‫פתרון שאלה ‪23‬‬

‫‪H 0 :  X1  10‬‬ ‫א‪.‬‬

‫אחרת ‪H1 :‬‬

‫‪8.2  10‬‬
‫‪t ‬‬ ‫‪  0.58‬‬
‫‪3.1‬‬

‫‪t64 11,0.025   1.96‬‬

‫לא דוחים ‪. H 0‬‬

‫ייתכן ועלייה של ‪ 1$‬במס רכוש תעלה את מחיר הנכס ב‪.10$-‬‬

‫‪H 0 :  2  3  0‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אחרת ‪H1 :‬‬

‫המודל המוגבל – השלב הראשון‬

‫המודל הלא מוגבל – השלב השני‬

‫‪r‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪‬‬ ‫חישוב ‪ R 2‬עבור המודל המוגבל‪ ,‬לפי הקשר‬
‫‪1 r 2‬‬ ‫‪Sb‬‬
‫‪n2‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪8.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 r 2‬‬ ‫‪3.1‬‬
‫‪64  2‬‬

‫‪r 2  R 2  0.1014‬‬

‫‪RES‬‬
‫‪ e2‬‬ ‫‪ (1  0.1014)  y 2‬‬

‫‪4 NRES‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e 2  (1  0.161)  y 2‬‬

‫‪ (1  0.1014)  y 2  (1  0.161)  y 2  2‬‬

‫‪F  ‬‬ ‫‪ 2.13‬‬
‫)‪(1  0.161)  y 2 (64  3  1‬‬

‫‪F2,64  31, 0.05  3.05‬‬

‫לא דוחים ‪. H 0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪H 0 : 5  0‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪H1 : 5  0‬‬

‫‪ 0.0043  0‬‬

‫‪t ‬‬ ‫‪  2.15‬‬
‫‪0.002‬‬

‫‪t64  51,0.05   1.64‬‬

‫דוחים ‪ . H 0‬אכן עלייה בזמן הנסיעה מקטינה את העלייה במחיר הנכס‪.‬‬

‫‪H 0 : 4  0‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪H1 :  4  0‬‬

‫‪0.06384  0‬‬
‫‪t ‬‬ ‫‪ 1.28‬‬
‫‪0.05‬‬

‫‪t64 51,0.95  1.64‬‬ ‫לא דוחים ‪. H 0‬‬

‫ה‪ .‬נערוך תחילה בחינת מובהקות נפרדת עבור כל קדם‪.‬‬

‫הערכים הקריטיים הם ‪.  1.96‬‬

‫‪7.27  0‬‬
‫‪H 0 : 1  0‬‬ ‫‪t ‬‬ ‫‪ 2.98‬‬ ‫מובהק‬
‫‪2.44‬‬

‫‪0.547  0‬‬
‫‪H 0 : 2  0‬‬ ‫‪t ‬‬ ‫‪ 2.38‬‬ ‫מובהק‬
‫‪0.23‬‬

‫‪0.00073  0‬‬
‫‪H 0 : 3  0‬‬ ‫‪t ‬‬ ‫‪ 1.46‬‬ ‫לא מובהק‬
‫‪0.0005‬‬

‫‪0.06384  0‬‬
‫‪H 0 : 4  0‬‬ ‫‪t ‬‬ ‫‪ 1.28‬‬ ‫לא מובהק‬
‫‪0.05‬‬

‫‪0.0043  0‬‬
‫‪H 0 : 5  0‬‬ ‫‪t ‬‬ ‫‪ 2.15‬‬ ‫מובהק‬
‫‪0.002‬‬

‫‪2‬‬
‫‪H 0 :  0.125‬‬ ‫‪0‬‬ ‫בחינת מובקות לרגרסיה עם המשתנים ‪. X 5 , X 2 , X 1‬‬

‫‪0.64 3‬‬
‫‪H1 :‬‬ ‫אחרת‬ ‫‪F ‬‬ ‫‪ 35.55‬‬
‫)‪(1  0.64) (64  3  1‬‬

‫הרגרסיה מובהקת‪F2,64  3 1, 0.95  2.76 .‬‬

‫‪2‬‬
‫‪H 0 : 3   4  0‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪H1 :‬‬ ‫אחרת‬

‫– ‪R 2  0.64‬‬ ‫המודל המוגבל‬

‫המודל הלא מוגבל – ‪R 2  0.897‬‬

‫‪ (1  0.64)  y 2  (1  0.897)  y 2  2‬‬

‫‪F  ‬‬ ‫‪ 72.35‬‬
‫)‪(1  0.897)  y 2 (64  5  1‬‬

‫‪F2,64  5 1,0.95  3.15‬‬

‫דוחים ‪ . H 0‬שני המשתנים שהושמטו‪ ,‬או לפחות אחד מהם‪ ,‬מוסיפים הסבר מובהק‬

‫לרגרסיה‪.‬‬

‫‪64  1‬‬
‫)‪R 2 0.125  1  (1  0.64‬‬ ‫‪ 0.622‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪64  3  1‬‬

‫‪64  1‬‬
‫)‪R 2 0.12345  1  (1  0.897‬‬ ‫‪ 0.888‬‬
‫‪64  5  1‬‬

‫מסקנה‪ :‬שני המשתנים ‪ X 4 , X 3‬מוסיפים הסבר לרגרסיה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫פתרון שאלה ‪24‬‬
‫מספר הנפשות במשפחה‬ ‫–‬ ‫‪X‬‬

‫משך ה?????? של הבן הצעיר‬ ‫–‬ ‫‪Y‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪xy‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪y2‬‬

‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪+0.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪2.25‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪+1.5‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪-0.75‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪0.25‬‬

‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬ ‫___‬

‫‪1.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3.5‬‬

‫‪X  4.5‬‬

‫‪Y 2‬‬

‫‪r‬‬
‫‪ xy‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪ 0.1286‬‬
‫‪ x2   y2‬‬ ‫‪5  3.5‬‬

‫‪H0 :  2  0‬‬

‫‪H1 :  2  0‬‬

‫‪0.1286 1‬‬
‫‪F ‬‬ ‫‪ 0.295‬‬
‫)‪(1  0.1286) (4  1  1‬‬

‫‪F1, 411, 0.01  98.5‬‬

‫לא דוחים ‪ . H 0‬הקשר איננו מובהק‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫פתרון שאלה ‪25‬‬
‫‪Y     X1  u‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪H0 :   0‬‬

‫‪H1 :   0‬‬ ‫ר"מ ‪PROB  0.0909 ‬‬

‫לא דוחים ‪. H 0‬‬

‫המודל אינו צריך לכלול את החותך‪.‬‬

‫ב‪ .‬חישוב ‪ :  Y‬הממוצע הוא ‪ ,30‬מספר התצפיות הוא ‪.5‬‬

‫‪Y‬‬ ‫‪ nY  5  30  150‬‬

‫חישוב ‪ :  X1‬נחשב תחילה את הממוצע של ערכי ‪ , X 1‬לפי המשוואה‪:‬‬

‫‪Y  a  bX1‬‬

‫‪30  10.625  3.875  X1‬‬

‫‪X1  5‬‬

‫‪ X1  nX1  5  5  25‬‬

‫‪150‬‬
‫‪ˆ ‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬

‫‪ .1‬כן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪  Y  E     X1  u   E    X1   u    X 1  0‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  X1 ‬‬ ‫‪ X1‬‬ ‫‪ X1‬‬ ‫‪ X1‬‬
‫‪ .2‬לא‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪X1Y‬‬
‫אומדן ‪ BLUE‬ל‪  -‬הוא אומד הריבועים הפחותים והוא‬
‫‪ X12‬‬
‫‪ .3‬כן‪ .‬אומד שהוא א‪.‬ח‪.‬ה‪ .‬הוא גם א‪.‬ח‪.‬ה‪ .‬באופן אסימפטוטי‪.‬‬

‫‪5‬‬
 : X 2  10 ‫ עבור פריט עם‬Y -‫ רווח סמך ל‬.‫ד‬

1 (10  10) 2
 22  5.2  10  5.841  0.730297  1 
5 10

: X 2 ‫חישוב‬

Y  a  b X2

30   22  5.2 X 2

X 2  10

:  x22 ‫חישוב‬

52
5b2 
 x22
0.730297 2
0.230940 2 
 x22
 x22  10

30  4.67

(25.33,34.67) :‫סמך‬-‫רווח בר‬

H 0 :  01.2  0 .‫ה‬

H1 :  01.2  0

 0.25  0
t    0.365
0.684653

t5 2 1, 0.01   6.965

. H 0 ‫לא דוחים‬

l n
Y   1.143  0.11878 ln 3  2.0487 ln 5  2.0238 .‫ו‬

Yˆ  7.57

6
 ‫‪X2  9‬‬ ‫‪X1  0‬‬ ‫העובד האחד‪,‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪X2  5‬‬ ‫‪X1  4‬‬ ‫העובד השני‪,‬‬

‫העובד האחד‬ ‫‪Yˆ   23.75  0.25  0  5.5  9  25.75‬‬

‫העובד השני‬ ‫‪Yˆ   23.75  0.25  4  5.5  5  2.75‬‬

‫הפרש ההכנסות ביניהם הוא ‪.23‬‬

‫ח‪ .‬ניתן לבחון אם ישנה בנתונים בעיה של מולטיקולוניאריות לפי אחת מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪2  R2‬‬
‫‪r12‬‬ ‫דרך אחת‪ ,‬ישנה בעיה כזו אם‪:‬‬

‫דרך שנייה‪ ,‬ישנה בעיה אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים )כולם‪ ,‬ולא רק חלק מהם(‪:‬‬

‫‪H 0 : 1  0‬‬ ‫לא דוחים את ההשערה הבאה‪:‬‬

‫‪H1 : 1  0‬‬

‫‪H 0 : 2  0‬‬ ‫לא דוחים את ההשערה הבאה‪:‬‬

‫‪H1 :  2  0‬‬

‫‪H 0 : 1   2  0‬‬ ‫כן דוחים את ההשערה הבאה‪:‬‬

‫‪H1 :‬‬ ‫אחרת‬

‫כאן‪ ,‬לא דוחים בר"מ ‪ 1%‬את ‪ H 0 : 1  0‬כיוון ש‪0.7500  0.01 -‬‬

‫לא דוחים בר"מ ‪ 1%‬את ‪ H 0 :  2  0‬כיוון ש‪0.0239  0.01 -‬‬

‫כיוון ש ‪0.005515  0.01 -‬‬ ‫כן דוחים בר"מ ‪ 1%‬את ‪H 0 : 1   2  0‬‬

‫וישנה בעיה של מולטיקולוניאריות חמורה‪.‬‬

‫‪2.048722  1‬‬
‫‪H 0 :  ln X 2  1‬‬ ‫‪t ‬‬ ‫‪ 3.76‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫‪0.278966‬‬

‫‪H1 :  ln X 2  1‬‬ ‫‪t5 2 1, 0.005  9.925‬‬

‫בר"מ ‪ 1%‬לא דוחים את ‪. H 0‬‬

‫‪7‬‬