‫‪010215‬‬

‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫מבוא לשורשים‬

‫הקדמה‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫הוצאת שורש היא הפעולה ההפוכה מהעלאה ב ֵח ְז ָקה‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ x‬הוא המספר ממנו מוציאים את השורש‪ ,‬והוא נקרא "בסיס"‪.‬‬ ‫הרישום‪x :‬‬
‫‪ a‬קובע איזה שורש מוציאים מ‪ x -‬והוא נקרא "שורש"‪.‬‬

‫דוגמה א'‪) 3 8 = ? :‬כלומר‪ :‬למה שווה השורש השלישי של ‪(?8‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫השורש השלישי של ‪ 8‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקה שלישית‪ ,‬נקבל ‪.8‬‬
‫מכיוון ש‪ , 23 = 8 :‬הרי שהשורש השלישי של ‪ 8‬הוא ‪) 2‬כלומר‪.(3 8 = 2 :‬‬

‫דוגמה ב'‪) 4 81 = ? :‬כלומר‪ :‬למה שווה השורש הרביעי של ‪(?81‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫השורש הרביעי של ‪ 81‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקה רביעית‪ ,‬נקבל ‪.81‬‬
‫מכיוון ש‪ ,34 = 81 :‬הרי שהשורש הרביעי של ‪ 81‬הוא ‪) 3‬כלומר‪.( 4 81 = 3 :‬‬

‫ובאופן כללי‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫)השורש ה‪ a -‬של ‪ (x‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקת ‪ a‬נקבל את ‪.x‬‬ ‫‪x‬‬

‫הערה‪ :‬כאשר לא מופיע מספר קטן משמאל לשורש‪ ,‬הכוונה היא לשורש השני‪.‬‬
‫כלומר‪ x ,‬הוא בעצם ‪.( x = 2 x ) 2 x‬‬

‫דוגמה ג'‪) 49 = ? :‬כלומר‪ :‬למה שווה השורש השני של ‪(?49‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫השורש השני של ‪ 49‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקה שנייה‪ ,‬כלומר‪ :‬בריבוע‪ ,‬נקבל ‪.49‬‬
‫מכיוון ש‪ ,7 2 = 49 :‬הרי שהשורש השני של ‪ 49‬הוא ‪) 7‬כלומר‪.( 49 = 7 :‬‬

‫ובאופן כללי‪:‬‬
‫‪) x‬השורש השני של ‪ (x‬שווה למספר שאם נעלה אותו בריבוע נקבל את ‪.x‬‬

‫הערה‪ :‬כשסימן שורש מופיע‪ ,‬הכוונה היא לשורש החיובי בלבד‪.‬‬

‫לדוגמה‪ 4 :‬שווה ‪ ,2‬ולא שווה )‪ ,(-2‬למרות שגם ‪.(− 2)2 = 4‬‬

‫‪185‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫שורשים לשינון )אין להמשיך במבוא לפני ששולטים ברשימה זו!!(‪:‬‬

‫כמו בחזקות‪ ,‬גם בשורשים‪ ,‬כדי להימנע מחישובים מיותרים בזמן הבחינה יש לזכור את רשימת‬
‫השורשים הבאים )שהיא היפוכה של רשימת החזקות(‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪64 = 2‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪32 = 2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪16 = 2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪8 =2‬‬ ‫‪4 =2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪81 = 3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪27 = 3‬‬ ‫‪9 =3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪64 = 4‬‬ ‫‪16 = 4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪125 = 5‬‬ ‫‪25 = 5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪216 = 6‬‬ ‫‪36 = 6‬‬
‫‪49 = 7‬‬
‫‪64 = 8‬‬
‫‪81 = 9‬‬
‫וכך הלאה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1000 = 10‬‬ ‫‪100 = 10‬‬
‫‪121 = 11‬‬
‫‪144 = 12‬‬
‫‪169 = 13‬‬
‫‪196 = 14‬‬

‫מספרים שהשורש שלהם אינו מספר שלם‪ ,‬כמו ‪ 5 , 3 , 2‬וכדומה‪ ,‬נכתבים כמות שהם‪,‬‬
‫ונשארים כך‪ ,‬מבלי לחשב אותם‪.‬‬
‫בכל זאת‪ 2 ,‬שורשים כאלו שצריך לזכור‪ 2 :‬שווה קצת יותר מ‪ ,1.4 -‬ואילו ‪ 3‬שווה קצת יותר מ‪.1.7 -‬‬

‫שורשים מיוחדים‬ ‫א‪.‬‬

‫בסיס ‪) 1‬שורש כלשהו של ‪:(1‬‬
‫דוגמה‪) 3 1 = ? :‬כלומר‪ :‬למה שווה השורש השלישי של ‪(?1‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫השורש השלישי של ‪ 1‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקה שלישית‪ ,‬נקבל ‪.1‬‬
‫מכיוון ש‪ ,13 = 1 :‬הרי שהשורש השלישי של ‪ 1‬הוא ‪) 1‬כלומר‪.( 3 1 = 1 :‬‬

‫באופן כללי‪) a 1 = ? :‬כלומר‪ :‬למה שווה השורש ה‪ a -‬של ‪(?1‬‬

‫השורש ה‪ a -‬של ‪ 1‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקת ‪ ,a‬נקבל ‪.1‬‬
‫בחזקות למדנו ש‪) 1a = 1 :‬כלומר‪ 1 :‬בחזקת כל מספר נשאר ‪ ,(1‬ולכן השורש ה‪ a -‬של ‪ 1‬הוא ‪.1‬‬

‫‪) a 1 = 1‬כל שורש של ‪ 1‬שווה ל‪(1 -‬‬ ‫כלומר‪:‬‬

‫‪186‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫בסיס ‪) 0‬שורש כלשהו של ‪:(0‬‬

‫דוגמה‪) 5 0 = ? :‬כלומר‪ :‬למה שווה השורש החמישי של ‪(?0‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫השורש החמישי של ‪ 0‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקה חמישית‪ ,‬נקבל ‪.0‬‬
‫מכיוון ש‪ ,0 5 = 0 :‬הרי שהשורש החמישי של ‪ 0‬הוא ‪) 0‬כלומר‪.(5 0 = 0 :‬‬

‫באופן כללי‪) a 0 = ? :‬כלומר‪ :‬למה שווה השורש ה‪ a -‬של ‪(?0‬‬

‫השורש ה‪ a -‬של ‪ 0‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקת ‪ ,a‬נקבל ‪.0‬‬
‫בחזקות למדנו ש‪) 0 a = 0 :‬כלומר‪ 0 :‬בחזקת כל מספר נשאר ‪ ,(0‬ולכן השורש ה‪ a -‬של ‪ 0‬הוא ‪.0‬‬
‫)כל שורש של ‪ 0‬שווה ל‪(0 -‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪0 =0‬‬ ‫כלומר‪:‬‬

‫המרת שורשים לחזקות )ולהפך(‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪a‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪xa‬‬ ‫כל שורש ניתן לכתיבה כחזקה באופן הבא‪:‬‬
‫כלומר‪ :‬במעבר משורש לחזקה‪ ,‬בסיס החזקה שווה לביטוי שבתוך השורש‪ ,‬ומעריך החזקה הוא‬
‫שבר‪ ,‬שהמונה שלו שווה ל‪ 1 -‬והמכנה שלו שווה לשורש‪.‬‬

‫דוגמה א'‪ :‬נמיר לחזקה את הביטוי ‪. 3 x‬‬

‫לפי הכלל‪ ,‬בסיס החזקה שווה לביטוי שבתוך השורש )‪ ,(x‬והמעריך הוא שבר‪ ,‬שהמונה שלו שווה‬
‫‪1‬‬
‫ל‪ 1 -‬והמכנה שלו שווה לשורש‪ .‬השורש הוא ‪ ,3‬ולכן המעריך שווה ל‪. -‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫לכן נקבל‪. 3 x = x 3 :‬‬

‫דוגמה ב'‪ :‬נמיר לחזקה את הביטוי ‪. x‬‬

‫לפי הכלל‪ ,‬הבסיס נשאר ‪ ,x‬והמעריך הוא שבר שהמונה שלו שווה ל‪ 1 -‬והמכנה שלו שווה לשורש‪.‬‬
‫כזכור‪ :‬כאשר לא מופיע מספר קטן משמאל לשורש‪ ,‬הכוונה היא לשורש השני‪ .‬לכן המעריך שווה‬
‫‪1‬‬
‫ל‪. -‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫לכן נקבל‪:‬‬

‫הערה‪ :‬ברוב התרגילים במבחן‪ ,‬השורש הוא שורש שני‪ ,‬ולכן יש לזכור את הדוגמה הזו בעל‪-‬פה‪.‬‬

‫‪187‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫דוגמה ג'‪ :‬נמיר לחזקה את הביטוי ‪. a x b‬‬

‫בסיס החזקה שווה לביטוי שבתוך השורש ‪ ,(x )b‬ומעריך החזקה הוא שבר‪ ,‬שהמונה שלו שווה ל‪-‬‬

‫) (‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.a x b = x b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ 1‬והמכנה שלו שווה לשורש‪ .‬השורש הוא ‪ ,a‬ולכן המעריך שווה ל‪ . -‬נקבל‪:‬‬
‫‪a‬‬

‫) (‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b1‬‬ ‫‪b‬‬
‫⋅‪b‬‬ ‫⋅‬
‫‪. xb‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪=x‬‬ ‫‪a‬‬ ‫בחזקות למדנו שבחזקה של חזקה כופלים בין המעריכים‪ ,‬ולכן נקבל‪= x 1 a = x a :‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫לסיכום‪x b = x a :‬‬

‫באופן מילולי‪ :‬כשבתוך השורש ישנו מספר ‪ /‬נעלם בחזקה‪ :‬בסיס החזקה יישמר‪ ,‬והחזקה תהיה‬
‫שבר‪ ,‬שבו החזקה המקורית היא המונה של השבר‪ ,‬והשורש הוא המכנה של השבר‪.‬‬

‫דוגמה ד'‪ :‬נמיר לחזקה את הביטוי ‪.(0 < x) x 2‬‬

‫לפי דוגמה ג'‪ ,‬המונה שווה לחזקה שבתוך השורש )‪ .(2‬לכן נקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. x 2 = 2 x 2 = x 2 = x1 = x‬‬

‫לסיכום‪x 2 = x :‬‬

‫כאשר מספר הוא חיובי‪ ,‬שורש והעלאה בריבוע מבטלים זה את זה‪.‬‬

‫הערה‪ :‬ברוב התרגילים במבחן‪ ,‬השורש הוא שורש שני‪ ,‬ולכן יש לזכור את הדוגמה הזו בעל‪-‬פה‪.‬‬

‫שימו לב‪ :‬הכללים עובדים לשני הכיוונים‪ .‬כלומר ניתן ללמוד מהם גם כיצד מתבצע מעבר מחזקה‬
‫‪b‬‬
‫‪ ,‬מלמד שביטוי בחזקת שבר‪,‬‬ ‫‪xa‬‬ ‫לשורש‪ .‬למשל‪ ,‬הכיוון ההפוך לכלל שהוצג בדוגמה ג'‪= a x b :‬‬
‫ניתן לכתוב כשורש‪ :‬המכנה של המעריך יתן את ערך השורש והמונה את החזקה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫דוגמה ה'‪ :‬נמיר לשורש את הביטוי ‪.8 3‬‬
‫‪2‬‬
‫לפי הכיוון ההפוך לכלל שהוצג בדוגמה ג' נקבל‪.8 3 = 3 82 :‬‬
‫כדי להמשיך ולפתור נעזר בחזקות ושורשים לשינון‪.3 82 = 3 64 = 4 :‬‬

‫‪1‬‬
‫דוגמה ו'‪ :‬נמיר לשורש את הביטוי‪.362 :‬‬
‫‪1‬‬
‫לפי הכיוון ההפוך לכלל שהוצג בדוגמה ב' נקבל‪.36 2 = 36 :‬‬
‫כדי להמשיך ולפתור נעזר בשורשים לשינון‪. 36 = 6 :‬‬

‫‪188‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫המרת שורשים לחזקות )ולהיפך( – תרגול עצמי‪:‬‬

‫בתרגילים הבאים בצעו המרה משורשים לחזקות ולהיפך‪ ,‬ומצאו תוצאה מספרית אם ניתן )פתרונות‬
‫בעמוד ‪:(200‬‬

‫‪5‬‬
‫‪1.‬‬ ‫= ‪a‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫= ‪7‬‬ ‫‪3.‬‬ ‫= ‪112‬‬

‫‪4.‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪x2‬‬ ‫‪5.‬‬ ‫‪4‬‬
‫= ‪a3‬‬ ‫‪6.‬‬ ‫‪9‬‬
‫= ‪518‬‬

‫‪3‬‬
‫‪7.‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪212‬‬ ‫‪8.‬‬ ‫= ‪a 24‬‬ ‫‪9.‬‬ ‫= ‪36‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10.‬‬ ‫= ‪x5‬‬ ‫‪11.‬‬ ‫= ‪a4‬‬ ‫‪12.‬‬ ‫= ‪92‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪13. x 5‬‬ ‫‪14.‬‬ ‫= ‪42‬‬

‫כפל וחילוק שורשים‬ ‫ג‪.‬‬

‫חוקי כפל וחילוק שורשים‪:‬‬
‫בחזקות ראינו את חוקי הכפל והחילוק בין בסיסים שונים בעלי אותו מעריך‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪xa  x ‬‬
‫‪.‬‬ ‫חילוק‪=   :‬‬ ‫;‬ ‫כפל‪x a ⋅ y a = (x ⋅ y )a :‬‬
‫‪y a  y ‬‬
‫כללים אלו נכונים עבור כל מעריך ‪.a‬‬
‫‪1‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם = ‪ ,a‬ייראו הכללים כך‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ x 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫כפל‪ ; x 2 ⋅ y 2 = (x ⋅ y ) 2 :‬חילוק‪=   :‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪1‬‬
‫בסעיף הקודם למדנו ש‪ , x 2 = x :‬ולכן ניתן לרשום את הכללים כך‪:‬‬

‫כפל‪x ⋅ y = x ⋅ y :‬‬
‫באופן מילולי‪ :‬מכפלת שורשים שווה להוצאת שורש ממכפלת הבסיסים‪.‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫=‬ ‫חילוק‪:‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫באופן מילולי‪ :‬חלוקה בין שורשים שווה להוצאת שורש מתוצאת חלוקת הבסיסים‪.‬‬

‫‪189‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫דוגמה א'‪3 ⋅ 27 = ? :‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫לפי כלל הכפל‪ ,‬מכפלת שורשים שווה להוצאת שורש ממכפלת הבסיסים‪:‬‬
‫‪. 3 ⋅ 27 = 3 ⋅ 27 = 81 = 9‬‬

‫‪18‬‬
‫דוגמה ב'‪= ? :‬‬
‫‪2‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫לפי כלל החילוק‪ ,‬חלוקה בין שורשים שווה להוצאת שורש מחלוקת הבסיסים‪:‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪= 9 =3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שימו לב‪ :‬הכללים עובדים לשני הכיוונים‪.‬‬

‫כלל הכפל בכיוון ההפוך ) ‪ ( x ⋅ y = x ⋅ y‬מלמד שהוצאת שורש ממכפלה‪ ,‬שווה להוצאת שורש‬
‫מכל אחד מהכופלים בנפרד‪.‬‬
‫‪ x‬‬ ‫‪x ‬‬
‫‪ ‬מלמד שהוצאת שורש משבר‪ ,‬שווה להוצאת שורש‬ ‫=‬ ‫כלל החילוק בכיוון ההפוך‬
‫‪ y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫מהמונה ומהמכנה בנפרד‪.‬‬

‫דוגמה ג'‪9x 2 = ? :‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫לפי כלל הכפל בכיוון ההפוך‪ ,‬הוצאת שורש ממכפלה‪ ,‬שווה להוצאת שורש מכל אחד מהכופלים‬
‫בנפרד‪. 9x 2 = 9 ⋅ x 2 :‬‬
‫ראינו בשורשים לשינון ש‪ , 9 = 3 :‬וראינו בסעיף הקודם ש‪ , x 2 = x :‬ולכן‪:‬‬
‫⋅ ‪. 9‬‬ ‫‪x 2 = 3 ⋅ x = 3x‬‬

‫‪16‬‬
‫דוגמה ד'‪= ? :‬‬
‫‪25‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫לפי כלל החילוק בכיוון ההפוך‪ ,‬הוצאת שורש משבר‪ ,‬שווה להוצאת שורש מהמונה ומהמכנה‬
‫בנפרד‪:‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪16 4‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪25‬‬ ‫‪25 5‬‬

‫‪190‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫‪ .1‬חוקי כפל וחילוק שורשים – תרגול עצמי )פתרונות בעמוד ‪:(200‬‬

‫‪1.‬‬ ‫=‪2 ⋅ 8‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫= ‪2 ⋅ 50‬‬

‫‪1‬‬
‫‪3.‬‬ ‫= ‪2⋅ 3⋅ 6‬‬ ‫‪4.‬‬ ‫= ‪⋅ 20‬‬
‫‪5‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪5.‬‬ ‫=‬ ‫‪6.‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪7.‬‬ ‫= ‪4x 2‬‬ ‫‪8.‬‬ ‫= ‪5a 2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪9.‬‬ ‫=‬ ‫‪10.‬‬ ‫=‬
‫‪16‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪x4‬‬ ‫‪4a 2‬‬

‫‪11.‬‬ ‫‪12.‬‬ ‫=‬
‫‪y2‬‬ ‫‪25‬‬

‫כפל וחילוק שורשים – מקרים ספציפיים שיש להכיר‪:‬‬

‫מקרה א'‪x ⋅ x = ? :‬‬
‫=‪. x ⋅ x‬‬ ‫= ‪x⋅x‬‬ ‫לפי כלל הכפל‪x 2 = x :‬‬

‫לסיכום‪x ⋅ x = x :‬‬
‫באופן מילולי‪ :‬שורש של מספר כפול שורש של אותו מספר שווה למספר עצמו‪.‬‬

‫דוגמה א'‪3 ⋅ 3 = ? :‬‬

‫לפי מקרה א'‪. 3 ⋅ 3 = 3 :‬‬

‫דוגמה ב'‪5 2 ⋅ 2 = ? :‬‬

‫לפי מקרה א'‪.5 2 ⋅ 2 = 5 ⋅ 2 ⋅ 2 = 5 ⋅ 2 = 10 :‬‬

‫‪‬‬‫‪‬‬‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪191‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬
‫‪x‬‬
‫מקרה ב'‪= ? :‬‬
‫‪x‬‬

‫במקרה א' קיבלנו את המשוואה הבאה‪. x ⋅ x = x :‬‬

‫‪x⋅ x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫אם נחלק את שני אגפי המשוואה ב‪ , x -‬נקבל‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫=‪. x‬‬ ‫נצמצם ב‪ x -‬את השבר שבאגף השמאלי‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫לסיכום‪= x :‬‬
‫‪x‬‬

‫באופן מילולי‪ :‬חלוקת מספר בשורש של עצמו שווה לשורש המספר‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫דוגמה א'‪= ? :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬ ‫לפי מקרה ב'‪= 2 :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪6‬‬
‫דוגמה ב'‪= ? :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2⋅3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫⋅‪= 2‬‬ ‫נפצל את ‪ 6‬למכפלה של ‪ 2‬כפול ‪ ,3‬כדי להעזר במקרה ב'‪= 2 ⋅ 3 = 2 3 :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .2‬כפל וחילוק שורשים ‪ -‬מקרים ספציפיים – תרגול עצמי )פתרונות בעמוד ‪:(200‬‬

‫‪1.‬‬ ‫=‪2⋅ 2‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫= ‪3a ⋅ 3a‬‬

‫‪3.‬‬ ‫=‪7 3⋅ 3‬‬ ‫‪4.‬‬ ‫= ‪x2 ⋅ x ⋅ x‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪5.‬‬ ‫=‬ ‫‪6.‬‬ ‫=‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪2x‬‬
‫‪7.‬‬ ‫=‬ ‫‪8.‬‬ ‫=‬
‫‪5‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪192‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫שורש של מספרים שאין להם שורש מוכר‪:‬‬

‫על מנת לפשט שורש של מספר שאין לו שורש מוכר‪ ,‬נציג את המספר שבתוך השורש כמכפלה בין‬
‫שני מספרים שלמים‪ ,‬שלאחד מהם יש שורש מוכר‪ ,‬ונעזר בחוק הכפל‪. x ⋅ y = x ⋅ y :‬‬

‫דוגמה א'‪12 = ? :‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נציג את ‪ 12‬כמכפלה בין שני מספרים שלמים‪ ,‬שלאחד מהם יש שורש מוכר‪ .‬את ‪ 12‬ניתן להציג‬
‫כמכפלה בין ‪ 2‬ל‪ (2 · 6 = 12) 6 -‬וכמכפלה בין ‪ 4‬ל‪ .(3 · 4 = 12) 3 -‬ל‪ 2 -‬ול‪ 6 -‬אין שורש מוכר‪,‬‬
‫אולם ל‪ 4 -‬יש ) ‪ .( 4 = 2‬לכן נציג את ‪ 12‬כמכפלה בין ‪ 4‬ל‪ .3 -‬נקבל‪:‬‬
‫‪ 12 = 4 ⋅ 3‬כעת נעזר בחוק הכפל‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫‪. 4⋅3 = 4 ⋅ 3 = 2 3‬‬

‫עקרון זה משמש גם לחיבור‪/‬חיסור שורשים של מספרים שאין להם שורשים מוכרים‪:‬‬

‫דוגמה ב'‪50 + 18 = ? :‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫בדומה לחזקות‪ ,‬גם בשורשים‪ ,‬אין חוק לחיבור‪/‬חיסור שורשים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬באופן כללי‪. x + y ≠ x + y :‬‬
‫פישוט של חיבור‪/‬חיסור שורשים‪ ,‬של מספרים שאין להם שורשים מוכרים‪ ,‬מתבצע בעזרת‬
‫העקרון שהוצג לעיל‪ :‬נציג את המספר שבתוך השורש כמכפלה בין שני מספרים שלמים‪ ,‬שלאחד‬
‫מהם שורש מוכר‪ ,‬ונעזר בחוק הכפל‪:‬‬
‫‪. 50 + 18 = 25 ⋅ 2 + 9 ⋅ 2 = 25 ⋅ 2 + 9 ⋅ 2 = 5 2 + 3 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪18‬‬

‫בכינוס איברים למדנו שניתן לחבר‪/‬לחסר איברים מאותו "סוג"‪ .‬למשל‪.5x + 3x = 8x :‬‬
‫במקרה שלפנינו שני האיברים ) ‪ 5 2‬ו‪ (3 2 -‬מאותו "סוג" ) ‪ ,( 2‬ולכן ניתן לחבר‪:‬‬
‫‪.5 2 + 3 2 = 8 2‬‬

‫‪193‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫‪ .3‬שורש של מספרים לא מוכרים ‪ -‬תרגול עצמי )פתרונות בעמוד ‪:(200‬‬

‫‪1.‬‬ ‫=‪8‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫= ‪20‬‬

‫‪3.‬‬ ‫= ‪48‬‬ ‫‪4.‬‬ ‫=‪x+ x‬‬

‫‪5.‬‬ ‫= ‪4 x +3 x‬‬ ‫‪6.‬‬ ‫= ‪3 x −2 x‬‬

‫‪7.‬‬ ‫= ‪12 + 27‬‬ ‫‪8.‬‬ ‫= ‪18 − 8‬‬

‫משוואות‬ ‫ד‪.‬‬
‫במשוואות מבצעים אותן פעולות על שני האגפים‪ .‬הפעולות אותן מבצעים הן אלו שיבודדו את‬
‫הנעלם‪ ,‬ולכן מבצעים את הפעולות ההפוכות לפעולות הקיימות סביב הנעלם‪.‬‬
‫למשל במשוואה ‪ ,2x = 10‬באגף שמאל כפלו את ‪ x‬ב‪ ,2 -‬ולכן כדי לבודד את ‪ x‬נחלק את שני‬
‫האגפים ב‪) 2 -‬הפעולה ההפוכה לכפל היא חילוק(‪.‬‬
‫הפעולה ההפוכה לשורש היא חזקה‪ ,‬ולכן‪ ,‬במשוואות בהן הנעלם נמצא בתוך שורש‪ ,‬נעלה את‬
‫שני האגפים בחזקה‪ ,‬כדי להפטר מהשורש‪.‬‬

‫דוגמה א'‪x = 5 :‬‬

‫?=‪x‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫כדי להפטר מהשורש‪ ,‬נעלה בחזקה‪ .‬השורש הוא שורש שני‪ ,‬ולכן נעלה בריבוע‬ ‫‪x =5‬‬
‫את שני האגפים‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫) (‬ ‫‪2‬‬
‫החזקה באגף שמאל מבטלת את השורש ) ‪ ,( x = x ⋅ x = x‬ולכן נקבל‪:‬‬ ‫)‪( x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= 52‬‬
‫‪.x = 25‬‬

‫דוגמה ב'‪x + 5 = 3 :‬‬

‫?=‪x‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫כדי להפטר מהשורש‪ ,‬נעלה בחזקה‪ .‬השורש הוא שורש שני‪ ,‬ולכן נעלה בריבוע‬ ‫‪x+5 =3‬‬
‫את שני האגפים‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫החזקה באגף שמאל מבטלת את השורש‪ ,‬ולכן נקבל‪:‬‬ ‫(‬ ‫)‬‫‪2‬‬
‫‪x + 5 = 32‬‬
‫נחסר ‪ 5‬משני האגפים‪ ,‬ונקבל‪:‬‬ ‫‪x+5=9‬‬
‫‪.x = 4‬‬

‫‪194‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬
‫)‪(0 < x‬‬ ‫דוגמה ג'‪x x = 8 :‬‬

‫?=‪x‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫כדי להפטר מהשורש‪ ,‬נעלה בחזקה‪ .‬השורש הוא שורש שני‪ ,‬ולכן נעלה בריבוע‬ ‫‪x x= 8‬‬
‫את שני האגפים‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫באגף שמאל מעלים בריבוע מכפלה‪ .‬לפי כללי חזקות‪ ,‬מעלים בריבוע כל אחד‬ ‫) ‪(x x ) = ( 8‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫(‬ ‫)‬‫‪2‬‬
‫⋅ ‪ . x x = x 2‬לכן נקבל‪:‬‬ ‫‪( x) =x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫מהגורמים ) ‪ x‬ו‪ .( x -‬כלומר‪⋅ x :‬‬
‫לפי כללי חזקות‪ ,‬בכפל בין בסיסים זהים מחברים מעריכים‪ ,‬ולכן נקבל‪:‬‬ ‫‪x2 ⋅ x = 8‬‬
‫כלומר‪ x ,‬הוא מספר שכאשר מעלים אותו בשלישית מקבלים ‪ , 23 = 8 .8‬ולכן‪:‬‬ ‫‪x3 = 8‬‬
‫‪.x = 2‬‬
‫הערה‪ :‬נתבונן במשוואה ‪ . x 3 = 8‬כאמור‪ x ,‬הוא מספר שכאשר מעלים אותו בחזקת ‪ 3‬מקבלים ‪.8‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫‪3‬‬
‫בהקדמה‪ ,‬הגדרנו ‪ 3 8‬כמספר שאם נעלה אותו בחזקת ‪ 3‬נקבל ‪ .8‬כלומר‪8 :‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר באחד מאגפי משוואה יש נעלם בחזקה מסויימת‪ ,‬נוציא שורש משני אגפי המשוואה‬
‫כדי לבודד את הנעלם )בדוגמה זו הוצאנו שורש שלישי(‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪x2‬‬ ‫דוגמה ד'‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫?=‪x‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫כדי להפטר מהחזקה‪ ,‬נוציא שורש‪ .‬החזקה היא שנייה‪ ,‬ולכן נוציא שורש שני‪.‬‬ ‫= ‪x2‬‬
‫‪4‬‬
‫בנוסף יש לזכור‪ ,‬שלמשוואה ריבועית יש שני פתרונות ‪ -‬חיובי ושלילי‪ .‬לכן נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x=−‬‬ ‫וגם‪:‬‬ ‫=‪x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫בשורש של שבר מוציאים שורש מהמונה והמכנה בנפרד‪ ,‬ולכן נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪.x=−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫או‪:‬‬ ‫=‪x‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.x=−‬‬ ‫כלומר‪ ,‬קיבלנו שני פתרונות‪ x = :‬או‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪195‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬

‫משוואות – תרגול עצמי‪:‬‬

‫במשוואות הבאות‪ ,‬יש למצוא את כל הפתרונות האפשריים עבור ‪) x‬פתרונות בעמוד ‪:(200‬‬

‫‪1.‬‬ ‫‪x−2 =2‬‬

‫‪2.‬‬ ‫‪2x + 15 = 5‬‬

‫‪3.‬‬ ‫‪6x − 4 = 20‬‬

‫‪4.‬‬ ‫‪x+2 = a+3‬‬

‫‪5.‬‬ ‫‪x2 + 5 = 3‬‬

‫‪6.‬‬ ‫‪x = 2⋅ 3‬‬

‫‪7.‬‬ ‫‪x =5 2‬‬

‫‪x‬‬
‫‪8.‬‬ ‫‪=x‬‬ ‫)‪(x ≠ 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪9.‬‬ ‫‪x +3= 2 x‬‬

‫‪10. 16x 2 = 9‬‬

‫‪11. 27x 3 = 8‬‬

‫‪196‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬
‫דף סיכום‬

‫‪ .1‬הגדרת השורש‬
‫‪) a x‬שורש ‪ a‬של ‪ (x‬שווה למספר שאם נעלה אותו בחזקת ‪ a‬נקבל את ‪.x‬‬
‫כאשר לא מופיע מספר קטן משמאל לשורש‪ ,‬הכוונה היא לשורש השני )כלומר‪.( x = 2 x :‬‬

‫‪ .2‬שורשים מיוחדים )‪ 0‬ו‪(1 -‬‬

‫א‪) a 1 = 1 .‬כל שורש של ‪ 1‬שווה ל‪.(1 -‬‬
‫)כל שורש של ‪ 0‬שווה ל‪.(0 -‬‬ ‫‪a‬‬
‫ב‪0 = 0 .‬‬

‫‪ .3‬מעבר משורשים לחזקות )ולהפך(‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. x‬‬ ‫‪= x2‬‬ ‫באופן כללי‪ , a x = x a :‬ולכן עבור שורש שני‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫= ‪ , x‬ולכן עבור שורש שני‪. x = x :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪xa‬‬ ‫מכך נובע גם‪:‬‬

‫‪ .4‬חוקי כפל וחילוק שורשים‬

‫א‪) x ⋅ y = x ⋅ y .‬כפל בין שורשים שווה לשורש מכפלת הבסיסים‪ ,‬ולהיפך‪ :‬כאשר מוציאים‬
‫שורש ממכפלה‪ ,‬מוציאים שורש מכל אחד מהכופלים בנפרד(‪.‬‬
‫)חילוק בין שורשים שווה לשורש חלוקת הבסיסים‪ ,‬ולהיפך‪ :‬שורש‬ ‫‪x‬‬ ‫ב‪x .‬‬
‫=‬
‫של שבר שווה לשורש המונה חלקי שורש המכנה(‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪ .5‬מחוק הכפל נובעים המקרים הספציפיים הבאים‬

‫)שורש של מספר כפול עצמו שווה למספר(‪.‬‬ ‫א‪x ⋅ x = x .‬‬
‫‪x‬‬
‫)מספר חלקי השורש שלו שווה לשורש שלו(‪.‬‬ ‫‪= x‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫‪ .6‬ניתן להיעזר בחוק הכפל לפישוט שורש של מספר שאין לו שורש מוכר‪ ,‬דרך פירוקו למכפלת שני‬
‫מספרים שלמים שלאחד מהם יש שורש מוכר )לדוגמה‪.( 50 = 25 ⋅ 2 = 25 ⋅ 2 = 5 2 :‬‬

‫‪ .7‬משוואות בהן הנעלם נמצא בשורש‬

‫העלאה של שני האגפים בריבוע "מעלימה" את השורש‪.‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬אין חוקים לגבי חיבור בין שורשים‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לשנן )באופן דו כיווני( את ה"שורשים לשינון" שבעמוד ‪.186‬‬
‫‪ .3‬יש להכיר את החוקים בעל‪-‬פה‪ ,‬באופן דו כיווני‪.‬‬

‫‪197‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬
‫שאלות לסיכום‬
‫)פתרונות בעמוד ‪(200‬‬
‫הערה‪ :‬לפני פתרון השאלות לסיכום‪ ,‬יש לוודא שפתרון כל התרגילים הקודמים ברור!‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(1 < x‬‬ ‫‪x3‬‬ ‫‪⋅x3‬‬ ‫?=‬ ‫‪.1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫)‪x 4 (4‬‬ ‫)‪x 9 (3‬‬ ‫)‪x (2‬‬ ‫)‪x 3 (1‬‬

‫? = ‪2 ⋅ 18‬‬ ‫‪.2‬‬

‫)‪4 (4‬‬ ‫)‪6 (3‬‬ ‫)‪12 (2‬‬ ‫)‪2 2 (1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬
‫⋅‪4‬‬ ‫⋅‬ ‫?=‬ ‫‪.3‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪41‬‬

‫)‪(4‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪2 (2‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪5‬‬
‫?=‬ ‫‪.4‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(4‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪16‬‬
‫?=‬ ‫‪.5‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪4 2 (4‬‬ ‫)‪6 2 (3‬‬ ‫)‪2 2 (2‬‬ ‫)‪8 2 (1‬‬

‫‪3‬‬
‫‪2 3+‬‬ ‫?=‬ ‫‪.6‬‬
‫‪3‬‬

‫)‪36 (4‬‬ ‫)‪3 3 (3‬‬ ‫)‪5 3 (2‬‬ ‫)‪11 3 (1‬‬

‫‪198‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬
‫? = ‪98‬‬ ‫‪.7‬‬

‫)‪7 2 (4‬‬ ‫)‪5 2 (3‬‬ ‫)‪3 ⋅ 2 (2‬‬ ‫)‪2 (1‬‬

‫? = ‪27 − 12‬‬ ‫‪.8‬‬

‫)‪15 (4‬‬ ‫)‪3 13 (3‬‬ ‫)‪15 (2‬‬ ‫)‪3 (1‬‬

‫‪50 + 32‬‬
‫?=‬ ‫‪.9‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪10 (4‬‬ ‫)‪9 (3‬‬ ‫)‪2 (2‬‬ ‫)‪5 (1‬‬

‫נתון‪5a − 4 = 6 :‬‬ ‫‪.10‬‬

‫?=‪a‬‬
‫)‪8 (4‬‬ ‫)‪6 (3‬‬ ‫)‪2 (2‬‬ ‫)‪10 (1‬‬

‫נתון‪2 ⋅ x = 3 ⋅ 4 :‬‬ ‫‪.11‬‬

‫?=‪x‬‬
‫)‪6 (4‬‬ ‫)‪3 (3‬‬ ‫)‪2 (2‬‬ ‫)‪6 (1‬‬

‫)‪(1 < x‬‬ ‫נתון‪2 ⋅ 8 ⋅ x = x :‬‬ ‫‪.12‬‬

‫?=‪x‬‬
‫)‪4 (4‬‬ ‫)‪8 (3‬‬ ‫)‪16 (2‬‬ ‫)‪162 (1‬‬

‫‪199‬‬
 ‫מבוא לשורשים‬ ‫אלגברה‬
‫התשובות הנכונות‬

‫המרת שורשים לחזקות ולהיפך‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪x4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪a8‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪a4‬‬ ‫‪x3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪a5‬‬

‫כפל וחילוק שורשים‬ ‫ג‪.‬‬

‫חוקי כפל וחילוק שורשים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2a‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪a 5‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫מקרים ספציפיים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2 x‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪5 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪3a‬‬ ‫‪2‬‬

‫שורש של מספרים לא מוכרים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪5 3‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪7 x‬‬ ‫‪2 x‬‬ ‫‪4 3‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪2 2‬‬

‫משוואות‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪±‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪±2‬‬ ‫‪a+1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫שאלות לסיכום‬

‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪200‬‬