Professional Documents
Culture Documents
14 אינטגרציה!!!
14 אינטגרציה!!!
14 אינטגרציה!!!
גליקוליזה:
פוספופנטוזות:
גלוקונאוגנזה:
סינתזת גלוקוז מחומרים שאינם פחמימות כמו לקטט ,גליצרול ,חומצות אמינו.
באופן רגיל מתרחשת בכבד במצבי רעב (בשינה למשל) .במצבי רעב ממושך התהליך מתרחש
בכליה .האנזימים של הגלוקונאוגנזה לא קיימים באופן רגיל בכליה ,רק במצבי רעב ממושכים הם
באים שם לידי ביטוי.
מעבר בין 3מדורים:
-השלב הראשון של המעקף ה( 1-פירובט אוקסלו-אצטט) מתרחש במיטוכונדריה.
-השלב השני של המעקף ה( 1-אוקסלו-אצטט פוספואנול-פירובט) מתרחש בציטוזול.
-השלב האחרון (גלוקוז-6-פוספט גלוקוז) מתרחש ב.ER -
האנזים המבוקר ביותר הוא פרוקטוז-1,6-ביספוספטאז .הבקרה עליו הפוכה מזו של
הפוספופרוקטוקינאז (מהגליקוליזה):
-אקטיבציה ע"י ציטרט.
-עיכוב ע"י AMPופרוקטוז-2,6-ביספוספט.
-באיתות גלוקגון\אפינפרין :הורדת המעכב של פרוקטוז-1,6-ביספוספטאז +הורדת המודולטור
החיובי מהפוספופרוקטוקינאז הגברת הגלוקונאוגנזה +עיכוב הגליקוליזה.
סינתזה ופירוק של גליקוגן:
פירוק וסינתזה של חומצות שומן הם דוגמא קלאסית למניעת מעגל עקר:
-התהליכים מתבצעים במדורים שונים :הסינתזה בציטוזול ואילו הפירוק במטריקס.
-הבקרות מונעות שהם יתרחשו בו זמנית
-הקופקטורים שונים NADH :ו FADH2 -בפירוק ,לעומת NADPHבסינתזה.
-קו A-מלווה את האציל המתקצר בפירוק ,לעומת החלבון ACPשמלווה את האציל המתארך
בסינתזה.
סינתזה:
בציטוזול. -
ציטרט מהווה גשר בין מעגל קרבס לסינתזת חומצות שומן .כאשר הרמות שלה גבוהות -
(מעגל קרבס פעיל במיוחד) ,היא יוצאת לציטוזול בהתאם למפל הריכוזים .בציטוזול הציטרט
מתפרקת לאצטיל קו A-ולאוקסלו-אצטט .אצטיל קו A-עוברת קרבוקסילציה והופכת למלוניל
קו A-ע"י אצטיל קו A-קרבוקסילאז (.)ACC
מחזור האוקסלו-אצטט מאפשר סינתזת NADPHע"י מאליק אנזים ,שהופך מלט לפירובט.
אצטיל קו A-קרבוקסילאז הוא האנזים קובע המהירות של הריאקציה. -
בקרה :אצטיל קו A-קרבוקסילאז משופעל ע"י ציטרט הגברת הסינתזה. -
(בנוסף לעיכוב של הפוספופרוקטוקינאז ולשפעול של הפרוקטוז-1,6-ביספוספטאז).
* אצטיל קו A-קרבוקסילאז מעוכב ע"י פלמיטואיל קו( A-התוצר הסופי של הסינתזה).
פירוק:
במטריקס. -
פירוק חומצות שומן נותן יותר ATPמפירוק גלוקוז בגלל שהמולקולה מחוזרת יותר .לכן יש -
עוד שלבי חמצון וניתן לאסוף יותר קופקטורים מחוזרים ,מה שיאפשר לקבל יותר .ATP
חמצון חומצות שומן נחשב תהליך אירובי כי הוא מצומד לשרשרת מעבר האלקטרונים. -
בקרה :על הטרנסלוקאז שמעביר את חומצות השומן מהציטוזול למיטוכונדריה לחמצון. -
מעוכב ע"י רמות גבוהות של מלוניל קו( A-התוצר של - ACCהתוצר הראשון של סינתזת
חומצות השומן) .כך פירוק וסינתזה לא מבוצעים בו זמנית.
הורדת הפוספט מביאה לקבלת גלוקוז. גלוקוז -6פוספט מתקבל מזרחון גלוקוז ע"י
גלוקוז -6פוספטאז עושה זאת בכבד במצבי רעב הקסוקינאז (גליקוליזה).
ובכליה במצבי רעב קיצוניים.
גלוקוז הוא חומר האנרגיה העיקרי שלו במצב רגיל -צורך 120גרם גלוקוז ליום ,שהם 60%
מתצרוכת הגלוקוז היומית של הגוף.
עושה גליקוליזה ומעגל קרבס .חומצות שומן לא עוברות ,BBBלכן הן לא יכולות לשמש כחומר
אנרגיה למוח.
חייב לסנתז חומצות שומן לצורך החלפת הפוספוליפידים שלו ובניית החומרים השומניים מהם
בנויה מערכת העצבים.
רוב האנרגיה שנוצרת במוח מיועדת למשאבת נתרן אשלגן .הפוטנציאל שהיא יוצרת בין שני צידי
הממברנה מאפשר את הולכת החשמל העצבית.
הגלוקוז נכנס למוח באפיניות גבוהה דרך גלוט 3ו( 1-הגלוטים העיקריים במוח) .הגלוטים האלה
נמצאים כל הזמן בסטורציה ,כלומר יש זרימה תמידית של גלוקוז למוח.
במצבי רעב (כשאין גלוקוז) המוח צורך גופיפי קטו -הופך אותם לאצטיל קו ,A-שנכנסת למעגל
קרבס .גופיפי קטו יותר טובים למוח מאשר גלוקוז משום שקבלת האנרגיה מהם היא מהירה
יותר (חוסך את הגליקוליזה).
אבל יש חסרונות לגופיפי הקטו -הם מורידים את ה pH -בדם.
דיאטה קטוגנית -דיאטה עשירה בשומנים ,במהלכה הרבה גופיפי קטו מגיעים למוח .דיאטה כזו
משפרת פעילות מוחית ומאטה הידרדרות מחלות ניווניות של המוח.
בשלבים ההתפתחותיים הראשונים קיימת חשיבות גדולה לגופיפי הקטו במוח .לכן חלב אם מכיל
הרבה שומנים.
השריר:
רקמת השומן:
אוגרת שומנים כטריגליצרידים (הידרופוביים לחלוטין) .הכבד שולח טריגליצרידים אל רקמת
השומן ב ,VLDL -או שהיא מסנתזת אותם בעצמה.
אצל אדם ממוצע ששוקל 70ק"ג יש 15ק"ג שומן שאגור בגוף.
הפרשת גלוקגון\אפינפרין מביאה לפירוק טריגליצרידים ברקמת השומן .רוב חומצות השומן
שנוצרו מגיעות לכבד כי הוא מחמצן שומנים במצבים אלה (רמות גלוקוז נמוכות בדם\ fight or
.) flightתוצר פירוק נוסף -גליצרול -מגיע גם הוא לכבד ונכנס לגלוקונאוגנזה ליצירת גלוקוז.
רמות הגלוקוז בתאי רקמת השומן קובעות האם וכמה חומצות שומן יופרשו לדם.
הכליה:
תפקידה לסנן את הדם ,ליצור את השתן ולספוג חזרה את החומרים החיוניים .בעלת תפקיד
חשוב בספיגה חוזרת של גלוקוז ומתכות .האוריאה ,שנוצרה בכבד במעגל האוריאה ,אינה
נספגת חזרה אלא מופרשת החוצה עם השתן.
בכליה יש משאבת נתרן-אשלגן ,אשר מייצרת גרדיינט שמאפשר את הספיגה האקטיבית
השניונית (קו-טרנספורטר) של הגלוקוז .רוב האנרגיה שהכליה צורכת הולכת למשאבה זו.
הכליה משתמשת בשומן ובפחמימות לצורך אנרגיה ,ובגופיפי קטו במצבי רעב.
מגיבה לאינסולין -יש לה גלוט 4שמוצג בהפרשת הורמון זה.
לאחר 2-3ימי רעב הכליה עושה גלוקונאוגנזה ומשחררת גלוקוז לדם .בשלב זה אנזימי המעקף
עוברים שיעתוק ובאים לידי ביטוי בכליה.
הכבד:
אחד התפקידים שלו הוא לאזן את רמות הגלוקוז בדם -הכבד מסלק ⅔ של גלוקוז מהדם.
כשהגלוקוז נכנס לכבד ,הוא הופך לגלוקוז 6פוספט ע"י הקסוקינאז או ע"י גלוקוקינאז (ספציפי
לכבד).
המסלולים של גלוקוז 6פוספט בכבד:
גלוקוז 6פוספט גלוקוז 1פוספט UDPגלוקוז סינתזת גליקוגן. -
הורדת הזרחן ע"י גלוקוז 6פוספטאז ב ER -גלוקוז משוחרר לדם. -
נכנס לגליקוליזה פירובט אצטיל קו A -מעגל קרבס ושרשרת מעבר האלקטרונים, -
סינתזת כולסטרול (רק בכבד) ,סינתזת חומצות שומן (יותר מסיבית בכבד כי הוא שולח
חומצות שומן לאגירה).
נכנס למסלול הפוספופנטוזות ,במהלכו נוצר NADPH ייצור ריבולוז 5פוספט ייצור -
נוקליאוטידים.
הכבד מייצר גלוקוז ע"י פירוק מאגרי הגליקוגן שלו או ע"י גלוקונאוגנזה .את הגלוקוז שהוא מייצר
הוא משחרר לדם.
המקורות לגלוקונאוגנזה הם לקטט ואלנין (מהשריר) ,גליצרול (מרקמת השומן) וח"א גלוקוגניות
(מהמזון).
המסלולים של חומצות האמינו בכבד:
רוב חומצות האמינו יכולות לעבור פירוק וסינתזה בכבד. -
משמשות לבניית חלבונים (גם ברקמות אחרות) וכמקור למולקולות בעלות קבוצה אמינית. -
הכבד מסנתז את חלבוני הדם וח"א לרקמות אחרות.
הכבד הוא היחיד שיש לו את האנזים גלוטמט דהידרוגנאז (במיטוכונדריה) ,אשר מספק ח"א -
רבות לרקמות אחרות.
כאשר יש עודף ח"א או מחסור באנרגיה ,הן משמשות לצריכת אנרגיה. -
הורדת הקבוצה האמינית הולכת למעגל האוריאה ,שמתרחש רק בכבד.
השלד הפחמני שנשאר פירובט או מטבוליטים של מעגל קרבס.
הכבד מקבל מהשריר בעיקר אלנין (במצב רעב) .בטרנסאמינציה אלנין הופכת לפירובט, -
שהולכת לסינתזת גלוקוז.