Professional Documents
Culture Documents
מזעור סיכונים בחשיפה למימן גופרי
מזעור סיכונים בחשיפה למימן גופרי
תוכן העניינים
.4.1.4.2שכבת הגנה שניה -מערכות חירום :מערכות אלו מיועדות למזער את החשיפה הצפויה לעובדים ולסביבה
במקרה של כשל במעטפת הציוד .מערכות אלו כוללות בין היתר :מגדלי ספיגה ,מערכות לפיד ,מערכות
אוטומטיות לקיטוע המקטע /ציוד שנפגע ,מערכות השמטה (הפסקת חירום של הציוד /מתקן) וכד'.
ההמלצות המרכזיות המיועדות להבטיח את אפקטיביות מערכות החירום כוללות:
התקנת ברזי ניתוק מפוקדים :אחד הלקחים הנפוצים בתחקירי אירועים שגרמו לסיכון סביבתי נרחב,
הוא הצורך בהתקנת ברזי ניתוק מפוקדים ,לצורך קיטוע המקטע הפגוע (כלומר :על מנת שניתן יהיה
לבודד במהירות מחדר הבקרה את המקטע דרכו מתרחשת הדליפה של חומר מסוכן) ,ובכך להקין את
כמות החומר המשתחררת לאטמוספירה.
בדיקת ותחזוקת אמצעי הבטיחות התהליכיים בתדירות גבוהה :תדירות בדיקת אמצעי הבטיחות
התהליכיים המותקנים במערכות בהן קיים מימן גופרי ,כגון שסתומי מבטח (פורקי לחץ) או מערכות
השמטה (מערכות להפסקה אוטומטית של התהליך במקרה של היווצרות מצב מסוכן) ,צריכה להיות גבוהה
בכדי להבטיח את אמינותן .מתודולוגיית קביעת תדירות הבדיקות בהתאם לרמת הסיכון מכונה בספרות
המקצועית בשם Risk Based Inspectionומבוססת על הקטנת המרווח בין הבדיקות ככל שהציוד הינו
קריטי יותר מבחינה בטיחותית ובמקרה בו מתגלים ליקויים בבדיקות התקופתיות.
.4.1.4.1שכבת הגנה שלישית –מוכנות למצבי חירום :שכבה זו כוללת הכנת אמצעים למילוט ולתגובה למקרה של
כשל במעטפת הציוד ,לדוגמא:
אמצעי מיגון אישיים:
oבכניסה לאזור פתוח בו קיים קו /ציוד המכיל מימן גופרי בריכוז של 533 ppmאו יותר ,או כניסה
לחלל מוקף /מבנה סגור בו קיים קו או ציוד המכיל מימן גופרי בריכוז של 133 ppmאו יותר (אזור
בקטגוריה 2כמתואר בהמשך) :בהמשך למחקר 44של , Fuller and Surudaמומלץ לחייב כי הכניסה
לאזור זה תותר רק עם מסיכת מילוט וגלאי גזים אישי למימן גופרי שעבר בדיקת תקינות ()bump test
באותו יום :הגלאי יאפשר זיהוי מהיר ומוקדם של המימן הגופרי (עוד לפני הופעת התסמינים
הקליניים) ומסיכת המילוט תאפשר לעובד לצאת מאזור הסיכון מבלי להיפגע.
oכניסה לחלל מוקף בו קיים או עלול להשתחרר מימן גופרי (אזור בקטגוריה 5כמתואר בהמשך) -מומלץ
לחייב כי הכניסה לאזורים בהם קיים מימן גופרי ,או עלול להשתחרר מנוזלים הקיימים בחלל ,כגון
בבורות ביוב ובמכלים בהם קיימת בוצה בה מומס מימן גופרי (כלומר הכניסה לאזורים המסווגים
כאזורים בקטגוריה 5כמפורט בהמשך) ,תותר רק עם ציוד מגן נשימתי כגון בנק אויר או מנ"פ
(. )Self-Contained Breathing Apparatus
נוהל חירום לטיפול באירוע דליפת מימן גופרי :מומלץ כי בכל אחת מהחברות בהן קיימת אפשרות לסיכון
סביבתי נרחב ,יהיה נוהל חירום ייעודי לטיפול באירועי פריצה משמעותיים של מימן גופרי .נוהל זה צריך
להיות מתורגל תקופתית .נוהל זה צריך לכלול בין היתר את האמצעים הנדרשים
לשם ניהול אירוע של פריצת מימן גופרי יש לוודא שלרשות מנהל האירוע עומדים האמצעים הנדרשים:
א .מיפוי קווי המימן המרוכז על גבי שרטוט אחד לשם יצירת תמונה מלאה של האזור המסוכן.
אמצעי שליטה ממוחשבים שיתנו למנהל את תמונת האירוע (מיקום וקריאות הגלאים בשטח על גבי ב.
מפה).
נוהל חירום להתמודדות עם אירועי מימן גופרי שיכיל היבטים של התמגנות ,צוותי חירום ,פינוי ג.
אוכלוסייה ,כניסה למרחב מוגן ,קשר עם גורמים חיצוניים וכו'.
הוספת אפשרויות ניתוק מרחוק (מחדר הבקרה) לברזים השונים במערכות בהן קיים מימן גופרי ד.
בריכוז גבוה ,על מנת שניתן יהיה במקרה של אירוע ,לקטע בקלות את המקטע ובכך למזער את כמות
החומר שנפלטת לאטמוספירה.
הגדרת אזורי מימן גופרי :הניסיון שנצבר בעולם מלמד כי מרבית התאונות והכמעט תאונות של חשיפה
לגז מימן גופרי נגרמו כתוצאה מטעות אנוש ו/או אי זיהוי הפוטנציאל להמצאות מימן גופרי בקו שבד"כ
אינו מכיל מימן גופרי (מימן גופרי עלול להגיע לקווים שהוא אינו נמצא בהם בדרך כלל כתוצאה מתקלה
תפעולית כגון זרימה חוזרת ,תנאי תפעול בלתי שגרתיים ,ביצוע שינויים במערכת וכד') .לכן ,מקובל
בעולם 2לסמן את האזורים השונים בהתאם לסיווג הבא:
א .אזור בקטגוריה : (Category 0( 5מוגדר כאזור (ציוד) בו מימן גופרי נמצא או עלול להימצא במהלך
עבודה שגרתית ולא ניתן לטהר אותו טרם הכניסה אליו לדוגמא :בור ביוב ,מכל המכיל בוצה בה
קיים מימן גופרי מומס וכד'.
ב .אזור בקטגוריה :(Category 1) 4מוגדר כאזור (ציוד) בו מימן גופרי נמצא או עלול להימצא במהלך
עבודה שגרתית וניתן לטהר אותו לפני הכניסה אליו .לדוגמא :מכלי לפיד ,מגדלי זיקוק וכד'
ג .אזור בקטגוריה :2אזור אליו עלול להשתחרר ,כתוצאה מדליפה או תקלה ,מימן גופרי מקווי תהליך
או ציוד הנמצאים בו או בקרבתו.
ד .אזור בקטגוריה :2Aאזור בו קיים פחות מ 500 ppm -בציוד או בקווי התהליך.
ה .אזור בקטגוריה :2Bאזור בו קיים יותר מ 500 ppm -בציוד או בקווי התהליך.
להלן דיאגרמת עניבת פרפר ) (Bow Tieהממחישה את תרחישי הסיכון השונים: .ii
גוף הסקירה
.4מטרות העבודה:
.4.4ניתוח סיכוני המימן גופרי ()H2S - Hydrogen Sulphide
.4.2מתן המלצות לפתרונות הנדסיים ופרוצדוראליים להבטחת השלמות המכאנית ומזעור ההסתברות לדליפת
מימן גופרי לאטמוספירה.
.4.1מתן המלצות לשינויים בשיטות העבודה ונהלי העבודה ,על מנת למזער את ההסתברות לדליפת מימן גופרי
לאטמוספירה.
.4.1מתן המלצות להגברת אמינות אמצעי הבטיחות הקיימים על ציוד המכיל מימן גופרי
.4.0מתן המלצות להגברת אפקטיביות מערך החירום במתאר של אירוע דליפת מימן גופרי.
.2.2במתקני הפקת וטיפול בגז טבעי :על מנת שניתן יהיה להשתמש בגז הטבעי המופק ממאגרים תת קרקעיים,
יש צורך להוציא את המימן הגופרי מזרם הגז .במרבית מתקני הטיפול בגז טבעי ,המימן הגופרי הופך
לגופרית בתהליך קלאוס (תהליך דומה לתהליך הקיים בבתי הזיקוק) ,תהליכים חלופיים כוללים את תהליך
ה ,WSA (Wet Sulfuric Acid process)-בו המימן הגופרי הופך לחומצה גופרתית ) (H2SO4תוך כדי הפקת
קיטור בלחץ גבוה ,או דחיסה של המימן הגופרי בעזרת מדחס גז והזרקתו בחזרה אל מאגר הגז.
.2.1במתקני קידוח וטיפול במים :מקורו של המימן גופרי בתהליכים כימיים ובקטריאליים המתרחשים במי
בארות .התהליכים הכימיים כוללים את חיזור הסולפאטים ( )sulfatesלסולפידים ) ))sulfidesע"י חומר
אורגני בתנאים אנאירוביים (תנאים ללא נוכחות חמצן) ,ולאחר מכן הפיכת הסולפידים למימן גופרי
כתוצאה מתגובה עם חומצה ((carbonic acid
התהליכים הבקטריאליים כוללים:
א .פעולה של חיידקים מחזרי סולפאטים ( .)Desulfovibrio , desulfuricansחיידקים אלו גדלים ב PH-שבין
0.0ל 0.0 -ובטמפרטורות שבין 0oCל ,450oC -כאשר הטמפרטורה האופטימלית לגידולם היא בין 24oC
ל.42oC -
ב .פעולה של חיידקים מחמצני סולפידים :בעיקר חיידקי ה Beggiatoa -וה.Thiobacillus -
חיידקי ה Beggiatoa -מקבלים את האנרגיה הנדרשת להתפתחותם ע"י חמצון יון הסולפיד לגופרית
מוצקה המאוחסנת בתוך תאיהם .מימן גופרי מסיס במים (עד 1555מ"ג/ליטר ב.)20oC-
.2.1בביוב /שפכים סניטריים :מימן גופרי נוצר גם כאן בתהליכים כימיים ובקטריאליים .קצב היווצרותו גדל
בתנאים אנאירוביים (ריכוז חמצן נמוך) ,במהירויות זרימה נמוכות ובטמפ' גבוהות.
.2.0בתעשייה הכימית ובמערכות שפכים כימיים :מימן גופרי נוצר כתוצאה מתגובות כימיות בלתי מתוכננות,
לדוגמא :כתוצאה מתגובה בין סודיום הידרוסולפיד לחומצה.
.1תיאור הסיכון:
מימן גופרי הינו גז חסר צבע ,רעיל ,דליק ונפיץ .המימן הגופרי גורם לגירוי הרקמות הריריות (כולל העיניים
ומערכת הנשימה) ,מימן גופרי מעכב את האנזים cytochrome c oxidaseובכך גורם לשיבוש השימוש בחמצן
ע"י הרקמות בגוף .בריכוזים גבוהים מאוד ) )1000-2000 ppmהמימן הגופרי נספג במהירות דרך הריאות למחזור
הדם וגורם לנשימה מהירה ולאחר מכן לשיתוק של מערכת הנשימה ולמוות.
רעילותו הגבוהה של המימן הגופרי גרמה לכך שהוא היה בשימוש הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם
הראשונה כחומר לחימה כימי (חל"כ) .מאחר המימן הגופרי כבד מהאוויר (צפיפותו יחסית לאוויר היא )4.41הוא
נוטה להצטבר על פני הקרקע ובמקומות נמוכים .כתוצאה מכך ,טווחי הסיכון (רדיוס הפיזור באטמוספירה בו
הריכוז של המימן גופרי גבוה מריכוז הסף שנקבע) הצפויים במקרה של דליפת מימן גופרי הינם גבוהים מטווחי
הסיכון הצפויים במקרה של דליפת גזים שהינם קלים מהאוויר.
מימן גופרי מופיע ברשימת החומרים המסוכנים ביותר של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי
( )EPA's list of extremely Hazardous Substancesוכתוצאה מכך נדרשים בתי הזיקוק והמפעלים המייצרים
אותו בארה"ב להכין תוכנית למזעור ההסתברות לשחרור של גז זה וכן להכין תוכנית לתגובה בחירום (לתרחיש
של דליפה בלתי מתוכננת של המימן הגופרי).
.1.4סיכוני רעילות:
חומרת הפגיעה הצפויה במקרה של חשיפה למימן גופרי ללא אמצעי מגן מתאימים הינה פונקציה של
זמן החשיפה וריכוז המימן הגופרי באוויר.
להלן ההשלכות הצפויות בחשיפה לחשיפה למימן גופרי:
השלכות אפשריות ריכוז מימן
גופרי
(ב)ppm-
סף הריח :ריח של ביצים סרוחות -אנשים בעלי חוש ריח מפותח* יכולים לזהות ריח זה כבר <.0.0
בריכוזים של כ( 5.0 ppb -ריכוז הרקע של מימן גופרי בסביבה עירונית הוא כ0.11-0.33 -
.)ppbכחצי מהאוכלוסייה יכולה לזהות את הריח של מימן גופרי כבר בריכוזים של 8 ppb
וכ 15% -מהאוכלוסייה יריחו אותו בריכוז של . 50ppb
:TLV TWA- Time Weighted Averageסף מקסימלי של ריכוז החשיפה הממוצע המותר, 1
לעבודה של 0שעות ביום ו 15-שעות עבודה בשבוע ,אשר חשיפה אליו בצורה חוזרת ונשנית,
יום אחר יום ,לא גורמת לנזק בריאותי (ראה פירוט בהמשך -סעיף .)1.2
) :TLV STEL (Short Time Exposure Limitסף הריכוז המקסימלי שבו עובדים יכולים להיות 5
חשופים באופן רצוף 40דקות ברציפות (ראה פירוט בהמשך -סעיף .)1.2
הריכוז המקסימלי המותר ע"י OSHAלחשיפה חד פעמית 40למשך 45דקות ובתנאי שלא 05
התרחשה חשיפה נוספת במהלך המשמרת (.)General Industry Peak Limit
ריכוז ה :IDLH -כלומר ,הריכוז המקסימאלי של מימן גופרי באוויר שחשיפה אליו במשך 0..
כ 15 -דקות ללא אמצעי מיגון לא תגרום למוות או לסיכונים בריאותיים בלתי הפיכים ולא
תפגע ביכולת להימלט.
מימן גופרי פוגע ברקמות ריריות (מערכת הנשימה ,ריאות ,עיניים ,עור וכד') ,מאחר והוא חומצה חלשה
שבמגע עם המים שברקמות ריריות) מתפרקת לקטיון מימן H+ולאניון :HS-
עם זאת ,מאחר ומימן גופרי פוגע במערכת הנשימה כבר בריכוזים נמוכים ,מרבית הפגיעות ממימן גופרי
נגרמות כתוצאה מנשימתו (הריכוזים הנדרשים בכדי שתתרחש פגיעה עורית הנם גבוהים מהריכוזים
הנדרשים בכדי שתתרחש פגיעה במערכת הנשימה).
הערה* :חשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים של מימן גופרי או חשיפה קצרה לריכוזים גבוהים ,יכולה לגרום
גם היא לנטרול חוש הריח (תופעה זו ידועה בספרות המקצועית כ .)Olfactory fatigue -תופעה זו של
נטרול חוש הריח מהווה סיכון מאחר ולא ניתן לסמוך על חוש הריח כאמצעי לגילוי נוכחות של מימן גופרי
באוויר.
.1.2ספי רעילות סביבתיים של מימן גופרי:
קיימות מספר שיטות/מתודולוגיות לקביעת ספי הרעילות של המימן הגופרי.
המתודולוגיות הבאות מיועדות לקביעת ספי רעילות עבור האוכלוסייה (ספי רעילות אלו הינם נמוכים משמעותית
מספי הרעילות המותרים עבור עובדים ,מאחר ובאוכלוסייה הכללית ישנן גם אוכלוסיות רגישות כגון ילדים,
זקנים ,חולי אסתמה וכד').
מתודולוגיית ה -)Acute Exposure Guideline Levels) AEGL-מתודולוגיה זו פותחה ע"י ועדת ה: AEGL-
The National Advisory Committee for the Development of Acute Exposure Guideline Levels for
)Hazardous Substances (AEGL Committee
ועדה זו הוקמה ע"י ה( EPA-המשרד להגנת הסביבה האמריקאי) וחברים בה ארגונים ממשלתיים ופרטיים
מכל העולם .מטרתה של ועדה זו הינה להגדיר ספי חשיפה ,לחשיפות חד פעמיות /נדירות לריכוזים גבוהים
של חומרים מסוכנים (חשיפות אקוטיות) .ערכי ה־ AEGLנמדדים במשכי חשיפה בין 45דקות ל־ 0שעות
ומחולקים לשלוש קבוצות:
- AEGL1הריכוז אשר מעליו כלל האוכלוסייה ,כולל אוכלוסיות רגישות ,תחווה אי נוחות ,או גירוי.
השפעות אלה לא תהיינה משתקות והן חולפות .בהערכות סיכונים ובתכנון למצבי חירום מכונה האזור
בו קיים ריכוז הגבוה מ" :AEGL1-האזור הפושר".
– AEGL2הריכוז שמעליו כלל האוכלוסייה תחווה השפעות בריאותיות לא הפיכות או כאלה שפוגעות
בכושר ההימלטות .בהערכות סיכונים ובתכנון למצבי חירום מכונה האזור בו קיים ריכוז הגבוה
מ" :AEGL2-האזור החם".
– AEGL3ריכוז שמעליו כלל האוכלוסייה עשויה לחוות השפעות מסכנות חיים או מוות .בהערכות
סיכונים ובתכנון למצבי חירום מכונה האזור בו קיים ריכוז הגבוה מ" :AEGL3-האזור הלוהט".
נתוני ה( AEGL -עפ"י ה )EPA-עבור מימן גופרי הם:
AEGL-1 AEGL-2 זמן החשיפה AEGL-3
0.75 ppm 41 ppm 76 ppm 13דקות
מתודולוגיית ה - ERPG (Emergency Response Planning Guidelines) -מתודולוגיה זו פותחה ע"י
האגודה האמריקאית לגהות תעסוקתית.American Industrial Hygiene Association (AIHA) :
ה ERPG -מחולק גם הוא לשלוש רמות של ספי חשיפה אקוטיים :
- ERPG1רמות ריכוז חומר באוויר אשר אליו כמעט כל האנשים יכולים להיחשף למשך שעה ,מבלי
שיושפעו השפעות בריאותיות מלבד השפעות קלות חולפות ,או ריכוז שבו ירגישו ריח של החומר.
- ERPG2רמות ריכוז חומר באוויר אשר אליו כמעט כל האנשים יכולים להיחשף למשך שעה ,מבלי
שיושפעו השפעות בריאותיות משמעותיות בלתי הפיכות או סימפטומים שיוכלו לפגוע ביכולתם להימלט
או לנקוט בפעולות כדי להגן על עצמם.
- ERPG3רמות ריכוז חומר באוויר אשר אליו כמעט כל האנשים יכולים להיחשף למשך שעה מבלי
שייחשפו לסכנת חיים .ערכי ה ERPG-עבור מימן גופרי הם:
ERPG-1 ERPG-2 ERPG-3
0.1 ppm 30 ppm 100 ppm
) - IDLH (Immediately Dangerous for Life or Healthערך זה מוגדר כריכוז המקסימאלי של חומר
מסוכן באוויר שחשיפה אליו במשך כ 15 -דקות ללא אמצעי מיגון לא תגרום למוות או לסיכונים
בריאותיים בלתי הפיכים ולא תפגע ביכולת להימלט .בהערכות סיכונים לתקריות חומרים מסוכנים
ובתכנון מערכי חרום לטיפול בתקריות כאלו ,מרבים להשתמש בערך זה ,כערך אותו יש למנוע "כמעט
בכל מחיר" מעובדים ומהאוכלוסייה .זאת ,במטרה להימנע ממקרי מוות ו/או ממקרי נזק בריאותי
משמעותי או נזק בריאותי בלתי הפיך .ערך ה IDLH -עבור מימן גופרי הוא .455 ppmולכן ,ריכוז זה
הוא הריכוז המקסימלי שבו ניתן לעבוד עם מסיכות פנים מלאות או עם ( PAPRברדסים) -בריכוזים
הגבוהים מערך זה ,יש לעבוד אך ורק עם מערכות נשימה פתוחות (מנ"פים) שהן מערכות אויר לנשימה
בהן אספקת האוויר לנשימה מתקבלת מגליל אויר דחוס שהמשתמש נושא על גבו או עם מערכות מסוג
"בנק אויר" שהן מערכות בהם אספקת האוויר לנשימה מתקבלת מסוללות אויר דחוס נייחות.
:TLV TWA- Time Weighted Averageסף מקסימלי של ריכוז החשיפה הממוצע המותר ,לעבודה של
0שעות ביום ו 15-שעות עבודה בשבוע ,אשר חשיפה אליו בצורה חוזרת ונשנית ,יום אחר יום ,לא גורמת
American Conference of Governmental Industrial לנזק בריאותי .סף זה נקבע ע"י ארגון ה( ACGIH -
,)Hygienistsכ.1 ppm -
) : TLV STEL(Short Time Exposure Limitסף הריכוז המקסימלי שבו עובדים יכולים להיות חשופים
באופן רצוף 40דקות ברציפות ,לא יותר מ 1-פעמים ליום עבודה של 0שעות מתוך יממה ,ובמרווח של 45
דקות לפחות בין כל אחת מהפעמים ,מבלי לסבול מהתופעות הבאות:
גירוי.
שינוי כרוני או בלתי הפיך ברקמות.
סימום אצל העובד בדרגה מספיק גבוהה העלולה לגרום להגדלת הנטייה שלו לתאונות ,הפרעה בתפקוד
אישי ויכולת למילוט בעת חירום.
סף זה נקבע ע"י ארגון ה,)American Conference of Governmental Industrial Hygienists( ACGIH -
כ5 ppm -
.1.1סיכוני דליקות ונפיצות:
בנוסף לרעילותו ,המימן הגופרי הינו גם גז דליק ונפיץ .סיכון הנפיצות באטמוספרה הינו זניח ברוב המקרים
בשל רעילותו הגבוהה של הגז ,לדוגמא :בעוד שה IDLH -של מימן גופרי הוא , 455 ppmסף הנפיצות הנמוך
שלו הוא 1.1%כלומר .11,555 ppm
נתוני הדליקות והנפיצות של מימן גופרי הם:
סף הנפיצות /דליקות התחתון Lower Explosive Limit (LEL): 4.3%
סף הנפיצות /דליקות העליון Upper Explosive Limit (UEL): 45%
טמפרטורת ההצתה העצמית .(Auto ignition Temperature) : 260°C
על מנת למזער את הסיכונים העלולים להיגרם בעטיה של רעידת אדמה מומלץ לקבע ולתמוך את הצנרת והציוד
התהליכי באופן שיבטיח תנועה אחידה של הציוד התהליכי ,הצנרת והמבנה (כלומר מניעת תנועה יחסית
ביניהם).
קורוזיה/ארוזיה:
שכבת ה FeS -שנוצרת בתהליך הקורוזיה נחשבת כשכבת מגן בפני המשך התהליך הקורוזיבי .קיימים
תהליכים בהם מוזרק לתהליך חומר המכיל גופרית על מנת לייצר את השכבה הנ"ל על פני המתכת .אולם,
תהליכים הידראוליים כמו זרימה טורבולנטית ,או זרימה דו פזית מהירה ,וכן תהליכים כימיים (חומציות
נמוכה) מסירים את שכבת המגן הנ"ל וחושפים את המתכת לתקיפה קורוזיבית נוספת.
ב .קצב הקורוזיה גדל ככל שריכוז הסיליקון בסגסוגת גדל :הסיליקון הינו אחד מהמרכיבים בהם נעשה
שימוש בתהליך ייצור הפלדה .קצב הקורוזיה בסגסוגת פלדה המכילה סיליקון בריכוז הנמוך מ5.4% -
משקלי הינו גבוה עד פי 44מסגסוגת המכילה סיליקון בריכוזים גבוהים יותר (הסיבה לכך היא שבריכוזים
גבוהים של סיליקון ,תוצר הקורוזיה הוא FeCr2S4המהווה שכבת הגנה טובה הרבה יותר מאשר FeS
שהוא תוצר הקורוזיה הנוצר בריכוזים נמוכים של סיליקון בסגסוגת.
.4.1שכבת הגנה שלישית –מוכנות למצבי חירום :שכבה זו כוללת הכנת אמצעים למילוט ולתגובה למקרה של
כשל במעטפת הציוד ,לרבות:
נוהל חירום לטיפול באירוע דליפת מימן גופרי :מומלץ כי בכל אחת מהחברות בהן קיימת אפשרות לסיכון
סביבתי נרחב ,יהיה נוהל חירום ייעודי לטיפול באירועי פריצה משמעותיים של מימן גופרי .נוהל זה צריך
להיות מתורגל תקופתית.
ציוד מגן אישי :מחקר 44שנערך בשנת 2555ע"י , Fuller and Surudaבחן 05מקרי מוות שאירעו
בארה"ב בין השנים 4101ל 4111-כתוצאה מחשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של מימן גופרי (22
ממקרי מוות אלו אירעו בתעשייה הפטרוכימית) .מסקנת המחברים הייתה ששימוש בגלאי מימן גופרי
ניידים ע"י העובדים ,יכול היה למנוע את מרבית מקרי המוות הללו.
מומלץ לחייב נשיאת גלאי גז עם סנסור למימן גופרי ומסיכת מילוט עם פילטר מתאים ע"י כל עובד
הנכנס לאזור המסווג כאזור בקטגוריה ( 2פירוט המלצות לדרישות טכניות מינימליות הנדרשות מציוד
זה מצ"ב בנספח ג').
הדרכה:
מומלץ לחייב הדרכה של כל עובד לפני תחילת עבודתו באזורים בהם קיים ,או עלול להימצא ,מימן גופרי.
מומלץ כי ההדרכה תכלול את הנושאים הבאים:
סיכוני מימן גופרי (לרבות הדגשה כי אין להסתמך על חוש הריח לצורך זיהוי מימן גופרי).
ניהול הסיכון :כל העובדים הרלבנטיים חייבים להכיר את סיכוני המימן הגופרי הרלבנטיים
לעבודתם ,לרבות היכן הוא עלול להימצא (או להיווצר) ,כיצד הוא עלול להשתחרר (לרבות באופן לא
מתוכנן) ומה ההשפעות של שחרור כזה עלולות להיות.
שימוש במסכת מילוט ,שימוש ותפעול גלאי גזים אישי (כולל תרגול ביצוע בדיקת תקינות .)bump test
ספי ההתראות של הגלאי הנייד האישי ושל הגלאים הקבועים.
הנחיות וסדר פעולות נדרש למצבי החירום האפשריים ,הכוללים בין היתר טלפון לדיווח על מצב
חירום +מקרים ותגובות נדרשות.
הנחיות חילוץ ,לרבות מתן הסבר מדוע אין לנסות ולחלץ אדם שנפגע ממימן גופרי ללא ציוד מגן
נשימתי מתאים .הסבר זה הינו הכרחי מאחר ו 41-מתוך 05ממקרי המוות שנבחנו במחקר 44שנערך
ע"י , Fuller and Surudaהיו של עובדים שניסו לחלץ את חבריהם שנפגעו ממימן גופרי מבלי
שהשתמשו בציוד מגן נשימתי מתאים.
הסבר ותרגול השימוש בציוד מגן נשימתי המתאים לסוגי העבודה השונים (מסיכת פנים ,ברד"ס –
,PAPRמנ"פ ,בנק אויר).
מאחר ומרבית התאונות הקטלניות בהן היה מעורב מימן גופרי אירעו בחלל מוקף ,יש לחדד את
הנחיות הכניסה לחלל מוקף (לרבות הדגשה שהכנסת ראש או איבר כלשהו אחר לתוך החלל המוקף,
או עמידה בקרבת הפתח כמוה ככניסה לחלל מוקף).
לימוד מאירועים :כל האירועים בהם נפלט מימן גופרי לאטמוספירה ,צריכים להיות מתוחקרים ,כאשר
תקצירי התחקירים שמורים במקום משותף ונגיש לעובדים לצורך הגברת הידע ומניעת הישנות אירועים.
הערכות לחירום :לשם ניהול אפקטיבי של אירוע פריצת מימן גופרי יש לוודא שלרשות מנהל האירוע
עומדים אמצעים נדרשים כגון:
מיפוי קווי המימן המרוכז על גבי שרטוט אחד לשם יצירת תמונה מלאה של האזור המסוכן.
אמצעי שליטה ממוחשבים שיתנו למנהל את תמונת האירוע (מיקום וקריאות הגלאים בשטח על גבי
מפה).
נוהל חירום להתמודדות עם אירועי מימן גופרי שיכיל היבטים של התמגנות ,צוותי חירום ,פינוי
אוכלוסייה ,כניסה למרחב מוגן ,קשר עם גורמים חיצוניים וכו'.
הוספת אפשרויות ניתוק מרחוק (מחדר הבקרה) לברזים השונים במערכות בהן קיים מימן גופרי
בריכוז גבוה ,על מנת שניתן יהיה במקרה של אירוע ,לקטע בקלות את המקטע ובכך למזער את כמות
החומר שנפלטת לאטמוספירה.
: ביבליוגרפיה.ג
1. OSHA 29 CFR 1910.110 Appendix C, Compliance Guidelines and Recommendations for Process Safety
Management.
2. HSE – Hydrogen Sulphide, Offshore COSHH (Control of Substances Hazardous to Health Regulations
2002) essentials http://www.hse.gov.uk/pubns/guidance/oce6.pdf )14.0.43 :(כניסה אחרונה לאתר
3. OSHA (Occupational Safety and Health Administration), Hazard Information Bulletins Chemical Exposures
from Industrial Valve and Piping Systems: https://www.osha.gov/dts/hib/hib_data/hib19960514.html
4. OECD - WGCA Steering Group of Analysis of H2S Incidents; Analysis of H2S – incidents in
geothermal and other industries- Preliminary analysis of data; 2009
http://www.vinnueftirlit.is/media/greinar-og-skyrslur/2009_oecd_analysis_of_h2s-incidents.pdf
Cameo דף המידע על מימן גופרי בתוכנת.0
https://cameochemicals.noaa.gov/chemical/3625
6. World Health Organization; Concise International Chemical Assessment Document 53- Hydrogen
Sulfide, Human Health Aspects;2003
http://www.who.int/ipcs/publications/cicad/en/cicad53.pdf
:Georgia Pacific על התאונה הקטלנית במפעלCSB- תחקיר של ה.7
US Chemical Safety and Hazard Investigation Board ;Georgia-Pacific Hydrogen Sulfide Release
Pennington, Alabama January 16, 2002;
http://www.csb.gov/georgia-pacific-corp-hydrogen-sulfide-poisoning/
Formosa Plastics על התאונה הקטלנית במפעלCSB- תחקיר של ה.0
http://www.csb.gov/assets/1/19/Formosa_Report.pdf
https://www.osha.gov/SLTC/hydrogensulfide/index.html :OSHA אתר.1
water online : ביטאון אלקטרוני.01
https://www.wateronline.com/doc/three-dead-in-wastewater-tren ch-tragedy
Hazards of Hydrogen Sulphide; T. Fishwick; Loss Prevention Bulletin 231; June 2013 .00
12. ISO 10418 - Petroleum and natural gas industries - Offshore production installations - Analysis, design,
installation and testing of basic surface process safety systems
13. API RP 14C Recommended practice for analysis, design, installation and testing of basic surface safety
systems for offshore production platforms
14. HSE UK - Prevention of fire and explosion, and emergency response on offshore installations
http://books.hse.gov.uk/hse/public/saleproduct.jsf?catalogueCode=9780717613861
15. HSE (Health and Safety Executive) UK :Managing hydrogen sulphide detection offshore, Offshore
Information Sheet No. 6/2009 . http://www.hse.gov.uk/offshore/infosheets/is6-2009.htm
16. Occupationally related hydrogen sulfide deaths in the United States from 1984 to 1994; Fuller DC, Suruda
AJ; J Occup Environ Med. 2000 Sep ;42(9):939-42.
)' סתימות וכד, המתארת את הבעייתיות התפעולית (קורוזיה מתחת למשקיםBaker Hughes מצגת של חברת.07
:)Iron Sulphide( כתוצאה מהיווצרות ברזל גופריתי
https://www.bakerhughes.com/products-and-services/production/upstream-chemicals/flow-assurance-
services/iron-sulfide-control-programs
18. https://www.osha.gov/SLTC/hydrogensulfide/hazards.html
https://www.atsdr.cdc.gov/mmg/mmg.asp?id=385&tid=67
20. https://www.atsdr.cdc.gov/PHS/PHS.asp?id=387&tid=67
נספח א' – הגדרות:
"( PAPR .4ברדס") :מערכת המורכבת ממפוח המורכב על מותניו של העובד ומחובר בעזרת צינור גמיש למסכת
פנים מלאה .בעת עבודת המפוח נוצר במסכת הפנים על לחץ .יניקת האוויר למפוח מתבצעת דרך מסננים
המתאימים לחומרים הרעילים הקיימים או עלולים להימצא בסביבת העבודה.
מסכת פה /אף :מסיכה המגנה על מערכת הנשימה של העובד (האף והפה) ומשמשת לטיהור /סינון האוויר בעזרת .2
מסנן (פילטר) המתאים לחומרים הרעילים הקיימים או עלולים להימצא בסביבת העבודה .מסיכה זו אינה מקנה
הגנה על העיניים ולכן אינה מתאימה להגנה בפני חומרים קורוזיביים.
מסכת פנים מלאה :מסיכה המגנה על כל פני העובד (כולל העיניים ,האף והפה) ומשמשת לטיהור /סינון האוויר .1
בעזרת מסנן (פילטר) המתאים לחומרים הרעילים הקיימים או עלולים להימצא בסביבת העבודה.
מסנן (פילטר) :אביזר המכיל אלמנטים לסינון וספיגה (בד"כ בעזרת פחם פעיל) של חומרים רעילים מהאוויר .1
ומתחבר למסכת פנים מלאה או מסכת פה אף.
מנ"פ (מערכת נשימה פתוחה) :מנ"פ הינה מערכת המיועדת לספק אוויר נקי למשתמש מגלילי אויר דחוס בכדי .0
להתמודד עם מצבים בהם יש צורך להיכנס למקומות שרמת החמצן בהם לא ידועה או שאין ודאות ששימוש
במסכת פנים ייתן הגנה מספקת .האוויר המתקבל מהגלילים יוצר לחץ חיובי בתוך המסכה (כלומר יוצר במסכה
על לחץ ,לחץ הגבוה מהלחץ הסביבתי) ולאחר מכן משתחרר החוצה (אין מחזור של האוויר) .למנ"פ ווסת דרישה
המספק את האוויר למשתמש ע"פ הצורך :במאמץ ונשימה מוגברת המערכת מספקת יותר אוויר ואילו בפעילות
לא מאומצת מסופק פחות אוויר.
קיימים שני סוגי מנ"פים:
.0.4מנ"פ נישא (מנ"פ) -מערכת נשימה פתוחה -מערכת נשימה המוזנת מגלילי אויר דחוס הנשאים על גבו של
המשתמש .המערכת כוללת גליל אויר ,מנשא ,ווסת ראשי ,ווסת דרישה ,מד לחץ ,מערכת התראה ומסכת
פנים מלאה.
.0.2מנ"פ בנק אויר ("בנק אויר") -מערכת נשימה המוזנת מגלילי אויר דחוס .מערכת זו מתאימה לעבודות
ממושכות יחסית מאחר וגלילי האוויר גדולים יחסית לגלילי המנ"פ הנישא ומספיקים למספר שעות עבודה.
.4ציוד :כלי (מכל ,ראקטור ,מחליף חום וכדומה) ו/או צנרת שנועדו לעבוד בלחץ או תת לחץ.
נספח ב' :דוגמאות לתאונות בהן היה מעורב מימן גופרי:
מאחר ונדרשה כניסה לבור האיסוף לצורך ביצוע עבודת אחזקה ,ניקז מפעיל הייצור במפעל את בור האיסוף
למערכת השפכים .קו הניקוז של בור האיסוף (קו שהכיל סודיום הידרוסולפיד) התחבר לקו בו הוזרמה
חומצה גופרתית למערכת השפכים .התגובה בין סודיום הידרוסולפיד לחומצה יצרה מימן גופרי גזי .גז המימן
גופרי השתחרר דרך המכסה של בור האיסוף וכתוצאה מכך נפגעו שלושה עובדים שעמדו בסמוך אליו ונפלו
על הקרקע.
שלושה עובדים אחרים שהיו בקרבת מקום ,רצו אל הנפגעים וניסו לגרור אותם אל האוויר הצח (מחוץ לענן
המימן הגופרי) ,שניים מהם נפטרו במהלך נסיון החילוץ .עובדים שעמדו במקום מרוחק יותר הזעיקו את
שרותי החירום .שישה פרמדיקים שהעבירו את הנפגעים דיווחו על חשיפה למימן גופרי ,ככל הנראה כתוצאה
משחרור גז שנספג על גופם ובגדיהם של הנפגעים ,אך אף אחד מהם לא נזקק לאשפוז
הגורם הישיר לתאונה היה היווצרות לא מתוכננת של מימן גופרי כתוצאה מריאקציה כימית בין סודיום
הידרוסולפיד לחומצה.
גורם השורש היה אי ביצוע ניתוח סיכונים לפני חיבור בור האיסוף למערכת השפכים ,וכתוצאה מכך לא זוהה
הפוטנציאל להיווצרות מימן גופרי ולא הותקנו גלאי גז.
ההמלצות המרכזיות שהוצגו בתחקיר:
ביצוע ניתוח סיכונים תהליכי לפני ביצוע שינויים לקווי שפכים תעשייתיים.
הדרכת עובדים על סיכוני מימן גופרי ודרכי התמודדות במקרה של אירוע.
בחינת האפשרות לטיהור נפגעים במקרה של אירוע מימן גופרי.
.2.2עובד נפגע כתוצאה מהיווצרות מימן גופרי במפעל לטיפול בפסולת חומ"ס רעילה ( 1תאונה שהתרחשה
בתאריך 44.42.52במפעל Environmental Enterprises Inc.באוהיו ארה"ב) :ביום שקדם לתאונה הוכנסו
למתקן הטיפול בשפכים ,שפכים מימיים המכילים מתכות כבדות .דגימה שנלקחה מהמסמיך )(clarifier
הצביעה על ריכוז כספית הגבוה מערך הסף המותר .על מנת להוריד את ריכוז הכספית ,הוסיף המפעיל כ20 -
ק"ג של סודיום סולפיד ) )Na2Sלתמיסה הקיימת במסמיך על מנת לשקע את הכספית כמלח (המסמיך הינו
מיכל פתוח עם תחתית קונית המיועד לשיקוע מוצקים).
מאחר והמסמיך אינו מצויד בבוחש ,המפעיל חיבר קו אויר דחוס למיכל בכדי לאפשר את הערבוב .הבדיקות
שבוצעו לאחר פעולה זו הראו כי ריכוז הכספית הינו בתחום המותר ,אולם ה PH-גבוה .על מנת להוריד את
ה PH-ולגבש את מלח הכספית לגושים גדולים יותר (פלוקולציה) ,הוסיף המפעיל למסמיך כימיקל חומצי
(פוליאלומיניום כלוריד).
בשלב מאוחר יותר ,נכנס לחדר איש איכות הסביבה של המפעל והבחין בריח חריג ועזב את המקום מיד בכדי
להצטייד בגלאי גזים .מספר דקות לאחר מכן ,נכנס לחדר איש אחזקה בכדי לקחת מארגז הכלים שהיה
בסמוך למסמיך ,כלי שהמפעיל השאיל ממנו .כאשר איש האחזקה נכנס לחדר ,הוא הבחין בריח של מימן
גופרי ,אך הדבר לא הפריע לו מאחר ולדבריו הריח בעבר ריח דומה ללא השפעות כלשהן .ככל שהוא התקדם
הוא שם לב שריח הביצים הסרוחות הולך ונהיה חזק יותר .לפתע הוא הרגיש לחץ בריאות ולא הצליח
לנשום .הוא ניסה לצאת מהחדר ,אך התמוטט כתוצאה מחשיפה למימן גופרי.
למזלו באותו רגע ,שב איש איכות הסביבה עם המפקח ,הם הבחינו באיש האחזקה והצליחו לפנות אותו אל
מחוץ לחדר .גלאי המימן הגופרי הראה ריכוז של .83ppmבשל הריכוז הנמוך יחסית של מימן גופרי לא נפגעו
המפקח ואיש איכות הסביבה למרות שלא חבשו ציוד מגן נשימתי .איש האחזקה שנפגע קיבל חמצן עד
להגעת האמבולנס ולאחר בדיקות בבית החולים שוחרר לביתו.
הערכת התחקיר שבוצע ע"י ה CSB-היא שבאירוע זה השתחרר כק"ג אחד של מימן גופרי.
הממצאים המרכזיים של התחקיר הינם:
המסמיך אינו מיועד לתגובה הכימית שבוצעה בו מאחר והוא פתוח ולא מחובר למערכת ספיגה
למזעור הגזים הנפלטים לחדר וללא בוחש המיועד להבטיח בחישה מתאימה.
הגלאי הקבוע למימן גופרי שהיה מוצב בחדר לא עבר כיול בשלושת החודשים שקדמו לאירוע .נסיון
לכיילו לאחר האירוע הצביע על כך שהסנסור אינו תקין (הסנסור יכול להיפגע מלחות ,ריכוז גבוה של
מימן גופרי או ריכוז גבוה של פחמימנים).
לא הוגדר מי אחראי לכיול ,בדיקה ותחזוקה של הגלאי ולא היה תיעוד לבדיקות שבוצעו ולמועדי
הבדיקה הנדרשים.
ההחלטה על הוספת הכימיקלים בוצעה ע"י המפעיל ללא התייעצות עם מנהלים /מהנדסים וללא
ניתוח של הסיכונים הגלומים בפעולה זו.
.1תאונות שאירעו במהלך מסירת ציוד לאחזקה או קבלת הציוד לאחר אחזקה:
.1.4ארבעה עובדים נפגעו במהלך הוצאת חסם מקו :4כחלק מתהליך ההחזרה לכשירות תפעולית ,לאחר ביצוע
פעולות אחזקה במתקן פיצוח קטליטי ) (Catalytic Crackerבבית זיקוק ,הוצאו חסמים מהצנרת (חסמים
הם חתיכות מתכת עגולות המוכנסות לצנרת לפני ביצוע עבודות אחזקה בכלים תהליכיים בכדי למנוע כניסת
חומר מסוכן לכלים אלו במהלך ביצוע עבודות האחזקה) .כאשר צנר הוציא את החסם מהקו ,השתחרר מימן
גופרי ופגע בו .שלושה עובדים שניסו לחלצו נפגעו גם הם (בסופו של דבר כל הארבעה הצליחו להתאושש).
מתחקיר האירוע מסתבר כי ברז שער שהיה בין הלפיד לחסם נפתח קודם לכן .הצנר ביצע את העבודה ללא
אישור ובדיקה של מפעיל מאחר ובאותו זמן היתה החלפת משמרות והוא לא רצה לחכות ,והחליט על דעת
עצמו לקדם את העבודה (אם הוא היה מחכה ,סביר להניח שהמפעיל היה מונע את התאונה ע"י זיהוי הברז
הפתוח ,הורדת הלחץ בקו וטיהורו לפני מתן אישור לצנר להתחיל לבצע את העבודה).
.4מסמך זה נכתב ע" OSHAבמטרה להעלות את המודעות לסיכונים העלולים להתרחש כתוצאה משחרור בלתי
צפוי של כימיקלים במהלך פעולות תפעוליות בתעשייה הכימית והפטרוכימית ,ולשיטות בעזרתן ניתן למזער את
הסיכונים הללו.
.2.4מנהלים ועובדים חייבים להפנים שעבודה עם "מערכת סגורה" לא בהכרח מבטיחה את בטיחות העובדים.
תאונות רבות התרחשו כתוצאה מפתיחת ברזים או משאבות בציוד שלא נותק כראוי מהתהליך (לדוגמא ע"י
חסם) .ולכן בכל מקרה בו מתבצעת פתיחה של מערכת סגורה ,קיים סיכון לשחרור חומרים מסוכנים
לאטמוספירה בריכוזים בלתי ידועים
.1.4ב ,4110 -שני עובדים הפעילו מערכת טיהור .אחד מהמפעילים הפעיל משאבה בכדי להעביר תמיסת -
( sodium sulfhydrateסודיום הידרוסולפיד) למיכל ,אבל בטעות פתח את הברז למיכל אחר שהכיל תמיסה
חומצית . (PH=2.9).התגובה בין שני החומרים יצרה מימן גופרי שהשתחרר מהמכל וגרם למותם של
העובדים.
.1.2ב 4100 -עובד של בית זיקוק ניקז מיכל איסוף נוזלים ) (KOD – Knock Out Drumלתעלת ניקוז של מערכת
השפכים המפעלית במקום למערכת סגורה .מיכל איסוף הנוזלים ( )KODהכיל מימן גופרי והעובד נהרג מיד
כאשר המימן הגופרי השתחרר לאטמוספירה .בתחקיר האירוע התברר כי קיימת הוראת עבודה האוסרת
לנקז את מיכל האיסוף לשפכים .כמו כן נמצא כי ברז ממיכל האיסוף למערכת השפכים לא היה נעול.
.1.1ב 4111 -אירעה תאונה קטלנית כתוצאה מפתיחת ברז למערכת השפכים המפעלית במהלך הניקוז של מיכל
איסוף נוזלים ) (KOD- Knock Out Drumבאחד המתקנים ( )hydro treating unitבבית הזיקוק .הוראות
העבודה במתקן כללו הנחיות לפתיחה תקופתית של הברז על מנת להעביר תערובת מים /גז למפריד ,וממנו
להעביר את הפחמימנים לשריפה בלפיד .במהלך החורף הקודם ,הצנרת קפאה בתוך המפריד וה KOD-נוקז
זמנית לשפכים .התחקיר מצא שהפעולה של ניקוז ה KOD-לשפכים שהייתה אמורה להיות זמנית ,הפכה
לנוהג קבוע ע"י חלק מהמפעילים .המפעיל שנהרג פתח ככל הנראה את הברז לשפכים תוך אמונה שכך צריך
להתבצע הניקוז ,דבר שגרם לשחרור של מימן גופרי לאטמוספירה ולמותו.
.1.1.4ברוב התאונות נפתחה מערכת סגורה בעזרת ברז או משאבה ,על מנת לבצע עובטת אחזקה ,לשחרר
תוצרי לואי או להוציא מי עיבוי .הסיכונים הגלומים בעבודות אלו צריכים להיות מטופלים בעזרת
אמצעי הבטיחות הבאים:
.1.1.2ביצוע ניתוח סיכונים על מנת לזהות את תרחישי הסיכון האפשריים ואת שכבות ההגנה הנדרשות בכדי
להבטיח את בטיחות העובד .ניתוח הסיכונים צריך לכלול גם את זרמי השפכים ,תוצרי לוואי ומרכיבים
שלא הגיבו.
.1.1.1ההמלצות שנתנו ע"י צוותי ניתוחי הסיכונים ,לרבות ההמלצות לשינויים הנדסיים ,צריכות להיות
מיושמות בהקדם האפשרי ,אלא אם קיימת הצדקה טכנית לאי ביצוע ההמלצה.
.1.1.1ברזים שזוהו במהלך ניתוח הסיכונים כברזים שדרכם עלול להשתחרר מימן גופרי לאטמוספירה,
צריכים להיות נעולים במצב סגור לפני העבודה על המערכת (יישום פרוצדורת נעילה ותיוג ( lockout
.)/tagout
.1.1.0ווידוא שקיימות הוראות עבודה כתובות וברורות ,המספקות הנחיות מפורטות ,מלאות וברורות
לפעולות העבודה הנדרשות.
.1.1.3מתקנים בהם קיים מימן גופרי חייבים לעבור ניתוח סיכונים מלא על מנת לוודא שפתיחת ברזים
העלולים לשחרר מימן גופרי לאטמוספירה ,תבוצע אך ורק כשהדבר הכרחי ותוך כדי שימוש באמצעי
הבטיחות הנדרשים:
.1.1.3.4קווי ניקוז ואיוורור (ונט) של מכלים ,דרכם עלול להשתחרר מימן גופרי לאטמוספירה ,
צריכים להבנות כך שהם סגורים /לא פתוחים לאטמוספירה או מאווררים למקום בטוח.
לחלופין ,יש להשתמש בציוד מגן נשימתי לפני השימוש בקווים אלו.
.1.1.3.2ברזים ללא נעילה צריכים להיות רק אותם יש לפתוח כחלק ממערך התפעול השגרתי של
המתקן .ברזים אותם יש לפתוח רק במהלך הדממת המתקן ,צריכים להיות נעולים במצב סגור
על מנת למנוע פתיחתם בשגגה במהלך ההפעלה השגרתית של המתקן .ברזים שצריכים
להישאר לא נעולים ,על מנת שניתן יהיה לתפעל אותם במהירות במצבי חירום ,צריכים להיות
משולטים על מנת למזער את ההסתברות שהם יפתחו בשגגה במהלך עבודות תפעול או
תחזוקה שגרתיות.
.1.1.0ציוד לגילוי גזים :עבודה על ציוד בו יש פוטנציאל חשיפה למימן גופרי ,צריכה להתבצע עם גלאי גזים
אישי (עם סנסור לזיהוי מימן גופרי) .ניתן לוותר על הצורך בגלאי מימן גופרי אישיים ,אם קיימים גלאי
מימן גופרי נייחים בכמות מספקת באזור העבודה .הגלאים צריכים לתת התרעה קולית במקרה של
ריכוז מימן גופרי הגבוה מריכוז הסף שנקבע.
.1.1.1הדרכה :כל העובדים הקיימים והחדשים צריכים לקבל הדרכה על כל הנהלים והנחיות העבודה
הרלבנטיים על מנת שהעובדים יכירו את כל האספקטים הכרוכים בעבודה בדגש על הנחיות לעבודה
בטוחה.
נספח ג' – המלצות לסף הדרישות הטכניות מציוד מגן אישי
.4.4טווח מדידה מינימאלי( 5-255ppm :תינתן עדיפות לגלאים עם טווח מדידה רחב יותר).
-T90 .4.1זמן מקסימלי לגילוי ריכוז של 15%מערך המדידה המקסימלי -עד 40שניות.
.4.0חיווי צג:
.4.0.4ערך גז
.4.0.1חיווי סוללה
.4.45הגנה מפני יצירת פיצוץ (הגלאי צריך להיות מוגן כך שלא ייצור ניצוץ או טמפ' העלולה לגרום להצתת ענן גז נפיץ):
.4.44תמיכה טכנית :קיום תמיכה טכנית של מעבדה בארץ לצורך כיולים ,בדיקות וכד' (המעבדה חייבת להיות מוסמכת
ע"י יצרן הגלאי לביצוע תיקונים).
.4.40תמיכה טכנית :קיום תמיכה טכנית של מעבדה בארץ לצורך כיולים ,בדיקות וכד' (המעבדה חייבת להיות מוסמכת ע"י
יצרן הגלאי לביצוע תיקונים).
.2דרישות טכניות ממסכת מילוט:
ה .שימוש במנ"פ נישא -שימוש במנ"פ נישא ייעשה כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:
.iמשך העבודה הצפוי אינו עולה על 40דקות.
.iiהמשתמש קיבל הדרכה והסמכה לשימוש במנ"פ נישא.
.iiiהאדם המבצע את העבודה מצויד בגלאי גזים אישי מכויל ולאחר שבוצעה לגלאי ,באותו יום ,בדיקת
תקינות ).(Bump Test
ו .שימוש במנ"פ בנק אויר -שימוש במנ"פ בנק אויר ייעשה כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:
.iהתקבל היתר עבודה בו צוין שיעשה שימוש במנ"פ בנק אויר.
.iiלא ניתן להשתמש במסכת פנים או במנ"פ נישא.
.iiiהמשתמש קבל הדרכה והסמכה לשימוש במערכת מנ"פ בנק האוויר.
.ivהאדם המבצע את העבודה מצויד בגלאי גזים אישי מכויל ולאחר שבוצעה לגלאי ,באותו יום,
בדיקת תקינות ).(Bump Test
0.4במהלך ההדרכה ,יעבור העובד בחינת התאמה ,ע"י מדריך .בחינת ההתאמה/כשירות תכלול:
א .חבישת המסכה.
ב .ביצוע נשימה רגילה.
ג .ביצוע נשימה עמוקה.
ה .הטיית ראש מעלה מטה.
ו .דיבור בקול רם.
ז .כיפוף מותניים ועמידה.
ח .הליכה של עשרים מטרים הלוך וחזור.
הבדיקה אמורה להראות שלעובד אין בעיות נראות לעין בשימוש במערכת .במידה 0.2
והמדריך מזהה בעיית התאמה ,לא יינתן אישור על ביצוע ההדרכה והעובד לא יורשה להשתמש
במערכות נשימה (מנ"פ ,בנק אויר או ברדס).
המדריך יוודא כי המשתמש אינו חובש משקפיים או שיש לו התקן פנימי מתאים 0.1
למשקפיים (לא ניתן להשתמש בצורה בטוחה במנ"פ בעת חבישת משקפיים רגילות.
אין לאשר לבעלי זקן שימוש במנ"פ /בנק אויר.
תרשים לקביעת סוג ציוד המגן הנשימתי המתאים:
כן
האם ניתן להשתמש במסכת פנים או ברדס? כן השתמש ב"(PAPR -ברדס")
לדוגמא: או במסכת פנים מלאה עם
האם ריכוז המימן הגופרי באזור העבודה נמוך מ?100 ppm - מסנן מתאים
לא
האם זמן העבודה הצפוי הוא עד כן השתמש במנ"פ נישא
40דקות?
לא
השתמש במנ"פ מסוג בנק אויר
נספח ה' – רשימת תיוג
לפני כניסה לאזורים המסווגים כאזור 3או ( 1חללים מוקפים בהם קיים או עלול להיות מימן גופרי): .1
ביצוע הנושא
טיהור אזור העבודה המיועד:
א .ניקוז כל הנוזלים מאזור העבודה (במידה וניתן)
ב .טיהור של האווירה בציוד ע"י הזרמה ממושכת של קיטור ו/או חנקן.
ניטור אזור העבודה המיועד:
א .הניטור יתבצע בעזרת גלאי שעבר בדיקת תקינות ) (bump testביום הניטור .
ב .הניטור יבוצע עם גלאי המכיל סנסור למימן גופרי ,סנסור חמצן קטליטי וסנסור חמצן IR
ג .הניטור יבוצע בנקודות מייצגות של שטח אזור העבודה המיועד ולכל אורך גובהו (בחלקו העליון ,
האמצעי והתחתון)
הערכות לחילוץ:
א .הכנת תוכנית חילוץ
ב .ווידוא שכל ציוד החילוץ הנדרש נמצא במקומו
ג .הצבת משגיח בכניסה לאזור העבודה.
הדרכת כל העובדים המעורבים בביצוע העבודה (כולל המשגיח בכניסה לאזור העבודה):
הכרת סיכוני המימן הגופרי הרלבנטיים לעבודה :לרבות היכן הוא עלול להימצא (או להיווצר) ,כיצד
הוא עלול להשתחרר (לרבות באופן לא מתוכנן) ומה ההשפעות של שחרור כזה עלולות להיות.
שימוש ותפעול גלאי גזים אישי (כולל תרגול ביצוע בדיקת תקינות .)bump test -
ספי ההתראות של הגלאי הנייד האישי ושל הגלאים הקבועים ומשמעותם.
הנחיות וסדר פעולות נדרש למצבי החירום האפשריים ,הכוללים בין היתר טלפון לדיווח על מצב
חירום +מקרים ותגובות נדרשות.
הנחיות חילוץ ,לרבות מתן הסבר מדוע אין לנסות ולחלץ אדם שנפגע ממימן גופרי ללא ציוד מגן
נשימתי מתאים.
הסבר ותרגול השימוש בציוד המגן הנשימתי בו ייעשה שימוש .
הנחיות הכניסה לחלל מוקף (לרבות הדגשה שהכנסת ראש או איבר כלשהו אחר לתוך החלל המוקף,
או עמידה בקרבת הפתח כמוה ככניסה לחלל מוקף).
בדיקת תקינות ציוד הבטיחות:
א .בדיקת תקינות כל ציוד הבטיחות לרבות ציוד המגן הנשימתי וגלאי הגז.
.2לפני כניסה לאזורים המסווגים כאזור ( 2אזורים בשטח פתוח אליהם עלול להגיע מימן גופרי כתוצאה
מתקלה):
שימוש בציוד מגן מתאים ,לרבות:
א .שימוש בגלאי עם סנסור מימן גופרי שעבר בדיקת תקינות
) (bump testביום הניטור.
ב .שימוש במסכת מילוט עם פילטר מתאים.
מעבר הדרכת בטיחות כתנאי לכניסה לאזור .ההדרכה
תכלול:
הכרת סיכוני מימן גופרי (לרבות הדגשה כי אין להסתמך
על חוש הריח לצורך זיהוי מימן גופרי).
שימוש ותפעול גלאי גזים אישי (כולל תרגול ביצוע בדיקת
תקינות .)bump test -
ספי ההתראות של הגלאי הנייד האישי ושל הגלאים
הקבועים ומשמעותם.
הנחיות וסדר פעולות נדרש למצבי החירום האפשריים,
הכוללים בין היתר טלפון לדיווח על מצב חירום +
מקרים ותגובות נדרשות.
הנחיות חילוץ ,לרבות מתן הסבר מדוע אין לנסות ולחלץ
אדם שנפגע ממימן גופרי ללא ציוד מגן נשימתי מתאים.