Professional Documents
Culture Documents
הכניסיני תחת כנפך
הכניסיני תחת כנפך
זה .הסבר ,צטט ,והדגם דבריך! האם לדעתך סיום השיר פסימי או אופטימי ,או משלב ייאוש עם תקווה? נמק
.דבריך
השיר "הכניסיני תחת כנפך" מאת חיים נחמן ביאליק מתאר את בקשתו של הדובר בשיר למקלט ,נחמה ומקום
מפלט כדרך להתמודד עם העולם שבחוץ שבו נותר חסר אונים ,ללא תקווה ,חלומות אהבה ונעורים .בשיר הוא
.מפרט את הסיבות לבקשתו ומבקש פעם נוספת לאחר שהבינה את משמעות בקשתו
בשיר "הכניסיני תחת כנפך" המשורר מתאר מצב של מצוקה .המשורר מייצר מצב של דיאלוג עם אהובה ,מישהי
שפונה אליה ומבקש ממנה עזרה מחוסר האונים שבו הוא נמצא .המשורר מבקש מאותה אהובה אליה הוא פונה,
שתהווה לו מקלט ,חום ,הגנה וביטחון -אהבה שאינה תלויה בדבר ,כמו אהבת אם ואחות "והיי לי אם ואחות" .הוא
מבקש ממנה הגנה מפני העולם שבחוץ כאשר הוא אומר "הכניסיני תחת כנפך" ,בדיוק כשם שציפור מגנה על גוזליה
מפני העולם .המשורר מבקש שאותה אהובה ,בין אם זו אמא ,אחות או אף שכינה ,תהווה מין מקום מסתור עבורו,
מקלט שיוכל לברוח אליו שבעת מצוקה בדיוק כפי שהוא חש עכשיו "ויהי חיקך מקלט ראשי" ,שכן חיק הוא האזור
בגוף שמקרבים בעת חיבוק ,מה שמעיד על תחושת החום שהוא רוצה לקבל ממנה והקרבה החמימה והבטוחה .גם,
הוא מבקש ממנה שתהווה "קו תפילותי הנידחות" ,כלומר היא תהיה עבורו מקום מפלט ואוזן קשבת עבור הרצונות
שלו ,השאיפות שלו ,התפילות שלו ויהיה מי שישמע אותו .הבקשה שלו מאותה אהובה ,מעידה על הבעיה שלו:
תפילותיו לא התקבלו "תפילותיו הנידחות" ,הוא חש מגורש ,בודד ואבוד כמו תפילותיו ,ולכן מחפש אוזן קשבת
.ומקום חם ,ופונה אל הנמענת בתקווה שתפילותיו יתקבלו
לאחר שהמשורר מבקש בקשה זו מן הנמענת ,הוא מסביר לה בשלושת הבתים הבאים את הסיבות לבקשתו.
הסיבות הן למעשה ההחמצות שלו לאורך חייו .תחילה ,בבית השני ,הוא מתאר את החמצותיו מתקופת הנעורים.
הוא מגלה לה למעשה את "סוד ייסוריו" ,כלומר סוד שמכביד עליו מאוד ומקשה עליו ,מכאיב לו ,ומבקש ממנה
להתכופף "שחי" ,מה שמדגיש את הקרבה והחום אותם הוא מחפש .את הסוד הוא מגלה לה "בעת רחמים ,בין
השמשות" ,שכן זוהי שעת בין הערביים של שבת שבה נפתח שער הרחמים ,זוהי גם תקופה לווידויים וסיכוי
להתגשמותן של תפילות ,כאן אלו תפילותיו של המשורר .הוא מספר לה על ההחמצה של נעוריו כאשר הוא אומר
"אומרים יש בעולם נעורים – היכן נעורי? " ,כלומר כולם מדברים על תקופת הנעורים ,כולם חוו אותה וכולם
יודעים איך היא מרגישה ,אך רק המשורר חש מקופח ושואל שאלה רטורית – היכן הנעורים שלו? כלומר הוא אינו
חווה את תקופת הנעורים כמו כולם ,הוא חריג ,שונה .הוא החמיץ את חווייותיו מתקופת הנעורים ואין לו כל
אפשרות לפצות על כך מאחר שהוא כבר גדול .בבית השלישי בשיר ,הוא מתאר באותו מבנה חוזר החמצה נוספת,
והפעם של אהבה אירוטית .הוא מגלה לה סוד נוסף "ועוד רז אחד לך אתוודה" ,ומוסיף "נפשי נשרפה בלהבה",
כלומר שוב הוא מתאר כמה ההחמצה של תחושת האהבה בוערת בו כמין סכין בלבו ,היא מכבידה עליו ועל
תחושותיו ומתארת כמה כמהה היה לאהבה שאותה אף פעם לא חש .וכן בהמשך הוא מתאר "אומרים אהבה יש
בעולם – מה זאת אהבה? כלומר ,גם כאן ,כולם חוו את תחושת האהבה ואת הסיפוק ממנה ,ואילו רק המשורר מביע
תחושת קיפוח ושואל שאלה רטורית נוספת – מה זאת אהבה? שכן ניתן לפרש זאת כילד תמים השואל את אמו
מאחר שאינו באמת יודע את התחושות של האהבה ,הוא אף פעם לא חווה אותה .האהבה שלא חווה מעולם היא
החמצה נוספת המעיקה על נפש המשורר .לאחר מכן ,בבית השלישי ,מגיע השיא של כאבו כאשר הוא אומר
"הכוכבים רימו אותי" ,שכן בשיריו של ביאליק כוכבים הם סמל לתקוות ותפילות ואף כמין אלוהים וגורל
השולטים בעולם .המשורר האמין כי הגורל שלו הוא משהו אחר ממה שהוא היום והוא היה אמור להיות משהו
אחר ,לפחות היו לו תקוות לכך והוא מרגיש מרומה .הוא מוסיף "היה חלום -אך גם הוא עבר" שכן החלום שלו
לאהבה והגשמת הנעורים אינן יחזרו יותר והתקווה להגשים אותן אבדה .כעת ,הוא אומר "אין לי כלום בעולם ,אין
לי דבר" ,כלומר הוא נותר חסר אונים ,ללא אהבה ,ללא תפילות ,ללא תקווה וללא נעורים ,אין לו שום דבר שינחם
".אותו והוא סובל מכאבי נפש
אמצעי רטורי אחד המבטא מצב זה הוא חזרות .המשורר חוזר על עצמו פעמיים כאשר הוא מתאר את החמצותיו
של נעוריו ואהבתו בשימוש במילים "אומרים יש בעולם" .החזרה מדגישה את העובדה שהמשורר מרגיש שונה,
מקופח ,נידח ומבטא את תחושת הכאב בהחמצתו ,שכן כולם יודעים מהם הנעורים ,וכולם חוו את תחושת האהבה
חוץ ממנו .ישנה חזרה נוספת גם בבית הרביעי כאשר המשורר אומר "עתה אין לי כלום בעולם – אין לי דבר" החזרה
על צמד המילים "אין לי" מדגישה את הריקנות שהמשורר חווה בחייו ואת הכאב הנפשי שלו בחוסר האונים שהוא
חווה כאשר הוא נותר ללא חלומות ,ללא תקוות ,ללא אהבה ונעורים .הדבר מחזק גם את תחושת התסכול והייאוש
שלו ממצבו – אין לו שום דבר להיאחז בו .אמצעי רטורי נוסף הוא האנשה ,כאשר המשורר כותב "הכוכבים רימו
אותי" שכן כוכבים אינם באמת יכולים לרמות אדם .כאשר הוא אומר זאת הוא עושה שימוש בהאנשה בכדי לומר
שהתפילות שלו לאהבה ונעורים והתקווה שהייתה לו הטעתה אותו ,כי הוא האמין שהגורל שלו הוא להיות משהו
אחר ממה שהוא היום ,ולכן הדבר אכזב אותו כי כיום הוא נותר ללא כל אלה בעולם – ללא אהבה ,תקווה ,תפילות
.ונעורים
הבית האחרון בשיר זהה בדיוק לבית הראשון בשיר ,הוא העתק מדויק שלו .הדבר למעשה מסייע למבנה השיר
שרצה ליצור המשורר ,בקשה ,ההסברים לבקשה שנותן לאותה נמענת בכדי לשכנע אותה לקיים בקשה זו ,ואז
לאחר ששכנע אותה הוא מבקש ממנה שוב כאשר כעת היא מבינה עד כמה מילוי הבקשה שלה חשוב וקריטי עבורו.
לדעתי ,סיום השיר הוא פסימי ,ראשית בעובדה שהשיר הוא שיר מעגלי שמתחיל ומסתיים באותה נקודה ,מה
שמרמז על סוף מייאש ואף חוסר יכולת לצאת מן המצוקה שבה הוא שרוי .גם ,המשורר אינו יודע אם אותה נמענת
תיענה לבקשה זו בחיוב ואף גם אם כן ,התקווה שלו להגשים את תפילותיו לאהבה ונעורים אינן יכולות עוד
להתגשם שכן הן כבר אבודות וחסרות תקווה ,בדיוק כמוהו ,והעובדה שרק תהיה לו אוזן קשבת לאותן תפילות
"נידחות" עדיין יגרמו לו להרגיש שהגורל רימה אותו ושהוא האמין שהיום הוא יהיה במקום אחר ,והיא תהייה
עבורו רק מפלט להקשיב למצוקותיו ורצונותיו האבודים .הוא כבר התאכזב ,התעייף ,נעשה מיואש וכאוב ולכן אין
מכך כל אור הנשקף מלבד ההתמודדות עם הקושי הנפשי שהוא חש ,על אותן תפילות שלא יוכל להגשים .הוא רק
.רוצה מישהי שתגן עליו מפני העולם שבחוץ שכן די בכוחותיו לתעות בו ,והוא צריך מקלט ,הגנה
לסיום ,השיר מבטא לאורכו את תחושת ההחמצה והפספוס בו שרוי הדובר לאחר שלא חווה כמו כולם את נעוריו
ולא זכה לאהבה אירוטית .הוא מסיים את שירו כאשר הוא מבקש ממנה פעם נוספת להוות לו מקום מפלט ומין
.מחסה ,כאשר הוא גילה לה את סודותיו האינטימיים ביותר