‫משפט ציבורי‬

‫‪28/8/2020‬‬

‫פרשת בנק המזרחי‬

‫כמעט כל הפסיקה היא הערת אגב‪ ,‬למרות שזו הפסיקה הארוכה ביותר שנכתבה ע"י ביהמ"ש (כ‪500 -‬‬
‫עמ')‪.‬‬

‫חוק ההסדרים שמט חלק מחובות הבנקים‪ ,‬הבנק טען שזו פוגע בזכות הקניין שלהם (אשר מוגנת על ידי‬
‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו) ולא עומד בתנאי פסקת ההגבלה של החוק‪ ,‬הקובעת באילו תנאים ניתן‬
‫לפגוע בזכות לקניין‪.‬‬

‫הרכב מורחב של ‪ 9‬שופטים הסכימו שסעיף ‪( 8‬פסקת ההגבלה) תקף במקרה הזה ולכן חוק ההסדרים‬
‫עומד בתוקפו‪.‬‬

‫ברגע שביהמ"ש מקדיש מעל ‪ 90%‬מהפסיקה לאמרות אגב‪ ,‬אולי כדאי להתייחס אליהן כחלק מהוראות‬
‫הפסק? – למעשה זה לא נכון מפני שביהמ"ש צריך להכריע בסכסוכים ולדון בשאלות הנוגעות אליהם‪,‬‬
‫וכל שאר הדברים מבזבזים את זמנו של ביהמ"ש‪ ,‬מה גם שפחות מייחסים לאמרות אגב כובד ראש‬
‫משפטי לאחר מכן‪.‬‬

‫(לדעת ספיר – אמרות אגב הן מנהג מגונה שיש להצר על כמה שהוא רווח)‪.‬‬

‫שאלת מפתח שנדונה באמרות האגב של פסה"ד היא האם הכנסת יכולה לייצר חוקה או לא‪ .‬התשובה‬
‫לכך לא מעלה ולא מורידה מפסה"ד הרלבנטי בבנק המזרחי ולכן כל מה שנאמר בנושא הן אמרות אגב‪.‬‬

‫ע"פ ברק‪ ,‬יש סמכות – "תורת שני הכובעים" – הכנסת שלנו היא גם מחוקק וגם מכונן‪ .‬הסמכות עברה‬
‫בירושה מאז הכנסת הראשונה – האסיפה המכוננת‪.‬‬

‫שמגר – יש סמכות‪" ,‬הכנסת הכל יכולה" – הכנסת מייצגת את הריבון (העם) ומכך כוחה לכונן חוקה‪.‬‬

‫חשין – לא ראיתי בשום מקום בעולם דיון בנושא האם לגוף מסוים יש או אין סמכות לכונן חוקה‪ .‬עצם‬
‫המחלוקת בשאלה מעידה שקשה להסכים שיש לכנסת סמכות כזו‪ .‬כלומר – אין סמכות‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬לחוק יסוד‪ :‬הכנסת אומר שכדי לשנותו יש צורך בתמיכת רוב חה"כ (‪ – )61‬זהו שריון פורמלי ולכן‬
‫החוק נתפס כבעל מעמד חוקתי‪.‬‬
‫מה קורה כשיש חוק יסוד שאין בו שריון פורמלי? זכות הקניין מעוגנת בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪,‬‬
‫שאינו משוריין בשריון פורמלי‪ .‬מה מעמדו אם כך?‬

‫ע"פ ברק‪ ,‬אמנם אין שריון פורמלי אך הוא עדיין משוריין ויש לו מעמד חוקתי‪ ,‬בגלל סעיף ‪ 8‬לחוק (פס'‬
‫ההגבלה) המציב מס' תנאים בהם הפגיעה תהיה לגיטימית – זהו שריון מהותי הדורש חוק המקיים‬
‫דרישה של מהות על מנת לפגוע בו‪ .‬כלומר – אין לפגוע בחוק היסוד ע"י חוק רגיל אלא אם הוא מקיים‬
‫דרישות מהותיות‪ .‬מכאן שיש שריון ויש מעמד חוקתי‪.‬‬

‫אך בעבר רוב חוקי היסוד לא היו משוריינים באף אחד מהם‪ .‬מה לגביהם? – ברק אומר שכשאין שריון‬
‫ניתן לשנות את חוקי היסוד בחוק יסוד אחר שהתקבל ברוב רגיל (ברק מאמץ את דברי קניאל)‪ .‬ולמה? –‬

‫אין בהיעדר השריון משום הורדת חוק היסוד למעמד של חוק רגיל‪ .‬מעצם מעמדו כחוק יסוד אין לשנותו‬
‫ע"י חוק רגיל‪.‬‬

‫כלומר ‪ -‬מה שהיה בברגמן ‪ ,‬היה ונגמר‪ .‬עכשיו הדברים השתנו‪ .‬מכאן ואילך כל חוק יסוד נהנה מעליונות‪.‬‬

‫הלכת נגב היתה נפסקת אחרת וכך גם קניאל לו קביעה זו היתה מוקדמת להם‪.‬‬

‫חשין חולק על שמגר וברק ואומר שזה לא נכון ולא מוסרי שהכנסת תחוקק חוקה‪ ,‬ולכן מעמד חוק יסוד‬
‫הוא כחוק רגיל ‪ .‬כשהכנסת משריינת חוק בשריון פורמלי (כבילה עצמית)‪ ,‬אפילו חוק רגיל ולא חוק יסוד‪,‬‬
‫זה לא קשור לשאלת חוקה או לא‪ ,‬זו כבילה עצמית והיא לגיטימית עד לרמת רוב מוחלט (לא מזדמן)‪.‬‬
‫אם הכנסת תגיד שאי אפשר לשנות חוק אלא ברוב של ‪ ,2/3‬זה כבר לא לגיטימי כי זה פוגע בעקרון‬
‫הדמוקרטי של הכרעת הרוב‪ .‬כלומר – זה תלוי בשריון החוק ולא בהיותו חוק יסוד‪.‬‬

‫לשכת מנהלי השקעות‬

‫משבר מניות הבנקים – הבנקים המליצו ללקוחות להשקיע‪ ,‬אנשים הפסידו (משפט הבנקאים) והוחלט‬
‫לעשות סדר בנושא ולהסדיר את נושא ייעוץ ההשקעות‪ .‬הדיון מתמקד בכך שכדי לקבל רישיון לייעוץ‬
‫השקעות יש לעבור שורה של בחינות‪.‬‬

‫"סעיף דור המדבר" (מי שעסק בכך עד כה) ‪ -‬מי שיש לו ותק של ‪ 7‬שנים פטור מכל הבחינות לקבלת‬
‫רישיון לייעוץ השקעות‪ ,‬פרט לבחינה באתיקה‪ .‬מתחת ל‪ 7-‬שנים צריך לעבור את כל הבחינות‪ .‬העותרים‬
‫טוענים שזה זמן ארוך מדי ופוגע פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק‪.‬‬
‫ביהמ"ש מסכים שיש פגיעה בחופש העיסוק ונותר רק לבדוק את הפגיעה עומדת בדרישות פסקת‬
‫ההגבלה‪.‬‬

‫פס' ההגבלה (סעיף ‪ 4‬לחוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק) מאפשרת פגיעה אם היא מתבצעת‪:‬‬

‫בחוק ‪ -‬זה מתקיים כי חוק מנהלי השקעות הוא חוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫זה הולם את ערכיה של מדינת ישראל – אמורפי‪ ,‬אין בעיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נועד לתכלית ראויה – יש‪ ,‬הגנה על המשקיעים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫במידה שאינה עולה על הנדרש (מבחן המידתיות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ע"פ ביהמ"ש (ברק)‪ ,‬מידתיות זה מושג קיים במשפט החוקתי הבינ"ל‪ ,‬ושם המבחן מתחלק ל‪ 3-‬חלקים‪:‬‬

‫מבחן האמצעי המתאים והרציונלי – קשר בין המטרה לכלי‪ .‬הצעד הננקט צריך להיות קשור‬
‫ליעד ולהוביל אליו‪.‬‬
‫מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה – האמצעי שמחירו הוא הנמוך ביותר‪.‬‬
‫מבחן האמצעי המידתי (במובן הצר) – גם אם האמצעי מתאים ורציונלי‪ ,‬וגם אם פגיעתו‬
‫פחותה‪ ,‬יש לבחון שעדיין המחיר לא גבוה מדי‪.‬‬

‫נק' החיתוך המבחינה בין העוסקים ‪ 7‬שנים לפחות מכך אינה מידתית כי היא לא מתחשבת דיה בשאר‬
‫הפרמטרים המקצועיים ואינה מאזנת בין הנזק לפרט לתועלת לכלל‪ .‬ביהמ"ש לא מסביר באיזה סעיף‬
‫בדיוק ממבחני המידתיות זה פוגע‪.‬‬

‫ביהמ"ש מוסיף ואומר שייתכן שניתן היה לקבוע נק' חיתוך של ‪ 4-5‬שנים למשל‪ 7 ,‬שנים זה מעבר‬
‫למידתיות‪ .‬או להימנע מנק' חיתוך של שנים ובמקום זאת לאמץ פטור חלקי לפי הוותק‪ .‬אפשר גם לשלב‬
‫בין השיטות או למצוא דרך נוספת‪ .‬במתכונתו הנוכחית החוק לא יכול לעמוד‪ .‬הוראות המעבר אינן‬
‫מידתיות ועל כן בטלות‪.‬‬

‫זוהי הפעם הראשונה שבימ"ש פוסל מפורשות חוק של הכנסת וזה מאוד חריג ומתבצע בד"כ רק‬
‫במקרים שאי אפשר לחיות איתם‪ .‬נשאלת השאלה מה ההבדל בין ‪ 7‬שנים ל‪ 5-‬שמציין ביהמ"ש? האם‬
‫שנתיים מצדיקות צעד כה חריף ותקדימי?‬

‫התשובה היא שמה שהיה חשוב לביהמ"ש זה לקבוע את עצם התקדים ולבסס את סמכותו לפגיעה‬
‫בחוק ‪ .‬אם היה מדובר בחוק מרכזי זה היה נתקל בהתנגדות מאוד חריפה ולכן זה נעשה בחוק קטן‬
‫יחסית‪ ,‬שלא מעניין הרבה אנשים‪ ,‬ובתיקון קטן ולא משמעותי‪.‬‬
‫האנטי‪-‬קליימקס בפסיקה‪ ,‬הפער הנמוך בין החוק לשינוי שלו‪ ,‬הוא מכוון ואינו מקרי וייעודו קביעת תקדים‬
‫של פסילת חקיקה‪.‬‬

‫זה המקרה הראשון שנפסל חוק שעוסק בזכויות אדם (במקרה זה חופש העיסוק)‪.‬‬

‫אמנם ביהמ"ש יכול לפסול חוק‪ ,‬אך לא לחוקק חוק במקום‪ ,‬ולא אמור לייעץ איזה חוק כן לקבוע כפי‬
‫שנעשה כאן‪ .‬אך אכן יש מן ההגינות לכוון מה כן ראוי כשקובעים מה לא ראוי‪ ,‬ע"מ לחסוך זמן יקר‬
‫למחוקקים שלא ילכו ויחזרו עם עוד ועוד תיקונים שאינם ראויים‪.‬‬

‫האוביטר הופך לרציו – צמח‬

‫העותרים טוענים שחוק השיפוט הצבאי המאפשר מעצר ל‪ 96-‬שעות לפני מעצר אינו חוקתי ופוגע באופן‬
‫בלתי מידתי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובזכות לחירות‪.‬‬

‫המבחן הנפגע‪ ,‬לטענתם‪ ,‬הוא המבחן השני (האמצעי שפגיעתו פחותה – האמצעי שמחירו הוא הנמוך‬
‫ביותר)‪ .‬אכן יש קשר בין אמצעי למטרה (מבחן ראשון) ‪ -‬זה תורם לאכיפת הוראות הצבא והמשמעת‪.‬‬
‫הפגיעה בחירות אל מול התועלת של השמירה על המשמעת מתאימה למבחן המידתיות השלישי‪ .‬אבל‬
‫במבחן המידתיות השני יש כשל כי אפשר להשיג את התוצאה גם בצמצום פרק הזמן ל‪ 48-‬שעות‪.‬‬

‫ביהמ"ש מתמודד עם סוגיה מעניינת – הוראת החוק עצמה המאפשרת ‪ 96‬שעות כבר מהווה שיפור‬
‫מהמצב שהיה לפני כן ‪ -‬שהיה אפשר לעצור עד שבוע‪ .‬האם העובדה שזהו חוק משופר לא פועלת‬
‫לטובתו?‬

‫השופט זמיר מסכים שיש משקל לכך שזה חוק מיטיב‪ ,‬אך זה לא מחסן אותו מביקורת שיפוטית‪.‬‬

‫המדינה טוענת שקיצור תקופת המעצר עלולה לפגוע במשמעת הצבא – לא יתקבל אותו אפקט בקיצור‬
‫הזמן‪ .‬כמו כן היא טוענת שכדי למנוע את התוצאות השליליות צריך זמן התארגנות בטרם שינוי תק'‬
‫המעצר‪ ,‬וכן משאבים לצורך שינוי התארגנות מבנית שתאפשר את הקיצור‪.‬‬

‫השופט זמיר אומר שהצרכים האלה אינם מספיקים כדי למנוע את השינוי ואינם מצדיקים פגיעה בזכויות‬
‫מעבר למידה הנדרשת‪ .‬אם ניתן לצמצם את מימדי הפגיעה בחירות החייל העצור ועדיין להשיג את אותה‬
‫מידת אכיפה‪ ,‬הכסף לא יכול לשמש נימוק לא לעשות זאת‪.‬‬
‫זהו נימוק טוב אך לא בהכרח מספק – אם מדובר בהוצאה כספית בלתי סבירה אי אפשר לצפות מהצבא‬
‫לעמוד בכך‪ .‬השיקול הזה מצטרף לשיקולי התועלת של המשמעת‪.‬‬

‫לגבי הזמן‪ ,‬זמיר יותר בוטה ואומר שהצבא צריך היה להתארגן מזמן כי הוא כבר ידע שהזמן הקבוע‬
‫בחוק מוגזם‪ ,‬ולכן צריך להציב להם גבול ברור בו יהיו חייבים לעמוד‪.‬‬

‫אם כך‪ ,‬הוראת החוק המתקנת הקובעת ‪ 96‬שעות סותרת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו במידה‬
‫העולה על הנדרש ולפיכך הא בטלה ‪ .‬אם המחוקק ישנה את החוק ל‪ 48-‬שעות‪ ,‬יש יסוד לכך שזה לא‬
‫יחרוג מהמידתיות‪ .‬הפסילה נכנסת לתוקף פרוספקטיבית (עתידית) תוך ‪ 6‬חודשים מפסה"ד בכדי‬
‫לאפשר היערכות למחוקק לייצר חלופה לחוק ולצבא להתארגן לשינוי‪.‬‬

‫אילו הפסילה היתה אקטיבית (מיידית)‪ ,‬פסילתו היתה מחזירה אותו לחוק שהיה קיים לפניו – שבוע‬
‫מעצר‪ .‬אגב‪ ,‬החוק של השבוע היה מלפני ‪ '92‬ולכן מוגן ע"י סעיף הדינים של כבוד האדם וחירותו ‪-‬‬
‫תיאורטית לא ניתן היה לפסול אותו אם המחוקק היה מתעקש‪.‬‬

‫חוק יסוד חופש העיסוק הוא משוריין ולכן אפשר להבין מאיפה הגיעה ההכרעה בפס"ד יועצי ההשקעות‪,‬‬
‫אבל כאן מדובר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬שאינו משוריין‪ ,‬ולכן לפי הדוקטרינה עד בנק המזרחי‬
‫כן ניתן לשנותו‪ .‬באמרת האגב של המזרחי ביהמ"ש קבע שיש לחוק יסוד מעמד חוקתי למרות שאין לו‬
‫שריון פורמלי‪ ,‬וכאן‪ ,‬בצמח‪ ,‬ביהמ"ש הופך לרציו את האוביטר שניתן במזרחי‪ ,‬לפיו חוק יסוד נהנה‬
‫ממעמד חוקתי‪.‬‬

‫בלשכת מנהלי השקעות היתה פסילת חוק בגלל שריון‪ ,‬בצמח יש פסילה של חוק השיפוט הצבאי בשל‬
‫סתירה לחוק יסוד שאינו משוריין אלא שריון מהותי‪.‬‬

‫בד"כ כאשר יש סתירה בין חוק רגיל לחוק עם שריון מהותי (פסקת התגברות)‪ ,‬לכנסת יש ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬

‫הכנסת שותקת ולא מתייחסת לחוק המשוריין‪ ,‬מה שאומר שהיא מקבלת על עצמה את הוראות‬ ‫‪.1‬‬
‫הכבילה‪.‬‬
‫הכנסת מתעלמת ממגבלת החוק הקודם בעזרת "על אף האמור בהוראות החוק‪ "...‬ואז החוק‬ ‫‪.2‬‬
‫החדש מתקבל ולא צריך להיבחן אל מול פסקת ההגבלה‪.‬‬
‫חשין בבנק המזרחי אמר שגם חוק רגיל יכול להיות משוריין מפני ביטול אם הכנסת תוסיף לו ניסוח‬
‫שאומר "על אף האמור בהוראות חוק יסוד‪ - "...‬הכנסת יכולה לכבול את עצמה לשינוי חוק רק ברוב‬
‫מסוים (לשריין)‪ ,‬אפילו בחוק רגיל ולא בחוק יסוד ואין הכרח בחוק יסוד אחר על מנת לשנות זאת‪ .‬מותרת‬
‫כבילה עצמית בחקיקה רגילה‪.‬‬

‫כלומר – חוקי היסוד אינם בעלי מעמד חוקתי אך כן ניתן לעשות בהם כבילה עצמית‪.‬‬

‫(חוק התיונים – אין לפגוע בהוראות החוק אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה פוגעת‪) ...‬‬

‫ברק ושמגר קבעו במזרחי שגם חוקי יסוד בלי אף שריון הם בעלי מעמד חוקתי‪ .‬אמרת האגב הזו הופכת‬
‫לחצי‪-‬רציו בפרשת חירות כאשר ביהמ"ש קובע מפורשות שפגיעה בחוקי יסוד כלשהם אפשרית רק‬
‫בהתאם לפרוצדורה הקבועה בהם‪ ,‬ואם לא מצויינת פרוצדורה‪ ,‬זהו "חוק יסוד שותק" (לא משוריין לא‬
‫מהותית ולא פורמלית) ואז אפשר לפגוע בו רק באמצעות חוק יסוד‪:‬‬

‫רשימת "חירות" מתמודדת בבחירות‪ .‬יש לה תשדיר בחירות שכולל זמריר שמתחיל עם התקווה ודגל‬
‫המדינה ובמהלכו הרקע משנה לדגל פלסטין ולמנגינת בילאדי‪-‬בילאדי‪ .‬המסר הוא שאימוץ גישות‬
‫מסוימות יוביל להפיכת מדינת ישראל למדינה פלסטינית‪.‬‬

‫יו"ר ועדת הבחירות המרכזית‪ ,‬שופט ביהמ"ש העליון מישאל חשין‪ ,‬משתמש בסמכותו לפסול את‬
‫התשדיר בשל תוכנו הבעייתי‪ .‬קליינר מחירות מערער לבג"צ‪ .‬חשין טוען שאין לביהמ"ש סמכות לדון בכך‬
‫מפני שסעיף ‪ 137‬לחוק הבחירות לכנסת קובע שהסמכות היחידה בנושאים אלה נתונה לוועדת‬
‫הבחירות המרכזית‪.‬‬

‫אלא שסעיף ‪( 15‬ג) לחוק יסוד‪ :‬השפיטה אומר שבג"צ ידון גם בעניינים שאינם בסמכותו במידת הצורך‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬קיימת סתירה בין שני דברי חקיקה‪.‬‬

‫בפסיקתו בנושא קובע ביהמ"ש שחוק רגיל לא יכול לפגוע בחוק יסוד אלא ע"י פסקת הגבלה‪ .‬אם זה‬
‫חוק יסוד שותק‪ ,‬כמו חוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ ,‬אז אי אפשר לפגוע בו ע"י חוק רגיל ולכן סעיף ‪ 137‬לחוק‬
‫הבחירות לכנסת לא שולל את סמכותו של בג"צ‪.‬‬

‫ברק אומר למעשה שחוק יסוד השפיטה הוא חלק מהחוקה ולכן אם יש סתירה בינו לבין חוק רגיל‪ ,‬חוק‬
‫היסוד גובר‪ ,‬למרות שהחוק לא משוריין בשריון פורמלי או מהותי‪.‬‬
‫בפס"ד נגב ביהמ"ש העדיף את הוראות חוק התקנים ע"פ חוק יסוד‪ :‬הממשלה כי חוק היסוד לא היה‬
‫משוריין‪ .‬כאן יש הפיכה של הפסיקה הזו ונקבע שכל חוק יסוד נהנה מעליונות נורמטיבית‪ ,‬מה שמשדרג‬
‫גם את כל חוקי היסוד הקודמים‪.‬‬

‫זה רק חצי‪-‬רציו של פס"ד חירות כי ברק אומר שניתן ליישב את הסתירה גם בדרך פרשנית‪ ,‬לפיה‬
‫כשכתוב "כל בימ"ש" ברור שהכוונה היא לכל בימ"ש פרט לבג"צ ‪ .‬פרשנות כזו לא תדרוש ביטול של חלק‬
‫מהחוק אלא עקיפה פרשנית של הבעיה‪.‬‬

‫כאשר בימ"ש יתייחס בעתיד לחוקי יסוד שותקים הוא יפנה גם לבנק המזרחי וגם לחירות‪.‬‬

‫ב‪ '92-‬נולדו שני חוקי יסוד‪ .‬מאז פרשת בנק מזרחי שניהם משוריינים‪ .‬כעת כל חוקי היסוד נהנים‬
‫ממעמד חוקתי‪.‬‬

‫פס"ד מנהלי השקעות נותן תוקף חוקתי לחופש העיסוק‪ ,‬צמח נותן תוקף חוקתי לכבוד האדם וחירותו‪,‬‬
‫וחירות נותן תוקף חוקתי לכל השאר‪.‬‬

‫ביהמ"ש ממשיך ומתמודד עם בעיה של חוסר חקיקה בנוגע לזכויות‪ .‬חוקי היסוד עד כה עברו בדרך של‬
‫פשרה ובשיטת הסלמי‪ .‬אבל זכויות חשובות נותרו בחוץ‪ ,‬כמו שוויון‪ ,‬חופש דת‪ ,‬חופש ביטוי וכד'‪.‬‬

‫אמנם זכויות אלה הוכרו גם לפני ‪ '92‬בפסיקות ביהמ"ש אך לא היתה חקיקה מפורשת‪ ,‬ולכן לא ניתן היה‬
‫לפסול חקיקה ראשית מפורשת שפוגעת בזכויות האלה‪ .‬לכן היה חשוב לעגן בחוקי יסוד גם את שאר‬
‫הזכויות‪.‬‬

‫ביהמ"ש מוצא את הדרכים "להכניס דרך החלון את מה שהוצא מהדלת הראשית" (לנדוי) –‬

‫ברק בבנק המזרחי אומר שזכויות האדם שאינן מעוגנות בחוק יסוד ממשיכות להתקיים ע"פ מעמדן עד‬
‫כה – יש להן מעמד חוקתי עקרוני למרות שאינן קיימות בחוקי יסוד‪ .‬הדרכים הפרשניות באמצעותן ניתן‬
‫לתת מעמד כזה‪:‬‬

‫פסקת המטרה בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו אומרת שמטרת החוק היא לעגן בחוק יסוד את‬ ‫‪.1‬‬
‫ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬מפה משתמע שההגנה על כבוד האדם‬
‫וחירותו היא אמצעי שתכליתו עיגון ערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫כבוד האדם – הזכות לכבוד מופיעה בשני סעיפים בחוק‪ .‬כבוד צריך להתפרש בצורה רחבה‬ ‫‪.2‬‬
‫ולכלול גם זכויות כמו שוויון‪ ,‬כי פגיעה בו גם היא פוגעת בכבוד‪ .‬ולכן לכאורה הזכות לשוויון‬
‫מעוגנת בחוק כבוד האדם וחירותו‪ .‬זוהי לא זכות פרטיקולרית אלא זכות מסגרת – אליה נכנסות‬
‫גם זכויות אחרות שאינן מוזכרות‪ ,‬שפגיעה בהן כמוה כפגיעה בכבוד ולכן גם הן כלולות בחוק‪.‬‬
‫פסקת עקרונות היסוד של כבוד האדם וחירותו קובעת שזכויות האדם מתבססות על הזכויות‬ ‫‪.3‬‬
‫הקבועות במגילת העצמאות‪ .‬כלומר‪ ,‬חוקי היסוד הפכו את מגילת העצמאות למקור עצמאי‬
‫לזכויות אדם‪.‬‬

‫אהרון ברק מציע את הטכניקה השנייה (הכנסת זכויות אדם אחרות תחת סעיף "כבוד האדם") והיא‬
‫הופכת למקובלת‪.‬‬