Professional Documents
Culture Documents
biological diversion in the seas of Israel-מגוון ימי בישראל
biological diversion in the seas of Israel-מגוון ימי בישראל
biological diversion in the seas of Israel-מגוון ימי בישראל
NT
ER
ISRAMAR
מר
כז
הל
א
ה מ י דע ה ימי
תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל2013/14-
חלק - IIניטור איכות מימי חופין
עריכה :ברק חרות
תוכן
נספחים
יולי 2015
1
דגשים עיקריים והמלצות
הרמה הנוכחית של חומרי דשן ,מתכות כבדות וחומרים אורגניים בחלק משפכי הנחלים ,הנמלים
והמעגנות לא משביעה רצון ,מאחר שעומדת על רמת זיהום אקולוגי בינונית עד חמורה.
מסיכום הממצאים ראוי לציין כי נמצאה מגמת עלייה של ריכוזי הכספית בדגי מאכל מצפון מפרץ
חיפה ואזור עכו .בשנת 2014נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי )או מתקנים
מקובלים במדינות אחרות( לריכוז כספית בכ 16.9%-מכלל הדגים החופיים שנבדקו ובכ26%-
מהדגים החופיים שנדגמו באזור צפון המפרץ ועכו .מבין מיני הדגים Diplodus sargus
ו Sargocentron rubrum-שנדוגו באזור עכו נמצאה חריגה של כ 55%-ביחס לכלל הבדיקות במינים
אלה בצפון המפרץ-אזור עכו .במחקר שהחל ב 2015-לזיהוי הסיבות לעליית ריכוזי הכספית בדגים
מצפון מפרץ חיפה נמצאו ממצאים חריגים של ריכוזי כספית במי תהום רדודים בחוף מול מפעל
התעשיות האלקטרוכימיות )צפון מפרץ חיפה( .הריכוזים שנמצאו חורגים במעל סדר גודל )פי 13עד
(28ביחס לתקן מי שתייה בישראל ) 1מיקרוגרם לליטר( ובסדר גודל דומה ביחס לערכי סף
אקולוגיים ) 0.94ו 1.8-מיקרוגרם כספית לליטר סף כרוני ואקוטי ,בהתאמה( .ככל הנראה קיימת
בתת הקרקע דליפה של כספית לים.
בשפכי הנחלים קישון ,חדרה ,לכיש ,אלכסנדר ושורק נמצאו בד"כ הריכוזים הגבוהים ביותר של
מתכות כבדות בסדימנטים ,וריכוזי ניקל ,נחושת וכרום מייצגים דרגת זיהום בינונית .שפך נחל נעמן
מראה רמת זיהום בינונית של כספית.
בסדימנטים בנמלים ובמעגנות נמצאו רמות זיהום בינוניות של רוב המתכות הכבדות .רמות זיהום
גבוהות של ניקל נמצאו בנמלים חיפה ואשדוד ושל כספית בנמל חיפה .רמת הזיהום של ריכוזי
התרכובת האורגנית של בדיל (TBT) Tributyltin ,ו/או תוצרי הפירוק שלה (DBT) Dibutyltin
במי נמלים ככל הנראה קטנה במהלך העשור האחרון ,אך לא בקרקעית .זיהום משמעותי של TBT
ונגזרותיו בסדימנטים )< (100 ng/gנמצא בתחנות בנמלים חיפה ,אשדוד ומרינה ת"א .זיהום בינוני
של ביפנילים מותמרי כלור ) (PCBsנמצא בסדימנטים בנמל חיפה .ריכוזים מעל סף הגילוי נמצאו
גם בנמל אשדוד ,במעגן חדרה ,במרינה הרצליה ובמרינה ת"א ,אולם הריכוזים היו קטנים
מהקריטריון האקולוגי להשפעות מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות.
בבחינת המדדים המעידים על המצב הסביבתי המושפע מהעשרה בנוטריאנטים והגברת היצרנות
הראשונית )אאוטרופיקציה או העתרה( נמצא כי מספר שפכי נחלים ומפרץ חיפה מראים את
ההעשרה הגבוהה ביותר .באופן אבסולוטי ,המצב במפרץ חיפה ולאורך החוף הישראלי טוב יותר
מאשר באזורים אחרים בים התיכון בהם קיימת בעיית אאוטרופיקציה .לעומת זאת ,בחלק משפכי
הנחלים המצב עדיין רחוק מהסביר.
ההמלצות להלן מבוססות על נתונים שנאספו ב 2013-14-במסגרת דו"ח זה ועל המגמות בזמן
ובמרחב שנצפו בשנים האחרונות ,ומופנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים )במיוחד משרדי הגנת
הסביבה ,החקלאות ,הבריאות ,התחבורה והביטחון( .יישום ההמלצות יביא לצמצום זיהום מימי
החופין ,מניעת הסכנות הפוטנציאליות לבריאות הציבור ונזקים אקולוגיים כתוצאה מהזיהום
ושמירה על המערכת האקולוגית .למרות שנצפתה מגמת שיפור וירידה ברמות הזיהום עד השנים
) 2003-2000בחלק מן המקומות( ,בשנים האחרונות בד"כ נעצרה מגמה זו ,ובמקרים מסוימים אף
נצפתה עלייה ברמות הזיהום .כמו כן ,השינויים במשק המים והאנרגיה ,לחצי הפיתוח לאורך
2
החופים ,הגידול במגוון ובהיקף הפעילויות ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי בלעדי של ישראל בים
התיכון מחייבים את הרחבת תכנית הניטור.
א .בחינת האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מסוימים מצפון מפרץ חיפה-
אזור עכו ,בגלל רמות חריגות של כספית )ביחס לקו המנחה של שירות המזון הארצי במשרד
הבריאות(.
ב .המשך צמצום סה"כ ההזרמות של חומרי דשן/ביוב לנחלי החוף.
ג .סילוק/טיפול במשקעי קרקעית מזוהמים שהצטברו בנמל חיפה ובמעגנות לפי הצורך.
א .של כספית בצפון מפרץ חיפה ,בגלל מגמת העלייה הרב-שנתית ברמות הכספית בבע"ח
)במיוחד דגים( באזור.
ב .של מתכות כבדות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות ,במיוחד כספית וביפנילים
מותמרי כלור ) (PCBsבנמל חיפה.
ג .של נוטריאנטים בשפכי הנחלים.
א .הסדרת התקינה לריכוז המירבי המותר של כספית ,מתכות אחרות ומזהמים אורגניים
בדגי מאכל ובע"ח ימיים אחרים .בהקשר למתכות ,שירות המזון הארצי במשרד הבריאות
פועל לפי קווים מנחים לגבי כספית ) 0.5חל"מ חומר רטוב ,כספית אורגנית( ,קדמיום,
עופרת וארסן בדגי מאכל ,על סמך המקובל בעולם .השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן
החי( במשרד החקלאות פועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות בעלי חיים )מניעת שאריות
ביולוגיות( ,התש"ס (2000-בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד .יש צורך בשימוש
במושגים אחידים והגדרות משותפות .לא ברור מעמדו של התקן לריכוז המותר המירבי
של כספית בדגי מאכל ,אשר נקבע לפני שנים רבות ע"י שר הבריאות ) 1חל"מ חומר רטוב(.
ב .פרסום המלצות תזונתיות לכמות מקסימלית מומלצת של צריכת דגים לפי אוכלוסיות
)מבוגרים ,נשים בהריון ,ילדים עפ"י גיל( ,כמקובל במדינות מפותחות ,בעיקר בהקשר
לכספית.
ג .איסור כל פעילות דייג במקומות מזוהמים במימי החופין ובמקומות שבהם קיים חשש
להצטברות חומרים מזהמים וסיכון פוטנציאלי לבריאות הציבור .כל זאת על סמך מידע על
הזרמת שפכים לים.
ד .הסדרת ניטור בקטריאלי שגרתי גם בחופי רחצה לא מוכרזים אך מותרים לרחצה עפ"י
החוק ,ובמיוחד בסמוך לשפכי נחלי החוף .כבשנים קודמות ,גם הממצאים בדו"ח זה
מעידים על הזרמת ביוב למימי החופין דרך נחלי החוף ומעלים חשש ,שעם השפכים
מוחדרים לים גם חיידקים ונגיפים ממקור צואתי ,ובכללם גורמי מחלות.
3
.4יש לפעול לשיפור מתכונת הניטור בהיבטים הבאים:
א .גיבוש ואימוץ קריטריונים לאיכות סדימנטים ימיים ,אשר ישמשו גם כמדדים מוסכמים
לבחינת הממצאים של תכניות ניטור ימי מקומי ).(compliance monitoring
ב .מומלץ לבדוק זיהום בקטריאלי בדגי מאכל בסמוך לשפכי נחלי החוף ומוצאים ימיים.
ג .יש להפעיל באופן שוטף מערכת לניהול נתוני ההזרמות של שפכים אל הים .בדומה ,יש
לפתח ולהפעיל מערכת לארגון וניהול נתוני ההזרמות לנחלים .מערכות אלה ישפרו את
היכולת להעריך את עומס הזיהום המוחדר למימי החופין ויאפשרו היזון חוזר בין המידע
על מקורות הזיהום ותוצאות הניטור במימי החופין.
ה .לצורך גיבוש מתודולוגיה אמינה יותר להערכת הכמויות הכוללות של נוטריאנטים
המוזרמות מהנחלים אל הים ,יש לבצע מחקר אינטנסיבי במשך שנתיים על השינויים
העונתיים בריכוזי הנוטריאנטים בשפכי כמה מנחלי החוף )המזוהמים ביותר( ותלותם
בעוצמת מקורות הזיהום ,הספיקה ועוד.
ו .יש לקדם את התיאום בין הגופים השונים העוסקים בפעילות ניטור בנחלי החוף ובמקורות
הזרמת שפכים .לצורך כך מומלץ להקים ועדת היגוי לגיבוש תפישה כוללת למתכונת
הניטורים הנדרשים.
ז .כפי שנכתב בפרק המבוא ,בשנים האחרונות עלה הצורך בהרחבה משמעותית של תכנית
הניטור הלאומית בים התיכון של ישראל ,עקב השינויים במשק המים והאנרגיה ,לחצי
הפיתוח לאורך החופים ,הגידול במגוון ובהיקף הפעילויות ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי
בלעדי של ישראל בים התיכון ,וכן עקב מחויבויות המדינה לאמנות בינלאומיות .בנוסף ,על
מנת שהתכנית תעמוד בדרישות ליישום "גישת המערכת האקולוגית" Ecosystem
) ,Approach (EcApשאומצה על-ידי מוסדות אמנת ברצלונה )ומיושמת ע"י תכנית
הפעולה לים התיכון ) (UNEP-MAPבאמצעות ארגון (MEDPOLעל בסיס הדירקטיבה
הימית של הקהילה האירופית ) ,(Marine Strategy Framework Directive, MSFDנדרש
להרחיב משמעותית את תכנית הניטור הלאומית .הרחבה זו והסדרת מנגנון המימון
הממשלתי של תכנית הניטור הלאומית חיוניות לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול
מושכל של הסביבה הימית של ישראל ומשאביה.
ח .כמו כן יש צורך במנגנון למימון האחזקה וההפעלה של התשתיות הדרושות לאיסוף שוטף
של נתונים ימיים ,ובמימון ריכוז ,תיעוד ,שמירה ,הפצה והנגשה של נתונים על הסביבה
הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע הימי הלאומי" בחיא"ל .הפעלת המרכז עונה על
הדרישה הגוברת במדינה לנתונים ומידע לצרכי תכנון ,תפעול ובקרה של שימושים בסביבה
הימית.
4
חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ Israel Oceanographic & Limnological Research Ltd.
תל-שקמונה ,ת"ד ,8030חיפה Tel-Shikmona, P.O.B. 8030, Haifa 31080
פקס Fax: 972-4-8511911 :טלפון Tel: 972-4-8565200 :
http://www.ocean.org.il
חוקרים שותפים:
ד"ר יעל סגל ,ד"ר עדנה שפר ,נורית גורדון ,ד"ר אייל רהב ,ד"ר נורית קרס ,ד"ר ג'ק
סילברמן ,ד"ר איסק גרטמן ,ד"ר אלי ביטון ,ד"ר עמית לרנר ,טל עוזר ,דב רוזן ,ד"ר הדס
לובינבסקי ,ד"ר גדעון טיבור ,ד"ר משה תום ,ד"ר גיל רילוב ,ד"ר אלוארו ישראל ,פרופ'
בוקי רינקביץ.
צוות הניטור:
דיגום ,בדיקות ועיבוד נתונים :ירון גרטנר; כימיה :אביב שכנאי ,רחלי גל ,מאיה מרמורי ,רון
פאר ,ד"ר אפרת שהם-פרידר; חי הקרקעית :אוה מזרחי ,מרוא בולוס ,לורה גולן ,נרינה לנרט;
חישה מרחוק :ד"ר גדעון טיבור ,לנא אשקר ,יבגניה קריבנקו; השפעות ביולוגיות :ד"ר יאנה
יודקובסקי; אקולוגיה של החוף הרדוד :ד"ר גיל רילוב ,אוהד פלג ,עפרת רווה ,דר גולומב ,גידי
לוי ,אני ויצ'יץ ,ניב דוויד ,תמר גיא-חיים ,ארז ירוחם; בסיסי נתונים :ד"ר איסק גרטמן ,יבגניה
קריבנקו ,אייל גרינגרס ,ד"ר דפנה בן יוסף; ברקודינג :ד"ר יעקב דואק ,גיא פז; תחנות ניטור
רציף :ד"ר אלי ביטון ,לזר רסקין ,טל עוזר ,ד"ר עמית לרנר; צוות ים :גדעון עמית ,אייל חנני,
ארז חגי ,מור סמואלסון ,אלעד ישראלי )שפונגל(.
עזרה בדיגום משקעים אטמוספיריים :איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל.
5
מבוא ומטרות -תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון
שלושת החלקים של דו"ח זה מציגים מידע על השפעות שינויי אקלים ,איכות מימי החופין והמגוון
הביולוגי בים התיכון של ישראל בשנים .12013/14הדו"ח מתבסס על התוצאות של ניטור שינויי
אקלים )המערכת ההידרוגרפית( ,ניטור זיהום הים ומקורותיו ,ניטור המגוון הביולוגי ומחקרים
נלווים ,שהתבצעו ע"י חוקרי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל"
)חיא"ל( ושותפים נוספים .הדו"ח מציג גם מגמות של שינויים בזמן ובמרחב של מימי החופין
והמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב-שנתיים.
היעד הכוללני של הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת
החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית ,ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית
בעניין מניעת זיהום הים ,שמירה על המערכת האקולוגית ,יישום האמנות הבינלאומיות
הרלוונטיות ותמיכה בקבלת החלטות על שימור ,ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של
ישראל ומשאביה.
6
ניטור אוכלוסיית המיקרואצות באזור הרדוד )עד עומק 30מטר( של מימי החופין )החל
מ;(2000-
ניטור אוכלוסיות חי הקרקעית לאורך החוף )החל מ;(2005-
ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי )החל מסוף ;(2009
ניטור המגוון הביולוגי של מאקרו-פאונה )דגים וחסרי חוליות( על קרקע רכה )החל מ;(2014-
ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי החופין )החל מ;(2014-
ניטור המערכת ההידרוגרפית להשפעות של שינויי אקלים )טמפרטורה ,מליחות ,חומציות,
נוטריאנטים ,יצרנות ראשונית וחיידקית( )החל מ.(2014-
החל משנת 2000המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות לאורך
חוף הים התיכון ,במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור נחל
הקישון )"ועדת שמגר"( .חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון
הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב .הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל
הים/משרד הביטחון(.
בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין ,המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות
תקופתיות של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים
ופסולת )המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה/סילוק הפסולת( .כמו כן
מתבצעים במכון מחקרים שונים ,שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של
מתכונת הניטור .הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור
משולבים בדו"ח זה.
הדו"ח כולל שלושה חלקים ושבעה נספחים .בחלק Iמוצגים עיקרי הממצאים הקשורים לשינויי
אקלים וההשפעות על המערכת ההידרוגרפית; בחלק IIמוצגים עיקרי הממצאים על איכות מימי
החופין והמלצות הנובעות מהם; בחלק IIIמוצגים הממצאים הקשורים לניטור המגוון הביולוגי.
ניתוח המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס על כלל הנתונים הרב-
שנתיים שנאספו במסגרת תכנית הניטור.
הנתונים הגולמיים של הניטור נשמרים ב"מרכז המידע הימי הלאומי" ,אשר מרכז ,מתעד ומפיץ
נתונים ומידע על הסביבה הימית של ישראל .במרכז המידע פותחו מערכות לטיפול בנתוני הניטור,
המאפשרות גישה קלה לנתונים ועיבודם למידע שימושי לצרכי ניהול סביבתי ).(www.ocean.org.il
כמו כן ,הוקם מרכז מידע ביו-גאוגרפי והמרכז התשתיתי המדעי לקוד-הקווים של DNA
מפרויקט כחלק בישראל, הימי המגוון של (barcoding )molecular
ה barcoding-העולמי .מחקר זה נעשה על-ידי חקר ימים ואגמים לישראל ונעזר בטקסונומים
מובילים בתחומם .הקמת המרכז התשתיתי נעשית בעזרת שני האוספים הלאומיים הביולוגיים
הנמצאים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית )בהם יאוכסנו כל בעלי החיים עליהם
נעשה המחקר( וכן בתשתית ) ISRAMARמרכז המידע הימי הלאומי בחיא"ל( ,שבו יאוכסנו ,יוצגו
ויופצו התוצאות.
7
התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון מרוכזת ע"י היחידה הארצית להגנת
הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ומהווה מרכיב של מערכת המינהל הסביבתי המופעלת
ע"י הממשלה .חלק מנתוני הניטור מועבר באמצעות המשרד להגנת הסביבה למרכז של "תכנית
הפעולה לים התיכון" באתונה ) ,(MEDPOLאשר מנהל את הפעילות הבינלאומית לשמירת איכות
הסביבה בים התיכון במסגרת "אמנת ברצלונה".
בשנים האחרונות עלה הצורך בהרחבה משמעותית של תכנית הניטור הלאומית בים התיכון של
ישראל ,עקב השינויים במשק המים והאנרגיה ,לחצי הפיתוח לאורך החופים ,הגידול במגוון ובהיקף
הפעילויות ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי בלעדי של ישראל בים התיכון ,וכן עקב מחויבויות
המדינה לאמנות בינלאומיות .בנוסף ,על מנת שהתכנית תעמוד בדרישות ליישום "גישת המערכת
האקולוגית" ) ,Ecosystem Approach (EcApשאומצה על-ידי מוסדות אמנת ברצלונה )ומיושמת
ע"י תכנית הפעולה לים התיכון ) (UNEP-MAPבאמצעות ארגון (MEDPOLעל בסיס הדירקטיבה
הימית של הקהילה האירופית ) ,(Marine Strategy Framework Directive, MSFDנדרש להרחיב
משמעותית את תכנית הניטור הלאומית .הרחבה זו והסדרת מנגנון המימון הממשלתי של תכנית
הניטור הלאומית חיוניות לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול מושכל של הסביבה הימית של
ישראל ומשאביה .לצורך הפעלת תכנית הניטור הלאומית ובכדי לאפשר את הערכת מצב הסביבה
הימית בים התיכון של ישראל ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות על שימור ,ניצול בר
קיימא וניהול הסביבה הימית ומשאביה ,יש צורך במנגנון למימון האחזקה וההפעלה של
התשתיות הדרושות לאיסוף שוטף של נתונים ימיים ,ובמימון ריכוז ,תיעוד ,שמירה ,הפצה והנגשה
של נתונים על הסביבה הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע הימי הלאומי" .הפעלת המרכז
עונה על הדרישה הגוברת במדינה לנתונים ומידע לצרכי תכנון ,תפעול ובקרה של שימושים בסביבה
הימית.
.1הערכת מצב הסביבה הימית בים התיכון של ישראל ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת
החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית ,ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית
בעניין מניעת זיהום הים ,שמירה על המערכת האקולוגית ,יישום האמנות הבינלאומיות
הרלוונטיות ,ותמיכה בקבלת החלטות על שימור ,ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של
ישראל ומשאביה.
.2שיפור הידע הקיים על הסביבה החופית והימית בישראל בראייה אסטרטגית של מתן מענה
למקבלי ההחלטות בנושאים הקשורים בניצולם ,לצורך פיתוח תשתיות לאומיות תוך הקפדה
על ניצול בר-קיימא ושמירת הסביבה הימית.
.3ריכוז ,תיעוד ,שמירה והפצת נתונים על הסביבה הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע
הימי הלאומי" כדי להפיק מהנתונים מידע שימושי.
.4יצירת בסיס מדעי וכלים אופרטיביים לצורך תמיכה בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת
באירועי קיצון דוגמת זיהומים.
8
בטבלה 1מופיע שיוך פעילות הניטור לדסקריפטורים השונים של הדירקטיבה הימית של הקהילה
האירופית.
10
תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל2013/14-
חלק - IIניטור איכות מימי חופין )זיהום ים(
.1הקדמה
תכנית הניטור עודכנה במהלך השנים בהתאם למידע על מקורות הזיהום של מימי החופין .מקורות
הזיהום העיקריים לאורך החוף מוצגים באיור .1תחנות הדיגום של תכנית הניטור מוצגות באיור
.2מיקום תחנות הדיגום והפרמטרים הנבדקים בכל תחנה מפורטים בנספח 1ושיטות הבדיקה
מפורטות בנספח .2
בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין ,המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות
תקופתיות של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים
ופסולת )המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה/סילוק הפסולת( .כמו כן
מתבצעים במכון מחקרים שונים ,שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של
מתכונת הניטור .הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור
משולבים בדו"ח זה.
החל משנת 2000המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות
לאורך חוף הים התיכון ,במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור
נחל הקישון )"ועדת שמגר"( .חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון
הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב .הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל
הים/משרד הביטחון(.
ניתוח המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס על כלל הנתונים הרב-
שנתיים שנאספו במסגרת תכנית הניטור .נתונים אלה כוללים אלפי בדיקות כמפורט להלן.
11
מספר כולל של בדיקות של מתכות
סדימנטים וחומר מרחף מאז, רכיכות,כבדות בדגים
.תחילת הניטור
(1974 – 2014) דגים
Diplodus sargus 1144
Lithognathus mormyrus 1674
Mullus barbatus 1013
Sargocentron rubrum 672
Upeneus asymmetricus 21
Upeneus moluccensis 621
Siganus rivulatus 518
Mullus surmuletus 305
Oblada melanura 125
Pagellus erythrinus 677
Saurida undosquamis 163
Other 1121
סה"כ דגים 8054
3 נספח.2 הבדיקה ובקרת איכות התוצאות במסגרת הניטור מפורטות בנספח,שיטות הדיגום
.מבהיר מונחים מקצועיים שנעשה בהם שימוש בגוף הדו"ח
12
32.3
32.25
32.2
32.15
32.1
Tel-Aviv
32.05
32
31.95
31.9
31.85
31.8 Ashdod
31.75
31.7
Ashkelon
31.65
31.6
0.9Rivers
to 1.1
31.55 1.9 to 2.1
Outfalls
2.9Drains
to 3.1
31.5
34.45 34.5 34.55 34.6 34.65 34.7 34.75 34.8 34.85 34.9
13
איור :2מיקום תחנות הניטור לאורך חוף הים התיכון של ישראל ובשפכי נחלי החוף ) – Aהאזור
הצפוני – B ,מפרץ חיפה – C ,האזור הדרומי – D ,אתרי דיגום של בע"ח ימיים( .המרובע מול
פלמחים )מפה (Cהוא אזור הניטור של המוצא הימי לבוצת השפד"ן .תחנות ניטור חברות
אקולוגיות ראה טקסט להלן.
14
איור :2המשך
15
Monitoring stations, 2013-2014
C
32.3
H43-H40
Poleg r.
32.2
H13
H14-H17
32.1 Yarqon r.
32.0
H21-H18
Soreq r.
Shafdan
31.9
H22-H25
Lakhish r.
31.8
Evtach r.
H26-H29
31.7
Shiqma r.
31.6
Coastal stations (water)
31.5
34.4 34.5 34.6 34.6 34.8 34.9 35.0
המשך:2 איור
16
D
33.2
33.0
North
Akko
32.8
Haifa
32.6
Center I
Hadera
32.4
Netanya
Center II
32.2
Herzllya
Tel Aviv
Jaffa
32.0
South
Ashdod
31.8
Trwal fish
Coastal fish
Molluscs
31.6
המשך:2 איור
17
איור :2המשך
18
.2מתכות בסדימנטים
נבדקו מתכות כבדות בסדימנטים )משקעי קרקעית( בשנים 2013-14בשלושה אזורים :מפרץ
חיפה ,מדף היבשת לאורך החוף ומוצאי נחלי החוף )איור .(2הסדימנטים במפרץ חיפה נדגמו
בחודש יולי ב 14-תחנות; סדימנטים ממדף היבשת )לאורך החוף מאשדוד ועד חיפה( נדגמו בחודש
אוגוסט ב 17-תחנות בעומק מים של 10 – 5מטרים; הסדימנטים במוצאי נחלי החוף נדגמו בחודש
מרץ ב 26-תחנות.
מפרץ חיפה -תפוצת ריכוזי הכספית בסדימנטים משקפת השפעתם בעבר של שני מוקדי זיהום
עיקריים :מפעל "התעשיות האלקטרוכימיות" בצפון ,שנסגר בנובמבר ,2004ושפך נחל הקישון
בדרום .מוקד הזיהום הצפוני הוא הסדימנטים המזוהמים באזור שמול המפעל .עוצמתם של שני
מוקדים אלה והשפעתם על המפרץ השתנו במידה ניכרת במהלך השנים מאז תחילת הניטור ,לפני
יותר משני עשורים .ההשפעה העיקרית על תפוצת הכספית בסדימנטים היא של המוקד הצפוני.
מאז אמצע שנות השמונים פחתו ריכוזי הכספית בסדימנטים של המפרץ ,במיוחד בתחנות בחלקו
הצפוני של המפרץ )בפקטור של פי 3לערך( ובאזור שפך נחל הקישון ,כפי שמוצג באיור .3מגמה זו
התמתנה בשנים האחרונות ומראה הבדלים קטנים בין 2010ל) 2014-איור .(3תפוצת ריכוזי
הכספית בתחנות בצפון המפרץ השתנתה .בעוד בעבר הריכוזים הגדולים ביותר נמדדו בתחנות מול
"התעשיות האלקטרוכימיות" ,כיום הריכוזים הגדולים ביותר נמדדים בתחנות סמוך לעכו )תחנות
1ו .(2-למרות מגמת ההפחתה ביחס למצב בשנות ה ,80-הסדימנטים בחלקו הצפוני של המפרץ ,עד
כ 5-ק"מ דרומית לעכו ,מראים דרגת זיהום בינונית של כספית ,לפי הקריטריונים לאיכות
סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ארה"ב )) (NOAAראה הסבר הקריטריונים
בנספח .(3ההפחתה בריכוזי הכספית נראית בבירור בתחנות מס' 3) 8מ' עומק מים( ו 6) 9-מ' עומק
מים( ,הקרובות לאתר בו הייתה בעבר ההזרמה של שפכי "התעשיות האלקטרוכימיות" )איור ,(4
אולם בשנים האחרונות נעצרה ההפחתה .באזור שמול המפעל )תחנות (11-8ההפחתה ביחס לשנות
ה 80-בריכוזי הכספית היא בפקטור של פי 3לערך ,באזור עכו בפקטור ,2ומידת ההפחתה קטנה
בהדרגה ככל שמדרימים או מצפינים )איור .(3בעשור האחרון קטן גם ההבדל בריכוז הכספית בין
תחנה 8לבין תחנה ,9בשנים האחרונות הריכוזים בתחנה 9גדולים משל תחנה ,8ובהתאם נעלם
הגרדיאנט של ריכוזי הכספית כתלות במרחק מהחוף )תחנות 8עד .(11מגמת השינוי הרב-שנתי של
מאגר הכספית בסדימנטים בצפון המפרץ נראית גם מתפוצת הכספית בגלעיני סדימנט שנדגמו כל
4שנים בתחנה 9מאז .1985כמות הכספית הצבורה בסדימנט עד לעומק של כ 30-ס"מ קטנה בכ-
70%מהכמות ב .1985-משינויים אלה נמצא ,שקצב הסילוק באזור הרדוד בצפון המפרץ נעצר ,ולכן
סביר להניח שאזור זה יישאר מזוהם במשך שנים רבות .זאת למרות שבאוקטובר 2003הופסק
הייצור במפעל "התעשיות האלקטרוכימיות" ,ובנובמבר 2004הופסקה לחלוטין הזרמת השפכים
ממנו לאחר שנסגר .השינויים בכמות הכספית שהוזרמה מאז הקמת המפעל ועד לסגירתו מוצגים
באיור .5
19
איור :3ריכוזי כספית ) (g g-1 dry wt.בסדימנטים באזור הרדוד של מפרץ חיפה בשנים .2014 - 1984
איור :4ריכוזי כספית ) (g g-1 dry wt.בסדימנטים בתחנות 8ו 9-במפרץ חיפה )מול "התעשיות
האלקטרוכימיות"( ,בעומקי מים של 3ו 6-מ' ,בשנים .2014 - 1981
20
A 2000
1000
100
1600
1200 1
0.1
1976 1981 1986 1991 1996 2001 2006
800
400
0
1955 1965 1975 1985 1995 2005
Years
80
% Hg remaining
60
40
20
0
1984 1989 1994 1999 2004 2009 2014
Years
איור :A :5שינויים בכמות השנתית של כספית שהוזרמה לים בשפכי "התעשיות האלקטרוכימיות".
המפעל נסגר ב :B .2004-פרופילי עומק של ריכוזי הכספית בגלעיני סדימנט שנדגמו בתחנה 9במפרץ
חיפה בשנים 2014 – 1985ו C -ירידת כמות הכספית ) %ביחס לכמות
ב (1985-ב 30-ס"מ העליונים של הסדימנט )השטח תחת פרופיל ריכוזי הכספית מייצג את הכמות
הכוללת של הכספית בגלעין ליחידת שטח(.
21
כפי שהוסבר בעבר ,הסיבה העיקרית להידלדלות מאגר הכספית בשני העשורים האחרונים היא
הרחפת חלקיקי סדימנטים מועשרים בכספית ,במיוחד בעת סערות ,והסעתם אל הים הפתוח,
ובמידה פחותה יותר -גם לכיוון החוף .אכן בדיגום גלעיני סדימנט ,שנעשה מערבית למפרץ חיפה,
נמצאה העשרה אנטרופוגנית של כספית בחלקו העליון של הגלעין ,שמקורה בהסעה של חלקיקים
עשירי כספית מהמפרץ )ברקת מ' ,2014עבודת מסטר( .ייתכן שבנוסף ישנה פליטה של כספית גזית
מהמים לאוויר .כמו כן ,חלק מהכספית עובר לבע"ח )דגים ,רכיכות( ,שבד"כ מראים העשרה ברמות
הכספית ביחס לאותם מינים מחוץ למפרץ )ראה בפרקים להלן( .ייתכן שה"עצירה" של הפחתת
ריכוזי הכספית בצפון המפרץ נובעת גם מהפחתה משמעותית של אספקת חול נילוטי וירידה בקצבי
הסדימנטציה בצפון המפרץ )או עצירה מוחלטת ואולי אף גריעה( ,או לחילופין הסעה צפונה של
חלקיקים עשירי כספית מאזור נמל חיפה כתוצאה מפעילות חפירה והעמקה .במחקר של חקר ימים
ואגמים ,שהחל ב 2015-במימון היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לזיהוי הסיבות לעליית
ריכוזי הכספית בדגים מצפון מפרץ חיפה )ראה להלן בדו"ח( ,נמצאו ממצאים חריגים של ריכוזי
כספית במי תהום רדודים בחוף מול מפעל התעשיות האלקטרוכימיות .הריכוזים שנמצאו חורגים
במעל סדר גודל )פי 13עד (28ביחס לתקן מי שתייה בישראל ) 1מיקרוגרם לליטר( ובסדר גודל דומה
ביחס לערכי סף אקולוגיים ) 0.94ו 1.8-מיקרוגרם כספית לליטר סף כרוני ואקוטי ,בהתאמה( .ככל
הנראה קיימת בתת הקרקע דליפה של כספית לים.
חלקיקים עשירים בכספית מצטברים בסדימנטים בנמלי חיפה וקישון ובמעגן עכו ,בהם ריכוזי
הכספית גדולים ביחס לאתרים אחרים במפרץ ולאורך החוף )איור ,(6ומייצגים דרגת זיהום גבוהה
או בינונית ,לפי הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה של
ארה"ב ) .(NOAAייתכן שמקור הזיהום בכספית בנמל חיפה קשור בין היתר לאירועי הזרמה דרך
נקזים העירוניים שמוצאם בנמל חיפה.
למעט כספית ,ריכוזי המתכות בסדימנטים בשפך הקישון ב) 2014-תחנה מס' 27ונמל חיפה( היו
מעט גדולים יותר מאשר בשאר שטחו של מפרץ חיפה .ריכוזי הכספית והקדמיום בסדימנטים
בתחנה ,27אשר נבדקה ברציפות במשך כשני עשורים ,מייצגים מאז 2003ערכים קרובים ,אך
קטנים מגבול הקריטריונים של NOAAלהשפעות מזיקות ,וב 2013-14-נמצאו ערכים גדולים
משמעותית מ) 2012-איור .(7השינויים ברמת המתכות בשלוש השנים האחרונות קשורים ,ככל
הנראה ,לפעילות החפירה בבניית נמל הכרמל ולביצוע חפירת העמקה באתר התחנה .כללית,
השינויים בריכוזי המתכות בתחנה זו במהלך 20השנים האחרונות משקפים כמה גורמים :שינויים
בהזרמת מתכות לנחל ,שינויים במשטר ההידרולוגי של הנחל ומוצאו הימי ופעולות חפירה באזור.
כתוצאה מהשילוב של הגורמים האלה ,רמת הזיהום בכספית ובקדמיום ירדה מאז ) 1992באותה
שנה אירע בקישון שיטפון גדול אשר הסיע לשפך הנחל כמויות גדולות של סדימנטים מזוהמים(.
מהשינויים שנצפו בשנים 2012-2003נראה שהירידה בריכוזי הקדמיום בשפך הנחל יותר
משמעותית מאשר הירידה בריכוזי הכספית )פקטור של כ 50-לעומת ,6בהתאמה( ,ונובעת ,ככל
הנראה ,מההפחתה הדרסטית בהזרמת הקדמיום אל נחל הקישון החל משנת ) 2000רשות נחל
הקישון .(2004 ,מגמה זו באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וברכיכות מאזור שפך
נחל הקישון ודרום מפרץ חיפה .באזור שבין נמל חיפה לנמל הקישון )חוף שמן( ,אשר כולל את
22
מיקום תחנה ,27נמצאה שונות רבה בריכוזי המתכות הן בשכבה העליונה של הסדימנט והן בתת-
הקרקע .באזור זה התקיימה פעילות ההרחבה של נמל חיפה )הקמת "נמל הכרמל"( ומתוכננת
העמקת תעלת הכניסה והארכת שובר הגלים .פעילויות אלו ישפיעו על הרכב הקרקעית בתחנה .27
מערבית לתחנה זו ,בתוך נמל חיפה ,נמצאו ריכוזי מתכות המייצגים דרגת זיהום בינונית לפי
הקריטריונים של .NOAA
ממצאים נוספים של ניטור ,המתבצע באזור שפך הקישון ודרום המפרץ 2ובמוצא צינור א.ל.א .בצפון
המפרץ ,3מפורטים בדו"חות נפרדים המוגשים להתאחדות התעשיינים ולחברת א.ל.א תשתיות
בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה .בדיגום קרקעית שבוצע בניטור
מוצא צינור א.ל.א .בשנת 2013נמצאה העשרה של כספית ,בדומה לממצאי הניטור הלאומי ,ולא
נמצאה העשרה של המתכות האחרות.
מאז 1996פחתו רמות העופרת בסדימנטים במפרץ חיפה )איור ,(8בדומה למצב בסדימנטים
מהאזור הרדוד מחוץ למפרץ .נתוני 2007 - 2005מצביעים בד"כ על מגמת התייצבות ונתוני - 2008
2011על מגמת עלייה מסוימת ,והתייצבות מסוימת ב .2012-14-מגמה רב-שנתית זו משקפת כנראה
את ההפחתה בפליטות העופרת כתוצאה מהמעבר לשימוש בדלקים דלי עופרת באירופה )סוף שנות
ה ,(80-בישראל )אמצע שנות ה (90-ובמצרים )סוף שנות ה .(90-יחד עם זאת ,בשנים האחרונות
נמצאה העשרה יחסית קרוב לעכו ושפך הקישון הדורשת המשך מעקב.
שינויים רב-שנתיים בריכוזי קדמיום ונחושת בסדימנטים בתחנה ) 23מול קריית ים( )איור (9
מראים מגמת ירידה משמעותית החל משנת ,2000שקשורה ככל הנראה להפחתה המשמעותית
בהזרמת מתכות כבדות )במיוחד קדמיום( אל נחל הקישון החל משנת ) 2000רשות נחל הקישון,
.(2004בשנים 2011-2010נמדדה עלייה קטנה בריכוז הקדמיום ,שייתכן שקשורה לפעילות חפירה
בנמל ,וירידה מסוימת ב .2012-14-גם בתחנות בצפון המפרץ נצפו שינויים דומים אבל פחות
משמעותיים בריכוזי הנחושת בסדימנט .השינויים בעשור האחרון קשורים ככל הנראה בעיקר
להפחתת עומס המתכות שהוזרם לנחל הקישון.
23
Hg in Sediments A
Haifa Bay, 2013
0.71 to 2.00
0.25 to 0.71
0.15 to 0.25
0.00 to 0.15
איור :6ריכוזי כספית ) (Aוקדמיום ) (Bבסדימנטים ) (g g-1 dry wt.במפרץ חיפה ב2014-2013-
)גודל החץ מבטא את תחום הריכוזים; נקודות הדיגום ממוקמות בבסיסי החיצים(.
24
Cd in Sediments B
Haifa Bay, 2014
1.20 to 4.00
0.10 to 1.20
0.06 to 0.10
0.00 to 0.06
המשך:6 איור
25
איור :7ריכוזי קדמיום וכספית ) (g g-1 dry wt.בסדימנטים בשפך נחל הקישון )תחנה מס' (27
בשנים (A) .2014 - 1984סקלה לוגריתמית; ) (Bסקלה ליניארית לשנים .2014 - 1997
26
איור :8מגמות ביחסי עופרת/ברזל בסדימנטים ממפרץ חיפה ) (Aולאורך החוף ) (Bבשנים .2014 – 1987
27
A
איור :9שינויים רב-שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנה HM23מול קריית חיים
) ,(Aובתחנות מול תנינים ,שפך הירקון ושפך נחל שורק ) ,(Bבשנים .2014 – 1988
28
B
איור :9המשך
29
מדף היבשת -בדומה לשנים קודמות ,גם ב 2013-14-לא נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות כבדות
בסדימנטים הרדודים לאורך החוף ,למעט בכמה אתרים ממוקדים )איורים 9ו.(10-
בסדימנטים בשטח של כמה קמ"ר בסמוך למוצא צינור הבוצה של המפעל לטיפול בשפכי גוש דן,
הנמצא במרחק של כ 5-ק"מ מהחוף ,נמצאה ב 2013-14-דרגת זיהום בינונית )לפי הקריטריונים של
(NOAAשל כספית ,קדמים ,נחושת ,ניקל ,אבץ וכרום .בבעלי חיים שוכני קרקעית באזור )חסרי
חוליות ודגים( לא נמצאה העשרה במתכות .ממצאים מפורטים של הניטור השנתי באזור מוצא
הבוצה כלולים בדו"ח נפרד ,המוגש ל"מי אזור דן" אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ )הגורם
שעבורו מבוצע הניטור( ולמשרד להגנת הסביבה.
כמו בשנים קודמות ,באזור המוצא של צינור השפכים של אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד ,מול
תחנת הכוח באשדוד ,נמצאה העשרה בכרום )עד 140מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש( ,המלווה
בהעשרה במנגן וברזל; לא נמצא זיהום במתכות אחרות .למרות שקיימת העשרה טבעית של כרום
בסדימנטים בכל חלקו הדרומי של חוף הים התיכון של ישראל )אשקלון-פלמחים( ,רמות הכרום
והמנגן באזור המוצא ובאזור שפך נחל שורק בשנת 2013ייתכן שחורגות מהערכים הטבעיים .כפי
שהוצג בדו"ח קודם ,הקשר בין כרום לברזל בסדימנטים לאורך החוף ,בגלעיני סדימנט מאשקלון
ומפלמחים ובסדימנטים בשפכי הנחלים מצביע על כך ,שהסדימנטים הרצנטים בחלקו הדרומי של
החוף וסדימנטים שהצטברו לפני עשרות שנים במדף היבשת הם בעלי ריכוזים טבעיים של כרום,
הגדולים מערכי .ERLהעשרה זו קשורה ככל הנראה למקור מינרלוגי טבעי )מינרלים כבדים( בעל
תכולה גבוהה יחסית של כרום וברזל.
ממצאים מפורטים של הניטור שמתקיים באזור המוצא כלולים בדו"חות נפרדים ,המוגשים לאגן
יצרני כימיקלים בע"מ ולפז-בית זיקוק אשדוד בע"מ )הגורמים עבורם מבוצע הניטור( ולמשרד
להגנת הסביבה.
באופן כללי ניתן לומר כי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי שאר המתכות הכבדות בתחנות
הרדודות לאורך החוף .הריכוזים היו קטנים מהקריטריונים של NOAAלהשפעות מזיקות .כאמור,
החל משנת 1996קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי העופרת בכל התחנות לאורך החוף
)איור .(8יחד עם זאת ב 2011 - 2008-נמצאה העשרה מסוימת ,וירידה מסוימת ב .2012-14 -העשרה
מקומית נמצאה מול שפכי הנחלים תנינים ,אלכסנדר ,ירקון ושורק.
שינויים רב-שנתיים בריכוזי נחושת וקדמיום בסדימנטים בתחנות מול תנינים ,שפך הירקון ושפך
נחל שורק )) (H18 ,H17 ,H8איור (9מראים מגמת ירידה משמעותית מול הירקון )החל משנת (2000
ושורק )החל משנת ,(2003שקשורה ,ככל הנראה ,להפחתה המשמעותית בהזרמת הנחושת מתחנת
הכח רידינג ובהזרמה מנחל שורק .מול שפך תנינים לא נצפית מגמה ברורה עם הזמן.
30
איור :10ריכוזי כספית ) (Aוקדמיום ) (Bבסדימנטים לאורך חוף הים התיכון של ישראל בשנת
) 2013גודל החצים מבטא את תחום הריכוזים(.
31
איור 10המשך
32
איור :10המשך
33
איור :10המשך
34
מוצאי נחלי החוף -הסדימנטים במרבית נחלי החוף בסמוך למוצאיהם לים מועשרים במתכות
לעומת הסדימנטים במדף היבשת ,במיוחד לעומת סדימנטים חוליים באזור הרדוד .אם נתעלם
מהשפעות גודל הגרגר על ריכוז המתכות ,הסיבות לכך הן כנראה הזרמת שפכים לנחלים והעדר
זרימת מים טבעית בהם ,פרט לשיטפונות בתקופת החורף.
טבלה 2ממיינת את מצב הסדימנטים במורד נחלי החוף ,עפ"י הקריטריונים לאיכות סדימנטים של
) NOAAנספח .(3לא כלולים בטבלה נחלים שבהם רמות הזיהום קטנות מ) ERL-בסוגריים ריכוזי
המתכות ביחידות מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש( .לא נמצאו ריכוזים המייצגים דרגת זיהום גבוהה
לפי הקריטריונים של ,NOAAלמעט ערכי ניקל בשפך נחל הקישון .בחלקו המלוח של נחל הקישון
)גשר יוליוס-כרמלית( ובנחלים נעמן ,חדרה ,לכיש ,אלכסנדר ושורק נמצאו בד"כ הריכוזים הגבוהים
ביותר ,וריכוזי מרבית המתכות בסדימנטים מייצגים דרגת זיהום בינונית לפי הקריטריונים של
.NOAAבסדימנטים בנחל נעמן נמצאה העשרה בכספית ) 0.19מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש( .מקור
הכספית בנעמן הוא כנראה זיהום שאריתי מהתקופה בה פעלו "התעשיות האלקטרוכימיות"
הסמוכות לשפכו.
35
טבלה : 2מצב הסדימנטים במורד נחלי החוף ,בהתאם לקריטריונים לאיכות סדימנטים של
NOAAבשנים 2013-2014
קריטריון Hg Cd Cu Zn Pb Ni Cr
2013
≥ERM קישון
)(56
≥ERM קישון
)(56
>ERL <ERM נעמן קישון קישון לכיש )(63 בצת בצת )(90
)(0.19 )(1.37 )(42 )(36
קישון
חדרה אלכסנדר )(134
)(36 )(25
חדרה
אלכסנדר חדרה )(107
)(35 )(33
לכיש )(90
שורק
שורק
)(33
)(87
לכיש )(24
36
.3מתכות ומזהמים אורגניים בנמלים ובמעגנות
במסגרת סקר שבוצע עבור חיל הים נבדקו מתכות כבדות ומזהמים אורגניים במים ובסדימנטים
בנמלי חיפה ,הקישון ואשדוד ובמעגנות חדרה ,עתלית ,מכמורת ,הרצליה ,ת"א ,אשדוד ,אשקלון
וקצא"א .מים מעומק של עד 5ס"מ מפני השטח וסדימנטים של פני שטח נדגמו בחודש אוגוסט
בשנים .2013/14מתכות כבדות נבדקו ע"י חקר ימים ואגמים לישראל בשיטות המפורטות בדו"ח
זה וע"י המכון הגיאולוגי במערכת .ICP-MSמזהמים אורגניים נבדקו ע"י מעבדת ALS Group
USA Corp. dba ALSבארה"ב ומעבדת "אמינולב" בישראל.
.2ריכוזי פורמאלדהיד במים נמצאו בד"כ קטנים מסף הגילוי האנליטי ) 0.5mg/Lאו mg/L 0.1
כתלות בשיטת הבדיקה(.
.3ריכוזי התרכובות הנדיפות שנמצאו במים היו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> .(ug/L 0.05-100
כללית ,הריכוזים קטנים מערכים בהם צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי.
.4כל ריכוזי המיקרו מזהמים האורגניים הנדיפים למחצה ) (PAH'sבמים נמצאו קטנים מערכי
הייחוס הסביבתיים )טבלה .(3ריכוזי המיקרומזהמים האורגניים הנדיפים-למחצה היו מתחת לסף
הגילוי של בדיקות המעבדה בארץ ) ,(10-5 g/Lאולם בחלק מהתחנות מעל סף הגילוי האנליטי של
המעבדה בארה"ב ) .(~2 ng/Lכללית ,הריכוזים שנמצאו קטנים מהריכוזים בהם צפויה פגיעה
בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי )ערכים מומלצים ע"י מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה של
ארה"ב .(NOAA -יחד עם זאת ,במספר מרינות ובנמלים נמצאו ריכוזים ברורים של מזהמים
שונים שככל הנראה קשורים לזיהומי דלק )טבלה .(3
37
.2013-2014 ( במי הים בנחלים ובמעגנות בשניםPAH's) הריכוזים המוערכים של המיקרו מזהמים האורגניים הנדיפים למחצה:3 טבלה
נמל - עכו
Constituent מרינה מרינה תל נמל נמל מעגן נמל חיפה נמל חיפה נמל חיפה נמל ביה"ס
Units קצא"א אשדוד עתלית
2013 הרצליה אביב 1 אשדוד 2 אשדוד חדרה 1 2 3 היובל לקציני
3 ים
Acenaphthene ng/L 6.5 JX <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4
Acenaphthylene ng/L 68 39 33 7.0 J 8.4 J 30 37 31 4.6 J 6.5 J <3.4 <3.4 <3.4
Anthracene ng/L 5.9 J 3.9 J <3.6 <3.6 <3.6 <3.6 5.0 J 4.2 J <3.6 <3.6 <3.6 <3.6 <3.6
Benz(a)anthracene ng/L <2.6 <3.0 ( i) <2.6 <2.6 2.9 J <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 3.1 JX 3.1 J 3.8 J
Benzo(b)fluoranthene ng/L <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1
Benzo(k)fluoranthene ng/L <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0
Benzo(g,h,i)perylene ng/L <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9
Benzo(a)pyrene ng/L <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3
Chrysene ng/L <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4
Dibenz(a,h)anthracene ng/L <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5
Fluoranthene ng/L <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10
Fluorene ng/L 33 8.0 J 15 J 5.1 J 5.9 J 15 J 18 J 15 J <3.8 4.2 J <3.8 <3.8 <3.8
Indeno(1,2,3-cd)pyrene ng/L <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6
Naphthalene ng/L 110 6.5 JX 67 11 J 25 65 100 45 5J 13 J 6.3 J 9.1 J 8.0 J
Phenanthrene ng/L 60 10 J 32 J 12 J 14 JX 31 39 16 J <5.0 6.9 J <5.0 6.2 J 6.3 J
Pyrene ng/L 14 J 12 J 5.8 J <5.3 <5.3 <5.3 11 J 7.5 J 29 <5.3 <5.3 <5.3 <5.3
2-Methylnaphthalene ng/L 91 4.0 J 39 11 J 17 J 38 54 23 2.4 J 7.1 J <2.3 4.8 J <2.3
Dibenzofuran ng/L 15 JX <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 17 J <9.3 <9.3 <9.3 <9.3
38
המשך3 טבלה
מול ביה"ס 1נמל חיפה עתלית מזח מעגן מרינה מרינה תל נמל אשדוד נמל אשדוד מעגן
CONSTITUENT לקציני ים )במפרץ מעגן חדרה
UNITS מיכמורת הרצליה אביב 1 2 קצא"א
2014 בעכו (ראשי
Acenaphthene ng/L <4.4 5.9 J <4.4 <4.4 4.9 J <4.4 <4.4 <4.4 <4.4 <4.4
Acenaphthylene ng/L <3.4 20 J <3.4 39 <3.4 5.5 J 26 <3.4 <3.4 6.9 J
Anthracene ng/L <3.6 3.9 J <3.6 3.7 J <3.6 <3.6 <3.6 <3.6 <3.6 <3.6
Benz(a)anthracene ng/L 2.9 J 2.6 J <2.6 3.0 J 3.4 J <2.6 <2.6 2.7 J 2.6 J <2.6
Benzo(b)fluoranthene ng/L <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1 <4.1
Benzo(k)fluoranthene ng/L <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0 <3.0
Benzo(g,h,i)perylene ng/L <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9 <2.9
Benzo(a)pyrene ng/L <4.3 <4.3 <4.3 <4.3 <4.3 <4.3 <4.3 <4.3 <4.3 <4.3
Chrysene ng/L <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4 <3.4
Dibenz(a,h)anthracene ng/L <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5 <2.5
Fluoranthene ng/L <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10 <10
Fluorene ng/L <3.8 9.1 J <3.8 12 J 4.8 J <3.8 10 J <3.8 <3.8 4.0 J
Indeno(1,2,3-cd)pyrene ng/L <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6 <2.6
Naphthalene ng/L 7.5 J 18 J 140 77 7.1 J <3.8 29 14 J 7.1 J 23
Phenanthrene ng/L <5.0 12 J <5.0 32 6.1 J 9.0 J 22 <5.0 <5.0 11 J
Pyrene ng/L <5.3 <5.3 <5.3 11 J <5.3 <5.3 7.8 J <5.3 <5.3 <5.3
2-Methylnaphthalene ng/L 4.3 J 14 J <2.3 27 5.8 J 2.6 J 17 J 5.8 J 3.0 J 9.2 J
Dibenzofuran ng/L <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3 <9.3
39
.5ריכוזי התרכובת האורגנית של בדיל (TBT) Tributyltin ,ו/או תוצרי הפירוק שלה Dibutyltin
) (DBTו) (MBT) Monobutyltin-ראה הסבר בנספח ,(3נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי ) 12
(ng/lבכל האתרים .סף הגילוי האנליטי של TBTהיה גדול מהתקן הסביבתי ) (2ng/Lומהתקן
לאיכות מי ים ) (2 ng/Lהמומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה או הסוכנות להגנה על הסביבה של
ארה"ב ) .(10 ng/L EPAבהרבה מהתחנות נמצאו ריכוזים של התרכובת (Dibutyltin) DBTשהינה
תוצר פירוק של TBTאך אינה נכללת בתקן הסביבתי )איור .(11סביר להניח שנוכחות DBTמעידה
על ערכים קטנים יחסית של .( ng/L 12>) TBT
בשנת 2004נמצאו רמות זיהום גבוהות במיוחד של (>100 ng/L) TBTבנמלים חיפה ואשדוד;
בשנת 2009הערכים ברוב הנמלים והמעגנות נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי );(<0.5 ng/L
בשנת 2010שוב נמצאו ערכים גבוהים יחסית של ,TBTובשנים 2013 - 2011שוב ערכים נמוכים.
כלומר ,נצפית מגמת ירידה ,כפי שהיינו מצפים כביטוי לפעולות שננקטו לאחרונה ע"י הרשויות
להפסקת השימוש בישראל בצבעים לכלי שייט המכילים .TBTיחד עם זאת הסדימנטים בנמלים
עדיין מכילים ריכוזים גדולים יחסית של TBTכמפורט להלן .פעולות אלה עדיין לא באות לידי
ביטוי סביבתי באופן מלא.
.6ריכוזי חומרים מקבוצת ה PCB’s-ורוב חומרי ההדברה האורגנוכלוריים במים היו מתחת לסף
הגילוי של הבדיקות ולא נמצאו חריגות ביחס לערכי הייחוס הסביבתיים .בנמל אשדוד נמצא חומר
ההדברה )הרביציד סינתטי( .Diflufenicanחומר זה נמצא גם בסדימנטים בנמל אשדוד והיובל,
ראה בהמשך .סביר להניח שהמקור לכך הוא מוצא השפכים של מפעל אגן כימיקלים ,ממוקם כ1-
ק"מ מהחוף צפונית לנמל .גם במרינה אשדוד נמצאו ריכוזים קטנים של חומר ההדברה הסינתטי
.(2,4-D) 2,4-Dichlorophenoxyacetic acid
40
טבלה :4מצב הסדימנטים בנמלים ובמעגנות ביחס לקריטריונים :של NOAAבשנים .2013-2014
2013-14 Hg Ag As Cd Cr Cu Pb Ni Zn DDT PCB`s
נמל חיפה,
>ERM נמל חיפה
נמל אשדוד
נמל חיפה, נמל חיפה, נמל חיפה, נמל חיפה, נמל חיפה, נמל חיפה, נמל חיפה, נמל חיפה, נמל חיפה,
נמל חיפה, עכו -ביה" ס עכו -ביה" ס עכו -ביה" ס עכו -ביה" ס עכו -ביה" ס עכו -ביה" ס עכו -ביה" ס עכו -ביה" ס נמל חיפה, עכו -ביה" ס
עתלית ,מעגן קציני ים, קציני ים, קציני ים, קציני ים, קציני ים, קציני ים, קציני ים, קציני ים, עכו -ביה" ס קציני ים,
חדרה ,מעגן עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן עתלית ,מעגן קציני ים, עתלית ,מעגן
מכמורת, חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן חדרה ,מעגן עתלית ,מעגן חדרה ,מעגן
מרינה מכמורת, מכמורת, מכמורת, מכמורת, מכמורת, מכמורת, מכמורת, מכמורת, חדרה ,מעגן מכמורת,
הרצליה, מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה מכמורת, מרינה
<ERL
מרינה ת" א, הרצליה, הרצליה, הרצליה, הרצליה, הרצליה, הרצליה, הרצליה, הרצליה, מרינה הרצליה,
נמל אשדוד, מרינה ת" א, מרינה ת" א, מרינה ת" א, מרינה ת" א, מרינה ת" א, מרינה ת" א, מרינה ת" א, מרינה ת" א, הרצליה ,נמל מרינה ת" א,
נמל היובל , נמל אשדוד, נמל אשדוד, נמל אשדוד, נמל אשדוד, נמל אשדוד, נמל אשדוד, נמל אשדוד, נמל אשדוד, אשדוד ,נמל נמל אשדוד,
מרינה נמל היובל , נמל היובל , נמל היובל , נמל היובל , נמל היובל , נמל היובל , נמל היובל , נמל היובל , היובל ,מרינה נמל היובל ,
אשדוד ,מעגן מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה מרינה אשדוד ,מעגן מרינה
קצא" א אשדוד ,מעגן אשדוד ,מעגן אשדוד ,מעגן אשדוד ,מעגן אשדוד ,מעגן אשדוד ,מעגן אשדוד ,מעגן אשדוד ,מעגן קצא" א אשדוד ,מעגן
קצא" א קצא" א קצא" א קצא" א קצא" א קצא" א קצא" א קצא" א קצא" א
41
רמות זיהום בינוניות-גבוהות של כספית וניקל בסדימנטים נמצאו בנמלים חיפה ואשדוד .רמות
זיהום בינוניות של רוב המתכות הכבדות נמצאו בנמל חיפה ושל חלק מהמתכות במעגנות ונמלים
נוספים.
כללית רוב החומרים הפוליציקלים הארומטיים ) (PAHsנמצאו מתחת לגבול הגילוי האנליטי.
זיהום בינוני של ביפנילים מותמרי כלור ) (ERL<) (PCBsנמצא בסדימנטים בנמל חיפה .ריכוזים
מעל סף הגילוי נמצאו גם בנמל אשדוד ,מעגן חדרה ,מרינה הרצליה ומרינה ת"א ,אולם הריכוזים
היו קטנים מהקריטריון האקולוגי להשפעות מזיקות שצפויות רק לעיתים נדירות ).(ERL
לא נמצאו שאריות של חומרי הדברה אורגנוכלוריים מעל גבול הגילוי האנליטי ,למעט חומרים
מקבוצת ה DDT-במספר אתרים.
ריכוזי התרכובות הנדיפות בסדימנט נמצאו קטנים מסף הגילוי האנליטי )> 0.2-100ננוגרם/גרם
יבש או רטוב(.
זיהום משמעותי של TBTונגזרותיו בסדימנטים )< (100 ng/gנמצא בתחנות בנמלים חיפה ,אשדוד
ומרינה ת"א .למרות שבמים ריכוזי ה TBT-היו קטנים מסף הגילוי ,היחס של
Tributyltin/Dibutyltinבסדימנטים בנמלים ובמעגנות רבות מלמד שעדיין קיים זיהום טרי
יחסית )איור .(12
ריכוז הדיאוקסינים בסדימנטים בחלק גדול מהתחנות היו מתחת או דומים לסף הגילוי של
הבדיקה .בנמל חיפה ובנמל אשדוד נמצאו ערכים מעל סף הגילוי האנליטי אך נמוכים מסף הגילוי
הכמותי )הריכוז המדויק לא ברור(.
42
טבלה :5מגמות השתנות ריכוזי המזהמים בסדימנטים.
מצב* ומגמות בשנים 2014 - 2000 סמן סביבתי
נמל חיפה :רמות זיהום קטנות בהרבה ביפנילים מותמרי כלור )(PCBs
מסקרים קודמים בשנים 2004-2001וללא וחומרי הדברה בקרקעית
מגמה ברורה בהמשך4.
* עפ"י קריטריונים לאיכות סדימנטים המתייחסים לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות
מזיקות על בעלי חיים ימיים.
43
איור :11ריכוזי TBTו DBT-במי הים )ננוגרם/ליטר( בנמלים ובמעגנות בישראל ב2014-2013-
הנתונים מוצגים בסקאלה לוגריתמית.
44
איור :11המשך
45
איור :12ריכוזי TBTבסדימנטים )) (Aמיקרוגרם/ק"ג -סקאלה לוגריתמית( והיחס
(B) Dibutyltin/Tributyltinבנמלים ובמעגנות בישראל ב.2014-2013-
46
איור :12המשך
47
איור :13מגמות השתנות של ריכוזי מזהמים בסדימנטים בנמלים ובמעגנות בשנים .2014 – 2000
מתכות כבדות ).(g/g dry wt.) PCB's ;(ng/g dry wt.) TBT ;(g/g dry wt.
48
איור :13המשך
49
איור :13המשך
50
איור 13המשך
51
TBT in water
400
אשדוד
חיפה
מכמורת
300
מרינה ת"א
Tributyltin (ng/L).
200
100
0
2000 2005 2010 2015
Years
איור :13המשך
52
.4מתכות במים
ריכוזי החומר המרחף במים והריכוזים של מתכות כבדות בחומר המרחף )ריכוזים חלקיקיים(
נבדקו ב 8-אתרים לאורך החוף בין אשקלון לחיפה בעומקי מים של כ 10-5-מטרים )אוגוסט(;
ב 14-אתרים במפרץ חיפה )יולי/אוגוסט( וב 19-ו 18-תחנות בשפכי נחלי החוף )מרץ וספטמבר,
בהתאמה(.
תפוצת ריכוזי החומר המרחף לאורך החוף מוכתבת בעיקרה ע"י שפכי הנחלים וכמה מוצאים
ימיים .בים הרדוד ,מחוץ למפרץ חיפה ,תפוצת החומר המרחף ) 5.5 – 1.4מ"ג בליטר באוגוסט (2013
מושפעת בין היתר מעוצמת הזרימה בנחלים ,מוצאים ימיים ומצב הים ,ולכן היא משתנה עונתית
וכתלות במרחק מהחוף .ריכוזי החומר המרחף בנחלים בד"כ גדולים )בממוצע בסדר גודל(
מהריכוזים לאורך החוף )איור .(14תחום ריכוזי החומר המרחף בשפכי הנחלים בחודש מרץ 2013
) 81 - 6.2מ"ג בליטר( דומה לתחום הריכוזים שנמדד בחודש ספטמבר 66 – 3.6) 2013מ"ג בליטר(.
יחד עם זאת ,ברוב הנחלים הריכוזים במרץ גדולים מאלה של ספטמבר .במחקר על הסעת רחופת
על-ידי הנחלים קישון ואלכסנדר 5נמצא ,שעיקר כמות הרחופת השנתית מוסעת ע"י הנחלים אל
הים במספר מצומצם של אירועים שטפוניים ,ושקיימת שונות גדולה בין השנים ,בעיקר כתוצאה
משינויים במשטר ההידרולוגי.
ריכוזי אלומיניום וברזל בחלק קטן מהנחלים היו גדולים יותר מאשר בים .אולם יחסי
ברזל/אלומיניום בים היו גדולים מרוב דגימות הנחלים מסיבה לא ברורה ,ייתכן כתוצאה משקיעה
של תחמוצות ברזל על גבי חלקיקים בים )איור .(14בחומר המרחף בשפכי הנחלים נמדדו בד"כ
ריכוזים דומים של מתכות כבדות בדיגומי מרץ וספטמבר .בחלק מהנחלים והתחנות לאורך החוף
נמדדו ריכוזים גדולים יחסית של כספית ,קדמיום ,נחושת ,עופרת ,אבץ וכרום המצביעים על זיהום.
יחד עם זאת ,השגיאה בשיטת הקביעה גדולה )עשרות אחוזים( ,בגלל שהבדיקות נעשות על כמות
קטנה של חומר מרחף )מ"ג בודדים(.
5הסעת רחופת על-ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל – נחל קישון ונחל אלכסנדר .דינה וכטמן ,עבודת מגיסטר,
אוניברסיטת חיפה ,פברואר .2004
53
איור :14ממוצע וסטיית תקן של ריכוזי החומר המרחף בשנים (A) 2013-2014והקשר בין ריכוזי
הברזל ) (Feלבין ריכוזי האלומיניום ) (Bבחומר מרחף בשפכי הנחלים ובמים הרדודים לאורך חוף
הים התיכון של ישראל בשנת .2014
54
.5מתכות בבעלי חיים שוכני קרקעית
בשנים 2013ו 2014-נבדקו ריכוזי מתכות כבדות ברקמות של 99ו 41-פרטים של צדפות330 ,
ו 535-פרטים של חלזונות ו 23-ו 54-פרטים של סרטנים בהתאמה כלהלן 61 :ו 22-פרטים של
הצדפה ) Mactra stultorumבעבר (corallinaממפרץ חיפה; 14ו 31-פרטים של הצדפה Donax
trunculusממפרץ חיפה ; 23ו 9-פרטים של הצדפה Rudicardium tuberculatumממפרץ
חיפה; פרט אחד של החילזון )גסטרופוד( Strombus decorus persicusממפרץ חיפה בשתי
שנות הדיגום; 238ו 362-פרטים של החילזון Patella sp.שנאספו בחוף אכזיב ,בנמל עכו ,במפרץ
חיפה )קריית חיים( ,בחוף שמן ,בתל שקמונה ,בעתלית ,במעגן מיכאל ,בחדרה ,במכמורת,
בהרצליה )תחנה שהתווספה בשנת ,(2014בפלמחים ובמרינה אשדוד; 72ו 66-פרטים של החילזון
Cellana rotaשנאספו באכזיב ,בקריית ים ,בחוף שמן ,בעתלית ,בתל שקמונה ,במכמורת,
בחדרה ,בפלמחים ובמרינה אשדוד .בתל שקמונה ובמכמורת נמצא פרט אחד של המין cellana
rotaבשנת 2013ומספר פרטים בשנת 25 ;2014פרטים של החילזון Siphonaria crenataנאספו
בעתלית ,במעגן מיכאל ,בחדרה ובמכמורת בשנת 17 ;2014ו 107-פרטים של החילזון Arcularia
gibbosulaממפרץ חיפה; 3פרטים של החילזון Siphonaria crenataו 23-ו 54-פרטים של
סרטן נזיר ) (Diogenes pugilatorממפרץ חיפה.
במהלך שלושת העשורים האחרונים מתקיים מעקב אחר ריכוזי הכספית בצדפות מהמין Donax
sp.שנדגמו במפרץ חיפה .במהלך העשור האחרון התייצבו הריכוזים ברמה נמוכה ,לאחר ירידה
חדה לפני שני עשורים )איור .(16אזור צפון מפרץ חיפה בקרבת שפך נחל הנעמן מיוצג ע"י פרטים
של ,Donax trunculusשנדגמו בשנים 2007ו 2008-הן באזור הדיגום שמול התעשיות
האלקטרוכימיות )לשעבר( והן מאזור דיגום שמול חוף התמרים )אתר חדש יחסית בדרום עכו( .שתי
התחנות מראות בשנים האחרונות ריכוזים דומים של מתכות כבדות .הואיל והאזור מול התעשיות
האלקטרוכימיות נחסם למעבר ,הצדפות נדגמו החל משנת 2009רק בתחנה מול חוף התמרים .בשנת
2013לא נמצאו צדפות מסוג Donax trunculusבאף אחת מתחנות הדיגום במפרץ חיפה וגם לא
במעגן מיכאל .בשנת 2014נדגמו 9פרטים בחוף התמרים ,ו 22-פרטים במעגן מיכאל ,וכן פריט בודד
של Donax semstriatusמתחנה .1
משנת 1996לא חל שינוי משמעותי בריכוזי הכספית בתחנה מול חוף התמרים והם התייצבו על
ריכוזים ממוצעים של 11-53ng/gבחומר הרטוב ,למעט בשנים 2001ו 2012-בהן נמדדו ריכוזים
גבוהים יותר עם סטיות תקן גבוהות .ריכוזי הכספית שנמדדו בשנת 2014בחוף התמרים הם
.50.72±11.96ppbבריכוזי המתכות אבץ ,נחושת וארסן לא נראים שינויים משמעותיים בשנים
.2012-2007ריכוזי הנחושת נעים בין ,2.49-0.84ריכוזי האבץ 10.5-4.8וריכוזי הארסן 1.46-0.66
)חלקים למיליון בחומר הרטוב( .לעומת זאת בשנת 2014ניכרת עלייה בריכוזי הנחושת והאבץ
)16.96±6.84ppm ,5.36±3.43ppmבהתאמה בחומר הרטוב(.
55
במפרץ חיפה ריכוז הכספית בשנת 2014גבוה משמעותית ובאופן מובהק ביחס למה שנמצא
ב Donax-מאזור שפך נחל תנינים ) .(16.9±4.6ppbריכוזי המתכות נחושת ואבץ דומים לאלו
שנמצאו בחיות מחוץ למפרץ )אזור שפך התנינים בשנת .(2012
החל מ 2006-נמצאו צדפות מהמין Donax trunculusגם באזור שמול קריית חיים בדרום המפרץ,
לאחר מספר שנים שבהן לא נמצאו בתחנה זו .אולם בשנת 2010שוב לא נמצאו צדפות בתחנה זו.
בשנת 2011נמצאו צדפות בתחנה זו ,אבל הן היו קטנות משמעותית מאשר הצדפות בתחנות
האחרות ומאלו שנדגמו ב .2009-גם ב 2012-נמצאו פרטים קטנים עם ריכוזי הכספית מעט גבוהים
אבל לא שונים משמעותית מ .2011-בשנים 2013ו 2014-לא נמצאו כלל פרטים בתחנה זו.
על סמך שנים קודמות ,בהשוואה של ריכוזי המתכות בצדפות מהמפרץ לאלו שמחוץ למפרץ )שפך
נחל תנינים( ,ריכוז הכספית גבוה משמעותית בצדפות מהמפרץ .אין הבדל בין ריכוזי האבץ והארסן
בצדפות מקריית ים ,חוף התמרים וקריית חיים לריכוזים שנמצאו בצדפות משפך נחל תנינים .ריכוז
הנחושת בצדפות מקריית חיים ומקריית ים היה גבוה משמעותית מאשר בצדפות ממעגן מיכאל
)איור .(17
בצדפות מהמין ,Mactra stultorumשנדגמו בצפון מפרץ חיפה ,נמצאה מגמה של ירידה חדה
בריכוזי הכספית בין השנים ) 1994 - 1980איור .(18השינויים הרב-שנתיים ) (2014-1980בריכוזי
הכספית בצדפות ממין זה מצפון מפרץ חיפה נבדקו סטטיסטית באמצעות Analysis of variance
) (ANOVAתוך שימוש בניתוח .duncanבדיקת קיומן של מגמות בזמן נעשתה על פרטים מתחנות
במפרץ חיפה על-פי החלוקה להלן :מקבץ תחנות מול פרוטרום ) (12,11,10,9,8ושתי תחנות ליד עכו
)) (2,1איור .(18הירידה החדה בריכוז הכספית עבור כלל התחנות החל משנת 1980נמצאה מובהקת
עד שנת .1986החל משנת 1987ועד 2014נמצא ריכוז כספית דומה בשנות הדיגום השונות .בחלוקה
לשני אזורי דיגום )פרוטרום ועכו( נמצא ,כי ריכוזי הכספית באזור פרוטרום גבוהים פי 2ויותר
מהריכוזים שהתקבלו בעכו .יתר על כן ,בתחנות דיגום מול עכו לא נמצא שינוי משמעותי בריכוזי
הכספית החל משנת 1985ואילך )לפני כן היו נתונים משנת 1981בלבד(.
הנתונים עד 1994מראים כאמור מגמת ירידה מובהקת .בשנת 1992נראים ערכים גבוהים יחסית,
שייתכן שנבעו מאספקה מוגברת של כספית בחורף הגשום של ) 1991/2ספיקות גדולות יחסית של
הנחלים ונגר עילי( .באותה שנה נמדדו ערכים גבוהים במיוחד של כספית בסדימנטים בתחנה בשפך
הקישון )תחנה ,27איור .(7בשנים 2010 - 2003ריכוזי הכספית הראו מגמת עלייה בתחנות 1ו2-
בצפון המפרץ ליד עכו )לא נמצאו פרטים ב (2012-2011-ובתחנה 18מול הקריות )לא נמצאו פרטים
ב ,(2012-ואילו בתחנות 12-8בצפון המפרץ הערכים היו ללא שינויים משמעותיים בשנים 2013-
.2003
כמות הצדפות מהמין Mactra stultorumנמצאת בירידה החל משנת .2001בעוד שעד 2001נדגמו
כמה מאות פרטים ,הרי בשנים 2005 - 2002נדגמו כמאה פרטים ,והחל מ 2006-עשרות פרטים בלבד
בכל תחנות המפרץ .בשנת 2008נדגמו 3פרטים בתחנות 18ו 22-לעומת כ 30-חיות בתחנות הצפוניות
) ,(12-1ובשנת 2009נדגמו 4פרטים בתחנות הצפוניות בלבד .בשנת 2010נדגמו 65פרטים של
הצדפה .מתחנה 1נדגמו 3פרטים בלבד .בשנת 2011נדגמו רק 14פרטים של הצדפה Mactra
.stultorumלא נמצאו צדפות ממין זה בתחנות 1ו .2-בשנים 2013ו 2014-נדגמו 5פרטים בתחנות
56
.2-1בתחנות 8ו 12 -נמצאו 11ו 4-צדפות שהיו קטנות יחסית )ממוצע 23מ"מ ו 26-מ"מ בהתאמה(,
עם ריכוז כספית של 49±22ng/gו 53±13ng/gבחומר הרטוב בהתאמה .כאמור אין הבדל בריכוז
הכספית ביחס לערכים שנמדדו בשנות דיגום קודמות .בשנת 2013נדגמו 4צדפות מתחנה ,18ריכוז
הכספית הממוצע שהתקבל הוא 44ng/gבחומר הרטוב.
בשנת 2013נדגמו 61פרטים של הצדפה בתחנות שונות במפרץ חיפה .בתחנות הצפוניות ) (12-1נדגמו
43פרטים עם ממוצע כספית של 29±4 ng/g wet wt.בעוד שבתחנות הדרומיות ) (23-18נדגמו 11
פרטים ,עם ממוצע כספית של .17±14 ng/g wet wt.הבדלים אלה משמעותיים )מההשוואה הוצאו
7פרטים מתחנות הדרום עם גודל ממוצע של 12.5מ"מ וריכוז כספית חריג של .57 ng/g wet wt.
ידוע כי בצדפות קטנות ריכוז המתכות גבוה ולכן אין להשוות אותן עם צדפות במשקל גבוה יותר(.
בשנת 2013לא נמצאו הבדלים משמעותיים בריכוזי הנחושת והארסן בעוד שיש הבדל משמעותי
בריכוז האבץ .במקטרות מהתחנות הדרומיות נמצא ריכוז אבץ של 13.8µg/g wet wt.שהוא גבוה
משמעותית מהריכוז שנמצא במקטרות מהתחנות הצפוניות .11±3.09µg/g wet wt.
57
-1
איור :16ריכוזי הכספית ) ,g g wet wt.ממוצע שנתי ±סטיית תקן( בצדפות ממפרץ חיפה:
.(2014 - 1980) Mactra stultorum ;(2012 - 1975) Donax sp.
58
איור :17דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית ,נחושת ,אבץ וארסן בצדפה Donax sp.מאזורים
שונים בשנת ) 2014בשנת 2013לא נדגמו פרטים של הצדפה( .הקופסא כוללת את ערכי 50%
מהדוגמאות ,הקו האופקי שבתוכה מייצג את ערך החציון ,העמודות מייצגות את ערכי ה 10%-ו-
90%והנקודות -ערכים קיצוניים=HOT) .חוף התמרים= MM ,מעגן מיכאל(.
59
איור :18שינויים בריכוזי הכספית )סקלה לוגריתמית ורגילה (g g-1 wet wt. ,בצדפה Mactra
) stultorumבעבר (corallinaבתחנות שונות מצפון מפרץ חיפה בשנים .2014 - 1980
60
החלזונות ממין ,Patella sp.אשר חיים בצמוד למצע קשה )בד"כ סלעים באזור משברי הגלים(,
נדגמו באתרים רבים לאורך החוף )טבלה ,6איור .(19בוצעה השוואה בין ריכוזי המתכות שהתקבלו
בתחנות השונות .הושם דגש על ההבדל בין תחנות המפרץ )עכו ,קריית ים ,חוף שמן ותל שקמונה(
לבין תחנות מחוץ למפרץ .בהמשך נבחנה מגמה רב שנתית עבור כל אחת מהמתכות בכל אחת
מתחנות הדיגום )איור .(20בחינת המובהקות הסטטיסטית של השונות בין התחנות השונות ובין
שנות הדיגום בוצעה בעזרת ניתוח ) ,Analysis of variance (ANOVAתוך שימוש בניתוח .duncan
ריכוזי הכספית שנמצאו בחלזונות בשנות הדיגום 2013ו 2014-בתחנות הצפוניות גבוהים בהשוואה
לתחנות הדרומיות ,למעט הרצליה .הבדלים מובהקים נמצאו בין תחנות קריית ים ),16.4±1.8ppb
(11.71±1.71ppbועכו ) (19.60±4.6ppb ,15.6±4.7ppbלבין התחנות לאורך החוף מחוץ למפרץ.
בפרטים שנדגמו בנמל עכו נמצאו ריכוזי קדמיום גדולים יחסית ,אולם לא שונים משמעותית
מהריכוזים שנמצאו בפרטים מתחנות צפוניות אחרות )אכזיב וחוף שמן( .יוצא מהכלל ,באזור
המפרץ ,הוא ריכוז הקדמיום הנמוך שנמצא בפטלות מחוף קריית ים ),0.175±0.064ppm
.(0.0942±0.0372ppmקיים הבדל משמעותי בריכוז הקדמיום בחלזונות מקריית ים יחסית לפרטים
מאתרים אחרים לאורך החוף )אכזיב ,עכו ,חוף שמן ,מכמורת ופלמחים( .בפרטים מאזור פלמחים
נמצא הריכוז הגבוה ביותר של קדמיום ) ,(0.483±0.231ppm ,0.57±0.2ppmהשונה באופן מובהק
מתחנות הדיגום האחרות ,למעט אכזיב בשנת ,2014שגם בה נמצאו ריכוזי קדמיום גבוהים
) .(0.454±0.214ppmריכוזי נחושת גבוהים נמדדו בשנת 2014בתחנות קריית ים
) (1.573±0.229ppmוחוף שמן ) (1.699±0.287ppmשבמפרץ ובתחנת אשדוד ).(1.499±0.321ppm
ריכוזים אלו נמצאו גבוהים באופן מובהק בהשוואה לשאר תחנות הדיגום .ריכוז האבץ בתחנות
המפרץ )עכו ,קריית ים ,חוף שמן( היה גבוה משמעותית מהתחנות שנדגמו דרומית למפרץ .בחוף
שמן התקבל ריכוז האבץ המקסימאלי ) ,(16.645±1.486ppm ,16.7±5.8ppmהשונה באופן מובהק
מייתר תחנות הדיגום .ריכוזי האבץ עולים ככל שמדרימים מאכזיב ועד חוף שמן .ריכוזי העופרת
גבוהים משמעותית ובאופן מובהק בשנת 2013בנמל אשדוד ) (0.6±0.45ppmבהשוואה ליתר תחנות
הדיגום ,בעוד שבשנת 2014לא נמצא הבדל בין התחנות השונות .ריכוז הארסן בשנת 2013בתחנת
עתלית ) (1.22±0.18ppmהיה נמוך באופן מובהק ממרבית תחנות הדיגום )למעט אשדוד ותל
שקמונה( ,בעוד שבשנת 2014בתחנת קריית ים היה ריכוז ארסן גבוה באופן מובהק משאר תחנות
הדיגום ) .(2.983±0.534ppmבפטלות מנמל עכו ריכוזי כל המתכות שנמדדו בשנים 2013ו2014-
נמצאו דומים סטטיסטית לריכוזים שהתקבלו בשנות דיגום קודמות.
בפטלות מקריית ים ריכוזי כל המתכות שנמדדו בשנים 2013ו 2014-נמצאו דומים סטטיסטית
לריכוזים שהתקבלו בשנות דיגום קודמות .ריכוזי הכספית הממוצעים בשנים 2014-2007הם 11.7-
.30.6ppbבפטלות מחוף שמן לא נמצא שינוי מובהק בריכוזי המתכות השונות שנמדדו בשנים 2013
ו 2014-בהשוואה לריכוזים שנמדדו בשנים קודמות .ריכוזי הקדמיום ) 0.360±0.13ppm,
,(0.393±0.110ppmהכספית ) (8.57±2.29ppbוהאבץ ) (16.645±1.487ppmדומים לאלו שנמדדו
בשנים ) 2012-2007איור .(20ריכוזי העופרת ) (0.256±0.0909ppm ,0.183±0.06ppmדומים
לריכוזים שהתקבלו בשנים 2009ו ,2012-2011-ונמוכים מריכוזי העופרת שהתקבלו בשנים ,2007
2008ו .2010-בפטלות מתל שקמונה נשמרו ריכוזי הכספית הגבוהים בשנים 2013ו 2014-בהשוואה
לשנים .2009-2011ריכוזי המתכות האחרות שנמדדו בשנים 2013ו 2014-נמצאו דומים סטטיסטית
לריכוזים שהתקבלו בשנות דיגום קודמות ,למעט ריכוז הארסן שהיה נמוך בהשוואה לשנת 2012
61
אך גבוה בהשוואה ל .2010-בפטלות שנדגמו בתחנות לאורך החוף )מחוץ למפרץ חיפה( לא חל שינוי
בריכוזי הכספית ,פרט לפטלות מנמל אשדוד וממעגן מיכאל ,בהן נצפתה עלייה בריכוז הכספית
בשנת 2013בהשוואה לשנים ) 2012-2007בשנת 2014נמדדו ריכוזי כספית דומים לריכוזים שנמדדו
בשנות דיגום קודמות( .עלייה בריכוזי הקדמיום נמצאה בפלמחים בשנים 2013ו 2014-בהשוואה
לשנים .2012-2007כמו כן בנמל אשדוד נמצאו ריכוזי קדמיום גבוהים יותר בשנים 2014-2011
בהשוואה לשנים 2008 ,2007ו .2010-בכל שאר התחנות לא חל שינוי בריכוזי המתכות בשנים 2014-
2013בהשוואה לריכוזים שנמדדו בשנים קודמות.
החל משנת 2003נדגמו חלזונות רבים מהסוג ,Cellena rotaחילזון ממשפחת הצלחיתיים ,שאליה
משתייך גם Patellaאשר היגר לים התיכון מים סוף )טבלה .(6ניתוח ריכוזי המתכות בחלזונות
סלנה בוצע בתחנות בהן נמצאו שני פרטים ויותר )אכזיב ,חוף שמן ,קריית ים ,תל שקמונה ,נמל
הרצליה ,פלמחים ואשדוד( .המובהקות הסטטיסטית נבחנה בדומה לפטלות .בחוף שמן התקבלו
ריכוזי אבץ גבוהים משמעותית בחלזון סלנה ,בהשוואה ליתר התחנות בשנת (25±12ppm) 2013
ובשנת .(26±7ppm 2014בפרטים מאזור פלמחים נמצא הריכוז הגבוה ביותר של קדמיום בשנת
(1.25±0.27ppm) 2013וכן בשנת ,(0.74±0.25ppm) 2014השונה באופן מובהק מתחנות הדיגום
האחרות .ריכוז הארסן בתחנת עתלית בשנת (1.22±0.18ppm) 2013היה נמוך באופן מובהק מיתר
תחנות הדיגום .תוצאות דומות התקבלו גם בפטלות עבור שלוש המתכות.
נערכה השוואה בין ריכוזי המתכות בחלזונות סלנה ופטלה בתחנות בהן נמצאו שלושה פרטים
ויותר .מובהקות השונות בין הפטלות והסלנות נבדק בעזרת .t-testבחלזונות ממין פטלה נמצאו
ריכוזים גבוהים של אבץ בהשוואה לסלנה בשנת 2013בתחנות אכזיב ) (7.7±1.4ppmוחדרה
) (7.2±1.1ppmובשנת 2014בתל שקמונה ונמוכים יותר בחוף שמן .ריכוזי הארסן בחלזונות ממין
סלנה גבוהים יותר מאלה שבפטלות בכל התחנות שנבדקו הן בשנת 2013והן בשנת .2014הבדל
מובהק נמצא בתחנות חוף שמן ,קריית ים ,תל שקמונה )בשנת (2014חדרה )בשנת ,(2013פלמחים
ואשדוד )בשנת .(2013ריכוזי הקדמיום גבוהים בסלנה בהשוואה לפטלה בתחנות חדרה וקריית ים.
ההבדל נמצא מובהק סטטיסטית בתחנת חדרה בשנת 2013ובקריית ים בשנת 2014בלבד .בתחנות
האחרות בשנת 2013ריכוז הקדמיום בפטלות היה גבוה יותר .הבדל מובהק נמצא בתחנות חוף שמן
ופלמחים .לא נמצא הבדל מובהק בין שני המינים בריכוזי הכספית ,הנחושת והעופרת באף אחת
מתחנות הדיגום בשנת .2013לעומת זאת ,בשנת 2014נמצאו ריכוזי כספית גבוהים יותר בסלנות
בתחנות קריית ים ותל שקמונה ,בעוד בחוף שמן נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של כספית בפטלות.
התוצאות של שלוש התחנות נמצאו מובהקות .בתחנות הרצליה )תחנה שנוספה בשנת ,(2014קריית
ים וחוף שמן נמצאו ריכוזי עופרת גבוהים יותר בסלנה בהשוואה לפטלה .תוצאות אלו נמצאו
מובהקות .בשנת 2013בארבע מתוך שש תחנות הדיגום נמצא ריכוז מנגן גבוה יותר בפטלות
בהשוואה לסלנות .הבדל מובהק נמצא בתחנת פלמחים.
לא נמצאו הבדלים בריכוזי הכספית או המתכות האחרות בסלנות בשנים 2014-2013בתחנות
הדיגום השונות בהשוואה לשנים קודמות ,למעט עלייה בשנת 2014בתל שקמונה )אין תוצאות
משנת .(2013
62
בשנת 2013וכן בשנת 2014נמצא ונבדק רק פרט אחד של החילזון Strombus decorus persicus
ממפרץ חיפה .מין זה היה נפוץ במפרץ ונמצא בשנת 2013בתחנה 11ובשנת 2014בתחנה .23
63
2013
30 35
25 30
25
20
)Hg (ng/g wet wt.
5
5
0
0
ACH AK-p QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH
ACH AK-p QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH
3.0 10
2.5 8
)Cu (µg/g wet wt.
2.0
1.5
4
1.0
2
0.5
0
0.0
ACH AK-p QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH ACH AK-p QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH
איור :19דיאגרמות קופסא של ריכוזי כספית ,קדמיום ,נחושת ,אבץ ,עופרת וארסן בחלזון Patella sp.שנדגמו לאורך חופי ישראל בשנים .2014 -2013הקופסא
כוללת את ערכי 50%מהדוגמאות ,הקו האופקי שבתוכה מייצג את ערך החציון ,העמודות מייצגות את ערכי ה 10%-ו 90%-והנקודות -ערכים קיצונייםACH ) .
=אכזיב=AK-p ,עכו נמל=QY ,קריית ים=HS ,חוף שמן=TS ,תל שקמונה=AT ,עתלית=MM ,מעגן מיכאל=HAD ,חדרה=MIC ,מכמורת=PHRZ ,הרצליה,
=PALפלמחים=ASH ,מרינה אשדוד(.
64
2013
1.4 700
1.2 600
1.0 500
Pb (µg/g wet wt.)
0.6 300
0.4 200
0.2 100
0.0 0
AK-p QY HS TS AT MM HAD PAL ASH ACH AK-p QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH
1.0 5
0.8
4
0.6
Cd (µg/g wet wt.)
2
0.2
1
0.0
0
ACH AK-p QY HS TS AT MM HAD MIC PAL ASH AK-p QY HS TS AT MM HAD PAL ASH
המשך:19 איור
65
2014
30 1.2
25 1.0
0.8
20
Hg (ng/g wet wt.)
0.4
10
0.2
5
0.0
0
ACH AK-P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL ASH ACH AK-P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
3.0 25
2.5
20
2.0
Cu (g/g wet wt.)
1.5
10
1.0
5
0.5
0.0 0
ACH AK-P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL ASH ACH AK-P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
המשך:19 איור
66
2014
4 1.0
0.8
0.6
2 0.4
0.2
1
0.0
0
AK-P QY HS TS AT MM HAD PHRZ PAL ASH ACH AK-P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL ASH
800 12
10
600
8
6
400
4
2
200
0
ACH AK-P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL ASH ACH AK-P QY HS TS AT MM HAD MIC PHRZ PAL
המשך:19 איור
67
איור :20שינויים בריכוז הכספית בחלזונות Patella sp.באתרים שונים לאורך החוף הצפוני
של ישראל בשנים .2014 – 2001
איור :21ריכוזי קדמיום ואבץ ) (g g-1 wet wt.בחלזונות Patella sp.מחוף שמן בשפך נחל
הקישון ) (HSומקריית ים ) (QYבשנים .2014 - 1997הקו הרציף בגרף העליון מציג את השינויים
בכמויות הקדמיום שהוזרמו במשך השנים לנחל הקישון.
68
איור :22השינויים בריכוזי כספית ,קדמיום ,נחושת ואבץ בחילזון Arcularia gibbosula
בתחנות השונות של המפרץ בשנים .2014 – 2005
69
במפרץ חיפהDonax sp ובצדפהCellana sp. וPatella sp. ריכוזים ממוצעים של מתכות בחילזונות:6 טבלה
.t-test אוAnova+dunken מובהקות סטטיסטית נבחנה ע"י.2013-2014 ובתחנות שונות לאורך החוף בשנים
.אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק
station Length Hg (ng/g) Cd (µg/g) Cu (µg/g) Zn (µg/g)
(mm)
ACH 25.8±6.0 bc 11.6±4.7 bcd 0.325±0.083 bc 0.95±0.2 bc 9.9±1.6 bc
Ak‐p 24.9±4.9 c 15.6±4.7 ab 0.35±0.16 b 1.26±0.26 a 11.8±1.1 b
QY 25.9±5.7 bc 16.4±1.8 a 0.175±0.064 e 1.10±0.24 abc 11.7±2.3 b
HS 27.8±6.5 abc 9.6±3.0 cde 0.36±0.13 b 1.09±0.26 abc 16.7±5.8 a
TS 28.6±6.0 abc 11.1±6.7 abc 0.19±0.11 de 1.06±0.40 abc 8.2±2.2 cd
AT 32.8±4.8 a 6.7±1.0 e 0.181±0.08 e 0.89±0.11 c 7.46±0.52 d
MM 31.3±4.7 ab 8.4±3.4 de 0.215±0.067 cde 1.13±0.15 abc 8.4±1.2 cd
HAD 32.2±5.3 a 7.4±1.9 de 0.22±0.1 cde 1.17±0.52 ab 8.8±1.4 cd
MIC 28.3±7.5 abc 6.7±1.0 e 0.31±0.12 bcd 0.91±0.17 bc 9.1±1.7 cd
PAL 27.0±5.9 abc 7.6±1.2 de 0.57±0.2 a 0.94±0.18 bc 9.0±1.3 cd
ASH 27.6±4.5 abc 8.6±3.1 cde 0.26±0.19 bcde 1.02±0.25 abc 8.1±1.2 cd
station As (µg/g) Pb (µg/g)
ACH
Ak‐p 2.05±0.49 abc 0.163±0.042 bc
QY 2.45±0.59 a 0.18±0.15 bc
HS 2.22±0.78 ab 0.183±0.069 bc
TS 1.46±0.50 de 0.21±0.11 bc
AT 1.22±0.18 e 0.27±0.11 b
MM 2.39±0.18 a 0.17±0.12 bc
HAD 1.78±0.82 bcd 0.068±0.018 c
MIC
PAL 1.77±0.25 bcd 0.29±0.19 b
ASH 1.62±0.33 cde 0.60±0.45 a
70
המשך:6 טבלה
Length
station Hg (ng/g) Cd (µg/g) Cu (µg/g) Zn (µg/g)
(mm)
ACH 25.3±1.4 B 14.9±3.8 B 0.276±0.058 B 0.867±0.146 C 7.77±1.4 B
QY 22.9±2.4 BC 16.8±2.8 B 0.235±0.124 B 1.079±0.162 ABC 10.71±1.77 B
HS 21.8±3.4 C 11.5±3.5 B 0.205±0.099 B 1.140±0.177 AB 25.3±11.7 A
AT 26.5±1.5 AB 9.455±0.52 B 0.182±0.070 B 1.097±0.134 ABC 8.49±1.19 B
HAD 29.5±3.4 A 7.24±1.5 B 0.324±0.079 B 0.905±0.123 C 7.16±1.13 B
PAL 24.5±4.4 AB 108.3±114.4 A 1.254±0.266 A 0.988±0.150 BC 7.66±1.30 B
ASH 21.0±1.8 C 13.4±6.2 B 0.176±0.029 B 1.253±0.037 A 8.53±1.81 B
71
המשך:6 טבלה
( (t-test) 2014 תוצאות דונקס שנת
Length
Station Hg (ppb) Cu (ppm) Zn (ppm) Fe (ppm)
(mm)
HOT 20.3±5.7 A 50.7±12.0 A 5.38±3.43 A 16.96±6.84 A 48.91±10.78 A
MM 24.8±2.1 A 16.9±4.6 B 1.756±0.220 A 11.17±2.67 A 39.07±10.28 B
Length
Station Hg (ppb) Cd (ppm) Cu (ppm) Zn (ppm)
(mm)
ACH 24.3±4.2 CDE 10.17±2.54 BC 0.454±0.214 A 1.075±0.208 CDEF 9.85±1.55
AK-P 22.4±7.3 EF 19.60±4.6 A 0.299±0.123 BCD 1.299±0.214 B 12.06±1.32
QY 26.0±2.8 ABCD 11.71±1.71 B 0.0942±0.0372 F 1.573±0.229 A 14.17±1.49
HS 20.5±6.3 F 8.57±2.29 CD 0.393±0.110 AB 1.699±0.287 A 16.65±1.49
TS 24.5±5.5 CDE 12.12±3.61 B 0.323±0.102 BC 1.228±0.212 BC 8.69±1.56
AT 26.7±3.5 ABC 4.59±0.75 E 0.218±0.061 CDE 1.102±0.210 BCDEF 7.85±1.21
MM 28.3±4.7 A 4.43±0.96 E 0.198±0.084 DEF 1.002±0.173 DEF 7.09±1.05
HAD 28.2±4.9 A 7.55±1.37 D 0.344±0.076 B 0.976±0.105 EF 9.07±1.45
MIC 22.2±4.2 EF 7.60±1.51 D 0.163±0.040 EF 1.194±0.211 BCD 8.72±1.79
PHRZ 25.2±3.2 BCD 12.01±2.14 B 0.171±0.057 EF 1.158±0.186 BCDE 9.42±0.92
PAL 24.1±2.8 DE 8.16±2.69 CD 0.483±0.231 A 0.934±0.279 F 8.61±1.49
ASH 27.9±4.7 AB 5.13±0.97 E 0.321±0.127 BC 1.499±0.321 A 9.22±2.06
72
המשך:6 טבלה
73
.6מתכות בדגים
בשנים 2013ו 2014-נבדקו מתכות כבדות ברקמות השריר של 99ו 161-פרטים של 4מיני דגים
חופיים נפוצים ו 145-ו 167-פרטים של דגי מכמורת מ 5-מינים שנבדקו בעבר וכן מינים חדשים.
הדגים החופיים כללו 58ו 43-פרטים של Lithognathus mormyrusממפרץ חיפה )אי הזבובים,
מול רפאל ,שובר גלים נמל חיפה( קיסריה ,חוף דור ואשדוד 9 .ו 44-פרטים של Diplodus sargus
מאי הזבובים-עכו ,עתלית ,ראש הנקרה ,אכזיב וחוף דור 18 .ו 30-פרטים של Siganus rivulatus
ממפרץ חיפה )אי הזבובים ,שובר גלים נמל חיפה( ,חוף דור וקיסריה 10 .ו 44-פרטים
של Sargocentron rubrumמעכו )אי הזבובים( .דגי המכמורת כללו 21ו 63-פרטים של
Pagellus erythrinusשנדגמו באזור הדרום ובמפרץ חיפה 18 ,ו 23-פרטים של Mullus
barbatusמאזור הדרום והצפון וכן 2ו 13-פרטים של המין Mullus surmulletussמאזור אשדוד
ומפרץ חיפה 18 ,ו 25-פרטים של Upeneus moluccensisשנדגמו באזור המרכז והדרום .כמו כן
נבדקו 36ו 43-פרטים של המין ,Namipterus randalliשהוא מין פולש מאזור נתניה-מכמורת,
מול ראש הנקרה ,חוף דור ובאזור הדרום.
נבדקו מתכות ב 6-מינים נוספים של דגי מכמורת Seriola dumerili ; Saurida undosquamis
; Boops ; Pargus coeruleostictus ; Xyrichthys novacula ; Sphyraena chrysotaenia
boopsמאזור הצפון והדרום .דגים אילו הינם דגים פולשים ,נפוצים היום בשלל הדייג של
מכמורתנים .הדגים הינם דגים פלגיים ולכן יש לשקול אם לבדוק אותם במסגרת הניטור הלאומי.
בנוסף נבדקו מתכות ב 25-דגימות כבד של דגים מסוג Diplodus ,Lithognathus mormyrus
sargusבשנת .2013
בשנת 2007שירות המזון הארצי במשרד הבריאות אימץ ערך של 0.5חל"מ )משקל רטוב ,כספית
מטילית ,עדכון ינואר (2009כקו מנחה לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט מספר מינים ודגים
טורפים( .כמו כן ,ריכוז מירבי דומה בדגים עד הוצאתם משערי משק הגידול בלבד אומץ ע"י
השירות הווטרינרי )פיקוח מוצרים מן החי( במשרד החקלאות הפועל ע"פ תקנות )תקנות מחלות
בעלי חיים )מניעת שאריות ביולוגיות( ,התש"ס .(2000-בכמה מדינות ,כגון ארה"ב ,מתקיים עתה
תהליך של בחינה מחדש של התקנים לריכוז כספית בדגים ,והמגמה הכללית היא בכיוון המלצה
להגבלת הכמות הנצרכת בהתאם למאפייני אוכלוסיות שונות )נשים בהריון ,ילדים וכד'(.
לאור זאת וכפי שכבר הומלץ בדו"חות קודמים ,יש להאיץ ולהשלים את התהליך של בחינה וקביעה
של תקן ישראלי עדכני לריכוז המותר של כספית )ומתכות נוספות( בדגי מאכל )העניין נדון לפני כמה
שנים בין משרד הבריאות למשרד החקלאות אולם לא סוכם( .יחד עם זאת ,כאמור לעיל ,בשנת
2007אימץ שירות המזון הארצי במשרד הבריאות קווים מנחים לריכוז מירבי מותר בדגים )למעט
מספר מינים ודגים טורפים( של כספית מטילית ,עופרת ,קדמיום וארסן אי-אורגני ),0.5 ,0.3 ,0.05
1חל"מ ,בהתאמה(.
מבין הדגים שנבדקו בשנת ,2013ריכוז הכספית היה מעל 0.5חל"מ ב 8-דגים מהסוג
Sargocentron rubrumשנדוגו באזור אי הזבובים ,עכו ,ב 3-דגים מסוג Diplodus sargusמאזור
74
אי הזבובים ,בפרט אחד של המין Pagellus erythrinusשנדוג באזור אשדוד .החריגות מייצגות
4.9%מכלל הדגים שנבדקו .בדגים החופיים שנבדקו ממפרץ חיפה ומאזור עכו החריגה מהווה
16.4%מכלל הדגים שנבדקו מאזור זה.
בשנת ,2014ריכוז הכספית היה מעל 0.5חל"מ ב 33-דגי חוף ומכמורת .החריגה נמצאה ב 8-דגים
מהסוג Sargocentron rubrumשנדוגו באזור אי הזבובים ,עכו ,ואכזיב )דג בודד( ב 10 -דגים מסוג
Diplodus sargusמאזור אי הזבובים ,חיפה ,ראש הנקרה ואכזיב ,ב 14-פרטים של המין Pagellus
erythrinusשנדוג באזור אשדוד ,במעגן מיכאל ובין נתניה ליפו ופריט בודד של Mullus
surmuletusמאשדוד .בשנת 2014החריגות של דגים חופיים מייצגות 16.9%מכלל הדגים שנבדקו
Diplodus sargus הסוגים מבין עכו. באזור שנדגמו החופיים מהדגים ו26%-
ו Sargocentron rubrum-שנדוגו באזור עכו נמצאה חריגה של כ 55%-ביחס לכלל הבדיקות
במינים אלה בצפון המפרץ-אזור עכו.
כמו בשנים קודמות ,בכל הדגים שנבדקו בשנים 2013ו 2014-לא נמצאה העשרה במתכות האחרות
) Zn, Cu, Cdטבלה ,(7בהשוואה לריכוזי המתכות הידועים מאזורים אחרים בים התיכון .בכל
הדגים נמצאו ריכוזי קדמיום קטנים מסף הגילוי הכמותי של השיטה ) 0.035חל"מ משקל רטוב(,
ובהתאם קטנים מערך הקו המנחה לריכוז מירבי.
בסקר ספרות שנעשה ע"י הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב ) (EPAפורסם ,כי ארסן אי-אורגני
יכול להוות עד כ) 10%-בד"כ הרבה פחות( מהריכוז הכולל של ארסן בדגים )השאר ארסן אורגני לא
מזיק( .לפיכך אפשר להניח ,כי רק בדגים בהם הריכוז הכולל של הארסן היה מעל 10חל"מ בחומר
הרטוב ,ייתכן כי ריכוז הארסן האי-אורגני חורג מהקו המנחה .ריכוז הארסן נבדק ב 2013-במדגם
של 96דגים מהמינים Sargocentron rubrum,Lithognathus mormyrus ,Diplodus sargusוכן
בדג Mullus barbatusהמייצג את דגי המכמורת .תחום ריכוזי הארסן שנמצא היה 29.7-0.77
חל"מ בחומר הרטוב .ב 91-דגים ריכוז הארסן היה מעל 1חל"מ בחומר הרטוב וב 27-דגים היה מעל
10חל"מ .ריכוז נמוך מ 1-חל"מ בחומר הרטוב נמצא ב 5-פרטים של 4 ,Lithognathus mormyrus
פרטים מעכו ואחד מקיסריה .ב 28%-מהדגים שנבדקו נמצא ריכוז כללי של ארסן מעל 10חל"מ
בחומר הרטוב ,אשר ייתכן שמעיד על ריכוז ארסן אי-אורגני גדול מהקו המנחה .בשנת 2014נבדק
ריכוז הארסן במדגם של 66דגים מהמינים ,Lithognathus mormyrusהמייצג את דגי החוף ,וכן
,Mullus barbatusהמייצג את דגי המכמורת .תחום ריכוזי הארסן שנמצא היה 0.15-27.84חל"מ
בחומר הרטוב .בכל הדגים ,למעט אחד ) Lithognathus mormyrusמעכו( ריכוז הארסן היה מעל 1
חל"מ בחומר הרטוב וב 20-דגים היה מעל 10חל"מ .ב 30%-מהדגים שנבדקו נמצא ריכוז כללי של
ארסן מעל 10חל"מ בחומר הרטוב ,אשר ייתכן שמעיד על ריכוז ארסן אי-אורגני גדול מהקו המנחה.
על מנת לבדוק את אחוז הארסן האי-אורגני ברקמת השריר היבש של הדגים ,נשלחו ב 2011-עשר
דגימות שריר דג יבש למעבדות Brooks Rand labsבארה"ב המתמחות בבדיקת מיני ארסן אי-
אורגני בבע"ח ) .(EPA 1632המעבדה מוסמכת ע"י National Environmental Laboratory
).Accreditation Program (NELAP
75
הדגימות שנשלחו הן לפי הפירוט הבא:
Sample Weight for Total Arsenic Station
No. )Sending (g ppm/dry wt.
D.Sargus 16395 10 59.4 HB
D.Sargus 16399 6.5 75.8 HB
D.Sargus 16332 6 58.5 HB
L.Mormyrus 16327 7 82.0 RH
L.Mormyrus 15994 6 143 FR
L.Mormyrus 15995 6 127 FR
M.Barbatus 16421 3 76.9 TRC
M.Barbatus 16419 3 63.0 TRC
M.Barbatus 16416 4 56.6 TRC
M.Barbatus 16414 6 50.0 TRC
כל התוצאות שהתקבלו עבור Diplodus sargusו Lithognathus mormyrus-הן בגבול הגילוי של
השיטה ) (MDLשהוא ) ppb 10ארסן אי-אורגני( .התוצאות שהתקבלו עבור Mullus barbatusהן
בין גבול הגילוי לגבול הדיווח של השיטה ) (MRLשהוא ) ppb 25ארסן אי-אורגני( .תוצאות אלו ,על
אף שמהוות מדגם בלבד ,מעידות שריכוז הארסן האי-אורגני קטן מהקו המנחה ומהווה
כ 0.02-0.01%-מריכוז הארסן הכללי.
בהסתמך על הבדיקות שנעשו ב 2011-יש להניח כי בדגים שנדוגו בחוף הישראלי לא מצטבר ארסן
איאורגני ,זאת על אף הריכוז הגבוה של ארסן כללי ,במיוחד במין Mullus barbatusובמין
lithognathus mormyrusללא קשר למיקום בו נדוגו הדגים.
היות שבחלק ממיני הדגים קיים מתאם חיובי בין גודל הדג )אורך( או משקלו לריכוז הכספית
ברקמת השריר )ביטוי לצבירת כספית עם הגיל( ,הערכה של רמת ההעשרה בכספית נעשית ע"י
נרמול ריכוזי הכספית במשקל )יחס כספית/משקל( .מאז סוף שנות ה 70-נמצא שדגי Diplodus
Sargocentron rubrum ,sargusו Lithognathus mormyrus-במפרץ חיפה מועשרים בכספית
ביחס לפרטים של אותם מינים שנאספו באזורים אחרים .הממצאים נמצאו מובהקים בשנת 2014
לשלושת המינים ,ובשנת 2013עבור ) Lithognathus mormyrusאיורים ,25-23טבלה .(8משנות
השמונים ועד שנות ה) 2000-במהלך שני עשורים( חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית בדגים
מהמפרץ .אולם ב 15-שנות הדיגום האחרונות רמות הכספית בדגים Diplodus sargus
ו Sargocentron rubrum-מהמפרץ עלתה באופן משמעותי וחזרה כמעט לערכים של שנות
השמונים .החל משנת 2012מסתמן היפוך מגמה נוסף וירידה בריכוז הכספית .לעומת זאת במין
Lithognathus mormyrusנשמרו ערכי כספית קבועים לאורך השנים )איורים .(25-23
בשנת ) 2014כמו ב (2012-2011-נמצא הבדל משמעותי ביחסי כספית/משקל גוף בין פרטים של דגי
Sargocentron rubrumודגים מהמין Diplodus sragusשנדוגו במפרץ חיפה )רמות גבוהות יותר(,
76
בהשוואה לדגים מאזורים אחרים מחוץ למפרץ חיפה .בשנת 2013לא נבדקו דגים ממינים אלה
משום שלא ניתן היה להשיגם מהדייגים .בשנת 2014נמצאו הבדלים דומים גם עבור הדג
) Lithognathus mormyrusטבלה .(8
טבלה .7תחום ריכוזי מתכות ברקמות השריר של דגים חופיים ודגי מכמורת שנדוגו לאורך חוף הים
התיכון של ישראל בשנת .2013
Species Location Sampling Dedpth No. of Size Hg Cd Cu Zn Fe As
specime
)(m )(mm ng/g wet wt. µg/g wet wt.
דגי מכמורת
Mullus barbatus 03/10/2013חלק צפוני של ישראל )(TRA 10 90-130 16-169 bdl 0.269-0.476 3.9-6.97 3-11.4 9.3-24.7
26/11/2013 68-76חלק דרומי של ישראל )(TRD 10 125-160 38-127 bdl 0.221-0.370 2.64-3.8 2.21-3.45 14.9-29.7
Upeneus moluccensis 22/08/2013חלק תיכון של ישראל )(TRC 30 12 100-155 20.4-189 bdl 0.200-0.534 3.47-5.83 6.71-2.41
26/11/2013 68-76חלק דרומי של ישראל )(TRD 6 105-115 13.1-24.8 bdl 0.274-0.432 4.16-4.60 2.61-4.08
Pagellus erythrinus 11/03/2013 5-7חלק צפוני של ישראל )(TRA 11 135-175 47-146 bdl 0.174-0.322 2.95-4.32 1.26-3.32
26/11/2013 68-76חלק דרומי של ישראל )(TRD 10 140-160 38-516 bdl 0.161-0.398 2.75-4.02 0.916-3.64
Namipterus randalli חלק צפוני של ישראל )(TRA 03/10/2013 8 125-145 54-135 bdl 0.176-0.429 2.57-3.37 0.894-2.70
חלק תיכון של ישראל )(TRC 22/08/2013 30 8 185-215 34-137 bdl 0.046-0.219 2.33-2.82 0.781-2.12
חלק תיכון של ישראל )(TRC 26/11/2013 9 10 135-150 29-139 bdl 0.155-0.257 4.20-2.72 0.966-4.88
חלק דרומי של ישראל )(TRD 26/11/2013 68-76 10 135-170 49-165 bdl 0.187-0.324 2.53-3.39 0.859-3.33
Saurida undosquamis 03/10/2013חלק צפוני של ישראל )(TRA 5 145-175 21-184 bdl 0.148-0.291 3.19-3.64 1.08-2.42
Seriola Dumerili 17/08/2013 14-16חלק דרומי של ישראל )(TRD 11 190-260 8.2-17.3 bdl 0.331-0.462 3.43-4.33 2.23-3.79
Sphyraena chrysotaenia 03/10/2013חלק צפוני של ישראל )(TRA 10 155-195 37.6-49.9 bdl 0.277-0.453 2.69-4.79 2.69-4.78
Xyrichthys novacula 17/08/2013 14-16חלק דרומי של ישראל )(TRD 4 120-160 33.5-42.7 bdl 0.145-0.209 3.32-5.03 0.660-6.54
Pagrus coeruleostictus 17/08/2013 14-16חלק דרומי של ישראל )(TRD 12 80-190 8-27 bdl 0.213-0.356 3.15-3.80 1.00-1.80
Boops boops 17/08/2013חלק צפוני של ישראל )(TRA 10 130-145 101-236 bdl 0.173-0.218 2.59-4.51 1.57-3.03
דגים חופיים
Lithognathus mormyrus מול רפאל 08/10/2013 0.5 10 160-260 58-403 bdl 0.184-0.275 4.0-5.55 1.45-5.26 0.78-9.79
שובר גלים נמל חיפה 11/03/2013 5-7 10 140-160 46-134 bdl 0.102-0.226 4.69-6.28 1.11-3.06 2.92-18.7
עכו ,אי הזבובים 06/10/2013 0.5 7 180-200 150-375 bdl 0.157-0.243 4.25-5.91 1.46-3.03 2.74-4.91
קיסריה 22/08/2013 12 10 170‐185 28-55 bdl 0.184-0.547 4.18-5.58 1.57-3.68 0.997-27.2
קיסריה 25/01/2013 9 9 165‐200 50-115 bdl 0.157-0.241 4.14-5.89 1.65-2.92 1.26-8.58
אשדוד 13/03/2013 5-7 12 135‐165 25-54 bdl 0.172-0.300 4.15-5.94 0.79-3.22 3.67-15.9
Diplodus sargus עכו ,אי הזבובים 06/10/2013 8.5 9 234-898 104-954 bdl 0.199-0.313 2.39-4.4 1.08-2.52 2.46-7.45
Sargocentron rubrum עכו ,אי הזבובים 06/10/2013 4.5 10 140-170 394-648 bdl 0.209-0.427 2.72-3.66 2.53-5.02 2.74-7.28
Siganus rivulatus שובר גלים נמל חיפה 11/03/2013 5-7 3 145-155 3.0-5.0 bdl 0.2.13-0.272 4.68-5.39 2.34-3.15
עכו ,אי הזבובים 06/10/2013 5 6 180-200 6.0-28 bdl 0.094-0.218 1.025-4.44 0.620-2.54
קיסריה 25/11/2013 9 10 150-180 3.0-6.0 bdl 0.126-0.291 3.04-5.85 2.08-3.49
Siganus luridus עכו ,אי הזבובים 06/10/2013 18 1 44.6 bdl 0.245 3.23 2.91
77
טבלה :7המשך .תחום ריכוזי מתכות ברקמות השריר של דגים חופיים ודגי מכמורת שנדוגו לאורך
חוף הים התיכון של ישראל בשנת .2014
Sampling
Dedpth No. of Size
Species Location date Hg Cd Cu Zn Fe As
specimens
ng/g wet
)(m )(mm µg/g wet wt.
wt.
דגי מכמורת
דגים חופיים
Lithognathus
אכזיב 1/4/14 7-8. 4 185-250 61-315 bdl 0.174-0.211 3.97-4.69 0.85-0.90 1.78-10.42
mormyrus
עכו ,מול רפאל 30/5/14 0.5 10 165-195 35-95 bdl 0.174-0.272 4.11-5.07 1.51-3.18 0.15-9.53
חיפה פולינום,
20/2/14 6-10. 11 130-165 24-73 bdl 0.191-0.301 3.71-6.39 0.96-4.19 2.13-4.50
רמב"ם,חוף שקט
חוף דור 11/3/14 5-10. 18 130-180 19-81 bdl 0.148-0.338 4.61-8.35 0.83-3.07 2.70-7.12
Diplodus
19/11/14 9 4 220-245 196-501 bdl 0.144-0.276 3.27-4.50 1.58-3.58
sargus ראש הנקרה
אכזיב 1/4/14 7-8. 10 155-270 69-970 bdl 0.138-0.212 3.17-6.44 1.12-1.89
עכו ,מול רפאל 19/11/14 0.5 4 140-190 243-519 bdl 0.127-0.277 3.35-5.24 1.56-4.07
חיפה 2/6/14 9.5 10 165-190 86-1139 bdl 0.004-0.008 3.18-4.56 0.90-3.45
עתלית 6/5/14 4.5 2 170-175 210-415 bdl 0.231-0.248 3.92-4.11 1.21-2.86
חוף דור 1/4/14 4 10 150-200 63-223 bdl 0.114-0.236 3.12-4.27 0.87-1.52
Sargocentron
1/4/14 7-8. 6 160-180 214-526 bdl 0.233-0.276 3.06-3.61 2.12-2.65
rubrum אכזיב
16/11/14עכו ,מול המשטרה 11-12. 10 160-185 278-622 bdl 0.126-0.327 2.47-4.19 2.79-4.87
מעגן מיכאל 16/4/14 6 6 170-185 131-217 bdl 0.163-0.225 2.68-3.13 2.32-4.68
ג'סר א-זרקא 6/5/14 8 6 175-185 135-226 bdl 0.111-0.165 2.89-5.18 2.77-4.17
חוף דור 13/4/14 4 7 110-180 64-165 bdl 0.183-0.332 3.02-3.66 2.36-3.19
Siganus
rivulatus אכזיב
1/4/14 7-8.0 9 170-190 785-10. bdl 0.163-0.312 3.09-4.00 1.99-3.40
16/11/14עכו ,מול המשטרה 2.5-3 10 170-200 אפר54- bdl 0.192-0.592 4.28-6.71 1.50-3.74
חוף דור 1/4/14 3-3.5 10 155-180 -03ספט bdl 0.175-0.313 3.25-4.11 1.13-2.32
הבדלים ברמות הכספית )ריכוז מנורמל למשקל דג( בדגים ממינים שונים ממפרץ חיפה:8 טבלה
.95%- הבדל סטטיסטי מובהק ב- p-value <0.05 .2013 ומאזורים אחרים בשנת
. נחושת ואבץ בדגים שונים מתחנות במפרץ חיפה ונהריה,(הבדלים ברמות כספית )מנורמל למשקל דג
79
המשך הבדלים ברמות הכספית )ריכוז מנורמל למשקל דג( בדגים ממינים שונים ממפרץ:8 טבלה
.95% הבדל סטטיסטי מובהק ב- p-value <0.05 .2014 חיפה ומאזורים אחרים בשנת
. נחושת ואבץ בדגים שונים מתחנות במפרץ חיפה ונהריה,(הבדלים ברמות כספית )מנורמל למשקל דג
80
ריכוזי הכספית המנורמלים למשקל בדג lithognathus mormyrusבשנים 0.0015- ) 2014-2010
(0.0012ppm/gנמוכים בהשוואה לשנים .(0.0022-0.0021ppm/g) 2009-2007ההבדלים נמצאו
מובהקים במבחן .ANOVA-Duncenריכוזי הנחושת נמוכים אף הם בשנים ,2014-2013בהשוואה
לשנים 2008-2007ו .2012-2011-לעומת זאת בשנת 2009היו ריכוזי נחושת נמוכים יותר מאשר
בשנים 2014-2013ובשנת 2010ריכוזים דומים .עבור יתר המתכות לא ניתן להבחין במגמה רב
שנתית .נראה כי קיימת עלייה מתונה בזמן של ריכוז הכספית )מנורמל למשקל דג( בדג sargus
Diplodusשנדוג במפרץ חיפה ובאזור הצפוני של מדינת ישראל .במבחן סטטיסטי מסוג ANOVA-
Duncenנמצא הבדל משמעותי בין הרמה שנמצאה בשנים (0.0017-0.0036ppm/g) 2012-2007
לבין הרמה שנמדדה בשנת .(0.0060±0.0014ppm/g) 2013ריכוז הכספית המנורמל בשנת 2014
דומה לריכוז שהתקבל בשנים קודמות .בדג Sargocerum rubrumנמצאה ירידה בריכוז הכספית
המנורמל החל משנת 2012ועד שנת .2014ירידה זו מגיעה לאחר מגמת עלייה בריכוז הכספית החל
משנת .2007שתי המגמות נמצאו מובהקות .בדג ,Mullus barbatusשנדוג בדיג מכמורת לאורך
חופי הארץ ,לא נמצאו הבדלים בריכוז הכספית )מנורמל( בשנות הדיגום האחרונות ).(2014-2008
לעומת זאת ,ריכוזי הנחושת והאבץ בשנים 2014-2013מראים מגמת עלייה בהשוואה לשנות דיגום
קודמות הדורשת המשך מעקב.
בשנת 2013נדוג דג המכמורת Mullus barbatusבשני אזורים שונים לאורך החוף ,צפון ,ודרום.
לא נמצאו רמות גבוהות יותר של כספית )מנורמל למשקל דג( בחלק הצפוני יחסית לדרומי .כמו כן
לא נמצאו הבדלים בדגים משני אזורי הדייג ברמות האבץ ,הנחושת והארסן .בשנת 2014הדג נדוג
לאורך כל חופי הארץ .שינוי מובהק בריכוז הכספית המנורמל נמצא בין האזור הדרומי )נמוך יותר(
לשאר חלקי הארץ )טבלה .(8ריכוזי הנחושת מראים עלייה מובהקת ככל שעולים צפונה בחופי
ישראל .ריכוזי האבץ והארסן שונים באזור הצפוני בהשוואה לשאר חלקי הארץ )באבץ גבוהים
ובארסן נמוכים(.
בדג ,Upeneus moluccensisשנדוג ע"י מכמורת בשנת 2013בשני אזורים )מול נתניה ובדרום(,
נמצא הבדל בריכוז הכספית )באזור נתניה גבוה יותר( ולא נמצאו הבדלים בשאר המתכות .בשנת
2014הדג נמצא בכל חלקי הארץ ,אך בשונה משנת 2013נמצא ריכוז גבוה יותר של כספית מנורמלת
בדרום בהשוואה לאזורי הדיגום האחרים .ריכוזי הנחושת מראים מגמת עלייה מובהקת מהצפון
לדרום .לעומת זאת ריכוזי האבץ גבוהים יותר בצפון בהשוואה לדרום.
בדג Pagellus erythrinusממפרץ חיפה )מול שובר בת גלים( נמצא ריכוז כספית נמוך יותר )מנורמל
למשקל גוף( בשנת 0.002±0.001ppm/g 2013מאשר בדגים ממין זה שנדוגו באזור אשדוד
.0.006±0.005ppm/gלא נמצאו הבדלים ברמות הנחושת והאבץ .בשנת 2014הדג נמצא בכל חלקי
הארץ .ריכוזי הכספית המנורמלים נמצאו נמוכים יותר בצפון בהשוואה למרכז הארץ ,ובדרום
בהשוואה לחוף ים תיכון עליון )חיפה עד נתניה( .הריכוזים בצפון הארץ היו נמוכים בהשוואה לדרום
)בדומה לשנת (2013אך לא באופן מובהק .ריכוזי הנחושת והאבץ היו נמוכים יותר בצפון הארץ
בהשוואה ליתר חלקי הארץ באופן מובהק.
בדג ,Namipterus randalliשנדוג ע"י מכמורתנים בשלושה אזורי דייג שונים ,לא נמצאו הבדלים
בריכוזי הכספית בשנים .2014-2013ריכוזי האבץ אחידים לאורך אזורי הדיגום בשנת 2013בעוד
81
שבשנת 2014מסתמנת ירידה בריכוז ככל שמדרימים .נמצא ריכוז נמוך יותר של נחושת באזור
המרכז בשנת ,(0.18±0.05ppm) 2013יחסית לדגים מהצפון והדרום ) .(0.26±0.065ppmבשנת
2014נמצאה מגמה דומה עבור ים תיכון עליון )חיפה-נתניה(.
על אף שבחלק מההשוואות הנ"ל בין ריכוזי המתכות בדגי המכמורת מהאזורים השונים נמצאו
הבדלים משמעותיים במבחנים סטטיסטיים ,לא ברור האם הם מצביעים על משמעות אקולוגית.
כפי שנכתב בדו"ח הקודם ,דגים אשר שוהים בסביבה מזוהמת יכולים בתנאים מסוימים לקלוט
מזהמים כגון מתכות ,חומרים אורגניים ומיקרואורגניזמים פתוגניים .לכן מומלץ ,כאמצעי ביטחון
להגנה על הציבור וגם כאשר אין עדויות להצטברות חומרים מזהמים בדגים ,לאסור כל פעילות של
דייג ולאכוף איסור זה בקפדנות באזורים שבהם נמצא זיהום משמעותי או שקיים חשש לזיהום
עקב הזרמת שפכים .על סמך המידע הקיים ,האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור
פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן ,המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי
זיקוק אשדוד ,המוצא הימי של מט"ש הרצליה ,מוצאי הנחלים קישון ,שורק ,אלכסנדר ,נעמן
והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות )בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים
או אזורים אסורים לדייג( .כפי שנמסר ע"י אגף הדייג במשרד החקלאות ,אין כיום סמכות חוקית
לאסור דייג במקומות מזוהמים )למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים( .יש להסדיר עניין זה
בחקיקה.
82
;
איור :23היחס כספית/משקל דג ברקמות השריר של דגי ) Diplodus sargusממוצע שנתי +סטיית
תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי בשנים .2014 - 1979
83
איור :24היחס כספית/משקל דג ברקמות השריר של דגי ) Lithognathus mormyrusממוצע שנתי
+סטיית תקן( ממפרץ חיפה ומאזורים אחרים לאורך החוף הישראלי בשנים .2014 - 1979
84
Sargocentron rubrum
0.016
Haifa bay
Hg (µg/g wet wt.) /Fish wt.
0.012
0.008
0.004
0.000
1975 1979 1983 1987 1991 1995 1999 2003 2007 2011 2015
Year
85
.7סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )(Biomarkers
סמנים להשפעות ביולוגיות של מתכות כבדות ,מזהמים אורגניים וחומרים משבשי רבייה
)שאריות תרופות משימוש אנושי או חקלאי וחומרים תעשייתיים שמדמים הורמונים( נבדקו בדג
הקרקעית החופי שישן משורטט ) (Lithognathus mormyrusמשנת .2004ב 2013-נבדקו דגים
בשני אתרי דיגום :דרום מפרץ חיפה ) 12דגים( ומול המרינה של אשדוד ) 12דגים( .הדגים נדוגו
בעונות החורף בעומקי מים של 10 - 5מטרים .מסיבות טכניות לא בוצע בשנת 2013הדיגום בדור
והדיגומים שבוצעו בחיפה ובאשדוד מעידים על כך שרמות הסמנים יציבות בהשוואה לשנים
קודמות.
בשנים 2004/5הוספנו את הניטור הביולוגי ,המבוסס על הסמנים שפותחו ,לדו"ח איכות מימי
החופים של ישראל לשנת .2004הדיגום התבצע בשני אתרים (1 :דרום מפרץ חיפה ,צמוד לנמל חיפה
אך מחוצה לו .אתר זה נחשב מזוהם הן בגלל קרבתו לאזור התעשייתי והאורבני של חיפה וסביבתה
והן מתוך תוצאות הניטור הכימי המתבצע בו זה שנים; (2חוף דור הרחוק מאזורי תעשייה ויישוב
6הסמנים הם כלי דיאגנוסטי לזיהוי השפעות מזהמים על הדגים ואין להם כל משמעות בהקשר של שיווק
ומאכל דגים.
86
צפופים וצמוד לשמורת הטבע הימית "הבונים" אשר נבחר כאתר נקי .בשנת 2010ביצענו שני
שינויים בתכנית הדיגום .בתחנת הדיגום של דור היו לנו קשיים טכניים לדגום בגלל פעילות דייג
חזקה ,ולכן ניסינו ב 2010-לשנות את מיקום תחנת הדיגום היחסית נקייה ולדגום בחוף מכמורת.
בדיעבד זה היה שינוי מוטעה ,ובשנת 2011חזרנו לדגום בחוף דור על אף הקשיים הטכניים .הסיבה
היא שחוף מכמורת קרוב לשפך נחל אלכסנדר שעדיין מנקז לים פסולת מזוהמת .שינוי שני שבו
נתמיד הוא הוספת תחנת דיגום בחוף אשדוד.
הניטור הנוכחי כשיטה כמותית חדשה יחסית ולכן נראה לנו נכון להוסיף הערות טכניות .כל שיטות
המדידה אותן פיתחנו כוללות סטנדרטים שמטרתם ליצור תאימות בין המדידות לאורך שנים
ומסקנות שאינן תלויות בהשוואה לאתר ביקורת .יחד עם זאת ,המדידה המדויקת של הסטנדרטים
לא הושגה בשנים ,2004-5ואנו משערים שחלק מן ההבדל בערכים המוחלטים שנמדדו בין השנים
2004-5לשנת 2007נובע משיפור בשיטות המדידה של הסטנדרטים לתעתיקים )ראה נספח .(3לכן
במסקנות אנו מתייחסים עדיין להשוואה בין שני אתרי הדיגום באותה שנה בלבד ,ולא לרצף
הערכים עם הזמן .בשנת 2008הגענו ,עקב שימוש במכשור חדש מדויק יותר ,לרמת דיוק מוחלטת
טובה יותר ,וניתן להשוות גם ערכים מוחלטים של רמות הסמנים הביולוגיים בין שנים שונות.
גורם מפתח ,המאפשר השוואת ערכי הסמנים לאורך שנים ,הוא נירמול מדויק לגורם שרמתו בכבד
קבועה תמיד .הנירמול הנוכחי של התעתיקים התבצע לרמות של בטא-אקטין ,חלבון המשתתף
בבניית שלד התא ומקובל להשתמש בו כגורם מנרמל .הנושא של גורם נירמול נכון במדידת רמות
של חלבונים ותעתיקים הוא קריטי למדידה נכונה ומעסיק את המחקר הביולוגי והביו-רפואי .אנו
עוקבים אחרי מחקרים אלו וניישם אותם בצורה מושכלת בעתיד אם יהיו רלבנטיים.
דיגום 2013היה חלקי ,לא נדגמה תחנת הביקורת בדור מסיבות טכניות .תחנות אשדוד וחיפה
מראות רמות P450ומטלותיונין דומות לרמות של 2012כך שלא ניתן להצביע על מגמה כלשהי
בשנה זו )איור .(26בשנת 2010התגלו רמות ציטוכרום P450מאוד נמוכות ורמות מטלותיונין מאוד
גבוהות יחסית בתחנת אשדוד .נתונים אלה לא חזרו על עצמם ואין לנו הסבר הקשור לתנאי סביבה
להופעתם ב.2010 -
87
אורגניים בלתי פריקים המופיעים בסביבות ימיות רבות וידועים כמשפיעים על הרמות של
ציטוכרום .(Tom et al. in press, Marine Pollution Bulletin) P450
(3השינוי הדרמטי ברמות כל הסמנים הביולוגיים בין 2009ל 2010-נראה אמיתי ולא טכני ,כי
המדידות בוצעו ע"י אותו אדם ,עם אותם סטנדרטים ,באותו מכשיר .בנוסף לכך גם בשנים 2009-
2007וגם בשנים 2013-2010יש כמה נתונים חריגים ,כמו CYP1Aמחיפה משנת 2007וערכי
CYP1Aומטלותיונין מאשדוד ,2010המעידים על כך שהשיטה מזהה ערכים נמוכים וגבוהים
בצורה חריגה כאשר הם מופיעים )טבלה .(9לכן מקור מגמת השינוי ברמה המוחלטת של הסמנים
בשנים 2013-2010עלול להיות עלייה בלחץ הסביבתי של מזהמים בחוף הישראלי.
88
טבלה :9רמות התעתיקים של ציטוכרום ,P4501Aמטלותיונין וכוריוגנין בכבדי שישן משורטט מאתרי הדיגום השונים בשנים .2013-2004השוואת ערכים מוחלטים
של רמות תעתיקים נכונה רק משנת 2007לאחר שיפור ברמת הדיוק של רמות הסטנדרטים .הסברים למונחים בטבלה נמצאים במילון המונחים
.
רמות הסמנים ][femtomol β-actin / atomol
סמנים מטלותיונין ציטוכרום P4501A כוריוגנין
חומרים
מתכות כבדות מזהמים אורגניים ][PAHs, PCBs חומרים משבשי רבייה
משפיעים
שנת דיגום דור חיפה מכמורת אשדוד דור חיפה מכמורת אשדוד דור חיפה מכמורת אשדוד
89
A
איור :26שינויים ברמות המטלותיונין ) (Aוציטוכרום ) (B) P450ריכוזים מנורמלים( בשנים ואתרים שונים ).(2013-2007
90
B
איור 26המשך
91
.8מתכות במשקעים אטמוספיריים
אבק מרחף )אארוסולים( נבדק ב 2013-וב 2014-בתל שקמונה ,חיפה ) 40ו 44-דוגמאות ,בהתאמה(
ובאופן חלקי ) 18דוגמאות( במעגן מיכאל )לא מוצגות תוצאות( .הדיגום במעגן מיכאל בוצע בשיתוף
עם איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל .כל דוגמה מייצגת את התכולה הממוצעת
של מתכות באבק מרחף במשך כ 3-ימים .תכולת המתכות הכבדות באבק מרחף באוויר נבדקה
במטרה להעריך את מקורותיהן ואת השטפים האטמוספיריים שלהן אל הים.
בדומה לשנים קודמות ,מהשוואת הרכב המתכות באבק שנדגם במסגרת הניטור להרכבן באבק
מדברי טבעי עולה ,שהמקור של ברזל ,אלומיניום ,מנגן וכרום )במידה רבה( באוויר לאורך החוף
הישראלי הוא קרקעות ואבק מדברי טבעי .המקור העיקרי של העופרת ,הקדמיום ,הנחושת והאבץ
הוא אנתרופוגני .המקור של חלק מהמתכות האנתרופוגניות באוויר הוא כנראה חלקיקי אבק
מאירופה ,אולם קשה להעריך את התרומה הכמותית של מקור זה יחסית לתרומה האנתרופוגנית
המקומית/האזורית.
השטפים האטמוספיריים של המתכות )כמויות המתכות השוקעות על פני יחידת שטח של הים
ביחידת זמן( חושבו ע"י מכפלה של ריכוזי המתכות באבק )הממוצע הגיאומטרי או החציון של
הריכוזים של כל מתכת( בהערכה של מהירות שקיעת האבק .רמת אי הוודאות בהערכת השטפים
האטמוספיריים של המתכות הוצגה ע"י ) Herut et al. (2001ונובעת גם מכך שהדיגום מייצג רק
כשליש מימי השנה .7השטפים המחושבים של המתכות )טבלה (10מראים שונות בין תחנות הדיגום
בשנים ) 2014 – 1996בשנתיים האחרונות מעגן מיכאל נדגם חלקית( ,במיוחד בריכוזי המתכות
שמקורן באבק מדברי .ההבדלים בין השטפים שחושבו לשנים שונות נובעים גם מהשונות הטבעית
הרב-שנתית )אירועים של סופות אבק( וגם משינויים בעוצמת הפליטה של מתכות ממקור
אנתרופוגני .במהלך 16השנים האחרונות חלה ירידה של שטפי העופרת לאורך החוף הישראלי )איור
,(27כפי שמתבטא גם במגמת ההפחתה הרב-שנתית של ריכוזי העופרת בסדימנטים לאורך החוף.
ב 2013-14-חלה התייצבות של שטפי עופרת עם ערכים דומים לערכי .2012השטפים של נחושת לא
מראים מגמה ברורה בשנים ) 2014 - 1996איור .(27שטפי הקדמיום מראים ירידה בתל שקמונה.
השינויים הרב-שנתיים של השטפים של מתכות אלה דומים בשתי תחנות הדיגום ,ולפיכך ייתכן
שהם מושפעים ממקורות דומים .התרומה האטמוספירית לכמויות הכוללות של עופרת ואבץ
המוחדרות למימי החופין )כל אזור מדף היבשת( משמעותית ביחס לתרומה הידועה של המקורות
האחרים )הזרמת שפכים לים(.
בבדיקה של התפלגות צורוני המתכות בדגימות החלקיקים באוויר )באמצעות עיכול רב-שלבי של
הדגימה( נמצא ,כי עבור מתכות שמקורן העיקרי הוא אנתרופוגני )כמו עופרת וקדמיום( ,הפאזה
החליפה ) ,(exchangble phaseולפיכך גם זמינה ביולוגית ,כוללת את עיקר המתכת )מעל (50%
בדגימה ).(Kocak et al., 2007
7במאמר שפורסם ב 2005-מוצגת הערכה כוללת יותר של שטף המתכות הכבדות עבור דרום וצפון אגן הלבנט
).(Kocak et al., 2005
92
1500
1300
)particulate Pb flux (ug m-2 yr-1
1100
900
700
500
300 Pb-TS
Pb-MM
100
11 500
10 450
9 400
)particulate Cd flux (ug m-2 yr-1
7 300
6 250
5 200
4 150
איור :27שטפים יבשים של עופרת ,קדמיום ,נחושת ואלומיניום בתל שקמונה ) (TSובמעגן מיכאל
) (MMבשנים ;2014 - 1996הערכות המבוססות על דיגום של כרבע מימי השנה.
93
( ובמעגןTS) ( בתל שקמונהg m-2 yr-1) ערכים מחושבים של שטפים יבשים של מתכות:10 טבלה
.2014 - 1996 ( בשניםMM) מיכאל
94
.9נוטריאנטים במשקעים אטמוספיריים
דוגמאות מי גשם נאספו במהלך חורף 16) 2013/14דוגמאות( באתר תל שקמונה .בדוגמאות נבדקו
ריכוזי הנוטריאנטים וה ,pH-במטרה להעריך את השטפים ומקורות הנוטריאנטים במי הגשם.
אופן ניתוח הנתונים ורמת אי הוודאות בהערכת השטפים האטמוספיריים של הנוטריאנטים פורטו
ע"י ) .Herut et al. (1999השטפים האטמוספיריים חושבו ע"י מכפלה של הריכוז המשוקלל
) (volume-weighted meanאו הממוצע הגיאומטרי של הנוטריאנטים המומסים במי הגשם,
בכמות המשקעים השנתית.
חורף 2013/14מאופיין בכמות משקעים קטנה באופן קיצוני ) 256מ"מ בתחנת נמל חיפה( ,הכמות
הקטנה ביותר מאז תחילת הדיגום )איור .(28בחורף 2013/14כ 56%-מהגשמים ) 9מתוך 16דגימות(
השתייכו לקבוצת הגשמים החמוצים ).(pH<5.6
נמצא מתאם חיובי לינארי של ריכוזי הניטראט והאמוניום במי הגשם ) ,(r=0.77כמו גם ניטראט
ופוספט ) ,(r=0.86אם מזניחים 2מדידות חריגות של ניטראט .המקור העיקרי של ניטראט קשור,
ככל הנראה ,לשריפת דלקים ויצירת תחמוצות חנקן .מקור האמוניום במי הגשם עדיין לא ברור,
וככל הנראה קשור בחומרי דשן והפרשות בעלי חיים ,ובד"כ קשור למקורות מקומיים בגלל סילוק
מהיר יחסית מהאוויר .יחד עם זאת קיימת גם אפשרות לריאקציה בין חומצה חנקתית לאמוניה
היוצרת אאירוסולים של .NH4NO3
בחורף 2013/14חושבו ערכים של שטפי זרחן וחנקן מומסים במי הגשם בתל שקמונה ,קטנים
מהערכים שהתקבלו בחורף הקודם )איור (28בגלל כמות משקעים נמוכה .מאז חורף 1997/8נמצא
מתאם חיובי בין כמות המשקעים לשטפי החנקן והזרחן )איור .(28שטף החנקן היה במגמת עלייה
בין החורפים 1992/3ל ,1996/7-ובשנים שלאחר מכן התחילה מגמת התייצבות עם שינויים חדים,
למעט בארבע השנים ,2008/9-2005/6בהן השטפים די קבועים ולאחריהן עלייה החל מחורף
2009/10וירידה בחורף 2013/14בגלל מיעוט המשקעים )איור .(28לעומת זאת ,שטף הזרחן הראה
שינויים רב-שנתיים חדים ללא מגמה ברורה ,התייצבות בשנים האחרונות )איור .(28כללית ,שטפי
החנקן והזרחן לאורך החוף הישראלי גדולים מהשטפים שחושבו עבור אזורים נקיים יחסית ברחבי
העולם וקטנים מהשטפים שחושבו עבור אזורים באירופה ,כמו הים הבלטי והים הצפוני.
95
0.70 900
IP flux Series2 800
0.60
0.30 400
300
0.20
200
0.10
100
0.00 0
60
50
dissolved IN flux
40
30
20
10
0
איור :28שטפים של זרחן אי אורגני ) (IPוחנקן אי אורגני ) (INמומסים במי גשם ) mmol
(m-2 yr-1בתל שקמונה בשנים .2012 – 1992מוצג הקשר בין השטפים לכמות המשקעים
השנתית בנמל חיפה )השירות המטאורולוגי ,תחנת נמל חיפה(.
96
נוטריאנטים בנחלי החוף .10
ריכוזי הנוטריאנטים ופרמטרים נוספים של איכות המים נבדקים בנחלי החוף מאז ,1990במטרה
להעריך את ההשפעות האפשריות של זיהום הנחלים על איכות מימי החופין .כל נחל נדגם
בשתיים או בשלוש תחנות בסמוך למוצאו לים :תחנה אחת במוצא הנחל לים באזור משברי הגלים,
השנייה במעלה הנחל כ 50-מ' ממוצאו לים ,והשלישית בהמשך המעלה מתחת לגשרים של
הכבישים הראשיים )נספח .(1עד 1997מי הנחלים נדגמו פעם בשנה בחודש מרץ .החל מ1998-
בוצעו שני דיגומים במהלך החודשים מרץ וספטמבר/אוקטובר .ב 2013-14-נדגמו מוצאי הנחלים
בכ 26-תחנות בחודשים מרץ וספטמבר .סיכום הממצאים להלן מתייחס הן למצב הנחלים ב-
2013-14והן לכל התוצאות של הניטור הרב-שנתי מאז .1990
ערכי המליחות ,ה pH-וריכוזי החמצן המומס והכלורופיל בשפכי הנחלים )מי שטח( שנמדדו בשנים
2013-2014מוצגים בטבלה .11במרבית הנחלים מליחות המים עולה ככל שמתקרבים לים ,כתוצאה
מחדירה של מי-ים במעלה הנחל .המליחות בנחלים בדיגום מרץ הייתה בד"כ קטנה יותר מהמליחות
שנמדדה בספטמבר )בתחנות מעלה הנחל ,איור .(29ערכי ה pH-שנמדדו אינם חריגים )בין 7.02ל-
.(8.9ריכוזי החמצן בנחלים השתנו בתחום רחב ,מערכי על-רוויה )עד כ 228%-בנחל קישון
בספטמבר (2013ועד לכמעט חוסר חמצן )במי עומק( .העל-רוויה קשורה בד"כ לפעילות
פוטוסינתטית מוגברת של אצות )איור ,(29ואילו המחסור בחמצן קשור בעומס יתר של חומרים
אורגניים שמתבטא בד"כ בערכי ) BODאיור .(29בנחלים רבים ,למרות ריכוזי כלורופיל גדולים,
נמדדו ערכי חמצן נמוכים יחסית .בחלק מהנחלים נמדדה ירידה חדה בריכוזי החמצן ועלייה
במליחות בשכבת המים העמוקה )איור .(30
מבחינת ריכוזי החמצן במי פני השטח ביחס לקריטריונים של NOAAלאיכות מים בסמוך לשפכי
נהרות )נספח ,(3במרץ 2013הנחלים קישון )תחנה ,(Cירקון )תחנה (Bושורק )תחנה Cריכוז חמצן
של (2.22mg/lנמצאו במצב של עקה ביולוגית .בספטמבר 2013נחל תנינים נמצא במצב של עקה
ביולוגית בשתי תחנות דיגום .במרץ 2014בנחל חדרה נמצאה עקה ביולוגית קשה בשתי התחנות
במעלה הנחל ובספטמבר 2014נמצאה עקה ביולוגית חמורה בשתי תחנות הדיגום בנחל בצת )טבלה
97
.(11מבחינת ריכוזי החמצן בשכבת המים העמוקה בשנת 2013בנחל אלכסנדר נמדדה עקה
ביולוגית בעומק מים מתחת ל 2מטרים בשני הדיגומים ,בנחל ירקון נמדדה עקה ביולוגית בחודש
מרץ בעומק מים של מטר ומטה )איור .(30בשנת 2014נמדדה עקה ביולוגית בנחל הקישון בדיגום
ספטמבר בעומק מים מתחת ל 2מטרים .ערכי ה BOD-בנחלים בשנים 2013-2014היו נמוכים מ-
,10 mg/Lלמעט מקרה בודד בנחל הקישון )טבלה .(11
מבחינת ריכוזי הכלורופיל במי שטח ,האזורים של מעלה הנחלים אלכסנדר ,ולכיש במרץ 2013ו
,2014בצת ,קישון ולכיש בספטמבר ,2013דליה במרץ 2014והנחלים נעמן ,קישון ואלכסנדר
בספטמבר 2014היו במצב היפר-איאוטרופי ) ,(>60 ug/Lעל סמך הקריטריונים של ) NOAAטבלה
.(11
ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט ,פוספאט ואמוניום( בתחנות הדיגום מוצגים באיור .31ההבדלים
בריכוזי הנוטריאנטים בין הנחלים הם בטווח של סדר גודל ויותר .באופן כללי ,ריכוזי הנוטריאנטים
בנחלים גדולים מאוד בהשוואה לריכוזים המירביים שנמדדו במימי החופין .במרבית הנחלים,
הריכוזים הגדולים של פוספאט ואמוניה קשורים בעיקר בהזרמת שפכים ביתיים וקולחים .מקורם
של ריכוזי ניטראט גדולים הוא ,ככל הנראה ,מי נגר חקלאיים המועשרים בחומרי דשן וגלישות
מבריכות לחמצון שפכים .פירוט מקורות הזיהום במעלה חלק מהנחלים )נעמן ,קישון ,תנינים,
אלכסנדר ,אילון -ירקון ,שורק ,לכיש( מוצג בדו"ח ניטור מים ונחלים לשנת 2011של המשרד להגנת
הסביבה/רשות הטבע והגנים ,הכולל דיווחים מרשות נחל הקישון ומרשות נחל הירקון .הסיליקה
בנחלים נובעת משני מקורות עיקריים ,בליה של סלעים והזרמות של שפכים המכילים דטרגנטים
)סיליקון משמש כמרכיב ראשי בדטרגנטים(.
גם בשנים ,2013-2014בדומה לשנים קודמות ) ,(Herut et al., 2000נמצאו הבדלים בין ריכוזי
הנוטריאנטים במי הנחלים במרץ ובספטמבר .הסיבה העיקרית להבדלים אלה היא שינויים של
הזרימה הטבעית ,ובהתאם תרומות מאגן הניקוז ושינויים בהזרמות של שפכים .בהשוואה למצב
בשפכי נחלים במקומות אחרים בעולם )טבלה ,(Kennish, 1997 ,1.1ריכוזי הנוטריאנטים במרבית
נחלי החוף של ישראל גדולים בשיעור ניכר ,במיוחד כתוצאה מהשילוב של זרימה טבעית מועטה
והזרמות של שפכים .ביחס לקריטריונים של NOAAלאיכות מים בסמוך לשפכי נהרות )נספח ,(3
מרבית הנחלים מצויים בקטגוריה של רמת זיהום גבוהה.
ניתן לדרג את הנחלים לפי רמת הזיהום בנוטריאנטים בשנים 2013-2014כלהלן )נתוני חודש מרץ,
התחנות במעלה הנחלים כ 50-מ' ויותר מהמוצאים לים; בסוגריים מוצג מדגם של הריכוזים
שנמדדו במיקרומול/ליטר(:
פוספט:
בשנת 2013
98
שורק)<(87פולג)<<(80חדרה)<(60קישון)<(39אבטח)<(22אלכסנדר)<(12ירקון)<(9נעמן)<(5תנינים
)<(3.5לכיש)<(2.5בצת).(1.9
בשנת 2014
לכיש)<(108פולג)<<(77שורק)<(55ירקון)<(26חדרה)<(22קישון)<(13אלכסנדר)<(2.6נעמן)<(2.5
תנינים)<(1.1בצת)<(0.7דליה).(0.2
אמוניום
בשנת 2013
שורק)<(2172אלכסנדר)<(924קישון)<(316נעמן)<(261חדרה)<(186פולג)<(165ירקון)<(130תנינים
)<(89אבטח)<(82בצת)<(49לכיש)(2
בשנת 2014
לכיש)<(699שורק)<(610חדרה)<(492ירקון)<(437פולג)<(434אבטח)<(144קישון)<(124נעמן)<(65
תנינים)<(44בצת)<(19אלכסנדר)<(3.23דליה)(2.17
ניטריט+ניטראט
בשנת 2013
קישון)<(1139חדרה)<(853אלכסנדר)<(537שורק)<(515קישון)<(473נעמן)<(246פולג)<(239תנינים)
<(239ירקון)<(193אבטח)<(109בצת)(5.4
בשנת 2014
שורק)<(1163קישון)<(544לכיש)<(312אלכסנדר)<(269תנינים)<(262ירקון)<(261פולג)<(202נעמן)1
<(99אבטח)<(184חדרה)<(44דליה)<(6.3בצת)(1.7
חומצה סיצילית
בשנת 2013
תנינים)<(288חדרה)<(261קישון)<(220נעמן)<(187שורק)<(128אלכסנדר)<(124פולג)<(113אבטח)1
<(01ירקון)<(67בצת)<(47לכיש)(4.7
בשנת 2014
תנינים)<(296שורק)<(279פולג)<(270לכיש)<(204חדרה)<(195קישון)<(185ירקון)<(174נעמן)<(148
אבטח)(145אלכסנדר)<(91בצת)<(76דליה)(7
למרות הבדלים גדולים בריכוזי הנוטריאנטים שנמדדו בכל נחל בשנים שונות ,ההבדלים בין הנחלים
השונים מצביעים על מגמה קבועה ,רב-שנתית של נחלים מזוהמים במיוחד.
בגלל ההשפעה של גורמים רבים על ריכוזי הנוטריאנטים בנחלים כאמור לעיל ,המתכונת הנוכחית
של הניטור לא מאפשרת קביעה ודאית של מגמות רב-שנתיות בריכוזי הנוטריאנטים בנחלים .יחד
עם זאת ,כמוצג באיורים 31ו ,32-הממצאים מצביעים בבירור על הפחתה משמעותית של ריכוזי
הנוטריאנטים ברוב הנחלים המזוהמים )שורק ,פולג ,אלכסנדר ,קישון ונעמן( לעומת העשור
הקודם .הפחתת הריכוזים קשורה למגמת ההפחתה בעומס הנוטריאנטים ,מוצגת בדו"ח של
99
המשרד להגנת הסביבה על עומסי מזהמים בנחלים בשנים 2001 ,2000 ,1994ועד ) 2006התפרסם
ביוני ,(2008בדו"ח עומסי מזהמים בנחלים ) 2013התפרסם באוקטובר (2014ובדו"חות הניטור
השנתיים של רשות נחל הקישון.
מאז 2001-2ברוב הנחלים אין מגמה של הקטנת ריכוזי הנוטריאנטים )למעט פוספט בנחלים
אלכסנדר ושורק( ,ובנחלים מסוימים אף קיימת הגדלה של הריכוזים )איור .(32בנחלים ירקון
ותנינים מסתמנת עליה בריכוז הניטראט בשנים 2001עד .2014בחלק מהנחלים קיימת תנודתיות
עונתית בריכוזי הנוטריאנטים כמוזכר לעיל .הנחלים קישון ,אלכסנדר ופולג מראים עלייה
משמעותית של ריכוזי החנקן )בד"כ ניטראט( והפוספט בדיגום מרץ ,בהשוואה לספטמבר .העליה
נובעת ככל הנראה מתרומת דשנים שנשטפים מאגן הניקוז על ידי גשמי החורף.
כמויות הנוטריאנטים האי-אורגניים המומסים ,המוזרמות מדי שנה הידרולוגית )אוקטובר עד
ספטמבר( מהנחלים אל מימי החופין )עומס הנוטריאנטים( ,חושבו ע"י הכפלת ריכוזי הנוטריאנטים
בתחנות שנדגמו במעלה הנחלים בנתוני הספיקה השנתית של הנחלים שהתקבלו מהשירות
ההידרולוגי .הערכת עומס הנוטריאנטים באופן זה התבססה על ההנחה שריכוזי הנוטריאנטים
בנחל קבועים במהלך השנה ,ולפיכך העומס משתנה בהתאם לשינויי הספיקה של הנחל .החישוב
נעשה על-פי הריכוזים שנמדדו בחודש מרץ .היות שבדיגום 2013-2014המליחויות בתחנות במעלה
הנחלים היו בד"כ קטנות יחסית ,בחישוב לא נלקחה בחשבון החדירה של מי-ים בעת הדיגום.
חישובי עומס הנוטריאנטים השנתי מהנחלים מוצגים בטבלה .12הטבלה אינה כוללת את נחל פולג,
מאחר שאין עבורו נתוני ספיקה .בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד.
המטרה העיקרית של הטבלה היא לספק הערכה ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף
ע"מ לנסות לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות הזיהום .מהנתונים שבטבלה ברור
שעבור נחל מסוים השגיאה עלולה להיות של סדר גודל או יותר.
מבין נחלי החוף ,התורמים העיקריים של נוטריאנטים למימי החופין בשנת 2013הם:
פוספאט :חדרה < שורק < קישון < ירקון < חדרה < אלכסנדר < לכיש תנינים נעמן
חנקן אי-אורגני :קישון < שורק < חדרה < אלכסנדר < ירקון < נעמן < תנינים < לכיש
בשנת 2014התורמים העיקריים של נוטריאנטים למימי החופין הם הנחלים:
פוספאט :לכיש < ירקון< שורק < קישון < חדרה אלכסנדר תנינים נעמן
חנקן אי-אורגני :ירקון < לכיש < שורק < קישון < תנינים< אלכסנדר < נעמן < חדרה
בנחלים קישון ותנינים החנקן מוסע בעיקר כניטראט בשנים ,2013-2014בייתר הנחלים תצורת
החנקן העיקרית אינה אחידה לאורך השנים ) 2013-2014טבלה .(12
טבלה 12כוללת גם את הערכת עומסי ההזרמה של חנקן וזרחן כללי אל הנחלים בשנת ,2013בעיקר
ממתקני הטיפול בשפכים )דו"ח עומסים של המשרד להגנת הסביבה ,אגף מים ונחלים ,אוקטובר
.(2014הנתונים מראים שהעומס הגדול ביותר של זרחן כללי מוזרם אל הנחלים שורק )בעיקר
ממט"ש ירושלים( ולאחריו קישון < ירקון < אלכסנדר < תנינים.
100
הזרמות החנקן הכללי מדורגות כלהלן:
שורק< קישון < ירקון < אלכסנדר < תנינים<חדרה < נעמן < לכיש.
ברור שצפויים הבדלים בין ההערכות של דו"ח זה לבין האומדן המבוסס על ההזרמות לנחלים ,הן
מאחר שהאחרון מתייחס לריכוזים הכוללים של חנקן וזרחן )תרכובות אורגניות ואי-אורגניות( ,הן
כתוצאה מתהליכי שיקוע ,צריכה ופירוק )דניטריפיקציה( של הנוטריאנטים בנחלים עצמם ,והן
מאחר שההזרמות לנחלים מתייחסות לשנת ) 2011שנה קלנדרית ולא הידרולוגית(.
על אף אי הוודאות הרבה בחישובי עומס הנוטריאנטים ,התרומה הכוללת של נחלי החוף לזיהום
מימי החופים בנוטריאנטים מהווה כנראה מרכיב משמעותי ביותר של עומס הזיהום הכולל
ממקורות יבשתיים )ראה להלן הערכת עומס הנוטריאנטים ממקורות יבשתיים( .לכן ,כפי שכבר
הומלץ בשנים קודמות ,לצורך גיבוש מתודולוגיה אמינה יותר להערכת הכמויות הכוללות של
נוטריאנטים המוזרמות מהנחלים אל הים ,יש לבצע מחקר אינטנסיבי במשך שנתיים על השינויים
העונתיים בריכוזי הנוטריאנטים בשפכי כמה מנחלי החוף )המזוהמים ביותר( ותלותם בעוצמת
מקורות הזיהום ,הספיקה ועוד.
101
איור :29הקשר של ערכי מליחות ,אחוז הרוויה בחמצן וצריכת חמצן ביולוגית )(BOD
בין דיגום ספטמבר לדיגום מרץ בשפכי הנחלים בשנים .2013-2014
102
איור 29המשך
103
מרץ 2013
ספטמבר
איור :30פרופילי עומק של חמצן ומליחות בשפכי הנחלים קישון ,אלכסנדר ,ירקון ולכיש במרץ וספטמבר
.2013-2014
104
מרץ 2014
ספטמבר 2014
איור 30המשך
105
איור :31ריכוזי פוספט ) ,(Aניטראט ) (Bואמוניום ) (Cבמים בשפכי נחלי החוף הים התיכון
בשנים ) 2014 – 1990מרץ וספטמבר(.
106
איור :31המשך
107
איור :31המשך
108
איור :31המשך
איור :32ריכוזי פוספט ) (Aניטראט ) (Bואמוניום ) (Cבשפכי נחלי חוף הים התיכון ,בשנים 2014 – 1990
)מרץ וספטמבר(.
109
איור :32המשך
110
איור :32המשך
איור :32המשך
111
2013 מאפיינים כלליים של המים בשפכי נחלי החוף בשנת:11 טבלה
112
2014 המשך מאפיינים כלליים של המים בשפכי נחלי החוף בשנת:11 טבלה
113
טבלה :12הערכת העומס השנתי )טון( של נוטריאנטים אנאורגאניים המומסים )אוקטובר עד
ספטמבר( מנחלי החוף .החישוב מניח ריכוזי נוטריאנטים קבועים במהלך השנה ושינוי עומס בהתאם
לספיקה .החישוב נעשה לפי הריכוזים שנמדדו במרץ .2013כמו כן ,מוצגים נתוני עומס החנקן והזרחן
הכללי שהוזרמו לנחלים בשנת 2013בעיקר ממתקני טיפול בשפכים )נתוני המשרד להגנת הסביבה,
אגף מים ונחלים ,אין נתונים משנת .(2014
2013
2 2
NO3+ NH4- Total PO4- Si(OH)4 Total Total
River Discharge
NO2-N N inorg. N P -Si N P
cubic meter * 1000 /yr.
2014
2 2
NO3+ NH4- Total PO4- Si(OH)4 Total Total
River Discharge
NO2-N N inorg. N P -Si N P
cubic meter * 1000 /yr.
.1בשיטת חישוב העומס יש אי ודאות רבה עקב הנחות היסוד .המטרה העיקרית של הטבלה היא לספק הערכה
ראשונית של תרומת הנוטריאנטים מנחלי החוף ע"מ לנסות לקשר בין ממצאי הניטור במימי החופין למקורות
הזיהום.
.2נתוני המשרד להגנת הסביבה על הזרמות חנקן וזרחן כללי )אנאורגני ואורגני( לנחלים בשנת ) 2013בעיקר
ע"ס דיווחי מתקני טיפול בשפכים(.
.3נתוני נחלים קישון+ציפורי )ללא הזרמות מג'נין(.
114
הערכת עומסי הנוטריאנטים והמתכות באזור מימי החופין .11
כמויות משמעותיות של נוטריאנטים ,מתכות כבדות וחומרים אורגניים )אלפי טונות של חנקן ,זרחן ופחמן
ומאות עד אלפי ק"ג של מתכות )ראה איור (33מוחדרות למימי החופין של ישראל בים התיכון ,הן ממקורות
נקודתיים )מוצאי שפכים ונחלי החוף( הן ממקורות מבוזרים )מי נגר ,דליפת מי תהום והסעה אטמוספרית(.
המידע המלא על המקורות להעשרת מימי החופין של ישראל במזהמים עדיין לוקה בחסר ,מאחר שיש צורך
לשפר את יכולת ההערכה של עומס המזהמים משני הסוגים של המקורות .במשרד להגנת הסביבה קיים
מידע על מקורות זיהום נקודתיים ,המבוסס בעיקר על היתרים להזרמת שפכים לים )על פי חוק מניעת זיהום
הים ממקורות יבשתיים( ועל ניטור של ההזרמות.
כיום קיימים היתרי הזרמה לים התיכון לכ 70-מפעלים .משנת 2000חלה הפחתה דרסטית )כ(90%-
בהזרמת המתכות הכבדות וחומרי הדשן אל נחל הקישון ולנחלים נוספים לאורך החוף .במהלך העשור
האחרון ) (2012–2004חלה הפחתה בעומסי המזהמים המוזרמים לים ממקורות נקודתיים במסגרת היתרי
הזרמה לים ,כ 20%-הפחתה בחנקן ופחמן 40% ,בזרחן ,כ 50%-במתכות אבץ ,עופרת ,כרום ,ניקל ונחושת
וכ 80%-בקדמיום )איור .(33הערכה של עומס ההזרמות מנחלי החוף )אמיר-שפירא ד .2012 .עומסי
מזהמים בנחלים .2011 ,המשרד להגנת הסביבה ,אגף מים ונחלים( מראה שמקור זה משמעותי ביחס
לאחרים ומדגישה את הצורך באומדן כמותי משופר.
המקורות הנקודתיים העיקריים של נוטריאנטים הם :מוצא הבוצה המשופעלת של המפעל לטיהור שפכי
גוש דן )שפד"ן( ,המוצא הימי לשפכי מפעלי "אגן-כימיקלים" ובתי הזיקוק אשדוד ,המוצאים הימיים של
מט"ש הרצליה ,מוצא ימי א.ל.א ,.הזרמת מקורות באשקלון ונחלי החוף .הערכת התרומה הכוללת של נחלי
החוף )טבלה (13מראה ,שמקור זה משמעותי ביחס למקורות האחרים ומדגישה את הצורך באומדן כמותי
משופר.
השינויים בכמויות החנקן ,הזרחן ,הפחמן והמתכות הכבדות שהוזרמו במשך העשור האחרון למימי החופין
דרך מוצאים ימיים ,כפי שהתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה ,אגף ים וחופים מופיעים באיור ) 33לא התקבלו
נתונים לאחר שנת .(2012הערכה כמותית גסה של מקורות הנוטריאנטים הידועים מופיע בטבלה .13
115
5,000 Nitrogen
Phosphorous
TOCx10
4,000 )Linear (Nitrogen
)Linear (Phosphorous
Load ton/year
3,000
2,000
1,000
0
2003 2005 2007 2009 2011 2013
10,000
Hg
Load kg/year
Ni
1,000 Cd
Cu
Cr
100 Pb
Zn
10
2003 2005 2007 2009 2011 2013
איור :33השינויים בכמויות החנקן ,הזרחן ,הפחמן והמתכות הכבדות שהוזרמו במשך העשור האחרון
למימי החופין דרך מוצאים ימיים.
116
טבלה :13הערכה כמותית של מקורות הנוטריאנטים הידועים.
נוטריאנט שנה נחל כלל מוצ מפעלי מוצא מוצא מוצא ימי מט"ש מקורות סה"כ משקעים
הקיש נחלי א קישון2 ימי ימי אג"ן/בז"א2 אשדוד2 אשקלון2 מוצאים אטמוספיר
ון1 החוף1 ימי הרצליה2 שפד"ן2 ימיים יים3
אלא
2
2013 #2245
2014
117
הערות לטבלה
.1מבוסס רק על הממצאים בדו"ח זה )בהקשר לתרומת נחלי החוף ראה הערה 1בטבלה .(12הערכה זו
כוללת את עומס החנקן והזרחן האי-אורגניים במרבית נחלי החוף המתייחסים לשנה הידרולוגית
)אוקטובר 2012עד ספטמבר 2014ולא לשנה הקלנדרית של .(2013-14
.2עומס החנקן והזרחן הכללי )אי-אורגני+אורגני( .הערכים חושבו על סמך דיווחי המפעל על הזרמות בשנת
,2013נתוני המשרד להגנת הסביבה # .דו"ח עומסי מזהמים בנחלים ,2013המשרד להגנת הסביבה ,אגף
מים ונחלים )אוקטובר .(2014
.3תרומת המשקעים האטמוספיריים חושבה לכל שטח מימי החופין של ישראל בים התיכון ) 180ק"מ( עד
למרחק 12מילים ימיים מהחוף .החישוב כולל חנקן וזרחן מומסים במי גשם מאזור תל שקמונה ותוספת
חנקן וזרחן באבק )נבדק במחקר נפרד.(Herut et al., 1999; 2002 ,
לפי הנתונים שבטבלה ,הכמות הידועה הכוללת של נוטריאנטים אשר מוחדרת מדי שנה למימי החופין
ממקורות נקודתיים היא כ 5,000-טון חנקן וכ 1,000-טון זרחן .לכך יש להוסיף את הכמות המוחדרת
במשקעים אטמוספיריים וכמויות שעדיין לא הוערכו של נוטריאנטים המוזרמות לים במי נגר ,מי תהום,
דרך נחלים שלא נכללו בטבלה ומקורות נקודתיים קטנים יחסית ,כגון שפכי בריכות דגים והזרמות חרום
של ביוב עירוני .כמו כן יש להוסיף את הכמויות של הנוטריאנטים האורגניים המומסים והחלקיקיים
המוזרמות דרך כל נחלי החוף.
כללית ,עודפי נוטריאנטים בסביבה הימית ,עקב העשרה אנתרופוגנית ,עלולים לגרום לתהליכי
אאוטרופיקציה )העתרה ,פריחות מסיביות של אצות והגברת פעילותן( ולשינויים בהרכב אוכלוסיות האצות,
וכתוצאה מכך להפרת המאזן האקולוגי הכולל .התופעות המדאיגות ביותר העלולות להתפתח בתנאים אלה
הן פריחות של מיני אצות מיקרוסקופיות המייצרות רעלנים .אצות כאלה עלולות להופיע באזורים חופיים
שיש בהם העשרה כללית ברמת הנוטריאנטים או שינויים ביחסים בין חנקן לזרחן כתוצאה מתרומות
אנתרופוגניות של נוטריאנטים ,גם כאשר לא מתפתחים תנאי אאוטרופיקציה חמורים.
ההשפעות המזיקות של העשרה בנוטריאנטים מורגשות במיוחד באזורים חופיים שתחלופת המים בהם
מוגבלת .במימי החופין של ישראל תנאים כאלה קיימים רק באזורים מסוימים במפרץ חיפה ובחלק מנחלי
החוף בהם מתקיימת חדירה של מי-ים .כתוצאה מהזרמה חריגה של נוטריאנטים למפרץ דרך נחל הקישון,
אירעו בו בשנות ה 2000-כמה פריחות חריגות של אצות ,שכללו מינים המשתייכים לקבוצות המייצרות
רעלנים ומינים שגרמו למטרדים בחופי הרחצה ,ובשנים האחרונות פריחות חריגות במורד נחל הקישון.
118
מחוץ למפרץ חיפה קיימים תנאים נוספים היכולים לעודד התפתחות פריחות מזיקות של אצות בנוכחות
עודפי נוטריאנטים :שיכוב עמודת המים במשך חלק ניכר של השנה )המגביל את תחלופת המים( ,טמפרטורת
מים גבוהה ,קרינת אור חזקה ונוכחות גורמי גידול ,כגון מתכות ותרכובות אורגניות ממקורות זיהום שונים.
על מנת להעריך את הפוטנציאל להתפתחות ריכוזים חריגים של אצות )ובכללן אצות מזיקות( במימי החופין
כתוצאה מהעשרה בנוטריאנטים ,מופו ריכוזי הנוטריאנטים והכלורופיל באזור הרדוד של מימי החופין.
נוטריאנטים
מפרץ חיפה :בשפך נחל הקישון בדרום המפרץ נמצאו ריכוזים גדולים יחסית של נוטריאנטים )ניטראט,
אמוניום ,פוספאט וחומצה סיליצית( .גם בשפך נחל הנעמן )צפון המפרץ( נמדדו ריכוזים גדולים יחסית .שני
הנחלים תורמים חנקן וזרחן בכמויות יחסיות שונות .יחסי חנקן/זרחן )יחס מולארי( בשפכי הנחלים הקישון
והנעמן <<) 16יחס רדפילד(.
למרות יחסי חנקן/זרחן גדולים במי השטח בנחל הקישון ,לא נצפתה העשרת חנקן )יחסי חנקן/זרחן < 16
)יחס רדפילד(( במי המפרץ .במי המפרץ נמדדו יחסי חנקן/זרחן קטנים יחסית ,דומים או קטנים מיחס
רדפילד .הסבר אפשרי לשינוי היחס בדרום המפרץ הוא סילוק של חנקן בחלקו התחתון של נחל הקישון
)והנעמן( כתוצאה מקבורה בסדימנט ,וייתכן תהליכי דניטריפיקציה.
אורך החוף :תפוצת ריכוזי הנוטריאנטים )ניטראט ,פוספאט וחומצה סיליצית( באזור הרדוד של מימי
החופין דרומית למפרץ חיפה בקיץ )אוגוסט( 2013-14מוצגת באיור .34בד"כ ריכוזי הנוטריאנטים יורדים
ככל שמתרחקים מהחוף ,אולם במקומות מסוימים ,בסמוך לשפכי נחלים והזרמות של קולחים ,קיימים
מוקדי העשרה .תפוצת ריכוזי הפוספאט והניטראט בתחום הרדוד של מימי החופין מוכתבת ,לפיכך ,בעיקר
ע"י מקורות זיהום יבשתיים מצד אחד ,וקצב צריכתם ע"י היצרנים הראשוניים מצד שני.
כלורופיל
מדידות במים :ריכוזי הכלורופיל הגדולים ביותר נמצאו בדרום מפרץ חיפה בשפך נחל הקישון .מחוץ למפרץ
חיפה ,התפוצה המרחבית של ריכוזי הכלורופיל באוגוסט 2013-14מראה מגמה כללית של ירידה ככל
שמתרחקים מקו החוף )איור .(34dהגרדיאנט של הירידה בריכוזי הכלורופיל עם הריחוק מקו החוף )פקטור
של כ (3-נובע מההשפעה של החדרת חומרי דשן ממקורות יבשתיים .הריכוזים האבסולוטיים של כלורופיל,
באתרים לאורך חופי ישראל בהם נמצאה העשרה ,אינם גבוהים ביחס לערכים שנמדדים באזורים המוגדרים
כאאוטרופיים הן בים התיכון והן בימים אחרים בעולם.
119
תפוצת ריכוזי כלורופיל ,עומק סקי ) (Secchiוטמפרטורה על סמך צילומי לוויינים
במהלך 2013נקלטו ועובדו במערכת 256 SISCALצילומי לוויין מסוג (Aqua & Terra) MODIS
ברזולוציה 1X1ק"מ ו 48-צילומי לוויין מסוג VIIRSשל סוכנות החלל האמריקאית עם רזולוציה של
750X750מטר ,שהחל לספק צילומים מינואר .2013
משנת 2008מתבצע כיול של האלגוריתים של כלורופיל באמצעות הפלגות דיגום מזדמנות .נתוני הכיול
אפשרו לנו לכייל רק את האלגוריתם של ים פתוח )דו"ח חיא"ל .(H19/2009בדו"ח זה הערכים של ריכוזי
כלורופיל מלוויין ה MODIS-הם בערך יחסי .במהלך 2013התחלנו בתהליך כיול לווין ה VIIRS-על סמך
הדגימות בשטח שנאספו במהלך הניטור השותף .האנליזות של ריכוזי הכלורופיל ,טמפרטורת פני הים ועומק
סקי במדף היבשת של ישראל מאפשרות מעקב סינופטי אחר שינויים עונתיים ורב-שנתיים של מאפייני
המים ,תוך איתור והערכת השפעתם של מקורות יבשתיים על איכות המים.
האנליזות הסינופטיות נעשו באמצעות תוכנת ה) EU-GIS-נספח .(2תוצאות האנליזה הסינופטית של
טמפרטורת פני המים ) ,(SSTעומק סקי ) (secchiכמדד לעכירות וריכוזי הכלורופיל בערכים יחסיים במדף
היבשת בשנים 2013-2007מוצגים באיורים .39 - 35בשנת 2013הממוצעים מתבססים על 12-3תמונות בכל
חודש.
תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של 2ק"מ מערבית לחוף ועד לקצה
המדף )עומק מים של 200מטר( ,בערכים יחסיים ) ,(1-0כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין מסוג
) MODISרזולוציה 1X1ק"מ( ,מוצגת באיור .35תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשים הממוצעים במזרח
הים התיכון בערכים אמיתיים מוצגת בתמונה הקטנה באיור .35אנליזה זו בוצעה ע"י NASAוהיא
ברזולוציה של 4X4ק"מ ומתבססת על צילומי לוויין ה .MODIS-כללית ,ניתן לעקוב אחר השינויים
העונתיים הטבעיים של ריכוזי הכלורופיל ולאתר מוקדים בהם הריכוזים היחסיים גבוהים ) .(hot spotsכמו
כן ניתן לראות בברור את השפעת המרחק מהחוף והמרחק מהדלתא של הנילוס על ריכוזי הכלורופיל ,בעיקר
בחלקו הדרומי של מדף היבשת .בעקבות ריבוי התשתיות )תחנות כוח ,מתקני התפלה ,כלובי דגים ועוד(
לאורך החוף ,פיתחנו כלים אינטרנטיים המאפשרים לצפות על אזורים אלו ברזולוציה גבוהה יותר.
באיור 35ניתן לראות את הפיזור המרחבי של ההתפלגות החודשית הממוצעת של ריכוזי כלורופיל )ערך
יחסי( לאורך מדף היבשת ,ובתמונות הקטנות את הערכים האמיתיים במזרח הים התיכון .בים העמוק
במזרח הים התיכון ניתן לראות שהריכוזים היחסית גבוהים ) (>0.2 mg/m3הם בחודשים ינואר-מרץ
ודצמבר ואילו בשאר החודשים הריכוזים הם .0.03-0.1 mg/m3בחודשי הקיץ ניתן לראות את השפעת
הריכוזים היחסית גבוהים לאורך החוף על הים העמוק בצורת הסעת נוטריאנטים באמצעות הזרמים לים
העמוק .השפעת הנילוס נראית היטב עם ריכוזים שמגיעים עד ~ 3 mg/m3בעיקר בחודשים אוקטובר-מרץ.
השינויים בריכוזים לאורך החוף מושפעים משלושה גורמים עיקריים :השינויים באגן המזרחי )ינואר-אפריל
אוקטובר-דצמבר ריכוזים יחסית גבוהים; מאי-ספטמבר ריכוזים יחסית נמוכים( ,הסעה מהדלתא של
הנילוס שהשפעתה מגיעה עד אזור נתניה-חדרה )ינואר-אפריל ,ספטמבר-דצמבר( והשפעה של גורמים
מקומיים )כגון :שפכי נחלים ,מוצאים ימיים ,הביוב של עזה(.
120
מעקב אחר ביוב עזה -במהלך נובמבר-דצמבר 2013בוצע מעקב באמצעות צילומי לווין מסוג MODISאחר
ביוב עזה עקב הזרמת ביוב גולמי לים בגלל מחסור בחשמל .המעקב בוצע לבקשת אגף ים וחופים ומראה
את החשיבות והיכולת של שימוש בלוויינים למעקב בזמן אמת אחר אירועים חריגים .תוצאות האנליזות
שנעשו על צילומי לוויין מסוג MODISמהתאריכים 10בנובמבר ועד ה 2-בדצמבר מצביעות על כך שכנראה
המקור לריכוזי כלורופיל יחסית גבוהים שנמדדו באזור אשקלון הם כתוצאה מהביוב שזורם מרצועת עזה
במספר מוקדים .הריכוזים הגבוהים ביותר שהתקבלו באנליזה הם מה 21-בנובמבר מאזור צפון הרצועה
שהגיעו עד ל .10 mg/m3-חשוב לציין שהאלגוריתם שהופעל על התמונות אינו מכויל לאזורים קרובים לחוף
בהם יש הרבה חומר מרחף בעמודת המים .התוצאות של המעקב מופיעות בדו"ח חיא"ל .H63/2013
השוואה של הערכים היחסיים הממוצעים בשנת 2013בכל המדף יחסית ל 2012-מראה ,שהתופעות
הסינופטיות הן די דומות אולם בעוצמות שונות )איור .(36שנת 2014מראה התנהגות יוצאת דופן )איור .(36
הערכים הממוצעים התבססו על לפחות 4תמונות לוויין טובות בכל חודש ,ולכן בחודשים ינואר ,פברואר,
יולי ודצמבר לא בוצעו החישובים .בשנת 2013הריכוז הגבוה ביותר התקבל בחודש מרץ ) (0.62ואילו הנמוך
ביותר ) (0.2בחודש מאי .ריכוזים מעל 0.2נמדדו בחודשים מרץ ,יוני ואוגוסט-נובמבר .בהשוואה לשנת 2012
הריכוזים ב 2013-היו גבוהים יותר למעט חודשים מרץ ונובמבר .שנת 2014מראה ריכוזים קטנים יותר מ-
,2013למעט בחודש נובמבר.
איור 37מראה את התפלגות הממוצע החודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ 2-ק"מ
מהחוף ועד קצה מדף היבשת בשנת 2013יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ,2012-2007כפי שהתקבלו
מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה .SISCAL-מהגרף ניתן לראות
שב 2013-ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( היו גבוהים מהממוצע הרב שנתי למעט בחודשים מאי ונובמבר .לגבי
החודשים ינואר ,פברואר ,יולי ודצמבר לא חושב ממוצע חודשי ,מאחר שהיו פחות מ 4-תמונות טובות בכל
חודש.
איור 38מציג את התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי ) (secchiבמדף היבשת מ 2-ק"מ מהחוף ועד קצה
מדף היבשת בשנת 2013יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ,2012-2009כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי
לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה .SISCAL-עומק הסקי הוא מדד לעכירות המים,
ולכן מהגרף ניתן לראות שב 2013-עומק הסקי היה נמוך יותר )עכירות גבוהה יותר( מהממוצע הרב שנתי
למעט בחודש אוגוסט.
איור 39מציג גרף התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים במדף היבשת מ 2-ק"מ מהחוף ועד
קצה מדף היבשת בשנת 2013יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ,2012-2007כפי שהתקבלו מאנליזה של
צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה .SISCAL-מהגרף ניתן לראות שב2013-
טמפרטורת פני השטח הייתה גבוהה מהממוצע הרב שנתי למעט בחודשים ינואר-פברואר ונובמבר-דצמבר.
121
איור :34ריכוזי נוטריאנטים ) – (µMניטראט ) ,(Aפוספאט ) ,(Bחומצה סיליצית ) (Cוכלורופילµg/l (D) a
במי שטח באזור הרדוד )עד עומק מים 30מ'( של מימי החופין בחודש אוגוסט .2014-2013
122
איור 34המשך
123
איור 34המשך
124
איור 34המשך
125
איור 34המשך
126
איור 34המשך
127
32.9 D
Haifa
32.7
Taninim
river
32.5
32.3
Netanya
31.9
31.7
Ashqelon
August 2013
31.5
34.5 34.6 34.7 34.8 34.9 35 35.1 35.2
המשך34 איור
128
איור 34המשך
129
איור :35תפוצת ריכוזי הכלורופיל החודשיים הממוצעים במימי החופין )ממרחק של 2ק"מ מערבית לחוף ועד לקצה המדף ,עומק מים של 200מטר( ,בערכים
יחסיים ) ,(1-0כפי שהתקבלה מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה 1X1ק"מ( בשנים .2014-2013
130
איור :35המשך
131
איור :35המשך
132
דצמבר 2013 נובמבר 2013 אוקטובר 2013
איור 35המשך
133
מרץ 2014 פברואר 2014 ינואר 2014
איור :35המשך
134
יוני 2014 מאי 2014 אפריל 2014
איור :35המשך
135
ספטמבר 2014 אוגוסט 2014 יולי 2014
איור :35המשך
136
דצמבר 2014 נובמבר 2014 אוקטובר 2014
איור :35המשך
137
איור :36ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ 2-ק"מ מהחוף ועד
עומק מים של 200מטר בשנים 2013-2012ו ,2014-2013-כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי
לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה .SISCAL-בחודשים ינואר ,פברואר,
יולי ודצמבר לא חושב ממוצע חודשי מאחר שהיו פחות מ 4-תמונות טובות בכל חודש.
138
איור :37התפלגות ממוצע חודשי של ריכוזי כלורופיל )ערך יחסי( במדף היבשת מ 2-ק"מ מהחוף ועד
קצה מדף היבשת בשנת 2013יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ,2012-2007כפי שהתקבלו מאנליזה
של צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL-
איור :38התפלגות ממוצע חודשי של עומק סקי ) (secchiבמדף היבשת מ 2-ק"מ מהחוף ועד קצה מדף
היבשת בשנת 2013יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ,2012-2009כפי שהתקבלו מאנליזה של צילומי
לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL-
139
איור :39התפלגות ממוצע חודשי של טמפרטורת פני המים במדף היבשת מ 2-ק"מ מהחוף ועד
קצה מדף היבשת בשנת 2013יחסית לממוצע הרב שנתי בשנים ,2012-2007כפי שהתקבלו
מאנליזה של צילומי לוויין מסוג ) MODISרזולוציה של 1ק"מ( במערכת ה.SISCAL-
140
רשימת ספרות
ASTM (1983) Designation - D3683-78. Standard test method for trace elements in coal
and coke ash by atomic absorption. American Society for Testing and Materials
Publisher. Pennsylvania, USA .pp.472-475.
Booth, B.C. (1987). The use of autofluorescence for analyzing oceanic phytoplankton
communities. Marina. 30: 101-108.
Cuhel, R.L. and Waterbury, J.B. (1984). Biochemical composition and short term
nutrient incorporation patterns in unicellular marine cyanobacterium, Synechococcus
(WH7803) Limnol. Oceanogr.29(2): 370-374.
Gordon, N. Angel, D. L., Neori, A., Kress, N. and Kimor, B. (1994). Heterotrophic
dinoflagellates with symbiotic cyanobacteria and nitrogen limitation in the Gulf of
Aqaba. Mar. Ecol. Prog. Ser. 107: 83-88.
Herut, B., Nimmo, M., Medway, A., Chester, R. and Krom, M. D. (2001). Dry
atmospheric inputs of trace metals at the Mediterranean coast of Israel (SE
Mediterranean): sources and fluxes. Atmos. Environ., 35: 803-813.
Herut, B. and Kress, N. (2000). Nutrients pollution at the lower reaches of
Mediterranean coastal rivers in Israel. Wat. Sci. & Tech., 24: 147-152.
Herut, B., Krom, M.D., Pan, G. and Mortimer, R. (1999). Atmospheric input of nitrogen
and phosphorus to the SE Mediterranean: sources, fluxes and possible impact. Limnol.
& Oceanog., 44, 1683-1692
Herut, B., Collier, R. and Krom, M.D. (2002). The role of dust in supplying N and P to
the SE Mediterranean. Limnol. & Oceanog., 47, 870-878.
Hewes, C.D. and Holm-Hansen, O. (1983). A method for recovering nanoplankton
from filters for identification by microscope. The filter-transfer-freeze (FTF) technique.
Limnol. Oceanogr. 28: 389-394.
Karydis, M. and Tsirtsis, G. (1996). Ecological indices: a biometric approach for
assessing eutrophication levels in marine environment. Sci. Total Envir.186: 209-219;
Kennish, M.J. (1997). Estuarine and Marine Pollution. CRC Marine Sciences Series.
CRC Press, Boca Rato, 524 pp.
Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2005). Dry atmospheric fluxes of
trace metals (Al, Fe, Mn, Pb, Cd, Zn, Cu) over the Levantine Basin; A refined
assessment. Atmos. Environ. 39: 7330-7341.
Koçak, M., Kubilay, N., Herut, B. and Nimmo, M. (2007). Trace Metal Solid State
Speciation in Aerosols of the Northern Levantine Basin, East Mediterranean. J. Atmos.
Chem. 56: 239-257.
Li, W.K.W. (1986). Experimental approaches to field mesurments: methods and
interpretation. In: Platt, T. and Li, K.W. (eds.) Photosynthetic Picoplankton.Canad. Bul.
Fish. and Aquatic Sci. 214, pp. 251-286.
Li, W.K.W., Dickie, P.M., Irwin, B.D. and Wood, A.M. (1992). Biomass of bacteria,
cyanobacteria, prochlorophytes and photosynthetic eukaryotes in the Sargasso Sea.
Deep Sea Res. 39(3/4): 501-519.
141
Long, E.R., MacDonald, D.D., Smith, S.L. and Calder, F.D. (1995). Incidence of
adverse biological effects within ranges of chemical concentrations in marine and
estuarine sediments. Environmental Management,19, 81-97.
Strathman, R.R. (1967). Estimating the organic carbon content of phytoplankton from
cell volume or plasma volume. Limnol .Oceanogr. 12: 411-418.
דו"ח עומסי מזהמים בנחלים ) ,(2013 ,2011 ,2009 ,2003, ,2001 ,2000 ,1994המשרד לאיכות
הסביבה ).(2013 ,2004 ,2012
גורדון ,נ' ,חרות ,ב' ,קרס ,נ' .2012 ,אפיון קבוצות המיקרואצות במי נחל הקישון המלוח .דו"ח
ניטור אוקטובר ,2011מוגש לרשות נחל הקישון .דו"ח חיא"ל .H58/2012
טיבור ,ג' ,אלמוגי-לבין ,א' ,חרות ,ב' .2009 ,כיול חישה מרחוק למיפוי סינופטי של כלורופיל וחומר
מרחף במדף היבשת של הים התיכון ,ישראל .דו"ח חיא"ל .H19/2009
קרס ,נ' ,גליל ,ב' ,שהם-פרידר ,א' .2012 ,השפעה בוצה משופעלת על הסביבה הימית תוצאות
הניטורים שנערכו בשנת 2011באזור המוצא הימי של השפד"ן .דו"ח סופי ,מוגש למי אזור דן אגודת
מים שיתופית .דו"ח חיא"ל .H22/2012
שהם-פרידר ,א' ,קרס ,נ' ,גורדון ,נ' ,גליל ,ב' .2012 ,ניטור במוצא הימי של שפכי המפעלים אגן יצרני
כימיקלים בע"מ ופז בית זיקוק אשדוד בע"מ .דו"ח סופי לדיגומי ,2011מוגש לאגן יצרני כימיקלים
בע"מ ולפז-בית זיקוק אשדוד בע"מ )טיוטה להערות( .דו"ח חיא"ל .H20/2012
תקנות בריאות העם – איכות התברואה של מי שתייה תשל"ד ,1974נוסח משולב התש"ס .2000
"תקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל" המשרד לאיכות הסביבה ,אוגוסט .2002
הסעת רחופת על-ידי נחלי החוף אל מדף היבשת של ישראל-נחל קישון ונחל אלכסנדר .דינה וכטמן,
עבודת מגיסטר ,אוניברסיטת חיפה ,פברואר .2004
דו"ח ניטור מים ונחלים בשנת ) 2008רשות הטבע והגנים ,יוני .(2009
142
נספח :1טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת 2013
143
( )המשך2013 אפיון תחנות הדיגום בשנת
תחנה תאריך איזור מיקום עומק דיגום
קו רוחב קו אורך מים
R1b 12-Mar-13 Betzet river-50m 33 4.569 35 6.378 Water, Sediment
R1c 12-Mar-13 Betzet river-500m 33 4.550 35 6.592 Water, Sediment
R4a 12-Mar-13 Naaman river-mouth 32 54.547 35 4.899 Water, Sediment
R4b 12-Mar-13 Naaman river-50m 32 54.606 35 4.924 Water, Sediment
R4c 12-Mar-13 Naaman river-bridge 32 54.731 35 5.065 Water, Sediment
R5a 12-Mar-13 Qishon port (Carmelit) 32 48.524 35 1.736 Water, Sediment
R5b 12-Mar-13 Qishon river-Julius bridge 32 48.095 35 2.093 Water, Sediment
R6a 19-Mar-13 Taninim river-mouth 32 32.370 34 54.133 Water, Sediment
R6b 19-Mar-13 Taninim river-50m 32 32.336 34 54.173 Water, Sediment
R6c 19-Mar-13 Taninim river-bridge 32 32.966 34 54.923 Water, Sediment
R7a 19-Mar-13 Hadera river-mouth 32 27.861 34 53.054 Water, Sediment
R7b 19-Mar-13 Hadera river-50m 32 27.879 34 53.306 Water, Sediment
R7c 19-Mar-13 Hadera river-road 32 28.029 34 54.024 Water, Sediment
R8a 19-Mar-13 Alexander river-mouth 32 23.707 34 51.929 Water, Sediment
R8b 19-Mar-13 Alexander river-50m 32 23.741 34 51.993 Water, Sediment
R8c 19-Mar-13 Alexander river-bridge 32 23.631 34 52.175 Water, Sediment
R9a 19-Mar-13 Poleg river-mouth 32 16.292 34 49.965 Water, Sediment
R9b 19-Mar-13 Poleg river-50m 32 16.227 34 50.028 Water, Sediment
R10b 20-Mar-13 Yarkon river-50m 32 6.060 34 46.631 Water, Sediment
R10c 20-Mar-13 Yarkon river-bridge 32 5.947 34 46.660 Water, Sediment
R11a 20-Mar-13 Sorek river-mouth 31 56.477 34 42.479 Water, Sediment
R11b 20-Mar-13 Sorek river-50m 31 56.433 34 42.507 Water, Sediment
R11c 20-Mar-13 Sorek river-bridge 31 56.082 34 43.489 Water, Sediment
R12a 20-Mar-13 Lachish river-mouth 31 48.922 34 38.379 Water, Sediment
R12b 20-Mar-13 Lachish river-50m 31 48.912 34 38.450 Water, Sediment
R12c 20-Mar-13 Lachish river-bridge 31 49.038 34 38.924 Water, Sediment
R13b 20-Mar-13 Evtach river-50m 31 44.490 34 35.951 Water, Sediment
R1b 15-Sep-13 Betzet river-50m 33 4.569 35 6.378 Water
R4a 15-Sep-13 Naaman river-mouth 32 54.547 35 4.899 Water
R4b 15-Sep-13 Naaman river-50m 32 54.606 35 4.924 Water
R4c 15-Sep-13 Naaman river-bridge 32 54.731 35 5.065 Water
R5a 15-Sep-13 Qishon port (Carmelit) 32 48.524 35 1.736 Water
R5b 15-Sep-13 Qishon river-Julius bridge 32 48.095 35 2.093 Water
R6a 17-Sep-13 Taninim river-mouth 32 32.370 34 54.133 Water
R6b 17-Sep-13 Taninim river-50m 32 32.336 34 54.173 Water
R6c 17-Sep-13 Taninim river-bridge 32 32.966 34 54.923 Water
R7a 17-Sep-13 Hadera river-mouth 32 27.861 34 53.054 Water
R7b 17-Sep-13 Hadera river-50m 32 27.879 34 53.306 Water
R7c 17-Sep-13 Hadera river-road 32 28.029 34 54.024 Water
R8a 17-Sep-13 Alexander river-mouth 32 23.707 34 51.929 Water
R8b 17-Sep-13 Alexander river-50m 32 23.741 34 51.993 Water
R8c 16-Sep-13 Alexander river-bridge 32 23.631 34 52.175 Water
R9b 16-Sep-13 Poleg river-50m 32 16.227 34 50.028 Water
R10b 16-Sep-13 Yarkon river-50m 32 6.060 34 46.631 Water
R10c 16-Sep-13 Yarkon river-bridge 32 5.947 34 46.660 Water
R11b 16-Sep-13 Sorek river-50m 31 56.433 34 42.507 Water
R11c 16-Sep-13 Sorek river-bridge 31 56.082 34 43.489 Water
R12b 16-Sep-13 Lachish river-50m 31 48.912 34 38.450 Water
R12c 16-Sep-13 Lachish river-bridge 31 49.038 34 38.924 Water
משקעים אטמוספריים
TS Tel Shikmona 32 49.579 34 57.400 Dust, Rain
MM Magan Michael 32 32.946 34 54.871 Dust
144
( )המשך2013 אפיון תחנות הדיגום בשנת
תחנה תאריך איזור מיקום עומק דיגום
קו רוחב קו אורך מים
ACH March-13 Patella - Achziv (near Miluz) 33 3.894 35 6.253 ~5 cm Mollusks
AK-P March-13 Patella - Akko marina 32 55.147 35 4.241 ~5 cm Mollusks
QY March-13 Patella - Qiryat yam 32 51.328 35 3.873 ~5 cm Mollusks
AT March-13 Patella - Atlit south 32 40.987 34 55.682 ~5 cm Mollusks
MIC March-13 Patella - Michmoret 32 24.132 34 51.930 ~5 cm Mollusks
HAD March-13 Patella - Givaat Olga 32 26.871 34 52.741 ~5 cm Mollusks
PAL March-13 Patella - Palmachim 31 55.808 34 41.906 ~5 cm Mollusks
ASH March-13 Patella - Ashdod marina 31 47.794 34 37.535 ~5 cm Mollusks
HS March-13 Patella - Hof Shemen 32 48.874 35 0.859 ~5 cm Mollusks
MM March-13 Patella - Taninim river 32 32.353 34 54.044 ~5 cm Mollusks
TS March-13 Patella - Tel Shiqmona rocks 32 49.579 34 57.400 ~5 cm Mollusks
EI לא נמצאו צדפות Donax - Frutarom 32 54.000 35 4.667 ~60 cm Mollusks
HOT בדיגום א וגוסט Donax - Hof Hatmarim 32 54.807 35 4.830 ~60 cm Mollusks
QY Donax - Qiryat yam 32 51.328 35 3.873 ~60 cm Mollusks
QH Donax - Qiryat Haim 32 49.542 35 2.633 ~60 cm Mollusks
145
2014 טבלת אפיון תחנות הדיגום בשנת:1 נספח
מיקום עומק
תחנה תאריך איזור דיגום
קו רוחב קו אורך מים
1 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 55.059 35 4.565 3.66 Sediment, Water, Benthic fauna
2 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 55.075 35 4.384 6.23 Sediment, Water, Benthic fauna
8 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 54.055 35 4.174 11.88 Sediment, Water, Benthic fauna
9 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 54.052 35 4.324 9.15 Sediment, Water, Benthic fauna
10 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 54.037 35 4.534 5.74 Sediment, Water, Benthic fauna
11 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 54.014 35 4.613 4.76 Sediment, Water, Benthic fauna
12 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 53.686 35 4.599 3.29 Sediment, Water, Benthic fauna
14 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 52.783 35 4.315 4 Sediment, Water, Benthic fauna
18 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 51.257 35 3.733 3.39 Sediment, Water, Benthic fauna
22
8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 49.876 35 2.725 5.56 Sediment, Water, Benthic fauna
23 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 49.858 35 2.812 3.56 Sediment, Water, Benthic fauna
26 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 49.358 35 2.146 6.3 Sediment, Water
27 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 49.235 35 1.194 11.22 Sediment, Water
Carmelit 8-Jul-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 48.499 35 1.706 2 Sediment, Water
H1 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Dado beach 32 47.762 34 55.587 30.68 Water, Phytoplankton
H2 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Dado beach 32 47.666 34 56.117 20.46 Water
H3 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Dado beach 32 47.389 34 56.841 10.1 Water, Sediment, infauna
H4 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Dado beach 32 47.469 34 57.058 6.3 Water, Sediment, Phytoplankton
H5 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Taninim river 32 33.325 34 52.672 31.91 Water, Phytoplankton
H6 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Taninim river 32 32.989 34 53.063 23.3 Water
H7 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Taninim river 32 32.608 34 53.541 13.09 Water, Sediment, infauna
H8 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Taninim river 32 32.574 34 53.893 7 Water, Sediment, Phytoplankton
H9 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Alexander river 32 24.334 34 50.466 30.9 Water, Phytoplankton
H10 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Alexander river 32 24.201 34 50.878 22.42 Water
H11
14-Aug-14 Shallow coastal water-off Alexander river 32 24.029 34 51.366 13.06 Water, Sediment, infauna
H12 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Alexander river 32 23.919 34 51.638 7.2 Water, Sediment, Phytoplankton
H13 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Herzlyya 32 9.521 34 47.209 9.87 Water, Sediment, infauna
H14 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Yarkon river 32 7.400 34 45.122 30.62 Water, Phytoplankton
H15 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Yarkon river 32 6.932 34 45.650 21.47 Water
H16 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Yarkon river 32 6.476 34 45.923 13.47 Water, Sediment, infauna
H17 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Yarkon river 32 6.290 34 46.248 7.15 Water, Sediment
H18 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Soreq river 31 56.606 34 42.268 6.38 Water, Sediment, Phytoplankton
H19 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Soreq river 31 56.710 34 41.916 11.57 Water, Sediment, infauna
H20 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Soreq river 31 56.742 34 41.228 22.29 Water
H21 13-Aug-14 Shallow coastal water-off Soreq river 31 56.753 34 40.444 32.49 Water, Phytoplankton
H22 12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashdod 31 49.410 34 36.372 31.72 Water
H23 12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashdod 31 48.544 34 36.965 22.45 Water
H24 12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashdod 31 48.198 34 37.471 11.19 Water, Sediment, infauna
H25 12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashdod 31 48.057 34 37.614 6.04 Water, Sediment
H26 12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashqelon 31 42.047 34 31.879 32.67 Water, Phytoplankton
H27 12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashqelon 31 41.624 34 32.753 20.35 Water
H28
12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashqelon 31 41.335 34 33.346 9.01 Water, Sediment
H29 12-Aug-14 Shallow coastal water-off Ashqelon 31 41.165 34 33.482 7.34 infauna,
H40 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Poleg river 32 16.244 34 49.654 5.76 Water, Sediment, Phytoplankton
H41 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Poleg river 32 16.299 34 49.415 10.19 Water, Sediment
H42 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Poleg river 32 16.501 34 48.993 20.37 Water, Sediment, infauna
H43 14-Aug-14 Shallow coastal water-off Poleg river 32 16.813 34 48.260 30.61 Water
HB1 10-Aug-14 Haifa Bay 32 51.963 34 58.426 25.09 Water, Phytoplankton
HB2 10-Aug-14 Haifa Bay 32 50.869 34 59.915 19.28 Water, Phytoplankton
HB4 10-Aug-14 Haifa Bay 32 49.839 35 1.271 18.34 Water, Phytoplankton
HB5 10-Aug-14 Haifa Bay 32 49.089 35 1.333 10.32 Water, Phytoplankton
Qishon port 10-Aug-14 Haifa Bay 32 48.899 35 1.582 11.88 Water, Phytoplankton
HM2.1 7-Aug-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 55.077 35 4.334 7.56 infauna
HM10 7-Aug-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 54.059 35 4.355 8.79 infauna
HM23.1 7-Aug-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 49.941 35 2.534 9.64 infauna
HM27 7-Aug-14 Shallow coastal water-Haifa Bay 32 49.266 35 1.177 10.97 infauna
146
( )המשך2014 אפיון תחנות הדיגום בשנת
תחנה תאריך איזור מיקום עומק דיגום
קו רוחב קו אורך מים
R1b 05-Mar-14 Betzet river-50m 33 4.569 35 6.378 Water, Sediment
R1c 05-Mar-14 Betzet river-500m 33 4.550 35 6.592 Water, Sediment
R4a 05-Mar-14 Naaman river-mouth 32 54.547 35 4.899 Water, Sediment
R4b 05-Mar-14 Naaman river-50m 32 54.606 35 4.924 Water, Sediment
R4c 05-Mar-14 Naaman river-bridge 32 54.731 35 5.065 Water, Sediment
R5a 05-Mar-14 Qishon port (Carmelit) 32 48.524 35 1.736 Water, Sediment
R5b
05-Mar-14 Qishon river-Julius bridge 32 48.095 35 2.093 Water, Sediment
R5.5a 03-Mar-14 Dalia river-mouth 32 35.248 34 54.855 Water, Sediment
R5.5b 03-Mar-14 Dalia river-50m 32 35.270 34 54.888 Water, Sediment
R6a 03-Mar-14 Taninim river-mouth 32 32.370 34 54.133 Water, Sediment
R6b 03-Mar-14 Taninim river-50m 32 32.336 34 54.173 Water, Sediment
R6c 03-Mar-14 Taninim river-bridge 32 32.966 34 54.923 Water, Sediment
R7a 03-Mar-14 Hadera river-mouth 32 27.861 34 53.054 Water, Sediment
R7b 03-Mar-14 Hadera river-50m 32 27.879 34 53.306 Water, Sediment
R7c 03-Mar-14 Hadera river-road 32 28.029 34 54.024 Water, Sediment
R8a 03-Mar-14 Alexander river-mouth 32 23.707 34 51.929 Water, Sediment
R8b 03-Mar-14 Alexander river-50m 32 23.741 34 51.993 Water, Sediment
R8c 03-Mar-14 Alexander river-bridge 32 23.631 34 52.175 Water, Sediment
R9a 25-Mar-14 Poleg river-mouth 32 16.292 34 49.965 Water, Sediment
R9b 25-Mar-14 Poleg river-50m 32 16.227 34 50.028 Water, Sediment
R10b 25-Mar-14 Yarkon river-50m 32 6.060 34 46.631 Water, Sediment
R10c 25-Mar-14 Yarkon river-bridge 32 5.947 34 46.660 Water, Sediment
R11a 25-Mar-14 Sorek river-mouth 31 56.477 34 42.479 Water, Sediment
R11b 25-Mar-14 Sorek river-50m 31 56.433 34 42.507 Water, Sediment
R11c 25-Mar-14 Sorek river-bridge 31 56.082 34 43.489 Water, Sediment
R12a 25-Mar-14 Lachish river-mouth 31 48.922 34 38.379 Water, Sediment
R12b 25-Mar-14 Lachish river-50m 31 48.912 34 38.450 Water, Sediment
R12c 25-Mar-14 Lachish river-bridge 31 49.038 34 38.924 Water, Sediment
R13b 25-Mar-14 Evtach river-50m 31 44.490 34 35.951 Water, Sediment
R1b 15-Sep-14 Betzet river-50m 33 4.569 35 6.378 Water
R4a 15-Sep-14 Naaman river-mouth 32 54.547 35 4.899 Water
R4b 15-Sep-14 Naaman river-50m 32 54.606 35 4.924 Water
R4c 15-Sep-14 Naaman river-bridge 32 54.731 35 5.065 Water
R5a 15-Sep-14 Qishon port (Carmelit) 32 48.524 35 1.736 Water
R5b 15-Sep-14 Qishon river-Julius bridge 32 48.095 35 2.093 Water
R5.5a 14-Sep-14 Dalia river-mouth 32 35.248 34 54.855 Water
R5.5b 14-Sep-14 Dalia river-50m 32 35.270 34 54.888 Water
R6a 14-Sep-14 Taninim river-mouth 32 32.370 34 54.133 Water
R6b 14-Sep-14 Taninim river-50m 32 32.336 34 54.173 Water
R6c 14-Sep-14 Taninim river-bridge 32 32.966 34 54.923 Water
R7a 14-Sep-14 Hadera river-mouth 32 27.861 34 53.054 Water
R7b 14-Sep-14 Hadera river-50m 32 27.879 34 53.306 Water
R7c
14-Sep-14 Hadera river-road 32 28.029 34 54.024 Water
R8a 14-Sep-14 Alexander river-mouth 32 23.707 34 51.929 Water
R8b 14-Sep-14 Alexander river-50m 32 23.741 34 51.993 Water
R8c 14-Sep-14 Alexander river-bridge 32 23.631 34 52.175 Water
R9b 14-Sep-14 Poleg river-50m 32 16.227 34 50.028 Water
R10b 16-Sep-14 Yarkon river-50m 32 6.060 34 46.631 Water
R10c 16-Sep-14 Yarkon river-bridge 32 5.947 34 46.660 Water
R11b 16-Sep-14 Sorek river-50m 31 56.433 34 42.507 Water
R11c 16-Sep-14 Sorek river-bridge 31 56.082 34 43.489 Water
R12b 16-Sep-14 Lachish river-50m 31 48.912 34 38.450 Water
R12c 16-Sep-14 Lachish river-bridge 31 49.038 34 38.924 Water
R13b 16-Sep-14 Evtach river-50m 31 44.490 34 35.951 Water
משקעים אטמוספריים
TS Tel Shikmona 32 49.579 34 57.400 Dust, Rain
MM Magan Michael 32 32.946 34 54.871 Dust
147
148
נספח :2שיטות הדיגום והבדיקה ובקרת איכות התוצאות
למחלקה לכימיה ימית בחיא"ל הסמכה מטעם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ,לביצוע בדיקות
ודיגום של מים ,קרקע ויצורי מים .הבדיקות כוללות :בדיקת נוטריאנטים במי ים ,מי נחלים ומי
שתייה ,ובדיקת מתכות כבדות ביצורי מים ובסדימנטים.
המליחות או צפיפות המים ,ערכי ההגבה וריכוזי החמצן נמדדו במקום באמצעות חיישן מסוג YSI
.6600עבור בדיקות של ריכוזי נוטריאנטים )פוספאט ,ניטראט ,חומצה סיליצית ואמוניה(,BOD ,
כלורופיל וחומר מרחף נדגמו מים ישירות מהנחל או מהים בעזרת בקבוקים ייעודיים לסוג הבדיקה.
דוגמאות מים לבדיקת נוטריאנטים הועברו למעבדה והוקפאו עד לבדיקתן.
לבדיקות של חומר מרחף ,נפח ידוע של מים סונן דרך פילטרים שקולים מסוג 0.45 m
,Millipore Type HAלאחר סינון מוקדם דרך .63mהפילטרים יובשו בליאופיליזציה )הקפאה
וייבוש בוואקום( במשך 24שעות ,נשקלו ונבדקו לתכולת המתכות הכבדות.
דיגום סדימנטים
סדימנטים ממפרץ חיפה נדגמו מספינת המחקר "עציונה" .מרבית הדיגומים נעשו בצלילה בעזרת
שקיות פלסטיק תחומות במסגרת אלומיניום .הדוגמאות מייצגות 2ס"מ עליונים של הקרקעית
בשטח של כ 1-מ"ר .סדימנטים בשפכי נחלים ובמוצאי שפכים לאורך החוף נדגמו בעזרת כף
פלסטיק .הדוגמאות מייצגות 3ס"מ עליונים של הקרקעית .סדימנטים ממדף היבשת נדגמו
מספינות המחקר "עציונה" או "שקמונה" בעזרת מחפר ) (grabמפלדת אל-חלד .הדוגמאות מייצגות
2ס"מ עליונים של הקרקעית.
הדוגמאות הוקפאו ) (-20Cבספינה או מייד עם הגעתן למעבדה ויובשו בליאופיליזציה במשך 48
שעות לפחות .הדוגמאות היבשות נופו בנפות ניילון .מקטע הגרגרים הקטנים מ 250-מיקרון נלקח
לבדיקת הסדימנטים הימיים .מקטע הגרגירים הקטנים מ 1000-מיקרון נלקח לבדיקת הסדימנטים
מהנחלים.
דגי מכמורת נאספו משלל דיג מסחרי בעומקי מים של 50-36מטר דגים חופיים נאספו משלל דיג
מסחרי ברשתות סבחה שהוצבו לאורך החוף בעומקי מים של 20-3מטר .הדגים נשקלו ,נמדדו
149
ונשטפו במים מזוקקים .השריר משני צידי כל דג נדגם ונשמר בהקפאה עד לבדיקה .המתכות נבדקו
לאחר ייבוש הדוגמאות בליאופיליזציה במשך 48שעות והומוגניזציה.
אבק מרחף נדגם על גבי פילטרים מסוג Whatman 41באמצעות דוגמי אוויר .הדיגום נעשה במשך
כ 60-שעות .הפילטרים נשמרו במייבש ) (desiccatorלפני שקילתם .לאחר הדיגום הם נשמרו
בהקפאה עד שקילתם ובדיקתם למתכות כבדות .הפילטרים נוטים לספוח לחות ,ולפיכך קיים חוסר
דיוק בחישוב משקל האבק .בהנחה שקיים פיזור הומוגני של האבק על גבי הפילטר ,נעשה שימוש
בכשמינית מהפילטר לבדיקת המתכות הכבדות.
בדיקות נוטריאנטים
נוטריאנטים )פוספאט ,ניטראט ,ניטריט ,חומצה סיליצית ,אמוניה ,חנקן כללי ופוספט אורגני
מומס( נבדקו בשיטה פוטומטרית וזרימה מקוטעת במכשיר AA3מתוצרת .Sealגבולות הקביעה
של ניטראט ,ניטריט ,פוספאט ,חומצה סיליצית ואמוניום היו 0.03 ,0.008 ,0.08 ,0.08ו,M 0.05-
בהתאמה.
בדיקות כלורופיל
דגימות מים לבדיקת כלורופיל aסוננו דרך פילטרים של (~0.7 m) GF/Fלאחר סינון מקדים דרך
,63mנעטפו בנייר אלומיניום והוקפאו .במעבדה הפילטרים עברו סוניקציה והושרו בתמיסת
אצטון 90%למשך כ 12-שעות .ריכוז הכלורופיל חושב ממדידת הפליטה הפלואורוצנטית
בפלואורומטר מסוג Trilogyתוצרת .Turner designs
כספית נבדקה בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית ללא להבה Coleman Mercury Analyzer
MAS-50Aעד 2003ואח"כ עם גלאי פלואורסצנטי במכשיר Merlin Millennium System – PS
150
.Analyticalבשנת 2001שונה מרכיב מסוים בשיטת הבדיקה של כספית בבע"ח ,והחל שימוש
בשיטה יותר רגישה בריכוזים נמוכים של כספית )פחות מעשירית מהתקן( .התוצאות בשיטה
החדשה גבוהות יותר .לשינוי אין השפעה משמעותית בריכוזים גבוהים ,ולכן אין לו השלכות לגבי
איכות הדגים ביחס לתקן .בהמשך ייעשה שימוש רק בשיטה החדשה .שאר המתכות נבדקו
בספקטרופוטומטריה של בליעה אטומית עם להבה ) (Agilent 280FS AAובתנורי גרפיט varian
880AAו.Agilent 240Z AA-
בדיקת TOCבסדימנט
פחמן אורגני בסדימנט נבדק ע"י חמצון עם אשלגן די כרומט בנוכחות חומצה גופריתנית וטיטרציה
פוטנציומטרית עם ברזל אמוניום סולפט.
151
ריכוזי כלורופיל ) ,(Chlעומק סקי ועוד .מוצרים אלו מיוצרים ומועברים למשתמש הקצה דרך
האינטרנט ) (isramar.ocean.orgקרוב לזמן אמת ) ,(Near-Real-Timeתוך שימוש באלגוריתמים
המקובלים בעולם ו/או אלגוריתמים שפותחו במיוחד לאזורים מקומיים .במסגרת המחקר פותח
מודול של ממ"ג )מערכת מידע גיאוגרפית( למשתמש קצה ) (EU-GISאשר מאפשר לבצע מספר
משימות :הורדת מוצרי לוויין ) (EO Productsמהשרת של ,SISCALבניית ארכיון לסדרות זמן
של מוצרי לוויין ,ניהול מערכת המידע וביצוע ניתוחים סביבתיים מורכבים באמצעות פונקציות
ממ"ג ייעודיות .מערכת כזו הותקנה בחדר המצב של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
במשרד להגנת הסביבה.
כיום המיפוי מתבסס על שלושה לוויינים אמריקאים החולפים מעל אזור ישראל מידי יום בין
השעות .(MODIS-Aqua, MODIS-Terra, VIIRS) 12:30 – 10:00לשלושת הלוויינים יש
רזולוציה )גודל פיקסל( של 1X1ק"מ בערוצים המשמשים למיפוי סמנים לאיכות מי הים ) Ocean
.(colorעד תחילת שנת ) 2012באפריל 2012אבד הקשר עם הלוויין( נעשה גם שימוש בלוויין
האירופאי ) (MERISעם רזולוציה של 300מטר לפיקסל שחלף מעל אזורנו כל שלושה ימים .כל
צילומי הלוויין מורדים בזמן אמת מהארכיונים "המתגלגלים" של NASAושל .ESA
משנת 2005שולבה מערכת SISCALבתוכנית הניטור של איכות מימי החופין ובוצעו הפעולות
שלהלן:
כיול האלגוריתם לטמפרטורת פני הים;
כיול האלגוריתם לעומק סקי;
כיול אלגוריתמים של כלורופיל לים עמוק;
המשך בדיקה ושיפור האלגוריתמים באמצעות דגימות ואנליזות המתבצעות במסגרת
תוכנית הניטור;
יצירת בסיסי מידע סינופטיים של טמפרטורת פני הים )בערכים אבסולוטיים( וריכוזי
כלורופיל )בערכים יחסיים( במדף היבשת ,עד עומק מים של 200מטר;
מיפוי מוקדי זיהום יבשתיים )מוצאים ימיים ,תחנות כוח ועוד(;
הפצת מפות באינטרנט קרוב לזמן אמת באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי;
במהלך 2012נעשה עדכון של המימשק בארכיון התמונות/תוצרי האנליזות שנמצא במרכז
המידע הימי הלאומי המאפשר הורדת ערכי צילום הלוויין ולא רק תמונה שלו )איור .(40
כמו כן נעשה פיתוח של ממשק לקליטת הלווין החדש ;VIIRS
השוואת נתוני ה SISCAL-מול מפות מפוענחות )ריכוזי כלורופיל ,טמפרטורת פני השטח
ועוד( רגיונאליות )רזולוציה 4X4ק"מ( שמופצות ע"י סוכנות החלל האמריקאית
והאירופית.
152
איור :40ממשק מעודכן של SISCALלחיפוש מוצרי לוויין במרכז המידע הלאומי
.ISRAMAR
153
טבלה :14רשימת אלגוריתמים ששולבו במערכת הSISCAL-
154
.2014 – 2000 השתתפות המעבדה לכימיה ימית בתרגילי אינטרקליברציה בינלאומיים בשנים:15 טבלה
Parameters
Organizer Date sent Name of material Material measured
Nitrite, nitrate,
#NOAA 2000 - Nutrients in seawater phosphate, silicic acid
155
המשך:15 טבלה
Parameters
Organizer Date sent Name of material Material measured
*
IAEA - International Atomic Energy Agency, Marine environmental Laboratory, Monaco
156
#
NOAA – National Oceanographic and Atmospheric Agency, USA (Willie, S., and W. Clancy, NOAA
Technical Memorandum, NOS NCCOS CCMA 143. NOAA/NRC Intercomparison for nutrients in
seawater. 36 pp, 2000.
^
C-MARS- Centre for marine analytical reference & standards, Department of Ocean
Development, Trivandrum, India.
&
Japan - Intercomparison exercise for reference material of nutrients in seawater organized by
the Geochemical Res. Dept. of the Meteorological Research Institute, Tsukuba, JP.
@
HKGL – Hong Kong Government Laboratory, Proficiency Testing Programme on Heavy
metals in Food (APLAC T057).
157
נספח :3מילון מונחים מקצועיים
ויטלוגנין -גן המשתתף בבניית השחלה .ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים.
מושפע גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית ,מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם.
נבדק ברמת התעתיק והחלבון.
זיהום הסביבה הימית -ההגדרה המקובלת )בין היתר באמנת ברצלונה( היא :החדרה ע"י האדם,
ישירות או בעקיפין ,של חומר או אנרגיה לסביבה הימית ,כולל שפכי נהרות ,הגורמת או עלולה
לגרום להשפעות מזיקות ,כגון נזק למשאבי החי ,סיכונים לבריאות האדם ,הפרעה לפעילויות ימיות
כולל דיג ,פגיעה באיכות מי הים לשימושים שונים והפחתת ההנאה ממשאבי הים .עפ"י הגדרה זו
המונח "זיהום" ) (Pollutionמתייחס רק לחומרים אנתרופוגניים הגורמים לנזקים סביבתיים.
בדו"ח זה נעשה שימוש גם במונח "העשרה" )מקביל למינוח האנגלי ,(Contaminationאשר
מתייחס לשינוי הריכוז הטבעי של חומר מסוים בסביבה הימית כתוצאה מתוספת אנתרופוגנית,
כאשר דרגת השינוי לא בהכרח עלולה לגרום לנזקים סביבתיים.
חומר מרחף -חלקיקים ממקורות טבעיים )כגון סחף( או ממקורות אנתרופוגניים )כגון שפכים(
המרחפים בגוף המים בים או בנחלים.
כוריוגנין -גן המשתתף בבניית השחלה .ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים .מושפע
גם ע"י חומרים המחקים פעילות אסטרוגנית ,מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם .נבדק
ברמת התעתיק.
כלורופיל - aפיגמנט המצוי בצמחים ובאצות )פיטופלנקטון( .מדידת ריכוז הכלורופיל במים
משמשת כאינדיקציה לכמות הפיטופלנקטון.
מטלותיונין -גן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר מתכות כבדות דו-ערכיות ,חלקן רעילות.
נבדק ברמת התעתיק .עוצמת ההשפעה היחסית של מתכות על התבטאות הגן היא Cd > Zn > Cu
.> Ag > Hg
מיקרואצות -אצות מיקרוסקופיות )שאינן נראות בעין( מתחלקות לכמה קבוצות גודל .בדו"ח זה
החלוקה היא :פיקופלנקטון -אצות בגודל של עד 5מיקרון; מיקרופלנקטון )כולל ננופלנקטון( -
אצות גדולות מ 5-מיקרון.
158
מיקרומזהמים אורגניים -בדו"ח זה הכוונה לתרכובות אורגניות הכלולות ברשימת המזהמים
הראשיים של הסוכנות להגנה על הסביבה בארה"ב ) (USEPA, priority pollutants listעקב
פוטנציאל להשפעות סביבתיות מזיקות.
מתכות כבדות -ככלל ,המונח "מתכות כבדות" מתייחס למתכות שמשקלן האטומי גדול מזה של
נתרן ) .(22.9בדו"ח זה המונח מתייחס למתכות כספית ) ,(Hgקדמיום ) ,(Cdנחושת ) ,(Cuאבץ ),(Zn
עופרת ) ,(Pbכרום ) ,(Crניקל ) ,(Niמנגן ) (Mnוברזל ) .(Feמתכות אלה ,למעט ברזל ,נוכחות במרכיבי
הסביבה הימית )מים ,חלקיקים ,סדימנטים ,בעלי חיים( בד"כ בריכוזים קטנים )פחות מ1000-
חלקים למיליון( ,ולכן לעיתים משתמשים לגביהן במונח "מתכות קורט" .מתכות אלה נוכחות
בסביבה הימית הן באופן טבעי והן ממקורות אנתרופוגניים; חלקן ,כגון כספית וקדמיום ,רעילות
במיוחד בריכוזים ובתנאים מסוימים ,ואחרות עלולות להיות רעילות בתנאים מסוימים.
נוטריאנטים -תרכובות זמינות ביולוגית של חנקן ,זרחן וצורן )פוספאט ,ניטראט ניטריט ,אמוניום,
וחומצה סיליצית( המשמשות כחומרי דשן להתפתחות אצות .הנוטריאנטים מצויים באופן טבעי
בסביבה הימית .עודפי נוטריאנטים אנתרופוגניים עלולים לגרום לפריחות מסיביות של אצות
ולהגברה של פעילותן.
סדימנטים )משקעי קרקעית( -חומר חלקיקי המונח על קרקעית הים או קרקעית נחל.
פלנקטון -צורות חיים מיקרוסקופיות המרחפות במים .הפלנקטון כולל פיטופלנקטון )אצות
פלנקטוניות( וזואופלנקטון )בע"ח פלנקטוניים(.
ציטוכרום - P4501Aגן שרמת התבטאותו מושפעת ע"י מספר קבוצות של מזהמים אורגניים ,כמו
.PCBs, PAHsנבדק ברמת התעתיק והחלבון.
קריטריונים לאיכות סדימנטים -הערכת רמת הזיהום של סדימנטים במתכות כבדות ובמזהמים
אורגניים בדו"ח זה מבוססת על הקריטריונים לאיכות סדימנטים של מינהל האוקיינוסים
והאטמוספירה של ארה"ב ) (NOAAהמבוסס על ) .Long et al. (1995קריטריונים אלה מתייחסים
לרמות זיהום העלולות לגרום להשפעות מזיקות על החי הימי ומגדירים שתי רמות זיהום- ERL :
ריכוזי חומרים שמתחת להם השפעות מזיקות צפויות רק לעיתים נדירות; - ERMריכוזי חומרים
שמעל להם השפעות מזיקות צפויות לעיתים קרובות .קריטריונים אלה אומצו לצורך הערכת
הממצאים של תכניות ניטור בארה"ב ובהרבה מדינות אחרות.
159
ערכי ERLו ERM-מפורטים להלן .בדו"ח זה ריכוזי מתכות הקרובים לערכי ERMאו עולים
עליהם צוינו כמייצגים "רמת זיהום גבוהה" .ריכוזים בתחום שבין ERLל ERM-צוינו כ"רמת
זיהום בינונית".
ERL ERM
מתכת מיקרוגרם/גרם סדימנט יבש
כספית 0.15 0.71
קדמיום 1.2 9.6
כרום 81 370
נחושת 34 270
עופרת 47 220
ניקל 21 52
אבץ 150 410
קריטריונים לאיכות מי הנחלים -הערכת רמת הזיהום של מי נחלי החוף בנוטריאנטים בדו"ח זה
מבוססת על הקריטריונים של NOAAלאיכות המים בשפכי נהרות המפורטים להלן:
רמת זיהום
גבוהה בינונית נמוכה
כלורופיל )מיקרוגרם/ליטר( >60 60-20 5-0
חנקן מומס כללי )מיקרומול/ליטר( >70 70-7 <7
זרחן מומס כללי )מיקרומול/ליטר( >3 3-0.3 <0.3
חמצן מומס0<hypoxia<2 mg/l :
anoxia=0 mg/l
2<biological stress<5 mg/l
תקן לאיכות מי-ים -המלצות לתקני סביבה לאיכות מי הים התיכון בישראל שפורסמו ע"י המשרד
לאיכות הסביבה ביוני .2002התקנים מתייחסים לריכוזי מתכות כבדות ומזהמים שונים ,אולם לא
כוללים נוטריאנטים.
- (Tributyltin) TBTתרכובת אורגנית של בדיל בעלת רעילות גבוהה ,אשר משמשת כתוסף
לצבעים של כלי שיט ומתקנים ימיים לשם מניעת צימדה ) TBT .(antifoulingמשתחרר באיטיות
מהצבע אל מי הים ,ובעת שהותו במים או בקרקעית הים יכול להתפרק בתהליכים כימיים
וביולוגיים לתרכובות פחות רעילות ובלתי יציבות ,תחילה (Dibutyltin) DBTובהמשך MBT
) .(Monobutyltinל TBT-המשתחרר אל מי הים יש נטייה חזקה להיצמד לחלקיקים וליצורים
160
המרחפים בגוף המים ולחלקיקים על פני הקרקעית ,וכתוצאה מכך הוא מצטבר בסדימנטים.
יצורים חיים יכולים לקלוט TBTהן בבליעה של מזון וחלקיקים והן בספיגה ישירה מהמים.
כתוצאה מתהליכים אלה החומר יכול להצטבר ברקמות של בעלי חיים ,לעבור הלאה בשרשרת
המזון ולהגיע גם לדגים ,יונקים ימיים וציפורי ים .עקב הרעילות הרבה והכמעט אוניברסלית של
,TBTכבר בריכוזים זעירים של כמה ננוגרמים לליטר ,ההשפעות הביולוגיות של החומר בסביבה
הימית מגוונות ביותר ,מפגיעות ביוכימיות ,פיסיולוגיות ותמותה ביצורים בודדים ועד להכחדת
אוכלוסיות .אחד הנזקים הבולטים של TBTהוא תופעת האימפוסקס ) (imposexבחלזונות ימיים
– הופעת מאפיינים זכריים )כולל אבר מין זכרי( בנקבות ואובדן הפוריות.
גן – מקטע של חומצת הגרעין דנ"א המקדד בעזרת הצופן הגנטי את האינפורמציה ליצור של חלבון
ספציפי .בדגים נמצא בגרעין התא.
תעתיק – מקטע של חומצת הגרעין רנ"א ,מועתק מגן בתהליך הנקרא תיעתוק ומכיל את
האינפורמציה ליצור של חלבון ספציפי שהייתה בגן אשר שימש כתבנית .תפקידו הוא להעביר את
האינפורמציה הגנטית מן הגרעין לאתר ייצור החלבון.
כוריוגנין – גן המשתתף בבניית השחלה .ייצורו בכבד הדג מבוקר ע"י הורמונים אסטרוגניים.
מושפע גם ע"י חמרים המחקים פעילות אסטרוגנית ,מתערבים בתהליכי רבייה ועלולים לשבשם.
נבדק ברמת התעתיק.
בטא-אקטין – גן המקדד לחלבון המהווה חלק משלד התא ומופיע ב"כ בכמויות קבועות בתא החי.
משמש כגורם נירמול.
– Real time PCRשיטה למדידת רמת תעתיק ספציפי בתוך תערובת של תעתיקים.
שישן משורטט – ) (Lithognathus mormyrusדג קרקעי חופי החי על מצע חולי או חולי-בוצי.
משתייך למשפחת הספרוסיים ) (Sparidaeותפוצתו רחבה וכוללת את כל הים התיכון ואת
האוקיינוס האטלנטי המזרחי .השישן נמצא באזורים נקיים ומזוהמים של החוף הישראלי ,זמין
לדיגום כל השנה וקל לאחזקה בשבי ולמניפולציות ניסוייות .לשישן מגע עם כל מרכיבי סביבתו
הטבעית ,גוף המים וקרקעית .השישן הוא טורף הניזון מבעלי חיים הנמצאים על ובתוך המצע הרך
וכמו חברים אחרים במשפחתו ,הספרוסיים הוא משנה את זוויגו במהלך חייו ,מתחיל מזכר והופך
לנקבה .לא ניתן לאפיין את זוויג השישן בהסתכלות חיצונית .הגונדות עוזרות באבחון הזוויג רק
כאשר הן מתפתחות .גונדות בלתי מפותחות מכילות מרכיב של אשך ושחלה בזכרים ונקבות כאחד.
עונת הרבייה שלו בים התיכון היא בקיץ.
161