‫משרד החינוך‬

‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף מדעים‬
‫הפיקוח על הוראת הכימיה‬

‫תכנית לימודים מותאמת בכימיה‬

‫התכנית תקפה לתלמידים המתחילים את לימודיהם בכיתה י' החל משנת תשע"ה בלבד‪.‬‬
‫התכנית תקפה בשנת תשע"ה לתלמידי כיתה י' בלבד‪ ,‬בשנת תשע"ו לתלמידי כיתות י' י"א‪ ,‬ומשנת תשע"ז לתלמידי כיתות י‪ ,‬י"א‪ ,‬י"ב‪.‬‬

‫מפמ"ר‪ :‬ד"ר דורית טייטלבאום‬

‫אתר המפמ"ר‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/chimya :‬‬

‫בטבלה מופיעים מושגים והבהרות ללא צבע ועם רקע צבעוני‪ .‬להלן מקרא למשמעות של כל צבע‪:‬‬
‫ללא צבע – החלק שיהווה את בסיס הידע והמיומנויות‪ )70%(  ‬בתכנית המותאמת‬ ‫‪‬‬
‫ירוק – החלק שיהווה את הבחירה וההעמקה (‪ )30%‬בתכנית המותאמת‬ ‫‪‬‬
‫ורוד – החלקים שצומצמו במסגרת ההלימה לשעות ההוראה‪ ,‬ולא נדרש ללמדם במסגרת התכנית המותאמת‬ ‫‪‬‬
‫צהוב – החלקים שעברו שינויים והתאמות למסגרת ההלימה בין התכנים לבין שעות ההוראה‪ ,‬ונדרש ללמדם באופן מצומצם יותר‪ ,‬כמפורט במסמך‬ ‫‪‬‬

‫‪ 5‬יחידות לימוד בכימיה‬

‫מושגי יסוד‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫כל מצבי הצבירה ילמדו‪:‬‬ ‫מוצק‪ ,‬נוזל‪ ,‬גז‬ ‫מצבי צבירה‬
‫ברמה המאקרוסקופית (מה רואים ומודדים)‬ ‫טמפרטורת היתוך‬
‫ברמה מיקרוסקופית (הרמה החלקיקית)‬ ‫טמפרטורת רתיחה‬
‫ברמת הסמל‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪1‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫חומר טהור‪ :‬יסוד‪ ,‬תרכובת‬ ‫חומרים‬
‫תערובת הומוגנית‬
‫תערובת הטרוגנית‬
‫חוק שימור החומר‬ ‫סמלים של יסודות‬ ‫שפת הכימאים‬
‫ניסוח ואיזון תהליכים‬
‫תצפית‬ ‫מיומנויות החקר‬
‫תוצאות‬ ‫המדעי‬
‫הסבר תוצאות‬
‫מסקנות‬
‫מיומנויות גרפיות‪ ,‬טבלאות ומעבר מצורת ייצוג‬
‫אחת לצורת ייצוג אחרת‬

‫מבנה האטום‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫תאוריה ומודל ‪ -‬התלמידים צריכים להכיר את המשמעות של מושגים אלו‬ ‫גרעין‪ ,‬פרוטונים‪ ,‬נויטרונים ואלקטרונים‪.‬‬ ‫חלקיקי האטום‬
‫ועל כן מומלץ לשלבם בהוראת הפרק‪.‬‬ ‫מספר אטומי‪ ,‬מספר מסה‬
‫אין חובה ללמד את התפתחות מודל האטום‬
‫איזוטופים‬ ‫הגרעין‬
‫התלמידים יידרשו לדעת את הקשר בין סוג הקרינה לשינוי במספר האטומי‬ ‫קרינת אלפא‪ ,‬קרינת ביתא‪ ,‬קרינת גמא –‬ ‫רדיואקטיביות‬
‫ומספר המסה‪ ,‬בניסוח נתון‪.‬‬ ‫הרכב‪ ,‬מטען והשוואת חדירות‬
‫ניסוחים לדוגמה‪:‬‬
‫‪222‬‬ ‫‪218‬‬
‫‪86 Rn→ 84 Po+α‬‬ ‫קרינת אלפא‪:‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪6 C→ 7 N+β‬‬ ‫קרינת ביתא‪:‬‬
‫התלמידים לא יידרשו לדעת לנסח תהליכים‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו לדעת בע"פ את שמות המשפחות הכימיות הבאות‪:‬‬ ‫הטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫טבלה מחזורית‬
‫מתכות אלקליות‪ ,‬מתכות אלקליות עפרוריות‪ ,‬הלוגנים וגזים אצילים‬ ‫טורים (משפחות)‬
‫שורות (מחזורים)‬
‫מתכות ‪ /‬אל מתכות‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪2‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים יידעו לרשום הערכות אלקטרונית של אטומים ויונים עד מספר‬ ‫הערכות אלקטרונים ברמות אנרגיה של האטום‬ ‫אלקטרונים‬
‫אטומי ‪ ,20‬ועד בכלל‪.‬‬ ‫אלקטרוני ערכיות‬
‫הקשר בין הערכות אלקטרונית ומיקום היסוד בטבלה מחזורית‪.‬‬
‫הגדרה בלבד‬ ‫אורביטל‬
‫ברמה האיכותית‬ ‫חוק קולון‬ ‫האטום‬
‫התלמידים ידעו לציין את הגורמים המשפיעים ולא יידרשו לנמק‬ ‫רדיוס האטום‬
‫התלמידים יידעו לציין את הגורמים המשפיעים ולהסביר‬ ‫אנרגית יינון ראשונה‬
‫התלמידים יידעו את הקשר בין היון (סוג היון ומטענו) לבין מיקומו של אטום‬ ‫יונים חד אטומים‬
‫היסוד‪ ,‬שממנו היון נוצר בטבלה המחזורית‬

‫מבנה וקישור‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫קשר טהור‪ ,‬קשר קוטבי‬ ‫קשר קוולנטי‬
‫קשר יחיד‪ ,‬כפול‪ ,‬משולש‬
‫ערכי האלקטרושליליות נתונים‬ ‫אלקטרושליליות‬
‫מטען חלקי (חיובי‪/‬שלילי)‬
‫הכרת הגורמים המשפיעים‪:‬‬ ‫אנרגית קשר‬
‫סדר הקשר‪ ,‬רדיוס האטומים המשתתפים בקשר וקוטביות הקשר‪.‬‬ ‫אורך קשר‬
‫התלמידים ידעו לציין את הגורמים המשפיעים ולא יידרשו לנמק‪.‬‬
‫צורות ייצוג של מולקולות‪:‬‬ ‫מולקולה‬
‫נוסחאות ייצוג אלקטרוניות נדרשות עבור‪ :‬מולקולות‪ ,‬אטומים בודדים ויונים‬ ‫נוסחה מולקולרית‪ ,‬נוסחת ייצוג אלקטרונית‪,‬‬
‫חד אטומיים‬ ‫ייצוג מקוצר‪ ,‬ייצוג מלא של נוסחת מבנה‬
‫הכרת המושג‬ ‫איזומרים‬
‫התלמידים ידעו לזהות איזומרים על פי נוסחאות מבנה נתונות‪.‬‬
‫שרטוט איזומרים – התלמידים יידרשו לשרטט איזומרים רק בפרק כימיה‬
‫של מזון עבור סוכרים (אנומרים) וחומצות שומן בלתי רוויות (איזומרים‬
‫גאומטריים)‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪3‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬

‫התלמידים יידרשו להכיר את המבנה אך לא לקבוע אותו‬ ‫מבנה מולקולה‪ :‬טטראדר‪ ,‬פירמידה משולשת‪,‬‬
‫זוויתי‪ ,‬משולש מישורי‪ ,‬קווי‬
‫התלמידים ידעו לקבוע קוטביות של מולקולות עם אטום מרכזי אחד‪,‬‬ ‫קוטביות מולקולה‬
‫כשהמבנה הגיאומטרי של המולקולות נתון‪.‬‬
‫תלמידים יידרשו לזהות קבוצות אטומים האופייניות לקבוצות הפונקציונליות‬ ‫קבוצות פונקציונליות בתרכובות הפחמן (ללא‬
‫אלו‪ ,‬כולל זיהוי שם הקבוצה‪.‬‬ ‫תגובות)‪:‬‬
‫קשר כפול‪,‬‬
‫הידרוכסיל (כהל)‪,‬‬
‫קרבוקסיל (חומצה קרבוקסילית)‪,‬‬
‫אמין‬
‫התלמידים יידרשו לזהות קבוצות אטומים האופייניות לקבוצות‬ ‫קבוצות פונקציונליות בתרכובות הפחמן (ללא‬
‫הפונקציונליות אלו‪ ,‬כולל זיהוי שם הקבוצה‪ ,‬מתוך דף נוסחאות שבו יופיעו‬ ‫תגובות)‪:‬‬
‫נוסחאות מבנה כלליות של הקבוצות הפונקציונליות‬ ‫אתר‬
‫קטון‪ ,‬אלדהיד‬
‫אסטר‪ ,‬אמיד‬
‫התלמידים יידרשו לדעת את הגורמים המשפיעים על חוזק אינטראקציות‬ ‫קשרים בין‪-‬מולקולריים‪:‬‬ ‫חומרים מולקולריים‬
‫ון‪-‬דר‪-‬ולס (ו‪.‬ד‪.‬ו‪:).‬‬ ‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס (ו‪.‬ד‪.‬ו‪).‬‬
‫מספר האלקטרונים הכולל במולקולה (גודל ענן האלקטרונים)‪,‬‬
‫קוטביות המולקולות‬
‫שטח הפנים של המולקולות‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו לדעת את הגורמים המשפיעים על חוזק קשרי מימן‪:‬‬ ‫קשרים בין‪-‬מולקולריים‪:‬‬
‫מספר מוקדים ליצירת קשרי מימן‪ ,‬הפרש האלקטרושליליות בקשר‬ ‫קשרי מימן‬
‫הקוולנטי בו קשור אטום המימן‪.‬‬
‫כיווניות קשרי מימן‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו לדעת את ההסבר לפי חוזק הקשרים הבין‪-‬מולקולריים‪.‬‬ ‫תכונות‪:‬‬
‫השוואה בין טמפרטורות רתיחה של חומרים מולקולריים בלבד‪.‬‬ ‫טמפרטורת היתוך‪,‬‬
‫התלמידים יידרשו לתאר ברמה מיקרוסקופית חומרים מולקולריים ותמיסות‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪4‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫כמפורט בנספח ‪ - 3‬תיאור חומרים ברמות הבנה שונות תשע"ג‬ ‫טמפרטורת רתיחה‬
‫מסיסות‬
‫התלמידים יכירו את החומרים האטומריים הבאים‪ :‬יהלום‪ ,‬גרפיט‪ ,‬צורן‪,‬‬ ‫מודל הסריג האטומרי‬ ‫חומרים אטומריים‬
‫וצורן חמצני‪SiO2 ,‬‬
‫התלמידים ידעו להסביר את התכונות תוך התייחסות למבנה החומר ולסוג‬ ‫תכונות‪:‬‬
‫הקשרים הקוולנטיים בין האטומים (רמה מיקרוסקופית)‬ ‫טמפרטורת היתוך‬
‫התלמידים יידרשו לתאר ברמה מיקרוסקופית חומרים אטומריים כמפורט‬ ‫מוליכות חשמלית‬
‫בנספח ‪ - 3‬תיאור חומרים ברמות הבנה שונות תשע"ג‬
‫התלמידים ידרשו לדעת לכתוב נוסחאות ייצוג אלקטרוניות של יונים חד‬ ‫יונים חד אטומיים‪ ,‬יונים רב אטומים פשוטים‬ ‫חומרים יוניים‬
‫אטומים בלבד‬
‫נוסחה אמפירית של חומר יוני‬
‫מודל הסריג היוני‪ ,‬קשר יוני בסריג‬
‫התלמידים ידעו להסביר את התכונות ברמה המיקרוסקופית‬ ‫תכונות‪:‬‬
‫מוליכות חשמלית‪ ,‬מסיסות במים‬
‫מצב צבירה בטמפרטורת החדר‬
‫ניסוח תהליכי היתוך‪,‬‬
‫התלמידים לא יידרשו לדעת בעל פה אילו חומרים הם קלי תמס ואילו‬ ‫ניסוח תהליכי המסה במים‬
‫חומרים הם קשי תמס‬ ‫יונים ממוימים‬
‫זיהוי לפי ניסוח נתון‬ ‫תגובת שיקוע‬
‫המודל – יונים חיובים ב"ים אלקטרונים"‬ ‫מודל הסריג המתכתי‪ ,‬קשר מתכתי בסריג‬ ‫חומרים מתכתיים‬
‫התלמידים ידעו להסביר את התכונות ברמה המיקרוסקופית‬ ‫תכונות‪:‬‬
‫מצב צבירה בטמפרטורת החדר‬
‫מוליכות חשמלית‬
‫ריקוע‬
‫הגדרה‬ ‫סגסוגת‬
‫תכונת הריקוע – השוואה בין סגסוגת למתכת‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪5‬‬
 ‫חישובים בכימיה ( סטוכיומטריה)‬
‫הנוסחאות לחישוב מספר מולים על פי‪ :‬מסה מולרית‪ ,‬ריכוז תמיסה ונפח של גז‪ ,‬יינתנו בבחינת הבגרות לכל התלמידים בדף נוסחאות‪.‬‬
‫דף הנוסחאות מופיע באתר המפמ"ר לשימוש המורים והתלמידים‬
‫‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/A00A5037-815B-4249-AE78-78BCC6C54078/176460/nuschaot4.pdf‬‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫הגדרת המול‬ ‫המול‬
‫מספר אבוגדרו‬
‫חישובים של הקשר בין מסה‪ ,‬מספר מולים ומסה מולרית‬ ‫מסה מולרית‬
‫התלמידים ידעו לאזן ניסוחים של תגובות כימיות פשוטות‬ ‫ניסוח מאוזן של תגובה‬
‫יחס מולים בתגובה‬
‫ללא גורם מגביל ‪ -‬פרט לחישובים בתגובות סתירה חלקית‬ ‫חישובים בתגובה‬
‫קשר בין מולים של מומס‪ ,‬נפח תמיסה וריכוז התמיסה‪.‬‬ ‫ריכוז מולרי‬ ‫תמיסות‬
‫חישובים על פי ניסוח תגובה – ללא גורם מגביל‬
‫התלמידים ידעו באופן איכותי בלבד (ללא חישובים) את ההשפעה של‪:‬‬ ‫לחץ‬ ‫המצב הגזי‬
‫שינוי טמפרטורה על הנפח והלחץ של גז‬ ‫נפח‬
‫שינוי מספר מולי הגז על הנפח והלחץ של גז‬ ‫טמפרטורה‬
‫שינוי נפח על הלחץ של גז‪ ,‬ולהפך‬
‫שינוי לחץ על הנפח של גז‬
‫התלמידים יכירו את סולם הטמפרטורות לפי צלזיוס ולפי קלוין‬ ‫טמפרטורה‪-‬סקאלה‬
‫כולל קביעת נוסחה מולקולרית של חומר במצב צבירה גז‬ ‫השערת אבוגדרו‬
‫קשר בין נפח הגז‪ ,‬מספר מולים ונפח מולרי של גז‬ ‫נפח מולרי של גז‬
‫חישובים על פי ניסוח תגובה – ללא גורם מגביל‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪6‬‬
 ‫חמצון חיזור‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫חומר מחמצן‪ ,‬חומר מחזר‪,‬‬ ‫מושגי יסוד‬
‫תהליך חמצון‪ ,‬תהליך חיזור‬
‫ניסוח תגובות חמצון חיזור בין יוני מתכת לבין‬ ‫פעילות יחסית של‬
‫מתכת‬ ‫מתכות‬
‫אין צורך לזכור בעל פה את השורה האלקטרוכימית‬ ‫שורה אלקטרוכימית‬
‫ריכוז החמצן‪ ,‬אחוז לחות‪ ,‬טמפרטורה‬ ‫גורמים המשפיעים על קורוזיה‬ ‫קורוזיה‬
‫בידוד המתכת‪ ,‬טיפול בסביבה‪ ,‬הגנה קתודית‬ ‫שיטות הגנה בפני קורוזיה‬
‫התלמידים יידעו לקבוע דרגות חמצון‬ ‫כללים לקביעת דרגות חמצון‬ ‫דרגות חמצון‬
‫קביעת דרגות חמצון של אטומים בתרכובות פחמן על פי נוסחת מבנה‬ ‫דרגות חמצון של תרכובות פחמן‬
‫דרגת חמצון‪:‬‬
‫מרבית (מקסימאלית)‬
‫מזערית (מינימאלית)‬
‫קביעת מחמצן ומחזר על פי שינוי בדרגות חמצון תגובות פשוטות בלבד‪.‬‬ ‫איזון תגובות חמצון‬
‫התלמידים לא יידרשו לאזן ניסוחי תגובות בהן יש גם שימוש בסכום‬ ‫חיזור‬
‫מטענים‬
‫התלמידים לא יידרשו לדעת לחשב דרגת חמצון על פי מספר מולי‬ ‫קביעת היחס בין מספר מולים של המגיב או‬
‫האלקטרונים שעברו בתגובה‪.‬‬ ‫התוצר למספר המולים של אלקטרונים שעובר‬
‫בתגובה‬
‫חישוב מספר מול אלקטרונים שעוברים בתגובה‬
‫אנטיאוקסידנט כחומר מחזר‬ ‫אנטיאוקסידנטים‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪7‬‬
 ‫חומצות ובסיסים‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫הגדרת בסיס וחומצה לפי ברונסטד ולאורי‬ ‫בסיס‪ ,‬חומצה‬ ‫מושגי יסוד‬
‫השימוש באינדיקטורים כמדד לאופי התמיסה (חומצית‪ ,‬ניטראלית‪,‬‬ ‫אינדיקטור – חומר בוחן‬
‫בסיסית)‪.‬‬
‫התלמידים יכירו מגוון אינדיקטורים‪.‬‬
‫אין צורך לזכור צבעים‬
‫תגובות חומצה בסיס‬
‫יש להיצמד לדף תגובות‬ ‫הכרה וניסוח תגובות של מגוון חומצות עם מים‬ ‫חומצות‬
‫‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/A00A5037-815B-‬‬ ‫חומצה קרבוקסילית‪RCOOH ,‬‬
‫‪4249-AE78-78BCC6C54078/175927/tguvot1.pdf‬‬ ‫הכרה וניסוח תגובות של מגוון בסיסים עם מים‬ ‫בסיסים‬
‫אמין ראשוני‪RNH2 ,‬‬
‫התלמידים יכירו את המושגים תמיסה מימית חומצית ותמיסה מימית‬
‫מים כחומצה וכבסיס‬ ‫מים‬
‫בסיסית‬
‫תגובות סתירה‬
‫ללא חישוב‬ ‫סקלת ה‪pH -‬‬ ‫‪pH‬‬
‫בסתירה מלאה וחלקית‬ ‫קביעת תחום ‪ pH‬בתמיסה‬
‫בסיס‪/‬חומצה חזק‪/‬ה מגיב‪/‬ה‬ ‫הבחנה בין בסיס‪ /‬חומצה‬ ‫חומצות‬
‫במים עד תום לעומת‬ ‫חזק‪/‬ה לבסיס‪/‬חומצה‬ ‫ובסיסים‬
‫בסיס‪/‬חומצה חלש‪/‬ה שאין‬ ‫חלש‪/‬ה‬
‫חלשים‬
‫תגובה במים עד תום‬
‫‪  ‬ללא חישובים לקביעת ריכוזים או ‪pH‬‬
‫העשרה ‪ :‬מדדים לחוזק חומצה ‪/‬בסיס ‪Kb ,Ka‬‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪8‬‬
 ‫* התלמידים לא יידרשו ידרש להבחין בין חזק‪/‬חלש עפ"י ‪ pH‬ומוליכות‬
‫חשמלית בהינתן ריכוזים התחלתיים שווים‪.‬‬

‫כימיה של מזון‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫הכרות כללית עם אבות המזון‬ ‫פחמימות‪ ,‬שומנים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬ ‫אבות המזון‬
‫התלמידים לא יידרשו לזכור בעל פה נוסחאות של אבות המזון‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו להבחין בין ויטמינים מסיסים במים לבין ויטמינים מסיסים‬
‫בשמן ולהסביר את קביעתם‬
‫התלמידים לא יידרשו לזכור בעל פה את הערכים הקלוריים של אבות המזון‬ ‫חישוב ערך קלורי של מזון‬
‫נוסחה מולקולרית‬ ‫נוסחאות ייצוג שונות‬ ‫חומצות שומן‬
‫נוסחת מבנה‬
‫ייצוג מקוצר של נוסחת מבנה‬
‫רישום מקוצר (על פי המפורט בנספח ‪)1‬‬
‫ללא חמצון עצמי של קשר כפול‬ ‫חומצות שומן רוויות ובלתי רוויות‬
‫התלמידים יידרשו לדעת לשרטט איזומרים גאומטריים‬ ‫חומצות שומן בלתי רוויות בעלות איזומריה‬
‫גיאומטרית ציס וטרנס‬
‫גורמים משפיעים‪:‬‬ ‫השוואת טמפרטורות היתוך של חומצות שומן‬
‫אורך השרשרת‬
‫דרגת ריוויון‬
‫סוג איזומריה גיאומטרית‬
‫חומצות שומן חיוניות‬
‫תגובת הידרוגנציה‪ :‬סיפוח מימן לקשר כפול‬
‫התלמידים יידרשו לנסח את התגובה ולזהות את הקבוצה האסטרית‬ ‫תגובת איסטור לקבלת טריגליצריד‬ ‫טריגליצרידים‬
‫התלמידים יידרשו לנסח את התגובה‬ ‫הידרוליזה של טריגליצריד‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪9‬‬
 ‫השפעת הרכב חומצות השומן בטריגליצריד על‬
‫טמפרטורת ההיתוך‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬

‫מבנה הגלוקוז יינתן בבחינה‪.‬‬ ‫הכרת נוסחת הייוורת של גלוקוז ומיספור‬ ‫חד סוכרים‬
‫הטבעת הנתונה תהיה במבנה איזומר ‪D‬‬ ‫הפחמנים‬
‫התלמידים לא יידרשו להכיר את המושג איזומריה אופטית‬
‫מבנה הגלוקוז יינתן בבחינה‪.‬‬ ‫הכרת נוסחת פישר של גלוקוז‬
‫התלמידים לא יידרשו להעביר מנוסחת פישר לנוסחת הייוורת ולהיפך‬ ‫ומיספור הפחמנים‬
‫התלמידים לא יידרשו לדעת את מנגנון פתיחת הטבעת וסגירתה‬ ‫תהליך מוטרוטציה‬
‫התלמידים לא יידרשו לדעת לנסח את תגובת המוטרוטציה‪.‬‬ ‫אנומרים‬
‫התלמידים יידרשו לדעת לשרטט אנומרים‬
‫איזומרים עם טבעת משושה בלבד‪.‬‬ ‫איזומרים של גלוקוז‬
‫זיהוי האיזומרים בהשוואה לגלוקוז בלבד‬
‫הקשר הגליקוזידי יופיע באיור כך‪:‬‬ ‫יצירת קשר גליקוזידי‬ ‫דו סוכרים‬
‫‪CH 2OH‬‬
‫ישרות‬
‫‪O‬‬
‫‪ CH‬טבעות‬ ‫‪2 OH‬‬
‫שתי‬ ‫דוגמה ‪-O1‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪OH‬‬

‫‪OH‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪OH‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪HO‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪OH‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪OH‬‬

‫‪CH 2OH‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪OH‬‬

‫הפוכה‬
‫‪O‬‬
‫דוגמה ‪ - 2‬טבעת ימנית‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪OH‬‬

‫‪HO‬‬ ‫‪OH‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪OH‬‬
‫‪O‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪OH‬‬ ‫‪CH 2OH‬‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪10‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים יידעו לשרטט את תוצרי ההידרוליזה‬ ‫הידרוליזה של הקשר גליקוזידי‬
‫התלמידים יידרשו לזהות את התבנית ועמדות הקישור מנוסחאות מבנה‬ ‫זיהוי של‪:‬‬
‫נתונות‪.‬‬ ‫החד סוכרים‪ ,‬תבנית הקשר‪ ,‬עמדת הקשר‬
‫עמדת הקישור‬ ‫תאית‬ ‫רב סוכרים‬
‫תפקוד כחומר מבנה‬
‫עמדת הקישור‬ ‫עמילן וגליקוגן‬
‫תפקוד כחומר אגירה‬
‫מבנה כללי של החומצה האמינית‬ ‫חומצות אמיניות‬
‫קבוצות ‪ R‬שונות‬ ‫החומצות האמיניות השונות‬
‫הבדל במסיסות במים‬
‫התלמידים לא יידרשו לזכור בעל פה את החומצות האמיניות השונות‬
‫נוסחאות החומצות האמיניות עשויות להינתן בצורה מולקולרית או יונית‬ ‫קביעת המטען ב‪pH=7 -‬‬
‫החומצה האמינית כחומר יוני‬
‫רישום נוסחת מבנה של דו פפטיד‬ ‫יצירת קשר אמידי ‪ /‬פפטידי‬
‫התלמידים יידרשו לנסח את התגובה‪ ,‬ולזהות את התוצרים‬ ‫הידרוליזה של קשר אמידי ‪ /‬פפטידי‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪11‬‬
 ‫אנרגיה ודינמיקה שלב ‪1‬‬
‫אנרגיה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫הכרת מושגים אלו בלבד (ללא תרגול)‪ ,‬הבנה איכותית‬ ‫אנרגיה פנימית‬ ‫מושגי יסוד‬
‫אנרגיה פוטנציאלית – כמרכיב של אנרגיה פנימית‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית‬
‫אנרגיה קינטית (כוללת)‬
‫התלמידים ידעו את הקשר בין אנרגיה קינטית ממוצעת לבין טמפרטורה‪.‬‬ ‫אנרגיה קינטית ממוצעת‬
‫אנרגיה וטמפרטורה ואבחנה ביניהן‬ ‫טמפרטורה‬
‫מושגי מערכת וסביבה‪ .‬הכרת המושגים בלבד‬ ‫מערכת וסביבה‬
‫תגובה בכלי פתוח ‪ /‬סגור ‪ /‬מבודד‬
‫שיטות ייצוג שונות‪:‬‬ ‫אנתלפיה ושינוי אנתלפיה‬ ‫שינויי אנתלפיה‬
‫‪ ‬בגרף‬ ‫תגובות אקסותרמיות‬ ‫בתגובות כימיות‬
‫‪0‬‬
‫‪ ‬בציון ‪ ΔH‬ליד ניסוח התגובה‬ ‫ותגובות אנדותרמיות‬
‫‪ ‬בציון ‪ ΔH0‬כחלק מניסוח התגובה‬
‫יחידות‪ :‬קילוג'אול‪ ,kJ ,‬ג'אול‪J ,‬‬ ‫יחידות מידה‬
‫התלמידים ידעו כי ‪ ΔH0‬מתייחס לתגובה על פי הניסוח שלה (הקשר בין‬
‫‪ ΔH0‬לבין ‪)Q‬‬

‫אנתלפיית היתוך‬ ‫שינויי אנתלפיה במהלך שינויים במצבי צבירה‬

‫אנתלפיית אידוי‬
‫אנתלפיית המראה‬
‫ללא אנתלפיית אטומיזציה‬
‫החישוב יוגבל לתגובות שבהן המגיבים והתוצרים במצב צבירה גז בלבד‬
‫חישוב השינוי באנתלפיה לפי חוק הס‬
‫חישוב השינוי באנתלפיה של תגובה בעזרת‬
‫אנתלפיות קשר‬
‫חישוב ‪ ΔH0‬באופן ניסויי‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪12‬‬

‫הבהרות‬
‫ריכוז‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬שטח פנים‪ ,‬סוג המגיבים‬
‫לא צריך להכיר סוגי זרזים‬
‫יש לדעת גרף של שינוי קצב לתגובה מסדר אפס בלבד‪.‬‬
‫קבוע הקצב יוצג עם היחידות המתאימות אך תלמידים לא יידרשו לחשב‬
‫אותו‬
‫שיווי משקל במערכות הומוגניות בלבד‪.‬‬
‫רמה מאקרוסקופית‬
‫רמה מיקרוסקופית‬
‫באופן איכותי‬
‫לפי נתונים כולל הצגות גרפיות‬
‫השפעת שינוי המקדמים הסטויכיומטרים והיפוך התגובה על ערכו של ‪KC‬‬
‫‪ -‬העשרה‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪13‬‬
‫קצב תגובה ושיווי משקל‬
‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫קצב תגובה – הבנת המושג‬ ‫קצב תגובה‬
‫אנרגיית שפעול‬
‫תצמיד משופעל‬
‫מודל ההתנגשויות בין החלקיקים‬
‫חישוב השינוי בריכוז המגיב עם הזמן או‬
‫חישוב השינוי בריכוז התוצר עם הזמן‬
‫חישוב קצב תגובה‬
‫גורמים המשפיעים על קצב התגובה‪:‬‬
‫(אנרגיית שפעול)‬
‫זרז‬
‫חוקי הקצב (סדר תגובה‪ :‬תגובה מסֵ דר אפס‪,‬‬
‫מסֵ דר ראשון‪ ,‬מסֵ דר שני)‬
‫קבוע הקצב ‪k‬‬
‫מצב של שיווי משקל‬ ‫שיווי משקל‬
‫תגובות הפיכות‪ ,‬דינמיות‪,‬‬
‫מאפייני שיווי משקל‬
‫הקשר בין מספר מולי הגז ללחץ בכלי‬
‫‪KC‬‬ ‫קבוע שיווי משקל‪,‬‬
‫חישוב קבוע שיווי משקל‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫מנת ריכוזים‪Q ,‬‬

‫התלמידים יידרשו להסביר בהתייחס למודל ההתנגשויות או על ידי השוואת‬ ‫שינוי ריכוז‬ ‫שינוי התנאים‬
‫‪ Q‬ל‪Kc -‬‬ ‫במערכת שיווי משקל‬
‫עקרון לה שטלייה –ניתן להיעזר בעיקרון לצורך ניבוי אך לא כהסבר‪.‬‬
‫שינוי נפח‪ ,‬שינוי לחץ‬
‫התלמידים יידרשו לקבוע את הקשר בין קבוע שיווי משקל‪ ,‬לבין‬ ‫שינוי טמפרטורה‬
‫הטמפרטורה ולסוג התגובה (אקסותרמית‪ ,‬אנדותרמית)‪ ,‬על פי עקרון לה‬
‫שטליה‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו להבחין בין הוספת זרז בתחילת התגובה או הוספתו‬ ‫הוספת זרז‬
‫במצב שיווי‪-‬משקל‬
‫הוספת גז אציל‬

‫מדוע מתרחשות תגובות‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים לא יידרשו להשוות ערכי אנטרופיה של חומרים שונים‪.‬‬ ‫משמעות המושג‪ :‬מדד לפיזור האנרגיה ופיזור‬ ‫אנטרופיה‬
‫החלקיקים בחומר‪( ,‬תיאור המצבים‬
‫המיקרוסקופיים האפשריים)‬
‫אנטרופיה של חומר במצבי צבירה שונים‬
‫חישוב שינוי האנטרופיה במהלך היתוך ורתיחה‬
‫של חומר טהור‬
‫התלמידים ידעו להעריך את סימנו של השינוי באנטרופיה של מערכת תוך‬ ‫השינוי באנטרופיה של מערכת‬
‫התבססות על ‪:‬‬
‫‪.1‬שינויים במצבי הצבירה של החומרים‬
‫‪ .2‬שינויים במספר המולים של מרכיבים גזים‬

‫¿ ‪ ¿ 0‬מגיבים ¿‪−∑ Salignl‬תוצרים‪ΔS0=∑ S0‬‬

‫¿‬ ‫חישוב השינוי באנטרופיה של מערכת‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪14‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫איכותי וכמותי (על פי חישובים)‬ ‫השינוי באנטרופיה של הסביבה‬
‫‪0‬‬ ‫חישוב השינוי באנטרופיה של הסביבה‬
‫‪ΔH‬‬
‫‪ =−‬סביבה‪ΔS 0‬‬
‫‪T‬‬ ‫הנוסחה‪:‬‬
‫ספונטניות של תגובה החוק השני של התרמודינאמיקה על פי השינוי‬
‫באנטרופיה של היקום‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חישוב השינוי באנטרופיה של היקום‬
‫סביבה‪ +ΔS‬מערכת ‪ =ΔS‬יקום ‪ΔS‬‬
‫בקרה קינטית ותרמודינמית‬
‫התלמידים לא יידרשו להסביר את המצב של יקום ‪ΔS0 = 0‬‬
‫התלמידים לא יידרשו לחשב את טמפרטורת ההיפוך‪.‬‬
‫התלמידים לא יידרשו לקבוע את תחום הטמפרטורות בו התגובה ספונטנית‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪15‬‬
 ‫מבניות בחירה‬
‫ברום ותרכובותיו‬
‫מבוא‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים יחשפו לתכונות והשימושים של ברום ותרכובותיו‬ ‫ברום ותרכובות ברום‬ ‫ברום ותרכובותיו‬
‫התלמידים יכירו את יתרונות ים המלח כמקור לחומרי גלם בייצור‬ ‫שיקולים אקולוגיים‬ ‫שיקולים בהקמתה‬
‫התעשייתי‬ ‫שיקולים כלכליים‬ ‫של תעשיית הברום‬
‫שיקולים חברתיים‬ ‫בישראל‬
‫כל העקרונות המוזכרים בפרק זה יתורגלו בכל אחד מתהליכי הייצור‬ ‫עקרונות כלליים‬
‫התלמידים ידעו לקרוא תרשים זרימה‪.‬‬ ‫בפיתוח מוצר‬
‫התלמידים ידעו לבנות תרשים זרימה פשוט‪.‬‬ ‫חומרי גלם – שיקולים בבחירת חומרי גלם‬ ‫בתעשייה‬
‫תרשים זרימה‬

‫התלמידים ידעו לחשב המרה וניצולת‪.‬‬

‫בכל החישובים יוגדר אחד המדדים (המרה או ניצולת) כ‪.100% -‬‬ ‫תפוקה‪ ,‬המרה וניצולת‬
‫ריכוז החומר יהיה נתון ביחידות מולאר‪M,‬‬ ‫גימלון‬
‫מיחזור והשבה‬
‫תהליך רציף‪ ,‬תהליך מנתי‪ ,‬חומרי לוואי‬
‫שיקולים בבחירת חומרי מבנה ואריזה‬
‫בטיחות (בייצור‪ ,‬באחסון ובשינוע)‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪16‬‬
 ‫תהליכי הייצור‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫ייצור ברום במעבדה ובתעשייה‬ ‫ברום ‪Br2‬‬
‫נפיצות‪ ,‬תכונות‪ ,‬רעילות‪,‬‬
‫בטיחות בעבודה ובשינוע‪ ,‬חומרים מנטרלים‪,‬‬
‫חומרי גלם‪ ,‬זיקוק‪ ,‬עיבוי‬
‫חומרי מבנה‪ ,‬מחליף חום‪ ,‬עלויות אנרגיה‪,‬‬
‫תגובת חמצון חיזור‪ ,‬תוצרי לוואי‬
‫ייצור מימן ברומי בתעשייה‬ ‫מימן ברומי ‪HBr‬‬
‫תהליך רציף‪ ,‬תגובת חמצון חיזור‪,‬‬
‫סחיפה‪ ,‬מיחזור‪ ,‬ספיגה‪,‬‬
‫שיקולים תרמודינמיים וקינטיים‪,‬‬
‫שיקולים אקולוגיים‪ ,‬אחסון ושיווק‬
‫ייצור סידן ברומי בתעשייה‬ ‫סידן ברומי ‪CaBr2‬‬
‫חומרי גלם‪ ,‬תגובת חומצה בסיס‪,‬‬
‫בטיחות ובקרה בייצור – מתקן עמיד בלחצים (בפליטת גז ‪)CO2‬‬ ‫בטיחות ובקרה בייצור‬
‫סינון‪ ,‬איוד‪ ,‬ייבוש‪ ,‬ספיגה‪ ,‬מיחזור‪ ,‬סחיפה‪,‬‬
‫שיקולים תרמודינמיים וקינטיים‬
‫התלמידים יידרשו להכיר ולהבין את גרף המסיסות במים של נתרן ברומטי‪,‬‬ ‫ייצור נתרן ברומטי ואשלגן ברומטי בתעשייה‬ ‫נתרן ברומטי‬
‫‪ ,NaBrO3‬ואשלגן ברומטי‪ ,KBrO3 ,‬כתלות בטמפרטורה‬ ‫תהליך רציף ותהליך מנתי‪,‬‬ ‫‪NaBrO3‬‬
‫סינון‪ ,‬גיבוש‪ ,‬ניפוי‪ ,‬מיחזור והשבה‪,‬‬ ‫ואשלגן ברומטי‬
‫‪KBrO3‬‬
‫בקרת ‪ ,pH‬אלקטרוליזה‪,‬‬
‫שיקולים תרמודינמיים וקינטיים‬
‫ייצור מתיל ברומיד בתעשייה‬ ‫מתיל ברומיד ‪CH3Br‬‬
‫חומרי גלם‪ ,‬תגובת חומצה בסיס‪,‬‬
‫ניקוי‪ ,‬ייבוש‪ ,‬זיקוק‪ ,‬עיבוי‪,‬‬
‫תהליך רציף בוואקום‪,‬‬
‫אחסון בקרור‪ ,‬אריזה‪,‬‬
‫שיקולים תרמודינמיים וקינטיים‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪17‬‬
 ‫שימושים של תרכובות ברום‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫הדברת מזיקים בקרקע‪,‬‬ ‫תרכובות ברום‬
‫הדברת מזיקים באחסון‬ ‫בחקלאות‬
‫ביוצידים מחמצנים‪,‬‬ ‫תרכובות ברום‬
‫התלמידים יידרשו לדעת ולהבין את גרף הפעילות כפונקציה של ה‪pH -‬‬ ‫השפעת ה‪ pH -‬על יעילות החיטוי‪,‬‬ ‫בעלות פעילות‬
‫פעולה סינרגטית – שילוב של ברום וכלור כביוצידים‬ ‫פעולה סינרגטית‬ ‫ביולוגית (ביוצידים)‬
‫משולש האש‬ ‫מעכבי בעירה‬
‫התלמידים יידרשו לדעת את הסכמה של שלבי תהליך הבעירה‪.‬‬ ‫שלבים של תהליך הבעירה‬
‫תהליך בעירה של תרכובות פחמן‬
‫התלמידים יידרשו לדעת ולהבין את עקרונות פעילותם של מעכבי בעירה‬ ‫אופן פעולתם של מעכבי בעירה‬
‫ולא את פירוט שלבי המנגנון‬ ‫‪ ‬תרכובות אנאורגניות‬
‫‪ ‬תרכובות ברום וכלור‬
‫מעכבי בעירה פעילים‬
‫מעכבי בעירה מוספים‬
‫תכונות של תרכובות ברום בקידוחי נפט‪,‬‬ ‫תרכובות ברום‬
‫התלמידים לא יידרשו לנתח את הגרף המציג את השפעת הצפיפות של‬ ‫טמפרטורת גיבוש של תמיסת סידן ברומי‬ ‫בקידוחי נפט‬
‫התגובה על טמפרטורת הגיבוש‪.‬‬ ‫צפיפות תמיסות‬
‫תרכובות ברום בצילום‬ ‫תרכובות ברום‬
‫תחליב (אמולסיה)‬ ‫‪‬‬ ‫בצילום‬
‫תגובת שיקוע‬ ‫‪‬‬
‫חומרים מחמצנים‬
‫תרכובות ברום כחומרי ביניים בתהליכי ייצור‬
‫שונים‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪18‬‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫השימוש בברומאטים‬ ‫תרכובות ברום‬
‫בתעשיית מזון‪,‬‬
‫בתעשיית תרופות‪,‬‬
‫בקוסמטיקה‪ ,‬מערכות‬
‫קירור‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪19‬‬
 ‫פולימרים‬
‫(פרק א' בספר* ‪ -‬פולימרים סינתטיים כבקשתך ‪ /‬נאוה מילנר)‬ ‫מבוא לעידן הפלסטיק – מקרומולקולות‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫מקרומולקולה‬ ‫מקרומולקולות‬
‫מונומר‬
‫פולימר‬
‫פילמור ויחידה חוזרת – ברמת המושג בלבד‬ ‫פילמור‬
‫יחידה חוזרת‬

‫(פרק ב' בספר*)‬ ‫תהליכי פילמור – כיצד נוצרות מקרומולקולות‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫סיפוח ‪ 1,2‬בלבד‪ ,‬ללא סיפוח ‪,1,4‬‬ ‫שיטות פילמור – סיפוח‬ ‫פילמור סיפוח‬
‫ללא פירוט שלבי הפילמור‪.‬‬ ‫מונומר‬
‫יחידה חוזרת‬
‫יזם רדיקלי וזרזי זיגלר‪-‬נאטא‬
‫תנאי פילמור עם יזם ועם זרז‬
‫יש לדון בכיתה בדוגמאות – ‪( HDPE, LDPE‬פוליאתילן גבה צפיפות‪,‬‬ ‫פולימר גבה צפיפות ‪ -‬הכרת המושג בלבד‬
‫פוליאתילן נמוך צפיפות)‬ ‫פולימר נמוך צפיפות ‪ -‬הכרת המושג בלבד‬
‫התלמידים יכירו את חשיבות המיחזור לחיי היום יום וסמלי המיחזור‬
‫שיטות פילמור – דחיסה‬ ‫פילמור דחיסה‬
‫פוליאסטר ופוליאמיד‬
‫מונומר‬
‫יחידה חוזרת‬
‫תנאי הפילמור – טמפרטורה גבוהה וסביבה חומצית‬ ‫תנאי פילמור‬
‫השוואה בין פולימר סיפוח ופולימר דחיסה – טבלה בספר*‬ ‫יחידה חוזרת של הפולימר‬
‫קטע מייצג של הפולימר‬
‫נוסחת הפולימר‬
‫התלמידים יחשבו דרגת פילמור ומסה מולרית ממוצעת‪ ,‬עבור‬ ‫דרגת פילמור ממוצעת ‪ -‬הכרת המושג בלבד‪,‬‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪20‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫פולימרים שהתקבלו בשיטת הסיפוח בלבד‪.‬‬ ‫ללא חישובים‬
‫מסה מולרית ממוצעת ‪ -‬הכרת המושג בלבד‪,‬‬
‫התלמידים יכירו ויידעו את השפעה של כמות היזם על דרגת הפילמור‬
‫ללא חישובים‬
‫‪ -‬איכותי וכמותי‪.‬‬
‫דרגת פילמור ממוצעת ומסה מולרית ממוצעת יישארו ברמת ההגדרה‪.‬‬
‫התלמידים יקבלו נתון ויצטרכו להבין את השפעתו על תכונות‬
‫הפולימר‪ ,‬באופן איכותי בלבד‪.‬‬
‫הידרוליזה של קשר אסטרי ושל קשר אמידי בעמוד השדרה של‬ ‫הידרוליזה של קשר אסטרי‬
‫הפולימר ו‪/‬או בקבוצה הצדדית‬ ‫הידרוליזה של קשר אמידי‬
‫קופולימר‬
‫קופולימר אקראי‬

‫(פרק ג' בספר* )‬ ‫הערכות מרחבית של מקרומולקולות‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫פיתול אקראי של שרשרת הפולימר‬ ‫הערכות מרחבית של‬
‫שרשרת מפותלת‪ ,‬ושרשרת פרושה – ללא חישוב אורך שרשרת‪.‬‬
‫מקרומולקולות‬
‫גורמים המשפיעים על הפרעות לפיתול האקראי של‬
‫הפרעות לפיתול הנובעות מ‪:‬‬
‫שרשרת הפולימר‪.‬‬
‫מבנה עמוד השדרה של הפולימר‬ ‫‪‬‬ ‫אזור קשיח בעמוד השדרה של השרשרת‬
‫נוכחות קבוצות צדדיות‬ ‫‪‬‬ ‫קבוצה צדדית‪.‬‬
‫אינטראקציות בין שרשרות‬ ‫אינטראקציות בין שרשרות‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪21‬‬
 ‫(פרק ד' בספר*)‬ ‫התארגנות שרשרות הפולימר בצבר ותכונות הפולימר‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים יידרשו לדעת‪ ,‬להסביר ולהבין את גורמים המשפיעים על‪:‬‬ ‫מבנה גבישי‪ ,‬מבנה אמורפי‬ ‫התארגנות שרשרות‬
‫‪ ‬ערכי ‪Tg‬‬ ‫מצב זגוגי‪ ,‬טמפרטורה זגוגית ‪ ,Tg‬אזורים אמורפיים‬ ‫הפולימר בצבר‬
‫‪ ‬ערכי ‪Tm‬‬ ‫מבנה גבישי‪ ,‬טמפרטורת היתוך ‪ ,Tm‬אזורים‬ ‫ותכונות הפולימר‬
‫‪ ‬אחוז הגבישיות‬ ‫גבישיים‬
‫אחוז גבישיות‬
‫סדירות מרחבית של השרשרות‬

‫צילוב (פרק ה' בספר*)‬ ‫פולימרים תרמופלסטיים‪ ,‬תרמוסטיים ואלסטומרים – קשרי‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫מיחזור (פלסטיק ואיכות סביבה)‪.‬‬ ‫פולימרים תרמופלסטיים‬ ‫פולימרים‬
‫חדירות גזים‪.‬‬ ‫מבנה של פולימרים תרמופלסטיים‬ ‫תרמופלסטיים‬
‫שינויים במבנה הפולימר החלים בתהליך המתיחה‬
‫סיבים טבעיים וסיבים סינתטיים‪.‬‬ ‫סיבים‬
‫השפעה של מתיחת הסיב על המבנה הגבישי של הסיב‪.‬‬ ‫מאפייני מבנה של סיבים‬
‫סיבים לבגדי לבוש‪.‬‬
‫ספיגת מים‪.‬‬ ‫מסיסות של פולימרים‬
‫גיהוץ בדים‬
‫קשרי צילוב קוולנטיים בלבד‪.‬‬ ‫קשרי צילוב ‪ -‬הגדרה‬ ‫קשרי צילוב‬
‫התלמידים יידרשו לזהות קטע מייצג של מבנה פולימר מוצלב‬
‫התלמידים לא יידרשו לרשום קטע מייצג של פולימר מוצלב‬
‫התלמידים לא יידרשו לדעת סוגי הצלבה בעת‪/‬לאחר פילמור‬
‫פולימרים תרמוסטיים‬ ‫פולימרים‬
‫התנהגות במתיחה בלבד‬ ‫הקשר בין מבנה ותכונות של פולימרים תרמוסטיים‬ ‫תרמוסטיים‬
‫התלמידים צריכים לדעת את הקשר בין תדירות קשרי הצילוב (גבוהה‬ ‫פולימרים אלסטומריים‬ ‫ואלסטומריים‬
‫או נמוכה) לתכונות הפולימר‬ ‫מאפייני מבנה של פולימרים אלסטומרים‬
‫הקשר בין מבנה ותכונות הפולימרים האלסטומרים‬
‫מסיסות ותפיחה של פולימרים‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪22‬‬
 ‫כימיה פיזיקלית‬
‫פרק ‪1‬‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית‬ ‫מבוא – קרינה‬
‫המודל הדואלי של האור‬ ‫אלקטרומגנטית‬
‫אורך גל‪ ,‬תדירות‪ ,‬אנרגית פוטון והקשרים ביניהם‬
‫האור הנראה‬
‫ערבוב שלושת צבעי היסוד של האור (חיבור צבעים)‬
‫עירור אלקטרוני באטומים ויונים חד אטומיים‬ ‫המבנה האלקטרוני‬
‫ספקטרום רציף מול ספקטרום קווי‬ ‫של אטומים‬
‫התלמידים יידרשו להכיר את מודל בוהר באופן איכותי בלבד‬ ‫מודל האטום של בוהר‬
‫ולא לערוך חישובים של רמות או מעברי אנרגיה על פי מודל זה‪.‬‬ ‫בליעה ופליטה ספונטנית‬
‫ספקטרום בליעה מול ספקטרום פליטה‬
‫סדרות לימן‪ ,‬פשן ובלמר‬
‫נוסחת רידברג‬
‫המודל הקוונטי של האטום‬ ‫האורביטל האטומי‬
‫אורביטלים אטומיים‪s,p :‬‬
‫דיאגרמת רמות אנרגיה עבור אטום מימן ואטומים רב‬
‫אלקטרוניים‬
‫אכלוס אלקטרונים באורביטלים אטומיים‪ :‬עיקרון פאולי‪,‬‬
‫כלל הונד‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪23‬‬

‫הבהרות‬
‫התלמידים אינם צריכים לדעת את התנאים לשיתוף אורביטלים‬
‫אטומיים ליצירת אורביטלים מולקולריים‪.‬‬
‫מולקולות דו‪-‬אטומיות חשובות‪ :‬חמצן‪ ,‬חנקן‪ ,‬מימן‪.‬‬
‫התלמידים אינם צריכים לדעת את דיאגרמת האכלוס של מולקולות‬
‫קוטביות‪ ,‬כגון מימן פלואורי‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לאכלס אלקטרונים בדיאגרמת רמות אנרגיה‬
‫מולקולארית נתונה‬
‫התלמידים יכירו את המושגים קשר סיגמא וקשר פאי‪ ,‬וידעו לזהות‬
‫את התיאורים הסכמטיים‪.‬‬
‫אורביטל ה‪ HOMO -‬ל‪ LUMO -‬ולאורך הגל הגורם‬
‫פרק ‪2‬‬
‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫ראיית צבע – בליעה ופיזור אור‬ ‫ראיית צבעים‬
‫גלגל הצבעים וצבעים משלימים (חיסור צבעים)‬
‫הבחנה בין פיזור לבין פליטה של אור‬
‫הקשר הקוולנטי‬ ‫אורביטלים‬
‫תאוריית האורביטלים המולקולריים‬ ‫מולקולריים‬
‫תנאים לאינטראקציה בין אורביטלים אטומיים ליצירת‬
‫אורביטלים מולקולריים‬
‫אורביטלים מולקולריים עבור מולקולות ויונים דו‪-‬‬
‫אטומיים הומונוקליאריים‬
‫אורביטלים קושרים ואנטי קושרים‬
‫אכלוס אורביטלים מולקולריים‬
‫קביעת סדר קשר ויציבות של מולקולות דו אטומיות‬
‫אורביטלים מולקולריים במולקולות רב אטומיות‬
‫קשר סיגמא וקשר פאי‬
‫אורביטלי ‪ HOMO‬ו‪LUMO -‬‬
‫הקשר בין מבנה המולקולה וצבעה‬ ‫הקשר בין מבנה‬
‫אל‪-‬איתור במולקולות אורגניות מצומדות‬ ‫המולקולה וצבעה‬
‫כרומופור‬
‫הקשר בין אורך הכרומופור להפרש האנרגיה בין‬
‫לערור אלקטרוני‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪24‬‬
 ‫פרק ‪3‬‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫יש ללמד מוליכים למחצה של יסודות‪ .‬אין צורך ללמד את נושא‬ ‫מוליכים‪ ,‬מבדדים‪ ,‬מוליכים למחצה‬ ‫המבנה האלקטרוני‬
‫התרכובות של מוליך למחצה (מל"מ)‬ ‫היווצרות פסי אנרגיה בסריג‬ ‫של מוצקים‬
‫פס הולכה ופס ערכיות‬
‫פער אנרגיה אסור‬
‫אכלוס אלקטרונים בפסים – ההבדל בין מוליכים‪,‬‬
‫מבדדים ומוליכים למחצה‬
‫תרכובות של מוליכים למחצה‬
‫הסממה על ידי יסודות מטור ‪ 5‬ומטור ‪3‬‬
‫מוליך למחצה מסוג ‪ N‬ומסוג ‪P‬‬
‫צומת ‪ – PN‬כיצד פועלת דיודה‬
‫דיודה פולטת אור (‪)LED‬‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪25‬‬
 ‫כימיה אורגנית מתקדמת‬
‫מושגי יסוד‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫נוסחה מולקולארית‬ ‫השלד הפחמני‬
‫נוסחת מבנה‬
‫נוסחת מבנה מקוצרת‬
‫קונפורמציה חופפת‬
‫קונפורמציה חורגת‬
‫אזומרית שרשרת‬
‫אזומריה גאומטרית (ציס‪ ,‬טרנס)‬
‫קבוצת אלקיל –ראשוני‪ ,‬שניוני‪ ,‬שלישוני‬
‫התלמידים אינם צריכים לדעת כינויים שיטתיים‬ ‫אלקאנים‪ ,‬אלקנים‬ ‫משפחות וקבוצות‬
‫התלמידים צריכים להכיר את התכונות הפיזיקליות (היתוך‪ ,‬רתיחה‬ ‫אלקיל הלידים‬ ‫פונקציונליות‬
‫ומסיסות בממסים שונים)‬ ‫כוהלים‪ ,‬אתרים‬
‫התלמידים לא צריכים להבחין בהבדלי תכונות פיזיקליות של‬ ‫חומצות קרבוקסיליות‬
‫איזומרים ציס וטרנס‪ ,‬באלקנים‬ ‫אמינים‬
‫תיאולים‬
‫פחמן אסימטרי – פחמן כיראלי‬ ‫איזומריה אופטית‬
‫אור מקוטב‬
‫נוסחת "טריזים"‬ ‫נוסחת "טריזים" לציור טטרהדר‬

‫תלמידים לא חייבים להכיר את צירוף המילים "נוסחת טריזים"‪.‬‬

‫התלמידים צריכים להכיר את הנוסחה המשורטטת‪ ,‬המייצגת מבנה‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪26‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫תלת מימדי‪.‬‬
‫אננטיומרים‬
‫פעילות אופטית‪ ,‬חומר פעיל אופטית‬
‫תערובת רצמית‬
‫הגדרה לפי ברונסטד לאורי‬ ‫חומצות ובסיסים‬
‫הגדרה לפי לואיס‬
‫תגובת חומצה בסיס‬

‫מנגנון תגובה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫מנגנון תגובה‬ ‫מנגנון תגובה‬
‫קבוצה מתקיפה (נוקליאופיל‪ ,‬בסיס)‬
‫התלמידים צריכים להכיר ולדעת את הגורמים המשפיעים על טיב‬ ‫קבוצה עוזבת‬
‫הקבוצה העוזבת‪ :‬יכולת קיטוב עצמי‪ ,‬אורך קשר‪ ,‬מטען הקבוצה‬
‫ממס פרוטי‪ ,‬ממס א‪-‬פרוטי‪ ,‬ממס קטבי‬
‫הגדרה כללית של המושגים‬ ‫סדר תגובה‬
‫קביעת סדר תגובה – בעזרת ניסוי‬
‫שלב קובע מהירות בתגובה‬
‫מצב מעבר‬
‫תוצר ביניים‬
‫כתיבת מנגנון תגובה באמצעות חיצים‬
‫שינויי אנרגיה במהלך תגובה‪-‬הצגה גרפית‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪27‬‬
 ‫תגובות התמרה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫ניסוח תגובת התמרה‬ ‫תגובות התמרה‬
‫התלמידים צריכים להכיר ולדעת את הגורמים המשפיעים על חוזק‬ ‫נוקלאופיל‬
‫הנוקליאופיל‪ :‬יכולת קיטוב עצמי‪ ,Kb ,‬ממס‬ ‫חוזק הנוקליאופיל (הגדרה קינטית)‬
‫קבוצה עוזבת‬

‫עבור כל אחד מהמנגנונים יש לדון‪:‬‬
‫‪ ‬בהשפעת השלד הפחמני‬
‫‪ ‬בנוקליאופיל‬
‫‪ ‬בקבוצה העוזבת‬
‫‪ ‬בממס‬
‫‪ ‬בהצגה גרפית של שינוי האנרגיה בתהליך‬
‫בהתייחסות לתחרות בין תגובות במנגנונים השונים (‪SN1, SN2,‬‬
‫‪ )E2‬התלמידים יידרשו לנתח תחרות‪ ,‬להשוות ולבחור בין שני‬
‫מנגנונים בו זמנית בלבד‪.‬‬
‫מנגנון תגובת התמרה‪( SN2 ,‬סדר שני)‬ ‫‪SN2‬‬
‫היבט מרחבי והיפוך ולדן‬
‫היבטים הקשורים לפעילות אופטית‬
‫מנגנון תגובת התמרה‪( SN1 ,‬סדר ראשון)‬ ‫‪SN1‬‬
‫יון קרבוניום‪ ,‬יציבות יון קרבוניום‬
‫היבטים מרחביים הקשורים לפעילות אופטית‬

‫תגובות אלימינציה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫ניסוח תגובת אלימינציה‬ ‫תגובות אלימינציה‬
‫פחמן ‪ ,‬פחמן ‪‬‬
‫הקבוצה המתקיפה (בסיס)‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪28‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫השפעת הטמפרטורה (היבט קינטי)‬
‫עבור המנגנון ‪ E2‬יש לדון‪:‬‬ ‫מנגנון תגובת אלימינציה ‪( E2‬סדר שני)‬ ‫‪E2‬‬
‫בהשפעת השלד הפחמני‪ ,‬בקבוצה המתקיפה‪ ,‬בקבוצה העוזבת‪,‬‬ ‫אלימינציה היבט מרחבי (קונפורמציה מועדפת‪,‬‬
‫בממס‪ ,‬בטמפרטורה‪ ,‬בהצגה גרפית של שינוי האנרגיה בתהליך‪.‬‬ ‫איזומריה גאומטרית)‬
‫התלמידים ידעו כי יש כיווניות מועדפת למצב המעבר בהיבט‬
‫המרחבי (באופן כללי)‪ ,‬אבל לא יידרשו לשרטט את המבנה‬
‫המרחבי המדויק של תוצר המעבר‪.‬‬
‫בהתייחסות לתחרות בין תגובות במנגנונים השונים (‪SN1, SN2,‬‬
‫‪ )E2‬התלמידים יידרשו לנתח תחרות‪ ,‬להשוות ולבחור בין שני‬
‫מנגנונים בו זמנית בלבד‪.‬‬
‫הגדרה כללית בלבד‬ ‫מנגנון תגובת אלימינציה ‪( E1‬סדר ראשון)‬ ‫‪E1‬‬
‫אלימינציה כנגד התמרה – מהי התגובה המועדפת?‬ ‫אלימינציה כנגד‬
‫שיקול קינטי בלבד‪.‬‬ ‫התמרה‬

‫התלמידים יכירו את תגובת הסיפוח כתגובה הפוכה לתגובת‬ ‫ניסוח תגובת סיפוח‬ ‫אלימינציה וסיפוח‬
‫האלימינציה‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לנסח את תגובת הסיפוח‬
‫התלמידים לא נדרשים להכיר את כלל מרקובניקוב‬

‫תגובות סיפוח‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫ניסוח תגובת סיפוח‬ ‫תגובות סיפוח‬
‫השוואת אורך קשר‬ ‫השוואת בין קשר ‪ C-C‬לקשר ‪C=C‬‬
‫השוואת חוזק חוזק קשר‬ ‫קשר סיגמא‪ ,‬קשר פאי‬
‫אלקטרופיל‬
‫מנגנון תגובת סיפוח מימן הלוגן גזי (‪ )HX‬לאלקן‬ ‫סיפוח ‪HX‬‬
‫כלל מרקובניקוב‬
‫(השפעת השלד הפחמימני)‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪29‬‬
 ‫ביוכימיה‬
‫מבוא למדעי החיים‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים ידעו שתא מהווה יחידה בסיסית של יצורים חיים ויכירו‬ ‫תא‪ ,‬קרום התא‬ ‫הכימיה של התא‬
‫את המושגים קרום התא‪ ,‬ציטופלזמה וגרעין התא‪.‬‬ ‫ציטופלזמה‬
‫גרעין‬
‫התלמידים ידעו לבנות מולקולה של פוספוגליצריד ממרכיבים‬ ‫גליצרול‬ ‫פוספוליפידים –‬
‫נתונים או לפרק את המולקולות של פוספוליפיד בתגובת‬ ‫קבוצת זרחה‬ ‫מבנה ותפקוד‬
‫הידרוליזה‪.‬‬ ‫חומצות שומן (רוויה‪ ,‬לא רוויה)‬
‫קבוצה כהלית‬
‫התלמידים ידעו לזהות את הקשרים האסטריים ‪ /‬פוספואסטריים‬ ‫קשר אסטרי‬
‫בפוספוגליצריד‪.‬‬ ‫קשר פוספואסטרי‬
‫התלמידים ידעו לשרטט באופן סכמטי את מבנה קרום התא‪.‬‬ ‫הידרופילי‪ ,‬הידרופובי‬
‫התלמידים יבינו את הקשר בין מבנה הפוספוליפידים וארגון בצבר‬ ‫הידרוליזה‬
‫לבין תפקודם בקרום התא (תוך התייחסות לשינוי באורך השלד‬ ‫מודל "הפסיפס הנוזלי"‬
‫הפחמני במולקולות חומצת השומן‪ ,‬למספר הקשרים הכפולים או‬
‫לסידור האטומים סביב הקשר הכפול)‬
‫התלמידים יכירו את סוגי המעברים של חלקיקים לתוך התא‬ ‫חלבוני תעלות‬ ‫חלבונים בקרום התא‬
‫התלמידים ידעו את ההבדל בין חלבון נשא לחלבון תעלה מבחינת‬ ‫חלבוני נשא ומשאבות‬ ‫ומעברים דרך קרום‬
‫ייחודיות ההעברה ומהירות ההעברה‪.‬‬ ‫דיפוזיה‬
‫התא‬
‫התלמידים לא יידרשו לנבא איזה חלקיק עובר בעזרת חלבוני נשא‬ ‫מפל ריכוזים‬
‫ואיזה חלקיק עובר בעזרת חלבוני תעלה‪.‬‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪30‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים ידעו להסביר עובדות נתונות‪ .‬לדוגמה‪ :‬התלמידים יקבלו‬
‫מידע על סוג המעבר של החלקיק ויצטרכו להסביר בעזרת‬
‫אינטראקציות שפועלות בין החלקיק העובר לבין מרכיבי התא‪.‬‬

‫מחומצות אמיניות לחלבונים‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים יכירו את התכונות של חומצה אמינית כדו‪-‬יון‪.‬‬ ‫חומצה אלפא אמינית‬ ‫חומצות אמיניות‬
‫קבוצה קרבוקסילית‬ ‫כאבני בניין של‬
‫קבוצה אמינית‬ ‫החלבונים‬
‫התלמידים ידעו למיין חומצות אמיניות לפי קבוצת הצד (קוטביות‪,‬‬ ‫קבוצת צד‬
‫הדרופוביות‪ ,‬חומציות‪ ,‬בסיסיות) ויבינו את השפעתן על מידת‬ ‫‪ ‬קוטבית‬
‫המסיסות במים‪.‬‬ ‫‪ ‬הדרופובית‬
‫התלמידים ידעו כי ציסטאין היא חומצה אמינית בעלת קבוצת צד‬ ‫‪ ‬חומצית‬
‫קוטבית (אינה יוצרת קשרי מימן עם המים)‪.‬‬ ‫‪ ‬בסיסית‬
‫התלמידים ידעו כי טירוזין היא חומצה אמינית בעלת קבוצת צד‬ ‫דו יון (צוויטריון)‬
‫קוטבית‬ ‫הידרופובי‬
‫התלמידים ידעו לכתוב את נוסחאות החומצה האמינית במצב שיווי‬ ‫תכונות חומצה‪-‬בסיס של חומצות אמיניות‬ ‫תכונות חומצה‪-‬בסיס‬
‫משקל במקרים שבהם ‪pH = pKa‬‬ ‫קבוע שווי משקל של חומצה‪Ka , pKa , pI ,‬‬ ‫של חומצות אמיניות‬
‫התלמידים ידעו לכתוב את נוסחת המבנה לחלקיקים של חומצה‬
‫אמינית ב‪ pH -‬נתון עפ"י ערכי ‪ pKa‬נתונים‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לקבוע את המטען של החומצה האמינית ב‪pH-‬‬
‫שונים‬
‫התלמידים ידעו לקבוע את הנקודה האיזואלקטרית של חומצה‬
‫אמינית‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪31‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים יכירו וידעו את הקשר בין מבנה החלבון לתפקודו‪.‬‬ ‫תפקידי החלבונים‬ ‫יצירת חלבון‬
‫התלמידים ידעו לכתוב נוסחת מבנה לפפטיד‬ ‫הקשר הפפטידי ומאפייניו‬ ‫מחומצות אמיניות‬
‫התלמידים ידעו לחשב את המטען של פפטיד‬ ‫תהליך דחיסה‬
‫התלמידים ידעו למצוא את הנקודה האיזואלקטרית של פפטיד‬ ‫פפטיד‬
‫(לפפטידים המכילים עד ‪ 5‬שיירים של חומצות אמיניות)‬ ‫קצה‪ N‬טרמינלי‬
‫קצה‪ C‬טרמינלי‬
‫התלמידים יידרשו לשרטט נוסחת מבנה של פפטיד המכיל עד ‪5‬‬ ‫שרשרת פוליפפטידית‬
‫שיירים של חומצות אמיניות‬
‫הנוסחה המקוצרת של פפטיד תכיל את שמות החומצות האמיניות‬ ‫נוסחה מקוצרת‬
‫באנגלית בלבד‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו לדעת לרשום תוצרי הידרוליזה חלקית ומלאה‬ ‫הידרוליזה מלאה וחלקית‬
‫התלמידים ידעו לזהות את סוגי הקישור ו‪/‬או הכוחות בכל אחת‬ ‫המבנה הראשוני של החלבון‬ ‫מבנה החלבון‪:‬‬
‫משלוש רמות הארגון של החלבונים ולקבוע בין אלו אטומים‬ ‫שלוש רמות ארגון‬
‫מתקיימים הקישור ו‪/‬או הכוחות‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו להתייחס להשפעת קבוצות טעונות‪ ,‬נפחיות‪,‬‬ ‫המבנה השניוני של החלבון‪:‬‬
‫פרולין‪ ,‬על המבנה השניוני‬ ‫סליל ‪α‬‬ ‫‪‬‬
‫משטח ‪β‬‬ ‫‪‬‬
‫קשרי מימן‬ ‫‪‬‬
‫התלמידים ידעו לזהות ולהסביר את מיקום חומצה אמינית על פני‬ ‫המבנה השלישוני של החלבון‪:‬‬
‫חלבון כדורי (כלפי חוץ או כלפי פנים)‬ ‫מבנה כדורי‬ ‫‪‬‬
‫התלמידים ידעו להסביר את השפעת‪ :‬הטמפרטורה‪ ,‬ה‪,pH -‬‬ ‫דנטורציה‬ ‫‪‬‬
‫והחומרים מרקפתואתאנול ואוריאה על המבנה השלישוני של‬
‫אינטראקציות הידרופוביות‬ ‫‪‬‬
‫החלבון‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ואלס‬ ‫‪‬‬
‫התלמידים לא יידרשו לזכור בעל פה את הנוסחאות של אוריאה‬
‫אינטראקציות יוניות‬ ‫‪‬‬
‫ומרקפתואתאנול‬
‫קשרי מימן‬ ‫‪‬‬
‫קשרי דו‪-‬גופרית‬ ‫‪‬‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪32‬‬
 ‫מבסיסים לחומצות גרעין‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫דנ"א‬ ‫מבסיסים לחומצות‬
‫התלמידים ידעו לכתוב נוסחת מבנה של נוקליאוטיד או קודון‬ ‫נוקלאוטיד‬ ‫גרעין‪:‬‬
‫בהינתן נוסחאות המבנה של הסוכר‪ ,‬הזרחה והבסיס החנקני‪ ,‬או‬ ‫דאוקסיריבוז‬ ‫דנ"א (‪ )DNA‬הרכב‬
‫ומבנה‬
‫להיפך‪ ,‬לנסח תהליך הידרוליזה לנוקלאוטיד‪.‬‬ ‫קבוצת זרחה‬
‫בסיסיים חנקניים פורינים ופירימידינים‪:‬‬
‫‪ ‬אדנין‬
‫‪ ‬תימין‬
‫‪ ‬גואנין‬
‫‪ ‬ציטוזין‬
‫התלמידים ידעו לזהות את סוג הקשר בין מרכיבי הנוקלאוטיד‬ ‫קשר אסטרי‬
‫(פוספו‪-‬אסטרי‪ -N ,‬גליקוזידי)‪.‬‬ ‫קשר פוספו‪-‬אסטרי‬
‫התלמידים ידעו להבחין בין סוגי הבסיסים ‪ -‬פורינים ופירמידינים‪.‬‬ ‫קשר גליקוזידי‬
‫התלמידים ידעו לזהות את הקשרים המייצבים את הסליל‪.‬‬ ‫קצה '‪ ,3‬קצה '‪5‬‬
‫התלמידים ידעו לזהות מהו הבסיס החנקני בגדיל המשלים בהינתן‬ ‫מבנה הסליל הכפול‬
‫נוקלאוטיד‪ ,‬ומספר קשרי מימן שיכולים להיווצר בין הבסיסים‬ ‫בסיסים משלימים‬
‫המשלימים‬ ‫הידרוליזה‬
‫התלמידים ידעו ויידרשו לקבוע בין אילו אטומים מתקיימים קשרי‬
‫המימן שבין הבסיסים החנקניים המשלימים כאשר יינתן איור‬
‫מתאים של שני גדילים המצויים זה מול זה‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לכיווניות הקשר‪.‬‬
‫התלמידים לא נדרשים לזהות את האטומים המשתתפים בקשרי‬
‫מימן רק על סמך גדיל בודד‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לקבוע את סוג הקשר בין נוקלאוטידים באותו גדיל‪,‬‬
‫בין אילו אטומים הוא נוצר‪ ,‬ואת כיוון צמיחת הגדיל‪.‬‬
‫התלמידים לא יידרשו למספר את האטומים בטבעות בסיסים‬
‫חנקניים‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪33‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים ידעו לזהות את הקשר בין החלבונים ההיסטונים לדנ"א‬ ‫אריזת הדנ"א (‪ )DNA‬כרומוזומים‪ ,‬גנים‬
‫ולהסביר את הקשר בין ההרכב הכימי של ההיסטונים לקשרים‬ ‫שרשרות פולינוקלאוטידיות‪ ,‬חלבונים היסטונים‬ ‫בגרעין‬
‫שנוצרים בינם לבין מולקולת הדנ"א‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לזהות את ההבדל בין מולקולת הרנ"א לדנ"א‬ ‫מבנה חד‪-‬גדילי‬ ‫רנ"א (‪:)RNA‬‬
‫ויתייחסו לארבעת ההבדלים‪ :‬מבנה (חד‪/‬דו גדילי)‪ ,‬הבסיסים‬ ‫מבנה הנוקלאוטיד‬ ‫הרכב ומבנה‬
‫המרכיבים את הנוקלאוטידים‪ ,‬הסוכר והתפקיד‪.‬‬ ‫ריבוז‬
‫בסיסיים חנקניים‪:‬‬
‫‪ ‬אורציל‬
‫‪ ‬גואנין‬
‫‪ ‬אדנין‬
‫‪ ‬יטוזין‬
‫קבוצת זרחה‬
‫התלמידים ידעו לרשום את רצף הנוקלאוטידים שיתקבל ב‪,RNA -‬‬ ‫חשיבות התהליך‬ ‫תהליך התעתוק‬
‫תוך התייחסות לכיווניות של תהליך התעתוק מ‪ '3 -‬ל‪( '5 -‬על ה‪-‬‬ ‫רנ"א שליח‪ :‬מבנה ותפקוד‬
‫‪ ,)DNA‬וצמיחת ה‪ RNA -‬מ‪ '5 -‬ל‪ .'3 -‬ולהיפך‪ ,‬בהינתן רצף‬ ‫רנ"א פולימרז‬
‫נוקלאוטידים על גדיל הדנ"א‪.‬‬ ‫מנגנון התעתוק‪:‬‬
‫התלמידים ידעו לזהות שקשרים בין הבסיסים החנקניים בגדיל‬ ‫שלב האתחול‪,‬‬
‫הדנ"א לבסיסים ברנ"א הם קשרי מימן‬ ‫שלב ההתארכות‪,‬‬
‫במקרים בהם יידרשו התלמידים לתעתק סליל כפול‪ ,‬יצוין לאיזה‬ ‫שלב הסיום‪,‬‬
‫מהגדילים על התלמיד להתייחס‪.‬‬ ‫כיווניות התעתוק‪.‬‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪34‬‬
 ‫מחומצות גרעין לחלבונים‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התרגום‬ ‫תהליך התרגום‪:‬‬
‫התלמידים ידעו לזהות את החומצה האמינית המתאימה לכל קודון‬ ‫קודון‬ ‫המנגנון והקוד הגנטי‬
‫ולהיפך (כולל במקרה שבו נתונה נוסחת מבנה) בהתאם לטבלת‬ ‫אנטיקודון‬
‫הקודונים הנתונה‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לזהות את ההבדל בתפקיד ובמבנה של מולקולות‬ ‫רנ"א‪-‬שליח‬
‫הרנ"א השונות‬ ‫רנ"א‪-‬מעביר‬
‫התלמידים ידעו בהינתן רצף קודונים על הרנ"א שליח‪ ,‬לכתוב את‬ ‫רנ"א ריבוזומלי‬
‫רצף הנוקלאוטידים המתאים באנטיקודון שברנ"א מעביר‬ ‫הקוד הגנטי‬
‫התלמידים ידעו לכתוב את רצף החומצות האמיניות בחלבון‬
‫שיתקבל‪ .‬תוך התייחסות לכיווניות ‪ ' 3 '5‬ותוך התחשבות בקודון‬
‫התחלה כאשר הוא נתון (ולהיפך‪ :‬אם נתון הרצף באנטיקודון או‬
‫רצף החומצות האמיניות בחלבון להציע רצף קודונים אפשרי)‪.‬‬
‫התלמידים צריכים לדעת לזהות את המיקום וסוג הקשר בין‬
‫מולקולת רנ"א מעביר לרנ"א שליח (מימני‪ ,‬בין האנטי‪-‬קודון לקודון)‪,‬‬
‫ובין מולקולת הרנ"א מעביר לחומצה אמינית (אסטרי‪ ,‬קצה ‪)'3‬‬
‫התלמידים צריכים לדעת שלרנ"א מעביר ולרנ"א ריבוזומלי מבנה‬
‫מרחבי שניוני ושלישוני‪ ,‬ללא כוחות המייצבים מבנים אלו‪.‬‬ ‫ריבוזום‬
‫התלמידים יכירו את התפקיד של כל אתר בריבוזום‬ ‫תת יחידה קטנה‬
‫התלמידים ידעו מה הם מכלול הקשרים שנוצרים ומה הם מכלול‬ ‫תת יחידה גדולה‬
‫הקשרים שמתפרקים בכל אתר בריבוזום בהתאם לפירוט בסעיף‬ ‫אתרים ‪ A P ,‬ו‪ E -‬בריבוזום‬
‫הקודם‬ ‫תרגום לחלבון על פי הקוד‬
‫התלמידים ידעו מהי מוטציה נקודתית ומה השפעתה על החלבון‬
‫התלמידים ידעו את ההשפעה של מוטציה נקודתית על השינוי‬ ‫מוטציה‬
‫האפשרי בדנ"א‪ ,‬ברנ"א ובחלבון‪.‬‬

‫כימיה של הסביבה‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪35‬‬
 ‫איכות מי שתייה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫המטרה בנושא זה היא להדגיש את ייחודיותם של המים ולהיזכר‬ ‫טמפרטורת היתוך ורתיחה של המים‬ ‫תכונות המים‬
‫במושגים שנלמדו בכיתה י' וי"א שיהיו חשובים להמשך לימוד‬ ‫יכולת ההמסה של המים‪ :‬חומרים יונים חומרים‬
‫היחידה‪.‬‬ ‫מולקולריים‬
‫חומרים קשי תמס‬
‫אנומליה של המים (צפיפות גבוהה של המים הנוזליים‬
‫יחסית לקרח )‬
‫‪( ppm‬מ"ג‪/‬ליטר)‬ ‫יחידות ריכוז‬
‫‪( ppb‬מיקרוגרם‪/‬ליטר)‬ ‫בתמיסות‬
‫‪( M‬מולר)‬
‫אין צורך לזכור דוגמאות ונתונים בע"פ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יונים‪Ca , Na , F , Mg , Cl :‬‬
‫‪2+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2+‬‬
‫מומסים במים‬
‫התלמידים ידעו כיצד דוגמים מים ושומרים אותם לקראת בדיקה‬ ‫הכנת המדגם‬ ‫שיטות אנליטיות‬
‫אנליטית‪.‬‬ ‫מיומנויות עבודה במעבדה‪:‬‬ ‫לקביעת ריכוז‬
‫טיטרציה‬ ‫‪‬‬ ‫המומסים במים‬
‫ספקטרופוטומטריה‬ ‫‪‬‬
‫מיהול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במהלך ניסוי התלמידים יחשבו סטית תקן כיתתית‪.‬‬ ‫מדידה כמותית‪ :‬חזרות על ניסוי‪ ,‬ממוצע‪ ,‬דיוק‪ ,‬סטיית‬
‫התלמידים לא יתבקשו לחשב סטיית תקן במבחן אלא רק להבין‬ ‫תקן‪ ,‬מהימנות של תוצאות‪.‬‬
‫את משמעותה‪.‬‬
‫טיטרציה – הבנת עקרון השיטה‪.‬‬ ‫טיטרציה כשיטת מדידה‪:‬‬
‫נקודת סוף‪ :‬סיום טיטרציה לפי אינדיקטור‬ ‫נקודת סוף‬ ‫‪‬‬
‫נקודת שוויון‪ :‬סיום טטרציה לפי חישוב סטוכיומטרי‬ ‫נקודת שוויון‬ ‫‪‬‬
‫התלמידים לא יידרשו לזכור בע"פ אינדיקטורים מסוימים ומהם‬ ‫אינדיקטור‬ ‫‪‬‬
‫הצבעים המתקבלים בתגובות שונות‪.‬‬
‫טיטרציה עם ‪ EDTA‬לקביעת קשיות מים‬ ‫‪‬‬
‫ריכוז יוני הסידן מבוטא במ"ג סידן פחמתי לליטר (‪.)ppm‬‬
‫טיטרציה למציאת ריכוז יוני כלוריד‬ ‫‪‬‬
‫ספקטרופוטומטריה כשיטת מדידה‪:‬‬
‫הבנה של עקרון השיטה הספקטרפוטומטרית כשיטה אנליטית‪:‬‬
‫גרף כיול‬ ‫‪‬‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪36‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫משמעות של אזורים שונים בגרף הכיול‪ ,‬התאמה של ריכוז הנעלם‬ ‫חוק בר למבר‬ ‫‪‬‬
‫לאזור הלינארי‪.‬‬ ‫בחירת שיטת מדידה‬ ‫‪‬‬
‫משמעות ה"בלאנק"‬
‫אין צורך להכיר את מבנה ופעולת הספקטרופוטומטר‪.‬‬
‫מגבלות של כל שיטה והשפעתן על דיוק המדידה‬
‫יש להבין את עקרונות שיטות הטיהור השונות ברמה המולקולרית‪.‬‬ ‫שיטות טיהור‪:‬‬ ‫תהליכי טיהור‬
‫מצעי ספיחה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫פחם פעיל‬ ‫‪‬‬
‫חול‬ ‫‪‬‬
‫ספיחה ושיקוע במחליף יונים‬ ‫‪‬‬
‫סינון‬ ‫‪‬‬
‫זיקוק‬ ‫‪‬‬
‫תהליכי חמצון‪-‬חיזור‪ :‬הלוגנים ורדיקלים חופשיים כמחמצנים‪.‬‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬ ‫‪‬‬
‫התלמידים לא יידרשו לזכור תגובות בע"פ‬
‫התאמת שיטת הטיהור למזהם‬
‫גורמים המשפיעים על יעילות הטיהור באמצעות קולונה‬
‫(גודל חלקיקים‪ ,‬קצב זרימה‪ ,‬משך השימוש‪ ,‬סוגי‬
‫מזהמים)‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪37‬‬
 ‫איכות האוויר ואפקט החממה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים לא יידרשו לזכור ניסוח תגובות בע"פ‪.‬‬ ‫)‪ CO2(g‬באטמוספירה ובאוקינוסים והתגובות‬ ‫תהליכים מחזוריים‬
‫יש לדון בהשפעת האדם על ריכוז )‪ CO2(g‬באטמוספירה‪.‬‬ ‫המשפיעות על ריכוזו‪.‬‬ ‫הקשורים במעגל‬
‫התלמידים יישמו עקרונות שווי משקל ואנרגיה שנלמדו בפרק‬ ‫התייחסות לגורמים המשפיעים על מערכת שווי משקל‬ ‫הפחמן‬
‫החובה‬ ‫(טמפרטורה וריכוז)‪.‬‬
‫(עקרון לה שטליה)‬
‫)‪CO2(aq‬‬ ‫)‪CO2(g‬‬
‫האופי הדואלי של הקרינה – גל וחלקיק (פוטון)‬ ‫קרינה אלקטרומגנטית‬ ‫ספקטרוסקופיה‬
‫חישובים באמצעות הנוסחה ‪E= h‬‬ ‫גלים – אורך גל ותדירות‪ ,‬מהירות האור‬
‫התלמידים ידעו לבצע מעבר בין יחידות‬ ‫הספקטרום האלקטרומגנטי‬
‫התלמידים לא יידרשו לדעת בעל פה את ההתאמה בין אורכי הגל‬
‫וסוג הקרינה‪.‬‬
‫התלמידים יבינו ויכירו את ההבדל בין ספקטרום בליעה לעומת‬ ‫אינטראקציה בין קרינה וחומר ברמת המאקרו‪ ,‬בליעה‪,‬‬
‫ספקטרום פליטה‪.‬‬ ‫פליטה‪ ,‬החזרה‪ ,‬העברה‪ ,‬צבע‬
‫התלמידים יבינו ויכירו הקשר בין ספקטרום הבליעה לספקטרום‬ ‫אינטראקציה בין קרינה וחומר ברמת המיקרו‪ :‬בליעה‪,‬‬
‫הפליטה‪.‬‬ ‫פליטה‪ ,‬מצב יסוד‪ ,‬מצב מעורר‪ ,‬ערור אלקטרוני ‪ ,‬ערור‬
‫התלמידים יבינו ויכירו הקשר בין הצבע הנראה לעין לבין הקרינה‬ ‫ויברציוני‬
‫העוברת או מוחזרת‪.‬‬
‫"אפקט החממה" (היבט מאקרוסקופי ומיקרוסקופי)‬ ‫התחממות גלובלית‬
‫עלייה באנרגיה הקינטית הממוצעת (עליה בטמפרטורה)‬ ‫("אפקט החממה")‬
‫הסעה‪ :‬נדרשת הבנה עקרונית של המושג ללא חישובים‬ ‫בעקבות בליעת קרינה ועקב הסעה ‪ -‬כתוצאה‬
‫מהתנגשויות בין מולקולות‬
‫התלמידים יידרשו להסביר את אפקט החממה ברמה מיקרוסקופית‬ ‫"אפקט החממה" כתהליך לקיומם של החיים על פי‬
‫לפי נתונים של ספקטרום של גזים שונים תוך שימוש במושגים כגון‪:‬‬ ‫החלוקה הבאה‪:‬‬
‫פוטון‪ ,‬ערור‪ ,‬עליה באנרגיה קינטית‪.‬‬ ‫הקרינה שנפלטת מהשמש‬ ‫‪‬‬
‫אינטראקציה בין קרינת השמש לכדור הארץ‬ ‫‪‬‬
‫(האטמוספרה ופני כדור הארץ)‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪38‬‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫הקרינה שנפלטת מכדור הארץ לאטמוספרה‬ ‫‪‬‬
‫"החלון האטמוספרי"‬ ‫‪‬‬
‫גזי "חממה"‬ ‫‪‬‬
‫השפעת מעורבות האדם על הגברת אפקט‬ ‫‪‬‬
‫החממה‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪39‬‬
 ‫אנרגטיקה ודינמיקה שלב שני‬
‫(פרק א)‬ ‫מושגי יסוד חזרה והרחבה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫מצבי צבירה‬ ‫חזרה והרחבה‬
‫מדידות בכימיה – מסה‪ ,‬מול‪ ,‬ריכוז‪ ,‬נפח‬
‫כוח‪ ,‬עבודה‪ ,‬לחץ – באופן איכותי‪,‬‬ ‫כוח ועבודה‬
‫ללא שימוש בנוסחאות‪.‬‬ ‫לחץ‬
‫חישובים פשוטים המבוססים על הנוסחה ‪.PV=nRT‬‬ ‫משוואת המצב של גזים אידיאליים‬
‫קבוע הגזים‬
‫טמפרטורה‬

‫(פרק ב)‬ ‫החוק הראשון של התרמודינאמיקה‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫אנרגיה פוטנציאלית כובדית אינה נכללת בתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫צורות של אנרגיה‪:‬‬ ‫אנרגיה‪ ,‬חום ועבודה‬
‫‪ ‬אנרגיה פוטנציאלית‬
‫‪ ‬אנרגיה קינטית‬
‫התלמידים ידעו את הבדל בין השינוי באנרגיה הפנימית‪ ,U∆ ,‬לבין‬
‫אנרגיה פנימית‬
‫שינוי האנתלפיה‪.H∆ ,‬‬
‫פונקציית מצב‬
‫מערכת וסביבה – הגדרה תרמודינמית‬
‫התלמידים ידעו לחשב את העבודה שמתבצעת על המערכת או על‬
‫חום ועבודה – צורות של מעבר אנרגיה‬
‫ידי המערכת בתהליך המתרחש בלחץ קבוע‪w = −RT∆n :‬‬
‫‪ ‬ברמה מולקולרית‬
‫‪ ‬סימנים מוסכמים‬
‫עבודה של התפשטות ודחיסה של גז‬
‫התלמידים ידעו לחשב שינויים באנרגיה פנימית בתהליכים‬ ‫החוק הראשון של תרמודינמיקה ‪U= q + w∆-‬‬
‫המתרחשים‪:‬‬ ‫אנרגיה פנימית ואנתלפיה‬
‫∆‪U = ∆H + w‬‬ ‫‪ .1‬בלחץ קבוע ‪-‬‬ ‫שינוי האנרגיה הפנימית בתהליך המתרחש בתנאים של‬
‫∆‪U = qv‬‬ ‫‪ .2‬בנפח קבוע ‪-‬‬ ‫נפח קבוע‬
‫התלמידים ידעו לחשב את שינוי האנתלפיה‪ ,∆H ,‬מתוך הנוסחה‬ ‫שינוי האנרגיה פנימית בתהליך המתרחש בתנאים של‬
‫∆‪U = ∆H + w‬‬ ‫לחץ קבוע‬
‫התלמידים ידעו ש‪H = qp∆ -‬‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪40‬‬
 ‫(פרק ג)‬ ‫אנטרופיה והחוק השני של התרמודינאמיקה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫תהליכים ספונטניים‬ ‫אנטרופיה‬
‫תהליכים לא ספונטניים‬
‫התלמידים יבינו מדוע יש ערכים מוחלטים של אנטרופיה‬ ‫אנטרופיה כמדד לפיזור האנרגיה והחלקיקים בחומר‪.‬‬
‫אנטרופיה מוחלטת והחוק השלישי של התרמודינמיקה‬
‫תנאים תקניים‬
‫התלמידים ידעו להסביר הבדלים בערכי אנטרופיה מולרית תקנית‬ ‫אנטרופיה מולרית תקנית‪S ,‬‬
‫‪0‬‬

‫של חומרים מולקולריים במצב צבירה גז‪.‬‬ ‫‪ ‬השוואה בין האנטרופיה המולרית של חומרים במצבי‬
‫התלמידים ידעו להסביר הבדלים בערכי אנטרופיה מולרית תקנית‬ ‫צבירה שונים‪.‬‬
‫של נוזלים ‪ -‬רק בין נוזל עם קשרי מימן לבין נוזל עם אינטראקציות‬ ‫‪0‬‬
‫‪ ‬גורמים נוספים המשפיעים על ערכי ‪ S‬של חומרים‬
‫ון‪-‬דר‪-‬ולס‪.‬‬ ‫מולקולריים‪ :‬המספר הכולל של אלקטרונים‬
‫במולקולה‪ ,‬מורכבות המולקולה‪.‬‬
‫שינויי אנטרופיה‪S0∆ ,‬‬
‫הגדרה לפי קלאוסיוס‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫‪∆ S= rev‬‬
‫‪T‬‬
‫התלמידים ידעו לחשב ערכי ∆‪ S0m‬ו‪ S0v∆ -‬עבור חומרים‬ ‫שינויי אנטרופיה תקנית בתהליכי התכה‪S m∆ ,‬‬
‫‪0‬‬

‫מולקולריים ולהסביר מדוע ‪S°m > ∆S°v∆ .‬‬
‫התלמידים ידעו להעריך את השינוי באנטרופיה של המערכת‬
‫(עליה ‪ /‬ירידה) על פי השינוי במספר המולים של גז‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לסווג את התהליכים על פי הסימן של מערכת∆ ‪S‬‬
‫‪0‬‬
‫שינויי אנטרופיה תקנית בתהליכי אידוי‪.S0v∆ ,‬‬
‫שינויי אנטרופיה תקנית בתגובות כימיות – חישוב ערכי‬
‫מערכת∆‪ ,S0‬סביבה∆‪ S0‬ו‪ -‬יקום∆‪.S0‬‬

‫ו‪ -‬סביבה ∆‪.S0‬‬

‫התלמידים ידעו שבמצב שיווי‪-‬משקל בתנאים תקניים‪ = 0 :‬יקום∆‪S0‬‬ ‫החוק השני של התרמודינמיקה‪.‬‬
‫אנטרופיה ושיווי משקל‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪41‬‬

‫הבהרות‬
‫התלמידים ידעו להבחין בין ∆‪ G0‬לבין ∆‪.G‬‬
‫התלמידים יבינו את משמעות של העקומה המתארת את‬
‫ההשתנות ∆‪ G‬עם השינוי בהרכב המערכת‪.‬‬
‫התלמידים יכירו ויבינו את התיאור הגרפי של השתנות ∆‪ °G‬עם‬
‫שינוי הטמפרטורה עבור ארבעה טיפוסי תגובות‪.‬‬
‫התלמידים ידעו ששינוי בשיפוע הגרף של ∆‪ °G‬כנגד ‪ T‬נגרם‬
‫כתוצאה משינוי במצב הצבירה של אחד המגיבים או התוצרים‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לערוך חישובים על ידי שימוש בנוסחה‪:‬‬
‫∆‪G0 = ∆H0 - T∆S0‬‬
‫התלמידים יבינו את משמעות המושג אנרגיה חופשית – העבודה‬
‫המרבית‪ , Wmax ,‬שניתן להפיק מתהליך ספונטני המתרחש בתנאים‬
‫של לחץ קבוע‪.‬‬
‫מומלץ לדון בתגובה שבין מימן לחמצן כדי להסביר מדוע אי אפשר‬
‫להפוך בשלמות חום‪ ,°H∆ ,‬לעבודה‪.‬‬
‫התלמידים לא נדרשים לדעת כי תגובות לא ספונטניות יכולות‬
‫להתרחש על ידי צימוד לתגובה ספונטנית‪.‬‬
‫התלמידים יכירו את הקשר בין ∆‪ G0‬לבין קבוע שיווי‪-‬המשקל‪.K ,‬‬
‫(ללא חישוב ותרגול)‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪42‬‬
‫(פרק ד)‬ ‫אנרגיה חופשית‬
‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫אנרגיה חופשית‪.‬‬ ‫אנרגיה חופשית‬
‫אנרגיה חופשית תקנית וספונטניות של תגובה‬
‫סיווג תהליכים על פי הסימן של ∆‪ H0‬ו‪.S0∆ -‬‬
‫תגובות התהוות‪.‬‬
‫אנתלפיית התהוות תקנית‪.‬‬
‫חישוב ∆‪ °H‬על פי ערכי אנתלפיית התהוות תקנית של‬
‫המגיבים והתוצרים‬
‫חישוב ערכי ∆‪ G0‬בעזרת הנוסחה‬
‫∆‪G0 = ∆H0 - T∆S0‬‬
‫אנרגיה חופשית תקנית של התהוות‪.‬‬
‫חישוב ערכי ∆‪ G0‬בעזרת ערכי ∆‪ G0f‬של המגיבים‬
‫והתוצרים‪.‬‬
‫יציבות תרמודינמית‪.‬‬
‫אנרגיה חופשית‪ G∆ ,‬ומצב שיווי משקל‪.‬‬
‫תיאור גרפי של השתנות∆‪ G‬עם השינוי בהרכב‬
‫המערכת‪ ,‬בטמפרטורה קבועה‪.‬‬
‫הקשר בין ∆‪ ,G‬לקבוע שיווי המשקל‪,K ,‬‬
‫ולמנת הריכוזים‪( Q ,‬ללא חישובים‪).‬‬
‫הקשר בין∆‪ G0‬לבין ‪( K‬ללא חישובים)‪.‬‬
‫השפעת הטמפרטורה על ∆‪. G0‬‬
‫טמפרטורת היפוך‪ ,‬היפוך‪.T‬‬
‫דיאגרמות אלינגהם‪ .‬אנרגיה חופשית ועבודה‪.‬‬
 ‫(פרק ה )‬ ‫קינטיקה‬
‫הבהרות‬ ‫מושגים‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים ידעו להבחין בין המושגים השונים המתייחסים לקצב‬ ‫קצב (מהירות) של תגובה כימית‬ ‫קצב תגובה‬
‫תגובה‪.‬‬ ‫‪ ‬קצב היעלמות‬
‫‪ ‬קצב היווצרות‬
‫התלמידים ידעו לחשב את המושגים השונים של קצב תגובה על פי‬ ‫‪ ‬משוואת קצב (מהירות) כללית‬
‫נתונים‪.‬‬ ‫מדידת קצב של תגובה כימית‪:‬‬
‫‪ ‬קצב תגובה רגעי‬
‫‪ ‬קצב תגובה ממוצע‬
‫משוואת מהירות (חוק הקצב)‬
‫‪ ‬סדר תגובה‬
‫‪ ‬קבוע הקצב‬
‫קביעת סדר תגובה על פי שיטת הריכוזים התחלתיים‪.‬‬
‫קצב תהליכים ברמה מולקולרית‬
‫‪ ‬התנגשויות פוריות‬
‫‪ ‬אנרגיית שפעול‬
‫‪ ‬תצמיד משופעל‬
‫התלמידים ידעו שהשלב האיטי הוא השלב הקובע את קצב‬ ‫‪ ‬מצב מעבר‬
‫התגובה‬ ‫מנגנוני תגובה‬
‫‪ ‬שלב אלמנטרי‬
‫‪ ‬מנגנון הכולל שלב אלמנטרי אחד‬
‫‪ ‬מנגנון הכולל שני שלבים אלמנטריים‬
‫בקרה תרמודינמית וקינטית‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪43‬‬
 ‫מבנית מעבדת החקר‬
‫מבנית מעבדת החקר מחולקת לשני חלקים‪ :‬חלק ראשון וחלק שני‪.‬‬
‫החלק הראשון ילמד במסגרת ה‪ ,30% -‬ויוערך בהערכה פנימית‪.‬‬
‫בחלק הראשון תינתן למורה האוטונומיה להחליט אם ללמד את החלק הראשון של מעבדת החקר או אם ללמד מבנית בחירה נוספת‪ ,‬ובסך הכל ללמד שתי‬
‫מבניות בחירה עיוניות‪.‬‬
‫החלק השני ילמד במסגרת ה‪ ,70% -‬ויוערך בהערכה חיצונית‪ ,‬על ידי בוחן חיצוני (כמקובל עד היום)‪.‬‬

‫הבהרות‬ ‫מושגים‪/‬מיומנויות‬ ‫נושאים‬

‫התלמידים יבססו את הרקע המדעי על ידע מדעי‪ ,‬רלוונטי ונכון‬ ‫‪‬‬
‫הרקע המדעי‬ ‫שלבי החקר‬
‫התלמידים ידעו לרשום תצפיות מגוונות ומפורטות‬ ‫איסוף וארגון תצפיות‬
‫התלמידים יבחינו בין תצפית לפירוש (יתארו תצפית ולא יפרשו)‬
‫התלמידים ידעו להעלות שאלות מגוונות ורלוונטיות לנושא הנחקר‬ ‫שאלת שאלות‬
‫התלמידים ידעו לנסח באופן בהיר וענייני שאלת חקר המבטאת קשר בין שני משתנים מוגדרים היטב‬
‫התלמידים ידעו להעלות השערה המתאימה לשאלת החקר שנבחרה ולבססה על ידע מדעי רלוונטי ונכון‬ ‫ניסוח השערה‬
‫התלמידים ידעו לתכנן ניסוי שבודק את ההשערה שנוסחה‬ ‫תכנון הניסוי‬
‫התלמידים ידעו להציג את שלבי הניסוי בצורה מפורטת ובסדר לוגי תוך פירוט צורת המדידה של‬
‫המשתנה התלוי‬
‫התלמידים ידעו להגדיר בקרה שמתאימה לניסוי מתוכנן‬
‫התלמידים ידעו לציין נכון את הגורמים הקבועים בניסוי‬
‫התלמידים ידעו לתכנן ניסוי הכולל מספר מערכות ניסוי המאפשר ניתוח אמין של התוצאות (לפחות‬
‫ארבע מערכות‪ ,‬כולל בקרה)‬
‫התלמידים ידעו להכין רשימה מפורטת של חומרים וציוד המתאימה לניסוי מתוכנן‬
‫התלמידים ידעו לבצע ניסוי תוך שימוש נכון ובטיחותי בכלי המעבדה ו‪/‬או במכשירי המדידה ושמירה על‬ ‫ביצוע הניסוי‬
‫סדר וניקיון בשולחן העבודה‬
‫התלמידים ידעו להציג את התצפיות ואת התוצאות באופן ברור ובאמצעות טבלה או תרשים זרימה‬ ‫הצגה‪ ,‬ניתוח ועיבוד‬
‫שבנויים על פי הכללים‬ ‫של התוצאות‬
‫התלמידים ידעו לעבד את התוצאות (במידת האפשר) באמצעות גרף מתאים שבנוי על פי הכללים (גרף‬
‫באקסל ‪ /‬גרף המתקבל בעת שימוש בחיישנים‪ /‬גרף ידני על נייר מילימטרי)‬
‫אגף מדעים – כימיה‬
‫‪44‬‬
 ‫הבהרות‬ ‫מושגים‪/‬מיומנויות‬ ‫נושאים‬
‫התלמידים ידעו לתאר את מגמת השינויים המוצגים בטבלה או בגרף‬
‫התלמידים ידעו להסביר את התוצאות תוך התבססות על ידע מדעי‪ ,‬רלוונטי ונכון‬
‫התלמידים יצרפו רשימת מקורות מגוונת ועדכנית (לפחות ‪ 3‬מקורות שונים)‬ ‫‪‬‬
‫רישום מקורות מידע‬
‫התלמידים ירשמו את המקורות על‪-‬פי הכללים‬
‫התלמידים ידעו להסיק מסקנות שמתאימות לכל התוצאות של ניסוי‬ ‫הסקת המסקנות‬
‫התלמידים ידעו להתייחס בצורה עניינית למידת התמיכה של המסקנות בהשערה‬
‫התלמידים ידעו להתייחס בביקורתיות לתוצאות (מבחינת דיוק המדידות‪ ,‬מגבלות הניסוי וכו') ולתוקף‬ ‫דיון מסכם‬
‫המסקנות‬
‫התלמידים יגישו דו"ח שכולל את כל המרכיבים‪ ,‬בהתאם להנחיות‬ ‫כתיבת דו"ח מעבדה‬
‫התלמידים ישתמשו בשפה מדעית מדויקת ונכונה‬
‫‪ ‬המיומנויות נדרשת לניסויים ברמה ‪ 3‬בלבד‬

‫מספר הניסויים הנדרש‬

‫להלן טבלה מסכמת של הדרישות והאפשרויות במבנית של מעבדת החקר‪:‬‬
‫מספר הניסויים המינימלי הנדרש‬ ‫רמת הניסוי‬ ‫סוג הניסוי‬
‫היבחנות חיצונית‬ ‫היבחנות פנימית‬
‫‪70%‬‬ ‫‪30%‬‬
‫חלק שני –‬ ‫חלק שני –‬ ‫חלק ראשון‬
‫אפשרות ב'‬ ‫אפשרות א'‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ניסוי רמה ‪I‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 2‬חלקי‬ ‫ניסוי רמה ‪ II‬חלקי‬
‫‪---‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 2‬מלא‬ ‫ניסוי רמה ‪ II‬מלא‬
‫‪1‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫ניסוי רמה ‪III‬‬

‫אגף מדעים – כימיה‬

‫‪45‬‬