‫יובל נח הררי‬

‫קיצור תולדות האנושות‬

‫כתב וקיצר‪ :‬יובל נח הררי‬

‫אייר ושרטט‪ :‬איציק יהב‬

‫סייע במחקר‪ :‬עידן שרר‬

‫עזרו‪ ,‬ערכו ויעצו‪ :‬עמוס אבישר‪ ,‬דורית אהרונוב‪ ,‬שרי אהרוני‪ ,‬דיאגו אולשטיין‪ ,‬תרזה איזנברג‪ ,‬רפאל בנבנשתי‪ ,‬נח בנינגה‪,‬‬
‫צפריר ברזילי‪ ,‬שרית סבלן‪ ,‬עמיר פינק‪ ,‬בנימין זאב קדר‪ ,‬שמואל רוזנר‪ ,‬רמי רוטהולץ‪ ,‬עופר שטייניץ‪ ,‬מיכאל שנקר‪ ,‬וכל‬
‫המורים והסטודנטים של הקורס "מבוא להיסטוריה עולמית" באוניברסיטה העברית‬
 ‫‪Yuval Noah Harari‬‬

‫‪A BRIEF HISTORY OF MANKIND‬‬

‫‪Copyright © 2013 by Yuval Noah Harari‬‬

‫‪All Rights Reserved‬‬
‫‪Hebrew Language Copyright‬‬
‫‪© 2013 Kinneret, Zmora-Bitan, Dvir — Publishing House Ltd.‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫© תשע"ג ‪ 2013‬יובל נח הררי‬
‫זכויות בעברית © תשע"ג ‪ 2013‬כנרת‪ ,‬זמורה־ביתן‪ ,‬דביר — מוציאים לאור בע"מ‬
‫הספר ראה אור לראשונה בשנת ‪2011‬‬
‫מהדורה מעודכנת ‪2013‬‬
‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‬
‫או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪.‬‬
‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל‪.‬‬
‫עורך הספר‪ :‬רמי רוטהולץ‬
‫עורכת המהדורה המעודכנת‪ :‬תרזה איזנברג‬
‫סידור‪ ,‬עימוד והפקה במפעלי כנרת‪ ,‬זמורה־ביתן‪ ,‬דביר — מוציאים לאור בע"מ‬
‫רח' ההגנה ‪ ,10‬אור יהודה ‪60212‬‬
‫‪Kinneret, Zmora-Bitan, Dvir — Publishing House Ltd.‬‬
‫‪10 hahagana St., Or Yehuda 60212, Israel‬‬
‫‪First published 2011‬‬
‫‪Revised edition 2013‬‬
‫מסת"ב ‪ISBN 978-965-552-551-9‬‬
‫‪www.kinbooks.co.il‬‬
‫מוקדש לזכרו של אבי‪,‬‬
‫שלמה הררי‪,‬‬
‫באהבה‬
 ‫ציר הזמן של ההיסטוריה‬

‫התאריכים מציינים את מועד תחילתם של תהליכים‪ ,‬לא את מועד השלמתם‪.‬‬

‫לפני‪...‬‬

‫המפץ הגדול‪ .‬הופעתם של חומר ואנרגיה‪ .‬תחילת‬ ‫‪13.5‬‬

‫הפיזיקה‪.‬‬ ‫מיליארד‬
‫הופעתם של אטומים ומולקולות‪ .‬תחילת הכימיה‪.‬‬ ‫שנה‬

‫כדור הארץ נוצר‪.‬‬ ‫‪4.5‬‬

‫מיליארד‬
‫שנה‬

‫הופעתם של האורגניזמים הראשונים על פני כדור‬ ‫‪3.8‬‬

‫הארץ‪ .‬תחילת הביולוגיה‪.‬‬ ‫מיליארד‬
‫שנה‬

‫הסבתא המשותפת האחרונה של האדם והשימפנזה‪.‬‬ ‫‪ 6‬מיליון‬

‫שנה‬

‫הסוג "הומו" )אדם( מתפתח במזרח אפריקה‪ .‬כלי אבן‬ ‫‪2.5‬‬

‫ראשונים‪.‬‬ ‫מיליון‬
‫שנה‬

‫בני האדם יוצאים מאפריקה ומתפשטים לאסיה ולאירופה‪.‬‬ ‫‪ 2‬מיליון‬

‫בכל אזור מתפתחים מיני אדם שונים‪.‬‬ ‫שנה‬

‫‪ 500,000‬הניאנדרתלים מתפתחים באירופה ובמערב אסיה‪.‬‬

‫שנה‬

‫‪ 300,000‬שימוש יומיומי באש‪.‬‬

‫שנה‬

‫‪ 200,000‬הומו סאפיינס מתפתח במזרח אפריקה‪.‬‬

‫שנה‬
 ‫המהפכה הלשונית‪ .‬הופעת השפה הפיקטיבית‪ .‬תחילת‬ ‫‪70,000‬‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬ ‫שנה‬
‫הומו סאפיינס יוצא מאפריקה ומתפשט בעולם‪.‬‬

‫הומו סאפיינס מגיע לאוסטרליה‪ .‬הכחדת בעלי החיים‬ ‫‪45,000‬‬

‫הגדולים של אוסטרליה‪.‬‬ ‫שנה‬

‫אחרוני הניאנדרתלים נעלמים‪.‬‬ ‫‪30,000‬‬

‫שנה‬

‫הומו סאפיינס מגיע לאמריקה‪ .‬הכחדת בעלי החיים‬ ‫‪14,000‬‬

‫הגדולים של אמריקה‪.‬‬ ‫שנה‬

‫הומו פלורסיינזיס נעלם‪ .‬הומו סאפיינס נותר מין האדם‬ ‫‪12,000‬‬

‫היחיד בעולם‪.‬‬ ‫שנה‬

‫המהפכה החקלאית‪ .‬ביות בעלי החיים והצמחים‪ .‬מעבר‬ ‫‪10,000‬‬

‫ליישובי קבע‪.‬‬ ‫שנה‬

‫הופעת הממלכות ראשונות‪ ,‬הכתב והכסף‪ .‬דתות‬ ‫‪5,000‬‬

‫פוליתיאיסטיות‪.‬‬ ‫שנה‬

‫האימפריה הראשונה — האימפריה האכדית של סרגון‪.‬‬ ‫‪4,250‬‬

‫שנה‬

‫המצאת המטבע — כסף אוניברסלי‪.‬‬ ‫‪2,500‬‬

‫האימפריה הפרסית — שלטון פוליטי אוניברסלי "לטובת‬ ‫שנה‬
‫כל בני האדם"‪.‬‬
‫הבודהיזם בהודו — אמת אוניברסלית "לשחרר את כל‬
‫היצורים מהסבל"‪.‬‬

‫אימפריית האן בסין‪ .‬האימפריה הרומית באגן הים התיכון‪.‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫הנצרות‪.‬‬ ‫שנה‬

‫האסלאם‪.‬‬ ‫‪1,400‬‬
‫שנה‬

‫המהפכה המדעית מתחילה‪ .‬האדם מודה בבורותו‬ ‫‪500‬‬

 ‫ומתחיל לרכוש כוחות חסרי תקדים‪.‬‬ ‫שנה‬
‫האירופים מתחילים להשתלט על אמריקה ועל‬
‫האוקיאנוסים‪ .‬כדור הארץ כולו הופך למרחב היסטורי‬
‫אחד‪ .‬עליית הקפיטליזם‪.‬‬

‫תחילת המהפכה התעשייתית‪ .‬המשפחה והקהילה קורסות‪,‬‬ ‫‪ 200‬שנה‬

‫ומוחלפות על ידי המדינה והשוק‪ .‬הכחדה מאסיבית של‬
‫מיני בעלי חיים וצמחים‪.‬‬

‫האדם יוצא מגבולות כדור הארץ‪.‬‬ ‫ההווה‬

‫הנשק האטומי מאיים על קיום המין האנושי‪.‬‬
‫יצורים חיים נוצרים כתוצאה מעיצוב תבוני‪ ,‬המורד בחוקי‬
‫הברירה הטבעית‪.‬‬

‫עיצוב תבוני מחליף את הברירה הטבעית כעקרון היסוד‬ ‫העתיד‬

‫של החיים?‬
‫הומו סאפיינס מוחלף על ידי אדם־על‪ ,‬בעל תכונות ויכולות‬
‫שונות לגמרי?‬
 ‫חלק א‬
‫המהפכה הלשונית‬

‫ציור קיר ממערת שוֹ ֶבה )‪ ,(Chauvet‬מלפני כ־‪ 25‬עד ‪ 30‬אלף שנה‪ .‬מי שציירו את הציור הזה היו בני אדם‬
‫שנראו‪ ,‬חשבו והרגישו כמונו‪.‬‬
 ‫פרק ‪1‬‬

‫בראשית‬
‫לפני כ־‪ 13.5‬מיליארד שנים הופיעו חומר ואנרגיה במפץ הגדול‪ .‬מכאן ואילך תהליך‬
‫השתנותם של חומר ואנרגיה נקרא "פיזיקה"‪.‬‬
‫כ־‪ 300‬אלף שנים אחרי הופעתם החלו חומר ואנרגיה להיקשר זה לזה במבנים מורכבים‬
‫במיוחד‪ ,‬אשר נקראים "אטומים" ו"מולקולות"‪ .‬תהליך השתנותם של האטומים והמולקולות‬
‫נקרא "כימיה"‪.‬‬
‫כ־‪ 10‬מיליארד שנים אחרי הופעתם של ראשוני האטומים והמולקולות‪ ,‬בכוכב הלכת ארץ‪,‬‬
‫החלו אטומים ומולקולות להיקשר זה לזה במבנים מורכבים במיוחד‪ ,‬אשר נקראים‬
‫"אורגניזמים" או "יצורים חיים"‪ .‬תהליך השתנותם של האורגניזמים נקרא "ביולוגיה"‪.‬‬
‫כ־‪ 3.8‬מיליארד שנים אחרי הופעת האורגניזמים הראשונים — כלומר לפני בערך ‪70,000‬‬
‫שנה — אורגניזמים השייכים למין הומו סאפיינס החלו להיקשר זה לזה במבנים מורכבים‬
‫במיוחד‪ ,‬אשר נקראים "תרבויות"‪ .‬תהליך השתנותן של התרבויות נקרא "היסטוריה"‪.‬‬
‫שלושה דברים חשובים קרו במהלך ההיסטוריה‪ :‬המהפכה הלשונית‪ ,‬שהחלה לפני‬
‫כ־‪ 70,000‬שנה ויצרה את ההיסטוריה; המהפכה החקלאית‪ ,‬שהחלה לפני כ־‪ 10,000‬שנה‬
‫והאיצה את ההיסטוריה; והמהפכה המדעית‪ ,‬שהחלה לפני כ־‪ 500‬שנה ואולי תביא את‬
‫לקצה‪ .‬ספר זה ינסה לסקור בקצרה את שלוש המהפכות הללו‪ ,‬ואת ההשלכות‬ ‫ההיסטוריה ִ‬
‫מרחיקות הלכת שהיו להן על בני האדם ועל יתר יושבי כוכב הלכת ארץ‪.‬‬

‫***‬

‫בני אדם היו קיימים שנים רבות לפני תחילת ההיסטוריה‪ .‬ליתר דיוק‪ 2.5 ,‬מיליון שנים‪ .‬אולם‬
‫לאורך כמעט כל השנים הללו‪ ,‬תולדותיהם של בני האדם היו רק עוד פרק בדברי ימי‬
‫הביולוגיה‪ .‬הם נולדו‪ ,‬אכלו‪ ,‬ישנו‪ ,‬רבו‪ ,‬השלימו‪ ,‬ברחו‪ ,‬רדפו‪ ,‬התרגזו‪ ,‬נרגעו‪ ,‬שיחקו‪,‬‬
‫השתעממו‪ ,‬הזדווגו‪ ,‬ילדו‪ ,‬חלו‪ ,‬הזדקנו ומתו במשך דורות אין־קץ‪ .‬והמריבות שלהם‪ ,‬הרגלי‬
‫האכילה שלהם‪ ,‬טכניקות החיזור שלהם והמשחקים שלהם עוצבו על ידי אינסטינקטים‬
‫ביולוגיים דומים לאלה שעיצבו את הרגלי האכילה ואת חיי החברה של קופים‪ ,‬פילים וזאבים‪.‬‬
‫הדבר החשוב ביותר שיש לדעת על אותם בני אדם קדמונים הוא שלא היתה להם שום‬
‫חשיבות מיוחדת‪ .‬תפקידם בטבע לא היה גדול מזה של גורילות‪ ,‬גחליליות‪ ,‬דרורים או‬
‫סוסוני־ים‪ .‬שכניהם בסוואנה ובג'ונגל — הצבועים‪ ,‬הג'ירפות‪ ,‬הזברות וקופי הבבון — לא‬
‫חלקו להם כבוד מיוחד‪ ,‬וגם לא חששו מהם באורח יוצא דופן‪ .‬הם היו חיה אחת מנִּי רבות‪,‬‬
‫ודבר לא הצביע על כך שחיה זו הולכת להשתלט על העולם‪.‬‬
‫ביולוגים מסווגים בעלי חיים ל"מינים"‪ .‬בעלי חיים שייכים לאותו מין‪ ,‬אם הם נוטים לקיים‬
‫זה עם זה יחסי מין‪ ,‬אשר מביאים ללידתם של צאצאים פוריים‪ .‬סוסים וחמורים‪ ,‬שעל־פי־רוב‬
‫אינם נוטים לקיים יחסי מין זה עם זה‪ ,‬ובכל מקרה אינם מסוגלים להעמיד יחד צאצאים‬
‫פוריים‪ ,‬אינם בני אותו מין‪ .‬בולדוגים וקוקר ספניאלים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שייכים למין אחד‪" ,‬כלב‬
‫הבית"‪ .‬ביולוגים מקבצים מינים דומים שהתפתחו בתהליך אבולוציוני ממקור משותף תחת‬
‫הכותרת "סוג"‪ .‬כך למשל האריה‪ ,‬הטיגריס‪ ,‬הנמר והיגואר הם מינים שונים של הסוג‬
‫"פנתר"‪ .‬לכולם יש סבתא משותפת שחיה לפני כ־‪ 4-2‬מיליון שנה‪ .‬סוגים שונים שהתפתחו‬
‫בתהליך אבולוציוני ממקור משותף מקובצים בתורם תחת הכותרת "משפחה"‪ .‬כך למשל‬
‫הסוגים פנתר‪ ,‬חתול‪ ,‬קרקל‪ ,‬פומה ועוד כמה סוגים פחות מוכרים משויכים ל"משפחת‬
‫החתוליים"‪ .‬הסבתא־רבתא המשותפת של כולם — מן הקטן שבחתלתולי הבית ועד לגדול‬
‫שבאריות — חיה לפני כ־‪ 25‬מיליון שנה‪.‬‬
‫כמו לחתול ולאריה‪ ,‬גם לאדם יש משפחה‪ .‬עובדה בנאלית זו היתה אחד הסודות הכמוסים‬
‫ביותר בהיסטוריה וגם היום רבים מתקשים להאמין בכך‪ .‬זה אלפי שנים מסתובב האדם‬
‫בעולם ומספר לכל מי שמוכן להקשיב שהוא יתום גלמוד‪ .‬אין לו שום קרובי משפחה‪ ,‬שום‬
‫בני דודים‪ ,‬שום אחים ואחיות‪ ,‬ואפילו לא הורים‪ .‬האמת היא שיש לאדם משפחה גדולה‬
‫וצעקנית במיוחד הנקראת משפחת קופי־האדם‪ .‬בני המשפחה הזו שעדיין חיים הם‬
‫השימפנזים‪ ,‬הגורילות‪ ,‬האורנג־אוטאנים והגיבונים‪ .‬אם נחזור כשישה מיליון שנים אחורנית‪,‬‬
‫נמצא את הסבתא המשותפת לנו ולשימפנזים‪ .‬מבת אחת שלה התפתחו השימפנזים — ומבת‬
‫שנייה‪ ,‬אנחנו‪.‬‬
‫סוד כמוס עוד יותר הוא שאין אנו מין האדם היחיד‪ .‬יש לנו לא רק הרבה בני דודים‪ ,‬אלא‬
‫גם לא מעט אחים ואחיות‪ .‬את השם "אדם" )בלטינית‪ :‬הומו(‪ ,‬ניכס לעצמו המין שלנו —‬
‫הומו סאפיינס — אבל השם "אדם" מציין בעצם סוג שלם של בעלי חיים‪ ,‬שכלל מינים רבים‬
‫אחרים בנוסף על הומו סאפיינס‪ .‬הסוג אדם התפתח לראשונה במזרח אפריקה לפני כ־‪2.5‬‬
‫מיליון שנים‪ ,‬מסוג קדום יותר של קופי־אדם‪ ,‬שנקרא בפי המדענים אוסטרלופיתקוס‬
‫)משמעות השם אוסטרלופיתקוס היא "קוף־אדם דרומי"(‪ .‬לפני כשני מיליון שנה יצאו בני‬
‫אדם ממכורתם במזרח אפריקה‪ ,‬והחלו להתפשט על פני אזורים נרחבים של צפון אפריקה‪,‬‬
‫אירופה ואסיה‪ .‬בכל אזור שבו בני האדם חיו הם היו נתונים ללחצים סביבתיים שונים‪ ,‬ולכן‬
‫החלו לעבור תהליכים אבולוציוניים שונים‪ ,‬שתרמו להתפתחותם של עוד ועוד מיני אדם בעלי‬
‫שמות מרשימים‪.‬‬
‫כך למשל באירופה ובמערב אסיה התפתח מין אדם שנקרא הומו ניאנדרתלנזיס‪,‬‬
‫שמשמעות שמו בלטינית היא "האדם מעמק ניאנדר"‪ ,‬או בקיצור "ניאנדרתל" )הוא נקרא כך‬
‫כי עצמות הניאנדרתלים הראשונות התגלו על ידי ארכיאולוגים בעמק ניאנדר שבגרמניה(‪.‬‬
‫הניאנדרתלים התאימו במיוחד לאקלים הקר יחסית של יבשת אירופה‪ ,‬והיו חסונים ושריריים‬
‫יותר מאנשים בני ימינו‪ .‬באי יאווה שבאינדונזיה התפתח הומו סולואנזיס )האדם מעמק‬
‫סולו(‪ ,‬שהיה מותאם לאקלים הטרופי של אותו אי‪ .‬על אי אחר באינדונזיה — האי הקטן‬
‫פלורס — התפתח הומו פלורסיינזיס הגמדי‪ ,‬שגובהו היה כמטר אחד בלבד‪ ,‬ומשקלו כ־‪25‬‬
‫קילוגרם‪ .‬מידותיו הזעירות היו מותאמות היטב לחיים באי קטן ומבודד בעל משאבים‬
‫מוגבלים‪ .‬במרחבים הפתוחים של אסיה התפתחו הומו ארקטוס )האדם הזקוף(‪ ,‬שהיתמר‬
‫לגובה של כ־‪ 1.80‬מטר )הרבה יותר מגובהם הממוצע של אנשים מודרניים(‪ ,‬והומו דניסובה‬
‫המסתורי‪ ,‬ששרידיו התגלו במערה בהרי אלטאי המושלגים‪ .‬בזמן שמינים אלה התפתחו‬
‫באירופה ובאסיה‪ ,‬באפריקה התפתחו מיני אדם אחרים‪ ,‬כגון הומו האביליס )האדם המיומן(‬
‫שגובהו היה כ־‪ 1.50‬מטר לכל היותר; הומו ארגסטר )האדם העובד(‪ ,‬שגובהו הממוצע היה‬
‫‪ 1.90‬מטר; הומו רודולפנזיס )האדם מאגם רודולף(; הומו רודזינזיס )האדם מרודזיה( —‬
‫ובסופו של דבר גם המין שלנו‪ ,‬הומו סאפיינס‪ ,‬שפירוש שמו הוא "האדם הנבון" )והלא כל‬
‫כך צנוע(‪ .‬חלק מהמינים הללו היו ענקים וחלקם גמדים‪ ,‬חלקם אוכלי בשר וחלקם בעלי‬
‫נטיות צמחוניות‪ ,‬חלקם המשיכו לגור באפריקה ואחרים יצאו לשוטט בעולם‪ ,‬אבל כולם‬
‫כאחד הם "בני אדם"‪.‬‬

‫‪ .1‬מימין לשמאל‪ :‬שחזורים מודרניים של הומו רודולפנזיס )חי במזרח אפריקה לפני כ־‪ 2‬מיליון שנה(‪ ,‬הומו‬
‫ארקטוס )חי באסיה מלפני כ־‪ 2‬מיליון שנה ועד לפני כ־‪ 50‬אלף שנה(‪ ,‬והומו ניאנדרתלנזיס )חי באירופה‬
‫ובמערב אסיה מלפני כ־‪ 500‬אלף שנה ועד לפני כ־‪ 30‬אלף שנה(‪ .‬כולם בני אדם‪.‬‬
 ‫***‬

‫אנשים שיודעים שבעבר התקיימו מיני אדם שונים נוטים לעתים לסדר אותם בקו ישר‪ ,‬כאילו‬
‫בכל רגע נתון התקיים בכדור הארץ רק מין אחד של אדם‪ ,‬וכל מין התפתח בתורו למין "טוב‬
‫יותר"‪ ,‬עד שלבסוף נוצר הומו סאפיינס‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬כל מיני האדם האחרים הם רק‬
‫"מודלים מוקדמים" של הומו סאפיינס‪ .‬זה לא מדויק‪ .‬האמת היא שבכל רגע נתון מלפני כשני‬
‫מיליון שנה ועד לפני כעשרת אלפים שנה התקיימו בעולם בו־זמנית כמה מינים שונים של בני‬
‫אדם‪ ,‬אשר התפתחו בכיוונים שונים ומשונים‪ .‬כפי שכיום מתקיימים בעולם זה לצד זה‬
‫האריה‪ ,‬הטיגריס‪ ,‬הנמר והיגואר‪ ,‬אשר מתפתחים בכיוונים שונים‪ ,‬כך לפני מאה אלף שנה‬
‫התקיימו בעולם זה לצד זה לפחות שישה מיני אדם‪ .‬מיני האדם השונים נטו‪ ,‬על פי רוב‪,‬‬
‫לחיות באזורים גיאוגרפיים נבדלים‪ ,‬אך יש עדויות לכך שלעתים שני מיני אדם שונים חלקו‬
‫את אותה כברת ארץ )כפי שאריות ונמרים חולקים לעתים את אותו האזור(‪ .‬המצב הנוכחי‪,‬‬
‫שבכל כדור הארץ קיים רק מין אחד של אדם — הומו סאפיינס‪ ,‬הוא יוצא דופן‪ ,‬שלא לומר‬
‫חשוד‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬להומו סאפיינס יש סיבות טובות להסתיר את העובדה שפעם היו‬
‫לו אחים‪.‬‬

‫חלק מבני משפחתו של הומו סאפיינס‬

‫למרות ההבדלים ביניהם‪ ,‬כל מיני האדם השונים — מהומו פלורסיינזיס הגמדי ועד הומו‬
‫ארקטוס התמיר‪ ,‬חלקו כמה מאפיינים ביולוגיים ייחודיים‪ ,‬אשר הבדילו אותם מהשימפנזים‬
‫ומהגורילות‪ ,‬ומגדירים אותם כ"בני אדם"‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬לבני האדם היה מוח גדול בצורה יוצאת דופן‪ .‬כבר מוחם של בני האדם הראשונים‪,‬‬
‫לפני כ־‪ 2.5‬מיליון שנה‪ ,‬היה גדול יחסית למשקל גופם‪ ,‬ו"עיוות" זה הלך והתעצם עם חלוף‬
‫השנים‪ .‬מוחו של הומו סאפיינס גדול בערך פי שבעה ממה שאפשר היה לצפות בהשוואה‬
‫ליונקים אחרים )גודלו של המוח הממוצע של יונקים השוקלים ‪ 55‬ק"ג הוא ‪ 180‬סמ"ק‪ .‬גודל‬
‫מוח ממוצע של פרט הומו סאפיינס השוקל ‪ 55‬ק"ג הוא ‪ 1,400-1,200‬סמ"ק(‪ .‬זוהי תופעה‬
‫שחוקרים מתקשים להסביר‪ ,‬שכן המוח הגדול הקשה על חייהם של בני האדם‪ ,‬ותועלתו אינה‬
‫ברורה מאליה‪ .‬מוח גדול מכביד על השרירים והשלד‪ ,‬וצורך הרבה אנרגיה‪ .‬אצל אדם בן‬
‫ימינו משקל המוח הוא‪ ,‬בממוצע‪ ,‬רק ‪ 2‬אחוזים ממשקל הגוף‪ .‬אך בזמן מנוחה המוח צורך‬
‫כ־‪ 25‬אחוז מהאנרגיה שהגוף מייצר )לשם השוואה‪ ,‬אצל קופי־אדם המוח צורך רק ‪ 8‬אחוזים‬
‫מהאנרגיה בשעת מנוחה(‪ .‬כדי לספק את רעבונו של המוח לאנרגיה‪ ,‬האדם צריך לחפש מזון‬
‫ללא הרף במקום להתנמנם בשמש‪ ,‬וצריך גם לצמצם את מסת השריר שלו )פחות שרירים‪,‬‬
‫פירושו שאפשר להפנות יותר אנרגיה למוח במקום לשרירים(‪ .‬זו אחת הסיבות לכך שבני‬
‫האדם חלשים הרבה יותר משימפנזים או מגורילות‪ .‬במקרה של קטטה‪ ,‬שימפנזה השוקל ‪70‬‬
‫קילו יקרע לגזרים אדם מודרני השוקל ‪ 70‬קילו כאילו היה בובת סמרטוטים‪.‬‬
‫אם לא די בכך‪ ,‬הרי שבני האדם גם הלכו זקופים על שתיים‪ ,‬דבר שהפך את ראשם המגודל‬
‫למשקולת מכבידה עוד יותר‪ .‬הגב ועמוד השדרה‪ ,‬שהתפתחו במשך מיליוני שנות אבולוציה‬
‫ביצור הולך־על־ארבע ובעל ראש קטן‪ ,‬התקשו לעמוד במעמסה‪ .‬עד היום משלמת האנושות‬
‫בכאבי גב וצוואר על ראשה הזקוף וטרוד המחשבות‪.‬‬
‫לא רק הזכרים הלכו זקוף‪ ,‬אלא גם הנקבות‪ ,‬ולכן פתח הרחם היה חייב להיות צר יחסית‪.‬‬
‫הוסיפו לזה את הראש המגודל‪ ,‬והרי לכם בעיה קשה ביותר‪ :‬איך ללדת צאצאים בעלי ראש‬
‫גדול במיוחד‪ ,‬דרך פתח רחם צר במיוחד? הפתרון לבעיה זו היה ללדת את הצאצאים בשלב‬
‫מוקדם ככל האפשר‪ ,‬כשמוחם עדיין קטן יחסית והם "אפויים למחצה"‪ .‬כתוצאה מכך רבות‬
‫מהמערכות החיוניות מתפתחות רק אחרי הלידה לרמה המאפשרת תפקוד עצמאי‪.‬‬
‫האם ראיתם פעם בסרט טבע כיצד זברה ממליטה צאצא קטן‪ ,‬שתוך כמה דקות נעמד על‬
‫הרגליים ומתחיל ללכת ולקפץ? בבון או שימפנזה שזה עתה נולד יהיה מסוגל לנוע בתוך כמה‬
‫שעות‪ ,‬ובתוך שבועות מספר כבר יוכל לנקות את עצמו‪ ,‬לגלות מודעות לסכנות‪ ,‬לשחק עם‬
‫קופים אחרים וכיוצא באלה‪ .‬לתינוק של אדם בן ימינו לוקח כשנתיים להדביק את הפער בינו‬
‫לבין תינוק של שימפנזה‪ .‬לכן‪ ,‬במשך שנים אחדות תלוי תינוק אנושי לחלוטין בסיועם של‬
‫פרטים בוגרים‪ .‬לעובדה זו יש השלכות מכריעות‪ ,‬והיא תרמה הן לבעיות של המין האנושי‬
‫והן לכישוריו יוצאי הדופן‪ .‬ראשית‪ ,‬הואיל וצאצאי האדם זקוקים ליותר שנים של טיפול‬
‫מאשר צאצאים של כל חיה אחרת‪ ,‬הדבר מחייב יצירת מבנים משפחתיים וחברתיים‬
‫מתוחכמים במיוחד‪ ,‬שבמסגרתם פרטים רבים משתפים פעולה זה עם זה‪ .‬שנית‪ ,‬הואיל וחלק‬
‫כה גדול מההתפתחות מתרחש רק לאחר הלידה‪ ,‬בני אדם יכולים לעבור תהליכי לימוד‬
‫ו ִחברות יותר מורכבים מכל חיה אחרת‪ .‬רוב בעלי החיים יוצאים מהרחם ככלי צרוף ומוכן‬
‫כמעט לגמרי‪ ,‬ואם ננסה לעצב אותם כרצוננו‪ ,‬אנחנו רק נשרוט או נשבור אותם‪ .‬תינוקות‬
‫האדם יוצאים‪ ,‬כאמור‪ ,‬מהרחם "אפויים למחצה"‪ ,‬ולכן ניתן ללוש ולעצב אותם במידה רבה‬
‫של חופש‪ ,‬לפני שצורתם הסופית מתקבעת‪ .‬זה מה שמאפשר לאנשים בני ימינו לחנך את‬
‫ילדיהם להיות נוצרים או בודהיסטים; קפיטליסטים או סוציאליסטים; תוקפנים או שוחרי‬
‫שלום‪.‬‬
‫מאפיין ביולוגי נוסף שהיה קשור בהליכה הזקופה הוא מבנה הידיים הייחודי של בני האדם‪.‬‬
‫כשהגפיים הקדמיות של בני האדם שוחררו מהמלאכה הגסה של הליכה‪ ,‬התפתח ריכוז יוצא‬
‫דופן של עצבים וקצות עצבים באזור כף היד והאצבעות‪ .‬תודות לריכוז עצבי זה יכלו בני‬
‫האדם לבצע מלאכות עדינות בידיהם‪ ,‬ובפרט לייצר כלים‪ .‬העדויות הראשונות לייצור כלי‬
‫אבן הן מלפני כ־‪ 2.5‬מיליון שנה‪ ,‬והן סימן ההיכר המובהק ביותר שבאמצעותו מבחינים‬
‫ארכיאולוגים בין בני־אדם קדמונים לבין קופי־אדם אחרים‪.‬‬
‫מלוא הפוטנציאל של מאפיינים ביולוגיים אלו התגלה רק בימי הומו סאפיינס‪ ,‬אך הם‬
‫התפתחו עקב בצד אגודל במשך מיליוני שנות אבולוציה קודם לכן‪ ,‬והם ירושתנו החשובה‬
‫ביותר מאבותינו הקדומים‪ .‬בזכותם יש לנו כיום יכולת ליצור כלים ולהשתמש בהם‪ ,‬יכולת‬
‫ליצור מבנים חברתיים מתוחכמים‪ ,‬ויכולת לעבור תהליכים מורכבים של לימוד ו ִחברות‪.‬‬

‫***‬

‫אנחנו נוטים לחשוב שמוח גדול‪ ,‬שימוש בכלים‪ ,‬יכולת למידה ומבנים חברתיים מורכבים הם‬
‫יתרונות עצומים‪ ,‬ואין פלא שהם הפכו את האדם לחיה החזקה והחשובה ביותר על פני כדור‬
‫הארץ — נזר הבריאה‪ .‬האמת היא שמיני האדם נהנו במידה כזו או אחרת מכל המאפיינים‬
‫הללו במשך למעלה משני מיליון שנה‪ ,‬ובכל זאת נותרו יצורים חלשים ושוליים‪ .‬להומו‬
‫האביליס ולהומו ארקטוס היה מוח גדול יחסית‪ ,‬מגוון כלים‪ ,‬ויכולות לימוד ושיתוף פעולה‬
‫טובות יותר מלמרבית בעלי החיים האחרים‪ ,‬אך למרות זאת הם חיו בחשש מתמיד מפני‬
‫הטורפים הגדולים; הם לא היו מסוגלים לצוד בעלי חיים גדולים; והם ניזונו בעיקר מליקוט‬
‫צמחים‪ ,‬איסוף חרקים‪ ,‬ציד חיות קטנות ואכילת שיירי חיות שנטרפו בידי חיות אחרות או‬
‫שמתו מסיבות שונות ומשונות‪.‬‬
‫אחד השימושים העיקריים של כלי האבן שלהם היה פיצוח עצמות והוצאת מח העצם מהן‪.‬‬
‫יש חוקרים הסבורים שזו היתה התמחותו הייחודית הראשונית של האדם‪ .‬כמו שציפורי נקר‬
‫מתמחות בשליפת חרקים מגזעי עצים קשים‪ ,‬וכמו שדגי נקאי מתמחים בניקוי שיניהם של‬
‫כרישים‪ ,‬כך בני האדם הראשונים התמחו באכילת מח עצם‪ .‬מדוע דווקא מח עצם? ובכן‪,‬‬
‫אחרי שהאריה שצד את הצבי אכל את מיטב הבשר‪ ,‬ואחרי שהצבועים‪ ,‬התנים ויתר אוכלי‬
‫הנבלות כירסמו וליקקו מה שהאריה השאיר‪ ,‬רק אז העזו בני האדם להתגנב בחשאי אל הפגר‬
‫— ומה שנשאר להם לאכול הסתכם פחות או יותר במח העצם‪...‬‬
‫אחת העובדות המהותיות ביותר להבנת ההיסטוריה והפסיכולוגיה שלנו היא שמבחינה‬
‫ביולוגית האדם עמד במשך מרבית שנות קיומו איפשהו באמצע שרשרת המזון בטבע‪ ,‬ולא‬
‫בראשה‪ .‬במשך מיליוני שנה ליקט וצד האדם למיניו השונים בעיקר יצורים קטנים ממנו‪,‬‬
‫בשעה שהוא עצמו ניצוד על ידי הטורפים הגדולים‪ .‬רק לפני כ־‪ 400‬אלף שנה החלו מיני אדם‬
‫שונים לצוד חיות גדולות בצורה סדירה‪ ,‬ורק במאה אלף השנים האחרונות — עם עלייתו‬
‫לגדולה של הומו סאפיינס — זינק האדם אל ראש שרשרת המזון‪ .‬קפיצה נחשונית זו מאמצע‬
‫השרשרת אל ראשה היתה בעלת השלכות מרחיקות לכת‪ .‬כשהאדם מצא עצמו לפתע בראש‬
‫שרשרת המזון‪ ,‬זה היה לגביו מקום בלתי מוכר‪ ,‬שהוא מעולם לא הוכשר לו‪ .‬בעלי חיים‬
‫אחרים שעומדים בפסגת שרשראות המזון‪ ,‬למשל האריות והכרישים‪ ,‬הוכשרו למעמדם זה‬
‫במשך מיליוני שנים של התאמה אבולוציונית הדרגתית‪ .‬האדם הוקפץ לתפקיד זה בבת אחת‪,‬‬
‫בלי הכנה מוקדמת‪ .‬הרבה מאוד מההיסטוריה האנושית‪ ,‬החל במלחמות הרצחניות בין אנשים‬
‫וכלה ביחסו האלים של האדם לסביבתו‪ ,‬נעוץ בצעד מהפכני זה‪ .‬המין האנושי היום איננו‬
‫להקת זאבים שפיתחה טנקים ופצצות אטומיות‪ ,‬אלא עדר כבשים שתאונה אבולוציונית‬
‫הנחיתה לידיו טנקים ופצצות אטומיות‪ .‬וזה לאין שיעור מסוכן יותר‪.‬‬

‫אדוני האש‬
‫צעד משמעותי ראשון בדרך אל פסגת שרשרת המזון היה ביוּתה של האש‪ .‬יש ויכוח נוקב‬
‫לגבי השאלה מתי‪ ,‬היכן וכיצד בויתה האש‪ .‬העדויות הראשונות שניתן לפרשן כאינדיקציה‬
‫לשימוש אנושי באש הן מלפני כ־‪ 1.5‬מיליון שנים‪ ,‬אבל יש חוקרים הדוחים מכול וכול את‬
‫הפרשנות הזו‪ .‬יש עדויות מוצקות יותר לשימוש באש מלפני כ־‪ 800‬אלף שנה )מאזור גשר‬
‫בנות יעקב שבעמק הירדן(‪ ,‬אך גם הן נתונות לפרשנויות שונות‪ .‬עדויות חד־משמעיות‬
‫לשליטה אנושית באש‪ ,‬ליכולת הדלקת אש‪ ,‬ולשימוש יומיומי באש יש רק מלפני כ־‪300-‬‬
‫‪ 200‬אלף שנה‪.‬‬
‫השליטה באש הועילה לבני האדם בכמה דרכים‪ .‬האש סיפקה אור בשעות החשכה וחום‬
‫בימי הקור‪ .‬האש סיפקה הגנה מסוימת מפני טורפים מסוכנים‪ .‬ניתן היה להשיג מזון על ידי‬
‫ש ֵרפה מכוונת של שטחי יער וסוואנה‪ ,‬וליקוט צמחים ובעלי חיים שנלכדו בלהבות‪ .‬אפשר‬
‫היה ליצור סביבה נוחה יותר לתנועת בני אדם על ידי שרפת צמחייה סבוכה שהוחלפה‬
‫במרבדי עשב‪ .‬האש גם הקלה את ההכנה של כלים שונים‪ ,‬כגון מקלות עץ מחודדים‪ .‬אולם‬
‫חשיבותה הגדולה ביותר של האש היתה שבזכותה יכלו בני האדם להתחיל לבשל‪.‬‬
‫בישול הוא עניין משמעותי הרבה יותר ממה שרובנו משערים‪ .‬הבישול פתח בפני בני האדם‬
‫מדפים שלמים בסופרמרקט של הטבע‪ ,‬שעד אז היו חסומים בפניהם‪ .‬ישנם סוגי מזונות רבים‬
‫שמערכת העיכול האנושית אינה מסוגלת לעכל בצורתם הטבעית‪ ,‬אך ניתן לעכלם לאחר‬
‫בישול‪ .‬מרבית המזונות הבסיסיים של ימינו הם כאלה‪ :‬חיטה‪ ,‬אורז‪ ,‬תירס‪ ,‬תפוחי אדמה‪.‬‬
‫בישול הקל מאוד גם את עיכולם של המזונות המסורתיים של האדם‪ ,‬כגון פירות‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫חרקים ונבלות‪ ,‬שכן בישול מפחית באופן ניכר את המאמץ המכאני הכרוך בלעיסת המזון‪,‬‬
‫ואת המאמץ הדרוש כדי לעכל את המזון בקיבה ובמעיים‪ .‬מוערך ששימפנזים מבלים חמש‬
‫שעות כל יום בלעיסה‪ ,‬בשעה שבני אדם שהסתמכו על בישול יכלו להסתפק בשעה אחת‪.‬‬
‫בישול גם תרם לבריאותם של בני האדם בכך שהוא פירק חומרים רעילים שמזונות רבים‬
‫מכילים‪ ,‬והרג חיידקים וטפילים שקיננו במזון‪.‬‬
‫כך איפשר הבישול לבני האדם לאכול יותר סוגי מזון‪ ,‬להפיק יותר קלוריות מכל גרם של‬
‫מזון‪ ,‬ובו־בזמן להקדיש פחות זמן לאכילה ולהסתפק בשיניים קטנות ובמעיים קצרים יחסית‪.‬‬
‫חוקרים רבים סבורים שיש קשר הדוק בין התחלת הבישול‪ ,‬התקצרות המעיים‪ ,‬וגידולו של‬
‫המוח האנושי‪ .‬גם המעיים וגם המוח הם צרכני אנרגיה מאסיביים‪ .‬אי לכך מעיים גדולים ומוח‬
‫גדול מתקשים להתקיים זה לצד זה‪ .‬כשהבישול קיצר את המעיים והוריד את צריכת האנרגיה‬
‫שלהם‪ ,‬הוא פתח מבלי משים את הפתח לגידול מהיר בנפחו של המוח‪ .‬הבישול הפך למנהג‬
‫יומיומי בערך לפני ‪ 300-200‬אלף שנה‪ .‬הומו סאפיינס בעל המוח המגודל במיוחד התפתח‬
‫בערך לפני ‪ 200-100‬אלף שנה‪ .‬לא מעט חוקרים מקשרים בין שתי התופעות‪ ,‬וטוענים שאנו‬
‫‪1‬‬
‫חייבים את מוחנו הגדול ואת עצם קיום המין שלנו להמצאת הבישול‪.‬‬
‫גם אם המוח המודרני איננו תולדה ישירה של המצאת הבישול‪ ,‬אין ספק שביות האש היה‬
‫אחד הצעדים החשובים בסיפור צבירת הכוח של האנושות‪ ,‬שהבדיל את האדם מכל יתר בעלי‬
‫החיים‪ .‬כוחם של כמעט כל בעלי החיים האחרים על פני כדור הארץ מותנה בגוף שלהם‪ :‬מסת‬
‫השרירים‪ ,‬מבנה השלד‪ ,‬מוטת הכנפיים‪ ,‬גודל השיניים‪ ,‬סוג הארס‪ .‬אמנם בעלי חיים רבים‬
‫רותמים לצורכיהם את האנרגיה של כוחות הטבע — זרמי המים‪ ,‬הרוחות‪ ,‬קרני השמש‪ ,‬אך‬
‫שליטתם על מקור האנרגיה מוגבלת ביותר‪ ,‬ויכולתם להשתמש באנרגיה זו היא תמיד‬
‫פרופורציונית לגוף שלהם‪ .‬הנשר למשל דואה באמצעות משבי אוויר חם‪ .‬הוא מזהה היכן‬
‫אוויר חם מסתחרר ועולה מן הקרקע‪ ,‬ואז פורש את כנפיו הענקיות ומאפשר לאוויר החם‬
‫להרים אותו אל על‪ .‬אבל הנשר אינו יכול ליזום משב רוח או להפסיקו בהתאם לרצונו‪ ,‬ואם‬
‫הנשר ירצה להתחיל להשתמש ברוח כדי לשאת משאות של טונות רבים‪ ,‬תהיה לו בעיה‬
‫רצינית‪.‬‬
‫כשהאדם ביית את האש הוא השיג שליטה באנרגיה צייתנית יחסית‪ ,‬גמישה להפליא ובלתי‬
‫מוגבלת‪ .‬בניגוד לנשר‪ ,‬האדם יכול לבחור היכן ומתי להצית אש‪ .‬האדם יכול להגדיל אותה‪,‬‬
‫להקטין אותה‪ ,‬ולכבות אותה כרצונו‪ .‬האדם יכול לרתום את האש לשימושים חדשים‬
‫ומגוונים‪ ,‬מבלי שיצטרך לעבור לשם כך שינוי אבולוציוני כלשהו‪ .‬חשוב מכול‪ ,‬היחס בין‬
‫כוחו הפיזי של האדם לבין יכולתו לנצל את האש הוא רופף ביותר‪ .‬באמצעות האש יכול פרט‬
‫בודד ששוקל שישים קילוגרם לשרוף בכוונה תחילה ותוך שעות מספר יער ענק ובו עשרות‬
‫אלפי עצים וחיות גדולות‪ ,‬וכן מיליוני צמחים קטנים וחרקים‪.‬‬
‫ביות האש היה תמרור לעתיד‪ .‬אדוני האש כבר לא היו מוגבלים על ידי מסת השרירים‬
‫הקטנה שלהם‪ ,‬ציפורניהם השבירות ושיניהם הקהות‪ .‬הם פסעו פסיעה גדולה וגסה בדרך אל‬
 ‫הפצצה האטומית‪.‬‬

‫הומו סאפיינס כובש את העולם‬

‫כמו לגבי רוב השאלות החשובות של ההיסטוריה‪ ,‬גם לגבי מועד ומקום הופעתו של מין האדם‬
‫שאנו שייכים אליו — הומו סאפיינס — יש ויכוחים סוערים‪ .‬זהו נושא סבוך למדי‪ ,‬המתבטא‬
‫למשל בהבחנות שעושים חוקרים בין שלבים שונים של הומו סאפיינס — הומו‬
‫פרה־סאפיינס שחי לפני ‪ 400-200‬אלף שנה‪ ,‬הומו סאפיינס‪ ,‬הומו סאפיינס־סאפיינס‪ ,‬ועוד‬
‫כמה גיבורים‪ .‬מה שחשוב לדעת הוא שרוב החוקרים מסכימים שבני אדם הזהים לנו מבחינה‬
‫אנטומית חיו במזרח אפריקה כבר לפני כ־‪ 200-100‬אלף שנה; שהומו סאפיינס יצא‬
‫מאפריקה למזרח התיכון לפני כ־‪ 70-60‬אלף שנה; ושמשם נפוץ הומו סאפיינס במהירות על‬
‫פני כל אפרו־אסיה )ראו מפה בעמוד ממול(‪.‬‬
‫רבים נוטים לבלבל בין הופעת הסוג "אדם"‪ ,‬שאירעה במזרח אפריקה לפני כ־‪ 2.5‬מיליון‬
‫שנה‪ ,‬לבין הופעתו של המין "הומו סאפיינס"‪ ,‬שאירעה באותו מקום לפני כ־‪ 200-100‬אלף‬
‫שנה‪ .‬אלו הם שני מאורעות שונים לגמרי‪ .‬כשהומו סאפיינס התפתח במזרח אפריקה‪ ,‬רוב‬
‫אפרו־אסיה כבר היתה מיושבת על ידי בני אדם‪ .‬מה קרה לבני האדם הללו?‬
‫יש שתי תיאוריות שונות‪ .‬לפי "תיאוריית המיזוג"‪ ,‬כשהומו סאפיינס יצא מאפריקה‬
‫והתפשט ברחבי העולם‪ ,‬הוא הזדווג לפחות עם חלק מאוכלוסיות האדם האחרות‪ ,‬והמין‬
‫האנושי כיום הוא תוצר של מזיגה זו‪ .‬לפי "תיאוריית ההחלפה"‪ ,‬כשהומו סאפיינס יצא‬
‫מאפריקה‪ ,‬ההבדלים בינו לבין יתר בני האדם היו כה גדולים‪ ,‬שלא התקיימו שום מגעים‬
‫מיניים פוריים בין המהגרים החדשים מאפריקה לבין המקומיים‪ .‬הללו נעלמו מבלי להותיר‬
‫אחריהם שריד ופליט‪ ,‬והמין האנושי כיום הוא אפריקני למהדרין‪.‬‬
‫הוויכוח בין שתי התיאוריות הוא חריף‪ ,‬בין השאר בשל ההשלכות הפוליטיות שלו‪ .‬אם‬
‫צודקת תיאוריית ההחלפה‪ ,‬כל הדנ"א של כל בני האדם בימינו מקורו בהורים משותפים שחיו‬
‫באפריקה לפני כ־‪ 70,000‬שנה בלבד‪ .‬מבחינה אבולוציונית זהו פרק זמן קצר למדי‪ ,‬ולכן אין‬
‫זה סביר שישנם כיום הבדלים גנטיים משמעותיים בין תושבי אפריקה‪ ,‬אירופה‪ ,‬אסיה‬
‫ואוסטרליה‪ .‬אולם אם צודקת תיאוריית המיזוג‪ ,‬ייתכן שישנם הבדלים גנטיים בין אפריקנים‪,‬‬
‫אירופים‪ ,‬אסיאתים ואבוריג'נים אוסטרלים‪ ,‬הבדלים שהולכים אחורה מאות אלפי שנים —‬
‫די והותר זמן כדי לספק קרקע פורייה לתיאוריות גזעניות‪.‬‬
‫ממצאים ארכיאולוגיים וגנטיים מטים את המטוטלת האקדמית פעם לצד תיאוריה זו ופעם‬
‫לצד תיאוריה זו‪ .‬סלע המחלוקת העיקרי הוא הניאנדרתלים‪ .‬הללו היו בני אדם שחיו באירופה‬
‫ובמערב אסיה מלפני כחצי מיליון שנה ועד לפני כ־‪ 30‬אלף שנה‪ .‬הניאנדרתלים היו מותאמים‬
‫היטב לאקלים הקר של עידני הקרח באזורים אלה‪") .‬עידן קרח" איננו מצב שבו כל כדור‬
‫הארץ מכוסה בקרח‪ .‬זוהי תקופה שבה הטמפרטורות הממוצעות בכדור הארץ יורדות בכ־‪10-‬‬
‫‪ 5‬מעלות צלזיוס‪ ,‬קרחונים מתפשטים‪ ,‬ופני הים יורדים — אולם מרבית שטחי היבשת‬
‫נשארים חופשיים מקרח‪ .‬עידני הקרח האחרונים היו לפני ‪ 190,000-130,000‬שנים ולפני‬
‫‪ 75,000-15,000‬שנים‪ (.‬הניאנדרתלים היו בעלי מסת שרירים וכוח פיזי גדולים באופן ניכר‬
‫מהומו סאפיינס‪ .‬הם גם היו בעלי קיבולת מוח שווה לפחות לזו של אנשים מודרניים‪ ,‬וייתכן‬
‫שקיבולת מוחם היתה אף גדולה יותר‪ .‬ידוע שהם השתמשו בכלים ובאש‪ ,‬הם היו ציידים‬
‫מיומנים‪ ,‬ותילי תילים של תיאוריות נבנו על ממצאים ארכיאולוגיים שמצביעים לכאורה על‬
‫כך שהניאנדרתלים קברו את מתיהם ודאגו לחולים ולנכים לפני שהומו סאפיינס החל לעשות‬
‫זאת‪) .‬על מה מתבססת ההשערה שבני אדם קדמונים דאגו לנכים? ארכיאולוגים גילו שרידי‬
‫שלדים של אנשים שסבלו מנכויות די קשות‪ ,‬אך חיו שנים ארוכות עם הנכויות האלה‪.‬‬
‫ההסבר הטוב ביותר לכך הוא שאנשים אחרים דאגו להם וסייעו להם לשרוד‪ (.‬מה שוודאי‬
‫יותר הוא שלמרות מוחם הגדול‪ ,‬כוחם הפיזי הרב והתאמתם לאקלים הקר‪ ,‬הניאנדרתלים‬
‫נעלמו בהדרגה עם התפשטותו של הומו סאפיינס‪ .‬העדות האחרונה לקיום ניאנדרתלים היא‬
‫כמה עצמות מספרד מלפני כ־‪ 30‬אלף שנה‪ .‬אתמול בערב‪ ,‬במונחים אבולוציוניים‪.‬‬
 ‫‪ .2‬שחזור של ילד ניאנדרתלי שעצמותיו התגלו בחפירות ארכיאולוגיות‪ .‬השחזור נעשה באמצעות שיטות‬
‫מתקדמות של הדמיה ממוחשבת‪ .‬שחזורים כאלה פתוחים תמיד לביקורות רבות‪ ,‬ואינם בהכרח מהימנים‪.‬‬

‫לפי תיאוריית המיזוג‪ ,‬כשהומו סאפיינס התפשט לאזורי המחיה של הניאנדרתלים‪ ,‬זכרי הומו‬
‫סאפיינס הזדווגו עם נקבות ניאנדרתליות ולהפך‪ ,‬עד ששתי האוכלוסיות נטמעו זו בזו‪ .‬אם‬
‫כך‪ ,‬הניאנדרתלים לא נעלמו‪ .‬כולנו ניאנדרתלים‪ .‬לפי תיאוריית ההחלפה‪ ,‬בין ניאנדרתלים‬
‫לסאפיינסים היו הבדלים כה גדולים במבנה האנטומי‪ ,‬בהרגלי החיזור והרבייה‪ ,‬באורך‬
‫ההיריון ואפילו בריח הגוף‪ ,‬שזכרים ונקבות של הומו סאפיינס לא גילו שום עניין בהזדווגות‬
‫עם ניאנדרתלים וניאנדרתליות‪ ,‬ולהפך‪ .‬אפילו אם פה ושם היו מגעים מיניים‪ ,‬מגעים אלו לא‬
‫הביאו ללידתם של צאצאים פוריים‪.‬‬
‫מחקרים גנטיים עדכניים‪ ,‬ובפרט "פרויקט מיפוי הגנום הניאנדרתלי"‪ ,‬מצביעים על כך‬
‫שהאמת היא כנראה באמצע‪ .‬יש עדויות גנטיות לכך שאירופים ואסיאתים בני ימינו נושאים‬
‫אי אילו גנים ממקור ניאנדרתלי‪ .‬אולם המדובר הוא בחלק כה קטן מהגנום‪ ,‬שקשה לדבר על‬
‫"מיזוג" בין סאפיינסים לניאנדרתלים‪ .‬ככל הנראה ההבדלים בין סאפיינסים לניאנדרתלים לא‬
‫היו גדולים מספיק כדי למנוע לחלוטין מגעים מיניים פוריים‪ ,‬אך כן היו גדולים מספיק כדי‬
‫להבטיח שמגעים אלו יהיו נדירים ושהאוכלוסיות לא יתמזגו‪.‬‬
‫אם הניאנדרתלים לא התמזגו עם הומו סאפיינס‪ ,‬מדוע הם נעלמו? גם על כך יש שתי‬
‫תיאוריות שונות‪.‬‬
‫מדעני "בית הלל" טוענים שהניאנדרתלים נכחדו באופן טבעי‪ ,‬שכן הומו סאפיינס התחרה‬
‫איתם בהצלחה יתרה על אותם מקורות מזון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חבורת הומו סאפיינס הגיעה לעמק‬
‫באיטליה שבו חיו ניאנדרתלים מקדמת דנא‪ ,‬והחלה לצוד את האיילים והסוסים וללקט את‬
‫התותים והאגוזים שהיו מזונם המסורתי של הניאנדרתלים‪ .‬המהגרים החדשים צדו וליקטו‬
‫ביעילות רבה יותר מאשר התושבים הוותיקים‪ ,‬ולכן עמד לרשותם יותר ויותר מזון‪ ,‬בשעה‬
‫שהניאנדרתלים התקשו להזין את עצמם‪ .‬ככל שעברו השנים הסאפיינסים התרבו‪ ,‬ואילו‬
‫הניאנדרתלים הלכו והתמעטו עד שלבסוף נעלמו כליל‪.‬‬
‫"בית שמאי" סבורים שהתחרות לא היתה כה שלווה‪ ,‬ושהומו סאפיינס גירש בכוח את‬
‫הניאנדרתלים מאזורי המחיה הפוריים ביותר‪ ,‬או אף הרג בהם במו ידיו‪ .‬היה זה הטיהור‬
‫האתני הראשון וגם היסודי ביותר‪ ,‬שלא הותיר אחריו כל עקבות מלבד אגדות טיבטיות על‬
‫יטי איש השלג‪ .‬מי שבקיא בדברי ימיו של הומו סאפיינס‪ ,‬ובפרט באופן שבו נוהגות זו בזו‬
‫קבוצות הומו סאפיינס הנבדלות רק בדברים טפלים כגון צבע עור או טקסים דתיים‪ ,‬אינו יכול‬
‫שלא לנטות לכיוון בית שמאי‪.‬‬
‫מרתק לחשוב כיצד היתה ההיסטוריה האנושית נראית לו שרדו הניאנדרתלים — או אחד‬
‫ממיני האדם האחרים — לצדו של הומו סאפיינס‪ .‬כיצד היו נראות החברה‪ ,‬הדת‪ ,‬והתרבות‬
‫בעולם שבו חיים כמה מיני אדם שונים? כיצד למשל היה נראה התנ"ך? האם ספר בראשית‬
‫היה מספר שהניאנדרתלים הם צאצאי אדם וחווה‪ ,‬או שמא הם נבראו בנפרד? כיצד היו‬
‫נראות הנצרות והאסלאם? האם ישו מת גם למען חטאיהם של הניאנדרתלים? האם הקוראן‬
‫היה מקצה לניאנדרתלים מקום בגן עדן? כיצד היו נראות האימפריה הרומית או סין‬
‫הקיסרית? האם ניאנדרתלים היו יכולים להיות בעלי קרקע‪ ,‬להעיד בבית משפט‪ ,‬לשרת‬
‫בצבא? וכיצד היתה נראית מדינת ישראל של היום?‬
‫במיוחד מרתק לחשוב מה כל זה היה עושה לתפיסה העצמית של הומו סאפיינס‪ .‬ב־‪ 30‬אלף‬
‫השנים האחרונות הומו סאפיינס כה התרגל למצב שהוא מין האדם היחיד בכדור הארץ‪,‬‬
‫שקשה לנו לתפוס את הרעיון שיכולים להיות בני אדם ממין אחר‪ .‬היעדרם של אחים ואחיות‬
‫הקל עלינו להאמין שאנו נזר הבריאה‪ ,‬ושבינינו לבין יתר עולם החי מפרידה תהום‪.‬‬
‫כשדארווין העלה את האפשרות שבני אדם הם בסך הכול מין נוסף של בעל חיים‪ ,‬הדבר חולל‬
‫סערה‪ .‬עד היום רוב אוכלוסיית העולם‪ ,‬ובכלל זה רוב אוכלוסיית העולם המערבי‪ ,‬מסרב‬
‫להכיר בכך‪ .‬אילו שרדו הניאנדרתלים‪ ,‬האם עדיין היה יכול הומו סאפיינס לראות את עצמו‬
‫כיצור שבינו ובין יתר עולם החי פעורה תהום בלתי ניתנת לגישור? ואולי מסיבה זו בדיוק‬
‫חיסלו אבות־אבותינו את הניאנדרתלים? הם היו דומים לנו מכדי שאפשר יהיה להתעלם‬
‫מהם‪ ,‬אך שונים מאיתנו מכדי שאפשר יהיה לסבול את קיומם‪.‬‬

‫***‬

‫בין שהומו סאפיינס השמיד את יתר מיני האדם ובין שלא‪ ,‬יש כאמור הסכמה גורפת על כך‬
‫שבני אדם הזהים לנו מבחינה אנטומית הופיעו במזרח אפריקה לפני כ־‪ 200-100‬אלף שנה‪,‬‬
‫ועל כך שהמודל החדש של האדם יישב בהצלחה את המזרח התיכון לפני כ־‪ 70-60‬אלף שנה‬
‫והתפשט משם לכל רחבי אירואסיה‪ .‬לפני כ־‪ 60‬אלף שנה הגיע הומו סאפיינס למזרח אסיה‪,‬‬
‫ולפני כ־‪ 45‬אלף שנה לאירופה‪ .‬עד כאן הומו סאפיינס רק הלך בעקבות נתיבי ההתפשטות‬
‫של מיני האדם שקדמו לו‪ .‬אך לפני כ־‪ 45‬אלף שנה הציב הומו סאפיינס את כף רגלו במקום‬
‫שבו אף אדם לא דרך קודם לכן — ביבשת אוסטרליה‪ .‬לפני כ־‪ 15‬אלף שנה יישב הומו‬
‫סאפיינס יבשת חדשה גדולה הרבה יותר — אמריקה‪ .‬מעריכים שלפני פרוץ המהפכה‬
‫החקלאית‪ ,‬בשנת ‪ 10000‬לפני הספירה‪ ,‬כבר היו כל שטחי היבשת הגדולים של כדור הארץ‬
‫מיושבים בכ־‪ 5‬עד ‪ 8‬מיליון פרטי הומו סאפיינס‪ ,‬להוציא את אנטרקטיקה‪ ,‬גרינלנד וניו‬
‫‪2‬‬
‫זילנד‪.‬‬
‫בד בבד נעלמו יתר מיני האדם שחיו על פני כדור הארץ‪ .‬השרידים המאוחרים ביותר של‬
‫הומו סולואנזיס מתוארכים ללפני כ־‪ 50‬אלף שנה‪ ,‬הומו דניסובה נכחד לפני כ־‪ 40‬אלף שנה‪,‬‬
‫הניאנדרתלים נכחדו לפני כ־‪ 30‬אלף שנה‪ ,‬ואחרון הגמדים נעלם מן האי פלורס לפני בערך‬
‫‪ 12‬אלף שנה‪ .‬הם השאירו אחריהם קצת עצמות‪ ,‬כמה כלי אבן‪ ,‬מקטעים ספורים בדנ"א‬
 ‫שלנו‪ ,‬והרבה סימני שאלה‪.‬‬
‫מה היה סוד ההצלחה של הומו סאפיינס? כיצד הצליח ליישב בזמן קצר כל כך אזורים כה‬
‫רחוקים ושונים זה מזה מבחינה אקולוגית? וכיצד הצליח הומו סאפיינס להכחיד את יתר מיני‬
‫האדם‪ ,‬ובפרט את הניאנדרתלים מגודלי הגוף והראש? מבול של מילים נשפך בניסיון לענות‬
‫על השאלה הזאת‪ ,‬והתשובה שאליה הגיעו החוקרים היא — מילים‪ .‬שפתו הייחודית של הומו‬
‫סאפיינס היא שהפכה אותו לכובש העולם‪.‬‬
 ‫פרק ‪2‬‬

‫עץ הדעת‬
‫איננו יודעים מתי וכיצד בדיוק התפתחה שפתו הייחודית של הומו סאפיינס‪ .‬קשה לשחזר‬
‫שפה על סמך כלי אבן ושרידי עצמות מאובנות‪ .‬הומו סאפיינס שחי לפני כ־‪ 100‬אלף שנה‬
‫במזרח אפריקה כבר היה זהה לנו במבנה גופו ובגודלו ובצורתו החיצונית של המוח‪ ,‬אבל אין‬
‫שום עדות לכך שהיה לו יתרון כלשהו על פני מיני האדם האחרים‪ ,‬כגון הניאנדרתלים‪ .‬הוא‬
‫לא יצר כלים מתוחכמים יותר מאשר הניאנדרתלים‪ ,‬הוא לא עשה דברים מיוחדים‪ ,‬ולא היתה‬
‫סיבה לחשוב שדווקא הוא עומד לכבוש את העולם‪ .‬פרטי הומו סאפיינס ראשונים יצאו‬
‫מאפריקה למזרח התיכון כבר לפני יותר מ־‪ 100‬אלף שנה‪ ,‬אך בתחרות שהתחוללה אז בין‬
‫הומו סאפיינס לבין הניאנדרתלים המקומיים‪ ,‬היה זה הומו סאפיינס שהפסיד ונעלם‪.‬‬
‫לכן חוקרים מעריכים שאף על פי שמבחינה חיצונית הומו סאפיינס הקדום היה זהה לנו‬
‫בכול‪ ,‬מבנהו הפנימי של המוח היה שונה‪ ,‬וכישוריו הקוגניטיביים והלשוניים של הומו‬
‫סאפיינס היו מוגבלים בהרבה מאלו שלנו‪) .‬כישורים קוגניטיביים הם כלל הכישורים של‬
‫התודעה‪ ,‬כגון הבנה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬למידה וזיכרון‪ (.‬הומו סאפיינס אולי נראה כמונו‪ ,‬אבל הוא‬
‫דיבר וחשב בצורה מאוד שונה מאיתנו‪ .‬אילו היינו נתקלים בהומו סאפיינס קדום שכזה‪ ,‬לא‬
‫היינו יכולים ללמד אותו לדבר עברית‪ ,‬לקרוא בתנ"ך ולהסביר לו את תורת האבולוציה‪,‬‬
‫ואנחנו מצדנו היינו מאוד מתקשים ללמוד את שפתו ולהבין את דרך מחשבתו‪ .‬אישה מודרנית‬
‫שהיתה מחליטה להתחתן עם אדון קדמוני שכזה היתה כנראה מסוגלת ללדת את ילדיו‪ ,‬אבל‬
‫היתה מגלה שיכולת התקשורת שלו ועולמו הרגשי מוגבלים עוד הרבה יותר מאלה של גבר‬
‫ממוצע בן ימינו‪.‬‬
‫בין לפני כ־‪ 70‬אלף שנה ללפני כ־‪ 30‬אלף שנה החל הומו סאפיינס לעשות דברים מאוד‬
‫ייחודיים‪ ,‬שהפכו אותו לשליט העולם‪ .‬לפני כ־‪ 70-60‬אלף שנה הוא יצא מאפריקה בפעם‬
‫השנייה‪ ,‬והפעם הוא דחק במהירות את רגלי הניאנדרתלים ויתר מיני האדם‪ .‬תוך זמן קצר‬
‫להפליא הגיע הומו סאפיינס לאירופה ולמזרח אסיה‪ ,‬ולפני כ־‪ 45‬אלף שנה הוא צלח את הים‬
‫והגיע לאוסטרליה — יבשת שאליה לא הגיע אף מין אדם קודם‪ .‬במהלך תקופה זו הופיעו גם‬
‫טכנולוגיות חדשות ומהפכניות כגון הסירה‪ ,‬מנורת השמן והמחט )חיונית לתפירת בגדים‬
‫חמים(‪ ,‬והעדויות החד־משמעיות הראשונות לאמנות‪ ,‬לתכשיטים‪ ,‬לדתות‪ ,‬למסחר‪ ,‬ולמבנים‬
‫חברתיים ופוליטיים מורכבים‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פסל משנהב ממותה של "ארי־אדם" ממערת שטאדל )‪ (Stadel‬שבגרמניה‪ ,‬מלפני כ־‪ 32‬אלף שנה‪ .‬הגוף‬
‫הוא גוף אנושי‪ ,‬אך הראש הוא ראש של לביאה או אריה‪ .‬זוהי אחת העדויות החד־משמעיות הקדומות ביותר‬
‫לאמנות‪ ,‬וכנראה גם לדת וליכולותיו של הדמיון האנושי להמציא דברים שאינם קיימים במציאות‪.‬‬

‫רוב החוקרים מעריכים שמה שעומד מאחורי הישגיו חסרי התקדים של הומו סאפיינס הוא‬
‫התפתחותן של יכולות קוגניטיביות ולשוניות מהפכניות‪ .‬בני האדם שהכחידו את‬
‫הניאנדרתלים‪ ,‬יישבו את אוסטרליה ופיסלו את הארי־אדם ממערת שטאדל‪ ,‬כבר חשבו‬
‫ודיברו כמונו‪ .‬לו נתקלנו בפסלת ממערת שטאדל היינו יכולים ללמוד את שפתה והיא‪ ,‬מצדה‪,‬‬
‫יכלה ללמוד עברית‪ .‬היינו יכולים להסביר לה כל דבר שאנחנו יודעים — מסיפורי התנ"ך‬
‫ועד תורת האבולוציה‪ ,‬והיא מצדה היתה יכולה להסביר לנו כיצד היא וחבריה רואים את‬
‫העולם‪ .‬זה לא היה קל‪ ,‬אבל זה לא בהכרח היה קשה יותר מלהבין את תפיסת העולם של‬
‫אינדיאנים‪ ,‬אבוריג'ינים או אסקימואים‪.‬‬
‫הופעתן של דרכי המחשבה והדיבור החדשות בין לפני ‪ 70‬אלף שנה ללפני ‪ 30‬אלף שנה‬
‫ידועה בשם "המהפכה הלשונית"‪ .‬מה בדיוק גרם למהפכה הלשונית? אין לנו מושג‪.‬‬
‫התיאוריה הנפוצה ביותר טוענת שמוטציות גנטיות מקריות שינו את מבנהו הפנימי של המוח‬
‫של הומו סאפיינס מבלי לשנות את גודלו או את צורתו החיצונית‪ ,‬ושינוי המבנה הזה הביא‬
‫להופעתן של דרכי מחשבה ודיבור "מודרניות"‪ .‬נדמה כאילו קרתה שגיאה בשכפול הוראות‬
‫ההפעלה המסורתיות של המוח אשר גרמה לכך שחיברו את אחד החוטים לשקע הלא נכון —‬
‫ואאוריקה! אפשר לקרוא לשגיאה הגורלית הזאת בשם "מוטציית עץ הדעת"‪ .‬מדוע קרתה‬
‫מוטציית עץ הדעת דווקא בדנ"א של הומו סאפיינס ולא של הניאנדרתלים? עניין של מזל‬
‫כנראה‪.‬‬
‫אולם חשוב יותר להבין מה היו ההשלכות של מוטציית עץ הדעת מאשר מה גרם לה‪ .‬מה‬
‫היה כל כך ייחודי בשפתו החדשה של הומו סאפיינס שאיפשר לו להשתלט על העולם?‬
‫ראשית‪ ,‬יש להדגיש שזו בשום אופן לא היתה השפה הראשונה בעולם‪ .‬לכל בעלי החיים‬
‫יש שפה‪ .‬אפילו חרקים‪ ,‬כגון דבורים ונמלים‪ ,‬יודעים לתקשר ביניהם בצורות מתוחכמות‪,‬‬
‫ולומר זה לזה היכן אפשר למצוא מזון‪ .‬זו גם לא היתה השפה הווקאלית הראשונה‪ .‬לחיות‬
‫רבות‪ ,‬ובכלל זה לקופי־אדם‪ ,‬יש שפות ווקאליות מפותחות למדי‪ .‬שפתם של קופי גונון למשל‬
‫כוללת קריאות מסוגים שונים‪ .‬חוקרים זיהו קריאה אחת שמשמעותה "זהירות‪ ,‬עיט!" וקריאה‬
‫שנייה שמשמעותה "זהירות‪ ,‬אריה!" כאשר השמיעו ללהקת גונונים הקלטה של הקריאה‬
‫הראשונה‪ ,‬הם עזבו הכול והתבוננו בחרדה כלפי מעלה‪ .‬כשהשמיעו לאותה להקה הקלטה של‬
‫הקריאה השנייה‪ ,‬הם עזבו הכול ורצו לטפס על עץ‪ .‬מבחינת כישוריו הווקאליים‪ ,‬הומו‬
‫סאפיינס אינו עליון על יתר בעלי החיים בעולם או על מיני האדם הקדומים‪ .‬לפילים‪,‬‬
‫ללווייתנים ולעטלפים יש יכולות ווקאליות מתוחכמות יותר מאשר להומו סאפיינס‪ .‬תוכים‬
‫מסוגלים לחקות במדויק את כל הצלילים שמשמיע הומו סאפיינס‪ ,‬נוסף על מגוון צלילים‬
‫נוסף כגון צלצולי טלפון וטריקות דלת‪ .‬אז מה היה מהפכני בשפתו החדשה של הומו‬
‫סאפיינס?‬
‫במשך שנים רבות התיאוריה הפופולרית ביותר טענה שמה שמייחד את השפה שלנו‬
‫משפתם של כל יתר בעלי החיים‪ ,‬לרבות שפתם של בני האדם לפני המהפכה הלשונית‪ ,‬זה‬
‫כמויות המידע שהשפה שלנו מסוגלת להעביר ולאגור‪ .‬הכישורים הלשוניים שהופיעו לפני‬
‫כ־‪ 70‬אלף שנה מאפשרים לנו להעביר ולאגור כמויות גדולות יותר של מידע מגוון יותר על‬
‫העולם הסובב‪ .‬קוף גונון יכול לצעוק לחבריו "זהירות‪ ,‬אריה!" בן אדם יכול לספר לחבריו‬
‫שהבוקר‪ ,‬ליד הנהר‪ ,‬הוא ראה אריה עוקב אחרי עדר תאואים‪ ,‬ולהסביר בדיוק היכן זה קרה‪,‬‬
‫ומהן דרכי הגישה השונות למקום‪ .‬אז יכלו כל בני החבורה לדון ביחד אם כדאי להסתכן‬
‫ולהתקרב לנהר‪ ,‬ואיך אפשר יהיה אולי להבריח את האריה ולצוד את התאואים‪.‬‬
‫וריאציה עדכנית על תיאוריית יש־אריה־ליד־הנהר מסכימה שהשפה האנושית התפתחה‬
‫כאמצעי להעברת מידע על העולם‪ ,‬אך מדגישה שמידע זה הנו בעיקר מידע חברתי על‬
‫המתרחש בין בני החבורה האנושית‪ .‬השפה התפתחה כדי שנוכל לרכל‪ .‬בני אדם הם יצורים‬
‫חברתיים‪ ,‬אשר סיכויי ההישרדות והרבייה שלהם תלויים מעל הכול במקומם במדרג‬
‫החברתי‪ .‬כדי לשרוד ולהתרבות‪ ,‬אדם חייב לדעת לא רק היכן נמצאים אריות ותאואים‪ ,‬אלא‬
‫גם מי מבני החבורה שלו שונא את מי‪ ,‬מי אוהב את מי‪ ,‬ומי רב אתמול עם מי‪ .‬כמות המידע‬
‫שצריך לקלוט ולאחסן כדי לעקוב אחרי יחסיהם המשתנים־ללא־הרף של כמה עשרות פרטים‬
‫היא אדירה )בחבורה של ‪ 50‬פרטים‪ ,‬ישנם ‪ 1,225‬קשרים של אחד־על־אחד‪ ,‬ומספר גדול‬
‫לאין שיעור של משולשים ומרובעים חברתיים(‪ .‬קופי־אדם בני ימינו מגלים עניין עצום‬
‫במידע חברתי מסוג זה‪ ,‬אך הם מתקשים לרכל ביעילות‪ .‬גם הניאנדרתלים ומיני אדם קדומים‬
‫אחרים התקשו לרכל‪ ,‬וזו אחת הסיבות לכך שהם התקשו לשתף פעולה במספרים גדולים‪.‬‬
‫הכישורים הלשוניים החדשים שהופיעו לפני כ־‪ 70‬אלף שנה איפשרו להומו סאפיינס‬
‫להעביר‪ ,‬לקלוט ולאחסן כמויות גדולות ומגוונות הרבה יותר של מידע חברתי‪ ,‬וכך תרמו‬
‫לגיבושן של חברות אנושיות גדולות יותר המסוגלות לשתף פעולה בצורות הדוקות‬
‫ומתוחכמות יותר‪ .‬זה נתן להומו סאפיינס יתרון מכריע‪ .‬מותר האדם מן הבהמה הוא‬
‫‪3‬‬
‫הרכילות‪.‬‬
‫מחקרים רבים תומכים בתיאוריה זו‪ ,‬ומראים שגם היום הדבר העיקרי שרוב בני האדם‬
‫מדברים עליו‪ ,‬והכי אוהבים לדבר עליו‪ ,‬הוא רכילות‪ .‬זה פשוט מרגיש כל כך טבעי לרכל!‬
‫כאילו בדיוק בשביל זה נוצרה השפה‪ .‬האם תמהתם פעם על מה מדברים היסטוריונים או‬
‫פרופסורים לפיזיקה גרעינית כשהם נפגשים בקפטריה לארוחת צהריים? ברוב המכריע של‬
‫המקרים הם מרכלים על הפרופסורית שתפסה את בעלה בוגד בה; על המריבה האיומה‬
‫שפרצה בין ראש החוג לבין הדיקן; או על השמועות שמתרוצצות שזה וזה מעל בכספי קרן‬
 ‫המחקר שלו‪.‬‬
‫יש הרבה מן האמת הן בתיאוריית יש־אריה־ליד־הנהר והן בתיאוריית הרכילות‪ .‬אולם‬
‫הרעיון שהמהפכה הלשונית היתה בסך הכול קפיצת מדרגה בכמות המידע שהיה אפשר‬
‫למסור ולאגור על אריות ואנשים מפספס את העיקר‪ .‬כשבוחנים את תפקידה של השפה‬
‫בהיסטוריה האנושית מסתבר שתכונתה החשובה והייחודית באמת של השפה האנושית‬
‫החדשה לא היתה יכולתה למסור מידע כזה או אחר על המציאות‪ ,‬אלא יכולתה לדבר על‬
‫דברים שאינם קיימים כלל במציאות‪ ,‬ועל ידי כך ליצור מציאות חדשה‪ .‬אגדות‪ ,‬מיתוסים‪,‬‬
‫אלים ודתות הופיעו לראשונה‪ ,‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬עם המהפכה הלשונית‪ ,‬כפי שמעידים חפצי‬
‫האמנות הראשונים שיצר האדם‪ ,‬המתוארכים לתקופה זו‪ .‬בעלי חיים רבים ומיני אדם רבים‬
‫יכלו גם קודם לומר "זהירות‪ ,‬אריה!" אך במהפכה הלשונית רכש הומו סאפיינס את היכולת‬
‫לומר "האריה הוא הרוח השומרת על שבטנו‪ ".‬היכולת הזו היא המאפיין החשוב ביותר של‬
‫שפתו הייחודית של הומו סאפיינס‪ ,‬ואפשר לכן לקרוא לה "שפה פיקטיבית" )כלומר‪ ,‬שפה‬
‫המאפשרת לדבר על פיקציות‪ ,‬על דברים שאינם קיימים במציאות(‪.‬‬
‫קל להסכים שרק הומו סאפיינס מסוגל לדבר על דברים שאינם קיימים במציאות‪ .‬שום קוף‬
‫לא יסכים לתת לכם בננה בתמורה להבטחה‪ ,‬שאחרי המוות הוא יקבל אינספור בננות בגן עדן‬
‫של קופים‪ .‬רק סאפיינסים מסוגלים להאמין בדמיונות שכאלה‪ .‬אבל למה זה כל כך חשוב?‬
‫לכאורה נדמה שהיכולת לדמיין דברים‪ ,‬לספר אגדות ולהמציא מיתוסים היא יכולת משנית‬
‫ומפוקפקת למדי‪ ,‬שחסרונותיה רבים לפחות כמו התועלת שבה‪ .‬אלא שהשפה הפיקטיבית‬
‫איפשרה לבני אדם לא סתם לדמיין דברים‪ ,‬אלא לדמיין דברים ביחד וליצור מיתוסים‬
‫משותפים כגון המיתוסים היהודיים על בריאת העולם ויציאת מצרים‪ ,‬המיתוסים של‬
‫השבטים האבוריג'ינים באוסטרליה על "זמן החלום"‪ ,‬והמיתוסים הלאומיים השונים שיש לכל‬
‫עם ולכל מדינה‪ .‬מיתוסים משותפים כאלה הם המפתח ליכולות שיתוף הפעולה המופלאות של‬
‫הומו סאפיינס‪ ,‬אשר נתנו להומו סאפיינס יתרון מכריע על כל יתר מיני האדם והפכו אותו‬
‫לשליט העולם‪.‬‬

‫האגדה על חברת פיג'ו‬

‫קופים וקופי־אדם שיש להם חיי חברה מפותחים‪ ,‬כגון שימפנזים‪ ,‬מתארגנים בדרך כלל‬
‫בקבוצות קטנות של כמה עשרות פרטים‪ .‬האינסטינקטים החברתיים שלהם מאפשרים להם‬
‫ליצור קשרים הדוקים זה עם זה‪ ,‬ליישב עימותים וסכסוכים בדרכי שלום‪ ,‬ולפעול יחד למען‬
‫מטרות משותפות )כגון הגנה מטורפים(‪ .‬הפרטים בקבוצה מסודרים בדרך כלל בהיררכיה‪,‬‬
‫ופרט מדרגה נמוכה ייטה להתנהג בצורה כנועה ומתרפסת כלפי פרט מדרגה גבוהה‪ .‬בקרב‬
‫שימפנזים הפרט שבראש ההיררכיה הוא כמעט תמיד זכר‪ ,‬הנקרא בפי החוקרים "זכר‬
‫אלפא"‪ .‬יתר הזכרים והנקבות מפגינים את כניעותם לזכר האלפא בכך שמדי פעם הם‬
‫מתכופפים לפניו תוך השמעת קולות נשיפה‪ ,‬באופן דומה להפליא לבני אדם המשתחווים בפני‬
 ‫מלך‪.‬‬
‫זכר האלפא משתדל לשמור על יחסים הרמוניים בלהקה "שלו"‪ ,‬וכאשר פורץ ריב בין שני‬
‫פרטים בלהקה‪ ,‬הוא נוטה להתערב ולהפסיק את המריבה‪ .‬מנגד‪ ,‬הוא משתדל למנוע מזכרים‬
‫נחותים להזדווג עם נקבות פוריות‪ ,‬וכאשר מתגלה פריט מזון נחשק‪ ,‬הוא עשוי להחרים אותו‬
‫לעצמו‪ .‬כאשר שני זכרים נאבקים על מעמד האלפא‪ ,‬הם בדרך כלל עושים זאת על ידי גיבוש‬
‫קואליציות של תומכים מקרב יתר הזכרים והנקבות‪ .‬הקשרים בין חברי הקואליציה מבוססים‬
‫על מגע יומיומי הדוק‪ ,‬חיבוקים‪ ,‬נשיקות ופליית כינים הדדית‪ ,‬ובאים לידי ביטוי בכך שחברי‬
‫קואליציה מסייעים זה לזה נגד יריבים‪ .‬הזכר שזוכה במעמד האלפא אינו בהכרח הזכר החזק‬
‫ביותר‪ ,‬אלא הזכר שמצליח לגבש סביבו את הקואליציה הרחבה והיציבה ביותר‪.‬‬
‫גודל הקבוצה שאפשר לארגן בצורה כזו הוא מוגבל‪ .‬שכן כדי לתפקד‪ ,‬כל בני הקבוצה‬
‫חייבים להכיר היטב זה את זה‪ .‬שני שימפנזים שמעולם לא נפגשו‪ ,‬מעולם לא רבו ומעולם לא‬
‫פלו כינים זה מזה לא יֵדעו מי מהם נמצא גבוה יותר בהיררכיה החברתית‪ ,‬מי מהם צריך‬
‫להתנהג בהכנעה‪ ,‬והאם הם עשויים ליצור קואליציה נגד פרט שלישי‪ .‬ככל שמספר‬
‫השימפנזים בקבוצה גדל‪ ,‬כך קשה יותר לשימפנזים להכיר זה את זה וליצור סדר חברתי‬
‫יציב‪ .‬כשמספר השימפנזים בקבוצה עובר סף מסוים‪ ,‬הסדר החברתי מתמוטט‪ ,‬והקבוצה נוטה‬
‫להתפצל לשתי קבוצות נבדלות‪ .‬לכן גודלה הטיפוסי של קבוצת שימפנזים בטבע הוא ‪50-20‬‬
‫פרטים‪ .‬קבוצות שבהן יותר מכמה עשרות שימפנזים סובלות מחוסר יציבות‪ ,‬ורק במקרים‬
‫ספורים ניצפו קבוצות בנות כ־‪ 100‬פרטים‪ .‬קבוצות נבדלות כמעט אף פעם לא משתפות‬
‫פעולה זו עם זו‪ ,‬ונוטות להתחרות על טריטוריה ומזון‪ .‬קבוצת שימפנזים שתיתקל בשימפנזה‬
‫זר תיטה לנהוג כלפיו בעוינות ובאלימות‪ ,‬וידועים מקרים של "רצח עם" שבהם חברי קבוצה‬
‫‪4‬‬
‫אחת הרגו באופן שיטתי את מרבית החברים בקבוצה שכנה‪.‬‬
‫מצב דומה שרר בקרב מיני האדם הקדמונים ובקרב הומו סאפיינס לפני המהפכה הלשונית‪.‬‬
‫כמו לשימפנזים גם לבני אדם יש אינסטינקטים חברתיים שהתפתחו בתהליך אבולוציוני בן‬
‫מיליוני שנים‪ ,‬ואיפשרו לאבות אבותינו לקשור קשרים הדוקים עם בני אדם אחרים‪ ,‬ליצור‬
‫היררכיות‪ ,‬ולפעול יחד למען מטרות משותפות‪ .‬אלא שכמו האינסטינקטים החברתיים של‬
‫השימפנזים‪ ,‬כך גם האינסטינקטים החברתיים של בני אדם מתאימים רק לחבורות קטנות‪.‬‬
‫כשמספר בני האדם בחבורה עבר סף מסוים‪ ,‬בני האדם כבר לא יכלו להכיר זה את זה בצורה‬
‫אינטימית‪ ,‬לא יכלו ליצור היררכיה‪ ,‬לא יכלו להסכים על כללי התנהגות משותפים —‬
‫והחבורה התפצלה‪ .‬אפילו אם אזור עשיר במיוחד במזון היה יכול להאכיל ‪ 500‬סאפיינסים‬
‫קדמונים‪ ,‬לא היתה שום דרך ש־‪ 500‬סאפיינסים שאינם מכירים זה את זה יוכלו לשתף‬
‫פעולה ולהסכים מי יהיו המנהיגים‪ ,‬מי יקבל חתיכה גדולה יותר של ממותה‪ ,‬או מי יזדווג עם‬
‫מי‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בעקבות המהפכה הלשונית החלה הרכילות לסייע להומו סאפיינס לגבש חבורות‬
‫גדולות יותר ויציבות יותר‪ .‬אבל גם לרכילות יש גבול‪ .‬מחקרים סוציולוגיים בני ימינו‬
‫מצביעים על כך שהגודל ה"טבעי" המקסימלי של קבוצת הומו סאפיינס רכלנית הוא בערך‬
‫‪ 150‬פרטים‪ .‬רוב בני האדם פשוט אינם מסוגלים להכיר באופן אינטימי יותר מ־‪ 150‬אנשים‪,‬‬
‫ומתקשים לרכל ביעילות על יותר מאשר כ־‪ 150‬אנשים‪ .‬לכן אפילו כיום‪ ,‬בסביבות מספר של‬
‫‪ 150‬פרטים עובר קו פרשת מים קריטי ביכולת ההתארגנות האנושית‪ .‬עד קו זה‪ ,‬יישובים‪,‬‬
‫עסקים כלכליים‪ ,‬יחידות צבאיות וארגונים חברתיים יכולים להסתמך במידה רבה על היכרות‬
‫אינטימית ורכילות כדי להסדיר את היחסים בין חבריהם‪ .‬אין הכרח בדרגות‪ ,‬בתארים‪ ,‬ובספר‬
‫‪5‬‬
‫חוקים פורמלי כדי לקיים את הסדר החברתי‪.‬‬
‫מחלקה של ‪ 30‬חיילים או אפילו פלוגה בת ‪ 150‬חיילים עשויות לפעול על בסיס היכרות‬
‫אינטימית בין כל החיילים והמפקדים‪ ,‬עם מעט "דיסטנס" ומינימום של כללי משמעת נוקשים‪.‬‬
‫לא פעם סמל ותיק עשוי להפוך ל"מלך הפלוגה"‪ ,‬ולאכוף את סמכותו הבלתי פורמלית אפילו‬
‫על קצינים‪ .‬עסק משפחתי קטן יכול להתנהל היטב בלי ישיבות דירקטוריון‪ ,‬בלי רואה חשבון‪,‬‬
‫ובלי מנכ"ל וסמנכ"לים‪ .‬הקיבוצים הישראליים בראשית דרכם היו הצלחה מסחררת‪ ,‬ואנשים‬
‫מכל העולם באו לראות כיצד מאה אנשים חיים בצורה שיתופית מלאה‪ ,‬בלי רכוש פרטי ובלי‬
‫מנצלים ומנוצלים‪ ,‬בחברה שבה המוסד הרשמי היחיד היה "שיחת חברים"‪.‬‬
‫ברגע שחוצים את קו ‪ 150‬הפרטים‪ ,‬זה כבר לא עובד ככה‪ .‬אי אפשר לנהל אוגדה בת אלפי‬
‫חיילים כמו שמנהלים מחלקה בת כמה עשרות חיילים‪ .‬עסקים משפחתיים קטנים שמתחילים‬
‫לגדול ולהעסיק עוד עובדים נוטים לפשוט רגל אם הם לא לומדים איך לאמץ דרכי התנהלות‬
‫יותר פורמליות‪ .‬האידיאל השיתופי שעבד כל כך יפה בקיבוצים קטנים כגון דגניה‪ ,‬עבד קצת‬
‫פחות טוב בברית המועצות‪ ,‬שם היה צריך להקים עוד כמה מוסדות מלבד "שיחת החברים"‪.‬‬
‫מעניין לציין שב־‪ 1928‬חל אחד הפילוגים הראשונים בתנועה הקיבוצית‪ ,‬בין "חבר‬
‫הקבוצות" לבין "הקיבוץ המאוחד"‪ .‬אנשי הקיבוץ המאוחד תמכו בהקמתם של קיבוצים יותר‬
‫ויותר גדולים‪ ,‬ואילו אנשי חבר הקבוצות טענו שגודלן האידיאלי של קבוצות צריך להיות‬
‫‪ 50-30‬חברים‪ ,‬וכי אם יאפשרו להן לגדול יותר מדי‪ ,‬זה יהרוס את האינטימיות ההכרחית‬
‫‪6‬‬
‫לתפקודו של הקיבוץ‪.‬‬
‫מה בכל זאת איפשר להומו סאפיינס לפרוץ את קו ‪ 150‬הפרטים ולהקים בין השאר את‬
‫קיבוץ גבעת ברנר שבו חיים היום יחד כ־‪ 1,400‬אנשים שלא מכירים זה את זה היטב‪ ,‬ואת‬
‫ברית המועצות שבה חיו יחד כרבע מיליארד בני אדם שלא הכירו זה את זה בכלל? מה‬
‫שאיפשר זאת היה הופעת השפה הפיקטיבית‪ .‬מספרים גדולים של אנשים שאינם מכירים זה‬
‫את זה מצליחים לשתף פעולה ביעילות על ידי כך שהם מפתחים אמונה באותם מיתוסים‪.‬‬
‫אם תבדקו לעומק כל שיתוף פעולה בין מספרים גדולים של אנשים — בקיבוץ גבעת‬
‫ברנר‪ ,‬בברית המועצות‪ ,‬או בשבט קדמון — תגלו כמעט תמיד שביסודו עומדת אמונה‬
‫במיתוסים שקיימים רק בדמיונם המשותף של בני האדם‪ .‬דתות וכנסיות בנויות על אמונה‬
‫במיתוסים דתיים משותפים‪ .‬שני נוצרים שמעולם לא נפגשו יוכלו לשתף פעולה זה עם זה כי‬
‫שניהם מאמינים שאלוהים התגלם בבשר ונצלב כדי לכפר על חטאי האדם‪ .‬מדינות בנויות על‬
‫אמונה במיתוסים לאומיים משותפים‪ .‬שני גרמנים שמעולם לא נפגשו יוכלו לשתף פעולה כי‬
‫שניהם מאמינים בקיומם של הלאום הגרמני‪ ,‬של המולדת הגרמנית‪ ,‬של הדגל הגרמני ושל‬
‫ההמנון הגרמני‪ .‬חברות עסקיות בנויות על אמונה במיתוסים כלכליים משותפים‪ .‬שני עובדי‬
‫חברת מיקרוסופט שמעולם לא נפגשו יוכלו לשתף פעולה כי שניהם מאמינים בקיומה של‬
‫חברת מיקרוסופט‪ ,‬בקיומו של הדולר‪ ,‬ובקיומן של מניות ואיגרות חוב‪ .‬מערכות משפטיות‬
‫בנויות על אמונה במיתוסים משפטיים משותפים‪ .‬שני עורכי דין שמעולם לא נפגשו יוכלו‬
‫לשתף פעולה כי שניהם מאמינים בקיומם של זכויות אדם‪ ,‬של חוקים ושל צדק‪ .‬כפי שנראה‬
‫בהמשך‪ ,‬לאף אחד מהדברים הללו אין קיום מחוץ לסיפורים שבני אדם ממציאים ומספרים‬
‫האחד לשני‪ .‬למיטב הבנתם של היסטוריונים‪ ,‬אין בעולם אלים‪ ,‬אין לאומים‪ ,‬אין חברות‬
‫עסקיות‪ ,‬אין כסף‪ ,‬אין זכויות אדם‪ ,‬אין חוקים ואין צדק — אלא בדמיונם המשותף של בני‬
‫האדם‪.‬‬
‫בדרך כלל כשמדברים על מיתוסים שעוזרים לאנשים זרים לשתף פעולה זה עם זה‪ ,‬מה‬
‫שאנשים רואים בדמיונם זה "שבט פרימיטיבי" שמאמין ברוחות ושדים‪ ,‬ואנשיו מתקבצים‬
‫אחת לכמה חודשים כדי לרקוד יחד מסביב למדורה כשהם עוטים מסכות מפחידות‪ .‬אמונה‬
‫ברוחות ושדים וריקודי מסכות מסביב למדורה הם אכן דוגמה לאופן שבו מיתוסים משותפים‬
‫יכולים לסייע למאות אנשים זרים להסכים על כללי התנהגות משותפים‪ .‬אלא שזו דוגמה‬
‫בעייתית‪ ,‬כי היא גורמת לאנשים להניח שמיתוסים הם משהו "פרימיטיבי"‪ ,‬ושיש בוודאי‬
‫דרכים אלטרנטיביות ויותר יעילות ליצור סדר חברתי‪.‬‬
‫כדי להפריך את ההנחה הזו‪ ,‬מוטב להדגים את דרך פעולתם של מיתוסים באמצעות דוגמה‬
‫בת־ימינו הלקוחה מהתחום שנחשב בדרך כלל כאנטיתזה המוחלטת לאמונה ברוחות ושדים‬
‫ולריקודי מסכות מסביב למדורה — עולם העסקים והמשפט המודרני‪ .‬האמת היא שאנשי‬
‫עסקים ועורכי דין מודרנים הם מכשפים רבי עוצמה‪ ,‬וההבדל העיקרי בינם לבין רופאי־אליל‬
‫"פרימיטיביים" הוא שאנשי עסקים ועורכי דין מספרים אגדות הרבה יותר מוזרות‪ .‬דוגמה‬
‫טובה היא האגדה על חברת פיג'ו‪.‬‬

‫***‬

‫חברת פיג'ו היא אחת החברות המסחריות הגדולות ביותר בעולם‪ .‬היא החלה את דרכה כעסק‬
‫משפחתי צנוע בעיירה ולנטיניי )‪ (Valentigney‬שבצרפת‪ .‬כיום היא חברה חובקת עולם‬
‫המעסיקה כ־‪ 200,000‬עובדים שרובם זרים זה לזה לחלוטין‪ ,‬אבל הם משתפים פעולה‬
‫בצורה כה יעילה‪ ,‬שפיג'ו מכניסה כל שנה יותר מ־‪ 50‬מיליארד יורו! אפשר להיתקל בסמלה‬
‫של חברת פיג'ו — המזכיר במקצת את הארי־אדם ממערת שטאדל — בכל קרן רחוב מפריז‬
‫ועד תל אביב‪.‬‬
 ‫‪ .4‬סמלה של חברת פיג'ו‪ .‬ארי־אדם מודרני‪.‬‬

‫באיזה אופן בדיוק קיימת חברת פיג'ו? ישנן מכוניות רבות מדגם פיג'ו‪ ,‬אך זו כמובן לא חברת‬
‫פיג'ו‪ .‬אתם יכולים להרוס את כל מכוניות הפיג'ו בעולם‪ ,‬וחברת פיג'ו תמשיך להתקיים‬
‫ותייצר מכוניות חדשות‪ .‬יש לחברת פיג'ו מפעלים‪ ,‬מכונות‪ ,‬פועלים‪ ,‬רואי חשבון ומשווקים‪,‬‬
‫אך כל אלה אינם חברת פיג'ו‪ .‬אסון כלשהו עלול לגרום לכך שכל עובדיה של חברת פיג'ו‬
‫ייהרגו וכל המפעלים והמכונות שלה יושמדו — אבל חברת פיג'ו תמשיך להתקיים ותוכל עם‬
‫הזמן לשכור עובדים חדשים‪ ,‬לבנות מפעלים חדשים‪ ,‬ולקנות מכונות חדשות‪ .‬יש לחברת פיג'ו‬
‫מנהלים ובעלי מניות‪ ,‬אך גם הם אינם חברת פיג'ו‪ .‬את המנהלים אפשר לפטר‪ ,‬את המניות‬
‫אפשר למכור למישהו אחר‪ ,‬וחברת פיג'ו לא תיפגע מכך‪ .‬מנגד‪ ,‬שופט עשוי להורות על‬
‫פירוקה של חברת פיג'ו‪ ,‬והיא תחדל מיד להתקיים‪ ,‬אף כי המפעלים לא ייהרסו‪ ,‬המכונות לא‬
‫תפורקנה‪ ,‬והפועלים‪ ,‬רואי החשבון‪ ,‬המנהלים ובעלי המניות ימשיכו לחיות‪ .‬אז באיזה אופן‬
‫קיימת חברת פיג'ו?‬
‫חברת פיג'ו קיימת בדמיונם המשותף של בני אדם‪ ,‬ומה שמקיים אותה זה סיפורים שבני‬
‫אדם מספרים זה לזה‪ ,‬ואי אפשר לספרם בלי "שפה פיקטיבית"‪ .‬חברת פיג'ו היא מה‬
‫שמשפטנים מכנים "ישות משפטית" או "פיקציה משפטית"‪ .‬כלומר‪ ,‬ישות שאין לה שום קיום‬
‫חומרי אובייקטיבי‪ ,‬אך היא בכל זאת קיימת מבחינה משפטית‪ .‬חלים עליה חוקים‪ ,‬היא יכולה‬
‫להחזיק כסף ורכוש‪ ,‬היא חייבת לשלם מסים‪ ,‬אפשר להעמיד אותה לדין‪ ,‬והיא יכולה לתבוע‬
‫מישהו בבית משפט‪.‬‬
‫באופן ספציפי‪ ,‬חברת פיג'ו שייכת לסוגה של הישויות המשפטיות שנקראות "חברות‬
‫בעירבון מוגבל"‪ .‬חברה בעירבון מוגבל היא אחת ההמצאות הגאוניות של עולם המשפט‬
‫העסקי‪ .‬במשך רוב ההיסטוריה לא היו חברות בעירבון מוגבל‪ .‬היו אנשים‪ ,‬ולאנשים האלה‬
‫היה רכוש‪ .‬אם בימי הביניים ז'אן הקים בית מלאכה ליצור עגלות‪ ,‬הוא היה העסק‪ .‬אם אחת‬
‫העגלות התפרקה שבוע אחרי שהיא נקנתה‪ ,‬הקונה הממורמר היה תובע למשפט את ז'אן‪ .‬אם‬
‫ז'אן לווה ‪ 1,000‬מטבעות זהב כדי להקים את בית המלאכה שלו‪ ,‬ובית המלאכה נכשל‪ ,‬היה‬
‫על ז'אן למכור את כל רכושו כדי להחזיר את ההלוואה‪ .‬אם הוא לא יכול לעמוד בהחזרי‬
‫החובות‪ ,‬היה אפשר להכניס אותו לבית כלא או אף למכור אותו לעבדות‪.‬‬
‫מצב זה הגביל את התעוזה הכלכלית של בני האדם‪ .‬אנשים חששו ליזום מפעלים עסקיים‬
‫חדשים ולקחת סיכונים כלכליים‪ ,‬כי כישלון עסקי היה עלול להרוס את חייהם‪ .‬במהלך העת‬
‫החדשה בני אדם ביבשת אירופה החלו לדמיין ביחד את קיומן של ישויות בשם "חברות‬
‫בעירבון מוגבל"‪ .‬אחת מתכונותיהן המהותיות של "חברות בעירבון מוגבל" היא שהן ישויות‬
‫עצמאיות לגמרי שאינן זהות לאנשים שהקימו אותן‪ ,‬השקיעו בהן‪ ,‬ומנהלים אותן‪ .‬כך למשל‬
‫בשנת ‪ 1896‬הקים ארמאן פיג'ו חברה בעירבון מוגבל לייצור מכוניות‪ .‬החברה נקראה על‬
‫שמו של ארמאן פיג'ו‪ ,‬אך היא בשום אופן לא היתה זהה לו‪ .‬אם אחת המכוניות שייצרה‬
‫החברה התקלקלה‪ ,‬הקונה הממורמר היה יכול לתבוע את חברת פיג'ו‪ ,‬אך לא את ארמאן‬
‫פיג'ו‪ .‬אם החברה לוותה מיליוני פרנקים ממשקיעים ואז פשטה את הרגל‪ ,‬ארמאן פיג'ו לא‬
‫היה חייב למשקיעים הללו ולו פרנק אחד‪ .‬הוא היה יכול להמשיך לגור בבתי פאר ולנסוע‬
‫במכוניות יוקרה‪ ,‬והנושים לא יכלו לשים את ידם על רכושו‪ .‬שכן ההלוואה ניתנה לחברת‬
‫פיג'ו — לא לארמאן פיג'ו‪ .‬ומי שחייב להחזיר את החוב הוא החברה — לא ארמאן‪ .‬זה דבר‬
‫טוב מאוד מבחינה כלכלית‪ ,‬כי זה מעודד אנשים כגון ארמאן פיג'ו לקחת סיכונים כלכליים‬
‫וליזום מפעלים עסקיים חדשים מבלי לחשוש יתר על המידה מפני כישלון‪ .‬ארמאן פיג'ו מת‬
‫ב־‪ .1915‬חברת פיג'ו עדיין חיה‪.‬‬
‫איך בדיוק יצר ארמאן פיג'ו את חברת פיג'ו? באותו אופן שבו מכשפים יוצרים רוחות‬
‫ושדים‪ ,‬וכוהנים יוצרים אלים‪ .‬הוא סיפר סיפור‪ ,‬ושכנע את עצמו ואת כל הסובבים להאמין‬
‫בסיפור הזה‪ .‬כדי שהסיפור יהיה משכנע‪ ,‬ארמאן פיג'ו הלך לאתר קסמים — משרדו של‬
‫עורך דין — ובעזרתו של המדיום המקומי ערך טקס רב רושם‪ ,‬שבו לא רק סיפרו את סיפור‬
‫יצירתה של חברת פיג'ו‪ ,‬אלא גם כתבו את הסיפור על דף מהודר בתוספת לחשי קסם סתומים‬
‫והשבעות נוראיות‪ ,‬ואברא כדברא — חברת פיג'ו נולדה‪.‬‬
‫מובן שלא כל סיפור הולך‪ .‬כשמכשפים וכוהנים יוצרים אלים‪ ,‬הם מגדירים את תכונותיהם‬
‫בדקדקנות רבה באמצעות סיפורים מיתולוגיים‪ ,‬ומתווכחים ביניהם בלמדנות אין קץ אם לאל‬
‫כזה או אחר יכולה להיות תכונה כזו או אחרת )"האם אל הים יכול להוריד גשם‪ ,‬או שרק אל‬
‫הגשם מסוגל לעשות את זה?"(‪ .‬באותו אופן גם תכונותיהן של חברות בעירבון מוגבל‬
‫מוגדרות בדקדקנות רבה בסיפורים משעממים למדי אך חשובים מאוד הנקראים "דיני‬
‫חברות"‪ .‬עורכי דין המתמחים בדיני חברות לומדים במשך שנים על גבי שנים את הסיפורים‬
‫הללו‪ ,‬ומתווכחים ביניהם בלמדנות אין קץ אם אפשר או אי אפשר לדמיין תכונה מסוימת‬
‫לחברות בעירבון מוגבל‪ .‬האם למשל חברה בעירבון מוגבל יכולה או לא יכולה להיות‬
‫הבעלים הריבוניים של טריטוריה? האם חברה בעירבון מוגבל יכולה להכריז מלחמה ולנהל‬
‫אותה? האם למנהלי חברה בעירבון מוגבל יש או אין אחריות פלילית על פשעים שביצעו‬
‫עובדי החברה? כיום אחת השאלות החמות ביותר בעולם המשפט היא "האם חברה בעירבון‬
‫מוגבל יכולה לרשום פטנט על דנ"א‪ ,‬וליהנות מזכויות יוצרים על דנ"א"? בשנת ‪2001‬‬
‫הקדימה חברת ‪ Celera‬את ממשלת ארצות הברית וסיימה למפות בהצלחה את הדנ"א‬
‫האנושי‪ .‬האם ‪ Celera‬יכולה לרשום פטנט על מקטעי דנ"א‪ ,‬ולגבות כסף מכל מי שירצה‬
‫להשתמש בידע הזה? בית המשפט פסק שלא‪.‬‬

‫***‬

‫כל זה לא היה אפשרי לולא התפתחה במהפכה הלשונית שפה פיקטיבית המסוגלת לתאר‬
‫ולדמיין דברים שאינם קיימים במציאות‪ .‬המדיום שבתוכו התקיים הארי־אדם ממערת‬
‫שטאדל‪ ,‬ובתוכו מתקיימות כיום חברת פיג'ו וחברת ‪ ,Celera‬אינו מורכב מאטומים או‬
‫ממולקולות חלבון‪ ,‬אלא ממילים‪ .‬בני אדם טוו עם השנים רשת סבוכה להפליא של מילים‪,‬‬
‫ובכלל זה רשת סבוכה להפליא של סיפורים משפטיים‪ .‬בתוך הרשת הזו‪ ,‬ישויות משפטיות‬
‫כמו חברת פיג'ו לא רק מתקיימות‪ ,‬אלא גם צוברות כוח עצום‪ .‬יש להן כוח רב בהרבה מלכל‬
‫אריה או להקת אריות‪ .‬אבל הן קיימות רק כחלק מאותה רשת סבוכה של מילים וסיפורים‪.‬‬
‫אם כל בני האדם ישכחו לפתע את שפתם‪ ,‬או יאבדו את היכולת לדבר על דברים שלא קיימים‬
‫במציאות‪ ,‬חברת פיג'ו תיעלם מיד‪ ,‬ויחד איתה ייעלמו גם הדת‪ ,‬המדינה‪ ,‬הלאום‪ ,‬הכסף וזכויות‬
‫האדם‪.‬‬
‫חוקרים קוראים לדברים שבני אדם יוצרים באמצעות סיפורים ומיתוסים על "חברות‬
‫בעירבון מוגבל" ו"רוחות שבטיות" בשם "פיקציה"‪" ,‬הבניה חברתית" או "מציאות‬
‫מדומיינת"‪ .‬מציאות מדומיינת אינה שקר‪" .‬שקר" זה לומר שיש אריה ליד הנהר‪ ,‬כאשר אנו‬
‫יודעים היטב שאין שם אריה‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬גם ניאנדרתלים ידעו לשקר‪ ,‬וגם גונונים‬
‫ושימפנזים יודעים לשקר‪) .‬למשל‪ ,‬להשמיע את הקריאה "זהירות‪ ,‬אריה!" כשאין אריה‬
‫בסביבה‪ ,‬כדי שקוף שמצא בננה יברח בבהלה‪ ,‬והם יוכלו לגנוב את הבננה‪ (.‬לעומת זאת‬
‫"מציאות מדומיינת" היא משהו שהכול מאמינים בו‪ ,‬וכל עוד הכול מאמינים בו‪ ,‬הוא כוח‬
‫אמיתי לגמרי בעולם‪ .‬הפסלת ממערת שטאדל האמינה כנראה באמת ובתמים בקיומו של‬
‫הארי־אדם השומר על השבט‪ .‬רוב המכשפים מאמינים באמת ובתמים בקיומם של רוחות‬
‫ושדים‪ .‬רוב המיליונרים מאמינים באמת ובתמים בקיומם של כסף ושל חברות בעירבון‬
‫מוגבל‪ .‬רוב הפעילים החברתיים מאמינים באמת ובתמים בקיומן של זכויות האדם‪ .‬כאשר‬
‫האו"ם דורש ממדינת ישראל להגן על זכויות האדם זה אינו שקר‪ ,‬אף על פי שגם האו"ם‪ ,‬גם‬
‫מדינת ישראל וגם זכויות האדם קיימים רק בדמיון שלנו‪.‬‬

‫מסלול עוקף דנ"א‬

‫היכולת ליצור מציאות מדומיינת ממילים איפשרה למספרים גדולים של אנשים שאינם‬
‫מכירים זה את זה לשתף פעולה‪ .‬אולם היא איפשרה עוד משהו‪ .‬מאחר שכללי שיתוף הפעולה‬
‫נגזרים מאמונה במיתוסים משותפים‪ ,‬אפשר לשנות את הכללים הללו על ידי שינוי‬
‫המיתוסים‪ .‬ומאחר שמיתוסים אפשר לשנות במהירות רבה יחסית‪ ,‬הצליחו בני האדם‪ ,‬מאז‬
‫המהפכה הלשונית‪ ,‬לשנות ולשכלל את כללי שיתוף הפעולה שלהם במהירות חסרת תקדים‪.‬‬
‫כך נוצר "מסלול עוקף דנ"א" להתפתחות חברתית מואצת‪ ,‬אשר פתח פער הולך וגדל בין‬
‫הומו סאפיינס לבין יתר מיני האדם ושאר מיני בעלי החיים‪.‬‬
‫הסדרים החברתיים של בעלי חיים כגון שימפנזים משתנים בדרך כלל באטיות‪ ,‬כיוון שהם‬
‫תלויים בגנטיקה ומו ָרשים מדור לדור באמצעות שכפול הדנ"א‪ .‬לשימפנזים יש נטייה גנטית‬
‫לחיות בחבורות של כמה עשרות פרטים הנשלטות בידי זכרי־אלפא‪ .‬לפילות יש נטייה גנטית‬
‫לחיות יחד עם צאצאיהן בלהקות מגובשות הנשלטות על ידי נקבות־אלפא‪ ,‬ואילו לפילים‬
‫זכרים יש נטייה גנטית לחיות בנפרד‪ ,‬כבודדים‪ .‬לנמלים רבות יש נטייה גנטית לחיות‬
‫במושבות בנות אלפי פרטים שרובם המכריע נקבות‪ .‬הדנ"א אינו עריץ‪ ,‬ולכל בעל חיים יש‬
‫טווח של התנהגויות אפשריות‪ ,‬שמימושו תלוי בתנאי הסביבה שבה הוא חי‪ .‬אם תנאי הסביבה‬
‫משתנים‪ ,‬גם ההתנהגות משתנה‪ .‬אולם באותו סוג של סביבה בעלי החיים מאותו מין ייטו‬
‫להתנהג באופנים דומים‪ ,‬ושינויים חברתיים משמעותיים כמעט תמיד יהיו כרוכים בשינויים‬
 ‫גנטיים‪.‬‬
‫בעלי החיים עצמם אינם מסוגלים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ליזום שינוי משמעותי בדרכי ההתנהגות‬
‫והמחשבה שלהם‪ .‬כך למשל שימפנזות נקבות לא יכולות להתארגן לפתע פתאום בלהקה‬
‫משלהן ולגרש משם את הזכרים הבוגרים‪ ,‬ושימפנזים זכרים לא יכולים להחליט שמהיום‬
‫מבוטלות כל זכויות היתר של זכר־אלפא וכל השימפנזים שווים זה לזה‪ .‬שינויים מסוג זה‬
‫יכולים לקרות רק אם ישתנה משהו בדנ"א של השימפנזים‪ ,‬ומאחר ששינויים משמעותיים‬
‫בדנ"א הם נדירים ואטיים‪ ,‬רוב דרכי ההתנהגות והמחשבה של שימפנזים ובעלי חיים אחרים‬
‫משתנות רק לעתים נדירות‪ ,‬ובאטיות רבה‪.‬‬
‫גם בקרב מיני האדם שלפני המהפכה הלשונית‪ ,‬שינויים בדרכי ההתנהגות והמחשבה היו‬
‫נדירים ואטיים‪ ,‬כיוון שהם היו תלויים בשינויים גנטיים או סביבתיים‪ .‬למיטב ידיעתנו‪,‬‬
‫התחלת השימוש בכלים‪ ,‬התפתחותם של כלים חדשים‪ ,‬ביות האש וההתפשטות לאזורי מחיה‬
‫חדשים היו תוצר של שינויים גנטיים ולחצים סביבתיים יותר מאשר של יוזמות תרבותיות‪.‬‬
‫היכולת ליצור כלים תלויה במבנה האנטומי של היד והאצבעות‪ ,‬בכישורים הקוגניטיביים של‬
‫המוח השולט ביד ובאצבעות‪ ,‬ובחומרי הגלם הזמינים‪ .‬מוטציה גנטית שהביאה להתפתחותן‬
‫של אצבעות קטנות יותר‪ ,‬או הגירה לאזור חדש שבו צמחו קני במבוק‪ ,‬היו עשויות להביא‬
‫להופעתם של כלים חדשים שנעשו מבמבוק‪ .‬כל עוד לא קרתה מוטציה נוספת או לא קרה‬
‫שינוי סביבתי חדש‪ ,‬לא חל שום שינוי משמעותי בטכנולוגיה של כלי הבמבוק‪.‬‬
‫לכן עברו מאות אלפי שנים עד שבני האדם עשו כל אחד מהצעדים הללו‪ .‬עדויות‬
‫ארכיאולוגיות מצביעות על כך שבמשך מאות אלפי שנים‪ ,‬דור אחר דור של בני אדם‬
‫השתמשו בדיוק באותם הכלים‪ .‬כך למשל לפני כשני מיליון שנה הביאו מוטציות גנטיות‬
‫שונות להתפתחותו של מין אדם הנקרא בפי החוקרים הומו ארקטוס‪ .‬בד בבד הופיעו גם כלי‬
‫אבן מסוג חדש האופייניים להומו ארקטוס‪ .‬כל עוד הומו ארקטוס לא עבר שינויים גנטיים‬
‫משמעותיים‪ ,‬גם כלי האבן שלו לא עברו שינויים טכנולוגיים משמעותיים — במשך יותר‬
‫ממיליון שנה!‬
‫קורה לעתים שבעלי חיים מפתחים צורות התנהגות חדשות וייחודיות גם ללא שינוי גנטי‪,‬‬
‫ומצליחים להוריש את ההתנהגויות החדשות הללו לצאצאיהם על ידי המנגנון של "חיקוי‬
‫בין־דורי"‪ .‬הדוגמאות הטובות ביותר‪ ,‬אך לא היחידות‪ ,‬ידועות מתצפיות על קופים‪ .‬דוגמה‬
‫מפורסמת נוגעת ללהקה של קופי מקוק יפניים באי קושימה‪ .‬במחקר שנערך בשנות החמישים‬
‫של המאה ה־‪ 20‬חוקרים פיתו את קופי המקוק לצאת ממחבואם על ידי כך שהם הניחו בטטות‬
‫על שפת הים‪ .‬הקופים נהגו לנקות את חול הים מעל הבטטות באמצעות ידיהם‪ ,‬עד שנקבה‬
‫אחת בשם ‪ Imo‬גילתה שאפשר להשיג תוצאות טובות הרבה יותר אם שוטפים את הבטטות‬
‫במים‪ .‬שיטה זו אומצה בהדרגה על ידי חברי הלהקה האחרים‪ ,‬וגם לאחר מותה של ‪Imo‬‬
‫המשיכו הקופים להשתמש בשיטה הזו ולהעביר אותה לדורות הבאים‪ .‬המצאת "שטיפת‬
‫הבטטות" לא היתה פרי של שינוי בדנ"א של קופי המקוק‪ ,‬והיא לא נורשה מדור לדור‬
‫באמצעות שכפול דנ"א‪ ,‬אלא על ידי כך שקופים צעירים חיקו את התנהגותם של קופים‬
‫מבוגרים‪.‬‬
‫אולם דוגמאות אלו הן היוצא מן הכלל המעיד על הכלל‪ ,‬ורובן נוגעות להתנהגויות די‬
‫שוליות‪ ,‬כגון שטיפת בטטות‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬שינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי של‬
‫קופים קורים רק כאשר יש שינוי סביבתי משמעותי או שינוי גנטי אשר מועבר מדור לדור‬
‫‪1‬‬
‫בדנ"א‪.‬‬

‫‪ 1‬ייתכן בהחלט שידיעתנו הנוכחית מוגבלת‪ .‬מחקרים חדשים על קופים‪ ,‬דולפינים ולווייתנים מצביעים על כך שבעלי החיים‬
‫הללו עשויים לעתים ליזום שינויים משמעותיים במבנים ובכללים החברתיים שלהם‪ ,‬ולהוריש את המבנים והכללים‬
‫החדשים לדור הבא בלי צורך בקידוד גנטי‪ .‬אם מחקרים עתידיים יאששו את הממצאים הראשוניים הללו‪ ,‬חוקרי קופים‬
‫ודולפינים יצטרכו להתחיל לכתוב היסטוריה של להקות קופים ודולפינים שונות‪ ,‬בדיוק כפי שחוקרי אדם כותבים‬
‫היסטוריה של קבוצות אנושיות שונות‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬מאז המהפכה הלשונית מסוגלים בני אדם לבצע שינויים מרחיקי לכת במבנה‬
‫החברתי שלהם‪ ,‬ולהוריש את השינויים הללו לדור הבא‪ ,‬גם בהיעדר שינוי סביבתי או גנטי‬
‫משמעותי‪ .‬כך למשל לאורך ההיסטוריה האנושית הופיעו לא מעט קאסטות שליטות אשר‬
‫אופיינו בהימנעות מגידול צאצאים ואפילו בהתנזרות מוחלטת מיחסי מין‪ :‬הכמרים הקתולים‪,‬‬
‫מסדרי הנזירים והנזירות הנוצריים‪ ,‬מסדרי הנזירים והנזירות הבודהיסטים ומערכות‬
‫בירוקרטיות של סריסים בביזנטיון‪ ,‬בסין ובעולם האסלאם‪ .‬מקרים אלו נוגדים את עקרונות‬
‫הברירה הטבעית‪ ,‬שכן בהם דווקא הפרטים החזקים ביותר בחברה מוותרים מרצון על רבייה‪.‬‬
‫בניגוד למצב אצל השימפנזים‪ ,‬שם זכר־האלפא משתמש בכוחו כדי להשיג כמה שיותר נקבות‬
‫ולהעמיד כמה שיותר צאצאים‪ ,‬זכר־האלפא של העולם הקתולי )האפיפיור( מתנזר כליל‬
‫מיחסי מין ומטיפוח צאצאים‪ .‬התנזרות זו אינה תלויה בקיום תנאי סביבה ייחודיים כגון‬
‫מחסור חמור במזון או בבני זוג‪ ,‬וברור שהיא אינה מקודדת בדנ"א‪ .‬מה שאיפשר לכנסייה‬
‫הקתולית לשרוד ולהתפתח מדור לדור אינו "גן להתנזרות" שמועבר בתורשה מהכמרים של‬
‫היום לכמרים של מחר‪ ,‬אלא סיפורי הברית החדשה וחוקי הכנסייה שפרחי הכמורה לומדים‬
‫בבתי הספר ובמנזרים‪.‬‬
‫לכן בעוד דפוסי ההתנהגות של בני אדם קדמונים נשארו קבועים במשך מאות אלפי שנים‪,‬‬
‫דפוסי ההתנהגות של הומו סאפיינס אחרי המהפכה הלשונית יכלו להשתנות בצורה מרחיקת‬
‫לכת בתוך שנים ספורות‪ .‬אפשר לשנות מהיום למחר את הסדר המדומיין של הכנסייה‬
‫הקתולית‪ ,‬של חברת פיג'ו או של שבט לקטים־ציידים‪ ,‬בלי שום צורך לשנות את הדנ"א של‬
‫הנוצרים‪ ,‬של עובדי חברת פיג'ו‪ ,‬או של בני השבט‪.‬‬
‫זה היה סוד כוחו של הומו סאפיינס‪ .‬אחד על אחד‪ ,‬ניאנדרתל היה כנראה מנצח הומו‬
‫סאפיינס‪ 500 .‬מול ‪ — 500‬לניאנדרתלים לא היה סיכוי‪ .‬הניאנדרתלים יכלו להעביר מידע‬
‫זה לזה על מקום הימצאם של אריות אך לא על רוחות שבטיות‪ ,‬ולכן ‪ 500‬ניאנדרתלים לא‬
 ‫יכלו לשתף פעולה זה עם זה והתקשו להמציא דרכי התנהגות חדשות מהיום למחר‪.‬‬
‫ההבדל בין המינים התבטא למשל ביחס השונה למסחר‪ .‬עד כה לא נמצאו עדויות‬
‫ארכיאולוגיות המצביעות על כך שחבורות ניאנדרתלים שונות סחרו זו עם זו‪ .‬כל חבורה‬
‫יצרה את הכלים שלה מחומרי גלם שנמצאו בשטח המחיה שלה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ארכיאולוגים‬
‫מצאו עדויות ברורות למסחר בין חבורות של הומו סאפיינס‪ ,‬על פני מרחקים שהגיעו לעתים‬
‫למאות קילומטרים‪ .‬חבורות הומו סאפיינס שישבו לפני יותר מ־‪ 30‬אלף שנה במרכז צרפת‬
‫של ימינו השתמשו בצדפים שמוצאם מאות קילומטרים משם‪ ,‬בחופי הים התיכון והאוקיאנוס‬
‫האטלנטי‪ 7.‬חבורות הומו סאפיינס שהתיישבו באי ניו אירלנד שמצפון לגינאה החדשה‪,‬‬
‫השתמשו באובסידיאן )זכוכית וולקנית( כדי ליצור כלים חדים וחזקים במיוחד‪ .‬בניו אירלנד‬
‫אין שום מרבצים טבעיים של אובסידיאן‪ .‬בדיקות במעבדה גילו שהאובסידיאן שממנו הכינו‬
‫יושבי ניו אירלנד כלים הגיע ממרבצים השוכנים ‪ 400‬קילומטר משם באי אחר‪ ,‬ניו בריטן‪.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬בני האדם הקדמונים היו שייטים מיומנים והעבירו סחורות מאי לאי‪ 8.‬אם‬
‫חבורות שונות יכלו לסחור זו עם זו בצדפים ובחומרי גלם להכנת כלים‪ ,‬הדעת נותנת שהם‬
‫גם יכלו להעביר זו לזו מידע‪ ,‬וכך ליצור רשת תקשורת ענפה הרבה יותר מזו שעמדה לרשות‬
‫הניאנדרתלים ומיני האדם האחרים‪.‬‬
‫גם בשיטות הציד היו פערים משמעותיים בין המינים‪ .‬ניאנדרתלים צדו בדרך כלל בבודדים‬
‫או בקבוצות קטנות‪ .‬הומו סאפיינס פיתח שיטות ציד "המוניות"‪ ,‬שהתבססו על שיתוף פעולה‬
‫הדוק בין עשרות רבות של בני אדם‪ ,‬ואולי אף על שיתוף פעולה בין כמה חבורות שונות‪.‬‬
‫שיטה יעילה במיוחד היתה להקיף עדר שלם של בעלי חיים‪ ,‬כגון סוסי פרא‪ ,‬ולהבריח אותם‬
‫אל תוך קניון צר‪ ,‬שם היה קל לטבוח בהם‪ ,‬או לחלופין לדחוף אותם אל מעבר למצוק‪ .‬אם‬
‫הכול עבד כשורה‪ ,‬היה אפשר לקבל טונות של בשר‪ ,‬שומן ועורות באחר צהריים אחד של‬
‫מאמץ קולקטיבי‪ .‬ארכיאולוגים גילו אתרים שבהם היו שרידים של עדרים שלמים שנטבחו‬
‫כך‪ ,‬עונה אחר עונה‪ ,‬בידי הומו סאפיינס‪ ,‬ואפילו אתרים שנראה כי הוכנו מראש על ידי‬
‫ציידים כמלכודות וכ"בתי מטבחיים" טבעיים )למשל‪ ,‬על ידי הקמת גדרות ומשוכות שחסמו‬
‫את נתיבי הבריחה של בעלי החיים(‪.‬‬
‫ייתכן מאוד שהניאנדרתלים התרעמו על כך ששדות הציד המסורתיים שלהם הופכים להיות‬
‫בתי מטבחיים המוניים‪ ,‬ושהם מאבדים את מקורות המזון שלהם לטובת המהגרים החדשים‬
‫מאפריקה‪ .‬אך אם הגיעו הדברים לידי עימות אלים בין שתי האוכלוסיות‪ ,‬מצבם של‬
‫הניאנדרתלים לא היה טוב בהרבה מזה של סוסי הפרא‪ .‬חמש מאות סאפיינסים המשתפים‬
‫פעולה בדרכים מתוחכמות וגמישות היו עליונים על פני חמישים ניאנדרתלים המשתפים‬
‫פעולה בדרכים מקובעות‪ .‬ואם הומו סאפיינס נכשל בעימות הראשון‪ ,‬הוא היה יכול להמציא‬
‫במהירות דרכי התנהגות חדשות שאיפשרו לו לנצח בסיבוב השני או השלישי‪.‬‬

‫אז מה קרה במהפכה הלשונית?‬

 ‫איזו תועלת יש ביכולת‬ ‫איזו יכולת ייחודית הופיעה במהפכה‬ ‫תיאוריה‬
‫הזו?‬ ‫הלשונית?‬
‫יש־אריה־ליד־הנהר היכולת להעביר כמויות גדולות של מידע אפשר לתכנן ולבצע‬
‫פעולות מורכבות כגון‬ ‫על המציאות הסובבת את בני האדם‬
‫התחמקות מאריות וציד‬
‫תאואים‬
‫היכולת להעביר כמויות גדולות של מידע אפשר להתארגן בחברות‬ ‫רכילות‬
‫גדולות ומגובשות יותר‪,‬‬ ‫על המציאות החברתית של בני האדם‬
‫שמונות עד כ־‪ 150‬בני‬ ‫עצמם‬
‫אדם‬
‫היכולת להעביר כמויות גדולות של מידע א‪ .‬אפשר לארגן שיתופי‬ ‫שפה פיקטיבית‬
‫על דברים שלא קיימים במציאות‪ ,‬כגון פעולה בין מספרים גדולים‬
‫מאוד של בני אדם שלא‬ ‫רוחות שבטיות‪ ,‬לאומים‪ ,‬זכויות אדם‬
‫מכירים זה את זה‬ ‫וחברות בעירבון מוגבל‬
‫ב‪ .‬אפשר להמציא כללי‬
‫התנהגות חדשים ולשנות‬
‫כללים ישנים במהירות‬
‫רבה‬

‫ההיסטוריה יוצאת לדרך‬

‫המגוון העצום של מציאויות מדומיינות שבני אדם המציאו‪ ,‬והמגוון העצום של כללי התנהגות‬
‫שנגזרים ממציאויות אלו‪ ,‬הם המרכיב העיקרי של מה שנקרא "תרבויות"‪ .‬השתנותן של‬
‫תרבויות אלו היא ההיסטוריה‪ ,‬והמהפכה הלשונית היא הנקודה שבה ההיסטוריה מכריזה על‬
‫עצמאותה מהביולוגיה‪ ,‬ובה סיפורים היסטוריים מחליפים את התיאוריות הביולוגיות כאמצעי‬
‫ההסבר העיקרי שלנו‪.‬‬
‫עד המהפכה הלשונית‪ ,‬כל מה שעשה האדם וכל מה שקרה לאדם ניתן להסבר באמצעות‬
‫אותן תיאוריות ביולוגיות שמסבירות את התנהגותם ומעשיהם של יתר בעלי החיים‪ .‬השינויים‬
‫החשובים שעברו על האדם‪ ,‬כגון שינויים בטכנולוגיית ייצור הכלים‪ ,‬היו כרוכים בשינויים‬
‫גנטיים או סביבתיים‪ ,‬ובכך היו דומים למדי לשינויים החשובים שעברו על שימפנזים‪ .‬אך‬
‫מהמהפכה הלשונית ואילך מרבית השינויים החשובים שעברו על האנושות היו שינויים‬
‫תרבותיים‪ ,‬ולמיטב ידיעתנו שינויים אלו לא היו מלווים בשום שינוי גנטי מהותי‪ .‬לכן‬
‫תיאוריות ביולוגיות יתקשו להסביר את השינויים מרחיקי הלכת שעברו על התרבות‬
‫האנושית בעשרות אלפי השנים האחרונות‪.‬‬
‫אין פירוש הדבר שהאדם והתרבות האנושית השתחררו לפני כ־‪ 70‬אלף שנה מכפיפותם‬
‫לחוקי הביולוגיה‪ .‬בני האדם הם עדיין בעלי חיים‪ ,‬ויכולותיהם הגופניות‪ ,‬הרגשיות‬
‫והקוגניטיביות ממשיכות להיות מעוצבות על ידי הדנ"א שלהם‪ .‬החברה האנושית המודרנית‬
‫בנויה מאותן אבני בניין בסיסיות כמו החברה הניאנדרתלית או השימפנזית‪ ,‬וככל שאנו‬
‫חוקרים יותר לעומק את אבני הבניין הללו — תחושות‪ ,‬רגשות‪ ,‬יחסים בינאישיים‪ ,‬קשרי‬
‫משפחה — כך ההבדל בינינו לבין קופי־אדם אחרים כגון שימפנזים הולך ומיטשטש‪ .‬אלא‬
‫שמי שמחפש את ההבדל בינינו לבין שימפנזים ברמת הפרט הבודד או המשפחה‪ ,‬מחפש‬
‫במקום הלא נכון‪ .‬אחד מול אחד ואפילו עשרה מול עשרה‪ ,‬אנחנו דומים באופן מביך‬
‫לשימפנזים‪ .‬הבדלים גדולים מתחילים להופיע רק בסביבות ‪ 150‬פרטים‪ ,‬וכשמגיעים לקו‬
‫‪ 2,000-1,000‬הפרטים‪ ,‬ההבדלים כבר אדירים‪ .‬אם תנסו למשל לקבץ יחד אלפי שימפנזים‬
‫בשוק מחנה יהודה‪ ,‬באצטדיון טדי‪ ,‬בכותל המערבי או בכנסת‪ ,‬מה שתקבלו יהיה כאוס גמור‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בני אדם מתקבצים באלפיהם במקומות הללו‪ ,‬ויוצרים יחד דברים שקבוצות‬
‫קטנות של בני אדם לא יכלו ליצור‪ ,‬כגון רשתות מסחר‪ ,‬טקסים המוניים‪ ,‬דתות ומדינות‪ .‬את‬
‫ההבדל בינינו לבין שימפנזים צריך לכן לחפש בדבק שמדביק מספרים גדולים של פרטים‪,‬‬
‫משפחות וחבורות‪ ,‬אלו לאלו‪.‬‬

‫***‬

‫אפשר‪ ,‬אם כן‪ ,‬לסכם את היחסים בין הביולוגיה להיסטוריה לאחר המהפכה הלשונית באופן‬
‫הזה‪:‬‬
‫‪ .1‬הביולוגיה התוותה בעבור הומו סאפיינס מגרש משחקים מסוים‪ ,‬וכל מה שהומו סאפיינס‬
‫עושה נשאר כפוף לגבולות ששירטטה הביולוגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬אלא שהביולוגיה התוותה להומו סאפיינס מגרש משחקים רחב במיוחד‪ ,‬שבתוכו יכול הומו‬
‫סאפיינס לשחק מגוון עצום של משחקים‪ .‬תודות לשפתו הפיקטיבית ולכוח הדמיון שלו‪,‬‬
‫הומו סאפיינס מסוגל לא רק להמציא משחקים חדשים ומגוונים‪ ,‬אלא גם לפתח אותם‬
‫ולהורישם מדור לדור‪.‬‬
‫‪ .3‬לכן‪ ,‬על מנת להבין את מה שהומו סאפיינס עושה‪ ,‬עלינו לתאר את ההשתלשלות‬
‫ההיסטורית של מעשיו‪ .‬מי שמסתפק רק בשרטוט קווי הגבול הביולוגיים דומה לכתב‬
‫ספורט אשר נשלח לדווח על משחק גמר גביע העולם בכדורגל וחוזר עם שרטוט מדויק של‬
‫גבולות האצטדיון והסבר ש"כל מה שקרה‪ ,‬קרה בתוך הגבולות האלה‪".‬‬
 ‫פרק ‪3‬‬

‫להיות לקט־צייד‬
‫המהפכה הלשונית לא שינתה בן לילה את כל אורחות חייהם של בני האדם‪ .‬במשך מיליוני‬
‫שנה קודם למהפכה הלשונית ניזונו בני האדם מליקוט צמחים וציד בעלי חיים שגדלו פרא‪,‬‬
‫ללא יד אנושית מכוונת‪ .‬במשך עשרות אלפי שנים אחרי המהפכה הלשונית המשיכו בני‬
‫האדם לחיות כלקטים־ציידים‪ .‬השינוי הגדול הגיע רק עם פריצת המהפכה החקלאית לפני‬
‫כעשרת אלפים שנה‪ ,‬שבמסגרתה ביית האדם כמה מיני צמחים ובעלי חיים‪ ,‬ועבר בהדרגה‬
‫לגור ביישובי קבע‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬חייהם של הלקטים בתקופת הביניים שבין המהפכה הלשונית )לפני כ־‪ 70‬אלף‬
‫שנה( למהפכה החקלאית )לפני כעשרת אלפים שנה( היו שונים באופן משמעותי מחייהם של‬
‫אבות־אבותיהם‪ .‬המהפכה הלשונית שיחררה את הומו סאפיינס מכבלי הדנ"א‬
‫והאינסטינקטים‪ ,‬ואיפשרה לו להתחיל לברוא עולמות חדשים‪ ,‬לפתח טכנולוגיות חדשות‪,‬‬
‫להמציא הסדרים חברתיים חדשים ולסגל אורחות חיים חדשים‪ .‬ככל הידוע לנו‪ ,‬יכולותיהם‬
‫הגופניות‪ ,‬הרגשיות והשכליות של לקטים שחיו לפני ‪ 20‬או ‪ 40‬אלף שנה לא נפלו במאומה‬
‫משלנו‪ .‬מה הם עשו עם כל זה במהלך עשרות אלפי השנים המפרידות בין המהפכה הלשונית‬
‫למהפכה החקלאית? איך בדיוק נראו חיי היומיום שלהם? האם היו להם מלחמות ומהפכות?‬
‫האם היו להם טקסים‪ ,‬כללי מוסר‪ ,‬תחרויות ספורט‪ ,‬ופולחנים דתיים?‬
‫שאלות אלה הן מהותיות להבנת הטבע האנושי‪ ,‬ההיסטוריה האנושית והפסיכולוגיה‬
‫האנושית‪ .‬במרבית הזמן שבו קיימים אנשים הזהים לנו בתכונותיהם וביכולותיהם הבסיסיות‪,‬‬
‫הם חיו כלקטים־ציידים‪ .‬מאתיים השנים האחרונות שבהן חי הומו סאפיינס כפועל וכפקיד‪,‬‬
‫ועשרת אלפים השנים שבהן חי הומו סאפיינס כחקלאי‪ ,‬מתגמדות אל מול עשרות אלפי‬
‫השנים שבהן חיינו כלקטים־ציידים‪ .‬התחום הפורח של סוציוביולוגיה )הידוע גם‬
‫כ"פסיכולוגיה אבולוציונית"( טוען שרבים מהמאפיינים הפסיכולוגיים והחברתיים הבסיסיים‬
‫של האדם התעצבו במהלך עשרות אלפי השנים הללו‪ ,‬והשתנו רק מעט בזמן הקצר יחסית‬
‫שעבר מאז המהפכה החקלאית עד ימינו‪ .‬גם היום‪ ,‬המוח והנפש שאנו נושאים בתוכנו הם מוח‬
‫ונפש של לקטים־ציידים‪ ,‬ומותאמים לא לעולמנו שלנו‪ ,‬אלא לעולמם של הלקטים־ציידים‪.‬‬
‫דפוסי האכילה שלנו‪ ,‬דפוסי האלימות שלנו‪ ,‬המיניות שלנו‪ ,‬הפחדים שלנו והתקוות שלנו הם‬
‫תוצר של אינטראקציה בעייתית למדי בין מוח ונפש של לקטים־ציידים לבין עולם תעשייתי‬
‫של ערי ענק‪ ,‬מטוסים‪ ,‬טלפונים ומחשבים‪ .‬כדי להבין את האינטראקציה הזו‪ ,‬מוטב לנו להכיר‬
 ‫קצת יותר את עולמם של הלקטים־ציידים‪ ,‬עולם שעיצב את מוחנו ואת נפשנו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כדי להבין את בעיות השמנת היתר שמהן סובלים תושבי העולם השבע של‬
‫ימינו‪ ,‬צריך להבין את דפוסי האכילה שהתפתחו בקרב לקטים קדמונים‪ .‬אנשים היום אוהבים‬
‫סוכר ואוכלים יותר מדי דברים מתוקים מכיוון שהגוף שלנו והמוח שלנו התפתחו כשדברים‬
‫מתוקים היו מאוד נדירים‪ ,‬ומזון באופן כללי היה יקר מציאות‪ .‬לפני ‪ 30‬אלף שנה‪ ,‬לקטת‬
‫ממוצעת הכירה קרוב לוודאי רק סוג אחד של דברי מתיקה — פירות בשלים‪ .‬אם בשיטוטיה‬
‫היא נתקלה בעץ עם תאנים בשלות‪ ,‬הדבר הנכון ביותר לעשות היה לאכול כמה שיותר מהן‪,‬‬
‫כמה שיותר מהר‪ .‬אם היא תאכל רק שתיים־שלוש תאנים‪ ,‬קרוב לוודאי שבפעם הבאה שהיא‬
‫תגיע לעץ‪ ,‬היא לא תמצא שם אף לא תאנה אחת‪ .‬לכן הגוף האנושי והמוח האנושי התפתחו‬
‫באופן כזה שאם הם נתקלו בדבר מתוק‪ ,‬התגובה שלהם היתה לאכול כמה שיותר‪ ,‬כמה‬
‫שיותר מהר‪ .‬היום‪ ,‬כשאנחנו נתקלים בעוגת שוקולד המצב‪ ,‬כמובן‪ ,‬שונה לחלוטין‪ .‬אבל לרוע‬
‫מזלנו הגוף והמוח שלנו עדיין לא שינו את התכנות שלהם‪ .‬אנחנו מגיבים לעוגת השוקולד‬
‫כמו שהלקטת־ציידת הגיבה לעץ התאנים‪.‬‬
‫תיאוריה יותר מסעירה ושנויה במחלוקת טוענת שלקטים קדמונים חיו בחברות שיתופיות‬
‫שבהן לא היו רכוש פרטי‪ ,‬משפחות גרעיניות‪ ,‬קשרי זוגיות מונוגמיים או אפילו "אבות‬
‫ביולוגיים"‪ .‬אישה יכלה לקיים יחסי מין ולקשור קשרים אינטימיים עם כמה גברים )ונשים(‬
‫בו־זמנית‪ ,‬וילדיה של אישה זו גדלו לא במסגרת משפחתית צרה‪ ,‬אלא במסגרת קהילתית‬
‫רחבה שבה כל הילדים הם אחים ולכל ילד יש אבות רבים‪ .‬כיוון שאף גבר לא ידע בוודאות‬
‫מי מהם צאצאיו‪ ,‬הגברים דאגו באופן שווה לכל הילדים בחבורה‪ .‬זו אינה בהכרח פנטזיה‬
‫היפית‪ .‬אפילו היום ישנן חברות אנושיות המבודדות במעמקי הג'ונגלים של דרום אמריקה‬
‫ובאיים של האוקיאנוס השקט החיות כקומונות שיתופיות והמאמינות ב"ריבוי אבות"‪ .‬לפי‬
‫אמונה זו‪ ,‬ילד אינו נולד מזרעו של גבר בודד‪ ,‬אלא מהצטברות זרעם של גברים רבים ברחמה‬
‫של האם‪ .‬לכן אמא מסורה דואגת לקיים יחסי מין עם גברים רבים‪ ,‬בייחוד כשהיא בהיריון‪,‬‬
‫כדי שהילד הצומח ברחמה ייהנה לא רק מתכונותיו של הצייד הטוב ביותר‪ ,‬אלא גם‬
‫מתכונותיו של מספר הסיפורים המעניין ביותר‪ ,‬הלוחם החזק ביותר‪ ,‬והבחור החייכן ביותר‪.‬‬
‫)לכאורה‪ ,‬אמונה זו דווקא נשמעת די הגיונית‪ .‬עץ תפוחים אינו צומח בזכות מתנתו של ענן‬
‫‪9‬‬
‫גשם בודד‪ ,‬אלא מהצטברות מתנותיהם של ענני גשם רבים ושונים‪(.‬‬
‫חוקרים התומכים בתיאוריה זו מסבירים שהבגידות האינסופיות של בעלים ונשים זה בזה;‬
‫שיעור הגירושין הגבוה ושלל התסביכים הפסיכולוגיים שמהם סובלים ילדים ומבוגרים‬
‫כאחד‪ ,‬נובעים מכך שכופים עלינו לחיות במסגרות של משפחות גרעיניות ונישואים‬
‫מונוגמיים‪ ,‬שפשוט אינם מתאימים לטבע שלנו‪.‬‬
‫חוקרים אחרים שוללים את התיאוריה הזו מכול וכול‪ ,‬וטוענים שהמשפחה הגרעינית‬
‫והנישואים המונוגמיים הם חלק מן הטבע שלנו‪ .‬חבורות לקטים־ציידים קדומות נטו אמנם‬
‫להיות הרבה יותר שיתופיות ושוויוניות מהחברה המודרנית‪ ,‬אך הן עדיין התחלקו לתאים‬
‫נפרדים של משפחות גרעיניות המורכבות מזוג הורים קנאי וילדיהם המשותפים‪ .‬זו הסיבה‬
‫לכך שכיום זוגיות מונוגמית ומשפחות גרעיניות נפוצות ברוב המכריע של החברות‬
‫האנושיות; שגברים ונשים נוטים להיות קנאיים ביחס לבני זוגם; ושאפילו במדינות מודרניות‬
‫כגון צפון קוריאה וסוריה השלטון עובר בירושה מאב לבן‪.‬‬
‫כדי להכריע בוויכוח הזה ולהבין את המיניות שלנו‪ ,‬החברה שלנו והפוליטיקה שלנו‪ ,‬כדאי‬
‫לדעת משהו על תנאי החיים של בני אדם לפני עשרות אלפי שנים‪.‬‬

‫***‬

‫לרוע המזל יש מעט מאוד דברים שידועים בוודאות על חייהם של הלקטים־ציידים הקדמונים‪.‬‬
‫הוויכוח הסוער בין תיאוריית "הקומונה הקמאית" לתיאוריית "המונוגמיה הנצחית" מתנהל‬
‫על בסיס רסיסי מידע זעירים להדהים‪ .‬אין לנו כמובן טקסטים כתובים מלפני ‪ 30‬אלף שנה‪,‬‬
‫וגם המקורות הארכיאולוגיים מוגבלים מאוד‪ .‬שרדו מאז בעיקר עצמות וחפצי אבן‪ .‬חפצים‬
‫שהיו עשויים מחומרים מתכלים‪ ,‬כגון עץ ועור‪ ,‬השתמרו רק בתנאי אקלים ייחודיים‪ .‬הרושם‬
‫שהאדם הקדמון חי ב"תקופת האבן" איננו אלא הטיה הנובעת מהמקורות ששרדו‪ .‬נדמה לנו‬
‫שהאדם הקדמון השתמש בעיקר בחפצים מאבן כי אלה החפצים העיקריים שמצאנו‪ .‬אבל‬
‫מצאנו בעיקר חפצי אבן מהסיבה הפשוטה שאבנים שורדות במשך מאות אלפי שנים בשעה‬
‫שעץ‪ ,‬במבוק‪ ,‬עור ופרווה מתכלים בדרך כלל תוך שנים מעטות‪.‬‬
‫הניסיון ללמוד על חייהם של הלקטים־ציידים מהחפצים שהם השאירו אחריהם הוא אירוני‬
‫ביותר‪ ,‬שכן אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין הלקטים לצאצאיהם — החקלאים והפועלים‬
‫— הוא שללקטים היו מעט מאוד חפצים‪ ,‬ואלה שיחקו תפקיד שולי יחסית בחייהם‪ .‬אדם‬
‫מערבי בן ימינו מחזיק במהלך חייו כמה מיליוני חפצים )החל בשקיות חד־פעמיות וקופסאות‬
‫גבינה‪ ,‬וכלה במכוניות ובבתים(‪ ,‬ואין ולו פעילות אחת שהוא עושה שאינה מתווכת על ידי‬
‫כמה חפצים‪ .‬פעילויות האכילה שלנו מתווכות באמצעות אינספור חפצים‪ ,‬מכפיות וצלחות‬
‫ועד אוניות תובלה ענקיות ומעבדות להנדסה גנטית‪ .‬המשחקים שלנו מתווכים באמצעות‬
‫אינספור צעצועים‪ ,‬מאבני לגו ועד אצטדיוני ענק‪ .‬היחסים הרומנטיים שלנו מתווכים‬
‫באמצעות טבעות‪ ,‬בגדים יפים‪ ,‬מסעדות יוקרה‪ ,‬אתרי שידוכים‪ ,‬צימרים‪ ,‬מלונות‪ ,‬שדות‬
‫תעופה‪ ,‬מיטות‪ ,‬אמצעי מניעה‪ ,‬אולמות חתונה‪ ,‬קייטרינג‪ ,‬ומעטפות עם צ'קים‪ .‬דתות‪ ,‬היהדות‬
‫למשל‪ ,‬מתווכות באמצעות בתי כנסת‪ ,‬ספרי תנ"ך‪ ,‬ספרי גמרא‪ ,‬טליתות‪ ,‬ציציות‪ ,‬כיפות‪,‬‬
‫תפילין‪ ,‬מזוזות‪ ,‬פמוטים‪ ,‬נרות‪ ,‬חנוכיות‪ ,‬גביעי קידוש ומצבות קבורה‪.‬‬
‫הכמות העצומה של חפצים שאדם מערבי ממוצע מחזיק ברשותו נחשפת בדרך כלל בזמן‬
‫מעבר דירה‪ .‬לקטים־ציידים עברו דירה מדי חודש‪ ,‬או שבוע‪ ,‬או אפילו מדי יום‪ ,‬ונאלצו‬
‫לשאת על עצמם כל מה שהם רצו לקחת איתם‪ .‬מאחר שהם חיו בתנועה‪ ,‬ומאחר שהם לא‬
‫יכלו לסחוב איתם הרבה חפצים‪ ,‬הם הסתפקו בחפצים מועטים ביותר‪ .‬כתוצאה מכך חלק‬
‫גדול מפעולותיהם‪ ,‬הרגליהם‪ ,‬אמונותיהם והרגשותיהם לא תווכו על ידי שום חפץ‪ .‬לכן אם‬
‫יש חברה אנושית בהיסטוריה שחפצים הם מקור גרוע במיוחד ללמוד עליה‪ ,‬הרי היא חברת‬
‫הלקטים־ציידים‪ .‬ודווקא את צפונותיה מנסים לפענח כמעט אך ורק באמצעות חפצים‪.‬‬
‫כדי לגשר במקצת על הפערים במקורות המידע נעזרים החוקרים בהשוואה ללקטים־ציידים‬
‫בני ימינו‪ ,‬שעליהם אפשר לדעת הרבה יותר באמצעות תצפיות אנתרופולוגיות‪ .‬זהו מקור‬
‫חשוב עד מאוד‪ ,‬אבל גם הוא סובל מכמה בעיות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬כל חברות הלקטים ששרדו עד המאה ה־‪ 20‬הושפעו מתרבויות שכנות של חקלאים‬
‫ופועלים‪ ,‬ולכן מסוכן להניח שמה שנכון להן היה נכון גם לעולם שלפני המהפכה החקלאית‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬חברות לקטים שרדו עד ימינו בעיקר באזורים בעלי תנאי אקלים קשים שאינם‬
‫מתאימים לחקלאות‪ ,‬כגון מדבר קלהרי בדרום אפריקה‪ .‬ישנה בעיה בהנחה שהדפוסים‬
‫המאפיינים חברות שהסתגלו לתנאים הקיצוניים של מדבר קלהרי אִפיינו גם חברות לקטים‬
‫שחיו בתנאים אקלימיים ואקולוגיים נוחים הרבה יותר‪ ,‬למשל בארץ ישראל או בעמק‬
‫היאנגצה‪ .‬בפרט יש לשים לב שצפיפות האוכלוסין בקרב לקטים במדבר קלהרי היום נמוכה‬
‫בהרבה ממה שהיתה בארץ ישראל הקדומה‪ ,‬ויש לכך השלכה על סוגיות מפתח כגון גודלן של‬
‫החבורות וטיב הקשרים בין חבורות סמוכות‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬הדבר שמאפיין את חברות הלקטים אולי יותר מכול הוא המגוון שלהן‪ .‬אנשים‬
‫רבים מדמיינים את חברות הלקטים כאילו כולן בנויות על פי אותו דגם נצחי ובלתי משתנה‪.‬‬
‫כאילו כולן חולקות את אותם הדפוסים הכלכליים והחברתיים‪ ,‬אותו המבנה הפוליטי‪ ,‬אותן‬
‫האמונות הדתיות‪ ,‬אותם הערכים‪ .‬ואם כך‪ ,‬אומרת הסברה‪ ,‬מה שאנו לומדים ממחקרים‬
‫אנתרופולוגיים על לקטים במדבר קלהרי של היום בוודאי נכון גם ללקטים בעמק היאנגצה‬
‫לפני ‪ 20‬אלף שנה‪ ,‬או בארץ ישראל לפני ‪ 40‬אלף שנה‪ .‬אך זוהי טעות גסה‪ .‬אפילו בעידן‬
‫המודרני‪ ,‬מגוון סוגי השפות‪ ,‬החברות‪ ,‬ההתנהגויות והאמונות שאנתרופולוגים מצאו בקרב‬
‫חברות הלקטים ששרדו הוא גדול מאוד‪ .‬באוסטרליה שלפני הכיבוש הבריטי חיו בין ‪300‬‬
‫אלף ל־‪ 700‬אלף לקטים‪ 10,‬שנחלקו לכמאתיים עד חמש מאות שבטים‪ .‬כל אחד משבטים אלה‬
‫הורכב מחבורות מספר‪ 11.‬לכל שבט היו שפה משלו‪ ,‬דת משלו‪ ,‬מנהגים משלו‪ ,‬ומבנים‬
‫פוליטיים וחברתיים משלו‪ .‬סביר להניח שהמגוון האתני והתרבותי בקרב לקטים קדמונים היה‬
‫גדול לא פחות‪ ,‬וכי חמישה עד שמונה מיליון הלקטים שחיו בעולם לפני המהפכה החקלאית‬
‫נחלקו לכמה אלפי שבטים נבדלים בעלי שפות ותרבויות שונות אלו מאלו‪ 12.‬זו היתה אחת‬
‫ההשלכות החשובות ביותר של המהפכה הלשונית‪ .‬היא איפשרה לבני אדם בעלי מטען גנטי‬
‫זהה‪ ,‬ואפילו לבני אדם שחיו בסביבות אקולוגיות דומות‪ ,‬ליצור סדרים מדומיינים שונים‬
‫בתכלית‪ ,‬שהתבטאו בכללי התנהגות שונים במבנים חברתיים שונים ובהרגלי יומיום שונים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬בהחלט אפשרי שחבורת לקטים שחיה באזור הכרמל לפני ‪ 30‬אלף שנה דיברה‬
‫בשפה שונה לגמרי מחבורת לקטים שחיה באותו הזמן באזור הכינרת‪ .‬יכול להיות שחבורה‬
‫אחת היתה אלימה מאוד והשנייה שוחרת שלום‪ .‬יכול להיות שבכרמל היו משפחות גרעיניות‪,‬‬
‫ואילו בכינרת החבורה חיה כקומונה‪ .‬יכול להיות שבכרמל השקיעו שעות ארוכות בגילוף‬
‫פסלי עץ‪ ,‬ובכינרת התמחו דווקא בריקודים‪ .‬יכול להיות שבכרמל האמינו בגלגול נשמות‪,‬‬
‫ואילו בכינרת פטרו את האמונה הזו כהבלים‪ .‬יכול להיות שבכרמל יחסי מין בין גברים היו‬
‫טאבו‪ ,‬ואילו בכינרת הם היו דבר נפוץ‪.‬‬
‫מה שאנו מגלים מתצפיות אנתרופולוגיות על לקטים מודרניים כגון האבוריג'ינים‬
‫האוסטרלים עשוי לעזור לנו להבין חלק מטווח האפשרויות שעמד בפני לקטים קדמונים‪.‬‬
‫אולם טווח האפשרויות הקדמון היה כנראה רחב ומגוון הרבה יותר‪ ,‬ולרובו אין לנו נגישות‪.‬‬
‫הוויכוח על "צורת החיים הטבעית" של הומו סאפיינס‪ ,‬מפספס את הנקודה העיקרית‪ .‬מאז‬
‫המהפכה הלשונית‪ ,‬אין יותר דבר כזה "צורת חיים טבעית"‪ .‬מה שיש זה רק בחירות‬
‫תרבותיות שונות מתוך טווח עצום של אפשרויות‪.‬‬

‫חברת השפע הקמאית‬

‫מה בכל זאת אפשר להכליל על חייהם של הלקטים מהמקורות המעטים שיש לנו?‬
‫ככל הנראה‪ ,‬מרבית האנשים חיו רוב הזמן בחבורות קטנות שמנו כמה עשרות או לכל‬
‫היותר מאות ספורות של פרטים‪ .‬וכל הפרטים הללו היו בני אדם‪ .‬חשוב לציין זאת‪ ,‬כי אין זה‬
‫מובן מאליו‪ .‬בחברות החקלאיות והתעשייתיות שהתקיימו בעשרת אלפים השנים האחרונות‪,‬‬
‫מרבית הפרטים אינם בני אדם אלא בעלי חיים‪ .‬בעלי חיים אלה הם חלק אינטגרלי מן‬
‫החברה‪ ,‬גם אם אינם‪ ,‬כמובן‪ ,‬חברים שווי זכויות‪ .‬החברה הניו זילנדית בת־ימינו מורכבת‬
‫מכ־‪ 4.5‬מיליון בני אדם וכ־‪ 50‬מיליון כבשים‪ .‬החברה הישראלית מונה כ־‪ 7.5‬מיליון בני‬
‫אדם וכ־‪ 250‬מיליון תרנגולות‪.‬‬
‫ההסתייגות היחידה מקביעה זו נוגעת לכלבים‪ .‬הכלב היה בעל החיים הראשון שבוית בידי‬
‫האדם‪ ,‬והיחיד שבוית לפני המהפכה החקלאית‪ .‬יש חילוקי דעות לגבי השאלה מתי בדיוק‬
‫בוית הכלב‪ .‬קיימות עדויות חד־משמעיות על כלבים מבויתים מלפני כ־‪ 15‬אלף שנה‪ ,‬אך יש‬
‫חוקרים הטוענים שהתהליך של ביות הכלב התחיל אלפי שנים ואף עשרות אלפי שנים קודם‬
‫לכן‪ .‬כלבים מבויתים אלו צורפו אל החבורה האנושית כחברים מן המניין‪ .‬למיטב ידיעתנו‪,‬‬
‫הכלבים לא שימשו למאכל בדרך כלל‪ ,‬אלא סייעו בציד ובהגנה‪ ,‬וביניהם לבין בני האדם‬
‫התפתחו קשרי חיבה וחברות‪ .‬יש עדויות לקבורה מסודרת של כלבים אצל חברות‬
‫קדם־חקלאיות‪ ,‬ובמקרים אלה כלבים נקברו בצורה דומה לקבורת בני אדם‪ .‬סוציוביולוגים‬
‫טוענים שעם השנים עברו הכלבים תהליך של התאמה פסיכולוגית לבני האדם‪ .‬כלב שמסיבה‬
‫כזו או אחרת לא תיקשר טוב עם בני אדם‪ ,‬לא שרד‪ .‬ככל שחלפו הדורות שרדו אותם כלבים‬
‫שהיו הקשובים ביותר לרצונותיהם ולרגשותיהם של בני האדם‪ ,‬ומנגד גם למדו לעשות‬
‫מניפולציות רגשיות משוכללות על בני האדם‪ 15 .‬אלף שנה של מירוץ חימוש רגשי הביאו‬
‫לכך שהיום יש בין בני אדם לכלבים תקשורת רגשית מורכבת ועמוקה הרבה יותר מאשר בין‬
‫בני אדם לכל מין אחר של בעל חיים‪ ,‬מלבד אולי חתולים‪.‬‬
 ‫‪ .5‬הליטוף הראשון? קבר בן כ־‪ 12‬אלף שנה שנחשף בישראל )מוזיאון האדם הקדמון‪ ,‬קיבוץ מעין ברוך(‪.‬‬
‫הקבר מכיל שלד של אישה כבת ‪ 50‬ושלד של גור כלבים )בפינה הימנית העליונה(‪ .‬גור הכלבים נקבר‬
‫בצמוד לראשה של האישה‪ ,‬וידה השמאלית של האישה מונחת על הגור‪ ,‬בתנוחה שיש הרואים בה עדות‬
‫לקשר רגשי‪) .‬מובן שיש שלל הסברים אחרים‪ .‬אולי היה הגור מתנה לשומר הסף של העולם הבא?(‬

‫כל בני החבורה הכירו זה את זה בצורה אינטימית ביותר‪ ,‬והיו מוקפים כמעט כל חייהם‬
‫בחברים ובבני משפחה‪ .‬בדידות ופרטיות היו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬תופעות נדירות‪ .‬למרבית החבורות‬
‫היה בדרך כלל מגע מסוים עם חבורות שכנות‪ ,‬שכלל חילופי בני זוג‪ ,‬הגירה‪ ,‬מסחר בהיקף‬
‫קטן‪ ,‬קונפליקטים אלימים ומדי פעם גם שיתופי פעולה לצרכים כלכליים‪ ,‬דתיים ומלחמתיים‪.‬‬
‫שיתופי פעולה אלו היו אחד מסימני ההיכר החשובים של הומו סאפיינס‪ ,‬שהעניקו לו יתרון‬
‫מכריע על פני מיני אדם קודמים‪ .‬לעתים היו המגעים עם חבורות שכנות הדוקים דיים כדי‬
‫שהן יהוו "שבט" אחד‪ ,‬אשר חלק שפה משותפת‪ ,‬סיפורים משותפים‪ ,‬דת משותפת‪ ,‬וכללי‬
‫התנהגות משותפים‪.‬‬
‫אולם אין להפריז בחשיבותם של מגעים אלו‪ .‬גם אם בעיתות חירום הקשרים בין החבורות‬
‫השונות התהדקו‪ ,‬וגם אם חבורות שהיוו שבט אחד התקבצו כמה פעמים בשנה לציד המוני או‬
‫לפולחנים קבועים‪ ,‬את מרבית חיי היומיום שלה ניהלה כל חבורה בצורה עצמאית לגמרי‪.‬‬
‫קשרי מסחר בין חבורות הוגבלו בדרך כלל לסחורות נדירות כגון אובסידיאן‪ ,‬צדפים‪ ,‬ענבר‬
‫ופיגמנטים לצביעה‪ .‬אין שום עדות לכך שבני אדם סחרו במצרכי יסוד כגון פירות ובשר‪ ,‬או‬
‫שעצם קיומה של חבורה אחת היה תלוי ביבוא של סחורות מחבורה אחרת‪ .‬גם הקשרים‬
‫הפוליטיים והחברתיים בין חבורות נפרדות היו בדרך כלל נדירים‪ ,‬רופפים וקצרי טווח‪.‬‬
‫השבט לא שימש מסגרת פוליטית קבועה‪ ,‬ואף על פי שהיו לו אולי נקודות התכנסות עונתיות‪,‬‬
‫לא היו לו ערים או מוסדות‪ ,‬ואין ספק שהוא לא היה "ממלכה"‪ .‬האדם הממוצע חי חודשים‬
‫ארוכים מבלי להיתקל באף אדם אחר מלבד בני חבורתו‪ ,‬ורוב בני האדם נתקלו במהלך כל‬
‫חייהם בלא יותר מאשר מאות ספורות של אנשים‪ .‬האוכלוסייה היתה מפוזרת בדלילות רבה‬
‫על פני שטחים אדירים‪ .‬מעריכים שלפני פרוץ המהפכה החקלאית חיו על פני כדור הארץ‬
‫כולו פחות אנשים מבמדינת ישראל דהיום‪.‬‬
‫החבורות האנושיות חיו לרוב בתנועה‪ .‬במקרים יוצאי דופן‪ ,‬כאשר מקורות המזון היו‬
‫עשירים במיוחד‪ ,‬חבורות של לקטים יכלו להתמקם במחנה קבע למשך עונות שלמות‪ ,‬או‬
‫אפילו לזמן בלתי מוגבל‪ .‬ייבוש ועישון איפשרו לשמר בשר לטווח ארוך‪ ,‬ובאזורים‬
‫הארקטיים בשר קפוא נשמר למשך חודשים‪ ,‬כך שציידים שהשכילו להפיל עדר איילים‬
‫למלכודת יכלו להתקיים מבשרם במשך שבועות רבים‪ ,‬ללא צורך לנדוד בחיפוש אחר טרף‬
‫חדש‪ .‬ייתכן שסמוך לימים‪ ,‬למקווי מים מתוקים ולמקורות מים אחרים עשירים בדגה‬
‫התקיימו יישובי קבע של דייגים‪ ,‬שהיו יישובי הקבע הראשונים בהיסטוריה‪ .‬ידוע למשל‬
‫שבחוף הצפון־מערבי של יבשת אמריקה הצפונית התקיימו מאז שנת ‪ 500‬לפני הספירה‬
‫יישובי קבע של דייגים־לקטים שמנו עד אלף נפש‪ ,‬והתקיימו בעיקר מדיג סלמון‪ .‬ייתכן‬
‫שיישובי קבע דומים של דייגים־לקטים התפתחו בדרום־מזרח אסיה ובסביבות גינאה החדשה‬
‫כבר לפני כ־‪ 50‬אלף שנה‪ ,‬ומילאו תפקיד חשוב בתהליך התפשטותו של הומו סאפיינס‬
‫לאוסטרליה‪ ,‬שעליו ידובר בהרחבה בפרק הבא‪.‬‬
‫אולם כל אלה הם יוצאי דופן‪ .‬רוב החבורות האנושיות נאלצו לנדוד ממקום למקום כדי‬
‫לתור אחר מזון‪ .‬תנועותיהן הוכתבו על ידי מחזור עונות השנה‪ ,‬מחזורי הנדידה של בעלי‬
‫חיים‪ ,‬ומחזורי הגידול של צמחים‪ .‬בדרך כלל נדדה החבורה הלוך ושוב על פני אותו שטח‬
‫מחיה שגודלו נע בין כמה עשרות לכמה מאות קילומטרים רבועים‪ ,‬ובני החבורה הכירו אותו‬
‫כמו את כף ידם‪ .‬אירע שחבורות נדדו אל מחוץ לשטח המחיה הרגיל שלהן והחלו לתור‬
‫אזורים חדשים כתוצאה מאסון טבע‪ ,‬מסכסוך אלים עם חבורה שכנה‪ ,‬מיוזמתה של מנהיגה‬
‫כריזמטית‪ ,‬או מכיוון שהחבורה גדלה והתקשתה להזין את עצמה משטח המחיה המקורי שלה‪.‬‬
‫נדודים אלה מסבירים את התפשטותו של הומו סאפיינס על פני כדור הארץ‪ .‬הומו סאפיינס‬
‫הגיע ממזרח אפריקה לסין בתוך כ־‪ 10,000‬שנה‪ .‬המרחק ממזרח אפריקה לסין הוא‬
‫כ־‪ 10,000‬קילומטרים בקו אווירי‪ ,‬ואולי פי שניים מזה על פני הקרקע‪ .‬זה נראה מרחק‬
‫עצום‪ ,‬אך די היה בכך שפעם בחמישים שנה חבורת לקטים תתפצל וחלק מאנשיה ינדדו מאה‬
‫קילומטרים מזרחה‪ ,‬לשטח מחיה חדש‪ ,‬כדי להגיע מאפריקה לסין בתוך כ־‪ 10,000‬שנה‪.‬‬
‫במרבית אזורי כדור הארץ התאפיינה הכלכלה בגמישות רבה ובאופורטוניזם‪ .‬חבורות‬
‫ליקטו וצדו מכל הבא ליד‪ ,‬מגרגרים וחרקים ועד ביזונים וממותות‪ .‬בניגוד לדימוי רווח‪ ,‬ברוב‬
‫האזורים היה הליקוט חשוב יותר מן הציד‪ ,‬וסיפק את מרבית הקלוריות ומרבית חומרי הגלם‬
‫החיוניים להישרדות‪ .‬הליקוט והציד נשענו על טכנולוגיה מגוונת למדי שהתפתחה מדור לדור‪,‬‬
‫כגון חניתות עץ בעלות מגוון להבים המותאמים לציד חיות שונות; סכיני אבן לציד‪ ,‬חיתוך‬
‫ועיבוד; מקלות חפירה לגילוי שורשים ופטריות; מגוון מלכודות לציפורים‪ ,‬למכרסמים ואף‬
‫ליונקים גדולים; סירות‪ ,‬חכות וצלצלים לדיג; סלי נשיאה‪ ,‬מחטים וחוטים וסוגי לבוש‬
‫המותאמים לתנאי אקלים משתנים‪ ,‬החל בסנדלים ובמגפיים וכלה בלבוש תרמי מפרווה ומעור‬
‫שסייע לבני האדם לשגשג באזורים ארקטיים‪.‬‬
‫חשיבות לא פחותה נודעה לידע האנציקלופדי שבני האדם צברו על הגיאוגרפיה והאקלים‬
‫ועל עולם החי‪ ,‬הצומח והדומם שמסביבם‪ .‬בני החבורה הכירו היטב את תחום נדודיהם וידעו‬
‫בדיוק היכן ממוקמים כל מעיין‪ ,‬עץ אגוזים‪ ,‬מאורת דובים ומצבור אבני צור‪ .‬הם הכירו לפני‬
‫ולפנים את אורחות חייהם ומנהגיהם של מאות מינים שונים של בעלי חיים‪ ,‬ואת מקומות‬
‫הגידול וסגולותיהם התזונתיות והרפואיות של מאות מיני צמחים‪ .‬היה על כל פרט לדעת כיצד‬
‫מכינים ראש חנית מאבן צור‪ ,‬כיצד מתקנים בגד שנפרם‪ ,‬כיצד מניחים מלכודת לארנבת‪,‬‬
‫וכיצד מתמודדים עם מפולת שלגים‪ ,‬עם עקיצת עקרב או עם הסתערות של אריה רעב‪ .‬לא‬
‫היה אפשר לרכוש את כלי העבודה בשוק או להתקשר לאמבולנס במקרה הצורך‪ .‬כל אחת‬
‫ממיומנויות אלו נרכשה במשך שנים של חניכות ואימון‪ .‬לקטת־ציידת אופיינית היתה מסוגלת‬
‫להכין ראש חנית מאבן צור תוך דקות ספורות‪ ,‬אך כשחוקרים בני זמננו ניסו לשחזר את כלי‬
‫הצור הקדומים הם גילו שהדבר דורש לא רק היכרות מעמיקה עם תכונותיהן של אבנים אלא‬
‫גם כישורים מוטוריים עדינים הדורשים חודשים ארוכים של תרגול‪.‬‬
‫עולם הידע של הלקטת־ציידת האופיינית היה רחב‪ ,‬מגוון ומעמיק יותר מאשר עולם הידע‬
‫של רוב בני האדם שבאו אחריה‪ .‬היום‪ ,‬אדם ממוצע בעולם המתועש צריך לדעת מעט מאוד‬
‫כדי לשרוד‪ ,‬ומרבית בני האדם אכן יודעים מעט מאוד‪ .‬מה כבר צריך לדעת כדי לשרוד בתור‬
‫טכנאית מחשבים‪ ,‬סוכנת ביטוח‪ ,‬מרצה להיסטוריה או מפעיל מלגזה? צריך לדעת הרבה מאוד‬
‫על תחום קטנטן‪ ,‬אבל לצורך טיפול ברוב הדברים הדרושים להישרדותנו אנו מסתמכים‬
‫באופן עיוור על מומחים ובעלי מקצוע‪ ,‬שגם הם בדרך כלל יודעים הרבה מאוד על תחום‬
‫קטנטן‪ ,‬וכמעט שום דבר מעבר לכך‪ .‬מובן שהקולקטיב האנושי היום יודע הרבה יותר מאשר‬
‫חבורת הלקטים הקדומה‪ ,‬אך ברמת הפרט‪ ,‬הלקטים היו האנשים המשכילים ביותר והמיומנים‬
‫ביותר בהיסטוריה‪ .‬לקטת־ציידת ממוצעת ידעה די והותר כדי לקבל בימינו כמה וכמה תוארי‬
‫דוקטור — בבוטניקה‪ ,‬בזואולוגיה‪ ,‬באתולוגיה )חקר התנהגות בעלי חיים(‪ ,‬בגיאולוגיה‪,‬‬
‫באקולוגיה‪ ,‬בגיאוגרפיה‪ ,‬ואולי גם ברפואה ובהנדסה‪ .‬יש עדויות לכך שגודלו הממוצע של‬
‫‪13‬‬
‫המוח האנושי ירד במקצת בעקבות המהפכה החקלאית‪...‬‬
‫הלקטת האופיינית הכירה היטב לא רק את עולם החי‪ ,‬הצומח והדומם שמסביבה‪ ,‬אלא גם‬
‫את גופה ואת יכולותיה הגופניות‪ .‬היא ידעה להאזין לרחשים קלים שבקלים‪ ,‬שמא נחש‬
‫מסתתר בעשב‪ .‬היא ידעה להתבונן בקפידה בעלוות העצים‪ ,‬ולאתר פירות וקני ציפורים‪ .‬היא‬
‫ידעה כיצד להתנועע במינימום של מאמץ ושל רעש‪ ,‬וכיצד לשבת‪ ,‬ללכת ולרוץ בצורה‬
‫הבריאה והיעילה ביותר‪ .‬שימוש יומיומי ומגוון מאוד בגופה הקנה לה כושר של אצנית מרתון‬
‫ומיומנויות שבימינו אנשים אינם מצליחים לסגל גם אחרי שנים של שיעורי יוגה‪ ,‬טאי צ'י‪,‬‬
‫פילאטיס ופלדנקרייז‪.‬‬

‫***‬

‫אורח החיים של הלקטים־ציידים השתנה מאוד מאזור לאזור ומעונה לעונה‪ ,‬אולם הרושם‬
‫הכללי הוא שחייהם של הלקטים היו נוחים יותר מחייהם של מרבית החקלאים‪ ,‬הפועלים‬
‫והפקידים שבאו אחריהם‪ .‬בעוד שפועלים ופקידים בחברות השפע של ימינו עובדים בממוצע‬
‫‪ 45-40‬שעות בשבוע‪ ,‬ופועלים‪ ,‬חקלאים ופקידים בחברות העולם השלישי עובדים לעתים‬
‫‪ 60‬ואפילו ‪ 80‬שעות בשבוע‪ ,‬שבוע העבודה של לקטים־ציידים שחיים היום באזורים הקשים‬
‫ביותר בכדור הארץ — כגון מדבר קלהרי — עומד על ‪ 45-35‬שעות בלבד‪ .‬ציידים יוצאים‬
‫לציד בממוצע רק יום אחד מתוך שלושה‪ ,‬ולקטים מקדישים רק כשלוש עד שש שעות בכל‬
‫יום לליקוט‪ .‬בימים כתיקונם די בכך כדי להאכיל את בני החבורה‪ .‬ייתכן שלקטים־ציידים‬
‫קדמונים‪ ,‬שחיו באזורים משופעים יותר במזון ממדבר קלהרי‪ ,‬היו צריכים להקדיש פחות זמן‬
‫לליקוט ולציד‪.‬‬
‫הכנת האוכל‪ ,‬טיפול בילדים‪ ,‬תפירת בגדים וכיוצא בזה דרשו כמובן עבודה נוספת‬
‫מהלקטים‪ .‬אולם גם בעידן המודרני אחרי יום העבודה הרשמי במפעל או במשרד‪ ,‬אנשים‬
‫רבים )בעיקר נשים( מתחילים יום עבודה נוסף בבית‪ ,‬הכולל בישול‪ ,‬טיפול בילדים ושלל‬
‫מלאכות בית‪ .‬גם מבחינה זו יום העבודה של הלקטים היה קל יותר‪ .‬לא היו כלים לשטוף‪,‬‬
‫שטיחים לשאוב‪ ,‬רצפות למרק‪ ,‬חיתולים להחליף וחשבונות לשלם‪.‬‬
‫כלכלת הליקוט והציד סיפקה למרבית העוסקים בה עניין וגיוון רבים לאין שיעור‬
‫מהחקלאות או מהתעשייה שיבואו אחריה‪ .‬פועלת סינית בת־ימינו יוצאת מביתה בשבע‬
‫בבוקר‪ ,‬מגיעה למפעל נעליים צפוף ואפרורי ושם מפעילה את אותה המכונה‪ ,‬באותה הצורה‪,‬‬
‫במשך עשר שעות משמימות‪ ,‬וחוזרת לביתה בשבע בערב כדי לכבס בגדים ולשטוף כלים‪.‬‬
‫לפני ‪ 30‬אלף שנה לקטת סינית היתה יוצאת מהמחנה עם חברותיה בשעה שמונה בבוקר‪ ,‬הן‬
‫היו מסתובבות ביער ובאחו‪ ,‬מלקטות פטריות‪ ,‬חופרות שורשים‪ ,‬לוכדות צפרדעים ובורחות‬
‫מטיגריסים‪ ,‬וחוזרות למחנה באחת בצהריים כדי להכין אוכל‪ ,‬לרכל‪ ,‬לשחק עם הילדים וסתם‬
‫להתבטל‪ .‬מובן שלפעמים הטיגריסים תפסו אותן‪ ,‬או נחש הכיש אותן‪ ,‬אך מנגד הן היו‬
‫פטורות מתאונות דרכים ומזיהום תעשייתי‪.‬‬
‫התזונה שהושגה בדרך זו היתה אידיאלית לצורכי האדם‪ .‬זו היתה התזונה שצרך האדם‬
‫במהלך מאות אלפי שנים‪ ,‬ואליה הורגלו המערכות השונות בגוף שלו‪ .‬ממצאים משלדים‬
‫ושיניים מראים שלקטים סבלו מרעב ומתת־תזונה הרבה פחות מהחקלאים שבאו בעקבותיהם‪,‬‬
‫והיו בריאים יותר וגבוהים יותר מהחקלאים‪ .‬אמנם תוחלת החיים הממוצעת שלהם היתה‬
‫כנראה בסביבות ‪ 40-30‬שנה‪ ,‬אך זאת רק משום שהם סבלו משיעור גבוה של תמותת‬
‫תינוקות וילדים‪ .‬לילדים שצלחו בשלום את שנותיהם הראשונות היה סיכוי לא רע בכלל‬
‫להגיע לגילאי ‪ 70 ,60‬ואפילו ‪ .80‬בקרב לקטים מודרניים‪ ,‬לנשים בנות ‪ 45‬צפויות בממוצע‬
‫עוד ‪ 20‬שנות חיים‪ ,‬וכ־‪ 8-5‬אחוזים מהאוכלוסייה הם בני יותר מ־‪60.14‬‬
‫סוד עושרם של הלקטים‪ ,‬שהגן עליהם מפני רעב ותת־תזונה‪ ,‬היה מגוון מקורות המזון‬
‫שעליהם הם יכלו להסתמך‪ .‬עיקר מזונם של מרבית החקלאים מגיע מצמח אחד ויחיד —‬
‫חיטה‪ ,‬או תפוח אדמה‪ ,‬או אורז — שבדרך כלל אינו מכיל את כל הדרוש לקיומם של בני‬
‫אדם‪ .‬הלקטים אכלו באופן קבוע עשרות סוגים שונים של מזונות שהכילו מגוון של ויטמינים‪,‬‬
‫מינרלים וחומרים חיוניים אחרים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המגוון הגן על הלקטים מתנאי האקלים‬
‫המשתנים וממחלות שעלולות לפגוע במקורות המזון שלהם‪ .‬בחברות החקלאיות‪ ,‬מגפה או‬
‫בצורת הפוגעת ביבול החיטה‪ ,‬האורז או תפוחי האדמה עשויה להביא תוך זמן קצר למוות‬
‫המוני מרעב‪ .‬גם חברות הלקטים היו חשופות לאסונות טבע‪ ,‬וסבלו מדי פעם מתקופות של‬
‫מחסור ורעב‪ ,‬אבל הן היו מסוגלות בדרך כלל להתמודד עם מצוקות אלו בצורה טובה יותר‪.‬‬
‫לקטים שאיבדו את מקורות המזון העיקריים שלהם יכלו להגביר את הציד והליקוט של מיני‬
‫צמחים ובעלי חיים אחרים‪ ,‬או לנדוד לאזורים שנפגעו פחות‪.‬‬
‫בני האדם הקדמונים גם סבלו פחות ממחלות מידבקות‪ .‬רוב המחלות המידבקות המוכרות‬
‫לנו — כגון אבעבועות‪ ,‬אדמת ושחפת — עברו לבני אדם מבעלי חיים מבויתים‪ ,‬בעקבות‬
‫המהפכה החקלאית‪ .‬הלקטים הקדמונים‪ ,‬שלא בייתו שום חיות מלבד כלבים‪ ,‬היו חופשיים‬
‫מהצרות האלה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬החקלאים והפועלים חיו בצפיפות רבה ביישובי קבע עם תנאי‬
‫היגיינה ירודים — מקומות שהיו בית גידול אידיאלי למחלות‪ ,‬ואילו הלקטים חיו בדלילות‬
‫רבה ונעו ממקום למקום בתנאי היגיינה אופטימליים‪ ,‬כך שרק מחלות מעטות יכלו להתפתח‬
‫ולהתפשט בקרבם‪ .‬לבסוף יש לציין שמרבית הטפילים שהסתגלו לחיים בגופם של בני אדם‬
‫עשו כן בתהליך אבולוציוני הדרגתי שנמשך מאות אלפי שנים‪ ,‬דבר שהיה יכול לקרות רק‬
‫באזורים שבהם חיו בני אדם במשך מאות אלפי שנים‪ ,‬קרי אזורים מסוימים במזרח אפריקה‬
‫ובדרום אירואסיה‪ .‬כשהומו סאפיינס התפשט במהירות לאזורים חדשים בעלי תנאי אקלים‬
‫שונים מאוד‪ ,‬הטפילים הישנים הושארו מאחור‪ ,‬ולטפילים פוטנציאליים במקומות שאליהם‬
‫הוא הגיע לא היה די זמן להסתגל לאורח החדש‪.‬‬
‫התזונה הטובה והמגוונת‪ ,‬הזמן הקצר יחסית שהיה דרוש כדי להשיג את המזון‪ ,‬ומיעוטן של‬
‫המחלות הביאו לא מעט מומחים להגדיר את חברת הלקטים שלפני המהפכה החקלאית‬
‫כ"חברת השפע הקמאית"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מוטב לא לעשות אידיאליזציה של חיי הלקטים‬
‫הקדמונים‪ .‬חייהם היו כנראה טובים יותר בממוצע מאלו של מרבית החקלאים והפועלים‬
‫שבאו אחריהם‪ ,‬ובכל זאת עדיין היו עשויים להיות להם חיים קשים‪ .‬עולמם של הלקטים היה‬
‫בלתי צפוי ולא סלחן‪ ,‬תקופות של מחסור ומצוקה פקדו אותם מדי פעם‪ ,‬תמותת התינוקות‬
‫והילדים היתה גבוהה למדי‪ ,‬ותאונות עבודה‪ ,‬כגון נפילה מעץ‪ ,‬היו לעתים קרובות גזר דין‬
‫מוות‪ .‬רוב האנשים כנראה נהנו מן האינטימיות ההדוקה של החבורה‪ ,‬אך מי שאיתרע מזלו‬
‫לעורר את עוינותם או את לעגם של חבריו הבין בדרך הקשה למה התכוון סארטר כשאמר‬
‫ש"הגיהינום הוא הזולת‪".‬‬
‫אנתרופולוגים גילו שחברות של לקטים בני ימינו נוהגות לעתים להפקיר לנפשם זקנים‬
‫ונכים )שמתקשים להדביק את קצב הליכתה של החבורה( או להמיתם‪ ,‬להמית תינוקות‬
‫וילדים לא רצויים‪ ,‬ואפילו להקריב קורבנות אדם‪ .‬בקרב בני אצ'ה )‪ ,(Ache‬שחיו‬
‫כלקטים־ציידים בג'ונגלים של פרגוואי עד לפני כארבעים שנה‪ ,‬כאשר מת אחד מבני החבורה‬
‫המוערכים ביותר‪ ,‬היה נהוג להרוג ילדה קטנה ולקבור אותה לצד המת‪ .‬אנתרופולוגים שחקרו‬
‫את בני האצ'ה מספרים על מקרה שבו החבורה נטשה גבר מבוגר שחלה והתקשה לעמוד‬
‫בקצב ההליכה‪ .‬הוא ננטש מתחת לעץ‪ ,‬ונשרים התאספו על העץ מתוך ציפייה לסעודה דשנה‪.‬‬
‫לדאבונם של הנשרים‪ ,‬הגבר התאושש ובצעידה מאומצת הצליח לחזור לחבורה‪ ,‬כשהוא‬
‫מכוסה בצואת נשרים‪ .‬מאז הוא זכה לכינוי "צואת נשרים"‪ .‬כשאישה זקנה הפכה לנטל על‬
‫החבורה‪ ,‬אחד הגברים התגנב מאחוריה והרג אותה במכת גרזן על ראשה‪ .‬אחד מבני האצ'ה‬
‫סיפר לאנתרופולוגים שבצעירותו ביער "הרגתי דרך קבע נשים זקנות‪ .‬נהגתי להרוג את‬
‫הדודות הזקנות שלי ‪ ...‬הנשים פחדו ממני ‪ ...‬עכשיו‪ ,‬כאן עם האנשים הלבנים‪ ,‬נהייתי חלש‪.‬‬
‫בעבר הרגתי הרבה נשים זקנות‪ ".‬תינוקות שנולדו ללא שיער על ראשם‪ ,‬ונחשבו לכן‬
‫לא־מפותחים‪ ,‬הומתו מיד‪ .‬אישה אחת דיווחה שהתינוקת הראשונה שהיא ילדה הומתה כי‬
‫הגברים בחבורה לא רצו ילדה נוספת‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬גבר הרג ילד קטן כיוון ש"הוא היה‬
‫במצב רוח רע והילד בכה בקול‪ ".‬אחיו של הקורבן סיפר לאנתרופולוגים שאביהם לא עשה‬
‫דבר‪" ,‬כי הוא פחד פחד מוות מפני הרוצח‪ ".‬ילד אחר נקבר בעודו בחיים מפני ש"היה לו‬
‫‪15‬‬
‫מראה מוזר והילדים האחרים צחקו עליו‪".‬‬
‫מן הראוי לסייג את הרושם שמקרים אלו עשויים ליצור‪ .‬אנתרופולוגים שחיו עם בני‬
‫האצ'ה במשך שנים מדווחים שאלימות בין מבוגרים היתה נדירה‪ ,‬נשים וגברים כאחד היו‬
‫חופשיים להחליף בני זוג כאוות נפשם‪ ,‬הם צחקו וחייכו כמעט ללא הרף‪ ,‬לא היו להם‬
‫מנהיגים סמכותיים והם סלדו מפני אנשים תאבי כוח‪ ,‬הם לא רדפו אחרי הצלחה או עושר‬
‫חומרי‪ ,‬הם גילו נדיבות מופלגת זה כלפי זה‪ ,‬והדבר החשוב להם ביותר היה ידידויות עמוקות‬
‫וסביבה חברתית נעימה‪ 16.‬רצח תינוקות‪ ,‬חולים וזקנים נתפס בעיניהם כפי שאנו תופסים‬
‫הפלות והמתות חסד‪ .‬כדאי גם לציין שבני האצ'ה נרדפו מאות שנים בידי האיכרים הפרגוואים‬
‫שהרגו בהם ללא רחם‪ ,‬וייתכן שהצורך להתחבא ולהימלט ללא הרף מפני רודפיהם גרם להם‬
‫לאמץ יחס נוקשה במיוחד כלפי כל מי שעשוי להיות לנטל על החבורה‪.‬‬
‫האמת היא שחברת האצ'ה‪ ,‬כמו כל חברה אנושית‪ ,‬פשוט מורכבת מאוד‪ ,‬וכל ניסיון לעשות‬
‫לה אידיאליזציה או דמוניזציה לוקה בחסר‪ .‬בני האצ'ה אינם שדים או מלאכים‪ ,‬אלא בני אדם‪.‬‬
‫כאלה בוודאי היו גם הלקטים־ציידים הקדמונים‪.‬‬
 ‫***‬

‫מסך השתיקה‬
‫מה אפשר לומר על חייהם הרוחניים והמנטליים של הלקטים הקדמונים? הנחת היסוד של‬
‫החוקרים היא שכישוריהם הקוגניטיביים והרגשיים של הלקטים היו זהים ביסודם לאלו של‬
‫אנשים כיום‪ .‬אך מה הם בדיוק עשו עם הפוטנציאל הזה‪ ,‬כמעט אי אפשר לדעת‪ .‬קל יחסית‬
‫לדעת דברים על הכלכלה של תקופת האבן‪ ,‬כיוון שמדובר בצרכים ידועים ובמגבלות ידועות‪.‬‬
‫אפשר לחשב במידה רבה של דיוק נתונים כלכליים כגון כמות הקלוריות שאדם צרך ביום‪,‬‬
‫כמות הקלוריות שהיה אפשר להפיק מגרם אחד של אגוזים‪ ,‬מספר האגוזים שהיה אפשר‬
‫ללקט מקילומטר רבוע‪ ,‬והזמן שנדרש ללקט מאה אגוזים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עולם המחשבה‪ ,‬הרגש‬
‫והאמונה הוא‪ ,‬מטבעו‪ ,‬עולם פתוח ונזיל הרבה יותר‪.‬‬
‫דבר אחד שבכל זאת אפשר לשער על סמך העדויות שברשותנו‪ ,‬הוא שאמונות אנימיסטיות‬
‫היו נפוצות בקרב לקטים‪ .‬אנימיזם )מ"אנימה"‪ ,‬רוח או נשמה בלטינית( פירושו אמונה בכך‬
‫שהעולם מלא בישויות בעלות תודעה‪ ,‬רגשות‪ ,‬כוח וכישורים חברתיים‪ ,‬אשר רק חלק קטן‬
‫מהן הם בני אדם‪ ,‬והן מסוגלות לתקשר זו עם זו באופן ישיר‪ .‬אנימיסטים מאמינים שכמעט כל‬
‫מקום‪ ,‬כל בעל חיים‪ ,‬כל צמח וכל תופעת טבע הם ישות בעלת תודעה שממלאה תפקיד פעיל‬
‫בסדר השולט בעולם‪ .‬כך למשל‪ ,‬אנימיסטים עשויים להאמין שלסלע גדול בראש גבעה יש‬
‫תודעה‪ ,‬יש רצונות‪ ,‬יש צרכים ויש רגשות‪ .‬הסלע עשוי לכעוס על דבר מסוים שבני אדם‬
‫עשו‪ ,‬ולשמוח על דבר אחר‪ .‬הסלע מסוגל לדבר עם בני האדם ולהסביר להם מה הוא חושב‪,‬‬
‫ומנגד בני האדם יכולים לפנות אל הסלע ולפייס אותו או לאיים עליו‪ .‬כמו הסלע‪ ,‬גם לעץ‬
‫האלון שבמורד הגבעה יש תודעה‪ ,‬וגם לנחל הזורם למרגלות הגבעה‪ ,‬למעיין שבקרחת היער‪,‬‬
‫לשיחים שונים‪ ,‬לעכברים‪ ,‬לזאבים‪ ,‬לציפורים וכיוצא באלה‪ .‬ישויות נוספות כוללות את‬
‫רוחותיהם של המתים )בני אדם ושאינם בני אדם(‪ ,‬וכן מגוון ישויות לא־אורגניות )מה‬
‫שייקרא ברבות הימים שדים‪ ,‬פיות‪ ,‬מלאכים‪ ,‬דיוות וכדומה(‪.‬‬
‫אנימיסטים סבורים שאין מחסום בין בני האדם ליתר הישויות בעולם‪ .‬הם מסוגלים לתקשר‬
‫אלו עם אלו באמצעות דיבור‪ ,‬שירה‪ ,‬ריקוד‪ ,‬טקסים וכדומה‪ .‬צייד היוצא לציד עשוי לפנות‬
‫ישירות אל עדר הצבאים ולבקש שאחד מהם יקריב את עצמו‪ .‬אם הציד הצליח‪ ,‬עשוי הצייד‬
‫לפנות אל החיה שהרג ולבקש את סליחתה‪ .‬כאשר נופל מישהו למשכב‪ ,‬אדם שמתמחה‬
‫בתקשור עם רוחות המתים יכול להתקשר עם הרוח שגרמה למחלה ולברר מדוע היא עשתה‬
‫זאת‪ ,‬לפייס אותה‪ ,‬לאיים עליה‪ ,‬להבריח אותה‪ ,‬ובמידת הצורך גם לבקש עזרה מרוח אחרת‪.‬‬
‫מה שמאפיין את התקשורים‪ ,‬הטקסים והפולחנים האנימיסטיים הוא שעל פי רוב הישויות‬
‫שאיתן מתקשרים הן מאוד ספציפיות — צבי מסוים‪ ,‬עץ מסוים‪ ,‬נחל מסוים‪ ,‬רוחו של אדם‬
‫מת מסוים‪.‬‬
‫לא זו בלבד שאין מחסום בין בני האדם ליתר הישויות‪ ,‬אלא אין גם מדרג היררכי ברור‪.‬‬
‫הישויות האחרות אינן קיימות רק כדי לספק את צורכי האדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הישויות האחרות גם‬
‫אינן אלים השולטים ללא מצרים בגורל האדם‪ .‬השוויוניות בין חברי המערכת מתבטאת‬
‫בצורה הברורה ביותר בכך שהמערכת אינה סבה סביב האדם או סביב קבוצה אחרת כלשהי‬
‫של ישויות‪ .‬בין הסלעים‪ ,‬הציפורים והישויות הלא־אורגניות בגבעה מסוימת עשויים להירקם‬
‫יחסים מורכבים‪ ,‬שלאדם אין כל נגיעה אליהם‪.‬‬
‫אולם האנימיזם איננו דת אחת‪ .‬זהו שם גנרי לאלפי דתות‪ ,‬פולחנים ותפיסות עולם‪ ,‬אשר‬
‫ההבדלים ביניהם עשויים להיות מרחיקי לכת‪ .‬מה שמשותף לכל התפיסות האנימיסטיות זה‬
‫בסך הכול גישה מסוימת אל העולם ואל מקומו של האדם בעולם‪ .‬לשם השוואה אפשר לומר‬
‫שבקרב החקלאים נפוצות תפיסות תאיסטיות‪ ,‬שלפיהן הסדר בעולם מושתת על יחסים‬
‫היררכיים בין בני אדם לבין קבוצה קטנה של ישויות לא־גשמיות הנקראות "אלים"‪ .‬זה נכון‪,‬‬
‫אבל זה לא מלמד אותנו הרבה על אמונותיהם ופולחניהם של החקלאים‪ .‬תחת השם הגנרי‬
‫"תאיזם" נדחקים זה לצד זה יהודים אורתודוקסים מפולין של המאה ה־‪ ;18‬פוריטנים‬
‫ממסצ'וסטס של המאה ה־‪ ;17‬כוהנים אצטקים מהמאה ה־‪ ;15‬מיסטיקנים סופים מהמאה‬
‫ה־‪ ;12‬לוחמים ויקינגים מהמאה העשירית; בירוקרטים סינים מהמאה הראשונה לספירה;‬
‫וחסידי דיוניסוס מיוון הקדומה‪ .‬ההבדל בתפיסת העולם ובפרקטיקות הדתיות בין קבוצות אלו‬
‫הוא עצום‪ .‬סביר להניח שמאחורי הטענה ש"הלקטים היו ברובם אנימיסטים" מסתתר מגוון‬
‫גדול לא פחות של אמונות ופרקטיקות שונות‪.‬‬
 ‫‪ .6‬ציור ממערת לאסקו )‪ (Lascaux‬שבצרפת מלפני כ־‪ 20-15‬אלף שנה‪ .‬מה בדיוק רואים בציור הזה ומהי‬
‫משמעותו? יש הטוענים שבציור נראה אדם שהרגוֹ ביזון ויש לו ראש של ציפור ואיבר מין זקור‪ ,‬ומתחתיו‬
‫מצוירת ציפור נוספת‪ .‬הציפור מסמלת את הנפש של האדם שמשתחררת מגופו ברגע המוות‪ .‬הסצנה כולה‬
‫לא מתארת תאונת ציד פרוזאית אלא את המעבר מן העולם הזה אל העולם הבא‪ .‬אין דרך לדעת אם יש ולו‬
‫שמץ של אמת בטענות הללו‪ .‬זהו "מבחן רורשאך" שמלמד אותנו הרבה על דעותיהם הקדומות של‬
‫החוקרים‪ ,‬אך מלמד מעט מאוד על אמונותיהם של הלקטים‪.‬‬

‫האם אפשר לומר משהו קצת יותר קונקרטי על העולם הרעיוני והרוחני של הלקטים‬
‫הקדמונים? לצערנו‪ ,‬לא‪ .‬חוקרים הציעו מגוון תיאוריות מפורטות על אמונותיהם של‬
‫הלקטים‪ .‬תיאוריות אלו שופכות אור רב על דעותיהם הקדומות של החוקרים עצמם‪ ,‬אך הן‬
‫מלמדות אותנו מעט מאוד על דתם של הלקטים הקדומים‪ .‬סביר ביותר שלחבורות לקטים‬
‫שונות היה מגוון עצום של אמונות ומיתוסים‪ ,‬תפילות‪ ,‬ריקודים‪ ,‬מדיטציות‪ ,‬חגים‪ ,‬כללי‬
‫מוסר‪ ,‬טקסים ופולחנים‪ .‬ייתכן שעולמם הדתי היה לא רק מגוון‪ ,‬אלא גם סוער‪ ,‬והם חוו מדי‬
‫פעם מחלוקות דתיות‪ ,‬רפורמות דתיות‪ ,‬פילוגים דתיים‪ ,‬ומהפכות דתיות של ממש‪.‬‬
 ‫‪ .7‬טביעות ידיים מ"מערת הידיים" בארגנטינה‪ ,‬שטבעו לקטים לפני כ־‪ 9,000‬שנה‪ .‬נראה כאילו ידיים בנות‬
‫אלפי שנים מושטות אלינו מתוך הסלע‪ .‬זהו אחד השרידים המרגשים ביותר מעולמם של הלקטים הקדמונים‪,‬‬
‫אך אין איש יודע מה משמעותו‪.‬‬

‫במקום לערום תילי תילים של ספקולציות על כמה קברים‪ ,‬ציורי מערות‪ ,‬פסלוני אבן‬
‫וחריצים שנחרטו בעצמות‪ ,‬מוטב להודות על האמת ולומר שיש לנו רק מושג מעורפל לגבי‬
‫אמונותיהם של הלקטים הקדומים‪ .‬אנו משערים שהם היו אנימיסטים‪ ,‬אבל זה אומר מעט‪ .‬זהו‬
‫אחד החורים הגדולים והמשמעותיים ביותר בהבנתנו את ההיסטוריה האנושית ואת אופק‬
‫האפשרויות של המין האנושי‪ .‬עוניים של הממצאים הארכיאולוגיים מסתיר מעינינו עושר‬
‫אנושי עצום‪.‬‬

‫***‬

‫חור גדול נוסף פעור בכל הנוגע לדפוסים הפוליטיים והחברתיים של הלקטים‪ .‬כפי שהוסבר‬
‫לעיל‪ ,‬חוקרים אינם מסכימים אפילו על סוגיות יסוד כגון קיומם של רכוש פרטי‪ ,‬משפחות‬
‫גרעיניות או קשרי זוגיות מונוגמיים‪ .‬רוב הסיכויים שחבורות שונות של לקטים נשלטו על ידי‬
‫דפוסים שונים לגמרי‪ .‬גם אם חבורות מסוימות חיו באוטופיה שוויונית ומינית‪ ,‬לחבורות‬
‫אחרות היו היררכיות נוקשות‪ .‬בסונגיר שברוסיה התגלו קברים מלפני כ־‪ 30‬אלף שנה של‬
‫לקטים שעסקו בציד ממותות‪ .‬בקבר אחד נמצא שלד של גבר מבוגר‪ ,‬כבן ‪ .50‬ידיו‪ ,‬רגליו‬
‫וגופו של הגבר כוסו במחרוזות עשויות משנהב ממותות ועל זרועותיו הונחו כ־‪ 25‬צמידים‬
‫משנהב ממותות‪ .‬בסך הכול התגלו בקבר כ־‪ 3,000‬חרוזים משנהב ממותות‪ .‬לראשו חבש‬
‫הגבר כובע מעוטר בשיני שועל‪ .‬קברים אחרים מאותו אתר הכילו הרבה פחות תכשיטים‪ .‬על‬
‫סמך ממצאים אלו מעריכים החוקרים שציידי הממותות מסונגיר חיו בחברה היררכית‪ ,‬והגבר‬
‫היה אולי מנהיג החבורה‪ ,‬או אפילו מנהיג של שבט שלם בן חבורות מספר )כמות כזו של‬
‫חרוזים ותכשיטים מייצגת השקעה ניכרת של זמן ומשאבים מצד מספר רב של בני אדם(‪.‬‬
‫באתר התגלה קבר מפואר נוסף שהכיל מספר רב של תכשיטים‪ .‬בקבר זה נקברו‬
‫ראש־אל־ראש ילד כבן ‪ 13-12‬וילדה כבת ‪ 10-9‬שסבלה מעיוותים קשים בעצמות הירך‪.‬‬
‫הילד כוסה בכ־‪ 5,000‬חרוזי שנהב‪ ,‬לראשו היה כובע מעוטר בשיני שועל‪ ,‬ולמותניו חגורה‬
‫ובה כ־‪ 250‬שיני שועל‪ ,‬שכדי לספקן היה צורך לצוד לפחות ‪ 60‬שועלים‪ .‬לצדו הונחו‬
‫פסלונים וחפצים שונים עשויים משנהב ממותה‪ .‬הילדה היתה מכוסה בכ־‪ 5,250‬חרוזים‪ ,‬וגם‬
‫לצִדה הונחו פסלונים וחפצים שונים משנהב ממותה‪ .‬מאחר שמעריכים שלקח לאמן מנוסה‬
‫כ־‪ 45‬דקות להכין חרוז שנהב אחד‪ ,‬הכנת ‪ 10,000‬חרוזי השנהב לבדם דרשה כ־‪7,500‬‬
‫שעות עבודה‪ ,‬שהם כ־‪ 1,000‬ימי עבודה של אמן מנוסה!‬
‫אין זה סביר שבגיל כה צעיר הספיקו שני הילדים להוכיח את עצמם כמנהיגים‪ ,‬ציידי‬
‫ממותות או לוחמים‪ .‬רק אמונות תרבותיות יכולות להסביר מדוע הם זכו לקבר כה מפואר‪.‬‬
‫לפי סברה אחת‪ ,‬שני הילדים נהנו ממעמד חברתי גבוה בזכות הוריהם‪ .‬אולי הם היו ילדיו של‬
‫המנהיג‪ ,‬בחברה שהאמינה בכריזמה משפחתית או בחוקי ירושה נוקשים? לפי סברה שנייה‪,‬‬
‫הילדה זכתה למעמד מיוחד הודות לעיוות הגופני שלה‪ ,‬ולא בזכות ייחוסה המשפחתי‪.‬‬
‫תרבויות רבות לאורך ההיסטוריה ייחסו קדושה לנכויות פיזיות ונפשיות‪ .‬לפי סברה שלישית‪,‬‬
‫הילדים זכו מרגע לידתם למעמד דתי חשוב‪ ,‬בדומה ללאמות של טיבט‪) .‬בטיבט המסורתית‪,‬‬
‫כשלאמה חשוב היה מת‪ ,‬הוא בדרך כלל היה משאיר הוראות היכן לאתר את גלגול החיים‬
‫הבא שלו‪ .‬הדאלאי לאמה הנוכחי נולד למשפחת איכרים בכפר נידח‪ ,‬זוהה בגיל שנתיים‬
‫כגלגול של הדאלאי לאמה הקודם‪ ,‬ומכאן ואילך הוכר כמנהיגה של טיבט‪ (.‬לפי סברה‬
‫רביעית‪ ,‬קברם של הילדים משקף את דרך מותם‪ ,‬ולא את מעמדם בעודם בחיים‪ .‬שני הילדים‬
‫הועלו קורבן במסגרת פולחן כלשהו — אולי בשעת לווייתו של המנהיג? — ואז נקברו ברוב‬
‫הדר‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בפסגות הרי האנדים מצאו ארכיאולוגים מומיות של ילדים שהוקרבו‬
‫‪17‬‬
‫בטקסים דתיים באימפריית האינקה‪ ,‬ואז נקברו עם תכשיטים וחפצים פולחניים רבים‪.‬‬
‫תהא התשובה המדויקת אשר תהא‪" ,‬ילדי סונגיר" הם אחת ההוכחות הטובות ביותר שיש‬
‫לנו לכך שבני אדם לפני ‪ 30‬אלף שנה המציאו מגוון של כללי התנהגות חברתיים שחרגו‬
‫בצורה מרחיקת לכת מתכתיבי הדנ"א ומאופני ההתנהגות של מיני אדם ויונקים אחרים‪ .‬קשה‬
‫מאוד לפענח את כללי ההתנהגות הללו באמצעות עדויות ארכיאולוגיות בלבד‪ .‬חוקרים נוטים‬
‫למשל להניח שבכל חברה‪ ,‬מי שעמדו בראש הסולם ודאי ניצלו זאת כדי לקיים יחסי מין עם‬
‫כמה שיותר פרטנרים ולתמוך במספר רב ככל האפשר של צאצאים‪ .‬לו חויב "המנהיג‬
‫מסונגיר" להתנזר מיחסי מין — אילו ממצאים ארכיאולוגים היו מוכיחים זאת?‬

‫***‬

‫ויכוח חריף עוד יותר נסוב סביב שאלת האלימות והמלחמה‪ .‬חוקרים רבים מדמיינים את‬
‫חברות הלקטים הקדמוניות כאוטופיות של שלווה ושלום‪ ,‬וסבורים שסכסוכים ומלחמות החלו‬
‫רק כתוצאה מהמהפכה החקלאית‪ ,‬כשבני אדם החלו לצבור רכוש‪ .‬חוקרים אחרים סבורים‬
‫שעולמם של הלקטים הקדמונים היה אלים ואכזר‪ .‬שני הצדדים מתבססים על הרבה מאוד‬
‫ספקולציות‪ ,‬מעט מחקרים אנתרופולוגיים על לקטים מודרניים‪ ,‬ועוד פחות עדויות‬
‫ארכיאולוגיות על לקטים קדמונים‪.‬‬
‫המחקרים האנתרופולוגיים הם בעייתיים‪ ,‬מכיוון שחברות לקטים שרדו עד התקופה‬
‫המודרנית בעיקר באזורים קשים ומבודדים מאוד‪ ,‬כגון האזור הארקטי או מדבר קלהרי‪,‬‬
‫שבהם צפיפות האוכלוסייה נמוכה וישנן רק הזדמנויות מועטות לנהל מלחמות‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫בעשורים האחרונים כפופות חברות אלו לשלטונן של מדינות מודרניות שמונעות את פריצתם‬
‫של סכסוכים מזוינים בהיקף רחב‪ .‬רק בשני מקרים הזדמן לאנתרופולוגים להתבונן‬
‫באוכלוסיות גדולות וצפופות יחסית של לקטים־ציידים‪ ,‬שנהנו מעצמאות רבה יחסית‪:‬‬
‫בצפון־מערב אמריקה הצפונית של המאה ה־‪ ,19‬ובצפון אוסטרליה של המאה ה־‪ 19‬וראשית‬
‫המאה ה־‪ .20‬בשני המקרים דיווחו אנתרופולוגים על תדירות גבוהה של סכסוכים מזוינים‬
‫וקטלניים בקרב לקטים־ציידים אינדיאנים ואבוריג'ינים‪.‬‬
‫גם המחקרים הארכיאולוגיים סובלים מבעיות רבות‪ .‬אילו עדויות יכולה כבר מלחמה מלפני‬
‫‪ 30‬אלף שנה להשאיר אחריה? לא היו אז חומות ומבצרים‪ ,‬ואיך בדיוק אפשר לדעת אם ראש‬
‫חנית קדמון היה כלי ציד או כלי מלחמה? העדויות הוודאיות היחידות מגיעות משלדים‬
‫ומגולגולות‪ ,‬וגם הן פתוחות לפרשנויות שונות‪ .‬כשאנו מוצאים עצם קדמונית שבורה‪ ,‬אין זה‬
‫קל לדעת אם השבר נגרם כתוצאה מאלימות אנושית או מתאונה‪ .‬מנגד‪ ,‬היעדר שברים‬
‫וחבלות אינו משמש הוכחה להיעדר אלימות‪ .‬מוות עשוי להיגרם מפגיעה ברקמות רכות‬
‫שאינה משאירה אחריה שום עדות‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬במלחמות קדם־תעשייתיות‪ ,‬יותר מ־‪ 90‬אחוז‬
‫מהמתים נפלו קורבן לרעב‪ ,‬לקור ולמחלות‪ ,‬ולא לכלי נשק‪ .‬נניח שלפני ‪ 30‬אלף שנה שבט‬
‫אחד הביס שבט יריב‪ ,‬וגירש אותו מהשטחים עתירי הציד שלו‪ .‬בקרב המכריע נהרגו עשרה‬
‫מבני השבט המובס‪ .‬בשנה שאחרי אותו קרב מתו מאה מבני השבט מרעב‪ ,‬מקור וממחלות‪.‬‬
‫ארכיאולוגים שמוצאים היום את מאה ועשרה השלדים הללו עשויים להגיע למסקנה המוטעית‬
‫שרובם המכריע נפלו קורבן לשינוי אקלים פתאומי או לאסון טבע‪ .‬כיצד אפשר להוכיח‬
 ‫שכולם קורבנותיה של מלחמה אכזרית?‬
‫מה בכל זאת מצאו הארכיאולוגים? הם מצאו עדויות מאוד מגוונות‪ .‬בפורטוגל‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫התגלו כ־‪ 400‬שלדים המתוארכים לתקופה שמקדימה במעט את המהפכה החקלאית‪ ,‬אך רק‬
‫בשני מקרים יש סימני אלימות ברורים על השלד‪ .‬בארץ ישראל התגלו יותר מ־‪ 400‬שלדים‬
‫המתוארכים לתקופה הנטופית )מיד לפני המהפכה החקלאית(‪ ,‬אך רק בגולגולת אחת‪,‬‬
‫שהתגלתה בנחל אורן‪ ,‬יש שבר שהיה עשוי להיגרם על ידי אלימות אנושית‪ .‬גם בעמק‬
‫הדנובה התגלו כ־‪ 400‬שלדים מתקופה זו‪ ,‬אולם במקרה זה על ‪ 18‬מהשלדים התגלו סימנים‬
‫ברורים של אלימות‪ 18 .‬שלדים מתוך ‪ 400‬לא נשמע הרבה‪ ,‬אבל זה המון‪ .‬אם נניח שכל ‪18‬‬
‫האנשים מתו מוות אלים‪ ,‬פירוש הדבר הוא שבממוצע ‪ 4.5‬אחוזים ממקרי המוות בעמק‬
‫הדנובה הקדמון נגרמו על ידי אלימות אנושית‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בישראל של היום רק ‪0.75‬‬
‫אחוז ממקרי המוות נגרמים על ידי אלימות )פלילית ופוליטית יחד(‪ ,‬ובעולם כולו הממוצע‬
‫הוא כ־‪ 1.5‬אחוז‪ .‬במאה ה־‪ 20‬כולה מעריכים שכ־‪ 5‬אחוזים מסך מקרי המוות בעולם נגרמו‬
‫עקב אלימות‪ ,‬וזאת כשמכניסים לחשבון את שתי מלחמות העולם‪ ,‬את שואת יהודי אירופה‬
‫ועשרות מלחמות ושואות אחרות מקמבודיה לביאפרה ומווייטנאם לרואנדה‪ .‬הדנובים‬
‫הקדמונים היו‪ ,‬אם כן‪ ,‬אלימים כמו אנשי המאה ה־‪) .20‬אפשר כמובן לטעון שלא כל ‪18‬‬
‫הדנובים הקדמונים מתו כתוצאה מהאלימות שסימניה ניכרים על שלדיהם‪ .‬חלקם רק נפצעו‪.‬‬
‫אולם מנגד יש להכניס לחשבון את כל אותם דנובים שמתו מפגיעות ברקמות רכות ומתוצרי‬
‫הלוואי של מלחמות‪ ,‬ושלדיהם אינם חושפים את סיבת מותם‪(.‬‬
‫הממצאים הקודרים מעמק הדנובה נתמכים על ידי שורה של ממצאים קודרים מאזורים‬
‫נוספים‪ .‬באתר ג'בל סחבה שבסודן התגלה בית קברות מלפני כ־‪ 12‬אלף שנה ובו ‪ 59‬שלדים‪.‬‬
‫ראשי חצים וחניתות היו נעוצים בעצמותיהם או סמוכים לעצמותיהם של ‪ 24‬מבין השלדים‬
‫)‪ 40‬אחוז(‪ .‬בשלד של אישה אחת נראו כשתים־עשרה פציעות שונות‪ .‬במערת אופנט‬
‫)‪ (Ofnet‬שבבוואריה התגלו שרידיהם של ‪ 38‬לקטים‪ ,‬רובם נשים וילדים‪ ,‬שנקברו יחד בשני‬
‫בורות‪ .‬כמחצית מהשלדים‪ ,‬לרבות שלדיהם של ילדים ותינוקות‪ ,‬נשאו סימנים ברורים של‬
‫אלימות אנושית כגון מכות אלה וחתכים מכלי אבן‪ .‬מעט הגברים שהתגלו במקום נשאו את‬
‫סימני האלימות הקשים ביותר‪ .‬ככל הנראה נטבחה במערה חבורת לקטים שלמה‪.‬‬
‫מי מייצג טוב יותר את עולמם של הלקטים הקדמונים — השלדים שוחרי השלום של ארץ‬
‫ישראל ופורטוגל‪ ,‬או שמא בית הקברות בג'בל סחבה וגיא ההריגה של מערת אופנט? לא אלה‬
‫ולא אלה‪ ,‬אלא כולם יחד‪ .‬כפי שהיו ללקטים מגוון אמונות דתיות ומגוון מבנים חברתיים‪,‬‬
‫סביר להניח שהיה להם גם מגוון רחב של רמות אלימות‪ .‬בזמן שבאזורים מסוימים שררו‬
‫‪18‬‬
‫הרמוניה שלווה‪ ,‬באזורים אחרים השתוללה אלימות רצחנית‪.‬‬

‫***‬
‫קשה לנו לשחזר את האמונות הדתיות והדפוסים החברתיים והפוליטיים של הלקטים‪ .‬קשה‬
‫לנו עוד יותר לשחזר אירועים ספציפיים‪ .‬כשחבורת הומו סאפיינס נכנסה לראשונה לעמק‬
‫שבו התגוררה חבורת ניאנדרתלים‪ ,‬ייתכן מאוד שהשנים שלאחר מכן היו עדות לדרמה‬
‫היסטורית עוצרת נשימה‪ .‬אולם דבר לא שרד מהדרמה הזו‪ ,‬להוציא כמה עצמות מאובנות ואי‬
‫אלו כלי צור ששומרים על זכות השתיקה גם בפני חקירותיהם הנוקשות ביותר של טובי‬
‫המדענים‪ .‬אפשר לסחוט מהם מידע על האנטומיה של בני האדם‪ ,‬על הטכנולוגיה שלהם‪ ,‬על‬
‫התזונה שלהם‪ ,‬ולעתים גם על המבנה החברתי שלהם‪ ,‬אבל הם אינם מגלים דבר בנוגע‬
‫לברית הפוליטית שליכדה כמה חבורות הומו סאפיינס כנגד חבורת ניאנדרתלים אחת‪ ,‬לרוחות‬
‫המתים אשר נתנו את ברכתן לברית‪ ,‬או לחופן הצדפים המרשרשים שניתן בסתר למכשפה‬
‫המקומית כדי להבטיח את תמיכתן של "רוחות המתים"‪.‬‬
‫מסך השתיקה הזה מסתיר מאחוריו עשרות אלפי שנות היסטוריה‪ .‬ייתכן מאוד שהתרחשו‬
‫שם אינספור מלחמות‪ ,‬מהפכות חברתיות ותככים פוליטיים‪ ,‬ושנוצרו שם תנועות דתיות‬
‫סוערות‪ ,‬תפיסות פילוסופיות מעמיקות‪ ,‬ויצירות מופת אמנותיות‪ .‬ייתכן מאוד שחיו אז‬
‫נפוליאונים של מאה קילומטר‪ ,‬בטהובנים של חליל קנים‪ ,‬ומוחמדים של רוח עץ האלון‪ .‬אבל‬
‫כל אלו הן רק השערות‪ .‬מסך השתיקה הוא כה כבד‪ ,‬שאיננו יכולים לומר בבטחה שדברים‬
‫כגון אלו קרו — לא כל שכן לתאר בפרוטרוט איך הם קרו‪.‬‬
‫חוקרים נוטים לשאול רק את השאלות שעליהן אפשר לקוות לקבל תשובה‪ .‬קרוב לוודאי‬
‫שכל עוד היסטוריונים לא יכניסו לשימוש טכניקות מחקר מהפכניות כגון העלאת רוחות באוב‬
‫או מסע בזמן‪ ,‬לעולם לא נוכל לדעת במה האמינו אנשי עידן האבן ואילו דרמות פוליטיות‬
‫הסעירו את עולמם‪ .‬אולם חיוני לשאול גם שאלות שאין עליהן תשובה‪ .‬אם לא כן‪ ,‬גדול יהיה‬
‫הפיתוי לפטור ‪ 60‬אלף מתוך ‪ 70‬אלף שנות היסטוריה במשיכת כתף ולומר‪" ,‬האנשים שחיו‬
‫אז לא עשו שום דבר חשוב‪".‬‬
‫האמת היא שהם עשו דברים חשובים מאוד‪ .‬הם עיצבו לא רק את הנפש שאנו נושאים‬
‫בקרבנו‪ ,‬אלא גם את העולם שמסביבנו‪ .‬אפילו האזורים הנידחים ביותר בכדור הארץ נושאים‬
‫את חותמם של הלקטים שחיו בהם‪ .‬נדמה לנו שלפחות כשאנו נוסעים ליערות האמזונס‪,‬‬
‫לטונדרה של צפון סיביר‪ ,‬למדבריות של אוסטרליה או לחופים הזהובים של איי האוקיאנוס‬
‫השקט אנו מגיעים ל"טבע בתולי"‪ ,‬שיד אדם לא נגעה בו‪ .‬אבל הלקטים היו שם לפנינו‪ ,‬והם‬
‫שינו לבלי היכר אפילו את העבותים שבג'ונגלים ואת המרוחקים שבאיים‪ .‬כפי שמוסבר בפרק‬
‫הבא‪ ,‬הלקטים הספיקו להכחיד כמחצית מהיונקים היבשתיים הגדולים של כדור הארץ עוד‬
‫לפני שנבנה הכפר החקלאי הראשון!‬
 ‫פרק ‪4‬‬

‫ההכחדה הגדולה‬
‫עד המהפכה הלשונית כל מיני האדם נשארו מוגבלים לגוש היבשה של אפרו־אסיה‪ .‬כמה מיני‬
‫אדם קדמונים היו מסוגלים לחצות ְמצרי ים ברוחב של עד ‪ 30-20‬קילומטר בשחייה או‬
‫באמצעות רפסודות מאולתרות‪ ,‬וכך ליישב איים שונים שהיו קרובים לחוף היבשת‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫אייה המזרחיים של אינדונזיה יושבו בידי בני אדם כבר לפני כ־‪ 850‬אלף שנה‪ .‬אולם אף אחד‬
‫ממיני האדם הקדמונים לא הגיע לאמריקה‪ ,‬לאוסטרליה או לאיים מרוחקים כגון מדגסקר‪ ,‬ניו‬
‫זילנד והוואי‪.‬‬
‫בין גוש היבשה של אפרו־אסיה לבין "העולם החיצון" של אמריקה‪ ,‬אוסטרליה והאיים‬
‫חצצו לא רק מצרי ים גדולים‪ ,‬אלא גם פערים אקולוגיים רציניים‪ .‬עולם החי והצומח של‬
‫אמריקה‪ ,‬של אוסטרליה‪ ,‬של מדגסקר או של ניו זילנד היה שונה לגמרי מעולם החי והצומח‬
‫של אפרו־אסיה‪ .‬אף כי אי אלו יונקים נעו הלוך ושוב בין אמריקה ואסיה )דרך האזור‬
‫הארקטי(‪ ,‬ואף כי היה מעבר של מיני ציפורים שונים בין אוסטרליה לאסיה ובין מדגסקר‬
‫לאפריקה‪ ,‬רוב רובם של בעלי החיים והצמחים בחלקיו השונים של העולם שמחוץ‬
‫לאפרו־אסיה התפתחו במשך מיליוני ועשרות מיליוני שנים במנותק מבעלי החיים ומהצמחים‬
‫של גוש יבשות זה‪.‬‬
‫כשהומו סאפיינס עבר את המהפכה הלשונית הוא רכש טכנולוגיות ויכולות ארגון חדשות‬
‫אשר איפשרו לו לפרוץ החוצה מגוש היבשה של אפרו־אסיה ולהגיע אל העולם החיצון‪.‬‬
‫היבשת החדשה הראשונה שאליה הגיע הומו סאפיינס היתה אוסטרליה‪ .‬חוקרים מתקשים‬
‫להסביר כיצד בדיוק הוא עשה זאת‪ .‬כדי להגיע לאוסטרליה היה על בני האדם לחצות מספר‬
‫רב של מצרי ים שהגדולים בהם היו ברוחב של למעלה מ־‪ 100‬קילומטר‪ ,‬ואז היה עליהם‬
‫להסתגל בן לילה לעולם חי וצומח שונה לגמרי מכל מה שהם הכירו קודם לכן‪ .‬התיאוריה‬
‫הסבירה ביותר טוענת שאוסטרליה יושבה על ידי חברות של יורדי ים שהתפתחו באינדונזיה‬
‫לפני כ־‪ 50‬אלף שנה ואנשיהן ידעו כיצד לבנות ולהשיט כלי שיט מלאכותיים מתוחכמים‬
‫למדי‪ ,‬והם שחקרו ויישבו את אוסטרליה בצורה יזומה‪ .‬אם זה נכון‪ ,‬היתה זו מהפכה רבתי‬
‫ביכולות הטכנולוגיות ובצורת החיים של הומו סאפיינס‪ .‬עד כה לא התגלו שום שרידים‬
‫לסירות‪ ,‬רפסודות או משוטים בני ‪ 50‬אלף שנה‪ ,‬אך יש עדויות נסיבתיות רבות התומכות‬
‫בתיאוריה זו‪ .‬בפרט יש לציין את העובדה שבאלפי השנים שאחרי הגעת האדם לאוסטרליה‬
‫יישבו בני האדם מספר רב של איים קטנים ומבודדים ששכנו צפונית ליבשת זו‪ ,‬חלקם‬
‫במרחק ‪ 200‬קילומטר של ים פתוח‪ ,‬וקשה להאמין שמישהו היה יכול להגיע לאיים אלו‬
‫ולשרוד בהם ללא כלי שיט מתוחכמים‪ .‬יש גם עדויות חד־משמעיות שהתקיים מסחר ימי‬
‫סדיר בין איים שונים מצפון לאוסטרליה לפני כ־‪ 20‬אלף שנה‪ ,‬כגון סחר האובסידיאן בין ניו‬
‫אירלנד וניו בריטן‪.‬‬
‫נחיתתו של הומו סאפיינס באוסטרליה היתה אחד המאורעות החשובים ביותר בהיסטוריה‪,‬‬
‫חשובה לפחות כמו מסעו של קולומבוס לאמריקה ומסעה של החללית אפולו ‪ 11‬לירח‪ .‬היתה‬
‫זו הפעם הראשונה שאדם כלשהו יצא מגבולות המערכת האקולוגית של אפרו־אסיה‪ ,‬והפעם‬
‫הראשונה שיונק יבשתי גדול הצליח לעבור מאפרו־אסיה לאוסטרליה‪ .‬אך המהפכנות של‬
‫יישוב אוסטרליה אינה מתבטאת רק בעצם חציית ְמצר הים‪ ,‬אלא גם במה שבני האדם עשו‬
‫ביבשת החדשה‪ .‬הרגע שבו הציב הלקט־צייד הראשון את כף רגלו על חוף יבשת אוסטרליה‬
‫הוא הרגע שבו הפך הומו סאפיינס מעוד שותף זוטר במערכת האקולוגית של כדור הארץ‬
‫לשליט הבלתי מעורער של העולם‪ ,‬ולבעל החיים החשוב ביותר בתולדות כוכב הלכת שלנו‪.‬‬
‫עד אז‪ ,‬אף שבני האדם היו יצורים מעניינים‪ ,‬השפעתם על הסביבה היתה זניחה‪ .‬בני האדם‬
‫השכילו אמנם להסתגל למגוון רחב של אזורי מחיה‪ ,‬אך הם עשו זאת מבלי לשנות באופן‬
‫משמעותי את עולם החי והצומח שבו הם נתקלו‪ .‬מתיישבי אוסטרליה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא רק‬
‫הסתגלו למערכת אקולוגית חדשה אלא גם שינו אותה מן היסוד‪.‬‬
‫כשאבות־אבותיהם של האבוריג'ינים האוסטרלים נחתו על החוף‪ ,‬היבשת היתה מאוכלסת‬
‫במינים רבים של חיות גדולות כגון קנגורו ענק שהתנשא לגובה שני מטרים ושקל כ־‪200‬‬
‫קילוגרם; אריה־כיסאי במשקל ‪ 120‬קילוגרם שהיה גדול טורפי היבשת; קואלות מגודלות;‬
‫עופות חסרי כושר תעופה שהיו כפולים בגודלם מיענים; נחש חנק באורך של כחמישה‬
‫מטרים; לטאה דרקונית באורך חמישה מטרים; הזיגומטורוס טרילובּוס )‪Zygomaturus‬‬
‫‪ ,(trilobus‬חיה דמוית היפופוטם ששקלה עד חצי טונה; והדיפרוטודון )‪ (Diprotodon‬הענק‬
‫ששקל כשתי טונות וחצי — גדול יונקי הכיס שחי אי פעם‪ .‬באלפי השנים שאחרי הגעת הומו‬
‫סאפיינס ליבשת התחוללה באוסטרליה הכחדה המונית‪ .‬מתוך ‪ 24‬מיני בעלי החיים‬
‫האוסטרליים ששקלו יותר מ־‪ 44‬קילוגרם‪ 23 ,‬נכחדו‪ 19.‬מספר רב של מינים קטנים יותר גם‬
‫כן נכחדו‪ .‬שרשראות המזון של המערכת האקולוגית האוסטרלית השתנו בהתאם‪ .‬היה זה‬
‫השינוי החשוב ביותר במערכת האקולוגית האוסטרלית מזה מיליוני שנים‪ .‬האם בני האדם‬
‫אחראים לו?‬

‫***‬

‫יש חוקרים המנסים להסיט את האשמה מהומו סאפיינס‪ ,‬ולטפול אותה במקום זאת על שינויי‬
‫אקלים‪ .‬אך קשה להאמין שהומו סאפיינס חף מכל פשע‪ .‬שלוש עדויות עיקריות מרשיעות את‬
‫המין האנושי בהכחדה האוסטרלית‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬אף שהיו אי אלו שינויי אקלים באוסטרליה לפני כ־‪ 50-40‬אלף שנה‪ ,‬הם לא היו‬
‫ייחודיים‪ ,‬וקשה לראות איך הם לבדם יכלו לגרום להכחדה בקנה מידה שכזה‪ .‬כיום מאוד‬
‫מקובל להסביר כמעט כל דבר כפועל יוצא של "שינוי אקלים"‪ .‬אך האמת היא שאקלים כדור‬
‫הארץ אף פעם אינו נח‪ .‬הוא משתנה ללא הרף‪ ,‬ולכן כל אירוע בהיסטוריה קרה במקביל‬
‫לאיזשהו "שינוי אקלים"‪ .‬כדור הארץ חווה מעגלים רבים של התחממות והתקררות‪ ,‬ובמיליון‬
‫השנים האחרונות יש בממוצע עידן קרח כל ‪ 100‬אלף שנה‪ .‬עידן הקרח האחרון החל לפני‬
‫כ־‪ 75‬אלף שנה והסתיים לפני כ־‪ 15‬אלף שנה‪ .‬הוא לא היה יוצא דופן בחומרתו‪ ,‬ותקופות‬
‫השיא שלו היו לפני כ־‪ 70‬אלף שנה ולפני כ־‪ 20‬אלף שנה — לא לפני ‪ 50-40‬אלף שנה‪.‬‬
‫מאחר שהדיפרוטודון הענק התפתח באוסטרליה כבר לפני יותר מ־‪ 1.5‬מיליון שנה‪ ,‬מסתבר‬
‫שהוא צלח בשלום לפחות עשרה עידני קרח‪ ,‬ומספר רב של משברים אקולוגיים מסוגים‬
‫אחרים‪ .‬מדוע אם כן נעלם הדיפרוטודון דווקא לפני כ־‪ 40‬אלף שנה? אילו הוא היה הקורבן‬
‫היחיד‪ ,‬ניחא‪ .‬אך מדוע נעלמו באותו הזמן ‪ 90‬אחוז מבעלי החיים הגדולים האחרים של‬
‫אוסטרליה‪ ,‬אשר גם הם צלחו בשלום עשרות משברים אקולוגיים קודמים? נראה ששום דבר‬
‫‪20‬‬
‫מלבד מעורבות אנושית אינו יכול להסביר זאת‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬כאשר הכחדה המונית נגרמת עקב שינוי אקלימי‪ ,‬היא בדרך כלל גובה קורבנות‬
‫מקרב בעלי חיים ימיים ויבשתיים כאחד‪ ,‬שכן בעלי החיים הימיים פגיעים לשינויי אקלים לא‬
‫פחות משוכני היבשה‪ .‬אך אין שום עדות להכחדתם של בעלי חיים ימיים ליד חופי אוסטרליה‬
‫לפני כ־‪ 50-40‬אלף שנה‪ .‬מעורבות אנושית מסבירה בצורה משכנעת מדוע ההכחדה‬
‫האוסטרלית פגעה רק בבעלי החיים היבשתיים והניחה לנפשם את בעלי החיים הימיים‪ ,‬שהיו‬
‫חשופים הרבה פחות לפעילותם של בני האדם‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬הכחדות דומות מאוד להכחדה האוסטרלית התחוללו בתקופות מאוחרות יותר‪,‬‬
‫בכל פעם שבני אדם יישבו עוד חלק מן העולם החיצון‪ ,‬ובמקרים אלו אשמתם של בני האדם‬
‫ברורה לגמרי‪ .‬כך למשל אוכלוסיית בעלי החיים הגדולים של ניו זילנד — שצלחה ללא כל‬
‫פגע את "שינוי האקלים הדרמטי" שהתרחש לפני ‪ 50-40‬אלף שנה — נעלמה כמעט כליל‬
‫זמן קצר אחרי שניו זילנד יושבה על ידי האדם‪ .‬המאורים — תושביה המקוריים של ניו זילנד‬
‫— הגיעו לשם בסביבות שנת ‪ 1200‬לספירה‪ .‬תוך כמה מאות שנים נכחדו כמעט כל מיני‬
‫בעלי החיים הגדולים של ניו זילנד ו־‪ 60‬אחוז מכל מיני הציפורים שלה! גורל דומה פקד את‬
‫הממותות של האי ווראנגל שבאוקיאנוס הארקטי‪ 200 ,‬ק"מ צפונית לסיביר‪ .‬כל הממותות‬
‫בעולם נעלמו עד שנת ‪ 10000‬לפני הספירה‪ ,‬מלבד אוכלוסיית הממותות של ווראנגל וכמה‬
‫איים נידחים נוספים‪ .‬ממותות אלו שרדו ללא פגע עד שנת ‪ 4000‬לפני הספירה‪ ,‬ואז נעלמו‬
‫לפתע — בדיוק באותו זמן שבו ביקרו באי ראשוני בני האדם‪ ...‬אילו היתה ההכחדה‬
‫האוסטרלית מקרה בודד‪ ,‬אפשר היה לתת להומו סאפיינס ליהנות מהספק‪ .‬אך מאחר שהומו‬
‫סאפיינס מתגלה כרוצח סדרתי‪ ,‬קשה להאמין שהוא היה רק עובר אורח תמים בהכחדה‬
‫האוסטרלית‪.‬‬
 ‫***‬

‫כיצד יכלו מתיישבי אוסטרליה לחסל כל כך הרבה מינים של בעלי חיים על פני יבשת שלמה‪,‬‬
‫כשכל מה שעמד לרשותם היה טכנולוגיה של עידן האבן? הוצעו לכך שלושה הסברים‬
‫מרכזיים‪ ,‬אשר משתלבים זה בזה היטב‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬בעלי חיים גדולים — שהיו קורבנותיהם העיקריים של בני האדם — מתרבים‬
‫באטיות‪ .‬תקופת ההיריון היא ארוכה‪ ,‬מספר הוולדות הוא קטן‪ ,‬ויש הפסקות ממושכות בין‬
‫היריון אחד למשנהו‪ .‬לכן די היה בכך שבני האדם יצודו דיפרוטודון אחד מדי כמה חודשים‪,‬‬
‫כדי שתמותת הדיפרוטודונים באזור מסוים תעלה על הילודה‪ ,‬ותוך אלפים ספורים של שנים‬
‫ייכחדו הדיפרוטודונים‪ 21.‬ככל הנראה‪ ,‬בני האדם הראשונים יכלו לצוד את הדיפרוטודונים‬
‫בקלות רבה יחסית‪ ,‬כי הם נהנו מאלמנט ההפתעה‪ .‬מיני אדם שונים חיו באפריקה ובאסיה‬
‫במשך מיליוני שנים‪ ,‬וכשמיני האדם שיכללו בהדרגה את יכולות הציד שלהם והחלו לצוד‬
‫חיות גדולות באופן סדיר )החל בלפני כ־‪ 400‬אלף שנה(‪ ,‬החיות הגדולות של אפרו־אסיה‬
‫למדו אט־אט להיזהר ולהתחמק מהם‪ .‬כשהומו סאפיינס הופיע בזירה עם שלל יכולות‬
‫קטלניות חדשות‪ ,‬החיות הגדולות של אפרו־אסיה כבר ידעו לשמור מרחק ממנו‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫לבעלי החיים הגדולים של אוסטרליה לא התאפשר מרווח נשימה כדי להתרגל לטורף המוזר‬
‫והחדש הזה‪ .‬לפי הקריטריונים המקובלים בטבע‪ ,‬האדם אינו נראה טורף מסוכן במיוחד‪.‬‬
‫באפרו־אסיה היה לבעלי החיים הגדולים די זמן להבין שלמרות החזות הלא מרשימה‪ ,‬היצור‬
‫הזה הוא קטלני להחריד‪ .‬באוסטרליה‪ ,‬הכול נגמר לפני שהדיפרוטודונים הענקיים הבינו מה‬
‫הכה בהם‪) .‬לשם השוואה‪ ,‬במאה ה־‪ 17‬נתגלה האי מאוריציוס על ידי ספנים הולנדים‬
‫ופורטוגלים‪ .‬האי היה מאוכלס בציפורים ענקיות וחסרות כושר תעופה שכונו דודו —‬
‫"טיפש" בפורטוגזית‪ .‬הציפורים הטיפשות הללו לא חששו מבני האדם‪ ,‬ולא ברחו כשבני אדם‬
‫התקרבו אליהן‪ .‬הספנים ניצלו זאת כדי לצוד את הציפורים באלפיהן‪ ,‬והן נכחדו מן העולם‬
‫תוך זמן קצר‪(.‬‬
‫הסבר שני טוען שכשבני האדם הגיעו לאוסטרליה הם השתמשו באש כדי לעשות‬
‫מניפולציות מכוונות על בעלי החיים והצמחים שבסביבתם‪ ,‬ולהקל על עצמם את מלאכת הציד‬
‫והליקוט‪ .‬כך למשל האדם שרף במכוון יערות וחורשות כדי לעודד את צמיחתם של מרבדי‬
‫עשב‪ ,‬אשר משכו אליהם בעלי חיים אוכלי עשב שהיו עיקר טרפו‪" .‬חקלאות האש" הזו‬
‫שינתה תוך כמה אלפי שנים את האקולוגיה של אזורים נרחבים באוסטרליה‪ .‬לפי סברה אחת‪,‬‬
‫המבוססת על סקרים של שרידי צמחים מאובנים‪ ,‬אקליפטוסים היו נדירים יחסית באוסטרליה‬
‫עד בוא האדם‪ ,‬אך התרבו מאוד לאחר מכן‪ ,‬שכן הם היו עמידים במיוחד בפני שרפות‪ .‬צמחים‬
‫אחרים נעלמו או התמעטו‪ .‬שינויים אלו בצמחייה השפיעו כמובן על בעלי החיים שחייהם היו‬
‫תלויים בצמחייה‪ ,‬ועל הטורפים שניזונו מבעלי החיים הצמחוניים‪ .‬כך הביאו בני האדם בצורה‬
‫עקיפה להתמוטטותן של שרשראות המזון האוסטרליות‪ ,‬ולהכחדתן של החוליות החלשות‬
‫ביותר בשרשרת — החיות הגדולות‪ 22.‬ייתכן גם שאי אלו מינים פולשים אחרים הסתננו‬
‫לאוסטרליה כנוסעים סמויים על ספינתו של האדם‪ ,‬ומינים אלו תרמו לשינויים מרחיקי הלכת‬
‫באקולוגיה האוסטרלית‪) .‬אנו יודעים בוודאות שדברים כאלה קרו יותר מאוחר בהיסטוריה‬
‫— למשל כשבני אדם הביאו בטעות חולדות לאיי האוקיאנוס השקט‪ ,‬וחולדות אלו חיסלו‬
‫מינים רבים של ציפורים‪ ,‬חרקים וזוחלים מקומיים‪(.‬‬
‫הסבר שלישי מסכים שלציד‪ ,‬לשימוש באש ולהגעתם של מינים פולשים היתה חשיבות‬
‫מסוימת בהכחדה‪ ,‬אך מדגיש ששינויי האקלים שאירעו בו־זמנית תרמו גם הם תרומה‬
‫חשובה‪ .‬שינויי האקלים הללו עירערו את יציבותה של המערכת האקולוגית‪ ,‬והפכו אותה‬
‫לפגיעה במיוחד‪ .‬במצב רגיל היתה המערכת מצליחה קרוב לוודאי להתאושש‪ ,‬כפי שקרה‬
‫במקרים רבים בעבר‪ .‬אך האדם הופיע על הבמה בדיוק ברגע הקריטי ודחף את המערכת‬
‫האקולוגית המעורערת אל התהום‪ .‬השילוב בין שינוי אקלימי לבין ציד הוא קטלני במיוחד‪ ,‬כי‬
‫הוא תוקף את אוכלוסיית בעלי החיים מכיוונים שונים‪ ,‬וקשה למצוא אסטרטגיה מתאימה כדי‬
‫להתגונן בפני שני האיומים בו־זמנית‪ .‬שילוב כזה יכול להביא להכחדה טוטאלית של מיני‬
‫בעלי חיים גדולים תוך מאות שנים ספורות‪.‬‬
‫כל עוד לא יהיו בידינו עדויות נוספות‪ ,‬קשה יהיה להכריע סופית בין ההסברים‪ ,‬אך סביר‬
‫שלבני האדם היה תפקיד חשוב בהכחדה הזו‪ .‬יש סיבות טובות להאמין שאילולא הגיע הומו‬
‫סאפיינס לאוסטרליה‪ ,‬עדיין היו שם אריות כיס‪ ,‬דיפרוטודונים וקנגורו ענקיים‪.‬‬

‫יום הדין של עצלני־הקרקע‬

‫הכחדת בעלי החיים הגדולים של אוסטרליה היתה החותם המשמעותי הראשון שהטביע הומו‬
‫סאפיינס על כדור הארץ‪ .‬החותם המשמעותי השני היה אסון אקולוגי גדול עוד יותר‪,‬‬
‫באמריקה‪.‬‬
‫הומו סאפיינס היה מין האדם הראשון שהגיע לאמריקה‪ ,‬לפני כ־‪ 14‬אלף שנה )סביב שנת‬
‫‪ 12‬אלף לפני הספירה(‪ .‬היה זה מבצע מאתגר לא פחות מאשר יישוב אוסטרליה‪ .‬אמנם‬
‫ראשוני המתיישבים הגיעו לאמריקה ברגל‪ ,‬בתקופה שבה גשר יבשתי חיבר בין סיביר‬
‫שבצפון־מזרח אסיה לבין אלסקה שבצפון־מערב אמריקה‪ .‬אולם כדי לעלות על הגשר הזה‬
‫היה הומו סאפיינס חייב קודם כול לגלות איך שורדים באקלים הארקטי הקיצוני של צפון‬
‫סיביר — אזור שבו בחורף השמש כלל לא זורחת והטמפרטורות צונחות לעתים עד ‪50‬‬
‫מעלות צלזיוס מתחת לאפס!‬
‫אף מין אדם קודם לא הצליח לעשות זאת‪ .‬הניאנדרתלים למשל נשארו מוגבלים לאזורים‬
‫דרומיים וחמים יותר‪ .‬אף שגופם היה מותאם במיוחד לחיים באקלים קר‪ ,‬הם לא הגיעו אפילו‬
‫לסקנדינביה‪ ,‬שלא לדבר על סיביר‪ .‬הומו סאפיינס‪ ,‬שגופו היה מותאם לחיים בסוואנה‬
‫האפריקנית דווקא ולא בארצות השלג והקרח‪ ,‬מצא פתרונות‪ .‬כשחבורות נודדות של לקטים‬
‫נתקלו בתנאי אקלים יותר ויותר קרים‪ ,‬הן החלו לפתח ביגוד תרמי יעיל )שכבות של פרוות‬
‫ועורות התפורות זו לזו בצורה הדוקה( ששמר על חום הגוף‪ ,‬נעליים המתאימות להליכה‬
‫בשלג ובקרח‪ ,‬כלי נשק חדשים ושיטות ציד מתוחכמות במיוחד‪ ,‬שאיפשרו לצוד בסיטונות את‬
‫הממותות וחיות הענק האחרות שאִפיינו את האזורים הצפוניים‪ .‬ככל שהביגוד התרמי ושיטות‬
‫הציד השתכללו‪ ,‬כך העזו בני האדם לחדור עמוק יותר ויותר אל העולם הקפוא של צפון‬
‫אירופה וסיביר‪ ,‬וככל שהם נעו צפונה‪ ,‬כך הם שיכללו עוד יותר את הביגוד‪ ,‬הנעליים ושיטות‬
‫הציד שלהם‪.‬‬
‫מדוע רצו בכלל בני האדם לחיות בסיביר? יש הסבורים שבני האדם נדחפו לסיביר בעל‬
‫כורחם‪ ,‬על ידי מלחמות‪ ,‬לחץ דמוגרפי או אסונות אקולוגיים באזורים החמים יותר של‬
‫הדרום‪ .‬אולם ככל הנראה‪ ,‬בני האדם נמשכו לערבות הקרח הצפוניות מרצון‪ ,‬כמוצאי אוצר‬
‫רב‪ ,‬שכן ערבות אלו היו מלאות בעדרים של חיות ענק מפתות‪ .‬כל ממותה היתה סופרמרקט‬
‫מהלך של בשר שאפשר להקפיא‪ ,‬שומן טעים‪ ,‬פרווה מחממת‪ ,‬שנהב יקר ערך‪ ,‬ועצמות‬
‫ששימשו את בני האדם כחומר בניין‪ .‬חבורות הלקטים לא רק שרדו אלא ממש פרחו בטונדרה‬
‫הסיבירית )כפי שמעידים למשל הממצאים מסונגיר(‪ .‬עם הזמן נפוצו החבורות הללו לכל עבר‬
‫במרדף אחרי הממותות‪ ,‬המסטודונים‪ ,‬הקרנפים ואיילי הצפון שאיכלסו את האזור‪ .‬בסביבות‬
‫שנת ‪ 12‬אלף לפני הספירה נדדו בני אדם מצפון סיביר לאלסקה בעקבות עדרי בעלי החיים‬
‫שהם צדו‪ ,‬ולא היו מודעים כלל לעובדה שהם מגלים את אמריקה )כאמור‪ ,‬סיביר היתה אז‬
‫מחוברת לאלסקה בגשר יבשתי(‪.‬‬
‫באותה תקופה הפרידו קרחונים קשים למעבר בין אלסקה ליתר חלקי אמריקה‪ ,‬אך‬
‫בסביבות שנת ‪ 10000‬לפני הספירה שינויי אקלים הביאו לפתיחתו של מעבר נוח יחסית‬
‫מאלסקה דרומה‪ ,‬ליבשת אמריקה הצפונית‪ .‬בני האדם עברו במסדרון הזה‪ ,‬ואז התפשטו לכל‬
‫יתר חלקי יבשת אמריקה במהירות הבזק‪ .‬צאצאיהם של מלכי עולם הקרח הסתגלו למגוון‬
‫רחב של אזורי אקלים ולמערכות אקולוגיות שונות מאוד אלו מאלו‪ .‬הם התיישבו במה שהיום‬
‫הם הטונדרה הקנדית‪ ,‬היערות העבותים של מזרח ארצות הברית‪ ,‬הביצות של המיסיסיפי‪,‬‬
‫המדבריות של מקסיקו‪ ,‬וכן בג'ונגלים של מרכז אמריקה ואגן האמזונס‪ ,‬בהרי האנדים‬
‫הגבוהים‪ ,‬בערבות הפמפס של ארגנטינה של ימינו‪ ,‬ובארץ האש הקפואה בדרום צ'ילה‪ .‬כל זה‬
‫לקח להם בין ‪ 1,000‬ל־‪ 2,000‬שנה לכל היותר! ב־‪ 9000‬לפני הספירה כבר ישבו בני אדם‬
‫בקצה הדרומי של אמריקה‪ .‬מסע הבזק של בני האדם באמריקה מעיד על כושר המצאה ועל‬
‫‪23‬‬
‫יכולת הסתגלות מעוררי השתאות‪ ,‬שאין להם אח ורע בתולדות החיים בכדור הארץ‪.‬‬
‫מסע הבזק באמריקה גם הותיר אחריו שובל ארוך של קורבנות‪ .‬עולם החי של אמריקה‬
‫לפני ‪ 12‬אלף שנה היה עשיר לאין שיעור מעולם החי של אמריקה של היום‪ ,‬ועשיר אף יותר‬
‫מזה של אפריקה‪ .‬כשהדרימו ראשוני האמריקנים מאלסקה למישורים של קנדה ומערב‬
‫ארצות הברית הם נתקלו שם בממותות‪ ,‬בגמלים עצומים‪ ,‬במכרסמים בגודל של דובים‪,‬‬
‫באריות מגודלים‪ ,‬בעדרים של סוסים‪ ,‬ובעשרות מינים של יונקים בלתי מוכרים כגון נמרי‬
‫שן־חרב ועצלני־קרקע‪) .‬עצלני־הקרקע היו יצורים ענקיים שהגיעו לגובה של כשישה מטרים‬
‫ולמשקל של כשמונה טונות‪ .‬הם נקראים עצלנים )‪ (Sloth‬מכיוון שהמינים היחידים ששרדו‬
‫עד לימינו הם עצלני־עצים קטנים‪ ,‬ששוקלים קילוגרמים ספורים‪ ,‬ושמתחבאים בעלוות‬
‫העצים‪ ,‬זזים באטיות רבה ומרבים בשינה‪ (.‬בדרום אמריקה היה באותו זמן מגוון עשיר עוד‬
‫יותר של יונקים‪ ,‬זוחלים ועופות מגודלי ממדים‪.‬‬
‫בתוך כאלפיים שנה לא נותר הרבה מהעושר הזה‪ .‬חוקרים מעריכים שבתוך פרק זמן קצר‬
‫זה נכחדו בצפון אמריקה ‪ 34‬מתוך ‪ 47‬סוגי היונקים הגדולים שחיו שם‪ ,‬ובדרום אמריקה ‪50‬‬
‫מתוך ‪ .60‬אמריקה איבדה את כל הסוסים שלה‪ ,‬כל הגמלים‪ ,‬כל הממותות וכל עצלני־הקרקע‪,‬‬
‫יחד עם מרבית הטורפים הגדולים ואלפי מינים נוספים של יונקים קטנים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬עופות‪,‬‬
‫מכרסמים ואפילו טפילים )כשנכחדו הממותות‪ ,‬נכחדו יחד איתן גם קרציות הממותות(‪.‬‬
‫ההכחדה בצפון אמריקה חיסלה את כל היונקים במשקל מעל טון‪ ,‬כמחצית מהיונקים‬
‫שמשקלם היה בין ‪ 32‬קילו לטונה אחת‪ ,‬וכחמישית מהיונקים שמשקלם היה בין ‪ 10‬ל־‪32‬‬
‫‪24‬‬
‫קילו‪ .‬בדרום אמריקה חוסלו כל היונקים שמשקלם מעל ‪ 320‬קילוגרם‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪.‬‬
‫מדענים מסורים סורקים מזה עשרות שנים את מישוריה והריה של אמריקה בחיפוש אחר‬
‫עצמותיהם של גמלים קדמונים ואחר כדורי צואה מיובשים של ממותות ועצלני־קרקע‪.‬‬
‫האוצרות הללו נארזים בקפידה ונשלחים למעבדות מחקר‪ ,‬שם מתארכים כל עצם וכל כדור‬
‫צואה באמצעות שיטות המחקר המתקדמות ביותר‪ .‬פעם אחר פעם מתקבלות אותן התוצאות‪:‬‬
‫צואת העצלנים הטרייה ביותר ועצמות הגמל החדשות ביותר מתוארכות לאותן אלף שנים‬
‫שבהן התפשטו בני האדם על פני יבשת אמריקה )מסביבות שנת ‪ 10000‬לפני הספירה עד‬
‫סביבות שנת ‪ 9000‬לפני הספירה(‪ .‬רק במקום אחד בכל זאת התגלתה צואת עצלנים טרייה‬
‫יותר‪ .‬באיי הים הקאריבי‪ ,‬כגון קובה והיספניולה‪ ,‬תוארכה צואת עצלנים לסביבות ‪5000‬‬
‫לפני הספירה‪ .‬שלא במפתיע‪ ,‬זה בדיוק הזמן שבו הצליחו ראשוני בני האדם לחצות את הים‬
‫הקאריבי ולהתיישב בקובה ובהיספניולה‪.‬‬
‫גם במקרה זה יש חוקרים שמנסים להסיט את האשמה מכתפי האדם לכתפיהם של‬
‫דינמיקות אקולוגיות מורכבות ושינויי אקלים )אשר משום מה פגעו ביבשת אמריקה בסביבות‬
‫‪ 10000‬לפני הספירה‪ ,‬אבל פגעו באיי הים הקאריבי רק בסביבות ‪ 5000‬לפני הספירה(‪ .‬אלא‬
‫שבאמריקה אשמתם של בני האדם צועקת לשמים‪ .‬גם אם בני האדם לא נושאים לבדם במלוא‬
‫האחריות להכחדה‪ ,‬אין ספק שהם תרמו לה תרומה מכרעת‪ 25.‬אם נצרף יחד את ההכחדות‬
‫באוסטרליה ובאמריקה‪ ,‬נוסיף להן הכחדות בקנה מידה קטן יותר שהתרחשו בזמן התפשטותו‬
‫של הומו סאפיינס באפרו־אסיה עצמה )כגון הכחדת הניאנדרתלים(‪ ,‬והכחדות שהתרחשו‬
‫כשלקטים קדמונים יישבו איים קטנים יותר כגון קובה והיספניולה‪ ,‬נגלה שהגל הראשון של‬
‫התפשטות הומו סאפיינס ברחבי העולם היה אחד האסונות האקולוגיים הגדולים והמהירים‬
‫ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ‪ .‬את הפגיעה הקשה ביותר ספגו ככל הנראה היונקים‬
‫היבשתיים הגדולים‪ .‬מתוך כ־‪ 200‬סוגי יונקים יבשתיים גדולים )השוקלים מעל ‪ 44‬קילוגרם(‬
‫שחיו בכדור הארץ בזמן המהפכה הלשונית‪ ,‬רק כ־‪ 100‬עדיין היו בחיים כשפרצה המהפכה‬
‫החקלאית‪ .‬מחצית מהיונקים היבשתיים הגדולים של כדור הארץ הוכחדו בידי הומו סאפיינס‬
‫עוד לפני שהוא גילה את הגלגל‪ ,‬את הכתב‪ ,‬או את כלי הברזל!‬
‫הטרגדיה האקולוגית הזו חזרה על עצמה בקנה מידה קטן יותר באלפי השנים שאחרי‬
‫המהפכה החקלאית‪ ,‬כשחקלאים גילו ויישבו איים לא־נודעים‪ .‬פעם אחר פעם מספרים‬
‫הממצאים הארכיאולוגיים את אותו סיפור עגום‪ :‬הסיפור נפתח עם עדויות לאוכלוסייה‬
‫עשירה ומגוונת של בעלי חיים גדולים‪ ,‬וללא כל עדויות לבני אדם‪ .‬בנקודה מסוימת מופיעה‬
‫העדות הראשונה לנוכחותם של בני אדם — עצם ירך אנושית‪ ,‬ראש חנית‪ ,‬או אולי שבר כד‪.‬‬
‫תוך זמן קצר נעלמות העדויות למרבית בעלי החיים הגדולים‪ ,‬ולחלק לא מבוטל מבעלי החיים‬
‫הקטנים והצמחים‪.‬‬
‫דוגמה טובה היא האי מדגסקר‪ .‬זהו אי גדול מאוד השוכן מזרחית לחופי אפריקה‪ .‬במשך‬
‫מיליוני שנים שבהן היה האי מנותק מיבשת אפריקה התפתח בו מגוון ייחודי של בעלי חיים‪,‬‬
‫כגון מינים שונים של "ציפור הפיל" )ציפור ענקית וחסרת כושר תעופה שהגיעה לגובה של‬
‫שלושה מטרים ולמשקל של כמעט חצי טונה‪ ,‬והיתה הגדולה בעופות העולם(‪ ,‬ומגוון של קופי‬
‫למור ענקיים‪ ,‬שהיו הקופים הגדולים ביותר בכדור הארץ )גדולים יותר מגורילות בנות‬
‫ימינו(‪ .‬ציפורי הפיל והלמורים הענקיים‪ ,‬יחד עם מרבית בעלי החיים הגדולים האחרים של‬
‫מדגסקר‪ ,‬נכחדו לפני כ־‪ 1,500‬שנה‪ .‬לפני ‪ 1,500‬שנה מופיעות גם העדויות הראשונות‬
‫לנוכחות אנושית במדגסקר‪.‬‬
‫באוקיאנוס השקט נפתח גל ההכחדה המרכזי בסביבות שנת ‪ 1500‬לפני הספירה‪,‬‬
‫כשחקלאים פולינזים יישבו את איי שלמה‪ ,‬איי פיג'י וקלדוניה החדשה — והכחידו מאות מיני‬
‫עופות‪ ,‬חרקים‪ ,‬חלזונות ובעלי חיים מקומיים אחרים‪ .‬משם נע הגל בהתמדה מזרחה‪ ,‬דרומה‬
‫וצפונה אל מרחבי האוקיאנוס‪ ,‬כשהוא מטביע את אוכלוסיית בעלי החיים הייחודית של‬
‫סמואה וטונגה )‪ 1200‬לפני הספירה(‪ ,‬איי המרקיז )סביבות ‪ 1‬לספירה(‪ ,‬אי הפסחא‪ ,‬איי קוק‬
‫ואיי הוואי )‪ 500‬לספירה(‪ ,‬וניו זילנד )‪ 1200‬לספירה(‪ .‬אסונות אקולוגיים דומים התרחשו‬
‫כמעט בכל אחד ואחד מאלפי האיים של האוקיאנוס האטלנטי‪ ,‬האוקיאנוס ההודי‪ ,‬הים התיכון‪,‬‬
‫והאוקיאנוס הארקטי‪ .‬אפילו על הזעירים שבאיי "העולם החיצון" גילו ארכיאולוגים עדויות‬
‫לקיומם של עופות‪ ,‬חרקים וחלזונות שחיו שם דורות אינספור עד שנכחדו לפתע עם הגעתם‬
‫של ראשוני המתיישבים האנושיים‪ .‬רק כמה איים נידחים במיוחד חמקו מתשומת לבו של‬
‫האדם עד לעידן המודרני‪ ,‬ואיים אלו שמרו על אוכלוסיית בעלי החיים הייחודית שלהם‪ .‬כך‬
‫למשל בני אדם לא התיישבו באיי גלפגוס עד המאה ה־‪ ,19‬ולכן שרדה שם אוכלוסייה‬
‫ייחודית במינה של עופות‪ ,‬זוחלים ומיני יצורים אחרים‪ ,‬ובכלל זה צבי הענק המפורסמים‪,‬‬
‫שבדומה לדודו ממאוריציוס‪ ,‬אינם מגלים כל פחד מפני האדם‪.‬‬
‫"אסון הגל הראשון" שליווה את התפשטות הלקטים־ציידים בעולם ו"אסון הגל השני"‬
‫שליווה את התפשטות החקלאים‪ ,‬מספקים לנו פרספקטיבה חשובה על "אסון הגל השלישי"‪,‬‬
‫שמתרחש בימים אלו‪ ,‬עם התפשטות התעשייה ברחבי העולם‪ .‬הדימוי הרומנטי המנגיד בין‬
‫האדם המתועש המודרני ש"הורס את הטבע" לאבותיו החקלאים והלקטים ש"חיו בהרמוניה‬
‫עם הטבע"‪ ,‬משולל יסוד‪ .‬המין שלנו הספיק כבר הרבה לפני המהפכה התעשייתית להכחיד‬
‫יותר מיני בעלי חיים מאשר כל מין בעל־חיים אחר שחי אי פעם על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫מצער הדבר שרק אנשים מעטים מודעים ל"אסון הגל הראשון" ול"אסון הגל השני"‪ .‬אילו‬
‫ידענו כמה מיני בעלי חיים כבר הכחדנו‪ ,‬אולי היינו מתאמצים קצת יותר להגן על אלו‬
‫ששרדו‪ .‬במיוחד אמורים הדברים בבעלי החיים הגדולים של האוקיאנוסים‪ .‬הומו סאפיינס‬
‫הספיק להכחיד ב־‪ 50‬אלף השנים האחרונות את רוב בעלי החיים הגדולים של יבשות העולם‪.‬‬
‫בעלי החיים הגדולים של האוקיאנוסים — לווייתנים‪ ,‬דולפינים‪ ,‬כרישים‪ ,‬צבי ים‪ ,‬דיונוני ענק‬
‫— נפגעו עד כה הרבה פחות‪ .‬אולם בשנים האחרונות יותר ויותר מהם עומדים על סף‬
‫הכחדה‪ ,‬הן בשל ניצול גובר של משאבי האוקיאנוסים בידי האדם והן בגלל זיהום גובר של מי‬
‫האוקיאנוסים בשפכים ובפסולת‪ .‬אם יימשכו הדברים בקצב הנוכחי‪ ,‬סביר שהלווייתנים‬
‫והדולפינים ילכו בעקבותיהם של הדיפרוטודונים‪ ,‬עצלני־הקרקע והממותות‪.‬‬
 ‫חלק ב‬
‫המהפכה החקלאית‬

‫סצנות אופייניות מחייהם של חקלאים קדמונים‪ .‬ציור קיר מקבר מצרי מלפני כ־‪ 3,500‬שנה‪.‬‬
 ‫פרק ‪5‬‬

‫התרמית הגדולה בהיסטוריה‬

‫במשך כ־‪ 2.5‬מיליון שנים הזין עצמו האדם מליקוט צמחים ומציד בעלי חיים שגדלו והתרבו‬
‫בלי התערבותו‪ .‬הומו האביליס‪ ,‬הומו ארקטוס והניאנדרתלים קטפו תאנים וצדו כבשי בר‪ ,‬אך‬
‫הם לא ניסו לשלוט בחייהם של התאנים ושל כבשי הבר‪ .‬הם לא קבעו היכן יגדלו עצי תאנה‪,‬‬
‫לאן ילך הבוקר עדר הכבשים‪ ,‬או איזה אייל יזדווג עם איזו כבשה‪ .‬גם הומו סאפיינס חי כך‬
‫במשך מרבית שנות קיומו‪ .‬הוא התפשט ממזרח אפריקה למזרח התיכון‪ ,‬לאירופה ולאסיה‪,‬‬
‫ומשם לאוסטרליה ולאמריקה ולאיים יותר ויותר נידחים — אבל בכל מקום הוא המשיך‬
‫להתקיים מליקוט צמחי בר וציד חיות פרא‪ .‬במשך עשרות אלפי שנים די היה בכך לא רק כדי‬
‫להזין את הומו סאפיינס בנוחות יחסית‪ ,‬אלא גם כדי לתמוך בעולם עשיר ומגוון של מבנים‬
‫חברתיים‪ ,‬אמונות דתיות ודינמיקות פוליטיות‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬לפני בערך ‪ 10,000‬שנה‪ ,‬שינה הומו סאפיינס את כל אורחות חייו מן היסוד‪ .‬בני אדם‬
‫החלו להקדיש כמעט את כל זמנם ומרצם להתערבות גוברת והולכת בתהליכי הגדילה‬
‫והרבייה של כמה מיני בעלי חיים וצמחים‪ .‬מעלות השחר ועד שקיעת החמה בני אדם זרעו‬
‫זרעים‪ ,‬השקו צמחים‪ ,‬ניכשו עשבים והובילו כבשים למרעה — כדי שאלה ייצרו בעבורם‬
‫יותר פירות‪ ,‬יותר גרעינים‪ ,‬יותר בשר ויותר חלב‪ .‬היתה זו אחת משלוש המהפכות החשובות‬
‫ביותר בהיסטוריה האנושית‪ ,‬והיא ידועה בשם "המהפכה החקלאית"‪.‬‬
‫המהפכה החקלאית הקדומה ביותר פרצה בשיפולי ההרים של תורכיה‪ ,‬איראן‪ ,‬סוריה וארץ‬
‫ישראל בסביבות ‪ 8500-9500‬לפני הספירה‪ ,‬כשבני אדם בייתו בהדרגה דגנים כגון חיטה‬
‫ושעורה; קטניות כגון אפונה ועדשים; עצי פרי כגון תאנה; וכמה מיני בעלי חיים כגון כבשים‬
‫ועזים‪ .‬המהפכה לא הושלמה ביום אחד‪ .‬החיטה והעז למשל בויתו ככל הנראה כבר בסביבות‬
‫‪ 9000‬לפני הספירה‪ ,‬ואילו האפונה והעדשים בסביבות ‪ 8000‬לפני הספירה‪ .‬מינים רבים‬
‫אחרים של צמחים ובעלי חיים בויתו רק כעבור אלפי שנים‪ .‬בני אדם החלו לביית עצי זית‬
‫בסביבות ‪ 5000‬לפני הספירה‪ ,‬סוסים בערך ב־‪ 4000‬לפני הספירה‪ ,‬וגפנים בערך ב־‪3500‬‬
‫לפני הספירה‪.‬‬
‫בעבר סברו שהחקלאות הופצה מהמזרח התיכון לכל רחבי העולם‪ .‬היום כל החוקרים‬
‫תמימי דעים שבמקומות שונים בעולם פרצו מהפכות חקלאיות עצמאיות לגמרי‪ ,‬שלא היו‬
‫תלויות בעזרה מהמזרח התיכון‪ .‬כך למשל תושבי מרכז אמריקה בייתו את התירס והשעועית‪,‬‬
‫מבלי שידעו דבר וחצי דבר על ביות החיטה והאפונה במזרח התיכון‪ .‬רוב החוקרים מסכימים‬
‫שמהפכות חקלאיות עצמאיות פרצו גם בסין )שם בויתו האורז‪ ,‬הדוחן‪ ,‬והחזיר(‪ ,‬בדרום‬
‫אמריקה )תפוח אדמה‪ ,‬בטטה‪ ,‬למה(‪ ,‬במזרח ארצות הברית של ימינו )דלעת(‪ ,‬בגינאה החדשה‬
‫)סוכר‪ ,‬בננות(‪ ,‬ובמערב אפריקה )דוחן אפריקני‪ ,‬אורז אפריקני‪ ,‬סורגום(‪ .‬ממוקדים‬
‫ראשוניים אלו התפשטה החקלאות לכל עבר‪ ,‬ובשנת ‪ 1‬לספירה הרוב המכריע של בני האדם‬
‫בכדור הארץ כבר היו חקלאים‪ .‬גם היום יותר מ־‪ 90‬אחוז מהקלוריות שמקיימות את תושבי‬
‫כדור הארץ מופקות מאותם צמחים ספורים שבייתו אבות־אבותינו לפני אלפי שנים —‬
‫חיטה‪ ,‬אורז‪ ,‬תירס‪ ,‬תפוחי אדמה‪ ,‬דוחן‪ ,‬שעורה‪ .‬שום צמח או בעל חיים חשוב לא בוית‬
‫באלפיים השנים האחרונות‪ .‬אם הנפש שלנו היא נפש של לקטים‪ ,‬הרי המטבח שלנו הוא‬
‫מטבח של חקלאים קדמונים‪.‬‬
‫מדוע פרצו מהפכות חקלאיות דווקא במזרח התיכון‪ ,‬בסין ובמרכז אמריקה ולא באזורים‬
‫אחרים כגון אוסטרליה‪ ,‬סקנדינביה או דרום אפריקה? הסיבה היא שלא כל צמח או בעל חיים‬
‫אפשר וכדאי לביית‪ .‬כך למשל‪ ,‬כבשי הבר של המזרח התיכון היו רגילות לחיות בעדרים‬
‫והיה להן מזג נוח יחסית‪ ,‬ולכן היה אפשר לבייתן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לשור הבר האפריקני היה מזג‬
‫כה תוקפני‪ ,‬שהיה בלתי אפשרי לבייתו‪ .‬חיטה היא צמח שמשתלם לבייתו‪ ,‬כי הזרעים המזינים‬
‫שלו גדולים מאוד ביחס לחלקיו האחרים‪ ,‬הבלתי מזינים‪ .‬חמציץ לעומת זאת הוא צמח אשר‬
‫לא משתלם במיוחד לביית‪ ,‬כי ערכו התזונתי שולי‪ ,‬ובכמויות גדולות הוא אף עשוי להיות‬
‫רעיל‪ .‬מתוך אלפי מיני הצמחים ובעלי החיים שבני אדם ליקטו וצדו‪ ,‬רק בודדים היו בעלי‬
‫תכונות מתאימות לביות‪ .‬המהפכות החקלאיות אירעו באותם אזורים ספורים שבהם היו‬
‫במקרה ריכוזים של צמחים ובעלי חיים מתאימים‪.‬‬
 ‫מפה ‪ .2‬האזורים והתאריכים שבהם אירעו מהפכות חקלאיות‪ .‬התאריכים שנויים‬
‫במחלוקת‪ .‬מדי שנה מתגלים ממצאים ארכיאולוגיים חדשים אשר מזיזים את‬
‫‪26‬‬
‫התאריכים במאות ולעתים באלפי שנים‪.‬‬

‫***‬

‫המעבר מליקוט וציד לחקלאות נתפס בעבר כמשהו ברור מאליו‪ .‬התיאוריה השלטת אמרה‬
‫שעם הזמן בני האדם נהיו יותר ויותר אינטליגנטים ולמדו להכיר את צפונות הטבע טוב יותר‪,‬‬
‫עד שהגיע הרגע שבו הם גילו כיצד ניתן לביית כבשה או לזרוע ולטפח חיטה‪ .‬ברגע שהם גילו‬
‫את זה הם קפצו על המציאה‪ ,‬נטשו את דרך החיים הקשה וחסרת הביטחון של הלקטים‪,‬‬
‫והתיישבו ליהנות מחייהם השבעים והנעימים הרבה יותר של חקלאים‪.‬‬
‫שום דבר בתיאוריה הזו אינו נכון‪ .‬אין ראיות לכך שבני אדם הלכו ונעשו אינטליגנטים‬
‫יותר‪ .‬לקטים הכירו את צפונות הטבע לפני ולפנים זמן רב קודם למהפכה החקלאית‪ ,‬שכן הם‬
‫היו תלויים להישרדותם בהיכרות מעמיקה עם בעלי החיים שהם צדו והצמחים שהם ליקטו‪.‬‬
‫וחשוב מכול‪ ,‬חייהם של החקלאים היו בעצם פחות שבעים ופחות נעימים מאלו של הלקטים‪.‬‬
‫הלקטים נהנו מתזונה יותר טובה ויותר מגוונת‪ ,‬הם עבדו בממוצע פחות שעות‪ ,‬מלאכתם היתה‬
‫יותר מעניינת ומתאימה לכישוריהם הגופניים‪ ,‬והם היו פחות חשופים לרעב ולמחלות‪.‬‬
‫המהפכה החקלאית אמנם הגדילה את סך המזון שעמד לרשות המין האנושי‪ ,‬אבל רובו ככולו‬
‫התבזבז על שני דברים‪ :‬גידול עצום באוכלוסייה ותמיכה באליטה עשירה קטנטנה‪ .‬החקלאי‬
‫הממוצע עבד קשה יותר מהלקט־צייד הממוצע‪ ,‬וקיבל בתמורה תזונה פחות טובה‪ .‬המהפכה‬
‫החקלאית היתה תרמית העוקץ הגדולה ביותר בהיסטוריה‪.‬‬

‫***‬

‫מי אחראי לתרמית הזו? מי בדיוק רימה כאן את מי? באופן מפתיע‪ ,‬התשובה הטובה ביותר‬
‫היא לא מלכים‪ ,‬כוהנים או סוחרים‪ ,‬אלא צמחים‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬מספר קטן מאוד של צמחים‪,‬‬
‫ובפרט החיטה‪ ,‬השעורה‪ ,‬האורז‪ ,‬התירס‪ ,‬הדוחן ותפוח האדמה‪ .‬צמחים אלו בייתו את בני‬
‫האדם‪ ,‬ולא להפך‪ .‬נסו רגע לחשוב על המהפכה החקלאית מזווית ראייתה של החיטה‪ .‬לפני‬
‫עשרת אלפים שנה היתה החיטה עשב אחד מני רבים הגדל באזור מצומצם במזרח התיכון‪.‬‬
‫תוך כמה אלפי שנים התפשטה החיטה על פני אזורים נרחבים בכל העולם‪ ,‬ולפי הקריטריונים‬
‫האבולוציוניים הבסיסיים של הישרדות והפצה‪ ,‬החיטה היא ללא ספק אחד הצמחים‬
‫המצליחים ביותר בתולדות כדור הארץ‪ .‬באזורים כגון המערב התיכון בארצות הברית שבהם‬
‫לא גדל ולו צמח חיטה אחד לפני ‪ 10,000‬שנה‪ ,‬ניתן כיום ללכת על פני מאות קילומטרים ולא‬
 ‫להיתקל כמעט בשום צמח מלבד חיטה‪ .‬איך החיטה עשתה את זה?‬
‫החיטה מצאה לעצמה פראייר‪ .‬בעל חיים בשם הומו סאפיינס‪ ,‬שבעברו חי חיים די נוחים‪,‬‬
‫אך מרגע מסוים התחיל להשקיע יותר ויותר זמן ומרץ בטיפוח החיטה ובהפצתה‪ ,‬עד לנקודה‬
‫שבה מרבית פרטי הומו סאפיינס באזור מסוים עבדו בפרך מבוקר עד ערב רק כדי לטפח את‬
‫החיטה ולהפיצה‪ .‬הומו סאפיינס נשא גרגרי חיטה ממקום למקום ודאג לזרוע אותם בקפדנות‪.‬‬
‫הוא שבר את גבו כדי לנקות את האזור ממכשולים שעשויים להפריע לחיטה לגדול‪ ,‬כגון‬
‫סלעים ואבנים‪ .‬הוא בילה ימים ארוכים בשמש הקופחת כדי לנכש עשבים "שוטים" שהתחרו‬
‫עם החיטה על המים והקרקע‪ .‬הוא נלחם בטפילים ובמזיקים שאכלו את החיטה כגון חרקים‪,‬‬
‫תולעים וארנבים‪ .‬הוא שפך זיעה ודם כדי להשקות את החיטה במים‪ ,‬ואסף במסירות הפרשות‬
‫של בעלי חיים כדי לזבל את הקרקע לגידולה של החיטה‪.‬‬
‫גוף האדם התפתח במהלך מיליוני שנים מתוך התאמה לליקוט ולציד‪ ,‬ולא לעיבוד שדות‪.‬‬
‫עבודות חקלאיות רבות‪ ,‬כגון סיקול אבנים‪ ,‬עישוב‪ ,‬נשיאת דליי מים וקציר התבואה‪ ,‬אינן‬
‫מותאמות למבנה הגוף האנושי‪ .‬עמוד השדרה‪ ,‬הברכיים‪ ,‬הצוואר‪ ,‬הפרקים וחלקי הגוף‬
‫האחרים של האיכרים שילמו את מלוא מחירה של המהפכה החקלאית‪ .‬עדויות ארכיאולוגיות‬
‫משלדים מצביעות על כך שבעקבות המעבר לחקלאות החלו בני אדם לסבול ממגוון רחב של‬
‫מיחושים ובעיות רפואיות‪ :‬כאבי גב וצוואר‪ ,‬כאבי פרקים‪ ,‬פריצות דיסק וכיוצא בזה‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬המשימות החדשות דרשו מהומו סאפיינס זמן כה רב‪ ,‬שהוא נאלץ להתגורר דרך קבע‬
‫סמוך למקום גדילתה של החיטה‪ ,‬ולשנות את כל אורחות חייו והרגליו החברתיים‪ .‬החיטה‬
‫היא זו שבייתה את האדם ולא להפך‪ .‬לראיה‪ ,‬אנחנו אלו שחיים בבתים — לא היא‪.‬‬
‫כיצד שכנעה החיטה את הומו סאפיינס להתביית ולהחליף אורח חיים טוב באורח חיים גרוע‬
‫ממנו? מה היא הציעה לו בתמורה לטיפול המסור שהוא העניק לה? באופן חד־משמעי אפשר‬
‫לומר שהחיטה לא נתנה לאדם תזונה טובה יותר‪ .‬תזונה המבוססת בעיקר על חיטה — כמו גם‬
‫על דגנים אחרים — אינה מתאימה לבני האדם‪ ,‬אשר התפתחו לאורך מיליוני שנים‬
‫כאוכלי־כול שדגנים הם מרכיב קטן מאוד בתפריט שלהם‪ .‬תזונה שמבוססת בעיקר על דגנים‬
‫ענייה במינרלים ובוויטמינים חיוניים‪ ,‬קשה לעיכול‪ ,‬והרסנית לשיניים ולחניכיים )המעבר‬
‫לתזונה המבוססת על דגנים עתירי פחמימות הביא לעלייה בעששת ובדלקות חניכיים(‪.‬‬
‫אפשר גם לומר באופן חד־משמעי שהחיטה לא נתנה להומו סאפיינס ביטחון כלכלי‪ .‬חיי‬
‫האיכר הרבה פחות בטוחים מחיי הלקט־צייד‪ .‬הלקט־צייד מסתמך על עשרות מיני צמחים‬
‫ובעלי חיים כדי להתקיים‪ ,‬ולכן יכול לשרוד גם בשנים קשות ללא מאגרים של מזון משומר‪.‬‬
‫אם מין אחד של צמחים נפגע ממחלה או משינוי באקלים‪ ,‬אפשר היה להגביר את ליקוטם של‬
‫מינים אחרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬איכרים לאורך ההיסטוריה הסתמכו בכל אזור על מספר קטן של‬
‫מיני צמחים מבויתים‪ ,‬ולעתים על מין אחד ויחיד )חיטה‪ ,‬אורז‪ ,‬דוחן‪ ,‬תירס‪ ,‬תפוחי אדמה(‪.‬‬
‫אם מחלה או שינוי אקלים פגעו במין האחד הזה‪ ,‬האיכרים היו עלולים למות בהמוניהם‬
‫מרעב‪.‬‬
‫החיטה גם לא נתנה ביטחון מפני אלימות‪ .‬החקלאים הראשונים היו אלימים לפחות כמו‬
‫הלקטים‪ ,‬אם לא יותר‪ .‬לחקלאים הקדומים היה הרבה יותר על מה לריב מאשר ללקטים )על‬
‫מקורות מים‪ ,‬שדות‪ ,‬כפרים‪ ,‬ממגורות‪ ,‬עדרים וכדומה(‪ ,‬והיה להם פחות מקום לפשרה‪.‬‬
‫כשחבורת לקטים אחת נלחצה על ידי חבורה חזקה ממנה‪ ,‬היא היתה עשויה להרים ידיים‬
‫ולנדוד הלאה משם‪ .‬זה היה מאוד לא נעים‪ ,‬אבל זה היה בגבולות האפשר‪ .‬כשכפר חקלאי‬
‫אחד נלחץ על ידי כפר סמוך חזק יותר‪ ,‬נדידה היתה מחייבת ויתור על השדות‪ ,‬הבתים‪,‬‬
‫הממגורות וכלי העבודה‪ ,‬והיתה גוזרת על הפליטים מוות ברעב‪ .‬לכן חקלאים נטו להישאר על‬
‫מקומם ולהילחם עד הסוף המר‪ ,‬ולא לנדוד‪ .‬שורה ארוכה של מחקרים אנתרופולוגיים‬
‫וארכיאולוגיים מצביעה באופן ברור על כך שבקרב חברות חקלאים פשוטות‪ ,‬שאינן מכירות‬
‫מסגרות פוליטיות מורכבות יותר מהכפר ומהשבט‪ ,‬אלימות בין אנשים אחראית לכ־‪ 15‬אחוז‬
‫מכלל מקרי המוות‪ ,‬ובכלל זה לכ־‪ 25‬אחוז ממקרי המוות של גברים‪ .‬בקרב בני הדני )‪(Dani‬‬
‫בגינאה החדשה אלימות אחראית לקרוב ל־‪ 30‬אחוז ממקרי המוות של גברים‪ ,‬בקרב בני‬
‫האנגה )‪ (Enga‬הסטטיסטיקה מטפסת לכ־‪ 35‬אחוז‪ ,‬ובקרב בני הוואוראני )‪(Waorani‬‬
‫שבאקוודור ‪ 60‬אחוז ממקרי המוות של מבוגרים נגרמו על ידי אלימות אנושית!‪ 27‬לשם‬
‫השוואה‪ ,‬בישראל המודרנית רק ‪ 0.75‬אחוז מכלל מקרי המוות הם תוצאה של אלימות בין‬
‫בני אדם‪ .‬מי שריסן בסופו של דבר את אלימותם של בני האדם היו ערי המדינה‪ ,‬הממלכות‪,‬‬
‫האימפריות והמדינות‪ ,‬אבל חקלאים הקימו ישויות פוליטיות גדולות כאלה רק אלפי שנים‬
‫אחרי המהפכה החקלאית‪.‬‬
‫לאנשים החיים בחברות השפע של ימינו קשה להבין איזה מחיר יקר גבה המעבר‬
‫לחקלאות‪ .‬הואיל והרווחה והביטחון שמהם אנו נהנים כיום מושתתים על יסודות חקלאיים‪,‬‬
‫באופן טבעי אנו מסיקים שהמהפכה החקלאית היתה צעד גדול קדימה‪ .‬אבל טעות היא לשפוט‬
‫אלפי שנות היסטוריה מנקודת המבט של המאה העשרים ואחת‪ .‬הוגן יותר לאמץ את נקודת‬
‫מבטה של בת־איכרים ענייה במצרים הפרעונית שמתה מתת תזונה‪ .‬ילדה זו בוודאי לא אמרה‬
‫לעצמה‪" ,‬כמה חבל שאני מתה מתת־תזונה‪ .‬אבל בעוד כמה אלפי שנה אנשים ייהנו משפע של‬
‫מזון ויחיו בבתים מרווחים וממוזגים‪ ,‬אז יש ערך לסבל שלי‪".‬‬
‫אז מה בכל זאת נתנה החיטה לבני האדם? להומו סאפיינס כפרט אינדיווידואלי החיטה לא‬
‫נתנה דבר‪ .‬אבל היא נתנה משהו להומו סאפיינס כמין ביולוגי‪ .‬היא נתנה לו הרבה יותר מזון‬
‫ליחידת שטח‪ ,‬וכך איפשרה לו להתרבות בקצב מסחרר‪ .‬בשנת ‪ 13‬אלף לפני הספירה‪,‬‬
‫כשהאדם ניזון מליקוט צמחי בר וציד חיות בר‪ ,‬נווה המדבר של יריחו וסביבותיו היו מסוגלים‬
‫לתמוך לכל היותר בחבורה אחת של לקטים‪ ,‬שמנתה אולי ‪ 100‬בני אדם שבעים ובריאים‬
‫למדי‪ .‬בסביבות שנת ‪ 8500‬לפני הספירה‪ ,‬כשצמחי הבר הלכו ופינו את מקומם לשדות של‬
‫חיטה מבויתת‪ ,‬נווה המדבר של יריחו תמך בעיירה של ממש שבה הצטופפו ‪ 1,000‬אנשים‬
‫רעבים ודואבים‪ .‬האבולוציה לא סופרת רעב וכאב‪ ,‬אלא רק עותקים של דנ"א‪ ,‬ובשבילה‬
‫‪ 1,000‬הם תמיד טובים יותר מ־‪ .100‬זוהי תמצית המהפכה החקלאית‪ :‬היכולת לקיים יותר‬
 ‫אנשים בתנאים יותר גרועים‪.‬‬
‫אבל ממתי מעניינת האבולוציה את האדם הבודד? מדוע שאינדיווידואלים יסכימו לשנות‬
‫לרעה את כל הרגלי החיים שלהם רק כדי להגדיל את האוכלוסייה הכללית? האינדיווידואלים‬
‫אף פעם לא הסכימו לזה‪ .‬החיטה פיתתה את הומו סאפיינס באטיות ובהדרגה‪ ,‬צעד אחר צעד‪,‬‬
‫כפי שסוחרי סמים מפתים לקוחות חדשים‪.‬‬

‫מלכודת הדבש‬
‫ההסבר הבסיסי ביותר למהפכה החקלאית מצביע על העובדה ש"מהפכה" זו היתה למעשה‬
‫תהליך אטי והדרגתי שארך מאות ואלפי שנים‪ .‬אל לנו לחשוב שחבורת לקטים אשר ליקטה‬
‫פטריות ואגוזים וצדה איילים וארנבות התיישבה יום בהיר אחד בכפר‪ ,‬ומיד החלה לנכש‬
‫עשבים‪ ,‬לחרוש שדות‪ ,‬לזרוע חיטה ולסחוב דליי מים מהנהר‪ .‬היו הרבה מאוד שלבי ביניים‬
‫באמצע‪ ,‬וכל אחד מהם היה כרוך בשינוי מזערי בלבד באורח חייהם של בני האדם‪.‬‬
‫הומו סאפיינס הגיע למזרח התיכון לפני כ־‪ 60‬אלף שנה‪ .‬במשך יותר מ־‪ 40‬אלף שנה חיו‬
‫אבות־אבותינו במזרח התיכון וקיימו את עצמם היטב ללא חקלאות‪ .‬די היה במשאבים‬
‫הטבעיים של האזור כדי לקיים את האוכלוסייה האנושית‪ ,‬כיוון שהריבוי הטבעי של‬
‫האוכלוסייה הלך יד ביד עם תנודת המשאבים הללו‪ .‬בתקופות שפע בני אדם ילדו קצת יותר‬
‫ילדים‪ ,‬ובתקופות צנע קצת פחות‪ .‬לבעלי חיים רבים יש מנגנונים הורמונליים וגנטיים אשר‬
‫מסייעים בוויסות הריבוי הטבעי‪ .‬בתקופות שפע נקבות נוטות להגיע לבגרות מינית קצת יותר‬
‫מוקדם‪ ,‬ולהיות פוריות קצת יותר )כלומר‪ ,‬סיכוייהן הממוצעים להיכנס להיריון גדולים‬
‫יותר(‪ .‬בתקופות צנע ההגעה לבגרות מינית מתעכבת והפוריות יורדת‪ .‬בני אדם יכלו להוסיף‬
‫למנגנונים הטבעיים האלה גם הרגלים תרבותיים‪ .‬תינוקות וילדים אשר מתקשים בתנועה‬
‫ודורשים טיפול ותשומת לב רבה היו נטל כבד על חבורות לקטים שנעו ללא הרף ממקום‬
‫למקום‪ ,‬ונשים השתדלו לשמור על מרווחים גדולים בין ילד לילד )כשלוש־ארבע שנים‪ ,‬אם‬
‫לסמוך על תצפיות על לקטים מודרנים(‪ .‬הן לא יכלו להרשות לעצמן ללדת ילד נוסף טרם‬
‫יוכל הפעוט הנוכחי ללכת מרחקים בכוחות עצמו‪ .‬שמירת המרווחים נעשתה על ידי כך‬
‫שהניקו ילדים עד גיל מאוחר‪ ,‬לאורך כל שעות היממה )דבר שמקטין את הסיכוי להיכנס‬
‫להיריון(‪ ,‬על ידי התנזרות חלקית או מלאה מיחסי מין )למשל‪ ,‬איסור דתי על קיום יחסי מין‬
‫בתקופה מסוימת של השנה(‪ ,‬קיום יחסי מין "לא מיסיונריים"‪ ,‬הפלות‪ ,‬ולעתים גם רצח‬
‫‪28‬‬
‫תינוקות לא רצויים‪.‬‬
‫בתקופה זו בני אדם הכירו את החיטה ואכלו גרעיני חיטה‪ ,‬אבל חיטה היתה מרכיב שולי‬
‫בתפריט שלהם‪ .‬לפני כ־‪ 18‬אלף שנה החל בכדור הארץ תהליך התחממות שהביא אל קצו את‬
‫עידן הקרח האחרון‪ .‬הטמפרטורות הלכו ועלו‪ ,‬וגם כמויות המשקעים הלכו ועלו‪ .‬תנאי‬
‫האקלים החדשים היו אופטימליים בשביל בעלי חיים וצמחים רבים‪ ,‬ובכלל זה הדגנים במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬אשר נפוצו יותר ויותר‪ .‬בני האדם החלו לאכול יותר חיטה‪ ,‬ובתמורה שימשו מבלי‬
‫משים כסוכני ההפצה שלה‪ .‬כיוון שלא היה אפשר לאכול את גרעיני חיטת הבר בלי לקלף‪,‬‬
‫לכתוש ולבשל אותם‪ ,‬בני אדם שליקטו גרעיני חיטה נהגו להביא אותם למחנות הארעיים‬
‫שלהם לשם עיבוד‪ .‬אלא שהעיבוד לווה באיבוד‪ .‬מאחר שגרעיני החיטה היו מרובים וקטנים‪,‬‬
‫כמה מהם נפלו בכל פעם באזור המחנה‪ ,‬ואבדו‪ .‬מגרעינים אלו צמחה בעונה הבאה חיטה‬
‫חדשה‪ .‬עם הזמן החלה יותר חיטה לצמוח דווקא במקומות שבהם נעו וחנו בני האדם‪.‬‬
‫כמו לבני אדם שונים‪ ,‬כך גם לצמחי חיטה שונים יש מטען גנטי שונה במקצת‪ ,‬המתבטא‬
‫בתכונות שונות במקצת‪ .‬צמח אחד הוא בעל גרעינים גדולים קצת יותר‪ ,‬ואחר בעל גרעינים‬
‫קטנים‪ .‬גרעיניו של צמח אחד הם עקשנים ונאחזים בגבעול בחוזקה‪ ,‬ואילו גרעיניו של צמח‬
‫אחר רופפים ואחיזתם בגבעול חלשה‪ .‬כשלקטים קדמונים ליקטו חיטה‪ ,‬הם העדיפו כמובן‬
‫ללקט גרעינים גדולים ולא קטנים‪ .‬הם התקשו ללקט גרעינים רופפים — שהתפזרו ברגע‬
‫שמישהו נגע בצמח — והביאו איתם חזרה למחנה בעיקר את העקשנים‪ .‬ככל שעברו הדורות‪,‬‬
‫באזור נדודיהם של בני האדם נפוצה חיטה בעלת גרעינים גדולים ועקשנים במיוחד‪ .‬החיטה‬
‫הפכה להיות מפתה יותר ויותר‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬בני אדם נהגו לעתים לשרוף חלקות יער וחורש כדי להקל על עצמם את התנועה‬
‫במרחב וכדי להשיג במחי יד כמות גדולה של בשר‪ ,‬פקעות ואגוזים )מבעלי חיים וצמחים‬
‫שנלכדו באש(‪" .‬חקלאות אש" זו עזרה מבלי משים למיני עשבים רבים ובהם החיטה‪ ,‬אשר‬
‫נפטרו בדרך זו מהעצים ומהשיחים שהתחרו איתם על אור השמש‪ ,‬המים והמינרלים‪ .‬בשלב‬
‫מסוים החלו בני האדם לשרוף חלקות יער מתוך כוונה מודעת לעודד את צמיחתם של‬
‫עשבים‪ .‬מדוע היו בני האדם מעוניינים בצמיחתם של עשבים? חלקית מפני שהללו משכו‬
‫אליהם אוכלי־עשב שהיו עיקר טרפו של האדם‪ ,‬וחלקית מפני שהאדם עצמו נהנה מליקוט‬
‫עשבים מסוימים כגון החיטה‪.‬‬
‫כתוצאה מתהליכים אלו החלה לצמוח עוד ועוד חיטת בר באזורי הנדודים של האדם‪ .‬בכמה‬
‫אזורים שבהם החיטה היתה נפוצה במיוחד‪ ,‬ובהם גם היה שפע של מקורות מזון אחרים כגון‬
‫בשר ציד‪ ,‬חבורות לקטים יכלו להרשות לעצמן לוותר בהדרגה על חיי הנדודים‪ ,‬ולהתיישב‬
‫ישיבת קבע בכפרים עונתיים ואפילו בכפרים רב־שנתיים‪ .‬זה היה תהליך שנפרש על פני‬
‫דורות ארוכים‪ .‬ככל שכמות החיטה גדלה‪ ,‬בני אדם יכלו להרשות לעצמם להקים "מחנה‬
‫קציר" ולשבת בו במשך ארבעה שבועות‪ ,‬ובדור הבא למשך חמישה שבועות‪ ,‬ובדור שאחריו‬
‫למשך שישה שבועות‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬עד ש"מחנה הקציר" הארעי הפך לכפר‪ .‬תושבי כפרים אלו‬
‫לא היו חקלאים‪ ,‬שכן הם לא עסקו באופן יומיומי בטיפוח החיטה‪ .‬אבל הם כן החלו לפתח‬
‫כלים והרגלים קדם־חקלאיים‪ .‬הם בנו בתים ומחסנים מאבן; אגרו גרעיני חיטה במחסנים;‬
‫והמציאו כלי עבודה חדשים כגון חרמשי אבן )ששימשו לקצור את חיטת הבר(‪ ,‬ועלי ומכתש‬
‫)ששימשו כדי לכתוש את גרעיני החיטה(‪ .‬עדויות לכפרים כאלה התגלו במקומות שונים‬
‫במזרח התיכון‪ .‬בארץ ישראל וסביבותיה התקיימה בין סביבות שנת ‪ 12500‬לפני הספירה‬
‫לסביבות שנת ‪ 9500‬לפני הספירה התרבות הנטופית )על שם ואדי אל־נטוף שליד רמאללה‪,‬‬
‫שם התגלו לראשונה שרידי תרבות זו(‪ .‬הנטופים היו לקטים־ציידים אשר ליקטו עשרות מיני‬
‫צמחים וצדו חיות בר כגון איילים‪ ,‬אולם הם חיו בכפרי קבע והקדישו חלק ניכר מזמנם‬
‫לליקוט אינטנסיבי של דגן בר‪.‬‬
‫צאצאיהם של הנטופים בשנים שאחרי ‪ 9500‬לפני הספירה החלו לא רק ללקט חיטת בר‬
‫באופן אינטנסיבי‪ ,‬אלא גם לטפח את החיטה במגוון שיטות מתוחכמות‪ .‬כשהם ליקטו גרעיני‬
‫חיטה הם דאגו לשים בצד חלק מן היבול‪ ,‬והשתמשו בגרעינים הללו כדי לזרוע את השדות‬
‫ולהבטיח יבול מקסימלי של חיטה בעונה הבאה‪ .‬בשלב מסוים הם למדו שהתוצאות הטובות‬
‫ביותר מושגות אם מטמינים את הגרעינים באדמה‪ ,‬ולא מסתפקים בפיזורם על פני השטח‪ .‬לכן‬
‫הם החלו לעדור ולחרוש את השדות‪ .‬בהדרגה הם גם החלו לנכש עשבים ושיחים שהתחרו‬
‫בחיטה‪ ,‬להבריח מזיקים‪ ,‬ולהשקות ולזבל את השדות‪ .‬ככל שיותר מאמצים הוקדשו לטיפוח‬
‫החיטה‪ ,‬כך נותר פחות ופחות זמן ללקט צמחים אחרים ולצוד חיות‪ .‬הלקטים־ציידים הפכו‬
‫לחקלאים‪ .‬אין צעד אחד ויחיד המבדיל בין לקט המלקט חיטה שגדלה ללא התערבותו‪ ,‬לבין‬
‫חקלאי אשר מקדיש את מרבית חייו לטיפוח חיטה‪ .‬לכן קשה לנקוב בתאריך מדויק שבו‬
‫התרחש המעבר לחקלאות‪ .‬אך בסביבות שנת ‪ 8500‬לפני הספירה כבר היה המזרח התיכון‬
‫מנוקד בכפרי קבע כגון יריחו‪ ,‬שבהם חיו אנשים שרוב זמנם הוקדש לטיפוח חיטה ויבולים‬
‫מבויתים אחרים‪ ,‬ואשר הסתמכו פחות ופחות על ליקוט צמחי בר וציד חיות פרא‪.‬‬
‫עם הופעתם של יישובי קבע והגידול בכמות המזון החלה האוכלוסייה להתרבות‪ .‬הוויתור‬
‫על חיי הנדודים והמעבר מהזנת תינוקות בחלב־אם להזנתם בדייסות ובלחם איפשרו לנשים‬
‫ללדת ילד מדי שנה‪ .‬הידיים הנוספות היו נחוצות מאוד לעבודה בשדות‪ ,‬אולם הפיות החדשים‬
‫חיסלו במהירות את כל עודפי המזון‪ ,‬וביקשו עוד‪ .‬לכן‪ ,‬למרות הגידול בייצור המזון הורע‬
‫מצבו של הילד הממוצע‪ .‬המעבר ליישובי קבע צפופים ומלוכלכים גם החמיר מאוד את‬
‫התנאים ההיגיינים והביא להתפשטותן של מחלות ומגיפות‪ ,‬שפגעו קשה במיוחד בילדים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ברוב החברות החקלאיות לפחות אחד מכל שלושה ילדים מת לפני גיל ‪ 20‬מרעב וממחלות‪.‬‬
‫אבל הגידול בילודה היה גבוה יותר מהגידול בתמותת הילדים‪ ,‬ולכן בני האדם בכל זאת פרו‬
‫ורבו‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬ייתכן אפילו שתמותת הילדים הרבה הביאה לגידול נוסף בשיעור‬
‫הילודה‪ .‬מכיוון שכל כך הרבה ילדים מתו בינקותם‪ ,‬בני האדם הביאו עוד ועוד ילדים לעולם‬
‫כדי להבטיח שמישהו מהם יישאר בחיים‪.‬‬
‫עם הזמן נהיה הקשר עם החיטה מעיק יותר ויותר‪ ,‬ואורח חייהם של בני האדם נעשה‬
‫תובעני וקשה יותר‪ .‬ילדים מתו בהמוניהם ומבוגרים אכלו לחם בזיעת אפם‪ .‬האדם הממוצע‬
‫ביריחו של שנת ‪ 8500‬לפני הספירה חי חיים קשים יותר מאשר האדם הממוצע ביריחו של‬
‫‪ 9500‬לפני הספירה או ‪ 13‬אלף לפני הספירה‪ .‬אבל אף אחד לא חי די זמן כדי לשים לב לכך‪.‬‬
‫כל דור המשיך להתנהג בדיוק כמו אבותיו‪ ,‬רק קצת יותר ביעילות‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬סדרה‬
‫של צעדי התייעלות קטנים שכל אחד מהם היה אמור להקל על חיי האנשים‪ ,‬הצטברו עם‬
‫השנים לנטל מפרך‪.‬‬
‫מדוע עשו בני האדם טעות חמורה שכזו? מאותה הסיבה שבני אדם עשו אינספור טעויות‬
‫אחרות במהלך ההיסטוריה‪ .‬הם פשוט לא הבינו את מלוא ההשלכות של החלטותיהם‪ .‬בכל‬
‫פעם שבני האדם החליטו על צעדי ייעול חדשים — למשל‪ ,‬לעדור ולחרוש את השדות‬
‫במקום לפזר את גרעיני החיטה על פני השטח — הם חשבו לעצמם‪" :‬כן‪ ,‬נצטרך לעבוד קשה‬
‫יותר‪ .‬אבל יהיה לנו שפע של מזון! לא נדאג עוד אם יבואו שנות בצורת‪ .‬ילדינו לעולם לא‬
‫ילכו לישון רעבים‪ .‬החיים יהיו כל כך טובים‪ ".‬עבודה קשה יותר תמורת חיים טובים יותר‪ .‬זו‬
‫היתה התוכנית‪.‬‬
‫החלק הראשון של התוכנית הלך מצוין‪ .‬בני האדם אכן עבדו קשה יותר‪ .‬אבל החלק השני‬
‫הלך פחות טוב‪ .‬העבודה הקשה לא היתרגמה לחיים טובים יותר‪ .‬בני האדם לא הביאו בחשבון‬
‫שיהיו להם יותר ילדים והחיטה העודפת תצטרך להזין פיות נוספים‪ .‬הם לא חזו שהאכלת‬
‫ילדים בדייסה במקום בחלב־אם תחליש את המערכת החיסונית שלהם‪ .‬הם לא שיערו‬
‫שהתבססות גוברת והולכת על מקור אחד ויחיד של מזון תחשוף אותם יותר מאי פעם לפגעי‬
‫הבצורת והשיטפון‪ .‬הם גם לא הביאו בחשבון שממגורות מלאות מזון ימשכו אליהן גנבים‬
‫ואויבים‪ ,‬וכתוצאה מכך יתעורר הכורח לבנות חומות ולנהל מלחמות עקובות מדם‪.‬‬
‫מדוע אם כן‪ ,‬כאשר כשלה התוכנית הם לא נטשו אותה? ראשית‪ ,‬מכיוון שנדרשו שנים‬
‫רבות להבין שהתוכנית לא עובדת‪ ,‬ועד אז‪ ,‬אף אחד כבר לא זכר שפעם הם חיו אחרת‪ .‬שנית‪,‬‬
‫גידול האוכלוסין חסם את דרכי הנסיגה‪ .‬אם עיבוד השדות הגדיל את אוכלוסיית הכפר‬
‫מ־‪ 100‬ל־‪ ,110‬איך יימצאו עשרה אנשים שיהיו מוכנים להתנדב למות ברעב כדי שהכפר‬
‫יוכל לחזור אחורה לתור הזהב שקדם להמצאת המעדר?‬
‫מלכודות דומות ליוו את תהליך הביות של התירס‪ ,‬האורז ותפוח האדמה‪ ,‬כמו גם את תהליך‬
‫אימוצם של אינספור "מוצרי מותרות" ו"צעדי התייעלות" אחרים באלפי השנים הבאות‪ .‬זהו‬
‫אחד מחוקי הברזל של ההיסטוריה‪ ,‬שמותרות נוטים ליהפך מבלי משים לכורח‪ .‬ניקח דוגמה‬
‫מוכרת מימינו אנו‪ .‬הטלפון הסלולארי נולד כמוצר מותרות‪ ,‬אבל הפך בהדרגה לכורח —‬
‫ולנטל‪ .‬עד לפני כעשרים שנה‪ ,‬כשאדם עזב את מקום העבודה והלך לרבוץ על שפת הים‪ ,‬הוא‬
‫היה בלתי נגיש ולא יכלו להטריד אותו בבקשות ובשאלות‪ .‬כשהופיע הטלפון הסלולארי‪,‬‬
‫רכשו אותו אנשים רבים בשמחה כי הוא היה סמל סטטוס‪ ,‬וכי הם חשבו שהוא מאוד יקל על‬
‫חייהם‪ .‬אם אני יושב על שפת הים‪ ,‬ובא לי להתקשר לחבר ולהזמין אותו להצטרף‪ ,‬אני יכול‬
‫לעשות זאת‪ .‬היום‪ ,‬בגלל הטלפון הסלולארי‪ ,‬עובדים רבים מוצאים שהעבודה רודפת אחריהם‬
‫לכל מקום‪ ,‬כולל לשפת הים‪ .‬הם אינם יכולים לסגור את הטלפון‪ ,‬להשאיר אותו בבית‪ ,‬או‬
‫לסרב לענות לו‪ ,‬כי מקומות העבודה התרגלו לכך שהעובדים נגישים בכל זמן ובכל מקום —‬
‫וזהו חלק מהותי מתנאי ההעסקה שלהם‪ .‬מדוע הסכימו העובדים לכך? מפני שבתחילה היה‬
‫הטלפון הסלולארי מוצר מותרות והעובדים שמחו מאוד על המציאה‪ ,‬וכשהוא הפך לנטל‪ ,‬כבר‬
‫היה מאוחר מכדי לוותר עליו‪.‬‬
‫פה ושם יש עדיין עובדים המסרבים להחזיק טלפון סלולארי‪ .‬כך גם היו קבוצות של לקטים‬
‫שלא נפלו למלכודת הדבש‪ .‬אבל לא היה הכרח שכל הקבוצות באזור מסוים תיפולנה‬
‫למלכודת הדבש כדי שתתרחש שם מהפכה חקלאית‪ .‬מתוך אלפי הקבוצות שהתקיימו זו לצד‬
‫זו באזור כגון המזרח התיכון או מרכז אמריקה‪ ,‬די היה שקבוצה אחת ויחידה תיפול למלכודת‪.‬‬
‫מכאן ואילך התפשטה החקלאות על ידי העתקה או הגירה‪ .‬מאחר שהחקלאות תמכה בגידול‬
‫דמוגרפי מהיר‪ ,‬החקלאים כמעט תמיד יכלו לדחוק את רגלי הלקטים בכוח המספרים‪ .‬ומאחר‬
‫שבכל אזור היו מאות ואלפי קבוצות שונות‪ ,‬אם היו שם מספיק מיני בעלי חיים וצמחים‬
‫ראויים לביות‪ ,‬היה סיכוי סטטיסטי גבוה שבמוקדם או במאוחר אחת הקבוצות תיפול בפח‬
‫ותגרור איתה את כל היתר‪.‬‬
‫לפי תיאוריית "מלכודת הדבש"‪ ,‬סיפור ביותו של האדם טומן בחובו לקח חשוב לבני‬
‫האדם‪ .‬בני האדם משוכנעים שהם שולטים לא רק בגורלם‪ ,‬אלא גם בגורל העולם‪ .‬בעצם‪ ,‬בני‬
‫האדם הם רק שוליית הקוסם‪ .‬מתוך ניסיון להשיג דברים של מה בכך משחררים בני אדם‬
‫כוחות שינוי אדירים אשר סוחפים אותם ואת יתר עולם החי למקומות שאיש לא חזה אותם‬
‫ולא רצה בהם‪ .‬אף אחד לא חזה את המהפכה החקלאית ואף אחד לא רצה בה‪ .‬סדרה של‬
‫החלטות יומיומיות נקודתיות‪ ,‬שכל תכליתן היתה למלא עוד קצת את הבטן‪ ,‬הצטברו זו לזו עד‬
‫שהלקטים הקדמונים מצאו את עצמם עובדים את האדמה בזיעת אפם וסוחבים דליי מים‬
‫בשמש הקופחת‪.‬‬
 ‫‪ .8‬למעלה‪ :‬שרידי מבנים מונומנטליים בגובקלי טפה‪ .‬למטה‪ :‬אחד מעמודי האבן של גובקלי טפה‪.‬‬

‫אם אין תורה — אין קמח‬

‫תיאוריית "מלכודת הדבש" מסבירה שבייסוד המהפכה החקלאית עומדת טעות חישוב‪ .‬זה‬
‫סביר בהחלט‪ .‬ההיסטוריה מלאה בטעויות חישוב טיפשיות הרבה יותר‪ .‬אפשרות נוספת היא‬
‫שלבני אדם היו שאיפות מרחיקות לכת יותר מאשר רווחה כלכלית‪ ,‬והם היו מוכנים להקשות‬
‫את חייהם במודע בשביל למלא את השאיפות הללו‪.‬‬
‫מדענים מעדיפים בדרך כלל להסביר אירועים היסטוריים באמצעות משתנים כלכליים‬
‫ודמוגרפיים קרים‪ .‬זה מסתדר טוב יותר עם שיטות העבודה המתמטיות והרציונליות שלהם‪.‬‬
‫כאשר הם עוסקים בהיסטוריה מודרנית‪ ,‬למדענים בכל זאת אין ברירה אלא להכיר‬
‫בחשיבותם של גורמים לא חומריים כגון אידיאולוגיה ותרבות‪ .‬זאת מכיוון שיש שפע עדויות‬
‫כתובות להשפעתם של גורמים כאלה‪ .‬כך למשל יש לנו די מסמכים‪ ,‬מכתבים וספרי זיכרונות‬
‫כדי להוכיח שמלחמת העולם השנייה לא נגרמה בגלל מחסור במזון או לחצים דמוגרפיים‪.‬‬
‫אולם כאשר אנו עוסקים בתקופות קדומות שמהן לא שרדו שום מסמכים‪ ,‬הסברים חומריים‬
‫שולטים בכיפה‪ .‬קשה מאוד להוכיח שאנשים בעידן שלפני המצאת הכתב הונעו לפעולה מכוח‬
‫אמונות תרבותיות ולא בגלל לחצים כלכליים‪.‬‬
‫אולם מדי פעם מתמזל מזלנו למצוא רמזים לכך‪ .‬בשנת ‪ 1995‬החלו ארכיאולוגים לחפור‬
‫אתר בדרום־מזרח תורכיה ששמו גובקלי טפה )‪ .(Göbekli Tepe‬בשכבה הקדומה ביותר‬
‫באתר לא התגלו שום סימנים ליישוב‪ ,‬לבתי מגורים ולפעילויות יומיומיות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נמצאו בו מבני אבן מונומנטליים עם עמודי אבן במשקל שבעה טונות כל אחד‪ ,‬ועליהם‬
‫תחריטים מרהיבים‪ .‬במחצבה סמוכה נחשף גם עמוד אבן מסותת למחצה במשקל ‪ 50‬טונות‪.‬‬
‫בסך הכול התגלו באתר יותר מעשרה מעגלי אבן‪ ,‬שהגדול שבהם הוא בקוטר של כ־‪ 30‬מטר‪,‬‬
‫וגובה עמודיהם מגיע לכחמישה מטרים‪.‬‬
‫מבנים מונומנטליים דומים היו מוכרים לארכיאולוגים ממקומות רבים בעולם‪ ,‬כגון‬
‫מסטונהנג' שבבריטניה‪ .‬אולם ככל שהעמיקו הארכיאולוגים לחפור‪ ,‬כך נחשפה בפניהם‬
‫עובדה מדהימה שעשויה לשנות מן היסוד את הבנתנו את המהפכה החקלאית ואת העולם‬
‫שקדם לה‪ .‬סטונהנג' הוא אתר מסביבות שנת ‪ 2500‬לפני הספירה שנבנה בידי חברה חקלאית‬
‫מפותחת‪ .‬ואילו המבנים בגובקלי טפה מתוארכים לסביבות שנת ‪ 9500‬לפני הספירה‪ ,‬וכל‬
‫העדויות מצביעות על כך שהם נבנו בידי לקטים שעדיין לא עברו את המהפכה החקלאית! לא‬
‫התגלו במקום שום עדויות לצמחים או לבעלי חיים מבויתים‪ .‬הקהילה הארכיאולוגית‬
‫התקשתה בתחילה להאמין לממצאים‪ ,‬אך בדיקה אחר בדיקה איששו את המסקנה הזו‪,‬‬
‫והארכיאולוגים החלו להכיר בכך שיכולותיהם של הלקטים הקדמונים‪ ,‬ורמת המורכבות של‬
‫החברות שלהם ושל עולמם התרבותי‪ ,‬היו כנראה גבוהות בהרבה מכל מה שחוקרים שיערו‬
‫עד אז‪.‬‬
‫למה שימשו המבנים? ככל הנראה לא היה להם שום שימוש פרקטי במובן הצר של המילה‪,‬‬
‫ובני האדם יכלו לשרוד גם בלי לבנות אותם‪ .‬אלה לא היו בתי מטבחיים לממותות או מקומות‬
‫מסתור מפני גשם ואריות‪ .‬הם נבנו למטרה תרבותית כלשהי‪ ,‬שארכיאולוגים מתקשים‬
‫לפענחה‪ .‬מה שאנו כן יודעים במידה רבה של ודאות זה שכדי לבנות מבנים בסדר גודל שכזה‪,‬‬
‫מאות ואולי אלפי לקטים המשתייכים למספר רב של חבורות ושבטים היו צריכים לשתף‬
‫פעולה זה עם זה לאורך זמן‪ .‬וכדי לארגן שיתוף פעולה מסוג זה היה ודאי צורך במערכת‬
‫דתית או אידיאולוגית מתוחכמת למדי‪ .‬יהא שימושם המדויק של המבנים בגובקלי טפה אשר‬
‫יהא‪ ,‬קיומם מוכיח שללקטים במזרח התיכון היו דפוסים תרבותיים וחברתיים מורכבים‬
‫ביותר‪ ,‬והם היו מסוגלים להירתם לטובת מפעלים תרבותיים ארוכי טווח שדרשו שיתוף‬
‫פעולה בין מאות ואולי אלפי פרטים‪) .‬יש הסבורים שאתר גובקלי טפה נבנה לפחות בחלקו‬
‫בעבודת עבדים‪ .‬אם יתגלו סימוכין להשערה זו‪ ,‬יפריך הדבר דעה נפוצה נוספת שלפיה‬
‫העבדות הופיעה רק בעקבות המהפכה החקלאית‪(.‬‬
‫האתר של גובקלי טפה טמן בחובו עוד הפתעה‪ .‬בעוד הארכיאולוגים עמלים על חשיפת‬
‫המבנים המונומנטליים של האתר‪ ,‬גנטיקאים היו עסוקים בהתחקות אחרי מקורותיה של‬
‫החיטה המבויתת‪ .‬הם ניתחו את המטען הגנטי של גרעיני חיטה מבויתת קדומה מזן ‪,einkorn‬‬
‫והשוו אותו למטען הגנטי של גרעיני חיטת בר לא מבויתת ששרדה פה ושם בכמה אזורים‬
‫במזרח התיכון‪ .‬הם רצו לדעת איפה גדלה כיום חיטת בר שמבחינה גנטית היא הקרובה ביותר‬
‫לחיטה המבויתת הקדומה‪ .‬הם הניחו שזהו המקום שבו בויתה לראשונה חיטת ‪einkorn‬‬
‫במהפכה החקלאית‪ .‬הגנטיקאים שעשו את המחקר אספו והשוו דוגמיות מחיטת בר שגדלה‬
‫כיום בארץ ישראל‪ ,‬בסוריה‪ ,‬בירדן‪ ,‬בלבנון‪ ,‬בתורכיה‪ ,‬ובאיראן — והזוכה המאושרת היתה‬
‫חיטת בר שגדלה באזור גבעות קאראג'אדא )‪ (Karacadag‬שבדרום מזרח תורכיה‪ 30.‬גבעות‬
‫קאראג'אדא נמצאות במרחק של כ־‪ 30‬קילומטר מגובקלי טפה!‬
‫קשה להאמין שזהו צירוף מקרים גרידא‪ .‬יש סבירות לא רעה שהחיטה והאדם בויתו‬
‫לראשונה בהקשר עם המרכז התרבותי של גובקלי טפה‪ .‬כדי להאכיל את מי שבנו את גובקלי‬
‫טפה‪ ,‬ולאחר מכן את מי שביקרו באתר והשתמשו בו‪ ,‬היה צורך בכמויות גדולות במיוחד של‬
‫מזון‪ .‬ייתכן שלקטים‪ ,‬שעד אז אספו חיטת בר שגדלה ללא התערבותם‪ ,‬החלו להשקיע יותר‬
‫ויותר מאמצים בטיפוח החיטה‪ ,‬לא כדי להזין צאצאים חדשים‪ ,‬אלא כדי לאפשר את בנייתו‬
‫ותפקודו של המרכז התרבותי שלהם‪ .‬בני האדם היו מוכנים לשלם את המחיר המופקע‬
‫שדרשה החיטה בשל אמונתם במיתוסים דתיים או באידיאלים תרבותיים עלומים‪ ,‬שסודם‬
‫קבור בגובקלי טפה‪ .‬אם תיאוריה זו נכונה‪ ,‬יוצא מכך שהמקדש קדם לכפר החקלאי‪ ,‬והתורה‬
‫קדמה לקמח‪.‬‬

‫***‬

‫הרעיון שהמהפכה החקלאית נגרמה עקב תהליכים תרבותיים אינו סותר את הרעיון שהיא‬
‫נגרמה עקב לחצים דמוגרפיים‪ .‬אפשר בקלות לשלב בין שני סוגי הגורמים‪ .‬ייתכן שהמהפכה‬
‫החקלאית בכל אזור בכדור הארץ היתה מורכבת מרצף של שלבים שונים‪ ,‬שכל אחד מהם‬
‫הונע משילוב שונה של לחצים דמוגרפיים ותהליכים תרבותיים‪ .‬חלק מן השלבים היו אטיים‪,‬‬
‫הדרגתיים ובלתי מודעים‪ ,‬ואילו אחרים היו מהירים ומודעים‪ .‬במזרח התיכון נעשו ככל‬
‫הנראה במהלך השנים שבין ‪ 18‬אלף לפני הספירה ל־‪ 9500‬לפני הספירה שורה של צעדים‬
‫קטנים בכיוון של חקלאות בשל "מלכודת הדבש"‪ .‬לקטים טיפחו את החיטה והסתמכו עליה‬
‫יותר ויותר‪ .‬ההסתמכות הגוברת על החיטה הגדילה את צפיפות האוכלוסייה ויצרה הזדמנויות‬
‫למאות לקטים להתקהל יחד באותו מקום לאורך זמן‪ .‬התקהלויות אלו איפשרו את הופעתה‬
‫של הדת המסתורית של גובקלי טפה‪ .‬מאמיניה של דת זו יכלו להמשיך ולחיות כלקטים עוד‬
‫אלפי שנים‪ ,‬אולם רצונם לבנות ולתחזק מקדש ענק שכנע אותם להפוך לחקלאים‪ .‬החקלאים‬
‫הללו‪ ,‬שגרו בכפרי קבע ועיבדו שדות חיטה‪ ,‬הולידו הרבה יותר ילדים‪ .‬אם אחרי כמה מאות‬
‫שנים נמאס לבני האדם מהדת של גובקלי טפה‪ ,‬הם יכלו אולי להפסיק לעבוד את האלים‬
‫המגלומניים שלה‪ ,‬אבל הוכרחו להמשיך ולעבד את שדות החיטה‪.‬‬
‫ייתכן שבמקומות אחרים כגון דרום אמריקה או גינאה החדשה סדר הדברים היה הפוך‪ :‬בני‬
‫אדם שהתקיימו ללא כל בעיה מליקוט ומציד החליטו לפתע להשקיע מאמץ רב בטיפוח‬
‫הבטטה או הבננה כדי לאפשר קיום של חגיגה דתית או תחרות ספורט המונית‪ .‬מרגע שהופיעו‬
‫בטטות מבויתות או בננות מבויתות‪ ,‬החלו בני אדם להסתמך עליהן לא רק למטרות דתיות‬
‫וספורטיביות‪ ,‬אלא גם לתזונה יומיומית‪ .‬הגידול באספקת המזון גרר בעקבותיו מעבר ליישובי‬
‫קבע וגידול דמוגרפי‪ ,‬ורק אז נלכדו בני האדם במלכודת הדבש‪.‬‬

‫קורבנות המהפכה‬
‫לעסקה בין בני האדם לבין הצמחים היו עוד כמה שותפים‪ .‬מספר קטן של מיני בעלי חיים‬
‫כגון כבשים‪ ,‬עזים‪ ,‬חזירים ותרנגולות בויתו במקביל לתהליך ביות האדם‪ ,‬החיטה‪ ,‬התירס‬
‫והאורז‪ .‬בחלק מהאזורים בויתו בעלי חיים רק אחרי שהושלם ביות הצמחים והוקמו כפרי‬
‫הקבע הראשונים‪ .‬בחלק מהאזורים קרו תהליכים אלו במקביל‪ ,‬ובחלק מהאזורים ייתכן‬
‫שביות בעלי החיים קדם במקצת לביות הצמחים והאדם‪ ,‬וזירז אותו‪.‬‬
‫כך למשל חוקרים מעריכים שחברות של לקטים נוודים שהסתמכו לקיומם על ציד עדרים‬
‫של כבשי בר‪ ,‬החלו בשלב מסוים לעקוב אחרי עדר אחד ולעשות עליו מניפולציות‪ ,‬אולי בשל‬
‫הצמצום במקורות מזון אלטרנטיביים‪ .‬בשלב הראשון החבורה האנושית הפגינה סלקטיביות‬
‫בציד‪ ,‬והשתדלה לצוד אך ורק פרטים זקנים‪ ,‬פרטים חולים‪ ,‬וזכרים בוגרים‪ ,‬ונמנעה מלצוד‬
‫נקבות פוריות ופרטים צעירים‪ ,‬כדי להבטיח את המשך קיום העדר לאורך זמן‪ .‬בשלב השני‬
‫החלה החבורה האנושית להגן באופן אקטיבי על העדר מפני טורפים מתחרים‪ ,‬על ידי‬
‫הרחקתם של אריות‪ ,‬זאבים וחבורות הומו סאפיינס יריבות‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬כדי להקל את‬
‫עשיית המניפולציות הללו‪ ,‬ייתכן שבני האדם הגבילו את תנועתו של העדר לקניון צר‪ ,‬על ידי‬
‫חסימת פתחי הקניון‪ .‬בשלב הרביעי‪ ,‬החבורה האנושית החלה לערוך סלקציה קפדנית יותר‬
‫בקרב העדר‪ ,‬כדי להתאים אותו לצרכיה‪ .‬הזכרים התוקפניים ביותר שהתנגדו לשליטה‬
‫האנושית הגוברת חוסלו‪ ,‬וכמותם גם הנקבות הרזות ביותר או הסקרניות ביותר )כבשים‬
‫סקרניות שמתרחקות מהעדר ומחפשות פרצות בגדר של הדיר אינן חביבות על רועים(‪.‬‬
‫לאורך הדורות‪ ,‬כבשי הבר נהיו יותר ויותר כנועים‪ ,‬פחות ופחות סקרנים‪ ,‬ויותר ויותר שמנים‬
‫— וכך הופיע כבש הבית‪.‬‬
‫במקרים אחרים ייתכן שלקטים תפסו טלה קטן ואימצו אותו‪ ,‬פיטמו אותו למשך כמה‬
‫שבועות או חודשים בחודשי השפע‪ ,‬ואז אכלו אותו בעיתות מחסור‪ .‬בשלב מסוים הם החלו‬
‫להחזיק כמה טלאים במקביל‪ ,‬וחלקם הגיעו לבגרות מינית והחלו להתרבות‪ .‬אותם טלאים‬
‫שהיו התוקפניים או הסוררים ביותר נשחטו קרוב לוודאי ראשונים‪ ,‬ואלו שהיו הכנועים ואולי‬
‫גם ה"חמודים" ביותר הורשו להישאר בחיים זמן רב יותר ולהתרבות‪ ,‬וכך מדור לדור נוצר‬
‫עדר חיות בית המאופיינות במזג נוח וכנוע‪.‬‬
‫בעלי חיים אלו — כבשים‪ ,‬עזים‪ ,‬בקר‪ ,‬חזירים‪ ,‬תרנגולות‪ ,‬חמורים וכו' — שימשו מקור‬
‫למזון )בשר‪ ,‬חלב‪ ,‬ביצים(; מקור לחומרי גלם )צמר‪ ,‬עורות(; וכן מקור חשוב לכוח עבודה‪.‬‬
‫עבודות שעד אז בוצעו בכוח שריריהם של בני האדם בוצעו מכאן ואילך בכוח שריריהם של‬
‫בעלי החיים )תחבורה‪ ,‬חריש‪ ,‬טחינה(‪ .‬במרבית החברות האנושיות עסקו רוב בני האדם‬
‫בגידול צמחים‪ ,‬וגידול בעלי חיים היה פעילות משנית‪ .‬אך הופיעו גם חברות רועים שהתבססו‬
‫בראש ובראשונה על גידול בעלי חיים‪.‬‬
‫בני האדם הפיצו את בעלי החיים המבויתים לכל עבר‪ ,‬והגדילו באופן ניכר את‬
‫אוכלוסייתם‪ .‬לפני ‪ 10,000‬שנה חיו רק כמה מאות־אלפי כבשים‪ִ ,‬עזים‪ ,‬פרות ותרנגולות‪,‬‬
‫בכמה אזורים מוגבלים באפרו־אסיה‪ .‬היום חיים בעולם כמיליארד כבשים‪ ,‬יותר ממיליארד‬
‫בני בקר‪ ,‬וכ־‪ 25‬מיליארד תרנגולות‪ ,‬והם מצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס‪.‬‬
‫התרנגולת בת ימינו היא העוף הנפוץ ביותר בתולדות כדור הארץ! הבקר והכבשה הם‬
‫היונקים הגדולים הנפוצים ביותר בעולם אחרי הומו סאפיינס עצמו‪ .‬מזווית ראייה‬
‫אבולוציונית צרה המודדת הצלחה לפי תפוצה‪ ,‬המהפכה החקלאית היתה הצלחה מסחררת‬
‫עבור הכבשים‪ ,‬הפרות והתרנגולות‪.‬‬
‫אולם זווית הראייה האבולוציונית היא צרה מדי‪ .‬האבולוציה שופטת את כל מה שקורה לפי‬
‫קריטריונים של הפצה‪ ,‬ולא לפי קריטריונים של סבל ואושר‪ .‬אין זה משנה לה מה מרגישים‬
‫בעלי החיים‪ ,‬אלא רק כמה העתקים מהדנ"א שלהם קיימים‪ .‬הפרות והתרנגולות בנות ימינו הן‬
‫אמנם סיפור הצלחה אבולוציוני חסר תקדים‪ ,‬אך הן גם בין היצורים האומללים ביותר שחיו‬
‫אי פעם על פני כדור הארץ‪ .‬שכן‪ ,‬ביות בעלי החיים היה מבוסס על שורה של פרקטיקות‬
‫אכזריות שהלכו ונעשו רק אכזריות יותר ויותר ככל שחלפו השנים‪.‬‬
‫תוחלת החיים הטבעית של תרנגולת היא ‪ 12-7‬שנים‪ ,‬ושל בקר ‪ 25-20‬שנים‪ .‬במצב‬
‫הטבעי‪ ,‬תרנגולות‪ ,‬פרות ופרים רק לעתים נדירות מיצו את מלוא תוחלת החיים שלהם‪,‬‬
‫ובדרך כלל נטרפו או מתו הרבה לפני כן‪ ,‬אבל עדיין היה להם סיכוי לא רע לחיות מספר לא‬
‫מבוטל של שנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הרוב המכריע של התרנגולות‪ ,‬הפרות והפרים שמגדל האדם‬
‫נשחטו בגיל שנע בין שבועות ספורים לחודשים ספורים‪ ,‬כי זהו גיל השחיטה האופטימלי‬
‫מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫פרות חולבות‪ ,‬תרנגולות מטילות ובהמות עבודה הורשו לעתים לחיות למשך שנים רבות‪,‬‬
‫אך במחיר שעבוד למשטר של ניצול מתמשך והכפפה לצורת חיים זרה לדחפים ולרצונות‬
‫שלהם‪ .‬כך למשל פרים במצבם הטבעי העדיפו מן הסתם לבלות את זמנם בנדודים על פני‬
‫מרחבים פתוחים בחברתם של פרים ופרות אחרים‪ ,‬ולא במשיכת עגלות ומחרשות בחברתו‬
‫של הומו סאפיינס עם שוט ביד‪.‬‬
‫כדי להפוך פרים‪ ,‬סוסים‪ ,‬חמורים וגמלים לבהמות עבודה צייתניות היה צריך לשבור את‬
‫האינסטינקטים הטבעיים שלהם ואת הקשרים החברתיים שלהם‪ ,‬ולהגביל את חופש התנועה‬
‫ואפשרויות הבריחה שלהם‪ .‬לשם כך פיתחו חקלאים מגוון שיטות כגון כליאת בעלי החיים‬
‫מכלאות וכלובים‪ ,‬ריסון ברצועות וברתמים‪ ,‬הלקאה במקלות ובשוטים‪ ,‬והטלת מומים פיזיים‪.‬‬
‫תהליך האילוף היה כרוך בסירוסם של מרבית הזכרים‪ .‬הסירוס ריסן את תוקפנותם של‬
‫הזכרים‪ ,‬וכמו כן איפשר לבני האדם לשלוט ברבייה של בעלי החיים המבויתים‪.‬‬
‫בתרבויות המסורתיות של גינאה החדשה עושרו של אדם נמדד לפי מספר החזירים‬
‫שבבעלותו‪ .‬כדי להבטיח שהחזירים לא יתרחקו או ייעלמו נוהגים חקלאים בצפון גינאה‬
‫החדשה לחתוך חתיכה מאפם של החזירים‪ ,‬אשר סובלים כאבים חדים כשהם מנסים לרחרח‬
‫את האדמה‪ .‬הדבר הופך את החזירים לתלויים לחלוטין בבעליהם‪ ,‬כי הם אינם מסוגלים‬
‫להשיג מזון או להתמצא במרחב בלי לדחוף את אפם לכאן ולשם‪ .‬באזור אחר של גינאה‬
‫‪31‬‬
‫החדשה עוקרים את עיניהם של החזירים‪ ,‬כדי שלא יוכלו לראות לאן הם הולכים‪.‬‬

‫‪ .9‬חריש באמצעות צמד שוורים‪ .‬איור מקבר מצרי מ־‪ 1200‬לפני הספירה לערך‪ .‬הפר הפראי היה רגיל‬
‫לשוטט כאוות נפשו על פני מרחבים גדולים‪ ,‬תוך שהוא יוצר מסכת קשרים חברתיים מורכבים עם מספר רב‬
‫של פרים ופרות‪ .‬השור המבוית והמסורס כילה את חייו תחת איומו של השוט‪ ,‬בבדידות ובעבודת פרך שלא‬
‫התאימוּ למבנה גופו ולאינסטינקטים החברתיים והרגשיים שלו‪ .‬ברגע שלא עמד במכסת העבודה המצופה‬
‫ממנו‪ ,‬קצרה היתה הדרך אל השוחט והבורסקאי‪) .‬מעניין לשים לב גם לתנוחה הכפופה של האיכר המצרי‪,‬‬
 ‫שבדומה לפר‪ ,‬כילה גם הוא את חייו בעבודה קשה שלא התאימה למבנה גופו‪(.‬‬

‫בעיות אחרות של שליטה בבעלי חיים אִפיינו את משק החלב האנושי‪ .‬פרות‪ ,‬כבשים ועזים‬
‫מייצרות חלב רק אחרי שהן נכנסות להיריון וממליטות‪ ,‬והן ממשיכות לייצר חלב רק כל עוד‬
‫העגל‪ ,‬הטלה או הגדי יונקים‪ .‬לכן כדי שפרה‪ ,‬כבשה או עז ייתנו חלב עליהן קודם להמליט‬
‫עגלים‪ ,‬טלאים וגדיים — אך החקלאי צריך להבטיח שהחלב יגיע אליו‪ ,‬ולא אליהם‪ .‬דרך‬
‫אחת לעשות זאת היא לשחוט את העגל‪ ,‬הטלה או הגדי זמן קצר אחרי הלידה‪ ,‬לסחוט כל‬
‫טיפת חלב אפשרית מן האם לצורכי האדם‪ ,‬ואז לעבר אותה שוב‪ .‬ברפתות ישראליות‬
‫מודרניות פרה חולבת חיה כחמש שנים בממוצע לפני ששוחטים אותה‪ .‬במהלך חמש שנים‬
‫אלו היא מעוברת כמעט כל הזמן‪ ,‬ובדרך כלל מוזרעת ‪ 120-60‬יום לאחר ההמלטה הקודמת‪,‬‬
‫כדי לשמור על תנובת חלב מקסימלית‪ .‬מרבית העגלות וכמעט כל העגלים מופרדים מאמם‬
‫‪32‬‬
‫מיד לאחר ההמלטה ונמסרים לטיפולה של תעשית הבשר‪.‬‬
‫בתרבויות רועים קדם־מודרניות שבהן התקשו לשמור על הפרות והכבשים בהיריון תמידי‬
‫ניסו להבטיח תנובת חלב סדירה על ידי נוכחותם המתמשכת של עגלים וטלאים יונקים לצד‬
‫האמהות‪ .‬אולם הרועים רצו את החלב לעצמם‪ ,‬והשתדלו למנוע מהעגלים ומהטלאים לינוק‬
‫יותר מדי‪ .‬לשם כך הם פיתחו שלל שיטות מתוחכמות‪ .‬השיטה הפשוטה ביותר היא לתת לעגל‬
‫להתקרב לאם ולהתחיל לינוק‪ ,‬אך לסלק אותו ברגע שהחלב מתחיל לנבוע‪ ,‬ואז לחלוב את‬
‫הפרה בעצמם‪ .‬החיסרון הוא שזה בדרך כלל מעורר את התנגדותם של העגל ושל הפרה‪ .‬כמה‬
‫שבטי רועים נהגו להרוג את העגלים‪ ,‬לאכול את בשרם‪ ,‬ואז לפחלץ את עורם‪ .‬הפוחלץ הוגש‬
‫לאם‪ ,‬כדי שנוכחותו של "העגל" תעורר את תפוקת החלב שלה‪ .‬בני שבט הנואר )‪(Nuer‬‬
‫בסודאן אף נהגו למרוח את הפוחלץ בשתן של האם‪ ,‬כדי שיפיץ ריח חי ומוכר‪ .‬טכניקה אחרת‬
‫של בני שבט הנואר היתה לקשור טבעת קוצים סביב פיו של העגל‪ ,‬כך שידקור את האם‬
‫כשהוא מנסה לינוק‪ ,‬ויגרום לה להתנגד לניסיונות היניקה שלו‪ 33.‬מגדלי גמלים בני שבט‬
‫הטוארג )‪ (Tuareg‬נוהגים לנקב או לקטום את אפם ושפתם העליונה של גמלים צעירים‬
‫‪34‬‬
‫ועגלי בקר‪ ,‬כדי להכאיב להם בזמן שהם יונקים‪ ,‬וכך להניא אותם מלינוק יותר מדי‪.‬‬

‫***‬

‫לא כל חברות הרועים והחקלאים נהגו באכזריות דומה כלפי בעלי החיים המבויתים‪,‬‬
‫ובמקרים מסוימים חייהם של לפחות חלק מבעלי חיים אלו היו טובים למדי‪ .‬כלבי מחמד‪,‬‬
‫חתולי בית‪ ,‬כבשים שגודלו לצורך שימוש בצמר שלהן וסוסי מלחמה נהנו בדרך כלל מתנאים‬
‫משופרים‪ .‬הקיסר הרומי קליגולה מינה את סוסו אינקיטאטוס לסנטור‪ .‬כמו כן יש להדגיש‬
‫שרועים וחקלאים רבים גילו חיבה לבעלי החיים שלהם ודאגו להם במסירות‪ ,‬כפי שבעלי‬
‫עבדים רבים לאורך ההיסטוריה גילו חיבה ודאגה לעבדים שלהם‪ .‬לא בכדי הפכה דמותו של‬
‫רועה הצאן לאב־טיפוס של הנביא ושל המלך הטוב‪ .‬אולם מזווית הראייה של הצאן — ולא‬
‫של הרועה — קשה להימנע מהרושם שבעבור הרוב המכריע של בעלי החיים המבויתים‬
‫המהפכה החקלאית היתה האסון הגדול ביותר בתולדותיהם‪" .‬הצלחתם" האבולוציונית היא‬
‫חסרת משמעות עבורם‪ .‬אילו ניתנה לכם האפשרות לבחור בין להיות זן נכחד של קרנף לבין‬
‫להיות עגל חלב המבלה את חודשי חייו המועטים בתוך כלוב קטנטן כשאינו יכול לזוז וכשהוא‬
‫מואבס ללא הרף על מנת לייצר סטייקים עסיסיים — מי יבחר להיות העגל? העובדה שהגנים‬
‫של הקרנף עומדים להיעלם‪ ,‬ואילו אלו של העגל משוכפלים בקצב מסחרר‪ ,‬היא רק לעג‬
‫לרש‪.‬‬

‫‪ .10‬עגל חלב ברפת מודרנית‪ .‬כמעט מיד לאחר היוולדו מופרד העגל מאמו ונכלא בתוך כלוב קטנטן שגודלו‬
‫אינו גדול בהרבה ממידות גופו של העגל‪ .‬שם עוברים עליו כל חייו — כארבעה חודשים בממוצע‪ .‬העגל‬
‫לעולם אינו מוּצא מהכלוב‪ ,‬ואינו מורשה לשחק עם עגלים אחרים או אפילו ללכת‪ ,‬וזאת כדי להבטיח‬
‫ששריריו לא יתחזקו‪ .‬שרירים רכים פירושם סטייק רך‪ .‬הפעם הראשונה שהעגל יזכה ללכת‪ ,‬למתוח את‬
‫שריריו ולגעת בעגלים אחרים תהיה בדרך למשחטה‪ .‬במונחים אבולוציוניים‪ ,‬הבקר הוא אחד היצורים‬
‫המצליחים ביותר בתולדות כדור הארץ‪ .‬הוא גם אחד היצורים האומללים ביותר בתולדות כדור הארץ‪.‬‬
‫הפער הזה בין "הצלחה אבולוציונית" לבין "סבל אינדיווידואלי" הוא אולי הלקח החשוב‬
‫ביותר שאפשר להפיק מהמהפכה החקלאית‪ .‬כשחוקרים את תולדותיהם של צמחים כגון חיטה‬
‫ותירס‪ ,‬אפשר בהחלט להסתפק בראייה אבולוציונית אשר מבינה "הצלחה" במונחים של‬
‫מספר עותקי דנ"א‪ .‬אולם כשחוקרים את תולדותיהם של יצורים בעלי עולם תחושתי ורגשי‬
‫מורכב‪ ,‬כגון פרות‪ ,‬סוסים והומו סאפיינס‪ ,‬כדאי לבחון את האופן שבו מיתרגמת ההצלחה‬
‫האבולוציונית הזו לחוויותיהם של פרטים‪ .‬זהו לקח חשוב במיוחד להמשך ההיסטוריה של‬
‫הומו סאפיינס‪ .‬בפרקים הבאים נראה כיצד עלייה דרמטית בכוחו הקולקטיבי של המין שלנו‬
‫יכלה ללכת יד ביד עם סבל רב ברמה האינדיווידואלית‪.‬‬
 ‫פרק ‪6‬‬

‫איכרים ומלכים‬
‫המהפכה החקלאית היא אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה‪ .‬יש המציירים‬
‫אותה כשחר חדש של שגשוג וקידמה‪ ,‬ויש מי שרואים אותה כשעת דמדומים שבה איבדה‬
‫האנושות את הקשר לסביבתה הטבעית ועלתה על מסלול של ניכור‪ ,‬חמדנות ודאגנות‪ .‬תהא‬
‫האמת אשר תהא‪ ,‬מה שבטוח הוא שהמהפכה החקלאית היתה בלתי הפיכה‪ .‬לאחר שהאנושות‬
‫עברה בדלת הזו‪ ,‬הדלת נטרקה מאחוריה וננעלה‪ .‬הגידול הדמוגרפי הבטיח שאף חברה‬
‫חקלאית גדולה לא תוכל שוב לחיות מליקוט ומציד‪ ,‬אלא במחיר מותם של מרבית חבריה‪.‬‬
‫בסביבות שנת ‪ 10000‬לפני הספירה‪ ,‬לפני תחילת המהפכה החקלאית‪ ,‬מספר האנשים בכל‬
‫כדור הארץ מוערך בחמישה עד שמונה מיליון לקטים שנדדו אנה ואנה על פני מרחבים‬
‫גדולים‪ .‬בשנת ‪ 1‬לספירה חיו בעולם אולי מיליון או שני מיליון לקטים ועוד כ־‪ 250‬מיליון‬
‫‪35‬‬
‫חקלאים‪ .‬רובם המכריע חיו ביישובי קבע‪ ,‬להוציא אחוז קטן של רועים נוודים‪.‬‬
‫המעבר ליישובי קבע והאינטנסיביות של עבודת האדמה הביאו להתכווצות דרמטית של‬
‫המרחב שבו התנהלו חייהם של מרבית בני האדם‪ .‬להוציא כמה יוצאים מן הכלל‪ ,‬כגון דייגי‬
‫הסלמון של צפון־מערב ארצות הברית והנטופים של ארץ ישראל הקדומה‪ ,‬לקטים נדדו בדרך‬
‫כלל על פני שטח מחיה בן עשרות או מאות קילומטרים רבועים‪" .‬הבית" היה לגביהם שטח‬
‫המחיה כולו‪ ,‬על גבעותיו‪ ,‬נחליו‪ ,‬יערותיו וכיפת השמים שמעל‪ .‬חקלאים לעומת זאת בילו את‬
‫רוב חייהם בתוך שדה או מטע של כמה דונמים‪ ,‬ו"הבית" היה לגביהם מבנה טחוב מעץ‪ ,‬או‬
‫אבן‪ ,‬או בוץ וקש‪ ,‬ששטחו לכל היותר כמה עשרות מטרים רבועים‪ ,‬ושבו הם נולדו‪ ,‬חיו ומתו‪.‬‬
‫החקלאים פיתחו קשרים עזים ביותר אל "הבית שלי"‪" ,‬החדר שלי"‪" ,‬המטבח שלי"‪" ,‬החצר‬
‫שלי"‪ .‬היתה זו לא רק מהפכה כלכלית וארכיטקטונית‪ ,‬אלא גם מהפכה פסיכולוגית מרחיקת‬
‫לכת‪ .‬מכאן ואילך ההיקשרות ל"בית שלי" וההיבדלות מ"השכנים" יהפכו לסממנים‬
‫הפסיכולוגיים והחברתיים החשובים ביותר של הומו סאפיינס‪.‬‬
‫יוצאי הדופן העיקריים היו הרועים‪ .‬גם הרועים הם מתוצריה של המהפכה החקלאית‪ ,‬ויש‬
‫להבחין בצורה ברורה בין רועים לבין לקטים‪ .‬לקטים מאופיינים בכך שהם ממעטים לעשות‬
‫מניפולציות על צמחים ובעלי חיים‪ .‬רועים לעומת זאת מתקיימים מעשיית מניפולציות‬
‫אינטנסיביות על בעלי חיים‪ .‬אך בניגוד למגדלי צמחים הכבולים לקרקע שעליה גדלים‬
‫הצמחים‪ ,‬הרועים מסוגלים — ולעתים חייבים — לנוע עם עדריהם ממקום למקום‪ .‬אף‬
‫שהרועים אינם יושבי קבע‪ ,‬יש להם הרבה יותר מן המשותף עם עובדי האדמה מאשר עם‬
‫הלקטים‪ .‬שבט רועים הוא כפר חקלאי בתנועה‪ ,‬והוא דומה יותר באורח חייו ובמנטליות שלו‬
‫לכפר החקלאי מאשר לחבורת לקטים‪ .‬אופייני הדבר שלרועים יש בדרך כלל בית בדמות‬
‫אוהל נייד או עגלה‪ ,‬אשר מלווה אותם לכל מקום שאליו הם הולכים‪.‬‬

‫***‬

‫המרחב החדש של רוב בני האדם היה לא רק קטן בהרבה מזה של הלקטים‪ ,‬אלא גם מלאכותי‬
‫בהרבה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬לקטים עשו רק שינויים מועטים במרחב המחיה שלהם‪ .‬החקלאים לעומת‬
‫זאת חיו באיים מלאכותיים שהם כבשו בעמל רב מידי "הטבע הפראי" שסביבם‪ .‬הם ביראו‬
‫יערות‪ ,‬חפרו תעלות‪ ,‬הכשירו שדות‪ ,‬בנו בתים‪ ,‬חרשו תלמים‪ ,‬ונטעו עצי פרי בשורות‬
‫מסודרות‪ .‬האי המלאכותי הזה יועד רק לבני האדם ולצמחים ולבעלי החיים "שלהם"‪ ,‬וגודר‬
‫בדרך כלל בגדרות ובחומות‪ .‬אם עשבים שוטים או חיות יער ניסו להיכנס אל האי‪ ,‬החקלאי‬
‫עשה כל שביכולתו כדי לחסום את דרכם‪ ,‬לגרש אותם‪ ,‬או לחסל אותם‪ .‬הגנות גבוהות‬
‫במיוחד הוקמו מסביב לקודש־הקודשים של האי — הבית‪ .‬עד היום מנהלים מיליארדי אנשים‬
‫החמושים בכפכפים ובתרסיסי רעל מלחמת חורמה כנגד כל עכביש או חיפושית סוררת‬
‫שמעזים להסתנן פנימה‪.‬‬
‫איים מלאכותיים אלו היו במשך רוב ההיסטוריה קטנים מאוד‪ ,‬והיו מוקפים באוקיאנוסים‬
‫של טבע פראי‪ .‬אפילו בשנת ‪ 1400‬לספירה הרוב המכריע של החקלאים ובעלי החיים‬
‫והצמחים "שלהם" הצטופפו בשטח של כ־‪ 11‬מיליון קילומטרים רבועים‪ ,‬מתוך שטח יבשה‬
‫כולל בכדור הארץ של כ־‪ 155‬מיליון קילומטרים רבועים‪ 36.‬רוב השטחים האחרים היו קרים‬
‫מדי‪ ,‬חמים מדי‪ ,‬יבשים מדי‪ ,‬טובעניים מדי או לא מתאימים לחקלאות ולמגורי אדם מסיבות‬
‫אחרות‪ .‬כלומר‪ ,‬רוב החקלאים ובעלי החיים והצמחים "שלהם" חיו בשטח המכסה רק ‪7‬‬
‫אחוזים משטח היבשה‪ .‬מאחר ששטח היבשה כולו מכסה רק ‪ 29‬אחוז משטח כדור הארץ‪,‬‬
‫יוצא שהאיים המלאכותיים כיסו לכל היותר כ־‪ 2‬אחוזים מפני כדור הארץ‪ .‬ב־‪ 2‬אחוזים אלה‬
‫התרחשה ההיסטוריה‪.‬‬
‫בני האדם התקשו לעזוב את האיים המלאכותיים שלהם‪ .‬הם לא יכלו להשאיר את הבתים‪,‬‬
‫השדות והממגורות ללא השגחה‪ ,‬והחלו לצבור כמויות עצומות של חפצים שקירקעו אותם‪.‬‬
‫אף על פי שהחקלאים הקדמונים נראים לנו עניים מרודים‪ ,‬למשפחת חקלאים טיפוסית היו‬
‫יותר חפצים מאשר לחבורה שלמה של לקטים‪ .‬המעבר לחקלאות היה כרוך בפיתוח מגוון‬
‫רחב של מוצרים וכלים חדשים‪ .‬במקביל‪ ,‬הופעתם של יישובי קבע איפשרה לבני אדם ליצור‬
‫ולצבור עוד ועוד מוצרי מותרות לא הכרחיים‪ ,‬שרובם הפכו תוך זמן קצר למצרכי יסוד שאי‬
‫אפשר בלעדיהם‪ .‬חלק גדל והולך מהפעולות‪ ,‬ההרגלים‪ ,‬האמונות והתחושות של בני האדם‬
‫החל להיות מתווך באמצעות חפצים‪ .‬את מקל הנדודים שלו תלה האדם למזכרת מעל‬
‫הטלוויזיה‪.‬‬
 ‫תכנון לטווח ארוך‬
‫בשעה שהמרחב שבו התנהלו חייהם של החקלאים הצטמצם והלך‪ ,‬הזמן החקלאי הלך‬
‫והתרחב‪ .‬לקטים בדרך כלל לא חשבו קדימה יותר מאשר כמה ימים‪ .‬חקלאים לעומת זאת‬
‫הפליגו בדמיונם שנים ועשרות שנים אל העתיד‪.‬‬
‫העתיד שיחק תפקיד קטן יחסית בתודעתם ובחייהם של לקטים מכיוון שהם חיו רוב הזמן‬
‫מן היד לפה והתקשו לשמר מזון לאורך זמן או לאגור כמויות גדולות של חפצים‪ .‬מובן‬
‫שלקטים עשו אי־אלו תוכניות לעתיד הרחוק‪ .‬מי שציירו את ציורי המערות של שובה‪ ,‬לאסקו‬
‫ואלטמירה קיוו כנראה שהציורים יישמרו לדורות‪ .‬בריתות חברתיות בתוך חבורת לקטים‬
‫נכרתו לטווח ארוך‪ ,‬ונקמות הבשילו במשך שנים‪ .‬כשציידים יצאו לצוד הם נהגו פעמים רבות‬
‫להתמקד בפרטים חלשים‪ ,‬בזקנים ובזכרים ולהימנע מפגיעה בנקבות פוריות‪ ,‬כדי לא לדלדל‬
‫את אוכלוסיית בעלי החיים העתידית‪ .‬כשחבורת לקטים מצאה שלל רב במיוחד‪ ,‬היא היתה‬
‫עשויה לתת מתנות לחבורות שכנות‪ ,‬מתוך תקווה שאם יתעורר צורך בעתיד‪ ,‬השכנים יחזירו‬
‫טובה תחת טובה‪ .‬אך ב"כלכלת קיום" של ליקוט וציד היה גבול די ברור לתכנונים ארוכי‬
‫טווח שכאלה‪ ,‬ובאופן פרדוקסלי אי־היכולת להשפיע על העתיד הרחוק חסכה מהלקטים‬
‫דאגות מרובות‪.‬‬
‫המהפכה החקלאית הגדילה מאוד את חשיבותו של העתיד‪ ,‬כיוון שאיכרים חייבים לחשוב‬
‫קדימה ולעבוד ללא הרף בשביל העתיד הרחוק‪ .‬הכלכלה החקלאית התבססה על מעגל ייצור‬
‫עונתי‪ ,‬שהורכב מחודשים ארוכים שבהם לא נאסף יבול‪ ,‬ומתקופות שיא קצרות שבהן נאסף‬
‫יבול שיספיק לכל השנה‪ .‬כך למשל בעונת הקציר כפר של חקלאים אסף בתוך שבועות‬
‫אחדים כמות חיטה המספיקה הן כדי להאכיל את בני הכפר למשך שנה שלמה‪ ,‬והן כדי לזרוע‬
‫את השדות בשנה הבאה‪ .‬אך ביום שאחרי תום הקציר האיכר עדיין היה צריך לקום עם הנץ‬
‫החמה וללכת לעבוד בשדה‪ .‬אף שהיה לו די מה לאכול היום ומחר ועוד שבוע ועוד חודש‪,‬‬
‫הוא דאג מה יהיה בעוד שנה ובעוד שנתיים‪.‬‬
‫הדאגה לעתיד היתה פועל יוצא לא רק של מעגל הייצור העונתי‪ ,‬אלא גם של חוסר הוודאות‬
‫הבסיסי הכרוך בייצור חקלאי‪ .‬מאחר שהכפר התבסס לקיומו על מגוון קטן מאוד של צמחים‬
‫ובעלי חיים מבויתים‪ ,‬הוא היה חשוף במיוחד לשנים רעות שנגרמו על ידי מחלות‪ ,‬מלחמות‪,‬‬
‫ואסונות טבע‪ .‬האיכר הוכרח להפנים את העובדה שבכל שנה עליו לייצר יותר ממה שנדרש‬
‫לקיומו‪ ,‬ועליו לשמור על העודפים הללו מכל משמר‪ ,‬שכן ללא עודפי הייצור הללו‪ ,‬לא יהיה‬
‫לו במה לזרוע את השדה בשנה הבאה‪ ,‬ולא יהיה לו איך להתקיים בשנים רעות‪ .‬והשנים‬
‫הרעות תגענה במוקדם או במאוחר‪ .‬זוהי תופעה בלתי נמנעת בכל כלכלה חקלאית‪ .‬איכר‬
‫שיחיה מתוך הנחה שלא תהיינה שנים רעות ולא צריך להתכונן לקראתן‪ ,‬לא יחיה זמן רב‪.‬‬
‫דורות על דורות של איכרים סיפרו לילדיהם את סיפור הצרצר והנמלה‪ ,‬ומי שלא למד את‬
‫הלקח — מת בחורף‪.‬‬
‫לכן מהרגע שפרצה המהפכה החקלאית החלה הדאגה לעתיד לשחק תפקיד מרכזי על הבמה‬
‫המנטלית של בני האדם‪ .‬באזורים מוכי בצורת כגון ארץ ישראל‪ ,‬מדי שנה בשנה בעשרת‬
‫אלפים השנים האחרונות‪ ,‬כשחודשי הסתיו נקפו והימים הלכו והתקצרו‪ ,‬קמטים עמוקים‬
‫נחרשו בפניו של האיכר‪ .‬בוקר בוקר הוא קם והתבונן מערבה‪ ,‬מרחרח את הרוח בזהירות‪,‬‬
‫ומאמץ את עיניו אל האופק‪ .‬האם זהו ענן‪ ,‬שם במרחק? האם היום ירד סוף סוף גשם? בעמקי‬
‫הנהרות של הפרת‪ ,‬הנילוס‪ ,‬האינדוס והנהר הצהוב‪ ,‬איכרים התבוננו בדאגה דומה במפלס‬
‫הנהר היורד ועולה חליפות‪ ,‬כשהם חרדים מפני שיטפון גואה לא פחות מאשר מפני בצורת‪.‬‬
‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬האיכר היה מודאג יותר מהעתיד לא רק מפני שהיו לו יותר סיבות‬
‫לדאגה‪ ,‬אלא גם מפני שהיה לו יותר מה לעשות עם הדאגה הזו‪ .‬אפשר היה לתרגם אותה‬
‫לפעולה‪ .‬אפשר היה להכשיר עוד שדה‪ ,‬לחפור עוד תעלת השקיה‪ ,‬לזרוע עוד יבולים‪ ,‬לבנות‬
‫עוד ממגורה‪ .‬האיכר חשב ללא הרף על העתיד‪ ,‬חשש ממה שיהיה‪ ,‬ועבד ואסף וחמד בהווה‬
‫בשביל עוד חודש ועוד שנה ועוד שנתיים‪.‬‬
‫לדאגנותו של האיכר היו תוצאות מרחיקות לכת‪ .‬היא היתה הבסיס שעליו עמדו מכאן‬
‫ואילך כמעט כל הישויות הפוליטיות והמבנים החברתיים‪ .‬נקדים ונאמר שהאיכרים אף פעם‬
‫לא הגשימו את החלום שלהם לזכות בביטחון כלכלי בעתיד באמצעות עבודה קשה בהווה‪.‬‬
‫הנמלה חיה גרוע יותר מהצרצר גם בחורף‪ ,‬כי מלכת הנמלים לוקחת את כל מה שהנמלה‬
‫אספה‪ .‬בכל החברות בהיסטוריה שליטים ואליטות נהגו לקחת לעצמם כמעט את כל עודפי‬
‫הייצור מהחקלאות‪ ,‬ולהשאיר לאיכרים רק את המינימום הדרוש לקיומם )או קצת יותר(‪.‬‬
‫האיכרים לא יכלו להתחמק מהנטל הזה על ידי כך שהם יפסיקו לייצר עודפים‪ ,‬חלקית מפני‬
‫שהדבר היה מעמיד את קיומם בסכנה‪ ,‬וחלקית מפני שהאליטות נהגו להכריח אותם לייצר‬
‫עוד ועוד עודפים‪.‬‬
‫עודפי הייצור הללו היו הדלק של ההיסטוריה‪ .‬הם אלו שמימנו את הפוליטיקה‪ ,‬את‬
‫המלחמות‪ ,‬את האמנות ואת הפילוסופיה‪ .‬עד התקופה המודרנית יותר מ־‪ 90‬אחוז מהאנשים‬
‫היו איכרים שקמו כל בוקר לעבוד את האדמה בזיעת אפם‪ ,‬ועודפי המזון שהם ייצרו הזינו את‬
‫האחוזים הבודדים של מלכים‪ ,‬פקידים‪ ,‬חיילים‪ ,‬כוהנים‪ ,‬אמנים והוגי דעות שמככבים בספרי‬
‫ההיסטוריה‪ .‬כשאנו קוראים את ספרי ההיסטוריה‪ ,‬עלינו לזכור זאת‪ .‬כשאנו מנתחים את‬
‫פלפוליהם של אפלטון ואריסטו על טבע העולם‪ ,‬את הסגנון האמנותי החדש של ציירי‬
‫הרנסנס‪ ,‬או את תמרוניו המזהירים של חניבעל בקרב קאנה‪ ,‬עלינו לזכור שבאותו הזמן‬
‫בדיוק‪ ,‬מה שעשו תשעים ומשהו אחוז מבני האדם זה לקום בבוקר‪ ,‬ללכת לשדה ולנכש‬
‫עשבים‪ .‬והם המשיכו לעשות זאת בלי קשר לשאלה מי ניצח בקרב קאנה‪ ,‬מה החליטו‬
‫הפילוסופים לגבי טבעו של העולם‪ ,‬או איזה סגנון אמנותי חדש הופיע ברנסנס‪ .‬ההיסטוריה‬
‫היא משהו שמיעוט קטן מאוד של אנשים עושה‪ ,‬בזמן שרוב האנשים מייצרים מזון‪.‬‬

‫מן השדה אל הארמון‬

‫כמויות המזון שהצליחו בני אדם לייצר באיים המלאכותיים שלהם איפשרו ליותר ויותר‬
‫אנשים להצטופף יחד בשטח קטן‪ .‬בפעם הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬מאות‪ ,‬אלפי ולבסוף עשרות‬
‫אלפי בני אדם יכלו לגור באותו מקום ולהזין את עצמם משטח של כמה עשרות קילומטרים‬
‫רבועים‪ .‬כך נוצרו הזדמנויות להקים לא רק כפרים גדולים‪ ,‬אלא גם עיירות וערים‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫נוצרו הזדמנויות חדשות לכינון רשתות מסחר וממלכות רחבות ידיים‪ ,‬שחיברו זה לזה באופן‬
‫הדוק מספר רב של כפרים‪ ,‬עיירות וערים‪ .‬מאחר שכל איכר ייצר יותר מזון ממה שהיה דרוש‬
‫לקיומו המיידי‪ ,‬ומאחר שבעלי החיים המבויתים וכלי התחבורה החדשים שהופיעו בעקבות‬
‫המהפכה החקלאית )סירות גדולות‪ ,‬עגלות רתומות לשוורים( יכלו להניע את עודפי המזון‬
‫ממקום למקום‪ ,‬אפשר היה להשתמש בעודפי המזון הללו כדי להזין מלכים‪ ,‬צבאות ומנגנונים‬
‫אדמיניסטרטיביים‪.‬‬
‫אך כדי לנצל את ההזדמנויות החדשות הללו לא היה די במזון‪ .‬עצם העובדה שניתן להאכיל‬
‫עשרת אלפים אנשים החיים באותה עיר או מיליון אנשים החיים באותה ארץ לא מבטיחה‬
‫שהאנשים הללו יוכלו להסכים ביניהם איך לחלק את האדמות ואת המים‪ ,‬איך לפתור‬
‫סכסוכים ועימותים‪ ,‬ואיך להתנהג בשעת בצורת או מלחמה‪ .‬ואם לא תהיה הסכמה‪ ,‬הארץ‬
‫תימלא בריב ומדון גם אם מחסני המזון שלה מתפקעים מחיטה‪ .‬רוב המהפכות והמלחמות‬
‫בהיסטוריה לא פרצו בשל מחסור אובייקטיבי במזון‪ .‬את המהפכה הצרפתית הנהיגו עורכי דין‬
‫שמנים‪ ,‬לא איכרים מזי רעב‪ .‬הרפובליקה הרומית הגיעה לשיא כוחה במאה הראשונה לפני‬
‫הספירה‪ ,‬וציי אוצרות מכל אגן הים התיכון זרמו לרומא‪ ,‬אך דווקא אז התמוטט הסדר‬
‫הפוליטי הרומי ופרצה שורה של מלחמות אזרחים קטלניות‪ .‬ביוגוסלביה ב־‪ 1991‬היה די‬
‫והותר מזון להאכיל את כל תושביה לשובעה‪ ,‬ועדיין המדינה התפרקה וקרסה אל תוך מרחץ‬
‫דמים איום‪ .‬תושבי האזור שבין הים התיכון ונהר הירדן מתקשים להסדיר כיום את היחסים‬
‫ביניהם אף על פי שיש מספיק פיתות וחומוס לכולם‪.‬‬
‫הבעיה היא שפשוט אין לבני אדם אינסטינקטים טבעיים לשיתוף פעולה עם מספרים גדולים‬
‫של זרים‪ .‬בני אדם התפתחו במשך מיליוני שנים בחבורות קטנות של כמה עשרות פרטים‪.‬‬
‫אלפי השנים הספורות שחלפו בין המהפכה החקלאית לבין הופעתן של ערים‪ ,‬ממלכות‬
‫ואימפריות‪ ,‬לא היו פרק זמן ארוך מספיק כדי שבני אדם יפתחו "אינסטינקטים לשיתוף‬
‫פעולה המוני"‪.‬‬
‫הדרך היחידה שבה מספר רב של אנשים זרים יכולים בכל זאת להסכים על כללי התנהגות‬
‫משותפים היא על ידי יצירת מיתוסים משותפים‪ .‬בימי הלקטים הוכח שמיתוסים משותפים‬
‫בהחלט מספיקים כדי שכמה מאות בני אדם יצליחו לשתף פעולה ביעילות וליצור שבטים‪.‬‬
‫שאלת מיליון הדולר של המהפכה החקלאית היתה האם גם מיליוני בני אדם מסוגלים ליצור‬
‫יחד מיתוסים משותפים‪ ,‬והאם המיתוסים הללו יהיו חזקים דיים כדי לקיים ערים‪ ,‬ממלכות‬
‫ואימפריות‪.‬‬
‫התשובה על שאלה זו לא היתה ברורה מאליה‪ .‬בעידן הלקטים‪ ,‬שיתופי פעולה בין אנשים‬
‫מחבורות נפרדות נשארו רופפים ומצומצמים יחסית‪ .‬חבורות שונות סיפקו זו לזו מידע‪ ,‬סחרו‬
‫זו עם זו בפריטים נדירים‪ ,‬ומדי פעם אולי התאגדו יחד לצורך פולחן דתי חשוב‪ ,‬או לצורך‬
‫מבצע נקודתי כגון חיסול חבורת ניאנדרתלים‪ .‬זה היה הרבה מעבר למה שכל מין אחר של‬
‫אדם היה יכול לעשות‪ ,‬וזה היה מספיק כדי שהומו סאפיינס יכבוש את העולם‪ .‬אולם כל‬
‫חבורה אנושית המשיכה לנהל בעצמה את מרבית חייה ולספק בעצמה כמעט את כל צרכיה‪.‬‬
‫קיומם היומיומי של לקטים כמעט אף פעם לא התבסס על שיתוף פעולה עם בני חבורות‬
‫אחרות‪ ,‬ואפילו כשנוצרו שיתופי פעולה נקודתיים הם לרוב הקיפו לא יותר מכמה מאות בני‬
‫אדם‪ .‬היה אפשר בהחלט לשער שאלו הם גבולות היכולת של הדמיון והמיתולוגיה‪ .‬מיתוסים‬
‫משותפים הם משהו חזק דיו כדי לאפשר לחמש מאות אנשים לסחור בצדפים‪ ,‬להתקבץ‬
‫לחגיגה משותפת‪ ,‬או לעשות יד אחת נגד חבורת ניאנדרתלים‪ ,‬אך אולי אין הם חזקים דיים‬
‫לקיים עיר בת עשרת אלפים תושבים או אימפריה ריכוזית בת מיליוני נתינים?‬

‫***‬

‫למרבה התדהמה‪ ,‬התברר שבהחלט אפשר ליצור מיתוסים חזקים די הצורך‪ .‬במשך עשרות‬
‫אלפי שנים בני אדם סיפרו זה לזה סיפורים על רוחות שבטיות ואבות קדמונים‪ ,‬שאיפשרו‬
‫מדי פעם ל־‪ 500‬פרטים לשתף פעולה זה עם זה למשך שבוע‪ .‬כשהמהפכה החקלאית יצרה‬
‫הזדמנויות ל־‪ ,5,000‬ל־‪ 50,000‬ול־‪ 50‬מיליון פרטים לשתף פעולה זה עם זה כל רגע ורגע‬
‫במהלך חייהם‪ ,‬בני אדם יצרו סיפורים חדשים על אלים גדולים‪ ,‬אדמת המולדת וניירות ערך‪,‬‬
‫שאיפשרו גם לזה לקרות!‬
‫בשנת ‪ 8500‬לפני הספירה היישובים הגדולים ביותר בעולם היו כפרים כגון יריחו‪ ,‬אשר‬
‫מנו לכל היותר כמה מאות תושבים‪ .‬עדיין לא היה סימן לממלכות ולאימפריות‪ .‬בשנת ‪7000‬‬
‫לפני הספירה מנתה אוכלוסיית העיירה צ'טאל הויוק )‪ (Çatal Höyük‬שבאנטוליה בין‬
‫‪ 5,000‬ל־‪ 10,000‬בני אדם‪ .‬היה זה אולי היישוב הגדול ביותר בעולם דאז‪ .‬במהלך האלף‬
‫החמישי והאלף הרביעי לפני הספירה הופיעו בסהר הפורה ערים ובהן עשרות אלפי תושבים‬
‫כגון ארך שבמסופוטמיה‪ ,‬אשר כל אחת מהן שלטה על מספר רב של כפרים סמוכים ועל‬
‫שטח של מאות קילומטרים רבועים‪ .‬בסביבות שנת ‪ 3100‬לפני הספירה אוחדה מצרים כולה‬
‫לממלכה ריכוזית אחת בעלת אלפי קילומטרים רבועים ומאות אלפי תושבים‪ .‬בסביבות שנת‬
‫‪ 2250‬לפני הספירה חושלה האימפריה הראשונה בעולם — האימפריה האכדית של סרגון‬
‫— שמספר תושביה כבר עבר את המיליון ולרשותה עמד צבא קבע של ‪ 5,400‬איש‪ .‬בין שנת‬
‫‪ 1000‬לפני הספירה לשנת ‪ 500‬לפני הספירה נוצרו אימפריות־הענק הראשונות במזרח‬
‫התיכון — האימפריה האשורית המאוחרת‪ ,‬האימפריה הבבלית והאימפריה הפרסית‬
‫האחמנית‪ ,‬שמספר תושביהן הגיע למיליונים רבים והן החזיקו צבאות קבע בני עשרות אלפי‬
‫חיילים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 221‬לפני הספירה אוחדה סין לראשונה תחת שלטונה של אימפריית צ'ין )‪,(Qin‬‬
‫ואילו אגן הים התיכון אוחד זמן קצר אחר כך תחת שלטון האימפריה הרומית‪ .‬אימפריית צ'ין‬
‫גבתה מסים מכ־‪ 40‬מיליון בני אדם‪ ,‬ובאמצעותם מימנה צבא קבע של כמה מאות אלפי‬
‫חיילים ומערכת בירוקרטית מסועפת בת יותר מ־‪ 100‬אלף פקידים‪ .‬האימפריה הרומית‬
‫בשיאה גבתה מסים מקרוב ל־‪ 100‬מיליון בני אדם‪ ,‬ובאמצעותם מימנה בין השאר צבא קבע‬
‫של בין רבע מיליון לחצי מיליון חיילים‪ ,‬סללה רשת דרכים שעדיין היתה בשימוש אלף וחמש‬
‫מאות שנה מאוחר יותר‪ ,‬והקימה תיאטראות ואמפיתיאטראות שבהם מועלים מחזות ומופעי‬
‫בידור גם בימינו )לדוגמה בקיסריה(‪.‬‬
‫אל לנו לשגות באשליות זוהרות מדי לגבי אופיין של רשתות שיתוף פעולה כגון מצרים‬
‫הפרעונית‪ ,‬אימפריית צ'ין או האימפריה הרומית‪" .‬שיתוף פעולה" נשמע דבר מאוד חביב‬
‫ואלטרואיסטי‪ ,‬אך יש לזכור ששיתוף פעולה אינו בהכרח מרצון‪ ,‬ואינו בהכרח מיטיב באופן‬
‫שווה עם כל מי שנוטל בו חלק‪ .‬רוב רשתות שיתוף הפעולה שנוצרו בהיסטוריה הוקמו בכוח‬
‫הזרוע‪ ,‬היו מבוססות על מידה ניכרת מאוד של כפייה ומניפולציה‪ ,‬והיו כרוכות ברמה גבוהה‬
‫של דיכוי וניצול‪ .‬האמפיתיאטראות הרומיים נבנו בעזרת עבדים‪ ,‬ושימשו בין השאר כדי‬
‫לשעשע את בני האליטה בקרבות גלדיאטורים שבהם שבויי מלחמה הרגו אלו את אלו‪.‬‬
‫האיכרים הפשוטים שעבדו חודשים בפרך בשדות החיטה ובמטעי הזיתים ראו בעיניים כלות‬
‫איך בא גובה המסים של הקיסר הרומי וביום אחד מוריד את כל עמלם לטמיון‪) .‬המילה‬
‫העברית "טמיון" משמעותה‪ ,‬בלשון חז"ל‪" ,‬אוצר המדינה"‪ ,‬ו"לרדת לטמיון" פירושו המקורי‬
‫היה‪ ,‬להילקח לאוצר המדינה‪(...‬‬

‫האדם מחפש מסגרת‬

‫באלפי השנים שאחרי המהפכה החקלאית הדביקו בני האדם מילה למילה ומיתוס למיתוס וכך‬
‫בנו סדרים מדומיינים שהיו חזקים דיים לקשור יחד מיליוני זרים‪" .‬סדר מדומיין" הנו מערכת‬
‫של כללי התנהגות המשותפים למספרים גדולים של בני אדם‪ ,‬אשר מבוססים לא על‬
‫אינסטינקטים חברתיים או על היכרות אישית‪ ,‬אלא על אמונה במיתוסים משותפים‪ .‬אנו כה‬
‫רגילים לכך שמיתוסים משותפים מאפשרים למיליוני בני אדם להסכים על אותם כללי‬
‫התנהגות‪ ,‬שאנו בדרך כלל תופסים זאת כמובן מאליו‪ .‬האמת היא שזה דבר מפליא מאין‬
‫כמותו‪ .‬כבר יכולתם של מיתוסים לארגן שיתופי פעולה בין כמה מאות לקטים היתה מדהימה‪.‬‬
‫יכולתם של מיתוסים להדביק יחד אימפריות בנות מיליוני אנשים היא לאין שיעור מדהימה‬
‫יותר‪.‬‬
‫מה פירוש הדבר שאימפריות בנות מיליוני אנשים מודבקות יחד על ידי מיתוסים? ראינו‬
‫כבר דוגמה אחת לכך — חברת פיג'ו‪ .‬כדי לוודא שהדברים ברורים‪ ,‬הבה נבחן שניים‬
‫מהמיתוסים הידועים ביותר בהיסטוריה‪ :‬חוקי חמורבי מסביבות שנת ‪ 1776‬לפני הספירה‬
‫)ששימשו קו מנחה לשיתוף פעולה בין מאות אלפי תושבי האימפריה הבבלית(‪ ,‬והצהרת‬
‫העצמאות של ארצות הברית מ־‪ 1776‬לספירה )ששימשה קו מנחה לשיתוף פעולה בין‬
 ‫מיליוני תושבי האימפריה האמריקנית(‪.‬‬
‫בסביבות שנת ‪ 1776‬לפני הספירה בבל היתה העיר הגדולה בעולם‪ ,‬והאימפריה הבבלית‬
‫היתה בין הישויות הפוליטיות הגדולות והמורכבות ביותר בעולם‪ .‬היא התפרשה על פני‬
‫מרבית שטחה של מדינת עיראק המודרנית‪ ,‬וחלקים מסוריה ומאיראן דהיום‪ ,‬ומספר תושביה‬
‫נאמד ביותר ממיליון‪ .‬המפורסם מבין מלכיה של בבל הקדומה היה המלך חמורבי‪ ,‬שעיקר‬
‫תהילתו על הטקסט הידוע בשם "חוקי חמורבי"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1901‬גילו ארכיאולוגים צרפתים מצבת אבן ועליה כתובת באכדית‪ ,‬שבה מפרט‬
‫המלך חמורבי מה שנראה במבט ראשון כקובץ חוקים‪ .‬היה זה קובץ החוקים הקדום ביותר‬
‫שהתגלה עד אז‪ ,‬והוא עורר עניין רב בין השאר מכיוון שרבים מהחוקים המפורטים בו דומים‬
‫לחוקים הכתובים בתורה‪ .‬במהלך המאה ה־‪ 20‬גילו ארכיאולוגים קבצי חוקים קדומים עוד‬
‫יותר‪ ,‬אך "חוקי חמורבי" שמרו על תהילתם‪ ,‬בפרט מכיוון שעוד ועוד העתקים של חוקים‬
‫אלו התגלו בכל רחבי המזרח התיכון‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שבחנו החוקרים את הטקסט והשוו אותו‬
‫לקבצי חוקים אחרים מאותה תקופה‪ ,‬התברר להם שהטקסט איננו קודקס חוקים מסודר‪ ,‬אלא‬
‫אוסף של דוגמאות לפסקי דין שהוציא המלך חמורבי במקרים שונים )ולכן נכון יותר היה‬
‫לקרוא לו "דיני חמורבי"‪ ,‬אך המונח "חוקי חמורבי" כבר נעשה קאנוני(‪ .‬מטרתו של האוסף‬
‫היתה להציג את חמורבי כמודל חיקוי של מלך טוב המבטיח לנתיניו משפט צדק‪ ,‬ולתת דוגמה‬
‫לדורות הבאים מהו צדק ומיהו מלך שומר צדק‪.‬‬
‫הדורות הבאים לקחו זאת לתשומת לבם‪ .‬ארכיאולוגים מצאו כל כך הרבה העתקים של‬
‫"חוקי חמורבי" מכיוון שהטקסט הפך עם הזמן לטקסט קאנוני שדורות של סופרים מתלמדים‬
‫ברחבי המזרח התיכון הקדום העתיקו כתרגיל כתיבה גם מאות שנים אחרי שחמורבי מת‬
‫והאימפריה הבבלית חרבה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬האליטה האינטלקטואלית והפקידותית של‬
‫מסופוטמיה החשיבה את הטקסט כמודל ראוי להעתקה ולחיקוי‪" .‬חוקי חמורבי" הם‪ ,‬לכן‪,‬‬
‫מקור טוב להבין את אידיאל הצדק של התרבות המסופוטמית הקדומה כולה‪ ,‬ולא רק של‬
‫‪37‬‬
‫המלך חמורבי‪.‬‬
‫הטקסט מתחיל בקטע פתיחה שבו נאמר שהאלים אנום‪ ,‬אנליל ומרדוך — מראשי פנתיאון‬
‫האלים המסופוטמי — מינו את חמורבי להשכין צדק בארץ ולהעניש את הרשעים "לבל‬
‫יעשוק התקיף את החלש"‪ 38.‬חמורבי מעיד על עצמו ש"בעת שהאל מרדוך הפקידני להנחות‬
‫במעגלי צדק את עם הארץ וללמדם דרך ארץ — אמת ומישרים בפי עם הארץ שמתי ואת‬
‫בריאות עמי הטב היטבתי‪ 39".‬אז הוא מונה כשלוש־מאות דוגמאות למשפט הצדק שלו‪.‬‬
‫שלוש־מאות הדוגמאות מנוסחות לפי מתכונת קבועה של "אם קרה כך וכך‪ ,‬אז הדין הוא כך‬
‫וכך‪ ".‬להלן דוגמאות ‪ 199-196‬ו־‪:214-209‬‬
‫‪ — 196‬אם אדם נעלה השחית את עינו של אדם נעלה אחר — הם את עינו ישחיתו‪.‬‬
‫‪ — 197‬אם הוא שיבר עצם של אדם נעלה — ישברו אחת מעצמותיו‪.‬‬
‫‪ — 198‬אם הוא השחית את עינו של אדם נחות‪ ,‬או שיבר עצם של אדם נחות — הוא ישלם‬
 ‫מנה )‪ (mana‬אחת של כסף ]שווה ערך ל־‪ 60‬שקלי כסף‪ ,‬שהם ‪ 500‬גרם כסף[‪.‬‬
‫‪ — 199‬אם הוא שיחת את עינו של עבד של אדם נעלה אחר‪ ,‬או שיבר עצם של עבד של‬
‫‪40‬‬
‫אדם נעלה אחר — הוא ישלם מחצית מערכו של העבד בכסף‪.‬‬
‫‪ — 209‬אם אדם נעלה הכה אישה נעלה וגרם לה לאבד את עוברה — הוא ישלם ‪ 10‬שקלי‬
‫כסף בעבור העובר‪.‬‬
‫‪ — 210‬ואם מתה אותה אישה — מות תומת בתו של האדם המכה‪.‬‬
‫‪ — 211‬אם הוא הכה אישה ממעמד נחות וגרם לה לאבד את עוברה — הוא ישלם ‪ 5‬שקלי‬
‫כסף‪.‬‬
‫‪ — 212‬ואם מתה אותה אישה — הוא ישלם חצי מנה של כסף ]‪ 30‬שקלי כסף[‪.‬‬
‫‪ — 213‬אם הוא הכה את שפחתו של אדם נעלה אחר וגרם לה לאבד את עוברה — הוא‬
‫ישלם ‪ 2‬שקלי כסף‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ — 214‬ואם מתה אותה שפחה — הוא ישלם שליש מנה של כסף ]‪ 20‬שקלי כסף[‪.‬‬
‫לאחר שהוא מונה את כל המקרים הללו‪ ,‬שב חמורבי ומצהיר ש"אלו הם המשפטים הצודקים‬
‫אשר כונן המלך הנבון חמורבי‪ ,‬ואשר באמצעותם את הארץ בדרך אמת ואורח חסד הנחה‪.‬‬
‫‪...‬אני הוא חמורבי‪ ,‬המלך המושלם‪ .‬לא הזנחתי את האנושות‪ ,‬שהאל אנליל הפקיד בידי‪,‬‬
‫ושהאל מרדוך ציווני לרעות‪... .‬שמתי קץ לסכסוכים‪ ,‬הבאתי ברכה לארץ ‪...‬האלים הגדולים‬
‫בחרו בי‪ ,‬על כן אנוכי הנני הרועה המביא שלום‪ ,‬שמטהו צדק‪... .‬כדי שהתקיף לא יעשוק את‬
‫החלש‪ ,‬כדי לתת צדק לאלמנה וליתום‪ ,‬כתבתי את דברי היקרים על המצבה והצבתי אותה‬
‫לפני תמונתי‪ ,‬תמונת מלך הצדק‪ ,‬בעיר בבל‪... .‬כל אדם עשוק‪ ,‬אשר יהיה לו דבר משפט‪ ,‬יבוא‬
‫‪42‬‬
‫לפני תמונתי‪ ,‬תמונת מלך הצדק‪ ,‬ויקריאו לו את מה שחרות על מצבתי‪".‬‬
‫חוקי חמורבי מתיימרים להשתית את הסדר החברתי בבבל על עקרונות אוניברסליים‬
‫ונצחיים של צדק‪ ,‬שהוכתבו על ידי האלים‪ .‬העיקרון החשוב ביותר שהכתיבו האלים הוא‬
‫חוסר השוויון בין בני אדם‪ .‬לפי חוקי חמורבי‪ ,‬בני האדם נחלקים לשלושה סוגים עיקריים‪:‬‬
‫אנשים נעלים‪ ,‬אנשים נחותים ועבדים‪ .‬לכל סוג‪ ,‬יש ערך שונה‪ ,‬ולכן העונש על פגיעה בהם‬
‫הוא שונה‪ .‬חייה של אישה ממעמד נחות שווים ‪ 30‬שקלי כסף‪ ,‬חיי שפחה שווים רק ‪ 20‬שקלי‬
‫כסף‪ ,‬ואילו עינו של אדם נעלה שווה ‪ 60‬שקלי כסף‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בניו ובנותיו של אדם אינם‬
‫אנשים עצמאיים אלא סוג של רכוש‪ ,‬ולכן אם אדם נעלה אחד הרג את בתו של אדם נעלה‬
‫אחר‪ ,‬העונש הוא שבתו של הרוצח תוצא להורג! לנו זה אולי נראה משונה שהרוצח לא נענש‬
‫כלל ואילו בתו מוצאת להורג על לא עוול בכפה‪ .‬אך לחמורבי ולבבלים הדבר נראה כמופת‬
‫של צדק‪ .‬חוקי חמורבי הבטיחו שאם בני אדם יפעלו בהתאם לעיקרון המקודש של חוסר‬
‫שוויון‪ ,‬ואם כל אדם יקבל את מקומו בהיררכיה וינהג בהתאם‪ ,‬מיליון תושבי האימפריה יוכלו‬
‫לשתף פעולה זה עם זה בצורה מושכלת‪ ,‬ובני האדם יחיו בבטחה ובשלום בחברה צודקת‬
‫ומשגשגת‪.‬‬
‫‪ 3,500‬שנים אחרי מות חמורבי הרגישו תושביהן של ‪ 13‬מושבות בריטיות בצפון אמריקה‬
‫שמלך בריטניה עושק אותן ואינו מעניק להן משפט צדק‪ .‬אי לכך התכנסו נציגיהן בעיר‬
‫פילדלפיה‪ ,‬וב־‪ 4‬ביולי ‪ 1776‬הכריזו על עצמאותן‪ .‬בהכרזת העצמאות הן התוו עקרונות‬
‫אוניברסליים ונצחיים לצדק‪ ,‬שגם הם הוכתבו על ידי כוח אלוהי‪ .‬אלא שהעיקרון החשוב‬
‫ביותר שאותו קבע אלוהי האמריקנים הפוך בדיוק לעיקרון שקבע אלוהי הבבלים‪ .‬הוא אומר‬
‫כך‪" :‬אנו מקבלים את האמיתות הללו כברורות מאליהן‪ ,‬שכל בני האדם נבראו שווים‪,‬‬
‫ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם‪ ,‬וביניהן הזכות לחיים‪ ,‬לחירות‬
‫ולרדיפה אחר האושר‪".‬‬
‫‪(We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that‬‬
‫‪they are endowed by their Creator with certain unalienable rights that‬‬
‫)‪among these are life, liberty and the pursuit of happiness.‬‬

‫כמו חוקי חמורבי‪ ,‬גם הצהרת העצמאות האמריקנית מבטיחה שאם בני אדם יפעלו בהתאם‬
‫לעיקרון המקודש המותווה בה‪ ,‬מיליוני אנשים יוכלו לשתף פעולה זה עם זה בצורה מושכלת‪,‬‬
‫ויוכלו לחיות בבטחה ובשלום בחברה צודקת ומשגשגת‪ .‬כמו חוקי חמורבי‪ ,‬גם הצהרת‬
‫העצמאות האמריקנית שכנעה את הדורות הבאים‪ ,‬ותלמידי בתי ספר לא רק בארצות הברית‪,‬‬
‫אלא גם בישראל‪ ,‬משננים ומעתיקים אותה דור אחרי דור‪.‬‬
‫יש כאן כמובן בעיה‪ .‬הן חוקי חמורבי והן הצהרת העצמאות האמריקנית טוענים שהם‬
‫מתווים עקרונות אוניברסליים ונצחיים של צדק‪ .‬אלא שלפי האמריקנים בני האדם שווים‪,‬‬
‫ואילו לפי חמורבי בני האדם אינם שווים‪ .‬מישהו מהם טועה בעליל‪ .‬האמריקנים טוענים שהם‬
‫צודקים‪ ,‬וחמורבי טעה‪ .‬חמורבי היה משיב שהוא צודק‪ ,‬והאמריקנים טועים‪ .‬היסטוריונים‬
‫סבורים שכולם טועים‪ .‬הן חמורבי והן מחברי הצהרת העצמאות האמריקנית דמיינו את‬
‫המציאות כאילו שולטים בה חוקים אוניברסליים שאי אפשר לערער עליהם‪ ,‬כגון זה שבני‬
‫האדם שווים או לא־שווים‪ .‬אך המקום היחיד שבו קיימים חוקים אלו הוא דמיונם של בני‬
‫האדם והמיתוסים שבני אדם ממציאים ומספרים זה לזה‪ .‬אין לחוקים האלה שום תוקף‬
‫אובייקטיבי‪.‬‬
‫קל לנו לקבל את הרעיון שחלוקתם של בני האדם לאנשים נעלים ולאנשים נחותים היא‬
‫מיתוס בדיוני‪ .‬אך גם הטענה שבני האדם שווים היא מיתוס‪ .‬במה בדיוק שווים בני האדם זה‬
‫לזה‪ ,‬מלבד בדמיונם של בני האדם עצמם? האם ישנה איזושהי מציאות חיצונית לדמיון‬
‫האנושי‪ ,‬אשר בה כולנו שווים זה לזה? האם למשל‪ ,‬מבחינה ביולוגית בני האדם שווים זה‬
‫לזה?‬
‫בואו ננסה לתרגם את משפט המחץ של הצהרת העצמאות האמריקנית למונחים ביולוגיים‪:‬‬
‫"אנו מקבלים את האמיתות הללו כברורות מאליהן‪ ,‬שכל בני האדם נבראו שווים‪ ,‬ושהבורא‬
‫העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם‪ ,‬וביניהן הזכות לחיים‪ ,‬לחירות‬
 ‫ולרדיפה אחר האושר‪".‬‬
‫לפי מדע הביולוגיה‪ ,‬בני אדם לא "נבראו" אלא התפתחו בתהליך אבולוציוני‪ .‬והם ודאי לא‬
‫התפתחו באופן שווה זה לזה‪ .‬רעיון השוויון קשור בקשר בל יינתק עם רעיון הבריאה‪.‬‬
‫האמריקנים קיבלו את רעיון השוויון מהנצרות‪ ,‬שטענה שלכל בן אדם יש נשמה נצחית‬
‫שנבראה בידי אלוהים‪ ,‬ושנשמותיהם של כל בני האדם שוות בפני האל שברא אותן‪ .‬אך אם‬
‫איננו מאמינים במיתוסים הנוצריים‪ ,‬בבריאה ובנשמות נצחיות‪ ,‬אלא רק באבולוציה‪ ,‬בגנים‬
‫ובאטומים — מה פירוש הטענה שכל בני האדם "שווים"? הרי כל אדם נושא מטען גנטי‬
‫שונה וחשוף מרגע לידתו להשפעות סביבתיות שונות אשר מביאות להתפתחות של תכונות‬
‫ודפוסי התנהגות שונים‪ .‬לכן במקום "נבראו שווים" נאמר "התפתחו שונים"‪.‬‬
‫כפי שבני אדם לא נבראו‪ ,‬כך גם אין שום "בורא" ש"מעניק" להם כל מיני דברים‪ .‬קיים רק‬
‫התהליך האבולוציוני שמפתח דברים‪ ,‬ללא שום כוונה‪ .‬לכן במקום "הבורא העניק להם"‬
‫נאמר "התפתחו אצלם"‪.‬‬
‫מה הלאה? "זכויות"‪ .‬אין דבר כזה "זכויות" בטבע‪ .‬יש רק תכונות‪ .‬ציפורים עפות לא כי יש‬
‫להן "זכות לעוף"‪ ,‬אלא כי יש להן כנפיים‪ .‬ואין זה נכון ש"אי אפשר לשלול" את התכונות‬
‫האלה‪ .‬חלק ניכר מהתכונות הטבעיות נתונות לשינוי בלתי פוסק‪ ,‬בהחלט אפשר שיאבדו‪ .‬כך‬
‫למשל היען היא ציפור שאיבדה את יכולתה לעוף‪ .‬לכן במקום "זכויות שאי אפשר לשלול"‬
‫נאמר "תכונות משתנות"‪.‬‬
‫ומהן התכונות שהתפתחו בתהליך האבולוציוני? בין התכונות שיש לבני אדם ולבעלי חיים‬
‫אחרים בהחלט אפשר למנות את התכונה "חיים"‪ .‬אבל חירות? אין בשפה הביולוגית מילה‬
‫כזו‪ .‬כמו "שוויון"‪ ,‬כמו "זכויות" וכמו "חברות בעירבון מוגבל"‪ ,‬גם "חירות" היא מושג שבני‬
‫אדם המציאו וקיים אך ורק בשפתם ובדמיונם של בני האדם‪ .‬מנקודת מבט ביולוגית‪ ,‬אין‬
‫הרבה משמעות לאמירה שאדם החי תחת שלטון דמוקרטי הוא "חופשי" ושאדם החי תחת‬
‫שלטון רודני "אינו חופשי"‪ .‬ומה לגבי "אושר"? אף על פי שיש יותר ויותר ביולוגים שמנסים‬
‫למצוא הגדרה ביולוגית למושג הזה‪ ,‬לעת עתה רוב המחקרים הביולוגיים נוטים להתעלם‬
‫ממנו‪ .‬זאת מכיוון שאף אחד עוד לא הצליח למצוא הגדרה מוסכמת לאושר‪ ,‬או דרך למדוד‬
‫אושר בצורה אובייקטיבית‪ .‬רוב המחקרים על בעלי חיים מכירים רק בקיומן של הנאות‪,‬‬
‫שניתנות להגדרה ולמדידה בצורה אובייקטיבית )על ידי התבוננות במערכת העצבים של בעל‬
‫חיים‪ ,‬אפשר לקבוע אם הוא חווה באותו רגע הנאה או כאב(‪ .‬לכן במקום "חיים‪ ,‬חירות‬
‫ורדיפה אחר האושר" נאמר "חיים ורדיפה אחר הנאה"‪.‬‬
‫בסיכומו של דבר כשלוקחים את הצהרת העצמאות האמריקנית ומנסים לתרגם אותה‬
‫למונחים ביולוגיים‪ ,‬מה שיוצא ממנה זה המשפט האומלל הבא‪" :‬אנו מקבלים את האמיתות‬
‫הללו כברורות מאליהן‪ ,‬שכל בני האדם התפתחו שונים‪ ,‬ושהתפתחו אצלם תכונות משתנות‪,‬‬
‫וביניהן חיים ורדיפה אחר הנאה‪ ".‬בעצם‪ ,‬יש עדיין ביטוי בעייתי אחד בהצהרה הזו —‬
‫"אמיתות ברורות מאליהן"‪ .‬לגבי המדע המודרני אין דבר כזה "אמת ברורה מאליה"‪ .‬כל אמת‬
‫חייבת בהוכחה‪ ,‬וכל אמת היא רק תיאוריה זמנית‪ ,‬שבמוקדם או במאוחר תוחלף על ידי‬
‫תיאוריה טובה יותר‪.‬‬
‫חסידי השוויון וזכויות האדם עשויים להגיב על הטענות שלעיל ולומר‪" :‬אנחנו יודעים שבני‬
‫האדם לא באמת שווים‪ ,‬אבל אם כולנו נאמין שהם שווים‪ ,‬הדבר יאפשר ליצור סדר חברתי‬
‫יציב ומשגשג בקרב מיליוני בני אדם‪ ,‬ולכן מוטב להאמין בזה‪ ".‬זה בהחלט נכון — וזה בדיוק‬
‫הרעיון של סדר מדומיין‪ .‬כולנו ביחד מדמיינים משהו לא מפני שהוא "נכון"‪ ,‬אלא מפני שאם‬
‫נאמין בו נוכל ליצור סדר‪ .‬למותר לציין שגם חמורבי היה אומר‪" :‬אני יודע שבני האדם לא‬
‫באמת מתחלקים לאנשים נעלים‪ ,‬אנשים נחותים ועבדים‪ .‬אבל אם נאמין שהם כן מתחלקים‬
‫באופן הזה‪ ,‬הדבר יאפשר ליצור סדר חברתי יציב ומשגשג בקרב מיליוני בני אדם‪ ,‬ולכן מוטב‬
‫להאמין בזה‪".‬‬

‫***‬

‫יש לקוות שלפחות חלק מכם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬זעתם בכיסאותיכם באי נחת כשקראתם את‬
‫הפסקאות הקודמות‪ .‬כל אדם שהוא בן לתרבות המודרנית אמור להגיב כך‪ .‬קל לנו לקבל את‬
‫הרעיון שחוקי חמורבי הם מיתוס‪ ,‬אבל איננו רוצים לשמוע זאת על זכויות האדם‪ .‬אנשים‬
‫שמחים לגלות שהסדר החברתי של זרים הוא מדומיין‪ ,‬אך הם מאוד לא אוהבים לגלות את זה‬
‫על הסדר החברתי שלהם עצמם‪ .‬כי מחשבה זו מערערת את הסדר שלפיו אנו חיים‪ .‬אם‬
‫אנשים יבינו שזכויות האדם קיימות רק בדמיון שלהם‪ ,‬האם הסדר החברתי שמגן עלינו מפני‬
‫אלף ואחת סכנות לא יתמוטט? וולטר אמר על אלוהים "אין אלוהים‪ ,‬אבל אל תספרו את זה‬
‫למשרת שלי‪ ,‬אחרת הוא ירצח אותי בלילה‪ ".‬חמורבי היה אומר אותו דבר על החוקים שלו‪,‬‬
‫ותומס ג'פרסון היה אומר זאת על זכויות האדם‪ .‬להומו סאפיינס אין זכויות‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫שלחרגולים‪ ,‬למדוזות ולשימפנזים אין זכויות‪ .‬אבל אל תספרו את זה למשרתים שלנו‪ ,‬אחרת‬
‫הם ירצחו אותנו בלילה‪.‬‬
‫הפחדים האלה מוצדקים‪ .‬סדר טבעי הוא סדר עמיד ונצחי‪ .‬אין סיכוי שכוח הכבידה יחדל‬
‫לפעול מחר‪ ,‬אפילו אם אנשים יפסיקו להאמין בו‪ .‬אך סדר מדומיין הוא תמיד בסכנת‬
‫התמוטטות‪ ,‬מכיוון שהוא תלוי לקיומו במיתוסים‪ ,‬ומיתוסים הם משהו שאפשר להפסיק‬
‫להאמין בו‪ .‬כדי לקיים סדר מדומיין‪ ,‬צריך להשקיע כל הזמן מאמצים גדולים‪ .‬חלק‬
‫מהמאמצים לובשים צורה של כפייה ואלימות‪ .‬צבאות‪ ,‬משטרות‪ ,‬בתי משפט ובתי כלא‬
‫עסוקים ללא הרף בלהכריח אנשים לפעול בהתאם לכללי הסדר המדומיין‪ .‬אם בבלי עקר את‬
‫עין שכנו‪ ,‬בדרך כלל היה צורך בהתערבות אלימה כלשהי כדי לאכוף את הכלל "עין תחת‬
‫עין"‪ .‬כשבאמצע המאה ה־‪ 19‬רוב האמריקנים הגיעו למסקנה שגם העבדים במדינות הדרום‬
‫הם בני אדם‪ ,‬וגם להם יש "זכות לחירות"‪ ,‬היה צורך במלחמת אזרחים עקובה מדם כדי‬
‫לשכנע בזה את הלבנים בדרום‪.‬‬
‫אולם סדר מדומיין שאיש לא מאמין בו באמת‪ ,‬ושנשען אך ורק על כפייה ואלימות‪ ,‬הוא‬
‫רעוע מאוד‪ .‬כדי לקיים סדר מדומיין שכזה יש צורך לבזבז את כל משאבי המדינה על אכיפת‬
‫החוק והסדר לבדם‪ ,‬וכל משבר קטן עשוי להביא לקריסה מוחלטת‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מדוע‬
‫שהחיילים‪ ,‬השוטרים והסוהרים יאכפו את הסדר המדומיין אם הם אינם מאמינים בו? מכל‬
‫הפעילויות האנושיות‪ ,‬הפעילות שהכי קשה לארגן היא אלימות‪ .‬לכן לומר שמה שמקיים את‬
‫הסדר בחברה זה כוח צבאי‪ ,‬מיד מעלה את הקושיה — ומה מקיים את הסדר בצבא?‬
‫קושיה מעניינת עוד יותר נוגעת לעומדים בראש הפירמידה‪ .‬מדוע שהם ירצו לכפות בכוח‬
‫הזרוע סדר מדומיין שהם אינם מאמינים בו? טענה נפוצה היא שהאליטה עושה זאת מתוך‬
‫תאוות בצע צינית‪ .‬אולם מדוע ציניקן שאינו מאמין בשום דבר יהיה תאב בצע? לא צריך‬
‫הרבה כדי לספק את צרכיו הביולוגיים של פרט הומו סאפיינס‪ .‬הסיבה היחידה לרצות כמויות‬
‫גדולות של כוח ועושר היא כדי להגשים אידיאלים תרבותיים שונים‪ .‬הרי אי אפשר לאכול‬
‫מיליארד דולר‪ .‬מה בכל זאת עושים עם מיליארד דולר? מקימים קתדרלות‪ ,‬נוסעים לחופשות‬
‫יוקרתיות בחו"ל‪ ,‬קונים מכוניות פורשה וציורים של פיקאסו‪ ,‬מממנים את ארגון הטרור‬
‫החביב עליכם‪ ,‬משקיעים בבורסה ומרוויחים עוד מיליארד דולר — פעילויות שציניקן אמיתי‬
‫לא ימצא בהן שום טעם‪ .‬מייסד האסכולה הצינית בפילוסופיה‪ ,‬דיוגנס‪ ,‬חי בחבית‪.‬‬
‫כשאלכסנדר מוקדון ביקר אותו ושאל אם הוא יכול לעשות משהו למען דיוגנס‪ ,‬הציניקן ענה‬
‫לשליט הכול־יכול‪" :‬כן‪ ,‬זוז קצת‪ ,‬אתה מסתיר לי את השמש‪".‬‬
‫לכן ציניקנים לא בונים אימפריות‪ ,‬וסדר מדומיין יכול לזכות ביציבות רק אם חלקים‬
‫גדולים מהאוכלוסייה‪ ,‬ובייחוד חלקים גדולים מהאליטה ומכוחות הביטחון‪ ,‬מאמינים בו באמת‬
‫ובתמים‪ .‬הנצרות לא היתה מחזיקה מעמד אלפיים שנה אילולא האמינו רוב האפיפיורים‬
‫והבישופים באלוהים‪ .‬הדמוקרטיה האמריקנית לא היתה מחזיקה מעמד מאתיים וחמישים שנה‬
‫אילולא האמינו רוב הנשיאים וחברי הקונגרס בזכויות האדם‪ .‬ישראל לא היתה מחזיקה מעמד‬
‫שישים שנה אילולא האמינו רוב ראשי הממשלה והרמטכ"לים בציונות‪ .‬המערכת הכלכלית‬
‫המודרנית לא היתה מחזיקה מעמד ולו יום אחד אילולא האמינו רוב בעלי ההון בקפיטליזם‪.‬‬

‫***‬

‫איך בדיוק גורמים לאנשים להאמין באמת ובתמים בסדר מדומיין? ראשית‪ ,‬אף פעם לא‬
‫מודים בכך שהסדר מדומיין‪ .‬תמיד טוענים שהסדר המקיים את חיינו הנו מציאות אבסולוטית‬
‫שהאלים או חוקי הטבע יצרו‪ ,‬ולא אנחנו המצאנו‪ .‬לא אנחנו קבענו שבני האדם אינם שווים‬
‫— האלים מורדוך ואנליל קבעו זאת‪ .‬לא אנחנו קבענו שבני האדם שווים — בורא העולם‬
‫קבע זאת‪ .‬לכן אין טעם לנסות לערער על כך או לשנות את זה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬עושים שטיפת מוח‪ .‬מזכירים לכולם שוב ושוב את עקרונותיו של הסדר המדומיין‬
‫ומשלבים אותם בכל מקום ובכל פעילות שרק אפשר להעלות על הדעת‪ .‬משלבים אותם‬
‫בסיפורי ילדים‪ ,‬בהצגות תיאטרון‪ ,‬בציורים‪ ,‬בשירים‪ ,‬בכללי נימוס‪ ,‬בתעמולה פוליטית‪,‬‬
‫בארכיטקטורה‪ ,‬במתכוני בישול ובאופנות לבוש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כיום אנו מאמינים בשוויון‪ ,‬ואופנת‬
‫הלבוש השלטת ברחובותינו מחייבת את בני העשירים ללכת בג'ינס‪ ,‬שהיה במקור בגד‬
‫העבודה של בני מעמד הפועלים‪ .‬בימי הביניים האמינו בחוסר שוויון‪ ,‬ואז לכל מעמד היו‬
‫הבגדים שלו‪ ,‬ואוי לבן עשירים שהיה מעז ללכת בבגדי איכרים‪.‬‬
‫חלק גדול מאוד מהמחקר במדעי הרוח והחברה מנסה להסביר כיצד בדיוק שוזרים את‬
‫עקרונותיו של הסדר המדומיין לתוך מרקם החיים‪ .‬בפרק זה לא נוכל אלא להתוות שלושה‬
‫עקרונות כלליים המסייעים לעשות זאת ולמנוע מבני אדם לחשוב על כך שהסדר קיים רק‬
‫בדמיונם‪:‬‬
‫א‪ .‬עיגון במציאות חומרית‪ .‬הסדר המדומיין קיים רק בדמיונם של אנשים‪ ,‬אך יש לו יחסי‬
‫גומלין הדוקים עם המציאות החומרית‪ .‬האקלים‪ ,‬פני הקרקע‪ ,‬בעלי החיים‪ ,‬הצמחים‪,‬‬
‫החיידקים‪ ,‬הגוף האנושי והטכנולוגיה מציבים גבולות לסדר שאנשים מסוגלים לדמיין ביחד‪,‬‬
‫ומנגד הסדר המדומיין מעצב בהדרגה את הקרקע‪ ,‬בעלי החיים‪ ,‬הצמחים‪ ,‬החיידקים‪ ,‬הגוף‬
‫והטכנולוגיה כך שיתאימו אליו יותר מלכל סדר אלטרנטיבי‪ .‬ככל שעובר הזמן‪ ,‬קל יותר‬
‫לדמיין דווקא את הסדר הזה‪ ,‬וקשה יותר לדמיין סדרים אחרים‪.‬‬
‫כך למשל האימפריה ההיררכית של חמורבי בנתה מערכת של סכרים‪ ,‬תעלות ומאגרי מים‬
‫שאיפשרו לתושבי מסופוטמיה להתגונן מפני שיטפונות ובצורות‪ ,‬ולהגדיל את התפוקה‬
‫החקלאית‪ .‬רשת הסכרים והתעלות תוחזקה ונשלטה בצורה ריכוזית‪ .‬למי שחייו היו תלויים‬
‫בתפקודה התקין של המערכת נהיה יותר ויותר קשה לדמיין את החיים ללא האימפריה וללא‬
‫בני האדם הנעלים שפיקחו על תחזוקתה ותפעולה של המערכת‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בארצות הברית המודרנית המיתוס של האינדיווידואל )לפיו כל אדם הוא‬
‫אינדיווידואל שווה זכויות‪ ,‬ולכל אדם יש זכות שווה לרדוף אחר האושר כמיטב הבנתו( קיבל‬
‫לבוש גשמי בדמות רשת אינסופית של כבישי אספלט ותעשיית מכוניות פרטיות אדירה‪ ,‬אשר‬
‫אמורים לאפשר לכל אמריקני לנסוע לאן שהוא רוצה מתי שהוא רוצה‪ ,‬בלי תלות באנשים‬
‫אחרים‪ .‬המכונית הפרטית הינה אחת ההמצאות המשונות והבזבזניות ביותר בהיסטוריה‪ .‬היא‬
‫היתה פועל יוצא של האינדיווידואליזם האמריקני‪ ,‬ולא של כורח אקולוגי או גיאוגרפי‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫ברגע שנוצרו המכונית הפרטית ורשת האספלט האינסופית הן בתורן עיצבו את תרבות‬
‫המגורים האמריקנית ואת מבנה המשק האמריקני‪ .‬בעליה הגאים של פורד מודל ‪ T‬התרגלו‬
‫לכך שהם יכולים לחיות בבית פרטי מרווח ומבודד בפרברים‪ ,‬ולנסוע בכל שעה שירצו‬
‫למקום עבודתם במרכז העיר או לקניון האזורי או לשפת הים‪ .‬כך יצא המיתוס של‬
‫האינדיווידואל מן הדמיון‪ ,‬ועיגן את עצמו במציאות החומרית‪ .‬בתיאוריה‪ ,‬אין שום מניעה‬
‫שהאמריקנים יאמצו לפתע סדר מדומיין סוציאליסטי‪ .‬אך האנשים שהתרגלו למכונית‬
‫הפרטית‪ ,‬לבית הפרטי בפרברים ולחופש התנועה במרחב כבר לא מסוגלים אפילו לדמיין‬
‫חיים בחברה סוציאליסטית שבה כולם גרים יחד בקופסאות גפרורים עירוניות‪ ,‬קונים במכולת‬
‫מתחת לבית‪ ,‬ונוסעים ביחד ממקום למקום בתחבורה ציבורית‪.‬‬

‫ב‪ .‬עיצוב הרצון‪ .‬קו ההגנה החשוב ביותר של הסדר המדומיין הוא רצונם של בני האדם‪ .‬רוב‬
‫בני האדם אינם רוצים לחשוב על כך שהסדר השולט בחייהם הוא מדומיין‪ ,‬מכיוון שהסדר‬
‫המדומיין מעצב גם את הרצון שלהם‪.‬‬
‫אף סדר מדומיין לא נוצר על ידי הדמיון האישי של אדם בודד‪ .‬סדר מדומיין נוצר על ידי‬
‫מיתוסים המשותפים למיליוני אנשים שונים‪ ,‬שרובם חיו עוד לפני שאנחנו נולדנו‪ .‬כל אדם‬
‫נולד אל תוך סדר מדומיין קיים‪ ,‬ורצונותיו מתעצבים מרגע היוולדו על ידי המיתוסים‬
‫המכוננים של הסדר הזה‪ .‬כך למשל היום הרצונות היקרים ביותר ללבנו מעוצבים על ידי‬
‫מיתוסים רומנטיים‪ ,‬לאומיים‪ ,‬קפיטליסטיים והומניסטיים שהחלו להיווצר לפני למעלה‬
‫ממאתיים שנה‪ .‬בני אדם נוטים להמליץ האחד לשני "לעשות מה שלבם אומר להם"‪ .‬אבל‬
‫הלב הוא סוכן כפול‪ ,‬שאומר לנו בדרך כלל מה שהמיתוסים השליטים אמרו לו להגיד לנו‪.‬‬
‫)ההנחיה "עשה מה שלבך אומר!" היא בעצמה מנטרה שהושתלה בתודעה שלנו על ידי‬
‫המיתולוגיה הרומנטית של המאה ה־‪ 19‬והתרבות הצרכנית של המאה ה־‪ .20‬חברת קוקה‬
‫קולה למשל משווקת ברחבי העולם את המשקה "דיאט קוקה־קולה" תחת הסיסמה‪Diet" :‬‬
‫‪ .("Coca Cola. Do What Feels Good‬לכן למי שנולד לתוך סדר מדומיין מסוים מאוד‬
‫קשה להבחין בכך שזה רק סדר מדומיין‪ ,‬ומאוד קשה לרצות לשנות אותו‪.‬‬
‫אפילו מה שנראה לבני אדם כרצונות אגואיסטיים לחלוטין‪ ,‬מתוכנתים בדרך כלל על ידי‬
‫הסדר המדומיין הקולקטיבי‪ .‬ניקח לדוגמה את הרצון לנסוע לחופשה בחו"ל‪ .‬אין שום דבר‬
‫טבעי או ברור מאליו ברצון הזה‪ .‬זכר־אלפא בלהקת שימפנזים לעולם לא ישתמש בכוחו‬
‫בלהקה כדי לצאת לחופשה בטריטוריה של הלהקה השכנה‪ .‬עשירי מצרים העתיקה השקיעו‬
‫הון תועפות בבניית פירמידות ובחניטת גופותיהם‪ ,‬אולם כמעט אף אחד מהם לא נסע ל"סאמר‬
‫סייל" בבבל‪ ,‬או לחופשת סקי בפיניקיה‪ .‬הסיבה לכך שאנשים בעלי אמצעים בימינו בכל זאת‬
‫מוציאים הון רב על נסיעות לחו"ל‪ ,‬היא שהם מאמינים אדוקים במיתוסים של הצרכנות‬
‫הרומנטית )‪.(Romantic Consumerism‬‬
‫הצרכנות הרומנטית היא שילוב בין שתי אמונות מאוד דומיננטיות בעולם המערבי בן ימינו‪:‬‬
‫הצרכנות מצד אחד‪ ,‬והאידיאולוגיה הרומנטית מצד שני‪ .‬האידיאולוגיה הרומנטית מספרת לנו‬
‫שכדי להכיר את עצמנו ואת העולם‪ ,‬וכדי לפתח למקסימום את הפונטציאל האנושי שלנו‪,‬‬
‫עלינו לחוות מגוון רחב ככל האפשר של חוויות‪ .‬עלינו להתנסות במגוון מערכות יחסים;‬
‫לפתוח את עצמנו למגוון רחב של רגשות; לבחון את התנהגותנו במגוון רחב של מצבים;‬
‫לטעום מאכלים מסוגים שונים; ללמוד להעריך מוזיקה מסגנונות שונים וכיוצא באלה‪ .‬אחת‬
‫הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לשבור את שגרת היומיום‪ ,‬לנסוע לבקר בארצות‬
‫שונות‪ ,‬ו"לחוות" את התרבות‪ ,‬את המנהגים‪ ,‬את הריחות‪ ,‬ואת הטעמים של עמים אחרים‪ .‬כל‬
‫חיינו אנו שומעים שוב ושוב מיתוסים רומנטיים על "איך חוויה חדשה ויוצאת דופן פתחה לי‬
‫את העיניים ושינתה לי את החיים"‪.‬‬
‫הצרכנות מצִדה טוענת שכדי להיות מאושרים עלינו לצרוך כמה שיותר מוצרים ושירותים‪.‬‬
‫אם משהו חסר לנו בחיים‪ ,‬אם משהו רע לנו בחיים‪ ,‬אם משהו לא מסתדר לנו בחיים —‬
‫כנראה שאנחנו צריכים לקנות איזשהו מוצר )מכונית‪ ,‬בגד חדש‪ ,‬מזון אורגני( או לקנות‬
‫איזשהו שירות )עוזרת בית‪ ,‬טיפול זוגי‪ ,‬סדנת יוגה(‪ .‬כל פרסומת של עשרים שניות‬
‫בטלוויזיה היא אגדה קטנה נוספת על איך צריכה של מוצר או שירות תעשה את חיינו טובים‬
‫יותר‪.‬‬
‫הרומנטיקה‪ ,‬אשר מעודדת גיוון‪ ,‬משתלבת בצורה מושלמת עם הצרכנות‪ ,‬אשר מעודדת‬
‫צריכה‪ .‬השילוב ביניהן יוצר שוק אינסופי של "חוויות"‪ ,‬שעליו מבוססת תעשיית התיירות‬
‫המודרנית‪ .‬תעשיית התיירות מוכרת לנו לא כרטיסי טיסה ובתי מלון אלא "חוויות"‪ .‬פריז‬
‫איננה עיר אלא חוויה‪ .‬הודו איננה ארץ אלא חוויה מסוג אחר‪ .‬סקי באלפים איננו ספורט אלא‬
‫חוויה מסוג שלישי‪ .‬צריכתן של חוויות אלו אמורה לעשות אותנו מאושרים יותר‪ ,‬מתוחכמים‬
‫יותר ורחבי אופקים יותר‪ .‬וכך למשל‪ ,‬כאשר היחסים בין מיליונר מודרני לאשתו מתערערים‬
‫והוא לוקח אותה לחופשה רומנטית מושלמת בפריז )שעולה הון עתק(‪ ,‬הוא עושה זאת מתוך‬
‫אמונה אדוקה במיתוסים של הצרכנות הרומנטית — שהם כמובן מדומיינים‪ .‬אדם עשיר‬
‫במצרים הפרעונית לא היה מעלה על דעתו לפתור משבר במערכת היחסים עם אשתו על ידי‬
‫נסיעה לחופשת קניות בבבל‪ .‬במקום זאת הוא היה אולי בונה לה את הקבר הגדול והמפואר‬
‫שהיא תמיד חלמה עליו‪...‬‬
‫מובן שהמיליונר אינו יודע שהוא נוסע לפריז מתוך אמונה במיתוסים‪ .‬הוא בטוח שהוא‬
‫פועל על פי צו לבו‪ ,‬ושלרצות לנסוע לחו"ל זה הדבר הכי טבעי וברור בעולם‪ .‬לכן יש רק‬
‫סיכוי קלוש שהוא יתקומם כנגד המיתוסים של הצרכנות הרומנטית‪ ,‬אשר עליהם בנוי חלק‬
‫כה גדול מהכלכלה‪ ,‬מהחברה ומהפוליטיקה שלנו‪ .‬אמנם אנשים רבים מודעים לכך שהם‬
‫עוברים תהליך של ִחברות מלידה‪ ,‬ושהתרבות שלהם מנסה לעצב את רצונותיהם‪ .‬אבל רוב‬
‫האנשים חושבים שהתרבות אינה מצליחה בכך‪ ,‬ושהרצונות שלהם הם "אותנטיים"‬
‫ועצמאיים‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שהם חושבים שהתרבות מנסה לכפות עליהם דברים שטחיים יחסית‬
‫כגון דעות פוליטיות‪ .‬האמת היא שהתרבות מתכנתת את בניה ובנותיה ברבדים העמוקים‬
‫ביותר‪ .‬רוב בני האדם מזדהים עם הרצונות ש ִתכנתה בהם התרבות עד כדי כך שהם לעולם‬
‫לא יעלו על דעתם לנסות ולהשתחרר מהם‪ ,‬וגם אם ינסו‪ ,‬סיכויי ההצלחה שלהם קלושים‪.‬‬
‫כמה מבני התרבות המערבית של ימינו מסוגלים להשתחרר מהרצון "לחוות חוויות מגוונות"‬
‫או מהרצון "לעשות מה שהלב שלי אומר לי"?‬
‫כמו עשירי מצרים העתיקה‪ ,‬רוב בני האדם ברוב התרבויות מקדישים את חייהם לבניית‬
‫פירמידות כאלה ואחרות‪ ,‬אשר שמן וצורתן משתנים מתרבות לתרבות‪ .‬הן עשויות ללבוש‬
‫למשל צורה של וילה בפרברים עם ב ֵרכת שחייה ומדשאות מטופחות‪ .‬רק מעטים מנסים‬
 ‫לקעקע את המיתוסים שהאמונה בהם גורמת לנו לרצות לבנות פירמידה‪.‬‬

‫ג‪ .‬בין־סובייקטיביות‪ .‬גם אם אצליח במאמץ אדיר לשחרר את רצונותי האישיים משליטתו‬
‫של הסדר המדומיין‪ ,‬אני רק אדם אחד‪ .‬בשביל לשנות את הסדר המדומיין אצטרך לשכנע‬
‫מיליוני אנשים נוספים לשתף איתי פעולה‪ .‬הסדר המדומיין איננו סדר סובייקטיבי שקיים‬
‫בדמיוני הפרטי — הסדר המדומיין הוא סדר בין־סובייקטיבי‪ ,‬שקיים בדמיונם המשותף‬
‫של אלפים ומיליונים של בני אדם‪.‬‬
‫כדי להבין זאת‪ ,‬יש להבין את ההבדל בין המונחים "אובייקטיבי"‪" ,‬סובייקטיבי"‪,‬‬
‫ו"בין־סובייקטיבי"‪.‬‬
‫אובייקטיבי זה משהו שקיים בלי תלות בתודעתם ובאמונותיהם של בני אדם‪.‬‬
‫רדיואקטיביות למשל איננה מיתוס‪ .‬היא פעלה עוד לפני שבני אדם גילו אותה‪ ,‬והיא פועלת‬
‫גם אם לא מאמינים בה‪ .‬מארי קירי‪ ,‬מחלוצות חקר הרדיואקטיביות‪ ,‬ערכה במשך שנים‬
‫מחקרים על חומרים רדיואקטיביים מבלי לנקוט שום אמצעי הגנה‪ .‬היא לא ידעה שהם‬
‫מסוכנים‪ .‬היא מתה מאנמיה אפלסטית‪ ,‬מחלה קטלנית שנגרמת עקב חשיפה לא מבוקרת‬
‫לחומרים רדיואקטיביים‪.‬‬
‫סובייקטיבי זה משהו שקיים תוך תלות בתודעתו של אדם בודד‪ ,‬וייעלם או ישתנה אם‬
‫תודעתו של אותו אדם תשתנה או תיעלם )משמעו של המונח "סובייקטיבי" הוא "הדברים‬
‫כפי שהם נחווים מנקודת מבטה של תודעה אחת"(‪ .‬ילדים רבים מאמינים בקיומו של "חבר‬
‫דמיוני" שאף אחד מלבדם לא יכול לראות או לשמוע‪ .‬החבר הדמיוני קיים אך ורק בתודעה‬
‫הסובייקטיבית שלהם‪ ,‬וכשהם גדלים ומפסיקים להאמין בו‪ ,‬החבר הדמיוני נעלם‪.‬‬
‫בין־סובייקטיבי זה משהו שקיים ברשת התקשורת המחברת בין תודעותיהם‬
‫הסובייקטיביות של אנשים שונים‪ .‬השתנותה או היעלמותה של תודעה אחת לא תשפיע עליו‪,‬‬
‫אך השתנותן או היעלמותן של כל התודעות החברות ברשת תשנה או תעלים אותו‪ .‬כמעט כל‬
‫המושגים החשובים בהיסטוריה האנושית הם בין־סובייקטיביים‪ :‬החוק‪ ,‬הכסף‪ ,‬הדת‪ ,‬המדינה‪,‬‬
‫הלאום‪.‬‬
‫חברת פיג'ו למשל איננה החבר הדמיוני של מנכ"ל חברת פיג'ו‪ .‬היא קיימת בדמיונם‬
‫המשותף של מיליוני אנשים בנוסף על זה של מנכ"ל החברה‪ .‬מדוע המנכ"ל מאמין בקיומה‬
‫של החברה? מכיוון שגם סמנכ"ל הכספים מאמין בקיומה‪ ,‬וגם עורכי הדין של החברה‬
‫מאמינים בקיומה‪ ,‬וגם המזכירות במשרד הסמוך מאמינות בקיומה‪ ,‬וגם אשתו מאמינה‬
‫בקיומה‪ ,‬וגם אימא של אשתו מאמינה בקיומה‪ ,‬וגם הפקידים בבנק מאמינים בקיומה‪ ,‬וגם‬
‫הברוקרים בוול סטריט מאמינים בקיומה‪ ,‬וגם סוחרי המכוניות המשומשות בתל אביב‬
‫מאמינים בקיומה‪ .‬אם מנכ"ל פיג'ו לבדו יפסיק פתאום להאמין בקיומה של החברה‪ ,‬הוא ימצא‬
‫את עצמו מהר מאוד בבית המשוגעים הקרוב‪ ,‬וכל מה שיקרה לחברת פיג'ו זה שמישהו אחר‬
‫יתפוס את כיסא המנכ"ל‪.‬‬
‫באותו אופן גם הדולר‪ ,‬מדינת ישראל וזכויות האדם קיימים בדמיונם המשותף של מיליוני‬
‫אנשים‪ ,‬ואיש לא יכול לבדו לזעזע את הסדרים המדומיינים הללו‪ .‬אם אני לבדי אפסיק‬
‫להאמין בדולר‪ ,‬במדינת ישראל או בזכויות האדם‪ ,‬זה לא ישנה הרבה‪ .‬מאחר שהסדר‬
‫המדומיין הוא סדר בין־סובייקטיבי‪ ,‬כדי לשנות אותו צריך לשנות בו־זמנית את תודעתם‬
‫הסובייקטיבית של מיליוני אנשים‪ .‬וזו משימה קשה מאוד‪ .‬כדי לגרום למיליוני אנשים לשנות‬
‫את תודעתם נדרש בדרך כלל ארגון מורכב כלשהו‪ ,‬כגון מפלגה‪ ,‬תנועה רעיונית או כת דתית‪.‬‬
‫אך כדי להקים את הארגון הזה‪ ,‬יש צורך לגרום לאנשים רבים לשתף פעולה זה עם זה‪ .‬וכדי‬
‫שהם ישתפו פעולה זה עם זה הם חייבים להאמין בסדר מדומיין כלשהו‪ .‬לכן‪ ,‬כדי לשנות סדר‬
‫מדומיין קיים‪ ,‬אין אפשרות אלא להאמין בסדר מדומיין אחר‪ .‬כדי לפרק את חברת פיג'ו‪ ,‬יש‬
‫צורך בכוח של ארגון מדומיין חזק יותר‪ ,‬כגון מערכת המשפט הצרפתית‪ .‬וכדי לפרק את‬
‫מערכת המשפט הצרפתית יש צורך בכוח של ארגון חזק עוד יותר‪ ,‬כגון המדינה הצרפתית או‬
‫האיחוד האירופי‪ .‬וכדי לפרק את המדינה הצרפתית או את האיחוד האירופי נצטרך להאמין‬
‫במשהו גדול עוד יותר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אין מוצא מן הסדר המדומיין‪ .‬כשאנו פורצים את חומת הכלא ורצים אל החופש‪ ,‬אנו‬
‫רצים אל תוך חצר הטיולים של בית כלא גדול עוד יותר‪.‬‬
 ‫פרק ‪7‬‬

‫המצאת הכתב‬
‫עיגונו של הסדר המדומיין במציאות החומרית‪ ,‬ברצונותיהם הכמוסים של בני האדם‪,‬‬
‫ובקשרים הבין־סובייקטיביים הבטיח שמרבית בני האדם בהיסטוריה האמינו בכל לבם בסדר‬
‫המדומיין שלתוכו הם נולדו‪ ,‬ולא העלו על דעתם לנסות ולשנות אותו‪ .‬תודות לכך יכלו‬
‫מיליוני בני אדם לשמור על מערכת של כללי התנהגות משותפים‪ ,‬אף על פי שכללים אלו לא‬
‫הוטבעו בדנ"א שלהם‪ ,‬ואף על פי שהאבולוציה לא נתנה להומו סאפיינס אינסטינקטים‬
‫חברתיים המתאימים לשיתוף פעולה עם מיליוני זרים‪.‬‬
‫אולם האבולוציה המשיכה לחסום את צמיחתן של ממלכות‪ ,‬אימפריות ורשתות מסחר‬
‫גדולות בדרך אחרת‪ .‬כשהאבולוציה יצרה את מוחו של הומו סאפיינס‪ ,‬היא נתנה לו קיבולת‬
‫מידע מוגבלת‪ ,‬שהיה בה די והותר לחיים בחבורת לקטים או בכפר קטן‪ ,‬אך לא לחיים‬
‫באימפריה‪.‬‬
‫כדי לקיים סדר לאורך זמן יש צורך לאגור מידע‪ .‬סדרים טבעיים נשמרים לאורך זמן ללא‬
‫כל מאמץ מודע‪ ,‬כי רוב המידע הדרוש כדי ליצור אותם ולקיימם מועבר מדור לדור באופן‬
‫אוטומטי בדנ"א‪ .‬כך למשל‪ ,‬דבורי דבש מתמיינות מרגע היווצרותן להיות "מלכה" או‬
‫"פועלת"‪ ,‬ורוב המידע הדרוש להן כדי לתפקד כ"מלכה" או כ"פועלת" אצור אצלן בגנים‪.‬‬
‫בכל כוורת ישנם בדרך כלל סוגים שונים של פועלות — מלקטות‪ ,‬מטפלות‪ ,‬עובדות ניקיון‬
‫— אך עדיין לא התגלתה בשום כוורת דבורה שהיא עורכת דין‪ .‬לא צריך דבורים עורכות‬
‫דין‪ ,‬כי אין סכנה שהדבורים תשכחנה מהן הזכויות הסוציאליות של עובדות הניקיון או כמה‬
‫מס צריך להעלות למלכה‪.‬‬
‫אצל בני אדם בהחלט יש סכנה כזו‪ .‬מכיוון שהסדר של בני האדם הוא מדומיין‪ ,‬אי אפשר‬
‫לסמוך על הדנ"א שידאג להעביר את המידע הקריטי מדור לדור‪ .‬צריך לעשות מאמץ מודע‬
‫לשמר מידע מסוגים שונים‪ ,‬שאם לא כן הסדר יתמוטט‪ .‬כך למשל‪ ,‬המלך חמורבי קבע שבני‬
‫האדם מתחלקים לאנשים נעלים‪ ,‬אנשים נחותים ועבדים‪ ,‬אולם זו אינה חלוקה טבעית‪ ,‬ואין‬
‫לה סימן וזכר בדנ"א‪ .‬אם בני האדם לא יזכרו אותה איכשהו‪ ,‬היא תיעלם‪ .‬באותו אופן‪,‬‬
‫פסיקתו של חמורבי‪ ,‬שאדם שהרג אישה ממעמד נחות ישלם שלושים שקלי כסף‪ ,‬אינה‬
‫מקודדת בדנ"א‪ ,‬וללא מאמץ מודע לזכור אותה‪ ,‬היא לא תועיל הרבה לדורות הבאים‪.‬‬
‫קיומם של סדרים מדומיינים‪ ,‬בייחוד סדרים מדומיינים מורכבים‪ ,‬היה תלוי אפוא ביכולתם‬
‫של בני אדם לשמר כמויות גדולות של מידע‪ .‬במשך מיליוני שנים האדם שימר מידע במוח‬
‫שלו‪ .‬זו היתה שיטה יעילה מאוד‪ ,‬שכן יכולות הזיכרון של המוח האנושי מעוררות השתאות‪.‬‬
‫יש עורכי דין שמכירים בעל־פה אלפי חוקים ותקדימים; יש אנשים שזוכרים בעל־פה את‬
‫התלמוד כולו; יש ספנים שמכירים בעל־פה את חופיהן של יבשות שלמות; יש פסנתרנים‬
‫שמכירים בעל־פה אלפי יצירות מוזיקליות; יש רופאים שמכירים בעל־פה את תסמיניהן של‬
‫אלפי מחלות‪ .‬אולם למוח האנושי יש כמה מגבלות חשובות‪:‬‬
‫א‪ .‬אין לו קיבולת אינסופית‪ .‬מרבית האנשים אינם מסוגלים לזכור בעל־פה את התלמוד‬
‫כולו‪ .‬גם יחידי הסגולה שיכולים לעשות זאת‪ ,‬אינם מסוגלים לזכור בעל־פה את כל ספרי‬
‫הפרשנות לתלמוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬האדם הוא בן מוות וזיכרונותיו אינם מחזיקים מעמד יותר מאשר כמה עשרות שנים‪.‬‬
‫אמנם ניתן להעביר זיכרונות ומחשבות מדור לדור‪ ,‬אך בדרך כלל רעיונות תרבותיים‬
‫המועברים מדור לדור בעל־פה אובדים כעבור כמה עשרות או מאות שנים‪ ,‬בין השאר בגלל‬
‫אפקט "הטלפון השבור"‪ .‬זו הסיבה לכך שאיננו יודעים כמעט שום דבר ודאִי על תפיסת‬
‫העולם של תרבויות קדומות‪ .‬תודות לממצאים ארכיאולוגיים אנחנו יודעים לא מעט על‬
‫הכלכלה שלהן‪ ,‬על חיי החברה‪ ,‬על המזון ועל התרבות החומרית שלהן‪ .‬אך קשה לנו לדעת‬
‫כיצד הן ראו וחוו את העולם‪ ,‬כי הזיכרונות הללו לא שרדו‪.‬‬
‫הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא שאין לנו שמץ של מושג כיצד קראו לעצמם בני‬
‫תרבויות קדומות‪ .‬כך למשל‪ ,‬האתר בגובקלי טפה לא נקרא גובקלי טפה על ידי מי שבנו‬
‫אותו‪ .‬זהו שמו התורכי המודרני של האתר‪ ,‬שמשמעותו בתורכית "גבעה בצורת כרס"‪ .‬איננו‬
‫יודעים מה היה שמו המקורי של האתר‪ .‬הבנאים הקדמונים בוודאי מסרו לילדיהם את השם‬
‫הנכון; וילדיהם העבירו לנכדיהם; ונכדיהם סיפרו לניניהם‪ ,‬אבל איפשהו לאורך קו הטלפון‬
‫השבור המקשר בין הבנאים הקדמונים לבינינו מישהו לא הבין משהו‪ ,‬או מישהו לא רצה‬
‫להבין משהו‪ ,‬ושמו האמיתי של האתר נשכח‪.‬‬
‫ג‪ .‬למוח האנושי יש מגבלה בסיסית עוד יותר‪ .‬המוח האנושי התפתח במהלך מיליוני שנות‬
‫אבולוציה בהתאם לצורך לזכור סוגים מסוימים של מידע‪ .‬כדי לשרוד‪ ,‬היה על האדם לזכור‬
‫את צורתם‪ ,‬תכונותיהם והתנהגותם של אלפי מיני צמחים ובעלי חיים‪ .‬היה עליו לדעת למשל‬
‫שפטרייה בעלת מראה מסוים הצומחת במקום מסוים בתאריך מסוים היא כנראה רעילה‪,‬‬
‫ואכילתה תגרום למוות‪ .‬האדם היה צריך לזכור גם את דעותיהם‪ ,‬אהבותיהם ושנאותיהם של‬
‫כמה עשרות פרטי הומו סאפיינס‪ .‬למשל‪ ,‬שרה היתה צריכה לזכור שלפני שבוע אהרון רב עם‬
‫לאה‪ ,‬ולכן אם היום היא תצטרך את עזרתה של לאה נגד אהרון‪ ,‬יש לה סיכוי לא רע לקבל‬
‫את העזרה הזאת‪ .‬אי לכך המוח האנושי התפתח במשך מיליוני שנים כך שהוא יוכל לזכור‬
‫ולעבד כמויות עצומות של מידע בוטני‪ ,‬זואולוגי‪ ,‬טופוגרפי וחברתי‪.‬‬
‫לאחר המהפכה החקלאית מנגנוני שיתוף הפעולה בין בני האדם הלכו והשתכללו‪ ,‬ומספר‬
‫האנשים וכמות הרכוש שנטלו חלק במערכת גדלו והלכו‪ .‬נוצרו מערכות מורכבות של חוקים‬
‫ומנהגים‪ ,‬מיתולוגיות מסועפות‪ ,‬רשתות מסחר נרחבות והתמחויות מקצועיות מדוקדקות‪ .‬עקב‬
‫כך נוצר צורך לזכור ולעבד כמויות הולכות וגדלות של מידע מסוגים חדשים‪ .‬על פי רוב‪ ,‬בני‬
‫אדם שמחו לגלות שמוחותיהם הצליחו לעמוד במשימה הזו בכבוד‪ ,‬ולאגור ולנתח את המידע‬
‫הרלוונטי‪ .‬למשל‪ ,‬כשסוחרים החלו לנדוד על פני מאות קילומטרים במקום עשרות‬
‫קילומטרים‪ ,‬הם גילו שהמוח האנושי בכל זאת מסוגל לזכור את תוואי השטח הרלוונטיים‪.‬‬
‫כשממלכות גדולות התלכדו‪ ,‬ואלים‪ ,‬פיות ושדים שבהם האמינו בני האדם באזורים השונים‬
‫התחברו כדי ליצור פנתיאונים אלוהיים עצומים‪ ,‬כוהנים גילו שהם מסוגלים להשתלט על‬
‫המיתולוגיה החדשה בהצלחה‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬מה שהקל את שימור וניתוח הכמויות ההולכות וגדלות של מידע היה‬
‫חלוקת עבודה מנטלית‪ .‬כוהנים התמקדו בזכירת מידע דתי; סוחרים בזכירת מידע כלכלי‬
‫וגיאוגרפי; משפטנים בזכירת מידע משפטי; איכרים בזכירת מידע על צמחים ובעלי חיים‪ ,‬וכן‬
‫הלאה‪ .‬לקטת־ציידת היתה צריכה לזכור הכול על הכול‪ ,‬ואילו בני החברות החקלאיות התמחו‬
‫איש איש בתחום מצומצם‪.‬‬
‫אולם פה ושם‪ ,‬ככל שהתרחבו מנגנוני שיתוף הפעולה‪ ,‬הופיע צורך לשמר לאורך זמן‬
‫סוגים מיוחדים של מידע שהמוח האנושי התקשה מאוד לזכור‪ .‬המדובר הוא בראש ובראשונה‬
‫במידע מתמטי מונוטוני‪ ,‬כגון רשימות מסים‪ .‬כדי לקיים ממלכה גדולה צריך לא רק לחוקק‬
‫חוקים ולספר אגדות על האלים ששומרים על הממלכה‪ ,‬אלא גם לגבות מסים‪ .‬וכדי לגבות‬
‫מסים ממאות אלפי תושבים ברחבי הממלכה צריך לאגור ולנתח כמויות גדולות של מידע‬
‫מתמטי מונוטוני‪ :‬מידע על הכנסותיהם ורכושם של התושבים; מידע על תשלומים שהתקבלו;‬
‫מידע על חובות‪ ,‬קנסות ופיגורים; מידע על הנחות ופטורים‪ .‬המדובר במיליוני פיסות‬
‫אינפורמציה שונות‪ ,‬שבלי לאגור ולנתח אותן‪ ,‬מערכת המיסוי תתמוטט או תתנוון‪.‬‬
‫וכאן התגלה המוח האנושי במערומיו‪ .‬לקטים מעולם לא הצטרכו להתמודד עם כמויות‬
‫גדולות של מידע מתמטי מונוטוני‪ ,‬ולכן המוח האנושי לא התפתח כדי לזכור ולנתח סוג כזה‬
‫של מידע‪ .‬בני אדם מסוגלים לזכור בעל־פה את כל כבישי ישראל‪ ,‬את כל פרפרי ישראל‪ ,‬או‬
‫את כל שירי חיים נחמן ביאליק — אך הם אינם מסוגלים לזכור בעל־פה את רישומי הטאבו‬
‫של עיריית ירושלים; את ארכיון מס הכנסה באשדוד; או את רשימת ההלוואות שבנק‬
‫דיסקונט נתן השנה‪ .‬לכן אילו נאלצו בני האדם להמשיך ולהתבסס רק על המוח שלהם כדי‬
‫לזכור ולעבד מידע‪ ,‬הם היו בהחלט יכולים לפתח הגות פילוסופית‪ ,‬שירה‪ ,‬ספרות‪ ,‬מערכת‬
‫חוק ומשפט‪ ,‬ורעיונות פוליטיים מורכבים — אך לא היה עולה בידם לפתח מערכות מיסוי‪,‬‬
‫מנגנונים בירוקרטיים‪ ,‬בנקים וכדומה‪ .‬ובלי מנגנונים אלו‪ ,‬לא היה אפשר ליצור רשתות‬
‫מסחר מפותחות‪ ,‬ממלכות ואימפריות גדולות‪ ,‬וארגונים חובקי עולם‪.‬‬
‫מגבלותיו של המוח האנושי‪ ,‬ובפרט חוסר יכולתו לזכור ולעבד כמויות גדולות של מידע‬
‫מתמטי מונוטוני‪ ,‬שמו גבול ליכולותיהם של בני אדם ליצור חברות אנושיות מורכבות‪.‬‬
‫כשמספר בני האדם וכמות הרכוש במערכת עברו סף מסוים‪ ,‬היה הכרח לשמור ולנתח כמויות‬
‫גדולות של מידע מתמטי‪ ,‬ומאחר שהמוח האנושי לא היה מסוגל לעשות זאת‪ ,‬המערכת‬
‫התמוטטה‪ .‬במשך אלפי שנים לאחר המהפכה החקלאית לא קמו ממלכות גדולות‪ ,‬לא קמו‬
‫ארגונים גדולים ולא קמו רשתות מסחר מפותחות‪.‬‬
‫הראשונים שפתרו את הבעיה היו השוּ ֶמרים הקדומים שחיו במישור צרוב השמש של דרום‬
‫מסופוטמיה )דרום עיראק של ימינו( בסביבות ‪ 3000-3500‬לפני הספירה‪ .‬השומרים המציאו‬
‫מערכת זיכרון ועיבוד מידע עצמאית‪ ,‬בלתי תלויה במוח‪ ,‬שהיתה מסוגלת לשמר כמויות‬
‫גדולות של מידע מתמטי מונוטוני ביעילות חסרת תקדים‪ .‬כך שיחררו השומרים את הסדר‬
‫האנושי ממגבלותיה של התודעה האנושית‪ ,‬ופתחו את הדרך להופעת רשתות של שיתוף‬
‫פעולה מסדר גודל בלתי מוגבל‪ .‬למערכת עיבוד המידע שהמציאו השומרים אנו קוראים‬
‫"כתב"‪.‬‬

‫על החתום‪ ,‬כושם‬

‫כתב הנו מערכת המשמרת מידע באמצעות סימנים חומריים‪ .‬הכתב השומרי הקדום עשה זאת‬
‫באמצעות שילוב של סימנים משני סוגים‪ ,‬אשר נחרטו על לוחות חומר רטוב‪ .‬סוג אחד של‬
‫סימנים ייצג מספרים‪ .‬כך למשל היו סימנים שונים בשביל המספרים ‪,600 ,60 ,10 ,1‬‬
‫‪ 3,600‬ו־‪) 36,000‬השומרים השתמשו בשיטת ספירה המבוססת על המספרים ‪ 6‬ו־‪ ,12‬ולא‬
‫‪ .10‬עד היום יש לשיטה השומרית ירושות חשובות‪ ,‬כגון חלוקתו של היום ל־‪ 24‬שעות‪,‬‬
‫וחלוקתו של המעגל ל־‪ 360‬מעלות(‪ .‬סוג שני של סימנים ייצג בני אדם‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬סחורות‪,‬‬
‫שטחים חקלאיים‪ ,‬זמנים וכדומה‪ .‬באמצעות שילוב של סימנים משני הסוגים שימרו לוחות‬
‫החומר כמויות גדולות של מידע מתמטי מונוטוני‪ ,‬ששום מוח אנושי לא מסוגל לזכור‪ ,‬ושום‬
‫דנ"א לא מסוגל לקדד‪.‬‬
‫בשלב זה שימושיו של הכתב עדיין היו מוגבלים מאוד‪ .‬למי שמתעניין לדעת מהן מילות‬
‫החוכמה הראשונות המגיעות אלינו ממרחק של חמשת אלפים שנה‪ ,‬ומהם המסרים הקדומים‬
‫ביותר שנשלחו אלינו מאבות־אבותינו‪ ,‬מצפה אכזבה גדולה‪ .‬כל מה שאבות־אבותינו מוסרים‬
‫לנו מאותם ימים רחוקים אלו דברים כגון‪ 135" :‬אלף ליטרים‪ .‬שעורה‪ 37 .‬חודשים‪ .‬כושם‪".‬‬
‫משמעותו של מסר זה היא כנראה "‪ 135‬אלף ליטרים של שעורה התקבלו במשך ‪37‬‬
‫חודשים‪ .‬על החתום‪ ,‬כושם‪ ".‬בניגוד למה שהיה אפשר אולי לקוות‪ ,‬הטקסטים הראשונים‬
‫בהיסטוריה אינם מכילים הגיגים פילוסופיים‪ ,‬שירים יפים‪ ,‬אגדות‪ ,‬ספרי חוקים או מעשי‬
‫מלכים‪ .‬אלו הם מסמכים כלכליים טרחניים‪ ,‬העוקבים אחרי תשלומי מסים‪ ,‬מוודאים החזרי‬
‫חובות‪ ,‬ומתחקים אחר בעלות על קרקעות ונכסים‪.‬‬
 ‫‪ .11‬לוח חומר ועליו טקסט אדמיניסטרטיבי מהעיר ארך‪ ,‬מסביבות ‪ 3000-3400‬לפני הספירה‪ .‬הלוח מציין‬
‫כמות של ‪ 135‬אלף ליטרים של שעורה שהתקבלה במהלך ‪ 37‬חודשים על ידי כושם‪" .‬כושם" עשוי להיות‬
‫תוארו של בעל תפקיד מסוים‪ ,‬או שמו הפרטי של אדם ספציפי‪ .‬אם האפשרות השנייה היא הנכונה‪ ,‬זהו אולי‬
‫האדם הראשון בהיסטוריה ששמו ידוע לנו! אירוני מאוד הדבר אם השם הראשון בהיסטוריה הוא שמו של‬
‫‪43‬‬
‫פקיד מס‪ ,‬ולא של נביא‪ ,‬משורר או כובש גדול‪.‬‬

‫שרד מאותם ימים רק סוג אחד נוסף של טקסטים‪ ,‬משעמם עוד יותר‪ :‬שיעורי בית של תלמידי‬
‫בית ספר ללבלרים שלמדו לכתוב ולקרוא טקסטים אדמיניסטרטיביים על ידי העתקתן של‬
‫רשימות מילים‪ .‬גם לו החליט תלמיד משועמם להנעים את זמנו בכתיבת שירה‪ ,‬זה היה בלתי‬
‫אפשרי‪ ,‬כי הכתב השומרי הקדום היה "כתב חלקי" ולא "כתב מלא"‪ .‬כתב מלא הנו מערכת‬
‫סימנים חומריים אשר מסוגלת לייצג את השפה האנושית המדוברת במלואה‪ ,‬ולבטא כל דבר‬
‫שאנשים מסוגלים לומר‪ ,‬כולל למשל שירה‪ .‬כתב חלקי הנו מערכת סימנים חומריים אשר‬
‫מסוגלת לייצג רק סוגים מסוימים של מידע‪ ,‬בדרך כלל מידע השייך לתחום ידע ספציפי‪ .‬כך‬
‫למשל הכתב העברי‪ ,‬כתב ההירוגליפים המצרי וכתב הברייל הם כולם כתבים מלאים‪ .‬אפשר‬
‫לכתוב באמצעותם דו"חות מס‪ ,‬שירי אהבה‪ ,‬ספרי היסטוריה‪ ,‬ספרי מתמטיקה‪ ,‬מתכונים‪,‬‬
‫תצהירים לבית המשפט וכיוצא באלה‪ .‬לעומת זאת הכתב השומרי הקדום‪ ,‬הכתב המתמטי‪,‬‬
‫כתב התמרורים‪ ,‬וכתב התווים המוזיקלי הנם כתבים חלקיים‪ .‬באמצעות הכתב המתמטי‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬ניתן לכתוב נוסחאות מתמטיות ולעשות חישובים מתמטיים ביעילות חסרת מתחרים‪,‬‬
‫אך אי אפשר לכתוב באמצעותו שירי אהבה‪ ,‬ספרי היסטוריה או תצהירים לבית המשפט‪.‬‬
‫השומרים לא הוטרדו מכך שהכתב שלהם לא התאים לכתיבת שירים‪ .‬הם לא המציאו את‬
‫הכתב בשביל להעתיק את השפה המדוברת‪ ,‬אלא כדי לעשות דברים שהשפה המדוברת‬
‫התקשתה לעשות‪ .‬ואת זה הכתב השומרי החלקי עשה מצוין‪ .‬סביר שראשוני הלבלרים שרו‬
‫שירים‪ ,‬אבל הם לא העלו על דעתם שמישהו ירצה לכתוב שירים‪ .‬זאת כשם שמתכנתי‬
‫מחשבים בני ימינו כותבים לעתים שירים‪ ,‬אבל לא מעלים על דעתם שמישהו ירצה לכתוב‬
‫שירה באמצעות שפת התכנות ‪.C++‬‬

‫כתבים חלקיים‪ ,‬כמו הכתב השומרי או הכתב המתמטי‪ ,‬אינם יכולים לשמש לכתיבת שירה‪ ,‬אבל הם יכולים‬
‫לשמור רשימות מסים ביעילות רבה‪ ,‬דבר שנבצר מהשפה המדוברת‪.‬‬

‫ישנן תרבויות‪ ,‬כגון התרבויות האנדיות‪ ,‬שהשתמשו לאורך כל ההיסטוריה שלהן רק בכתב‬
‫חלקי‪ ,‬מבלי לחשוד בו שהוא "חלקי"‪ ,‬ומבלי לפתח אי פעם "כתב מלא"‪ .‬הכתב האנדי היה‬
‫שונה מאוד מהכתב השומרי‪ .‬בעצם‪ ,‬הוא כה שונה מרוב שיטות הכתב המוכרות‪ ,‬שאנשים‬
‫רבים יטענו שאין הוא כתב כלל‪ .‬הכתב האנדי לא הורכב מסימנים שצוירו או נחרטו על‬
‫לוחות חומר‪ ,‬גלילי עור או פיסות נייר‪ ,‬אלא ממערכת של חוטים וקשרים הנקראת קיפו‬
‫)‪ .(Quipu‬הקיפו מורכב מחוטים עשויים צמר או כותנה‪ ,‬שהיו צבועים בצבעים שונים‪ .‬בכל‬
‫חוט היה אפשר לקשור כמה קשרים שונים‪ .‬החוטים אוגדו יחד בקבוצות שהכילו לעתים‬
‫מאות חוטים שונים‪ .‬באמצעות קומבינציות של קשרים שונים‪ ,‬בחוטים שונים‪ ,‬בעלי צבע‬
‫שונה ניתן היה לכתוב כמויות גדולות של מידע מתמטי מורכב‪ ,‬כגון רשימות מסים או רישומי‬
‫בעלות על נדל"ן‪.‬‬

‫‪ .12‬קיפו מן המאה ה־‪ .12‬בשנת ‪ 2006‬התגלו בפרו שרידי קיפו המתוארכים לסביבות שנת ‪ 3000‬לפני‬
‫הספירה! אם התיארוך מדויק‪ ,‬הרי שהכתב האנדי הומצא בערך באותו זמן שבו הומצא הכתב השומרי‪.‬‬

‫הקיפו עשוי להראות לנו פרימיטיבי למדי‪ ,‬אך בכל הנוגע לשימור של מידע מתמטי מונוטוני‪,‬‬
‫הוא היה מערכת מתוחכמת ויעילה להפליא‪ .‬מספר רב של תרבויות וממלכות באזור האנדים‬
‫השתמשו בקיפו לאורך מאות ואולי אלפי שנים‪ .‬את מלוא יכולותיו גילה הקיפו בתקופת‬
‫אימפריית האינקה )‪ ,(Inca‬האימפריה הגדולה ביותר באמריקה הפרה־קולומביאנית‪ .‬האינקה‬
‫שלטו על פרו‪ ,‬אקוודור‪ ,‬בוליביה‪ ,‬וחלקים נכבדים מצ'ילה‪ ,‬ארגנטינה וקולומביה של ימינו‪,‬‬
‫ותחת שליטתם חיו כ־‪ 12-10‬מיליון בני אדם‪ .‬תודות לקיפו יכלו בני האינקה לאגור כמויות‬
‫גדולות של מידע מתמטי מונוטוני על האימפריה שלהם‪ ,‬ובפרט מידע כלכלי‪ ,‬אדמיניסטרטיבי‬
‫ודמוגרפי‪ ,‬ולקיים מערכת מורכבת של מיסוי ומִנהל‪ .‬הקיפו היה כה יעיל ומדויק‪ ,‬שבשנים‬
‫הראשונות אחרי שכבשו את אימפריית האינקה השתמשו הספרדים עצמם בקיפו בניהול‬
‫האימפריה החדשה שלהם‪ ,‬וקיפו נחשב כעדות קבילה בבתי המשפט הספרדיים בכל הנוגע‬
‫לסכסוכים על אדמות וירושות‪ .‬אך הספרדים‪ ,‬שלא ידעו כיצד "לקרוא" ו"לכתוב" בקיפו‪,‬‬
‫חששו שהדבר מציב אותם בעמדה נחותה מול האוכלוסייה המקומית ובפרט מול מומחי הקיפו‬
‫המקומיים‪ .‬לאחר שהתבססה שליטתם באזור האנדים הם אסרו על השימוש בקיפו‪ ,‬והשמידו‬
‫כל קיפו שעליו הצליחו להניח את ידיהם‪ .‬מעט מאוד קיפו השתמרו עד ימינו‪ ,‬ורובם נותרו‬
‫בלתי מפוענחים‪.‬‬
‫במסופוטמיה‪ ,‬בניגוד לאנדים‪ ,‬התעורר עם הזמן הרצון לכתוב דברים נוספים מלבד מידע‬
‫מתמטי מונוטוני‪ .‬בין ‪ 3000‬ל־‪ 2500‬לפני הספירה התווספו לכתב השומרי עוד ועוד סימנים‪,‬‬
‫שהפכו בהדרגה את הכתב השומרי לכתב מלא‪ ,‬הידוע כ"כתב יתדות"‪ .‬כתובות מלכותיות‬
‫הכתובות בכתב יתדות החלו להופיע בסביבות ‪ 2700‬לפני הספירה‪ ,‬ספרות יפה בסביבות‬
‫‪ 2600‬לפני הספירה‪ ,‬ומכתבים בסביבות ‪ 2400‬לפני הספירה‪ .‬באותו זמן התפתח גם במצרים‬
‫כתב מלא‪ ,‬הידוע כ"כתב הירוגליפים"‪ .‬יש מחלוקת עזה בקשר ליחס בין שני הכתבים הללו‪.‬‬
‫האם הם הומצאו באופן עצמאי זה מזה? ממצאים ארכיאולוגיים חדשים מטים את המטוטלת‬
‫האקדמית פעם לצד זה ופעם לצד זה‪ ,‬ותשובה חד־משמעית אין‪.‬‬
‫כתבים חלקיים מסוגים רבים הומצאו בעולם במקומות שונים ובזמנים שונים‪ ,‬אך כתבים‬
‫מלאים הומצאו בסך הכול שלוש פעמים‪ :‬בשומר ובמצרים בסביבות ‪ 2500-3000‬לפני‬
‫הספירה; בסין בסביבות שנת ‪ 1200‬לפני הספירה; ובמרכז אמריקה בסביבות ‪500-1000‬‬
‫לפני הספירה‪ .‬הכתב המלא שהומצא במרכז אמריקה לפני כ־‪ 2500‬שנה היה הבסיס לכל יתר‬
‫הכתבים המלאים של אמריקה עד בוא האירופים‪ .‬כיום אין לכתבים הללו ממשיכים‪ ,‬ובכל‬
‫רחבי אמריקה שולטים צאצאיו של הכתב השומרי־מצרי‪ .‬הכתב המלא הסיני היה הבסיס‬
‫לכתבים המלאים שהתפתחו במקומות שונים במזרח אסיה‪ ,‬ובכלל זה בסין עצמה‪ ,‬בקוריאה‪,‬‬
‫ביפן‪ ,‬ובווייטנאם‪ .‬הכתבים המלאים של שומר ומצרים הופצו לכל רחבי המזרח התיכון‬
‫ולעמק האינדוס )בסביבות שנת ‪ 2500‬לפני הספירה(‪ .‬בהשראתם התפתח באגן המזרחי של‬
‫הים התיכון כתב האלפבית‪ .‬תחילה התפתח האלפבית הכנעני )באלף השני לפני הספירה(‪,‬‬
‫ממנו התפתח האלפבית הפיניקי )‪ 900‬לפני הספירה(‪ ,‬וממנו התפתחו האלפביתים הארמי‬
‫)‪ 850‬לפני הספירה( והיווני )‪ 700-800‬לפני הספירה(‪ .‬האלפבית הארמי הובא על ידי‬
‫הפרסים להודו‪ ,‬וכל הכתבים של תת־היבשת ההודית ומרכז אסיה הם צאצאים שלו‪.‬‬
‫האלפבית היווני הוא הבסיס לכל הכתבים האירופיים שנמצאים היום בשימוש גלובלי‪ .‬יוצא‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬שמלבד מערכות הכתב של מזרח אסיה‪ ,‬כל סוגי הכתב המלא הנמצאים כיום בשימוש‬
 ‫הם צאצאים של האלפבית הכנעני‪.‬‬

‫נפלאות הבירוקרטיה‬
‫הכתבים המלאים קיבלו על עצמם עוד ועוד תפקידים‪ :‬כתיבת שירים‪ ,‬כתיבת חוקים‪ ,‬כתיבת‬
‫ספרי היסטוריה‪ ,‬כתיבת ספרי קודש‪ .‬אך תפקידו החשוב ביותר של הכתב נשאר נחלתו של‬
‫הכתב החלקי — אגירתו של מידע מתמטי מונוטוני‪ .‬התנ"ך‪ ,‬האיליאדה )האפוס היווני‬
‫הקדום(‪ ,‬המהאבאראטה )האפוס ההינדי הגדול(‪ ,‬הטיפיטיקה )כתבי הקודש הבודהיסטיים(‪,‬‬
‫הברית החדשה — כולם התחילו את חייהם כמסורות בעל־פה‪ ,‬והיו יכולים להתקיים יפה‬
‫מאוד גם ללא כתב‪ .‬רשימות מסים ומערכות אדמיניסטרטיביות מורכבות נולדו עם הכתב‬
‫החלקי ונשארו תמיד תלויות בכתב החלקי‪.‬‬
‫ככל שיותר ויותר דברים הועלו על הכתב‪ ,‬ובייחוד ככל שרשימות המסים הלכו והתארכו‪,‬‬
‫התגלו בעיות חדשות‪ .‬לבני אדם קל מאוד לשלוף מידע המאוחסן במוח האנושי‪ .‬המוח שלי‬
‫מכיל מיליוני פיסות אינפורמציה‪ ,‬אבל אני יכול לשלוף תוך רגע את שמה של בירת איטליה‪,‬‬
‫מיד לאחר מכן להיזכר מה עשיתי ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2001‬ואז לשחזר את הדרך המובילה‬
‫מהבית שלי לאוניברסיטה העברית‪ .‬אף אחד לא יודע איך בני אדם עושים זאת‪ ,‬אבל כולנו‬
‫יודעים מניסיון כמה יעילה היא מערכת הקטלוג וחיפוש המידע של המוח‪.‬‬
‫איך בדיוק מאתרים ושולפים מידע המאוחסן על לוחות חומר‪ ,‬או על קיפו? אם יש ברשותי‬
‫עשרה לוחות חומר‪ ,‬או מאה לוחות חומר — ניחא‪ .‬אבל מה אם אגרתי עשרות אלפי לוחות‬
‫חומר‪ ,‬כמו זימרילים מלך מארי‪ ,‬שספרייתו הענפה השתמרה כי כאשר חמורבי שרף אותה‬
‫נאפו לוחות החומר הרכים ונצרפו לחרס שהצליח לעמוד נגד שיני הזמן?‬
‫דמיינו לרגע שלפני כ־‪ 4,000‬שנה‪ ,‬שני תושבי מארי רבו על שדה חיטה‪ .‬האחד טוען‬
‫ששדה החיטה נמכר לו לפני שלושים שנה על ידי השני‪ .‬השני מכחיש מכול וכול‪ ,‬ואומר‬
‫שהוא רק השכיר את השדה לשלושים שנה‪ ,‬והוא תובע עכשיו את השבתו‪ .‬לאחר חילופי‬
‫דברים ואולי גם מהלומות‪ ,‬שני הניצים הולכים אל הארכיון של המלך זימרילים‪ ,‬שבו יש‬
‫רישום מדויק של הבעלות על השדות מסביב לעיר‪ .‬הם נכנסים אל הארכיון‪ ,‬נשלחים מלבלר‬
‫אחד ללבלר שני‪ ,‬ממתינים כמה וכמה הפסקות תה צמחים‪ ,‬ובסופו של דבר אחד הלבלרים‬
‫ניאות בחוסר רצון מופגן ללכת לחפש את לוח החומר הרלוונטי‪ .‬הוא פותח דלת‪ ,‬ונכנס אל‬
‫חדר שבו אגורים אלפי לוחות חומר‪ .‬נסו לדמיין כיצד נראה החדר הזה‪ .‬איך בדיוק יוכל‬
‫הלבלר לאתר את לוח החומר מלפני שלושים שנה‪ ,‬בינות עשרות אלפי לוחות חומר דומים?‬
‫לא די בכתב לבדו‪ ,‬ואפילו בארכיון מוגן ובטוח‪ ,‬כדי ליצור מערכת של עיבוד מידע אם הם‬
‫אינם מלווים בשיטות קטלוג וחיפוש מידע‪ ,‬ובלבלרים קפדנים‪.‬‬

‫***‬
‫מספר לא מבוטל של תרבויות אנושיות פיתחו כתב‪ ,‬וחפירות ארכיאולוגיות מגלות מדי שנה‬
‫עוד ועוד כתבים קדמוניים בכל רחבי העולם‪ ,‬שחלקם עשויים להיות עתיקים יותר מהכתב‬
‫השומרי‪ .‬אלא שרוב הכתבים הללו נשארו קוריוזים חסרי חשיבות היסטורית‪ ,‬מכיוון שמי‬
‫שפיתח אותם לא פיתח יחד איתם שיטות יעילות לקטלוג ולחיפוש מידע‪ .‬מה שמייחד באמת‬
‫את שומר הקדומה )כמו גם את מצרים הפרעונית‪ ,‬סין הקדומה ואימפריית האינקה(‪ ,‬זה‬
‫שהשומרים השכילו להמציא לא רק כתב‪ ,‬אלא גם שיטות יעילות דיין של ארכיבאות‪ ,‬קטלוג‪,‬‬
‫שליפת מידע והצלבת מידע‪ ,‬ובתי ספר להכשרת לבלרים‪ ,‬ספרנים ורואי חשבון )בתי הספר‬
‫הללו נקראו בשומרית "א־דובה" שמשמעותו "בית לוח החומר"(‪.‬‬
‫בתי הספר הללו לא היו גן ילדים‪ .‬חיבור מבית ספר במסופוטמיה הקדומה‪ ,‬שהועתק על ידי‬
‫לבלרים מתלמדים כתרגיל כתיבה והתגלה על ידי ארכיאולוגים‪ ,‬מאפשר הצצה לחייהם של‬
‫תלמידים אלו מלפני ‪ 4,000‬ו־‪ 5,000‬שנה‪:‬‬
‫נכנסתי לחדר הלימוד וישבתי‪ .‬המורה קרא את לוח החומר שלי‪ .‬הוא אמר‪" :‬משהו‬
‫חסר!"‬
‫והוא ִהכה אותי‪.‬‬
‫אחד האחראים אמר‪" :‬מדוע פתחת את פיך בלי רשותי?"‬
‫והוא הכה אותי‪.‬‬
‫האחראי על המשמעת אמר‪" :‬מדוע קמת מהמקום בלי רשותי?"‬
‫והוא הכה אותי‪.‬‬
‫שומר הסף אמר‪" :‬מדוע אתה יוצא בלי רשותי?"‬
‫והוא הכה אותי‪.‬‬
‫האחראי על כד הבירה אמר‪" :‬מדוע לקחת בלי רשותי?"‬
‫והוא הכה אותי‪.‬‬
‫המורה לשומרית אמר‪" :‬מדוע דיברת אכדית?" ]גם לאחר שהאכדית החליפה את‬
‫השומרית כשפת הדיבור היומיומית‪ ,‬השומרית נשארה שפת הכתיבה‪ ,‬ולכן בבתי‬
‫הספר ללבלרים המשיכו ללמד את התלמידים לדבר שומרית‪[.‬‬
‫והוא הכה אותי‪.‬‬
‫המורה שלי אמר‪" :‬כתב היד שלך אינו טוב!"‬
‫‪44‬‬
‫והוא הכה אותי‪.‬‬
‫בבתי הספר הללו‪ ,‬ותוך כדי שירותם במנגנון בירוקרטי‪ ,‬למדו הלבלרים לא רק לכתוב‬
‫ולקרוא — הם למדו להשתמש בקטלוגים‪ ,‬במילונים‪ ,‬בלוחות שנה‪ ,‬בטפסים ובטבלאות‬
‫חישוב‪ .‬הם למדו והפנימו טכניקות של קטלוג‪ ,‬מיון‪ ,‬שליפת מידע ועיבוד מידע‪ ,‬שהן שונות‬
‫מאוד מטכניקות הקטלוג‪ ,‬המיון‪ ,‬שליפת המידע ועיבוד המידע של המוח האנושי‪ .‬במובן‬
‫מסוים‪ ,‬מוחם של הלבלרים תוכנת מחדש כדי להפסיק לחשוב כמו בני אדם‪ ,‬ולהתחיל לחשוב‬
‫כמו פקידים ורואי חשבון‪ .‬כפי שבני אדם מאז ימי שומר הקדומה יודעים היטב‪ ,‬פקידים ורואי‬
‫חשבון חושבים בדרך לא אנושית‪ .‬אך אין זו אשמתם‪ .‬הם חייבים לחשוב כך‪ .‬לולא כן‪ ,‬לא‬
‫היה אפשר לנהל ממלכות ואימפריות של מיליוני בני אדם‪.‬‬

‫דבר במספרים‬
‫הפער בין שיטות העיבוד של מידע כתוב ושיטות העיבוד של המוח האנושי רק הלך וגדל עם‬
‫השנים‪ ,‬וככל שעבר הזמן הלכה ועלתה החשיבות של שיטות העיבוד של המידע הכתוב‪ .‬שלב‬
‫קריטי ביותר בתהליך זה אירע זמן מה לפני המאה התשיעית לספירה‪ ,‬כאשר הומצא כתב‬
‫חלקי חדש שהיה יכול לשמר ולעבד מידע מתמטי מונוטוני ביעילות חסרת תקדים‪ .‬כתב חלקי‬
‫זה מורכב מעשרה סימנים‪ ,‬המייצגים את המספרים מ־‪ 0‬עד ‪ ,9‬וידוע בשם "ספרות ערביות"‬
‫אף על פי שהוא הומצא בהודו‪ ,‬והיה ידוע לערבים עצמם כ"ספרות הודיות"‪ .‬הערבים נתקלו‬
‫בכתב הזה כשהם פלשו להודו‪ ,‬ומשכילים ערבים הפיצו אותו משם לכל רחבי המזרח התיכון‬
‫ולאחר מכן גם לאירופה‪ .‬לספרות הערביות־הודיות נוספו עם השנים סימנים נוספים )כגון‬
‫הסימנים של חיבור‪ ,‬של כפל ושל חילוק(‪ ,‬וכך נוצר הכתב המתמטי‪.‬‬
‫אף על פי שהוא היה ונותר כתב חלקי‪ ,‬ואף על פי שאי אפשר לכתוב בו שירים‪ ,‬ספרי‬
‫היסטוריה או אגדות‪ ,‬הכתב המתמטי הוא כיום השפה השליטה בעולם‪ .‬כמעט כל המדינות‪,‬‬
‫החברות העסקיות‪ ,‬מוסדות ההשכלה והארגונים החברתיים על פני כדור הארץ משתמשים‬
‫בכתב המתמטי כדי לעבד מידע‪ ,‬בין שהם מדברים סינית‪ ,‬ערבית‪ ,‬עברית או נורבגית‪ .‬כל‬
‫פיסת מידע שניתן לתרגם לכתב מתמטי — נשמרת‪ ,‬מופצת ומעובדת במהירות וביעילות‬
‫מסחררות‪ .‬כל פיסת מידע שמסיבה כזו או אחרת לא ניתן לתרגם לכתב מתמטי — נשארת‬
‫מאחור‪ .‬מי שרוצה להשפיע על תהליכי קבלת החלטות בממשלות‪ ,‬חברות וארגונים גדולים‬
‫חייב ללמוד לדבר במספרים‪ .‬תחומי ידע מסוימים‪ ,‬כגון פיזיקה‪ ,‬איבדו כבר כמעט כל קשר‬
‫עם השפה האנושית המדוברת‪ ,‬ומתנהלים רק באמצעות הכתב המתמטי החלקי‪.‬‬
 ‫משוואה המחשבת את תאוצתה של מסה ‪ i‬כתוצאה מפעולת כוח הכבידה‪ ,‬על סמך תורת היחסות‪ .‬כשהאדם‬
‫הממוצע רואה משוואה כגון זו הוא נתקף פאניקה ומתאבן‪ ,‬כמו חתול שנלכד בפנסי מכונית דוהרת‪ .‬זוהי‬
‫תגובה לגיטימית וטבעית ביותר‪ ,‬ואינה נובעת מחוסר אינטליגנציה או סקרנות‪ .‬התודעה האנושית פשוט לא‬
‫התפתחה לחשוב בצורה כזו‪ .‬מי שבכל זאת רוצה להבין את תורת היחסות חייב לנטוש את דרכי המחשבה‬
‫המסורתיות‪ ,‬וללמוד לחשוב באמצעות הכתב המתמטי החלקי‪.‬‬

‫מהכתב המתמטי התפתח בשנים האחרונות כתב מהפכני עוד יותר‪ :‬הכתב הממוחשב הבינארי‪,‬‬
‫המורכב משני סימנים בלבד‪ 0 ,‬ו־‪ .1‬גם האותיות שאני כותב עכשיו מורכבות בתוך המעבדים‬
‫של המחשב הביתי שלי מקומבינציות שונות של ‪ 0‬ו־‪.1‬‬
‫הכתב נולד כמשרתה של התודעה האנושית‪ ,‬אך הולך והופך לאדונה‪ .‬למחשבים שלנו‪,‬‬
‫הכותבים ומעבדים מידע בכתב בינארי‪ ,‬יש בעיה להבין את פטפוטיו‪ ,‬רגשותיו וחלומותיו של‬
‫הומו סאפיינס‪ .‬לכן אנו מלמדים את הומו סאפיינס לדבר‪ ,‬להרגיש ולחלום בשפת המספרים‪,‬‬
‫שאותה יכולים גם המחשבים להבין‪ .‬מילים ורעיונות שאי אפשר לתרגם למספרים‪ ,‬הולכים‬
‫ונעלמים‪.‬‬
‫וזה לא סוף הסיפור‪ .‬התחום של "בינה מלאכותית" שואף ליצור בינה מסוג חדש‪ ,‬אשר‬
‫תהיה מבוססת אך ורק על הכתב הבינארי הממוחשב‪ ,‬ללא כל צורך בסיוע מהתודעה‬
‫האנושית‪ .‬סרטי מדע בדיוני כגון "מטריקס" או "שליחות קטלנית" מספרים על היום שבו‬
‫הכתב הבינארי משתחרר כליל מתלותו בבני האדם‪ ,‬וכשבני אדם מנסים להחזיר לעצמם את‬
‫השליטה עליו‪ ,‬הכתב הבינארי מנסה לחסל את המין האנושי‪.‬‬
 ‫פרק ‪8‬‬

‫אין צדק בעולם‬

‫ההיסטוריה האנושית באלפי השנים שאחרי המהפכה החקלאית מתמצה בשאלה אחת‪ :‬כיצד‬
‫הצליחו בני אדם לארגן חברות יציבות המבוססות על שיתוף פעולה אינטנסיבי בין אלפים‬
‫ומיליונים של פרטים‪ ,‬אף על פי שלא היו להם אינסטינקטים ביולוגיים המתאימים לחיים‬
‫במסגרות כאלה? התשובה היא שבני אדם יצרו סדרים מדומיינים והמציאו את הכתב‪ ,‬ושני‬
‫אלה יחד השלימו את מה שהביולוגיה לא סיפקה‪.‬‬
‫כמו המהפכה החקלאית‪ ,‬גם הופעתן של החברות המורכבות הגדולות היתה בעבור רבים‬
‫ברכה מפוקפקת‪ ,‬שכן הסדרים המדומיינים העומדים בבסיסן של חברות אלו אף פעם אינם‬
‫ניטראליים‪ ,‬ואף פעם אינם הוגנים‪ .‬הם תמיד מחלקים את בני האדם להיררכיה של קבוצות‬
‫מדומיינות‪ ,‬שחלקן נהנות מזכויות יתר ומעוצמה פוליטית ניכרת‪ ,‬ואחרות סובלות מאפליה‪,‬‬
‫מקיפוח ומדיכוי‪ .‬הסדר המדומיין של חוקי חמורבי יצר היררכיה בין אנשים נעלים‪ ,‬אנשים‬
‫נחותים ועבדים‪ .‬אלה שהתמזל מזלם להיחשב אדם נעלה נהנו מהסדר; אלה שנפל בחלקם‬
‫להיות אדם נחות או עבד נהנו פחות‪ ,‬שלא לומר סבלו‪.‬‬
‫גם הסדר שדמיינו האמריקנים ב־‪ 1776‬יצר היררכיה בין אנשים שונים‪ ,‬למרות טענתו‬
‫שכל בני האדם שווים‪ .‬הוא יצר היררכיה בין גברים )‪ (all men are created equal‬שנהנו‬
‫ממנו‪ ,‬לנשים שנהנו ממנו פחות‪ .‬הוא יצר היררכיה בין גברים "לבנים" שנהנו ממנו‪ ,‬לגברים‬
‫"שחורים" ואינדיאנים שנחשבו תת־אדם ולא נהנו מהזכויות שהובטחו בהכרזת העצמאות‬
‫לכל בני האדם‪ .‬רבים מחותמי הכרזת העצמאות האמריקנית היו בעלי עבדים‪ .‬הם לא שיחררו‬
‫את עבדיהם לאחר שחתמו על ההכרזה‪ ,‬ולא הרגישו שיש כאן סתירה כלשהי‪ .‬הסדר המדומיין‬
‫האמריקני גם יצר היררכיה בין עשירים לעניים‪ :‬מרבית האמריקנים הבינו את ההבטחה‬
‫ל"שוויון" כהבטחה לשוויון הזדמנויות בלבד‪ ,‬ואת ההבטחה ל"חירות" כהבטחה להגנה על‬
‫הרכוש הפרטי‪ .‬לכן הסדר האמריקני קידש את החלוקה לעשירים ועניים‪ ,‬והציג אותה‬
‫כחלוקה צודקת וטבעית שאין לערער עליה‪.‬‬
‫כל ההיררכיות האנושיות שהוזכרו לעיל — אנשים חופשיים‪/‬עבדים‪ ,‬לבנים‪/‬שחורים‪,‬‬
‫עשירים‪/‬עניים — הן היררכיות מדומיינות )על ההיררכיה גברים‪/‬נשים ידובר בהרחבה‬
‫בהמשך(‪ .‬ההיררכיות הללו קיימות אך ורק בדמיון האנושי‪ .‬מובן שמי שמאמין בהיררכיות‬
‫האלו טוען שהן אינן מדומיינות אלא משקפות מציאות אבסולוטית‪ .‬כך למשל רבים מאלו‬
‫שהאמינו לאורך ההיסטוריה בחלוקה לבני חורין ולעבדים טענו שהעבדות איננה המצאה‬
‫אנושית‪ .‬חמורבי ומחברי המקרא קיבלו את העבדות כחלק מתוך סדר שהוכתב בידי שמים‪.‬‬
‫אריסטו טען שלעבדים יש "טבע של עבד" בשעה שלבני חורין יש "טבע חופשי"‪ ,‬ומעמדם‬
‫החברתי בסך הכול משקף את טבעם המהותי‪.‬‬
‫מי שמאמין שלבנים עליונים על שחורים טוען שמצב זה משקף מציאות ביולוגית ולא דמיון‬
‫אנושי‪ .‬תיאוריות גזעניות רבות ניסו להוכיח את עליונותם של הלבנים על השחורים‬
‫באמצעות מחקרים מדעיים‪ .‬הן גורסות שלבנים הם מטבעם אינטליגנטים יותר‪ ,‬מוסריים‬
‫יותר‪ ,‬חרוצים יותר וכדומה — וזו הסיבה לכך שהם עליונים‪ .‬מי שמאמין שעשירים עליונים‬
‫על עניים‪ ,‬טוען שזה משקף הבדל אובייקטיבי בכישורים ביניהם‪ .‬העשירים מוכשרים יותר‬
‫וחרוצים יותר‪ ,‬ולכן זכאים ליהנות משורה של זכויות יתר כגון שירותי בריאות טובים יותר‪,‬‬
‫תזונה עשירה יותר‪ ,‬והשכלה רחבה יותר‪.‬‬
‫זרמים שונים ביהדות מאמינים שיהודים עליונים על פני גויים‪ ,‬ושהסיבה לכך היא‬
‫שאלוהים מלכתחילה יצר את נשמות היהודים כשונות ועליונות על פני נשמותיהם של הגויים‪.‬‬
‫יהודים מחויבים למצוות רבות יותר‪ ,‬ומנגד נהנים מתשומת לבו ומאהבתו היתרה של האל‪,‬‬
‫מפני שהם באמת שונים מהגויים‪ .‬לגרסתם‪ ,‬ההבחנות התכופות שעושה החוק היהודי בין‬
‫יהודים לגויים הן פועל יוצא של אותו הבדל אבסולוטי ואובייקטיבי בין נשמותיהם של יהודים‬
‫לנשמותיהם של גויים‪.‬‬
‫מי שמאמין בשיטת הקאסטות ההודית‪ ,‬שלפיה ברהמינים עליונים על בני קאסטות נמוכות‪,‬‬
‫טוען שמקור ההיררכיה הוא בסדר קוסמי אל־אנושי ולא בדמיונם של בני אדם‪ .‬מיתוס‬
‫מפורסם אחד המופיע בריג־ודה )הטקסט המקודש הקדום ביותר של ההינדואיזם( טוען‬
‫שהעולם כולו והאנושות בכלל זה נוצרו בידי האלים מחלוקתו של אדם קדמוני אחד‪,‬‬
‫הפורושה )‪ .(Purusa‬השמש נוצרה מעינו של הפורושה; הירח נוצר ממוחו של הפורושה;‬
‫הברהמינים )הכוהנים( נוצרו מפיו; הקשטריות )הלוחמים( נוצרו מזרועותיו; הוואישיה‬
‫)הסוחרים והחקלאים( נוצרו מירכיו; ואילו השודרות )המשרתים והעוסקים במלאכות‬
‫בזויות( נוצרו מרגליו‪ .‬לפי מיתוס זה‪ ,‬ההבדלים החברתיים והפוליטיים בין ברהמינים ובני‬
‫קאסטות נמוכות הם הבדלים טבעיים ונצחיים בדיוק כמו ההבדל בין השמש לירח‪ 45.‬בדומה‬
‫לכך‪ ,‬הסינים הקדומים האמינו שכשהאלה נוּ וה )‪ (Nü Wa‬יצרה את האדם מחומר‪ ,‬היא לשה‬
‫‪46‬‬
‫את האריסטוקרטים מאדמה צהובה‪ ,‬ואילו את פשוטי העם היא לשה מבוץ חום‪.‬‬
‫אך למיטב ידיעתנו‪ ,‬מקורן של כל ההיררכיות הללו הוא בסדר שבני אדם דמיינו בעצמם‪.‬‬
‫הברהמינים והשודרות לא נוצרו בידי האלים מחלקי גוף שונים של אדם קמאי — הם נוצרו‬
‫על ידי מערכת חוקים שהמציאו בני אדם בצפון הודו לפני כ־‪ 3,000‬שנה‪ .‬בניגוד לטענותיו‬
‫של אריסטו‪ ,‬אין שום הבדל ביולוגי בין עבדים לבין בני חורין‪ .‬רק מערכות חוקים ונורמות‬
‫שבני אדם המציאו הפכו אנשים מסוימים לעבדים‪ ,‬ואנשים אחרים לבני חורין‪ .‬כך גם בין‬
‫עשירים לעניים אין בדרך כלל הבדל אובייקטיבי‪ .‬רק מערכות חוקים ונורמות שבני אדם‬
‫המציאו הפכו אנשים מסוימים לעשירים‪ ,‬ואנשים אחרים לעניים‪.‬‬
‫בין שחורים ולבנים יש לכאורה הבדל אובייקטיבי‪ .‬זו עובדה ביולוגית שלאנשים שונים יש‬
‫גוון עור שונה‪ .‬לאנשים שבעורם כמות קטנה יחסית של הפיגמנט מלנין )‪ (melanin‬יש עור‬
‫בהיר‪ ,‬ולאנשים שבעורם כמות גדולה יותר של מלנין יש עור כהה‪ .‬לא זו בלבד שאפשר‬
‫לראות זאת בעין‪ ,‬אלא אפשר לזהות הבדלים בין מעוטי־מלנין למרובי־מלנין בדנ"א שלהם‪.‬‬
‫אבל המרחק בין הקטגוריה הביולוגית "מעוטי מלנין" לקטגוריה ההיסטורית "לבנים" הוא‬
‫עצום‪ .‬מבחינה ביולוגית‪ ,‬יש אי אלו הבדלים בין מעוטי־מלנין ומרובי־מלנין‪ ,‬כמו למשל‬
‫שמעוטי־מלנין נכווים יותר בקלות מאור השמש‪ ,‬ומצד שני מייצרים יותר ויטמין ‪ D‬באזורים‬
‫מעוטי שמש )ויטמין ‪ D‬חיוני לבנייתן ולתחזוקן של עצמות‪ ,‬ומיוצר בתאי העור כשהם‬
‫נחשפים לקרינה אולטרה־סגולה‪ .‬מלנין חוסם את הקרינה הזו(‪ .‬אולם כמעט כל זכויות היתר‬
‫שמהן נהנו אנשים שהוגדרו כ"לבנים" בארצות הברית של ‪ ,1776‬נבעו ממערכות של חוקים‬
‫ונורמות שהמציאו בני אדם‪ ,‬שלא היה להן שום קשר להבדלים הביולוגיים בין מעוטי־מלנין‬
‫ומרובי־מלנין‪" .‬לבנים" נהנו מהזכות לחירות ומזכות ההצבעה בבחירות‪ ,‬שנשללו ממרבית‬
‫ה"שחורים"‪ .‬האם זכות ההצבעה בבחירות נשללה מ"שחורים" מכיוון שהם לא מייצרים‬
‫מספיק ויטמין ‪ ?D‬מובן שלא‪.‬‬
‫כלל ברזל הוא בהיסטוריה‪ ,‬שכמעט כל היררכיה מדומיינת מנסה להצדיק את עצמה‬
‫בטענה שהיא משקפת הבדלים טבעיים‪ .‬ההבדלים הטבעיים שבהם מנסים לתלות את‬
‫ההיררכיה המדומיינת עשויים בהחלט להיות אמיתיים‪ ,‬אך הקשר בין ההבדלים הטבעיים לבין‬
‫ההיררכיה המדומיינת הוא משולל כל יסוד‪ .‬לכן לב הוויכוח על ההיררכיות האנושיות אינו‬
‫סביב השאלה‪" ,‬האם ישנם הבדלים טבעיים בין בני אדם?" ברור שיש הבדלים כאלה‪.‬‬
‫לב הוויכוח הוא בשאלה‪" ,‬האם יש הצדקה לגזור מההבדלים הטבעיים בין בני אדם‬
‫הבדלים חברתיים ומשפטיים?"‬
‫בדרך כלל אין לכך הצדקה‪ ,‬אולם לרוע המזל אין צדק בהיסטוריה‪ .‬למיטב הבנתם של‬
‫היסטוריונים‪ ,‬כל החברות האנושיות בנויות על חלוקה היררכית של בני אדם לקבוצות‬
‫שונות‪ ,‬כל החלוקות הללו הן מדומיינות‪ ,‬וכל החלוקות הללו יוצרות אפליה לא צודקת‪ .‬אולם‬
‫ללא היררכיות מדומיינות המפלות לרעה קבוצות מסוימות כנראה שאי אפשר ליצור סדר‪ .‬בני‬
‫אדם הצליחו ליצור חברות מורכבות של אלפים‪ ,‬מאות אלפים‪ ,‬ומיליונים של פרטים זרים זה‬
‫לזה כי הם סיווגו את עצמם לקטגוריות מדומיינות שונות‪ ,‬כגון "אנשים נעלים"‪" ,‬אנשים‬
‫נחותים" ו"עבדים"; "לבנים" ו"שחורים"; "דוכסים" ו"פשוטי עם"; "ברהמינים" ו"טמאים";‬
‫או "עשירים" ו"עניים"‪ ,‬והיחסים בין בני האדם מוסדרים במידה רבה בהתאם למעמדם‬
‫בהיררכיה המדומיינת‪ .‬לכל מי ששייך לקטגוריה מדומיינת מסוימת )אדם חופשי‪ ,‬אדם לבן‪,‬‬
‫דוכס‪ ,‬ברהמין‪ ,‬עשיר( ניתן באופן אוטומטי מעמד משפטי‪ ,‬פוליטי וחברתי שונה מאשר למי‬
‫ששייך לקטגוריה מדומיינת אחרת )עבד‪ ,‬שחור‪ ,‬פשוט עם‪ ,‬טמא‪ ,‬עני(‪ .‬כל חברה הכירה‬
‫בדרך כלל בכמה היררכיות שונות‪ ,‬ומעמדו המדויק של כל אדם נקבע לפי מיקומו בכמה‬
‫היררכיות מצטלבות‪ .‬בשל כך גם בני אדם שהם זרים לגמרי זה לזה יודעים כיצד לנהוג האחד‬
 ‫ברעהו ללא כל צורך לבזבז זמן ואנרגיה על היכרות אינטימית ומבחני יכולת אישיים‪.‬‬
‫יהיה זה כמובן מוגזם לטעון שמבחני יכולת לא משחקים שום תפקיד ביצירת ההיררכיות‬
‫האנושיות‪ .‬יש להם תפקיד חשוב מאוד‪ .‬אך מבחני היכולת עצמם משקפים את ההיררכיה‬
‫המדומיינת‪ ,‬בשתי דרכים עיקריות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הסיכוי להצליח במבחני היכולת תלוי בזהותו המדומיינת של האדם לא פחות‬
‫מאשר ביכולותיו האישיות‪ ,‬מכיוון שפרטים בעלי זהות מדומיינת שונה נבחנים מלכתחילה על‬
‫פי כללים שונים‪ .‬כך למשל באופן תיאורטי‪ ,‬החלוקה בין עשירים לעניים נקבעת על ידי‬
‫תחרות כלכלית שבה המוכשרים ביותר עולים למעלה‪ .‬אבל זה רק חלק קטן מן האמת‪.‬‬
‫בהרבה מאוד מצבים אנשים בעלי זהויות מדומיינות שונות משחקים לפי חוקים כלכליים‬
‫שונים‪ ,‬ולכן התחרות ביניהם אינה הוגנת ומשקפת רק באופן חלקי מאוד את יכולותיהם‬
‫האישיות‪ .‬באירופה של ימי הביניים הוטלו על יהודים הגבלות כלכליות ועסקיות רבות מספור‬
‫ש ִהקשו עליהם להתחרות מול נוצרים‪ .‬שני אנשים עם כישורים זהים לגמרי‪ ,‬שהאחד יהודי‬
‫והאחר נוצרי‪ ,‬לא היו בעלי סיכוי זהה להתעשר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬רבות מיכולותיהם של בני האדם אינן מולדות‪ ,‬אלא מתפתחות במהלך חייהם‪ .‬גם אם‬
‫מישהו נולד עם כישרון טבעי כלשהו — בלי לימוד ותרגול יישאר כישרון זה ברוב המקרים‬
‫בלתי מפותח‪ .‬לא כל בני האדם יכולים לפתח את כישוריהם באופן זהה‪ ,‬שכן ההזדמנויות‬
‫שהם מקבלים לפתח את כישוריהם תלויות בזהות המדומיינת שלהם‪ .‬תאומים זהים שנולדו‬
‫בסין בימי שושלת מינג והופרדו בלידתם‪ ,‬כך שהאחד גדל במשפחת פקידים עשירה ומשכילה‬
‫באחת הערים הגדולות‪ ,‬והשני גדל במשפחת איכרים ענייה וחסרת השכלה באחד הכפרים‬
‫הנידחים‪ ,‬קיבלו‪ ,‬כמובן‪ ,‬הזדמנויות שונות מאוד לפתח את כישוריהם האינטלקטואליים‬
‫המולדים‪.‬‬

‫מעגל הקסמים האכזרי‬

‫אם ההיררכיות שמעצבות את החברות האנושיות הן מדומיינות ובעלות אחיזה רופפת בלבד‬
‫במציאות הביולוגית‪ ,‬מדוע נוצרו במקומות שונים היררכיות מדומיינות מסוימות ולא אחרות?‬
‫מדוע בהודו הקדומה סווגו בני האדם לפי הקאסטה שלהם‪ ,‬באימפריה העות'מאנית לפי הדת‬
‫שלהם‪ ,‬ואילו בארצות הברית הם עדיין נחלקים לפי הגזע שלהם? על פי רוב‪ ,‬מקורה של‬
‫ההיררכיה המדומיינת הוא באירועים היסטוריים מקריים למדי‪ ,‬אשר תוצאתם הונצחה למשך‬
‫עשרות ומאות שנים במעגל קסמים‪.‬‬
‫כך למשל תיאוריה מובילה טוענת שהיררכיית הקאסטות בהודו נוצרה כאשר עמים‬
‫אינדו־אריים פלשו לתת־היבשת ההודית לפני כשלושת אלפים שנה‪ ,‬ושיעבדו את האוכלוסייה‬
‫המקומית‪ .‬הפולשים יצרו חברה מרובדת‪ ,‬שבה הם תפסו את עמדות ההנהגה )כוהנים‪,‬‬
‫לוחמים(‪ ,‬ואילו האיכרים והמשרתים היו ברובם בני האוכלוסייה הכבושה‪ .‬הפולשים חששו‬
‫לאבד את מעמדם המיוחס ואת זהותם הייחודית‪ .‬כדי למנוע זאת הם יצרו מבנה תרבותי‬
‫מדומיין‪ ,‬הוא שיטת הקאסטות‪ .‬הם סיווגו את כל האנשים לקאסטות שונות‪ ,‬שלכל אחת נקבעו‬
‫סוג תעסוקה משלה‪ ,‬מעמד משפטי משלה‪ ,‬וזכויות וחובות משלה‪ .‬מערכת חוקים שלמה נוצרה‬
‫כדי למנוע את טשטוש הגבולות בין הקאסטות‪ ,‬ובפרט כדי למנוע התערבבות של בני‬
‫הקאסטות השונות אלו באלו‪ .‬לכל קאסטה נקבעו מקומות מגורים מיוחדים לה‪ ,‬מזון מיוחד‬
‫לה‪ ,‬ונאסר על בני קאסטות שונות להתחתן אלו באלו או אפילו לאכול ולהתרועע יחד‪.‬‬
‫השליטים טענו שהחלוקה לקאסטות משקפת מציאות קוסמית נצחית‪ ,‬ולא מציאות‬
‫היסטורית ארעית‪ ,‬והחלוקה נאכפה לא באמצעות מערכת של שוטרים ובתי משפט‪ ,‬אלא‬
‫בעיקר באמצעות אמונות דתיות‪ .‬תושבי הודו שוכנעו להאמין שעירוב קאסטות הוא דבר‬
‫מטמא‪ ,‬וששמירה על הפרדה בין קאסטות היא דבר מטהר‪ .‬לאורך כל ההיסטוריה‪ ,‬וכמעט בכל‬
‫החברות‪ ,‬חוקים של טומאה וטהרה התגלו כאמצעי היעיל ביותר לאכוף הפרדות חברתיות‬
‫ופוליטיות‪ .‬גם היהדות שומרת על הפרדה בין יהודים לגויים )ובין גברים לנשים(‪ ,‬במידה‬
‫רבה על ידי חוקי טומאה וטהרה‪ ,‬ולא באמצעות משטרה‪ .‬גויים נתפסים ביהדות כטמאים‪ ,‬וכפי‬
‫שעל הברהמינים ההודים נאסר לאכול אוכל שהוכן בידי בן קאסטה נמוכה‪ ,‬כך נאסר על‬
‫יהודים לאכול סוגי מזון רבים אם הם הוכנו בידי גוי‪ ,‬לשתות חלב שנחלב בידי גוי וכדומה‪.‬‬
‫חז"ל מודים בפה מלא שההיגיון העומד מאחורי חוקים אלו הוא להקשות על קיום קשרים‬
‫חברתיים עם גויים ועל נישואי תערובת בין יהודים וגויים‪.‬‬
‫חלוקת הקאסטות וחוקי הטומאה והטהרה שנקשרו בה השתרשו עמוק בתרבות ההודית‪ .‬גם‬
‫מאות ואלפי שנים אחרי שאיש כבר לא זכר את הפלישה האינדו־ארית‪ ,‬ההודים עדיין‬
‫המשיכו להאמין בחלוקת הקאסטות ולחשוש מפני טומאת העירוב‪ .‬למען האמת‪ ,‬עם הזמן‬
‫אמונתם רק התחזקה‪ .‬הקאסטות לא נשארו קפואות בזמן‪ .‬עם השנים נוצרו עוד ועוד קאסטות‪,‬‬
‫וקאסטות התפצלו לתתי־קאסטות‪ ,‬כך שבמאות השנים האחרונות החברה ההודית כבר‬
‫הורכבה לא מארבע קאסטות אלא מאלפי קאסטות שונות הנקראות "ג'אטי" )מילולית‪,‬‬
‫"לידה"(‪ .‬אך התפתחויות אלו לא שינו את העיקרון הבסיסי של שיטת הקאסטות‪ ,‬שלפיו כל‬
‫אדם נולד לקאסטה מסוימת‪ ,‬ומעבר על כללי הקאסטה מטמא את האדם‪ .‬הקאסטה של האדם‬
‫)ה"ג'אטי" שלו( קבעה במה האדם עבד‪ ,‬מה הוא אכל‪ ,‬היכן הוא גר‪ ,‬ועם מי הוא התחתן‪ .‬על‬
‫פי רוב אדם היה יכול להתחתן רק עם בני ובנות הקאסטה שלו‪ ,‬וצאצאיהם ירשו את אותה‬
‫הקאסטה‪ .‬כשהופיעו מקצוע חדש או קבוצה אנושית חדשה‪ ,‬היה עליהם להפוך לקאסטה כדי‬
‫לקבל מקום לגיטימי בחברה ההודית‪ .‬קבוצות אנושיות שלא זכו להכרה כקאסטה הורחקו‬
‫מהחברה לגמרי כדי למנוע טומאה‪ ,‬והם נודעו כ"טמאים" או ‪") untouchables‬אלו שאין‬
‫לגעת בהם"(‪ ,‬שגורלם גרוע אף מזה של בני הקאסטות הנמוכות ביותר‪ .‬הם עבדו בעבודות‬
‫הבזויות ביותר )כגון פינוי אשפה(‪ ,‬התגוררו בנפרד‪ ,‬ואפילו בני הקאסטות הנמוכות נמנעו‬
‫מלהתחבר איתם‪ ,‬לאכול איתם‪ ,‬לגעת בהם או להתחתן איתם‪ .‬אפילו היום נשלטים שוק‬
‫העבודה ושוק הנישואים בהודו‪ ,‬במידה לא מבוטלת‪ ,‬על ידי שיטת הקאסטות‪ ,‬למרות‬
‫ניסיונותיה של הממשלה הדמוקרטית ההודית לשבור את השיטה ולשכנע את ההודים שאין‬
‫שום דבר טמא בעירוב קאסטות‪) .‬ומי שחושב ללעוג להודים על כך‪ ,‬כדאי שיתאר לעצמו את‬
‫הקושי שיעמוד בפני כל ממשלה ישראלית שתנסה לשכנע יהודים דתיים להתחתן עם גויים‪(.‬‬
‫מנגנון דומה של היזון חוזר הנציח את החלוקה הגזעית באמריקה המודרנית‪ .‬במאות ה־‪16‬‬
‫עד ה־‪ 18‬הכובשים האירופים של אמריקה ייבאו מספרים גדלים והולכים של עבדים שחורים‬
‫מאפריקה כדי לעבוד במטעים ובמכרות באמריקה‪ .‬הם בחרו לייבא דווקא עבדים שחורים‬
‫מאפריקה ולא עבדים לבנים מאירופה או עבדים צהובים ממזרח אסיה משתי סיבות מקריות‬
‫למדי‪ :‬ראשית‪ ,‬אפריקה היתה קרובה יותר מאסיה‪ ,‬ולכן היה זול יותר לייבא עבדים מסנגל‬
‫מאשר מסין‪ .‬שנית‪ ,‬באפריקה כבר היתה קיימת מערכת מפותחת של סחר עבדים בינלאומי‬
‫)שפותחה על ידי סוחרי עבדים מוסלמים מהמזרח התיכון(‪ ,‬בשעה שבאירופה לא היתה‬
‫מערכת כזו‪ .‬נוח יותר היה לקנות עבדים משוק קיים מאשר ליצור שוק חדש מאפס‪ .‬כתוצאה‬
‫מגורמים מקריים אלו‪ ,‬נוצרה באמריקה של העת החדשה המוקדמת חברה שבה השליטים‬
‫ובעלי המטעים הם אירופים "לבנים"‪ ,‬ואילו העבדים הם אפריקנים "שחורים"‪.‬‬
‫כדי להצדיק את מערכת השליטה הזאת‪ ,‬פותחו תיאוריות שונות‪ ,‬חלקן בעלות גוון דתי‬
‫וחלקן בעלות גוון מדעי‪ .‬תיאולוגים טענו שהאפריקנים הם צאצאי חם‪ ,‬אשר קולל בידי נוח‬
‫שבניו יהיו עבדים‪ .‬מדענים טענו שהאפריקנים נחותים מבחינה ביולוגית‪ ,‬שהם אינטליגנטים‬
‫ומוסריים פחות מבני הגזע הלבן‪ ,‬ושהם מלוכלכים ומפיצים מחלות )כלומר‪ ,‬טמאים(‪.‬‬
‫תיאוריות אלו השתרשו בתרבות האמריקנית‪ ,‬ובתרבות המערבית בכלל‪ ,‬והמשיכו להשפיע‬
‫על המציאות החברתית והפוליטית גם הרבה אחרי שהתנאים של המאות ‪ 18-16‬השתנו‪.‬‬
‫בתחילת המאה ה־‪ 19‬הופסק יבוא העבדים מאפריקה לאמריקה‪ ,‬ובמהלך המאה ה־‪19‬‬
‫העבדות הוצאה אל מחוץ לחוק בכל מדינות אמריקה בזו אחר זו‪ .‬אולם התיאוריות הגזעניות‬
‫שהצדיקו את העבדות המשיכו לשלוט‪ ,‬והנציחו את ההבדלים החריפים בין לבנים לשחורים‬
‫במרבית מדינות אמריקה על ידי מנגנון של היזון חוזר ועל ידי חוקי טומאה וטהרה נוקשים‪.‬‬

‫***‬

‫כיצד פעל המנגנון של היזון חוזר? בואו נבחן לדוגמה את המצב בדרום ארצות הברית‪.‬‬
‫ב־‪ 1865‬כל השחורים בארצות הברית הפכו לאנשים חופשיים‪ ,‬שווים על פי החוק ללבנים‪.‬‬
‫אולם מאתיים שנים של עבדות הביאו לכך שהשחורים היו בממוצע הרבה פחות עשירים‬
‫והרבה פחות משכילים מאשר הלבנים‪ .‬לאדם שחור שנולד ב־‪ 1865‬באלבאמה היה סיכוי קטן‬
‫הרבה יותר לרכוש השכלה מאשר לאדם לבן‪ ,‬מכיוון שמשפחתו היתה קרוב לוודאי ענייה‬
‫הרבה יותר ומשכילה הרבה פחות‪ .‬לאותו אדם היה לכן סיכוי קטן הרבה יותר להתקבל‬
‫לעבודה במשרה שמתגמלת היטב‪ .‬ילדיו של אותו אדם‪ ,‬שנולדו נניח ב־‪ ,1895‬שוב מצאו את‬
‫עצמם בעמדת פתיחה נחותה — גם הם נולדו למשפחה ענייה וחסרת השכלה‪ .‬כסף בא לכסף‪,‬‬
‫והשכלה באה להשכלה‪.‬‬
‫אבל זה היה רק חלק ממנגנון ההיזון החוזר‪ .‬אילו זה היה הכול‪ ,‬עם הזמן הדינמיקות‬
‫החברתיות והכלכליות היו מטשטשות את ההבדלים בין שחורים ללבנים ויוצרות חברה‬
‫שוויונית — בין השאר על ידי נישואי תערובת בין שחורים ללבנים‪ .‬אלא שבמקביל‬
‫לדינמיקות הכלכליות‪ ,‬השתרשו בארצות הברית בקרב שחורים ולבנים כאחד סטיגמות‬
‫תרבותיות שלפיהן שחורים הם אינטליגנטים פחות‪ ,‬מוסריים פחות‪ ,‬מוכשרים פחות‪ ,‬ובעלי‬
‫נטייה לעצלנות‪ ,‬לאלימות‪ ,‬למחלות ולפשע‪ .‬אם אדם שחור באלבאמה של ‪ 1895‬הצליח בדרך‬
‫פלא לרכוש השכלה תיכונית‪ ,‬כשהוא רצה להתקבל לקולג' או לעבודה הדורשת מיומנות‬
‫אינטלקטואלית‪ ,‬סיכוייו היו נמוכים הרבה יותר מאשר של מועמד לבן בעל כישורים זהים‪,‬‬
‫מכיוון שהדעה הקדומה הרווחת היתה ששחורים הם פחות מוכשרים ופחות אמינים‪ .‬וסטיגמה‬
‫זו רק התחזקה עם השנים‪ .‬דור אחר דור‪ ,‬המשרות והעמדות היוקרתיות בחברה המשיכו‬
‫להיות מוחזקות כמעט אך ורק על ידי לבנים‪" .‬הנה‪ ",‬אמרו הגזענים‪" ,‬אף על פי שכבר‬
‫עשרות שנים השחורים חופשיים‪ ,‬ואין שום מניעה שהם ילמדו באוניברסיטה וישתלבו‬
‫במקצועות הצווארון הלבן — עדיין אין כמעט אקדמאים שחורים ואין כמעט עורכי דין‪ ,‬רואי‬
‫חשבון או רופאים שחורים‪ .‬זו הוכחה ניצחת לכך שהשחורים באמת מוכשרים פחות‬
‫מהלבנים‪".‬‬
‫מעגל ההיזון החוזר‪ :‬אירוע היסטורי מקרי מיתרגם למציאות חברתית נוקשה וארוכת ימים‪.‬‬
‫כאשר סטיגמה זו הלכה והתבססה‪ ,‬היא נתנה דחיפה נוספת למעגל ההיזון החוזר‪ ,‬בכך שהיא‬
‫היתרגמה לשורה של חוקים ותקנות שנוצרו כדי לשמר את הסדר הגזעי במדינות הדרום‪.‬‬
‫נאסר על שחורים להצביע בבחירות‪ ,‬ללמוד בבתי ספר של לבנים‪ ,‬לקנות בחנויות של לבנים‪,‬‬
‫לאכול במסעדות של לבנים‪ ,‬לכבס בגדים במכבסות של לבנים וכו'‪ .‬ההצדקה לכל התקנות‬
‫והנורמות האלו היתה שהשחורים הם מלוכלכים‪ ,‬עצלנים ואלימים‪ ,‬ולכן יש לשמור על‬
‫הלבנים מפניהם‪ ,‬ויש למנוע מהם להשחית את מערכת החינוך‪ ,‬את המערכת הפוליטית וכיוצא‬
‫באלה‪ .‬לבנים לא רצו לכבס את בגדיהם באותה מכבסה כמו שחורים‪ ,‬או לאכול במסעדה‬
‫שבה אכלו גם שחורים‪ ,‬פן ילקו במחלות שונות‪ .‬לבנים לא רצו שילדיהם ילמדו באותו בית‬
‫ספר עם ילדים שחורים‪ ,‬שמא יסבלו מאלימות או ייחשפו להשפעה הרעה של הילדים‬
‫השחורים‪ .‬לבנים לא רצו ששחורים יצביעו בבחירות‪ ,‬בטענה שהשחורים בורים ובלתי‬
‫מוסריים‪ .‬פחדים אלו נתמכו במחקרים מדעיים‪ ,‬ש"הוכיחו" שבאמת שחורים היו משכילים‬
‫פחות מלבנים; שמחלות שונות היו נפוצות יותר בקרב שחורים; וששיעור הפשיעה בקרב‬
‫השחורים היה גבוה בהרבה מבקרב הלבנים )המחקרים התעלמו מכך שכל זה נבע מאפלייתם‬
‫לרעה של השחורים(‪.‬‬
‫חוקים ותקנות אלו לוו גם בנורמות לא כתובות ששמרו על ההפרדה בין שחורים ולבנים‪,‬‬
‫ובראש ובראשונה טאבו חריף ביותר על נישואי תערובת או אפילו על יחסי מין מזדמנים בין‬
‫שחורים ללבנים‪ .‬אף על פי שלא היו חוקים פורמליים האוסרים על כך‪ ,‬כל חשד למגע מיני‬
‫בין־גזעי )בפרט מגע בין גברים שחורים ונשים לבנות( היה עילה לשערורייה ואף ללינץ'‪.‬‬
‫ככל שהסטיגמה התרבותית נגד שחורים הלכה והתבססה‪ ,‬כך היא חדרה לעוד ועוד תחומים‬
‫של התרבות‪ .‬כך למשל בתרבות האסתטית האמריקנית התקבע הרעיון שלבן זה יפה ושחור‬
‫זה מכוער‪ .‬סממנים חיצוניים המזוהים עם לבנים )עור לבן‪ ,‬שיער בהיר וחלק‪ ,‬אף צר וכו'(‬
‫נתפסו כ"יפים"‪ ,‬ואילו סממנים חיצוניים המזוהים עם שחורים )עור כהה‪ ,‬שיער מקורזל‪ ,‬אף‬
‫פחוס וכו'( נתפסו כ"מכוערים"‪ .‬דעות קדומות אלו סייעו לבסס את ההיררכיה המדומיינת‬
‫ברמה עמוקה עוד יותר של התודעה האנושית‪ ,‬וכך להנציח אותה למשך זמן ארוך עוד יותר‪.‬‬
‫חמור מכול‪ ,‬הלבנים כל כך התרגלו לכך שהם שולטים בשחורים‪ ,‬וכל כך נהנו מזכויות‬
‫היתר שהמצב הזה הקנה להם‪ ,‬שהם מנעו בכוח כל ניסיון לשבור את מעגל ההיזון החוזר‪ .‬אם‬
‫אדם שחור הצליח במאמצים אל־אנושיים לרכוש השכלה או לבסס עסק כגון חנות מכולת‬
‫משגשגת‪ ,‬היה סיכוי סביר שדווקא חנות המכולת שלו תועלה באש על ידי הקו־קלוקס־קלן‬
‫)ארגון גזעני ששם לו למטרה להבטיח את עליונותם של הלבנים(‪ .‬הקו־קלוקס־קלן פחדו‬
‫מפני שחורים משכילים ומצליחים הרבה יותר מאשר משחורים בורים ועניים‪.‬‬
‫מעגלים כאלה של היזון חוזר עשויים להימשך מאות ואלפי שנים‪ ,‬וככל שהזמן עובר‪ ,‬הם‬
‫עשויים רק לחזק ולקבע היררכיות מדומיינות‪ ,‬שבמקורן נבעו מקונסטלציה היסטורית מקרית‬
‫למדי‪ .‬זהו אחד המאפיינים המצערים ביותר של ההיסטוריה האנושית — אפליה לא צודקת‬
‫נוטה עם הזמן להתעצם יותר ויותר‪ ,‬במקום להיטשטש יותר ויותר‪ .‬כסף בא לכסף‪ ,‬ועוני בא‬
‫לעוני‪ .‬השכלה באה להשכלה‪ ,‬ובורות באה לבורות‪ .‬מי שההיסטוריה התעמרה בו פעם אחת‪,‬‬
‫גדולים סיכוייו שההיסטוריה תשוב ותתעמר בו‪ .‬מי שההיסטוריה האירה לו פנים פעם אחת‪,‬‬
‫גדולים סיכוייו שהוא יהפוך להיות בבת עינה‪.‬‬
‫העובדה שחלק ניכר מההיררכיות של המין האנושי חסרות בסיס לוגי או ביולוגי‪ ,‬ואינן אלא‬
‫התקבעות של מאורעות מקריים ורעיונות שרירותיים‪ ,‬היא זו שמכריחה אותנו לדעת‬
‫היסטוריה‪ .‬אילו היתה החלוקה לשחורים ולבנים או ברהמינים ושודרות הגיונית ומעוגנת‬
‫במציאות הביולוגית )נניח‪ ,‬אילו לברהמינים היה מוח גדול יותר מלשודרות(‪ ,‬די היה לנו‬
‫לדעת ביולוגיה ואולי סוציולוגיה‪ .‬אך הדברים התגלגלו כך שאם ברצוננו להבין לעומק את‬
‫נפתוליה של החברה ההודית‪ ,‬את הדינמיקות הגזעיות בארצות הברית‪ ,‬או את היחסים בין‬
‫אשכנזים לספרדים בישראל‪ ,‬אין לנו ברירה אלא ללמוד את רצף האירועים המקרי שהפך‬
‫יצירי דמיון שרירותיים למציאות אכזרית‪.‬‬

‫הוא והיא‬
‫חברות אנושיות שונות אימצו היררכיות מדומיינות שונות‪ .‬חברה אחת חילקה אנשים לפי‬
‫צבע עור‪ ,‬ונתנה ללבנים עדיפות על שחורים‪ .‬חברה שנייה חילקה אנשים לפי קאסטות‪ ,‬ונתנה‬
‫לברהמינים עדיפות על שודרות‪ .‬חברות אחרות חילקו אנשים לפי מוצא אתני‪ ,‬לפי שפה‪ ,‬לפי‬
‫דת וכדומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬היתה היררכיה אחת שכל החברות האנושיות ללא יוצא מן הכלל אימצו‪,‬‬
‫וחשיבותה להיסטוריה האנושית גדולה יותר מחשיבותן של כל יתר ההיררכיות‪ .‬המדובר‬
‫כמובן בהיררכיה בין גברים לנשים‪ .‬כמעט כל החברות הידועות למחקר חילקו את בני האדם‬
‫לגברים ולנשים‪ ,‬ונתנו עדיפות לגברים על פני נשים‪.‬‬
‫אחד הטקסטים הסיניים הראשונים שפוענחו‪ ,‬מסביבות שנת ‪ 1200‬לפני הספירה‪ ,‬עוסק‬
‫בניבוי עתידות‪ .‬על גבי עצם ששימשה לניבוי עתידות נכתבה שאלה‪" :‬האם הגברת ‪ Hao‬תלד‬
‫במזל?" ואחריה הניבוי‪" :‬אם היא תלד ביום ‪ ,ding‬יהיה מזל‪ .‬אם היא תלד ביום ‪ ,geng‬יהיה‬
‫מזל גדול מאוד‪ ".‬אולם הגברת ‪ Hao‬ילדה דווקא ביום ‪ .jiayin‬הטקסט מסתיים בקביעה‪:‬‬
‫"לאחר שלושה שבועות ויום אחד‪ ,‬ביום ‪ jiayin‬הגברת ילדה‪ .‬חוסר מזל‪ .‬נולדה בת‪ 47".‬במאה‬
‫ה־‪ ,20‬בימי מדיניות הילד האחד של הממשלה הסינית‪ ,‬משפחות סיניות המשיכו לראות‬
‫בהולדת בת חוסר מזל‪ ,‬וישנן עדויות רבות לכך שהורים שנולדה להם בת רצחו אותה כדי‬
‫שיוכלו לנסות שוב להוליד בן‪ .‬מעמדן של בנות היה כה ירוד שלא תמיד טרחו לתת להן‬
‫שמות‪ ,‬ובמקום זה מִספרו אותן לפי סדר לידתן‪ .‬אמו של מאו צה־דונג‪ ,‬שהיתה הבת השביעית‬
‫של משפחה מחמולת ון )‪ ,(Wen‬נקראה פשוט ון קימיי )‪ (Wen Qimei‬שפירושו "האחות‬
‫השביעית ון"‪ .‬מאו עצמו‪ ,‬בהיותו בן‪ ,‬קיבל שם עם קצת יותר משמעות‪ .‬פירוש שמו הוא‬
‫"להאיר את המזרח"‪.‬‬
‫בחברות רבות נשים לא הוכרו כלל כבני אדם בעלי מעמד משפטי עצמאי‪ ,‬ונחשבו רכושם‬
‫של גברים )אבא‪ ,‬בעל או אח(‪ .‬לכן‪ ,‬למשל‪ ,‬מערכות משפטיות מכל העולם ומכל התקופות‬
‫הגדירו אונס לא כפשע גוף הפוגע באישה הנאנסת‪ ,‬אלא כפשע רכוש הפוגע בבעלים של‬
‫הרכוש‪ .‬עונש מקובל על אונס של אישה לא נשואה היה תשלום פיצוי כספי לאבא שלה‪,‬‬
‫ובמקרים רבים האנס היה אז הופך לבעליה החוקיים של הנאנסת‪ .‬בחוקיה של הממלכה‬
‫האשורית התיכונה מן המאה ה־‪ 11‬לפני הספירה נאמר שאם איש אונס בכוח בתולה הגרה‬
‫בבית אביה‪" ,‬אבי הבתולה את אשת האנס לקוח ייקח ולאונס ייתננה; לבעלה לא ישיבנה‪,‬‬
‫אלא לקוח ייקחה‪ ... .‬אם אין לאנס אישה — ושילם האנס לאביה פי שלושה כסף‪ ,‬מחיר‬
‫הבתולה‪ ,‬ויישא אותה לאישה ולא יוכל לגרש אותה כל ימיו‪ .‬אם האב אינו חפץ בכך — ולקח‬
‫כסף פי שלושה עבור הבתולה ונתן את בתו לאישה לטוב בעיניו‪ 48".‬שימו לב שאחת‬
‫האפשרויות להעניש אנס‪ ,‬היא על ידי כך שיאנסו את אשתו של האנס! מה היא אשמה? ומה‬
‫מרוויחה מכך הנאנסת? לאשורים זה דווקא נשמע הגיוני‪.‬‬
‫אונס אישה שאיננה שייכת לאף גבר לא נחשב כלל לפשע‪ ,‬כי התפיסה היתה שאף אחד לא‬
‫נפגע מכך‪ .‬אישה שאיננה שייכת לאף גבר הוגדרה כ"פרוצה" או "מופקרת" )שימו לב‬
‫למשמעות המילולית של מונחים אלו בעברית(‪ .‬מאותה סיבה‪ ,‬אם בעל אנס את אשתו‪ ,‬גם זה‬
‫לא נחשב פשע‪ .‬בעצם הרעיון שבעל עלול "לאנוס" את אשתו היתה סתירה לוגית‪ .‬לא מפני‬
‫שבעלים אינם יכולים לכפות בכוח יחסי מין על נשותיהם‪ ,‬אלא מפני שמהותו של "בעל"‬
‫היתה שליטה מלאה במיניותה של האישה‪ .‬לגישה הזו יש רגליים אפילו בחוקיה של מדינת‬
‫ישראל המודרנית‪ .‬בחוק העונשין תשל"ז )‪ (1977‬הוגדר מעשה אונס כך‪" :‬הבועל אישה‬
‫שאיננה אשתו שלא בהסכמתה החופשית עקב שימוש בכוח‪ ,‬גרימת סבל גופני‪ ,‬הפעלת אמצעי‬
‫לחץ אחרים או איום באחד מאלה ‪ ...‬הרי הוא אונס ודינו — מאסר שש־עשרה שנים‪ ".‬שימו‬
‫לב שלפי חוק זה‪ ,‬הבועל אישה שהיא כן אשתו שלא בהסכמתה החופשית ועקב שימוש בכוח‪,‬‬
‫איננו אנס‪ ,‬ואין להעניש אותו‪ .‬רק ב־‪ 1988‬תוקן חוק העונשין והושמט הביטוי "שאיננה‬
‫אשתו"‪ ,‬כך שהיום ניתן לתבוע בישראל בעל על אונס אשתו‪ 49.‬ישראל איננה מדינה מפגרת‬
‫מבחינה זו‪ .‬בגרמניה תוקן החוק רק ב־‪ ,1997‬וב־‪ 53‬מדינות בעולם )נכון לשנת ‪,(2006‬‬
‫‪50‬‬
‫עדיין אי אפשר לתבוע לדין בעל על אונס אשתו‪.‬‬
‫האם החלוקה לגברים ולנשים היא סדר מדומיין בדומה לחלוקת הקאסטות בהודו והחלוקה‬
‫הגזעית בארצות הברית‪ ,‬או שמא זוהי חלוקה טבעית המעוגנת בהיגיון ביולוגי? ואם זו אכן‬
‫חלוקה טבעית והגיונית‪ ,‬האם גם לעדיפות שניתנה לגברים על פני נשים כמעט בכל החברות‬
‫בהיסטוריה יש הצדקה ביולוגית?‬

‫***‬

‫בין גברים ונשים יש בדרך כלל סדרה ארוכה של הבדלים ביולוגיים אמיתיים וחשובים‪.‬‬
‫לנשים למשל יש רחם‪ ,‬ואילו לגברים אין‪ .‬חלק מההבדלים התרבותיים‪ ,‬המשפטיים‬
‫והפוליטיים בין נשים לגברים משקפים את ההבדלים הביולוגיים הללו‪ .‬כך למשל‪ ,‬העובדה‬
‫שבכל התרבויות הולדת ילדים נחשבה תפקיד נשי קשורה לכך שלנשים יש רחם ואילו‬
‫לגברים אין‪ .‬אך מסביב לגרעין האוניברסלי הקשה הזה‪ ,‬הצטברו בכל חברה שכבות על‬
‫שכבות של מאפיינים תרבותיים שאינם מוסברים על ידי הביולוגיה‪ ,‬גם אם לעתים קרובות‬
‫אנשים רוצים לתלות אותם בביולוגיה‪ .‬כמעט כל המאפיינים התרבותיים של גברים ונשים‬
‫מוצדקים באמצעות הטענה שהם משקפים תכונות "טבעיות"‪ ,‬אך לאמיתו של דבר‪ ,‬לחלק‬
‫ניכר מהמאפיינים התרבותיים של גברים ונשים אין בסיס ביולוגי מוצק‪.‬‬
‫כך למשל בדמוקרטיה האתונאית במאה החמישית לפני הספירה‪ ,‬אם לפרט הומו סאפיינס‬
‫היה רחם ולא היו אשכים‪ ,‬המשמעות התרבותית של זה היתה שאותו פרט לא היה עצמאי‬
‫מבחינה חוקית‪ ,‬לא הותר לו להשתתף באסֵפות העם‪ ,‬להיות חבר מועצה‪ ,‬או להיות שופט‪.‬‬
‫להוציא מקרים יוצאי דופן‪ ,‬אותו פרט גם לא היה רשאי ליהנות מהשכלה רחבה‪ ,‬או למצות‬
‫את כישוריו האמנותיים והמסחריים‪ .‬אף אחד מראשי הדמוקרטיה האתונאית‪ ,‬מהפילוסופים‬
‫הגדולים של אתונה‪ ,‬מנואמיה‪ ,‬מחזאיה‪ ,‬פסליה או סוחריה הגדולים לא היה בעל רחם‪ .‬האם‬
‫למשהו מכל זה יש הצדקה ביולוגית? האתונאים הקדומים סברו שבהחלט כן‪ .‬האתונאים של‬
‫היום נוטים לחשוב שלא‪ .‬ביוון של שנת ‪ ,2011‬אם לפרט הומו סאפיינס יש רחם ואין‬
‫אשכים‪ ,‬היא בכל זאת נחשבת עצמאית בפני החוק‪ ,‬ואין מניעה שהיא תהיה פוליטיקאית‪,‬‬
‫שופטת‪ ,‬מחזאית או סוחרת‪.‬‬
‫ביוון של היום נפוצה גם דעה שלפיה חלק מהותי מהגדרתו של "גבר" זה שהוא יימשך‬
‫מינית אך ורק לנשים ויקיים יחסי מין אך ורק עם נשים‪ .‬דבר זה נתפס על ידי יוונים מודרנים‬
‫רבים לא כדעה קדומה תרבותית אלא כמשהו "טבעי" המושתת על יסודות ביולוגיים מוצקים‪.‬‬
‫כשסרט הוליוודי הראה לפני שנים מספר את אלכסנדר מוקדון עם מאהבו הפייסטיון‪ ,‬דעת‬
‫הקהל ביוון סערה‪ .‬בפועל‪ ,‬אין שום מניעה ביולוגית לכך שגברים יימשכו מינית זה לזה‬
‫ויקיימו יחסי מין אחד עם השני‪ ,‬והיו תרבויות‪ ,‬ובפרט אתונה הקלאסית‪ ,‬שבהן יחסי מין בין‬
‫גברים נתפסו כטבעיים ולגיטימיים לגמרי‪.‬‬
‫כלל אצבע טוב לגבי ההבחנה בין מה שבאמת נקבע על ידי הביולוגיה ובין מה שרק מנסים‬
‫להצדיק באמצעות הביולוגיה אומר‪" :‬הביולוגיה מאפשרת‪ ,‬התרבות אוסרת‪ ".‬הביולוגיה‬
‫מוכנה לסבול מגוון רחב מאוד של אפשרויות‪ ,‬זו רק התרבות שמחייבת בני אדם לממש כמה‬
‫מהן ואוסרת עליהם לממש אחרות‪ .‬הביולוגיה מאפשרת לנשים ללדת ילדים — התרבות‬
‫מחייבת נשים לממש את האפשרות הזו‪ .‬הביולוגיה מאפשרת לגברים לקיים יחסי מין זה עם‬
‫זה — התרבות אוסרת על גברים לממש את האפשרות הזו‪ .‬התרבות טוענת שהיא אוסרת רק‬
‫את מה שהוא "לא טבעי"‪ .‬אך מזווית ראייה ביולוגית‪ ,‬אין דבר כזה "לא טבעי"‪ .‬כל מה‬
‫שאפשרי‪ ,‬הוא בהכרח טבעי‪ .‬לאסור התנהגות מסוימת בטענה שהיא "לא טבעית" זו סתירה‬
‫לוגית‪ .‬לכן כשבני אדם אוסרים על התנהגות אנושית מסוימת כגון זכות בחירה לנשים או‬
‫יחסי מין בין גברים בטענה ש"זה לא טבעי"‪ ,‬תמיד מדובר על כלל תרבותי שבני אדם דמיינו‬
‫ולא על חוק ביולוגי‪ .‬התנהגות לא טבעית באמת‪ ,‬כלומר התנהגות הנוגדת את חוקי הביולוגיה‪,‬‬
 ‫פשוט לא יכולה להתקיים‪ ,‬ולכן אין שום טעם לאסור את קיומה‪.‬‬
‫האמת היא שהמונחים "טבעי" ו"לא טבעי" לקוחים לא מביולוגיה‪ ,‬אלא מתיאולוגיה‪.‬‬
‫משמעותם המקורית היא "בהתאם‪/‬בניגוד לכוונתו של האל שברא את הטבע"‪ .‬תיאולוגים‬
‫נוצרים בימי הביניים טענו שאלוהים הוא שברא את גוף האדם‪ ,‬וייעד לכל גוף ולכל איבר‬
‫בגוף שימוש מסוים‪ .‬אם אנו משתמשים בגוף או באיבריו למטרה שייעד האל‪ ,‬זה "טבעי" וזה‬
‫טוב‪ .‬אם אנו משתמשים בהם למטרה שונה‪ ,‬זה "לא טבעי" וזה רע‪ .‬עם עלייתה של תורת‬
‫האבולוציה‪ ,‬גישה זו נזרקה לפח האשפה של ההיסטוריה‪ .‬לפי תורת האבולוציה‪ ,‬הגוף וכל‬
‫איבריו התפתחו ללא ייעוד מוגדר‪ ,‬והשימוש שלהם משתנה כל הזמן‪ .‬אין ולו איבר אחד בגוף‬
‫שאנו משתמשים בו היום למטרה "המקורית" שלו‪ .‬זהו העיקרון החשוב של "אוטונומיה‬
‫פונקציונלית"‪ .‬איבר מתפתח בדרך כלל כשמשתמשים בו למטרה מסוימת‪ ,‬אך מרגע שהוא‬
‫קיים יש לו אוטונומיה פונקציונלית‪ ,‬ואפשר בהחלט להתחיל להשתמש בו למטרות שונות‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לפי אחת התיאוריות המובילות‪ ,‬הכנפיים שבהן משתמשות ציפורים כדי לעוף‬
‫התפתחו לפני מיליוני שנים מקפלי עור של זוחלים‪ .‬מטרתם המקורית של קפלי עור אלו‬
‫היתה להגדיל את שטח הפנים של הגוף וכך לעזור לזוחל לקלוט אור שמש ולהתחמם‪.‬‬
‫בתהליך אבולוציוני אטי גדלו קפלי עור אלו עוד ועוד‪ ,‬תוך שזוחלים מסוימים משתמשים‬
‫בהם יותר ויותר כדי לדלג‪ ,‬לדאות ולבסוף לעוף — ופחות ופחות כדי לקלוט אור שמש‬
‫ולהתחמם‪ .‬כך הפכו הזוחלים הללו לציפורים‪ .‬אם היינו נוקטים את גישתם של התיאולוגים‬
‫הנוצרים‪ ,‬היה עלינו להאשים את כל הציפורים בהתנהגות לא טבעית‪ ,‬כי הן משתמשות‬
‫בכנפיים שלהן כדי לעוף ולא כדי להתחמם‪.‬‬
‫ייתכן שבדיוק באותו האופן התפתחו אברי המין ויחסי המין מלכתחילה כאמצעי רבייה אך‬
‫נעשו שימושיים גם כאמצעים ליצירת קשרים חברתיים‪ ,‬אינטימיות וסתם הנאה‪ .‬בעלי חיים‬
‫חברתיים רבים משתמשים ביחסי מין לשלל מטרות חברתיות‪ ,‬שבינן ובין רבייה יש מרחק‬
‫גדול‪ .‬שימפנזים‪ ,‬למשל‪ ,‬משתמשים ביחסי מין כדי לכרות בריתות ולהפיג כעסים‪ .‬האם זה לא‬
‫טבעי? אפילו אם התנהגויות מיניות מסוימות מקטינות את סיכוייו של בעל חיים להעמיד‬
‫צאצאים )למשל‪ ,‬לגבי זכר‪ ,‬קיום יחסי מין אך ורק עם זכרים אחרים( אי אפשר לקרוא להן‬
‫"לא טבעיות"‪ .‬הרי אין דבר טבעי יותר מאשר היכחדות‪ 99 .‬אחוז ממיני בעלי החיים שחיו אי‬
‫פעם בכדור הארץ נכחדו‪.‬‬
‫לכן אין שחר לטענה שתפקידה "הטבעי" של אישה הוא ללדת ילדים‪ ,‬או שזה "לא טבעי"‬
‫לגברים לקיים יחסי מין זה עם זה‪ ,‬ושבעתיים חסר שחר לחוקק חוקים שנועדו להבטיח‬
‫שנשים וגברים ימלאו את "תפקידם הטבעי"‪ .‬רוב דפוסי ההתנהגות‪ ,‬החוקים‪ ,‬הזכויות‬
‫והחובות שמגדירים מהו גבר ומהי אישה משקפים את דמיונם של בני האדם יותר מאשר‬
‫מציאות ביולוגית אובייקטיבית‪" .‬גבר" איננו בעל חיים בעל תכונות ביולוגיות מסוימות כגון‬
‫כרומוזומים ‪ ,XY‬אשכים והרבה טסטוסטרון‪" .‬גבר" הנו פרט בחברה אנושית שהסדר‬
‫המדומיין השליט בחברה מועיד לו תפקידים מסוימים )למשל‪ ,‬באתונה הקלאסית‪ ,‬להיות‬
‫מדינאי או פילוסוף(‪ ,‬זכויות מסוימות )זכות הצבעה בבחירות( וחובות מסוימות )חובת שירות‬
‫בצבא(‪" .‬אישה" איננה בעל חיים בעל כרומוזומים ‪ ,XX‬רחם והרבה אסטרוגן‪" .‬אישה" היא‬
‫פרט בחברה אנושית שהסדר המדומיין השליט בחברה מועיד לה תפקידים אחרים )להיות‬
‫עקרת בית(‪ ,‬זכויות אחרות )הגנה מפני אלימות( וחובות אחרות )חובת טיפול בילדים(‪ .‬מכיוון‬
‫שהסדר המדומיין ולא הביולוגיה מגדיר מהם תפקידיהם‪ ,‬זכויותיהם וחובותיהם של נשים‬
‫וגברים‪ ,‬ההבדלים בין נשים מתרבות אחת לנשים מתרבות שנייה עשויים להיות מרחיקי לכת‪,‬‬
‫אף על פי שברמה הביולוגית ההבדלים ביניהן זניחים‪.‬‬
‫חוקרים בדרך כלל מבהירים את הטענה הזו על ידי הבחנה בין "מין" )‪ ,(sex‬שהוא‬
‫קטגוריה ביולוגית‪ ,‬לבין "מגדר" )‪ ,(gender‬שהוא קטגוריה תרבותית‪ .‬החלוקה המינית‬
‫העיקרית היא לזכרים ונקבות‪ ,‬ומאפייניהם של זכרים ונקבות הם אובייקטיביים וקבועים‬
‫לאורך ההיסטוריה‪ .‬החלוקה ל"גברים" ו"נשים" לעומת זאת היא חלוקה מגדרית‪ ,‬ומאפייניהם‬
‫של גברים ונשים הם בין־סובייקטיביים ומשתנים מאוד לאורך ההיסטוריה‪ .‬יש הבדלים‬
‫מרחיקי לכת בדפוסי ההתנהגות‪ ,‬בצורות המחשבה‪ ,‬בלבוש ואפילו בתנוחת הגוף המצופים‬
‫מאישה באתונה הקלאסית ומאישה באתונה היום‪ ,‬או מגבר בצרפת של המאה ה־‪ 18‬ומגבר‬
‫בארצות הברית של המאה ה־‪.21‬‬

‫אישה = קטגוריה תרבותית‬ ‫נקבה = קטגוריה ביולוגית‬

‫באתונה היום‬ ‫באתונה היום באתונה הקלאסית‬ ‫באתונה‬
‫הקלאסית‬
‫רשאית להשתתף‬ ‫לא רשאית להשתתף בבחירות‬ ‫כרומוזום‬ ‫כרומוזום‬
‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬
‫רשאית להיות‬ ‫לא רשאית להיות שופטת‬ ‫יש רחם‬ ‫יש רחם‬
‫רשאית להיות‬ ‫לא רשאית להיות פילוסופית‬ ‫אין אשכים‬ ‫אין אשכים‬
‫רשאית להתחתן על דעת‬ ‫לא רשאית להתחתן על דעת‬ ‫מעט‬ ‫מעט‬
‫עצמה‬ ‫עצמה‬ ‫טסטוסטרון‬ ‫טסטוסטרון‬
‫תוכל לרכוש השכלה יותר‬ ‫תתקשה מאוד לרכוש השכלה‬ ‫הרבה‬ ‫הרבה‬
‫בקלות‬ ‫אסטרוגן‬ ‫אסטרוגן‬
‫עצמאית מבחינה חוקית‬ ‫יכולת לייצר שייכת מבחינה חוקית לאביה‬ ‫יכולת לייצר‬
‫או לבעלה‬ ‫חלב‬ ‫חלב‬
‫דברים שונים מאוד‬ ‫בדיוק אותו הדבר‬
‫‪ .13‬גבריות מודל ‪ :1700‬פורטרט רשמי של לואי ה־‪ ,14‬מלך צרפת‪ .‬שימו לב לשילוב המנצח בין פאה‬
‫ארוכה‪ ,‬גרביונים‪ ,‬נעלי עקב — וחרב ענקית‪ .‬שימו לב גם לתנוחת הגוף ולרגליים החשופות‪ ,‬שבימינו היו‬
‫מזוהות עם רקדנית קנקן‪ .‬לואי ה־‪ 14‬היה בימיו מודל של גבריות לא רק בשביל האצולה הצרפתית‪ ,‬אלא‬
‫לאירופה כולה‪ .‬בימינו אפילו דראג קווין ביום שובב במיוחד לא יעז לצאת כך מהבית‪.‬‬
 ‫‪ .14‬גבריות מודל ‪ :2011‬פורטרט רשמי של ברק אובמה‪ .‬לאן נעלמו הפאה‪ ,‬הגרביונים‪ ,‬נעלי העקב —‬
‫והחרב? מראם החיצוני של גברים מעולם לא היה דהוי ואפור כל כך כמו בעת החדשה המאוחרת‪ .‬במהלך‬
‫רוב ההיסטוריה‪ ,‬גברים דומיננטיים התאפיינו בלבוש הדור וצבעוני‪ ,‬כגון זה של צ'יפים אינדיאנים עטורי‬
‫נוצות או מהרג'ות עטויי משי‪ ,‬יהלומים וזהב‪ .‬גם בעולם החי זכרים נוטים להיות צבעוניים הרבה יותר‬
‫מהנקבות )דוגמה מובהקת היא הטווס(‪ ,‬וזכרים ססגוניים יותר הם פופולריים יותר בקרב הנקבות‪.‬‬

‫***‬

‫אין דרך טובה יותר להבין את ההבדל בין מין לבין מגדר מאשר להרהר במאמצים האדירים‬
‫שזכרים ונקבות משקיעים כדי להוכיח את גבריותם או את נשיותם‪ .‬להיות זכר זה מאוד‬
‫פשוט‪ .‬כל מה שצריך זה להיוולד עם זוג כרומוזומים ‪ ,XY‬ואתם זכר‪ .‬גם להיות נקבה זה‬
‫פשוט‪ .‬כל מה שצריך זה זוג כרומוזומים ‪ ,XX‬ואתם נקבה‪ .‬לעומת זאת להיות גבר או אישה‬
‫זה מסובך מאוד‪ .‬מכיוון שרוב מאפייני הגבריות והנשיות הם תרבותיים ולא ביולוגיים‪ ,‬אין‬
‫אף חברה שבה כל זכר הוא באופן אוטומטי גם גבר‪ ,‬ואין אף חברה שבה כל נקבה היא באופן‬
‫אוטומטי גם אישה‪ .‬רוב הזכרים מבלים את כל חייהם‪ ,‬מהעריסה ועד הקבר‪ ,‬בניסיונות‬
‫אינסופיים להוכיח שהם גברים‪ .‬הם עושים המון דרמות‪ ,‬המון הצגות‪ ,‬המון משחקים‪ ,‬שכל‬
‫תכליתם להוכיח שהם גברים‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬רוב הנקבות מבלות את כל חייהן בניסיונות‬
‫אינסופיים להוכיח שהן נשים‪.‬‬
‫והרבה פעמים הם נכשלים‪ .‬זכרים חיים תחת איום מתמיד שיגידו עליהם שהם לא גבריים‬
‫מספיק‪ .‬נקבות חיות תחת איום מתמיד שיגידו עליהן שהן לא נשיות מספיק‪ .‬אחד המנגנונים‬
‫החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית הוא המנגנון המסובך להפליא שדרכו זכרים מנסים‬
‫להפוך לגברים‪ ,‬ונקבות מנסות להפוך לנשים‪ .‬ואחד הכלים החשובים ביותר שיש לכל חברה‬
‫כדי להכריח את חבריה להתנהג בצורה מסוימת‪ ,‬הנו האיום שישללו מהם את המעמד המגדרי‬
‫שהם רוצים בו‪.‬‬
‫ב־‪ 1873‬נרדפו בני שבט מודוק בקליפורניה על ידי מתיישבים וחיילים אמריקנים‪ ,‬והושמו‬
‫במצור בתוך מצודת סלעים‪ .‬הצבא האמריקני הציע להם תנאי כניעה‪ ,‬ובני המודוק כינסו‬
‫מועצה כדי לדון בהצעה‪ .‬הצ'יף נטה להיכנע מתוך ידיעה ברורה שלשבט אין כל סיכוי להביס‬
‫את האדם הלבן‪ .‬כמה לוחמים צעירים וחמומי מוח דחקו בצ'יף להרוג את הגנרל האמריקני‬
‫באמצע המשא ומתן‪ .‬הצ'יף סירב במפגיע‪ ,‬והם החלו לקנטר אותו ולטעון שהוא פחדן‪ .‬הצ'יף‬
‫המשיך לסרב‪ ,‬ואז קם כדי לעזוב את המועצה‪ .‬הלוחמים הצעירים זרקו צעיף של נשים על‬
‫כתפיו של הצ'יף‪ ,‬וקראו "אתה אישה‪ .‬אתה אינך מודוק‪ .‬אנו מתכחשים לך‪ ".‬העלבון הכניע‬
‫את הצ'יף‪ ,‬שהבטיח להוכיח להם את גבריותו ולהרוג את הגנרל האמריקני‪ .‬הוא קיים את‬
 ‫‪51‬‬
‫הבטחתו‪ .‬הצבא האמריקני חיסל את השבט כנקמה‪.‬‬
‫"מבחני גבריות" שכאלה אינם ייחודיים כמובן לבני אדם‪ .‬אריות נלחמים זה בזה‪ ,‬טווסים‬
‫מתחרים למי יש זנב מפואר יותר‪ ,‬וסוכאים )עוף שחי בגינאה החדשה( מתחרים מי יבנה סוכה‬
‫ססגונית יותר‪ .‬מה שייחודי לבני אדם זה שאצלם יש לכל קבוצה אנושית מבחנים שונים‪,‬‬
‫והמבחנים מתחלפים חדשות לבקרים‪ .‬כך למשל בתרבות האצטקית גברים הוכיחו את‬
‫גבריותם על ידי שביית לוחמי אויב בקרב; בתרבות האמריקנית של ימינו גברים מוכיחים את‬
‫גבריותם באמצעות מכוניות ספורט נוצצות; ובתרבות היהודית המסורתית גברים הוכיחו את‬
‫גבריותם על ידי שינון כתבי קודש ופלפולים תלמודיים‪ .‬נכדו של התלמיד החכם מהשטעטל‬
‫כבר היה צריך להוכיח את גבריותו על ידי הפלת מיגים סוריים‪.‬‬

‫חברת גברים‪ ,‬עזרת נשים‬

‫דבר אחד שנשאר קבוע לאורך ההיסטוריה‪ ,‬לפחות מאז המהפכה החקלאית‪ ,‬הוא העדיפות‬
‫שניתנת לגברים על פני נשים‪ .‬לא משנה איך כל חברה הגדירה "גבר" ואיך הגדירה "אישה"‬
‫— תמיד להיות גבר היה יותר טוב‪ .‬לזה מתכוונים כשמדברים על "מערכת פטריארכלית" או‬
‫על "חברה פטריארכלית"‪.‬‬
‫חברה פטריארכלית היא חברה אשר מעריכה תכונות שנחשבות "גבריות" יותר מאשר‬
‫תכונות שנחשבות "נשיות"‪ .‬היא מחנכת גברים להתנהג ולחשוב "כמו גברים"‪ ,‬ומחנכת נשים‬
‫להתנהג ולחשוב "בצורה נשית"‪ ,‬ומענישה כל מי שמנסה לחרוג מההנחיות‪ .‬אלא שהיא אינה‬
‫מתגמלת בצורה שווה את מי שפועל לפי ההנחיות‪ .‬נשים שעושות כל מה שמצפים מהן‬
‫ומגשימות את האידיאל הנשי האולטימטיבי מגלות שהן עדיין יופלו לרעה‪ :‬הן מקבלות פחות‬
‫בריאות‪ ,‬פחות השכלה‪ ,‬פחות חופש תנועה‪ ,‬פחות הזדמנויות‪ ,‬פחות כוח‪ .‬דומה הדבר למירוץ‬
‫שבו חלק מהרצים מתחרים רק על מדליית הארד‪.‬‬
‫אמנם בכל חברה פטריארכלית תמיד יש הרבה נשים )שהצליחו להגשים אידיאלים נשיים‬
‫שונים( שנמצאות במעמד גבוה יותר מהרבה גברים )שלא הצליחו להגשים אידיאלים גבריים‬
‫שונים(‪ .‬אבל ככל שאנו מתקרבים לראש הסולם‪ ,‬שיעור הגברים עולה‪ .‬מי שהגשימו את‬
‫האידיאל הגברי האולטימטיבי תמיד ידורגו גבוה יותר ממי שהגשימו את האידיאל הנשי‬
‫האולטימטיבי‪.‬‬
‫יש פה ושם בהיסטוריה נשים‪ ,‬כגון חתשפסות מלכת מצרים‪ ,‬אליזבת הראשונה מאנגליה או‬
‫קתרינה הגדולה מרוסיה‪ ,‬שהצליחו להתברג בראש הסולם‪ .‬אולם אלו הן היוצאות מן הכלל‬
‫שמעידות על הכלל‪ .‬גם כשאליזבת הראשונה שלטה באנגליה כל חברי הפרלמנט היו גברים;‬
‫כל מפקדי הצבא והצי היו גברים; כל השופטים ועורכי הדין היו גברים; כל הבישופים‬
‫והארכיבישופים היו גברים; כל התיאולוגים והכמרים היו גברים; כל הרופאים והמנתחים היו‬
‫גברים; כל הסטודנטים והמרצים בכל האוניברסיטאות והקולג'ים היו גברים; כל ראשי הערים‬
‫והגילדות היו גברים; וכמעט כל הסופרים‪ ,‬המחזאים‪ ,‬הארכיטקטים‪ ,‬המשוררים‪ ,‬הפילוסופים‪,‬‬
 ‫הציירים‪ ,‬המוזיקאים והמדענים היו גברים‪.‬‬
‫האם כל החברות בהיסטוריה היו פטריארכליות? ישנם ויכוחים חריפים לגבי יחסי המגדר‬
‫בחברות הלקטים שלפני המהפכה החקלאית‪ .‬בשל מיעוט העדויות ניתן ללמוד מהוויכוחים‬
‫הללו הרבה על הפוליטיקה והדעות הקדומות בעת החדשה‪ ,‬אך רק מעט על יחסי המגדר‬
‫בחברות הלקטים הקדומות‪ .‬לעומת העמימות השוררת לגבי המצב לפני המהפכה החקלאית‪,‬‬
‫ברור מאוד מה היה המצב אחריה‪ .‬הרוב המכריע של החברות החקלאיות והתעשייתיות‬
‫המוכרות למחקר‪ ,‬להוציא מספר קטן של יוצאים מן הכלל‪ ,‬היו פטריארכליות‪ .‬כך למשל ארץ‬
‫ישראל ב־‪ 4,000‬השנים האחרונות נכבשה אינספור פעמים בידי אשורים‪ ,‬בבלים‪ ,‬פרסים‪,‬‬
‫יוונים‪ ,‬רומאים‪ ,‬ערבים‪ ,‬צלבנים‪ ,‬תורכים‪ ,‬בריטים — והחברה בה תמיד נשארה‬
‫פטריארכלית‪ .‬היא היתה פוליתיאיסטית‪ ,‬יהודית‪ ,‬נוצרית‪ ,‬מוסלמית — ותמיד פטריארכלית‪.‬‬
‫כלכלתה התבססה לעתים על גידול צמחים‪ ,‬לעתים על מרעה‪ ,‬לעתים על מסחר‪ ,‬לעתים על‬
‫תעשייה — ובכל מקרה נותרה פטריארכלית‪ .‬שלטו בה בעבר חוקי התנ"ך‪ ,‬החוק הרומי‪,‬‬
‫חוקי השריעה‪ ,‬החוק העות'מאני‪ ,‬החוק הבריטי — וכולם הפלו לרעה את מי שאיננו גבר‬
‫אמיתי‪.‬‬
‫כיצד ניתן להסביר את יציבותה של המערכת הפטריארכלית? בהיותה מערכת כה‬
‫אוניברסלית‪ ,‬לא ייתכן שהיא נוצרה על ידי מנגנון היזון חוזר שהחל לפעול עקב השתלשלות‬
‫מקרים נקודתית‪ .‬יש לשים לב במיוחד לכך שלפני ‪ 1492‬גם החברות באמריקה וגם החברות‬
‫באפרו־אסיה היו פטריארכליות‪ ,‬אף על פי שכל קשר ביניהן נותק יותר מעשרת אלפים שנים‬
‫קודם לכן‪ .‬אם הפטריארכליות באפרו־אסיה נוצרה על ידי השתלשלות אירועים ספציפית‬
‫כלשהי‪ ,‬מדוע גם האצטקים והאינקה היו פטריארכלים? סביר יותר להניח שאף על פי‬
‫שהגדרתם המדויקת של נשים וגברים היא תרבותית‪ ,‬יש סיבה ביולוגית אוניברסלית לכך‬
‫שכל החברות האנושיות העניקו עדיפות לגברים על פני נשים‪ .‬אך איננו יודעים מהי אותה‬
‫סיבה‪ .‬יש על כך שפע של תיאוריות‪ ,‬שאף אחת מהן איננה משכנעת‪.‬‬

‫מאצ'ו מן‬
‫הטענה הנפוצה ביותר אומרת שגברים הם חזקים יותר מאשר נשים‪ ,‬והם משתמשים בכוחם‬
‫הפיזי כדי לשלוט בחברה ולדכא את הנשים‪ .‬יש שתי בעיות עם הטענה הזו‪ .‬ראשית‪ ,‬הקביעה‬
‫ש"גברים חזקים יותר מנשים" נכונה רק בממוצע ורק לגבי סוגים מסוימים של כוח )בפרט‬
‫כוח מתפרץ‪ ,‬כגון ריצת ספרינט או הרמת משאות כבדים(‪ .‬גבר ממוצע רץ מהר יותר ויכול‬
‫לשאת משקל כבד יותר מאשר אישה ממוצעת‪ ,‬אך יש הרבה נשים שרצות מהר יותר ויכולות‬
‫לשאת משקל כבד יותר מאשר הרבה גברים‪ .‬בכל הנוגע לסוגים אחרים של כוח‪ ,‬ובפרט‬
‫סבולת‪ ,‬עדיפותם של הגברים עוד פחות ברורה‪ .‬למשל‪ ,‬בממוצע‪ ,‬נשים עמידות יותר בפני‬
‫עייפות‪ ,‬רעב ומחלות מאשר גברים‪ .‬לאורך רוב ההיסטוריה נשים עבדו בעבודות קשות מאוד‬
‫מבחינה פיזית בחקלאות‪ ,‬בבניין‪ ,‬בתעשייה ובמשק בית‪ .‬מה שמנעו מהן כמעט תמיד זה דווקא‬
‫את התפקידים הדורשים מאמץ פיזי מועט ומאמץ מנטלי רב‪ ,‬כגון להיות כומר‪ ,‬עורך דין‪,‬‬
‫רופא‪ ,‬פרופסור‪ ,‬או מדינאי‪ .‬לכן‪ ,‬אילו הכוח בחברה האנושית היה מתחלק ביחס ישיר לכוח‬
‫הפיזי של הפרטים‪ ,‬לא היתה צריכה להיות עדיפות כה גורפת למגדר הגברי על פני המגדר‬
‫הנשי‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אין מתאם בין הכוח הפיזי של בני אדם לבין הכוח החברתי שלהם‪ .‬במרבית החברות‬
‫האנושיות לאורך כל ההיסטוריה בני ‪ 50‬ו־‪ 60‬שלטו בבני ‪ 20‬ו־‪ ,30‬אף על פי שהם חלשים‬
‫יותר‪ .‬בעל מטע באלבאמה ב־‪ 1850‬לא היה חזק יותר פיזית מהעבדים שעיבדו את שדות‬
‫הכותנה‪ .‬האפיפיורים בימי הביניים לא נבחרו על ידי תחרות הורדת ידיים‪ ,‬והפרעונים‬
‫הקדומים לא חבו את מעמדם לכישורי אגרוף‪ .‬בחברות לקטים האדם החזק ביותר בחבורה‬
‫מבחינה חברתית ופוליטית היה בדרך כלל האדם בעל היכולות החברתיות המפותחות ביותר‪,‬‬
‫ולא האדם בעל מסת השרירים הגדולה ביותר‪ .‬בארגוני פשע‪ ,‬הבוס הגדול איננו בהכרח‬
‫האדם החזק ביותר פיזית‪ .‬הוא לרוב גבר מבוגר יחסית‪ ,‬שרק לעתים נדירות מלכלך את ידיו‬
‫באלימות‪ .‬יכולתו העיקרית מתבטאת בלגרום לגברים צעירים וחזקים ממנו לעשות בשבילו‬
‫את העבודה השחורה‪ .‬מי שחושב שהוא יוכל להפוך לראש המאפיה על ידי כך שהוא ירביץ‬
‫לכולם‪ ,‬בדרך כלל לא נשאר בחיים מספיק זמן כדי להבין את טעותו‪ .‬אפילו אצל שימפנזים‬
‫אין מתאם בין כוח פיזי לכוח חברתי‪ .‬במקרים רבים זכר־אלפא זוכה במעמדו תודות ליכולתו‬
‫לגבש קואליציה יציבה עם זכרים אחרים ונקבות‪ ,‬ולא תודות לזרועות הפלדה שלו‪.‬‬
‫למען האמת‪ ,‬בהיסטוריה האנושית יש לעתים קרובות מתאם הפוך בין כוח פיזי לכוח‬
‫חברתי‪ .‬ברוב החברות האנושיות‪ ,‬שימוש בכוח פיזי מאפיין את השכבות הנמוכות יותר‬
‫מאשר את האליטות‪ .‬המלך‪ ,‬הכוהן‪ ,‬המנכ"ל‪ ,‬עורך הדין והגנרל מפעילים הרבה פחות כוח‬
‫פיזי מאשר כורה הפחם‪ ,‬הטוראי‪ ,‬קוטפת הפלפלים‪ ,‬עקרת הבית‪ ,‬השפחה או פועלת הניקיון‪.‬‬
‫זוהי אולי ירושה ממקומו של הומו סאפיינס בשרשרת המזון בטבע‪ .‬מבחינת כישוריו הפיזיים‪,‬‬
‫הומו סאפיינס נמצא באמצע שרשרת המזון‪ .‬מה שאיפשר לו לקפוץ לראש השרשרת הם‬
‫כישורים מנטליים וחברתיים‪ ,‬לא כישורים פיזיים‪ .‬רק טבעי הדבר שגם סולם השליטה בתוך‬
‫המין הומו סאפיינס עצמו לא ייקבע לפי כוח פיזי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬עם כל הכבוד ליכולתם של גברים להרביץ לנשים‪ ,‬קשה להאמין שמערכת הריבוד‬
‫והשליטה החשובה והיציבה ביותר בהיסטוריה האנושית מושתתת רק על היכולת הזאת‪.‬‬

‫***‬

‫פיתוח של הטענה הקודמת אומר שישנו לפחות תחום אחד שבו יתרונם המולד של גברים הוא‬
‫מכריע — במלחמה‪ .‬לא זו בלבד שרוב הגברים ניחנו בכוח פיזי רב יותר מאשר רוב הנשים‪,‬‬
‫אלא לגברים יש גם נטייה מושרשת להשתמש באלימות פיזית‪ .‬מיליוני שנות אבולוציה הפכו‬
‫אותם לאגרסיביים ותוקפנים יותר מטבעם‪ .‬לכן גברים הם חומר גלם הרבה יותר טוב לעשות‬
‫ממנו לוחמים‪ .‬הגברים השתמשו בשליטתם במלחמה כדי להשתלט על החברה‪ ,‬והשתמשו‬
‫בשליטתם בחברה כדי להבטיח שתפרוצנה עוד ועוד מלחמות‪ ,‬אשר הבטיחו את המשך‬
‫שליטתם בחברה‪ .‬מה שמסביר את יציבותה של המערכת הפטריארכלית הוא יכולתם של‬
‫הגברים ליצור מצב של מלחמה בלתי פוסקת )או לפחות איום בלתי פוסק במלחמה(‪.‬‬
‫ככל שאנו מבינים טוב יותר את המערכות ההורמונלית והקוגניטיבית של גברים ונשים‪ ,‬כך‬
‫מתאשרת ההנחה שגברים הם אכן אגרסיביים ותוקפנים יותר מטבעם‪ ,‬והם משמשים חומר‬
‫גלם טוב יותר ללוחמים‪ .‬אולם גם אם נסכים שיש היגיון ביולוגי בכך שחיילים פשוטים הם‬
‫ברובם המכריע גברים‪ ,‬האם נובע מכך שגם מי שמנהלים את המלחמה וקוצרים את פירותיה‬
‫חייבים כולם להיות גברים? לשם השוואה‪ ,‬במטעי הכותנה והסוכר באמריקה של העת‬
‫החדשה המוקדמת‪ ,‬כל העבדים שעמלו בשדות היו אפריקנים‪ .‬האם נובע מכך שגם מי שניהלו‬
‫את המטעים היו אפריקנים? ודאי שלא‪ .‬כפי שאפשר שכוח עבודה שחור למהדרין ינוהל על‬
‫ידי לבנים צחורי־עור‪ ,‬כך אפשר‪ ,‬בתיאוריה‪ ,‬שצבא שכל חייליו הפשוטים הם גברים ינוהל‬
‫על ידי נשים‪ .‬אמנם בחברות רבות מצביאים ופוליטיקאים חייבים להתחיל את הקריירה‬
‫שלהם כלוחמים מן השורה‪ ,‬אך זה אינו מצב אוניברסלי‪ .‬בין הלוחמים לבין המצביאים‬
‫והפוליטיקאים פעורה לעתים תהום עמוקה כמו זו המפרידה בין העבדים לבין בעלי מטע‬
‫הכותנה‪ ,‬ולא יעלה על הדעת שגנרל או שר יתחיל את הקריירה שלו כטוראי‪.‬‬
‫כך למשל באירופה של העת החדשה המוקדמת החיילים הפשוטים היו‪ ,‬כמאמרו הידוע של‬
‫הדוכס מוולינגטון‪" ,‬המיץ של הזבל של החברה"‪ .‬הם היו ברובם שכירים זרים‪ ,‬או שהם‬
‫גויסו מקרב דלת העם ומקרב מיעוטים אתניים מדוכאים‪ ,‬וסיכוייהם לטפס במעלה סולם‬
‫הדרגות היו בערך אפס‪ .‬הקצונה הבכירה היתה מורכבת בעיקר מדוכסים‪ ,‬נסיכים ומלכים‪,‬‬
‫שקיבלו או קנו את תפקידי הפיקוד שלהם בגיל צעיר תודות לעושרם ולייחוסם המשפחתי‪.‬‬
‫מדוע נשללה אפשרות זו מדוכסיות ומנסיכות? ברבות מהקיסרויות הסיניות הוכפף הצבא‬
‫לבירוקרטיה האזרחית‪ ,‬ופקידים בכירים )"מנדרינים"( שמעולם לא אחזו חרב ביד ניהלו את‬
‫הצבא ואת המלחמה‪ .‬על פי אמרה ידועה מסין‪" ,‬מברזל טוב לא עושים מסמרים" — קרי‪,‬‬
‫אנשים מוכשרים באמת מצטרפים לשורות הבירוקרטיה האזרחית‪ ,‬ולא מתבזבזים על קריירה‬
‫צבאית‪ .‬מדוע אם כן היו רק מנדרינים‪ ,‬ולא היו מנדריניות? האימפריה הבריטית בהודו הוקמה‬
‫והוגנה בעיקר על ידי הודים‪ ,‬אירים‪ ,‬ואנגלים ממעמד הפועלים‪ .‬השיעור של אנגלים בני‬
‫מעמד גבוה בקרב הלוחמים היה זניח‪ ,‬אבל שיעורם באליטה הקטנה שהנהיגה את הצבא‬
‫הבריטי‪ ,‬שלטה באימפריה‪ ,‬ונהנתה ממרב הפירות של האימפריה — היה גבוה מאוד‪ .‬מדוע‬
‫רק אנגלים‪ ,‬ולא אנגליות?‬
‫אי אפשר לטעון שחולשתן הפיזית או רמת הטסטוסטרון הנמוכה שלהן הן שמנעו מהנשים‬
‫להיות מצביאות או מדינאיות מוצלחות‪ .‬כדי להיות מצביא או מדינאי טוב אין צורך בכוח פיזי‬
‫מתפרץ או באגרסיביות‪ .‬מלחמות אינן תגרה בפאב‪ .‬מלחמות הן מפעלים רחבי היקף מאוד‪,‬‬
‫הדורשים רמה יוצאת דופן של ארגון‪ ,‬שיתוף פעולה ופשרנות‪ .‬היכולת להשכין שלום בבית‬
‫ולהשיג בעלי ברית בחוץ היא לרוב המפתח לניצחון‪ ,‬ולכן לא האדם האגרסיבי אלא דווקא‬
‫האדם שניחן ביכולות גבוהות לשיתוף פעולה ולפישור הוא מי שיקים את הצבאות החזקים‬
‫ביותר ואת האימפריות הגדולות ביותר‪) .‬הצלחתו של אוגוסטוס בכינון אימפריה יציבה‪ ,‬אל‬
‫מול כישלונותיהם של יוליוס קיסר ואלכסנדר הגדול‪ ,‬מיוחסת על פי רוב למתינותו‬
‫ולפשרנותו של אוגוסטוס‪(.‬‬
‫מדוע אם כן לא נוצר מצב שבו צבאות המורכבים מלוחמים חסונים ושטופי טסטוסטרון‬
‫הונעו אנה ואנה על לוח השחמט כדי לשרת את האינטרסים של מלכות ערמומיות‬
‫ופוליטיקאיות תככניות?‬

‫***‬

‫טענה אחרת שזוכה היום לפופולריות הולכת וגוברת אומרת שלאורך מיליוני שנות אבולוציה‬
‫גברים ונשים פיתחו אסטרטגיות הישרדות שונות‪ .‬גברים מתחרים זה בזה על האפשרות‬
‫להכניס להיריון נשים פוריות‪ ,‬וסיכוייו של גבר להעביר את הגנים שלו הלאה תלויים‪ ,‬מעל‬
‫הכול‪ ,‬ביכולתו להביס גברים אחרים במאבק על הנשים‪ .‬לכן ככל שעברו השנים הגברים‬
‫שהורישו את הגנים שלהם הלאה הם אלו שהיו הכי תחרותיים‪ ,‬הכי שאפתנים‪ ,‬והכי חזקים‪.‬‬
‫לאישה אין שום בעיה למצוא גבר שיכניס אותה להיריון‪ ,‬אך כדי שהצאצאים שלה יביאו לה‬
‫נכדים היא חייבת לשאת אותם ברחמה תשעה חודשים‪ ,‬ואז לטפל בהם ולטפח אותם במשך‬
‫שנים‪ .‬במהלך תקופה זו האישה חופשייה פחות וזקוקה לעזרה‪ ,‬וכדי להבטיח את הישרדותה‬
‫ואת הישרדותם של צאצאיה כדאי לה להסכים לכל מה שהגבר יתבע כדי שהוא יישאר‬
‫בסביבה ויתחלק בנטל‪ .‬לכן ככל שעברו השנים‪ ,‬הנשים שהעבירו את הגנים שלהן הלאה הן‬
‫אלו שהיו המטפלות הכי טובות והכי כנועות‪ .‬התוצאה של אסטרטגיות ההישרדות השונות‬
‫היא שגברים נוטים להיות תחרותיים ושאפתנים ולהצטיין בפוליטיקה ובעסקים‪ ,‬ואילו נשים‬
‫נוטות לפנות את הזירה ולהקדיש את חייהן לקידום הקריירה של הבעל או הבן‪.‬‬
‫אלא שתיאוריה זו סובלת מכמה וכמה כשלים חמורים‪ .‬בעייתית במיוחד היא ההנחה‬
‫שנזקקותן של הנשים הפכה אותן תלויות דווקא בגברים‪ ,‬ושמנגד התחרותיות הגברית הפכה‬
‫את הגברים לשליטי החברה האנושית‪ .‬ישנם מינים רבים של בעלי חיים‪ ,‬כמו למשל‬
‫שימפנזים בונובו או פילים‪ ,‬שבהם הדינמיקה של "נקבות נזקקות" מצד אחד ו"זכרים‬
‫תחרותיים" מצד שני מביאה דווקא להיווצרות חברות מטריארכליות‪ .‬מאחר שהנקבות הן‬
‫שזקוקות יותר לעזרה ולתמיכה חברתית‪ ,‬הן מחויבות לפתח את כישורי שיתוף הפעולה‬
‫והפשרנות וליצור רשתות חברתיות מסועפות‪ .‬הרשת החברתית שנוצרת היא רשת של נקבות‬
‫אשר משתפות פעולה זו עם זו‪ ,‬ומסייעות זו לזו לגדל את הילדים‪ .‬הזכרים לעומת זאת כל‬
‫הזמן מתחרים זה בזה ורבים זה עם זה על הנקבות‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬שיש הרבה נקבות‬
‫שמשתפות פעולה באופן הדוק‪ ,‬מול זכרים בודדים שנמצאים במלחמה מתמדת זה מול זה‪.‬‬
 ‫במצב כזה‪ ,‬הנקבות הן החזקות יותר והן אלו ששולטות בחברה‪.‬‬
‫אם תסריט כזה אפשרי אצל שימפנזים בונובו ופילים‪ ,‬מדוע אינו אפשרי אצל הומו‬
‫סאפיינס? הומו סאפיינס הוא יצור חלש יחסית מבחינה פיזית‪ ,‬וכוחו הגדול טמון לא בשריריו‬
‫אלא ביכולת שלו לתקשר ולשתף פעולה‪ .‬אם כך‪ ,‬היינו מצפים שנשים שיודעות לתקשר‪,‬‬
‫להתפשר ולשתף פעולה יסובבו סביב אצבען הקטנה את הגברים האגרסיביים‪ ,‬האוטונומיים‬
‫והמרוכזים בעצמם‪.‬‬
‫כיצד קרה שדווקא בקרב בעל חיים שהצלחתו תלויה ביכולת שיתוף הפעולה בין מספר רב‬
‫של פרטים‪ ,‬אותם פרטים שיכולות שיתוף הפעולה שלהם נמוכות לכאורה שולטים בפרטים‬
‫שיכולות שיתוף הפעולה שלהם גבוהות לכאורה? זוהי שאלת מיליון הדולר של ההיסטוריה‬
‫של יחסי המגדר‪ ,‬ואין עליה בינתיים תשובה‪ .‬יכול להיות שההנחות המקובלות פשוט אינן‬
‫נכונות‪ .‬אולי מה שמייחד את זכרי הומו סאפיינס זה לא כוח פיזי‪ ,‬אגרסיביות ותחרותיות‪,‬‬
‫אלא דווקא יכולות חברתיות משופרות וכישורי שיתוף פעולה גבוהים?‬
‫במצב הנוכחי של המחקר‪ ,‬מוטב לנו להודות בבורותנו ולהמשיך לחקור‪ ,‬מאשר להתעקש‬
‫שאנו יודעים את התשובה ולסגור את הדיון‪.‬‬
 ‫חלק ג‬
‫עולם אחד‪ ,‬תרבות אחת‬

‫עולי רגל סובבים את הכעבה במכה‪ .‬כבר בימי הביניים התערבבו בזרם האנושי הסובב את הכעבה בני אדם‬
‫ממערב אפריקה‪ ,‬מהמזרח התיכון‪ ,‬ממרכז אסיה‪ ,‬מסין‪ ,‬מהודו ומאינדונזיה‪.‬‬
 ‫פרק ‪9‬‬

‫הסדר האוניברסלי‬
‫בעקבות המהפכה החקלאית נוצרו חברות אנושיות יותר ויותר גדולות ויותר ויותר מורכבות‪,‬‬
‫אשר מוחזקות על ידי אמונה בסדר מדומיין‪ .‬אלא שכל חברה הוחזקה על ידי אמונה בסדר‬
‫מדומיין שונה‪ .‬אנו קוראים לסדרים המדומיינים השונים שהחזיקו חברות שונות בשם‬
‫"תרבויות"‪ .‬התרבות מתכנתת את חבריה מרגע לידתם לחשוב בצורה מסוימת‪ ,‬להתנהג‬
‫בצורה מסוימת‪ ,‬לרצות דברים מסוימים‪ ,‬ולשמור על כללים מסוימים‪ ,‬וכך היא יוצרת‬
‫"אינסטינקטים מלאכותיים" אשר מאפשרים לאלפים ולמיליונים של פרטים זרים לשתף‬
‫פעולה אלו עם אלו ביעילות ולאורך זמן‪.‬‬
‫במחצית הראשונה של המאה ה־‪ 20‬היה מקובל לחשוב שכל תרבות מושלמת בפני עצמה‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬לכל תרבות יש תפיסת עולם עקבית לגמרי ומערכת של הסדרים חברתיים‪ ,‬משפטיים‬
‫ופוליטיים המשתלבים זה בזה בדיוק מושלם כמו חלקים שונים של פאזל‪ .‬לכן חוקרים סברו‬
‫שתרבויות רבות קפואות על מקומן‪ ,‬וכל עוד לא מפריעים להן‪ ,‬הן עשויות להתנהל לנצח‬
‫באותה מתכונת‪ .‬אנתרופולוגים דיברו למשל על "תרבות סמואה" כאילו אותם אמונות‪,‬‬
‫דפוסים וכללים אִפיינו את תושבי האי סמואה מאז ומעולם‪ .‬היסטוריונים דיברו על "תרבות‬
‫ימי הביניים" באירופה כאילו היתה הרכב הרמוני של אמונות‪ ,‬כללים ודפוסי התנהגות אשר‬
‫מהרגע שהתפתח אי שם בסביבות שנת ‪ ,1000‬הוא נשאר ללא שינוי מהותי עד שבאו‬
‫המהפכות של העידן המודרני וטרפו את הקלפים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬ההנחה השלטת היא הפוכה‪ .‬אף על פי שלכל תרבות יש אמונות‪ ,‬כללים ודפוסי‬
‫התנהגות אופייניים‪ ,‬כל התרבויות משתנות ללא הרף‪ .‬שינויים אלו נגרמים כתוצאה משינויים‬
‫אקולוגיים שהתרבות חשופה להם‪ ,‬כתוצאה מהתנגשויות עם תרבויות שכנות‪ ,‬ומעל הכול‪,‬‬
‫כתוצאה מדינמיקות פנימיות‪ .‬אפילו תרבות מבודדת לגמרי המתקיימת בסביבה אקולוגית‬
‫יציבה לא תוכל לדרוך במקום‪ .‬הסיבה לכך היא שבני אדם אינם מסוגלים ליצור סדר מדומיין‬
‫מושלם‪ .‬בניגוד לחוקי הטבע שאין בהם סתירות‪ ,‬כל סדר אנושי מדומיין מלא בסתירות‪,‬‬
‫והניסיון לגשר על הסתירות מניע תהליכי שינוי בלתי פוסקים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬באירופה של ימי הביניים האצולה האמינה מצד אחד בדת הנוצרית‪ ,‬ומצד שני‬
‫בערכי האבירות‪ .‬אציל טיפוסי‪ ,‬שהלך לכנסייה‪ ,‬האזין לדרשות הכמרים ושמע סיפורי‬
‫קדושים‪ ,‬למד מגיל רך שעליו להימנע מאלימות‪ ,‬להגיש את הלחי השנייה‪ ,‬לנהוג בצניעות‪,‬‬
‫ולהתעלות מעל שיקולים של כבוד ותהילה בעולם הזה‪ .‬אותו אציל גם הלך למשתאות‬
‫ולתחרויות אבירים‪ ,‬האזין לסיפורי הגבורה של אביו ודודו‪ ,‬ושמע אגדות על אבירים‬
‫מפורסמים‪ .‬כל אלה לימדו אותו מגיל רך שעליו להוכיח את אומץ לבו עם חרב ביד‪ ,‬שעליו‬
‫לצבור נכסים ולהפגין אותם לראווה‪ ,‬ושאין דבר חשוב יותר מאשר כבוד ותהילה בעולם הזה‪.‬‬
‫סתירה זו אף פעם לא יושבה באופן מלא‪ ,‬אך הניסיונות ליישב אותה חוללו שינויים‬
‫תרבותיים בלתי פוסקים‪ .‬מסעות הצלב למשל נולדו מתוך ניסיון להתמודד עם הסתירה הזו‪,‬‬
‫כי במסגרתם אבירים יכלו להוכיח הן את גבורתם הצבאית והן את אדיקותם הדתית‪ .‬אותה‬
‫סתירה הולידה גם את מסדרי האבירים־הנזירים‪ ,‬כדוגמת הטמפלרים וההוספיטלרים‪ ,‬שניסו‬
‫לשלב בצורה הדוקה עוד יותר בין האידיאל הנוצרי האולטימטיבי )הנזיר שמוותר על חיי‬
‫משפחה ועסקים( לבין האידיאל האבירי האולטימטיבי )האביר שמקדיש את כל חייו למלחמה‬
‫ולהרפתקאות(‪ .‬אותה סתירה היתה אחראית גם לחלק ניכר מהאמנות של ימי הביניים‪,‬‬
‫והולידה אינספור רומנים על אבירים )כגון עלילות אבירי השולחן העגול(‪ ,‬אשר עלילתם‬
‫נסבה סביב השאלה‪" ,‬האם אביר טוב יכול להיות באותו הזמן גם נוצרי טוב?"‬
‫דוגמה אחרת היא הסדר הפוליטי של העולם המערבי המודרני‪ .‬בני המערב המודרני‬
‫מאמינים מצד אחד בשוויון ומצד שני בחירות‪ .‬אולם שני אלה לא תמיד עולים בקנה אחד‪,‬‬
‫והניסיונות ליישב בין השוויון לבין החירות הזינו אינספור התפתחויות מאז ‪ .1789‬המשטרים‬
‫הליברליים של המאה ה־‪ 19‬איפשרו יותר ויותר חירות‪ ,‬אולם התוצאה היתה גם יותר ויותר‬
‫פערים חברתיים‪ ,‬שכירסמו בשוויון‪ .‬המשטרים הקומוניסטיים במאה ה־‪ 20‬נעו בכיוון ההפוך‪.‬‬
‫כדי להבטיח שוויון הם הגבילו עוד ועוד את החירות‪ ,‬וחלקם שללו כליל את החירות מבני‬
‫האדם בשמו של שוויון מוחלט‪ .‬מדינת הרווחה בת־ימינו מנסה לפלס דרך אמצע בין שני‬
‫הקצוות‪ ,‬וסופגת קיתונות של רותחין מימין ומשמאל על כך שהיא נוטה יותר מדי לפה או‬
‫יותר מדי לשם‪.‬‬
‫כפי שתרבות ימי הביניים לא הצליחה מעולם לפשר באמת בין האבירות לנצרות‪ ,‬כך‬
‫העולם המודרני לא הצליח מעולם לפשר באמת בין השוויון לבין החירות‪ .‬המתחים הללו‬
‫אינם פגם בתרבות של ימי הביניים או בתרבות המודרנית‪ .‬הם חלק בלתי נפרד ממהותה של‬
‫כל תרבות אנושית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הם הדלק של ההיסטוריה‪ ,‬אשר אחראי לחלק ניכר‬
‫מהיצירתיות‪ ,‬מהדינמיות ומהפעלתנות של התרבויות האנושיות‪ .‬תרבות ללא מתחים פנימיים‬
‫היא תרבות מתה‪ .‬הוויכוח בין השוויון לחירות יסתיים רק כאשר לבני אדם לא יהיה אכפת‬
‫יותר מהשוויון ומהחירות )בדיוק כפי שהוויכוח בין האבירות לנצרות הסתיים כשלבני אדם‬
‫לא היה אכפת יותר מהאבירות ומהנצרות(‪.‬‬
‫לכן כל תרבות מלאה תמיד במתחים‪ ,‬בדילמות ובקונפליקטים בלתי פתירים‪ ,‬וכל אדם‬
‫ששייך לתרבות מסוימת נוטה להאמין באמונות סותרות ולהתלבט בין ערכים סותרים‪ .‬זוהי‬
‫יכולת אנושית בסיסית וחיונית ביותר‪ .‬אם בני אדם לא היו מסוגלים להאמין בו־זמנית‬
‫באמונות ובערכים סותרים‪ ,‬כנראה שלא היה אפשר לקיים את הסדר האנושי‪ ,‬או לחלופין‬
‫ההיסטוריה היתה קופאת על שמריה מבלי יכולת לזוז‪ .‬אם אתם קוראים תיאור של תרבות‬
‫כלשהי‪ ,‬והתיאור מציג את תפיסת העולם וההסדרים החברתיים של תרבות זו כחפים‬
‫מסתירות‪ ,‬מדילמות ומקונפליקטים‪ ,‬דעו שמי שכתב את התיאור לא הכיר היטב את התרבות‪,‬‬
‫או עשה לעצמו חיים קלים וטיאטא את הבעיות מתחת לשטיח‪ .‬אם אתם רוצים להבין תרבות‬
‫כלשהי לאשורה‪ ,‬אל תחפשו עקרונות מוחלטים שלכאורה מדריכים את בני התרבות בכל רגע‬
‫ורגע‪ .‬במקום זאת חפשו את הסתירות‪ ,‬הדילמות והקונפליקטים שמניעים את עולמם‪.‬‬

‫***‬

‫כל התרבויות משתנות ללא הרף‪ .‬האם השינוי הבלתי פוסק הזה הנו תזזית אקראית‪ ,‬או שיש‬
‫לו כיוון כלשהו? במילים אחרות‪ ,‬האם ההיסטוריה הולכת לאנשהו?‬
‫בהחלט כן‪ .‬להיסטוריה של התרבויות האנושיות יש כיוון מאוד ברור‪ .‬כשמסתכלים על‬
‫ההיסטוריה בקנה מידה של אלפי שנים ויבשות שלמות‪ ,‬קל לראות שתרבויות קטנות‬
‫ופשוטות נוטות להתמזג עם הזמן לתרבויות גדולות ומורכבות‪ .‬כתוצאה מכך ככל שהזמן‬
‫עובר‪ ,‬יש בעולם פחות ופחות תרבויות‪ ,‬וכל אחת מהן גדולה יותר ומורכבת יותר מהתרבויות‬
‫שהתמזגו בה‪.‬‬
‫מובן שזוהי הכללה גסה הנכונה רק ברמת המאקרו‪ .‬ברמת המיקרו אפשר בקלות לקבל את‬
‫הרושם שעל כל זוג תרבויות שמתמזגות לתרבות גדולה ומורכבת יותר‪ ,‬יש תרבות גדולה‬
‫שמתפצלת לכמה תרבויות קטנות ופשוטות יותר‪ .‬דתות מסוימות כגון הנצרות‪ ,‬האסלאם‬
‫והבודהיזם התפשטו ואיחדו תחת כנפיהן אזורים גדלים והולכים של העולם‪ ,‬אך כל דת נטתה‬
‫עם הזמן להתפצל לזרמים שונים‪ .‬הנצרות התפצלה לזרמים האורתודוקסי‪ ,‬הקתולי‪,‬‬
‫והפרוטסטנטי; האסלאם התפצל לזרמים הסוני והשיעי; הבודהיזם התפצל לזרם התראוואדה‬
‫וזרם המהאיאנה‪ .‬שפות מסוימות כגון הלטינית נפוצו על פני אזורים עצומים‪ ,‬אך עם הזמן הן‬
‫נוטות להתפצל לשפות שונות‪ ,‬כפי שהלטינית התפצלה לאיטלקית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬ספרדית‪,‬‬
‫פורטוגזית ורומנית‪ .‬אימפריות ענקיות כגון האימפריה הרומית או המונגולית עולות‪ ,‬אך הן‬
‫תמיד מתפוררות בסופו של דבר‪.‬‬
‫זה עניין של נקודת תצפית ושל אמת מידה‪ .‬כל עוד אנו מסתכלים על ההיסטוריה מגובה של‬
‫ענן‪ ,‬ורואים לא יותר מכמה מאות שנים‪ ,‬קשה לומר באופן חד־משמעי אם ההיסטוריה נעה‬
‫בכיוון של אחדות ומורכבות או בכיוון של פיצול והפשטה‪ .‬אך כשאנו עוברים את העננים‬
‫ומסתכלים על ההיסטוריה מגובה של לוויין ריגול‪ ,‬הדברים נהיים ברורים כשמש‪ .‬כשאמת‬
‫המידה שלנו היא אלפי שנים‪ ,‬נהיה ברור שככל שהזמן עובר יש פחות ופחות תרבויות שכל‬
‫אחת מהן גדולה יותר ומורכבת יותר‪ ,‬ובסופו של דבר אפשר לצפות שהאנושות כולה תאוחד‬
‫לתרבות אחת גלובלית ומורכבת בצורה בלתי רגילה‪ .‬אירועים כגון התפצלות האסלאם או‬
‫נפילת האימפריה הרומית הם רק פסי האטה בנתיב ההאצה של ההיסטוריה‪.‬‬
 ‫***‬

‫הדרך הטובה ביותר לקלוט את כיוונה הכללי של ההיסטוריה היא למנות את מספר העולמות‬
‫האנושיים הנפרדים שהתקיימו בכל רגע נתון בכדור הארץ‪ .‬אנו נוהגים לחשוב על כדור‬
‫הארץ כעל עולם אחד‪ ,‬אולם מנקודת מבט היסטורית‪ ,‬במשך רוב ההיסטוריה כדור הארץ היה‬
‫למעשה גלאקסיה שלמה‪ ,‬המורכבת ממספר רב של כוכבים מנותקים זה מזה‪.‬‬
‫ִחשבו למשל על היחס בין ההיסטוריה של תושבי טסמניה להיסטוריה של יושבי שאר כדור‬
‫הארץ‪ .‬טסמניה היא אי מדרום לאוסטרליה‪ ,‬אשר נותק מאוסטרליה בערך בשנת ‪ 10000‬לפני‬
‫הספירה‪ ,‬ומאז התקיימה בו אוכלוסייה אנושית עצמאית לגמרי שמנתה כמה אלפי לקטים‪.‬‬
‫הפעם הבאה שבה נתקלו הטסמנים באנשים זרים היתה עם בוא האירופים בראשית המאה‬
‫ה־‪) 19‬וזו גם היתה הפעם האחרונה‪ .(...‬במשך ‪ 12,000‬השנים שבאמצע היו הטסמנים‬
‫מבודדים לגמרי‪ .‬איש לא ידע עליהם‪ ,‬והם לא ידעו על איש‪ .‬היו לטסמנים המאבקים‬
‫הפוליטיים שלהם‪ ,‬התנודות החברתיות שלהם‪ ,‬וההתפתחויות הרעיוניות והתרבותיות שלהם‪.‬‬
‫סביר להניח שהדפוסים החברתיים והתרבותיים בטסמניה של שנת ‪ 1600‬לספירה לא היו‬
‫זהים לאלו של טסמניה של שנת ‪ 2000‬לפני הספירה‪ .‬אולם ככל שהדבר נגע לקיסרי סין או‬
‫לח'ליפים המוסלמים‪ ,‬טסמניה היתה יכולה להיות תקועה על ירח המקיף את שבתאי‪ .‬התרבות‬
‫הטסמנית חיה על כוכב משלה‪.‬‬
‫באותו אופן בדיוק‪ ,‬אמריקה ואירופה היו עד מסעו של קולומבוס שני עולמות נפרדים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 378‬לספירה‪ ,‬הקיסר הרומי ואלנס הובס ונהרג בקרב אדריאנופול בידי‬
‫הגותים‪ .‬באותה שנה בדיוק‪ ,‬המלך צ'אק־טוק־איצ'אק הראשון )‪ (Chak Tok Ich'aak‬הובס‬
‫ונהרג בידי כוחות צבא טאוטיהוואקאן )‪ .(Teotihuacan‬צ'אק היה מלכה של טיקאל‪ ,‬אחת‬
‫מערי המדינה החשובות ביותר של תרבות המאיה‪ ,‬ויריבה מרה של עיר המדינה‬
‫טאוטיהוואקאן‪ .‬לא היה שום קשר בין תבוסתה של רומא לניצחונה של טאוטיהוואקאן‪,‬‬
‫שמבחינת כל הנוגעים בדבר יכלו להתרחש האחת על ונוס והשני על מאדים‪) .‬מרבית‬
‫הקוראים ודאי שמעו על האימפריה הרומית ורק מעטים שמעו על טאוטיהוואקאן‪ ,‬אך זאת רק‬
‫משום שתרבותנו היא צאצאית לתרבות הרומית ולא לתרבות הטאוטיהוואקאנית‪ .‬בשנת ‪378‬‬
‫היתה טאוטיהוואקאן הגדולה בערי אמריקה‪ ,‬וישבו בה קרוב לרבע מיליון תושבים — לא‬
‫הרבה פחות ממספר תושבי רומא‪(.‬‬
‫כמה עולמות אנושיים שונים התקיימו זה לצד זה על כוכב הלכת ארץ? התשובה תלויה‬
‫בתאריך שבו מדובר‪ .‬בשנת ‪ 10000‬לפני הספירה התקיימו על כוכב הלכת שלנו אלפים רבים‬
‫של עולמות המנותקים זה מזה‪ .‬בשנת ‪ 2000‬לפני הספירה מספרם הצטמצם לכמה מאות‪ ,‬או‬
‫לכל היותר לאלפים ספורים‪ .‬עד שנת ‪ 1450‬לספירה מספר העולמות האנושיים בכדור הארץ‬
‫הצטמצם בצורה דרסטית עוד יותר‪ .‬בתאריך זה עדיין היו בכדור הארץ מספר רב למדי של‬
‫עולמות ננסיים מהדגם הטסמני‪ ,‬אך קרוב ל־‪ 90‬אחוז מבני האדם חיו בעולם אחד ויחיד —‬
‫העולם של אפרו־אסיה‪ .‬רוב אסיה‪ ,‬רוב אירופה ורוב אפריקה )כולל חלקים נכבדים מאפריקה‬
‫שמדרום לסהרה(‪ ,‬כבר היו קשורים זה לזה בקשרים מסחריים‪ ,‬פוליטיים ותרבותיים‬
‫משמעותיים‪ .‬עולה רגל מוסלמי מעמק הניגר שבמערב אפריקה היה יכול להיתקל במכה‬
‫בעולה רגל מוסלמי מאינדונזיה‪ .‬גם עשרת האחוזים הנותרים של האוכלוסייה האנושית חיו‬
‫ברובם באחד מבין ארבעה עולמות גדולים למדי )ראו מפה בעמוד ממול(‪:‬‬
‫‪ .1‬העולם המקסיקני‪ ,‬שהקיף את מרבית מרכז אמריקה וחלקים נכבדים מצפונה‪.‬‬
‫‪ .2‬העולם האנדי‪ ,‬שהקיף את מרבית חלקה המערבי של יבשת אמריקה הדרומית‪.‬‬
‫‪ .3‬העולם האוסטרלי‪ ,‬שהקיף את יבשת אוסטרליה‪.‬‬
‫‪ .4‬העולם האוקיאני‪ ,‬שהקיף את מרבית איי דרום־מערב האוקיאנוס השקט‪.‬‬

‫מפה ‪ .3‬פני כדור הארץ בשנת ‪ 1450‬לספירה‪ .‬להמחשת אחדותו של העולם האפרו־אסיאתי‪ ,‬סומנו על גבי‬
‫המפה מקומות שבהם ביקר אבן באטוטה‪ ,‬הנוסע המוסלמי הגדול בן המאה ה־‪ ,14‬שנולד בטאנג'יר שבמרוקו‬
‫אבל הגיע במסעותיו עד טימבוקטו‪ ,‬דרום רוסיה‪ ,‬הודו‪ ,‬סין ואינדונזיה‪.‬‬

‫במהלך ‪ 300‬השנים הבאות הענק האפרו־אסיאתי בלע בזה אחר זה את ארבעת העולמות‬
‫העצמאיים הללו וכמעט את כל הננסים הטסמניים‪ .‬העולם המקסיקני נבלע בערך ב־‪,1521‬‬
‫כשהאימפריה האצטקית נכבשה בידי הספרדים‪ .‬באותה שנה נבלע גם העולם האוקיאני‪,‬‬
‫כשפרדיננד מגלן חצה את דרום מערב האוקיאנוס השקט במסעו מסביב לעולם‪ .‬ב־‪1532‬‬
‫נבלע העולם האנדי‪ ,‬כשהספרדים כבשו את אימפריית האינקה‪ .‬העולם האוסטרלי נבלע‬
‫בסביבות ‪ ,1788‬כשהבריטים החלו להתיישב ביבשת‪ .‬טסמניה נבלעה ב־‪ ,1803‬כשהוקמה‬
‫ההתיישבות הבריטית הראשונה על האי‪ .‬אי אלו עולמות ננסיים עצמאיים המשיכו להתקיים‬
‫באזורים הקשים והמבודדים ביותר בכדור הארץ‪ ,‬כגון ביערות האמזונס‪ ,‬אך גם הם נתגלו‬
‫ונבלעו בזה אחר זה במהלך המאות ה־‪ 19‬וה־‪ .20‬הענק האפרו־אסיאתי נזקק למאות שנים‬
‫כדי לעכל את כל מה שהוא בלע‪ ,‬אבל התהליך היה בלתי הפיך‪ .‬כיום כמעט כל האנשים‬
‫בעולם חולקים את אותה מערכת פוליטית )כמעט כל שטחי כדור הארץ שייכים למדינות(‪,‬‬
‫אותה מערכת כלכלית )כוחות השוק הקפיטליסטיים מעצבים גם את הפינות הנידחות ביותר‬
‫בעולם(‪ ,‬ואותה מערכת משפטית )החוק הבינלאומי ומגילת זכויות האדם תקפים לפחות‬
‫להלכה בכל מקום(‪.‬‬
‫התרבות הגלובלית הזאת איננה אחידה‪ .‬כפי שגוף אורגני אחד מכיל מגוון רחב של איברים‬
‫שונים‪ ,‬כך גם התרבות הגלובלית של ימינו מכילה בתוכה מגוון רחב של צורות חיים ואנשים‪,‬‬
‫מברוקרים ניו־יורקים ועד רועי צאן אפגנים‪ .‬אולם כולם קשורים זה לזה באופן הדוק‪,‬‬
‫ומשפיעים זה על זה באלף ואחת דרכים‪ .‬יש כמובן לא מעט ויכוחים ומריבות‪ ,‬אולם כולם‬
‫מתווכחים באמצעות אותם המושגים ונלחמים באמצעות אותם כלי הנשק‪" .‬התנגשות‬
‫ציוויליזציות" אמיתית כמוה כדיאלוג בין חירשים‪ .‬איש אינו מסוגל להבין מה אומר האחר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬היום‪ ,‬כאשר איראן וארצות הברית מתעמתות זו עם זו‪ ,‬שני הצדדים חושבים‬
‫ומדברים במושגים של מדינות־לאום‪ ,‬של כלכלה קפיטליסטית‪ ,‬של זכויות‪ ,‬ושל פיזיקה‬
‫גרעינית‪ .‬עם כל ההבדלים וחילוקי הדעות‪ ,‬האמת היא שהאיראנים והאמריקנים רואים את‬
‫העולם בצורה דומה להפליא‪) .‬דמיינו כיצד היתה נראית ההתנגשות בין איראן וארצות הברית‬
‫לו איראן היא קונפדרציה שבטית של רועי צאן ובקר אשר אינם מכירים בקיום רכוש פרטי‬
‫או טריטוריה לאומית‪ ,‬ונלחמים באמצעות חצים וקשתות והטלת כישופים — וארצות הברית‬
‫היא אימפריה אוניברסלית אשר אינה מוכנה להכיר בקיומן של ישויות פוליטיות אחרות‪(.‬‬
‫אנו נוטים גם היום לדבר על תרבויות "אותנטיות" שכל אחת ייחודית לאזור אחר בכדור‬
‫הארץ‪ .‬אבל אם במילה "אותנטי" אנו מתכוונים למשהו שהתפתח במנותק‪ ,‬ומשקף רק‬
‫מסורות מקומיות עתיקות ללא השפעות זרות‪ ,‬האמת היא שכבר מזמן אין דבר כזה‪ .‬כל‬
‫התרבויות ה"אותנטיות" של ימינו ספגו אל תוכן במאות השנים האחרונות הרבה מאוד‬
‫השפעות גלובליות ששינו אותן מן היסוד‪ .‬אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא המטבח‬
‫האנושי‪ .‬במסעדה איטלקית מגישים לנו ספגטי ברוטב עגבניות; במסעדה פולנית נאכל הרבה‬
‫תפוחי אדמה; במסעדה ארגנטינאית אפשר לבחור בין עשרה סוגי סטייק בקר; במסעדה‬
‫הודית יוסיפו פלפל צ'ילי חריף לכל מנה אפשרית; ובמסעדה שווייצרית קינוחי השוקולד הם‬
‫כנראה גולת הכותרת‪ .‬אלא שהעגבנייה היא איטלקית בדיוק כמו שהשוקולד הוא שווייצרי‬
‫והצ'ילי הוא הודי — כלומר‪ ,‬בכלל לא‪ .‬מולדתם של העגבנייה‪ ,‬הצ'ילי והקקאו היא מקסיקו‪,‬‬
‫והם הגיעו לאירופה ולאסיה רק אחרי כיבוש מקסיקו בידי הספרדים במאה ה־‪ .16‬יוליוס‬
‫קיסר לא אכל ספגטי ברוטב עגבניות‪ ,‬וילהלם טל לא קיבל חפיסת שוקולד מסבא ליום‬
‫ההולדת‪ ,‬ובודהא לא תיבל את מזונו בצ'ילי‪ .‬תפוח האדמה הגיע לפולין לפני לא יותר משלוש‬
‫מאות שנה — עד אז שרדו יהודי גליציה איכשהו ללא פירה וללא ורעניקעס‪ .‬הסטייק היחיד‬
‫שיכולתם להשיג בארגנטינה בשנת ‪ 1492‬היה סטייק לאמה‪.‬‬
‫באותה שנה‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬לא גדל ולו שיח צבר )סברס( אחד‪ .‬אירוני הדבר שהישראלים‬
‫והפלסטינים כאחד רואים בצבר סמל לאומי לשורשיות עתיקת יומין ולקשר לאדמה‪,‬‬
‫כשלאמיתו של דבר הצבר הוא עולה חדש מאמריקה‪ .‬כמו העגבנייה והקקאו‪ ,‬גם הצבר נולד‬
‫במקסיקו‪ .‬הכובשים הספרדים הביאו אותו לספרד במאה ה־‪ ,16‬ומשם הוא הגיע לארץ‬
‫ישראל לפני לא יותר מכ־‪ 400‬שנה‪ ,‬ואולי רק בסביבות שנת ‪!1800‬‬
‫באותו אופן כשאומרים לנו "אינדיאנים"‪ ,‬הדבר הראשון שעולה בדעתנו הוא אנשים אדומי‬
‫עור שרוכבים על סוסים עם חץ וקשת ביד ונוצות בשיער‪ .‬אלא שהפרשים האינדיאנים‬
‫שהסתערו באומץ על עגלות המתיישבים האמריקנים במערב הפרוע לא היו מגניה של תרבות‬
‫אותנטית עתיקת יומין‪ .‬הם היו תוצר של מהפכה צבאית ופוליטית שעברה על המישורים‬
‫הגדולים של צפון אמריקה במאות ‪ ,18-17‬כתוצאה מהגעתם ליבשת של סוסים אירופיים‪.‬‬
‫ב־‪ 1492‬לא היו סוסים באמריקה‪ .‬אפשר לומר דברים רבים בזכות תרבותם של האינדיאנים‬
‫במערב צפון אמריקה‪ ,‬אך היא היתה תרבות "מודרנית" ו"גלובלית" הרבה יותר משהיא היתה‬
‫"אותנטית"‪.‬‬

‫***‬

‫מבחינה מעשית‪ ,‬השלב החשוב ביותר בתהליך איחודו של העולם אירע במאות השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬כשאימפריות ונתיבי מסחר איחדו בפועל את תושבי אפרו־אסיה‪ ,‬האמריקות‪,‬‬
‫אוסטרליה ואוקיאניה‪ ,‬והעבירו עגבניות ממקסיקו לאיטליה וסוסים מאירופה לצפון אמריקה‪.‬‬
‫אך מבחינה רעיונית שלב חשוב עוד יותר התרחש במהלך האלף הראשון לפני הספירה‪,‬‬
‫כשהתפתח הרעיון של סדר אוניברסלי‪ .‬כבר אלפי שנים קודם לכן ההיסטוריה התנהלה‬
‫בעצלתיים בכיוון של אחדות‪ ,‬אך במשך אותן אלפי שנים הרעיון של השלטת סדר אחד ויחיד‬
‫על העולם כולו היה עדיין זר למרבית בני האדם‪.‬‬
‫הומו סאפיינס עוצב בידי האבולוציה לחשוב על בני האדם כמחולקים ל"אנחנו" ו"הם"‪.‬‬
‫בעל חיים אחר אינו חושב אף פעם על טובת המין שאליו הוא משתייך‪ .‬אף שימפנזה אינו‬
‫חושב על טובתם של כל השימפנזים בעולם‪ ,‬שום חילזון לא ינקוף משוש לטובתו של ציבור‬
‫החלזונות בכללותו‪ ,‬ולא תמצאו שום כוורת דבורים שבכניסה אליה תלויה הסיסמה‪" :‬דבורי‬
‫כל העולם — התאחדו!" ואכן מעולם לא קרה שכל השימפנזים‪ ,‬או כל החלזונות‪ ,‬או כל‬
‫הדבורים ברחבי העולם ניסו להתאחד למען מטרה משותפת‪) .‬סרט האימה הציפורים של‬
‫היצ'קוק מתאר מצב שבו כל הציפורים בעולם עושות יד אחת כנגד בני האדם‪ .‬אל פחד‪ .‬אין‬
‫סיכוי שזה באמת יקרה‪ (.‬באותו אופן שום זכר־אלפא בשום עדר ביזונים או להקת בבונים‬
‫מעולם לא העלה בדעתו להטיל את שררתו על כל עדרי הביזונים או על כל להקות הבבונים‬
 ‫בכדור הארץ‪.‬‬
‫מאז המהפכה החקלאית בני אדם נהיו יותר ויותר יוצאי דופן בעולם החי של כדור הארץ‪,‬‬
‫כי הם החלו לשתף פעולה דרך קבע עם זרים גמורים‪ ,‬שדומיינו כ"אחים" או "חברים"‪ .‬אבל‬
‫אף על פי שגבולות הסדר המדומיין שלהם הלכו והתרחבו עם השנים‪ ,‬גם אלפי שנים לאחר‬
‫המהפכה החקלאית וגם לאחר הופעתן של ממלכות רחבות ידיים‪ ,‬בני אדם עדיין שמרו על‬
‫החלוקה הבסיסית של "אנחנו" ו"הם"‪ .‬כשפרעה מנס איחד את מצרים בסביבות ‪ 3000‬לפני‬
‫הספירה‪ ,‬היה ברור שלמצרים יש גבול‪ ,‬ומעבר לגבול שוכנים "הבארבארים"‪ .‬מה שהתרחש‬
‫אצל הבארבארים מעבר לגבול נתפס כזר‪ ,‬מאיים — או סתם לא מעניין‪ .‬אי לכך כל הסדרים‬
‫המדומיינים שיצרו בני האדם נטו להשאיר בחוץ לפחות חלק מהאנושות‪ ,‬אם לא את רובה‪.‬‬
‫במהלך האלף הראשון לפני הספירה הופיעו שלושה סדרים אוניברסליים בפוטנציה‪ ,‬אשר‬
‫מי שהאמין בהם כבר היה יכול לדמיין את העולם כולו ואת האנושות כולה כמרחב אחד‬
‫הכפוף לסדר אחד‪ .‬יש רק "אנחנו"‪ .‬אין יותר "הם"‪ .‬הסדר האוניברסלי הראשון שהופיע הוא‬
‫הסדר הכלכלי של הכסף‪ .‬הסדר האוניברסלי השני הוא הסדר הפוליטי של האימפריה‪ .‬והסדר‬
‫האוניברסלי השלישי הוא הסדר הדתי של תורות כגון הבודהיזם‪ ,‬הנצרות והאסלאם‪.‬‬
‫סוחרים‪ ,‬כובשים ונביאים היו האנשים הראשונים בהיסטוריה שהצליחו להתרומם מעל‬
‫לחלוקה הבינארית של "אנחנו" ו"הם"‪ ,‬ולראות את אחדותו הפוטנציאלית של העולם כולו‬
‫ושל המין האנושי כולו‪ .‬הם יצרו חזון אנושי חובק עולם המתיימר ליצור סדר אוניברסלי‪.‬‬
‫לגבי הסוחרים‪ ,‬כל העולם הנו שוק אחד וכל בני האדם הם לקוחות פוטנציאליים‪ .‬הסוחרים‬
‫ניסו ליצור סדר כלכלי שיהיה נכון בכל מקום ולכל אדם‪ .‬לגבי הכובשים‪ ,‬כל העולם הנו‬
‫אימפריה אחת וכל בני האדם נתינים פוטנציאליים‪ .‬הכובשים ניסו ליצור סדר פוליטי שיהיה‬
‫נכון בכל מקום ולכל אדם‪ .‬מבחינת הנביאים‪ ,‬כל העולם הוא אמת אחת וכל האנשים הם‬
‫מאמינים פוטנציאליים‪ .‬הנביאים ניסו ליצור סדר דתי שיהיה נכון בכל מקום ולכל אדם‪.‬‬
‫לאורך שלושת אלפים השנים האחרונות עשו בני אדם ניסיונות יותר ויותר שאפתניים‬
‫להגשים את החזון הזה‪ .‬שלושת הפרקים הבאים סוקרים את תהליכי התפשטותן של רשתות‬
‫מסחר‪ ,‬של אימפריות ושל תורות אוניברסליות‪ ,‬אשר הניחו את היסודות לעולם האחד של‬
‫ימינו‪ .‬אנו נתחיל עם תהליך ההתפשטות של הכובש הגדול ביותר בהיסטוריה‪ ,‬שגם הפגין‪ ,‬בו‬
‫זמנית‪ ,‬סובלנות שאין כדוגמתה‪ ,‬וכל בני האדם הפכו לכן למאמיניו האדוקים‪ .‬כובש זה הוא‬
‫כמובן‪ ,‬הכסף‪ .‬גם בני אדם שאינם מסוגלים להאמין באותו האל או לציית לאותו המלך‪ ,‬בכל‬
‫זאת משתמשים באותו הכסף‪ .‬אוסאמה בן לאדן‪ ,‬למשל‪ ,‬עם כל שנאתו למערכת השלטון ולדת‬
‫של האמריקנים‪ ,‬כיבד מאוד את הדולרים האמריקניים‪ .‬כיצד הצליח הכסף במקום שבו כל‬
‫האלים וכל המלכים כשלו?‬
 ‫פרק ‪10‬‬

‫הבהלה לזהב‬
‫בשנת ‪ 1519‬נחתו הרננדו קורטז והקונקיסטדורים )הכובשים( שלו על חוף מקסיקו‪ .‬היתה זו‬
‫פלישה מכוכב אחד לכוכב אחר‪ .‬בהתקרבם לחוף תפסו הקונקיסטדורים הספרדים סירה‬
‫אינדיאנית ועליה מטען של פולי קקאו‪ .‬הספרדים ניסו לטעום את הפרי המשונה‪ ,‬אך טעמו‬
‫המר דחה אותם‪ ,‬והם השליכו לים את המטען כולו‪ .‬האינדיאנים סברו שהם מטורפים לגמרי‪.‬‬
‫במקסיקו של אותם הימים‪ ,‬פולי קקאו שימשו ככסף‪ .‬מנגד‪ ,‬האינדיאנים שמו לב שהספרדים‬
‫מגלים עניין יוצא דופן במתכת צהובה מסוימת‪ ,‬שעליה הם שאלו ללא הרף‪ .‬האינדיאנים‬
‫הכירו את הזהב‪ ,‬ייצרו ממנו תכשיטים ופסלים‪ ,‬ואפילו עשו שימוש מוגבל באבקת זהב‬
‫לצורכי מסחר‪ .‬אך הם התקשו להבין את האובססיה הספרדית לזהב‪ .‬מה כל כך חשוב במתכת‬
‫שאי אפשר לאכול ולשתות‪ ,‬אי אפשר ללבוש‪ ,‬ואפילו אי אפשר להכין ממנה כלי מלאכה )כי‬
‫היא רכה מדי(? באחת הפעמים אזרו האינדיאנים אומץ ושאלו את קורטז מדוע לאירופים יש‬
‫תשוקה כה עזה לזהב‪ .‬קורטז הסביר להם ש"אני וחברי סובלים ממחלת לב‪ ,‬שניתן לרפא‬
‫‪52‬‬
‫אותה רק באמצעות זהב‪".‬‬
‫שלוש מאות שנה קודם לכן ניהלו אבות אבותיהם של הקונקיסטדורים מלחמת דת עקובה‬
‫מדם כנגד הממלכות המוסלמיות של חצי האי האיברי וצפון אפריקה‪ .‬חסידיו של ישו וחסידיו‬
‫של אללה הרגו אלה באלה ברבבותיהם‪ ,‬ערים הפכו לעיי חורבות‪ ,‬שדות עלו באש — והכול‬
‫לשם תהילתו הגדולה יותר של ישו או של אללה‪ .‬המלחמה הגיעה לשיאה במהלך המאות‬
‫ה־‪ 12‬וה־‪ ,13‬עם עליית אימפריית אל־מוואחידון‪ .‬האל־מוואחידון היתה תנועה מוסלמית‬
‫קנאית‪ ,‬שפירוש שמה הוא "המאמינים באל אחד"‪ .‬מקורה של התנועה במרוקו‪ ,‬והיא כבשה‬
‫בהדרגה כמעט את כל צפון אפריקה‪ .‬ב־‪ 1170‬פלשו צבאותיה לחצי האי האיברי‪ ,‬כבשו את‬
‫הממלכות המוסלמיות המתונות יותר ששלטו בדרום חצי האי‪ ,‬והחלו לדחוק לאחור גם את‬
‫הממלכות הנוצריות שבצפון‪ .‬כדי לעמוד בפרץ התאגדו הממלכות הנוצריות יחדיו‪ ,‬וב־‪1212‬‬
‫התחולל הקרב המכריע בין הצבאות הנוצריים והמוסלמיים בלאס נאוואס דה טולוסה‪.‬‬
‫הנוצרים ניצחו‪ ,‬ובעשורים הבאים נפלו לידיהם בזו אחר זו כמעט כל עריה של ספרד‬
‫המוסלמית‪ :‬קורדובה ב־‪ ,1236‬ואלנסיה וסוויליה ב־‪ ,1238‬וקאדיז ב־‪ .1262‬מסגדים הפכו‬
‫לכנסיות‪ ,‬הצלב החליף את הסהר בקו הרקיע‪ ,‬קול המואזין נדם‪ ,‬ובכמה מהערים גורשו‬
‫התושבים המוסלמים מבתיהם‪.‬‬
‫לציון הניצחונות הגדולים טבעו הכובשים מטבעות חדשים שהודו לאלוהים על עזרתו‬
‫בקרב‪ ,‬והצהירו על נאמנותם חסרת הסייגים לישו ולדת הנוצרית‪ .‬אך לצד המטבעות החדשים‬
‫הנפיקו הכובשים מטבעות מסוג נוסף‪ ,‬שנקראו מילארס )‪ ,(millares‬ונשאו עליהם מסר‬
‫שונה במקצת‪ .‬בכתב ערבי מסולסל הכריזו מטבעותיהם של הכובשים הנוצרים‪" :‬אין אלוהים‬
‫מלבד אללה‪ ,‬ומוחמד הוא שליחו של אללה‪ ".‬מטבעות דומים הונפקו אפילו על ידי הבישופים‬
‫הקתולים של הערים מז'יו )‪ (Melgueil‬ואגדה )‪ Agde).53‬המילארס היו העתק מדויק של‬
‫המטבעות של אימפריית אל־מוואחידון‪ .‬הסובלנות פרחה גם בצד השני‪ .‬סוחרים מוסלמים‬
‫בצפון אפריקה עשו עסקאות באמצעות מטבעות נוצריים כגון הפלורין של פירנצה‪ ,‬הדוקאט‬
‫של ונציה והגיליאטו של נאפולי‪ .‬אפילו שליטים מוסלמים שקראו לג'יהאד כנגד הנוצרים‬
‫‪54‬‬
‫שמחו לקבל מסים במטבעות המעוטרים בסמל הצלב והמהללים את ישו ואת אמו הבתולה‪.‬‬

‫כמה זה שווה‬
‫ללקטים־ציידים לא היה כסף‪ .‬כל חבורה צדה‪ ,‬ליקטה וייצרה כמעט את כל צרכיה בעצמה‪,‬‬
‫מבשר ממותה ועד צמחי מרפא‪ ,‬מסנדלים ועד בובות וודו‪ .‬אנשים שונים התמחו במשימות‬
‫שונות‪ ,‬אבל הם חלקו את רכושם ואת שירותיהם אלו עם אלו ללא תמורה כספית‪ ,‬כחלק‬
‫מכלכלה של טובות וחובות‪" .‬היום אני נתתי לך חתיכת בשר חינם אין כסף‪ ,‬מחר אתה תסעד‬
‫אותי כשאפול למשכב‪ ,‬בלי לצפות לתשלום‪ ".‬החבורה היתה עצמאית מבחינה כלכלית‪ .‬רק‬
‫כמה סחורות נדירות כגון צדפים‪ ,‬צבעים ואבני צור חדות הגיעו מבחוץ‪ ,‬באמצעות סחר‬
‫חליפין עם חבורות אחרות‪" .‬אתם תיתנו לנו קצת צדפים‪ ,‬ואנחנו ניתן לכם פרוות שועלים‪".‬‬
‫המהפכה החקלאית שינתה בהתחלה רק במעט את ההסדרים הללו‪ .‬מרבית בני האדם‬
‫המשיכו לחיות בקהילות קטנות ואינטימיות‪ .‬כל כפר‪ ,‬בדומה לכל חבורת לקטים‪ ,‬היה במידה‬
‫רבה יחידה כלכלית עצמאית שנתמכה על ידי טובות וחובות בין שכנים‪ ,‬ומעט סחר חליפין עם‬
‫זרים‪ .‬אדם אחד היה מוכשר במיוחד בייצור נעליים‪ ,‬ואחר בטיפול במחלות‪ ,‬אבל לא היו די‬
‫לקוחות כדי לאפשר קיום של בתי מלאכה לנעליים או רופאים במשרה מלאה‪.‬‬
‫הופעתן של ערים וממלכות‪ ,‬והשיפור באמצעי התחבורה‪ ,‬פתחו אפשרויות חדשות‬
‫להתמחות‪ .‬עיירות וערים סיפקו תעסוקה מלאה לסנדלרים‪ ,‬לרופאים ולנגרים מקצועיים —‬
‫כמו גם לכוהנים‪ ,‬לחיילים ואפילו לעורכי דין ולמשוררים‪ .‬כפרים שלמים החלו להתמחות‬
‫בענף ייצור אחד ויחיד‪ ,‬כגון צמר או שמן זית‪ ,‬תוך שהם מסתמכים על כפרים אחרים לספק‬
‫להם את שאר צורכי החיים‪ 55.‬זה היה מאוד הגיוני‪ .‬רופאים‪ ,‬סנדלרים ומגדלי זיתים במשרה‬
‫מלאה יכולים לפתח ולשכלל את כישוריהם לתועלת הכול‪ .‬אולם התעוררה בעיה‪ :‬איך בדיוק‬
‫יאורגנו היחסים בין הרופא המומחה למגדל הזיתים ולסנדלר?‬
‫כלכלה של טובות וחובות אינה מתאימה למספרים גדולים של פרטים זרים זה לזה‪ .‬אני‬
‫מוכן להציע עזרה לאחותי או לשכנה ממול מבלי לצפות לתמורה‪ ,‬מכיוון שאני מניח שבעת‬
‫הצורך הן תעזורנה לי ללא תשלום‪ .‬אבל להציע עזרה בחינם לזרים גמורים? מניין לי שביום‬
‫פקודה הם יהיו שם כדי להחזיר לי טובה? אפשר לנסות ולפתור את הבעיה בעזרת סחר‬
‫חליפין‪ .‬אלא שסחר חליפין הוא יעיל אך ורק כשמדובר במספר מוגבל של סחורות ושירותים‪.‬‬
‫הוא אינו יכול לשמש בסיס לסדר כלכלי מורכב‪.‬‬
‫כדי להבין מדוע‪ ,‬דמיינו לרגע שאתם מתמחים בגידול זיתים ובייצור שמן זית‪ .‬כשאתם‬
‫זקוקים לנעלים‪ ,‬אתם צריכים לפנות לסנדלר שאותו אפשר לפגוש בשוק‪ .‬אבל שכשאתם‬
‫מציעים לסנדלר שמן זית בתמורה לנעליים‪ ,‬צצות שתי בעיות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כמה שמן זית בדיוק שווה זוג נעליים? בעבור הסנדלר‪ ,‬זו אינה שאלה קלה‪ .‬הוא‬
‫נתקל בכל יום בעשרות לקוחות‪ ,‬שחלקם אולי נושאים איתם פח שמן זית‪ ,‬אך יש שסוחבים‬
‫שק חיטה‪ ,‬שתי עזים או גליל בד‪ ,‬ואחרים מציעים למכירה את מיומנויותיהם בכתיבת תביעות‬
‫משפטיות או בריפוי כאבי גב‪ .‬כיצד יפרסם הסנדלר את מרכולתו? "זוג נעליים תמורת עשרה‬
‫ליטרים שמן"? או אולי "עשרה זוגות נעליים תמורת עז"‪ ,‬או "עשרים זוגות נעליים תמורת‬
‫תביעת נזיקין"? ואפילו מחירים אלו משתנים מיום ליום תוך תלות בגורמים שונים ומשונים‪.‬‬
‫בכל יום גם אתם וגם הסנדלר תצטרכו ללמוד מחדש את מחיריהן היחסיים של עשרות‬
‫סחורות‪ .‬אם בשוק נסחרים ‪ 100‬מוצרים שונים‪ ,‬הקונים והמוכרים צריכים להכיר ‪4,950‬‬
‫ערכי חליפין שונים‪ .‬אם בשוק נסחרים ‪ 1,000‬מוצרים שונים‪ ,‬הקונים והמוכרים צריכים‬
‫להכיר ‪ 499,500‬ערכי חליפין שונים!‪ 56‬נקל לדמיין עד כמה זה מקשה על המסחר‪.‬‬
‫אך המצב בעצם גרוע הרבה יותר‪ .‬אפילו אם כבר ביררנו כמה ליטרים של שמן זית שווה‬
‫זוג נעליים‪ ,‬לא תמיד המרות אפשריות בסחר חליפין כזה‪ ,‬כי הן תלויות בצורכיהם של הקונה‬
‫ושל המוכר‪ .‬מה קורה אם אתם מגיעים לשוק עם פח שמן כדי לקנות נעליים‪ ,‬אך הסנדלר‬
‫כלל לא זקוק לשמן‪ ,‬ורוצה דווקא להגיש תביעת נזיקין? האם אתם צריכים למצוא את עורך‬
‫הדין הקרוב‪ ,‬ולבקש ממנו שבתמורה לכך וכך ליטרים שמן יעזור לסנדלר‪ ,‬שייתן לכם‬
‫נעליים? אבל מה אם גם עורך הדין לא צריך שמן? מה אם עורך הדין רוצה דווקא תספורת?‬
‫לאורך ההיסטוריה היו חברות שניסו לפתור את הבעיה על ידי מערכת מרכזית של חליפין‪,‬‬
‫אשר אספה מוצרים ממומחים שונים וחילקה את המוצרים הללו בחזרה לפי הצורך‪ .‬הניסוי‬
‫הגדול והמפורסם ביותר בשיטה זו נערך בברית המועצות של המאה ה־‪ ,20‬והוא כשל בצורה‬
‫נחרצת‪ .‬ניסויים מוגבלים ומוצלחים יותר נעשו למשל באימפריית האינקה ובאימפריית‬
‫הקיבוצים‪ .‬אך רוב החברות בהיסטוריה פתרו את הבעיה בדרך שונה — הן המציאו כסף‪.‬‬

‫ויהי כסף‬
‫כמו החקלאות גם הכסף הומצא פעמים רבות באופן עצמאי‪ ,‬במקומות שונים ובזמנים שונים‪.‬‬
‫המצאת הכסף לא היתה מהפכה טכנולוגית או חומרית‪ ,‬אלא מהפכה מנטלית ופסיכולוגית‪.‬‬
‫המצאת הכסף היתה יצירה של מציאות בין־סובייקטיבית חדשה‪ ,‬אשר קיימת רק בדמיונם‬
‫המשותף של בני אדם‪.‬‬
‫כסף איננו מטבע‪ .‬כסף הוא כל דבר אשר בני אדם מסכימים להשתמש בו כדי לייצג בצורה‬
‫שיטתית את ערכם של דברים אחרים לצורך ביצוע עסקאות ותשלומים‪ .‬הכסף מאפשר‬
‫להשוות במדויק את ערכם של דברים שונים )כגון נעליים ושמן זית(‪ ,‬מאפשר להמיר דבר‬
‫אחד במשנהו בצורה קלה‪ ,‬ומאפשר לאגור עושר בנוחות‪ .‬לאורך ההיסטוריה היו סוגים רבים‬
‫של כסף‪ .‬הכסף המוכר לנו ביותר הנו המטבע‪ :‬חתיכת מתכת שעליה מוטבעים סימנים שונים‪.‬‬
‫אולם כסף היה קיים הרבה לפני המצאת המטבע‪ ,‬ותרבויות שונות השתמשו בסוגים אחרים‬
‫של כסף בהצלחה לא מבוטלת‪ ,‬כגון בקונכיות‪ ,‬בבקר‪ ,‬בעורות‪ ,‬במלח‪ ,‬בתבואה‪ ,‬במחרוזות‪,‬‬
‫ובגלילי בד‪ .‬קונכיות פי־הכושי שימשו ככסף במשך כ־‪ 4,000‬שנה בכל רחבי אפריקה‪,‬‬
‫בדרום אסיה‪ ,‬במזרח אסיה ובאוקיאניה‪ .‬באוגנדה בראשית המאה ה־‪ 20‬עדיין אפשר היה‬
‫לשלם מסים באמצעות קונכיות אלו‪.‬‬
‫בבתי כלא ובמחנות שבויים‪ ,‬סיגריות משמשות פעמים רבות ככסף‪ .‬גם אסירים שאינם‬
‫מעשנים מוכנים לקבל סיגריות כאמצעי תשלום‪ ,‬ומחשבים את ערכם של כל יתר הסחורות‬
‫והשירותים בסיגריות‪ .‬כך היה גם במחנות הריכוז של הנאצים ובגולאגים הסובייטיים‪ .‬ניצול‬
‫שואה ששרד את אושוויץ מספר ש"היה לנו כסף‪ ,‬שאיש לא פיקפק בערכו‪ :‬הסיגריה‪ .‬מחירו‬
‫של כל פריט נקבע בסיגריות ‪...‬כיכר לחם עלתה ‪ 12‬סיגריות; חבילה של ‪ 300‬גרם מרגרינה‬
‫עלתה ‪ 30‬סיגריות; שעון עלה ‪ 80‬עד ‪ 200‬סיגריות; ליטר אלכוהול עלה ‪ 400‬סיגריות‪".‬‬
‫כאשר השוק הוצף בסיגריות — למשל כי הגיע טרנספורט חדש — היתה אינפלציה‪,‬‬
‫‪57‬‬
‫והמחירים עלו‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬גם היום מטבעות ושטרות הם צורה נדירה של כסף‪ .‬בראשית המאה ה־‪ 21‬סך כל‬
‫הכסף בעולם כולו נאמד בקרוב ל־‪ 500‬טריליון דולר‪ ,‬אך סך כל המטבעות והשטרות נאמד‬
‫בפחות מעשירית מכך‪ 58.‬יותר מ־‪ 90%‬מהכסף שלנו — כ־‪ 450‬טריליון דולר — קיים אך‬
‫ורק כמידע אלקטרוני במחשבים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬מרבית העסקאות הכלכליות מתבצעות‬
‫באמצעות העברת מידע אלקטרוני מקובץ אחד לשני‪ ,‬ולא על ידי העברת מטבעות ושטרות‪.‬‬
‫אף אחד‪ ,‬מלבד פושעים‪ ,‬לא קונה בית או מכונית באמצעות מזוודה מלאה שטרות‪ .‬כל עוד בני‬
‫אדם מוכנים לתת שירותים וסחורות בתמורה להעברתו של מידע אלקטרוני מקובץ אחד‬
‫במחשב לקובץ שני במחשב‪ ,‬המידע האלקטרוני הוא כסף לא פחות טוב מאשר מטבעות‬
‫נוצצים ושטרות מרשרשים‪.‬‬
‫הכסף הוא קריטי ביותר לקיומן של מערכות מסחריות מורכבות‪ .‬בניגוד לאמונה הרווחת‪,‬‬
‫מעולם לא התקיימו מערכות מסחר מורכבות על בסיס של סחר חליפין‪ ,‬וזאת בשל הקושי‬
‫לדעת את מחירן של הסחורות‪ ,‬ובגלל הקושי למצוא מישהו שרוצה למכור את מה שאני רוצה‬
‫לקנות ורוצה לקנות את מה שאני רוצה למכור‪ .‬כסף פותר את התסבוכות הללו‪ .‬קיומו‬
‫מאפשר לקבוע אמת מידה פשוטה אחת שלפיה יינקב מחירן של כל הסחורות‪ .‬וקיומו חוסך‬
‫גם את הצורך לחפש נואשות אחר סנדלר שזקוק לשמן זית‪ ,‬כי כולם תמיד רוצים כסף‪ .‬זוהי‬
‫למעשה הגדרתו הבסיסית ביותר של כסף — כסף הנו "משהו שכולם תמיד רוצים"‪ .‬אם‬
‫משהו נראה כמו כסף‪ ,‬ומריח כמו כסף‪ ,‬אבל אנשים לא רוצים אותו — סימן בדוק הוא שאין‬
‫זה כסף‪.‬‬
‫אנשים תמיד רוצים כסף מפני שהם יודעים שגם יתר האנשים תמיד רוצים כסף‪ ,‬ולכן‬
‫אפשר תמיד להמיר אותו לכל דבר שרוצים‪ .‬הסנדלר יקבל בשמחה את כספו של מוכר שמן‬
‫הזית כי הוא מניח שלא משנה מה הוא באמת רוצה — שמן‪ ,‬עז‪ ,‬מרפא לכאב גב או הגשת‬
‫תביעת נזיקין — אפשר יהיה להשיג את כל הדברים הללו תמורת כסף‪ .‬אפשר למכור כמעט‬
‫כל דבר תמורת כסף‪ ,‬ואפשר לקנות כמעט כל דבר תמורת כסף‪.‬‬
‫תודות לכך הכסף משמש אמצעי המרה אוניברסלי שמאפשר להפוך כמעט כל דבר לכמעט‬
‫כל דבר אחר בעולם‪ ,‬כולל דברים שלכאורה אין ביניהם שום קשר‪ .‬אפשר להמיר אלימות‬
‫בידע‪ :‬חייל משוחרר יכול לנצל את משכורתו הצבאית למימון לימודיו באוניברסיטה‪ .‬אפשר‬
‫להמיר קרקע בתנועה‪ :‬אפשר למכור דונם אדמה וכך לממן נסיעה סביב העולם‪ .‬אפשר להמיר‬
‫צדק בבריאות‪ :‬עורך דין מוכר את שירותיו וקונה בתמורה את שירותיו של רופא‪ .‬אפשר‬
‫להמיר אפילו סקס בגאולה‪ :‬זונה בגרמניה של המאה ה־‪ 15‬היתה מוכרת סקס תמורת כסף‪,‬‬
‫ויכלה לקנות בכסף הזה אינדולגנציה מהכנסייה הקתולית שהבטיחה לה את גאולת נשמתה‪.‬‬
‫כסף אידיאלי מאפשר לא רק להמיר כל דבר בכל דבר בקלות יחסית‪ ,‬אלא גם לאגור עושר‬
‫בקלות‪ .‬ישנם דברים רבים בעלי ערך שאי אפשר לאגור‪ ,‬כגון זמן או יופי‪ .‬דברים אחרים ניתן‬
‫לאגור רק לפרקי זמן קצרים‪ ,‬כגון תותים‪ .‬וישנם דברים שניתן לאגור לזמן ארוך יותר‪ ,‬אך‬
‫האגירה מסובכת ויקרה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אפשר לאגור תבואה וקמח למשך כמה שנים‪ ,‬אך לשם כך‬
‫יש לבנות ממגורות‪ ,‬ואז לשמור עליהן מפני עכברים‪ ,‬פטריות‪ ,‬רטיבות‪ ,‬אש וגנבים‪ .‬כסף‬
‫אידיאלי אמור לפתור את מרבית בעיות האגירה‪ .‬כסף אידיאלי הוא דבר מה שקל לאגור‬
‫סכומים גדולים שלו לזמן בלתי מוגבל‪ ,‬כמו למשל קונכיות‪.‬‬
‫כדי להשתמש בעושר לא מספיק רק לאגור אותו‪ .‬צריך הרבה פעמים לנייד אותו ממקום‬
‫למקום‪ .‬הכסף מאפשר לעשות גם את זה בקלות רבה‪ .‬סחורה כגון קרקעות ובתים אי אפשר‬
‫לנייד‪ .‬סחורה כגון חיטה אפשר לנייד‪ ,‬אבל זה לא פשוט‪ .‬חשבו למשל על איכר אמיד המהגר‬
‫מארץ אחת לשנייה בעולם של סחר חליפין‪ .‬עושרו העיקרי של אותו איכר הוא השדה שלו‪,‬‬
‫הבית שלו‪ ,‬דיר העזים שלו ועדר העזים שלו‪ .‬האיכר אינו יכול לקחת איתו את השדה‪ ,‬הבית‬
‫או הדיר — וגם את עדר העזים אין זה פשוט לנייד מרחק של מאות קילומטרים‪ .‬האיכר יכול‬
‫להחליף את כל אלה בגרגירי חיטה‪ ,‬אך אף על פי שטכנית אפשר לנייד את גרגירי החיטה‬
‫הללו למרחק של מאות קילומטרים‪ ,‬זה מאוד מסובך ויקר‪ ,‬ובדרך כלל לא משתלם‪ .‬כסף‬
‫אידיאלי מאפשר לנייד עושר על פני מרחקים גדולים בקלות יחסית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אותו איכר‬
‫אמיד יכול למכור את כל רכושו בתמורה לשק קטן של קונכיות‪ ,‬שאותו הוא יכול לשאת‬
‫בקלות ובזול גם למרחק של אלפי קילומטרים‪.‬‬
‫בזכות העובדה שהכסף מסוגל להמיר‪ ,‬לאגור ולנייד עושר בקלות וביעילות‪ ,‬הוא סייע‬
‫ליצור רשתות מסחר גדולות יותר‪ ,‬ושווקים דינאמיים ומורכבים יותר‪ .‬בלא כסף מסוג‬
‫כלשהו‪ ,‬רשתות מסחר ושווקים נשארים על פי רוב מוגבלים בהיקפם הגיאוגרפי‪ ,‬בדינמיות‬
‫שלהם וברמת המורכבות שלהם‪.‬‬
 ‫איך עושים כסף?‬
‫הכסף הוא כה יעיל באגירתו ובהנעתו של עושר מפני שהוא ממיר עושר חומרי מסורבל כגון‬
‫אדמה או עדר עזים לדבר מה קל ונייד שיש לו ערך רק בדמיון שלנו‪ ,‬כגון קונכיות‪ .‬יוצא מזה‬
‫שבניגוד לדעות קדומות נפוצות‪ ,‬כסף הנו הדבר הרוחני ביותר בעולם‪ .‬כסף הופך חומר לרוח‪.‬‬
‫אבל מדוע זה מצליח? איך ייתכן שמישהו יסכים לתת שדות ועזים תמורת קונכיות? מדוע‬
‫אדם מוכן לעבוד בפרך חודש שלם תמורת כמה חתיכות נייר מצוירות?‬
‫זה יכול לקרות אם לאנשים יש מספיק אמון ביצירי הדמיון שלהם‪ .‬חומר הגלם האמיתי‬
‫שממנו מייצרים כסף הוא אמון‪ .‬מי שנותן משהו בעל ערך תמורת כסף‪ ,‬חייב להאמין שכאשר‬
‫הוא ירצה בעתיד לקנות משהו אחר בעל ערך תמורת הכסף הזה‪ ,‬המוכר העתידי יסכים לכך‪.‬‬
‫כאשר איכר אמיד מוכר את כל רכושו תמורת חופן קונכיות ונוסע איתן למחוז אחר‪ ,‬הוא‬
‫עושה זאת כי הוא מאמין שכאשר הוא יגיע למחוז חפצו בעוד כמה חודשים וירצה לקנות שם‬
‫לחם או בית חדש‪ ,‬יסכימו למכור לו את הדברים הללו תמורת קונכיות‪ .‬כסף הנו מערכת של‬
‫אמון הדדי‪ .‬ולא סתם מערכת של אמון הדדי‪ ,‬אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית‬
‫ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם‪.‬‬
‫הדבר שהכי קשה והכי חשוב להבין לגבי ההיסטוריה של הכסף‪ ,‬הוא כיצד התפתח האמון‬
‫הזה‪ .‬מה שיוצר את האמון בכסף אינו עובדה פשוטה כזו או אחרת‪ ,‬אלא מערכת מורכבת‬
‫להפליא וארוכת שנים של יחסים פוליטיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪ .‬אני מאמין בקונכייה או‬
‫בדולר מכיוון שגם השכן שלי מאמין בקונכייה או בדולר‪ .‬והשכן שלי מאמין בקונכייה או‬
‫בדולר מכיוון שגם אני מאמין בקונכייה או בדולר‪ .‬ושנינו מאמינים בקונכייה או בדולר מכיוון‬
‫שהמלך שלנו‪ ,‬והסוחרים העשירים‪ ,‬והכוהנים‪ ,‬והחכמים עושים אלף ואחת הצגות ודרמות‬
‫שתכליתן העיקרית לגרום לנו להאמין בקונכייה או בדולר‪ .‬זו הסיבה לכך שהמערכת‬
‫הפיננסית קשורה באופן הדוק למערכת החברתית והפוליטית‪ ,‬ושמשברים פיננסיים חמורים‬
‫נגרמים הרבה פעמים מסיבות פסיכולוגיות ולאו דווקא מסיבות כלכליות‪.‬‬
‫דרך אחת להקל את ביסוס האמון בכסף‪ ,‬היא להגדיר כ"כסף" סחורה כלשהי שערכה אינו‬
‫תלוי אך ורק בדמיון האנושי‪ .‬דוגמה מובהקת לכך היא הכסף הראשון שיש לנו עליו מידע‬
‫ודאי — כסף השעורה השומרי‪ ,‬אשר התפתח בשומר בסביבות ‪ 3000‬לפני הספירה‪ .‬כסף‬
‫השעורה היה מידות נפח של גרגירי שעורה‪ ,‬אשר שימשו הן כדי להעריך את מחיריהם של‬
‫מוצרים אחרים‪ ,‬הן כדי להמיר מוצר אחד בשני‪ ,‬והן כדי לאגור עושר‪ .‬מידת הנפח המקובלת‬
‫ביותר היתה הסילה )‪ — (Sila‬בערך ליטר‪ .‬קערות סטנדרטיות בקיבולת של סילה יוצרו‬
‫בהמוניהן בשומר‪ ,‬וכשאנשים רצו לבצע עסקה‪ ,‬הם מדדו כמויות מתאימות של שעורה‬
‫)המונח ל"תשלום" באכדית היה ‪ ,madadum‬כלומר "מדידה"(‪ .‬כך למשל שולמו משכורות‪.‬‬
‫פועל פשוט הרוויח ‪ 60‬סילות של שעורה בחודש‪ ,‬פועלת הרוויחה ‪ 30‬סילות‪ ,‬ומנהל — בין‬
‫‪ 1200‬ל־‪ 5000‬סילות‪ ...‬בסילות השעורה אפשר היה להשתמש כדי לקנות סחורות אחרות‬
‫כגון עזים‪ ,‬שמן ובד‪.‬‬
‫כסף השעורה נתמך על ידי מציאות ביולוגית אוניברסלית — בני אדם יכולים לאכול‬
‫שעורה‪ .‬אך למרות זאת‪ ,‬לא היה זה פשוט לפתח את אמונם של בני אדם בכסף השעורה‪ .‬כדי‬
‫להבין עד כמה זה היה קשה‪ ,‬דמיינו שאתם מגיעים היום לקניון מלחה עם שק שעורה — אף‬
‫חנות לא תהיה מוכנה למכור לכם שום דבר תמורתו‪ .‬אף כי ישראלים בהחלט מסוגלים לאכול‬
‫שעורה‪ ,‬ואף כי לשעורה יש מחיר ידוע בשוק העולמי‪ ,‬מוכרים בחנויות בקניון מלחה אינם‬
‫מאמינים שאם הם ילכו עם שק השעורה שלכם לחנות אחרת‪ ,‬המוכר בחנות האחרת יהיה‬
‫מוכן לקבל את השעורה כתשלום‪ .‬כדי להפוך שעורה לכסף נדרשו הסדרים פוליטיים ושנים‬
‫ארוכות של מגעים חברתיים וכלכליים‪ ,‬אשר בהדרגה בנו את אמונם של האנשים בשעורה‪.‬‬
‫כאשר משתמשים בסחורה בעלת ערך אובייקטיבי ככסף‪ ,‬קל יותר לבסס בה אמון‪ ,‬אך מצד‬
‫שני בדרך כלל קשה להניע ולאגור סחורות אלו‪ .‬קפיצת דרך משמעותית בהיסטוריה אירעה‬
‫כאשר המגעים החברתיים‪ ,‬התרבותיים והכלכליים באזור מסוים בנו די אמון שיאפשר‬
‫להתחיל להשתמש בכסף חסר ערך אובייקטיבי‪ ,‬שקל לאגור ולנייד אותו‪ .‬גם כסף מסוג זה‬
‫הופיע כבר במסופוטמיה הקדומה‪ ,‬באמצע האלף השלישי לפני הספירה‪ .‬זה היה שקל הכסף‬
‫)‪ Shiqlu Kaspam‬באכדית עתיקה(‪ .‬שקל הכסף לא היה מטבע‪ ,‬אלא משקל נתון של‬
‫המתכת כסף )זהו מקור הבלבול בשפה העברית בין כסף כאמצעי תשלום ]‪ [money‬לבין‬
‫כסף‪ ,‬המתכת ]‪ .([silver‬כשבחוקי חמורבי נאמר שאדם שהכה שפחה למוות צריך לשלם‬
‫לבעליה ‪ 20‬שקל כסף‪ ,‬הכוונה היא שהיה עליו לתת לבעלים כ־‪ 166‬גרם של המתכת כסף‪.‬‬
‫גם מרבית סכומי הכסף המופיעים בתנ"ך נקובים במתכת כסף‪ ,‬ולא במטבעות‪ .‬כשאחי יוסף‬
‫מכרו אותו לאורחת ישמעאלים תמורת "עשרים כסף"‪ ,‬הם קיבלו תמורתו ‪ 166‬גרם מתכת‪,‬‬
‫ולא ‪ 20‬מטבעות עגולים‪.‬‬
‫בניגוד לסילת השעורה‪ ,‬שקל הכסף היה חסר ערך אובייקטיבי‪ .‬לא ניתן לאכול‪ ,‬לשתות או‬
‫ללבוש את המתכת כסף‪ ,‬וגם אי־אפשר להכין ממנה כלי מלאכה או כלי משחית‪ ,‬כי זוהי‬
‫מתכת רכה מדי‪ .‬הדברים העיקריים שאפשר לעשות עם המתכת כסף )כמו גם עם זהב( הם‬
‫תכשיטים וסמלי סטטוס — מוצרי מותרות חסרי תועלת הישרדותית ישירה‪ ,‬שבני תרבות‬
‫מסוימת מזהים עם סטטוס חברתי גבוה‪ .‬מה שהקנה ערך למתכת כסף היו רק רעיונות‬
‫תרבותיים‪.‬‬

‫***‬

‫ממשקלים קבועים של מתכות יקרות התפתח בסופו של דבר המטבע המוכר לנו‪ .‬המטבעות‬
‫הראשונים בהיסטוריה נטבעו על ידי ‪ Alyattes‬מלך לידיה )מערב תורכיה של היום(‪,‬‬
‫בסביבות שנת ‪ 640‬לפני הספירה‪ .‬המטבע הוא משקל קבוע של מתכת כגון כסף‪ ,‬זהב או‬
‫נחושת‪ ,‬אשר הוטבע עליו חותם שמעיד שני דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬כמה מתכת יקרה מכיל המטבע;‬
‫ושנית‪ ,‬מי היא הסמכות אשר מפקחת ומאשרת שזוהי אכן תכולתו של המטבע‪ .‬שוויו של‬
‫המטבע היה אמור להיות זהה לשווי המתכת היקרה שהוא הכיל‪ .‬כמעט כל המטבעות‬
‫שבשימוש היום הם צאצאים של המטבע הלידי‪ ,‬כפי שכמעט כל הכתבים שבשימוש כיום הם‬
‫צאצאים של הכתב השומרי‪.‬‬

‫תמונה ‪ .15‬מטבע עשוי סגסוגת של זהב וכסף מממלכת לידיה‪ ,‬סביבות ‪ 600‬לפני הספירה‪.‬‬

‫למטבע היו שני יתרונות חשובים על פני מטילי המתכת שקדמו לו‪ .‬ראשית‪ ,‬כאשר משתמשים‬
‫במטילי מתכת לביצוע עסקאות כלכליות‪ ,‬יש לשקול אותם בכל פעם מחדש‪ .‬שנית‪ ,‬כדי לוודא‬
‫שאין כאן רמאות‪ ,‬ושמטיל הזהב אכן מכיל זהב טהור ולא נחושת ועופרת מצופים זהב‪ ,‬אין די‬
‫בשקילת מטיל הזהב‪ .‬יש צורך באמצעי בדיקה מסובכים יותר‪ ,‬אשר מסרבלים את המסחר‪.‬‬
‫מטבעות אמורים לחסוך את ההליכים הללו ולייעל את המסחר‪ .‬הסימן שהוטבע על המטבע‬
‫ציין את ערכו המדויק של המטבע‪ ,‬והיה אמור לחסוך את הצורך לשקול אותו‪.‬‬
‫חשוב מכך‪ ,‬החותם שהוטבע על המטבע היה סמלו של שליט פוליטי‪ ,‬אשר התחייב בכך‬
‫אישית לערכו של המטבע‪ .‬לאורך ההיסטוריה החותם לבש אלפי צורות שונות ומשונות‪ ,‬אך‬
‫המסר היה תמיד אחד‪" :‬אני המלך פלוני־אלמוני נותן לך את דברתי שדיסקית המתכת הזו‬
‫מכילה בדיוק ‪ 5‬גרם זהב‪ .‬אם מישהו יעז לזייף את המטבע‪ ,‬הרי הוא מזייף את חתימתי ופוגע‬
‫בשמי הטוב‪ ,‬ואני אישית אדאג להוריד לו את הראש‪ ".‬לאורך כל ההיסטוריה‪ ,‬זיוף מטבעות‬
‫נחשב כפשע של "פגיעה במלכות"‪ ,‬והעונשים עליו היו חמורים ביותר — על פי רוב‪ ,‬מוות‬
‫בעינויים‪ .‬כל עוד נתנו האנשים אמון בטוהר כוונותיו ובעוצמת ידו של המלך‪ ,‬הם נתנו אמון‬
‫גם במטבעות שלו‪ ,‬ויכלו לקנות ולמכור באמצעותם במהירות ובקלות‪ .‬זרים גמורים יכלו‬
‫להסכים בקלות על ערכו של דינר רומי‪ ,‬כי שניהם האמינו בכוחו של הקיסר הרומי ששמו‬
 ‫ותמונתו התנוססו על הדינר‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬כוחו של הקיסר עצמו נשען על המטבע‪ .‬חשבו למשל כמה קשה היה לקיים את‬
‫האימפריה הרומית‪ ,‬לו הצטרך הקיסר לגבות מסים ולשלם משכורות בשעורה‪ .‬היה זה בלתי‬
‫אפשרי לגבות מסים מפרובינקיית יהודה בצורת שעורה‪ ,‬להוביל את השעורה הזו לרומא‪,‬‬
‫ומשם להובילה לבריטניה כדי לשלם משכורות לחיילים‪ .‬קשה באותה מידה היה לקיים את‬
‫האימפריה אילו אכן האמינו תושבי רומא עצמה במטבעות זהב‪ ,‬אך הגאלים‪ ,‬היוונים‪ ,‬היהודים‬
‫והמצרים היו דוחים אמונה זו מכול וכול‪ ,‬ומעדיפים להשתמש בקונכיות‪ ,‬בשעורה ובאריגי‬
‫בד‪.‬‬

‫הכובש הסובלני‬
‫האמון שהקיסר הרומי הקנה למטבע שלו היה כה גדול‪ ,‬שאפילו מחוץ לגבולות האימפריה‬
‫אנשים שמחו לקבל תשלום במטבעות רומיים‪ .‬כך למשל במאה הראשונה לספירה‪ ,‬מטבעות‬
‫רומיים היו כסף עובר לסוחר בשווקי הודו‪ ,‬אף על פי שהלגיון הרומי הקרוב ביותר היה‬
‫מרוחק מהודו אלפי קילומטרים‪ .‬ההודים האמינו בצורתו של הדינר ובדמותו של הקיסר עד‬
‫כדי כך‪ ,‬שכאשר שליטים הודים טבעו מטבעות משל עצמם הם חיקו לפרטי פרטים את דגם‬
‫המטבע הרומי‪ ,‬ואפילו את דיוקנו של הקיסר! השם "דינר" נעשה שם נפוץ למטבעות‬
‫באזורים רבים ושונים‪ .‬הח'ליפים המוסלמים הטביעו דינרים‪ ,‬וכיום הדינר הוא המטבע‬
‫הרשמי של ירדן‪ ,‬עיראק‪ ,‬סרביה‪ ,‬מקדוניה‪ ,‬תוניסיה ועוד כמה מדינות‪.‬‬
‫בשעה שהמטבע מהדגם הלידי התפשט בכל המרחב מהאוקיאנוס האטלנטי עד הודו‪ ,‬בסין‬
‫התפתחה שיטה מוניטרית שונה במקצת‪ ,‬המבוססת על מטבעות ברונזה ונחושת ועל מטילי‬
‫כסף וזהב לא־טבועים‪ .‬אולם הדמיון בין שתי השיטות המוניטריות והיסוד המשותף של‬
‫מתכות יקרות איפשר לקיים מגעים מסחריים ומוניטריים גם בין אגן הים התיכון והודו לבין‬
‫סין‪ .‬סוחרים וכובשים מוסלמים ואירופים הפיצו בהדרגה את האמונה בזהב ואת השיטה‬
‫המוניטרית של אגן הים התיכון לכל רחבי העולם‪ ,‬ובעת החדשה הפך העולם כולו למרחב‬
‫מוניטרי אחד‪ ,‬שהתבסס תחילה על הזהב והכסף‪ ,‬ואחרי כן על כמה מטבעות ממשלתיים‬
‫שנהנו מאמון גבוה‪ ,‬כגון הלירה שטרלינג והדולר‪.‬‬
‫התגבשותו של מרחב מוניטרי אחיד‪ ,‬אשר חצה את גבולותיהן של אימפריות‪ ,‬דתות‬
‫ותרבויות‪ ,‬הניחה את היסוד לאיחודה של אפרו־אסיה ולבסוף של העולם כולו למרחב כלכלי‬
‫אחד ומרחב פוליטי אחד‪ .‬בני אדם המשיכו לדבר שפות שונות‪ ,‬לציית לשליטים שונים‪,‬‬
‫ולסגוד לאלים שונים‪ ,‬אולם כולם האמינו בזהב ובכסף‪ ,‬ובמטבעות עשויי זהב וכסף‪ .‬לולא‬
‫אמונה משותפת זו‪ ,‬קשה היה ליצור רשתות מסחר חובקות עולם‪ .‬במאה ה־‪ 16‬הכסף והזהב‬
‫שמצאו הקונקיסטדורים באמריקה איפשרו לסוחרים אירופים לרכוש משי ותבלינים בשווקי‬
‫מזרח אסיה‪ ,‬וכך הניעו את גלגלי הצמיחה הכלכלית באירופה ובמזרח אסיה גם יחד‪ .‬מרבית‬
‫הכסף והזהב שנכרו במקסיקו ובהרי האנדים נזלו מבעד לאצבעותיהם של האירופים ומצאו‬
‫בית בארנקיהם של יצרני משי וחרסינה סינים‪ .‬מה היה עולה בגורלה של מערכת המסחר‬
‫העולמית לולא חלקו הסינים את מחלת הלב הקשה של קורטז ועמיתיו‪ ,‬ואילו סירבו לקבל‬
‫תשלום בזהב ובכסף?‬
‫אבל מדוע סינים‪ ,‬הודים‪ ,‬מוסלמים ואיטלקים‪ ,‬שהשתייכו לתרבויות שונות מאוד ולא‬
‫הסכימו כמעט על שום דבר אחר‪ ,‬בכל זאת חלקו את האמונה בזהב? מדוע לא נוצר מצב שבו‬
‫באיטליה האמינו במטבעות זהב‪ ,‬בהודו בסילות של שעורה‪ ,‬ובסין בקונכיות או ביריעות‬
‫משי? התשובה טמונה בעיקרון כלכלי בסיסי‪ ,‬שלפיו מהרגע שבו שני אזורים נקשרים זה לזה‬
‫בקשרי מסחר‪ ,‬ערכן של סחורות בשני האזורים ייטה להשתוות‪ ,‬בתנאי שניתן להניע את‬
‫הסחורות הללו מאזור אחד לשני בקלות ובזול‪ .‬מאחר שיחסית קל וזול להניע זהב‪ ,‬ברגע‬
‫שנוצרו קשרי מסחר בין הודו לבין הים התיכון ערכו של הזהב בהודו ובים התיכון נטה‬
‫להשתוות‪ .‬כדי להבין זאת‪ ,‬חשבו על מקרה קיצוני‪ .‬נניח שבאותה עת שבה נוצרו קשרי‬
‫המסחר הראשונים בין הודו לים התיכון‪ ,‬ההודים לא ייחסו שום חשיבות לזהב‪ ,‬ולכן ערכו‬
‫בהודו היה נמוך ביותר‪ .‬ונניח שבאותו הזמן בים התיכון ייחסו חשיבות עצומה לזהב‪ ,‬וערכו‬
‫היה גבוה מאוד‪ .‬מה היה קורה מרגע זה ואילך?‬
‫סוחרים שהחלו לנוע הלוך ושוב בין שני האזורים היו ודאי שמים לב להפרש בערכו של‬
‫הזהב‪ .‬הם היו מתחילים לקנות זהב בהודו בזיל הזול‪ ,‬לייצא אותו לים התיכון‪ ,‬ושם למכור‬
‫אותו ביוקר‪ .‬כתוצאה מכך היה הביקוש לזהב בהודו מזנק‪ ,‬בשעה שההיצע היה יורד‪ ,‬ולכן‬
‫ערכו של הזהב בהודו היה עולה מאוד‪ .‬מצד שני בים התיכון היה היצע רב יותר של זהב‪,‬‬
‫ומחירו היה יורד‪ .‬תוך זמן קצר יחסית‪ ,‬ערכו של הזהב בהודו היה מתקרב לערכו בים התיכון‪.‬‬
‫בצורה כזאת‪ ,‬עצם העובדה שאנשים האמינו בערכו של הזהב באזור הים התיכון גרמה‬
‫לאנשים בהודו להתחיל גם כן להאמין בערכו של הזהב‪ .‬גם אם לתושבי הודו לא היה שום‬
‫שימוש לזהב‪ ,‬העובדה ש"אנשי הים התיכון מאוד רוצים זהב"‪ ,‬גרמה גם להודים לייחס לו‬
‫חשיבות‪ .‬מאותה סיבה אם "אנשי הים התיכון מאוד רוצים פיסות עגולות של זהב עם ציור‬
‫של איש מצחיק עליהן"‪ ,‬גם ההודים החלו לייחס חשיבות לפיסות עגולות של זהב עם ציור‬
‫של איש מצחיק עליהן‪ .‬בדומה‪ ,‬אם יגיעו לפתע לכדור הארץ חייזרים מכוכב שבו נודע ערך‬
‫עצום לקליפות שום‪ ,‬מחיר קליפות השום בכדור הארץ ירקיע שחקים‪ .‬וזאת בלי קשר לשאלה‬
‫מדוע מייחסים החייזרים ערך לקליפות השום )ייתכן שהדבר נובע משימושים טכנולוגיים‪,‬‬
‫מטעמים קולינריים‪ ,‬או מאמונות דתיות(‪.‬‬
‫עכשיו אפשר להבין את סוד הצלחתו של הכסף‪ ,‬ואת סודם של מטבעות בינלאומיים כגון‬
‫המילארס‪ .‬נוצרים ומוסלמים שהתקשו להסכים על אמונה דתית אחת הצליחו בכל זאת‬
‫להסכים על אמונה מוניטרית אחת‪ ,‬כי בעוד שאמונה דתית מבקשת מאיתנו להאמין במשהו‪,‬‬
‫אמונה מוניטרית מבקשת מאיתנו להאמין שאנשים אחרים מאמינים במשהו‪ .‬לכן אמונות‬
‫מוניטריות הן מידבקות‪ .‬עצם העובדה שמישהו אחר מאמין במטילי זהב‪ ,‬במילארס או בדולר‪,‬‬
‫ויהיה טיפש ושנוא ככל שיהיה‪ ,‬די בה כדי לחזק את האמון שלנו במטילי זהב‪ ,‬במילארס או‬
 ‫בדולר‪.‬‬
‫זהו אחד העקרונות היפים ביותר של מדע הכלכלה‪ .‬והוא צריך לגרום לנו להעריך מחדש‬
‫את הכסף‪ .‬זה אלפי שנים‪ ,‬הוגי דעות‪ ,‬פילוסופים ונביאים מכפישים את הכסף ורואים בו‬
‫שורש כל רע‪ .‬אולם לאמיתו של דבר‪ ,‬הכסף הוא פסגת הסובלנות האנושית‪ .‬הכסף סובלני‬
‫יותר מהשפה האנושית‪ ,‬מחוקי המדינה‪ ,‬מקודים תרבותיים‪ ,‬מאמונות דתיות‪ ,‬וממנהגים‬
‫חברתיים‪ .‬הכסף הוא מערכת האמון היחידה שיצרו בני האדם שמסוגלת לגשר כמעט על כל‬
‫פער תרבותי‪ ,‬ואינה מפלה על רקע של דת‪ ,‬מין‪ ,‬גזע‪ ,‬גיל או נטייה מינית‪ .‬תודות לכסף‪ ,‬גם‬
‫בני אדם שאינם מכירים זה את זה ואינם בוטחים זה בזה מסוגלים בכל זאת לשתף פעולה‬
‫ביעילות‪.‬‬

‫מחיר הכסף‬
‫הכסף מבוסס על שני עקרונות אוניברסליים‪:‬‬
‫א‪ .‬המרה אוניברסלית‪ .‬בעזרתו של כסף כמתווך ניתן להמיר אדמה לנאמנות‪ ,‬להמיר צדק‬
‫לבריאות‪ ,‬ולהמיר אלימות לידע‪.‬‬
‫ב‪ .‬אמון אוניברסלי‪ .‬בעזרתו של הכסף כמתווך כל שני אנשים יכולים לשתף פעולה‬
‫בביצועו של כל פרויקט‪.‬‬
‫שני העקרונות הללו סייעו למיליוני בני אדם זרים לשתף פעולה ביעילות בכלכלה ובמסחר‪.‬‬
‫אולם יש לעקרונות הללו צד אפל‪ .‬כאשר כל דבר הוא בר־המרה‪ ,‬וכאשר אמון מושתת על‬
‫מטבעות ושטרות‪ ,‬נשחק כוחם של ערכים אנושיים‪ ,‬של מסורות מקומיות ושל קשרים‬
‫אינטימיים‪ .‬את כל אלה מחליפים חוקים מנוכרים של היצע וביקוש‪.‬‬
‫מאז ומתמיד התבססו קהילות ומשפחות על אמונה בדברים "שערכם לא יסולא בפז"‪ ,‬כגון‬
‫כבוד‪ ,‬נאמנות‪ ,‬חמלה ואהבה‪ .‬דברים אלו אמורים להימצא מחוץ לתחום של כוחות השוק‪,‬‬
‫ולעולם אין לקנות אותם או למוכרם‪ ,‬לא משנה באיזה מחיר‪ .‬אסור להורים למכור את‬
‫ילדיהם לעבדות‪ .‬לנוצרי אדוק אסור לחטוא תמורת בצע כסף‪ .‬אביר נאמן לעולם לא יבגוד‬
‫באדונו‪ .‬אדמות השבט לעולם לא יימכרו לזרים‪.‬‬
‫הכסף חיפש תמיד דרכים לפרוץ את המכשולים הללו‪ ,‬כמו מים המחלחלים מבעד לסדקים‬
‫בסכר‪ .‬שוב ושוב קרה שהורים מכרו ילדים לעבדות כדי לקנות מזון לילדים הנותרים‪ .‬נוצרים‬
‫אדוקים רצחו‪ ,‬גנבו ורימו — והשתמשו בשלל כדי לקנות מחילה מהכנסייה‪ .‬אבירים‬
‫שאפתנים מכרו את נאמנותם למרבה במחיר‪ ,‬ואז קנו את לב תומכיהם במטבעות זהב נוצצים‪.‬‬
‫זקני השבט התפתו למכור את אדמותיו לזרים מהצד השני של העולם כדי לרכוש כרטיס‬
‫כניסה אל הכלכלה הגלובלית‪.‬‬
‫לכסף יש צד אפל עוד יותר‪ .‬הוא אמנם בונה אמון בין זרים‪ ,‬אך האמון הזה מושקע לא בבני‬
‫אדם‪ ,‬בקהילות או בערכים‪ ,‬אלא בכסף עצמו ובמערכת המנוכרת שמגבה אותו‪ .‬אנחנו לא‬
‫באמת מאמינים לאדם הזר או לשכן בבית ממול — אנחנו מאמינים למטבע שהם מחזיקים‬
‫ביד‪ .‬ואם מסיבה זו או אחרת כבר אין להם מטבע ביד‪ ,‬לנו כבר אין אמון‪ .‬ככל שהכסף ממוטט‬
‫את הסכרים המייצבים קהילות‪ ,‬דתות ומדינות‪ ,‬כך העולם עלול להפוך לשוק אחד גדול וחסר‬
‫לב‪.‬‬
‫ההיסטוריה הכלכלית של האנושות היא ריקוד עדין‪ .‬אנשים מסתמכים על כסף כדי ליצור‬
‫שיתופי פעולה עם זרים‪ ,‬אבל בו־זמנית הם חוששים שהכסף יכרסם בערכים הקהילתיים‬
‫וביחסים האינטימיים שלהם ויחסל אותם‪ .‬ולכן ביד אחת בני אדם הורסים את הסכרים‬
‫המפריעים לזרימתם החופשית של כסף וסחורות‪ ,‬וביד השנייה הם עמלים לבנות סכרים‬
‫חדשים שיגנו על החברה והסביבה מפני הצפה של כוחות השוק והשתעבדות להם‪ .‬היום‬
‫מקובל לחשוב שהשוק תמיד מנצח בסוף‪ ,‬וכי הסכרים שנבנים על ידי מלכים‪ ,‬כוהנים‬
‫וקהילות אינם יכולים לעצור לאורך זמן את גלי הכסף‪ .‬זוהי גוזמה‪ .‬פעם אחר פעם הצליחו‬
‫לוחמים אכזרים‪ ,‬פנאטים דתיים‪ ,‬ואזרחים מודאגים להתגבר על תאוות הבצע של הסוחרים‪,‬‬
‫ולעצב מחדש את הכלכלה בהתאם לשיקולים פוליטיים ודתיים‪ .‬לכן אי אפשר לקבוע‬
‫שתהליך איחודה של האנושות הוא פועל יוצא של גורמים כלכליים בלבד‪ .‬כדי להבין איך‬
‫אלפי תרבויות מבודדות התאחדו בהדרגה ויצרו את הכפר הגלובלי של ימינו‪ ,‬חשוב להכיר‬
‫את תפקידם של הזהב והכסף‪ ,‬אך חשוב לא פחות להכיר את תפקידה של הפלדה‪.‬‬
 ‫פרק ‪11‬‬

‫החלום האימפריאלי‬
‫הרומאים הקדמונים היו רגילים לתבוסות‪ .‬כמו רוב האימפריות החשובות של ההיסטוריה הם‬
‫יכלו להרשות לעצמם להפסיד בקרב אחר קרב‪ ,‬ועדיין לנצח במלחמה‪ .‬מי שאינו יכול לספוג‬
‫מכה ולהמשיך לעמוד על הרגליים אינו באמת "אימפריה"‪ .‬אך אפילו הרומאים התקשו לעכל‬
‫את החדשות שהגיעו מצפון איבריה בשנות השלושים והארבעים של המאה השנייה לפני‬
‫הספירה‪ .‬עיר קלטיברית )‪ (Celtiberian‬קטנה וחסרת חשיבות בשם נומאנטיה )‪(Numantia‬‬
‫העזה למרוד בשליטי העולם‪ ,‬אשר זה כבר הביסו את האימפריה המקדונית והאימפריה‬
‫הסלווקית‪ ,‬שעבדו את ערי יוון‪ ,‬וזרו מלח על חורבות יריבתם המרה — קרתגו‪ .‬לרשות‬
‫תושבי נומאנטיה לא עמד דבר זולת אהבת החירות שלהם ופני השטח ההרריים שבסביבה‪,‬‬
‫אך לגיון אחר לגיון נאלצו להיכנע בפניהם או לסגת בבושת פנים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בשנת ‪ 134‬לפני הספירה‪ ,‬פקעה סבלנותם של הרומאים‪ .‬סקיפיו אמיליאנוס —‬
‫בכיר מצביאיה של רומא‪ ,‬והאיש שהחריב את קרתגו — נשלח לטפל בנומאנטים‪ ,‬והועמד‬
‫לרשותו צבא בן יותר מ־‪ 30‬אלף חיילים‪ .‬סקיפיו‪ ,‬שלמד לכבד את רוח הקרב ויכולת הלחימה‬
‫של הנומאנטים‪ ,‬העדיף לא להסתבך בקרבות מיותרים‪ .‬הוא הקיף את העיר בסוללות‪,‬‬
‫במגדלים ובמחנות צבא‪ ,‬והניח לרעב לעשות את מלאכתו‪ .‬אחרי יותר משנה החל המזון לאזול‬
‫בעיר הנצורה‪ .‬כשראו הנומאנטים שאפסה תקוותם‪ ,‬הם שרפו את העיר‪ ,‬ולפי המסופר רובם‬
‫גם התאבדו לבל ייפלו בידי הרומאים ויימכרו לעבדות )‪ 133‬לפני הספירה(‪.‬‬
‫בעת החדשה הפכה נומאנטיה לאחד הסמלים הלאומיים של ספרד‪ .‬מיגל דה סרוואנטס‪,‬‬
‫מחברו של "דון קיחוטה"‪ ,‬כתב טרגדיה בשם "מצור נומאנטיה" המסתיימת בחורבן העיר‪ ,‬אך‬
‫גם בחזון גדולתה העתידית של ספרד המודרנית‪ .‬משוררים וציירים הנציחו את עלילות‬
‫המצור בחרוזים ובצבעים‪ ,‬חורבות העיר הוכרו כאתר מורשת לאומי )‪ ,(1882‬והמקום נעשה‬
‫מוקד עלייה לרגל בדומה לחורבות מצדה בישראל‪ .‬בשנות החמישים והשישים של המאה‬
‫העשרים חוברות הקומיקס הפופולריות ביותר בספרד עסקו במעלליו של אל ג'בטו )‪El‬‬
‫‪ ,(Jabato‬גיבור קלטיברי שנלחם נגד הרומאים הרשעים )המקביל הספרדי של אסטריקס‬
‫הצרפתי(‪ .‬עד היום לאומנים ספרדים מעלים על נס את הגבורה ואת אהבת המולדת של‬
‫הנומאנטים‪ ,‬ומציגים אותם כמודל חיקוי לצאצאיהם — הספרדים בני ימינו‪.‬‬
‫אלא שהלאומנים הספרדים מהללים את גבורתם של הנומאנטים דווקא בספרדית — שפה‬
‫רומאנית‪ ,‬שהיא צאצאית לשפתו של סקיפיו אמיליאנוס והליגיונרים שלו‪ ,‬ולא לשפתם‬
‫הקלטיברית של מגיני נומאנטיה‪ .‬סרוואנטס כתב את "מצור נומאנטיה" באותיות לטיניות‪,‬‬
‫והמחזה מחקה מודלים אמנותיים יווניים ורומיים‪ ,‬ולא קלטיבריים‪ .‬פטריוטים ספרדים‬
‫המהללים את גבורתם של הנומאנטים נוטים להיות גם חסידים נאמנים של הכנסייה‬
‫הרומית־קתולית‪ ,‬שמנהיגה יושב עד היום ברומא ואלוהיה דובר לטינית‪ .‬בדומה לכך החוק‬
‫הספרדי בן ימינו הוא צאצא לחוק הרומי‪ ,‬הפוליטיקה הספרדית מושתתת על יסודות רומיים‪,‬‬
‫ואפילו המטבח הספרדי והארכיטקטורה הספרדית משמרים ירושות רומיות הרבה יותר‬
‫מאשר קלטיבריות‪ .‬מנומאנטיה לא נותר דבר זולת עיי חורבות‪ .‬אפילו סיפור גבורתם של‬
‫הנומאנטים לא הגיע לידינו אלא תודות לכתביהם של ההיסטוריונים הרומים‪ ,‬אשר התאימו‬
‫אותו כמובן לטעמיו ולצרכיו של קהל הקוראים הרומי )שאהב לקרוא על עמים בארבארים‬
‫אוהבי חירות כמו הנומאנטים‪ ,‬הגרמאנים והיהודים(‪ .‬ניצחונה של התרבות הרומית על‬
‫נומאנטיה היה כה מוחלט‪ ,‬שהמנצחים ניכסו לעצמם אפילו את זכרם של המנוצחים‪.‬‬
‫זה אינו סיפור נעים לאוזן‪ .‬היינו רוצים לשמוע שעמים אמיצים כגון הנומאנטים הצליחו‬
‫במאבקיהם מול אימפריות דורסניות‪ ,‬אם לא בשדה הקרב הצבאי אז לפחות בשדה הקרב‬
‫התרבותי‪ .‬לפעמים זה אכן קורה‪ ,‬אבל הרבה מאוד פעמים זה לא קורה‪ .‬אין צדק בהיסטוריה‪.‬‬
‫מרבית התרבויות שהתקיימו בעולם נפלו במוקדם או במאוחר קורבן לתאוות הכיבוש‬
‫וההתפשטות של אימפריה כלשהי‪ ,‬ולא הותירו אחריהן סימן וזכר‪ .‬גם אימפריות נופלות‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬אך הן דווקא נוטות להשאיר אחריהן מורשות עשירות‪ .‬כמעט כל תושבי‬
‫העולם כיום הם צאצאיה של אימפריה זו או אחרת‪.‬‬

‫מהי אימפריה?‬
‫אימפריה היא סדר פוליטי בעל שני מאפיינים מהותיים‪ .‬ראשית‪ ,‬כדי להיחשב אימפריה צריך‬
‫לשלוט על מספר רב של עמים‪ ,‬שלכל אחד מהם זהות תרבותית שונה וטריטוריה מובחנת‪.‬‬
‫כמה עמים בדיוק צריך? שנים־שלושה זה פחות מדי‪ ,‬עשרים־שלושים זה די והותר‪ ,‬וקו‬
‫פרשת המים עובר איפשהו באמצע‪ .‬שנית‪ ,‬אימפריות ניחנות בגבולות טריטוריאליים נזילים‬
‫ובתאוות התפשטות בלתי מוגבלת בפוטנציה‪ .‬הן מסוגלות לבלוע ולעכל עוד ועוד עמים‬
‫וטריטוריות מבלי לשנות את המבנה הבסיסי שלהן‪ .‬בעוד שלממלכת אנגליה בימי הביניים‬
‫ולמדינת בריטניה בת־ימינו יש גבולות ברורים למדי‪ ,‬כל מקום על פני כדור הארץ היה עשוי‬
‫להפוך לחלק מהאימפריה הבריטית‪ .‬רבגוניותן התרבותית ונזילותן הטריטוריאלית הן‬
‫שנותנות לאימפריות את אופיין הייחודי ואת מעמדן המרכזי בהיסטוריה‪ .‬בזכותן הצליחו‬
‫אימפריות לאחד קבוצות אתניות שונות ואזורים אקולוגיים נפרדים תחת מטרייה אחת‪ ,‬וכך‬
‫לגבש בכוח נתחים גדלים והולכים של המין האנושי ושל כדור הארץ‪.‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬אימפריה נוצרת כאשר עם אחד משתלט בהדרגה על עוד ועוד עמים שכנים‪,‬‬
‫ומכפיף אותם לשלטונו‪ .‬כך למשל כבשו הרומאים את שכניהם והפכו לשליטי האימפריה‬
‫הרומית‪ ,‬בני האינקה הפכו לשליטיה של אימפריית האינקה‪ ,‬הרוסים הפכו לשליטיה של‬
‫האימפריה הצארית‪ ,‬והתורכים הפכו לשליטיה של האימפריה העות'מאנית‪ .‬אולם פה ושם‬
‫נוצרו אימפריות גם בדרכים אחרות‪ .‬האימפריה ההבסבורגית נוצרה על ידי סדרה של בריתות‬
‫נישואים מוצלחות שהביאו את מחצית אירופה ואת מרבית אמריקה תחת שלטונה של משפחה‬
‫אחת — משפחת הבסבורג‪ .‬במאה החמישית לפני הספירה כרתה עיר־המדינה אתונה ברית‬
‫עם יותר ממאה ערי מדינה אחרות ויצרה את "הליגה הדלית"‪ ,‬שמטרתה המקורית היתה‬
‫להילחם בפרסים‪ .‬אלא שהאתונאים התנהגו בצורה יותר ויותר רודנית כלפי החברות האחרות‬
‫בליגה ואלה מצאו עצמן‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬חלק מאימפריה אתונאית‪ .‬במאות ה־‪ 17‬וה־‪18‬‬
‫חברות עסקים אירופיות נלחמו זו בזו על שווקים ונתיבי סחר‪ ,‬ומלחמות אלו יצרו לעתים‬
‫אימפריות אדירות‪ .‬כפי שנראה באחד הפרקים הבאים‪ ,‬הודו למשל נכבשה לא בידי המדינה‬
‫הבריטית או העם הבריטי‪ ,‬אלא בידי חברת הודו המזרחית הבריטית‪.‬‬
‫יש להדגיש שאימפריה מוגדרת אך ורק על ידי גבולותיה הנזילים ומספר העמים שבהם היא‬
‫שולטת‪ ,‬ולא על ידי צורת השלטון שלה‪ ,‬שטחה‪ ,‬או גודל האוכלוסייה שלה‪ .‬אימפריה לא‬
‫חייבת להישלט דווקא בידי קיסר רודני‪ .‬האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה נשלטה בידי‬
‫מדינה דמוקרטית — בריטניה‪ .‬גם האימפריות ההולנדית‪ ,‬הצרפתית‪ ,‬הבלגית והאמריקנית‬
‫הוקמו בידי מדינות דמוקרטיות‪ .‬אימפריות קדומות כגון אלו של אתונה‪ ,‬קרתגו‪ ,‬רומא‬
‫ונובגורוד הוקמו בידי ערי מדינה דמוקרטיות‪.‬‬
‫באשר לשטח ולגודל האוכלוסייה‪ ,‬האימפריה האתונאית בשיאה היתה קטנה בהרבה‬
‫ממדינת יוון של ימינו‪ ,‬אך היא עדיין נחשבת לאימפריה‪ ,‬ואילו יוון לא‪ .‬באותו אופן האימפריה‬
‫האצטקית בשנת ‪ 1500‬היתה קטנה באופן משמעותי ממדינת מקסיקו של היום הן בשטחה והן‬
‫במספר תושביה‪ ,‬אך למרות זאת היא נחשבת לאימפריה‪ ,‬בעוד שמקסיקו של ימינו לא נחשבת‬
‫לאימפריה‪.‬‬
‫איך ייתכן שבשטח של מדינה ממוצעת בת ימינו התקיימו בעבר אימפריות שלמות? הסיבה‬
‫לכך היא שבעבר התקיימו בעולם הרבה יותר עמים שהיו קטנים בהרבה מהעמים המאכלסים‬
‫את המדינות בנות ימינו‪ .‬היום נדיר שבשטחה של מדינה כגון יוון יש יותר מחצי תריסר‬
‫עמים‪ ,‬ולעתים קרובות יש רק עם אחד‪ .‬לפני אלפיים שנה‪ ,‬אותו השטח היה עשוי להכיל‬
‫עשרות אם לא מאות עמים ועממים‪ ,‬שלכל אחד סממנים תרבותיים ואתניים מובחנים‪ ,‬שפה‬
‫משלו‪ ,‬דת משלו‪ ,‬לבוש משלו‪ ,‬מערכת פוליטית משלו וכיוצא באלה‪ .‬האימפריה האתונאית‬
‫נקראת אימפריה מכיוון שבשיאה היא שלטה על יותר ממאה ערי מדינה עצמאיות־לשעבר‪.‬‬
‫האימפריה האצטקית‪ ,‬אם לסמוך על רשומות המס שלה‪ ,‬שלטה בשיאה על ‪ 371‬שבטים‬
‫ועמים שונים‪ 59.‬השטח בין הים לירדן‪ ,‬שהיום מתקשה לספק את שאיפותיהם של שני עמים‪,‬‬
‫איכלס לפני כשלושת אלפים שנה עשרות עמים‪ ,‬שבטים‪ ,‬ממלכות וערי מדינה עצמאיות‪.‬‬
‫אימפריות מילאו תפקיד מפתח בצמצום מספר הקבוצות האתניות והתרבותיות בעולם‪.‬‬
‫המכבש האימפריאלי מחה בהדרגה את סממניהם הייחודיים של עמים רבים )כגון‬
‫הנומאנטים(‪ ,‬ואיחד אותם לקבוצה חדשה וגדולה הרבה יותר‪.‬‬
 ‫***‬

‫לאימפריות יש היום דימוי שלילי ביותר‪ .‬הציבור הרחב נוטה לחשוב ש"אימפריה" היא רעיון‬
‫גרוע‪ .‬לדעה הזו יש שתי גרסאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחינה צבאית־פוליטית‪ ,‬אימפריה היא שיטה גרועה כיוון שהיא לא עובדת‪ .‬אי אפשר‬
‫לשלוט ביעילות לאורך זמן במספר רב של עמים כבושים‪.‬‬
‫‪ .2‬גם אם אפשר לעשות זאת טכנית‪ ,‬אין זה רצוי‪ ,‬כי קיומה של אימפריה משחית והורס הן‬
‫את הקבוצות הנכבשות הן את הקבוצה הכובשת‪ ,‬ושום דבר טוב לא צומח ממנה לאף אחד‪.‬‬
‫לכל עם יש זכות להגדרה עצמית‪ ,‬ולכן מספר המדינות העצמאיות צריך להיות כמספר‬
‫העמים‪.‬‬
‫מזווית ראייה היסטורית‪ ,‬הקביעה הראשונה היא חסרת שחר‪ ,‬והשנייה בעייתית למדי‪.‬‬
‫אימפריה היא צורת השלטון הנפוצה ביותר בעולם ב־‪ 2,500‬השנים האחרונות‪ .‬רוב בני‬
‫האדם בתקופה זו חיו באימפריות‪ .‬אימפריה היא גם צורת שלטון יציבה מאוד‪ .‬חלק גדול‬
‫מהאימפריות שקמו בהיסטוריה דיכאו בהצלחה את כל המרידות של העמים המשועבדים‪,‬‬
‫והתמוטטו רק כתוצאה מלחץ חיצוני או מחילוקי דעות בקרב שליטי האימפריה‪ .‬מנגד‪ ,‬חלק‬
‫גדול מהעמים שנכבשו במהלך ההיסטוריה מעולם לא השתחררו מהכיבוש‪ .‬הם נשארו‬
‫משועבדים למשך מאות שנים‪ ,‬והתמוססו בתוך בטנה של האימפריה הכובשת‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫כשהפולשים הגרמאנים הנחיתו את מכת החסד על האימפריה הרומית המערבית‪ ,‬הנומאנטים‪,‬‬
‫הארוורנים‪ ,‬ההלווטים‪ ,‬הסאמניטים‪ ,‬הלוזיטאנים‪ ,‬הפונים ומאות עמים אחרים שנכבשו‬
‫בתקופת היווצרות האימפריה לא הגיחו מבטנה המבוקעת כמו יונה מבטן הדג‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬חורבנה של אימפריה אחת הביא בסך הכול להקמתה של אימפריה אחרת‪.‬‬
‫דוגמה מובהקת לכך היא ההיסטוריה של המזרח התיכון‪ .‬המצב השורר היום במזרח התיכון‬
‫— שיווי משקל בין מספר רב של ישויות פוליטיות עצמאיות בעלות גבולות פחות או יותר‬
‫קבועים — הוא מאוד יוצא דופן בהיסטוריה של האזור‪ .‬הפעם האחרונה שבה התקיים מצב‬
‫כזה במזרח התיכון היתה במאה השמינית לפני הספירה — לפני כמעט שלושת אלפים שנה!‬
‫למן עלייתה של האימפריה האשורית המאוחרת ועד התמוטטות האימפריות של בריטניה‬
‫וצרפת באמצע המאה ה־‪ ,20‬אימפריה אחת החליפה אימפריה אחרת במזרח התיכון כבמירוץ‬
‫שליחים‪ .‬בארץ ישראל למשל התקיימו רק שתי ישויות פוליטיות עצמאיות יציבות מהרגע‬
‫שבו איבדו ממלכות ישראל ויהודה את עצמאותן ועד הרגע שבו עזבו הבריטים‪ :‬ממלכת‬
‫החשמונאים‪ ,‬וממלכת ירושלים הצלבנית )שהיתה בעצמה מפעל כיבוש זר(‪.‬‬
‫למותר לציין שכשנסוגו הבריטים והצרפתים מהאזור‪ ,‬הארמים‪ ,‬העמונים‪ ,‬המואבים‪,‬‬
‫האדומים ויתר העמים שנכבשו בידי האימפריה האשורית כבר מזמן חדלו להתקיים‪ .‬אמנם‬
‫היהודים והארמנים של ימינו טוענים שהם יורשיהם של עמים מזרח־תיכוניים קדמונים‪ ,‬אך‬
‫אלו יוצאים מן הכלל‪ ,‬וגם טענותיהם של היהודים והארמנים מעט מופרזות‪ .‬אף על פי שיש‬
‫המשכיות תרבותית מסוימת בין היהודים של תקופת התנ"ך ליהודים של ימינו‪ ,‬התרבות‬
‫היהודית העכשווית מורכבת בחלקה הגדול יותר מתוספות מאוחרות‪ ,‬שרבות מהן ירשו‬
‫היהודים משליטיהם הזרים‪ .‬אילו נסע דוד המלך בזמן והגיע לבית מדרש במאה שערים של‬
‫ימינו‪ ,‬היתה אוחזת בו פליאה‪ .‬היהדות של ימיו היתה כת חקלאית טיפוסית לתקופת הברזל‪,‬‬
‫שפולחנה המרכזי היה העלאת בעלי חיים קורבן כדי להבטיח יבולים טובים וניצחון במלחמה‪.‬‬
‫)לא מאמינים? קראו את ספר שמואל(‪ .‬מה בין זה לבין אסופת תלמידי חכמים שמעודם לא‬
‫אחזו במעדר או בחרב‪ ,‬אשר בעודם לבושים במיטב האופנה הפולנית של המאה ה־‪18‬‬
‫מתפלפלים ביניהם בניב גרמני )יידיש( על משמעותם של טקסטים ארמיים־למחצה‬
‫)התלמוד(‪ ,‬שנכתבו בבבל יותר מאלף שנה אחרי דוד?‬
‫עד כאן לגבי האמונה שאימפריות הן שיטות לא יעילות מבחינה צבאית ופוליטית‪ .‬בכל‬
‫הנוגע להשפעותיהן המשחיתות של אימפריות‪ ,‬המצב מסובך קצת יותר‪ .‬תהליך הקמתן‬
‫ושימורן של אימפריות לווה כמעט תמיד במעשי זוועה בהיקף עצום‪" .‬ערכת הכלים"‬
‫הסטנדרטית של אימפריות כללה לא רק מלחמות וכיבושים‪ ,‬אלא גם טרנספר‪ ,‬שעבוד‬
‫ורצח־עם‪ .‬מרידות רבות לאורך ההיסטוריה הסתיימו בכך שהאימפריה הגלתה את‬
‫האוכלוסייה המורדת מארצה )גלות שומרון וגלות יהודה הן רק שתי דוגמאות(‪ ,‬בכך‬
‫שהאוכלוסייה המורדת נמכרה לעבדות‪ ,‬או בכך שהאוכלוסייה המורדת פשוט הושמדה עד‬
‫אחרון הזקנים והילדים‪.‬‬
‫אך למרות שק השרצים שכל אימפריה נושאת על גבה‪ ,‬מי שמנסה לצבוע את האימפריות‬
‫בצבע שחור אחיד ולשלול את ערכן של כל הירושות האימפריאליות‪ ,‬יימצא משחיר ושולל‬
‫את רוב התרבות האנושית‪ .‬האליטות השולטות באימפריות השתמשו ברווחי האימפריה כדי‬
‫לממן לא רק צבאות ומבצרים אלא גם הגות‪ ,‬אמנות‪ ,‬צדקה ומשפט‪ ,‬וחלק ניכר מיצירות‬
‫המופת של האנושות חבות את קיומן לניצולן ודיכוין של אוכלוסיות כבושות‪ .‬כך למשל רווחי‬
‫האימפריה האתונאית מימנו את הגיגיהם של סוקרטס ושל אפלטון‪ ,‬רווחי האימפריה‬
‫המוגולית )‪ (Mughal‬מימנו את הטאג' מהאל‪ ,‬ורווחי האימפריה ההבסבורגית מימנו את‬
‫המוזיקה של מוצרט והיידן‪.‬‬
‫גם אם נשים בצד את "תרבות העילית" ונתרכז בתרבות היומיום של האדם הפשוט נמצא‬
‫שכמעט כל התרבויות בנות ימינו הן לפחות בחלקן ירושה אימפריאלית‪ .‬כך למשל מרבית בני‬
‫האדם בעולם מדברים וחושבים בשפות אימפריאליות שנכפו עליהם לפני עשרות‪ ,‬מאות או‬
‫אלפי שנים בכוח החרב‪ .‬מרבית תושבי מזרח אסיה דוברים את שפת שליטי אימפריית האן‪.‬‬
‫מרבית תושבי אמריקה הלטינית דוברים את שפת שליטי האימפריות הספרדית והפורטוגלית‪.‬‬
‫האינדיאנים בקנדה‪ ,‬המאורים בניו זילנד‪ ,‬האבוריג'ינים באוסטרליה‪ ,‬ומאות מיליוני הודים —‬
‫כולם דוברים את השפה של שליטי האימפריה הבריטית‪ .‬המצרים בני ימינו חושבים על‬
‫עצמם כ"ערבים"‪ ,‬דוברים ערבית‪ ,‬ומזדהים מעומק לבם עם האימפריה הערבית שכבשה את‬
‫מצרים במאה השביעית ודיכאה ביד ברזל את המרידות שפרצו שם במאות השמינית‬
‫והתשיעית‪ .‬כעשרה מיליון בני זולו בדרום אפריקה מתרפקים על עידן התהילה של הזולו‬
‫במאה ה־‪ ,19‬אף על פי שרובם צאצאי שבטים שנלחמו בחירוף נפש נגד אימפריית הזולו‪,‬‬
‫והוכנעו על ידה במסעות מלחמה עקובים מדם‪.‬‬
‫הכתב שבו כתוב הספר הזה נקרא "כתב עברי"‪ ,‬אך לאמיתו של דבר זהו גלגול של הכתב‬
‫האימפריאלי של האשורים‪ ,‬הבבלים והפרסים‪ .‬אפילו את התנ"ך כותבים היהודים בכתב שהם‬
‫ירשו מהאימפריות שכבשו אותם‪ ,‬ולא בכתב העברי המקורי של ממלכות יהודה וישראל‪.‬‬

‫‪ .16‬מה כתוב בצדו הימני של מטבע השקל? מרבית הישראלים אינם יודעים‪ .‬כתוב שם "יהד" בכתב עברי‬
‫קדום‪ ,‬שרוב הישראלים אינם יכולים לקרוא‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬את הכתובת "שקל חדש" בצד שמאל‪ ,‬הכתובה‬
‫בגלגול מאוחר של הכתב האימפריאלי האשורי־פרסי‪ ,‬מרבית הישראלים קוראים בקלות‪ .‬הציור שעל השקל‬
‫לקוח ממטבע שהוטבע ביהודה כשהיא היתה תחת השלטון הפרסי‪ .‬הכתב הערבי על השקל הוא ירושה‬
‫מהאימפריה הערבית‪ .‬הכתב הלטיני‪ ,‬ירושה מהאימפריה הרומית‪ .‬השפה האנגלית‪ ,‬ירושה מהאימפריה‬
‫הבריטית‪ .‬והמילה "שקל" עצמה — ירושה מהאימפריה האכדית‪.‬‬

‫מהודו ועד כוש‬

‫האימפריה הראשונה בעולם היתה האימפריה האכדית של סרגון )סביבות ‪ 2250‬לפני‬
‫הספירה(‪ .‬סרגון היה בתחילה המלך של כיש‪ ,‬עיר־מדינה קטנה במסופוטמיה‪ .‬בשורה של‬
‫מסעות מלחמה הוא הצליח לכבוש לא רק את כל יתר ערי המדינה המסופוטמיות‪ ,‬אלא גם‬
‫שטחים נרחבים מחוץ לאזור זה‪ .‬בשיאה השתרעה האימפריה האכדית מהמפרץ הפרסי לים‬
‫התיכון‪ ,‬וכללה את מרבית שטחן של עיראק וסוריה של ימינו‪ ,‬וכמה נתחים משטחן של איראן‬
‫ותורכיה‪.‬‬
‫האימפריה של סרגון לא החזיקה מעמד זמן רב אחרי מותו‪ ,‬אולם היא בכל זאת הצליחה‬
‫להשאיר אחריה ירושות חשובות‪ .‬אכדית‪ ,‬שפת שליטי האימפריה‪ ,‬הפכה להיות השפה‬
‫הבינלאומית של מסופוטמיה וסביבותיה למשך ‪ 1,500‬השנים הבאות‪ ,‬והחליפה במידה רבה‬
‫את השומרית כשפת התרבות הגבוהה‪ .‬אגדות על חיי סרגון השפיעו על הפולקלור ועל‬
‫המיתולוגיה של עמים רבים בכל רחבי המזרח התיכון‪ .‬הדוגמה הידועה ביותר נוגעת לסיפור‬
‫הולדתו וילדותו של סרגון‪ .‬לפי אחת הגרסאות‪ ,‬מיד אחרי שנולד סרגון הניחה אותו אמו בתוך‬
‫תיבה עשויה מקנים‪ ,‬סגרה את מכסה התיבה‪ ,‬ושילחה את התיבה על פני הנהר פרת‪ .‬שואב‬
‫מים בשם אקי מצא את התיבה‪ ,‬הוציא משם את סרגון‪ ,‬וגידל אותו כבנו‪ .‬נשמע מוכר? אם‬
‫מישהו אשם כאן בפלגיאט‪ ,‬זה כמובן התנ"ך ולא סרגון‪ .‬סיפורי התנ"ך נכתבו יותר מאלף‬
‫שנה אחרי סרגון‪.‬‬
‫סרגון השאיר אחריו גם חזון אימפריאלי‪ .‬הוא התפאר בכך שהוא כבש את "העולם כולו"‪,‬‬
‫ויומרה חדשה זו אומצה על ידי דורות על דורות של שליטים מסופוטמים שראו בסרגון מודל‬
‫לחיקוי‪ .‬כך למשל בחוקי חמורבי קורא לעצמו המלך הבבלי "המכניע למשמעתו את כל ארבע‬
‫כנפות הארץ"‪ 60.‬אשורבניפל‪ ,‬מלך אשור במאה השביעית לפני הספירה‪ ,‬מתרברב באחת‬
‫מכתובותיו הרבות‪" :‬אנוכי אשורבניפל המלך הגדול‪ ,‬המלך העז‪ ,‬מלך העולם‪ ,‬מלך אשור‪,‬‬
‫מלך ארבע כנפות הארץ‪ ,‬מלך המלכים‪ ,‬שליט אשר אין כמותו‪ ,‬אשר במצוות האלים אשור‪,‬‬
‫‪61‬‬
‫שמש ומרדוך ימשול מן הים העליון עד הים התחתון‪ ,‬ויכניע לרגליו כל נסיכים‪".‬‬
‫הצעד החשוב הבא בתהליך התפתחותו של הרעיון האימפריאלי נעשה על ידי מלכי‬
‫האימפריה הפרסית־אחמנית‪ .‬מלכי אשור נותרו תמיד מלכי אשור‪ ,‬גם כשהם כבשו את כל‬
‫הסהר הפורה‪ .‬הם התיימרו לשלוט בעולם כולו‪ ,‬אך היה ברור שהם עושים זאת לטובתה של‬
‫אשור‪ ,‬והם לא התנצלו על כך‪ .‬מלכי פרס לעומת זאת התיימרו לא רק לשלוט בעולם כולו‪,‬‬
‫אלא לעשות זאת לטובתם של כל בני האדם‪ .‬הם ראו את עצמם כמלכי העולם ותפקידם לדאוג‬
‫לכל יושביו‪" .‬אנחנו כובשים אתכם לטובתכם‪ ",‬אמרו מלכי פרס‪" .‬הצהרת כורש"‬
‫המפורסמת‪ ,‬שבמסגרתה התיר כורש מלך פרס ליהודי בבל לשוב ליהודה‪ ,‬היא דוגמה‬
‫מובהקת לאידיאולוגיה האימפריאלית הפרסית‪ .‬כורש ראה את עצמו כמלכם של היהודים‬
‫הדואג לטובתם של היהודים‪ ,‬ולא רק כמלך פרס שהשלטון על העם היהודי הכבוש עבר‬
‫לידיו‪.‬‬
‫היומרה לשלוט בעולם כולו לטובת יושבי העולם כולו רחוקה מלהיות ברורה מאליה‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הפוליטית של מרבית העמים והקבוצות האתניות היא בדרך כלל‬
‫אקסקלוסיבית‪ .‬כל קבוצה נוטה להדגיש את ההבדל בינה לבין "שאר העולם"‪ ,‬ולהמעיט‬
‫בחשיבות הקשרים הבין־תרבותיים ובחשיבות האחריות ההדדית בין קבוצות אנושיות שונות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬למרות הגאוותנות והגזענות המאפיינות אידיאולוגיות שבטיות ואתניות‪ ,‬קבוצות אתניות‬
‫שואפות בדרך כלל לשלוט רק בנתח אחד מהעולם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האידיאולוגיה האימפריאלית‬
‫מאז כורש היא אינקלוסיבית‪ ,‬כוללנית‪ .‬גם אם היא מדגישה הבדלים גזעיים ותרבותיים בין‬
‫השליטים לנשלטים‪ ,‬היא עדיין מכירה באחדותו של העולם כולו‪ ,‬בכפיפותו לאותה מערכת‬
‫חוקים‪ ,‬ובאחריותם ההדדית של כל בני האדם‪.‬‬
‫החזון האימפריאלי החדש שיצר כורש עבר בירושה לאלכסנדר הגדול‪ ,‬וממנו למלכים‬
‫ההלניסטים‪ ,‬לקיסרים רומיים‪ ,‬לח'ליפים הערבים ואפילו לשליטי אימפריית מאוריה בהודו‪.‬‬
‫החזון האימפריאלי הצדיק את קיומה של האימפריה‪ ,‬ושלל לא רק ניסיונות של עמים נתינים‬
‫למרוד בה‪ ,‬אלא גם ניסיונות של עמים זרים לשמור על עצמאותם מפניה‪.‬‬
‫חזון אימפריאלי דומה פותח באזורים נוספים באופן עצמאי מהמודל הפרסי‪ ,‬כגון במרכז‬
‫אמריקה‪ ,‬בדרום אמריקה ובסין‪ .‬לפי התיאוריה הפוליטית שפותחה בסין‪ ,‬השמים הם מקור‬
‫הסמכות והלגיטימציה לשלטון עלי אדמות‪ .‬השמים בוחרים את האדם או הקבוצה הראויים‬
‫ביותר‪ ,‬ונותנים להם את "מנדט השמים" המסמיך אותם לשלוט על "כל אשר תחת השמים"‬
‫לטובתם של כל יושבי העולם‪ .‬נובע מכך ששלטון לגיטימי הוא בהכרח שלטון אוניברסלי‪ .‬אם‬
‫שליט חסר את מנדט השמים‪ ,‬אין לו לגיטימציה לשלוט בשום חלק מן העולם; ואם שליט‬
‫נהנה ממנדט השמים‪ ,‬אזי מצוּוה עליו לשלוט בעולם כולו‪ .‬לא ייתכן שמנדט השמים יינתן‬
‫לכמה גורמים שונים במקביל‪ ,‬ולכן לא ייתכן שתהיינה בעולם בו־זמנית כמה ממשלות‬
‫לגיטימיות וכמה מדינות עצמאיות‪.‬‬
‫הקיסר הראשון של סין‪ ,‬צ'ין שה חואנג־די‪ ,‬התפאר ש"בין ששת הכיוונים ]של היקום[‪,‬‬
‫הכול הוא אדמות הקיסר‪ ...‬בכל מקום שיש בו עקבות אדם אין אחד שלא הפך לנתין‪... .‬טוב‬
‫לבו ]של הקיסר[ מגיע לשוורים ולסוסים‪ .‬אין אחד שלא זכה לטובתו‪ ,‬איש איש בטוח תחת‬
‫קורת גגו‪ 62".‬לכן‪ ,‬במחשבה הפוליטית ובזיכרון ההיסטורי הסיני נתפסו תקופות אימפריאליות‬
‫כתקופות זוהר של סדר וצדק‪ ,‬בשעה שתקופות של פיצול פוליטי נתפסו כתקופות חשוכות‬
‫של כאוס ואי־צדק‪ .‬לתפיסה זו היתה השפעה ניכרת על ההיסטוריה הסינית‪ .‬בכל פעם‬
‫שאימפריה התמוטטה‪ ,‬התיאוריה הפוליטית השליטה דירבנה את המערכת הפוליטית לנסות‬
‫ולהקים אימפריה חדשה‪ ,‬ניסיונות שבסופו של דבר תמיד הוכתרו בהצלחה‪ .‬מאז איחודה‬
‫הראשון של סין ב־‪ 221‬לפני הספירה ועד היום‪ ,‬כל תקופות הפיצול הסתיימו בסופו של דבר‬
‫באיחוד מחודש‪.‬‬

‫נושאי הבשורה‬
‫האימפריות מילאו תפקיד מכריע במיזוגן של הרבה תרבויות קטנות ופשוטות לתרבות אחת‬
‫גדולה ומורכבת‪ .‬קל יותר להניע רעיונות‪ ,‬אנשים‪ ,‬טכנולוגיות וסחורות בתוך גבולותיה של‬
‫אימפריה מאשר בתוך מרחב פוליטי מפוצל‪ ,‬ולעתים קרובות עסקו האימפריות בהפצה‬
‫מכוונת של רעיונות‪ ,‬מוסדות ודפוסי התנהגות‪ .‬סיבה אחת היתה‪ ,‬כדי להקל עליהן לשלוט‪ .‬קל‬
‫יותר לשלוט על אימפריה שבכל שטחה שוררים אותם החוקים‪ ,‬כותבים באותו הכתב‪,‬‬
‫מדברים באותה השפה‪ ,‬ומשתמשים באותו הכסף‪ ,‬מאשר באימפריה שבה יש מאות מערכות‬
‫חוקים שונות‪ ,‬מאות כתבים שונים‪ ,‬מאות שפות שונות‪ ,‬ומאות שיטות מוניטריות שונות‪.‬‬
‫סיבה שנייה וחשובה לא פחות היתה כדי לממש את החזון האימפריאלי ולתת לאימפריה‬
‫לגיטימציה‪ .‬לפחות מאז ימי כורש וצ'ין שה חואנג־די‪ ,‬אימפריות טענו שהן אינן כיבוש צבאי‬
‫לתועלת האליטה השלטת‪ ,‬אלא מפעל של הפצת תרבות עליונה‪ ,‬שהנכבשים נשכרים ממנו‬
‫עוד יותר מאשר הכובשים‪ .‬למותר לציין שזה לא בהכרח היה נכון‪ ,‬אבל האליטה‬
‫האימפריאלית נטתה להאמין בזה באמת ובתמים‪ .‬כך למשל האליטות האימפריאליות בסין‬
‫התייחסו אל שכניהן ואל נתיניהן הזרים כאל בארבארים חסרי תרבות‪ ,‬שעל האימפריה מוטל‬
‫להביא אליהם את בשורת התרבות‪ .‬מנדט השמים ניתן לאנשים הראויים ביותר לא כדי‬
‫שינצלו את העולם לתועלתם‪ ,‬אלא כדי שיחנכו את העולם כולו וידאגו לו כפי שהורים‬
‫דואגים לילדיהם‪ .‬גם הרומאים הצדיקו את עצמם בטענה שהם מביאים ל"בארבארים" את‬
‫בשורת ה"ציוויליזציה" — החוק הרומי‪ ,‬הפילוסופיה היוונית־רומית‪ ,‬התיאטראות‪,‬‬
‫המרחצאות‪ ,‬הגשרים ואמות המים‪ .‬אימפריית מאוריה במאה השלישית לפני הספירה הצדיקה‬
‫עצמה בטענה שהיא מפיצה את בשורת הבודהיזם ברחבי העולם‪ .‬הח'ליף המוסלמי קיבל מנדט‬
‫אלוהי לכבוש את העולם כולו כדי להפיץ את בשורת האסלאם‪ .‬האימפריות של ספרד‬
‫ופורטוגל במאות ה־‪ 17-15‬ראו בעצמן מכשיר להפצת הנצרות בעולם‪ .‬הבריטים האמינו‬
‫שהאימפריה שהם הקימו במאות ה־‪ 20-18‬היא מכשיר להפצת הליברליזם והמסחר החופשי‪.‬‬
‫הסובייטים טענו שהאימפריה שלהם מפיצה את השוויון והקומוניזם‪ .‬האמריקנים בני ימינו‬
‫מאמינים שהאימפריה שלהם היא מכשיר להפצת זכויות אדם ודמוקרטיה‪.‬‬
‫יש להדגיש שהתרבות שהאימפריה הפיצה לא היתה יצירתם הבלעדית של הכובשים‪.‬‬
‫מכיוון שהחזון האימפריאלי הוא אוניברסלי ואינקלוסיבי מטבעו‪ ,‬היה קל יחסית לשליטי‬
‫האימפריה לאמץ רעיונות‪ ,‬מנהגים ומסורות מפה ומשם‪ ,‬ולא לדבוק בקנאות במסורת צרה‬
‫אחת‪ .‬התוצאה היא שאימפריות יצרו והפיצו בדרך כלל תרבות היברידית‪ ,‬אשר חבה רבות‬
‫להשפעות שהגיעו דווקא מעמים כבושים שונים‪ .‬כך למשל הכתב האימפריאלי שהפיצו‬
‫הפרסים מהודו ועד כוש לא היה כתב פרסי במקורו אלא דווקא ארמי‪ .‬תרבותה של האימפריה‬
‫הרומית היתה במידה רבה יוונית‪ ,‬ובשלהי שלטונה עסקה האימפריה בהפצת דת‬
‫פרובינציאלית שמייסדה הוצא להורג בידי הרומאים — הנצרות‪ .‬תרבותה של האימפריה‬
‫העבאסית היתה פרסית ויוונית לא פחות מאשר ערבית‪ .‬האימפריה המונגולית הפיצה תרבות‬
‫סינית‪.‬‬
‫זה כמובן לא הפך את התהליך של הפצת התרבות לקל ונעים‪ .‬התרבות האימפריאלית‬
‫הכילה השפעות מפה ומשם‪ ,‬אבל השילוב החדש נותר זר לרוב העמים הכבושים‪ ,‬שחוו את‬
‫תהליך הפצת התרבות האימפריאלית כמסכת ייסורים‪ .‬אין זה קל לוותר על תרבות מוכרת‬
‫ואהובה‪ ,‬וזה מסובך ויקר להבין תרבות זרה ולאמץ אותה‪ .‬חמור מכך‪ ,‬אפילו כאשר נתיני‬
‫האימפריה אימצו את התרבות האימפריאלית בהצלחה‪ ,‬עברו שנים ולעתים מאות שנים עד‬
‫שהאליטה האימפריאלית הכירה במצטרפים החדשים כ"בני תרבות"‪ .‬דורות המדבר שבאמצע‬
‫יצאו קירחים מכאן ומכאן — הם כבר איבדו את תרבותם המקומית אך לא זכו לקחת חלק‬
‫של ממש בתרבות האימפריאלית‪ .‬להפך‪ ,‬תרבותם המאמצת המשיכה לראות בהם בארבארים‪.‬‬
‫היספאני ממשפחה טובה‪ ,‬בדורות שאחרי נפילת נומאנטיה‪ ,‬למד לטינית צחה‪ ,‬לבש טוגה‬
‫לבנה‪ ,‬בנה בית בסגנון רומי‪ ,‬שינן בעל־פה את נאומיו הנמלצים של קיקרו והתעמק בנבכי‬
‫החוק הרומי‪ ,‬אך גילה בדרך כלל שלמרות כל מאמציו והישגיו‪ ,‬לגבי הרומאים הוא נותר‬
‫בגדר "היספאני בארבארי"‪ ,‬וכל הדלתות מוגפות בפניו‪ .‬לקח דומה למד הודי משכיל בשם‬
‫מוהנדס גנדי‪ ,‬שבשלהי המאה ה־‪ 19‬דיבר אנגלית צחה‪ ,‬למד ריקוד מערבי‪ ,‬אכל בסכין ומזלג‬
‫והתהדר בתואר במשפטים מאוניברסיטת לונדון‪ .‬כשעורך הדין הצעיר‪ ,‬חנוט בחליפה ועניבה‪,‬‬
‫נסע ברכבת בדרום אפריקה‪ ,‬הוא הושלך החוצה מכיוון שהתעקש לנסוע במחלקה הראשונה‬
‫השמורה ל"לבנים"‪ ,‬ולא במחלקה השלישית המיועדת ל"צבעונים"‪.‬‬
‫לפחות בחלק מהמקרים מאבקים לשוויון ותהליכי התבוללות עשו בסופו של דבר את‬
‫שלהם‪ ,‬ולאחר מאות שנים התמוססו המחסומים בין האליטה הישנה למצטרפים החדשים‪,‬‬
‫וההבדל בין כובשים לנכבשים היטשטש‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הנכבשים הפסיקו לראות באימפריה‬
‫ישות זרה וכובשת‪ ,‬והאימפריה זכתה בעיניהם ללגיטימציה ובשל כך קיבלה יציבות רבה‪ .‬כך‬
‫למשל באימפריה הרומית האוכלוסיות הכבושות קיבלו בסופו של דבר אזרחות רומית‪ ,‬ובני‬
‫קבוצות אתניות רבות ומגוונות סיפקו קיסרים לאימפריה‪ .‬במאה השנייה לספירה שלטה‬
‫באימפריה הרומית שושלת של קיסרים שנולדו בספרד‪ ,‬ובעורקיהם זרמו אי אלו טיפות של‬
‫דם היספאני מקומי‪ .‬תקופת שלטונם של קיסרים "היספאנים" אלו — טריאנוס‪ ,‬הדריאנוס‪,‬‬
‫אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס — נחשבת לעידן הזוהר של האימפריה הרומית‪ .‬אחריהם‬
‫נפתחו כל הסכרים האתניים‪ .‬הקיסר ספטימוס סוורוס )שלט מ־‪ 193‬עד ‪ (211‬היה בן‬
‫למשפחה פונית מלוב‪ .‬אלגבלוס )‪ (222-218‬היה סורי‪ .‬פיליפ "הערבי" )‪ (249-244‬היה‬
‫ממוצא ערבי‪ .‬התרבות האימפריאלית הרומית אומצה בכזו אדיקות על ידי נתיני האימפריה‪,‬‬
‫שהם המשיכו לדבר בשפת האימפריה‪ ,‬להאמין באלוהי האימפריה‪ ,‬ולהשתמש בחוקי‬
‫האימפריה מאות ואלפי שנים אחרי חורבנה‪.‬‬
‫באימפריה הערבית שקמה במאה השביעית היתה בתחילה הפרדה חדה בין הכובשים‬
‫הערבים־מוסלמים‪ ,‬לבין הנתינים המצרים‪ ,‬הסורים‪ ,‬הפרסים והכורדים‪ ,‬שלא היו ערבים ולא‬
‫היו מוסלמים‪ .‬בהדרגה אימצו רבים מהנכבשים הן את האסלאם‪ ,‬הן את השפה הערבית והן‬
‫את התרבות ההיברידית החדשה של האימפריה — לא פעם אל מול התנגדותה של האליטה‬
‫הערבית־מוסלמית שרצתה לשמר את מעמדה הייחודי‪ .‬או אז תבעו צאצאי הנכבשים שוויון‬
‫אל מול צאצאי הכובשים בשם הערכים המוסלמיים המשותפים )הכוונה היא לשוויון במעמדן‬
‫של קבוצות אתניות שונות בעולם המוסלמי‪ ,‬לא שוויון בין כל האנשים באשר הם(‪ .‬בתוך‬
‫כשלוש מאות שנים איבדו הערבים כקבוצה אתנית את שליטתם הן באימפריה הן בדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬ונוצרה הפרדה גדלה והולכת בין האסלאם לבין הערבים‪ .‬מהמאה העשירית‬
‫ולמשך אלף השנים שאחריה איבדו הערבים את ההגמוניה שלהם בעולם המוסלמי‪ ,‬ורוב הזמן‬
‫הם נשלטו בידי עמים מוסלמיים לא ערביים‪ ,‬ובפרט פרסים‪ ,‬תורכים וברברים )‪.(Berber‬‬
‫אפילו צלאח א־דין‪ ,‬הגיבור המוסלמי האגדי‪ ,‬לא היה ערבי אלא כורדי‪ .‬הצלחתו הגדולה של‬
‫המפעל האימפריאלי הערבי התבטאה בכך שהתרבות האימפריאלית אומצה על ידי עמים‬
‫לא־ערביים רבים‪ ,‬שהמשיכו לתמוך בה‪ ,‬לפתח אותה ולהפיץ אותה הלאה גם אחרי‬
‫שהאימפריה הערבית עצמה קרסה והערבים כקבוצה אתנית איבדו את ההגמוניה שלהם‪.‬‬
‫בסין הצלחתו של המפעל האימפריאלי היתה רבה עוד יותר‪ ,‬ובמשך אלפי שנים מספר רב‬
‫של קבוצות אתניות ותרבותיות שונות‪ ,‬שנתפסו בתחילה כ"בארבארים"‪ ,‬הוטמעו בתרבות‬
‫הסינית האימפריאלית והפכו ל"סינים" או "האנים" )‪ — Han Chinese‬על שם אימפריית‬
‫האן‪ ,‬ששלטה בסין משנת ‪ 206‬לפני הספירה עד ‪ 220‬לספירה(‪ .‬הישגה האולטימטיבי של‬
‫האימפריה הסינית הוא שהיא עדיין חיה וקיימת בימינו‪ .‬עם זאת‪ ,‬כבר קשה לראות בה‬
‫אימפריה‪ ,‬מלבד באזורי פריפריה כגון טיבט וסינקיאנג‪ .‬בסין עצמה יותר מ־‪ 90‬אחוז‬
‫מהאוכלוסייה נחשבים "האנים" ותופסים עצמם כ"האנים"‪.‬‬
‫גם את תהליך הדה־קולוניזציה של העשורים האחרונים אפשר להבין כתופעה דומה‪.‬‬
‫במהלך העת החדשה כבשו האירופים את רוב העולם בטענה שהם מפיצים תרבות עליונה‪,‬‬
‫היא התרבות המערבית‪ .‬הצלחתם של האירופים היתה רבה‪ ,‬ובהדרגה מאות מיליוני אנשים‬
‫ברחבי העולם אימצו — ביודעין או שלא ביודעין‪ ,‬מרצון או מאונס — חלקים נכבדים‬
‫מתרבות זו‪ .‬הודים‪ ,‬אפריקנים‪ ,‬ערבים‪ ,‬יפנים ואינדיאנים למדו צרפתית‪ ,‬אנגלית וספרדית;‬
‫החלו להאמין בזכויות האדם ובעקרון ההגדרה העצמית; ואימצו אידיאולוגיות אירופיות כגון‬
‫הליברליזם‪ ,‬הקפיטליזם‪ ,‬הקומוניזם‪ ,‬הפמיניזם והלאומיות‪ .‬במאה ה־‪ ,20‬קבוצות מקומיות‬
‫שאימצו ערכים מערביים החלו לתבוע בשם ערכי התרבות המערבית שוויון מול כובשיהם‬
‫האירופים‪ .‬כך למשל מאבקים אנטי־קולוניאליים נוהלו בשם עקרון ההגדרה העצמית‪ ,‬בשם‬
‫הסוציאליזם ובשם זכויות האדם‪ ,‬שהם עצמם ירושה מהתרבות המערבית‪ .‬נכון לשנת ‪,2012‬‬
‫נראה שכפי שהמצרים‪ ,‬הפרסים והתורכים המשיכו לפתח את התרבות האימפריאלית שהם‬
‫ירשו מהכובשים הערבים‪ ,‬כך ההודים‪ ,‬האפריקנים והיפנים ימשיכו לפתח את התרבות‬
‫האימפריאלית שהם ירשו מהכובשים האירופים‪.‬‬

‫הגלגל האימפריאלי‬

‫אימפריאליזם אירופי‬ ‫אסלאם‬ ‫רומא‬ ‫שלב‬

‫האירופים כובשים אימפריות‬ ‫הערבים כובשים‬ ‫קבוצה כובשת הרומאים‬
‫אימפריה‬ ‫כובשים‬ ‫אימפריה‬
 ‫אימפריה‬
‫תרבות מערבית‬ ‫תרבות‬ ‫נוצרת תרבות תרבות‬
‫ערבית־מוסלמית‬ ‫אימפריאלית יוונית־רומית‬
‫העמים הכבושים מאמצים את‬ ‫העמים הכבושים‬ ‫העמים‬ ‫התרבות‬
‫האנגלית והצרפתית‪ ,‬את‬ ‫מאמצים את השפה‬ ‫האימפריאלית הכבושים‬
‫הערבית‪ ,‬את האסלאם הסוציאליזם‪ ,‬הלאומיות‪ ,‬זכויות‬ ‫מאומצת על מאמצים את‬
‫האדם וכדומה‬ ‫השפה הלטינית‪ ,‬וכדומה‬ ‫ידי העמים‬
‫את החוק הרומי‬ ‫הכבושים‬
‫וכדומה‬
‫הודים‪ ,‬יפנים ואפריקנים‬ ‫פרסים‪ ,‬מצרים‬ ‫אילירים‪,‬‬ ‫העמים‬
‫וברברים )‪ (Berbers‬תובעים שוויון אל מול‬ ‫היספאנים‬ ‫הכבושים‬
‫תובעים שוויון אל מול האירופים‪ ,‬בשם האידיאלים‬ ‫ופונים תובעים‬ ‫תובעים‬
‫המערביים המשותפים של‬ ‫הערבים‪ ,‬בשם‬ ‫שוויון בשם שוויון אל מול‬
‫האידיאלים המוסלמיים סוציאליזם‪ ,‬לאומיות‪ ,‬זכויות‬ ‫הרומאים בשם‬ ‫האידיאלים‬
‫אדם וכדומה‪ .‬נוצרת הפרדה‬ ‫המשותפים‪ .‬נוצרת‬ ‫של התרבות האידיאלים‬
‫הפרדה בין "ערבים" בין "אירופים" לבין "ערכי‬ ‫האימפריאלית הרומיים‬
‫התרבות המערבית"‬ ‫לבין "אסלאם"‬ ‫המשותפים‬ ‫המשותפת‬
‫האירופים מאבדים את‬ ‫הערבים מאבדים את‬ ‫הרומאים‬ ‫הקבוצה‬
‫שליטתם בעולם — תהליך‬ ‫שליטתם בעולם‬ ‫מפסיקים‬ ‫שיצרה את‬
‫הדה־קולוניזציה‬ ‫המוסלמי‬ ‫להתקיים‬ ‫האימפריה‬
‫כקבוצה אתנית‬ ‫מאבדת את‬
‫ייחודית‪,‬‬ ‫ההגמוניה‬
‫והשליטה‬ ‫שלה‬
‫באימפריה‬
‫עוברת לידי‬
‫אליטה חדשה‬
‫ממוצא מעורב‬
‫ההודים‪ ,‬היפנים והאפריקנים‬ ‫הפרסים‪ ,‬המצרים‬ ‫האילירים‪,‬‬ ‫התרבות‬
‫ממשיכים לפתח את התרבות‬ ‫והברברים ממשיכים‬ ‫האימפריאלית ההיספאנים‪,‬‬
‫המערבית שהם אימצו‬ ‫לפתח את התרבות‬ ‫והפונים‬ ‫ממשיכה‬
‫ממשיכים לפתח המוסלמית שהם אימצו‬ ‫לשגשג‬
‫את התרבות‬
‫הרומית שהם‬
 ‫אימצו‬

‫טובים ורעים בהיסטוריה‬

‫מוסר הלקטים שלנו מדרבן אותנו לחלק את ההיסטוריה באופן ברור ל"טובים" ול"רעים"‪,‬‬
‫ומפתה אותנו להשליך את האימפריות כולן למגירה של הרעים‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬כמעט כולן נולדו‬
‫בחטא‪ ,‬קיומן הושתת על עוול מתמשך‪ ,‬ומי שהלך שבי אחרי "התרבות העליונה" שלהן מצא‬
‫עצמו נדחה ומושפל על ידי התרבות הזו למשך דורות‪ .‬אך מנגד‪ ,‬רוב התרבויות הקיימות היום‬
‫מבוססות על מורשת אימפריאלית‪ ,‬ואם האימפריות היו רעות‪ ,‬מה זה אומר על התרבות‬
‫שלנו?‬
‫יש אסכולות מחקריות ותנועות פוליטיות אשר מבקשות "לטהר" את התרבות האנושית מן‬
‫המורשת האימפריאלית הרעה‪ ,‬ולהשאיר רק חלקים "אותנטיים" טובים‪ .‬זוהי גישה נאיבית‬
‫ובלתי מציאותית‪ .‬אף תרבות אנושית איננה באמת "אותנטית"‪ .‬כל התרבויות האנושיות בנות‬
‫ימינו הן לפחות בחלקן ירושה של אימפריות ותרבויות אימפריאליות‪ ,‬ואין שום כירורגיה‬
‫אקדמית או פוליטית שתאפשר לנו לכרות את הירושות האימפריאליות מבלי להרוג את‬
‫החולה‪.‬‬

‫‪ .17‬תחנת הרכבת ‪ Chhatrapati Shivaji‬שבמומבאי )שיווה־ג'י הוא גיבור לאומי הינדי שנלחם נגד‬
‫האימפריה המוגולית המוסלמית(‪ .‬היא הוקמה ב)אז( בומביי‪ ,‬בסגנון ניאו־גותי שהיה פופולרי בבריטניה של‬
‫סוף המאה ה־‪ ,19‬ונקראה תחנת הרכבת "ויקטוריה" )על שם ויקטוריה מלכת בריטניה(‪ .‬אפשר לשנות את‬
‫השם‪ ,‬אבל איש אינו מעלה על דעתו להרוס את המבנה‪.‬‬

‫חשבו למשל על יחסי האהבה־שנאה בין הודו העצמאית של היום לאימפריה הבריטית‬
‫בהודו‪ .‬הכיבוש הבריטי של הודו עלה לעשרות מיליוני הודים בחייהם‪ ,‬ולמאות מיליונים‬
‫נוספים בהשפלתם ובניצולם המתמשכים‪ .‬הודים שאימצו בחום רעיונות כגון שלטון חוק‪,‬‬
‫הגדרה עצמית‪ ,‬וזכויות אדם גילו שהבריטים מסרבים לראות בהודים בני אדם שווי זכויות‪,‬‬
‫מסרבים להכיר בזכותם של הודים להגדרה עצמית‪ ,‬ומפרים את שלטון החוק כשיש צורך‬
‫לדכא הודים‪ .‬אך האם יכולה הודו המודרנית להתכחש לירושה הבריטית? עם כל הנזק והסבל‬
‫שגרמו הבריטים בהודו‪ ,‬הם אלו שאיחדו את פסיפס הממלכות‪ ,‬הנסיכויות והשבטים ויצרו את‬
‫הודו‪ .‬הם אלו שהניחו את היסודות למערכת המשפט של הודו העצמאית‪ ,‬למִנהל שלה ולרשת‬
‫הרכבות שלה‪ .‬המשטר הדמוקרטי של הודו הוא ירושה מהדמוקרטיה הבריטית‪ .‬שפת‬
‫ההשכלה ההודית היא אנגלית‪ .‬אפילו השיגעון ההודי לקריקט והצ'אי ההודי הם ירושות‬
‫בריטיות‪ .‬גידול מסחרי של תה הובא להודו רק באמצע המאה ה־‪ 19‬בידי חברת הודו‬
‫המזרחית הבריטית‪ ,‬והיו אלו הבריטים שהפיצו את מנהג שתיית התה בכל רחבי התת־יבשת‪.‬‬
‫האם יש איזשהו הודי בר דעת שירצה לוותר על הדמוקרטיה‪ ,‬מערכת הרכבות‪ ,‬מערכת החוק‬
‫והמשפט‪ ,‬הקריקט‪ ,‬הצ'אי והשפה האנגלית רק מפני שאלו הן ירושות אימפריאליות? אי‬
‫אפשר לשלול מכול וכול את המורשת האימפריאלית הבריטית כפי שאי אפשר להרוס את כל‬
‫הבניינים שהקימו הבריטים בהודו‪.‬‬
‫גם אם ננסה לשלול לגמרי את ירושתה של אימפריה דורסנית אחת‪ ,‬מתוך שאיפה לשחזר‬
‫ולשמר את התרבות ה"אותנטית" שקדמה לה‪ ,‬יש סיכוי סביר שמה שאנו מנסים לשמר איננו‬
‫אלא ירושתה של אימפריה דורסנית לא פחות מימים קדומים יותר‪ .‬כך מי שמתקומם על‬
‫השחתתה של התרבות ההודית בידי האימפריה הבריטית מקדש מבלי משים את ירושתן של‬
‫האימפריה המוגולית וסולטנות דלהי‪ .‬ומי שינסה להציל את "התרבות ההודית האותנטית" גם‬
‫מהשפעותיהן הזרות של אימפריות מוסלמיות אלו‪ ,‬מקדש את ירושתן של אימפריית גופטה‪,‬‬
‫האימפריה הקושאנית‪ ,‬ואימפריית מאוריה‪ .‬אם למשל ירצה לאומן הודי קיצוני להרוס את כל‬
‫המבנים שהותירו אחריהם הבריטים בהודו‪ ,‬כגון תחנת הרכבת הראשית של מומבאי — מה‬
‫יהיה דין המבנים שהותירו אחריהם הכובשים המוסלמים של הודו‪ ,‬כגון הטאג' מהאל?‬
 ‫‪ .18‬הטאג' מהאל — תרבות הודית "אותנטית" או יצירה של האימפריאליזם הפרסי־מוסלמי?‬

‫כיצד מתמודדים עם מורכבות זו היא אחת השאלות המרכזיות במחקר האקדמי כמו גם‬
‫בפוליטיקה העולמית של ימינו‪ ,‬ולאיש אין בינתיים תשובה חד־משמעית על כך‪ .‬תהא‬
‫התשובה לבעיה אשר תהא‪ ,‬השלב הראשון הוא להכיר בעצם המורכבות‪ ,‬ולהבין שחלוקה‬
‫פשטנית של העבר ל"טובים" ול"רעים" אינה מקדמת אותנו הרבה‪ ,‬אלא אם כן אנחנו מוכנים‬
‫להודות שרובנו ככולנו ממשיכי דרכם של ה"רעים"‪.‬‬

‫האימפריה הגלובלית החדשה‬

‫מאז שנת ‪ 200‬לפני הספירה לערך חיים רוב בני האדם באימפריות‪ .‬למרות המוניטין השלילי‬
‫שיצא לאימפריות בחמישים השנים האחרונות‪ ,‬סביר שגם בעתיד יחיו רוב בני האדם תחת‬
‫שלטון אימפריאלי‪ ,‬אלא שהפעם יהיה זה כנראה שלטון אימפריאלי גלובלי‪ .‬החזון‬
‫האימפריאלי של שלטון אחד על העולם כולו עומד סוף סוף בפני הגשמתו‪ .‬במהלך המאה‬
‫ה־‪ 20‬שלט בכיפה רעיון הלאומיות‪ ,‬שלפיו "העם" הוא הריבון והוא מקור הסמכות‬
‫הפוליטית‪ ,‬ותפקידה של המדינה הוא לממש את האינטרסים של "העם"‪ .‬לכן היה מקובל‬
‫לחשוב שכמספר העמים‪ ,‬כך צריך להיות מספר המדינות‪ ,‬ושאין מקום לאימפריות‪ .‬במאה‬
‫ה־‪ 21‬הלאומיות הולכת ומאבדת ממרכזיותה‪ .‬יותר ויותר אנשים מאמינים ש"האדם" ולא‬
‫"העם" הוא מקור הסמכות הפוליטית‪ ,‬וכי שמירה על זכויות האדם ועל האינטרסים של המין‬
‫האנושי כולו צריכה להיות נר לרגלי המערכת הפוליטית‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬מה ההיגיון בקיומן‬
‫של קרוב למאתיים מדינות שונות? אם לשבדי‪ ,‬לאינדונזי ולניגרי יש בדיוק אותן זכויות אדם‪,‬‬
‫מדוע הם צריכים שלוש מדינות שונות? האם לא יהיה פשוט יותר לדאוג לזכויות שלהם‬
‫באמצעות ממשלה גלובלית אחת?‬
‫הופעתן של בעיות גלובליות במהותן‪ ,‬כגון התחממות כדור הארץ‪ ,‬מכרסמת את שארית‬
‫הלגיטימציה של מדינות הלאום העצמאיות‪ ,‬כיוון שברור כשמש שאף לא מדינה אחת מסוגלת‬
‫להתמודד עם הבעיות הללו בכוחות עצמה‪ ,‬ושיש הכרח ב"ממשלה גלובלית" כדי לפתור‬
‫אותן‪ .‬לנגד עינינו הולך ונוצר "מנדט שמים" חדש‪ .‬מנדט השמים הסיני ניתן על ידי השמים‬
‫כדי לטפל בבעיותיהם של בני האדם‪ .‬מנדט השמים המודרני יינתן על ידי בני האדם כדי לטפל‬
‫בבעיותיהם של השמים )החור באוזון‪ ,‬ריכוז הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה וכיוצא באלה(‪,‬‬
‫וצבעה של האימפריה הגלובלית יהיה כנראה ירוק‪.‬‬
‫נכון להיום העולם עדיין מפוצל להלכה לכמאתיים מדינות‪ ,‬אך מדינות אלו מאבדות‬
‫במהירות את העצמאות שלהן‪ .‬אף לא מדינה אחת מסוגלת לנהל מדיניות כלכלית עצמאית‪,‬‬
‫להכריז על מלחמות ולסיימן כרצונה‪ ,‬או אפילו לנהל את ענייני הפנים שלה לפי ראות עיניה‪.‬‬
‫מדינות חשופות יותר ויותר לתנודות השווקים העולמיים‪ ,‬למעורבותם של חברות וארגונים‬
‫גלובליים בתוכן‪ ,‬ולפיקוחן של דעת הקהל הגלובלית ומערכת המשפט הגלובלית‪ .‬מדינות‬
‫מחויבות לעמוד בסטנדרטים גלובליים של התנהלות פיננסית‪ ,‬של איכות סביבה ושל צדק‪.‬‬
‫זרמים אדירי כוח של הון‪ ,‬של בני אדם ושל מידע מניעים ומעצבים את העולם תוך התעלמות‬
‫גוברת מגבולותיהן ומדעותיהן של המדינות‪.‬‬
‫האימפריה הגלובלית שהולכת ונוצרת לנגד עינינו אינה נשלטת על ידי מדינה ספציפית או‬
‫קבוצה אתנית ספציפית‪ .‬בדומה לאימפריה הרומית המאוחרת‪ ,‬האימפריה הגלובלית נשלטת‬
‫על ידי אליטה מאוד מגוונת מבחינה אתנית‪ ,‬אשר מאוחדת על ידי תרבות משותפת‪ ,‬אינטרסים‬
‫משותפים‪ ,‬וגם יותר ויותר נישואי תערובת‪ .‬שורה של מזכ"לי או"ם בני מדינות לאום שונות‬
‫— דרום קוריאה )באן קי־מון(‪ ,‬גאנה )קופי ענאן(‪ ,‬מצרים )בוטרוס בוטרוס ע'אלי( ופרו‬
‫)חוויאר פרז דה קוויאר( — הם המקבילים בני ימינו לספטימוס סוורוס‪ ,‬אלגבלוס ופיליפ‬
‫הערבי‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2010‬שניים מבין חמשת האנשים העשירים ביותר בעולם הם אמריקנים‪,‬‬
‫אבל שניים נוספים הם הודים והאיש העשיר ביותר )קרלוס סלים הלו( הוא מקסיקני‪ .‬בכל‬
‫רחבי העולם יותר ויותר אנשי עסקים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬מומחים‪ ,‬אקדמאים‪ ,‬משפטנים‪ ,‬עסקנים‬
‫ומנהלים מגלים שהאימפריה קוראת להם‪ ,‬ומתלבטים אם כדאי להם להיענות לקריאה‪ ,‬או‬
‫לשמור את נאמנותם למדינת הלאום‪ ,‬לעם ולחלקת האלוהים הקטנה שלהם‪ .‬יותר ויותר‬
‫בוחרים באפשרות הראשונה‪.‬‬
 ‫פרק ‪12‬‬

‫כוח עליון‬
‫לצד הכסף והחרב‪ ,‬היה עוד גורם מרכזי שתרם לאיחוד האנושות — הדת‪ .‬מהי בדיוק דת?‬
‫במערב המודרני מקובל לחשוב שדת הינה אמונה באלים או בכוחות "על־טבעיים" אחרים‪.‬‬
‫זוהי הגדרה לא מדויקת ולא מועילה‪ ,‬אשר מייחסת הרבה יותר מדי חשיבות לאלים‪ ,‬ונובעת‬
‫ממתן תשומת לב מופרזת ליהדות‪ ,‬לנצרות ולאסלאם‪ .‬אפשר בהחלט לבסס דת גם על אמונה‬
‫בחוקי טבע‪ ,‬ולא באלים‪.‬‬
‫כך למשל הבודהיזם הינו אמונה ב"חוק הטבע" )דהרמה(‪ .‬המושג "בודהיזם" הוא המצאה‬
‫מערבית‪ .‬כששואלים בודהיסטים במה הם מאמינים‪ ,‬הם לא יאמרו "בבודהיזם" אלא ייטו‬
‫לומר "בחוק הטבע"‪ .‬לא רק הבודהיזם מתהדר בתואר "חוק הטבע"‪ .‬בבחירות ‪1999‬‬
‫בישראל זכתה "מפלגת חוק הטבע" ב‪ 2,924-‬קולות‪ .‬זו לא היתה מפלגה של פיזיקאים‬
‫מקופחים‪ ,‬אלא מפלגה של חסידי המדיטציה הטרנסצנדנטלית של מהרישי מהש יוגי‪ .‬חסידי‬
‫הדאואיזם )‪ (Daoism‬מאמינים ב"דאו"‪ ,‬שאינו אל‪ ,‬אלא "הדרך הטבעית"‪.‬‬
‫אמונה בחוקי טבע כאלה ואחרים עומדת גם בבסיסן של דתות מודרניות שונות‪ .‬כך למשל‬
‫הליברליזם מתבסס על אמונה ב"זכויות האדם הטבעיות"‪ ,‬הנאציזם התבסס על אמונה ב"חוקי‬
‫האבולוציה הטבעיים"‪ ,‬והקומוניזם מתבסס על אמונה בחוקים הטבעיים של הכלכה והחברה‪,‬‬
‫שאותם גילו מרקס‪ ,‬אנגלס ולנין‪.‬‬
‫אנשים רבים ודאי יזדעקו למקרא הפִסקה הקודמת‪ .‬חסידי זכויות האדם יטענו ש"האמונה‬
‫בזכויות האדם אינה דת"‪ .‬אך אם לא כן ‪ -‬מה היא?‬
‫מי שתורת האבולוציה יקרה ללבו יתרעם על כך שמזכירים אותה במשפט אחד עם‬
‫הנאציזם‪ .‬הנאצים אולי טענו שחוקי הגזע שלהם מושתתים על חוקי האבולוציה‪ ,‬אבל הם‬
‫פשוט לא הבינו את חוקי האבולוציה‪ .‬אמת ויציב‪ ,‬אבל מזווית ראייה היסטורית‪ ,‬אין זה משנה‪.‬‬
‫אפשר בהחלט ליצור דת על בסיס חוסר הבנה של חוקי הטבע‪ ,‬או על בסיס אמונה ב"חוקי‬
‫טבע" שלא היו ולא נבראו‪.‬‬
‫גם קומוניסטים אדוקים יתרעמו על כך שמקטלגים אותם כדת‪" .‬הרי הקומוניזם הוא‬
‫האמת‪ ",‬הם יגידו‪" .‬יש אינספור מחקרים בכלכלה ובסוציולוגיה שמוכיחים שמרקס צדק‪".‬‬
‫מבלי להתווכח עם הקומוניסטים על כך‪ ,‬אפשר להשיב להם שגם אם נכון הדבר‪ ,‬אין זה פוטר‬
‫את הקומוניזם מהתווית "דת"‪ .‬אלא אם כן אנו מניחים כאקסיומה שכל דת היא בהכרח אמונה‬
‫טפלה ושקרית‪ .‬עמדה זו נפוצה כיום‪ ,‬אבל אין היא נקודת מוצא טובה למחקר היסטורי על‬
‫דתות‪ .‬הרי שום אדם לא יעיד על עצמו שהוא מאמין באמונה טפלה‪ .‬כולם בטוחים שהם‬
‫מאמינים ב"אמת" — גם קומוניסטים‪ ,‬גם מוסלמים וגם בודהיסטים‪.‬‬
‫מה שחשוב להיסטוריונים להבין זה לא מהי מידת האמיתות של דת זו או אחרת‪ ,‬אלא מהו‬
‫התפקיד של הדת בהיסטוריה האנושית‪ .‬ולכל הדתות ‪ -‬אסלאם‪ ,‬בודהיזם או קומוניזם — יש‬
‫תפקיד היסטורי דומה‪ ,‬בין שהן מאמינות באלים ובין שהן מאמינות בחוקי טבע‪ .‬מה שדתות‬
‫עושות זה להעניק לגיטימציה על־אנושית למערכות חוקים וכללים אנושיות‪ .‬דתות מסבירות‬
‫שחוקיה של החברה האנושית לא נוצרו בשרירות לבם של אנשים‪ ,‬אלא משקפים סדר‬
‫אבסולוטי על־אנושי‪ ,‬ולכן אל לבני האדם לערער על החוקים הללו‪ .‬זהו התפקיד שמילאה‬
‫האמונה בפנתיאון האלים הבבלי לגבי חוקי חמורבי‪ ,‬זהו התפקיד שמילאה האמונה בזכויות‬
‫האדם הטבעיות מבחינת מחברי החוקה האמריקנית‪ ,‬וזהו התפקיד שמילאה האמונה בחוקי‬
‫האבולוציה בשביל מחברי חוקי נירנברג‪" .‬אל תאשימו אותי שאין שוויון בין בני אדם‪ ",‬אמר‬
‫חמורבי‪" ,‬האלים קבעו זאת‪ .‬וגם אל תנסו לשנות את חוקי חמורבי‪ .‬אם תנסו לעשות זאת‪,‬‬
‫האלים יענישו אתכם‪" ".‬אל תאשימו אותי שיהודים נחותים מבני הגזע הארי‪ ",‬אמר היטלר‪,‬‬
‫"האבולוציה קבעה זאת‪ .‬וגם אל תנסו לשנות את חוקי נירנברג‪ .‬אם תנסו לעשות זאת‪,‬‬
‫האבולוציה תכחיד אתכם‪) ".‬מעניין לציין שהמילה העברית "דת" לקוחה מהמילה הפרסית‬
‫העתיקה ‪ dāta‬שמשמעותה "מה שניתן" או "חוק"‪ .‬אותו רעיון משתקף בביטוי העברי "כדת‬
‫וכדין"‪ ,‬שבו "דת" היא מילה נרדפת ל"דין"‪(.‬‬
‫אפשר אם כן להגדיר דת כביסוס של מערכת חוקים וכללים אנושית על אמונה בסדר‬
‫על־אנושי‪ .‬תורת היחסות אינה דת כי עד כה איש לא ניסה לגזור ממנה חוקים וכללי‬
‫התנהגות המחייבים את בני האדם‪ .‬חברת פיג'ו אינה דת כי אף אחד לא טוען שהיא משקפת‬
‫סדר על־אנושי‪ .‬האסלאם והקומוניזם הם דתות‪ ,‬כי שניהם מנסים לגזור חוקים אנושיים‬
‫מאמונה בסדר על־אנושי‪) .‬שימו לב להבדל בין "על־אנושי" ו"על־טבעי"‪ .‬חוקי האבולוציה‬
‫הם על־אנושיים‪ ,‬במובן שלא בני אדם חוקקו אותם‪ .‬אבל אין הם על־טבעיים‪(.‬‬
 ‫תורת היחסות אינה דת כי עד כה איש לא ניסה לגזור ממנה חוקים וכללי התנהגות המחייבים את בני האדם‪.‬‬
‫חברת פיג'ו אינה דת כי אף אחד לא טוען שהיא משקפת סדר אל־אנושי‪ .‬האסלאם והקומוניזם הם דתות‪ ,‬כי‬
‫שניהם מנסים לגזור חוקים אנושיים מאמונה בסדר אל־אנושי‪.‬‬

‫דתות היו בעלות חשיבות רבה למהלך ההיסטוריה העולמית כי הן מסוגלות להתעלות מעל‬
‫גבולות אקולוגיים‪ ,‬גיאוגרפיים‪ ,‬לשוניים ופוליטיים ולאחד מיליוני זרים למרחב תרבותי אחד‬
‫שבו שולטת אמונה בסדר אל־אנושי אחד‪ .‬אולם לא כל דת יכולה לאחד תחת כנפיה אזור רחב‬
‫ידיים‪ .‬כדי שדת תוכל לעשות זאת‪ ,‬עליה לעמוד בשני קריטריונים‪ :‬האחד‪ ,‬עליה להאמין‬
‫בסדר אל־אנושי אוניברסלי‪ ,‬הנכון לכל זמן ולכל מקום‪ .‬השני‪ ,‬עליה לרצות להפיץ את‬
‫האמונה הזאת ולחשוף את קיום הסדר לבני אדם החיים בכל רחבי העולם‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫היא צריכה להיות אוניברסלית ומיסיונרית‪ .‬בעולם של ימינו‪ ,‬הדתות הבולטות ביותר הן‬
‫אוניברסליות ומיסיונריות‪ .‬לא רק האסלאם‪ ,‬הנצרות והבודהיזם הן דתות אוניברסליות‬
‫ומיסיונריות — כך גם הקומוניזם והליברליזם‪ .‬לכן אנשים נוטים להניח שאלו הם מאפיינים‬
‫בסיסיים של כל דת באשר היא‪ .‬לאמיתו של דבר רוב הדתות בהיסטוריה היו מקומיות‬
‫ואקסקלוסיביות‪ .‬דתות אוניברסליות ומיסיונריות הופיעו רק החל מהאלף הראשון לפני‬
‫הספירה‪ .‬הופעתן היתה אחת המהפכות החשובות ביותר בהיסטוריה‪ ,‬אשר תרמה תרומה‬
‫מכריעה לתהליכי הליכוד של האנושות‪ ,‬בדומה להופעתן של האימפריות האוניברסליות‬
‫מהדגם הפרסי ושל הכסף האוניברסלי מהדגם הלידי‪.‬‬

‫שתיקת הכבשים‬
‫למיטב ידיעתנו הלקטים היו ברובם אנימיסטים‪ .‬הם האמינו שבנוסף על בני האדם יש בעולם‬
‫עוד מגוון עצום של ישויות אחרות בעלות אישיות‪ ,‬רצונות וצרכים‪ .‬הסדר בעולם מושתת על‬
‫יחסים חברתיים בין כל הישויות האלה‪ ,‬ואינו נותן מקום מיוחס לבני האדם דווקא‪ .‬הדתות‬
‫האנימיסטיות אופיינו בכך שהן ניסו להתאים את חוקיהם של בני האדם לדרישותיהן של‬
‫הישויות האחרות‪ .‬כך למשל בחבורת לקטים שחיה בעמק יזרעאל עשוי היה להתקבע כלל‬
‫שלפיו אין לכרות את עץ האלון הגדול שבתחתית הר תבור‪ ,‬כי אם יעשו את זה‪ ,‬הרוח של‬
‫העץ תכעס מאוד ותנקום בבני האדם‪ .‬בחבורת לקטים שחיה בהרי יהודה התקבע כלל שאסור‬
‫לצוד שועלים עם זנב לבן‪ ,‬כי לפני הרבה שנים שועל עם זנב לבן הופיע בחלומה של זקנה‬
‫חכמה אחת‪ ,‬וסיפר לה איפה אפשר למצוא מים בזמן בצורת‪.‬‬
‫דתות אלו נטו להיות מקומיות בהשקפתן‪ ,‬ולהדגיש את מה שייחודי ושונה בכל מקום‪ ,‬בכל‬
‫זמן‪ ,‬ובכל תופעה‪ .‬לקטים בילו את כל חייהם בתוך שטח של כמה עשרות קילומטרים‬
‫רבועים‪ ,‬שאותו הם כמעט אף פעם לא עזבו‪ .‬כדי לשרוד הם היו צריכים להכיר באופן‬
‫האינטימי ביותר את הישויות החולקות איתם את שטח המחיה‪ ,‬אך הם יכלו להסתדר גם בלי‬
‫לדעת דבר על בני האדם ועל הישויות המאכלסות אזורים מרוחקים‪ .‬מה שעניין את תושביו‬
‫של עמק מסוים היה להבין את הסדר ה אל־אנושי השולט בעמק שלהם‪ ,‬ולגזור ממנו את‬
‫החוקים ואת דרכי ההתנהגות האנושיים המתאימים ביותר לעמק שלהם‪ .‬היה זה חסר טעם‬
‫לנסות ולשכנע את תושביו של עמק מרוחק לקבל את אותן האמונות ואותן דרכי התנהגות‪.‬‬
‫אם תושבי עמק יזרעאל האמינו שאסור לכרות את עץ האלון הגדול שבתחתית הר תבור‪ ,‬הם‬
‫לא טרחו לשלוח מיסיונרים לעמק הנילוס ולספר את זה לבני האדם שחיו שם‪.‬‬
‫המהפכה החקלאית לוותה ככל הנראה במהפכה דתית‪ .‬לקטים ליקטו וצדו בעלי חיים‬
‫וצמחים שגדלו ללא התערבותם‪ ,‬ולכן יכלו לראות בעדר חופשי של בקר או בחיטה הצומחת‬
‫פרא ישויות בעלות מעמד שווה לאדם‪ .‬הם עדיין אכלו אותם‪ ,‬אבל זה לא הפך את הבקר‬
‫והחיטה לנחותים‪ ,‬כפי שאדם שטרף אותו נמר לא נעשה לישות נחותה מהנמר‪ .‬העדות‬
‫הברורה ביותר למעמדם השווה של האדם‪ ,‬הבקר‪ ,‬החיטה והנמר היתה שהם דיברו זה עם זה‬
‫ישירות וניהלו משא ומתן דו־סטרי על כללי ההתנהגות בעמק שלהם‪ .‬חקלאים לעומת זאת‬
‫התקיימו על ידי עשיית מניפולציות יותר ויותר כוחניות על בעלי חיים וצמחים‪ ,‬ולכן התקשו‬
‫להתייחס אליהם כאל ישויות שוות ערך‪ .‬חקלאי שהחזיק פרה ברפת ידע כמובן שיכולת‬
‫השליטה שלו בפרה היא מוגבלת‪ .‬הוא למשל לא היה יכול להבטיח שהפרה תהרה ותמליט‬
‫עגל בריא‪ .‬אולם כדי להבטיח את הדברים הללו‪ ,‬החקלאי כבר לא פנה אל הפרה ישירות‪.‬‬
‫במקום זאת הוא פנה אל "אלת הפריון" ונעזר בה כדי לשלוט בפרה‪ .‬האלים הגדולים הופיעו‬
‫ברגע שבו בעלי החיים והצמחים איבדו את זכות הדיבור שלהם‪ ,‬כדי לתווך בין האדם לבין‬
‫בעלי החיים והצמחים‪.‬‬

‫***‬

‫המהפכה החקלאית פגעה הרבה פחות במעמדם של חברים אחרים במערכת האנימיסטית‪ ,‬כגון‬
‫סלעים‪ ,‬מעיינות‪ ,‬שדים ורוחות המתים‪ .‬אך גם חברים אלו איבדו בהדרגה ממעמדם לטובת‬
‫האלים‪ ,‬בפרט כשהופיעו רשתות מסחר גדולות וישויות פוליטיות מורכבות‪ .‬לקט־צייד או‬
‫איכר שחי כל חייו באזור של כמה עשרות קילומטרים רבועים היה יכול‪ ,‬ברוב המקרים‪,‬‬
‫להסתפק בקשר עם ישויות מקומיות‪ .‬אם מישהו חלה‪ ,‬פנו לרוחות האבות‪ .‬אם היתה בצורת‬
‫בכפר‪ ,‬דיברו עם המעיין או עם ההר הסמוך‪ .‬ברגע שנוצרו ממלכות המשתרעות על מאות‬
‫קילומטרים ומונות מאות אלפי תושבים‪ ,‬וברגע שנוצרו רשתות מסחר המקיפות מאות‬
‫קילומטרים‪ ,‬כבר לא היה די בישויות המקומיות‪ .‬מה יעזור המעיין המקומי לבצורת הפוגעת‬
‫במחוזות שלמים? מה יעזור ההר הסמוך אם בארבארים מאיימים להחריב את כל הממלכה?‬
‫מה יעזור עץ האלון לסוחר שמפליג לחופים רחוקים? במצבים כאלה נוצר צורך בקשר עם‬
‫ישויות שכוחותיהן ותחומי אחריותן הקיפו את כל הממלכה או את כל האגן המסחרי‪ .‬כדי‬
‫לענות על הצורך הזה התפתחו דתות פוליתיאיסטיות )מיוונית‪ ,‬פולי = הרבה‪ ,‬תיאוס = אל(‪.‬‬
‫דתות אלו האמינו בקיומם של אלים רבי־עוצמה כגון אל הגשם‪ ,‬אל הים ואלת המלחמה‪ ,‬אשר‬
‫בירכו את בני האדם בגשם ובניצחונות; הענישו אותם בבצורות ובתבוסות; ונתנו לגיטימציה‬
‫לשליטיהן של ממלכות ואימפריות רחבות ידיים‪.‬‬
‫התפתחויות אלו לא הביאו להיעלמותו המוחלטת של האנימיזם‪ .‬שדים‪ ,‬פיות‪ ,‬רוחות‬
‫המתים‪ ,‬סלעים קדושים‪ ,‬מעיינות קדושים ועצים קדושים נשארו חלק אינטגרלי כמעט מכל‬
‫הדתות הפוליתיאיסטיות‪ .‬ההבדל העיקרי בין הפוליתיאיזם לאנימיזם הוא בדגשים‪.‬‬
‫אנימיסטים שגרו בצלו של הר ייחסו חשיבות רבה לסלעים שונים הבולטים מאדמת ההר‪,‬‬
‫למערות שונות‪ ,‬למפלים ולנחלים שונים‪ ,‬לעצים שונים‪ ,‬לבעלי חיים שונים‪ ,‬ולישויות‬
‫לא־גשמיות שונות החיות בינות לסלעים ולעצים שעל ההר‪ .‬פוליתיאיסטים שגרו בצלו של‬
‫אותו הר המשיכו להאמין בכל מיני סלעים קדושים‪ ,‬שדים ופיות שהתגוררו על ההר‪ ,‬אבל הם‬
‫ייחסו להם פחות ופחות חשיבות‪ ,‬ובמקום זאת ייחסו חשיבות לישות בשם "אלת האדמה"‪,‬‬
‫אשר שולטת בכל הסלעים‪ ,‬המערות‪ ,‬העצים‪ ,‬בעלי החיים והשדים של ההר‪.‬‬
‫שינוי דגש נוסף נגע למעמדו של האדם בעולם‪ .‬האנימיסטים לא חשבו שהעולם סובב‬
‫מסביב להומו סאפיינס‪ .‬הפוליתיאיסטים‪ ,‬לעומתם‪ ,‬ציירו את הסדר בעולם כאילו מה שעומד‬
‫במרכזו הוא מערכת היחסים בין האלים לבין האדם‪ ,‬וכך רוממו לא רק את מעמד האלים אלא‬
‫גם את מעמד האדם‪ .‬יתר החברים במערכת האנימיסטית הישנה הפכו לשחקני משנה או‬
‫לתפאורה דוממת בדרמה הגדולה של יחסי האדם עם האלים‪.‬‬

‫***‬

‫אלפיים שנה של שטיפת מוח מונותיאיסטית גרמו לרוב תושבי העולם המערבי לראות את‬
‫הפוליתיאיזם כ"עבודת אלילים" חשוכה וילדותית‪ .‬אבל זו דעה קדומה משוללת יסוד‪ .‬כדי‬
‫להבין את ההיגיון של הפוליתיאיזם‪ ,‬יש להבין את הרעיון המרכזי העומד מאחורי עצם‬
‫האמונה בריבוי אלים‪ .‬למרות מה שטוענת התעמולה המונותיאיסטית‪ ,‬האמונה‬
‫הפוליתיאיסטית באלים רבים אינה עומדת בניגוד לאמונה בכוח עליון אחד‪ .‬הרעיון שלפיו‬
‫בכל היקום שולט כוח אחד לא היה זר לדתות הפוליתיאיסטיות‪ ,‬כפי שהוא לא היה זר לדתות‬
‫האנימיסטיות‪ .‬מרבית הדתות הפוליתיאיסטיות והאנימיסטיות הידועות למחקר הכירו בקיומו‬
‫של כוח‪ ,‬חוק או עיקרון אחד העומד מאחורי כל האלים‪ ,‬השדים והישויות השונות‪.‬‬
‫כך למשל בפוליתיאיזם היווני הקלאסי‪ ,‬זאוס איננו כול־יכול‪ .‬הוא וכל יתר האלים כפופים‬
‫לכוח חזק הרבה יותר — הגורל )אנאנקה‪ ,‬מוירה(‪ .‬גם בפוליתיאיזם הנורדי האלים כפופים‬
‫לגורל חזק מהם‪ ,‬וסופם להיכחד )אלו הם "דמדומי האלים" המפורסמים(‪ .‬בפוליתיאיזם של‬
‫בני יורובה במערב אפריקה כל האלים )הנקראים אורישה ]‪ ,([Orisha‬נולדו מהאל העליון‬
‫אולודומארה )‪ (Olodumare‬וכפופים לו‪ .‬בפוליתיאיזם ההינדי‪ ,‬מאחורי כל אלפי האלים‬
‫והרוחות ומאחורי כל מיליוני התופעות של העולם יש מציאות אחת ויחידה — המציאות של‬
‫ה"אטמאן" )‪ .(Atman‬ה"אטמאן" הוא המהות הנצחית או הנשמה של העולם כולו‪ ,‬של כל‬
‫אדם‪ ,‬ושל כל תופעה‪.‬‬
‫התובנה הפוליתיאיסטית הבסיסית )אשר מבדילה את הפוליתיאיזם מהמונותיאיזם( היא‬
‫שהכוח העליון של היקום הוא חסר פניות לגמרי‪ ,‬ולכן הוא אינו רלוונטי לענייניהם‪,‬‬
‫לדאגותיהם ולמצוקותיהם היומיומיות של בני האדם‪ .‬הוא הבמה שעליה מתרחשת הדרמה של‬
‫החיים‪ ,‬אך הוא לא שחקן בהצגה‪ .‬אי אפשר לפנות לכוח העליון כדי לנצח במלחמה או‬
‫להירפא ממחלה‪ ,‬כי מנקודת מבטו של כוח זה‪ ,‬אין כל הבדל אם ממלכה מסוימת תנצח או‬
‫תפסיד‪ ,‬ואם אדם מסוים יחלה או יבריא‪ .‬לכוח זה אין אינטרסים ואין העדפות‪ .‬לכן היוונים‬
‫והוויקינגים לא טרחו להקריב קורבנות לגורל‪ ,‬וההינדים לא הקימו מקדשים לאטמאן‪.‬‬
‫הטעם היחיד לפנות לכוח העליון של היקום הוא כדי להגיע להשלמה מוחלטת עם החיים‪,‬‬
‫על הצד השלילי והחיובי שלהם גם יחד‪ .‬להשלים עם התבוסה‪ ,‬עם העוני‪ ,‬עם המחלה ועם‬
‫המוות‪ .‬כך למשל מיעוט קטן של הינדים הנקראים "סניאסים" או "סאדואים" מקדישים את‬
‫עצמם לניסיון להתאחד עם האטמאן כדי להגיע להשלמה מוחלטת עם המציאות )מה שנקרא‬
‫"להגיע להארה"(‪ .‬הם מנסים להשתחרר מכל הסממנים הארציים והחלקיים של קיומם —‬
‫גיל‪ ,‬מין‪ ,‬מעמד‪ ,‬רכוש‪ ,‬יכולות‪ ,‬תקוות‪ ,‬פחדים — ולראות שלגבי המהות הנצחית של העולם‪,‬‬
‫כל התופעות הארעיות הללו אינן משנות דבר‪ .‬אבל רוב המאמינים ההינדים אינם סניאסים‪.‬‬
‫הם שקועים עד צוואר בענייני דיומא‪ ,‬ובעניינים אלה האטמאן לא יעזור להם‪ .‬בשביל זה הם‬
‫צריכים לפנות לכוחות חלקיים הנקראים אלים‪ .‬הכוחות החלקיים הללו‪ ,‬מכיוון שהם חלקיים‪,‬‬
‫הם בעלי אינטרסים והעדפות מגוונים‪ ,‬ולכן אפשר לעשות איתם עסקאות ולהיעזר בהם כדי‬
‫לנצח במלחמות ולהבריא ממחלות‪.‬‬
‫זוהי אם כן התובנה הפוליתיאיסטית במלואה‪ :‬הכוח העליון של היקום הוא חסר משוא‬
‫פנים‪ ,‬ולכן אם אנו רוצים להשיג דבר מה בחיי היומיום‪ ,‬אנו חייבים לפנות אל כוחות‬
‫אינטרסנטיים וחלקיים‪ .‬וכוחות כאלה‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬הם רבים )ברגע שמחלקים את‬
‫השלם‪ ,‬תמיד נקבל יותר מאשר חלק אחד(‪ .‬מכאן מתחייבת האמונה בקיומם של אלים רבים‪.‬‬
‫מכאן צמחה גם סובלנות דתית מרחיקת לכת‪ .‬מכיוון שפוליתיאיסטים מאמינים מצד אחד‬
‫בכוח עליון חסר פניות ומצד שני בהרבה כוחות קטנים ואינטרסנטיים‪ ,‬לא היתה בעיה‬
‫לחסידים של אל אחד לקבל את קיומם של אלים אחרים‪ ,‬לאמץ מדי פעם את פולחניהם של‬
‫אלים אחרים‪ ,‬ובכל מקרה להניח לחסידים של אלים אחרים לנפשם‪ .‬דתות פוליתיאיסטיות הן‬
‫סובלניות במהותן‪ ,‬ואינן רודפות "כופרים"‪.‬‬
‫אפילו כאשר פוליתיאיסטים כבשו אימפריות אדירות‪ ,‬הם לא נהיו מיסיונרים‪" .‬האלים‬
‫שלנו אולי בירכו אותנו בניצחון ונתנו לנו לשלוט בעולם כולו‪ ,‬אבל אם מישהו מעדיף‬
‫להמשיך לסגוד לאלים שלו — שיבושם לו‪ ".‬כך למשל המצרים‪ ,‬הרומאים‪ ,‬הסינים‪,‬‬
‫האצטקים והאינקה לא שלחו מיסיונרים לארצות זרות כדי להפיץ את האמונה באוזיריס‪,‬‬
‫ביופיטר או בהויצ'ילופושלי )‪ — Huitzilopochtli‬האל הראשי של האצטקים(‪ ,‬ובוודאי לא‬
‫שלחו צבאות למטרה זו‪ .‬בתוך האימפריה שלהם הם ציפו שכל העמים הכבושים יכבדו את‬
‫אלי האימפריה ופולחניהם‪ ,‬כיוון שפולחנים אלו היו מקור חשוב ללגיטימציה פוליטית‪ .‬אולם‬
‫הם לא דרשו שהעמים הכבושים יוותרו לשם כך על הפולחנים והאמונות המקומיים שלהם‪.‬‬
‫באימפריה האצטקית חויבו העמים הכבושים להקים מקדשים להויצ'ילופושלי‪ ,‬אבל מקדשים‬
‫אלו הוקמו לצד מקדשיהם של האלים הקודמים המקומיים‪ ,‬ולא במקומם‪ .‬לא זו בלבד‬
‫שהנכבשים לא אולצו לוותר על אליהם‪ ,‬במקרים רבים החלה האליטה האימפריאלית עצמה‬
‫לסגוד לאליהם של העמים הכבושים‪ .‬כך למשל נפוץ ברומא פולחן האלה הסורית קיבלה‬
‫ופולחן האלה המצרית איזיס‪.‬‬
‫האל היחיד שכלפיו גילו הרומאים חוסר סובלנות היה האל המונותיאיסטי והמיסיונרי של‬
‫הנוצרים‪ .‬אלא שהאשמה כאן לא היתה של הרומאים‪ .‬היו אלו חסידיו של האל המונותיאיסטי‬
‫שסירבו בתוקף להכיר בקיום האלים הרומיים ובאלוהותו של הקיסר‪ ,‬וסירבו לכל ניסיון‬
‫לפשר בין האל האחד שלהם לאלים הרבים של האימפריה‪ .‬האימפריה הרומית אופיינה‬
‫בסובלנות דתית מרחיקת לכת‪ ,‬עד לנקודה שבה היא נתקלה בקנאות דתית‪ ,‬ובמקרה זה היא‬
‫השיבה מידה כנגד מידה‪.‬‬
‫וראוי לציין שאפילו בכל הנוגע לרדיפת הנוצרים‪ ,‬האימפריה הרומית היתה סובלנית‬
‫ועדינה לאין שיעור מהאימפריות והממלכות הנוצריות שבאו בעקבותיה‪ .‬במהלך שלוש מאות‬
‫שנים יזמו הקיסרים הפוליתיאיסטים של רומא לא יותר מאשר שלוש או ארבע רדיפות‬
‫כלליות של נוצרים‪ .‬מושלים ופקידים מקומיים יזמו מספר רב יותר של רדיפות מקומיות‪ ,‬אך‬
‫גם אם מחשבים יחד את קורבנות כל הרדיפות הללו‪ ,‬מסתבר שהאימפריה הרומית הרגה‬
‫במהלך כשלוש מאות שנה לא יותר מאלפים ספורים של נוצרים )ויש האומרים רק מאות‬
‫ספורות(‪ .‬באלף וחמש מאות השנים הבאות‪ ,‬מלחמות דת בין נוצרים לבין עצמם קטלו מיליוני‬
‫נוצרים אשר נבדלו אלה מאלה רק בכך שהם פירשו באופן טיפ־טיפה שונה את דת האהבה‬
‫והחמלה‪.‬‬
‫מפורסמות במיוחד הן מלחמות הדת שהתחוללו באירופה במאות ה־‪ 16‬וה־‪ 17‬בין נוצרים‬
‫קתולים לנוצרים פרוטסטנטים‪ .‬גם הקתולים וגם הפרוטסטנטים האמינו בישו ובברית‬
‫החדשה‪ ,‬והאמינו שבשורתו של ישו היא בשורת האהבה והחמלה‪ .‬אלא שהיו ביניהם חילוקי‬
‫דעות על טיב האהבה הזו‪ .‬הפרוטסטנטים האמינו שאהבתו של האל לבני האדם היא כה‬
‫גדולה‪ ,‬שהאל התגלם בבשר )ישו( והניח שיענו ויצלבו אותו‪ ,‬וכך כיפר על החטא הקדמון‬
‫שחטאו אדם וחווה ופתח בפנינו מחדש את שערי גן עדן‪ .‬הקתולים הסכימו עם כל זה‪ ,‬אבל‬
‫הוסיפו שכדי שנוכל להיכנס לגן עדן‪ ,‬גם אנחנו צריכים לעשות משהו — אנחנו צריכים‬
‫לעשות מעשים טובים‪ .‬הפרוטסטנטים סירבו לקבל זאת‪ ,‬וטענו שהדבר מוריד מגדולתו‬
‫ומאהבתו של האל‪ .‬מי שחושב שהכניסה לגן עדן תלויה במעשיו הטובים‪ ,‬אומר שאין די‬
‫בקורבן של ישו על הצלב ובאהבתו של האל לבני האדם‪ ,‬ומנפח את חשיבותו העצמית‪.‬‬
‫על הסוגיה הזו היה ויכוח כה חריף‪ ,‬שלאורך המאות ה־‪ 16‬וה־‪ 17‬שחטו נוצרים קתולים‬
‫מאות אלפי נוצרים פרוטסנטים בכל רחבי אירופה — ולהפך‪ .‬כך למשל ב־‪ 23‬באוגוסט‬
‫‪ ,1572‬ב"טבח ליל ברתולומיאוס הקדוש"‪ ,‬קתולים צרפתים שהדגישו את חשיבותם של‬
‫המעשים הטובים ערכו התקפות מתואמות על קהילות פרוטסטנטיות שהדגישו את אהבתו של‬
‫האל‪ .‬כ־‪ 10,000-5,000‬פרוטסטנטים נטבחו בתוך פחות מ־‪ 24‬שעות‪ .‬כשהאפיפיור ברומא‬
‫שמע את הבשורות מצרפת הוא כל כך שמח‪ ,‬שהוא אירגן תפילות חגיגיות לכבוד המאורע‪,‬‬
‫והזמין ציורים של הטבח כדי לעטר את אחד מחדרי ארמון הוותיקן‪ .‬יותר נוצרים נהרגו‬
‫באותן ‪ 24‬שעות בידי נוצרים מאשר כל הנוצרים שנהרגו בידי האימפריה הרומית‬
‫הפוליתיאיסטית במשך כל שנות קיומה‪.‬‬
‫סובלנותה היחסית של האימפריה הרומית בולטת עוד יותר ביחסה ליהודים‪ .‬אף על פי‬
‫שאלו מרדו באימפריה פעם אחר פעם‪ ,‬ואף על פי שמרידות אלו הונעו על ידי אידיאולוגיה‬
‫דתית קנאית‪ ,‬הרומאים אף פעם לא אסרו על קיום הדת היהודית ולא ניסו לחסל אותה‪ .‬בית‬
‫המקדש אמנם הוחרב במהלך המרד הגדול‪ ,‬אך יהודים לא הוכרחו להמיר את דתם‪ ,‬והם לא‬
‫הועמדו תחת עיניה הבולשות של אינקוויזיציה דתית‪.‬‬
 ‫אחד אלוהינו‬
‫התובנה הפוליתיאיסטית הבסיסית היא שהכוח העליון של היקום הוא חסר אינטרסים וחסר‬
‫פניות‪ .‬אבל בשלב מסוים החלו חסידיהן של כמה דתות פוליתיאיסטיות להאמין שלכוח‬
‫העליון של היקום בכל זאת יש אינטרסים והעדפות‪ ,‬ולכן הוא מגלה עניין בגורלם ואפילו‬
‫במצוקותיהם היומיומיות של בני האדם‪ .‬הוא עוזר לעמים מסוימים ומעניש עמים אחרים‪ .‬יש‬
‫מעשים שמשמחים אותו‪ ,‬ואילו מעשים אחרים מכעיסים אותו‪ .‬יש מקומות וזמנים הקדושים‬
‫לו במיוחד‪ ,‬ואחרים אינם חביבים עליו‪ .‬כך נוצרו דתות מונותיאיסטיות )ביוונית‪ ,‬מונו = אחד‪,‬‬
‫תיאוס = אל(‪ ,‬שחסידיהן פונים לכוח העליון של היקום כדי להבריא ממחלה‪ ,‬לזכות בלוטו‬
‫ולנצח במלחמה‪.‬‬
‫הדת המונותיאיסטית הקדומה ביותר הידועה למחקר נוצרה בסביבות ‪ 1350‬לפני הספירה‬
‫במצרים‪ ,‬כשפרעה אחנ'אתון טען שאחד האלים המשניים של הפנתיאון המצרי‪ ,‬האל אתון‪,‬‬
‫הוא למעשה הכוח העליון המושל ביקום כולו‪ .‬אחנ'אתון השליט את פולחן אתון כדת המדינה‪,‬‬
‫וניסה להגביל את פולחני כל יתר האלים‪ .‬המהפכה הדתית של אחנ'אתון לא זכתה להצלחה‪,‬‬
‫ואחרי מותו ננטש פולחן אתון לטובת פנתיאון האלים הקודם‪ .‬דתות מונותיאיסטיות נוספות‬
‫המשיכו לצמוח פה ושם מתוך הפוליתיאיזם בכל רחבי העולם‪ ,‬אך חשיבותן ההיסטורית‬
‫נותרה זניחה‪ ,‬בין השאר מכיוון שהן התקשו לעכל את משמעותו האוניברסלית של המסר‬
‫שלהן‪ .‬היהדות למשל טענה שהכוח העליון של היקום הוא בעל אינטרסים ובעל פניות‪ ,‬אבל‬
‫שהדבר העיקרי שמעניין אותו זה דווקא העם היהודי וארץ ישראל‪ .‬לא היה ליהדות הרבה מה‬
‫להציע ליתר תושבי העולם‪ ,‬והיא בדרך כלל נמנעה ממיסיונריות )אם כי בתקופת בית שני‬
‫היא חוותה גל של מיסיונריות‪ ,‬כולל אפילו גיור כפוי של אוכלוסיות כבושות‪ .‬כשמלכי בית‬
‫חשמונאי כבשו את אדום‪ ,‬הם גיירו בכוח הזרוע את האדומים(‪ .‬אפשר לקרוא לשלב הביניים‬
‫הזה בשם "מונותיאיזם מקומי"‪.‬‬
‫פריצת הדרך הגדולה של המונותיאיזם הגיעה עם הנצרות‪ .‬הנצרות היתה בתחילת דרכה כת‬
‫יהודית אזוטרית שביקשה לשכנע את היהודים שישוע מנצרת הוא המשיח‪ .‬אולם אחד‬
‫ממנהיגיה הראשונים של הכת הזו — פאולוס — טען‪ ,‬במידה רבה של צדק‪ ,‬שאם הכוח‬
‫העליון של היקום הוא בעל אינטרסים ובעל פניות‪ ,‬הוא רלוונטי לכל תושבי היקום‪ ,‬ולא רק‬
‫לעם אחד ולארץ אחת‪ .‬פאולוס הסיק מכך שהנוצרים חייבים להפיץ את האמונה בישו לכל‬
‫בני האדם‪ ,‬ולא רק ליהודים‪ .‬טיעוניו של פאולוס נפלו על אוזניים קשובות‪ ,‬והנוצרים החלו‬
‫לארגן פעילות מיסיונרית עניפה שכוונה כלפי כל תושבי העולם‪ .‬במאה הרביעית לספירה‪,‬‬
‫באחת התפניות היותר משונות של ההיסטוריה‪ ,‬השתלטה הכת האזוטרית הזו על האימפריה‬
‫הרומית‪ .‬הצלחתה של הנצרות שימשה מודל לדת מונותיאיסטית חדשה שהופיעה בחצי האי‬
‫ערב במאה השביעית‪ ,‬האסלאם‪ .‬בדומה לנצרות‪ ,‬גם האסלאם התחיל את דרכו ככת אזוטרית‬
‫בפינה נידחת של העולם‪ ,‬אך בתפנית משונה עוד יותר מעליית הנצרות הצליח האסלאם‬
‫לפרוץ ממדבריות ערב ולהתפשט בתוך כמאה שנה לכל המרחב שמהאוקיאנוס האטלנטי ועד‬
‫הודו‪ .‬מכאן ואילך מילא הרעיון המונותיאיסטי תפקיד מפתח בהיסטוריה העולמית‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מופץ לכל רחבי העולם על ידי הנוצרים והמוסלמים‪.‬‬
‫בניגוד לדתות הפוליתיאיסטיות‪ ,‬הדתות המונותיאיסטיות נטו להיות קנאיות ומיסיונריות‪.‬‬
‫הכוח העליון של היקום הוא אחד‪ .‬דת שמכירה בלגיטימיות של דתות אחרות מצהירה במובלע‬
‫על כך שהאל שלה אינו הכוח העליון של היקום‪ ,‬או לחלופין שהיא קיבלה ממנו רק חלק מן‬
‫האמת‪ .‬מונותיאיזם כמעט בעל כורחו מחויב לשלול את הלגיטימציה של דתות אחרות‪,‬‬
‫ולאורך ההיסטוריה מונותיאיסטים ניסו פעמים רבות לבסס את הלגיטימציה שלהם על ידי‬
‫חיסול התחרות בכוח הזרוע‪.‬‬
‫זה עבד‪ .‬בשנת ‪ 1‬לספירה לא היו כמעט מונותיאיסטים בעולם‪ .‬בשנת ‪ 500‬לספירה‪ ,‬אחת‬
‫האימפריות החשובות של העולם — האימפריה הרומית — היתה נוצרית‪ ,‬ומיסיונרים הפיצו‬
‫את הנצרות לחלקים נכבדים מאירופה‪ ,‬אסיה ואפריקה‪ .‬בשנת ‪ 1000‬לספירה מרבית תושבי‬
‫אירופה‪ ,‬מערב אסיה ואפריקה מצפון לסהרה כבר היו מונותיאיסטים )נוצרים או מוסלמים(‪,‬‬
‫ודתות מונותיאיסטיות נתנו לגיטימציה לשורה של אימפריות מהאוקיאנוס האטלנטי ועד הרי‬
‫ההימלאיה‪ .‬בשנת ‪ 1500‬לספירה המונותיאיזם משל בכיפה במרבית אפרו־אסיה מלבד‬
‫המזרח הרחוק וחציה הדרומי של אפריקה‪ ,‬והחל לשלוח זרועות גם אל עבר דרום אפריקה‪,‬‬
‫אמריקה ואוקיאניה‪ .‬היום מרבית תושבי העולם מחוץ לדרום אסיה ומזרחה מאמינים לפחות‬
‫להלכה בדת מונותיאיסטית כזו או אחרת‪ ,‬והסדר הפוליטי העולמי נשען על יסודות‬
‫מונותיאיסטיים‪.‬‬
 ‫מפה ‪ .4‬התפשטות הנצרות והאסלאם‬

‫אולם כפי שהאנימיזם המשיך לשרוד בתוך הפוליתיאיזם‪ ,‬כך המשיך הפוליתיאיזם לשרוד‬
‫בתוך המונותיאיזם‪ .‬לכאורה‪ ,‬ברגע שאדם מאמין שהכוח העליון של היקום הוא בעל‬
‫אינטרסים ובעל פניות‪ ,‬מה הטעם להמשיך ולסגוד גם לכוחות חלקיים? מי ירצה לפנות לפקיד‬
‫קטן כשאפשר לגשת ישר למשרדו של ראש הממשלה? ואכן‪ ,‬התיאולוגיה המונותיאיסטית‬
‫נוטה להכחיש את קיומם של כל האלים השונים מלבד הכוח העליון של היקום‪ ,‬ולשפוך‬
‫קיתונות של רותחים על מי שממשיך לסגוד להם‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בין הטענות התיאולוגיות לבין המציאות ההיסטורית יש פער גדול‪ .‬הרעיון‬
‫המונותיאיסטי האוניברסלי היה קשה לעיכול למרבית בני האדם‪ ,‬שהמשיכו לחלק את העולם‬
‫ל"אנחנו" ו"הם"‪ ,‬ומצאו שהכוח העליון של היקום הוא זר ומרוחק מדי מצורכי היומיום‬
‫שלהם‪ .‬לכן הדתות המונותיאיסטיות גירשו את האלים בבושת פנים מהדלת הראשית רק כדי‬
‫להכניס אותם חזרה הביתה דרך החלון‪ .‬הנצרות למשל פיתחה פנתיאון עצום של קדושים‬
‫וקדושות‪ ,‬שפולחנם לא נבדל בהרבה מפולחן האלים הפוליתיאיסטי‪.‬‬
‫כפי שהדד הגן על הארמים הוויצ'ילופושלי עזר לאצטקים‪ ,‬כך לכל ממלכה נוצרית בימי‬
‫הביניים היה הקדוש המגן שלה שעזר לה להתגבר על מפגעים ולנצח במלחמות‪ :‬על אנגליה‬
‫הגן ג'ורג' הקדוש‪ ,‬על סקוטלנד אנדרו הקדוש‪ ,‬על הונגריה שטפאן הקדוש ועל צרפת מרטין‬
‫הקדוש‪ .‬כמו לממלכות‪ ,‬כך גם לערים ועיירות‪ ,‬למקצועות‪ ,‬ואפילו למחלות יש קדושים‬
‫משלהם‪ .‬על העיר מילאנו מגן אמברוזיוס הקדוש‪ ,‬ועל ונציה מגן מרקוס הקדוש‪ .‬אלמו הקדוש‬
‫מגן על מנקי ארובות‪ ,‬ואילו מאתיו הקדוש מגן על בנקאים וגובי מסים‪ .‬אם אתם סובלים‬
‫מכאב ראש יש להתפלל לאגאתיוס הקדוש‪ ,‬אך אם מכאב שיניים — לאפולוניה הקדושה‪.‬‬
‫הקדושים הנוצרים לא רק דמו לאלים הפוליתיאיסטים הישנים‪ ,‬לעתים הם היו גלגול חדש של‬
‫אותם אלים עצמם‪ .‬כך למשל באירלנד האלה הקלטית בריגיד הפכה לקדושה נוצרית בשם‬
‫בריגיטה הקדושה‪ ,‬שהיא עד היום הקדושה הנערצת ביותר על אירים קתולים‪.‬‬
‫תופעות דומות קיימות גם בדתות מונותיאיסטיות אחרות‪ ,‬כגון האסלאם והיהדות‪ .‬לאורך‬
‫הדורות שילבה היהדות אל תוכה מגוון רחב של מלאכים‪ ,‬שרפים‪ ,‬שדים‪ ,‬רוחות וצדיקים‪.‬‬
‫היום קבר הבאבא סאלי בנתיבות‪ ,‬קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון‪ ,‬קבר רבי נחמן באומן‪,‬‬
‫ועשרות קברי צדיקים אחרים מתחרים בהצלחה לא מבוטלת במקומות הפולחן ה"רשמיים"‬
‫בירושלים ובחברון; הילולותיהם של הצדיקים מאפילות בחשיבותן על חגים מסורתיים כגון‬
‫שבועות ופורים; ותפילות ונדרים רבים מכוונים כלפי צדיקים ולא כלפי האל‪ .‬כמו הקדושים‬
‫הנוצרים‪ ,‬כך גם הצדיקים היהודים עשו ביניהם חלוקת עבודה‪ ,‬ולכל אחד תחום אחריות שונה‬
‫במקצת‪ .‬נשים עקרות או רווקות נואשות עולות לרגל לקבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה‪ ,‬חוני‬
‫המעגל עוזר בזמן עצירת גשמים‪ ,‬מי שעולה לקברו של יהודה בר אלעאי ליד צפת זוכה‬
‫לפרנסה טובה‪ ,‬ואילו עלייה לקברו של רבי מאיר בעל הנס מרפאת מחלות ומסייעת לשלום‬
‫בית‪.‬‬

‫מדוע יש רוע‬
‫בד בבד עם עליית המונותיאיזם‪ ,‬ששם דגש על כוח עליון אחד השולט ביקום כולו‪ ,‬עלו גם‬
‫דתות דואליסטיות‪ ,‬המאמינות בקיומם של שני כוחות מנוגדים‪ :‬כוח טוב וכוח רע‪ .‬לפי‬
‫הדואליזם‪ ,‬העולם כולו הוא שדה קרב בין הטוב לרע‪ ,‬וכל מה שקורה בעולם מושפע‬
‫מהתמודדות זו ומשפיע עליה‪ .‬הדואליזם שונה מהמונותיאיזם כיוון שלפי הדואליזם הכוח הרע‬
‫הוא עצמאי‪ ,‬אינו תלוי בכוח הטוב‪ ,‬ולא נוצר על ידו‪.‬‬
‫הדואליזם הנו תפיסה אטרקטיבית מאוד כיוון שיש לו תשובה קצרה וקולעת לבעיית הרוע‬
‫בעולם‪" .‬בעיית הרוע בעולם" היא אחת הבעיות הבסיסיות ביותר של המחשבה האנושית‪:‬‬
‫"מדוע יש רוע בעולם? מדוע יש סבל? מדוע גם אנשים טובים סובלים?" למונותיאיזם קשה‬
‫מאוד לענות על שאלה זו‪ .‬המונותיאיסטים צריכים לבצע תרגילים מרהיבים של אקרובטיקה‬
‫אינטלקטואלית בשביל להסביר איך יכול להיות שאל כול־יודע‪ ,‬כול־יכול וטוב באופן מוחלט‬
‫מאפשר כל כך הרבה סבל בעולם‪.‬‬
‫תשובה נפוצה אחת שנותנים המונותיאיסטים היא שאל לנו לשאול שאלות כאלה‪ .‬תשובה‬
‫נפוצה שנייה‪ ,‬וקצת יותר מפורטת‪ ,‬מסבירה שזוהי דרכו של האל לאפשר את חופש הרצון‪.‬‬
‫אילולא היה רע בעולם‪ ,‬לאנשים לא יכולה היתה להיות בחירה בין טוב לרע‪ .‬אבל זוהי‬
‫תשובה בעייתית ולא אינטואיטיבית‪ ,‬והיא מעלה מיד שאלות נוספות‪ .‬חופש הרצון מאפשר‬
‫לבני אדם לבחור ברע‪ ,‬ורבים מהם אכן בוחרים ברע‪ ,‬ואז נענשים בחומרה על ידי האל‪ .‬אם‬
‫האל ידע מראש שאנשים רבים ישתמשו ברצונם החופשי כדי לבחור ברע‪ ,‬וייענשו על כך‬
‫בייסורים קשים ונצחיים‪ ,‬מדוע הוא ברא אותם? תיאולוגים כתבו תלי תלים של ספרים‬
‫בניסיון לענות על שאלות כאלה‪ .‬ייתכן שאנו מוצאים את ההסברים שלהם משכנעים וייתכן‬
‫שלא‪ ,‬אך מה שבטוח הוא‪ ,‬שלמונותיאיסטים קשה מאוד להתמודד עם בעיית הרוע‪.‬‬
‫לדואליסטים הרבה יותר קל להתמודד עם שאלת הרוע‪ .‬דברים רעים קורים בעולם‪ ,‬אפילו‬
‫לאנשים טובים‪ ,‬כיוון שהעולם אינו נשלט על ידי אל טוב‪ ,‬כול־יודע וכול־יכול‪ .‬ישנו יסוד‬
‫מהותי בעולם שהוא גם רע וגם חזק מאוד‪ ,‬וכל דבר רע שקורה בעולם הוא תוצאה ישירה של‬
‫היסוד הרע הזה‪ .‬זהו הסבר הרבה יותר קל‪ .‬עד כדי כך קל‪ ,‬שגם מונותיאיסטים נטו לאמץ‬
‫אותו מבלי משים‪ .‬אינספור נוצרים‪ ,‬מוסלמים ויהודים לאורך הדורות נטו לראות בשטן כוח‬
‫רע עצמאי‪ ,‬בלתי תלוי באלוהים‪ ,‬ואפילו כוח שנאבק באלוהים‪ .‬אינספור נוצרים‪ ,‬מוסלמים‬
‫ויהודים לאורך הדורות נטו לצייר את העולם כאילו יש לאלוהים אויבים‪ ,‬כאילו אויבים אלו‬
‫אחראים לדברים הרעים שקורים בעולם‪ ,‬וכאילו בני האדם צריכים לעזור לאלוהים במלחמתו‬
‫נגד אויביו‪ .‬אלו הן אמונות דואליסטיות מובהקות‪) .‬איך אפשר להיות בה בעת גם דואליסט‬
‫וגם מונותיאיסט? מבחינה לוגית‪ ,‬זה בלתי אפשרי‪ .‬אך לבני אדם יש כושר מופלא להאמין בה‬
‫בעת בדברים סותרים‪ ,‬ולכן נוצרי אדוק מסוגל איכשהו לראות בשטן כוח עצמאי‪ ,‬בלתי תלוי‬
‫באלוהים‪(.‬‬
‫לסיפור הדואליסטי יש חיסרון מהותי שאינו קיים בסיפור המונותיאיסטי‪ .‬אמנם לדואליזם‬
‫יש פתרון מצוין ל"בעיית הרוע"‪ ,‬אך קשה לו להסביר בעיה בסיסית אחרת של המחשבה‬
‫האנושית‪" :‬בעיית הסדר בעולם"‪ .‬כיצד ייתכן שיש סדר בעולם? אם יש גם אל טוב וגם אל‬
‫רע‪ ,‬והם נלחמים זה בזה‪ ,‬כיצד יש בכל זאת סדר בעולם? מהו מקור מערכת החוקים ששולטת‬
‫בכל מה שקורה?‬
‫בייחוד מציקה השאלה‪ ,‬לפי אילו כללים נערכת ההתמודדות בין הטוב ובין הרע? איך הם‬
‫בכלל מתקשרים זה עם זה? שתי מדינות יריבות יכולות לנהל מלחמה כי שתיהן קיימות‬
‫במרחב ובזמן‪ ,‬ושתיהן מצייתות לחוקי הפיזיקה והכימיה וכן הלאה‪ .‬ישראל וסוריה למשל‬
‫יכולות להילחם זו בזו כי גם הטנקים הישראליים וגם הטנקים הסוריים מצייתים לכוח‬
‫הכבידה‪.‬‬
‫אבל איך יכולים שני אלים יריבים לתקשר ולהתמודד זה עם זה? ִחשבו על מצב שבו אל‬
‫אחד בורא רק מרחב‪ ,‬והאל השני בורא רק זמן‪ .‬האם הם יוכלו להיאבק זה בזה? כדי להיאבק‬
‫זה בזה חייב הרי להיות יסוד משותף‪ ,‬חייבים להיות חוקים ששניהם מצייתים להם — ומי‬
 ‫חוקק את החוקים האלה?‬
‫אם כך‪ ,‬הדואליסטים מיטיבים להסביר את בעיית הרוע אבל לא את בעיית הסדר‪ ,‬ואילו‬
‫המונותיאיסטים מיטיבים להסביר את בעיית הסדר אבל לא את בעיית הרוע‪ .‬יש דרך לוגית‬
‫ליישב את בעיית הרוע ובעיית הסדר בצורה מושלמת‪ :‬אפשר לטעון שיש רק אל אחד שברא‬
‫את העולם — והוא רע‪ .‬אבל את זה איש לא העז לטעון‪.‬‬

‫***‬

‫הדואליזם ידע כאלף שנות פריחה‪ ,‬בערך בין שנת ‪ 600‬לפני הספירה לשנת ‪ 600‬לספירה‪ .‬אי‬
‫אז בין שנת ‪ 1500‬לפני הספירה ושנת ‪ 1000‬לפני הספירה פעל במרכז אסיה נביא בשם‬
‫זרתוסטרא‪ ,‬ותורתו התגלגלה מדור לדור עד שהפכה לדת הדואליסטית החשובה ביותר —‬
‫הדת הזורואסטרית‪ .‬הדת הזורואסטרית טענה שהעולם הוא שדה קרב קוסמי בין האל הטוב‬
‫אהורה־מזדה לאל הרע אנגרה־מאיניו‪ ,‬ותפקידם של בני האדם הוא לסייע לאהורה־מזדה‪.‬‬
‫הדת הזורואסטרית היתה דת דומיננטית באימפריה הפרסית האח'מנית )‪ 330-550‬לפני‬
‫הספירה(‪ ,‬והדת הרשמית של האימפריה הפרסית הסאסאנית )‪ 651-224‬לספירה(‪ .‬היא‬
‫השפיעה עמוקות כמעט על כל הדתות שצמחו במזרח התיכון ובמרכז אסיה‪ ,‬והעניקה השראה‬
‫להופעתן של דתות דואליסטיות נוספות‪ .‬המפורסמת שבהן היא הדת המניכאית‪ ,‬שבמאות‬
‫השלישית והרביעית לספירה התפשטה ברחבי אפרו־אסיה כאש בשדה קוצים‪ ,‬ולרגע קט‬
‫נדמה היה שתהפוך לדת הרשמית של האימפריה הרומית במקום הנצרות‪.‬‬
‫בסופו של דבר דעך הגל הדואליסטי‪ ,‬והיום נשארו רק שרידים מעטים של קהילות‬
‫דואליסטיות בהודו ובמזרח התיכון‪ .‬במקומו עלה הגל המונותיאיסטי שהובל על ידי הנצרות‬
‫והאסלאם‪ .‬אולם הגל המונותיאיסטי העולה הורכב למעשה משילוב של דואליזם ומונותיאיזם‪.‬‬
‫מרבית הזרמים של היהדות‪ ,‬הנצרות והאסלאם ספגו אל תוכם אמונות ופולחנים דואליסטיים‪,‬‬
‫וכמה מהאמונות הבסיסיות ביותר של היהדות‪ ,‬הנצרות והאסלאם הן בעצם אמונות‬
‫דואליסטיות למהדרין‪.‬‬
‫כך למשל האמונה הדואליסטית בקיום אל רע שנלחם נגד האל הטוב התגלגלה לאמונה‬
‫בשטן‪ ,‬והאמונה שבני אדם צריכים לעזור לאל הטוב במלחמתו נגד אויביו התגלגלה להטפות‬
‫חוזרות ונשנות‪ ,‬למסעות צלב ולמלחמות קודש‪ .‬עיקרון מפתח נוסף של המחשבה‬
‫הדואליסטית היה ההפרדה החדה בין הרוח‪/‬הנשמה לבין החומר‪/‬הגוף‪ .‬הדואליסטים טענו שאת‬
‫הרוח‪/‬הנשמה ברא האל הטוב‪ ,‬ואילו את החומר‪/‬הגוף ברא האל הרע‪ ,‬והאדם הוא שדה קרב‬
‫בין הרוח הטובה לגוף הרע‪ .‬מזווית ראייה מונותיאיסטית אין שום היגיון בהפרדת רוח מחומר‬
‫ונשמה מגוף‪ ,‬ובוודאי שאין סיבה לסלוד מהחומר ומהגוף‪ ,‬שהרי האל הטוב ברא את הכול‪.‬‬
‫אולם מרבית המונותיאיסטים הלכו שבי אחרי ההפרדה הדואליסטית הזו‪ ,‬והיא הפכה לאבן‬
‫יסוד במחשבה הנוצרית ובמחשבה המוסלמית‪ .‬בדומה‪ ,‬האמונה בגן עדן שמימי )נחלתו של‬
‫האל הטוב( ובגיהינום )נחלתו של האל הרע(‪ ,‬מקורה בדואליזם )אין לאמונה הזו שום זכר‬
‫במקרא‪ ,‬שבו מוזכר השם גי־הינום כשם של מקום ליד ירושלים ]יהושע טו‪ ,‬ט[ ללא‬
‫המשמעות המאוחרת יותר‪ ,‬המקשרת אותו עם הרוע‪ .‬בשום מקום לא נאמר במקרא‬
‫שנשמותיהם של בני אדם ממשיכות לחיות אחרי מות הגוף(‪ .‬לכן הדרך הטובה ביותר להבין‬
‫את המונותיאיזם כתופעה היסטורית היא כשילוב צבעוני ורעשני בין ירושות מונותיאיסטיות‪,‬‬
‫דואליסטיות‪ ,‬פוליתיאיסטיות ואנימיסטיות‪ ,‬שמצטופפות ומתגוששות תחת מטרייה אלוהית‬
‫אחת‪ .‬הנוצרי הממוצע מאמין באלוהים המונותיאיסטי‪ ,‬אבל גם בשטן הדואליסטי‪ ,‬בקדושים‬
‫הפוליתיאיסטים‪ ,‬וברוחות המתים האנימיסטיות‪.‬‬

‫הדרך אל האושר‬
‫הדתות התיאיסטיות לגוניהן השונים מאופיינות בחשיבות מרחיקת הלכת שהן מייחסות לקשר‬
‫בין האדם לבין האלים )אלים רבים‪ ,‬שני אלים‪ ,‬או אל אחד(‪ .‬בסביבות שנת ‪ 500‬לפני‬
‫הספירה החלו להופיע באפרו־אסיה מגוון דתות חדשות אשר מאופיינות בחשיבות המעטה‬
‫יחסית שהן מייחסות לאלים‪ ,‬כגון הג'איניזם )‪ (Jainism‬והבודהיזם בהודו‪ ,‬הדאואיזם‬
‫)‪ (Daoism‬והקונפוציוניזם בסין‪ ,‬והאסכולות השונות של הפילוסופיה היוונית באגן הים‬
‫התיכון )הסטואים‪ ,‬הצינים‪ ,‬האפיקוראים(‪.‬‬
‫דתות אלו טוענות שהסדר בעולם נוצר על ידי חוקי טבע אוניברסליים שאינם כפופים‬
‫לרצונותיהם ולגחמותיהם של אלים‪ .‬כמה מדתות חוקי־הטבע המשיכו להאמין גם בקיומם של‬
‫אלים‪ ,‬אך טענו שהאלים כפופים לחוקי הטבע בדיוק כמו בני האדם‪ .‬דוגמה מובהקת לכך היא‬
‫הבודהיזם — החשובה מבין דתות חוקי־הטבע הקדומות‪ ,‬אשר רעיונותיה נפוצו על פני כל‬
‫דרום אסיה‪ ,‬מזרחה ומרכזה‪ ,‬מסרי לנקה למונגוליה‪ ,‬ומאפגניסטן לאינדונזיה )ראו מפה בעמוד‬
‫‪.(228‬‬
‫הדמות המרכזית בבודהיזם אינה אל אלא אדם — סידהרתא גאוטמה‪ .‬לפי המסורת‬
‫הבודהיסטית‪ ,‬גאוטמה היה יורש העצר של ממלכה קטנה בצפון הודו‪ ,‬בסביבות שנת ‪500‬‬
‫לפני הספירה‪ .‬הנסיך הצעיר הושפע עמוקות מהסבל שראה בכל מקום סביבו והגיע למסקנה‬
‫שישנו רק דבר אחד חשוב באמת בעולם‪ ,‬וזה להשתחרר באופן מוחלט מסבל‪ .‬לא רק‬
‫מאסונות מזדמנים כגון מלחמות ומגיפות‪ ,‬אלא גם מהתסכולים‪ ,‬הטרדות וחוסר הנחת אשר‬
‫נדמה כי הם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי‪ .‬אנשים רודפים אחרי עושר וכוח‪ ,‬רוכשים‬
‫השכלה‪ ,‬מולידים ילדים‪ ,‬בונים ארמונות וטרודים באינספור דאגות ומטלות‪ .‬אבל לא משנה‬
‫מה הם משיגים‪ ,‬אף פעם אין זה מספק אותם‪ .‬מי שחי בעוני — חולם על עושר‪ .‬מי שיש לו‬
‫מיליון — רוצה שניים‪ .‬מי שיש לו שני מיליון — רוצה עשרה‪ .‬גם העשירים והמפורסמים‬
‫סובלים מדאגות וממצוקות בלתי פוסקות שמחליפות האחת את האחרת במרוץ שליחים‬
‫תזזיתי‪ ,‬עד שבאים המחלה‪ ,‬הזקנה והמוות ושמים לכך סוף מר‪ .‬החיים הם סבל‪ .‬איך יוצאים‬
‫מזה?‬
 ‫מפה ‪ .5‬התפשטות הבודהיזם‬

‫בגיל ‪ 29‬עזב גאוטמה את ארמונו באישון לילה‪ ,‬השאיר מאחוריו את משפחתו ואת כל רכושו‪,‬‬
‫והחל לנוע כנווד חסר בית ברחבי צפון הודו בחיפוש אחר מוצא מהסבל‪ .‬הוא ביקר‬
‫באשראמים שונים‪ ,‬למד אצל גורואים שונים‪ ,‬וניסה שיטות שונות‪ ,‬אבל ראה שאף אחת‬
‫מהשיטות הקיימות אינה מובילה לשחרור מלא מן הסבל‪ .‬הוא לא אמר נואש‪ ,‬והחליט לחקור‬
‫את הסבל בכוחות עצמו‪ ,‬ולגלות את הדרך לשחרור‪ .‬במשך כשש שנים חקר גאוטמה מהו‬
‫בדיוק סבל‪ ,‬כיצד הוא נוצר‪ ,‬ואיך אפשר להשתחרר ממנו‪ .‬לבסוף מאמציו נשאו פרי כשגילה‬
‫שהסבל אינו נובע מביש מזל מקרי‪ ,‬מחוסר צדק חברתי‪ ,‬או מגחמותיהם של אלים‪ ,‬אלא‬
‫מדפוסי היסוד של התודעה‪.‬‬
‫גאוטמה שם לב שבכל פעם שהתודעה חווה משהו‪ ,‬היא נוטה להגיב עליו בהשתוקקות‪,‬‬
‫וההשתוקקות כרוכה תמיד בסבל‪ .‬כשהתודעה חווה משהו נעים‪ ,‬היא משתוקקת שההנאה‬
‫תישאר ותתעצם‪ .‬כשהתודעה חווה משהו לא נעים‪ ,‬היא משתוקקת שחוסר הנעימות ייחלש‬
‫וייעלם‪ .‬לכן התודעה תמיד סוערת ומוטרדת‪ ,‬ואף פעם לא מסופקת ממה שהיא חווה‪ .‬זה מאוד‬
‫ברור במקרה של דברים לא נעימים כגון כאב‪ ,‬שכל עוד אנו חווים אותם‪ ,‬אנו מנסים לברוח‬
‫מהם‪ .‬אבל אפילו כשאנו חווים דברים נעימים אנחנו לא מסופקים‪ ,‬כי אנחנו חוששים‬
‫שההנאה תיעלם‪ ,‬או מקווים שההנאה תלך ותתעצם‪ .‬בני אדם שחולמים במשך שנים על‬
‫מציאת בת או בן זוג‪ ,‬וסוף סוף מצאו בת או בן זוג‪ ,‬רק לעתים נדירות באים על סיפוקם‪ .‬על‬
‫פי רוב‪ ,‬מנקר בהם החשש ש"אולי הוא יעזוב אותי‪ "...‬או מציקה להם המחשבה ש"יכולתי‬
‫למצוא מישהו יותר טוב‪ ."...‬האלים הגדולים‪ ,‬מוסדות החברה האנושית וצירופי מקרים‬
‫בני־מזל יכולים לעזור לנו לחוות עוד ועוד דברים נעימים ולהתחמק ככל האפשר מדברים לא‬
‫נעימים‪ ,‬אבל אין הם מסוגלים לשנות את נטייתה הבסיסית של התודעה‪ .‬לכן אפילו גדולי‬
‫המלכים‪ ,‬ואפילו מי שנהנים מברכתם של האלים או מתשורותיו של המזל‪ ,‬חיים ללא שלווה‬
‫וללא סיפוק‪ ,‬בבריחה מתמדת מכאב ומצער‪ ,‬ובמרדף חסר תוחלת אחרי הנאות גדולות יותר‬
‫ויותר‪.‬‬
‫גאוטמה גם ראה שיש דרך אחת להפסיק את המרדף חסר התוחלת הזה‪ :‬כאשר התודעה‬
‫חווה משהו‪ ,‬נעים או לא נעים‪ ,‬אם היא פשוט מקבלת אותו כפי שהוא‪ ,‬מבלי להגיב‬
‫בהשתוקקות — אין סבל‪ .‬מי שחווה עצב מבלי להשתוקק שהעצב ייעלם‪ ,‬ממשיך לחוש‬
‫בעצב אולם אינו סובל מכך‪ .‬מי שחווה שמחה מבלי להשתוקק שהשמחה תישאר ותתעצם‪,‬‬
‫ממשיך לשמוח אולם אינו מאבד את שלוותו‪.‬‬
‫איך גורמים לתודעה לקבל את הדברים כפי שהם ולא להגיב בהשתוקקות על מה שהיא‬
‫חווה? זו שאלת מיליון הדולר של הבודהיזם‪ .‬כדי לעשות זאת‪ ,‬פיתח גאוטמה שורה של‬
‫טכניקות מדיטציה‪ ,‬אשר מאמנות את התודעה לחוות את המציאות כפי שהיא מבלי להגיב‬
‫בהשתוקקות‪ .‬להתמקד בשאלה "מה באמת קורה עכשיו?" ולא בשאלה "מה הייתי רוצה‬
‫שיקרה?" זה אימון קשה ביותר‪ ,‬אך לא בלתי אפשרי‪ .‬כפי שאפשר לאמן שחקן טניס למקד‬
‫את מלוא תשומת לבו בכדור‪ ,‬מבלי לשים לב לשריקות האוהדים ביציע‪ ,‬כך אפשר לאמן אדם‬
‫האוכל עוגה למקד את מלוא תשומת לבו בטעמה המתוק של העוגה‪ ,‬מבלי להתחיל לחלום‬
‫"הלוואי שהיה בעוגה קצת יותר שוקולד‪ ".‬את טכניקות המדיטציה השתית גאוטמה על שורה‬
‫של כללי התנהגות‪ ,‬שהם כללי המוסר הבודהיסטיים‪ .‬כללים אלו אומרים‪ ,‬למשל‪ ,‬שמי‬
‫שמנסים להנמיך את אש ההשתוקקות הבוערת בתודעתם צריכים להימנע מגניבה‪ ,‬מאונס‬
‫ומרצח‪ .‬זאת משום שמעשים כגון גניבה‪ ,‬אונס ורצח כרוכים בהכרח בליבוי השתוקקות עזה‬
‫ביותר )לכסף‪ ,‬למין‪ ,‬לכוח וכדומה(‪ .‬כשאש ההשתוקקות דועכת לגמרי‪ ,‬תופסת את מקומה‬
‫שלווה עמוקה ומלאת סיפוק הידועה בשם "נירוואנה" )פירוש המילה נירוואנה הוא "כיבוי‬
‫האש"(‪ .‬מי ש"הגיעו לנירוואנה" חווים את המציאות בבהירות מושלמת‪ ,‬מבלי להשתוקק‬
‫לדבר‪ .‬הם עשויים להיתקל בעוד הרבה מאוד חוויות לא נעימות‪ ,‬אך החוויות הללו לא גורמות‬
‫להם שום סבל‪ .‬איך אפשר לאמלל מישהו שאינו משתוקק לשום דבר?‬
‫לפי המסורת הבודהיסטית‪ ,‬גאוטמה עצמו הגיע לנירוואנה והשתחרר לגמרי מן הסבל‪.‬‬
‫מאותו רגע הוא נודע בשם התואר "בודהא"‪ ,‬שפירושו‪" :‬המואר"‪ .‬את שארית חייו הקדיש‬
‫בודהא להסביר את תגליותיו לא רק לאנשים אחרים‪ ,‬אלא לכל היצורים בעולם‪ ,‬כדי שגם הם‬
‫יוכלו להשתחרר מסבלם‪ .‬הוא תימצת את תגליותיו לחוק אחד‪" :‬סבל נובע מהשתוקקות;‬
‫הדרך היחידה להשתחרר לגמרי מסבל היא להשתחרר לגמרי מהשתוקקות; והדרך היחידה‬
‫לעשות את זה היא לשמור על כללי המוסר ולאמן את התודעה לחוות את המציאות כפי‬
‫שהיא‪".‬‬
‫לחוק זה )הידוע בשם דהרמה או דהאמה( יש בבודהיזם מעמד של חוק טבע אוניברסלי‪.‬‬
‫"סבל נובע מהשתוקקות" הנו חוק הנכון תמיד‪ ,‬לכל יצור ובכל מקום‪ ,‬בדיוק כמו שבפיזיקה‬
‫מודרנית ‪ E‬תמיד שווה ‪" .mc²‬בודהיסטים" הם מי שמאמינים בחוק הזה ומשתדלים להביא‬
‫אותו בחשבון בכל פעולותיהם‪.‬‬
‫אמונה באלים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא חסרת חשיבות‪ .‬הבודהיזם אינו מכחיש את קיום האלים —‬
‫הם מתוארים כישויות חזקות המסוגלות למשל להוריד גשם ולהביא ניצחון במלחמה — אבל‬
‫אין להם השפעה על חוק הטבע‪ .‬המצב אינו כזה שכאשר אדם משתוקק האלים כועסים‬
‫ומענישים אותו בסבל‪ ,‬וכאשר הוא מפסיק להשתוקק האלים מרוצים ומברכים אותו באושר‪.‬‬
‫הסבל והאושר הם תולדה של חוק טבע שפועל באופן עצמאי‪ ,‬בנפרד מהאלים‪ .‬אם בתודעה‬
‫של אדם אין השתוקקות‪ ,‬אף אל לא יוכל לאמלל אותו‪ .‬מנגד‪ ,‬ברגע שמופיעה בתודעתו של‬
‫אדם השתוקקות‪ ,‬כל האלים כולם לא יוכלו להציל אותו מן הסבל‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬לפי הבודהיזם האלים אינם מסוגלים להציל אפילו את עצמם מן הסבל‪ .‬כמו תודעתם‬
‫של בני האדם כך גם תודעתם של האלים מלאה בהשתוקקות‪ ,‬ולכן גם הם סובלים! אדם‬
‫המצפה מן האלים לשחרר אותו מן הסבל דומה לטובע הנאחז בכל כוחו בטובע אחר‪ .‬סיפורים‬
‫בודהיסטיים רבים מתארים כיצד אלים שונים ששמעו על תגליותיו של בודהא באו אליו‬
‫וביקשו ממנו להסביר להם את תגליותיו‪ ,‬כדי שגם הם יוכלו להשתחרר מההשתוקקות‬
‫ומהסבל‪.‬‬
‫הגישה הבודהיסטית קיצונית הרבה יותר בשלילתה את פולחן האלים מאשר האתיאיזם‬
‫המערבי המודרני‪ .‬האתיאיסט המודרני טוען שהוא אינו ממלא את המצוות של היהדות למשל‪,‬‬
‫כיוון שאינו מאמין שאלוהים קיים‪ .‬אם אותו אדם ישתכנע איכשהו שאלוהים אכן קיים הוא‬
‫יהפוך לאדם דתי‪ .‬בודהא לעומת זאת לא הכחיש את קיום האלים‪ ,‬אלא רק את הרלוונטיות‬
‫שלהם‪ ,‬ולכן גם אם יוכיחו לבודהיסט שאל מסוים קיים אין זה אמור לשנות את עמדותיו‪.‬‬
‫עמדות דומות נקטו גם כמה ממייסדי האסכולות של הפילוסופיה היוונית‪ .‬אפיקורוס‪ ,‬ששמו‬
‫הפך בתרבות היהודית שם נרדף ל"כופר"‪ ,‬לא הכחיש את קיום האלים‪ .‬אִמרתו המפורסמת‬
‫היתה‪" :‬האלים קיימים‪ ,‬אך בני האדם אינם מעניינים אותם‪ ,‬והם אינם צריכים לעניין את בני‬
‫האדם‪".‬‬
‫אולם בדומה לדתות המונותיאיסטיות‪ ,‬גם דתות חוקי הטבע הקדם־מודרניות לא באמת‬
‫הצליחו להיפטר מפולחן האלים‪ .‬הבודהיזם אף פעם לא שלל את עצם קיומם של האלים או‬
‫את האפקטיביות של פולחני האלים‪ .‬הם אמנם לא יכולים לשחרר את האדם מן הסבל‪ ,‬אך הם‬
‫בהחלט יכולים להוריד גשם ולעזור לנצח במלחמה‪ .‬כיוון שרוב הבודהיסטים לא יישמו את‬
‫תורתו של בודהא עד הסוף‪ ,‬והמשיכו להשתוקק לגשם ולניצחונות‪ ,‬בכל הארצות שהבודהיזם‬
‫שרר בהן המשיכו התושבים לסגוד לאלים שונים ומשונים‪ ,‬כגון אלי הדת ההינדית בהודו‪,‬‬
‫אלי דת הבון בטיבט‪ ,‬ואלי הדת השינטואית ביפן‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬זרמים בודהיסטיים רבים פיתחו עם השנים אמונה בפנתיאון שלם של בודהות‬
‫ובודהיסטוות‪ .‬אלו הם בני אדם וישויות אחרות אשר הצליחו להשתחרר מהסבל‪ ,‬ומתוך חמלה‬
‫על יתר היצורים שממשיכים להתגלגל בסבל‪ ,‬הם משתדלים לעזור להם‪ .‬במקום להתפלל‬
‫ולסגוד לאלים‪ ,‬בודהיסטים החלו להתפלל ולסגוד לישויות המשוחררות הללו‪ ,‬ולבקש מהן‬
‫סיוע לא רק בשחרור מן הסבל‪ ,‬אלא גם בהתמודדות עם קשיי החיים היומיומיים‪ .‬וכך אנו‬
‫מוצאים בודהות ובודהיסטוות בכל רחבי מזרח אסיה העסוקים בהורדת גשם‪ ,‬במניעת מגֵפות‪,‬‬
‫ואפילו בעזרה בקרבות עקובי דם — בתמורה לתפילות‪ ,‬פרחים צבעוניים‪ ,‬קטורת ריחנית‪,‬‬
‫ומנחות של אורז וממתקים‪.‬‬

‫הדתות המודרניות‬
‫בשלוש מאות השנים האחרונות עלו ופרחו ברחבי העולם מגוון של דתות חדשות‪ ,‬כגון‬
‫הליברליזם‪ ,‬הקפיטליזם‪ ,‬הסוציאליזם‪ ,‬הלאומיות והנאציזם‪ .‬דתות אלו מתכחשות לתווית‬
‫"דת" וסולדות ממנה‪ .‬הן המציאו לעצמן שם חדש — "אידיאולוגיות"‪ .‬אך אין זה אלא תרגיל‬
‫סמנטי‪ .‬ה"אידיאולוגיות" המודרניות אינן כה שונות מהדתות המסורתיות‪.‬‬
‫קחו לדוגמה את הקומוניזם של המאה ה־‪ .20‬קומוניסטים האמינו בסדר אל־אנושי של‬
‫חוקים טבעיים ובלתי ניתנים לשינוי השולטים בהיסטוריה האנושית‪ .‬חוקים אלו התגלו על‬
‫ידי מרקס‪ ,‬אנגלס ולנין‪ ,‬אשר גזרו מהם את כללי ההתנהגות הרצויים בעבור בני האדם‪.‬‬
‫לקומוניסטים היו ספרי קודש וספרי נבואה שלעולם אינם טועים‪ ,‬כגון "הקפיטל" של מרקס‪,‬‬
‫שניבא את ניצחונו הממשמש ובא של הפרולטריון‪ .‬היו להם חגים‪ ,‬כגון האחד במאי‪ .‬היו להם‬
‫תיאולוגים שהתמחו ב"דיאלקטיקה מרקסיסטית" וכמרים שנקראו קומיסרים )בכל יחידה‬
‫בצבא הסובייטי היה קומיסר שווידא את אדיקותם של החיילים והקצינים‪ ,‬בדומה לכמרים‬
‫שליוו צבאות של נוצרים(‪ .‬היו להם מרטירים בשפע‪ ,‬מלחמות קודש‪ ,‬ותנועות מינות וכפירה‬
‫כגון הטרוצקיסטים‪ .‬הקומוניזם היה דת מיסיונרית וקנאית מאוד‪ .‬קומוניסט אדוק לא היה יכול‬
‫להיות נוצרי או בודהיסט‪ ,‬והיה מצווה להפיץ את בשורת הקומוניזם לכל עבר ובכל מחיר‪,‬‬
‫אפילו במחיר חייו‪.‬‬
‫אם מישהו מתעקש להמשיך ולקרוא לקומוניזם "אידיאולוגיה" ולא "דת"‪ ,‬אין זה משנה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬זה עניין סמנטי בלבד‪ .‬אפשר בהחלט לחלק את הדתות ל"דתות" המאמינות באלים‪,‬‬
‫ול"אידיאולוגיות" שהן דתות חסרות אלים‪ .‬אך אם נוקטים חלוקה זו‪ ,‬יש להיות עקביים‬
‫ולקטלג לפחות חלק מזרמי הבודהיזם‪ ,‬הדאואיזם והסטואה כ"אידיאולוגיות" ולא כ"דתות"‪,‬‬
‫ומנגד לשים לב לכך שאמונות באלים המשיכו לשרוד ולפעום בקרב רבות מהאידיאולוגיות‬
‫המודרניות‪.‬‬

‫***‬

‫מספר הדתות החדשות שהופיעו בעידן המודרני הוא גדול‪ .‬קשה למתוח קווי גבול ברורים‬
‫ביניהן‪ ,‬כי כפי שבודהיסט יכול לסגוד לאלי הדת ההינדית‪ ,‬וכפי שמונותיאיסט אדוק יכול‬
‫להאמין בקיומו של שטן הנלחם נגד אלוהים‪ ,‬כך גם אנשים מודרנים נוטים לסגוד לכמה דתות‬
‫בו־זמנית‪ .‬בנימין נתניהו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מתיימר לסגוד בו־זמנית ללאומיות )"עם ישראל"(‪,‬‬
‫לקפיטליזם )"השוק החופשי"( ולהומניזם הליברלי )"זכויות האדם"(‪ .‬על הלאומיות ידובר‬
‫בהרחבה בפרק ‪ .18‬הקפיטליזם — המצליחה מבין הדתות המודרניות מבחינת מספרם‬
‫ואדיקותם של מאמיניה — זוכה לפרק שלם‪ ,‬שבו מוסברים עיקרי האמונה ועיקרי הפולחן‬
‫שלו )פרק ‪ .(16‬את העמודים הספורים העומדים לרשותנו כאן נייחד להצגתן של הדתות‬
‫ההומניסטיות‪.‬‬
‫דתות תיאיסטיות מציבות את פולחן האל )תיאוס( במרכז הבמה‪ ,‬ואילו דתות הומניסטיות‬
‫)‪ ,Human-ism‬או בעברית אדם־אִיזם( הן דתות הסוגדות לאדם‪ .‬ההומניזם הנו אמונה בכך‬
‫שהומו סאפיינס הוא בעל טבע ייחודי‪ ,‬נשגב ומקודש‪ ,‬השונה באופן מהותי מטבעם של כל‬
‫יתר בעלי החיים בעולם וכל יתר התופעות ביקום‪ .‬לדעת ההומניסטים‪ ,‬טבעו הייחודי של הומו‬
‫סאפיינס הוא הדבר החשוב ביותר בעולם‪ ,‬וממנו נגזרת המשמעות של כל דבר ודבר שקורה‬
‫בעולם‪ .‬הטוב העליון הוא מה שטוב לאדם‪ ,‬וכל שאר העולם וכל היצורים שבו אינם קיימים‬
‫אלא לתועלתו של האדם‪.‬‬
‫כל ההומניסטים סוגדים ל"אדם"‪ ,‬אך הם אינם מסכימים זה עם זה על הגדרתו של "האדם"‪.‬‬
‫ההומניזם התפצל עם השנים לשלושה זרמים יריבים‪ ,‬אשר התווכחו ביניהם בשצף קצף על‬
‫הגדרתו המדויקת של "האדם"‪ ,‬בדיוק כפי שזרמים נוצריים יריבים התווכחו ביניהם על‬
‫הגדרתו המדויקת של אלוהים‪ .‬הזרם ההומניסטי החשוב ביותר כיום הוא ההומניזם‬
‫הליברלי‪ ,‬אשר סבור ש"האדם" הוא אינדיווידואלי‪ .‬לדעת הליברלים‪ ,‬טבעו המקודש של‬
‫"האדם" שוכן בתוך פנימיותו של כל פרט הומו סאפיינס באשר הוא‪ .‬פנימיותו של כל‬
‫אינדיווידואל היא הדבר הנותן משמעות לעולם‪ ,‬והיא המקור העליון לסמכות מוסרית‬
‫ופוליטית‪ .‬אם אנו נתקלים בדילמה מוסרית או פוליטית עלינו להתבונן פנימה ולהקשיב לקול‬
‫השוכן בתוכנו — קולו של "האדם"‪ .‬מצוותיו העיקריות של ההומניזם הליברלי נועדו להגן‬
‫על פנימיות מקודשת זו מפני כל חדירה או פגיעה‪ ,‬והן מקודדות במה שידוע כ"זכויות האדם"‪.‬‬
‫לכן למשל מתנגד ההומניזם הליברלי באופן נחרץ לעינויים ולעונש מוות‪ .‬באירופה של‬
‫העת החדשה המוקדמת‪ ,‬כשאדם ביצע פשע חמור‪ ,‬מקובל היה לחשוב שהוא הפר סדר קוסמי‪,‬‬
‫וכדי להחזיר את האיזון הקוסמי‪ ,‬היה נהוג להוציא להורג את אותו אדם בפומבי‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בעינויים איומים ונוראיים‪ .‬זאת כדי שכולם יראו כיצד מושב הסדר על כנו‪ .‬ללכת לראות‬
‫הוצאה להורג היתה אז אחת מצורות הבילוי החביבות ביותר על תושבי ערים גדולות כגון‬
‫לונדון ופריז‪ .‬באירופה של ימינו‪ ,‬כאשר פלוני מבצע פשע חמור כגון רצח‪ ,‬מה שמטריד את‬
‫הליברלים מעל הכול היא הפגיעה בפנימיותו המקודשת של האדם‪ .‬כדי לתקן את המעוות‪,‬‬
‫עושים הצגה הפוכה להצגה המסורתית‪ .‬במקום לענות את הפושע בפומבי‪ ,‬עורכים לפושע‬
‫משפט מסודר והוגן‪ ,‬וגם אם הוא נמצא אשם משתדלים להענישו בדרך "הומניסטית" ככל‬
‫האפשר‪ ,‬אשר תשמור על צלם האדם שלו ואפילו תשקם אותו‪ .‬על ידי כך שאנו מקדשים את‬
‫פנימיותו האנושית של הפושע אנו מזכירים לכולם את קדושתו של האדם‪ ,‬וכך אנו משיבים‬
‫על כנו את הסדר‪ .‬ההגנה על הפושע מתקנת את מה שהפושע עצמו קילקל!‬
‫אף כי ההומניזם הליברלי מקדש את האדם על חשבון האל‪ ,‬הוא אינו מכחיש את קיום האל‪,‬‬
‫ולמעשה ממשיך להתבסס על אמונות מונותיאיסטיות מסורתיות‪ .‬אמונתו של ההומניזם‬
‫הליברלי בטבע המקודש והחופשי של כל אינדיווידואל היא המשך ישיר לאמונה הנוצרית‬
‫הישנה בקיומה של נשמה נצחית ובעלת רצון חופשי בתוך כל אדם‪ .‬חלק ניכר מההומניסטים‬
‫הם עדיין נוצרים‪ ,‬וחלק ניכר מהנוצרים בני ימינו מאמינים ב"נצרות הומניסטית" )כפי שחלק‬
‫ניכר מהיהודים בני ימינו מאמינים ב"יהדות הומניסטית"(‪.‬‬
‫מהי "נצרות הומניסטית"? זוהי נצרות שדחקה את האל לשוליים‪ ,‬ונותנת יותר ויותר‬
‫חשיבות לאדם על חשבון האל‪ .‬עד המאה ה־‪ ,18‬הגישה המקובלת בנצרות היתה לטעון‬
‫שהעולם הנו תוכנית אלוהית נסתרת‪ ,‬שאין אדם המסוגל להבין את התוכנית הזו ומטרותיה‪,‬‬
‫ותפקידם של בני האדם בעולם הוא למלא את מצוות האל בלי לשאול יותר מדי שאלות‪ .‬כל‬
‫מי שמבקש להבין בשכלו את תוכניותיו של אלוהים רק חוטא בחטא היוהרה‪ .‬בני האדם הם‬
‫טוראים בצבא האל‪ ,‬שנתנו להם פקודה לכבוש איזושהי גבעה‪ .‬הם צריכים להסתער באומץ‬
‫בלי לנסות ולהבין מהי התוכנית האסטרטגית שעומדת מאחורי הפקודה הזו‪ .‬כאשר בני אדם‬
‫מבצעים את פקודותיו של האל הם זוכים לתגמול והם מאושרים‪ ,‬ואילו כאשר הם מסרבים‬
‫לפקודה הם נשלחים לגיהינום ושם שדים צולים אותם לנצח נצחים בגופרית רותחת‪.‬‬
‫החל במאה ה־‪ ,18‬עוד ועוד הוגים נוצרים העלו טענה מהפכנית‪ ,‬שלפיה הם יודעים מהי‬
‫המטרה של התוכנית האלוהית הקוסמית‪ .‬והמטרה הזאת היא לא פחות ולא יותר מאשר‬
‫להביא אושר לבני האדם‪ .‬כל היקום כולו נברא למען אושרם של בני האדם‪ .‬לדידם של הוגים‬
‫אלו‪ ,‬אלוהים איננו שליט מחמיר שאיש אינו יכול לרדת לסוף דעתו‪ ,‬אלא סנטה קלאוס טוב‬
‫לב שכל מה שמעניין אותו זה אושרם של האנשים‪ .‬מצוותיו של אלוהים אינן חלק מתוכנית‬
‫קוסמית מסתורית‪ ,‬אלא ניסיון לעזור לבני האדם להיות מאושרים‪ .‬במצב כזה‪ ,‬לא היה עוד‬
‫צורך בגיהינום‪ .‬ואכן‪ ,‬אם בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת הגיהינום כיכב במחשבה‬
‫הדתית הנוצרית וכל כנסייה עוטרה בציורי זוועה כדי להפחיד את קהל המאמינים‪ ,‬הרי שהיום‬
‫כבר בקושי מדברים על הגיהינום‪ .‬ואם מזכירים אותו‪ ,‬מקובל לתאר אותו כמצב פסיכולוגי‬
‫של אגואיזם‪ ,‬קשיות לב וייאוש שהאדם ממיט על עצמו כשהוא מסרב לעזרתו של אלוהים‪,‬‬
 ‫ולא כמקום פיזי שבו אלוהים מעניש סרבני פקודה בגופרית רותחת‪.‬‬

‫***‬

‫הזרם החשוב השני של ההומניזם הוא ההומניזם הסוציאליסטי‪ .‬הסוציאליסטים סבורים‬

‫ש"האדם" הנו קולקטיב ולא אינדיווידואל‪ .‬לכן מה שמקודש בעיני הסוציאליסטים איננו‬
‫פנימיותם של פרטי הומו סאפיינס כבודדים‪ ,‬אלא המין הומו סאפיינס כולו‪ .‬בעוד שההומניזם‬
‫הליברלי משליך את יהבו על מתן חירות רבה ככל האפשר לבני האדם כפרטים‪ ,‬ההומניזם‬
‫הסוציאליסטי מעלה על נס את השוויון בין כל בני האדם‪ .‬כאשר נוצר חוסר שוויון בין בני‬
‫אדם‪ ,‬זוהי לדעת הסוציאליסטים הפגיעה החמורה ביותר בקדושתו של "האדם"‪ ,‬כי יש כאן‬
‫העדפה של תכונה שולית כלשהי על פני מהותו האוניברסלית של האדם‪ .‬למשל‪ ,‬כשעשירים‬
‫נהנים מזכויות יתר שנשללות מעניים‪ ,‬פירוש הדבר הוא שאנו מעריכים תכונה שולית כגון‬
‫כמות הכסף שיש לפרט יותר מאשר את המהות האוניברסלית של האדם‪ ,‬שהיא זהה אצל‬
‫עשירים ועניים‪.‬‬
‫גם ההומניזם הסוציאליסטי בנוי על יסודות מונותיאיסטיים‪ .‬הרעיון שכל בני האדם שווים‬
‫זה לזה הוא גלגול של האמונה המונותיאיסטית בכך שכל הנשמות שוות בפני האל‪ .‬הזרם‬
‫ההומניסטי היחיד שהתנתק באמת מן ההשקפות המונותיאיסטיות המסורתיות הנו ההומניזם‬
‫האבולוציוני‪ ,‬שנציגיו המפורסמים ביותר הם הנאצים‪ .‬בדרך כלל איננו חושבים על הנאצים‬
‫ועל גזענים אחרים כהומניסטים‪ .‬הסיבה לכך היא שבאמצע המאה ה־‪ 20‬התחוללה מלחמת דת‬
‫עקובה מדם בין שלושת הזרמים ההומניסטיים שהסתיימה בחיסולו )לפחות לעת עתה( של‬
‫ההומניזם האבולוציוני‪ ,‬והצגתו כדת כופרת שהיא ההפך הגמור מההומניזם‪ .‬אך האמת היא‬
‫שגם הגזענות סוגדת לאדם‪ ,‬דבר שמתבטא היטב בפוסטרים הארוטיים שאִפיינו את התעמולה‬
‫הנאצית ומתרפקים על יופיו של הגוף האנושי‪.‬‬
‫מה שהבדיל את הנאצים מהזרמים ההומניסטיים האחרים היה הגדרה שונה של "האדם"‪.‬‬
‫הנאצים הושפעו עמוקות מתורת האבולוציה‪ .‬בניגוד להומניסטים האחרים‪ ,‬הנאצים סברו‬
‫ש"האדם" איננו דבר קבוע ואוניברסלי‪ ,‬אלא דבר הנתון בשינוי בלתי פוסק‪ ,‬שיכול להשתפר‬
‫אך גם להתנוון‪ .‬האדם יכול להתדרדר למדרגת "תת־אדם" או להתעלות למדרגת "על־אדם"‪.‬‬

‫הדתות ההומניסטיות — דתות הסוגדות ל"אדם"‬

‫הומניזם אבולוציוני‬ ‫הומניזם סוציאליסטי‬ ‫הומניזם ליברלי‬

‫הומו סאפיינס הוא בעל טבע ייחודי‪ ,‬נשגב ומקודש‪ ,‬השונה באופן מהותי מטבען של יתר‬
 ‫התופעות ביקום‪ .‬הטוב העליון הוא מה שטוב לאדם‪.‬‬
‫"האדם" הוא קולקטיבי‪ ,‬ושוכן "האדם" משתנה‪ ,‬ועשוי‬ ‫"האדם" הוא‬
‫להתנוון לדרגת תת־אדם או‬ ‫במין הומו סאפיינס בכללותו‬ ‫אינדיווידואלי‪ ,‬ושוכן‬
‫להתפתח לדרגת על־אדם‬ ‫בפנימיותו של כל פרט‬
‫הומו סאפיינס‬
‫המצווה העליונה היא לקדש את המצווה העליונה היא למנוע‬ ‫המצווה העליונה היא‬
‫את התנוונות האדם‪ ,‬ולעודד‬ ‫המהות האוניברסלית‬ ‫לקדש את פנימיותו של‬
‫את התפתחותו לדרגת על־אדם‬ ‫המשותפת לכל פרטי הומו‬ ‫כל פרט הומו סאפיינס‬
‫סאפיינס‬

‫שאיפתם הגדולה של הנאצים היתה להגן על "האדם" מפני התדרדרות ולהביאו לדרגת‬
‫שלמות עליונה‪ .‬זו הסיבה — לטענתם — שהנאצים קידשו את הגזע הארי ורדפו קבוצות‬
‫כגון יהודים‪ ,‬צוענים‪ ,‬הומואים וחולי נפש‪ .‬הנאצים הסבירו שהומו סאפיינס עצמו נוצר כשמין‬
‫"משובח" אחד של אדם קדמון הלך והתפתח עם השנים‪ ,‬בשעה שמינים "ירודים" כגון‬
‫הניאנדרתלים נכחדו‪ .‬המינים השונים של האדם הקדמון היו בתחילה לא יותר מאשר שבטים‬
‫שונים בני אותו מין‪ ,‬שנפרדו זה מעל זה ונעו במסלולים אבולוציוניים שונים‪ .‬האם לא ייתכן‬
‫שדבר דומה יקרה שוב? לשיטתם של הנאצים‪ ,‬הומו סאפיינס התפצל כבר לגזעים מספר‪,‬‬
‫ולהם תכונות שונות‪ .‬אחד הגזעים הללו‪ ,‬הגזע הארי‪ ,‬הוא בעל התכונות המשובחות ביותר‬
‫)כגון רציונליות‪ ,‬חוש אסתטי מפותח‪ ,‬חריצות ויושרה(‪ ,‬ובו טמון הפוטנציאל להפוך את הומו‬
‫סאפיינס ל"על־אדם"‪ .‬גזעים אחרים‪ ,‬כגון הגזע היהודי והגזע השחור‪ ,‬הם הניאנדרתלים של‬
‫ימינו‪ ,‬והם בעלי תכונות ירודות‪ .‬אם לא ירסנו את אפשרויות הרבייה שלהם הם עשויים‬
‫להשחית ולדרדר את כל יתר גזעי האדם לדרגת "תת־אדם"‪ ,‬דבר שיביא לכיליונו‪ .‬אם‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬אפשרויות הרבייה של הגזעים הנחותים ירוסנו )למשל על ידי כך שישמידו אותם(‪,‬‬
‫וסלקציה קפדנית תטפח את מיטב הפרטים בני הגזע העליון‪ ,‬תיפתח הדרך להתפתחותו של‬
‫ה"על־אדם"‪.‬‬
‫ביולוגים בני ימינו יכולים להצביע בנקל על כמה כשלים מהותיים באמונה הנאצית‪ .‬בפרט‬
‫יש להדגיש שמחקרים גנטיים שנערכו לאחר ‪ 1945‬הראו שהשונות הגנטית בין "גזעים"‬
‫אנושיים שונים כגון אפריקנים ואירופים היא קטנה לאין שיעור ממה שהנאצים טענו‪ .‬אך אלו‬
‫הן תגליות מהשנים האחרונות‪ .‬על פי הידע המדעי של שנת ‪ ,1933‬האמונה הנאצית לא היתה‬
‫בלתי סבירה‪ .‬אמונות דומות בקיומם של גזעים אנושיים שונים‪ ,‬בעליונותו של הגזע הלבן‪,‬‬
‫ובצורך "להשביח" את הגזע היו נפוצות אז בכל מדינות המערב‪ .‬מדענים בהרווארד‬
‫ובאוקספורד "הוכיחו" במגוון שיטות שנחשבו בזמנן מדעיות‪ ,‬שבני הגזע הלבן הם‬
‫אינטליגנטים יותר ומוסריים יותר מאשר אפריקנים או אינדיאנים‪ ,‬ופוליטיקאים בוושינגטון‬
‫ובלונדון אימצו כמובן מאליו את הצורך למנוע את התנוונות הגזע הלבן‪ .‬באוסטרליה נשללה‬
‫מהאבוריג'ינים אזרחותם וזכות ההצבעה בבחירות עד שנת ‪ ,1963‬בטענה שאין הם כשירים‬
‫לתפקד כאזרחים‪ .‬בשוודיה המשיכו לעקר בכפייה חולי נפש עד ‪ .1975‬רק בעקבות מלחמת‬
‫העולם השנייה וההכרח להבדיל באופן חד בין ידיד לאויב הפכו אמונות כאלו בהדרגה‬
‫למוקצות מחמת מיאוס‪) .‬זהו מאפיין כללי של מלחמות דת‪ ,‬שהן גורמות להתוויית קווי גבול‬
‫ברורים בין זרמים דתיים שקודם לכן התערבבו זה בזה בצורה חופשית‪ (.‬ואפילו זה לקח זמן‪.‬‬
‫בארצות הברית‪" ,‬עליונות הגזע הלבן" )‪ (White Supremacy‬נותרה תפיסה פוליטית‬
‫לגיטימית ומרכזית לפחות עד שנות ה־‪ 60‬של המאה העשרים‪ .‬אוסטרליה המשיכה לדבוק‬
‫במדיניות של "אוסטרליה לבנה" עד ‪ ,1973‬והטילה הגבלות חמורות על הגירה של אנשים‬
‫ממוצא לא אירופי‪.‬‬

‫‪ .19‬כרזת תעמולה נאצית המציגה מצד ימין "ארי טהור גזע"‪ ,‬ומצד שמאל "בן־תערובת"‪ .‬ניכרת הערצתם‬
‫של הנאצים לגוף האנושי‪ ,‬וחששם שהגזעים הנחותים משחיתים ומזהמים את האדם‪.‬‬

‫גם הבוז שרחשו הנאצים לליברליזם‪ ,‬לסוציאליזם ולזכויות האדם נבע בעצם מהערצה‬
‫לאדם‪ .‬הנאצים האמינו שלאדם יש פוטנציאל עצום‪ ,‬אך בהתאם לתורת דארווין‪ ,‬הפוטנציאל‬
‫ימוצה רק אם האדם יעמוד במבחנים הקשים של הברירה הטבעית‪ ,‬אשר ינפו את החלשים‬
‫ויאפשרו רק למוכשרים לשרוד ולהתרבות‪ .‬לדעת הנאצים‪ ,‬הליברליזם והסוציאליזם פועלים‬
‫בניגוד לברירה הטבעית‪ ,‬כיוון שהם מנסים לתת לכל בני האדם הזדמנות שווה לשרוד‬
‫ולהתרבות‪ .‬דבר זה יוביל להתנוונותו ולהיכחדותו של המין האנושי‪.‬‬
‫ספר ביולוגיה לתלמידי חטיבות הביניים הגרמניות משנת ‪ 1942‬מסביר בפרק "חוקי החיים‬
‫והאדם" שחוק הטבע העליון הוא שכל היצורים נתונים במאבק הישרדות בלתי פוסק‪ .‬אחרי‬
‫תיאור מאבקיהם של צמחים על שטח מחיה‪ ,‬מאבקיהן של חיפושיות על בני זוג וכיוצא באלה‪,‬‬
‫קובע הספר‪" :‬מאבק הקיום הוא קשה וחסר רחמים‪ ,‬אבל רק הוא משמר את החיים‪ .‬דרך‬
‫המאבק הזה מושמד כל מה שאינו מתאים לחיים‪ ,‬ונשמר כל מה שמתאים לחיים ‪ ...‬חוקי טבע‬
‫אלו הם בלתי ניתנים לערעור‪ ... .‬חוקים אלו הם חסרי רחמים‪ .‬מי שמתנגד להם ייכחד‬
‫במאבק הקיום‪ .‬הביולוגיה מדברת אלינו לא רק על בעלי החיים והצמחים‪ ,‬אלא היא גם מראה‬
‫לנו את החוקים שלפיהם עלינו לחיות את חיינו‪ ,‬והיא מחשלת את רצוננו לחיות ולהיאבק‬
‫בהתאם לחוקים הללו‪ .‬משמעות החיים היא המאבק‪ .‬אוי למי שחוטא כנגד החוקים הללו‪".‬‬
‫וכאן בא ציטוט מספרו של היטלר‪" ,‬מיין קאמפף" )"המאבק שלי"(‪" :‬האדם שינסה להילחם‬
‫נגד הגיון הברזל של הטבע נלחם למעשה כנגד העקרונות שלהם הוא צריך להכיר תודה על‬
‫‪63‬‬
‫חייו שלו כבן אדם‪ .‬מי שנלחם נגד הטבע מביא על עצמו כיליון‪".‬‬

‫***‬

‫בפרוס המאה ה־‪ 21‬עתידו של ההומניזם האבולוציוני אינו ברור‪ .‬לאחר שישים שנה שבהן‬
‫הוטל טאבו על כל ניסיון לחבר בין ההומניזם לבין תורת האבולוציה ועל פרויקטים לשיפור‬
‫האדם וליצירת אדם עליון‪ ,‬חוזרים היום הפרויקטים האלה ומרימים ראש‪ ,‬אם כי בלבוש‬
‫חדש‪ ,‬רך ונהנתני הרבה יותר‪ .‬אף אחד לא מעלה בדמיונו לחסל גזעים או אנשים נחותים‪,‬‬
‫אבל רבים מעוניינים בהחלט להשתמש בהיכרותנו הגוברת עם גוף האדם ועם חוקי הביולוגיה‬
‫כדי ליצור על־אדם‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בין ההומניזם הליברלי לבין ממצאיהם העדכניים של מדעי החיים נפתח פער כה‬
‫גדול‪ ,‬שספק אם אפשר להמשיך ולהתכחש לו לאורך זמן‪ .‬המערכת הפוליטית והמשפטית‬
‫הליברלית נשענת על האמונה שלכל אדם יש בתוכו טבע מקודש‪ ,‬בלתי ניתן לחלוקה או‬
‫לפגיעה‪ ,‬אשר נותן משמעות לעולם‪ ,‬ושהוא המקור העליון לסמכות מוסרית ופוליטית‪ .‬זהו‬
‫גלגול של האמונה הנוצרית הישנה בקיומה של נשמה נצחית ובעלת רצון חופשי השוכנת‬
‫בתוך כל אדם‪ .‬אלא שבמאתיים השנים האחרונות מדעי החיים קיעקעו עד היסוד את האמונה‬
‫הזאת‪ .‬ככל שאנו בודקים את פנימיותו של האדם יותר לעומק‪ ,‬איננו מוצאים שם שום נשמה‪,‬‬
‫אלא רק איברים‪ ,‬הורמונים‪ ,‬סינפסות וגנים‪ ,‬הפועלים לא מכוח רצון חופשי‪ ,‬אלא מכוח אותם‬
‫חוקים בדיוק שמפעילים את השימפנזים‪ ,‬הזאבים והנמלים‪ .‬עוד ועוד סנגורים ממולחים‬
‫מבקשים להגן על הקליינטים שלהם בבית המשפט בטענה שאין להם רצון חופשי‪ ,‬ושהם עשו‬
‫מה שעשו בגלל הורמון או גן כזה או אחר‪ .‬עד מתי יהיה אפשר לקיים את החומה המפרידה‬
‫בין החוג לביולוגיה לבין החוג למשפטים והחוג למדע המדינה?‬
‫‪" .20‬ה ָפסָל של גרמניה" — איור מאת אוסקר גארבנס משנת ‪ .1933‬היטלר מוצג כ ָפסָל האמור ליצור את‬
‫האדם העליון‪ .‬לצדו מוצג אינטלקטואל ליברלי ממושקף שמזדעזע מהאלימות הדרושה כדי ליצור את האדם‬
‫העליון‪.‬‬
 ‫פרק ‪13‬‬

‫תעתועי ההיסטוריה‬
‫התפשטותן של רשתות מסחר‪ ,‬אימפריות ודתות אוניברסליות איחדה בהדרגה את כל בני‬
‫האדם בעולם‪ ,‬עד שיצרה את העולם הגלובלי של ימינו‪ .‬תהליך ההתפשטות וההאחדה לא היה‬
‫ליניארי‪ ,‬וידע הרבה נסיגות ועיכובים‪ .‬אולם במבט מאקרו‪ ,‬המעבר מהרבה תרבויות קטנות‬
‫למעט תרבויות גדולות ולבסוף למרחב תרבותי גלובלי וסופר־מורכב היה תהליך הכרחי‬
‫ובלתי נמנע‪.‬‬
‫אבל האם גם תוצריו הייחודיים של תהליך זה היו הכרחיים? מדוע התממשו אפשרויות‬
‫מסוימות ולא התממשו אפשרויות אחרות? מדוע למשל ההומניזם הוא הדת הנפוצה ביותר‬
‫בעולם היום ולא הדאואיזם? מדוע יש היום כשני מיליארד נוצרים וכמיליארד ורבע‬
‫מוסלמים‪ ,‬אך יש רק כ־‪ 150,000‬זורואסטרים‪ ,‬ואין כלל מניכאים? האם היה יתרון מובנה‬
‫כלשהו לרעיונות הנוצריים והמוסלמיים על פני הרעיונות הזורואסטריים והמניכאיים? אילו‬
‫הרצנו חזור והרץ את הסרט של ההיסטוריה מאה פעמים‪ ,‬האם בכל פעם ופעם היו צומחות‬
‫ומתפשטות דווקא דתות מונותיאיסטיות כגון הנצרות והאסלאם‪ ,‬ואילו דתות דואליסטיות‪,‬‬
‫כגון דת זרתוסטרא והדת המניכאית‪ ,‬היו גוועות?‬
‫זוהי שאלה מאוד מסובכת ולא נוכל לענות עליה כאן בפירוט‪ .‬אך יש שני דברים שחשוב‬
‫מאוד לדעת בשביל להבין את מהלכה של ההיסטוריה העולמית‪:‬‬

‫א‪ .‬קשה להסביר את פניותיה של ההיסטוריה‬

‫בכל נקודה ונקודה בהיסטוריה עמדה האנושות בפני אופק של אפשרויות עתידיות רבות‪,‬‬
‫שחלקן סבירות יותר וחלקן סבירות פחות‪ ,‬אך רק אחת מהן התממשה בסופו של דבר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬האימפריה הרומית בשנת ‪ 250‬לספירה עמדה בפני מגוון של אפשרויות דתיות‪.‬‬
‫השתלטותה של הדת הנוצרית על האימפריה הרומית היתה אפשרות אחת‪ ,‬לא סבירה במיוחד‪,‬‬
‫באופק האפשרויות של האימפריה‪ .‬אפשרויות אלטרנטיביות היו המשך הדומיננטיות של הדת‬
‫הרומית המסורתית‪ ,‬עלייתה של הדת המניכאית‪ ,‬או דת מיתרא‪ ,‬או פולחן איזיס‪ ,‬או פולחן‬
‫קיבלה‪ ,‬או היהדות או דת זרתוסטרא‪ ,‬או אפילו התפשטותו של הבודהיזם לאגן הים התיכון‪.‬‬
‫מדוע בסופו של דבר מומשה דווקא האפשרות הנוצרית ולא האפשרות המניכאית או‬
‫המיתראית? להיסטוריונים אין תשובה על כך‪ .‬הם יכולים להסביר בפרוטרוט איך בדיוק‬
‫השתלטה הנצרות על האימפריה הרומית‪ ,‬אבל הם אינם מסוגלים להסביר מדוע מומשה‬
 ‫דווקא אפשרות זו מתוך כלל האפשרויות‪.‬‬
‫מה ההבדל בין להסביר "איך" ולהסביר "מדוע"? להסביר "איך" פירושו לתאר את רצף‬
‫האירועים הספציפי שהוביל מנקודה אחת לנקודה שנייה‪ .‬להסביר "מדוע" פירושו למצוא‬
‫סיבות שגרמו להתרחשותו של רצף אירועים זה דווקא‪ ,‬ומנעו את התרחשותם של רצפי‬
‫אירועים אפשריים אחרים‪ .‬אלו הם דברים שונים מאוד‪ .‬יש חוקרים אשר בהחלט מתיימרים‬
‫להסביר באופן ממצה "מדוע" קרו הדברים ולא רק "איך" הם קרו‪ .‬אך חוקרים אלו באים‬
‫בדרך כלל מתחומי מדעי החברה והטבע‪ .‬הם מנסים לעשות רדוקציה של מהלך ההיסטוריה‬
‫להשפעתם של חוקים ביולוגיים‪ ,‬גיאוגרפיים‪ ,‬כלכליים וכדומה‪ ,‬ולטעון שהיה למשל משהו‬
‫בגיאוגרפיה או בכלכלה של אגן הים התיכון שחייב את עלייתה של דת מונותיאיסטית דווקא‪.‬‬
‫היסטוריונים נוטים להיות ספקנים כלפי רדוקציות כאלה‪ .‬ככל שחוקרים מכירים את‬
‫ההיסטוריה טוב יותר‪ ,‬כך קטנה אמונתם ביכולת להסביר נכונה מדוע ההיסטוריה פנתה דווקא‬
‫לכיוון זה ולא לכיוון אחר‪ .‬זוהי אחת התכונות המובהקות של היסטוריה כתחום מחקר —‬
‫ככל שמכירים תקופה מסוימת טוב יותר‪ ,‬כך קשה יותר להסביר מדוע קרו הדברים דווקא כך‬
‫ולא אחרת‪ .‬זאת כיוון שמי שמכיר תקופה מסוימת באופן שטחי נוטה לזכור רק את האפשרות‬
‫שהתממשה בסופו של דבר‪ ,‬ואילו מי שמכיר תקופה מסוימת היטב זוכר גם את יתר‬
‫האפשרויות‪.‬‬
‫ומי שהכירו את התקופה הכי טוב — האנשים שחיו בה — הם כמובן אלה שהתקשו יותר‬
‫מכול להבין מדוע ההיסטוריה פנתה דווקא לכאן ולא לשם‪ .‬לרומאי הממוצע בשנת ‪250‬‬
‫העתיד נראה מעורפל להחריד‪ .‬זהו כלל ברזל של ההיסטוריה‪ :‬מה שבמבט לאחור נראה‬
‫מחויב המציאות‪ ,‬בשום אופן לא נראה כך בזמן התרחשותו‪ .‬בעשר שנים הקרובות‪ ,‬האם‬
‫תפרוץ מלחמה בין ישראל לאיראן? האם יהיה שלום ישראלי־פלסטיני? האם יעלה גל‬
‫הפונדמנטליזם הדתי או ידעך? האם כלכלת ארצות הברית תתאושש או שמא תשקע? האם‬
‫סין תיהפך להיות המעצמה הכלכלית המובילה‪ ,‬או שמא עלייתה תעוכב על ידי זעזועים‬
‫חברתיים ואקולוגיים? היום אין לנו שום ודאות לגבי שאלות אלו ואחרות‪ .‬אך בעוד כמה‬
‫עשרות שנים אנשים יסתכלו לאחור ויחשבו שהתשובות היו ברורות מאליהן‪ ,‬ושכל אדם‬
‫בר־דעת בשנת ‪ 2012‬ודאי ידע אותן‪.‬‬
‫במיוחד כדאי להדגיש את העובדה שפעמים רבות בהיסטוריה דווקא אחת האפשרויות‬
‫הפחות סבירות היא זו שמתממשת‪ .‬בשנת ‪ 250‬לספירה‪ ,‬הנצרות לא היתה יותר מאשר כת‬
‫יהודית אזוטרית ונרדפת‪ ,‬ומרבית תושבי האימפריה הרומית לא היו מעלים על דעתם‬
‫שהנוצרים עתידים להשתלט על האימפריה בתוך כמה עשרות שנים‪ .‬באוקטובר ‪ 1913‬היו‬
‫הבולשביקים פלג קיקיוני של המערכת הפוליטית הרוסית‪ .‬השתלטות בולשביקית על רוסיה‬
‫בתוך ארבע שנים היתה אפשרות בלתי סבירה בעליל‪ .‬בשנת ‪ ,1400‬כיבוש העולם כולו בידי‬
‫מערב אירופה היה תסריט דמיוני‪ .‬בשנת ‪ ,600‬כיבוש המרחב שבין הודו לאוקיאנוס האטלנטי‬
‫בידי הערבים היה תסריט דמיוני עוד יותר‪ .‬במבט לאחור אנו מסוגלים להסביר איך זה בכל‬
‫זאת קרה‪ .‬בצומת אחר צומת ההיסטוריה פנתה פניות מפתיעות‪ ,‬נוטשת את דרכי המלך‬
‫לטובת דרכי עפר צדדיות‪ .‬היסטוריונים מסוגלים להסביר מה איפשר לדרכי העפר הללו‬
‫להתקיים‪ ,‬ולכן הם מסוגלים להסביר איך יכלה ההיסטוריה לפנות אליהן‪ ,‬אבל לאיש אין‬
‫תשובה טובה מדוע ההיסטוריה נעה דווקא בכיוונים בלתי צפויים אלו‪.‬‬
‫יש כמובן גבולות גזרה לפניותיה של היסטוריה‪ ,‬אשר נקבעים על ידי גורמים כמו ביולוגיה‬
‫וגיאוגרפיה‪ .‬בכל מצב נתון‪ ,‬אופק האפשרויות מוגבל‪ .‬תרומתם של ביולוגים וגיאוגרפים‬
‫חשובה להבנתם של גבולות הגזרה הללו‪ .‬אך מה שבדרך כלל מעניין אותנו בהיסטוריה הוא‬
‫הבחירה בין האפשרויות השונות שבונות את האופק‪ ,‬ולא האפשרויות שנמצאות לגמרי‬
‫מחוצה לו‪ .‬אנו מעוניינים להבין מדוע הנצרות עלתה ולא המניכאיות‪ .‬מדוע הקפיטליזם ניצח‬
‫ולא הסוציאליזם‪ .‬מדוע האימפריה הבריטית עלתה והאימפריה הספרדית שקעה‪ .‬ולאלה אין‬
‫תשובות דטרמיניסטיות‪.‬‬
‫אנשים רבים אינם אוהבים את המסקנה הזאת‪ ,‬ומתעקשים שההיסטוריה היא דטרמיניסטית‪.‬‬
‫ההשקפה הדטרמיניסטית קוסמת להם‪ ,‬כי פירושה הוא שהעולם שלנו והאמונות שלנו הם‬
‫תוצר טבעי ובלתי־נמנע של ההיסטוריה‪ .‬זה טבעי ובלתי־נמנע שאנו חיים בעולם קפיטליסטי‬
‫ומאמינים בזכויות אדם‪ .‬לא היתה שום ברירה אחרת‪ .‬להכיר בכך שההיסטוריה איננה‬
‫דטרמיניסטית יחייב אותנו להכיר בכך שרק צירוף מקרים אחראי לאמונתנו העזה בקפיטליזם‬
‫ובזכויות האדם‪.‬‬
‫אך זהו המצב‪ .‬אי אפשר להסביר את ההיסטוריה בצורה דטרמיניסטית‪ ,‬ואי אפשר לחזות‬
‫את ההיסטוריה‪ ,‬כי ההיסטוריה הינה מערכת כאוטית מסדר שני‪ .‬מערכות כאוטיות באות בשני‬
‫טעמים‪ .‬כאוס מסדר ראשון הוא כאוס שאינו מגיב לתחזיות לגביו‪ .‬מזג האוויר הוא דוגמה‬
‫טובה‪ .‬על אף שמזג האוויר הוא מערכת מורכבת להפליא‪ ,‬ביכולתנו לבנות מודלים ומחשבים‬
‫שיביאו בחשבון את כל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬ויחזו את מזג האוויר בדייקנות הולכת וגוברת‪.‬‬
‫כאוס מסדר שני הוא כאוס שמגיב לתחזיות‪ ,‬ולכן הוא חסין למדי בפני רואי עתידות‪ .‬השוק‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הוא מערכת כאוטית מסדר שני‪ .‬מה יקרה אם נפתח תוכנת מחשב אשר מסוגלת לחזות‬
‫בדיוק של מאה אחוזים את מחיר הנפט מחר? מובן שמחיר הנפט יגיב לתחזית הזאת והיא לא‬
‫תתממש‪ .‬אם מחירו הנוכחי של הנפט הוא ‪ 90‬דולר לחבית‪ ,‬ותוכנת המחשב שלעולם אינה‬
‫טועה חוזה שמחירו מחר יהיה ‪ 100‬דולר לחבית‪ ,‬כולם יחושו לקנות נפט היום‪ .‬מחיר חבית‬
‫נפט יזנק מעלה עד שיגיע ל־‪ 100‬דולר לחבית‪ ,‬כבר היום‪ .‬אז מה יהיה מחיר הנפט מחר? אין‬
‫לדעת‪.‬‬
‫גם המערכת הפוליטית היא מערכת כאוטית מסדר שני‪ .‬אנשים רבים מאשימים את‬
‫הסובייטולוגים בכישלונם לחזות את מהפכות שנת ‪ ,1989‬ומאשימים את המזרחנים‬
‫בכישלונם לחזות את מהפכות "האביב הערבי" של ‪ .2011‬זה לא הוגן‪ .‬מהפכות הן בהגדרה‬
‫משהו שלא ניתן לחזותו‪ .‬מהפכה שאפשר לחזות מראש אף פעם לא פורצת‪.‬‬
‫דמיינו שבשנת ‪ ,2010‬מזרחן גאון בשיתוף פעולה עם קוסם מחשבים מפתחים תוכנת‬
‫מחשב החוזה מהפכות בדיוק של מאה אחוזים‪ ,‬ומוכרים אותה לחוסני מובארכּ‪ .‬הנשיא המצרי‬
‫מתלהב מהרכישה החדשה שלו‪ ,‬לוחץ על כפתור ה־‪ ,Enter‬ונחרד לשמוע מהמחשב שבשנת‬
‫‪ 2011‬תהיה מהפכה במצרים‪ .‬מובארכ מיד מוריד מיסים‪ ,‬מחלק מיליארדים לעם המצרי‪,‬‬
‫ומחזק את המשטרה החשאית — על כל צרה שלא תבוא‪ .‬כתוצאה מכך שנת ‪ 2011‬מגיעה‬
‫וגם חולפת מבלי שתפרוץ מהפכה‪ .‬מובארכ הזועם מרים טלפון למומחים שמכרו לו את‬
‫התוכנה ודורש את כספו בחזרה‪" .‬התוכנה שלכם חזתה מהפכה ב־‪ ,2011‬ואני ביזבזתי‬
‫מיליארדים‪ ,‬ובסוף לא פרצה שום מהפכה! עבדתם עלי!" "לא ולא‪ ",‬משיבים המומחים‪,‬‬
‫"הצלנו אותך‪ .‬אם לא אנחנו‪ ,‬היית נמצא עכשיו בכלא‪".‬‬
‫איך עלינו להגיב לטענות מסוג זה? ישנו סיפור מפורסם על נסראדין‪" ,‬השוטה החכם"‪ .‬יום‬
‫אחד ראו השכנים את נסראדין מפזר פלפל שחור מסביב לביתו‪" .‬הי נסראדין‪ ",‬קראו‬
‫השכנים‪" ,‬מה אתה עושה?" "אני מפזר פלפל שחור מסביב לבית שלי‪ ",‬הסביר נסראדין‪,‬‬
‫"כדי להרחיק אריות‪" ".‬אבל נסראדין‪ ",‬מחו השכנים‪" ,‬אין אריות במרחק אלפי קילומטרים‬
‫מכאן‪" ".‬אתם רואים!" צהל נסראדין‪" ,‬השיטה שלי עובדת!"‬
‫אם איננו יכולים לחזות את ההיסטוריה‪ ,‬מה הטעם ללמוד אותה? ובכן‪ ,‬בניגוד למקצועות‬
‫כגון פיזיקה או כלכלה‪ ,‬היסטוריה אינה נלמדת כדי לנבא את העתיד‪ .‬היא נלמדת כדי להרחיב‬
‫את אופקינו‪ ,‬ולהבין שמזומנות לנו הרבה יותר אפשרויות ממה שאנחנו רגילים לדמיין‪.‬‬

‫ב‪ .‬ההיסטוריה איננה מעוניינת בטובתם של בני האדם‬

‫איננו יודעים מה מדריך את בחירותיה של ההיסטוריה‪ ,‬אך יש דבר אחד חשוב שאפשר לומר‬
‫עליהן‪ :‬הן לא מודרכות על ידי טובתם של בני האדם‪ .‬אין שום עדות לכך שמצבם של בני‬
‫האדם משתפר בהכרח ככל שההיסטוריה מתקדמת‪ .‬אין עדות לכך שתרבויות שהיו טובות‬
‫יותר לבני אדם הצליחו והתפשטו‪ ,‬ואלו שהיו טובות פחות נעלמו‪ .‬אין עדות לכך שהנצרות‬
‫היתה טובה יותר לבני אדם מהמניכאיות‪ ,‬או שהאימפריה הערבית היתה טובה יותר לבני אדם‬
‫מהאימפריה הסאסאנית‪.‬‬
‫אין עדות לכך שההיסטוריה מקדמת את טובתם של בני האדם‪ ,‬בין השאר מכיוון שאין‬
‫הגדרה אובייקטיבית ל"טובה" הזו‪ .‬התרבויות השונות הן אלו שמגדירות מה טוב לבני אדם‪,‬‬
‫ובדרך כלל יש ביניהן חילוקי דעות משמעותיים‪ .‬כששתי תרבויות יריבות מגדירות את‬
‫טובתם של בני אדם בצורה שונה‪ ,‬אין שום אמת מידה אובייקטיבית שבאמצעותה אפשר‬
‫לשפוט אם התרבות שניצחה בהתמודדות היא טובה יותר לבני אדם‪ .‬המנצחים כמעט תמיד‬
‫סבורים שכך הוא המצב‪ ,‬אך מדוע לקבל דווקא את אמת המידה של המנצחים? הנוצרים‬
‫סבורים שהיעלמות המניכאיות והשתלטות הנצרות על אגן הים התיכון היו טובות לבני אדם‪,‬‬
‫אך אם איננו מקבלים את תפיסת העולם הנוצרית‪ ,‬אין שום סיבה לחשוב כך‪ .‬המוסלמים‬
‫סבורים שנפילת האימפריה הסאסאנית ועליית האסלאם היו טובות לבני אדם‪ ,‬אך אם איננו‬
‫מקבלים את תפיסת העולם המוסלמית‪ ,‬אין שום סיבה להסכים איתם‪ .‬ייתכן בהחלט שהנצרות‬
 ‫והאסלאם הרעו את מצבם של בני האדם‪.‬‬
‫יותר ויותר חוקרים היום נוטים לתפוס תרבויות כסוג של מחלה או טפיל‪ ,‬ואת בני האדם‬
‫כנשאיו חסרי האונים של טפיל זה‪ .‬טפילים אורגניים‪ ,‬כגון וירוסים‪ ,‬חיים בתוך נשאים‪ ,‬כגון‬
‫בני אדם‪ .‬הטפילים מתרבים ומפיצים את עצמם מנשא אחד לשני תוך שהם מנצלים את‬
‫הנשאים לצורכיהם‪ ,‬ולעתים אף מחלישים את הנשאים והורגים אותם‪ .‬כל עוד הנשאים חיים‬
‫די זמן להעביר את הטפיל הלאה‪ ,‬לא משנה לטפיל מה מצבו של הנשא‪ .‬באותו אופן בדיוק‬
‫רעיונות תרבותיים חיים במוחם של בני אדם‪ ,‬מתרבים ומפיצים את עצמם מנשא אחד לשני‪,‬‬
‫תוך שהם לעתים מחלישים את הנשאים והורגים אותם‪ .‬רעיון תרבותי עשוי לגרום לבן אדם‬
‫להקדיש את חייו להפצת הרעיון ואפילו להקריב את חייו להפצת הרעיון‪ .‬האדם ימות‪ ,‬אך‬
‫הרעיון יעבור הלאה‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬התרבות איננה מזימה של בני אדם מסוימים לנצל בני אדם‬
‫אחרים לצורכיהם )"אופיום להמונים" כהגדרתו של מרקס(‪ ,‬אלא התרבות היא טפיל מנטלי‬
‫שנוצר באופן אקראי‪ ,‬ומכאן ואילך מנצל לצרכיו את כל בני האדם ללא הבחנה‪.‬‬
‫ריצ'רד דוקינס‪ ,‬אולי בכיר חוקרי האבולוציה של ימינו‪ ,‬פירסם לפני שנים ספורות רב־מכר‬
‫בשם ‪ The God Delusion,64‬שבו הוא טוען שדתות הנן טפילים מנטליים אשר מתפשטים‬
‫בקרב אנשים ומפיצים את עצמם תוך שהוא מחלישים‪ ,‬מאמללים והורגים את נשאיהם‪.‬‬
‫ספרים שהלכו בעקבות דוקינס נושאים שמות פרובוקטיביים עוד יותר‪ ,‬כגון ‪The God‬‬
‫‪ Virus: How Religion Infects Our Lives and Culture‬מאת דארל ריי‪ .‬מחקרים אלו‬
‫בונים מודלים אבולוציוניים של העברת מידע תרבותי‪ ,‬וידועים לעתים תחת השם הגנרי‬
‫"ממטיקה"‪ ,‬על משקל גנטיקה‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬שכפי שהאבולוציה האורגנית בנויה על שכפולן‬
‫של יחידות מידע אורגניות הנקראות "גנים"‪ ,‬כך האבולוציה התרבותית בנויה על שכפולן של‬
‫‪65‬‬
‫יחידות מידע תרבותיות הנקראות "ממים"‪.‬‬
‫במדעי הרוח רק מעטים שמעו על הממטיקה‪ ,‬ומי ששמע בדרך כלל מסתייג‪ ,‬אך טענות‬
‫זהות לאלו של הממטיקאים מאפיינות את הזרם החשוב ביותר במדעי הרוח בעשורים‬
‫האחרונים — הזרם הפוסט־מודרניסטי‪ .‬חוקרים פוסט־מודרניסטים מתארים את ההיסטוריה‬
‫כמאבק בין צורות מחשבה‪ ,‬דיבור והתנהגות שונות‪ ,‬הנקראות בעגה הפוסט־מודרניסטית בשם‬
‫"שיח" או "דיסקורס" )‪.(Discourse‬‬
‫התובנה הבסיסית של הפוסט־מודרניזם היא שהשיחים השונים מתיימרים בדרך כלל לקדם‬
‫את טובת האדם‪ ,‬אך בפועל "מעוניינים" אך ורק להפיץ את עצמם‪ .‬השיח הלאומי‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הפיץ את עצמו בהצלחה מסחררת במהלך המאות ה־‪ 19‬וה־‪ .20‬חוקרים פוסט־מודרניסטים‬
‫נוטים לצייר זאת כמגפה קטלנית‪ ,‬אשר הביאה לגל של מלחמות‪ ,‬סכסוכים‪ ,‬טיהורים אתניים‬
‫ורדיפות‪ .‬ברגע שבני אדם באזור מסוים נדבקו במגפה זו‪ ,‬היא בדרך כלל התפשטה מיד גם‬
‫לשכניהם‪ .‬לבני האדם כאינדיווידואלים‪ ,‬לקבוצות של בני אדם ולמין האנושי בכללותו היה‬
‫טוב הרבה יותר אילולא הופיעה "מגפת הלאומיות"‪ ,‬אך בדומה לשפעת‪ ,‬לכולרה ולאיידס‪,‬‬
‫הלאומיות התפשטה מבלי להתחשב בטובתם של בני האדם‪ .‬טענות דומות מושמעות לגבי‬
‫מגפת הקומוניזם שפקדה את העולם במאה ה־‪ ;20‬לגבי שפעת תרבות ה"פאסט פוד"‬
‫הצרכנית של סוף המאה ה־‪ 20‬וראשית המאה ה־‪ ;21‬וכפי שראינו בפרק ‪ ,5‬אפילו לגבי‬
‫המהפכה החקלאית‪.‬‬
‫גם במדעי החברה זוכות טענות מסוג זה לפופולריות רבה‪ ,‬הפעם תחת האיצטלה של "תורת‬
‫המשחקים"‪ .‬חוקרי תורת המשחקים מתעניינים מאוד בדינמיקות תרבותיות אשר מתפשטות‬
‫בהצלחה אף על פי שהן מזיקות לבני האדם שיוצרים ומפיצים אותן‪ .‬דינמיקות הרסניות אלה‬
‫ידועות תחת השם הגנרי "דילמת האסיר"‪ .‬דילמת האסיר מסבירה כיצד במערכות מרובות‬
‫שחקנים‪ ,‬קורה לעתים שהשקפות ודרכי התנהגות אשר מזיקות לכל השחקנים מצליחות‬
‫להתבסס ולהתפשט‪ .‬מירוצי חימוש הם דוגמה מובהקת לכך‪ .‬הרבה מירוצי חימוש מביאים‬
‫לכך שכל המדינות המעורבות בהם מתרוששות מבלי שאף אחת תזכה ביתרון צבאי‪ ,‬ולמרות‬
‫זאת המדינות מתקשות להיחלץ ממעגל הקסמים ההרסני‪ .‬כשסוריה קונה מערכת טילי נ"מ‬
‫מתקדמת מרוסיה‪ ,‬ישראל מגיבה בקניית מטוסים משוכללים יותר מארצות הברית‪ .‬הסורים‬
‫חופרים בונקרים עמוקים יותר‪ ,‬והישראלים מציידים את מטוסיהם בפצצות גדולות יותר‪.‬‬
‫הסורים פורסים עוד ועוד טילי קרקע־קרקע‪ ,‬והישראלים מפתחים טילים־נגד־טילים‪ .‬בסופו‬
‫של התהליך קשה לומר שמאזן הכוחות בין סוריה לישראל השתנה באופן מהותי‪ ,‬אך בינתיים‬
‫מיליארדי דולרים שאפשר היה להקדישם לחינוך‪ ,‬לרווחה ולבריאות‪ ,‬בוזבזו על בטון‪ ,‬פלדה‬
‫וחומרי נפץ‪ .‬האם הסורים והישראלים לא מבינים את זה? ודאי שהם מבינים‪ .‬אולם הדינמיקה‬
‫של מירוץ החימוש חזקה יותר מאשר ההבנה הזאת‪" .‬התחמשות" היא דפוס תרבותי שמפיץ‬
‫את עצמו כמו וירוס ממדינה למדינה ומעם לעם‪ ,‬תוך שהוא מזיק לכל הנוגעים בדבר‪ ,‬אבל‬
‫מיטיב עם עצמו‪") .‬מיטיב עם עצמו" בקריטריון האבולוציוני של הישרדות והפצה‪ .‬אף אחד‬
‫לא חושב של"התחמשות" יש מודעות‪ ,‬ושהיא רוצה ביודעין להפיץ את עצמה‪(.‬‬
‫זה לא כל כך משנה אם אנו מאמצים את השיח של תורת המשחקים‪ ,‬את השיח‬
‫הפוסט־מודרניסטי‪ ,‬או את השיח הביולוגי על תרבויות כטפילים מנטליים‪ .‬מה שחשוב להבין‬
‫זה‪ ,‬שטובתם של בני האדם איננה נר לרגלי ההיסטוריה‪ ,‬ואין שחר למחשבה שהתרבויות‬
‫המצליחות של ההיסטוריה הן בהכרח התרבויות הטובות ביותר לבני האדם‪ .‬בני האדם‪,‬‬
‫מצדם‪ ,‬בדרך כלל בורים וחלשים מכדי לכוון את מהלכה של ההיסטוריה ולוודא שהיא עושה‬
‫את הבחירות הטובות ביותר בשבילם‪ .‬כמו האבולוציה כך גם ההיסטוריה אדישה לאושרם‬
‫של כלי המשחק שלה‪.‬‬

‫***‬

‫ההיסטוריה נעה בדרכה מצומת אחד לשני‪ ,‬כשבכל פעם היא בוחרת בצורה מסתורית למדי‬
‫נתיב אחד מבין מספר רב של נתיבים אפשריים‪ .‬בסביבות שנת ‪ 1500‬עשתה ההיסטוריה את‬
‫הבחירה החשובה והגורלית ביותר בתולדות האנושות‪ ,‬ואולי אפילו בתולדות החיים על פני‬
 ‫כדור הארץ‪ .‬בחירה זו ידועה בשם "המהפכה המדעית"‪.‬‬
‫המהפכה המדעית החלה במערב אירופה‪ ,‬חצי אי נידח בקצה המערבי של יבשת אסיה‪ ,‬שעד‬
‫אז לא מילא שום תפקיד משמעותי בהיסטוריה של העולם‪ .‬מדוע פרצה המהפכה המדעית‬
‫דווקא שם‪ ,‬דווקא אז? על כך אין תשובה‪ .‬או יותר נכון‪ ,‬חוקרים הציעו עשרות תשובות‪ ,‬אלא‬
‫שאף אחת מהן אינה משכנעת‪ .‬ככל שידיעתנו משגת‪ ,‬הדרך אל המהפכה המדעית היתה‬
‫פתוחה כבר אלפי שנים קודם לכן‪ .‬רבים סבורים שהיוונים הקדמונים כבר עמדו על סִפה של‬
‫המהפכה המדעית‪ ,‬אך סטו הצידה ברגע האחרון‪ .‬חוקרים אחרים טוענים שאילו האירופים לא‬
‫הקדימו אותם במעט‪ ,‬הסינים היו עושים את הצעד המכריע‪ .‬מנגד‪ ,‬ייתכן שלולא דחפו‬
‫האירופים את ההיסטוריה מעבר לסף הגורלי היא היתה ממשיכה ללכת בנתיבים אחרים עוד‬
‫מאות ואלפים של שנים‪ ,‬והמהפכה המדעית לא היתה מתרחשת לעולם‪.‬‬
‫להיסטוריה יש אופק אפשרויות רחב מאוד‪ ,‬ויש אפשרויות רבות שאף פעם לא הוגשמו‬
‫ולעולם לא יתגשמו עוד‪ .‬אפשר בהחלט לדמיין את ההיסטוריה ממשיכה בדרכה תוך פסיחה‬
‫גמורה על המהפכה המדעית‪ ,‬בדיוק כפי שאפשר לדמיין את ההיסטוריה ממשיכה בדרכה ללא‬
‫נצרות‪ ,‬ללא אימפריה רומית‪ ,‬וללא מטבעות זהב‪.‬‬
 ‫חלק ד‬
‫המהפכה המדעית‬
‫השימפנזה חַם מתאמן לקראת שיגורו לחלל )‪ .(1961‬חם‪ ,‬שנקרא על שם בנו של נח‪ ,‬היה השימפנזה‬
‫הראשון שיצא מתחום כדור הארץ‪ ,‬כחלק מפרויקט החלל האמריקני‪.‬‬
 ‫פרק ‪14‬‬

‫עולם חדש אמיץ‬

‫בחמש מאות השנים האחרונות חל גידול עצום וחסר תקדים בכוחו של הומו סאפיינס‪ .‬כמעט‬
‫בכל תחום שנבחן — כלכלה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬רפואה‪ ,‬דמוגרפיה‪ ,‬לחימה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תקשורת —‬
‫נגלה שבין שנת ‪ 1500‬לשנת ‪ 2000‬רכשו בני האדם יכולות מדהימות‪ ,‬אשר שינו לחלוטין‬
‫את העולם של שנת ‪ 2000‬לעומת העולם של שנת ‪ .1500‬עצם הגידול בכוחו של האדם לא‬
‫היה דבר חדש — לאורך כל ההיסטוריה פיתחו בני אדם את יכולותיהם וצברו עוד ועוד כוח‪.‬‬
‫אך המהירות והעוצמה של ההתפתחויות בחמש מאות השנים האחרונות הן מסדר גודל שונה‬
‫לגמרי‪ .‬אדם שהיה נרדם בשנת ‪ 1000‬ומתעורר בשנת ‪ 1500‬היה מבחין באי אלו שינויים‪,‬‬
‫אך בסך הכול היה מרגיש בבית‪ .‬אדם שהיה נרדם בשנת ‪ 1500‬ומתעורר בשנת ‪ 2000‬לא‬
‫היה מסוגל להאמין למראה עיניו‪ ,‬והיה משוכנע כי הוא ודאי מת והגיע לגן עדן — או אולי‬
‫לגיהינום‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫בשנת ‪ 1500‬חיו בעולם קרוב ל־‪ 500‬מיליון בני אדם‪ .‬היום חיים בעולם ‪ 7‬מיליארד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1500‬היה סך הייצור העולמי השנתי שווה ערך לכ־‪ 250‬מיליארד דולר‪ 67.‬היום סך‬
‫הייצור העולמי השנתי הוא כ־‪ 60‬טריליון דולר‪ 68.‬בשנת ‪ 1500‬האנושות צרכה מדי יום כ־‪13‬‬
‫טריליון קלוריות של אנרגיה כדי להזין ולהלביש את עצמה ולהניע את גלגלי התחבורה‪,‬‬
‫התעשייה והחקלאות‪ .‬היום מגיעה צריכת האנרגיה האנושית לכ־‪ 1,500‬טריליון קלוריות מדי‬
‫יום — יותר מפי ‪ 69!100‬כל הכסף של כל ממלכות העולם בשנת ‪ 1500‬לא יספיק כדי לכסות‬
‫את פיקדונותיו של בנק גדול בן ימינו‪ 70.‬את כל המטען שנשאו כל ציי הים הפתוח בעולם‬
‫בשנת ‪ 1500‬אפשר להוביל בחמש אוניות סוחר גדולות בנות ימינו‪ 71.‬את כל הספרים שהיו‬
‫קיימים בכל הספריות בעולם בשנת ‪ 1500‬אפשר לאחסן היום בזיכרונו של מחשב משוכלל‬
‫אחד‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1500‬הגדולות בערי העולם מנו כמה מאות אלפי תושבים‪ .‬בנייניהן היו עשויים‬
‫בעיקר מעץ ומבוץ ומעט אבן‪ ,‬והם התנשאו לרוב לגובה של לא יותר משתיים־שלוש קומות‪.‬‬
‫הרחובות היו שבילי עפר‪ ,‬שבהם נעו הולכי רגל‪ ,‬סוסים‪ ,‬תרנגולות ומעט עגלות‪ .‬שאון העיר‬
‫הורכב מקולותיהם של בני אדם‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬ופה ושם מצליל פטישיהם של נגרים ונפחים‪ .‬עם‬
‫שקיעת השמש עטפה החשכה את העיר‪ ,‬ורק פה ושם הבליח אורו של לפיד או נר‪ .‬מה היתה‬
‫חושבת תושבת עיר שכזו על טוקיו‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬או אפילו תל אביב של ימינו? מה היא היתה‬
‫חושבת על גורדי השחקים עשויי הפלדה והזכוכית‪ ,‬על בנייני המגורים הנפרשים מאופק עד‬
‫אופק ובהם מיליוני תושבים‪ ,‬על אורות הניאון המרצדים בשלל צבעים‪ ,‬על מסילות הברזל‬
‫שעליהן שועטות רכבות במהירות של עד ‪ 300‬קילומטר בשעה‪ ,‬ועל הרעש מחריש האוזניים‬
‫של מכוניות‪ ,‬משאיות‪ ,‬מטוסים ומפעלי תעשייה?‬
‫עד שנת ‪ 1500‬שום אדם מעולם לא הקיף את כדור הארץ כולו‪ .‬בשנת ‪ 1522‬חזרה לספרד‬
‫המשלחת הראשונה שהקיפה את העולם כולו אחרי מסע של ‪ 78‬אלף קילומטר‪ .‬זה לקח לה‬
‫שלוש שנים‪ ,‬ועלה במחיר חייהם של כמעט כל אנשי המשלחת‪ .‬היום אדם יכול להקיף את‬
‫העולם בתוך כ־‪ 48‬שעות‪ ,‬בבטחה ובמחיר שווה לכל נפש בורגנית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1500‬מרבית תושבי כדור הארץ עוד סברו שכוכב הלכת שלנו שוכן במרכז היקום‪,‬‬
‫איש לא ידע לאשורו מהו בדיוק הירח‪ ,‬ומשכילים רבים סברו שחוקי הטבע התקפים בכדור‬
‫הארץ אינם תקפים בירח‪ .‬רק במהלך המאות ה־‪ 16‬וה־‪ 17‬הוכיחו תצפיות אסטרונומיות‬
‫שהירח הוא גוש חומר הדומה במהותו לכדור הארץ‪ ,‬ושאותם החוקים שוררים גם כאן וגם‬
‫שם‪ .‬ב־‪ 20‬ביולי ‪ 1969‬צעדו בני אדם על הירח‪ .‬כדי לקבל פרופורציות על גודל ההישג‬
‫נדגיש שבמשך כארבעה מיליארד שנות אבולוציה שום אורגניזם מעולם לא יצא מגבולות‬
‫האטמוספרה של כדור הארץ‪ ,‬וודאי שלא הציב את קצה מחושו על הירח‪.‬‬
‫במשך רוב ההיסטוריה‪ ,‬בני אדם לא ידעו דבר וחצי דבר על ‪ 99.99‬אחוז מהאורגניזמים‬
‫בכדור הארץ‪ ,‬שהיו בעת ובעונה אחת ידידיהם החשובים ביותר ואויביהם הקטלניים ביותר‬
‫— המיקרואורגניזמים‪ .‬כל אדם נושא בגופו מיליארדים על מיליארדים של‬
‫מיקרואורגניזמים‪ ,‬אולם הפעם הראשונה שבה ראה אדם מיקרואורגניזם היתה רק בשנת‬
‫‪ ,1674‬כאשר אנטון ואן לוונהוק )‪ (Anton van Leeuwenhoek‬הציץ במיקרוסקופ‬
‫תוצרת־בית שלו ונדהם לראות עולם חדש ומופלא של יצורים זערוריים המתרוצצים אנה‬
‫ואנה בטיפת מים‪ .‬בשלוש מאות השנים שחלפו מאז למדו בני אדם להכיר אינספור סוגי‬
‫מיקרואורגניזמים שונים‪ ,‬להביס את מרבית המגפות הקטלניות שמהן סבלה האנושות‪ ,‬לרתום‬
‫את היצורים הללו לשירות הרפואה והתעשייה באלף ואחת דרכים יצירתיות‪ ,‬ואפילו להנדס‬
‫מיקרואורגניזמים בהתאם לצורכיהם של בתי חולים‪ ,‬מפעלים‪ ,‬וצבאות‪.‬‬

‫***‬

‫אם עלינו לבחור רגע אחד ויחיד אשר מקפל בתוכו את השינוי המדהים שעבר על האנושות‬
‫בחמש מאות השנים האחרונות‪ ,‬רגע זו הוא בוודאי ה־‪ 16‬ביולי ‪ ,1945‬בשעה ‪05:29:45‬‬
‫לפנות בוקר‪ .‬זה היה הרגע שבו פוצצו האמריקנים את פצצת האטום הראשונה באלאמוגורדו‬
‫)‪ (Alamogordo‬שבמדבר ניו מקסיקו‪ .‬עד אותו רגע יכלה ההיסטוריה לנוע לכיוונים רבים‪.‬‬
‫מאז ‪ 16‬ביולי ‪ 1945‬יכולה ההיסטוריה גם לשים קץ לעצמה‪.‬‬
 ‫‪ .21‬אלאמוגורדו‪ 16 ,‬ביולי ‪ 05:29:53 ,1945‬לפנות בוקר )שמונה שניות לאחר הפיצוץ(‪.‬‬

‫אנו נכנה את התהליך ההיסטורי שהוביל לאלאמוגורדו ולנחיתה על הירח בשם "המהפכה‬
‫המדעית"‪ .‬ספרים רבים נוהגים להשתמש במונח "המהפכה המדעית" לתיאור התפתחותה של‬
‫מסורת אינטלקטואלית ייחודית באירופה של המאות ה־‪ 16‬וה־‪ ,17‬ומניחים שמהפכה זו‬
‫הסתיימה בסביבות ‪ .1700‬אולם אנו נשתמש במונח זה במשמעות רחבה הרבה יותר‪ ,‬לתיאור‬
‫תהליך שהחל בסביבות ‪ 1500‬ושנמשך עד ימינו‪ ,‬שבמסגרתו השיגה האנושות כוחות אדירים‬
‫חדשים על ידי השקעה יזומה של משאבים במחקר מדעי‪ .‬כפי שיוסבר בפרקים הבאים‪ ,‬עד‬
‫שנת ‪ 1500‬בני אדם נטו לפקפק ביכולתם להשיג כוחות חדשים‪ ,‬ואף על פי שהם השקיעו‬
‫משאבים רבים בלימוד ובמחקר‪ ,‬השקעות אלו נועדו בדרך כלל לשמר כוחות קיימים ולא‬
‫להשיג כוחות חדשים‪ .‬השליט הקדם־מודרני הטיפוסי הקצה משאבים רבים לפילוסופים‪,‬‬
‫לכוהנים‪ ,‬למנזרים ולבתי ספר‪ ,‬ותקוותו העיקרית היתה שמוסדות אלו יצדיקו את שלטונו‬
‫וישמרו את הסדר החברתי — הוא לא ציפה שהם יגלו תרופות חדשות‪ ,‬ימציאו כלי נשק‬
‫חדשים‪ ,‬או יגדילו את התוצר הלאומי הגולמי‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ 1500‬פיתחו בני האדם אמונה גוברת והולכת ביכולתם להשיג כוחות חדשים‬
‫"קדמה"(‪ ,‬ופיתחו אמונה חזקה לא פחות בכך שהדרך הטובה ביותר‬‫לגמרי )אמונה הנקראת ִ‬
‫להשיג כוחות חדשים היא על ידי השקעה במחקר מדעי‪ .‬אמונות אלו‪ ,‬וההשקעות שהן עודדו‪,‬‬
‫הן הסיבה לכך שכיום אנו מסוגלים ללכת על הירח‪ ,‬להנדס חיידקים ולייצר פצצות אטום‪.‬‬
‫בלבה של המהפכה המדעית עומד שילוש קדוש של כוח‪ ,‬משאבים ומחקר מדעי‪ .‬בני האדם‬
‫משקיעים עוד ועוד משאבים במחקר מדעי‪ ,‬שנותן לנו עוד ועוד כוחות חדשים‪ ,‬שמעמידים‬
‫לרשותנו עוד ועוד משאבים חדשים‪ ,‬ששוב מושקעים במחקר מדעי‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬ממשלת‬
‫ארצות הברית‪ ,‬למשל‪ ,‬השקיעה כסף רב במחקר בפיזיקה גרעינית שנתן לאמריקנים את הכוח‬
‫לבנות תחנות חשמל גרעיניות‪ ,‬שמספקות חשמל זול לתעשייה האמריקנית‪ ,‬שמשלמת מסים‬
‫לממשלת ארצות הברית‪ ,‬שמממנת באמצעות כספי המסים מחקרים חדשים בפיזיקה גרעינית‪.‬‬
‫מעגל הקסמים של המהפכה המדעית‪ .‬המהפכה המדעית איננה בנויה על המחקר המדעי לבדו‪ ,‬אלא על‬
‫השילוב בין מדע לבין פוליטיקה וכלכלה‪ .‬מוסדות פוליטיים וכלכליים מספקים את המשאבים שבלעדיהם לא‬
‫ניתן לעשות מחקר מדעי‪ ,‬והמחקר המדעי מעמיד לרשותם כוחות חדשים המשמשים בין השאר להשגת‬
‫משאבים חדשים‪.‬‬
‫מדוע פיתחו בני האדם אמונה גוברת בקידמה ובמחקר מדעי? כדי להבין זאת אנו נתבונן‬
‫בפרק הזה באופיו הייחודי של המחקר המדעי המודרני‪ ,‬ובשני הפרקים הבאים נבחנת‬
‫התהוותה של הברית ההיסטורית בינו לבין המוסדות הפוליטיים והכלכליים אשר מזרימים‬
‫משאבים למחקר המדעי וקוצרים את פירותיו‪.‬‬

‫המדע המודרני‬
‫בני אדם תהו מאז ומתמיד על טבע היקום והשקיעו מאמצים רבים בניסיון להבין את העולם‬
‫שסביבם‪ .‬אולם המסורת המדעית המודרנית שהחלה להתגבש בסביבות ‪ 1500‬ושולטת היום‬
‫בעולם‪ ,‬היא ייחודית‪ .‬מה שהופך את המדע המודרני לייחודי הוא השילוב בין שלושה‬
‫מאפיינים חשובים‪:‬‬
‫א‪ .‬הנכונות להודות בבורות‪ .‬המדע המודרני נוטה להכיר בכך שהוא אינו יודע הכול‪ ,‬ונוטה‬
‫להטיל ספק אפילו בתיאוריות החשובות ביותר שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬התבססות על תצפית ומתמטיקה‪ .‬לאחר שהמדע מכיר בבורותו הוא שואף להשיג ידע‬
‫חדש‪ .‬הידע החדש הזה מושג על ידי כך שמדענים אוספים תצפיות על העולם‪ ,‬ומשתמשים‬
‫בכלים מתמטיים כדי לחבר את התצפיות זו לזו וליצור מהן תיאוריות‪.‬‬
‫ג‪ .‬השגת כוחות חדשים‪ .‬המדע המודרני אינו מסתפק ביצירת תיאוריות‪ .‬הוא שואף להשתמש‬
‫בתיאוריות שלו כדי להשיג כוחות חדשים‪ ,‬ובפרט כדי לפתח טכנולוגיות חדשות‪.‬‬
‫בפני עצמו‪ ,‬אף אחד מהמאפיינים הללו אינו ייחודי למדע המודרני‪ .‬סוקרטס אמר "אני יודע‬
‫שאינני יודע" אלפיים שנה לפני המהפכה המדעית‪ .‬פקידיהם של הפרעונים הקדמונים אספו‬
‫תצפיות על השיטפונות השנתיים של הנילוס‪ ,‬והשתמשו במתמטיקה כדי לגבש תיאוריה‬
‫הידראולית כללית על משק המים המצרי‪ .‬אלכימאים דאואיסטים בסין של המאה התשיעית‬
‫לספירה חקרו את טיבם של חומרים שונים מתוך שאיפה לפתח סם לחיי נצח וגילו בטעות את‬
‫אבק השרפה‪ .‬מה שמבדיל את המדע המודרני מכל מה שקדם לו הוא קודם כול השילוב בין‬
‫שלושת המאפיינים הללו‪ ,‬ושנית העוצמה יוצאת הדופן שלהם‪ .‬בעמודים הבאים נבחן את‬
‫שלושת המאפיינים הללו לעומקם‪ ,‬ונראה שעם כל הכבוד לסוקרטס‪ ,‬לפקידיו של פרעה‬
‫ולאלכימאים הדאואיסטים‪ ,‬המדע המודרני הוא תופעה שונה בתכלית‪.‬‬

‫לא יודעים‬
‫המהפכה המדעית איננה מהפכה של ידע‪ .‬זוהי מהפכה של אי־ידיעה‪.‬‬
‫התגלית הגדולה שמחוללת את המהפכה המדעית היא גילוי העובדה שבני האדם אינם‬
‫יודעים את האמת‪ ,‬ואינם יודעים את התשובות לשאלות החשובות ביותר‪ .‬לראשונה‬
‫בהיסטוריה באה תרבות אנושית שלמה ואומרת "אנחנו לא יודעים‪ .‬יש דברים שמאוד חשוב‬
 ‫לדעת אותם — ואנחנו לא יודעים אותם‪".‬‬
‫מסורות ידע קדם־מודרניות כגון האסלאם‪ ,‬הנצרות‪ ,‬הבודהיזם והקונפוציוניזם הניחו שהן‬
‫כבר יודעות את כל מה שחשוב לדעת על העולם‪ .‬על פי רוב נטען שהאלים הגדולים‪ ,‬או האל‬
‫האחד והיחיד‪ ,‬או החכמים הגדולים של העבר‪ ,‬או האבות הקדמונים‪ ,‬ידעו את כל מה שיש‬
‫לדעת‪ ,‬וגילו לבני האדם בכתבי קודש ובמסורות שבעל־פה את כל מה שחשוב לדעת‪ .‬לנו‬
‫בהווה נותר רק למלא אחר ההוראות שלהם‪ .‬אין שום דבר חשוב שישו או מוחמד לא ידעו‬
‫ועלינו מוטל עדיין לגלות‪.‬‬
‫לפי גישה זו‪ ,‬אי־ידיעה קיימת רק בשני מקרים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬בני אדם כפרטים עשויים לא לדעת משהו חשוב‪ .‬אולם כדי להיחלץ מבורותו‪,‬‬
‫הפרט רק צריך לשאול בר־סמכא‪ .‬אין שום צורך בגילוי של ידע שאיש עדיין אינו יודע אותו‪.‬‬
‫כך למשל איכר פלוני בפאתי פריז של שנת ‪ 1200‬אולי לא ידע כיצד נוצר האדם‪ ,‬אולם‬
‫המסורת הנוצרית ידעה גם ידעה את התשובה על שאלה זו‪ ,‬וכל שהאיכר היה צריך לעשות‬
‫כדי להיחלץ מבורותו זה לשאול את הכומר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬המסורת ככלל עשויה להיות בורה לגבי דברים לא חשובים‪ .‬בהגדרה‪ ,‬מה שחכמי‬
‫העבר או האלים לא טרחו לרשום בספרי הקודש‪ ,‬לא באמת חשוב לדעת‪ .‬כך למשל בשום‬
‫מקום בכתבי הקודש הנוצריים לא הוסבר כיצד טווים עכבישים את הקורים שלהם‪ .‬מכאן‬
‫שזה לא באמת חשוב‪ .‬אלוהים הרי יודע כיצד טווים עכבישים את הקורים שלהם‪ ,‬ואילו היה‬
‫חשוב לבני אדם לדעת את זה‪ ,‬אלוהים היה טורח להכניס הסבר מפורט לכתבי הקודש‪.‬‬
‫הנצרות לא התנגדה לכך שאנשים בכל זאת יחקרו עכבישים‪ ,‬כל עוד חוקרי העכבישים ידעו‬
‫את מקומם המשני בחברה‪ ,‬ולא העזו לקרוא תיגר על האמיתות הנצחיות של הנצרות‪ .‬יגלה‬
‫חוקר העכבישים מה שיגלה‪ ,‬בהגדרה זה היה "ידע לא חשוב"‪ ,‬כלומר ידע שאינו עלול‬
‫לערער את אמיתות היסוד של החברה‪ ,‬של הפוליטיקה ושל הכלכלה‪.‬‬
‫תמיד היו בני אדם שכפרו בכך‪ ,‬וטענו שיש דברים חשובים שהמסורת אינה יודעת‪ .‬אבל‬
‫אנשים כאלה בדרך כלל נדחקו לשוליים או נרדפו — או שהם ייסדו מסורת חדשה‪ ,‬והחלו‬
‫לטעון שהם עצמם יודעים כל מה שחשוב לדעת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הנביא מוחמד החל את שליחותו‬
‫בזעקה מרה שבני האדם חיים בתקופה של בורות )הג'האליה(‪ ,‬ושמסורות הידע השולטות‬
‫בחצי־האי ערב אינן יודעות את מלוא האמת‪ .‬אבל מהר מאוד התחיל מוחמד לטעון שהוא‬
‫דווקא יודע את כל האמת‪ ,‬וחסידיו השתכנעו והתחילו לקרוא לו "אחרון הנביאים"‪.‬‬
‫המדע המודרני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬טוען שהוא עדיין אינו יודע את התשובות על השאלות‬
‫החשובות ביותר‪ ,‬ולמרות זאת הוא הפך להיות מסורת הידע המרכזית של העולם‪ .‬התרבות‬
‫המודרנית המקדשת את המדע היא התרבות הראשונה בהיסטוריה שמודה בפה מלא שהיא‬
‫אינה יודעת את התשובות על השאלות החשובות ביותר‪ :‬שאלות כגון כיצד נוצר העולם‪,‬‬
‫כיצד נוצר האדם‪ ,‬לאיזה תכלית קיים האדם‪ ,‬מה קורה לאדם אחרי המוות‪ ,‬מהו הטוב‪ ,‬מהו‬
‫היפה‪ ,‬כיצד ניתן להשתחרר מסבל‪ ,‬מי צריך לשלוט בחברה‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫חכמיה הגדולים של התרבות המודרנית אינם אומרים "עד היום חיינו בבורות‪ ,‬אבל עכשיו‬
‫יש לנו תשובות על כל השאלות החשובות‪ ".‬הם מודים שהם עדיין אינם יודעים את כל‬
‫התשובות‪ .‬דוגמה מובהקת היא גישתם לשאלה "כיצד נוצר האדם?" זה כמאה וחמישים שנה‬
‫עמלים ביולוגים לשרטט את אילן היוחסין של האדם‪ ,‬אך הוא עדיין מלא חורים כגבינה‬
‫שווייצרית‪ .‬איננו יודעים למשל מי היה האב הקדמון המשותף לנו ולשימפנזים‪ ,‬איננו בטוחים‬
‫מי היה מין האדם הראשון שיצא מאפריקה‪ ,‬ואין לנו ודאות של ‪ 100‬אחוז שהניאנדרתלים היו‬
‫מין אדם נפרד מהומו סאפיינס‪ .‬דומה הדבר לכך שמחברי התנ"ך היו כותבים בפרק א' של‬
‫ספר בראשית ש"ביום הראשון ברא אלוהים את האור‪ ,‬ביום השני את הרקיע‪ ,‬ביום השלישי‬
‫את היבשה והצמחים‪ ,‬אנחנו עדיין חוקרים מה בדיוק הוא עשה ביום הרביעי‪ ,‬ביום החמישי‬
‫הוא כנראה ברא את בעלי החיים‪ ,‬וביום השישי הוא כנראה ברא את האדם — אבל יש‬
‫חוקרים הטוענים שאת האדם הוא ברא כבר ביום הרביעי‪ ,‬וביום השישי הוא נח‪".‬‬
‫אפילו כאשר מדענים מספקים תשובות מלאות על שאלות מסוימות‪ ,‬הם מדגישים שאין אלו‬
‫תשובות אבסולוטיות או אמיתות נצחיות‪ .‬אלו בסך הכול התיאוריות הטובות ביותר שיש‬
‫כרגע‪ ,‬וסביר מאוד שהן יופרכו או ישונו בעתיד‪ .‬ההנחה המדעית היא שכל תיאוריה היא‬
‫תמיד חלקית וזמנית‪ ,‬כי ייתכן — ואפילו סביר — שבעוד כך וכך שנים מישהו יגלה‬
‫תיאוריה טובה יותר‪ ,‬או שיתגלו עובדות חדשות אשר יחייבו תיאוריה חדשה‪ .‬איינשטיין‬
‫מעולם לא טען שהוא "אחרון הפיזיקאים"‪ ,‬וחסידיו יהיו הראשונים להסכים שתורת היחסות‬
‫של איינשטיין היא אמת חלקית וזמנית‪ ,‬שבמוקדם או במאוחר תיזנח לטובת אמת מדויקת‬
‫ומלאה יותר‪ ,‬שגם היא כנראה לא תהיה מושלמת‪.‬‬
‫כך נוצר בעידן המודרני מצב ייחודי‪ .‬התרבות הולכת והופכת מתרבות של ידע לתרבות של‬
‫אי־ידיעה‪ .‬מתרבות הטוענת שברשותה כל הידע החשוב והנחוץ‪ ,‬היא הופכת לתרבות אשר‬
‫הנחת היסוד הכי בסיסית שלה היא שהידע החיוני והחשוב ביותר עדיין לא התגלה‪ .‬דבר זה‬
‫הפך את התרבות המודרנית לדינמית‪ ,‬גמישה וחקרנית לאין שיעור יותר מאשר כל תרבות‬
‫שקדמה לה‪ .‬ההודאה בבורות היא תמריץ לחיפוש ידע‪.‬‬
‫עם זאת יש להדגיש שתהליך הפיכתה של התרבות המודרנית לתרבות של אי־ידיעה רחוק‬
‫מלהיות מושלם גם בימינו‪ .‬כדי ליצור תרבות של אי־ידיעה‪ ,‬יש צורך להתגבר על מכשלה‬
‫פוליטית וחברתית גדולה‪ .‬כפי שמוסבר בפרקים הקודמים‪ ,‬תרבויות אנושיות מצליחות‬
‫להסדיר שיתוף פעולה בין מיליוני אנשים רק תודות לאמונה משותפת בסדר מדומיין כלשהו‪.‬‬
‫קשה להודות בבורות מבלי לערער את הסדר המדומיין‪ ,‬ולכן כל הניסיונות לייצב סדר חברתי‬
‫ופוליטי בעידן המודרני נאלצו להסתייע באחת משתי דרכים לא־מדעיות‪:‬‬
‫)‪ (1‬לקחת תיאוריה מדעית‪ ,‬ובניגוד לעמדה של האורתודוקסיה המדעית‪ ,‬להכריז עליה כעל‬
‫אמת מוחלטת וסופית )זו היתה הדרך של הנאציזם‪ ,‬שנשען על תיאוריות ביולוגיות‪,‬‬
‫והקומוניזם‪ ,‬שנשען על תיאוריות כלכליות וסוציולוגיות והכריז על עצמו כעל "המדע‬
‫המדויק ביותר"(‪.‬‬
‫)‪ (2‬לשכוח לרגע מהתיאוריות המדעיות‪ ,‬ולדבוק באמת מוחלטת שאיננה מדעית )זו הדרך של‬
‫ההומניזם הליברלי‪ ,‬אשר בנוי על אמונה דוגמטית בערכו הייחודי ובזכויותיו הייחודיות של‬
‫"האדם"‪ ,‬שאין לה הרבה מן המשותף עם המחקר המדעי על הומו סאפיינס(‪.‬‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬אפילו המדע עצמו חייב להמשיך ולהישען על אמונות דתיות‬
‫ואידיאולוגיות כדי להצדיק ולממן את מחקריו‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬התרבות המודרנית התקדמה לקראת הבורות כברת דרך ארוכה הרבה יותר‬
‫מאשר כל התרבויות שקדמו לה‪ .‬אחד הדברים שאיפשרו לה לעשות את זה ועדיין לשמור על‬
‫סדר חברתי ופוליטי יציב הוא פיתוח אמונה כמעט דתית בטכנולוגיה ובשיטות מחקר מדעיות‪,‬‬
‫אשר החליפה במידת מה את האמונה באמיתות מוחלטות‪.‬‬

‫נכון לאתמול‬
‫למדע המודרני אין אוסף מוסכם של אמיתות‪ .‬על שאלות חשובות רבות אין לו תשובה‪,‬‬
‫והתשובות שכן ניתנות הן תמיד חלקיות וזמניות‪ .‬מה שבכל זאת מגבש ומייצב את המדע‬
‫המודרני הן שיטות משותפות של מחקר‪ .‬לתחומי מדע שונים יש מגוון רחב של שיטות מחקר‪,‬‬
‫אך כמעט כל שיטות המחקר המקובלות בכל תחומי המדע מבוססות על איסוף תצפיות‬
‫אמפיריות וחיבורן יחד באמצעות כלים מתמטיים‪") .‬אמפירי" הוא משהו שלפחות אחד‬
‫החושים שלנו מסוגל להבחין בו‪(.‬‬
‫אנשים בכל התרבויות אספו תצפיות על העולם‪ ,‬אולם חשיבותן של תצפיות היתה מוגבלת‪.‬‬
‫רוב התרבויות הקודמות סברו שכל הידע החשוב כבר התגלה בעבר על ידי ישו‪ ,‬בודהא‪,‬‬
‫קונפוציוס או מוחמד‪ ,‬ולכן הדרך המרכזית להשגת ידע היתה לימוד ותרגול של מסורות‬
‫קודמות‪ .‬למה לבזבז משאבים על תצפיות חדשות‪ ,‬כשכל התשובות כבר ברשותנו? כך למשל‬
‫אם ספר בראשית אומר בפירוש שהאדם נברא ביום השישי כשאלוהים יצר גוף מעפר ואז‬
‫נפח בו נשמת חיים‪ ,‬חבל לבזבז זמן וכסף בחיפוש עדויות למוצאו הקדום של האדם‪ ,‬או‬
‫בחיפוש עדויות שיאששו את היות האדם מורכב מגוף חומרי ונשמה אלוהית‪ .‬אינספור חוקים‬
‫באירופה של ימי הביניים חוקקו על סמך ההנחה שבני אדם מורכבים מגוף חומרי ומנשמה‬
‫אלוהית‪ .‬בהתחשב במבנים החברתיים והפוליטיים העצומים שנבנו על ההנחה הזו‪ ,‬מאמצים‬
‫דלים להדהים הוקדשו לניסיון לאשש או להפריך אותה‪.‬‬
‫בתרבות המודרנית — מאחר שמוסכם שהידע החשוב ביותר עוד לא התגלה — נוצר‬
‫הכרח להשיג ידע חדש לגמרי שאיש לא השיג עד היום‪ ,‬כולל ניוטון‪ ,‬דארווין‪ ,‬איינשטיין‬
‫ויתר החכמים הגדולים של העבר‪ .‬לכן שיטת המחקר הדומיננטית מניחה כמובן מאליו שהידע‬
‫הישן אינו נכון לגמרי או אינו מספיק‪ .‬במקום לימוד מסורות מהעבר‪ ,‬שיטת המחקר שמה את‬
‫הדגש על תצפית וניסוי בהווה‪ .‬הנחת היסוד היא שאם תצפית על תופעות בהווה מתנגשת‬
‫במסורת מהעבר‪ ,‬יש לוותר על המסורת ולהאמין לתצפית‪ .‬אין זה אומר שאין שום מקום‬
‫למסורות מן העבר‪ .‬פיזיקאים אינם מתחילים מאפס — הם לומדים את מה שחכמי העבר גילו‬
‫וסיפרו לנו‪ .‬אך כבר משנה א' באוניברסיטה ברור להם שהם צריכים ללכת מעבר למה‬
‫שחכמי העבר ידעו‪.‬‬

‫***‬

‫התצפית בהווה חשובה יותר לא רק מהמסורת‪ ,‬אלא גם מהשכל הישר של בני האדם )מה‬
‫שנקרא באנגלית ‪ .(common sense‬כמו למסורת כך גם לשכל הישר יש משקל מסוים‬
‫במדע המודרני‪ ,‬אך לאורך חמש מאות השנים האחרונות מצטמצמת חשיבותו והולכת‪ .‬המדע‬
‫המודרני הולך ומתנתק מהשכל הישר של בני האדם‪.‬‬
‫במאה החמישית לפני הספירה נהג הפילוסוף סוקרטס להסתובב ברחבי אתונה‪ ,‬לתפוס‬
‫אנשים ברחוב‪ ,‬ולתחקר אותם על טבע העולם‪ .‬באמצעות סדרה של שאלות ותשובות ניסו‬
‫סוקרטס ובני שיחו לגלות מהו הטוב‪ ,‬מהו היפה‪ ,‬מהו חומר ומהו האדם‪ .‬הנחתם הסמויה של‬
‫הדיאלוגים הסוקרטיים הללו היתה שדי בכך שאנשים ישתמשו בשכל הישר שלהם כדי‬
‫להשיב על השאלות הללו‪ .‬פילוסופים נוצרים השתמשו בשיטות דומות‪ .‬הם ניסו למשל‬
‫להוכיח את קיום האל באמצעות פנייה לשכל הישר של בני האדם‪" :‬לכל דבר חייבת להיות‬
‫סיבה‪ ",‬הם אמרו‪" .‬גם ליקום חייבת להיות סיבה‪ .‬סיבתו של היקום היא אלוהים‪".‬‬
‫המדע המודרני המשיך במשך שנים רבות לחלוק כבוד רב לשכל הישר‪ .‬במאות ה־‪16‬‬
‫ה־‪ 17‬וה־‪ ,18‬אחד משני הזרמים החשובים ביותר במדע היה הזרם הרציונליסטי‪ ,‬אשר‬
‫המשיך להאמין בכך שבני אדם מסוגלים לפצח את מסתרי העולם באמצעות השכל הישר‬
‫שלהם‪ ,‬עם עזרה מעטה בלבד מתצפיות אמפיריות‪ .‬כך למשל תומס הובס )‪,(1679-1588‬‬
‫"אבי מדעי המדינה"‪ ,‬פיתח תיאוריה שלפיה במצב הטבע הקמאי‪ ,‬לפני ייסודן של הממלכות‬
‫הראשונות‪ ,‬בני אדם חיו כפרטים בודדים שנלחמו זה בזה ללא הרף‪ .‬זה נשמע לשכל הישר‬
‫של הובס מאוד הגיוני‪ .‬הובס לא חיפש ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות קדומות שיאששו או‬
‫יפריכו את השערותיו‪.‬‬
‫אולם אל מול הזרם הרציונליסטי הלך ועלה זרם אמפיריציסטי‪ ,‬שנציגו המפורסם ביותר‬
‫הוא פרנסיס בייקון )‪ .(1626-1561‬בייקון טען שהניסיון להבין את העולם באמצעות השכל‬
‫הישר לא הוכיח את עצמו‪ .‬השכל הישר של אנשים שונים אומר דברים שונים‪ ,‬בפרט מכיוון‬
‫שבמקרים רבים השכל הישר איננו אלא מסווה לדעות קדומות ולמסורות דתיות‪ .‬כבר אלפי‬
‫שנים מתווכחים בני אדם זה עם זה בשצף קצף על טבעו של העולם ועל טבעו של האדם‪ .‬זה‬
‫אומר שהעולם נברא‪ ,‬וזה אומר שהוא נצחי‪ .‬זה טוען שטבע האדם טוב מיסודו‪ ,‬וזה משיב‬
‫שטבע האדם רע מיסודו‪ .‬מכל צד פרושות סוללות של טיעונים ידועים היטב‪ ,‬אך לא נראה‬
‫שכל הרעש והמהומה מקדמים אותנו לאנשהו‪ .‬כדי לפרוץ את הקיפאון‪ ,‬טען בייקון‪ ,‬מה‬
‫שצריך זה עוד תצפיות אמפיריות‪ .‬אם אנו רוצים לדעת איך חיו בני אדם לפני ייסודן של‬
‫הממלכות הראשונות‪ ,‬אין זה משנה מה השכל הישר שלנו אומר על זה‪ .‬מוטב לנו לערוך‬
 ‫חפירות ארכיאולוגיות או תצפיות על "שבטים פרימיטיביים" ששרדו עד ימינו‪.‬‬
‫תצפיות אלו פתחו בפני האדם את השער לעולמות חדשים ומדהימים של ידע‪ .‬אבל כדי‬
‫להיכנס בשער הזה היה על האדם להפקיד את השכל הישר שלו אצל השוער‪ .‬יותר ויותר‬
‫תצפיות שנערכו בחמש מאות השנים האחרונות חשפו את העובדה שהשכל הישר של בני‬
‫האדם אינו מותאם להבין חלקים נכבדים מהעולם‪ .‬אין תחום שבו קביעה זו ברורה יותר‬
‫מאשר פיזיקה תת־אטומית‪ .‬בני אדם התפתחו במהלך מיליוני שנות אבולוציה לכדי הבנת‬
‫דברים שנעים לכל היותר במהירות של כמה עשרות קילומטרים בשעה‪ ,‬וגודלם הוא לכל‬
‫הפחות כגודל פרעוש‪ .‬לכן השכל הישר שלנו סבור למשל ש"דבר אחד לא יכול להימצא‬
‫באותו זמן בכמה מקומות שונים" וש"שום דבר לא נוצר יש מאין‪ ,‬או נעלם אין מיש‪".‬‬
‫קביעות אלו מאוד מועילות למי שמנסה לצוד ממותה‪ .‬ממותה לא יכולה להימצא באותו זמן‬
‫בכמה מקומות שונים‪ ,‬היא לא יכולה להיווצר יש מאין‪ ,‬או להיעלם אין מיש‪ .‬אם ראיתי‬
‫ממותה יורדת מההר ונכנסת לחורשה‪ ,‬אני יכול להיות די בטוח שהיא איפשהו בחורשה‪,‬‬
‫ושהיא לא תופיע פתאום בראש ההר‪ .‬אבל קביעות אלו לא מועילות כלל למי שמנסה לצוד‬
‫חלקיק תת־אטומי ולהבין את מבנה האטום‪ .‬חלקיק תת־אטומי מסוים בהחלט יכול להימצא‬
‫באותו זמן בכמה מקומות שונים‪ ,‬או להיווצר יש מאין‪ .‬לכן השכל הישר שלנו רק מפריע‬
‫להבנת העולם התת־אטומי‪ .‬כל עוד אנשים מתעקשים להשתמש בשכל הישר שלהם‪ ,‬קשה‬
‫להם להבין את מבנה האטום‪ .‬סטודנטים לפיזיקה לומדים איך לשכוח מהשכל הישר ואיך‬
‫להאמין לתצפיות על חלקיקים שנמצאים בו־זמנית בכמה מקומות שונים‪ ,‬אף על פי שזה‬
‫נשמע בלתי אפשרי‪.‬‬
‫מעניין לציין שישנה טענה‪ ,‬כפי שכבר נאמר לעיל‪ ,‬שלפיה כבר היוונים הקדמונים עמדו על‬
‫סף המהפכה המדעית‪ ,‬אך ברגע האחרון הם לקחו בצומת את הפנייה הלא נכונה‪ .‬כשהם היו‬
‫צריכים לבחור בין השכל הישר לבין התצפית‪ ,‬הם העדיפו את השכל הישר‪ ,‬וגררו‬
‫בעקבותיהם גם את הנוצרים והמוסלמים‪ .‬זו הסיבה שהמהפכה המדעית לא פרצה ביוון‬
‫הקלאסית‪ ,‬באימפריה הרומית או בעולם המוסלמי בימי הביניים‪ .‬כשבעת החדשה המוקדמת‬
‫הגיעו שוב הוגיה של אירופה המודרנית לאותו הצומת‪ ,‬הם היססו קצת‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬
‫בחרו בתצפית על פני השכל הישר‪ ,‬וכך פרצה המהפכה המדעית‪.‬‬

‫אחד ועוד אחד‬

‫אלא שלא די באיסוף חומרי גלם כדי להבין את העולם‪ .‬צריך איכשהו לחבר תצפית לתצפית‬
‫ולנסח תיאוריה כללית‪ .‬מסורות הידע הקודמות ניסחו את התיאוריות שלהן על העולם בעיקר‬
‫באמצעות סיפורים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המדע המודרני משתדל ככל יכולתו לחבר תצפיות זו לזו‬
‫באמצעות מודלים מתמטיים‪ ,‬ולנסח תיאוריות במשוואות ובמספרים‪.‬‬
‫בתנ"ך‪ ,‬בברית החדשה‪ ,‬בקוראן‪ ,‬בכתבי קונפוציוס‪ ,‬בוודות ובכתבי הקודש ובמיתולוגיות‬
‫של רוב תרבויות העולם האחרות יש מעט מאוד גרפים‪ ,‬משוואות‪ ,‬ומספרים‪ .‬גם כשמופיעים‬
‫בהם חוקים כלליים‪ ,‬חוקים אלו נוטים להיות סיפורים קצרים ולא משוואות מדויקות‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬עקרון היסוד של הדת המניכאית קבע שהעולם הוא שדה קרב בין כוח טוב לכוח רע‪.‬‬
‫הכוח הרע יצר את החומר ואת הגוף‪ ,‬ואילו הכוח הטוב יצר את הרוח ואת הנשמה‪ .‬על האדם‬
‫פועלים שני הכוחות הללו בו־זמנית‪ ,‬והוא‪ ,‬האדם‪ ,‬צריך להשתדל לבחור בטוב ולא ברע‪.‬‬
‫מייסד הדת‪ ,‬מָני‪ ,‬לא טרח לנסות ולתאר את היחסים בין שני הכוחות הללו באמצעות משוואה‬
‫מתמטית מדויקת‪ .‬מָני לא קבע למשל ש"הכוח הפועל על האדם שווה לתאוצת הרוח שלו‬
‫חלקי מסת החומר שלו‪".‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מדענים שואפים לתמצת את העולם למשוואות מתמטיות מדויקות‪ .‬כך למשל‬
‫ב־‪ 1687‬פירסם אייזק ניוטון את "העקרונות המתמטיים של הפילוסופיה של הטבע"‪ .‬בספר‬
‫זה — אולי הספר החשוב ביותר בתולדות המדע המודרני ובהיסטוריה המודרנית בכלל —‬
‫הציג ניוטון תיאוריה כללית של תנועת כל הגופים ביקום‪ ,‬אשר הסבירה את כל התצפיות‬
‫שנאספו במאות השנים שקדמו לו‪ ,‬על תנועותיהם של אינספור גופים גדולים וקטנים‪ .‬גדולתה‬
‫של התיאוריה הניוטונית היתה בתמציתיות ובדייקנות המופלאה שלה‪ .‬ניוטון הצליח לתמצת‬
‫מיליוני תצפיות ולתאר את תנועתם של כל הגופים ביקום‪ ,‬מגרגירי אבק ועד כוכבים‪,‬‬
‫באמצעות שלושה חוקים מתמטיים קצרים ופשוטים‪:‬‬
‫או במילים‪" ,‬שקול הכוחות הפועל על גוף במצב של שיווי משקל הוא אפס‪".‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫או במילים‪" ,‬הכוח המופעל על הגוף הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו‪".‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫או במילים‪" ,‬כאשר גוף מפעיל כוח על גוף אחר‪ ,‬הגוף האחר מפעיל עליו כוח‬ ‫)‪(3‬‬
‫שווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו‪".‬‬
‫אחרי ניוטון‪ ,‬מי שרצה להבין ולחזות את תנועתו של כדור תותח או את תנועתו של כדור‬
‫הארץ היה צריך לעשות שני דברים‪ :‬לאסוף מידע אמפירי על הכדור )מה המסה שלו? אלו‬
‫כוחות חיצוניים פועלים עליו?(‪ ,‬ולהכניס את המידע האמפירי הזה לתוך משוואותיו‬
‫המתמטיות של ניוטון‪ .‬וזה עבד נפלא‪ .‬רק בשלהי המאה ה־‪ 19‬החלו להצטבר אי אלו תצפיות‬
‫שלא הסתדרו עם חוקי ניוטון‪ ,‬והן שהובילו בסופו של דבר למהפכה הבאה — מכניקת‬
‫הקוואנטים‪.‬‬

‫***‬

‫כאשר מדענים נתקלים במצבים מורכבים מדי‪ ,‬שאי אפשר לתמצתם לכמה משוואות‬
‫מדויקות‪ ,‬הם אינם אומרים נואש מהמתמטיקה‪ ,‬אלא מנסים לפענח את המציאות ולחזות את‬
‫העתיד באמצעות חישובים סטטיסטיים והסתברותיים‪ .‬אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר‬
‫והיפות ביותר לכך היא המצאתן של קרנות הפנסיה וביטוח החיים בסקוטלנד ב־‪ .1744‬שני‬
‫כמרים סקוטים — רוברט ואלאס ואלכסנדר ובסטר — החליטו באותה שנה להקים קרן‬
‫ביטוח חיים בעבור אלמנותיהם של כמרים סקוטים )פרסביטריאנים כמובן‪ ,‬לא קתולים(‪.‬‬
‫הרעיון היה שהכמרים יפרישו כל שנה חלק מהכנסתם לקרן‪ ,‬שרווחיה יושקעו בחוכמה‬
‫ויישאו פירות‪ .‬אלמנותיהם של הכמרים לא יקבלו רק את מה שהכמרים השקיעו בתוספת‬
‫ריבית‪ ,‬אלא גם דיבידנדים על הכנסות הקרן‪ ,‬שיאפשרו להן להתקיים בכבוד‪ .‬אבל כדי‬
‫שהתוכנית תצליח‪ ,‬היה צורך לנבא מראש כמה כמרים ימותו כל שנה‪ ,‬כמה אלמנות ויתומים‬
‫הם ישאירו אחריהם‪ ,‬וכמה זמן יחיו האלמנות והיתומים הללו‪ .‬איך אפשר לנבא דבר כזה?‬
‫שני הכמרים לא פנו בתפילה לאלוהים שיגלה להם את הפתרון‪ ,‬וגם לא חיפשו את התשובה‬
‫בכתבי הקודש או בהיקשים פילוסופיים סבוכים‪ .‬הם פנו לעזרתו של פרופסור למתמטיקה‬
‫באוניברסיטת אדינבורו‪ ,‬ויחד הפשילו השלושה שרוולים‪ ,‬אספו מידע אמפירי והחלו לחשב‬
‫הסתברויות‪ .‬עבודתם התבססה על כמה וכמה פריצות דרך מדעיות שנעשו במחצית הראשונה‬
‫של המאה ה־‪ .18‬מצד אחד‪ ,‬הם התבססו על פריצות דרך תיאורטיות בסטטיסטיקה‬
‫ובהסתברות‪ ,‬כמו למשל "חוק המספרים הגדולים" של ג'ייקוב ברנולי מ־‪) 1705‬לפיו‪ ,‬גם אם‬
‫קשה לחזות במדויק אירוע נקודתי‪ ,‬כגון גיל המוות של אדם ספציפי‪ ,‬אפשר לחזות בוודאות‬
‫רבה את תוצאתם הממוצעת של אירועים רבים‪ ,‬כגון גיל המוות הממוצע של אלפי אנשים(‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬הם התבססו על נתונים דמוגרפיים שהחלו להיאסף באותן שנים‪ ,‬ובפרט על‬
‫טבלאות אקטואריות שאספו נתונים על לידות ותמותות ואיפשרו חישוב של תוחלת חיים‬
‫ממוצעת‪ .‬חשובות במיוחד מבחינתם היו הטבלאות האקטואריות שהכין אדמונד האלי‬
‫)‪ .(Halley‬טבלאות אלו התבססו על נתונים אמפיריים שסופקו לו לגבי ‪ 1,238‬לידות‬
‫ו־‪ 1,174‬מיתות בעיר ברסלאו‪ ,‬וקבעו למשל ש"לאדם בן ‪ 20‬יש סיכוי של ‪ 1‬ל־‪ 100‬למות‬
‫השנה‪ ,‬אך לאדם בן ‪ 50‬יש סיכוי של ‪ 1‬ל־‪ 38‬למות השנה‪".‬‬
‫לאחר חישובים מדוקדקים‪ ,‬הגיעו ובסטר וּואלאס למסקנה שבכל שנה יש בממוצע כ־‪930‬‬
‫כמרים סקוטים חיים‪ .‬מתוכם ימותו ‪ 27‬כמרים בכל שנה‪ 18 .‬מתוך הכמרים המתים יותירו‬
‫אחריהם אלמנות‪ 5 ,‬יותירו אחריהם ילדים ללא אלמנה‪ ,‬ו־‪ 2‬מתוך אלו שהותירו אלמנות‪,‬‬
‫יותירו אחריהם גם ילדים מנישואים קודמים שעדיין לא הגיעו לגיל ‪!16‬‬
‫ובסטר וּּואלאס הוסיפו וחישבו כמה זמן יעבור עד שהאלמנות ימותו — או יתחתנו )ברגע‬
‫שהן התחתנו הן איבדו את זכאותן לדמי ביטוח החיים(‪ .‬בהתבסס על חישובים אלו‪ ,‬קבעו‬
‫ובסטר וּּואלאס מדרג פרמיות שהכמרים שרצו להצטרף לקרן שלהם צריכים לשלם‪ .‬התעריף‬
‫הנמוך ביותר היה ‪ 2‬לירות שטרלינג‪ 12 ,‬שילינג ו־‪ 6‬פני לשנה )שהיה אמור להבטיח לאלמנה‬
‫תשלום של לפחות ‪ 10‬לירות שטרלינג לשנה — סכום גדול מאוד באותם ימים(‪ ,‬והגבוה היה‬
‫‪ 6‬לירות ‪ 11‬שילינג ו־‪ 3‬פני לשנה )שהיה אמור להבטיח תשלום של ‪ 25‬לירות שטרלינג‬
‫לשנה(‪.‬‬
‫על בסיס חישוביהם הם שיערו שהקרן שלהם‪The Fund for a Provision for the " ,‬‬
‫‪ "Widows and Children of the Ministers of the Church of Scotland‬תגדל‬
‫לסכום של ‪ 58,348‬לירות שטרלינג בשנת ‪ .1765‬חישוביהם התגלו כמדהימים בדיוקם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1765‬ההון החופשי של הקרן שלהם היה בדיוק ‪ 58,347‬לירות שטרלינג — טעות‬
‫של לירה שטרלינג אחת בלבד! טוב לפחות כמו נבואותיהם של חבקוק‪ ,‬ירמיהו או יוחנן‬
‫הקדוש‪ .‬הקרן‪ ,‬הידועה בשם ‪ ,Scottish Widows‬היא כיום אחת מקרנות הפנסיה והביטוח‬
‫הגדולות בעולם‪ .‬היא מבטחת לא רק את אלמנותיהם של כמרים סקוטים‪ ,‬אלא את כל מי‬
‫שמוכן לקנות פוליסות שלה‪ ,‬והיא מחזיקה נכסים בשווי של כ־‪ 100‬מיליארד לירות שטרלינג‬
‫‪72‬‬
‫)יותר מחצי טריליון שקל(‪.‬‬
‫חישובים הסתברותיים כגון אלו של זוג הכמרים הסקוטים יעמדו בהמשך לא רק בבסיס‬
‫מדע האקטואריה )שעליו מושתתים כל עסקי הביטוח והפנסיה(‪ ,‬אלא גם בבסיס מדע‬
‫הדמוגרפיה שייסד הכומר האנגלי רוברט מלתוס )‪ .(1834-1766‬מדע הדמוגרפיה של מלתוס‬
‫היה בתורו הבסיס שעליו בנה צ'ארלס דארווין )שכמעט ונהיה כומר( את תורת האבולוציה‪,‬‬
‫שבה יש מעט משוואות מדויקות והרבה חישובים הסתברותיים )אין משוואות מדויקות‬
‫שמאפשרות לנו לנבא איזה בעל חיים יתפתח באילו תנאים‪ .‬במקום זאת תורת האבולוציה‬
‫מלאה חישובים הסתברותיים על הסיכוי שמוטציה גנטית כזאת וכזאת תתפשט בתנאים כאלה‬
‫וכאלה(‪ .‬מודלים הסתברותיים דומים אומצו בהדרגה גם בכלכלה‪ ,‬בסוציולוגיה‪ ,‬בפסיכולוגיה‪,‬‬
‫במדע המדינה וביתר מדעי החברה והטבע‪ .‬כלכלנים אינם מסוגלים לחזות בדיוק בכמה‬
‫אחוזים יצמח המשק הישראלי בשנה הבאה‪ ,‬אבל הם כן מסוגלים לתת הערכות המבוססות על‬
‫נתונים סטטיסטיים וחישובים הסתברותיים מורכבים‪ ,‬וההערכות שלהם אמינות דיין להשתית‬
‫עליהן את תקציב המדינה‪.‬‬

‫***‬

‫את התוצאה של כל זה אפשר לראות בקלות מעיון בהיסטוריה של מערכת החינוך‪ .‬לאורך‬
‫רוב ההיסטוריה נחשבה המתמטיקה תחום אזוטרי למדי‪ ,‬שרק מתי מעט למדו אותו באופן‬
‫מסודר ומעמיק‪ .‬בימי הביניים‪ ,‬למשל‪ ,‬מקצועות היסוד שנלמדו ברוב בתי הספר היו לוגיקה‪,‬‬
‫דקדוק ורטוריקה‪ .‬לימוד המתמטיקה הוגבל בדרך כלל לפעולות החשבון הבסיסיות‪ ,‬ומלכת‬
‫המקצועות במוסדות להשכלה גבוהה היתה התיאולוגיה‪.‬‬
‫כיום רק סטודנטים מעטים לומדים לוגיקה‪ ,‬מעטים עוד יותר לומדים תיאולוגיה‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת יותר ויותר סטודנטים לומדים מתמטיקה‪ .‬יש סחף בלתי פוסק באוניברסיטאות אל עבר‬
‫"המדעים המדויקים"‪ ,‬שמה שמגדיר אותם כ"מדויקים" הוא השימוש בכלים מתמטיים‪.‬‬
‫תחומים שבעבר נחשבו "הומניים" למהדרין כגון חקר הנפש האנושית )פסיכולוגיה( וחקר‬
‫השפה האנושית )בלשנות(‪ ,‬מתבססים יותר ויותר על מודלים מתמטיים ומציגים את עצמם‪,‬‬
‫בהתאם‪ ,‬כ"מדע מדויק"‪ .‬זו הסיבה לכך שלא רק סטודנטים לביולוגיה ולפיזיקה‪ ,‬אלא גם‬
‫סטודנטים לפסיכולוגיה‪ ,‬לסוציולוגיה‪ ,‬לכלכלה ולמדע המדינה מחויבים לקחת קורסים‬
‫בסטטיסטיקה והסתברות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנתון של החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית‬
‫לשנת תשע"א‪ ,‬הקורס הפותח את תוכנית הלימודים הוא קורס מספר ‪" — 51102‬חשיבה‬
‫סטטיסטית בפסיכולוגיה"‪ .‬זהו קורס חובה לכל מי שרוצה ללמוד פסיכולוגיה‪ .‬הקורס הפותח‬
‫את תוכנית הלימודים לשנה ב' הוא קורס מספר ‪" — 51307‬שיטות סטטיסטיות במחקר‬
‫פסיכולוגי"‪ .‬גם זה קורס חובה‪ .‬סוקרטס‪ ,‬קונפוציוס‪ ,‬בודהא‪ ,‬ישו ומוחמד היו משתוממים לו‬
‫אמרו להם שאם ברצונם להבין את הנפש האנושית ולרפא את תחלואיה‪ ,‬הם חייבים דבר‬
‫ראשון ללמוד סטטיסטיקה‪.‬‬

‫ידע הוא כוח‬

‫המדע המודרני קשה לעיכול עבור בני האדם כי אין בו אמיתות מוחלטות‪ ,‬כי הוא נוטה‬
‫להמעיט בערכן של הדעות הקדומות שלנו‪ ,‬וכי הוא מזלזל ביכולותיו של השכל הישר שלנו‪.‬‬
‫אך הגלולה המרה הזו מצופה בסוכר מתוק מאוד‪ :‬המדע מעמיד לרשותנו כוחות חדשים‪.‬‬
‫אותו פרנסיס בייקון שהדגיש את חשיבות התצפית על חשבון השכל הישר‪ ,‬קבע בספרו‬
‫"הכלי החדש" )‪ (1620‬ש"ידע הוא כוח‪ ".‬כוונתו היתה שכאשר אנו מגלים ידע חדש‪ ,‬זה‬
‫מעמיד לרשותנו כוחות חדשים ומאפשר לנו לעשות דברים שלא יכולנו לעשות ללא הידע‬
‫הזה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬המבחן האמיתי של "ידע" אינו השאלה אם הוא נכון‪ ,‬אלא השאלה אם הוא‬
‫מאפשר לנו לעשות דברים חדשים‪ .‬כפי שהוסבר קודם לכן‪ ,‬מדענים בדרך כלל מניחים שאין‬
‫שום תיאוריה שהיא נכונה במאת האחוזים‪ .‬לכן האמת אינה יכולה לשמש כמבחן לידע‪.‬‬
‫במקום זאת‪ ,‬המבחן הוא בתועלת‪ .‬תיאוריה שמעניקה לנו כוחות וכלים חדשים ומאפשרת לנו‬
‫לעשות דברים שקודם לא יכולנו לעשות היא "ידע"‪.‬‬
‫הכלים החדשים שמעמיד לרשותנו המדע יכולים להיות כלים מחשבתיים — כגון כלים‬
‫לחישוב גיל התמותה הממוצע של בני אדם ואחוזי הצמיחה של מדינות — אולם חשיבות‬
‫רבה עוד יותר נודעת לפיתוחם של כלים טכנולוגיים חדשים‪ .‬הקשר שנוצר בחמש מאות‬
‫השנים האחרונות בין מדע לבין טכנולוגיה הוא כה הדוק‪ ,‬עד שאנשים רבים נוטים לבלבל בין‬
‫שני המונחים‪ .‬הם נוטים לחשוב שאי אפשר לפתח טכנולוגיה חדשה ללא מחקר מדעי‪ ,‬ושאין‬
‫שום טעם במחקר מדעי אם אינו מביא לפיתוחה של טכנולוגיה חדשה‪.‬‬
‫האמת היא שהקשר בין מדע לטכנולוגיה הוא זיווג טרי למדי‪ .‬לפני שנת ‪ 1500‬מדע‬
‫וטכנולוגיה היו תחומים נפרדים לגמרי‪ .‬כאשר בתחילת המאה ה־‪ 17‬הציע בייקון לקשור בין‬
‫השניים זה עדיין היה רעיון מהפכני‪ .‬לאורך המאות ה־‪ 17‬וה־‪ 18‬הלך הקשר והתהדק‪ ,‬אך על‬
‫נישואים של ממש אפשר לדבר רק מהמאה ה־‪ .19‬אפילו בשנת ‪ 1800‬מרבית השליטים‬
‫שרצו צבא חזק ומרבית בעלי העסקים שרצו עסק מצליח לא העלו על דעתם שלשם כך‬
‫עליהם לממן מחקרים בפיזיקה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה או כלכלה‪.‬‬
‫מובן שאם נתעקש לחפש‪ ,‬נוכל למצוא בעבר אי אלו מלכים ואנשי עסקים שכבר עלו על‬
‫הרעיון‪ .‬היסטוריון טוב יכול למצוא תקדים לכל דבר‪ .‬אך היסטוריון עוד יותר טוב יודע מתי‬
‫התקדימים הללו הם רק עצים שמסתירים את היער‪ .‬בהכללה גסה ניתן לומר שמרבית‬
‫השליטים ואנשי העסקים בהיסטוריה לא מימנו מחקרים על טבע היקום כדי לפתח טכנולוגיה‬
‫חדשה‪ ,‬ומרבית הוגי הדעות לא ניסו לתרגם מחקרים על טבע היקום לפיתוחים טכנולוגיים‪.‬‬
‫השליטים מימנו מוסדות השכלה שתפקידם העיקרי היה להפיץ ידע מסורתי כדי לשמר את‬
‫הסדר החברתי והפוליטי הישן‪ .‬המשכילים מצִדם השתמשו בהשכלתם בעיקר כדי להתאים‬
‫ממצאים חדשים ל"אמיתות" ישנות‪ ,‬ולא כדי לגלות אמיתות חדשות או טכנולוגיות חדשות‪.‬‬
‫פה ושם פותחו טכנולוגיות חדשות‪ ,‬אך הדבר נבע כמעט תמיד משיטות ניסוי וטעייה של בעלי‬
‫מלאכה ולא ממחקר מדעי מסודר‪ .‬הרעיון של "מחלקת מחקר ופיתוח" היה זר לממלכות‪,‬‬
‫למוסדות חינוך‪ ,‬לאנשי עסקים ולצבאות קדם־מודרניים‪ ,‬שהתעניינו רק מעט ב"פיתוח" ובכל‬
‫מקרה לא סברו שיש איזשהו קשר בינו לבין "מחקר"‪.‬‬
‫כיום מקדישה חברת התרופות "טבע" חלק ניכר מתקציבה למחקר מדעי שתכליתו לפתח‬
‫תרופות חדשות שיגדילו את רווחיה של החברה‪ .‬חברת פיג'ו מממנת דרך קבע מחקרים‬
‫חדשים בכימיה ובהנדסת חומרים‪ ,‬חברת מיקרוסופט מממנת מחקרים חדשים במדעי המחשב‪,‬‬
‫ותעשיית העופות מממנת מחקרים חדשים בגנטיקה ובזואולוגיה‪ .‬קו ישר מוביל מן המעבדה‬
‫אל פס הייצור במפעל‪ ,‬משם לחשבון הבנק‪ ,‬ומשם חזרה אל המעבדה‪ .‬במשך רוב ההיסטוריה‬
‫לא היו דברים כאלה‪ .‬יצרני עגלות‪ ,‬למשל‪ ,‬לא מימנו פיזיקאים וכימאים‪ ,‬ולא העלו על דעתם‬
‫להפריש אחוז קבוע מהרווחים שלהם לפיתוח מודל חדש של עגלות‪ .‬דור אחר דור ייצר את‬
‫אותן העגלות מאותם החומרים‪ ,‬וגם אם פה ושם המציאו שכלול חדש‪ ,‬זה נבע בדרך כלל‬
‫מיוזמתו של נגר בעל ידי זהב שלא ביקר מעולם באוניברסיטה‪ ,‬ולא ידע אפילו קרוא וכתוב‪.‬‬
‫הפער בגישה בולט יותר מכול בתחום הצבאי‪ .‬בעידן המודרני‪ ,‬הקשר בין מדע לנשק הוא‬
‫בלתי ניתן לניתוק‪ .‬אחת המערכות החזקות בעולם היא "הקומפלקס התעשייתי־צבאי"‬
‫שמדויק יותר לקרוא לו "הקומפלקס המדעי־תעשייתי־צבאי"‪ .‬קומפלקס זה אחראי לחלק לא‬
‫מבוטל מהמחקר המדעי ומהפיתוחים הטכנולוגיים בעולם‪ .‬אם נשאל מהו האירוע האחד‬
‫שקידם את המדע והטכנולוגיה יותר מכל אירוע אחר בהיסטוריה‪ ,‬מלחמת העולם השנייה‬
‫תנצח עם יד אחת קשורה מאחורי הגב‪ .‬סך הידע שהיה לבני אדם על פיזיקה‪ ,‬כימיה‪,‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה וכיוצא באלה ב־‪ 1‬בספטמבר ‪ 1945‬היה גדול לאין‬
‫שיעור מסך הידע שהיה לבני אדם על נושאים אלו ב־‪ 1‬בספטמבר ‪ .1939‬המודל של‬
‫"פרויקט מנהטן" )פרויקט פיתוח הפצצה האטומית( הוא כיום נר לרגליהם של פוליטיקאים‬
‫וגנרלים בכל רחבי העולם‪ .‬בכל פעם שפוליטיקאים או גנרלים נתקלים בבעיה טקטית‪,‬‬
‫אסטרטגית או אפילו מדינית שהם מתקשים לפתור באמצעות תמרונים צבאיים ופוליטיים —‬
‫הם מקווים שמדענים יעזרו להם לפתור את הבעיה על ידי פיתוח טכנולוגי כזה או אחר‪ .‬חשבו‬
‫למשל על ירי הקסאמים מרצועת עזה‪ .‬בעיית הקסאמים נולדה כתוצאה מפיתוח טכנולוגי‬
‫פלסטיני‪ ,‬ורבים מקווים שהיא תיפתר באמצעות פיתוח טכנולוגי ישראלי‪ .‬אל מול אלו‬
‫שמחפשים אופק מדיני כזה או אחר‪ ,‬יש רבים הטוענים שכל מה שצריך זה לתת עוד כמה‬
‫מיליונים לרפא"ל‪ ,‬לתע"ש או לחברה אמריקנית כזו או אחרת‪ ,‬והם יפתחו לייזר מיירט‬
‫קסאמים‪ .‬נפרוש סוללות של תותחי לייזר כאלה לאורך גבול הרצועה — ושלום על ישראל‪.‬‬
‫הטכנולוגיה נתנה‪ ,‬הטכנולוגיה לקחה‪ ,‬יהי שם הטכנולוגיה מבורך‪.‬‬
‫ומה שנכון לסכסוך הישראלי־פלסטיני‪ ,‬נכון גם ל"מלחמה נגד הטרור"‪ .‬רבים סבורים‬
‫שבעיית הטרור היא בעיה טכנית בלבד‪ .‬תנו עוד כמה מיליונים לתעשיית הננו־טכנולוגיה‪,‬‬
‫ותוך כמה שנים יהיו לאמריקנים זבובים ביוניים שיתעופפו להם במערות בהרי אפגניסטן‪,‬‬
‫ויורשי בן לאדן לא יוכלו להכין כוס קפה בלי שה־‪ CIA‬ידע על זה‪ .‬תנו עוד כמה מיליונים‬
‫לחקר המוח‪ ,‬ונוכל לפרוש בשדות התעופה סורקי מוח משוכללים )‪ (FMRI‬אשר יזהו מיד‬
‫אנשים שבראשם מקננות מחשבות כעוסות ואלימות‪ .‬האם זה אכן יעבוד? מי יודע‪ .‬האם זה‬
‫דבר נבון לפתח זבובים ביוניים וסורקי מוח? לא בטוח‪ .‬מה שבטוח זה‪ ,‬שבינתיים זורמים‬
‫מאות מיליוני דולרים מתקציבי הביטחון לתעשיית הננו־טכנולוגיה ולחקר המוח‪.‬‬
‫פיתוח נכסף עוד יותר בעיני צבאות מערביים הוא נשק אל־הרג יעיל‪ .‬צבאות המערב‬
‫מתקשים היום‪ ,‬מסיבות מוסריות‪ ,‬להתמודד עם לוחמת גרילה ועם התקוממויות עממיות‪ .‬נשק‬
‫אל־הרג‪ ,‬שיאפשר לנטרל התקוממויות כאלה בלי שפיכות דמים עשוי לרפא הרבה כאבי ראש‬
‫וכאבי כליות בוושינגטון‪ ,‬בבייג'ינג ובירושלים‪ .‬ב"עולם חדש אמיץ"‪ ,‬שראה אור ב־‪,1932‬‬
‫חזה אלדוס האקסלי עולם עתידי שבו המשטרה מפזרת הפגנות והתקוממויות באמצעות גז‬
‫אושר הגורם למי ששואף אותו הרגשה של תענוג עילאי‪ ,‬שלווה והרמוניה‪ .‬ייתכן מאוד‬
‫שהאקסלי‪ ,‬שהצליח לחזות את תוכניות הריאליטי עוד לפני שהיתה טלוויזיה‪ ,‬קלע בול גם‬
‫כאן‪.‬‬

‫***‬

‫צורת המחשבה הזאת היתה זרה למדינות ולצבאות קדם־מודרניים‪ .‬אנשים רבים מדמיינים את‬
‫מהלך ההיסטוריה הצבאית כאילו מאז ומתמיד הוא היה בנוי על המצאות טכנולוגיות חדשות‪,‬‬
‫אך זו טעות‪ .‬עד העת החדשה המאוחרת‪ ,‬הרוב המכריע של השינויים הצבאיים החשובים היו‬
‫ארגוניים ולא טכנולוגיים‪ ,‬וההמצאות הטכנולוגיות המהפכניות היו מקריות ולא יזומות‪ .‬רוב‬
‫האימפריות לא חבו את קיומן לטכנולוגיה צבאית מהפכנית‪ ,‬ולא הקדישו מחשבה רבה‬
‫לפיתוח טכנולוגיה צבאית‪ .‬הערבים לא כבשו את האימפריה הסאסאנית בעזרת כלי נשק‬
‫חדשניים; לסלג'וקים לא היה יתרון טכנולוגי על הביזנטים; והמונגולים לא השתלטו על סין‬
‫תודות לנשק פלא כזה או אחר‪ .‬אם בכלל‪ ,‬הרי בכל המקרים הללו דווקא לנכבשים היתה‬
‫טכנולוגיה צבאית ואזרחית עדיפה‪.‬‬
‫הצבא הרומי הוא דוגמה טובה במיוחד‪ .‬הוא היה הטוב שבצבאות ימיו‪ ,‬אך זאת רק תודות‬
‫לארגון היעיל שלו ולמשמעת הברזל של חייליו‪ .‬מבחינה טכנולוגית‪ ,‬לא היה לו שום יתרון על‬
‫הצבאות של קרתגו‪ ,‬של ערי יוון או של האימפריות ההלניסטיות‪ .‬לא היו לצבא הזה לא‬
‫מחלקת מחקר ופיתוח‪ ,‬ולא תקציב למחקר ופיתוח‪ .‬הנשק שאיתו נלחמו הרומאים בשנת ‪200‬‬
‫לספירה היה פחות או יותר זהה לנשק שאיתו הם נלחמו בשנת ‪ 200‬לפני הספירה‪ .‬פה ושם‬
‫היו שינויים‪ ,‬אבל למעט כמה יוצאים מן הכלל‪ ,‬הם היו מינוריים ולא יזומים‪ .‬הן המצביאים‬
‫הרומים והן הפילוסופים הרומים לא חשבו בדרך כלל שמתפקידם לפתח דגמים חדשים של‬
‫קשתות‪ ,‬חרבות או אוניות מלחמה‪.‬‬
‫בדומה‪ ,‬רוב המצביאים והפילוסופים הסינים לא חשבו שמתפקידם לפתח כלי נשק חדשים‪.‬‬
‫ההמצאה הצבאית החשובה ביותר שהומצאה אי פעם בסין היתה אבק השרפה‪ ,‬שהאזכורים‬
‫הראשונים שלו הם מסין של המאה התשיעית לספירה‪ .‬אך למיטב ידיעתנו אבק השרפה‬
‫התגלה במקרה על ידי אלכימאים דאואיסטים שחיפשו תרופות מאריכות חיים‪ ,‬וגם לאחר‬
‫שנפוצו הידיעות על התגלית‪ ,‬הושקע רק מאמץ קטן כדי להפוך אותה לנשק יעיל‪ .‬אפילו‬
‫בימיה האחרונים של אימפריית סונג )‪ ,(Song‬כשנאבקה ללא הצלחה בפלישה המונגולית‪,‬‬
‫אף קיסר לא קיבץ יחד חוקרים ומדענים ל"פרויקט מנהטן" מדיאוואלי שיציל את האימפריה‬
‫בעזרת נשק פלא חדש‪ .‬רק במאה ה־‪ — 15‬כשש מאות שנה אחרי המצאת אבק השרפה —‬
‫הפך הנשק החם לגורם מרכזי בשדות הקרב של אפרו־אסיה‪ .‬איך ייתכן שנדרש זמן רב כל‬
‫כך כדי להתחיל למצות את הפוטנציאל של ההמצאה ההרסנית הזו? זה ייתכן בעולם שבו‬
‫מצביאים ומלכים רק לעתים נדירות יזמו פיתוח של טכנולוגיה צבאית חדשה‪.‬‬
‫המצב החל להשתנות במהלך המאות ה־‪ 15‬וה־‪ ,16‬אך אפילו במאות ה־‪ 17‬וה־‪ 18‬רוב‬
‫השליטים עדיין לא מימנו מחקרים מדעיים כדי לפתח כלי נשק חדשים‪ ,‬ורוב המהפכות‬
‫הצבאיות חבו את הצלחתן לשינויים ארגוניים יותר מאשר למחקר ופיתוח‪ .‬צבאו של נפוליאון‬
‫בווטרלו )‪ (1815‬היה חמוש באותו נשק‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬כמו הצבא המהפכני בקרב ולמי‬
‫)‪ .(1793‬נפוליאון עצמו‪ ,‬למרות שורשיו בחיל התותחנים‪ ,‬הביע עניין מועט להפליא בפיתוח‬
‫"נשקי פלא" חדשים‪ .‬בשנת ‪ 1783‬המציאו האחים מונגולפייה כדור הפורח אשר מולא‬
‫באוויר חם‪ ,‬וכך היה מסוגל לרחף גבוה מעל האדמה‪ .‬עם פרוץ מלחמות המהפכה הצרפתית‬
‫הקימו המהפכנים את חיל האוויר הראשון בהיסטוריה‪ ,‬אשר השתמש בכדורים פורחים כדי‬
‫לערוך סיורים ותצפיות על כוחות האויב‪ .‬התקוות הגדולות שתלו בבלוני הכדורים הפורחים‬
‫לא התממשו‪ .‬ובמקום להמשיך ולפתח את החיל‪ ,‬הוא פורק ב־‪ .1799‬כשעלה נפוליאון‬
‫לשלטון הוא לא הקים אותו מחדש‪ ,‬ולא עשה שום שימוש בכדורים פורחים‪ .‬בדומה לכך גילה‬
‫נפוליאון רק עניין מועט ברעיונות לפיתוח צוללות‪ ,‬טורפדו‪ ,‬ורקטות‪.‬‬
‫רק עליית הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית של המאה ה־‪ 19‬מיסדו את הקשר שבין מדע‬
‫לבין תעשייה צבאית וטכנולוגיה צבאית‪ .‬אולם מהרגע שהקשר הזה מוסד‪ ,‬הוא נעשה אחד‬
‫הגורמים העיקריים המשפיעים הן על נושאי המחקר המדעי והן על השימושים הפרקטיים‬
‫שלו‪.‬‬

‫אידיאל ה ִקדמה‬
‫המהפכה המדעית היא תהליך שבו בני אדם למדו להודות בבורות שלהם‪ ,‬למדו להשיג ידע‬
‫באמצעות כימות של נתונים אמפיריים‪ ,‬ולמדו לחשוב על ידע מדעי כמשהו שמעניק להם‬
‫כוחות חדשים ובפרט טכנולוגיות חדשות‪ .‬החיבור בין ההודאה בבורות לבין הרעיון ש"ידע‬
‫הקדמה‪.‬‬
‫הוא כוח" הוליד את האידיאל הגדול של המהפכה המדעית — אידיאל ִ‬
‫עד המהפכה המדעית‪ ,‬רוב התרבויות האנושיות האמינו שהן כבר יודעות את כל מה שחשוב‬
‫לדעת‪ .‬מכאן נבע שאין יותר דברים חשובים לגלות‪ ,‬ואין לאן להתקדם‪ .‬אפשר להידרדר‪ ,‬או‬
‫לכל היותר לדרוך במקום‪ ,‬אך לא להתקדם‪ .‬כך למשל לגבי האסלאם‪ ,‬התקופה הטובה ביותר‬
‫בהיסטוריה היתה ימי הנביא מוחמד‪ .‬אנו בהווה — אומרים מוסלמים אדוקים — הידרדרנו‬
‫בהשוואה לתור הזהב ההוא‪ ,‬ופסגת שאיפתנו היא "להחזיר עטרה ליושנה"‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬לגבי‬
‫הנצרות‪ ,‬הבודהיזם והקונפוציוניזם לא ניתן היה להתקדם מעבר לרף שהציבו ישו‪ ,‬בודהא‪,‬‬
‫וקונפוציוס‪.‬‬
‫תרבויות הידיעה הקודמות גם הניחו כמובן מאליו שהעולם מלא בבעיות שהאדם אינו יכול‬
‫להתגבר עליהן — בעיות כגון רעב‪ ,‬בצורת‪ ,‬מחלות‪ ,‬עוני‪ ,‬מלחמות‪ ,‬זקנה ומוות‪ .‬אם אפילו‬
‫ישו‪ ,‬מוחמד‪ ,‬בודהא וקונפוציוס לא הצליחו לפתור את הבעיות הללו אף על פי שהם ידעו כל‬
‫מה שחשוב לדעת‪ ,‬איך נוכל אנחנו לעשות זאת? אולי פעם יתערב איזשהו כוח שמחוץ לעולם‬
‫הזה וישים קץ למלחמות‪ ,‬לרעב או למוות — אבל הרעיון שהאדם יוכל לעשות זאת בכוחות‬
‫עצמו הוא רק יהירות מטופשת‪ .‬סיפור מגדל בבל‪ ,‬סיפור איקרוס‪ ,‬סיפור דג הזהב ואלפי‬
‫סיפורים אחרים הסבירו לאדם שיש גבול ליכולותיו‪ ,‬ושכל ניסיון לחצות את הגבול הזה‬
‫יסתיים במפח נפש אם לא באסון‪.‬‬
‫כשהתרבות המודרנית הכריזה על בורותה‪ ,‬וכשההודאה הזו בבורות זווגה עם הרעיון‬
‫שתגליות מדעיות יכולות לתת לנו כוחות חדשים‪ ,‬נולדה גם האמונה שההיסטוריה מתקדמת‪,‬‬
‫ושאין גבול ליכולותיו של האדם‪ .‬אם יש דברים מאוד חשובים שאנו עדיין לא יודעים‪ ,‬אפשר‬
‫לקוות שכשנגלה את הדברים האלה כוחה של האנושות יגדל‪ ,‬ויהיה אפשר לפתור אפילו‬
‫בעיות שכרגע נראות בלתי פתירות‪ .‬בצורתו הקיצונית‪ ,‬אידיאל הקידמה מניח שאין דבר כזה‬
‫"בעיה בלתי פתירה"‪ .‬הדבר היחיד ששם גבול לאדם וליכולתו לפתור בעיות הוא אך ורק‬
‫הבורות שלו‪ ,‬וברגע שהאדם מודה בבורותו‪ ,‬הוא פותח לעצמו את הדרך לגלות ידע חדש‬
‫ולפתור את כל הבעיות‪ .‬אם אנו עדיין סובלים מעוני‪ ,‬ממחלות‪ ,‬ממלחמות‪ ,‬מרעב‪ ,‬מזקנה‬
‫וממוות — זה רק מפני שחסר לנו ידע‪ .‬אם נשקיע מספיק זמן וכסף במחקרים המתאימים‪,‬‬
‫אפשר לקוות שהידע החסר יתגלה‪ ,‬ואז לא יהיו יותר עניים‪ ,‬חולים‪ ,‬זקנים או אפילו מתים‪.‬‬
‫דוגמה יפה היא הברק‪ .‬בני אדם בתרבויות רבות האמינו שהברק הוא פטישו של אל זועם‪,‬‬
‫שבאמצעותו הוא מעניש את החוטאים‪ .‬באמצע המאה ה־‪ 18‬עורר הברק את סקרנותו של‬
‫בנג'מין פרנקלין‪ ,‬איש אשכולות שבין עיסוקיו הרבים חקר גם את החשמל‪ .‬באחד הניסויים‬
‫המפורסמים ביותר בהיסטוריה של המדע העיף פרנקלין עפיפון בעת סערת ברקים‪ ,‬כדי‬
‫לבחון את ההשערה שברק איננו אלא זרם חשמל‪ .‬ממצאיו האמפיריים של פרנקלין וידיעותיו‬
‫על תכונותיה של האנרגיה החשמלית איפשרו לו לפתח את כליא־הברק‪ ,‬ולפרוק את האלים‬
‫מנשקם‪ .‬כליאי־ברק מעטרים היום מגדלי משרדים‪ ,‬כנסיות‪ ,‬מפעלים ובתי מגורים‪ .‬נחטא כמה‬
‫שנחטא‪ ,‬ויתרגזו האלים כמה שיתרגזו‪ ,‬מאז פרנקלין קשה לאלים להכות אותנו בברקים‪.‬‬
‫דוגמה אחרת היא בעיית העוני‪ .‬העוני נתפס בעיני תרבויות רבות כחלק מהותי ונצחי‬
‫מהעולם הזה‪ .‬לפי הברית החדשה‪ ,‬זמן קצר לפני צליבתו שהה ישו בביתו של שמעון‬
‫המצורע‪ ,‬ושם באה אישה ויצקה על ראשו של בן האלוהים פך שמן טהור ויקר מאוד בשווי‬
‫‪ 300‬דינרים‪ .‬תלמידיו של ישו גערו באישה שביזבזה סכום כסף כה גדול במקום לתת אותו‬
‫כצדקה לעניים‪ .‬אז אמר להם ישו שהאישה עשתה מעשה טוב‪ ,‬שכן "העניים אתכם תמיד‬
‫ובכל עת שתרצו תוכלו להיטיב עמהם‪ ,‬אבל אני‪ ,‬לא תמיד אני אתכם" )הבשורה על פי‬
‫מרקוס‪ ,‬יד‪ ,‬ז(‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬עניים תמיד יהיו‪ ,‬אפילו כשיבוא המשיח‪ ...‬היום‪ ,‬פחות ופחות‬
‫אנשים‪ ,‬ובכלל זה פחות ופחות נוצרים‪ ,‬מסכימים עם ישו‪ .‬העוני נתפס היום כבעיה טכנית‬
‫במהותה ולא צריך לחכות לימות המשיח כדי לפתור אותה‪ .‬הן לדעת קומוניסטים אדוקים והן‬
‫לדעת קפיטליסטים אדוקים‪ ,‬אם רק ניישם את מיטב המחקרים באגרונומיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬רפואה‪,‬‬
‫סוציולוגיה‪ ,‬מדע המדינה‪ ,‬היסטוריה ופילוסופיה‪ ,‬לא יהיה יותר עוני בעולם‪ ,‬או לפחות לא‬
‫"עוני מנוול" אשר גוזל מהאדם את כל כבודו ומאיים על עצם חייו‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬חלקים גדולים של האנושות השתחררו מצורותיו האיומות ביותר של העוני‪ .‬לאורך‬
‫ההיסטוריה בני אדם סבלו משני סוגי עוני‪" .‬עוני חברתי" — עוני השולל מאנשים הזדמנויות‬
‫הפתוחות בפני שכניהם; ו"עוני ביולוגי" — עוני המסכן חיים באופן מיידי‪ ,‬שכן הוא מתבטא‬
‫במחסור במזון ובמחסה‪ .‬קשה להאמין שנוכל אי־פעם לחסל לגמרי את העוני החברתי‪ ,‬אבל‬
‫אפשר לומר בזהירות כי בארצות רבות אין עוד עוני ביולוגי‪.‬‬
‫עד לפני זמן קצר חיו רוב האנשים סמוך מאוד לקו העוני הביולוגי‪ ,‬אשר מתחתיו אין לאדם‬
‫די קלוריות כדי לשרוד למשך שבוע אחד נוסף‪ .‬טעות קטנה או חוסר מזל די היה בהם להוריד‬
‫את בני האדם אל מתחת לקו הזה‪ ,‬אל תוך מלתעות הרעב‪ .‬אסונות טבע וסכסוכים פוליטיים‬
‫גרמו לא פעם למותם של מיליונים מרעב‪ .‬היום‪ ,‬רוב העולם מכוסה על ידי רשת ביטחון‪ .‬יותר‬
‫אנשים נמצאים בסכנת מוות מאכילת־יתר מאשר מרעב‪ .‬אינדיבידואלים מוגנים מפני אסונות‬
‫אישיים על ידי ביטוחים פרטיים‪ ,‬ביטוח לאומי ושורה של ארגוני סעד וזכויות אדם מקומיים‬
‫ובינלאומיים‪ .‬כאשר אסון פוגע במדינה שלמה‪ ,‬מאמצים בינלאומיים מצליחים בדרך כלל‬
‫למנוע את הגרוע מכול‪ .‬אנשים עדיין סובלים מאינספור עוולות‪ ,‬השפלות ומחלות הנובעות‬
‫מתזונה לקויה ומתנאי מחיה ירודים‪ .‬אבל ברוב הארצות אף אחד כבר לא מת מרעב‪ .‬האם‬
‫אתם מסוגלים להעלות בדמיונכם שבשנה הבאה תהיה בצורת‪ ,‬וכתוצאה מכך חמישה אחוזים‬
‫מתושבי ישראל — כ־‪ 350,000‬ישראלים — ימותו ברעב? מצב זה היה חזון נפרץ במשך‬
‫רוב ההיסטוריה‪ .‬היום תרחיש כזה לא יעלה על הדעת‪.‬‬

‫***‬
 ‫פרויקט גילגמש‬
‫מכל הבעיות ה"בלתי פתירות" שהטרידו את האדם לאורך ההיסטוריה‪ ,‬הבעיות החשובות‬
‫והמעניינות ביותר הן בעיות המחלה‪ ,‬הזִקנה והמוות‪ .‬עד העידן המודרני‪ ,‬רוב הדתות‬
‫והאידיאולוגיות הניחו כמובן מאליו שהמוות הוא בלתי פתיר‪ .‬יותר מכך‪ ,‬רבות מהן הפכו את‬
‫המוות ואת מה שקורה אחרי המוות למקור המשמעות העיקרי של החיים‪ .‬נסו רגע לדמיין את‬
‫האסלאם‪ ,‬את הנצרות או את דתה של מצרים הפרעונית בעולם ללא מוות‪ .‬דתות אלו אמרו‬
‫לבני אדם שעליהם להשלים עם המוות ולחיות את כל החיים מול נוכחותו‪ ,‬ולא לנסות‬
‫"לפתור" את המוות ולחיות לנצח‪ .‬טובי המוחות עסקו במתן משמעות למוות‪ ,‬ולא בניסיון‬
‫להצר את ממלכתו‪.‬‬
‫זהו למשל המסר העיקרי של האפוס הקדום ביותר שהגיע לידינו — אפוס "גילגמש"‬
‫משומר הקדומה‪ .‬אפוס גילגמש מספר על האדם החזק והמוכשר ביותר בעולם‪ ,‬גילגמש מלך‬
‫ארך‪ ,‬שהיה לו הכול ואיש לא היה מסוגל לעמוד בפניו‪ .‬עד שיום אחד מת חברו הטוב של‬
‫גילגמש — אנכידו‪ .‬גילגמש ישב והתבונן בגופה ימים ארוכים‪ ,‬עד שהבחין בתולעת שנפלה‬
‫מאפו של אנכידו‪ .‬באותו רגע אחזה את גילגמש אימה נוראה‪ ,‬וגמלה בלבו החלטה שהוא לא‬
‫ימות‪ .‬הוא ימצא דרך להביס את המוות‪ .‬גילגמש יצא למסע אל קצווי תבל כדי לגלות איך‬
‫עושים זאת‪ .‬הוא נכשל כמובן‪ .‬כל מה שגילה הוא שכאשר האלים יצרו את האדם הם קבעו‬
‫את המוות כגורלו הבלתי נמנע‪ ,‬והאדם צריך ללמוד להשלים עם זה‪.‬‬
‫מי שמאמין בקידמה אינו מקבל את הגישה התבוסתנית הזו‪ .‬אף על פי שרק מעטים קוראים‬
‫לילד בשמו‪ ,‬מי שמאמין בקידמה נוטה להאמין שהמדע יוכל בסופו של דבר להגשים את חזונו‬
‫של גילגמש‪ .‬מחלה‪ ,‬זקנה ומוות אינם גזירות משמים אלא בעיות טכניות במהותן‪ ,‬ובאמצעות‬
‫הידע המתאים והטכנולוגיה המתאימה יהיה אפשר להתגבר על כולן‪ .‬בני אדם מתים לא מפני‬
‫שכך קבע אלוהים‪ ,‬או כי כך גזר הגורל‪ .‬בני אדם תמיד מתים מסיבה טכנית כלשהי‪ .‬אי‬
‫ספיקת חמצן למוח‪ .‬אוטם שריר הלב‪ .‬סתימת הריאות‪ .‬ומה עומד מאחורי סיבות טכניות אלו?‬
‫סיבות טכניות אחרות‪ :‬התפתחות של גידול סרטני‪ .‬התרבות של חיידקים מסוכנים‪ .‬שחיקה‬
‫של העצמות‪ .‬ולכל בעיה טכנית יש פתרון טכני‪ .‬אם יש גידול סרטני — אפשר להרוג את‬
‫התאים הסרטניים בעזרת הקרנות‪ .‬אם יש חיידקים מסוכנים‪ ,‬אפשר לחסל אותם עם‬
‫אנטיביוטיקה‪ .‬אם העצמות נחלשות‪ ,‬אפשר לשקם אותן או להשתיל עצמות פלדה במקומן‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬לעתים הפתרון הטכני עדיין אינו ידוע לנו‪ .‬אבל בשביל זה אנו עסוקים ללא הרף במחקר‬
‫מדעי‪ ,‬ובאמצעותו מעמיקה כל העת הבנתנו את מחלת הסרטן‪ ,‬את פעילות החיידקים‪ ,‬ואת‬
‫מבנה השלד — ואנו ממציאים דרכי טיפול חדשות‪ .‬כל הבעיות ניתנות לפתרון אם רק נגיע‬
‫אל הידע הדרוש לכך‪.‬‬
‫עד לפני זמן לא רב אנשים בכלל ומדענים בפרט העדיפו להנמיך ציפיות‪" .‬להביס את‬
‫המוות?! מה פתאום‪ ,‬איזה קשקוש‪ .‬אנחנו עסוקים בהבסת מחלת הסרטן‪ ,‬בהבסת השחפת‪,‬‬
‫בהבסת האלצהיימר — לא בהבסת המוות‪ ".‬אבל ההתחמקות הזאת נבעה בעיקר מפני שנדמה‬
‫היה שאנו רחוקים עדיין מהמטרה הסופית‪ .‬היום יותר ויותר אנשים כבר מודים בגלוי‪" :‬כן‪,‬‬
‫פרויקט הדגל של המדע המודרני הוא להביס את המוות‪ ,‬ולהעניק לבני אדם חיי נצח ונעורי‬
‫נצח!"‬
‫קיים ידע ‪ X‬שבאמצעותו יהיה אפשר לשחרר את האנשים מכל המחלות‪ ,‬מהזקנה ואפילו‬
‫מהמוות‪ .‬אמנם עדיין אין ברשותנו כל הידע הדרוש‪ ,‬אבל אנחנו עובדים על זה‪ .‬טובי המוחות‬
‫שלנו אינם עסוקים בלהסביר מהי משמעות המוות‪ ,‬אלא בהבנת המערכות הפיזיולוגיות‪,‬‬
‫ההורמונליות והגנטיות האחראיות למחלות שונות ולהזדקנות‪ ,‬ובפיתוח תרופות חדשות‪,‬‬
‫שיטות טיפול חדשות‪ ,‬ואיברים מלאכותיים‪ .‬חוקרים שנעזרו בהנדסה גנטית הצליחו לאחרונה‬
‫להאריך את תוחלת החיים הממוצעת של תולעים ממין ‪ Caenorhabditis elegans‬פי‬
‫שישה‪ 73.‬מדוע לא לעשות דבר דומה גם להומו סאפיינס? אין כמובן דרך לדעת לכמה זמן‬
‫נזדקק כדי להשלים את "פרויקט גילגמש" — מאתיים שנה? חמש מאות שנה? אלף שנה?‬
‫אולם כשנזכרים מה ידענו על גוף האדם בשנת ‪ ,1910‬וכמה הרבה ידע נצבר במאה שנים‬
‫שחלפו מאז‪ ,‬יש אולי מקום לאופטימיות זהירה‪.‬‬
‫אף על פי שהמטרה הסופית נראית עדיין רחוקה‪ ,‬כבר הושגו הישגים משמעותיים במאבק‬
‫במוות‪ ,‬שעד לפני כמה מאות שנים היו נחשבים בדיוניים לגמרי‪ .‬ב־‪ 1199‬פגע חץ בכתפו‬
‫השמאלית של ריצ'רד לב הארי‪ ,‬מלך אנגליה הידוע מעלילות רובין הוד‪ .‬בימינו היו מדווחים‬
‫על זה בחדשות כפצוע קל‪ .‬ב־‪ — 1199‬בהיעדר אנטיביוטיקה ואמצעי חיטוי וחבישה יעילים‬
‫— הפצע השטחי שגרם החץ הזדהם והתפתח שם נמק‪ .‬הדרך היחידה לעצור נמק במאה‬
‫ה־‪ 12‬היתה לכרות את האיבר הפגוע‪ ,‬אך זה היה בלתי אפשרי במקרה של כתף‪ .‬הנמק הלך‬
‫והתפשט בגופו של לב הארי מבלי שאיש יוכל להושיע‪ .‬בתוך פחות משבועיים מת המלך‬
‫בייסורים קשים‪ .‬אפילו במאה ה־‪ 19‬טובי הרופאים עדיין לא ידעו איך מונעים זיהום ואיך‬
‫עוצרים נמק‪ ,‬ובבתי חולים שדה היו נוהגים לכרות בסיטונות את רגליהם וידיהם של חיילים‬
‫שנפגעו בגפיהם אפילו באופן שטחי‪ ,‬מחשש לנמק‪ .‬ניתוחים אלו נעשו ללא כל הרדמה‪ ,‬כפי‬
‫שנעשו גם כל יתר הניתוחים וטיפולי השיניים‪ ,‬כי חומרי ההרדמה הראשונים‪ ,‬כלורופורם‬
‫ומורפיום‪ ,‬נכנסו לשימוש נרחב ברפואה מערבית רק באמצע המאה ה־‪ .19‬בעידן שלפני‬
‫הכלורופורם ארבעה חיילים היו צריכים לאחוז בחוזקה את החייל הפצוע בידיו וברגליו‪ ,‬בזמן‬
‫שהרופא היה מנסר את הרגל או היד הפגועה במסור‪ .‬בבוקר שלמחרת קרב ווטרלו )‪(1815‬‬
‫נערמו ליד בית החולים ערמות ענקיות של אלפי ידיים כרותות ורגלים כרותות‪ .‬כשצבאות‬
‫התקופה גייסו אדם‪ ,‬הם השתדלו לשלוח אותו לשרת בחיל שבו אפשר יהיה למצות בצורה‬
‫הטובה ביותר את מקצועו האזרחי‪ .‬נגרים היו נשלחים פעמים רבות לחיל הרפואה!‬
‫במאתיים השנים שחלפו מאז ווטרלו השתנה המצב לבלי היכר‪ .‬תרופות‪ ,‬זריקות וניתוחים‬
‫מצילים אותנו כיום משלל מחלות וחבלות שבמשך רוב ההיסטוריה פירושן היה גזר דין מוות‪,‬‬
‫ומגנים עלינו מאינספור כאבים ומיחושים יומיומיים‪ .‬תוחלת החיים הממוצעת עלתה מ־‪40-‬‬
 ‫‪74‬‬
‫‪ 25‬שנה ל־‪ 67‬שנים לערך בעולם כולו‪ ,‬ול־‪ 80‬שנים לערך בעולם המפותח‪.‬‬
‫שדה הקרב שבו נחל המוות את תבוסותיו הקשות ביותר בעידן הרפואה המתקדמת הוא‬
‫תמותת ילדים ותינוקות‪ .‬לפני המאה ה־‪ ,20‬בחברה חקלאית ממוצעת בין רבע לשליש‬
‫מהילדים לא זכו להגיע לבגרות‪ .‬רובם נפלו קורבן ל"מחלות ילדות" כגון אדמת‪ ,‬חצבת‬
‫ואבעבועות‪ .‬כך למשל באנגליה של המאה ה־‪ ,17‬כ־‪ 15‬אחוז מהתינוקות מתו לפני שמלאה‬
‫להם שנה‪ ,‬וכ־‪ 33‬אחוז מתו לפני שמלאו להם ‪ 15.75‬באנגליה של היום רק ‪ 0.5‬אחוזים‬
‫מהתינוקות מתים לפני מלאות להם שנה‪ ,‬ורק ‪ 0.7‬אחוזים מתים לפני מלאות להם ‪ 15.76‬כדי‬
‫להבין מה משמעות הנתונים הללו‪ ,‬כדאי לנטוש את הסטטיסטיקות לטובת סיפורי חיים‬
‫אינדיווידואליים‪ .‬דוגמה טובה היא סיפורם של אדוארד הראשון מלך אנגליה )‪(1307-1237‬‬
‫ואשתו המלכה אליאנור )‪ .(1290-1241‬הזוג המלכותי הזה נהנה מהתנאים הטובים ביותר‬
‫שאפשר היה לספק באירופה של ימי הביניים‪ .‬עמדו לרשותם ארמונות פאר‪ ,‬שפע של מזון‪,‬‬
‫בגדים חמים‪ ,‬צבא של משרתים ומשרתות‪ ,‬ומיטב הרופאים‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬לבני הזוג נולדו‬
‫‪ 16‬ילדים בין שנת ‪ 1255‬לשנת ‪) 1284‬כלומר‪ ,‬אליאנור ילדה ‪ 16‬ילדים בין גיל ‪ 14‬לגיל‬
‫‪ .(43‬זה היה גורלם של הנסיכים והנסיכות‪:‬‬
‫‪ .1‬בת בכורה‪ ,‬ללא שם‪ ,‬נולדה בשנת ‪ 1255‬ומתה בלידה‪.‬‬
‫‪ .2‬בת‪ ,‬קתרינה‪ ,‬מתה בגיל שנה או בגיל ‪.3‬‬
‫‪ .3‬בת‪ ,‬ג'והנה‪ ,‬מתה בגיל חצי שנה‪.‬‬
‫‪ .4‬בן‪ ,‬ג'ון‪ ,‬מת בגיל ‪.5‬‬
‫‪ .5‬בן‪ ,‬הנרי‪ ,‬מת בגיל ‪.6‬‬
‫‪ .6‬בת‪ ,‬אליאנור‪ ,‬מתה בגיל ‪.29‬‬
‫‪ .7‬בת‪ ,‬ללא שם‪ ,‬מתה בהיותה בת חמישה חודשים‪.‬‬
‫‪ .8‬בת‪ ,‬ג'והנה‪ ,‬מתה בגיל ‪.35‬‬
‫‪ .9‬בן‪ ,‬אלפונסו‪ ,‬מת בגיל ‪.10‬‬
‫‪ .10‬בת‪ ,‬מרגרט‪ ,‬מתה בגיל ‪.58‬‬
‫‪ .11‬בת‪ ,‬ברנגריה‪ ,‬מתה בערך בגיל שנתיים‪.‬‬
‫‪ .12‬בת‪ ,‬ללא שם‪ ,‬מתה זמן קצר אחרי הלידה‪.‬‬
‫‪ .13‬בת‪ ,‬מארי‪ ,‬מתה בגיל ‪.53‬‬
‫‪ .14‬בן‪ ,‬ללא שם‪ ,‬מת זמן קצר אחרי הלידה‪.‬‬
‫‪ .15‬בת‪ ,‬אליזבת‪ ,‬מתה בגיל ‪.34‬‬
‫‪ .16‬בן‪ ,‬אדוארד‪ ,‬זה היה היורש הנכסף שהצליח לשרוד בשלום את שנות הילדות המאיימות‪,‬‬
‫ולעלות לכס המלוכה האנגלי כמלך אדוארד השני‪ .‬לאחר ‪ 16‬ניסיונות הצליחה סוף סוף‬
‫אליאנור לספק את הסחורה‪ .‬אך מזלו של אדוארד השני לא האריך ימים‪ .‬הוא נרצח בידי‬
‫אשתו בגיל ‪43.77‬‬
‫למיטב ידיעתנו‪ ,‬המלכה אליאנור והמלך אדוארד הראשון היו אנשים בריאים‪ ,‬ולא היו להם‬
‫מחלות תורשתיות קטלניות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ולמרות שפע המזון והעזרה שעמד לרשות בני הזוג‪,‬‬
‫מתוך ‪ 16‬הילדים שילדה אליאנור מתו ‪ 10‬בילדותם )‪ 62‬אחוז(‪ ,‬רק ‪ 6‬הצליחו לעבור את גיל‬
‫‪ ,11‬ורק ‪ 3‬עברו את גיל ‪ 18) 40‬אחוז(‪ .‬רק בן אחד הגיע לבגרות כדי להמשיך את השושלת‪.‬‬
‫ייתכן שאליאנור הרתה עוד כמה פעמים והפילה את העובר לפני הלידה‪ .‬בממוצע‪ ,‬אדוארד‬
‫ואליאנור איבדו במהלך השנים הללו ילד כל שלוש שנים‪ .‬חשבו על זה במושגים של בריטניה‬
‫המודרנית‪ ,‬או ישראל‪ .‬האם אתם מסוגלים לדמיין זוג שבתוך ‪ 29‬שנים מאבד ‪ 10‬ילדים‬
‫קטנים בזה אחר זה?‬

‫***‬

‫בין שהמדע יצליח להשלים את פרויקט גילגמש ובין שלאו‪ ,‬מנקודת מבט היסטורית מרתקת‬
‫העובדה שמרבית הדתות והאידיאולוגיות החדשות של העת החדשה המאוחרת השתכנעו‬
‫מאידיאל הקידמה עד כדי כך שהן כבר הוציאו את המוות מהחשבון‪ .‬עד המאה ה־‪ ,18‬מרבית‬
‫הדתות והאידיאולוגיות החשובות של המין האנושי דיברו בלי סוף על המוות ועל מה שקורה‬
‫אחרי המוות‪ ,‬וגזרו מן המוות את משמעות החיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החל במאה ה־‪ 18‬דתות‬
‫ואידיאולוגיות כגון ליברליזם‪ ,‬קומוניזם ופמיניזם התחילו להתייחס למוות כבעיה טכנית‪,‬‬
‫והפסיקו לנסות ולגזור את משמעות החיים ממה שקורה לאדם אחרי מותו‪ .‬מה בעצם קורה‬
‫לקומוניסט אחרי שהוא מת? מה קורה לקפיטליסט? מה קורה לפמיניסטית אחרי שהיא מתה?‬
‫מה קורה לחסידי זכויות האדם אחרי שהם מתים? לשווא תחפשו את התשובה על שאלה זו‬
‫בכתביהם של קארל מרקס‪ ,‬אדם סמית‪ ,‬ג'ון סטיוארט מיל או ג'ודית באטלר‪ .‬היחידה מבין‬
‫האידיאולוגיות המודרניות שעדיין אומרת משהו בנושא היא האידיאולוגיה הלאומית לגווניה‪,‬‬
‫שמבטיחה לפעמים שמי שימות למען המולדת ימשיך לחיות לנצח בזיכרונה של האומה‪ .‬אבל‬
‫הבטחה זו היא כה מעורפלת‪ ,‬שגם למרבית הלאומנים לא ברור למה בדיוק הכוונה‪.‬‬

‫על חשבון הברון‬

‫הישגיו המדהימים של המדע המודרני במלחמתו נגד הברקים‪ ,‬נגד העוני ונגד המוות קנו את‬
‫אמונתם האדוקה של חלקים גדלים והולכים מאוכלוסיית כדור הארץ באידיאל הקידמה‪ .‬יותר‬
‫ויותר אנשים סבורים שהמדע פועל "לטובת האנושות"‪ ,‬ושאפשר לסמוך על המדע בעיניים‬
‫עצומות‪ .‬רק תנו למדענים להמשיך לעבוד‪ ,‬והם יבראו בעבורנו גן עדן עלי אדמות‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר המדע מונע לא על ידי "טובת האנושות" אלא בעיקר על ידי אינטרסים‬
‫כלכליים‪ ,‬פוליטיים ודתיים‪ .‬הסיבה לכך היא שהמדע המודרני הוא עסק יקר מאוד‪ .‬מי שרוצה‬
‫לחקור את גוף האדם צריך לבנות מעבדות‪ ,‬לקנות כל מיני חומצות ותמיסות ולשלם משכורות‬
‫ללבורנטים‪ .‬מי שרוצה לפצח את חוקי הכלכלה צריך לקנות מחשבים‪ ,‬לפתח תוכנות‬
‫סטטיסטיות מסובכות ולהקים מאגרי מידע ענקיים‪ .‬מי שרוצה להבין את אורחות החיים של‬
‫לקטים צריך לנסוע לארצות רחוקות‪ ,‬לעשות חפירות ארכיאולוגיות ולתארך עצמות מלפני‬
‫אלפי שנים‪ .‬כל זה עולה הרבה כסף‪ .‬ייתכן שבמשך אלפי השנים שעברו היו אנשים שרצו‬
‫לחקור את גוף האדם‪ ,‬את חוקי הכלכלה או את חיי הלקטים‪ ,‬אך בהיעדר מימון הם לא הגיעו‬
‫רחוק‪ .‬בחמש מאות השנים האחרונות המדע המודרני הגיע להישגים חסרי תקדים תודות‬
‫לנכונותם של ממשלות‪ ,‬חברות עסקיות‪ ,‬ארגונים ותורמים פרטיים להזרים מיליארדים‬
‫למחקרים מדעיים‪ .‬המיליארדים האלה אחראים למיפוי כדור הארץ‪ ,‬מיפוי הקוסמוס ומיפוי‬
‫עולם החי הרבה יותר מאשר גאונותם של כריסטופר קולומבוס‪ ,‬גלילאו גליליי וצ'ארלס‬
‫דארווין‪ .‬אלמלא נולד צ'ארלס דארווין היתה תורת האבולוציה רשומה על שמו של אלפרד‬
‫ראסל ואלאס )ואלאס חשב עליה באופן עצמאי מדארווין‪ ,‬אבל דארווין פירסם ראשון‪ ,‬וזכה‬
‫בתהילה(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לולא הזרימו מעצמות אירופה מיליארדים למימון מחקרים‬
‫גיאוגרפיים‪ ,‬זואולוגיים ובוטניים בכל רחבי העולם‪ ,‬לא היו עומדות לרשות דארווין או ואלאס‬
‫די תצפיות אמפיריות‪ ,‬ואיש מהם לא היה מצליח לפתח את תורת האבולוציה‪ .‬סביר שאיש‬
‫מהם אפילו לא היה מנסה‪ .‬דארווין היה אולי נעשה כומר ומקדיש את גאונותו לכתיבת‬
‫פרשנות חדשה לספר תהלים‪...‬‬
‫מדוע החלו המיליארדים לזרום? בחוגים אקדמיים נפוצה אמונה תמימה ב"מדע טהור"‪,‬‬
‫שלפיה כדאי להשקיע זמן ומשאבים במחקר מדעי פשוט כדי לספק את סקרנותנו ולהגדיל את‬
‫הידע שלנו‪ .‬למרות הפופולריות של הגישה הזו במגדל השן האקדמי ובספרי פילוסופיה של‬
‫המדע‪ ,‬השפעתה ההיסטורית היתה מצומצמת‪.‬‬
‫רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו‬
‫חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות‪ ,‬כלכליות או דתיות כאלה ואחרות‪ .‬כך‬
‫למשל במאה ה־‪ 16‬מלכים ובעלי עסקים הקצו משאבים עצומים למימון מסעות מחקר‬
‫גיאוגרפיים ברחבי העולם‪ ,‬ולא למחקרים על ההשפעות הפסיכולוגיות של מלחמות‪ .‬זאת‬
‫מכיוון שהם שיערו‪ ,‬בצדק מבחינתם‪ ,‬שגילוי ידע גיאוגרפי חדש יאפשר להם לכבוש ארצות‬
‫חדשות ולהקים אימפריות מסחריות‪ ,‬בשעה שהם לא ראו מה יצא להם מחקר ההשפעות‬
‫הפסיכולוגיות של מלחמות‪ .‬בשנות הארבעים של המאה ה־‪ 20‬הזרימו האמריקנים והרוסים‬
‫סכומים עצומים למימון מחקר מדעי בפיזיקה גרעינית דווקא‪ ,‬ולא בארכיאולוגיה תת־ימית‪.‬‬
‫זאת מכיוון שהם שיערו‪ ,‬בצדק מבחינתם‪ ,‬שמחקר בפיזיקה גרעינית יאפשר להם לפתח פצצה‬
‫אטומית‪ ,‬בשעה שהם לא ראו כיצד תתרום ארכיאולוגיה תת־ימית לניצחון במלחמה‪.‬‬
‫המדענים עצמם לא תמיד מודעים לשיקולים הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים והדתיים שמכוונים את‬
‫זרם הכספים‪ ,‬והרבה מדענים פועלים באמת ובתמים מתוך סקרנות והתלהבות‬
‫אינטלקטואלית‪ .‬אולם רק לעתים נדירות מכתיבים המדענים את סדר היום של המדע‪.‬‬
‫אפילו רצינו לממן "מדע טהור" שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים‪ ,‬כלכליים ודתיים‪,‬‬
‫לא היה הדבר אפשרי‪ .‬שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות‬
‫כגון‪" ,‬מה חשוב יותר? מה טוב יותר?" ואלו אינן שאלות מדעיות‪ .‬המדע מסוגל לתאר מה יש‬
‫בעולם‪ ,‬איך הדברים עובדים‪ ,‬ומה עשוי להיות בעתיד‪ ,‬אולם הוא אינו מתיימר ואינו מסוגל‬
‫לקבוע מה רצוי שיהיה בעתיד‪ .‬רק דתות ואידיאולוגיות מתיימרות לענות על שאלות כאלה‪.‬‬
‫חשבו למשל על הקושיה הבאה‪ :‬שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם‬
‫הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים‪ .‬חוקרת א' מחפשת‬
‫מימון למחקר על מחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה‬
‫אחוזים בתפוקת החלב שלהן‪ .‬חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה‪" ,‬האם פרות‬
‫חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?" בהנחה שסך הכסף למימון מחקרים‬
‫בביולוגיה מוגבל ואי אפשר לתמוך בשני הפרויקטים‪ ,‬לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף?‬
‫אין על כך תשובה מדעית‪ .‬יש על כך רק תשובות פוליטיות‪ ,‬כלכליות ודתיות‪ .‬בעולם של‬
‫ימינו די ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף‪ ,‬אבל לא מפני שמחלות‬
‫הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של הפרות‪ .‬מה שמסביר‬
‫מדוע מחקרה של חוקרת א' "חשוב יותר" מאשר מחקרה של חוקרת ב' אינו המדע‪ ,‬אלא‬
‫דתות ואידיאולוגיות שונות‪ ,‬כגון ההומניזם )"חלב לבני אדם רעבים חשוב יותר מרגשותיהן‬
‫של פרות"(‪ ,‬הקפיטליזם )"יש שוק גדול לתרופה שתביא להגדלת תפוקת החלב‪ .‬אין שוק‬
‫לאושר של פרות"( או הלאומיות )"אם נעלה את תנובת החלב הממוצעת של הפרה‬
‫הישראלית‪ ,‬נגדיל את התל"ג ואת החוסן הלאומי שלנו‪ .‬אם נשפר את הרגשתן של פרות‬
‫ישראליות — איך זה בדיוק יעזור למדינה?"(‪ .‬ייתכן שבחברה הינדית )שבה פרות הן‬
‫קדושות(‪ ,‬או בחברה המאמינה בזכויות שוות לבעלי חיים‪ ,‬היה קל יותר להשיג מימון דווקא‬
‫למחקר ב'‪ .‬כל עוד חוקרת ב' פועלת בחברה הומניסטית‪ ,‬קפיטליסטית ולאומית‪ ,‬אם היא רוצה‬
‫להשיג מימון‪ ,‬מוטב לה להסביר ש"דיכאון גורם לירידה בתנובת החלב של פרות‪ .‬אם נבין את‬
‫עולמן הרגשי של פרות חולבות‪ ,‬נוכל לפתח תרופות פסיכיאטריות שישפרו את מצב רוחן של‬
‫הפרות‪ ,‬וכך להביא לעלייה של חמישה אחוזים בתנובת החלב שלהן‪ .‬אני מעריכה שיש שוק‬
‫של כ־‪ 250‬מיליון דולר בשנה לתרופות פסיכיאטריות לפרות‪".‬‬
‫המדע אינו מסוגל לקבוע את סדר היום של עצמו‪ .‬הוא גם אינו מסוגל להחליט מה לעשות‬
‫עם התגליות שלו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מזווית ראייה מדעית טהורה‪ ,‬אין זה ברור מה צריך לעשות עם‬
‫הידע הגנטי שאנו צוברים‪ .‬האם להשתמש בו כדי לרפא סרטן‪ ,‬האם ליצור סופרמנים‪ ,‬או‬
‫אולי להנדס פרות עם עטיני‪-‬חלב כפולים בגודלם? מה שברור הוא‪ ,‬שממשלה ליברלית‪,‬‬
‫ממשלה קומוניסטית‪ ,‬ממשלה נאצית ותאגיד קפיטליסטי ישתמשו באותה תגלית מדעית‬
‫לצרכים שונים בתכלית — ואין שום סיבה מדעית להעדיף שימוש אחד על פני האחר‪.‬‬
‫לכן לא ניתן להבין את התפתחות המדע והטכנולוגיה באופן מנותק מהתהליכים הפוליטיים‪,‬‬
‫הכלכליים והאידיאולוגיים שעברו על האנושות‪ .‬כדי להבין איך הגענו דווקא לאלאמוגורדו‬
‫ולירח‪ ,‬ולא ליעדים אחרים‪ ,‬לא די בסקירה של התפתחות הדיסציפלינות המדעיות בחמש‬
‫מאות השנים האחרונות‪ .‬צריך גם להבין את ההתפתחויות הפוליטיות‪ ,‬הכלכליות‬
‫והאידיאולוגיות שעיצבו את אופיין של הדיסציפלינות הללו וגרמו להן לנוע בכיוונים‬
‫מסוימים ולהזניח כיוונים אחרים‪ .‬הדרך לאלאמוגורדו ולירח עוברת בנחלותיהן של‬
‫האימפריות האירופיות‪ ,‬במשרדי הנהלת החשבונות של בנקים‪ ,‬ובפסי הייצור של מפעלים‪.‬‬
‫אין‪ ,‬כמובן‪ ,‬פגם הכרחי בקשר שבין מדע לבין אינטרסים פוליטיים‪ ,‬כלכליים ודתיים‪ .‬עבור‬
‫מי שמאמין בליברליזם‪ ,‬תרומתה של הפיזיקה הגרעינית לניצחון האמריקני במלחמת העולם‬
‫השנייה היא נקודה לזכותה של הפיזיקה ולא לרעתה‪ .‬עבור מי שמאמין בערך חיי האדם‪,‬‬
‫העובדה שחברת תרופות מממנת מחקרים המצילים עוד ועוד חיי אדם היא נקודה לזכותה של‬
‫חברת התרופות ולזכות המדענים שמקבלים ממנה משכורת‪ .‬ואם חברת התרופות עושה מכך‬
‫גם רווח כלכלי נאה‪ ,‬מדוע שעינינו יהיו צרות בכך? להפך‪ ,‬מאחר שחלק לא מבוטל מהרווחים‬
‫הללו מושקע בפיתוח עוד ועוד תרופות‪ ,‬הלוואי שרווחיה רק ילכו ויגדלו‪.‬‬
‫אולם לקשר בין מדע לבין פוליטיקה‪ ,‬כלכלה ודת היו צדדים אפלים לאורך חמש מאות‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬ומאחר שבקשר הזה המדע הוא השותף הזוטר‪ ,‬מוטב לנו לבדוק בשבע‬
‫עיניים לאן לוקחים אותנו בשמו‪ .‬אין שמץ של ספק שכוחה של האנושות גדל לאין שיעור‬
‫בחמש מאות השנים האחרונות‪ ,‬אך האם העולם באמת התקדם? האם כליא הברק‬
‫והאנטיביוטיקה שווים את הפצצה האטומית ואת הרס היערות של כדור הארץ? האם מצבם‬
‫של תושבי כדור הארץ בשנת ‪ 2000‬טוב יותר ממצבם בשנת ‪?1500‬‬
‫בפרקים הבאים נבחן את התהליכים הכלכליים והפוליטיים העיקריים שעברו על העולם‬
‫בחמש מאות השנים האחרונות ואת הקשר ההדוק בין תהליכים אלו לבין המדע ואידיאל‬
‫הקידמה‪ ,‬ואז נשאל את עצמנו אם העולם של שנת ‪ 2000‬באמת טוב יותר מזה של שנת‬
‫‪ ,1500‬ואם אפשר לצפות שהעולם של שנת ‪ 2500‬יהיה טוב עוד יותר‪.‬‬
 ‫פרק ‪15‬‬

‫יציאת אירופה‬
‫מהו המרחק המדויק בין כדור הארץ לשמש? שאלה זו הטרידה אסטרונומים רבים בעת‬
‫החדשה המוקדמת‪ ,‬בפרט מאז שקופרניקוס טען שהשמש‪ ,‬ולא כדור הארץ‪ ,‬שוכנת במרכז‬
‫היקום‪ .‬ניסיונות שונים ומשונים נעשו כדי לפתור את החידה‪ ,‬עד שלבסוף גילו האסטרונומים‬
‫שיטה‪ :‬אחת לכמה זמן עובר הכוכב ונוס בחלל שבין כדור הארץ והשמש‪ .‬אם אפשר יהיה‬
‫להתבונן באותו מעבר מנקודות מרוחקות זו מזו על פני כדור הארץ‪ ,‬הבדלים זעירים בזמני‬
‫המעבר יאפשרו לחשב בעזרת נוסחאות גיאומטריות מסובכות את המרחק המדויק הן בין‬
‫כדור הארץ לוונוס והן בין כדור הארץ לשמש‪.‬‬
‫אסטרונומים חזו שב־‪ 1761‬ושוב ב־‪ 1769‬יתרחשו מעברים שכאלה‪ ,‬והקהילה המדעית‬
‫הבינלאומית נרתמה לשלוח משלחות לכל רחבי תבל כדי לערוך כמה שיותר תצפיות על‬
‫המעבר — וכך לחשב בדייקנות מקסימלית את המרחק מכדור הארץ לשמש‪ .‬ב־‪ 1761‬יצאו‬
‫מדענים ממדינות אירופה השונות לערוך תצפיות בסיביר‪ ,‬בצפון אמריקה‪ ,‬במדגסקר ובדרום‬
‫אפריקה‪ .‬לקראת המעבר של ‪ 1769‬נעשה מאמץ עילאי‪ ,‬ומדענים נשלחו גם לצפון קנדה‬
‫ולקליפורניה )שהיתה אז שממה נידחת(‪" .‬החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע‬
‫הטבעי" )‪Royal Society of London for the Improvement of Natural‬‬
‫‪ — (Knowledge‬אולי האגודה המדעית החשובה ביותר בהיסטוריה — הגיעה למסקנה‬
‫שכדי להגיע לתוצאות המדויקות ביותר‪ ,‬הכרחי לשלוח אסטרונום לעשות תצפית גם‬
‫בדרום־מערב האוקיאנוס השקט‪ ,‬שבאותו זמן היה ארץ לא נודעת‪.‬‬
‫"החברה המלכותית לשיפור הידע הטבעי" לא חסכה מאמצים וכספים‪ ,‬ושלחה את‬
‫האסטרונום צ'ארלס גרין לעשות תצפית מטהיטי‪ .‬אך אם כבר שולחים משלחת מדעית לארץ‬
‫לא נודעת‪ ,‬חבל לבזבז את ההזדמנות הנדירה‪ .‬למשלחת צורפו שמונה מדענים מתחומים‬
‫נוספים‪ ,‬ובראשם הבוטנאים ג'וזף בנקס ודניאל סולאנדר‪ ,‬ושני ציירים שתפקידם היה לאייר‬
‫צמחים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬בני אדם ותצורות נוף חדשות שבהן תיתקל המשלחת‪ .‬המשלחת לקחה‬
‫עמה ציוד מדעי רב שנרכש על ידי בנקס ועל ידי החברה המלכותית‪ .‬בראש המשלחת הועמד‬
‫ג'יימס קוק‪ ,‬אשר היה ספן מנוסה וגיאוגרף משכיל‪.‬‬
‫המשלחת יצאה לדרך ב־‪ ,1768‬ערכה תצפית מטהיטי על מעבר ונוס ב־‪ ,1769‬סיירה‬
‫באיים השונים של אוקיאניה‪ ,‬ביקרה באוסטרליה ובניו זילנד‪ ,‬וחזרה לאנגליה ב־‪1771‬‬
‫כשהיא עמוסה בכמויות עצומות של מידע אסטרונומי‪ ,‬גיאוגרפי‪ ,‬מטאורולוגי‪ ,‬בוטני‪,‬‬
‫זואולוגי‪ ,‬ואנתרופולוגי על האוקיאנוס השקט‪ ,‬אוקיאניה‪ ,‬אוסטרליה וניו זילנד‪ .‬קשה להפריז‬
‫בחשיבותה המדעית של משלחת קוק‪ .‬ממצאיה תרמו רבות להתפתחותן של הגיאוגרפיה‪,‬‬
‫האסטרונומיה‪ ,‬הזואולוגיה‪ ,‬הבוטניקה והאנתרופולוגיה‪ ,‬הציתו את דמיונה של אירופה‪ ,‬ונתנו‬
‫השראה לדורות של מדענים לעתיד‪.‬‬
‫למסעו של קוק היתה גם חשיבות רפואית‪ .‬באותה תקופה צוותי אוניות שהפליגו למרחקים‬
‫ארוכים סבלו קשות ממחלת הצפדינה‪ .‬המחלה הרגה דרך קבע יותר מ־‪ 50‬אחוז מאנשי‬
‫הצוות‪ ,‬והצי הבריטי למשל איבד הרבה יותר אנשים עקב מחלת הצפדינה מאשר בקרבות עם‬
‫ציים עוינים‪ .‬מעריכים שבין המאה ה־‪ 16‬למאה ה־‪ 18‬מתו מצפדינה יותר משני מיליון‬
‫מלחים! היו השערות רבות על הגורם לצפדינה ונעשו ניסיונות שונים למצוא תרופה‪ ,‬אך‬
‫המלחים המשיכו למות בהמוניהם‪ .‬ב־‪ 1747‬עשה רופא בריטי בשם ג'יימס לינד ניסוי מבוקר‬
‫על מלחים חולי צפדינה‪ .‬הוא הפריד אותם לקבוצות שונות‪ ,‬ונתן לכל קבוצה טיפול אחר‪ ,‬כדי‬
‫לבחון באופן מדעי מהו הטיפול הטוב ביותר למחלה‪ .‬אחד הטיפולים היה אכילה של פירות‬
‫הדר‪ ,‬שהיו ידועים כתרופת סבתא עממית למחלה‪ .‬החולים שאכלו פירות הדר הבריאו מיד‪.‬‬
‫לינד לא ידע זאת כמובן‪ ,‬אך צפדינה נגרמת עקב מחסור בוויטמין ‪ .C‬מלחים במסעות ארוכי‬
‫טווח התקיימו בדרך כלל ממזונות משומרים‪ ,‬ולא אכלו פירות וירקות‪ ,‬ולכן חלו במחלה‪ .‬הצי‬
‫הבריטי ויתר ציי העולם לא השתכנעו מיד מניסוייו של לינד‪ .‬ג'יימס קוק‪ ,‬שהאמין ללינד‪,‬‬
‫החליט לנצל את מסעו מסביב לעולם כדי להוכיח את טענותיו של הרופא‪ .‬קוק העמיס על‬
‫הספינה שלו מטען של כרוב כבוש‪ ,‬ודאג שמלחיו יאכלו גם כמה שיותר פירות וירקות טריים‬
‫בנמלים שבהם ביקרה המשלחת‪ .‬קוק לא איבד אפילו מלח אחד לצפדינה‪ .‬בעשורים הבאים‬
‫אימצו ציי הסחר והמלחמה של העולם את שיטותיו של קוק‪ ,‬וחייהם של אינספור מלחים‬
‫‪78‬‬
‫ונוסעים ניצלו‪.‬‬
‫ברם למשלחתו של קוק היה עוד צד‪ ,‬קצת פחות סימפטי‪ .‬ג'יימס קוק היה לא רק גיאוגרף‬
‫וספן מנוסה‪ ,‬אלא גם קצין בצי הבריטי‪ .‬אמנם "החברה המלכותית לשיפור הידע הטבעי"‬
‫מימנה חלק ניכר מהוצאות המשלחת‪ ,‬אך את הספינה שבה הפליגה המשלחת סיפק הצי‪ .‬הצי‬
‫גם סיפק ‪ 83‬מלחים ונחתים חמושים היטב‪ ,‬וצייד את הספינה בתותחים‪ ,‬רובים‪ ,‬אבק שרפה‬
‫וכלי נשק נוספים‪ .‬לחלק ניכר מהמידע שאספה המשלחת‪ ,‬ובפרט למידע האסטרונומי‪,‬‬
‫הגיאוגרפי‪ ,‬המטאורולוגי והאנתרופולוגי‪ ,‬היו שימושים צבאיים ופוליטיים ברורים‪ .‬גילוי‬
‫התרופה לצפדינה חיזק מאוד את שליטתה של בריטניה באוקיאנוסים‪ ,‬ואת יכולתה לשלוח‬
‫כוחות צבא אל הצד השני של העולם‪ .‬קוק תבע בעלות בשם בריטניה על רבים מהאיים‬
‫והארצות שאותם "גילה"‪ ,‬ובפרט על אוסטרליה‪ .‬משלחתו של קוק הניחה את היסוד‬
‫להשתלטותה של בריטניה על דרום־מערב האוקיאנוס השקט‪ ,‬לכיבושן של אוסטרליה וניו‬
‫זילנד‪ ,‬להתנחלותם של מיליוני אירופים במושבות החדשות‪ ,‬ולחיסול התרבויות הילידיות‬
‫ומרבית האוכלוסייה הילידית של ארצות אלו‪ 79.‬במאה השנים שאחרי משלחתו של קוק‬
‫הצטמצמה האוכלוסייה הילידית של אוסטרליה וניו זילנד בכ־‪ 90‬אחוז‪ ,‬האדמות הפוריות‬
‫ביותר נגזלו מידיה לטובתם של מתיישבים אירופים‪ ,‬ושרידי האבוריג'ינים באוסטרליה‬
‫והמאורים בניו זילנד דוכאו באמצעות שורה ארוכה של נורמות גזעניות וחוקים מפלים‪.‬‬
‫מבחינתם‪ ,‬משלחתו של קוק היתה תחילתה של שואה שממנה הם אף פעם לא הצליחו‬
‫להתאושש‪.‬‬
‫גורל נורא יותר פקד את הילידים של האי טסמניה שמדרום לאוסטרליה‪ .‬הם שרדו בהצלחה‬
‫במשך ‪ 10,000‬שנים בניתוק מוחלט מכל העולם‪ ,‬אפילו מאוסטרליה‪ .‬אבל אז הושמדו‬
‫לחלוטין תוך מאה שנים מהגעתו של ג'יימס קוק לטסמניה‪ .‬מתנחלים אירופאים התיישבו‬
‫בטסמניה וגירשו את הילידים מהאדמות הפוריות ביותר‪ .‬אחר כך הם חמדו גם את האדמות‬
‫הנותרות‪ ,‬ולכן צדו בשיטתיות את הילידים וחיסלו אותם‪ .‬כמה מאות ניצולים נאספו בידי‬
‫מיסיונרים נוצרים ונכלאו במעין מחנה ריכוז נוצרי‪ ,‬שם ניסו ללמד אותם איך לשרוד בעולם‬
‫המודרני של מדע וקידמה — כלומר ניסו ללמד אותם קרוא וכתוב‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬תפילות נוצריות‪,‬‬
‫וכל מיני מלאכות שימושיות כגון תפירה וחקלאות‪ .‬אבל הטסמנים סירבו ללמוד‪ .‬הם שקעו‬
‫בדיכאון עמוק‪ ,‬הפסיקו להוליד ילדים‪ ,‬איבדו כל עניין בחיים‪ ,‬ולבסוף בחרו בנתיב הבריחה‬
‫היחידי שנשאר להם — מוות‪.‬‬
‫ואפילו אז המשיך העולם המודרני לרדוף אותם‪ .‬גופותיהם של הטסמנים האחרונים הועברו‬
‫לחזקתם של אנתרופולוגים וביולוגים‪ .‬אלה ניתחו את הגופות‪ ,‬שקלו ומדדו אותן‪ ,‬ופירסמו את‬
‫ממצאיהם בכל מיני כתבי עת מלומדים‪ .‬את השלדים והגולגולות של אחרוני הטסמנים חילקו‬
‫בין מוזיאונים באוסטרליה‪ ,‬בריטניה וארצות מערביות אחרות‪ ,‬שם הוצגו לראווה‪ .‬רק‬
‫ב‪ 1976-‬הסכים המוזיאון בהוברט‪ ,‬בירת טסמניה‪ ,‬לוותר על השלד של טרוגניני — הטסמנית‬
‫האחרונה‪ .‬קולג' המנתחים המלכותי באנגליה החזיק עד שנת ‪ 2002‬בדגימות מהשיער ומהעור‬
‫שלה‪.‬‬
‫האם היתה משלחתו של ג'יימס קוק משלחת מדעית שמטרתה גילוי ידע חדש‪ ,‬והיא לוותה‬
‫בכוח צבאי כדי להגן עליה מסכנות? ואולי היתה זו משלחת צבאית שמטרתה כיבוש ארצות‬
‫חדשות‪ ,‬שלוותה על ידי כמה מדענים שניצלו זאת כדי לאסוף מידע? שתי התשובות נכונות‪.‬‬
‫המהפכה המדעית והאימפריאליזם האירופי היו שני צדדים של אותו מטבע‪ ,‬ואנשים כגון‬
‫הקפטן ג'יימס קוק והבוטנאי ג'וזף בנקס התקשו להבחין ביניהם‪ .‬גם טרוגניני התקשתה בכך‪.‬‬

‫למה אירופה?‬
‫העובדה שבסוף המאה ה־‪ 18‬אנשים מהאי הבריטי כבשו את יבשת אוסטרליה היא אחת‬
‫העובדות היותר תמוהות בהיסטוריה‪ .‬לאורך כמעט כל ההיסטוריה היו האי הבריטי ומערב‬
‫אירופה פריפריה נידחת וחסרת חשיבות של העולם הים־תיכוני‪ .‬אף פעם לא קרה שם שום‬
‫דבר חשוב במיוחד‪ .‬אפילו האימפריה הרומית נותרה תמיד אימפריה ים־תיכונית ולא‬
‫אירופית‪ .‬מקור כוחה ועושרה היה בפרובינקיות של צפון אפריקה‪ ,‬הבלקנים והמזרח התיכון‪.‬‬
‫האזורים שהם היום ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬צרפת‪ ,‬שווייץ‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬גרמניה‬
‫ובריטניה היו שייכים בחלקם לאימפריה‪ ,‬אך אלו היו פרובינקיות שוליות‪ ,‬עניות ומפגרות‪,‬‬
‫מעין "המערב הפרוע" של האימפריה‪ .‬צפון אירופה נותרה לגמרי מחוץ לאימפריה‪ .‬הרומאים‬
‫נמנעו מלכבוש אותה כי הם סברו שעלות כיבושו של אזור כה עני וברברי תהיה גדולה‬
‫מתועלתו‪.‬‬
‫רק בשלהי המאה ה־‪ 15‬היה אפשר להבחין שאירופה מתחילה להיות בית יוצר‬
‫להתפתחויות צבאיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬כלכליות ותרבותיות חשובות‪ .‬ואפילו בשלב זה‪ ,‬אירופה‬
‫עמדה עדיין בצלה של האימפריה העות'מאנית‪ ,‬שבשנים אלו ממש השתלטה על דרום מזרח‬
‫אירופה ואגן הים התיכון‪ ,‬שלחה זרועות ארוכות אל הים הערבי וחופי הודו‪ ,‬ונראתה לרגעים‬
‫כמי שעומדת לכבוש גם את מרכז אירופה ומערבהּ‪ .‬בתקופה שבין השנים ‪ 1750-1500‬תפסה‬
‫עלייתה של אירופה תאוצה‪ ,‬והיא השתלטה על אזורי הפריפריה של העולם )אמריקה‪ ,‬חופי‬
‫האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס ההודי(‪ .‬אך האירופים עדיין לא היו מסוגלים להתמודד עם‬
‫המעצמות הגדולות של אסיה‪ ,‬והצליחו להשתלט על אזורי הפריפריה של העולם בעיקר‬
‫מכיוון שאלה לא עניינו את המעצמות האסיאתיות‪ .‬האימפריה העות'מאנית באגן הים התיכון‪,‬‬
‫האימפריה הצפווית באיראן‪ ,‬האימפריה המוגולית בהודו והאימפריות הסיניות של שושלות‬
‫מינג וצ'ינג הלכו בתקופה זו מחיל אל חיל‪ ,‬תוך שהן מרחיבות את שטחי שלטונן ונהנות‬
‫מצמיחה דמוגרפית וכלכלית חסרת תקדים‪ .‬ב־‪ 1775‬הודו וסין יחד ייצרו שני שלישים מכלל‬
‫‪80‬‬
‫התוצר הגולמי העולמי‪ ,‬ואסיה כולה יצרה ‪ 80‬אחוז ממנו‪ .‬אירופה היתה עדיין ננס כלכלי‪.‬‬
‫תוצרים סיניים והודיים שלטו לא רק בשוקי אסיה‪ ,‬אלא גם בשוקי אירופה ואמריקה‪.‬‬
‫ב־‪ 1707‬נאלצה הממשלה הבריטית לאסור על יבוא של טקסטיל הודי לבריטניה‪ ,‬כדי להציל‬
‫את תעשיית הטקסטיל המקומית מהתמוטטות‪.‬‬
‫השינוי הדרמטי במאזן הכוחות העולמי התרחש רק במהלך המחצית השנייה של המאה‬
‫ה־‪ 18‬ובמאה ה־‪ .19‬בין ‪ 1750‬ל־‪ 1850‬השתלטו האירופים על חלקים ניכרים מאסיה‬
‫והשפילו את המעצמות האסיאתיות הגדולות בסדרה של מלחמות‪ .‬מרכז הכובד הפוליטי‪,‬‬
‫הכלכלי והתרבותי של העולם עבר בפעם הראשונה בהיסטוריה לאירופה‪ .‬בין ‪ 1850‬ל־‪1950‬‬
‫שלטו האירופים כמעט ללא עוררין בכלכלה העולמית ובמרבית שטחי כדור הארץ‪ ,‬לאחר‬
‫מסע כיבושים והתנחלות שגימד את כל מבצעי הכיבוש וההתנחלות הקודמים בהיסטוריה‪.‬‬
‫ב־‪ 1950‬ארצות הברית ובריטניה לבדן ייצרו יותר ממחצית מהתוצר העולמי הגולמי‪ ,‬בשעה‬
‫שסין ייצרה פחות מ־‪ 5‬אחוזים ממנו‪ 81.‬תחת חסותם של האירופים נוצרו סדר גלובלי חדש‬
‫ותרבות גלובלית חדשה‪ ,‬אשר אומצו מכורח או מרצון על ידי כמעט כל תושבי העולם‪ ,‬ואשר‬
‫שולטים בעולם של ימינו‪.‬‬
‫מה איפשר לאירופים לפרוץ מן הפינה הנידחת שלהם ולכבוש את העולם? תשובה נפוצה‬
‫אומרת שהמהפכה המדעית הניבה פיתוחים טכנולוגיים אשר היו הבסיס לאימפריאליזם‬
‫האירופי‪ .‬אין חולק על כך שבמאות ה־‪ 19‬וה־‪ ,20‬שליטתם של יוצאי אירופה בעולם‬
‫התבססה במידה רבה על הקומפלקס המדעי־תעשייתי־צבאי ועל הטכנולוגיה שהוא פיתח‪.‬‬
‫מִמרה נפוצה בקרב חיילים אירופים באפריקה במאה ה־‪ 19‬היתה "יקרה מה שיקרה‪ ,‬לנו יש‬
‫מכונת ירייה‪ ,‬ולהם אין‪ ".‬טכנולוגיות אזרחיות היו חשובות לא פחות‪ .‬קופסת השימורים‬
‫)שהזינה חיילים(‪ ,‬הרכבת )שהניעה חיילים וקופסאות שימורים( וארסנל תרופות חדשות‬
‫)שהצילו חיילים ונהגי קטר ממחלות טרופיות( מילאו תפקיד משמעותי יותר בכיבוש אפריקה‬
‫מאשר מכונת הירייה‪ .‬לכן במאות ה־‪ 19‬וה־‪ 20‬היה קשר בל־יינתק בין אימפריה למדע‬
‫ולטכנולוגיה‪ .‬כל האימפריות טיפחו את המחקר המדעי מתוך ציפייה לקצור פירות‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬וחלק ניכר מהמדענים השקיעו את מֵרב זמנם בפיתוח טכנולוגיות חדשות בעבור‬
‫האימפריות‪.‬‬
‫אולם המצב היה שונה למדי במאות ה־‪ ,16‬ה־‪ 17‬וה־‪ .18‬בתקופה זו הקומפלקס‬
‫המדעי־תעשייתי־צבאי היה עדיין בחיתוליו‪ ,‬הפירות הטכנולוגיים של המהפכה המדעית עדיין‬
‫היו מוגבלים‪ ,‬ולא נפתח פער טכנולוגי משמעותי בין מעצמות אירופה למעצמות האסיאתיות‬
‫או לממלכות האפריקניות‪ .‬אמנם לג'יימס קוק היתה טכנולוגיה מתוחכמת לאין שיעור מזו‬
‫שעמדה לרשות האבוריג'ינים באוסטרליה‪ ,‬אבל גם לסינים ולעות'מאנים היה יתרון טכנולוגי‬
‫דומה על האבוריג'ינים‪ .‬מדוע אם כן נתגלתה אוסטרליה ונכבשה על ידי קפטן ג'יימס קוק ולא‬
‫על ידי קפטן צ'אנג מינג או קפטן עלי פאשה? חשוב מכך‪ ,‬אם ב־‪ 1750‬לא היה לאירופים‬
‫יתרון משמעותי על פני המוסלמים‪ ,‬ההודים והסינים‪ ,‬כיצד הצליחו האירופים לפתוח פער‬
‫טכנולוגי כה משמעותי בינם לבין שאר העולם במהלך מאה השנים הבאות? מדוע נוצר‬
‫הקומפלקס המדעי־תעשייתי־צבאי דווקא באירופה ולא בהודו? מדוע כשבריטניה זינקה‬
‫קדימה‪ ,‬הצרפתים‪ ,‬הגרמנים והאמריקנים מיהרו ללכת בעקבותיה‪ ,‬אך סין השתהתה מאחור?‬
‫מדוע כשהפער בין המתועשים והבלתי מתועשים נהיה יותר ויותר ברור לעין‪ ,‬רוסיה‪ ,‬איטליה‬
‫ואוסטריה היו מסוגלות לשנס מותניים ולסגור אותו‪ ,‬אך איראן‪ ,‬מצרים והאימפריה‬
‫העות'מאנית כשלו? אחרי הכול‪ ,‬הטכנולוגיה של הגל התעשייתי הראשון היתה פשוטה‬
‫יחסית‪ .‬האם לסינים או לעות'מאנים היה כל כך קשה לבנות מנועי קיטור‪ ,‬לייצר מכונות‬
‫ירייה‪ ,‬או להניח פסי רכבת?‬
‫קו הרכבת הראשון בעולם נפתח ב־‪ .1830‬ב־‪ 1850‬היו במדינות המערב כבר קרוב‬
‫ל־‪ 40,000‬קילומטר של מסילות רכבת — אך בכל רחבי אסיה‪ ,‬אפריקה ואמריקה הלטינית‬
‫היו אז רק כ־‪ 400‬קילומטר! ב־‪ 1880‬היו כ־‪ 350,000‬קילומטרים של מסילות רכבת‬
‫במערב‪ ,‬אך פחות מ־‪ 35,000‬קילומטר בשאר העולם )וגם מסילות הרכבת הללו הונחו ברובן‬
‫על ידי הבריטים בהודו(‪ 82.‬בסין נפתח קו הרכבת הראשון רק ב־‪ .1876‬אורכו היה ‪25‬‬
‫קילומטר‪ ,‬הוא נבנה על ידי אירופים‪ ,‬והממשלה הסינית הרסה אותו שנה אחרי שהוא נפתח‪.‬‬
‫ב־‪ 1880‬הסינים לא הפעילו ולו קו רכבת אחד בכל רחבי האימפריה שלהם‪ .‬האם לא היה די‬
‫ב־‪ 50‬שנה כדי שהם יבינו את חשיבותן של רכבות‪ ,‬או ילמדו כיצד בונים מנועי קיטור‪,‬‬
‫רכבות ומסילות?‬
‫מה שחסר לסינים‪ ,‬לפרסים ולעות'מאנים לא היו המצאות טכנולוגיות הניתנות להעתקה די‬
‫בקלות )כגון מנוע הקיטור או מכונת הירייה(‪ ,‬אלא צורות המחשבה‪ ,‬הערכים‪ ,‬המיתוסים‬
‫והמבנים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬המשפטיים והפוליטיים שנוצרו והבשילו במערב במשך‬
‫מאות שנים‪ ,‬שאותם קשה לאמץ ולהפנים במהירות‪ .‬הצרפתים והאמריקנים חלקו את‬
‫המיתוסים והמבנים החברתיים של הבריטים‪ ,‬ולכן קל היה להם ללכת בעקבותיהם‪ .‬הסינים‪,‬‬
‫הפרסים והעות'מאנים חשבו והתארגנו באופנים שונים מאוד‪ ,‬ולכן הם השתרכו מאחור‪.‬‬
‫הסבר זה מטיל אור חדש על שלוש מאות השנים שעברו בין השנים ‪ 1500‬ל־‪.1800‬‬
‫בתקופה זו לאירופה לא היה שום יתרון טכנולוגי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬צבאי או כלכלי נראה לעין על פני‬
‫מעצמות אסיה‪ ,‬אולם היא הלכה וצברה פוטנציאל ייחודי‪ ,‬שחשיבותו נחשפה לפתע אחרי‬
‫שנת ‪ .1800‬השוויון לכאורה בין אירופה לבין סין ועולם האסלאם בשנת ‪ 1750‬מתגלה‬
‫מזווית ראייה זו כאשליה שטחית‪ .‬דומה הדבר לשני בנאים הבונים מגדלים גבוהים‪ ,‬שהאחד‬
‫משתמש בעץ ובלבני בוץ‪ ,‬ואילו השני משתמש בפלדה ובבטון‪ .‬למשך זמן מה נדמה כאילו‬
‫אין הבדל של ממש בין השיטות‪ ,‬שכן שני המגדלים צומחים בקצב דומה ומגיעים לגובה‬
‫דומה‪ .‬אולם ברגע שעוברים סף קריטי מסוים‪ ,‬מגדל אחד אינו מסוגל לשאת עוד את המעמסה‬
‫ומתמוטט‪ ,‬בשעה שלשני ניתן להוסיף עוד קומה ועוד קומה והסוף אינו נראה באופק‪.‬‬
‫מהן בדיוק צורות המחשבה והארגון שנתנו לאירופים את היתרון המכריע? על שאלה זו יש‬
‫שתי תשובות משלימות‪ :‬המדע המודרני והקפיטליזם‪ .‬עוד לפני שנפתח פער טכנולוגי‬
‫משמעותי בין האירופים לבין שאר העולם במאה ה־‪ ,19‬האירופים כבר חשבו והתארגנו‬
‫בצורה מדעית וקפיטליסטית‪ .‬תודות לכך‪ ,‬כשהחל נהר ההמצאות הטכנולוגיות לזרום במלוא‬
‫עוזו‪ ,‬האירופים יכלו לרתום אותו לצורכיהם טוב יותר מכל אחד אחר‪ ,‬וזה מה שנתן להם את‬
‫הכוח לכבוש את העולם‪ .‬אין זה מקרה אפוא שהמדע והקפיטליזם הם גם הירושה החשובה‬
‫ביותר שהאימפריאליזם האירופי השאיר אחריו‪ .‬היום אירופה כבר אינה שולטת בעולם‪ ,‬אך‬
‫המדע והקפיטליזם רק הולכים מחיל אל חיל‪ .‬בפרק הבא נבחנת עלייתו של הקפיטליזם‪.‬‬
‫הפרק הנוכחי מתמקד ביחסי הגומלין ההדוקים שבין המדע המודרני לבין האימפריאליזם‬
‫האירופי‪.‬‬

‫מדע ואימפריה‬
‫המדע המודרני צמח יד ביד עם האימפריות האירופיות‪ .‬אמנם הוא חב חוב גדול למסורות‬
‫מדעיות עתיקות‪ ,‬כגון אלו של יוון הקלאסית‪ ,‬סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ועולם האסלאם‪ ,‬אך דמותו הייחודית‬
‫התעצבה רק החל במאה ה־‪ ,16‬בד בבד עם עיצובן של האימפריות של ספרד‪ ,‬פורטוגל‪,‬‬
‫בריטניה‪ ,‬הולנד וצרפת‪ .‬אמנם גם בעת החדשה סינים‪ ,‬הודים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬אינדיאנים ופולינזים‬
‫תרמו תרומות חשובות למהפכה המדעית‪ ,‬אך לפחות עד אמצע המאה ה־‪ ,20‬מי שחיברו יחדיו‬
‫את התרומות השונות ויצרו את הדיסציפלינות המדעיות המוכרות לנו‪ ,‬היו שליטיהן האירופים‬
‫של אימפריות חובקות עולם‪ .‬האם ישנו ולו מלומד סיני אחד שחי בין ‪ 1500‬ל־‪1950‬‬
‫שהישגיו בהבנת העולם הפיזיקלי מתקרבים להישגיו של אייזק ניוטון? האם יש ולו מלומד‬
‫מוסלמי אחד שחי בין ‪ 1500‬ל־‪ ,1950‬שהישגיו בהבנת העולם הביולוגי מתקרבים להישגיו‬
‫של צ'ארלס דארווין?‬
‫אין זה אומר שהאירופים עליונים מטבעם על יתר בני האדם‪ .‬כל מה שזה אומר הוא‬
‫שהשתלשלות מקרים היסטורית הביאה לכך שדווקא האירופים מילאו תפקיד מפתח במהפכה‬
‫המדעית‪ .‬זאת כשם שהשתלשלות מקרים היסטורית הביאה לכך שדווקא הערבים מילאו‬
‫תפקיד מפתח בעלייתו של האסלאם ובהתפשטותו ברחבי אפרו־אסיה‪ .‬כפי שהאסלאם יצא‬
‫בסופו של דבר מחזקתם הבלעדית של הערבים‪ ,‬כך יוצא והולך המדע המודרני מחזקתם‬
‫הבלעדית של יוצאי אירופה‪ .‬היום אפשר למצוא בקו החזית של המדע יוצאי אפריקה‪ ,‬הודו‪,‬‬
‫ארצות ערב והמזרח הרחוק‪.‬‬
‫מה בדיוק כונן את הקשר ההיסטורי בין המדע המודרני לאימפריאליזם האירופי? כפי‬
‫שהוסבר לעיל‪ ,‬הטכנולוגיה מילאה תפקיד מפתח בחיבור בין מדע לאימפריאליזם במאות‬
‫ה־‪ 19‬וה־‪ ,20‬אך בעת החדשה המוקדמת תפקידה היה מוגבל יותר‪ .‬במהלך המאות ה־‪,16‬‬
‫ה־‪ 17‬וה־‪ 18‬הקשר בין הבוטנאי המלקט צמחים בלתי ידועים לבין קצין הצי הסורק את‬
‫האופק במשקפתו הושתת על יחס דומה אל העולם‪ .‬גם המדען החוקר וגם הקצין הכובש יצאו‬
‫לדרך כשהם מודים בבורותם )"אינני מכיר את כל הצמחים‪/‬האיים בעולם"(; שניהם פעלו על‬
‫ידי איסוף שיטתי של תצפיות אמפיריות ושניהם קיוו שהידע החדש שהם צוברים יאפשר‬
‫להם בסופו של דבר להכפיף את העולם לרצונם‪.‬‬

‫***‬

‫מן הראשון שבהם‪ ,‬מסעות הגילוי האירופיים היו גם מסעות כיבוש‪ ,‬ומסעות הכיבוש היו גם‬
‫מסעות גילוי‪ .‬במרבית מסעות הכיבוש הגדולים של ההיסטוריה עד אז — למשל מסעות‬
‫הכיבוש של הערבים במאה השביעית — ההנחה של הכובשים היתה שכל הידע החשוב כבר‬
‫נמצא ברשותם‪ ,‬ומסע הכיבוש בסך הכול משתמש בידע הזה ומפיץ אותו‪ .‬הערבים לא יצאו‬
‫לכבוש את מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬ספרד והודו כדי לגלות משהו שאינם יודעים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫האימפריאליזם האירופי יצא למסעות הכיבוש שלו מתוך בורות‪ ,‬ושאף לכבוש בו בזמן ידע‬
‫וטריטוריה‪.‬‬
‫זה היה נכון לא רק למסעו של ג'יימס קוק בסוף המאה ה־‪ ,18‬אלא כבר למסעות‬
‫הגילוי־כיבוש של הפורטוגלים והספרדים במאות ה־‪ 15‬וה־‪ .16‬אנריקה "הנווט" וּואסקו דה‬
‫גאמה חקרו את חופי יבשת אפריקה ובה בעת כבשו איים ונמלים בכל המרחב שבין מרוקו‬
‫להודו‪ .‬כריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה ומיד תבע בעלות על השטחים החדשים בשמו‬
‫של מלך ספרד‪ .‬פרדיננד מגלן חקר את נתיבי האוקיאנוסים של העולם ובמקביל הניח את‬
‫היסוד לכיבוש ספרדי של הפיליפינים‪.‬‬
‫ככל שעברו השנים‪ ,‬הקשר בין כיבוש ידע וכיבוש טריטוריה רק התהדק והלך‪ .‬במאות‬
‫ה־‪ 18‬וה־‪ 19‬כמעט כל משלחת צבאית אירופית אל מחוץ לאירופה לוותה במדענים‬
‫ובחוקרים ש"גילו" וחקרו את האזור החדש‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בפלישתו למצרים )‪ (1798‬לקח‬
‫איתו נפוליאון "גדוד" של כ־‪ 165‬מדענים‪ ,‬אשר הניחו את היסוד למדע האגיפטולוגיה ותרמו‬
‫תרומה מרחיקת לכת לתחומים רבים נוספים כגון מזרחנות‪ ,‬בלשנות ובוטניקה‪ .‬ב־‪ 1831‬שלח‬
‫הצי הבריטי את הספינה "ביגל" כדי למפות את חופי דרום אמריקה‪ ,‬איי פוקלנד‪ ,‬ואיי‬
‫גלפגוס‪ ,‬כהכנה למלחמות אפשריות באזור זה‪ .‬מפקד הספינה‪ ,‬שהיה מדען חובב‪ ,‬החליט על‬
‫דעת עצמו לצרף למשלחת גם גיאולוג‪ ,‬כדי לחקור באותה הזדמנות את הקרקעות של אזורי‬
‫החוף‪ .‬לאחר שכמה גיאולוגים סירבו להזמנה‪ ,‬הוא פנה לבוגר קיימברידג' בן ‪ ,22‬שהתכוון‬
‫אמנם לקבל הסמכה ככומר‪ ,‬אך למד גם גיאולוגיה ומשך את תשומת לבם של מרציו‪.‬‬
‫הסטודנט‪ ,‬צ'ארלס דארווין‪ ,‬קיבל את ההצעה‪ ,‬והשאר היסטוריה‪ .‬במהלך מסעה של ה"ביגל"‬
‫אסף דארווין את המידע האמפירי וגיבש את הרעיונות שהיתרגמו בסופו של דבר לתורת‬
‫האבולוציה‪.‬‬

‫***‬

‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ 1969‬נחתו ניל ארמסטרונג ובז אולדרין על הירח‪ .‬בחודשים שלפני מסעם לירח‬
‫התאמנו האסטרונאוטים האמריקנים באזור מדברי נידח במערב ארצות הברית‪ ,‬שפני השטח‬
‫שלו דמו לפני השטח של הירח‪ .‬באזור זה חיו כמה קהילות אינדיאניות‪ .‬על פי סיפור שייתכן‬
‫כי אינו אלא משל‪ ,‬יום אחד במהלך אימוניהם נתקלו האסטרונאוטים באינדיאני זקן ששאל‬
‫אותם מה הם עושים‪ .‬הם הסבירו לו שהם חלק ממשלחת מחקר שעומדת לצאת אל הירח‪.‬‬
‫כשהאינדיאני שמע זאת‪ ,‬הוא חשב לרגע‪ ,‬ואז שאל את האסטרונאוטים אם הם מוכנים לעשות‬
‫לו טובה‪.‬‬
‫"מה אתה מבקש?" הם שאלו‪.‬‬
‫"ובכן‪ ",‬אמר האינדיאני‪" ,‬לפי אמונתם של בני שבטי‪ ,‬על הירח חיות רוחות קדושות‪ .‬הייתי‬
‫מאוד רוצה להעביר להן מסר באמצעותכם‪".‬‬
‫"מהו המסר?" שאלו האסטרונאוטים‪.‬‬
‫האינדיאני אמר משפט בשפת בני השבט שלו‪ ,‬וביקש מהאסטרונאוטים לשנן שוב ושוב את‬
‫המשפט הזה‪ ,‬עד שהם למדו לדקלם אותו לשביעות רצונו‪.‬‬
‫"מה אומר המשפט הזה?" שאלו האסטרונאוטים‪.‬‬
‫"אינני יכול לומר לכם‪ .‬זהו סוד שרק לבני שבטנו ולרוחות שעל הירח מותר לדעת‪".‬‬
‫כשחזרו האסטרונאוטים לבסיסם‪ ,‬הם חיפשו וחיפשו עד שמצאו לבסוף אדם שידע את שפת‬
‫בני השבט‪ ,‬וביקשו ממנו לתרגם להם את המסר הסודי‪ .‬כשהם דיקלמו את המשפט שביקש‬
‫מהם האינדיאני לשנן‪ ,‬פרץ אותו אדם בצחוק מתגלגל‪ .‬כשנרגע‪ ,‬ביקשו ממנו האסטרונאוטים‬
‫להגיד להם מה פירוש המשפט‪ .‬אותו אדם הסביר להם שהמשפט שהם שיננו בדבקות אומר‬
 ‫ככה‪:‬‬
‫"אל תאמינו לאף מילה שהאנשים האלה אומרים לכם‪ .‬הם באו לגנוב לכם את האדמות‪".‬‬

‫מפות עם חורים‬
‫ביטוי ויזואלי מובהק למנטליות הגילוי־כיבוש המודרנית הוא האופן שבו גיאוגרפים‪ ,‬סוחרים‬
‫ומדינאים באירופה של העת החדשה הבינו את העולם וציירו אותו‪ .‬מפות עולם צוירו בידי‬
‫תרבויות רבות בהיסטוריה‪ ,‬בדמיון אם לא על נייר‪ .‬מובן שעד ‪ 1500‬אף תרבות לא באמת‬
‫הכירה את העולם כולו‪ .‬כך למשל אף תרבות באפרו־אסיה לא ידעה על קיומה של אמריקה‪,‬‬
‫ואף תרבות באמריקה לא ידעה על קיומה של אפרו־אסיה‪ .‬אבל זה לא הפריע להם לצייר‬
‫מפות עולם‪ .‬המוסלמים‪ ,‬הסינים‪ ,‬ההודים‪ ,‬האצטקים והאינקה ציירו מפות שהראו את העולם‬
‫כולו‪ ,‬תוך שהם משמיטים מהמפה אזורים לא מוכרים‪ ,‬או ממלאים אותם במפלצות ובנפלאות‬
‫אחרות כיד הדמיון הטובה עליהם‪ .‬במפות הללו לא היו אזורים ריקים‪ ,‬והן יצרו אצל המתבונן‬
‫את הרושם שכל העולם מוכר וידוע היטב‪.‬‬
 ‫‪ .22‬מפת עולם אירופית משנת ‪.1459‬‬

‫במאות ה־‪ 15‬וה־‪ ,16‬אחד הניצנים הראשונים של המהפכה המדעית ושל האימפריאליזם‬
‫האירופי היה שהאירופים החלו לצייר מפות עם "חורים"‪ .‬המפות ה"מחוררות" היו פריצת‬
‫דרך בעלת חשיבות פסיכולוגית ואידיאולוגית מרחיקת לכת‪ .‬הן היו הודאה בכך שהאירופים‬
‫אינם מכירים את העולם כולו‪ .‬הרגע החשוב ביותר מבחינה פסיכולוגית ופרקטית גם יחד‬
‫הגיע ב־‪ ,1492‬כשכריסטופר קולומבוס יצא מספרד והפליג מערבה‪ ,‬אל עבר מזרח אסיה‪ .‬לפי‬
‫חישוביו‪ ,‬שהתבססו על מפות עולם "מלאות"‪ ,‬יפן היתה צריכה להימצא כ־‪ 7,000‬קילומטר‬
‫מערבה לספרד‪.‬‬
‫האמת היא שבין ספרד למזרח אסיה מפרידים יותר מ־‪ 20‬אלף קילומטרים ויבשת שלמה‪.‬‬
‫ב־‪ 12‬באוקטובר ‪ ,1492‬בשעה שתיים לפנות בוקר‪ ,‬נתקלה משלחתו של קולומבוס ביבשת‬
‫הזו‪ .‬מלח בשם חואן רודריגז ברמג'ו שצפה מראש התורן של הספינה "פינטה" הבחין באחד‬
‫מאיי הבהאמה‪ ,‬וקרא "אדמה! אדמה!" קולומבוס האמין שהוא הגיע לאי קטן השוכן לחופי‬
‫מזרח אסיה‪ ,‬והאנשים שנגלו על חופו של האי הם "הודים" )לכן עד היום תושביה הילידים‬
‫של אמריקה נקראים ‪ .(Indians‬קולומבוס המשיך להחזיק בטעותו עד יומו האחרון‪ .‬הרעיון‬
‫שהוא גילה יבשת חדשה לגמרי היה בלתי נתפס לדידו ולדעתם של רבים מבני זמנו‪ .‬באלפי‬
‫שנים שקדמו לו‪ ,‬לא רק גדולי ההוגים והגיאוגרפים‪ ,‬אלא גם כתבי הקודש שאינם טועים‪,‬‬
‫הכירו רק את אירופה‪ ,‬אפריקה ואסיה‪ .‬הייתכן שכולם שגו? הייתכן שאפילו התנ"ך והברית‬
‫החדשה החמיצו חצי עולם? הרי זה כאילו שב־‪" 1969‬אפולו ‪ "11‬היתה נתקלת בדרכה לירח‬
‫בירח חדש ובלתי מוכר המקיף את כדור הארץ‪ ,‬שעד כה כל התצפיות וכל ספרי‬
‫האסטרונומיה פיספסו‪.‬‬
‫קולומבוס‪ ,‬שסירב להודות בבורותו‪ ,‬עדיין היה איש ימי הביניים‪ .‬האדם המודרני הראשון‬
‫היה אמריגו וספוצ'י )‪ ,(Amerigo Vespucci‬ספן איטלקי שהשתתף בכמה מסעות לאמריקה‬
‫בשנים ‪ .1504-1499‬בין ‪ 1502‬ל־‪ 1504‬הופצו באירופה שני טקסטים שתיארו את המסעות‬
‫הללו‪ ,‬וחיבורם יוחס לווספוצ'י )אולי בשגגה(‪ .‬טקסטים אלה טענו בצורה חד־משמעית‬
‫שהארצות החדשות שהתגלו על ידי קולומבוס אינן שרשרת איים לחופי מזרח אסיה‪ ,‬אלא‬
‫יבשת עצמאית ולגמרי בלתי מוכרת‪ ,‬שכתבי הקודש‪ ,‬הגיאוגרפים הקדמונים והאירופים אינם‬
‫יודעים עליה דבר וחצי דבר‪ .‬בשנת ‪ 1507‬יצרן מפות ידוע בשם מרטין ואלדסמולר‬
‫)‪ (Waldseemüller‬השתכנע בטענות הללו והוציא לאור מפת עולם מעודכנת‪ ,‬שבה הופיעו‬
‫הארצות החדשות לראשונה כיבשת עצמאית‪ .‬ואלדסמולר לא ידע כיצד לקרוא ליבשת‬
‫החדשה‪ .‬מאחר שהוא סבר בטעות שאמריגו וספוצ'י הוא שגילה את היבשת הזו‪ ,‬הוא החליט‬
‫לקרוא לה על שמו — אמריקה‪ .‬מפת העולם של ואלדסמולר היתה פופולרית מאוד‪ ,‬והועתקה‬
‫על ידי יצרני מפות נוספים יחד עם השם החדש‪ .‬יש מן הצדק ההיסטורי בכך שרבע מכדור‬
‫הארץ נושא היום את שמו של אותו איטלקי אלמוני‪ ,‬שכל תהילתו על כך שהיה לו האומץ‬
‫לומר "אנחנו לא יודעים‪".‬‬
‫גילויה של יבשת חדשה לגמרי חשף את ערוותו של הידע הגיאוגרפי המסורתי‪ ,‬ואת‬
‫הפוטנציאל שטמון בהודאה בבורות‪ .‬קשה להפריז בחשיבות של גילוי אמריקה‪ .‬זה היה‬
‫האירוע המכונן של המהפכה המדעית‪ .‬גילוי אמריקה לימד את האירופים להודות בבורותם‬
‫ולהעדיף את התצפית האמפירית על פני הידע המסורתי‪ .‬בד בבד חייב גילוי אמריקה את‬
‫האירופים להתחיל לחפש ידע חדש בקצב חסר תקדים‪ .‬אם האירופים רצו לכבוש את אמריקה‬
‫ולשלוט בה‪ ,‬היה עליהם להשיג במהירות כמויות עצומות של ידע חדש על הגיאוגרפיה‪,‬‬
‫האקלים‪ ,‬הצמחים‪ ,‬בעלי החיים‪ ,‬השפות‪ ,‬התרבויות וההיסטוריה של היבשת החדשה‪ .‬כתבי‬
‫הקודש הנוצריים‪ ,‬ספריהם של גיאוגרפים קדמונים‪ ,‬ומסורות עתיקות שעברו מפה לאוזן לא‬
‫יכלו לעזור להם בכך‪.‬‬
‫מכאן ואילך החלו לא רק הגיאוגרפים האירופים‪ ,‬אלא כמעט כל תחומי המדע האירופיים‪,‬‬
‫לצייר "מפות עם חורים"‪ .‬כלומר‪ ,‬תיאוריות המודות בכך שהן אינן מושלמות‪ ,‬ושיש אולי‬
‫דברים חשובים שהן אינן מכירות ואינן מבינות )ראו מפה בעמוד ממול(‪.‬‬

‫***‬

‫האירופים כבשו את העולם כשהם נמשכים אל החורים שבמפה כאל מגנטים‪ .‬במהלך המאות‬
‫ה־‪ 15‬וה־‪ 16‬משלחות גילוי־כיבוש שיצאו מאירופה הקיפו את יבשת אפריקה‪ ,‬הגיעו ליבשת‬
‫אמריקה‪ ,‬חצו את האוקיאנוס השקט‪ ,‬ופרשו רשת של בסיסים ומושבות אירופיים על פני‬
‫העולם כולו‪ .‬הן הקימו את האימפריות הגלובליות הראשונות בהיסטוריה‪ ,‬פרשו את רשת‬
‫המסחר הגלובלית הראשונה בהיסטוריה‪ ,‬והפכו לראשונה את כדור הארץ כולו למרחב‬
‫היסטורי אחד‪.‬‬
‫מסעות הגילוי־כיבוש האירופיים הם כה מוכרים לנו‪ ,‬שקשה לנו להבין עד כמה הם היו‬
‫יוצאי דופן‪ .‬שום דבר דומה לזה לא קרה קודם לכן בהיסטוריה‪ .‬מסעות כיבוש ארוכי טווח‬
‫אינם דבר מובן מאליו‪ .‬ידיהן של רוב החברות האנושיות בהיסטוריה היו מלאות בסכסוכים‬
‫פנימיים ובמריבות שכונתיות‪ ,‬והן לא היו פנויות לצאת ולכבוש ארצות רחוקות ובלתי‬
‫נודעות‪ .‬רוב האימפריות הגדולות הגיעו לארצות רחוקות בהדרגה‪ ,‬על ידי מסעות כיבוש‬
‫בסביבתן המיידית‪ ,‬שפשוט הלכה והתרחבה עם הזמן‪ .‬כך למשל כבשו הרומאים את טוסקנה‬
‫כדי להגן על רומא )בסביבות ‪ 350‬לפני הספירה(; את עמק הפו כדי להגן על טוסקנה )‪200‬‬
‫לפני הספירה(; את פרובנס כדי להגן על עמק הפו )‪ 120‬לפני הספירה(; את גאליה כדי להגן‬
‫על פרובנס )‪ 50‬לפני הספירה(; ולבסוף הם כבשו את בריטניה כדי להגן על גאליה )‪50‬‬
‫לספירה(‪ .‬הם נזקקו לכארבע מאות שנה כדי להגיע מרומא ללונדון‪ .‬בשנת ‪ 350‬לפני הספירה‬
‫אף רומאי לא היה מעלה על דעתו להפליג ישירות לבריטניה ולתבוע בעלות עליה‪.‬‬
‫מסעות הכיבוש ארוכי הטווח שכן התרחשו מפעם לפעם היו ברובם מבצעים יבשתיים אשר‬
‫הלכו בעקבות נתיבי מסחר ושלטון מוכרים היטב‪ .‬כך למשל מסע הכיבוש של אלכסנדר‬
‫הגדול לא היה אלא תפיסת שלטון באימפריה קיימת‪ ,‬וכמעט ולא חרג מגבולותיה של‬
‫האימפריה הפרסית‪ .‬הדומות ביותר לאימפריות האירופיות המודרניות הן האימפריות הימיות‬
‫העתיקות של אתונה וקרתגו‪ ,‬והאימפריה הימית של מג'פהיט )‪ ,(Majapahit‬ששלטה על‬
‫אינדונזיה וסביבותיה במאה ה־‪ .14‬אך אימפריות אלו היו זעירות בהשוואה לאלו של ספרד‪,‬‬
‫פורטוגל‪ ,‬הולנד ובריטניה‪ ,‬וגם הן על פי רוב התפשטו אל תוך אזורי מסחר מוכרים ולא אל‬
‫אזורים בלתי נודעים‪.‬‬
 ‫‪ .23‬מפת העולם של סאלוויאטי משנת ‪ .1525‬בעוד שהמפה משנת ‪ 1459‬מלאה עד אפס מקום באיים‪,‬‬
‫יבשות והסברים‪ ,‬מפת סאלוויאטי מלאה ברובה חורים‪ .‬בייחוד בולט הדבר באמריקה‪ .‬העין נודדת לאורך קו‬
‫החוף של אמריקה‪ ,‬ונעה אט אט דרומה מברזיל לאורגוואי ומשם לארגנטינה ומשם לארץ אש‪ ,‬ואז היא‬
‫מגיעה ל"חור"‪ .‬כל אדם שמסתכל במפה וניחן במינימום של סקרנות‪ ,‬מתפתה מיד לשאול — "ומה יש‬
‫כאן?" המפה אינה מספקת תשובה — היא מזמינה את המתבונן בה לצאת לארץ האש ולגלות בעצמו‪.‬‬

‫המסעות שמרבים להזכירם כדומים ביותר למסעות הגילוי־כיבוש האירופיים הם מסעותיו‬

‫של האדמירל הסיני ז'נג הא )‪ (Zheng He‬לאוקיאנוס ההודי‪ ,‬בשנים ‪ .1433-1405‬במהלך‬
‫שנים אלו הוביל אדמירל ז'נג שבע ארמדות אדירות‪ ,‬שהגיעו לסדר גודל של כ־‪ 300‬ספינות‬
‫וכ־‪ 30,000‬אנשי צוות‪ ,‬מסין אל האוקיאנוס ההודי‪ 83.‬במסעות שונים הוא ביקר באינדונזיה‪,‬‬
‫בסרי לנקה‪ ,‬בהודו‪ ,‬במפרץ הפרסי‪ ,‬בים סוף‪ ,‬ובמזרח אפריקה‪ .‬ספינותיו עגנו בג'דה‪ ,‬נמלה‬
‫של מכה‪ ,‬ובמאלינדי שלחוף קניה‪ .‬הצי של קולומבוס ב־‪ — 1492‬שכלל שלוש ספינות‬
‫‪84‬‬
‫קטנות וכ־‪ 120‬אנשי צוות — היה כפרעוש לעומת הארמדות של ז'נג הא‪.‬‬
‫ברם ז'נג לא ניסה לכבוש את הארצות שבהן הוא ביקר‪ .‬בכמה מקומות הוא השיג הכרה‬
‫בעליונותה של סין וסייע לשליטים פרו־סינים‪ ,‬אבל בשום מקום לא נעשה ניסיון כיבוש‬
‫והתנחלות שיטתי‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬למסעותיו של ז'נג לא היה בסיס עמוק בפוליטיקה ובתרבות‬
‫הסינית‪ .‬כשבאמצע שנות השלושים של המאה ה־‪ 15‬התחלפה הסיעה השלטת בבייג'ינג‪,‬‬
‫החליטו השליטים החדשים להפסיק את המסעות‪ .‬הצי הגדול פורק‪ ,‬הידע הטכני והגיאוגרפי‬
‫הדרוש לקיום מסעות כאלה אבד‪ ,‬והמסעות אף פעם לא חודשו‪ .‬שליטי סין במאות השנים‬
‫הבאות‪ ,‬כמו מרבית שליטי סין באלפי השנים שקדמו ל־‪ ,1405‬נטו להסתפק בשמירת‬
‫גבולותיה המסורתיים של "הממלכה התיכונה"‪.‬‬
‫מסעותיו של ז'נג הא מוכיחים שלאירופים לא היה יתרון טכנולוגי יוצא דופן‪ .‬יתרונם של‬
‫האירופים‪ ,‬אם אפשר לקרוא לכך יתרון‪ ,‬היה קודם כול בתאוות הגילוי־כיבוש יוצאת הדופן‬
‫שלהם‪ .‬האימפריות הקדם־מודרניות לא שלחו משלחות גילוי־כיבוש אלפי קילומטרים מעבר‬
‫לים בשל חוסר עניין יותר מאשר בגלל חוסר יכולת‪ .‬הרומאים מעולם לא ניסו לכבוש את‬
‫הודו או את אירלנד‪ ,‬הפרסים לא ניסו לכבוש את ספרד או מדגסקר‪ ,‬והסינים לא ניסו לכבוש‬
‫את אינדונזיה או אפריקה‪ .‬אפילו את יפן הם הניחו בדרך כלל לנפשה‪ .‬מי שמשונה כאן הם לא‬
‫הרומאים‪ ,‬הפרסים או הסינים‪ .‬מדוע שירצו הרומאים לכבוש את הודו‪ ,‬ומדוע שירצו הסינים‬
‫לכבוש את אינדונזיה? מי שמשונה הם האירופים המודרנים שנתקפו תזזית הגובלת בשיגעון‬
‫להפליג אלפי קילומטרים אל ארצות לגמרי בלתי נודעות‪ ,‬לגלות אותן ולכבוש אותן‪ .‬מה‬
‫ההיגיון בלהפליג אל הצד השני של העולם עם ספינה אחת ומאה חיילים‪ ,‬לגלות שם יבשת לא‬
‫מוכרת המאוכלסת בתרבויות זרות‪ ,‬ומיד להכריז‪" :‬זה שלי!"‬

‫פלישה מכוכב אחר‬

‫עד כמה יוצאת דופן היתה תאוות הגילוי־כיבוש האירופית‪ ,‬ועד כמה יעילה היתה מערכת‬
‫העיכול האימפריאלית שלה‪ ,‬תעיד העובדה הבאה‪ .‬ב־‪ 1521‬כבשו הספרדים תחת פיקודו של‬
‫הרננדו קורטז את האימפריה האצטקית‪ ,‬אשר ִשמעה הגיעה לאוזניהם רק שלוש או ארבע‬
‫שנים קודם לכן‪ .‬כשנפלה האימפריה‪ ,‬הספרדים לא עצרו לרגע כדי לתפוס את נשימתם או‬
‫לנוח על זרי הדפנה‪ .‬הם מיד החלו לשלוח משלחות גילוי־כיבוש חדשות לכל עבר‪ .‬כעבור‬
‫עשר שנים בלבד‪ ,‬פרנסיסקו פיזארו יצא עם משלחת ספרדית ממרכז אמריקה‪ ,‬גילה את‬
‫אימפריית האינקה באזור האנדים‪ ,‬וכבש גם אותה )‪ .(1532‬לשם השוואה‪ ,‬לשליטיה‬
‫הקודמים של מרכז אמריקה — האצטקים‪ ,‬הטולטקים‪ ,‬המאיה‪ ,‬האולמקים — לא הספיקו‬
‫אלפיים שנה בשביל לגלות את עצם קיום התרבויות של המרחב האנדי‪ ,‬לא כל שכן לכבוש‬
‫אותן‪ .‬התרבויות של המרחב האנדי מצדן היו מודעות רק במעורפל לקיומה של מרכז‬
‫אמריקה‪.‬‬
‫לו גילו האצטקים והאינקה קצת יותר עניין בעולם שסביבם‪ ,‬ובפרט אילו ידעו מה עשו‬
‫הספרדים לשכניהם‪ ,‬ייתכן מאוד שהם היו ניצלים מן הכיבוש הספרדי או לפחות מנסים‬
‫להתנגד לו בצורה יעילה יותר‪ .‬בשנים שהפרידו בין מסעו הראשון של קולומבוס לאמריקה‬
‫)‪ (1492‬ונחיתתו של קורטז במקסיקו )‪ (1519‬כבשו הספרדים בזה אחר זה את מרבית איי‬
‫הים הקאריבי‪ ,‬והקימו שם שרשרת של מושבות‪ .‬לילידים היו המושבות האלו גיהינום עלי‬
‫אדמות‪ .‬שלטו בהן מתיישבים ספרדים רודפי בצע‪ ,‬אשר לא בחלו בשום אמצעי כדי להתעשר‪.‬‬
‫הספרדים הרגו את האינדיאנים שהתנגדו להם‪ ,‬רבים אחרים מתו ממחלות שהביאו איתם‬
‫הספרדים‪ ,‬והיתר הועבדו עד מוות במטעים שנטעו הספרדים ובמכרות שפתחו‪ .‬תנאי העבודה‬
‫שם היו כה קשים‪ ,‬שידוע על התאבדויות המוניות בקרב אינדיאנים ועל הרג מכוון של‬
‫תינוקות‪ ,‬שנועד למנוע מהם את הסבל הכרוך בחיים תחת הכיבוש הספרדי‪ .‬בתוך כעשרים‬
‫שנה חוסלה כמעט כל האוכלוסייה הילידית של איי הים הקאריבי‪ ,‬שמנתה קודם לכן כמה‬
‫מאות אלפי נפשות ואולי אף כמה מיליונים‪ ,‬והמתיישבים הספרדים החלו לייבא עבדים‬
‫מאפריקה כדי למלא את מקומם‪.‬‬
‫אולם כשב־‪ 1519‬נחת קורטז לראשונה על חופה של האימפריה האצטקית‪ ,‬המרוחקת רק‬
‫כמה מאות קילומטרים של ים נוח להפלגה מהאיים הקאריביים‪ ,‬האצטקים לא ידעו דבר וחצי‬
‫דבר על השואה שחוללו שם הספרדים‪ .‬הנחיתה הספרדית היתה משולה לגביהם לפלישה של‬
‫חייזרים מן החלל החיצון‪ .‬האצטקים היו בטוחים שהם מכירים היטב את כל העולם והם‬
‫שולטים ברובו‪ .‬הם לא שיערו שמשהו כגון הספרדים עשוי להתקיים במקביל אליהם בעולם‪.‬‬
‫כשהספרדים נחתו על החוף‪ ,‬היתה זו הפעם הראשונה שהאצטקים נתקלו באנשים מסוג בלתי‬
‫מוכר לחלוטין‪ ,‬ובתוצריה של תרבות מתקדמת בלתי ידועה לחלוטין — ספינות מפרש‬
‫גדולות‪ ,‬סוסים‪ ,‬תותחים‪ ,‬חרבות פלדה‪.‬‬
‫האצטקים לא ידעו כיצד להגיב על כך‪ .‬הם לא הצליחו לפענח את טיבם של היצורים האלה‪.‬‬
‫חלקם חשבו שאולי המדובר באלים‪ ,‬אחרים חשבו שהמדובר בשדים‪ ,‬או ברוחות המתים‪ ,‬או‬
‫במכשפים רבי עוצמה‪ .‬במקום לרכז את כל כוחותיהם ולחסל את הספרדים‪ ,‬האצטקים היססו‪,‬‬
‫התדיינו‪ ,‬בדקו‪ ,‬וניהלו משא ומתן‪ .‬גודלה הזערורי של משלחתו של קורטז — היא מנתה בסך‬
‫הכול ‪ 550‬איש — הוסיף לחוסר הוודאות האצטקי‪ .‬משלחת של ‪ 550‬איש לא נראתה דבר‬
‫מסוכן מדי‪.‬‬
‫קורטז מצדו גם כן לא ידע דבר על האצטקים‪ .‬הוא פלש לכוכב אחר‪ .‬אך בניגוד לאצטקים‪,‬‬
‫לקורטז ולספרדים היה ניסיון עשיר בפלישות כאלה‪ .‬הספרדים והאימפריאליסטים האירופים‬
‫שבאו בעקבותיהם ידעו שכדור הארץ מלא בעולמות לא ידועים‪ ,‬והם פיתחו מיומנות מדהימה‬
‫בפלישה לעולמות זרים‪ ,‬ובהתמודדות עם מצבים של חוסר ידיעה גמור‪ .‬הכובש האירופי‬
‫המודרני‪ ,‬כמו המדען המודרני‪ ,‬הרגיש כדג במים כשהוא הגיע למחוזות לא נודעים‪.‬‬
 ‫מפה ‪ .6‬האימפריה האצטקית ואימפריית האינקה בזמן הכיבוש הספרדי‪.‬‬

‫כשקורטז נחת על החוף ופגש באינדיאנים המקומיים‪ ,‬הוא לא התבלבל ולא השתהה‪ .‬הוא‬
‫פנה לאינדיאנים‪ ,‬ואמר להם בדיוק את מה שחייזרים אומרים בסרטי מדע בדיוני ברגע שהם‬
‫יורדים מהחללית שלהם‪:‬‬
‫"‪ ."We Come in Peace. Take us to your leader‬קורטז טען שהוא שגריר שוחר‬
‫שלום מטעם מלך ספרד‪ ,‬וביקש שיארגנו לו ריאיון דיפלומטי עם השליט האצטקי‪ ,‬מונטזומה‬
‫השני‪) .‬זה היה שקר גס‪ .‬משלחתו של קורטז היתה משלחת עצמאית של הרפתקנים רודפי‬
‫בצע‪ .‬מלך ספרד לא ידע כלל על קיומו של קורטז — או על קיומם של האצטקים‪ (.‬קורטז‬
‫השיג מדריכים‪ ,‬מזון ומעט סיוע צבאי מעמים אינדיאנים שהיו עוינים לאצטקים‪ ,‬והחל‬
 ‫להתקדם אל עבר עיר הבירה האצטקית‪ ,‬טנוכטיטלאן )‪.(Tenochtitlan‬‬
‫האצטקים‪ ,‬שכאמור‪ ,‬לא ידעו דבר וחצי דבר על השואה הקאריבית‪ ,‬לא הבינו את גודל‬
‫הסכנה שעמדה בפניהם‪ .‬הם איפשרו לחייזרים להגיע לעיר הבירה שלהם ואירגנו פגישה בין‬
‫מנהיג החייזרים לבין מונטזומה‪ .‬באמצע הפגישה הדיפלומטית נתן קורטז את האות‪,‬‬
‫והספרדים החמושים בנשק פלדה טבחו את שומרי הראש של מונטזומה )שכמו יתר הלוחמים‬
‫האצטקים היו חמושים בכלי אבן ועץ בלבד(‪ ,‬ושבו את מונטזומה עצמו‪.‬‬
‫קורטז היה עתה במצב עדין ביותר‪ .‬הוא אמנם שבה את מונטזומה‪ ,‬אך הוא היה מוקף‬
‫בעשרות אלפי לוחמים אצטקים זועמים‪ ,‬במיליוני אינדיאנים עוינים‪ ,‬וביבשת שלמה שהוא לא‬
‫ידע עליה דבר וחצי דבר‪ .‬לרשותו עמדו רק כמה מאות ספרדים‪ ,‬והתגבורת הספרדית הקרובה‬
‫ביותר היתה מרוחקת ממנו יותר מ־‪ 1,500‬קילומטר‪ .‬קורטז החזיק את מונטזומה השבוי‬
‫בארמון‪ ,‬אבל עשה הצגה כאילו מונטזומה נשאר בארמון מרצונו הטוב‪ ,‬ושומר את "השגריר‬
‫הספרדי" לצדו כדי ליהנות מחברתו‪ .‬מונטזומה שיתף פעולה‪ ,‬מפחד מוות או מכיוון שלקה‬
‫ב"תסמונת שטוקהולם" )הגורמת לחטופים להזדהות עם חוטפיהם(‪ .‬האימפריה האצטקית‬
‫היתה אימפריה ריכוזית מאוד‪ ,‬והמצב החדש הכניס אותה לשיתוק‪ .‬מונטזומה המשיך להתנהג‬
‫כאילו הוא שולט באימפריה‪ ,‬אף על פי שקיבל את הוראותיו מקורטז‪ ,‬והאליטה האצטקית‬
‫ברובה המשיכה לציית לשליט השבוי — ולמעשה לקורטז‪ .‬בינתיים תיחקר קורטז את‬
‫מונטזומה ואציליו‪ ,‬הכשיר מתורגמנים שידעו לדבר בשלל שפות מקומיות‪ ,‬ושלח משלחות‬
‫ספרדיות קטנות לכל עבר‪ ,‬כדי להכיר טוב יותר את האימפריה האצטקית ותושביה‪.‬‬
‫בסופו של דבר מרדו האצטקים במונטזומה השבוי ובקורטז‪ ,‬המליכו על עצמם שליט חדש‪,‬‬
‫וגירשו את קורטז והספרדים מטנוכטיטלאן‪ .‬אך בשלב זה כבר ניבעו בקיעים רבים במבנה‬
‫האימפריאלי האצטקי‪ ,‬וקורטז ניצל את הידע שהוא אסף על האימפריה האצטקית כדי לפורר‬
‫אותה מבפנים‪ .‬הוא שכנע עמים רבים שהיו כפופים קודם לאצטקים להצטרף אליו‪ ,‬ולעזור לו‬
‫להילחם באצטקים‪ .‬עמים אלו עשו חשבון מוטעה‪ .‬הם שנאו את שליטיהם האצטקים‪ ,‬ומנגד‬
‫לא ידעו דבר על ספרד או על השואה הקאריבית‪ .‬הם הניחו שבעזרת קורטז והספרדים שלו‬
‫הם יוכלו להשתחרר מעולם של האצטקים‪ ,‬אך לא חששו מכיבוש ספרדי‪ .‬אם קורטז ואנשיו‬
‫יעשו צרות בעתיד‪ ,‬תמיד אפשר יהיה להיפטר מהם‪ .‬העמים המורדים העמידו לרשות קורטז‬
‫צבא בן עשרות אלפי לוחמים אינדיאנים‪ .‬קורטז עלה על טנוכטיטלאן שנית בראש צבא זה‪,‬‬
‫וכבש אותה לאחר מצור קשה‪ .‬בשלב זה החלו להגיע עוד ועוד לוחמים ומתיישבים ספרדים‪,‬‬
‫חלקם מהאיים הקאריביים‪ ,‬ואחרים כל הדרך מספרד‪ .‬כשהעמים המקומיים הבינו מה קורה‬
‫כבר היה מאוחר מדי‪ .‬בתוך כמאה שנה מהרגע שנחת קורטז על חוף מקסיקו הצטמצמה‬
‫האוכלוסייה הילידית של אמריקה בכ־‪ 90‬אחוז‪ ,‬ושרידי האינדיאנים מצאו את עצמם‬
‫משועבדים למשטר נצלני וגזעני שהיה גרוע הרבה יותר מזה של האצטקים‪.‬‬

‫***‬
‫עשר שנים אחרי שנחת קורטז על חוף מקסיקו‪ ,‬נחת פרנסיסקו פיזארו על חוף אימפריית‬
‫האינקה‪ .‬עמדו לרשותו עוד פחות אנשים מאשר עמדו לרשות קורטז‪ .‬המשלחת של פיזארו‬
‫מנתה רק ‪ 168‬איש! אך לרשות פיזארו עמדו הידע והניסיון שנרכשו בכיבושים הקודמים‪,‬‬
‫בשעה שהאינקה לא ידעו דבר וחצי דבר על כיבוש האימפריה האצטקית‪ .‬פיזארו חזר אחד‬
‫לאחד על התרגיל שעשה קורטז‪ .‬גם הוא הצהיר על עצמו כשגריר שוחר שלום שכל רצונו‬
‫בריאיון דיפלומטי עם שליט האינקה — אטהואלפה )‪ .(Atahualpa‬גם הוא חטף את‬
‫אטהואלפה כשזה הגיע לפגישה‪ .‬גם הוא כבש את אימפריית האינקה בסיועם של עמים‬
‫מקומיים‪ .‬אילו ראה אטהואלפה ב־‪ CNN‬את מה שקרה למונטזומה‪ ,‬הוא לא היה נופל בפח‬
‫הזה‪ .‬אילו ידעו העמים הכפופים לאינקה מה קרה לאינדיאנים במקסיקו‪ ,‬הם לא היו מזדרזים‬
‫להצטרף לכובש החדש‪.‬‬

‫***‬

‫העמים הילידים של אמריקה לא היו היחידים ששילמו מחיר יקר על הראייה הצרה שלהם‪.‬‬
‫האימפריות הגדולות של אסיה — העות'מאנית‪ ,‬הצפווית‪ ,‬המוגולית והסינית — שמעו די‬
‫מהר על כך שהאירופים "גילו משהו"‪ ,‬אך הם לא עיכלו את משמעות הדבר ולא גילו עניין‬
‫מיוחד בתגלית‪ .‬הם המשיכו לראות את העולם כאילו הוא סובב סביב אסיה‪ ,‬ולא עשו שום‬
‫מאמץ להתחרות באירופים על השליטה באמריקה או בנתיבי הים החדשים באוקיאנוס‬
‫האטלנטי ובאוקיאנוס השקט‪ .‬בשעה שאפילו ממלכות אירופיות קיקיוניות כגון סקוטלנד‬
‫ודנמרק טרחו לשלוח משלחות גילוי־כיבוש לאמריקה‪ ,‬שום משלחת גילוי או כיבוש לא‬
‫נשלחה מארצות האסלאם‪ ,‬מהודו או מסין לאמריקה — מעולם! הגורם הלא־אירופי הראשון‬
‫שניסה לשלוח משלחת צבאית לאמריקה היה יפן‪ ,‬בזמן מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫קשה לטעון שהסיבה לכך היא שהעות'מאנים והסינים היו רחוקים מדי מאמריקה‪ .‬לשם‬
‫השוואה‪ ,‬ב־‪ 1565‬החלו הספרדים בכיבוש איי הפיליפינים ששוכנים בצד השני של העולם‪,‬‬
‫על סף דלתה של סין‪ .‬מדוע אם כן לא יכלו הסינים לשלוח משלחת לאמריקה? בשלב זה‬
‫האירופים גם לא נהנו מיתרון טכנולוגי‪ ,‬כלכלי או צבאי על פני המעצמות הגדולות של אסיה‪.‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬לסינים היתה עוד בראשית המאה ה־‪ 15‬היכולת לשלוח ציים אדירים אל מימי‬
‫מזרח אפריקה‪ ,‬יכולת שהיתה גדולה דיה לשלוח ציים גם אל מימי אמריקה‪ .‬הסינים ויתרו על‬
‫אמריקה מחוסר עניין‪ .‬חוסר עניין זה בולט בקרטוגרפיה הסינית‪ .‬לסינים היתה מסורת‬
‫קרטוגרפית עשירה ועתיקה בהרבה מזו של אירופה‪ ,‬אך המפה הסינית הראשונה שהראתה‬
‫את יבשת אמריקה התפרסמה רק ב־‪ .1602‬וגם מפה זו פורסמה על ידי מיסיונר אירופי‪,‬‬
‫מתיאו ריצ'י‪ ,‬שפשוט העתיק מפות אירופיות קיימות‪ .‬באימפריה העות'מאנית נפוץ מספר רב‬
‫יותר של מפות המראות את אמריקה‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬מפת העולם המנטלית של העות'מאנים‬
‫המשיכה להתעלם מגילוי אמריקה‪.‬‬
‫במשך כשלוש מאות שנה עשו האירופים באמריקה‪ ,‬באוקיאניה‪ ,‬באוקיאנוס האטלנטי‬
‫ובאוקיאנוס השקט כבשלהם‪ ,‬ומאבקי השליטה המשמעותיים היחידים התנהלו בין מדינות‬
‫מערב אירופה לבין עצמן‪ .‬העושר והעוצמה שצברו האירופים מהשליטה באזורים אלו סייעו‬
‫להם להפוך לשליטי העולם כולו‪ ,‬ולהאפיל על האימפריות הגדולות של אסיה במגרשן הביתי‪.‬‬
‫כשהעות'מאנים‪ ,‬הפרסים‪ ,‬ההודים‪ ,‬הסינים והיפנים התעוררו והתחילו להתעניין במה שקורה‬
‫מעבר לים‪ ,‬היה זה כבר מאוחר מדי‪.‬‬

‫***‬

‫רק במאה ה־‪ 20‬אימצו התרבויות הלא־אירופיות ראייה גלובלית אמיתית‪ ,‬והחלו לגלות עניין‬
‫אינטנסיבי במה שקורה בצד השני של העולם‪ .‬זה היה אחד הגורמים החשובים שתרמו‬
‫להתפוררותן של האימפריות האירופיות ולהתמוטטות ההגמוניה האירופית בעולם‪ .‬כך‬
‫לדוגמה במלחמת אלג'יריה )‪ (1962-1954‬הביסו כוחות הגרילה האלג'יריים את הצבא‬
‫הצרפתי‪ ,‬שנהנה מיתרון מספרי‪ ,‬טכנולוגי וכלכלי מכריע‪ ,‬בעיקר מכיוון שהם נתמכו על ידי‬
‫רשת אנטי־קולוניאלית גלובלית‪ ,‬וידעו לנצל היטב לא רק את התקשורת העולמית אלא אפילו‬
‫את דעת הקהל בצרפת עצמה‪ .‬התבוסה שנחלו האמריקנים מידי צפון וייטנאם נבעה מגורמים‬
‫דומים‪ .‬הראייה הגלובלית‪ ,‬והיכולת לנצל ידע גלובלי ולהפעיל כוחות גלובליים‪ ,‬הוכיחו את‬
‫עצמן כחשובות יותר מאשר מספרי הלוחמים או הטכנולוגיה הצבאית‪ .‬מעניין לחשוב מה היה‬
‫קורה אילו ידע מונטזומה לתמרן את דעת הקהל בספרד‪ ,‬או אילו השכיל לקבל סיוע צבאי‬
‫מאויבותיה של ספרד — צרפת‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬או האימפריה העות'מאנית‪.‬‬

‫מה כתוב שם‬

‫גם את המדע המודרני וגם את האימפריות המודרניות הניעה תחושה חסרת מנוח שאולי יש‬
‫משהו חשוב הממתין לנו מעבר לאופק — משהו שאנו יכולים לחקור ולכבוש‪ .‬אולם הקשר‬
‫בין מדע ואימפריה היה עמוק עוד הרבה יותר‪ .‬לא רק המוטיבציה אלא גם הפרקטיקות של‬
‫בוני האימפריות היו משולבות באופן בלתי ניתן לניתוק באלו של המדענים‪ .‬עבור אירופים‬
‫מודרנים‪ ,‬בנייתה של אימפריה היתה מפעל מדעי‪ ,‬ואילו ייסודו של תחום מחקר חדש היה‬
‫מפעל אימפריאלי‪.‬‬
‫כשהמוסלמים כבשו את הודו‪ ,‬הם לא הביאו ארכיאולוגים לחקור בצורה שיטתית את‬
‫ההיסטוריה המקומית‪ ,‬גם לא אנתרופולוגים לחקור את התרבות המקומית‪ ,‬גיאולוגים לחקור‬
‫את המינרלים באזור‪ ,‬זואולוגים לחקור את עולם החי באזור וכו'‪ .‬כשהבריטים כבשו את‬
‫הודו‪ ,‬זה בדיוק מה שהם עשו‪ .‬ב־‪ 10‬באפריל ‪ 1802‬יצא לדרך "הסקר הגדול של הודו"‬
‫שארך כ־‪ 60‬שנה‪ .‬בעזרת עשרות אלפי פועלים הודים‪ ,‬משכילים הודים ומדריכים הודים‬
‫מיפו הבריטים בדקדקנות את כל הודו‪ ,‬סימנו גבולות‪ ,‬מדדו מרחקים‪ ,‬ואפילו חישבו לראשונה‬
‫את גובהם של הר האוורסט ויתר פסגות ההימלאיה‪ .‬הבריטים חקרו לא רק את היכולת‬
‫הצבאית של הנסיכויות ההודיות‪ ,‬את שיטות המיסוי הקודמות‪ ,‬את תוואי הדרכים הראשיות‪,‬‬
‫ואת מקומם של מכרות הזהב ואבני החן — דבר מקובל וטבעי למדי בקרב כובשים לאורך כל‬
‫ההיסטוריה — אלא הם גם טרחו לאסוף מידע על עכבישים הודיים נדירים‪ ,‬לייבש ולקטלג‬
‫פרפרים צבעוניים בתוך כרכים עבים‪ ,‬להתחקות אחרי השורשים הקדמוניים של השפות‬
‫ההודיות‪ ,‬ולחפור עיי חורבות עתיקים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התל של מוהאנג'ו־דארו )‪Mohanjo‬‬
‫‪ (Daro‬אחת הערים המרכזיות של תרבות עמק האינדוס‪ ,‬שכב כאבן שאין לה הופכין מאז‬
‫שנחרבה העיר בסביבות ‪ 1900‬לפני הספירה ועד שסקר ארכיאולוגי בריטי חשף אותה בשנת‬
‫‪ .1922‬אימפריית מאוריה‪ ,‬אימפריית גופטה‪ ,‬הסולטנות של דלהי והאימפריה המוגולית‪ ,‬שכל‬
‫אחת שלטה בעמק האינדוס במשך שנים רבות‪ ,‬לא העלו על דעתן לעשות דבר כגון זה‪.‬‬
‫דוגמה מאירת עיניים אחרת היא פענוח כתב היתדות‪ .‬כתב היתדות יצא משימוש בשלהי‬
‫האלף הראשון לפני הספירה‪ ,‬ואחרוני האנשים שידעו לקרוא אותו עברו מן העולם אי שם‬
‫בראשית האלף הראשון לספירה‪ .‬באלפיים השנים שחלפו מאז‪ ,‬יושבי המזרח התיכון שנתקלו‬
‫פה ושם בדוגמאות לכתב יתדות לא הצליחו לפענח אותו‪ ,‬ולמיטב ידיעתנו כלל לא ניסו‪.‬‬
‫פענוחו של כתב היתדות החל בשנת ‪ ,1618‬כשהשגריר הספרדי לחצר מלך פרס הלך לבקר‬
‫בחורבות פרספוליס )הבירה האחמנית הקדומה(‪ ,‬וראה שם כתובות בכתב שאיש לא ידע‬
‫לקרוא )בתחילה הוא חשב שהמדובר בטביעות רגליים של ציפורים שהלכו על בוץ רטוב‪.(...‬‬
‫הידיעות על הכתב הבלתי ידוע התפשטו בקרב המלומדים באירופה ועוררו את סקרנותם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1657‬פירסמו מלומדים אירופים את התעתיק הראשון של כתובת בכתב יתדות‬
‫מפרספוליס‪ .‬בהדרגה הועתקו והודפסו כתובות נוספות מפרספוליס‪ ,‬ומלומדים אירופים ניסו‬
‫במשך קרוב למאתיים שנה לפצח אותן‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬
‫בשנות השלושים של המאה ה־‪ 19‬נשלח לפרס קצין צבא אנגלי‪ ,‬סר הנרי רולינסון‪ ,‬כדי‬
‫לעזור לשאה הפרסי לאמן את צבאו לפי שיטות אירופיות‪ .‬בזמנו הפנוי חקר רולינסון את‬
‫הארץ‪ ,‬והובל על ידי מדריכי תיירים מקומיים ל"כתובת בהיסטון" )‪ .(Behistun‬זוהי כתובת‬
‫שחרט המלך דריווש הראשון על צוק בהרי הזגרוס‪ .‬הכתובת חרוטה בכתב יתדות בשלוש‬
‫שפות — פרסית עתיקה‪ ,‬עילמית ובבלית‪ .‬הכתובת היתה מוכרת היטב לתושבים המקומיים‬
‫אך איש לא ידע לקרוא אותה‪ .‬סקרנותו המדעית של רולינסון התעוררה‪ .‬במשך עשר שנים‬
‫הוא עמל על העתקת הכתובת בסיועם של עוזרים מקומיים‪ .‬מקום של כבוד נודע לילד כורדי‬
‫שטיפס על הצוק וסיכן את חייו כדי להעתיק את החלק העליון של הכתובת‪ .‬ב־‪ 1847‬הסתיים‬
‫המפעל‪ ,‬והעתקים של הכתובת נשלחו לאירופה ופורסמו שם‪.‬‬
‫רולינסון לא הסתפק רק בפרסום הכתובת‪ ,‬אלא עמל ושקד בעצמו על פענוח הכתב‪ .‬בעזרת‬
‫משכילים מקומיים שסייעו לו בלימוד פרסית מודרנית ובהבנת רזי הפרסית העתיקה‪ ,‬ובעזרת‬
‫תגליותיהם של כמה מלומדים אירופים‪ ,‬הוא הצליח לבסוף במשימה‪ .‬הוא פענח תחילה את‬
‫החלק הפרסי של הכתובת‪ .‬משימה זו היתה קלה יותר‪ ,‬כיוון שהיה דמיון בין הפרסית העתיקה‬
‫שבה היה כתוב חלק זה לבין הפרסית המודרנית‪ .‬לאחר מכן סייעה הכתובת לפצח גם את‬
‫סודותיהן של הבבלית ושל העילמית‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬אף מלומד פרסי באלפיים השנים‬
‫שלפני רולינסון לא טרח לפרסם תעתיק של כתובת בהיסטון‪ ,‬לא כל שכן לנסות לפענח אותה‬
‫ולפצח את סודות כתב היתדות‪.‬‬

‫***‬

‫ב־‪ 1784‬ייסד ויליאם ג'ונס‪ ,‬שופט בית המשפט העליון של בנגל‪ ,‬את "החברה האסיאתית"‪ .‬זו‬
‫היתה אגודה אקדמית שהוקדשה לחקר החברה‪ ,‬התרבות וההיסטוריה של הודו‪ .‬שנתיים אחר‬
‫כך פירסם ג'ונס את ספרו "שפת הסנסקריט" )‪ ,(1786‬שנחשב לטקסט המכונן של מדע‬
‫הבלשנות המשווה‪ .‬ג'ונס הצביע על קווי דמיון מפתיעים בין שפת הסנסקריט )שפת הקודש‬
‫ההינדית הקדומה(‪ ,‬לבין יוונית ולטינית וכמה שפות אחרות כגון גותית‪ ,‬קלטית‪ ,‬פרסית‬
‫קדומה‪ ,‬גרמנית‪ ,‬צרפתית ואנגלית‪ .‬כך למשל בסנסקריט "אימא" היא ‪ ,matar‬בלטינית —‬
‫‪ ,mater‬בקלטית קדומה ‪ mathir‬ובאנגלית ‪ .mother‬ג'ונס העלה את ההשערה שלכל השפות‬
‫הללו יש מקור משותף והן כולן שייכות לאותה משפחת שפות שנקראה לימים משפחת‬
‫השפות ההודו־אירופית‪ .‬מחקרו של ג'ונס היה פורץ דרך לא רק בגלל השערותיו הנועזות‬
‫)והמדויקות(‪ ,‬אלא בגלל המתודולוגיה המסודרת שבה הוא השתמש כדי להשוות בין השפות‪,‬‬
‫שאיפשרה בהמשך לחקור בצורה שיטתית את ההיסטוריה של כל יתר השפות בכדור הארץ‪.‬‬
‫חקר הבלשנות זכה לתמיכה אימפריאלית נלהבת‪ .‬האימפריות האירופיות סברו שכדי‬
‫לשלוט ביעילות עליהן להכיר את שפתם של נתיניהן‪ .‬קצינים בריטים שהגיעו לשרת בהודו‬
‫היו אמורים לבלות עד שלוש שנים במכללה שהוקמה בכלכותה‪ ,‬שם הם למדו חוק הינדי וחוק‬
‫מוסלמי לצד חוק אנגלי; סנסקריט‪ ,‬ערבית ופרסית לצד לטינית ויוונית; ואת התרבויות‬
‫הטאמילית‪ ,‬הבנגלית וההינדוסטנית לצד מתמטיקה‪ ,‬כלכלה וגיאוגרפיה‪ .‬חקר הבלשנות סייע‬
‫להבנת המבנה והדקדוק של השפות המקומיות‪ ,‬ולבניית קורסי לימוד יעילים יותר‪.‬‬
‫תודות למפעליהם של אנשים כגון השופט ויליאם ג'ונס והקצין הנרי רולינסון‪ ,‬הידע של‬
‫הכובשים האירופים על האימפריות שלהם היה נרחב לאין שיעור מהידע של כובשים‬
‫קודמים‪ ,‬ואפילו מהידע של נתיניהם‪ .‬ידע זה סייע רבות לשלטון האימפריאלי ברמה‬
‫הפרקטית‪ .‬אחד הדברים שאיפשרו לכמה אלפי פקידים בריטים וכמה עשרות אלפי חיילים‬
‫בריטים לשלוט במרחבים העצומים של תת־היבשת ההודית ולדכא ולנצל מאות מיליוני הודים‬
‫היה הידע שעמד לרשות הכובשים על הגיאוגרפיה‪ ,‬הזואולוגיה והשפות של תת־היבשת‬
‫ההודית‪.‬‬
‫אולם התועלת הפרקטית המיידית לא היתה הסיבה היחידה שבעטייה מימנו האימפריות‬
‫מחקרים בגיאוגרפיה‪ ,‬בבוטניקה‪ ,‬בבלשנות ובהיסטוריה‪ .‬סיבה חשובה לא פחות היתה‬
 ‫שהמחקרים המדעיים נתנו לאימפריות הצדקה אידיאולוגית‪ ,‬בשלוש דרכים שונות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬השגת ידע חדש נחשבה באירופה המודרנית כדבר טוב‪ ,‬ולכן עצם העובדה‬
‫שאימפריות תמכו בהשגת ידע חדש הציגה אותן באור חיובי‪ .‬גם היום‪ ,‬מי שכותב את‬
‫ההיסטוריה של מדעים כגון גיאוגרפיה‪ ,‬ארכיאולוגיה וביולוגיה מתקשה להימנע מהצגת‬
‫האימפריות האירופיות באור חיובי‪ .‬ספרים על ההיסטוריה של הבוטניקה לא נוטים להקדיש‬
‫מקום לסבלם של האבוריג'ינים האוסטרלים‪ ,‬אבל בדרך כלל יגידו מילה טובה על ג'יימס קוק‬
‫וג'וזף בנקס‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הידע החדש שנצבר תחת חסותן של האימפריות איפשר )לפחות לכאורה( להיטיב‬
‫עם האוכלוסיות הנכבשות עצמן‪ .‬לכן‪ ,‬טענו הכובשים‪ ,‬האימפריה טובה גם לנכבשים‪ .‬היא‬
‫"הקדמה"‪ .‬כך למשל‪ ,‬הבריטים במאה ה־‪ 19‬הסבירו ש"מותר לנו לכבוש את‬ ‫מביאה להם את ִ‬
‫הודו‪ ,‬כי אנחנו מפתחים תרופות למחלות המקומיות שאף אחד לפנינו לא הצליח לרפא‪".‬‬
‫הסיפור המיתמם של האימפריאליזם האירופי כרך את שתי הטענות יחד ואמר‪" :‬יצאנו‬
‫למשלחת מחקר מדעית כדי לגלות ידע חדש‪ .‬באזור שאותו חקרנו נתקלנו בכמה ילידים‬
‫מפגרים‪ .‬החלטנו להישאר שם כדי לחלוק איתם את הידע החדש שגילינו‪ ,‬לרפא את המחלות‬
‫שלהם ולהקל את המצוקות שלהם‪ ".‬שלושה משפטים אלו ממצים היטב מיליוני ספרים‪,‬‬
‫מאמרים‪ ,‬נאומים ושירים שהתפרסמו בחמש מאות השנים האחרונות כדי להצדיק את‬
‫האימפריות האירופיות‪.‬‬
‫למותר לציין שתעמולה זו רחוקה מאוד מהמציאות‪ .‬בהודו למשל השתלטו הבריטים בשנת‬
‫‪ 1764‬על בנגל‪ ,‬העשיר במחוזותיה של תת־היבשת‪ .‬מדיניותם הכלכלית הרת האסון של‬
‫השליטים החדשים‪ ,‬שכל מטרתם היתה להתעשר על חשבון תושבי בנגל‪ ,‬הביאה תוך שנים‬
‫ספורות לפרוץ "הרעב הגדול של בנגל"‪ .‬הרעב החל ב־‪ 1769‬ונמשך עד ‪ .1773‬מעריכים‬
‫שכעשרה מיליון בנגלים מתו בשנת ‪ 1770‬לבדה )כ־‪ 37.5‬אחוז מתושבי בנגל טרם הכיבוש‬
‫הבריטי(‪ 85.‬האסון הזה לא מנע מוויליאם ג'ונס ועמיתיו להציג את עצמם כמי שמביאים לבנגל‬
‫"הקדמה"‪.‬‬
‫את ִ‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬קשה לחרוץ פסק דין חד־משמעי על היומרות והפעולות של הכובשים‬
‫האירופים‪ .‬הם עשו כל כך הרבה דברים שונים‪ ,‬שכל מי שרוצה להרשיע אותם יכול בקלות‬
‫להכין רשימה ארוכה של אסונות ועוולות‪ ,‬וכל מי שרוצה להלל אותם יכול לשלוף רשימה‬
‫ארוכה לא פחות של הישגים ושיפורים‪ .‬תודות לבריתן עם המדע‪ ,‬האימפריות האירופיות עשו‬
‫כל כך הרבה דברים בקנה מידה כל כך גדול‪ ,‬שאולי הן מעבר לטוב ולרע?‬
‫היתה עוד דרך שבה נתן המדע צידוק ולגיטימציה לכיבושיהם של בני אירופה‪ .‬מדענים‬
‫גיבשו תיאוריות מדעיות שהסבירו שהאירופים עליונים על פני יתר תושבי העולם‪ ,‬ולכן‬
‫זכותם‪ ,‬או אולי חובתם‪ ,‬להקים אימפריה‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקר שפת הסנסקריט ויליאם ג'ונס טען‬
‫שכל השפות ההודו־אירופיות הן צאצאיות של שפה קדמונית אחת‪ .‬חוקרים רבים התעניינו‬
‫לדעת מי בדיוק דיבר בשפה הזו‪ .‬הם שמו לב שדוברי הסנסקריט הקדמונים שפלשו להודו‬
‫ממרכז אסיה לפני יותר משלושת אלפים שנה קראו לעצמם "ארייה" )‪ ,(Arya‬ושדוברי‬
‫הפרסית הקדומה קראו לעצמם "אירייה" ‪ .((Airiia‬אם כך‪ ,‬הסיקו חוקרים אירופים במאה‬
‫ה־‪ ,19‬האנשים שדיברו את השפה הבראשיתית שממנה התפצלו הסנסקריט‪ ,‬הפרסית‪,‬‬
‫הגותית‪ ,‬הקלטית‪ ,‬הלטינית והיוונית נקראו כנראה "ארים"‪ .‬האין זה מדהים שמי שייסד את‬
‫התרבות ההודית המפוארת‪ ,‬את התרבות הפרסית המפוארת‪ ,‬ואת התרבויות המפוארות לא‬
‫פחות של יוון ורומא היו כולם ארים?‬
‫בשלב הבא שידכו חוקרים בריטים‪ ,‬צרפתים וגרמנים את התיאוריה הבלשנית על הארים‬
‫רבי המעללים עם תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין‪ ,‬ויצרו את "תיאוריית הגזע הארי"‬
‫הידועה לשמצה‪ .‬חסידי "תיאוריית הגזע הארי" דמיינו את הארים הקדומים לא כעם אלא‬
‫כ"גזע ביולוגי"‪ ,‬שניחן לא רק בשפה ייחודית אלא גם במאפיינים ביולוגיים ייחודיים‪ .‬הם היו‬
‫"גזע עליון" של בלונדים תמירים‪ ,‬תכולי עיניים‪ ,‬חרוצים ורציונלים במיוחד‪ ,‬שהגיחו‬
‫מערפילי הצפון כדי להניח את יסודות התרבות בכל רחבי העולם‪ .‬עם השנים התבוללו הארים‬
‫שפלשו להודו ולאיראן באוכלוסייה הלא־ארית המקומית‪ ,‬ואיבדו את שערם הבלונדי ואת‬
‫שכלם הרציונלי‪ .‬לכן הודו ואיראן התנוונו ודעכו‪ .‬באירופה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שמרו הארים על‬
‫טוהר הגזע שלהם‪ ,‬ולכן האירופים הצליחו לכבוש את העולם וראויים לשלוט בו‪ ,‬כל עוד הם‬
‫ישמרו על עצמם מפני התבוללות בגזעים הנחותים‪.‬‬

‫***‬

‫בעשורים האחרונים הפכו תיאוריות גזעניות כאלה למוקצות מחמת מיאוס בקרב מדענים‬
‫ופוליטיקאים כאחד‪ .‬ביולוגים קיעקעו בצורה כל כך יסודית את עמודי התווך המדעיים של‬
‫הגזענות‪ ,‬שבימינו אף אדם משכיל לא יעז להשתמש בטענות גזעניות כדי להסביר מדוע‬
‫קבוצה אנושית אחת טובה יותר מחברתה‪ .‬גם אם היה עם ארי קדום שצאצאיו התיישבו‬
‫בהודו‪ ,‬באיראן ובאירופה‪ ,‬ההבדלים הגנטיים בינו לבין עמים אחרים הם זניחים‪.‬‬
‫את מקומה של הגזענות באידיאולוגיה האימפריאלית תפסה התרבותנות )‪ .(Culturism‬אין‬
‫מילה כזו "תרבותנות"‪ ,‬אבל כנראה שהגיע הזמן להמציא אותה‪ .‬אנשים נלחמים בשצף קצף‬
‫בגזענות )‪ ,(Racism‬מבלי לשים לב שהם נלחמים בדחליל‪ .‬בקרב האליטות של היום טענות‬
‫על הבדלים בין קבוצות אנושיות הן כמעט תמיד טענות על הבדלים היסטוריים בין תרבויות‬
‫ולא על הבדלים ביולוגיים בין גזעים‪ .‬אנחנו כבר לא אומרים ש"זה בדם שלהם"‪ ,‬אלא ש"זה‬
‫בתרבות שלהם"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנת ‪ 2003‬נזהרו האמריקנים שלא להצדיק את פלישתם לעיראק במונחים‬
‫גזעניים‪ .‬ג'ורג' וו' בוש ודונלד ראמספלד‪ ,‬או לפחות כותבי הנאומים שלהם‪ ,‬לא היו מעלים על‬
‫דעתם לומר ש"הגזע הארי עליון מטבעו על פני הגזע השמי‪ ,‬ועל הארים מוטלת חובה לדאוג‬
‫לרווחתם של השמים במזרח התיכון כפי שהורים דואגים לרווחתם של ילדים‪ ".‬במקום זאת‪,‬‬
‫הטיעון המרכזי של תומכי הפלישה לעיראק היה תרבותני‪" :‬התרבות המערבית שהתפתחה‬
‫באירופה ובאמריקה ומאופיינת בדמוקרטיה‪ ,‬בסובלנות וביחס שוויוני לנשים עליונה על פני‬
‫התרבות המוסלמית שהתפתחה במזרח התיכון‪ ,‬ומאופיינת בפוליטיקה היררכית‪ ,‬בפנאטיות‬
‫ובשוביניזם‪ .‬על בני התרבות המערבית מוטלת חובה לדאוג לבני התרבות המוסלמית‪ ,‬ולסייע‬
‫להם לאמץ את צורות המחשבה וההתנהגות המערביות‪".‬‬
‫דעות תרבותניות כאלה ניזונות ממחקרים במדעי הרוח ובמדעי החברה‪ .‬מובן שלא כל אנשי‬
‫מדעי הרוח והחברה מקבלים את התיאוריות הללו‪ ,‬ועוד פחות את השימוש הפוליטי שנעשה‬
‫בהן‪ ,‬כפי שלא כל חסידי תורת האבולוציה הם גזענים‪ .‬אולם בעוד לביולוגים קל כיום לנער‬
‫את חוצנם מן הגזענות‪ ,‬לאנשי מדעי הרוח והחברה קשה להתנער לגמרי מן התרבותנות‪.‬‬
‫ביולוגים מסבירים שאין גזעים אנושיים שונים‪ ,‬וגם אם יש גזעים שונים‪ ,‬ההבדלים ביניהם‬
‫זניחים לגמרי‪ .‬היסטוריונים ואנתרופולוגים אינם יכולים לטעון שאין תרבויות אנושיות‬
‫שונות‪ ,‬או שאין ביניהן הבדלים משמעותיים‪ .‬אם אין הבדלים‪ ,‬אז בשביל מה צריך‬
‫היסטוריונים ואנתרופולוגים?‬
‫וכך סייעו )ועדיין מסייעות( הדיסציפלינות המדעיות והאימפריות אלו לאלו‪ ,‬ובנו אלו את‬
‫אלו‪ .‬המדענים סיפקו ידע פרקטי‪ ,‬הצדקה אידיאולוגית ובמאתיים השנים האחרונות גם עוד‬
‫ועוד המצאות טכנולוגיות‪ .‬ללא התרומה הזו‪ ,‬ספק רב אם האירופים היו מצליחים לבנות את‬
‫האימפריות האדירות שלהם ולכבוש את העולם‪ .‬הכובשים החזירו למדענים טובה בכך שהם‬
‫מימנו את צורכיהם השונים והמשונים‪ ,‬והפיצו את דרך המחשבה המדעית לפינות הנידחות‬
‫ביותר של הגלובוס‪ .‬ללא התמיכה האימפריאלית‪ ,‬ספק רב אם המדע המודרני היה מגיע‬
‫רחוק‪ .‬אין כמעט דיסציפלינה מדעית אחת באקדמיה המודרנית שלא התחילה את חייה כזרוע‬
‫אימפריאלית‪ ,‬ושלא חבה חלק ניכר מאוספיה‪ ,‬תגליותיה‪ ,‬בנייניה ומלגותיה לעזרתם הנדיבה‬
‫של קציני צבא וצי ושל מושלים אימפריאלים‪.‬‬
‫מובן שאין זה הסיפור כולו‪ .‬המדע נתמך על ידי עוד מוסדות מלבד אימפריות‪ ,‬והאימפריות‬
‫האירופיות מצדן עלו ופרחו תודות לעוד כמה גורמים מלבד דרכי המחשבה המדעיות‪ .‬דמות‬
‫אחת חשובה במיוחד מציצה הן מאחורי התקדמותו המסחררת של המדע המודרני והן מאחורי‬
‫עלייתן המטאורית של האימפריות האירופיות‪ .‬צופים חדי עין יוכלו להבחין מאחורי הקלעים‬
‫במגבעתו ההדורה ובפנקס הצ'קים השמנמן של הקפיטליזם‪ .‬ללא פנקס הצ'קים הזה‪,‬‬
‫קולומבוס לא היה מגיע לאמריקה‪ ,‬ג'יימס קוק לא היה מגיע לאוסטרליה‪ ,‬וניל ארמסטרונג לא‬
‫היה צועד על הירח‪.‬‬
 ‫פרק ‪16‬‬

‫הדת הקפיטליסטית‬
‫אי אפשר לפתח מדע ולבנות אימפריות ללא כסף‪ ,‬ואנשים רבים סבורים שאין טעם לפתח‬
‫מדע ואין טעם לבנות אימפריות אם לא יוצא מזה כסף‪ .‬מה אם כן עשה הכסף שלנו בזמן‬
‫המהפכה המדעית? אפשר לכתוב כרכים שלמים על האופן שבו הכסף בנה מדינות והחריב‬
‫ארצות‪ ,‬פתח אופקים חדשים ושיעבד מיליוני בני אדם‪ ,‬הניע את גלגלי התעשייה והכחיד‬
‫אלפי מיני צמחים ובעלי חיים‪ .‬אולם יש מילה אחת ויחידה שבאמצעותה אפשר לסכם את כל‬
‫זה‪ ,‬מילה אחת המסכמת את כל ההיסטוריה הכלכלית של העולם המודרני בחמש מאות השנים‬
‫האחרונות‪ .‬המילה הזו היא "צמיחה"‪ .‬לטוב ולרע‪ ,‬הכלכלה המודרנית צומחת בקצב מסחרר‪.‬‬
‫רוב ההיסטוריה היתה הכלכלה האנושית קפואה במקום‪ .‬גם אם התוצר העולמי גדל‪ ,‬היה זה‬
‫פועל יוצא של גידול אוכלוסייה ויישוב אזורים חדשים אשר לא שינו בהרבה את התוצר‬
‫הממוצע לנפש‪ .‬בחמש מאות השנים האחרונות המצב השתנה באופן קיצוני‪ .‬בשנת ‪ 1500‬סך‬
‫התוצר העולמי היה שווה ערך לכ־‪ 250‬מיליארד דולר‪ ,‬ואילו היום הוא שווה ערך לכ־‪60‬‬
‫טריליון דולר‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬ב־‪ 1500‬התוצר השנתי הממוצע לנפש היה שווה ערך לכ־‪550‬‬
‫‪86‬‬
‫דולר בני ימינו‪ ,‬ואילו כיום הוא עומד על כ־‪ 8,800‬דולר‪.‬‬
‫מה מסביר את צמיחתה של הכלכלה המודרנית? כדי להבין זאת‪ ,‬הבה נתחיל עם דוגמה‬
‫פשוטה‪:‬‬
‫בנקאי ממולח פתח בנק‪.‬‬
‫קבלן מטבחים שסיים פרויקט גדול והרוויח מיליון שקל‪ ,‬החליט להפקיד אותם בבנק‬
‫החדש‪ .‬בבנק יש עכשיו מיליון שקל‪.‬‬
‫יזמית בעלת חזון חולמת לפתוח מאפייה‪ .‬אלא שליזמית אין הרבה כסף‪ ,‬ואין לה איך לממן‬
‫מטבח מתאים עם משטחי עבודה‪ ,‬כיורים‪ ,‬סירים‪ ,‬סכינים ותנור אפייה‪.‬‬
‫היזמית באה לבנק‪ ,‬מספרת לבנקאי על חלום המאפייה‪ ,‬משכנעת אותו‪ ,‬ומקבלת ממנו‬
‫הלוואה של מיליון שקל‪.‬‬
‫היזמית שוכרת את מיודענו קבלן המטבחים כדי שיבנה מטבח למאפייה‪ ,‬ומשלמת לו‬
‫בתמורה מיליון שקל‪.‬‬
‫הקבלן לוקח את מיליון השקלים הללו‪ ,‬ומפקיד גם אותם בבנק‪.‬‬
‫כשהקבלן מוציא עכשיו תמצית חשבון‪ ,‬כמה תראה תמצית החשבון?‬
‫שני מיליון שקל‪.‬‬
 ‫כמה כסף יש בבנק בפועל?‬
‫רק מיליון שקל‪.‬‬

‫כמו שבדרך כלל קורה במקרים האלה‪ ,‬אחרי חודשיים מגיע הקבלן ומבשר ליזמית שצצו‬
‫הוצאות בלתי צפויות‪ ,‬ושבעצם המטבח יעלה שני מיליון שקל‪ .‬היזמית לא אומרת נואש‪ .‬היא‬
‫שוב באה לבנקאי‪ ,‬שוב משכנעת אותו בחלומה‪ ,‬ומקבלת הלוואה של עוד מיליון שקל‪ .‬את‬
‫הכסף הזה היא מעבירה לקבלן כדי שישלים את בניית המטבח‪ .‬גם את הכסף הזה הקבלן שם‬
‫בבנק‪.‬‬
‫כמה תראה עכשיו תמצית החשבון של הקבלן?‬
‫שלושה מיליון שקל‪.‬‬
‫וכמה כסף יש עכשיו בבנק?‬
‫עדיין מיליון שקל‪ .‬למעשה‪ ,‬אלו אותם מיליון שקל‪...‬‬
‫לפי חוקי המערכת הבנקאית של ימינו‪ ,‬ניתן לחזור על התרגיל הזה עוד שבע פעמים‪ ,‬כך‬
‫שבסופו של דבר תמצית החשבון של הקבלן תראה "עשרה מיליון שקל"‪ ,‬כשבבנק יש‬
‫לאמיתו של דבר רק מיליון אחד‪ .‬לפי חוקי המערכת הבנקאית של ימינו‪ ,‬לבנק מותר להלוות‬
‫עשרה שקלים על כל שקל שנמצא בפועל ברשותו‪.‬‬
‫מה שזה אומר זה‪ ,‬של־‪ 90‬אחוז מהכסף שמופיע כיום בתמציות החשבון של תושבי העולם‬
‫אין שום כיסוי‪ .‬אם כל האנשים שיש להם חשבון בבנק הפועלים ילכו מחר בבוקר ויבקשו‬
‫למשוך את מלוא כספם‪ ,‬הבנק יקרוס‪ .‬אם כל האנשים שיש להם חשבון בבנק דיסקונט ילכו‬
‫מחר בבוקר ויבקשו למשוך את מלוא כספם‪ ,‬גם בנק דיסקונט יקרוס‪ .‬וזה נכון לא רק לבנקים‬
‫ישראליים‪ .‬אם מחר בבוקר יקומו כל האנשים בעולם‪ ,‬ילכו איש איש לסניף הבנק שלו‪,‬‬
‫וידרשו את מלוא כספם — כל המערכת הבנקאית תתמוטט‪ ,‬ויחד איתה יתמוטטו גם הכלכלה‬
‫העולמית והחברה האנושית‪.‬‬
‫האם יש כאן תרמית כלשהי? אם יש כאן תרמית‪ ,‬הרי שכל הכלכלה המודרנית היא תרמית‬
‫אחת גדולה‪ .‬אבל מאות שנים של צמיחה מסחררת מעידות שאין זו תרמית‪ .‬זוהי עדות לכושר‬
‫הדמיון המופלא של בני האדם‪ .‬מה שמאפשר לבנקים ולכלכלה כולה לא רק להחזיק מעמד‪,‬‬
‫אלא לפרוח ולצמוח‪ ,‬הוא האמון בעתיד שנותנים בני האדם המודרניים‪ .‬אמון זה הוא הכיסוי‬
‫היחיד לרוב הכסף בעולם‪ .‬בדוגמה שלעיל‪ ,‬מה שנותן כיסוי לפער בין תמצית החשבון של‬
‫הקבלן לבין כמות הכסף שבאמת יש בבנק‪ ,‬הוא חלום המאפייה‪ .‬היזמית והבנקאי מאמינים‬
‫שניהם שבעוד כמה שנים‪ ,‬המאפייה החדשה תשגשג‪ ,‬ותאפה יום יום אלפי לחמים‪ ,‬לחמניות‪,‬‬
‫עוגות ועוגיות‪ .‬הרווח ממכירת הלחמים והעוגות הוא מה שיכסה את הכסף החסר‪ ,‬יאפשר‬
‫ליזמית להחזיר את ההלוואה לבנקאי ויאפשר לקבלן למשוך יום אחד את חסכונותיו מהבנק‪.‬‬
‫אלא שכרגע הלחמים והעוגות הללו אינם קיימים בשום מקום מלבד בדמיונם של היזמית‬
‫והבנקאי‪ .‬רק האמון שיש להם בעתיד המדומיין הזה‪ ,‬כמו גם האמון שיש לקבלן בבנק‪,‬‬
 ‫מאפשרים לבנות את המאפייה‪.‬‬
‫בפרק על המהפכה המוניטרית נאמר כי מה שמופלא בכסף הוא שכסף יכול לייצג כל דבר‬
‫ועל ידי כך להמיר כל דבר בכל דבר — כסף יכול להמיר סחורות באדמה‪ ,‬אהבה בידע‪ ,‬יופי‬
‫בבריאות‪ ,‬אלימות בצדק‪ .‬אך עד העידן המודרני היתה לכך מגבלה אחת‪ .‬ברוב המקרים הכסף‬
‫היה יכול לייצג אך ורק דברים שבאמת קיימים בהווה‪ ,‬ולכן להמיר אך ורק דברים שבאמת‬
‫קיימים בהווה‪ .‬זו היתה מגבלה חמורה‪ ,‬כי היא הקשתה על מימון מפעלים חדשים‪ִ .‬חשבו שוב‬
‫על המאפייה‪ .‬מה היה קורה אילו רצתה היזמית לבנות אותה בכלכלה שבה כסף יכול לייצג‬
‫אך ורק דברים שקיימים בהווה? זו היתה משימה בלתי אפשרית‪ .‬המאפייה הזו אמורה לתת‬
‫רווח נאה — אך זה יקרה רק בעוד כמה שנים‪ .‬אילו היה אפשר למצוא קבלנים שיהיו מוכנים‬
‫לעבוד היום ולקבל תשלום בעוד כמה שנים‪ ,‬ניחא‪ .‬אבל קשה למצוא קבלנים כאלה‪ .‬וכך‬
‫נלכדת היזמית במעגל קסמים‪ :‬כל עוד אין מאפייה‪ ,‬אין עוגות‪ .‬כל עוד אין עוגות‪ ,‬אין כסף‬
‫לשלם לקבלן‪ .‬כל עוד אין קבלן‪ ,‬אין מאפייה‪ .‬כסף בפני עצמו אינו יכול לחלץ את היזמית‬
‫ממעגל הקסמים הזה‪ ,‬כל עוד הכסף יכול לייצג רק משהו שבאמת קיים במציאות‪ ,‬כגון עוגות‪.‬‬

‫במשך אלפי שנים בני אדם התקשו לשבור את מעגל הקסמים הזה שמקפיא את הכלכלה‪.‬‬
‫מעגל הקסמים נשבר רק בתקופה המודרנית‪ ,‬עם היווצרותה של מערכת אמון‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫בני אדם מסכימים לייצג סחורות עתידיות שלא קיימות בהווה באמצעות כסף אשר כן קיים‬
‫בהווה‪ ,‬ונקרא "אשראי"‪ .‬כשנוצרה מערכת האשראי המודרנית‪ ,‬הכסף חדל להיות ייצוג של‬
‫דברים שקיימים בהווה‪ ,‬והפך להיות ייצוג של דברים שאולי יתקיימו בעתיד אך כרגע קיימים‬
‫רק בדמיון‪ .‬סדנת הדמיון המודרך הזו שבה שותפים מיליארדי אנשים‪ ,‬היא הדבר שעליו‬
‫מבוססת הכלכלה‪ .‬היא מאפשרת לנו לבנות את ההווה על חשבון העתיד‪ .‬מה שמופלא בזה‬
‫הוא שהמשאבים שיש לנו בהווה הם אכן מוגבלים‪ ,‬אך המשאבים העתידיים הם בלתי‬
‫מוגבלים‪ .‬אם אנחנו יכולים לבנות דברים בהווה רק באמצעות דברים שכבר קיימים בהווה‪,‬‬
‫האפשרויות שלנו מאוד מצומצמות‪ .‬אבל אם אנחנו יכולים לבנות דברים בהווה על חשבון‬
‫העתיד‪ ,‬השמים הם הגבול )ראו דיאגרמה בעמוד ‪.(314‬‬

‫***‬

‫אם אשראי הוא דבר כל כך טוב‪ ,‬מדוע אף אחד לא חשב על זה קודם? מובן שחשבו על זה‬
‫קודם‪ .‬האשראי לא הומצא יש מאין ב־‪ .1500‬אלא שעד העידן המודרני‪ ,‬היקף האשראי‬
‫שאנשים היו מוכנים לתת היתה מאוד קטנה‪ .‬רוב האנשים‪ ,‬במשך רוב ההיסטוריה‪ ,‬האמינו‬
‫שההיסטוריה דורכת במקום או הולכת אחורה‪ .‬כפועל יוצא מכך הם גם האמינו שכמות‬
‫העושר בעולם מוגבלת וקבועה‪ ,‬ולא היה להם אמון בצמיחה כלכלית‪ .‬הם לא נטו להאמין‬
‫שהם עצמם‪ ,‬או הממלכה שלהם‪ ,‬או העולם כולו‪ ,‬יוכלו לייצר בעוד עשר שנים יותר מאשר‬
‫היום‪ .‬הרווחים של מאפייה אחת עשויים בהחלט לגדול‪ ,‬אבל רק על חשבונה של מאפייה‬
‫אחרת שתפשוט את הרגל‪ .‬עיר מסוימת עשויה לפרוח פתאום‪ ,‬אבל רק מכיוון שעיר אחרת‬
‫קמלה‪ .‬מלך אחד עשוי להתעשר‪ ,‬אבל רק אם מלך אחר מתרושש‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האנשים‬
‫דמיינו את הכלכלה העולמית כמו עוגה בגודל נתון‪ .‬אפשר לפרוס אותה כך או אחרת‪ ,‬אבל‬
‫אם אני מקבל חתיכה גדולה יותר מהעוגה‪ ,‬זה יכול להיות רק כי מישהו אחר מקבל חתיכה‬
‫קטנה יותר‪.‬‬
‫מאחר שגודל העוגה קבוע‪ ,‬לא היה אפשר לתת הרבה אשראי‪ .‬אשראי הוא ההפרש בין‬
‫גודל העוגה כיום לגודל העוגה עוד עשר שנים‪ ,‬ואם העוגה היא בגודל קבוע‪ ,‬אין אשראי‪ .‬לכל‬
‫היותר אפשר לתת אשראי לאופה מסוימת או למלך מסוים על בסיס ההנחה שהם יצליחו‬
‫לשדוד ולגזול משהו ממאפייה אחרת או ממלך אחר‪ .‬לכן בעולם הקדם־מודרני היה קשה‬
‫להשיג הלוואות‪ ,‬ומרבית ההלוואות שכן הושגו היו קטנות‪ ,‬לטווח קצר ובריבית גבוהה‪ .‬עם‬
‫הלוואות כאלה‪ ,‬יזמיות קטנות התקשו לפתוח מאפיות חדשות‪ ,‬ומלכים גדולים התקשו לממן‬
‫מפעלים גדולים וארוכי טווח כגון מלחמות‪ .‬מלכים בכל זאת הצליחו לנהל מלחמות תודות‬
‫לכוח הכפייה שלהם‪ ,‬ולא תודות לאשראי‪ .‬יזמיות קטנות וחסרות כוח כפייה נאלצו לבלות את‬
‫כל חייהן כמשרתות‪ ,‬מבלי להגשים אי פעם את חלום המאפייה‪.‬‬
‫גישה פסימית זו הנציחה את עצמה במעגל קסמים אכזרי‪ .‬כיוון שהאשראי היה מוגבל‪,‬‬
‫אנשים התקשו להשיג את ההון הדרוש כדי להקים עסקים חדשים‪ .‬הכלכלה קפאה במקום‪,‬‬
‫חוסר האמון של אנשים בעתיד רק התחזק‪ ,‬ונכונותם לתת אשראי נשארה מוגבלת‪ .‬הציפייה‬
‫לקיפאון הגשימה את עצמה‪.‬‬
 ‫אשראי גדול‪ ,‬צמיחה מהירה‬
‫אז הגיעו המהפכה המדעית ורעיון הקידמה‪ .‬רעיון הקידמה אמר שעל ידי השגת ידע חדש‬
‫יהיה אפשר לעשות דברים שכרגע אי אפשר לעשות‪ ,‬ולפתור בעיות שכרגע אי אפשר לפתור‪.‬‬
‫אם רק נודה בבורותנו ונשקיע משאבים בהשגת ידע חדש‪ ,‬ההיסטוריה תוכל להתקדם‪ .‬הזרוע‬
‫הכלכלית של רעיון הקידמה היתה האמונה שתגליות גיאוגרפיות‪ ,‬המצאות טכנולוגיות‪,‬‬
‫ופיתוחים ארגוניים יכולים להגדיל את נפח הייצור‪ ,‬להגדיל את נפח המסחר‪ ,‬ולהגדיל את סך‬
‫העושר‪ .‬אפשר לפתוח נתיבי מסחר חדשים שלא ישגשגו על חשבון דעיכתם של נתיבי‬
‫המסחר הישנים‪ .‬אפשר לייצר סחורות חדשות מבלי להקטין את ייצור הסחורות הישנות‪.‬‬
‫אפשר למשל לפתוח מאפייה חדשה שתתמחה באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪ ,‬כגון חולי‬
‫צליאק שאינם יכולים לצרוך גלוטן‪ ,‬מבלי שהמאפיות הישנות יפשטו רגל‪ .‬כל בני האדם‬
‫יכולים להיות עשירים יותר ולחיות ברמת חיים גבוהה יותר‪ ,‬מבלי שעושרם של כמה יבוא על‬
‫חשבון עוניים של אחרים‪ .‬העוגה כולה יכולה לגדול‪.‬‬
‫במהלך חמש מאות השנים האחרונות שכנע רעיון הקידמה את בני האדם לתת יותר ויותר‬
‫אמון בעתיד‪ ,‬והאשראי שיצר האמון הזה אכן הביא לצמיחה כלכלית‪ ,‬אשר חיזקה עוד יותר‬
‫את האמון בעתיד ואיפשרה לתת עוד יותר אשראי‪ .‬זה לא קרה ביום אחד‪ ,‬והיו הרבה עליות‬
‫ומורדות בדרך‪ ,‬אבל במבט מאקרו הכיוון הכללי ברור לעין‪ .‬היום סך האשראי בעולם הוא‬
‫כה גדול‪ ,‬שאנשים פרטיים‪ ,‬חברות עסקיות וממשלות מקבלים דרך קבע ובקלות מדהימה‬
‫הלוואות גדולות‪ ,‬לטווח ארוך ובריבית נמוכה‪ .‬ישראלי ממוצע שלרשותו ‪ 500‬אלף שקל‬
‫ורוצה לקנות בית שעלותו ‪ 1.5‬מיליון שקל יכול די בקלות לקבל מהבנק משכנתה של מיליון‬
‫שקל לעשרות שנים‪ ,‬שעליה הוא ישלם ריבית של כ־‪ 2.5‬אחוזים לשנה בלבד‪ .‬יזם שלרשותו‬
‫מיליון שקל יכול לקבל הלוואה של ‪ 3‬מיליון שקל כדי לפתוח עסק‪ .‬ממשלות יכולות לקבל‬
‫הלוואות גדולות בהרבה מסך ההכנסות השנתי שלהן כדי לממן מלחמה יקרה‪.‬‬
‫האמונה בעוגה הגדלה התפתחה בסופו של דבר לאמונה מהפכנית עוד יותר‪ .‬ב־‪ 1776‬פירסם‬
‫הכלכלן הסקוטי אדם סמית את ספרו "עושר האומות"‪ ,‬ספר הכלכלה החשוב ביותר‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬ואחד מספרי הקודש של הדת הקפיטליסטית החדשה‪ .‬בפרק השמיני של הכרך‬
‫הראשון של ספר זה העלה אדם סמית את הטענה החדשנית הזאת‪:‬‬
‫כאשר לבעל אדמות‪ ,‬לסנדלר או לאורג יש יותר רווחים ממה שדרוש לו כדי לקיים את‬
‫עצמו ואת משפחתו‪ ,‬הוא ייטה באופן טבעי להשתמש ברווחים העודפים כדי להעסיק עוזרים‪,‬‬
‫ולהרוויח מן העבודה שלהם‪ .‬ככל שרווחיו של בעל האדמות‪ ,‬הסנדלר או האורג גדלים‪ ,‬כך‬
‫הוא ייטה להעסיק יותר ויותר עוזרים‪ .‬לכן הביקוש לעובדים בארץ מסוימת גדל בהכרח עם‬
‫הגידול ברווחים של בעלי העסקים באותה הארץ‪ ,‬ולא יכול לגדול בלעדיו‪ .‬מכאן הסיק סמית‬
‫שהעלייה ברווחים של אנשים פרטיים כגון בעלי אדמות‪ ,‬סנדלרים ואורגים היא עלייה‬
‫בעושרה של האומה כולה‪.‬‬
‫אם חזונה של בעלת המאפייה שלנו יוגשם‪ ,‬לא רק היא תרוויח‪ ,‬ירוויחו גם העובדים שהיא‬
‫תתחיל להעסיק והאומה כולה )שלא לדבר על חולי צליאק שסוף סוף יוכלו לקנות לחמים‬
‫טעימים נטולי גלוטן(‪ .‬זה לא נשמע לנו חדשני במיוחד‪ ,‬כי אנו חיים בעולם קפיטליסטי‬
‫שמקדש את טענתו של סמית‪ ,‬ואנחנו שומעים וריאציות שונות על הרעיון הזה בכל מהדורת‬
‫חדשות‪ .‬אך טענתו של סמית‪ ,‬לפיה הגידול ברווחים של אנשים פרטיים מביא לגידול בעושרו‬
‫של הכלל היא אחד הרעיונות המהפכניים ביותר בהיסטוריה האנושית‪ ,‬לא רק מבחינה‬
‫כלכלית אלא יותר מכך — מבחינה מוסרית ופוליטית‪ .‬מה שסמית בעצם אומר הוא שרווח‬
‫פרטי הוא משהו שעוזר לכלל‪ .‬כשאני מרוויח כסף‪ ,‬אני עושה טוב לא רק לעצמי‪ ,‬אלא גם‬
‫לאחרים‪ .‬אגואיזם הוא אלטרואיזם‪.‬‬
‫רוב ההיסטוריה בני אדם ראו את הכלכלה כ"משחק סכום אפס"‪ ,‬שבו הרווח של האחד‬
‫בהכרח בא על חשבון ההפסד של השני‪ .‬השכל הישר אמר שכאשר אדם מרוויח יותר כסף‬
‫ונהיה עשיר יותר הוא אגואיסט שדואג לעצמו‪ ,‬וסביר שהוא מרוויח כסף על חשבון מישהו‬
‫אחר‪ .‬בהרבה תרבויות להרוויח הרבה כסף נתפס לכן כדבר שלילי מעצם טבעו‪ .‬כמו שאמר‬
‫ישו‪" :‬קל יותר לגמל לעבור דרך קוף המחט‪ ,‬מלאדם עשיר להיכנס לגן עדן" )מתי‪ ,‬יט‪ ,‬כד(‪.‬‬
‫הדרך היחידה שבה עשירים יכלו לפצות על כך היתה לתת הרבה תרומות וצדקה‪.‬‬
‫סמית לימד את בני האדם לחשוב על הכלכלה כ־"‪ ,"win-win situation‬שבו הרווח של‬
‫האחד תלוי ברווח של השני‪ .‬לא זו בלבד שגם אני וגם השכן שלי יכולים ליהנות מחתיכת‬
‫עוגה גדולה יותר )כי העוגה גדלה כל הזמן(‪ ,‬אלא הגידול בחתיכה שלי תלוי בגידול בחתיכה‬
‫של השכן‪ .‬אם השכן שלי עני‪ ,‬גם אני כנראה אהיה עני‪ ,‬כי לא אוכל למכור לו כלום‪ .‬אם‬
‫השכן שלי עשיר‪ ,‬גם לי יהיה קל יותר להתעשר‪ ,‬כי אוכל למכור לו הרבה‪ .‬כך הכחיש‬
‫הקפיטליזם את הניגוד המסורתי בין עושר ובין מוסר‪ .‬אפשר להיות מאוד עשיר ולהיות מאוד‬
‫מוסרי גם מבלי לתת שום צדקה‪ .‬למעשה‪ ,‬להיות עשיר פירושו להיות מאוד מוסרי‪ .‬שכן אם‬
‫אתם עשירים‪ ,‬אתם מספקים פרנסה להמון אנשים ומניעים את גלגלי הצמיחה‪.‬‬
‫זאת בתנאי כמובן שהאדם העשיר משקיע את הכסף שלו בפתיחת מפעלים חדשים‬
‫ובהעסקת עובדים חדשים‪ ,‬ולא קובר את הכסף באדמה או מבזבז אותו על פעילויות‬
‫לא־יצרניות‪ .‬לכן בקטע שלעיל סמית חוזר שוב ושוב על אותה מנטרה‪" :‬ככל שהרווחים‬
‫גדלים‪ ,‬הוא יעסיק יותר עוזרים‪ ",‬ולא חס וחלילה‪" :‬ככל שהרווחים גדלים‪ ,‬הוא יעשה‬
‫משתאות יותר מפוארים‪ ".‬חלק אינטגרלי מהכלכלה הקפיטליסטית המודרנית היה התפתחותה‬
‫של אתיקה כלכלית חדשה‪ ,‬שלפיה רווחים חייבים להיות מושקעים בהגדלת הייצור‪ .‬הייצור‬
‫מביא רווחים‪ ,‬את הרווחים יש להשקיע בייצור‪ ,‬שייתן יותר רווחים‪ ,‬שיושקעו שוב בייצור‪,‬‬
‫שייתן עוד יותר רווחים‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬עד אין קץ‪ .‬ההשקעות יכולות ללבוש צורות שונות —‬
‫הגדלת המפעל‪ ,‬יציאה במסע פרסום‪ ,‬פיתוח סוג חדש של מוצרים‪ ,‬השקעה במחקר מדעי‪,‬‬
‫קורסי הכשרה לעובדים‪ .‬אך כל אלה חייבים להיתרגם בסופו של דבר לרווחים גדולים יותר‬
‫מהייצור‪ .‬בדת הקפיטליסטית החדשה‪ ,‬הדיבר הראשון‪ ,‬המצווה העליונה והמקודשת ביותר‬
‫היא‪" :‬רווחים מהייצור צריכים להיות מושקעים בהגדלת הייצור‪".‬‬
‫זו הסיבה שהקפיטליזם נקרא "קפיטליזם"‪ .‬הקפיטליזם מבחין בין ‪") Capital‬הון"‬
‫בעברית(‪ ,‬לבין ‪") Wealth‬עושר" בעברית(‪" .‬הון" הוא נכסים אשר משמשים להשקעות‬
‫יצרניות‪" .‬עושר"‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נאגר לשעת צרה או מבוזבז בפעילויות לא יצרניות‪ .‬אדם הוא‬
‫"קפיטליסט" כאשר הוא מתייחס לנכסים שלו כאל הון שצריך להיות מושקע בהגדלת הייצור‪,‬‬
‫ולא כאל עושר שנחסך ומבוזבז מבלי להגדיל את הייצור‪ .‬פרעה שהעביד בפרך אלפי עבדים‬
‫כדי לבנות פירמידה לא היה קפיטליסט‪ ,‬שכן הפירמידה לא ייצרה כלום‪ .‬פיראט ששדד תיבה‬
‫מלאה מטבעות זהב וטמן אותה על חופו של אי נידח לא היה קפיטליסט‪ ,‬שכן תיבה הקבורה‬
‫בחול לא מצמיחה כלום‪ .‬לעומת זאת פועלת פשוטה אשר משקיעה חלק מחסכונותיה הצנועים‬
‫באיגרות חוב ובמניות היא קפיטליסטית‪ .‬אולי אין לה הרבה כסף‪ ,‬אבל היא מתייחסת לכסף‬
‫שיש לה כאל הון‪.‬‬

‫כמו יתר הרעיונות הקפיטליסטיים‪ ,‬גם הרעיון של "השקעת רווחי הייצור בהגדלת הייצור"‬
‫נשמע לנו ברור מאליו‪ ,‬אבל רוב ההיסטוריה הוא היה זר לרוב האנשים‪ .‬בעולם‬
‫הקדם־מודרני‪ ,‬התפיסה היתה שהייצור הוא קבוע‪ ,‬ולכן אין צורך ואין טעם להשקיע את‬
‫הרווחים מהייצור בהגדלת הייצור‪ .‬ממילא אי אפשר להגדיל אותו בהרבה‪ .‬כך למשל אצילי‬
‫ימי הביניים דגלו באתיקה של רוחב יד ובזבזנות — הם הוציאו את רווחיהם מצד אחד על‬
‫משתאות מפוארים‪ ,‬חגיגות‪ ,‬ארמונות ומלחמות‪ ,‬ומצד שני על מעשי צדקה ובניית כנסיות‬
‫מונומנטליות‪ .‬רק אצילים ספורים השתמשו ברווחים של אחוזותיהם כדי לייעל את הייצור‬
‫באחוזה‪ ,‬לפתח זני חיטה חדשים‪ ,‬או לחפש שווקים חדשים לתוצרתם‪ .‬האצילים לא ציפו‬
‫שבעוד עשר או עשרים שנה אחוזותיהם יניבו ‪ 10‬או ‪ 20‬אחוז יותר מאשר בהווה‪.‬‬
‫בעידן המודרני‪ ,‬האצולה ירדה ואת מקומה תפסה אליטה מסוג חדש שחבריה מאמינים‬
‫אדוקים בדת הקפיטליסטית‪ .‬אליטה זו נקראת "המעמד הבינוני" או "הבורגנות"‪ .‬הבורגנים‬
‫העשירים של ימינו עשירים לאין שיעור יותר מאשר אצילי ימי הביניים‪ ,‬אך הם מאמינים‬
‫אדוקים בסגירת המעגל ייצור־רווחים־ייצור‪ .‬על כן הם חיים בצניעות יחסית ומבזבזים רק‬
‫נתח קטן מאוד מהרווחים שלהם על פעילויות לא יצרניות‪ .‬אצילי ימי הביניים לבשו גלימות‬
‫ססגוניות עטויות זהב ויהלומים ובילו חלק ניכר מזמנם בנשפים‪ ,‬בקרנבלים ובפסטיבלים‬
‫נוצצים‪ .‬לידם‪ ,‬הבורגנים העשירים נראים כעדת עורבים קרתנית ומשעממת‪ .‬הם לובשים מדי‬
‫עבודה שצבעם נע על פני כל הסקאלה שבין אפור לשחור ואין להם זמן לקרנבלים ולנשפים‪.‬‬
‫הם מתזזים ללא הרף מפגישת עסקים אחת לשנייה כדי לברר היכן הכי כדאי להשקיע את‬
‫ההון שלהם‪ ,‬ואם השקעות העבר נושאות פרי‪ .‬אמנם החליפות האפורות שלהם הן תוצרת‬
‫ורסאצ'ה‪ ,‬ואמנם הם מתזזים מפגישת עסקים אחת לשנייה במטוס פרטי‪ ,‬אך זה באמת כסף‬
‫קטן לעומת סכומי העתק שהם משקיעים בהגדלת הייצור האנושי‪.‬‬
‫לא רק חברות עסקיות גדולות מתנהלות כך‪ .‬גם אנשים פרטיים וממשלות פועלים על בסיס‬
‫אותו עיקרון‪ .‬אנשים פרטיים מחפשים ללא הרף את "אפיק ההשקעה המניב ביותר"‪ ,‬ומצפים‬
‫שאם היום יש להם מיליון שקל‪ ,‬השקעה נבונה במניות או בקניית נדל"ן תבטיח שבעוד שבע‬
‫שנים יהיו להם שני מיליון שקל‪ .‬ממשלות משתדלות להשקיע את כספי המסים שהן גובות‬
‫בפעילויות יצרניות שיבטיחו תקבולי מסים גבוהים עוד יותר בעתיד‪ .‬ממשלה מסוימת עשויה‬
‫להשקיע בבניית נמל חדש מתוך הנחה שזה יעלה את כושר הייצור והייצוא של המדינה‪,‬‬
‫ויגדיל את תקבולי המסים בעתיד‪ ,‬שיאפשרו לבנות עוד נמל‪ .‬ממשלה אחרת משקיעה כספים‬
‫בשיפור מערכת החינוך מתוך הנחה שאנשים משכילים יהיו יצרנים פוריים יותר שישלמו‬
‫יותר מסים שיאפשרו להשקיע עוד יותר כסף במערכת החינוך‪.‬‬

‫***‬

‫הקפיטליזם החל את דרכו כתיאוריה מדעית שמסבירה כיצד פועלת הכלכלה ודוגלת ברעיון‬
‫ש"השקעת רווחי הייצור בהגדלת הייצור תביא לצמיחה כלכלית"‪ .‬אולם‪ ,‬בהדרגה הפך‬
‫הקפיטליזם מתיאוריה מדעית לדת המבקשת לקבוע מה מוסרי ומה אינו מוסרי‪ ,‬וכיצד‬
‫ממשלות ואנשים פרטיים צריכים להתנהג‪ .‬הדת הקפיטליסטית מאמינה שצמיחה כלכלית היא‬
‫הטוב העליון‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬שצמיחה כלכלית היא המפתח לכל יתר הדברים הטובים‬
‫בעולם‪ ,‬שכן צדק‪ ,‬חירות ואפילו אושר מושתתים על צמיחה‪ .‬אם תשאלו קפיטליסט כיצד‬
‫להביא צדק וחופש למקום כגון זימבבווה או אפגניסטן‪ ,‬סביר להניח שתקבלו הרצאה על איך‬
‫צמיחה כלכלית ומעמד בינוני משגשג הם הכרחיים לקיומם של מוסדות דמוקרטיים יציבים‪.‬‬
‫לדת החדשה הזו היתה בין השאר השפעה מכרעת על התפתחותו של המדע המודרני‪ .‬כפי‬
‫שראינו בפרק ‪ ,14‬פרויקטים מדעיים דורשים מימון רב‪ ,‬והמימון הזה מגיע ברוב המקרים‬
‫ממדינות או מעסקים פרטיים‪ .‬כאשר מדינות קפיטליסטיות ואנשי עסקים קפיטליסטים בוחנים‬
‫אם כדאי להם להשקיע את רווחיהם במימון פרויקט מדעי מסוים‪ ,‬השאלה מספר אחת שהם‬
‫שואלים היא "האם הפרויקט הזה עשוי לתרום להגדלת הייצור והרווחים? האם הוא יביא‬
‫לצמיחה כלכלית?" אם התשובה היא שלילית‪ ,‬קטנים סיכוייו של הפרויקט למצוא מימון‬
‫ולקרום עור וגידים‪ .‬היסטוריה של המדע המודרני שאינה מייחדת מקום של כבוד לקפיטליזם‬
‫אינה שווה את הנייר שעליו היא כתובה‪ .‬לקפיטליזם מגיע חלק ניכר מהקרדיט על הישגיו של‬
‫המדע המודרני‪ ,‬כגון פיתוחם של תרופות חדשות‪ ,‬כלי רכב חדשים ואמצעי תקשורת חדשים‪,‬‬
‫כמו גם חלק ניכר מהאשמה על תוצריה הפחות נעימים של המהפכה המדעית‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬אי אפשר להבין את ההיסטוריה של הקפיטליזם עצמו מבלי להביא בחשבון את‬
‫המדע‪ .‬הקפיטליזם מבוסס על אמונה בצמיחה כלכלית נצחית‪ .‬אמונה זו סותרת כמעט את כל‬
‫מה שאנו יודעים על היקום‪ .‬להקה של זאבים לא תגיע רחוק אם היא תתבסס על ההנחה‬
‫שאספקת הכבשים תמשיך לגדול ולגדול עד אין קץ‪ .‬הכלכלה הקפיטליסטית מצליחה בכל‬
‫זאת לצמוח ללא הפסקה רק תודות לעובדה שאחת לכמה שנים מדענים ממציאים או מגלים‬
‫משהו חדש‪ ,‬כגון יבשת אמריקה‪ ,‬מנוע הקיטור‪ ,‬או דשנים תעשייתיים‪ .‬בנקים וממשלות‬
‫מדפיסים עוד ועוד כסף‪ ,‬אבל בסופו של דבר המדענים הם אלה שפודים את הצ'ק‪.‬‬

‫קולומבוס מחפש משקיע‬

‫האשראי היה בעל תפקיד גורלי לא רק בעלייתו של המדע המודרני‪ ,‬אלא גם בעלייתו של‬
‫האימפריאליזם האירופי‪ .‬מנגד‪ ,‬היה זה האימפריאליזם האירופי שייצר מלכתחילה את מערכת‬
‫האשראי המודרנית‪ ,‬במעגל קסמים קלאסי‪ .‬אשראי לא היה תופעה ייחודית לאירופה‬
‫המודרנית‪ .‬מערכות אשראי היו קיימות כמעט בכל החברות האנושיות‪ ,‬ובעת החדשה‬
‫המוקדמת התפתחות הקפיטליזם האירופי היתה שלובה בהתפתחויות מקבילות בעולם‬
‫האסלאם‪ ,‬בהודו ובמזרח אסיה‪ .‬כדאי גם לחזור ולהדגיש שעד סביבות שנת ‪ 1800‬מרכז‬
‫הכובד הכלכלי והמסחרי של העולם היה באסיה‪ ,‬ולרשות האירופים לא עמד הון רב יותר‬
‫מאשר לרשות הסינים או ההודים‪.‬‬
‫אולם בסין‪ ,‬בהודו ובעולם האסלאם היה לאשראי ולקפיטליזם מקום משני במערכת‬
‫החברתית והפוליטית‪ .‬סוחרים ובנקאים בשווקים של איסטנבול‪ ,‬איספהאן‪ ,‬דלהי ובייג'ינג‬
‫אולי חשבו בצורה קפיטליסטית‪ ,‬אך המלכים והמצביאים בארמון ובקסרקטין חשבו באופן‬
‫שונה מאוד‪ ,‬וזילזלו בסוחרים ובצורת המחשבה שלהם‪ .‬מרבית מסעות הכיבוש‬
‫הלא־אירופיים בעת החדשה המוקדמת היו פועלם של מצביאים גדולים כגון נורהאצ'י‬
‫)‪ (Nurhaci‬ונאדיר שאה )‪ ,(Nader Shah‬או של אימפריות ריכוזיות כגון אימפריית צ'ינג‬
‫)‪ (Qing‬והאימפריה העות'מאנית‪ ,‬שמימנו את מלחמותיהם באמצעות הטלת מסים‪ ,‬וחבו רק‬
‫מעט למערכת האשראי ולאינטרסים של בעלי ההון‪.‬‬
‫באירופה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אימצו המלכים והמצביאים את צורות המחשבה של הסוחרים‬
‫והבנקאים‪ ,‬ובסופו של דבר הסוחרים והבנקאים עצמם נהיו ראשי ממשלה וגנרלים‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬הכיבוש האירופי של העולם מומן יותר ויותר באמצעות גיוס אשראי )במקום הטלת‬
‫מיסים(‪ ,‬והודרך יותר ויותר על ידי רצונם של בעלי ההון לקבל תשואה טובה על השקעתם‪.‬‬
‫למרבה הפליאה‪ ,‬האימפריות שהוקמו על ידי בנקאים וסוחרים במגבעות ובחליפות אפרוריות‬
‫הביסו את האימפריות שהוקמו על ידי אצילים ומלכים עטורי כתרי זהב ושריונות נוצצים‪.‬‬
‫לאימפריות של הבנקאים והסוחרים היה הרבה יותר קל לגייס סכומי כסף גדולים למימון‬
‫מסעות הכיבוש שלהם‪ .‬אנשים אינם רוצים לשלם מסים‪ ,‬אבל הם שמחים מאוד להשקיע את‬
‫הכסף שלהם‪.‬‬
‫ב־‪ 1485‬פנה כריסטופר קולומבוס למלך פורטוגל וביקש ממנו לממן צי שיפליג מערבה‬
‫לאוקיאנוס האטלנטי ויפתח נתיב מסחר חדש למזרח אסיה‪ .‬מסעות מחקר כאלה היו עסק‬
‫מסוכן ויקר מאוד‪ .‬כדי לבנות ספינות‪ ,‬לקנות אספקה ולשלם משכורות למלחים נדרש סכום‬
‫כסף עצום‪ ,‬ולא היתה שום ודאות שההשקעה תניב פירות‪ .‬מלך פורטוגל סירב‪.‬‬
‫קולומבוס לא אמר נואש‪ .‬הוא פנה למשקיעים פוטנציאלים אחרים בגנואה‪ ,‬בוונציה‪,‬‬
‫באנגליה‪ ,‬ושוב בפורטוגל — ונדחה בכל פעם‪ .‬לבסוף הוא פנה לפרדיננד ואיזבלה מלכי‬
‫ספרד‪ ,‬ובעזרת לוביסטים מיומנים הצליח )בקושי רב( למכור להם את הרעיון שלו ולקבל‬
‫מהם את המימון הדרוש‪ .‬הצלחתו של קולומבוס איפשרה לספרדים לכבוש את אמריקה‬
‫ולפרוס שם רשת של מכרות זהב וכסף ומטעי סוכר וטבק שתופעלו על ידי עבדים אינדיאנים‬
‫ואפריקנים‪ ,‬ומילאו את קופותיהם של מלכיה‪ ,‬בנקאיה וסוחריה של ספרד‪.‬‬
‫מאה שנים מאוחר יותר‪ ,‬האשראי שנסיכים ובנקאים היו מוכנים לתת להרפתקנים דוגמת‬
‫קולומבוס היה גדול לאין שיעור מב־‪ .1485‬ראשית‪ ,‬תגליותיו של קולומבוס יצרו הכנסות‬
‫חדשות‪ ,‬ולכן עמד לרשות הנסיכים והבנקאים יותר הון שאפשר להלוות להרפתקנים‪ .‬שנית‪,‬‬
‫תגליותיו של קולומבוס הגדילו את האמון שרחשו נסיכים ובנקאים להרפתקנים‪ ,‬ולכן נסיכים‬
‫ובנקאים היו מוכנים להיפרד מהכסף שלהם ביתר קלות‪ .‬זה מה שהזין את האימפריאליזם‬
‫האירופי‪ .‬אשראי איפשר תגליות‪ ,‬תגליות בנו מושבות‪ ,‬מושבות הזרימו הכנסות‪ ,‬הכנסות‬
‫יצרו אמון‪ ,‬והאמון סיפק אשראי נוסף‪ .‬למצביאים כגון נורהאצ'י ונאדיר שאה נגמר הדלק‬
‫אחרי כמה אלפי קילומטרים‪ ,‬ואילו האימפריות הקפיטליסטיות רק העלו מהלך מכיבוש‬
‫לכיבוש‪.‬‬
‫גם ב־‪ 1585‬עדיין לא היה פשוט לגייס את ההון הדרוש למסעות גילוי־כיבוש‪ ,‬בין השאר‬
‫כי הסיכונים נותרו גדולים‪ .‬חלק ממסעות הגילוי לא גילו שום דבר בעל ערך )כך למשל‬
‫האנגלים השקיעו הון רב בניסיונות שווא לגלות מעבר צפוני־מערבי לאסיה‪ ,‬מסביב לקנדה(‪.‬‬
‫אוניות רבות לא שרדו את המסעות המפרכים‪ ,‬חלקן אבדו בסערה ואחרות נשדדו בידי‬
‫פיראטים או ממלכות יריבות‪ .‬כדי להגדיל את מספר המשקיעים הפוטנציאלים ולהקטין את‬
‫הסיכון לכל משקיע‪ ,‬התפתחו חברות מניות בעירבון מוגבל‪ .‬במקום שמשקיע אחד יסכן את‬
‫כל הונו במסע של ספינה אחת‪ ,‬חברת המניות אספה כסף ממספר רב של אנשים‪ ,‬שכל אחד‬
‫השקיע קצת‪ .‬אם הספינה טבעה‪ ,‬כל אחד הפסיד קצת‪ ,‬ולא היה עלול להפסיד יותר מאשר את‬
‫מה שהוא עצמו השקיע )אם החברה פשטה רגל כשהיא חייבת מיליונים‪ ,‬לא היה אפשר‬
‫להפקיע את רכושם של בעלי המניות(‪ .‬אם הספינה חזרה ממסע מוצלח‪ ,‬החברה שילמה‬
‫דיבידנדים נאים לכל בעלי המניות‪ ,‬ולא היה גבול עליון לרווחים‪ .‬חברת המניות בעירבון‬
‫מוגבל היתה אחת ההמצאות המתוחכמות ביותר של ההיסטוריה הכלכלית והמשפטית‪ .‬היא‬
‫נתנה לאנשים הזדמנות לרווח בלתי מוגבל‪ ,‬בשעה שהסיכון שהם לקחו על עצמם היה מוגבל‬
‫לגובה השקעתם‪.‬‬
‫דרך אחרת לממן את מסעות הגילוי והכיבוש ולהקטין את הסיכון הכרוך בהם היתה‬
‫התפתחותם של עסקי הביטוח‪ .‬תמורת כך וכך מטבעות זהב התחייבה חברת הביטוח לשאת‬
‫בנזק במקרה שהאונייה טבעה‪ ,‬נשדדה בידי פיראטים או הוטבעה על ידי צי עוין‪ .‬אם חברת‬
‫הביטוח אספה די מידע אמפירי וחישבה נכון את ההסתברויות‪ ,‬ואם מספיק בעלי אוניות קנו‬
‫פוליסות ביטוח‪ ,‬חברת הביטוח יכלה להרשות לעצמה לשלם אחת לכמה זמן את מלוא ערכה‬
‫של אונייה טבועה או שדודה‪ .‬זו היתה דרך גאונית לחלק את הסיכון בין מספר רב עוד יותר‬
‫של משקיעים‪.‬‬
‫וכך התפתחה מערכת פיננסית מתוחכמת שמרכזה באזור החוף האטלנטי באירופה‪ ,‬אשר‬
‫גייסה כמויות גדולות של אשראי תוך זמן קצר ויכלה להעמיד אותו לרשותם של יזמים‬
‫פרטיים ושל ממשלות‪ .‬מערכת זו יכלה לממן את מסעות הגילוי־כיבוש ביעילות רבה הרבה‬
‫יותר מכל ממשלה בעולם‪ .‬דוגמה יפה לכך היא המאבק שהתחולל בין ספרד לבין הולנד‪.‬‬
‫ספרד היתה במאה ה־‪ 16‬המעצמה החזקה ביותר באירופה‪ ,‬ואחת האימפריות הגדולות‬
‫בעולם‪ .‬היא שלטה בחלק נכבד מאירופה‪ ,‬בנתחים גדולים מיבשת אמריקה‪ ,‬באיי הפיליפינים‪,‬‬
‫ובשורה של בסיסים לאורך חופי אפריקה ואסיה‪ .‬כל שנה הפליגו ציי אוניות עמוסי אוצרות‬
‫זהב וכסף מהמכרות החדשים של אמריקה לנמלי ספרד‪ .‬הולנד‪ ,‬מנגד‪ ,‬היתה ביצה קטנה‪,‬‬
‫סחופת רוחות וחסרת כל משאבים טבעיים‪ ,‬שעד שנת ‪ 1568‬היתה חלק מנחלותיו של מלך‬
‫ספרד‪.‬‬
‫ב־‪ 1568‬מרדו ההולנדים‪ ,‬שהיו פרוטסטנטים ברובם‪ ,‬במלך ספרד הקתולי‪ ,‬על רקע חילוקי‬
‫דעות דתיים‪ .‬המורדים נידמו בתחילה לדון קיחוטה המסתער באומץ לב חסר סיכוי על טחנות‬
‫רוח אימתניות‪ .‬אך לא זו בלבד שההולנדים הצליחו לבסוף להבטיח את עצמאותם משליטתה‬
‫של ספרד‪ ,‬אלא שבמהלך מלחמת העצמאות הארוכה שלהם )שנמשכה עד ‪ (1648‬הם הצליחו‬
‫גם לדחוק את רגלי הספרדים ובעלי בריתם הפורטוגלים מנתיבי הסחר העולמיים‪ ,‬להשתלט‬
‫על רשת של נקודות מסחר ומושבות בכל חלקי העולם‪ ,‬ולהפוך למדינה העשירה ביותר‬
‫באירופה‪ .‬סוד הצלחתם של ההולנדים היה אשראי‪ .‬כדי להילחם בספרדים הקימו ההולנדים‬
‫צבא שכירי חרב אשר עלה הון תועפות‪ .‬הציים שבאמצעותם השתלטו ההולנדים על נתיבי‬
‫הסחר הימיים עלו עוד יותר‪.‬‬
‫ההולנדים הצליחו לממן את הצבאות והציים שלהם ביתר הצלחה מהאימפריה הספרדית‬
‫האדירה‪ ,‬היות שהם השכילו לקנות את אמונה של המערכת הפיננסית האירופית בזמן‬
‫שהספרדים איבדו אמון זה‪ .‬המערכת הפיננסית נתנה להולנדים אשראי‪ ,‬באמצעות האשראי‬
‫הזה הקימו ההולנדים צבאות וציים יעילים יותר מאלו של המעצמה הספרדית‪ ,‬וצבאות וציים‬
‫אלו איפשרו להם להשתלט על נתיבי הסחר העולמיים‪ .‬שליטתם בנתיבי הסחר איפשרה‬
‫להולנדים לקצור רווחים נאים ולהחזיר את ההלוואות שהם לקחו‪ ,‬וכך להבטיח את המשך‬
‫אמונה של המערכת הפיננסית בהם‪ .‬בתקופה זו הפכה אמסטרדם לא רק לאחד הנמלים‬
‫החשובים באירופה‪ ,‬אלא גם למרכז הפיננסי המוביל של היבשת‪.‬‬

‫***‬

‫כיצד זכו ההולנדים באמון המערכת הפיננסית? לא רק תודות לכך שהם החזירו הלוואות‬
‫בזמן‪ ,‬אלא גם תודות לכך שהם שמרו על מערכת משפטית הוגנת‪ ,‬והגנו על זכויות הפרט‬
‫ובעיקר על זכויות הרכוש הפרטי‪ .‬הון בורח ממדינות רודניות הפוגעות בפרט וברכושו‬
‫למדינות שבהן יש שלטון חוק המגן על הפרט ועל רכושו‪.‬‬
‫אם הלוותם מיליון מטבעות זהב למלך ספרד ומיליון מטבעות זהב לסוחר הולנדי‪ ,‬ואחרי‬
‫שנה מלך ספרד מודיע שהוא אינו מתכוון להחזיר לכם את הכסף‪ ,‬ואילו הסוחר ההולנדי‬
‫מחזיר לכם את ההלוואה יחד עם הריבית המובטחת — בפעם הבאה אתם תסרבו להלוות‬
‫למלך ספרד )או שתגבו ריבית אסטרונומית כדי לפצות על הסיכון שאתם לוקחים(‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת לסוחר ההולנדי תלוו בשמחה‪ ,‬אפילו בריבית נמוכה יותר‪.‬‬
‫ונניח שגם הסוחר ההולנדי וגם מלך ספרד מסרבים להחזיר את חובם‪ ,‬ואתם מגישים‬
‫תביעה לבתי המשפט בספרד ובהולנד‪ .‬בספרד‪ ,‬בית המשפט משוחד על ידי המלך ופוסק‬
‫לטובתו‪ .‬בהולנד‪ ,‬בית המשפט עצמאי והוגן‪ ,‬ופוסק לטובתכם‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬בפעם הבאה‬
‫אתם תסרבו להלוות כסף למלך ספרד‪ ,‬ולעומת זאת תסכימו להלוות לסוחרים הולנדים‪.‬‬
‫ונניח שלמלך ספרד יש מנהג קלוקל עוד יותר‪ .‬בשעת הדחק הוא נוהג לטפול אשמות שווא‬
‫של בגידה על סוחרים עשירים‪ ,‬למצוא אותם אשמים‪ ,‬ולהחרים את כל רכושם‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬
‫לא זו בלבד שמלך ספרד יתקשה למצוא בעלי הון שיסכימו להלוות לו כסף בריבית נמוכה‪,‬‬
‫אלא בעלי ההון בספרד עצמה יזדרזו להבריח את הונם החוצה מהמדינה ולהשקיע אותו‬
‫בבנקים ובבורסות במקום שבו יש שלטון חוק ובמקום שבו מכבדים את זכויות הרכוש הפרטי‬
‫— כגון בהולנד‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בשעה שמלך ספרד איבד את אמון המשקיעים‪ ,‬הסוחרים ההולנדים זכו באמונם‪ .‬והיו‬
‫אלו הסוחרים ההולנדים — ולא המדינה ההולנדית — שבנו את האימפריה ההולנדית‪ .‬בעוד‬
‫שמלך ספרד ניסה לממן את מסעות הכיבוש שלו על ידי הטלת מסים לא פופולריים על נתינים‬
‫נרגנים‪ ,‬הסוחרים ההולנדים מימנו את מסעות הכיבוש שלהם דרך הבורסה‪ .‬משקיעים‬
‫ממולחים שלעולם לא היו נותנים כסף למלך ספרד והיו חושבים פעמיים אם להלוות כסף‬
‫לממשלה ההולנדית‪ ,‬השקיעו מרצונם החופשי סכומי עתק בחברות המניות ההולנדיות שבנו‬
‫את האימפריה‪.‬‬
‫ב־‪ 1602‬הוקמה חברת הודו המזרחית ההולנדית — ה־‪ VOC‬המפורסמת )‪ VOC‬הם‬
‫ראשי התיבות של שמה בהולנדית‪Vereenigde Oostindische Compagnie). VOC :‬‬
‫גייסה את הונה ממכירת מניות בשוק החופשי לכל דיכפין )כולל לבעלי הון ספרדים(‪.‬‬
‫באמצעות הכסף שגויס בבורסה של אמסטרדם מימנה ‪ VOC‬את חקירתם‪ ,‬פתיחתם ותפעולם‬
‫של נתיבי מסחר בין הולנד לבין מזרח אסיה‪ ,‬את המלחמות על השליטה בנתיבי מסחר אלו‬
‫כנגד מתחרים ספרדים‪ ,‬פורטוגלים‪ ,‬צרפתים ובריטים‪ ,‬ובסופו של דבר היא מימנה גם את‬
‫כיבושה של אינדונזיה‪.‬‬
‫אינדונזיה היא ארכיפלג בן אלפי איים שבמאה ה־‪ 17‬נשלטו על ידי מאות ממלכות‪,‬‬
‫נסיכויות ושבטים שונים‪ .‬כשהגיעו סוחריה של ‪ VOC‬לאינדונזיה‪ ,‬מטרתם הראשונית היתה‬
‫מסחרית למהדרין‪ .‬אולם כדי להבטיח את האינטרסים המסחריים שלהם ולמקסם את הרווחים‬
‫שלהם החלו סוחרי ‪ VOC‬להילחם נגד שליטים מקומיים שונים )שהטילו מכסים גבוהים(‪,‬‬
‫ונגד חברות אירופיות מתחרות‪ .‬לשם כך חימשה ‪ VOC‬את אוניות המסחר שלה ברובים‬
‫ובתותחים‪ ,‬גייסה שכירי חרב אירופים‪ ,‬יפנים‪ ,‬הודים ואינדונזים‪ ,‬הקימה מצודות‪ ,‬וניהלה‬
‫קרבות ומצורים‪ .‬כפי שהיום יש שוק בינלאומי של עובדי ניקיון או מטפלים סיעודיים‪ ,‬אז היה‬
‫שוק בינלאומי של שכירי חרב‪ ,‬שבו יכלו חברות פרטיות לשכור לא רק חיילים‪ ,‬אלא גם‬
‫גנרלים ואדמירלים‪ ,‬תותחים וספינות‪ ,‬ואפילו צבאות שלמים "מן המדף"‪ .‬המערכת‬
‫הבינלאומית של אותם הימים התייחסה לכך כמובן מאליו‪ ,‬והיתה מוכנה לקבל את הרעיון‬
‫שחברה פרטית תחזיק צבא‪ ,‬תנהל מלחמות‪ ,‬ותשלוט בטריטוריות נרחבות‪ .‬אי אחר אי נכבשו‬
‫בידי צבא השכירים של ‪ ,VOC‬וחלקים גדולים מאינדונזיה הפכו בהדרגה למושבה של‬
‫החברה‪ VOC .‬שלטה שם קרוב למאתיים שנה‪ ,‬עד שבשנת ‪" 1800‬הולאמה" אינדונזיה על‬
‫ידי המדינה ההולנדית והפכה למושבה הולנדית‪ .‬מי שחושבים שהחברות העסקיות בנות ימינו‬
‫צוברות יותר מדי כוח פוליטי וצבאי‪ ,‬צריכים להתבונן במה שכבר קרה במאות ה־‪ 17‬וה־‪18‬‬
‫כדי להבין עד כמה רחוק זה יכול להגיע‪.‬‬
‫בזמן שחברת הודו המזרחית ההולנדית )‪ (VOC‬פעלה באוקיאנוס ההודי‪ ,‬חברת הודו‬
‫המערבית ההולנדית פעלה באוקיאנוס האטלנטי‪ .‬ב־‪ 1624‬היא בנתה מצודה בשם "פורט‬
‫אמסטרדם" בשפך נהר ההדסון במטרה לשלוט על הסחר בנהר ההדסון‪ .‬מסביב למצודה קמה‬
‫המושבה "אמסטרדם החדשה"‪ ,‬אשר הותקפה שוב ושוב על ידי הבריטים‪ ,‬שכבשו אותה‬
‫בסופו של דבר ב־‪ .1664‬הבריטים שינו את שמה של המושבה ל"יורק החדשה" — ניו יורק‪.‬‬
‫מעניין לציין שהחומה שבנתה חברת הודו המערבית ההולנדית כדי להגן על המושבה שלה‬
‫מפני הבריטים והאינדיאנים מונצחת עד היום בשמו של הרחוב המפורסם ביותר בעולם‪,‬‬
‫שעובר במקום שבו שכנה החומה‪ .‬הוא נקרא "רחוב החומה"‪ .‬באנגלית‪ ,‬וול סטריט‪.‬‬

‫***‬

‫בשלהי המאה ה־‪ 17‬איבדו ההולנדים לא רק את ניו יורק‪ ,‬אלא גם את מקומם כקטר הפיננסי‬
‫והאימפריאלי של אירופה‪ .‬על הירושה נאבקו בריטניה וצרפת‪ .‬בתחילה נדמה היה שהקלפים‬
‫הטובים ביותר נמצאים בידי צרפת‪ .‬צרפת היתה מדינה גדולה יותר‪ ,‬עשירה יותר‪ ,‬עם‬
‫אוכלוסייה גדולה יותר ועם צבא חזק ומיומן יותר‪ .‬אך בריטניה הצליחה לזכות באמון‬
‫המערכת הפיננסית ואילו צרפת איבדה את האמון הזה‪ .‬אחת הסיבות המרכזיות לאובדן האמון‬
‫היתה "בועת המיסיסיפי" — המשבר הפיננסי הגדול ביותר של המאה ה־‪ ,18‬שנגרם גם הוא‬
‫בעטייה של חברת מניות אימפריאלית‪.‬‬
‫ב־‪ 1717‬הוקמה חברת המיסיסיפי הצרפתית‪ ,‬שגייסה הון בבורסה של פריז כדי לממן‬
‫פתיחת נתיבי מסחר והקמת מושבות באזור נהר המיסיסיפי )העיר ניו אורלינס — "אורליאן‬
‫החדשה"‪ ,‬על שם העיר אורליאן שבצרפת — היא שריד למאמץ זה(‪ .‬הקשרים בין ראשי‬
‫החברה לבין ראשי השלטון בצרפת היו הדוקים‪ .‬ג'ון לאו )‪ ,(Law‬שניהל את החברה‪ ,‬היה בה‬
‫בעת גם מנהל הבנק המלכותי של צרפת ושר האוצר הצרפתי! החברה רקמה סיפורי נסים‬
‫ונפלאות על העושר הטמון באזור המיסיסיפי‪ ,‬שבאותו זמן היו בו רק ביצות ואליגטורים‪.‬‬
‫הציבור הצרפתי התפתה להאמין בפנטזיות הללו‪ ,‬ומחיר מניות החברה זינק לגבהים‬
‫מסחררים‪ .‬מניות החברה הוצעו למכירה תחילה תמורת ‪ 500‬ליברות למניה‪ .‬ב־‪ 1‬באוגוסט‬
‫‪ 1719‬היה מחיר מניה של החברה ‪ 2,750‬ליברות‪ .‬ב־‪ 30‬באוגוסט הוא כבר עמד על ‪4,100‬‬
‫ליברות‪ ,‬וב־‪ 4‬בספטמבר על ‪ 5,000‬ליברות‪ .‬ב־‪ 2‬בדצמבר חצה מחיר המניה את רף ‪10,000‬‬
‫הליברות ואופוריה מטורפת שטפה את רחובות פריז‪ .‬אנשים מכרו את כל רכושם ולקחו‬
‫הלוואות ענק כדי לקנות מניות של חברת המיסיסיפי‪ ,‬מתוך אמונה שהם גילו את הדרך‬
‫להתעשר בקלות‪.‬‬
‫כמה ימים אחרי כן החלה הפאניקה‪ .‬ספקולנטים הגיעו למסקנה שמחיר המניה כבר לגמרי‬
‫לא־ריאלי ושהבועה עומדת להתפוצץ‪ .‬הם החלו למכור את מניותיהם‪ .‬כדי לייצב את מחיר‬
‫המניה קנה הבנק המלכותי של צרפת עוד ועוד מניות של חברת המיסיסיפי‪ .‬כשאזל הכסף‬
‫בבנק‪ ,‬נתן שר האוצר של צרפת רשות להדפיס עוד ועוד כסף כדי לקנות עוד מניות‪ .‬כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬מנהל הבנק המלכותי ושר האוצר של צרפת היו שניהם אותו אדם‪ ,‬שהיה גם מנהל‬
‫חברת המיסיסיפי‪ ...‬כך סובכה כל המערכת הפיננסית של המדינה הצרפתית בבועה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר עלו התרגילים הפיננסיים האלה בתוהו‪ ,‬מחיר המניה צנח מ־‪ 10,000‬ליברות למניה‬
‫ל־‪ 1,000‬ליברות למניה‪ ,‬ואז התמוטט לגמרי‪ ,‬יחד עם הבנק המלכותי והאוצר הצרפתי‪.‬‬
‫הספקולנטים הגדולים מכרו בזמן‪ .‬המשקיעים הקטנים איבדו את כל עולמם ורבים התאבדו‪.‬‬
‫בועת המיסיסיפי היתה אחד האסונות הפיננסיים הגדולים ביותר בהיסטוריה‪ .‬המערכת‬
‫הפיננסית של מלך צרפת מעולם לא התאוששה מהמכה‪ .‬הקשר בין חברת המיסיסיפי לבין‬
‫ראשי השלטון בצרפת‪ ,‬והאופן שבו החברה השתמשה בקשריה הפוליטיים כדי להריץ מניות‬
‫ולנפח את הבועה‪ ,‬הביאו לאובדן אמונו של הציבור בבנקים הצרפתיים ובמדיניות הכלכלית‬
‫של מלך צרפת‪ .‬מלך צרפת התקשה יותר ויותר לגייס אשראי‪ ,‬וזו היתה אחת הסיבות‬
‫המרכזיות לנפילת האימפריה הצרפתית שמעבר לים לידי הבריטים במחצית השנייה של‬
‫המאה ה־‪ .18‬בשעה שיריביו הבריטים יכלו ללוות כסף בקלות ובריבית נמוכה‪ ,‬מלך צרפת‬
‫התקשה ללוות כסף ונאלץ לשלם עליו בריבית גדלה והולכת‪ .‬כדי לממן את החזרי הריבית‬
‫נאלץ המלך ללוות עוד ועוד כסף‪ ,‬בריבית יותר ויותר גבוהה‪ .‬לבסוף‪ ,‬בשנות השמונים של‬
‫המאה ה־‪ ,18‬התברר למלך שגובה ההחזר השנתי על הריבית לבדה מגיע למחצית מההוצאות‬
‫השנתיות של המדינה‪ ,‬ובקצב הזה אין סיכוי שהוא אי פעם יוכל לשלם את חובותיו‪ .‬צרפת‬
‫פשטה את הרגל‪ .‬בלית ברירה כינס המלך לואי ה־‪ 16‬בשנת ‪ 1789‬את אספת המעמדות כדי‬
‫למצוא פתרון למשבר‪ .‬כך החלה המהפכה הצרפתית‪.‬‬

‫***‬

‫בשעה שהאימפריה הצרפתית מעבר לים קרסה‪ ,‬הלכה האימפריה הבריטית מחיל אל חיל‪ .‬כמו‬
‫האימפריה ההולנדית‪ ,‬גם האימפריה הבריטית הוקמה ונוהלה במידה רבה על ידי חברות‬
‫מניות שגייסו את הונן בבורסה הצומחת של לונדון‪ .‬כך למשל המושבות האנגליות הראשונות‬
‫באמריקה הוקמו בראשית המאה ה־‪ 17‬על ידי חברות מניות כגון החברה הלונדונית‪ ,‬חברת‬
‫פלימות‪ ,‬חברת דורצ'סטר‪ ,‬וחברת מסצ'וסטס )רובן פשטו את הרגל כשהמושבות שהן הקימו‬
‫נתקלו בקשיים כלכליים או ננטשו(‪ .‬תת־היבשת ההודית על ‪ 150‬מיליון תושביה לא נכבשה‬
‫על ידי הצבא המלכותי הבריטי‪ ,‬אלא על ידי צבא שכירים שהיה שייך לחברת הודו המזרחית‬
‫הבריטית‪ .‬חברת המניות הזאת שלטה באימפריה הודית אדירה כמאה שנה‪ ,‬עד שהכתר‬
‫הבריטי "הלאים" את הודו בשנת ‪ .1857‬נפוליאון לעג לאימפריה הבריטית וקרא לה‬
‫"אימפריה של חנוונים"‪ .‬אבל בסופו של דבר החנוונים האלה הביסו גם את נפוליאון‪.‬‬

‫בשם ההון‬
‫הלאמתה של אינדונזיה על ידי המדינה ההולנדית בשנת ‪ 1800‬והלאמתה של הודו על ידי‬
‫המדינה הבריטית בשנת ‪ 1857‬לא בישרו את קצו של הקשר ההדוק בין הקפיטליזם‬
‫לאימפריאליזם‪ .‬להפך‪ ,‬במהלך המאה ה־‪ 19‬רק הלכו הקשרים הללו והתהדקו‪ .‬חברות המניות‬
‫לא היו צריכות עוד להקים מושבות משל עצמן‪ ,‬שכן הן כבר משכו בחוטי השלטון בלונדון‪,‬‬
‫באמסטרדם ובפריז‪ ,‬ויכלו לסמוך על המדינה שתדאג לאינטרסים שלהן‪ .‬הממשלות‬
‫האירופיות הואשמו אז‪ ,‬במידה רבה של צדק‪ ,‬שהן אינן אלא האיגוד המקצועי של בעלי ההון‪.‬‬
‫ידוע במיוחד המקרה של מלחמת האופיום בין בריטניה לסין )‪ .(1842-1839‬במחצית‬
‫הראשונה של המאה ה־‪ 19‬חברת הודו המזרחית הבריטית ואנשי עסקים בריטים אחרים עשו‬
‫הון רב מייצוא סמים‪ ,‬בעיקר אופיום‪ ,‬לסין‪ .‬מיליוני סינים התמכרו לאופיום‪ ,‬ולסין נגרמו‬
‫נזקים חברתיים וכלכליים אדירים‪ .‬בסוף שנות השלושים אסרה הממשלה הסינית על סחר‬
‫הסמים‪ ,‬וכשסוחרי הסמים הבריטים התעלמו מהאיסור‪ ,‬הסינים החלו להחרים בכוח הזרוע‬
‫מטענים של סמים ולהשמידם‪ .‬סוחרי הסמים היו מקורבים לראשי השלטון בבריטניה‪,‬‬
‫והפעילו לחץ על הממשלה הבריטית להתערב לטובתם )חברי פרלמנט וממשלה רבים היו‬
‫בעלי מניות בסחר הסמים(‪ .‬ב־‪ 1839‬הכריזה בריטניה מלחמה על סין בשם "עקרון הסחר‬
‫החופשי"‪ .‬תודות לטכנולוגיות החדשות שפיתחו מדעניה וטכנאיה של בריטניה‪ ,‬כגון ספינות‬
‫קיטור‪ ,‬תותחים כבדים ורובים מהירי ירי‪ ,‬הסתיימה המלחמה בניצחון בריטי מכריע‪ .‬בהסכמי‬
‫השלום התחייבה סין לא להפריע לפעולתם של סוחרי הסמים הבריטים‪ ,‬לשלם פיצויים‬
‫לסוחרי הסמים על הנזקים שגרמה המשטרה הסינית‪ ,‬וכן לתת לבריטניה את נמל הונג קונג‬
‫ל־‪ 150‬שנה‪ ,‬כדי שישמש בסיס מוגן לסחר הסמים )הונג קונג הוחזרה הוחזרה לסין‬
‫ב־‪ .(1999‬בסוף המאה ה־‪ ,19‬כ־‪ 40‬מיליון סינים‪ ,‬עשרה אחוזים מהאוכלוסייה‪ ,‬היו מכורים‬
‫‪87‬‬
‫לאופיום‪.‬‬
‫גם מצרים למדה לכבד את זרועם הארוכה של בעלי ההון הבריטים‪ .‬במהלך המאה ה־‪19‬‬
‫הלוו משקיעים בריטים וצרפתים סכומי עתק לשליטי מצרים‪ ,‬בתחילה כדי לממן את חפירת‬
‫תעלת סואץ‪ ,‬ואחר כך למימון פרויקטים מגוונים אחרים‪ .‬חובותיהם של המצרים תפחו והלכו‪,‬‬
‫עד שלבסוף הם לא יכלו לעמוד בהחזרים והודיעו על שמיטת חובות חד־צדדית‪ .‬בתגובה‬
‫פלשה בריטניה למצרים וכבשה אותה‪" ,‬כדי להגן על האינטרסים של המשקיעים" )‪.(1882‬‬

‫***‬

‫לא זו בלבד שמלחמות נוהלו כדי להגן על השקעות הון‪ ,‬אלא לעתים המלחמות עצמן הונפקו‬
‫בבורסה כמפעל כלכלי לכל דבר‪ .‬ב־‪ 1821‬מרדו היוונים באימפריה העות'מאנית‪ .‬כדי לממן‬
‫את המרד פנו היוונים ליזמים בריטים ממולחים שהיו מנוסים ב"הנפקת מלחמות"‪ .‬היזמים‬
‫הבריטים הנפיקו בבורסה הלונדונית איגרות חוב עוברות לסוחר בעבור המרד היווני‪ ,‬שנקנו‬
‫על ידי משקיעים בריטים פרטיים )חלקם מתוך חישוב כלכלי צר‪ ,‬וחלקם מתוך אהדה‬
‫ליוונים(‪ .‬היוונים התחייבו להחזיר את הכסף בצירוף ריבית‪ ,‬אם וכאשר הם יזכו בעצמאות‪.‬‬
‫ערכן של איגרות החוב הללו עלה וירד בבורסה הלונדונית בצמוד להצלחות ולכישלונות‬
‫הצבאיים של היוונים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כשהתורכים עמדו לדכא את המרד‪ ,‬והמשקיעים עמדו‬
‫לאבד את כל השקעתם‪ ,‬נשלח לים התיכון צי בריטי־צרפתי־רוסי‪ .‬הצי המשולב הטביע את‬
‫הצי התורכי־מצרי בקרב נאווארינו )‪ ,(1827‬ויוון זכתה בעצמאותה‪ .‬היוונים לא הצליחו‬
‫להחזיר את ההלוואות שהם לקחו‪ ,‬ובמשך עשרות שנים נותרה הכלכלה היוונית משועבדת‬
‫לנושים הבריטים‪.‬‬
‫הקשר ההדוק הזה בין הון לשלטון גורם לכך שהאמון בעתיד והנכונות לתת אשראי‬
‫מושפעים לא רק מגורמים כלכליים "טהורים" אלא גם מגורמים פוליטיים כגון סוג המשטר‬
‫במדינה‪ ,‬רמת השחיתות והמצב הביטחוני‪ .‬זינוקים גדולים באמונם של אנשים בעתיד נובעים‬
‫הרבה פעמים לא מסיבות כלכליות‪ ,‬כגון גילוי שדה נפט חדש‪ ,‬אלא מסיבות פוליטיות‪ ,‬כגון‬
‫כינונו של משטר דמוקרטי או של משטר שמוכן להשתמש בכוח הזרוע כדי להגן על‬
‫האינטרסים של המשקיעים‪ .‬פלישת בריטניה למצרים ב־‪ 1882‬העלתה מאוד את נכונותם של‬
‫בעלי הון בריטים להשקיע כסף במפעלים מפוקפקים מעבר לים‪ .‬הם הניחו בצדק שאם הלווים‬
‫יסרבו להחזיר את ההלוואות‪ ,‬יהיה אפשר להשתמש בצבא הבריטי כבסוכנות הוצאה לפועל‪.‬‬
‫גם משברי האמון החריפים שמזעזעים מדי פעם את הכלכלה המודרנית פורצים הרבה פעמים‬
‫לא מסיבות כלכליות‪ ,‬אלא מסיבות פוליטיות‪ ,‬כגון הפיכה צבאית או שחיתות שלטונית‪.‬‬
‫זו הסיבה לכך שכיום דירוג האשראי של מדינה‪ ,‬אשר מביא בחשבון משתנים מכל הסוגים‪,‬‬
‫חשוב להצלחתה הכלכלית הרבה יותר מאשר המשאבים הטבעיים שלה )"דירוג האשראי"‬
‫של מדינה הוא מדד שמעריך את הסיכויים שהמדינה תחזיר את ההלוואות שהיא לוקחת(‪.‬‬
‫מדינה שיש לה הרבה נפט ודירוג אשראי נמוך )למשל כי יש בה ממשל רודני‪ ,‬מצב ביטחוני‬
‫רעוע ומערכת שיפוטית מסואבת(‪ ,‬תישאר קרוב לוודאי ענייה וחלשה כי היא לא תוכל לגייס‬
‫את ההון הדרוש כדי לפתח את שדות הנפט שלה‪ .‬לעומת זאת מדינה שאין לה שום משאבים‬
‫טבעיים אבל יש לה דירוג אשראי גבוה )למשל‪ ,‬כי יש בה שלטון חוק מסודר‪ ,‬מצב ביטחוני‬
‫טוב‪ ,‬ומערכת שיפוטית עצמאית ואמינה(‪ ,‬תוכל לגייס הון בקלות ובזול כדי לפתח מערכת‬
‫חינוך מתקדמת ולהקים תעשיית היי־טק‪.‬‬

‫צמיחה מבוקרת‬
‫חסידיה האדוקים של הדת הקפיטליסטית לא תמיד מביטים בחיוב על הקשרים ההדוקים‬
‫שנוצרו בין הון לשלטון ובין כלכלה לפוליטיקה‪ .‬קפיטליסטים אדוקים נוטים לחשוב‬
‫שכשפוליטיקה וכלכלה מתערבבות יותר מדי‪ ,‬שיקולים פוליטיים מתחילים להטות את זרימת‬
‫האשראי באופן מלאכותי לאפיקי השקעה פחות מבטיחים‪ ,‬וכך הם מאטים את הצמיחה‬
‫הכלכלית )למשל‪ ,‬ממשלה ישראלית עשויה לעודד השקעות בתעשיות עתירות כוח אדם‬
‫בעיירות פיתוח‪ ,‬אף על פי שמבחינה כלכלית יהיה נבון יותר להשקיע בתעשיית ההיי־טק בתל‬
‫אביב(‪ .‬לדעתם של נטורי קרתא של הקפיטליזם‪ ,‬המדיניות הכלכלית הנבונה ביותר היא לתת‬
‫לגלגל הצמיחה להתגלגל בחופשיות‪ ,‬עם מינימום של התערבות ופיקוח מצד מדינות ומפלגות‪.‬‬
‫אם רק לא נפריע להם‪ ,‬המשקיעים יזרימו אשראי לאפיקי ההשקעה הטובים ביותר‪ ,‬הרווחים‬
‫מההשקעות הללו ייתרגמו לאשראי נוסף‪ ,‬שיוזרם גם הוא לאפיקי ההשקעה הטובים ביותר‪,‬‬
‫והכלכלה תרוץ קדימה ללא מעצורים‪.‬‬
‫זהו חזון תעתועים‪ .‬אי אפשר לקיים כלכלה טהורה ללא סיוע של מערכת פוליטית‪ .‬המשאב‬
‫הכלכלי החשוב ביותר הנו אמון בעתיד‪ ,‬ועל משאב זה מאיימים תמיד גנבים ורמאים‪.‬‬
‫כשיזמים באים לבקש כסף ממשקיעים כדי להגשים חלום כלשהו‪ ,‬המשקיעים ירצו‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬לשמוע פרטים על החלום ועל האופן שבו היזמים מתכוונים להגשים אותו‪ .‬אם החלום‬
‫נשמע פנטזיה בלתי אפשרית‪ ,‬המשקיעים לא ישקיעו‪ .‬אם החלום נשמע בגבולות הסביר‪ ,‬הם‬
‫ישקיעו‪ .‬מובן שהעתיד לא ידוע‪ ,‬היזמים או המשקיעים עשויים לטעות בחישוביהם‪ ,‬והשקעות‬
‫רבות יורדות לטמיון‪ .‬אבל בדרך כלל אם היזמים ישרים ומספרים את האמת‪ ,‬הם ישיגו די‬
‫הצלחות כדי שהאמון רק ילך ויגדל‪ .‬אולם מה קורה אם היזמים אינם ישרים? מה קורה אם‬
‫הם מציגים למשקיעים מצגות שווא‪ ,‬אם הם בורחים עם הכסף לברמודה‪ ,‬או אם הם פשוט‬
‫מסרבים להחזיר את הכסף? במצב כזה האמון מצטמצם פלאים ומערכת האשראי מצטמקת‬
‫וקורסת‪ .‬השוק לבדו אינו יכול להתגונן מפני הסכנה הזאת‪ .‬מתפקידה של המערכת הפוליטית‬
‫להבטיח את האמון של המשקיעים על ידי כך שהיא מחזיקה צבא‪ ,‬משטרה‪ ,‬בתי משפט ובתי‬
‫כלא‪ ,‬ומענישה הפרות אמון זדוניות‪ .‬אי אפשר לקיים שוק חופשי ללא מלך וללא שוטרים‪,‬‬
‫וגם אי אפשר לקיים שוק חופשי אם המלך והשוטרים עסוקים בעצמם ברמאויות‪.‬‬
‫זה הוכח פעם אחת בבועת המיסיסיפי של שנת ‪ ,1719‬ומי ששכח קיבל שיעור נוסף בבועת‬
‫המיסיסיפי של שנת ‪ .2007‬בראשית המאה ה־‪ 21‬משקיעים בכל רחבי העולם נתנו הלוואות‬
‫למיליוני אמריקנים כדי לקנות בתים במיסיסיפי‪ ,‬באלבאמה‪ ,‬במישיגן ובמדינות נוספות‪.‬‬
‫המשקיעים חשבו שהם עושים עסק טוב‪ ,‬אבל ההלוואות הללו ניתנו על בסיס מידע שגוי‬
‫בעליל‪ .‬ראשית‪ ,‬המשקיעים חשבו שערך הבתים גבוה הרבה יותר מערכם האמיתי‪ .‬שנית‪,‬‬
‫המשקיעים חשבו שללווים יש הכנסה גבוהה יותר מאשר ההכנסה האמיתית שלהם‪ .‬כך למשל‬
‫משקיעים היו מוכנים לתת לאנשים חסרי כל הכנסה קבועה הלוואה בסך ‪ 100,000‬דולר‬
‫לקניית בית שערכו האמיתי היה רק ‪ 80,000‬דולר‪ .‬כשהלווה לא היה מסוגל לעמוד בהחזרי‬
‫ההלוואה‪ ,‬הסתבר שאפילו מכירת הבית אינה יכולה לסגור את הפער ולהחזיר את ההלוואה‪.‬‬
‫מי שרימה את המשקיעים לא היו הלווים‪ .‬המשקיעים רומו על ידי מערכת ענפה של בתי‬
‫השקעות‪ ,‬סוכנים‪ ,‬מתווכים‪ ,‬בנקאים ושרלטנים אחרים‪ ,‬אשר סיפרו למשקיעים אוסף של‬
‫שקרים‪ ,‬ושילשלו לכיסם דמי תיווך אסטרונומיים‪ .‬היה די קל לרמות את המשקיעים‪ ,‬כי רובם‬
‫היו אילי נפט סעודים‪ ,‬קרנות פנסיה יפניות ומשקי בית אירופיים‪ ,‬אשר האמינו לנסים‬
‫ולנפלאות שסיפרו יועצי ההשקעות שלהם‪ ,‬ולא טרחו לנסוע לעיירות שכוחות אל במיסיסיפי‬
‫ולבדוק מהו מצבו האמיתי של שוק הנדל"ן המקומי‪ .‬גם יועצי ההשקעות בדובאי‪ ,‬טוקיו או‬
‫לונדון לא טרחו לנסוע לעיירות הללו‪ ,‬והאמינו למה שסיפרו להם יועצי ההשקעות בניו יורק‪,‬‬
‫שגם הם בדרך כלל העדיפו לא לנסוע למיסיסיפי‪ .‬המלך האמריקני ושוטריו עצמו את עיניהם‬
‫למתרחש‪ ,‬והם עשויים לשלם מחיר דומה לזה ששילם מלך צרפת בזמנו‪.‬‬

‫הגיהינום הקפיטליסטי‬
‫ואולם‪ ,‬ישנה סיבה מהותית עוד יותר מדוע מסוכן לתת לכלכלה לרוץ קדימה בלי מעצורים‬
‫ובלי שוטרים‪ .‬אדם סמית מספר‪ ,‬כזכור‪ ,‬סיפור פשוט‪" :‬כאשר לאדם בעל נכסים יש יותר‬
‫רווח ממה שהוא סבור שהוא זקוק לו כדי לתמוך במשפחתו‪ ,‬הוא משתמש בחלק מהעודפים‬
‫שלו כדי להעסיק עוזרים‪ ".‬מכאן נובע לכאורה ש"אגואיזם הוא אלטרואיזם"‪ ,‬כי הגידול‬
‫ברווחיו של בעל הנכסים מספק פרנסה לעוד ועוד עובדים‪.‬‬
‫אבל מה קורה אם בעל הנכסים מגדיל את הרווחים שלו על ידי כך שהוא משלם פחות‬
‫לעובדים שלו‪ ,‬ודורש מהם יותר עבודה? התשובה הרגילה היא שהשוק החופשי יגן על‬
‫העובדים‪ .‬אם למשל בעל מפעל נעליים ישלם מעט מדי לעובדים וידרוש מהם יותר מדי‪,‬‬
‫העובדים הטובים ביותר יעזבו אותו וילכו לעבוד אצל המתחרים‪ .‬הבוס תאב־הבצע ימצא את‬
‫עצמו עם צוות עצלן ולא־מיומן‪ ,‬או ללא צוות כלל‪ .‬אם לא יתקן את דרכיו‪ ,‬הוא יפשוט רגל‪.‬‬
‫לכן תאוות הבצע של הבוס תחייב אותו לתת תנאים הוגנים לעובדיו‪.‬‬
‫זה נשמע מאוד הגיוני בתיאוריה‪ ,‬אבל המציאות מורכבת יותר‪ .‬בשוק חופשי לגמרי‪ ,‬שאינו‬
‫מפוקח על ידי מלכים וכוהנים‪ ,‬יכולים בוסים תאבי־בצע להקים מונופולים או לשתף פעלה זה‬
‫עם זה נגד ציבור הפועלים‪ .‬אם ישנו תאגיד אחד ויחיד השולט בכל מפעלי הנעליים בארץ‪ ,‬או‬
‫אם כל בעלי המפעלים עושים יד אחת להוריד בו־זמנית את השכר‪ ,‬העובדים אינם יכולים‬
‫להגן על עצמם על ידי החלפת מקום העבודה שלהם‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬בעלי הון חמדנים עשויים‬
‫לצמצם את חופש העיסוק והפעולה של עובדיהם באמצעות חוקים נוקשים‪ ,‬עבדות־חוב‪ ,‬או‬
‫אפילו עבדות־גוף‪ .‬בשלהי ימי הביניים‪ ,‬עבדות גוף היתה כמעט בלתי ידועה באירופה‬
‫הנוצרית‪ .‬במהלך העת החדשה המוקדמת‪ ,‬עלייתו של הקפיטליזם באירופה לוותה‬
‫בהתפתחותו של סחר העבדים האטלנטי‪ .‬כוחות השוק החופשי‪ ,‬ולא מלכים רודניים או‬
‫אידיאולוגיות גזעניות‪ ,‬היו אחראים לאסון הזה‪.‬‬
‫לאחר שהאירופים כבשו את אמריקה‪ ,‬הם פתחו בה מכרות זהב וכסף‪ ,‬ונטעו מטעים של‬
‫סוכר‪ ,‬טבק‪ ,‬כותנה‪ ,‬קפה וקקאו‪ .‬מכרות ומטעים אלו הפכו להיות ענף הייצור והייצוא העיקרי‬
‫של יבשת אמריקה‪ .‬חשיבות מיוחדת נודעה למטעי הסוכר‪ .‬בימי הביניים סוכר היה מצרך‬
‫נדיר ביותר באירופה‪ .‬הוא יובא מהמזרח התיכון‪ ,‬עלה הון תועפות‪ ,‬והשתמשו בו במשורה‬
‫כמרכיב בתרופות ובמרקחות שונות‪ .‬לאחר שניטעו מטעי סוכר גדולים באמריקה וכמויות‬
‫גדלות והולכות של סוכר הגיעו משם לאירופה‪ ,‬ירד מאוד מחיר הסוכר באירופה‪ ,‬ותודות לכך‬
‫התפתחה באירופה תעשייה ענפה של דברי מתיקה‪ :‬עוגות‪ ,‬עוגיות‪ ,‬שוקולד ומשקאות‬
‫ממותקים כגון תה וקפה‪ .‬האירופים פיתחו חיבה גדלה והולכת למוצרים אלו‪ .‬צריכת הסוכר‬
‫באנגליה זינקה מממוצע שנתי של בערך אפס ק"ג סוכר לאדם בראשית המאה ה־‪ ,17‬לממוצע‬
‫שנתי של כ־‪ 8‬ק"ג סוכר לאדם בראשית המאה ה־‪ .19‬כדי לענות על הביקושים הגדלים‬
‫והולכים באירופה‪ ,‬היה צורך לייבא עוד ועוד סוכר מאמריקה‪.‬‬
‫אלא שכדי לעבד את מטעי הסוכר )כמו גם את מטעי הקפה‪ ,‬הקקאו‪ ,‬הטבק והכותנה( נדרשו‬
‫כמויות גדולות של פועלים‪ .‬בתחילה הסתמכו בעלי המטעים על עבודתם של אינדיאנים‬
‫מקומיים‪ ,‬אך אלו מתו בהמוניהם כתוצאה מתנאי העבודה הקשים וממחלות לא מוכרות‬
‫שהגיעו עם האירופים לאמריקה‪ .‬מעריכים שאוכלוסייתה של אמריקה הידלדלה בין ‪1492‬‬
‫ל־‪ 1600‬בכ־‪ 90‬אחוז! בצר להם‪ ,‬החלו בעלי המטעים לייבא עבדים מאפריקה‪.‬‬
‫במהלך המאות ה־‪ 16‬עד ה־‪ 19‬הובלו כ־‪ 10‬מיליון גברים ונשים אפריקנים לאמריקה‪ ,‬שם‬
‫הם הפכו לעבדים‪ ,‬הועבדו בתנאים מחרידים ורובם מתו מעבודת פרך‪ .‬עשרות מיליונים‬
‫נוספים נספו במהלך המסע מאפריקה לאמריקה‪ ,‬או במלחמות באפריקה שנועדו לשבות‬
‫גברים ונשים כדי להופכם לעבדים‪ .‬מחריד לחשוב שכל זה קרה כדי לתמוך בתעשיית‬
‫הממתקים האירופית‪ ,‬אך זוהי האמת‪ 70 :‬אחוז מהעבדים האפריקנים באמריקה עבדו במטעי‬
‫הסוכר!‬
‫סחר העבדים לא אורגן על ידי אף מדינה או ממשלה‪ .‬הוא היה מפעל כלכלי למהדרין‪,‬‬
‫שמומן ואורגן על ידי השוק החופשי‪ .‬חברות פרטיות שעסקו בסחר עבדים הנפיקו מניות‬
‫בבורסות של אמסטרדם‪ ,‬לונדון ופריז‪ .‬בורגנים אירופים שחיפשו השקעה טובה לכסף שלהם‬
‫קנו את המניות הללו‪ .‬בכסף הזה שכרו חברות המניות ספינות‪ ,‬מלחים וחיילים‪ ,‬חטפו או קנו‬
‫אנשים בחופי אפריקה‪ ,‬העבירו אותם לנמלי אמריקה‪ ,‬שם מכרו אותם לבעלי מטעי הסוכר‪,‬‬
‫הכותנה והטבק‪ ,‬וקנו סוכר‪ ,‬כותנה וטבק‪ ,‬ואז חזרו לאירופה ומכרו שם את הסוכר‪ ,‬הכותנה‬
‫והטבק ברווח נאה‪ .‬הבורגנים האירופים קיבלו תמורה טובה להשקעתם‪ .‬התשואה על השקעה‬
‫בסחר העבדים במהלך המאה ה־‪ 18‬היתה כשישה אחוזים לשנה — לא רע בכלל‪ ,‬כפי‬
‫שאפילו יועצי השקעות בני ימינו יודו‪ .‬ואם הספינה טבעה בדרך‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬עם כל מטענה‪,‬‬
‫חברת הביטוח שילמה פיצויים‪ .‬לבעלי המניות כמובן‪ ,‬לא למשפחותיהם של העבדים‪.‬‬
‫זוהי הבעיה הבסיסית של השוק החופשי‪ ,‬שעליה הצביעו מתקני עולם רבים מספור‪ :‬אין בו‬
‫שום מנגנון שמבטיח שהרווחים של בעל הנכסים לא יושגו תוך פשעים וניצול‪ ,‬ואין בו שום‬
‫מנגנון המבטיח שהרווחים הללו יחולקו בצורה צודקת‪ .‬להפך‪ ,‬התאווה להגדיל את הרווחים‬
‫ולהגדיל את הייצור מעוורת אנשים לכל דבר העומד בדרך‪.‬‬
‫כש"הגדלת הרווחים" הופכת לטוב עליון ואינה מרוסנת על ידי מערכות מוסריות‪ ,‬היא‬
‫עלולה‪ ,‬בקלות‪ ,‬להביא לאסון‪ .‬דתות אחרות‪ ,‬למשל הנצרות והנאציזם‪ ,‬הביאו למותם של‬
‫מיליונים כתוצאה משנאה יוקדת‪ .‬הקפיטליזם הביא למותם של מיליונים כתוצאה מאדישות‪.‬‬
‫סחר העבדים לא נבע משנאה לאפריקנים‪ .‬הבורגנים שקנו מניות‪ ,‬הברוקרים שמכרו מניות‬
‫ומנהלי חברות סחר העבדים לא הקדישו בדרך כלל אף רגע של מחשבה לאפריקנים‪ .‬אפילו‬
‫בעלי מטעי הסוכר בדרך כלל לא חשבו עליהם‪ ,‬כיוון שהם נטו לגור הרחק מהמטעים‪ ,‬והמידע‬
‫העיקרי שאותו הם דרשו ממי שניהל את המטעים היה טבלאות של רווחים והפסדים‪.‬‬
‫סחר העבדים לא היה כתם בודד על טלית שכולה תכלת‪" .‬הרעב הגדול של בנגל"‪ ,‬שמוזכר‬
‫בפרק הקודם‪ ,‬היה תוצר של דינמיקה דומה מאוד‪ ,‬כשחברת הודו המזרחית הבריטית דאגה‬
‫למאזן הרווחים שלה על חשבון חייהם של עשרה מיליון הודים‪ .‬מסעות המלחמה של ‪VOC‬‬
‫באינדונזיה מומנו על ידי בורגנים הולנדים חביבים‪ ,‬שנהנו מהחיים הטובים באמסטרדם בלי‬
‫להקדיש רגע של מחשבה לחיים הרעים של תושבי יאווה‪ ,‬סומטרה ופלורס‪ .‬אינספור עוולות‬
‫אחרות ליוו את צמיחת הכלכלה המודרנית ביתר חלקי כדור הארץ‪ .‬אם נחזור לדוגמה שניתנה‬
‫בפתח הפרק הנוכחי‪ ,‬עכשיו אפשר לגלות שלפחות בעת החדשה המוקדמת‪" ,‬קבלן המטבחים"‬
‫היה קולומבוס‪ ,‬ו"בעלת המאפייה" היתה בעלי מטעי הסוכר של אמריקה‪...‬‬

‫***‬
‫המאה ה־‪ 19‬לא הביאה שום שיפור במצב‪ .‬המהפכה התעשייתית ששטפה את יבשת אירופה‬
‫במהלך המאה הזו העשירה את הבנקאים ואת בעלי ההון‪ ,‬אך דנה מיליוני פועלים לחיים של‬
‫עוני מרוד‪ .‬מצבם של תושבי המושבות האירופיות היה גרוע עוד יותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪1885‬‬
‫הקים ליאופולד השני מלך בלגיה אגודה הומניטרית לא־ממשלתית שמטרתה המוצהרת היתה‬
‫לחקור את מרכז אפריקה‪ ,‬להילחם בסחר העבדים באגן הקונגו‪ ,‬ולהיטיב את מצבם של‬
‫תושבי הקונגו על ידי מתן טיפול רפואי‪ ,‬סלילת דרכים‪ ,‬הקמת בתי ספר וכיוצא באלה‪ .‬תחת‬
‫הכסות ההומניטרית הזאת הסכימו מעצמות אירופה לתת לאגודה ריבונות על שטח של ‪2.3‬‬
‫מיליון קילומטרים רבועים באגן הקונגו‪ ,‬שנודע בשם "מדינת קונגו החופשית"‪ .‬איש לא שאל‬
‫לדעתם של ‪ 30-20‬מיליון האפריקנים שחיו בשטח העצום הזה‪ ,‬הגדול פי ‪ 75‬משטחה של‬
‫בלגיה‪.‬‬
‫תוך זמן קצר הפכה "האגודה ההומניטרית" לארגון עסקי שמטרתו העיקרית הגדלת‬
‫רווחים‪ .‬בתי הספר ובתי החולים נשכחו‪ ,‬ובמקום זאת התמלא אגן הקונגו במכרות ובמטעים‪,‬‬
‫שנוהלו על ידי עוזריו )הבלגים ברובם( של ליאופולד‪ ,‬והתבססו על ניצול‪ ,‬בתנאים זוועתיים‪,‬‬
‫של מיליוני "פועלים"‪ .‬ידועה לשמצה בייחוד היתה תעשיית הגומי‪ .‬גומי היה אז מצרך מבוקש‬
‫מאוד בשוק העולמי‪ ,‬וייצוא גומי היה מקור ההכנסה החשוב ביותר של קונגו‪ .‬את הגומי אספו‬
‫כפריים אפריקנים מעצים שגדלו פרא‪ .‬השלטונות‪ ,‬שרצו להגדיל את הרווחים‪ ,‬דרשו‬
‫מהכפריים מכסות גבוהות יותר ויותר של גומי‪ .‬כפרים שלא עמדו במכסת הגומי שלהם‬
‫הותקפו על ידי כוחות הביטחון של "מדינת קונגו החופשית"‪ ,‬שנהגו לכרות את ידיהם של‬
‫תושבי כפרים "עצלנים" או "משתמטי מס"‪ ,‬ולפעמים אף לטבוח באוכלוסייה ללא רחם‪.‬‬
‫המדינה היתה חסכנית ביותר וסיפקה לחייליה כדורי רובה במשורה‪ .‬על כל כדור שהחיילים‬
‫"בזבזו"‪ ,‬הם היו צריכים לספק הוכחה — בדרך כלל יד כרותה — לשימוש שנעשה בו‪ .‬לפי‬
‫ההערכות המתונות ביותר‪ ,‬בין ‪ 1885‬ל־‪ 1908‬עלה המרדף אחר רווחים במחיר חייהם של‬
‫לפחות ‪ 20‬אחוז מאוכלוסיית אגן הקונגו‪ ,‬ויש הערכות המגיעות עד ‪ 50‬אחוז )המדובר הוא‬
‫‪88‬‬
‫במותם של בין ‪ 6‬ל־‪ 15‬מיליון בני אדם(‪.‬‬
‫מאז ‪ ,1908‬וביתר שאת מאז ‪ ,1945‬נראה כי רוסנה במקצת תאוות הבצע הקפיטליסטית‪,‬‬
‫בין השאר בשל הפחד מהקומוניסטים‪ ,‬אבל לא מספיק‪ .‬העוגה הכלכלית של העולם גדולה‬
‫היום לאין שיעור מבשנת ‪ ,1500‬אך העוגה הזאת מתחלקת בצורה כל כך לא שוויונית‪ ,‬שלא‬
‫מעט איכרות אפריקניות ופועלים אינדונזים חוזרים הביתה בתום יום עבודה מפרך עם פירור‬
‫עוגה קטן עוד יותר מאשר אבות אבותיהם לפני חמש מאות שנה‪ .‬כמו המהפכה החקלאית‬
‫בזמנה‪ ,‬גם צמיחת הכלכלה המודרנית עלולה להתגלות כמעשה תרמית קולוסאלי‪ .‬המין‬
‫האנושי והכלכלה העולמית יכולים לצמוח ולצמוח‪ ,‬בשעה שמצבם של אנשים כפרטים אינו‬
‫משתפר ואף נהיה גרוע יותר‪.‬‬
‫שתי תשובות מציע הקפיטליזם לקובלנות הללו‪ .‬תשובה ראשונה היא שהקפיטליזם יצר‬
‫עולם שאף אחד מלבד הקפיטליזם אינו מסוגל לנהל‪ .‬הניסיון הרציני ביותר לנהל את העולם‬
‫בצורה אלטרנטיבית — הקומוניזם‪ ,‬היה גרוע לאין שיעור כמעט מכל בחינה שאפשר להעלות‬
‫על הדעת‪ ,‬והוציא את החשק לניסיונות נוספים‪ .‬לכן‪ ,‬כפי שבשנת ‪ 8500‬לפני הספירה אפשר‬
‫היה לבכות מרה על המהפכה החקלאית‪ ,‬אבל לא היה אפשר לוותר על החקלאות‪ ,‬כך בשנת‬
‫‪ 2012‬אפשר אולי לבכות מרה על הקפיטליזם‪ ,‬אבל אי אפשר לחיות בלעדיו‪.‬‬
‫התשובה השנייה היא‪ ,‬שצריך להתאזר בסבלנות וגן עדן נמצא ממש מעבר לגבעה הבאה‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬נעשו בעבר שגיאות כגון סחר העבדים‪ ,‬הרעב הגדול של בנגל‪ ,‬שעבודם של תושבי‬
‫קונגו וניצול מעמד הפועלים האירופי‪ .‬אבל אם רק נתאזר בסבלנות ונניח לעוגה לגדול עוד‬
‫קצת‪ ,‬בסופו של דבר הכול יקבלו פרוסה גדולה יותר‪ .‬גם אם חלוקת העושר אף פעם לא‬
‫תהיה שוויונית‪ ,‬בסופו של דבר יהיה כל כך הרבה עושר‪ ,‬שחלק ממנו יטפטף לכיסם של כל‬
‫איש ואישה אפילו בבנגל ובקונגו‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬יש אי אלו סימנים מעודדים‪ .‬לפחות במדדים חומריים אובייקטיבים‪ ,‬כגון תמותת‬
‫תינוקות‪ ,‬תוחלת חיים וצריכת קלוריות לאדם‪ ,‬רמת החיים של מרבית תושבי כדור הארץ‬
‫היתה גבוהה יותר בשנת ‪ 2000‬מאשר בשנת ‪ ,1900‬וזאת למרות הגידול המסחרר במספר‬
‫בני האדם‪ .‬לולא הקפיטליזם‪ ,‬ספק רב אם היה אפשר להאכיל‪ ,‬להלביש ולשכן את ‪ 7‬מיליארד‬
‫האנשים שחיים היום בעולם )אם כי לולא הקפיטליזם גם ספק רב אם היו מלכתחילה ‪7‬‬
‫מיליארד אנשים בעולם(‪.‬‬
‫אבל האם אפשר להמשיך ולהגדיל את העוגה עד בלי די? כל עוגה זקוקה לחומרי גלם‬
‫ולאנרגיה‪ .‬נביאי זעם מתריעים שבמוקדם או במאוחר ינצלו בני האדם עד תום את חומרי‬
‫הגלם ומקורות האנרגיה של כדור הארץ‪ .‬ומה יקרה אז?‬
 ‫פרק ‪17‬‬

‫המהפכה התעשייתית‬
‫הכלכלה המודרנית צומחת‪ ,‬אם כן‪ ,‬בזכות האמון בעתיד ובזכות נכונותם של בעלי ההון‬
‫להשקיע את רווחי הייצור בהגדלת הייצור‪ .‬אולם לא די בשני אלה‪ .‬כדי שהכלכלה תוכל‬
‫לצמוח‪ ,‬יש צורך להזין אותה גם בכמות הולכת וגדלה של אנרגיה וחומרי גלם‪ .‬אפשר היה‬
‫לצפות שבמוקדם או במאוחר יאזלו מקורות האנרגיה וחומרי הגלם‪ ,‬והכול יקרוס‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬במאות השנים האחרונות כמויות האנרגיה וחומרי הגלם שעומדות לרשות האדם‬
‫גדלות והולכות כל הזמן במקום להצטמק יותר ויותר‪ .‬בכל פעם שמחסור במקורות אנרגיה או‬
‫בחומרי גלם מאיים לעצור את צמיחת הכלכלה המודרנית‪ ,‬מתחיל לזרום אשראי לטובת‬
‫מחקרים מדעיים וטכנולוגיים אשר מפתחים חומרי גלם אלטרנטיביים ומקורות אנרגיה‬
‫חדשים‪ ,‬וכך משחררים את המעצור‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 1700‬תעשיית כלי הרכב בנתה עגלות‬
‫בעיקר מעץ ומברזל‪ ,‬תוך הסתמכות על שרירי הידיים של נפחים ונגרים‪ ,‬על כבשני עץ‪ ,‬ועל‬
‫מעט עזרה מתחנות רוח ומתחנות מים‪ .‬שלוש מאות שנה מאוחר יותר‪ ,‬עומדים לרשות‬
‫תעשיית כלי הרכב לאין שיעור יותר חומרי גלם ומקורות אנרגיה‪ .‬תעשיית כלי הרכב של‬
‫ימינו עדיין עושה שימוש בעץ ובברזל‪ ,‬אך עומדים לרשותה גם אלומיניום‪ ,‬טיטניום‪ ,‬פלסטיק‬
‫וגומי‪ ,‬והאנרגיה הדרושה לייצורן של מכוניות מגיעה פחות משרירים ומתחנות רוח ויותר‬
‫ממנועי נפט ומתחנות חשמל גרעיניות‪ .‬לתהליך זה של פיתוח חומרי גלם ומקורות אנרגיה‬
‫חדשים קוראים "המהפכה התעשייתית"‪ .‬מהפכה זו החלה בבריטניה במהלך המאה ה־‪,18‬‬
‫והיא שינתה מן היסוד את הדרך שבה התנהלה האנושות זה אלפי שנים‪.‬‬

‫***‬

‫כמו תעשיית כלי הרכב של ‪ ,1700‬כך גם כמעט כל יתר הפעילויות האנושיות לאורך‬
‫ההיסטוריה נשענו על שני מקורות אנרגיה עיקריים‪ :‬שרפה של חומר אורגני כגון עץ‪,‬‬
‫ורתימה של כוחות טבע כגון רוחות וזרמי מים‪ .‬בני אדם שרפו עצים‪ ,‬והאנרגיה שהשתחררה‬
‫איפשרה להם להתיך ברזל‪ ,‬לחמם את הבית‪ ,‬לאפות עוגות‪ ,‬ולהחריב ערים עוינות‪ .‬בני אדם‬
‫רתמו את משב הרוח באמצעות מפרשים‪ ,‬והשתמשו בו כדי להניע ספינות‪ .‬בני אדם רתמו את‬
‫תנועת המים בנהר לתנועתו של גלגל ריחיים‪ ,‬וכך טחנו גרעיני חיטה‪.‬‬
‫אלא שלפני המהפכה התעשייתית בני אדם התקשו לרתום את מקורות האנרגיה הללו‬
‫ביעילות‪ .‬חמור מכך‪ ,‬הם לא ידעו כיצד ניתן להמיר אנרגיה מסוג אחד לאנרגיה מסוג אחר‪.‬‬
‫הם לא ידעו כיצד אפשר להשתמש בתנועתם של רוחות ונהרות כדי לחמם דברים‪ ,‬או כיצד‬
‫ניתן להשתמש בשרפתם של דלקים אורגניים כדי להזיז דברים‪ .‬עמדה לרשותם רק מכונה‬
‫אחת שיכלה לעשות המרות אנרגטיות שכאלה‪ :‬הגוף‪ .‬בתהליך חילוף החומרים הטבעי )הקרוי‬
‫"מטבוליזם"(‪ ,‬גופם של בני אדם ובעלי חיים אחרים שורף דלקים אורגניים )הידועים בשם‬
‫"מזון"(‪ ,‬וממיר את האנרגיה הזו לתנועות שרירים‪ .‬האדם אוכל לחם‪ ,‬שורף את הפחמימות‬
‫והשומנים שבלחם‪ ,‬וכך מזיז רגליים‪ ,‬ידיים וכלי עבודה‪.‬‬
‫מכיוון שהגוף היה המכונה היחידה שיכלה להמיר אנרגיה‪ ,‬יותר מ־‪ 90‬אחוז מכל מה‬
‫שאנשים עשו נעשה באמצעות גופם שלהם או גופן של בהמות עבודה‪ .‬עגלות נבנו על ידי‬
‫שריריהם של נפחים ונגרים‪ ,‬בתים נבנו על ידי שריריהם של בנאים‪ ,‬שדות נחרשו על ידי‬
‫שוורים‪ ,‬סחורות הובלו על ידי סוסים‪ .‬מהיכן הגיעה האנרגיה שהזינה את המכונות הללו?‬
‫מצמחים‪) .‬בני אדם אמנם אכלו גם בעלי חיים‪ ,‬ולא רק צמחים‪ ,‬אך גם האנרגיה האצורה‬
‫בסטייק מקורה בצמחים שאכלה הפרה‪ (.‬ומהיכן הגיעה האנרגיה האצורה בצמחים? מתהליך‬
‫הפוטוסינתזה‪ ,‬שבמסגרתו לכדו הצמחים אנרגיה סולארית שהגיעה מהשמש‪ ,‬ואצרו אותה‬
‫בתרכובות אורגניות‪ .‬כמעט כל מה שבני אדם עשו לאורך ההיסטוריה התבסס על אנרגיה‬
‫סולארית שנלכדה על ידי צמחים בתהליך הפוטוסינתזה‪ ,‬והומרה לתנועת שרירים בתהליך‬
‫המטבוליזם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לאורך אלפי שנים היו הכלכלה‪ ,‬החברה והפוליטיקה של בני האדם כפופות למחזורי‬
‫התנועה של נהר האנרגיה הסולארית המגיע מהשמש )קיץ וחורף‪ ,‬יום ולילה( ולמחזורי‬
‫הרבייה והגדילה של צמחים כגון חיטה‪ ,‬שהיו היחידים שידעו איך לשאוב את האנרגיה‬
‫הסולארית ולעשות בה שימוש‪ .‬בעונה שבה החיטה בשדות היתה עדיין ירוקה‪ ,‬לבני אדם לא‬
‫היתה אנרגיה‪ .‬ממגורותיהם של האיכרים היו ריקות‪ ,‬גובי המסים של המלך היו חסרי‬
‫תעסוקה‪ ,‬והיה קשה להאכיל חיילים ולהניע אותם מפה לשם‪ .‬מלכים השתדלו לא לנהל‬
‫מלחמות בעונה זו‪ .‬ברגע שהבשילה החיטה‪ ,‬ניתן האות‪ .‬האיכרים יצאו מבתיהם‪ ,‬קצרו את‬
‫החיטה ואספו את היבול לממגורות‪ .‬גובי המסים אצו רצו להוריד את עמלם של האיכרים‬
‫לטמיון‪ .‬החיילים מתחו את שריריהם‪ ,‬מירקו את חרבותיהם‪ ,‬והחלו לתכנן את המערכה‬
‫הבאה‪ .‬כולם הונעו על ידי האנרגיה שלכדו צמחי החיטה מקרני השמש‪.‬‬

‫***‬

‫במשך אלפי השנים הללו‪ ,‬במיליוני מטבחים ברחבי העולם‪ ,‬מיליוני בני אדם נתקלו יום יום‬
‫בהמצאה החשובה ביותר בהיסטוריה של משק האנרגיה — ולא ייחסו לה שום חשיבות‪ .‬בכל‬
‫פעם שהם הרתיחו מים לתה או בישלו מרק ירקות ושכחו את הסיר על האש‪ ,‬הם נחרדו‬
‫לגלות שהמכסה של הסיר התרומם וזז‪ ,‬והמים "ברחו" או המרק גלש‪ .‬לנגד עיניהם הומרה‬
‫אנרגיה של חום לאנרגיה של תנועה ללא צורך במטבוליזם אורגני‪ .‬הם חיממו את המים —‬
‫והמכסה זז! אבל איש לא הסיק מזה מסקנות‪ .‬הרעיון שאפשר לשרוף משהו וכך להזיז משהו‬
‫אחר נראה משונה מדי לאינטואיציה האנושית‪.‬‬
‫פריצת דרך גדולה קדימה היתה המצאת הנשק החם‪ .‬תותח הנו מכונה אשר ממירה אנרגיה‬
‫של חום לאנרגיה של תנועה ללא מטבוליזם אורגני‪ .‬אבל גם את התותח היה קשה מאוד‬
‫להמציא‪ .‬כשאבק השרפה התגלה‪ ,‬שימושיו הראשונים היו כחומר תבערה‪ .‬נדרשו לבני אדם‬
‫מאות שנים להבין שאבק שרפה יכול גם להזיז דברים‪ .‬אבק השרפה התגלה בסין בסביבות‬
‫המאה התשיעית לספירה‪ ,‬אך רק במאה ה־‪ 15‬פותחו תותחים שיכלו להמיר ביעילות את‬
‫האנרגיה שהשתחררה עם שרפתו של אבק השרפה לתנועה של קליעים וכדורים‪.‬‬
‫הרעיון היה כל כך לא אינטואיטיבי‪ ,‬שגם כאשר כבר פותחו תותחים יעילים אשר השתלטו‬
‫על שדות הקרב של העולם‪ ,‬איש לא הצליח לקחת את הרעיון הזה צעד נוסף‪ ,‬ולפתח מכונות‬
‫אחרות הפועלות על אותו עיקרון‪ .‬תותחים שלטו בשדה הקרב בחלקים רחבים של‬
‫אפרו־אסיה מאמצע המאה ה־‪ ,15‬אך עברו עוד קרוב לשלוש מאות שנה עד שהופיעה‬
‫המכונה הבאה שהמירה ביעילות חום לתנועה‪.‬‬
‫המקום שבו הופיעה מכונה זו הוא מכרות הפחם של בריטניה‪ .‬כשאוכלוסיית בריטניה הלכה‬
‫וגדלה‪ ,‬ויערותיה נכרתו כדי להבעיר תנורים וכדי לפנות מקום לבתים ולשדות‪ ,‬החל להיווצר‬
‫בבריטניה מחסור בעצים‪ .‬בלית ברירה החלו הבריטים לכרות פחם מן האדמה ולהשתמש בו‬
‫כחומר בעירה‪ .‬רבים ממכרות הפחם החדשים שכנו באזורים רוויי מים‪ ,‬ומים שנקוו בתחתית‬
‫המכרות מנעו מהכורים לכרות לעומק ולנצל את מרבצי הפחם עד תום‪ .‬בסביבות ‪1700‬‬
‫הומצאה בכמה ממכרות הפחם הללו מכונה פשוטה‪ ,‬אשר שימשה כדי לשאוב את המים‬
‫מהמכרה‪ .‬מכונה זו היא מנוע הקיטור‪ ,‬שהופעתו היא הסנונית הראשונה המבשרת את בוא‬
‫המהפכה התעשייתית‪.‬‬
‫מנוע הקיטור פועל על העיקרון הזה‪ :‬שורפים דלק אורגני כלשהו כגון פחם‪ ,‬משתמשים‬
‫בחום הנפלט כדי להרתיח מים‪ ,‬המים הופכים לגז שהולך ומתפשט‪ ,‬ובתנועתו של הגז‬
‫משתמשים כדי להניע בוכנה‪ .‬כך הופכים חום לתנועה‪ .‬עכשיו אפשר להשתמש בתנועת‬
‫הבוכנה כדי להניע אינספור דברים שונים המחוברים לבוכנה‪ .‬כאמור‪ ,‬השימוש הראשון של‬
‫מנועים אלו היה כדי לשאוב מים מתחתית המכרות‪ .‬הם היו בלתי יעילים להחריד‪ .‬היה צריך‬
‫לשרוף כמות עצומה של פחם כדי לשאוב כמות זעירה של מים‪ .‬אך מכיוון שבמכרות הפחם‬
‫היה אפשר להשיג פחם בחינם‪ ,‬לאיש לא היה אכפת‪.‬‬
‫השלב המכריע הראשון של המהפכה התעשייתית התרחש כאשר במהלך המאה ה־‪18‬‬
‫שיכללו בעלי עסקים בריטים את מנוע הקיטור‪ ,‬הוציאו אותו ממכרות הפחם‪ ,‬וחיברו אותו‬
‫לנולי אריגה ולמכונות טווייה‪ .‬החיבור בין מנוע הקיטור לבין נול האריגה איפשר לייצר‬
‫הרבה יותר בדים‪ ,‬במהירות רבה הרבה יותר‪ ,‬תוך שימוש בכוח עבודה קטן הרבה יותר —‬
‫והכי חשוב‪ ,‬בזול‪ .‬ברגע שנפרץ המחסום הפסיכולוגי הראשוני‪ ,‬החל השיטפון‪ .‬אם אפשר‬
‫לחבר למנוע הקיטור נולי אריגה ומכונות טווייה — מדוע לא לחבר לו מכונות אחרות? ואם‬
‫כבר משתמשים בקיטור כדי להזיז דברים — מדוע לא כלי תחבורה?‬
‫בשנת ‪ ,1825‬במכרה פחם בדרהם שבצפון אנגליה‪ ,‬הרכיבו את מנוע הקיטור על "קטר"‬
‫אשר משך קרונות מלאים פחם לאורך מסילה של כ־‪ 11‬קילומטר שהובילה מהמכרה אל‬
‫הנמל הסמוך‪ .‬היתה זו הרכבת הראשונה בהיסטוריה‪ .‬ואם אפשר להוביל פחם — מדוע לא‬
‫סחורות אחרות‪ ,‬ובני אדם? ב־‪ 15‬בספטמבר ‪ 1830‬נפתח קו הרכבת המסחרי הראשון‬
‫בעולם‪ ,‬בין ליברפול ומנצ'סטר‪ .‬הקטר הונע על ידי מנוע קיטור דומה לזה שהניע את משאבות‬
‫המים ונולי האריגה‪ .‬כעבור עשרים שנה כבר היו בבריטניה עשרות אלפי קילומטרים של פסי‬
‫‪89‬‬
‫רכבת!‬
‫המצאת התותח נשארה מקרה יוצא דופן ולא הביאה בעקבותיה מהפכה במשק האנרגיה‪,‬‬
‫ואילו המצאת מנוע הקיטור חוללה מהפכה עצומה‪ .‬לא רק בשל שימושיו הרבים והמגוונים‬
‫של מנוע הקיטור‪ ,‬אלא בעיקר בשל פריצת הדרך הפסיכולוגית שחוללה המצאה זו‪ .‬מנוע‬
‫הקיטור הטביע עמוק בתודעה האנושית את הרעיון שבאמצעות המצאת מכונות שונות‬
‫ומשונות‪ ,‬ניתן להמיר אנרגיה מסוג אחד לאנרגיה מסוג שונה לגמרי‪ .‬פירוש הדבר הוא‬
‫שבאופן פוטנציאלי‪ ,‬אפשר להשתמש בכל אנרגיה הקיימת בעולם בכל צורה שהיא‪ ,‬בכל‬
‫מקום שהוא‪ ,‬ובכל זמן שהוא בשביל להשיג כל מטרה שנרצה — אם רק נמציא מכונה שתדע‬
‫להמיר את האנרגיה‪.‬‬
‫כך למשל כשהתברר לפיזיקאים שכמות עצומה של אנרגיה טמונה בקשרים הפיזיקליים‬
‫שבתוך אטומים‪ ,‬מיד עלה הרעיון שאולי אפשר לשחרר את האנרגיה הזו ולרתום אותה‬
‫לשימושים מגוונים כגון חימום בתים‪ ,‬הפעלת טלוויזיות והחרבת ערים עוינות‪ .‬שש מאות‬
‫שנים ארוכות עברו מהרגע שאלכימאים סינים גילו את אבק השרפה ועד שתותחים תורכים‬
‫כתשו את חומות קונסטנטינופול‪ .‬ארבעים שנה בלבד עברו מהרגע שאיינשטיין קבע‬
‫ש־‪ E=mc²‬ועד שפצצת אטום החריבה את הירושימה‪ ,‬ותחנות כוח גרעיניות צצו כמו פטריות‬
‫אחרי הגשם ברחבי אמריקה ואירופה‪.‬‬
‫מאתיים השנים האחרונות אופיינו בכך שבני אדם גילו יותר ויותר דרכים להמיר אנרגיה‪,‬‬
‫ועל ידי כך נפתחו בפניהם מקורות אנרגיה חדשים לגמרי‪ ,‬ושימושים חדשים לגמרי לאנרגיה‬
‫הזו‪ .‬פריצת דרך חשובה במיוחד קרתה כשלמדו להמיר אנרגיה של חום לא רק לאנרגיה של‬
‫תנועה‪ ,‬אלא גם לאנרגיה חשמלית‪ ,‬ואז להשתמש באנרגיה החשמלית לצרכים מגוונים‪.‬‬
‫בתחנות חשמל שורפים דלקים‪ ,‬בעזרת טורבינות מייצרים חשמל‪ ,‬ובחשמל משתמשים לאלף‬
‫ואחד דברים‪ :‬ליצור שוב חום‪ ,‬ליצור אור‪ ,‬להניע מכונות‪ ,‬להניע כלי תחבורה‪ ,‬להפעיל מוצרי‬
‫אלקטרוניקה וכו'‪ .‬שיטה אחרת היא להמיר אנרגיה של תנועה לחשמל — למשל על ידי‬
‫בניית טורבינת חשמל על מפל מים — ולהשתמש בחשמל לצורכי חימום‪ ,‬תאורה‪ ,‬תנועה‬
‫וכיוצא באלה‪.‬‬
‫פחם‪ ,‬נפט‪ ,‬מפלי מים ואפילו חשמל — כל אלה היו ידועים לבני אדם זה מאות ואלפי‬
‫שנים‪ ,‬אך חשיבותם ההיסטורית היתה זניחה‪ ,‬כי לא ידעו מה לעשות איתם‪ .‬תושבי המזרח‬
‫התיכון הקדום נתקלו פה ושם בנפט ואפילו השתמשו בו לאי אלו צרכים שוליים‪ ,‬אך איש לא‬
‫היה חולם לצאת למלחמה כדי להשיגו‪ .‬המהפכה התעשייתית הפכה את הנפט ואת יתר‬
‫מקורות האנרגיה לשחקני מפתח בהיסטוריה‪ ,‬שמשנים את גורלן של אומות‪ ,‬של כלכלות ושל‬
‫מלחמות‪ .‬במהפכה התעשייתית למדו בני אדם איך אפשר לחמם בית‪ ,‬להאיר רחובות ולהדפיס‬
‫ספרים — באמצעות מפל מים‪ .‬איך אפשר לנסוע במהירות לארצות רחוקות‪ ,‬לייצר בגדים‬
‫ולקרר גלידה — באמצעות שרפת נפט‪.‬‬

‫אוקיאנוס של אנרגיה‬
‫המשמעות מרחיקת הלכת של "מהפכת המרת האנרגיה" היא שאין גבול לאנרגיה העומדת‬
‫לרשות המין האנושי‪ .‬או יותר נכון‪ ,‬הגבול היחיד מושם על ידי מגבלות הדמיון והידע שלנו‪.‬‬
‫יש טענה נפוצה ולפיה הדבר העיקרי שקרה במהפכה התעשייתית הוא שבני אדם עברו ממשק‬
‫הנשען על אנרגיה סולארית המתחדשת מדי שנה‪ ,‬למשק הנשען על מקורות אנרגיה בלתי‬
‫מתחדשים כגון פחם ונפט‪ .‬בטענה זו יש מסר סמוי ולפיו אנו חיים על זמן שאול‪ ,‬כי האנרגיה‬
‫בסופו של דבר תיגמר‪ .‬אך זו טעות‪ .‬מה שבאמת קרה במהפכה התעשייתית זה שהאדם התרגל‬
‫לגלות ולנצל עוד ועוד מקורות אנרגיה חדשים‪ ,‬שחלקם בלתי מתחדשים כגון פחם ונפט‪ ,‬אך‬
‫אחרים מתחדשים או שהם בלתי מוגבלים בפוטנציה‪ .‬מאז ‪ ,1800‬מדי כמה עשרות שנים‬
‫מגלים בני האדם מקור אנרגיה חדש‪ ,‬שבדרך כלל מגמד את מקורות האנרגיה שעליהם‬
‫הסתמכו עד אז‪.‬‬
‫מנקודת מבט פיזיקלית‪ ,‬ברור כשמש שאין מחסור באנרגיה בעולם‪ .‬יש אך ורק מחסור‬
‫בידע איך לרתום ולהמיר את האנרגיה הזאת‪ .‬אנשים רבים חוששים "מה יקרה כשייגמר‬
‫הנפט בעולם?" אך לאמיתו של דבר כמות האנרגיה האגורה במצבורי הנפט של העולם כולו‬
‫בטלה בשישים ביחס לכמות האנרגיה שהשמש פולטת ביום אחד‪ .‬רק חלק זעיר מהאנרגיה‬
‫שהשמש פולטת מגיע לכדור הארץ‪ ,‬ובכל זאת מדי שנה מגיעה לכדור הארץ אנרגיה סולארית‬
‫בסדר גודל של כ־‪ 3,766,800‬אקסה־ג'אולים )אקסה־ג'אול זה ‪ 10‬בחזקת ‪ 18‬ג'אולים(‪ 90.‬זה‬
‫הרבה מאוד‪ .‬כל הצמחייה בכל כדור הארץ לוכדת באמצעות פוטוסינתזה רק כ־‪3,000‬‬
‫אקסה־ג'אולים בשנה‪ 91.‬הצריכה השנתית של האנושות כולה היא כיום כ־‪ 500‬אקסה־ג'אולים‬
‫— כלומר כמות אנרגיה המגיעה לכדור הארץ מהשמש בשעה וחצי!‪ 92‬וזו רק האנרגיה‬
‫הסולארית‪ .‬בנוסף עליה אנו מוקפים בכמויות עצומות של אנרגיה מסוגים אחרים‪ ,‬כגון‬
‫האנרגיה הגרעינית או האנרגיה האצורה בתנועת גלי האוקיאנוסים‪.‬‬
‫לאורך כל ההיסטוריה משק האנרגיה האנושי היה תלוי בפוטוסינתזה של צמחים‪ .‬בני האדם‬
‫ישבו לצד נהר אנרגיה שנשא כ־‪ 3,000‬אקסה־ג'אולים בשנה‪ ,‬וניסו לשאוב ממנו כמה‬
‫שיותר‪ .‬אך היה גבול ברור לכמות שהם יכלו לשאוב מבלי שהנהר יתייבש‪ .‬במהפכה‬
‫התעשייתית בני האדם גילו שהם בעצם יושבים לצדו של אוקיאנוס אנרגיה הנושא מיליוני‬
‫אקסה־ג'אולים בשנה‪ .‬כל מה שהם צריכים זה לגלות איך דולים ממנו קצת יותר‪ .‬הדלי שלהם‬
‫מלא חורים‪ ,‬כך שזו לא משימה פשוטה‪ ,‬אבל לפחות אין סיכוי שהאוקיאנוס יתייבש‪.‬‬

‫***‬

‫כשבני האדם גילו כיצד לרתום עוד ועוד סוגים של אנרגיה בדרכים יותר ויותר יעילות‪,‬‬
‫נפתרה גם הבעיה השנייה שחסמה את הצמיחה הכלכלית — המחסור בחומרי גלם‪ .‬ברגע‬
‫שעמדו לרשות האדם כמויות גדולות של אנרגיה זולה‪ ,‬הוא היה יכול להתחיל לנצל מצבורים‬
‫"לא נגישים" של חומרי גלם )למשל‪ ,‬לכרות ברזל מתחת למעטה הקרח של סיביר( ולהוביל‬
‫חומרי גלם ממקומות יותר ויותר מרוחקים )למשל‪ ,‬להוביל צמר מניו זילנד למפעלי טקסטיל‬
‫בבריטניה(‪ .‬במקביל‪ ,‬מחקרים מדעיים חדשים איפשרו לבני אדם להתחיל לייצר חומרי גלם‬
‫סינתטיים‪ ,‬כגון פלסטיק‪ ,‬ולגלות חומרי גלם טבעיים חדשים‪ ,‬כגון סיליקון ואלומיניום‪.‬‬
‫כימאים גילו את המתכת אלומיניום רק בשנות העשרים של המאה ה־‪ ,19‬אך תהליך‬
‫הפקתה היה מסובך ויקר‪ .‬במשך עשרות שנים אלומיניום היה יקר בהרבה מזהב‪ .‬הקיסר‬
‫נפוליאון השלישי ציווה להכין מערכת כלי אוכל מאלומיניום שנשמרה לאורחיו המכובדים‬
‫ביותר‪ .‬אורחים מכובדים פחות נאלצו להסתפק בכלי זהב‪ 93.‬בסוף המאה ה־‪ 19‬איפשרו‬
‫פריצות דרך בכימיה ובתעשייה להפיק כמויות עצומות של אלומיניום זול‪ ,‬והיום מפיקים מדי‬
‫שנה כ־‪ 30‬מיליון טון אלומיניום‪ .‬האלומיניום משמש בבניית בתים‪ ,‬בייצור מכוניות‪,‬‬
‫ובאינספור תעשיות אחרות‪ .‬נפוליאון השלישי היה מתפלא לשמוע שבצרפת של ימינו עוטפים‬
‫כריכים בנייר אלומיניום חד פעמי‪.‬‬
‫באגן הים התיכון לפני אלפיים שנה‪ ,‬מי שסבל מעור יבש היה מורח את כפות ידיו ועורו‬
‫בשמן זית‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬להלן רשימת המרכיבים של קרם ידיים פשוט בן ימינו )‪ 100‬סמ"ק‬
‫ב־‪ 13‬שקל(‪ ,‬אשר רובם ככולם התגלו או הומצאו במהלך מאתיים השנים האחרונות‪:‬‬
‫‪INGREDIENTS: Deionized Water, Stearic Acid, Glycerin, Caprylic/‬‬
‫‪Caprictiglyceride, Propylene Glycol, Isopropyl Myristate, Panax Ginseng‬‬
‫‪Root Extract, Fragrance, Cetylalcohol, Triethanolamine Dimeticone,‬‬
‫‪Arctostaphylos Uva-Ursi Leaf Extract, Magnesiom Ascorbyl Phosphate,‬‬
‫‪Imidazolidinyl Urea, Metyl Paraben, Camphor, Propyl Paraben,‬‬
‫‪Hydroxyisohexyl 3-Cyclohexene Carboxaldehyde, Hydroxycitronellal,‬‬
‫‪Linalool, Butylphenyl Methylproplonal, Citronnellor, Limonene, Geranil‬‬

‫מה זה בעצם ‪?Hydroxyisohexyl 3-Cyclohexene Carboxaldehyde‬‬

‫במלחמת העולם הראשונה מעצמות ההסכמה הטילו מצור ימי על גרמניה‪ .‬בגרמניה נוצר‬
‫מחסור חמור בחומרי גלם רבים‪ ,‬ובפרט ב ְמ ֵלחַת )‪ .(Saltpeter‬מלחת הנו חומר גלם חיוני‬
‫להכנת מגוון חומרי נפץ‪ .‬מרבצי המלחת החשובים בעולם נמצאים בצ'ילה ובהודו‪ ,‬ובגרמניה‬
‫לעומת זאת אין כלל מלחת‪ .‬למזלם של הגרמנים‪ ,‬הכימאי היהודי־גרמני פריץ האבר גילה‬
‫ב־‪ 1909‬כיצד ניתן לייצר מלחת — מאוויר! התהליך היה אז רק בחיתוליו ויקר מאוד‪ ,‬אך‬
‫כשפרצה המלחמה השקיעו הגרמנים מאמצים אדירים בשכלול שיטתו של האבר‪ ,‬והחלו‬
‫לייצר חומרי נפץ מאוויר בהיקף תעשייתי‪ .‬יש חוקרים הסבורים שלולא תגליתו של האבר‪,‬‬
‫גרמניה היתה נאלצת להיכנע זמן רב לפני נובמבר ‪ .1918‬האבר זכה על תגליתו בפרס הנובל‬
‫לשנת ‪ .1918‬לכימיה‪ ,‬לא לשלום‪.‬‬

‫חיים בסרט נע‬

‫השילוב בין מקורות אנרגיה חדשים וזולים‪ ,‬חומרי גלם חדשים וזולים ומכונות המסוגלות‬
‫להמיר אנרגיה וחומרי גלם ביעילות ובזול הביא למהפכה חסרת תקדים בכושר הייצור‬
‫האנושי‪ .‬מהפכה זו התבטאה קודם כול בחקלאות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כשחושבים על המהפכה‬
‫התעשייתית‪ ,‬עולה בראשנו תמונת קו האופק של עיר תעשייה מלאה ארובות עשנות‪ ,‬או אולי‬
‫קטע מספרי אמיל זולה וצ'ארלס דיקנס על חייהם של כורי פחם במאה ה־‪ .19‬אבל המהפכה‬
‫התעשייתית היתה קודם כול "המהפכה החקלאית השנייה"‪.‬‬
 ‫‪ .24‬סרט נע לייצור תרנגולות מטילות‪ .‬אפרוחות "פגומות" ואפרוחים ממין זכר )שאינם יכולים להטיל‬
‫ביצים( נבררים מתוך הסרט נע ומושלכים לפח‪ ,‬שם הם מתים מחנק‪ .‬בישראל מושמדים כך כעשרה מיליון‬
‫אפרוחים מדי שנה‪.‬‬

‫במהלך מאתיים השנים האחרונות הוכנסו שיטות ייצור תעשייתיות לשימוש נרחב‬
‫בחקלאות‪ .‬מכונות כגון טרקטורים ביצעו פעולות שעד אז בוצעו בכוח השרירים של בני אדם‬
‫ובעלי חיים‪ ,‬או שלא בוצעו כלל‪ .‬תנובת השדות וחיות המשק הועלתה על ידי מוצרים‬
‫תעשייתיים כגון דשנים מלאכותיים‪ ,‬קוטלי חרקים מלאכותיים‪ ,‬מזון מלאכותי וארסנל שלם‬
‫של תרופות והורמונים‪ .‬מקררים‪ ,‬ספינות ומטוסים איפשרו לאחסן את היבול למשך חודשים‬
‫ולהוביל אותו במהירות ובזול למרחק אלפי קילומטרים‪.‬‬
‫גם הצמחים וחיות המשק עצמן עברו תהליך של תיעוש ומיכון‪ .‬בדיוק בתקופה שבה הדתות‬
‫ההומניסטיות העלו את הומו סאפיינס למדרגת אל‪ ,‬חיות המשק הפכו להיות מכונות וקווי‬
‫ייצור‪ .‬כיום חיות משק מגודלות בהמוניהן במתקנים תעשייתיים ומעבירות את כל חייהן‬
‫כחלק מפס ייצור משוכלל‪ ,‬כשגורלן ואפילו עיצוב גופן נשלטים על־ידי שיקולים של יעילות‬
‫ושל רווח והפסד‪ .‬שיקולים אלו מחייבים את התעשייה לדאוג עד גבול מסוים לבריאותן‬
‫ולתזונתן של החיות‪ ,‬אולם לא לרווחתן החברתית והנפשית‪.‬‬
‫כך למשל לתרנגולות יש עולם שלם של צרכים ודחפים‪ ,‬הקשורים ביצירת מדרג חברתי‪,‬‬
‫ביסוס טריטוריה‪ ,‬קינון וחיפוש מזון‪ .‬תעשיית הביצים דואגת להאכיל את התרנגולות ולשמור‬
‫עליהן מפני אויבים ומחלות‪ ,‬אך היא כולאת אותן בתוך כלובים קטנים וצפופים‪ ,‬שבהם‬
‫התרנגולות אינן יכולה לבסס טריטוריה‪ ,‬לבנות קן‪ ,‬או אפילו לפרוש את כנפיהן ולהזדקף‬
‫למלוא קומתן‪ .‬כתוצאה מכך סובלות התרנגולות לא רק מאי־נוחות פיזית‪ ,‬אלא גם ממצוקות‬
‫חברתיות ונפשיות קשות‪ .‬פרות חולבות סובלות ממצוקות דומות‪ .‬רבות מהן מבלות את מכסת‬
‫החיים שהוקצבה להן בתוך מכלאות קטנות‪ .‬מכונות מביאות להן את מזונן‪ ,‬ומכונות אחרות‬
‫שואבות מגופן חלב‪ .‬הפרה שבתווך איננה אלא מכונה לייצור חלב‪.‬‬
‫בדומה לאסון ההומניטרי שחוללו הבלגים בקונגו‪ ,‬כך גם יחסה של התעשייה המודרנית‬
‫לבעלי החיים אינו נובע משנאה‪ ,‬אלא מחישובי רווח והפסד המלווים באטימות‪ .‬מרבית יצרני‬
‫וצרכני הבשר‪ ,‬החלב והביצים אינם עוצרים לרגע כדי לחשוב על גורלם של החזירים‪ ,‬הפרות‬
‫או התרנגולות‪ ,‬ואלו שחושבים נוטים בדרך כלל לטעון שחזירים‪ ,‬פרות ותרנגולות הם‬
‫מכונות אוטומטיות חסרות תחושה או רגש‪ ,‬ושהם אינם מסוגלים לסבול‪ .‬למרבה האירוניה‪,‬‬
‫בדיוק אותם תחומי מחקר המשמשים לעיצובן ולטיפוחן של "מכונות חליבה" ו"מכונות‬
‫הטלה" חשפו בשנים האחרונות בצורה ברורה למדי שיונקים )וכנראה גם עופות( הם יצורים‬
‫בעלי עולם תחושתי ורגשי מפותח‪ ,‬וכי אין שום ספק שהם חשים סבל לא רק מכאב פיזי‪ ,‬אלא‬
‫גם ממגוון רחב של מצוקות נפשיות‪.‬‬
‫במחקר שנערך על חולדות שמו שתי חולדות בשני כלובים סמוכים‪ .‬בכלוב אחד היתה‬
‫דוושה‪ ,‬ואם החולדה לחצה על הדוושה‪ ,‬קרו שני דברים — החולדה קיבלה מזון‪ ,‬והחולדה‬
‫בכלוב השכן קיבלה זרם חשמלי מכאיב והשמיעה קול צווחה‪ .‬לתדהמת החוקרים‪ ,‬הסתבר‬
‫שלאחר כמה סיבובים‪ ,‬כשהחולדות קלטו מה קורה‪ ,‬חלקן הפסיקו ללחוץ על הדוושה והעדיפו‬
‫לרעוב )במחקר דומה שנערך על קופי רזוס‪ ,‬קוף רזוס הרעיב את עצמו במשך ‪ 12‬ימים והגיע‬
‫אל סף המוות‪ ,‬ובלבד שלא לגרום סבל לקוף בכלוב השכן(‪ .‬חוקרים שרצו לאשש את‬
‫הממצאים הללו פיתחו ניסוי אכזרי עוד יותר‪ .‬גם הפעם שתי חולדות הושמו זו לצד זו‪ ,‬אלא‬
‫שהפעם החוקרים עצמם ערפו את ראשה של אחת החולדות‪ ,‬ואז בדקו את תגובתה של‬
‫החולדה השנייה‪ ,‬שצפתה במאורע‪ .‬האם הייתם מאמינים שהחולדה השנייה הגיבה בסימני‬
‫מצוקה קשים‪ ,‬והחוקרים גילו בדמה רמות גבוהות במיוחד של קורטיזון‪ ,‬הורמון המופרש‬
‫‪94‬‬
‫בשעת מתח או חרדה?‬
‫כיום נשחטים ברחבי העולם כ־‪ 10‬מיליארד יונקים ועופות מדי שנה‪ ,‬ומיליארדים רבים‬
‫אחרים חיים כחלק מפס ייצור ממוכן‪ .‬תודות לשיטות הייצור התעשייתיות הללו חל גידול‬
‫עצום בתפוקה החקלאית‪ ,‬ובכמות המזון שעומדת לרשות האדם‪ .‬לפני תיעוש החקלאות‪ ,‬אחוז‬
‫גבוה מאוד מהמזון שיוצר בשדה "התבזבז" על האכלתם של בני האדם ובעלי החיים שעיבדו‬
‫את השדה בכוח שריריהם‪ .‬רק אחוז קטן מתוצרת השדה נשאר "פנוי" כדי להאכיל פועלים‪,‬‬
‫פקידים‪ ,‬מורים‪ ,‬אמנים וכו'‪ .‬לכן כמעט בכל החברות בהיסטוריה‪ ,‬חקלאים היו יותר מ־‪90‬‬
‫אחוז מהאוכלוסייה‪ .‬בעקבות תיעוש החקלאות‪ ,‬מספר קטן והולך של חקלאים מסוגל להאכיל‬
‫מספר גדל והולך של פועלים ופקידים‪ .‬כיום בארצות הברית רק כשני אחוזים מהאוכלוסייה‬
‫מתפרנסים מחקלאות‪ 95,‬אך הם מייצרים די מזון לא רק בשביל אוכלוסיית ארצות הברית‬
‫כולה‪ ,‬אלא גם כדי לייצא עודפים לשאר העולם‪ .‬בלי תיעוש החקלאות לא היתה מתאפשרת‬
‫המהפכה התעשייתית העירונית‪ ,‬שכן לא היו די ידיים ומוחות שיעבדו במפעלים ובמשרדים‪.‬‬
‫כשמיליוני הידיים והמוחות שהתפנו מעבודות החקלאות חוברו יחד עם מקורות האנרגיה‬
‫החדשים‪ ,‬חומרי הגלם החדשים‪ ,‬והמכונות החדשות‪ ,‬התוצאה היתה גידול אסטרונומי בכמות‬
‫ובתחכום של המוצרים שבני אדם מייצרים‪ ,‬ומנגד‪ ,‬הוזלה דרמטית של מחיריהם‪ .‬בני אדם‬
‫מפיקים לאין שיעור יותר פלדה‪ ,‬אורגים לאין שיעור יותר בגדים‪ ,‬ובונים לאין שיעור יותר‬
‫בניינים מאשר אי פעם בעבר‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בני אדם מייצרים מגוון עצום של מוצרים חדשים‬
‫לגמרי שאיש לא חשב עליהם בעבר‪ ,‬כגון נורות חשמל‪ ,‬טלפונים סלולאריים‪ ,‬מצלמות‬
‫ומכונות כביסה‪ .‬השטף האדיר של מוצרים חדשים מימש באחת חלומות בני אלפי שנים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית‪ ,‬היצע המוצרים החל לעלות על הביקוש‪ .‬וכך נולדה גם‬
‫בעיה חדשה לגמרי‪ ,‬שאיש לא הוטרד ממנה בעבר‪ :‬מי יקנה את כל זה?‬

‫צרות של עשירים‬
‫הכלכלה המודרנית בנויה על הגדלה בלתי פוסקת של הייצור‪ .‬אבל הייצור לבדו אינו מספיק‬
‫— מישהו חייב לקנות את המוצרים‪ ,‬אחרת התעשיין והמשקיעים יפשטו רגל והכלכלה‬
‫תקרוס‪ .‬כדי להבטיח שזה לא יקרה‪ ,‬להבטיח שבני האדם תמיד ירצו לקנות עוד ועוד‪ ,‬צצה‬
‫אתיקה חדשה‪ :‬האתיקה הצרכנית‪.‬‬
‫במהלך רוב ההיסטוריה רוב בני האדם חיו בתנאים של מחסור‪ ,‬ולכן בכל רחבי העולם‬
‫נפוצה אתיקה של הסתפקות במועט )האתיקה הספרטנית והאתיקה הפוריטנית הן המפורסמות‬
‫ביותר מבין אלפי דוגמאות(‪ .‬האדם הטוב נמנע ממוצרי מותרות‪ ,‬ניצל את המעט שהיה לו עד‬
‫תום‪ ,‬אף פעם לא זרק אוכל‪ ,‬והטליא בגד קרוע במקום להשליך אותו‪ .‬מלכים ואצילים זילזלו‬
‫במופגן בערכי ההסתפקות במועט כדי להפגין לראווה את כוחם ועושרם‪.‬‬
‫כשהמהפכה התעשייתית פתרה את בעיית המחסור ויצרה במקומה את בעיית הצריכה )מי‬
‫יקנה את כל זה?(‪ ,‬התגבשה אתיקה צרכנית מהפכנית‪ .‬האתיקה הצרכנית רואה בצריכה של‬
‫עוד ועוד מוצרים ושירותים דבר חיובי ורצוי‪ .‬היא מעודדת אנשים "לפנק את עצמם" באלף‬
‫ואחת צורות‪ ,‬ומשכנעת אנשים שניסיון להסתפק במועט הנו סוג של דיכוי שהם צריכים‬
‫להשתחרר ממנו‪ .‬דוגמה מאירת עיניים היא הטקסטים המופיעים על אריזות של דגני בוקר‪.‬‬
‫על אריזת דגני הבוקר של חברת תלמה מסוג "גרנולה ירושלים" נאמר ש"לפעמים את זקוקה‬
‫לפינוק‪ .‬לפעמים לקצת תוספת אנרגיה‪ .‬יש תקופות שבהן את שומרת על המשקל‪ ,‬ויש רגעים‬
‫שבהם את חייבת משהו ‪ ...‬ועכשיו! בדיוק בשבילך‪ ,‬תלמה מציעה מגוון דגני בוקר‬
‫טעימים‪ ,‬מפנקים וללא חרטות‪ ".‬באריזה משולבת פרסומת לדגני בוקר מסוג אחר בשם‬
‫"פינוקי בריאות"‪ ,‬שעליהם נאמר "פינוקי בריאות מציעים שפע דגנים‪ ,‬פירות ומיני אגוזים‪,‬‬
‫לחוויה המשלבת טעם‪ ,‬פינוק ובריאות‪ .‬להנאה מפנקת בעיצומו של יום ומתאימים לאורח‬
‫חיים בריא‪ .‬פינוק אמיתי עם טעם נפלא של עוד" )הדגש במקור(‪ .‬במשך רוב ההיסטוריה‪,‬‬
‫טקסט כזה היה מעורר מיד קונוטציות שליליות ביותר של נהנתנות‪ ,‬אנוכיות‪ ,‬ושחיתות‬
‫מוסרית‪ .‬האתיקה הצרכנית עמלה קשה מאוד‪ ,‬בסיוע בעלי ברית כגון הפסיכולוגיה העממית‬
‫המודרנית )‪ ,(!if it feels good — do it‬לשכנע אנשים שפינוק עצמי הוא דבר חיובי‬
‫ובריא‪ ,‬ושנטיות פוריטניות הן תסביך חולני‪.‬‬
‫העמל נשא פרי‪ .‬האדם הממוצע בחברות השפע המתועשות הפך להיות צרכן‪ .‬הוא קונה‬
‫אינספור מוצרים שהצורך בהם מוטל בספק ואשר עד אתמול הוא לא ידע כלל על קיומם‪.‬‬
‫יצרנים החלו לייצר מוצרים שמתכלים מהר‪ ,‬ולהמציא לאותם מוצרים דגמים חדשים שיש‬
‫לרכוש אותם מיד אם ברצונכם להישאר מעודכנים‪" .‬ללכת לקניות" נעשה צורת בילוי חביבה‬
‫על מיליונים‪ ,‬ומוצרי צריכה הפכו למתווכים הכרחיים במערכות היחסים בין הורים לילדים‪,‬‬
‫בין בני זוג‪ ,‬ובין חברים‪ .‬חגים דתיים‪ ,‬כמו חג המולד‪ ,‬נהיו חגיגות של קניות‪ .‬בארצות הברית‬
‫אפילו יום הזיכרון לחללי כוחות הביטחון האמריקניים הפך לחגיגת קניות המצוינת על ידי‬
‫מבצעי הנחה מיוחדים‪.‬‬
‫במשך מרבית ההיסטוריה‪ ,‬כאשר אומה עמדה בפני מלחמה או משבר‪ ,‬המנהיגים היו‬
‫יוצאים בקריאה לתושבים לחסוך ולחיות בצמצום למען המאמץ המלחמתי המשותף‪ .‬לאחר‬
‫ה־‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬ההנהגה האמריקנית קראה לאזרחי ארצות הברית להפגין את‬
‫הפטריוטיות שלהם על ידי כך שהם יצאו לחנויות ויקנו!‬
‫פריחתה של התרבות הצרכנית בולטת אולי יותר מכול בשוק המזון‪ .‬חברות מסורתיות חיו‬
‫בצלו המאיים של הרעב‪ ,‬ואילו היום — במערב‪ ,‬אחת מבעיות הבריאות החמורות ביותר היא‬
‫השמנת יתר‪ ,‬והיא חריפה במיוחד דווקא בקרב העניים‪ .‬אוכלוסיית ארצות הברית מוציאה‬
‫מדי שנה יותר כסף על דיאטות מאשר הכסף הדרוש כדי להאכיל את כל הרעבים שנותרו‬
‫בעולם‪ .‬בעיית השמנת היתר היא ניצחון כפול לצרכנות‪ .‬במקום לאכול מעט‪ ,‬דבר שיביא‬
‫למשבר כלכלי‪ ,‬אנשים אוכלים יותר מדי‪ ,‬ואז קונים מוצרי דיאטה — וכך תורמים פעמיים‬
‫לצמיחה הכלכלית‪.‬‬

‫***‬

‫איך כל זה מסתדר עם האתיקה הקפיטליסטית של איש העסקים‪ ,‬המדגישה שאסור לבזבז את‬
‫הרווחים מהייצור‪ ,‬ושצריך להשקיע אותם בהגדלת הייצור? זה מסתדר היטב‪ .‬כמו לאורך כל‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬גם בחברות השפע של ימינו יש חלוקת עבודה בין האליטה לבין המוני העם‪.‬‬
‫באירופה של ימי הביניים‪ ,‬האיכר החסכן והמסתפק במועט חי בצל טירתו של האציל הבזבזן‬
‫והנהנתן‪ .‬בחברות השפע של המאה ה־‪ ,21‬האדם הממוצע לוקח הלוואות כדי לקנות עוד ועוד‬
‫מכוניות וטלוויזיות‪ ,‬בשעה שהמיליארדר החנוט בחליפה אפורה ממהר מישיבת הדירקטוריון‬
‫לפגישה עם סמנכ"ל הכספים‪.‬‬
‫האתיקה הקפיטליסטית והאתיקה הצרכנית הן כיום שני צדדים של אותו המטבע‪ ,‬והמוסר‬
‫הקפיטליסטי־צרכני הוא תרכובת של שתי מצוות‪ :‬מצוותם העליונה של העשירים היא‬
‫"השקיעו!" ומצוותם העליונה של יתר בני האדם היא "קנו!"‬
‫כך נהפכו על פיהם הרגלים בני אלפי שנה‪ .‬המוסר הקפיטליסטי־צרכני החדש הוא מהפכני‬
‫מעוד בחינה‪ .‬מרבית המערכות המוסריות הקודמות בהיסטוריה הציבו לבני אדם תנאים קשים‬
‫למדי‪ .‬הן הבטיחו לבני אדם את גן עדן — אבל רק אם בני האדם יפתחו חמלה וסובלנות‪,‬‬
‫יתגברו על תאוות וכעסים‪ ,‬ויבליגו על האינטרסים האנוכיים שלהם‪ .‬וזה היה מאוד קשה‪ .‬לכן‬
‫ההיסטוריה המוסרית של האנושות היא ברובה סיפור עגום על אידיאלים נעלים שאיש לא‬
‫הגשים‪ .‬מרבית הנוצרים לא עמדו באידיאלים שהציב ישו‪ ,‬מרבית הבודהיסטים לא עמדו‬
‫באידיאלים שהציב בודהא‪ ,‬מרבית הקונפוציאנים לא עמדו באידיאלים שהציב קונפוציוס‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מרבית בני האדם כיום בהחלט עומדים באידיאלים של המוסר‬
‫הקפיטליסטי־צרכני‪ .‬המוסר הקפיטליסטי־צרכני מבטיח לבני אדם את גן עדן‪ ,‬בתנאי‬
‫שהעשירים יהיו תאבי בצע ויתעסקו כל הזמן בלעשות עוד ועוד כסף‪ ,‬ובתנאי שהמוני העם‬
‫ייתנו דרור מוחלט לתשוקות וליצרים שלהם‪ ,‬ויקנו עוד ועוד‪ .‬וזו הדת הראשונה בהיסטוריה‬
‫שמאמיניה מצליחים לעמוד באידיאלים שלה‪ .‬האם הם באמת זוכים בגן עדן בתמורה?‬
‫בטלוויזיה ראיתי שכן‪ .‬אבל לא בטוח אם כדאי להאמין לטלוויזיה בנושא הזה‪.‬‬
 ‫פרק ‪18‬‬

‫סדר במהפכה מתמדת‬

‫כשהמהפכה התעשייתית פתחה בפני האדם אפשרויות חדשות להמרת אנרגיה ולייצור‪ ,‬היא‬
‫שיחררה את האדם במידה רבה מתלותו באיתני הטבע‪ .‬האדם כרת יערות‪ ,‬ייבש ביצות‪ ,‬סכר‬
‫נהרות‪ ,‬הציף מישורים‪ ,‬חצב מנהרות‪ ,‬הניח פסי רכבת ישרים כסרגל ובנה ערי ענק‪ .‬הסביבה‬
‫הותאמה יותר ויותר לצורכי התרבויות האנושיות‪ ,‬ומנגד הוחרבו בתי גידול רבים והוכחדו‬
‫אינספור מינים של בעלי חיים וצמחים‪ .‬עולמנו הכחול והירוק הופך במהירות למזבלה‬
‫עירונית‪.‬‬
‫היום כדור הארץ הוא בית ל־‪ 7‬מיליארד בני אדם‪ ,‬אשר המשקל הכולל שלהם‬
‫)ה"ביומסה"( הוא בערך ‪ 300‬מיליון טונות‪ .‬הביומסה הכוללת של חיות המשק שלנו —‬
‫בקר‪ ,‬צאן‪ ,‬חזירים — היא בערך ‪ 650‬מיליון טונות נוספים‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬הביומסה הכוללת‬
‫של כל יונקי הבר ששרדו בעולם — מפילים וקרנפים ועד קיפודים וירבועים — היא פחות‬
‫מ־‪ 40‬מיליון טונות‪ 96.‬אכן‪ ,‬העולם שייך לבני האדם‪.‬‬
‫יש להבחין בין תהליך זה של חורבן אקולוגי לבין החשש מפני מחסור במשאבים‪ .‬כפי‬
‫שראינו בפרק הקודם‪ ,‬המשאבים העומדים לרשות האנושות רק הולכים וגדלים‪ ,‬וכנראה‬
‫שימשיכו לגדול גם בעתיד‪ .‬לכן נבואות הזעם על מחסור והתמוטטות כלכלית הן כנראה‬
‫מוגזמות‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬החשש מפני חורבן אקולוגי הוא מבוסס הרבה יותר‪ .‬בעתיד אנו עשויים‬
‫ליהנות משפע חומרי אדיר שילווה בחורבן של מרבית בתי הגידול בכדור הארץ והכחדת‬
‫מרבית מיני בעלי החיים והצמחים‪.‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬הזעזועים האקולוגיים עשויים לאיים על הישרדותו של הומו סאפיינס עצמו‪.‬‬
‫ההתחממות הגלובאלית‪ ,‬המסת הקרחונים‪ ,‬עליית מפלס האוקיינוסים וזיהום רחב היקף‬
‫עלולים להפוך את כדור הארץ לבלתי־מתאים לחיים אנושיים‪ .‬האם נהיה די חכמים וחזקים‬
‫כדי להתגבר על הבעיות שיצרו חוכמתנו וכוחנו? והאם הפתרונות שנמצא לא יגרמו זעזועים‬
‫אקולוגיים חריפים עוד יותר?‬
‫רבים קוראים לזה "הרס הטבע"‪ ,‬אך לאמיתו של דבר זהו שינוי ולא הרס‪ .‬כמו האסטרואיד‬
‫שחיסל את הדינוזאורים לפני ‪ 65‬מיליון שנה‪ ,‬בני האדם כיום מכחידים מיני אורגניזמים‬
‫רבים ואולי יכחידו גם את עצמם‪ ,‬אך מיני אורגניזמים אחרים מסתגלים ואפילו משגשגים‪.‬‬
‫מאתיים השנים האחרונות היו תור זהב לחולדות ולתיקנים‪ .‬בעלי חיים אלו ישרדו ככל‬
‫הנראה אפילו שואה גרעינית‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי בעוד ‪ 65‬מיליון שנים חולדות אינטליגנטיות‬
‫יכירו לנו תודה על "ניקוי השטח" שאנו עושים עבורן‪ ,‬כפי שאנו היום מכירים תודה‬
‫לאסטרואיד הקדום על חיסול הדינוזאורים‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬השמועות על היכחדותו של הומו סאפיינס מקדימות את זמנן‪ .‬להפך‪ .‬בעקבות‬
‫המהפכה התעשייתית התחילה אוכלוסיית העולם לצמוח בקצב שרק גדל והולך‪ .‬לפני ‪300‬‬
‫שנה היו בעולם כ־‪ 700‬מיליון בני אדם‪ .‬לפני ‪ 200‬שנה היו ‪ 950‬מיליון‪ .‬לפני ‪ 100‬שנה‪ ,‬היו‬
‫כבר ‪ 1.6‬מיליארד בני אדם‪ .‬לפני ‪ 50‬שנה — ‪ 2.5‬מיליארד‪ .‬בשנת ‪ 2000‬היו ‪ 6‬מיליארד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬היום )‪ (2012‬אנחנו מונים כבר ‪ 7‬מיליארד‪.‬‬
‫אוכלוסייה זו משוחררת יותר ויותר משלטונם של איתני הטבע‪ ,‬אך מנגד היא חשופה יותר‬
‫ויותר ליכולות ההנדסה של משטרים אנושיים‪ .‬המהפכה התעשייתית פתחה את הדלת לשורה‬
‫ארוכה של ניסויים קיצוניים בהנדסה חברתית‪ ,‬ולשורה ארוכה עוד יותר של שינויים בלתי‬
‫מכוונים בחיי היומיום ובמנטליות האנושית‪ .‬דוגמה אחת מיני רבות היא הופעת הזמן‬
‫התעשייתי‪ .‬עד המהפכה התעשייתית‪ ,‬רוב בני האדם היו כפופים למעגלי הזמן הטבעיים‪ :‬יום‬
‫ולילה‪ ,‬עונות השנה ומחזורי הצמיחה והקמילה של עולם החי והצומח‪ .‬במסגרת המהפכה‬
‫התעשייתית שוחרר האדם מתלותו במעגלים אלו‪ ,‬רק כדי למצוא את עצמו משועבד למעגלי‬
‫הזמן המלאכותיים של התעשייה המודרנית‪ .‬לזמן התעשייתי יש שני מאפיינים חשובים‬
‫במיוחד ששינו לבלי היכר את סדר יומם‪ ,‬אורח חייהם ותפיסת עולמם של בני האדם‪:‬‬
‫האחידות והדיוק‪.‬‬

‫***‬

‫בתרבויות חקלאיות הזמן לא היה אחיד‪ .‬הייצור היה תלוי כמעט לגמרי במעגלים המשתנים‬
‫של צמיחה אורגנית‪ ,‬יום ולילה ועונות השנה‪ .‬איכר שעיבד את השדה שלו בשיטות מסורתיות‬
‫היה חייב להתחשב במעגלים הללו ולהתאים את עצמו אליהם‪ .‬הוא התקשה מאוד לעבוד‬
‫בשדה בלילה‪ ,‬בהיעדר אור‪ .‬כשהשמש הלכה לישון‪ ,‬האיכר הלך הביתה‪ .‬היה עליו להתאים‬
‫את עצמו לעונות השנה‪ ,‬ואם זרע חיטה בעונות לא מתאימות הוא לא קצר שום יבול‪ .‬היה‬
‫עליו גם להתחשב בהספקים המוגבלים של המטבוליזם האורגני‪ .‬אם השקה את השדה שלו‬
‫בכמות כפולה של מים וזיבל אותו בפי שניים זבל‪ ,‬השדה לא היה מצמיח יבולים במהירות‬
‫כפולה‪ ,‬וגם לא היה נותן יבול כפול‪.‬‬
‫לכן הזמן של חיי היומיום והזמן של הכלכלה כולה לא היה אחיד‪ .‬לא היה יום עבודה קבוע‪.‬‬
‫בכל עונה התעוררו בשעה אחרת והלכו לישון בשעה אחרת‪ .‬בכל עונה עסקו במלאכות‬
‫אחרות — עת לזרוע ועת לקצור‪ .‬לא היה גם שבוע עבודה קבוע‪ .‬בעונות חקלאיות בוערות‪,‬‬
‫כמו הקציר‪ ,‬עבדו ללא הרף‪ .‬בעונות פחות בוערות‪ ,‬עבדו פחות‪.‬‬
‫בניגוד לחקלאות המסורתית‪ ,‬התעשייה המודרנית משוחררת ממגבלות של מעגלי עונות‬
‫השנה‪ ,‬היממה‪ ,‬והצמיחה האורגנית‪ .‬שכן‪ ,‬לב הייצור התעשייתי הוא המכונה‪ ,‬והמכונה בדרך‬
‫כלל ניזונה ממקור אנרגיה רציף כגון מנוע או תחנת חשמל‪ .‬למכונה לא אכפת אם עכשיו יום‬
‫או לילה‪ ,‬חורף או קיץ‪ ,‬ולגבי המכונה זה בהחלט נכון שאם נזין אותה בפי שניים דלק ונפעיל‬
‫אותה פי שניים זמן — נקבל פי שניים תוצרת‪.‬‬
‫לכן במשק מתועש יש יום עבודה קבוע‪ .‬אנחנו מתעוררים באותה שעה‪ ,‬מגיעים לעבודה‬
‫באותה שעה‪ ,‬הולכים הביתה באותה שעה‪ ,‬והולכים לישון באותה שעה‪ ,‬בלי קשר לעונת‬
‫השנה ולמקומה של השמש בשמים‪ .‬יש גם שבוע עבודה קבוע‪ .‬אנו עובדים חמישה או שישה‬
‫ימים‪ ,‬ונחים יום או יומיים‪ ,‬בין שחורף עכשיו ובין שקיץ‪ .‬בעולם החקלאי‪ ,‬זריחת השמש‬
‫ושקיעת השמש היו נקודות הציר של היום כולו‪ .‬בעולם התעשייתי מקומה של השמש בשמים‬
‫מעניין אותנו כשלג דאשתקד‪.‬‬
‫אפילו בעלי החיים והצמחים המבויתים הוכפפו לזמן התעשייתי‪ ,‬בצורה קיצונית אף יותר‬
‫מבני האדם‪ .‬פרות‪ ,‬חזירים ותרנגולות מבלים את חייהם בתוך מבנים ממוזגים בעלי תאורה‬
‫מלאכותית‪ ,‬בכפוף ללוח זמנים מדוקדק להפליא של האכלה‪ ,‬השקיה‪ ,‬חליבה‪ ,‬הטלה‪ ,‬המלטה‬
‫ושחיטה‪.‬‬

‫***‬

‫רוב התרבויות הקדם־מודרניות התקשו מאוד למדוד זמן במדויק‪ ,‬וחשיבותו של הדיוק היתה‬
‫מועטה‪ .‬העולם היה עולם ללא שעונים וללא לוחות זמנים‪ .‬אנשים ידעו היטב איפה השמש‪,‬‬
‫אך הם לא ידעו מה השעה‪ .‬הם בדרך כלל לא ידעו אפילו מה השנה‪ ,‬או בני כמה הם‪.‬‬
‫המכונה‪ ,‬וביתר שאת פס הייצור התעשייתי המורכב ממכונות רבות וממפעלים רבים‪ ,‬החלו‬
‫לדרוש דיוק‪ .‬אחד הדברים החשובים שקרו במהפכה התעשייתית הוא הופעתן של שיטות‬
‫ייצור המבוססות על סרט נע‪ .‬במקום שאדם אחד ייצר נעל מראשיתה ועד סופה כמו בבתי‬
‫המלאכה של ימי הביניים‪ ,‬הופיע סרט נע של מכונות‪ ,‬אשר כל אחת מהן מייצרת חלק קטן‬
‫מהנעל‪ .‬כדי לנצל את המכונות בצורה היעילה ביותר‪ ,‬הן חייבות לפעול בתיאום מושלם‪,‬‬
‫והדבר דורש דיוק מקסימלי‪ .‬בין השאר דורש הדבר דיוק מקסימלי מצד מפעילי המכונות‪.‬‬
‫בבית המלאכה של ימי הביניים‪ ,‬אם סנדלר אחד איחר להגיע‪ ,‬הדבר לא עיכב את יתר‬
‫הסנדלרים‪ .‬אבל במפעל המודרני‪ ,‬כשהנעל מיוצרת בסרט נע של עשרים מכונות‪ ,‬אם הפועלת‬
‫שמפעילה את מכונה מספר ‪ 5‬איחרה לעבודה‪ ,‬כל יתר המכונות וכל יתר הפועלות נתקעות‪.‬‬
‫כדי למנוע מצבים כאלה‪ ,‬התחילו לעבוד לפי לוחות זמנים מדויקים ובלתי משתנים‪ .‬כולם‬
‫חייבים להגיע לעבודה "על הדקה"‪ .‬כולם יוצאים יחד להפסקת אוכל‪ ,‬רעבים או לא‪,‬‬
‫כשהשעון מורה על כך‪ .‬וכולם הולכים הביתה לא כשסיימו משימה מסוימת‪ ,‬אלא כשהצופר‬
‫מודיע שהסתיימה המשמרת‪.‬‬

‫על הדקה‬
‫שיטת הסרט הנע ולוחות הזמנים הרציפים והמדויקים לא הומצאו יש מאין במהפכה‬
‫התעשייתית‪ .‬היה להם תקדים בצבאות המקצועיים של העת החדשה המוקדמת‪ .‬אבל המהפכה‬
‫התעשייתית הפכה אותם ממשהו שמאפיין רק כמה מסגרות בודדות‪ ,‬למאפיין של כמעט כל‬
‫המסגרות האנושיות‪ .‬לא רק מפעלים אלא גם בתי הספר‪ ,‬שמכינים את התלמידים לחיי‬
‫העבודה‪ ,‬אימצו את אותה המתכונת והרגילו את התלמידים לסדר יום קצוב ומדויק‪ .‬גם‬
‫מרפאות‪ ,‬מערכות שלטוניות‪ ,‬ואפילו סתם חנויות אימצו את שבוע העבודה הקבוע והמדויק‪.‬‬
‫הכלכלה כולה החלה להתנהל "על הדקה" גם במקומות שבהם לא היו סרטים נעים של‬
‫מכונות‪ ,‬וזאת מכיוון שנוצרו קשרים‪ ,‬המתהדקים והולכים‪ ,‬בין כל חלקי הכלכלה‪ .‬אם ההורים‬
‫חייבים להיות במפעל בדיוק ב־‪ ,08:00‬מוטב שגם בית הספר יתחיל לפעול בדיוק ב־‪.08:00‬‬
‫ואם המפעל עובד מ־‪ 08:00‬עד ‪ ,17:00‬כדאי לפתוח את הפאב השכונתי ב־‪.17:02‬‬
‫חוליה מכרעת ביותר במערכת המתפשטת של שבוע העבודה ולוחות הזמנים היתה‬
‫התחבורה הציבורית‪ .‬אם הפועלים צריכים להיות במפעל בדיוק ב־‪ ,08:00‬מוטב שהרכבת‬
‫והאוטובוס יצאו כל יום בבוקר בדיוק באותה שעה ויגיעו לשער המפעל בדיוק ב־‪.07:55‬‬
‫טעות של כמה דקות עשויה להוביל להשבתת פס הייצור‪ ,‬או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬לפיטורי העובדת‬
‫האומללה‪.‬‬
‫ב־‪ 1784‬החל לפעול לראשונה שירות מרכבות בבריטניה עם לוח זמנים קבוע‪ .‬אך לוח‬
‫זמנים זה קבע רק את זמני היציאה של המרכבות — לא את זמני הגעתן‪ .‬באותה עת‪ ,‬לכל עיר‬
‫בבריטניה עדיין היה זמן מקומי משלה‪ ,‬שהיה יכול להיות שונה למדי מזמן לונדון‪ .‬כשבלונדון‬
‫השעה היתה ‪ ,12:00‬בליברפול היא היתה אולי ‪ ,12:20‬ובקנטרברי ‪ .11:50‬כל עוד אין‬
‫טלפונים‪ ,‬אין רדיו‪ ,‬אין טלוויזיה‪ ,‬ואין רכבות מהירות — למה זה משנה? לאף אדם בלונדון‬
‫לא היתה דרך לבדוק מה השעה עכשיו בליברפול‪ ,‬ואם המרכבה יצאה מלונדון לליברפול חצי‬
‫שעה לכאן או לשם‪ ,‬זה היה זניח‪.‬‬
‫ב־‪ 1830‬החל‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפעול קו הרכבת הראשון בעולם‪ ,‬בין ליברפול למנצ'סטר‪ .‬כעבור‬
‫עשר שנים בלבד‪ ,‬כבר התחיל לפעול בבריטניה שירות הרכבות הראשון עם לוח זמנים‬
‫קבוע‪ .‬הרכבות היו מהירות הרבה יותר מהמרכבות הישנות‪ ,‬ולגביהן הבדלים של חצי שעה‬
‫לכאן או לשם כבר היו עניין רציני‪ .‬כדי לפתור את הבעיות שהתעוררו‪ ,‬התאגדו ב־‪ 1847‬כל‬
‫חברות הרכבות בבריטניה‪ ,‬והחליטו שכל זמני הנסיעה של הרכבות יינקבו מכאן ואילך לפי‬
‫השעה במצפה הכוכבים גריניץ' )ליד לונדון(‪ ,‬ולא לפי השעות המקומיות בליברפול‪,‬‬
‫מנצ'סטר‪ ,‬אוקספורד או קיימברידג'‪ .‬עוד ועוד מוסדות וחברות עסקיות חיקו את חברות‬
‫הרכבות‪ ,‬ולבסוף עשתה הממשלה הבריטית מעשה מהפכני ראשון מסוגו‪ :‬ב־‪ 1880‬היא כפתה‬
‫זמן אחיד על כל בריטניה‪ ,‬הוא זמן גריניץ'‪ .‬לראשונה בהיסטוריה‪ ,‬בכל רחבי האי הבריטי‬
‫היתה אותה שעה! זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שישות פוליטית גדולה כפתה על כל‬
‫תושביה לחיות לפי אותו שעון‪ ,‬ולא לפי שעונים מקומיים או לפי זריחתה ושקיעתה של‬
‫השמש‪.‬‬
‫מן ההתחלה הצנועה הזו נוצרה בהדרגה מערכת עולמית אדירה של תחבורה ועבודה‪,‬‬
‫המסונכרנת בדיוק של עשיריות השנייה‪ .‬כדי שהמערכת תפעל‪ ,‬הותאמו אלו לאלו השעות‬
‫המקומיות בכל רחבי העולם )‪ ,(1884‬וכל מערכות החיים השונות הותאמו לשעה האחידה‬
‫של המפעלים והרכבות‪ .‬כשנוצרו אמצעי תקשורת מהירים והמוניים כגון הרדיו והטלוויזיה‪,‬‬
‫הם אימצו את לוח הזמנים האחיד של התחבורה‪ ,‬והפכו להיות סוכני השיווק והשוטרים‬
‫העיקריים שלו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במדינות רבות התקבע הנוהג לשדר חדשות בשעות עגולות‪,‬‬
‫והאייטם הראשון של כל מהדורת חדשות — חשוב יותר אפילו מפריצתה של מלחמה —‬
‫הוא השעה )"קול ישראל מירושלים‪ ,‬שלום רב‪ .‬השעה חמש‪ ,‬והרי החדשות מפי‪.("...‬‬
‫כדי לאפשר למערכת לפעול הופיעו גם מכשירים מאוד מדויקים למדידת זמן‪ ,‬מאוד זולים‬
‫ומאוד קלים‪ ,‬שאפשר לפזרם בכל מקום ולשאתם לכל מקום — השעונים‪ .‬אין כמעט חדר‬
‫בעולם המערבי שאין בו לפחות שעון אחד‪ ,‬ושעונים משולבים כמעט בכל מכשיר אפשרי‪.‬‬
‫בעיר האצטקית‪ ,‬הסאסאנית או האשורית לא היו שעונים‪ .‬בעיר האירופית של ימי הביניים‬
‫היה אולי שעון אחד לכל העיר — שעון ענקי ולא מדויק להחריד‪ ,‬שהתנוסס במרומי מגדל‬
‫נישא בכיכר העיר‪) .‬לומר שהוא לא היה מדויק זה די חסר משמעות‪ ,‬כי לא היה שום שעון‬
‫אחר שאליו אפשר היה להשוות את השעון העירוני‪ (.‬כיום‪ ,‬בבית מערבי טיפוסי‪ ,‬מלבד‬
‫השעונים על פרק היד של בני הבית יש גם שעון אחד או שניים ליד כל מיטה‪ ,‬שעון על הקיר‪,‬‬
‫שעון בטלוויזיה‪ ,‬שעון בנגן ה־‪ ,DVD‬שעון בתנור האפייה‪ ,‬שעון במיקרוגל‪ ,‬שעון בטלפון‬
‫הקווי‪ ,‬שעון בטלפון הנייד‪ ,‬וכו'‪ .‬נסו פעם לספור את כל המכשירים בבית שלכם שאומרים‬
‫לכם מה השעה‪ ...‬האדם הממוצע בודק עשרות פעמים ביום מה השעה‪ ,‬ופעמים רבות משנה‬
‫מיידית את התנהגותו בהתאם לתוצאות הבדיקה‪ .‬כמעט כל הפעולות שאדם עושה —‬
‫השכמה‪ ,‬בישול ארוחה‪ ,‬נסיעה לעבודה‪ ,‬צפייה בתוכנית טלוויזיה‪ ,‬כתיבת מבחן‪ ,‬ריצה על‬
‫מסלול בחדר כושר‪ ,‬שיעור יוגה‪ ,‬פגישה עם פסיכולוג — נשלטות בידי שעונים‪.‬‬
‫בין הזמן המדויק והרצוף של השעון לבין "השעון הביולוגי" יש כמובן פערים גדולים‪,‬‬
‫שבני האדם נתקלים בהם ללא הרף‪ .‬בני האדם רוצים לישון‪ ,‬לאכול‪ ,‬ללדת ולחיות לפי זמן‬
‫גריניץ'‪ ,‬בשעה שהגוף שלהם ממשיך להתנהל לפי השעון הביולוגי‪ .‬מערכת הולכת ומסתעפת‬
‫של עזרים — החל בכדורי שינה וכדורי מרץ וכלה בטיפולים הורמונליים והפריות‬
‫חוץ־גופיות — פותחה כדי לאפשר לבני אדם להגשים את רצונותיהם ולהכפיף אפילו את‬
‫השעון הביולוגי לזמן גריניץ'‪.‬‬

‫***‬

‫מהפכת הזמן היא רק אחת מעשרות המהפכות שעברה החברה האנושית בעקבות המהפכה‬
‫התעשייתית‪ .‬חלק מהמהפכות הללו היו תוצאה ישירה של התיעוש‪ .‬כזוהי למשל מהפכת‬
‫העיור‪ .‬רוב ההיסטוריה‪ ,‬יותר מ־‪ 90‬אחוז מבני האדם חיו בכפרים קטנים והתפרנסו‬
‫מחקלאות‪ .‬במהלך המהפכה התעשייתית עברו רוב בני האדם להתגורר בערים גדולות והחלו‬
‫להתפרנס ממלאכה וממתן שירותים‪ .‬מעמדות ישנים‪ ,‬כגון האיכרים הקטנים‪ ,‬נעלמו כליל‬
‫מחלקים גדולים של העולם‪ ,‬ומנגד הופיעו מעמדות חדשים כמעט לגמרי‪ ,‬כגון מעמד הפועלים‬
‫העירוני‪ .‬דוגמה אחרת היא עליית מעמדם של הצעירים על חשבון המבוגרים‪ .‬קצב השינויים‬
‫הטכנולוגיים והכלכליים שליווה את המהפכה התעשייתית היה כה מהיר‪ ,‬שידע בן כמה‬
‫עשרות שנים כבר נהיה פעמים רבות מיושן‪ .‬כתוצאה מכך חל כרסום בסמכותם של הורים‬
‫ומבוגרים‪ ,‬שנתפסו יותר ויותר כ"מיושנים" ו"לא מעודכנים"‪ ,‬ובימינו "העולם שייך‬
‫לצעירים"‪.‬‬
‫מהפכות אחרות שליוו את המהפכה התעשייתית לא היו תוצר ישיר שלה‪ ,‬אבל ניצלו את‬
‫התנאים הייחודיים שהיא יצרה‪ .‬כשהמהפכה התעשייתית שינתה בתוך עשורים ספורים את‬
‫כל מבנה הכלכלה‪ ,‬תנאי החיים וחלוקת העושר בחברה‪ ,‬נפערו פרצות אדירות בסדר החברתי‬
‫והפוליטי הישן‪ .‬אליטות בנות מאות ואלפי שנים שהתקשו להסתגל לעולם החדש‪ ,‬כמו למשל‬
‫האצולה האירופית‪ ,‬איבדו את מעמדן‪ ,‬את רכושן ולעתים את חייהן‪ ,‬והמוני העם זכו מן‬
‫ההפקר והחלו ליהנות מעוצמה פוליטית ומיוקרה חברתית חסרות תקדים‪ .‬אפילו הסדר‬
‫הפטריארכלי התערער לראשונה בהיסטוריה‪ ,‬ונשים החלו ליהנות מיותר ויותר זכויות‬
‫משפטיות ופוליטיות‪.‬‬
‫ברם כל המהפכות הללו מתגמדות אל מול המהפכה החברתית הגדולה ביותר שאירעה אי‬
‫פעם למין האנושי‪ :‬קריסתן של המשפחה והקהילה המקומית והחלפתן על ידי השוק והמדינה‪.‬‬
‫למיטב ידיעתנו‪ ,‬מרבית מיני האדם הקדמונים חיו כבר לפני יותר ממיליון שנה בקהילות‬
‫קטנות שרוב חבריהן קשורים זה לזה בקשרי משפחה‪ .‬המהפכה הלשונית והמהפכה החקלאית‬
‫לא שינו הרבה את המצב הזה‪ .‬הן הדביקו משפחות וקהילות זו לזו כדי ליצור רשתות מסחר‪,‬‬
‫שבטים‪ ,‬ממלכות ואימפריות‪ ,‬אולם הן לא פוררו את המשפחה והקהילה‪ .‬הללו נשארו תמיד‬
‫אבני הלגו הבסיסיות של החברות האנושיות‪ ,‬לא משנה אילו בניינים בנו מהן‪ .‬המהפכה‬
‫התעשייתית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הספיקה בתוך כמאתיים שנה לפרק את אבני הלגו לאטומים‪,‬‬
‫ולמסור את מרבית התפקידים המסורתיים של המשפחה והקהילה לידי השוק והמדינה‪.‬‬

‫קריסת המשפחה והקהילה‬

‫לפני המהפכה התעשייתית‪ ,‬חיי היומיום של רוב בני האדם התנהלו בדרך כלל בתוך שלוש‬
‫מסגרות קמאיות‪ :‬המשפחה הגרעינית‪ ,‬המשפחה המורחבת )החמולה(‪ ,‬והקהילה המקומית‪.‬‬
‫מרבית בני האדם עבדו בעסקים משפחתיים כגון השדה המשפחתי‪ ,‬הרפת המשפחתית או בית‬
‫המלאכה המשפחתי‪ ,‬או לחלופין עבדו בעסקים המשפחתיים של שכניהם‪ .‬המשפחה היתה גם‬
‫משרד הרווחה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬משרד הבינוי‪ ,‬משרד‬
‫התחבורה‪ ,‬ההסתדרות‪ ,‬קרן הפנסיה‪ ,‬חברת הביטוח‪ ,‬שירות השידוכים‪ ,‬הרדיו‪ ,‬הטלוויזיה‪,‬‬
‫העיתונות‪ ,‬הבנק ואפילו המשטרה‪ .‬כשאדם חלה‪ ,‬המשפחה טיפלה בו‪ .‬כשאדם הזדקן‪,‬‬
‫המשפחה סייעה לו וילדיו היו קרן הפנסיה שלו‪ .‬כשאדם מת‪ ,‬המשפחה דאגה ליתומים‪.‬‬
‫כשאדם נולד נכה בגופו או ברוחו‪ ,‬המשפחה סעדה אותו‪ .‬אם אדם היה צריך ללמוד מקצוע‪,‬‬
‫בני המשפחה לימדו אותו‪ .‬אם אדם רצה לפתוח עסק חדש‪ ,‬המשפחה נתנה לו את הכסף‪ .‬אם‬
‫אדם רצה להתחתן‪ ,‬המשפחה בחרה )או לפחות אישרה( את בן או בת הזוג‪ .‬אם אדם רצה‬
‫לבנות בקתה‪ ,‬המשפחה באה לעזור‪ .‬אם הורים התעללו בילדיהם‪ ,‬המשפחה התערבה‪ .‬אם‬
‫אדם נקלע לסכסוך עם שכן‪ ,‬המשפחה התגייסה לעזרתו‪ .‬ואם מחלתו של האדם היתה קשה‬
‫מדי‪ ,‬ההשקעה בעסק החדש היתה גדולה מדי‪ ,‬או הסכסוך עם השכן היה אלים מדי —‬
‫המשפחה פנתה לעזרה לקהילה המקומית‪.‬‬
‫הקהילה מצדה הציעה עזרה על בסיס של יחסי שכנות והסדרים מקומיים‪ ,‬ולא על בסיס‬
‫חוקי השוק החופשי‪ .‬היום אני עזרתי לשכן לבנות את הבקתה שלו ולשמור על הכבשים שלו‬
‫בלי לקבל תשלום‪ ,‬ומחר השכן יעזור לי לבנות את הבקתה שלי ולשמור על הכבשים שלי בלי‬
‫לקבל תשלום‪ .‬היום האציל המקומי הכריח אותי ואת יתר השכנים לשפץ את הטירה שלו ללא‬
‫תשלום‪ ,‬ומחר האציל המקומי יכריח אותי ואת יתר השכנים לשפץ את הגשר על הנהר ללא‬
‫תשלום‪ .‬היו כמובן שווקים‪ ,‬אבל תפקידם היה מוגבל‪ .‬אפשר היה לקנות בשוק ירקות‪ ,‬בגדים‬
‫וכלי מלאכה‪ ,‬ולשכור את שירותיהם של מומחים כגון רופאים ועורכי דין‪ .‬אך פחות מעשרה‬
‫אחוזים מהמוצרים והשירותים להם נזקקו בני האדם נרכשו בשוק‪ .‬מי שדאג לכל יתר‬
‫הצרכים של בני האדם היו המשפחה והקהילה‪.‬‬
‫היו גם ממלכות ואימפריות שעשו דברים חשובים כגון לנהל מלחמות‪ ,‬לסלול דרכים‬
‫ולבנות ארמונות‪ ,‬ולצורך זה הן גבו מסים מהמוני העם וגייסו אותם לפעמים לצבא או‬
‫לעבודות בנייה‪ .‬אולם למעט יוצאי דופן כגון אימפריית צ'ין בסין )המאה השלישית לפני‬
‫הספירה(‪ ,‬הן נטו שלא להתערב יותר מדי בענייניהן היומיומיים של המשפחות והקהילות‪.‬‬
‫אפילו אם רצו להתערב‪ ,‬רוב הממלכות והאימפריות התקשו לעשות זאת‪ .‬בכלכלה חקלאית‬
‫מסורתית לא היו בדרך כלל די עודפי ייצור כדי לממן המוני פקידים ממשלתיים‪ ,‬שוטרים‪,‬‬
‫עובדים סוציאליים‪ ,‬מורים ורופאים‪ .‬לכן רוב השליטים לא החזיקו מערכת רווחה‪ ,‬מערכת‬
‫בריאות או מערכת חינוך ממלכתית‪ ,‬והניחו שהמשפחות והקהילות ידאגו לעניינים הללו‬
‫בכוחות עצמן‪) .‬אפילו כשאימפריית צ'ין ניסתה להתערב בחיי היומיום של תושביה‪ ,‬היא‬
‫עשתה זאת לא על ידי עקיפתן של המשפחות והקהילות‪ ,‬אלא על ידי הפיכת ראשי המשפחה‬
‫וראשי הקהילה למשרתים ולסוכנים של האימפריה‪(.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬קשיי תחבורה ותקשורת מנעו מהפקידים בעיר הבירה לדעת מה בדיוק קורה‬
‫בכל כפר וכפר‪ ,‬ולכן ממלכות רבות השאירו בידי המשפחות והקהילות אפילו תפקידים‬
‫ממלכתיים מסורתיים כגון שיטור ומיסוי‪ .‬בארץ ישראל תחת שלטון האימפריה העות'מאנית‪,‬‬
‫חלק ניכר ממלאכת השיטור התבסס על נקמות דם משפחתיות‪ .‬הסולטאן באיסטנבול והפאשה‬
‫בעכו לא התערבו בסכסוכי חמולות כאלה‪ ,‬כל עוד האלימות לא חרגה מן המקובל‪.‬‬
‫בסין תחת שלטון אימפריית מינג )‪ ,(1644-1368‬קהילות מקומיות זכו לאוטונומיה נרחבת‬
‫בכל הנוגע לענייני מיסוי‪ .‬שיטת מיסוי נפוצה היתה לקבוע את סכום המס הכללי שכל מחוז‬
‫צריך לשלם‪ ,‬ואז לחלק את המס הנדרש בין הקהילות השונות באותו מחוז‪ .‬כפר מסוים נדרש‬
‫לשלם מאה מטילי כסף‪ ,‬ואילו כפר אחר נדרש לשלם מאתיים מטילי כסף‪ .‬האימפריה לא‬
‫עקבה אחר כל אדם ואדם‪ ,‬ולא ידעה כמה רכוש והכנסה יש לכל אחד מתושבי הכפר‪ .‬לכן היא‬
‫הניחה לכל כפר לחלק את נטל המס המקומי כראות עיניו‪ .‬בכפר אחד ייתכן שהמשפחות‬
‫העשירות ביותר התנדבו מרצונן לשלם את כל המס‪ .‬בכפר אחר ייתכן שהמשפחות העשירות‬
‫השתמשו בכוחן כדי להכריח דווקא את המשפחות העניות לשלם את המס‪ .‬תושביו של כפר‬
‫שלישי הסכימו שהנטל יתחלק שווה בשווה בין כל המשפחות‪ ,‬בלי קשר למידת עושרן‪.‬‬
‫מנקודת מבטה של האימפריה‪ ,‬לשיטה זו היה יתרון גדול‪ .‬במקום להחזיק אלפי גובי מס‬
‫שיבלשו אחר הכנסותיה והוצאותיה של כל משפחה‪ ,‬אלפי פקידים שיערכו חישובים‬
‫מדוקדקים ויחלקו את נטל המס‪ ,‬ואלפי שוטרים שירדפו אחרי משתמטי מס‪ ,‬היה אפשר‬
‫להשאיר את המלאכות הללו בידי "ראשי הקהילה"‪ .‬ראשי הקהילה ידעו היטב מי בכפר‬
‫מרוויח יותר ומי מרוויח פחות‪ ,‬והם יכלו בדרך כלל לאכוף את תשלום המס על תושבים‬
‫נרגנים בלי צורך לערב את הצבא האימפריאלי‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ממלכות ואימפריות רבות לא היו יותר מאשר עסק פרוטקשן גדול‪ .‬המלך‬
‫היה ראש משפחת פשע הגובה דמי חסות ודואג בעיקר לכך שמשפחות הפשע השכנות ודגי‬
‫רקק מקומיים לא יפגעו במי שמשלם את דמי החסות‪.‬‬
‫החיים במסגרת המשפחה והקהילה היו רחוקים מלהיות גן עדן הרמוני‪ .‬המשפחה והקהילה‬
‫היו עשויות למשטר ולדכא את היחיד בצורה ברוטלית ואכזרית לא פחות מאשר המדינה‬
‫והשוק בני ימינו‪ ,‬והדינמיקות המשפחתיות והקהילתיות היו לעתים קרובות מלאות במתחים‬
‫ובאלימות‪ .‬אבל לבני אדם לא היו הרבה ברירות‪ .‬במרבית חלקי העולם‪ ,‬בשנת ‪ ,1750‬אדם‬
‫שנפלט החוצה מהמשפחה והקהילה שלו היה משול למת‪ .‬לא היה לו היכן לעבוד‪ ,‬איש לא‬
‫חינך אותו‪ ,‬איש לא דאג לו אם הוא חלה או הזדקן‪ ,‬איש לא הלווה לו כסף‪ ,‬איש לא הגן עליו‬
‫אם נקלע לסכסוך‪ .‬לא היו משטרה‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬או חוק חינוך חובה‪ .‬כדי לשרוד היה‬
‫על אדם כזה למצוא לעצמו כמה שיותר מהר משפחה חלופית או קהילה חלופית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הפכו נערים ונערות שנפלטו מהבית‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬למשרתים ומשרתות בבית זר כלשהו‪,‬‬
‫ובדרך זו נעשו לחלק ממשפחה חדשה‪.‬‬

‫***‬

‫כל זה השתנה כמעט בן לילה בעקבות המהפכה התעשייתית‪ .‬המהפכה התעשייתית העצימה‬
‫את כוחו של השוק לאין שיעור‪ ,‬והעמידה לרשות המדינה כלי תחבורה ותקשורת חדשים‪,‬‬
‫וצבא של פקידים‪ ,‬מורים‪ ,‬שוטרים ועובדים סוציאליים‪ .‬כשהשוק והמדינה ניסו להשתמש‬
‫בכוחם החדש‪ ,‬הם גילו שבדרכם עומדות המשפחות והקהילות המסורתיות‪ .‬החוק של השליט‬
‫והאינטרסים של השוק התקשו לפרוץ אל תוך חיי היומיום של כפר מגובש היטב או של‬
‫חמולה מלוכדת‪ .‬כדי לסלק את המכשול הזה החלו המדינה והשוק להחליש את המשפחה‬
‫והקהילה‪ .‬המדינה שלחה את השוטרים שלה כדי להפסיק נקמות דם משפחתיות ולהחליף‬
‫אותן בפסיקות של בתי משפט ממלכתיים‪ .‬השוק שלח את הפרסומאים שלו כדי לחסל מסורות‬
‫קהילתיות ולהחליף אותן באופנות מסחריות‪ .‬אבל זה לא הספיק‪ .‬כדי להשלים את מלאכת‬
‫הריסתן של המשפחות והקהילות‪ ,‬היה צורך בסוסים טרויאניים‪.‬‬
‫או אז פנו המדינה והשוק לבני האדם בהצעה שאי אפשר לסרב לה‪" :‬תהפכו להיות‬
‫אינדיווידואלים‪ ",‬אמרו המדינה והשוק לבני האדם‪" .‬תתחתנו עם מי שאתם רוצים‪ ,‬בלי‬
‫לשאול יותר את רשותם של ההורים‪ .‬תעבדו במה שאתם רוצים‪ ,‬גם אם זה לא מוצא חן בעיני‬
‫זקני העדה‪ .‬תחיו איפה שאתם רוצים‪ ,‬גם אם לא תוכלו להגיע כל יום שישי בערב לארוחה‬
‫משפחתית‪ .‬אתם כבר לא תלויים בקהילה ובמשפחה‪ .‬אנחנו‪ ,‬השוק והמדינה‪ ,‬ניקח על עצמנו‬
‫לדאוג לכל צורכיכם‪ .‬אנחנו נספק מזון‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה ותעסוקה‪ .‬אנחנו נדאג לפנסיה‪,‬‬
‫לביטוח‪ ,‬לשיטור‪ ,‬לביטחון‪".‬‬
‫בספרות רומנטית נהוג להציג את האינדיווידואל כמישהו שנולד מתוך מאבק נגד כוחות‬
‫השוק והמדינה‪ .‬אין טעות גדולה מזו‪ .‬השוק והמדינה הם האבא והאמא של האינדיווידואל‬
‫והוא יכול לשרוד רק מפני שהשוק והמדינה מספקים לו את כל צרכיו‪ .‬השוק מספק עבודה‪.‬‬
‫השוק מספק ביטוח ופנסיה‪ .‬אם אנו חולים במשך כמה ימים‪ ,‬קופת חולים מטפלת בנו‪ .‬אם אנו‬
‫חולים במשך חודשים‪ ,‬משרד הרווחה דואג לנו‪ .‬אם אנו זקוקים לעזרה ‪ 24‬שעות ביום‪ ,‬אנו‬
‫שוכרים אח סיעודי בשוק — אדם שהגיע מצדו השני של העולם‪ ,‬אך דואג לנו במסירות‬
‫שאיש כבר אינו מצפה לה מילדיו‪ .‬אם אנו מזדקנים‪ ,‬בית האבות ידאג לנו )בתשלום‪ ,‬כמובן(‪.‬‬
‫אם אנו רוצים ללמוד מקצוע — בתי הספר של הממשלה והקולג'ים של השוק ילמדו אותנו‪.‬‬
‫אם אנו רוצים לפתוח עסק‪ ,‬הבנק ילווה לנו כסף‪ .‬אם אנו רוצים לבנות בית‪ ,‬חברת בנייה‬
‫תבנה אותו בשבילנו והבנק ייתן לנו משכנתה המסובסדת על ידי המדינה‪ .‬אם נקלענו לסכסוך‬
‫אלים‪ ,‬המשטרה תגן עלינו‪ .‬מס הכנסה מתייחס אלינו כאל אינדיווידואלים ולא מצפה מאיתנו‬
‫לשלם את מסי השכנים‪ .‬בית המשפט מתייחס אלינו כאל אינדיווידואלים ולא מעניש אותנו‬
‫על פשעיהם של בני דודנו‪.‬‬
‫לא רק גברים בוגרים אלא גם נשים וילדים הוכרו כאינדיווידואלים‪ .‬לאורך כל ההיסטוריה‬
‫נשים נתפסו לעתים קרובות כרכוש משפחתי או קהילתי והוכפפו כמעט תמיד לסמכותם של‬
‫ראשי המשפחה והקהילה המקומית‪ .‬המדינה המודרנית נוטה להכיר בנשים כאינדיווידואליות‬
‫אשר נהנות מזכויות כלכליות ומשפטיות שאינן תלויות במשפחה ובקהילה שלהן‪ ,‬ויכולות‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬להחזיק חשבון בנק עצמאי‪ ,‬לקבוע בעצמן עם מי הן יתחתנו‪ ,‬ולהחליט בעצמן אפילו‬
‫על גירושים מ"בעליהן"‪.‬‬
‫בתמורה לדאגתם האימהית של השוק והמדינה‪ ,‬האינדיווידואלים פוררו את המשפחות‬
‫והקהילות שבתוכן הם חיו‪ .‬האינדיווידואל שמרד בהורים ובשכנים‪ ,‬התחתן עם מי שהוא‬
‫רצה‪ ,‬עבר לגור בעיר מרוחקת ופתח חשבון בנק עצמאי‪ ,‬סייע מבלי משים להתעצמותם של‬
‫המדינה והשוק‪ .‬מדינות ושווקים המורכבים מאינדיווידואלים מנוכרים יכולים להתערב בחיי‬
‫בני האדם בקלות רבה לאין שיעור מאשר מדינות ושווקים המורכבים ממשפחות ומקהילות‬
‫מגובשות‪ .‬כשתושבי בית משותף אינם מצליחים להסכים אפילו על תשלום למנקה המדרגות‪,‬‬
‫איך אפשר לצפות מהם להתאגד יחד נגד המדינה? באותם חברות ומגזרים שהצליחו להגביל‬
‫את האינדיווידואליזם ולשמר את כוחן של המשפחה והקהילה‪ ,‬כוחם של המדינה והשוק עדיין‬
‫חלש יחסית )זה למשל המצב במגזר החרדי ובמגזר הבדווי בישראל של היום(‪.‬‬

‫יש כמובן מתחים בין השוק‪ ,‬המדינה והאינדיווידואל‪ .‬כל הזמן יש ויכוח על השאלה ְלמה‬
‫צריך השוק לדאוג ולמה צריכה המדינה לדאוג‪ ,‬והאינדיווידואל מרגיש לא פעם שהמדינה‬
‫והשוק תובעים ממנו יותר מדי בתמורה לסיפוק צרכיו‪ .‬במקרים רבים השוק והמדינה אכן‬
‫מנצלים את חולשתם של האינדיווידואלים אשר מגלים מאוחר מדי שבלא משפחה וקהילה הם‬
‫נותרו חסרי כל הגנה בפני המכונה הדורסנית של המדינה והשוק‪ .‬שוב ושוב מנצל השוק‬
‫מיליוני אינדיווידואלים מבלי לדאוג לצורכיהם‪ ,‬והמדינה עם המשטרה‪ ,‬הצבא ורשת הפקידים‬
‫שלה רודפת את האינדיווידואלים במקום להגן עליהם‪ .‬ואולם גם במשפחות ובקהילות הישנות‬
‫היו חיכוכים ומתחים‪ ,‬וגם המשפחות והקהילות הישנות ניצלו את הפרט ודיכאו אותו במגוון‬
‫צורות‪ .‬בסך הכול‪ ,‬בהתחשב בכך שהעסקה בין האינדיווידואל לבין המדינה והשוק מפירה‬
‫סדרי בראשית בני מיליוני שנים‪ ,‬מפתיע שהיא בכלל מצליחה לפעול‪) .‬כדאי להעיר שהעובדה‬
‫שהעסקה הזו מצליחה לפעול איננה מוכיחה שהיא עסקה טובה‪ .‬אנשים רבים סבורים‬
‫שהאינדיווידואלים החדשים‪ ,‬החיים בעולם מנוכר ונשלטים על ידי מוסדות המדינה וכוחות‬
‫השוק‪ ,‬הם אומללים הרבה יותר מאבות אבותיהם שחיו כחלק מתוך משפחות וקהילות‬
‫אינטימיות‪ .‬מה שמפליא זה שבני אדם בכלל מסוגלים לחיות בצורה הזאת‪(.‬‬
‫המשפחה הגרעינית )להבדיל מהמשפחה המורחבת( לא נעלמה כמובן מחברות השפע‬
‫המערביות‪ .‬למשפחה היו מאז ומתמיד תפקידים רגשיים ולא רק כלכליים ופוליטיים‪.‬‬
‫כשהשוק והמדינה לקחו מהמשפחה את מרבית התפקידים הכלכליים והפוליטיים שלה‪ ,‬הם‬
‫הותירו לה את התפקידים הרגשיים‪ .‬המשפחה בעולם המערבי של ימינו עדיין אמורה לספק‬
‫צרכים רגשיים ואינטימיים שונים‪ ,‬שהשוק והמדינה מתקשים לספק‪ .‬אבל אפילו לכאן השוק‬
‫והמדינה חודרים יותר ויותר‪ .‬השוק מתערב יותר ויותר באופן שבו אנשים מנהלים את‬
‫יחסיהם הרומנטיים והמיניים‪ .‬פעם המשפחה היתה משרד השידוכים העיקרי‪ ,‬ואילו היום‬
‫השוק מעצב בצורה קפדנית יותר ויותר את צורכיהם הרומנטיים‪ ,‬הרגשיים והמיניים של בני‬
‫האדם — ומספק את הצרכים הללו‪ ,‬תמורת תשלום כמובן‪ .‬בעבר חתן וכלה מיועדים נפגשו‬
‫זה עם זה בסלון המשפחתי‪ ,‬וכסף )מוהר‪ ,‬נדוניה( עבר מראש משפחה אחד לראש משפחה‬
‫שני‪ ,‬ואילו היום הדייטים מתקיימים בבית הקפה‪ ,‬וכסף עובר מידי הזוג הפוטנציאלי לידי‬
‫בעלי בית הקפה‪.‬‬
‫המדינה מצִדה מפקחת באופן יותר ויותר הדוק על היחסים בין הורים וילדים‪ .‬ההורים‬
‫נתבעים לשלוח את ילדיהם להתחנך במערכת החינוך של המדינה‪ .‬הורים שמכים את ילדיהם‬
‫יותר מדי או מתעללים בהם רגשית מרוסנים על ידי המדינה‪ .‬אם יש צורך‪ ,‬המדינה אפילו‬
‫כולאת את ההורים‪ ,‬או מחרימה את הילדים ומעבירה אותם למוסד או למשפחה אומנת‪ .‬עד‬
‫לפני זמן קצר‪ ,‬הרעיון שהמדינה יכולה ואמורה למנוע מהורים להרביץ לילדיהם או להעליב‬
‫את ילדיהם היה נשמע מופרך לגמרי‪ .‬במספר לא מבוטל של תרבויות הסמכות של ההורים‬
‫היתה כה מוחלטת‪ ,‬שהם יכלו אפילו למכור את ילדיהם לעבדות או להרוג אותם‪.‬‬
‫כמו המשפחה הגרעינית גם הקהילה לא נעלמה לגמרי מהעולם בן ימינו‪ .‬מאחר שהאדם‬
‫התפתח במשך מיליוני שנים כיצור קהילתי הזקוק לתחושת שייכות שבטית‪ ,‬הקהילה לא יכלה‬
‫להיעלם יום בהיר אחד ללא שום תחליף רגשי‪ .‬השוק והמדינה מספקים לאדם את רוב‬
‫הצרכים החומריים להם דאגה הקהילה בעבר‪ ,‬אך מוטל עליהם לספק מענה גם לצורך הרגשי‬
‫בשבטיות‪.‬‬

‫צרכני כל העולם‬
‫המענה לצורך בשבטיות בתנאי הניכור ההמוני של המדינה והשוק היה הופעתן של "קהילות‬
‫מדומיינות" בנות מיליוני אנשים‪ ,‬אשר הותאמו לצורכי השוק והמדינה‪" .‬קהילות מדומיינות"‬
‫הן קהילות של אנשים שלא באמת מכירים זה את זה‪ ,‬אבל מדמיינים שהם כן מכירים זה את‬
‫זה‪ .‬קהילות מסוג זה לא היו המצאה חדשה‪ .‬ממלכות‪ ,‬אימפריות ודתות שימשו לאורך כל‬
‫ההיסטוריה קהילות מדומיינות‪ .‬מיליוני נתיניו של קיסר סין דמיינו שהם כולם חלק ממשפחה‬
‫אחת שהקיסר הוא אביה‪ .‬מיליוני מוסלמים אדוקים דמיינו שהם כולם אחים ואחיות באומת‬
‫האסלאם‪ .‬אך לאורך רוב ההיסטוריה‪ ,‬קהילות מדומיינות אלו ניגנו כינור שני לקהילות‬
‫אינטימיות בנות כמה עשרות בני אדם שבאמת הכירו היטב האחד את השני‪ .‬הקהילות‬
‫האינטימיות הללו מילאו את עולמם הרגשי של בני האדם והיו חיוניות להישרדותם ולרווחתם‬
‫של חבריהן‪ .‬במאתיים השנים האחרונות דעכו הקהילות האינטימיות‪ ,‬והקהילות המדומיינות‬
‫עברו למרכז הבימה הרגשית כדי למלא את החלל‪.‬‬
‫שתי הדוגמאות החשובות ביותר לעלייתן של קהילות מדומיינות כאלה הן עלייתם של‬
‫"הלאום" ושל "קהל הקונים"‪ .‬הלאום הוא הקהילה המדומיינת של המדינה‪ ,‬ו"קהל הקונים"‬
‫הוא הקהילה המדומיינת של השוק‪ .‬אלו הן קהילות מדומיינות‪ ,‬מכיוון שאין שום אפשרות‬
‫שכל הקונים בשוק וכל בני הלאום באמת יכירו זה את זה באופן שבו כל בני החמולה או‬
‫הכפר הכירו זה את זה בעבר‪ .‬שום צרפתי אינו יכול להכיר את ‪ 60‬מיליון הצרפתים האחרים‪,‬‬
‫או את ‪ 500‬מיליון הצרכנים האחרים שקונים לצדו ב"שוק האירופי המשותף"‪ ,‬שנהפך עם‬
‫הזמן ל"קהילה האירופית" המתהדרת היום בשם "האיחוד האירופי"‪.‬‬
‫הצרכנות והלאומיות עובדות קשה מאוד כדי לגרום לנו לדמיין שמיליוני צרפתים אחרים או‬
‫מיליוני צרכנים אחרים הם בני הקהילה שלנו‪ .‬שלכולנו יש עבר משותף‪ ,‬אינטרסים‬
‫משותפים‪ ,‬ועתיד משותף‪ .‬זה אינו שקר‪ .‬זה פשוט דמיון‪ .‬כמו הכסף‪ ,‬כמו החברה בעירבון‬
‫מוגבל‪ ,‬וכמו מערכות החוק והמשפט‪ ,‬גם הלאום וקהל הקונים הם מציאות בין־סובייקטיבית‪,‬‬
‫שקיימת רק ברשת התקשורת שטווים בני אדם אך כוחה עצום‪ .‬כל עוד מיליוני צרפתים‬
‫מאמינים בקיומו של הלאום הצרפתי‪ ,‬מתרגשים למראה סמלים לאומיים צרפתיים‪ ,‬מעלים על‬
‫נס את המיתוסים של צרפת‪ ,‬ומוכנים להקריב מכספם‪ ,‬מזמנם ומבריאותם למען הלאום‬
‫הצרפתי — הלאום הצרפתי הוא אחד הכוחות החזקים ביותר בעולם‪.‬‬
‫הלאום עושה כמיטב יכולתו להסתיר את היותו זהות מדומיינת‪ .‬רוב הלאומים טוענים שהם‬
‫ישות טבעית ונצחית שנוצרה בעבר הרחוק על ידי ערבוב של אדמה ודם‪ .‬אבל טענות אלו‬
‫בדרך כלל מוגזמות‪ .‬בעבר הרחוק אמנם התקיימו לאומים‪ ,‬אך חשיבותם היתה קטנה בהרבה‬
‫מאשר היום‪ ,‬מכיוון שחשיבות המדינה היתה פחותה בהרבה‪ .‬האדם הרגיש לעתים נאמנות‬
‫ללאום גדול‪ ,‬אך הוא הזדהה הרבה יותר עם המשפחה והקהילה המקומית‪ ,‬שדאגו למרבית‬
‫צרכיו‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬תהא חשיבותם של הלאומים הקדומים אשר תהא‪ ,‬מרביתם לא שרדו עד‬
‫ימינו‪ .‬רוב הלאומים הקיימים כיום נוצרו רק אחרי המהפכה התעשייתית‪.‬‬
‫כך למשל במזרח התיכון‪ ,‬הלאומים ה"סורי"‪" ,‬לבנוני"‪" ,‬ירדני"‪" ,‬עיראקי"‪" ,‬לובי"‪,‬‬
‫"פלסטיני" וכו' הם תוצר של גבולות מקריים למדי שמדינאים בריטים וצרפתים מתחו בחול‬
‫תוך התעלמות מההיסטוריה‪ ,‬הגיאוגרפיה והכלכלה של האזור‪ .‬היו אלו מדינאים בריטים‬
‫וצרפתים אשר קבעו לאחר מלחמת העולם הראשונה שתושבי כורדיסטן‪ ,‬בגדאד ובצרה יהיו‬
‫מעתה כולם "עיראקים"‪ .‬באותו אופן‪ ,‬היו אלו מדינאים בריטים וצרפתים שהחליטו מי יהיה‬
‫"לבנוני" ומי "סורי"‪ ,‬והיו אלו מדינאים בריטים וצרפתים שהגדירו מי יהיה "פלסטיני"‪ .‬מדוע‬
‫למשל תושב עכו ותושב באר שבע שניהם בני הלאום הפלסטיני‪ ,‬ואילו תושב עכו ותושב‬
‫צור‪ ,‬או תושב באר שבע ותושב עמאן‪ ,‬הם בני לאומים שונים? תחת השלטון העות'מאני‪,‬‬
‫קשרי המסחר בין עכו לצור היו הדוקים בהרבה מקשרי המסחר בין עכו לבאר שבע‪ .‬אזור‬
‫עכו היה שייך אז לאותה יחידה אדמיניסטרטיבית יחד עם צור וביירות שבלבנון ולטקיה‬
‫שבסוריה‪ ,‬אך היה מופרד מאזור באר שבע‪.‬‬
‫למותר לציין שגם הלאום הישראלי או היהודי הוא ברובו יצירה של המאות ה־‪ 19‬וה־‪.20‬‬
‫דבר שמתבטא למשל בכך שהאנשים המשתייכים ללאום זה עדיין מתקשים להחליט אם‬
‫מדובר ב"לאום ישראלי" או ב"לאום יהודי"‪.‬‬
‫מובן שלאום אינו נוצר יש מאין‪ .‬מי שיצרו את הלאום היהודי־ישראלי‪ ,‬את הלאום‬
‫העיראקי ואת הלאום הפלסטיני לא עשו זאת מאוויר‪ .‬הם לקחו חומרים היסטוריים‪,‬‬
‫גיאוגרפיים ותרבותיים שהם מצאו בשטח — חלקם בני מאות ואלפי שנים — ורקחו מהם‬
‫לאום‪ .‬אבל אין זה אומר שהלאום הוא באמת בן מאות ואלפי שנים‪ .‬אם אפיתי הבוקר עוגה‬
‫מקמח‪ ,‬שמן וסוכר ששכבו אצלי במזווה במשך שנתיים‪ ,‬זה לא אומר שהעוגה היא בת‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים‪ ,‬הקהילות הלאומיות מפנות את מקומן יותר ויותר לקהלים של‬
‫צרכנים‪ .‬קהל הצרכנים מורכב מאנשים שאינם מכירים זה את זה באמת‪ ,‬אבל חולקים את‬
‫אותם הרגלי צריכה ואותם אינטרסים צרכניים‪ ,‬ולכן מגדירים את עצמם כקהילה‪ .‬מעריצי‬
‫מדונה‪ ,‬למשל‪ ,‬הם קהילה צרכנית‪ .‬הם מגדירים את עצמם בעיקר על ידי קניות‪ .‬הם קונים‬
‫כרטיסים להופעות של מדונה‪ ,‬דיסקים‪ ,‬פוסטרים‪ ,‬וחולצות שלה‪ ,‬וצלצולי טלפון סלולרי‬
‫משיריה‪ ,‬וכך יוצרים לעצמם זהות‪ .‬אוהדי מנצ'סטר יונייטד‪ ,‬אנשים צמחונים וחסידי איכות‬
‫הסביבה משמשים דוגמאות בולטות נוספות‪ .‬גם הם מגדירים את זהותם בראש ובראשונה על‬
‫ידי מה שהם קונים )או לא קונים(‪ .‬אין זה דבר זניח‪ .‬במקרים רבים זהו המרכיב החשוב‬
‫ביותר של זהותם‪ .‬גרמני צמחוני עשוי בהחלט להעדיף להתחתן עם צרפתייה צמחונית מאשר‬
‫עם גרמנייה אוכלת בשר‪.‬‬
 ‫מפה ‪ .7‬הלבנט בשלהי האימפריה העות'מאנית‪ .‬הגבולות שונים למדי מהיום‪ .‬אין יחידה המקבילה לארץ‬
‫ישראל‪/‬פלסטין‪ ,‬לירדן‪ ,‬ללבנון או לסוריה‪ .‬לטקיה )היום בסוריה( וחיפה )היום בישראל( היו אז חלק ממחוז‬
‫‪97‬‬
‫ביירות‪ ,‬אך בעלבק )היום בלבנון(‪ ,‬עמאן )היום בירדן( ומטולה )היום בישראל( היו אז חלק ממחוז דמשק‪.‬‬

‫תקופת הפלסטלינה‬
‫המהפכות החברתיות של מאתיים השנים האחרונות היו כה קיצוניות וכה מהירות‪ ,‬שהן שינו‬
‫לא רק חלק זה או אחר בסדר החברתי‪ ,‬אלא גם את טבעו הבסיסי ביותר של הסדר‪ .‬רוב‬
‫ההיסטוריה הסדר החברתי היה בעל טבע מגובש וקשיח‪ .‬המשמעות של "סדר" היתה יציבות‬
‫והמשכיות‪ .‬במאתיים השנים האחרונות קרו כל כך הרבה מהפכות חברתיות‪ ,‬שהסדר החברתי‬
‫נעשה גמיש ודינמי מטבעו‪ .‬המבנים החברתיים שפעם היו עשויים מאבן‪ ,‬עשויים היום‬
‫מפלסטלינה‪ .‬מעמדם של נשים ושל אפרו־אמריקנים בחברה האמריקנית של ‪ 2010‬שונה‬
‫מהותית ממעמדם בחברה האמריקנית של ‪ ,1960‬וכל אדם בר־דעת מצפה שמעמדם יהיה‬
‫שונה עוד יותר בשנת ‪ ,2060‬אם בכלל בני אדם עדיין יתעניינו אז בהבדלים בין נשים‬
‫לגברים ובין אפרו־אמריקנים לאירופו־אמריקנים‪.‬‬
‫במשך רוב ההיסטוריה‪ ,‬גם אם מהפכות חברתיות כאלה התרחשו מדי פעם‪ ,‬הן היו "יוצא‬
‫מן הכלל המעיד על הכלל"‪ .‬רוב השינויים החברתיים החשובים קרו כתוצאה מהצטברות‬
‫אטית של צעדים קטנים‪ ,‬שמרבית בני האדם התקשו להבחין בהם במהלך חייהם‪ .‬לכן ההנחה‬
‫הבסיסית של בני האדם היתה שמבנה החברה האנושית הוא קבוע ונצחי‪ .‬משפחות וקהילות‬
‫נאבקו כדי לשנות את מיקומן בתוך הסדר החברתי‪ .‬מעמדות וקבוצות אינטרסים נאבקו כדי‬
‫לשפר במקצת את מצבם בסדר החברתי‪ .‬אולם הרעיון שניתן לשנות את מבנה החברה‬
‫האנושית מייסודו היה זר למרבית האנשים‪ .‬כשרוב האנשים התבוננו בסדר החברתי‪ ,‬הם נטו‬
‫להשלים איתו במשיכת כתפיים מתוך הנחה ש"ככה זה תמיד היה‪ ,‬וככה זה תמיד יהיה‪".‬‬
‫בעת החדשה המאוחרת‪ ,‬הסדר החברתי הפך לסדר במהפכה מתמדת‪ .‬כשמדברים על‬
‫מהפכות חברתיות בעידן המודרני אנו נוטים לחשוב על ‪) 1789‬המהפכה הצרפתית(‪1848 ,‬‬
‫)המהפכות הליברליות באירופה(‪) 1917 ,‬המהפכה הרוסית( — אך האמת היא שכל שנה היא‬
‫מהפכנית‪ .‬מהפכה הפכה להיות המצב הקבוע של העולם‪ .‬היום‪ ,‬אפילו אדם בן ‪ 30‬יכול לומר‬
‫בצדק גמור לבני טיפש־עשרה‪" ,‬כשאני הייתי צעיר‪ ,‬העולם היה אחר לגמרי‪ ".‬האינטרנט‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬נכנס לשימוש רחב רק בתחילת שנות התשעים‪ ,‬כלומר לפני כעשרים שנה‪ ,‬אך קשה‬
‫היום לדמיין את החברה והכלכלה המערבית בלעדיו‪ .‬ההבדל המעמדי בין מי שיודע לגלוש‬
‫באינטרנט למי שאינו יודע הופך למשהו משמעותי כמעט כמו שהיה פעם הבדל המעמדי בין‬
‫מי שידע לקרוא ומי שהיה אנאלפבית‪.‬‬
‫לכן כל ניסיון לעשות רשימה של "מאפייני הסדר החברתי המודרני" דומה לניסיון להגדיר‬
‫את צבעה של זיקית‪ .‬מה שנכון ל־‪ 1910‬כבר לא נכון ל־‪ ,1960‬ומה שנכון ל־‪ 1960‬נראה‬
‫כבר מיושן להחריד ב־‪ .2010‬המאפיין היחיד שאפשר להצביע עליו בביטחון גמור הוא‬
‫השינוי הבלתי פוסק‪ .‬אנשים התרגלו למצב הזה‪ ,‬ורובם חושבים היום על הסדר החברתי‬
‫כמשהו גמיש שמשתנה ללא הרף‪ ,‬וכמשהו שאפשר להנדס ולשפר כרצוננו‪ .‬הבטחתם‬
‫העיקרית של שליטים קדם־מודרנים היתה "לשמור על הסדר" או "להחזיר עטרה ליושנה"‪,‬‬
‫ואילו במאתיים השנים האחרונות הבטחתם העיקרית של שליטים היא‪" :‬עולם ישן עד היסוד‬
‫נחריבה — עולם חדש נבנה תחתיו‪ ".‬שום מפלגה‪ ,‬שמרנית ככל שתהיה‪ ,‬לא מבטיחה במצע‬
‫שלה לשמר את המצב בדיוק כפי שהוא‪ .‬שוב ושוב מבטיחים לאזרחים רפורמה חברתית‪,‬‬
‫רפורמה בחינוך‪ ,‬רפורמה בכלכלה — ולעתים קרובות גם מקיימים‪ .‬האזרחים אינם נדרשים‬
‫לבחור בין שימור לבין שינוי‪ ,‬אלא רק בין שינוי אחד לשינוי אחר‪.‬‬

‫***‬

‫אפשר היה לצפות שמהפכה מתמדת תייצר גם כמויות חסרות תקדים של אלימות‪ .‬מי‬
‫שמרוויח מהסדר הישן לא ימהר לוותר עליו ללא מאבק‪ ,‬וגם אם מצליחים להביס את הכוחות‬
‫השמרניים‪ ,‬לא תמיד קל להגיע להסכמה על טיבו של הסדר החדש‪ .‬כפי שגיאולוגים מצפים‬
‫שתנועת לוחות טקטוניים תביא לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש‪ ,‬כך היסטוריונים‬
‫וסוציולוגים רבים סבורים שכאשר הלוחות הטקטוניים של הכלכלה‪ ,‬החברה והפוליטיקה‬
‫זזים‪ ,‬התוצאה הבלתי נמנעת היא מהפכות אלימות‪ ,‬מלחמות‪ ,‬ונהרות של דם‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬ההיסטוריה החברתית והפוליטית של המאות ה־‪ 19‬וה־‪ 20‬מסופרת בדרך כלל כרצף‬
‫של מלחמות קטלניות‪ ,‬שואות מחרידות ומהפכות רצחניות‪ .‬כשהמדינה הלכה והתחזקה צמחו‬
‫יכולותיה הצבאיות ומלחמות בין מדינות נעשו קטלניות הרבה יותר מבעבר‪ .‬שתי מלחמות‬
‫העולם של המאה ה־‪ 20‬זרעו לאין שיעור יותר הרס ומוות מאשר כל מלחמה קודמת‬
‫בהיסטוריה )מלחמת העולם השנייה לבדה הביאה למותם של יותר מ־‪ 50‬מיליון בני אדם(‪.‬‬
‫מאז ‪ 1945‬מלחמות החלו לאיים לראשונה על עצם קיומה של האנושות‪ ,‬ובזמן משבר‬
‫הטילים בקובה )‪ (1962‬נדמה היה לרגע שהמאבקים בין מדינות על השליטה בעולם עלולים‬
‫להביא לכיליונו המוחלט של המין האנושי‪.‬‬
‫ככל שהמדינה הלכה והתחזקה על חשבון הקהילה והמשפחה‪ ,‬גברה יכולתה להשתמש‬
‫באלימות לא רק כנגד מדינות זרות אלא גם כנגד אזרחיה שלה‪ .‬כל עוד המדינה המודרנית‬
‫חפצה ביקרם של אזרחיה‪ ,‬היא מסוגלת לספק להם שירותי חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות וביטחון‬
‫שרוב בני האדם בהיסטוריה אפילו לא חלמו עליהם‪ .‬אולם אם מסיבה זו או אחרת המדינה‬
‫המודרנית רוצה להתעלל באזרחיה‪ ,‬לדכא אותם או לחסל אותם‪ ,‬היא מסוגלת לעשות גם את‬
‫זה ביעילות ובאכזריות שאין כדוגמתן‪ .‬השמדתם השיטתית של עמים שלמים כדוגמת היהודים‬
‫והארמנים הציבה רף חדש של אלימות פנימית‪ ,‬שהגרועים ברודנים המסורתיים לא הגיעו‬
‫אליו‪ .‬ברית המועצות של סטלין וסין של מאו היו מחנות ריכוז ענקיים שבהם נכלאו ודוכאו‬
‫מאות מיליוני בני אדם‪ ,‬ועשרות מיליונים קיפחו את חייהם‪.‬‬
‫מכיוון שהשליטה במדינה הקנתה כוח כה גדול‪ ,‬כשהתחולל מאבק על השליטה במדינה היו‬
‫סיבות טובות יותר מאי פעם להוריד את הכפפות ולהשתמש באלימות חסרת רסן‪ .‬במאתיים‬
‫השנים האחרונות התחוללה סדרה של מהפכות ומלחמות אזרחים שכל אחת מהן קטלה‬
‫מיליונים‪ .‬במלחמת האזרחים שהתחוללה בסין בין ‪ 1850‬ל־‪ ,1864‬וידועה בשם "מרד‬
‫הטאיפינג"‪ ,‬נהרגו כ־‪ 20‬מיליון בני אדם‪ .‬היתה זו המלחמה הקטלנית ביותר של המאה ה־‪.19‬‬
‫מלחמת האזרחים בין הקומוניסטים הסינים והלאומנים הסינים )‪ (1950-1927‬היתה קטלנית‬
‫כמעט באותה מידה‪ .‬מיליוני אנשים נוספים נהרגו במלחמות האזרחים בארצות הברית‬
‫)‪ ,(1865-1861‬במקסיקו )‪ ,(1920-1910‬ברוסיה )‪ ,(1923-1917‬ובעשרות מדינות אחרות‬
‫מיוון ועד קמבודיה‪ ,‬מניקרגואה ועד ניגריה‪ .‬אפילו בפינלנד התחוללה מלחמת אזרחים בשנת‬
‫‪ ,1918‬אשר הרגה יותר מ־‪ 30‬אלף בני אדם‪ ,‬וזכורה בפינלנד עד היום כטראומה לאומית‪.‬‬
‫לכן רוב תושבי העולם‪ ,‬ובוודאי רוב הישראלים‪ ,‬מדמיינים את ההיסטוריה המודרנית כאילו‬
‫היא מקפצת בדרכה ממרחץ דמים אחד לשני‪ ,‬כמו ילד במגפיים המקפץ משלולית לשלולית‪.‬‬
‫אולם אנו נוטים להתבונן רק בשלוליות‪ ,‬ושוכחים את האדמה היבשה שמפרידה ביניהן‪.‬‬
‫האמת היא שהעת החדשה המאוחרת הצליחה להכיל בתוכה לא רק אלימות וזוועות במידה‬
‫חסרת תקדים‪ ,‬אלא גם תקופות של שלווה ושלום במידה חסרת תקדים‪ .‬צ'ארלס דיקנס כתב‬
‫על ימי המהפכה הצרפתית ש"היו אלו הזמנים הטובים ביותר‪ .‬היו אלו הזמנים הגרועים‬
‫ביותר‪ ".‬הדבר נכון אולי לא רק למהפכה הצרפתית‪ ,‬אלא לכל העידן שהיא פתחה‪.‬‬
‫בפרט נכונים הדברים ל־‪ 65‬השנים שחלפו מאז תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬אף על פי‬
‫שמאז ‪ 1945‬עומדת האנושות בפני האפשרות של השמדה מוחלטת‪ ,‬ואף על פי שמאז ‪1945‬‬
‫ידע העולם כמות נכבדה של מלחמות ושואות )קוריאה‪ ,‬וייטנאם‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬ביאפרה‪,‬‬
‫קמבודיה‪ ,‬לבנון‪ ,‬רואנדה‪ ,‬קונגו‪ ,‬בוסניה ועוד היד נטויה(‪ 65 ,‬השנים הללו הן העידן השלו‬
‫ביותר בתולדות האנושות — ובהפרש עצום‪ .‬מה שמדהים בכך הוא ש־‪ 65‬השנים הללו גם‬
‫חוו עוצמה חסרת תקדים של שינויים כלכליים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים‪ .‬מעולם לא השתנה הרבה‬
‫כל כך‪ ,‬מהר כל כך‪ ,‬ובשלווה רבה כל כך כמו ב־‪ 65‬השנים האחרונות‪ .‬הלוחות הטקטוניים‬
‫של הכלכלה‪ ,‬החברה והפוליטיקה נעים בתזזיתיות מטורפת — אך הרי הגעש שותקים‬
‫ברובם‪ .‬אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר של סדר הפלסטלינה החדש הוא יכולתו להכיל‬
‫ואפילו ליזום שינוי רדיקלי במבנה שלו עצמו‪ ,‬מבלי לקרוס לתוך קונפליקט אלים‪.‬‬
‫רוב האנשים מתקשים להבחין בשלווה היחסית של העולם‪ ,‬משלוש סיבות עיקריות‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫אנשים בני ימינו לא חיו לפני אלף או אלפיים שנה‪ ,‬ולכן אינם מודעים עד כמה היה העולם‬
‫אלים יותר בעבר‪ .‬שנית‪ ,‬ככל שהמלחמות נהיות נדירות יותר‪ ,‬כך הן מושכות אליהן תשומת‬
‫לב רבה יותר‪ ,‬בעוד שאזורים שלווים אינם מושכים תשומת לב‪ .‬הרבה יותר אנשים חושבים‬
‫על המלחמות המתחוללות בימים אלה בסוריה‪ ,‬בעיראק ובאפגניסטן מאשר על השקט היחסי‬
‫שחווים תושבי מרוקו או הודו‪ .‬מתי בפעם האחרונה שמעתם בחדשות על מלחמה שלא קרתה‬
‫או ארגון טרור שלא הוקם?‬
‫שלישית‪ ,‬המוסר של מרבית בני האדם הוא "מוסר של מספרים קטנים"‪ ,‬אך כדי להעריך‬
‫את מידת השלווה של האנושות יש צורך להשתמש ב"מוסר של מספרים גדולים"‪ .‬כך למשל‬
‫כשאנו שומעים שבמהלך שנת ‪ 2006‬מתו ‪ 116‬ישראלים במלחמת לבנון השנייה‪ ,‬עוד ‪29‬‬
‫מתו בפיגועי טרור‪ ,‬ועוד ‪ 148‬נרצחו על רקע פלילי‪ ,‬אנו מזדעזעים‪ .‬ישראלים רבים סבורים‬
‫שרמת האלימות במדינת ישראל היא בלתי נסבלת‪ .‬האמת היא שמדינת ישראל של היום היא‬
‫אחד המקומות הבטוחים ביותר בהיסטוריה האנושית‪ .‬בתוך גבולות הקו הירוק רמת הביטחון‬
‫האישי היא כה גבוהה‪ ,‬שמרבית בני האדם בהיסטוריה לא היו מסוגלים אפילו לדמיין אותה‪.‬‬
‫אנו הולכים לישון מבלי לחשוש שאולי באמצע הלילה תושבי הכפר השכן יקיפו את הכפר‬
‫שלנו וישחטו את כולנו‪ .‬אנו נוסעים מירושלים לתל אביב מבלי לחשוש שבאמצע הדרך‬
‫תעצור אותנו כנופיית שודדים או סוחרי עבדים‪ ,‬וישדדו אותנו‪ ,‬ירצחו אותנו או ימכרו אותנו‬
‫לעבדות‪ .‬תלמידים מצפים להגנה מפני מכותיהם של מורים‪ ,‬ילדים מצפים להגנה מפני‬
‫מכותיהם של הורים‪ ,‬ונשים מצפות להגנה מפני מכותיהם של בעלים — ובמקרים לא מעטים‬
‫ציפיות אלו מתממשות‪.‬‬
‫‪ 293‬הישראלים שנהרגו בזדון בשנת ‪ 2006‬הם רק ‪ 0.75‬אחוזים מתוך ‪39,000‬‬
‫הישראלים שמתו באותה שנה‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬קרוב ל־‪ 400‬איש‪ ,‬שהם אחוז אחד מכלל‬
‫המתים‪ ,‬התאבדו‪ .‬כלומר בישראל של המאה ה־‪ ,21‬הסיכוי שאדם ייהרג בזדון בידי אדם אחר‬
‫קטן באופן משמעותי מהסיכוי שאותו אדם יהרוג את עצמו! הרוב המכריע של המתים‬
‫בישראל נופלים קורבן למחלות כגון סוכרת )כ־‪ 2,500‬איש בשנת ‪ ,2006‬שהם כ־‪6.4‬‬
‫‪98‬‬
‫אחוזים מכלל המתים(‪.‬‬
‫ישראל איננה אי יוצא דופן של שלווה‪ .‬במהלך שנת ‪ 2000‬מלחמות הביאו למותם של‬
‫‪ 310,000‬בני אדם ברחבי העולם‪ ,‬ופשיעה אלימה הביאה למותם של ‪ 520,000‬בני אדם‬
‫נוספים‪ 830,000 .‬המתים הללו הם רק כ־‪ 1.5‬אחוזים מהתמותה העולמית באותה שנה )בסך‬
‫הכול מתו בשנת ‪ 2000‬כ־‪ 56‬מיליון בני אדם(‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בשנת ‪ 2000‬כ־‪1,260,000‬‬
‫בני אדם מתו בתאונות דרכים )‪ 2.25‬אחוזים מהתמותה(‪ ,‬וכ־‪ 815,000‬בני אדם התאבדו‬
‫)‪ 1.45‬אחוזים(‪ 99.‬הנתונים לשנת ‪ 2002‬מפתיעים עוד יותר‪ :‬באותה שנה מתו ‪ 172,000‬בני‬
‫אדם ממלחמות ו־‪ 569,000‬בני אדם מתו מפשיעה )סך הכול ‪ (741,000‬ואילו ‪873,000‬‬
‫התאבדו‪ ,‬מתוך סך כולל של כ־‪ 57‬מיליון מתים‪ 100.‬מובן שכדאי להמשיך ולהוריד את המוות‬
‫ממלחמות ומפשיעה עוד יותר‪ ,‬וכדאי גם להוריד את מספר ההתאבדויות‪ ,‬אולם מוטב לעשות‬
‫זאת מבלי להפחיד אנשים בטענות שהעולם הוא מקום מסוכן ואלים‪ .‬כשאנשים מאמינים‬
‫שהעולם הוא מקום מסוכן ואלים יותר ממה שהוא באמת‪ ,‬הם חוששים שלא לצורך מפני‬
‫זרים‪ ,‬נגררים ביתר קלות למלחמות מיותרות‪ ,‬ומבזבזים יותר מדי כסף על ביטחון‪ ,‬במקום‬
 ‫להשקיע אותו בחינוך‪ ,‬ברווחה או בבריאות‪.‬‬

‫***‬

‫האחראית העיקרית לירידה באלימות האנושית היא המדינה‪ .‬במשך רוב ההיסטוריה רוב‬
‫האלימות היתה אלימות מקומית בין משפחות גרעיניות‪ ,‬חמולות וקהילות‪ .‬כפי שהנתונים‬
‫שלעיל מלמדים‪ ,‬אפילו כיום פשיעה היא איום חמור הרבה יותר על חיי בני האדם מאשר‬
‫מלחמה‪ .‬לגבי חברות לקטים יש ויכוח סוער‪ ,‬אך מרבית החוקרים מסכימים שהחקלאים‬
‫הראשונים‪ ,‬שלא הכירו שום מסגרות פוליטיות מלבד משפחות וקהילות מקומיות‪ ,‬סבלו‬
‫מאלימות קשה ביותר שהיתה אחראית לכ־‪ 15‬אחוז מכלל מקרי המוות‪ .‬ככל שעלו ממלכות‬
‫ואימפריות חזקות ורחבות ידיים‪ ,‬כך ירדה כמות האלימות בעולם‪ .‬בעשורים האחרונים‪,‬‬
‫כשהשוק והמדינה החליפו את המשפחה והקהילה כיחידות הבסיסיות של החברה‪ ,‬כמות‬
‫האלימות המקומית ירדה עוד יותר‪ .‬בקרב קהילות חסרות ארגון פוליטי מרכזי יש עדויות לכך‬
‫שעד ‪ 400‬בני אדם נרצחו בשנה לכל ‪ 100‬אלף אנשים )לו התנהלה תל אביב‪ ,‬על ‪400,000‬‬
‫תושביה‪ ,‬כמו כפר חקלאי קדום‪ ,‬היו נרצחים בה מדי שנה כ־‪ 1,600‬אנשים!(‪ 101.‬בממלכות‬
‫האנרכיות של אירופה של ימי הביניים נרצחו בממוצע ‪ 40-20‬בני אדם בשנה לכל ‪100,000‬‬
‫אנשים‪ .‬במדינות הריכוזיות של אירופה בת ימינו נרצח בממוצע רק אדם אחד בשנה לכל‬
‫‪ 100,000‬אנשים‪ .‬הממוצע בעולם כולו עומד כיום על רצח של כ־‪ 9‬בני אדם בשנה לכל‬
‫‪ 100,000‬אנשים‪ ,‬ומרבית הרציחות הללו מתרחשות במדינות חלשות כגון סומליה או‬
‫‪102‬‬
‫קולומביה‪.‬‬
‫יש כמובן מקרים שבהם מדינה ריכוזית משתמשת בכוחה כדי להרוג באזרחיה‪ ,‬ומקרים אלו‬
‫נחרטים עמוק בזיכרון הקולקטיבי‪ .‬אולם האמת הסטטיסטית היא שרוב הזמן משתמשות רוב‬
‫המדינות בכוחן כדי להגן על אזרחיהן מפני אלימות לא־מורשה‪ .‬אפילו בדיקטטורות דכאניות‬
‫סיכוייו של האזרח הממוצע למות מידי אדם קטנים בהרבה מאשר בחברות קדם־מודרניות‪.‬‬
‫כך למשל ב־‪ 1964‬קמה בברזיל דיקטטורה צבאית אשר משלה במדינה עד שנת ‪.1985‬‬
‫במהלך עשרים השנים הללו נרצחו בין כמה מאות לכמה אלפי ברזילאים בידי המשטר‪,‬‬
‫ואלפים רבים אחרים נכלאו‪ ,‬עונו ונרדפו‪ .‬אבל אפילו בשיא הדיכוי‪ ,‬הסכנה של הברזילאי‬
‫הממוצע בריו דה־ז'נרו למות מידי אדם היתה קטנה בהרבה מסכנה זאת אצל בן עם‬
‫היאנומאמו )‪ ,(Yanomamo‬עם חקלאי שחי בכפרים קטנים במעמקי הג'ונגלים של האמזונס‬
‫בלי צבא‪ ,‬בלי משטרה‪ ,‬ובלי בתי כלא‪ .‬מחקרים אנתרופולוגיים שנערכו על היאנומאמו‬
‫באמצע המאה ה־‪ 20‬הראו שיותר משליש מגברי היאנומאמו מצאו את מותם במוקדם או‬
‫‪103‬‬
‫במאוחר מידי אדם‪ ,‬בסכסוכים אינסופיים על רכוש‪ ,‬נשים ויוקרה‪.‬‬

‫אימפריות קורסות בנחת‬

‫אפשר להתווכח עד אין קץ אם רמת האלימות בתוך מדינות ירדה או עלתה בעשורים‬
‫האחרונים‪ .‬האם הביטחון היחסי שמספקות רוב המדינות מפני האנשים בבית השכן שווה את‬
‫הסכנה שיום אחד יופיעו שוטרים וחיילים וירצחו גם אותנו וגם את השכנים‪ .‬מה שאי אפשר‬
‫להתווכח לגביו זה שב־‪ 65‬השנים האחרונות‪ ,‬רמת האלימות בין מדינות ירדה פלאים‪ .‬אולי‬
‫הדוגמה המובהקת ביותר לשלווה הבינלאומית החדשה היא תהליך ההתמוטטות של‬
‫האימפריות האירופיות‪ .‬רוב ההיסטוריה דיכאו אימפריות ביד ברזל כל מרד והתקוממות‬
‫שפרצו בשטחי שלטונן‪ ,‬וכאשר בא יומן‪ ,‬הן נטו לקרוס אל תוך מרחץ דמים‪ .‬האימפריה‬
‫השוקעת השתמשה בכל כוחה כדי לנסות ולהציל את עצמה‪ ,‬והתפרקותה הסופית לוותה בדרך‬
‫כלל באנרכיה והובילה למלחמות ירושה רצחניות‪ .‬אחרי ‪ ,1945‬התמוטטותן של אימפריות‬
‫הפכה להיות תהליך מהיר‪ ,‬שלו ומסודר למדי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1945‬בריטניה שלטה בכרבע מהעולם‪ .‬שלושים שנה אחר כך היא שלטה רק בכמה‬
‫איים קטנים‪ .‬בשלושת העשורים שבתווך היא נסוגה כמעט מכל שטחי שלטונה מבלי לירות‬
‫יותר מכמה יריות‪ ,‬מבלי לאבד יותר מכמה אלפי חיילים‪ ,‬ומבלי להרוג יותר מכמה עשרות‬
‫אלפי בני אדם‪ .‬את מקומה של האימפריה תפסו שורה ארוכה של מדינות עצמאיות בעלות‬
‫גבולות מוכרים ומסודרים‪ ,‬שרובן המכריע חיות זו עם זו בשלום‪ .‬אמנם הבריטים הנסוגים‬
‫עדיין הרגו כמה עשרות אלפי בני אדם‪ ,‬ואמנם בכמה מוקדים בעייתיים לוותה הנסיגה‬
‫בהתפרצויות של סכסוכים אתניים מקומיים שגבו מאות אלפי קורבנות )הודו‪ ,‬קפריסין‪,‬‬
‫פלשתינה(‪ ,‬אך בהשוואה לממוצע ההיסטורי‪ ,‬התמוטטות האימפריה הבריטית עדיין היתה‬
‫מופת של סדר ושלווה )השוו זאת למשל לגלי האלימות שליוו את התמוטטות האימפריה‬
‫הפרסית האחמנית‪ ,‬האימפריה הרומית המערבית‪ ,‬האימפריה הפרסית הצפווית‪ ,‬או האימפריה‬
‫הסינית של שושלת מינג(‪ .‬הצרפתים הפגינו עקשנות רבה יותר וניהלו קרבות מאסף קשים‬
‫באלג'יריה ובווייטנאם שעלו במחיר חייהם של מאות אלפים‪ ,‬אך גם הם נסוגו ממרבית שטחי‬
‫שלטונם האחרים במהירות ובשלווה‪ ,‬והותירו אחריהם מדינות מסודרות פחות או יותר‪ ,‬ולא‬
‫עיי חורבות‪.‬‬
‫התמוטטותה של האימפריה הסובייטית ב־‪ 1989‬היתה שלווה ומסודרת אפילו יותר‪ ,‬למרות‬
‫התפרצותם של כמה סכסוכים אתניים בבלקנים‪ ,‬בקווקז ובמרכז אסיה‪ .‬מעולם לא קרה‬
‫בהיסטוריה שאימפריה גדולה כל כך ובעלת עוצמה צבאית רבה כל כך נעלמה כה מהר‬
‫ובצורה כה רגועה‪ .‬ב־‪ 1989‬האימפריה הסובייטית לא סבלה שום תבוסה צבאית )להוציא‬
‫אפגניסטן(‪ ,‬פלישה זרה‪ ,‬מרד פנימי‪ ,‬הפיכה‪ ,‬או אפילו מסע רציני של מרי אזרחי שקט בסגנון‬
‫מהטמה גנדי או מרטין לותר קינג‪ .‬היא עדיין החזיקה במיליוני חיילים‪ ,‬עשרות אלפי מטוסים‬
‫וטנקים‪ ,‬ודי נשק גרעיני שבכוחו לחסל את כל האנושות כמה וכמה פעמים‪ .‬ב־‪ 1989‬צבאות‬
‫ברית ורשה‪ ,‬ובפרט הצבא הסובייטי‪ ,‬לא סבלו משום כשל פיקודי ומשום בעיה של סרבנות‪.‬‬
‫לו נתן שליטה האחרון של ברית המועצות‪ ,‬מיכאיל גורבצ'וב‪ ,‬פקודה לפתוח באש‪ ,‬הצבא‬
‫האדום היה מציית‪ .‬אבל השלטון הסובייטי בברית המועצות עצמה‪ ,‬והשלטונות הקומוניסטיים‬
‫בכל מדינות מזרח אירופה למעט רומניה וסרביה‪ ,‬בחרו שלא להשתמש אפילו בשבריר‬
‫מהעוצמה הצבאית הזו כדי להציל את עצמם‪ .‬כשהבינו שהקומוניזם פשט את הרגל הם‬
‫החליטו לא להשתמש בכוח הזרוע כדי להמשיך ולקיים את שלטונם‪ .‬הם הודו בכישלונם )מי‬
‫בפה מלא ומי בחצי פה(‪ ,‬ארזו את מזוודותיהם‪ ,‬והלכו הביתה‪ .‬גורבצ'וב וחבריו ויתרו‬
‫במשיכת כתף לא רק על כל כיבושי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה‪ ,‬אלא גם על‬
‫כיבושיהם עתיקי היומין של פטר הגדול ויורשיו בארצות הבלטיות‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬בקווקז‬
‫ובמרכז אסיה‪ .‬מצמרר לחשוב מה היה קורה לו התנהגו מנהיגי האימפריה הסובייטית כמו‬
‫מנהיגיה של סרביה‪ ,‬או אפילו כמו מנהיגי האימפריות של צרפת‪ ,‬הולנד ופורטוגל‪ ,‬שבמשך‬
‫שנים מספר ניסו לשמר בכוח הזרוע את שלטונם המתפורר‪.‬‬
‫גם המדינות העצמאיות שקמו על חורבותיהן של האימפריות מגלות עניין מועט להדהים‬
‫במלחמה‪ .‬מאז ‪ ,1945‬למעט אי אלו מקרים יוצאי דופן )סין־טיבט‪ ,‬עיראק־כווית(‪ ,‬לא קרה‬
‫שמדינה אחת פלשה למדינה אחרת‪ ,‬כבשה אותה וסיפחה אותה‪ .‬לאורך רוב ההיסטוריה‪ ,‬זה‬
‫היה לחם חוקה של ההיסטוריה הפוליטית והצבאית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ב־‪ 1389‬פלשו התורכים‬
‫העות'מאנים לסרביה‪ ,‬הביסו את הצבא הסרבי בקרב קוסובו‪ ,‬כבשו את סרביה‪ ,‬וסיפחו אותה‬
‫לאימפריה שלהם‪ .‬ב־‪ 1396‬הביסו התורכים צבא נוצרי גדול בניקופוליס‪ ,‬כבשו את בולגריה‬
‫וסיפחו אותה‪ .‬ב־‪ 1453‬הם חיסלו את האימפריה הביזנטית‪ ,‬כבשו את קונסטנטינופול‪ ,‬והפכו‬
‫אותה לעיר הבירה שלהם‪ .‬ב־‪ 1460‬הם פלשו ליוון וכבשו אותה‪ ,‬ב־‪ 1517‬הם פלשו לסוריה‬
‫ולמצרים וכבשו אותן‪ ,‬ב־‪ 1526‬הם פלשו להונגריה וכבשו אותה‪ ,‬ובהמשך כבשו וסיפחו גם‬
‫את מסופוטמיה‪ ,‬קפריסין וחלקים נכבדים נוספים ממערב אסיה‪ ,‬צפון אפריקה ומזרח אירופה‪.‬‬
‫כך הוקמו כל האימפריות הגדולות בהיסטוריה‪ ,‬ולכך ציפו רוב השליטים ורוב האוכלוסיות‪.‬‬
‫זה כבר לא קורה‪ .‬מסעות כיבוש כמו אלו של העות'מאנים אינם יכולים להתרחש היום בשום‬
‫מקום בעולם‪.‬‬
‫מלחמות בינלאומיות מסוגים מוגבלים יותר עדיין קורות‪ ,‬ומיליונים עדיין מתים במלחמות‪,‬‬
‫אך דומה הדבר לסטטיסטיקאי הטובע בברכה שעומקה הממוצע עשרה סנטימטרים‪ .‬זה‬
‫בהחלט אפשרי‪ ,‬אבל "בורות" מקומיים כגון מלחמת קונגו השנייה )שגבתה כמה מיליוני‬
‫קורבנות בין ‪ 1998‬ל־‪ (2003‬או מלחמת אפגניסטן הראשונה )יותר ממיליון קורבנות בין‬
‫‪ 1979‬ל־‪ (1989‬אינם משנים את התמונה הכללית‪ .‬מאז ‪ 1945‬מלחמות בינלאומיות הפכו‬
‫להיות חזון יותר ויותר נדיר‪ .‬אנשים רבים סבורים שזוהי תופעה ייחודית למדינות אירופה‬
‫השבעות והעשירות‪ .‬למען האמת‪ ,‬השלום הגיע לאירופה אחרי שהוא הגיע לאזורים אחרים‬
‫בעולם‪ .‬כך למשל המלחמה הרצינית האחרונה בין שתי מדינות דרום־אמריקניות היתה‬
‫מלחמת צ'אקו בשנים ‪) 1935-1932‬בוליביה נגד פרגוואי(‪ ,‬וגם מלחמה זו היתה יוצאת דופן‬
‫בתקופתה‪ .‬המלחמה הרצינית הקודמת בין מדינות דרום־אמריקניות אירעה רק בשנים ‪1884-‬‬
‫‪ 1879‬בין צ'ילה לבוליביה ופרו‪.‬‬
‫איננו נוטים לחשוב על העולם הערבי כעולם שלו במיוחד‪ .‬האמת היא שמאז זכו מדינות‬
‫ערב בעצמאותן‪ ,‬קרה רק פעם אחת ששתי מדינות ערביות ניהלו זו כנגד זו מלחמה בהיקף‬
‫מלא )כיבוש כווית בידי עיראק ב־‪ .(1990‬היו לא מעט סכסוכי גבולות )סוריה־ירדן(‪ ,‬לא‬
‫מעט התערבויות של האחת בענייני השנייה )סוריה־לבנון(‪ ,‬לא מעט מלחמות אזרחים )תימן‪,‬‬
‫אלג'יריה‪ ,‬סוריה( ושפע של הפיכות‪ .‬אבל מלחמות בינלאומיות של ממש — לא היו‪ .‬גם אם‬
‫נתבונן בכל העולם המוסלמי‪ ,‬נמצא רק דוגמה אחת למלחמה טוטאלית בין שתי מדינות‬
‫מוסלמיות במאה השנים האחרונות — מלחמת איראן־עיראק‪.‬‬
‫באפריקה המצב עגום הרבה יותר‪ .‬אולם אפילו שם הרוב המכריע של הסכסוכים הם‬
‫מלחמות אזרחים והפיכות‪ .‬מאז שקיבלו מדינות אפריקה עצמאות בשנות השישים והשבעים‬
‫של המאה ה־‪ ,20‬רק מדינות מעטות פלשו זו לתוך שטחה של זו‪ ,‬ויש רק דוגמאות ספורות‬
‫למדינות שניסו לכבוש ולספח בכוח נתחים גדולים משכנותיהן‪.‬‬
‫היו בהיסטוריה תקופות קודמות של רגיעה‪ ,‬כמו למשל באירופה בין ‪ 1871‬ל־‪ ,1914‬וזה‬
‫תמיד נגמר רע‪ .‬אבל הפעם זה אחרת‪ .‬שלום אמיתי איננו מצב של "היעדר מלחמה"‪ .‬שלום‬
‫אמיתי הוא מצב שבו "לא סביר שתפרוץ מלחמה"‪ .‬מעולם לא היה בהיסטוריה שלום אמיתי‪.‬‬
‫באירופה של ‪ ,1913‬מלחמה היתה דבר סביר ביותר‪ ,‬והכול ציפו לה והתכוננו אליה‪ .‬כך היה‬
‫גם בכל שאר התקופות בהיסטוריה‪ .‬חוק ברזל של הפוליטיקה קבע "לכל זוג ישויות פוליטיות‬
‫סמוכות קיים תסריט סביר שהן תהיינה במלחמה זו עם זו בתוך שנה‪ ".‬חוק זה היה תקף‬
‫לשומר הקדומה‪ ,‬לארץ ישראל בימי התנ"ך‪ ,‬לערי המדינה של יוון הקלאסית‪ ,‬לממלכות של‬
‫אירופה בימי הביניים‪ ,‬ולכל יתר האזורים והתקופות בהיסטוריה‪ .‬כך למשל אם שני שבטים‬
‫אינדיאנים באמריקה של שנת ‪ 1000‬לספירה חיו בשלום זה עם זה‪ ,‬היה סיכוי סביר שהם‬
‫ימצאו עצמם במלחמה בשנת ‪.1001‬‬
‫היום לחוק הברזל הזה אין עוד תוקף‪ .‬היום יש לראשונה שלום אמיתי בעולם‪ .‬מה יכול‬
‫לגרום לפרוץ מלחמה בין ספרד ופורטוגל בשנה הקרובה? או בין סין ויפן? או בין ברזיל‬
‫וארגנטינה? ולא מדובר על סכסוך גבולות קטן‪ ,‬אלא על מלחמה כמו פעם‪ ,‬עם דיביזיות‬
‫טנקים ארגנטינאיות בשערי ריו דה ז'נרו והפצצות שטיח ברזילאיות שמוחקות שכונות‬
‫שלמות בבואנוס איירס‪ .‬מובן שיש תסריטים יוצאים מן הכלל‪ .‬מלחמה בין ישראל וסוריה או‬
‫בין ארצות הברית ואיראן הן אפשרויות סבירות בשנה הקרובה‪ .‬אבל אלה רק היוצאים מן‬
‫הכלל‪.‬‬
‫מובן שמצב זה יכול להשתנות‪ ,‬וייתכן שבמבט לאחור התחזיות הנוכחיות ייראו נאיביות‪.‬‬
‫מה שמעניין מבחינה היסטורית הוא עצם קיומן של תחזיות אלו‪ .‬אין אף דוגמה בהיסטוריה‬
‫הקדם־מודרנית לזוג מדינות שכנות שלא היה אפשר לדמיין מצב מלחמה ביניהן‪ .‬חוקרים‬
‫כתבו תלי תלים של ספרים ומאמרים כדי להסביר את התופעה המשמחת הזאת‪ ,‬וזיהו כמה‬
‫גורמים חשובים שתרמו לה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מחיר המלחמה עלה מאוד‪ ,‬בייחוד בגלל הנשק הגרעיני‪ .‬את הפרס־נובל‬
‫האולטימטיבי לשלום צריך להעניק לרוברט אופנהיימר וחבריו מפרויקט מנהטן‪ .‬הנשק‬
‫הגרעיני הפך מלחמה בין מעצמות להתאבדות קולקטיבית‪ ,‬והביא לכך שאין זה אפשרי‬
‫להשתלט היום על העולם בכוח הזרוע‪ .‬לולא הנשק הגרעיני‪ ,‬סביר מאוד שארצות הברית‬
‫וברית המועצות היו נגררות אל תוך מלחמת עולם שלישית‪.‬‬
‫בעוד שמחיר המלחמה עלה‪ ,‬רווחי המלחמה ירדו‪ .‬רוב ההיסטוריה מלכים וממלכות יכלו‬
‫להעשיר את עצמם על ידי ביזה או סיפוח של שטחי היריב‪ .‬שכן רוב העושר בעולם היה‬
‫מורכב משדות‪ ,‬בקר‪ ,‬עבדים וזהב — דברים שקל לכבוש ולשדוד‪ .‬היום‪ ,‬רוב העושר בעולם‬
‫מורכב מהון אנושי‪ ,‬ידע‪ ,‬ומבנים חברתיים וכלכליים מורכבים כגון בנקים‪ .‬לכן קשה לכבוש‬
‫ולשדוד עושר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קליפורניה היא אחד המקומות העשירים ביותר בעולם‪ .‬עושרה נבנה‬
‫בתחילה על מכרות הזהב שלה‪ ,‬אולם היום הוא מושתת בעיקר על עמק הסיליקון וגבעות‬
‫הצלולויד של הוליווד‪ .‬מה ירוויחו הסינים אם יחליטו לפלוש לקליפורניה‪ ,‬ינחיתו מיליון‬
‫חיילים על חופיה ויסתערו על עמק הסיליקון? שום דבר‪ .‬בעמק הסיליקון אין מכרות סיליקון‪.‬‬
‫רוב ההון אגור במוחם של מהנדסי גוגל וקוסמי הוליווד‪ ,‬ואלה יהיו על המטוס הראשון‬
‫לבנגלור או לבוליווד הרבה לפני שהטנקים הסיניים יתגלגלו בשדרות סאנסט‪ .‬אין זה מקרה‬
‫שמלחמות בינלאומיות רציניות מתרחשות היום בעיקר באותם אזורים שבהם העושר הוא‬
‫עדיין עושר חומרי מהסוג הישן‪ ,‬כזה שקל לשדוד‪ .‬דוגמה מובהקת היא הפלישה העיראקית‬
‫לכווית‪ .‬השייח'ים הכוויתים יכלו לברוח לריאד או לניו יורק‪ ,‬אבל שדות הנפט הכוויתים‬
‫נשארו מאחור‪.‬‬
‫בעוד שרווחי המלחמה צנחו‪ ,‬רווחי השלום נסקו‪ .‬תודות לקשרי הכלכלה ההולכים‬
‫ומתהדקים‪ ,‬קל היום הרבה יותר להעשיר את עצמנו על ידי מסחר עם זרים מאשר על ידי‬
‫כיבושים‪ .‬טנקים סיניים לא יכולים לכבוש את עמק הסיליקון‪ ,‬אבל משקיעים סינים יכולים‪.‬‬
‫עבור המשקיעים הסינים‪ ,‬מלחמה בין סין לארצות הברית תהיה חדשות רעות מאוד‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬ישנו גם גורם תרבותי כבד משקל‪ .‬לראשונה בהיסטוריה נעשתה המלחמה רוע‬
‫מוחלט‪ .‬אליטות רבות בעבר ראו במלחמה דבר חיובי ורצוי‪ .‬אליטות אחרות התייחסו אליה‬
‫כאל רוע בלתי־נמנע‪ .‬איננו רוצים מלחמה‪ ,‬אבל איננו יכולים למנוע אותה‪ ,‬ולכן מוטב‬
‫להשתמש בה לטובתנו‪ .‬היום‪ ,‬האליטה הגלובאלית רואה במלחמה רוע נמנע‪ .‬לראשונה‬
‫בהיסטוריה העולם מנוהל בידי פאציפיסטים‪ .‬ג'ורג' וו' בוש וטוני בלייר אולי לא נראים לנו‬
‫שוחרי שלום במיוחד‪ ,‬אבל זה רק כי כבר הספקנו לשכוח איך נראו ג'ינגיס ח'אן ונפוליאון‪.‬‬
‫למען האמת‪ ,‬ישנה סיבה יסודית עוד יותר לשלום העולמי‪ .‬רוב המדינות היום כבר לא‬
‫נלחמות זו בזו כיוון שהן איבדו את עצמאותן‪ .‬רוב המדינות אינן מסוגלות לנהל מדיניות‬
‫כלכלית‪ ,‬מדיניות חוץ או מדיניות פנים עצמאיות‪ ,‬וודאי שאין הן מסוגלות לנהל מלחמות על‬
‫דעת עצמן‪ .‬ישראל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אינה מסוגלת לנהל מלחמה ללא תמיכה אמריקנית‪ ,‬ואפילו‬
‫ארצות הברית מתקשה לנהל מלחמות ללא תמיכה בינלאומית רחבה‪ .‬כמו שצוין בפרק ‪,11‬‬
‫מעל ראשיהן של המדינות הולכת ומתגבשת אימפריה גלובלית הנשלטת על ידי אליטה‬
‫בינלאומית‪ .‬כמו רוב האימפריות הישנות‪ ,‬גם האימפריה הגלובלית החדשה מבטיחה שלום‬
‫בתוך גבולותיה‪ .‬מאחר שגבולותיה חופפים לגבולות כדור הארץ‪ ,‬האימפריה הגלובלית‬
‫מבטיחה שלום עולמי‪.‬‬

‫***‬

‫אם כך‪ ,‬האם העידן שלנו הוא עידן של מלחמה ודיכוי‪ ,‬שסמליו הם החפירות של מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬גדרות התיל של אושוויץ‪ ,‬הפטרייה הגרעינית של הירושימה‪ ,‬ודמויותיהם‬
‫מזרות האימה של סטלין‪ ,‬מאו והיטלר? או אולי זהו עידן של שלום ושלווה‪ ,‬שסמליו הם‬
‫החפירות שלא נחפרו בדרום אמריקה‪ ,‬הפטריות הגרעיניות שלא צצו מעל מוסקבה וניו יורק‪,‬‬
‫ודמויותיהם שוחרות השלום של מהטמה גנדי‪ ,‬הדאלאי לאמה ומרטין לותר קינג? התשובה‬
‫היא עניין של עיתוי‪ .‬אילו נכתב הפרק הזה ב־‪ 1945‬או ב־‪ ,1962‬סביר מאוד שהוא היה‬
‫מסכים עם הגישה הראשונה‪ .‬מאחר שהוא נכתב ב־‪ ,2011‬הוא נוטה יותר להסכים עם הגישה‬
‫השנייה‪.‬‬
‫אפשר להתעלות מעל הוויכוח הזה ולהסכים שמה שמאפיין את העידן שלנו הוא הדינמיות‬
‫הבלתי רגילה שלו‪ ,‬ויכולתו ליצור הן גן עדן עלי אדמות והן גיהינום עלי אדמות‪ .‬נראה‬
‫שההיסטוריה עדיין לא החליטה לאן פניה מועדות‪ ,‬ורצף אירועים מקרי עדיין יכול להסיט‬
‫אותה לכאן או לשם‪.‬‬
 ‫פרק ‪19‬‬

‫והם חיו בעושר ובאושר‬

‫חמש מאות השנים האחרונות היו עדות לסדרה של מהפכות חסרות תקדים‪ .‬כדור הארץ הפך‬
‫לראשונה למרחב אקולוגי והיסטורי אחד‪ .‬הכלכלה צמחה בקצב מסחרר והאנושות עשירה‬
‫כיום לאין שיעור מאשר בעבר‪ .‬המדע והמהפכה התעשייתית העניקו לבני האדם כוחות‬
‫אדירים ואנרגיה כמעט בלתי מוגבלת‪ .‬הסדר החברתי השתנה לבלי היכר‪ ,‬ויחד איתו השתנו‬
‫גם הפוליטיקה‪ ,‬צורת חייהם של בני האדם ודרך מחשבתם‪.‬‬
‫אך האם בני האדם מאושרים יותר? האם חמש מאות שנה של תגליות‪ ,‬התפתחויות‬
‫ומהפכות בל־ייאמנו הגדילו את אושרה של האנושות? אפשר להרחיב את השאלה ולשאול‪:‬‬
‫האם ‪ 50‬אלף שנה של תגליות‪ ,‬פיתוחים ומהפכות הגדילו את אושרה של האנושות? האם‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬ניל ארמסטרונג‪ ,‬שטביעת כף רגלו מתנוססת על הירח‪ ,‬היה מאושר יותר מאשר היתה‬
‫הלקטת־ציידת האלמונית שטביעת כף ידה מתנוססת על קירות מערת שובה? ואם לא‪ ,‬האם‬
‫היה טעם בכל זה?‬
‫דעה נפוצה אחת מצביעה על כך שכוחה של האנושות גדל והלך עם השנים‪ .‬הואיל ובני‬
‫אדם בדרך כלל משתמשים בכוחם כדי להקל על מצוקות ולהגשים שאיפות‪ ,‬אנשים בני ימינו‬
‫ודאי מאושרים יותר מאשר אנשי ימי הביניים‪ ,‬ואילו אנשי ימי הביניים היו ודאי מאושרים‬
‫יותר מהלקטים־ציידים של תקופת האבן‪ .‬אלא שלרוע המזל‪ ,‬דעה ורודה זו מבוססת על הנחה‬
‫שגויה‪ .‬בני אדם לא תמיד משתמשים בכוחם בחוכמה‪ ,‬ולכן אין מתאם בין כוח לבין אושר‪.‬‬
‫המהפכה החקלאית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הגדילה פלאים את כוחה הקולקטיבי של האנושות‪ ,‬אך בו בזמן‬
‫הרעה את גורלם של אינדיווידואלים רבים‪ .‬התפשטותן של האימפריות האירופיות ברחבי‬
‫העולם העצימה את האנושות ככלל‪ ,‬אבל היתה אסון נוראי עבור עשרות מיליוני אינדיאנים‪,‬‬
‫אפריקנים ואבוריג'ינים אוסטרלים‪.‬‬
‫יש הנוקטים קיצוניות שנייה‪ ,‬וטוענים שכוח ואושר הם הפכים‪ .‬הכוח משחית‪ .‬ככל‬
‫שהאנושות צברה עוד ועוד כוח‪ ,‬כך היא הלכה ונלכדה בתוך עולם מכניסטי מנוכר‪ ,‬אשר אינו‬
‫מתאים לצורכיהם האמיתיים של בני אדם‪ .‬האבולוציה התאימה את גופנו ותודעתנו לחיות‬
‫כלקטים־ציידים בחבורות קטנות וניידות‪ .‬המהפכה החקלאית ותהליך התיעוש והעיור דנו‬
‫אותנו לחיים "לא טבעיים"‪ ,‬אשר אינם יכולים לתת ביטוי לדחפים ולרצונות הטבועים בנו‪,‬‬
‫ואינם מסוגלים לספק את שאיפותינו העמוקות ביותר‪ .‬שום דבר בחיים הנוחים של בורגנים‬
‫עירוניים אינו מתקרב להתרגשות הפראית ולחדוות החיים העזה שחבורת לקטים־ציידים‬
‫קדמונית חוותה בזמן ציד ממותות מוצלח‪ .‬כל תגלית וכל המצאה חדשה רק מרחיקים אותנו‬
‫עוד צעד מאותו גן עדן קדמוני‪.‬‬
‫על אף שיש גרעין של אמת בדעה הרומנטית הזאת‪ ,‬היא רואה רק חלק מן האמת‪ .‬לא כל‬
‫שינוי הוא שינוי לרעה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במהלך מאתיים השנים האחרונות הצליחה הרפואה‬
‫המודרנית להוריד את אחוז תמותת הילדים מכ־‪ 33%‬לכ־‪ 5%‬בעולם כולו‪ ,‬ולפחות מאחוז‬
‫אחד בעולם המפותח‪ .‬זוהי תרומה אדירה לא רק לאושרם של הילדים שחייהם ניצלו‪ ,‬אלא גם‬
‫לאושרם של הוריהם‪ ,‬של משפחתם ושל חבריהם‪.‬‬
‫האם אפשר למצוא דרך אמצע בין האמונה התמימה בקידמה בלתי־פוסקת לבין התפיסה‬
‫הרומנטית ש"פעם היה טוב יותר"? אפשרות קוסמת אחת היא להצביע על המהפכה המדעית‬
‫כנקודת תפנית בהיסטוריה של האושר‪ .‬עד המהפכה המדעית‪ ,‬אכן לא היה מתאם בין כוח‬
‫לבין אושר‪ ,‬וחייהם של איכרי ימי־הביניים היו אומללים יותר מאשר של הלקטים הקדמונים‪.‬‬
‫אולם במהלך מאות השנים האחרונות בני אדם למדו סוף סוף להשתמש בכוחם לטובה‪.‬‬
‫הישגיה המדהימים של הרפואה המודרנית הם רק דוגמה אחת לכך‪ .‬הישגים חסרי־תקדים‬
‫נוספים הם הצמצום הדרמטי בהיקף הרעב בעולם‪ ,‬הירידה החדה ברמת האלימות בין בני‬
‫אדם‪ ,‬והיעלמותן ההדרגתית של המלחמות הבינלאומיות‪.‬‬
‫אלא שגם אפשרות זו לוקה בפשטנות יתר‪ .‬ראשית‪ ,‬היא מתמקדת בתקופת זמן קצרה‬
‫ביותר‪ .‬מרבית בני האדם החלו ליהנות מפלאי הרפואה המודרנית רק אחרי ‪ .1850‬הירידה‬
‫הדרמטית בתמותת ילדים אירעה ברובה אחרי שנת ‪ .1900‬חלקים גדולים של האנושות‬
‫המשיכו לסבול מרעב המוני עמוק אל תוך המאה העשרים‪ .‬מלחמות בינלאומיות נהיו נדירות‬
‫רק אחרי ‪ ,1945‬והשלום חסר־התקדים מלווה גם באיום חסר־תקדים — השמדה מוחלטת‬
‫בשואה גרעינית‪ .‬לכן גם אם העידן שאחרי ‪ 1945‬הוא תור זהב עבור האנושות‪ ,‬מוקדם מדי‬
‫לקבוע אם יש כאן שינוי בדפוסי היסוד של ההיסטוריה‪ ,‬או שזה רק גל חולף של מזל טוב‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬יש חשש רציני שתקופה קצרה זו של פריחה זורעת זרעים של אסונות עתידיים‪.‬‬
‫במהלך העשורים האחרונים הפרה האנושות את שיווי המשקל האקולוגי בכדור הארץ‬
‫באינספור דרכים חדשות‪ ,‬ואיש אינו יודע מה תהיינה ההשלכות בטווח הארוך‪ .‬ייתכן שתור‬
‫הזהב הנוכחי מערער מבלי־משים את הבסיס לשגשוג ארוך־הטווח של המין האנושי‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬אנו יכולים לברך את עצמנו על הישגיו חסרי התקדים של הומו סאפיינס רק אם‬
‫אנו מתעלמים לחלוטין מגורלם של כל יתר בעלי החיים‪ .‬חלק ניכר מהשפע המגן עלינו מפני‬
‫רעב ומחלות נצבר על חשבונם של קופי מעבדה‪ ,‬פרות חולבות‪ ,‬חזירים ותרנגולות מטילות‪.‬‬
‫עשרות מיליארדים מהם שועבדו במהלך מאתיים השנים האחרונות למשטר של ניצול‬
‫תעשייתי‪ ,‬אשר אכזריותו אינה דומה לשום דבר אחר שקרה אי פעם בתולדות כדור הארץ‪.‬‬
‫אם נקבל אפילו עשירית ממה שטוענים חסידי זכויות בעלי החיים‪ ,‬ייתכן שהחקלאות‬
‫התעשייתית הינה הפשע הגדול בהיסטוריה‪ .‬כאשר אנו מנסים להעריך את רמת האושר‬
‫בעולם‪ ,‬ברור שתהיה זו טעות לספור רק את עושרם של אצילים‪ ,‬של בני אירופה‪ ,‬או של‬
 ‫גברים‪ .‬אולי זו גם טעות לספור רק את אושרם של בני אדם?‬

‫מדד האושר‬
‫עד כה דיברנו על אושר כאילו הוא פועל יוצא של גורמים חומריים בעיקרם‪ ,‬כגון בריאות‪,‬‬
‫תזונה ועושר‪ .‬אם אנשים בריאים ועשירים יותר מבעבר‪ ,‬הם בוודאי גם מאושרים יותר‪ .‬אך‬
‫זה אינו מובן מאליו‪ .‬במשך אלפי שנים תהו הוגי דעות‪ ,‬אמנים ונביאים על טבעו של האושר‪,‬‬
‫ולעתים קרובות הגיעו למסקנה שלגורמים חברתיים‪ ,‬מוסריים ורוחניים יש השפעה לא פחות‬
‫גדולה על האושר מאשר לגורמים חומריים‪ .‬אולי אנשים בחברות השפע המודרניות סובלים‬
‫קשות מניכור ומהיעדר משמעות למרות עושרם‪ ,‬ואולי אבותינו העניים מצאו אושר רב‬
‫בקשרים קהילתיים‪ ,‬באמונה דתית‪ ,‬ובקשר הדוק עם עולם הטבע?‬
‫בעשורים האחרונים‪ ,‬פסיכולוגים וביולוגים נענו לאתגר הזה והחלו לחקור באופן שיטתי‬
‫מה באמת גורם לאושר‪ .‬האם זה כסף? האם קשרי משפחה? אולי זה עניין גנטי? או אולי‬
‫אמונה דתית? אך כדי למצוא את מעיינות האושר‪ ,‬מדענים חייבים קודם כול להגדיר אותו‪.‬‬
‫מרבית המדענים העוסקים בתחום מגדירים אושר כ"שביעות רצון סובייקטיבית"‬
‫)‪ .(Subjective Well-Being‬אושר‪ ,‬לפי הגדרה זו‪ ,‬הוא הרגשה סובייקטיבית של אדם לגבי‬
‫מידת שביעות רצונו ממצבו הנוכחי או מהחיים בכלל‪ .‬ניתן למדוד את ההרגשה הזאת כפי‬
‫שמודדים הרגשות סובייקטיביות רבות נוספות‪ ,‬באמצעות שאלונים‪ .‬אם פסיכולוגים‬
‫וסוציוביולוגים רוצים לדעת כמה אדם מאושר‪ ,‬הם פשוט שואלים אותו‪.‬‬
‫שאלון "שביעות רצון סובייקטיבית" טיפוסי מבקש מהנשאלים לדרג מ־‪ 0‬עד ‪ 10‬את מידת‬
‫הסכמתם עם הצהרות כגון‪" :‬אני לא מרגיש מרוצה במיוחד מעצמי"‪" ,‬אני מרגיש שהחיים‬
‫מאוד מספקים"‪" ,‬יש לי רגשות חיוביים כלפי רוב בני האדם"‪" ,‬רק לעתים נדירות אני‬
‫מתעורר בבוקר בשמחה"‪" ,‬אני די אופטימי לגבי העתיד"‪" ,‬החיים טובים"‪" ,‬יש פער גדול בין‬
‫מה שהייתי רוצה לעשות ומה שאני עושה בפועל"‪ .‬אז מצרפים את מספר הנקודות שצברו כל‬
‫התשובות‪ ,‬וכך מחשבים את מידת "שביעות הרצון הסובייקטיבית" של הנשאלים‪.‬‬
‫באמצעות שאלונים כאלה ניתן לבדוק את מידת ההתאמה בין אושרם של בני אדם לבין‬
‫משתנים אובייקטיביים שונים‪ .‬אם למשל בדקנו אלף אנשים המשתכרים ‪ ₪ 10,000‬בחודש‬
‫ואלף אנשים המשתכרים ‪ ₪ 5,000‬בחודש‪ ,‬וגילינו ששביעות הרצון הסובייקטיבית‬
‫הממוצעת של הראשונים היא ‪ 8.7‬בסולם של ‪ 0‬עד ‪ ,10‬ואילו שביעות הרצון הממוצעת של‬
‫האחרונים היא ‪ 7.3‬באותו סולם‪ ,‬נוכל להסיק שיש מתאם חיובי בין עושר לבין שביעות רצון‬
‫סובייקטיבית‪ .‬באותה שיטה אפשר לבחון אם אנשים שחיים במדינות דמוקרטיות מדווחים על‬
‫שביעות רצון גבוהה יותר מאנשים שחיים במדינות רודניות‪ ,‬ואם נשואים מדווחים על‬
‫שביעות רצון גבוהה יותר מרווקים‪ ,‬גרושים או אלמנים‪ .‬עכשיו אפשר לבדוק את ההיסטוריה‬
‫של המשתנים האובייקטיביים הללו‪ ,‬וכך ללמוד משהו גם על ההיסטוריה של האושר‪ .‬אם‬
‫למשל גילינו שבמדינות דמוקרטיות אנשים מאושרים יותר מבמדינות רודניות‪ ,‬ושנשואים‬
‫מאושרים יותר מגרושים‪ ,‬נוכל לשער שתהליך הדמוקרטיזציה שעבר על העולם במאה‬
‫השנים האחרונות היה כרוך בעלייה באושרם של בני האדם‪ ,‬אך שיעורי הגירושים הגדלים‬
‫כרוכים במגמה הפוכה‪.‬‬
‫יש שפע רב של טענות ומענות שאפשר להעלות כנגד גישה זו‪ ,‬אך לפני שנבחן את‬
‫הביקורות האפשריות‪ ,‬בואו נציץ על כמה מסקנות ראשוניות שאליהן הגיעו פסיכולוגים‬
‫וסוציוביולוגים‪.‬‬

‫***‬

‫ממצא מעניין אחד שגילו פסיכולוגים הוא שכסף בהחלט מביא אושר‪ .‬אבל רק עד נקודה‬
‫מסוימת‪ ,‬ומעבר לנקודה זו הוא חסר חשיבות‪ .‬לגבי אנשים שנמצאים בתחתית הסולם‬
‫הכלכלי‪ ,‬כסף מביא אושר‪ .‬אם אתם אם חד־הורית עם שלושה ילדים שמרוויחה ‪ 3,000‬שקל‬
‫בחודש מניקוי חדרי מדרגות‪ ,‬וזכיתם בפיס ב־‪ 500,000‬שקל — הדבר יביא לעלייה‬
‫משמעותית וארוכת טווח בשביעות הרצון שלכם‪ .‬אך אם אתם מהנדסת מחשבים שמרוויחה‬
‫‪ 20,000‬שקל בחודש‪ ,‬וקיבלתם העלאה למשכורת של ‪ 40,000‬שקל בחודש או אפילו זכיתם‬
‫בלוטו במיליונים — אתם תהיו מרוצים מאוד שבוע־שבועיים‪ ,‬אבל לטווח ארוך לא תהיה‬
‫לזה שום השפעה‪ .‬תוך זמן קצר תתרגלו למכונית החדשה‪ ,‬לדירה החדשה‪ ,‬לחופשות‬
‫היוקרתיות ולמסעדות המצוינות‪ ,‬ותתייחסו לכל זה כמובן מאליו‪.‬‬
‫ממצא מעניין אחר הוא שהרעה במצב הבריאות מורידה את רמת האושר באופן מיידי‪ ,‬אך‬
‫לאורך זמן מחלה מביאה אומללות רק אם היא ממשיכה להחמיר ללא הרף‪ .‬אנשים שהתגלתה‬
‫אצלם מחלה קשה כגון סוכרת יהיו הרבה פעמים מדוכאים מאוד בטווח הקצר‪ ,‬אך אם המחלה‬
‫אינה מחמירה עוד ועוד‪ ,‬החולים יתרגלו למצבם החדש‪ ,‬ולא יהיו אומללים יותר בממוצע‬
‫מאשר אנשים בריאים‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬אם בורגנית אמידה תהיה מעורבת בתאונת דרכים‬
‫שתגרום לה לצלוע עד סוף חייה‪ ,‬או שהיא תזכה היום בלוטו בעשרה מיליון שקל‪ ,‬בטווח‬
‫הארוך היא תהיה מאושרת בדיוק באותה המידה‪.‬‬
‫בעוד שהמרדף האינסופי אחר הכסף מתגלה כמרדף סרק )ברגע שעוברים את קו העוני(‪,‬‬
‫הרי שהמחקרים הפסיכולוגיים הצביעו באופן גורף על קשרים משפחתיים וקהילתיים כדבר‬
‫שיש הכי הרבה טעם לרדוף אחריו‪ .‬אדם שיש לו קשרים משפחתיים וקהילתיים הדוקים‬
‫וטובים יהיה מאושר יותר באופן משמעותי מאשר אדם שיש לו קשרים משפחתיים‬
‫וקהילתיים רופפים או גרועים‪ ,‬ואין זה משנה מהו מצבם הכלכלי או אפילו הבריאותי של שני‬
‫האנשים הללו‪ .‬אדם חולה ועני שנהנה מקשרים משפחתיים וקהילתיים הדוקים וטובים יהיה‬
‫מאושר יותר מאדם עשיר ובריא שקשריו המשפחתיים והקהילתיים רופפים וגרועים‪ ,‬בתנאי‬
‫שהעני אינו עני מדי‪ ,‬ובתנאי שמחלתו של העני אינה הולכת מדחי אל דחי‪ .‬מבין הקשרים‬
‫המשפחתיים והקהילתיים החשוב ביותר הוא הקשר הזוגי‪ .‬קשר זוגי טוב הוא האינדיקציה‬
‫הטובה ביותר לאושר‪ .‬ממצא זה מעניין מאוד מזווית ראייה היסטורית‪ .‬הוא מעלה את החשד‬
‫שהשיפור העצום שחל בתנאי החיים החומריים של בני האדם במאתיים השנים האחרונות‬
‫התקזז ברובו על ידי קריסת המשפחה והקהילה‪ ,‬וכתוצאה מכך האדם הממוצע אינו מאושר‬
‫יותר היום מאשר בשנת ‪.1800‬‬
‫ברם הממצא החשוב ביותר שהעלו המחקרים הפסיכולוגיים הוא שאושר בדרך כלל אינו‬
‫תלוי במצבים אבסולוטיים‪ ,‬אלא במתאם בין ציפיותיו של אדם לבין המצב שבו הוא נמצא‪.‬‬
‫אדם שרוצה עגלת־שוורים ומקבל עגלת־שוורים יהיה הרבה יותר מרוצה מאדם שרוצה‬
‫מכונית פרארי חדשה ומקבל פיאט יד שנייה‪ .‬זה מה שמסביר מדוע לזכייה בלוטו יש‪ ,‬לאורך‬
‫זמן‪ ,‬אותה השפעה על מידת אושרו של אדם כמו לצליעה‪ .‬כשהמצב משתפר‪ ,‬הציפיות גדלות‪,‬‬
‫ולכן אפילו שיפור קיצוני במצב עשוי להביא לירידה באושר אם הציפיות תופחות יותר מדי‪.‬‬
‫כשהמצב מידרדר‪ ,‬הציפיות קטנות‪ ,‬ולכן אפילו מחלה קשה עשויה לא לפגוע באושר אם‬
‫הציפיות מתכווצות‪ .‬ממצא זה איננו תגלית מרעישה‪ .‬מאז ומתמיד חכמים בכל התרבויות‬
‫אמרו‪" :‬איזהו עשיר? — השמח בחלקו!" אבל נחמד כשמחקרים מדעיים מאשרים חוכמת‬
‫חיים עתיקה‪.‬‬
‫התלות של אושר בציפיות היא ממצא בעל חשיבות מרחיקת לכת להבנת ההיסטוריה של‬
‫האושר‪ .‬אילו היה האושר תלוי רק בגורמים מוחלטים כגון עושר‪ ,‬בריאות וקשרים חברתיים‪,‬‬
‫היה קל יחסית לחקור את ההיסטוריה שלו‪ .‬אך מאחר שאושר תלוי בציפיות‪ ,‬קשה הרבה‬
‫יותר להתחקות אחר ההיסטוריה שלו‪ ,‬ומסובך לקבוע מה היתה ההשפעה של המהפכות‬
‫המודרניות על אושרם של בני האדם‪.‬‬
‫קשה לנו לאמץ את קו המחשבה הזה בגלל כשל פסיכולוגי נפוץ‪ .‬כשאנו חושבים על‬
‫אושרם של אנשים אחרים‪ ,‬אנו שואלים את עצמנו במודע או שלא במודע‪" :‬כיצד הייתי אני‬
‫מרגיש במקומם?" אלא ששאלה זו לא מביאה בחשבון את הפער בציפיות‪ .‬בישראל של ימינו‬
‫אנשים רבים נוהגים להתקלח ולהחליף בגדים מדי יום‪ .‬איכרים בימי הביניים לא התקלחו ולא‬
‫החליפו בגדים במשך חודשים ולעתים במשך שנים‪ .‬נדמה לנו שזה היה נורא לחיות כך‪,‬‬
‫בזוהמה ובסירחון‪ .‬אבל ככל הידוע לנו‪ ,‬לאיכרי ימי־הביניים זה לא הפריע כי הם היו רגילים‬
‫לכך‪) .‬לשם השוואה‪ ,‬בני־דודינו השימפנזים אינם מתקלחים ואינם מחליפים בגדים‪ ,‬ונראה‬
‫שהם מרוצים למדי מהמצב הזה‪ .‬כך גם חיות המחמד שלנו‪ .‬בעלי כלבים וחתולים נוהגים‬
‫ללטף‪ ,‬לחבק ולנשק את יקיריהם ההולכים־על־ארבע‪ ,‬אף על פי שהללו אף פעם לא‬
‫מתרחצים ולא מחליפים את מעיל הפרווה שלהם‪ .‬מעניין לציין שגם גורי אנוש קטנים אינם‬
‫אוהבים להתרחץ‪ ,‬ודרושות שנים ארוכות של חינוך וכפייה עד שהם מאמצים את ההרגל‬
‫המפתה־לכאורה של מקלחת יומית‪(.‬‬
‫אם האושר אכן נקבע על ידי ציפיות‪ ,‬כנראה ששתיים מאושיות התרבות המודרנית —‬
‫התקשורת ותעשיית הפרסום — פועלות ללא הרף לצמצם את אושרנו‪ .‬גבר שחי בכפר קטן‬
‫לפני ‪ 5,000‬שנה השווה את עצמו לחמישים הגברים האחרים בכפר‪ .‬ביחס אליהם‪ ,‬הוא נראה‬
‫לא רע‪ .‬היום‪ ,‬גבר שחי בכפר קטן משווה עצמו לכוכבי הקולנוע ולדוגמני־העל שהוא רואה‬
‫בכל יום בשלטי דרכים וחוצות ועל מסך הטלוויזיה‪ .‬קרוב לוודאי שהוא הרבה פחות מרוצה‬
‫מאיך שהוא נראה מאשר אותו כפרי קדמוני‪.‬‬
‫ייתכן שלפחות חלק מהתרעומת של אזרחי מדינות העולם השלישי על מצבם נובע לא‬
‫מהעוני‪ ,‬מהשחיתות‪ ,‬מהמחלות ומהמשטרים הרודניים‪ ,‬אלא מעצם החשיפה לסטנדרטים של‬
‫העולם הראשון‪ .‬סיכוייו של מצרי ממוצע למות ממחלה‪ ,‬מרעב או מאלימות תחת שלטונו של‬
‫חוסני מובארכּ היו קטנים בהרבה מאשר תחת שלטונם של רעמסס השני או קליאופטרה‪ .‬מכל‬
‫בחינה חומרית אפשרית‪ ,‬מעולם לא היה מצבם של המצרים טוב יותר‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 2011‬יצאו המצרים לרחובות לא כדי לרקוד ולשיר ולהודות לאללה על מזלם הטוב‪ ,‬אלא‬
‫כדי להפיל את מובארכּ במחאה ובזעם‪ .‬שכן המצרים לא השוו את עצמם לאבות־אבותיהם‬
‫במצרים הפרעונית — הם השוו את עצמם לתושבי אירופה ואמריקה של ימינו‪.‬‬
‫בשל מרכזיותן של הציפיות ייתכן שאפילו ניצחונה של הרפואה על המוות יניב פירות‬
‫באושים‪ .‬מה יקרה אם מדענים ימצאו תרופות לכל המחלות‪ ,‬טיפולים יעילים נגד הזדקנות‪,‬‬
‫ושיטות להצעיר בני אדם ולהבטיח נעורי נצח? ככל הנראה‪ ,‬התוצאה המיידית תהיה גל חסר‬
‫תקדים של זעם ושל חרדה‪ .‬מי שלא יוכלו להרשות לעצמם את הטיפולים היקרים הללו —‬
‫מרבית האוכלוסייה — יבערו מחימה‪ .‬כל ההיסטוריה ניחמו העניים את עצמם בידיעה‬
‫שלפחות המוות אינו מפלה איש וגם העשירים סופם להזדקן‪ ,‬לחלות ולמות‪ .‬כמה שהעניים‬
‫יזעמו כשיתברר להם שרק הם הולכים למות‪ ,‬ואילו העשירים ימשיכו לחיות צעירים ויפים‬
‫לנצח!‬
‫והעשירים? הם ייפלו טרף לחרדות נוראיות‪ .‬כל הטיפולים והתרופות יוכלו להאריך את‬
‫החיים עוד ועוד‪ ,‬אך לא להקים לתחייה את המתים‪ .‬כמה נורא לחשוב שאני יכול לחיות צעיר‬
‫ויפה לנצח‪ ,‬אבל אם משאית תדרוס אותי או מחבל יפוצץ אותי‪ ,‬אני עדיין אהיה מת ללא‬
‫תקנה! אנשים לא יהיו מוכנים לקחת שום סיכון‪ ,‬יסתגרו בבתי כלא של זהב‪ ,‬ואם המוות בכל‬
‫זאת יחמוק פנימה ויכה אותם או את יקיריהם‪ ,‬הסבל יהיה קשה מנשוא‪.‬‬

‫בעזרת הכימיה‬
‫פסיכולוגים מחלקים לאנשים שאלוני "שביעות רצון סובייקטיבית" ואז משווים את התוצאות‬
‫למשתנים חברתיים וכלכליים כגון "עושר" או "משטר פוליטי"‪ .‬סוציוביולוגים לוקחים את‬
‫אותם שאלונים‪ ,‬ומשווים אותם למשתנים ביוכימיים וגנטיים‪ .‬תוצאות המחקרים שלהם‬
‫מזעזעות — או אולי מדהימות‪ .‬תלוי בנקודת המבט‪.‬‬
‫סוציוביולוגים טוענים שעולמם הרגשי והתודעתי של בני אדם מווסת על ידי מנגנונים‬
‫ביוכימיים שעוצבו על ידי מיליוני שנות אבולוציה‪ .‬כמו כל יתר המצבים התודעתיים‬
‫והרגשיים‪ ,‬גם רמת שביעות הרצון הסובייקטיבית שלנו אינה נקבעת על ידי פרמטרים‬
‫חיצוניים כמו המשכורת שלנו‪ ,‬הקשרים החברתיים שלנו‪ ,‬או סוג המערכת הפוליטית‬
‫ששולטת במדינה שלנו‪ .‬היא נקבעת על ידי מערכת מסועפת להפליא של הורמונים‪ ,‬קולטנים‪,‬‬
‫מוליכים עצביים‪ ,‬וחומרים ביוכימיים כגון הסרוטונין‪ ,‬הדופאמין‪ ,‬הנורפינפרין‪ ,‬הפרולאקטין‬
‫והאוקסיטוצין‪ .‬מערכת מסועפת זו דואגת‪ ,‬מסיבות אבולוציוניות‪ ,‬לשמור על רמת אושר די‬
‫קבועה‪ ,‬שכן האבולוציה אינה מעוניינת באושר לשמו — היא מעוניינת רק בהישרדות‬
‫וברבייה‪ .‬ובשביל להבטיח הישרדות ורבייה‪ ,‬צריך להבטיח שבני אדם לא יהיו אומללים מדי‪,‬‬
‫אך גם לא מאושרים מדי‪ .‬כך למשל זכרים שמקיימים יחסי מין עם נקבות וכך מפיצים את‬
‫הגנים שלהם מתוגמלים על ידי האבולוציה בהרגשות נעימות‪ .‬אם יחסי מין לא היו מלווים‬
‫בהרגשות נעימות‪ ,‬רק זכרים מעטים היו מבזבזים את זמנם על כך‪ .‬אולם האבולוציה וידאה‬
‫שההרגשות הנעימות הללו ייעלמו די מהר‪ ,‬ויתחלפו שוב בהרגשות לא נעימות‪ .‬אם אורגזמה‬
‫היתה נמשכת לנצח‪ ,‬הזכרים המאושרים היו מתים אחרי כמה ימים מרעב‪ ,‬ובכל מקרה לא היו‬
‫טורחים ללכת ולחפש נקבות נוספות‪.‬‬
‫אירועים חיצוניים כגון קיום יחסי מין‪ ,‬זכייה בלוטו או תאונת דרכים עשויים לכן להקפיץ‬
‫או להוריד את רמת האושר של האדם באופן זמני‪ ,‬אך המערכת הביוכימית לא תאפשר‬
‫לאושר לעבור סף עליון מסוים או לרדת מתחת לסף תחתון מסוים‪ ,‬ולאורך זמן תשאף‬
‫להחזיר את האדם למצב ההתחלתי‪ .‬יש חוקרים המשווים את המערכת הביוכימית למערכת‬
‫של ויסות אקלים במכוניות ובבתים‪ ,‬אשר דואגת לשמור על אותה טמפרטורה ממוצעת‪ ,‬יקרה‬
‫אשר יקרה‪ .‬אירועים שונים עשויים להקפיץ או להוריד את הטמפרטורה בכמה מעלות‪ ,‬אך‬
‫מערכת ויסות האקלים תדאג להחזיר את הטמפרטורה לנקודת ההתחלה בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫כמו מערכות ויסות אקלים‪ ,‬גם המערכות הביוכימיות השולטות במצב הרוח שלנו אינן זהות‬
‫אצל כל בני האדם‪ .‬בסולם של ‪ 0‬עד ‪ ,10‬יש מי שנולד עם מערכת ביוכימית עליזה המאפשרת‬
‫תנודה בין "רמת אושר ‪ "6‬ל"רמת אושר ‪ "10‬ונוטה להתייצב על ‪ ,8‬ואילו אחר הגריל בלוטו‬
‫הגנטי מערכת ביוכימית עגמומית המאפשרת תנודה בין ‪ 3‬ל־‪ ,7‬והנוטה להתייצב על ‪ .5‬אדם‬
‫עם מערכת ביוכימית עליזה יהיה די מאושר גם אם הוא יגדל במשפחה מנוכרת‪ ,‬יפסיד את כל‬
‫הונו במפולת בבורסה‪ ,‬ויחלה בסוכרת‪ .‬מנגד‪ ,‬אדם עם מערכת ביוכימית עגמומית יישאר די‬
‫מדוכא גם אם הוא יגדל במשפחה אוהבת‪ ,‬יזכה בפיס‪ ,‬וייהנה מבריאות מפליגה‪ .‬אפילו אם‬
‫אותו אדם יזכה ב־‪ 50‬מיליון שקל‪ ,‬יגלה באותו יום את התרופה לסרטן ולאיידס‪ ,‬בין לבין‬
‫ימצא את נוסחת הקסם שתשכין שלום בין ישראלים לפלסטינים‪ ,‬ויתאחד מחדש עם ילדו‬
‫האהוב שאבד לפני שנים ושכולם היו בטוחים שמת — הוא עדיין לא יוכל להיות מאושר‬
‫מעבר ל"רמת אושר ‪ ."7‬המוח שלו פשוט לא בנוי להיות יותר מאושר‪ ,‬יקרה מה שיקרה‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו‪ ,‬אם ייבחן את מכריו וקרובי משפחתו‪ ,‬יוכל ודאי לחשוב על אדם דיכאוני‪,‬‬
‫שלא משנה מה קורה לו הוא נשאר לאורך זמן די דיכאוני‪ ,‬ועל אדם שמח‪ ,‬שלא משנה מה‬
‫קורה לו הוא נשאר לאורך זמן די שמח‪ .‬כולנו נוטים להאמין שאם רק נחליף עבודה‪ ,‬נגמור‬
‫לכתוב עבודה סמינריונית‪ ,‬נקנה מכונית חדשה‪ ,‬או נסיים לשלם את המשכנתה‪ ,‬בוודאי נהיה‬
‫מאושרים — אך לדאבוננו אנו מגלים שכמה ימים אחרי שהשגנו את משאת נפשנו‪ ,‬נראה‬
‫שאיננו מאושרים יותר מאשר בעבר‪ .‬דברים כמו קניית מכונית חדשה או סיום כתיבת עבודה‬
‫סמינריונית אינם מסוגלים לשנות את המערכת הביוכימית שלנו‪ .‬הם מצליחים להקפיץ אותה‬
‫לרגע‪ ,‬אך תוך זמן קצר להפליא היא מתאפסת מחדש‪ ,‬ומחזירה אותנו לנקודת ההתחלה‪.‬‬
‫כיצד מתיישב הדבר עם ממצאיהם של המחקרים הפסיכולוגיים‪ ,‬כגון זה שנישואים מביאים‬
‫אושר? ראשית‪ ,‬הסוציוביולוגים טוענים שאפשר להסביר חלק ניכר מהממצאים הללו‬
‫באמצעות העיקרון של "קורלציה הפוכה"‪ .‬כך למשל זה נכון שאנשים נשואים מאושרים‬
‫יותר בממוצע מאשר רווקים וגרושים‪ ,‬אך זה לא אומר שנישואים מביאים אושר‪ .‬להפך‪,‬‬
‫אושר מביא נישואים‪ .‬או יותר נכון‪ ,‬סרוטונין‪ ,‬דופאמין וחבריהם מביאים נישואים‪ .‬אנשים‬
‫שנולדו עם מערכת ביוכימית עליזה‪ ,‬הם אנשים שמחים ומאושרים יותר‪ .‬אנשים אלו נתפסים‬
‫בדרך כלל כבני זוג אטרקטיבים יותר‪ ,‬ולכן יש סיכוי גבוה יותר שהם יתחתנו‪ .‬יש גם סיכוי‬
‫גבוה יותר שהם יישארו נשואים לאורך זמן‪ ,‬כי יותר קל לחיות עם בן זוג מאושר ושמח‬
‫בחלקו מאשר עם בן זוג דיכאוני ועגמומי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬שיעור המאושרים גבוה יותר בקרב‬
‫נשואים מאשר בקרב רווקים‪ ,‬אך רווק עם מערכת ביוכימית עגמומית יתקשה לשפר את‬
‫גורלו על ידי נישואים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬רוב הסוציוביולוגים אינם פנאטים‪ .‬הם טוענים שהאושר שלנו נקבע בעיקר על־ידי‬
‫הביוכימיה שלנו‪ ,‬אבל מסכימים שגם לתהליכים פסיכולוגיים וחברתיים יש חשיבות‪" .‬מערכת‬
‫ויסות האושר" שלנו אינה מקובעת על נקודה אחת ויחידה‪ ,‬אלא קובעת גבולות גיזרה‪ .‬כמעט‬
‫בלתי אפשרי לחרוג מגבולות הגיזרה הללו‪ ,‬אולם יש שם מספיק מרחב כדי שלאירועים כגון‬
‫נישואין וגירושין תהיה השפעה מסוימת על מידת אושרנו‪ .‬מי שנולדה עם רמת אושר‬
‫ממוצעת ‪ 5‬תמיד תהיה די עגמומית‪ ,‬אבל נישואין מוצלחים עשויים לאפשר לה ליהנות מדי‬
‫פעם מרמת אושר ‪ 7‬ולהינצל בדרך כלל מרמת אושר ‪.3‬‬
‫אם מקבלים את הגישה הסוציוביולוגית לאושר‪ ,‬הרי שההיסטוריה היא בעלת חשיבות‬
‫שולית‪ ,‬כיוון שמאורעות היסטוריים אינם משפיעים על המציאות הביוכימית שמווסתת את‬
‫אושרם של בני האדם‪ .‬ההיסטוריה משנה זרזים כגון אירועים חברתיים וכלכליים המביאים‬
‫להפרשת סרוטונין‪ ,‬אך אלו בסך הכול זרזים‪ .‬ההיסטוריה לא משנה את רמות הסרוטונין‬
‫עצמן‪ ,‬ולכן ההיסטוריה לא משפיעה על אושרם של בני האדם‪.‬‬
‫השוו איכר צרפתי בשנת ‪ 1500‬שחי בבקתת בוץ קטנה ולא מחוממת עם נוף לדיר החזירים‬
‫שלו‪ ,‬לבורגני פריזאי בן ימינו שחי בפנטהאוז מרווח ומפואר עם כל חידושי הטכנולוגיה‬
‫האחרונים ונוף למגדל אייפל‪ .‬אינטואיטיבית‪ ,‬נצפה שהבורגני יהיה ודאי מאושר הרבה יותר‬
‫מהאיכר‪ .‬אך אושרו של אדם נקבע במוח שלו‪ ,‬והמוח שלו אינו יודע שום דבר לא על בקתות‬
‫בוץ ולא על פנטהאוזים ולא על מגדל אייפל‪ .‬הדבר היחיד שהמוח שלו מכיר זה רמות‬
‫סרוטונין‪ .‬כך למשל כאשר בשנת ‪ 1500‬האיכר השלים את בנייתה של בקתת הבוץ‪ ,‬נוירונים‬
‫בגזע המוח הפרישו סרוטונין והביאו את הסרוטונין במוח לרמה ‪ .X‬כאשר בשנת ‪2000‬‬
‫הבורגני הפריזאי שילם את התשלום האחרון על הפנטהאוז המפואר‪ ,‬נוירונים בגזע המוח‬
‫הפרישו סרוטונין בכמות דומה והביאו גם במקרה זה את הסרוטונין במוח לרמה ‪ .X‬המוח לא‬
‫יודע שהפנטהאוז נוח לאין שיעור יותר מאשר בקתת הבוץ‪ .‬כל מה שהמוח יודע זה שכרגע‬
‫רמת הסרוטונין היא ‪ — X‬ולזה הוא מגיב‪ .‬לכן הבורגני הצרפתי בן ימינו‪ ,‬שלרשותו עומדת‬
‫מיטב הטכנולוגיה המודרנית‪ ,‬לא יהיה מאושר יותר מאשר סב־סב־סב־סבו שהיה איכר עני‬
‫בשנת ‪.1500‬‬
‫זה נכון לא רק ברמה האישית‪ ,‬אלא גם ברמה הקולקטיבית‪ .‬להוציא מצבים קיצוניים כגון‬
‫רעב או סכנת מוות מיידית‪ ,‬השינויים במציאות החיצונית שמסביבנו מתווכים על ידי‬
‫המציאות הביוכימית באופן שמונע שינויים היסטוריים רציניים ברמת האושר הממוצעת של‬
‫קבוצות גדולות של בני אדם‪ .‬קחו לדוגמה את המהפכה הצרפתית‪ .‬כל מה שעשו המהפכנים‬
‫בצרפת — להוציא להורג את המלך‪ ,‬לחלק אדמות לאיכרים‪ ,‬לפרסם את הצהרת זכויות‬
‫האדם והאזרח‪ ,‬לבטל את זכויות היתר של האצולה‪ ,‬לצאת למלחמה נגד כל מדינות אירופה‬
‫— לא שינה במאום את המערכת הביוכימית המווסתת את אושרם של תושבי צרפת‪ .‬לכן‪,‬‬
‫למרות אינספור השינויים שחוללה המהפכה הצרפתית מבחינה פוליטית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית‪,‬‬
‫אידיאולוגית וכו' — השפעתה על אושרם של הצרפתים היתה זעומה‪ .‬מי שבלוטו הגנטי זכה‬
‫במערכת ביוכימית עליזה‪ ,‬היה מאושר גם לפני המהפכה‪ ,‬ומי שקיבל בלוטו הגנטי מערכת‬
‫ביוכימית עגמומית‪ ,‬התלונן על רובספייר ונפוליאון באותה מרירות שהוא התלונן על לואי‬
‫ה־‪ 16‬ומארי אנטואנט‪.‬‬
‫מה שמיד מעלה את השאלה‪ ,‬מה היתה התועלת במהפכה הצרפתית? אם היא לא השפיעה‬
‫באופן מהותי על אושרם של בני אדם‪ ,‬בשביל מה היה צריך את כל המאבקים‪ ,‬את כל‬
‫ההתחבטויות ואת כל התסבוכות האלה? סוציוביולוגים לא היו מסתערים על הבסטיליה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הסוציוביולוגים לא קופצים מכאן למסקנה שגם המהפכה המדעית היתה התפתחות‬
‫היסטורית חסרת ערך‪ .‬להפך‪ ,‬זוהי ההתפתחות ההיסטורית היחידה שיש לה חשיבות אמיתית‪.‬‬
‫היום‪ ,‬כשאנחנו סוף סוף יודעים שמה ששולט באושרם של בני אדם היא המציאות הביוכימית‬
‫ולא צורת המשטר או המערכת החברתית‪ ,‬אפשר לזנוח את העיסוקים חסרי הטעם בפוליטיקה‬
‫וברפורמות חברתיות‪ ,‬ולהתמקד בדבר היחיד שיש בו טעם‪ :‬מניפולציות על הביוכימיה‬
‫האנושית‪.‬‬
‫אם נשקיע מיליארדים בפיצוח הביוכימיה שלנו ובפיתוח מנגנונים מניפולטיביים מתאימים‬
‫נוכל להעלות את אושרו של האדם הממוצע לאין שיעור‪ ,‬בלי צורך בשום שינוי במבנה‬
‫הפוליטי או החברתי‪ .‬פרוזאק למשל פועל לא על ידי שינוי המערכת הפוליטית והחברתית‪,‬‬
‫אלא על ידי העלאת רמת הסרוטונין במוח‪ .‬בניגוד למהפכה הצרפתית‪ ,‬לאימפריה המונגולית‬
‫ולעליית הנצרות‪ ,‬פרוזאק כן מסוגל להעלות לאורך זמן את הטמפרטורה הממוצעת של‬
‫מערכת ויסות האושר שלנו‪.‬‬
‫מעניין לציין שהמשפט הניו אייג'י הידוע "האושר מתחיל מבפנים"‪ ,‬תואם בדיוק את‬
‫טענותיהם של הסוציוביולוגים‪ .‬גם הם חושבים שהאושר מתחיל מבפנים‪ .‬כסף‪ ,‬סטטוס‪,‬‬
‫מכוניות פאר‪ ,‬ניתוחים פלסטיים — כל אלה חסרי משמעות‪ .‬אושר אמיתי מגיע מבפנים —‬
‫מהסרוטונין‪ ,‬הדופאמין‪ ,‬הנורפינפרין‪ ,‬הפרולאקטין‪ ,‬האוקסיטוצין וחבריהם‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הסוציוביולוגים נמנעים בינתיים מלייסד תנועות ניו אייג'‪ ,‬ומעדיפים להשתמש בסיסמה‬
‫‪104‬‬
‫קולעת אחרת‪" :‬חיים טובים יותר בעזרת כימיה‪".‬‬
‫בעולם העתידני שחזה אלדוס האקסלי בספרו "עולם חדש אמיץ"‪ ,‬סמים מחליפים את בתי‬
‫הכלא ואת קלפיות הבוחרים כבסיס הכוח של השלטון‪ .‬כל יום‪ ,‬כל אדם לוקח מנה מדודה של‬
‫סומה — סם מלאכותי שגורם לאנשים להיות מאושרים מאוד‪ ,‬מבלי לפגוע במרץ וביעילות‬
‫שלהם‪" .‬מדינת העולם" ששולטת בכל רחבי כדור הארץ אינה צריכה לחשוש ממלחמות‪,‬‬
‫מהפכות‪ ,‬שביתות או הפגנות‪ ,‬כיוון שכל בני האדם מרוצים לגמרי ממצבם‪ ,‬יהא אשר יהא‪.‬‬
‫עולמו של האקסלי מטריד הרבה יותר מאשר העולם הדיקטטורי אותו מתאר ג'ורג' אורוול‬
‫בספר ‪ .1984‬עולמו של האקסלי נראה למרבית הקוראים מפלצתי‪ ,‬אבל קשה להסביר מדוע‪.‬‬
‫הרי כולם כל כך מאושרים — מה יכול להיות רע בזה?‬

‫משמעות החיים‬
‫עולמו המטריד של האקסלי מבוסס על ההנחה שאושר שווה עונג‪ .‬אושר איננו אלא הרגשות‬
‫נעימות‪ .‬מאחר שההרגשות הנעימות הן תופעה חולפת‪ ,‬ומאחר שהמערכת הביוכימית בגופנו‬
‫דואגת לווסת את ההרגשות הנעימות ולהגבילן‪ ,‬הדרך היחידה לאפשר לאנשים לחוות אושר‬
‫רב יותר למשך זמן רב יותר היא להנדס מחדש את המערכת הביוכימית שלנו‪.‬‬
‫אולם לא כל החוקרים מסכימים שאושר שווה עונג‪ .‬במחקר מפורסם שעשה ביקש דניאל‬
‫כהנמן ממאות אנשים להעריך את הנאתם מפעולות שונות שהם מבצעים במהלך יום טיפוסי‪,‬‬
‫וזאת כדי לקבל תמונה מדויקת ככל האפשר של החוויה האנושית היומיומית‪ .‬כהנמן מצא‬
‫שכאשר סופרים את רגעי העונג ואת רגעי היגיעה והתסכול‪ ,‬מתברר שגידול ילדים איננו‬
‫חוויה נעימה במיוחד‪ .‬מרבית הזמן עובר בהחלפת חיתולים‪ ,‬רחיצת כלים‪ ,‬והתמודדות עם‬
‫התקפי כעס ילדותיים — דברים שרק אנשים מעטים מוצאים בהם הנאה‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬רוב‬
‫ההורים טוענים שגידול הילדים הינו המקור העיקרי לאושרם‪ .‬האם זה אומר שבני אדם פשוט‬
‫לא יודעים מה טוב להם?‬
‫זאת פרשנות אחת‪ .‬לחילופין‪ ,‬אפשר לראות בזה הוכחה לכך שאושר איננו עודף של רגעים‬
‫מהנים על פני רגעים לא מהנים‪ .‬אלא‪ ,‬אושר מבוסס על ראייתם של החיים בכללותם כבעלי‬
‫משמעות‪ .‬ישנו מרכיב ערכי חשוב באושר‪ .‬הערכים שלנו הם שגורמים למרבית ההורים‬
‫לראות את עצמם כמי שמטפחים באהבה חיים חדשים‪ ,‬ולא כעבדים נרצעים לרודן קטן‪.‬‬
‫ניטשה סיכם זאת היטב‪" :‬אם יש לכם בשביל מה לחיות‪ ,‬תוכלו לסבול כמעט כל איך‪ ".‬חיים‬
‫בעלי משמעות יכולים להיות מאוד מספקים ומאושרים גם אם הם כרוכים בקשיים ובחוסר‬
‫נוחות‪ .‬חיים חסרי משמעות יהיו כנראה עול נוראי על האדם גם אם הם עוברים בנוחות‬
‫מופלגת‪.‬‬
‫אנשים בכל התרבויות והתקופות הרגישו ככל הנראה הרגשות דומות של הנאה ושל כאב‪,‬‬
‫אבל המשמעות שהם נתנו לחוויות שלהם היתה יכולה להיות שונה מאוד‪ .‬אם כך‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫של האושר היתה אולי סוערת יותר ממה שסוציוביולוגים חושבים‪ ,‬והיא לא בהכרח לטובתה‬
‫של העת המודרנית‪ .‬כאשר מפרקים את החיים לחוויות רגעיות‪ ,‬אין ספק שאיכרים בימי‬
‫הביניים סבלו ממצוקות ומקשיים רבים לאין שיעור יותר מבורגנים חילוניים בני ימינו‪ .‬אולם‬
‫אם האיכרים האמינו בהבטחותיהם של הכמרים לגבי אלוהים וגן העדן‪ ,‬ייתכן שהם מצאו‬
‫משמעות רבה יותר בחייהם מאשר הבורגנים המודרנים‪ ,‬שבטווח הארוך אינם יכולים לצפות‬
‫לדבר מלבד חידלון‪.‬‬
‫העובדה שאושרם של איכרים בימי־הביניים היה מושתת על אמונה באשליות קולקטיביות‬
‫אינה שוללת את תקפות המסקנה הזאת‪ .‬ככל שידיעתנו המדעית מגיעה‪ ,‬האמת היא שלחיים‬
‫אין שום משמעות‪ .‬החיים הם תוצר של תהליכים אבולוציוניים עיוורים הפועלים ללא כל‬
‫תכלית‪ .‬קיומנו איננו חלק מאיזושהי תוכנית קוסמית גדולה‪ ,‬ואם כדור הארץ יתפוצץ מחר‬
‫בבוקר‪ ,‬היקום ימשיך בעיסוקיו הרגילים כאילו לא קרה דבר‪ .‬לכן כל משמעות שבני אדם‬
‫מוצאים לחייהם איננה אלא אשליה‪ .‬זה נכון לגבי המשמעויות ההומניסטיות‪ ,‬הלאומיות‬
‫והקפיטליסטיות שאנשים מודרנים מוצאים לחייהם בדיוק כמו שזה היה נכון לגבי‬
‫המשמעויות הדתיות שהיו יקרות ללבם של אנשי ימי הביניים‪ .‬מדענית שמוצאת משמעות‬
‫לחייה בהגדלת הידע האנושי‪ ,‬חייל שמוצא משמעות לחייו בהגנה על המולדת ויזם שמוצא‬
‫משמעות לחייו בהקמת סטארט־אפ חדש‪ ,‬משלים את עצמם באשר למשמעות חייהם לא פחות‬
‫מאשר נוצרי אדוק בן המאה ה־‪ 13‬שמצא משמעות לחייו בבניית קתדרלה חדשה‪ ,‬ביציאה‬
‫למסע צלב‪ ,‬או בתעניות‪ ,‬צומות ומלמול תפילות‪.‬‬
‫אלו הן מסקנות די עגומות‪ .‬האם האושר באמת מושתת על רמאות עצמית?‬

‫דע את עצמך‬
‫אם אושר הוא הצטברות של הרגשות מענגות‪ ,‬אז כדי להיות מאושרים יותר עלינו להנדס‬
‫מחדש את המערכת הביוכימית שלנו‪ .‬אם אושר הוא ההרגשה שלחיים בכללותם יש משמעות‪,‬‬
‫אז כדי להיות מאושרים יותר ייתכן שעלינו לרמות את עצמנו‪ .‬האם יש דרך שלישית לראות‬
‫את הדברים?‬
‫שתי הגישות שסקרנו עד כה מניחות שהאושר הינו הרגשה סובייקטיבית )של הנאה או של‬
‫משמעות( וכדי לבחון אם בני אדם מאושרים או לא‪ ,‬עלינו לשאול אותם מה הם מרגישים‪.‬‬
‫הנחות אלו חיוניות לדרך שבה פסיכולוגים וביולוגים חוקרים את האושר‪ .‬שהרי כמעט כל‬
‫מחקריהם מבוססים על שאלוני שביעות רצון סובייקטיבית‪ .‬אם אושר אינו הרגשה‬
‫סובייקטיבית‪ ,‬או אם בני אדם אינם יודעים מתי הם מאושרים‪ ,‬התשובות שאנשים נותנים‬
‫לשאלות כגון "האם אתה מאושר?" לא אומרות הרבה על אושר‪.‬‬
‫הטענה שאושר הוא הרגשה סובייקטיבית ושאנשים יודעים מתי הם מאושרים נראית לנו‬
‫סבירה למדי‪ ,‬אך רק מפני שהדת השלטת בעולמנו היא ההומניזם הליברלי‪ .‬ההומניזם‬
‫הליברלי מקדש את הסובייקט האינדיווידואלי ואת הרגשותיו‪ .‬ההומניזם הליברלי מאמין לא‬
‫רק שהטוב העליון הוא מה שטוב לאינדיווידואל‪ ,‬אלא גם שהרגשותינו האינדיווידואליות הן‬
‫מקור הסמכות העליון בעולם‪ .‬מה טוב ומה רע‪ ,‬מה יפה ומה מכוער‪ ,‬מה רצוי ומה לא רצוי‬
‫נקבע לפי מה שכל אחד ואחת מאיתנו מרגישים‪ .‬הפוליטיקה הליברלית מבוססת על כך‬
‫ש"הבוחר יודע הכי טוב מה טוב לו"‪ ,‬ואין מקום לשום "אח גדול" שיודע מה טוב לנו יותר‬
‫טוב מאיתנו‪ .‬כלכלת השוק הליברלית מבוססת על כך ש"הלקוח תמיד צודק"‪ .‬האמנות‬
‫הליברלית מבוססת על כך ש"היופי הוא בעיני המתבונן"‪ .‬לתלמידי בתי הספר ולסטודנטים‬
‫באוניברסיטאות אומרים "תחשבו בעצמכם!" מיליוני פרסומת מאיצות בנו‪Do What :‬‬
‫‪ .!Feels Good‬סדרות טלוויזיה‪ ,‬סרטי קולנוע‪ ,‬מחזות תיאטרון‪ ,‬רומנים עבי כרס ושירי פופ‬
‫לוחשים ללא הרף על אוזנינו‪" :‬היה נאמן לעצמך"‪" ,‬תקשיב לעצמך"‪" ,‬לכי אחרי הלב שלך"‪,‬‬
‫"תעשי מה שבראש שלך"‪ .‬ז'אן ז'אק רוסו טבע את הניסוח הקלאסי לגישה זו כשאמר "מה‬
‫שאני מרגיש שהוא טוב — הוא טוב; מה שאני מרגיש שהוא רע — הוא רע‪".‬‬
‫מי שמוחו נשטף מגיל אפס באמירות שכאלה יאמין על נקלה שאושר איננו אלא הרגשה‬
‫סובייקטיבית ושכל אדם יודע היטב אם הוא מאושר או לא‪ .‬אולם זוהי תפיסה ייחודית‬
‫להומניזם הליברלי‪ .‬מרבית הדתות והאידיאולוגיות בהיסטוריה סברו שיש אמות מידה‬
‫אובייקטיביות לטוב‪ ,‬ליפה ולרצוי‪ ,‬ואין לייחס חשיבות רבה מדי להרגשותיו ולדעותיו של‬
‫האדם הממוצע‪ .‬בכניסה למקדשו של האל אפולו בדלפי היתה חרותה הכתובת‪" :‬דע את‬
‫עצמך!" ההנחה העומדת מאחורי כתובת זו‪ ,‬כמו גם מאחורי אינספור דתות ופילוסופיות‪ ,‬היא‬
‫שהאדם הממוצע הוא בור שאינו מכיר את עצמו באמת‪ .‬בהתאם לכך גישתן של מרבית‬
‫הדתות והפילוסופיות לאושר היתה שונה מאוד מזו של ההומניזם הליברלי‪ 105.‬דתות כגון‬
‫הנצרות‪ ,‬האסלאם‪ ,‬הבודהיזם‪ ,‬הסטואה ואפילו הקומוניזם נטו לטעון כי‪:‬‬
‫‪ .1‬אושר הוא מצב אובייקטיבי‪ ,‬ולא הרגשה סובייקטיבית‪ .‬אושר אינו תלוי במה שבני‬
‫אדם מרגישים וחושבים‪.‬‬
‫‪ .2‬מרבית בני האדם אינם יודעים מהו אושר אמיתי‪ ,‬כיוון שהם מעולם לא חוו אותו‪ .‬לכן‬
‫הם נאחזים בחרדות‪ ,‬בפחדים‪ ,‬בשאיפות ובתאוות אשר רק גורמים להם אומללות‪ ,‬שכן‬
‫אושר אמיתי תלוי בידיעת האמת האובייקטיבית‪ ,‬ולא בהרגשה סובייקטיבית‪.‬‬
‫כיצד ייתכן שבני אדם אינם יודעים אם הם מאושרים או סובלים? אם נראה לי שאני מרגיש‬
‫טוב — באיזה מובן יכול להיות שאני בעצם סובל? כדי לנסות להבין זאת‪ ,‬בואו נחזור‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לטענות הבודהיסטיות‪ .‬הבודהיזם ייחס לשאלה "מהו אושר וכיצד משיגים אותו?"‬
‫יותר חשיבות משייחסה לה כמעט כל תורה אחרת בהיסטוריה‪ ,‬וחכמים בודהיסטים חקרו‬
‫ב־‪ 2,500‬השנים האחרונות את מהות האושר והסבל באופן שיטתי‪ .‬לטענתם‪ ,‬לדעת מהו‬
‫אושר ומתי אני מאושר זה לא דבר של מה בכך‪ .‬בדיוק להפך‪ .‬זהו הדבר הקשה ביותר בעולם‪.‬‬
‫לפי הבודהיזם‪ ,‬רוב האנשים מזהים הרגשות סובייקטיביות נעימות כאושר‪ ,‬והרגשות‬
‫סובייקטיביות לא־נעימות כסבל‪ .‬כתוצאה מכך בני אדם משתוקקים לחוות עוד ועוד הרגשות‬
‫נעימות ומשתוקקים להימנע ככל האפשר מהרגשות לא נעימות‪ .‬אבל לדעת הבודהיזם‪ ,‬בני‬
‫האדם טועים כאן טעות חמורה‪ .‬האמת היא שההרגשות הסובייקטיביות שלנו הן תופעות‬
‫חסרות מהות אשר משתנות ללא הרף‪ ,‬כמו גלי הים‪ .‬ככל שבני האדם מייחסים יותר חשיבות‬
‫להרגשות הסובייקטיביות הללו‪ ,‬כך הם רודפים אחריהן או בורחים מהן בתזזיתיות רבה יותר‪,‬‬
‫והתודעה שלהם נהיית יותר ויותר סוערת וטרודה‪ .‬כל פעם שהיא נתקלת בהרגשה לא נעימה‬
‫היא סובלת‪ .‬אפילו כשהיא מרגישה משהו נעים התודעה אינה מסופקת‪ ,‬כי היא חוששת‬
‫שההנאה תיעלם‪ ,‬או מקווה שההנאה תלך ותתעצם‪ .‬לכן המרדף אחרי הרגשות סובייקטיביות‬
‫הוא מפעל מייגע וחסר תוחלת‪ ,‬המשעבד את האדם לרודן הפכפך‪ .‬מרדף זה הוא הוא הסבל‬
‫האמיתי‪.‬‬
‫האושר האמיתי נחווה ברגע שמבינים שההרגשות הסובייקטיביות הן משהו משתנה וחסר‬
‫מהות‪ ,‬ומפסיקים להשתוקק להרגשות מסוימות ולא לאחרות‪ .‬כשהשתוקקות פוסקת‪ ,‬האדם‬
‫משוחרר מהרודן הפנימי‪ .‬הכאב החריף ביותר לא מסב לו סבל‪ ,‬וההנאה הגדולה ביותר לא‬
‫מפרה את שלוותו‪ .‬הוא נתון בשלווה כה עמוקה‪ ,‬שמי שממשיך להתרוצץ אנה ואנה כדי לספק‬
‫את תשוקותיו אינו יכול כלל לדמיין אותה‪ .‬דומה הדבר לאדם שבמשך עשרות שנים עומד על‬
‫שפת הים מבוקר עד ערב‪ ,‬ובתזזיתיות מטורפת מנסה להחזיק בידיו גלים מסוימים ולמנוע‬
‫מהם להתנפץ‪ ,‬ובו בזמן מנסה להדוף גלים אחרים ולמנוע מהם להתקרב אל החוף‪ .‬ואז לפתע‬
‫פתאום הוא מתיישב ופשוט נותן לגלים לנוע הלוך ושוב כחפצם‪.‬‬
‫רעיון זה זר כל כך לתרבות המערבית הליברלית‪ ,‬שכאשר תנועות ניו אייג' מערביות נתקלו‬
‫בתובנות הבודהיסטיות‪ ,‬הן תירגמו אותן למונחים ליברליים‪ ,‬וכך הפכו אותן על פיהן‪.‬‬
‫הבודהיזם המערבי הניו אייג'י טוען לעתים קרובות ש"האושר אינו תלוי במצבים חיצוניים‪.‬‬
‫הוא תלוי רק בהרגשות פנימיות‪ .‬לכן אנשים צריכים להפסיק לרדוף אחרי הישגים חיצוניים‬
‫כאלה ואחרים )עושר‪ ,‬סטטוס וכו'( ולהתחבר למה שהם מרגישים בפנים‪ ".‬או בקיצור —‬
‫"האושר מתחיל מבפנים‪ ".‬שזה בדיוק מה שסוציוביולוגים נוטים לטעון‪ ,‬אבל די הפוך למה‬
‫שטען בודהא‪.‬‬
‫בודהא הסכים עם הסוציוביולוגיה והניו אייג' שאושר אינו תלוי במצבים חיצוניים‪ ,‬אך‬
‫טענתו החשובה והרדיקלית יותר היתה שאושר אמיתי גם לא תלוי בהרגשות הפנימיות שלנו‪.‬‬
‫להפך‪ ,‬ככל שאנו מייחסים חשיבות רבה יותר להרגשות הפנימיות שלנו ומזדהים איתן יותר‪,‬‬
‫כך אנו משתוקקים אליהן יותר‪ ,‬רודפים אחריהן באובססיביות רבה יותר‪ ,‬וסובלים יותר‪.‬‬
‫המלצתו של בודהא היתה לא רק למתן את המרדף אחרי הישגים חיצוניים‪ ,‬אלא בעיקר למתן‬
‫את המרדף אחרי הרגשות פנימיות כאלה ואחרות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אדם שרודף באובססיביות אחר‬
‫הצלחה מקצועית‪ ,‬משתוקק בעצם להרגשה הפנימית הנעימה המתלווה להצלחה‪ .‬אם האדם‬
‫יפסיק לייחס חשיבות כל כך גדולה להרגשה הנעימה הזאת‪ ,‬הוא יוכל להמשיך לעבוד‬
‫במסירות ובשלווה מבלי שהצלחות יעלו לו לראש ומבלי שכישלונות יאמללו אותו‪.‬‬
‫גישות דומות מאפיינות גם את יחסן של הנצרות‪ ,‬האסלאם ודתות מסורתיות רבות אחרות‬
‫להרגשות הסובייקטיביות של האדם‪ .‬כולן מגלות חשדנות כלפי הרגשות סובייקטיביות‪,‬‬
‫ומנסות לשחרר את האדם מרודנותן של ההרגשות הסובייקטיביות על ידי חיבורו לאמת‬
‫אובייקטיבית‪ .‬כל אחת מהדתות סבורה שהתשובה טמונה בחיבור לאמת אובייקטיבית מבית‬
‫מדרשה‪ ,‬אבל רובן מסכימות שהאושר מתחיל לא מבפנים ולא מבחוץ — אלא מהבנת האמת‪.‬‬
‫יש בכך היגיון שדווקא הסוציוביולוגים היו צריכים לאמץ בחום‪ .‬הסוציוביולוגים טוענים‬
‫שההרגשות הסובייקטיביות שלנו אינן אלא המקלות והגזרים של האבולוציה‪ ,‬שבאמצעותם‬
‫היא רודה בנו ודוחפת אותנו להפיץ כמה שיותר העתקים מהדנ"א שלנו‪ .‬הסוציוביולוגים‬
‫שואפים להערים על האבולוציה‪ ,‬להעלים את המקלות‪ ,‬וליצור גזרים מתוקים במיוחד שלא‬
‫נגמרים לעולם‪ .‬אלא שהאבולוציה מעוניינת רק בהישרדות וברבייה‪ ,‬ולא באושר‪ ,‬ולכן אפילו‬
‫הגזרים המתוקים ביותר שלה לא תוכננו להביא אושר אמיתי ובר־קיימא‪ .‬הדתות המסורתיות‬
‫עלו על התרמית הזו‪ ,‬ומנסות לשחרר את האדם מהתמכרותו לגזרים האבולוציוניים‪.‬‬
‫פסיכולוגים וסוציוביולוגים יכולים כמובן לטעון שאין זה אפשרי להשתחרר מההתמכרות‬
‫לגזרים האבולוציוניים‪ ,‬והבטחותיהן של הדתות המסורתיות הן מקסם שווא‪ .‬אין בשוק שום‬
‫סחורה מלבד הגזרים של האבולוציה‪ ,‬ולכן אם בני אדם רוצים להיות מאושרים‪ ,‬המקסימום‬
‫שהם יכולים לשאוף אליו זה ליצור זרם בלתי פוסק של הרגשות נעימות ולהעלים לגמרי את‬
‫ההרגשות הסובייקטיביות הלא נעימות‪ .‬לעת עתה אין די ראיות כדי להכריע בוויכוח הזה‪ ,‬וכל‬
‫עוד לא יוכרע הוויכוח‪ ,‬חבל להתעלם מחוכמה שנצברה במשך ‪ 2,500‬שנה בידי מיליוני‬
‫נוצרים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬בודהיסטים‪ ,‬דאואיסטים‪ ,‬סטואים ואפיקוראים‪.‬‬

‫***‬

‫לכל זה יש השפעה מרחיקת לכת על האופן שבו אנו מפרשים את ההיסטוריה של האושר‪ .‬אם‬
‫אנו מאמצים גישה פסיכולוגיסטית‪ ,‬אנו אומרים שאושר הוא הרגשות סובייקטיביות נעימות‪,‬‬
‫שתלויות‪ ,‬מעל הכול‪ ,‬בציפיות‪ ,‬ומכיוון שציפיות הן דבר חמקמק למדי‪ ,‬יוצא שההיסטוריה של‬
‫האושר נעה פעם לכאן ופעם לכאן בלי דפוס ברור‪ .‬אם אנו מאמצים גישה סוציוביולוגית‪ ,‬אנו‬
‫אומרים שאושר הוא הרגשות סובייקטיביות נעימות שתלויות‪ ,‬מעל הכול‪ ,‬בביוכימיה‬
‫האנושית‪ .‬מכיוון שכל ההיסטוריה האנושית עד המאה ה־‪ 20‬לא שינתה במאום את‬
‫הביוכימיה‪ ,‬הרי השפעתה על אושרם של בני האדם היתה זעומה‪ .‬מנגד‪ ,‬היום אנו סוף סוף‬
‫מפצחים את סודות הביוכימיה‪ ,‬ולכן אנו רוכשים סוף סוף את היכולת להעלות את אושרם של‬
‫בני האדם‪.‬‬
‫אם אנו מאמצים גישה בודהיסטית‪ ,‬אנו אומרים שאושר הוא החופש מהמרדף אחרי‬
‫הרגשות סובייקטיביות נעימות‪ .‬לכן אין זה ממש משנה אם תהליך היסטורי מסוים גרם‬
‫להרגשות סובייקטיביות נעימות או בלתי נעימות‪ .‬תהיינה ההרגשות אשר תהיינה‪ ,‬אם‬
‫התהליך גרם לאנשים לרדוף ביתר שאת אחרי הרגשות סובייקטיביות‪ ,‬הרי שהוא הגדיל את‬
‫הסבל בעולם‪ .‬אם התהליך גרם לאנשים להאט את המרדף אחרי הרגשות סובייקטיביות‪ ,‬הרי‬
‫שהוא הקטין את הסבל בעולם‪ .‬ואם התהליך לא השפיע על המרדף אחרי הרגשות‬
‫סובייקטיביות‪ ,‬הוא לא שינה דבר‪.‬‬
‫חקר ההיסטוריה של האושר נולד רק לפני שנים ספורות‪ ,‬ואנחנו רק מתחילים לגשש אחרי‬
‫תשובות אפשריות ואחרי שיטות מחקר מתאימות‪ .‬לכן בשלב זה לא כדאי לנסות ולהכריע מי‬
‫מבין הגישות היא הנכונה ביותר‪ .‬זה יסגור את הדיון לפני שהוא נפתח‪ .‬מה שחשוב הוא‬
‫להכיר את כל הגישות השונות‪ ,‬ובעיקר לזכור לשאול את השאלות‪ .‬רוב ספרי ההיסטוריה‬
‫מספרים רבות על מחשבותיהם של הוגים גדולים‪ ,‬על מעשי הגבורה של לוחמים‪ ,‬על מעשי‬
‫הצדקה של קדושים‪ ,‬על יצירותיהם של אמנים‪ ,‬על מבנים חברתיים שנוצרו והתפרקו‪ ,‬על‬
‫אימפריות שקמו ונפלו‪ ,‬על רשתות מסחר שנטוו ונפרמו‪ ,‬על טכנולוגיות שהתגלו והתפתחו‬
‫— מבלי לומר מילה איך כל זה השפיע על אושרם וסבלם של בני האדם‪ .‬זהו החור הגדול‬
‫ביותר בהבנתנו את ההיסטוריה‪ .‬כדאי להתחיל למלא אותו‪.‬‬
 ‫פרק ‪20‬‬

‫סופו של הומו סאפיינס‬

‫בתחילת הספר הצגנו את ההיסטוריה כאילו היא הקומה הבאה ברצף פיזיקה־כימיה־ביולוגיה‪,‬‬
‫וכאילו בני האדם כפופים לגמרי לחוקים הביולוגיים השולטים בעולם החי‪ .‬הביולוגיה‬
‫התוותה בעבור הומו סאפיינס מגרש משחקים רחב הרבה יותר ממגרש המשחקים של כל‬
‫אורגניזם אחר‪ ,‬והומו סאפיינס עושה שם דברים מופלאים‪ ,‬אבל כל מה שהומו סאפיינס עושה‬
‫אף פעם לא יכול לחרוג מגבולות המגרש‪ .‬עכשיו זה כבר לא לגמרי נכון‪ .‬כשאנו מסתכלים‬
‫בעולם של ימינו‪ ,‬אנו מגלים שהומו סאפיינס מתחיל לפרוץ את גבולות מגרש המשחקים‪.‬‬
‫ההיסטוריה מתחילה להפר את חוקי הביולוגיה ולשנותם‪.‬‬
‫במשך כארבעה מיליארד שנים‪ ,‬כל היצורים החיים שהתקיימו על פני כדור הארץ נוצרו‬
‫והתפתחו בכפוף לחוקי הברירה הטבעית‪ ,‬ללא עיצוב תבוני )‪ .(Intelligent Design‬הג'ירפה‬
‫זכתה לצוואר ארוך תודות לברירה טבעית בין ג'ירפות קדומות‪ ,‬שלחלקן היה צוואר ממוצע‬
‫ולאחרות צוואר מעט יותר ארוך‪ .‬אף אחד‪ ,‬ובפרט לא הג'ירפה‪ ,‬לא אמר‪" :‬צוואר ארוך יועיל‬
‫לג'ירפה להגיע לעלים שבצמרות העצים‪ .‬הבה נעצב לה צוואר ארוך יותר‪ ".‬גדולתה של‬
‫תורת האבולוציה של דארווין היא יכולתה להסביר את צווארה הארוך של הג'ירפה מבלי‬
‫להניח בשום שלב עיצוב תבוני‪.‬‬
‫אף לא יצור אחד התפתח בזכות עיצוב תבוני מהסיבה הפשוטה שכמעט אף לא יצור אחד‬
‫היה יכול לעצב את עצמו בתבונה‪ .‬חיידקים מסוגלים לחולל דברים מדהימים‪ .‬חיידק ממין‬
‫אחד מסוגל למשל להעתיק ולהטמיע חומר גנטי מחיידק ממין שונה לגמרי‪ ,‬וכך להשיג לעצמו‬
‫בן רגע טריקים חדשים‪ ,‬כגון עמידות לאנטיביוטיקה‪ .‬אלא שחיידקים אינם אומרים לעצמם‬
‫"הלוואי שהיתה לי עמידות לאנטיביוטיקה! הבה נחפש חיידק שיש לו עמידות כזו‪ ,‬ונעתיק את‬
‫הטריק שלו‪ ".‬למיטב ידיעתנו אין לחיידקים מודעות‪ ,‬אין להם רצונות‪ ,‬והם אינם רואים את‬
‫העתיד‪.‬‬
‫בשלב מסוים הופיעו יצורים שיש להם מודעות ורצונות‪ ,‬ויכולת מסוימת לראות ולתכנן‬
‫קדימה‪ ,‬כגון ג'ירפות‪ ,‬דולפינים‪ ,‬שימפנזים וניאנדרתלים‪ .‬אבל גם אם יצורים אלו אמרו‬
‫לעצמם "הלוואי שהיה לי צוואר ארוך יותר"‪ ,‬או "הלוואי שהטרף שלי היה אטי יותר"‪ ,‬הם‬
‫לא ידעו איך מגשימים את החזון‪ .‬הברירה הטבעית‪ ,‬ולא העיצוב תבוני‪ ,‬המשיכה אפוא לשלוט‬
‫ללא עוררין בעולם החי‪.‬‬
‫לפני כעשרת אלפים שנה‪ ,‬במהפכה החקלאית‪ ,‬נפער הסדק הראשון בשלטונה של הברירה‬
‫הטבעית‪ .‬הומו סאפיינס שילב את החזון עם היכולת והם נפגשו בתרנגולת‪ .‬הומו סאפיינס‬
‫שרצה תרנגולות שמנות ואטיות גילה שאם הוא מזווג את התרנגולת השמנה והאטית ביותר‬
‫עם התרנגול השמן והאטי ביותר‪ ,‬יש סיכוי לא רע שיצאו צאצאים שמנים ואטיים עוד יותר‪.‬‬
‫וכך החלו להופיע עוד ועוד תרנגולות — וגם פרות‪ ,‬כבשים‪ ,‬סוסים ואלפקות — שהדרך‬
‫הנכונה להסביר את קיומם היא עיצוב תבוני‪.‬‬
‫אלא שיכולותיו של הומו סאפיינס לשנות את עולם החי נשארו מוגבלות מאוד‪ .‬מה שהוא‬
‫ידע לעשות זה בעיקר להטות ולהאיץ את הברירה הטבעית הקיימת ממילא בין תרנגולות‪.‬‬
‫באמצעות רבייה סלקטיבית הוא נתן עדיפות לתרנגולות שמנות ואטיות על פני תרנגולות‬
‫רזות ומהירות‪ ,‬וכך היטה את הברירה הטבעית לכיוון חדש‪ .‬אך בדרך כלל לא היתה לו‬
‫היכולת לעצב בתרנגולות תכונות חדשות לגמרי שלא היה להן סימן וזכר במאגר הגנטי של‬
‫תרנגולות הפרא‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬מה שעשה הומו סאפיינס לתרנגולת במהפכה החקלאית אינו עד‬
‫כדי כך שונה מהיווצרותם של יחסים סימביוטיים בין אינספור מינים אחרים )למשל בין‬
‫פרחים לדבורים או בין נמלים לכנימות(‪.‬‬
‫היום‪ ,‬שלטונה בן ארבעה מיליארד השנים של הברירה הטבעית בעולם החי עומד בפני‬
‫אתגר מסוג שונה לגמרי‪ .‬בעוד ועוד מעבדות ברחבי העולם מהנדסים מדענים יצורים חיים‬
‫בהתאם לרעיונות תרבותיים‪ ,‬מבלי להתחשב בחוקי הברירה הטבעית ומבלי להיות מוגבלים‬
‫על ידי תכונותיהם המקוריות של היצורים המהונדסים‪ .‬בשנת ‪ 2000‬החליט אמן ברזילאי‬
‫בשם אדוארדו קאץ' שהוא רוצה ארנבת ירוקה זרחנית בשביל מייצג אמנותי חדשני )אחד‬
‫הזרמים האמנותיים התוססים ביותר בראשית המאה ה־‪ 21‬הוא זרם ה־‪ ,Bio-art‬כלומר‬
‫"אמנות ביולוגית"(‪ .‬קאץ' פנה למעבדת גנטיקה בצרפת‪ ,‬ושילם לה כדי שתייצר בשבילו‬
‫ארנבת ירוקה זרחנית‪ .‬המדענים הצרפתים לקחו ארנבת לבנה רגילה‪ ,‬השתילו בדנ"א שלה גן‬
‫ממדוזה זרחנית‪ ,‬ו־‪ !voila‬יש לנו ארנבת הזורחת באור ירקרק‪ .‬קאץ' קרא לארנבת הזרחנית‬
‫הזו "אלבא"‪.‬‬
‫אלבא מפרה את חוקי הברירה הטבעית ברגל גסה‪ ,‬ואי אפשר להסביר את היווצרותה‬
‫באמצעות חוקים אלו‪ .‬שכן אלבא חבה את קיומה לעיצוב תבוני‪ .‬אלבא היא רק הסנונית‬
‫הראשונה‪ ,‬וצריך עוד כמה סנוניות כדי לדעת אם באמת עלו החיים בכדור הארץ על מסלול‬
‫התפתחותי חדש‪ .‬אבל אם האנושות לא תשמיד את עצמה בזמן הקרוב‪ ,‬ואם הפוטנציאל‬
‫שעליו מצביעה אלבא יתממש במלואו‪ ,‬סביר שהמהפכה המדעית תתגלה בדיעבד לא רק‬
‫כמהפכה ההיסטורית החשובה ביותר‪ ,‬אלא גם כמהפכה הביולוגית החשובה ביותר שאירעה‬
‫בכדור הארץ מאז הופעת החיים‪ .‬לאחר ארבעה מיליארד שנים שבהן נשלט עולם החי על ידי‬
‫חוקי הברירה הטבעית‪ ,‬מתחיל עידן חדש של חיים — חיים הנשלטים על ידי עיצוב תבוני‪.‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬ההיסטוריה האנושית כולה תתפרש מחדש כתהליך ארוך של אימונים‪ ,‬ניסויים‬
‫וחניכה‪ ,‬שהוביל לשינוי של חוקי משחק־החיים‪ .‬תהליך שיש להבינו בפרספקטיבה קוסמית‬
‫של מיליארדי שנים‪ ,‬ולא בפרספקטיבה אנושית של אלפי שנים‪.‬‬
‫היום אפשר להבחין בשלוש דרכים מרכזיות שעשויות לאפשר לתרבות לעצב בני אדם‬
‫ואורגניזמים אחרים כרצונה‪ ,‬תוך התעלמות מחוקי הברירה הטבעית‪:‬‬
‫‪ .1‬הנדסה ביולוגית‬
‫‪ .2‬הנדסת סייבורגים )יצורים המשלבים חלקים אורגניים ולא־אורגניים(‬
‫‪ .3‬הנדסת חיים לא־אורגניים‬

‫יש לו אוזן על הגב‬

‫הנדסה ביולוגית היא התערבות יזומה ומודעת ברמה הביולוגית )למשל השתלת גן(‪ ,‬אשר‬
‫משנה את היכולות‪ ,‬הצרכים והרצונות של אורגניזם )כגון הארנבת אלבא( כדי שיתאימו טוב‬
‫יותר לרעיון תרבותי )כגון הרעיונות האמנותיים של אדוארדו קאץ'(‪.‬‬
‫הנדסה ביולוגית אינה דבר חדש‪ .‬בני אדם השתמשו בהנדסה ביולוגית זה אלפי שנים ואף‬
‫עשרות אלפי שנים‪ ,‬כדי לעצב את עצמם וכדי לעצב אורגניזמים אחרים‪ .‬דוגמה פשוטה היא‬
‫סירוס‪ .‬בני אדם נהגו ועדיין נוהגים לסרס פרים כדי ליצור שוורים‪ .‬שוורים הם בעלי אופי‬
‫נוח הרבה יותר מאשר פרים‪ ,‬ולכן קל יותר להשתמש בהם כבהמות עבודה ומשא‪ .‬בני אדם‬
‫נהגו גם לסרס גברים כדי ליצור זמרים בעלי קול סופרן ערב במיוחד‪ ,‬וסריסים שיכלו לשמור‬
‫על הרמון הסולטן בלי לעורר את קנאתו של הסולטן‪.‬‬
‫מה שהשתנה בשנים האחרונות זה שיכולות ההנדסה הביולוגית של בני האדם עלו פלאים‪.‬‬
‫פריצות דרך בתחום של כירורגיה‪ ,‬נוירוביולוגיה ויתר ענפי מדעי החיים מעמידות לרשות‬
‫האדם יכולות הנדסה ביולוגית שנדמו עד לפני זמן קצר כבדיוניות לגמרי‪ .‬כך למשל אפשר‬
‫היום לשנות את מינם של בני אדם באמצעות כירורגיה וטיפול הורמונלי‪ .‬העניין העצום‬
‫שמעוררים ניתוחים לשינוי מין נעוץ לא רק בסקרנותם של בני אדם לגבי כל חריגה מהנורמה‬
‫המינית‪ ,‬אלא יותר מכך — בהבנה שזהו תמרור המצביע על הכיוון שבו אנו צועדים‪.‬‬
‫טרנסקסואלים הם חיל החלוץ של העתיד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬פורסמה ברחבי העולם התמונה הזאת‪ ,‬אשר גרמה לזעזוע ולסערה‪:‬‬
 ‫‪ .25‬עכבר שבגבו גודלה "אוזן" העשויה מתאי סחוס של בקר‪.‬‬

‫זה אינו פוטומונטאז' אלא עכבר אמיתי לגמרי שבגבו הושתלו תאי כונדוציטים מבקר‪ ,‬שהם‬
‫התאים הבסיסיים מהם מורכב סחוס‪ .‬התאים גדלו על גבו של העכבר ויצרו סחוס שניתן‬
‫לעצבו בצורות שונות‪ ,‬למשל בצורת אוזן‪ .‬התהליך עשוי לאפשר את ייצורן של "אוזניים"‬
‫מלאכותיות‪ ,‬שיושתלו באנשים הזקוקים לכך‪ 106.‬תהליך דומה יכול לשמש ליצירתם של‬
‫איברים שונים ומשונים לא רק על גופם של עכברים‪ ,‬אלא גם על גופם של בעלי חיים‬
‫אחרים‪ ,‬ובכלל זה קופים ובני אדם‪.‬‬
‫אולם היכולת שמושכת אליה הכי הרבה תשומת לב היא היכולת להתערב ברמה הגנטית‪.‬‬
‫כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬בני אדם למדו כבר לפני אלפי שנים כיצד ניתן להשפיע על המטען הגנטי‬
‫של בעלי חיים על ידי הכלאה סלקטיבית בין תרנגולות‪ ,‬כלבים או סוסים‪ .‬אך זו היתה רק‬
‫הטיה של הברירה הטבעית הרגילה‪ ,‬ובין זה לבין "הנדסה גנטית" פעורה תהום‪" .‬הטיית‬
‫הברירה הטבעית" מבוססת על הכלאות בין פרטים שונים מאותו מין‪ ,‬או לכל היותר בין‬
‫פרטים ממינים קרובים )סוסים וחמורים(‪ ,‬והיא מוגבלת על ידי המאגר הגנטי הקיים במין‬
‫מלכתחילה‪ .‬מאחר שלאף ארנבת אין גנים הגורמים לה לזרוח באור ירקרק‪ ,‬הכלאות‬
‫סלקטיביות בין ארנבות לא היו יכולות ליצור את אלבא‪ .‬גם הכלאות סלקטיביות בין הארנבים‬
‫הירוקים ביותר לבין המדוזות הפרווניות ביותר לא היו מצליחות ליצור את אלבא‪ ,‬מפני‬
‫שלרוע המזל ארנבים ומדוזות אינם יכולים להזדווג‪" .‬הנדסה גנטית" פותחת אפשרות ליצור‬
‫אורגניזמים חדשים לא על ידי זיווגם והכלאתם של פרטים קרובים‪ ,‬אלא על ידי השתלה‬
‫וערבוב של חומר גנטי ממקורות שונים מאוד‪ ,‬ואפילו על ידי הנדוסם של גנים חדשים לגמרי‪,‬‬
‫שלא קיימים כרגע בשום אורגניזם‪.‬‬
‫כדי להבין את ההבדל בין "הטיית הברירה הטבעית" לבין "הנדסה גנטית"‪ ,‬חשבו על‬
‫העולם של כלי הטיס‪ .‬אילו התפתחו כלי טיס באמצעות ברירה טבעית‪ ,‬פירוש הדבר היה שכל‬
‫מטוס חדש לא היה אלא מטוס ישן שהכניסו בו כמה שינויים‪ ,‬וכל שלב מעבר חייב להיות‬
‫מסוגל לטוס‪ .‬כך למשל כשרצו במלחמת העולם השנייה לפתח מטוס סילון‪ ,‬היה על‬
‫המהנדסים לקחת מטוס דו־כנפי עם פרופלור ממלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ולהתחיל לעשות בו‬
‫שינויים כאלו ואחרים‪ ,‬כאשר לא משנה איזה שינוי עשו‪ ,‬בכל רגע נתון המטוס עדיין היה‬
‫חייב להיות מסוגל להמריא ולטוס‪ .‬לא היה אפשר היה לפתח מטוס סילון בצורה כזו‪ .‬למזלם‬
‫של מהנדסי המטוסים במלחמת העולם השנייה‪ ,‬הם לא היו חייבים לפעול בדרך הזו‪ .‬הם‬
‫שאבו רעיונות והשראה ממטוסים קיימים‪ ,‬אך כשהם באו להנדס את מטוס הסילון הם יצרו‬
‫אותו מאפס על לוח השרטוט שלהם‪ ,‬בלי להיות מוגבלים על ידי דגמי המטוסים הקיימים‬
‫בשטח‪ .‬זו הסיבה לכך שמטוסים יכלו לזנק היישר מעידן מטוסי הבוכנה לעידן מטוסי הסילון‪.‬‬
‫ההנדסה הגנטית מאפשרת לביולוגים להתחיל להנדס באופן דומה אורגניזמים‪ ,‬בלי להיות‬
‫מוגבלים יתר על המידה על ידי הדגמים הקיימים בשטח‪ .‬השתלת גן ממדוזה שגורם ליונקים‬
‫לזרוח באור ירקרק היא היום הליך שגרתי שנעשה לא רק בארנבים אלא גם בקופים‪) 107.‬יש‬
‫לכך שימושים רבים שאין להם ולא כלום עם אמנות‪ .‬זה מאפשר לגנטיקאים "לסמן" את בעל‬
‫החיים או אזורים מסוימים בבעל החיים לצורכי מחקר‪ (.‬אין שום מניעה עקרונית להשתיל גן‬
‫כזה גם אצל בני אדם‪ ,‬והם יתחילו לזרוח באור ירקרק‪.‬‬
‫ההנדסה הגנטית מעוררת התנגדויות אתיות‪ ,‬פוליטיות ואידיאולוגיות חריפות‪ .‬נוצרים‬
‫אדוקים וגם לא מעט חילונים מזדעזעים מהרעיון שהאדם מתחיל לשחק את אלוהים ולברוא‬
‫יצורים כרצונו‪ .‬חסידי זכויות בעלי חיים מצביעים על הסבל הרב הנגרם לא רק לחיות‬
‫המעבדה‪ ,‬אלא גם למיליארדי בעלי החיים שנוצרו במעבדות גנטיות תוך התעלמות מוחלטת‬
‫מצורכיהם‪ ,‬כגון תרנגולות שאינן יכולות ללכת‪ .‬חסידי זכויות האדם חוששים שהנדסה גנטית‬
‫תשמש ליצירתם של אנשי־על‪ ,‬אשר יורידו את בני האדם הרגילים למדרגת משרתים‪ .‬שלל‬
‫תחזיות אפוקליפטיות מנבאות את הופעתם של משטרים רודניים המשבטים חיילים עשויים‬
‫ללא חת ופועלים ללא איגוד‪ .‬התחושה הכללית היא שההנדסה הגנטית פותחת אפשרויות‬
‫רבות מדי‪ ,‬מסוכנות מדי‪ ,‬ושהכול קורה מהר מדי‪.‬‬
‫כתוצאה מכך עד כה נוצל רק חלק קטן מהפוטנציאל של ההנדסה הגנטית‪ .‬רוב האורגניזמים‬
‫שמהונדסים גנטית בימינו הם צמחים‪ ,‬פטריות‪ ,‬חיידקים וחרקים‪ ,‬שהלובי הפוליטי שלהם‬
‫חלש‪ .‬כך למשל החיידק הידוע לשמצה ‪ E.Coli‬הונדס גנטית כך שיוכל לפרק תאית מצמחים‬
‫ולהופכה לדלק‪ E.Coli 108.‬וכמה סוגי פטריות הונדסו גם לייצר אינסולין הזהה כמעט לחלוטין‬
‫מבחינה כימית לאינסולין שנוצר בלבלב האנושי‪ ,‬דבר שיוזיל מאוד את מחיר האינסולין ואת‬
‫הטיפול במחלת הסוכרת‪ 109.‬גן של דגים ארקטיים החיים בתנאי קור קיצוניים הושתל בדנ"א‬
‫‪110‬‬
‫של תפוחי אדמה‪ ,‬כדי לתת לתפוחי אדמה אלו עמידות גבוהה יותר בפני כוויות קור‪.‬‬
‫אולם יש עוד ועוד יונקים המהונדסים גנטית‪ .‬כל שנה נגרמים נזקים בשווי מיליארדי‬
‫דולרים לתעשיית החלב בשל מחלת ה־‪ Mastitis‬התוקפת את עטיניהן של פרות‪ .‬כיום עושים‬
‫ניסויים בהנדוס פרות שהחלב שלהן מכיל את החומר ‪ ,lysostaphin‬אשר פוגע בחיידק‬
‫מחולל המחלה‪ 111.‬חזירים המהונדסים גנטית באמצעות החדרת גן שנלקח מתולעת הופכים את‬
‫חומצת השומן אומגה ‪) 6‬שבכמויות גדולות היא מסוכנת לבריאות( לחומצת השומן המועילה‬
‫אומגה ‪ .3‬בשרם של החזירים הללו מכיל כמויות גדולות של אומגה ‪3.112‬‬
‫במעבדות המחקר כבר עובדים על דור העתיד של ההנדסה הגנטית‪ ,‬אשר שם בכיס הקטן‬
‫את החזירים העשירים באומגה ‪ .3‬חוקרים שנעזרו בהנדסה גנטית הצליחו לא רק להאריך את‬
‫תוחלת החיים הממוצעת של תולעים פי שישה‪ ,‬אלא גם להנדס עכברים גאונים שיכולות‬
‫הלימוד והזיכרון שלהם עולות בהרבה על אלו של עכברים ממוצעים‪ 113.‬מחקר על מין של‬
‫נברנים מונוגמיים )מרבית מיני הנברנים הם פוליגמיים( טוען שהוא בודד את הגנים‬
‫האחראים להתנהגות מונוגמית‪ ,‬ומעלה את האפשרות שיהיה אפשר לשנות אפילו התנהגויות‬
‫‪114‬‬
‫חברתיות מורכבות ביותר‪ ,‬כגון מונוגמיה ופוליגמיה‪ ,‬באמצעות הנדסה גנטית‪.‬‬

‫הניאנדרתלים חוזרים‬
‫רעיון מעניין לא פחות שמשוטט כיום בחלל האוויר הוא להקים לתחייה את הניאנדרתלים‪.‬‬
‫פרויקט מיפוי הגנום הניאנדרתלי עומד בימים אלה בפני סיומו‪ .‬במאמר ב"ניו יורק טיימס"‬
‫מפברואר ‪ 2009‬טען ג'ורג' צ'רץ' מאוניברסיטת הרווארד‪ ,‬שעל בסיס הגנום הניאנדרתלי‬
‫הממופה‪ ,‬ובאמצעות טכניקה חדשה שהוא וצוותו מפתחים‪ ,‬ניתן יהיה להשתיל דנ"א‬
‫ניאנדרתלי משוחזר בביצית אנושית‪ ,‬ולהוליד את הילד הניאנדרתלי הראשון מזה ‪ 30‬אלף‬
‫שנה‪ .‬צ'רץ' טוען שכל מה שהוא צריך כדי להגשים את החזון זה תקציב של ‪ 30‬מיליון דולר‬
‫)כמה נשים כבר התנדבו לשמש אימהות פונדקאיות(‪ 115.‬בשביל מה צריך ניאנדרתלים? יש‬
‫הטוענים שאם נוכל לחקור ניאנדרתלים חיים‪ ,‬נוכל לענות על כמה מהשאלות החשובות‬
‫ביותר בנוגע למוצאו של הומו סאפיינס וייחודו של הומו סאפיינס‪ .‬נוכל להבין למשל מה‬
‫בדיוק קרה במהפכה הלשונית‪ ,‬ומהו השינוי הקטן בארגון המוח שלנו שעשה כזה הבדל עצום‬
‫ביכולות שלנו‪ .‬אחרים מאמינים שמאחר שהומו סאפיינס הוא זה שחיסל את הניאנדרתלים‪,‬‬
‫מוטלת עלינו חובה היסטורית להקים אותם לתחייה‪ .‬ויש אולי גם תעשיינים שישמחו לשלם‬
 ‫משכורת אחת לניאנדרתל המסוגל לבצע עבודה של שני סאפיינסים‪.‬‬
‫רעיונות מעניינים ומטרידים עוד יותר נוגעים להינדוסו של נזר הבריאה עצמו — הומו‬
‫סאפיינס‪ .‬ליכולותיו‪ ,‬צרכיו ורצונותיו של הומו סאפיינס יש בסיס גנטי‪ ,‬והגנום של בני אדם‬
‫אינו מורכב הרבה יותר מזה של עכברים )גודל הגנום העכברי הוא כ־‪ 2.5‬מיליארד זוגות‬
‫בסיסים‪ .‬גודל הגנום האנושי הוא כ־‪ 2.9‬מיליארד זוגות בסיסים‪ .‬כך שהגנום האנושי גדול רק‬
‫ב־‪ 14‬אחוז מזה העכברי(‪ 116.‬הנדסה גנטית וסוגים אחרים של הנדסה ביולוגית עשויים לאפשר‬
‫בעוד כמה עשרות או מאות שנים לבצע שינויים יזומים ומרחיקי לכת לא רק במבנה הגוף‬
‫שלנו‪ ,‬במערכת החיסון שלנו‪ ,‬ובתוחלת החיים שלנו‪ ,‬אלא גם ביכולות האינטלקטואליות‬
‫והרגשיות שלנו‪ ,‬וברצונותינו העמוקים ביותר‪ .‬אם הנדסה גנטית יכולה ליצור עכברים גאונים‬
‫— מדוע לא בני אדם? המהפכה הלשונית אשר הפכה את הומו סאפיינס מעוד קוף־אדם חסר‬
‫חשיבות לשליט העולם‪ ,‬לא דרשה שום שינוי משמעותי בפיזיולוגיה של האדם או אפילו‬
‫בגודלו ובצורתו החיצונית של המוח‪ .‬היא היתה כרוכה בסך הכול בשינוי קטן בארגון הפנימי‬
‫של המוח‪ ,‬שהיתרגם לשינוי גדול בתודעה האנושית‪ .‬ייתכן ששינוי קטן נוסף בארגון הפנימי‬
‫של המוח די יהיה בו כדי לחולל מהפכה לשונית שנייה‪ ,‬ליצור תודעה מסוג חדש‪ ,‬ולהפוך את‬
‫הומו סאפיינס למשהו שונה לגמרי‪.‬‬
‫היכולות הטכניות לעשות את כל זה עדיין אינן בנמצא‪ ,‬אך הדבר העיקרי שמפריד בינינו‬
‫לבינן הוא לאו דווקא היעדר מימון או מכשולים מדעיים וטכנולוגיים בלתי עבירים‪ ,‬אלא‬
‫התנגדויות אתיות ופוליטיות‪ .‬לא ברור כמה זמן יוכלו ההתנגדויות האתיות והפוליטיות לעמוד‬
‫כחומה בפני ההתפתחויות האלה‪ ,‬בייחוד אם על הכף יעמדו הבטחות להאריך באופן משמעותי‬
‫את משך חייו של הומו סאפיינס‪ ,‬לרפא מחלות חשוכות מרפא‪ ,‬או לשפר את יכולותיו‬
‫הקוגנטיביות והרגשיות של האדם‪.‬‬
‫אם יתברר‪ ,‬למשל‪ ,‬שהנדסה ביולוגית מסוג כזה או אחר מסוגלת לרפא אלצהיימר‪ ,‬ואותו‬
‫הטיפול בדיוק מסוגל גם לשפר באופן ניכר את יכולות הזיכרון של בני אדם בריאים — האם‬
‫יביא הדבר לעצירת המחקר הרפואי? והאם כאשר יפותח הטיפול לאלצהיימר תוכל מערכת‬
‫אכיפה כלשהי למנוע מבני אדם בריאים להשתמש בו כדי לשפר את יכולות הזיכרון שלהם‬
‫ולא רק כדי למנוע הידרדרותו? גם הוויאגרה התחילה את חייה כתרופה לבעיות של לחץ‬
‫דם‪...‬‬

‫***‬

‫הנדסה ביולוגית המונעת על ידי רעיונות תרבותיים אולי תביא ואולי לא תביא להקמתם‬
‫לתחייה של הניאנדרתלים‪ .‬סביר יותר שהיא תביא תוך זמן קצר להפליא )כמה מאות שנים‬
‫לכל היותר( להיעלמותו של הומו סאפיינס‪ .‬לא מכיוון שהיא תגרום לשואה אקולוגית כזו או‬
‫אחרת‪ ,‬אלא פשוט מכיוון שהומו סאפיינס ישונה בצורה כה מרחיקת לכת‪ ,‬שהוא לא יהיה עוד‬
‫הומו סאפיינס‪ .‬יתרה מזו‪ :‬הנדסה ביולוגית המונעת על ידי רעיונות תרבותיים תביא לשינוי‬
‫הרבה יותר מרחיק לכת בכל עולם החי בכדור הארץ‪ :‬היא תביא להיעלמותו של עצם הבסיס‬
‫לקטלוגם של מינים ביולוגיים‪.‬‬
‫מקובל היום לחשוב שאם שני בעלי חיים מסוגלים להזדווג ולהוליד צאצא פורה‪ ,‬הרי שהם‬
‫שייכים לאותו מין‪ .‬זו הסיבה לכך שכלב קוקר ספניאל וכלבה דלמטית נחשבים בני אותו מין‬
‫ביולוגי‪ ,‬בשעה שזברה וסוס נחשבים בני מינים שונים‪ .‬בעולם שבו הדור הבא מהונדס‬
‫בהתאם לרעיונות תרבותיים תוך מיזוג חומר גנטי מפה ומשם‪ ,‬לא יהיו יותר מינים ביולוגיים‬
‫במובן הנוכחי של המילה‪ .‬ניתן יהיה למזג חומר גנטי מכל מספר של יצורים ומכל סוג‪ ,‬וכל‬
‫התוצרים יהיו תמיד "פוריים"‪ .‬ארנב‪ ,‬מדוזה‪ ,‬תפוח אדמה וחיידק קולי — כולם יהיו שייכים‬
‫לאותו המין‪ ,‬מכיוון שיהיה ניתן למזג את החומרים הגנטיים של ארבעתם וליצור צאצא פורה‪.‬‬
‫בכך יסתיימו ארבעה מיליארד שנים של ברירה טבעית ללא עיצוב תבוני‪ ,‬ויתחיל תהליך‬
‫בעל חוקיות שונה לגמרי‪ ,‬הנקבעת על ידי התרבות וההיסטוריה‪ .‬קודם כול ישנו רעיון‬
‫תרבותי כגון "אנחנו רוצים ארנב שיזרח באור ירקרק‪ ",‬או "אנחנו רוצים חזיר שבשרו עשיר‬
‫באומגה ‪ ",3‬או "אנחנו רוצים חיידק שייצר דלק‪ ",‬או "אנחנו רוצים בני אדם שלא יזדקנו‬
‫לעולם" — והרעיון התרבותי הזה הוא שמניע את השינוי הביולוגי‪.‬‬
‫ביולוגים ברחבי העולם מנהלים מלחמת חורמה נגד קנאי דת בריאתנים )‪(Creationists‬‬
‫אשר מסרבים לקבל את תורת האבולוציה ומתעקשים שכל האורגניזמים הם תולדה של‬
‫עיצוב תבוני‪ .‬צחוק הגורל הוא שאמנם הביולוגים צודקים לגבי העבר‪ ,‬אך הבריאתנים‬
‫צודקים לגבי העתיד‪ .‬אם לא יקרה משהו בלתי צפוי‪ ,‬מכאן ואילך יותר ויותר אורגניזמים‬
‫בכדור הארץ יהיו תוצר של עיצוב תבוני ולא של ברירה טבעית‪.‬‬

‫חיים ביוניים‬
‫הדרך השנייה שבה אפשר לשנות את חוקי המשחק הביולוגיים היא באמצעות הנדוסם של‬
‫סייבורגים‪ ,‬שהם יצורים אשר משלבים חלקים אורגניים עם חלקים לא־אורגניים )למשל‬
‫אדם בעל ידיים ביוניות(‪ .‬השאלה היכן עובר הגבול בין משקפופר לבין "סייבורג" היא שאלה‬
‫מסובכת‪ .‬די ברור שאנו כבר קרובים לגבול הזה‪ ,‬אם עדיין לא עברנו אותו‪ .‬כאשר מכשיר‬
‫לא־אורגני הופך להיות חלק בלתי נפרד מגוף האורגניזם‪ ,‬וכאשר מכשיר זה משנה בצורה‬
‫מהותית את יכולותיו‪ ,‬צרכיו‪ ,‬רצונותיו‪ ,‬אישיותו וזהותו של האורגניזם — יש מקום לדבר על‬
‫סייבורג‪.‬‬
‫"הסוכנות למחקר הגנה מתקדם" )‪ (DARPA‬האמריקנית מפתחת סייבורגים המורכבים‬
‫מחרקים קטנים — מקקים‪ ,‬זבובים וכו'‪ .‬הרעיון הוא להשתיל בגופם של חרקים אלו מעבדים‪,‬‬
‫גלאים ושבבים‪ ,‬אשר יאפשרו למפעיל אנושי )או למחשב( לשלוט מרחוק בתנועותיהם‪,‬‬
‫ולקלוט ולהעביר אינפורמציה‪ .‬חרקים ביוניים אלו אמורים לשמש כסוכני מודיעין ותצפיתנים‬
‫בשדה הקרב‪" 117.‬המרכז ללחימה תת־מימית של חיל הים" האמריקני החל לפתח בשנת ‪2006‬‬
‫סייבורג מסוג דומה שיהיה מבוסס על כרישים‪ ,‬אך תוך שימוש ביכולותיהם הטבעיות של‬
‫כרישים לזהות שדות אלקטרומגנטיים תת־מימיים ולהתמצא באופן כללי באוקיאנוסים רחבים‬
‫‪118‬‬
‫ועמוקים‪.‬‬
‫אין מניעה לעשות דברים דומים גם עם הומו סאפיינס‪ ,‬ולמעשה בכל הנוגע לסייבורגים‪,‬‬
‫המחקר על בני אדם מתקדם בהרבה מאשר על בעלי חיים‪ .‬מכשירי שמיעה הם הדוגמה‬
‫המוכרת ביותר‪ .‬הדור החדש של מכשירי שמיעה עושה שימוש ב"שתל שבלולי" המכונה‬
‫לעתים "אוזן ביונית"‪ .‬השתל קולט צלילים דרך מיקרופון הנמצא באוזן החיצונית‪ .‬הוא מסנן‬
‫את הקולות תוך איתור קולות דיבור‪ ,‬ומעבד את הקולות לאותות חשמליים הנשלחים ישירות‬
‫לעצב השמיעה‪ ,‬ומשם למוח‪ .‬כך מסוגלים אנשים כבדי שמיעה או חירשים גמורים ליהנות‬
‫‪119‬‬
‫מרמה מסוימת של שמיעה‪.‬‬
‫טכנולוגיה דומה מנסה להשיב את יכולות הראייה של עיוורים‪ .‬חברת ‪Retina Implant‬‬
‫עוסקת בייצור טכנולוגיה שתאפשר ראייה מלאכותית לגמרי‪ ,‬באמצעות השתלתם של שבבים‬
‫אלקטרוניים בגוף האדם‪ ,‬ושימוש עקיף בצורה שבה המוח הופך אור לאותות עצביים‬
‫וחשמליים‪ .‬הטכנולוגיה אינה מאפשרת‪ ,‬נכון לעכשיו‪ ,‬החזרה מלאה של יכולת הראייה‪ ,‬אך‬
‫‪120‬‬
‫מאפשרת להתמצא במרחב‪ ,‬לזהות פרצופים‪ ,‬ואפילו לזהות אותיות‪.‬‬
‫ג'סי סאליבן איבד בתאונת עבודה את שתי ידיו‪ ,‬עד הכתף‪" .‬המכון לשיקום" בשיקגו‬
‫השתיל לג'סי לאחרונה זוג ידיים ביוניות‪ .‬מה שמיוחד בידיים הביוניות של ג'סי זה שהוא‬
‫מסוגל להניע אותן בכוח המחשבה! קצות עצבים מהכתף ומאזור החזה של ג'סי‪ ,‬אלה‬
‫שאחראים על הנעת היד אצל אנשים בריאים‪ ,‬חוברו לגלאים‪ .‬כשג'סי רוצה להזיז את ידו‬
‫הימנית‪ ,‬הוא עושה מה שעושה כל אדם רגיל באופן לא מודע‪ .‬הגלאים קולטים את האותות‬
‫המגיעים מן המוח אל העצבים החתוכים‪ ,‬ומעבירים אותם אל מחשב שהושתל בגופו של ג'סי‪.‬‬
‫המחשב מזיז את היד הביונית בהתאם לאותות הללו‪ .‬טווח התנועות מוגבל הרבה יותר מאשר‬
‫ביד רגילה‪ ,‬אבל מאפשר לג'סי לבצע פעולות יומיומיות בצורה פשוטה‪ .‬יד ביונית דומה‬
‫‪121‬‬
‫הושתלה גם בגופה של קלאודיה מיטשל‪ ,‬חיילת אמריקנית שידה נקטעה בתאונת דרכים‪.‬‬
 ‫‪ .26‬ג'סי סאליבן וקלאודיה מיטשל אוחזים ידיים‪ .‬הדבר המדהים בשתלים הביוניים הללו זה שהם מופעלים‬
‫בכוח המחשבה‪ .‬כבר היום קיימת טכנולוגיה המאפשרת לבני אדם להניע בכוח המחשבה בלבד מכשירים‬
‫ואפילו איברים הנמצאים בחדר אחר‪ ,‬בעיר אחרת‪ ,‬ואף ביבשת אחרת!‬

‫טכנולוגיה דומה עשויה לאפשר בעתיד הקרוב לבני אדם לשלוט בכוח המחשבה בלבד לא רק‬
‫באיברים בעלי יכולות שעולות בהרבה על יכולותיהם של האיברים האורגניים‪ ,‬אלא גם על‬
‫איברים ומכשירים שנמצאים במרחק רב מהם‪ .‬מדענים באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה‬
‫השתילו אלקטרודות במוחם של קופי רזוס והצליחו לאמן את הקופים לשלוט בכוח המחשבה‬
‫בלבד בידיים וברגליים ביוניות המנותקות מגופם‪ .‬קופה בשם אורורה למדה לא רק לשלוט‬
‫כרצונה ביד ביונית עצמאית‪ ,‬אלא גם להניע במקביל את שתי ידיה האורגניות‪ .‬מעתה יכולה‬
‫אורורה להפעיל בו זמנית שלוש ידיים שאחת מהן נמצאת במקום אחר‪ .‬היא יכולה לשבת‬
‫במעבדה בצפון קרוליינה‪ ,‬לגרד את הגב עם יד אחת‪ ,‬לגרד את הראש עם יד שנייה‪ ,‬ולשלוח‬
‫יד שלישית לקערת בוטנים שנמצאת בניו יורק! קופה אחרת בשם אדויה זכתה לפרסום עולמי‬
‫בשנת ‪ 2008‬כאשר בעודה יושבת במעבדה בצפון קרוליינה היא הוליכה בכוח המחשבה‬
‫‪122‬‬
‫בלבד רובוט השוקל פי ‪ 20‬ממשקלה במעבדה בקיוטו‪ ,‬יפן!‬
‫ה־‪ Locked-In Syndrome‬גורם לשיתוק כללי בכל איברי הגוף‪ ,‬תוך שהיכולת‬
‫הקוגניטיבית נותרת בעינה‪ .‬חולים בסינדרום זה יוצרים בדרך כלל קשר עם העולם החיצוני‬
‫באמצעות עיניהם או באמצעות מחשב המאתר תזוזות עיניים ומתרגם אותן למילים‪ .‬כיום‬
‫נערכים ניסויים שבמסגרתם משתילים אלקטרודות במוח של החולים‪ ,‬כדי לקלוט את האותות‬
‫החשמליים במוח ולתרגמם למילים‪ .‬אם ניסויים אלו יוכתרו בהצלחה‪ ,‬יוכלו הסובלים‬
‫מהסינדרום לתקשר עם העולם החיצוני באופן חופשי יחסית — ותיווצר טכנולוגיה‬
‫‪123‬‬
‫המאפשרת לקרוא מחשבות‪.‬‬
‫אולם מכל הפיתוחים שעליהם עובדים כיום‪ ,‬המהפכני והמרתק ביותר הוא פיתוח חיבור‬
‫ישיר דו־כיווני בין מוח למחשב‪ .‬מה יקרה ברגע שבו אפשר יהיה לחבר ישירות בין המוח‬
‫האנושי לבין מחשבים‪ ,‬כך שמחשבים יוכלו לקרוא את האותות החשמליים במוח של האדם‪,‬‬
‫ובו בזמן לשדר אותות חשמליים שהמוח מסוגל לקרוא? מה יקרה אם באמצעות תיווך‬
‫אלקטרוני כזה יהיה אפשר לחבר ישירות בין כמה מוחות שונים‪ ,‬או בין המוח לבין רשת‬
‫האינטרנט? מה יקרה‪ ,‬למשל‪ ,‬לזיכרון האנושי‪ ,‬לתודעה האנושית ולזהות האישית אם למוח‬
‫תהיה נגישות ישירה למאגרי זיכרון קולקטיביים‪ ,‬בלתי מוגבלים ונצחיים בפוטנציה? במצב‬
‫כזה‪ ,‬סייבורג אחד יוכל‪ ,‬למשל‪ ,‬לזכור את זיכרונותיו של סייבורג אחר — לא לשמוע‬
‫עליהם‪ ,‬לא לקרוא אותם באוטוביוגרפיה‪ ,‬לא לדמיין אותם‪ ,‬אלא ממש לזכור אותם‪.‬‬
‫סייבורג כזה כבר לא יהיה אדם ואפילו לא אורגניזם‪ ,‬אלא משהו שונה לגמרי‪ .‬יכולות‬
‫אנושיות בסיסיות ביותר‪ ,‬כגון יכולת המחשבה‪ ,‬התקשורת והזיכרון‪ ,‬יהיו שונות בצורה כה‬
‫רדיקלית‪ ,‬שאנו לא מסוגלים אפילו להתחיל לחשוב מה זה אומר‪.‬‬

‫חיים משלהם‬
‫הדרך השלישית לשבור את חוקי המשחק הביולוגיים היא על ידי הנדוסם של יצורים לגמרי‬
‫לא־אורגניים‪ ,‬כגון מחשבים‪ ,‬תוכנות מחשב‪ ,‬וּוירוסים ממוחשבים‪ ,‬אשר מסוגלים לעבור‬
‫התפתחות אבולוציונית עצמאית‪.‬‬
‫ִחשבו למשל על וירוס מחשבים שתוכנת על ידי מתכנת אנושי ומשוטט כעת באינטרנט‬
‫באופן חופשי‪ .‬הוא מעתיק את עצמו מיליוני־מיליונים של פעמים‪ ,‬תוך שהוא נרדף על ידי‬
‫תוכנות אנטי־וירוס ומתחרה בווירוסים אחרים על מקום מוגבל בעולם הווירטואלי‪ .‬באחת‬
‫הפעמים שבהן הווירוס משכפל את עצמו נופלת טעות בשכפול — מוטציה ממוחשבת )ייתכן‬
‫שהמוטציה מתרחשת מפני שהמתכנת האנושי מראש תיכנת את הווירוס לטעות מדי פעם‬
‫בשכפול(‪ .‬ייתכן שהווירוס החדש יהיה מוצלח יותר בשרידה ובהתפשטות בתוך העולם‬
‫הווירטואלי‪ .‬אם כך‪ ,‬המוטציה החדשה תשרוד ותתפשט‪ .‬ככל שיעבור הזמן‪ ,‬העולם‬
‫הווירטואלי יתמלא בווירוסים חדשים שאיש לא תיכנת אותם‪ ,‬והם עוברים אבולוציה‬
‫לא־אורגנית‪.‬‬
‫כבר היום‪ ,‬אחד התחומים החמים ביותר בעולם המחשבים הוא התחום של "תכנות גנטי"‬
‫)‪ (Genetic Programming‬המנסה לחקות את שיטותיה של האבולוציה הגנטית‪ .‬חלומם‬
‫הגדול של מתכנתים רבים הוא ליצור תוכנות מחשב לומדות שמסוגלות ללמוד ולהתפתח‬
‫באופן עצמאי‪ .‬התוכנה הראשונית אמנם מתוכנתת על ידי בני אדם‪ ,‬אך היא מתוכנתת לשפר‬
‫את עצמה ללא התערבות אנושית נוספת‪ ,‬ולהתפתח בכיוונים שהמתכנתים האנושיים לא חזו‬
‫ואינם מסוגלים לחזות‪.‬‬
‫האם יש לנו כאן יצורים חיים? לא ברור‪ .‬תלוי בהגדרה שלנו לחיים‪ .‬אבל ברור שיש לנו‬
‫כאן תהליך אבולוציוני מסוג חדש‪ .‬זהו פתח לאבולוציה לא־אורגנית ארוכת טווח‪ ,‬משוחררת‬
‫לחלוטין מהכבלים ומהחוקים של האבולוציה האורגנית‪.‬‬
‫אפשרות מרתקת ומפחידה נוספת היא ליצור תודעה בתוך מחשב‪ .‬אם מחשבים יוכלו‬
‫לחקות במדויק את דרך פעולתן של רשתות נוירונים‪ ,‬האם הם יוכלו לחשוב ולהרגיש? ייתכן‬
‫שבקרוב תהיה לנו תשובה‪" .‬פרויקט המוח הכחול" )‪ (Blue Brain Project‬יצא לדרך בשנת‬
‫‪ ,2005‬מתוך מטרה ליצור מעין מוח אנושי שלם בתוך מחשב‪ ,‬כשמעגלים אלקטרוניים‬
‫במחשב מחקים במדויק את פעולתן של רשתות נוירונים במוח‪ .‬מנהל הפרויקט טוען שאם‬
‫יימצא המימון המתאים‪ ,‬בתוך עשור או שניים יהיה אפשר ליצור מוח ממוחשב כזה שיוכל‬
‫לדבר ולהתנהג בדיוק כמו בן אדם‪ .‬אל לנו לראות בטענות כאלה חלומות שווא‪ .‬עד כה מומן‬
‫הפרויקט בנדיבות רבה על ידי הממשלה השווייצרית‪ ,‬שכנראה לוקחת את הטענות הללו‬
‫ברצינות‪ .‬נכון לשנת ‪ ,2012‬הפרויקט הוא מועמד מוביל לקבל מענק של מיליארד יורו‬
‫‪124‬‬
‫מהאיחוד האירופי‪.‬‬

‫הנבואה של פרנקנשטיין‬
‫עד כה הוגשם רק חלק זעיר מהאפשרויות הגלומות בהנדסה הביולוגית‪ ,‬בסייבורגים ובחיים‬
‫הלא־אורגניים‪ .‬אבל כבר העולם של שנת ‪ 2012‬הוא עולם שבו התרבות משתחררת והולכת‬
‫ממגבלות הביולוגיה‪ .‬היכולת של בני אדם להנדס לא רק את העולם שמסביבם‪ ,‬אלא בעיקר‬
‫את העולם שבתוך גופם ובתוך ראשם‪ ,‬מתפתחת בקצב מסחרר‪ .‬עוד ועוד תחומים צריכים‬
‫להתמודד עם שאלות חדשות שמציבות ההנדסה הביולוגית והאפשרות ליצור סייבורגים‬
‫וחיים לא־אורגניים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אחת השאלות החמות ביותר כיום בתחום ההגנה על הפרטיות היא פרטיות‬
‫הדנ"א‪ .‬סריקתו של הדנ"א האנושי הראשון ארכה ‪ 15‬שנה ועלתה ‪ 3‬מיליארד דולר‪ .‬היום‬
‫אפשר לסרוק דנ"א של אדם בתוך כמה שבועות ובמחיר של כמה אלפי דולרים‪ .‬כמה חברות‬
‫ביוטכנולוגיה עובדות על פיתוח שיטות שיאפשרו לסרוק דנ"א של אדם בתוך כמה שעות‬
‫ובמחיר של מאות ספורות של דולרים‪ 125.‬ברגע שזה יקרה‪ ,‬תיפתח הדרך לרפואה אישית‬
‫אמיתית‪ ,‬המתאימה תרופות ודרכי טיפול לדנ"א הספציפי של החולה‪ .‬רופא המשפחה יוכל‬
‫להתריע בפנינו בוודאות רבה הרבה יותר מבעבר שאנו בקבוצת סיכון גבוהה לסרטן הכבד‪,‬‬
‫ומנגד להרגיע אותנו שסיכויינו ללקות בהתקף לב קטנים‪ .‬הרופא גם יוכל לדעת שתרופה‬
‫מסוימת‪ ,‬המתאימה ל־‪ 92‬אחוז מהאוכלוסייה‪ ,‬אינה מתאימה לנו‪ ,‬ודווקא תרופה נדירה‪,‬‬
 ‫שמתאימה רק ל־‪ 5‬אחוזים מהאוכלוסייה‪ ,‬תועיל לנו‪.‬‬
‫אך הדרך תיפתח לעוד כמה דברים‪ .‬האם‪ ,‬למשל‪ ,‬חברת ביטוח תהיה רשאית לבקש סריקת‬
‫דנ"א לפני שהיא מבטחת אותנו‪ ,‬ותהיה רשאית להעלות את מחיר הפרמיה אם היא מגלה‬
‫נטיות תורשתיות למחלה או להתנהגות פזיזה? האם מעסיק פוטנציאלי יהיה רשאי לבקש‬
‫שנפקסס לו לא רק את קורות החיים שלנו אלא גם את סריקת הדנ"א שלנו? והאם מעסיק‬
‫פוטנציאלי יהיה רשאי להעדיף מישהי אחרת על פנינו‪ ,‬מכיוון שהדנ"א שלה מתאים יותר‬
‫לפרופיל המבוקש מאשר הדנ"א שלנו? האם יהיה אפשר לתבוע אותו על "אפליה גנטית"?‬
‫האם אתרי שידוכים יתאימו בין בני זוג פוטנציאלים לא רק לפי מזל הלידה שלהם או הצבע‬
‫החביב עליהם‪ ,‬אלא גם לפי הדנ"א שלהם?‬
‫האם חברה המפתחת יצור חדש או איבר חדש רשאית לרשום פטנט על דנ"א‪ ,‬ובעצם לקבל‬
‫זכויות יוצרים על חיים? ברור שחברה יכולה להיות הבעלים של תרנגולת ספציפית או אוזן‬
‫ביונית ספציפית — אבל האם היא גם זכאית להיות הבעלים החוקיים של מין שלם של בעל‬
‫חיים‪ ,‬או של סוג שלם של איברים חדשים?‬
‫סוגיות אלו מתגמדות לעומת השאלות האתיות‪ ,‬החברתיות והפוליטיות שמעלות יכולות‬
‫רפואיות חדשות להאריך חיים‪ ,‬לשפר את איכות החיים‪ ,‬ולהעצים את כישורי האדם‪ .‬מגילת‬
‫זכויות האדם‪ ,‬סל התרופות הממשלתי‪ ,‬ביטוחי הבריאות למיניהם והציבור באופן כללי‬
‫מכירים היום בכך שתרבות אנושית "הומנית" מחויבת להעניק לכל חבריה טיפול רפואי סביר‬
‫ולשמור על רמת בריאות סבירה של הכול‪ .‬זה היה טוב ויפה כל עוד הרפואה עסקה בעיקר‬
‫במניעת הידרדרות מתחת לנורמה‪ .‬מה יקרה כשהרפואה תעסוק יותר ויותר במתן אפשרות‬
‫להתעלות מעל הנורמה? האם כל בני האדם יהיו זכאים לכך‪ ,‬או שמא תיווצר אליטה חדשה‬
‫של סופרמנים?‬
‫זה איננו מדע בדיוני‪ .‬מרבית ספרי וסרטי המדע הבדיוני מתארים עולם שבו פרטי הומו‬
‫סאפיינס הזהים לנו בכל דבר נהנים מטכנולוגיה משופרת‪ ,‬כגון חלליות הנעות במהירות האור‬
‫ותותחי לייזרים‪ .‬הדילמות האתיות והפוליטיות של ספרים וסרטים אלו לקוחות בדרך כלל‬
‫מעולמנו שלנו‪ ,‬ואינן אלא המחזתם של מתחים רגשיים וחברתיים מוכרים היטב בתוך‬
‫תפאורה עתידנית‪ .‬אך הפוטנציאל המהפכני האמיתי של הטכנולוגיות החדשות טמון‬
‫באפשרות לשנות את הומו סאפיינס עצמו‪ ,‬לרבות תכונותיו ורצונותיו‪ ,‬ולא רק את כלי הרכב‬
‫או כלי הנשק שלו‪ .‬ליצור‪ ,‬למשל‪ ,‬יצור שחציו אורגני וחציו ממוחשב; שלא מת ולא מזדקן;‬
‫שלא מתרבה ולא מגדל צאצאים ואולי חסר כל מיניות; שמסוגל לחלוק מחשבות בצורה‬
‫ישירה )מוח אל מוח( עם אחרים; שלא כועס לעולם אך יש לו רגשות ורצונות שאנו לא‬
‫מסוגלים לחוות או אפילו לדמיין‪ .‬הדילמות האתיות והפוליטיות ישתנו בהתאם‪.‬‬
‫הסיבה המרכזית לכך שספרי וסרטי המדע הבדיוני אינם נוטים לתאר עתיד כזה איננה‬
‫היעדר דמיון אלא היעדר קהל‪ .‬יקום עתידני כזה חורג לגמרי מעולם המשמעות שלנו‪,‬‬
‫ולקוראים ולצופים בני ימינו לא תהיה שום יכולת להתחבר לדילמות‪ ,‬לגיבורים ולעלילה‪.‬‬
‫זאת כשם שקהל של ניאנדרתלים לא היה מצליח להתחבר לדילמות של המלט‪ ,‬לעלילה של‬
‫"החטא ועונשו"‪ ,‬או לגיבוריה של הסדרה סיינפלד‪ .‬שליטיו העתידים של העולם עשויים‬
‫להיות שונים מהומו סאפיינס הרבה יותר מהשוני של הומו סאפיינס מהומו ניאנדרתלנזיס‪,‬‬
‫והדילמות שיטרידו אותם הן חסרות משמעות לגבינו‪.‬‬
‫פיזיקאים מגדירים את המפץ הגדול כ־‪ .Singularity‬זוהי נקודה בזמן שבה כל חוקי הטבע‬
‫הידועים לנו וכל עולם המשמעות המוכר לנו לא תפקדו‪ ,‬ולכן גם אם היה משהו לפני המפץ‬
‫הגדול‪ ,‬הוא חסר משמעות לגבינו‪ .‬ייתכן שאנו מתקרבים במהירות ל־‪ Singularity‬עתידית‪,‬‬
‫שבה עולם המשמעות המוכר לנו יקרוס‪ .‬כל מה שיקרה אחרי אותה נקודה הוא חסר משמעות‬
‫עבורנו‪.‬‬

‫***‬

‫ב־‪ 1818‬כתבה מרי שלי את "ד"ר פרנקנשטיין"‪ ,‬המספר על מדען היוצר אדם מלאכותי‬
‫שיוצא משליטה וגורם לאסון‪ .‬מאז ועד היום נעשו אינספור עיבודים לסיפור הזה‪ ,‬שהוא אחד‬
‫מעמודי התווך של המיתולוגיה המדעית‪ .‬לכאורה מזהיר מיתוס פרנקנשטיין את האדם שאם‬
‫הוא ישחק יותר מדי עם טכנולוגיות חדשות‪ ,‬ובפרט אם הוא ינסה להנדס את החיים עצמם —‬
‫גורלו יהיה רע ומר‪ .‬אך לסיפור יש רובד עמוק יותר‪.‬‬
‫ברובד העמוק‪ ,‬מיתוס פרנקנשטיין מעמת את הומו סאפיינס עם העובדה שימיו עלי אדמות‬
‫בכל מקרה ספורים‪ .‬אם לא תקרה שואה אטומית או אקולוגית כלשהי‪ ,‬קצב ההתפתחות‬
‫הטכנולוגית יביא תוך זמן קצר )כמה מאות שנים?( להחלפתו של הומו סאפיינס בישויות‬
‫מסוג חדש לגמרי‪ .‬סופרמנים וסייבורגים מהונדסים גנטית וטכנולוגית‪ ,‬אשר לא רק‬
‫יכולותיהם הפיזיות‪ ,‬אלא בעיקר יכולותיהם‪ ,‬צורכיהם ורצונותיהם הקוגניטיביים והרגשיים‬
‫שונים מאלו של הומו סאפיינס‪ .‬זוהי מחשבה שלמרבית בני האדם קשה להתמודד איתה‪ .‬אנו‬
‫אוהבים לחשוב על כך שבעתיד נשתגר מישראל לארצות הברית בתוך שניות או נטוס מכוכב‬
‫לכוכב בחלליות מהירות‪ .‬אנו לא כל כך אוהבים לחשוב על כך שבעתיד‪ ,‬יצורים בעלי‬
‫מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬זיכרונות וזהות אישית כמו שלנו יחדלו להתקיים‪ ,‬ואת מקומנו יתפוס משהו‬
‫שאיננו מסוגלים אפילו להתחיל לדמיינו‪ ,‬אך יכולותיו עולות על אלו שלנו עשרות מונים‪.‬‬
‫אנחנו עוד איכשהו מסתדרים עם הרעיון שד"ר פרנקנשטיין ייצר מפלצת איומה שנצטרך‬
‫להשמיד כדי להציל את עצמנו‪ .‬זה מרגיע אותנו‪ ,‬כי זה אומר לנו שאנו הדבר הכי טוב‬
‫שהתקיים אי פעם בעולם‪ ,‬והדבר הכי טוב שיכול להתקיים‪ .‬אנחנו נזר הבריאה‪ .‬אין ולא יהיה‬
‫שום דבר טוב יותר מאיתנו‪ .‬כל ניסיון לשפר אותנו יסתיים בכישלון‪ .‬בדרך כלל הכישלון‬
‫מיוחס לכך שמנסים לשפר רק את הגוף והשכל שלנו‪ ,‬ולא מביאים בחשבון את הלב‪ ,‬את‬
‫הרוח‪ ,‬את הרגשות‪ ,‬את הנפש‪.‬‬
‫קשה לנו יותר עם הרעיון שגם את הלב‪ ,‬הרוח והנפש אפשר להנדס‪ ,‬ותודות לכך ד"ר‬
‫פרנקנשטיין ייצור משהו הרבה יותר משוכלל מאיתנו‪ .‬משהו שיסתכל עלינו באותו מבט‬
‫מזלזל שבו אנו מסתכלים על הניאנדרתלים‪ ,‬משהו שישלול מאיתנו את המעמד של "נזר‬
‫הבריאה"‪.‬‬

‫***‬

‫אין לדעת אם ד"ר פרנקנשטיין אכן יגשים את החזון הזה‪ .‬העתיד הרי אינו ידוע‪ ,‬ויהיה זה‬
‫מפתיע בצורה בלתי רגילה אם התחזיות שמועלות בפרק הזה יתגשמו ככתבן וכלשונן‪ .‬אם‬
‫לשפוט על פי מקרים קודמים בהיסטוריה‪ ,‬ישנה סבירות גבוהה שאפשרויות שנראות לנו‬
‫היום בהישג יד לא יתממשו אף פעם בשל מכשלות בלתי צפויות‪ ,‬ומנגד ייפתחו אפשרויות‬
‫מדהימות הרבה יותר‪ ,‬שאיש היום לא מסוגל להעלות בדמיונו‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬כשהחל עידן‬
‫הגרעין באמצע שנות הארבעים של המאה ה־‪ ,20‬הופרחו לחלל האוויר תחזיות מרחיקות לכת‬
‫על העולם הגרעיני של שנות האלפיים‪ ,‬שלעת עתה רק חלק קטן מהן התגשם‪ .‬מנגד‪ ,‬איש לא‬
‫ראה אז בדמיונו את המחשב האישי ואת רשת האינטרנט‪.‬‬
‫לכן אין להתייחס ברצינות רבה מדי לדוגמאות הספציפיות שנסקרו בעמודים הקודמים‪ .‬הן‬
‫נועדו בסך הכול לגרות את הדמיון‪ .‬הנקודה החשובה באמת שפרק זה מנסה להעביר היא‬
‫שהשלב הבא של ההיסטוריה עשוי לכלול לא רק שינויים בטכנולוגיה ובארגון החברתי של‬
‫הומו סאפיינס‪ ,‬אלא גם שינויים כה מהותיים בתכונותיו ובכישוריו הבסיסיים ביותר של הומו‬
‫סאפיינס עצמו‪ ,‬עד כי הומו סאפיינס ייהפך למשהו שונה לגמרי‪ .‬זה לא יקרה בעשר השנים‬
‫הקרובות‪ ,‬אלא בטווח זמן של מאה‪ ,‬מאתיים או חמש מאות שנים )אם בכלל(‪ .‬ואולם‪ ,‬מנקודת‬
‫מבט של ‪ 70,000‬שנות היסטוריה‪ ,‬מה הן מאה‪ ,‬מאתיים או חמש מאות שנה?‬
‫מנקודת מבט כה רחבה‪ ,‬הרושם הוא שההיסטוריה של הומו סאפיינס מתקרבת במהירות‬
‫לקצה‪ ,‬ומתמצית לשאלה אחת ויחידה — מה אנחנו רוצים להיות? למה אנחנו רוצים ליהפך?‬
‫שאלה זו‪ ,‬הידועה כשאלת ה־‪ ,Human Enhancement‬מגמדת את כל יתר השאלות שבהן‬
‫עוסקים פוליטיקאים‪ ,‬הוגים‪ ,‬חוקרים ובני אדם מן השורה בישיבות ממשלה‪ ,‬בוועידות‬
‫אקדמיות‪ ,‬בתוכניות טלוויזיה ובשיחות סלון‪.‬‬
‫שכן כל הוויכוחים הגדולים בין דתות‪ ,‬בין לאומים‪ ,‬בין מעמדות ובין אידיאולוגיות‪ ,‬ייעלמו‬
‫כנראה יחד עם הומו סאפיינס‪ .‬מה שיחליף את הומו סאפיינס בוודאי לא יהיה ישראלי או‬
‫פלסטיני; לא יהיה נוצרי או מוסלמי; לא יהיה קומוניסט או קפיטליסט; אפילו לא גבר או‬
‫אישה‪ ,‬זכר או נקבה‪ .‬אין לנו שום מושג מה זה יהיה‪ ,‬כי זה כנראה יחרוג לגמרי מעולם‬
‫המשמעות שלנו‪.‬‬
‫אז מה אנחנו רוצים להיות? אנשים אינם רוצים לחשוב על שאלה זו יותר מדי‪ .‬אפילו‬
‫התחום של ביו־אתיקה מעדיף לעסוק בשאלה "מה אסור לעשות?" האם מותר או אסור‬
‫לעשות ניסויים גנטיים בבני אדם? לשבט אנשים? להנדס תינוקות לפי הזמנה? אלו כולן‬
‫שאלות חשובות‪ ,‬אבל הן מתחמקות מהשאלה החשובה באמת‪ ,‬והמפחידה הרבה יותר — "מה‬
‫אנחנו רוצים להיות?" ומאחר שמה שעומד על הפרק הוא גם הנדוסו של הרצון האנושי‪ ,‬הרי‬
‫השאלה האמיתית היא "מה אנחנו רוצים לרצות?" מי שאינו נבהל מהשאלה הזאת‪ ,‬כנראה לא‬
‫חשב עליה די לעומק‪.‬‬
 ‫אחרית דבר‬
‫החיה שהפכה לאל‬

‫לפני כשבעים אלף שנה היה הומו סאפיינס סתם עוד בעל חיים חסר חשיבות מיוחדת‪ .‬באלפי‬
‫השנים שבאו אחר כך הפך עצמו הומו סאפיינס לאדון כדור הארץ ולאימת המערכת‬
‫האקולוגית כולה‪ .‬היום הוא עומד להפוך את עצמו לאל‪ ,‬ולרכוש לא רק נעורי נצח‪ ,‬אלא גם‬
‫יכולות אלוהיות של בריאה והרס‪.‬‬
‫לרוע המזל‪ ,‬קשה לומר שלשלטון האנושי בכדור הארץ יש הרבה במה להתהדר‪ .‬השתלטנו‬
‫על סביבתנו‪ ,‬בנינו ערים‪ ,‬הקמנו אימפריות ופרשנו רשתות מסחר נרחבות‪ .‬אבל האם הפחתנו‬
‫את כמות הסבל בעולם? פעם אחר פעם‪ ,‬גידול עצום בכוחה של האנושות לא הצליח לשפר‬
‫את מצבם של בני האדם כבודדים והרע מאוד את מצבם של יתר בעלי החיים‪ .‬בעשורים‬
‫האחרונים הצלחנו סוף סוף להביא לשיפור משמעותי במצבם של בני האדם‪ ,‬עם הצמצום‬
‫בהיקף הרעב‪ ,‬המגיפות והמלחמות בעולם‪ .‬אולם מצבם של יתר בעלי החיים ממשיך להידרדר‬
‫בקצב מהיר יותר מאי פעם‪ ,‬וגם השיפור בגורל האנושות הוא טרי מכדי שנוכל להיות בטוחים‬
‫בו‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬למרות כל הדברים המדהימים שבני אדם הצליחו לעשות בעת האחרונה‪ ,‬אין לנו‬
‫מושג מה הן המטרות שלנו‪ ,‬ונראה שנותרנו חסרי סיפוק כתמיד‪ .‬התקדמנו מסירות משוטים‬
‫לספינות מפרש לאוניות קיטור למעבורות חלל — אבל אף אחד לא יודע לאן אנחנו שטים‪.‬‬
‫אנו חזקים יותר מאי פעם‪ ,‬אבל איננו יודעים מה לעשות עם העוצמה שלנו‪ .‬גרוע מכך‪ ,‬נראה‬
‫שנעשינו חסרי אחריות יותר מאי פעם‪ .‬אנו בבחינת אלים שבראו את עצמם‪ ,‬ואיננו חייבים‬
‫דין וחשבון לאף אחד מלבד לחוקי הפיזיקה‪ .‬לכן אנו ממיטים חורבן על יתר בעלי החיים ועל‬
‫סביבתנו‪ ,‬תוך שאנו משתוקקים להשיג עוד ועוד נוחות ושעשועים‪ ,‬ומבלי שנצליח להשביע‬
‫את תאבוננו או למצוא סיפוק במעשה ידינו‪.‬‬
‫האם יש דבר מסוכן יותר מאשר אלים חסרי סיפוק וחסרי אחריות שאינם יודעים מה הם‬
‫באמת רוצים?‬

‫רשימת המפות‬
‫‪ .1‬אזור המחיה של מיני האדם הקדומים‪ ,‬והתפשטות הומו סאפיינס ברחבי העולם‬
‫‪ .2‬המהפכות החקלאיות‬
‫‪ .3‬כדור הארץ בשנת ‪1450‬‬
 ‫‪ .4‬התפשטות הנצרות והאסלאם‬
‫‪ .5‬התפשטות הבודהיזם‬
‫‪ .6‬האימפריה האצטקית ואימפריית האינקה בזמן הכיבוש הספרדי‬
‫‪ .7‬הלבנט בשלהי התקופה העות'מאנית‬

‫רשימת התמונות‬
‫על העטיפה‪ :‬טביעת כף יד של אדם ממערת שובה )‪ ,(Chauvet‬מסביבות שנת ‪ 30‬אלף לפני‬
‫הספירה‪ .‬כל הזכויות שמורות לאימג'בנק ‪ Gettyimages /‬ישראל ©‬
‫על העטיפה‪ :‬טביעת כף רגלו של אסטרונאוט על הירח‪ 1969 ,‬לספירה ‪NASA/courtesy‬‬
‫‪of nasaimages.org. Reference no. AS11-40-5877‬‬
‫תמונות השערים‪:‬‬
‫שער חלק א‪ :‬ציור קיר ממערת שובה )‪ ,(Chauvet‬מלפני כ־‪ 25‬עד ‪ 30‬אלף שנה‪ .‬צילום‪:‬‬
‫‪© Jean Clottes‬‬
‫שער חלק ב‪ :‬סצנות אופייניות מחייהם של חקלאים קדמונים‪ .‬ציור קיר מקבר מצרי מלפני‬
‫כ־‪ 3,500‬שנה‪ .‬צילום‪© Visual/Corbis :‬‬
‫שער חלק ג‪ :‬עולי רגל סובבים את הכעבה במכה‪ .‬צילום‪© Visual/Corbis :‬‬
‫שער חלק ד‪ :‬השימפנזה "חם" מתאמן לקראת שיגורו לחלל )‪ .(1961‬כל הזכויות שמורות‬
‫לאימג'בנק ‪© Gettyimages /‬‬
‫‪ .1‬שחזורים מודרניים של הומו רודולפנזיס‪ ,‬הומו ארקטוס והומו ניאנדרתלנזיס‪ .‬צילום‪:‬‬
‫‪© Visual/Corbis‬‬
‫‪ .2‬שחזור של ילד ניאנדרתלי © ‪Anthropologisches Institut und Museum,‬‬
‫‪Universität Zürich‬‬
‫‪ .3‬ה"ארי־אדם" ממערת שטאדל © ‪Photo Thomas Stephan, Ulmer Museum‬‬
‫‪ .4‬סמלה של חברת פיג'ו‪ .‬צילום‪ :‬איציק יהב‬
‫‪ .5‬קבורת אישה וכלב מלפני כ־‪ 12‬אלף שנה‪ .‬צילום‪ :‬מוזיאון האדם הקדמון‪ ,‬מעיין ברוך ©‬
‫‪ .6‬ציור קיר ממערת לאסקו‪ .‬צילום‪© Visual/Corbis :‬‬
‫‪ .7‬טביעות ידיים מ"מערת הידיים" בארגנטינה‪ .‬צילום‪© Visual/Corbis :‬‬
‫‪ .8‬גובקלי טפה ‪© Photographs by Deutsches Archäologisches Institut‬‬
‫‪ .9‬חריש באמצעות צמד שוורים‪ .‬תמונה מקבר מצרי קדום‪ .‬צילום‪Visual/Corbis © :‬‬
‫‪ .10‬עגל חלב ברפת מודרנית‪ .‬צילום‪ :‬אנונימוס — עמותה לזכויות בעלי חיים ©‬
‫‪ .11‬לוח חומר מהעיר ארך‪The Schøyen Collection, Oslo and London, MS © .‬‬
‫‪1717‬‬
‫‪ .12‬קיפו‪The Schøyen Collection, Oslo and London, MS 718 © .‬‬
‫‪ .13‬לואי ה־‪ ,14‬מלך צרפת‪Réunion des musées nationaux / Gérard Blot © .‬‬
 © Visual/Corbis :‫ ברק אובמה צילום‬.14
Photograph: Classical Numismatic Group, Inc. © .‫ מטבע ממלכת לידיה‬.15
http://www.cngcoins.com
‫ שקל חדש‬.16
Photograph by fish-bone .‫מומבאי‬ ‫של‬ ‫הרכבת‬ ‫תחנת‬ .17
http://en.wikipedia.org/wiki/File:Victoria_Terminus,_Mumbai.jpg
Photograph by Dhirad ‫הטאג'מהאל‬ .18
http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Taj_Mahal_in_March_2004.jpg
Library of Congress © .‫ ארי טהור גזע מול בן־תערובת‬:‫ תעמולה נאצית‬.19
Bildarchiv Preussischer Kulturbesitz, United States Holocaust Memorial
Museum, courtesy of Roland Klemig
Photograph by Boaz Neumann. ‫ היטלר יוצר את האדם העליון‬:‫ תעמולה נאצית‬.20
.From Kladderadatsch 49 (1933), p. 7
© Visual/Corbis :‫ צילום‬.‫ הניסוי הגרעיני באלאמוגורדו‬.21
British Library Board, Shelfmark Add. © ,1459 ‫ מפת עולם אירופית משנת‬.22
11267
Firenze, Biblioteca Medicea Laurenziana, Ms. © ,1525 ,‫ מפת סלוויאטי‬.23
(Laur. Med. Palat. 249 (mappa Salviati
© ‫ אנונימוס — עמותה לזכויות בעלי חיים‬:‫ צילום‬.‫ סרט נע לייצור תרנגולות מטילות‬.24
Photograph by © .‫ עכבר שבגבו גודלה "אוזן" העשויה מתאי סחוס של בקר‬.25
Charles Vacanti
© ‫ ישראל‬Gettyimages / ‫ כל הזכויות שמורות לאימג'בנק‬.‫ אנשים בעלי ידיים ביוניות‬.26
 ‫מראי מקום‬
Ann Gibbons, 'Food for Thought: Did the First Cooked Meals Help Fuel 1
the Dramatic Evolutionary Expansion of the Human Brain?', Science
.316:5831 (2007), 1558-1560
Fekri A. Hassan, Demographic Archaeology (New York: Academic Press, 2
1981), 196-9; Lewis Roberts Binford, Constructing Frames of Reference:
An Analytical Method for Archaeological Theory Building Using Hunter
Gatherer and Environmental Data Sets (Berkeley: University of
.California Press, 2001), 143
Robin Dunber, Grooming, Gossip, and the Evolution of Language 3
.((Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1996
M. MacFarland Symington, 'Fission-Fusion Social Organization in Ateles 4
and Pan', International Journal of Primatology, 11:1 (1990), 49; Colin A.
Chapman and Lauren J. Chapman, 'Determinants of Groups Size in
Primates: The Importance of Travel Costs', in On the Move: How and
Why Animals Travel in Groups, ed. Sue Boinsky and Paul A. Garber
.(Chicago: University of Chicago Press, 2000), 26
Dunbar, Grooming, Gossip, and the Evolution of Language, 69-79; Leslie 5
C. Aiello and R. I. M. Dunbar, 'Neocortex Size, Group Size, and the
‫ ראו‬.Evolution of Language', Current Anthropology 34:2 (1993), 189
Christopher McCarthy et al., 'Comparing Two Methods :‫ביקורת על גישה זו ב‬
for Estimating Network Size', Human Organization 60:1 (2001), 32; R. A.
Hill and R. I. M. Dunbar, 'Social Network Size in Humans', Human
.Nature 14:1 (2003), 65
1928- ,‫ התפתחותו החברתית והרעיונית של חבר הקבוצות‬,‫ ברוך בן־אברם‬6
.18-1 ,(1971 ,‫ האוניברסיטה העברית‬:‫ )ירושלים‬1951
Yvette Taborin, 'Shells of the French Aurignacian and Perigordian', in 7
Before Lascaux: The Complete Record of the Early Upper Paleolithic, ed.
Heidi Knecht, Anne Pike-Tay and Randall White (Boca Raton: CRC
.Press, 1993), pp. 211-28
G.R. Summerhayes, 'Application of PIXE-PIGME to Archaeological 8
Analysis of Changing Patterns of Obsidian Use in West New Britain,
Papua New Guinea', in Archaeological Obsidian Studies: Method and
Theory, ed. Steven M. Shackley (New York: Plenum Press, 1998), 129-
.58
Cacilda Jetha and Christopher Ryan, Sex at Dawn: The Prehistoric 9
.(Origins of Modern Sexuality (New York: Harper, 2010
N.G. Butlin, Economics and the Dreamtime: A Hypothetical History 10
.(Cambridge: Cambridge University Press, 1993), 98-101
Richard Broome, Aboriginal Australians (Sydney: Southwood Press, 11
2002), 15; William Howell Edwards, An Introduction to Aboriginal
.Societies (South Melbourne: Social Science Press, 1988), 52
Fekri A. Hassan, Demographic Archaeology (New York: Academic 12
Press, 1981), 196-9; Lewis Robert Binford, Constructing Frames of
Reference: An Analytical Method for Archaeological Theory Building
Using Hunter Gatherer and Environmental Data Sets (Berkeley:
.University of California Press, 2001), 143
Paul Seabright, The Company of Strangers: A Natural History of 13
Economic Life (Princeton: Princeton University Press, 2004), 261, n.2; M.
Henneberg and M. Steyn, 'Trends in Cranial Capacity and Cranial Index
in Subsaharan Africa During the Holocene', American Journal of Human
.Biology 5:4 (1993): 473-9
Nicholas G. Blurton Jones et al, 'Antiquity of Postreproductive Life: Are 14
There Modern Impact on Hunter-Gatherer Postreproductive Life Spans?',
.American Journal of Human Biology 14 (2002), 184-205
Kim Hill and A. Magdalena Hurtado, Ache Life History: The Ecology 15
and Demography of a Foraging People (New York: Aldine de Gruyter,
.1996), 164, 236
.Hill and Hurtado, Ache Life History, 78 16
Vincenzo Formicola and Alexandra P. Buzhilova, 'Double Child Burial 17
from Sunghir (Russia): Pathology and Inferences for Upper Paleolithic
Funerary Practices', American Journal of Physical Anthropology 124
(2004), 189-98; Giacomo Giacobini, 'Richness and Diversity of Burial
.Rituals in the Upper Paleolithic', Diogenes 54:2 (2007), 19-39
I. J. N. Thorpe, 'Anthropology, Archaeology, and the Origin of Warfare', 18
World Archaology 35:1 (2003), 145-65; Raymond C. Kelly, Warless
Societies and the Origin of War (Ann Arbor: University of Michigan
Press, 2000); Azar Gat, War in Human Civilization (Oxford: Oxford
University Press, 2006); Lawrence H. Keeley, War before Civilization:
The Myth of the Peaceful Savage (Oxford: Oxford University Press,
1996); Slavomil Vencl, 'Stone Age Warfare', in John Carman and Anthony
Harding (eds.), Ancient Warfare: Archaeological Perspectives (Phoenix
.Mill: Sutton Publishing, 2004), 57-73
T. F. Flannery, The Future Eaters: An Ecological History of the 19
Australasian Lands and Peoples (Chatswood: Reed Books Australia,
1994); Anthony D. Barnowsky et al. 'Assessing the Causes of Late
Pleistocene Extinctions on the Continents', Science 306:5693 (2004): 70-
75; Bary W. Brook and David M. J. S. Bowman, 'The Uncertain Blitzkrieg
of Pleistocene Megafauna', Journal of Biogeography 31:4 (2004), 517–
23; Gifford H. Miller et al., 'Ecosystem Collapse in Pleistocene Australia
and a Human Role in Megafaunal Extinction,' Science 309:5732 (2005),
287–90; Richard G. Roberts et al., 'New Ages for the Last Australian
Megafauna: Continent Wide Extinction about 46,000 Years Ago', Science
.292:5523 (2001), 1888-92
Stephen Wroe and Judith Field, 'A Review of Evidence for a Human 20
Role in the Extinction of Australian Megafauna and an Alternative
Explanation', Quaternary Science Reviews 25:21–22 (2006), 2692–2703;
Barry W. Brooks et al., 'Would the Australian Megafauna Have Become
Extinct If Humans Had Never Colonised the Continent? Comments on ''A
Review of the Evidence for a Human Role in the Extinction of Australian
Megafauna and an Alternative Explanation'' by S. Wroe and J. Field',
Quaternary Science Reviews 26:3-4 (2007), 560-564; Chris S. M. Turney
et al., 'Late-Surviving Megafauna in Tasmania, Australia, Implicate
Human Involvement in Their Extinction', Proceedings of the National
.Academy of Sciences 105:34 (2008), 12150-3
John Alroy, 'A Multispecies Overkill Simulation of the End-Pleistocene 21
Megafaunal Mass Extinction', Science, 292 (2001), 1893-96; James F.
O'Connel and Jim Allen, 'Pre-LGM Sahul (Pleistocene Australia — New
Guinea) and the Archeology of Early Modern Humans', in Rethinking the
Human Revolution: New Behavioral and Biological Perspectives on the
Origin and Dispersal of Modern Humans, ed. Paul Mellars, Ofer Bar-
Yosef and Katie Boyle (Cambridge: McDonald Institute for
.Archaeological Research, 2007), 400-1
L.H. Keeley, 'Proto-Agricultural Practices Among Hunter-Gatherers: A 22
Cross-Cultural Survey', in Last Hunters, First Farmers: New Perspectives
on the Prehistoric Transition to Agriculture, ed. T. Douglas Price and
Anne Birgitte Gebauer (Santa Fe, N.M.: School of American Research
Press, 1995), 243–72; R. Jones, 'Firestick Farming', Australian Natural
.History 16 (1969), 224-8
David J. Meltzer, First Peoples in a New World: Colonizing Ice Age 23
America (Berkeley: University of California Press, 2009).
Paul L. Koch and Anthony D. Barnosky, 'Late Quaternary Extinctions', 24
215-50; Anthony D. Barnowsky et al. 'Assessing the Causes of Late
.Pleistocene Extinctions on the Continents', 70-5
Paul L. Koch and Anthony D. Barnosky, 'Late Quaternary Extinctions', 25
215-50; Anthony D. Barnowsky et al. 'Assessing the Causes of Late
.Pleistocene Extinctions on the Continents', 70-5
Peter Bellwood, First Farmers: The Origins of :‫ המפה מבוססת בעיקר על‬26
.(Agricultural Societies (Malden: Blackwell Pub., 2005
Azar Gat, War in Human Civilization (Oxford: Oxford University Press, 27
.2006), 130-131
Katherine A. Spielmann, 'A Review: Dietary Restriction on Hunter- 28
Gatherer Women and The Implications for Fertility and Infant Mortality',
Human Ecology 17:3 (1989), 321-45. See also: Bruce Winterhalder and
Eric Alder Smith, 'Analyzing Adaptive Strategies: Human Behavioral
.Ecology at Twenty Five', Evolutionary Anthropology 9:2 (2000), 51-72
Alain Bideau et al., ed., Infant and Child Mortality in the Past (Oxford: 29
Clarendon Press, 1994); Edward Anthony Wrigley et al., English
Population History from Family Reconstitution, 1580-1837 (Cambridge:
.Cambridge University Press, 1997), 295-96, 303
Manfred Heun el al., 'Site of Einkorn Wheat Domestication Identified by 30
.DNA Fingerprints', Science 278:5341 (1997), 1312-1314
,‫ פרדס‬:‫ יחסנו לבעלי חיים והשואה )חיפה‬:‫ כל יום הוא טרבלינקה‬,‫ צ'רלס פאטרסון‬31
Peter J. Ucko and G.W. Dimbley (ed.), The Domestication and .23 ,(2006
.Exploitation of Plants and Animals (London: Duckworth, 1969), 259
.(2010 ,‫ זמורה־ביתן‬,‫ כנרת‬:‫ )אור יהודה‬,‫ לאכול בעלי חיים‬,‫ג'ונתן ספרן פויר‬
:‫ חיות משק בישראל — מחקר הומאניות ועשייה )ראשון לציון‬,(‫ אבי פנקס )עורך‬32
,‫ מועצת החלב‬,"‫; "ייצור החלב — הפרה‬199-169 ,(2009 ,‫העמותה למען חיות משק‬
http://www.milk.org.il/info/idb/farm/cow.htm ,10.12.2010‫נבדק ב־‬
Edward Evan Evans-Pritchard, The Nuer: A Description of the Modes of 33
Livelihood and Political Institutions of a Nilotic People (Oxford: Oxford
University Press, 1969); E.C. Amoroso and P.A. Jewell, 'The Exploitation
of the Milk-Ejection Reflex by Primitive People', in Man and Cattle:
Proceedings of the Symposium on Domestication at the Royal
Anthropological Institute, 24-26 May 1960, ed. A.E. Mourant and F.E.
.Zeuner (London: The Royal Anthropological Institute, 1963), 129-34
Johannes Nicolaisen, Ecology and Culture of the Pastoral Tuareg 34
.(Copenhagen: National Museum, 1963), 63
Angus Maddison, The World Economy, vol. 2 (Paris: Development 35
Centre of the Organization of Economic Co-operation and Development,
2006), 636; "Historical Estimates of World Population", U.S. Census
Bureau, accessed December 10, 2010,
.http://www.census.gov/ipc/www/worldhis.html
Robert B. Mark, The Origins of the Modern World: A Global and 36
Ecological Narrative (London: Rowman & Littlefield Publishers, 2002),
.24
Raymond Westbrook, 'Old Babylonian Period', in A History of Ancient 37
Near Eastern Law, ed. Raymond Westbrook, vol. 1 (Leiden: Brill, 2003),
361-430; Martha T. Roth, Law Collections from Mesopotamia and Asia
Minor, 2nd ed. (Atlanta: Scholars Press, 1997), 71-142; M. E. J.
Richardson, Hammurabi's Laws: Text, Translation and Glossary
‫ קובצי הדינים‬,‫ מאיר מלול‬.((Sheffield: Sheffield Academic Press, 2000
.175-101,(2010 ,‫ פרדס‬:‫ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום )חיפה‬
.109 ,‫ קובצי הדינים‬,‫ מאיר מלול‬38
.109 ,‫ קובצי הדינים‬,‫ מלול‬39
.156 ,‫ קובצי הדינים‬,‫ מלול‬.Roth, Law Collections, 121 40
.158 ,‫ קובצי הדינים‬,‫ מלול‬.Roth, Law Collections, 122-123 41
.170-168 ,‫ קובצי הדינים‬,‫ מלול‬.Roth, Law Collections, 133-34 42
Andrew Robinson, The Story of Writing (New York: Thames and 43
Hudson, 1995), 63; Hans J. Nissen, Peter Damerow and Robert K.
Englung, Archaic Bookkeeping: Writing and Techniques of Economic
Administration in the Ancient Near East (Chicago, London: The
.University of Chicago Press, 1993), 36
Stephen D. Houston, The First Writing: Script Invention as History and 44
.Process (Cambridge: Cambridge University Press, 2004), 222
Sheldon Pollock, 'Axialism and Empire', in Axial Civilizations and 45
World History, ed. Johann P. Arnason, S. N. Eisenstadt and Björn
.Wittrock (Leiden: Brill, 2005), 397-451
Harold M. Tanner, China: A History (Indianapolis: Hackett, Pub. Co., 46
.2009), 34
Stephen D. Houston, The First Writing: Script Invention as History and 47
.Process (Cambridge: Cambridge University Press, 2004), 196
Martha T. Roth, Law Collections from Mesopotamia and Asia Minor, 48
,‫ קובצי הדינים‬,‫ מלול‬.2nd edition (Atlanta: Scholars Press, 1997), 174-75
.208-207
‫ מכון ירושלים לחקר‬:‫ אונס והרשויות בישראל )ירושלים‬,‫ נאנסות‬,‫ אסתר עילם‬49
,'‫ 'עבירות האונס — מגמות משפטיות וקרימינולוגיות‬,‫; לסלי סבה‬81-80 ,(1994 ,‫ישראל‬
.69-68 ,(1992) '‫פלילים ג‬
In-Depth Study on All Forms of Violence against Women", Report of" 50
the Secretary-General, United Nations, doc. A/16/122/Add.1, 6.7.2006,
.89
Dee Alexander Brown, Bury My Heart at Wounded Knee: An Indian 51
History of the American West (New York: Holt, Rinehart and
.Winston, 1970), 228
Francisco López de Gómara, Historia de la Conquista de Mexico, ed. D. 52
Joaquin Ramirez Cabañes, vol. 1 (Mexico City: Editorial Pedro Robredo,
.1943), 106
Andrew M. Watson, 'Back to Gold — and Silver', Economic History 53
Review 20:1 (1967), 11-2; Jasim Alubudi, Repertorio Bibliográfico del
.Islam (Madrid: Vision Libros, 2003), 194
.Watson, 'Back to Gold — and Silver', 17-8 54
David Graeber, Debt: The First 5,000 Years (Brooklyn, N.Y.: Melville 55
 .House, 2011
Glyn Davies, A History of Money: from Ancient Times to the Present 56
.Day, (Cardiff: University of Wales Press, 1994), 15
Szymon Laks, Music of Another World, trans. Chester A. Kisiel 57
.(Evanston: Northwestern University Press, 1989), 88-9
Niall Ferguson, The Ascent of Money, (New York: The Penguin Press, 58
.2008), 4
‫ דביר הוצאה‬:‫ מחנית השמש לחניתות שבורות )תל אביב‬:‫ האצטקים‬,‫ נחום מגד‬59
.103 ,(1999 ,‫לאור‬
:‫ קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום )חיפה‬,‫ מאיר מלול‬60
.109 ,(2010 ,‫פרדס הוצאה לאור‬
.77 ,(1980 ,‫ מעריב‬:‫ ערש הציביליזציה )תל אביב‬,‫ שמואל נח קרמר‬61
‫ גלובליזציה וקיסרות מאוחדת — הניסיון הסיני )המאות‬,‫ 'מדינות לאום‬,‫ יורי פינס‬62
.54 ,(1995) 15 ‫ היסטוריה‬,'(‫החמישית־השלישית לפנה"ס‬
Marie Harm and Hermann Wiehle, Lebenskunde fuer Mittelschulen — 63
Fuenfter Teil. Klasse 5 fuer Jungen (Halle: Hermann Schroedel Verlag,
.1942), pp. 152-157
.(2008 ,‫ משכל‬:‫ יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת )תל אביב‬,‫ ריצ'רד דוקינס‬64
.(2009 ,‫ זמורה־ביתן‬,‫ כנרת‬:‫ מכונת הממים )אור יהודה‬,‫ סוזן בלקמור‬65
David Christian, Maps of Time: An Introduction to Big History 66
(Berkeley: University of California Press, 2004), 344-5; Angus Maddison,
The World Economy, vol. 2 (Paris: Development Centre of the
Organization of Economic Co-operation and Development, 2001), 636;
"Historical Estimates of World Population", U.S. Census Bureau,
accessed December 10, 2010,
.http://www.census.gov/ipc/www/worldhis.html
.Maddison, The World Economy, vol. 1, 261 67
Gross Domestic Product 2009", The World Bank, Data and Statistics," 68
http://siteresources.worldbank.org/DATASTATISTICS/Resources/GDP.pd
f
.Christian, Maps of Time, 141 69
‫ דיווח‬,The Royal Bank of Scotland ,‫ הבנק הגדול בעולם כיום מבחינת כמות נכסים‬70
‫ מהתוצר הגולמי השנתי של‬5 ‫ פי‬.‫ טריליון דולר‬1.3‫ על פיקדונות בסך כ־‬2007 ‫בשנת‬
Annual Report and Accounts 2008", The" — ‫ ראו‬.1500 ‫העולם כולו בשנת‬
Royal Bank of Scotland, 35,
http://files.shareholder.com/downloads/RBS/626570033x0x278481/eb7a0
03a-5c9b-41ef-bad3-81fb98a6c823/RBS_GRA_2008_09_03_09.pdf
‫ כל ציי העולם יחד‬1470 ‫ בשנת‬.‫ אלף טונות‬100‫ כיום יש אוניות סוחר היכולות לשאת כ־‬71
Maddison, The) .‫ אלף טון‬730‫ עלה הסך לכ־‬1570 ‫ ועד‬,‫ אלף טון‬320‫יכלו לשאת כ־‬
.(World Economy, vol. 1, 97
Niall Ferguson, The Ascent of Money, (New York: The Penguin Press, 72
.2008), 185-98
Jennie B. Dorman et al., 'The age-1 and daf-2 Genes Function in a 73
Common Pathway to Control the Lifespan of Caenorhabditis elegans',
Genetics 141 (1995), 1399-1406; Koen Houthoofd et al., 'Life Extension
via Dietary Restriction is Independent of the Ins/IGF-1 Signaling Pathway
in Caenorhabditis elegans', Experimental Gerontology 38:9 (2003), 947-
.54
Maddison, The World Economy, vol. 1, 31; Edward Anthony Wrigley et 74
al., English Population History from Family Reconstitution, 1580-1837
(Cambridge: Cambridge University Press, 1997), 295; Christian, Maps of
Time, 450, 452; "World Health Statistic Report 2009", 35-45, World
Health Organization, accessed December 10, 2010
.http://www.who.int/whosis/whostat/EN_WHS09_Full.pdf
Edward Anthony Wrigley et al., English Population History from 75
Family Reconstitution, 1580-1837 (Cambridge: Cambridge University
.Press, 1997), 296
England, Interim Life Tables, 1980-82 to 2006-08", Office for National" 76
Statistics, accessed December 10, 2010
http://www.statistics.gov.uk/StatBase/Product.asp?vlnk=14459
Michael Prestwich, Edward I (Berkley: University of California Press, 77
.1988), 125-126
Stephen R. Bown, Scurvy: How a Surgeon, a Mariner, and a Gentleman 78
Solved the Greatest Medical Mystery of the Age of Sail (New York:
Thomas Dunne Books, St. Matin's Press, 2004); Kenneth John Carpenter,
The History of Scurvy and Vitamin C (Cambridge: Cambridge University
.(Press, 1986
James Cook, The Explorations of Captain James Cook in the Pacific, as 79
Told by Selections of his Own Journals 1768-1779, ed. Archibald
Grenfell Price (New York : Dover Publications, 1971), 16-17; Gananath
Obeyesekere, The Apotheosis of Captain Cook: European Mythmaking in
the Pacific, (Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1992), 5;
J.C. Beaglehole, ed., The Journals of Captain James Cook on His
Voyages of Discovery, vol. 1 (Cambridge: Cambridge University Press,
.1968), 588
Robert B. Mark, The Origins of the Modern World: A Global and 80
Ecological Narrative (London: Rowman & Littlefield Publishers, 2002),
.p. 81
David Christian, Maps of Time: An Introduction to Big History 81
.(Berkeley: Univeristy of California Press, 2004), 436
John Darwin, After Tamerlane: The Global History of Empire since 82
.1405 (London: Allen Lane, 2007), 239
.Mark, The Origins of the Modern World, 46 83
KirkPatrik Sale, Christopher Columbus and the Conquest of Paradise 84
.(London and New York: Tauris Parke Paperbacks, 2006), 7-13
Vinita Damodaran, 'Famine in Bengal: A Comparison of the 1770 85
Famine in Bengal and the 1897 Famine in Chotanagpur', The Medieval
.History Journal 10:1&2 (2007), 151
Angus Maddison, The World Economy, vol. 1 (Paris: Development 86
Centre of the Organization of Economic Co-operation and Development,
2001), 261, 264; "Gross National Income Per Capita 2009, Atlas Method
and PPP", The World Bank, accessed December 10, 2010,
http://siteresources.worldbank.org/DATASTATISTICS/Resources/GNIPC.
.pdf
Robert B. Mark, The Origins of the Modern World: A Global and 87
Ecological Narrative (London: Rowman & Littlefield Publishers, 2002),
.128
Georges Nzongola-Ntalaja, The Congo from Leopold to Kabila: A 88
.People's History (London, New York: Zed Books, 2002), 22
Robert B. Mark, The Origins of the Modern World: A Global and 89
Ecological Narrative (London: Rowman & Littlefield Publishers, 2002),
.109
Nathan S. Lewis and Daniel G. Nocera, 'Powering the Planet: Chemical 90
Challenges in Solar Energy Utilization', Proceedings of the National
.Academy of Sciences 103:43 (2006), 15731
Kazuhisa Miyamoto, ed., 'Renewable Biological Systems for Alternative 91
Sustainable Energy Production', FAO Agricultural Services Bulletin 128
(Osaka: Osaka University, 1997), 2.1.1, accessed December 10, 2010,
http://www.fao.org/docrep/W7241E/w7241e06.htm#2.1.1%20solar%20en
ergy; James Barber, 'Biological Solar Energy', Philosophical Transactions
.of the Royal Society A 365 (2007), 1007
International Energy Outlook 2010", U.S. Energy Information" 92
Administration, 9, accessed December 10, 2010,
.http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/pdf/0484(2010).pdf
S. Venetsky, '"Silver" from Clay', Metallurgist 13:7 (1969), 451; 93
Aftalion, Fred, A History of the International Chemical Industry
(Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 1991), 64; Downs, A.J.,
Chemistry of Aluminius, Gallium, Indium and Thallium (London: Blackie
.Academic & Professional, 1993), 15
Marc Bekoff and Jessica Pierce, Wild Justice: :‫ ראו‬,‫ על ניסויים אלו ואחרים‬94
The Moral Lives of Animals (Chicago: University of Chicago Press,
.(2009
National Institute of Food and Agriculture", United States Department" 95
of Agriculture, accessed December 10, 2010,
.http://www.csrees.usda.gov/qlinks/extension.html
Vaclav Smil, The Earth’s Biosphere: Evolution, Dynamics, and Change 96
(Cambridge, Mass.: MIT Press, 2002); Sarah Catherine Walpole et al.,
‘The Weight of Nations: An Estimation of Adult Human Biomass’, BMC
Public Health 12:439 (2012), http://www.biomedcentral.com/1471-
2458/12/439
,‫ כתר‬:‫ עם בהיווצרותו )ירושלים‬:‫ פלסטינים‬,‫ ברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל‬97
.43 ,(1999
10‫ נבדק לאחרונה ב־‬,‫ הכנסת — מרכז המחקר והמידע‬,"‫ "נתונים על מעשי רצח בארץ‬98
.http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01686.pdf ,2010 ‫בדצמבר‬
World Report on Violence and Health: Summary, Geneva 2002", World 99
Health Organization, 7, accessed December 10, 2010,
‫ על אחוזי התמותה‬.http://www.who.int/whr/2001/en/whr01_annex_en.pdf
Lawrence H. Keeley, War before Civilization: The :‫בתקופות קודמות ראו‬
.(Myth of the Peaceful Savage (Oxford: Oxford University Press, 1996
World Health Report, 2004", World Health Organization, 124," 100
accessed 10 December, 2010,
.http://www.who.int/whr/2004/en/report04_en.pdf
Raymond C. Kelly, Warless Societies and the Origin of War (Ann 101
Arbor: University of Michigan Press, 2000), 21. See also Azar Gat, War
in Human Civilization (Oxford: Oxford University Press, 2006), 129-31;
.Keeley, War before Civilization
Manuel Eisner, 'Modernization, Self-Control and Lethal Violence', 102
British Journal of Criminology 41:4 (2001): 613-638; Manuel Eisner,
'Long-Term Historical Trends in Violent Crime', Crime and Justice: A
Review of Research 30 (2003), 83-142; World Report on Violence and
Health: Summary, Geneva 2002", World Health Organization, 7, accessed
December 10, 2010,
http://www.who.int/whr/2001/en/whr01_annex_en.pdf. "World Health
Report, 2004", World Health Organization, 124, accessed 10 December,
.2010, http://www.who.int/whr/2004/en/report04_en.pdf
Napoleon Chagnon, Yanomamo: The Fierce People (New York : Holt, 103
.Rinehart and Winston, 1968); Keeley, War before Civilization
:‫ הן לגבי הפסיכולוגיה של האושר והן לגבי הביוכימיה של האושר מומלץ לקרוא את‬104
Jonathan Haidt, The Happiness Hypothesis (Basic Books, 2005); R.
Wright, The Moral Animal: Evolutionary Psychology and Everyday Life
(New York: Vintage Books, 1994); M. Csikszentmihalyi, 'If We Are So
Rich, Why Aren't We Happy?', American Psychologist 54:10 (1999): 821-
7; F. A. Huppert, N. Baylis and B. Keverne, ed., The Science of Well-
Being (Oxford: Oxford University Press, 2005); Michael Argyle, The
Psychology of Happiness (New York: Routledge, , 2002); Ed Diener, ed.,
Assessing Well-Being: The Collected Works of Ed Diener (New York:
Springer, 2009); Michael Eid and Randy J. Larsen, ed., The Science of
Subjective Well-Being (New York: Guilford Press, 2008); Richard A.
Easterlin, ed., Happiness in Economics (Edward Elgar Pub. :Cheltenham,
Northampton, 2002); Richard Layard, Happiness: Lessons from a New
 .Science, Penguin, London, 2005
D. M. McMahon, The Pursuit of Happiness: A History from the Greeks 105
.(to the Present (London: Allen Lane, 2006
Keith T. Paige et al., 'De Novo Cartilage Generation Using Calcium 106
Alginate-Chondrocyte Constructs', Plastic and Reconstructive Surgery
.97:1 (1996), 168-78
Erika Sasaki et al., "Generation of Transgenic Non-Human Primates 107
.with Germline Transmission", Nature 459 (2009), 523-28
David Biello, "Bacteria Transformed into Biofuels Refineries", 108
Scientific American, January 27, 2010, accessed December 10, 2010,
http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=bacteria-transformed-
.into-biofuel-refineries
Gary Walsh, 'Therapeutic Insulins and Their Large-Scale Manufacture', 109
.Applied Microbiology and Biothechnology 67 (2005), 151-9
James G. Wallis et al., 'Expression of a Synthetic Antifreeze Protein in 110
Potato Reduces Electrolyte Release at Freezing Temperatures', Plant
.Molecular Biology 35:3 (1997), 323-30
Robert J. Wall et al., 'Genetically Enhanced Cows Resist Intramammary 111
Staphylococcus Aureus Infection', Nature Biotechnology 23:4 (2005),
445-451
Lianxue Lai et al., 'Generation of Cloned Transgenic Pigs Rich in 112
Omega-3 Fatty Acids', Nature Biotechnology 24:4 (2006), 435-436
Ya-Ping Tang et al., 'Genetic Enhancement of Learning and Memory in 113
.Mice', Nature 401 (1999), 63-9
Z. R. Donaldson and L. J. Young (2008), 'Oxytocin, vasopressin, and 114
the neurogenetics of sociality', Science 322:5903, 900-904; Zoe R.
Donaldson, 'Production of Germline Transgenic Prairie Voles (Microtus
Ochrogaster) Using Lentiviral Vectors', Biology of Reproduction 81:6
.(2009), 1189-1195
Nicholas Wade, "Scientists in Germany Draft Neanderthal Genome", 115
New York Times, February 12, 2009, accessed December 10, 2010,
http://www.nytimes.com/2009/02/13/science/13neanderthal.html?
_r=2&ref=science; Zack Zorich, 'Should We Clone Neanderthals?',
Archaeology 63:2 (2009), accessed 10 December, 2010,
 .http://www.archaeology.org/1003/etc/neanderthals.html
Robert H. Waterston et al., 'Initial Sequencing and Comparative 116
.Analysis of the Mouse Genome', Nature 420:6915 (2002), 520
Hybrid Insect Mems (HI-MEMS)", Microsystems Technology Office," 117
DARPA, accessed December 10, 2010,
http://www.darpa.mil/MTO/Programs/himems/index.html. See also: Sally
Adee, "Nuclear-Powered Transponder for Cyborg Insect", IEEE
Spectrum, December 2009, accessed December 10, 2010,
http://spectrum.ieee.org/semiconductors/devices/nuclearpowered-transponder-for-cyborg-insect?
utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+IeeeSpectrum+%28IEE
E+Spectrum%29&utm_content=Google+Reader; Jessica Marshall, 'The Fly Who
Bugged Me', New Scientist 197:2646 (2008), 40-3; Emily Singer, 'Send In
the Rescue Rats', New Scientist 183:2466 (2004), 21-2; Susan Brown,
'Stealth Sharks to Patrol the High Seas', New Scientist 189:2541 (2006),
.30-1
Bill Christensen, 'Military Plans Cyborg Sharks', Live Science, March 7 118
2006, accessed December 10, 2010,
.http://www.livescience.com/technology/060307_shark_implant.html
Cochlear Implants", National Institute on Deafness and Other" 119
Communication Disorders, accessed December 10, 2010,
.http://www.nidcd.nih.gov/health/hearing/coch.htm
Retina Implant, http://www.retina- 120
.implant.de/en/doctors/technology/default.aspx
David Brown, "For 1st Woman With Bionic Arm, a New Life Is Within 121
Reach", The Washington Post, September 14, 2006, accessed December
10, 2010, http://www.washingtonpost.com/wp-
.dyn/content/article/2006/09/13/AR2006091302271.html?nav=E8
Miguel Nicolelis, Beyond Boundaries: The New Neuroscience of 122
Connecting Brains with Machines — and How It Will Change Our Lives
.((New York: Henry Holt, 2011
Chris Berdik, "Turning Thought into Words", BU Today, October 15, 123
2008, accessed December 10, 2010,
.http://www.bu.edu/today/2008/10/14/turning-thoughts-words
Jonathan Fildes, ‘Artificial Brain “10 years away”’, BBC News, July 124
22, 2009, accessed 19 September, 2012,
http://news.bbc.co.uk/2/hi/8164060.stm
Radoje Dramanc et al., "Human Genome Sequencing Using Unchained 125
Base Reads on Self-Assembling DNA Nanoarrays", Science 327:5961
(2010):78-81; "Complete Genomics" website:
http://www.completegenomics.com/; Other News and Updates: Rob
Waters, "Complete Genomics Gets Gene Sequencing under 5000$
(Update 1)", Bloomberg, November 5, 2009, accessed December 10,
2010; http://www.bloomberg.com/apps/news?
pid=newsarchive&sid=aWutnyE4SoWw; Fergus Walsh, "Era of
Personalized Medicine Awaits", BBC News, last updated April 8, 2009,
accessed December 10, 2010; Leena Rao, "PayPal Co-Founder And
Founders Fund Partner Joins DNA Sequencing Firm Halcyon Molecular",
TechCrunch, September 24, 2009, accessed December 10, 2010,
http://techcrunch.com/2009/09/24/.unders-fund-partner-joins-dna-
./sequencing-firm-halcyon-molecular