו‪,‬‬
‫צלוב אותו!‬
‫קחו אותו מכאן‬
‫והלקו אותו‪.‬‬
‫זכריה י“א ‪ ; 12-13‬מתי כ“ז ‪ ;8‬מרקוס‬
‫ט“ו ‪ ; 14‬לוקס כ“ג ‪ ; 1-4‬יוחנן י“ח ‪29-‬‬
‫‪ ; 38‬מעשי השליחים א‘ ‪18‬‬
 ‫כמה פעמים‬
‫להלקות אותו?‬

‫הם אמרו לתת‬

‫לו את המקסימום‪,‬‬ ‫נראה כמה הוא‬
‫‪ 39‬מלקות‪.‬‬ ‫חזק המטיף זה‪.‬‬

‫השוט של תשעת הזנבות‪ ,‬הוא שוט עם ידית עץ בערך באורך של ‪ 46‬סנטימטר‪,‬‬

‫עם תשע רצועות עור‪ ,‬כל רצועה באורך מטר בערך‪ ,‬ובקצה כל רצועה‪ ,‬קשורות‬
‫אבנים חדות‪ ,‬עצמות או חתיכות מתכת‪.‬‬
 ‫אוווווווו!‬
‫איפה החברים‬
‫שלו עכשיו?‬

‫יותר חזק!‬
‫הוא לא התחנן‬
‫לרחמים‪.‬‬

‫הצלפה!‬
‫זה בוודאי יהרוג‬
‫אותו ונגמור עם‬
‫הניסים שלו‪.‬‬
 ‫שלושים וחמש‬

‫שלושים ושש‬

‫שלושים ושבע‬
‫שלושים ושמונה‬
‫שלושים ותשע‬ ‫לוקס כ“ג ‪ ; 11‬יוחנן י“ט ‪1‬‬
‫גבו במצב‬
‫נורא!‬

‫תמיד רציתי‬
‫להלקות מלך‪.‬‬
 ‫הוא אמר שהוא‬
‫מלך‪ .‬שים עליו את‬
‫גלימת הארגמן הזו‪.‬‬
‫המלך צריך‬
‫כתר‪.‬‬
 ‫חה‪ ,‬חה‪,‬‬
‫חה! זה יהיה‬
‫כתר טוב‪.‬‬

‫איי!‬
 ‫הנה‪ ,‬קח את‬
‫השרביט שלך‪ ,‬הוד‬
‫רוממותך‪ .‬חה‪,‬‬
‫חה‪ ,‬חה!‬ ‫שים לו את‬
‫הכתר על הראש‬
‫טוב וחזק‪.‬‬
‫אנו מכתירים‬
‫אותך למלך‬
‫העולם כולו!‬

‫אאווהההה!‬
 ‫תחזיק את‬ ‫עכשיו‪,‬‬
‫שרביטך‪ ,‬מלך‪.‬‬ ‫תעמוד‬
‫זקוף‪.‬‬

‫חה‪ ,‬חה‪.‬‬
‫יחי המלך‪.‬‬
‫כן‪ ,‬עד השקיעה‪,‬‬
‫אם יש לו מזל‪.‬‬
‫יוחנן י“ט ‪1-3‬‬
‫למלך רומאי‬
‫אין זקן‪.‬‬
 ‫או‪ ,‬עכשיו‬
‫זה נראה יותר‬
‫כמו מלך‪.‬‬
 ‫לא כייף איתו;‬
‫הוא אפילו לא מתחנן‬
‫לרחמים‪ .‬בואו ניקח אותו‬
‫בחזרה אל פילטוס‪.‬‬
 ‫הנה מלככם‪.‬‬
‫אין לנו מלך‬
‫זולתי הקיסר‪.‬‬

‫תראו אותו‪.‬‬
‫מה אתם רוצים‬
‫שאעשה איתו?‬

‫צלוב אותו‪.‬‬
‫צלוב אותו‪.‬‬
 ‫אתם יכולים‬
‫לקחת אותו ולצלוב‬
‫אותו‪ .‬אינני מוצא שום‬
‫אשמה באיש הזה‪.‬‬
 ‫מה זאת אומרת‬
‫אין בו שום אשמה?‬
‫הוא טוען שהוא בן‬
‫האלוהים‪.‬‬
 ‫בן האלוהים?‬
‫הביאו אותו אלי‪.‬‬

‫תהילים כ“ב; ישעיהו נ‘ ‪ ;6‬נ“ג ‪ ;7 ,5‬לוקס‬

‫כ“ג ‪ ; 13-22‬יוחנן י“ט ‪4-8‬‬
 ‫מי אתה? למה‬
‫אתה לא עונה לי? אתה‬
‫לא יודע שיש לי סמכות‬
‫לצלוב אותך?‬

‫לא הייתה לך שום‬

‫סמכות עלי לולא ניתנה‬
‫לך מאבי שלמעלה‪.‬‬
 ‫אני אומר לכם‪.‬‬
‫אני לא מוצא שום‬
‫אשמה באיש הזה‪.‬‬ ‫אם תשחרר‬
‫אני אשחרר אותו‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬אינך ידיד‬
‫הקיסר‪.‬‬

‫קחו אותו ועשו בו‬

‫צלוב אותו‪,‬‬ ‫כרצונכם‪ .‬אני אשים בכתב את‬
‫צלוב אותו!‬ ‫פרטי פשעו‪ ,‬אבל אני נקי מדמו‬
‫של האיש הצדיק הזה‪.‬‬
 ‫לצלוב את‬
‫המתחזה!‬

‫איפה הניסים‬
‫שלך עכשיו?‬

‫מתי כ“ז ‪ ; 24‬יוחנן י“ט ‪9-17‬‬

 ‫אני לא חושב‬
‫שהוא יכול לעמוד‬
‫גם בזה‪.‬‬

‫ה‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫חבטה‬

 ‫קום או‬
‫שאלקה אותך‪.‬‬

‫בוא הנה‪ ,‬אתה!‬

‫עזור לאיש הזה‬
‫לשאת את צלבו‪.‬‬

‫למה אני?‬
 ‫מה הוא‬
‫עשה?‬

‫הוא אהב‬
‫את כולם‪.‬‬
 ‫אוי ישוע‪ ,‬אנחנו‬
‫כל כך מצטערים‪.‬‬

‫בנות ירושלים‪ ,‬אל‬

‫תבכו עלי‪ .‬תבכו על עצמכן‬
‫ועל ילדיכן‪ ,‬כי יגיע זמן שבו‬
‫אלה שבירושלים יתחבאו‬
‫בפחד ויתפללו למות‪.‬‬
 ‫ישוע נשא את צלבו למקום‬
‫המוות‪ .‬באותו יום‪ ,‬היו גם‬
‫שני גנבים שנשאו צלבם‪.‬‬

‫היו הרבה אנשים שעדיין‬

‫אהבו את ישוע וכיבדו‬
‫אותו‪ ,‬אך הם פחדו לדבר‪.‬‬
‫מתי כ“ז ‪ ; 32‬לוקס כ“ג ‪26-33‬‬
 ‫הנה‪ ,‬תשתה‬
‫את זה‪ ,‬זה יעזור‬ ‫לא‪ ,‬אני‬
‫עם הכאב‪.‬‬ ‫חייב לעשות‬
‫את רצון אבי‪.‬‬

‫הוא עדין‬
‫חושב שהוא בן‬
‫האלוהים‪.‬‬
‫תשכיב‬
‫אותו‪.‬‬

‫תביא את הפטיש‬
‫והמסמרים‪.‬‬
 ‫תחזיק אותו חזק עכשיו‪.‬‬
‫הידיים יזוזו המון עם מכות הפטיש‬
‫הראשונות‪ .‬אתה חייב להחזיק אותו‬
‫שלא יזוז‪ ,‬עד שהמסמר יכנס בין‬
‫העצמות ולתוך העץ‪.‬‬
‫לא! בני!‬

‫ה!‬ ‫כ‬ ‫מ‬

‫חריקה‬
 ‫למה לדעתך‬
‫הוא חושב שהוא‬
‫בן האלוהים?‬

‫זה קשור לכמה‬

‫נבואות עתיקות‪.‬‬
‫מי יודע?‬
‫תהילים כ“ב; ישעיהו נ“ב; מתי כ“ז ‪33-34‬‬
 ‫תחזיק טוב את‬
‫הרגלים שלו‪ .‬זה בדרך‬
‫כלל לוקח כמה מכות‬
‫להכניס את המסמר‬
‫בין העצמות‪.‬‬
 ‫אוי מרים‪ ,‬אני לא‬
‫חושבת שאני יכולה‬
‫לסבול את זה‪.‬‬ ‫מעולם לא‬
‫חשבתי שכך‬
‫זה יגמר‪.‬‬

‫מישכו‪ ,‬אידיוטים‬ ‫אני אשמח‬

‫שכמותכם‪.‬‬ ‫לקצת עזרה‪ ,‬עצלנים‬
‫שכמותכם‪.‬‬
 ‫אבי‪ ,‬סלח להם‪,‬‬
‫כי אינם יודעים מה‬
‫שהם עושים‪.‬‬

‫יוחנן‪ ,‬אני כל‬

‫כך שמחה שאתה כאן‪.‬‬
‫כולנו נטשנו‬ ‫זה פשוט נורא‪.‬‬
‫אותו‪.‬‬
‫זכריה י“ג ‪ ;6‬לוקס כ“ג ‪32-34‬‬
 ‫לא‪ ,‬לא תיקח‪.‬‬
‫נחלק את זה לארבע‪.‬‬ ‫הנה בגדיו‪.‬‬
‫אני אקח את זה‪.‬‬

‫אי אפשר‬
‫נפיל גורל‬ ‫לחלק את זה‪.‬‬
‫עם הקוביות‬ ‫זה סרוג‪.‬‬
‫בשביל זה‪.‬‬

‫כתבי הקודש חזו כי הם יחלקו בגד‬

‫אחד ויפילו גורל בשביל האחר‪.‬‬
 ‫מי שיוצא לו הכי‬
‫גבוה לוקח הכל‪.‬‬

‫תיזהר‪ ,‬ליאו;‬
‫נוטף עליך דם‪.‬‬
‫תהילים כ“ב ‪ ; 19‬מתי כ“ז ‪ ; 39-43‬יוחנן י“ט ‪23-24‬‬
 ‫הוא הושיע‬ ‫היי‪ ,‬ישוע‪ ,‬אמרת‬
‫אחרים‪ .‬את עצמו הוא‬ ‫שתוכל להרוס את בית‬
‫לא יכול להושיע‪.‬‬ ‫המקדש ולבנות אותו מחדש‬
‫בשלושה ימים‪ .‬הושיע את‬
‫עצמך ורד מהצלב‪.‬‬

‫שהמשיח‪ ,‬מלך‬
‫ישראל‪ ,‬ירד עכשיו‬
‫מן הצלב שנראה‬
‫ונאמין בו‪.‬‬ ‫הוא בטח באלוהים‬
‫שיושיע אותו‪ .‬נראה אם‬
‫הונאה!‬ ‫אלוהים יושיע אותו עכשיו‪,‬‬
‫אם הוא באמת אוהב אותו‪.‬‬
 ‫הנה‪ ,‬תשתה‬
‫את זה וזה יקל‬
‫לך על הכאב‪.‬‬

‫לא‪.‬‬
 ‫אם אתה‬
‫בן האלוהים‪,‬‬
‫תוריד את עצמך‬
‫מן הצלב ונהרוג‬
‫כמה רומאים‪.‬‬
‫למה אתה מדבר כך?‬
‫אינך ירא אלוהים‪ ,‬הרי גם‬
‫אתה עומד למות!‬
 ‫מגיע לנו מה‬
‫שאנחנו מקבלים‪,‬‬
‫אבל ישוע לא‬
‫עשה כל רע‪.‬‬
‫ישוע‪ ,‬זכור‬
‫אותי כאשר תיכנס‬
‫למלכותך‪.‬‬
‫היום תהיה אתה‬
‫איתי בגן עדן‪.‬‬
 ‫יוחנן‪ ,‬תדאג‬
‫לאימי‪.‬‬

‫כן‪ ,‬אדאג לה‪.‬‬

‫אבל למה‪,‬‬
‫ישוע?‬

‫תהילים ס“ט ‪ ; 22‬לוקס כ“ג ‪; 36-43‬‬

‫יוחנן י“ט ‪25-27‬‬
‫בזמן שישוע היה תלוי על הצלב‪ ,‬השמים הפכו‬
‫כהים כלילה וחושך השתרר על כל הארץ‬
‫במשך שלוש שעות‪ .‬זו הייתה שעת החושך‪.‬‬
‫האיש‪ ,‬ישוע המשיח‪ ,‬גסס למען חטאי העולם‪.‬‬
 ‫כאשר כובד החטא‬ ‫מתי כ“ז ‪ ; 45-50‬לוקס כ“ג ‪ ; 44-46‬יוחנן י“ט‬
‫ירד במלואו על ישוע‪,‬‬ ‫‪ ; 30‬השניה אל הקורינתים ה‘ ‪21‬‬
‫הוא צעק בקול גדול‪:‬‬

‫אלי‪ ,‬אלי‪ ,‬למה‬

‫עזבתני?‬
‫אלוהים עשה אותו לחטא עבורנו‪.‬‬

‫אבי‪ ,‬בידך‬
‫זה נשלם!‬
‫אפקיד רוחי‪.‬‬

‫אוי יוחנן‪ ,‬הוא‬

‫גוסס! אני לא מאמינה‬
‫שהוא באמת גוסס!‬ ‫והוא מת‪.‬‬
 ‫פתאום הייתה‬ ‫הוא לא עושה‬
‫רעידת אדמה גדולה‪.‬‬ ‫שום ניסים עכשיו‪.‬‬
‫הוא מת‪.‬‬

‫זה ישוע‪ ,‬מלך‬

‫מה קורה?‬ ‫היהודים‪ .‬הוא‬
‫קודם השמים הפכו‬ ‫חולל ניסים‪.‬‬
‫כהים כלילה‪ ,‬ועכשיו‬
‫האדמה רועדת‪.‬‬
‫השמים מתבהרים‬
‫שוב‪ .‬זה יום מוזר‪.‬‬

‫כן‪ ,‬וזה קורה‬

‫מייד אחרי שהאיש‬
‫הזה מת‪.‬‬
‫באמת הוא היה‬
‫בן האלוהים‪.‬‬
 ‫קיבלנו הוראות‬
‫לשבור את רגלי הנצלבים כדי‬
‫שימותו מהר‪ .‬הם רוצים להסיר‬
‫את הגופות לפני שקיעת השמש‪,‬‬
‫לפני כניסת השבת שלהם‪.‬‬
‫נובא שהוא ימות בצליבה‬
‫ושאף עצם בגופו לא תישבר‪.‬‬
‫וכך זה אכן התגשם‪.‬‬

‫אין צורך לשבור את רגליו‪.‬‬

‫הוא כבר מת‪ .‬אתה יודע מה הוא אמר‬
‫לפני מותו? הוא ביקש מאביו לסלוח לנו‬
‫על כך שהרגנו אותו‪ .‬אמרו לי שהוא‬
‫היה איש קדוש שעשה ניסים‪.‬‬
 ‫כך‪ ,‬החיילים פסחו על ישוע‬
‫והלכו לשבור את רגלי הגנב‪.‬‬

‫ח‬‫א‬‫ר‬ ‫ט‬

‫תהילים ל“ד ‪ ; 21‬זכריה י“ב ‪ ; 10‬מתי כ“ז ‪ ; 54‬יוחנן י“ט ‪31-37‬‬

 ‫לפחות הם‬
‫לא שברו את‬
‫רגליו‪.‬‬

‫מרים‪ ,‬אני אחפש‬

‫עזרה להכין אותו‬
‫לקבורה‪.‬‬
‫השבת תתחיל בשקיעה‪ ,‬וזה כבר‬
‫היה מאוחר‪ .‬הם היו חייבים‬
‫למהר ולקבור את הגופה‪.‬‬
 ‫השבת נכנסת‬
‫בקרוב‪ .‬נשים אותו‬
‫בקבר החדש שלי‪.‬‬

‫יוסף‪ ,‬איש עשיר‪ ,‬שלא היה‬

‫אחד מ ‪ 12-‬התלמידים‪,‬‬
‫נידב את קברו הפרטי‬
‫ובו קברו את ישוע‪.‬‬ ‫זה מאוד‬
‫יפה מצידך‪ ,‬יוסף‪.‬‬
‫יוחנן י“ט ‪38 , 31‬‬ ‫אתה חבר טוב‪.‬‬
!""#$%&&'(()*+),-./0((123(4&