Professional Documents
Culture Documents
סיכום כולל על המהפכה הצרפתית והיהודים
סיכום כולל על המהפכה הצרפתית והיהודים
סיכום כולל על המהפכה הצרפתית והיהודים
מעובד מתוך פרקים בספר " :מסע אל העבר מימי הביניים ועד העת החדשה ,הוצאת
תל ומטח.
א .תושבי צרפת נחלקים לשלוש שדרות
עם פרוץ המהפכה הצרפתית בשנת ,1789חיו בצרפת כ 25-מיליון תושבים .השפה
הצרפתית שימשה כשפה בינלאומית של המשכילים ( ,כמו האנגלית בימינו ).פריס הייתה
מרכז תרבות ההשכלה .רעיונות תנועת ההשכלה :החירות והשוויון בזכויות וחובות ,זכות
בשלטון ,השפיעו על חלקים רבים בצבור הצרפתי .גם הצלחת האזרחים להשתתף
המהפכה האמריקנית וכתיבת החוקה האמריקנית השפיעה על הרצון לשינוי.
תושבי צרפת נחלקו לשלושה מעמדות חברתיים-שלוש שדרות :הכמורה ,האצולה
והמעמד השלישי .על פי חלוקה זו נקבעו זכויותיו וחובותיו של כול אדם .הכמורה
והאצולה היו המיעוט ( הכמורה כללה כ 100-אלף אנשים והאצולה כ 400-אלף ) ובני
המעמדות האלה היו בעלי רכוש רב ,הם נהנו מזכויות פוליטיות ומילאו תפקידים
מרכזיים בממשל המלכותי ובפרלמנטים המחוזיים .בני האצולה מילאו גם תפקידי פיקוד
בצבא ,בנוסף לכך אנשי הכמורה והאצולה נהנו מפטור מתשלום מיסים למרות עושרם.
המעמד השלישי כלל את שאר האוכלוסייה ,פערים חברתיים וכלכליים גדולים אפיוני
את בני המעמד השלישי .למעמד השלישי לא היו זכויות פוליטיות ,אנשיו לא יכלו לכהן
בפרלמנטים ולא הורשו לקבל דרגות קצונה בצבא והם שילמו מיסים.רבים.
אסיפת המעמדות :אסיפה שמונתה ע"י המלכים הצרפתיים ותפקידה היה לדון ולייעץ
בעניינים חשובים ובעיקר כדי לאשר גביית מיסים .כללה את שלושת המעמדות :הכמורה,
האצולה והמעמד השלישי .לכל מעמד היה זכות לקול אחד בהצבעה ,מצב שיצר אפליה
משום ,שהמעמד השלישי היה הגדול ביותר .מבחינה מספרית באוכלוסיה .נקודה מפלה
נוספת ,כל נושא שהועלה להצבעה המעמדות העליונים הסכימו ביניהם,הצביעו (ביחד 2
קולות)והמעמד השלישי שהיה לו קול אחד היה מפסיד .כך זכו המעמדות העליונים בכל
הצבעה ,והמעמד השלישי היה נפגע .עם זאת יש לשים לב שאסיפת המעמדות לא כונסה
מזה 175שנים(לפני .)1789המלך היה שליט יחיד ,אבסולוטי וראה את עצמו שולט בחסד
האל וכול סמכויות השלטון היו נתונות בידיו והוא היה חייב לקבל את המלצות אסיפת
המעמדות.
1
.1הכינו תעודת זהות לשלוש השדרות בצרפת .חשבו על הרכבן החברתי ,זכויותיהן
הפוליטיות וזכויותיהן הכלכליות.
2
באספת המעמדות נכללו בני המעמד הראשון והשני והמעמד השלישי ורק לגוף זה
הייתה סמכות להטיל מיסים חדשים .בני המעמד השלישי דרשו לבטל את זכויות היתר
של המעמדות העליונים ולהעניק שוויון לכול האזרחים .המעמד השלישי ביקש להכפיל
את מספר נציגיו ולהשוותם למספר נציגי הכמורה והאצולה ביחד וכן לקבוע שכול ציר
(נציג) באספה ייצג קול אחד .נציגי המעמד השלישי הכריזו על עצמם כאספה לאומית
ובנוסף לכך הם הזמינו את נציגי שני המעמדות האחרים להצטרף אליהם וכך נוצר גוף
אחד של נציגי הציבור -אספת המעמדות הייתה לאספה לאומית ,וזה היה המעשה
המהפכני הראשון.
.3מדוע נחשב כינוס האסיפה הלאומית למעשה מהפכני?
) 4מה מסמלת הריסת הבסטיליה ובאיזה תאריך זה קרה? מדוע שב לואי ה 16-לפריס?
3
ד .חקיקה מבססת את עקרונות המהפכה
.1באסיפה הלאומית ,בני המעמד השלישי דרשו לבטל את המשטר הפיאודלי ואכן קבעו
שיבוטלו כול המיסים והחובות של האיכרים לאדוניהם .קביעה וההצהרה אלו היו צעד
ראשון בכתיבת החוקה שתגדיר את מעמד השלטון וזכויות האזרחים ביחס לשלטון
(חוקה – מסמך מחייב והמגדיר את סמכויות ותפקידי רשויות השלטון וסמכויותיהם
כלפי האזרחים ) בחוקה בה באו לידי ביטוי רעיונותיהם של אנשי ההשכלה .בהצהרה זו
באו לידי ביטוי ההישגים הפוליטיים והחברתיים בצרפת שממנו למד העולם על זכויות
האדם.
ההצהרה קבעה שכל בני האדם נולדו שווים בזכויותיהם ,חופשיים לבחור את דרך חייהם,
להביע את דעותיהם ולבחור בדת ע"פ רצונם .כל זמן שדרכם אינה מפריעה לזולת ואינה
פוגעת בחוק .ההצהרה נתנה תוקף לסיסמא שהרבו להשמיע בצרפת והיא" :חופש ,שוויון
ואחווה" ,מאז פרסום ההצהרה לא היו עוד תושבי צרפת נתינים של המלך ,אלא אזרחים
וההצרה הפכה "לאני מאמין" מרכזי של המהפכנים.
לאחר חקיקת החוקים האלה התארגנו בפריס הפגנות של המונים בדרישה שהמלך יאשר
את חוקי האסיפה הלאומית ובנוסף דרשו מן המלך שיחלק לחם לציבור בגלל הרעב
הגדול שהיה בעיר .בימי הסתיו הקרים מאות נשים צעדו מפריס עד ורסאי כדי לנסות
להשפיע ישירות על המלך ועל האסיפה הלאומית .הנשים פרצו לחצר הארמון ודרשו
מהמלך וממשפחתו להגיע לפריס .לואי ה 16-נכנע ללחץ הנשים ועבר לפריס יחד עם אשתו
מרי אנטואנט ובנו .האסיפה הלאומית עברה גם כן לפריס והיא שינתה את שמה לאספה
מכוננת ותפקידה העיקרי היה לנסח חוקה חדשה לצרפת.
.2החקיקה מגדירה את מעמד המלך והכמורה
החוקה שפורסמה בשנת ( 1791בסוף המאה ה 18 ) -קבעה כי השלטון בצרפת הוא מלוכה
ושלטונו של המלך עובר בירושה אך המלך מולך על-פי החוק .האסיפה הלאומית היא
הרשות המחוקקת וחבריה הם נציגי העם כולו ,והמלך כפוף לה .בנוסף לכך ישנה החוקה
האזרחית של הכמורה שקבעה כי מעמדה המיוחס של הכנסייה בטל והכמרים כפופים
לשלטון החילוני ,והכמרים הם פקידי מדינה ,ולכן לא ימשיכו להתמנות על ידי מוסדות
הכנסייה אלא ייבחרו בבחירות ויישבעו אמונים לאומה ולחוקי המדינה.
4
ה .המלך מנסה לברוח מצרפת
בשלב הראשון של המהפכה ,המלך לואי ה 16-שיתף פעולה עם האספה הלאומית ,אך גם
שאף להחזיר לצרפת את המלוכה האבסולוטית על כול סמכויותיה .באירופה נאספו
כוחות צבא רבים שאיימו על צרפת במלחמה ,לואי ה 16-ידע היטב על ההתארגנות הזאת,
וככול הנראה ביקש להצטרף לכוחות של מתנגדי המהפכה .ב 20ביולי ,1791ניסו המלך
ומשפחתו לברוח אך הם זוהו על ידי איכרים ונשלחו חזרה לארמון טולרי בהשגחת המון
זועם למעצר בית .האספה הלאומית הועמדה במבוכה רבה כי ניסיון הבריחה של המלך
העיד כי השותפות בין המלך לבין האספה הלאומית נכשלה .באסיפה הלאומית נוצרו
קבוצות (מפלגות) ,משמאלו של היושב-ראש ישבו תומכי המהפכה הקיצוניים ביותר,
שדרשו לבטל את המלוכה בצרפת ולהקים רפובליקה המבוססת על שוויון זכויות מוחלט
בין האזרחים .מימינו ישבו הנציגים השמרנים והמתונים ,שביקשו להגיע לפשרה עם
המלוכה .לאחר פרשת בריחתו של המלך התגבשה קבוצה קיצונית עוד יותר באספה
הלאומית מן השמאל .אנשים כונו יעקובינים ,הם טענו כי המלך בוגד וכי יש להפוך את
צרפת לרפובליקה ,רבים תמכו בהם.
קבוצה קיצונית אחרת התבלטה באסיפה הלאומית בשאלת המלחמה שמחוץ לצרפת.
חבריה כונו ז'ירונדינים והם תבעו לצאת למלחמה נגד המשטרים האבסולוטיים בארצות
אירופה.
צרפת הכריזה על אוסטריה באפריל ,1792הז'ירונדינים תמכו בצעד זה .בצווים שפרסמה
האסיפה הלאומית הוכרז על גיוס כללי של כול האזרחים המסוגלים לשאת נשק .סיסמת
הגיוס הייתה" :אזרחים ,המולדת בסכנה!" זו הייתה הפעם הראשונה שהנוהג גיוס חובה
כללי לצבא לאומי .יחידה אחת מאזור העיר מרסיי ,שרה שיר צבאי חדש ,המרסייז,
הקורא להפלת העריצות ולמוות לאויבי צרפת .שיר זה נעשה תוך זמן קצר ההמנון של
צרפת .המלחמה בין צרפת המהפכנית לבין המדינות המלוכניות של המשטר הישן
באירופה הגבירה את האלימות ואי היציבות שאפיינו את צרפת מאז .1789בפריס הקומה
עירייה מהפכנית קיצונית והיא כונתה קומונה .הם ביטלו את חוקת 1791וייסדה מוסד
מחוקק חדש :קונוונט ,וברחבי העיר השתוללה האלימות.
ו .ביטול המלוכה והקמת הרפובליקה
5
כאשר התכנס הקונוונט לישיבתו הראשונה הוא הכריז על ביטול המלוכה ועל הקמת
רפובליקה ,בנוסף לכך הוא גם ביטל את ספירת השנים הנוצרית וקבע ספירה חדשה של
השנים .לוח השנה החדש קבע כי יום הולדתה של הרפובליקה יהיה היום הראשון של
השנה הראשונה ונקבעו חודשים חדשים בני 30יום כול אחד .שינוי זה לא החזיק מעמד
אחרי תקופת המהפכה ובוטל בשנת .1806כעבור חודשים אחדים העמיד הקונוונט את
לואי ה 16-למשפט בעוון בגידה ,לאחר שהתברר שהמלך המשיך לקיים קשרים עם אויבי
המהפכה -מלכי אירופה והאצילים שברחו מצרפת .ב 15-בינואר 1793החליט הקונוונט כי
המלך אשם ולמחרת ברוב של קול אחד בלבד הוצא המלך להורג בגיליוטינה .ב21-
בינואר .כמה חודשים אחר כך הוצאה להורג גם המלכה ,מארי אנטואנט.
6
הצהיר " :יש למנוע מהיהודים הכול – בתור אומה ,יש לתת ליהודים הכול כיחידים " .
עם זאת ,על היהודים לוותר על הפריווילגיה ( זכות יתר ) שניתנה להם בעבר ע"י מלכי
צרפת אוטונומיה קהילתית שיפוטית נפרדת.
.1יהודי צרפת מקבלים שוויון
בספטמבר 1791חוקקה האספה הלאומית את " חוק האזרחות של יהודי צרפת " חוק
המכיר ביהודי צרפת כיחידים :אמנציפציה -שחרור ( לא כקהילה דתית אוטונומית)
כבעלי זכויות אזרח מלאות ושוות בדומה לשאר אזרחי צרפת .היהודים נאלצו לוותר
על האוטונומיה הקהילתית השיפוטית ,על הפטור מגיוס לצבא צרפת ,יחד עם זאת ,בוטלו
האיסורים של מגורי יהודים בערים מסוימות בצרפת .יהודי צרפת היו הראשונים שזכו
באמנציפציה.
.8מדוע הייתה האמנציפציה של היהודים תוצאה הגיונית מן המהפכה הצרפתית ?
.9הסבירו את הטענה " :יש למנוע מהיהודים הכול –בתור אומה ,יש לתת ליהודים
הכול – כיחידים.
ג.נפוליאון דן במעמד היהודים
ב 1806-חידש נפוליאון את הדיון במעמד היהודים .לשם כך כינס את נכבדי היהודים
לצורך בדיקת יחסם של היהודים הצרפתים לאומה הצרפתית ובדיקה של אפשרות
סתירה בין חוקי דת ישראל לבין החוק הצרפתי .נכבדי היהודים נשאלו האם יכולים
יהודים יכולים להתחתן עם צרפתים גויים ומה יחס ההלכה היהודית למדינת צרפת ?
הנכבדים השיבו שהם רואים בצרפת מולדת ואת עצמם תופסים כצרפתים בני דת משה
ואת הצרפתים הלא – יהודים רואים כאחים ,עליהם לשרת בצבא ולהגן על מדינתם כמו
כל האזרחים האחרים.
ב 1807-כינס אסיפת נציגים יהודים מצרפת ,גרמניה המערבית וצפון איטליה ,לכינוס זה
קרה סנהדרין (המוסד הדתי העליון בתקופת בית שני ולאחריו 200 :לפני הספירה עד
400לספירה ) .הסנהדרין אישרה ונתנה תוקף של מעין פסק הלכה דתי מחייב.
שנה לאחר מכן קבע בחוק ,שיש להגביל את היהודים בתחומים שונים :היהודים
שעוסקים במסחר יקבל רישיון לשנה אחת בלבד ,על היהודי לשרת בצבא וכי יהודי אינו
יכול לגור בכל מקום שירצה .על היהודים להתארגן בוועדים מקומיים -קונסיסטורה
שישבה בפריס .היהודים כינו חוק זה " :הפקודה הכפופה לקונסיסטורה מרכזית
7
המחפירה " כוונתו של נפוליאון הייתה להראות שחוקי המדינה עדיפים על חוקי הדת
היהודית ומנהגיה – .יחסו ליהודים הוכיח שהייתה נסיגה מעקרונות האמנציפציה.