‫מגישה‪ :‬לילית פוגוסיאן‬

‫ת"ז‪205430747 :‬‬

‫ממ"ן ‪15‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫‪ . 1‬הכלי להערכת ויקטימיזציה הוא ראיון טראומה מובנה שמטרתו לספק מידע על מגוון רחב של‬ ‫א‪.‬‬
‫אירועי חיים קשים‪ ,‬טראומות והחוויה האישית של הנבדקת‪ .‬הנבדקות התבקשו לתת פרטים‬
‫ספציפיים על כל אירוע טראומתי ועל משכו‪ ,‬לציין את הגיל שלהן בעת התרחשות הטראומה ולציין מ‪-‬‬
‫‪ 1‬עד ‪ 5‬עד כמה האירוע גרם להן למצוקה‪.‬‬

‫‪ . 2‬נמצא שנבדקות שעברו התעללות מינית דיווחו באופן מובהק על רמות גבוהות יותר של הפרעות‬
‫שינה‪ ,‬חוויה מחודשת על ‪ PTSD‬ותסמינים מסוג הימנעות ב‪ PTSD-‬בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצא שהתעללות מינית ניבאה את הפרעות השינה מעבר לדיכאון ו‪ .PTSD-‬השונות המוסברת‬
‫של דיכאון הייתה ‪ ,25%‬של ‪ PTSD‬הייתה ‪ 3%‬ושל ההתעללות הייתה ‪ 5%‬לניבוי הפרעות שינה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הפרעות בשינה (יחד עם תסמינים מסוג עוררות ב‪ )PTSD-‬ניבאו הפיכה מחדש לקורבן מעבר‬
‫להשפעת ‪ PTSD‬ודיכאון‪.‬‬

‫‪ . 3‬החוקרים הסבירו שהתעללות מינית מפריעה לשינה ראשית משום ששינה מוגבלת למצבים‬
‫ולמקומות בטוחים‪ .‬על כן‪ ,‬בקרב נפגעות התעללות מינית ישנה ירידה בבטיחות השינה משום שהחדר‬
‫השינה (שלרוב שם מתרחשת ההתעללות) יכול להיקשר להתעללות המינית שעברו ולרוב מקרי‬
‫התעללות מתרחשים בשעות הלילה ולכן הנפגעות עשויות להרגיש עוררות מוגברת בפרק זמן זה‬
‫המיועד לשינה‪.‬‬
‫החוקרים נתנו הסבר לכך שתת הקבוצה ‪ SP‬היו הכי הרבה הפרעות שינה והייתה להם כמות שינה‬
‫נמוכה ביותר לטווח הארוך‪ .‬נבדקים בתת קבוצה זו עברו התעללות שהייתה קרובה לתקופה של שינוי‬
‫ושייכו את הטראומה לשינוי שעברו ולא למקרה ההתעללות ולכן פחות טיפלו בעצמן‪.‬‬
‫הסבר לקשר בין הפרעות שינה לויקטימיזציה הוא שהפרעות בשינה גורמות לירידה בתפקודים‬
‫קוגניטיביים ועל כן אנשים עם הפרעת שינה חשופים יותר לשיפוט שגוי‪ .‬החוקרים טוענים שיש גורם‬
‫שלישי הנקרא חוסר רגולציה שהיא אי יציבות רגשית ואי שליטה בהתנהגות הגורמות לויקטימיזציה‬
‫והנפרד יוצרות גם הפרעות שינה‪.‬‬

‫‪ . 1‬החוקרים התבססו על הממצאים הבאים‪ :‬הילדים באומנה הטיפולית ישנו באופן משמעותי יותר‬ ‫ב‪.‬‬
‫משאר הילדים באומנה הרגילה והילדים מהמשפחות מעוטות הכנסה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הילדים באומנה‬
‫הטיפולית הראו יותר שינה אמיתית מהשאר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הילדים באומנה הטיפולית הלכו לישון מוקדם‬
 ‫יותר‪ ,‬שהו יותר זמן במיטה וכך נרדמו מהר יותר מאשר הילדים באומנה הרגילה‪.‬‬

‫‪ . 2‬החוקרים מסבירים שהסיבה לכך שהילדים בקבוצת האומנה הטיפולית ישנו יותר היא שבקבוצה‬
‫זו הילדים הלכו לישון באופן מובהק מוקדם יותר‪ ,‬שהו במיטה יותר ונרדמו מוקדם יותר מאשר‬
‫קבוצות הקהילה‪ .‬עם זאת הממצא לא נמצא יציב משום שככל הנראה בקבוצה זו רק התחילו‬
‫להתפתח דפוסי שינה חדשים שעשויים להתייצב עם הזמן באמצעות הסביבה העקבית של‬
‫ההתערבות‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫‪ .1‬המשתתפים היו ‪ 141‬הורים והתינוקות שלהם‪ .‬כל המשפחות היו דו הוריות‪ ,‬כאשר ‪ 42‬מהם ישנו‬ ‫א‪.‬‬
‫בלינה משותפת בילדותם (‪ 20‬משפחות שני ההורים ישנו בלינה משותפת‪ ,‬ו‪ 22-‬משפחות שרק אחת‬
‫ההורים ישן בלינה משותפת)‪ ,‬ו‪ 99-‬משפחות שהוו קבוצת ביקורת ישנו בלינה רגילה והיו ברובם‬
‫מהעיר‪.‬‬

‫‪ . 2‬בבדיקת ההבדלים בקוגניציות הוריות נמצא שהן האימהות והן האבות בקבוצת ה‪ CSA-‬דרגו גבוה‬
‫יותר במדד המצוקה ביחס לקבוצת הביקורת‪ .‬נמצא הבדל דומה במדד הגבולות‪ ,‬אך התוצאה הייתה‬
‫מובהקת רק בקרב האבות‪ .‬בממד המזג שוב הדירוג היה גבוה יותר בקבוצת ה‪ CSA-‬אך הפעם ההבדל‬
‫היה מובהק רק בקרב האימהות‪ .‬בנוסף‪ ,‬האבות בקבוצת ה‪ CSA-‬דירגו גבוה יותר את הספקות שלהם‬
‫בנושא הורות בהשוואה לקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫בהשוואה הבין קבוצתית בין אמצעי הרגעה ושנת תינוקות נמצא שהורים בקבוצת ה‪ CSA-‬הרגיעו‬
‫יותר את התינוקות שלהם באופן פעיל מאשר ההורים בקבוצת הביקורת‪ .‬נמצא גם שתינוקות‬
‫בקבוצת הביקורת נטו יותר להרגיע את עצמם מאשר התינוקות בקבוצת הלינה המשותפת של שני‬
‫ההורים וקבוצת לינה משותפת של הורה אחד‪ .‬נמצא גם שההורים בקבוצת ה‪ CSA-‬ישנו באופן‬
‫מובהק יותר בשינה משותפת עם התינוקות ודיווחו על יותר מקרי התעוררות בלילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא‬
‫הבדל מובהק במספר מקרי ההתעוררות בלילה בין תינוקות בקבוצת ה‪( CSA-‬שני ההורים) לבין‬
‫קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫נמצא מתאם בין המצוקה הנתפסת לבין ברגעה באון פעיל ושינה משותפת וכן הצבת גבולות קשור‬
‫לפחות הרגעה פעילה ושינה משותפת‪.‬‬

‫‪ .3‬נמצא קשר בין איך שהורים בקבוצת ה‪ CSA-‬חוו את השינה בילדות שלהם לבין האמונות שלהם‬
‫לגבי השינה של התינוקות שלהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הורים מקבוצה זו דירוג גבוה יותר בתת הסולם של מצוקה‬
‫משום שהאמינו שבעיות בשינה נובעות ממצוקה שחוו התינוק שיכל להביא להתעוררות‪ .‬כמוכן‪ ,‬אבות‬
‫בקבוצת ה‪ CSA-‬פחות נתנו חשיבות להצבת הגבולות בשינה מאשר האבות בקבוצת הביקורת‪ .‬זאת‬
‫משום שהורים שגדלו בלינה משותפת יש להם בגלל החוויה האישית פיתחו רגישות מוגברת למשמעות‬
‫הרגשית של מקרי ההתעוררות של התינוקות שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה שאימהות בקבוצת ה‪ CSA-‬נתנו‬
‫חשיבות למזג של התינוק ולכן גם ההרגעה הפעילה של ההורים הייתה מוצדקת כי עם מקרי‬
 ‫ההתעוררות קשורות למזג של התינוק הרי שאין טעם בהצבת גבולות‪.‬‬

‫‪" .1‬רוחות רפאים בחדר הילדים" מתאר כיצד הורים מעבירים לילדיהם על ידי העברה דורית טיפול‬ ‫ב‪.‬‬
‫לקוי בזאת שהם מגלמים מחדש עם הילדים הקטנים שלהם חוויות ילדות מוקדמות בלתי זכורות‬
‫שלהם בעיקר של פחד וחוסר אונים‪.‬‬
‫"מלאכים בחדר הילדים" – זהי חווית טיפול של יצירת קשר רגשי משותף וחזק בין ההורה לילד‪ ,‬בה‬
‫הילד מקבל חום‪ ,‬אהבה והבנה באופן כמעט מושלם ועל ידי כך הילד מפתח תחושה של ביטחון בסיסי‬
‫וערך עצמי ויכול לשלוף תחושות אלו בעתיד כאשר הופך להורה וכך להפסיק את ההמשכיות של‬
‫הטיפול הלקוי‪.‬‬
‫‪.2‬לפי החוקרים ההורים מקבוצת ה‪ CSA-‬לא שיחזרו את חוויות השינה המוקדמות שלהם בטיפול‬
‫בתינוקות שלהם‪ .‬אותן חוויות שינה כן גרמו להם לרגישות מוגברת‪ ,‬מתן חשיבות לצרכים ולמצוקת‬
‫התינוק ובכך נטו יותר להרגיע את התינוק באופן פעיל ולישון יותר בשינה משותפת‪ .‬בכך ההורים‬
‫מפצים או מנסים לתקן את חוויות השינה המוקדמות שלהם ולא לשחזר‪ .‬ייתכן שכל זה יתאפשר גם‬
‫משום שההורים שגדלו ב‪ CSA-‬כן הייתה להם זמינות הורית במהלך היום ובמובן זה לא חוו‬
‫טראומה‪.‬‬