‫פרק ‪ – 5‬מכשירים נוספים‬

‫‪EPIRB‬‬

‫)‪ - EPIRB (Emergency Position Indicating Radio Beacon‬משואת האיכון החשובה‬

‫ביותר בעת מצוקה‪ .‬שימוש מושכל ונכון במשואה יגביר פי כמה וכמה את סיכויי צוותי החיפוש‬
‫וההצלה למצוא את הספינה במצוקה‪ .‬כחלק מהכשרתכם בקורס עליכם להכיר את המשואה‪,‬‬
‫תדרי העבודה שלה‪ ,‬אופן פעולתה ותחזוקתה הנכונה‪.‬‬
‫משואות ה ‪ EPIRB‬השונות עובדות אל מול מערכת גלובלית בשם ‪COSPAS-SARSAT‬‬
‫אשר נוסדה על ידי ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬צרפת ורוסיה ומורכבת מלוויינים ותחנות שונות על גבי כדור‬
‫הארץ‪ .‬המערכת‪ ,‬בהתאם לסוג המשואה המופעלת‪ ,‬יודעת להעביר בזמן אמת ל ‪RCC‬‬
‫הרלוונטי כל אירוע מצוקה בכל מקום על גבי הגלובוס‪ .‬ישנן ‪ 3‬סוגי משואות עליהן נלמד‪.‬‬

‫‪EPIRB Channel 70‬‬

‫המשואה הזו כשמה כן היא פועלת על בסיס ערוץ ‪ ,70‬קרי על בסיס מערכת ה ‪ .DSC‬בעת‬
‫הפעלתה‪ ,‬הן באמצעות הפעלה ידנית או על ידי טבילתה במים‪ ,‬המשואה משדרת אות מצוקה‬
‫לכלל מכשירי ה ‪ DSC‬הנמצאים בסביבתה‪ .‬האות מכיל את מספר ה ‪ MMSI‬של הסירה‬
‫במצוקה וכן את מיקומה על פי רכיב ‪ GPS‬פנימי במשואה‪.‬‬
‫עם הפעלתה המשואה תשדר למשך ‪ 48‬שעות ותנצנץ בעוצמה על מנת להקל על איתורה‪.‬‬
‫מכיוון שהמשואה אינה משדרת ללוויינים אלא למכשירי ‪ ,DSC‬לא נמקם משואה זו במים אלא‬
‫במקום גבוה ככל האפשר‪.‬‬
‫החיסרון הגדול של המשואה הינו כי טווח הגילוי שלה מוגבל לטווח ה ‪ VHF‬בגובה פני הים‪.‬‬
‫מהסיבה הזו משואות אלו הוצאו משימוש ואינן עומדות בתקן ה ‪.GMDSS‬‬

‫‪ EPIRB 406 MHz‬ומערכת ‪COSPAS-SARSAT‬‬

‫אופן הפעלה ‪ -‬הפעלת המשואה מתבצעת באופן ידני על ידי לחיצה על כפתור ההפעלה או על‬
‫ידי טבילתה במים למשך מספר דקות‪ .‬המשואה תורכב על משחרר‬
‫הידרוסטטי במקום על הסיפון בו תוכל להשתחרר באופן אוטומטי‬
‫במקרה של נטישה לא מבוקרת (מנגנון ‪.)Float Free‬‬

‫שידור ‪ -‬עם הפעלתה המשואה משדרת אות דיגיטלי בתדר ‪MHz‬‬

‫‪( 406‬תחום ‪ )UHF‬ובעוצמת שידור של ‪ .5W‬האות מכיל מידע אודות‬
‫כלי השיט בדגש על מספר ה ‪ MMSI‬וכן מדינת רישום‪ ,‬מספר רישום‪,‬‬
‫מספר טלפון לחירום ועוד‪ .‬חשוב מאוד לבצע רישום של המכשיר‬
‫במערכת ‪ COSPASS SARSAT‬עם קנייתו‪ .‬כלי שיט קטנים נוהגים‬
‫להסתפק בצריבת ה ‪ MMSI‬של כלי השיט למכשיר‪ .‬האות משודר‬
‫לזמן קצר‪ ,‬כל ‪ 30-50‬שניות על מנת לשמר את חיי הסוללה של‬
‫המכשיר‪ .‬מרגע הפעלתה המשואה תשדר למשך ‪ 48‬שעות בלבד‪.‬‬
‫ברוב המשואות המודרניות בנוסף לשידור האות תופעל נורת הבהוב‬
‫בצבע לבן לצורך זיהוי המשואה בלילה‪.‬‬

‫חוברת שיעור ‪EPIRB NAVTEX 3‬‬

‫הלוויינים‪ :‬דור ‪ - LEOSAR -1‬המשואה משדרת את האות לאחד מ ‪ 4‬לווייני ‪LEOSAR‬‬
‫)‪ .(Low Earth Orbiting Search and Rescue‬לוויינים אלו חגים מעל כדור הארץ בגובה‬
‫נמוך (כ ‪ 850‬ק"מ) ומקיפים את הכדור כל ‪ 100‬דקות לערך מקוטב לקוטב‪ .‬מסלולם מקוטב‬
‫לקוטב מביא לכך שכיסויים אבסולוטי לגבי כל כדור הארץ‪.‬‬

‫חישוב מיקום המשואה – הלוויין מקבל מספר קריאות מהמשואה כאשר הוא חולף מעליה‪.‬‬
‫בכל קריאה מיקומו של הלוויין מעל המשואה משתנה והגל האלקטרו מגנטי "מגיע" אליו בצורה‬
‫שונה‪ .‬בעזרת איסוף של מספר קריאות ניתן לחשב את מיקום המשואה על ידי היסט דופלר‬
‫(הלוויין 'יודע' את מיקומו המדויק ומהירותו בעת כל קריאה וקריאה)‪ .‬חישוב מיקום המשואה‬
‫נעשה בתחנת קרקע אליה הלוויין ישדר את הנתונים שאסף מהמשואה שהופעלה‪ .‬תחנה זו‬
‫קוראים ‪ )Local User Terminal=LUT( LEOLUT‬והינה תחנה לא מאוישת‪ .‬חישוב המיקום‬
‫נעשה לרמת דיוק של ‪ 5‬ק"מ רדיוס (~‪ 3‬מיילים ימיים)‪ .‬ישנן ‪ 41‬תחנות ‪ LEOLUT‬בפריסה‬
‫עולמית‪.‬‬

‫כמה זמן יעבור מרגע הפעלת המשואה ועד לחישוב מיקומה? בשל העובדה כי זמן ההקפה‬
‫של הלוויין הוא ‪ 100‬דקות לערך וכן לא תמיד הוא יהיה מעל ‪ LUT‬לאחר שקלט מצוקה‬
‫ממשואה‪ ,‬יש לקחת בחשבון כי מרגע הפעלת המשואה ועד לחישוב מיקומה ב ‪ LUT‬יכולות‬
‫לעבור כ ‪ 90‬דקות‪.‬‬

‫חיפוש והצלה – לאחר חישוב המיקום על‬

‫ידי ה‪ LEOLUT‬יועבר המידע ל ‪MCC‬‬
‫הרלוונטי ( ‪MCC=Mission Control‬‬
‫‪ .)Center‬ה ‪ MCC‬הינה תחנה מאוישת‬
‫אשר תפקידה לעקוב אחר המידע המגיע‬
‫מתחנות ה ‪ LEOLUT‬ולהעביר מידע‬
‫רלוונטי‪ ,‬בדגש על אירועי מצוקה‪ ,‬לתחנות‬
‫החוף (‪ )RCC‬הרלוונטיות‪ .‬ה‪ MCC‬חולש‬
‫על אזורים גדולים מאוד‪ ,‬ישנן רק ‪ 31‬תחנות ‪ MCC‬בפריסה עולמית כאשר התחנות הקרובות‬
‫לישראל נמצאות באנקרה ובאתונה‪ .‬ה ‪ RCC‬הרלוונטי ירכז את פעולות החיפוש וההצלה‪,‬‬
‫ישדר הודעת ‪ NAVTEX‬על פי צורך ויפעל לאיתור המשואה שהופעלה‪.‬‬
‫הערה! ה ‪ RCC‬יכול להעביר את ההודעה ל‪ ,OSC = On Scene Commander .OSC‬קרי‪,‬‬
‫גורם אשר יכול לפקד על מאמצי החיפוש וההצלה בשטח‪.‬‬

‫איכון – בנוסף לתדר העיקרי של המשואה (‪ ,)406MHz‬היא משדרת גם בתחום ה ‪ VHF‬בתדר‬

‫‪ 121.5 MHZ‬בעוצמת שידור נמוכה ( ‪ .)0.5W‬תדר זה הינו תדר המצוקה העיקרי של כלי טיס‪.‬‬
‫מטוס חיפוש והצלה אשר יגיע לאזור שבו אמורה להיות המשואה יאזין לתדר זה במטרה לקלוט‬
‫את המשואה‪ .‬לכשקלט את האות מהמשואה יכול המטוס להתביית על המשואה ולהגיע‬
‫למיקומה המדויק‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫סוללה – סוללת המכשיר היא סוללת ליתיום בעלת תוקף של כ ‪ 4‬שנים (תלוי ביצרן)‪ .‬כאשר‬
‫היצרן מגדיר תוקף לסוללה הוא לוקח בחשבון את צריכת האנרגיה לפי‪ 4 :‬שנים של 'מנוחה'‬
‫על המדף‪ 48 ,‬שעות פעולה מרגע הפעלה וכן ביצוע בדיקה עצמית פעם בחודש במשך ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫על כן אין להפריז בבדיקות המכשיר על מנת לשמר את אורך החיים של הסוללה על פי תוקף‬
‫היצרן‪.‬‬

‫בדיקה – על פי תקנות ה ‪ GMDSS‬יש לבצע בדיקת תקינות למכשיר אחת לחודש‪ .‬הבדיקה‬
‫הינה ויזואלית בדגש על שלמות האנטנה וכן אלקטרונית על ידי הפעלת מנגנון ה ‪ .TEST‬אופן‬
‫הפעלת המנגנון משתנה בין מכשיר למכשיר ויש להקפיד לעקוב אחר הוראות היצרן‪ .‬ברוב‬
‫המכשירים תהיינה נורות חיווי אשר יציינו אם הבדיקה תקינה‪ .‬כמו כן יש לבצע בדיקת תקינות‬
‫ותוקף למשחרר ההידרוסטטי‪ .‬במכשירים ישנים בעת הבדיקה מתבצע שידור בודד על ידי‬
‫המכשיר‪ .‬על מנת ששידור זה לא יטעה את תחנות ה ‪ ,MCC‬יש לבצע בדיקה למכשירים אלו‬
‫אך ורק בחמש הדקות הראשונות של כל שעה עגולה‪ .‬לאחר ביצוע הבדיקה נבצע רישום ביומן‬
‫הרדיו של הספינה‪.‬‬

‫דור ‪ GPIRB - 2‬ולווייני ‪GEOSAR‬‬

‫משואה נוספת הנמצאת היום בשוק נקראת ‪Global Positioning Indicating – GPIRB‬‬
‫‪ .Radio Beacon‬משואה זו עובדת גם היא בתדר ‪ 406MHz‬אך יש בה גם רכיב ‪.GPS‬‬
‫למעשה עם הפעלתה המשואה מוצאת את מיקומה המדויק באמצעות ה ‪ GPS‬ומשדרת אותו‬
‫ללווייני ‪( GEOSAR‬ראה בהמשך)‪ .‬לאחר השידור המשואה מכבה עצמה וחוזרת על הפעולה‬
‫כל עשרים דקות לצורך שימור חיי סוללה‪.‬‬

‫לווייני ‪ – GEOSAR‬לוויינים החגים מעל כדור הארץ בגובה רב (‪ )36,000km‬וממוקמים מעל‬

‫קו המשווה‪ .‬הלוויינים מקיפים את‬
‫כדור הארץ במקביל לתנועת‬
‫הכדור ונמצאים מעל אותו אזור כל‬
‫הזמן‪ .‬בשל גובהם הרב הלוויינים‬
‫מספקים כיסוי נרחב ולמעשה‬
‫יעילים בין קו רוחב ‪ 70‬צפון לקו‬
‫רוחב ‪ 70‬דרום‪ .‬בקטבים נעשה‬
‫שימוש בלווייני ה ‪LEOSAR‬‬
‫והיסט הדופלר על מנת למצוא את‬
‫המשואה‪ .‬יצוין כי לוויינים אלו‬
‫ייקלטו גם משואת ‪ EPIRB‬ללא רכיב ‪ GPS‬אך אין ביכולתם לבצע היסט דופלר ו‪/‬או לחשב‬
‫את מיקום המשואה אלא להתריע על הפעלה של משואה בלבד‪.‬‬

‫דור ‪ – MEOSAR – 3‬דור זה של לווייני חיפוש והצלה מצטרף ומשדרג את המערכת הישנה‬
‫ומבוסס על מערכת לוויינים בהם רכיבי ‪ GPS‬ויכולת היזון חוזר (פידבק)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכת זו‬
‫יודעת לחשב בעצמה את מיקום המשואה על ידי ביצוע טריאנגולציה הפוכה (בדיוק הפוך‬
‫ממכשיר ‪ )GPS‬ולקבל מיקום מדויק‪ .‬המערכת תתבסס על שלוש מערכות לוויינים שונות –‬
‫מערכת ‪ GPS‬אמריקאית‪ ,‬מערכת ‪ GLONASS‬הרוסית ומערכת ‪ GALILEO‬האירופאית‪.‬‬
‫מערך הלוויינים ממוקם בגובה של ‪ 19,000-24,000‬ק"מ מעל פני הים‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫מכשירי ה‪ EPIRB-‬המתוכננים לצאת בעתיד הלא רחוק ידעו לקבל סיגנל חוזר מהלוויינים ובכך‬
‫ידע מפעיל המכשיר כי המשואה נקלטה והחילוץ בדרך‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ביטול התראת שווא ב‪EPIRB -‬‬

‫מסלול השידור של התראת המצוקה‪ ,‬מגיע בסופו של דבר לתחנת החוף הקרובה ואינו משודר‬
‫לכל כלי השייט לפני כן‪ .‬לכן הודעת הביטול תהיה מופנית לתחנת החוף‪ .‬ניתן לשדר ל ‪RCC‬‬
‫חיפה קריאת ‪ DSC‬בשגרה בכדי להקים קשר‪ .‬בדוגמא למטה – הקמת קשר בערוץ ‪ 16‬ללא ה‬
‫‪.DSC‬‬

‫‪VHF CH 16 F.P‬‬ ‫קריאה ל‪ RCC‬חיפה‪:‬‬

‫‪RCC Haifa X3‬‬
‫‪This is Marina X3‬‬
‫‪This is a False Alert Cancellation‬‬
‫‪Over‬‬

‫‪Marina‬‬
‫‪This is RCC Haifa‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪Go ahead‬‬
‫‪Over‬‬

‫‪RCC Haifa‬‬ ‫ביטול יכול לבצע רק מפקד כלי השייט‪ ,‬לכן‬

‫‪Marina 428000213‬‬ ‫עלי להזדהות כמסטר "מרינה"‪ .‬ההודעה‬
‫___________ ‪My Position is‬‬ ‫תכלול את זמן שידור המצוקה וזמן שידור‬
‫‪Cancel my false EPIRB Distress alert of‬‬ ‫הביטול‪ .‬שני ציוני הזמן חשובים לכתיבה‬
‫‪one six zero zero UTC July Zero Seven.‬‬ ‫ביומן הרדיו‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪Master Marina 428000213‬‬
‫‪One six three zero UTC Zero Seven July.‬‬
‫‪Over.‬‬
‫אני מסיים ב ‪ OVER‬ולא ב ‪ OUT‬מכיוון שאני‬
‫מחכה לראות אם תחנת החוף מעוניינת‬
‫לשאול על פרטים נוספים‪ .‬תחנת החוף‬
‫תסיים את השיחה‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מערכת ה‪NAVTEX -‬‬

‫תקן ה ‪ GMDSS-SRC‬דורש מכלי שיט לקלוט בכל זמן נתון‬

‫תקשורת בטיחות וחיפוש והצלה המשודרות מתחנות חוף‪.‬‬
‫לתקשורת זו קוראים‪:‬‬
‫‪.MSI- MARITIME SAFETY INFORMATION‬‬
‫תקשורת ‪ MSI‬כוללת ‪ 3‬סוגי מידע הנאסף משלושה מקורות‬
‫שונים‪ :‬מידע מטאורולוגי‪ ,‬מידע בטיחות ומידע על מצבי מצוקה‬
‫חיפוש והצלה‪ .‬האמצעי באמצעותו כלי השיט יקלוט תקשורת זו‬
‫הוא מכשיר ה ‪ .NAVTEX‬חשוב לזכור כי המכשיר הינו מקלט‬
‫בלבד הקולט מידע מתחנות חוף ייעודיות‪.‬‬

‫‪NAVTEX = Navigational Telex‬‬

‫תדרים – תחום התדרים העיקרי בו עובד המכשיר הינו תחום התדר הבינוני ‪300kHz-( MF‬‬
‫‪.)3000kHz‬‬
‫• ‪ – 518 kHz‬תדר ראשי בו ייקלטו הודעות באנגלית בלבד‪.‬‬
‫• ‪ – 490 kHz‬תדר לקליטת הודעות בשפה מקומית‪ .‬לא כל תחנה תשדר הודעות בתדר‬
‫זה‪.‬‬
‫• ‪ – 4209.5 kHz‬תדר בתחום ה ‪ )3MHz – 30 MHz( HF‬המשמש תחנות באזורים‬
‫טרופיים‪.‬‬

‫טווח קליטה ‪ /‬שידור ‪ -‬התחנות משדרות בהספק שידור המאפשר טווח של בערך ‪ 200‬מייל‬
‫ביום ו‪ 400 -‬מייל בלילה (כתוצאה מהשינויים בסטרטוספרה)‪.‬‬

‫מקור כוח – המכשיר תלוי במצברי הספינה ללא מקור חשמל עצמאי‪.‬‬

‫תחנות ‪ - NAVTEX‬על איסוף ושידור המידע אחראיות תחנות ה‪ NAVTEX -‬הפזורות ברחבי‬
‫העולם‪ .‬בכדי להבטיח כיסוי כלל עולמי‪ ,‬חולק הגלובוס ל‪ 21 -‬אזורי ‪ NAVTEX‬המכונים‬
‫‪ .NAVAREA‬בכל אזור יש עד ‪ 26‬תחנות שידור ולכל תחנה יש אות זיהוי (‪ .)A-Z‬חשוב! לא כל‬
‫תחנת ‪ RCC‬היא בהכרח תחנת ‪ .NAVTEX‬מידע אודות תחנות ה ‪ NAVTEX‬בעולם ניתן למצוא‬
‫בפרסום האדמירליות ‪ List of Radio Signals‬בכרכים ‪ 3 ,1‬ו‪( 5-‬ראה פרק המבוא)‪.‬‬

‫‪ – Time Sharing‬תחנות ה ‪ NAVTEX‬משדרות כולן באותם תדרים‪ .‬מכיוון שלעיתים המרחק בין‬
‫שתי תחנות יהיה פחות מ ‪ 200‬מייל‪ ,‬הרי שהן עלולות 'להפריע' האחת לשנייה‪ .‬לשם כך חל‬
‫עיקרון ‪ .Time Sharing‬לכל תחנה מוגדר זמן שידור המיועד לה וחלוקת הזמנים בין התחנות‬
‫מביאה לכך ששתי תחנות סמוכות לעולם לא תשדרנה באותו הזמן‪ .‬לכל תחנה מוקצה זמן‬
‫של ‪ 10‬דקות כל ‪ 4‬שעות‪ .‬חשוב לזכור כי זמני התחנה המצוינים בספרות הינם לפי שעון ‪.UTC‬‬

‫‪7‬‬
‫הודעת ‪ – NAVTEX‬מכיוון שהתחנות משדרות את ההודעות שלהן בתדרים נמוכים יחסית (‪)MF‬‬
‫וכן לטווחים ארוכים מאוד‪ ,‬על ההודעה להיות פשוטה על מנת שתיקלט בצורה יעילה במכשיר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כל תחנה תשדר כל ‪ 4‬שעות את כל ההודעות שלה ברצף למשך ‪ 10‬דקות‪.‬‬

‫מבנה ההודעה‬

‫‪ - ZCZC‬הודעה מתחילה בקוד ‪ .ZCZC‬קוד זה מייצג תחילת הודעה חדשה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫כותרת (קוד) ההודעה ‪ – B1, B2, B3, B4‬קוד ההודעה מורכב משתי אותיות (‪)B1, B2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ושתי ספרות (‪)B3, B4‬‬
‫‪ – B1‬האות הראשונה מייצגת את תחנת השידור‪ .‬כאמור לכל תחנה יש אות המייצגת‬
‫אותה‪.‬‬
‫‪ – B2‬האות השנייה מייצגת את סוג ההודעה‪ .‬ההודעות מחולקות לנושאים כאשר כל‬
‫נושא מיוצג על ידי אות (ראה טבלה בתחתית העמוד)‪.‬‬
‫‪ – B3, B4‬מספרה הסידורי של ההודעה‪ .‬לכל נושא ניתן לשדר עד ‪ 99‬הודעות‪.‬‬
‫דוגמא‪ – PA02 :‬זוהי הודעה מתחנת חיפה (‪ )P‬מסוג אזהרת ניווט (‪ )A‬מספר ‪.02‬‬
‫זמן ותאריך שידור ההודעה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עדיפות ההודעה – עדיפויות ‪ NAVTEX‬מחולקות ל‪ROUTINE / IMPORTANT / VITAL :‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תוכן ההודעה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ – NNNN‬הודעה תיחתם ב‪ NNNN‬לסימון כי זהו סוף ההודעה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ – Character Error Rate – CER‬מספר זה יופיע לאחר ה ‪ NNNN‬והוא מציין את אחוז‬ ‫‪.7‬‬
‫הטעות בהודעה‪ .‬אם אחוז הטעות גבוה מ ‪ 4.9%‬המכשיר יימחק את ההודעה ויקלוט‬
‫אותה שוב באותו סבב השידור של התחנה‪.‬‬

‫סוגי הודעות נווטקס וסימונם‬

‫‪ – Navigational Warning‬אזהרת ניווט‬ ‫‪A‬‬
‫‪ – Meteorological Warning‬התראת מזג אוויר‬ ‫‪B‬‬
‫‪ – Ice Reports‬דיווח על תנועת קרחונים‬ ‫‪C‬‬
‫‪ – Search and Rescue Information‬מידע על חיפוש והצלה‬ ‫‪D‬‬
‫‪ – Meteorological Forecast‬תחזית מזג אויר‬ ‫‪E‬‬
‫‪ – Pilot Service Messages‬הודעות על עבודת נתבים‬ ‫‪F‬‬
‫‪ – AIS Messages‬מידע על מערכת ה ‪AIS‬‬ ‫‪G‬‬
‫‪ – LORAN Messages‬מידע על מערכת קשר לטווח ארוך ‪LORAN‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪ – SATNAV Messages‬מידע על לווייני ‪GPS‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪ – Other Electronic NAVAID Messages‬מידע על מערכות ניווט אלק' נוספות‬ ‫‪K‬‬
‫‪ – Navigational Warnings – Additional to letter A‬אזהרות ניווט בתוספת ל ‪A‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪ – No Message on Hand‬אין הודעות לשידור‬ ‫‪Z‬‬

‫ניתן לראות כי לא כל ההודעות רלוונטיות לכלי שיט קטנים‪ .‬על כן המכשיר מאפשר בחירת‬
‫הודעות רלוונטיות אותן אנו רוצים לקלוט‪:‬‬
‫‪ – A, B, D, L‬הודעות אותן חובה לקלוט‪ .‬ברוב המכשירים לא ניתן שלא לקלוט הודעות אלו‪.‬‬
‫‪ – E‬אינה חובה אך חשובה בהחלט‪ .‬תמיד נרצה לקבל תחזית עדכנית בזמן השיט‪.‬‬
‫‪ – Z‬אינה חובה אך יש להכירה – כאשר נקבל הודעה מסוג ‪ Z‬מהתחנה המשדרת נדע כי‬
‫ברשותה הודעות חדשות‪ .‬התחנה תשדר הודעה זו כדי שנדע שהמכשיר תקין‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫דוגמא להודעת נווטקס‬

‫הודעה שהתקבלה מתחנה (‪ )G‬בעניין אזהרת ניווט (‪ )A‬מספר ‪ .83‬עדיפות ‪.IMPORTANT‬‬

‫הודעה מתפרצת – כאשר תחנה תרצה לשדר הודעה מתפרצת שלא בזמן השידור המוקצה‬
‫לה‪ ,‬היא תעשה כן עם הודעה בעלת מספר סידורי "‪ ."00‬ההודעה תיקלט בכל המכשירים‬
‫בטווח השידור שלה‪ ,‬בין אם הם מכוונים לקלוט את התחנה הזו או לאו‪ .‬דוגמא‪ :‬הודעה עם‬
‫קוד ‪ PD00‬הינה הודעה מתחנת חיפה (‪ )P‬מסוג מידע על חיפוש והצלה (‪ )D‬אשר התקבלה‬
‫כהודעה מתפרצת ישר כאשר שודרה‪.‬‬

‫מחיקת הודעות – ישנם מצבים בהם ההודעות ייקלטו למרות שיבוש בנתון קריטי בהודעה‬
‫עצמה‪ .‬לדוגמא‪ :‬המיקום באזהרת ניווט נקלט משובש וההודעה נשמרה במכשיר שכן אחוז‬
‫השגיאה בה נמוך מ‪ .4.9%‬במקרה זה נמחק את ההודעה מהמכשיר על מנת שזו תיקלט שוב‬
‫בסבב השידור הבא של התחנה (בעוד ‪ 4‬שעות)‪ .‬דוגמא‪ :‬נניח והודעה ‪ PA02‬נקלטה במכשיר‬
‫אך המיקום של מכשול הניווט משובש‪ .‬נמחק הודעה זו ובסבב השידור הבא המכשיר יזהה את‬
‫הקוד ‪ PA02‬כהודעה חדשה ויקלוט אותה שוב‪ .‬כל עוד ההודעה שמורה במכשיר – היא לא‬
‫תיקלט בשנית‪.‬‬

‫אזורי מזג אויר – מידע ה ‪ MSI‬בעניין מזג אויר משודר לפי אזורים‪ .‬את פירוט כל האזורים‬
‫בעולם ניתן למצוא בפרסום האדמירליות ‪ .List of Radio Signals – Volume 4‬שמות האזורים‬
‫החשובים לנו‪:‬‬
‫‪ – TAURUS‬כל האזור שבין טורקיה לקפריסין‪.‬‬
‫‪ – CRUSADE‬כל אזור קו החוף הישראלי ועד קפריסין‪.‬‬
‫‪ – DELTA‬אזור קו החוף המצרי‪.‬‬

‫כעת התנסו במכשיר הנווטקס בסימולטור‪ .‬במכשיר תקני ביכולתנו לבצע את הפעולות הבאות‪:‬‬

‫בחירת תדר העבודה הרצוי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בחירת תחנות משדרות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בחירת סוגי הודעות (לא ניתן שלא לבחור את ‪.)A, B, D, L‬‬ ‫‪.3‬‬
‫קריאת ההודעות השמורות במכשיר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מחיקת הודעות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ביצוע ‪.TEST‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ביצוע בדיקת ‪ – STATUS‬אילו תחנות המכשיר קולט ואילו סוגי הודעות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪9‬‬
10