‫י''א ניסן במחיצת הרבי‬

‫מקבל חשיבות ומשמעות נצחית ברשימה מופלאה זו‪ .‬את היוקר‬ ‫אינשי'‪ ,‬ואת התחושות המלאות לא ניתן להביע בדפוס‪.‬‬
‫דבר מלכות‬
‫שמביע הרבי הריי"צ לכל פרט‪ ,‬לכל מנהג‪ ,‬לכל גילוי שהי' מהרבי‬ ‫השלימות שבלידת משה‬
‫הרש"ב ביום זה ‪ -‬אין לתאר‪.‬‬ ‫אחינו תלמידי התמימים!‬
‫אפס קצהו ושמץ מנהו‪ ,‬יכולים אנו להבין ולאמץ‪ ,‬ולייקר ולחקוק‬ ‫פותחין בדבר מלכות‪ ,‬ובראש הקובץ באים חלקים קצרים מדברי‬ ‫ׁשנָה"‬
‫ׂרים ָ‬
‫ָמיו ֵמ ָאה וְ ֶע ְש ִ‬
‫"וְ ָהיוּ י ָ‬ ‫בשמן קדשי משחתיו‬
‫הרבי אודות יום הולדתו של נשיא ישראל והשמחה המרובה‬
‫כל פרט משמחת י"א ניסן עם הרבי‪ .‬לשפע כה רב זכינו בעשרות‬ ‫קרב ובא יום עשתי עשר יום לחודש ניסן ‪ -‬חודש הגאולה ‪' -‬נשיא‬ ‫למשמעותו של יום עשתי עשר‬
‫השנים בהם שמח איתנו יחד הרבי בי"א ניסן פנים בפנים‪ .‬את‬ ‫בכך בכל העולמות‪ .‬בהמשך לכך מופיעה יריעה מיוחדת 'בשמן‬
‫לבני אשר'‪ ,‬אשר 'הוא יתן מעדני מלך'‪ ,‬יום הזך והבהיר י"א ניסן‬
‫כל אותם שעות ארוכות שהקדיש הרבי להיות איתנו יחד במעת‬ ‫קדשי משחתיו'‪ ,‬הנוגעת בהתייחסויות העיקריות של הרבי במשך‬
‫השנים לתאריך י"א ניסן ולמשמעותו העמוקה‪.‬‬
‫‪ -‬יום מלאות מאה ועשרים שנה להולדת נשיא דורנו הוד כ"ק‬ ‫נתמלא הבית כולו אורה‬
‫לעת נשגב זה ‪ -‬עלינו למנות כמרגליות‪ ,‬ולהנציח כל פרט ופרט‪.‬‬ ‫אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‪ ,‬ובהתאם לדברי הרבי (לקו"ש חכ"ד ע'‬
‫ראשית הולדת החג‪ ,‬השתלשלות התגלות יום י"א ניסן לחסידים‬ ‫‪ )178‬בנוגע ליום הולדתם של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן בח"י אלול‪,‬‬
‫י"א ניסן תרס"ב ‪ -‬תשי"א‬
‫כיום הולדתו של הרבי והיחס שגילה לכך הרבי מצידו אט אט‪,‬‬ ‫ש"נתגלה ע"י נשיא דורנו ‪ . .‬שהוא יום שמחה‪ ,‬עד לאמירת 'גוט‬
‫בהכנת קובץ זה הסתייענו רבות בגליונות התקשרות ויריעותיו‬ ‫מתוארים בכתבה 'נתמלא הבית כולו אורה'‪.‬‬ ‫יום טוב'" ‪ -‬ראוי לפתוח ולהקדים בברכת "גוט יום טוב"!‬
‫העשירות של הרה''ת מרדכי מנשה שי' לאופר ‪' -‬ניצוצי רבי'‪,‬‬ ‫בחלקו השני של הקובץ 'מחיל אל חיל' מתוארים חגיגות שנות‬ ‫על משה רבינו נאמר שבעת לידתו "נתמלא הבית כולו אורה"‪.‬‬
‫שהיוו מקור שופע למידע רב בכמות ואיכות‪ ,‬כמו גם בגליונות‬ ‫ה'יובל' ‪ -‬תשי"ב‪ ,‬תשכ"ב‪ ,‬תשל"ב‪ ,‬תשמ"ב ותנש"א‪-‬נ"ב‪ .‬כתבות‬ ‫בהתוועדות ז' אדר תשמ"ה חידד זאת הרבי והפליא בגודל העילוי‬
‫כפר חב"ד רבים‪ ,‬ותודתנו נתונה על כך‪.‬‬ ‫אלו מקיפות את אירועי י"א ניסן במלאות מספר שנים עגול‬ ‫והחידוש שבדבר לאור ההבנה באיזה בית מדובר‪ .‬המדובר הוא‬
‫תודתנו נתונה לכל מי שהואיל לעזור ולסייע בזכרונותיו העשירים‬ ‫לפרטיהם‪ .‬האווירה המיוחדת ששררה בין החסידים‪ ,‬ההכנות‬ ‫אודות ביתו של עמרם‪ ,‬שהי' גדול הדור‪ ,‬בדומה לאבות נצטווה‬
‫או במידע שתחת ידו‪ :‬הרה"ת חיים שאול שי' ברוק‪ ,‬הרה"ת מנחם‬ ‫הרבות‪ ,‬שמחת החג במחיצת הרבי והיחס המיוחד שגילה הרבי‬ ‫אף הוא במצוות יתירות‪ ,‬ולא פעם מתייחס משה ומקבל משנה‬
‫מענדל שי' גרונר‪ ,‬הרה"ת שלמה שי' הכהן זרחי‪ ,‬הרה"ת שלום‬ ‫להשלמת עשור‪.‬‬ ‫חשיבות בתואר 'בן עמרם'‪ .‬נקל לשער אם כן‪ ,‬עד כמה הי' מואר‬
‫דובער שי' לוין ועוד רבים שלא ניתן לפרטם‪.‬‬ ‫החל מתשל"א‪ ,‬ובייחוד מתשל"ב‪ ,‬נכנס י"א ניסן ללוח השנה‬ ‫ביתו של עמרם גם קודם לידת משה‪ ,‬אור המתאים לגדול הדור‪.‬‬
‫תודה מיוחדת אנו חבים להרה"ת ר' שמואל שי' אבצן‪ ,‬משפיע‬ ‫החסידי באופן מלא כיום חג של ממש‪ .‬חלקו הבא של הקובץ‪,‬‬ ‫למרות כל זאת ‪ -‬האור שהביא משה בלידתו הי' נעלה כל כך‪ ,‬עד‬
‫בישיבת תו"ת המרכזית ‪ 770‬ומנהל מערכת ‪,Sichos in English‬‬ ‫'יום טוב בחצריך'‪ ,‬מוקדש לתיאור חגיגת י"א ניסן עם הרבי‬ ‫שאפילו האורה שהייתה קודם לכן בבית עמרם נחשבת ל'העדר‬ ‫מחיל אל חיל‬
‫על שהואיל לעבור על רוב הנכתב‪ ,‬להעיר ולהאיר על מנת שיצא‬ ‫במשך השנים‪ .‬לכל לראש‪ ,‬הזכות להיות ביום זה במחיצת בעל‬ ‫האורה' לגמרי ביחס לאור מופלא זה‪.‬‬ ‫חגיגות היובל‬
‫שלם ומדויק ככל האפשר‪.‬‬ ‫השמחה‪ ,‬וכן ההתוועדויות (שהתקיימו מתשל"א עד תשמ"ה)‪,‬‬
‫החלוקות השונות שערך הרבי במשך היום (מתשמ"ו באופן‬ ‫באור נעלה כזה‪ ,‬מתמלא הבית כולו בלידת נשיא ישראל‬
‫חלק חשוב בקובץ זה הוא התמונות הרבות‪ ,‬הלקוחות מהארכיון‬ ‫'אתפשטותא דמשה' שבכל דור‪ ,‬ובכל שנה ושנה מתעוררת‬
‫העשיר ‪ The Living Archive‬באדיבות חברת המדי' החב"דית‬ ‫קבוע) ומעמד ברכת החסידים שברבות השנים (מתשמ"ח) הפך‬
‫לפומבי והי' האירוע המרכזי עם הרבי במשך היום‪.‬‬ ‫האורה והשמחה מחדש‪ .‬כפי שהאריך הרבי להסביר בהתוועדות‬
‫‪ Jewish Educational Media‬ותודתנו החמה נתונה להם על כך‪.‬‬ ‫י"ב תמוז תשכ"ב ש"הימים האלו נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה"‪,‬‬
‫אף שאירועים רבים נעשו חלק מחגיגות י"א ניסן במשך השנים‪,‬‬ ‫וזוהי שמחה לכל יהודי ויהודי‪ ,‬היות ובלידת נשיא הדור החל אורו‬
‫במידה מסוימת ניתן לומר‪ ,‬שהדבר ש'מקפל' בתוכו את כל‬ ‫להאיר לעולם כולו‪.‬‬
‫בכ' מרחשון תרס"ז הי' הרבי הרש"ב בווירצבורג ומשום כך לא‬ ‫שמחת היום‪ ,‬הכלי שדרכו מבטאים החסידים את אהבתם האין‬
‫זכה הרבי הריי"צ לחגוג איתו יחד את השמחה פנים בפנים‪ ,‬אלא‬ ‫סופית לרבי‪ ,‬הוא הניגון החדש המחובר מידי שנה והדקות בהם‬ ‫ובלשון קודשו של הרבי‪" ,‬לפיכך יום הולדת של צדיק‪ ,‬וביחוד‬
‫שלח מברק ברכה‪ .‬בהמשך אותו לילה‪ ,‬קיבל הרבי הריי"צ מברק‬ ‫עמדו בי"א ניסן ושרו אותו בהתרגשות‪ ,‬כשעיני כל הנוכחים‬ ‫של נשמה כללית‪ ,‬הוא חג בכל העולמות ועת רצון‪ .‬הקב"ה שמח‬
‫חוזר ובו כתב הרבי הרש"ב "מחשבה מאחדת‪ ,‬חזור הדברים ונהי'‬ ‫במרחב העצום ממוקדות בפני הקודש‪ .‬חלקו הבא של הקובץ‪,‬‬ ‫כביכול בשמחה גדולה‪ ,‬וכל המשתתפים בשמחה גדולה זו נהנים‬
‫יחדיו"‪.‬‬ ‫'תפילה למשה'‪ ,‬מתאר את הניגונים הרבים שחוברו לכבוד י"א‬ ‫משולחן גבוה‪ ,‬מסעודת המצוה שלמעלה‪ ,‬בגן עדן העליון ובגן‬
‫מילים אלו מקבלות משמעות כפולה ומכופלת בימים אלו בהם‬ ‫ניסן במשך השנים והיחס המיוחד של הרבי לכך‪ ,‬כמו גם את‬ ‫עדן התחתון"‪.‬‬ ‫יום טוב בחצריך‬
‫"החשך יכסה ארץ וערפל לאמים"‪ ,‬ומזה למעלה מעשרים ושבע‬ ‫ביאורי הרבי לקאפיטל החדש‪.‬‬ ‫כן הוא בכל שנה‪ ,‬אולם בשנה זו‪ ,‬עומדים אנו בזמן נשגב ‪ -‬יום‬ ‫י"א ניסן מיט'ן רבי'ן‬
‫שנים שנמצאים אנו בהעלם והסתר כפול ומכופל‪ .‬דברים אלו‬ ‫פעולות רבות ומגוונות נעשו ע"י החסידים במשך השנים‬ ‫הולדתו המאה ועשרים של הרבי! זמן שיא בו מגיעים לשלימות‬
‫של הרבי הרש"ב ביחס לשמחת יום ההולדת מבעד לריחוק‬ ‫לציון היום הגדול‪ .‬החל מהבעת איחוליהם‪ ,‬נתינת מתנות‪ ,‬ועד‬ ‫מיוחדת‪ ,‬והעלי' שנעשית ביום בהיר זה היא באין ערוך לגמרי‪.‬‬
‫הגשמי‪ ,‬עלינו לחקוק על לוח ליבנו‪" .‬מחשבה מאחדת" על אף‬ ‫ציון היום בפומבי בקנה מידה רחב באירועים ופעולות שונות‪,‬‬
‫ההעלם והסתר יש בידינו את האפשרות להתאחד ולדבוק ברבינו‬ ‫כשהדברים מתפשטים גם בקרב אומות העולם בהכרזות ראשי‬
‫נשיאנו בנפשנו‪ .‬אולם לשם כך עלינו לקיים את צו השעה‪" ,‬חזור‬ ‫ממשל וקביעת ימי חינוך לרגל היום‪ .‬כל אלו נסקרים בחלקו‬ ‫על התגלותו של היום טוב ח"י אלול כתב הרבי בח"י אלול‬
‫הדברים"‪ ,‬לחיות ולהחיות את ימי האור‪ ,‬ללמוד את דברי הרבי‬ ‫האחרון של הקובץ‪' ,‬תהילתו בקהל חסידים'‪.‬‬ ‫תש"י‪ ,‬שאף שלכאורה הדור אינו מוכשר לכך‪ ,‬הנה דווקא בדור‬
‫ולשנן אותם שוב ושוב ואזי נהי' יחדיו בקשר בל ינתק‪.‬‬ ‫זה התגלה חג זה של לידת נשיא ישראל‪ .‬היות וההעלם והסתר‬
‫מובן שפעולות אלו ‪ -‬ככל ענייני י"א ניסן ‪ -‬נמשכו ונמשכים‬ ‫הכבד בעקבתא דמשיחא‪ ,‬הוא הסיבה לכך ש"פותחים גם את‬
‫ברם‪ ,‬בעמדנו ביום הבהיר והזך י"א ניסן‪ ,‬בו גובר מזלו של נשיא‬ ‫גם בתקופה בה איננו זוכים לראות את אבינו רוענו בעיני בשר‪,‬‬ ‫האוצרות דהון יקר שהי' כמוס וחתום מעין כל רואה" ומבזבזים‬
‫דורנו‪ ,‬ועי''ז גם של כל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬הנה ביחד עם הידיעה‬ ‫וביתר שאת וביתר עז כהכלל הידוע "מעלין בקודש"‪ ,‬וודאי הדבר‬ ‫אותם ללא כל חשבון‪.‬‬
‫הברורה שנמצאים אנו ב"קשר אמיץ" ו"מחשבה מאחדת"‪,‬‬ ‫שבעל השמחה רווה מכך רוב נחת כיאה ליום גדול זה‪ ,‬וכפי‬
‫בקשתנו ותחינתו לפני אדון כל ‪" -‬רצוננו לראות את מלכנו"!‬ ‫שגילה ודרש זאת בעצמו בשנים קודמות‪ .‬אך בקובץ זה לא באנו‬ ‫משנים קדמוניות‪ ,‬הי' יום לידת נשיא ישראל ליום טוב‪ ,‬אולם‬ ‫תפילה למשה‬
‫לסקר את כלל הפעולות שנעשו ע"י החסידים במשך השנים‪,‬‬ ‫חגיגתו הייתה עניין פרטי בחיק המשפחה המצומצמת‪ .‬זכה‬
‫וכן יקום כהרף עין וקודם י"א ניסן זה כבר נזכה להתראות עם‬
‫דורנו‪ ,‬וטיפין טיפין הואיל הרבי לשתף את עדת החסידים‬ ‫הביאורים והניגונים לקאפיטל החדש‬
‫אבינו מלכנו‪ ,‬מלך ביופיו‪ ,‬ויוליכנו קוממיות לארצנו‪ ,‬ונזכה לחגוג‬ ‫אלא בעיקר את התייחסויות הרבי אליהם‪ ,‬ומשכך מתמקדת‬
‫היריעה בשנות האור‪.‬‬ ‫וכלל ישראל ביום שמחה זה‪ ,‬ואפשר לאנשי הדור כולם לטעום‬
‫עמו את שמחת י"א ניסן יום הולדת המאה ועשרים פנים בפנים‪.‬‬
‫מה'שמנה לחמו' של יום עשתי עשר‪.‬‬
‫ובלשון הרב‪ ,‬ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף‬
‫ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו‪.‬‬ ‫ראשית כל‪ ,‬בשנת תש"ג‪ ,‬כשהציב הרבי בלוח היום יום בתאריך‬
‫בליל כ' מרחשון תרפ"א‪ ,‬יום ההולדת הראשון של הרבי הרש"ב‬ ‫י"א ניסן ‪ -‬פתגם העוסק ביום הולדת‪ .‬דבר זה‪ ,‬שבשעתו כמובן‬
‫לאחר הסתלקותו‪ ,‬העלה בזכרונו הרבי הריי"צ את שמחת יום זה‬ ‫לא התקשר בדעת החסידים ליום ההולדת של הרבי (שתאריכו‬
‫ועד תלמידי התמימים העולמי‬ ‫לה זכה בעשרים ושבע השנים שחלפו מאז נודע לו גודל שמחת‬ ‫נודע רק בשנים שלאחר מכן)‪ ,‬מהווה במבט לאחור צעד ראשון‬
‫היום‪" .‬יום הבהיר והקדוש בעולמי‪ ,‬אשר בו ביום זרח שמשי ‪.‬‬ ‫בו חלק איתנו הרבי את שמחתו‪.‬‬
‫ימי ההכנה ליום הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב‬ ‫‪ .‬אזכרה ימים מקדם‪ ,‬במשך עשרים ושבע שנים‪ ,‬והוא משנת‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬צעד אחר צעד הפכה שמחת היום לנחלת הכלל‬
‫שנת המאה ועשרים להולדת כ"ק אדמו"ר‬ ‫תרנ"ד עד שנת תר"פ ועד בכלל‪ ,‬הנה יום הזה הי' לי יום טוב‬
‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫ובמשך השנים זכינו להתוועדויות רבות‪ ,‬חלוקות שונות ויחס‬
‫מיוחד במינו"‪.‬‬ ‫מיוחד מהרבי לברכות ומתנות שהגיעו מכל קצווי תבל‪ .‬את‬
‫בהמשך הרשימה (שנדפסה בגליון 'התמים' חוברת ג)‪ ,‬כמונה‬ ‫קאפיטל התהלים החדש הי' מבאר הרבי מדי שנה ומתייחס אליו‬ ‫תהילתו בקהל חסידים‬
‫מרגליות‪ ,‬מציין הרבי הריי"צ את הימים בשבוע בהם יכול לחול‬ ‫כאל קאפיטל התהלים השייך בשנה זו לדור כולו‪ ,‬ואת הניגונים‬ ‫הברכות‪ ,‬המתנות‪ ,‬והפעולות‬
‫כ' מרחשון וכיצד חל בכל אחת מהשנים בהם זכה לחוג אותו‬ ‫שחוברו לשם כך עודד הרבי וגילה כלפיהם קורת רוח מרובה‪,‬‬ ‫שנעשו ברחבי תבל‬
‫יחד עם הרבי הרש"ב בעלמא דין‪ .‬במילים נרגשות‪ ,‬מפרט את‬ ‫ועוד ריבוי גילויים שקטנה העט מלתמצת‪.‬‬
‫סדר חגיגת היום‪ ,‬כמה מהשנים נחגג היום בליובאוויטש ומתי הי'‬ ‫בקובץ זה‪ ,‬נעשה ניסיון ראשוני לכנס את כל אותם גילויים‬
‫זה במקומות אחרים‪ ,‬באילו שנים אמר הרבי הרש"ב את המאמר‬
‫נפלאים בפונדק אחד‪ ,‬ולנסות להביא עלי כתב את שמחת היום‬
‫בליל יום ההולדת‪ ,‬ובאילו שנים במוצאי היום‪ .‬אין פרט‪ ,‬ולו‬
‫במחיצת הרבי לאורך השנים‪ .‬מובן‪ ,‬שככל שרק יאפשרו המילים‬
‫הקטן ביותר‪ ,‬שאירע באותם עשרים ושבע ימי כ' מרחשון‪ ,‬שלא‬
‫יוצא לאור ע"י‬ ‫לבטא את האורה ושמחה וששון ויקר‪' ,‬תוונא דליבא ‪ -‬לא כתבי‬ ‫גליון זה כולל תמונות ומסמכים המתפרסמים באדיבות ארכיון ‪The Living‬‬
‫ועד התמימים העולמי‬ ‫‪ ,Archive‬של חברת ‪Jewish Educational Media‬‬
‫לרגל יום הבהיר י"א ניסן תשפ"ב‪ ,‬מאה ועשרים שנה‬ ‫תמונות אלו הינן תחת זכויות היוצרים הבלעדיות של ‪JEM‬‬
‫‪3‬‬ ‫להערות‪ ,‬הארות והוספות‪:‬‬ ‫להזמנת תמונות ולעוד פרטים סרקו את הברקוד ‪-‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪kovetzkuloorah@gmail.com‬‬

‫‪JEM 127849‬‬
‫אמיתית‪ .‬אהבת ה׳ ואהבת התורה‬ ‫ג׳ אהבות אלו‪ ,‬אהבת ישראל אהבת‬
‫פועלים ומביאים לידי אהבת ישראל‪.‬‬ ‫התורה ואהבת ה׳‪ ,‬קשורות זב״ז‪ ,‬ועד‬
‫שכולם חד‪.‬‬
‫ובענין זה יש נתינת כח מיוחדת בח״י‬
‫ובלשון המשנה‪" :‬כל שרוח הבריות‬
‫אלול‪:‬‬
‫נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו‬
‫אפילו אם במשך השנה כולה הי׳‬ ‫וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין‬
‫חסר בג׳ האהבות ושייכותן זל״ז‪ ,‬הרי‪,‬‬ ‫רוח המקום נוחה הימנו"‪.‬‬
‫בבוא ח״י אלול‪ ,‬יום ההולדת של מורנו‬ ‫‪ . .‬ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫שבפשוטים יכול לעבוד את השי״ת‪.‬‬
‫הבעש״ט ואדמו״ר הזקן‪ ,‬שבו נעשית‬ ‫אהבת ה׳ לבדה יכולה להביא‬
‫להתבודדות בכלל ובפרט מאנשים‬
‫הגברת כחותיהם‪ ,‬ניתוסף כח בג׳‬
‫פשוטים‪ .‬ועד״ז אהבת התורה לבדה‬
‫האהבות ושייכותן זל״ז‪.‬‬
‫יכולה לפעול שיהי׳ יקר בעיני עצמו‬
‫ובפשטות – שנעשית ההכרה במוח‬ ‫ובמילא יתבודד משאר בנ״י‪ .‬ולכן‬
‫והרגש בלב שאי אפשר לחלק ולהפריד‬ ‫מדגישים שאין להסתפק באהבת ה׳‬
‫בין ג׳ האהבות‪ ,‬אהבת ישראל‪ ,‬אהבת‬ ‫ואהבת התורה‪ ,‬אלא צ״ל גם אהבת‬
‫ישראל‪ ,‬ויתירה מזה‪ ,‬החסרון באהבת‬
‫התורה ואהבת ה׳‪ ,‬כיון שכולם חד‪,‬‬
‫ישראל מורה על חסרון גם באהבת ה׳‬
‫כשם שישראל אורייתא וקוב״ה כולא‬ ‫ואהבת התורה‪.‬‬
‫או (כפי שמובא לפעמים) בסדר הפוך‪,‬‬
‫חד‪.‬‬ ‫אהבת ישראל נותנת חיזוק באהבת‬
‫משיחת ח"י אלול‪ ,‬ה'שי"ת‬ ‫התורה ופועלת שאהבת ה׳ תהי׳‬
‫‪5‬‬
‫דבר מלכות‬
‫‪ -‬שזהו העניין של נולד מהול (לא‬ ‫השלימות שבלידת משה‬ ‫"עמדו הכן כולכם"‬
‫כסדר טבע העולם)‪ ,‬שאצלו מאירה‬
‫בגלוי הנפש האלקית כפי שהיא ללא‬ ‫"די הסברה אין אותיות פשוטות איז‪:‬‬ ‫"כאשר תובעים מיהודי שעבודתו תהי'‬
‫ערלת והעלם היצר הרע‪ .‬ומה ש"נהירו‬ ‫בנוגע די מעלות ומדריגות פון משה‬ ‫באופן ד"ילכו מחיל אל חיל"‪ ,‬הנה מפני‬
‫דשכינתא דנהיר בי'‪ ,‬כו' אתמליא כל‬ ‫געפינט מען צוויי ענינים‪ :‬א) זיין מעלה‬ ‫צוק העיתים‪ ,‬ריבוי הבלבולים דהעלם‬
‫ביתא"‪ ,‬היא המעלה והשלימות של‬ ‫ושלימות בנוגע לעצמו‪ ,‬ער איז געווען‬ ‫והסתר כו' ‪ -‬אין כל פלא בכך שיהודי‬
‫השפעתו והארתו ליהודים (ולעולם)"‪.‬‬ ‫דער "נבחר מכל מין האדם"‪ ,‬העכער‬ ‫מביע את תמיהתו על תביעה ודרישה‬
‫פאר וועלט‪ ,‬און כל כולו דבוק‬ ‫אינגאנצן ַ‬
‫ַ‬ ‫כזו‪ :‬מה מקום לתבוע עבודה באופן‬
‫לקו"ש חט"ז ע' ‪7-62‬‬
‫ומיוחד מיט אלקות‪ .‬ב) זיין שלימות‬ ‫של הליכה מחיל אל חיל‪ ,‬הלואי ‪ -‬טוען‬
‫האט ממשיך און‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫ַאלס "רועה"‪ָ ,‬‬ ‫הוא ‪ -‬יצליח להישאר בדרגת ה"חיל"‬
‫משפיע געווען ַאלע ענינים גשמיים‬ ‫שלפנ"ז!‬
‫"הימים האלה נזכרים‬ ‫ורוחניים צו אידן‪ ,‬און דורך זיי לכל‬ ‫‪ . .‬ובמענה לטענה זו ‪ -‬צריכים להסביר‬
‫פארבונדן‪,‬‬‫דאס איז ַ‬‫[וואס ָ‬
‫העולם כולו‪ָ .‬‬
‫ונעשים"‬ ‫בכלל‪ ,‬מיט ַא תנועה פון ירידה פון זיין‬
‫ולבאר שמכיון שישנו הציווי להעלות‬
‫בקודש וללכת מחיל אל חיל‪ ,‬בודאי‬
‫י"ב תמוז הוא יום ההולדת של הרבי‬ ‫וואס איז העכער פון‬ ‫מעמד ומצב נעלה ָ‬ ‫שישנה גם הנתינת כח הדרושה לזה‪,‬‬
‫‪ . .‬ביום ההולדת מתחילה ונכללת‬ ‫וועלט]‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬למרות צוק העיתים צריכים‬
‫עבודתו להיות מאיר לשישים ריבוא‬ ‫און די ביידע סוגי מעלות זיינען ביי‬ ‫להעלות בקודש וללכת מחיל אל חיל‪.‬‬
‫כוכבים‪ ,‬שזהו כללות ישראל‪ ,‬שנותן‬ ‫אים געווען בגילוי תיכף משנולד (און‬
‫כח עד "לכל אשר בשם ישראל יכונה"‬ ‫ובפרט ע"פ פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫זאגט אויפן פסוק "ומשה‬ ‫ווי דער מדרש ָ‬ ‫נשיא דורנו ‪ -‬שהתבטא גם בסיפור‬
‫(כהלשון שבמכתבו לי"ב תמוז)‪,‬‬ ‫וואס‬
‫הי' רועה" ‪" -‬הי' מתוקן לכך")‪ָ ,‬‬
‫ומכש"כ לחסידים ומקושרים‪ ,‬שיוכלו‬ ‫בפועל ממש (בדידי הוה עובדא) ‪-‬‬
‫דאס זיינען די צוויי ענינים הנ"ל‪:‬‬
‫ָ‬
‫לקיים תורה ומעשים טובים‪ ,‬ולעשות‬ ‫שכאשר יהודי מקבל על עצמו דבר‬
‫נולד מהול ווייזט אויף זיין אייגענער‬ ‫שלמעלה מכוחותיו ויכלתו (ברגע זה)‪,‬‬
‫מהעולם כולו דירה לו יתברך ‪ -‬נתמלא‬
‫מעלה ושלימות‪ ,‬ובאופן פון העכער‬ ‫פותח לו הקב"ה "צינורות חדשים"‬
‫הבית (דירת ה') כולו אור‪.‬‬ ‫דאס איז דער ענין פון‬ ‫וואס ָ‬ ‫פון וועלט‪ָ ,‬‬ ‫שיוכל לקיים את החלטתו‪ .‬וכאמור ‪-‬‬
‫וזהו גודל השמחה שביום ההולדת‬ ‫נולד מהול (ניט כסדר טבע העולם)‪ַ ,‬אז‬ ‫ראו זאת במעשה בפועל‪.‬‬
‫של הרבי‪ ,‬אשר‪" ,‬הימים האלה נזכרים‬ ‫ביי אים לייכט בגלוי דער נפש האלקית‬
‫ונעשים" "בכל שנה"‪ .‬זוהי שמחה לא‬ ‫וכל זה ‪ -‬במשך כל השנה כולה;‬
‫ווי ער איז ָאן דער ערלה און דער העלם‬
‫רק עבור אלו שזכו ונהנו מתורתו‪ ,‬אלא‬ ‫אבל כאשר נמצאים ביום הולדת של‬
‫וואס "נהירו‬‫דאס ָ‬ ‫פון יצר הרע; און ָ‬
‫עד לכל "אשר בשם ישראל יכונה"‪ ,‬כיון‬ ‫נשיא ישראל‪ ,‬אזי התביעה והדרישה‬
‫דשכינתא דנהיר בי'‪ ,‬כו' אתמליא כל‬
‫שבלידתו התחיל להאיר לכל העולם‪.‬‬ ‫(להעלות בקודש‪ ,‬מחיל אל חיל) היא‬
‫ביתא"‪ ,‬איז די מעלה ושלימות פון זיין‬
‫באופן אחר לגמרי‪ ,‬תביעה חדשה‬
‫שבח״י אלול נעשית הגברת הכחות של‬ ‫ושמחה שבאה ע"י עבודת איש ישראל‪,‬‬ ‫השפעה והארה צו אידן (און וועלט)"‪.‬‬
‫וחזקה‪:‬‬
‫מורנו הבעש״ט ואדמו״ר הזקן‪.‬‬ ‫בכמה ענינים היא שמחה גדולה יותר‬ ‫*‬
‫מאשר השמחה דמתן‪-‬תורה ‪ -‬כיון שאז‬ ‫כאשר "מזלו" של בעל יום ההולדת‬
‫אודות ענינם של מורנו הבעש״ט‬ ‫"ההסברה באותיות פשוטות היא‪ :‬בנוגע‬
‫היו הענינים בכח ובהעלם‪ ,‬ועתה נתגלה‬ ‫"גובר"‪ ,‬היינו‪ ,‬המשכת וגילוי שורש‬
‫ואדמו״ר הזקן מבאר כ״ק מו״ח אדמו"ר‬ ‫למעלותיו ומדרגותיו של משה מוצאים‬
‫הנתינת כח להביא את כל הענינים‬ ‫נשמתו של אדמו"ר נ"ע ("מזלו") באופן‬
‫שהבעש״ט סלל דרך לכאו״א מישראל‬ ‫שני עניינים‪ :‬א) מעלתו ושלימותו בנוגע‬
‫בפועל‪ ,‬באופן של לידה וגילוי ‪" -‬אני‬ ‫של התגברות ("גובר")‪ ,‬ענין שאינו‬
‫אפילו פשוט שבפשוטים שיוכל לעבוד‬ ‫לעצמו‪ ,‬היותו ה"נבחר מכל מין האדם"‪,‬‬
‫היום ילדתיך"‪ ,‬וכאמור לעיל שקאי עד‬ ‫בערך כלל לאנשים כערכנו ‪ -‬אין‬
‫את השי״ת‪ ,‬ואדמו"ר הזקן הראה‬ ‫למעלה לגמרי מהעולם‪ ,‬וכל כולו דבוק‬
‫לגילוי המשיח בקרוב ממש‪.‬‬ ‫צורך בהשתדלות מיוחדת כדי לפתוח‬
‫איך שכאו״א מישראל אפילו פשוט‬ ‫ומיוחד באלקות‪ .‬ב) שלימותו כ"רועה"‪,‬‬
‫"צינורות חדשים" וכו'; ה"צינור החדש"‬
‫י"ב תמוז תשכ"ב‬ ‫שהמשיך והשפיע את כל העניינים‬
‫עומד מן המוכן כדי להמשיך השפעה‬
‫ובמק״א מובא הלשון שהבעש״ט העמיד‬ ‫הגשמיים והרוחניים ליהודים‪ ,‬ועל ידם‬
‫וגילוי באופן של התגברות לכאו"א‬
‫סולם שהכל (גם אנשים פשוטים) יוכלו‬ ‫לכל העולם כולו‪.‬‬
‫מישראל שהגיעה אליו הידיעה שיום‬
‫לעלות עליו‪ ,‬ואדמו"ר הזקן הראה איך‬ ‫[שזה קשור‪ ,‬בכלל‪ ,‬עם תנועה של‬ ‫זה הוא יום הולדתו של אדמו"ר נ"ע‪,‬‬
‫לעלות בהסולם‪.‬‬ ‫ביום ההולדת נעשית‬ ‫ירידה ממעמדו ומצבו הנעלה שלמעלה‬ ‫ומזלו גובר!‬
‫ואף שלא נתפרש שם מהי הדרך או‬ ‫הגברת הכחות‬ ‫מהעולם]‪.‬‬
‫ובלשון הידוע‪" :‬עמדו הכן כולכם"‬
‫הסולם‪ ,‬הרי זה מובן ממ״ש כ״ק מו״ח‬ ‫אודות ח״י אלול כותב כ״ק מו״ח‬ ‫ושני סוגי מעלות אלו היו בו בגילוי‬ ‫כדי לקבל את כל הענינים שהם כבר‬
‫אדמו״ר שענינו של הבעש״ט הוא‬ ‫אדמו״ר שהוא יום הולדת של מורנו‬ ‫תיכף משנולד (וכדברי המדרש על‬ ‫מן המוכן‪ ,‬כ"שולחן ערוך ומוכן לאכול‬
‫אהבת ה' אהבת התורה ואהבת ישראל‪,‬‬ ‫הבעש״ט ואדמו״ר הזקן‪ .‬וע״פ הידוע‬ ‫הפסוק "ומשה הי' רועה" ‪" -‬הי' מתוקן‬ ‫לפני האדם"!"‬
‫לכך")‪ ,‬שהם שני העניינים הנ"ל‪:‬‬
‫שביום הולדתו של אדם מזלו גובר‬ ‫משיחת כ"ף מרחשון תשד"מ‬
‫אהבת ישראל אהבת התורה ואהבת ה'‬ ‫(והמקור לזה – ככל ענין בנסתר‬ ‫נולד מהול מראה על מעלתו ושלימותו‬
‫(מלמעלמ״ט או מלמטלמ״ע)‪.‬‬ ‫שמרומז גם בנגלה – בירושלמי)‪ ,‬מובן‪,‬‬ ‫האישית‪ ,‬ובאופן שלמעלה מהעולם‬
‫‪4‬‬
 ‫בשמן קדשי משחתיו‬
‫למשמעותו של יום עשתי עשר‬
‫היתה לידת עם ישראל ‪ . .‬ויום אחד עשר בחודש אחד עשר‬
‫קשור עם שלימות הגילוי של אחד עשר‪ ,‬באופן של נשיאות‬
‫בגלוי"‪.6‬‬
‫למטה ונזרעת ('זרעים') בגוף הגשמי של יהודי‪ ,‬ובכוחה‬
‫לחבר את הבלי גבול עם הגבול‪ .‬דברים אלו קישר הרבי‬
‫הן לאלו שיום הולדתם חל בי"א בניסן‪ ,‬והן לכלל ישראל‬
‫קישר הרבי לכל לראש לשבט יוסף (בהתאם לסדר לידת‬
‫השבטים‪ ,‬כאמור)‪ ,‬אולם בהמשך קישר זאת אף לשבט אשר‪,‬‬
‫להיותו המקריב ביום עשתי עשר ‪ -‬י"א ניסן‪.‬‬
‫משך השנים התפתח י"א ניסן לכדי יום טוב של ממש‪,‬‬
‫והיום בו החל אורו של הרבי להתפשט בעולם נעשה‬
‫לשמחתו של כל אחד ואחד בדורנו‪ .‬אולם בשנים המאוחרות‬
‫ב‬
‫שתחילת לידתם ביום זה‪.5‬‬ ‫"ענינו של אשר הוא "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני‬ ‫יותר‪ ,‬החל הרבי לגלות גם את עומקו של 'יום עשתי עשר'‬
‫התבטאות מפורשת זו של הרבי‪ ,‬והיחס ללידת כל עם ישראל‬ ‫מלך"‪" ,‬וטובל בשמן רגלו"‪ ,‬כפירוש רש״י "מושך שמן‬ ‫בחודש הגאולה‪ ,‬ואת משמעותו העמוקה והמופלאה בלוח‬
‫השנה היהודי לאורך הדורות‪ .‬יום המתמצת את שלימות‬

‫ה‬
‫בי"א ניסן‪ ,‬יום הולדת הנשיא‪ ,‬עוררו התלהבות מיוחדת אצל‬ ‫כמעין"‪ .‬והנה‪ ,‬ענין ה"שמן" בתורה קאי על פנימיות התורה‪,‬‬
‫תייחסות המיוחדת והאחרונה לעת עתה לה זכינו מהרבי בקשר‬ ‫תכלית הבריאה כולה "להביא לימות המשיח"‪.‬‬
‫החסידים‪ .‬אותה שנה דיברו כולם והתוועדו על מילותיו‬ ‫בחינת ה"מעיינות" שבתורה‪ ,‬ונמצא‪ ,‬שענינו של אשר הוא‬
‫ליום הולדתו‪ ,‬הייתה בשיחה האחרונה (ככל הנראה) לע"ע אותה‬
‫המיוחדות של הרבי על יום זה‪.‬‬ ‫"מושך שמן כמעין"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפצת המעיינות דפנימיות‬ ‫יחס הרבי למהות יום עשתי עשר נחלק לכמה עניינים‬
‫הגי' הרבי‪ ,‬משיחות שבוע פרשת תצוה תשנ״ב‪( .‬לאחר שהגי' הרבי את‬
‫התורה חוצה‪ ,‬עד לחוצה שאין חוצה הימנו‪" ,‬שתהא ארצו‬ ‫עיקריים‪ .‬נדבך אחד‪ ,‬הוא היותו היום בו הקריב נשיא שבט‬
‫שיחת שבת תצוה בשבוע פרשת תשא‪ ,‬הגי' חלק נוסף מההתוועדות‪,‬‬
‫מושכת שמן כמעין"‪.3‬‬ ‫אשר את קרבנו בחנוכת המזבח‪ .‬לכך התייחס הרבי כבר‬
‫והוציאה מוגהת ביום רביעי של שבוע פרשת ויקהל (כשבאותו יום‬ ‫במאמר הנודע‪ ,‬שעם השנים הפך למאמר המזוהה ביותר עם‬
‫גם יצאה מוגהת שיחת שבת פרשת תשא)‪ ,‬ומפי השמועה ששיחה זו‬
‫הוגהה לאחר שיחת ש"פ תשא)‪ .‬ניתן לומר שזו שיחה השייכת לי"א‬
‫עם נוספת התייחס הרבי למהותו של חודש עשתי עשר‬
‫ויום עשתי עשר והדגיש את תפקידו בהשלמת השראת‬
‫השכינה למטה‪ ,‬בהתוועדות השבת שלפני י' שבט תש"נ ‪-‬‬
‫פ‬ ‫בהערה מוסיף ומחדד הרבי ששלימות הפצת המעיינות‬
‫יכולה להיעשות דווקא על ידי שבט אשר‪ .‬בדומה ליציאת‬
‫מצרים שהתאפשרה רק הודות לפעולתה של סרח בת‬
‫י"א ניסן‪ ,‬מאמר ד"ה 'ביום עשתי עשר' שאמר הרבי בי"א‬
‫ניסן תשל"א‪.‬‬
‫ניסן‪.‬‬ ‫על יסוד דברי המדרש המקשר את קרבן נשיא לבני אשר‬
‫ארבעים שנה לנשיאותו של הרבי‪ .‬הרבי דיבר על שלימות‬ ‫אשר שבישרה ליעקב אבינו שיוסף חי‪ ,‬כך גם הגאולה‬
‫בשיחה הרבי מבאר באריכות את מעלת יום הולדתו של הנשיא‪,‬‬ ‫עניין 'ואתם תלוקטו לאחד אחד'‪ ,‬ורמז למשמעותו העצומה‬ ‫העתידה תושלם רק על ידי עניינו ועבודתו של אשר בהפצת‬ ‫עם "אישורן של ישראל ‪ . .‬שבחרו בהקב"ה להיות להם‬
‫שכאשר גובר מזלו‪ ,‬גם מזלם של כל ישראל גובר‪ .‬הרבי גם ביאר‬ ‫של דור השביעי בכך כאשר הזכיר את מעלתו של המספר‬ ‫המעיינות‪ ,‬השמן שבתורה‪ ,‬לכל פינה ולכל יהודי‪ .‬נקודה זו‬ ‫לאלקים"‪ ,‬ביאר הרבי במאמר בצורה מעמיקה במיוחד את‬
‫את שלימות וגמר השראת השכינה בבית המקדש שנעשית בדור‬ ‫י"א‪ ,‬שעיקר העבודה של הדור התשיעי (מהבעש״ט) החלה‬ ‫מבסס הרבי (ומציין לכך בהערה) על מכתבי הברכה שקיבל‬ ‫עניין הבחירה ב'עצם' מבלי להתחשב בגילויים הרבים‪.‬‬
‫השביעי בו משלים משה רבינו את תפקידו כ'גואל אחרון'‪ .‬השיחה‬ ‫ביום י"א לחודש האחד עשר‪ ,‬חודש שבט‪ .‬והיום שלפני‬ ‫מאביו הר"ר לוי יצחק ליום הולדתו שנים קודם לכן‪ ,‬בהם‬ ‫בי"א ניסן הבא‪ ,‬תשל"ב‪ ,‬אמר שוב הרבי מאמר באותו דיבור‬
‫נאמרה באחד־עשר באדר ראשון‪ ,‬והרבי מתייחס בה לכך שעומדים‬ ‫כן‪ ,‬יו"ד שבט‪ ,‬עוד שייך לתקופת הדור השמיני‪ .‬כך גם‬ ‫נכתב ענין זה בקיצור‪.4‬‬ ‫המתחיל‪ ,‬בו ביאר את הקצה ההפכי של הבחירה ב'עצם'‪,‬‬
‫שישים יום קודם י״א ניסן‪ ,‬ואין צורך להמתין בהכנות… הרבי מסיים‬ ‫בנוגע למספר השנים‪ ,‬הפליא הרבי במעלת השנה שלאחר‬ ‫החודרת בגילויים עד לפרטיהם‪ .‬שני המאמרים האלו היוו‬
‫בביטויים מופלאים ממש‪ ,‬ש'לאחר מעשה' הפכו להיות כמעט‬ ‫ההסתלקות‪ ,‬תשי״א‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬החלק הראשון בביאור משמעותו של היום‪.‬‬
‫השורות האחרונות שהגי' הרבי לדפוס‪:‬‬
‫"וכן תהי' לנו ‪ -‬שבאחד עשר באדר (ששים יום לפני אחד‬
‫לאחר מכן המשיך הרבי ואמר‪ :‬בראש חודש שבט‪ ,‬הכריז‬
‫משה רבנו שצריך להיכנס אל הארץ המובטחת‪ ,‬ובעשור‬
‫ולם אין ספק שביחס למהות יום י"א ניסן‪ ,‬דברי הרבי‬
‫בהתוועדות שבת הגדול ערב י"א ניסן תשמ"ט נחקקו‬ ‫א‬
‫עשר בניסן) יושלם כבר הענין דאחד עשר בניסן‪" ,‬ביום‬
‫עשתי עשר יום נשיא לבני אשר"‪" ,‬מאשר שמנה לחמו"‪,‬‬
‫לחודש הראשון (יו״ד ניסן) עלו בני ישראל מן הירדן‪ .‬אולם‪,‬‬
‫כשם שעיקר תקופת 'דור התשיעי' החלה מהיום שלמחרת‬
‫ההסתלקות‪ ,‬כך גם עיקר תקופת כניסת בני ישראל לארץ‬
‫בתודעת דור השביעי באופן מיוחד‪ .‬הייתה זו התוועדות‬
‫בלתי רגילה ומלאה בגילויים פלאיים ממש‪ ,‬ואף הוגהה על‬
‫ידי הרבי תחת הכותרת 'משיחות שבת הגדול‪ ,‬ערב י"א ניסן'‪..‬‬
‫אשר כאמור‪ ,‬י"א ניסן קשור ושייך במיוחד עם שבט‬
‫אשר‪ ,‬נדבך נוסף במהות היום הוא סוגיית ה'שמנה לחמו'‬
‫של שבט אשר‪ ,‬אלי' התייחס הרבי מספר פעמים‪ ,‬בין היתר‬
‫ב‬
‫"וטובל בשמן רגלו" ‪ -‬כמודגש בהתחלת פרשת תצוה‪" :‬ויקחו‬
‫החלה רק מיום המחרת ‪ -‬י"א ניסן‪ .‬בכך רמז הרבי על תפקידו‬ ‫באותה התוועדות דיבר הרבי על הידוע שחג הפסח הוא‬ ‫בהתוועדות י"א ניסן תש"מ‪ .1‬אך את הקשר העמוק של שבט‬
‫אליך שמן זית זך"‪ ,‬וכן בהתחלת פרשת תשא (שמתחילים‬
‫של יום זה בכניסתנו אל הארץ בגאולה העתידה‪.‬‬ ‫מועד הולדתו של עם ישראל‪ .‬הרבי הוסיף וחידש אז‬ ‫אשר לגאולה העתידה גילה הרבי רק מאוחר יותר‪ ,‬דווקא‬
‫לקרוא בתפילת מנחה דיום השבת) שבה מדובר אודות שמן‬
‫שוב ביאר הרבי את מעלת המספר אחד עשר ושייכותו‬ ‫שה'לידה' החלה כבר באחד עשר לחודש הראשון‪ ,‬י"א ניסן‪.‬‬ ‫בקשר לחודש שבט‪ ,‬חודש האחד עשר למנין החודשים‬
‫המשחה" ‪" -‬מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"‪ ,‬שזהו‬ ‫מחודש ניסן‪.‬‬
‫המיוחדת לדורנו‪ ,‬כמו גם בקשר ליום עשתי עשר בחודש‬ ‫הרבי גם השתמש בביטויים מיוחדים מאוד על המספר אחד‬
‫עיקר ושלי­מות הענין ד"כי תשא את ראש בני ישר­אל"‪ ,‬ע"י‬
‫ניסן בשיחות כ"ב שבט תשנ"ב והימים הסמוכים‪ .‬בשיחות‬ ‫עשר‪ ,‬וביאר שמספר זה רומז על מהותו ועצמותו שלמעלה‬ ‫ככלל‪ ,‬הביאור המקובל מקשר את חודשי השנה לשבטי‬
‫המשיחה של "ראש בני ישראל" (משה רבינו‪ ,‬גואל ראשון‬
‫אלו (שהוגהו יחד כקונטטרס 'בך יברך ישראל') מוסבר‬ ‫מכל תואר וגדר‪.‬‬ ‫ישראל לפי סדר לידתם‪ ,‬ולפיכך חודש שבט קשור לשבט‬
‫הוא גואל אחרון) למלך המשיח‪ ,‬שיבוא ויגאלנו ויוליכנו‬
‫שהמספר אחד עשר מסמל את תמצית החידוש של דורנו‬ ‫בי"א ניסן‪ ,‬הסביר הרבי‪ ,‬מתחילה עבודתו של יהודי מצד‬ ‫יוסף‪ ,‬כך גם ביאר הרבי לאורך השנים‪ .‬אולם במכתב כללי‬
‫קוממיות לארצנו‪ ,‬תיכף ומיד ממש"‬ ‫ביחס לדורות הקודמים‪.‬‬ ‫שכתב הרבי לקראת חודש שבט תשמ"ג מציין הרבי בשולי‬
‫עצם מציאותו‪ ,‬הנעלית ומרוממת מכל גדרי העולם‪ ,‬כפי‬
‫בהערה מוסיף הרבי שעניינו המיוחד והבלתי מוגבל של‬ ‫המספר עשר ויום י' שבט‪ ,‬הסביר הרבי‪ ,‬מסמלים את גמר‬ ‫שהוא קשור עם מהותו ועצמותו ית'‪ .‬בכך בעצם‪ ,‬חידש הרבי‬ ‫הגליון שקיים ביאור נוסף‪ ,‬המובא בספר קהילת יעקב‪ ,‬ולפיו‬
‫חודש ניסן יכול להתגלות כבר בחודש אדר‪ ,‬בהגבלות‬ ‫ושלימות העבודה בעולם כפי שהיא מוגדרת במידה מסוימת‬ ‫שלידת עם ישראל החלה בי"א בניסן‪ ,‬בתאריך בו מודגשת‬ ‫עניינו של חודש שבט שייך לשבט אשר‪ ,‬אולם הרבי לא‬
‫ובפרטים המוגדרים‪' ,‬שבעת ימי הבנין' ומטעים בשולי‬ ‫לפי גדרי העולם‪ .‬אולם המספר אחד עשר‪ ,‬ויום י"א בחודש‬ ‫התקשרותם והתעצמותם המוחלטת של ישראל עם הקב״ה‪.‬‬ ‫מאריך בכך‪.2‬‬
‫הגליון את הדברים בהזכרת פרטים מדהימים‪" :‬ולהעיר ע"ד‬ ‫שבט‪ ,‬מסמלים את הארת אור הבלי גבול בעולם‪.‬‬ ‫הייתה אז התרגשות רבה‪ ,‬הרבי דיבר מפורשות על עניינו‬ ‫כעבור שלוש שנים‪ ,‬בהתוועדויות שבת מבה"ח ושבת ר"ח‬
‫הרמז‪ ,‬שמאמר המדרש ע"ד מזלו של חודש אדר הוא בפרשה‬ ‫בשולי השיחה אף מתבאר הקשר של י"א בחודש שבט לי"א‬ ‫ומהותו של יום הולדתו‪.‬‬ ‫שבט תשמ"ו‪ ,‬נכנס הרבי לסוגיא זו בצורה רחבה ושפך אור‬
‫ז' פיסקא י"א‪ ,‬וכן‪ ,‬נשיא אחד ליום שנאמר בחנוכת המשכן‬ ‫ניסן בביטוי פלאי ממש‪ ,‬שהגילוי שהחל בי"א ניסן נשלם‬ ‫הרבי קישר זאת גם לסיום ספר הפלאה ברמב"ם ותחילת‬ ‫למשמעותו של שבט אשר בהשלמת השראת השכינה למטה‪.‬‬
‫בחודש ניסן הוא בפרק ז' פסוק י"א ‪ -‬דיש לומר‪ ,‬שבזה מרומז‬ ‫באופן של 'נשיאות בגלוי' בי"א שבט… "ויש לומר‪ ,‬שיום‬ ‫ספר זרעים שנערך באותו י"א בניסן‪ ,‬ודיבר על כך שהחיבור‬ ‫בהתוועדויות אלו ביאר הרבי באריכות‪ ,‬את מעלת חודש‬
‫שגם בחודש אדר יכולה להיות המשכת וגילוי בחינת י"א בז'‬ ‫אחד עשר בחודש הראשון (ניסן) קשור עם התחלת הגילוי‬ ‫בין 'הפלאה' ו'זרעים' רומז על חיבור הנשמה עם הגוף ‪-‬‬ ‫שבט בכל הנוגע לעבודת הפצת המעיינות ובייחוד על ידי‬
‫כמו בחודש ניסן"‪.7‬‬ ‫‪" -‬הלידה" ‪ -‬של בחי' אחד עשר ‪ . .‬כידוע שבחודש ניסן‬ ‫שהנשמה הנרמזת ב'הפלאה'‪ ,‬בהיותה "טהורה היא"‪ ,‬יורדת‬ ‫נשיא הדור‪ .‬את מעלת חודש שבט ‪ -‬חודש האחד עשר ‪-‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
 ‫"נתמלא הבית‬
‫כולו אורה"‬
‫בהזדמנות מסוימת התבטאה הרבנית‬
‫חנה על בנה‪" :‬איין זאך קען איך‬
‫אייך זאגען‪ ,‬אז ער איז א קדוש מבטן‬
‫ומלידה" [אחת אוכל לומר לך‪ ,‬כי‬
‫הוא [הרבי] קדוש מבטן ומלידה]‪.10‬‬
‫כדברי חז"ל "בזמן שהצדיקים באין‬
‫לעולם טובה באה לעולם ופורעניות‬
‫מסתלקת מן העולם"‪.‬‬
‫אף שאין לנו עסק בנסתרות‪ ,‬אולם‬
‫אריך לידה יהודי‪ :‬י"א ניסן‪.‬‬
‫נימול‪ ,‬ביום ‪ 18‬בניסן‪ .‬מקום‬
‫לידה‪ :‬ניקולייב‪ .‬שמות ההורים‬‫ת‬
‫ודרגתם‪ :‬אב ‪ -‬אזרח כבוד בירושה לוי‬
‫בן זלמן‪ ,‬שניאורסון‪ .‬אמא ‪ -‬חנה‪ .‬שם‬
‫ַת ֶרא אֹתוֹ ִּכי טוֹב הוּ א"‪ ,‬ומפרש זאת רש"י שבעת לידתו "נתמלא הבית‬

‫‪8‬‬
‫י"א ניסן תרס"ב‬
‫על לידת משה רבינו אומרת התורה‪ ,‬שבשעה שנולד "ו ֵּ‬

‫בדברים אלו שסיפר הרבי הריי"צ‬
‫שישה מברקים הגיעו באותו היום‬
‫מליובאוויטש לניקולייב‪ ,‬ובהם ברכות‬
‫ואיחולים מהרבי הרש"ב שהתבשר‬
‫על האור שזרח‪ ,‬וכן הנחיות והדרכות‬
‫מפורטות הקשורות בלידת הרך‬
‫וחינוכו‪.‬‬
‫לימים סיפרה הרבנית חנה‪" :‬מיום‬
‫לידתו‪ ,‬הורה לי בעלי שבכל פעם‬
‫שהרך הנולד יתעורר‪ ,‬אטול את ידיו‬
‫לפני שאניק אותו ‪ -‬דבר שלא הורה‬
‫בשנת תרצ"ט‪ ,‬יש אולי ללמד על‬
‫שהתרחש באותם ימים‪ .‬בליל הסדר‬
‫השני‪ ,‬בהגיעו לפיסקא בהגדה "ואחרי‬
‫כן יצאו ברכוש גדול" אמר הרבי‬
‫הריי"צ‪" :‬בשנת תרס"ב היו גזירות‬
‫רעות על כלל ישראל וקודם חג הפסח‬
‫נתבטלו בדרך נס… ואמר אז אאמו"ר‬
‫כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בעת ההגדה‪,‬‬
‫ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ‪ -‬דהרכוש‬
‫הוא דער התגלות פון גדול הוי'"‪.9‬‬
‫בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ב ביאר הרבי‪ ,‬שעל‪-‬אף שנשמתו של משה רבינו הייתה בביתו עוד קודם רגע הלידה‪ ,‬עוד לא האיר‬
‫כולו אורה"‪.‬‬
‫ומין הילד‪ :‬ילד‪ ,‬מנחם מענדל"‪ .‬במילים‬ ‫האור בבית בעודו עובר ברחם אמו‪ .‬ובמשמעות רחבה יותר ‪ -‬העולם כולו הי' "מהלך בחשיכה"‪ ,‬ורק בעת הלידה החל אורו‬
‫אלו מתעד ספר הרישום של הקהילה‬ ‫הגדול של משה רבינו לזרוח בעולם ו"נתמלא הבית כולו אורה"‪.‬‬
‫היהודית בניקולייב את לידתו של‬ ‫"י"ב תמוז הוא יום הולדתו של הרבי" המשיך הרבי‪ ,‬והוסיף כי "ביום הולדת מתחילה עבודתו להאיר לשישים ריבוא כוכבים‪,‬‬
‫הרבי‪.‬‬ ‫לכללות ישראל ומכל שכן לחסידים ולמקושרים‪ ,‬שיוכלו לקיים תורה ומעשים טובים ולמלא את הבית כולו אור"‪ .‬בכך מובן‬
‫כפי שאירע בעת לידתו של הרועה‬ ‫גודל השמחה ביום זה‪ ,‬הוסיף הרבי בסיום הדברים‪ ,‬שמחת כלל ישראל והעולם כולו‪ ,‬עם התחלת זריחת אורו הגדול של הרבי‬
‫הנאמן הראשון בישראל‪ ,‬אז חשו‬ ‫בכל רחבי תבל עם רגע לידתו‪.‬‬
‫בגילוי גם המצריים מביאי הרעה‬ ‫ביום שישי ערב שבת קודש פרשת מצורע‪ ,‬עת החלה להפציע בעולם שמשו של הרבי‪ ,‬פרק חדש נפתח בהיסטורי'‪ .‬שנים רבות‬
‫והפורענות באמרם "היום נולד מושיען‬ ‫יחלפו עד שיתוודע העולם כולו למשמעותו הרחבה של המאורע‪ ,‬ככל שתגבר ההתקדמות לשלב האחרון של עבודת משך כל‬
‫של ישראל"‪ ,‬דומה כי חזרו ונשנו‬ ‫הדורות‪' :‬להורידה למטה בארץ'‪.‬‬
‫הדברים אף בעת לידתו של הרבי‪,‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫טרם צאתו את ליובאוויטש‪.‬‬ ‫המשתה של הבר מצווה‪ ,‬אף‬
‫בעיצומה של הסעודה ולפי אות מאביו‪,‬‬ ‫ערך הרבי התוועדות מיוחדת‬
‫פתח הרבי במשא ארוך וירד לעומקם‬ ‫לשם כך‪ .‬בהמשך אותו יום‬
‫של רזין ורזין דרזין‪ ,‬מרבית הנוכחים‬ ‫שיגר הרבי מכתב למר שז"ר‬
‫אמנם לא ירדו לעומק הנאמר אולם‬ ‫ובו העלה זאת על הכתב‬
‫עבור הרבי די הי' בכך שאביו מאזין לו‬ ‫״בי״ב‪-‬י״ג תמוז דהאי שתא‬
‫ברוב קשב כל העת ומאשר את הדברים‬ ‫מלאו ‪ 75‬שנה מיום הבר מצוה‬
‫בניד ראש‪ .‬כשמהלך הדברים הגיע‬ ‫של כ״ק מו״ח אדמו״ר… וזהו‬
‫לסיומו‪ ,‬נראה הי' שהאב קורן מנחת‪.‬‬ ‫הטעם להתוועדות של היום״‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬אף הוסיף הרבי ונשא דברים‬ ‫רק בשנת תשי"ט‪ ,‬שנים רבות‬
‫גם בגליא דתורה‪.‬‬ ‫אחרי המאורע‪ ,‬העלתה על‬
‫מלבד יומנה האישי של הרבנית חנה‪,‬‬ ‫הכתב אם המלכות הרבנית‬
‫מעט מן המעט נותר ידוע ממעמד נשגב‬ ‫חנה נ"ע את זכרונותי'‬
‫זה‪ .‬רגע אחד שנחקק בליבות הנוכחים‪,‬‬ ‫העשירים מהמעמד‪:‬‬
‫ולימים סופר על ידי אחד המשתתפים‪,‬‬ ‫"מאחר שבשבוע זה התקיימה‬
‫הי' בשעה שדיבר אביו של הרבי בפני‬ ‫שמחת בר מצוה אצל אחד‬
‫הקהל‪ .‬בתוך הדברים פנה אל הרבי‬ ‫ממכרינו‪ ,‬הזכיר לי הדבר את‬
‫הרבי לצד אימו עם עדת החסידים בפאריז‪ ,‬כ"ו אדר תש"ז‬ ‫ושאל אותו "המבין אתה את משמעותו‬ ‫שמחת בר המצוה של בני‬
‫של יום זה לגביך?"‪ .‬בתגובה על‬ ‫בכורי‪ ,‬שיחי' לאורך ימים‬
‫עזבוהו‪ ...‬וזאת אשר גיליתי להם אז‬ ‫לא ניתן הי' לחזות מראש‪.‬‬ ‫לימים‪ ,‬התבטאה הרבנית באוזנו של ר'‬ ‫השאלה הנוקבת מפי אביו‪ ,‬החלו לזלוג‬ ‫טובים מתוך בריאות והצלחה‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬כי יום הולדתו הוא בי"א‬ ‫יוחנן גורדון‪" :‬בעת שנעשה לבר מצווה‬ ‫דמעות מעיניו‪ ,‬דבר שריגש מאודאת‬ ‫בר‪-‬המצוה‬ ‫חגיגות‬ ‫כל‬ ‫תעודת הלידה של הרבי‬
‫לשאלת הרבי באיזו שנה נולד‪ ,‬ענה‬
‫ניסן"‪.21‬‬ ‫כבר הי' גאון עולם"‪.18‬‬ ‫הנוכחים‪.16‬‬ ‫שהתקיימו במשפחתנו יפות‬
‫ר' זלמן שנולד בשנת תרס"ג‪ .‬בתגובה‬
‫במבט לאחור‪ ,‬ראשית התגלות י"א ניסן‬ ‫לכך אמר הרבי‪" :‬איר זייט פון תרס"ג‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬בעיצומה של החגיגה‬ ‫היו‪ ,‬אבל זו שלו היתה משהו‬ ‫לי לעשות עבור שאר הילדים‪ .‬מסתבר‬
‫כיום הולדתו של הרבי הייתה בשנת‬ ‫און איך בין פון תרס"ב"‪ .‬הרבי הוסיף‬ ‫אירע מאורע שמימי שאת פשרו לא‬ ‫אחר‪ ,‬בלתי‪-‬רגיל‪ ,‬אירוע של התרוממות‬ ‫שהייתה זו הוראה שהתקבלה מאדמו"ר‬
‫תש"ג‪ .‬אז חלק הרבי לראשונה‪ ,‬באופן‬ ‫ושאל אותו באיזה יום בחודש ניסן יום‬ ‫"א ודאי‬ ‫נדע‪ ,‬אולם תיאור הדברים נרשם בידי‬
‫הרבנית חנה ביומנה האישי‪:‬‬
‫גדולה‪ .‬היתה זו השמחה הראשונה‬
‫במשפחתנו"‪.14‬‬
‫הרש"ב"‪.11‬‬
‫נסתר אמנם‪ ,‬את יום הולדתו‪.‬‬ ‫הולדתו‪ ,‬וענה שנולד בראש חודש ניסן‪.‬‬
‫הרבי המשיך‪" :‬מיין יום הולדת איז‬
‫א גלייכע זאך"‬ ‫"בשעה שלוש‪-‬ארבע החלו להיראות‬ ‫בשנת הבר מצווה ‪ -‬תרע"ה ‪ -‬חל י"א‬
‫בחלוף שנים נודע כי מעורבותו הרבה‬
‫בחלוף השנים‪ ,‬כאשר תאריך יום‬ ‫של הרבי הרש"ב החלה עוד קודם‬
‫הולדתו של הרבי נודע והתפרסם‪,‬‬ ‫אויך אין ניסן"‪ .‬ר' זלמן שאל בזהירות‪:‬‬ ‫י"א ניסן תש"ז‬ ‫פנים בוכיות של זקנים וצעירים‪ .‬רציתי‬ ‫ניסן ביום שישי‪ .‬בהתאם לכך התקיימה‬ ‫לידתו של הרבי‪ .‬במכתב ששיגר‬
‫"מען קען פרעגן ווען?" והרבי השיב‪:‬‬ ‫להעיף מבט אל האולם כדי לדעת מה‬ ‫סעודת הבר מצווה בצהריי שבת קודש‬ ‫ר' זלמן דוכמן לרבי ובו דברים לא‬
‫הוארה מחדש האמרה ששובצה על‬ ‫שנים רבות לא הי' תאריך יום הולדתו‬
‫"יו"ד אל"ף‪ ,‬און עלף טעג א יאהר זאגן‬ ‫הסיבה לדמעות‪ ,‬אך האולם הי' דחוס‬ ‫‪ -‬שבת הגדול ‪ -‬ונמשכה שעות ארוכות‬
‫ידו כבר בשנת תש"ג בלוח "היום יום"‬ ‫של הרבי ידוע בקרב החסידים‪.‬‬ ‫ידועים ("באהאלטענע זאכין") ששמע‬
‫מיר דעם זעלבן קאפיטל"‪.19‬‬ ‫כל‪-‬כך בראשים‪ ,‬עד שלא יכולתי‬ ‫בצאת השבת‪ ,‬אור לי"ג ניסן‪ ,‬יום‬
‫ליום י"א ניסן‪ ,‬העוסקת במהותו של‬ ‫לראשונה התגלה התאריך עוד קודם‬ ‫מהרבנית חנה נ"ע‪ ,‬מציין ר' זלמן גם‬
‫אולם ההתרחשות המשמעותית‪,‬‬ ‫לראות דבר‪ .‬כששאלתי על כך‪ ,‬סיפרו‬ ‫ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‬
‫יום הולדת‪" :‬ביום ההולדת על האדם‬ ‫קבלת הנשיאות‪ ,‬בשנת תש"ז‪ .‬הי'‬ ‫ששמע מהרבנית שלידתו של הרבי‬
‫אירעה כעבור כמה ימים‪ ,‬בי"א ניסן‪.‬‬ ‫לי שהאב ביקש מהבן – ייבדל לאורך‬ ‫שעל שמו נקרא חתן הבר מצווה‪.‬‬
‫להתבודד ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן‬ ‫זה כאשר נסע הרבי לפאריז על‪-‬‬ ‫הייתה בברכת הרבי הרש"ב‪ ,12‬במענה‬
‫באותו היום‪ ,‬ישבו מספר חסידים‬ ‫ימים – שיבטיח לו דבר‪-‬מה‪.‬‬ ‫אותה שבת לבשה יהדות יקטרינוסלב‬
‫בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב‬ ‫מנת לקבל את פני אמו הרבנית חנה‪,‬‬ ‫על‪-‬כך סימן הרבי בעיגול את התיבות‬
‫ויתקנם"‪ .‬עיון נוסף במקורו של פתגם‬ ‫בביתו של ר' זלמן שניאורסאהן‪ ,‬בו‬ ‫מאחר שאני עצמי לא הייתי בתוך‬ ‫חג‪ ,‬האורחים הרבים שהגיעו להשתתף‬ ‫"באהאלטענע זאכין" וכתב "(‪ )3‬בודאי‬
‫התארחה הרבנית חנה בתקופת היותה‬ ‫שיצאה באותם ימים את גבולות ברית‬ ‫האולם‪ ,‬אינני יודעת באיזה אופן‬
‫זה‪ ,‬מגלה טפח מעומק פשרו של‬ ‫בשמחת רב העיר בהיכנס בנו בכורו‬ ‫יעלה וירשום אותם בכתב"‪.‬‬
‫בפאריז‪ .‬לפתע יצאה אליהם הרבנית‬ ‫המועצות‪ .‬הרבי‪ ,‬שנודע באותם ימים‬ ‫התנהלו הדברים‪ .‬אבל‪ ,‬כך נראה‪,‬‬
‫הפתגם וממשמעות עבודת הקודש של‬ ‫לעול מצוות‪ ,‬מילאו את האולם עד אפס‬
‫בכינוי "הרמ"ש"‪ ,‬יצא לצרפת בכ"ה‬
‫הרבי ביום נשגב זה‪.‬‬
‫ואמרה‪" :‬אתם יודעים שהיום י"א‬
‫ניסן?" אף אחד מהנוכחים לא הבין את‬ ‫אדר‪ ,‬וחזר לחופי ארה"ב יחד עם אמו‪,‬‬
‫התשובה לא ניתנה מיד‪ .‬הכל התהלכו‬
‫בהתפעלות רבה מגדלותו של ילד כה‬
‫מקום‪ .‬במרכז שולחן הכבוד ישב אביו‬
‫של הרבי‪ ,‬ולצידו חתן השמחה הצעיר‪,‬‬
‫"צעד ראשון‬
‫פתגם זה לקוח ממכתב שכתב הרבי‬ ‫פשר הדברים ומיד הוסיפה הרבנית‪:‬‬ ‫כעבור שלושה חודשים ביום הבהיר‬ ‫צעיר‪ ,‬המסוגל להיות כה מחושב וכה‬ ‫הרבי‪ .‬את המעמד כיבד בנוכחותו‬ ‫לנשיאות"‬
‫הריי"צ לחסיד בשם ר' שלמה סדובסקי‪,‬‬ ‫"י"א ניסן הוא יום הולדתו של בני‪,‬‬ ‫כ"ח סיון‪.‬‬ ‫זהיר בתשובתו‪.‬‬ ‫גם זקנו של חתן הבר מצווה הר"ר‬
‫במענה למכתב ששלח אודות בריאותו‬ ‫תבקשו ממנו שיתוועד"‪.‬‬ ‫באותם שנים‪ ,‬התקיימה בפאריז קהילה‬ ‫מה הי' שם בפירוט – אינני יודעת; אבל‬ ‫ברוך שניאור שניאורסאהן‪ ,‬שהגיע‬
‫י"א ניסן תרע"ה‬
‫הרופפת וחולשה שאחזה בו באותה‬ ‫מפוארת מעדת החסידים שנמלטו‬ ‫ליקטרינוסלב לאחר תקופה ממושכת‬ ‫על גודל ועוצם משמעות הגעת‬
‫לאור הדברים‪ ,‬ניגשו אל הרבי כמה‬ ‫בשעה שש‪-‬שבע – אני זוכרת שהאור‬
‫תקופה‪.‬‬ ‫מציפורני היבסקצי'‪ .‬את ביקורו של‬ ‫בה שהה בליובאוויטש‪ ,‬במיוחד על מנת‬ ‫הרבי לגיל מצוות‪ ,‬יכולים אנו ללמוד‬
‫מחשובי החסידים וביניהם הרה"ח ר'‬ ‫בחוץ כבר לא הי' מלא – אותן פנים‬
‫"מכתבו הגיעני ביום חגיגתי י"ב תמוז‪,‬‬ ‫בן ציון שם טוב וביקשו ממנו שיתוועד‪,‬‬ ‫הרבי ניצלו החסידים להתחקות אחר‬ ‫בוכיות שראיתי קודם לכן התמלאו‬ ‫להשתתף בשמחה‪ ,‬ואת פרטי נסיעתו זו‬ ‫מהתבטאותו של הרבי‪ 13‬אודות חמיו ‪-‬‬
‫יום הזכרון‪ .‬כמובא בספרים אשר ביום‬ ‫הרבי הגיב בחיוב באמרו "א ודאי‪ ,‬א‬ ‫הנהגותיו הקדושות של הרבי וליהנות‬ ‫שמחה רבה‪ ,‬ומתוך האולם נשמעו‬ ‫הוא אף העלה על הכתב ביומנו האישי‪.‬‬ ‫הרבי הריי"צ ‪ -‬שכניסתו לעול מצוות‬
‫ההולדת על האדם להתבודד ולהעלות‬ ‫גלייכע זאך"‪ ,‬והסכים להתוועד‪ .‬מיד‬ ‫מאמרותיו הטהורות‪.‬‬ ‫קולות של ריקודים ושירה סוחפים כל‪-‬‬ ‫מענק רוחני נשגב נשא עמו הסבא‬ ‫״היתה ראשית כניסת הרבי לחיי יהודי‬
‫זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים‬ ‫הוציאו שולחן וההתוועדות התקיימה‬ ‫סיפור מעניין וראוי לציון‪ ,‬אירע‬ ‫כך‪...‬‬ ‫מליובאוויטש אל השמחה הגדולה‪ ,‬היא‬ ‫שלם‪ ,‬והכנה וצעד ראשון לנשיאותו‬
‫תקון ותשובה ישוב ויתקנם‪.‬‬ ‫בקומה העליונה שבבית‪ ,‬בשונה‬ ‫בראשית חודש ניסן‪ ,‬בעת שהצטרפה‬ ‫השמחה הפכה גדולה כל‪-‬כך עד‬ ‫ברכת נשיא הדור כ"ק אדמו"ר הרש"ב‪.‬‬ ‫העתידה״‪ .‬בלט הדבר שוב‪ ,‬כאשר מלאו‬
‫בפתחי את מכתבו עלה בזכרוני זמן‬ ‫משאר ההתוועדויות שהיו מתקיימות‬ ‫לקהילה החסידית בפאריז משפחת‬ ‫שהשפיעה גם על אלו שלא היו שם‪.‬‬ ‫"השם יתברך זאל אים העלפן אז ער‪,‬‬ ‫שבעים וחמש שנה מיום הבר מצווה‬
‫בואו לליובאוויטש‪ ,‬לימודו בנגלה‬ ‫בדרך כלל בבית המדרש‪.20‬‬ ‫בוטמן‪ .‬באחד הימים ניגש לרבי ר'‬ ‫הורגש שבתוך‪-‬תוכה של התלהבות זו‬ ‫דאס הייסט מענדל‪ ,‬זאל זיין אן ערליכער‬ ‫של הרבי הריי"צ‪ ,‬בי"ב תמוז תשכ"ח‪,‬‬
‫ובדא"ח‪ ,‬דבורי הוד כ"ק אאמו"ר‬ ‫מאוחר יותר סיפרה הרבנית חנה‬ ‫שניאור זלמן בוטמן וביקש ברכה לרגל‬ ‫טמון תוכן רב‪-‬משמעות‪ ,‬ושהן השאלה‬ ‫איד‪ ,‬לוי'ק זאל האבן נחת פון אים‪ ,‬און‬ ‫אז עורר על‪-‬כך הרבי בשטורעם גדול‬
‫הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אודותו‪,‬‬ ‫על אותה התרחשות‪" :‬שם הרגישו‪-‬‬ ‫יום הולדתו שחל בחודש ניסן‪ .‬את‬ ‫והן נותן התשובה עשויים להיזכר‬ ‫פון די אנדערע קינדער אויך"‪ ,15‬אמר‬ ‫בהתוועדות ובימים שלאחר מכן‪.‬‬
‫תקותו עליו בעתיד לטובת החזקת‬ ‫הכירו בו היהודים מרוסיה‪ ,‬שמאז לא‬ ‫השיחה שהתפתחה בעקבות בקשתו‬ ‫לאורך ימים"‪.17‬‬ ‫לו כ"ק אדמו"ר הרש"ב כשלחץ את ידו‬ ‫בי״ט תמוז‪ ,‬היום האחרון משבעת ימי‬

‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
 ‫הריי"צ להוציא לאור את המאמרים‬ ‫נסיעות לאוהל הק'‬
‫שהתפרסמו ב'קונטרסים' לרגל החגים‬
‫כמעט בכל השנים נסע הרבי לאוהל‬

‫‪ JEM 131295‬כ"ט אלול תש"מ‬

‫ויומי דפגרא‪ .‬החל משנת תש"ח‪ ,‬הי'‬
‫תאריך הפתח דבר של הקונטרסים‬ ‫בי"א ניסן‪ ,‬החל מי"א ניסן תש"י‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫שיצאו לאור לקראת חג הפסח‪" :‬י"א‬ ‫כך מספר הרב חיים יהודא קרינסקי ‪:‬‬
‫ניסן" (יש לציין שתאריך הפתח דבר‬ ‫"הייתי בחור צעיר מבוסטון שלמד‬
‫של הקונטרסים שיצאו לאור לקראת‬ ‫ב‪ .770-‬בי"א ניסן תש"י בשמונה‬
‫ב' ניסן הי' "כ"ה אדר"‪ ,‬שלימים התגלה‬ ‫בבוקר הגעתי לזאל לסדר חסידות‪.‬‬
‫כיום הולדתה של הרבנית הצדקנית‬ ‫אף על פי שבשעה זו היו התלמידים‬
‫מרת חי' מושקא ע"ה)‪.‬‬ ‫צריכים להיות שם‪ ,‬המקום הי' ריק‪.‬‬
‫לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ‪ ,‬בי"א‬ ‫התיישבתי יחיד והתכוננתי ללמוד‪ .‬אך‬
‫ניסן תש"י יצא לאור ע"י הרבי קונטרס‬ ‫פתאום ראיתי את הרבי עובר בדרכו‬
‫ממאמרי הרבי הריי"צ‪ .‬למעשה הייתה‬ ‫לחדרו הקדוש‪ ,‬נעצר ונכנס לזאל‪ .‬הוא‬
‫זו הפעם הראשונה מאז ההסתלקות בה‬ ‫הביט פנימה וראה שאין איש מלבדי‬
‫הוציא הרבי 'על דעת עצמו' (כביכול)‬ ‫ואמר "אולי יכולים לנסוע לציון בחצי‬
‫מאמרי חסידות (על ההוצאה לאור‬ ‫שעה?" לא הספקתי לענות‪ ,‬הרבי מן‬
‫של שני המאמרים שהופיעו לפני‪-‬כן‬ ‫הסתם ידע שאין לי מכונית וגם לא‬
‫(בקונטרסים לקראת חג הפורים וב'‬ ‫טבלתי במקווה…‬
‫ניסן) נתקבלה הוראה מהרבי הריי"צ‬ ‫וכן בתשי"ז כבר הודיע הרבי מראש‬ ‫נוסע לאוהל‪ ,‬היו מתלווים אליו מלבד‬ ‫"חיוך עלה על שפתיו של הרבי‬
‫עוד קודם י' שבט)‪ ,‬בפתח דבר הופיע‬ ‫שברצונו לנסוע לאוהל לבד וביקש‬ ‫הנהג גם המזכירים הרב חמ"א חדקוב‬ ‫כשאמר "כמדומני שיש שם חדר‬
‫מכתב ארוך בו נימק הרבי את הסיבות‬ ‫מהריל"ג להכין מראש את כל הדרוש‪,‬‬ ‫והרב יהודא ליב גרונר‪ ,‬וכן הרב שלמה‬ ‫שיכולים להתפלל‪ "...‬שאלתי מכונית‬
‫להדפסת המאמרים‪.‬‬ ‫הנרות והפ"נים‪ .‬בתשי"ח כבר נהג‬ ‫אהרן קזרנובסקי‪ .‬בקיץ תשי"ז הפסיק‬ ‫ממישהו וטבלתי‪ ,‬לקחתי את התפילין‬
‫על אף שבאותה העת טרם קיבל הרבי‬ ‫זאת הרבי והורה למזכירים להישאר‬ ‫ונסענו כמחצית השעה‪ .‬זו הייתה‬
‫הרבי לנסוע בקביעות רק בלוויית‬
‫על עצמו את הנשיאות באופן רשמי‪,‬‬ ‫ב‪ 770-‬ולנצל את הזמן לצרכי המשרד‪.‬‬ ‫הפעם הראשונה שזכיתי להסיע את‬
‫הרחי"ק‪ ,‬אולם בי"א ניסן‪ ,‬התבקש‬
‫מספר חסידים הרהיבו עוז לשגר לרבי‬ ‫מני אז החל הרבי לנסוע בקביעות רק‬ ‫הרבי ולשהות בקרבתו"‪.‬‬
‫הנ"ל ע"י הרבי באופן חריג לא להיכנס‬
‫ברכות ואיחולים לרגל יום הולדתו‪.‬‬ ‫לאוהל במהלך שהותו שם‪.28‬‬ ‫עם הנהג הרחי"ק‪.‬‬ ‫בשנה הבאה‪ ,‬נסע הרבי שוב‪ ,‬ואף‬
‫בעת שהותו באוהל הק'‪ ,‬יו"ד שבט תשי"א‬ ‫אחד מהם זכה לקבל את תשובת הרבי‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬החל מי"א ניסן תשט"ו‪,‬‬ ‫הטעים את הנסיעה כעניין פרטי‪.‬‬
‫*‬ ‫בליל ב' ניסן תשי"א שאל ר' שמואל‬
‫במכתב מיום י"ג ניסן‪" :‬במענה על‬ ‫גילה הרבי את רצונו הקדוש לשהות‬
‫ברכתו‪ ,‬הנה כל המברך מתברך מאת‬ ‫יש לציין כי פעמים רבות נסע הרבי‬ ‫לויטין את הרבי אם בכוונתו לנסוע‬
‫נדפסו שיחותיו של הרבי עד אז‪ .‬לאחר‬ ‫להתמסר ולציית מבלי לשאול שאלות‪,‬‬ ‫לבדו בציון ביום זה‪ .‬בי"א ניסן תשט"ו‬
‫השי"ת וכהבטחתו בתורתו ואברכה‬ ‫נוסף על י"א ניסן עצמו גם ביו"ד‪,‬‬ ‫יצא הרבי מביתו בשעה חמש וחצי‬ ‫למחרת לאוהל‪ ,‬הרבי ענה לו‪" :‬הייתי‬
‫מכן כשהראו לרבי את ה"שער בלאט"‬ ‫יחתמו על פתק את שמם ושם אמם‪,‬‬ ‫ופעמים גם בי"ב‪ ,‬נוסף על הנסיעה‬
‫מברכיך ‪ -‬ותוספתו של הקב"ה מרובה‬ ‫בבוקר והלך פעמיים למקווה‪ ,‬בשש‬ ‫כבר בער"ח ניסן‪ ,‬ואם לא כן‪ ,‬הייתי‬
‫שמכינים‪ ,‬עם התואר "כ"ק אדמו"ר‬ ‫אין להם מה לפחד‪ ,‬לא יהיו עניינים‬ ‫הכמעט קבועה בי"ג ניסן‪ .‬בולטת‬
‫על העיקר"‪.‬‬ ‫וחצי ובשבע וחצי והזדרז לנסוע לאוהל‬ ‫הולך עכשיו‪ ,‬ואני צריך ללכת לשם‬
‫שליט"א מליובאוויטש" – נתן הרבי את‬ ‫באופן ד"לעלות השמימה"‪ ,‬אבל אלו‬
‫במיוחד שנת תשכ"ז‪ ,‬בה נסע הרבי‬ ‫על מנת להיות על הציון כבר בשעה‬ ‫שוב בעוד עשרה ימים"‪ .‬כשר' שמואל‬
‫הסכמתו לזה‪ ,‬והורה שהקונטרס יודפס‬ ‫שיחתמו עליהם לדעת שצריכים‬
‫לציית]‪ .‬והוסיף‪" :‬און מ'זאל וויסן זיין‬
‫"אלו הרוצים‬ ‫לאוהל מער"ח ניסן עד חג הפסח לא‬ ‫תשע‪ .‬הרבי ביקש לא להעיר את הרב‬ ‫שאל האם זה בקשר לי"ג ניסן‪ ,‬יום‬
‫עד י"ג ניסן לפני שקיעת החמה‪ .‬הי'‬
‫זה זמן קצר למדי‪ ,‬ובמאמץ רב הצליחו‬ ‫אז ס'איז ניט קיין געלעכטער" [ושידעו‬ ‫להתמסר"‬ ‫פחות משמונה פעמים (!) לאוהל‪.‬‬ ‫חדקוב ונסע בלוויית הרחי"ק בלבד‪.27‬‬ ‫הסתלקות הצמח צדק‪ ,‬ענה לו הרבי‪:‬‬
‫"דאס איז צוליב מיינע פרטיות'דיקע‬
‫שזה לא צחוק]‪.‬‬ ‫השנים בהן ידוע בבירור כי הרבי לא‬ ‫היות והדבר הי' בהפתעה גמורה ואיש‬
‫להדפיס את הקונטרס תוך יומיים ובי"ג‬
‫ניסן כבר נמכרו החוברות ב‪.24770‬‬ ‫כל התמימים חתמו את שמותיהם‬
‫י"א ניסן תשי"א‬ ‫נסע לאוהל בי"א ניסן הם‪ :‬תשכ"ח‬ ‫לא התכונן ליציאה מוקדמת שכזאת‪,‬‬ ‫עניין"‪( 26‬מעניין לציין שלמעשה הרבי‬
‫(נסע למחרת)‪ ,‬תשל"ז (נסע בערב י"א‬ ‫הוסיף הרבי "יוד'ל יוכל להתפלל שם"‪.‬‬ ‫כן נסע למחרת לאוהל)‪.‬‬
‫ומסרו על מנת להכניס לרבי‪ ,‬כשראה‬ ‫י"א ניסן תשי"א ‪ -‬שלושה חודשים‬
‫בחתימת ה'פתח דבר' כתב הרבי את‬ ‫ניסן)‪ ,‬תשל"ח (נסע רק בב' ובי"ג)‪,‬‬ ‫באותה שנה הי' הדבר בהפתעה‪,‬‬ ‫*‬
‫הרבי את הפתק תמה על השמות‬ ‫בלבד לאחר קבלת הנשיאות באופן‬
‫התאריך "י"א ניסן תשי"א"‪ .‬הייתה זו‬ ‫תשמ"ב (נסע למחרת)‪.‬‬ ‫אולם לאחר מכן‪ ,‬בי"א ניסן תשט"ז‬ ‫עד קיץ תשי"ז בכל פעם שהרבי הי'‬
‫הרבים המופיעים בו‪ ,‬ואמר‪" ,‬עס איז‬ ‫רשמי ‪ -‬אמנם לא נחגג באופן רשמי‪,‬‬
‫הפעם הראשונה בה יצא לאור שיחה‬
‫א ערנסטע זאך"‪ ,‬אך הוסיף שוב שלא‬ ‫אך המאורע השמימי שאירע בו השאיר‬
‫או מאמר עם "שער בלאט" של הרבי‪.‬‬
‫ידרשו "לעלות השמימה"‪ .‬אח"כ נסע‬ ‫את חותמו באופן מיוחד‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬בי"א ניסן תשי"א החלו לצאת‬
‫הרבי לאוהל בלוויית המזכירים הרב‬ ‫לפני נסיעתו של הרבי לאוהל‪ ,‬מסר‬
‫מאמרי הרבי לאור‪ ,‬ציון הדרך הראשון‬ ‫חדקוב ור' שלום מענדל סימפסון‪.23‬‬ ‫הרבי באמצעות הת' יהודא ליב גרונר‬ ‫שנדפסו בחודש ניסן תשמ"ח בקשר‬ ‫שפיעמה ברבי עוד הרבה לפני שקיבל‬ ‫דרכי החסידות כמו על אחד מראשוני‬
‫בהדפסת תורתו של הרבי בצורה‬
‫בהיותו באוהל חזר הרבי את כל‬ ‫(שכבר באותה העת זכה לשמש את‬ ‫להתעוררות ב'מבצע יום הולדת'‪,‬‬ ‫על עצמו את עול ההנהגה בגלוי‪ .‬בכך‬ ‫‪22‬‬
‫תלמידי התמימים…"‬
‫רשמית‪.‬‬
‫המאמר "באתי לגני" שאמר ביו"ד שבט‬ ‫הרבי) הודעה בזו הלשון‪" :‬די אלע‬ ‫בהערה על הנכתב 'להתבודד ולהעלות‬ ‫שגם את העניין הכי אישי ופרטי‪ ,‬יום‬
‫מן הראוי לציין שבדומה להוצאת‬ ‫בשורות פלאיות אלו נחשפים מה‬
‫בעת קבלת הנשיאות בגלוי‪ .‬כשחזר‬ ‫וואס ווילן זיך איבערגעבן און וועלן‬ ‫זכרונותיו' מציין הרבי למכתב בו נאמר‬ ‫הולדתו‪ ,‬חלק הרבי עם החסידים כבר‬
‫המאמרים‪ ,‬הופעתם של שני חלקים‬ ‫הם הזכרונות שמעלה נשיא הדור‬
‫הרבי מה'אוהל' מסר את המאמר‬ ‫פאלגן און ניט פרעגן קיינע שאלות‪,‬‬ ‫כי יש "לצייר במחשבתו אחת היחידות‬ ‫בשנת תש"ג‪.‬‬
‫נוספים ועיקריים מאודבתורתו של‬ ‫זאלען חתמנע'ן אויף א צעטיל שמם‬ ‫ביום הולדתו‪ .‬זכרונותיו הם הם זכרון‬
‫להוציאו לאור‪ ,‬בתוספת תיקונים‬
‫נשיא דורנו החלה גם בי"א ניסן‪ .‬הכרך‬ ‫מה ששאל ומה שענו לו ואח"כ ללמוד‬ ‫מפליאה העובדה‪ ,‬שמשמעות זו‬ ‫החסידים‪ ,‬ראשית התקשרותם באילנא‬
‫והערות רבות בכתב ידו‪ .‬אך הזהיר‬ ‫ושם אמם‪ ,‬און זיי האבן ניט וואס צו‬
‫הראשון של לקוטי שיחות יצא לאור‬ ‫מתורתו"‪.‬‬ ‫של עומק הקשר בין רבי לחסיד‬ ‫דחיי והתקווה העצומה ‪ -‬המהווה מקור‬
‫שלא יודפס בדפוס רשמי (כפי שהיו‬ ‫שרעקן זיך ווייל עס וועט ניט זיין קיין‬
‫לכבוד י"א ניסן תשכ"ב ‪ -‬שישים שנה‪,‬‬ ‫מודפסים בשעתו הקונטרסים של‬ ‫עניינים פון "לעלות השמימה"‪ ,‬אבער‬ ‫מני אז‪ ,‬טיפין טיפין ייחס הרבי בגלוי‬ ‫שמעניק הרבי ל"העלאת הזכרונות"‪,‬‬ ‫כח ‪ -‬הנטועה בכל אחד מהם מקדמא‬
‫וסדרת האגרות קודש שהחלה לראות‬ ‫הרבי הריי"צ)‪ ,‬אלא באמצעות תקתוק‬ ‫די וואס וועלן חתמנע'ן זאל וויסן‬ ‫משמעות ליום זה‪ .‬הרבי‪ ,‬כמי שעמד‬ ‫מעניק הרבי גם לחסיד ביום ההולדת‬ ‫דנא‪ .‬פתגם זה בהיום יום גם חושף‬
‫אור בי"א ניסן תשמ"ז‪.‬‬ ‫על נייר‪-‬שכפול (סטענסיל)‪ ,‬באופן בו‬ ‫אז מען דארף פאלגן" [אלו הרוצים‬ ‫בראש הוצאת 'קה"ת'‪ ,‬הופקד ע"י הרבי‬ ‫שלו‪ :‬במנהגי יום הולדת כפי‬ ‫טפח עמוק מנשמת 'נשיא ישראל'‬

‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
 ‫חגיגות היובל‬

‫"בהתגברות יתירה"‬
‫בשלושת התוועדויות י"א ניסן שערך הרבי לציון מספר שנים עגול‪ ,‬הבהיר הרבי את משמעותו‬
‫האמיתית של גיל עגול על פי התורה‪ ,‬כציון דרך להתחזקות בעבודת ה' ולא כטעות העולם שגיל עגול‬
‫מבטא שלימות הנותנת מקום לפרישה לגמלאות ול'הורדת הילוך' בכל הנוגע לעבודה בפועל‪.‬‬
‫"לכך יש צורך להבהיר‪ ,‬שלא יחשבו שהיות והגיעו לגיל שישים‪ ,‬ניתן ללכת לישון וכבר אין צורך‬
‫לעבוד" (משיחת י"א ניסן תשכ"ב)‬
‫"מיד לאחר המילים 'ימי חיינו בהם שבעים שנה' ממשיך הפסוק 'ואם בגבורות'‪ ,‬שמה שהי' בחלישות‬
‫בכל השנים שלפני זה ‪ -‬ובשעה שעושים חשבון צדק ידע איניש בנפשי' ‪ -‬צריך להתחיל להיות‬
‫בהתגברות יתירה" (משיחת י"א ניסן תשל"ב)‬
‫"וגם לאחרי שהגיע לגיל חמישים (שתקופה זו נקראת בשם 'עולם')‪ ,‬שישים שנה (שאז 'נפקי לי'‬
‫מכרת' כמדובר פעם בארוכה [שיחת י"א ניסן תשכ"ב]) וכיו"ב ‪ -‬הנה לא זו בלבד שאין לו למעט בענין‬
‫ד'לעשותם'‪ ,‬אלא אדרבה‪ :‬מאחר שהוא התבגר ביחס לגופו‪ ,‬הרי ודאי שעליו להתבגר ולהוסיף עוד‬
‫יותר בנוגע לנשמתו‪ ,‬שהיא עיקר מציאותו‪.‬‬
‫ובפשטות‪ :‬הקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו‪ ,‬וכן בורא האדם ומנהיגו‪ .‬ולכן‪ ,‬מאחר שהקב"ה קבע‬
‫שהגיל דשמונים שנה מורה על 'גבורות'‪ ,‬מובן שעליו להוסיף בעבודתו באופן של גבורות" (משיחת‬
‫י"א ניסן תשמ"ב)‬
‫ועינינו רואות אשר עבודתו הק' של בעל יום ההולדת‪ ,‬התחזקה עשרת מונים מדי עשור ובמימדים‬
‫אדירים‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
 ‫י"א ניסן תשי"ב ‪ -‬יובל החמישים‬
‫הדרת‪-‬גאונו אם יאפשר להודיעני‬
‫בכדי להסיר החששות מלבי‪ ,‬כי‬
‫כ"ק מכירני שאין אני בא חס‪-‬ושלום‬
‫לקנטר רק בבחינת ילמדני רבינו"‪.‬‬
‫במענה למכתבו השיב הרבי (להלן‬
‫בפתיחת ר"ת)‪:‬‬
‫"לשאלת כבוד תורתו במכתבו בנוגע‬
‫ליום הולדת‪ ,‬יובל שנים וכו' – מקצת‬
‫‪ JEM 2663‬כ"ד טבת תשי"ב‬
‫אז כי המענה לכך טמון בהוראת הרבי‬
‫יובל היא‬
‫"מצינו במנהגי העולם שהגיעו‬
‫הריי"צ בציון מאתיים שנה להולדת‬ ‫גם בתוככי בני ישראל‪ ,‬שישנם‬
‫הבעש"ט‪ ,‬היות וכך הי' נהוג בדורות‬ ‫ימי הולדת מיוחדים שהם שונים‬
‫הקודמים‪ ,‬אם כי בתחילה הייתה הנהגה‬ ‫מיום הולדת סתם‪ .‬ובכללות הרי‬
‫זו שייכת ליחידים ובחלוף הזמן הגיעה‬ ‫זה מעשר שנים לעשר שנים‪ ,‬כפי‬
‫העת הראוי' לפרסום הנהגה זו לרבים‪.‬‬
‫שמצינו במשנה שלאחרי בר‪-‬‬
‫את החשיבות המיוחדת בציון מספר‬ ‫מצוה‪ ,‬ולאחרי "בן עשרים" שאז‬
‫שנים עגול נימק הרבי בשניים‪ .‬לכל‬
‫היא שלימות האדם‪ ..‬אזי חילוקי‬

‫המקורות מצוין בשיחת ח"י אלול‬ ‫לראש‪ ,‬מפאת חשיבותם העצמית‬

‫התקופות הם מידי עשר שנים‪" :‬בן‬
‫דהשתא‪ .‬ובכמה משיחות כ"ק אדמו"ר‬ ‫כציוני דרך משמעותיים‪ ,‬בדוגמת‬
‫לשון המשנה המחלקת את חיי האדם‬ ‫עשרים"‪" ,‬בן שלושים"‪ ,‬וכן הלאה"‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נזכר והובדל‬
‫לברכה ולתוספת באהבת ויראת השם‬ ‫לתקופות בנות עשר שנים "בן עשרים‬ ‫(משיחת י"א ניסן תשכ"ב)‬

‫ב‬
‫וכו' – יום ההולדת‪ ,‬יובל וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫לרדוף‪ ,‬בן שלושים לכח וכו'"‪ ,‬היות‬
‫תהליך הפיכתו של י"א ניסן‬
‫ושם ביאר גם‪-‬כן שאף שעד עתה לא‬ ‫ובכל עשור ישנה שלימות מסוימת‪.‬‬
‫מחג אישי של הרבי ("מיינע‬
‫נתפרסם על דבר זה בכל זאת כו'‪.‬‬ ‫אולם הנימוק הנוסף‪ ,‬והחשוב לא‬ ‫פרטיות'דיקע עניין" בלשונו של‬
‫ומה שנוגע ביותר – שרואים במוחש‬ ‫פחות‪ ,‬הוא טבע האדם‪ ,‬שבכוחה של‬ ‫הרבי‪ )29‬ליום טוב עבור כלל ישראל‪,‬‬
‫תעמולה מעין זו של ציון עשורים‬

‫ַּ ֭ת ׁ ְ‬
‫שעל ידי הנזכר לעיל נתוסף בתורה‬ ‫נוטלים שנות היובל חלק משמעותי‪.‬‬
‫בענייני קדושה‪ ,‬לעורר אותו להוסיף‬

‫ש ׂ ְמחָ֑ה‬
‫שׂׂשֹ֣ון ו ְ ִ‬
‫שמִיעֵנ ִי ָ‬
‫ומצוותי' אצל כמה וכמה מאחינו‬ ‫לכל לראש בי"א ניסן תשי"ב ‪' -‬יובל‬
‫בני ישראל כן ירבו‪ ,‬והולך ומוסיף‪.‬‬ ‫ביתר חיות ולהט בכל הנוגע לתומ"צ‪.‬‬ ‫החמישים'‪ ,‬אז ציין הרבי לראשונה‬
‫והתעמולה של אלה המרעישים נגד‬ ‫דברים אלו העלה הרבי על הכתב‬ ‫את יום הולדתו לאחר קבלת הנשיאות‬
‫זה – במקום שפעלה‪ ,‬הרי לא התאספו‬ ‫במענה מיוחד אותו שיגר לאחד‬ ‫באמירת מאמר‪ ,‬עובר דרך 'יובל‬
‫ביום ההוא‪ ,‬לא דברו בעניני יראת‬ ‫מחשובי הרבנים שתמה על השטורעם‬ ‫השישים' אז נחגג היום בצורה פומבית‬
‫שמים וכו'‪ ,‬ואם לדון על פי המעשה‬ ‫שחולל הרבי ב'שנת הק"ן'‪ .‬לחביבותא‬ ‫יותר‪' ,‬יובל השבעים' המפורסם בו‬
‫עם סיום המאמר ניגש ר' שמואל לויטין‬
‫ובירך את הרבי בשם החסידים‪ .‬ובכדי‬
‫להפשיר מעט את הרגשות שביטא‬
‫הרבי בדמעות בדקות האחרונות של‬
‫המאמר‪ ,‬הוסיף ר' שמואל בין הברכות‬
‫בערב‪ ,‬זימן הרב חדקוב לחדרו הקדוש‬
‫של הרבי קבוצה מצומצמת של‬
‫חסידים על פי רשימה מפורטת שנתן‬
‫לו הרבי קודם לכן‪ .‬בין הנקראים‪,‬‬
‫בנוסף לרב חדקוב עצמו‪ ,‬היו כמה‬
‫ף אם עוד קודם לכן‪ ,‬נתגלתה‬
‫אצל כמה וכמה משמעותו‬
‫הנשגבה של יום י"א ניסן‪ ,‬ואף‬ ‫א‬
‫קיבל מהרבי יחס של חשיבות שרמז‬
‫לתוכנו של היום‪ ,‬לבוש של ממש לבש‬
‫בפועל – לכאורה ברור באיזו תעמולה‬
‫מעונין היצר טוב‪ ,‬ובאיזו כו'‪.‬‬
‫לכאורה המרעישים הנ"ל הוה‬
‫לי' להתלהב מתחילה נגד קריאת‬
‫דמילתא‪ ,‬מובא לקמן מכתבו של אותו‬

‫"שמעתי וראיתי בעיתונים כי כבוד‪-‬‬

‫גם את הפסוק "תשמיעני ששון‬
‫ושמחה"‪ ,‬הרבי הודה על הברכות‬
‫בסגנון המענה הרגיל "המברך מתברך‬
‫וכו'"‪ ,‬וביחס לפסוק הוסיף בחיוך את‬
‫לשון הכתוב "תגלנה עצמות דכית"‪.33‬‬
‫[יצויין‪ ,‬שאת ההנחה מהמאמר‬
‫צירף הרבי למכתב ששיגר לר' ניסן‬
‫נעמנוב‪ ,34‬לרגל יום הולדתו החמישים‬
‫בחודש מנחם אב תשי"ד בציינו‪:‬‬
‫"ואפשר ראה המאמר אדנ' שפתי‬
‫תפתח די"א ניסן שנת תשי"ב והוא‬
‫מיוסד על המאמר אדנ' שפתי תפתח‬
‫אשר במאמרי מוהר"ש תרכ"ז"‪ .‬דבר‬
‫נדיר במיוחד‪ ,‬היות ובאותם שנים‬
‫כמעט ולא התיר הרבי לפרסם הנחות‬
‫בלתי מוגהות]‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הייתה זו הפעם הראשונה‬
‫בה ציין הרבי את יום הולדתו בצורה‬
‫רשמית לאחר קבלת הנשיאות‪ .‬אמירת‬
‫המאמר‪ ,‬ביאור הפסוקים מהקאפיטל‬
‫החדש וכן ברכת החסידים לרבי‬
‫בסיום המאמר‪ ,‬טבעו ביום טוב זה‬
‫הרבה מהמאפיינים שיחזרו על עצמם‬
‫במשך השנים הבאות‪.‬‬
‫קדושתו הכריז לחוג השנה כשנת‬
‫היובל של ‪ 150‬שנה ליום פטירתו של‬
‫רב‪:‬‬
‫לבשו חגיגות י"א ניסן את אופיים המלא‬
‫והמלכותי‪ .‬ציוני דרך משמעותיים היו‬
‫גם ב'יובלות' הבאים‪ ,‬תשמ"ב ותשנ"ב‪,‬‬
‫בהם נחגג י"א ניסן בצורה מיוחדת‪.‬‬
‫ה"פייפער" בכל יום‪( ,‬ובפרט שכמה‬ ‫הענקת חשיבות שכזו לציון שנות יובל‬
‫מזקני החסידים‪ :‬ר' שמואל לויטין‪ ,‬ר'‬ ‫י"א ניסן כיום הולדתו של הרבי רק‬ ‫מהם יקיימו על‪-‬ידי זה קשוט עצמך)‪.‬‬ ‫הגאון‪-‬הקדוש אור עולם אדמו"ר הזקן‬ ‫החלה ע"י הרבי הריי"צ‪ ,30‬וביתר שאת‬
‫ישראל דזייקאבסאהן‪ ,‬ר' אליהו ייכיל‬ ‫בשנת תשי"ב‪ ,‬עת מלאו לרבי יובל‬ ‫הרדיפה אחר ה"שלימות" בלימודי‬ ‫בעל התניא זצ"ל זי"ע ועל כל ישראל‬ ‫ע"י הרבי‪ ,‬החל מלפני קבלת הנשיאות‬
‫סימפסאהן‪ ,‬ר' אברהם מאיר זרחי ור'‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫חול החודרת לכותלי הישיבות וכו'‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫בציוני יובלות של הרבי הריי"צ‪ ,31‬וביתר‬
‫בערל חסקינד‪ ,‬וכן התלמידים יואל‬ ‫כבר בבוקרו של היום גילה הרבי‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫בוודאי צריכים לזכור התורות‬ ‫עז לאחר מכן‪ .‬בשנת תש"כ‪ ,‬במלאות‬
‫כהן‪ ,‬בערל יוניק‪ ,‬שלום חסקינד‪,‬‬ ‫את שעתיד להתרחש בשעות הערב‪,‬‬ ‫והשיחות והעובדות מרבינו הזקן‪ ,‬ועל‬ ‫מאתיים שנה להסתלקות הבעש"ט‪ ,‬אז‬
‫להערת כת"ר על דבר מנהגי אומות‬
‫לייבל גרונר ודוד רסקין‪.‬‬ ‫אם כי הי' על הדבר להישמר בסוד‪,‬‬ ‫זה נאמר זכר צדיק לברכה‪ ,‬כלומר‬ ‫עורר הרבי לנצל זמן מסוגל זה להוספה‬
‫העולם – עיין שו"ת הצמח צדק חלק‬
‫הרבי אמר בפניהם מאמר דיבור‬ ‫כפי שסיפר ר' שלום חסקינד ע"ה‪:‬‬ ‫יורה דעה סימן צא ובהשמטות (נדפס‬ ‫המזכיר זוכה גם‪-‬כן לברכות‪ ,‬אבל לאו‬ ‫בהפצת המעיינות‪ ,‬והכריז על הקמת‬
‫המתחיל "אדנ' שפתי תפתח" ‪-‬‬ ‫"באותו יום זכיתי להיכנס ליחידות‬ ‫בסוף חלק ו')‪ .‬ושם נסמן"‪.‬‬ ‫דווקא בשנת היובל של ‪.150‬‬ ‫קרן מיוחדת לה יתנו סכומים לצדקה‬
‫פסוק מקאפיטל נ"א‪ ,‬פרק התהילים‬ ‫אל הרבי בקשר לשליחותי במרוקו‪.‬‬ ‫מעולם לא שמעתי שאצל החסידים‬ ‫במספר מאתיים‪.‬‬
‫מני אז הפך הדבר לתדיר‪ ,‬ויובלות‬
‫שהתחיל הרבי לומר באותו י"א ניסן‪.‬‬ ‫לפתע שאל אותי הרבי‪" :‬אתה נשאר‬ ‫מכל הענפים מתלמידי הבעש"ט ז"ל‬ ‫משנה חשיבות קיבל הדבר‪ ,‬בהגיע שנת‬
‫פה?"‪ ,‬ומיד הוסיף "כוונתי פה ב‪,770‬‬ ‫רבים זכו ליחס מיוחד מהרבי‪ ,‬אולם‬
‫בין הדברים דיבר הרבי גם על דברי‬ ‫יחוגו שנת היובל‪ ,‬ומדוע לא התנהגו‬ ‫המאה וחמישים להסתלקות האדמו"ר‬
‫משום שייתכן שיהי' מאמר‪ ,‬אבל בלי‬ ‫'חלק בראש' נוטלים ללא ספק מניין‬
‫המשנה "בן נו"ן לעצה"‪ .‬המאמר ארך‬ ‫כן הצדיקים הקודמים? וגם כפי מיעוט‬ ‫הזקן‪ .‬החל מח"י אלול תשכ"ב העלה‬
‫פרסום"‪ .‬הודעתי לאבי ע"ה שכדאי‬ ‫העשורים העגולים להולדתו של הרבי‬
‫כחצי שעה לערך‪.32‬‬ ‫ידיעתי לא שמעתי ולא ראיתי שנשיאי‬ ‫הרבי את עניין 'שנת הק"נ' על סדר‬
‫לבוא ל‪ ,770-‬אך לא גיליתי לו את‬ ‫לאורך השנים‪ .‬הן מפאת חלקם הבולט‬
‫בסיום המאמר נשנק קולו הקדוש של‬ ‫חב"ד לדורותיהם יחוגו ויציינו שנת‬ ‫היום‪ ,‬ובכל הזדמנות עורר להוסיף‬
‫הסיבה‪ ,‬על פי בקשת הרבי שיהי' ללא‬ ‫בהתפתחותו של יום טוב זה‪ ,‬ובעיקר‬
‫הרבי בבכי (במיוחד בשעה שאמר את‬ ‫היובל ליום פטירת הבעש"ט או המגיד‬ ‫בלימוד ספריו של בעל ההילולא ‪ -‬ספר‬
‫פרסום"‪.‬‬ ‫בשל השמחה העצומה והתכונה‬
‫הפסוקים מתוך הקאפיטל)‪" :‬וכאשר‬ ‫הגדול או בעל התניא‪ .‬רק ערכו יומא‬ ‫התניא והשולחן ערוך‪.‬‬
‫הרבתית שליוותה את אותם אירועים‬
‫הוא בבחינת ביטול לגמרי הרי הוא‬ ‫אותו ערב‪ ,‬מוצאי י"א ניסן תשי"ב‪,‬‬ ‫מופלאים‪ .‬ביריעה זו ננסה לתאר את‬ ‫דהילולא בכל שנה ושנה‪ ,‬אבל לא‬ ‫בכ"ד טבת תשכ"ג‪ ,‬עת הגיעה 'שנת‬
‫מבקש במר נפשו‪ ,‬כהמשך המזמור‪,‬‬ ‫לאחר שחזר הרבי מהאוהל‪ ,‬נקראו‬ ‫ציוני הדרך המשמעותיים הללו‪ ,‬את‬ ‫ציון של סכום שנים‪ ,‬והנני רואה בזה‬ ‫הק"נ' למילואה‪ ,‬התוועד הרבי שלוש‬
‫'לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון‬ ‫לחדרו הקדוש של הרבי שלושת‬ ‫ההכנות הנרגשות של קהל החסידים‪,‬‬ ‫התחקות למנהגי המודרנים שמקורם‬ ‫פעמים‪ .‬היו אלו התוועדויות מיוחדות‬
‫חדש בקרבי‪ ,‬אל תשליכני מלפניך‬ ‫חברי 'ועד חזרת דא"ח'‪ ,‬והרבי נשא‬ ‫את הפעולות הרבות שנעשו מסביב‬ ‫במנהגי הגויים‪.‬‬ ‫מאוד‪ .‬במהלך הדברים התייחס הרבי‬
‫ורוח קדשך אל תקח ממני‪ ,‬השיבה לי‬ ‫בפניהם שיחה קצרה על החשיבות‬ ‫לעולם לכבודם‪ ,‬ועד לגולת הכותרת‬ ‫ובודאי יש לכבוד תורתו הנעלה‬ ‫לתמיהת רבים מה הסיבה לעורר‬
‫ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני‪ ,‬ואזי‬ ‫בחזרת דא"ח בכל מקום אליו נוסעים‬ ‫‪ -‬תיאור האירועים רוויי הגילויים‬ ‫טעמים ונימוקים ומקורים לזה אשר‬ ‫עניין מיוחד במלאות שלושה יובלות‬
‫אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך‬ ‫התלמידים לימי חג הפסח‪.‬‬ ‫במחיצת הרבי‪.‬‬ ‫נעלמו ממני‪ ,‬בכן מאד אבקש מכבוד‪-‬‬ ‫להילולת האדמו"ר הזקן‪ .‬הרבי ביאר‬
‫ישובו'"‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬בערך בשעה שמונה‬

‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
 ‫הראשון של לקוטי שיחות שיצא‬
‫לאור לכבוד יובל השישים‪ ,‬הי' זה‬
‫ולקח איתו את הדו"חות ואת הכסף‪.‬‬ ‫השישים"‪ .‬עבור המארגנים הייתה זו‬
‫התרגשות עצומה! לא רק שהעניין‬
‫י"א ניסן תשכ"ב ‪ -‬יובל השישים‬
‫במשך היום השמועה על ההתוועדות‬
‫עותק מיוחד שהי' עטוף בעטיפה‬ ‫כבר החלה להתפשט‪ .‬ר' שלמה זרחי‪,‬‬ ‫התקבל לנחת רוחו הקדושה‪ ,‬אלא‬
‫ייחודית ומוטבע באותיות זהב‪ .‬את‬ ‫שיחזר זאת לימים "למדנו בשעתו‬ ‫יתירה מזו‪ :‬בעובדה שהרבי כתב על‬
‫ההתוועדות פתח הרבי בביאור הצורך‬ ‫בישיבה באושען פארקוויי ולפתע‬ ‫המעטפה קרן השישים הוא נתן תוקף‬
‫להודות לקב"ה‪ ,‬העניין שיש בחגיגת‬ ‫הגיעה שמועה לזאל שתהי' התוועדות‬ ‫לארגון חדש ‪" -‬קרן השישים"‪.36‬‬
‫יום הולדת ובייחוד בציון מספר שנים‬ ‫בלילה לרגל י"א ניסן‪ .‬הדברים לא‬ ‫אף שבאותה העת לא ניתן הי' לדעת‬
‫עגול‪ .‬חשיבות מיוחדת ייחס הרבי‬ ‫היו מבוססים‪ ,‬אך הייתה זו שמועה‬ ‫בבירור אם תערך התוועדות קודש‪ ,‬אך‬
‫בשיחה לחגיגת יום הולדת שישים‪,‬‬
‫עקשנית שהסתובבה בזאל‪ .‬לא עבר‬ ‫ככל שקרב היום הגדול‪ ,‬וביחוד מעת‬
‫כפי שנראה מהנהגתו של "רב יוסף"‬
‫זמן רב והזאל התרוקן‪ ,‬הבחורים ברחו‬ ‫שהביע הרבי בגלוי את החשיבות של‬
‫שבהגיעו לגיל זה "עביד יומא טבא‬ ‫התמונות המופיעות בפרק זה‬
‫מה'סדר' בגלל רצונם להיות נוכחים‬ ‫י"א ניסן זה בהקמת "קרן השישים"‪,‬‬
‫לרבנן"‪ ,‬וערך סעודה ביום הולדתו‬ ‫מתפרסמות בזה לראשונה‪ ,‬ולפי‬
‫בהתוועדות שאולי תהי'"‪...‬‬ ‫התחזקה התחושה שיתכן ויערוך‬
‫לחגוג את צאתו מכלל חשש סכנת‬ ‫העובדה שעל שולחנו של הרבי‬
‫עם חזרתו של הרבי מהאוהל נודע‬ ‫הרבי התוועדות רבתית‪.‬‬ ‫מונח מלבד הסידור ספר נוסף ייתכן‬
‫'כרת'‪.‬‬
‫הדבר לחסידים והשמחה הייתה‬ ‫ואכן‪ ,‬ימים ספורים לפני יום הבהיר‪,‬‬ ‫שהתמונות הן מי"א ניסן תשכ"ב‬
‫בהמשך‪ ,‬ביאר הרבי באריכות את‬
‫העובדה שהנהגה מעין זו מצינו רק‬ ‫עצומה‪ .‬למעשה תהי' זו חגיגת י"א‬ ‫ביום רביעי ז' ניסן הודיע הרבי‬
‫אצל רב יוסף ולא אצל שאר חכמי‬ ‫ניסן פומבית ראשונה מסוגה שטרם‬ ‫לרב חדקוב שביום ראשון תתקיים‬
‫דורו‪ ,‬והשיחה כללה עניינים מופלאים‬ ‫הייתה כמותה‪ ,‬את ההתרגשות הרבה‬ ‫התוועדות‪ ,37‬אולם לידיעת הציבור‬
‫שמילאה את ‪ 770‬אין לתאר‪ .‬אם כי‬ ‫עדיין לא הגיעה הבשורה‪.‬‬

‫יומא טבא לרבנן‬

‫ממש‪ .‬הרבי הטעים זאת (בהתוועדות‬
‫י"א ניסן‪ ,‬והמשך ביאור העניין‬ ‫לא ניתן לקבוע כמובן‪ ,‬אולם כפי‬
‫שתיאר ר' לייבל אלבסקי‪" ,‬בשעתו‬ ‫שמועה עקשנית‬
‫בהתוועדות ש"פ אחרי מבה"ח אייר)‬
‫בכך שבזמן הגלות לאחר חורבן הבית‪,‬‬ ‫חשו כולם כי ההתוועדות היא תוצאה‬ ‫בי"א ניסן מעט אחרי השעה אחת‬
‫ש"שכינתא בגלותא" ומקור חייו של‬ ‫ישירה מתכונת החסידים ב'אתערותא‬ ‫בצהריים הכניס הרב חדקוב לרבי‬
‫יהודי גם נמצא בהעלם‪ ,‬ייתכן ויהודי‬ ‫דלתתא' ליום ההולדת של הרבי"‪.‬‬ ‫את הדו"חות שהכילו את החלטות‬
‫מעל גיל שישים‪ ,‬אף שהתחייב כרת‪,‬‬
‫ימשיך לחיות מחיות שתומשך לו‬
‫מצד הקליפות‪ .‬בשונה מזמן הבית‪ ,‬אז‬
‫חיותו של יהודי הייתה מצד הקדושה‬
‫‪38‬‬
‫יומא טבא לרבנן‬
‫בשעה שמונה וחצי ירד הרבי‬
‫להתוועדות כשבידו הקדושה הכרך‬
‫החסידים מכל רחבי תבל בצירוף‬
‫עשרים ושתיים אלף דולר לצדקה‪,‬‬
‫שבמושגי השנים ההם הי' סכום גדול‬
‫מאוד‪ .‬לאחר מכן נסע הרבי לאוהל‬
‫כל אותם שנים‪ ,‬החל משנת תשי"ב‪ ,‬אז קיבל תאריך י"א ניסן מעמד מפורש כיום הולדתו של‬
‫הרבי‪ ,‬נחגג וצוין יום זה בקרב חסידים ברגשי שמחה עמוקים‪ .‬מדי שנה היו מתאספים ב‪770‬‬
‫חסידים בגילאים שונים שליבם הי' ער לגודל החג ומתוועדים בינם לבין עצמם‪.‬‬
‫כל העת פיעמה בלב החסידים הציפי' לחגוג את היום יחד עם הרבי במובן המלא ביותר של הדבר‪.‬‬
‫בי"א ניסן תשכ"א התוועדה קבוצת חסידים ב‪ 770‬ובמהלך ההתוועדות ניגש אליהם ר' שלום (סידני)‬
‫ב‬
‫העכט ואמר שתיכף נכנס הוא אל הרבי‪ ,‬ואם רוצים למסור משהו לרבי‪ ,‬יכולים הם לנצל את ההזדמנות‪.‬‬
‫"מסור לרבי"‪ ,‬ביקש אחד הנוכחים‪" ,‬שאנו מתוועדים לכבוד י"א ניסן ורוצים שהרבי יצא ויתוועד‬
‫אתנו"‪ .‬כשנכנס לחדרו הקדוש של הרבי ומסר זאת בשמם אמר לו הרבי למסור "אני אתוועד לבדי והם‬
‫יתוועדו לבדם וה'כל יכול' יחבר בינינו"‪.42‬‬

‫עבודה וגמ"ח בקשר עם מלאות‬
‫שישים שנה‪ ,‬תוך שימת דגש מיוחד‬
‫על המספר שישים‪ .‬שישים דולר‬
‫והעלו את הדברים בחשש קל על‬
‫לצדקה‪ ,‬שישים שורות תניא בע"פ‪,‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫כל חסיד התבקש לשלוח את ההחלטות‬
‫שלו ואת כספי התרומות למשרדי‬
‫צא"ח‪ .‬ואכן‪ ,‬ככל שנקפו הימים‪ ,‬החלו‬
‫מעטפות רבות להגיע למשרדי צא"ח‪.‬‬
‫בעקבות טעות שאירעה‪ ,‬חלק קטן‬
‫מהמעטפות הגיעו לידי הרבי‪ ,‬לפני‬
‫שהגיעו למשרדי צא"ח‪ .‬את המעטפה‬
‫הראשונה‪ ,‬הרבי החזיר למזכירות‬
‫וכתב על המעטפה "שייך לצא"ח"‪,‬‬
‫כך אירע גם במעטפה השני'‪ .‬אולם‬
‫בפעם השלישית שאירעה הטעות‪,‬‬
‫הרבי כתב על המטעפה‪" :‬שייך לקרן‬
‫ימים‪ ,‬התדיינו החברים בהתעוררות‬ ‫"שייך לקרן השישים"‬
‫המתבקשת לקראת יובל השישים של‬
‫הרבי‪ ,‬קיבלו מספר החלטות בנושא‬ ‫בהתקרב י"א ניסן תשכ"ב‪ ,‬יובל‬
‫השישים‪ ,‬רבתה ההתרגשות בין קהל‬
‫החסידים והתמימים ותכונה חזקה‬
‫הכתב‪ .‬את הדו"ח הגישו לרבי בתקווה‬
‫מילאה את החלל‪ .‬הרגשות ההומים‬
‫לקבל אישור ליוזמות החדשות‪.‬‬
‫תבעו לעשות משהו גדול במיוחד‬
‫למעשה‪ ,‬הרבי לא ענה על מה שכתבו‬ ‫לכבודו של הרבי‪ ,‬אולם כיון שדבר‬
‫אודות י"א ניסן‪" .‬כפי שהדברים נדמו‬ ‫מסוג זה לא נעשה מעולם קודם לכן‬
‫אז‪ ,‬הי' זה אישור להחלטות שקיבלו‪,‬‬ ‫הי' דרוש לכך אומץ רב‪ ,‬שלווה גם‬
‫שכן במידה והרבי לא הי' מסכים ‪ -‬הי'‬ ‫בחשש כיצד יגיב הרבי להתעוררות‪.‬‬
‫מורה לא לעשות כן"‪ ,‬תיאר זאת לימים‬ ‫באותה התקופה הי' הסדר שמדי‬
‫ר' לייבל אלבסקי‪ ,‬מפעילי צא"ח‬ ‫מוצאי שבת קודש התאספו חברי‬
‫באותם שנים‪.35‬‬ ‫הנהלת צא"ח ניו יורק על מנת לדון‬
‫מיד בתחילת השבוע הבא נשלחו‬ ‫בנושאים שונים‪ ,‬ואת המסקנות היו‬
‫ממשרדי צא"ח מכתבים לחסידים בכל‬ ‫מעלים על הכתב ומגישים לרבי על‬
‫העולם‪ ,‬הקוראים להתעורר ולהתכונן‬ ‫מנת לקבל אישור להחלטות האספה‪.‬‬
‫לי"א ניסן הקרב ובא‪ .‬להוסיף בתורה‬ ‫באחת האספות שנערכו באותם‬

‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬
 ‫י"א ניסן תשל"ב ‪ -‬יובל השבעים‬ ‫מהשעבוד המעיק ויוכל לברך את‬ ‫חגיגת סיום — שנת השישים"‪ ,‬מצוינת‬ ‫בלבד ובעת שהתחייב כרת נפסקה‬
‫‪ jem 108307‬י"א ניסן תשל"ב‬

‫שתי הברכות‪ .‬שיחה זו שנאמרה תוך‬
‫בכיות ועסקה גם באמונה והביטחון‬
‫בביאת המשיח‪ ,‬עשתה רושם גדול על‬
‫השומעים ונחרתה בליבם‪.40‬‬
‫עם סיום ההדרן‪ ,‬אמר הרבי מאמר ד"ה‬
‫אחרי מות‪ .‬ולאחר מכן הודה למברכים‬
‫הרבים והורה לנגן 'והריקותי לכם‬
‫ברכה' ועודד בחוזקה כשעומד מלוא‬
‫קומתו ורוקד על מקומו‪ .‬במהלך הניגון‬
‫עצר הרבי ודיבר בקצרה (בעמידה)‪,‬‬
‫כבהזדמנויות רבות באותם שנים‪,‬‬
‫אודות יהודי רוסי' שלא הי' ביכולתם‬
‫לשלוח ברכות‪ ,‬ולאחר הדברים חזר‬
‫ועודד את השירה בחוזקה‪ .‬בסיום‬
‫השירה פתח הרבי באמירת המאמר‬
‫'גדול העונה אמן'‪ ,‬דבר שהתקבל אצל‬
‫החסידים כעין מענה לברכות הרבות‪.‬‬
‫שעות ארוכות נמשכה ההתוועדות‬
‫העובדה שבאותה התוועדות ערך‬ ‫חיותו מיד בגיל שישים‪.‬‬
‫הרבי סיום על מסכת פסחים עם הפני'‬ ‫זו הסיבה שהתנאים והאמוראים‬
‫להסברת הנהגתו של בעל תרומת‬ ‫השונים נמנעו מלחגוג זאת‪ .‬היות‬
‫הדשן‪ .‬הערה זו‪ ,‬בבחינת פלא על גבי‬ ‫ולא הי' להם ברור לגמרי (מצד‬
‫פלא‪ ,‬קושרת במפורש את הנהגת‬ ‫ענוותנותם) שחיותם מקדושה בלבד‪.‬‬
‫הרבי באותו י"א ניסן להנהגתו של‬ ‫אצל רב יוסף‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הי' ניכר‬
‫בעל תרומת הדשן‪.‬‬ ‫בחוש שחייו "אינם חיים בשריים"‬
‫אלא חיים רוחניים בלבד שרק חיות‬
‫בכל צרתם לו צר‬ ‫הנשמה נרגשת בהם‪ .‬ומכיון שידע‬
‫בהמשך ההתוועדות‪ ,‬וכחלק מרכזי‬ ‫שחיותו נמשכת מנשמתו בלבד ‪-‬‬
‫ממנה‪ ,‬כמבואר באותה הערה מופלאה‪,‬‬ ‫ואילו הי' חייב כרת לבטח הייתה‬
‫ערך הרבי סיום על מסכת פסחים‬ ‫נפסקת חיות זו ‪ -‬והחיות לא נפסקה‬
‫שעסק ברובו בביאור הקטע האחרון‬ ‫גם בחלוף שישים שנה‪ ,‬ומשכך ידע‬
‫במסכת אודות הברכות בפדיון הבן‪.‬‬ ‫בבירור כי לא נכרת חבל נשמתו ו'יצא‬
‫שיחה זו כללה גם היא גילויים‬ ‫מכלל כרת'‪.‬‬
‫מיוחדים‪ .‬השיחה נסובה על חקירת‬ ‫‪39‬‬
‫הרבי אף הזכיר שמסופר גם אודות‬
‫התנא רבי שמלאי האם אבי הבן או‬ ‫בעל תרומת הדשן‪ ,‬שערך סעודה ביום‬
‫הכהן מברכים את הברכות על פדיון‬ ‫הולדתו השישים וערך סיום מסכת‬

‫כ ְּ֭מֹופ ֵת ָהִי֣יתִי ל ְ ַרבִ ּ֑ים‬ ‫המרוממת ורוויית הגילויים ועל‬

‫אריכות הדברים באותה התוועדות‬
‫אמר הרבי כשבת שחוק נסוכה על‬
‫פניו הקדושות שמדברים יותר מדי‬
‫הבן‪ ,‬והרבי ביאר גם את משמעותו‬
‫הפנימית של ספק זה בגמרא‪ ,‬והמשיל‬
‫זאת לזמן הגלות‪ .‬בעומק הגלות‪,‬‬
‫ביאר הרבי‪ ,‬יש ספק אם הולכים אחר‬
‫באותה הזדמנות‪ .‬את הנהגתו הטעים‬
‫הרבי בכך שגם אצלו הי' ניכר שחיותו‬
‫מצד הקדושה בלבד‪ ,‬בדומה לרב‬
‫יוסף‪ .‬ואת העובדה שערך סיום מסכת‬
‫ו"רחמנות אויפן עולם"‪ ...‬בסופה החל‬ ‫דעת האב ‪ -‬שקאי על עצמות ומהות‬ ‫באותה סעודה נימק הרבי בכך שמצד‬
‫הרבי לנגן 'אני מאמין'‪ ,‬הניגון נמשך‬ ‫אין סוף שחש וכואב יחד עם בני‬ ‫ענוותנותו לא רצה להבליט את סיבת‬

‫א‬
‫זמן רב ותוך כדי השירה יצא הרבי‬ ‫ישראל את קושי הגלות‪ ,‬או שהולכים‬ ‫החגיגה 'שיצא מכלל כרת' ותלה זאת‬
‫לו שזכו לשהות בבית חיינו באותם ימים באותה תקופה מיוחדת ‪ -‬תקופת 'שנת השבעים'‪,‬‬
‫מההתוועדות‪.‬‬ ‫אחר דעת הכהן‪ ,‬סדר ההשתלשלות‪,‬‬ ‫בסיום מסכת‪.‬‬
‫יעידו פה אחד שלא ניתן לבטא במילים את רגשות החסידים באותה העת‪ .‬תחושה ששרתה‬
‫דבר נוסף אירע אז לראשונה ורק‬ ‫ש'מטי הנאה לידי'‪ ,‬הרווח שיש מקיום‬ ‫ביאור זה הוגה על ידי הרבי (ונדפס‬
‫בחלל האויר עוד בחודשים שקדמו ליום הבהיר י"א ניסן תשל"ב‪ .‬תחושת הרוממות מגודל‬
‫כעבור שנים הפך לנוהג של קבע‬ ‫המצוות ועבודת בני ישראל‪.‬‬ ‫בלקו"ש ח"ה ויצא א) והערת שוליים‬
‫היום‪ ,‬מחד‪ ,‬ורגשות השמחה העזים והבלתי ניתנתים לשיעור ש'סחפו' את כל המציאות היומיומית‪,‬‬
‫מאידך‪.‬‬ ‫ולחלק בלתי נפרד מי"א ניסן‪ .41‬הי' זה‬ ‫בסיום הדברים אמר הרבי בבכיות‬ ‫שנוספה בשולי הדברים 'ממסגרת‬
‫כשבמהלך ההתוועדות החל ר' יצחק‬ ‫נוראות‪ ,‬תוך שניגב את דמעותיו‬ ‫מחדש' את הביאור ומאירה את‬
‫הריקוד הסוער שהתפרץ לו במוצאי שבת הגדול‪ ,‬ליל י"א ניסן תשל"ב‪ ,‬יום ההולדת השבעים של‬
‫הרבי‪ ,‬ריקוד שנמשך כל הלילה – אינו אלא ביטוי סמלי של הרגשות העזים שחשו החסידים באותה‬ ‫דובאוו ע"ה לנגן את הלחן המוכר על‬ ‫בשרוול הסירטוק‪ ,‬שבמהרה יוותר‬ ‫ההתוועדות כולה באור אחר לגמרי‪.‬‬
‫עת‪ .‬כל חסיד הי' "אויפגעהויבן" טפח מעל לקרקע‪' .‬שבת הגדול' מלאת הגילויים‪ ,‬אותו ליל י"א ניסן‬ ‫המילים 'ימים על ימי מלך תוסיף'‬ ‫הקב"ה על כל ההנאות שיש לו מהגלות‬ ‫בסיום השיחה‪ ,‬בשולי הגליון לעיתוי‬
‫בלתי נשכח ושירת הניגון 'בך ה' חסיתי' אל מול פני הקודש במהלך הפארברענגען‪ ,‬הם זכרונות עזים‬ ‫מקאפיטל ס"א‪ ,‬פרקו החדש של הרבי‪.‬‬ ‫המרה ונזכה שהאב יפדה אותנו‬ ‫אמירת השיחה "י"א ניסן תשכ"ב —‬
‫שנחרתו בלבות כולם‪.‬‬

‫ימים למדתי בחדר ליובאוויטש‬
‫בלונדון‪ .‬על אף שהיינו אז ילדים‬
‫קטנים לפני בר מצווה‪ ,‬לא הוצאנו‬
‫וקירוב יהודים ‪ -‬בייחוד באמצעות‬
‫את עצמנו מציבור כלל החסידים‪,‬‬
‫והשתתפנו גם אנו בהענקת מתנות‬
‫לרבי‪ .‬כמה חודשים לפני י"א ניסן‪,‬‬
‫כבר התחלנו לשנן דפי גמרא יחד‬
‫עם המלמד שלנו ר' בערל ע"ה לוין‪,‬‬
‫ולכבוד היום הגדול‪ ,‬גמרנו ללמוד ‪70‬‬
‫עמודים!‬
‫"לאחר חג הפסח התגלתה לנו הפתעה‬
‫נעימה‪ ,‬כששלח הרבי תניא כיס לכל‬
‫אחד מהילדים שהשתתפו בלימוד‪,‬‬
‫ובתוכו מכתב כללי‪-‬פרטי‪ .‬גם לבני‬
‫הכיתה הנמוכה יותר‪ ,‬שהכינו גם הם‬
‫צדקה בסכום שבעים ל'קרן השבעים'‬ ‫התעוררות עולמית‬
‫על דעת הרבי‪ ,‬הוספה בלימוד נגלה‬
‫וחסידות במספר שבעים‪ ,‬השפעה‬ ‫כבר מתחילת השנה החלו קהל‬
‫החסידים מכל קצווי תבל בהכנות‬
‫לקראת היום הנשגב‪ ,‬דבר שבא לידי‬
‫מבצע תפילין ‪ -‬במספר שבעים‪ ,‬וכמו‪-‬‬
‫ביטוי במחשבה על ה'מתנות' אותם‬
‫כן החלטות נוספות בנושאים חשובים‬
‫הם יעניקו לרבי לכבוד היום‪ .‬באה"ק‬
‫כתיקון חוק 'מיהו יהודי' ועוד‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ראשיתה של ההתעוררות‬
‫כל אחד מבלי יוצא מן הכלל‪ ,‬החל‬ ‫הייתה בכינוס השנתי של צא"ח‬
‫מהילדים הקטנים הלומדים ב'חדר'‪,‬‬ ‫שנערך בכ"ף מר‪-‬חשון והוקדש‬
‫התלמידים הצעירים בישיבות חב"ד‬ ‫באותה שנה כולו לסגולתה המיוחדת‬
‫בעולם כולו‪ ,‬הבחורים ב‪ ,770‬השלוחים‬ ‫של השנה כ'שנת השבעים' ולהצעות‬
‫הרבים הפזורים בכל רחבי תבל‪ ,‬הכל‬ ‫מעשיות ל'מתנות' ראויות לרגל כך‪.‬‬
‫הבינו שמדובר במשהו יוצא דופן‬ ‫החלטות הכינוס פורסמו לאחר מכן‬
‫לגמרי‪ ,‬והחלו לפעול בהתאם‪.‬‬ ‫בהודעה מסודרת לציבור אנ"ש‪,‬‬
‫מספר ר' ישראל נח וואגעל‪" :43‬באותם‬ ‫ובין ההחלטות נמנו‪ :‬הוספה בנתינת‬

‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬
 ‫שלא כרגיל ‪ -‬לזאל הגדול עקב ריבוי‬
‫האורחים‪ ,‬הי' זה הפתיח לשרשרת‬
‫אירועי היום‪-‬טוב שבפתח‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬י"א ניסן תשל"ב חל להיות‬
‫במוצאי שבת קדש‪ .‬בערב שבת‪ ,‬הוציא‬
‫הרבי מכתב כללי שנשא את התאריך‬
‫י"א ניסן בו התייחס למאמר חז"ל‬
‫'אדם לעמל יולד'‪ ,‬נושא אותו ירחיב‬
‫הרבי ההתוועדות הגדולה שתתקיים‬
‫ביום ראשון‪ .‬כהוספה ל'ליקוט' שיצא‬
‫לכבוד שבת הודפס קטע משיחת‬
‫ש"פ וישלח‪ ,‬ט"ז כסלו תשכ"ט‪ ,‬בה‬
‫הודה הרבי למברכים הרבים ששיגרו‬
‫את איחוליהם במלאות ארבעים שנה‬
‫לנישואי הרבי והרבנית‪.51‬‬
‫את שיחה זו הגי' הרבי כבר בתשכ"ט‬
‫באידיש‪ ,‬אולם כעת‪ ,‬הגי' אותה הרבי‬
‫שוב בלה"ק‪ ,‬בהשמטת הקטעים‬
‫העוסקים במספר ארבעים (שנאמרו‬
‫אז בקשר לי"ד כסלו)‪ .52‬הי' נדמה‬
‫שזהו מעין 'מענה' לאיחולים הרבים‬
‫שהגיעו מכל פינה‪ .‬ראוי לציין שבשולי‬
‫מכתב התודה ששיגר הרבי לרב יוסף‬
‫בער סלובייצ'יק‪ ,‬ממנהיגי' הבולטים‬
‫של יהדות ארה"ב‪ ,‬על ברכותיו‪ ,‬הוסיף‬
‫"וכהמצורף בזה" וככל הנראה צורפה‬
‫השיחה הנ"ל למכתב‪.‬‬
‫יחד עם ההודעה אף הגיעה הוראה‬
‫שבת הגדול‬
‫בשבת הי' ‪ 770‬עמוס אף יותר מבחודש‬
‫החגים והאווירה הייתה בהתאם‪ ,‬גם‬
‫סדרי התפילות היו כשל יום טוב‪.‬‬
‫במהלך התפילה עודד הרבי בידו‬
‫הקדושה את שירת 'האדרת והאמונה'‬
‫שבשעתו עוד הייתה שמורה לחגים‬
‫בלבד‪ ,‬קריאת התורה הייתה ב'ספר‬
‫תורה של משיח' ובתפילת מוסף שרו‬
‫'הוא אלוקינו'‪ ,‬דבר שאף הוא הי' נדיר‬
‫באותם שנים‪.‬‬
‫עצם העובדה שהרבי מתוועד עם‬
‫מובן מאליו‪ ,‬שההתוועדות באותה‬
‫שבת הייתה אף היא מיוחדת במינה‪.‬‬
‫במהלך ההתוועדות דיבר הרבי על‬
‫הפסוק 'בך ה' חסיתי' מהקאפיטל‬
‫החדש‪ .‬בהמשך אמר הרבי שני‬
‫מאמרים‪ :‬הראשון הי' כעין שיחה‪ ,‬ד"ה‬
‫'למנצח לדוד להזכיר'‪ ,‬פסוק מקאפיטל‬
‫התהלים שאמירתו מסתיימת‪ .‬והשני ‪-‬‬
‫ד"ה 'בעשור לחודש' שעוסק באותו‬
‫נושא של המאמר שאמר הרבי‬
‫בימים הסמוכים לי"א ניסן‪ ,‬ארזו‬
‫למחרת‪ ,‬ד"ה 'ביום עשתי עשר'‪.‬‬
‫רבים מאנ"ש את מזוודותיהם ובאו‬
‫במהלך השיחה השני'‪ ,‬שעסקה בנס‬
‫שלזכרו נקבע 'שבת הגדול' ‪' -‬למכה‬
‫מצרים בבכוריהם'‪ ,‬דיבר הרבי על‬
‫‪23‬‬
‫לרבי ע"י ר' שלמה מיידנצ'יק שעמל‬ ‫במהלך חודש טבת‪ ,‬החליטו תלמידי‬
‫‪ JEM 1085466‬ר"ח טבת תשל"ב‬
‫על הכנתו‪.‬‬ ‫כיתתו של המשפיע ר' פיניע קארף‬
‫היו גם נכבדים שונים שלא הסתפקו‬ ‫במתיבתא אהלי תורה לתת מתנה‬
‫בכך וטרחו לשגר את ברכתם לרבי‬ ‫משותפת לרבי לכבוד י"א ניסן הקרב‪.‬‬
‫באמצעות שליח אישי‪ .‬כנציגו של‬ ‫הם קיבלו על עצמם יחד‪ ,‬שכל אחד‬
‫נשיא ארה"ב ריצ'ארד ניקסון הגיע‬ ‫ישנן שבעים שיחות של הרבי בעל‬
‫לברך את הרבי הסופר היהודי הנודע‬ ‫פה וכן יסיימו את לימוד כל מסכת‬
‫הרמן ווק‪ ,49‬ומי שכיהן אז כשגריר‬ ‫בבא קמא בעל פה עד י"א ניסן‪.‬‬
‫ישראל בארה"ב‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬נשלח‬ ‫באשר לחשש כיצד יתקבל הדבר‬
‫לברך את הרבי בשם ממשלת ישראל‪,‬‬ ‫בעיני הרבי‪ ,‬הם היססו לכתוב על כך‬
‫וכן למסור פרישת שלום חמה מהנשיא‬ ‫יחד‪ ,‬והחליטו שהתלמיד הבא שייכנס‬
‫הישראלי שז"ר‪.‬‬ ‫לרבי ליחידות יכתוב זאת על ה'צעטל'‬
‫באשר חשו אף הם בתכונה הרבה‪,‬‬ ‫שיגיש בשם כולם‪.‬‬
‫פרסמו כתבי העת הידועים מאמרים‬ ‫זמן קצר אחר כך נכנס הת' יוסף יצחק‬
‫שלמים לדמותו של הרבי ודיווחים על‬ ‫איטקין ליחידות לרגל יום הולדתו‬
‫ההתרחשויות ההיסטוריות בתנועת‬ ‫וכתב על כך בפתק שמסר לרבי‪.‬‬
‫ליובאוויטש‪ .‬אף ממערכת הניו יורק‬ ‫כאשר הרבי קרא זאת אמר "דאס‬
‫טיימס‪ ,‬נשלח ל‪ 770-‬כתב על מנת‬ ‫וואס דו שרייבסט וועגן י"א ניסן‪ ,‬סאיז‬
‫לסקר את אירועי י"א ניסן‪ .‬כתב זה‬ ‫א גלייכע זאך‪ ,‬און גורם נחת רוח‪,‬‬
‫אף זכה להיכנס לרבי ליחידות לאחר‬ ‫וממנו יראו וכן יעשו"‪ .46‬מיד כשיצא‬
‫מכן על מנת לראיין את הרבי לכתבה‬ ‫מהיחידות וחזר על דברי הרבי עורר‬
‫שפרסם‪.‬‬ ‫הדבר התפעלות מיוחדת‪ ,‬הייתה זו‬
‫ההזדמנות הראשונה בה הביע הרבי‬
‫יום טוב בחצריך‬ ‫את שביעות רצונו מכל הנעשה‬
‫והדברים הפיחו רוח חיים מחודשת‬ ‫נחו אף הם וקיבלו‬
‫ימים ספורים לפני היום המיוחל‪,50‬‬
‫פרסומים בעיתונים שהוגשו‬ ‫בכל ההכנות לי"א ניסן‪.47‬‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫החלטות‬
‫התבשרו החסידים שהרבי יערוך‬
‫ע"י אגודת חסידי חב"ד‬ ‫בתחילת חודש אדר‪,‬‬
‫התוועדות מיוחדת לכבוד י"א ניסן‪.‬‬ ‫לשיאם הגיעו הדברים‪ ,‬בעת שהחל‬
‫בארה"ק ובארה"ב הקוראים‬ ‫קבעו בכל ערב‬
‫הרבי לדבר על כך בצורה מפורשת‬
‫ברורה שלא לפרסם זאת בשום כלי‬
‫לציבור להוסיף בקיום התומ"צ‬
‫כמתנה לכבוד י"א ניסן‪.‬‬ ‫ברבים‪ ,‬במהלך התוועדות חג הפורים‪.‬‬
‫בסיום סדרי הישיבה‬
‫לימוד בן שבעים‬
‫תקשורת ולשמור את הידיעה בתוך‬ ‫(באדיבות ארכיון משפחת רסקין)‬ ‫הי' זה כבר בתוך ה'שלושים יום לפני‬
‫דקות‪ ,‬מתוך ה'לקוטי‬
‫ציבור החסידים‪ .‬הייתה זו הוראה‬ ‫החג'‪ ,‬ובאמצע אחת השיחות החל‬
‫שיחות' שיצאו לאור‬
‫חריגה‪ ,‬שכן שאר ההתוועדויות‬ ‫הרבי לומר בהפתעה‪:‬‬
‫בגבורות' ו'תרננה שפתי'‪ .‬אולם בעת‬ ‫עד אז‪ .‬הלימוד העיוני‬
‫המתוכננות בימי חול התפרסמו‪ ,‬אולם‬ ‫"בנוגע לאלו השואלים על דבר יום‬
‫ההתוועדות הי' ניכר שאת הניגון 'בך‬ ‫בתורת הרבי התרחב‬
‫את המעמד הזה בחר הרבי לחגוג‬ ‫ההולדת‪ ,‬הרי שכאן המקום להעיר‬
‫ה' חסיתי' מחבב הרבי בצורה מיוחדת‪,‬‬ ‫להקמת‬ ‫והביא‬
‫בחיק המעגל הקרוב‪ .‬חסידים רבים‬ ‫ולהאיר שעליהם לקשר את זה עם‬
‫והקהל ניגן אותו בהתלהבות עצומה‬ ‫הערות‬ ‫'מערכת‬
‫הרגישו בכך‪ ,‬שמדובר במעין שמחה‬ ‫ענין של הוספה בלימוד התורה‪ ,‬הן‬
‫בחיק המשפחה והרבי כולל אותם‬ ‫בעידודו הנמרץ של הרבי‪.‬‬ ‫ואנ"ש'‪,‬‬ ‫התמימים‬
‫בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה‪.‬‬
‫בכל זאת בשמחתו האישית‪..‬‬ ‫הקובעת‬ ‫פרשה‬
‫לחלות פני מלך‬ ‫ועל אף שלכאורה אינו מתאים לפרט‬ ‫‪45‬‬
‫ברכה לעצמה ‪.‬‬
‫ולבקש איזה סוג של מתנה רוצים‬
‫החסידים בי"א ניסן הי' בה בכדי‬ ‫התכונה הרבה בציון דרך משמעותי‬ ‫לקבל‪ ,‬אעפ"כ‪ ,‬היות וכוונת הנותנים‬ ‫ממנו יראו וכן‬
‫לעורר הרגשות רבה‪ .‬על אף העובדה‬ ‫זה ‪ -‬שבעים שנה להולדת הרבי‪ ,‬לא‬ ‫היא בודאי לגרום נח"ר אצל המקבל‪,‬‬
‫שגם בשנים עברו נערכו התוועדויות‬ ‫הייתה נחלת ליובאוויטש בלבד‪ .‬ככל‬ ‫הרי שהי' דבר נכון וטוב וישר וכו'‪,‬‬ ‫יעשו‬
‫בהשתתפותו של הרבי לרגל יום‬ ‫שהלך והתקרב המועד‪ ,‬ראשי ערים‪,‬‬ ‫שיקשרו זאת עם הוספה בלימוד‬ ‫כולה‬ ‫ההתעוררות‬
‫הולדתו‪ ,‬אך היו אלו התוועדויות‬ ‫מושלים ונבחרי ציבור נוספים החלו‬ ‫התורה"‪.‬‬ ‫החלה מצד החסידים‬ ‫רשימת החלטות שהציעו לרבי צא"ח בנ‪.‬י‪.‬‬
‫פתאומיות ומצומצמות‪ .‬לאור זאת‪,‬‬ ‫לשגר לרבי את איחוליהם הלבביים‪.‬‬ ‫באותם הימים כתב החזן ר' משה‬ ‫ואצל חלקם לוותה‬ ‫(באדיבות ארכיון משפחת רסקין)‬
‫ניתן רק לשער מה חוללה הבשורה‬ ‫עד י"א ניסן התקבלו מאות מכתבים‬ ‫שי' טלישבסקי לרבי שלקראת י"א‬ ‫בחשש מסויים שאולי‬ ‫'מתנה' משלהם‪ ,‬שלח הרבי סידור‬
‫הטובה על קיומה של ההתוועדות‪,‬‬ ‫ואגרות ברכה‪ .‬כמעט כל ראש עיר‬ ‫ניסן הוא מילים מפרק ע"א בתהלים‬ ‫הדבר לא יהי' לרוחו של הרבי‪,‬‬ ‫לכל אחד‪ ,‬ובתוכו מכתב תודה"‬
‫בכל קהילות אנ"ש ברחבי תבל‪.‬‬ ‫בישראל כמו גם נכבדים אחרים‪ ,‬חשו‬ ‫לניגון חב"די ידוע‪ .‬במענה לכך אמר‬ ‫הורגש מעט חוסר ביטחון‪ ,‬שייתכן‬
‫(הסידור והתניא‪ ,‬יחד עם המכתבים‪,‬‬
‫צורך להימנות על המברכים‪ ,‬מתוך‬ ‫לו הרבי שישיר את זה ויראה אם‬ ‫והשטורעם הרב מעניין אישי של‬
‫נשלחו לילדים מכל רחבי תבל‬
‫הכרה בגדלותו והשפעתו העולמית‬ ‫הניגון מתקבל‪ .‬סך הכל חוברו לקראת‬ ‫הרבי מעט מוגזם‪ .‬אולם באמצע‬
‫של הרבי‪ .‬אלבום ובו ברכות מגדולי‬ ‫החורף‪ ,‬כבר החלו לטפטף אט אט‬ ‫כהוקרה על מתנותיהם‪ .‬המכתבים‬
‫מקרוב ומרחוק לחצרותו קודשנו‪,‬‬ ‫י"א ניסן ארבעה ניגונים על פסוקים‬
‫‪ 770‬הי' מלא מפה אל פה‪ .‬לתפילת‬ ‫ישראל רבים ומבכירי הממשל‬ ‫מפרקו החדש של הרבי‪ ,‬פרק ע"א‪:‬‬ ‫ביטויים מפורשים של קורת רוח‬ ‫נדפסו באג"ק‪.)44‬‬
‫מעריב בליל שישי‪ ,‬כבר ירד הרבי ‪-‬‬ ‫הישראלי הוכן לראשונה‪ ,48‬ונמסר‬ ‫'בך ה' חסיתי'‪' ,‬כמופת הייתי'‪' ,‬אבוא‬ ‫מהרבי שסילקו את החשש לגמרי‪.‬‬ ‫תלמידי הישיבה המרכזית ב‪ 770-‬לא‬
‫‪22‬‬
 ‫חלק א‪:‬‬
‫"הקורת רוח מביקורו כאן בימים אלו"‬
‫הקורת רוח מביקורו כאן‬
‫אח"כ הרבי ביקש מכאו"א לגשת אליו‬ ‫ההעתקים איתו לניו יורק‪ ,‬אבל הוא‬ ‫ספר התניא מאנגלי'‬ ‫קראון הייטס הרב זלמן שמעון‬ ‫"הקורת רוח מביקורו כאן‬
‫והגיש לנו עם תניא בפורמט כיס‪,64‬‬ ‫לא סיפר על זה לאף אחד‪ ,‬ובטח שלא‬ ‫דבורקין וביקש לקרוא לו מביתו‪.‬‬ ‫בימים אלו"‬
‫אבל בתנאי אחד ‪ -‬שלא נשאיר את זה‬ ‫לרבי!‬ ‫ר' זלמן יפה מתאר ביומנו‪:63‬‬
‫לבקשת הרבי‪ ,‬הרב דבורקין אף נשאר‬
‫על המדף אלא נלמד ממנו"‪.‬‬ ‫"לפני כשבועיים הגיעה להרב נחמן‬ ‫אחד שהגיע לבית חיינו על‪-‬מנת‬
‫לבד מ"הרבנים הזקנים" של ‪770‬‬ ‫מספר דקות בחדרו הקדוש גם לאחר‬
‫סודאק בשורה מניו יורק שהרבי‬ ‫להשתתף בחגיגת יובל השבעים‪ ,‬זכה‬
‫להלן הר"ד מדברי הרבי באותו מעמד‪:‬‬ ‫שנכנסו כבכל שנה לברך את הרבי‬ ‫צאתם מהחדר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נכנסה במשך‬
‫רוצה שידפיסו תניא באנגלי' כמתנה‬ ‫למענה מיוחד מהרבי‪:‬‬
‫"יישר כח גדול עבור הדפסת התניא‬ ‫לכבוד יום הולדתו‪ ,‬הקבוצה של‬ ‫הלילה קבוצה מאנגלי' בראשות הרב‬
‫ליום הולדתו‪ ,‬ויהי לפלא‪ .‬ותוך עשרה‬ ‫נחמן סודאק‪ ,‬על מנת למסור לרבי את‬ ‫ת"ח על הקורת רוח וכו' מביקורו כאן‬
‫בלונדון בפעם הראשונה‪ ,‬ותהי' זו‬ ‫אנגלי' היו היחידים שנכנסו לרבי בליל‬
‫ימים התניא אכן נדפס‪ ,‬ממש נס של‬ ‫ספר התניא שהודפס באנגלי' לכבוד‬ ‫בימים אלו‪.‬‬
‫התחלה טובה על הפצת המעינות‬ ‫י"א ניסן‪.‬‬
‫הרבי! עשו גם הדפסה מיוחדת של‬ ‫י"א ניסן [על כך ראה במסגרת]‪.‬‬ ‫ויה"ר שיהא ג"כ לתועלת הרבים‬
‫בכל אנגליא‪ ,‬החל מלונדון ובכל מקום‬ ‫[במוצש"ק] נכנסנו לחדר של הרבי‪,‬‬ ‫שני עותקים‪ ,‬אחד בכריכת עור ואחד‬
‫שהוא‪.‬‬ ‫(נוסף על שכל יחיד ‪ -‬עולם מלא‬
‫והרבי חייך אלינו במאור פנים‪ .‬על‬ ‫בכריכת פלסטיק‪ ,‬שניהם בשביל‬ ‫'אבוא בגבורות'‬ ‫הוא)‪.‬‬
‫וכל ענינים אלו ביחד ‪ -‬ימשיכו ויפעלו‬ ‫השולחן הייתה ערימה גדולה של‬ ‫להביא לניו יורק‪.‬‬
‫ביאת מלכא משיחא בקרוב ממש‪,‬‬ ‫למחרת‪ ,‬ביום ראשון‪ ,‬נסע הרבי‬ ‫אזכיר עה"צ להנ"ל ולחה"פ כשר‬
‫ספרים ומכתבים וכו'‪ ,‬אבל הכל הי'‬ ‫כשהרב סודאק הגיע‪ ,‬הוא מסר את‬
‫ובחסד וברחמים‪ ,‬ובטוב הנראה‬ ‫לאוהל לפני הצהריים‪ .‬לפני נסיעתו‬ ‫ושמח‪.‬‬
‫מכוסה עם מפה ובאופן מסודר‪.‬‬ ‫התניא בכריכת העור לרבי‪ .‬הרבי הי'‬
‫והנגלה‪,‬‬ ‫לאוהל הלך הרבי לבנק הממוקם‬ ‫ודאי נת' מכתב הברכה‪.‬‬
‫הדבר היחיד שהי' על השולחן‪ ,‬הי'‬ ‫מאוד מרוצה והודה לו על כך‪ ,‬וביקש‬ ‫מעבר לכביש‪ .‬בשעתו דובר שהרבי‬ ‫מענה לאחד שהגיע לחגוג את יום הבהיר י"א ניסן תשל"ב בבית חיינו (במענה‬
‫ונלך כולנו יחד‪" ,‬בבנינו ובבנותינו"‪,‬‬ ‫המגילה [של איחולים לכבוד י"א ניסן]‬ ‫ממנו "אם אתה יכול להביא לרבנית‬ ‫הלך לראות את צילום סידור הבעש"ט‬ ‫למכתב מט' ניסן תשל"ב)‪:‬‬
‫ו"כספם וזהבם"‪ ,‬בכל האופנים שבזה‬ ‫שהציגו מליובאוויטש במנצ'סטר‪.‬‬ ‫את התניא בכריכת הפלסטיק‪ ,‬ותביא‬ ‫‪54‬‬
‫שהי' שמור שם ‪.‬‬ ‫נהמאאלו‪.‬דכסופא‪,‬‬‫יהי' בימים‬
‫מביקורו כאן‬
‫וכו' שלא‬‫בכדי‬ ‫אולם רוח‬
‫ת"ח על הקורת‬‫החובה המוטלת על עם ישראל לדאוג‬
‫למעליותא ‪ -‬לקבל פני משיח צדקנו‪,‬‬ ‫כפי שאני משער‪ ,‬זה לא הי' במקרה‬ ‫את הקבוצה מאנגלי' לחדרי אחרי‬
‫במשך שעות היום השתרך תור ארוך‬ ‫עולם מלא‬ ‫שקליחיד –‬
‫אחד‪,‬‬ ‫יתןעל שכל‬‫שהמקבל(נוסף‬
‫לתועלת הרבים‬ ‫ויה"ר שיהא ג"כ‬
‫מבקשים‬ ‫לכך שבני נח יקיימו את שבעת‬
‫בקרוב ממש‪.‬‬ ‫אלא בדווקא‪ .‬הרב סודאק מסר את‬ ‫מעריב במוצאי שבת‪ ,‬שהם ימסרו‬ ‫הוא)‪.‬‬
‫בכניסה למשרדו של הרב חדקוב‪,‬‬ ‫ובארצות הברית דולר אחד‪ .‬ויקחו‬ ‫המצוות בהם מחויבים‪ .‬דברים אלו היו‬
‫כדי שתהי' איזו השתתפות בזה מצדי‬ ‫התניא‪ ,‬הרבי הודה לו‪ ,‬ואמר לנו‬ ‫לי את ההעתק השני [של התניא]‬ ‫הכתובתושמח‪.‬‬
‫ולחה"פ כשר‬
‫"שעלינו להפיץ עבודת ליובאוויטש‬ ‫בכריכת העור…‬
‫בהתאם להוראת הרבי בהתוועדות‬ ‫וישתדלו שבעוד‬ ‫להנ"לאת‬
‫מהם‬‫אזכיר עה"צ‬
‫גם כהמשך למכתב כללי שיצא בערב‬
‫‪ -‬אתן לכאו"א מכם ספר תניא שנדפס‬ ‫השבת שכל מוסד יקבל השתתפות‬ ‫הברכה‪.‬‬ ‫מכתב‬ ‫נת'‬ ‫שבת ובו נזכר הנושא‪ .‬הי' בכך משום‬
‫ודאי‬
‫מלונדון וכל אנגלי'‪ .‬זה התחלה טובה‪,‬‬ ‫יומיים יהיו התפילין אצלם"‪.‬‬
‫זה עתה‪ ,‬ובו נרשם התאריך "י"א ניסן"‪,‬‬ ‫הרב סודאק הי' בהלם! במקרה‬ ‫ע"ס ‪ 71$‬בפעילותו‪ .‬המענק יועד לכל‬ ‫חידוש‪ ,‬שכן עד לאותה תקופה כמעט‬
‫שיישאר למזכרת‪ ,‬והעיקר ‪ -‬שלא‬ ‫ושתתברכו בנחת מכל הילדים‪ ,‬בנים‬ ‫הכורך עשה שני העתקים של התניא‬ ‫במוצש"ק ליל י"א ניסן‪ ,‬לאחרי שסיימו‬
‫מוסד באשר הוא מבלי הבט על גודלו‪,‬‬ ‫ולא דיבר הרבי על עניין שבע מצוות‬
‫יניחוהו ע"ג המדף… אלא ישתמשו בו‬ ‫ובנות‪ ,‬ובכסף‪ ,‬ושמשיח יבא תיכף‬ ‫בכריכת העור‪ ,‬למקרה שאחד מהם‬ ‫לערוך את ה"חזרה" על הפארבריינגען‪,‬‬
‫וכל מי שהחזיק במוסד כל שהוא‬ ‫בני נח‪ ,‬ובאותה עת‪ 53‬החל לעורר על‬
‫ללימוד"‪.‬‬ ‫ומיד"‪.‬‬ ‫יצא משובש‪ .‬הוא אכן הביא את שני‬ ‫שש על ההזדמנות לקבל השתתפות‬ ‫חסידים‪.‬‬ ‫התוועדויות‬ ‫ב‪770‬‬ ‫התקיימו‬
‫כך‪ ,‬יחלפו שנים עד שנושא זה ייכרך‬
‫חגיגית שכזו מהרבי למוסד שבניהולו‪.‬‬ ‫האווירה באותו לילה דמתה לשל‬
‫לי"א ניסן בצורה בולטת יותר‪.‬‬
‫שמחת תורה והריקודים נמשכו עד‬
‫לקראת שובו של הרבי ל‪ 770-‬החל‬ ‫במהלך ההתוועדות התייחס הרבי‬
‫קהל גדול לרקוד בחוץ באופן ספונטני‪,‬‬ ‫שעות הבוקר המוקדמות‪ .‬שמחה זו‪,‬‬
‫מיוחדת‪ ,‬כשכל הקהל עומד ורוקד על‬ ‫בשיחה הראשונה פתח הרבי בברכה‬ ‫ל‪ 770-‬רקדו הבחורים בזאל למעלה‪,‬‬ ‫מפורשות ליום הגדול שבעוד שעות‬
‫והי' זה מחזה חגיגי במיוחד‪ .‬אולם‬ ‫הייתה כהמשך ובשיאה של התקופה‬
‫מקומו‪ ,‬וידי כל אחד מונחות על כתפי‬ ‫ארוכה‪ ,‬ובסופה שרו החסידים את‬ ‫והרבי פנה אליהם ועודד אותם‪.55‬‬ ‫ספורות יפרוש את כנפיו‪ .‬הי' זה זה‬
‫הניגון החדש בהתלהבות‪ ,‬תוך כדי‬ ‫התכונה העיקרית היא לקראת נשמת‬ ‫המיוחדת‪ ,‬רוויית ההוד‪ ,‬שקדמה לי"א‬
‫חבירו‪ .‬במהלך השירה הרבי הביט על‬ ‫כמו כן במהלך היום נתן הרבי למזכיר‬ ‫ממש לקראת סוף ההתוועדות‪" :‬בנוגע‬
‫השירה הרימו הקהל את הכוסיות‬ ‫אירועי שנת השבעים ‪ -‬ההתוועדות‬ ‫ניסן 'שנת השבעים'‪.‬‬ ‫צו מארגן זונטיג‪ ,‬וואס דאס איז דאך‬
‫כל הנוכחים אחד לאחד‪ .‬הרבי החל‬ ‫הריל"ג ‪ 500‬דולר במזומן על מנת‬
‫באמירת 'לחיים' לרבי‪.‬‬ ‫לקנות בהם ספרים באותו יום‪ ,‬לכבוד‬ ‫המתוכננת לשעה שמונה וחצי‪.‬‬ ‫באותו לילה‪ ,‬נכנסו זקני החסידים‬ ‫א יום חשוב לעצמו"‪ ,‬אמר הרבי‬
‫מצד ימינו וסקר שורה אחרי שורה‬
‫עם תחילת ההתוועדות ביאר הרבי‬ ‫יום ההולדת‪.56‬‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬באורח נדיר‪ ,‬הלך הרבי‬ ‫לברך את הרבי בשם אנ"ש וכלל‬ ‫לפתע למרבה ההתרגשות‪" ,‬הנה‪ ,‬אלו‬
‫עד לראש הפירמידה‪ ,‬ואחר כך סקר‬
‫באריכות את הפסוק "אדם לעמל‬ ‫לספרי' בכדי לראות את המתנות‬ ‫ישראל לרגל י"א ניסן‪ .‬בעת שנכנסו‪,‬‬ ‫שיקבלו על עצמם להניח תפילין‪,‬‬
‫באותה צורה את העומדים לשמאלו‪.57‬‬
‫יולד" ודרשות חז״ל בזה‪ .‬השיחות היו‬ ‫'בך ה' חסיתי'‬ ‫שהובאו ישירות לשם‪ .‬בחזרת הרבי‬ ‫הבחין הרבי בהעדרו של רבה של‬ ‫הנני נותן להם זוג תפילין כשרות‪,‬‬
‫קורת רוח מיוחדת ניכרה על פני הרבי‬ ‫ארוכות ועשירות מאוד‪ ,‬בהם הסביר‬ ‫‪ 770‬הי' עמוס מקיר לקיר‪ ,‬יותר מכמו‬
‫הרבי בבהירות את התפקיד שלשמו‬ ‫שהי' אי פעם לפני כן‪ .‬כמו כן היו‬
‫נברא האדם עלי אדמות‪ ,‬והמדרגות‬
‫"וואס איר לייגט אוועק אייער תורה ועבודה‬
‫רבים שלא מאנ"ש שהגיעו ליטול חלק‬
‫הגבוהות אליהם יכול להגיע על‬ ‫בשמחת היום ולהשתתף בהתוועדות‬
‫בשביל טובת הרבים"‬
‫ידי זה‪ ,‬עד שנעשה שותף להקב"ה‬ ‫המיוחדת‪ .‬בין האורחים הרבים‬ ‫על הפסוק "קומי אורי כי בא אורך"‪:‬‬ ‫גירש את הצאן והתיר את הדיר‬ ‫במהלך ההתוועדות בשבת אמר‬
‫במעשה בראשית‪ .‬בשיחות אלו‬ ‫שהגיעו הי' ניתן לזהות אנשים רבים‬ ‫"אתם נשיאי ישראל‪ ,‬וואס איר לייגט‬ ‫והעביר את הרועה‪ ,‬אחר זמן כנס הצאן‬ ‫הרבי דברים מיוחדים מאוד אודות‬
‫המשיך הרבי וביאר באופן רחב ביותר‬ ‫מכובדים‪ ,‬ביניהם רבנים גדולים ואישי‬ ‫אוועק אייער תורה ועבודה בשביל‬ ‫ובנה את הדיר ולרועה לא הזכיר‪ ,‬אמר‬ ‫נשיאי ישראל‪ .‬הי' זה בתוך המאמר‬
‫את הנקודה שנכתבה במכתב כללי‪,‬‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫טובת הרבים‪ ,‬וואס וועט זיין מיט‬ ‫הרועה הרי הצאן מכונסות והדיר בנוי‬ ‫הראשון שעסק בקאפיטל התהלים‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬נקודות משיחה זו נוספו‬
‫מיד בתחילת ההתוועדות‪ ,‬התרחש‬ ‫אייך?"‪ .‬וביאר הרבי שישנו עניין‬ ‫ואני איני נזכר‪ .‬כך אמר דוד למעלה‬ ‫שאת אמירתו סיים הרבי‪' ,‬למנצח‬
‫בשולי המכתב‪.‬‬
‫דבר לא רגיל‪ ,‬שביטא את הלך הרוחות‬ ‫הרועה איך שהוא קשור לצאנו – בני‬ ‫מן המזמור כי אלקים יושיע ציון ויבנה‬ ‫לדוד להזכיר'‪ .‬הרבי הביא את דברי‬
‫דומה שהדברים היו כעין 'ביאור'‬ ‫ואת הרגשות הגואים של החסידים‬ ‫דורו‪ ,‬ומציאות זו של הרועה אינה‬ ‫ערי יהודה הרי הדיר בנוי‪ ,‬וישבו שם‬ ‫המדרש על הפסוק‪ ,‬מדרש אותו ביאר‬
‫והסבר לשיחה שיאמר הרבי בהמשך‪,‬‬ ‫באותו הזמן‪ :‬בדרך כלל בכניסת הרבי‬ ‫צריכה להזכרה‪ ,‬אבל ישנו גם את‬ ‫וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי‬ ‫הרבי במאמר המפורסם 'ביום עשתי‬
‫בה נתן הרבי להבין שאין הוא מתכונן‬ ‫להתוועדויות‪ ,‬הי' שורר שקט מוחלט‪.‬‬ ‫הרועה עצמו‪ ,‬שלכך כיוון הבעש"ט‬ ‫שמו ישכנו בה‪ ,‬הרי הצאן מכונסות‪,‬‬ ‫עשר' שאמר שנה קודם לכן‪ ,‬בי"א‬
‫לקחת חופש מעבודתו‪ ,‬ואדרבה‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬בהתוועדות זו‪ ,‬החסידים לא‬ ‫באמרו "וואס וועט זיין מיט אייך?"‪,‬‬ ‫ואני איני נזכר לכך אמר דוד למנצח‬ ‫ניסן תשל"א‪ ,‬ואליו אף ציין במכתבים‬
‫לאחר שיחות אלו אמר הרבי מאמר‬ ‫יכלו להתאפק ואת הניגון החדש "בך‬ ‫ועל מציאותו זו של הרועה מעורר דוד‬ ‫לדוד להזכיר"‪.‬‬ ‫הכלליים שנכתבו בי"א ניסן תש"ל‪,‬‬
‫ד"ה 'ביום עשתי עשר' ובסיום המאמר‬ ‫ה' חסיתי" שפרץ מהנוכחים בטבעיות‬ ‫המלך‪' ,‬למנצח לדוד להזכיר'‪ .‬הרבי‬ ‫את הסיבה לכך שהרועה אינו מוזכר‪,‬‬ ‫תשל"א‪ ,‬ובמכתב כללי שיצא בערב‬
‫החל הקהל שוב לנגן 'בך ה' חסיתי'‪.‬‬ ‫בטרם נכנס הרבי להתוועדות‪ ,‬המשיכו‬ ‫הוסיף וביאר עניין זה בעבודת ה' של‬ ‫הטעים הרבי באמצעות התורה‬ ‫שבת זו‪:‬‬
‫הניגון נוגן בהתלהבות והתעוררות‬ ‫לשיר גם בכניסתו של הרבי…‬ ‫כל יהודי‪.‬‬ ‫הנשגבה שאמר הבעש"ט בגן עדן‬ ‫"משל למלך שהי' לו צאן וכעס עליהם‬
‫י"א ניסן תשל"ב‬
‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬
 ‫‪ JEM 108301‬י"א ניסן תשל"ב‬
‫הרבי קיבל את כולם בלבביות‪ ,‬לכל‬
‫אחד התאים מילת תודה‪ .‬הוא גם קיבל‬
‫אלפי מתנות מכל העולם‪ ,‬בתוכם‬
‫אלבום מיוחד בו חתומים רוב שרי‬
‫הממשלה וכל ה'מי ומי' הישראלי"‪.‬‬
‫לקראת סיום ההתוועדות הורה הרבי‬
‫לנגן ד' בבות‪ ,‬דבר שבאותם שנים הי'‬
‫נדיר ושמור להזדמנויות מיוחדות‪.‬‬
‫לאחר מכן ניגנו 'ניע זשוריצי כלאפצי'‪,‬‬
‫הקמת ע"א המוסדות‪ ,‬ניסה ר' שלמה‬
‫שוב את מזלו וכתב לרבי‪" :‬כעת יש את‬
‫כל ה'קאך' לגבי הקמת 'ע"א מוסדות'‬
‫במשך שנת תשל"א‪ ,‬הי' המשפיע ר'‬
‫ואני רוצה לנסוע לשליחות ולעסוק‬
‫שלמה הכהן זרחי אברך צעיר לאחר‬
‫בעניינים של הרבי‪ ,‬במשך שלושה‬
‫חודשים"‪ .‬הרבי לא ענה לו והדבר‬
‫הכאיב לו מאוד‪ .‬בהתוועדות של הרבי‬
‫העלה זאת על הכתב והרבי אמר‬
‫ביו"ד כסלו‪ ,‬בכה ר' שלמה‪ ,‬בשקט‬
‫לו‪" :‬מה אתה חושב? 'שליחות' זה‬
‫כמובן‪ ,‬בינו לבין עצמו‪ ,‬והנה למחרת‬
‫לארוז מזוודות ולנסוע לאוסטרליה?‬
‫בבוקר בדיוק יצאה לו תשובה מהרבי‪:‬‬
‫"האומנם לדעתו יגיעה אשר תלמיד‬
‫תומכי תמימים יהי' תמים כדרוש אינו‬
‫נוגע לכללות הענין דשנת השבעים?!‬
‫לכותבו שאין בו חיות ‪ -‬זה מצד חלל‬
‫השמאלי ולא מצד העניין שבו הוא‬
‫עוסק"‪.69‬‬
‫‪27‬‬
‫שפרסם בעיתון 'הצופה'‪" :‬אלפים‬
‫באו להתוועד מאות מאות באו לברך‬
‫את הרבי באופן אישי‪ .‬באו מושלים‪,‬‬
‫באו שליחים מיוחדים‪ ,‬בתוכם הסופר‬
‫הרמן ווק‪ ,‬שהעביר לאדמו"ר ברכה‬
‫מיוחדת מאת הפרזידנט של ארצות‬
‫הברית‪ ,‬ריצ'ארד ניקסון‪ .‬בא נציגו של‬
‫ראש העיר לינדסי והגיש לאדמו"ר‬
‫תעודת הוקרה מעיריית ניו יורק‪.‬‬
‫"נוגע לכללות הענין של‬
‫שנת השבעים"‬
‫שנת לימודים ב'כולל'‪ ,‬ועז הי' רצונו‬
‫לצאת לשליחות‪ .‬וכשנכנס ליחידות‪,‬‬
‫אם תהי' מסירות נפש כשתהי' פה‬
‫בישיבה‪ ,‬זו שליחות כמו באוסטרלי'"‪.‬‬
‫הרבי הוסיף והדגיש‪" :‬אם זה יהי'‬
‫במסירה ונתינה ‪ -‬זוהי שליחות כמו‬
‫באוסטרלי'"‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬כאשר הכריז הרבי על‬
‫וכמה שנים)‪ ,‬יש לדעת שצריך‬ ‫מנחה הספקתי לטבול במקווה‪ ,‬אע"פ‬ ‫'ומשה הי' רועה'‬
‫להיות ה״בא בימים״‪ ,‬כפי שמפרש‬ ‫שבמצב בריאותי כזה הי' כנראה אסור‬
‫בזוהר‪ ,‬שבאים עם כל הימים עד‬ ‫לי‪.‬‬ ‫בין אירועי י"א ניסן המרוממים‪ ,‬אליהם‬
‫שלא חסר אפילו יומא חדא‪.‬‬ ‫נישאו עיניים מהעולם כולו‪ .‬בליבת‬
‫"בעת ההתוועדות ישבתי כהוראת‬
‫רגעי השיא בהם חגג נשיא ישראל‬
‫אעפ"כ הרי מנהג ישראל תורה‬ ‫הרופא‪ ,‬אבל הרגשתי מאוד לא טוב‪.‬‬
‫באופן פומבי את יובל השבעים‪,‬‬
‫הוא‪ ,‬ובפרט כדאיתא בחות‪-‬יאיר‬ ‫בעת אמירת המאמר נעמדתי‪ .‬באמצע‬
‫מסתתרים גם אי‪-‬אלו רגעים אישיים‬
‫ומובא בפרי‪-‬מגדים בנוגע לשבעים‬ ‫המאמר הרגשתי עוד יותר גרוע‬
‫של נשמות פרטיות שלא משו מזכרון‬
‫שנה‪ ,‬ששם הפירוש כפשוטו‪,‬‬ ‫ורציתי להקיא‪ .‬זיעה כיסתה את כל‬
‫רועה הדור‪ .‬כזו היא האנקדוטה‬
‫הרי שהמענה מה צריך לעשות‬ ‫גופי‪ .‬בשעת הניגון שאחרי המאמר‬
‫המופלאה המתוארת ביומנו של ר'‬
‫לאחר מכן הוא‪ :‬נאמר בפירוש‬ ‫הביט עלי כ"ק אד"ש עם חיוך‪ ,‬כאומר‬
‫משה חיים לוין‪" :65‬בבוקר הי' לי חום‬
‫תיכף בהמשך הפסוק – "ואם‬ ‫שאשיר‪ ,‬ואח"כ עוד פעם‪ .‬מאותו‬
‫ובצהריים הלכתי לד"ר זעליגסון‪,‬‬
‫בגבורות"‪ ,‬אשר מה שהי' בחלישות‬ ‫רגע נרגעתי לגמרי ומצבי השתפר‪,‬‬
‫ואמר לי שאם אני רוצה ללכת בערב‬
‫בכל השנים שלפני זה ‪ -‬ובשעה‬ ‫והמחלה כאילו הוסרה לגמרי! ולא‬
‫להתוועדות‪ ,‬אהי' חייב לשבת‪ ,‬כי‬
‫שעושים חשבון צדק הרי "ידע‬ ‫עוד‪ ,‬אלא שלאחר יום כבר הייתי יכול‬
‫יהי' לי מאוד קשה לעמוד‪ .‬לפני‬
‫אינש בנפשי'" – צריך אז להתחיל‬ ‫לתפקד כרגיל"‪.‬‬
‫לעשות בהתגברות יתירה"‪.‬‬
‫הרבי פנה ב"בקשה‪ ,‬הפצרה‬
‫ותחינה" להקים במשך שנת‬ ‫שטארקייט‪ ,‬במילא האב איך געווארט‬ ‫באותה עת‪ ,‬והמעמד נחקק בלב כל‬
‫השבעים שבעים ואחת מוסדות‬ ‫ס'זאל זיין א התעוררות ניכר‪ ,‬אויך א‬ ‫אחד‪.‬‬
‫חדשים ועורר על כך בדברים נלהבים‪.‬‬ ‫התעוררות ניכר בגלוי"‪[ .‬היות וישנו‬ ‫שירת הניגון עוררה הדים רבים‪,‬‬
‫הרבי הוסיף ואמר "מסתמא ישנם‬ ‫עניין שצריך להעמידו בתוקף‪ ,‬במילא‬ ‫וקטע הוידאו המתעד את אותם דקות‬
‫כאלו שמיד יתייראו… אך מצד‬ ‫חיכיתי שתהי' התעוררות ניכרת‪ ,‬גם‬ ‫ב‪ ,770-‬העמוס מלהכיל את ההמונים‪,‬‬
‫העייפות מהריקוד והשירה – לא‬ ‫בגלוי]‪ .‬את ההתעוררות בשלב זה של‬ ‫התפרסם בשעתו בעולם כולו‪ .‬הייתה‬
‫ישימו לב להתחייבות שלוקחים על‬ ‫ההתוועדות‪ ,‬ניצל הרבי להכרזה על‬ ‫זו הפעם הראשונה בה נחשף אירוע‬
‫עצמם‪ ,‬ובפרט שאין זו התחייבות‪,‬‬ ‫הקמת 'ע"א מוסדות'‪ ,‬הכרזה שתהפוך‬ ‫משמעותי של הרבי באמצעות וידאו‪.58‬‬
‫אלא ענין של זכות"‪ .‬וכן התבטא כי זה‬ ‫לגולת הכותרת של ההתוועדות‬ ‫ר' משה טלישבסקי סיפר שלאחר‬
‫יהי' יותר קל ממה שחושבים‪.‬‬ ‫ולכמעט שם נרדף לאירועי שנת‬ ‫ההתוועדות ביקשה הרבנית נ"ע‬
‫שנה אחת‪.‬‬ ‫בתור "חבר אני לכל אשר יראוך"‪,‬‬ ‫השבעים‪.‬‬ ‫קלטת מהניגון "בך ה' חסיתי" כפי‬
‫לפני שהחל הרבי באמירת ה'הדרן'‪,‬‬ ‫הבטיח הרבי השתתפות של עשר‬ ‫"בנוגע למה ששאלו שמכיוון ש"ימי‬ ‫שהושר בהתוועדות‪ ,‬באמרה ששמעה‬
‫ניגש להיפרד מהרבי הרב שמחה‬ ‫אחוז מההוצאות הכרוכות בהקמת‬ ‫שנותינו בהם שבעים שנה"‪ ,‬מה‬ ‫כי השיר הזה מיוחד במינו‪ .‬ניתן‬
‫עלבערג‪ ,‬יו"ר 'אגודת הרבנים דארה"ב‬ ‫מוסדות אלו‪ ,‬השתתפות שתינתן‬ ‫המקום לתכנן הפעולות לאחר מכן‪,‬‬ ‫רק לשער מהיכן הגיעה ה'שמועה'‬
‫וקנדה'‪ ,‬שנכח בהתוועדות‪ ,‬ואמר‬ ‫מראש‪ ,‬שלא כרגיל‪ ,‬על מנת שייעשה‬ ‫לכאורה זהו הזמן לחשוב אודות‬ ‫‪59‬‬
‫לאזניה…‬
‫שהוא חייב לעזוב ואינו יכול להישאר‬ ‫העניין בזריזות המירבית‪.‬‬ ‫מנוחה וכו' וכו'‪ ,‬עניתי‪ ,‬ראשית – לא‬
‫עוד‪ .‬הרבי אמר לו שישמח מאוד אם‬ ‫דרישה זו של הרבי גרמה לדריכות‬ ‫צריך להסתכל על ה'פספורט' אלא יש‬ ‫ע"א מוסדות‬
‫ישאר גם ל'הדרן' ונימק את האיחור‬ ‫רבה בקרב המשתתפים‪ .‬הייתה זו‬ ‫להסתכל כיצד מרגישים‪ ,‬ומה שיותר‬ ‫מיד בסיום הניגון התייחס הרבי‬
‫באמירתו בכך שתחילה הי' נחוץ‬ ‫הפתעה עצומה‪ ,‬ואתגר של ממש‬ ‫נוגע כמה מהשנים היו ״שנים קיימים״‬ ‫לשירת הקהל באותיות נפלאות‪:‬‬
‫להציע את הדברים הנוגעים‬ ‫במושגי השנים ההם‪ ,‬להגיע להקמת‬ ‫(הרי אין זה 'קונץ' שיהי' כתוב‬ ‫"אזוי ווי ס'איז דא א עניין וואס‬
‫למעשה בפועל‪.‬‬ ‫שבעים ואחת מוסדות חדשים תוך‬ ‫ב'פספורט' או בתעודת הלידה כמה‬ ‫מ'דארף אים אריינשטעלען מיט א‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הרבי ערך סיום על‬
‫מסכת פסחים ובהמשך אמר שתי‬ ‫‪66‬‬
‫שיחות נוספות‪ .‬באחת מהן קרא‬
‫שביום הולדת שבעים מברך בעל‬ ‫יום הולדת‪ ,‬להערה ארוכה בלקו"ש‬ ‫והשמחים בשמחתו יברכו‬
‫בה מבאר שביום הולדת מזלו של‬
‫הרבי ללמוד ממסירות נפשם של‬
‫יום ההולדת שהחיינו‪ .‬בקשר לכך‪,‬‬ ‫בנעימה‬
‫מציין הרבי בהערה לדברי ה'שלחן‬ ‫האדם גובר ובאופן רחב יותר מתקיים‬
‫היהודים העומדים מאחורי מסך‬ ‫הדבר ביום הולדת של צדיק ביחס‬ ‫ה'הדרן' שאמר הרבי בהתוועדות על‬
‫הטהור'‪ 68‬הפוסק שביום הולדת‬
‫הברזל‪ ,‬ובמיוחד בעניני חינוך‪.‬‬ ‫לכל אנשי הדור‪ .‬ובקשר ליום הולדת‬ ‫מסכת פסחים‪ ,‬הוגה על ידי הרבי‬
‫שבעים יש לברך שהחיינו‪ ,‬ואף מוסיף‬ ‫בשנה הבאה‪ ,‬כשנוסף בסוף הגדת‬
‫כמו"כ‪ ,‬דיבר הרבי שעה ארוכה‬ ‫שבעים מציין הרבי לדברי שו"ת 'חות‬
‫אודות הגזירה של 'מיהו יהודי'‪.‬‬ ‫"והעומדים עליו ויש להם טובות‬ ‫הרבי שיצאה אז במהדורה חדשה‪.‬‬
‫יאיר'‪ 67‬העוסק בדיני סעודת מצווה‪,‬‬
‫ממנו שהוא משפיע להם מזון וכיו"ב‬ ‫ופוסק שסעודה שבגדר ספק סעודת‬ ‫בהערה בתחילת ה'הדרן' כפי שנדפס‬
‫את הזמן שבין השיחות ניצלו‬
‫רבים בכדי לגשת ולברך את‬ ‫והם שמחים על זה יברכו בנעימה‬ ‫מצווה‪ ,‬כגון "סעודת בן שבעים שיש‬ ‫בהגדה‪ ,‬מצוין שאת הסיום ערך הרבי‬
‫הרבי‪ .‬רבנים חשובים ואישי‬ ‫הטוב והמטיב בשם ומלכות"‪ ,‬הא‬ ‫להסתפק ולא יחוייב שיהא סעודת‬ ‫ביום הולדתו השבעים ובשולי הגליון‬
‫ציבור‪ ,‬כמו גם שלוחים של דמויות‬ ‫חזינן‪ ,‬שהלכה למעשה מהווה יום‬ ‫מצוה" מקבלת גדר של סעודת מצווה‬ ‫לכך מצוינים כמה מראי מקומות שיש‬
‫ידועות שייצגו את שולחיהם‬ ‫הולדת שבעים חג של ממש לא רק‬ ‫באמצעות עריכת סיום מסכת‪.‬‬ ‫בפתיחתם 'נותן טעם' הן בעריכת‬
‫במעמד‪ .‬היטיב לתאר זאת‬ ‫עבור בעל יום ההולדת‪ ,‬כי אם עבור‬ ‫מדי דברו בסעודת בן שבעים‪,‬‬ ‫הסיום‪ ,‬והן בכל אירועי שנת השבעים‪.‬‬
‫הרב חנוך גליצנשטיין בכתבה‬ ‫מושפעיו כולם‪...‬‬ ‫מוסיף החות יאיר שנראה בעיניו‬ ‫ראשית‪ ,‬מציין הרבי להרחבת המושג‬
‫‪26‬‬

‫‪ JEM 108302‬י"א ניסן תשל"ב‬
‫להקים ע"א מוסדות‪ ,‬וסיכם את‬
‫הפעילות שנעשתה בארץ להגשמת‬
‫מטרה זו‪:‬‬
‫הרבי אצל עסקנים שונים אודות‬
‫"המשימה הוכתרה בהצלחה מרובה‪.‬‬
‫בארצנו הקדושה הוקמו במשך שנת‬
‫השבעים עשרות בתי ספר לחינוך‬
‫ילדי וילדות ישראל על מבועי התורה‬
‫והחסידות‪ ,‬הוקמו ישיבות חדשות‪,‬‬
‫הושקעו מאות רבות של אלפי לירות‬
‫בהקמת בניינים לשיכון מוסדות‬
‫אלה‪ ,‬נדפסו עשרות ספרים‪ ,‬נוסדו‬
‫בתי חב"ד ‪ -‬מושג חדש בפעילות‬
‫החב"דית בארץ ‪ -‬עשרות רבות של‬
‫ספריות נפתחו בכל רחבי הארץ‪,‬‬
‫מפעלי קליטה רבים הוקמו לקליטת‬
‫העולים החדשים וביחוד עולי רוסיה‪,‬‬
‫גרוזי' ובוכרה‪ .‬ובסיכום מילאו חסידי‬
‫חב"ד בארצנו הקדושה את המשימה‬
‫הקדושה שהוטלה עליהם בייסדם‬
‫שבעים ואחד מוסדות חדשים במשך‬
‫שנה אחת‪' ,‬שנת השבעים'"‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬הוקמו בארץ למעלה מכפליים‬
‫מהמצופה ולסיכום המבצע הופק‬
‫אלבום ובו תצלומים של מוסדות‬
‫חב"ד וקהילות חב"ד בארץ הקודש‪.‬‬
‫האלבום "חב"ד בישראל" מהווה עד‬
‫היום מסמך היסטורי מרשים המתעד‬
‫את חיי חב"ד באה"ק בשנים ההן‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫לזה‪.‬‬
‫כמה פעמים במשך השנה התעניין‬
‫ענה שהוא מעורב בשבע מוסדות‬
‫התקדמות הקמת המוסדות‪ ,‬וכן‬
‫הבהיר כי יש להשלים את הקמתם‬
‫לפני י"א ניסן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בקשר לסיום‬
‫בניין ישיבת תורת‪-‬אמת בירושלים‬
‫כתב הרבי לר' חנוך גליצנשטיין‪:‬‬
‫"בתור יוצא מן הכלל ובאם יוגמר‬
‫כהנ"ל עד ליא"נ תשל"ג יכניסו הנ"ל‬
‫לסדר המענקים לע"א מוסדות ועוד‬
‫זאת שישלחו – תיכף לקבלת אישור‬
‫מכל הג' שכל החותמים במכ[תב]‬
‫זה – אחראים לכהנ"ל ובעיקר‬
‫לשתהי' פעילות ממשית כדבעי‬
‫בנוגע להכנסות וכו'‪ :‬מאה אלף ל"י‬
‫ע"ח ה ‪ 10%‬השתתפות בההוצאות‬
‫מאה אלף ל"י הלוואה – עד שיקבלו‬
‫בהתוועדות יו"ד שבט תשל"ג עורר‬
‫מענקים הנ"ל וההכנסות אבל לא יותר‬
‫הרבי את כל אלו שקיבלו על עצמם‬
‫מלשנה"‪.71‬‬
‫השלב הראשון של המבצע הסתיים‬
‫בי"א ניסן תשל"ג‪ .‬באותו יום פרסם‬
‫הרב חנוך גליצנשטיין מאמר בעיתון‬
‫'שערים' תחת הכותרת‪" :‬חב"ד‬
‫בסימן ע"א מוסדות" בו הסביר כי‬
‫בשנה האחרונה נוסף ערך לשוני‬
‫בסלנג חב"די ‪' -‬ע"א מוסדות'‪ .‬הרב‬
‫גליצנשטיין ציטט את הוראת הרבי‬
‫'אם בגבורות' ‪ -‬ע"א מוסדות‬
‫הקודש לבדה לכה"פ ע"א מוסדות‬ ‫"תשל"ב ‪ -‬בקשר ל"שנת השבעים"‬
‫ועלו הצעות שונות לדרכי הפעילות‪.‬‬ ‫מייסד "ועד ע"א מוסדות"" (שלשלת‬
‫בסיום האסיפה נמסרה הודעה לציבור‬ ‫היחס)‪.‬‬
‫המשתתפים‪ ,‬כי המעוניין לסייע‪ ,‬מוזמן‬ ‫הוראתו הק' של הרבי על‪-‬דבר הקמת‬
‫להגיע באסרו חג למשרדי הישיבה‬ ‫ע"א מוסדות התפשטה במהירות בכל‬
‫בלוד לאסיפה‪ ,‬בה ידונו כיצד ליישם‬ ‫ריכוזי אנ"ש ברחבי תבל‪ ,‬השלוחים‬
‫הלכה למעשה את הוראת הרבי אודות‬ ‫ואנ"ש די בכל אתר ואתר החלו לפעול‬
‫הקמת "ע"א מוסדות"‪ .‬באסיפה זו עלו‬ ‫במרץ רב למימוש הדברים‪ ,‬היוזמה‬
‫הצעות רבות לגבי מהות המוסדות‬ ‫הנ"ל עוררה תנופה אדירה בכל עניניו‬
‫החדשים‪ ,‬רעיונות אלו נכתבו בדו"ח‬ ‫הק' של הרבי‪ ,‬מוסדות תורה וחסד‬
‫מיוחד‪.‬‬ ‫קמו ונבנו בכל מדינה ומדינה‪.‬‬
‫בכ"ה באייר‪ ,‬התקיימה אסיפה נוספת‬ ‫תזוזה מיוחדת נפעלה במוסדות‬
‫במשרדי הישיבה בלוד‪ ,‬בה‬ ‫חב"ד באה"ק‪ ,‬שם קם ועד מיוחד‪,‬‬
‫דיווחו המשתתפים על‬ ‫בנשיאותו של הרבי‪ ,‬שריכז את‬
‫הנעשה עד כה בנוגע‬ ‫הפעילות העצומה‪ .‬כבר‪ 70‬למחרת‬
‫לע"א מוסדות‪ .‬כל אחד‬ ‫ההכרזה על היוזמה החדשה בעת‬
‫מהמשתתפים דיווח על‬ ‫ההתוועדות‪ ,‬ביום י"ב ניסן‪ ,‬נקראו‬
‫הנעשה במקומו ועלו‬ ‫ליחידות שניים מעסקני חב"ד‬
‫הצעות חדשות‪ .‬הוחלט‬ ‫המרכזיים בארץ הקודש‪ ,‬ר' אפרים‬
‫גם להקים מטה ארצי‬ ‫וולף ור' שלמה מיידנצ'יק‪ .‬ביחידות‪,‬‬
‫למבצע ע"א מוסדות‪,‬‬ ‫שנמשכה שעתיים‪ ,‬הגדיר ופירט הרבי‬
‫ולחברי המטה נבחרו הרב‬ ‫את כוונותיו בהכרזה על 'מבצע ע"א‬
‫וולף‪ ,‬הרב זושא וילימובסקי והרב‬ ‫מוסדות' ובכך קיבל ה'מבצע' את‬
‫והרבי מזג לכל אחד כמנין המוסדות‪.‬‬ ‫ברוך גופין‪ .‬האחרון נבחר למרכז‬ ‫משמעותו הרחבה וההיסטורית‪.‬‬
‫בעת שניגש ר' שלמה קונין ושאל אותו‬ ‫המטה‪ ,‬ובפועל ניווט וניהל את הקמת‬
‫הרבי בהקמת כמה מוסדות עוסק‪,‬‬ ‫המוסדות‪ .‬כעבור זמן צורפו כחברים‬ ‫הקמת המוסדות החדשים‪ ,‬לא נועדה‬
‫למטה גם הרב זושא פויזנר והרב צבי‬ ‫להכביד על עסקני חב"ד הקיימים‪,‬‬
‫והרבי מזג לכוסו שבע פעמים‪.‬‬ ‫רוטנברג‪ .‬יצויין‪ ,‬שהמטה הי' תחת‬ ‫הבהיר הרבי‪ .‬נדרשים עסקנים‬
‫מפורט על הנעשה בחודש האחרון‪.‬‬ ‫נשיאותו של הרבי‪ ,‬כפי שהופיע‬ ‫חדשים‪ ,‬אברכים צעירים שישליכו‬
‫בהמשך ההתוועדות הורה הרבי כי על‬
‫ככל שהתכניות קרמו עור וגידים‪,‬‬ ‫ב'בלאנק' הרשמי עליו נכתבו הודעות‬ ‫את עצמם במסירות מוחלטת לעבודת‬
‫כל העוסקים בהקמת מוסדות לשלוח‬
‫נוצר צורך להשיג סכומי כסף נכבדים‬ ‫והנחיות המטה‪.‬‬ ‫הכלל והדבר יהפוך לליבת חייהם‪,‬‬
‫דו"חות מהנעשה בשלושת החודשים‬
‫למימון הקמת המוסדות החדשים וכל‬ ‫ללא הגבלת שעות עבודה וכדומה‪.‬‬
‫שחלפו‪ .‬בהמשך להתוועדות נשלח‬ ‫בשלב ראשוני החליט המטה לרכז‬
‫מכתב מהמזכירות (שהוגה ע"י הרבי)‬ ‫אחד מאנ"ש התבקש לתרום לפחות‬ ‫רשימה של הצעות לייסוד מוסדות‬ ‫הרבי השמיע בפניהם מספר כללים‬
‫"לכל הועדים העוסקים בהקמת הע"א‬ ‫‪ 250‬לירות למטרה זו‪ .‬כשבועיים‬ ‫חדשים‪ ,‬הן בקנה מידה ארצי והן בקנה‬ ‫לפיהם יש לפעול‪ ,‬וביניהם‪ :‬המוסדות‬
‫מוסדות" ובו הוראות מפורטות בקשר‬ ‫לאחר הפני' אל כלל אנ"ש להשתתף‬ ‫מידה מקומי‪ ,‬ולרכז רשימת עסקנים‬ ‫לא צריכים להיות גדולים‪ ,‬אלא כל‬
‫לשליחת הדו"חות‪ .‬כמו כן צורפה‬ ‫במגבית‪ ,‬התקבלה ב'מטה הארצי'‬ ‫פוטנציאליים המוכשרים ומוכנים‬ ‫מוסד בכל תחום שהוא של תורה‬
‫למכתב המחאה בסך ‪ 100‬דולר עבור‬ ‫המחאה בכתב ידו הקדושה של הרבי‬ ‫להתגייס לשאת בעול הקמת וקיום‬ ‫ומצוות והפצת היהדות ובלבד שיהי'‬
‫כל המוסדות שכבר החלו לקום‪ ,‬על‬ ‫בסך שבעים ואחד דולר כהשתתפות‬ ‫המוסדות שיקומו‪ .‬בשלב זה נשלח‬ ‫חדש; על העסקנים יש מעמסה גדולה‪,‬‬
‫חשבון עשרת האחוזים שהורה הרבי‬ ‫במגבית הכללית‪.‬‬ ‫'מכתב חוזר' לאנ"ש באה"ק ובו בקשה‬ ‫לכן צריכים להצטרף עסקנים חדשים;‬
‫לתת‪.‬‬ ‫בחלוף שלושה חודשים מההכרזה‬ ‫להציע מוסדות שיש צורך ואפשרות‬ ‫לאו דווקא הכוונה ל‪ 71-‬מוסדות‪,‬‬
‫על הקמת המוסדות‪ ,‬בהתוועדות י"ג‬ ‫להקימם בשנת תשל"ב‪ ,‬בעלי אופי‬ ‫אלא לכל הפחות ‪ ,71‬ויותר עד ל'כמה‬
‫תמוז‪ ,‬דיבר על כך הרבי שוב; עודד‬ ‫מקומי או בעלי אופי ארצי‪ ,‬תוך ציון‬ ‫פעמים ככה'‪.‬‬
‫להקים מוסדות להשלים את הקמת‬ ‫את אלו שכבר הקימו מוסדות או עכ"פ‬ ‫הנימוקים המחייבים את הדבר‪ .‬חברי‬ ‫מיד החלו קהל החסידים ברחבי‬
‫המוסדות בשלושת החודשים שנותרו‬ ‫החלו בכך‪ ,‬ועורר את אלו שעוד לא‬ ‫המטה דנו בהצעות שהועלו ודנו יחד‬ ‫תבל לטכס עצה כיצד ליישם בפועל‬
‫עד י"א ניסן‪ .‬בקשר לכך ציין הרבי כי‬ ‫החלו להיכנס לעניין ביתר שאת‪ .‬הרבי‬ ‫רעיונות כיצד לקדם הלכה למעשה‬ ‫את ההוראה החדשה‪ ,‬נערכו אסיפות‬
‫בשנה רגילה ישנם רק חודשיים בין‬ ‫הורה שהמתעסקים בהקמת המוסדות‬ ‫הקמת כל מוסד‪.‬‬ ‫והוקמו ועדים לעסוק בזה‪ .‬התחלת‬
‫יו"ד שבט לי"א ניסן‪ ,‬וכיון שהקב"ה‬ ‫או קרוביהם הנוכחים בהתוועדות‬ ‫בר"ח סיון נשלח מכתב מאגודת חסידי‬ ‫הפעילות בארץ‪-‬הקודש במבצע "ע"א‬
‫'אב הרחמן' הנה בשנה זו ישנו חודש‬ ‫יאמרו לחיים‪.‬‬ ‫חב"ד באה"ק לציבור אנ"ש בו נמסרה‬ ‫מוסדות" הייתה בכינוס ארצי מיוחד‬
‫נוסף להיותה שנה מעוברת‪ .‬כמו כן‬ ‫כשניגשו העוסקים בהקמת המוסדות‬ ‫הוראה שהתקבלה מהרבי‪ ,‬לפי' על‬ ‫לכלל חסידי חב"ד ביום שלישי של‬
‫נתן הרבי משקה מההתוועדות עבור‬ ‫לומר לחיים שאל אותם הרבי למספר‬ ‫כל העוסקים בהקמת מוסדות חדשים‬ ‫חול המועד פסח בכפר חב"ד‪.‬‬
‫האסיפה שהתקיימה אחר כך בקשר‬ ‫המוסדות שהם עוסקים בהקמתם‪,‬‬ ‫לשלוח מדי ראש חודש דו"ח מעשי‬ ‫בכינוס התקבלה החלטה להקים בארץ‬
‫‪28‬‬
 ‫י"א ניסן ה'תשמ"ב ‪ -‬יובל השמונים‬
‫י"א ניסן תשמ"ב‬

‫י"א ניסן תשל"ב‬

‫לאחר הפסח החל העיסוק האיטנסיבי‬ ‫זו מסר הרבי לכל אחד מהנכנסים‬ ‫ובמהלך השירה נעמד הרבי מלוא‬
‫בכך‪ .‬חסידים בכל העולם החלו‬ ‫את המהדורה החדשה של ההגדה‬ ‫קומתו ורקד על מקומו בהתלהבות‪.‬‬
‫לעבוד במרץ על הקמת ה'ע"א‬ ‫עם ביאורי הרבי‪ ,‬שהודפסה בכריכה‬ ‫לפני צאתו‪ ,‬עורר הרבי לנצל את הימים‬

‫ָאבֹוא בִּגְבֻרֹות‬ ‫מוסדות' והרבי יסד את 'קרן ע"א‬

‫מוסדות' ולא פסק מלעודד ולזרז את‬
‫העניין‪ .‬בהתוועדות ערב חג השבועות‬
‫הזכיר הרבי פעם נוספת את הקרן‪,‬‬
‫חגיגית עלי' נכתב בהדגשה "י"א‬
‫ניסן ‪ -‬שבעים שנה לכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א"‪.‬‬

‫שנת השבעים ואחד‬

‫הספורים שנשארו לחג ל'מבצע מצה‬
‫שמורה'‪ ,‬כן הזכיר שלפני שנפרדים‬
‫מהתכנסות זו‪ ,‬על מנת להתקבץ עוד‬
‫הפעם בקרוב עבור ענינים שמחים יש‬
‫לברך ברכה אחרונה‪.‬‬
‫והודיע שההשתתפות בהוצאות של‬
‫אירועי אותו י"א ניסן כמו ביקשו‬ ‫לערך בשעה ‪ 2:20‬יצא הרבי מבית‬
‫"הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פ"א‪ ,‬י"א)‬ ‫'מחנות הקיץ'‪ ,‬תהי' גבוהה יותר‬ ‫שלא להישכח ונמשכו בחודשי הקיץ‪.‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬כשהוא מתחיל את הניגון "על‬
‫שלכן שייך מזמור זה למי שנכנס לשנת שמונים ואחת שלו‪ ,‬כי שמונים שנה מורה על שלימות הטבע‬ ‫ותנוע בין עשר לעשרים אחוזים מסך‬ ‫בהתוועדות שבת מברכים אייר‪ ,‬וכן‬ ‫אחת כמה וכמה"‪.‬‬
‫וכו' כמ"ש "ואם בגבורות שמונים שנה" גו'‪ ,‬וכשנכנסים להשנה שלאח"ז‪ ,‬ה"ז ענין של הרחבה והוספה‬ ‫הוצאותיהם [ביתר הרחבה על הקמת‬ ‫בהתוועדות ר"ח אייר הקדיש הרבי‬
‫ע"א מוסדות ‪ -‬ראה במסגרת]‪.‬‬ ‫ריקודי השמחה ב‪ 770-‬נמשכו גם‬
‫על (הגבלות) הטבע‪ ,‬ולכן אומרים אז מזמור פ"א אל"ף‪ ,‬כנ"ל ובו הציווי (ונתינת כח) "הרחב פיך"‬ ‫דקות ארוכות להוקרת תודה על‬
‫לאחר ההתוועדות‪ .‬ובאופן ספונטני‬
‫(לקו"ש ח"י ע' ‪.)76‬‬ ‫מאורע נוסף‪ ,‬מיוחד במינו‪ ,‬התרחש‬ ‫הברכות והמתנות שהגיעו לכבוד י"א‬
‫החלו החסידים להקיף בריקוד את‬
‫בהגיע יובל השמונים זכינו לראות הרחבה והוספה על הגבלות הטבע‪ ,‬אף לאחר מאורעות תשל"ח‪,‬‬ ‫בשמחת תורה תשל"ג‪ .62‬בהקפות יום‬ ‫ניסן ואף הגי' שיחות אלו‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫חדרו הקדוש של הרבי‪' .‬רכבת'‬
‫בי"א ניסן תשמ"ב והימים הסמוכים לו‪ ,‬כשהרבי הי' עם הציבור שעות רצופות ולא ראה מנוחה‪ .‬החל‬ ‫שמחת תורה הסכים הרבי שנוסף‬ ‫בחודש סיון שיגר הרבי מכתבים‬
‫של חסידים מפזזים החלה לעלות‬
‫מהתוועדות שבת הגדול י' ניסן‪ ,‬ההתוועדות הגדולה במוצאי י"א ניסן שנמשכה שש שעות ובהמשך‬ ‫על מכירת הפסוקים "ופרצת" ו"הנני‬ ‫לילדים מכל העולם ששלחו מתנות‪,‬‬
‫במדרגות האחוריות של ‪ 770‬לקומה‬
‫אלי' חלוקת התניא עד אור הבוקר‪ ,‬בשלל גילוים אלו הראה הרבי "דוגמא חי'" מהי 'הרחבת הטבע'‬ ‫בצירוף תניא לבוגרים יותר‪ ,‬או סידור‬
‫מביא אותם" יימכר גם הפסוק‬ ‫העליונה‪ ,‬משם החוצה באמצעות‬
‫הכרוכה בגבורות שמונים‪.‬‬ ‫לילדים הצעירים‪ .‬בכל ההתוועדויות‬
‫הראשון של קאפיטל התהלים שלו‪,‬‬ ‫דלת הכניסה הראשית ובחזרה לזאל‬
‫לאחר חלוקת התניא התקיים מנין קטן לקריאת התורה בזאל למעלה בכדי שהרבי לא יצטרך לחזור‬ ‫שמי"א ניסן ועד לחודש אלול באותה‬
‫"בך ה' חסיתי"‪ .‬הפסוק נקנה ע"י‬ ‫הגדול בדלת הכניסה האחורית‪.‬‬
‫מאוחר יותר מביתו‪ .‬מתאר הרב יעקב סינגוואי את אותו בוקר‪" :‬עמדנו עייפים בזאל‪ ,‬אחרי לילה‬ ‫שנה‪ ,‬המשיך הרבי לבאר פסוקים‬
‫אחד החסידים לזכות התגלות הרבי‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬ליוו החסידים בשירה‬
‫ללא שינה ונדהמנו לפתע ברגע שנכנס הרבי‪ ,‬עירני ממש כמו אדם שישן כל הלילה‪ .‬זה הי' מדהים‪.‬‬ ‫מהקאפיטל החדש‪ ,‬בכל התוועדות‬
‫כמשיח ודאי והצלחה בכל המלחמות‪,‬‬ ‫פסוק אחר על הסדר‪ ,‬ואף הגי' זאת‪,‬‬ ‫את הרבי בעת שיצא מ‪ 770-‬לרכבו‬
‫לאחר מכן הלכנו כמובן לנוח‪ ,‬אולם הרבי נסע לאוהל עם כל הפ"נים וכשחזר בערב ערך התוועדות‬ ‫ולאחר מכן נמשכו הריקודים עד אור‬
‫כגזירת 'מיהו יהודי' וכיו"ב‪ .‬באמירת‬ ‫הי' זה תקדים וחידוש גדול ביחס‬
‫נוספת‪ ."...‬אין זו אלא אותה "הרחבה והוספה על הטבע" לה זכינו בי"א ניסן תשמ"ב‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫הבוקר‪.‬‬
‫הפסוק כובד כמובן הרבי‪.‬‬ ‫לשנים הקודמות‬
‫אך ללא ספק‪ ,‬גולת הכותרת של הקיץ‬ ‫גם לאחר י"א ניסן‪ ,‬התרחשו מספר‬
‫לאחר שהכריז את הפסוקים "ופרצת"‬
‫הייתה תנופת ע"א מוסדות שליוותה‬ ‫אירועים יוצאי דופן שאף שלא‬
‫ו"הנני" המשיך הרבי והכריז במנגינת‬
‫כשהודיע שאין להגיע לי"א ניסן‪ .‬כל‬ ‫שמונים‪ ,‬שמונים דפי גמרא‪ ,‬שמונים‬ ‫שי למורא‬ ‫את חסידי חב"ד בכל קצווי תבל‪.‬‬ ‫נכרכו בכך רשמית‪ ,‬היוו בפועל‬
‫פסוקי "אתה הראת" את הפסוק‬
‫זאת בנוגע להגעה בגוף‪ ,‬הבהיר הרבי‪,‬‬ ‫מאמרי חסידות וכיו"ב‪ .‬התשוקה לבוא‬ ‫כבר בבוקר שלמחרת ההתוועדות‪,‬‬ ‫המשך לגילויים הנפלאים של שנת‬
‫החודשים‪ 72‬שקדמו לי"א ניסן תשמ"ב‬ ‫הראשון בקאפיטל התהלים שלו "בך‬ ‫השבעים‪ .‬במהלך חג הפסח התוועד‬
‫אולם "במקום שמחשבתו של אדם שם‬ ‫היום‪ ,‬הייתה עצומה‪.‬‬ ‫קם המוסד הראשון במסגרת תנופה‬
‫היו מלאי התרגשות כיאה ליובל‬ ‫ה' חסיתי אל אבושה לעולם"‪ .‬לאחר‬ ‫הרבי בארבעת ימי היום‪-‬טוב‪ ,‬בשני‬
‫הוא נמצא" ודברי החסידות והעניינים‬ ‫ההנחה הפשוטה אצל המוני חסידים‬ ‫זו‪ .‬הי' זה בית חב"ד בעיר סט‪ .‬דייגו‬
‫משמעותי שכזה‪ ,‬יובל 'אם בגבורות'‪.‬‬ ‫שכל הקהל הנרגש חזר על הפסוק‪,‬‬ ‫ימי החג הראשון וכן בשביעי של‬
‫בנגלה שידוברו בהתוועדות‪ ,‬כמו גם‬ ‫מכל העולם הייתה שאת החג העצום‬ ‫בקליפורני'‪ ,‬שעל הקמתו הכריז‬
‫ברחבי העולם התכוננו חסידים‬ ‫המשיך הרבי בהפתעה והכריז‬ ‫פסח ובאחרון של פסח (!)‪ ,‬הי' זה‬
‫קבלת החלטות טובות יהיו מנת חלקו‬ ‫הזה במחיצת הרבי אין שום אפשרות‬ ‫מיד שליח הרבי לקליפורני' ר'‬
‫כמיטב יכולתם ונערכו לשלוח מתנות‬ ‫את שני הפסוקים הבאים בפרק‪:‬‬ ‫דבר חד פעמי שלא הי' לפני כן ולא‬
‫של כאו"א‪.‬‬ ‫לפספס וההכנות הקדחתניות לנסיעה‬ ‫שלמה קונין‪ .‬במשך אותו יום נכנסו‬
‫ראויות לי"א ניסן המתקרב‪ .‬חדורי‬ ‫"בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי‬ ‫נשנה מאז‪ .‬בכל אחת מהתוועדויות‬
‫השלוחים לקליפורני' יחד ליחידות‬
‫הרבי נימק זאת בכך שי"א ניסן חל‬ ‫היו מנת חלקם של חסידים רבים‪ ,‬אנ"ש‬ ‫להט מיוחד היו תלמידי התמימים‬ ‫אלו ביאר פסוקים מהקאפיטל החדש‪,‬‬
‫אזנך והושיעני" "הי' לי לצור מעון‬ ‫והרבי הוציא חבילת שטרות (כנראה‬
‫בסמיכות ממש לחג הפסח שההכנות‬ ‫ותלמידי הישיבות‪ .‬אולם במהלך ראלי‬ ‫בישיבות ליובאוויטש השונות ששקדו‬ ‫קאפיטל ע"א‪.‬‬
‫לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי‬ ‫בלי לספור) ונתן להם כהשתתפות‬
‫אליו מרובות‪ ,‬והנסיעה עלולה לפגוע‬ ‫לחיילי צבאות ה' שנערך ב‪ 770-‬בר"ח‬ ‫ביתר שאת על תלמודם‪ ,‬בכדי להגיע‬ ‫‪61‬‬
‫ומצודתי אתה"‪.‬‬ ‫בהקמת המוסד‪.‬‬ ‫במהלך לילות היחידות שהיו בתקופה‬
‫בהם‪ .‬מחצית מהכסף שיועד להוצאות‬ ‫ניסן הטיל הרבי 'פצצה' של ממש‬ ‫להישגים משמעותיים סביב המספר‬
‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬
 ‫הרבנית שוב אמרה שהרבי טרם ענה‬ ‫אותו האם אני יכול להגיע לקראון‬ ‫(‪ )9‬אני לא רוצה שאנשים יאמרו‬ ‫לא חלף זמן רב וכבר היו אופנים רבים‬

‫‪ JEM 129251‬ר"ח טבת תשמ"ב‬

‫על שאלתה‪ ,‬אם כי לפי דעתה אם‬ ‫הייטס ליום הולדת של הרבי הוא ענה‬ ‫שבגלל שזלמן יפה נוסע להתוועדות‬ ‫בהבנת דברי הרבי‪ .‬כמו שיש הרבה‬
‫הרבי יסכים לי לנסוע אז גם אחרים‬ ‫בלי היסוס "לא ‪ -‬בודאי שלא‪ .‬שמעת‬ ‫יום הולדת של הרבי יש גם להם‬ ‫פירושים על החומש‪ ,‬נ"ך‪ ,‬גמרא וכו'‬
‫ירצו את הזכות הזו‪.‬‬ ‫את השיחה? אסור לך להגיע‪ .‬שאף‬ ‫תירוץ לנסוע‪.‬‬ ‫כך היו הרבה פרשנים שהסבירו מה‬
‫אמרתי לרבנית שאני רוצה שהיא‬ ‫אחד לא יגיע"‪ .‬אז התחלתי למנות‬ ‫סיפרתי לרבנית גם על הפירוש‬ ‫בדיוק הרבי התכוון‪ .‬הי' אפשר לחשוב‬
‫תייעץ לי כידידה‪ .‬הרבנית ענתה‬ ‫לו את סיבותיי והוא מצידו פרך את‬ ‫שלימד פיקח אחד‪ ,‬שהאיסור מכוון‬ ‫שההצהרה של הרבי היא הוראה‬
‫שלפי דעתה הרבי לא התכוון אלי או‬ ‫הנקודות שמניתי אחת לאחת‪.‬‬ ‫רק לאלה שביקשו רשות‪ ,‬אולם לאלה‬ ‫ברורה ופשוטה לכל חסידיו להישאר‬
‫לכל חבר אישי‪ ,‬רק לקבוצות אנשים‪.‬‬ ‫הוא אמר לי שאיני בקטגורי' מיוחדת‪,‬‬ ‫שלא בקשו רשות מותר לנסוע‪.‬‬ ‫בבית בי"א ניסן‪ ,‬אבל ממש לא‪ ,‬לכל‬
‫היא המשיכה ש"אתה בודאי לא יכול‬ ‫ואני לא צריך לכתוב על י"א ניסן‬ ‫הרבנית ענתה לי ש"אתה בוודאי‬ ‫חסיד ליובאוויטש הי' פירוש משלו‬
‫להשוות את עצמך לשאר הקבוצות‬ ‫בספרי או שאקבל פרטים ממקורות‬ ‫לא יכול להשוות את עצמך לשאר‬ ‫לדברים‪.‬‬
‫שרוצות לנסוע‪ .‬הרבי לא רוצה את‬ ‫אחרים וכך אכתוב‪ .‬על אף שהודה לי‬ ‫הקבוצות שרוצות לנסוע‪ .‬הרבי‬ ‫אצלנו במנצ'סטר‪ ,‬כמה מחברי‬
‫הקבוצות האלה של מאות אנשים‪,‬‬ ‫שהגעתי יכולה לשמח את הרבי‪ ,‬אולם‬ ‫לא רוצה את הקבוצות הגדולות‬ ‫הקהילה השמיעו את הקלטת של‬
‫אבל ‪ -‬אני בטוחה שהרבי לא התכוון‬ ‫הרבה יותר מסתבר שהרבי לא יהי'‬ ‫של מאות אנשים‪ ,‬אבל אני בטוחה‬ ‫השיחה של הרבי חמש פעמים כדי‬
‫אליך"‪.‬‬ ‫מרוצה בגלל שלא צייתתי להוראתו‪.‬‬ ‫שהרבי לא התכוון אליך"‪ .‬אמרתי‬ ‫לנסות ולמצוא מוצא מהאיסור‪ ,‬ולאחר‬
‫הרבנית יעצה לי בידידות להגיע‬ ‫הוא הסכים שאנשים יקראו לי 'בעל‬ ‫לרבנית שאתקשר למחרת כדי לברר‬ ‫דיונים רבים הגענו למסקנה שהרבי‬
‫ל‪ ,770-‬אבל הבהירה "אל תאשים‬ ‫חוצפה' ושלל את האפשרות לרצות‬ ‫מה הייתה תשובתו של הרבי‪ .‬אולם‬ ‫התכוון רק לאלה שביקשו רשות‬ ‫העולם‪ .‬בסוף הכינוס הוכרז שהרבי‬ ‫הנסיעה‪ ,‬ביקש הרבי להקדיש לצדקה‪,‬‬
‫אותי אם אתה תתבייש ע"י הרבי‪"...‬‬ ‫את הרבי בכך שאתן חצי משווי‬ ‫כשהתקשרתי לאחר מכן היא אמרה‬ ‫לנסוע ל‪.770-‬‬ ‫יגיד משהו מאוד חשוב הנוגע לכל‬ ‫ובמחצית השני' להשתמש עבור‬
‫זה הכריע לי את הספק! התקשרתי‬ ‫הכרטיס לצדקה‪ .‬אז בבקשה תישאר‬ ‫שהרבי לא ענה על כך‪.‬‬ ‫את נכדי יוסי‪ ,‬גם לא הצלחנו לשכנע‬ ‫השומעים‪ ,‬וגם לאחרים‪ .‬כולנו חיכינו‬ ‫צרכי החג‪ .‬הרבי התבטא שלגבי ימי‬
‫לרב דבורקין לומר לו על החלטתי‪,‬‬ ‫בבית!‬ ‫לבטל את הטיסה‪ ,‬היות ולדבריו הוא‬ ‫בקוצר רוח‪ ,‬שהרבי ידבר אלינו‬ ‫שמחה אחרים‪ ,‬כדוגמת י"ט כסלו או‬
‫עדיין לא מצאתי פיתרון לדילמה‪.‬‬
‫בכל מקרה הייתי צריך להודיע לו כי‬ ‫נכלל בקטגורי' אחרת שהאיסור כלל‬ ‫במנצ'סטר‪ ,‬ולאלו שבכל העולם‪.‬‬ ‫י"ב תמוז‪ ,‬אינו יכול לפסוק היות ואינו‬
‫אני עדיין לא הייתי מרוצה‪ ,‬נשאר‬ ‫קיבלתי עצות מקרובים ימינה שמאלה‬
‫הוא הי' הסוכן שלי‪ ,‬והי' עליו לומר‬ ‫לא חל עלי'‪ ,‬אין לו אשה לקנות לה‬ ‫בקיצור ובתמציתיות‪ ,‬מה שהרבי‬ ‫'בעל השמחה'‪ .‬אולם היות וי"א ניסן‬
‫בדעתי פקפוק קשה האם אני עושה‬ ‫ולאמצע‪ ,‬רובם אמרו סיבות טובות‬
‫לגברת איטקין על הגעתי עבור סידור‬ ‫שמלה חדשה‪..‬‬ ‫הוא יום שמחת הרבי‪ ,‬על ההנהגה‬
‫את הדבר הנכון‪ ,‬אני שקלתי‪ ,‬חשבתי‬ ‫למה אני מוכרח לנסוע לקראון הייטס‪.‬‬ ‫אמר במשפט אחד הי'‪" ,‬אני לא רוצה‬
‫האכסני'‪ .‬המילים הראשונות שהרב‬ ‫להיות בהתאם לרצונו‪.‬‬
‫ועיינתי בדברים האלה‪ ,‬והחלטתי‬ ‫לשמואל הי' רעיון מבריק‪ ,‬למה לא‬ ‫באופן אישי‪ ,‬הייתי בדילמה גדולה ולא‬ ‫שאנשים יגיעו לראות אותי ב‪770-‬‬
‫דבורקין אמר היו "אתה עדיין לא‬ ‫לדבר שוב עם הרבנית‪ .‬הסברתי לה‬ ‫להתקשר לרב דבורקין? והוא יתן לי‬ ‫ידעתי מה לעשות‪ .‬כבר קיבלתי דיווח‬ ‫ביום הולדתי"‪ .‬זה הי' ישר ולעניין‬ ‫ובכן אבוא אל המלך‬
‫מרוצה מהפסק דין שלי?"‪ ,‬עניתי לו‬ ‫ששאלתי את הרב דבורקין והוא אמר‬ ‫תשובה מיידית ומוסמכת לשאלתי‪.‬‬ ‫שחסיד מסויים הגיע מדרום אפריקה‬ ‫וללא אי בהירות‪ .‬הרבי הוסיף שאינו‬
‫דברי הרבי נחתו בהפתעה מוחלטת‬
‫את הפסק שלו שאשאר בבית‪.‬‬ ‫ובכן התקשרתי לרב דבורקין ושאלתי‬ ‫ל‪ ,770-‬והרבי גילה הרבה אי שביעות‬ ‫יכול לאסור על מישהו להגיע ל‪770-‬‬
‫על החסידים‪ .‬בסגנונו המיוחד‪ ,‬תיאר‬
‫רצון מכך‪ ,‬ושאל אותו האם הקשיב‬ ‫בי"ט כסלו‪ ,‬כי זה שמחתו של האדמו"ר‬
‫את אותם ימים ר' זלמן יפה ביומנו‪,‬‬
‫לשיחה‪ .‬לא רציתי לבייש את עצמי או‬ ‫הזקן‪ ,‬וכן אין ביכולתו לאסור על‬
‫ויש באריכות דבריו כדי לשקף מעט‬
‫את הרבי בכך שאגיע לקראון הייטס‬ ‫אנשים להגיע לי"ב תמוז‪ ,‬כי זה שמחתו‬
‫ההוראה משנת תשל"ח להדפיס את‬ ‫תניא במהדורה מיוחדת‬ ‫בלי רשות‪.‬‬
‫ולתת טעם מאווירת אותם ימים‪:‬‬
‫התניא בכל מדינה ומדינה (בעקבות‬ ‫של האדמו"ר הקודם (הריי"ץ)‪ .‬אבל‬
‫בסביבות חנוכה תשמ"ב העלו 'ועד‬ ‫"בר"ח ניסן התקיים כינוס ילדים‬
‫הוראה זו‪ ,‬הודפסו כשמונים מהדורות‬ ‫ובכן‪ ,‬תודה לה'‪ ,‬הייתה לי ידידה‬ ‫"י"א ניסן הוא יום שמחתי ואני לא‬
‫הנחות התמימים' בפני הרבי הצעה‬ ‫ב‪ ,770-‬ששודר בשידור חי לכל‬
‫בארבעת השנים החולפות)‪:‬‬ ‫קרובה ומלכותית בברוקלין‪ ,‬שיכול‬ ‫רוצה שמישהו יגיע במיוחד‬
‫להוציא לאור לכבוד י״א ניסן קובץ‬ ‫להיות‪ ,‬שבעזרת חסדי' ומיטב‬
‫ועוד ועיקר להו"ל התניא בגודל רגיל‪,‬‬ ‫ל‪ 770‬עבור שמחתי!"‬
‫שיכלול את המאמרי דא״ח שנאמרו‬ ‫מאמצי' לטובתי‪ ,‬תוכל לברר‪ ,‬האם‬
‫ועה"ס כנדפס לאחרונה בברוקלין ‪..‬‬ ‫בנוסף לזה‪ ,‬המשיך הרבי‬
‫בי״א ניסן במשך השנים‪ .‬בכ"ד טבת‬
‫לאחרי הערות ותיקונים‪:‬‬ ‫הרבי מתנגד להשתתפותי בשמחתו‪.‬‬ ‫ואמר ש"כל אלו שהתכוונו‬
‫התקבל מענה בו שלל הרבי את‬
‫רשימת הכת"י ופאקסימילות שלהם‬ ‫התקשרתי לרבנית והרציתי באזני' את‬ ‫לנסוע לניו יורק יתנו חצי‬
‫ההצעה‪ ,‬והוסיף‪ :‬״ויציעו מה שא״צ‬
‫(כבסוף מהד"ק דתניא שהדפיסו –‬ ‫כל השיקולים שלי‪:‬‬ ‫מהכסף לצדקה‪ ,‬ואת החצי‬
‫להגהתי וכיו״ב״‪.‬‬
‫אבל להשמיט ב' השערים דזאלקווא‬ ‫(‪ )1‬אולי אני נכלל בקטגורי' מיוחדת‪.‬‬ ‫השני ינצלו לצרכי הפסח‬
‫בהמשך הכניסו הנ"ל מכתב בתאריך‬
‫הנדפסים! שעורבו באמצע!)‪ .‬רשימת‬ ‫(‪ )2‬אני מחפש חומר נוסף לספר שאני‬ ‫בהידור ‪ -‬לעשות את‬
‫ח' אדר‪ ,‬ובו הצעה מפורטת ל"קובץ‬
‫דפוסי התניא מתוקנת ומלאה (כולל‬ ‫כותב [את חוויית נסיעותיו לרבי הי'‬ ‫היום טוב יותר בהיר ויפה‬
‫י"א ניסן ‪ -‬שנת השמונים"‪.‬‬
‫– שנתקבלו לאחרונה כאן‪ .‬רשימת‬ ‫מעלה דרך קבע על הכתב ומפרסם]‪.‬‬ ‫‪ -‬ואפילו בקניית שמלה‬
‫הרבי מסר ל"ועד להפצת שיחות" את‬ ‫(‪ )3‬ברצוני להגיע ולשמח בכך את‬
‫ההעתקות וכו'‪.‬‬ ‫חדשה לאישה"‪.‬‬
‫מכתבם עם ההצעה כשעליו המענה‬ ‫הרבי‪ )4( .‬בשבוע שעבר כתבתי לרבי‬ ‫ראלי צבאות ה' ר"ח ניסן תשמ"ב‬
‫אבל יציינו הגודל‬ ‫וצילום דכל השערים דכל התניא'ת‬ ‫בכתי"ק‪.‬‬ ‫אפשר לתאר את הסערה‪,‬‬
‫שיוכלו להשיגן בגודלן כמו שהן‬ ‫על כך שאני מגיע לי"א ניסן והרבי‬
‫בשני בענדליך‬ ‫במענה הורה הרבי להוציא לאור את‬ ‫לא ענה על כך תשובה שלילית‪)5( .‬‬ ‫והסיפורים‬ ‫הוויכוחים‪,‬‬
‫להסתייע בס' דמונדשיין שי' אבל ָאפ‬ ‫שהסתובבו בעולם תוך‬
‫מיד עם קבלת המענה החלו לעבוד‬ ‫הקובץ‪ ,‬ומה לכלול בו‪.‬‬ ‫אני לא רוצה שאנשים יאמרו שזלמן‬
‫טשעקין‬ ‫כמה דקות‪ .‬אני יודע‬
‫ה'ועד להפצת שיחות' על הכנתה‬ ‫אולם בחלק נוסף ועיקרי במענה‪,‬‬ ‫יפה הוא 'בעל חוצפה' שמגיע ל‪770-‬‬
‫והדיוק שער א' ‪ )1‬דכל התניא'ת ‪ )2‬זה‬ ‫שהתקשרו לשמואל [חתנו‬
‫לדפוס של המהדורה המיוחדת‪.‬‬ ‫הורה הרבי ב'אתערותא דלעילא'‬ ‫למרות האיסור שהוטל ע"י הרבי‪)6( .‬‬
‫שצויין בו מקום ההדפסה‬ ‫ר' שמואל לו] מדרום‬
‫גמורה להוציא לאור מהדורה מיוחדת‬ ‫לפני האיסור הכל הי' שונה ‪ -‬כולם‬
‫לקראת י"א ניסן הודפסו כעשרת‬ ‫כו"כ תניא'ת נתקבלו לאחרונה נמצאו‬ ‫של ספר התניא עם כל השערים של‬ ‫תכננו לבוא ‪ -‬איך אני יכול להישאר‬ ‫אפריקה‪ ,‬ארה"ב ועוד‬
‫אלפים עותקים מהמהדורה בהוראת‬ ‫בספרי'‬ ‫ההוצאות שיצאו לאור עד אז‪ .‬בהמשך‬ ‫בבית? (‪ )7‬אני אעדר מהבית רק‬ ‫מדינות‪ .‬כולם רצו לדעת‬
‫הרבי‪ ,‬ויודעי דבר הבינו כי צפוי'‬ ‫השערים דוילנא הראשונים הגדולים‬ ‫(בהתוועדות י"א ניסן) אף יקשור‬ ‫לארבעה ימים‪ )8( .‬את מחצית הכסף‬ ‫מה האחרים מתכוונים‬
‫התרחשות מיוחדת…‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫‪ JEM 219443‬ח"י תשרי תשנ"ב‬
‫קצת מגודל תניא הרגיל יצמצמום –‬ ‫הרבי את הוצאת מהדורה זו עם‬ ‫אתן לצדקה בכל מקרה‪ ,‬גם אם אסע‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪32‬‬

‫המסדר' מלכתחילה ספסלים ריקים‬
‫לאורך הדרך מפתח הזאל לבימת‬
‫ההתוועדויות‪ ,‬ובעת שהגיע הרבי‬
‫הוצאו מיד הספסלים וכך נוצר שביל‬
‫מעבר‪ .‬בדקות אלו‪ ,‬שהאלפים הרבים‬
‫שיוליך אותנו לקבל פני משיח צדקנו‪.‬‬
‫המתינו לכניסתו של הרבי במלוא‬
‫ר' משה פנחס קרא את הפ"נ בפני‬
‫הדרו‪ ,‬הגיעה ההתרגשות לשיאה‪770 .‬‬
‫הרבי והרבי הודה ונענה בברכה קצרה‬
‫הי' מלא מפה לפה כפי שלא הי' בשום‬
‫התוועדות אחרת ובעת שקיבל הקהל‬
‫את פני הרבי בשירת 'חיילי אדוננו'‬
‫הרקיעה השמחה שחקים‪ ,‬אין מילים‬
‫לבטאות את הרגעים מיוחדים האלו‪.‬‬
‫ההתוועדות באמצעות מסכי וידאו‬
‫ההתוועדות‬
‫הרבי פתח באמירת דברי ברכה‪.‬‬
‫בשיחה השני' התייחס לקביעת יום זה‬
‫כ'יום החינוך' ברחבי ארה"ב‪ ,‬קביעה‬
‫בה לא רואה הרבי כבוד כלפיו‪ ,‬אלא‬
‫הוקרה לפועלה של תנועת חב"ד‬
‫כולה‪ .‬הרבי הרחיב בחשיבות העצומה‬
‫של חינוך ראוי לילדי הדור העכשווי‪,‬‬
‫באמצעותו מבטיחים את הנהגתם‬
‫הטובה בעתיד‪.‬‬
‫בהמשך ההתוועדות‪ ,‬התייחס הרבי‬
‫"שהחיינו!"‬ ‫"על אף ההסברים הרבים לכך"‪,‬‬ ‫אמירת 'כתר' בתפילת מוסף‪ .‬בעת‬ ‫שאף פעם לא ביקשתי פסק מרב אחר‬
‫המשיך הרבי‪ ,‬טוענים בנ"י "עד מתי?‬ ‫חזרת הש"ץ של תפילת מוסף ניגנו‬ ‫(בכל מקרה אסור לשאול רב שאלה‬
‫מתאר הרב יוסף יצחק שם טוב‪,‬‬ ‫וויפל איז א שיעור?! נמצאים בגלות‬ ‫חלקים רבים בתפילה והרבי עודד את‬ ‫אם כבר נפסק הדין ע"י רב אחר)‪,‬‬
‫טולידו‪ ,‬אוהיו‪" :76‬ליל י"א ניסן הי'‬ ‫כבר למעלה מ‪ 1900‬שנה!"‪" .‬על פי‬ ‫השירה‪.‬‬ ‫אולם דיברתי שוב עם הרבנית והיא‬
‫במוצאי שבת‪ ,‬ובמשך השבת הי'‬ ‫התורה אסור להכות את בנו הגדול!"‬ ‫יעצה לי כידיד ‪ -‬לקחת סיכון ולהגיע‬
‫ניתן להרגיש ב‪ 770-‬אווירת יום‪-‬טוב‬ ‫זעק הרבי מקירות ליבו בהמשך‬ ‫'האר פניך'‬ ‫ליום ההולדת…"‬
‫של ממש‪ .‬אני זוכר היטב איך בסיום‬
‫הדברים‪ .‬עם כל פסוק ופסוק בפרק‬ ‫גולת הכותרת של השבת‪ ,‬הייתה‬
‫מעריב הסתובב הרבי לעבר הקהל‬
‫חיזק הרבי את התביעה מהקב"ה‬ ‫כמובן ההתוועדות‪ ,‬במהלכה אמר‬
‫שירו למלך‬
‫ולפתע נשמע קולו של ר' אברהם‬
‫להוציא את בני ישראל מחשכת הגלות‬ ‫הרבי מספר שיחות‪ ,‬ביאר את מהותו‬ ‫ככל שהתקרב י"א ניסן החלה התכונה‬
‫(בומי) פרידלנד מנחל'ה‪ ,‬נסער‬
‫לגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬ ‫של נס 'שבת הגדול' ועורר בצורה‬ ‫סביבו להשתלט על האווירה הכללית‪.‬‬
‫מהתרגשות‪ ,‬מברך בקול רם ככל‬
‫בדברו על הפסוק 'ואויבנו ילעגו למו'‬ ‫מיוחדת לעיסוק במבצעים באופן של‬ ‫עוד ועוד ספרים חדשים‪ ,‬הרואים‬
‫יכולתו "ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו‬
‫התייחס הרבי להתמודדות הקשה‬ ‫'ופרצת'‪ .‬בהמשך אמר מאמר כעין‬ ‫אור לכבוד יום הולדתו של הרבי‬
‫לזמן הזה"‪ .‬רעד של שמחה אחז בנו‬
‫עם הלועגים לקיום תורה ומצוות‪,‬‬ ‫שיחה ד"ה "בעשור לחודש"‪.‬‬ ‫הגיעו ממכבש הדפוס‪ ,73‬ואגרות‬
‫שיירת הטנקים בחזית ‪770‬‬ ‫באותם רגעים‪.‬‬
‫וחמור מכך‪ ,‬עם הלועגים לצעקת 'עד‬ ‫לאחר המאמר‪ ,‬אמר הרבי שכיוון‬ ‫ברכה לרוב הגיעו מכל קצווי תבל‪.‬‬
‫"ממקומי‪ ,‬לא הייתי יכול לראות את‬ ‫מכתבי ברכה ממנהיגים רוחניים‬
‫המסורתית בשם ציבור אנ"ש‪ .‬ר' משה‬ ‫מתי' ולתביעה לגאולה‪".‬לא אכפת‬ ‫שהגיעו לכאן אורחים "בקשר למאורע‬
‫הרב פרידלנד‪ ,‬אולם יכולתי לראות‬ ‫דגולים‪ ,‬אדמו"רים ומנהיגי קהילות‪,‬‬
‫פנחס הכהן כ"ץ מסר לרבי את גליון‬ ‫את הרבי ואת תגובתו‪ .‬ראיתי היטב‬ ‫להם להישאר בגלות רח"ל! ועוד‬ ‫הקשור עם 'שנת השמונים'" יבאר‬
‫שמנסים להלביש זאת בלבוש של‬ ‫עניין מתוך קאפיטל פ' בתהלים‪,‬‬ ‫כמו גם מראשי ממשל שונים‪ ,‬ואפילו‬
‫הפ"נ הכללי עליו חתמו כלל החסידים‪,‬‬ ‫כיצד הרבי ממקד את מבטו ברב‬
‫'דעת תורה'!" כאב הרבי‪ .‬את הדברים‬ ‫אותו מסיימים לומר‪ ,‬וכן גם ביאור‬ ‫(להבדיל) ממנהיגי מדינות שונות‪,‬‬
‫בתפילה ובקשה להמשך הצלחת הרבי‬ ‫פרידלנד בעת שבירך שהחיינו ועלי'‬
‫סיים הרבי בדברים מעודדים על כך‬ ‫על הקאפיטל החדש ‪ -‬פ"א ‪ -‬אותו‬ ‫כדוגמת פרזידנט ברזיל‪ ,‬ראש ממשלת‬
‫בכל עבודתו מתוך בריאות‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫השיב הרבי 'ברוך הוא וברוך שמו'‬
‫שבזמן הקשור עם 'שמונים' יש נתינת‬ ‫מתחילים לומר‪ .‬הרבי הוסיף שידבר‬ ‫אנגלי'‪ ,‬אוסטרי'‪ ,‬דרום אפריקה ועוד‪,‬‬
‫ו'אמן'‪ .‬ההרגשה הייתה אז הרבה‬
‫כוח לעמוד היטב כנגד לעג זה באופן‬ ‫על כך בקיצור רב כי הדברים עלולים‬ ‫הגיעו ברכות חמות לרבי בהגיעו לגיל‬
‫מעבר למה שמילים יכולות לתאר‪ ,‬הי'‬
‫של 'גבורות' ולזכות לפסוק המובא‬ ‫להימשך שנה שלימה עד שיגיע‬ ‫גבורות‪.‬‬
‫זה רגע מיוחד שבכל הזאל הגדול איש‬
‫בסגנון הרגיל "ואברכה מברכיך"‪.‬‬ ‫לא פספס‪ .‬הרגשנו כאילו הוא אומר‬ ‫בהמשך הפרק 'האר פניך ונושעה'‪.74‬‬ ‫הזמן של קאפיטל פ"ב‪ ...‬בכך בעצם‬ ‫ממשלת ניו יורק הכריזה על קיומם‬
‫עקב הקהל הרב שהי' צפוי להגיע‬ ‫בשם כולנו תודה לקב"ה שזכינו ברבי‪.‬‬ ‫בין השיחות עודד הרבי את השירה‬ ‫התייחס הרבי לראשונה‪ ,‬בצורה‬ ‫של שמונים ואחד ימי חינוך לכבוד יום‬
‫להתוועדות ההיסטורית‪ ,‬תוכננה‬ ‫ובייחוד את הניגון החדש 'הרנינו‬ ‫מפורשת‪ ,‬לאורחים הרבים שגדשו את‬ ‫הולדתו של הרבי‪ ,‬והנשיא האמריקאי‬
‫"עבורי‪ ,‬ברגע זה החלה 'שנת‬
‫הקמת אוהל בחזית ‪ 770‬אליו תשודר‬ ‫לאלוקים'‪ .‬הרבי גם הורה לכמה‬ ‫המקום וגילה את שמחתו מבואם‪.‬‬ ‫חתם בחגיגיות על ההכרזה על י"א‬
‫השמונים'‪ .‬לאחר הבדלה‪ ,‬עודד הרבי‬
‫מהנוכחים לומר 'לחיים'‪ .‬תשומת לב‬ ‫הרבי ביאר כמה מפסוקי קאפיטל פ'‬ ‫ניסן כ'יום החינוך' בכל ארה"ב‪.‬‬
‫ביציאתו מהזאל את שירת הניגון‬
‫ואף החלה הקמתו בשעות הבוקר‪,‬‬ ‫החדש 'הרנינו לאלוקים עוזנו' וריקודי‬ ‫מיוחדת הביע הרבי כלפי ד"ר אירא‬ ‫העוסק ברובו בצרות הגלות‪ .‬החל‬ ‫לקראת שבת הגדול י' ניסן‪ ,‬הגיע‬
‫אולם הודות למזג האוויר המושלג‬ ‫השמחה נמשכו גם לאחר יציאתו‪.‬‬ ‫וייס שהגיע במיוחד בכדי לחגוג את‬ ‫מהפסוק "ה' אלוקים צבאות עד מתי‬ ‫קהל אורחים גדול ל‪ 770-‬ובליל שישי‬
‫הדבר לא התאפשר‪ .‬בשעות הצהריים‬ ‫לאחר שנערכה ה'חזרה' על התוועדות‬ ‫י"א ניסן עם הרבי‪ .‬לר' יעקב יהודה‬ ‫עשנת בתפילת עמך" דיבר הרבי‬ ‫כבר ירד הרבי להתפלל מעריב בזאל‬
‫כבר התמלא ‪ ,770‬רבים הזדרזו‬ ‫השבת התיישבנו להתוועד במשך כל‬ ‫העכט סימן הרבי משהו בידו ולאחר‬ ‫בכאב רב על כך שהיות ובזמן הגלות‬ ‫הגדול‪ ,‬בדומה לתפילות השבתות‬
‫לתפוס מקום להתוועדות שתהפוך‬ ‫הלילה עד עלות השחר"‪.‬‬ ‫מספר דקות שלא הבין את הסימן‬ ‫נגרמת לקב"ה נחת רוח מיוחדת מכל‬ ‫והחגים‪ .‬קהל רב גדש את הזאל‬
‫להיות אחת ההתוועדויות העמוסות‬ ‫ניגש אל הרבי‪ .‬הרבי אמר לו "מדוע‬ ‫פעולה שבנ"י עושים‪ ,‬ודאי שהקב"ה‬ ‫ובימת התפילות הייחודית לחגים‬
‫ביותר‪ .‬בשעה שש בערב כבר הי'‬ ‫"מיין טאג"‬ ‫אתה יושב מולי בפנים חמוצות? אתה‬ ‫שומע את תפילתם באומרם "עד מתי‬ ‫נבנתה בכדי לאפשר לנוכחים כולם‬
‫קשה למצוא מקום עמידה להתוועדות‬ ‫עם בוקר‪ ,‬יצא לאור מכתב כללי‬ ‫כמעט ומבלבל אותי‪ ...‬אם אתה מודאג‬ ‫עשנת בתפלת עמך?!"‪ ,‬את תחינתם‬ ‫לראות את הרבי היטב‪ .‬במשך אותם‬
‫ולקראת השעה תשע וחצי כמעט ולא‬ ‫נוסף לחג הפסח הנושא את התאריך‬ ‫מצרכי החג של המוסדות שלך‪ ,‬כבר‬ ‫לגאולה מתוך קשיי הגלות המרה‬ ‫ימים אלו פס הקול העיקרי ב‪770-‬‬
‫ניתן הי' להיכנס‪.‬‬ ‫י"א ניסן‪ .‬בערך בשעה עשר הגיע‬ ‫דאגתי לאדם שישלם זאת"‪.75‬‬ ‫המתוארים בפסוקי קאפיטל זה‪.‬‬ ‫הי' הניגון החדש שהולחן (לראשונה‬
‫לאור הצפיפות הרבה וגודלה של‬ ‫הרבי ל‪ ,770-‬ברחבת הכניסה עמדו‬ ‫(ע"י הבעל מנגן ר' פייטל לוין)‪ ,‬לאחר‬

‫‪ JEM 200139‬כ"ה אלול תשמ"א‬

‫לסיבת ההתכנסות ‪ -‬יום הולדת‬
‫השמונים‪ ,‬והבהיר שעל אף המנהג‬
‫הרווח בעולם המודרני ובייחוד‬
‫במדינה זו‪ ,‬שככל שאדם מתבגר הוא‬
‫מאט את קצב והיקף פעילותו‪ ,‬האמת‬
‫היא הפוכה‪ ,‬שכאשר מעניק הקב"ה‬
‫לאדם שנים נוספות‪ ,‬עליו לנצל אותם‬
‫היטב להגשמת מטרתו עלי אדמות‪.‬‬
‫"למרות שלכאורה ישנה 'ירידה'‬
‫בכוחותיו הגשמיים של האדם‪ ,‬זה רק‬
‫כפי שנראה הדבר בעיני בשר‪ .‬אולם‬
‫כאשר מקשרים את הבשר הגשמי עם‬
‫ענין ה'מעלה' מבינים שבעת שמגיע‬
‫אדם לגיל שמונים שנה‪ ,‬הרי זה ענין‬
‫של "גבורות"‪ .‬ומאחר שזהו ציווי‬
‫הפרמידה המערבית‪ ,‬סידרו את מקומו‬
‫של הרבי במזרח בימת ההתוועדויות‪,‬‬
‫בשונה מהמקום הרגיל במערב‬
‫הבימה‪ .‬הבימה הייתה אף היא עמוסה‬
‫במיוחד‪ ,‬וסודרו מאחורי הרבי שתי‬
‫שורות של מקומות ישיבה בשונה‬
‫מהתוועדויות רגילות בהם סודרה‬
‫שורה אחת‪ .‬את המקומות הרבים גדשו‬
‫אורחים נכבדים בהם רבנים חשובים‪,‬‬
‫סנטורים ופקידי ממשל ואישי ציבור‬
‫נוספים‪ .‬יצויין‪ ,‬כי רבים מהנכבדים‬
‫נאלצו להגיע למקומם בצעידה על‬
‫השולחנות בלית ברירה אחרת‪..‬‬
‫בכדי לאפשר שביל מעבר עבור‬
‫הרבי בצפיפות האדירה‪ ,‬העמיד 'ועד‬
‫חסידים רבים וניגנו את הניגון החדש‬ ‫למעלה מעשור של שימוש במנגינות‬
‫בהתלהבות והרבי יצא מהרכב כשעל‬ ‫ישנות) לרגל י"א ניסן 'הרנינו לאלוקים‬
‫פניו הקדושות נהרת שמחה מיוחדת‬ ‫עוזנו' המבטא היטב את ימי השמחה‬
‫ועודד את השירה‪.‬‬ ‫הפורשים כנפיהם‪.‬‬
‫במשך היום יצאו שמונים ואחת טנקים‬ ‫בליל שבת קודש‪ ,‬הצפיפות ב‪ 770-‬כבר‬
‫בשיירה עוצמתית לכבוד י"א ניסן לניו‬ ‫הייתה בלתי רגילה בעליל‪ ,‬חגיגיות‬
‫יורק וגלילותי' על מנת לציין את יום‬ ‫מילאה את האויר בעת שנכנס הרבי‬
‫ההולדת של הרבי עם יהודים רבים‬ ‫לקבלת שבת לקול שירת האלפים‪ .‬עם‬
‫ככל האפשר באמצעות המבצעים‬ ‫סיום התפילה עודד הרבי את השירה‬
‫השונים‪.‬‬ ‫והיא נמשכה עוד זמן רב‪.‬‬
‫לתפילת מנחה ירד הרבי לזאל הגדול‪,‬‬ ‫כשירד הרבי לתפילת שחרית אמר‬
‫שהי' כבר מסודר להתוועדות הגדולה‬ ‫לריל"ג שתתקיים התוועדות‪ .‬במהלך‬
‫שתיערך בערב ועם סיום התפילה‬ ‫התפילה עיין הרבי רבות בפרקים‬
‫נכנסה לרבי משלחת זקני החסידים‬ ‫פ' ופ"א בתהלים‪ .‬בזמן שניגן הקהל‬
‫בכדי להעניק לרבי את הברכה‬ ‫בקדושה‪ ,‬בקריאת התורה ובזמן‬

‫‪35‬‬ ‫‪34‬‬

‫י"א ניסן תשמ"ב‪ .‬ניתן להבחין במקום ישיבתו של הרבי ‪ -‬במזרח בימת ההתוועדות‬
‫מנת להביא את‬
‫י"א ניסן תשמ"ב‬
‫בכדי‬ ‫ילדיהם‪,‬‬
‫שאלו לא יחמיצו‬
‫רגע נצחי שכזה‪.‬‬
‫ונשים‬ ‫גברים‬
‫עברו עם ילדיהם‬
‫ותינוקותיהם‬
‫הקטנים‪ ,‬עדיין‬
‫לבושים בבגדי‬
‫הלילה שלהם‪,‬‬
‫אפילו‬ ‫חלקם‬
‫בעריסות נשיאה‪,‬‬
‫ישנים או ערים‬
‫ובלבד שיקבלו‬
‫עירני לחלוטין‪ ,‬ולא הי' נראה על פניו‬ ‫את התניא‪ .‬לילדים‬
‫הקדושות כל רושם של עייפות‪ ,‬עדות‬ ‫חייך הרבי במיוחד‪ ,‬ולרבים מהם‬
‫ללילה החולף‪ ,‬להתוועדות שנמשכה‬ ‫הראה את התניא מקרוב על מנת‬
‫שש שעות‪ ,‬לשיחות בנגלה ובחסידות‪,‬‬ ‫שיושיטו את ידם לקבל את התניא‪.78‬‬
‫לחלוקת שבעת אלפים ספרי התניא‬ ‫החלוקה נמשכה עד השעה שש‬
‫'כבקרת רועה עדרו'‪ .‬בהמשך היום‬ ‫ורבע בבוקר (!) ועם סיומה‪ ,‬לאחר‬
‫תשע וחצי של גילויי 'אם בגבורות'‬
‫אף נסע הרבי לאוהל ובאותו ערב‬
‫מופלאים יצא הרבי מהזאל הגדול‬
‫התקדמה התוועדות נוספת לרגל י"ג‬
‫ועלה לחדרו הקדוש‪ .‬כעבור כמה‬
‫ניסן‪ .‬הי' זה בהחלט גילוי מופלא של‬ ‫דקות נכנס הרבי לזאל הקטן לקריאת‬
‫"הרחבה והוספה על הגבלות הטבע"‪,‬‬ ‫התורה שהתקיימה בנוכחות קהל לא‬
‫כלשונו של הרבי בקשר לגיל גבורות‪.‬‬ ‫רב‪ .‬בעת שנכנס הרבי לזאל‪ ,‬הי' נראה‬
‫‪37‬‬
‫השעה הייתה כבר שלוש לפנות בוקר‪.‬‬ ‫אלה שהשקיעו מזמנם ובאו להשתתף‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ודאי שישנם לכך גם כוחות‬
‫לפני שהחלה החלוקה הכריז הרבי‬ ‫בהתוועדות זו במשך שעות ארוכות‬ ‫מהקב"ה‪.77"..‬‬
‫מספר דברים‪ :‬לכל לראש הורה הרבי‬ ‫כל כך"‪ ,‬אמר הרבי‪" .‬כאות הוקרה‬ ‫הרבי המשיך ותלה את ההצלחה‬
‫שלא ידחפו אלא יעברו בתור מסודר‬ ‫מתאים יהי' לתת תניא לכל אחד‬ ‫בכך בעבודה מתוך שמחה דווקא‪,‬‬
‫מצד אחד לשני‪ ,‬תוך שהראה באצבעו‬ ‫מהמשתתפים בהתוועדות זו"‪ ,‬הרבי‬ ‫בדומה ליציאה לקרב שצריכה להיות‬
‫הקדושה את צורת התור‪ ,‬וכל אחד‬ ‫נימק זאת‪ ,‬בכך שהתוועדות היא‬ ‫במארש ניצחון‪" .‬דוקא כאשר עובדים‬
‫יקבל ספר תניא ובו דולר לצדקה‪.‬‬ ‫ביטוי לאחדות בין יהודים‪ ,‬ואחדות‬ ‫באופן של 'הרנינו לאלוקים עוזנו'"‬
‫הרבי הבהיר שלא משנה מי יקבל‬ ‫בין יהודים נעשית באמצעות תורה‪,‬‬ ‫הבהיר הרבי‪ ,‬תוך שימוש בפסוק‬
‫קודם או אחרי ואין בכך כל נפקא‬ ‫ובצורה הטובה ביותר באמצעות‬ ‫מהקאפיטל החדש‪ ,‬מובטחת הצלחה‬
‫מינה‪ ,‬מה גם שכלשון הפסוק 'לא‬ ‫פנימיות התורה‪ .‬המהדורה המסויימת‬ ‫בלתי מוגבלת בעבודת ה'‪ .‬עם סיום‬
‫בחפזון תלכו'‪ ,‬ולכן אין ליצור בלבול‪.‬‬ ‫הזו של התניא [אודותי' ראה בהרחבה‬ ‫שיחה זו החל הקהל לנגן את 'מארש‬
‫הרבי הוסיף שאין לדאוג מכך שהתור‬ ‫במסגרת] מבטאת עוד יותר את‬ ‫נפוליון' בהתלהבות‪.‬‬
‫יימשך כמה דקות נוספות היות "וועל‬ ‫האחדות בין היהודים‪ ,‬באשר בסוף‬
‫איך אפטאן און ווארטן נאך מערער‪,‬‬ ‫הספר נוספו השערים של ספרי‬ ‫לפני שהחל באמירת 'הדרן' על‬
‫ביז וואנעט ס'וועט זיין 'עד האחרון‬ ‫התניא שנדפסו בכל העולם‪.‬‬ ‫הרמב"ם הקדים הרבי ואמר "על‬
‫שבישראל' הנמצא כאן"‪ .‬הרבי הודיע‬ ‫אף שמחר הוא יום עבודה וכבר די‬
‫הרבי סיים בתקווה שכולם יקבלו את‬
‫שלמען הסדר הטוב‪ ,‬לאחר שיעברו‬ ‫מאוחר היות והדברים נמשכו זמן רב‬
‫המתנה בשמחה ובסבר פנים יפות‪,‬‬
‫האנשים יחלו לעבור הנשים‪.‬‬ ‫מהמתוכנן‪ ,‬בכל זאת אי אפשר לוותר‬
‫באשר הנתינה תיעשה באופן כזה‪.‬‬
‫על אמירת 'הדרן' בנוסף למאמר‬
‫הרבי החל בחלוקה‪ ,‬ולאחר דקות‬ ‫לאחר מכן בעת שירת ניגון ד' בבות‬
‫חסידות"‪.‬‬
‫אחדות עצר את החלוקה וחיכה‬ ‫הורה הרבי לריל"ג להתחיל להכניס את‬
‫שיווצר סדר מסודר‪ ,‬אז המשיך‬ ‫הארגזים הרבים לתוך ‪ 770‬והארגזים‬ ‫בין השיחות ניצלו האורחים הרבים‬
‫בחלוקה‪ .‬בשעה הראשונה של‬ ‫הוכנסו פנימה דרך חלונות עזרת‬ ‫את זמן הניגונים וניגשו לרבי לברכו‪.‬‬
‫החלוקה עמד הרבי מלוא קומתו ולקח‬ ‫הנשים שמעל הבימה‪ .‬הארגזים החלו‬ ‫בסיום השיחה הראשונה ניגש לרבי‬
‫כל תניא בימינו‪ ,‬העביר לשמאלו ונתן‬ ‫להצטבר על יד מקומו של הרבי של‬ ‫ראש ממשלת ניו יורק מר אדוארד‬
‫למקבל‪ .‬בהמשך התיישב הרבי עד‬ ‫הרבי והרבי הביע תמיהה כיצד יעברו‬ ‫קוץ'‪ ,‬הרבי קיבל אותו בחמימות רבה‬
‫שסיימו הגברים לעבור‪ .‬לאחר שעברו‬ ‫האלפים‪ .‬הריל"ג השיב שהמקבלים‬ ‫ותמה בחיוך מדוע לא הוגש לו כיסא‬
‫הגברים‪ ,‬הורה הרבי לקהל הרב‬ ‫יעברו מעבר לשולחנו של הרבי‬ ‫ישיבה‪ .‬מיד הובא כיסא מתקפל וראש‬
‫לכולם לצאת‪ ,‬עמדתי במקומי וראיתי‬ ‫שגדש את ‪ 770‬לצאת לפני שתחל‬ ‫והרבי ביקש לוודא שהחלוקה באופן‬ ‫העיר התיישב ליד הרבי למשך כמה‬
‫שאלו שעמדו מול הרבי ניגשו מיד‬ ‫החלוקה לנשים‪.‬‬ ‫שכזה תהי' בטיחותית‪ .‬ר' אברהם‬ ‫דקות‪.‬‬
‫פרשן פנה לרבי בבקשה לזכות לממן‬
‫לצאת‪ ,‬השתהתי מעט כדי להספיק‬ ‫שמנה לחמו‬ ‫את הדפסת מהדורה מיוחדת זו של‬
‫בסבר פנים יפות‬
‫לראות את הרבי כמה דקות נוספות‬
‫עד שהעומדים לידי החלו לצאת‪,‬‬ ‫לא רבים זכו לחזות בפני קדשו עד‬ ‫התניא‪ ,‬אולם הרבי סירב ואמר בחיוך‬ ‫לקראת סוף ההתוועדות‪ ,‬הפתיע‬
‫ואז התקדמתי גם לכיוון היציאה עד‬ ‫לסיום החלוקה‪ ,‬כפי שמתאר הרב‬ ‫שאפילו על התניא שיקבל בעצמו לא‬ ‫הרבי בבשורה בלתי צפוי'‪" :‬מן הראוי‬
‫שהגעתי אל מול הרבי ממש‪ ,‬בין שני‬ ‫חיים שלמה דיסקין‪" :‬הרבי הורה‬ ‫יוכל לשלם‪..‬‬ ‫להפגין הערכה מעומק הלב‪ ,‬לכל‬
‫השולחנות‪ .‬לא הייתי היחיד‪ ,‬היינו‬
‫קבוצה של בחורים שחיכינו להיות‬
‫האחרונים שיוצאים‪ ,‬ופתאום ברגע‬
‫מסויים פרצו הרבה נשים פנימה‪,‬‬
‫ואז כבר לא יכולנו לצאת‪ ,‬כך זכינו‬
‫להיות מול הרבי עד ‪ 6‬וחצי בבוקר‪..‬‬
‫לנגן ללא הרף ולראות את המראה‬
‫המיוחד‪."..‬‬
‫במשך החלוקה לנשים‪ ,‬איחל‬
‫הרבי 'פסח כשר ושמח' לכל אחת‬
‫מהעוברות‪ .‬בתחילה עמד הרבי‬
‫ולאחר מכן התיישב עד סיום החלוקה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬שבעת אלפים אנשים נשים‬
‫וטף עברו בפני הרבי באותה חלוקה‬
‫מיוחדת וקיבלו מידו הקדושה את‬
‫'מזכרת נצח' נשגבה זו‪ .‬היו אף רבים‬
‫שלאור הכרזת הרבי (שנשמעה‬
‫באמצעות השידור לכל פינה בכולם)‬
‫הגיעו במיוחד לחלוקה‪ ,‬או הלכו על‬
‫‪ JEM 130645‬ראש העיר נ‪ .‬י‪ .‬מר אד קוץ' בהתוועדות ו' תשרי תשל"ח‬
‫‪36‬‬
 ‫בין הדברים אמר הרבי ברכות לשנה‬
‫החדשה בסדר אותיות האל"ף בי"ת‬
‫וכאשר הגיע לאות צדי"ק עצם הרבי‬
‫את עיניו הקדושות ואמר "און דערנאך‬
‫קומט מען צו א צדי"ק‪ ,‬וכמדובר כמה‬
‫פעמים אז דער יאר איז שנת הצדי"ק‪,‬‬
‫און עס ווערט די התגלות פון דעם‬
‫אויבערשטן [במילים אלו הרים‬
‫הרבי את קולו במיוחד] דורך 'צדיק‬
‫עולמים'"‪=[ 82‬ולאחמ"כ באים לצדי"ק‪,‬‬
‫וכמדובר כמה פעמים ששנה זו היא‬
‫שנת הצדי"ק‪ ,‬ונעשית התגלותו של‬
‫הקב"ה ע"י 'צדיק עולמים']‪.‬‬
‫במהלך השיחות בימי החורף‪ ,‬התייחס‬
‫הרבי באריכות יותר למשמעותו של‬
‫הזמן וביאר את עניינה של 'שנת‬
‫הצדי"ק' כהתקדמות משמעותית‬
‫לגאולה העתידה‪ .‬בהתוועדות שבת‬
‫פרשת וירא דיבר הרבי באריכות על‬
‫כך שנמצאים בזמן מיוחד‪ ,‬ובביטויים‬
‫בלתי רגילים הסביר את שלימותו‬
‫ההיסטורית של זמן זה‪ .‬הרבי סקר‬
‫את ההתקדמות לקראת הגאולה שלב‬
‫אחרי שלב‪ ,‬החל מהתגלות תורת‬
‫החסידות‪ ,‬התנופה הגדולה שנפעלה‬
‫על‪-‬ידי תורתו של הרבי הרש"ב וכלה‬
‫בעומדנו בדור השלישי להתגלות‬
‫מופלאה זו‪ ,‬הדור האחרון בו נשלמה‬
‫העבודה כולה‪.‬‬
‫עם תחילתה של שנת 'נפלאות בכל'‬
‫בהמשך לכך אמר הרבי‪" :‬ובדורנו זה‬
‫נמצאים כבר בשנת הצדי"ק ‪ -‬לאחרי‬
‫סיום שנת הפ"ט‪ ,‬הקשורה עם מזמור‬
‫פ"ט שסיומו וחותמו "אשר חרפו‬
‫עקבות משיחך"‪" ,‬ברוך ה' לעולם אמן‬
‫רגיל לחלוטין‪ .‬השיחה כולה נאמרה‬
‫ואמן"‪ ,‬גמר הנצחון דמלחמת בית דוד‪,‬‬
‫ומתחילה התקופה השייכת למזמור‬
‫צדי"ק‪ ,‬שסיומו וחותמו "ויהי נועם ה'‬
‫‪39‬‬
‫במהלך אותה התוועדות‬ ‫י"א ניסן תשנ"ב ‪ -‬יובל התשעים‬
‫‪JEM 277554‬‬
‫התייחס הרבי באריכות‬
‫‪ JEM 219649‬חוה"מ סוכות תשנ"ב‬
‫למשמעותו של המספר‬
‫תשעים‪ ,‬המבטא את שלימות‬
‫עניין החזקה‪ ,‬ובכך הפכה‬
‫'שנת הצדי"ק' לעניין של‬
‫ממש‪ .‬במהלך הקיץ שוב‬
‫הזכיר הרבי בכמה הזדמנויות‬
‫שנמצאים ב'שנת הצדי"ק'‬ ‫החגיגה בכפר חב"ד‪ ,‬י"א ניסן תנש"א‬
‫ובהתוועדות שבת פרשת כי‬
‫‪JEM 277584‬‬
‫תצא‪ 81‬הרחיב מעט בנושא‪.‬‬
‫הרבי דיבר על תפקידם של‬
‫חיילי בית דוד לנצח את‬
‫המצב של 'חרפו עקבות‬
‫משיחך' המתואר בקאפיטל‬
‫פ"ט בתהלים ולהביא לסיום‬
‫המזמור "ברוך ה' לעולם אמן‬
‫ואמן"‪ ,‬ובהמשך לכך העיר‬
‫שנמצאים כבר לאחר תקופה‬ ‫מגש הכסף שהביא הרב כדורי במתנה לרבי‬
‫צדי"ק עולמים‬
‫זו "ועתה עומדים בתקופה‬
‫השייכת למזמור צדי"ק‪,‬‬ ‫מלך תוסיף""‪.‬‬
‫שסיומו וחותמו בפסוק "ויהי נועם ה'‬ ‫כמו כן‪ ,‬בלט במיוחד באותה השנה גם‬
‫אלקינו עלינו גו' ומעשה ידינו כוננהו"‪,‬‬ ‫הניגון על הקאפיטל החדש ‪' -‬שובה‬
‫ש"תשרה שכינה במעשה ידיכם"‪,‬‬ ‫ה''‪ ,‬שהולחן על ידי ר' פייטל לוין‪.‬‬
‫שזהו תשלום השכר על כללות‬ ‫ניתן הי' להבחין כי הרבי רוחש לניגון‬
‫מעשינו ועבודתינו"‪.‬‬ ‫זה חביבות מיוחדת ומעודד אותו‬
‫בכל הזדמנות‪ ,‬בכניסתו וביציאתו‬
‫מהתפילות ובמהלך ההתוועדויות‪ ,‬נפלאות "בכל מכל כל"‬
‫לעיתים אף בשתי ידיו הק'‪ .‬גם‬
‫הי' עמוס בחסידים‪ .‬חלקם רקדו‪ ,‬חלקם בכו‪ ,‬ואחרים רקדו ובכו יחד כששרו את‬
‫הניגון שהולחן למילות הקאפיטל החדש "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי"‪.‬‬
‫פסוק המבטא היטב בכל אותיותיו את משאלת הלב העמוקה שפיעמה בכל חסיד‬ ‫‪770‬‬
‫באותה העת‪" .‬אורך ימים אשביעהו" דער רבי זאל זיין געזונט‪" ,‬ואראהו בישועתי" ויוציא אותנו מהגלות‬
‫בהשוואה לניגוני י"א ניסן בשנים‬ ‫המר ויוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫הדגיש הרבי יותר ויותר את העניין‬
‫הקודמות‪ ,‬חשו כולם בחיבה מיוחדת‬ ‫אירועי י"א ניסן תשנ"ב היו בלתי נתפסים‪ .‬השמחה העצומה עם ההגעה לאבן דרך משמעותית זו‬
‫המיוחד של 'שנת הצדי"ק'‪ .‬בליל‬
‫של הרבי לניגון זה‪.‬‬ ‫בדברי ימי ה"דור השביעי"‪ ,‬לאחר חודשים ארוכים של תכונה עצומה‪ ,‬לצד הכאב הגדול והאפלה‬
‫שמיני עצרת לאחר תפילת מעריב‬
‫הכבדה ששררה בששת השבועות שחלפו מאז כ"ז אד"ר‪ ,‬ייסרו את הלב החסידי בתחושות כאב חד‪.‬‬
‫פנה הרבי אל הקהל והחל לומר‬ ‫"שתשרה שכינה"‬ ‫איש לא הי' מעלה בדעתו שהאלפים שיגיעו מרחוק ומקרוב לחגוג במחיצתו של הרבי את היום הגדול‬
‫שיחה בהפתעה‪ ,‬הי' זה דבר בלתי‬
‫מלבד המאורעות המיוחדים‪ ,‬ייחד‬ ‫לא יזכו כלל לראות את הרבי במעמד זה‪.‬‬
‫הרבי חשיבות עצומה ל'שנת הצדי"ק'‬ ‫מובן שאין בכוחה של יריעה זו למצות ולבטא את עומקם של התחושות שליוו את אירועי הימים ההם‪,‬‬
‫בקול רם במיוחד שנשמע בכל רחבי‬
‫כזמן נשגב בדור השביעי‪ ,‬וכנקודת‬ ‫אולם יובאו האירועים ותתואר השתלשלות הדברים ככל שהעט יוכל להביע‪.‬‬
‫‪ 770‬העמוס לעייפה באלפים הרבים‪.‬‬
‫זמן המבטאת שלימות בעבודת כל‬
‫הדורות‪ .‬נקודה מופלאה זו‪ ,‬הלכה‬
‫והתבהרה בדברי הרבי במשך השנה‪,‬‬
‫ובקצירת האומר ייסקרו ההתייחסויות‬
‫המשמעותיות של הרבי לכך‪.‬‬
‫י"א ניסן בכפר חב"ד ציינה הרבנות‬ ‫על הנעשה בכל המישורים על מנת‬ ‫"ויהי נועם ה' אלקינו‬
‫הראשית לישראל בספרה השנתי 'שנה‬ ‫לשלוח לרבי את הבשורות הטובות‪.‬‬ ‫עלינו"‬
‫למען האמת‪ ,‬שנה קודם לכן‪ ,‬בשבת‬ ‫בשנה' בין האירועים המשמעותיים‬ ‫ציון דרך משמעותי זה הדהד אף‬
‫הגדול תש"נ כבר רמז לכך הרבי‪.‬‬ ‫של השנה החולפת‪" :79‬בהתוועדות‬ ‫בתקופת י"א ניסן תנש"א החל עידן‬
‫ברחבי עולם‪ .‬ברכות ואיחולים נשלחו‬
‫במהלך השיחה אודות קאפיטל פ"ט‬ ‫חדש ‪' -‬שנת הצדי"ק'‪ .‬ההכנות לי"א‬
‫מרוממת ורבת משתתפים‪ ,‬ביניהם‬ ‫מכל קצווי תבל‪ ,‬הגופים המרכזיים‬
‫שאמירתו החלה באותה השנה ביאר‬ ‫ניסן זה היו בהתעוררות ובהתרגשות‬
‫גדולי תורה‪ ,‬רבנים ומקובלים‪ ,‬שרים‪,‬‬ ‫בארץ הקודש שיגרו את ברכותיהם‬
‫הרבי את משמעות רצף הפרקים‬ ‫מיוחדת‪ .‬אם בכל שנה מהווה י"א ניסן‬
‫ח"כים ואורחים רמי מעלה‪ ,‬צוינה‬ ‫החמות ומילאו את גליונות שבועון‬
‫בתהילים בכך שפרק פ"ט מתאר את‬ ‫קריאה עבור כל חסיד המעוררת בו‬
‫סיום הגלות ופרק צ' ממשיך בתיאור‬ ‫כניסתו של הרבי מליובאוויטש לשנת‬ ‫כפר חב"ד שיצא לאור באותם ימים‬ ‫תחושת תכונה כללית חודשים קודם‬
‫התחלת הגאולה השלימה‪ .80‬אולם‬ ‫התשעים לחייו‪ .‬זקן המקובלים בארץ‬ ‫בעשרות מודעות ברכה ל'נשיא‬ ‫לכן‪ ,‬הכניסה לשנת התשעים תבעה‬
‫באופן מפורש החל העיסוק בעניין‬ ‫הגר"י כדורי הגיש לרבו של כפר‬ ‫ישראל'‪ .‬כמו‪-‬כן ההתוועדויות שנערכו‬ ‫זאת במיוחד‪ .‬בראשית חודש ניסן‬
‫בהתוועדות שבת הגדול תנש"א‪,‬‬ ‫חב"ד מגש כסף מתנת יום הולדת‬ ‫בריכוזי אנ"ש באותה שנה היו אף הן‬ ‫פרסמו צא"ח באה"ק מכתב התעוררות‬
‫ימים ספורים לפני תחילתה של 'שנת‬ ‫לרבי שבניו יורק‪ .‬בפתח ההתוועדות‬ ‫מרשימות מתמיד‪.‬‬ ‫לציבור אנ"ש ברחבי הארץ הקורא‬
‫הצדי"ק'‪.‬‬ ‫נשמעה שירה אדירה "ימים על ימי‬ ‫את ההתוועדות שהתקיימה באותו‬ ‫להתחזק בכל מבצעי הרבי ולעדכן‬
‫ברכת החסידים‪ ,‬י"א ניסן תנש"א‬
‫‪38‬‬

‫לענות לו‪ ,‬אולם ביכולתי לשאול על‬ ‫בשאר העיתונים‪.‬‬
‫כך את הרבי‪ .‬כך אכן עשיתי‪ ,‬אמרתי‬ ‫את הכתבה של ה"ניו יורק טיימס"‪,‬‬
‫מספר הרב חיים יהודא קרינסקי‪:91‬‬
‫לרבי שיש עיתונאי שמעוניין לראות‬ ‫ערך עיתונאי יהודי בשם מיכאל‬
‫את חדרו‪ .‬הרבי הסכים לכך‪ ,‬ואמר‬ ‫ספקטור‪ ,‬אותו הכרתי עוד קודם‬
‫שביום פלוני ובשעה פלונית לא יהי'‬ ‫לכן‪ ,‬כאשר עבד בעיתון ה"וושינגטון‬
‫רבה‪ .‬עיתונאים מכל העולם החלו‬
‫בחדר למשך זמן קצר‪ ,‬הרבי יתן לי את‬ ‫פוסט"‪ .‬הוא עשה עבודה מקיפה‪,‬‬
‫לפקוד את ‪ 770‬כבר שלושה ארבעה‬
‫המפתח‪ ,‬ואוכל להכניס את העיתונאי‪,‬‬ ‫דיבר אתי שעות ארוכות‪ ,‬וראיין את‬
‫במועד המיועד הכנסתי אותו‪ .‬הוא‬ ‫כל מי שרק הי' יכול‪ .‬באחד הימים‬
‫רואה חדר קטן‪ ,‬שולחן‪ ,‬כסא‪ ,‬מיטה‬ ‫שאל אותי היכן הרבי גר‪ .‬השבתי‬
‫ומנורה‪ ,‬ושואל אותי‪" :‬זה הכל?"‪" .‬כן"‪,‬‬ ‫שלרבי יש בית ברחוב פרזידנט‪ ,‬אולם‬
‫הרבי גר לאחרונה במשרדו שב‪.770-‬‬
‫אמרתי‪" ,‬זה הכל"‪ .‬העיתונאי התפעל‬
‫מהמחזה הזה מאוד‪ .‬הרבי הגדול גר‬ ‫הוא שאל האם ביכולתו לבוא ולראות‬
‫בחדר כה קטן‬ ‫את המקום‪ .‬אמרתי שאין בסמכותי‬
‫התשיעי‪ ,‬ספר 'לקוטי ערכים' ובו‬ ‫ועלינו להמשיך ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬
‫ערכים בנגלה בתורתו של הרבי‪ ,‬ועוד‬ ‫כ"ק אדמו"ר שליט"א מתעדכן ויתעדכן‬
‫ספרים וקבצים רבים‪ ,‬ביניהם גם קבצי‬ ‫בצורה שוטפת מההצלחה בעבודה‪,‬‬
‫חידושי תורה של ישיבות ליובאוויטש‬ ‫וכשיראה שמתחזקים בעבודה יוסף‬
‫מכל העולם‪.‬‬ ‫הדבר בנח"ר‪ ,‬ויעזור השי"ת שהנח"ר‬
‫ראוי לציין שבעת שביקש הריל"ג‬ ‫תהי' ברפואה בשלימות"‪.88‬‬
‫הסכמה מהרבי להוצאת הספר 'לקוטי‬ ‫באחד הימים אף סופר שהמזכיר ר'‬
‫ערכים' בתאריך י"א ניסן‪ ,‬הביע הרבי‬ ‫לייבל גרונר הקריא בפני הרבי דו"ח‬
‫את הסכמתו‪ ,‬אולם כשהמשיך לציין‬
‫מפעולות שבחורים עשו לכבוד‬
‫את התאריך 'שנת הצדי"ק' תיקן הרבי‬
‫י"א ניסן בהתחזקות בשמירת סדרי‬
‫ל'צדי"ק שנה'‪.‬‬
‫הישיבה והרבי הביע "הקורת רוח‬
‫שני ספרים נוספים‪ ,‬הראויים ליחס‬ ‫מביקורו כאן בימים אלו"‬
‫מיוחד‪" :‬ספר היובל קרנות צדי"ק"‪,‬‬ ‫אחד שהגיע לבית חיינו על‪-‬מנת‬
‫ספר מרהיב עין בצורתו החיצונית‪,‬‬ ‫להשתתף בחגיגת יובל השבעים‪ ,‬זכה‬
‫המלא וגדוש בשבע מאות עמודי תוכן‬ ‫למענה מיוחד מהרבי‪:‬‬
‫ובהם חידושי תורה מגדולי הראשונים‬
‫ת"ח על הקורת רוח וכו' מביקורו כאן‬
‫הרואים אור לראשונה ומאמרים‬
‫בימים אלו‪.‬‬
‫תורניים מגדולי ישראל מכל החוגים‬
‫לכבוד הרבי‪ .‬בראשית הספר מופיעים‬ ‫ויה"ר שיהא ג"כ לתועלת הרבים (נוסף‬
‫מאן דהו קודם לכן‪ .‬אולם דווקא במצב‬
‫שני מאמרים מאלפים לדמותו של‬ ‫על שכל יחיד ‪ -‬עולם מלא הוא)‪.‬‬
‫המטלטל הי' כדי לדחוף להוסיף‬
‫הרבי ולכבוד יובל התשעים מאת‬ ‫אזכיר עה"צ להנ"ל ולחה"פ כשר‬
‫ולעשות יותר ובכך לחזק את בריאותו‬
‫הגה"ח הרב שמואל אלעזר הלפרין‬ ‫ושמח‪.‬‬
‫והגאון הרב שמחה עלבערג; ו"תפארת‬ ‫ודאי נת' מכתב הברכה‪.‬‬
‫צדי"ק" אלבום צבעוני עשיר המתאר‬ ‫‪89‬‬
‫מרובה וביקש להקריא זאת שוב ‪.‬‬
‫את אירועי י"א ניסן תנש"א בכפר‬
‫חב"ד ומעלה על הכתב את דבריהם‬ ‫סביב העולם נערכו חגיגות שונות‬
‫שהביעו כבוד והוקרה לרבי ובמדינת‬
‫של גדולי ישראל שנכחו בחגיגת‬
‫ניו יורק הכריזו על תשעים ימי חינוך‬
‫ראשית 'שנת הצדי"ק' וחידושי התורה‬
‫לכבוד הרבי שיתקיימו בין י"א ניסן‬
‫שנאמרו על ידם‪.‬‬
‫לי"ב תמוז‪ ,‬כבכל שנה נערכה לשם כך‬
‫'אורך ימים אשביעהו'‬ ‫קבלת פנים חגיגית בסנאט מדינת ניו‬
‫יורק בעיר אלבני‪.‬‬
‫בראשית חודש ניסן התכונה צברה‬
‫תאוצה ממשית והחלה להשתלט‬ ‫במערכות ההוצאות לאור השונות‬
‫כליל על האווירה‪ ,‬בייחוד ב‪770‬‬ ‫עמלו על הכנתם של ספרים חדשים‬
‫וסביבתו הקרובה‪ .‬לוחות המודעות‬ ‫שיראו אור לרגל י"א ניסן וביניהם‪:‬‬
‫התמלאו במאות שמות שנטלו חלק‬ ‫לקוטי שיחות חלק ל'‪ ,‬ספר חדש‬
‫בחלוקת המאמרים והשיחות של‬ ‫שיכלול לראשונה את ההדרנים שאמר‬
‫הרבי וברחובות הוצבו קופות בולטות‬ ‫הרבי על הש"ס ועל הרמב"ם בעשור‬
‫‪41‬‬
‫הקרב הי' בהתאם‪ ,‬ובמשך חודשי‬ ‫נמצאים בשנת הצדי"ק‪ ,‬הקשורה עם‬
‫‪ JEM 219733‬הושענא רבה תשנ"ב‬
‫עלית קיר קטנה‬ ‫החורף האווירה התלהטה וההכנות‬ ‫ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש‬
‫הקדחתניות היו הנושא הבלעדי בסדר‬ ‫השלישי ‪."84. .‬‬
‫"לקראת יום ההולדת ה"צדי"ק" של‬ ‫היום החסידי‪.85‬‬ ‫כל אחד ואחד‬
‫הרבי‪ ,‬בי"א ניסן תשנ"ב‪ ,‬ניכרה תכונה‬ ‫אסיפות נערכו מסביב לעולם וחסידים‬
‫שונים בכל הגילאים התייעצו‪ ,‬גיבשו‬ ‫זמן קצר לפני כ"ז אד"ר‪ ,‬במהלך חלוקת‬
‫החלטות והוסיפו פעולות מיוחדות‬ ‫דולרים ביום ראשון י"ט אדר א'‪ ,‬הציג‬
‫לכבוד י"א ניסן הקרב‪ ,‬הכנות אישיות‬ ‫המזכיר הרב חיים יהודא קרינסקי‬
‫חודשים טרם י"א ניסן‪ .‬הם הביטו‬
‫והכנות כלליות‪.‬‬ ‫את מר גבריאל ערם‪ ,‬המנכ"ל והמו"ל‬
‫ברבי‪ ,‬וכמו כן ‪ -‬יצאו לרחובות לדבר‬
‫של מגזין 'לייף סטייל' בטורנטו בפני‬
‫עם אנשים ולקבל מידע על העניין‬
‫מופת לרבים‬ ‫הרבי‪" .‬לרגל יום הולדתך התשעים‬
‫של "צדי"ק שנה" ושוחחו עמי שעות‬ ‫אנו מפרסמים גליון מיוחד‪ ,‬מה המסר‬
‫ארוכות‪ .‬בי"א ניסן‪ ,‬פורסמה כתבת‬ ‫בנוסף להתרגשות בתוך ליובאוויטש‬
‫שלך לעולם לרגל כך?" שאל ערם את‬
‫שער ב"ניו יורק טיימס"‪ ,‬וכך גם‬ ‫ובעולם היהודי כולו לקראת י"א ניסן‪,‬‬
‫הרבי‪.‬‬
‫תכונה ייחודית נרשמה גם בעולם‬
‫הכללי לקראת יום הולדתו של מנהיג‬ ‫הרבי השיב לו "תשעים פירושו צדיק‪,‬‬
‫הדור‪ .‬בארגונו של הרב חיים יהודא‬ ‫וזה סימן ישיר לכל יהודי להיות צדיק‬
‫גואל ראשון הוא גואל אחרון) למלך‬ ‫אמיתי‪ ,‬ולעשות זאת למשך שנים‬
‫קרינסקי במסגרת הפעילות של‬
‫המשיח‪ ,‬שיבוא ויגאלנו ויוליכנו‬ ‫רבות עד מאה ועשרים‪ .‬השי"ת יברך‬
‫'שירות החדשות של ליובאוויטש'‬
‫קוממיות לארצנו‪ ,‬תיכף ומיד ממש'‪,‬‬ ‫אותך"‪ .‬כששאל מר ערם מה המסר של‬ ‫אלקינו עלינו גו' ומעשה ידינו כוננהו"‪,‬‬
‫החלה הטלוויזי' האמריקאית לערוך‬
‫ואיחל שכן תהי' לנו ‪ -‬שהעניין יושלם‬ ‫הרבי לעולם הכללי‪ ,‬ענה הרבי "זהו‬ ‫דקאי על בית המקדש דלעתיד‪,‬‬
‫תכנית ארוכה ומושקעת על דמותו‬
‫כבר באחד עשר באדר‪.87‬‬ ‫אותו הדבר‪ ,‬אבל אודות שבע מצוות‬ ‫"מקדש אדנ‪-‬י כוננו ידיך"‪.83‬‬
‫רבת ההשפעה של הרבי‪.‬‬
‫בני נח‪ ,‬כי אלו הן מצוות שניתנו במתן‬ ‫דברים מופלאים אלו‪ ,‬מעמידים‬
‫להוסיף בנחת רוח‬ ‫על הפקת התכנית הופקד המפיק‬
‫תורה לפי הרמב"ם‪ .‬כל העולם קיבל‬
‫המפורסם ג'רי לוין שהתמקד בעבודתו‬ ‫את תקופת 'שנת הצדי"ק' שהחלה‬
‫ממש בעיצומו של להט ההתרגשות‬ ‫את החיוב לקיים את כל שבעת מצוות‬ ‫אז במשמעותה הנכונה והרחבה ‪-‬‬
‫הציבורית של הרבי ובהשפעתו‬
‫בחודשים והשבועות האחרונים‬ ‫בני נח ביחד עם מצוות צדקה"‪ .‬הרבי‬ ‫שלימות תפקידו של הדור האחרון‬
‫הרחבה על העולם כולו בתשעים‬
‫לשלימותה של 'שנת הצדי"ק'‪,‬‬ ‫הוסיף‪ ,‬ביחס לדברי הרמב"ם הנ"ל‬ ‫בהשלמת העבודה והבאת הגאולה‬
‫השנים האחרונות‪ .‬הרבי אף הסכים‬
‫כשההכנות מסביב לעולם היו בשיאן‪,‬‬ ‫אודות שבע מצוות בני נח "על כך‬ ‫השלימה‪.‬‬
‫שצוות צילום מקצועי יגיע לתעד‬
‫אירע הנורא מכל‪ .‬אירוע כ"ז אד"ר‬ ‫תוכל לכתוב ספר שלם"‪ ,‬ונתן לו דולר‬
‫את התפילות והשיחות ב‪ 770‬לצורך‬ ‫ב'אותיות' מיוחדות ביותר השתמש‬
‫זעזע את ליובאוויטש ואת העולם‬ ‫נוסף לצדקה‪.‬‬
‫תכנית זו‪ .‬שלוש פעמים הגיע צוות‬ ‫הרבי גם בהתוועדות שבת פרשת‬
‫כולו עד העצם‪ .‬הטלטלה הייתה בלתי‬ ‫בביטויים אלו‪ ,‬יש בכדי להאיר את‬
‫הצילום ל‪ ,770-‬בי' שבט‪ ,‬כ"א‪-‬כ"ב‬ ‫וישלח‪ .‬הרבי התייחס לעובדה שמלאו‬
‫נתפסת והלב החסידי לא הי' מסוגל‬ ‫המשמעות הרחבה שרואה הרבי‬
‫שבט ובו' אדר‪ ,‬והיטיב להפיק תיעוד‬ ‫תשעים שנה למכתבו המפורסם של‬
‫להכיל את המצב‪.‬‬ ‫ב'שנת הצדי"ק' עבור כל אחד ואחד‪,‬‬ ‫הרבי הרש"ב (אותו כתב בט"ז כסלו‬
‫איכותי במיוחד‪.86‬‬
‫איש לא ידע מה לחשוב ומה לומר‪ ,‬לא‬ ‫ואף עבור גויים‪ .‬אין זה רק ציון דרך‬ ‫תרס"ב) בו הכריז על י"ט כסלו כראש‬
‫בעיתונות הכללית התפרסמה גם‬
‫הייתה זו מציאות שעלתה בדמיונו של‬ ‫אישי של הרבי‪ ,‬זהו זמן נשגב בו כל‬ ‫השנה לתורת החסידות‪ .‬ובמילים‬
‫קריאה להוספה במעשי טוב וחסד‬
‫אחד ואחת מאנשי הדור נמצאים‬ ‫ספורות מתאר הרבי את שאירע‬
‫לקראת יום הולדתו של הרבי‪ ,‬ומודעה‬
‫במעמד ומצב המיוחד של 'צדיק'‪.‬‬ ‫בתשעים השנים הללו בביטויים‬
‫כזו הכוללת את תמונתו של הרבי‬
‫ביטויים אלו והדומים להם אפשרו‬ ‫מופלאים ממש‪" :‬שמאז ניתוסף‬
‫השתרעה על פני שני עמודים בעיתון‬
‫של הרבי‪.‬‬ ‫'ניו יורק טיימס' הנפוץ‪.‬‬ ‫להבין את משמעותה ההיסטורית‬ ‫'שטורעם' מיוחד בהפצת המעיינות‬
‫ימים ספורים לאחר מכן‪ ,‬בר"ח אדר‬ ‫של 'שנת הצדי"ק' וחלחלו אט אט‬ ‫חוצה ע"י 'חיילי בית דוד' שלוחמים‬
‫חודשיים בדיוק לפני י"א ניסן‪ ,‬בשבת‬
‫ב' התקיימה אסיפה ב‪ ,770-‬בסופה‬ ‫בתודעת החסידים‪ ,‬היחס לי"א ניסן‬ ‫'מלחמת בית דוד' ומנצחים ‪ . .‬ועתה‬
‫פרשת תצוה י"א אדר א'‪ ,‬דיבר‬
‫דיבר הרב אברהם יצחק שם טוב‬ ‫הרבי בהתוועדות באותיות מיוחדות‬
‫ואמר בין היתר‪" :‬מתכוננים אנו עתה‬
‫לחגוג את היום הקדוש והגדול די"א‬
‫ונפלאות על עניינו של י"א ניסן ‪ -‬על‬ ‫אליעזר בגמרא ש"אין לך כל אחד‬ ‫"משה שהי' צדיק"‬
‫הולדתו של משה רבינו ופעולתו‬ ‫ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים‬
‫ניסן שנת התשעים‪ .‬כ"ק אדמו"ר‬ ‫חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה‬ ‫הדגשה על חביבותה של השנה כ'שנת‬
‫בבנ"י‪ ,‬על מעלת 'י"א'‪ ,‬ועל השלימות‬
‫שליט"א בעצמו פירש כמה פעמים‬ ‫של מצרים"‪ .‬בהערה ‪ 85‬על המילה‬ ‫הצדי"ק' של נשיא הדור והקשר‬
‫בזה בחודש ניסן‪ ,‬ועל העילוי המיוחד‬
‫את המשמעות של 'שנת הצדי"ק'‬ ‫בשנה זו ‪' -‬שנת הצדי"ק' הקשורה‬ ‫תשעים נכתב‪" :‬ולהעיר מהשייכות‬ ‫לצדקותו של נשיא הדור מוצאים אנו‬
‫ויש בידינו את האפשרות לעורר את‬ ‫לשנת הצדי"ק" ואח"כ בא ציון לדברי‬ ‫בשיחת ש"פ תרומה‪.90‬‬
‫בקאפיטל צדי"ק בתהלים‪ ,‬המסתיים‬
‫עצמנו ואת העולם לרגע נעלה זה‪.‬‬ ‫במילים 'ומעשה ידינו כוננהו' בנין‬ ‫ה'עיון יעקב' על דברי רבי אליעזר‪,‬‬ ‫בהתוועדות מבואר אודות העשירות‬
‫מאמריקה‬ ‫שלוחים‬ ‫התאספנו‪,‬‬ ‫בית המקדש ושלימות מלאכת דור‬ ‫ושם איתא‪" :‬תשעים חמורים לובים‪,‬‬ ‫שצריכה להיות לבני ישראל בצאתם‬
‫ומארצות נוספות והחלטנו לא רק‬ ‫השביעי‪ .‬בסיום הדברים התבטא‬ ‫כתב בעל מגלה עמוקות הטעם‬ ‫מהגלות‪ ,‬בדומה לעשירות שהייתה‬
‫להמשיך בתכניות שהתוו מראש אלא‬ ‫הרבי בצורה מיוחדת על עניינו של‬ ‫שרכוש גדול הי' נגד משה שהי' צדיק‬ ‫בעת שיצאו ממצרים‪ ,‬ובקשר‬
‫להוסיף ביתר שאת וביתר עוז‪ .‬אסור‬ ‫אחד עשר בניסן ‪' -‬המשיחה של‬ ‫לכך הי' צדי"ק חמורים ע"ש"‪.‬‬ ‫לעשירות שהייתה בעת יציאת‬
‫לנו בשום אופן להחליש את העבודה‬ ‫"ראש בני ישראל" (משה רבינו‪,‬‬ ‫מצרים הביא הרבי את דברי רבי‬
‫‪40‬‬
 ‫הרב יצחק הכהן הענדל ממונטריאול‪,‬‬ ‫בערב (בזמן התחלת כניסת‬

‫חג ברחובות ניו יורק‬ ‫את הפסק דין ד"בחזקת משיח"‪.‬‬

‫פסק הדין קובע כי גם ע"פ ההלכה‬
‫חייב הרבי להיות בריא תיכף ומיד‬
‫יום הבהיר)‪ .‬כל קהל אנ"ש‬
‫והתמימים התבקשו להיות‬
‫נוכחים אותה שעה בבית‬
‫"‪..‬בשעה אחת עשרה בבוקר בדיוק היו כולם מוכנים לצאת‬ ‫הכנסת‪ .‬ואכן‪ ,‬קהל עצום נהר‬
‫ממש‪ .‬הרב הענדל הודיע כי בראש‬
‫לדרך‪ .‬תהלוכת הענק של תשעים טנקי המצוות יצאה לפשיטת‬ ‫לבית חיינו לקראת מעמד‬
‫החותמים על פסק הדין עומד הגאון‬
‫יהדות הגדולה מסוגה‪ .‬המשטרה חסמה את שדרת איסטערן‬ ‫הברכה לרבי‪ ,‬ולקראת העצרת‬
‫פארקוויי לתנועת כלי רכב‪ ,‬וכמה מכוניות משטרה ליוו את‬ ‫המפורסם הרב פנחס הירשפרונג‪.‬‬
‫הגדולה שהתקיימה בערב‪ .‬כמה‬
‫השיירה מלפניה‪ ,‬בתווך ומאחורי'‪ .‬בראש התהלוכה נסעה‬ ‫לסיום בירך את הרבי בברכת כהנים‬
‫כלי תקשורת סיקרו את אירועי‬
‫מכונית שעל גגה "הולבש" כתר ענק בצבע זהב‪ ,‬עם שלט‬ ‫ואליו הצטרפו כל הכהנים והציבור‬ ‫שירת הניגון החדש‬
‫הערב‪.‬‬
‫גדול אודות נושא התהלוכה‪ ,‬על השלט הי' כתוב בין היתר "‪90‬‬ ‫ענה "אמן"‪.‬‬
‫סמוך לשעה שמונה היו‬
‫שנה – זו רק התחלה"‪ ,‬ואחרי' נסעו בשיירה כל שאר הטנקים‪,‬‬ ‫המעמד כולו הי' מרגש ומרטיט‬ ‫אולם בית הכנסת‪ ,‬המעברים‬
‫כשעליהם בולט הכיתוב של שנה מסוימת‪ .‬משנת תרס"ב עד‬ ‫ועוד בטרם הייתה שהות להפיג את‬ ‫וגם החצר מלאים בקהל רב‬
‫שנת תשנ"ב‪.‬‬ ‫ההתלהבות וההתרגשות הלא רגילה‬ ‫כשבעצם הנוכחות נותן כל‬
‫מול ‪ 770‬עמד באותה שעה ציבור גדול שליווה את השיירה‬ ‫פנה הציבור להתוועדות הגדולה‬ ‫אחד ביטוי לעובדה שאף הוא‬
‫בקול רינה ושירה חסידית‪ ,‬ורבים הביטו מהגגות וצפו במראה‬ ‫שאורגנה מטעם גבאי בית הכנסת‬ ‫בין המברכים ועונים אמן אחר‬
‫הנפלא‪ .‬המחזה הונצח ע"י מסוק שחג באויר וצילם את כל‬ ‫והוגדרה כ"התוועדות חסידים רבתי‬ ‫הברכות והתפלות לרפואתו‬
‫האירוע‪.‬‬ ‫ועצרת תפילה"‪.‬‬ ‫הקרובה של הרבי‪ ,‬והמשך‬
‫כשהגיעו הטנקים לכיכר "גראנד ארמי פלאזא" בברוקלין‬ ‫הצלחה אלוקית בכל פעולותיו‬
‫הסתדרו בצורת המספר ‪ ,90‬ומסוק שחג מלמעלה צילם‬ ‫התוועדות חסידים‬ ‫הק' עד לקיום משאת נפשו‬ ‫כינוס הילדים בסמוך לחדרו הק' של הרבי‬
‫את המחזה הנהדר‪ .‬משם פנתה השיירה לכיוון גשר מנהטן‬ ‫בהמשך אותו ערב התקיימה ב‪770-‬‬ ‫הטהורה ‪ -‬הגאולה השלימה‪.‬‬
‫שכולו "נכבש" מקצה אל קצה‪ .‬עודם על הגשר נעצרו הטנקים‬ ‫בשעה שמונה בדיוק התייצבו‬
‫התוועדות עמוסת רגשות‪ .‬את‬
‫והצוותות המפעילים יצאו החוצה לריקוד חסידי‪ .‬מה שניתן‬ ‫כמה מזקני החסידים‪ ,‬הרבנים‪,‬‬ ‫להוספה בצדקה ולעזרה במימון‬
‫ההתוועדות הרשמית שאורגנה בידי‬
‫לכנות כ"תדלוק אחרון"‪ .‬התהלוכה הגיעה ללב מנהטן – פארק‬ ‫המשפיעים‪ ,‬והשלוחים ליד פתח "גן‬ ‫שיירת הטנקים העתידה לצאת בי"א‬
‫עוו‪ .‬והשדרה החמישית והשישית‪.‬‬ ‫גבאי בית הכנסת הנחה ר' משה‬
‫קוטלרסקי כשהוא פותח באמירת‬ ‫עדן התחתון" (דלת חדרו של הרבי‬ ‫ניסן‪ .‬לצד כל אלו לא נפקד גם מקומו‬
‫לא יהי' זה מוגזם לקבוע כי קידוש שם שמיים כזה לא ראתה‬ ‫נפתחה) והרב שניאור זלמן גורארי'‬ ‫של הניגון החדש לקאפיטל צ"א‪,‬‬
‫פרקי תהלים לרפואתו הקרובה של‬
‫ניו יורק מימיה‪ .‬במשך היום ראו מיליוני יהודים את הטנקים‬ ‫השמיע את הברכה בשם כל הציבור‪.‬‬ ‫הניגון שנבחר הוא ניגונו של ר' שלום‬
‫הקוראים להם להתעוררות יהודית בשמירת תומ"צ ואלפים‬ ‫הרבי ואמירת שנים עשר הפסוקים‪.‬‬
‫בקול חנוק מהתרגשות הביע הרב‬ ‫ברוכשטט על הפסוק החותם את‬
‫רבים הושפעו במגע ישיר מהטנקיסטים‪ .‬במשך כל הנסיעה‬ ‫במהלך ההתוועדות נשאו דברים‬
‫גורארי' את האיחולים הלבביים‬ ‫הפרק "אורך ימים אשביעהו ואראהו‬
‫עמדו ברחובות ניו‪-‬יורק מאות אלפי יהודים‪ ,‬ולהבדיל אף‬ ‫חברי המזכירות‪ ,‬שלוחים ומשפיעים‬ ‫בישועתי"‪ ,‬מילים המבטאות היטב את‬
‫שהרבי יהי' בריא וחזק פשוטו‬
‫שאינם יהודים וצפו בטנקים‪ .‬במקומות רבים הי' ניכר כיצד‬ ‫שפנו לנאספים הרבים בדברים‬ ‫משאלת הלב הפועמת בלב כל חסיד‬
‫כמשמעו ובמהרה יתרפא ויחזור‬
‫אנשים יוצאים מהמשרדים כדי להביט בטנקים‪ .‬רבים נופפו‬ ‫נרגשים‪ .‬על התקופה הקשה אלי'‬ ‫בימים שכאלו‪.‬‬
‫לעבודת הק' כמאז ומקדם‪ .‬בתוך‬
‫בידיהם לשלום בקריאות של "יום הולדת שמח" ו"החלמה‬ ‫נקלעה עדת החסידים והעולם‬ ‫דברי הברכה שולבו אי אלו אמרות‬ ‫זרם האורחים המגיעים לי"א ניסן גבר‬
‫מהירה"‪.‬‬ ‫היהודי כולו‪ ,‬על בריאותו של הרבי‬ ‫ובין הדברים סיפר את הסיפור הבא‪:‬‬ ‫מיום ליום ובהם שלוחים מכל קצווי‬
‫את הענין הציבורי הרב שהתהלוכה עוררה יש לזקוף לזכות‬ ‫והחשיבות העליונה של בשורות‬ ‫תבל‪ ,‬מבלי להתחשב במצב המיוחד‬
‫אחד מתלמידי הרב המגיד ממעזריטש‬
‫הפרסום המוקדם על תהלוכת הטנקים שהי' מאד מאסיבי‪ .‬הוא‬ ‫טובות ועל הצורך להתחזק בליכוד‬ ‫המונים נוהרים לחגוג את יובל‬
‫זי"ע שאלו‪ :‬קאפיטל צדי"ק שבתהלים‬
‫כלל כרזות צבעוניות בששת אלפים קרונות רכבת בניו יורק‬ ‫השורות ובאחדות החסידים דווקא‬ ‫התשעים במחיצת בעל יום ההולדת‬
‫כולו מלא טענות ותביעות כלפי‬
‫ושלטים בחוצות העיר שהודיעו מראש על ‪ 90‬המוקדים שבהם‬ ‫בעת הזאת‪ .‬במהלך ההתוועדות גם‬ ‫ובלב כולם פועמת התקווה שהחג‬
‫הקב"ה‪" ,‬תשב אנוש עד דכא"‪" ,‬כי‬
‫יפעלו הטנקים במשך היום הגדול הזה‪ ,‬וגם באמצעות סוכנויות‬ ‫למדו את המאמר 'מצה זו' שאמר‬ ‫הגדול יביא בכנפיו בשורות טובות‪.‬‬
‫כלינו באפך"‪" ,‬שובה ה' עד מתי" וכו'‪,‬‬
‫הידיעות המרכזיות וכן ברדיו בימים הסמוכים לי"א ניסן‪.‬‬ ‫הרבי במוצאי י"ג ניסן תשמ"ט‪.‬‬ ‫אך עד סוף המזמור אין אנו מוצאים‬
‫ממרכז מנהטן התפזרו הטנקים לתשעים מוקדים ברחבי העיר‬ ‫כל תשובה של הקב"ה‪ .‬הייתכן?‬
‫ברכת החסידים‬
‫עם סיום החלק הרשמי של האירוע‪,‬‬
‫ניו יורק לפעילות שנמשכה עד שקיעת החמה וכללה הנחת‬ ‫וענה לו הרב המגיד‪ :‬התשובה לכך‬ ‫איש לא העלה בדעתו שהאלפים‬
‫שעתיים לאחר חצות‪ ,‬התיישבו‬
‫תפילין‪ ,‬חלוקת מצות‪-‬שמורה ורבבות דפים של חומר הסברה‬ ‫היא בתחילת המזמור הבא‪ ,‬קאפיטל‬ ‫שהגיעו לחגוג את י"א ניסן במחיצת‬
‫חסידים רבים והתוועדו עד הבוקר‪.‬‬
‫בנושאי יהדות‪.‬‬ ‫צ"א – "אומר לה' מחסי ומצודתי"‪,‬‬ ‫הרבי לא יזכו לחזות בפני קודשו‬
‫ראשוני המתפללים עוד טעמו את‬
‫…אין ספק גם כי למבצע יש השפעה רבה ביחס לימים הבאים‪.‬‬ ‫היינו שהקב"ה אכן עוזר ופודה מכל‬ ‫של בעל יום ההולדת‪ ,‬אולם במידה‬
‫טעמם של התוועדויות הלילה‪.‬‬
‫בין הדו"חות יש דיווחים על יהודים רבים שקיבלו על עצמם‬ ‫הצרות‪ .‬הנמשל מובן – במהלך שנת‬ ‫מסוימת הי' זה מעין ביטוי לנימי‬
‫מכאן ולהבא להניח תפילין‪ ,‬נשים קיבלו על עצמן להתחיל‬ ‫עם בוקר‪ ,‬בעת שהחלה לנוע שיירת‬ ‫הצדי"ק אירעו כמה עניינים בלתי‬ ‫ההתקשרות העמוקים ביותר‪ ,‬בייחוד‬
‫להדליק נרות ש"ק‪ ,‬וכהנה רבות‪ ,‬והכל לזכות בריאותו הקרובה‬ ‫הטנקים העוצמתית על שדרת‬ ‫מובנים‪ ,‬אך עתה עם היכנסנו לשנת‬ ‫בעת שהביעו החסידים את ברכתם‪.‬‬
‫של הרבי‪.‬‬ ‫איסטערן פארקוויי התאספו תלמידי‬ ‫הצ"א של הרבי נזכה בע"ה ל"מחסי‬ ‫דווקא בעת הזאת הייתה לברכה‬
‫כל רשתות הרדיו וכל תחנות הטלוויזי' דיברו במשך היום על‬ ‫'אהלי תורה' בחזית ‪ 770‬בסמוך‬ ‫ומצודתי" בפועל‪ ,‬והרבי יבריא לגמרי‬ ‫משמעות עמוקה מתמיד והיא‬
‫פעילות הטנקים‪ ,‬כשהם מרחיבים את הדיבור על פעילותה‬ ‫לחדרו הקדוש של הרבי‪ ,‬ונציג‬ ‫תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫הטיבה לבטאות את רחשי ליבם של‬
‫של תנועת ליובאוויטש בעולם כולו‪ ,‬ועל המנהיג הגדול הרבי‬ ‫התלמידים הכריז על המתנות הרבות‬ ‫עם סיום דברי הברכה ענו הנוכחים‬ ‫החסידים‪.‬‬
‫מליובאוויטש‪". .‬‬ ‫שהם נותנים לרבי והביע את תפילתם‬ ‫ואיתם אלפי המאזינים בכל העולם‬ ‫אחר הצהריים של ערב י"א ניסן נודע‬
‫(יומן 'כפר חב"ד')‬ ‫וזעקתם לבריאותו של הרבי‪.‬‬ ‫"אמן" ו'יחי'‪ ,‬ומיד אחר כך הקריא‬ ‫כי הברכה תתקיים בשעה שמונה‬

‫‪43‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪ JEM 23289‬י"א ניסן תשל"ז‬

‫י"א ניסן מיט'ן רבי'ן‬

‫"לכל לראש ישנו חוב‪ ,‬ויתירה מזו‪ :‬זכות נעימה‪ ,‬התחייבות טובה ומתוקה‪ ,‬לבטאות יישר כח לכל אלה‬
‫שהתאספו כאן‪ ,‬וכל אלה שהתאספו יחד במקומות אחרים וכל אלה ששומעים את הפארבריינגען‪ ,‬או‬
‫שלאחר מכן יקראו או ישמעו את מה שדובר בהתוועדות (מכיון שגם הם רוצים להשתתף בזה)‪ ,‬ומכיון‬
‫שכמה קישרו זאת גם עם פלוני בן פלוני ‪ -‬ישנה זכות נעימה לבטא גם הכרת טובה פרטית"‬
‫(משיחת י"א ניסן תשל"ח)‬
‫"לעונג הי' לי לראות אותך בהתוועדות לרגל י"א ניסן ולהחליף ברכות 'לחיים'"‬
‫(ממכתב למר דוד צ'ייס ‪ -‬תרגום מאנגלית)‬

‫‪45‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪ JEM 129650‬י"א ניסן תשמ"ג‬

‫"לשהות כאן בי"א ניסן‪,‬‬

‫כדי למסור איחולי לבבם‬
‫פנים אל פנים או פה אל פה"‬
‫(משיחת פורים תשל"ב)‬

‫פנים‬‫אל‬
‫לראות ולהיראות ‪ -‬יחס הרבי לאורחים‬

‫לי"א ניסן‪ ,‬נסעו מיד למחרת על מנת‬ ‫יום זה בד' אמותיו‪ ,‬והורה מפורשות‬ ‫'משפחה ומשפחה'‬
‫לחגוג את חג הפסח עם משפחותיהם‪.‬‬ ‫שהדבר לא יפגע בשמחת חג הפסח‬
‫יחד עם המשפחה‪" :‬מכיון שיש‬ ‫התוועדות י"א ניסן הראשונה שהייתה‬
‫גם מאה"ק הגיעה קבוצת אורחים‪,‬‬

‫ה‬
‫שמועה‪ ,‬שיש כאלה שרוצים לשהות‬ ‫צפוי' ומתוכננת מראש הייתה ביובל‬
‫ומספר שבועות לאחר חג הפסח‪,‬‬ ‫תרגשות גדולה ליוותה מאז ומתמיד את ימי ההכנה לי"א ניסן‪ ,‬שמחה עצומה הייתה מנת חלקם‬
‫כאן בי"א ניסן‪ ,‬כדי למסור איחולי‬ ‫השבעים‪ ,‬תשל"ב‪ .‬התכונה העצומה‬
‫ביקש הרב חדקוב מר' אפרים וולף את‬ ‫של חסידים מכל קצווי תבל בעת שהגיע י"א ניסן עצמו‪ ,‬אולם ליבת השמחה‪ ,‬נקודת התמצית‬
‫לבבם פנים אל פנים‪ ,‬או פה אל פה ‪-‬‬ ‫שהייתה באותה שנה בכל התקופה‬ ‫של חגיגות היום‪ ,‬היא כמובן הזכות הגדולה לחגוג את היום המיוחד הזה עם בעל השמחה‬
‫רשימת הנוסעים על מנת להשתתף‬
‫בהוצאות הנסיעה לי"א ניסן‪ .‬להוצאות‬ ‫הרי ידועה בכלל ההנהגה ש"ושמחת‬ ‫שקדמה לי"א ניסן וההתרגשות‬ ‫ולהיות אצל הרבי בעשרים וארבע השעות המרוממות הללו‪.‬‬
‫נסיעתם של העולים החדשים‬ ‫בחגך" צריך להיות על דרך הנאמר‬ ‫מהידיעה שהרבי הולך להתוועד‬
‫מני 'יובל השבעים' אז נחגג י"א ניסן לראשונה באופן פומבי ורשמי‪ ,‬והמוני אורחים מיבשות שונות זכו‬
‫מגרוזי' ובוכרה שלח הרבי באמצעות‬ ‫בפורים "משפחה ומשפחה"‪" ,‬איש‬ ‫באופן רשמי לרגל היום‪ ,‬גרמה לרבים‬ ‫לחגוג זאת במחיצת הרבי ולטעום מה'שמנה לחמו' של יום עשתי עשר‪ ,‬רצון עז בער בלב כל חסיד‬
‫המזכירות את הסכום המלא‪ ,‬למעט‬ ‫וביתו"‪ ,‬ולכן צריך הדבר להיות‬ ‫לנהור ל‪ 770-‬לימים גדולים אלו‪.‬‬ ‫לעלות לרגל ביום זה‪ ,‬לראות ולהיראות בד' אמותיו של הרבי‪ .‬לא פעם הביע הרבי הכרת הטוב מיוחדת‬
‫השתתפות סמלית שלהם בסך שמונה‬ ‫באופן שלא יפריע חס ושלום לעניין‬ ‫בהתוועדות חג הפורים‪ ,‬בעת שדיבר‬ ‫לאותם אורחים‪ ,‬כמו גם התייחסויות שונות שביטאו את גודל הזכות שרואה בכך הרבי‪.‬‬
‫עשרה לירות‪ .‬בנוסף לכך השתתף‬ ‫ההימצאות ביום‪-‬טוב ובפרט ב'סדרים'‬ ‫הרבי על י"א ניסן המתקרב והבהיר‬
‫הרבי גם בהוצאותיהם של חלק‬ ‫איש וביתו יחד"‪.‬‬ ‫אילו מתנות יגרמו קורת רוח‪ ,‬התייחס‬
‫מהנוסעים אף שלא היו עולים חדשים‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬האורחים הרבים שהגיעו‬ ‫גם לרצונם של רבים להגיע לחגוג‬

‫‪47‬‬ ‫‪46‬‬
 ‫ביקשו מהרבי שבניהם יגיעו להשתתף‬
‫בשמחה משפחתית הם נענו בתשובה‬
‫חיובית‪ ,‬לזוג הורים אחד אף ענה הרבי‬
‫שכדאי להשתדל להביא את הבן‪.‬‬
‫בהתוועדות‪ ,‬בכוונתו לחלק לכל אחד‬
‫בהשראת מענות אלו‪ ,‬החלה להתפתח‬
‫תקווה בין השלוחים שלי"א ניסן‬
‫הקרב‪ ,‬שנת הצדי"ק‪ ,‬יתיר להם הרבי‬
‫להגיע לחגוג במחיצת הרבי את היום‬
‫הגדול והם הרהיבו עוז והעלו את‬
‫הבקשה על הכתב‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוסיפו‬
‫שהביקור ודאי יוסיף להם חיות‬
‫י"א ניסן תנש"א‪ ,‬שנת הצדי"ק‪.‬‬
‫מחודשת שתועיל בשליחותם‪.‬‬
‫לשמחתם‪ ,‬ענה על כך הרבי בחיוב‪.‬‬
‫לאורך השנים הי' הסדר‪ ,‬שלקבוצת‬
‫שנשלחה‬
‫בציינו לדבריהם שהדבר יוסיף במילוי‬
‫השליחות‪ ,‬כתב הרבי "ועפ"ז כדאי‬
‫ויהא בשעטו"מ אזכיר עה"צ"‪ .‬בעת‬
‫שקיבלו השלוחים את המענה פרצו‬
‫בשלילה‬
‫מיד בריקוד וחגגו את הזכות העצומה‬
‫שנפלה בחלקם‪ ,‬לחגוג את תחילתה‬
‫אולם למרבה ההפתעה‪ ,‬במהלך חורף‬
‫של 'שנת הצדי"ק' במחיצת הרבי‪.97‬‬
‫מחשבה מאחדת‬
‫"מכיון שישנם כאלו ששאלו (או חושבים‬
‫לשאול) אודות נסיעה לכאן לקראת י"א ניסן‬
‫‪ -‬כבר אמרתי וביקשתי אשתקד מה יעשה‬
‫כל מי שרוצה לגרום לי נחת‪-‬רוח אמיתי‪:‬‬
‫חצי סכום ההוצאות שהתכונן להוציא‬
‫מתוך שמחה וטוב לבב עבור הנסיעה ‪ -‬יתן‬
‫לצדקה במקומו (בעירו ובמדינתו)‪ ,‬והחצי‬
‫השני ‪ -‬עבור תוספת הידור בעניני הפסח‪.‬‬
‫ובנוגע לי"א ניסן ‪ -‬יחגוג כאו"א במקומו‪,‬‬
‫ומכיון שבמקום שמחשבתו של אדם שם‬
‫הוא נמצא‪ ,‬הרי כאשר כל אחד חושב אודות‬
‫השני והשלישי וכו'‪ ,‬עד למחשבה אודות‬
‫כלל ישראל ‪ -‬הנה מחשבה זו מאחדת‬
‫את כולם‪ ,‬באופן ד"כל ישראל חברים"‪,‬‬
‫ועד שנעשים כגוף אחד‪ ,‬ובלשון אדמו"ר‬
‫הזקן בספרו תניא קדישא‪ ,‬פרק ל"ב "כולן‬
‫מתאימות ואב אחד לכולנה" ‪. .‬‬
‫ובאופן כזה ‪" -‬כאיש אחד בלב אחד" ‪-‬‬
‫הולכים לקבל פני משיח צדקנו‪ ,‬במהרה‬
‫בימינו ממש‪ ,‬ובשמחה וטוב לבב"‪.‬‬
‫(משיחת ט"ז אד"ש תשד"מ‪)99‬‬
‫מתוך ראשי פרקים שכתב הרבי בהם ציין‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬את הנושאים שידוברו בהתוועדות חג‬
‫הפורים ובהמשך אלי' ‪" -‬לא לנסוע ליא"נ"‬
‫‪49‬‬
‫בי"א ניסן תשמ"ב‪ .‬לאחר ההתוועדות‬ ‫קרא לר' משה ונתן לו את החלות ואת‬ ‫קבוצת תלמידים בוגרי תו"ת כפר‬
‫‪ JEM 22251‬י"ג תשרי תשל"ח‪.‬‬
‫הארוכה שנמשכה שש שעות‪,‬‬ ‫המים עבור האורחים שכבר הגיעו‪,‬‬ ‫חב"ד שבהגיע עת נסיעתם ל'קבוצה'‪,‬‬
‫‪95‬‬
‫הודיע הרבי בהפתעה שבתור הבעת‬ ‫ועבור האורחים שיבואו לי"א ניסן‪...‬‬ ‫נשלחו לחזק את הישיבה החדשה‬
‫תודה לאלו שטרחו ובאו להשתתף‬ ‫שנפתחה באותה תקופה ונסיעתם‬
‫הכרת הטוב‬ ‫לרבי התעכבה בעקבות כך‪ .‬לקראת‬
‫ואחת מן הנוכחים ספר תניא בתור‬ ‫י"א ניסן כתב הרבי‪ 94‬שבמידה‬
‫בהתקרב י"א ניסן תשמ"ב‪ ,‬יובל‬
‫׳מזכרת נצח'‪ .‬חלוקה דומה‪ ,‬אם כי‬ ‫השמונים‪ ,‬הי' בכוונת חסידים רבים‬ ‫ויפעלו בישיבה כדבעי למהוי ויקבלו‬
‫באופן אחר‪ ,‬נערכה גם בי"א ניסן‬ ‫מכל קצווי תבל להגיע לחגוג יחד עם‬ ‫על כך אישור מההנהלה במקומם‪,‬‬
‫תשד"מ כהכרת הטוב למשתתפים‪.96‬‬ ‫הרבי את היום הגדול 'בגבורות שמונים‬ ‫יבואו הנה קודם י"א ניסן וישארו עד‬
‫שנה'‪ .‬אולם בר"ח ניסן‪ ,‬במהלך ראלי‬ ‫לאחר שבת מבה"ח אייר "ע"מ לחזור‬
‫קודש חיות מחודשת בשליחות‬ ‫להימנע‬‫הרבי‪-‬יד‪-‬‬
‫ליקוט כתבי‬
‫לצבאות ה'‪ ,‬ביקש‬ ‫‪6‬‬ ‫להישיבה תיכף ומיד לאח"ז‪ ,‬ולפעול‬
‫מענה נוסף ומיוחד כתב הרבי לקראת‬ ‫מלבוא‪ .‬הרבי נימק זאת בכמה אופנים‬ ‫בה ביתר עוז"‪ .‬בהוראת הרבי‪ ,‬תשעים‬
‫ומהם ש"התורה חסה על ממונם של‬ ‫אחוז מהוצאות הנסיעה התקבלו‬
‫"וכן יום הולדתי"‬
‫ישראל"‪ ,‬והורה שאת הכסף שיועד‬ ‫מהמזכירות‪.‬‬
‫השלוחים‬ ‫התלמידים‬ ‫להוצאות הנסיעה יחלקו בין נתינה‬ ‫גם לסידורים הגשמיים של האורחים‬
‫לישיבה באוסטרלי' לא ניתנה רשות‬ ‫לצדקה והידור בצרכי חג הפסח הקרב‬ ‫התייחס הרבי‪ .‬לאחר חג הפורים‬
‫לחזור במשך שתי שנות השליחות‪ .‬גם‬ ‫ובא‪ .‬גם בשנתיים הבאות‪ ,‬לקראת י"א‬ ‫תשל"ח הי' ר' משה ירוסלבסקי ‪ -‬שהי'‬
‫כאשר ניסו הורים מסויימים לבקש‪,‬‬ ‫ניסן תשמ"ג ותשד"מ הורה הרבי שלא‬ ‫עומד בראש ה'הכנסת אורחים' במשך‬ ‫ר' משה ירוסלבסקי ניצב הכן לצד הרבי לקבל את המזונות עבור האורחים‬
‫‪7‬‬ ‫יום הבהיר י"א ניסן‬
‫התיר זאת הרבי והשיב‬ ‫לא‬ ‫להגיע‪ ,‬ונימק זאת באותם טעמים‪.‬‬ ‫השנים ‪ -‬ביחידות‪ ,‬והרבי שאל אותו‬
‫מוחלטת‪.‬‬ ‫הכרת הטוב‬ ‫עם זאת‪ ,‬הרבי הביע‬ ‫על תאריך חזרתו לארץ הקודש‪ .‬הוא‬ ‫באותה העת‪.92‬‬
‫?‬ ‫ק‬ ‫והגעשמא‬
‫ַ‬
‫הטעם‬ ‫מהו‬
‫מיוחדת לחסידים שהגיעו להיות‬ ‫ענה שבכוונתו לנסוע בג' ניסן‪ ,‬ולשמע‬
‫אודות הנסיעה המתוכננת תמה הרבי‪:‬‬
‫"מהו הטעם והגעשמאק שיסעו מכאן‬
‫תנש"א כאשר הוריי שניים מהשלוחים‬ ‫במחיצתו בחגיגות 'יובל השמונים'‬ ‫התשובה‪ ,‬שאל אותו הרבי מי ידאג‬ ‫לחוג יחד‬
‫ימים אחדים לפני י"א ניסן?"‬
‫לאורחים של י"א ניסן‪ ,‬בעקבות כך‬ ‫בנוסף לחביבות הגדולה שגילה הרבי‬
‫הוא החליט להישאר עד לאחר י"א‬ ‫קבוצת אורחים שזכתה שהרבי‬
‫בהזדמנויות שונות לאורחים שהגיעו‪,‬‬
‫ניסן‪.‬‬ ‫יזמין אותה במיוחד‪ ,‬הייתה קבוצת‬ ‫לא פעם התייחס גם למעלה הנפלאה‬
‫במוצאי שבת מבה"ח ניסן‪ ,‬לפני‬ ‫התלמידים השלוחים לישיבה במגדל‬ ‫והחשיבות שיש לציון וחגיגת יום‬
‫שהתחיל הרבי לחלק כוס של ברכה‪,‬‬ ‫העמק בשנת תשל"ח‪ .‬הייתה זו‬ ‫הולדתו במחיצתו‪.‬‬
‫בחורף תשל"ג‪ ,‬שהה בחצרות קדשנו‬
‫יהודי מסויים שהייתה לו מחשבה ל"ע‬
‫געסט פון ארץ ישראל‬ ‫להמיר את דתו ולהיות כומר לאמונתם‬
‫רח"ל‪ ,‬ובמשך הזמן ששהה ב‪770-‬‬
‫הזדמנות נוספת‪ ,‬בה הוקיר הרבי אורחים שהגיעו לי"א ניסן בצורה‬
‫הרבי השתדל להניאו מכך‪ .‬בחודש‬
‫בולטת‪ ,‬אירעה עם ר' ישראל צבי גליצנשטיין ומשפחתו שהגיעו לחגוג‬
‫אדר הוא כתב לרבי שלהרגשתו מיצה‬
‫את י"א ניסן תש"מ במחיצת הרבי‪.‬‬
‫את השהות בסביבה של שמירת‬
‫"לחוג ביחד ‪ . .‬יום הולדתי"‬ ‫הי' ז' ביום הגעתם‪ ,‬ט' ניסן‪ .‬בשעת בוא הרבי מביתו בבוקר המתין ר'‬
‫מענה ליהודי שהסתובב בשכונת קראון הייטס‪ ,‬שכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫תומ"צ‪ ,‬וכי גמר אומר בדעתו לעזוב‬
‫ישראל צבי עם אשתו ושני בניו על השביל המוביל ל‪ 770-‬על מנת‬ ‫את ‪ 770‬מחוסר הזדהות עם אמונת‬
‫השתדל למנוע אותו מלהמיר ולהיות כומר לאמונתם (על מכתבו מי"ז אדר שני‬ ‫להתראות עם הרבי‪ .‬ברם‪ ,‬באותו הבוקר המתין לרבי על השביל גם הרב‬ ‫ישראל‪ .‬הרבי ענה לו "ישאר כאן עכ"פ‬
‫תשל"ג)‪.‬‬ ‫חיים יצחק פופקא‪ ,‬חבר 'אגודת הרבנים בארה"ב' שמפעם לפעם הי'‬ ‫עד לאחר תשרי הבע"ל‪ ,‬באופן שנוכל‬
‫מגיע לשוחח עם הרבי‪.‬‬ ‫לחוג ביחד את כל ג' הרגלים (וכן יום‬
‫במכתבו כותב (בתרגום מאנגלית)‪:‬‬ ‫כשיצא הרבי מהמכונית‪ ,‬דיבר עם הרב פופקא‪ ,‬הרבי דיבר בלהט גדול‬ ‫הולדתי) כולל שמחת תורה"‪.93‬‬
‫משך כמה דקות‪ ,‬ואז החלו להתקדם יחד לאורך השביל אל עבר מדרגות‬ ‫מלבד האהבת ישראל העצומה של‬
‫והגעשמאק שיסעו מכאן ימים‬
‫ַ‬ ‫"מהו הטעם‬
‫שהותי‬
‫במשךלישיבה‬
‫כךהשלוחים‬ ‫לבבית כל‬
‫תלמידים‬ ‫בצורה‬
‫ניסן?"בנוגע‬
‫ריב"ק‬ ‫שהראיתלפני‬
‫המזכיריא‬‫אחדים‬
‫פתק שהכניס‬ ‫והאכפתיות‬
‫מענה על‬ ‫"תודה לך על האהבה‬ ‫הכניסה תוך כדי שיחה‪ .‬בלב בני משפחת גליצנשטיין כבר חלף הרהור‬ ‫הרבי הנשקפת ממענה מיוחד זה‪,‬‬
‫גדולה במלבורן אוסטרליא‪ ,‬בו כתב‪:‬‬ ‫שהנה עובר הרבי על פניהם מבלי לשים לב‪ ...‬אולם כשעבר הרבי על‬ ‫בכותבו ליהודי שכזה כי רצונו לחגוג‬
‫כאן ועם מאיר אבוחצירה‪ .‬תודה לך על הדברים הרבים שלמדתי מחייך‪.‬‬ ‫ידם‪ ,‬נעצר‪ ,‬פנה לעברם בפניו הקדושות כשחיוך רחב נסוך עליהם ואמר‬ ‫איתו יחד את כל החגים‪ ,‬יש במילים‬
‫"הר"ח שי' גוטניק טלפן אתמול יום ה'‪ ,‬ואמר שעשה הזמנות לטיסה‬
‫להתלמידים הנוסעים מכאן לשם ליום א' בערב מלאס אנג'עלעס בשעה ‪11:45‬‬
‫הזמנה אישית‬ ‫לרב פופקא תוך שהוא מצביע עליהם "דאס איז געסט פון ארץ ישראל"‪,‬‬ ‫אלו בכדי ללמד על חשיבותו של י"א‬
‫מתכנן‬ ‫מניואני‬
‫באופןביום‬
‫יארק‬ ‫לעזובלי‪.‬‬
‫מוזמן‬ ‫מכאיבה‬
‫צריכים‬
‫להיות‬ ‫האיש‬
‫במילא‬
‫מינצברג‪,‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫לאותור'‬
‫תעופה מ‪.‬‬
‫אחד‪,‬‬‫השדה‬ ‫היחס‬
‫זכהעל‬
‫אורח‬ ‫יקבלו‬ ‫אך‬ ‫יותר‪,‬‬
‫ארוךיוצא מן‬
‫והכרטיסים‬
‫הכלל‪,‬‬ ‫הייתי נשאר לזמן באופן‬ ‫והרבי אמר לו שוב "דאס איז געסט פון ארץ ישראל" והחיוך לא מש‬ ‫ניסן כיום חג של ממש‪ ,‬ובייחוד‪ ,‬על‬
‫תשמ"א‪,‬אתאז רצונו‬
‫משם‬ ‫למצוא‬
‫חוזרים‬ ‫דשם‬ ‫בחודשהיא‬
‫התלמידים‬
‫אדר שני‬ ‫‪.‬‬‫לתקוותי‪,‬‬
‫הוויזות‬ ‫מקבלים‬ ‫היחידה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫תשמ"ב‪ .‬הי' זה‬‫בשעה‬ ‫מגמתי ניסן‬
‫ו'‬ ‫מחר‪.‬הרבי לי"א‬
‫היום‬ ‫בבוקר‪,‬‬ ‫א'‬ ‫לע זוב (ברצות ה')‪,‬‬
‫אישי ע"י‬ ‫מפניו הקדושות‪.‬‬ ‫יוקר הדבר וההשפעה הרבה שמייחס‬
‫ביום ג' הבעל"ט‪ .‬והשאלה אם צריכים לסדר כנ"ל ואם יש איזה הוראות"‪.‬‬ ‫ביום בו עמדה משפחת גליצנשטיין הצעירה לשוב לארץ‪ ,‬הם עמדו לאחר‬
‫המושלם של ה'"‪ .‬הגיע לרבי לאחר שנפצע מירי' והרבי הוציא מכיסו חופן מטבעות ונתן‬ ‫הרבי לשהות במחיצתו ביום זה‪.‬‬
‫לצדקה בחזרתו לאה"ק‪ ,‬ואת חלקו האחר‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫אדמו"ר‬
‫חלקו‬ ‫כ"קאת‬ ‫מענה‬
‫לתת‬ ‫לו על מנת‬ ‫תפילת מנחה על יד גן עדן התחתון בכדי לקבל מהרבי ברכת 'פארט‬ ‫מענה נוסף בו מגלה הרבי את רצונו‬
‫השמונים‪.‬‬ ‫שנת‬ ‫ניסן‬ ‫לי"א‬ ‫הבאה‪,‬‬ ‫בשנה‬ ‫שוב‪,‬‬ ‫כשיבוא‬ ‫לצדקה‬ ‫געזונטערהייט'‪ .‬מספר דקות לאחר מכן קרא הרב חדקוב לר' ישראל‬
‫(ברצות ה')‪,‬‬ ‫לעזוב‬
‫לפני יא ניסן?‬ ‫מתכנן‬
‫אחדים‬ ‫שיסעו"אני‬
‫מכאן ימים‬ ‫התיבות‬ ‫בעיגול את ַ‬
‫והגעשמאק‬ ‫מהו הטעם‬‫לתת סימן‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫צבי ואמר לו שכרגע הורה לו הרבי באמצעות הטלפון הפנימי שברצונו‬
‫לחגוג יחד עם החסידים את י"א‬
‫בהמשך אותו יום נתן לו הרבי בקבוק משקה והורה לו לערוך בירושלים‬ ‫ניסן נכתב לקראת חודש ניסן‪ ,‬ביחס‬
‫סעודת הודאה בה יחלק ממשקה זה‪ .‬בתוך כך העיר הרבי‪ ,‬שדבריו‬
‫מחר"‪ ,‬וכתב‪:‬‬ ‫לשלם את הוצאות הנסיעה של ר' ישראל צבי‪ ,‬אשתו ושני בניו מאילת‬ ‫לנסיעת קבוצת התלמידים השלוחים‬
‫‪98‬‬
‫בקשר להגעה לי"א ניסן אינם בסתירה למנהגו לבוא בחג הסוכות‬ ‫ל‪ 770-‬ומ‪ 770-‬לאילת בצ'ק‪ ,‬ואם ירצה ‪ -‬אפשר גם במזומן‪...‬‬ ‫לאוסטרלי' בראשית חודש ניסן‪ .‬על‬
‫אינו נכון כלל וכלל ובודאי אשר אין זה רצון השם‪ .‬וישאר כאן עכ"פ‬
‫‪100‬‬
‫וביכולתו לבוא גם אז‪...‬‬ ‫גבי ההודעה שכתב ר' בנימין קליין‬
‫עד לאחר תשרי הבע"ל – באופן שנוכל לחוג ביחד כל ג' הרגלים (וכן‬
‫‪48‬‬
‫יום הולדתי) – כולל שמחת תורה – וינצל הזמן ללימוד התורה ועיון‬
 ‫"ולכן‪ ,‬יש לנצל יום זה באופן שעל ידו יתוסף בכל עניני תורה ומצותי'‪,‬‬

‫‪ JEM 112762‬י"א ניסן תשמ"ג‬

‫ומתוך שמחה‪ ,‬ע"י התוועדות של שמחה במעמד כו"כ מישראל‪ ,‬אנשים‬
‫נשים וטף (כמובן‪ ,‬עם מחיצה ע"פ שו"ע)‪ ,‬שמחה של מצוה ושמחה של‬
‫תורה‪ ,‬עד לשמחה גשמית הקשורה עם הגוף הגשמי‪ ,‬ע"י אכילה ושתי'‪,‬‬

‫התוועדות‬
‫"לחם לבב אנוש יסעד"‪ ,‬ובפרט מאכל המשמח ומשקה המשמח"‬
‫(שיחת י"א ניסן תשמ"ח)‬

‫שמחה‬ ‫של‬
‫התוועדויות י"א ניסן לאורך השנים‬

‫הזדמנויות‪ ,‬השתמש הרבי בביטויים‬

‫מיוחדים ומפורשים על תפקידו‬
‫כרועה הדור‪ .‬בקצירת האומר‪ ,‬יובאו‬
‫להלן כמה מהם‪.105‬‬
‫ולא במוצאי היום‪ .‬מלבד תשמ"ב‪ ,‬אז‬
‫חל י"א ניסן ביום ראשון וההתוועדות‬
‫נערכה במוצאי היום‪ ,‬ולאוהל נסע‬
‫הרבי למחרת בי"ב ניסן‪.104‬‬
‫ף שלמעשה החל מתשל"א‬
‫התוועד הרבי מדי שנה‪ ,‬במשך‬
‫כמה שנים עדיין לא הפך הדבר‬ ‫א‬
‫לסדר רשמי וקבוע‪ ,‬ועד ערב י"א ניסן‬
‫לא הי' ידוע אם תתקיים התוועדות‪,103‬‬
‫הצעה לפי' יגייסו חלילה תלמידי‬
‫ישיבה ואותה התעוררות התבררה‬
‫כ'הקדמת רפואה למכה!'"‪ .‬הרבי‬
‫בשירת הניגון על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫על אף שכאמור‪ ,‬ההתוועדות הייתה‬
‫בהפתעה‪ ,‬קדם לכך רמז מסויים‬
‫י"א ניסן תשל"א‪ ,‬לאחר שחזר‬
‫מהאוהל‪ ,‬ערך הרבי התוועדות‬
‫פתאומית‪ .‬מיד בתחילתה‪,‬‬ ‫ב‬
‫אמר הרבי מאמר דא"ח‪ .‬שלא כרגיל‪,‬‬
‫הוסיף ואמר שמעתה ואילך "אויב‬
‫את התוועדות י"א ניסן תשל"ז‪ ,‬יובל‬ ‫דער ביינקל איז גרויס‬ ‫מלבד בשנת תשל"ב ‪ -‬יובל השבעים‬
‫שהביא את החסידים לפתח תקווה‬
‫את המאמר החל הרבי לומר ללא‬
‫השבעים וחמש‪ ,‬פתח הרבי בדברי‬ ‫מ'שטופט מיר‪ ,‬דארף מען נישט‬ ‫שיתכן והרבי יתוועד בי"א ניסן‪ .‬כמה‬
‫את התוועדות י"א ניסן לא ראה הרבי‬ ‫‪ -‬בה הודיעו מראש על ההתוועדות‪.‬‬ ‫הקדמת ניגון ובעיניים פקוחות‪ ,‬רק‬
‫תודה והסביר שהתכנסות הציבור‬ ‫שפארען"‪ ,‬ומשפט שמיימי זה של‬ ‫חודשים קודם לכן‪ ,‬בט"ו בשבט‪,‬‬
‫כעניין פרטי‪ ,‬ותמיד טרח להדגיש‬ ‫החל מתשל"ז הצטרף י"א ניסן לימים‬ ‫בהמשך עצם את עיניו הק'‪.‬‬
‫לכבודו של יחיד קשורה בכך "שזכה‬ ‫הרבי‪ ,‬שנאמר אך ימים ספורים לפני‬ ‫חזר הרבי מהאוהל וערך התוועדות‬
‫כי זהו עניין כללי הנוגע לכבודה‬ ‫הקבועים בלוח השנה בהם עורך הרבי‬ ‫הי' זה המאמר הנודע ד"ה "ביום‬
‫שביכלתו לסייע לאלו ההולכים‬ ‫י"א ניסן‪ ,‬גרם לחסידים לצפות מעט‬ ‫פתאומית בה עורר על כך שהגיע‬
‫של התנועה כולה ולהמשך תנופת‬ ‫התוועדות‪.‬‬ ‫עשתי עשר"‪ ,‬אותו הגי' הרבי מאוחר‬
‫בדרך התורה והמצוה‪ ,‬שיוסיפו‬ ‫להתוועדות‪.102‬‬ ‫הזמן 'לכבוש את העולם על ידי‬
‫הפצת היהדות והמעיינות‪ .‬במספר‬ ‫עד תשל"ח הייתה מתקיימת‬ ‫יותר ויצא לאור ב"קונטרס י"א ניסן‬
‫בזה עוד יותר ולעודדם כפי יכולתו‬ ‫לקראת י"א ניסן תשל"ב הודיעו‬ ‫לימוד התורה'‪.‬‬
‫הזדמנויות התייחס הרבי גם לצד‬ ‫ההתוועדות במוצאי י"א ניסן‪ ,‬מלבד‬ ‫תשמ"ט"‪ .‬מאמר זה בולט גם בכך‬
‫‪ . .‬וכן למסור את מה שזכה למצוא‬ ‫מראש כי הרבי יתוועד‪ ,‬ובאותה‬ ‫חודשיים לאחר מכן‪ ,‬בשבת הגדול ח'‬
‫הפרטי של התוועדויות אלו‪ ,‬העובדה‬ ‫כשחל ביום שישי‪ ,‬אז התוועד‬ ‫שהד"ה קשור באופן גלוי וישיר לי"א‬
‫בספרים ‪ . .‬ומה שזכה לשמוע מכ"ק‬ ‫שאלפים רבים הגיעו על מנת לחגוג‬ ‫הרבי בליל שישי‪ .‬מתשל"ח סודר‬ ‫התוועדות גם נקבע מעין סדר שחזר‬ ‫ניסן הזכיר הרבי את הסיבה לאותה‬ ‫ניסן‪ ,‬בשונה מרוב מאמרי י"א ניסן‬
‫מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ועל דרך זה בדוגמתו ‪-‬‬ ‫את יום הולדתו של הרבי‪ ,‬אולם גם‬ ‫שההתוועדויות לא יתקיימו ביום בו‬ ‫על עצמו גם בשנים שלאחר מכן‪ .‬מני‬ ‫התוועדות פתאומית ואמר "בשעתו‬ ‫שהד"ה שלהם שייך לחג הפסח‪.‬‬
‫מאאמו"ר ומחסידים הראשונים"‪.‬‬ ‫את חלקו הפרטי של הרבי כנשוא‬ ‫נוסע הרבי לאוהל‪ ,‬והיות ובדרך כלל‬ ‫אז ערך הרבי התוועדות מדי שנה‪,‬‬ ‫'דחפו' אותי (מהאהל) ולא הבנתי את‬ ‫לאחר מכן אמר הרבי שני שיחות‬
‫כעבור שנה‪ ,‬בי"א ניסן תשל"ח‬ ‫השמחה‪ ,‬ניתב בשיחות למשמעותו‬ ‫הרבי הי' נוסע לאוהל בי"א ניסן‪,‬‬ ‫עד שנת תשמ"ה‪.‬‬ ‫העניין בכך‪ ,‬אולם לאחר מכן עלתה‬ ‫נוספות וסיים את ההתוועדות‬
‫שוב התייחס הרבי לעובדה שנוסף‬ ‫כנשיא ישראל עבור הכלל‪ .‬באותם‬ ‫ההתוועדות נערכה בליל י"א ניסן‬

‫‪51‬‬ ‫‪50‬‬
 ‫מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ‪ -‬גדול הוא‪,‬‬

‫ש‪ JEM 139895‬י"א ניסן תשד"מ‬

‫ולכן‪ ,‬לא נוגע כל כך אם זה שיושב‬
‫הי' נראה כמו חג ממש‬ ‫עליו הוא קטן‪-‬קומה וצנום‪ ,‬מכיון‬
‫"אתמול בלילה בשעה תשע ורבע נודע שהיום תהי' התוועדות‪ ,‬ולאחר‬ ‫שה"כסא" הוא גדול ‪ -‬כסאו של נשיא‬
‫מכן התחילו הבחורים לשיר ולרקוד כשעה תמימה‪.‬‬ ‫‪106‬‬
‫דורנו‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר!"‬
‫‪ . .‬במשך הערב התחילו להגיע מכוניות ומוניות עם אנשים מכל קצוות‬
‫אמריקה‪ ,‬וכן הגיעו אוטובוסים מישיבות שונות‪ .‬הזאל התחיל להתמלאות‬
‫שמחה של מצווה ושמחה‬
‫אנשים‪ ,‬נשים וילדים‪ ,‬כולם לבושים בגדי חג‪ ,‬וגם הבחורים הלכו כך עם‬ ‫של תורה‬
‫בגדי שבת וחג‪ .‬כולם כמובן הלכו למקווה‪.‬‬ ‫בבואנו לסקור את התוועדויות י"א‬
‫‪ . .‬לתפילת מעריב נכנס הרבי עם הסירטוק של משי שהולך בשבת וחג‪,‬‬ ‫ניסן לאורך השנים‪ ,‬דומה כי הטוב‬
‫וכך כולם הלכו בבגדי חג וזה הי' נראה כמו חג ממש‪ .‬על השולחן של‬ ‫ביותר הוא להביא לכל לראש את‬
‫הרבי שמו סטנדר קטן כמו בחג (באמצע שבוע הרבי מתפלל על השולחן‬ ‫תיאורו של הרבי לכך‪ .‬בר"ח ניסן‬
‫עצמו)‪ .‬הזאל הי' מפואר כי במשך השבוע האחרון סיידו וצבעו את קירות‬ ‫תשמ"ב‪ ,‬בעת שהורה הרבי להימנע‬
‫האולם ועשו חצי קיר של עץ ופורמייקה וחציו צבע עם פרחים מזהב‪ ,‬וכן‬ ‫מלהגיע לחצרות קדשנו לי"א ניסן‪,‬‬
‫תלו נברשת נהדרת באמצע האולם נדבה של מישהו לכבוד י"א ניסן‪ .‬כמו‬ ‫בין הדברים‪ ,‬תיאר הרבי במילים‬
‫כן הביאו עמוד לחזן יפה מאוד"‪.‬‬ ‫ספורות את ההתוועדות‪ .." :‬במקום‬
‫(מיומן ר' יוסף יצחק ברובסקי‪ ,‬יום חמישי ערב י"א ניסן תשל"ג)‬ ‫שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא‪.‬‬
‫נהי' כולם יחד בי"א ניסן‪ ,‬כל החפצים‬
‫בכך בתוככי כלל ישראל‪ ,‬לשמוע יחד‬
‫הבריאותי שאירע בליל שמיני עצרת‬ ‫שליחויות‪ ,‬ובטח מלאך?! וההסבר בזה‬ ‫ווארט חסידות של רבותינו נשיאנו‬
‫באותה שנה‪ ,‬יצאה הודעה ממזכירות‬ ‫הוא שכאשר מדובר במלאך – הרי אין‬ ‫‪ -‬עד נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫הרבי בצהריי ערב י"א ניסן לפי' יביאו‬ ‫צורך לדאוג לו לצרכים של מזון ולבוש‬ ‫‪ -‬שבלי נדר יחזרו בי"א ניסן‪ ,‬בנוסף‬
‫את המתנות למזכירות‪.108‬‬ ‫וכדומה ולכן על כל שליחות קטנה‬ ‫לווארט בנגלה והחלטות טובות בנוגע‬
‫אפשר לשלוח עוד מלאך כי 'זה לא‬ ‫להנהגה יום יומית במשך כל השנה‪."..‬‬
‫סיבה לשמחה‬ ‫עולה כסף'‪ .‬משא"כ כששולחים בשר‬
‫בתשל"ג פתח הרבי את ההתוועדות‬ ‫ודם הרי צריכים לדאוג לכל צרכיו‬ ‫הוקרת תודה‬
‫בכך שההתכנסות החגיגית מתקיימת‬ ‫ולכן משתדלים לחסוך בכח אדם"‪.‬‬ ‫פעמים רבות את הקדיש הרבי‬
‫ביום חול שגרתי‪ ,‬ולמרות זאת‪,‬‬ ‫מכאן‪ ,‬סיים הרבי‪ ,‬רואים ולומדים‬ ‫השיחה הראשונה לדברי ברכה‪ ,‬בהם‬
‫מתכנסים‪ ,‬מנגנים ואומרים לחיים‬ ‫שאם בנוגע לטובה של הקב"ה ש'טבע‬ ‫הוקיר טובה והכיר תודה למשתתפים‬
‫יחד‪ ,‬ובכדי שלא יהי' מקום לשאלות‬ ‫הטוב להיטיב' צריך להודות עאכו"כ‬ ‫ולמאחלים שבאו וביטאו עידוד וחיזוק‬
‫על כך‪ ,‬והיות ובלאו הכי הונהג לערוך‬ ‫שצריך להודות לטובת אדם בשר ודם‪,‬‬ ‫להפצת התורה והיהדות‪ .‬בתשל"ח‪,‬‬ ‫מו"ח אדמו"ר‪ ,‬נמצא ב"עולם האמת"‬ ‫"יחיד"‪ ,‬איש פרטי‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬אלא עם‬ ‫למשמעות הכללית של ההתוועדות‪,‬‬
‫סיום מסכת‪ ,‬יערוך סיום‪.‬‬ ‫הכרוכה ביותר מאמץ‪.107‬‬ ‫הקדיש לכך הרבי דקות ממושכות‪,‬‬ ‫‪ -‬זקוק הוא שגם בעולם דלמטה יהיו‬ ‫ה"קבוצה" כולה‪ ,‬עם תורתה‪ ,‬ועם‬ ‫מגיעים הרבים לכבודו של של בעל‬
‫בין הדברים אמר הרבי‪" :‬לכל לראש‬ ‫לו "רגלים" ו"ידים" וכל שאר האברים‪,‬‬ ‫הרצון‪ ,‬התכלית והכוונה בפעולותי'‬ ‫יום ההולדת‪ .‬אולם שוב הדגיש שכל‬
‫ברוב ההתוועדויות‪ ,‬ערך הרבי סיום‬ ‫שי למורא‬ ‫ישנו חוב‪ ,‬ויתירה מזו‪ :‬זכות נעימה‪,‬‬
‫ונשא הדרן‪ .‬פעמים‪ 109‬שאף התבטא‬ ‫שיעסקו בהפצת תורתו עד למעשה‬ ‫‪ -‬כהמשך למאתיים שנות קיומה של‬ ‫עניינו של היחיד הוא משמעותו‬
‫פרק זמן משמעותי במהלך ההתוועדות‬ ‫התחייבות טובה ומתוקה‪ ,‬לבטא יישר‬ ‫בפועל‪ .‬וכדי שכל זה יהי' בהצלחה ‪-‬‬ ‫תנועת חסידות חב"ד‪ ,‬ולפנ"ז ‪ -‬תנועת‬ ‫המיוחדת לגבי הכלל‪" :‬לקבל פני‬
‫על כך שלמרות השעה המאוחרת ויום‬
‫הוקדש לברכות ומתנות‪ .‬הי' זה בדרך‬ ‫כח לכל אלה שהתאספו כאן‪ ,‬וכל אלה‬ ‫צריך הדבר להעשות באופן מאורגן‪,‬‬ ‫החסידות הכללית‪ .‬ובמילא‪ ,‬לא נוגע‬ ‫אחד שזכה בזכות אבותיו שיהי' לו‬
‫העבודה שלמחרת 'אי אפשר לוותר‬
‫כלל לאחר השיחה הראשונה‪ .‬שלוחים‬ ‫שהתאספו יחד במקומות אחרים וכל‬ ‫ולכן‪ ,‬ישנו אחד‪ ,‬אשר "עבד לעם הזה‬ ‫כל כך ענינם של האנשים העומדים‬ ‫חלק בהפצת התורה והמצוה שנעשית‬
‫על אמירת ההדרן'‪ .‬בתשל"ח‪ ,‬לא ערך‬
‫רבים‪ ,‬אישי ציבור ורבנים ניגשו לרבי‬ ‫אלה ששומעים את הפארבריינגען‪ ,‬או‬ ‫נתתיך"‪ ,‬שתפקידו לארגן פעולות אלו‪.‬‬ ‫בראש התנועה‪ ,‬כי אם ענינה של‬ ‫על ידי המסובים כאן‪ ,‬ועל ידי כמה‬
‫הרבי סיום בהתוועדות י"א ניסן‪ ,‬אולם‬
‫להביע את איחוליהם ולהגיש את‬ ‫שלאחר מכן יקראו או ישמעו את מה‬ ‫ומכיון שכן‪ ,‬הרי לא נוגע מי הוא כו'‪,‬‬ ‫התנועה"‪.‬‬ ‫וכמה ששומעים את הדברים‪ ,‬ועל ידי‬
‫בהתוועדות שנערכה למחרת (ליל‬
‫מתנתם ‪ -‬ספר‪ ,‬גלוית כבוד‪ ,‬כתבי יד‬ ‫שדובר בהתוועדות (מכיון שגם הם‬
‫י"ג ניסן) כהמשך‪' ,‬השלים' זאת הרבי‬ ‫מה שנוגע הוא ‪ -‬התפקיד דהמשך‬ ‫על תפקידו‪ ,‬כראש בני ישראל‬ ‫כמה וכמה שעושים זאת ‪ -‬בידיעתם‬
‫עתיקים ועוד‪ .‬רבים מהשלוחים ליוו‬ ‫רוצים להשתתף בזה)‪ ,‬ומכיון שכמה‬
‫וערך סיום על מסכת פסחים‪.‬‬ ‫פעולתו ועבודתו של כ"ק מו"ח‬ ‫העומד בראש התנועה השתמש‬ ‫ושלא בידיעתם ‪ -‬על ידי ההתעוררות‬
‫אנשי ממשל ממקום שליחותם או‬ ‫קישרו זאת גם עם פלוני בן פלוני ‪-‬‬
‫את הסיומים קישר הרבי בד"כ לחג‬ ‫אדמו"ר נשיא דורנו!‬ ‫הרבי בביטוי הגמרא 'עבדות אני נותן‬ ‫שמגיעה מד' אמות אלו‪ ,‬היכן שכ"ק‬
‫הגיעו כנציגי הממשל על מנת למסור‬ ‫ישנה זכות נעימה לבטא גם הכרת‬
‫הפסח‪ .‬ארבע פעמים (בתשכ"ב‪,‬‬ ‫ישנו סיפור ידוע ‪ -‬שהיו מספרים‬ ‫לכם' והמשיך וביאר את הצורך בכך‬ ‫מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו התפלל‬
‫לרבי מפתחות של ערים ומדינות‪,‬‬ ‫טובה פרטית"‪.‬‬
‫תשל"ב‪ ,‬תשל"ו ותשל"ז‪ )110‬ערך סיום‬ ‫ב"חדר" ‪ -‬על א' מגדולי ישראל‬ ‫בביטויים מופלאים על תפקידו של‬ ‫ולמד וקיים מצוות במשך עשר שנים"‪.‬‬
‫וכן מסרו מפתחות של בתי חב"ד ‪-‬‬ ‫בהתוועדות י"א ניסן תשל"ט‪ ,‬הודה‬
‫על מסכת פסחים‪ ,‬העוסקת הן בימי‬ ‫כמתנה לי"א ניסן‪.‬‬ ‫האמיתיים‪ ,‬שכיהן כ"דיין" ו"רב" בעיר‬ ‫הרבי בהשלמת הכוונה של דירה‬ ‫בהתוועדות י"א ניסן האחרונה‬
‫הרבי לכל המברכים והמאחלים‬
‫ההכנה לחג והן בדיני החג עצמו‪.‬‬ ‫ואם בישראל‪ ,‬שבמבנה גופו הי' קטן‪-‬‬ ‫בתחתונים‪" :‬זקוקים לבשר ודם‬ ‫שהתקיימה לעת עתה‪ ,‬בתשמ"ה‪,‬‬
‫נוהג זה התקיים מתשל"ב ואילך‪ ,‬אולם‬ ‫והוסיף שישנה חשיבות מיוחדת‬
‫בתשד"מ סיים הרבי את מסכת תענית‬ ‫בלט במיוחד בתשל"ז ‪ -‬שבעים וחמש‬ ‫בהכרת הטוב‪ ,‬ולפי 'מנהג המדינה'‬ ‫קומה וצנום‪ .‬נטפלו אליו פעם כמה‬ ‫שישתדל‪ ,‬ביחד עם העזר דכמה וכמה‬ ‫לאחר שביאר באריכות את התמיהה‬
‫הקשורה ל'תענית בכורות' בערב‬ ‫שנה להולדת הרבי‪ ,‬אז זמן הגשת‬ ‫בארצות הברית ש"להוטים לשמוע‬ ‫ממנגדיו‪ ,‬וטענו‪ ,‬היתכן שיהודי קטן‪-‬‬ ‫מישראל‪ ,‬לשאת את התורה‪ ,‬להמשיך‬ ‫העצומה בכך שמתאספים לכבודו של‬
‫פסח‪.‬‬ ‫המתנות לרבי התארך למשך כמעט‬ ‫ג'אק (בדיחה)"‪ ,‬הוסיף הרבי ואמר‬ ‫קומה וצנום כמותו יכהן כ"דיין" ו"רב"‬ ‫את "שלשלת הזהב" דתורת החסידות‪,‬‬ ‫אדם מסויים‪ ,‬להיפך ממש מהצורך‬
‫פעמיים נוספות (בתשל"ד ותשמ"ג)‬ ‫שעה וחצי ברציפות‪ .‬במשך זמן זה‪,‬‬ ‫על דרך הצחות‪" :‬היו מסבירים‬ ‫בעיר גדולה כזו?! נענה ואמר להם‪:‬‬ ‫עם כל הפרטים שבה‪ ,‬ו'המעשה הוא‬ ‫לחוש "ונפשי כעפר לכל תהי'"‪ ,‬דיבר‬
‫ערך הרבי סיום על מסכת מגילה‪,‬‬ ‫התמלא שולחנו של הרבי בערימה‬ ‫לילדים ב'חדר' מדוע אין מלאך אחד‬ ‫אמנם קטן‪-‬קומה וצנום הנני‪ ,‬אבל‬ ‫העיקר' שעי"ז נשלמת הכוונה דעשיית‬ ‫הרבי באריכות על משמעותו של יום‬
‫בקשר עם דברי המשנה בסיום‬ ‫גבוהה של מתנות‪ .‬הי' זה מראה‬ ‫עושה שני שליחויות והרי אפילו בן‬ ‫ה"כסא" ‪ -‬גדול הוא‪..‬‬ ‫דירה לו יתברך בתחתונים‪.‬‬ ‫זה עבור הכלל‪:‬‬
‫המסכת "שואלין ודורשין בהלכות‬ ‫מופלא‪ .‬בתשל"ח‪ ,‬בעקבות המאורע‬ ‫אדם מדוד ומוגבל יכול לעשות שתי‬ ‫ה"כסא" ‪ -‬תורתו ופעולותיו דכ"ק‬ ‫ובימינו אלו‪ :‬מכיון שנשיא דורנו‪ ,‬כ"ק‬ ‫"התוועדות זו אינה קשורה עם‬

‫‪53‬‬ ‫‪52‬‬

‫‪ JEM 125471‬י"א ניסן תשד"מ‬
‫במצב הנפש‪ .‬דוגמא לכך הביא הרבי‬ ‫ובידיו ובחיוך קורן לכולם יחד‪ .‬אומר‬
‫מגוי עשיר בשם "יוז" שמת באותו‬ ‫לכולם לחיים וניתן לראות איך שיודע‬
‫הזמן‪ ,‬שאף שלכאורה הי' לו כל מה‬ ‫ומרגיש כאו"א שנמצא בין קהל רחב‬
‫שלבו חפץ‪ ,‬הרי בחייו הפרטיים חי‬ ‫זה‪ .‬באמצע הופיע גם הצלם וכשעלה‬
‫בפחד‪ ,‬כאסיר‪.‬‬ ‫למעלה לצלם פונה אליו כ"ק אד"ש‬
‫האם כבר אמר לחיים וכדו' לעוד‪.‬‬
‫שיחה ממושכת הקדיש הרבי‬
‫החבר'ה פה אומרים שמאז תשרי לא‬
‫להתעוררות במבצעים השונים‪,‬‬
‫הייתה התוועדות שמחה כמו זו ואפי'‬
‫שההתעסקות בהם היא כעין 'אצבע‬
‫פורים"‪.‬‬
‫קטנה' שעלינו לתת לזירוז הגאולה‬
‫הקרובה‪ ,‬בדומה להכנות לגאולת‬ ‫תשל״ה‬
‫מצרים‪ ,‬והרבי פירט כיצד כל אחד‬
‫בימים שקדמו לי"א ניסן לא ידעו איזה‬
‫מהמבצעים קשור להכנות לגאולת‬
‫ניגון יושר על הקאפיטל החדש‪ .‬על‬
‫מצרים‪ .‬בהמשך אמר הרבי מאמר ד"ה‬
‫קיומה של ההתוועדות נודע כשעה‬
‫'קול דודי הנה זה בא'‪ ,‬שהי' המשך‬
‫בלבד לפני תחילתה‪ .121‬עם סיום‬
‫למאמר שנאמר בשבת הגדול‪ ,‬ולאחר‬
‫השיחה הראשונה‪ ,‬החל הרב שלמה‬
‫המאמר ערך סיום קצר על מסכת‬
‫קונין לנגן את הניגון "ואלקים מלכי‬
‫פסחים‪.‬‬
‫מקדם" ומיד לאחר הניגון החל הרבי‬
‫באותה שנה‪ ,‬לקראת י"א ניסן‪,‬‬
‫לבאר את פסוקים אלו‪ .‬חלק משמעותי‬
‫התקבלה הוראה בישיבות השונות‬ ‫בהתוועדות הקדיש הרבי להתעוררות‬
‫להכין קבצי הערות וביאורים על מנת‬ ‫‪122‬‬
‫במבצעים השונים‪ ,‬במבצע נש"ק‬
‫למסור אותם לרבי כמתנה‪ ,‬ובמהלך‬ ‫ומבצע מצה‪ .‬בעת ההתוועדות אמר‬
‫ההתוועדות ניגשו תלמידים מישיבות‬ ‫הרבי מאמר ד"ה "והגדת לבנך"‪.‬‬
‫רבות למסור לרבי את הספרים‬
‫והקבצים שהודפסו לכבוד י"א ניסן‬ ‫תשל״ו‬
‫על ידי ישיבתם‪.124‬‬ ‫על קיומה של ההתוועדות נודע‬
‫במוצש"ק ליל י"א ניסן בשמונה‬
‫תשל"ז‬
‫וחצי‪ ,‬במהלך החזרה על התוועדות‬
‫יובל השבעים וחמש‬ ‫השבת‪ .123‬בהתוועדות זו הייתה שיחה‬
‫התוועדות זו‪ ,‬הקובעת ברכה מיוחדת‬ ‫מיוחדת ועשירה מאודבה הסביר הרבי‬
‫לעצמה‪ ,‬הייתה עמוסה מאוד‪ ,‬וכן‬ ‫את מהותה של חירות אמתית‪ ,‬שאינה‬
‫בלטה בכבוד הבלתי רגיל שהעניקו‬ ‫קשורה בתנאים וגדרים גשמיים‪ ,‬אלא‬
‫‪55‬‬
‫פנינים‬
‫בתנועת ידו הידועה‬
‫להלן סקירה נפלאה‪ ,‬פניני קודש‬ ‫"‪ . .‬כולם עמדו מחוץ ל‪ .770-‬פתאום מפינה צדדית נשמע קול שירה‪,‬‬
‫ונקודות קצרות מהתוועדויות י"א ניסן‬ ‫מהתלמידים השלוחים שחזרו זה עתה מקליפורני'‪ ,‬שעמדו ליד הדלת‬
‫‪115‬‬
‫במשך השנים‪.‬‬ ‫ופתחו בשיר ידוע על שלושה פסוקי תהילים מסיום פרק ע"ג‪ .‬כעבור‬
‫שניות הרבי יצא‪ ,‬עמד על המתרחש ותוך כדי הליכה חיוך רחב נסוך על‬
‫תשל"ג‬ ‫פני קודשו‪ ,‬ועשה לעברם בתנועת ידו הידועה‪ ,‬וממשיך במהירות לכיוון‬
‫באביב תשל"ג פרצה מחלוקת גדולה‬ ‫המכונית‪ ,‬ושוב תוך כדי הליכתו עוד פעמיים הניע את ידו‪ ,‬כמובן שכל‬
‫בשכונת קראון הייטס שהסבה לרבי‬ ‫הקהל מיד נרתם לעבודה והמשיכו בשירה הזאת"‪.‬‬
‫צער רב‪ .‬כמה ימים לפני י"א ניסן‬ ‫(מיומן ר' טובי' זילברשטרום‪ ,‬יום שני ט' ניסן תשל"ד)‬
‫יצא המזכיר ר' ניסן מינדל מחדרו‬
‫של הרבי והרבי אמר לו "נתראה‬
‫בערב פסח‪ ,‬בחלוקת מצה"‪ .‬הוא‬
‫תמה ושאל את הרבי האם לא יתראו‬ ‫הי' הניגון שחובר על מילות קאפיטל‬ ‫החג"‪ ,‬וכן בקשר עם ימי הפורים‬
‫בהתוועדות י"א ניסן? והרבי אמר‬ ‫התהלים החדש‪ ,‬ופעמים רבות הניגון‬ ‫שחלפו‪ .‬הרבי התייחס לכך שלכאורה‬
‫לו "איך אפשר להתוועד כשיש כזו‬ ‫הושר שוב ושוב במהלך ההתוועדות‪.‬‬ ‫מתאים יותר לסיים את מסכת פסחים‬
‫מחלוקת?"‪ .116‬דברי הרבי אליו‪ ,‬בנוסף‬ ‫כמו כן‪ ,‬החל מהתוועדות הראשונה‬ ‫בסמיכות לחג הפסח‪ ,‬אולם היות וגם‬
‫לעובדה שהתוועדות י"א ניסן טרם‬ ‫בתשכ"ב‪ ,114‬וכן במשך השנים‪,‬‬ ‫בימי חג הפסח עצמו לומדים את‬
‫הפכה לקבועה‪ ,‬הטילו את קיומה של‬ ‫חלק כמעט קבוע בהתוועדות הי'‬ ‫מסכת פסחים העוסקת בענייני החג‬
‫ההתוועדות בספק גדול‪.‬‬ ‫התייחסות הרבי לפסוקים מהקאפיטל‬ ‫‪" -‬במילא עדיין לא אוחזים בסיום‬
‫‪117‬‬
‫בליל י"א ניסן נודע כי הרבי יתוועד ‪.‬‬ ‫החדש בתוך המאמר ‪ -‬שגם אמירתו‬ ‫המסכת לפני חג הפסח"‪ .‬אולם ביחס‬
‫כל משך ההתוועדות פניו הקדושות‬ ‫הייתה באורח קבע ‪ -‬ופעמים גם‬ ‫למסכת מגילה‪ ,‬לאחר חג הפורים כבר‬
‫'ופרצת' והרבי עודד בידו את השירה‪,‬‬ ‫אוחזים בסיומה‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬הרבי‬
‫של הרבי היו רציניות מאוד‪ ,‬ואת שירת‬ ‫במהלך השיחות‪ .‬המאמר בדרך כלל‬
‫והמשיך לעודד את השירה דקות‬ ‫לא שלל את האפשרות לעשות סיום‬
‫הקאפיטל החדש 'יפרח בימיו צדיק'‬ ‫נשא דיבור המתחיל הקשור לענייני‬
‫אחדות גם בעת שישב ברכב‪.‬‬ ‫על מסכת פסחים‪ ,‬היות וניתן מיד‬
‫לא עודד כלל‪ .118‬כמו כן את המאמר‬ ‫חג הפסח‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫להתחיל ללמוד אותה שוב‪...‬‬
‫תשל"ד‬ ‫החל הרבי לומר במפתיע‪ ,‬ללא הוראה‬ ‫התוועדויות אלו בלטו בציבוריות‬
‫קודם לכן לנגן את הניגון הכנה כרגיל‪.‬‬ ‫ובפומביות שאפיינו אותם‪ ,‬כמפגן‬ ‫פעמים שהרבי נשא 'הדרן' על‬
‫כבר בראשית ההתוועדות עורר הרבי‬ ‫הרמב"ם‪ .‬הי' זה בשנים תשמ"ב‬
‫במהלך ההתוועדות דיבר הרבי על‬ ‫של כבוד לרבי ולתנועת ליובאוויטש‪,‬‬
‫על מבצע מצה וביאר בהרחבה את‬ ‫ותשד"מ וכן בתשמ"ה ‪ -‬אז נשלם‬
‫קדושי השואה וענה על הטענות‬ ‫כמו גם בגוונים השונים של קהל‬
‫משמעות 'מבצע מצה'‪ .‬את הדברים‬ ‫המחזור הראשון של לימוד הרמב"ם‬
‫השונות כיצד 'השופט כל הארץ לא‬ ‫המשתתפים‪ .‬מעת שהוכרז י"א ניסן‬
‫קישר הרבי בהמשך ל'מבצע צדקה'‪.‬‬ ‫היומי‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שעל אף‬
‫יעשה משפט?!'‪ .‬הרבי ביאר שהשואה‬ ‫כיום החינוך‪ ,‬הי' הרבי מביע הכרת‬
‫הי' זה בקשר עם תנופת המבצעים‬ ‫שבהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב נאמר‬
‫האיומה פגעה רק בגוף הגשמי אולם‬ ‫הטוב והוקרת תודה לממשל ארצות‬
‫שהחלה באותו חורף‪ .‬שיחה נוספת‬ ‫'הדרן' על הרמב"ם‪ ,‬באחש"פ אמר‬
‫חיי הרוח של הנשמה‪ ,‬שהם העיקר‪,‬‬ ‫הברית על כך‪.‬‬
‫ארוכה הקדיש הרבי לסיום מסכת‬ ‫הרבי שהואיל ונותר עדיין "חוב"‬
‫נמשכים במלוא עוזם‪ .‬בהמשך אמר‬ ‫פעמים רבות נמשכו הנושאים‬
‫מגילה ולדיון ההלכתי לגבי תענית‬ ‫מהתוועדות י"א ניסן שבה הי' צריך‬
‫הרבי את ההדרן המפורסם על מסכת‬ ‫גם‬ ‫בהתוועדות‬ ‫המדוברים‬
‫בכורות בערב פסח שחל בשבת‪,‬‬ ‫להיערך סיום על מסכת בש"ס‪ ,‬יערוך‬
‫כתובות בעניין 'שתי תקופות' לעתיד‬ ‫בהתוועדויות שלאחרי' ‪ -‬י"ג ניסן‪,‬‬
‫כקביעות אותה שנה‪.120‬‬ ‫עתה סיום על מסכת פסחים כפירעון‬
‫לבוא‪ ,‬ביאור שנמשך בהתוועדויות‬ ‫אחש"פ ולפעמים אף לאחר מכן‪.‬‬
‫כבהזדמנויות רבות באותם שנים‪,‬‬ ‫הבאות ‪ -‬עד חודש תמוז ‪ -‬ולימים הוגה‬
‫‪112‬‬
‫החוב‪...‬‬
‫אם במאמר שהי' המשך למאמר‬
‫הקדיש הרבי דברים גם לסוגיית‬ ‫ונדפס בלקו"ש‪ .119‬תרגום מהשיחה‬ ‫כדרך אמירת ה'הדרנים'‪ ,‬פעמים‬
‫שנאמר בי"א ניסן וגם בו נזכרו פסוקי‬
‫מיהו יהודי‪ .‬הייתה זו שיחה חריפה‬ ‫נדפס בקונטרס 'דבר מלכות' חוברת‬ ‫הקאפיטל החדש‪ ,‬או ב'הדרנים'‬ ‫המשיך הרבי בביאור ההדרן בשבועות‪,‬‬
‫מאוד‪ .‬לאחר המאמר ‪ -‬ד"ה 'בכל דור‬ ‫יב אותו חילק הרבי בידיו הק' לכאו"א‬ ‫והביאורים בהלכות פסח‪ ,‬שכדרכם‬ ‫ולעתים אפילו בחודשים הבאים‪,‬‬
‫ודור' ‪ -‬ביאר הרבי את שייכותם של‬ ‫בט"ו אייר תנש"א‪ .‬הרבי עורר במהלך‬ ‫של 'הדרנים' נמשכו שבועות ואפילו‬ ‫כשבכל התוועדות הי' מוסיף ומבאר‬
‫נשי ישראל לגאולת פורים ולגאולת‬ ‫ההתוועדות להתחזק בביסוס הע"א‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫צדדים נוספים בעניין‪ .‬לפעמים הי'‬
‫פסח‪ .‬בסיום ההתוועדות עורר הרבי‬ ‫מוסדות שהוקמו בשנה האחרונה‪ ,‬וכן‬ ‫באופן קבוע‪ ,‬כבר מתשכ"ב‪ ,‬הקדיש‬ ‫ההמשך בהתוועדות אחש"פ ובתור‬
‫לחזק את המוסדות שקמו במסגרת‬ ‫ביקש להקים ע"ב מוסדות נוספים‬ ‫הרבי דברים להתעוררות במבצע‬ ‫השתתפות בכינוס תורה שנערך‬
‫'ע"א מוסדות' ולהוסיף בהקמת‬ ‫בשנה הקרובה‪.‬‬ ‫שהזמן גרמא ‪ -‬מבצע מצה‪ ,‬לדאוג‬ ‫למחרת‪.‬‬
‫מוסדות חדשים‪ ,‬ולאחר מכן החל לנגן‬ ‫בסיום ההתוועדות‪ ,‬לאחר ברכה‬ ‫בימים שנותרו לכך שלכל יהודי תהי'‬ ‫בכמה מההתוועדויות אמר הרבי‬
‫'ממצרים גאלתנו' במנגינת 'כי אלוקים‬ ‫אחרונה‪ ,‬התחיל הרבי לנגן 'ופרצת'‬ ‫מצה שמורה‪ .‬בתשל"ד הרבי אף‬ ‫עניין בנגלה בנוסף לסיום‪ ,‬על פי‬
‫יושיע ציון'‪.‬‬ ‫רוב בהלכות פסח‪ .‬פעמים שהביאור‬
‫ועודד את השירה בראשו הקדוש‬ ‫התבטא במשך ההתוועדות שזכות‬
‫הייתה זו התוועדות שמחה במיוחד‪.‬‬ ‫באופן מיוחד‪ ,‬ותוך כדי השירה יצא‬ ‫זו‪ ,‬לעורר על מבצע מצה‪ ,‬מענגת עוד‬ ‫בנגלה הי' כתחליף לסיום‪.113‬‬
‫ר' טובי' זילברשטרום מתאר זאת‬ ‫מההתוועדות‪ .‬הרבי עלה לחדרו‬ ‫יותר את ההתאספות‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם על‬
‫ביומנו‪" :‬בזמן שירת הקהל‪ ,‬כ"ק אד"ש‬ ‫וכעבור רבע שעה יצא לביתו‪ .‬קהל רב‬ ‫נתינת 'מעות חיטים' לפני חג הפסח‬
‫עניינים קבועים בהתוועדות‬
‫מנצח על השירה בתנועות ראשו‬ ‫המתין לרבי ביציאתו בשירת הניגון‬ ‫הי' מעורר הרבי באופן תדיר‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬הניגון הראשון בהתוועדות‬
‫‪54‬‬

‫י"א ניסן‪ ,‬אמר הרבי ביאור עמוק בדין‬
‫השתתפות הקטן כמנוי בקרבן פסח‪.131‬‬
‫בחלקה השני של ההתוועדות‪ ,‬ביאר‬
‫הרבי כדרכו בהתוועדויות ש"ק‬
‫(שבשנים תשל"ח‪-‬מ נערכו במוצש"ק)‬
‫עניין בפירוש רש"י ובתורת אביו הרב‬
‫לוי יצחק על הזהר בפרשת השבוע‪,‬‬
‫פרשת צו‪ ,‬ובקשר לכך אירע דבר‬
‫את הזאל ובשעה שמונה נכנס הרבי‬
‫מעניין‪ :‬הרבי ביאר את הסיפור המובא‬
‫בלקוטי לוי יצחק על הזהר אודות‬
‫מלך פרס‪ ,‬וכן התייחס לפירוש המילה‬
‫'חמינאי' בתורה ובעבודת ה'‪ ,‬והמעלה‬
‫שנעשית בישראל ע"י עניין ה'חמינאי'‬
‫כפי שהוא בתורה‪ ,‬ואמר "כל החלומות‬
‫הולכים אחר פתרונן"‪.‬‬
‫הרבי הזכיר את דברי האדמו"ר‬
‫האמצעי אודות קריאת פרשת כי‬
‫תבוא של אביו אדמו"ר הזקן שלא‬
‫היו נשמעות הקללות‪ ,‬וביאר שבדומה‬
‫לכך‪ ,‬כל עניין כפי שהוא בתורה‬
‫לאמיתתו לא נרגש בו הרע ולכן יש‬
‫להתייחס לדברים כפי שהם בשורשם‪.‬‬
‫את הדברים סיים בכך שבקרוב ממש‬
‫כן תהי' לנו וייפתר החלום לטובה‪.‬‬
‫הי' זה בתקופת המהפיכה באיראן‬
‫חומייני‬ ‫של‬ ‫ועלייתו‬ ‫(פרס)‬
‫("חמינאי") לשלטון‪ ,‬אשר השלכותי'‬
‫על היהודים הגרים בה ובארץ‬
‫הקודש לא היו חיוביות‪ .‬דברים אלו‬
‫‪ JEM 127904‬י"א ניסן תשמ"ג‬
‫‪ JEM 23269‬י"א ניסן תשל"ז‬
‫הסתיימה‪.‬‬ ‫תשל״ח‬
‫למחרת בערב‪ ,‬הודיע הרבי בהפתעה‪,‬‬
‫באותה שנה הוכרז י"א ניסן לראשונה‬
‫באמצעות הרב חדקוב‪ ,‬שתיערך‬
‫כיום החינוך בארה"ב‪ 127‬ובמשך‬
‫התוועדות קצרה כהמשך לי"א ניסן‪.130‬‬
‫ההתוועדות התייחס לכך הרבי ודיבר‬
‫הזאל הגדול הי' נעול באותה שעה‬
‫באריכות על חשיבות החינוך ועל‬
‫בעקבות עבודות הנקיון ולא הי' ערוך‬
‫יכולתה של ארה"ב להשפיע אמונה‬
‫לכך כלל‪ ,‬אולם בזריזות רבה הכינו‬
‫בה' לעולם כולו‪.‬‬
‫להתוועדות‪ .‬הרבי אמר מאמר ד"ה‬ ‫באותו י"א ניסן‪ ,‬נחנך בהתרגשות גדולה‬
‫"בכל דור ודור" ובו ביאר את הפסוק‬ ‫בית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב״ד‪.‬‬
‫'אתה הא‪-‬ל עושה פלא' מקאפיטל‬ ‫הי' זה בית הכנסת הראשון שנקרא‬
‫התהלים החדש (אליו לא התייחס‬ ‫על שמו הק' של הרבי (בהסכמתו)‪,‬‬
‫בהתוועדות אמש)‪ ,‬וכן ערך סיום על‬ ‫והמייסד ‪ -‬ר׳ זושא ריבקין ‪ -‬הי'‬
‫מסכת פסחים‪ ,‬כהשלמה להתוועדות‬ ‫ב‪ 770-‬ימים ספורים קודם לכן על‬
‫י"א ניסן‪.‬‬ ‫מנת להזמין את הרבי בשם כלל אנ"ש‬
‫למעמד‪ .‬במשך ההתוועדות התייחס‬
‫תשל"ט‬ ‫הרבי להקמת בית הכנסת החדש‪.128‬‬
‫ההתוועדות התקיימה במוצאי שבת‬ ‫לאחר מכן אמר הרבי מאמר ד"ה 'והי'‬
‫הגדול‪ ,‬ליל י"א ניסן‪ ,‬ובראשיתה ביאר‬ ‫כי ישאלך בנך'‪ ,‬שכעבור שנים הוגה‬
‫הרבי באריכות את הטעם לקריאת‬ ‫ויצא לאור ב'קונטרס י"א ניסן תש"נ'‬
‫השבת בשם 'שבת הגדול' לפי שיטת‬ ‫וחולק ע"י הרבי לכל אחד ואחת‪.129‬‬
‫אדה"ז‪ ,‬ואת משמעות העניין בעבודת‬ ‫בסיום ההתוועדות הורה הרבי לנגן‬
‫האדם‪ .‬לאחר מכן דיבר הרבי על‬ ‫כמה ניגונים ‪' -‬הושיעה את עמך'‪,‬‬
‫ארבעת הבנים ועורר אודות 'מבצע‬ ‫'פרזות תשב'‪' ,‬ופרצת'‪' ,‬והיא שעמדה'‬
‫פסח' והאחריות החינוכית לכך שכל‬ ‫ו'ניעט ניעט'‪ .‬לאחר מכן הייתה‬
‫סוגי הבנים‪ ,‬כולל החמישי שלא מופיע‬ ‫הפתעה‪ ,‬כאשר הרבי באורח נדיר‬
‫בליל הסדר‪ ,‬ישתתפו בסדר אופן‬ ‫הכריז פתאום במנגינה מיוחדת "לשנה‬
‫לאחר השיחה הראשונה‪ ,‬בעוד הקהל‬ ‫הראשונות הקדיש הרבי להסבר כיצד‬ ‫נכבדים רבים מקשת רחבה של‬
‫מלא‪ .‬בקשר לעניין החינוך‪ ,‬ובתור‬ ‫הבאה בירושלים"‪ .‬לאחר מכן החל‬
‫מנגן את הניגון החדש 'נודע ביהודה'‬ ‫יתכן שיתאספו רבים לכבודו של יחיד‪,‬‬ ‫מגזרים לנשיא דורנו לרגל יובל חגיגי‬
‫עניין בנגלה כנהוג בכל התוועדות‬ ‫הרבי לנגן 'כי בשמחה' וההתוועדות‬
‫והרבי מעודד במרץ‪ ,‬ניגשו לברך את‬ ‫וקישר זאת עם ביאור ארוך בדיני‬ ‫זה‪ .‬ר' זלמן יפה מתאר את תחילתה‬
‫הרבי הרב פנחס הירשפרונג‪ ,‬הרב‬ ‫קרבן פסח וההגדרות המיוחדות של‬ ‫ביומנו‪:‬‬

‫אפרים יאלעס והרב מרדכי פנחס‬
‫טייץ‪.‬‬
‫לאחר השיחה השני'‪ ,‬לפי אות שנתן‬
‫הרבי בהינד ראשו הקדוש‪ ,‬החלו‬
‫לגשת לרבי נציגי המדינות השונות‬
‫בכדי למסור מגילות כבוד‪ ,‬מפתחות‬
‫וכיו"ב‪ .‬הדבר נמשך כמעט שעה‬
‫וחצי! על שולחן ההתוועדויות נערמו‬
‫המתנות הרבות עד שכמעט והסתירו‬
‫את פני הקודש לאלפים שנכחו ב‪,770-‬‬
‫והמזכירים החלו לארוז אותם בשקים‬
‫גדולים שהגיעו בהמשך לחדרו של‬
‫הרבי… אם בכך לא הי' די‪ ,‬בסיום‬
‫השיחה השלישית ניגשו מברכים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫בהמשך אמר הרבי מאמר ד"ה 'וככה‬
‫תאכלו אותו' ושני שיחות נוספות‬
‫שהקודשו לחובת 'אהבת ישראל' כלפי‬
‫כל יהודי‪ ,‬ובייחוד כלפי הנמצאים‬
‫מאחורי מסך הברזל וכן להתעוררות‬
‫בכל מבצעי הקודש ובעיקר ב'מבצע‬
‫מצה'‪.‬‬
‫בני ישראל כ'ציבור' וכ'יחיד'‪ .‬הרבי גם‬
‫ערך סיום על מסכת פסחים‪ ,‬והביאור‬
‫נכרך בדיון ארוך בדיני ערב פסח שחל‬
‫בשבת (כקביעות אותה שנה)‪ ,‬הנידון‬
‫בסוף המסכת‪.‬‬
‫לנושא זה‪ ,‬הוקדשו כמה שיחות‬
‫גם‬ ‫נמשך‬ ‫והוא‬ ‫בהתוועדות‬
‫ההסבר‬ ‫אחש"פ‪.‬‬ ‫בהתוועדות‬
‫התמקד בעיקר בתועלת המיוחדת‬
‫שיכולה להגיע לציבור כולו דווקא‬
‫על ידי היחיד‪ .‬שני ליקוטים יסודיים‬
‫של הרבי במהות היחס של 'יחיד'‬
‫ו'ציבור' נערכו משיחות אלו‪ :‬הליקוט‬
‫לפרשת בהעלותך בחלק י"ח‪ 125‬וכן‬
‫הליקוט לפרשת קרח בחלק ל"ג‪,126‬‬
‫בו מבוארים עניינים מופלאים אודות‬
‫נשיא הדור והקשר העצמי שלו עם כל‬
‫אנשי הדור‪.‬‬
‫בין הדברים השתמש הרבי בביטויים‬
‫מיוחדים מאוד על עצמו‪ ,‬נשוא‬
‫השמחה‪ ,‬חלקם הוזכרו לעיל בראשית‬
‫הכתבה‪.‬‬
‫"בזמן המיועד להתחלת ההתוועדות‪,‬‬
‫‪ 770‬הי' מפוצץ מפינה לפינה באנשים‬
‫רבים‪ ,‬ספסלי ישיבה הונחו עד ארון‬
‫הקודש‪ .‬הפירמידה‪ ,‬ובה קומה על גבי‬
‫קומה של בחורים‪ ,‬הגיעה עד התקרה‪.‬‬
‫הי' זה מחזה נהדר ומרשים מאוד‪,‬‬
‫כששת אלפים איש נכחו באולם‪ .‬לפני‬
‫כניסת הרבי‪ ,‬נכנס הרב גרונר והכריז‬
‫על הסדר בעת הגשת המתנות לרבי‪.‬‬
‫בשעה תשע בערב‪ ,‬הרבי נכנס‬
‫להתוועדות‪ ,‬תוך חיוך לנוכחים‪.‬‬
‫הבימה הייתה מלאה בנציגי העיר‪,‬‬
‫המדינה‪ ,‬והממשל הפדרלי‪ .‬בעת‬
‫שעבר בשביל‪ ,‬עצר הרבי ובירך‬
‫לשלום את ראש עיריית ניו יורק‪ ,‬מר‬
‫אברהם בים"‪.‬‬
‫מיד כשהתיישב הרבי על מקומו‬
‫הביט לכל עבר וחייך לאישי‬
‫הציבור והרבנים החשובים שהגיעו‬
‫להתוועדות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בשיחה‬
‫הראשונה‪ ,‬הוקיר תודה למברכים‬
‫והמשתתפים הרבים‪ .‬את השיחות‬

‫‪57‬‬ ‫‪56‬‬
 ‫באופן בלתי רגיל‪.135‬‬ ‫שהרעיש את ארצות הברית באותו‬ ‫שנאמרו בהתוועדות התייחסו איפוא‬
‫‪JEM 129764‬‬

‫זמן ‪ -‬נסיון ההתנקשות בנשיא ארה"ב‬ ‫למאורעות הללו‪.‬‬

‫תשמ"ג‬ ‫רולנד רייגן‪ .‬בשיחה ממושכת הסביר‬ ‫אחרי ברכה אחרונה‪ ,‬בעת שהרבי‬
‫חלק עיקרי מההתוועדות הוקדש‬ ‫הרבי את פשר המאורע והצביע על‬ ‫אחז את הסידור‪ ,‬אמר שיחה קצרה‬
‫להשפעת האמונה בה' על אומות‬ ‫כך שמערכת החינוך הממשלתית‬ ‫אודות חשיבות עשרת המבצעים‪ .‬רוב‬
‫העולם‪ .‬הרבי סיפר באריכות מעשה‬ ‫רואה צורך רק בהענקת ידע ולא‬ ‫השיחה נאמרה כשעיניו הק' עצומות‪.‬‬
‫שאירע עם עשיר מסויים שהקפיד‬ ‫משקיעה בהקניית מוסריות‪ .‬אילו‬ ‫בסוף השיחה הורה לנגן 'הושיעה את‬
‫להתפלל שלוש תפילות מידי‬ ‫הי' הנוער מתחנך על כך ש'עין רואה‬ ‫עמך'‪ ,‬ולאחר מכן החל לנגן 'ניעט‬
‫יום (הי' זה מר דוד צ'ייס‪ ,‬שנכח‬ ‫ואוזן שומעת' הי' הכל נראה אחרת‪,‬‬ ‫ניעט' ו'ממצרים גאלתנו'‪ .‬במשך‬
‫בהתוועדות)‪ ,‬שהחל בהנהגתו זו‬ ‫אמר הרבי‪ .‬במהלך השיחה בירך הרבי‬ ‫השירה ישב הרבי על מקומו ומחא את‬
‫לבקשת הרבי כמתנת יום הולדת בי"א‬ ‫את הנשיא בהחלמה מהירה והודה לו‬ ‫כפיו הק'‪ ,‬ובצאתו מההתוועדות סימן‬
‫ניסן תשמ"א‪ ,136‬ובנסיעתו ב'יאכטה'‬ ‫על איחוליו לרגל יום ההולדת ששוגרו‬ ‫להגברת השירה‪.‬‬
‫הפרטית שלו שאל לפני כל תפילה‬ ‫ממיטת חוליו‪.‬‬
‫את רב החובל היכן צד מזרח‪ ,‬על מנת‬ ‫כמו כן דיבר הרבי על הצורך בכך‬ ‫תש״מ‬
‫לדעת את הכיוון אליו יש להתפלל‪.‬‬ ‫שארצות הברית‪ ,‬כ'מלכות של חסד'‪,‬‬ ‫את ההתוועדות פתח הרבי בהוקרת‬
‫לפליאת רב החובל הסביר היהודי‬ ‫לא תהי' תלוי' במדינות שאינן טובות‬ ‫תודה למשתתפים וקישר זאת לחג‬
‫שמנהגו להתפלל שלוש פעמים‬ ‫‪ -‬כמדינות ערב ‪ -‬עבור משאבי טבע‪,‬‬ ‫הפסח הקרב ולחובה 'להודות ולהלל'‬
‫ביום לבורא עולם‪ ,‬והדבר עורר את‬ ‫תלותיות שהיא היפך הצדק והיושר‪.‬‬ ‫על יציאת מצרים‪ .‬בהמשך לשיחה‬
‫התפעלותו של רב החובל‪.‬‬ ‫הפתרון שהציע לכך הרבי הוא ניצול‬ ‫בר"ח ניסן‪ ,‬בה עורר הרבי לראשונה‬
‫בהתוועדות אחש"פ‪ ,‬התאונן הרבי על‬ ‫אנרגיית השמש להפקת אנרגי' באופן‬ ‫על העניין של "והשיב לב אבות על ידי‬
‫כך שלא התעניינו לבדוק את פרטי‬ ‫עצמאי‪ ,‬וקישר זאת לברכת החמה‪,‬‬ ‫בנים"‪ ,‬דיבר הרבי בהמשך ההתוועדות‬
‫הסיפור‪ ,‬אולם אותו רב חובל החל‬ ‫שנערכה בד' ניסן באותה שנה‪.‬‬ ‫על כוחם של הילדים בהשפעה על‬
‫להתעניין באמונה בה' והשפיע בכך‬ ‫לקראת סוף ההתוועדות‪ ,‬לאחר‬ ‫הוריהם‪ .‬שיחה נוספת הקדיש הרבי‬
‫י"א ניסן תשמ"ה‪ ,‬הרבי משוחח עם מר דוד צ'ייס‬ ‫גם על בני משפחתו ומכריו‪ .‬הרבי‬ ‫המאמר ד"ה 'בכל דור ודור'‪ ,‬אמר‬ ‫לקביעות חג הפסח בשנה זו בשבת‪,‬‬
‫אמר שיש לעשות 'טראסק' מסיפור‬ ‫הרבי שכיוון ש'מעלין בקודש' ברצונו‬ ‫הקשורה להיות השנה כולה שנת‬
‫זה‪.‬‬ ‫להכריז על עניין חדש‪ ,‬אך יכריז על‬ ‫שמיטה 'שבת לה'' והרחיב בביאור‬
‫בהמשך לסיפור עורר הרבי על‬ ‫כך לאחר שהקהל יאמר 'לחיים'‬ ‫המושג שבת בהקשרים שונים‪.132‬‬
‫הולדת פרטי עם כלל ישראל‪ .‬הרבי‬ ‫לקראת י"א ניסן תשמ"ו כתב‬ ‫א‪-‬ל'‪ .‬בהמשך הדברים עורר הרבי על‬ ‫החשיבות בתיקון 'רגע של שתיקה'‬ ‫וינגן ניגון שמח בקול גדול ובשמחה‬ ‫לאחר שיחה זו אמר הרבי מאמר ד"ה‬
‫גם התייחס לקאפיטל התהלים החדש‬ ‫הרבי למארגני שידורי הוידאו‬ ‫הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום‬ ‫בכל מוסדות החינוך וקישר זאת לחג‬ ‫ותרועה‪" .‬אין זו 'גזירה חדשה' כי אם‬ ‫'והי' כי ישאלך בנך'‪ .‬לאחר המאמר‬
‫וקישר את הדברים לזמן ולשיעורי‬ ‫מההתוועדויות‪ ,‬במענה לשאלתם על‬ ‫ובישר על חלוקת ספר התניא לכל‬ ‫הפסח‪ .‬המאמר הי' ד"ה 'כימי צאתך'‬ ‫הצעה ובקשה" הבהיר הרבי‪ .‬הקהל‬ ‫ניגש לרבי יהודי שחצי שנה קודם לכן‬
‫הלימוד היומיים‪.‬‬ ‫התוועדות י"א ניסן‪ ,‬שההתוועדות‬ ‫אחד ואחת מהמשתתפים‪.137‬‬ ‫ובהמשך הקדיש הרבי שיחה נוספת‬ ‫החל לנגן את ניגון ההקפות של אביו‬ ‫יצא מרוסי'‪ ,‬בירך "שהחיינו" וביקש‬
‫החל משנת תשמ"ז הואיל הרבי להגי'‬ ‫תתקיים בשבת הסמוכה‪ .‬מני אז‪ ,‬לא‬ ‫לביאור המושג 'יום הולדת' בו נולד‬ ‫של הרבי ועם סיום הניגון הכריז הרבי‬ ‫לקבל יין מכוסו של הרבי‪ ,‬הרבי מילא‬
‫מאמרים שיצאו לאור לכבוד י"א ניסן‪.‬‬ ‫התוועד הרבי בי"א ניסן ובהתוועדות‬ ‫תשמ"ה‬ ‫האדם מחדש‪.‬‬ ‫על הצורך לאחד את כל ילדי ישראל‪,‬‬ ‫את כוסו ומזג לו‪ .‬לאחר ששתה ביקש‬
‫השבת הסמוכה התייחס לפסוקי‬ ‫בי"א ניסן תשמ"ה נשלם המחזור‬ ‫חיילי צבאות השם‪ ,‬בכתיבת ספר‬ ‫לקבל גם חתיכת עוגה והרבי נתן‬
‫בפעם הראשונה ‪ -‬בשנת תשמ"ז‬ ‫תשד"מ‬
‫הקאפיטל החדש‪ .‬בולטת במיוחד‬ ‫הראשון בלימוד הרמב"ם‪ ,‬ובראשית‬ ‫תורה מיוחד שייכתב בירושלים עיה"ק‬ ‫לו מלוא חופניו מזונות ולאחר מכן‬
‫‪ -‬כשהכניסו את הקונטרס להגהה‪,‬‬
‫התוועדות שבת הגדול ערב י"א ניסן‬ ‫ההתוועדות אמר הרבי שאין צורך‬ ‫ההתוועדות התקיימה בליל שישי‪,‬‬ ‫לפנים מן החומה‪.‬‬ ‫את כל הקערה של המזונות‪ .‬הנ"ל‬
‫הציעו שתי אפשרויות לשם הקונטרס‪:‬‬ ‫תשמ"ט בה ביאר הרבי בהרחבה את‬ ‫לחפש תירוצים והסברים שונים‬ ‫ובראשיתה קישר הרבי את דברי‬ ‫מהכרזה זו השתלשלה שרשרת‬ ‫חילק מהקערה לכל העומדים סביבו‬
‫"קונטרס י"א ניסן" ו"קונטרס חג‬ ‫עניינו של יום י"א ניסן והשתמש‬ ‫לקיום התוועדות זו‪ ,‬היות וישנה סיבה‬ ‫הברכה עם יום שישי בשבוע‪ ,‬הדברים‬ ‫אירועים מופלאים‪ .‬למחרת‪ ,‬במוצאי‬ ‫וכשהשיב את הקערה למקומה הרים‬
‫הפסח" כשלידם מופיע סימן שאלה‪.‬‬ ‫בביטויים מיוחדים‪ .138‬בשיחה‪-‬ברכה‬ ‫'הכי גדולה וחשובה' ‪ -‬סיום הרמב"ם‬ ‫נמשכו גם בשיחה הבאה בה ביאר‬ ‫י"א ניסן‪ ,‬למרבה ההפתעה התוועד‬ ‫הרבי את המפה המכסה את הקערה‪,‬‬
‫הרבי מחק את האפשרות השני' ואת‬ ‫הקצרה בליל י"א ניסן ובהתוועדות‬ ‫ע"י אלפים מישראל‪ .‬הרבי ערך סיום‬ ‫הרבי את תוכנו של יום שישי בקשר‬ ‫הרבי שוב‪ ,‬ובלילה הבא‪ ,‬אור לי״ג ניסן‬ ‫וכשראה שלא נשאר מאומה חייך חיוך‬
‫סימן השאלה‪ ,‬וכך נקבע שם הקונטרס‬ ‫שבת הגדול תנש"א ביאר הרבי את‬ ‫רחב‪.133‬‬
‫על הרמב"ם וקרא את דברי הרמב"ם‬ ‫לחינוך ועורר על הצורך להנהיג 'רגע‬ ‫‪ -‬שבקביעות אותה שנה הי' זה ליל‬
‫‪ -‬קונטרס י"א ניסן‪ ,‬דבר שעורר שמחה‬ ‫הקאפיטל החדש‪ ,‬קאפיטל צדי"ק‬ ‫מתוך חוברת מיוחדת שהודפסו בה‬ ‫של שתיקה' בכל מוסדות החינוך‪.‬‬ ‫בדיקת חמץ ‪ -‬ערך הרבי התוועדות‬ ‫בשיחה האחרונה‪ ,‬התייחס הרבי‬
‫בקרב החסידים‪ ,‬שהיו מסופקים האם‬ ‫באופן מיוחד‪ .139‬יש לציין ששיחה זו‬ ‫סיום ותחילת ספר הי"ד החזקה‪.‬‬ ‫בתוך הדברים גם הודה הרבי לממשל‬ ‫נוספת‪ .‬שלוש התוועדויות רצופות‪,‬‬ ‫להיותו של יום עשתי עשר בחודש‬
‫הרבי יסכים לכך‪.‬‬ ‫הייתה השיחה הראשונה שנאמרה‬ ‫ארה"ב על הכרזת 'יום החינוך' בי"א‬
‫הרבי גם הזכיר אודות היובל ‪850‬‬ ‫לילה אחרי לילה! את ההתוועדות‬ ‫ניסן יום הקרבת נשיא לבני אשר‪,‬‬
‫לקראת י"א ניסן תשמ"ט הגי' הרבי‬ ‫בימות החול אחרי כמעט שנה שהרבי‬ ‫ניסן‪.‬‬ ‫שהתקיימה באור לי״ב ניסן הרבי‬ ‫והסביר את ייחודיותו של שבט אשר‬
‫(כמעט) לא אמר שיחות בימות החול‪,‬‬ ‫להולדתו של הרמב"ם ועורר לנצל‬
‫את המאמר המפורסם ד"ה 'ביום‬ ‫בהמשך ההתוועדות ערך הרבי סיום‬ ‫התחיל ב״בשורות טובות‪ ,‬שכבר‬ ‫המסמל את עניין התענוג ‪' -‬שמנה‬
‫מלבד השיחות הקבועות (דברי‬ ‫זאת על מנת לפעול גם על אומות‬
‫עשתי עשר' שנאמר בהתוועדות י"א‬ ‫על הרמב"ם ועל מסכת תענית ונשא‬ ‫התחילו לכתוב את הספר תורה‬ ‫לחמו'‪ ,‬נקודה אותה הרחיב הרבי יותר‬
‫כיבושין)‪.‬‬ ‫העולם‪ .‬בקשר לכך אף העלה הצעה‬
‫ניסן תשל"א‪ .‬ובשנת תש"נ הרבי הגי'‬ ‫'הדרן' ארוך המשלב בין שני הסיומים‪,‬‬ ‫בירושלים בין החומות"‪ .‬גם בשבת‪,‬‬ ‫בשנים הבאות בקשר לי"א ניסן‪.134‬‬
‫מעשית להדפיס בולים עם תמונתו‬
‫ואף חילק בידו הק' לכאו"א‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫בתשמ"ח נשא הרבי בליל י"א ניסן‬ ‫ולאחר מכן אמר מאמר ד"ה 'והי' כי‬ ‫ערב פסח‪ ,‬התקיימה התוועדות‬ ‫בסיום ההתוועדות החל הרבי לנגן‬
‫של הרמב"ם (והזכיר את השקו"ט אם‬
‫את המאמר ד"ה 'והי' כי ישאלך בנך'‬ ‫לאחר תפילת מעריב שיחה שנמשכה‬ ‫ישאלך בנך'‪ .‬לאחר המאמר דיבר‬ ‫פתאומית‪ .‬הרבי ביקש לא להודיע‬ ‫'והיא שעמדה' ו'על אחת כמה וכמה'‬
‫זוהי אכן תמונתו או לא)‪ ,‬או פתגם‬
‫שנאמר בהתוועדות י"א ניסן תשל"ח‪.‬‬ ‫כמעט שעה‪ ,‬ובהמשך אלי' נשא הרבי‬ ‫הרבי על קאפיטל התהלים החדש‬ ‫לאף אחד על קיומה של ההתוועדות‪,‬‬ ‫ויצא תוך כדי השירה‪.‬‬
‫בשמו והדבר יעורר את תשומת הלב‪.‬‬
‫לכבוד י"א ניסן תנש"א הגי' הרבי את‬ ‫למחרת ‪ -‬מוצאי י"א ניסן ‪ -‬שיחה‬ ‫ועל הצורך של בנ"י לתבוע מהקב"ה‬ ‫עד השעה שתים עשרה וחצי‪ ,‬שעה‬
‫המאמר ד"ה 'תפילה למשה' מקאפיטל‬ ‫נוספת‪ .‬באותן שיחות הדגיש הרבי את‬ ‫את הגאולה‪ ,‬כדברי הפסוק 'אלקים‬ ‫לפני ההתוועדות‪ .‬הי' זה רצף מופלא‬ ‫תשמ"א‬
‫התהלים החדש‪.140‬‬ ‫מעלתו של יום הולדת והקשר של יום‬ ‫אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט‬ ‫של ימים מרוממים מאודורוויי גילויים‬ ‫בהתוועדות התייחס הרבי למאורע‬

‫‪59‬‬ ‫‪58‬‬
 ‫֝וֲַחסִיֶד֗יָך‬
‫יְָבְרֽכּוכָה‬
‫מעמד ברכת החסידים‬

‫כ"ח סיון תנש"א‬

‫הרב כ"ץ ומברך את הרבי גם‬

‫בהצלחה רבה בעניינים שהזמן‬
‫גרמא‪ .‬כך לדוגמא בשנת תש"מ‬
‫הזכיר את העניין של "והשיב‬
‫לב אבות" אודותיו דיבר הרבי‬
‫הייתה הברכה בד"כ ביום י"א‬
‫ניסן לאחר חזרת הרבי מהאוהל‬
‫ותפילת מנחה‪ .‬החל מתשמ"ג‬
‫הייתה הברכה באופן קבוע בליל‬
‫י"א ניסן לאחר תפילת מעריב‪,‬‬
‫י"א ניסן תשי"ב‪ ,‬עם סיום‬
‫המאמר בחדרו הקדוש של‬
‫ב‬
‫הרבי‪ ,‬ניגש לרבי א' מזקני‬
‫החסידים‪ ,‬ר' שמואל לויטין ובירך‬
‫את הרבי במעין ברכה כללית‬
‫באריכות באותה השנה‪ .‬כמו כן‬
‫בברכה בשנת תשד"מ ‪ -‬בה עורר‬
‫הרבי ע"ד הצורך בהדפסת התניא‬
‫בכל מקום ומקום‪ ,‬הזכיר הרב‬
‫מלבד תשמ"ו‪ ,‬אז הייתה הברכה‬
‫במוצאי י"א ניסן לאחר התפילה‪.‬‬
‫בשנים הראשונות‪ ,‬הייתה נכנסת‬
‫מצומצמת‬ ‫חסידים‬ ‫קבוצת‬
‫בשם קהל החסידים המצומצם‬
‫שנכח במקום‪ .141‬באותה שנה‬
‫נעשה הדבר באופן ספונטני‪,‬‬
‫אולם מני אז הפך למעין נוהג‬
‫חד הרגעים המשמעותיים בי"א ניסן במשך השנים‪ ,‬הי' בעת שניגשו החסידים להעניק‬
‫לרבי את ברכתם‪ ,‬הי' זה מעמד נורא הוד‪ ,‬ומרטיט כל לב‪ .‬הברכה‪ ,‬שנאמרה מעומק‬
‫נקודת לב המברכים‪ ,‬נתנה ביטוי עז לאהבתם הגדולה של החסידים לרבי‪ .‬הייתה‬ ‫א‬
‫זו הזמנות פז מיוחדת‪ ,‬בה חסידים כביכול 'השיבו' לרבי על אהבתו ומסירותו‪ ,‬וברכותיו‬
‫המשפיעות גשמיות ורוחניות‪ ,‬משך כל ימות השנה‪ .‬עם השנים‪ ,‬הפך המעמד לפומבי וממושך‬
‫כ"ץ גם אודות כך‪ ,‬וכן בכל שנה‬ ‫לחדרו של הרבי‪ ,‬אולם החל‬ ‫(אך לא לגמרי קבוע‪ )142‬ומדי שנה‬
‫ושנה‪ .‬לאחר פטירתו בחודש אדר‬ ‫משנת תשל"ד המברך בשם קהל‬ ‫נכנסו זקני החסידים‪ ,‬ובראשם‬ ‫יותר‪ ,‬מענה הרבי לברכה הפך למעין 'שיחת י"א ניסן' מקוצרת ובשנים המאוחרות יותר‪,‬‬
‫א' תשמ"ו‪ ,‬מילא את מקומו כנציג‬ ‫החסידים הי' ר' משה פנחס כ"ץ‪,‬‬ ‫ר' שמואל‪ ,‬לברך את הרבי בשם‬ ‫הייתה הברכה האירוע המרכזי עם הרבי במשך היום‪.‬‬
‫החסידים איש בית רבי‪ ,‬ר' שניאור‬ ‫גבאי בית חיינו‪ ,‬והברכה עברה לגן‬ ‫עדת החסידים‪.‬‬
‫זלמן גורארי'‪.‬‬ ‫עדן התחתון והתקיימה בנוכחות‬ ‫בשנים הראשונות‪ ,‬הי' זה לרוב‬
‫בשנת תשמ"ח‪ ,‬כשהתפלל הרבי‬ ‫קבוצה מעט יותר גדולה‪.‬‬ ‫בליל י"א ניסן‪ ,‬לאחר תפילת‬
‫בביתו‪ ,‬לאחר ברכת הרב גורארי'‬ ‫מידי שנה בברכתו‪ ,‬הי' מוסיף‬ ‫מעריב‪ ,‬ובמשך שנות הלמ"ד‬

‫‪61‬‬ ‫‪60‬‬

‫כ"ג אדר תש"נ‬
‫גורארי' החל באמירת הברכה‪.‬‬
‫במילים נרגשות ביטא בברכתו את‬
‫משאלת הלב שפיעמה בלב כל חסיד‪,‬‬
‫"כולנו מאוחדים בברכה זו מעומק‬
‫הנפש ופנימיות הנשמה" לזכות לראות‬
‫את הרבי שב לאיתנו בכל הכוחות‪,‬‬
‫ומוביל אותנו לגאולה שלימה‪ .‬את‬
‫הברכה סיים בתפילה לקיום הנאמר‬
‫בקאפיטל התהלים החדש ‪" -‬צדיק‬
‫כתמר יפרח"‪.‬‬
‫מעמד הברכה האחרון לעת עתה‪,‬‬
‫לאחר מכן בירך הרב הענדל את הרבי‬
‫בברכת כהנים‪ ,‬והרבי ענה אמן לאחר‬
‫כל ברכה וברכה‪ .‬בהמשך‪ ,‬בירך את‬
‫הרבי גם הרב הראשי לישראל הרב‬
‫ישראל מאיר לאו בשידור חי‪ ,‬כשקולו‬
‫נשמע בכל ‪ 770‬והרבי מקשיב לברכתו‬
‫ברוב קשב‪ .‬בסיום דבריו‪ ,‬החל לסקור‬
‫הרבי את הקהל הגדול‪ .‬הרבי התקרב‬
‫לאדן המרפסת והחל לעודד בראשו‬
‫הק'‪ ,‬הקהל אמר 'לחיים' והרבי ענה‬
‫ועודד את שירת 'יחי אדוננו'‪.‬‬
‫כלומר שה"אמן כן יהי רצון" הוא גם על הברכות שכתבו לרבי‪ ,‬בנוסף לברכה הכללית שניתנה זה עתה‬
‫‪63‬‬
‫היו רציניות‪ .‬כשסיים הרב גורארי'‬
‫בי"א ניסן תשמ"ב ‪ -‬יובל השמונים‪,‬‬
‫את הברכה‪ ,‬הכריז‪" :‬וכשהרבי יגיד‬
‫הגיש הרב כ"ץ לרבי טרם אמירת‬
‫"אמן כן יהי רצון" על כל הברכות‪,‬‬
‫הברכה פ"נ כללי בשם כל אנ"ש‬
‫ודאי יקוימו כולם!" ואכן‪ ,‬הרבי בפתח‬
‫והחסידים‪ .‬ברכתו של הרבי הייתה‬
‫מיד במילים‪" :‬לכל לראש‪ ,‬אמן כן יהי‬
‫רצון"‪ ,‬והסביר שע"פ פסק הרמב"ם‬
‫(הלכות פרה אדומה) כשיהודי שומע‬
‫דבר טוב‪ ,‬עליו לענות מיד "אמן כן יהי‬
‫רצון"‪ .‬לאחר השיחה בירך הרב הענדל‬
‫את הרבי בברכת כהנים‪.‬‬
‫מעמד ברכת החסידים בתשמ"ה‪,‬‬
‫מתואר באופן שמיימי מעט‪" :‬במשך‬
‫בחדווה מסיטרא דא ובבכי' מסיטרא‬
‫דא הי' בי"א ניסן תשנ"ג‪ ,‬בעיצומה של‬
‫התקופה המרה בה 'חלינו הוא נשא‬
‫‪ . .‬והוא מחולל מפשעינו'‪ .‬בירכו אז‬
‫את הרבי מכמה מדינות‪ ,‬ושני מסכים‬
‫הותקנו לשם כך מתחת למרפסת על‬
‫מנת שיהיו למראה עיניו של הרבי‪.‬‬
‫הרבי יצא למרפסת לאחר תפילת‬
‫ערבית‪ ,‬ולאחר שהכריז הקהל 'יחי'‬
‫ענה הרבי אמן‪ ,‬ור' שניאור זלמן‬
‫הוספה בגוכתי"ק על ההנחה מברכת הרבי‪" :‬כולל ברכות אלו במכתבים וכיו"ב"‪.‬‬
‫בי"א ניסן תשל"ח‪ ,‬בעקבות‬
‫האירוע הבריאותי בשמיני‬
‫עצרת אותה השנה‪ ,‬רצו‬
‫החסידים לנצל רגע נשגב‬
‫זה על מנת לעורר ולבקש‬
‫מעומק הלב את שביקשה‬
‫נפשם‪ .‬הרב כ"ץ בירך את‬
‫הרבי בהתרגשות ובאריכות‬
‫רבה מתמיד‪ ,‬בין היתר אמר‬
‫"שהרבי יוכל להנהיג את‬
‫עבודת הקודש מתוך מנוחה‬
‫ושלווה‪ ,‬להנהיג את כל‬
‫המוסדות ועדת חסידי חב"ד‬
‫בכל העולם‪ ,‬וגם את כל בנ"י‬
‫בכל העולם ‪ . .‬ושינהיגנו‬
‫וימלא את ה"גאלת בזרוע‬
‫עמך בני יעקב סלה"‪ ,‬כלשון‬
‫הפסוק בקאפיטל החדש‪,‬‬
‫הרבי ענה במילות תודה‬
‫וברכה חמות‪.‬‬
‫אז מיוחדת במינה‪ ,‬ובה גם התייחס‬
‫לפסוק מפרק התהילים החדש "הרחב‬
‫פיך ואמלאהו"‪ .‬בהגהת הברכה הוסיף‬
‫הרבי עוד הסבר בעניין בכתב יד‬ ‫בעת ברכת החסידים‪ .‬י"א ניסן תנש"א‬
‫קדשו‪.146‬‬
‫הרבי ועמו חברי הבד"צ של השכונה‬ ‫להכנות לחג הפסח הקרב שיהיו‬ ‫ומענה הרבי לברכה‪ ,‬בירך הרב‬
‫יצחק הכהן הענדל‪ ,‬רב קהילת חב"ד‬
‫וקבוצה מזקני אנ"ש‪ .‬הקהל שמאחור‬ ‫בקלות ובשמחה‪.‬‬
‫נדחק יותר ויותר לכיוון הבימה‪ .‬בסיום‬ ‫אט אט‪ ,‬הפכה הברכה ממעמד‬ ‫מונטריאול‪ ,‬את הרבי בברכת כהנים‪.‬‬
‫הברכה הביט הרבי על הקרקע‪ ,‬ובעת‬
‫התפלה הרבי הסתובב אל הקהל וראה‬ ‫מצומצם של זקני החסידים בלבד‪,‬‬ ‫במענה לברכתו ענה הרבי באיחול‬
‫שענה הרבי את ברכתו רעד בעיקר‬
‫את הקבוצה המחכה לו על הבימה‪ .‬הי'‬ ‫למעמד מרכזי הנוטל חלק בראש‬ ‫שבגאולה האמתית והשלימה יברך‬
‫ראשו וחלק הימני של גופו הקדוש‬
‫נראה על פניו הק' שהוא אינו מרוצה‬ ‫באירועי י"א ניסן עם הרבי‪ .‬החל מי"א‬ ‫אהרן הכהן עצמו‪ .‬מאותה שנה‪ ,‬הפך‬
‫באופן מבהיל‪ ,‬ברכתו של הרבי‬
‫מהבלאגן‪ ,‬והוא פנה להסתכל על‬ ‫ניסן תשל"ו הי' הרבי מגי' בד"כ את‬ ‫הדבר לנוהג קבוע‪ ,‬ולאחר מענה הרבי‬
‫באותה השנה הייתה ארוכה מהרגיל‪,‬‬
‫המזכיר ר' לייבל גרונר‪ .‬הריל"ג אמר‬ ‫ה'שיחה‪-‬ברכה' הקצרה‪ .144‬עם השנים‬ ‫לברכת החסידים‪ 143‬הרב הענדל מברך‬
‫ועם סיום הברכה נכנס הרבי לחדרו‬
‫שרוצים לברך את הרבי‪ ,‬והרבי אמר‬ ‫הותקן מיקרופון על מנת לאפשר‬ ‫את הרבי בברכת כהנים‪.‬‬
‫הקדוש"‪.147‬‬
‫לו שאפשר לעשות זאת גם למטה‪...‬‬ ‫לחסידים הרבים שעמדו מחוץ לגן‬
‫דבר מיוחד נוסף אירע בשנת תש"נ‪,‬‬ ‫שיחה‪-‬ברכה‬
‫כשבמשך הברכה כולה עיניו הק' של‬ ‫הרבי ירד מהבימה ונעמד ליד הסטנדר‬ ‫עדן התחתון לשמוע את דברי הרבי‪.145‬‬
‫של הש"ץ כשאחריו ירדו הזקנים‪ .‬הי'‬ ‫נוסח ברכת הרבי הראשון המתועד‪,‬‬
‫הרבי היו עצומות‪ ,‬ופניו הקדושות‬ ‫בהמשך‪ ,‬הפכה ברכת הרבי לכדי‬
‫מאוד צפוף למטה ור' זלמן גורארי'‬ ‫הוא מי"א ניסן תשט"ו‪ ,‬אז נענה‬
‫'שיחת י"א ניסן'‪ ,‬פעמים והתייחס בה‬
‫עמד ממש ליד הרבי ופתח בברכה‪.‬‬ ‫הרבי בברכה "כל המברך מתברך‬
‫הרבי לקאפיטל החדש או למשמעות‬
‫וכו' והפירוש "מתברך" הוא מה'‬
‫לפני שהרבי השיב בברכה סימן‬ ‫היום‪ .‬בתשמ"ז‪ ,‬לראשונה‪ ,‬נענה‬
‫יתברך‪ ,‬זאל דער אויבערשטער‬
‫להוריד את המיקרופון שהוחזק‬ ‫הרבי בברכה שהפכה לכדי שיחה‬
‫יעדעדער בעענטשען מיט א כשר'ן‬
‫בסמוך בגלוי (כמנהגו של הרבי לא‬ ‫של שמונה דקות‪ ,‬בה גם ביאר הרבי‬
‫און א פריילכען פסח‪ ,‬און די מיכלא‬
‫לדבר בגלוי ברמקול לפני עריכת‬ ‫פסוקים מקאפיטל התהלים החדש‪.‬‬
‫דמיהמנותא ומיכלא דאסוותא זאל‬
‫הבדלה)‪.‬‬ ‫דבר זה נמשך גם בשנים הבאות‪.‬‬
‫מאיר זיין ביי יעדערען ובפנימיות‪,‬‬
‫מאז התקיים המעמד בנוכחות קהל‬ ‫בי"א ניסן תשמ"ח נאמרה הברכה לפני‬ ‫וועט ממילא נמשך ווערן א פריילכע‬
‫אלפי החסידים בזאל הגדול‪.‬‬ ‫תפילת מעריב בליל י"א ניסן בביתו‬ ‫יאר"‪ .‬גם בשנים שלאחר מכן‪ ,‬הי'‬
‫הק' של הרבי‪ ,‬במעמד כל הנוכחים‬ ‫בדרך כלל נענה הרבי בברכה קצרה‬
‫ברכות מיוחדות‬ ‫בתפילה‪.‬‬ ‫בלשון "ואברכה מברכיך"‪ ,‬מזכיר את‬
‫ברכות מסוימות לאורך השנים בלטו‬ ‫כעבור שנה‪ ,‬בתשמ"ט‪ ,‬לקראת סיום‬ ‫ברכת הקב"ה למברכים‪ ,‬ובתוספת‬
‫יותר בשל עניינים מיוחדים שהיו בהם‪:‬‬ ‫התפלה עלה ר' זלמן גורארי' אל בימת‬ ‫המרובה על העיקר‪ ,‬וכן מקשר זאת‬
‫‪62‬‬
 ‫מזכרת‬
‫נצח‬

‫‪ JEM 271901‬וא"ו תמוז תשמ"ו‬

‫חלוקות שונות בי"א ניסן‬

‫במשך החלוקה עברו שני שוטרים‪,‬‬ ‫פנים יפות‪ .‬ובאמת הי' ניתן לראות על‬ ‫תשמ"ב‬
‫אחד מהם גוי‪ ,‬לאחר מכן חייך הרבי‬ ‫פניו הקדושות כמין שביעות רצון‪...‬‬

‫לריל"ג ואמר לו משהו על כך שעבר‬
‫גוי בתור לקבל תניא כמו כולם‪.‬‬
‫החלוקה שנמשכה שעות ארוכות‬
‫לילד אחד קירב הרבי את התניא‬
‫הסתיימה בשעות הבוקר‪…148‬‬
‫בחיוך רחב על מנת שינשקו‪ .‬כשניגש‬
‫למחרת החלוקה‪ ,‬שאלו המזכירים את‬
‫הרבי מה לעשות עם כשלושת אלפי‬
‫ספרי התניא שנשארו מהחלוקה‪ ,‬הרבי‬
‫אמר שיסע לאוהל ולאחר מכן יורה‬
‫כיצד לנהוג בהם‪ .‬עם שובו מהאוהל‪,‬‬
‫הורה הרבי להחתים את דף השער‬
‫עם התאריך 'י"ג ניסן' ולמכור אותם‬
‫במחיר מוזל‪.149‬‬
‫הסתובב לעבר הקהל והחל למחוא‬
‫תשד"מ‬
‫בר"ח טבת תשד"מ החל הרבי לעורר‬
‫אודות הדפסת ספר התניא בכל מקום‬
‫מ‬
‫היו כאלו שהרבי חייך אליהם במיוחד‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬החלוקה הראשונה נערכה‬
‫בי"א ניסן תשמ"ב‪ .‬בסיום ההתוועדות‬ ‫לבד התוועדות י"א ניסן‪ ,‬ובשנים המאוחרות יותר התוועדות השבת הסמוכה‪ ,‬ומעמד ברכת‬
‫ובעיקר לילדים קטנים‪.‬‬ ‫החסידים‪ ,‬מהוות החלוקות השונות שערך הרבי במעת לעת נעלה זה חלק חשוב באירועי‬
‫אמר הרבי‪ ,‬שיחלק תניא לכל אחד‬
‫היום‪.‬‬
‫ואחת מהמשתתפים‪ ,‬כאות הוקרה‬
‫במובן רחב יותר‪ ,‬שני מעמדי חלוקה משמעותיים כרוכים בי"א ניסן‪ .‬בי"א ניסן תשמ"ב ‪ -‬יובל‬
‫על הגעתם להתוועדות‪ .‬ובלשונו‬
‫ד"ר ווייס‪ ,‬הרבי לחץ את ידו‪ ,‬ודיבר‬ ‫השמונים‪ ,‬אז חילק הרבי בסיום ההתוועדות ספר תניא לכל אחד ואחת‪ ,‬כאות תודה והוקרה על‬
‫של הרבי‪" :‬לכן אתן לכל אחד ואחד‬
‫עמו כשחיוך מיוחד נסוך על פניו‬ ‫ההשתתפות בהתוועדות‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה בה ערך הרבי חלוקה מעין זו לציבור כולו‪,‬‬
‫שרוצה תניא‪ ,‬וכן דולר לצדקה‪,‬‬
‫הקדושות‪ .‬היו עוד כמה שהרבי הושיט‬ ‫אנשים נשים וטף‪ .‬שנתיים לאחר מכן‪ ,‬בי"א ניסן תשד"מ חזר הרבי וחילק שוב תניא למשתתפים‪ ,‬אם‬
‫ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ‬
‫לעברם את ידו הקדושה‪ .‬כשניגש‬ ‫כי באופן שונה‪ ,‬ובשנים שלאחר מכן הפכה הנהגה זו לתכופה יותר ובהזדמנויות רבות חילק הרבי‬
‫הנשים‪ ,‬כי גם הן מחוייבות בידיעת‬
‫הספורטאי מר אברהם (אייב) סאקס ‪-‬‬ ‫לקהל ספרים וקונטרסים שונים‪.‬‬
‫אלוקות וכו'"‪ .‬הרבי ציין שבהוצאה‬
‫שהי' משתתף בקביעות בהתוועדויות‬
‫זו הודפסו כל עמודי השער של ספרי‬ ‫בחלוף שנתיים נוספות‪ ,‬בי"א ניסן תשמ"ו החל הרבי את מעמד חלוקת הדולרים‪ ,‬שמני אז הפך‬
‫ומעודד בידיו בעת הניגונים‪ ,‬אמר‬
‫התניא שהודפסו עד לאותו היום‪,‬‬ ‫למעמד החלוקה המשמעותי והמפורסם ביותר‪ .‬מאז‪ ,‬בכל י"א ניסן‪ ,‬חזרה הנהגה זו על עצמה באופן‬
‫לו הרבי כמה מילים‪ ,‬והוא כדרכו‬
‫והדגיש כי החלוקה היא בכדי שילמדו‬ ‫כזה או אחר ובכל שנה ערך הרבי חלוקה כל שהיא‪ .‬במסגרת יריעה זו יובאו החלוקות השונות‬
‫כפיים ולהמריץ את השירה‪ ,‬והרבי‬
‫בספרים עד שיקרעו‪ ,‬ויזדקקו לספרים‬ ‫שהתקיימו בי"א ניסן‪ ,‬החל מתשמ"ב‪ ,‬כמו גם פרטים שונים מאירועי י"א ניסן בשנים אלו‪.‬‬
‫חדשים‪.‬‬
‫המשיך לעודד בידו הק' להגברת‬
‫השירה‪.‬‬ ‫הרבי הוסיף ואמר שיקבלו זאת בסבר‬

‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬
 ‫‪ JEM 129854‬י"א ניסן תשמ"ה‬

‫‪ JEM 271837‬וא"ו תמוז תשמ"ו‬

‫הקטנה‪ .‬לילדה לא הי' ספר תניא ביד‪.‬‬

‫‪ JEM 139919‬י"א ניסן תשד"מ‬

‫הרבי הגבי' את התניא שלו‪ ,‬וסימן‬
‫(מתוך הרכב) בפליאה כאומר "היכן‬
‫התניא שלך?"‪.151‬‬

‫הפסוק "שמח נפש עבדך"‪ .‬יש לציין‬
‫שהי' זה לפני שחלוקת דולרים אחרי‬
‫שיחה הפכה לנוהג של קבע‪.‬‬
‫עם סיום השיחה ניגש הרבי למקומו‬
‫מה'מזכירות' הגיע מסר שהבהיר‬
‫בעדינות‪ ,‬כי את יום זה מקדיש‬
‫הרבי לתפילות ולהתבודדות באוהל‪,‬‬
‫ובמילא נמנעת האפשרות לערוך‬
‫תשמ"ו‬
‫שנת תשמ"ו הייתה כולה אחוזת‬
‫סערה מ'משפט הספרים' ולא ניתן‬
‫הי' שלא לחוש במתח שאפף את‬
‫בית חיינו‪ .‬הנסיעות התכופות של‬
‫הרבי לאוהל וההפוגה ההדרגתית‬
‫מאמירת מאמרים בניגון מאמר שידרו‬
‫היטב לקהל החסידים את משמעותם‬
‫בי"א שבט‪ .‬אולם כעבור שבועיים‬ ‫של ימים הרי גורל אלו‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫הובן היטב כי בי"א ניסן החל זאת‬ ‫התקופה שקדמה לי"א ניסן לוותה גם‬
‫הרבי כסדר קבוע‪ .‬מעתה ואילך‪ ,‬יהפוך‬ ‫בעובדה שהרבי חש ברגלו הק' וסדרים‬ ‫הרבי יוצא לביתו כשמחזיק את התניא בידו הק'‬
‫מעמד 'חלוקת דולרים' לחלק בלתי‬ ‫רבים השתנו באותו הזמן‪ .‬מכ"ח אדר‬

‫‪ JEM 139914‬י"א ניסן תשד"מ‬

‫הקבוע בחלוקת דולרים והחל‬ ‫שיחת טלפון‪ ,‬אפילו עם אישיות רמת‬
‫בחלוקה‪ .‬השמועה פשטה במהירות‬ ‫דרג שכזו‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬את המעמד‬
‫הבזק והבשורה הביאה ל‪ 770-‬את קהל‬ ‫המופלא הזה‪ ,‬שנמשך שעות רבות כל‬
‫כך‪ ,‬החל הרבי דווקא בי"א ניסן‪ ,‬יום‬
‫אנ"ש בשכונה‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬כמו‬
‫גם רבים מהשכונות החרדיות השונות‬ ‫שכל רגע בו יקר מכל יקר‪.‬‬
‫ולקבל דולר מידיו הקדושות‪ .‬אט‬
‫בניו יורק שניצלו את ההזדמנות‬ ‫שמח נפש עבדך‬
‫המיוחדת לעבור מול פני קודשו של‬
‫גם בשנה שלאחר מכן ‪ -‬תשמ"ז ‪-‬‬
‫נשיא ישראל ביום נשגב שכזה‪ .‬הי'‬
‫לא נערכה התוועדות‪ ,‬אולם חלוקת‬
‫זה מחזה בלתי שגרתי בעליל לראות‬
‫דולרים התקיימה אף שי"א ניסן חל‬
‫את הנשים הרבות שעזבו את לחץ‬
‫אז ביום שישי‪ .‬הי' זה בליל י"א ניסן‪.‬‬
‫ההכנות לפסח על מנת לזכות להגיע‬
‫לאחר שחזר הרבי משהות ממושכת‬
‫לחלוקה‪.‬‬
‫באוהל‪ ,‬התקיימה בגן עדן התחתון‬
‫החלוקה נמשכה קרוב לשלוש שעות‪,‬‬ ‫ברכת החסידים והרבי ענה בברכה‪,‬‬
‫ובסיומה ‪ -‬כחצי שעה לפני חצות ‪-‬‬ ‫שהתארכה לכדי שיחה של שמונה‬
‫יצא הרבי מ‪ 770-‬ונסע לביתו אחרי‬ ‫דקות‪.‬‬
‫יום שלם של עמידה באוהל וחלוקה‬ ‫במהלך השיחה הודיע הרבי בהפתעה‬
‫ממושכת‪ .‬בין היתר אף נודע‪ ,‬כי‬ ‫שיחלק דולרים ואף קישר את זאת‬
‫למחרת עתיד הרבי לנסוע שוב לאוהל‪.‬‬ ‫לפסוקי הקאפיטל החדש אותם ביאר‬
‫בעת שיצא הרבי מפתח ‪ 770‬עמדו‬ ‫‪" -‬כי עני ואביון אני ‪ . .‬שמח נפש‬
‫חסידים רבים וניגנו‪ ,‬ולאחמ"כ רקדו‬ ‫עבדך ‪ ." . .‬את הדולר הורה הרבי‬
‫בחזית הבנין משך שעה ארוכה‪.155‬‬ ‫לתת ל'עני ואביון' בכדי שיהי' להם‬
‫בליל י"א ניסן תשמ"ח‪ ,‬כבכל אותה‬ ‫את האפשרות לקנות את צרכי הפסח‬
‫שנה‪ ,‬התפלל הרבי לפני העמוד בביתו‬ ‫בשלימות ובשמחה‪ ,‬בהתאם ללשון‬
‫"דבר הגשמי" על ידי הרבי כאמצעי‬ ‫לעצם עניין חלוקת דבר‪-‬מה ע"י‬
‫מעשי לקשר ולהביא את דברי הרבי‬ ‫הנשיא‪ ,‬נעוץ בדברי הרמב"ן (פר' לך‬
‫חלוקות רבות נערכו על ידי הרבי‪.‬‬
‫ביתר שלימות בעולם‪ .‬ביחידות‬ ‫לך)‪ ,‬אותם הזכיר הרבי מספר פעמים‬
‫חלוקת כוס של ברכה‪ ,‬דולרים‬
‫לתלמידים השלוחים לישיבת 'מגדל‬ ‫בקשר עם חלוקת דבר‪-‬מה על ידו‪:‬‬
‫לשליחות מצווה‪ ,‬קונטרסים שונים‪,‬‬
‫אור'‪ 159‬שהתקיימה בר"ח אייר תשל"ח‬ ‫"ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות"‪,‬‬
‫חילק הרבי שטרות לצדקה‪ ,‬והטעים‬
‫וממשיך הרמב"ן ומפרט לכך דוגמאות‬
‫זאת "כדי צו מאכן אויך אן אחיזה‬
‫מהכתובים בהם עשו הנביאים מעשה‬
‫אין עניינים גשמיים – וועט מען‬
‫געבן יעדערן פון אייך צווי שטרות"‪,‬‬ ‫גשמי בקשר עם דברי נבואתם‪ ,‬ע"מ‬
‫ובהגהת הדברים‪ 160‬ציין הרבי לדברי‬ ‫ש"תהי' הגזרה מתקיימת על כל פנים"‪.‬‬
‫הרמב"ן האמורים‪.‬‬ ‫דברים אלו מעמידים את חלוקת‬
‫נפרד מסדריו העמוסים של הרבי‪.‬‬ ‫ראשון לא נסע הרבי למקווה לפני‬
‫מדי יום ראשון הי' עומד הרבי שעות‬ ‫לכתו לאוהל‪ ,‬לזאל הגדול ירד הרבי‬
‫ארוכות ומחלק דולרים לשליחות‬ ‫רק להתוועדות בשבת‪ ,‬ועוד שינויים‬
‫מצווה לצדקה לאלפים הרבים‬ ‫נוספים‪.‬‬
‫שנהרו על מנת ליטול עצה‪ ,‬להתברך‬ ‫כמו כן בשנה זו לא התוועד הרבי בי"א‬
‫ניסן‪ ,‬אחרי למעלה מעשור ברציפות‪.‬‬
‫אט הנהירה גדלה ומכל גווני הקשת‬
‫בי"א ניסן הלך הרבי למקווה לפני‬
‫היהודית ומחוצה לה עלו לרגל עוד‬ ‫נסיעתו לאוהל‪ ,‬לראשונה מזה כששה‬
‫ועוד‪ .‬מבלי הבט על יוקר זמנו המשיך‬ ‫שבועות‪ .152‬מובן אם כן‪ ,‬שמלבד‬
‫הרבי בחלוקה‪ ,‬עד שיעבור האחרון‬ ‫השמחה הרבה ב'עיצומו של יום'‪,‬‬
‫שבעומדים‪ ,‬עד שתואר המרוחקת‬ ‫הוסיפה לשמחה העובדה שנפרצו‬
‫שבנשמות‪" ,‬נגד רוחו של כל אחד‬ ‫חלק מההגבלות ובימים הבאים חזרו‬
‫ואחד"‪.‬‬ ‫רוב הסדרים לצורתם המקורית‪ .‬אולם‬
‫אין אתנו יודע עד מה ביוקר זמנו‬ ‫הדבר המופלא ביותר לו זכינו מאותו‬
‫של הרבי בכלל‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬ ‫י"א ניסן הוא ללא ספק מעמד חלוקת‬
‫ביום נשגב כי"א ניסן‪ ,‬יום המוקדש‬ ‫הדולרים‪.‬‬ ‫חלוקת התניא ע"י אברכי הכולל בחזית ‪ 770‬לאחר ההתוועדות‬
‫זכרונות'‬ ‫והעלאת‬ ‫ל'התבודדות‬ ‫בבוקר י"א ניסן הגיע הרבי ל‪770-‬‬
‫(כלשונו של הרבי בהיום יום)‪ ,‬ולאורך‬ ‫תלך לשם ותסייע!”‪ ,‬אחר כך חיפש‬ ‫בו טרם הודפס (הי' זה בהמשך להוראת‬
‫בשעה עשר ורבע לערך‪ ,‬לבוש סירטוק‬
‫השנים התייחד הרבי כמעט ככל‬ ‫את ר' בנימין קליין‪ ,‬באמרו‪" :‬וואו איז‬ ‫הרבי בשנת תשל"ח להדפיס בכל‬
‫משי‪ .153‬הרבי נכנס לחדרו וכעבור‬
‫האפשר בשעותיו היקרות של יום זה‪.‬‬ ‫מיין צווייטער גענעראל?"‪...‬‬ ‫מדינה)‪ .‬במהלך החורף עורר על כך‬
‫שתי דקות יצא ללובי הכניסה עם‬
‫הרבי כמעט ולא ענה לשאלות במשך‬ ‫אחרי שכל ענייני החלוקה באו על‬ ‫הרבי שוב ושוב ואכן במקומות רבים‬
‫חבילת שטרות בידו הקדושה והחל‬
‫כל השנים‪ ,‬ואף בעת שהגיעה בקשה‬ ‫מקומם‪ ,‬ואברכי הכולל כבר עמדו‬ ‫נערכה הדפסת תניא באותו חורף‪.‬‬
‫לחלק דולרים לכל אחד ואחת‪ ,‬באמרו‬
‫מלשכת נשיא ארה"ב לערוך שיחה‬ ‫"א כשר'ן און א פריילכען פסח"‪ .‬תוך‬ ‫בכל פתחי בית הכנסת מוכנים לחלק‪,‬‬ ‫לקראת י"א ניסן הודפסה המהדורה‬
‫טלפונית עם הרבי על מנת לברכו‪,‬‬ ‫דקות אחדות הגיעו רבים‪ ,‬אנשים נשים‬ ‫אמר הרבי‪" :‬נו‪ ,‬עכשיו גם אני יכול‬ ‫האלף בהוצאה חגיגית שכללה את‬
‫וטף‪ ,‬ונוצר תור ארוך‪ .‬כבהזדמנויות‬ ‫ללכת לקחת תניא"‪ ,‬והחל להתקדם‬ ‫השערים של כל ההדפסות הקודמות‪.‬‬
‫אחרות‪ ,‬ניסה ועד המסדר לסגור את‬ ‫לכיוון הדלת המערבית‪ .‬האברך ר'‬ ‫לקראת סיום ההתוועדות אמר‬
‫הדלת על מנת לקצר את התור אולם‬ ‫יוסף יצחק לברטוב הגיש לרבי ספר‬ ‫הרבי שיחלק מהדורה זו לכל אחד‬
‫מעשה בנבואות‬ ‫הרבי התנגד ואמר שברצונו לתת לכל‬ ‫תניא ודולר (הלה הגיש לרבי שני‬ ‫מהמשתתפים‪ .‬ברם‪ ,‬כיוון שהחלוקה‬
‫אחד ואחד‪.‬‬ ‫שטרות של דולר‪ ,‬והרבי הפריד את‬ ‫שנתיים קודם לכן ארכה זמן רב (שש‬
‫במשך שעה עברו גברים ולאחר מכן‬ ‫הדולרים עם שתי אצבעותיו הק׳‪,‬‬ ‫שעות)‪ ,‬אמר הרבי שכדי לחסוך את‬
‫עברו נשים במשך חצי שעה‪ ,‬סך הכל‬ ‫הראה לו שנתן שני דולרים‪ ,‬והכניס‬ ‫טרחת הקהל (כשלמאמץ האישי כלל‬
‫לעקאח ועוד‪ .‬בכמה הזדמנויות גילה‬ ‫נמשכה החלוקה עד השעה ‪ 11:45‬ואז‬ ‫את השטרות לכיס‪ ,‬כשחיוך על פניו‬ ‫לא התייחס!) החלוקה תתבצע בידי‬
‫הרבי את טעם החלוקות השונות‪,‬‬ ‫הק')‪ ,150‬הרבי המתין עד שיקבלו חברי‬ ‫חברי הכולל בשליחותו‪.‬‬
‫נסע הרבי למקווה‪ ,‬ובהמשך לאוהל‪.154‬‬
‫שליחות מצווה‪ ,‬עידוד ותזכורת‬ ‫המזכירות ויצא‪.‬‬ ‫הרבי אמר שהוא יישאר לשבת‬
‫בתחילה‪ ,‬נתפסה חלוקה זו כהנהגה‬
‫לקיומם של הוראות שונות‪' ,‬מזכרת‬ ‫כעבור למעלה משעה‪ ,‬בעת שנסע‬ ‫במקומו עד שהאברכים יהיו מוכנים‬
‫חד פעמית‪ ,‬בדומה לחלוקה מעין זו‬
‫נצח' ועוד‪.‬‬ ‫שהייתה שלושה חודשים קודם לכן‪,‬‬ ‫הרבי ברכב בכביש השירות (בדרכו‬ ‫לחלוקה‪ .‬הרבי פנה אז לריל"ג שניסה‬
‫אולם דומה כי הטעם הכללי ביותר‬ ‫לבית)‪ ,‬הבחין באישה האוחזת בבתה‬ ‫לעשות סדר‪" :‬מה אתה צועק מכאן?‬

‫‪67‬‬ ‫‪66‬‬
‫‪ JEM 130853‬י"א ניסן תשל"ט‬
‫למחרת‪ ,‬במוצאי י"א ניסן‪ ,‬חילק הרבי‬
‫דולרים בשנית‪ ,‬שני דולרים לכל אחד‬
‫ואחד‪ .‬במשך החלוקה שר הקהל‬
‫כרגיל ניגונים שונים‪ ,‬וכשהחלו לנגן‬
‫את הניגון החדש שהולחן על פרקו‬
‫של הרבי 'שובה ה'' החל הרבי לעודד‬
‫את השירה בחוזקה במשך זמן רב‪,‬‬
‫כמעט עד סיום החלוקה‪.‬‬
‫אמר הרבי "א גרויסע דאנק" והניחה‬
‫בצד‪ .‬בסיום החלוקה הניח הרבי‪,‬‬
‫כמו ב'דידן נצח'‬
‫יצויין‪ ,‬ששלושה חודשים לאחר מכן‬
‫"בלילה בסוף החלוקה הגיעו‬
‫ניתן הי' להבחין בקונטרס הנמצא‬
‫האחים פיאמנטה והביאו עמם‬
‫כלי תזמורת והחלו לנגן מול‬
‫חלוני המזכירות (כמו בעת‬
‫דידן נצח) ובצאת אד"ש וגם‬
‫אחרי צאתו רקדו בחוץ וכו'‪.‬‬
‫והתוועדו כל הלילה ב‪,770-‬‬
‫והי' תזמורת בפנים ב‪ 770-‬עד‬
‫השעה שתיים בלילה"‪.‬‬
‫(יומן ר' מאיר יחיאל הרשקוביץ‪,‬‬
‫ליל י"א ניסן תשמ"ז)‬
‫לאור‪ ,‬ואחד מהעוברים אף מסר עוגה‬
‫‪69‬‬
‫בהפתעה מהריל"ג להביא מחדרו את‬
‫‪ JEM 11883‬כ"ט אלול תשמ"ז‬
‫הארגז של קונטרס 'אהבת ישראל'‬
‫(הקונטרס הנ"ל הודפס תריסר‬
‫שנים קודם לכן‪ ,‬לאחר דברי הרבי‬
‫בהתוועדות ח"י אלול תשל"ו אודות‬
‫'מבצע אהבת ישראל'‪ ,‬ובשעתו העניק‬
‫אותו הרבי למשפיעים כשבסופו‬
‫מופיעה חתימתו הקדושה‪ .‬שנים‬
‫עשר שנים נותר בחדרו הקדוש‬
‫ארגז אחד ובו הקונטרסים שנשארו‬
‫מאותה תקופה‪ ,‬ולבקשת המזכירים‬
‫לפנות אותו מהחדר סירב הרבי מספר‬
‫פעמים) ומיד הובא הארגז המבוקש‪,‬‬
‫אולם החלו דחיפות‪.‬‬
‫הרבי המתין זמן קצר עד שיסתדר‬
‫התור לפני שהחל לחלק‪ .‬בראשית‬
‫החלוקה הסתובב הרבי אל עבר‬
‫המזכירים ונתן להם‪ ,‬כמו גם לר'‬ ‫וכן למביאי המתנות‪ .‬החלוקה נמשכה‬ ‫ולאחר תפילת מעריב אמר הרבי‬
‫שניאור זלמן גורארי' ולחברי ועד‬ ‫כשלוש וחצי שעות ורק בסיומה נסע‬ ‫שיחה ולאחרי' חילק הרבי דולרים‬
‫המסדר ולאחר מכן החל הרבי לחלק‬ ‫הרבי למקווה ואחר כך לאוהל‪.‬‬ ‫לכל הקהל‪ .156‬החלוקה נמשכה שעה‬
‫לעוברים‪ ,‬בני מצווה בלבד‪ ,‬קונטרס‬ ‫במשך החלוקה עבר ד"ר א‪ .‬הורנבלס‬ ‫ארוכה ובסיומה ניגש הרבי לחדר‬
‫ודולר‪.‬‬ ‫והציג את בנו שיום הולדתו חל‬ ‫הסמוך בכדי לתת חבילות מצות‬
‫בהמשך נמצאו קונטרסים נוספים‬ ‫היום‪ .‬הרבי נתן לבן דולר נוסף ואמר‬ ‫לשלוחים ממקומות שעדיין לא קיבלו‪.‬‬
‫במחסני קה"ת‪ ,‬ישנים יותר וחלקם‬ ‫(באנגלית)‪" :‬זה תוספת בשביל יום‬ ‫לאחר מכן החל הרבי לנגן 'והריקותי‬
‫אף ללא כריכה והרבי חילק גם אותם‪.‬‬ ‫הולדתך‪ .‬אתה 'מתחרה' שלי‪ ,‬אל‬ ‫לכם ברכה' ועלה לקומה העליונה תוך‬
‫כשנגמרו גם הקונטרסים הישנים‬ ‫תפחד!"‪ .‬ילדים נוספים אמרו שזה‬ ‫כדי עידוד השירה‪ .‬למחרת נשא הרבי‬
‫המשיך הרבי וחילק שלושה דולרים‬ ‫יום הולדתם וגם להם נתן הרבי דולר‬ ‫שוב שיחה ממושכת לאחר תפילת‬
‫לכל אחד מהעוברים‪.‬‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫מעריב וגם אותה סיים בחלוקת‬
‫בחלוקה עברה גם קבוצת תלמידים‬ ‫דולרים לצדקה‪.‬‬
‫החלוקה האירו פניו הקדושות של‬ ‫מעריב לכל אחד ואחת‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬ ‫קונטרס י"א ניסן‬ ‫מ'אהלי תורה' שהגישו לרבי דו"ח‬
‫הרבי באופן מיוחד‪.‬‬ ‫מיד הדפיסו את הקונטרס בחמשת‬
‫ביום חמישי‪ ,‬י' ניסן תש"נ‪ ,‬הורה הרבי‬ ‫מלימוד משניות בע"פ כמתנה‪ ,‬והרבי‬ ‫חלוקה מפתיעה‬
‫בעת החלוקה מסרו לרבי רבים ספרים‬ ‫אלפים עותקים‪ ,‬בכריכה צבעונית‬
‫(בצבע תכלת) ועל דפים איכותיים‬ ‫בשעות הבוקר להוציא לאור בהדפסה‬ ‫נתן דולר נוסף לכל אחד מהילדים‪,‬‬ ‫י"א ניסן תשמ"ט חל ביום ראשון‬
‫שונים ו'מפתחות' למוסדות וערים‪.‬‬
‫יותר‪.‬‬ ‫מיוחדת את קונטרס י"א ניסן (שיצא‬ ‫באומרו (לילד הראשון) על הדולר‬ ‫בשבוע‪ ,‬בשל כך חילק הרבי דולרים‬
‫לאחדים שציינו שזה יום הולדתם‬ ‫הנוסף "דאס איז פאר די משניות"‪.‬‬
‫לאור יומיים קודם לכן ובו המאמר ד"ה‬ ‫כמידי יום ראשון לאחר תפילת‬
‫השיב הרבי בברכה לשנת הצלחה‪.‬‬ ‫לקראת השעה שמונה בערב החלו‬ ‫אשה אחת אף נתנה לרבי זר פרחים‬
‫'כי ישאלך בנך' שנאמר בהתוועדות‬ ‫שחרית‪ .‬רבים ניצלו זאת בכדי לברך‬
‫לכמה בנות שמסרו לרבי מודעה‬ ‫המונים להגיע לביתו של הרבי בכדי‬ ‫קטן‪ ...‬הרבי קיבל אותו והניח בצד‪.‬‬
‫י"א ניסן תשל"ח ‪ -‬מוגה)‪ ,‬מאחר‬ ‫את הרבי‪ ,‬או למסור ספרים ומתנות‬
‫צבעונית ובה כתוב 'יום הולדת שמח'‬ ‫לזכות להתפלל במחיצתו בליל‬
‫י"א ניסן‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬מפאת המקום‬ ‫וברצונו לחלק אותו הלילה אחרי‬ ‫לאחר תפילת מעריב‪ ,‬ביקש הרבי‬ ‫נוספות והרבי הודה למברכים השונים‬
‫המצומצם‪ ,‬הכניסו לבית בעיקר‬
‫שלוחים‪ ,‬אורחים‪ ,‬רבנים וחלק‬
‫כרגיל‪ ,‬קונטרס אחד בתוך הסידור‪.‬‬
‫מתלמידי ה'קבוצה'‪.‬‬
‫בשעה שמונה חמישים חזר הרבי‬
‫לביתו לאחר שהות ממושכת באוהל‪,‬‬
‫בסידורו של הרבי‪.157‬‬
‫וכעבור דקות אחדות ירד לתפילות‬
‫שובה ה'‬ ‫מנחה ומעריב‪ .‬לאחר תפילת מעריב‬
‫וברכת החסידים נשא הרבי שיחה‬
‫בי"א ניסן תנש"א‪ ,‬תחילת שנת‬ ‫קצרה במענה לברכה ובסיומה החל‬
‫הצדי"ק‪ ,‬חילק הרבי דולרים פעמיים‪.‬‬ ‫בחלוקת הקונטרס‪ .‬היות ולא הי' ניכר‬
‫הפעם הראשונה הייתה בליל י"א ניסן‪,‬‬ ‫הדולר המונח בתוך הקונטרס‪ ,‬אחרי‬
‫לאחר הברכה‪-‬שיחה‪ .‬במשך חלוקה זו‬ ‫שעברו כמה וכמה אמר הרבי לריל"ג‬
‫רבים ניצלו את ההזדמנות למסור לרבי‬ ‫"מדארף זען אז ס'ליגט אין דעם דעם‬
‫מתנות שונות וספרים חדשים שיצאו‬ ‫דולר‪ ,‬סאיז ניט ניכר" והריל"ג מיד‬
‫הכריז שבכל קונטרס מונח דולר‪.‬‬
‫י"א ניסן תשמ"ט‪ .‬ילד מקבוצת התלמידים באהלי תורה‬ ‫‪ JEM 25146‬י"א ניסן תשמ"ט‬
‫לכבוד יום הולדתו של הרבי‪.158‬‬ ‫החלוקה נמשכה כשעתיים ובעת‬
‫שלמדו משניות בע"פ כמתנה לכבוד י"א ניסן‬
‫‪68‬‬
 ‫י"ז אלול תשמ"ח ‬
‫קא ּפיטל תהלים‪,‬‬
‫"כל חסיד צריך לומר בכל יום ַ‬
‫הקא ּפיטל של הרבי‪ ,‬שעל ידי זה תומשך זכותו של‬
‫ַ‬
‫הרבי ויוקלט הגילוי אור בפנימיות"‬
‫(משיחת ש"פ פנחס השי"ת)‬

‫‪71‬‬ ‫‪70‬‬
 ‫‪ JEM 209451‬י"ט סיון תשמ"ו‬

‫ֶ ֖צדֶק ֵעְדוֺ ֶת֥יָך ְלעֹוָל֗ם‬

‫ִי‬
‫נ‬‫֥‬
‫ֵ‬
‫נ‬ ‫ִי‬
‫ב‬
‫וְֶאְחיֶֽה‬‫ה‬‫ֲ‬
‫אור חדש על פסוקי הקאפיטלאך‬

‫הראשונות לשמע הד"ה והשייכות‬ ‫המאמר 'ויהי ביום השמיני' בשבת‬ ‫"און וועט אריינפירן‬
‫בינו לבין ימי ניסן עד שהבינו כי‬ ‫שלאחר מכן‪.163‬‬
‫אלו פסוקי הקאפיטל של הרבי אותו‬ ‫לעניין זה"‬
‫בשנים שלאחר מכן הייתה זו למעשה‬
‫‪165‬‬
‫מסיימים לומר באותו י"א ניסן‪..‬‬ ‫ההתייחסות הגלוי' היחידה של הרבי‬ ‫עוד טרם הפך י"א ניסן ליום חג פומבי‬
‫דבר מעניין אירע בשבת הגדול ח' ניסן‬ ‫ליום הולדתו כשמידי שנה הזכיר הרבי‬ ‫מדי שנה‪ ,‬כבר החל הרבי לבאר את‬
‫תשכ"ד‪ ,‬אז אמר הרבי שני מאמרים‪.‬‬
‫הראשון ד"ה 'זאת תורת העולה' בו‬
‫ביאר את הפסוק "אך אל אלקים דומי'‬
‫נפשי" מהקאפיטל הישן (ס"ב)‪ ,‬והשני‪,‬‬
‫שהי' כעין שיחה‪ ,‬ד"ה "מזמור לדוד גו'‬
‫את פסוקי הקאפיטל החדש במאמר‪,‬‬
‫פעמים בביאור נרחב ופעמים בקיצור‬
‫בלבד‪ .‬בדרך כלל הי' זה במאמר‬
‫שנאמר באחש"פ‪ ,‬אולם פעמים גם‬
‫בשבתות הסמוכות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בשבת‬
‫פסוקי הקאפיטל החדש‪ .‬לראשונה‪,‬‬
‫בי"א ניסן תשי"ב ‪ -‬יובל החמישים‪,‬‬
‫אז אמר הרבי מאמר בהפתעה בחדרו‬
‫לקהל קטן של חסידים‪ ,‬הד"ה של‬
‫המאמר הי' 'אד‪-‬ני שפתי תפתח'‬
‫יוסף הצדיק נאמר ש"נתן מלחמו לדל" – לא "לחם" סתם‪ ,‬אלא "לחמו" דייקא‪ ,‬היינו‪ ,‬שיוסף‬
‫הצדיק לא נתן מהשיריים והמותרות שלו‪ ,‬אלא "מלחמו"‪ ,‬מהלחם שלו‪ ,‬שעליו "יחי' האדם"‪,‬‬
‫שנתן מהחיות שלו להזולת‪ .‬ועד"ז ביוסף הצדיק שבדורנו – שנתן מהענינים הנוגעים אליו‬ ‫ב‬
‫ביותר‪ ,‬ומהחיות שלו" (משיחת שבמה"ח תמוז תשח"י)‬
‫זכינו אנו‪ ,‬שנה בשנה‪ ,‬שהרבי יחלוק איתנו את קאפיטל התהלים האישי שלו ויהפוך אותו לכללי‪.‬‬
‫צמאה לך נפשי גו'" מהחדש (ס"ג)‪.166‬‬ ‫הגדול תשכ"ה‪ ,‬במאמר ד"ה שיר‬ ‫מקאפיטל התהלים החדש‪ ,‬קאפיטל‬ ‫שנה בשנה ביאר הרבי את הפסוקים החדשים ובשנים מאוחרות יותר גם הזכיר פסוק אחד או יותר‬
‫מעת שהחל הרבי להתוועד בי"א‬ ‫השירים ביאר הרבי את הפסוק "ישמח‬ ‫נ"א‪.‬‬ ‫במברקים ששיגר בימים הסמוכים‪ .‬את כל זאת לא הציג הרבי כעיסוק בפרקו האישי‪ ,‬כי אם כעניין‬
‫ניסן‪ ,‬בשנת תשל"א‪ ,‬במאמר שנאמר‬ ‫צדיק בהוי'" מהקאפיטל החדש‪,‬‬ ‫בשנה שלאחר מכן‪ ,‬תשי"ג‪ ,‬נכנסו‬ ‫השייך לכלל‪ ,‬אף עם ה'מרוחקים ביותר'‪ ,‬כפי שהתבטא הרבי באותה שיחה‪ ,‬חלק את לחמו‪.‬‬
‫בהתוועדות ביאר בדרך כלל פסוקים‬ ‫קאפיטל ס"ד‪.164‬‬ ‫במוצאי י"א ניסן לרבי כמה מזקני‬ ‫כפי שהתבטא על כך הרבי בערב י"א ניסן תשמ"ט בדברו על פסוקי הקאפיטל המסיים (פ"ו)‬
‫מקאפיטל התהלים החדש‪ .167‬החל‬ ‫בדרך כלל הביאור במאמר אחש"פ‬ ‫אנ"ש וביקשו שיאמר מאמר‪ ,‬הרבי‬ ‫והקאפיטל החדש (פ"ז) השייכים ל'כמה אנשים' "ועל ידם ‪ -‬הרי זה מגיע לכלל ישראל‪ ,‬משום ואהבת‬
‫מתשמ"ז הגי' הרבי מדי שנה מאמר‬ ‫נסב על פסוקים מקאפיטל התהלים‬ ‫אמר שלא התכונן לכך‪ ,‬אולם‬ ‫לרעך כמוך‪ ,‬וכל ישראל ערבים זה לזה"‪.161‬‬
‫שיצא לאור כ'קונטרס י"א ניסן'‪,‬‬ ‫החדש אולם יוצא מן הכלל הי' י"א‬ ‫בהתוועדות אחש"פ יאמר מאמר "און‬
‫בסוף המאמר 'כי ישאלך בנך' שיצא‬ ‫ניסן תשי"ז‪( ,‬יובל החמישים וחמש)‬ ‫וועט אריינפירן לעניין זה" (וינתב זאת‬
‫לאור בתש"נ התייחס הרבי לפסוקי‬ ‫שבש"פ ויקרא ה' ניסן‪ ,‬הרבי אמר‬ ‫לעניין זה)‪ .162‬באותה השנה‪ ,‬הזכיר‬
‫הקאפיטל החדש‪ ,‬קאפיטל פ"ט‪ .‬בשנה‬ ‫מאמר ד"ה "פדה בשלום"‪ .‬באותה‬ ‫הרבי את הפסוק "ואני כזית רענן"‬
‫שלאחר מכן יצא המאמר 'תפילה‬ ‫התוועדות‪ ,‬השתוממו החסידים בדקות‬ ‫(מקאפיטל נ"ב) גם בעת אמירת‬

‫‪73‬‬ ‫‪72‬‬
 ‫בכל התוועדות ביאר הרבי פסוק‬ ‫כמופת הייתי לרבים‬ ‫הרבי הוסיף וציין גם למדרש על פסוק‬
‫'מיין קאפיטל'‬ ‫נוסף‪ .‬הדבר נמשך עד ר"ח אלול‪ ,‬אז‬
‫אולם בי"א ניסן תשל"ב‪ ,‬שנת‬
‫זה‪ ,‬מדרש מופלא העוסק בהתמסרות‬ ‫'מחסי עז'‬
‫ביאר הרבי את פסוק י"א ולא המשיך‬ ‫העצומה של נשיאי ישראל לצאן‬
‫בשלהי שנת תש"נ‪ ,‬הוציא ר' יקותיאל‬ ‫השבעים‪ ,‬קיבל העניין יחס משמעותי‬ ‫"לאחרונה הוזכר כמה פעמים הפסוק שאמרו דוד המלך בשם כל אחד ואחת‬
‫בפסוקים הבאים‪.‬‬ ‫מרעיתם‪ .‬לדברי מדרש זה המשיך‬
‫גרין שני חלקים מספרו 'משכיל‬ ‫הרבה יותר‪ .‬ראשית כל‪ ,‬במכתב כללי‬ ‫מישראל ובשם כלל ישראל‪" :‬כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז"‬
‫את אותם שיחות הואיל הרבי להגי'‬ ‫הרבי וציין בשנתיים הבאות‪.‬‬
‫לאיתן' במהדורה חדשה‪ .‬בהמשך‬ ‫ששלח הרבי בר"ח ניסן לקראת חג‬ ‫אחת הנקודות בזה היא שכל אחד ואחת מישראל בתור פרט‪ ,‬ועמנו בני ישראל‬
‫לכך‪ ,‬הוא קיבל שיחת טלפון זועמת‬ ‫בשעתו‪ ,‬ובהמשך נדפסו כחטיבה אחת‬ ‫שוב הזכיר הרבי פסוקים אלו בהערה‬
‫הפסח‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה‬ ‫בתור עם‪ ,‬נוסף על השלימות שעליהם להשיג בשביל עצמם‪ ,‬יש להם אחריות‬
‫מיהודי מסויים שהזדהה בשם משכיל‬ ‫שלימה בהוספות ללקוטי שיחות חלק‬ ‫למכתב כללי‪ ,‬כחודש לאחר מכן‪,‬‬
‫בה שיגר הרבי את המכתב כבר‬ ‫להסביבה וצריכים לשמש מופת לרבים‪.‬‬
‫לאיתן‪ ,‬צאצא לרבי אברהם מווילנה‬ ‫ז'‪ ,‬בתוספת דברי הרבי בהתוועדות‬ ‫בשני המכתבים ששיגר הרבי לקראת‬
‫בראשית החודש‪ .‬במכתב זה ביאר‬ ‫לכאורה יש מקום לחשוב‪ :‬איך יכול עם קטן‪ ,‬המעט מכל העמים‪ ,‬להיות למופת‬
‫מחבר הספר 'משכיל לאיתן'‪ ,‬הנקרא‬ ‫שבת מברכים אייר‪ ,‬כשבועיים לאחר‬ ‫הרבי בהרחבה את משמעותו של‬ ‫ל"ג בעומר‪ ,‬האחד לתלמידים והשני‬
‫י"א ניסן‪ ,‬המביעים תודה והוקרה על‬ ‫ולדוגמא לכל יושבי תבל‪ ,‬שעה שהעולם כל כך שקוע בחומריות ומתרשם‬
‫כך באשר הוא ובני משפחתו הפכו‬ ‫יהודי כ'אור לגויים'‪ ,‬ובהערה ציין‬ ‫'כללי‪-‬פרטי' לחסידים שונים‪ .‬אולם‬
‫הברכות והמתנות הרבות שנשלחו‪.‬‬ ‫מכמות יותר מאיכות? וכן יש מקום ליהודי שומר תורה ומצווה לחשוב‪ :‬איך‬
‫את שם ספרו של סב סבם לשם‬ ‫הרבי לפסוק 'כמופת הייתי לרבים'‬ ‫בפעם זו הרבי לא רק הזכיר את‬
‫יכול אני‪ ,‬יחיד בין רבים‪ ,‬לפעול מה שהוא?‬
‫המשפחה שלהם‪ .‬הלה הביע את זעמו‬ ‫הפסוקים‪ ,‬אלא גם דייק כמה פרטים‬
‫מכך שהעיז המחבר לקרוא לספרו‬
‫משה איש האלקים‬ ‫מקאפיטל ע"א‪ ,‬השייך לי"א ניסן‬
‫העולים מהם בקשר לסדר הגאולה‬ ‫והמענה על זה בסופו של פסוק הנ"ל‪ :‬ואתה מחסי עוז‪ .‬פירושו‪ ,‬שאין יהודי בא‬
‫העומד בפתח ‪ -‬שנת השבעים‪ .‬באותו‬
‫על התניא בשם השייך לאחד מגדולי‬ ‫בשנים המאוחרות יותר‪ ,‬מאז פסק‬ ‫העתידה‪.‬‬ ‫מכוח עצמו‪ ,‬אלא מכוחו של הקדוש ברוך הוא ובכוח ועוז מלמעלה שמקבל על‬
‫מכתב‪ ,‬ציין הרבי גם לפסוק מקאפיטל‬
‫ה'מתנגדים'‪ .‬ר' יקותיאל ניסה להניח‬ ‫הרבי להתוועד ביום י"א ניסן‪ ,‬ביאר‬ ‫ידי תורת ה' ומצוות ה'"‪.‬‬
‫ע'‪.‬‬ ‫לגוף נוסח המכתב‪ ,‬נכנס הקאפיטל‬
‫הרבי את פסוקי הקאפיטל בהתוועדות‬ ‫(מאיגרת לכינוס השנתי הי"ז של נשי ובנות חב"ד‪ ,‬פסח שני תשל"ב)‬
‫את דעתו בהסברים שונים אולם‬ ‫למרבה ההפתעה‪ ,‬בי"א ניסן שלח‬ ‫רק בהמשך הקיץ‪ ,‬אז החל הרבי‬
‫הדברים לא התקבלו‪.‬‬ ‫השבת הסמוכה או בשיחות שנאמרו‬
‫הרבי מכתב כללי נוסף לחג‪ ,‬ובו‬ ‫לכתוב במכתבים רבים ‪ -‬בכתבו‬
‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬נסע ר' יקותיאל‬ ‫בימים הסמוכים‪ .‬פעמים‪ ,‬שבמהלך‬
‫שוב ביאר בהרחבה את חובתו של‬ ‫אודות הגאולה העתידה ‪ -‬בלשון‬ ‫מהצ"צ מיהל אור דקאפ' פ (וגם) פא‬ ‫למשה' מקאפיטל צדי"ק‪.‬‬
‫לחצרות קודשנו לחודש תשרי‪ .‬במשך‬ ‫השיחה‪-‬ברכה שאמר הרבי כמענה‬
‫יהודי להשפיע על אומות העולם‪ ,‬אז‬ ‫פסוקים אלו 'כי אלוקים יושיע ציון‬ ‫(עם המזמורים כביהל אור)‬
‫החודש‪ ,‬בעת ששמסר לרבי את‬ ‫לברכת החסידים התייחס הרבי‬ ‫לא פעם התייחס הרבי לקאפיטל‬
‫כלל את לשונות הקאפיטל בהקשר‬ ‫וכו''‪ ,‬דבר שנמשך עד י"א ניסן הבא‪,‬‬
‫הספרים החדשים‪ ,‬הרבי פנה אליו‬ ‫לקאפיטל התהלים החדש‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫[מהצ"צ] עה"פ ימי שנותינו גו' (‪6‬‬ ‫התהלים גם במאמרים שנאמרו במשך‬
‫זה במכתב עצמו‪ ,‬ומאז הפך הפסוק‬ ‫אז הסתיימה אמירת קאפיטל זה‪.‬‬
‫בהפתעה ואמר "אתה יודע בודאי‬ ‫מתשמ"ז הואיל הרבי מידי שנה‬ ‫דלעיל‪)170‬‬ ‫השנה בהזדמנויות שונות‪ .‬מספר‬
‫'כמופת הייתי לרבים' (ופעמים‬ ‫כעבור שנה‪ ,‬במכתב כללי ששלח‬
‫שעל השם "משכיל לאיתן" יש כבר‬ ‫להגי' מאמר לי"א ניסן‪ ,‬ובתש"נ נכלל‬ ‫מאאמו"ר על מחז"ל בחולין‬ ‫פעמים‪ ,‬בעת שביאר הרבי במאמרי‬
‫פסוקים נוספים מהקאפיטל) ללשון‬ ‫הרבי בי"א ניסן תשל"א‪ ,‬שוב הזכיר‬
‫זכות יוצרים" הוא שתק‪ ,‬ומיד הרבי‬ ‫במאמר שיצא לאור גם אזכור לפסוקי‬ ‫הציונים הנ"ל (לדא"ח שמבואר ענין‬ ‫י"ב תמוז פסוקים מהקאפיטל החדש‬
‫שגורה במכתבים רבים במשך השנה‪.‬‬
‫המשיך והסביר "לדוד המלך בספר‬ ‫הקאפיטל החדש‪.‬‬ ‫הרבי בהערה את פסוקי קאפיטל‬ ‫של הרבי הריי"צ‪ ,‬התייחס באותה‬
‫יצויין‪ ,‬שבמכתבים אלו‪ ,‬וכן בשיחות‬ ‫פ' שנים‬
‫תהילים יש על זה זכות יוצרים‪."..‬‬ ‫בי"א ניסן תנש"א החל הרבי לומר‬ ‫ס"ט (אותו סיים לומר)‪ ,‬וכן למדרש‬ ‫הזדמנות גם לפסוקים מהקאפיטל‬
‫שנאמרו באותה תקופה‪ ,‬התייחס הרבי‬ ‫הוספה‪ :‬תקנת הבעש"ט דאפ' תהלים‬
‫את קאפיטל צדי"ק בתהלים המתחיל‬ ‫הנ"ל אליו ציין הרבי שנה קודם לכן‪.‬‬ ‫שהחלו לומר באותו י"א ניסן‪.168‬‬
‫כעבור רגע‪ ,‬הוסיף הרבי ואמר "וכעת‬ ‫לראשונה בהרחבה לסוגיית ההשפעה‬ ‫דשנותיו‪.‬‬
‫בפסוק 'תפילה למשה' ובקשר לכך‬ ‫למדרש זה התייחס הרבי במאמר‬ ‫בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ג אף אמר‬
‫גם לך יש זכויות יוצרים"‪ .‬ר' יקותיאל‬ ‫על אומות העולם‪ ,‬ועד אז הי' הדבר‬ ‫מנהגי יום הולדת"‪.‬‬
‫הגי' הרבי את המאמר ד"ה 'תפילה‬ ‫'ביום עשתי עשר' שאמר בהתוועדות‪,‬‬ ‫הרבי מאמר (כעין שיחה) אותו פתח‬
‫נדהם מרוח הקודש המופלאה שגילה‬ ‫די נדיר‪.174‬‬
‫למשה' שנאמר בי"ג תמוז תשכ"ט‪ ,‬אז‬ ‫וכן חזר וביאר אותו שנה לאחר מכן‪,‬‬ ‫ובכך הניח הרבי את היסוד לקובץ‬ ‫בפסוק 'וירד מים עד ים ומנהר עד‬
‫הרבי‪ ,‬והחל ללכת כשלפתע המשיך‬ ‫בדומה לעניינים רבים בחגיגת י"א‬
‫נכנס הרבי הריי"צ לשנת התשעים‪.‬‬ ‫במאמר 'למנצח לדוד להזכיר' שאמר‬ ‫י"א ניסן שי"ל בשנים הבאות‪ ,‬ובו‬ ‫אפסי ארץ'‪ ,‬הי' זה מיד לאחר שניגן‬
‫הרבי ואמר "וגם פרק התהילים שלי‬ ‫ניסן שלבשו צורה בתשל"ב ומאז‬
‫בהמשך השנה‪ ,‬לקראת י"ב תמוז הגי'‬ ‫בערב י"א ניסן תשל"ב‪.173‬‬ ‫מלוקטים ביאורים מתורת החסידות‬ ‫הקהל את הניגון בהתעוררות גדולה‪.‬‬
‫הוא משכיל לאיתן"‪.‬‬ ‫חזרו ונשנו‪ ,‬כן הוא גם ביאור פסוקי‬
‫הרבי את המאמר ד"ה 'זאת חוקת‬ ‫לפסוקי הקאפיטל החדש החל הרבי‬ ‫על הקאפיטל החדש‪.‬‬ ‫בחלק מהשנים‪ ,‬ביאר הרבי פסוקים‬
‫ר' יקותיאל השיב כי אכן‪ ,‬נדפסו‬ ‫הקאפיטל החדש‪ .‬מני אז‪ ,‬שלח הרבי‬
‫הספרים לכבוד הרבי‪ ,‬והרבי השיב‬ ‫התורה' שנאמר בי"ב תמוז תשכ"ט‪,‬‬ ‫מדי שנה בדרך כלל שני מכתבים‬ ‫להתייחס בהמשך השנה‪ ,‬בשלהי‬ ‫בשיחת ליל י"ג ניסן תנש"א התייחס‬ ‫מהקאפיטל גם בשיחות‪ ,‬בהתוועדות‬
‫בחיוך רחב ובתנועות ידו הקדושה‬ ‫המשלים את ביאור הענין‪ .‬מאמרים‬ ‫כלליים לחג הפסח‪ ,‬הראשון בר"ח‬ ‫חודש סיון‪ ,‬מאז הזכיר במכתבים רבים‬ ‫הרבי לקובץ‪ ,‬באמרו‪" :‬מזמור צדי"ק ‪.‬‬ ‫י"א ניסן או באחת השבתות הסמוכות‪,‬‬
‫"איר וועט מיר געבן שוחד… איך גיי‬ ‫אלו עוסקים בהרחבה במהות תפילתו‬ ‫ניסן והשני בי"א ניסן‪ .‬פעמים רבות‬ ‫את הפסוק הראשון מקאפיטל ע' ‪-‬‬ ‫‪ .‬שהתחילו לומר בימים אלו‪ ,‬ובודאי‬ ‫וכן בהזדמנויות אחרות במשך השנה‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫צו אייך נישט רעדן!"‬ ‫של משה רבינו להיותו 'עשיר' ובקשר‬ ‫במכתב הראשון הזכיר הרבי פסוקים‬ ‫'למנצח לדוד להזכיר'‪ .‬בדומה לשנה‬ ‫ישנם כו"כ שכבר למדו פירושי‬
‫העמוק שלו עם בני ישראל‪ ,‬עד שכל‬ ‫מהקאפיטל הישן‪ ,‬ובמכתב הנוסף‬ ‫הקודמת‪ ,‬גם בלשונות פסוקים אלו‪,‬‬ ‫הפסוקים דמזמור זה כפי שנתבארו‬ ‫קובץ י"א ניסן‬
‫בליל י"א ניסן‪ ,‬לאחר ברכת החסידים‬ ‫חסרון שיש לבני ישראל הוא חסרון‬ ‫שנשלח בי"א ניסן פסוקים מהקאפיטל‬ ‫השתמש הרבי בעיקר בקשר לזירוז‬ ‫בפנימיות התורה‪ ,‬וכבר נתפרסמו‬ ‫לקראת י"א ניסן תשמ"ב הציעו חברי‬
‫של ממש אצלו‪ ,‬על אף היותו 'עשיר'‪.‬‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫הגאולה העתידה‪.‬‬ ‫בדפוס‪ ,‬פרסום שהוא לדורות‪ ,‬ומביא‬ ‫ועד הנחות התמימים להוציא לאור‬
‫ענה הרבי בשיחה‪-‬ברכה שהתארכה‬
‫באותם ימים גם נשא הרבי שיחות‬ ‫גם הזירוז ("זירוז מיד ולדורות")‬ ‫קובץ שיכלול את המאמרים שנאמרו‬
‫לכעשרים דקות‪ .‬אותה שיחה הייתה‬
‫מופלאות למשמעותו של הפרק‪ .‬על‬ ‫קיץ תשל"ב‬ ‫בהקיום בפועל דכל ענינים אלו"‪.171‬‬ ‫בי"א ניסן במשך השנים‪ ,‬והרבי‬
‫מלאה ב'אותיות' מיוחדות אודות‬
‫מעלתו של משה רבינו והשלימות‬ ‫יסוד דברי המדרש על הפסוק "תפילה‬ ‫מכתבים אלו‪ ,‬השתלבו היטב‬ ‫'ללא הרף'‬ ‫אל בני ובנות ישראל‬ ‫השיב על כך "ויציעו מה שאין צריך‬
‫למשה איש האלקים" ‪" -‬אם אלקים‬ ‫בשטורעם המיוחד של 'שנת השבעים'‬ ‫להגהתי"‪ .‬בהמשך לכך הציעו חברי‬
‫הנמשכת מברכתו לכאו"א מבני‬ ‫"כאשר אמרו עשרה הרוגי מלכות‬
‫למה איש ואם איש למה אלקים כו'‪,‬‬ ‫שליווה את קיץ תשל"ב שהתבטא‬ ‫החל משנת תשי"ג‪ ,‬כמעט בכל‬ ‫הועד להוציא לאור קובץ י"א ניסן‬
‫ישראל‪ .‬בשיחה המוגהת נכתב‬ ‫אמר ללא הרף פרק ע"ח בתהילים‬
‫מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה‬ ‫בדברים נוספים‪ .‬דבר מופלא שאירע‬ ‫שנה‪ 172‬שיגר הרבי מכתב כללי 'אל‬ ‫שיכלול ר"פ מתולדות הרבי‪ ,‬ברכות‬
‫[בתרגום ללה"ק‪" ]:‬בהיותה תפילה‬ ‫[הפרק של הרבי הריי"צ] וכן פרק נ"ו‬
‫האלקים"‪ ,‬ביאר הרבי באריכות את‬ ‫אז‪ ,‬ולא נשנה שוב‪ ,‬הי' שלאורך כל‬ ‫בני ובנות ישראל בכל מקום שהם'‬ ‫שיחות ומכתבי הרבי למברכים לרגל‬
‫(תפלה משה) ‪ -‬וגם ברכה ‪ -‬של משה‬ ‫[הפרק של הרבי] והטעם ידוע"‪.‬‬
‫השלימות המיוחדת שנושא משה‬ ‫הקיץ ביאר הרבי את פסוקי קאפיטל‬ ‫בי"א ניסן לכבוד חג הפסח‪ .‬מי"א‬ ‫י"א ניסן‪ ,‬קאפיטל פ"א בתהלים עם‬
‫"איש האלקים"‪ ,‬מובן שיש בה כח‬ ‫(יומן ר' יצחק גאנזבורג‪ ,‬יום כיפור‬ ‫ניסן תש"ל‪ ,‬החל הרבי להתייחס‬
‫רבינו‪ ,‬ודוקא להיותו נושא נקודות‬ ‫ע"א בהתוועדויות באופן סדרתי‪.‬‬ ‫תשח"י)‬ ‫(מפרשים ו)רשימות הצ"צ עליו‪ ,‬ועוד‬
‫(של ברכת) "אלקים"‪ ,‬ע"ד (כביכול)‬ ‫הפכיות אלו‪ ,‬בכוחו להמשיך גילוי‬ ‫הדבר החל בהתוועדות שבת הגדול‪,‬‬ ‫לפסוקי הקאפיטל החדש גם‬ ‫עניינים שונים השייכים לי"א ניסן‬
‫"ואני (הקב״ה עצמו) אברכם" ‪ . .‬ומכך‬ ‫אלקות לנשמות ישראל ולתת להם‬ ‫ערב י"א ניסן‪ ,‬אז ביאר הרבי את‬ ‫"בי"א ניסן הייתה התפילה כרגיל‪ ,‬ורק‬ ‫במכתבים הכלליים‪ ,‬אולם תחילה‬ ‫ולשמונים שנה‪.‬‬
‫מובן שזו ברכה שלמעלה מכל מדידה‬ ‫את הכוח להשרות את השכינה למטה‪.‬‬ ‫הפסוק הראשון 'בך ה' חסיתי' ונמשך‬ ‫בחזרת הש"ץ ב'שומע תפילה' קצת‬ ‫הי' זה רק כהערה ולא במכתב‬
‫על ההצעה השיב הרבי (לועד להפצת‬
‫והגבלה במקום וזמן‪ ,‬היות והיא‬ ‫נקודה זו הרבי ביאר בהרחבה וקישר‬ ‫בארבעת ההתוועדויות שערך הרבי‬ ‫שינה הקול‪ .‬בתהלים כרגיל‪ ,‬רק שפרק‬ ‫עצמו‪ .‬במכתב כללי ששיגר הרבי‬
‫ס"ג אמר לאט"‪.‬‬ ‫שיחות)‪:169‬‬
‫מגיעה מ"משה איש האלקים" ובאופן‬ ‫אותה בכמה אופנים גם להיות המזמור‬ ‫בימים טובים של חג הפסח (שהיו‬ ‫בי"א ניסן תש"ל ציין הרבי בהערה‬
‫של "נועם ה' אלקינו עלינו"‪.176‬‬ ‫מזמור צדי"ק‪.175‬‬ ‫גם הם דבר פלא שלא נשנה שוב)‪,‬‬ ‫(יומן ר' דוד קרץ‪ ,‬תשכ"ה)‬ ‫את הפסוק 'כי אלוקים יושיע ציון ‪.‬‬ ‫"להו"ל הקובץ ‪ -‬שמטרתו תורה‬
‫‪ .‬וישבו שם וירשוה' מקאפיטל ס"ט‪.‬‬ ‫ולכן ועל הסדר‪:‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪74‬‬
 ‫זְַּמרּ֥ו ִל ְׁ֝שמֹ֗ו‬

‫י"א ניסן תשל"ט‬

‫ִּכ֣י נִָעֽים‬
‫זמירות יום מלכנו לאורך השנים‬

‫כאן עצר הרבי לרגע‪ ,‬והוסיף‪:‬‬ ‫בהתוועדויות נוספות בהמשך השנה‬ ‫"ימים על ימי מלך תוסיף"‬
‫"פארוואס מ'האט זיך אליין ניט‬ ‫הורה הרבי לנגן את הניגון‪ ,‬בדרך כלל‬
‫כבר בשנים הראשונות היו מספר‬

‫א‬
‫געכאפט איז קיין קשיא ניט‪ ,‬ווי‬ ‫בהמשך אחד עם ניגונים שהרבי לימד‪,‬‬
‫מ'האט גערעדט פריער אז עס קען‬ ‫או ניגוני רבותינו נשיאינו (בהתוועדות‬ ‫פעמים בהם שרו חסידים ניגונים‬ ‫ף שאמירת קאפיטל התהלים של הרבי על ידי חסידים הייתה נהוגה עוד קודם לכן‪ ,‬חידוש‬
‫ר"ה הורה הרבי לנגן זאת בתור ניגון‬ ‫ידועים ומוכרים ‪ -‬שמילותיהם תאמו‬ ‫מיוחד התווסף בדורנו‪ ,‬שבו ‪ -‬באתעדל"ת ‪ -‬החלה יוזמה ע"י כמה מתלמידי התמימים להלחין‬
‫זיין כל הענינים‪ ,‬אבער דאס האט א‬
‫של הצ"צ)‪.‬‬ ‫את פרק התהילים של אותה השנה‪.‬‬ ‫ניגונים על פסוק אחד או יותר מפרקו של הרבי‪.‬‬
‫שייכות מיט זכוכית אדומה” [מה שלא‬
‫נתעוררו על זה אין זה קושיא‪ ,‬שזהו‬ ‫אולם הרבי ציפה שהחסידים מצדם‬ ‫לראשונה הי' זה בי"א ניסן תשכ"ב‬ ‫במידה מסוימת‪ ,‬ניתן לראות זאת כ'מעשה רב'‪ .‬בהתוועדות ש"פ מטות מבה"ח מנחם־אב תשי"ד‬
‫כפי שדובר קודם לפי שישנם העניינים‬ ‫ינגנו זאת‪ ,‬גם ללא הוראה‪.‬‬ ‫'יובל השישים'‪ .‬הרבי אמר אז שני‬ ‫אמר הרבי‪" :‬כיון שרצונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר ששבת מברכים יהי' שבת של שמחה ("א פריילעכער‬
‫הקשורים עם 'זכוכית אדומה']‪.‬‬ ‫מאמרים‪ ,‬ובמאמר הראשון ובשיחה‬ ‫שבת") ‪ -‬הרי בשבת מברכים זה צריכה להיות השמחה באופן של הוספה‪ .‬ישנו ניגון על פסוק‬
‫לקראת סיומה של התוועדות מוצאי‬
‫שלאחריו ביאר גם את הפסוק "ימים‬ ‫מהקאפיטל של כ"ק מו"ח אדמו"ר השייך לשנה זאת [פרק עה] ‪" -‬וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה‬
‫הרבי פנה לכיוון ר' יוד'ל קרינסקי‪,‬‬ ‫י' שבט תשכ"ד החל הרבי לדבר‬
‫על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור‬ ‫קרנות צדיק"‪ ,‬שזהו ניגון שרחוק מעצבות‪ ...‬ואפילו ממרירות‪ ,‬וע"כ ינגנו עתה ניגון זה"‪.178‬‬
‫והורה לו שיתחיל הוא לנגן‪ ,‬באמרו‪:‬‬ ‫בסגנון לא רגיל‪ ,‬ואמר‪" :181‬היינט איז‬
‫דאך א טאג וואס מ'מאכט דאך ניט‬ ‫ודור" מהקאפיטל החדש‪ ,‬קאפיטל‬ ‫לקראת י"א ניסן תש"ל חובר לראשונה ניגון לפסוקים מקאפיטל התהלים החדש של הרבי‪ ,‬בשעתו‬
‫"זאל ער אנהויבן זינגען‪ ,‬ער איז דאך‬
‫אויס אז איך וועל זיך ניט רעכענען‬ ‫ס"א‪ .‬בתגובה‪ ,‬ר' יצחק דובוב ‪-‬‬ ‫הי' זה תקדים של ממש‪ ,‬אולם הרבי קיבל את ההנהגה הזו‪ ,‬ומני אז הפך הדבר לקבוע‪ .‬בעולם הנגינה‬
‫ניט מוגבל מיט די אלע ענינים דא”‬
‫מיט'ן עולם‪ ,‬איז ממילא אע"פ וואס‬ ‫חסיד נלהב‪ ,‬שכיהן כרב במנצ'סטר‬ ‫והשירה החב"די של הדור האחרון‪ ,‬שמור מקום מיוחד לניגונים אלה אשר נקבעו לנכסי צאן ברזל‬
‫[יתחיל הוא לנגן‪ ,‬הוא הרי אינו מוגבל‬
‫קיינער איז ניט נתעורר געווארן‪ ,‬וועט‬ ‫שבאנגלי' ‪ -‬פצח בניגון פסוק זה‬ ‫בניגוני חב"ד‪ .‬עם השנים אף נקבע שהניגון על פסוקי הקאפיטל הי' מושר בתחילת התוועדויות הרבי‬
‫בכל העניינים פה]‪.‬‬ ‫‪180‬‬ ‫בשבתות‪.‬‬
‫אפשר אימיצער אנהייבן זינגען "אך‬ ‫במנגינתו הידועה…‬
‫אז‪ ,‬החל הרבי בעצמו לנגן את‬ ‫עוד יצויין‪ ,‬שבהתוועדות ש"פ וישב תשנ"ב התבטא הרבי‪" :‬מזמן לזמן מתחדשים ניגונים חסידיים‬
‫לאלקים דומי נפשי"" [עומדים אנו‬
‫הניגון ‪ -‬כשמתחיל במילים "כי ממנו‬
‫ביום כזה שבו יכולים שלא להתחשב‬
‫"אך לאלקים"‬ ‫חדשים על־ידי אלה המסוגלים לחבר ניגון טוב‪ ,‬וכאשר זה מתקבל על־ידי הציבור ושרים אותו‬
‫תקוותי…"‪.‬‬ ‫בציבור‪ ,‬נעשה הניגון חלק מהניגונים החסידיים"‪.179‬‬
‫עם ה'עולם'‪ ,‬ובמילא‪ ,‬הנה אע"פ שאף‬ ‫בהתוועדות אחש"פ תשכ"ג הורה‬
‫לאחרי הניגון‪ ,‬הוסיף הרבי ואמר‪:‬‬ ‫א' מהקהל לא נתעורר על זה ‪ -‬אולי‬ ‫הרבי לנגן את הניגון "אך לאלקים" ‪-‬‬
‫"נוסף על הנ"ל שמנהיג אותי אל הציון‬ ‫יתחיל מישהו הניגון 'אך לאלקים דומי‬ ‫מתוך קאפיטל ס"ב שאמירתו החלה‬
‫ומן הציון של בעל ההילולא – הרי כדי‬ ‫נפשי']‪.‬‬ ‫בי"א ניסן של אותה שנה‪ .‬כך גם‬

‫‪77‬‬ ‫‪76‬‬
 ‫בניד ראש קטן‪ .‬כביכול התעלם‬ ‫הייתי לרבים"‪" ,‬אבוא בגבורות"‬
‫לגמרי‪ .‬תופעה שלא הי' לה אח ורע‪.‬‬ ‫ו"תרננה שפתי" (לחני כל שלושת‬
‫וכשהעניין הזה נמשך עוד שבת ועוד‬ ‫השירים הם ניגונים חסידיים‬
‫שבת‪ ,‬החליט ר' יואל לא לנגן יותר‬ ‫מקוריים)‪ .‬כל הניגונים ליוו את קהל‬
‫בהתוועדויות את השיר הזה‪.‬‬ ‫החסידים במשך השנה ואף הוקלטו‬
‫הי' זה בשבת פרשת נשא‪ ,‬ט' סיון‪.‬‬ ‫ע"י ניח"ח‪ ,‬אך מי שנכחו ב־‪770‬‬
‫לאחר ההתוועדות הורה הרבי לר'‬ ‫באותה תקופה מעידים שהניגון אותו‬
‫יואל לנגן "יפרח בימיו צדיק"‪ ,‬וכל‬ ‫הקהל חיבב ביותר ‪ -‬וגם הרבי עודד‬
‫משך זמן אמירת 'קרבנות' לפני תפילת‬ ‫מאוד את שירתו ‪ -‬הוא "בך ה' חסיתי"‪.‬‬
‫מנחה עשה הרבי תנועות חזקות בידו‬ ‫הפעם המפורסמת ביותר בה שרו את‬
‫הקדושה‪.193‬‬ ‫הניגון הייתה במהלך התוועדות י"א‬
‫ניסן‪ ,‬אז השירה הייתה בהתעוררות‬
‫גדולה ובעקבות אותה התעוררות‬
‫הכריז הרבי על הקמת ע"א מוסדות‪.189‬‬
‫י"א ניסן תשל"ד‬
‫ׁש ָמיִם וְ ִע ְּמ ָך‬‫י‪-‬לי ַב ָּ‬
‫קאפיטל ע"ג‪ִ :‬מ ִ‬ ‫הרבנית ביקשה קלטת‬
‫ֹא‪-‬ח ַפ ְצ ִּתי ָב ָא ֶרץ‪ָּ :‬כ ָלה ְׁש ֵא ִרי וּ ְל ָב ִבי‬
‫ל ָ‬ ‫מהניגון‬
‫צוּ ר ְל ָב ִבי וְ ֶח ְל ִקי ֱאל ִֹקים ְלעו ָֹלם‪:‬‬
‫ר' משה טלישבסקי הוסיף‪ ,‬שלאחר‬
‫ההתוועדות ביקשה הרבנית נ"ע‬
‫שני ניגונים‬ ‫קלטת מהניגון "בך ה' חסיתי" כפי‬
‫בימים שלפני י"א ניסן‪ ,‬החלו מספר‬ ‫שהושר בהתוועדות‪ ,‬באמרה ששמעה‬
‫בחורים לשיר את חציו השני של‬ ‫כי השיר הזה מיוחד במינו‪ .‬ניתן‬
‫הניגון הויז'ניצאי שעל חלקו הראשון‬ ‫רק לשער מהיכן הגיעה ה'שמועה'‬
‫הותאמו המילים "יפרח בימיו" בשנה‬ ‫לאוזני'…‬
‫הקודמת‪ ,‬על המילים "מי לי בשמים‬ ‫בליל שמע"צ תשל"ו‪ ,‬כשהרבי הגיע‬
‫וגו' כלה שארי ולבבי וגו'" שבפרק‬ ‫למקומו בכניסתו להקפות‪ ,‬החל לנגן‬
‫ע"ג‪.‬‬ ‫בעצמו "אבוא בגבורות"‪.190‬‬
‫במקביל‪ ,‬ר' שלמה קונין חיבר פסוקים‬
‫אחרים ‪" -‬כלה שארי ולבבי וגו' כי הנה‬
‫רחקיך יאבדו וגו' ואני קרבת אלקים לי‬
‫טוב וגו'" ‪ -‬על ניגון שמחה ידוע‪.‬‬ ‫י"א ניסן תשל"ג‬
‫כשהרבי יצא לביתו בליל י' ניסן‬ ‫ָמיו ַצ ִּדיק וְ רֹב‬
‫קאפיטל ע"ב‪ :‬י ְִפ ַרח ְּבי ָ‬
‫לאחר תפילת ערבית‪ ,‬החלו קבוצת‬ ‫ָר ַח‪ :‬וְ י ְֵר ְּד ִמ ָיּם ַעד יָם‬
‫ׁשלוֹם ַעד ְּב ִלי י ֵ‬
‫ָ‬
‫השלוחים מקליפורני' לנגן את הניגון‬ ‫וּ ִמ ָּנ ָהר ַעד ַא ְפ ֵסי ָא ֶרץ‪:‬‬
‫שהותאם על־ידם‪ .‬הרבי הגיב ‪ -‬תוך‬
‫כדי הליכה ‪ -‬בחיוך רחב‪ ,‬ועודד את‬ ‫הרבי מעורר לנגן את‬
‫השירה‪.‬‬ ‫הניגון החדש‬
‫כמובן‪ ,‬כל הקהל נרתם מיד ל'עבודה'‪,‬‬ ‫לקראת י"א ניסן תשל"ג התאים‬
‫סיפר על כך הרב טלישבסקי ‪:‬‬
‫כשהם ממשיכים בשירה זו‪ ,‬ובהוספה‬ ‫השליח לקליפורני' הרה"ח ר' שלמה‬
‫מרובה…‬ ‫קונין את חלקו הראשון‪ 191‬של ניגון‬
‫ויז'ניצאי ישן לפסוק "יפרח בימיו‬
‫הניגון הנבחר‬ ‫צדיק"‪ .‬בהתוועדות י"א ניסן ‪ -‬לאחר‬
‫לאחר השיחה הראשונה בהתוועדות‬
‫השיחה הראשונה ‪ -‬החל הקהל לנגן‬
‫י"א ניסן‪ ,‬נחלק הקהל לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫את הניגון‪ ,‬אולם הרבי לא עודד את‬
‫האחת ניגנה את הניגון 'מי לי'‪ ,‬בעוד‬ ‫השירה אפילו בניע ראש קטן‪ ,‬כאילו‬
‫השני' מנגנת את ניגונו של ר' שלמה‬ ‫התעלם לגמרי‪ .192‬הקהל ניסה לשיר‬
‫קונין‪.‬‬ ‫בכל כוחו‪ ,‬אבל הרבי המשיך לא‬
‫ר' שלמה קונין‪ ,‬שנכח באותה‬ ‫להתייחס‪ .‬כך הי' גם ב'סעודת משיח'‪,‬‬
‫ההתוועדות‪ ,‬לא התפעל ‪ -‬והמשיך‬ ‫ובהתוועדויות השבתות הבאות‪.‬‬
‫לנגן בקול גדול את הניגון שלו‪ ,‬עד‬ ‫ה'חוזר'‪ ,‬ר' יואל כהן‪ ,‬כרגיל מיד‬
‫שכל הקהל הצטרף לשירתו‪ ...‬ורק אז‬ ‫בתחילת ההתוועדויות‪ ,‬לפני השיחה‬
‫החל הרבי לעודד את השירה בתנועות‬ ‫הראשונה‪ ,‬הי' מתחיל את "יפרח‬
‫נמרצות‪ .‬ניתן לשמוע בהקלטה‬ ‫בימיו"‪ ,‬אך הרבי לא הגיב אפילו‬
‫"כוס של ברכה"‪ ,‬ובמהלכה ניגש ר'‬
‫אהרן־מרדכי לבקש את עזרתו של‬
‫החזן הרה"ח ר' משה טלישבסקי‪ .‬ר'‬
‫משה התחיל לנגן‪ ,‬ואט־אט החלו‬
‫הסובבים לקלוט את הניגון ולהצטרף‬
‫לשירה‪.‬‬
‫לפתע פנה הרבי לעברו של ר' משה‪,‬‬
‫הביט בו‪ ,‬הניח את הכוס על השולחן‬
‫ועודד בשתי ידיו הק' את השירה‪,‬‬
‫כשכמובן ‪ -‬הקהל כולו מצטרף‪,‬‬
‫ובהתלהבות גדולה‪ .187‬מאז החלו לנגן‬
‫בקביעות את הניגון בהתוועדויות‬
‫הרבי‪ ,‬עד לי"א ניסן הבא ‪ -‬תשל"ב‪,‬‬
‫אז כבר הפכה התאמת הניגון למובנת‬
‫מאליה‪...‬‬
‫י"א ניסן תשל"ב‬
‫יובל השבעים‬
‫יתי ַאל‬ ‫קאפיטל ע"א‪ְּ :‬ב ָך ה' ָח ִס ִ‬
‫יתי‬‫ֹשה ְלעו ָֹלם‪ְּ | :‬כמו ֵֹפת ָהיִ ִ‬
‫ֵאבו ָ‬
‫ְל ַר ִּבים וְ ַא ָּתה ַמ ֲח ִסי עֹז‪ָ | :‬אבוֹא‬
‫ִּב ְגבֻרוֹת ה' ֱאל ִֹקים ַאזְ ִּכיר ִצ ְד ָק ְת ָך‬
‫ַמ ָרה‬ ‫ׂפ ַתי ִּכי ֲאז ְּ‬
‫ְל ַב ֶּד ָך‪ְּ | :‬ת ַר ֵּנ ָּנה ְש ָ‬
‫ית‪:‬‬
‫ׁשר ָּפ ִד ָ‬‫ׁשי ֲא ֶ‬
‫ַפ ִ‬ ‫ָּל ְך וְ נ ְ‬
‫ניגוני "שנת השבעים"‬
‫בתקופת "שנת השבעים" להולדתו‬
‫של הרבי‪ ,‬לקראת י"א ניסן תשל"ב‪,‬‬
‫הייתה התעוררות רבה בקרב חסידי‬
‫חב"ד ברחבי העולם ‪ -‬וכל חסיד רצה‬
‫להעניק לרבי מתנה‪ .‬החזן הרה"ח ר'‬
‫משה טלישבסקי העניק לרבי מתנה‬
‫ייחודית ‪ -‬ניגון חדש שהתאים לפסוק‬
‫הראשון בפרק ע"א‪" :‬בך ה' חסיתי אל‬
‫אבושה לעולם"‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫"זכרתי את הניגון השמח והעוצמתי‬
‫הזה עוד מילדותי‪ ,‬אז שמעתי אותו‬
‫לראשונה מחסידים ששרו אותו‬
‫ב'הקפות'‪ .‬לקראת יום הולדתו‬
‫השבעים של הרבי הוספתי לניגון את‬
‫המילים המתאימות מפרק התהילים‬
‫של הרבי באותה שנה‪ ,‬ושלחתי את‬
‫התוצאה לרבי כדי לקבל את אישורו‪.‬‬
‫הרבי נתן את האישור‪ ,‬והניגון ‪ -‬ב"ה ‪-‬‬
‫התקבל היטב בציבור"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬לקראת י"א ניסן התברר‬
‫שהרעיון לחבר שיר לקראת י"א ניסן‬
‫לא הי' בלעדי לר' משה טלישבסקי…‬
‫וחסידים נוספים חיברו ניגונים על‬
‫הפסוקים בקאפיטל ע"א‪" :‬כמופת‬
‫על־יד דלת חדרו הק' של הרבי‪ .‬הרבי‬
‫יצא מחדרו ועודד את השירה בידו‬
‫הק'‪ ,‬דבר שבשנים ההן הי' בגדר‬
‫חידוש‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בתחילת ההתוועדות הורה‬
‫הרבי לנגן את הניגון‪ .‬גם במהלך‬
‫חלוקת 'כוס של ברכה' במוצאי חג‬
‫השבועות ניגנו את הניגון‪ ,‬כשהרבי‬
‫מעודד בחזקה‪ ,‬ואף אמר לכמה‬
‫מהאנשים שעברו לפניו (בניגון)‪:‬‬
‫"וזרע עבדיו ינחלוה"‪ ...‬בסיום החלוקה‬
‫החל הרבי לנגן את הניגון‪.186‬‬
‫י"א ניסן תשל"א‬
‫ׂמחוּ ְּב ָך ָּכל‬ ‫ׂוּ וְ יִ ְש ְ‬
‫ׂיש‬‫ָש‬‫קאפיטל ע'‪ :‬י ִ‬
‫ֹאמרוּ ָת ִמיד יִ ְג ַּדל ֱאל ִֹקים‬ ‫יך וְ י ְ‬‫ׁש ָ‬‫ְמ ַב ְק ֶ‬
‫ַא ִני ָע ִני וְ ֶא ְביוֹן‬‫א ֲֹה ֵבי יְׁשוּ ָע ֶת ָך‪ :‬ו ֲ‬
‫ׁשה ִּלי ֶעזְ ִרי וּ ְמ ַפ ְל ִטי ַא ָּתה‬
‫ה' ַאל ְּת ַא ַחר‪:‬‬
‫ׁ‬
‫ניגון מירושלים‬
‫הלחנת הניגונים באותה תקופה עוד‬
‫לא הייתה 'ממוסדת'‪ ,‬כך שבהגיע‬
‫י"א ניסן תשל"א לא הותאם מבעוד‬
‫מועד ניגון לקאפיטל החדש‪ ,‬קאפיטל‬
‫ע'‪ ,‬עד סוף תשרי תשל"ב ‪ -‬אז זכה‬
‫הרה"ח ר' אהרן מרדכי זילברשטרום‬
‫מירושלים להביא את הניגון שהותאם‬
‫על הפסוקים "ישישו וישמחו גו' ואני‬
‫עני ואביון גו"'‪.‬‬
‫וכך השתלשלו הדברים‪:‬‬
‫להתוועדויותיו של המשפיע הנודע‬
‫הרה"ח ר' יהושע ליפקין יצא שם‬
‫טוב בקרב הציבור החרדי בירושלים‪,‬‬
‫ויהודים רבים שלא נמנו על חסידי‬
‫חב"ד הגיעו להשתתף בהן‪ .‬בזמנו‪,‬‬
‫הניגון [שהותאם לפסוקים הנ"ל] הי'‬
‫ידוע ומושר רבות בקרב חוגי החרדים;‬
‫כשהוא רואה בכך חלק מה"הפצה"‪,‬‬
‫התאים הרב ליפקין את הפסוקים‬
‫מהקאפיטל של הרבי לניגון הנ"ל‪.‬‬
‫לקראת סיום ההתוועדות בשמחת‬
‫תורה‪ ,‬ניגש הרה"ח ר' אהרן מרדכי‬
‫זילברשטרום‪ ,‬שזכה להגיע לרבי‬
‫בחלקו השני של חודש תשרי תשל"ב‪,‬‬
‫ל'בעל־מנגן' הרה"ח ר' צבי הירש‬
‫גאנזבורג‪ ,‬וביקש ממנו לשיר את‬
‫הניגון החדש מירושלים על הפרק של‬
‫הרבי‪ .‬אך ר' צבי־הירש הגיב שכבר‬
‫מאוחר מדי‪ ,‬ואין זמן לנגן זאת‪.‬‬
‫לאחר מעריב נערכה ‪ -‬כרגיל ‪ -‬חלוקת‬
‫ושם ניגנו זאת לראשונה‪.‬‬ ‫להנהיג יש צורך בעגלה ומרכבה‪ ,‬ועל‬
‫הרבי הרבה לעודד את שירת הניגון‬ ‫זה ישנו גם מי שנותן את העגלות‬
‫החדש בקיץ תש"ל‪ ,‬ובכמה הזדמנויות‬ ‫והמרכבות‪ .182‬ובכן‪ :‬יאמר גם הוא‬
‫הרבי אף התחיל את הניגון בעצמו‪.‬‬ ‫"לחיים"‪ ,‬ויהי' "מנגן"‪ ,‬וינגן את הניגון‬
‫הנ"ל (וצוה שיאמר לחיים בהרחבה‪,‬‬
‫גם בשנים הבאות הרבי ניגן את הניגון‬
‫באמרו‪ ,‬שזה נוגע לפרנסה)"‪.‬‬
‫הזה פעמים רבות‪ ,‬כשלעיתים הי'‬
‫מקשר זאת עם שיחות הקודש בענייני‬ ‫אח"כ הוסיף הרבי ואמר‪ :‬על אחרים –‬
‫שלימות הארץ ושלילת מסירת‬ ‫גם הדיבור שלי‪ ,‬וכמה פעמים – אינו‬
‫ה'שטחים'‪.‬‬ ‫פועל; ועליו – פעלה גם המחשבה‪,‬‬
‫אף שמסתמא לא ידע שהנני חושב‬
‫אודותיו‪( .‬והוסיף‪ ):‬כוונתי בנוגע‬
‫ניגון ישן ‪ -‬מילים חדשות‬ ‫לגידול הזקן‪.‬‬
‫על הפעם הראשונה בה שרו את הניגון‬ ‫הרבי ציווה שיתחיל לנגן‪ ,‬וכשהתחיל‬
‫"כי אלוקים יושיע ציון" בפני הרבי‪,‬‬ ‫לנגן‪ ,‬אמר הרבי שזהו בלחש‪ ,‬וציווה‬
‫סיפר הרה"ח ר' שלום חסקינד‪:184‬‬ ‫שיעמוד‪ ,‬שיוכלו לשמוע הניגון‪.‬‬
‫"ביום השני של חג השבועות תש"ל‬ ‫ואכן‪ ,‬בהתוועדות שבת הגדול של‬
‫אותה שנה‪ ,‬השבת האחרונה לאמירת‬
‫הוזמנתי לסעודת החג על שולחנו של‬
‫הרבי‪ ,‬בדירת הרבי הריי"צ בקומה‬ ‫קאפיטל ס"ב‪ ,‬ניגנו הקהל מעצמם‬
‫השני' של ‪.770‬‬ ‫את הניגון‪ ,‬ואח"כ (אחרי שהורה לנגן‬
‫ֱאל ִֹקים חוּ ָ‬ ‫ממצרים גאלתנו) הורה הרבי לנגן‬
‫"אנ"ש שהוזמנו לסעודה החליטו‬
‫לשיר את הניגון שחובר לראשונה‬ ‫שוב את הניגון‪.‬‬
‫לקראת י"א ניסן‪" ,‬כי אלוקים יושיע‬ ‫כפי הנראה‪ ,‬הייתה זו הפעם הראשונה‬
‫ציון"‪ .‬היו שתהו כיצד הרבי יגיב על‬ ‫בה הרבי קישר את אמירת הקאפיטל‬
‫כך‪ ,‬ולבסוף סוכם ש'בין הדגים לבשר'‪,‬‬ ‫שלו לניגון ולנגינה בכלל‪ .‬אך גם‬
‫בשנים שלאחר מכן לא נמשכה הנהגה‬
‫יתחיל הרה"ח ר' איצ'ה חורגין לנגן את‬
‫זו‪ - 183‬עד לשנת תש"ל‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬
‫הניגון‪.‬‬
‫"אני ישבתי בקצה השולחן‪ ,‬בצד שבו‬
‫ישב גיסו של הרבי‪ ,‬הרש"ג (הרבי‬
‫ישב מול הרש"ג‪ ,‬משמאל לכסאו של‬
‫הרבי הריי"צ שעמד בראש השולחן)‪.‬‬ ‫י"א ניסן תש"ל‬
‫ברגע המוסכם‪ ,‬הסתכלתי על ר' יצחק‬ ‫יע‬
‫ֹש ַ‬ ‫ׁ‬
‫קאפיטל ס"ט‪ִּ :‬כי ֱאל ִֹקים יו ִ‬
‫חורגין‪ ,‬אך הוא השיב לי במבט שממנו‬ ‫ׁשם‬ ‫ָשבוּ ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ִציּ וֹן וְ יִ ְבנֶה ָע ֵרי יְ הוּ ָדה וְ י ְ‬
‫הבנתי שהוא שכח לפתע כיצד מתחיל‬ ‫ֶרע ֲע ָב ָדיו יִ ְנ ָחלוּ ָה וְ א ֲֹה ֵבי‬‫ירׁשוּ ָה‪ :‬וְ ז ַ‬ ‫וִ ֵ‬
‫השיר‪ .‬החלטתי להתחיל בעצמי את‬ ‫ׁש ְּכנוּ ָב ּה‪:‬‬
‫ׁשמוֹ יִ ְ‬‫ְ‬
‫הניגון‪ .‬הרבי הסתכל עלי והי' ניכר‬
‫עליו שהוא שבע רצון"‪.‬‬ ‫הניגון הראשון‬
‫בעת ששרו את הניגון שאל הרבי‪ :‬מי‬ ‫הלחנת הניגונים על פרקי הרבי‪ ,‬החלה‬
‫חיבר לזה ניגון?‬ ‫ביוזמה של כמה מתלמידי התמימים‬
‫הר"ר חיים ברוך הלברשטאם‪:‬‬ ‫שחבשו את ספסלי בית המדרש‬
‫הבחורים‪.‬‬ ‫ב־‪ .770‬כאמור‪ ,‬הדבר התחיל לקראת‬
‫י"א ניסן תש"ל‪ ,‬יום הולדתו השישים‬
‫הרבי‪ :‬מכאן?‬
‫ושמונה של הרבי‪ .‬כמה מהתמימים‬
‫הרח"ב הלברשטאם‪ :‬כן‪.‬‬
‫התאימו את המנגינה המפורסמת‬
‫הרבי‪" :‬זייער גלייכע ווערטער"‬ ‫של הפסקא "דיינו" בהגדה של פסח‬
‫(מילים נכונות מאוד)‪.‬‬ ‫לפסוקים שבסיום פרק ס"ט בתהילים‬
‫ר' חיים גוטניק‪ ,‬שנכח בסעודה‪ ,‬פנה‬ ‫(עליהם חזר הרבי רבות בהמשך‬
‫לרבי ואמר‪ :‬כיוון שאת ניגון זה היו‬ ‫התקופה)‪" :‬כי אלוקים יושיע ציון‬
‫מנגנים מקודם על הפיוט "דיינו" ‪-‬‬ ‫ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה‪,‬‬
‫הנני לבקש ב"עת רצון" זה‪ ,‬שיהי' כבר‬ ‫וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו‬
‫"דיינו" לכל הצרות! הרבי הגיב‪ :‬אמן‪,‬‬ ‫בה"‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫כן יהי רצון!‬ ‫לפני חג הפסח נסעו תלמידי הישיבה‬
‫כשחזרו אנ"ש והתמימים מה'תהלוכה'‬ ‫לקבל את פני חבריהם ‪ -‬תלמידי‬
‫(כמדי שנה)‪ ,‬עמדו ושרו את הניגון‬ ‫ה"קבוצה" החדשה ‪ -‬בנמל־התעופה‪,‬‬

‫‪79‬‬ ‫‪78‬‬

‫הוספת הרבי בכתי''ק על מכתב לר' אליהו ריבקין בו מודה לו הרבי‬
‫על הניגון שחיבר על קאפיטל פ"א לקראת י"א ניסן תשמ"ב‪" .‬ות"ח‬
‫על הניגון וכו' ויעבוד ה' בשמחה וט"ל"‪.‬‬
‫"לשנה אחרת קבעום" המודעה על‬
‫סדרי בחירת הניגונים ע"י ה'ועדה'‬
‫בשנת תשמ"ח‪.‬‬
‫מודעה שנתלתה ב‪ ,770-‬המזרזת‬
‫את אותם 'מלחיני ניגונים'‪ ,‬לשולחם‬
‫ל'ועדה'‪.‬‬
‫"אחרי שיחה זו ניגנו "נודע ביהודה‬
‫אלהים וגו'"‪ .‬את מה שהתרחש כאן‬
‫בעת שניגנו א"א לתאר כלל וכלל‬
‫"האט זיך געווארפן מיט די‬
‫עלי דיו‪-‬על‪-‬הספר‪ ,‬איך שהרבי האט‬
‫זיך געווארפן מיט די הענט לכל‬
‫הכיוונים‪ .‬באמצע שניגנו ‪ -‬לפתע‪,‬‬
‫התחיל הרבי לעודד ולהניף את שתי‬
‫‪81‬‬
‫שנת תנש"א כותב אחד הבחורים‬
‫ביומנו‪" ,‬בהקפה הה׳ כובדו ועד רבני‬
‫אנ״ש דאה"ק והניגון הי' 'וכל קרני‬
‫רשעים אגדע'‪ ,‬ובתנועה ד'אויביו גו''‬
‫מחא הרבי כפיו בחוזק רב"‪.196‬‬
‫בהתוועדות מוצאי כ' כסלו תשל"ז‪,‬‬
‫לקראת סופה‪ ,‬ציווה הרבי לנגן‬
‫"תרוממנה קרנות צדיק"‪ .‬ובעת שירת‬
‫הניגון ניתן הי' לשמוע את הרבי מנגן‬
‫בקול רם יחד עם כל הקהל‪.‬‬
‫"ניגון שרחוק מעצבות"‬
‫יש להעיר על הביטוי הנפלא שהתבטא‬
‫הרבי על ניגון זה (והובא לעיל בראש‬
‫הכתבה) ‪ -‬בהתוועדות שבת מברכים‬
‫חודש 'מנחם אב' שנת תשי"ד‪:‬‬
‫"ישנו ניגון על פסוק מהקאפיטל של‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר השייך לשנה זאת‬
‫‪" -‬וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה‬
‫קרנות צדיק"‪ ,‬שזהו ניגון שרחוק‬
‫מעצבות‪ ...‬ואפילו ממרירות‪ ,‬וע"כ‬
‫תצלום מהצעת חברת ניח"ח‪ ,‬בקשר לניגונים‬ ‫ינגנו עתה ניגון זה"‪.‬‬
‫שחשבו להקליט בתקליט חדש‪ .‬בקשר‬
‫המודעה המבשרת על‬ ‫לניגון "עוצו עצה ותופר" כתב כ"ק אדמו"ר‪:‬‬ ‫"פלאם פייערדיגע ניגון"‬
‫הקמת ה'ועדה'‪.‬‬ ‫"מוכרח"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שמוכרח שניגון זה יכנס‬ ‫בדרך אגב‪ ,‬ראוי לציין שבהתוועדות‬
‫לתקליט‪ .‬כמו‪-‬כן כתב כ"ק אדמו"ר להוסיף‬ ‫יום ב' דחה"ש תש"ה‪ ,‬ביקש הרבי‬
‫את הניגון על הפסוק "ואלקים מלכי גו'"‪.‬‬ ‫הריי"צ מא' המסובים מזקני אנ"ש‬
‫שיתחיל "א פלאם פייערדיגען ניגון"‬
‫(אש להבה)‪ ,‬אותו א' התחיל לנגן את‬
‫הניגון "וכל קרני"‪ ,‬וניגנו בהתלהבות‬
‫גדולה‪.197‬‬
‫בהתקרב יום י"א ניסן של שנת תשל"ו‪,‬‬
‫בו מתחיל הרבי לומר את קאפיטל‬
‫ע"ה‪ ,‬החלו לנגן ב‪ 770‬את הניגון "וכל‬
‫י"א ניסן תשל"ז‬
‫קרני רשעים"‪ ,‬שפסוקו הראשון לקוח‬
‫קאפיטל ע"ו‪ :‬נו ָֹדע ִּביהוּ ָדה ֱאל ִֹקים‬
‫מפרק זה (חלקו השני נלקח מקאפיטל‬
‫ׁש ֵלם סוּ ּכוֹ‬
‫ׂר ֵאל ָּגדוֹל ְׁשמוֹ‪ַ :‬וי ְִהי ְב ָ‬
‫ִש ָ‬
‫ְּבי ְ‬
‫וּ ְמעוֹנָתוֹ ְב ִצ ּיוֹן‪:‬‬
‫כידוע‪ ,‬ניגון זה הי' חביב ביותר על‬
‫וכך נבחרו הניגונים‬ ‫לקראת י"א ניסן תשל"ז התאימו את‬
‫המודעה שנתלתה ע"י הבחורים בערב‬ ‫המילים "נודע ביהודה וגו'" לניגון‬
‫שבת הגדול תשמ"ט‪.‬‬ ‫שמחה מהעיירה ניקולייב‪.‬‬
‫בהתוועדות י"א ניסן באותה שנה‪ ,‬מיד‬
‫לאחר השיחה הראשונה התחילו לנגן‬
‫את הניגון החדש‪ ,‬ומיד החל הרבי‬
‫לעודד בשטורעם גדול‪ ,‬אז התקבל‬
‫ניגון זה‪ ,‬ובהמשך השנה נוגן הניגון‬
‫ביטול אבל מיד החל לעודד בידו‬ ‫לאחר שאף אחד לא התחיל לנגן אמר‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬והרבי חיבב את הניגון‬
‫להגברת השירה‪.‬‬ ‫הרבי שינגנו הניגון "מי אדיר"‪ .‬לאחר‬ ‫הזה באופן מיוחד‪.‬‬
‫מכן ביקש הרבי שיתחילו ניגון מספר‬
‫התהילים (בקשר לדוד המלך)‪ ,‬ומיד‬
‫במאמר ‪ -‬לקראת סופו ‪ -‬חזר הרבי את‬
‫הפסוק וביאר אותו בצורה נפלאה‪.‬‬
‫הענט לכל הכיוונים"‬ ‫ר' יואל כהן החל לנגן את הניגון "נודע‬ ‫ביום ב' דחה"ש אותה שנה‪ ,‬מיד לאחר‬
‫להשלמת העניין מובא בזאת קטע‬ ‫ביהודה"‪.‬‬ ‫ה'מאמר'‪ ,‬הורה הרבי שינגנו ניגון‬
‫יומן מפרשת ויחי תנש"א‪:‬‬ ‫הרבי חייך מאוד ועשה בידו תנועת‬ ‫במעלת התורה (בקשר למשה רבינו)‪,‬‬
‫"ואלקים מלכי מקדם‪ ,‬פועל ישועות‬
‫בקרב הארץ"‪ .‬בשיחה הרבי ביאר‬
‫מילה מילה מהפסוק‪ ,‬ונקודת הדברים‬
‫הייתה ע"כ שהקב"ה נקרא "פעלא‬
‫טבא" מפני שמכין את השכר "מקדם"‬
‫‪ -‬לפני עשיית הפעולה‪ ,‬והפירוש‬
‫הפנימי בזה הוא שהשכר עצמו‬
‫נעלה יותר ‪ -‬שנמשך מדרגת "מקדם"‬
‫שלמעלה מ"ראש"‪ ,‬ונמשך גם למטה‬
‫ביותר‪ ,‬כמ"ש "ואלקים מלכי מקדם ‪-‬‬
‫ולכן ‪ -‬פועל ישועות בקרב הארץ"‪.‬‬
‫על הנחת רוח והחביבות המיוחדת של‬
‫הרבי לניגונים שחוברו בקשר לי"א‬
‫ניסן‪ ,‬ניתן ללמוד מהעובדה הבאה‪:‬‬
‫לקראת הופעתו של אחד התקליטים‬
‫של ניגוני חסידי חב"ד‪ ,‬הכניסו עורכי‬
‫התקליט לרבי את "הצעת הניגונים‬
‫בתקליט החדש" ‪ -‬רשימה בת שישה‪-‬‬
‫עשר ניגונים שהיו מיועדים להקלטה‬
‫בתקליט החדש‪ .‬בסוף הרשימה ציין‬
‫הרבי בכתב ידו להוסיף את הניגון‬
‫על הפסוק "ואלוקים מלכי גו'"‪ ,‬הניגון‬
‫שהולחן לקראת י"א ניסן תשל"ה‪,‬‬
‫מפרק ע"ד‪.‬‬
‫י"א ניסן תשל"ו‬
‫ׁש ִעים‬ ‫קאפיטל ע"ה‪ :‬וְ ָכל ַק ְרנֵי ְר ָ‬
‫ְביו‬
‫ַד ַע ְּתרו ַֹמ ְמנָה ַק ְרנוֹת ַצ ִּדיק‪ :‬אוֹי ָ‬
‫ָציץ ִנזְ רוֹ‪:‬‬ ‫ׁשת וְ ָע ָליו י ִ‬
‫יש ּבֹ ֶ‬
‫ַא ְל ִּב ׁ‬
‫קל"ב)‪.‬‬
‫הרבי ובמהלך השנים אף החלו לנגנו‬
‫בקביעות בשעת ה'הקפות' בשמיני‬
‫עצרת ושמח"ת‪.‬‬
‫ידועה ביותר ההנהגה אצל הרבי‬
‫שבהגיע לתנועה שבתחילת התיבה‬
‫"אויביו…" הי' מאריך הרבי ומעודד‬
‫את החסידים בשירת קטע זה בניגון‬
‫באופן מיוחד‪.‬‬
‫ולדוגמא‪ ,‬קטע מיומנו של בחור‬
‫ששהה בשמח"ת תשכ"ה בהקפות‬
‫ב‪" :770‬התחילו את הניגון וכל קרני‬
‫רשעים ובמילים של אויביו אלביש‬
‫בושת אז הרבי עבד קשה עם הידיים‬
‫והרבי הסתובב לכולם ועשה עם‬
‫הידיים והי' שמח מאוד"‪ .195‬ובשמח"ת‬
‫מההתוועדות שחלק גדול מהקהל‬
‫מנגן את הניגון ללא המילים‪ ,‬כנראה‬
‫כיוון שרובם לא הכירו את חיבור‬
‫המילים לניגון‪...‬‬
‫לימוד ניגון במהלך‬
‫ההתוועדות‬
‫החזן הנודע ר' בן־ציון שנקר‪ ,‬מחסידי‬
‫מודז'יץ‪ ,‬גר בשנים ההם בקראון‪-‬‬
‫הייטס‪ ,‬בשכנותו של הרה"ח ר' יוסף‬
‫וינברג‪ .‬ר' בן־ציון אמר לר' יוסף‬
‫וינברג שהוא הלחין ניגון על הפסוק‬
‫האחרון בפרק ע"ג‪" ,‬ואני קרבת‬
‫אלוקים לי טוב" גו'‪ ,‬וברצונו לשיר זאת‬
‫בהתוועדות הרבי‪.‬‬
‫הרב וינברג כתב על כך לרבי‪ ,‬והרבי‬
‫נתן את הסכמתו שר' בן־ציון ישיר‬
‫את ניגונו בהתוועדות‪ .‬בחג השבועות‬
‫הגיע ר' בן־ציון להתוועדות‪ ,‬והרבי‬
‫כיבד אותו בשירה‪ .‬באמצע השירה‬
‫החל הרבי לעודד את הניגון בידו‬
‫הק'‪ ,‬והקהל הצטרף לשירה ‪ -‬בהתאם‬
‫לקצב תנועות ידו הק' של הרבי‪,‬‬
‫למרות הקצב המקורי של הניגון‪...‬‬
‫‪194‬‬
‫עם סיום השירה‪ ,‬אמר הרבי ‪:‬‬
‫“מ'זוכט דאך צו מקשר זיין יעדער‬
‫ענין (צי דאס האט יע א שייכות בעצם‬
‫צי ניט כו')‪ ,‬ועד"ז אויך בנוגע דעם‬
‫ענין פון 'קרבת אלקים לי טוב'”‪...‬‬
‫ֲאג ֵּ‬ ‫[מחפשים לקשר כל עניין (הן אם יש‬
‫בזה קשר והן אם לא כו')‪ ,‬ועד"ז גם‬
‫בנוגע לעניין ד'קרבת אלקים לי טוב']‬
‫ואז אמר הרבי שיחה על פסוק זה‪.‬‬
‫את הניגון הנ"ל ניגנו עוד מספר‬
‫פעמים אצל הרבי‪ ,‬אך למרות שנוגן‬
‫בפני הרבי וזכה לעידודו‪ ,‬הניגון לא כל‬
‫כך התקבל בקרב החסידים‪.‬‬
‫י"א ניסן תשל"ה‬
‫קאפיטל ע"ד‪ :‬וֵאל ִֹקים ַמ ְל ִּכי ִמ ֶּק ֶדם‬
‫ְשוּ עוֹת ְּב ֶק ֶרב ָה ָא ֶרץ‪:‬‬
‫ּפֹ ֵעל יׁ‬
‫הוספת ניגון לתקליט‬
‫החדש‬
‫לקראת י"א ניסן תשל"ה‪ ,‬יום הולדתו‬
‫השבעים ושלוש של הרבי‪ ,‬לקחו‬
‫הבחורים ניגון שנוגן בעיירה ניקולייב‬
‫וחיברו עליו את הפסוק "ואלוקים‬
‫מלכי מקדם וגו"'‪.‬‬
‫במהלך התוועדות י"א ניסן הקדיש‬
‫הרבי שיחה על משמעותו של הפסוק‬
‫‪80‬‬

‫‪ JEM 129784‬י"א ניסן תשמ"ה‬
‫של הרבי‪.‬‬
‫מקורו של הניגון הוא ניגון שמחה לר'‬
‫אהרן חריטונוב מניקולייב‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬ניגנו את הניגון בשבת‬
‫שלפני י"א ניסן ‪ -‬ש"פ 'מצורע'‪ ,‬וכך‬
‫מתואר ביומנו של א' התמימים‪:‬‬
‫ׂר ֵאל ַה ֲאזִ ינָה נ ֵֹהג‬
‫בליל שבת‪ ,‬לפני שהלך הרבי לביתו‪,‬‬
‫שרו התמימים את הניגון החדש‬
‫לפסוק "רועה ישראל האזינה וגו'"‬
‫(מפרק פ' בתהילים)‪ ,‬וכשיצא הרבי‬
‫הניף ידו בעוז באות להגברת השירה‪.‬‬
‫הדבר התפרש כ"קבלת" הניגון‬
‫ובעקבות זה יצאו התמימים בריקוד‪.‬‬
‫לכבוד יום הולדתו השבעים ותשע של‬
‫הרבי‪ ,‬בי"א ניסן תשמ"א‪ ,‬הותאם ניגון‬
‫חסידי ישן על מילות הפסוק "רועה‬
‫ישראל" מקאפיטל התהלים החדש‬
‫‪83‬‬
‫יש לציין שהרבי חיבב את הניגון ואף‬
‫הורה לנגנו פעמים רבות‪.‬‬
‫י"א ניסן תשמ"א‬
‫ִש ָ‬ ‫קאפיטל פ'‪ :‬ר ֵֹעה י ְ‬
‫יעה‪:‬‬ ‫ישב ַה ְּכרוּ ִבים הו ִֹפ ָ‬
‫ַּכ ּצֹאן יו ֵֹסף ֵ‬
‫ֶך ַעל ֶּבן ָא ָדם‬ ‫יש י ְִמינ ָ‬‫ָד ָך ַעל ִא ׁ‬
‫ְּת ִהי י ְ‬
‫ִא ַּמ ְצ ָּת ָּל ְך‪ :‬וְ לֹא נָסוֹג ִמ ֶּמ ָּך ְּת ַח ֵיּינוּ‬
‫וּ ְבִׁש ְמ ָך ִנ ְק ָרא‪ :‬ה' ֱאל ִֹקים ְצ ָבאוֹת‬
‫ׁש ָעה‪:‬‬ ‫ֶיך וְ ִנ ָּו ֵ‬
‫יבנוּ ָה ֵאר ָּפנ ָ‬‫ֲהִׁש ֵ‬
‫הרבי הניף ידו‬
‫י"א ניסן תש"מ‬
‫ַחנוּ ַע ְּמ ָך וְ צֹאן‬ ‫ַאנ ְ‬‫קאפיטל ע"ט‪ :‬ו ֲ‬
‫ית ָך נו ֶֹדה ְּל ָך ְלעו ָֹלם ְלדֹר ָודֹר‬
‫ְנ ַס ֵּפר ְּת ִה ָּל ֶת ָך‪:‬‬
‫"נספר תהלתך"‬
‫הניגון שחובר למילות הפסוק "ואנחנו‬
‫ׁ‬
‫עמך וצאן מרעיתך" ‪ -‬מהקאפיטל‬
‫דשנת תש"מ ‪ -‬הוא ניגון שמחה חסידי‬
‫ישן המיוחס לר' אהרן חריטונוב‪.‬‬
‫ניגון זה ניגונו לראשונה אצל הרבי‬
‫בשבת שלפני י"א ניסן ‪ -‬ש"פ ויקרא ‪-‬‬
‫אז עודד הרבי את הניגון‪ ,‬ובכך התקבל‬
‫ניגון זה לניגון של אותה השנה‪.‬‬
‫בהתוועדות י"א ניסן‪ ,‬לאחר השיחה‬
‫הראשונה ניגנו את הניגון‪ ,‬ובזמן‬
‫הניגון הביט הרבי ממושכות בחסידים‬
‫ואף עודד את הניגון‪.‬‬
‫החלו כולם לנגן את הניגון "אתה הא‪-‬‬ ‫ידיו הק' ביחד (בתנועות סיבוביות)‬
‫ל" בשמחה גדולה כשהרבי מעודד‬ ‫בחוזק רב ‪ -‬ובמהירות למשך זמן רב!‬
‫בכל עוז‪.‬‬ ‫אח"כ המשיך עוד כו"כ פעמים לעודד‬
‫מאורע מיוחד בקשר לניגון הנ"ל אירע‬ ‫בשתי ידיו לכל הכיוונים ‪ -‬ובחוזק עוד‬
‫ב'ראלי' בי"א מנחם אב‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫יותר!! הקהל יצא מגדרו ‪ -‬והי' נראה‬
‫הכינוס ‪ -‬כשבא הרבי לצאת מהכינוס‬ ‫אז די ווענט שאקלען זיך און דער רבי‬
‫החל ר' יעקב יהודה העכט לנגן את‬ ‫קערט וועלטן!!! [שהקירות רועדים‪,‬‬
‫הניגון "אתה הא‪-‬ל"‪ ,‬ומיד החל הרבי‬ ‫והרבי הופך עולמות] וכל הקהל המשיך‬
‫לעודד את השירה בחוזקה‪.200‬‬ ‫לנגן בעוז וביחד ‪ -‬למשך זמן רב!!!!‬
‫‪ -‬ומתוך שטורעם זה החל הרבי את‬
‫גם אנו שרים את הניגון‬ ‫‪198‬‬
‫השיחה הבאה…"‬
‫ביום חמישי כ"א כסלו תשל"ט נכנס‬
‫ר' דובער ליווי ליחידות‪ .‬שעה ארוכה‬
‫ישב הרב ליווי ביחידות‪ ,‬לפליאתם‬
‫של רבים‪ .‬כשיצא לא הי' מוכן‬ ‫י"א ניסן תשל"ח‬
‫לספר מאומה לקהל הסקרן ששאל‬ ‫ׂה ֶפ ֶלא‬ ‫קאפיטל ע"ז‪ַ :‬א ָּתה ָה ֵא‪-‬ל עֹ ֵש‬
‫בהשתאות מה דיבר זמן כה רב עם‬ ‫ָא ְל ָּת ִּבזְ רו ַֹע‬
‫ֶך‪ּ :‬ג ַ‬
‫הו ַֹד ְע ָּת ָב ַע ִּמים ֻע ּז ָ‬
‫הרבי‪.‬‬ ‫ַעקֹב וְ יו ֵֹסף ֶס ָלה‪:‬‬ ‫ַע ֶּמ ָך ְּבנֵי י ֲ‬
‫לאחר שלחצו עליו כמה מהבחורים‬
‫והתחננו לפניו לספר ולו משהו קטן‪,‬‬ ‫הפעם החל הרבי לעודד‬
‫נאות לספר פרט אחד‪:‬‬ ‫את הניגון בחוזקה‬
‫"לאחרונה הייתי ברוסי'" ‪ -‬פתח את‬ ‫לקראת י"א ניסן תשל"ח‪ ,‬מספר‬
‫סיפורו ‪" -‬ולפני שחזרתי הנה ביקשו‬ ‫בחורים חיברו את מילות הפסוק‬
‫ממני החסידים שעדיין כלואים שם‪,‬‬ ‫מקאפיטל אותה השנה לניגון שמחה‬
‫מאחורי מסך הברזל‪ ,‬למסור דרישת‬ ‫ישן‪.‬‬
‫שלום לרבי‪ .‬כמובן שעשיתי זאת ‪-‬‬
‫ביום י' ניסן ‪ 770 -‬כבר החל להתמלא‬
‫ומיד בראשית דברי‪ ,‬סיפרתי לרבי על‬
‫באורחים ושלוחים מערי השדה‬
‫החסידים שהתגאו בכך שאינם נופלים‬
‫שהגיעו לקראת היום הגדול‪ ,‬ומיד‬
‫מהחסידים שבחצרו של הרבי‪' :‬גם אנו‬
‫לאחר תפילת מעריב‪ ,‬החלו לנגן את‬
‫שרים את הניגון 'אתה הא‪-‬ל עושה‬
‫הניגון החדש‪ .‬בתחילה ניגנו את הניגון‬
‫פלא' וגם אנו אומרים 'לחיים‪ ,‬שכ"ק‬
‫בשקט כשכל הקהל מחכה לראות את‬
‫אדמו"ר שליט"א יהי' בריא"‪...‬‬
‫תגובת הרבי‪ ,‬כיצד יתייחס לניגון‪ .‬אך‬
‫כששמע הרבי את הדברים‪ ,‬פרץ‬ ‫כשיצא הרבי מה'זאל' הקטן לחדרו‪,‬‬
‫בבכי‪...‬‬ ‫לא הגיב כלל לניגון‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬כשיצא הרבי לנסוע‬
‫השיחה הראשונה בעת שירת הניגון‬ ‫לביתו‪ ,‬שוב החלו מספר בחורים לנגן‬
‫עודד הרבי את הניגון‪ ,‬דבר שהורה על‬ ‫את הניגון‪ ,‬הפעם החל הרבי לעודד‬
‫ַמ ְר ִע ֶ‬
‫י"א ניסן תשל"ט‬ ‫את הניגון בחוזקה מספר פעמים‪.‬‬
‫'קבלת' הניגון‪.‬‬
‫קאפיטל ע"ח‪ַ :‬ו ַי ְּנ ֵחם ָל ֶב ַטח וְ לֹא‬
‫יש לציין‪ ,‬שבהזדמנויות שונות‪ ,‬היו‬ ‫יהם ִּכ ָּסה ַה ָיּם‪:‬‬ ‫ְב ֶ‬ ‫ָפ ָחדוּ וְ ֶאת אוֹי ֵ‬ ‫שינגנו הילדים‬
‫מנגנים את הניגון מתחילתו ‪ -‬כולל‬ ‫יאם ֶאל ְּגבוּ ל ָק ְדׁשוֹ ַהר זֶה ָק ְנ ָתה‬ ‫ַוי ְִב ֵ‬
‫בהתוועדות י"ב תמוז‪ ,‬בשיחה ב'‬
‫ּק ֵחהוּ‬ ‫י ְִמינוֹ‪ַ | :‬ו ִי ְּב ַחר ְּב ָדוִ ד ַע ְב ּדוֹ ַו ִי ָּ‬
‫הקטע האיטי‪ ,‬כמו גם במהלך חלוקות‬
‫דיבר אודות עניין חינוך הילדים‪ ,‬ואז‬
‫'כוס של ברכה'‪.‬‬ ‫ִמ ִּמ ְכ ְלאֹת צֹאן‪ֵ :‬מ ַא ַחר ָעלוֹת ֱה ִביאוֹ‬
‫אמר הרבי שהיות והגיעו להתוועדות‬
‫ַח ָלתוֹ‪:‬‬ ‫ׂר ֵאל נ ֲ‬ ‫ִש ָ‬‫ַעקֹב ַע ּמוֹ וּ ְבי ְ‬ ‫ִל ְרעוֹת ְּבי ֲ‬
‫לקראת יו"ד שבט תש"מ‪ ,‬לרגל‬ ‫ילדים מהקעמפ של 'אוהלי תורה' וכן‬
‫ַו ִי ְּר ֵעם ְּכתֹם ְל ָבבוֹ וּ ִב ְתבוּ נוֹת ַּכ ָּפיו‬
‫מלאות שלושים שנה לנשיאות הרבי‪,‬‬ ‫י ְַנ ֵחם‪:‬‬ ‫מקעמפ 'מנוחה' וכן מקעמפ 'מחנה‬
‫ישראל'‪ ,‬אזי שיאמרו לחיים ויתחילו‬
‫חובר ניגון עתיק לפסוקים האחרונים‬
‫של הקאפיטל ‪" -‬ויבחר בדוד עבדו‬ ‫לקראת י"א ניסן תשל"ט חוברו תיבות‬ ‫ניגון‪.199‬‬
‫וגו'"‪ .‬לא ברור האם ניגנו את הניגון‬ ‫הפסוקים "וינחם לבטח וגו'" לחלקו‬ ‫לאחר מכן אמר הרבי "מסתמא זיינען‬
‫בהתוועדויות הרבי‪ ,‬אך הניגון הוכנס‬ ‫האחרון והשמח של ניגון המיוחס‬ ‫דא די מדריכים‪ ,‬זאלען זיי זאגן לחיים‬
‫לאחד התקליטים של ניח"ח‪.‬‬ ‫לסבו של הרבי ‪ -‬הרב מאיר שלמה‬ ‫און זינגען א ניגון"‪ .‬ואכן‪ ,‬כך הי'‪,‬‬
‫ינובסקי‪.‬‬ ‫בתחילה החלו הילדים לנגן את הניגון‬
‫בהתוועדות י"א ניסן‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫"עוצו עצה" אך לאחר כמה שניות‬
‫‪82‬‬
 ‫יזכה בפעם השלישית ששירו יכנס‬
‫לשירי ליובאוויטש‪ ,‬ולמרות שיש עוד‬
‫שלושה שירים של מלחינים אחרים‪,‬‬
‫נראה ששירו של ברוכשטט יזכה‬
‫להיכנס ל‪..."770 -‬‬
‫י"א ניסן תשמ"ז‬
‫קאפיטל פ"ו‪ :‬או ְֹד ָך ה' ֱאל ַֹקי ְּב ָכל‬
‫ַא ַכ ְּב ָדה ִׁש ְמ ָך ְלעו ָֹלם‪ָּ :‬כל ּגוֹיִם‬
‫ֶיך ה'‬
‫ִש ַּת ֲחווּ ְל ָפנ ָ‬‫ׂית יָבוֹאוּ וְ יְׁ‬
‫ׁשר ָע ִש ָ‬
‫ׂה‬ ‫יכ ְּבדוּ ִלְׁש ֶמ ָך‪ִּ :‬כי גָדוֹל ַא ָּתה וְ ע ֵֹש‬ ‫וִ ַ‬
‫ׂמ ַח‬
‫ִנ ְפ ָלאוֹת ַא ָּתה ֱאל ִֹקים ְל ַב ֶּד ָך‪ַ :‬ש ֵּ‬
‫ׂא‪:‬‬ ‫ַפִׁשי ֶא ָּש‬ ‫יך ה' נ ְ‬
‫ֶפׁש ַע ְב ֶּד ָך ִּכי ֵא ֶל ָ‬‫נֶ‬
‫הועדה לבחירת הניגונים‬
‫כאן ראוי לעצור מעט‪ ,‬ולהרחיב אודות‬
‫ה'וועדה לבחירת הניגונים' שקמה לה‬
‫בשנת תשמ"ז‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬כל עניין בחירת הניגונים לא‬
‫הי' כל‪-‬כך "ממוסד" ומה שהתקבל‪,‬‬
‫התקבל‪ .‬לא אחת הי' זה בבחינת‬
‫"כל ד(קולו) אלים ‪ -‬גבר"‪ .‬הייתה‬
‫זו מין תחרות סמוי' (וגלוי'‪ )...‬בין‬
‫כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד‪ ,‬לבין‬
‫אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה‪ .‬מה‬
‫שברור שתמיד נטלו התמימים חלק‬
‫בראש ‪ -‬בקלחת השירה‪ ,‬ההתלהבות‬
‫והתחרות‪...‬‬
‫התחרות הייתה ברורה ומובנת ‪-‬‬
‫כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה‬
‫בין המלחינים ‪ -‬שכן הניגון הנבחר‬
‫הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על‬
‫שולחן המלך‪ .‬אותו ישירו בפני הרבי‬
‫במשך כל השנה‪.‬‬
‫אך משראו "מחברי הניגונים וחבר‬
‫המנגנים" שלא תמיד באים לעמק‪-‬‬
‫השווה‪ ,‬החליטו כמה תמימים‬
‫(ביניהם‪ :‬הת' יוסף יצחק גרינברג‪,‬‬
‫הת' נחום גרינוואלד‪ ,‬הת' יוסף קרסיק‪,‬‬
‫הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה‬
‫מיוחדת אשר בשם "ועדת הניגונים"‬
‫תקרא‪ .‬ועדה זו הורכבה מכמה בעלי‬
‫מנגנים מוכשרים‪ .‬וכך בהצבעה ע"פ‬
‫רוב קולות נבחר ניגון השנה‪.‬‬
‫בין חברי הוועדה במשך השנים‬
‫היו‪ :‬הרה"ח ר' צבי הירש גאנזבורג‪,‬‬
‫הרה"ח ר' מרדכי גורארי'‪ ,‬הרה"ח‬
‫ר' אליעזר זלמנוב‪ ,‬הרה"ח ר' משה‬
‫טלישבסקי‪ ,‬הרה"ח ר' אלי' ליפסקר‪,‬‬
‫הרה"ח ר' אברהם פריד‪ ,‬הרה"ח ר'‬
‫מענדל שניאורסאהן‪ ,‬הרה"ח ר' שנ"ז‬
‫‪85‬‬
‫באחד הימים לפני י"א ניסן הגיע ר'‬
‫שלום ברוכשטט ל'זאל הקטן' והחל‬
‫ללמד את הבחורים את ניגונו החדש‪,‬‬
‫באותה שעה‪ ,‬מספר אברכים ‪ -‬שאף‬
‫הם הלחינו ניגון לפרקו של הרבי‬
‫החלו גם הם ללמד את הקהל הנמצא‬
‫סביבם את ניגונם שלהם וב'זאל' שרר‬
‫רעש גדול ובלגן‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כשנכנס הרבי‪ ,‬השתררה דממה‬
‫בקהל‪ ,‬וכשכל הקהל משתתק‪ ,‬החל‬
‫ְל ָב ִבי ו ֲ‬ ‫לפתע זלמן ‪ -‬בנו הקטן של ר' שלום‬
‫ֲא ֶ‬
‫לשיר את הניגון של אביו‪ .‬מיד החל‬
‫הרבי לעודד את הניגון‪ ,‬מה שנתן את‬
‫החותם על בחירת הניגון של ר' שלום‬
‫כניגון החדש‪.‬‬
‫י"א ניסן תשמ"ו‬
‫ׁש ְב ָּת‬ ‫ית ה' ַא ְר ֶצ ָך ַ‬ ‫קאפיטל פ"ה‪ָ :‬ר ִצ ָ‬
‫ַעקֹב‪ֲ :‬הלֹא ַא ָּתה ָּתׁשוּ ב ְּת ַח ֵיּנוּ‬ ‫ְׁש ִבית י ֲ‬
‫ׂמחוּ ָב ְך‪ַ :‬ה ְר ֵאנוּ ה' ַח ְס ֶּד ָך‬ ‫ִש ְ‬
‫וְ ַע ְּמ ָך י ְ‬
‫יר ָאיו‬ ‫ֶש ֲע ָך ִּת ֶּתן ָלנוּ ‪ַ :‬א ְך ָקרוֹב ִל ֵ‬
‫ִשעוֹ ִלְׁש ּכֹן ָּכבוֹד ְּב ַא ְר ֵצנוּ ‪:‬‬ ‫יְׁ‬
‫בימים הסמוכים לי"א ניסן תשמ"ו‪,‬‬
‫הוחלט לבחור גם בשנה זו בניגונו של‬
‫הרה"ח ר' שלום ברוכשטט‪ .‬ביום ב'‪,‬‬
‫ה' ניסן החליטו לנגנו בפעם הראשונה‬
‫בפני הרבי‪.‬‬
‫כשנכנס הרבי לתפילת מנחה החלו‬
‫כל הקהל לנגן את הניגון החדש‪,‬‬
‫והרבי אף עודד את הניגון בידו הק'‬
‫מספר פעמים‪.‬‬
‫יכנס לשירי ליובאוויטש‬
‫וכך מתאר ר' מרדכי מישולובין ביומנו‬
‫את ההתרגשות וההכנה לקראת בואו‬
‫של יום י"א ניסן‪:‬‬
‫"י"א ניסן מתקרב‪ ,‬הטנקים של צא"ח‬
‫‪ 20 -‬טנקים שכורים מחברת "הרץ"‪,‬‬
‫יצאו היום למבצעים מהשעה ‪11‬‬
‫בבוקר עד ‪ 7:30‬בערב‪ ,‬השיר של‬
‫ברוכשטט שכבר ראה אור ע"ג קסטה‬
‫(בליווי מוסיקה של אלי ליפסקער) הי'‬
‫על הטייפים של הטנקים‪ ,‬וכשחזרו ל‪-‬‬
‫‪ 770‬השמיעו את השיר ברמקול‪ ,‬וחלק‬
‫מהקהל [שהמתין בינתיים לבואו של‬
‫כ"ק אד"ש מהאוהל] פתח בריקודים‬
‫סוערים מתחת לגשם הזועף‪ ,‬מרחוק‬
‫חשבתי שיש פה איזה חופה וכדו'‪,‬‬
‫אך כשהתקרבתי נוכחתי‪ ...‬המלחין‬
‫שלום ברוכשטט שהי' נוכח בין‬
‫הקהל ‪ -‬שבע נחת ואושר‪ ,‬ומסתמא‬
‫ְל ַב ֶּד ָך ֶע ְליוֹן ַעל ָּכל ָה ָא ֶרץ‪:‬‬
‫"שיקויים וידעו כי אתה"‬
‫גם לקראת י"א ניסן בשנה זו חיבר ר'‬
‫פייטל לוין ניגון על הפסוק "וידעו וגו'"‪.‬‬
‫הוא שלח אל הקודש פנימה את הניגון‬
‫כפי שמושר ע"י ר' משה טלישבסקי‬
‫ובעיבודו של ר' אליהו ליפסקער‪ ,‬וזכה‬
‫לקבל על כך את המענה כללי פרטי‬
‫של אותה תקופה‪.‬‬
‫בפועל התקבל בקרב הציבור הניגון‬
‫שהולחן על ידי ר' שלום ברוכשטט‪.‬‬
‫כששרו את הניגון בהתוועדות י"א‬
‫ניסן עודד הרבי את השירה מיד עם‬
‫תחילתה‪ ,‬מה שנתן את האות לכך‬
‫שהניגון התקבל‪ .‬באחת ההתוועדויות‬
‫בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן‬
‫את הניגון‪ ,201‬דבר נדיר לניגונים אלו‬
‫שהולחנו על פרקי הרבי…‬
‫הפעם הראשונה בה החלו לנגן‬
‫"אלקים"‪ ,‬כי אם "מלאכים" ממש‬
‫את הניגון הי' במוצש"ק פ' מצורע‪.‬‬
‫וְ יְׁ‬ ‫כשהרבי נכנס לתפילת מעריב ניגנו‬
‫הבחורים את הניגון וכן כשיצא הרבי‬
‫לנסוע לביתו‪ ,‬שוב החלו לנגן את‬
‫הניגון בפני הרבי והרבי סימן בידו‬
‫להגברת השירה‪.‬‬
‫ניגון זה התייחד ביחס הרבי אליו‪,‬‬
‫כשפעמים רבות במהלך השנה החלו‬
‫לנגנו הי' הרבי מעודדו בחוזקה‪.‬‬
‫ראוי לציין את התוועדות פורים‬
‫תשמ"ה‪ ,‬בהתוועדות זו ‪ -‬לקראת‬
‫סופה ‪ -‬החלו לנגן את הניגון והרבי‬
‫עודד את השירה בצורה יוצאת מן‬
‫הכלל בידיו הק' באופן שאין לתאר‪.‬‬
‫ויתירה מזו‪ :‬מכיון שלא נאמר‬
‫באמצע הורה לר' מאיר אבוחצירא‬
‫לשרוק והייתה שמחה עצומה‪ .‬לקראת‬
‫סוף ההתוועדות הזכיר הרבי את‬
‫מילות הפסוק "שיקויים וידעו כי אתה‬
‫רק באופן של "מלאכים” (שלוחו של‬
‫‪ . .‬עליון על כל הארץ"‪.‬‬
‫י"א ניסן תשמ"ה‬
‫ֵלכוּ ֵמ ַחיִל ֶאל ָחיִל‬ ‫קאפיטל פ"ד‪ :‬י ְ‬
‫ֵר ֶאה ֶאל ֱאל ִֹקים ְּב ִצ ּיוֹן‪ָ :‬מ ִג ֵּננוּ ְר ֵאה‬
‫יָ‬
‫יח ָך‪:‬‬
‫ֱאל ִֹקים וְ ַה ֵּבט ְּפנֵי ְמִׁש ֶ‬
‫יפה כח הבן‬
‫לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ה‪ ,‬בעקבות‬
‫התפשטות המנהג להלחין ניגון חדש‬
‫על פרקו של הרבי‪ ,‬רבים מהתמימים‬
‫ומאנ"ש הלחינו גם הם ניגונים‪.‬‬
‫בטל בתכלית‪ ,‬הנה כאשר מדובר‬
‫אודות עניינים של תורה ומצוות‪ ,‬עליו‬
‫ללכת עם כל התוקף‪.‬‬
‫וכך אמר הרבי‪:‬‬
‫"‪...‬מובן וגם פשוט שאין הכוונה‬
‫שיהודי יהי' בבחינת "אסקופה‬
‫הנדרסת" ח"ו ‪ -‬אדרבה‪ :‬כאשר‬
‫מדובר אודות עניני התורה ומצוותי'‪,‬‬
‫אזי עומד יהודי בתכלית המציאות‬
‫והתוקף כו'‪ ,‬אלא שאין זו המציאות‬
‫שלו‪ ,‬כי אם מציאותו של הקב"ה"‪.‬‬
‫ואז החל הרבי לבאר את הפסוק‬
‫"אני אמרתי אלקים אתם‪ ,‬ובני עליון‬
‫כולכם" ‪ -‬הפסוק אותו בחרו לניגון‬
‫החדש של הקאפיטל‪:‬‬
‫"‪...‬וע"ד מ"ש בתהלים "אני אמרתי‬
‫אלקים אתם גו'"‪ ,‬היינו‪ ,‬שמציאותם של‬
‫בנ"י היא בתכלית המציאות והתוקף ‪-‬‬
‫"אלקים אתם"‪ ,‬שפירושו ‪" -‬מלאכים"‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬לא רק "דיינים" הנקראים בשם‬
‫[ע"ד מ"ש "וישלח יעקב מלאכים" ‪-‬‬
‫"מלאכים ממש"‪ ,‬שהפירוש הפשוט‬
‫בזה הוא ‪" -‬מלאכים" כפשוטו‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שיעקב שלח מלאכים ממש]‪.‬‬
‫ומכיון ש"מלאך" פירושו "שליח"‬
‫(שלוחו של הקב"ה)‪ ,‬מובן‪ ,‬שכאשר‬
‫בנ"י נקראים בשם "מלאכים" ("אני‬
‫אמרתי אלקים אתם" ‪" -‬מלאכים")‬
‫הרי פירוש הדבר ‪ -‬שכאו"א מבנ"י‬
‫הוא שלוחו של הקב"ה‪ ,‬ושלוחו של‬
‫אדם (העליון) כמותו‪ ,‬וכפי שמוסיף‬
‫ומדגיש אדמו"ר הזקן "כמותו‬
‫דהמשלח ממש"‪.‬‬
‫"מלאכים אתם"‪ ,‬כי אם "אלקים אתם"‪,‬‬
‫מובן‪ ,‬שמציאותם של בנ"י היא לא‬
‫אדם כמותו)‪ ,‬כי אם 'אלקים' ממש! ‪.‬‬
‫‪ .‬שמציאותו של היהודי היא בתכלית‬
‫התוקף‪" ,‬אני אמרתי אלקים אתם"‪,‬‬
‫ועד כדי כך ‪ -‬שע"י עבודתו הרי הוא‬
‫מעורר תענוג גדול למעלה‪ ,‬אבל‬
‫לאידך ‪ -‬אין זו מציאותו העצמית‪ ,‬כי‬
‫אם בתור שלוחו של הקב"ה ("אלקים‬
‫‪ -‬מלאכים")‪" ,‬מי נתן לך הכח הזה‬
‫(לעורר את התענוג דלמעלה) ‪ -‬אני‬
‫הוא"‪.‬‬
‫אחד השיחות דיבר הרבי על הביטול‬
‫י"א ניסן תשד"מ‬
‫ֵדעוּ ִּכי ַא ָּתה ִׁש ְמ ָך ה'‬
‫קאפיטל פ"ג‪ :‬וְ י ְ‬
‫החדש בלווית תווים‪.‬‬
‫א) הרנינו הרנינו לאלקים עוזנו‬
‫הריעו הריעו לאלוקי יעקב (לשיר‬
‫פעמיים)‬
‫ב) שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים‬
‫עם נבל (לשיר פעמיים)‬
‫ג) ויאכילהו מחלב חטה וצור דבש‬
‫אשביעך (לשיר ‪ 4‬פעמים)"‬
‫ר' אליהו שלח לרבי את הניגון‪,‬‬
‫ובשולי אגרת ששיגר אליו הרבי‬
‫לאחר מכן הוסיף הרבי בכתי"ק‪:‬‬
‫"נתעכב המשלוח ובנתיים נתקבל‬
‫המכ' מי"ז טבת והמצו"ב‪ .‬ות"ח על‬
‫הניגון וכו' ויעבוד ה' בשמחה וט"ל”‪.‬‬
‫היו מלחינים נוספים שנהגו במשך‬
‫השנים לשלוח את הניגון שחיברו אל‬
‫הקודש פנימה‪ ,‬ולעיתים קיבלו על כך‬
‫מענה מהרבי‪.‬‬
‫חב"די או לא חב"די‪ ,‬ו"התאימו" אותו‬
‫בפועל‪ ,‬כנראה שהניגון של ר' אליהו‬
‫ריבקין התפשט בעיקר בארץ הקודש‪,‬‬
‫ואילו בחצרות קדשנו התקבל הניגון‬
‫שהולחן על־ידי הרה"ח ר' שרגא‬
‫פייטל הלוי לוין‪ ,‬על הפסוק "הרנינו‬
‫לאלוקים עוזנו הריעו לאלוקי יעקב"‬
‫ופסוקים נוספים‪.‬‬
‫מאז בכל שנה בהתקרב היום הבהיר‪,‬‬
‫מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים‬
‫ניגונים שונים על הפרק של הרבי‪.‬‬
‫אחד מניגונים אלו ‪ -‬שמתקבל אצל‬
‫עדת החסידים ‪ -‬הופך להיות הניגון‬
‫של הקאפיטל‪ ,‬הניגון השייך לשנה‬
‫זו במיוחד‪ .‬הניגון הנבחר הושר לכל‬
‫לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי‬
‫אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו‪.‬‬
‫י"א ניסן תשמ"ג‬
‫קאפיטל פ"ב‪ֲ :‬א ִני ָא ַמ ְר ִּתי ֱאל ִֹקים‬
‫ַא ֶּתם וּ ְבנֵי ֶע ְליוֹן ֻּכ ְל ֶכם‪ :‬קוּ ָמה ֱאל ִֹקים‬
‫ָּש ְפ ָטה ָה ָא ֶרץ ִּכי ַא ָּתה ִת ְנ ַחל ְּב ָכל‬
‫ַה ּגוֹיִם‪:‬‬
‫לקראת י"א ניסן תשמ"ג הלחין ר'‬
‫ריבקין מכפר חב"ד וכבר חובר לחן‬
‫חדש למילים מפרק פ"א שבתהילים‪.‬‬
‫פייטל לוין ניגון ‪ -‬הגדוש במרץ וחיות‪,‬‬
‫שמחה ובטחון בה' ‪ -‬על המילים "אני‬
‫אמרתי…"‪.‬‬
‫בהתוועדות שבת הגדול במהלך‬
‫הנדרש מיהודי‪ ,‬קישר את זה עם עניין‬
‫המצה וכו'‪.‬‬
‫במהלך השיחה ביאר הרבי את הצורך‬
‫בכך ‪ -‬שבמקביל להיותו של היהודי‬
‫י"א ניסן תשמ"ב‬
‫יובל השמונים‬
‫קאפיטל פ"א‪ַ :‬ה ְר ִנינוּ ֵלאל ִֹקים עוּ ֵּזנוּ‬
‫ׂאוּ זִ ְמ ָרה וּ ְתנוּ‬ ‫ַעקֹב‪ְ :‬ש‬ ‫ָה ִריעוּ ֵלאל ֵֹקי י ֲ‬
‫ילהוּ‬ ‫ּא ִכ ֵ‬
‫ָבל‪ַ :‬ו ַי ֲ‬
‫ָעים ִעם נ ֶ‬ ‫תֹף ִּכ ּנוֹר נ ִ‬
‫יע ָּך‪:‬‬‫ׂב ֶ‬
‫ֵמ ֵח ֶלב ִח ָּטה וּ ִמ ּצוּ ר ְּד ַבׁש ַא ְש ִּ‬
‫ניגון חדש מולחן‬
‫בחורף תשמ"ב פורסם בעיתון כפר‬
‫חב"ד מכתב זה‪:‬‬
‫“לחבר לחן חדש‬
‫… לקראת היום הבהיר י"א ניסן‬
‫אתכבד להסב תשומת לב בעלי חוש‬
‫הנגינה שבמחננו בדבר הצורך לחבר‬
‫לחן חדש לפסוקי מזמור פ"א‪.‬‬
‫כוונתי שלא לעשות כמו שעשו‬
‫בשנים האחרונות שתפסו איזה ניגון‪,‬‬
‫לפסוקים‪.‬‬
‫בכל השנים חוברו ניגונים בחב"ד‪,‬‬
‫והגענו בע"ה לאוצר של מאות ניגוני‬
‫חב"ד‪ .‬האם יבש המעיין ח"ו!‬
‫כהכרח וזירוז לעידוד יצירות חדשות‬
‫עלינו להימנע מלהתאים ניגונים‬
‫קיימים (ובשנים האחרונות נעשה‬
‫הדבר בצורה צולעת ואכמ"ל)‪ ,‬ומוטב‬
‫שיישאר חלל ריק זמן מה שאחריו‬
‫יבוא בהכרח התיקון הדרוש מאשר‬
‫להשלות את עצמנו כאילו יש לנו‬
‫משהו חדש‪ ,‬וד"ל‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫ע‪ .‬ברוכזין"‬
‫ובגיליון כפר חב"ד מחודש טבת‬
‫תשמ"ב פורסמה הידיעה הבאה‪:‬‬
‫“לחן חדש לי"א ניסן‬
‫בעקבות מכתב שהתפרסם בעיתון‬
‫"כפר חב"ד" בדבר הצורך לחבר לחן‬
‫חדש לקראת י"א ניסן יום הולדתו‬
‫ה‪ 80-‬של כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫לאויוש"ט‪ .‬התעורר אחד מגדולי‬
‫בעלי הנגינה החסידית הר' אליהו‬
‫הלחן החדש הספיק כבר להתקבל‬
‫בהתפעלות רבה ע"י רבים מאנ"ש‬
‫והתמימים ובקשות רבות הגיעו‬
‫גם מעבר לים לשלוח "קסטות‬
‫מוקלטות" ובו הניגון החדש שיהי'‬
‫ככל הנראה הניגון המרכזי בכל‬
‫חגיגות י"א ניסן שיערכו ברחבי תבל‪.‬‬
‫לבקשתם המיוחדת של רבים מאנ"ש‬
‫והתמימים הננו מביאים את הניגון‬
‫‪84‬‬
 ‫בניגון אותו הלחין הרה"ח ר' שלום‬ ‫הניגון אודות הקב"ה‬

‫‪ JEM 130849‬י"א ניסן תשל"ט‬

‫ברוכשטט‪ .‬בסופו של דבר הוחלט‬
‫לנגן את שני הניגונים‪ ,‬עד שבסופו של‬ ‫לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ח‪ ,‬לאחר‬
‫דבר תיפול ההכרעה‪.‬‬ ‫שהגיעו ל־‪ 770‬עשרה שירים שחוברו‬
‫על־ידי חסידים מכל קצווי תבל‪ ,‬ישבה‬
‫בתפילות עם הרבי אכן ניגנו את שני‬
‫הוועדה לאסיפה מיוחדת‪ ,‬ולאחר‬
‫הניגונים הללו לסירוגין‪ ,‬ואת שניהם‬
‫שמיעת כל הניגונים נבחר הניגון‬
‫עודד הרבי בידו הק'‪.‬‬
‫"אוהב ה"' שהלחין הרה"ח ר' אהרן‬
‫כמובן שגם מארגני ה'ועדה' לא טמנו‬ ‫בלסופסקי‪.‬‬
‫ידם בצלחת‪ ,‬וכיון שהם עמדו בקשרים‬
‫התבטאות מיוחדת התבטא הרבי על‬
‫טובים עם אנשי חדר השידורים ‪-‬‬
‫ניגון זה‪ ,‬והיא‪:‬‬
‫דאגו לנצל זאת היטב‪ ,‬והשיר שנבחר‬
‫על ידי הועדה התפרסם בקווי הטלפון‬ ‫בכינוס צ"ה ("ראלי") שנערך ביום ה'‬
‫של חדר השידורים לכל העולם‪ .‬ולא‬ ‫דחגה"פ תשמ"ח לקראת סיומו אמר‬
‫עוד‪ ,‬אלא שדאגו להשמיע את 'הניגון‬ ‫הרבי‪:‬‬
‫הנבחר' באמצעות כל הרמקולים‬ ‫"סיום הכנס יהי' כרגיל בניגוני שמחה‬
‫שב‪ ,770-‬בשעה שהרבי ירד לאחת‬ ‫‪ . .‬ולכן הזמן גרמא לשיר "ושמחת‬
‫התפילות‪ ...‬וכשהגיע הרבי למטה‬ ‫בחגך"‪ ,‬ולאחר זה הניגון אודות הקב"ה‬
‫עודד בידו הק'‪ .‬וכל כך רצו המארגנים‬ ‫"והוא יכוננה עליון"‪ ,‬פסוק מהפרק‬
‫לראות בהצלחת בחירתם‪ ,‬עד שסידרו‬ ‫בתהלים שסיומו "כל מעיני בך" ‪-‬‬
‫שברגע שסגר הרבי את סידורו אחר‬ ‫בעצמותך"‪.‬‬
‫התפלה החלו שוב הרמקולים לעבוד‬ ‫מאורע מיוחד אף אירע בשמח"ת של‬
‫בקולי קולות‪...‬‬ ‫אותה השנה (תשמ"ט) והוא כשניגנו‬
‫כמובן שכל זה רק הכניס אווירה של‬ ‫את הניגון 'אוהב ה'' עודד הרבי את‬
‫"מלחמה"‪ ,‬ובכל עת שהושמע אותו‬ ‫הניגון למשך חצי שעה (!) בשמחה‬
‫ניגון ‪ -‬המשיכו כל הקהל לנגן את א'‬ ‫גדולה ואף הורה לשרוק‪.‬‬
‫הניגונים האחרים‪...‬‬
‫לשבת הגדול‪ ,‬ערב י"א ניסן‪ ,‬הגיעו‬
‫קהל גדול מאנ"ש‪ ,‬וביניהם ‪ -‬השליח‬
‫המפורסם ר' שלמה קונין‪ ,‬שדאג‬ ‫י"א ניסן תשמ"ט‬
‫כמובן לאווירה חגיגית ושמחה‪ ,‬כראוי‬ ‫קאפיטל פ"ח‪ִׁ :‬שיר ִמזְ מוֹר ִל ְבנֵי ק ַֹרח‬
‫לשבת שקודם יום הבהיר‪...‬‬ ‫ׂכיל‬ ‫ַצ ַח ַעל ָמ ֲח ַלת ְל ַע ּנוֹת ַמ ְש ִּ‬ ‫ַל ְמנ ֵּ‬
‫לפני השבת תלו ב‪ 770-‬מודעות‪,‬‬ ‫ֶיך ְּת ִפ ָּל ִתי‬
‫ימן ָה ֶאזְ ָר ִחי‪ָּ :‬תבוֹא ְל ָפנ ָ‬ ‫ְל ֵה ָ‬
‫ש"נבחרו ברוב דעות אנ"ש והת'‬ ‫יך ה'‬ ‫ַא ִני ֵא ֶל ָ‬
‫ַה ֵּטה ָאזְ ְנ ָך ְל ִר ָּנ ִתי‪ :‬ו ֲ‬
‫שני ניגונים" (הנ"ל)‪ ,‬ו"למען הסדר‬ ‫ִׁש ַּו ְע ִּתי וּ ַב ּבֹ ֶקר ְּת ִפ ָּל ִתי ְת ַק ְּד ֶמ ָּך‪:‬‬
‫החדש "כי עני ואביון אני" לפסוק‬ ‫למסור לו ‪ -‬ע"י הזקן שבחבורה‬ ‫לניגון גם הפסוק "שמח נפש עבדך"‪.‬‬ ‫בוימגארטן והת' אברהם חריטונוב‪.‬‬
‫הטוב הוחלט שתחלה ינגן הקהל‬ ‫"שמח נפש עבדך" ודיבר באריכות על‬ ‫הרה"ח ר' זלמן גורארי'‪ ,‬את ברכותיהם‬
‫מלחמת הניגונים‬ ‫ביום י' ניסן ‪ -‬ערב י"א ניסן נסע הרבי‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬שחברי הוועדה עצמם‪,‬‬
‫[בהתוועדות השבת] את ניגון מס' ‪1‬‬ ‫הצורך בנתינת צדקה לכל הנצרך לכך‬ ‫ואיחוליהם הנפשיים של המוני אנ"ש‬ ‫לאוהל‪ ,‬ובשובו מהאוהל כשבידיו הק'‬ ‫לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על‬
‫(שהלחין הת' חיים וולף)‪ ,‬ובהמשך‬ ‫לכבוד י"א ניסן תשמ"ט חוברו כמה‬ ‫עד שייעשה העני שמח באופן שפורץ‬ ‫והתמימים ככל קצווי תבל‪.‬‬ ‫"שק הפדיונות" הגדול ובהם צרכי‬ ‫הפרק‪ ,‬ומסיבה מובנת ‪ -‬כדי שתהי' זו‬
‫ההתוועדות ינגנו את ניגון מס' ‪2‬‬ ‫ניגונים חדשים שהותאמו לקאפיטל‬ ‫את כל הגדרות וכו'‪.‬‬ ‫אלפי לבבות עצרו פעימתם‪ ,‬באותם‬ ‫עמך בית ישראל קיבלה את פני הרבי‬ ‫בחירה אובייקטיבית‪.‬‬
‫(שהלחין ר' שלום ברוכשטט)"‪.‬‬ ‫פ"ט‪ .‬כנהוג‪ ,‬גם בשנה זו אורגנה‬
‫לאחר השיחה‪ ,‬שכאמור נאמרה‬ ‫רגעים קדושים‪ ,‬כאשר הרבי עומד‬ ‫שירה אדירה שבקעה מפי המוני‬ ‫וכך הונהג מאותה השנה‪ ,‬שהניגון‬
‫הרבי נכנס להתוועדות‪ ,‬ולאחר‬ ‫'ועדה' לבחירת השיר המתאים ע"י‬
‫ברובה על הפסוק "שמח נפש‬ ‫בראש מורכן ובפנים רציניות ו'שליח‬ ‫חסידים‪ .‬הי' זה השיר החדש‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫שחברי ה'ועדה' בחרו‪ ,‬אותו ניגנו‬
‫ששתה מן היין ואכל מזונות ‪ -‬רגע‬ ‫קבוצת בחורים‪ .‬אך להפתעת הכל‪,‬‬
‫עבדך…"‪ ,‬החחלו לנגן את הניגון‬ ‫הציבור' משמיע בקול חנוק מדמעות‬ ‫המתחיל במילים "אודך ה'" מקאפיטל‬ ‫לפני הרבי‪ .‬אמנם‪ ,‬באחת השנים אירע‬
‫לפני שהתחילו כולם לנגן את הניגון‬ ‫בחרו חברי הועדה בניגון שלא התקבל‬
‫החדש וכשהגיעו לקטע האחרון ‪-‬‬ ‫את הברכות והאיחולים היוקדים בכל‬ ‫פ"ו אותו יתחילו רבבות אלפי חסידים‬ ‫מקרה ובו לאחר שבחרה ה'ועדה' ניגון‬
‫המוסכם ‪ -‬קם אחד מחברי ה'וועדה'‪,‬‬ ‫כלל על דעת הקהל‪...‬‬
‫לאחר שירת הפסוק "כי גדול אתה…"‬ ‫הלבבות‪ ,‬אשר הועברו מיד בשידור‬ ‫לומר למחרת היום‪.‬‬ ‫מסויים‪ ,‬בפועל הניגון שנבחר לאותה‬
‫והחל לנגן בקול רם את 'הניגון‬ ‫הגה"ח ר' יואל כהן‪ ,‬ששהה ב‪770-‬‬
‫הנבחר'‪...‬‬ ‫החל ר' שלמה קונין לנגן שוב את‬ ‫ישיר לכמה נקודות בחצר "בית חיינו"‪.‬‬ ‫בבית הכנסת ובמסדרונות הסמוכים‪,‬‬ ‫השנה ע"י קהל התמימים ואנ"ש הי'‬
‫בשעת בחירת השיר (מידי יום שלישי‬
‫למספר רגעים שררה דממה כמעט‬ ‫הקטע והפעם עם הפסוק "שמח נפש‬ ‫תשובתו ‪ -‬ברכתו של הרבי היוותה‬ ‫הצפופים ומלאים מפה לפה‪ ,‬מתחילה‬ ‫ניגון אחר‪ ,‬אך בל נקדים את המאוחר‪.‬‬
‫מסר ר' יואל ב־‪ 770‬שיעור חסידות‬
‫מוחלטת‪ ,‬כיון שבודדים ממש הכירו‬ ‫עבדך"‪...‬‬ ‫למעשה את ה'הפתעה' הראשונה של‬ ‫תפילת מנחה וערבית ו'מוקד‬
‫לבעלי־בתים)‪ ,‬גילה את דעתו שזהו 'א‬
‫י"א ניסן הי' זה כאשר 'דברי הברכה'‬ ‫ההתעניינות' עובר עד מהרה ל"גן עדן‬ ‫"שמח נפש עבדך"‬
‫את הניגון (על־אף השמעתו הרצופה‬ ‫ניגון פון בארא־פארק' (כלומר‪ ,‬שהוא‬
‫ברמקולים במשך השבוע)‪ ...‬רק‬ ‫מתאים לניגוני פולין‪ ,‬ולא לניגוני‬ ‫המקובלים הפכו לשיחה שנמשכה‬ ‫התחתון"‪ ,‬הסמוך לחדרו של הרבי‪,‬‬ ‫בראשית חודש ניסן תשמ"ז התאספה‬
‫בחלוף מספר רגעים הצטרפו הקהל‬ ‫ליובאוויטש)‪ ,‬ובו במקום החליטו כל‬ ‫כ‪ 7-‬דקות‪.‬‬ ‫דרכו אמור הרבי לעבור עוד דקות‬ ‫הוועדה ובחרה מתוך מספר ניגונים‬
‫(מאי־נעימות מול השקט הפתאומי)‪,‬‬ ‫הבחורים שלא לבחור בשיר בו בחרה‬ ‫י"א ניסן תשמ"ח‬ ‫באותה השיחה נסובו הדברים על‬ ‫אחדות בכניסתו להיכל קודשו‪.‬‬ ‫בניגונו של הרה"ח יוסף־יצחק‬
‫והשיר הלא מוכר החל להשמע‪,‬‬ ‫הוועדה‪ ...‬אלא שלא הוחלט באיזה‬ ‫ׁש ֲע ֵרי ִצ ּיוֹן‬ ‫קאפיטל פ"ז‪ :‬א ֵֹהב ה' ַ‬ ‫חשיבות עניין ה'מעות חיטים' ועל‬ ‫שם‪ ,‬בגן עדן התחתון‪ ,‬ממתינים כבר‬ ‫ליפסקר ‪" -‬אודך ה'" וכו'‪.‬‬
‫כשהרבי אינו מעודד כלל‪...‬‬ ‫ניגון לבחור‪ ,‬אם בזה שהלחין א'‬ ‫ֵא ַמר‬ ‫ַעקֹב‪ :‬וּ ְל ִצ ּיוֹן י ָ‬‫ִמ ּכֹל ִמְׁש ְּכנוֹת י ֲ‬ ‫כך שכל יהודי הרי הוא בן חורין ובנו‬ ‫בצפיפות בהתרגשות עצומה ובמתח‬ ‫הניגון במקורו הולחן על הפסוקים‬
‫על‬ ‫‪202‬‬
‫בשיחה השני' דיבר הרבי‬ ‫הבחורים שלמדו אז ב‪( 770-‬הת' חיים‬ ‫ֶה‬
‫ֻלד ָּב ּה וְ הוּ א יְכו ְֹננ ָ‬ ‫יש י ַּ‬
‫יש וְ ִא ׁ‬
‫ִא ׁ‬ ‫יחידו של הקב"ה ממש‪ ,‬וכאן‪ ,‬התחיל‬ ‫רב עשרות מזקני וחשובי החסידים‬ ‫"אודך"‪" ,‬כל גוים" ו"כי גדול"‪ ,‬אך‬
‫הפסוק "שיר מזמור לבני קורח" גו'‬ ‫וולף‪ ,‬כיום ‪ -‬שליח הרבי בירוחם)‪ ,‬או‬ ‫ֶע ְליוֹן‪:‬‬ ‫הרבי לבאר ולקשר את תחילת הפרק‬ ‫והשלוחים‪ ,‬לכניסתו של הרבי‪ ,‬כדי‬ ‫בעקבות המאורעות הבאים‪ ,‬התווסף‬
‫‪87‬‬ ‫‪86‬‬
 ‫כל קהל החסידים המתין בדריכות‬ ‫תפילת מוסף‪ ...‬מעט קודם סיום‬ ‫השירה באופן מפליא ממש ‪ -‬תחילה‬ ‫חביבות מיוחדת לניגון‬ ‫י"א ניסן תש"נ‬ ‫(שבתחילת הקאפיטל)‪ .‬בסיום השיחה‬
‫ליום י"א ניסן‪ ,‬בתקווה שהרבי יצא‬ ‫התפילה נשאל הרבי על ידי מזכיריו‬ ‫ביד אחת‪ ,‬פעם בזו ופעם בזו‪ ,‬בחוזק‬ ‫החל הממונה הקבוע לנגן "דידן נצח"‪,‬‬
‫לקהל וינגנו בפניו את הניגון החדש‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬אחר־כך בשתי ידיו הק' יחד ביתר‬
‫"שובה"‬ ‫ירי‬‫קאפיטל פ"ט‪ָּ :‬כ ַר ִּתי ְב ִרית ִל ְב ִח ִ‬
‫אם ברצונו לראות את הקהל‪ ,‬וכך‬ ‫אתי ָּדוִ ד‬‫ִנְׁש ַּב ְע ִּתי ְל ָדוִ ד ַע ְב ִּדי‪ָ :‬מ ָצ ִ‬ ‫אך קולו לא נשמע ‪ -‬כי כל הקהל החל‬
‫[יש לציין כי למרות בחירת ה'וועדה'‬ ‫יוכל הקהל לאחל לרבי "גוט שבת";‬ ‫שאת ועוז‪ ,‬ובתנועה הידועה סימן לנגן‬ ‫בימים הסמוכים לי"א ניסן תנש"א‬ ‫בבת אחת לנגן את הניגון שחיבר ר'‬
‫ׁש ְח ִּתיו‪ָּ :‬ברוּ ְך‬‫ׁש ֶמן ָק ְדִׁשי ְמ ַ‬
‫ַע ְב ִּדי ְּב ֶ‬
‫בניגון של ר' שלום ברוכשטט הופצה‬ ‫הרבי השיב בחיוב‪ .‬בסיום התפילה‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬כשבמהלך כל הניגון הרבי‬ ‫נבחר הניגון "שובה ה' עד מתי"‬ ‫שלום ברוכשטט‪( ...‬הניגון היחיד בו‬
‫יתן‬
‫ׂכיל ְל ֵא ָ‬ ‫ה' ְלעו ָֹלם ָא ֵמן וְ ָא ֵמן‪ַ :‬מ ְש ִּ‬
‫שמועה שבחרו בניגון אחר‪ ,‬ובתפילת‬ ‫החל הקהל לנגן את השיר "אורך ימים‬ ‫מביט לעבר השלוחים באופן 'מבהיל'‬ ‫וגו'‪ ,‬שהלחין הרה"ח ר' פייטל לוין‬ ‫נכלל גם הפסוק "שיר מזמור" גו')‪ ,‬וגם‬
‫ָה ֶאזְ ָר ִחי‪:‬‬
‫ערבית של יום אור לי"א ניסן הושר‬ ‫אשביעהו"‪ .‬התריס השלישי בחלון‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫(שהלחין גם את השירים שהושרו‬ ‫הרבי החל לעודד בחזקה את השירה‪.‬‬
‫אותו ניגון]‪.‬‬ ‫הוזז הצידה‪ ,‬ופני הקודש נראו שוב אל‬ ‫בשנים תשמ"ב ותשמ"ג)‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬זהו הניגון שנבחר לכבוד י"א‬
‫בהתוועדות שבת הגדול (ח' ניסן)‪,‬‬
‫שיר על הגאולה השלימה‬
‫ביום שישי י"א ניסן בשעה ‪ ,1:48‬נכנס‬ ‫הקהל‪ ,‬שהגביר את קצב השירה עוד‬ ‫ניסן!‬
‫ועוד‪.‬‬ ‫שרו כל הקהל את הניגון עם כניסתו‬ ‫לקראת י"א ניסן תש"נ בחרה ה'וועדה'‬
‫הרבי לתפילת מנחה בחדר המיוחד‪,‬‬ ‫במוצש"ק‪ ,‬ליל י"א ניסן‪ ,‬למעלה‬
‫כשכל הקהל מנגן את הניגון החדש‪.‬‬ ‫פני הקודש נראו מאירות וחייכניות‪,‬‬ ‫י"א ניסן תשנ"ב‬ ‫של הרבי‪ ,‬שעודד את השירה ‪ -‬והי'‬ ‫בניגונו של ר' שלום ברוכשטט‪.‬‬
‫משעה קודם תפילת ערבית כבר‬
‫יעהוּ‬
‫ׂב ֵ‬
‫ָמים ַא ְש ִּ‬ ‫קאפיטל צ"א‪ :‬א ֶֹר ְך י ִ‬ ‫נראה שאף שר בעצמו(!) עם הקהל‪.‬‬ ‫בתחילה חיבר ר' שלום את הניגון על‬
‫גם בשבת הגדול (י"ב ניסן) ניגן הקהל‬ ‫מה שגרם לשמחה ונחת־רוח רבה‪.‬‬ ‫התמלא ‪ 770‬בקהל עצום‪ ,‬ששרו יחד‬
‫את הניגון החדש כשהרבי נכנס לחדר‬ ‫ישוּ ָע ִתי‪:‬‬‫וְ ַא ְר ֵאהוּ ִּב ׁ‬ ‫בערב יום י"א ניסן נסע הרבי לאוהל‪,‬‬ ‫הפסוק "כרתי ברית לבחירי"‪ ,‬כשהניגון‬
‫במהלך השירה עודד הרבי בראשו‬ ‫את הניגון החדש בשמחה עצומה‪.‬‬
‫המיוחד‪.‬‬ ‫ובחזרתו ‪ -‬כשנכנס לתפילות מנחה‬ ‫מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך‬
‫ובידו הק' את השירה‪ ,‬כשהקהל מגביר‬ ‫ברחבה שלפני ארון הקודש רקדו ר'‬
‫בתגובה את השירה בצורה שלא זכורה‬ ‫בציפיי' ל"שיר חדש"‪...‬‬ ‫וערבית הי' בית הכנסת מלא פה‪-‬אל‪-‬‬ ‫ה' לעולם אמן ואמן"‪ .‬בהמשך‪ ,‬הוסיף‬
‫ישראל דוכמן‪ ,‬פרופ' ברנובר והד"ר‬
‫פה מאנ"ש והת' שיחיו‪ ,‬ואורחים רבים‬ ‫ר' שלום לניגון את הפסוק מתחילת‬
‫זה זמן רב‪...‬‬ ‫גם בשנת תשנ"ב‪ ,‬על אף המצב החמור‬ ‫ווייס יחד עם ר' שלמה קונין‪ ,‬המלהיב‬
‫"קשה עלי פרידתכם"‬ ‫מכל קצווי תבל שהגיעו ליום זה‪.‬‬ ‫הקאפיטל ‪" -‬משכיל לאיתן האזרחי" ‪-‬‬
‫די לתאר‬ ‫משם את הקהל כולו‪ ...‬‬
‫כעבור כמה דקות רמז הרבי והחלון‬ ‫שנוצר בכ"ז אדר ראשון‪ ,‬התכונה‬ ‫בעקבות שיחתו של הרבי בהתוועדות‬
‫הפעם הבאה בה ניגנו את הניגון בפני‬ ‫נסגר‪ ,‬אך השמחה והריקודים נמשכו‬ ‫לקראת היום הגדול לא נחסרה כלל‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שכשנכנס הרבי לתפילת‬ ‫את הארבעה האלו רוקדים בכדי‬
‫הרבי הייתה בהתוועדות שמח"ת‬ ‫מנחה‪ ,‬וכן בצאתו ‪ -‬לאחר תפילת‬ ‫השבת‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬
‫בבית הכנסת עוד שעה ארוכה‪,‬‬ ‫היו אלו‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬שורה‬ ‫להבין את מצב הרוח המרומם שבכל‬
‫תשנ"ד‪ .‬כנהוג בקביעות של אותה שנה‬ ‫ארוכה של פעולות שניתנו כמתנה‬ ‫ערבית‪ ,‬שרו את הניגון החדש ‪" -‬שובה‬ ‫כשנכנס הרבי לתפילות ביום י"א ניסן‬ ‫ביהכנ"ס‪...‬‬
‫מתוך שבח והודי' להשי"ת על הזכות‬
‫(בה שמח"ת חל בערב שבת) נערכה‬ ‫רוחנית לבעל יום ההולדת ‪ -‬הן‬ ‫ה'"‪.‬‬ ‫(שחל ביום שישי) ניגנו כל הקהל את‬
‫שנפלה בחלקנו ‪ -‬לראות את מלכנו‬ ‫רק ניתן הסימן שהרבי ירד למטה‪,‬‬
‫התוועדות 'השלמה' לשמח"ת בשעת‬ ‫בלימוד והן בענייני הפצת המעיינות‬ ‫בין מנחה למעריב דפדף הרבי בסידורו‬ ‫הניגון החדש‪ ,‬והרבי אף עודד את‬
‫פעם נוספת מאז אותו יום מר ונמהר‪,‬‬ ‫ובית־הכנסת דמה באותה שעה‬
‫'רעוא דרעוין' של שבת בראשית‪.‬‬ ‫‪ -‬כשלצד כל אלו לא נפקד גם מקומו‬ ‫לקאפיטל החדש המופיע בתפילת יום‬ ‫השירה בידו הק'‪.‬‬
‫ז"ך אדר ראשון‪."...‬‬ ‫למעמד ה"מארש" שבמוצאי יום־‬
‫כבשנים כתיקונן‪ ,‬נטלו הקהל את‬ ‫של שיר חדש‪ ,‬כנהוג מידי שנה‪ .‬השנה‬ ‫השבת ועיין בו משך זמן‪.‬‬ ‫כבר בתחילת ההתוועדות בשבת‪ ,‬החל‬ ‫הכיפורים‪ .‬הרבי עלה על הבימה‬
‫ידיהם זמן קצר קודם השקיעה‪ ,‬וכחצי‬ ‫נבחר ע"י 'הועדה המיוחדת' לחן חדש‬ ‫אחרי תפילת ערבית וברכת החסידים‬ ‫הרבי לדבר אודות הקאפיטל החדש‪,203‬‬ ‫ועודד את השירה בתנועות חזקות‪.‬‬
‫שעה לאחר־מכן נודע כי הרבי אכן‬ ‫על המילים "אורך ימים אשביעהו‬ ‫פתח הרבי ב'שיחה‪-‬ברכה' כמענה‬ ‫כשהוא מתעכב באריכות על הקשר‬ ‫אחרי תפילת מעריב בירך ר' זלמן‬
‫יצא אל הקהל‪ .‬בשעה ‪ 19:05‬נכנס‬ ‫י"א ניסן תשנ"ג‬ ‫ואראהו בישועתי" ‪ -‬סיומו של פרק‬ ‫לברכות‪ ,‬בשיחה בירך הרבי רבות את‬ ‫בין "סוף מעשה" ל"מחשבה תחילה"‪,‬‬ ‫גורארי' את הרבי בשם כלל החסידים‪,‬‬
‫הרבי היישר אל המרפסת‪ ,‬ובסופה‬ ‫צ"א ‪ -‬שהולחן ע"י הרה"ח ר' שלום‬ ‫החסידים‪ ,‬כמו כן התעכב הרבי על‬ ‫שדווקא ע"י העבודה בסוף זמן הגלות‬
‫קאפיטל צ""ב‪ִ :‬מזְ מוֹר ִׁשיר ְליוֹם‬ ‫והרבי השיב בברכה‪ .‬לאחר מכן בירך‬
‫של ההתוועדות (לאחר שניגנו ‪ -‬כנהוג‬ ‫ברוכשטט‪.‬‬ ‫המילים "ויהי נעם ה' אלקינו עלינו‬ ‫לברר את התחתון שאין תחתון למטה‬
‫ַמר‬‫ׁש ָּבת‪ :‬טוֹב ְלהֹדוֹת ַלה' וּ ְלז ֵּ‬ ‫ַה ַּ‬ ‫הרב יצחק הענדל את הרבי בברכת‬
‫‪ -‬את ניגוני כל רבותינו נשיאינו ואת‬ ‫ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה‬ ‫ממנו‪" ,‬אשר חרפו גו' עקבות משיחך"‪,‬‬
‫ְלִׁש ְמ ָך ֶע ְליוֹן‪ַ :‬צ ִּדיק ַּכ ָּת ָמר י ְִפ ָרח‬ ‫כהנים‪ ,‬כשהקהל עונה 'אמן' בקול רם;‬
‫ניגוני הרבי) החל הקהל לנגן את‬ ‫ידינו כוננהו"‪.204‬‬ ‫מגיעים לעניין הנעלה ביותר‪" ,‬ברוך‬
‫הניגון שחובר לי"א ניסן ‪" -‬מזמור שיר‬
‫ׂ ֶּגה‪:‬‬
‫ִש‬
‫ְּכ ֶא ֶרז ַּב ְּל ָבנוֹן י ְ‬ ‫הפעם הראשונה‬ ‫ה' לעולם אמן ואמן"‪" ,‬ראה המשורר‬
‫הרבי חייך חיוך רחב‪ ,‬ואיחל‪" :‬זאל זיין‬
‫כשיצא‪ ,‬החל כל הקהל לנגן שוב את‬ ‫א פריילעכער וואך" [לשבוע שמח]‪.‬‬
‫ליום השבת"‪ ,‬כשהרבי מעודד קלות‬ ‫בי"א ניסן אותה שנה לא זכו החסידים‬ ‫ברוח הקודש ביאת המשיח" (כפירוש‬
‫את השירה בתנועת ידו הק'‪.‬‬
‫צדיק כתמר יפרח‬ ‫לנגן את הניגון בפני הרבי‪ .‬הפעם‬
‫הניגון כשהרבי מעודד את השירה‪.‬‬ ‫מיד לאחר מכן פצחו כולם מתוך‬
‫למחרת‪ ,‬במוצאי י"א ניסן לאחר תפילת‬ ‫הראב"ע על הפסוק)‪ ,‬קץ הגאולה‬
‫ביום ד' ט' ניסן‪ ,‬התכנסה ‘הועדה‬ ‫הראשונה בה שרו את השיר בפני‬ ‫התרגשות עצומה בניגון הנבחר‪,‬‬
‫ערבית חילק הרבי שתי שטרות לצדקה‬ ‫האמיתית והשלימה ‪ -‬והכח לזה‬
‫אף בימים אלו‪ ,‬בהם החושך יכסה ארץ‬ ‫המיוחדת' לקבוע את הניגון שיושר‬ ‫הרבי הייתה בחג השבועות תשנ"ב‬ ‫והרבי עודד את השירה בפנים מאירות‬
‫במשך כשעה‪ ,‬כשבמהלכה החלו הקהל‬ ‫הוא ע"י "משכיל לאיתן האזרחי"‪,‬‬
‫וערפל לאומים‪ ,‬הנה מדי שנה בשנה‬ ‫החל מי"א ניסן הבעל"ט‪ ,‬וברוב מוחץ‬ ‫(הפעם הראשונה בה זכו לחזות בפני‬ ‫במיוחד‪.‬‬
‫בשירת הניגון החדש‪ ,‬והרבי עודד לכל עבר‬ ‫ההתקשרות העצמית של היהודי‬
‫מחברים ניגון לקאפיטל החדש של‬ ‫בחרו חברי הועדה בשירו של ר' שלום‬ ‫קדשו לאחר מה שאירע ל"ע בכ"ז‬ ‫בתנועות חזקות ובאופן נדיר ממש‪.‬‬ ‫עם הקב"ה‪ ,‬שמאירה במיוחד בזמן‬ ‫שעה ארוכה אחרי שעלה הרבי לחדרו‬
‫הרבי‪ ,‬אשר ניגון זה מושר בי"א ניסן‬ ‫ברוכשטט‪.‬‬ ‫אדר־ראשון)‪ ,‬כשהרבי ישב על כסאו‬ ‫הגלות ומגלה בו את כח המס"נ‪,‬‬ ‫עדיין המשיכו ב‪ 770-‬לרקוד ולשיר‬
‫ובמשך השנה בד' אמות כ"ק אדמו"ר‬ ‫הניגון שנבחר הותאם לפסוקים‬ ‫הק' בפתח ‪ 770‬לאחר ה'תהלוכה'‬ ‫ועי"ז פועלים את הגאולה האמיתית‬ ‫את הניגון החדש‪ ,‬כשאת השמחה‬
‫ובקרב קהל החסידים‪ ,‬ובוודאי מסב‬ ‫"מזמור שיר ליום השבת"‪" ,‬טוב‬ ‫ועודד את הניגון‪.‬‬ ‫עידודים מיוחדים‬ ‫והשלימה‪ .‬בעקבות שיחה זו‪ ,‬הוסיפו‬ ‫באותה עת אין להעלות על הכתב‪...‬‬
‫הדבר קורת רוח לאבינו רוענו‪.‬‬ ‫להודות לה' ולזמר לשמך עליון"‪ ,‬צדיק‬ ‫ההזדמנות הבאה שבה ניגנו החסידים‬ ‫בהתוועדות האחרונה‬ ‫מיד בסיום הניגון תנועה נוספת על‬ ‫כקוריוז בשולי אותה 'מלחמת ניגונים'‬
‫כמובן שעלינו לדעת בוודאות‪ :‬ללא כל‬ ‫כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה"‪" ,‬הנה‬ ‫את הניגון בפני הרבי הייתה בשבת ו'‬ ‫הניגון "שובה" זכה ליחס מיוחד‬ ‫המילים בפסוק הראשון ‪" -‬משכיל‬ ‫סוערת‪ ,‬כך נכתב ביומן אחד התמימים‬
‫ספק‪ ,‬אשר לא עזב ולא יעזוב הרועה‬ ‫זה משיח בא"‪ ,‬בתוספת מילים באידיש‬ ‫תשרי תשנ"ג‪ ,‬וכך תיאר א' התמימים‬ ‫מהרבי‪ .‬כמעט מידי שבת‪ ,‬כשניגנו את‬ ‫לאיתן האזרחי"‪.‬‬ ‫מימי חג הפסח‪" :‬בתפילת ערבית של‬
‫את צאן מרעיתו‪ ,‬וביום הבהיר י"א‬ ‫‪ -‬המלאות באמונה וביטחון‪" :‬הנה זה‬ ‫את מאורעות אותה שבת‪:‬‬ ‫הניגון הזה בעת ההתוועדות (בדרך‬ ‫הלילה השני דפסח עבר לפני התיבה‬
‫ניסן ‪ -‬כאשר השמחה פורצת את כל‬ ‫משיח בא‪ ,‬אט־אט קומט משיח‪ ,‬אט־‬ ‫"עוד בשעות הבוקר המוקדמות‬ ‫כלל‪ ,‬מיד בתחילתה)‪ ,‬עודד הרבי את‬ ‫הרה"ח ר' משה טלישבסקי‪ ,‬שהאריך‬
‫הגבולות‪ ,‬ובמיוחד בעת שירת וריקוד‬ ‫אט איז ער דא‪ ,‬נאר עפנט אויף די‬ ‫התמלא ‪ 770‬לחלוטין‪ .‬שמועות‬ ‫השירה בהתלהבות גדולה‪ .‬גם בעת‬ ‫בצורה בלתי־רגילה ושר כמעט את‬
‫'ניגון הקאפיטל' המיוחד ‪ -‬נוכח עמנו‬ ‫אויגן; אט־אט קומט משיח‪ ,‬אט־אט‬ ‫משמועות שונות אמרו כי לתפילת‬ ‫חלוקת השטרות לצדקה‪ ,‬עודד הרבי‬ ‫י"א ניסן תנש"א‬ ‫כל ניגוני ליובאוויטש במשך התפילה‬
‫בעל ההולדת והשמחה‪ ,‬בדיוק כבעבר‪.‬‬ ‫איז ער דא‪ ,‬משיח שטייט שוין אויפ'ן‬ ‫שחרית יצא הרבי ויהי' נוכח למשך‬ ‫רבות את הניגון‪.‬‬ ‫קאפיטל צ‪ׁ :':‬שוּ ָבה ה' ַעד ָמ ָתי וְ ִהנָ�ּ‬ ‫וה'הלל'‪ ,‬אך 'סלחו' לו על כך ‪ -‬כיון‬
‫וברור הדבר‪ ,‬שבקרוב ממש נזכה‬ ‫שוועל" [הנה זה משיח בא‪ ,‬הנה כבר‬ ‫כל התפילה (שחרית קריאת־התורה‬ ‫מחזה נפלא ומיוחד הי' בהתוועדות‬ ‫ׂב ֵענוּ ַב ּבֹ ֶקר ַח ְס ֶּד ָך‬ ‫יך‪ַ :‬ש ְּ‬‫ֵחם ַעל ֲע ָב ֶד ָ‬ ‫שבין השאר ניגן גם את הניגון החדש‬
‫להתגלותו לעין כל בביאת משיח‬ ‫משיח בא‪ ,‬בקרוב ממש הינו כאן‪ ,‬רק‬ ‫ומוסף)‪ .‬השמועות הללו התבררו‬ ‫שבת פרשת חיי שרה ‪ -‬כינוס‬ ‫ֵר ֶאה ֶאל‬ ‫ָמינוּ ‪ :‬י ָ‬ ‫ׂמ ָחה ְּב ָכל י ֵ‬ ‫וּ ְנ ַר ְּננָה וְ ִנ ְש ְ‬ ‫(של ר' שלום ברוכשטט)‪ ,‬למרות‬
‫צדקנו‪ ,‬ונזכה לראות את מלכנו מעודד‬ ‫תפקחו את העיניים; הנה כבר משיח‬ ‫כנכונות למחצה‪ .‬הרבי אמנם יצא אל‬ ‫השלוחים תשנ"ב‪ :‬לאחר השיחה‬ ‫יהי‬ ‫ֵיהם‪ :‬וִ ִ‬ ‫ַה ָד ְר ָך ַעל ְּבנ ֶ‬ ‫יך ָפ ֳע ֶל ָך ו ֲ‬‫ֲע ָב ֶד ָ‬ ‫שהוא מחברי ה'וועדה'‪."...‬‬
‫בעוז את שירת ה"שיר חדש" בגאולה‬ ‫בא‪ ,‬בקרוב ממש הינו כאן‪ ,‬משיח כבר‬ ‫הקהל לקראת קריאת התורה‪ ,‬ונודע‬ ‫השלישית החל הקהל לנגן את הניגון‬ ‫ָדינוּ‬ ‫ׂה י ֵ‬ ‫נ ַֹעם ה' ֱאל ֵֹקינוּ ָע ֵלינוּ וּ ַמ ֲע ֵש‬
‫האמיתית והשלימה‪ ,‬תיכף ומיד ממש!‬ ‫ניצב על הסף!]‪.‬‬ ‫כי ישהה בחדרו המיוחד עד לאחר‬ ‫"שובה ה' עד מתי"‪ ,‬והרבי עודד את‬ ‫ָדינוּ ּכו ְֹננֵהוּ ‪:‬‬ ‫ׂה י ֵ‬ ‫ּכו ְֹננָה ָע ֵלינוּ וּ ַמ ֲע ֵש‬

‫‪89‬‬ ‫‪88‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ JEM 23265‬י"א ניסן תשל"ז‬

‫‪90‬‬

‫וְש ִֹרים‬
‫ֵלב ְמ ָל ִכים ָ‬
‫ברכות אנשי ציבור‬
‫נוכח התפתחות צבא השליחות והשפעתו הרחבה של‬
‫הרבי בכל קצווי תבל‪ ,‬התוודעו אנשי ממשל רבים לדמותו‬
‫הגדולה של נשיא הדור ומנהיגו‪ .‬אך טבעי הי' שבהתקרב י"א‬
‫ניסן הגיעו למזכירות מכתבי ברכה מראשי ממשלות‪ ,‬שרים‪,‬‬
‫ראשי ערים ועוד‪.‬‬
‫הברכה המפורסמת ביותר היא דווקא זו שלבסוף לא‬
‫נמסרה‪ .‬הי' זה בשנת תשל"ח‪ ,‬הרב אברהם יצחק שם טוב‬
‫הי' במגעים עם צוות הבית הלבן בניסיון לארגן פגישה בין‬
‫נשיא ארה"ב דאז ‪ -‬מר ג'ימי קרטר לקבוצת שלוחים לרגל‬
‫י"א ניסן ולצורך זה שוחח עם מזכירתו האישית של הנשיא‪.‬‬
‫לאחר מספר ימים התקשרה המזכירה והודיע שמר קרטר‬
‫רוצה להיפגש עם הרבי בלשכתו! הרב שם טוב הסביר‬
‫למזכירה הנדהמת שהרבי אינו יוצא מ‪ 770‬אפילו כדי לפגוש‬
‫את הפרזידנט של ארה"ב…‬
‫לאחר מספר ימים התקשרה שוב המזכירה ואמרה שהנשיא‬
‫הבין שהרבי לא נוסע ולכן הוא יתקשר ביום י"א ניסן לברך‬
‫את הרבי באופן אישי בשיחת טלפון‪ .‬גם הפעם הסביר לה‬
‫הרב שם טוב שהדבר ככל הנראה לא יתאפשר כי ביום‬
‫הולדתו הרבי נוסע לאוהל וזהו יום שמוקדש להתבודדות‬
‫ותפילה ולא נראה שיהי' זמן לשיחה‪ .‬המזכירה הגיבה באי‬
‫אמון מוחלט "יש אדם בעולם שלא מוכן לקבל שיחת טלפון‬
‫מנשיא ארה"ב"?! הרב שם טוב התקשר למזכירות והרב‬
‫חודוקוב אישר את דעתו‪ ,‬הרבי לא ישוחח עם מר קרטר‬
‫בי"א ניסן‪.‬‬
‫לדברי הרב שם טוב מאורע זה השפיע מאוד על מר קרטר‬
‫שהעריך את העדפתו של הרבי לעבודתו הרוחנית על פני‬
‫שיחת טלפון מהבית הלבן‪ ,‬ומאותו היום גברה שבעתיים‬
‫הערכתו והדרך ארץ לרבי ולחסידיו‪.211‬‬
‫בשנת תשל"ב‪ ,‬שנת השבעים להולדת הרבי‪ ,‬העסקנים ר'‬
‫שמואל חפר ור' שלמה מיידנצ'יק עמלו רבות על עריכת‬
‫אלבום ברכות ואיחולים מאנשי ממשל בכירים בארץ‬
‫הקודש‪ .‬מלאכת איסוף הברכות נעשתה בשום שכל כך‬
‫שכמה שיותר מאנשי הממשל ישתתפו‪ .‬מתחילה פנה ר'‬
‫שלמה לאותם הח"כים שידע שמעוניינים מעצמם לברך‪,‬‬
‫כך כשהאלבום כבר הי' מלא בברכות פנה לח"כים כאלו‬
‫שמסיבות שונות ומשונות נמנעו מלכתוב וכעת בראותם את‬
‫שמות חבריהם מופיעים באלבום‪ ,‬סרו המניעות והעיכובים‬
‫ואף הם כתבו ברכה בשמחה‪.‬‬
‫לאחרי כל זה פנה ר' שלמה לאגוזים הקשים שטרם השתכנעו‬
‫לכתוב והראה להם את האלבום המלא וטען בפניהם ‪ -‬לאחר‬
‫שכולם חתמו איזה פנים יהיו לכם שרק שמותיכם נעדרים‬
‫מן הרשימה…‬
‫בדו"ח שכתב ר' שלמה לרבי הוא מתאר את א' מהח"כים‬
‫ששוכנע בטענה הנ"ל‪" :‬הוא לקח עט וכתב לאט לאט‪ ,‬אות‬
‫באות‪ ,‬פשוט ראיתי עד כמה הוא מתאמץ בכדי לכתוב‪ ,‬פניו‬
‫הברכות שיהודים מאחלים איש לרעהו יתקיימו‪ .‬שהשם‬
‫היו משהו משונה‪ ,‬נהיה אדום כזה‪ ,‬רציני מאד‪ ,‬נדמה לי‬
‫שהיו לו בפניו סימני תשובה ‪ . . .‬אחרי שגמר לכתוב אמר‬
‫לי‪ ,‬אתה יודע שאני חשבתי על כל מילה ומילה…"‬
‫‪93‬‬
‫‪ JEM 129649‬י"א ניסן תשמ"ג‬
‫כוּכה‬
‫יך י ְָב ְר ָ‬
‫יד ָ‬
‫ַח ִס ֶ‬
‫וֲ‬
‫ברכות החסידים‬
‫בשנות הנשיאות הראשונות נדירות היו הפעולות הקשורות‬
‫ליום הולדתו של הרבי‪ ,‬מה גם שרבים לא ידעו כלל מתאריך‬
‫זה‪ .‬אך כבר בשנת תשי"א מצינו במכתב לר' מרדכי הכהן‪:‬‬
‫"בעתו קבלתי ברכתו ליום ההולדת‪ ,‬וכל המברך יתברך‬
‫בברכתו של הקב"ה שהיא בתוספת מרובה על העיקר לחיים‬
‫שלמים ונעימים מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף"‪.207‬‬
‫מכתבו של ר' מרדכי לא הגיע לידינו‪.‬‬
‫מהמכתבים הנדירים והמיוחדים הוא מכתבו של הרב החסיד‬
‫אלי' יאכיל סימפסון ע"ה‪ ,‬מכתב מיום י"א ניסן תשי"ג‪..." :‬‬
‫ויעזרהו השי"ת בסיוע רב בלי גבול לנהל את כל אחינו‬
‫בנ"י בכל המדינות בכלל ואת עדת החסידים בפרט…"‬
‫בסוף המכתב מוסיף הרב סימפסון ברכה לא שגרתית "וכל‬
‫וֲַאָבֲרכָה‬
‫המנגדים והקנאים יתהפכו לאוהבים באמת"‪.208‬‬
‫ברכה מיוחדת נוספת מן השנים המוקדמות‪ ,‬היא ברכת‬
‫חסידי חב"ד באה"ק בשנת תשכ"ב‪ .‬באותה השנה אנ"ש‬
‫באה"ק התאספו בירושלים להתוועדות חסידים לרגל י"א‬
‫ְמָבְרכֶיָך‬
‫ניסן‪ ,‬במהלך ההתוועדות גמלה בלב החסידים ההחלטה‬
‫לשגר מכתב ברכה לרבי‪ ,‬וממחשבה למעשה ‪ -‬הרה"ח‬
‫ר' שמואל אליעזר הלפרין ניסח מעל לשולחן ההתועדות‬
‫ברכת חסידים נלבבת בשפה נאה וברגש חסידי‪:‬‬
‫החתומים מטה‪ ,‬רבני וזקני אנ"ש ותלמידי התמימים מקושרי‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שנתאספנו ברוב עם לחגוג את יום‬
‫הולדת השישים לאיוש"ט של כ"ק אדמו"ר שליט"א בהלל‬
‫והודיה לה' על הטוב אשר גמלנו ולכל בני ישראל בדורנו‪,‬‬
‫ביום הבהיר זה‪ ,‬ובחודש אשר חשף ה' את זרוע קדשו‬
‫לשתף מידת הרחמים במידת הדין (והצמצום) בהתגלות‬
‫אלוקות ע"י משה בחיר ה' באותות ובמופתים על אדמת‬
‫בני חם‪ ,‬וארובות השמים נפתחו וראתה שפחה על הים מה‬
‫שלא ראה יחזקאל בנבואתו‪ ,‬והחודש אשר בו ירדה שכינה‬
‫למטה והוסיף ה' לנטות ימינו וחסדו הגדול להאיר עלינו את‬
‫חשכת הגלות ביום הזה‪ ,‬שבו נולד משה של דורינו‪ ,‬מדברנא‬
‫דאומתיה‪ ,‬להחיות נפשינו ונפש רבבות אלפי ישראל בחיים‬
‫ברכות אנשי הדור לנשיא‬
‫האמיתיים המשתלשלים מאלוקים החיים‪ ,‬ממוצע המחבר‬
‫העומד בינינו לבין הוי' אלוקינו ‪ -‬שולחים בזה מהררי ציון‬
‫את ברכות מזל‪-‬טוב הלבביות והנאמנות‪.‬‬
‫ויהי רצון מלפניו ‪ . .‬שישלח ברכתו ממעל לחזק את כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א בבריות גופא לאיושט"א וכולנו יחד‬
‫עם התקרב יום י"א בניסן מידי שנה‪ ,‬הפגין העולם היהודי כולו על כל‬
‫נזכה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יוליכנו בקרוב לקראת משיח‬
‫חוגיו ושכבותיו את הערצתו הגדולה כלפי נשיא הדור ומנהיגו‪.‬‬
‫צדקנו‪.209‬‬
‫גדולי ישראל‪ ,‬אישי ציבור‪ ,‬מנהיגי מדינות ואף אישים פרטיים ראו‬
‫אירע גם שהחסידים ביקשו להתברך מבעל השמחה ביום בו‬
‫באירוע זה הזדמנות מתאימה ביותר להביע את תודתם ורגשי לבבם‬
‫מזלו גובר‪ .‬בי"א ניסן תשי"ט נכנסו הרה"ח ר' שמואל לויטין‬
‫לצדיק וקדוש זה‪ ,‬אשר באישיותו המופלאה והנערצת משמש הוא‬
‫והרה"ח ר' זלמן דוכמן ליחידות וביקשו שהרבי יברכם‬
‫כעוגן הצלה גשמי ורוחני ליהודים וערכי היהדות‪ ,‬ואף לשלום העולם‬
‫לכבוד יום הולדתו‪ .‬הרבי חייך ואמר "אלע ברכות וואס‬
‫כולו‪ ,‬וברכה מעומק הלב שיאריך השי"ת ימיו ושנותיו על כסא‬
‫אידען בענטשען זיך איינער דעם אנדערען זאלן מקוים‬
‫ממלכתו עד ביאת הגואל‪.‬‬
‫ווערן‪ .‬דער אויבערשטער זאל געבן מיט א הוספה" [שכל‬
‫ואף הוא הי' עונה כנגד המברכים ‪ -‬התייחסות מיוחדת הביע הרבי‬
‫יתברך יתן בהוספה]‪.210‬‬ ‫כלפי המברכים במכתבים פרטיים ואף בשיחות פומביות‪ ,‬בתודה חמה‬
‫ובשפע ברכות‬
‫‪92‬‬
 ‫"‪...‬ואשריו ואשרי דורו (תוס' עירובין די"ג ע"ב ד"ה נוח)‬ ‫צדק הן משיח לישראל‪ ,‬יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן‪.‬‬
‫בפעולותיו הנשגבות והשפעתו הגדולה להציל רבים מרדת‬ ‫בברכת חג כשר ושמח וכל טוב‬
‫שחת ולהכניסם תחת כנפי השכינה בכל מקומות מפוזריהם‪,‬‬ ‫ברכת אב‬
‫וביקרא דאורייתא‪ ,‬הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים‬
‫כה יוסיף השי"ת לכהג"ק אמיץ כח ושנות חיים טובים‬
‫ארוכים להאיר עיני הרבים באהבת התורה וחסידות ויראת‬ ‫עובדיה יוסף‬ ‫הגה"ח ר' לוי יצחק‬
‫שמים עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן"‪.‬‬ ‫הרב שלמה זלמן אוירבך דורש במכתבו לשנת השבעים‬ ‫עם הדפסת אגרותיו של אביו של הרבי הרב לוי יצחק‪ ,‬התוודענו למכתבי הברכה ששלח לרבי פעמים רבות לרגל יום‬
‫זוהי רק טעימה קטנה מרשימת מאות ואלפי מברכים אשר‬ ‫דרשה על הפסוק "ימים על ימי מלך תוסיף"‪,‬‬ ‫הולדתו‪ .‬בולט במיוחד המכתב ששלח בי"א ניסן תרצ"ב‪ ,‬לרגל יום הולדת השלושים‪ .‬בנוסף לסגנון האופייני לכתביו‪,‬‬
‫רבים המה ואי אפשר לפורטם ‪ -‬להודיע ששמחתו של‬ ‫‪ . .‬בברכה כי ימים על ימי מלך יוסיף לו ד'‪ ,‬כי שנותיו של‬ ‫המלאים בקבלה ורזי תורה עמוקים‪ ,‬מכתב זה נושא אופי לבבי מאוד והרלוי"צ מביע במילים נרגשות את געגועיו‬
‫הנשיא הלכה והתפשטה עד שנהייתה לשמחת הדור כולו‪.‬‬ ‫מלך ומנהיג אינם רק שנותיו של היחיד אלא שנות דור ודור‪,‬‬ ‫להתראות עם הרבי שוב‪ ,‬בחלוף ארבע שנים מאז התראו בפעם האחרונה לפני חתונתו‪:‬‬
‫ויגיע לגבורות מתוך ברכה ושמחה כי גבר חסדו על יראיו‪.216‬‬ ‫"והנני מברך אותך בני אהובי מחמדי ויקירי שיחי'‪ ,‬ליום מלאת לך שלשים שנה‪ ,‬כי תהי' בן שלושים לכח במלא מושג‬
‫כעבור חמש שנים במלאות לרבי שבעים וחמש‪ ,‬שוב שיגר‬ ‫המילה ‪. .‬‬
‫הרב אוירבך איגרת של ברכה‪:‬‬ ‫"ובכן יתן לך השי"ת כח ועצמה ‪ . .‬וחיי נחת ענג וכל טוב בגו"ר עם רעייתך כלתי היקרה שיחיו‪ ,‬לאורך ימים ושנים‬
‫ֲכם‬
‫ֲבר ֵ‬
‫ֲני א ָ‬
‫וַא ִ‬ ‫גם אני הקטן מצטרף להודות לה' לשמוח יחד עם רבבות‬ ‫טובים ונעימים תצליחו ותתגדלו מעלה מעלה ועינינו תראינה ותחזינה כל אלא ונשבע רוב נחת וענג וירחם עלינו השי"ת‬
‫ישראל במלאת שבעים וחמש שנה להאדמו"ר המופלא‬ ‫להתראות במהרה בכל טוב אתכם ‪. .‬‬
‫מענות הרבי למברכים‬
‫והמיוחד הרבי מליובאוויטש שליט"א‪ ,‬אשר בדור הזה הוא‬ ‫"כחפץ אביך מברכך האוהב אותך מקירות לבו ונפשו"‪.‬‬
‫"בשעה שיהודים באים ורוצים לעשות נחת‪-‬רוח‪ ,‬או להעניק‬ ‫מגדל אור המאיר ומפיץ קרני אור של אמת בליבותיהם‬ ‫נקודה נוספת במכתבים אלו‪ ,‬אלי' יתייחס הרבי שנים רבות אחר כך בהתוועדויות י"א ניסן‪ ,‬היא הקשר בין י"א ניסן לשבט‬
‫כבוד‪ ,‬או להביע תודה ליחיד בתור בא‪-‬כוח של ציבור ורבים‬ ‫של ישראל די בכל אתר ואתר‪ ,‬ומחדיר בהם אור תורת‬ ‫אשר‪ .‬פעמים‪ ,‬שבביאור העניין‪ ,‬יציין הרבי למכתבו של הרלוי"צ בי"א ניסן תרח"צ‪.233‬‬
‫‪ -‬הנה לכל לראש ‪ . .‬נדרשת הכרת טובה ‪ . .‬וזוהי מחובתו‬ ‫ה' ומצוותיה‪ ,‬ויחד עם ההודיה על העבר‪ ,‬גם אני מצטרף‬
‫הנעימה של זה שבירכוהו‪ ,‬שגם יביע תודה מקרב ולב עמוק‬ ‫לתפילה ולברכה הנישאת בפי כל‪ ,‬כי לא ימיש ה' חסדו‬
‫לכל אלה שמסרו את ברכותיהם ואיחוליהם במילים‪ ,‬או‬ ‫מאיתנו ויאריך ה' ימיו ושנות ממלכתו‪ ,‬עד עמוד הכוהן‬
‫‪220‬‬
‫מכתבים‪ ,‬או על‪-‬ידי נוכחותם פה…"‬ ‫לאורים ותומים במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫גדלותו התורנית והרוחנית של הנשיא‪ ,‬והשפעתו הכבירה על‬ ‫כמידי שנה הגיע ר' שלמה לרבי לי"א ניסן ודיווח על אלבום‬
‫ואכן יחס מיוחד של תודה והכרת הטוב ניכר במהלך השנים‬ ‫מכתב מיוחד נוסף משנת תשל"ז הגיע מאדמו"רי ארה"ק‬ ‫עולם התורה‪ ,‬הנה במכתביהם ניבעים רגשי הערצתם יתר על‬ ‫הברכות‪ ,‬והרבי הודה לו על כך‪.‬‬
‫מהוד כ"ק אדמו"ר כלפי מברכיו הרבים‪ .‬עיתים שאף הי'‬ ‫תובב"א‪:217‬‬ ‫שאר המכתבים‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬מידי שנה לקראת י"א ניסן הי' ר' שלמה מסתובב בין‬
‫נוסח כללי שנשלח לכל המברכים‪ .‬כך מצינו במכתב‬ ‫בשנת תשל"ב אגודת הרבנים של ארצות הברית בראשות הרב‬ ‫משרדי הממשלה השונים על מנת להשיג את מיטב הברכות‬
‫למעכ"ק גאון ישראל וקודשו שר התורה חכם הרזים‪ ,‬רבם‬
‫מחוה"מ פסח שנת תשי"ז‪:221‬‬ ‫משה פיינשטיין שיגרה איגרת ברכה מיוחדת ואף משלחת‬ ‫והאיחולים‪.212‬‬
‫ומאורם של ישראל‪ ,‬פאר הדור והדרו‪ ,‬צדיק יסוד עולם‪,‬‬
‫ב"ה‪ ,‬ח"י ניסן‪ ,‬תשי"ז‬ ‫מצודתו פרושה על פני כל קצווי תבל להשיב רבים מעוון‬ ‫רבנים גדולי תורה שיגישו את הברכה לרבי פנים אל פנים‪ .‬בין‬ ‫תמיד הקפיד ר' שלמה שאת הברכה יכתוב כל מברך בעצמו‪,‬‬
‫ברוקלין‪.‬‬ ‫ולקרב את ישראל לאבינו שבשמיים‪ ,‬לוחם מלחמות ה'‬ ‫הרבנים החשובים נכחו ראשי בתי דין‪ ,‬ראשי ישיבות ורבני‬ ‫בנוסח אישי ופרטני‪ ,‬בשנת תשמ"ז החליט להוסיף גם בלאנק‬
‫שלום וברכה!‬ ‫במסירות נפש וכו'‪ ,‬אדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א‬ ‫ערים מכל ארצות הברית‪.215‬‬ ‫ענק ומהודר בגודל מטר על מטר עליו תתנוסס ברכה כללית‬
‫מאשר הנני קבלת מכתבו‪ ,‬מכתב ברכה‪,‬‬ ‫שניאורסאהן מליובאוויטש‬ ‫כמו כן האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור שיגר שליח מטעמו‬ ‫בחתימת כולם‪ .‬בראש הרשימה התנוססה חתימתו של‬
‫אחד"ש כהדג"ק שליט"א‬ ‫להביע את איחוליו בפני הרבי‪.‬‬ ‫הפרזידנט דאז מר חיים הרצוג‪ ,‬ואחרי' שאר אנשי הממשל‪.‬‬
‫וברך לקחתי ואשיבנו‪ ,‬שיתברך בברכתו של הקב"ה‬
‫לקראת יום י"א ניסן הבעל"ט‪ ,‬בו ימלאו בעזהי"ת שבעים‬ ‫מילים נפלאות מצינו במכתבו הנרגש של הרב יוחנן סופר‬ ‫בעת שכתב הפרזידנט את ברכתו‪ ,‬נכח בלשכתו הפרזידנט‬
‫שתוספתו מרובה על העיקר וכמ"ש ואברכה מברכיך‪,‬‬
‫וחמש שנה למעכ"ק אדמו"ר שליט"א הרינו בזה בתפילה‬ ‫‪ -‬ראש ישיבת ערלוי וחבר נשיאות אגודת ישראל העולמית‬ ‫של הרפובליקה הברזילאית שביקש לברך אף הוא ואכן צירף‬
‫ובפרט בסגולת ימים אלו דזמן חירותנו‪ ,‬יהי רצון שיושפע‬ ‫ברכה עשירה ולבבית‪.213‬‬
‫ובברכה מקרב ליבנו שיאריך ה' ימיו ושנותיו בנעימים ויהיו‬ ‫(שאף הם שיגרו מברק ברכה)‪,‬‬
‫חירות אמיתית‪ ,‬חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח ‪ -‬מכל‬
‫ימיו מאה ועשרים שנה מתוך בריאות שלימה ומנוחת הדעת‪,‬‬ ‫‪ . .‬הנני בזה בברכת הדיוט קלה לרגל שזכינו שכ"ק שליט"א‬ ‫במכתבו של הרב חיים הלוי בנימיני ‪ -‬שליח הרבי בפטרופוליס‬
‫דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב‪,‬‬
‫ויתחדש כנשר נעוריו לקדש שם שמים ברבים ולהפיץ אור‬ ‫יגיע בימים אלו לשנת השבעים‪ ,‬והנני תפילה שהשי"ת יחזקהו‬ ‫ברזיל‪ ,214‬מיום ו' ניסן תשל"ז למזכיר הרב בנימין קליין הוא‬
‫ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה‪.‬‬ ‫מבשר על שתי ברכות מאנשי ממשל באזורו‪:‬‬
‫תורת קדוש ישראל בעש"ט זיע"א ביד רמה ובריש גלי‪,‬‬ ‫ויאמצהו שיזכה מתוך נחת ובריאות גופו הקדוש ומתוך כוחות‬
‫ובפרט שעבודת השם‪ ,‬כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים‪,‬‬ ‫ובימיו ובימינו תתגשם שאיפת קודשו הטהורה לקרב כל‬ ‫רעננים לעמוד לנס עמו ולנהלנו לקבלת פני משיח צדקינו‬ ‫הנני שולח את הרצ"ב ‪ 2‬מכתבים‬
‫הרי היא בכל עניני האדם ובמשך כל היום וכל הלילה‪ ,‬וכמו‬ ‫בית ישראל לאלוקיו‪.‬‬ ‫ב"ב ולהאיר לבנ"י מאור תורתו חכמתו וקדושתו עד יעמוד‬ ‫מראש עיריית פטרופוליס‪.‬‬
‫שנאמר בכל דרכיך דעהו‪ .‬ועיין רפ"ה מח"פ להרמב"ם‪.‬‬ ‫הכהן לאורים ותומים אכי"ר‪.‬‬
‫זכות הרבים תעמוד לכהדג"ק שליט"א שיוסיף לו השי"ת‬ ‫מדפוטט של הסטייט של ריו דה ז'נירו (שגם העיר פטרופוליס‬
‫בברכת החג‪,‬‬ ‫כח ועוצמה להשפיע מחכמתו תורתו וקדושתו‪ ,‬וינהל את‬ ‫כה דברי המתאבק בעפר רגליו הק' וחותם בכל חותמי ברכות‬ ‫היא בתחומה) בפרלמנט הפדראלי בעיר הבירה בראזילא‪.‬‬
‫מפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א עה"ח‪,‬‬ ‫ישראל לקראת פני משיח צדקנו‪ ,‬ויזכה לראות בבנין בית‬ ‫ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א‪.‬‬
‫והנני חותם בשמו‪,‬‬ ‫שניהם לא יהודים ואולי הראשונים שמאחלים בשם עירם‬
‫המקדש וקיום כל היעודים הנבואיים בעגלה דידן ובזמן‬ ‫גם הרב עובדי' יוסף שיגר את ברכתו הלבבית‪,‬‬ ‫ומדינתם איחולים לכ"ק אדמו"ר שליט"א לקראת יום הבהיר‬
‫המזכיר‬ ‫קריב‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של‬ ‫י"א ניסן‪ ,‬כלשונם "המנהיג הרוחני העולמי הלוחם ללא הפסק‬
‫אגרת דומה נשלחה בימים אלו לכמה‪ ,‬ותוכנה מענה לברכות‬ ‫על החתום באו האדמו"רים מנהיגי קהלות החסידים ‪-‬‬ ‫קדושים‪ ,‬אראלים ותרשישים‪ .‬פאר הדור והדרו‪ ,‬עמוד הימני‪,‬‬ ‫בעד שלום העולם וממילא יום הנ"ל הבהיר הוא יום חג לא רק‬
‫לרגל י"א ניסן‪.‬‬ ‫ביאלה‪ ,‬לובלין‪ ,‬מחנובקא‪ ,‬סדיגורא‪ ,‬מודזיץ‪ ,‬בוהוש וזוויעל‪.‬‬ ‫פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי‬ ‫לעם היהודי כי אם לכל העמים‪.‬‬
‫באיגרת לרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מיום י"ד ניסן ‪-‬‬ ‫דרש נאה דורש הרב חיים קרייסווירטה אב"ד דקהלת קודש‬ ‫כקש"ת כמהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א‪ ,‬האדמו"ר‬ ‫ֻמים‪.‬‬‫ׁש ְּבחוּ הוּ ָּכל ָהא ִּ‬
‫אכן‪ַ ,‬‬
‫ערב חג הפסח ‪ -‬תשל"ב מודה לו הרבי על הברכות‪:‬‬ ‫אנטווערפען במכתבו מיום ט' ניסן תשמ"ב יובל השמונים‪:218‬‬ ‫מליובאוויטש‪ ,‬יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן‪.‬‬
‫"‪ . . .‬ות"ח על הברכות‪ .‬וכבר מלתי' אמורה בתוה"ק‪ :‬ואברכה‬ ‫"ואם אמנם נחלקו חז"ל שתי שנים ומחצה‪ ,‬אי נוח לו לאדם‬ ‫‪ . .‬אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים‬
‫(ה' מקור הברכות) מברכיך‪ ,‬בברכתו של הק' שתוספתו‬ ‫שנברא משלא נברא‪ ,‬הרי כלפי מעכ"ק האדמו"ר שליט"א‬ ‫בדור יתום זה‪ ,‬אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו‪,‬‬
‫מרובה על העיקר (וכהמצו"ב)"‪.222‬‬ ‫‪219‬‬
‫הכל מודים שאשריו ואשרי דורו‪ ,‬כתוספ' עירובין י"ג…"‬ ‫ועליו יומלץ‪ :‬והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים‬ ‫ֹאמרוּ‬
‫כוּת ָך י ֵ‬
‫ְּכבוֹד ַמ ְל ְ‬
‫המצו"ב המופיע בחצאי עיגול הוא ככל הנראה שיחת י"ד‬ ‫ווארט זה מדברי התוספות מוזכר בכמה מכתבי ברכה‬ ‫ככוכבים לעולם ועד‪.‬‬
‫כסלו תשכ"ט שהוגהה בשנית לקראת י"א ניסן תשל"ב‬ ‫נוספים מגדולי התורה‪ ,‬כמו למשל מכתבו של הרב יצחק‬ ‫השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים‬
‫ברכות רבנים וגדולי תורה‬
‫ותוכנה ‪ -‬תודה על הברכות‪.223‬‬ ‫יעקב וייס ‪ -‬גאב"ד העדה החרדית‪:‬‬ ‫טובים ארוכים ומתוקנים‪ ,‬ועיני קדשו תחזינה בביאת גואל‬ ‫נתייחדו ברכות רבנים מורי הוראה בישראל אשר בהכירם את‬

‫‪95‬‬ ‫‪94‬‬
 ‫"לכאורה תקוותי האמורה היא אולי בגדר חלום‪ ,‬אבל‬ ‫כאמור בראשית הסקירה‪ ,‬החל משנת תשל"ב הי' ר' שלמה‬
‫מיוסדת גם היא באמונתנו‪ ,‬מתאים להוראת תורתנו אשר‬ ‫מיידנצ'יק מגיש לרבי את ברכות אנשי הממשל בישראל‪.‬‬
‫כל יהודי הוא בחזקת כשרות‪ .‬ובנוגע אלי'‪ ,‬הרי לאחרי‬ ‫יחס מיוחד מהרבי לברכות אלו ניתן למצוא בר"ד ששלח‬
‫שנתכבדתי לפני שנים אחדות באיחולים שלה בקשר עם‬ ‫הרב אפרים וואלף משיחת טלפון מהמזכיר הרב חדקוב‬ ‫השיר נעדר מהברכה‪ .‬הרבי ענה בגוף כתב יד קודש על גבי‬
‫יום הולדתי‪ ,‬הרי זה מורה על יחס הנותן מקום לתקוה‬ ‫שהורה בשם הרבי "ספר ההחתמות שקיבץ ר' שלמה‬
‫האמורה‪ ,‬ואולי ‪ -‬עוד יותר מזה"‪.‬‬ ‫מיידנצ'יק‪ ,‬קודם שישלחו לארצה"ב שיעשו צילום מכל‬
‫האלבום ויוכלו להראות"‪.228‬‬
‫משני ההתייחסויות המיוחדות האלו ניתן ללמוד שהרבי‬
‫אינו מקבל את הברכות כאקט סמלי גרידא‪ ,‬אלא כהבעת‬ ‫כלומר‪ ,‬הרבי מורה לרב וואלף להשאיר בארץ הקודש‬
‫תמיכה על כל המשתמע מכך‪.‬‬ ‫עותק מברכותיהם של אנשי הממשל לרבי ‪ -‬על מנת שיוכל‬
‫שבועות אחדים קודם י"א ניסן תשמ"א אירע ניסיון התנקשות‬ ‫להראות למבקרים וכדומה‪.‬‬
‫בנשיא ארה"ב דאז ‪ -‬רונלד רייגן‪ .‬למרות פציעתו שיגר מר‬ ‫מעניין לציין שהרעיון להשאיר עותק מספר הברכות בכפר‬
‫רייגן איגרת ברכה לרבי לרגל יום הולדתו‪.‬‬ ‫חב"ד כבר עלה תוך כדי איסוף הברכות ‪ -‬ע"י הפרזידנט דאז‬
‫הרבי פתח את ההתוועדות בדברי ברכה לכל המברכים אותו‬ ‫מר זלמן שז"ר‪ .‬וכך כותב ר' שלמה בדו"ח "ידידנו (שז"ר)‬
‫לרגל יום הולדתו ובפרט לנשיא ארה"ב‪ .‬בהמשך הרבי אף‬ ‫התחיל לקרוא את הברכות‪ ,‬לא רק את שמות הכותבים‬
‫התייחס לניסיון ההתנקשות והצביע על הסיבות שהובילו‬ ‫אלא גם את התוכן‪ ,‬ומאד התפלא מזה ואמר‪ :‬זה מפעל יפה‬
‫לאירוע זה‪ .‬שיחה זו תורגמה לאנגלית ע"י ועד "שיחות‬ ‫מאד‪ ,‬צריכים לצלם זאת ולהשאיר עותק מצולם כזה בכפר‪.‬‬
‫באנגלית" והוגהה ע"י הרבי‪ ,‬בראשית השיחה הופיעה‬ ‫אמרתי לו כך‪ :‬זה מה שאתה מציע ‪ . .‬זה רעיון מצוין וכך‬
‫התודה למברכים‪,‬‬ ‫נעשה‪ ,‬אלא תתאר לך איזו צורה תהיה לכל הספר כאשר‬
‫ברכתך לא תופיע בו?! ‪ . .‬אני יצאתי מהחדר והוא ישב‬ ‫לתרום מכשרונו למען פעולות חב"ד כשהמפורסמת שבהם‬
‫"לכל אלה ששלחו את מיטב איחוליהם בהזדמנות זו אני‬
‫הרבה זמן וחשב‪ ,‬וכתב מה שכתב"‪.‬‬
‫מביע מעומק לבי את תודתי והערכתי‪ .‬במיוחד לנשיא‬
‫ארצות הברית של אמריקה‪ ,‬אשר‪ ,‬למרות מצב בריאותו‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בשנת תשמ"ז שדרג ר' שלמה את המיזם והוסיף‬
‫כתב בכדי להביע את ברכותיו ואיחוליו הטובים‪ .‬אני אסיר‬ ‫ברכה כללית מכובדת‪ .‬באותה שנה זכו הברכות להתייחסות‬
‫תודה עמוקות על מחשבותיו ורגשותיו הטובות‪ ,‬ושולח‬ ‫מיוחדת מהרבי בפומבי‪ ,‬התייחסות המלמדת באיזה אופן‬
‫באגרת מיום הבהיר כ"ח סיון משיב לו הרבי על הברכה‪:‬‬
‫את ברכותיי להחלמה מלאה ומהירה‪ .‬יהי רצון שישתמש‬ ‫מקבל הרבי את הברכות הנשלחות אליו‪.‬‬
‫"ולכל לראש תודתי הלבבית בעד ברכותיו ואיחוליו‪ .‬וברכה‬
‫בכוחות שהושקעו בו כמנהיגו הנבחר של ארה"ב למען‬ ‫בהתוועדות שבת הגדול ‪ -‬י"ב ניסן הודיע הרבי כי במוצאי‬
‫אשיבנו בלשון חכמינו ז"ל‪ ,‬כל המברך מתברך מה' מקור‬
‫טובת אמריקה וכל האמריקאים‪" .‬הבטחון באלוקים" שנותן‬ ‫שבת תיערך התוועדות נוספת‪ ,‬במהלכה ידובר אודות נושא‬
‫הברכות‪ ,‬שתוספתו מרובה על העיקר‪ .‬יברכהו השי"ת מידו‬
‫את היכולות והחוזק למלא משימה זו‪ ,‬ללא ספק יסייע לו‬ ‫שלא מתאים לשבת‪ .‬החסידים הבינו כי דבר מה חשוב הולך‬
‫להחלמה מלאה‪ ,‬ולהשיג את המשימות והמטרות העצומות‬ ‫להתרחש‪ ,‬לא בכל יום עורך הרבי שתי התוועדויות ביום‬
‫שעומדות מולנו‪".‬‬ ‫אחד!‬
‫מעניין לציין שאת המילים "מעומק ליבי" הוסיף הרבי בכתב‬ ‫ואכן‪ ,‬הודעת הרבי בהתוועדות הפתיעה את אלפי החסידים‪:‬‬
‫יד קודשות בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫לבנות בירושלים 'עיר ליובאוויטש' עבור עולי רוסי'‪ .‬הרבי‬
‫הסביר את מעלתה של ירושלים דווקא המוקפת חומה‪,‬‬
‫עיר הקודש ועיר דוד‪ .‬הרבי אמר שהצעה זו באה בעקבות‬
‫אנשי ציבור מקריית אתא ששיגרו ברכות לרבי לרגל י"א ניסן‬
‫שני דברים שאירעו בעת האחרונה‪ .‬האחד‪ ,‬עליית היהודים‬
‫תשמ"ה זכו לברכה מיוחדת‪ . . " ,‬ולהצלחה בכל ענייניהם ‪-‬‬
‫מרוסי'‪ .‬השני‪ ,‬בלשונו של הרבי "בימים אלו פנו ("מען האט‬
‫ובמיוחד שתהי' עירם עיר ואם בישראל"‪.231‬‬
‫זיך אנגעשלאגן") בברכה אלי האנשים השייכים לחלוקת‬
‫בהגהה על "ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו‬ ‫הקרקעות והממון השייכים לסיוע באופן אחר‪ .‬ובראשם‬
‫שברכו אותו" משנת תש"נ מוסיף הרבי בכתב יד קודש‬ ‫העומד בראש כל חלק ארץ ישראל הנמצא עתה בידי‬
‫שעניית ה"אמן כן יהי רצון" לברכות הקהל ‪" -‬כולל ברכות‬ ‫ישראל ‪ . .‬ובמיוחד שהברכה באה מהתעוררותם ומצדם הם‬
‫אלו במכתבים וכיו"ב"‪.‬‬ ‫‪ . .‬בודאי שצריך ואפשר לנצל הזדמנות זו במלואה"‪.229‬‬
‫בחודש ניסן תשמ"ט (וכן בשנים הבאות) שיגר הרבי מכתב‬ ‫בשנת תש"מ גברת גרוסמן ‪ -‬חברת כנסת משורות המערך‬
‫ברכה לחג הפסח למשתתפי היחידות של הקרן לפיתוח‬ ‫‪ -‬פרסמה מאמר ובו טענות קשות כלפי יחסו של הרבי‬
‫מחנה ישראל‪ ,‬בסוף המכתב‪ 232‬מודה להם הרבי אף על‬ ‫לסוגיית השואה‪ .‬באיגרת ארוכה‪ 230‬מיום ט"ז אלול ה'תש"מ‬
‫הברכות ליום הולדתו‪:‬‬ ‫משיב לה הרבי על כל טענותי' ומביע "תמהון וצער" על כך‬
‫"חוב וזכות נעים לסיים בתודה לכל אלה שברכו ליום‬ ‫שפרסמה את הדברים מבלי לברר קודם את הדברים עם‬
‫ההולדת‪ ,‬ובלשון המסורתי‪ :‬כבר מלתי' אמורה ואברכה‬ ‫הרבי ישירות‪ ,‬ואף על הדברים הקשים שכתבה‪.‬‬
‫(השם) מברכיך‪ ,‬בברכת השם המרובה על העיקר"‪.‬‬ ‫לאחר כל ההסבר חותם הרבי‪" ,‬תקוותי חזקה אשר קריאת‬
‫מכתבי זה תביא אותה לעיין עוד הפעם בתוכן מאמרה ‪. .‬‬
‫ביום ראשון י"ג ניסן תש"נ‪ ,‬לפני שהחל בחלוקת הדולרים‬ ‫ואז בטוחני שתבוא למסקנה המתאימה‪ ,‬אשר תפרסם אותה‬
‫הקבועה‪ ,‬פתח הרבי בשיחה שארכה כעשרים דקות‪ ,‬בה‬ ‫באופן שתגיע לכל אלו שקראו מאמרה האמור"‪.‬‬
‫הודה למברכים לרגל יום ההולדת‪.‬‬ ‫בסופו של המכתב‪ ,‬אחרי חתימת יד קדשו‪ ,‬הוסיף הרבי‪,‬‬
‫‪97‬‬
‫השנה ופעמים רבות שהי' מפרסם את השיר בגליון "כפר‬ ‫שיחה זו שהוגהה שוב בלה"ק כשהפעם הוסרו ממנה כל‬
‫חב"ד" שיצא לרגל י"א ניסן‪.‬‬ ‫האזכורים ל"שנת הארבעים" לי"ד כסלו‪ ,‬ויצאה בסמיכות‬
‫בשנת תשמ"ה שלח ר' צבי את ברכתו לרבי אך לשם שינוי‬ ‫לי"א ניסן‪ ,‬התקבלה אצל החסידים כהבעת תודה מהרבי על‬
‫אלפי הברכות שהגיעו‪.‬‬
‫המכתב‪:226‬‬ ‫ברוב האגרות שהגיעו לידינו כמעט ואין התייחסות לתוכן‬
‫הברכה ‪ -‬אך פעמים מעטות כן מצינו התייחסות‪ .‬הרב‬
‫"פננ [פדיון נפש נתקבל]‬
‫יחזקאל בעסער שימש כסגן נשיא מועצת אגודת ישראל‬
‫כמנהגו מאז‬
‫בארה"ב‪ ,‬וכן הי' ידוע בנאומיו המאלפים‪ .‬במכתבו לקראת‬
‫מצרף‬ ‫י"א ניסן תשל"ג הוסיף דרוש נאה על פרק ע"ב ‪ -‬פרקו של‬
‫שיר‬ ‫הרבי באותה השנה‪:‬‬
‫ואמחז"ל [ואמרו חז"ל]‬ ‫"‪...‬בפסוק "ורב שלום עד בלי ירח" יש רמז לשמו של כבוד‬
‫קדושתו‪ ,‬ש"בלי" הוא ראשי תיבות "בן לוי יצחק"‪"...‬‬
‫שלא מורידין‬
‫ואדרבא"‬ ‫בהמשך מכתבו מעיר הרב בעסער מפירוש רש"י במסכת‬
‫נדה דף מה‪ ,‬ב‪ .‬הגמרא שם מביאה "סימן" למחלוקת‬
‫הרבי מציין את רש"י על מסכת מגילה (כ"ו א' ד"ה אבל‬
‫אמוראים לעניין "תוך זמן כלפני זמן או לאחר זמן" "וסימניך‬
‫מכרו תורה) "מעלין בקדש ואין מורידין" ומזכיר לר' צבי‬
‫וזאת לפנים בישראל"‪ .‬ומבאר רש"י את הסימן בשני ביאורים‬
‫שגם השנה יכתוב שיר ‪ -‬ברכה לכבוד י"א ניסן‪.‬‬
‫"וזאת לשון נקבה ‪ -‬כלומר רב חנינא דשמיה לשון נקבה ‪-‬‬
‫מר יעקב אגם הי' אמן ישראלי בעל שם עולמי שזכה‬ ‫אמר לפנים‪ ,‬כלומר לפני זמן ולא תטעה להחליף דבריהם"‪,‬‬
‫וממשיך רש"י להסביר את הסימן ב"לשון אחר" גם לרב‬
‫היא חנוכיית הענק הממוקמת בשדרה החמישית במנהטן‪.‬‬
‫שסובר כרב חנינא במחלוקת זו "ל"א‪ ,‬שמו של רב ‪ -‬דאמר‬
‫לקראת י"א ניסן תשל"ז שלח לרבי ברכה ליום ההולדת‬ ‫כלפני הזמן ‪ -‬מובלע בתיבת ישראל"‪.‬‬
‫וצירף אלי' אלבום מיצירותיו‪.‬‬ ‫את כל זה מביא הרב בעסער כהערה לדרשתו ‪ -‬שכן גם‬
‫בתלמוד נהוג למצא רמזים לשמות האמוראים בפסוקים‪.‬‬
‫במענה הרבי אליו מודה הרבי לדרשה זו ואף מעיר עלי'‪:‬‬
‫"העיקר‪ ,‬ת"ח על ההערה לרש"י נדה מה‪ :‬ד"ה וזאת‪.‬‬
‫ולכאורה צ"ע שלא צירף רש"י ב' הפי' יחד ויהי' סימן שלם‬
‫המלאה בכל המצטרך לו"‪.227‬‬ ‫‪224‬‬
‫(ע"ד פי' הב"ח)‪ .‬ואין הזמ"ג לחפש בס'‪".‬‬
‫בהמשך המכ' מתייחס הרבי אף לאלבום האומנות שצירף‪,‬‬ ‫תקצר היריעה מלסקר את ברכותיו של המשורר החסידי ר'‬
‫"ומשנה תודה בעד האלבום הנהדר‪ ,‬שאע"פ שזהו לגמרי לא‬ ‫צבי מאיר שטיינמץ המפורסם בשם העט "צבי יאיר"‪ ,225‬בכל‬
‫בשטח שלי‪ ,‬אבל הרושם הכללי מרהיב את את העין אפילו‬ ‫שנה נהג ר' צבי להעלות עלי גליון ברכה נרגשת ומליצית‬
‫של מי שאינו מומחה באמנות‪"...‬‬ ‫בשפתו הייחודית‪ .‬לברכה הי' מצרף שיר שכתב באותה‬
‫עם זאל זיין גוט‬
‫הרבנית הצדקנית מרת חנה‬
‫התוועדות י"א ניסן מיוחדת במינה הייתה עורכת אמו של הרבי הרבנית חנה נ"ע מדי שנה בביתה‪ ,‬לשם הייתה‬
‫מזמינה כמה מזקני החסידים‪ .‬התוועדות דומה הייתה נערכת גם מדי כ' מנחם אב‪ .‬היו אלו התוועדויות מיוחדות‬
‫מאוד בהם הייתה מדברת הרבנית דברים מופלאים ומגלה רבות אודות ילדותו של הרבי וכן אודות גדלותו של בעלה‬
‫הרב לוי יצחק‪.‬‬
‫בי"א ניסן תשכ"ד פתחה הרבנית את ההתוועדות באומרה "לחיים‪ ,‬עם זאל זיין גוט" (=שיהי' לו ‪ -‬לרבי ‪ -‬טוב)‪ .‬ר'‬
‫זלמן דוכמן שנכח במקום שאל את הרבנית האם זה ביטוי שנובע מכך שרוצים לברך כל כך הרבה ולא מצליחים‬
‫לפרט את הברכה‪ ,‬הרבנית חייכה ואמרה "ניין‪ ,‬אט דאס איז טאקע די ברכה‪ ,‬עם זאל זיין גוט‪ ,‬עס קומט אים" (=לא‪,‬‬
‫זוהי אכן הברכה‪ ,‬שיהי' לו טוב‪ ,‬זה מגיע לו)‪.‬‬
‫לי"א ניסן תנש"א נסע לרבי ר' שמואל לו שנכח באותה התוועדות מלאת הוד בבית הרבנית חנה נ"ע‪ ,‬ובהגיעו לרבי‬
‫נזכר באותו סיפור והחליט לספר זאת לרבי‪ .‬הוא העלה עלי כתב את דבר המעשה והוסיף בשולי הדברים את ברכתו‬
‫‪' -‬אמרו צדיק כי טוב'‪ ,‬שיהי' טוב לרבי‪.‬‬
‫תשובת הרבי הייתה "ת"ח על הברכות ואברכה מברכיך וכו'"‪ ,‬הנוסח שענה הרבי לכל המברכים‪ .‬ובנוגע לסיפור‬
‫הוסיף הרבי "ת"ח על הפרטים שכותב"‪.‬‬
‫‪96‬‬
 ‫באופן כזה או פעולות טובות באופן‬
‫כזה ומעשים טובים באופן כזה‪ ,‬הנה‬
‫נכון ורצוי וטוב וישר ונעים וכו' עם‬
‫כל חמישה עשר התארים שאומרים‬
‫ב'אמת ויציב' שיהי' אצל כל אחד ענין‬
‫את הנאמר בהתוועדות‪ ,‬שכל אחד‬
‫אחד המברכים הי' ר' שניאור זלמן‬
‫דוכמן‪ ,‬שצירף לברכתו הלבבית כמה‬
‫סיפורים אותם העלה על הכתב ומסר‬
‫של הוספה בלימוד התורה‪ ,‬וכאמור גם‬
‫בנגלה וגם בפנימיות"‪.‬‬
‫דברים אלו של הרבי היו הפתעה‬
‫מוחלטת וגרמו לשמחה עצומה‪ .‬לדבר‬
‫שכזה‪ ,‬שהרבי יביע באופן מפורש‬
‫בהתוועדות את רצונו הק' במתנות‬
‫ובכך יקשר את שמחתו הפרטית‬
‫עם כל אחד ואחד בצורה מוחלטת‪,‬‬
‫איש לא ידע לצפות‪ .‬בט' ניסן‪ ,‬ערב‬
‫שבת הגדול‪ ,‬יצאה לאור שוב שיחת‬
‫ש"פ וישלח תשכ"ט כשהיא מוגהת‬
‫בלה"ק‪ ,‬העוסקת כולה בהוקרת תודה‬
‫לברכות והמתנות‪ .‬השיחה התפרסמה‬
‫בהשמטת חלקה האחרון העוסק‬
‫במספר ארבעים‪.239‬‬
‫ההתעוררות במימדים אחרים לגמרי‬
‫לא להתחכם‬
‫שוב הבהיר הרבי את המתנות בהם‬
‫רוצה‪ ,‬לקראת י"א ניסן תשל"ז‪.‬‬
‫בהתוועדות כ"ח אדר התייחס הרבי‬
‫לכך שרבים רוצים להעניק מתנה בכך‬
‫שיפרסמו מודעות ברכה בעיתונות‪.‬‬
‫הרבי שלל זאת מכל וכל ואמר‬
‫"מבקש אני מכל אחד ואחת‪ ,‬שאת כל‬
‫הפרוטות‪ ,‬השקלים והאגורות‪ ,‬בכל‬
‫מדינה לפי הממון שלה‪ ,‬שרצו לתת‬
‫רצונו במתנות‪ ,‬והבהיר אלו מתנות‬
‫יגרמו את הקורת רוח באופן הטוב‬
‫עבור המודעות ‪ -‬יתנו לצדקה ולא יהיו‬
‫מודעות"‪.‬‬
‫בהמשך דיבר הרבי בחריפות על‬
‫מחוכמים שחושבים לפרסם מודעות‬
‫בנוסף לנתינת הצדקה וחושבים‬
‫שבכך יצייתו להוראה ואמר "בין איך‬
‫קלוג עכ"פ וויפל זיי זיינען קלוג‪ ,‬און‬
‫איך האב גלייך געענטפערט אז די‬
‫צווייטע געלט (וואס מהאט געוואלט‬
‫געבן אויף דער מודעה‪ ,‬נוסף אויף די‬
‫נתינה לצדקה) זאלן זיי אויך געבן אויף‬
‫צדקה" [הנני "מחוכם" לכל הפחות‬
‫כמוהם‪ ,‬ועניתי על כך מיד שאת הכסף‬
‫הנוסף (שרצו לתת למודעה בנוסף‬
‫לנתינת הצדקה) יתנו גם כן לצדקה]‪.‬‬
‫בהמשך גם הזכיר הרבי בקצרה את‬
‫העיקר ‪ -‬הוספה בלימוד התורה וקיום‬
‫מצוותי'‪.240‬‬
‫"ובמילים אחרות הכוונה פשוטה‪,‬‬
‫'מתנת יום הולדת‬
‫שעולה במוחי'‬
‫מתנות מהסוג הזה‪ ,‬ביקש הרבי‬
‫פעמים רבות‪ .‬במכתב שכתב הרבי‬
‫‪99‬‬
‫ואחד יוסיף בתחומים האמורים‪.237‬‬
‫עצם הציון של ימי השמחה‬
‫האישיים של הרבי‪ ,‬יש משום‬
‫חידוש גדול‪ .‬הפעם הראשונה‬
‫בה הייתה תכונה ממשית לכבוד‬
‫יום שכזה הייתה לקראת י"א ניסן‬
‫ב‬ ‫משאת הנפש הטבועה בלב כל חסיד היא לגרום לרבי נחת רוח‪ ,‬כביטוי פשוט‬
‫לחבלי עבותות האהבה המקשרים בין חסיד לרבי‪ .‬באופן מיוחד‪ ,‬בעת שמחתו של‬
‫הרבי מתגלה הרצון העז‪ ,‬להשתתף בשמחה בגוף‪ ,‬בנפש ובממון‪ .‬דבר טבעי אם כן‪,‬‬
‫שביום הולדתו של הרבי‪ ,‬חסידים חיפשו ומחפשים לתת לרבי מתנות שיסבו קורת‬
‫רוח ככל האפשר‪.‬‬
‫לרבי כמתנה‪ .‬הרבי השיב בתודה על‬ ‫תשכ"ב ‪ -‬יובל השישים ‪ -‬כאשר‬ ‫הנהגה זו‪ ,‬ניתן לכנות כ"מעשה רב"‪ ,‬בה נהג הרבי בעצמו‪ .‬בי"ג אלול תש"ז‪ ,‬בעת‬
‫מכתבו והוסיף "ובטח ישלים למספר‬ ‫החסידים מצד עצמם התעוררו לתת‬ ‫שמלאו יובל שנים לנישואי הרבי הריי"צ‪ ,‬הוציא לאור הרבי ‪ -‬שעמד בראש הוצאת‬
‫מ"ם בחנוכה"‪ .‬בימי החנוכה‪ ,‬שיגר לו‬ ‫לרבי מתנות שונות במספר שישים‪.234‬‬ ‫הספרים קה"ת ‪ -‬בכל אחד מימי השבע ברכות ספר חסידות חדש כמתנה לרבי‬
‫הרבי את רשימת הסיפורים שמסר‬ ‫במובן מסויים‪ ,‬אף הייתה אז הרגשה‬ ‫הריי"צ לרגל היובל המיוחד‪ .‬בי"א ניסן‪ ,‬ככל שחלפו השנים‪ ,‬זכינו שהרבי יחלוק‬
‫בי"ד כסלו בציון מספר ליד כל אחד‬ ‫שההתעוררות הייתה אחת הסיבות‬ ‫איתנו את שמחתו באופן פומבי יותר ויותר‪ ,‬יביע את שמחתו מהמתנות הרבות ואף‬
‫מהסיפורים‪ ,‬וצירך לכך פתק בו כתב‬ ‫להתוועדות שערך הרבי לראשונה‬ ‫יבקש מתנות מסוימות‪.‬‬
‫"נמצא בר"ד זו י"ב סיפורים וכשיוסיף‬ ‫באותו י"א ניסן‪.‬‬
‫עוד כ"ח סיפורים יהי' סה"כ מ ובאם‬ ‫במשך השנים שלאחר מכן‪ ,‬העניק‬
‫כׇּל ְסבִיָב֑יו יִֹב֥ילּו‬
‫יוסיף עוד מ' יהי' כפי שרשמתי מ"ם‬ ‫הרבי חשיבות בולטת יותר ויותר‬
‫(מ פתוחה ם סתומה)"‪ ...‬נראה בבירור‬ ‫לשנות 'יובל' ותבע הוספה בענייני‬
‫עד כמה ייקר הרבי את אותם מתנות‬ ‫קדושה בהתאם למספר השנים‪.‬‬
‫שניתנו אז‪ ,‬ואף הביע את רצונו לקבל‬ ‫בתשכ"ג‪' ,‬שנת הק"ן' להסתלקות‬
‫ַׁש֝֗י ַלּמֹוָרֽא‬
‫מתנות במספר ארבעים‪.238‬‬ ‫אדמו"ר הזקן תבע הרבי הוספה ונתינה‬
‫אין פלא אם כך‪ ,‬שבהתקרב י"א ניסן‬ ‫במספר מאה וחמישים בתורה‪ ,‬תפילה‬
‫תשל"ב‪" ,‬יובל השבעים"‪ ,‬כבר הייתה‬ ‫וצדקה‪ .‬הדבר חזר ונשנה באופן דומה‬
‫גם בשנת תשכ"ו במלאות מאה שנה‬
‫והקיפה את ציבור אנ"ש בכל רחבי‬ ‫להסתלקות האדמו"ר הצמח צדק‪.‬‬
‫תבל‪ .‬חסידים מכל העולם התאספו‬ ‫אולם הוספות אלו בהתאם למספר‬
‫וקיבלו החלטות משותפות לתת יחד‬ ‫השנים העגול היו בתביעה והוראה‬
‫מתנות שיגרמו לרבי נחת רוח רב‪.‬‬ ‫מהרבי‪.‬‬
‫כל אחד השתדל להוסיף בכל תחומי‬ ‫בהגיע י"ד כסלו תשכ"ט‪ ,‬חשו חסידים‬
‫הקדושה במספר שבעים‪ .‬בהתוועדות‬ ‫רבים בצורך לציין את יובל הארבעים‬
‫י"א ניסן תשל"ז‬
‫חג הפורים‪ ,‬אירע דבר היסטורי והרבי‬ ‫לנישואי הרבי והרבנית‪ ,‬ולתת לשם‬
‫התייחס לכך באופן מפורש‪ ,‬הביע את‬ ‫כך מתנות במספר ארבעים‪ .‬הי' בזה‬
‫מעין תקדים‪ ,‬בנוסף לעצם התכונה‬
‫"היות וישנם המתכוננים לתת מתנה‬
‫בנוגע ליום הולדת ‪". .‬‬
‫סביב יום אישי של הרבי‪ ,‬בעיקר‬
‫ביותר‪.‬‬ ‫בהחלטה לתת מתנות במספר מסויים‪,‬‬
‫מבלי לקבל על כך הוראה מהרבי‪ .‬לא‬
‫לגרום נחת רוח‬ ‫לכולם הי' ברור שהדבר נכון ודיונים‬ ‫(משיחת פורים תשל"ב)‬
‫במילים ברורות הבהיר הרבי באותה‬ ‫ערים התקיימו סביב שאלה זו‪.235‬‬
‫התוועדות שאת מירב הנחת רוח‬ ‫ברם‪ ,‬הרבי קיבל את ההתעוררות‬
‫יגרמו דווקא מתנות רוחניות של‬ ‫שהגיעה מצד החסידים במלוא‬
‫הוספה בלימוד התורה‪ .‬מני אז הפכה‬ ‫המידה‪ .‬בהתוועדות ש"פ וישלח ט"ז‬
‫השיחה לאבן יסוד בנושא‪.‬‬ ‫כסלו הודה הרבי למברכים הרבים‬
‫ואלו הם דברי הרבי‪" :‬היות וישנם‬ ‫וביאר באריכות את ברכתו של הקב"ה‬
‫המתכוננים לתת מתנה בנוגע ליום‬ ‫הניתנת לכאו"א מהמברכים ואת‬
‫הולדת וכו'‪ ,‬וחושבים מה כדאי לתת‬ ‫הצורך יחד עם זאת להודות ולהשיב‬
‫ענין של צדקה (הקשור גם עם פורים)‪,‬‬ ‫בברכה‪ .‬בהמשך הדברים‪ ,‬התייחס‬
‫או ענין בתורה וכו'‪ .‬הנה כאן המקום‬ ‫הרבי לכך שהברכות הגיעו בקשר‬
‫להעיר ולהאיר‪ ,‬שלכל לראש יש לקשר‬ ‫עם 'יובל הארבעים' ורבים קישרו‬
‫את המתנה עם ענין של תורה‪ ,‬ולא רק‬ ‫זאת להוספה בלימוד התורה ונתינת‬
‫ענין של צדקה למטרת תורה שאמנם‬ ‫צדקה‪ ,‬ועורר לכך שגם יושבי אוהל‬
‫זה "תמכין דאורייתא" ‪ . .‬אבל אעפ"כ‬ ‫יוסיפו בנתינת צדקה וכן בעלי עסק ‪-‬‬
‫אין זה מגיע למעלת התורה‪.‬‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬היות ומספר ארבעים‬
‫קשור במיוחד הן לתורה‪ ,‬הן לתפילה‬
‫תהי' המתנה אשר תהי'‪ ,‬אך כל אחד‬ ‫והן לצדקה‪.236‬‬
‫שרוצה לתת ‪ -‬אם כי במתנה בכלל‬ ‫למחרת ההתוועדות‪ ,‬שיגר הרבי מכתב‬
‫לא שייך להתנות תנאים‪ ,‬אבל מתנה‬ ‫לצא"ח ניו‪-‬יורק ובו הודה על הברכות‬
‫מטרתה לגרום נח"ר ‪ -‬הנה תהי' צדקה‬ ‫והמתנות הרבות והביע בקצרה שוב‬
‫‪98‬‬

‫לאחר י"א ניסן תשמ"ב ‪ -‬יובל השמונים ‪ -‬ערך הרבי רשימה בכתי"ק של כל הספרים שהתקבלו כמתנה‬
‫לי"א ניסן‪ .‬דבר מדהים זה‪ ,‬שהרבי הקדיש מזמנו וציין את כל אחד מהספרים שהתקבלו‪ ,‬יכול ללמד ולו‬
‫והכנסנו גם חלק מהקובץ לדוגמה‪,‬‬
‫הביע הרבי את שביעות רצונו ואף נתן‬
‫מספר הוראות בנוגע להדפסת הקובץ‪.‬‬
‫אבל ההפתעה הנעימה הייתה שהרבי‬
‫החשיב זאת כמוסד לכל דבר‪ ,‬בכתבו‬
‫"‪ 10%‬השתתפות מקרן הע' (כבשאר‬
‫ע"א מוסדות)"‪ ,‬זה גרם לנו להבין עד‬
‫כמה הדבר יקר לרבי"‪.254‬‬
‫המתבארים התחלנו להדפיס גליונות‬
‫על הוראה באתערותא דלעילא‬
‫להדפיס ספר הערות לכבוד י"א ניסן‬
‫מספר הרב אליהו מטוסוב‪" :‬במשך‬
‫שנת תשל"ה עמלנו לחדש את‬
‫הדפסת קבצי ההערות של תלמידי‬
‫הישיבה ב‪ 770‬לאחר שהייתה בכך‬
‫הפוגה מסוימת‪ ,‬ומידי שבועיים היינו‬
‫מוצאים קובץ הערות‪ .‬את הקובץ היינו‬
‫מכניסים בערב שבת לרבי‪ ,‬ובאופן‬
‫‪101‬‬
‫ויהיו נכתבים לפני המלך‬
‫מעט על יוקר המתנות ועל הנחת רוח המרובה שגורמות‪.‬‬
‫"בשבועות שלפני י"א ניסן תשל"ב‪,‬‬
‫קיבלנו יחד‪ ,‬התלמידים ב‪ ,770‬החלטה‬
‫ללמוד בכל ערב לאחר הסדר את‬
‫הליקוטי שיחות שיצאו עד אז במשך‬
‫בי"ב שבט תש"מ‪ ,‬הוכנס לרבי כרך‬
‫שבעים דקות‪ .‬ככל שנמשך הלימוד‬
‫החלו הבחורים להעלות שאלות‪,‬‬
‫ביאורים וחידודים בשיחות ועל‬
‫מנת לשאת ולתת בנוחות בעניינים‬
‫י' שבט' וכן שאל אם החלק הבא יה'‬
‫פנימיים שכללו שאלות וביאורים‬
‫אפשריים בשיחות‪.‬‬
‫"בקיץ‪ ,‬כשהתקבצה כמות הגונה‬
‫של הערות‪ ,‬חשבנו‪ ,‬חברי המערכת‪,‬‬
‫לאסוף את ההערות המעולות‬
‫ולהוציאם לאור בקובץ מכובד יותר‪,‬‬
‫על מנת לזכות בזה ציבור רחב של‬
‫קוראים‪ .‬כשכתבנו על כך לרבי‪,‬‬
‫שונים על מנת להשלים אותם לכבוד‬ ‫לנגיד מר דוד צ'ייס למחרת התוועדות‬ ‫סיבות לשמחה‬
‫י"א ניסן‪ ,‬ובכך נכללים גם ספרים‬ ‫י"א ניסן תשמ"א בה נכח‪ ,‬בתודה על‬
‫רבים שאת הוצאתם ביקש הרבי לזרז‪.‬‬ ‫השתתפותו‪ ,‬הוסיף הרבי וביקש גם‬ ‫לקראת י"א ניסן תנש"א כתב בחור‬
‫לרבי שברצונו לתת מתנה‪ ,‬שבכל יום‬
‫כשנכנס הרב לוי ביסטריצקי עם‬
‫המיועדת להיות כלתו ליחידות טרם‬
‫מתנת יום הולדת‪" :‬מתנת יום הולדת‬
‫שעולה במוחי‪ ,‬ואשר הייתי מחשיב‬ ‫יחשוב חמש דקות אודות ההתקשרות‬
‫אותה לכבוד לי‪ ,‬כמו גם לעונג רב‪,‬‬ ‫והאהבה שהוא מרגיש לרבי‪,‬‬
‫חתונתם‪ ,‬בכ"ח אד"ש תשל"ג‪ ,‬מסר‬
‫היא שתקדיש רבע שעה מזמנך בכל‬ ‫וההתקשרות והאהבה של הרבי כלפיו‪.‬‬
‫לרבי רשימות של מראי‪-‬מקומות‬
‫בוקר של יום חול ותייחד זאת למטרה‬ ‫הרבי ענה על כך‪" :‬אזעה"צ‪ .‬והזמ"ג‬
‫שכתב על שו"ע אדמו"ר הזקן‪ ,‬וציין‬
‫הקדושה של הנחת תפילין"‪.241‬‬ ‫להרבות ב(סיבות ל)שמחה"‪.278‬‬
‫שהמראי‪-‬מקומות חדשים‪ .‬הרבי אמר‬
‫"אם כך טוב יהי' להדפיס זאת קודם‬ ‫בעקבות בקשת הרבי‪ ,‬הוא אכן החל‬ ‫חסר הסיום!!‬
‫י"א ניסן"‪ .‬הרבי הוסיף והתעניין אם‬ ‫להניח תפילין ולהתפלל מדי יום‪,‬‬
‫יש לו גם הערות וביאורים בדברי‬ ‫והקפדתו על כך הביאה לפירות ופירי‬ ‫בי"א ניסן תשל"ח הביאו תלמידי‬
‫האדמו"ר הזקן‪ ,‬וכשענה בחיוב‪ ,‬וציין‬ ‫פירות כפי שסיפר הרבי בהתוועדות‬ ‫בית הספר למלאכה בכפר חב"ד את‬
‫כדוגמא את אחת מההערות‪ ,‬הוסיף‬ ‫י"א ניסן תשמ"ג‪ ,‬שנתיים לאחר מכן‪.242‬‬ ‫חוברת "קרן המצוות" שהוכנה על‬
‫הרבי ואמר גם על כך "מה שיש לך‬ ‫מתנה רוחנית שזכתה ליחס מיוחד‬ ‫ידם‪ .‬לא חלף זמן רב עד שהרבי מסר‬
‫מוכן תדפיס קודם י"א ניסן"‪.247‬‬ ‫מאוד מהרבי‪ ,‬היא מתנת התלמידים‬ ‫את החוברת בחזרה עם הכיתוב 'חסר‬
‫השלוחים במרוקו לי"א ניסן תשד"מ‪.‬‬ ‫הסיום!!' בתוספת הציון 'יום הולדת‬
‫על בקשה דומה‪ ,‬סיפר גם הפרופסור‬ ‫ה‪.279'76-‬‬
‫פסח רוזנבלום‪" :‬הרבי נהג לבקש ממני‬ ‫אז החליטו לחלק ביניהם ‪ -‬התלמידים‬
‫תמיד מחקרים חדשים‪ .‬לפני פורים‬ ‫השלוחים והרבנים המקומיים ‪ -‬את‬ ‫אין מערבין שמחה בשמחה‬
‫הרבי ביקש 'משלוח מנות' ולפני‬ ‫לימוד כל ספר יד החזקה להרמב"ם‬
‫הכולל פ"ג הלכות‪ ,‬לרגל מלאות‬ ‫בר"ה תשמ"ב נשא הרבי שיחה‬
‫י"א ניסן 'מתנת יום הולדת' ‪ -‬ותמיד‬
‫פ"ג שנה לרבי‪ .243‬הם בישרו על כך‬ ‫מיוחדת על כתיבת ספרי תורה‬
‫התכוון למחקר חדש‪ ...‬פעם הבאתי‬
‫לרבי‪ ,‬ובהתוועדות אחש"פ אמר‬ ‫כלליים לאחדות ישראל‪ ,‬והורה שעל‬
‫נייר עבודה מסויים והרבי הביט בו‬
‫הרבי שחיכה להתעוררות כזו במשך‬ ‫כל מוסד כללי לכתוב ספר תורה‪.‬‬
‫לרגע‪ ,‬ומיד שאל‪" :‬האם לא הבאת לי‬
‫זמן‪ ,‬וכעת בשתי מדינות ("של אחינו‬ ‫בעקבות הוראה זו החלו מוסדות‬
‫את זה כבר קודם?"‪ ,‬אז הראיתי לרבי‬
‫הספרדים" כשאינו מזכיר את השם‬ ‫רבים‪ ,‬וביניהם 'בית רבקה' בקראון‬
‫הערה שכתבתי בפתח המאמר‪ ,‬ובה‬
‫מרוקו) חילקו את הרמב"ם‪ ,‬ומאוד טוב‬ ‫הייטס‪ ,‬לכתוב ספר תורה‪ .‬תוך פחות‬
‫ציינתי שגירסה קודמת של החומר‬
‫הי' הדבר‪ ,‬אם כי ראוי שכל אחד ילמד‬ ‫מחצי שנה נשלם הספר‪ ,‬והנהלת‬
‫הנוכחי נמסרה לרבי מליובאוויטש‬
‫‪248‬‬ ‫את הספר כולו‪ .‬בהמשך לכך הכריז‬ ‫המוסד חשבה שמן הראוי יהי' לערוך‬
‫לרגל יום הולדתו‪"...‬‬
‫‪244‬‬
‫הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם!‬ ‫את הסיום בי"א ניסן ‪ -‬יובל השמונים‪,‬‬
‫גם מהרב זלמן פוזנר ביקש הרבי‬ ‫בתור מתנה לרבי‪.‬‬
‫מתנה מעין זו‪ .‬בראשית חודש אדר‬ ‫לצא"ח מונטריאול כתב הרבי מענה‬
‫מיוחד בכתי"ק על מתנה שהגישו לרבי‬ ‫אולם כאשר כתבו על כך לרבי הי'‬
‫תש"מ‪ ,‬בעת שהגיש ספר שהוציא‬
‫לכבוד י"א ניסן תשל"ב ‪ -‬לימוד תניא‬ ‫המענה "אין מערבין שמחה בשמחה‪,‬‬
‫שאל הרבי האם זה ספר חדש‪ ,‬וכשענה‬
‫קבוע ברדיו‪ ,‬שהחל באותו יום‪ .‬במענה‬ ‫וכדאי הוא ס"ת לעצמו"‪ .‬בפועל‬
‫שזו מהדורה מחודשת של ספר שיצא‬
‫הביע הרבי במפורש את הנח"ר מכך‬ ‫נערכה החגיגה שבוע קודם לכן‪ ,‬בד'‬
‫מכבר‪ ,‬תמה הרבי "מדוע לא הוצאת‬
‫שכיוונו את תחילת הלימוד לי"א ניסן‪:‬‬ ‫ניסן‪.280‬‬
‫ספר חדש? אני רוצה שלי"א ניסן‬
‫תביא לי ספר חדש ‪ -‬בתור מתנה"‪.249‬‬ ‫נת' ות"ח ת"ח (כולל גם הנח"ר הגדול‬ ‫א גרויסע מענטש‬
‫והוסיף "תשתדלו שהספר יצא לאור‬ ‫שכיוונו היום וכו')‪ .‬ויה"ר שיפוצו‬
‫עד י"א ניסן השתא‪ ,‬יש לי פני' אישית‬ ‫בקשר לכך‪ ,‬ביטוי מעניין כתב הרבי‬ ‫לכבוד י"א ניסן תשל"ד החליט ר' נתן‬
‫המעיינות חוצה ובעגלא דידן ממש‬
‫בזה"‪.252‬‬ ‫לרב אלתר הילביץ' בכתי"ק‪ 250‬על‬ ‫גורארי'‪ ,‬שליח הרבי בבופלו לתת‬
‫קאתי מלכא משיחא ונלך כולנו כאחד‬
‫גבי מכתב מי"א ניסן תש"מ‪" :‬ציפיתי‬ ‫לרבי במתנה סטנדר‪ .‬הוא פנה לנגר‬
‫לקבל פניו וכו'‪ .‬אזכיר עה"צ‪.245‬‬
‫שליום ההולדת אקבל מתנה ח"ב‬ ‫מקצועי והסביר לו שמדובר באדם‬
‫חדש של ספר הליקוטים להצמח‬ ‫בחודש אלול תשל"ב שיגר הרב חדקוב‬
‫דספרו‪ ,‬ויה"ר שיהא עכ"פ לחג‬ ‫גדול במיוחד ועל התוצר המוגמר‬
‫צדק‪ ,‬על מנת שכרגיל‪ ,‬יכתוב הרבי‬ ‫מכתב לר' משה הלפרין‪ ,‬שניהל את‬
‫השבועות (דשנת השבע) דכל בנ"י‬ ‫להיות משובח ככל האפשר‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫את תאריך הוצאת הספר‪ .‬הרבי כתב‬ ‫ישיבת הערב בכפר חב"ד‪ ,‬בו הוא‬
‫כקטן שנולד דמי"‪ ,‬ובכך קישר הרבי‬ ‫בצהריי י"א ניסן הגיע הסטנדר ל‪770-‬‬
‫בשולי הפתח דבר את התאריך 'מוצאי‬ ‫‪251‬‬
‫בין יום הולדתו ללידת עם ישראל‪...‬‬ ‫מציין את התחייבות התלמידים‬
‫ורק אז התברר שהנגר הבין את‬
‫להוסיף בלימוד לכבוד שנת השבעים‬
‫בהזדמנות נוספת גילה הרבי באופן‬ ‫המילים 'אדם גדול' במובנם הפיזי‬
‫מוכן עד י"א ניסן‪.253‬‬ ‫ולהיבחן על כך‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬מבקש‬
‫מפורש את רצונו במתנה מעין זו‪,‬‬ ‫והכין סטנדר גבוה במיוחד…‬
‫הרב חדקוב לקבל לפני ראש השנה‬
‫"כבשאר ע"א מוסדות"‬ ‫בעת שנכנס ליחידות ראש ישיבה‬ ‫בלילה‪ ,‬לאחר ההתוועדות נכנסו‬
‫המתקרב את רשימת התלמידים‬
‫מאה"ק זמן קצר לפני י"א ניסן תשל"ג‪,‬‬ ‫השלוחים לבופלו לרבי עם המתנה‬
‫מתנה נוספת ממנה הביע הרבי קורת‬ ‫שטרם ניגשו להיבחן על כך‪.246‬‬
‫והראה לרבי כתב יד מתשובות‬ ‫והרבי שאל בחיוך "וואס זאל איך‬
‫רוח מרובה‪ ,‬ואף לא פעם עורר עלי'‬ ‫הרי"ף שברצונו לפרסם‪ .‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫"פני' אישית בזה"‬ ‫טאן מיט דעם?" [מה אעשה עם זה?]‬
‫באתערותא דלעילא הייתה הדפסת‬ ‫הוא אמר שאין לא את האמצעים‬ ‫וסיפר את הסיפור אודות האדמו"ר‬
‫קבצי הערות וחידושי תורה לכבוד י"א‬ ‫הכלכליים להדפסת כתב היד‪ .‬הרבי‬ ‫סוג נוסף של מתנה שתבע הרבי‬
‫פעמים רבות‪ ,‬היא להאיץ פרוייקטים‬ ‫האמצעי שאמר שהתפלל עם הסטנדר‬
‫ניסן‪ .‬מספר הרב יעקב ליב אלטיין‪:‬‬ ‫אמר‪" :‬אני אשלם עבור ההדפסה"‪,‬‬ ‫של האדמו"ר הזקן‪.281‬‬
‫‪100‬‬

‫הגביע שהעניקו‬ ‫גביע הזהב שניתן במתנה לרבי‬
‫חסידי גור לרבי‬ ‫לקראת י"א ניסן תשכ"ב ע"י‬
‫ר' אהרן קליין‬
‫התורה האין סופית‪ .‬הרבי גם הסביר‬
‫זאת בעבודת ה' הפרטית של כל יחיד‬
‫עליו מוטלת החובה להיעשות ארון‬
‫קודש ולהפוך את החומר הממשי שלו‬
‫לכלי להשראת השכינה‪.‬‬
‫בסיום המכתב כתב הרבי "לאור‬
‫האמור‪ ,‬יחד עם תודתי הנרגשת על‬
‫אלפי האיחולים שליוו את המתנה‪,‬‬
‫ברצוני להביע תקוותי מתוך תפילה‬
‫שזה יעורר את כל המשתתפים לחזק‬
‫ההחלטה לעשות ארון קודש מחייהם‬
‫האישיים ‪ . .‬ועוד שגם מקום הנתינה‬
‫גם חשוב‪ ,‬היות שהי' זה כאן המקום‬
‫שכ"ק מו"ח עשה "מקדשו בתפילה‬
‫ותורה" במשך עשר שנותיו האחרונות‬
‫בעלמא דין‪ ,‬מקדש שנמשך באותה‬
‫רוח ‪.266". .‬‬
‫ר' נתן גורארי' (שליח הרבי בבופולו)‬
‫ספר תורה נוסף ניתן במתנה לכבוד‬
‫במתנה ספר תורה עם כתר שהגיע‬
‫י"א ניסן תש"מ‪ .‬לאחר ההתוועדות‬
‫מרוסי' אז‪ ,‬הרבי הורה להסיר את‬
‫נכנס ליחידות ר' יהודה ליב מיזל‬
‫הפעמונים מהכתר ולמחרת‪ ,‬בי"ב‬
‫והביא לרבי ספר תורה שהגיע זמן‬
‫קצר לפני כן מצ'רנוביל שברוסי'‪.267‬‬
‫בשבת שלאחר מכן‪ ,‬הייתה צריכה‬
‫להיות קריאת התורה בס"ת של משיח‪,‬‬
‫כבשבתות מיוחדות‪ ,‬אולם הרבי‬
‫הורה אמר שברצונו לעלות למפטיר‬
‫בספר תורה שהגיע זה עתה‪ .‬תמורת‬
‫זאת‪ ,‬בתפילת מנחה קראו בס"ת של‬
‫משיח‪.268‬‬
‫ההתוועדות‪ ,‬נכנסה קבוצת יהודים‬
‫נאך א בעכער…‬
‫מנותני המתנות הבולטים הי' ר'‬
‫אהרן קליין‪ .‬כבר לקראת י"א ניסן‬
‫תשכ"ב‪ ,‬העניק לרבי גביע זהב שעליו‬
‫חרט את הפסוק "ימים על ימי מלך‬
‫תוסיף" מקאפיטל התהלים החדש‬
‫ואת התאריך ‪" -‬י"א ניסן תשכ"ב"‪ ,‬ועל‬
‫התחתית חרט את המילה "ופרצת"‬
‫שהייתה שגורה על לשונו של הרבי‬
‫באותה תקופה‪ .‬על אחורי התחתית‪,‬‬
‫הוסיף וחרט את שמו‪ .‬בגביע זה‬
‫השתמש הרבי בשנים המאוחרות בחג‬
‫בניסן תשל"ד" ובו ביאר באריכות את‬
‫הפסח‪.‬‬
‫המשמעות המיוחדת של ארון קודש‪,‬‬
‫לכבוד י"א ניסן תשל"ד‪ ,‬קנה שוב ר'‬
‫‪103‬‬
‫מה עם צוות המכון?‬ ‫‪ -‬ות"ח ת"ח מקול"ע"‪.257‬‬ ‫ניידת המבצעים הראשונה‬
‫את סיפורה המלא של מתנה‬
‫מדי שנה‪ ,‬היו מגישות לרבי תלמידות‬ ‫מספר ר' משה כגן‪" :‬בשנות הכ"ף המוקדמות‪ ,‬הרבי דיבר על הרחבת ההיקף‬
‫זו סיפר ר' שלמה מיידנצ'יק‪:‬‬
‫'מכון חנה' בקראון הייטס מתנות‬ ‫בהפצת היהדות והמעיינות‪ ,‬והחלטנו להקים ספרי' ניידת כמתנה לרבי לי"א ניסן‪.‬‬
‫"לקראת י"א ניסן תשל"ב‪ ,‬שז"ר‬
‫שונות לכבוד י"א ניסן‪ .‬באחת‬ ‫כמה חודשים לפני כן כבר קנינו אוטובוס ישן מאוד והתחלנו לשפץ אותו‪ ,‬צבענו‬
‫התייעץ אתי איזו מתנה יתן‬
‫השנים‪ ,‬הגישו לרבי מכתב אישי‬ ‫והכנו אותו שיהי' ראוי לשימוש‪.‬‬
‫לרבי‪ ,‬הצבעתי ללא היסוס על‬
‫מכל תלמידה‪ ,‬בו מגוללת את סיפור‬ ‫בצדדיו החיצוניים קבענו מדפי ספרים ובתוכו הנחנו ספסלים לקריאה‪ ,‬בסופו‬
‫נרתיקי התפילין של האדמו"ר‬
‫עברה התקרבותה והמהפך שחל‬ ‫‪ -‬הצבנו שולחן להנחת תפילין והתקנו וילון שיבודד את חלקו האחורי ויאפשר‬
‫האמצעי שהיו מונחים דרך‬
‫נרתיקי התפילין מכסף שניתנו לרבי‬ ‫בחיי' במכון הודות לרבי‪ .‬לכל מכתב‬ ‫פרטיות למתפללים‪ .‬כתבנו עליו בגדול את הפסוק‪-‬סיסמא שהייתה שגורה בפי‬
‫על ידי שז"ר‬ ‫קבע על שולחנו‪ .‬בתחילה הי'‬
‫צורפה תמונת הלמידה הכותבת‪.‬‬ ‫הרבי אז 'ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה'‪.‬‬
‫לו קשה להתלהב מהרעיון‪...‬‬
‫נכנסו השלוחים לגן עדן התחתון‪,‬‬ ‫הרבי הגיב על המתנה בתמיהה מדוע‬
‫הי' זה דבר יקר במיוחד עבורו‪,‬‬ ‫בי"א ניסן הבאנו את הספרי' הניידת לשדרת איסטערן פארקוויי וחיכינו לרבי‬
‫והרבי יצא אליהם כשמשאיר את‬ ‫שלחו רק תלמידות הפנימי' ולא שאר‬
‫ומכל החפצים יקרי הערך שהיו‬ ‫בשעה שהי' צריך להגיע‪ .‬בדיוק בשעה רבע לעשר הופיע הרבי מעבר לרחוב‪ ,‬ור'‬
‫דלת חדרו הק' פתוחה מעט‪ .‬הרבי‬ ‫התלמידות ואנשי הצוות של המכון‪.283‬‬
‫לו דווקא את נרתיקי התפילין‬ ‫שלמה קונין‪ ,‬שהי' מהעוסקים במלאכה‪ ,‬ניגש לרבי ואמר "יש משהו שאנו רוצים‬
‫נתן לכל אחד מהם מכתב כללי‪ ,‬קטע‬ ‫להראות לרבי"‪ .‬דלת האוטובוס הייתה פתוחה והרבי דילג את גרם המדרגות הקטן‬
‫הציב על כן מיוחד על שולחנו‪.‬‬
‫משיחה אודות חג הפסח וכן עשר‬ ‫בצעד אחד ותוך רגע קט הי' בפנים‪ .‬הרבי הלך לאורך האוטובוס ובחן כל פרט‪,‬‬
‫הוא התלבט‪ ,‬התלבט‪ ,‬ובסוף‬
‫דולר ולאחר מכן מסר הת' העשיל‬ ‫נשיא המדינה שי' עבור שזיכה אותה‬ ‫כששאל לפשר הוילון ואמרנו שהוא נועד למי שברצונו להניח תפילין ומתבייש‬
‫החליט‪ :‬כן‪ ,‬זו המתנה שמגיעה‬
‫גרינברג את התפילין לרבי‪ .‬הוא החזיק‬ ‫בשליחות חשובה כזאת ואשר בזכותה‬ ‫לרבי!"‬ ‫לעשות זאת לעין כל אמר הרבי "אויף אנצוטאן תפילין דארף מען זיך ניט שעמען!"‬
‫את התפילין ביד אחת ותיכף הושיט‬ ‫זכיתי ליחידות בלתי נשכחת"‪.259‬‬ ‫[לא צריך להתבייש להניח תפילין]‪.‬‬
‫"כשהגעתי לניו יורק הזדרזתי‬
‫הרבי את שני ידיו בהתפעלות ולקח‬
‫את התפילין באמרו "א גרויסע ישר‬ ‫מילתא אלבישייהו יקירא‬ ‫למסור את המתנה היקרה‬ ‫על מדפי הספרים שהיו קבועים בקירותיו החיצוניים של האוטובוס‪ ,‬התקנו חוטי‬
‫במזכירות הרבי‪ ,‬כשאני מציין‬ ‫מתכת שישמרו על הספרים לבל יפלו‪ ,‬ומשיכת חוטים אלו השמיעה צלילים‪,‬‬
‫כח"‪ .‬הרבי המשיך לאחוז את התפילין‬ ‫לכבוד י"א ניסן תשל"ב שלח ר'‬
‫בכתב את כל פרשת הדברים‪.‬‬ ‫כל חוט צליל שונה‪ .‬בעת שירד מהאוטובוס‪ ,‬שיחק הרבי באצבעותיו הק' בחוטי‬
‫בשני ידיו בחביבות גדולה ואת דלת‬ ‫העשיל צייטלין כמתנה לרבי גוף‬
‫והנה‪ ,‬באחת היחידויות שזכיתי‬ ‫המתכת השונים‪ ,‬בחיוך רחב ופנים נוצצות‪ .‬אין לי מילים לתאר את העונג וההנאה‬
‫חדרו הקדוש סגר באמצעות הרגל‪.262‬‬ ‫כתי"ק של הרבי הריי"צ שנכתב‬ ‫להיכנס לחדרו של הרבי שאל‬ ‫שהייתה לרבי"‪.282‬‬
‫לתושבי העיר הומיל בתרפ"ב‪ .‬הרבי‬
‫תורת משה‬ ‫קיבל את התשורה וכתב כמענה‬
‫אותי הרבי "קיבלתי מכתב‬
‫משז"ר‪ ,‬אך מה עם המתנה?"‬
‫כמה ספרי תורה ניתנו במשך השנים‬ ‫"ת"ח ת"ח על המתנה כו'‪ ,‬ואמרו רז"ל‬ ‫נדהמתי‪ ,‬הרי הפקדתי אותה‬
‫לרבי לכבוד י"א ניסן‪ .‬בתשל"ב הביא‬ ‫מילתא אלבישייהו יקירא כו'‪ ,‬יתברכו‬ ‫בבית המלון בו התאכסן‪ .‬שז"ר התרגש‬ ‫קבוע היינו רואים אותו בסידורו של‬
‫במזכירות! עוד אני מתלבט מה לענות‬
‫בכל טוב בחג הפסח כשר ושמח"‪.‬‬ ‫להגיש להם את מתנתו לרבי ‪ -‬העותק‬ ‫הרבי בשבת‪.‬‬
‫לרבי ותדהמתי גברה שבעתיים‪,‬‬
‫כוונת הרבי למאמר הגמרא במסכת‬ ‫הראשון של הספר שיצא זה עתה‬ ‫"ימים ספורים לפני י"א ניסן תשל"ו‪,‬‬
‫מאחורי הרבי‪ ,‬לצד ימין שלו‪ ,‬על אחד‬
‫שבת (י' ע"ב) שמשמעותו שרק אדם‬ ‫מבית הדפוס ועליו הוטבע הכיתוב‬ ‫ניגש אלי ר' בנימין קליין ואמר לי‬
‫המדפים שבתוך הקיר‪ ,‬אני רואה את‬
‫הרגיל בלבושי מעדנות יודע להעריך‬ ‫באותיות מוזהבות 'לכבוד אדמו"ר‬ ‫לכרוך את כל ההערות של השנה‬
‫הכן עם נרתיקי התפילין והם מונחים‬
‫ניסן‪ ,‬נערכה הכנסת ספר תורה‪.263‬‬ ‫‪260‬‬
‫את טיבם‪...‬‬ ‫שליט"א ליום י"א ניסן'‪.‬‬ ‫האחרונה בספר‪ ,‬ולהגיש אותו לרבי‬
‫שם בצורה בולטת ביותר…‬
‫באותו י"א ניסן גם נתנו שלוחי הרבי‬ ‫מתנה שזכתה מהרבי לחיבה בולטת‬ ‫באותה הזדמנות הם מסרו לו את‬ ‫בהתוועדות י"א ניסן"‪ .255‬הוראה דומה‬
‫"הייתי מבולבל לגמרי‪ ,‬ואני שומע את‬
‫לקליפורני' כתר לספר התורה של‬ ‫מאוד‪ ,‬היא זוג תפילין של הבעש"ט‬ ‫המתנה ששלח לו הרבי ‪ -‬הגדה של‬ ‫התקבלה בישיבות בכל העולם לקראת‬
‫הרבי ממשיך לשאול‪" :‬מה עם המתנה‬
‫הרבי‪ .‬כתר זה הי' דבר חדש היות‬ ‫שניתן לרבי בי"א ניסן תשל"א‪ .‬לקראת‬ ‫פסח שיצאה לאור במהדורה מיוחדת‬ ‫אותו י"א ניסן‪ ,‬ובמשך ההתוועדות‬
‫משז"ר?" וכך מצאתי את עצמי ניגש‪,‬‬
‫ועד אז‪ ,‬מלבד בספר תורה של משיח‪,‬‬ ‫אותו י"א ניסן כתב על כך ר' יעקב‬ ‫לכבוד שנת הק"ן‪ ,‬עלי' רשם הרבי‬ ‫ניגשו לרבי תלמידים מישיבות רבות‬
‫רועד כולי‪ ,‬אל המדף שלצד הרבי‪,‬‬
‫לא היו כלל כתרים על ספרי התורה‬ ‫ליב אלטיין‪ ,‬מהתלמידים השלוחים‬ ‫בכתב יד קדשו 'בהוקרה רבה ובברכת‬ ‫והגישו את הספרים שיצאו לאור על‬
‫נוטל את הנרתיקים ומגיש אותם‬
‫ב‪.770264-‬‬ ‫באוסטרלי' באותה שנה‪" :‬ר' איסר‬ ‫חג הפסח כשר ושמח‪ .‬ולזכות בקרוב‬ ‫ידם לכבוד י"א ניסן‪.‬‬
‫לרבי‪ ...‬הרבי לא אמר דבר‪ ,‬רק הושיט‬
‫קלובגנט הי' בידיו פקדון מאחיו‪,‬‬ ‫ממש לקיום ההבטחה ‪ -‬כימי צאתך‬ ‫ספר נוסף מיוחד שניתן לרבי במתנה‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬בי"א ניסן תשל"ד‪ ,‬לאחר‬ ‫שתי ידיו‪ ,‬נטל ממני את המתנה‪ ,‬חייך‬
‫תפילין של הבעש"ט‪ .‬והיות ואחיו‬ ‫מארץ מצרים אראנו נפלאות' בשולי‬ ‫לרגל י"א ניסן הוא 'ספר הק"ן'‪ .‬הי'‬
‫חיוך רחב ואמר‪" :‬ישר כח!"‪.258‬‬
‫מקליפורני' בראשות השליח ר'‬ ‫נפטר ברוסי' ‪ -‬ירש הוא את התפילין‬ ‫את אותה יחידות מיוחדת תיאר ר'‬
‫האיחול חתם הרבי את שמו ואת‬ ‫זה ספר שיצא לאור בארץ הקודש‬
‫והתכנית שנהי' אנחנו השלוחים‬ ‫התאריך‪ ,‬י"א ניסן תשכ"ט‪.256‬‬ ‫בעקבות השטורעם הגדול שעשה‬
‫שלמה קונין ליחידות והעניקה לרבי‬ ‫שלמה במכתב ארוך אותו שיגר מיד‬
‫הרבי במשך שנת הק"ן להסתלקות‬
‫ארון קודש קטן עבור ספר התורה‬ ‫להביא את התפילין לכ"ק אדמו"ר‬ ‫לשז"ר‪" :‬עד כמה שהופתעתי שהודיעו‬ ‫'מזכרת אבות ונשיאים'‬ ‫האדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג‪ ,‬ואת‬
‫של הרבי‪ .‬הייתה זו יצירה מיוחדת‬ ‫שליט"א‪ ,‬אבל ענין זה צריך להיות‬ ‫לי למחרת בבוקר‪ ,‬שבערב כאשר‬
‫בסוד גמור"‪.261‬‬ ‫סוג נוסף של מתנות ממנו הביע הרבי‬ ‫הוצאתו לאור יזם וקידם הפרזידנט‬
‫בדוגמת הכתר אותו הביאו השלוחים‬ ‫הרבי שליט"א יחזור מהאוהל‪ ,‬אכנס‬ ‫קורת רוח הוא נתינת חפצים מיוחדים‪,‬‬ ‫שז"ר‪ .‬במשך הכנת הספר (שכלל‬
‫במתנה שנתיים קודם לכן‪ .‬הרבי נתן‬ ‫בערב י"א ניסן חזרה קבוצת‬ ‫לרבי בין מנחה לערבית ‪ . .‬לכאורה‬ ‫או כתבי יד עתיקים המיוחסים לגדולי‬ ‫מאמרים שונים אודות האדמו"ר הזקן)‬
‫לכל אחד מהשלוחים עשר דולר ולכל‬ ‫התלמידים השלוחים מאוסטרלי'‬ ‫הדבר מוזר‪ ,‬המתנה כבר נמצאת‬ ‫ישראל מלפנים ולרבותינו נשיאינו‪.‬‬ ‫גילה הרבי את שביעות רצונו מהרעיון‬
‫אחד מהגבירים מאה דולר כהוקרת‬ ‫בתום שנתיים של שליחות‪ ,‬והביאו‬ ‫בחדרו של הרבי ואני כאילו כבר‬ ‫וכפי שכתב הרבי לפרזידנט שז"ר‬ ‫ונתן מספר הוראות לגביו‪ ,‬למעשה‬
‫תודה‪.265‬‬ ‫אתם את התפילין‪ .‬מיד בהגיעם כתב‬ ‫הוצאתי זאת מידי‪ ,‬אבל אצל הרבי אין‬ ‫בתודה על נרתיקי תפילין מכסף של‬ ‫הוצאתו לאור התעכבה והוא הודפס‬
‫למחרת‪ ,‬שיגר הרבי מכתב "לכל‬ ‫על כך הת' העשיל גרינברג והרבי‬ ‫חוכמות‪ ,‬זה נשלח אישית ‪ -‬הרי זה‬ ‫האדמו"ר האמצעי‪ ,‬אותם שלח לכבוד‬ ‫לכבוד י"א ניסן תשכ"ט‪.‬‬
‫המשתתפים במתן הארון קודש לי"א‬ ‫הורה שלמחרת‪ ,‬בי"א ניסן‪ ,‬תיכנס‬ ‫צריך להימסר אישית‪ .‬יש גם זמן מתי‬ ‫י"א ניסן תשל"ב "מאשר הנני קבלת‬
‫הקבוצה כולה לאחר שחרית על מנת‬ ‫אני צריך למסור זאת ‪ -‬לאחר שהרבי‬ ‫באותם ימים הגיע שז"ר לניו יורק‬
‫מכתב כבודו וכן התשורה הנכבדה ‪-‬‬
‫למסור את המתנה‪.‬‬ ‫חוזר מה"אוהל" בין מנחה לערבית‬ ‫לביקור חפוז‪ ,‬והרב חדקוב והרב‬
‫קדושה ומזכרת אבות ונשיאים גם יחד‬
‫‪ . .‬אני מודה מאוד לידידנו כבוד‬ ‫קאזארנובסקי הגיעו לפגוש אותו‬
‫שעם היותו חומר ממשי‪ ,‬מכיל הוא את‬ ‫למחרת‪ ,‬בטרם נסע הרבי לאוהל‪,‬‬
‫‪102‬‬

‫י"א ניסן תשל"ז‬
‫ילדה צעירה בחלוקת דולרים והעניקה‬
‫לרבי חבילת שטרות עבה באמרה "יהי‬
‫רצון שהרבי יזכה לאריכות ימים ושנים‬
‫טובות!"‪ .‬הרבי לקח את החבילה ובדק‬
‫אותה במשך שניות ספורות‪ ,‬נתן לה‬
‫שטר לצדקה באמרו 'אמן'‪ .‬לאחר‬
‫שפנתה ללכת‪ ,‬סימן הרבי לעומדים‬
‫בסמוך שיקראו לה לשוב ונתן לה‬
‫דולר נוסף לצדקה‪ .‬לאחר מכן שאל‬
‫הנצי"ב בארץ הקודש‪ ,‬וזכתה ליחס‬
‫מיוחד מהרבי בנוגע לעבודתה בתחום‬
‫הרבי "האם כל הכסף שלך? מסתמא‬
‫הי' עוד מישהו‪ "..‬והילדה ענתה שהוא‬
‫מהורי'‪ ,‬הרבי נתן לה שני שטרות‬
‫נוספים שתתן אחד עבור אבי' ואחד‬
‫עבור אמה‪.‬‬
‫בהמשך אותה חלוקה עבר ילד קטן‬
‫ונתן לרבי ביד כמה מטבעות כמתנה‬
‫ואמר "יחי אדוננו מורנו ורבינו! פסח‬
‫כשר ושמח! שנת בריאות!"‪ ,‬הרבי אמר‬
‫"תודה‪ ,‬בשורות טובות והצלחה רבה"‬
‫ונתן לו שטר לצדקה‪ .‬לאחר שהילד‬
‫פנה ללכת קרא לו הרבי ושאל בחיוך‬
‫"מנין לך כל כך הרבה כסף? יש לך‬
‫כל כך הרבה כסף… יברכך ה'" הילד‬
‫אמר שקיבל את הכסף מאמו והרבי‬
‫הודה שוב באנגלית‪ .‬את המטבעות‪,‬‬
‫החזיק הרבי בידיו למשך כמה רגעים‬
‫‪277‬‬
‫לאחר מכן‪...‬‬
‫‪105‬‬
‫פה‪ ,‬אמר הרבי "האם תוכל לפעול‬
‫על חבריך שגם הם יתנו לי מתנות‬
‫כאלה?"‪.275‬‬
‫אולם גם ממתנות נוספות שניתנו‬
‫בתשל"ב חלק מהמתנות הובאו‬
‫בתמימות ילדותית ‪ -‬גילה הרבי נחת‬
‫רוח וחביבות‪ .‬מרת זיוה פש‪ ,‬שימשה‬
‫במשך שנים רבות כגננת בקיבוץ עין‬
‫רבים שהשתנו ובעקבות כמות‬
‫המתנות העצומה שניתנה שנה קודם‬
‫החינוך‪ .‬לקראת י"א ניסן תשל"ח‬
‫לכן ‪ -‬הונהג שאת המתנות מוסרים‬
‫הכינה מרת פש אלבום חגיגי עבור‬
‫הרבי ובו מכתבים‪ ,‬ציורים ושירים‬
‫מילדי הקיבוץ‪ .‬בין היתר הי' באלבום‬
‫ציור של הרבי ושיר שאת שורותיו‬
‫פותחות אותיות שמו הק'‪.‬‬
‫הרבי השיב על האלבום במכתב‬
‫לפי יכולתם‪ .‬בראשית חודש ניסן‬
‫תודה חם שיועד עבור כל ילדי‬
‫הקיבוץ ובראשו נכתב "בנועם קבלתי‬
‫האיחולים והברכות בקשר עם יום‬
‫ההולדת‪ ,‬וביחוד התרשמתי מהציורים‬
‫היפים"‪ .‬למכתב הואיל הרבי לצרף‬
‫מכתב קצר גם עבור מרת פש עצמה‬
‫ובו נכתב שבמידה ויהי' צורך בתוספת‬
‫ביאור בכדי שהילדים יבינו את‬
‫הנכתב להם "בודאי תמצא האותיות‬
‫‪276‬‬
‫המתאימות להסביר להם"‪...‬‬
‫ביום ראשון‪ ,‬י"א ניסן תשמ"ט‪ ,‬עברה‬
‫וחצי‪ ,‬שולחנו של הרבי הי' עמוס עד‬ ‫קנקן כסף יקר ליין‪ .‬הוחלט שר' זלמן‬ ‫אהרן גביע זהב לרבי‪ ,‬הי' זה גביע‬
‫שכמעט והמתנות הסתירו את הרבי‬ ‫יפה‪ ,‬לו היו קשרים ענפים עם הרבנית‪,‬‬ ‫מהודר במיוחד שמחירו יחד עם‬
‫לקהל‪.‬‬ ‫יציע בפני' שתברר אם ייאות הרבי‬ ‫התחתית הי' ‪ ,$7000‬סכום עצום‬
‫בין היתר ניגשו אז שני ציירים‬ ‫להשתמש במתנה זו‪ .‬הוא אכן צלצל‬ ‫באותם ימים‪ .‬על הגביע חרט את‬
‫ממוצא רוסי והעניקו לרבי ציור שלו‪,‬‬ ‫לרבנית והציג את שאלתו‪ ,‬ובר"ח אדר‬ ‫המילים "לית מחשבה תפיסא ביה‬
‫גדול וממוסגר‪ .‬בטרם העניקו אותו‬ ‫קיבל מכתב מהרבי שבשוליו נכתב‬ ‫כלל"‪ ,‬ועל התחתית‪ ,‬בדומה לגביע‬
‫לרבי הרימו אותו לעיני כל הקהל‬ ‫המענה על שאלתו‪:‬‬ ‫הקודם "ופרצת"‪ .‬בקיץ תשל"ו העניק‬
‫בהתרגשות‪ ...‬הרבי חייך ורמז להניח‬ ‫"מרת שניאורסון העירתני על השאלה‬ ‫לרבי במתנה חנוכיית זהב מרהיבה‪,‬‬
‫את הציור למטה והורה להם לומר‬ ‫אודות קנקן יין מכסף‪ .‬אני מעריך‬ ‫ובעת שהגיע לבית הרבי עם החבילה‬
‫'לחיים'‪ .‬אחריהם ניגש הצלם יצחק‬ ‫מאוד את כוונותיך ורצונך הטוב‪.‬‬ ‫העטופה שאלה אותו הרבנית "נאך א‬
‫ברז שהביא לרבי תמונה שלו שצילם‬ ‫אולם משיקולים מעשיים אני נאלץ‬ ‫‪269‬‬
‫בעכער?" [עוד גביע?]‪...‬‬
‫ופיתח בצורה מהודרת‪ .‬גם הוא הניף‬ ‫לקבל את המחשבה כמעשה‪ .‬כי‬ ‫גביע נוסף‪ ,‬ניתן לרבי בי"א ניסן‬
‫את התמונה למראה הקהל והרבי‬ ‫באופן עקרוני‪ ,‬וכן הוא מנהגי ביותר‬ ‫תשמ"ט במהלך חלוקת דולרים‪ .‬ר'‬
‫הורה לו לומר 'לחיים'‪.272‬‬ ‫משלושים השנים האחרונות‪ ,‬אני‬ ‫אלימלך ניימאן‪ ,‬מראשי עסקני חסידות‬
‫מעדיף להשתמש בקנקן זכוכית‬
‫על דבר מעניין שאירע בהתוועדות‬ ‫גור‪ ,‬הגיש גביע כסף בתור מתנה מכל‬
‫"עטוף בשקית" המסתיר את תוכנו‪,‬‬
‫סיפר ר' יהודא ליב רסקין‪" :‬כמו‬ ‫מוסדות החסידות לרגל יום ההולדת‬
‫למרות שיש לי ברוך ה' כלי כסף‪.‬‬
‫רבים אחרים‪ ,‬ניגשתי גם אני באותה‬ ‫ה‪ 87-‬של הרבי‪ .‬הוא הקריא את החרוט‬
‫כמו כן אינני משתמש בקופסת כסף‬
‫התוועדות למסור לרבי מתנה‪ .‬הי'‬ ‫על הגביע "לכבוד יום ההולדת‪ ,‬מגדיל‬
‫בעבור האתרוג"‪ .‬בהמשך הוסיף הרבי‪,‬‬
‫זה ספר תהלים שהדפסתי ועליו הי'‬ ‫ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו‪,‬‬
‫"סיבה אחת‪ ,‬אם תספק אותך‪ ,‬היא‬
‫כתוב "י"א ניסן שנת ע"ה להולדת כ"ק‬ ‫מגדיל בגימטריא שמונים ושבע"‪.‬‬
‫משום שאיני רוצה להבדיל ביני לבין‬
‫אדמו"ר שליט"א"‪.‬‬ ‫הסובבים אותי"‪.271‬‬ ‫הרבי קיבל את הגביע‪ ,‬ואמר בחיוך‬
‫"לפתע אמר לי הרבי "אפשר קענסטו‬ ‫"א גרויסע ישר כח‪ .‬מסתמא איז‬
‫מיר בריינגען די תניא אויף אראביש?"‬ ‫מתנות בהתוועדות‬ ‫דאס ברשות ובהסכם‪ "...‬כשהשיב‬
‫["אולי הנך יכול להביא לי התניא‬ ‫בשנים מוקדמות יותר חלק מנותני‬ ‫בחיוב‪ ,‬אמר הרבי "פון אלע מוסדות‪.‬‬
‫בערבית?"] הי' זה לפלא בעיניי‪,‬‬ ‫המתנות זכו להיכנס ליחידות לשם‬ ‫זאל זיין בשורות טובות און א כשר'ן‬
‫היות וכמה חודשים קודם לכן‪ ,‬מיד‬ ‫כך‪ ,‬ומסרו לרבי את מתנתם בחדרו‬ ‫פריילעכען פסח"‪.270‬‬
‫הי' עותק אחד של הספר‪ ,‬ומסרתי‬ ‫כשהדפסתי את התניא‪ ,‬כבר שלחתי‬ ‫הקדוש‪ .‬אחרים‪ ,‬היו עושים זאת במשך‬ ‫מתנות מסוימות סירב הרבי לקבל‪,‬‬
‫אותו לרבי‪ .‬הרבי אמר לי "א גרויסע‬ ‫אותו לרבי‪ ,‬אולם כנראה שהרבי רצה‬ ‫ההתוועדות‪ ,‬בין השיחות‪ .‬עם השנים‬ ‫ואף נימק זאת‪ .‬לרגל י"א ניסן תשמ"ב‬
‫ישר כח"‪.273‬‬ ‫לקבל אותו בי"א ניסן‪ .‬רצתי מיד‬ ‫המתנות הלכו והתרבו‪ ,‬ובתשל"ז מסרו‬ ‫ביקשו עסקני ליובאוויטש באנגלי'‬
‫לחדרו של אחי (ר' דוד) ב‪ ,770-‬שם‬ ‫לרבי מתנות במשך למעלה משעה‬ ‫לקנות לרבי מתנה ועלתה הצעה לתת‬
‫לספרי'‪ ,‬והרבי הלך לשם בכדי‬
‫לראותם‪.‬‬
‫מי"א ניסן תשל"ח ‪ -‬בדומה לסדרים‬
‫‪birthday cake‬‬
‫מספר הרב משה יהודא קוטלרסקי‪" :‬בליל י"א ניסן תשמ"ח השתתפתי בחתונה של יהודי מסויים שהי' מקורב‬
‫לליובאוויטש‪ .‬בחצות הלילה‪ ,‬קיבלו הנוכחים הרבים (כשמונה מאות איש) כוסות שמפני' וכבו האורות‪ .‬לפתע‬
‫לרבי באמצעות המזכירות‪.‬‬ ‫מקצה האולם הגיעה עוגת יום הולדת ענקית ועלי' שמונים ושבעה נרות דולקים בעוד התזמורת פוצחת בשירת‬
‫התרשמתי מהציורים‬ ‫"יום הולדת שמח" ועוד‪ ...‬החתן נעמד ואמר "היום יום ההולדת של הרבי שלנו ‪ -‬הרבי מליובאוויטש"‪ ,‬וכולם אמרו‬
‫היפים‬ ‫לחיים יחד‪.‬‬
‫בשלב זה נקראתי לומר כמה מילים‪ .‬ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי שלכל אחד יש אפשרות לתת לרבי מתנה על‬
‫גם מילדים‪ ,‬תבע הרבי מתנות רוחניות‪,‬‬
‫ידי התחזקות בקיום תורה ומצוות בהתאם לרמתו הרוחנית‪ ,‬והדבר יגרום לרבי רוב נחת‪ .‬בסיום דבריי‪ ,‬רבים ניגשו‬
‫אלי להביע את שמחתם וברכתם‪ ,‬כמו גם אחרים שסיפרו על ניסים גלויים שאירעו להם הודות לברכת הרבי‪.‬‬
‫תשל"ב‪ ,‬נכנס ליחידות ר' דוד רסקין‬
‫יחד עם בנו איטשע‪ ,‬והרבי פנה לילד‬ ‫בשעת לילה מאוחרת חזרתי לביתי אחוז התרגשות‪ ,‬ומיד כתבתי דו"ח מפורט מהאירוע כולו‪ ,‬והזדרזתי לגשת‬
‫ושאל "וואס גיסטו מיר פאר א מתנה‬ ‫לביתו של הרבי למסור את הדו"ח בהקדם‪.‬‬
‫פאר מיין יום הולדת?" [מה אתה נותן‬ ‫למחרת‪ ,‬בבוקר י"א ניסן‪ ,‬כשהגעתי ל‪ 770-‬לתפילת שחרית בשעה תשע וחצי‪ ,‬נראה המשב"ק ר' שלום בער‬
‫לי בתור מתנה ליום ליום הולדתי?]‪.‬‬ ‫גאנזבורג מחפש אותי‪ .‬תשובת הרבי יצאה כבר לפני התפילה‪ ,‬לשון התשובה על הדו"ח הי' "כן יבשר טוב תכה"י‬
‫הילד ענה שהוא לומד ‪ 14‬דפי גמרא‬ ‫[תמיד כל הימים] ובהוספה"‪ .‬על שציינתי את הנרות שהיו בעוגה כתב הרבי "הערה כללית בזה‪ ,‬אומרים שבקצתם‬
‫כמתנה‪ ,‬הרבי חייך ורשם לפניו את‬
‫חשש של חלב‪ .‬וק"ל"‪.284‬‬
‫הדברים‪.274‬‬
‫לילד אחר שנכנס ליחידות וסיפר‬
‫שלמד כמה פרקי תניא ומשניות בעל‬
‫‪104‬‬
 ‫הזכות להשתתף בשמחת הרבי ולחגוג את יום הולדתו‪ ,‬היא המתנה‬
‫הנפלאה ביותר אותה נתן לנו הרבי‪ .‬הן בציון היום על ידי עדת‬
‫החסידים במלוא השמחה‪ ,‬וכן בהפצת היהדות והמעיינות בכדי לקשר‬
‫יהודים רבים ככל האפשר ליום שמחתו של הרבי‪ .‬לא פעם הביע הרבי‬
‫קורת רוח מהתרחבות התפשטות שמחת י"א ניסן‪.‬‬

‫א ליכטיקע שטורעם‬ ‫יודעים את המשמעות של המספר‬ ‫חג ברחובות ניו יורק‬

‫שלושים ותשע‪ ,‬ומשלא השיבו‪ ,‬הסביר‬
‫פעם אחת אף אירע שהרבי הורה‬ ‫הרבי שמספר זה קיים בל"ט המלאכות‬
‫באתעורתא דלעילא לערוך מבצע‬ ‫האסורות בשבת ולכן יש להפוך אותו‬
‫מיוחד לכבוד י"א ניסן‪ .‬בי"ג ניסן‬ ‫לקדושה ע"י הטנקים‪ ...‬באותה שנה‪,‬‬
‫יצאה השיירה מרחוב פרזידנט בסמוך‬
‫תשל"ה בבוקר‪ ,‬לפני שנסע הרבי‬
‫מהפעולות הבולטות ביותר שנעשו‬
‫לכבוד י"א ניסן במשך השנים הן‬
‫שיירות הטנקים שהביאו את בשורת‬
‫היום לניו יורק וגלילותי' במלוא‬

‫יָגִ֥ילּו‬
‫לביתו של הרבי‪.286‬‬ ‫השטורעם‪ .‬לראשונה‪ ,‬הי' זה לקראת‬
‫לאוהל‪ ,‬הורה לריל"ג להזמין ‪3000‬‬ ‫י"א ניסן תשל"ז ‪ -‬יובל השבעים וחמש‬
‫בי"א ניסן תנש"א יצאה שיירה גדולה‬
‫‪ -‬אז ארגנו צא"ח בניו יורק שיירת‬
‫של ארבעים ושתיים טנקים‪ .‬לאחר‬

‫טנקים חגיגית‪ ,‬אולם תנופה של ממש‬
‫התהלוכה‪ ,‬כתבו המארגנים לרבי דו"ח‬
‫קצר מהפעילות ובו עיקרי הדברים וכן‬
‫מספר תמונות‪ ,‬ובסיומו כתבו שלאחר‬
‫הפסח יכניסו דו"ח מפורט‪ .‬תשובת‬
‫הרבי על כך הייתה "ת"ח עכ"פ‬
‫להקיצור הכי נמרץ"‪ .‬המארגנים‪,‬‬
‫שהבינו מיד כי רצונו הקדוש של הרבי‬
‫לקבל דו"ח מפורט מהפעילות יצרו‬
‫חוברת בת ארבעים עמודים שנכתבה‬
‫על פי ראיון אישי שנערך עם כל אחד‬
‫מהבחורים שנסעו בטנקים‪ ...‬אותה‬
‫ְב ַמְלָּכֽם‬
‫קיבל העניין בי"א ניסן תשמ"ב‪ ,‬אז‬
‫יצאה שיירה גדולה במיוחד שחוללה‬
‫רעש גדול בניו יורק ומחוצה לה‪.‬‬
‫בשנים הבאות הדבר נמשך והתרחב‪.‬‬
‫בי"א ניסן תשמ"ה נשלם לימוד המחזור‬
‫הראשון ברמב"ם‪ ,‬ובדו"ח שנכתב‬
‫לרבי לפני התהלוכה צוין שייערך‬
‫'סיום' בכל אחד מהטנקים‪ .‬הרבי ענה‬
‫על כך במענה מיוחד "נת' ות"ח ויה"ר‬
‫שיצא בהצלחה רבה (שעיקרה מתאים‬

‫שמחת י"א ניסן מסביב לעולם‬

‫הכניסו לרבי על מנת לגרום את מירב‬
‫הנחת רוח‪.287‬‬
‫בשנה שלאחר מכן‪ ,‬לכבוד יום הולדת‬
‫הצדי"ק‪ ,‬התקיימה שיירת טנקים‬
‫היסטורית שמנתה לא פחות מתשעים‬
‫טנקים והייתה לשיחת היום בערוצי‬
‫התקשורת השונים ולקידום שם‬
‫ליובאוויטש שלא הי' כמותו‪.288‬‬
‫לכוונה הפנימית)"‪.285‬‬
‫בתשמ"ח התקיימה שיירה של שלושים‬
‫ותשע טנקים‪ ,‬בהתאם למספר שנות‬
‫הנשיאות של הרבי‪ .‬בשבת קודם לכן‪,‬‬
‫קיבלו ראשי צא"ח בסוף ההתוועדות‬
‫בקבוק משקה מהרבי עבור חנוכת‬
‫טנק חדש‪ ,‬והכריזו גם על השיירה‬
‫המתוכננת‪ .‬הרבי שאל אותם אם הם‬

‫חסידי חב"ד חוגגים‬

‫חסידי חב"ד יצאו אתמול לעשרות ישובים ומחנות צבא כדי לציין את יום הולדתו ה‪ 74-‬של הרבי מלובביץ‪ .‬החסידים השמיעו‬
‫שירים חסידיים‪ ,‬חילקו דפי הסברה ומצות שמורות‪.‬‬
‫בכל הריכוזים של חב"ד נערכו עצרות וכינוסים לציון יום הולדתו של הרבי‪ .‬החסידים קיבלו על עצמם להגביר את הפעולות‬
‫הרוחניות בקרב תושבי ישראל על פי בקשותיו של הרבי‪.‬‬
‫חסידי חב"ד בארץ החליטו להעניק "מתנה" לרבי ‪ -‬לדאוג שכל ילד יהודי בעולם יקבל חינוך יהודי‪ .‬בעניין זה אף אורגנה‬
‫אסיפה טלפונית עם כל ריכוזי הב"ד בתבל‪ ,‬שקיבלו על עצמם לבצע החלטה זו‪.‬‬
‫כמאה ילדים יתומים ממערכות ישראל שלחו לרבי תמונות שציירו כמתנת יום הלדת וכאות הוקרה לדאגתו ולעידודו‪ .‬ראש‬
‫עיריית אילת שלח לרבי את מפתח העיר‪.‬‬
‫(עיתון דבר‪ ,‬ניסן תשל"ו)‬

‫‪107‬‬ ‫‪106‬‬

‫ראשונה שנערכה באה"ק בי"א ניסן‪.‬‬
‫מודעות המבשרות על ההתוועדות‬
‫התפרסמו בעיתונים השונים בכדי‬
‫להביא קהל רב‪ ,‬והדיווח עלי' תפס אף‬
‫הוא ידיעה נכבדה‪ .‬בי"א ניסן עצמו‬
‫שוחח הרב ישראל לייבוב בטלפון עם‬
‫הרב חדקוב‪ ,‬ובין הדברים אמר לו הרב‬
‫חדקוב "היות אז די שלוחים זיצען בא‬
‫דיר‪ ,‬איבערגעבען א יישר כח‪ ,‬און‬
‫מבשר זיין בשורות טובות ווייטער"‪.294‬‬
‫קערט איבער גאנץ ארץ‬
‫ישראל‬
‫בהתקרב י"א ניסן תשל"ז ‪ -‬יובל‬
‫השבעים וחמש‪ ,‬התעוררו השלוחים‬
‫לחולל רעש גדול יותר והחלו לארגן‬
‫התוועדות מרכזית גדולה עלי' פרסמו‬
‫בכל הארץ‪ .‬הי' זה אירוע גדול ומכובד‪,‬‬
‫בהשתתפות אישי ציבור ידועים‬
‫ורבנים חשובים‪ ,‬גם הרבנים הראשיים‬
‫כיבדו את המעמד בנוכחותם‪.‬‬
‫שגרמה‬ ‫המרובה‬ ‫הנח"ר‬
‫ההתוועדות‪ ,‬ילמד הסיפור הבא‪ :‬בין‬
‫המארגנים הבולטים של ההתוועדות‬
‫הי' הת' שלום דוכמן‪ ,‬שהי' בין‬
‫התלמידים השלוחים‪ .‬כמה ימים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בערב פסח‪ ,‬אמר הרבי‬
‫לאביו ר' ישראל בעת חלוקת המצות‬
‫"איך הער אז ער [שלום] קערט איבער‬
‫גאנץ ארץ ישראל"‪.295‬‬
‫‪109‬‬
‫אדמו"ר שליט"א דיבר על השטורעם שצריך להיות במבצע‪ ,‬ונתן לכל אחד‬
‫מהם חפיסת גפרורים שעלי' מודפס הנוסח הנ"ל‪ ,‬עם חתי"ק בראשי תיבות‪.‬‬
‫מהם חפיסת גפרורים שעלי' מודפס הנוסח הנ"ל‪ ,‬עם חתי"ק בראשי תיבות‪.‬‬
‫להלן תמונות חפיסות הגפרורים שניתנו‪ )1( :‬מימין – למרת אסתר שטרנברג‪,‬‬
‫שטרנברג‪,‬משמאל – להמזכיר ריל"ג‪.‬‬
‫(‪)2‬‬ ‫להלן תמונות חפיסות הגפרורים שניתנו‪ )1( :‬מימין – למרת אסתר‬
‫יד‪-‬קודש‬
‫מזכיר ריל"ג‪.‬‬ ‫כתבי‪-‬לה‬ ‫(‪ )2‬ליקוט‬
‫משמאל –‬
‫כשנמסר לרבי דו"ח מהפעילות‬ ‫י"א ניסן‪ ,‬הגיעו כמה מהשלוחים לכפר‬
‫הענפה מספר ימים לפני י"א ניסן ענה‬ ‫חב"ד ותוך שבוע ימים הרכיבו שבעה‬ ‫חפיסות גפרורים בתאריך י"א ניסן‬
‫הרבי "ת"ח ת"ח אגרויסען ישר כח ‪-‬‬ ‫טנקים בדוגמא אחידה כשעל כל טנק‬
‫ווייטער מבשר זיין בשורות טובות"‪.292‬‬ ‫ישנה דוגמא של המבצעים‪ :‬תורה‪,‬‬
‫תפלין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬צדקה וספרי קודש‬
‫התוועדות י"א ניסן‬ ‫ומבצע נרות שבת קודש‪.‬‬
‫המרכזית‬ ‫"כחמשה ימים לפני י"א ניסן‪ ,‬יצאו‬
‫לחיזוק הפעילות‪ ,‬נקבעה אסיפה של‬ ‫הטנקים אל יעדיהם לכל חלקי הארץ‬
‫כמה מהשלוחים עם ראשי העסקנים‬ ‫כשנקודות הריכוז הן בכפר חב"ד‪,‬‬
‫ליום ה' ניסן‪ .‬בדו"ח על קביעת‬ ‫ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬ברוש‪ ,‬חיפה‪ .‬מדי יום‬
‫יצאו הטנקים לפעילות ענפה בכל‬
‫בבוקר י"ג ניסן תשל"ה לפני נסיעת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאהל‪ ,‬הורה על ידי‬
‫האסיפה שנכתב לרבי קודם לכן‬
‫באותו יום‪ ,‬הוסיף ר' אפרים וולף "ר"י‬ ‫רחבי הארץ כשטנק הפיקוד (הקרוון)‬ ‫המזכיר ריל"ג להזמין ‪ 3000‬חפיסות גפרורים‪ ,‬ולכתוב עליהן את הנוסח דלהלן‪:‬‬
‫שי' פלדי התקשר אלי אתמול לאחר‬ ‫פועל הפעם בחיפה וסביבותיה‪ .‬לאחר‬ ‫נרות שבת קודש‬
‫שנודע לו מאסיפה הנ"ל ואמר שרוצה‬ ‫ימים מספר של פעילות ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫(בסדר שנותיהם)‪ .‬בסיום הרבי הביט‬ ‫כדאי לעשות הלילה 'א ליכטיקע‬ ‫חפיסות גפרורים‪ ,‬ולכתוב עליהם‬
‫לבוא לאסיפה לדבר בענין מיהו יהודי‪.‬‬ ‫החלו הטנקים חוזרים אל ריכוזיהם‬ ‫בנו ואמר שהוא מצפה לדו"ח מפורט ‪-‬‬ ‫פארבריינגען' [=התוועדות מאירה]‪,‬‬ ‫___ תשל"ה"‪.‬‬‫"נרות שבת קודש ‪ -‬י"א ניסן‬
‫אמרתי לו שעם כל חשיבות המעלה‬ ‫לתדלוק והצטיידות לקראת הגברת‬ ‫מה פעלו‪ .‬נעשו באותה יממה פעולות‬ ‫במיוחד שבחו"ל ידליקו נרות שלוש‬ ‫כשחזר הרבי מהאוהל התעניין אם‬
‫לענין זה אינני רואה שיש מקום לדבר‬ ‫הפעילות ביום הבהיר י"א ניסן‪.‬‬ ‫חסרות תקדים והי' זה אכן מבצע‬ ‫פעמים רצופות ‪ -‬ביום רביעי‪ ,‬ביום‬ ‫ה'תשל"ה‬
‫שהוזמנו‬ ‫ניסןענה‬ ‫הדבר נעשה יא‬
‫והריל"ג‬
‫ע"כ באסיפה זו שנועדה במיוחד‬ ‫נש"ק מיוחד במינו"‪.290‬‬ ‫חמישי וביום שישי (באותה שנה חג‬
‫"בי"א ניסן אכן הגבירו את הפעילות‬ ‫‪ 5000‬חפיסות כאלו‪ .‬בהמשך היום‪,‬‬
‫לפעולות שביום י"א ניסן"‪.‬‬ ‫בימים‪ .‬כ"ק‬
‫חמישי ושישי) וגם‬ ‫במבצע נש"ק‬
‫מהמתעסקיםהפסח חל‬ ‫בחזרתו מהאהל נכנסו לחדרו הק' כמה‬
‫הרבי זימן לחדרו הק' את ראשי‬
‫וטנק הפיקוד פעל בתל אביב‪ ,‬זיכו‬
‫את החלטות האסיפה כתב ר' אפרים‬ ‫אלפי יהודים במצות תפילין ובמידע‬
‫איבערגעבן א ישר כח!‬ ‫אחד‬ ‫ונתן לכל‬
‫שהחיינו"‪.‬‬ ‫במבצע‪,‬ברכת‬
‫להיות יברכו‬
‫שצריךאסתר‬‫השטורעםמרת‬
‫העסקנים‪ ,‬עליחד עם‬
‫אדמו"ר שליט"א דיבר‬
‫בדו"ח לרבי מיד למחרת‪" :‬דובר לארגן‬ ‫על שאר המבצעים וכו'‪ .‬שמחים וטובי‬ ‫אף שי"א ניסן צוין על ידי חסידים‬ ‫תיבות‪.‬‬ ‫בראשי‬ ‫חתי"ק‬
‫"כאן הרבי הוסיף ואמר כי מאחר שיש‬
‫עם‬ ‫הנ"ל‪,‬‬ ‫הנוסח‬ ‫מודפס‬ ‫שעלי'‬
‫שטרנברג שעמדה בראש הפעילות‬ ‫מהם חפיסת גפרורים‬
‫כינוסי תורה בישובי אנ"ש ביום י"א‬ ‫באה"ק במשך השנים‪ ,‬אפילו בשנים‬ ‫ליחידות‬
‫לב חזרו הטנקיסטים מיום פעילות‬ ‫להקהיל את הציבור‬ ‫אסתרמותר‬
‫שטרנברג‪,‬‬ ‫שאלה אם‬
‫מימין – למרת‬ ‫שייכנסו (‪)1‬‬ ‫מבצע נש"ק‪,‬‬
‫הגפרורים שניתנו‪:‬‬ ‫להלן תמונות של‬
‫חפיסות‬
‫ניסן‪ ,‬לארגן ‪ 75‬טנקים ביום זה‪ ,‬לארגן‬ ‫ארוך של מבצעים‪ ,‬בשעות הלילה‬ ‫מוקדמות מאוד‪ ,‬את בשורת היום‬ ‫בליל בדיקת חמץ‪ ,‬הוא מוסר לנו את‬ ‫‪.‬‬‫‪289‬‬
‫מעריב‬ ‫תפילת‬ ‫לאחר‬
‫(‪ )2‬משמאל – להמזכיר ריל"ג‪.‬‬
‫על‬ ‫אולי משמרות ללימודי התורה בי"א‬ ‫המוקדמות‪ .‬עדיין לא הספיקו לנוח‬ ‫הביאה לעדת החסידים באה"ק קבוצת‬ ‫תפקיד עשיית ה'שטורעם' על הדלקת‬ ‫על אותה יחידות מיוחדת בליל בדיקת‬
‫ניסן כמו ב‪ ,770-‬שכ"א מאנ"ש יקבל‬ ‫מיום המבצעים וכבר שוב עומדים‬ ‫השלוחים שהגיעה בשנת תשל"ו‪,‬‬ ‫הנרות עוד לפני החג‪ ,‬ומבקש שיעשו‬ ‫חמץ‪ ,‬סיפרה מרת אסתר שטרנברג‪:‬‬
‫ע"ע להתעסק לכה"פ שעה בשבוע‬ ‫על הרגליים ‪ -‬שידור חי מהתועדות‬ ‫ומאז נחגג י"א ניסן באין ערוך יותר‬ ‫זאת בכל האופנים ‪ -‬תוך שימוש‬ ‫"לפנות ערב של אור לי"ד בניסן‪ ,‬ליל‬
‫במבצעים‪ ,‬לפרסם מודעות בעיתונים‪,‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ .‬ההתועדות‬ ‫מכפי שהי' קודם לכן‪.‬‬ ‫ברדיו‪ ,‬בטלוויזי'‪ ,‬בעיתונות ובכל‬ ‫בדיקת חמץ‪ ,‬קיבלתי הודעה דחופה‬
‫ברדיו ובטלויזי'‪ ,‬ואולי גם בתכנית‬ ‫הועברה בשידור טלפוני ישיר לכל‬ ‫בשבועות שקדמו לי"א ניסן יזמו‬ ‫דרך אפשרית ‪" -‬והעיקר שזה יהי'‬ ‫'לבוא מיד ל‪ .'770-‬כשהגעתי הי'‬
‫הטלויזי' חינוכית לימודית"‪.293‬‬ ‫ריכוזי חב"ד בארץ כרגיל‪ ,‬אולם בי"א‬ ‫השלוחים שורת פעולות התחזקות‬ ‫בשטורעם הכי גדול ובפרסום הכי‬ ‫בחוץ קהל גדול‪ ,‬שציפה שהרבי יחזור‬
‫בד בבד ארגנו התוועדות מרכזית‬ ‫ניסן הגיעו לשיא‪ ,‬כאשר דבריו של‬ ‫בתורה עבודה וגמילות חסדים‪.‬‬ ‫גדול"‪.‬‬ ‫מהאוהל וייצא לשאיבת 'מים שלנו'‪.‬‬
‫גדולה בכפר חב"ד אותה פיארו רבנים‬ ‫הרבי שליט"א נשמעים בעולם כולו‪,‬‬ ‫"כינוסי‪-‬תורה" והתוועדויות התקיימו‬ ‫"לאחר שסיים את דבריו‪ ,‬הוציא‬ ‫נכנסתי פנימה‪ ,‬להול‪ ,‬והבחנתי בר'‬
‫וגדולי תורה‪ ,‬בהשתתפות קהל רב‬ ‫ולראשונה גם בשריד בית‪-‬מקדשנו‪,‬‬ ‫יוסף וינברג‪ ,‬ר' יעקב יהודה העכט ור'‬
‫בקהילות אנ"ש ובהן התקבלו החלטות‬ ‫ממגירת שולחנו כמה חפיסות של‬
‫מאנ"ש ‪ -‬הייתה זו התוועדות מרכזית‬ ‫בכותל המערבי‪.291"..‬‬ ‫טובות להוסיף בעבודת החסידים עם‬ ‫דוד רסקין‪ .‬כולם היו חגורים באבנט‪,‬‬
‫גפרורים שעל כל אחת מהן הי' מודפס‬
‫עצמם ועם הזולת‪ .‬פעילות ה'מבצעים'‬ ‫'נרות שבת קודש ‪ -‬י"א ניסן תשל"ה'‪,‬‬ ‫וראיתי שהם מתרגשים כאנשים‬
‫זכתה אף היא לתנופה של ממש ובכך‬ ‫כתב על כל אחת מהחפיסות את ראשי‬ ‫העומדים להיכנס ל'יחידות'‪ .‬הבנתי‬
‫התפשטה בשורת י"א ניסן ליהודים‬ ‫התיבות של שמו הק' ונתן לכל אחד‬ ‫שגם אני נכנסת אל הקודש פנימה‪.‬‬
‫רבים נוספים‪ ,‬כפי שפורסם בכתב‬ ‫מהנוכחים בחדר חפיסה אחת‪ .‬הרב‬ ‫"בהוראת הרב חדקוב נכנסנו לחדרו‬
‫העת 'התמים הצעיר'‪" :‬בתיאום נפלא‬ ‫חודוקוב ניגש ראשון והרבי שאל‬ ‫של הרבי‪ ,‬והרבי אמר את הדברים‬
‫ארגנו שלוחי הרבי "שבוע‪-‬מבצעים"‪,‬‬ ‫בחיוך‪' :‬איר טוט אויכעט אין מבצע‬ ‫הבאים‪" :‬מהראוי הי' לעשות 'א‬
‫לקראת יום הולדתו השבעים וארבע‬ ‫נש"ק?' [גם אתם עוסקים במבצע‬ ‫ליכטיקען שטורעם' [=סערה מאירה]‬
‫של הרבי בי"א בניסן‪ .‬כשבועיים לפני‬ ‫נש"ק?]‪ .‬אחריו ניגשו כל השאר‬ ‫בעניין נרות שבת ויום טוב‪ ,‬ולכן הי'‬
‫‪108‬‬
 ‫מכתבו לר' לוי יצחק מברדיטשוב לאחר גאולת י"ט כסלו‪ ,299‬כותב אדמו"ר הזקן בין הדברים "כי הפלה ה' והגדיל לעשות‬
‫בארץ והפליא והגדיל שמו הגדול והקדוש אשר נתגדל ונתקדש ברבים ובפרט בעיני כל השרים וכל העמים אשר בכל מדינות‬
‫המלך"‪ ,‬הרבי מבאר‪ ,300‬שהכרת "השרים וכל העמים" בגאולת י"ט כסלו הייתה מפני שגם הם חשו בגילוי האלוקי‪ ,‬פרט זה‬ ‫ב‬
‫הינו משמעותי ועיקרי בגאולת אדמו"ר הזקן‪ ,‬ובכך אף מהווה גאולתו הקדמה והכנה לגאולה העתידה‪ .‬היות ולעתיד לבוא יהי'‬
‫גילוי אלקות בכל פרטי הבריאה ואפילו באומות העולם‪ ,‬ומשכך‪ ,‬הכרתם של השרים והעמים בהפלאתה של הגאולה‪ ,‬מהווה הכנה‬
‫והכשרה לגילוי שיאיר לעתיד לבוא‪.‬‬
‫במהלך השנים נמשכה פעולתם של נשיאי ישראל (גם) על אומות העולם‪ ,‬וככל שחלפו השנים נתגלה הדבר יותר ויותר‪ .‬הן בערכים‬
‫מהותיים שחילחלו אט אט בעולם הרחב‪ ,‬אותם הגדיר הרבי כפעמי משיח‪ ,‬והן בהשפעתו הגלוי' של נשיא דורנו שחצתה את‬
‫גבולות העם היהודי וכבשה כל פינה בעולם‪ .‬דברים אלו של הרבי‪ ,‬מעמידים את חגיגות י"א ניסן על ידי אומות העולם במשמעותם‬

‫ִשרּ֥ו ֶא ְתֶכ֖ם‬
‫"וְא ְּׁ‬
‫האמיתית ומאפשרים להבין בצורה רחבה יותר את ההתקדמות העצומה שיש בנוגע לגאולה העתידה‪.‬‬
‫הייעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם" החל להתגשם בצורה גלוי' לעין כל בכך ש"המלכות המושלת‬
‫בכיפה" הכירה בגלוי בזהותו של המנהיג היהודי שהשפעתו התרחבה עד לכדי השפעה על העולם כולו‪ .‬בהצהרת נשיא ארצות‬
‫הברית העומד בראש המעצמה החזקה בעולם הקורא ומצביע על הרבי כ"דוגמה בהירה" לכל אנשי דורו‪ ,‬וקורא למאות מליוני‬

‫כׇּל ַהּגֹויִ֑ם"‬
‫אזרחיו ללמוד ממנו‪ ,‬ממש מן הנמנע של לראות בכך את התגשמות דברי הנביא "והלכו גויים לאורך"‪ .‬אין אלו כי אם פעמי משיח‬
‫מופלאים‪.‬‬

‫לכבוד י"א ניסן‪ .‬כמו כן בשיקגו יצאה‬
‫הצהרה מטעם הממשל לכבוד יום‬
‫הולדתו של הרבי‪.‬‬
‫באותו י"א ניסן ‪ -‬יובל השבעים וחמש‪,‬‬
‫החל גם הממשל הפדרלי של ארה"ב‪,‬‬
‫(בנוסף לממשלות המקומיות) להכיר‬
‫בגדלות הרבי והשפעתו על הדור‬
‫כולו‪ .‬לקראת י"א ניסן נקבע על ידי‬
‫וסנטורים על מנת להביע את הערכתם‬
‫לרבי ביום הולדתו‪ .‬במשך ההתוועדות‬
‫היו יושבים הנכבדים השונים על‬
‫בימת ההתוועדויות‪ ,‬ובעת שניגנו‬
‫הקהל בין שיחה לחברתה‪ ,‬ניגשו אל‬
‫הרבי והביעו את איחוליהם הלבביים‬
‫לכבוד היום הגדול והביאו באמתחתם‬
‫תשורה ודורון לאות הערכה‪ .‬ניתן הי'‬
‫נשיא הדור כולו‬
‫בכל הדורות‪ ,‬היו "עיני העדה" ‪-‬‬
‫"ראשי אלפי ישראל" דמויות נערצות‬
‫לא רק על ידי צאן מרעיתם‪ ,‬כי‪-‬אם גם‬
‫בקרב אומות העולם שיכלו להבחין‬
‫בגדלותם וקדושתם‪ .‬אך דומה כי‬

‫'יום החינוך' וחגיגות י"א ניסן‬

‫ארגון ידידי ליובאוויטש‪ 296‬אירוע חגיגי‬ ‫להבחין בבירור בקורת הרוח הרבה‬ ‫בדורנו‪ ,‬השפעת הנשיא על אומות‬
‫בסנאט האמריקאי לכבוד יום הולדתו‬ ‫שהביע מכך הרבי‪.‬‬ ‫העולם חצתה גבולות של ממש‪.‬‬

‫במלכות המושלת בכיפה‬

‫של הרבי‪ .‬עצם קיומו של אירוע מסוג‬
‫זה ועריכתו בסנאט הי' תקדים של‬
‫ממש‪.‬‬
‫המעמד התקיים ימים אחדים לפני‬
‫י"א ניסן בהשתתפות נרחבת ויוצאת‬
‫דופן של כלל נציגי הממשל‪ .‬לצד רוב‬
‫חברי הסנאט והקונגרס משני עברי‬
‫המתרס הפוליטי‪ ,‬נכחו גם אישי ציבור‬
‫נוספים‪ ,‬על מנת להביע את הערכתם‬
‫לרבי ולהישגי' הגדולים של תנועת‬
‫ליובאוויטש למען הקהילה היהודית‪.‬‬
‫סגן הנשיא לשעבר (מר האמפרי)‬
‫נשא דברים לפני הנוכחים‪ ,‬וכן אישים‬
‫חשובים נוספים‪ ,‬הייתה זו 'מהפכה'‬
‫של ממש‪.‬‬
‫האירוע נערך באופן מלכותי של‬
‫ממש‪ .‬תמונות בהם נראו חברי קונגרס‬
‫מפורסמים יושבים לצד שלוחים‬
‫צעירים של הרבי בבית הנבחרים‬
‫כשעל הקיר תלוי' תמונה גדולה של‬
‫הרבי מסתכל על המסובים מעל סמל‬
‫נבחרי ציבור שונים שהי' חשוב‬
‫להם להביע את הערכתם ותודתם‬
‫לרבי‪ ,‬אך נבצר מהם להשתתף‬
‫בגופם בהתוועדות‪ ,‬היו משגרים את‬
‫ברכתם לרגל היום באמצעות שליח‪.‬‬
‫דוגמא בולטת לכך‪ ,‬היא השתתפותו‬
‫של הסופר המפורסם הרמן וואוק‬
‫בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב כשליחו‬
‫האישי של נשיא ארצות הברית על‪-‬‬
‫מנת למסור את ברכת הנשיא לרבי‪.‬‬
‫גם חגיגות י"א ניסן מקומיות שאורגנו‬
‫ברחבי ארצות הברית על ידי כל‬
‫שליח בעירו ומדינתו‪ ,‬זכו לא פעם‬
‫להשתתפות נכבדת מאנשי הממשל‬
‫המקומי‪.‬‬
‫לקראת י"א ניסן תשל"ז ‪ -‬יובל השבעים‬
‫וחמש‪ ,‬הכריזה ממשלת מסצ'וסטס על‬
‫יום י"א ניסן כ'יום ליובאוויטש' לכבודו‬
‫של הרבי‪ .‬הגדילה לעשות ממשלת‬
‫ג'ורג'י' שלא הסתפקה בכך וקבעה‬
‫שבוע שלם כ'שבוע ליובאוויטש'‬
‫כיום‪ ,‬מקצה העולם ועד קצהו‪ ,‬אין‬
‫מדינה בעולם ששמעו של הרבי‬
‫ותנועת ליובאוויטש לא הגיע אלי'‪,‬‬
‫באמצעות המסרים האלוקיים אותם‬
‫הנחיל הרבי לכלל האנושות‪ .‬אך טבעי‬
‫אם‪-‬כן‪ ,‬שהרבי נמנה בין הדמויות‬
‫המעוטרות ביותר על ידי ממשלות‬
‫העולם בדור האחרון‪.‬‬
‫בראש ובראשונה התבטא הדבר‬
‫בחגיגות י"א ניסן במהלך השנים‪,‬‬
‫בהם נטלו חלק אנשים בני כל העמים‪,‬‬
‫כאות הוקרה לפועלו של הרבי‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬בייחוד מיני י"א ניסן‬
‫תשל"ב ‪ -‬אז התפרסם באופן נרחב‬
‫דבר יום הולדתו של הרבי‪ ,‬החלו‬
‫מנהיגים שונים מרחבי העולם ובפרט‬
‫מרחבי ארצות הברית‪ ,‬לשגר את‬
‫ברכותיהם והערכתם הרבה באמצעות‬
‫מגילות כבוד‪ ,‬מפתחות ערים ודרכים‬
‫נוספות‪ .‬בהתוועדויות י"א ניסן לאורך‬
‫השנים‪ ,‬היו משתתפים ראשי ערים‬

‫‪111‬‬ ‫‪110‬‬

‫צעד היסטורי‬
‫כעבור כמה ימים הגיעה החלטת בתי‬
‫והואיל ותנועת ליובאוויטש המקיימת‬
‫הנבחרים לשולחנו של הנשיא דאז ‪-‬‬
‫פעילויות חינוכיות בלמעלה משישים‬
‫מר ג'ימי קרטר‪ ,‬שאישר את ההכרזה‪,‬‬
‫מרכזים בעשרים ושמונה מדינות‬
‫ובכך נקבע י"א ניסן ל'יום החינוך'‪.‬‬
‫בארה"ב וכן בעולם כולו מחוייבת‬
‫עצם קביעת יום לאומי לכבודו של‬
‫במיוחד לקידום החינוך‪ ,‬והציעה‬
‫יחיד‪ ,‬ובפרט מנהיג יהודי‪ ,‬הייתה‬
‫לייסד ולחוקק 'יום החינוך בארצות‬
‫תקדים של ממש‪ .‬אולם הנשיא קרטר‬
‫לא הסתפק בכך‪ ,‬ויצא בהצהרה נוספת‬
‫והואיל ויהדות העולם ציינה בשנת‬
‫משלו‪ .‬הצהרתו קראה לאזרחי ארה"ב‬
‫לקיים את יום החינוך ולייעד אותו‬
‫לתוספת מחשבה אודות ההתמסרות‬
‫הנדרשת לנושא החינוך‪ ,‬החשוב‬
‫ליחיד‪ ,‬ונחוץ גם לטובת המדינה כולה‪.‬‬
‫ימים ספורים לאחר מכן‪ ,‬בהתוועדות‬
‫י"א ניסן ששודרה לכל העולם‪,‬‬
‫הביע הרבי באופן פומבי את תודתו‬
‫לממשלת ארצות הברית ובראשם‬
‫הנשיא על הצעד האדיב‪ .‬הרבי ראה‬
‫בהכרת הממשל החזק בעולם בנחיצות‬
‫שיפור רמת החינוך צעד היסטורי של‬
‫ממש‪ ,‬ואות לביאתו הקרובה של משיח‬
‫צדקנו‪ .‬הרבי המשיך ודיבר באריכות‬
‫על חשיבות החינוך‪ ,‬וציין בין הדברים‬
‫שהצעד החיובי שנקטה ארצות הברית‬
‫בתחום זה מהווה גם עידוד למדינות‬
‫נוספות ללכת בעקבותי'‪.‬‬
‫את דברי הרבי בנושא פרסם 'ארגון‬
‫ידידי ליובאוויטש' בעיתונות הלאומית‬
‫‪113‬‬
‫הקרובים של הקונגרס‪.‬‬
‫כעשרה ימים לפני י"א ניסן‬
‫עלתה ההצעה על הסדר‬
‫היום וגררה דיון סוער‬
‫באולם הקונגרס‪ ,‬חלק‬
‫מחברי הקונגרס תמכו‬
‫בהצעה התקדימית‪ ,‬וחלקם‬
‫התנגדו בתוקף‪ .‬נבחרים‬
‫רבים טענו שהחלטה שכזו‬
‫תפתח את הצינור למבול‬
‫של הצעות דומות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נופפו המתנגדים בכך שיום‬
‫השמונה עשרה באפריל‬
‫(בו חל י"א ניסן באותה‬
‫השנה) ראוי להנצחה‬
‫מסיבות אחרות חשובות‪,‬‬
‫כיום פטירתו של הפרופסור‬
‫איינשטיין ועוד‪.‬‬
‫אולם אחרי כמה נאומים‬
‫נלהבים נוספים שנשאו‬
‫חברי הקונגרס על פעולותי'‬
‫הרבות של ליובאוויטש‬
‫ברחבי ארצות הברית‬
‫ואישיותו הנעלית של הרבי‪,‬‬
‫השנה עבור החינוך וחשיבותו לחיי‬ ‫בעת ההצבעה הסופית רוב‬
‫הפרט והכלל‪.‬‬ ‫חברי הקונגרס הביעו את הסכמתם‬
‫לצעד ההיסטורי‪ .‬דומה כי חדרה בהם‬
‫ההכרה שישנם דברים הראויים באמת‬
‫להוקרה והנצחה‪.‬‬
‫עם נעילת המושב‪ 218 ,‬מחברי‬
‫הקונגרס חתמו על הצהרה משותפת‬
‫המוקירה את עבודת הרבי בשדה‬
‫הברית'‪.‬‬ ‫החינוך‪ ,‬וקוראת לנשיא לייחד יום‬
‫אחד בלוח השנה "לחשיבות עניין‬
‫החינוך לחיי תושבי המדינה ולרווחה‬
‫‪( 1977‬תשל"ז) את יום הולדתו‬
‫הכללית של האומה"‪ .‬את יום זה‬
‫השבעים וחמש של המנהיג היהודי‬
‫המליץ הקונגרס בהחלטתו לקבוע‬
‫הנערץ והנודע‪ ,‬מנהיג תנועת‬
‫ביום הולדתו של הרבי כאות הוקרה‬
‫ליבאוויטש העולמית רבי מנחם‬
‫והערכה‪ .‬החלטת הקונגרס אושרה‬
‫מענדל שניאורסאהן שהכריז באותה‬
‫גם בידי הסנאט ובשלב זה נשלחה‬
‫הזדמנות על 'שנת החינוך'‪.‬‬ ‫הצעת שני בתי הנבחרים לשולחנו של‬
‫והואיל ויום הולדתו השבעים ושש‬ ‫הנשיא‪.‬‬
‫של מנהיג רוחני ידוע זה יחול ב‪18-‬‬ ‫במשך אותו היום‪ ,‬לאחר שהתקבלה‬
‫באפריל ‪ ,1978‬ובכך יסיים את שנת‬ ‫ההצעה גם בסנאט‪ ,‬נערכה כבשנה‬
‫הפעילות של תנועת ליובאוויטש‬ ‫שעברה‪ ,‬מסיבה מיוחדת באחד‬
‫שהוקדשה להיות 'שנת החינוך'‪.‬‬ ‫מאולמות הסנאט לכבוד י"א ניסן‪,‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬אושר בידי בתי הנבחרים‬ ‫כשבתפקיד יו"ר האירוע ניצב בפעם‬
‫בסנאט ובקונגרס יום ‪ 18‬באפריל‬ ‫זו סגן הנשיא מר וולטר מונדייל‪.‬‬
‫‪ 1978‬להיות 'יום החינוך של ארצות‬ ‫ההזמנה למסיבה‪ ,‬שהפסוק "חנוך‬
‫הברית'‪ ,‬כעת ההצעה בפני הנשיא‬ ‫לנער על פי דרכו" עיטרה את ראשה‪,‬‬
‫והוא מוסמך לקבוע זאת ולהוציא את‬ ‫אף נשאה את הסמל הרשמי של הבית‬
‫ההכרזה על כך"‪.‬‬
‫"הואיל והקונגרס מכיר בצורך של‬
‫האומה לייחד ולהקדיש יום בלוח‬
‫ומה עם "כפר חב"ד"?‬
‫לא פעם ביטא הרבי את רצונו הקדוש שהכבוד הגדול שמעניק הממשל האמריקאי לתנועת ליובאוויטש יהדהד בתקשורת‬
‫כראוי‪ .‬אודות התייחסות שכזו מספר עורך שבועון כפר חב"ד ר' אהרן דב הלפרין‪:301‬‬
‫"בליל י״ח מרחשוון תשמ״ג‪ ,‬בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר‪ ,‬התעוררתי לצלצול הטלפון בביתי שבכפר חב״ד‪ ,‬על הקו‬
‫הי' השליח החשוב הרב אברהם יצחק שי' שם טוב‪" .‬זה לא מכבר הסתיימה תפילת ערבית ב‪ ,"770-‬סיפר הרב שם טוב‪,‬‬
‫"ובסיומה סימן לי הרבי להיכנס ל'גן עדן התחתון'‪ .‬כשנכנסתי‪ ,‬הרבי התעניין במעמד קבלת הפנים שערך נשיא ארה״ב רונלד‬
‫רייגן בלשכתו לנציגות נכבדה של חב״ד העולמית‪ ,‬וכן אם המעמד זכה להד תקשורתי‪ .‬עניתי לרבי שדיווחים על כך נמסרו‬
‫לעיתונים הגדולים כדוגמת 'ניו יורק טיימס' בארה״ב ו'מעריב' בארץ‪ .‬הרבי שאל‪" :‬ומה עם 'כפר חב"ד'?"‪ ,‬ומיד הוסיף‪" :‬צלצל‬
‫לאהרון דב הלפרין ומסור לו את פרטי האירוע‪ ,‬הוא עושה עבודה טובה"‪ .‬הרב שם טוב התקשר אפוא ללא שהייה כדי למלא‬
‫את ההוראה‪.‬‬
‫לשמע הדברים אחזה בי התרגשות רבה‪ .‬על פי הדיווח שמסר לי הרב שם טוב באותה שיחת טלפון‪ ,‬התיישבתי ‪ -‬השעה‬
‫הייתה בסביבות שלוש וחצי ‪ -‬לכתוב את הכתבה המרכזית של הגיליון הקרוב על האירוע‪.‬‬
‫באותו שבוע טסתי לניו יורק‪ .‬ל‪ 770-‬הגעתי לתפילת מעריב ועמי חבילת גיליונות טריים של ׳כפר חב״ד'‪ .‬דקות מספר לאחר‬
‫תפילת מעריב חיפש אותי המזכיר ר' יהודה לייב גרונר ומסר לי את הדברים הבאים‪" :‬הרבי ביקש שתיכנס למזכירות כדי‬
‫להתקשר משם לרב שם טוב ולמסור לו שהעיתון הגיע והוא יצא יפה מאוד"‪...‬‬
‫יכירו וידעו‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫הממשל האמריקאי‪ ,‬עוררו הדים‬
‫בארצות הברית הוקם מטה טלפוני‬ ‫נרחבים ברחבי העולם‪ .‬מעולם לא‬
‫לאור הפעולות העצומות שנעשו‬ ‫נשמע בוושינגטון דבר דומה ‪ -‬אירוע‬
‫בתחום החינוך‪ ,‬בהתקרב י"א ניסן‬ ‫שניהל שיחות עם אלפי הורים על מנת‬
‫בהיקף כזה לכבודו של יחיד‪ ,‬ובפרט‬
‫תשל"ח החל לקדם הרב שם‪-‬‬ ‫לעוררם לשלוח את ילדיהם למוסדות‬
‫מנהיג דתי‪.‬‬
‫טוב הצהרה רשמית של הממשל‬ ‫חינוך הכשר‪ ,‬ושלוחים ועסקני חב"ד‬
‫עליית מדרגה משמעותית נרשמה‬
‫שתוקיר את פעולותיו הכבירות של‬ ‫במדינות השונות‪ ,‬נפגשו עם מנהלי‬
‫שנה לאחר‪-‬מכן‪ ,‬כאשר לקראת י"א‬
‫הרבי למען העולם כולו‪ ,‬ותקבע יום‬ ‫בתי ספר רבים‪ ,‬בכוונה לשכנע אותם‬
‫ניסן תשל"ח נקבע יום לאומי חדש‬
‫לאומי שיוקדש כולו לרבי ולמשנתו‬ ‫לקבל יותר ויותר תלמידים‪ ,‬מבלי‬
‫לכבודו של הרבי ‪' -‬יום החינוך'‪.‬‬
‫החינוכית‪.‬‬ ‫להתחשב במגבלות המקום ובקשיים‬
‫דבר מעין זה הי' תקדים של ממש‪,‬‬ ‫כלכליים‪ .‬הודות לפעילות המרובה‪,‬‬
‫אולם באמצעות קשריו הענפים‪,‬‬ ‫אלפי תינוקות של בית רבן התחילו‬
‫שנת החינוך‬
‫הצליח הרב שם‪-‬טוב להשפיע על‬ ‫להתחנך בדרך התורה והמצות‪.‬‬
‫"תשל"ו ‪ -‬מכריז על מבצע "חינוך" ועל‬
‫אחד מחברי הקונגרס החשובים‬
‫שנה זו כ"שנת החינוך"" (שלשלת היחס)‬
‫להעלות את הנושא באחד מהמושבים‬
‫בהתוועדות ש"פ אחרי מבה"ח אייר‬
‫תשל"ו פתח הרבי ב'מבצע חינוך'‪,‬‬
‫והכריז על שנת תשל"ו וכן על השנה‬
‫שלאחרי' ‪ -‬תשל"ז כ'שנת החינוך'‪.‬‬
‫במהלך תקופה זו‪ ,‬הרבה הרבי לדבר‬
‫ולעורר על הצורך ההכרחי לשפר את‬
‫מצב החינוך בעולם בכלל‪ ,‬ובייחוד‬
‫על הצורך והנחיצות שהורים יהודים‬
‫ישלחו את ילדיהם למוסדות יהודים‬
‫המחנכים להליכה בדרך התורה‬
‫והמצוות‪.‬‬
‫בעקבות הוראתו של הרבי‪ ,‬התגייסו‬
‫למשימה במלוא המרץ השלוחים די‬
‫בכל אתר ואתר‪ ,‬וזרם של פעולות‬
‫בשדה החינוך נפעלו בעולם כולו‪.‬‬
‫בתי ספר חדשים‪ ,‬ישיבות ומחנות קיץ‬
‫הלבן‪.‬‬ ‫נפתחו במהלך שנים אלו‪ ,‬ותוכניות‬
‫חינוכיות כדוגמת "של"ה" (שיעורי‬
‫לימוד הדת) וכדומה התחזקו בצורה‬
‫‪112‬‬
 ‫ליובאוויטש לצמרת‬ ‫והרי בודאי ש"כוונתם רצוי'"‪ ,‬ומשום‬ ‫שילך מחיל אל חיל‬
‫לאירוע‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫כך קבעו ענין זה‪ .‬אינני רוצה לומר‬
‫הגיעו סנטורים רבים‬ ‫שענין זה נעשה מצד ה"פנימיות‬ ‫פעמים שהזכיר נשיא ארה"ב בהכרזתו ציוני דרך אליהם הגיעה תנועת ליובאוויטש‪ ,‬או אירועים שהתרחשו בחייו‬
‫מלווים בשליח הרבי‬ ‫שבפנימיות"‪ ,‬אפילו לא מצד "פנימיות"‬ ‫הפרטיים של הרבי‪.‬‬
‫במדינתם‪,‬‬ ‫הפועל‬ ‫סתם‪ ,‬ויתכן שזהו למטה מ"פנימיות"‪,‬‬ ‫כדוגמה‪ ,‬את ימי ההולדת העגולים ציין הנשיא בהכרזתו‪ .‬לקראת י"א ניסן תשמ"ב נכתב "דוגמה מאירה לחינוך‬
‫ולצד הפוליטיקאים‪,‬‬ ‫ובכל אופן קשה להניח שכל הפעולות‬ ‫ראוי מספקת לאנשים מכל הדתות תנועת ליובאוויטש המונהגת בידי [שמו הק' של הרבי]‪ ,‬מנהיג רוחני עולמי‬
‫נכבדים אמריקאים‬ ‫לא נעשו אלא מתוך כוונות "פנימיות‬ ‫שיחגוג את יום הולדתו השמונים ‪ . .‬הוא מספק דוגמה מובהקת על אמיתותם הנצחית של שבע מצות בני נח‪,‬‬
‫רבים נמנו בין אורחי‬ ‫שבפנימיות"‪ ,‬עד שיש אומרים שהם‬ ‫כקוד מוסרי לכולנו ללא קשר לאמונה דתית‪ .‬שילך מחיל אל חיל"‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬גם לכבוד י"א ניסן תשנ"ב הזכיר‬
‫הקבועים‬ ‫האירוע‬ ‫נעשו מתוך כוונת חיצוניות וכו'‪ ,‬אבל‬ ‫הנשיא את יום הולדתו התשעים של הרבי‪.‬‬
‫לאורך השנים‪.‬‬ ‫אעפ"כ יש לענין זה ערך רב‪.‬‬ ‫בתשמ"ח‪ ,‬לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע‪ ,‬ההצהרה הצדיעה להישגיו המתמשכים של הרבי בנושא‬
‫במהלך האירוע‪ ,‬היו‬ ‫וכל כך למה? מכיון שאנו חיים בעולם‬ ‫החינוך‪" ,‬וכן אלו של רעייתו המנוחה הרבנית חי' מוסיא שניאורסאהן"‪ .‬לאחרונה‪ ,‬בשנת תש"פ‪ ,‬ציין הנשיא‬
‫שומעים‬ ‫המסובים‬ ‫הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו‪,‬‬ ‫שמלאו שבעים שנה לנשיאותו הרמה של הרבי‪ ,‬בכך הכיר בצורה רשמית שהשפעתו של נשיא דורנו נרגשת עד‬
‫נאומים נלהבים על‬ ‫חייבים להתחשב בהחלטות הגויים‬ ‫היום באופן בלתי פוסק‪.‬‬
‫גדלותו של הרבי ‪-‬‬ ‫וכיו"ב‪ .‬כי החיים בעוה"ז משולים‬
‫בעל יום ההולדת‪,‬‬ ‫לצבי החייב להזדקק ל"עורו" לשם‬
‫דרשות בנושא חינוך‪,‬‬ ‫הגנה מענינים העלולים להזיק לו‪.‬‬
‫מרחיבי‬ ‫ודיווחים‬ ‫אחת הדרכים להגנה מן המזיקים היא‬ ‫על ידי משרדי חינוך ממשלתיים‬ ‫שהחינוך עליו מעורר אינו רק חינוך‬ ‫בארה"ב במודעת עמוד שלם‪ ,‬ובעקבות‬
‫לב מפעולות חב"ד‬ ‫‪ -‬להפיל עליהם אימתה ופחד‪ .‬ולכן יש‬ ‫ורשויות מקומיות‪ .‬גם בישראל נקבעו‬ ‫הילדים‪ ,‬אלא חינוך עמוק יותר הנוגע‬ ‫הפרסום שיגר הנשיא לרבי את‬
‫ברחבי תבל‪ .‬פעמים‬ ‫צורך בעזרת מלכי הארץ‪.‬‬ ‫ימי חינוך ארציים ואזוריים‪ ,‬עד עתה‬ ‫גם בחיי המבוגרים‪ ,‬לחיות באופן נכון‬ ‫תודתו‪" :‬קראתי בעניין רב את מודעת‬
‫שמשתתפי החגיגה‬ ‫קויימו "ימי חינוך" בקרית גת‪ ,‬קרית‬ ‫ואנושי את חיי היום יום‪ .‬רק על ידי‬ ‫העמוד המלא שהופיעה בוושינגטון‬
‫ולכן‪ ,‬כאשר "האדון הגדול" אומר גם‬
‫גם חתמו על הצהרה‬ ‫מלאכי ורחובות‪ .‬כן קבע ועד הרובע‬ ‫כך‪ ,‬תוכל החברה הכללית לחיות‬ ‫פוסט ביום שני‪ 11 ,‬בספטמבר ‪,1978‬‬
‫הוא את אותו הענין שנאמר בתורה‪,‬‬
‫משלהם לכבוד הרבי‬ ‫היהודי בירושלים העתיקה את יום י״ח‬ ‫באווירה בריאה ונורמלית ולא בצורה‬ ‫ושיחזרה חלקים מתגובתך להחלטת‬
‫שיש לקיים את שבע מצוות בני נח‪,‬‬
‫לרגל י"א ניסן ובקשר‬ ‫באלול כ'יום החינוך' לתושבי הרובע"‪.‬‬ ‫פראית‪.‬‬ ‫הקונגרס המייעדת את ‪ 18‬באפריל‪,‬‬
‫ויתר על כן‪ ,‬הוא מוסיף ומדגיש שקיום‬
‫עם 'יום החינוך'‪.‬‬ ‫מצוות אלו צריך להיות כתוצאה‬ ‫בהמשך הקיץ‪ ,‬בהתוועדות כ"ף מנחם‬ ‫ל"יום החינוך ‪ -‬ארה"ב"‪ .‬אני מעריץ‬
‫מעשרת הדברות שנאמרו לעם ישראל‬ ‫אב‪ ,‬דיבר הרבי שוב על הנושא‪ ,‬וקרא‬ ‫את המחשבות שהבעת‪ ,‬ואסיר תודה‬
‫בסיני ‪ -‬הרי דבר זה הוא בעל חשיבות‬ ‫כל גויים אשר עשית יבואו‬ ‫לגופי הממשל המקומיים בארה"ב‬ ‫על תמיכתך ותפילותיך‪ .‬אני שמח‬
‫הצהרת מושל מדינת ניו יורק על קביעת‬
‫יום החינוך בח"י אלול תשל''ח‬ ‫אור לגויים‬ ‫רבה מאד"‪ .‬והרבי המשיך בביאור‬ ‫וישתחוו‬ ‫לצעוד בעקבות הממשל הפדרלי‪.‬‬ ‫ש"יום החינוך ‪ -‬ארה"ב" חל ביום‬
‫הענין והחידוש שבדבר‪ ,‬וסיים ש"יש‬ ‫העובדה שבכל עיר ועיר ייקבע יום‬ ‫ההולדת שלך‪ ,‬זהו צירוף מקרים ראוי‬
‫מיותר לתאר את‬ ‫בהמשך לקביעת 'יום החינוך' הראשון‬ ‫אחד בשנה כ'יום החינוך'‪ ,‬תדגיש‬ ‫ביותר‪ .‬הייתי רוצה לנצל הזדמנות‬
‫להאריך בכל זה‪ ,‬אבל עדיין לא הגיע‬
‫והפרסום‬ ‫הכבוד‬ ‫בי"א ניסן תשל"ח הפך הדבר בשנים‬ ‫יותר את הדבר‪ .‬כמובן‪ ,‬המשיך הרבי‪,‬‬ ‫זו להגיש לך את איחולי האישיים‬
‫מאירה לערכו האמיתי של החינוך ‪.‬‬ ‫הזמן לכך‪ ,‬כדי שלא תזיק עין בלתי‬
‫הרב שהצהרות אלו‬ ‫הבאות לנוהג של קבע‪ ,‬וכל נשיא‬ ‫שמהצהרות מושלי המדינות והערים‬
‫‪ .‬תנועת ליובאוויטש ומנהיגה הכה‬ ‫הגונה"‪.‬‬ ‫לעוד שנים רבות של בריאות נכונה‬
‫והאירועים הכרוכים בהם הביאו‬ ‫נהג בהתאם לקודמיו ויצא בהצהרת‬ ‫יש לעשות את הפרסום המתאים‪,‬‬
‫חשוב הראו לאמריקאים מכל הדתות‬ ‫ניתן לראות זאת גם בצעטל שכתב‬ ‫ועבודה פורי'"‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬שלח‬
‫ומביאים לשמו הקדוש של הרבי‪,‬‬ ‫'יום החינוך' משלו‪ ,‬המכבדת את‬ ‫על מנת להפיק את מירב ההשפעה‬
‫שחינוך אמיתי כולל לא רק את הידע‬ ‫הרבי למר אלי ויזל בו מעורר אותו‬ ‫הרבי לנשיא מכתב תודה על המילים‬
‫ואת תרומתם המשמעותית להרמת‬ ‫הרבי לכבוד יום הולדתו‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫מהצהרות אלו על התושבים‪ .‬הרבי גם‬
‫שיודע האדם‪ ,‬אלא גם את הדרך בה‬ ‫הרבי לנצל את קבלת פרס נובל‬ ‫החמות‪ ,‬ובסופו איחל לו ולרעייתו‬
‫קרנה של תנועת ליובאוויטש בעולם‬ ‫לפחות פעם אחת במשך כהונתו של‬ ‫ביקש שהדבר ייעשה לא רק בארצות‬
‫חי"‪.‬‬ ‫להחדרת הרעיון של "לשבת יצרה"‬ ‫שנה טובה ומתוקה‪.297‬‬
‫כולו‪ .‬מדי שנה הצהרת הנשיא (וכן‬ ‫כל נשיא‪ ,‬בימים הסמוכים לי"א ניסן‪,‬‬
‫בקרב אומות העולם‪ ,‬בו מזכיר הרבי‬ ‫הברית אלא בעולם כולו‪ ,‬ועורר‬
‫ככלל‪ ,‬תורף ההצהרה נשמרת משנה‬ ‫האירועים שקויימו בסנאט במשך‬ ‫הוא נפגש בצורה רשמית עם משלחת‬
‫את ההצהרה‪ ,‬ומייחס לה משמעות‬ ‫שהכרזת היום תתקיים בסמיכות‬
‫לשנה‪ ,‬וכל נשיא מוסיף פרטים‬ ‫השנים) זוכה לתהודה תקשורתית‪,‬‬
‫שלוחי הרבי‪ ,‬בכדי להביע את הערכתו‬ ‫לתחילת זמן הלימודים‪.‬‬
‫מסויימים בכדי לחדד את הנקודות‬ ‫וגורמת לקידוש השם עצום‪ .‬פרסום‬ ‫פרקטית‪ ,‬וכך כתב הרבי‪" :‬הנשיא‬
‫לרבי ולתנועת ליובאוויטש‪ .‬במהלך‬
‫ימי חינוך מסביב לעולם‬
‫תמונת נשיא החזקה שבמעצמות‬ ‫ריגאן כבר הזכיר עד"ז (בקיצור)‪,‬‬ ‫בעקבות קריאת הרבי‪ ,‬החלו שלוחים‬
‫שברצונו להדגיש‪ ,‬בהתאם לסגנונו‬ ‫פגישה זו‪ ,‬הנערכת בצורה חגיגית‬ ‫בהתוועדות י"א ניסן ובהתוועדויות‬
‫במפגש עם שלוחי הרבי לרגל יום‬ ‫וע"פ היחס דהנ"ל אליו ‪ -‬קרוב לודאי‬ ‫רבים לקדם במרץ את ההכרזה על‬
‫האישי‪ .‬עם השנים‪ ,‬התארכה ההצהרה‬ ‫במשרדו שבבית הלבן‪ ,‬מדבר הנשיא‬ ‫נוספות במהלך הקיץ‪ ,‬ביאר את‬
‫הולדת הרבי‪ ,‬שווה יותר מאלף מילים‪.‬‬ ‫שיצטרף לקריאתו ‪ -‬דרישתו הוא‬ ‫כך ברשויות המקומיות שבמקום‬
‫וכללה גם נקודות שונות בתחום‬ ‫עם כל אחד מהשלוחים ‪ -‬המייצגים‬ ‫שליחותם ולממש את רצונו הקדוש‪.‬‬ ‫המושג חינוך במובנו הרחב‪ ,‬ואת‬
‫להערכה המיוחדת שמביעים אירועים‬ ‫בזה"‪.‬‬
‫החינוך אותן האיר הרבי עם הזמן‪.‬‬ ‫את חסידי חב"ד ברחבי תבל ‪ -‬וחותם‬ ‫פחות מחודש לאחר דברי הרבי‪,‬‬ ‫היעדים אותם נדרש מ'יום החינוך'‬
‫לקראת י"א ניסן תשמ"ב (כשלאחר‬ ‫אלו לתנועת לליובאוויטש ולמנהיגה‪,‬‬ ‫בנוסף להצהרת 'יום החינוך' השנתית‬
‫על הצהרת יום החינוך השנתי‪ ,‬אותה‬ ‫בהשתדלות צא"ח ניו יורק‪ ,‬הכריז‬ ‫להשיג‪ .‬הרבי דיבר על יום אחד בשנה‬
‫הי' כל ארגון או תנועה משתוקק לתת‬ ‫היוצאת עד היום‪ ,‬מדי שנה (עד תשנ"ה)‬
‫מכן נשנה הדבר כמה פעמים)‪,‬‬ ‫מוסר לרב שם‪-‬טוב‪.‬‬ ‫מושל המדינה על ח"י אלול כ'יום‬ ‫שיתייחד כזמן בו כל אדם באשר הוא‪,‬‬
‫את יד ימינו‪.‬‬ ‫הי' מארגן הרב שם‪-‬טוב חגיגה מיוחדת‬
‫בקשר עם השטורעם שהחל הרבי‬ ‫בהתוועדות י"ג ניסן תשמ"ב ביאר‬ ‫החינוך' במדינתו‪.‬‬ ‫יהרהר בחשיבות הרבה של העניין‬
‫לא רבים האנשים שהוכרזו כדוגמא‬ ‫בהיכל הסנאט לרגל י"א ניסן ו"יום‬
‫לחולל בנושא‪ ,‬כללה ההצהרה גם‬ ‫הרבי את משמעותה של ההצהרה‪ ,‬אף‬ ‫ובהתמסרות הנדרשת לחינוך הילדים‪.‬‬
‫לכל באי עולם על ידי ממשל מעצמת‬ ‫החינוך ‪ -‬ארצות הברית" עבור אנשי‬ ‫כך סיקר בשעתו עיתון מעריב את‬
‫את חשיבותם של שבע מצוות בני‬ ‫שייתכן והיא נעשית באופן פורמלי‬ ‫כמובן מאליו‪ ,‬הבהיר הרבי‪ ,‬שאין‬
‫העל‪ ,‬אולם בהצהרת הנשיא פעמים‬ ‫הממשל‪ .‬אירועים אלו התחילו כאמור‬ ‫הפעולות שנעשו בתחום‪" :‬בהודעתו‬
‫נח‪ ,‬והצורך בשמירתם כקוד מוסרי‬ ‫בלבד‪" :‬דובר לעיל ע"ד ה"רעש"‬ ‫הרשמית מציין מושל מדינת ניו‪-‬יורק‪,‬‬ ‫להסתפק בהתבוננות כללית שאינה‬
‫רבות נכתבו הדברים במפורש‪.‬‬ ‫בשנת תשל"ז‪ ,‬עוד קודם קביעת 'יום‬
‫לאנושות כולה…‬ ‫החינוך'‪ ,‬והמשיכו להתנהל באותה‬ ‫והחגיגה וקביעת יום י"א ניסן ‪ -‬מטעם‬ ‫כי התאריך נבחר בגלל היותו יום‬ ‫מביאה לתוצאות מעשיות‪ ,‬כי אם‬
‫כדוגמה‪ ,‬בהצהרת הנשיא לרגל י"א‬
‫מדי דברנו בהצהרות הנשיא לאורך‬ ‫מתכונת‪ .‬מלבד תפקידו העיקרי של‬ ‫הקונגרס האמריקאי ‪ -‬ליום של חשבון‬ ‫הולדתו של הבעש״ט מייסד החסידות‪,‬‬ ‫לנצל את הזמן לטכס עצות כיצד לחנך‬
‫ניסן תשמ"ז נכתב "תנועת ליובאוויטש‪,‬‬
‫השנים‪ ,‬אי אפשר שלא לציין שלש‬ ‫האירוע‪ ,‬לבטא את הערכת הממשלה‬ ‫נפש והתבוננות בתכלית הבריאה‬ ‫ושל רבי זלמן מליאדי מייסד חסידות‬ ‫את הילדים להיות טובים יותר במובן‬
‫המונהגת בידי [שמו הק' של הרבי]‬
‫מגילות כבוד ששיגר הנשיא‪ 298‬רולנד‬ ‫כולה למנהיג הדור‪ ,‬שימש האירוע גם‬ ‫כולה ‪ -‬קיום ז' מצוות ב"נ‪ ,‬בהתאם‬ ‫חב״ד‪' .‬יום החינוך' מעין זה נקבע‬ ‫האנושי‪ ,‬בדגש על ערכים מוסריים‪.‬‬
‫מספקת לאנשים מכל הדתות דוגמה‬
‫רייגן‪ ,‬בשנים תש"מ‪ ,‬תשמ"ב‪ ,‬ותשמ"ג‬ ‫כהזדמנות לחיזוק הקשר בין תנועת‬ ‫לעשרת הדברות‪.‬‬ ‫במקומות נוספים ברחבי העולם‪,‬‬ ‫בכמה הזדמנויות הסביר הרבי‪,‬‬

‫‪115‬‬ ‫‪114‬‬
 ‫תשמ"ה ח"ג ע' ‪.1695‬‬
‫‪ 107‬שיחות קודש תשל"ט‬
‫ח"א ע' ‪.419‬‬
‫‪ 108‬יומן ר' מיכאל א‪.‬‬
‫זעליגסאהן‪.‬‬
‫‪ 109‬לדוגמא‪ ,‬בתשל"ד‪,‬‬
‫תשל"ו‪ ,‬תשמ"ב ותשד"מ‪,‬‬
‫כפי שנדפס בהנחות בשיחות‬
‫קודש ובתורת מנחם התווע־‬
‫דויות במקומן‪.‬‬
‫‪ 110‬וכן בהתוועדות שנ�ע‬
‫רכה בליל י"ג ניסן תשל"ח‬
‫כהמשך לי"א ניסן‪.‬‬
‫‪ 111‬שיחות קודש ש"פ צו‬
‫תשמ"ג אות לו‪.‬‬
‫‪ 112‬תורת מנחם התוו�ע‬
‫דויות תשמ"ב ח"ג ע' ‪.1312‬‬
‫‪ 113‬ראה שיחות קודש‬
‫תשל"ט ח"א ע' ‪.421‬‬
‫‪ 114‬ועוד קודם לכן ‪-‬‬
‫במאמר שאמר הרבי בי"א‬
‫ניסן תשי"ב‪.‬‬
‫‪ 115‬לתיאור התוועדויות‬
‫י"א ניסן תשל"ב ותשמ"ב‬
‫ראה לעיל 'מחיל אל חיל'‪.‬‬
‫‪ 116‬מפי ר' ישראל נח‬
‫וואגעל‪.‬‬
‫‪ 117‬יומן ר' י"י ברובסקי‪.‬‬
‫‪ 118‬ראה על כך לקמן‬
‫בכתבה "זמרו לו כי נעים"‪.‬‬
‫‪ 119‬חכ"ז ע' ‪.191‬‬
‫‪ 120‬הוגה ונדפס בלקו"ש‬
‫חלק חי"ז ע' ‪ 66‬ל'ערב פסח'‪.‬‬
‫‪ 121‬יומן ר' י"מ סוסובר‪.‬‬
‫‪ 122‬על מבצע נש"ק‬
‫המיוחד לי"א ניסן זה‪ ,‬ראה‬
‫לקמן בכתבה 'שי למורא'‪.‬‬
‫‪ 123‬יומן ר' ליפא ברענאן‪.‬‬
‫‪ 124‬על כך בהרחבה ראה‬
‫לקמן בכתבה 'שי למורא'‪.‬‬
‫‪ 125‬ע' ‪.104‬‬
‫‪ 126‬ע' ‪.105‬‬
‫‪ 127‬על כך בהרחבה לקמן‬
‫בכתבה 'ואשרו אתכם כל‬
‫הגוים'‪.‬‬
‫‪ 128‬שיחות קודש ח"ב‪,‬‬
‫ע' ‪.141‬‬
‫‪ 129‬על כך בהרחבה לקמן‬
‫בכתבה 'מזכרת נצח'‪.‬‬
‫‪ 130‬יומן ר' ליפא ברענאן‪.‬‬
‫‪ 131‬הוגה ונדפס בלקו"ש‬
‫חכ"ו ע' ‪.69‬‬
‫‪ 132‬הוגה ונדפס בלקו"ש‬
‫חכ"ב ע' ‪.143‬‬
‫‪ 133‬יומן חדשות מבית‬
‫חיינו‪.‬‬
‫‪ 134‬ראה לעיל בכתבה‬
‫'בשמן קדשי משחתיו'‪.‬‬
‫‪ 135‬יומן שנת הקהל בבית‬
‫חיינו‪.‬‬
‫‪ 136‬ראה לקמן בכתבה 'שי‬
‫למורא'‪.‬‬
‫‪ 137‬ראה לקמן בכתבה‬
‫'מזכרת נצח'‪.‬‬
‫‪ 138‬ראה לעיל בכתבה‬
‫'בשמן קדשי משחתיו'‪.‬‬
‫‪ 139‬ראה לעיל בכתבה‬
‫'צדי"ק עולמים'‪.‬‬
‫‪ 140‬ראה בהרחבה לקמן‬
‫בכתבה 'הבינני ואחי''‪.‬‬
‫‪ 141‬ראה לעיל בכתבה‬
‫'תשמיעני ששון ושמחה'‪.‬‬
‫‪ 142‬כעבור שנה‪ ,‬בי"א‬
‫‪117‬‬
‫שפורסמה ב'קובץ המאה‬
‫ועשר' של ועד תלמידי‬
‫התמימים‪.‬‬
‫‪ 73‬ראה לקמן בכתבה 'שי‬
‫למורא'‪.‬‬
‫‪ 74‬תורת מנחם תשמ"ב‬
‫ח"ב ע' ‪.1151‬‬
‫‪ 75‬יומן ר' אהרן קורנט‪.‬‬
‫‪ 76‬חסידישע דערהער‪ ,‬ניסן‬
‫תשפ"א‪.‬‬
‫‪ 77‬תורת מנחם תשמ"ב ח"ג‬
‫ע' ‪.1204‬‬
‫‪ 78‬ראה לקמן בכתבה‬
‫'מזכרת נצח'‪.‬‬
‫‪" 79‬שנה בשנה" (היכל‬
‫שלמה) ע' ‪.455‬‬
‫‪ 80‬סה"ש תש"נ ח"א‪ ,‬ע'‬
‫‪ 401‬הע' ‪.110‬‬
‫‪ 81‬סה"ש תנש"א ע' ‪.808‬‬
‫‪ 82‬ימי ברכה ע' ‪.114‬‬
‫‪ 83‬סה"ש תשנ"ב ע' ‪.94‬‬
‫‪ 84‬סה"ש תשנ"ב ע' ‪165‬‬
‫הע' ‪.101‬‬
‫‪ 85‬תיאורים רבים המופ�י‬
‫עים בכתבה זו מבוססים על‬
‫יומן 'בית חיינו' ויומן כפר‬
‫חב"ד‪.‬‬
‫‪ 86‬לפועל בעקבות המאורע‬
‫בכ"ז אד"ר נדחה פרסום‬
‫התוכנית‪ ,‬ולאחר ג' תמוז‬
‫תשנ"ד יצאה בשם "חלונות‬
‫לנשמה"‪.‬‬
‫‪ 87‬סה"ש תשנ"ב ע' ‪408‬‬
‫‪.409 -‬‬
‫‪ 88‬יומן 'בית חיינו' תשנ"ב‪.‬‬
‫‪ 89‬יומן 'בית חיינו' תשנ"ב‪.‬‬
‫‪ 90‬סה"ש תשנ"ב ע' ‪.390‬‬
‫‪ 91‬תחיינו גליון ‪.6‬‬
‫‪ 92‬ימי תמימים ח"ה ע'‬
‫‪.304‬‬
‫‪ 93‬אגרות קודש חכ"ח‪,‬‬
‫אגרת י'תשלא‪.‬‬
‫‪ 94‬אגרות קודש חל"ג אגרת‬
‫יב'תלב‪.‬‬
‫‪ 95‬יומן שיחות קודש‪.‬‬
‫‪ 96‬ראה בהרחבה לקמן‬
‫בכתבה 'מזכרת נצח'‪.‬‬
‫‪ 97‬מפי ר' אשר פרקש‪.‬‬
‫מכתב השלוחים ומענה הרבי‬
‫מופיעים בשלמות בקובץ‬
‫עיוני תורה מ"ג ע' ‪.239‬‬
‫‪ 98‬מפי בעל המעשה‪,‬‬
‫תחיינו גליון ‪ 4‬ע' ‪.39‬‬
‫‪ 99‬תו"מ התוועדויות‬
‫תשד"מ ח"ב ע' ‪.1283‬‬
‫‪ 100‬הסיפור עם הפרטים‬
‫המלאים מופיע ביומן 'שנת‬
‫הקהל בבית חיינו' ע' ‪.106‬‬
‫‪ 101‬כפר חב"ד גליון ‪685‬‬
‫ע' ‪.24‬‬
‫‪ 102‬מפי ר' יוסף יצחק‬
‫גופין‪.‬‬
‫‪ 103‬כמתואר ביומנים הש�ו‬
‫נים המופיעים בסמוך‪.‬‬
‫‪ 104‬מפי ר' מאיר הארליג‪,‬‬
‫קובץ המאה ועשר‪.‬‬
‫‪ 105‬בכתבה זו‪ ,‬במידה‬
‫ולא מצוין אחרת הציטוטים‬
‫המובאים כלשונו של הרבי‬
‫נכתבו ע"פ סרט ההקלטה‬
‫וכמובן שמופיעים בהנחות‬
‫השונות באידיש ובלה"ק‪.‬‬
‫‪ 106‬תו"מ התוועדויות‬
‫וועדות ש"פ אחרי‪.‬‬
‫‪ 40‬מפי ר' שלמה זרחי‪.‬‬
‫‪ 41‬ראה לקמן 'ויתן בפי‬
‫שיר חדש'‪.‬‬
‫‪ 42‬מפי ר' אשר ציילינגולד‪.‬‬
‫‪ 43‬תחיינו‪ ,‬גליון ‪.4‬‬
‫‪ 44‬חלק כ"ז‪ ,‬אגרות י'תג‬
‫י'תד‪.‬‬
‫‪ 45‬ראה בארוכה לקמן‬
‫בכתבה "שי למורא"‪.‬‬
‫‪ 46‬מפי בעל המעשה‪,‬‬
‫חסידישע דערהער‪ ,‬ניסן‬
‫תשע"ה‪.‬‬
‫‪ 47‬מפי ר' יוסף יצחק‬
‫כצמאן‪.‬‬
‫‪ 48‬ראה לקמן בכתבה‬
‫'ואברכה מברכיך'‪.‬‬
‫‪ 49‬ראה לקמן בכתבה‬
‫'ואשרו אתכם כל הגוים'‪.‬‬
‫‪ 50‬תיאורים המופיעים‬
‫לקמן ללא מקור מסויים‬
‫מבוססים ברובם על יומנו‬
‫של הרב מנחם מענדל וולו־‬
‫סוב‪ ,‬יומן שפורסם בעיתון‬
‫כפר חב"ד וב'קובץ המאה‬
‫ועשר' של ועד תלמידי‬
‫התמימים‪.‬‬
‫‪ 14‬רשימת זכרונות הרבנית‬
‫‪ 51‬יומן ר' יעקב הורביץ‪,‬‬
‫התקשרות לז‪.‬‬
‫‪ 52‬השיחה באידיש ובלה"ק‬
‫הודפסה בלקו"ש ח"ה ע'‬
‫‪.422‬‬
‫‪ 53‬מבוא לאג"ק‪ ,‬חכ"ז‪.‬‬
‫‪ 54‬מפי ר' יוסף יצחק‬
‫הבלין‪.‬‬
‫‪ 55‬מפי ר' יוסף יצחק גר�ו‬
‫נר‪ .‬וראה יומן הרי"מ סוסובר‬
‫כ"ח אדר תשל"ח (התקשרות‬
‫גליון מד ע' ‪.)11‬‬
‫‪ 56‬ספר 'המזכיר ‪ -‬ר' יהודה‬
‫לייב גרונר' ע' ‪.139‬‬
‫‪ 57‬מפי ר' יוסף יצחק‬
‫גרונר‪.‬‬
‫‪ 58‬מפי ר' מנחם מענדל‬ ‫‪ 22‬אגרות קודש ח"ה ע' קו‪.‬‬
‫גרונר‪.‬‬
‫‪ 59‬היכל הנגינה ע' רצ‪.‬‬
‫‪ 60‬שיחות אלו הוגהו‬
‫ע"י הרבי ונדפסו כחטיבה‬
‫אחת [יחד עם דברי התודה‬
‫שנאמרו בשבת מבה"ח אייר]‬
‫בהוספות ללקו"ש ח"ז‪.‬‬
‫‪ 61‬יומן ר' יעקב הורביץ‪,‬‬
‫התקשרות לז‪.‬‬
‫‪ 62‬יומן ר' משה חיים לוין‪.‬‬
‫‪ 63‬פגישה עם הרבי מס ‪.13‬‬
‫‪ 64‬שנדפס בכפר חב"ד‬
‫לקראת י"א ניסן‪.‬‬ ‫הזכרונות ח"א‪ .‬אג"ק אדמו"ר‬
‫‪ 65‬תשורה לוין‪ ,‬תשס"ט‪.‬‬
‫‪ 66‬חלק ה' עמוד ‪ ,86‬בשולי‬
‫הגליון להערה ‪.1‬‬
‫‪ 67‬סימן ע'‪ ,‬עמוד רי"ד‪.‬‬
‫‪ 68‬סימן רכ"ג סעיף ז'‪.‬‬
‫‪ 69‬מפי בעל המעשה‪.‬‬
‫‪ 70‬לשלימות העניין‪ ,‬ראה‬
‫בהרחבה קובץ ע"א מוסדות‬
‫(ועד אור וחום ההתקשרות‪,‬‬
‫תשפ"ב)‪ ,‬מבוא לאג"ק חכ"ז‪,‬‬
‫ימי תמימים ח"ה‪.‬‬
‫‪' 71‬אוצרות' ע' ‪.77‬‬
‫‪ 72‬תיאורים רבים המופ�י‬
‫עים לקמן מבוססים על יומן‬
‫כפר חב"ד‪ ,‬יומן ר' זלמן יפה‪,‬‬
‫יומן ר אהרן קורנט וסקירה‬
‫‪ 1‬שיחות קודש תש"מ ח"ג‬ ‫להתפשטות קריאה נחוצה זו‬ ‫לממשל האמריקאי על הצהרתו‪.‬‬ ‫הקובעות ברכה לעצמם‪ .‬בהגיע‬
‫ע' ‪ 605‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 2‬לקו"ש חכ"א ע' ‪.360‬‬ ‫למדינות העולם כולו‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫ביטויים דומים ניתן לראות‬ ‫י"א ניסן תש"מ‪ ,‬העניק ממשל‬
‫‪ 3‬לקו"ש חכ"ו ע' ‪316‬‬ ‫במשך השנים יותר ויותר מדינות‬ ‫בשורה ארוכה של מכתבי תודה‬ ‫ארצות הברית לרבי כבוד‬
‫והערה ‪.58‬‬ ‫שלו זכו רק יחידים בהיסטורי'‬
‫‪ 4‬לקוטי לוי"צ אגרות ע'‬
‫ועיירות התחילו להכריז על י"א‬ ‫שכתב הרבי לראשי מדינות‬
‫שכג‪-‬ה‪ ,‬ע' תיט‪.‬‬ ‫ניסן כ'יום החינוך' לכבודו של‬ ‫וערים שונות במשך השנים על‬ ‫האמריקאית‪ ,‬בהענקת "מגילת‬
‫‪ 5‬סה"ש תשמ"ט ח"א ע'‬ ‫הרבי‪ .‬מקצה לקצה‪ ,‬ראשי מדינות‬ ‫הכרזת 'יום החינוך' במדינתם‪.‬‬ ‫כבוד לאומית" המצדיעה לרבי‬
‫‪ ,384‬ע' ‪.392‬‬
‫‪ 6‬סה"ש תשנ"ב ע' ‪350‬‬ ‫ברחבי תבל יצאו בהצהרות‬ ‫כדוגמה‪ ,‬בתשד"מ כתב הרבי‬ ‫במלאות שלוש עשורים לנשיאותו‬
‫הע' ‪.50‬‬ ‫הקוראות לאזרחיהם להצדיע‬ ‫למר שלמה להט‪ ,‬ראש עיריית‬ ‫הרמה‪ .‬על המגילה חתמו הנשיא‪,‬‬
‫‪ 7‬סה"ש תשנ"ב ע' ‪,408‬‬ ‫וחברי קונגרס רבים‪.‬‬
‫הע' ‪.168‬‬ ‫לרבי לכבוד יום הולדתו‪.‬‬ ‫תל אביב יפו‪" :‬בנועם נתבשרתי‬
‫‪ 8‬תורת מנחם התוועדויות‬ ‫במדינת ניו יורק למשל‪ ,‬נוהג מנהג‬ ‫על דבר ההכרזה גם בשנה זו‬ ‫לרגל יום הולדת השמונים של‬
‫חל"ד ע' ‪.109‬‬ ‫שקבעה את יום ער"ח ניסן כ"יום‬ ‫הרבי בתשמ"ב רייגן הכריז על‬
‫‪ 9‬ספר השיחות תרצ"ו‪-‬ת"ש‬ ‫של קבע שמידי שנה‪ ,‬בהזדמנות‬
‫ע' ‪ ,367‬וראה בהערה שם‪.‬‬ ‫חינוך" לתושבי ת"א‪-‬יפו‪ ,‬במטרה‪,‬‬ ‫יום י"א ניסן‪ ,‬נוסף על היותו 'יום‬
‫סמוכה לי"א ניסן נציג צא"ח‬
‫‪ 10‬מפי ר' אשר לעמיל כהן‬ ‫לכל לראש‪ ,‬לעורר בציבור הרחב‬ ‫החינוך' כ'יום התבוננות לאומי'‬
‫ששמע מפי'‪.‬‬ ‫המרכזי פותח את אחד ממושבי‬
‫את המודעות לכל נושא החינוך‬ ‫המוקדש להתעמקות ב"עקרונות‬
‫‪ 11‬תשורה יוניק‪ ,‬י"ג תשרי‬ ‫הסנאט המקומי‪ ,‬ובהזדמנות זו‬
‫תשס"ד‪ ,‬ע' ‪ ,9‬מיומנו של ר'‬ ‫וכו' ובמיוחד לחזק את התודעה‬ ‫אתיים עתיקים וערכי מוסר‪ ,‬שהם‬
‫מקבל את הצהרת יום חינוך מידי‬ ‫הבסיס לאופיינו כאומה"‪.‬‬
‫בערל יוניק‪ ,‬שהי' מנאמני‬ ‫היהודית"‪.‬‬
‫ביתה של הרבנית חנה‪.‬‬ ‫מושל המדינה‪ .‬הצהרה המכריזה‬
‫‪ 12‬לשמע אוזן ע' ‪.337‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬בכמה מהתוועדויות‬ ‫כעבור שנה‪ ,‬לכבוד י"א ניסן‬
‫על ימי חינוך לכבוד הרבי כמספר‬
‫‪ 13‬לקוטי שיחות ח"ב ע'‬ ‫י"א ניסן ‪ -‬ששודרו לאלפים‬ ‫תשמ"ג‪ ,‬הוחלט ע"י הממשלה‬
‫‪.597‬‬ ‫שנותיו! בי"א ניסן תשנ"ב‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ורבבות באמצעות הטלויזי' ‪-‬‬ ‫להעניק לרבי בפעם השני'(!)‬
‫הוכרזו תשעים ימי חינוך שנמשכו‬
‫חוברת לט ע' ‪( 9‬בתרגום‬ ‫הודה הרבי באופן פומבי לנשיא‬ ‫"מגילת כבוד לאומית" המכירה‬
‫עד חג הגאולה י"ב תמוז…‬
‫ללה"ק)‪.‬‬ ‫על הצהרתו‪ .‬לפעמים התייחס‬ ‫בהישגיו המבריקים של הרבי‪,‬‬
‫‪ 15‬רשימת עניינים וסיפ�ו‬
‫רים ע' קכב‪.‬‬ ‫גם לפרטים שהודגשו יותר‬ ‫"ומאחלת לו בריאות‪ ,‬אריכות‬
‫‪ 16‬מפי ר' משה לייב‬ ‫גם היום‪ ,‬חש העולם הכללי‬ ‫בהצהרה השנתית‪ ,‬והשמיע את‬ ‫ימים‪ ,‬ועוד הרבה שנים של‬
‫שפירא‪.‬‬ ‫דעתו הק' בנושא החינוך לעולם‬ ‫נשיאות שיכתירו את כהונתו‬
‫‪ 17‬רשימת זכרונות הרבנית‬
‫את הנהגתו הנצחית של הרבי‪,‬‬
‫חוברת לט ע' ‪( 10‬בתרגום‬ ‫ושלוחים רבים בכל קצווי תבל‬ ‫כולו‪ .‬פעמים רבות שבהזדמנות זו‬ ‫המהוללת"‪ ,‬עלי' חתמו רייגן יחד‬
‫ללה"ק)‪.‬‬ ‫מוזמנים להיכלי הממשל המקומי‬ ‫התייחס הרבי למעמדה המיוחד‬ ‫עם כל חברי ממשלתו‪.‬‬
‫‪ 18‬די אידישע היים כסלו‬
‫תשכ"ד‪ ,‬ע' ה'‪.‬‬ ‫שבעירם ומדינתם על מנת לקבל‬ ‫של ארצות הברית כמעצמת‪-‬על‪,‬‬ ‫הדברים הגיעו לשיאם בשנת‬
‫‪ 19‬הרבי בפאריז‪.‬‬ ‫את ההכרזה הקובעת את יום‬ ‫ולצורך שתשמש דוגמה חי' לכל‬ ‫תשמ"ז‪ ,‬כשממשל ארצות הברית‬
‫‪ 20‬מפי ר' נחום זלמן‬ ‫יושבי כדור הארץ‪.‬‬
‫יעקובוביץ'‪.‬‬
‫הולדתו של הרבי כ'יום החינוך'‬ ‫הגיש את נוסח מגילת הכבוד‬
‫‪ 21‬די אידישע היים אדר‬ ‫ומביעה את הערכתה הרבה‬ ‫לא פעם‪ ,‬ניצל הרבי את ההזדמנות‬ ‫שנכתבה בתשמ"ג לבית האו"ם‪,‬‬
‫תשכ"ב‪ ,‬ע' ד'‬ ‫והביע את תודתו לממשל‬ ‫על מנת לכבד את הרבי ב"מגילת‬
‫לנשיא דורנו‪.‬‬
‫‪ 23‬ימי בראשית ע' ‪.415‬‬ ‫ואדרבה‪ ,‬דווקא בשנים האחרונות‬ ‫האמריקאי על חלקו בהצלת הרבי‬ ‫כבוד בינלאומית המוגשת ע"י‬
‫‪ 24‬מפי ר' יואל כהן‪.‬‬ ‫הריי"צ מאירופה שותתת הדם‬ ‫ראשי מדינות של עולם אסיר‬
‫‪ 25‬סיפורים מחדר הרבי‪,‬‬
‫מתחזק העניין ביתר שאת‪,‬‬
‫במלחמת העולם השני'‪ ,‬ועזרתו‬ ‫תודה‪ ,‬כמחווה לחזון ולמנהיגות‬
‫ע' ‪.204‬‬ ‫כשבשנת תשע"ח התקבלו‬
‫‪ 26‬מפי ר' שלמה זרחי‪.‬‬ ‫בהגעתו לארצות הברית‪ ,‬דבר‬ ‫העולמית של הרבי מליובאוויטש‬
‫לראשונה הצהרות מכל חמישים‬
‫‪ 27‬יומן הרב חדקוב‪.‬‬ ‫שגרם לתחיית יהדות אמריקה‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬לכבוד יום הולדתו‬
‫‪ 28‬יומן הריל"ג‪.‬‬ ‫המדינות של ארצות הברית‪,‬‬
‫‪ 29‬ראה לעיל בכתבה‬ ‫בהתוועדות י"א ניסן תשמ"א‬ ‫השמונים וחמש"‪ .‬בראש רשימת‬
‫וכמו כן בשנים האחרונות הולך‬ ‫החתומים מופיע שמו של הנשיא‬
‫'נתמלא הבית כולו אורה'‪.‬‬ ‫הרבי אף ניצל את ההזדמנות‬
‫‪ 30‬כמצויין במכתב המופיע‬ ‫ומתפשט העניין גם במדינות‬ ‫רייגן‪ ,‬ואחריו מנהיגי מדינות רבים‬
‫לברך את הנשיא רונלד רייגן‬
‫לקמן‪.‬‬ ‫אחרות ביתר שאת‪.‬‬ ‫בעולם‪.‬‬
‫‪ 31‬ראה פתח דבר לספר‬ ‫ברפואה שלימה‪ ,‬לאחר נסיון‬
‫אין כל ספק‪ ,‬שכבוד זה‪ ,‬המביע‬ ‫התנקשות בחייו ימים ספורים‬ ‫בשנת תשנ"ב‪ ,‬כנראה בהמשך‬
‫מוהריי"צ חט"ו ע' ‪ .18-9‬שז‬ ‫את הכרת והוקרת העולם‬
‫ואילך‪.‬‬ ‫קודם לכן‪ .‬את נסיון ההתנקשות‬ ‫לדברי הרבי באותה תקופה‬
‫‪ 32‬יומני ר' משה לברטוב‬ ‫למנהיגותו הנצחית של הרבי‬ ‫פירש הרבי כעדות ברורה לשפל‬ ‫שהמסר שלו לעולם הכללי בקשר‬
‫ור' דוד רסקין‪.‬‬ ‫ודאגתו לכל אנשי דורו‪ ,‬מכל‬ ‫מצב חינוך הנוער האמריקאי‪ ,‬מה‬ ‫לביאת המשיח ולשנת הצדי"ק‬
‫‪ 33‬מפי ר' שלמה זרחי‪.‬‬
‫‪ 34‬אגרות קודש ח"ט‪ ,‬אגרת‬
‫קשת העמים והאמונות מהווה‬ ‫שמדגיש יותר את הצורך החיוני‬ ‫הוא להוסיף ב"טוב וחסד"‪ ,‬נוסף‬
‫ב'תתס‪.‬‬ ‫צעד משמעותי בעבודת דורנו זה‬ ‫ביום לאומי המוקדש להתבוננות‬ ‫להצהרה גם עניין ה"שיתוף"‪,‬‬
‫‪ 35‬א חסידישער דערהער‪,‬‬ ‫בהמשכת השכינה למטה בארץ‪.‬‬ ‫בנחיצות החינוך‪ .‬הרבי אמר‬ ‫ומאז ואילך ההצהרה היא על‬
‫גליון ‪.68‬‬
‫‪ 36‬שם‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬אלו הם פעמי משיח‪,‬‬ ‫ששמירת שבע מצוות בני נח‬ ‫"יום החינוך והשיתוף של ארצות‬
‫‪ 37‬יומן הריל"ג‪.‬‬ ‫כשמעצמות העולם‪ ,‬שהיוו עד‬ ‫וחיזוק וביסוס מערכת החינוך‬ ‫הברית"‪.‬‬
‫‪ 38‬התיאורים דלקמן‬
‫מבוססים בעיקר על יומן ר'‬ ‫לא מכבר סמל התוקף לקליפת‬ ‫הלאומי הם הפיתרון לחלל‬ ‫בהרבה מהשנים‪ ,‬בהתוועדות‬
‫אברהם בער בלעסאפסקי‬ ‫עוה"ז‪ ,‬מכירות בנשיאותו הרמה‬ ‫המוסרי איתו גדל הנוער המודרני‪.‬‬ ‫י"א ניסן או באחת ההתוועדויות‬
‫וזכרון ר' שלמה זרחי‪.‬‬
‫‪ 39‬בהמשך הביאור בה�ת‬
‫של נשיא ישראל‪ ,‬בהנהגתו‬ ‫כאמור‪ ,‬הרבי ראה בהצהרת‬ ‫הסמוכות‪ ,‬הי' מתייחס הרבי‬
‫הנצחית 'ומלכותו בכל משלה'‪.‬‬ ‫הנשיא בתשל"ח 'פתיחת הצינור'‬ ‫לקביעת 'יום החינוך' ומודה‬
‫‪116‬‬
 ‫‪ 277‬תכנית תורת חיים‬
‫מס' ‪.32‬‬
‫‪ 278‬דו"ח דהכנס דתלמידים‬
‫השלוחים ע' ‪.5‬‬
‫‪ 279‬התקשרות קמב‪.‬‬
‫‪ 280‬תשורה ליפסקר‬
‫תשע"ט ע' ‪.53‬‬
‫‪ 281‬יומן ר' שלום בער‬
‫‪ 238‬צילום הכתי"ק מופיע‬
‫שור‪ .‬לפרטי הסיפור הנ"ל‬
‫ראה תורת מנחם חל"ד ע'‬
‫‪.325‬‬
‫‪ 282‬תורת חיים ‪.762‬‬
‫‪ 283‬הרבנית חנה‪ ,‬ע' ‪.207‬‬
‫‪ 284‬תשורה קוטלרסקי‬
‫תשע"ד‪.‬‬
‫‪ 285‬יומן ר' מרדכי גלזמן‪.‬‬
‫‪ 286‬יומן שנת הקהל‪.‬‬
‫‪ 287‬מפי ר' שמואל ש�ט‬
‫רסברג‪.‬‬
‫‪ 288‬ראה לעיל בכתבה‬
‫'צדי"ק עולמים'‪.‬‬
‫‪ 289‬התקשרות רנא‪.‬‬
‫מוקדש‬ ‫‪ 290‬הסיפור בכל פרטיו‬
‫מופיע בהתקשרות תעד‪.‬‬
‫לרגל יום הבהיר י"א ניסן‬ ‫‪ 291‬גליון ‪ 4‬ע' כו‪.‬‬
‫‪ 292‬סיפורה של שליחות‬
‫יום הולדת המאה ועשרים של‬ ‫ע' ‪.47‬‬
‫‪ 293‬ימי תמימים ח"ז ע' ‪.77‬‬
‫אבינו רועינו הוד כ"ק אדמ"ר נשיא דורנו‬ ‫‪ 294‬סיפורה של שליחות‬
‫ע' ‪.47‬‬
‫‪ 295‬מפי ר' שלום דוכמן‪.‬‬
‫‪' 296‬ארגון ידידי‬
‫בשבח והודאה להקב"ה על שזיכה אותנו וכל‬ ‫ליובאוויטש' נוסד בשנת‬
‫תשל"ו‪ ,‬ונועד לייצג באופן‬
‫העולם כולו באורו תורתו והשפעתו הקדושה‬ ‫רשמי את ליובאוויטש וע־‬
‫והנצחית ‪ -‬אורו של משיח‬ ‫נייני' בהיכלי השלטון‪ .‬הודות‬
‫לפעילותו הנמרצת של‬
‫השליח הרב אברהם יצחק‬
‫שם טוב באמצעות הגוף זה‪,‬‬
‫ולחיזוק ההתקשרות של כל יו"ח יחיו לכ"ק אדמו"ר‬ ‫שדמויות מפתח רבות בצמ־‬
‫רת השלטון האמריקאית נמנו‬
‫מתוך שמחה בריאות והרחבה‬ ‫בין חבריו‪ ,‬התחזק הקשר בין‬
‫תנועת ליובאוויטש לממשלת‬
‫ארצות הברית‪ .‬עם השנים‬
‫התפתחה והתרחבה השפעת‬
‫א' ממשפחת השלוחים שי'‬ ‫הארגון ועשתה פרי בהבאת‬
‫‪ 262‬מפי ר' העשיל גרינברג‬
‫דעתו הק' של הרבי בנושאים‬
‫שונים לאנשי הממשל‪,‬‬
‫‪ 263‬יומן ר' יעקב הורביץ‪.‬‬
‫ובעסקנות כללית לטובת‬
‫ליובאוויטש‪.‬‬
‫‪ 297‬התכתובת הופיעה על‬
‫ידי ר' דוד זקליקובסקי באתר‬
‫‪.chabad.org‬‬
‫‪ 298‬להעיר‪ ,‬שישנם שורה‬
‫אורכה של מכתבים המתעד‬
‫את הקשר החזק ששרר בין‬
‫מר רייגן והרבי‪ ,‬ומעיד על‬
‫הכבוד הרב שרחש מר רייגן‬
‫לליובאוויטש‪ .‬לצערנו רוב‬
‫החומר אינו נוגע לנושא‬
‫הכתבה‪ ,‬והננו מציעים להקו־‬
‫ראים שאכ"מ‪.‬‬
‫‪ 299‬נדפס בריש ספר כתר‬
‫שם טוב‪.‬‬
‫‪ 300‬לקו"ש חלק כ"ה עמוד‬
‫‪ 191‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ 301‬כפר חב"ד‪ ,‬כ"ה אדר‬
‫תשס"ח‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫'יומא טבא לרבנן'‪.‬‬
‫‪ 235‬מפי ר' שלום דוכמן‪.‬‬
‫‪ 236‬השיחה הוגהה בשעתו‬
‫באידיש והודפסה בלקו"ש‬
‫ח"ה ע' ‪ ,422‬על הגהתה‬
‫בלה"ק ראה לקמן‪.‬‬
‫‪ 237‬אג"ק חכ"ו אגרת‬
‫ט'תריב‪.‬‬
‫ב'לשמע אזן' ע' ‪.52‬‬
‫‪ 239‬ראה לעיל בכתבה‬
‫'כמופת הייתי לרבים'‪.‬‬
‫‪ 240‬שיחות קודש ח"א ע'‬
‫‪.545‬‬
‫‪ 241‬התקשרות תקלח‪.‬‬
‫‪ 242‬ראה לעיל בכתבה‬
‫'התוועדות של שמחה'‪.‬‬
‫‪ 243‬תשורה עמאר תשנ"ז‪,‬‬
‫ע' ‪.33‬‬
‫‪ 244‬תו"מ התוועדויות‬
‫תשד"מ ח"ג ע' ‪.1546‬‬
‫‪ 245‬אג"ק חכ"ז‪ ,‬אגרת‬
‫י'שסח‪.‬‬
‫‪ 246‬התקשרות לז‪.‬‬
‫‪ 247‬התקשרות סו‪.‬‬
‫‪ 248‬התקשרות קמב‪.‬‬
‫‪ 249‬יומן ר' מיכאל א‪.‬‬
‫זעליגסאהן‪.‬‬
‫‪ 250‬קובץ זיכרון אברהם‬
‫ברוך יוניק תשפ"ב ע' ‪.43‬‬
‫‪ 251‬מבוא לספר חקרי‬
‫זמנים ח"ב‪.‬‬
‫‪ 252‬יומן ר' יקותיאל מ‪.‬‬
‫ראפ‪ ,‬התקשרות לז‪.‬‬
‫‪ 253‬יומן ר' מיכאל א‪.‬‬
‫זעליגסאהן‪.‬‬
‫וגמרו "אשרי מי שלא נברא"‪.‬‬
‫‪ 254‬תכנית תורת חיים‬
‫מס' ‪.915‬‬
‫‪ 255‬תכנית תורת חיים‬
‫מס' ‪.805‬‬
‫‪ 256‬נשיא וחסיד ע' ‪.295‬‬
‫‪ 257‬אג"ק חכ"ז אגרת‬
‫‪ 258‬נשיא וחסיד ע' ‪.301‬‬
‫י'שעא‪.‬‬
‫‪ 259‬הקטר של חב"ד ע'‬
‫‪.102‬‬
‫‪ 260‬חסידים ואנשי אמת‬
‫ע' ‪.145‬‬
‫‪ 261‬התקשרות שמט‪.‬‬
‫לעיל בכתבה 'מחיל אל חיל'‬
‫ור' יעקב ליב אלטיין‪.‬‬
‫‪ 264‬מפי ר' שלמה קונין‪.‬‬
‫‪ 265‬יומן ר' יצחק מ‪.‬‬
‫סוסובר‪.‬‬
‫‪ 266‬התקשרות קמב‪.‬‬
‫‪ 267‬יומן חדשות מבית‬
‫חיינו‪.‬‬
‫‪ 268‬יומן ר' מיכאל א‪.‬‬
‫זעליגסאהן‪.‬‬
‫‪ 269‬תחיינו ‪ ,2‬ע' ‪.29‬‬
‫‪ 270‬תורת חיים ‪.32‬‬
‫‪ 271‬התקשרות רלה‪.‬‬
‫‪ 272‬יומן חדשות מבית‬
‫חיינו‪.‬‬
‫‪ 273‬הרבי ויהדות ספרד‬
‫ע' ‪.161‬‬
‫‪ 274‬מפי בעל המעשה‪.‬‬
‫‪ 275‬כפר חב"ד י"א ניסן‬
‫תשס"ב‪ ,‬בשם ר' בן ציון‬
‫קרסיאנסקי‪.‬‬
‫‪ 276‬תשורה פש תשע"ה‪,‬‬
‫ע' ‪.27‬‬
‫שטט‪.‬‬ ‫‪ 168‬בין היתר בתשל"ב‪,‬‬ ‫ניסן תשי"ג נכנסו זקני‬
‫‪ 202‬הוגה ונדפס בהתוו�ע‬ ‫תשל"ג‪,‬תשל"ו‪ ,‬תש"מ‪ .‬ראה‬ ‫החסידים לברך את הרבי‪,‬‬
‫דויות תשמ”ט ח”ג ע’ ‪11‬־‪.12‬‬ ‫סה"מ י"א ניסן ע' ‪.3‬‬ ‫אולם בתשי"ד ככל הנראה‬
‫‪ 203‬הוגה ונדפס בהתוו�ע‬ ‫‪ 169‬צילום הכתי"ק‬ ‫לא‪"( .‬כמדומה שלא נכנסו‬
‫דויות תש”נ ח”ג ע’ ‪ 25‬ואילך‪.‬‬ ‫מופיע לעיל בכתבה 'אבוא‬ ‫מזקני אנ"ש לאד"ש"‪ ,‬יומן‬
‫‪ 204‬ראה לעיל בכתבה‬ ‫בגבורות'‪.‬‬ ‫א' התמימים)‪ .‬בתשט"ו‬
‫‘הבינני ואחי’’‪.‬‬ ‫‪ 170‬סעיף מס' ‪ 6‬במכתב‬ ‫נכנסו שוב (מכתב ר' שמואל‬
‫‪ 205‬תורת מנחם חי”ב ע’‬ ‫שכתבו לרבי‪.‬‬ ‫זלמנוב מארכיון ר' לייב‬
‫‪.145‬‬ ‫‪ 171‬תו"מ התוועדויות‬ ‫זלמנוב)‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מתשי"ט‬
‫‪ 206‬תו”מ התוועדויות ח”א‬ ‫תנש"א ח"ג ע' ‪ 48‬הע' ‪.77‬‬
‫ואילך נראה שהדבר הפך‬
‫ע’ ‪.408‬‬ ‫‪ 172‬מלבד תשי"ד‪ ,‬תשט"ו‪,‬‬ ‫לנוהג קבוע‪.‬‬
‫‪ 207‬אג"ק ד' עמ' רע"ט‪.‬‬ ‫תשט"ז‪ ,‬תשל"ו ותשל"ט‪.‬‬ ‫‪ 143‬מלבד י"א ניסן תנש"א‬
‫‪ 208‬התקשרות גיליון תקס‪.‬‬ ‫‪ 173‬ראה לעיל בכתבה‬ ‫שברכתו הייתה קודם‬
‫‪' 209‬התקשרות' גיליון‬ ‫'כמופת הייתי לרבים'‪.‬‬ ‫השיחה‪.‬‬
‫קמב‪.‬‬ ‫‪ 174‬מבוא לאג"ק חכ"ז‪.‬‬ ‫‪ 144‬החל משנת תשל"ח‬
‫‪ 210‬התקשרות גיליון קמב‪.‬‬ ‫‪ 175‬תו"מ התוועדויות‬ ‫הוקלטה השיחה‪-‬ברכה‪.‬‬
‫‪ 211‬מפי הרב שם טוב‪ ,‬כפר‬ ‫תנש"א ח"ב ע' ‪.433‬‬ ‫‪ 145‬יומן ר' מרדכי מישול�ו‬
‫חב"ד כ"ה אדר תשס"ה‪.‬‬ ‫‪ 176‬ספר השיחות תנש"א‬ ‫בין י"א ניסן תשמ"ו‪.‬‬
‫‪' 212‬מיידנצ'יק‪ ,‬הקטר של‬ ‫ח"א ע' ‪.413‬‬ ‫‪ 146‬כפר חב"ד ‪.759‬‬
‫חב"ד' ע' ‪.172‬‬ ‫‪ 177‬שבעים פנים לכפר‬ ‫‪ 147‬יומן א' התמימים‪,‬‬
‫‪ 213‬יחס הרבי לפעולות‬ ‫חב"ד ע' ‪ ,49‬יומן בית חיינו‪.‬‬ ‫תשורה לוינזון תשפ"א‪.‬‬
‫אלו ‪ -‬ראה לקמן‪.‬‬ ‫‪ 178‬תורת מנחם חי”ב ע’‬ ‫‪ 148‬פרטים נוספים מאותה‬
‫‪ 214‬ישיבה של מעלה‬ ‫‪.145‬‬ ‫חלוקה מתוארים לעיל בכת־‬
‫מיערות בראזיל עמ' ‪.353‬‬
‫‪ 179‬תו”מ התוועדויות ח”א‬ ‫בה 'אבוא בגבורות'‪.‬‬
‫‪ 215‬נשיאי חב"ד ובני דורם‬ ‫ע’ ‪.408‬‬ ‫‪ 149‬פרטי החלוקה ע"פ‬
‫עמ' ‪.134‬‬ ‫‪ 180‬מפי ר’ שלמה זרחי‪.‬‬ ‫יומן ר' אהרן קורנט‪.‬‬
‫‪ 216‬מעשה ברבי עמ' ‪68‬‬
‫‪ 217‬מנחם משיב נפשי‬
‫‪ 181‬תורת מנחם התוו�ע‬
‫דויות חל”ט ע’ ‪.74‬‬
‫‪ 150‬מפי ר' ישראל נח‬
‫וואגעל‪.‬‬
‫עמ' ‪520‬‬ ‫‪ 182‬הכוונה הייתה להרב‬ ‫‪ 151‬יומן רישומה של שנה‪.‬‬
‫‪ 218‬מנחם משיב נפשי‬ ‫שמואל אייזיק הלוי ּפ ָא ּפ ַאק‪,‬‬ ‫‪ 152‬יומן ר' מרדכי גלזמן‪.‬‬
‫עמ ‪.565‬‬ ‫שהי’ בעל חברה של השכרת‬ ‫‪ 153‬יומן הנ"ל‬
‫‪ 219‬בגמ' במס' עירובין‬ ‫רכב‪ ,‬והי’ מספק את הרכב‬ ‫‪ 154‬פרטי החלוקה ע"פ‬
‫מובאת מחלוקת ב"ש וב"ה‬ ‫לצורך הנסיעה אל הציון‪.‬‬ ‫יומן ר' מרדכי מישולובין‪.‬‬
‫האם נוח לו לאדם שנברא‬ ‫‪ 183‬יש לציין את שנת‬ ‫‪ 155‬פרטי החלוקה ע"פ‬
‫משלא נברא‪ ,‬ולבסוף נמנו‬
‫אמירת קאפיטל ס”ג בו מו־‬
‫פיע הניגון “צמאה לך נפשי”‪,‬‬
‫יומן כפר חב"ד‪.‬‬
‫‪ 156‬כפי הסדר הרגיל‬
‫מקשה ע"ז התוס' שם‬ ‫שגם אז לא ניגנו הקהל מע־‬ ‫שהחל באותה תקופה‪.‬‬
‫מהלשון "בואו ונחזיק טובה‬ ‫צמם את הניגון‪( .‬הרבי הורה‬ ‫‪ 157‬יומן בית חיינו ז' תמוז‬
‫לאבותינו‪ ,‬שאלמלי הן לא‬ ‫כמה פעמים במשך השנה‬ ‫תש"נ‪.‬‬
‫חטאו לא באנו לעולם" מכאן‬ ‫לנגן את הניגון‪ ,‬כפי שנהג גם‬ ‫‪ 158‬בהמשך הלילה מסר‬
‫שטוב לבוא לעולם‪ .‬ומתרץ‬ ‫בשנים שלפני כן)‪.‬‬ ‫הריל"ג לר' דוד רסקין את‬
‫התוס' "הכא מיירי בסתם בני‬ ‫‪ 184‬האמת והשלום אהבו‬ ‫העוגה עבור ההתוועדות‬
‫אדם אבל צדיק אשריו ואשרי‬
‫דורו"‪.‬‬ ‫‪ 185‬תורת מנחם ח”ס ע’‬
‫ע’ ‪.51‬‬ ‫שהתקיימה באותו לילה‪.‬‬
‫‪ 159‬על ביקורם ראה לעיל‬
‫‪ 220‬שיחו"ק י"א ניסן‬ ‫‪.367‬‬ ‫בכתבה 'פנים אל פנים'‪.‬‬
‫תשל"ז ‪ -‬תרגום חפשי‪.‬‬ ‫‪ 186‬יומן ר’ יעקב שפר�י‬ ‫‪ 160‬לקו"ש חי"ד עמוד ‪.337‬‬
‫‪ 221‬אג"ק ה'שפא‪.‬‬ ‫צער‪.‬‬ ‫‪ 161‬תוכן קצר ע' ‪.482‬‬
‫‪ 222‬אג"ק תשל"ב ‪ -‬י'שעה‪.‬‬ ‫‪ 187‬ימי ‪ 770‬ע’ ‪.163‬‬ ‫‪ 162‬יומן ר' שולם פלדמן‪.‬‬
‫‪ 223‬עוד על שיחה זו ראה‬
‫‪ 188‬היכל הנגינה ע’ רצ‪.‬‬
‫‪ 189‬ראה לעיל בכתבה‬
‫‪ 163‬יומן ר' יואל כהן‪.‬‬
‫‪ 164‬תו"מ ספר המאמרים‬
‫ולקמן בכתבה 'שי למורא'‪.‬‬ ‫‘כמופת הייתי לרבים’‪.‬‬ ‫תשכ"ה רכט‪.‬‬
‫‪ 224‬אג"ק תשל"ג ‪ -‬י'תשנ‪.‬‬ ‫‪ 190‬יומן ר’ ליפא ברענאן‪.‬‬ ‫‪ 165‬ר' מיכאל א‪ .‬זעלי�ג‬
‫‪ 225‬ראה אודותיו בקובץ‬ ‫‪ 191‬רק שנים אח”כ החלו‬
‫סאהן‪.‬‬
‫'לחיזוק ההתקשרות' תשרי‬ ‫לנגן בהמשך לניגון זה גם‬ ‫‪ 166‬תו"מ ספר המאמרים‬
‫תשפ"ב פ"ז‪ ,‬ג'‪.‬‬ ‫את חלקו השני של הניגון‬ ‫תשכ"ד ע' קסא‪.‬‬
‫‪ 226‬מכתבי צבי לצדיק‬ ‫המקורי‪.‬‬ ‫‪ 167‬מלבד‪ :‬תשל"ב (מאמר‬
‫ע' ‪.95‬‬ ‫‪ 192‬ראה לעיל בכתבה‬ ‫בשבת י' ניסן ד"ה למנצח‬
‫‪ 227‬אג"ק תשל"ז ‪ -‬יב'קמו‪.‬‬ ‫‘התוועדות של שמחה’ את‬ ‫לדוד להזכיר‪ ,‬קאפיטל ע'‪,‬‬
‫‪' 228‬ימי תמימים' ח"ה עמ'‬ ‫הרקע לכך ‪ -‬ככל הנראה ‪-‬‬ ‫לפסוקי קאפיטל ע"א התייחס‬
‫‪.304‬‬ ‫במאורעות הימים ההם‪.‬‬ ‫הרבי במאמר 'החודש הזה‬
‫‪ 229‬תו"מ התועדויות‬ ‫‪ 193‬יומן ר’ משה חיים לוין‪.‬‬ ‫לכם' בר"ח אייר)‪ ,‬תשל"ו‬
‫תשמ"ז עמ' ‪.103‬‬ ‫‪ 194‬שיחות קודש תשל”ד‬ ‫(במאמר י"א ניסן התייחס‬
‫‪ 230‬הוספות ללקו"ש חכ"א‬ ‫ח”ב ע’ ‪.171‬‬ ‫הרבי לקאפיטל ע"ד‪ ,‬ולקאפי־‬
‫עמ' ‪.397‬‬ ‫‪ 195‬יומן ר’ ישראל יואל‬ ‫טל ע"ה רק במאמר 'ובראשי‬
‫‪ 231‬השליחות לארץ הק�ו‬ ‫סוסיבר‪.‬‬ ‫חדשיכם' ר"ח אייר)‪ ,‬תשל"ח‬
‫דש עמ' שכט‪.‬‬ ‫‪ 196‬יומן אראנו נפלאות‪.‬‬ ‫(הרבי התוועד בי"ג ניסן‬
‫‪' 232‬התקשרות' תקס‬ ‫‪ 197‬ספר השיחות תש”ה ע’‬ ‫(כמעין השלמה להתוועדות‬
‫עמ' ‪12‬‬ ‫‪ ,110‬ספר הניגונים ע’ ‪.58‬‬ ‫י"א ניסן) ובאותה התוועדות‬
‫‪ 233‬על סוגיא זו בתורת‬ ‫‪ 198‬יומן פאקס א שיחה‪.‬‬ ‫הזכיר במאמר את פסוקי‬
‫הרבי ניתן לראות בהרחבה‬ ‫‪ 199‬הוספות לשיחות קודש‬ ‫הקאפיטל החדש)‪ ,‬תשמ"ב‬
‫לעיל בכתבה 'בשמן קדשי‬ ‫תשל”ח ע’ ‪.533‬‬ ‫(בשיחות שבת י' ניסן‬
‫משחתיו'‪.‬‬ ‫‪ 200‬יומן שיחות קודש‪.‬‬ ‫ובמאמר אחש"פ)‪ ,‬תשד"מ‬
‫‪ 234‬כמתואר לעיל בכתבה‬ ‫‪ 201‬מפי ר’ שלום ברו�כ‬ ‫(במאמר שבת י"ב ניסן)‪.‬‬
‫‪118‬‬