‫חוברת ד‬

‫בס"ד‬

‫"מיין גענעראל"‬
‫משרת משה מבחוריו‬
‫‪-‬תדפיס‪-‬‬

‫הרב ירחמיאל בנימין הלוי קליין‬

‫וא"ו מנחם‪-‬אב ה'תרצ"ה‬
‫ח"י סיון ה'תשע"ה‬
 ‫פתח דבר‬
‫ר' בנימין היה אומר (בקשר לסיפורים מסויימים אודות הרבי שהתפרסמו)‪:‬‬
‫"יש על הרבי סיפורים אמתיים רבים כל כך‪ ,‬ואיני מבין לשם מה זקוקים‬
‫להמציא עוד סיפורים‪ .‬הרבי שלנו היה גדול דיו‪ ,‬ואין צורך 'להגדיל' אותו עוד‬
‫באמצעות סיפורים כאלה"‪.‬‬

‫בקובץ זה ליקטנו סיפורים אודות הרבי שר' בנימין סיפר בעצמו בהזדמנויות‬
‫שונות ‪ -‬הן ממה שראה או גם השתתף בהם בעצמו‪ ,‬והן ממה ששמע ממקורות‬
‫שהיו נאמנים עליו‪.‬‬

‫קראנו לקובץ בשם "מיין גענעראל" ע"פ הידוע שבלשון זה כינהו הרבי (בעת‬
‫שהציגו בפני מר מנחם בגין בעת ביקורו המפורסם בקיץ תשל"ז)‪ .‬ככותרת‪-‬‬
‫משנה נקטנו בלשון הפסוק (בהעלותך יא‪ ,‬כח) "משרת משה מבחוריו"‪,‬‬
‫מהשיעור חומש של יום פטירתו (יום שישי פ' בהעלותך‪ ,‬ח"י סיון ה'תשע"ה)‪.‬‬
‫כנ"ל בקובצים הקודמים‪ ,‬קובץ זה הנו נסיון ראשון והתחלה בלבד לחיבור על‬
‫תולדות ימי חייו בכלל שיצא לאור ברצות ה' בעתיד‪ .‬אי לזאת בקשתינו‬
‫שטוחה לכל מי שיש לו הערות והוספות נא לשלוח אלינו לכתובת‬
‫‪.rabbiklein5775@gmail.com‬‬
‫המו"ל‬
 ‫המזכירות והמזכירים‬
‫א‪.‬‬
‫ר' משה ליב ראדשטיין היה אחד מהמזכירים של הרבי וזכה להכנס אל הרבי בכל יום‬
‫לעבוד על המכתבים‪ .‬היה לו גם מרה לבנה‪...‬‬
‫כשהוא היה רואה אנשים שמצלמים את הרבי במצלמה היה שואלם מה הם עושים‪,‬‬
‫וכשהיו עונים שמצלמים תמונה מהרבי‪ ,‬היה הוא עונה להם "תשמע‪ ,‬עד שתצא‬
‫התמונה מה'פילם' כבר יהי' רבי אחר‪"...‬‬
‫כי אנו ראינו איך שהרבי של היום אינו אותו רבי כמו אתמול‪ ,‬וגם אתמול לא היה כמו‬
‫ביום שלפני זה‪ .‬תמיד לא היה שייך לעלות על מחשבותיו של הרבי ולדעת איך יתנהג‬
‫או יגיב לדבר מסויים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בד"כ היה הרבי קורא לנו המזכירים בשם‬
‫המשפחה (אחרי שמע"צ תשל"ח‪ ,‬בהתקופה‬
‫שהרבי שהה בחדרו‪ ,‬אירע כמה פעמים שהרבי‬
‫קרא לנו בשמותינו הפרטיים)‪.‬‬
‫כשהרבי רצה שאחד מאתנו יכנס אליו היה‬
‫מצלצל בטפלון הפנימי שהיה בין חדרו של‬
‫הרבי למשרד המזכירות והיה מבקש שנכנס‪.‬‬
‫הרבי אף פעם "צוה" לנו לעשות משהו‪ ,‬אלא‬
‫תמיד היה מתחיל את הבקשה "אויב ס'איז אייך‬
‫ניט שווער" ‪ -‬בבקשה לעשות כך וכך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פעם הורה הרבי לחברי המזכירות שאין מתפקידנו להתערב בנושא מסויים‪ .‬משך‬
‫זמן לאחמ"כ הייתי בחדר הרבי‪ ,‬ופתאום הרבי שאלני אודות אותו נושא‪ .‬אמרתי‬
‫להרבי שאני לא יודע מזה כלום כי הרבי הורה לנו לא להתערב‪ .‬הרבי ענה לי‪ :‬זה היה‬
‫בתור חבר המזכירות (שאין לכם להתערב) אבל הרי אתה גם תושב השכונה ועליך‬
‫לדעת מהמתרחש בה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הרבה נוהגים התחילו באופן 'ספונטני' שכך הסתדר וכן המשיך להיות הנוהג‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬זה שהייתי אחראי על השעה הראשונה של יחידות היה מפני שאף אחד‬
‫מהמזכירים לא היו שם בד"כ באותו שעה חוץ ממני ולכן נעשה כך‪.‬‬
‫היו מקרים שהרבי רצה לנסוע לביתו באמצע היום‪ ,‬והיות שהרכב שלי חנה ליד ‪770‬‬
‫לכן נפל בזכותי להסיעו לביתו‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לא היו יכולים לצפות מה יהיה כשנכנסים אל הרבי‪ ,‬תמיד כשנכנסתי היה לבי דופק‪...‬‬
‫היה פעם שהרבי הגיה את הליקוט בליל שישי בביתו‪ ,‬אך סימן את המראי מקומות‬
‫שרוצה לבדוק כשחוזר ל‪( 770-‬כן היה הרבי עושה בכל פעם שלא היה הספר אצלו)‪.‬‬
‫כשהסעתיו ל‪ 770-‬בבוקר‪ ,‬אמר לי הרבי שמיד כשנגיע אכנס לחדרו ליקח את‬
‫הליקוט ממנו אחרי שיבדוק (כי היו צריכים להספיק לתקתק אותו ולהדפיסו לפני‬
‫שבת)‪ .‬נכנסתי‪ ,‬והרבי התחיל לכתוב ולרשום על הגליונות בלי הפסק‪ .‬המתנתי שם‬
‫כג' רבעי שעה‪ ,‬עד שהתחלתי לחשוב אולי לא שמעתי נכון והרבי לא הורה לי‬
‫ליכנס‪ ...‬אחרי זמן זה הרבי נתן לי את עלי ההגהה באומרו‪ :‬תיקח את זה‪ ,‬אחרת לא‬
‫אגמור לכתוב‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ביום שלפני כ"ב שבט תשמ"ח עברתי ניתוח והייתי מאושפז‪ .‬במשך הלילה קיבלתי‬
‫הידיעה ממשפחתי אודות ההסתלקות‪ ,‬אך לא יכולתי לעזוב את בית הרפואה‪.‬‬
‫מוקדם בבוקר‪ ,‬מיד כשהגיע הרופא‪ ,‬חתמתי ליקח האחריות על עצמי ונסעתי מיד‬
‫לבית הרבי‪.‬‬
‫כשהגעתי הודיע לי הרב גרונר שהרבי אמר שכשאגיע אכנס אליו‪ .‬עליתי לקומה‬
‫העליונה אל הרבי‪ ,‬והדבר הראשון שהרבי שאל אותי ‪ -‬ובחיוך רחב ‪ -‬הייתה אם‬
‫קבלתי רשות מהרופא לעזוב את בית הרפואה‪ ...‬כמובן עניתי שכן קבלתי רשות‪ ,‬אבל‬
‫הרגשתי באותו זמן שאתפוצץ ‪ -‬הרי למטה שוכבת גופה של הרבנית‪ ,‬וזה מה‬
‫שמדאיג את הרבי (ובחיוך)?!‬
‫ז‪.‬‬
‫פעם‪ ,‬כשסידרתי את המכתבים שהגיעו (איזה צריכים להכניס להרבי‪ ,‬ואיזה צריכים‬
‫להעביר להמשרדים וכיו"ב) עמד שם מישהו‪ ,‬וראה על המעטפה שם השולח‪ .‬אח"כ‬
‫כשפגש אותו איש אמר לו "ראיתי המכתב שלך להרבי"‪...‬‬
‫אותו איש כתב לרבי בתערומת ‪ -‬היתכן שאין שומרים על סודיות וכו'‪ .‬כשהרבי קיבל‬
‫המכתב הזה‪ ,‬קרא לי ושאלני איך קרה שמישהו ראה המכתב‪ .‬אני לא ידעתי מכל זה‪,‬‬
‫ועניתי שאין לי מושג מה קרה כאן‪ .‬לבסוף הצלחתי לברר מה קרה‪ ,‬וכשאמרתי לרבי‬
‫שלא ראה גוף המכתב רק ראה שם השולח על המעטפה ‪ -‬הרבי אמר לי שא"כ‬
‫צריכים לוודאות שלא יסדרו המכתבים כשאנשים נמצאים במשרד‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫יום מסויים בתשמ"ח‪ ,‬בשעה ‪ 11‬בערב ביקשני הרבי לברר דבר מסויים בשבילו‪.‬‬
‫בפועל לא הצלחתי לברר את הדבר עד הבוקר לפני שהלכתי לבית הרבי‪ .‬אך מפני‬
‫שהרבי התפלל לפני התיבה לא יכולתי למסור את המידע לפני התפילה‪.‬‬
‫אחרי התפילה הסעתי את הרבי למקוה (זה היה יום שהרבי נסע לאוהל)‪ ,‬אך בד"כ‬
‫לא דיברתי עם הרבי ‪ -‬מיוזמתי ‪ -‬בנסיעות האלו כשאני במושב הקדמי והרבי‬
‫מאחורי‪ ,‬ולכן לא מסרתי את המידע גם אז‪.‬‬
‫בדרך חזרה מהמקוה לבית שאלני הרבי אם ביררתי את הדבר‪ .‬כמובן שאם הרבי‬
‫שואל ‪ -‬אמרתי להרבי מה שהצלחתי לברר‪ .‬ואז שאלני הרבי מדוע לא מסרתי‬
‫מקודם‪ .‬התנצלתי שלא היתה הזדמנות ראוי'‪ ,‬אך הרבי אמר לי שהייתי צריך למסור‬
‫את זה בדרך להמקוה‪ .‬הרבי הסביר לי שגם משה רבינו היה צריך להגיד לה' דברי‬
‫בנ"י אף שה' ידע מעצמו מה הם ענו וכו' ‪ -‬זה היה כעין שיחה שלימה‪ ...‬עד‬
‫שהצטרכתי לחנות את הרכב כדי להסתובב אל הרבי‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫פעם כתב מישהו פתק להרבי‪ ,‬וכתב על המעטפה "מהיר" ‪ -‬בתקווה שכך הרבי יענה‬
‫לו במהירות‪ ...‬כשהכנסתי את הפתק בין שאר המכתבים והרבי פתחו‪ ,‬הוא "נתן לי‬
‫על הראש"‪ .‬הוא הראה לי את המכתב‪" ,‬תראה ‪ -‬מדובר כאן בדבר שהוא עסוק בו‬
‫כבר ששה חדשים‪ ,‬והוא צריך תשובה רק בעוד שבועיים‪ .‬אז מה ה'מהיר'?! וכי שאר‬
‫הכותבים אינם בני אברהם יצחק ויעקב ובנות שרה רבקה רחל ולאה?! האיש חושב‬
‫שהוא יהיה חכם ויתנו להרב קליין כך שימהר קבלת המענה‪"...‬‬
‫י‪.‬‬
‫פעם הרבי "צעק" עלי אודות ענין מסויים שבאמת לא היה אשמתי‪ ,‬ולבסוף הרבי‬
‫אמר לי שאגיד להאדם שכן אחראי על הענין שהוא צעק עלי רק כדי להראות חומר‬
‫העניין‪ ,‬ובאמת לא התכוון אלי‪...‬‬
‫יא‪.‬‬
‫פעם העיר מישהו להרב חדקוב שהמשרדים של המוסדות ב‪ 770-‬אינם מכובדים די‬
‫צרכם‪ .‬ענה לו הרב חדקוב שב‪ ,empire state building-‬אם מחפשים מאיפה‬
‫מתחמם כל הבנין‪ ,‬יגיעו לחדר חשוך במרתף שבו נמצא "בוילר" גדול‪ .‬המשרדים‬
‫האלו ‪ -‬סיים הרב חדקוב ‪ -‬הם ה"בוילר" של כל המוסדות‪...‬‬

‫~~~‬
 ‫הסדר עם המכתבים והמענות‬
‫יב‪.‬‬
‫ביום שגרתי בשנות הכ"ף היו מגיעים ‪ 500‬מכתבים בשביל הרבי‪ ,‬והרבי היה נכנס‬
‫למשרד המזכירות בבוקר ועובר על המכתבים ליקח מה בשבילו ומה בשביל‬
‫המשרדים וכו'‪ .‬הרבי היה פותח המכתבים בעצמו‪ .‬הבחנתי שכשהרבי היה פותח‬
‫המעטפות היה מוריד הבולים ומניחם בשקית מיוחדת שהיתה על שולחנו‪ ,‬ואח"כ‬
‫היה מוסרם לא' שהיה מוכרם לאוספי בולים (והכסף היה בשביל המל"ח) ולפעמים‬
‫היה נותנם גם לילדים‪.‬‬
‫בשנים המאוחרות היו מגיעים הרבה יותר מכתבים בכל יום‪ ,‬ואז כמובן נשתנה‬
‫הסדר‪ .‬הרבי לא היה נכנס למשרד המזכירות‪ ,‬אלא היינו נוטלים את המכתבים‬
‫שמיועדים להמשרדים ומכניסים להרבי המכתבים אליו‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫לפעמים היה הרבי לוקח עמו לביתו בערב חבילה של מכתבים שלא הספיק לעבור‬
‫עליהם במשך היום‪ ,‬ובבוקר כשהיה מגיע ל‪ 770-‬היו כבר תשובות על אותם‬
‫מכתבים‪.‬‬
‫הרבי היה קורא את המכתבים‪ ,‬ומחליט איך לענות‪ .‬היו כמה אפשריות איך לענות‪,‬‬
‫כדלהלן‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫אופן הראשון היה ע"י מכתב‪ ,‬שלוקח יותר זמן להגיע להנמען‪.‬‬
‫הסדר בזה היה שר' ניסן מינדל היה נכנס לחדר הרבי פעמיים בשבוע‪ ,‬בד"כ בימי שני‬
‫וחמישי‪ ,‬למשך שעה והרבי היה מוסר לו תוכן המכתבים שעליו לנסח ולתקתק‪,‬‬
‫ואחרי שתקתק היה מכניס אותם להרבי להגהות ותיקונים‪.‬‬
‫עד לפטירתו היה ר' משה ליב ראדשטיין אחראי על המכתבים באידיש ובלה"ק‪ ,‬והוא‬
‫היה נכנס אל הרבי בכל יום‪ .‬הסדר היה שבד"כ היה הרבי הולך לביתו בערך בשעה ‪5‬‬
‫לארוחת ערב‪ ,‬וכשחזר אחרי לערך ג' רבעי שעה היה הרמ"ל נכנס‪.‬‬
‫היה גם סוג אחר במכתבים ‪-‬‬
‫בקשר לשמחות וכיו"ב (או‬
‫פטירה רח"ל)‪ .‬הנוסח היה‬
‫אחיד לכולם‪ ,‬והרבי היה מוסר‬
‫לנו מכתבו של בעל השמחה‬
‫כשהוא כותב עליו "בנוסח"‪.‬‬
‫הרבי רצה שיתקתקו בכל‬
‫פעם מחדש שיהיה כל המכתב‬
‫בצורה אחידה (ולא יהיה שינוי‬
‫בין התאריך ושם הנמען‬
‫לשאר המכתב)‪ ,‬ורק בשנים‬
‫האחרונות ממש היה צילום‪.‬‬
‫ותמיד היה הרבי עובר על המכתב קודם חתימתו ואפי' מתקן טעויות שנפלו‬
‫בתקתוק הנוסח‪ .‬מכתבים אלו היה תפקידו של ר' שלום מענדל סימפסאן (הוא עבד‬
‫רק חצי היום‪ ,‬הוא גם ניהל ביהכנ"ס ותלמוד תורה וכו')‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫אופן השני היה ע"י מענה בכתב דרך המזכירות‪ .‬מסירת המענות היה חלק מתפקידי‬
‫במזכירות‪.‬‬
‫לפעמים היה הרבי מוסר אלינו רק את תאריך המכתב עם שם הכותב ומענתו‪ ,‬והיה‬
‫קורע מתוך הנייר את כל המכתב עצמו‪ .‬מפני שבמכתב היו דברים אישיים שהכותב‬
‫רצה שרק הרבי יראה‪.‬‬
‫כשהייתי מצלצל לאנשים להגיד להם מענת הרבי‪ ,‬הייתי צריך להגיד להם‪ :‬אין לי‬
‫את גוף מכתבך ‪ -‬רק מה שכתב הרבי במענה עליו‪ ,‬כך שלאו דוקא אוכל לעזור לך‬
‫בהבנת מענת הרבי‪.‬‬
‫הזמן הכי טוב לצלצל לאנשים למסור להם מענת הרבי היה בשעות הערב‪ ,‬כשבד"כ‬
‫לא היו אנשים במשרד‪ .‬היינו צריכים ליזהר‪ .‬למשל‪ ,‬אם מצלצלים למישהו ואשתו‬
‫מרימה הטלפון ‪ -‬הרי אני לא יודע מה הוא כתב להרבי כנ"ל‪ ,‬ואולי הוא לא רוצה‬
‫שאשתו תדע (וכן להיפך)‪...‬‬
‫כשהיה מענה דחוף על מכתב‪ ,‬היה הרבי גם הורה במיוחד לצלצל להאיש‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫וגם היתה אפשרות שלישית‪ ,‬לשלוח מכתב אקספרס או לשלוח טלגרם‪.‬‬
‫אך הרבי היה מאוד זהיר שלא לשלוח טלגרם לאה"ק בערב שבת‪ ,‬כי באה"ק כבר‬
‫שבת והעובדים שם הם יהודים שאסורים במלאכה‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫הרבי היה מאוד מסודר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬מישהו כתב מכתב להרבי ולא קיבל מענה‪ ,‬וכתב עוד מכתב שבו הזכיר‬
‫שעדיין לא קיבל מענה מהרבי על מכתבו הקודם‪ .‬הרבי אמר לי לבדוק בפינה‬
‫מסויימת בחדרו ששם אמצא את מכתבו הקודם של פלוני כדי למסרו לרבי‪.‬‬
‫חי‪.‬‬
‫פעם הביא רמ"ל ראדשטיין לרבי פתחן מעטפות (כעין סכין)‪ ,‬אך הרבי סירב ואמר‬
‫שאולי דבר כזה היה טוב בשביל מו"ח (אדמו"ר הריי"ץ) אבל לא בשבילי‪.‬‬
‫~~~‬
 ‫הסדר עם יחידות‬
‫יט‪.‬‬
‫הסדר ביחידויות היה‪:‬‬
‫הרבי היה מתחיל לקבל אנשים בשעה שמונה בערב‪ .‬כרבע שעה לפני זה היה הרבי‬
‫מצלצל בפעמון שאכנס לחדרו ‪ -‬כבר ידעתי שלא לענות אלא ליכנס מיד לחדר ‪-‬‬
‫והייתי נכנס לחדר כדי לסדר את הספרים והשולחן וכו'‪.‬‬
‫בתחילה היה הרב חדקוב נכנס אל הרבי ומוסר לו את הרשימה של הנכנסים באותו‬
‫ערב‪ ,‬ואח"כ היו היחידויות מתחילים‪ .‬אני הייתי אחראי על השעה הראשונה של‬
‫היחידות‪ ,‬עד שעה תשע‪ ,‬ואח"כ היה הרב גרונר אחראי‪.‬‬
‫בבוקר היה הרב קרינסקי מגיע ‪ -‬הוא היה מודע מלכתחילה בערך איזה שעה‬
‫היחידויות יסתיימו ‪ -‬כדי להסיע את הרבי לביתו‪.‬‬
‫פעם בחודש היו חברי ההנהלה נכנסים למסור דו"ח מהישיבה‪ .‬זה היה בליל שישי‪,‬‬
‫ואם היה לילה של יחידות היו נכנסים בשעה ‪ ,7‬קודם שהתחילו היחידויות‬
‫כ‪.‬‬
‫אנשים היו נכנסים ליחידות והיו כותבים פתקאות ארוכות‪ ,‬והרבי היה קורא אותם‬
‫במהירות גדולה ומיד היה עונה על השאלות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ליחידות הנהיגו סדר שהיו מכניסים הפתקאות עוד מלפני כן‪,‬‬
‫והרבי היה עובר עליהם מקודם‪ .‬וכשהיו נכנסים היה הרבי מוציא את הפתקא ועונה‬
‫מיד‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫הרבי נגע בכל דבר ונושא בעולם‪ .‬אין‬
‫לשער כמה אנשים מכל רחבי תבל הגיעו‬
‫ליחידות אל הרבי‪ ,‬וברובם ביטאו אותם ב'‬
‫הערות אחרי צאתם‪ )1 :‬התפעלות‬
‫מפקחותו של הרבי‪' ,‬העינים' וכו'‪)2 .‬‬
‫התחושה שהרבי עמו (מזדהה עמו)‪.‬‬
‫קרה שנכנסו משלחות של כמה מפלגות‬
‫ישראליות שונות מקצה אחד עד הקצה‬
‫השני במפה הפוטילית‪ .‬וכולם יצאו עם‬
‫תחושה שבדברים מסויימים הרבי מזדהה עמם‪ .‬ההסבר לתופעה זו פשוטה‪ :‬הרבי‬
‫היה משתדל עם כל אחד במה ששייך לפעול עליו‪.‬‬
‫כב‪.‬‬
‫מר וויינגארטען מלונדון (אביו של מרת לואיס האגער) היה חולה‪ ,‬ור' ב"צ שם טוב‬
‫יעץ לו ולזוגתו לנסוע לרבי לבקש ברכה‪ .‬הם אכן באו והרבי ברכו‪ ,‬והוא התרפא‬
‫והבריא‪ .‬אח"כ הם באו שוב פעם במיוחד כדי להודות לרבי עבור הברכה‪.‬‬
‫הרבי מאד ייקר את זה‪ ,‬וסיפר עליהם לרבנית‪ ,‬והיא ביקשה ממני לסדר בשבילה‬
‫פגישה עמהם‪ .‬ומאז היה קשר הדוק ביניהם‪ ,‬ובכל פעם שביקרו היו נכנסים אליה‪,‬‬
‫וכן היו מדברים לעתים תכופות על הטלפון‪.‬‬
‫פעם הם נסעו מניו יארק ליאהאינסבורג‪ ,‬וקודם נסיעתם נתנה לי הרבנית חבילת‬
‫שוקולדים ובקשה ממני שזה יגיע אליהם קודם שמפליגים מניו יארק‪.‬‬
‫כג‪.‬‬
‫המלך של מורוקו שלח שליח להודות לרבי על מה שהוא עושה עבור יהדות מורוקו‬
‫(השליח היה יהודי בשם עמר‪ ,‬בסוף ימיו עלה לאה"ק)‪ .‬הוא הגיע‪ ,‬ושאל אותי מהו‬
‫הפרוטוקל אצל הרבי‪ .‬מה אגיד לו? אמרתי לו שכשיכנס יראה כבר מהו הפרוטוקל‪...‬‬
‫בשעה ‪ 8‬בערב נכנסתי עמו ואמרתי להרבי שזהו מר עמר‪ ,‬שליח ממלך מורוקו וכו'‪,‬‬
‫והרבי חייך חיוך רחב‪ .‬כשיצא אמר לי שהכל היה שוה בשביל החיוך הזה‪...‬‬
‫כד‪.‬‬
‫היה פעם שאיש מסויים הגיע ליחידות ודיבר עם הרבי בנושא מסויים‪ 25 .‬שנה‬
‫לאח"כ היה אצל הרבי עוה"פ ‪ -‬והרבי המשיך את הדיבור באותו נושא בהם דיברו‬
‫לאחרונה ‪ 25‬שנה קודם‪...‬‬
‫~~~‬
 ‫הנסיעה לאוהל‬
‫כה‪.‬‬
‫בד"כ הייתי מסיע את הרבי רק מביתו ל‪ 770-‬או להמקוה אבל לא לאוהל‪ .‬אבל קרה‬
‫שהייתי מסיע את הרבי לאוהל כשהרב קרינסקי היה עסוק‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במשך משפט‬
‫הספרים בתשמ"ו נסע הרבי לאוהל כמעט בכל יום‪ ,‬והיות שהרב קרינסקי היה בבית‬
‫המשפט הייתי מסיע את הרבי‪.‬‬
‫בנסיעה לאוהל היה הרבי יושב במושב הקדמי של הרכב‪ .‬ובפשטות הסיבה לזה‬
‫היתה מפני שבשנים הראשונות כשהרבי היה נוסע לאוהל היו מצטרפים לנסיעה גם‬
‫הרב חדקוב‪ ,‬ר"ש לויטין ורש"א קאזארנאווסקי‪ ,‬ומובן שבגלל זה היה הרבי יושב‬
‫במושב הקדמי‪ ,‬וכך נשאר במשך כל שנות הנשיאות‪.‬‬
‫מאז תחילת תקנת הרמב"ם‪ ,‬היה הרבי לומד את שיעור הרמב"ם בדרך להאוהל בד"כ‪.‬‬
‫כו‪.‬‬
‫אח"כ באוהל היה הרבי אומר את הדף הראשון של המענה לשון‪ ,‬מדליק את הנר‪ ,‬ואז‬
‫התחיל בעבודת הקודש ‪ -‬היה עומד שעות ארוכות וקורא פדיונות וקורעם ומניחם‬
‫על הציון וכו'‪ .‬כשסיים‪ ,‬היה מסבב את הציון ויוצא מהאוהל‪.‬‬
‫בדרך חזרה היה אומר את המענה לשון ‪ -‬הרבי היה אומר כל המענה לשון בכל פעם‬
‫שהלך לאוהל‪ ,‬אך לא בתוך האוהל אלא בדרך חזרה‪ .‬כשלא הספיק לסיים עד‬
‫שהגענו ל‪ ,770-‬היה מסיים אז‪ .‬אם היו לו רק ב‪-‬ג דפים לסיים‪ ,‬היה נשאר בהרכב‬
‫ומסיים‪ ,‬ואם היה לו יותר היה נכנס לחדרו ומסיים שם‪.‬‬
‫גם היה טלפון ברכב‪ ,‬וקרה כמה פעמים שהרבי דיבר על הטלפון בשעת הנסיעה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬כשהרבי המתין לידיעה דחופה אבל רצה לנסוע לאוהל‪ ,‬היה אומר להמזכיר‬
‫שכשיגיע הידיעה יצלצלו להרכב‪.‬‬
‫כז‪.‬‬
‫פעם כשהסעתי את הרבי מהאוהל ל‪ ,770-‬ביקשני הרבי לחנות את הרכב כי הוא‬
‫רוצה להתפלל מנחה‪ .‬זה היה בעוד היום גדול‪ .‬החנתי את הרכב באחד מהיציאות‬
‫של הבעלט פארקוויי‪ ,‬והרבי יצא מהרכב ועבר לצד השנ (צד הנהג) של הרכב‪,‬‬
‫והתפלל‪ .‬כשהמשכנו בדרך‬
‫ביקשני הרבי לצלצל‬
‫למזכירות למסור שלא‬
‫ימתינו עליו למנחה (הייתי‬
‫כ"כ מבולבל שאני לא זוכר‬
‫באיזה יציאה זה היה‪)...‬‬
‫כמדומני‪ ,‬כשהרבי נסע עם‬
‫הרב קרינסקי מהאוהל ל‪-‬‬
‫‪ 770‬קרה פעמיים שהרבי‬
‫ביקש ממנו לנסוע לביה"ד‬
 ‫בלשן של חמי ר' מרדכי שוסטערמאן להתפלל שם מנחה‪.‬‬
‫כח‪.‬‬
‫בער"ח מנחם אב הסעתי את הרבי למקוה בערב ר"ח מנחם אב לפני נסיעתו להאוהל‬
‫כמידי ערב ר"ח‪ .‬באותו ערב כשהייתי אצל הרבי אמר לי שלמחר הוא רוצה לנסוע‬
‫להאוהל [בד"כ היה הרבי מודיע בערב קודם שנוסע להאוהל כבדי שיוכלו להכין את‬
‫המקוה בשבילו]‪.‬‬
‫זה היה דבר שאף פעם לא קרה ‪ -‬שהרבי יסע לאוהל בראש חודש עצמו‪ .‬הרבי ראה‬
‫על פני את תמיהתי ו'הסביר' את עצמו‪ :‬הרי זה היארצייט של אהרן הכהן‪...‬‬
‫~~~‬
 ‫דולרים‬
‫כט‪.‬‬
‫היה אשה שעברה בדולרים וביקשה ברכה עבור ילדים‪ .‬הרבי ענה לה 'בקרוב'‪ ,‬אך‬
‫היא התעקשה ושאלה מהרבי 'מתי זה בקרוב?'‪ .‬מיד הרבי ענה לה 'זה הרי צריך‬
‫לקחת תשעה חדשים'‪...‬‬
‫ואכן לאחרי ט' חדשים היא ילדה בן‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫היה לי חבר משנות ילדותי בישיבת עץ חיים‪ ,‬שבתו לא ילדה במשך י"א שנים‬
‫מחתונתה‪ ,‬והוא ביקש ממני שאסדר לו יחידות עם הרבי‪ .‬אמרתי לו שהרבי אינו‬
‫מקבל ליחידות כבר (זה היה בשנות המ"ם) אך הוא יכול להגיע לדולרים ולבקש‬
‫ברכה‪.‬‬
‫בלית ברירה הוא קיבל את ההצעה והגיע ביום ראשון וביקש ברכה עבור בתו שתלד‬
‫ילד‪ .‬הרבי שאל 'למה רק ילד אחד?' ונתן לו ג' דולרים‪ .‬תשעה חדשים אח"כ בתו‬
‫ילדה שלישייה (ושנה אח"ז ילדה תאומים)‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫נערה יהודית מהברונקס קיבלה דולר מהרבי‪ ,‬אך אחרי משך זמן נאבד הדולר‪ .‬היא‬
‫הגיעה עוה"פ וביקשה מהרבי שיתן לה דולר נוסף כתחליף עבור אותו דולר שנאבד‪.‬‬
‫אך הרבי לא הסכים‪ ,‬והסביר שהדולר היה לאיזה מטרה וכנראה כבר נתמלאה אותה‬
‫מטרה ואין צורך בהדולר עוד‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫בדולרים היו אנשים חושבים לפנ"כ מה לבקש‪ ,‬כי באם היו נותנים לכל אחד לבקש‬
‫על כל מה שהוא רוצה ‪ -‬לא היה התור מסתיים‪ .‬היו הרבה מקרים שהרבי קרא‬
‫בחזרה ליתן דולר נוסף ‪" -‬זה בשביל אביך"; "זה בשביל אמך"‪.‬‬
‫היו א לה אנשים שהרבי לא הכירם מלפנ"ז‪ ,‬הם אף פעם לא פגשו את הרבי‪ .‬הם היו‬
‫נדהמים ‪ -‬איך הרבי ידע שבאמת רציתי לבקש ברכה גם בשביל אבי‪ ,‬בשביל אמי?‬
‫אבל זהו רבי‪...‬‬

‫~~~‬
 ‫קירוב ליהדות‬
‫לג‪.‬‬
‫היה שליח מסויים שהפציר באחד מהבעלי בתים שלו ליכנס לרבי ליחידות‪ ,‬אך הוא‬
‫לא ראה עניין בזה וסירב‪ .‬הוא חשש שהרבי יבקש ממנו לנדב כסף והוא לא רצה‪ .‬אך‬
‫אחרי משך זמן שהשליח מטרידו הסכים 'לעשות לו טובה' ולבקר‪.‬‬
‫הוא נכנס ליחידות‪ ,‬והרבי התעניין בשלום משפחתו‪ ,‬בעבודתו וכיו"ב‪ .‬בסוף היחידות‬
‫הרבי אמר לו "אני רוצה לבקש משהו ממך"‪" .‬הנה ‪ -‬הוא חשב ‪-‬עכשיו יבקש על‬
‫כסף‪ "...‬והרבי ממשיך‪ :‬אני רוצה שתעשה טובה אישית בשבילי‪ ,‬ותתחיל להניח טלית‬
‫קטן ‪ -‬האיש הזה היה רחוק מאוד משמירת תומ"צ‪.‬‬
‫הרבי הסביר לו איך שיכול להניחו מתחת לחולצתו ואחרים לא יראו אותו‪ ,‬ואם‬
‫במצב מסויים אינו מרגיש בנוח ללובשו יכול ליכנס לחדר צדדי ולהסירו וכו'‪ .‬האיש‬
‫התרגש מאוד והסכים‪.‬‬
‫כשיצא מהיחידות סיפר בהתפעלות "לא רק שהרבי לא ביקש ממני ליתן כסף‪ ,‬אלא‬
‫אדרבה ‪ -‬הרבי התעניין בשלומי בגשם וברוח"‪ .‬בתוך שנה לערך‪ ,‬התחיל גם להניח‬
‫תפילין‪ ,‬ליזהר בכשרות‪ ,‬לשמור שבת וכו'‪.‬‬
‫לד‪.‬‬
‫נערה אחת בברזיל רצתה להתחתן עם גוי רח"ל‪ ,‬וההורים התכתבו עם הרבי ובקשו‬
‫עצה ‪ -‬אך כל העצות שהרבי יעץ להם לא הצליחו‪ .‬המצב הגיע עד כ"כ‪ ,‬שהרבי‬
‫ביוזמתו היה מבקש מהמזכירות להתקשר עם ההורים להתוודע אם יש חדשות‬
‫במצב‪.‬‬
‫כנראה שהרבי ראה בהסיפור‬
‫ענינים נעלמים; הרבי הורה‬
‫למזכירות למסור להורים שיאמרו‬
‫לה שיש איש בברוקלין שאינו יכול‬
‫לישון בלילה מפני המצב שלה‪ .‬האב‬
‫אמר לה ככה‪ ,‬והיא נהיתה מאוד‬
‫מוטרדת מזה "מי האיש‪ ,‬מה הקשר‬
‫שלי עמו וכו'"‪ .‬הוא הראה לה תמונה‬
‫של הרבי‪ ,‬ומיד היא אמרה שראתה‬
‫את האיש הזה בחלום‪.‬‬
‫סוף הסיפור היה שהתחתנה עם‬
‫יהודי‪ ,‬ועכשיו הם שלוחים‪.‬‬
‫לה‪.‬‬
‫בקהילה של הרב גארדאן בנוארק היתה יהודיה שהיתה לה בת בוגרת אבל לא‬
‫הצליחה למצוא שידוך מתאים עבורה‪ .‬היא ביקשה מהרב גארדאן לסדר עבורה‬
‫יחידות עם הרבי כדי שתוכל לבקש ברכה עבור בתה‪ .‬כשהיא נכנסה הרבי התעניין‬
‫בפרנסתה‪ ,‬והיא סיפרה לרבי שיש לה חנות‪ ,‬אך היא עובדת בכל ימי השבוע כולל‬
‫שבת קודש רח"ל‪.‬‬
‫הרבי אמר לה שאם היא תסגור את החנות בימות השבת הוא מבטיח שבתה תמצא‬
‫זיווגה בקרוב‪ .‬אך היא לא הסכימה ואמרה לרבי שתחילה יפעול שבתה תמצא זיווגה‬
‫ואח"כ היא תסגור את החנות וכו'‪ .‬היא טענה להרבי שאביה היה הולך לאדמור"י‬
‫פולין ואף פעם לא היו מתנים ברכותיהם באיזה דבר‪ ,‬והיא יצאה מהיחידות ולא‬
‫הסכימה לקיים התנאי‪.‬‬
‫בפועל באותה תקופה היו הפרעות הידועות בנוארק ואחת מהחנויות שהוצתה באש‬
‫היתה החנות של האשה הזאת‪ ,‬ולא יכלה לעבוד במשך ימי השבוע ‪ -‬כולל שבת‬
‫קודש‪ .‬בתוך שלשה שבועות מאז השתדכה הבת עם תלמיד מישיבת יצחק אלחנן‪...‬‬
‫לו‪.‬‬
‫כשבקרו הרבנים הראשיים אצל הרבי בתשד"מ דיבר אליהם הרבי אודות הסדרים‬
‫הציבוריים שנוהגים לעשות בארה"ב‪ ,‬שאף כאלו שאינם יודעים איך לערוך את‬
‫הסדר ומתביישים לשאול עזרה ממישהו יכולים להשתתף בהם‪.‬‬
‫והרבי ביקש מהרבנים הראשיים שגם הם יעשו באה"ק כן‪ .‬ובאותו מעמד עצמו הרבי‬
‫הורה להרב חדקוב שיביא המחאה על סכום של ‪ $10,000‬להשתתף בהמבצע‪.‬‬
‫לז‪.‬‬
‫היה זוג חתן וכלה שנכנסו ליחידות לפני חתונתם וביקשו מהרבי להיות המסדר‬
‫קידושין‪ .‬הרבי אמר להם שאינו מסכים להיות מסדר קידושין מפני שהחתן אינו‬
‫מגדל זקנו‪.‬‬
‫ביום שלפני חתונתם המתין החתן מחוץ לחדר הרבי‪ ,‬וכשיצא הרבי אמר החתן שהוא‬
‫מסכים לגדל זקנו מעכשיו ומבקש מהרבי להיות המסדר קידושין‪ .‬הרבי ענה לו‬
‫שעכשיו כבר מאוחר מדי‪ ,‬כי בשביל לסדר קידושין צריך הוא להכין את עצמו‬
‫ועכשיו אין מספיק זמן‪.‬‬
‫לח‪.‬‬
‫באמצע שנות המ"ם כתב בחור אחד לרבי שהוא הולך ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬ושזהו‬
‫"בהסכמת הרב" [המשפיע] שלו‪ .‬הרבי ביקשני לברר מיהו המשפיע שלו‪ .‬אותו בחור‬
‫היה מגיע בכל יום למזכירות לשאול אם יש מענה עבורו‪ ,‬אז אמרתי לו שאיני יכול‬
‫להבטיח אבל אולי אם יכתוב עוה"פ ואכניסו‬
‫מחדש יהיה מענה‪ .‬אז הוא כתב‪ ,‬ובאמצע כתיבתו‬
‫אמרתי לו "מי המשפיע‪ ,‬תכתוב את שמו"‪ .‬אח"כ‬
‫הכנסתי את הפתק להרבי והראתי שכתב שם‬
‫המשפיע שלו‪ ,‬והרבי הורה לי לברר אצל המשפיע‬
‫את פשר הדבר‪ .‬כששאלתי אותו הוא הצטדק ש"בין‬
‫כך הוא ילך‪ ,‬אז לכה"פ שזה יהיה בהסכמתי‪"...‬‬
‫הרבי לא ענהו‪ ,‬והיה מאוד לא מרוצה ממה שקרה‪.‬‬
‫~~~‬
 ‫הדרכה ודאגה להיחיד‬
‫לט‪.‬‬
‫לפני הבחירות בניו יארק היו כל המעומדים מגיעים ליחידות אצל הרבי‪ .‬דזאן לינדסי‬
‫הגיע ג"כ לפני הבחירות בתשכ"ו שאז ניצח במשרת נשיא עיריית ניו יארק‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬אחרי שכבר נבחר להיות ראש העיר‪ ,‬הגיע בחשאיות ליחידות אצל‬
‫הרבי פעמיים בקשר לבעיות משפחתיות‪ .‬הוא אמר ש'אם יש למי לילך לבקש עצה‬
‫‪ -‬ולא רק ברכה ‪ -‬זה הרבי'‪.‬‬
‫מ‪.‬‬
‫היה איש שהגיע לרבי וסיפר שהולך עכשיו ללמוד במשך ג' חדשים להיות רואה‬
‫חשבון ‪" -‬אקאונטינג"‪ .‬הרבי אמר לו ששמע שעשו עכשיו מחשב שיכול לעזור‬
‫בעבודה זו הרבה מאוד‪ ,‬ויעץ לו ללמוד איך להשתמש בזה‪ .‬אך הוא חשב שאין צורך‬
‫בזה‪ ,‬ולא שמע לעצת הרבי‪.‬‬
‫הוא סיים את לימודיו אחרי חודשיים וחצי‪ ,‬ואז החליט לילך ולבקר במחלקת‬
‫המחשבים לראות מה יש שם‪ .‬כשנכנס ‪' -‬עולם חדש' נפתח מול עיניו‪ .‬הוא אמר ‪-‬‬
‫אילו הייתי שומע למה שהרבי אמר הייתי חוסך הרבה זמן שעסקתי בלימודים שהיה‬
‫לבטלה‪...‬‬
‫מא‪.‬‬
‫היה גביר שעבר אצל הרבי בדולרים ושאל האם עכשיו זה זמן ראוי להשקיע‬
‫בעסקים ברוסיה‪ ,‬והרבי ענה לו לא ליכנס בזה‪ .‬חמש אנשים מאחריו בתור היה ר'‬
‫לוי לביייב‪ ,‬וגם לו היתה אותה שאלה‪ .‬הוא שמע מה שהרבי ענה לאותו איש‪ ,‬אך‬
‫החליט שאעפ"כ ישאל את הרבי אודות עצמו‪ .‬הרבי ענה לו הפוך לגמרי ממה שענה‬
‫לגביר הראשון‪ ,‬ואמר לו שיעסוק בזה ונתן לו ברכות להצלחה מרובה בדבר‪...‬‬
‫מב‪.‬‬
‫בעתון "טאג מארגן דשורנאל" היה מכתב להמערכת ממשפחה יהודית שצריכים‬
‫לעשות חתונה אך אין להם כסף‪ ,‬ומבקשים מהקוראים שישלחו אליהם נדבותיהם‬
‫(דרך המערכת)‪.‬‬
‫הרבי קרא את זה‪ ,‬והרבי הורה לי שאתקשר למר מעקלער (שהדפיס ספר הזכרונות‬
‫של אדמו"ר הריי"ץ) שעבד במערכת העתון ולבקש ממנו השם והכתובת של‬
‫המשפחה‪ .‬ואח"כ הרבי שלח להם מעות (הרב שלום דובער גארדאן היה זה שהביא‬
‫את זה אליהם‪ ,‬והרבי הורה לו כמה ענינים אדות המשפחה)‪.‬‬
‫מג‪.‬‬
‫היה יהודי שנכנס ליחידות וסיפר לרבי אודות אחיו שגר במקום רחוק והיה לו עסקה‬
‫שירדה לטמיון‪ ,‬ועכשיו הוא צריך ‪ $20,000‬כדי להתחיל מחדש‪ ,‬והוא ביקש עזרה‬
‫מהרבי‪ .‬אך הרבי לא ענהו‪.‬‬
‫אחרי היחידות קרא לי הרב חדקוב וביקש‬
‫ממני להתקשר לאיש מסויים שהוא צריך‬
‫לדבר אתו‪ .‬זה היה בסוף כל היחידויות‪,‬‬
‫והרבי נשאר ב‪ 770-‬כדי לוודא שזה יקרה‪.‬‬
‫אחרי השיחה בטלפון אמר לי הרב חדקוב‪:‬‬
‫מחר בשעה ‪ 8:00‬בבוקר (שבד"כ אין שאר‬
‫המזכירים במשרד חוץ ממני) יצלצלו‬
‫לכאן למסור אם הענין סודר‪ .‬ואכן בבוקר‬
‫קבלתי טלפון מאחד מאנ"ש (שהכרתי)‬
‫שהוא קרא לאסיפה בין כמה אנשי עסק‪ ,‬והענין סודר‪.‬‬
‫הרבי היה יכול לומר לו לבקש העזרה מאיש זה ישר‪ ,‬אך מאיזה סיבה הרבי לא רצה‬
‫שהוא ידע מזה‪.‬‬
‫מד‪.‬‬
‫ימים ספורים אחרי ההתקף לב בתשל"ח הרבי ביקש ממני לברר אודות מצבה של‬
‫אשה שהיה באמצע תהליך גירושין מבעלה‪ .‬היא סבלה הרבה צרות מזה‪ ,‬והרבי היה‬
‫עסוק בנושא מקודם‪ .‬ועכשיו‪ ,‬כמה ימים אחרי שהוא עבר אירוע רפואי גדול ‪ -‬על‬
‫זה הוא דאג‪.‬‬
‫מה‪.‬‬
‫הסדר היה שלפני מנחה היה הרבי מוסר אלי כל המענות שהספיק לענות עליהם עד‬
‫אז‪ .‬פעם‪ ,‬אחרי מנחה ביקשני הרבי להביא אליו את המענות כי צריך להוסיף או‬
‫לשנות משהו באחד מהמענות‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬שבאמצע תפלת המנחה של הרבי ‪ -‬על מה הוא חושב? על צרכי יהודי‬
‫אחד שכתב אליו‪...‬‬
‫מו‪.‬‬
‫בתקופה שלאחרי ג' תמוז‪ ,‬התקשר אלי איש בכיר במדינת ישראל וביקש לסדר לו‬
‫ביקור באוהל הק'‪ .‬הסכמנו על זמן מסויים‪ ,‬והוא הגיע במיוחד מארץ ישראל בשביל‬
‫זה‪ .‬אספתי אותו משדה התעופה בשעה ‪ 6‬ונסענו לאוהל הק'‪ ,‬ומיד אח"כ טס בחזרה‬
‫(כמובן לא שאלתי אותו על מה הנסיעה)‪.‬‬
‫בדרך חזרה לשדה התעופה הוא שאל ממני‪ :‬אתה היית אצל הרבי כ"כ הרבה ‪ -‬תגיד‬
‫לי איזה דבר שכולם יכולים ללמוד מהנהגת הרבי‪ .‬מיד עלה במחשבתי לענות ‪-‬‬
‫סבלנות‪ .‬לדוגמא‪ :‬כל יום ראשון היו עוברים בדולרים אלפיים אנשים לכה"פ‪ .‬ביניהם‬
‫יכולים למצוא כו"כ שאינם יודעים איך להגיד בבירור מה שהם רוצים‪ ,‬ומגמגמים‬
‫וכו'‪ .‬הרבי אף פעם לא קטע מישהו באמצע דיבורו אלא המתין עד שיסיים ואז ענה‪.‬‬
‫עוד סיפרתי לו‪ :‬פעם הגיעה אשה ממנהטן וביקשה להכנס ליחידות‪ ,‬והרב חדקוב‬
‫סידר לה יחידות‪ .‬בדרך כלל כולם רוצים ליכנס הכי מוקדם שאפשר‪ ,‬אך היא המתינה‬
‫עד סוף התור ונכנסה לערך ‪ 2-3‬בבוקר‪ .‬כשנכנסה התחילה לדבר ‪ -‬אך לא ידעה איך‬
‫לסיים דיבורה‪ ...‬הרבי ראה מה שקורה‪ ,‬אך לא אמר לה שום דבר ‪" -‬עכשיו ‪ 3‬בבוקר‪,‬‬
‫ואני צריך לחזור לכאן בשעה ‪ "10‬וכיו"ב‪ .‬אך מאידך הרבי קם והלביש מעילו ‪ -‬והיא‬
‫ממשיכה לדבר‪ .‬הרבי יצא מחדרו ‪ -‬והיא ממשיכה לדבר‪ .‬ואז הרבי ברכה ונסע‬
‫לביתו‪.‬‬
‫כמה דקות לאח"כ הטלפון מצלצל במזכירות‪ ,‬והרמתי הטלפון ‪ -‬ושמעתי את קול‬
‫הרבי על הקו‪ .‬הרבי הורה לי ליתן לשני בחורים כסף מה'מרכז' וילוו אותה לביתה‪,‬‬
‫שהיא לא תיסע בעצמה‪.‬‬
‫גם כאן רואים סבלנותו של הרבי‪ .‬אצל הרבי כל רגע מאוד יקר ‪ -‬ועם כל זה היה סבלן‬
‫גדול כלפי השני‪.‬‬
‫~~~‬
 ‫הרבי ידע‪...‬‬
‫מז‪.‬‬
‫פעם נכנס בחור צעיר (מחסידי אמשינוב) ליחידות אצל הרבי הריי"ץ‪ ,‬והרבי בירכו‬
‫באריכות ימים ושנים טובות‪ .‬הבחור חשב שאולי לא שמע טוב ‪ -‬זה היה בסוף שנות‬
‫השי"ן כשכבר היה קשה להבין דיבורו של הרבי ‪ -‬אך גם המזכיר הרב סימפסון שמע‬
‫את זה ותמה על הדבר‪ ,‬אבל לא העז לשאול את הרבי‪.‬‬
‫בתוך זמן קצר מאז נחלה הבחור והובהל לבית רפואה‪ ,‬והרופאים אבדו תקוה‬
‫להחלמתו‪ .‬אך בתוך כמה ימים הבריא יותר ויותר עד שחזר הביתה‪ .‬המשפחה הבינו‬
‫שהרבי חזה את מחלתו ולכן ברכו באריכות ימים ושנים טובות‪ ,‬וזה הציל את חייו‪.‬‬
‫לבחור הזה היה חבר מקורב לבית הרב שהעביר את הסיפור להרבנית (חי' מושקא)‪,‬‬
‫וכשבנות הרבי הריי"ץ נכנסו אליו כמנהגן בכל יום‪ ,‬היא סיפרה לאביה על המופת‬
‫שהוא עשה‪ .‬אך הרבי הריי"ץ ענה‪ ,‬שאין זה שהוא חזה מה שיקרה‪ .‬אלא שכשהוא‬
‫מברך יהודי‪ ,‬נכנס לו במוח מה לומר לכל אחד ולכן אומר הברכה שאותו יהודי צריך‬
‫אליו אף כשאינו יודע‪.‬‬
‫מח‪.‬‬
‫היה פעם מישהו שנכנס ליחידות וסיפר לרבי שירד מנכסיו ונכנס לחובות גדולים‪,‬‬
‫ואינו יודע מה לעשות עכשיו‪ .‬הרבי ענה לו מיד שיבקש עזרה מדודו‪ .‬הרבי לא הכירו‬
‫מקודם‪ ,‬וגם לא את דודו‪ .‬המצב היה דוקא כזה שהוא ודודו לא הסתדרו טוב זה עם‬
‫זה‪ .‬אך הוא שמע להוראת הרבי וביקר אצל דודו‪.‬‬
‫דודו תמה על ביקורו הפתאומי‪ ,‬והוא סיפר את כל פרטי הדבר איך שירד מנכסיו‬
‫ואיך שהרבי אמר לו לבקש עזרה מדודו‪ .‬מיד נענה הדוד ושאל כמה כסף הוא צריך‪.‬‬
‫הוא ענה שכדי להתחיל מחדש את עבודתו יצטרך להלוואה של ‪ ,$50,000‬ואי"ה‬
‫יחזיר הכסף כשתהיה לו האפשרות‪ .‬הדוד‬
‫מיד הסכים להלוות לו את כל הסכום‪.‬‬
‫כנ"ל‪ ,‬הרבי לא הכירם מלפנ"ז‪ ,‬אלא שזהו‬
‫כוחו של רבי‪.‬‬
‫מט‪.‬‬
‫פעם כתב יהודי לרבי ביום חמישי שביום‬
‫שני הבא יש לו ניתוח על אחד מכליותיו‪,‬‬
‫והוסיף שכבר שאל בעצת רופא שני‬
‫כהוראת הרבי בדרך כלל‪ .‬וסיים שמבקש‬
‫ברכה שהניתוח יעבור בהצלחה (היינו‬
‫שלא שאל מהרבי אם יעשה הניתוח‪ ,‬רק‬
‫ביקש ברכה)‪.‬‬
‫הרבי ברכו‪ ,‬אך בשונה מהרגיל הוסיף שרק‬
‫יסכים בתנאי שלפני הניתוח יבדקו עוה"פ‬
‫את הכליה‪ .‬וזהו דבר שונה מהנוהג‪ ,‬שכל‬
‫הבדיקות עושים בהימים שלפני הניתוח וכשבאים לניתוח הכל מסודר ומוכן כבר‬
‫מלפני זה‪.‬‬
‫היהודי הזה אכן קיים הוראת הרבי‪ ,‬וכשהגיע לניתוח ביום שני אמר לרופאים‬
‫המנתחים שאינו מוכן לעבור הניתוח עד שיבדקו עוה"פ‪ .‬בתחילה הם צעקו עליו‬
‫שאין הנוהג כן וכבר עשו כל הבדיקות מלפנ"ז‪ ,‬אך כשעמד בזה בתוקף נכנעו ועשו‬
‫בדיקה נוספת‪ .‬כשראו תוצאות הבדיקה נבהלו הרופאים ‪ -‬לא היה שום בעיה‬
‫בהכליה‪ .‬הם התחילו לבדוק בתוצאות הקדומות‪ ,‬אולי היה טעות בהם ‪ -‬אך לא מצאו‬
‫איזה טעות בהם‪ ,‬הכליה לפני כן אכן היתה בעייתית‪.‬‬
‫כמובן שלא עשו את הניתוח‪ ,‬והיהודי הזה חי יותר מח"י שנה לאחר כך‪.‬‬
‫נ‪.‬‬
‫להרב שד"ב גארדאן בנוארק היה תלמוד תורה‪ ,‬ופעם אחת צלצל אלי בערב שבת‬
‫סמוך לזמן הדלקת נרות בבהלה‪ .‬הילדים בבית הספר שיחקו 'בייסבאל' ואחד מהם‬
‫הוכה במקל ושוכב בבית רפואה בחוסר הכרה‪ ,‬והוא מסר את שם הילד שיכניסו לרבי‬
‫בבקשת ברכה‪.‬‬
‫זה היה כרבע שעה לפני הדלקת נרות ולא ידעתי אם הרבי עסוק‪ ,‬והחלטתי להכניס‬
‫את הפתק דרך הדלת כך שהרבי יראה ויחליט בעצמו אם לענות‪ .‬לפני שהגעתי חזרה‬
‫לחדר המזכירות כבר צלצל הפעמון ‪ -‬הרבי קורא לי‪.‬‬
‫הרבי הורה לי לברר את שם הילד‪ .‬כמובן לא שאלתי שאלות והתקשרתי בחזרה‬
‫להרב גארדאן‪ .‬הוא התקשה בהוראת הרבי ‪ -‬הרי מדובר בילד שבתלמוד תורה שלו‪,‬‬
‫והוא מכיר מיהו ומה השם שלו‪ .‬אמרתי לו‪ :‬אני כאן במזכירות עד חמשה דקות לפני‬
‫הדלקת הנרות ‪ -‬אם תצליח לברר משהו תצלצל אלי ואכניס השם לרבי‪.‬‬
‫הוא אכן צלצל לאם הילד ושאלה אם יש לבנה שם נוסף‪ ,‬ואז היא זכרה שאכן‬
‫בהברית נתנו לו שם נוסף שלא השתמשו בו‪ .‬מיד הוא התקשר אלי ומסר לי את שמו‬
‫המלא של הילד‪ ,‬והכנסתי אותו להרבי‪ .‬הרבי קראו וענה 'אזכיר על הציון'‪ .‬ביום שני‬
‫הילד כבר חזר לביתו וב"ה הבריא לגמרי‪.‬‬
‫נא‪.‬‬
‫הגיע זמן שהרב גארדאן הוכרח לעזוב את נוארק ועבר לגור במייפלוואוד‪ ,‬אך לא‬
‫הצליח למצא קונה לביתו בנוארק‪ .‬מפני זה היה נוסע כל יום ממייפלוואוד לנוארק‪,‬‬
‫כי אם היו משאירים את הבית ריק היו הפורעים וכיו"ב מחריבים אותו‪ .‬אך הגיע עת‬
‫שבאו מים עד נפש ולא יכול לגור עוד בין שני בתים‪ .‬אך כל נסיונותיו למכור את‬
‫ביתו עלו בתוהו וכל תחבולותיו נכשלו‪.‬‬
‫הוא כתב לרבי את כל הסיפור ושאל עצה מה לעשות‪ .‬הרבי ענה שיבקש מהעורך‬
‫דין שעזר לו בסידור הניירות בקניית ביתו החדש במייפלוואוד ‪ -‬שהוא ימכור את‬
‫הבית בשבילו‪ .‬כשניגש לעורך דין הוא טען שאין לו עסק במכירת נדל"ן‪ ,‬אך אם הרב‬
‫גארדאן רוצה הוא יכול להכניס הודעה בעיתונים‪ .‬בתחילה חשב הרב גארדאן שבטח‬
‫לא יועיל שהרי הוא כבר הכניס כו"כ הודעות ולא הצליח‪ ,‬אך לבסוף החליט שאין‬
‫מה להפסיד ועכ"פ יקיים הוראת הרבי‪.‬‬
‫כשהרב גארדאן בדק בעיתון ביום שהכניס‬
‫העורך דין את העיתון‪ ,‬ראה שהם הדפיסו את‬
‫ההודעה מלא טעויות הדפוס ומיד צלצל‬
‫להעורך דין להגיד לו שיתקשר למערכת‬
‫העיתון שיתקנו וידפיסו עוה"פ‪ .‬אך העורך דין‬
‫קטעו והודיע לו שמישהו כבר התקשר‬
‫שמעוניין לקנות הבית‪ .‬ובתוך כמה ימים כבר‬
‫היה הבית מכור‪.‬‬
‫נב‪.‬‬
‫היה לי חבר מקנדה שאשתו נחלתה במחלה‬
‫קשה ל"ע‪ ,‬והם הגיעו לארה"ב כדי לבקר אצל‬
‫רופא מומחה למחלה זו‪ .‬הביקור אצל הרופא‬
‫היה ביום שני‪ ,‬וביום ראשון בערב נכנסו‬
‫ליחידות לקבל ברכה מהרבי‪.‬‬
‫כשסיפר לרבי אודות מחלת אשתו וביקש ברכה‪ ,‬הרבי אמר לו שזה כלום והיא אינה‬
‫חולה‪ .‬א"כ ‪ -‬הוא שאל את הרבי ‪ -‬האם עלינו לילך להרופא מחר? הרבי ענה לו‬
‫שהיות שכבר קבעתם בדיקה אצלו ‪ -‬שילכו‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬כשהלכו לרופא ביום שני לא מצאו שום מחלה אצל האשה‪...‬‬
‫אח"כ אמר אותו איש שאם היה מאמין ברבי לגמרי‪ ,‬ולא היה שואל האם לילך להבדק‬
‫אחרי שהרבי כבר אמר ש'זה כלום' ‪ -‬היה חוסך את הכסף ששילם על הבדיקה‪...‬‬
‫נג‪.‬‬
‫פעם הגיע ראש ישיבה ליטאית מאה"ק לאסוף כסף בשביל הישיבה שלו‪ ,‬אך במשך‬
‫ג' חדשי שהותו בארה"ב לא הצליח‪ .‬היה לו חבר רב חשוב מחסיד חב"ד שיעץ לו‬
‫להכנס ליחידות אצל הרבי לפני נסיעתו חזרה לאה"ק‪ ,‬והוא הסכים‪.‬‬
‫ביחידות הרבי שאלו מתי הוא חוזר והוא ענה שנוסע למחרת‪ .‬הרבי שאל אותו 'למה‬
‫לא תחזור מניו יארק לאה"ק דרך טוראנטו?' כשיצא סיפר לחברו מה שהרבי אמר‬
‫ואמר שאין הוא חושב לטרוח את עצמו לנסוע כן שלא בדרך הרגיל‪ ,‬וגם שאין לו‬
‫כסף בשביל לשלם על זה‪ .‬אך החבר אמר לו שאחרי שהרבי כבר הורה לו הוא חייב‬
‫לעשות כן ‪ -‬והוא ‪ -‬החבר ‪-‬ישלם עבור הטיסה‪.‬‬
‫במטוס ישב ליד יהודי צעיר‪ ,‬וסיפר לו את כל הסיפור‪ .‬הצעיר אמר לו שהוא אינו‬
‫יכול לעזור לו בכספו‪ ,‬אך הוא עובד בשירות ביטחוני והוא יכול לסדר לו פגישה עם‬
‫הבעה"ב היהודי‪ .‬הוא אמר שאינו יכול להבטיח כלום ולא שמע אף פעם שהיהודי‬
‫הזה יתרום כסף לצדקה אך אולי יצליח‪.‬‬
‫כשנחו בטוראנטו פגש את הבעה"ב וסיפר לו אודות הישיבה וכו'‪ .‬הבעה"ב שאל‬
‫ממנו כמה כסף הוא צריך‪ ,‬והוא ענה ‪ .$22,000‬מיד הוציא המחאה וכתב עליו סך‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫היהודי סיפר לראש ישיבה למה הוא תורם כל הכסף‪ :‬במשך ג' לילות האחרונות‬
‫חלמתי שאבי אומר לי לעשות מצוה בשביל נשמתו ‪ -‬שאתן צדקה‪ .‬בתחילה חשבתי‬
‫שזה סתם חלום‪ ,‬ולא שמתי לב לזה כלל‪ .‬אך כשהגעת היום ובקשת צדקה‪ ,‬ובפרט‬
‫במספר ‪ - 22‬שהיום הוא היארצייט ה‪ 22-‬של אבי‪ ,‬ראיתי שיש ממש בדבר והחלטתי‬
‫לתת כל הסכום מיד'‪.‬‬
‫נד‪.‬‬
‫באה"ק היה זוג שלא ילדו במשך עשרה שנים אחרי חתונתם‪ ,‬והחליטו להתגרש‪ .‬מיד‬
‫אחרי הגירושין התברר שהאשה התעברה‪ ,‬אך הוא היה כהן שאסור להתחתן עם‬
‫אשה מגורשת‪ .‬הם הסתובבו למצא היתר‪ ,‬אך כל גדולי הרבנים לא מצאו היתר‪ .‬אחד‬
‫מגדולי הראשי ישיבות הליטאיות (שאפשר אפילו להגדיר כמתנגד לחב"ד) אמר‬
‫להם 'אם רוצים למצוא פיתרון ‪ -‬זה יהיה אצל הרבי מליובאוויטש'‪.‬‬
‫הוא הגיע לדולרים (עם חבר שלו) ושאל עצה מהרבי‪ ,‬והרבי נתן לו עוד דולר בשביל‬
‫אמו באמרו 'לך תדבר עם אמך'‪ .‬הוא יצא ואמר לחברו 'כנראה גם לרבי אין עצה ‪-‬‬
‫הרי אני גר עם אמי והיא יודעת מכל הסיפור'‪ ,‬אך חברו אמר לו 'הרי בין כך אתה צריך‬
‫ליתן את הדולר לאמך ‪ -‬אז תשאל אותה'‪.‬‬
‫הוא הסכים וכשסיפר לאמו דברי הרבי היא התחוורה והתרגשה מאוד‪ .‬ואז היא‬
‫אמרה לו דבר אחד‪ :‬אתה מאומץ‪ ,‬ואינך כהן בכלל‪ ...‬כמובן הזוג התחתנו‪ ,‬ונולד להם‬
‫בן‪ .‬אני פגשתי את האיש ליד האוהל אחרי ג' תמוז‪ ,‬והוא סיפר לי את כל הסיפור‪.‬‬
‫נה‪.‬‬
‫פעם כתבתי עבור בחור ונערה פתק להכניס לרבי שמבקשים הסכמה וברכה‬
‫להשתדך‪ .‬בד"כ היו ב‪-‬ג נוסחאות שהרבי היה עונה‪ ,‬אך באופן חריג כאן ענה הרבי‬
‫"שאלה לרב"‪.‬‬
‫צלצלתי להם ומסרתי מענת הרבי‪ ,‬ואמרתי להם לילך לרב ולשאלו גם מהי השאלה‬
‫‪ -‬אני לא יודע למה הרבי התכוון‪ .‬בפועל הם הלכו לרב‪ ,‬ואחרי בירור יצא שלא יכולים‬
‫להתחתן (הוא היה כהן והיה איזה בעיה הלכתית איתה)‪.‬‬
‫~~~‬
 ‫אישים‬
‫נו‪.‬‬
‫הרב יאלעס היה מעורב בהצלת הרבי הריי"ץ והבאתו לארה"ב‪ ,‬ולכן היה מקורב‬
‫לבית הרב‪ .‬בכל רגל היה מגיע לקבל פני הרבי‪ .‬בחוה"מ הסוכות הוא היה מגיע ל‪-‬‬
‫‪ ,770‬ואחרי ששהה ביחידות משך זמן‪ ,‬הרבי היה נכנס עמו לסוכה להגיש כיבוד‪.‬‬
‫בשנים המאוחרות הרבי הורה לי לפני‬
‫שהוא בא שהשנה אני אכנס עם הרב‬
‫יאלעס לסוכה‪ ,‬מפני שהוא (הרב יאלעס)‬
‫כהן ואני לוי‪ .‬וכן אמר הרבי להרב יאלעס‬
‫בגמר היחידות שאני אקח אותו עבור‬
‫כיבוד לסוכה כי אני לוי והוא כהן‪ .‬וכן‬
‫עשיתי בג' שנים האחרונות שהרב יאלעס‬
‫ביקר את הרבי‪.‬‬
‫הוא גם היה מדבר עם הרבי כל שנה בערב‬
‫יום כיפור‪ .‬הוא היה שואל לפנ"ז‪ ,‬והרבי היה‬
‫אומר באיזה שעה לצלצל לביתו‪.‬‬
‫נז‪.‬‬
‫היו כמה אנשים שהיו כותבים לרבי בכל יום ששי‪ ,‬והרבי היה מצפה למכתביהם‪ .‬ר'‬
‫יוסף יצחק גוטניק היה אחד מהם‪ ,‬והוא היה שולח הפקס של מכתבו דרכי‪ .‬פעם קרה‬
‫שכשהסעתי את הרבי מביתו ל‪ 770-‬ביום ששי בבוקר הוא שאל אותי אם כבר הגיע‬
‫המכתב ממנו‪ .‬ופעם כשלא הגיע המכתב ממנו בזמנו הקבוע ביקשני הרבי לברר מה‬
‫קרה‪.‬‬
‫גם פרופסור ברנובר היה כותב בכל שבוע והרבי היה מצפה לזה‪ .‬ר' יעקב יהודה‬
‫העכט היה כותב כמעט בכל יום‪ ,‬ובד"כ זכה לקבל מענות על כל מכתביו‪ .‬הוא זכה‬
‫לחביבות מיוחדת מהרבי‪.‬‬
‫נח‪.‬‬
‫מעת תחילת עבודתי במזכירות‪ ,‬אני יכול להגיד בפה מלא‪ ,‬שאינני יודע אם ישנו עוד‬
‫אדם שהרבי הזכיר אותו כל כך הרבה בכל הקשור לעבודתו המסועפת של הרבי‪,‬‬
‫כמו ר' אפרים וואלף‪ .‬אלפי פעמים שמעתי בעצמי מהרבי דברים בנוגע לר' אפרים‬
‫וולף ‪" -‬שימסרו לאפרים וולף"‪" ...‬זה ר' אפרים צריך לעשות"‪ ,‬שליחויות רבות‬
‫מספור הוטלו על ר' אפרים‪.‬‬
‫אנשים שאלו את הרבי‪ :‬רוצים למסור משהו לליובאוויטש ואנחנו בארץ‪ ,‬אז הרבי‬
‫אמר "הנציג שלנו בארץ הוא הרב אפרים וולף בלוד‪ ,‬ואפשר למסור לו"‪.‬‬
‫~~~‬
 ‫שונות‬
‫נט‪.‬‬
‫ר' חיים ליבערמאן אמר על הרבי שלא שווה לו לקנות ספרים‪ ,‬כי הוא מסתכל בהם‬
‫פעם אחת וכבר זוכר הכל‪...‬‬
‫[אגב‪ ,‬גם לו היה זכרון מופלא‪ .‬פעם סיפר לי נפתלי לביא שאביו חיבר ספר‪ ,‬אבל אין‬
‫לו עותק ממנו‪ .‬אז ביקשתי מחיים ליבערמאן אם הספר נמצא בספריה‪ ,‬והוא ענה לי‬
‫שיש אבל אין לו זמן עכשיו לחפשו‪ .‬כעבור שעה הוא הביא לי את הספר‪]...‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בפעם הראשונה שהרבנים הראשיים הגיעו‪ ,‬דיבר הרבי עם הרב מרדכי‬
‫אליהו‪ ,‬והרבי הזכיר שהיה אחד באה"ק שאמר שאם יוודע לו שתוקעים השופר‬
‫בשבת ‪ -‬היה משתדל לילך לשם לשמוע השופר‪ .‬אף אחד לא ידע למה הרבי מתכוון;‬
‫זה היה הרב עקיבא יוסף שלעזינגער‪ ,‬והרבי זכר מה שקרא פעם באיזה ספר‪.‬‬
‫הרבי הוקיר ספרים באופן מיוחד‪ .‬כשספר חדש היה מגיע‪ ,‬הרבי היה מניח את כל‬
‫הדברים האחרים שהיה עסוק בהם על הצד בכדי לדפדף ולהסתכל בספר‪.‬‬
‫ס‪.‬‬
‫פעם הביא יהודי (שלא נמנה על עדת חסידי חב"ד) ספר שהוא חיבר על מנת‬
‫להכניסו לרבי‪ .‬זה היה כרבע שעה לפני מנחה‪ ,‬ואמרתי לו שאכניס את הספר אחרי‬
‫מנחה‪ .‬כרגע אח"כ קרא לי הרבי‪ ,‬וכשנכנסתי הבאתי אתי את הספר‪.‬‬
‫כשיצא הרבי בשעה ‪ 3:15‬למנחה עמד שם אותו יהודי‪ ,‬והרבי אמר לו ייש"כ על‬
‫הספר‪ .‬אך הוא ביקש מהרבי שיגיד משהו על הספר‪ ,‬לא רק ייש"כ‪ .‬אז הרבי שאל‬
‫ממנו למה הוא לא ציטט שו"ע אדה"ז בההערות של הספר‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שבהרבע‬
‫שעה שבו היה הרבי צריך להכין את עצמו למנחה ולומר קרבנות ‪ -‬הספיק הרבי‬
‫לעבור על הספר באופן שיראה שאין בו מראי מקומות בשו"ע אדה"ז!‬
‫סא‪.‬‬
‫עד תשל"ח לא ידענו מהי הנהגת הרבי במשך הלילה‪ ,‬כי הרבי היה בביתו ולא נכנסנו‬
‫לשם‪ .‬אך אחרי ההתקף‪-‬לב בשמיני עצרת שהה הרבי בחדרו למעלה מחודש ‪-‬‬
‫באותה תקופה לפעמים שהיתי כל הלילה ליד חדר הרבי ‪ -‬וכן בשנים האחרונות‬
‫כשהרבי היה דר בחדרו ראינו קצת מסדר עבודתו הק' בלילות‪.‬‬
‫הרבי היה מפריש ענינים במשך היום במיוחד לעבוד עליהם במשך הלילה‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫הרבי היה הולך לישון בשעה ‪ 11:00‬בערב ‪ -‬והיה קם בשעה ‪ 1:00‬בבוקר‪ ,‬היה עובד‬
‫למשך ‪ 2-3‬שעות ואח"כ חוזר לישון‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫זה לא רק שהוא לא ישן הרבה‪ ,‬הוא היה עסוק כל הזמן‪.‬‬
‫סב‪.‬‬
‫אחרי שהרבי ביקר בקעמפ שאלו את הרבי לשנה הבאה אם יגיע עוה"פ לבקר‪ ,‬והרבי‬
‫ענה להם שעדיין לא 'השלים' את הזמן לאותם ביקורים‪.‬‬
 ‫סג‪.‬‬
‫בשנים הראשונות לא היו בחורים יכולים להגיע מאה"ק ללמוד ב‪ 770-‬בלי רשות‬
‫מהרבי‪ .‬היה מצב שר' לייבל רסקין כבר הגיע ללמוד ב‪ ,770-‬אך ר' גרשון מענדל‬
‫גרליק עדיין לא קיבל רשות אף שכתב וביקש הרבה פעמים‪.‬‬
‫אז הוא ביקש מחברו ר' לייבל רסקין לבקש מהרבנית חנה (שמשפחת רסקין היו‬
‫בקירוב עם הרבנית חנה) שתדבר עם הרבי לבקשו שיתן רשות‪ .‬אך הרבנית ענתה‬
‫"אם הוא לא רוצה ורק יסכים בגללי ‪ -‬זאת לא אעשה"‪.‬‬
‫סד‪.‬‬
‫בשנים הראשונות היה אברך שהגיע מאה"ק לרבי‪ ,‬אך לא קיבל רשות מהרבי לפנ"ז‪.‬‬
‫במשך כל ההתוועדות בשבת קודש לא הגיב הרבי אליו כשאמר לחיים‪ .‬במוצאי שבת‬
‫אמר הרבי להרב חדקוב שימסור להאברך ההוא שבודאי הבחין שהרבי לא אמר לו‬
‫לחיים במשך כל ההתוועדות‪ ,‬וזה מפני שהגיע בלי רשות‪ ,‬ושיארוז את חפציו ויחזור‬
‫מיד לאה"ק‪.‬‬
‫סה‪.‬‬
‫היו פעמים שהרבי היה מגיע ל‪ 770-‬בשבת בבוקר ומודיע שיגיד מאמר בחדרו‬
‫בשביל אלו שנמצאים‪ ,‬וזכיתי להיות בין הנכנסים במאמרים אלו (ישנתי ב‪ 770-‬על‬
‫הספסל‪ ;...‬היינו נוסעים בכל יום לאכול בתו"ת בעדפורד‪ ,‬אבל לא הלכתי לישון‬
‫שם‪)...‬‬
‫עד שפעם אחת היו באמצע קריה"ת (זה הי' בשבת של יו"ד שבט) כשהרבי התחיל‬
‫המאמר‪ ,‬וכולם עזבו את הס"ת לבד לא לפספס המאמר‪ .‬כשהרבי ראה את זה הוא‬
‫הפסיק ולא הגיד את המאמר‪ ,‬וכך הופסק נוהג זה‪.‬‬
‫סו‪.‬‬
‫כשהתחילו אברכים לצאת לשליחות‪,‬‬
‫דאג א' מהשלוחים שלא יוכל לגייס‬
‫כספים‪ ,‬ולא יצליח בשליחותו‪ .‬הרבי‬
‫ענה לו שהם (‪-‬הבעה"ב) יודעים‬
‫מעצמם שבוודאי אתה צריך את הכסף‬
‫שלהם‪ ,‬ואין לך מה לדאוג‪...‬‬
‫סז‪.‬‬
‫בה' טבת תשמ"ז‪ ,‬מיד אחרי הנצחון‪,‬‬
‫צלצל אלי הרב קרינסקי מבית המשפט‬
‫כדי שאכנס מיד לדווח לרבי עד"ז‪.‬‬
‫נכנסתי והודעתי אודות הנצחון‪,‬‬
‫ואמרתי הרב קרינסקי בדרך חזרה‬
‫וכשיגיע ידווח בפרטיות‪ .‬בינתיים‬
‫נשמעו ריקודים מביהכ"נ‪ ,‬והרבי הורה‬
‫לי לברר מה זה‪.‬‬
 ‫סח‪.‬‬
‫הרבי היה מבקר את הרבנית חנה בכל יום‪ .‬ובליל שבת היה מבקר בביתה בדרך לביתו‬
‫‪ -‬היה הולך על רחוב קינגסטון עד לפרעזידענט‪ ,‬ומשם לביתו‪ .‬וביום השבת אחרי‬
‫התפילה היה מלוה אותה מ‪ 770-‬החוצה (ומרת כהן היתה הולכת עמה עד לביתה)‬
‫והרבי היה ממתין בחוץ עד שהגיעה לפינת הרחוב‪ ,‬ורק אז היה נכנס בחזרה לתוך‬
‫‪.770‬‬
‫הרבי לא רצה שאמו הרבנית תהיה מודאגת‪ .‬לדוגמא‪ :‬היה זמן שהרבנית לא הרגישה‬
‫כ"כ טוב‪ ,‬אך במשך כל אותם ימים לא שאל אותה הרבי איך היא מרגישה‪ .‬אחרי‬
‫שחזרה לבריאותה היא שאלה את הרבי למה הוא לא שאל לשלומה‪ ,‬והרבי ענה שאם‬
‫היה שואל אותה היתה מצטערת ולכן לא שאל‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫פעם הרבי נכנס לחדר המזכירות ביום ששי והיה חסיד מסויים בהמשרד‪ .‬הרבי פנה‬
‫אליו ושאל אותו מה שלום גיסו‪ ,‬והמשיך‪ :‬אני בטוח שהכל בסדר איתו‪ ,‬אבל ‪ -‬כמו‬
‫שאמר מו"ח שיש חסידים שמודיעים להרבי גם כשהברכה מתקיימת ויש גם "צרות‬
‫חסידים" שלא כותבים לרבי רק כשישנה צרה וצריכים ברכה‪...‬‬
‫~~~‬
 ‫סיפורים מאחרי ג' תמוז‬
‫ע‪.‬‬
‫יש יהודי חסיד חב"ד בעל תשובה בניו דזערסי שהיה לו חבר טוב ‪ -‬כומר‪ ,‬ופעם סיפר‬
‫לו אודות האוהל‪ .‬משך זמן לאחר כך אחד מבאי הכנסייה נחלה והרופאים נתנו לו‬
‫עוד כמה חדשים לחייו‪ .‬הגלח רצה לעזור לו‪ ,‬ושאל את חבירו אם גם גויים יכולים‬
‫לבקר באוהל‪ .‬הבעל תשובה לא ידע מה לענות‪ ,‬ושאל מא' מידידיו בקראון הייטס‬
‫שאמר לו שבהחלט הוא יכול לבקר‪ ,‬והרבי היה מקבל גם גויים ליחידות ונותן להם‬
‫ברכות וכו' ‪ -‬רק שיאמר לו שלא להגיע עם צלם על צאוורו‪.‬‬
‫הכומר נסע לאוהל ביום שישי‪ ,‬וביום שני היה להחולה בדיקה אצל הרופא‪.‬‬
‫כשהרופא התחיל לבדוק ראה מיד שמשהו השתנה‪ ,‬ושאל את האיש אם הוא הלך‬
‫לרופא אחר לטיפולים וכיו"ב‪ .‬בפועל הוא החלים לגמרי‪ ,‬ורצה אפילו להתגייר‪...‬‬
‫עא‪.‬‬
‫היתה נערה בעלת תשובה מבוגרת שהיתה מתארחת בביתינו במשך כמה שנים‪ ,‬ולא‬
‫מצאה זיווגה‪ .‬היא חכמה ונעימה וכו' אך לא מצאה שידוך‪ ,‬עד שפגשה בחור טוב‬
‫והיה ביניהם קשר במשך שנה וחצי (ואפי' הביאה אותו לבקר אותנו)‪ .‬אך לא יכלה‬
‫להחליט אם להשתדך אתו‪.‬‬
‫היא צלצלה אלי לבקש עצה‪ ,‬ואמרתי לה שתכתוב לרבי והרבי ימצא איך לענות לה‬
‫לפתור שאלתה (זה היה אחרי ג' תמוז)‪ .‬והיא קיבלה העצה וכתבה לרבי ושלחה לי‬
‫את המכתב בפקס שאביאו לאוהל‪ .‬מפני שהדבר הטרידה אותה כ"כ הלכתי עוד‬
‫באותו ערב להאוהל‪.‬‬
‫למחרת בבוקר היא צלצלה אלי וסיפרה שכשהתעוררה בבוקר היה ברור בדעתה‬
‫שלא להתחתן עמו‪ .‬אמרתי לה שזו החלטה שלה ואיני מתערב בדבר‪ .‬כשלש‬
‫שבועות לאחר כך נודע לה שלהבחור היתה איזו מחלה והוא לא סיפר לה אודותה‪...‬‬
‫עב‪.‬‬
‫שליח בקליפורניה צלצל אלי וסיפר שבנה מקוה ועכשיו אינו יורד גשם למלאות‬
‫המקוה‪ .‬כתבתי פתק והנחתיו על האוהל‪ ,‬ושני ימים לאח"כ הוא צלצל לביתי ואמר‬
‫לאשתי לבשר לי שהמקוה התמלאה‪.‬‬
‫עג‪.‬‬
‫כשהייתי באוהל יום אחד ראיתי שם אשה שחורה כותבת פתק‪ .‬חשבתי אולי היא‬
‫גיורת‪ ,‬אך לא דיברתי איתה‪ .‬אבל בימים שאח"כ ראיתי אותה מבקרת יום אחר יום‪,‬‬
‫אז שאלתי אותה מה הסיפור שלה‪.‬‬
‫היא סיפרה לי שהיא גרה בקראון הייטס (מאחורי אהלי תורה)‪ ,‬ובנה היה בתאונה‪.‬‬
‫הבעייה היתה שהיד שלו נפגעה כ"כ עד שהרופאים היו חשוכי תקווה מלהצילו‬
‫שיוכל שוב לשלוט בידו‪ .‬היא הכירה יהודי חסיד חב"ד שיעץ לה לילך לאוהל‪.‬‬
‫היא אכן הלכה‪ ,‬וביום השלישי לביקוריה הוא התחיל לנוע את האצבעות‪ .‬כשלקחה‬
‫אותו לרופא‪ ,‬הוא התפלא ושאל מי עשה הניתוח על ידו‪ .‬היא סיפרה לו איך שהלכה‬
‫לאוהל וכו'‪ ,‬והרופא אמר שמה שאנו אינם יכולים לעשות יכול הרבי לעשות‪...‬‬
‫משך זמן אח"כ היא החליטה לעבור לדירה אחרת‪ ,‬ורצתה למכור את ביתה רק‬
‫ליהודי ‪ -‬כדי שהרבי יישאר שם!‬

‫מאז ג' תמוז ה'תשנ"ד היה ר' בנימין מבקר באוהל כמעט מידי יום‬
‫ביומו‪ .‬תמונה זו צולמה ביום י"ז סיון ה'תשע"ה‪ ,‬ערב יום פטירתו‪.‬‬

‫~~~‬
 ‫לע"נ‬
‫הרה"ח הרה"ת‬
‫ר' ירחמיאל בנימין‬
‫בן הר"ר מנחם הלוי ע"ה ז"ל‬
‫קליין‬
‫נלב"ע עש"ק ח"י סיון ה'תשע"ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬