‫שיעור ‪ -20‬דיני פליטים‬

‫קריאה‪-‬‬
‫בג"ץ ‪ 7146/12‬אדם נ' הכנסת‪ ,‬פ"ד סד( ‪)2013( 717 )2‬‬ ‫‪‬‬
‫בג"ץ ‪ 8425/13‬איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נ' ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בג"ץ ‪ 8665/14‬טשומה נגה דסטה נ' הכנסת‬ ‫‪‬‬
‫עע"מ ‪ 8101/15‬צגטה נ' שר הפנים‬ ‫‪‬‬
‫בר״ם ‪ 5040/18‬פלוני נ׳ רשות האוכלוסין‬ ‫‪‬‬
‫‪Convention relating to the status of refugees(1951), articles 1-7, 31-33‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבוא‬
‫ענף משפטי שיש לו קיום עצמאי‪ ,‬אבל אפשר לראות בו גם תת ענף של דיני זכויות אדם – נוגע בסל הזכויות של‬
‫תושבים ואזרחים‪ .‬בדיני פליטים הדין אומר למדינה להגן על אדם שנמצא בשטחה‪ ,‬אפילו שהוא נכנס אליה באופן לא‬
‫חוקי‪ ,‬שכן בגלל המצב המיוחד שלו צריך לתת לו את סל הזכויות הבסיסי של פליט‪ .‬הנושא מאוד רגיש ושנוי‬
‫במחלוקת‪ .‬יש שני ערכים שנמצאים על הכף‪ ,‬ריבונות נגד זכויות אדם‪ .‬כל נושא ההגירה והשהייה במדינה נחשב‬
‫בליבה של הריבונות‪ .‬מולו נמצא נושא זכויות האדם של אנשים שהם "אורחים בלתי קרואים"‪ ,‬שפעמים רבות‬
‫דורשים משאבים על חשבון האזרחים שלי‪.‬‬
‫הזווית האחרת היא הגנה על אדם שנאלץ לברוח ממדינתו וזקוק להגנה מכוח המשב"ל‪.‬‬
‫הנושא סובל מדיסאינפורמציה וצביעות – דיסאינפורמציה כי העולם המערבי טוען שזה צפון מול דרום אבל למעשה‬
‫הקולטות הגדולות ביותר הן מדינות דרום‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מקורות נורמטיביים‬
‫אמנת הפליטים משנת ‪ . 1951‬כיום חברות באמנה ‪ 145‬מדינות‪ .‬במקור האמנה היתה רק על פליטים ממלחמת‬
‫העולם השניה‪ .‬ישראל הייתה מהחלוצות בניסוח האמנה והייתה מהראשונות להצטרף אליה כי היא הרגישה שהיא‬
‫מדינת מקלט של פליטים ניצולי שואה‪ .‬האמנה נועדה רק למקרים לפני ‪ 1951‬ורק לפליטים באירופה‪ .‬עם זאת‬
‫פליטות היא בעיה גלובלית‪ ,‬ולכן ב‪ 1967-‬הוסיפו פרוטוקול שרק מי שרצה הצטרף אליו‪ ,‬שהסיר את מגבלת הזמן‬
‫והמקום‪ .‬מדינה שמצטרפת לפרוטוקול צריכה להתייחס לפליט בכל זמן ומכל מקום‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הגדרות‬
‫פליט‪ -‬אדם שעומד בהגדרת האמנה – עזב את המדינה שלו‪ ,‬נכנס לאחרת‪ ,‬ובה הוא פונה לרשות המוסמכת ואומר‬
‫שהוא זכאי למעמד פליט‪ .‬המשרד המוסמך בודק את הבקשה‪ ,‬מאשר אותה‪ ,‬ומעניק לו מעמד של פליט‪ .‬מאותו רגע‬
‫הוא זכאי לכל הזכויות שנובעות מדיני פליטים‪.‬‬
‫מבקש מקלט‪ :‬אדם שעשה את אותו מסלול‪ ,‬ביקש את מעמד הפליט‪ ,‬ומאותו רגע נחשב מבקש מקלט עד שיקבל‬
‫מעמד פליט‪ .‬הזכויות שלו יותר רזות משל פליט‪ .‬ברגע שתהיה הכרעה בבקשה שלו או שהוא יהיה פליט על כל‬
‫ההגנות או שלא יהיה פליט וניתן יהיה לגרש אותו‪.‬‬
‫מהגר עבודה‪ :‬אדם שעזב את מדינתו ונכנס לאחרת באופן חוקי או לא חוקי‪ .‬יכול להיות שהוא יגיד שהוא פליט‪ ,‬אבל‬
‫הוא בעיקר מונע משיקולים כלכליים‪ .‬השיקול הדומיננטי זה לא שהוא נרדף אלא שהוא רוצה לשפר את מצבו‬
‫הכלכלי‪.‬‬
‫מסתננים‪ :‬אדם שנכנס באופן לא חוקי‪ .‬זה לא בהכרח מוביל למסקנה שלא נחשב פליט‪ .‬מעמד הפליט מכשיר את‬
‫ההסתננות הבלתי חוקית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אמנת הפליטים‬
‫אמנה אחידה עם נורמה גלובלית שקובעת שפליט הוא אדם שעומד בארבעה תנאים מצטברים‪-‬‬
‫אדם שלא נמצא במדינת אזרחותו‬ ‫‪.1‬‬
‫האדם לא רוצה\יכול לחזור למדינת אזרחותו‬ ‫‪.2‬‬
‫חוסר הרצון\יכולת נובעים מחשש מבוסס ומגובה בראיות אובייקטיביות מרדיפה‪ .‬באמנה אין הגדרה‬ ‫‪.3‬‬
‫לרדיפה‪ ,‬ולכן זה נובע מהמדינה‪ .‬יש מדינות שיתנו פרשנות רחבה‪ ,‬ואחרות פרשנות צרה‪ .‬רדיפה יכולה‬
‫להיות אקטיבית או פסיבית‪ .‬לפעמים היא צריכה לפעול בשקדנות ראויה כדי למנוע פעולות של אזרחים‬
‫שמפרות זכויות אדם‪ ,‬ואם היא לא עושה את זה‪ ,‬אז על דרך השלילה היא בעצם נחשבת רודפת‪.‬‬
‫רדיפה נובעת מהעילות המופיעות בסעיף‪ :‬גזע‪ ,‬דת‪ ,‬בשל האזרחות‪ ,‬בשל שייכות לקבוצה חברתית מסוימת‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫או בגלל דעה פוליטית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫**אדם שביצע הפרות שכאלה בעצמו לא בהכרח יקבל מעמד פליט‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫זכויותיו של פליט‬
‫האמנה קובעת איזשהו מינימלי לכל פליט בכל מדינה‪ ,‬כמובן שמדינות יכולות להיות נדיבות יותר‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬מטיל חובה על הפליט לנהוג לפי החוק של המדינה המארחת שלו‬ ‫‪‬‬
‫האמנה צריכה להיות מיושמת באופן שוויוני ללא קשר לזהות הפליטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ 16‬קובע שלפליט הזכות לנגישות לערכאות משפטיות בדיוק כמו לאזרח‪ .‬זוהי זכות חשובה ברמה‬ ‫‪‬‬
‫מאוד גבוהה‪ ,‬שכן הזכות הפרוצדורלית היא במידה רבה מפתח לזכויות המהותיות שלא ניתן להגן עליהן‬
‫בלי גישה למערכת המשפט‪ .‬הבעיה היא שאם נותנים לפליטים זמינות מלאה לבתי משפט‪ ,‬הנטל של גישור‬
‫בין העמדה הפוליטית של הציבור למשב"ל נופל על בתי המשפט‪.‬‬
‫סעיף ‪ 22‬עוסק בחינוך יסודי ועל‪-‬יסודי‪ .‬מגיע להם חינוך יסודי ברמה זהה לאזרח‪ .‬לעומת זאת חינוך‬ ‫‪‬‬
‫על‪-‬יסודי מגיע ברמה שניתנת לזרים אחרים‪.‬‬
‫סעיפים ‪ 17-18‬זכויות לעבודה כשכיר ועצמאי‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ 23-24‬זכויות סוציאליות רחובות‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ 26‬מעניק לפליט את הזכות לנוע באופן חופשי בטריטוריה של המדינה המארחת ולבחור בעצמו את‬ ‫‪‬‬
‫מקור מגוריו‪ .‬הוא כפוף למגבלות מכוח שהמדינה רשאית להטיל מכוח סעיף ‪.9,26,31‬‬
‫סעיף ‪ 32‬מטיל מגבלות קשות על היכולת לגרש פליטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ 33‬עקרון אי ההחזרה‪ .‬אוסר על המדינה המארחת להחזיר פליט לגבולות של מדינה אחרת אם‬ ‫‪‬‬
‫ההחזרה שלו תחשוף אותו לסכנת חיים או פגיעה קשה בחירותו ובזכויות האדם שלו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עקרון אי החזרה‬
‫אוסר על המדינה המארחת להחזיר פליט לגבולות של מדינה אחרת אם ההחזרה שלו תחשוף אותו לסכנת חיים או‬
‫פגיעה קשה בחירותו ובזכויות האדם שלו‪ .‬העקרון נותן הגנה גם לפליט וגם למבקש המקלט‪ .‬האמנה למניעת עינויים‬
‫מגדירה עינוי גם כהחזרה של אדם לסיטואציה מסכנת‪ ,‬קרי החזרה של אדם למצב מסכן הוא בעצם מעבר גם על‬
‫אמנת הפליטים וגם על אמנת העינויים‪.‬‬
‫בנוסף העקרון הזה אוסר על החזרה של אדם למדינת המקור שלו או למדינה שלישית שעשויה לסכן את חייו או אם‬
‫יש יסוד סביר להניח שזו תחזיר אותו למדינת המקור שלו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫המקרה הישראלי‬
‫האם הדוגמה הישראלית היא ייחודית?‬
‫לכאורה יש אלמנטים שלא ייחודיים לישראל – היא מדינה מפותחת כלכלית ולכן ממגנטת גלי הגירה חוקיים ולא‬
‫חוקיים‪ .‬אנחנו גם צד לאמנת הפליטים ולפרוטוקול כמו רוב מדינות העולם‪.‬‬
‫למה אנחנו בכל זאת אולי מיוחדים?‬
‫ישראל היא לא לגמרי מדינה מפותחת‪ .‬היא בתחתית ה‪.OECD‬‬ ‫‪‬‬
‫גלי הגירה שמגיעים לישראל לפחות בצונמי שישראל חוותה לפני כעשור היו מאוד מיוחדים בגלל שהגיעו‬ ‫‪‬‬
‫בעיקר משתי מדינות – סודן ואריתריאה‪ .‬זאת בניגוד למדינות אירופה שחוות גלי הגירה מגוונים‪.‬‬
‫ישראל היא פחות או יותר המדינה היחידה בעולם המערבי שיש לה גבול יבשתי עם אפריקה‪ ,‬מה שהופך‬ ‫‪‬‬
‫את פוטנציאל ההגירה ליותר בעייתי‪.‬‬
‫חלק מהמדינות השכנות לישראל הן מדינות אויב שאין איתן שיתוף פעולה הנדרש לקליטת פליטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרכיב הביטחון – בשוודיה יכולת הקליטה מוגברת כי הסכנה הביטחונית קטנה יותר‪ .‬ישראל רואה בגלי‬ ‫‪‬‬
‫הפליטות גם אופציה לכניסת אלמנטים מסכני ביטחון‪.‬‬
‫האלמנט היהודי – ההיסטוריה היהודית רצופה בסיטואציות של נרדפות ופוגרומים שהגיעה לשיאה‬ ‫‪‬‬
‫בשואה‪ .‬הציונות במובן הזה מתחברת לדיני הפליטות כי ישראל הוקמה כמדינה לפליטים‪ .‬ההיסטוריה‬
‫היהודית ציונית הולכת לכל הכיוונים – ניתן לומר שיהודים שחוו כל כך הרבה צלקות צריכים להיות יותר‬
‫נדיבים בפירושם לאמנת הפליטים‪ .‬כנגד ניתן לומר שישראל היא מופת לקליטה של מספרים אדירים והיא‬
‫כבר תרמה את חלקה לקליטת פליטים‪ ,‬עשינו כבר מעל ומעבר‪.‬‬
‫המרכיב הפלסטיני – יש גלי פליטות פלסטיניים ושיחה על זכות השיבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לישראל אין מדיניות הגירה קוהרנטית – יש בתי דין להגירה‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון‪ ,‬ואפשר לעתור פעם לזה ופעם‬ ‫‪‬‬
‫לזה‪.‬‬
‫ישראל היא צד לאמנה ולכן מחויבת לה‪ ,‬אבל ישראל היא דואליסטית ולכן חוקים סותרים גוברים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫התמודדות בג"צ‬
‫בזמן קצר הגיעו המון פליטים בגודל של ‪ 1%‬מהאוכלוסייה‪ .‬ישראל מופתעת מהסיטואציה ומגיבה באמצעות שתי‬
‫תגובות‪:‬‬
‫המחסום הפיזי – ישראל בונה חומה מול מצרים כדי לטפל בבעיה בשורשה הישראלי‪ .‬מצד אחד חוקי כי‬ ‫‪.1‬‬
‫למדינה מותר להגן על גבולותיה וריבונותה‪ .‬מצד שני אם כל המדינות יעשו את זה אמנת הפליטים תרוקן‬
‫מתוכן‪.‬‬
‫המחסום הנורמטיבי משפטי – ישראל מאמצת תיקון חקיקה שקובע שכל מי שהסתנן לתחומה אפשר‬ ‫‪.2‬‬
‫להוציא נגדו צו מעצר מנהלי ואפשר לשלוח אותו למעצר מנהלי של ‪ 3‬שנים במחנה כליאה‪ .‬יש ארבעה‬
‫פס"דים שעונים על השאלה האם ישראל יכולה לעצור מסתננים‪ ,‬והרביעי עונה על השאלה האם אפשר‬
‫להעביר אותם לרואנדה ואוגנדה‪.‬‬
‫ישראל אומרת שלסודנים אין סיבה לתת מעמד פליטות כי המצב בסדר‪ ,‬אבל אי אפשר לגרש אותם כי אין‬
‫יחסים דיפלומטיים עם סודן‪ .‬לעומת זאת עם אריתריאה ישראל מבינה שיש מצב מורכב אבל לא שכולם שם‬
‫פליטים‪ .‬לכן היא לא נותנת הגנת פליטים אלא הגנה רזה שלא מאפשרת להם לעבוד‪.‬‬
‫יש עתירה לבג"צ נגד חוקיות המעצר שנסמכת גם על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וגם על אמנת הפליטים‪.‬‬
‫מדינת ישראל טוענת שמדובר בהגירה שהיא בליבת הריבונות ומדובר בסיטואציה יוצאת דופן של גלים‬
‫גדולים‪ ,‬ולכן מבקשת מבג"צ להתייחס יותר לחוק הפנימי‪ .‬מול זה באה נציבות הפליטים של האו"ם ודורשת‬
‫להכניס כמה שיותר משב"ל לסיפור‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫פס"ד איתן‪:‬‬
‫בג"צ אומר למדינה תודה שהיא גלויה איתו‪ .‬היא אומרת שהמעצר לשלוש שנים נועד לשרת שתי מטרות – מחד‬
‫להגן על דרום ת"א שמוטל עליה נטל דיס פרופורציונלי של פשע וביטחון אישי‪ ,‬ולכן נרחיק את המסתננים משם ;‬
‫מאידך ‪ -‬הרתעה להפחתת ניסיונות ההסתננות לישראל‪.‬‬
‫בג"צ מוכן להכיר ברמה העקרונית ברצון של ישראל לעצור אנשים כדי להקל על סיבות סוציואקונומיות‪ .‬לגבי טעם‬
‫ההרתעה בג"צ אומר שאי אפשר לעצור אדם כדי להרוויח רווחים חיצוניים‪ .‬הוא מבין שיש פה ענישה קולקטיבית‬
‫אסורה‪ .‬עם זאת אחרי גמגום רב הוא מוכן להכיר ברציונליות המהלך‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬בג"צ טוען שהמעצר צריך להיות לא שרירותי‪ ,‬קרי לשרת תכלית ראויה‪ ,‬כלומר לעצור אותו – לברר את‬
‫פרטיו – לבדוק אם זכאי למעמד פליט ואם לא אז לגרש‪ .‬אם ישראל עוצרת אדם ללא אופק גירוש לשלוש שנים‬
‫מדובר בהפרה דיספרופורציונלית של זכויותיו‪ .‬משך המעצר הופך את החקיקה הישראלית ללא חוקית‪ .‬בג"צ פוסק‬
‫את החקיקה על בסיס חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫בתגובה המדינה מתקנת את החוק ומייצרת שני אפיקים – הראשון הוא מעצר לשנה במתקן סגור‪ ,‬והשני מעצר‬
‫במתקן פתוח המנוהל ע"י השב"ס בו לא ניתן לעבוד וצריך לדווח שלוש פעמים ביום‪ .‬בג"צ פוסל גם את ההחלטה‬
‫הזו שכן מעצר של שנה ללא אופק של גירוש נתפס בעיניו כפגיעה דיספרופורציונלית‪ .‬לגבי המעצר בחולות במתקן‬
‫פתוח גם כאן בגצ פוסל את ההבדל בגלל שהשילוב בין מעצר לתקופה בלתי מוגבלת בזמן לצד העובדה שהמתקן‬
‫נקרא פתוח אבל הלכה למעשה מתנהל כסגור אומר שמדובר במתקן סגור שהינו בלתי חוקי‪.‬‬
‫בתגובה המדינה הולכת למועד ג' בו היא יוצרת מסלולים חדשים – או מעצר ל‪ 3-‬חודשים במתקן סגור‪ ,‬או מעצר‬
‫ל‪-‬עד ‪ 20‬חודש במתקן פתוח עם דיווח פעמיים ביום‪ .‬פה בג"צ קובע שאם המעצר הוא לא שרירותי אלא למען‬
‫הבדיקה אז ‪ 3‬חודשים זה מידתי‪ .‬בנוגע למסלול השני הוא סבור ש‪ 20-‬חודש זה יותר מדי ופוסל את המסלול‪.‬‬
‫יש פה מקרה נדיר שבו בג"צ ‪ 3‬פעמים ב‪ 3-‬שנים פוסל חקיקה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כשאמנת הפליטים עוצמה והתחילה להתפרש‪ ,‬המצב היה מאוד פשוט – אדם בורח ממדינה א' ל‪-‬ב'‪ ,‬מעמדו נבחן ואם‬
‫היא מחליטה שהוא פליט‪ ,‬אז הוא יכול להשתקע‪ .‬כיום מדינות רבות טוענות כי הן מדיונת גבול של מוקדי פליטות‬
‫ולכן צריכות לשאת נטל דיספרופורציונלי נטו כי הן בנתיב הבריחה והמוני פליטים באים אליהן כי הן הכי קרובות‬
‫(יוון ואיטליה)‪ .‬מאידך‪ ,‬מדינות כמו גרמניה ושוודיה יטענו שהצלחתן הכלכלית ומנגנון הרווחה בהן ממגנט פליטים‬
‫להגיע אליהן ומעלה את הנטל על משלם המיסים המקומי‪ .‬כיום עולים רעיונות של חלוקת נטל הפליטים באופן‬
‫גלובלי ושוויוני בין המדינות השונות‪ .‬דרך אחת היא משפטית בה יש ניצנים לרעיון זה‪ .‬דרך שנייה היא חתימת אמנה‬
‫בילטרלית בין שתי מדינות הקובעות לחלוק ביניהן את הנטל בתמורה לתמורה כספית גדולה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מדינת ישראל מבינה שהיא לא יכולה בהכרח לעצור את הפליטים ומחליטה לחתום על שתי אמנות בינ"ל עם שתי‬
‫מדינות אפריקניות‪ .‬במסגרת האמנות ישראל תעביר אריתראים וסודנים לרואנדה ואוגנדה כשהיא משלמת כמה אלפי‬
‫דולרים לכל אדם שנשלח ועל כל אדם שנשלח‪ .‬גם העניין הזה מגיע לעתירה בפני בג"צ כשלעותרים קשה לעתור כי‬
‫ההסכם סודי והם לא יודעים מה כתוב בו‪ .‬בג"צ קובע שהפרקטיקה של ההסכמים הבילטרליים לא חריגה ומקובלת –‬
 ‫הוא לא מתיר אותה אך לא אוסר אותה אקטיבית ולכן ההעברה מותרת כל עוד לא מדובר במדינה מסוכנת‪ .‬קובע‬
‫שאין למורחק זכות וטו וזכות לקבוע היכן הוא ישתקע‪ .‬כל עוד מדינה תקלוט אותו בהתאם למדינת הפליטים אין לו‬
‫את האפשרות לקבוע היכן הוא ייקלט‪.‬‬
‫יש שלושה תנאים להעברה‪:‬‬
‫המדינה חייבת להיות בטוחה – אי אפשר להעביר לכל מדינה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צריכות להיות ערבויות פרוצדורליות להעברה – צריך להיות דיל משפטי מחייב שקובע את זכויות‬ ‫‪.2‬‬
‫המועברים‪.‬‬
‫אחרי ההעברה צריך לקיים מכניזם של בקשה ותלונות כדי שאם תגלה שדברים השתבשו ולא מתנהגים‬ ‫‪.3‬‬
‫אליהם כמו שצריך אזי תוכל לעצור את ההעברה לאותה המדינה‪.‬‬
‫אם אריתראי לא רוצה לעבור למדינה שלישית אזי נטל ההוכחה שתנאים אלו לא מתקיימים הוא עליו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בג"צ מכשיר את ההסכמים מול מדינה שלישית רק אם היא עומדת בתנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫אסור שבמדינה יתקיימו מהומות שיסכנו את המעבר‬ ‫‪.1‬‬
‫חו"ד של הנציגות לפליטים שזו מדינה לגיטימית‬ ‫‪.2‬‬
‫אסור שהפליטים יהיו חשופים לסכנה בשל אותן עילות לפליטות שדיברנו עליהן‬ ‫‪.3‬‬
‫אותה מדינה צריכה להבטיח שהיא תיתן מענק פליט או לפחות מחוייבת לעקרון אי ההחזרה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫במדינה הנעברת צריך שיהיה איסור על עינויים והתנהלות אכזרית‬ ‫‪.5‬‬
‫שמדינה הנעברת יהיה לפליט אופק תעסוקתי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ ‬‬
‫בג"צ פוסק שלא הוכח נגד המדינות שהן לא עומדות בתנאים ולכן אין בעיה משפטית להעביר לרואנדה ואוגנדה כל‬
‫עוד המתווה מתקיים‪ .‬עם זאת בג"צ אומר שלא צריך לקבל את הסכמת הנעבר‪ .‬אך המדינות האפריקניות התעקשו‬
‫שלא לכפות את המעבר אליהן אלא שזה יתבצע בהסכמה‪ .‬ישראל הסכימה‪ ,‬אך במקביל ניסתה לעצור את המסתננים‬
‫כדי לעודד אותם לעבור‪ .‬פה בגצ התערב ואמר שבגלל שההסכם מחייב הסכמה הרי שאי אפשר לכפות הסכמה‬
‫חופשית‪ ,‬מה שסותר את האמנה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫פס״ד חוף השנהב ‪ -‬בית המשפט העליון בישראל‪ .‬בית המשפט מתעקש לפרט באופן מרחיב את עקרונות הרדיפה‬
‫ומתעקש להכיל בתוך המילה‪ -‬רדיפה‪ ,‬גם מילת נשים‪ .‬זה יוצר תת קטגוריה מגדרית המייחס נמלטות ממילת נשים‬
‫כקבוצה חברתית‪ .‬בית המשפט מתעקש על חלופת מגורים פנימית‪ ,‬אם קיימת חלופה סבירה ורלוונטית בחוף השנהב‪.‬‬
‫בית המשפט אומר שאין זכאות לסטטוס פליט אם יש חלופה בטוחה במדינה‪ ,‬אך יש להשתמש בעקרון הזה בצורה‬
‫זהירה בעיקר כשעוסקים בקטינים‪ .‬יש ממשק בין דיני פליטים לדיני זכויות אדם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬