‫מלחמת יום הכיפורים‬

‫‪6.10 - 24.10.1973‬‬

‫מלחמת יום הכיפורים הייתה אחת מהמלחמות הקשות ביותר שעברה מדינת ישראל במהלך קיומה‪ ,‬והיו‬
‫לה השלכות נרחבות בשנים שלאחריה על מדיניות החוץ והפנים של ישראל‪.‬‬

‫מלחמת יום הכיפורים פרצה בהפתעה גמורה מבחינתה של ישראל‪ ,‬בחזית המצרית והסורית בצהרי יום‬
‫הכיפורים‪ 6 ,‬באוקטובר ‪.1973‬‬

‫מצרים וסוריה‬

‫באוגוסט ‪ 1970‬הוכרזה הפסקת‪-‬אש בקו תעלת סואץ בין ישראל למצרים והסתיימה מלחמת ההתשה‬
‫שנמשכה מסיום מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫המהלכים המדיניים שהתקיימו באיזור לא הניבו תוצאות ובישראל שררה תחושה של הישג ‪ -‬הצלחה‬
‫בכפיית הפסקת‪ -‬האש מבלי לוותר על עמדותיה המדיניות ולא על שטחים‪.‬‬

‫כחודש לאחר כינון הפסקת האש‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1970‬מת נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬

‫את מקומו תפס אנואר סאדאת‪ ,‬שנתפס כחלש מקודמו‪.‬‬

‫סאדאת איים שלא יחדש את תוקפו של הסכם הפסקת האש‪ ,‬אך לא מימש איום זה‪.‬‬

‫הוא הכריז כי הוא מוכן להקריב מיליון חיילים כדי להחזיר את האדמות המצריות‪.‬‬

‫ביולי ‪ 1972‬סילק סאדאת ממצרים את היועצים הסובייטים‪ .‬כל אלו נראו כביטוי לחולשה צבאית ומדינית‬
‫של מצרים‪.‬‬

‫בגזרה הסורית ברמת הגולן הושגה רגיעה‪ ,‬לאחר מספר מהלומות שהונחתו על הסורים‪ ,‬בגזרת לבנון‬
‫נותרה פעילות מחבלים‪.‬‬

‫סאדאת החל בתכנון ממשי של המלחמה‪ .‬בראשית ‪ ,1973‬ורתם למאמץ זה גם את נשיא סוריה חאפז‬
‫אל אסאד‬

‫בישראל‬

‫בישראל התגבשה ההערכה כי מצרים לא תצא למלחמה לפני שתבטיח לעצמה יכולת אווירית וכי סוריה‬
‫לא תפתח במלחמה לבדה‪.‬‬

‫הערכת המודיעין הישראלי הייתה כי לא צפויה מלחמה לפני שנת ‪.1975‬‬

‫במאי ‪ 1973‬הגיעו לישראל ידיעות על כוונות המלחמה של מצרים‪ ,‬אך הערכת המודיעין הייתה כי אין‬
‫סבירות למלחמה‪.‬‬

‫למרות זאת החליט הרמטכ"ל על צעדי כוננות וגיוס חלקי של המילואים‪ ,‬אך אלה בוטלו כעבור זמן מאחר‬
‫שהרגיעה נמשכה‪.‬לאור זאת התחזק מעמדו של המודיעין הישראלי והקונספציה שלא תפרוץ בטווח‬
‫הקרוב מלחמה‪.‬‬

‫בגזרה המצרית היה ידוע על תרגיל מצרי גדול שלקראתו רוכזו כוחות בקו התעלה‪.‬‬
‫באגף המודיעין העריכו שההיערכות המצרית מכוונת לקראת התרגיל‪ ,‬וההיערכות הסורית ‪ -‬מחשש מפני‬
‫ישראל והסבירות לפריצת מלחמה נמוכה‪.‬‬

‫בליל ‪ 4-5‬באוקטובר נודע על יציאת היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה ‪ -‬צעד שהדליק הבהוב אזהרה‪.‬‬
‫הרמטכ"ל‪ ,‬דוד אלעזר‪ ,‬החליט על תגבור שתי הגזרות בשריון ובארטילריה‪ ,‬ובצבא הוכרזה כוננות‪.‬‬

‫המודיעין הישראלי עמד עדיין על דעתו שהסבירות לפריצת מלחמה נמוכה‪.‬‬

‫רק בבוקר יום כיפור‪ ,‬יום שבת ה‪ 6-‬באוקטובר‪ ,‬הגיעה ידיעה ממקור מוסמך כי צפויה להיפתח מלחמה‬
‫באותו ערב‪ ,‬בשתי החזיתות‪.‬‬

‫הממשלה כונסה לישיבת חרום ודנה בעיתוי גיוס המילואים והיקפו ובסוגיית הנחתת מכת מנע של חיל‬
‫האוויר ‪.‬‬

‫הממשלה החליטה שלא לצאת למכת מנע והוחל בגיוס מילואים כדי לקדם את פני ההתקפה‪ ,‬שהחלה‬
‫מוקדם מן הצפוי‪ ,‬סמוך לשעה ‪.14:00‬‬

‫הגורמים למלחמה‬
‫הרצון למחוק את כשלון מלחמת ששת הימים‬ ‫‪.1‬‬

‫סוריה ומצרים רצו להשיב את כבודן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים ולנסות ולהשיב את השטחים‬
‫שאיבדו במלחמה זו‪.‬‬

‫פרשנים שונים טוענים שהמצרים לא תיארו לעצמם שיוכלו לכבוש את כל סיני‪ ,‬אולם העריכו כי יוכלו‬
‫להשיג הישג צבאי כלשהו והאמינו שהמלחמה תניע תהליך מדיני שיוביל להחזרתו של סיני למצרים‪.‬‬

‫בטחון מופרז וזלזול באויב‬ ‫‪.2‬‬

‫תחושת הביטחון הישראלית המופרזת בעקבות הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים‪( ,‬האופוריה)‬
‫הביאה לזלזול ביכולתן של מדינות ערב‪.‬‬

‫זלזול זה גרם להערכה מודיעינית שגויה ולתפיסה (קונספציה) כי צבאות ערב לא יפתחו במלחמה‪,‬גם אם‬
‫תפרוץ מלחמה תתקבל התראה מוקדמת שתאפשר הערכות טובה‪.‬‬

‫עקשנות של ישראל לא לנהל משא ומתן עם הערבים‬ ‫‪.3‬‬

‫בשנים שלפני המלחמה נעשו מספר ניסיונות להביא למשא ומתן מדיני בעיקר בין ישראל למצרים‪.‬‬

‫הרעיון היה שישראל תיסוג מהתעלה ומחצי האי סיני לגבולות ‪ 67‬ובתמורה יהיו המצרים מוכנים לנהל‬
‫מו"מ עם ישראל ‪( .‬יוזמת יארינג ותוכנית רוג'רס)‬

‫הסירוב הישראלי לנהל משא ומתן עם מצרים בתנאים מוקדמים ‪ ,‬הביא את מצרים להחלטה לפתוח‬
‫במלחמה כדי להניע תהליך מדיני בסיום המלחמה שיביא לנסיגה ישראלית בסיני ‪.‬‬
 ‫תוצאות המלחמה‬
‫צה"ל ספג אבידות כבדות מאוד בחיי אדם ‪ 2656‬הרוגים ו‪ 7250-‬פצועים‪.‬‬

‫‪ 301‬חיילים נפלו בשבי ‪.‬‬

‫עשרות נעדרים‪.‬‬

‫אבדות כבדות של טנקים ומטוסים ‪.‬‬

‫האבידות היו ללא כל פרופורציה מאז מלחמת העצמאות‪ .‬היה ברור שצה"ל יצטרך לעבור תוכנית רצינית‬
‫ודחופה של שיקום כדי לעמוד במשימות של השנים הבאות‪.‬‬

‫השפעותיה של מלחמת יום הכיפורים‬

‫פגיעה בתחושת הביטחון‬

‫כשלון ההנהגה הצבאית לחזות את פרוץ המלחמה‪ ,‬הכיבושים הערביים בתחילת המלחמה וכמות‬
‫הנפגעים הרבה במלחמה ( כ‪ 2700-‬הרוגים) הביאו לפגיעה קשה בתחושת הביטחון של הציבור בישראל‪.‬‬

‫הלם ההפתעה והצלחות האויב בשלבים הראשונים‪ ,‬הטביעו את חותמם‪ .‬ההרתעה הישראלית שהכזיבה‪,‬‬
‫ההתרעה שהתאחרה‪ ,‬העיכוב בגיוס המילואים ותקלות שונות במהלכו הן שעמדו בראש סדר היום וזכו‬
‫לכינוי "המחדל"‪.‬‬

‫מערכת הביטחון החלה להיות נתונה לביקורת ציבורית יסודית יותר‬

‫הקמת ועדת אגרנט‬

‫הוועדה חקרה את מחדלי המלחמה ומסקנותיה הופנו כנגד הדרג הצבאי‪ ,‬הוועדה דרשה את פיטורי‬
‫הרמטכ"ל (דוד אלעזר)‪ ,‬ראש אמ"ן (אלי זעירא)‪ ,‬אלוף פיקוד הדרום (שמואל גונן ‪ -‬גורודיש) אבל סירבה‬
‫לחקור את אחריותם של אנשים מהדרג הפוליטי‪.‬‬

‫התערער האמון בשורה של אישי ציבור בצבא ובדרג הפוליטי ובראשם שר הביטחון‪ ,‬משה דיין וראש‬
‫הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬שניהם נאלצו לפרוש לאחר פרסום המסקנות למרות שלא הוסקו נגדם מסקנות‬
‫אישיות‪.‬‬

‫תנועות המחאה‬

‫בציבור הופיעו תנועות מחאה אשר אנשיהן היו קצינים וחיילים שחזרו מן המלחמה‪.‬‬

‫הידוע בין יוזמי תנועות המחאה היה סרן מוטי אשכנזי אשר במלחמה מלא תפקיד של מפקד מעוז‬
‫"בודפשט" בצפון התעלה‪ (.‬המעוז היחיד שלא נפל בידי המצרים) ‪ .‬תנועות המחאה קיימו הפגנות‬
‫וקראו להתפטרות הממשלה‪ /‬שר הביטחון דיין ועוד‪.‬‬
 ‫שינויים במפה הפוליטית‬

‫הציבור הישראלי‪ ,‬לאחר שהפנים את גודל המחדל במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שם קץ לשלטון מפלגת‬
‫הפועלים ששלטה במדינה מראשיתה ‪.‬‬

‫מלחמת יום הכיפורים סללה את הדרך למהפך הפוליטי של ‪ 1977‬בו עלתה מפלגת הליכוד בראשות‬
‫בגין לשלטון ובהמשך לחתימת הסכם השלום עם מצרים‪.‬‬

‫הטלטלה בחברה הישראלית‬

‫המלחמה טילטלה את ישראל טלטלה עזה שהשפיעה על כל המערכות‪.‬‬

‫המחיר הכבד בחללים הכאיב ואליו נוספה הדאגה לשלום הפצועים והחרדה לגורל השבויים והנעדרים‪,‬‬
‫שירות המילואים הארוך ‪ ,‬שיתוק המשק הישראלי הפכו למרכיבים מרכזיים בתודעה הציבורית במשך‬
‫מספר שנים‪.‬‬

‫בחברה הישראלית חל שבר מוסרי ערכי יסוד החברה כמו‪ :‬האמונה במנהיגות המדינית והצבאית‪,‬‬
‫התערערו ועמדו למבחן‪.‬‬

‫הגברת תלותה של ישראל בארה"ב‬

‫המחיר הכלכלי הכבד של המלחמה הביא לתלות גוברת של ישראל בסיוע כספי‪ ,‬צבאי ודיפלומטי‬
‫אמריקאי‪.‬‬

‫תלות גוברת זאת בארה"ב הקטינה את עצמאותה של ישראל בזירה הבינלאומית והגבירה את המחוייבות‬
‫לארה"ב‪.‬‬

‫הסכם השלום בין ישראל ומצרים‬

‫בנובמבר ‪ 1977‬הגיע אנואר סאדאת לביקור בירושלים ובספטמבר ‪ 1978‬נחתמו הסכמי קמפ‪-‬דיויד‪.‬‬
‫לאחריהם‪ ,‬במרס ‪ 1979‬נחתם הסכם השלום בין ישראל ומצרים‪.‬‬

‫הסכם השלום לא היה נחתם לולא הרגישה מצרים כי היא החזירה לעצמה את כבודה האבוד במלחמת‬
‫יום כיפור‪.‬‬

‫תהליך השלום בין ישראל למצרים הושלם בשנת ‪ ,1982‬עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי‬
‫מצרים‪.‬‬