‫סערת ציטוקינים‬

‫פעילות יתר של מערכת החיסון בעקבות מחלה נגיפית‬

‫מאת‪ :‬גילת בריל‬

‫הסבר אפשרי למקרי התמותה בעקבות מחלה נגיפית קשור‬
‫ליכולתם של נגיפים להשפיע על מערכת החיסון של כל חולה‬
‫ולעוצמתה של השפעה כזאת (‪ .)Mesev et al., 2019‬תגובת מערכת‬
‫החיסון לחדירת נגיף (איור ‪ )1‬מתחילה בתאים מקרופאגים‬
‫הנמצאים בין תאי הרקמות‪ .‬מקרופאגים המזהים נגיפים‪ ,‬או‬
‫תאים הנגועים בנגיפים‪ ,‬בולעים אותם באמצעות פגוציטוזה‪,‬‬
‫ומציגים חלק מהאנטיגנים הנגיפיים על פני קרום התא‪ .‬בתוך‬
‫כך‪ ,‬מפרישים המקרופאגים ציטוקינים‪ ,‬שהם מגוון רב של‬
‫חלבונים הנקשרים לקולטנים על פני תאים שונים של מערכת‬
‫החיסון‪ ,‬וגורמים להפעלת תהליכים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬אשר בתורם‬
‫משפיעים על פעולת התאים במיגור הגורם המזהם‪ .‬התאים‬
‫המופעלים מפרישים בעצמם ציטוקינים‪ ,‬וכך נוצר מארג של‬
‫אחד המאפיינים של המגפה המתחוללת בעקבות התפשטות‬
‫הנגיף ‪ SARS-Cov2‬ושל מחלות נגיפיות בכלל‪ ,‬הוא מגוון העוצמות‬
‫של תסמיני המחלה‪ .‬אנשים שנדבקו בנגיף יכולים להיות נעדרי‬
‫תסמינים‪ ,‬או להראות תסמינים קלים בלבד‪ ,‬כמו חום‪ ,‬שיעול או‬
‫חולשה‪ .‬אחרים‪ ,‬לעומתם‪ ,‬יראו מצבים בינוניים או קשים‪ ,‬שבהם‬
‫מידרדרת המחלה לעלייה בחום הגוף לאורך זמן‪ ,‬לדלקת ריאות‬
‫וקשיי נשימה‪ ,‬ואף למצוקת נשימה‪ ,‬נזק חמור לריאות וקריסת‬
‫מערכות המובילה למוות‪ .‬רצף של תסמינים קלים עד קשים‬
‫מאפיין גם מגפות קודמות‪ ,‬כמו מגפת ‪ SARS-Cov1‬ב‪ ,2003-‬מגפת‬
‫‪ MERS-Cov‬ב‪ ,2012-‬מגפת האבולה ב‪ 2013-‬ומגפות שפעת‬
‫עונתיות‪ .‬חלק מהנגיפים הללו גורמים לעשרות אחוזי תמותה‬
‫בקרב החולים (‪.)Majumder, 2014‬‬

‫‪ .2‬שחרור ציטוקינים‬

‫‪ .1‬הצגת האנטיגן‬
‫)חלק מהנגיף(‬
‫מקרופאג‬ ‫‪ .3‬הפעלת תאים נוספים‬
‫תא ‪T‬‬
‫ממערכת החיסון‬
‫נגיף‬

‫שחרור ציטוקינים‬

‫תא נגוע ברקמה‬

‫‪ .5‬הרס התאים הנגועים‬ ‫‪ .4‬זיהוי נגיפים‬

‫או תאים נגועים בנגיף‬

‫איור ‪ :1‬תגובת מערכת החיסון לחדירת נגיף‬

‫סערת ציטוקנים | ‪21‬‬ ‫‪ | 20‬שמורת טבע‪ ,‬עלון מורי הביולוגיה ומורי מדעי הסביבה‪ ,‬גיליון ‪ 200‬יוני ‪2020‬‬
 ‫הוא תומך‪ ,‬כמו מתן אינפוזיה או הנשמה מלאכותית‪ .‬בארצות‬
‫מחקר קליני בעת מגפה‬
‫מפותחות נעשה שימוש במכונת אקמו לחמצון הדם מחוץ לגוף‬
‫פיתוח תרופה נמשך כעשר שנים ואף יותר‪ .‬התהליך מורכב‬ ‫החולה במקרים קיצוניים של נזק לריאות‪ .‬בארצות מתפתחות‬
‫משלבים מבוקרים המפוקחים על ידי מוסדות לאישור‬ ‫עלול להיות מחסור אפילו באינפוזיה‪.‬‬
‫תרופות‪ ,‬שנועדו להבטיח את שלומם של החולים האמורים‬
‫ליטול את התרופה‪ .‬תהליך הפיתוח נעשה בתחילה על תאים‬
‫בתרבית‪ ,‬שבעזרתם נבדק אם התרופה משפיעה באופן‬ ‫אפשרויות טיפול על לשון המאזניים‬
‫כמותי וכי אינה רעילה‪ .‬אם התרופה אכן אינה רעילה לתאים‪,‬‬ ‫במגפות נגיפיות שהתחוללו בעשורים האחרונים החלו מומחים‬
‫והניסויים מראים שהיא משפיעה בכיוון הרצוי‪ ,‬מתקבל‬ ‫למחלות זיהומיות לזהות את התדירות הגבוהה של מקרים‬
‫אישור מהרשויות לעבור לניסויים בבעלי חיים‪ .‬בניסויים אלה‬ ‫שהידרדרו לסערת ציטוקינים ולבדוק באופן ניסיוני תרופות‬
‫משווים בין קבוצת בעלי חיים חולים שקיבלו את התרופה‬ ‫שונות במספר קטן של חולים‪ .‬ניסיונות אלה לא הניבו תוצאות‬
‫לבין קבוצת בעלי חיים חולים שלא קיבלו אותה‪ .‬אם מוכח‬ ‫חד‪-‬משמעיות (‪.)Carter, 2007‬‬
‫הבדל מובהק בין הקבוצות‪ ,‬נעשה מעבר לשלבים קליניים‪,‬‬
‫אף שתסמיני סערת ציטוקינים דומים לאחר הדבקה בנגיפים‬
‫שבהם מאושר לבדוק את התרופה בבני אדם‪ ,‬תוך מחויבות‬
‫שונים‪ ,‬ההתייחסות אליהם כאל מקשה אחת עלולה להיות‬
‫לכללים אתיים ובפיקוח עליהם‪ .‬גם אם התרופה עברה את‬
‫בעייתית‪ .‬בהינתן המארג הסבוך של תקשורת בין‪-‬תאית במערכת‬
‫כל ההוכחות הנדרשות‪ ,‬והוכח שהיא יעילה לטיפול במחלה‪,‬‬
‫החיסון‪ ,‬אפשר לשער שמגוון הציטוקינים שתאי מערכת החיסון‬
‫אישור התרופה לשיווק ולשימוש באופן שוטף עלול להציף‬
‫מייצרים ומשחררים‪ ,‬סוג הנגיף הגורם למחלה‪ ,‬אופן החשיפה‬
‫בעיות ותופעות לוואי שאי אפשר היה להבחין בהן בניסויים‬
‫אליו‪ ,‬אזור ההדבקה בגוף ומהלך המחלה יוצרים דיוקן שונה‬
‫בקנה מידה קטן יותר‪ ,‬ולכן היא עדיין עומדת למבחן‪ .‬לכל‬
‫של הרכב הציטוקינים בסערה שכל נגיף מחולל (‪Wong et al.,‬‬
‫אורך הניסויים נבדקות אפשרויות שונות של מתן התרופה‪,‬‬
‫‪ .)2017‬כדי למצוא טיפול מתאים לסערות ציקוטינים יש אפוא‬
‫כולל מועד נטילתה מתחילת המחלה‪ ,‬המינונים המתאימים‬
‫להכיר את פרופיל הציטוקינים המשוחררים ממערכת החיסון‬
‫והתדירות המומלצת‪ ,‬כדי ליצור פרוטוקול מיטבי ואחיד למתן‬
‫של החולים בעבור כל נגיף‪ ,‬וכן את המשובים הסבוכים במערכת‬
‫התרופה‪.‬‬
‫החיסון המסיימים תהליכי דלקת ומווסתים את פעולתה‪.‬‬
‫בעת מגפה – במיוחד כשאחוזי התמותה בקרב החולים‬
‫גבוהים‪ ,‬וכשהתחלואה גורמת להופעת מקרים קשים רבים‬ ‫הגישה הכוללת לטיפול בתופעה היא‬
‫ולעומס בלתי רגיל על מערכת הבריאות – קשה מאוד לנהל‬
‫בדיקה שיטתית של התרופות בקרב חולים‪ .‬ניסיון העבר‬ ‫לשלב בין מניעה ישירה של שכפול‬
‫אצל חלק מהחולים‪ ,‬מסיבות שאינן ידועות‪ ,‬מגיבה מערכת‬
‫מראה כי במגפות קודמות‪ ,‬מגוון התרופות שנעשה בהן‬
‫שימוש ופרוטוקול מתן התרופות השתנו ממקום למקום‬
‫הנגיף בתאי הרקמות של החולה‬
‫וממקרה למקרה‪ ,‬ולכן טיפולים שונים לא הניבו תוצאות‬ ‫באמצעות תרופות אנטי‪-‬נגיפיות‪,‬‬
‫עקביות (‪ .)Carter, 2007‬גם במגפה הנוכחית‪ ,‬הרשת מוצפת‬
‫בתיאורי מקרים של טיפול בחולים בתרופות שונות ובצירופים‬ ‫לבין דיכוי פעילותם של תאי מערכת‬
‫תאי ‪ ,T‬מקרופאגים ותאי ‪ ,NK‬והפעלת יתר שלהם‪ ,‬ואלה מפעילים‬
‫שונים‪ ,‬בדרכי אבחון שונות ובהמלצות של חוקרים לבדוק‬
‫מסלולים מולקולריים כאלה ואחרים‪ .‬אומנם פיתוח חיסון‬
‫החיסון‬
‫נגד ‪ SARS-Cov2‬יימשך כמה שנים‪ ,‬אבל מניסיון העבר‪ ,‬חיסון‬
‫‪ .)al., 2014‬ללא טיפול עלולים להתרחש בצקת קשה‪ ,‬מוות ִ‬
‫הוא המיגור היעיל ביותר של מגפה נגיפית‪.‬‬
‫הגישה הכוללת לטיפול בתופעה היא לשלב בין מניעה ישירה‬
‫מערכות ולבסוף מוות (‪ .)Wong et al., 2017‬בהיעדר תרופות או‬
‫של שכפול הנגיף בתאי הרקמות של החולה באמצעות תרופות‬
‫חיסונים לנגיפים הגורמים למצבים אלה‪ ,‬עיקר הטיפול בחולים‬
‫אנטי‪-‬נגיפיות‪ ,‬לבין דיכוי פעילותם של תאי מערכת החיסון‬
‫באמצעות תרופות נוגדות דלקת (כמו סטרואידים)‪ .‬הקושי‬
‫הגדול הוא ליצור מצב מאוזן‪ ,‬שבו תגובת תאי מערכת החיסון‬
‫מרוסנת‪ ,‬כדי למנוע מצב של סערת ציטוקינים‪ ,‬בשעה שהתאים‬
‫עדיין יכולים לתפקד במיגור הנגיף (‪.)Wong et al., 2017‬‬
‫דוגמה למורכבות הטיפול בסערת ציטוקינים היא ניסויים שנערכו‬
‫במודל של נגיף שפעת עופות אלים בעכברים‪ .‬מתן סטרואידים‪2‬‬
‫לעכברים חולים לא הפחית את אחוזי התמותה (‪Salomon et al.,‬‬
‫‪ .)2007‬תוצאות אלה מחזקות את הדיווחים על כך שסטרואידים‬
‫המדכאים תהליכי דלקת לא שיפרו את מצבם של חולים בעת‬
‫התפרצות שפעת העופות בדרום מזרח אסיה (‪.)Carter, 2007‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מתן לפחות שתי תרופות נוגדות דלקת שאינן‬
‫סטרואידים‪ ,‬יחד עם תרופות אנטי‪-‬נגיפיות הפוגעות בנגיף‪,‬‬
‫הפחית את אחוזי התמותה והקטין את עוצמת הדלקת בקרב‬
‫עכברים חולים (‪ .)Zheng et al., 2008‬ההשערה היא שצירופים‬
‫במקרה זה טופלו העכברים בגלוקוקורטיקואידים‪ ,‬שהם סטרואידים נוגדי דלקת‪ ,‬כדי לדכא את תגובת מערכת החיסון‪.‬‬
‫סערת ציטוקנים | ‪23‬‬
‫תקשורת בין תאים ותגובות תאיות המוביל לדלקת‪ :‬תאי דם‬
‫לבנים עוזבים את כלי הדם וחודרים לרקמות‪ ,‬שם הם‬
‫עוברים תהליכי חלוקה והפעלה‪ ,‬ומשתתפים בתגובה‬
‫החיסונית כנגד הנגיפים (‪ .)Soni & Singh, 2020‬עם הזמן‬
‫יוצרת התגובה החיסונית עמידות בפני הידבקות‬
‫נוספת בנגיף‪ ,‬באמצעות תאי זיכרון‪.‬‬
‫במהלך האבולוציה של נגיפים נוצר מרוץ‬
‫חימוש בינם לבין מערכת החיסון של החולים‬
‫(‪ :)Mesev et al., 2019‬במערכת החיסון‬
‫התפתחו מנגנונים לזיהוי הנגיפים ונטרולם‪,‬‬
‫ובנגיפים התפתחו מנגנונים מולקולריים‬
‫המווסתים את פעולת מערכת החיסון של‬
‫החולה המאחסן ומעכבים אותה‪ ,‬לפחות‬
‫עד להנצת הנגיפים החדשים מהתאים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬מקרופאגים ברקמה שמזהים נגיפים‬
‫ובולעים אותם משחררים את הציטוקין‬
‫אינטפרון‪ ,‬וכתוצאה מכך מעוררים תאי ‪ T‬ו‪1NK-‬‬
‫המשחררים אף הם עוד אינטרפרון‪ .‬מארג תאי‬
‫הדם הלבנים המגויסים למיגור הנגיף באמצעות‬
‫אינטרפרון מאפשר בהמשך את היווצרות החיסון‬
‫הטבעי על ידי תאי זיכרון מייצרי נוגדנים כנגד‬
‫אותו נגיף (‪ .)O’Shea, 2013‬אלא שלנגיפי ‪SARS-Cov2‬‬
‫ולנגיפים אחרים יש חלבון נגיפי המעכב את פעולת‬
‫האינטרפרון (‪ ,)Mesev et al., 2019‬ומקטין את היקף תגובת‬
‫מערכת החיסון להדבקה בנגיף לפחות עד להנצת הנגיפים‬
‫החדשים מהתאים (‪.)Chen et al., 2020‬‬
‫החיסון לנגיפים שחדרו בשחרור של למעלה מ‪ 150-‬סוגי‬
‫ציטוקינים מתאי מערכת החיסון ומתאים אחרים (‪Lao et al.,‬‬ ‫מהם ציטוקינים?‬
‫‪ .)2013‬מצב זה מכונה סערת ציטוקינים‪ ,‬ובעקבותיו נכנסת‬
‫מערכת החיסון לסחרור‪ :‬מתרחשת חלוקת יתר משמעותית של‬
‫ציטוקינים הם מגוון של חלבונים המופרשים בריכוזים‬
‫מקומיים גבוהים מתאי מערכת החיסון ומתאי רקמות בעת‬
‫בעוצמה ובכמות רבה תאים נוספים במערכת החיסון (‪Teijaro et‬‬
‫חדירת גורמים זרים ובתהליכי דלקת‪ .‬הם מתפקדים בתהליכי‬
‫תקשורת בין תאים על ידי הפעלת תאי מערכת החיסון‪ ,‬ועם‬
‫תאי‬
‫זאת גם מדכאים את פעילות התאים ויוצרים משובים שליליים‬
‫תאי רקמות הגורם לפגיעה באיברי הגוף‪ ,‬קריסת‬ ‫מתוכנן של ֵ‬
‫החיוניים לסיום תהליכי הדלקת‪ .‬לרוב פעולתם מקומית‪ ,‬על‬
‫תאים סמוכים‪ ,‬או אפילו על התא שהפריש אותם‪ ,‬אך הם‬
‫יכולים להשפיע גם על מטרות רחוקות יותר בגוף‪ ,‬דרך מחזור‬
‫הדם‪ .‬קישור בין ציטוקינים לבין קולטנים ייחודיים על פני‬
‫התאים מפעיל או מפסיק מגוון של תהליכים תאיים‪ ,‬כמו‬
‫חלוקה מוגברת של תאי מערכת החיסון‪ ,‬הפרשת נוגדנים‪,‬‬
‫תנועה של תאים מכלי הדם לתוך הרקמות או הפרשת‬
‫ציטוקינים נוספים‪.‬‬
‫פעמים רבות ציטוקין מסוג אחד יכול לעורר כמה תהליכים‬
‫בתאי מערכת החיסון‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמה סוגים של ציטוקינים‪,‬‬
‫שלעיתים מופרשים מתאים שונים‪ ,‬יכולים לעורר תהליך‬
‫זהה‪ .‬מגוון הציטוקינים והחפיפה הרבה ביניהם יוצרים מארג‬
‫מורכב במהלך תגובה דלקתית‪.‬‬
‫אינטרלוקין ‪ ,TNF-β ,)IL-6( 6‬אינטרפרון גמא (‪ )IFN- γ‬הם‬
‫דוגמאות לציטוקינים מעודדי דלקת המופרשים מתאי ‪T‬‬
‫מסייעים‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪Natural killer cells‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ | 22‬שמורת טבע‪ ,‬עלון מורי הביולוגיה ומורי מדעי הסביבה‪ ,‬גיליון ‪ 200‬יוני ‪2020‬‬
infection. Proceeding National Academy of Science USA 104(30):
12479–12481.
Soni, B. & Singh, S.h. (2020): Cytokine Milieu in Infectious Disease: A
Sword or a Boon? Journal of Interferon & Cytokine Research 40( 1):
24-32.
Teijaro, J.R., Walsh, K.B., Rice, S., Rosenb, H. & Oldstone, M.B. (2014):
Mapping the innate cascade essential for cytokine storm during
influenza virus infection. Proceedings National Academy of Science
USA 111(10): 3799–3804.
Wong, J.P., Viswanathan, S., Wang, M., Sun, L.-Q., Clark, G. & D’Elia, R.V.
(2017): Current and future developments in the treatment of virus-
induced hypercytokinemia. Future Medical Chemistry 9(2): 169–178.
Zhang, C., Wu, Z.h., Li, J.-W., Zhao, H. & Wang, G.-Q. (2020): The
cytokine release syndrome (CRS) of severe COVID-19 and Interleukin-6
receptor (IL-6R) antagonist Tocilizumab may be the key to reduce the
mortality, International Journal of Antimicrobial Agents, doi: https://
doi.org/10.1016/j.ijantimicag.2020.105954
Zheng, B.J., Chan, Y.P., Lin, Y.P. , Zhao, G.Y., Chan, C.h., Zhang, H.J., Chen,
H.L., Wong, S.S.Y., Lau, S.K.P., Woo, P.C.Y., Chan, K.H., Jin, D.Y. & Yuen,
K.Y. (2008): Delayed antiviral plus immunomodulator treatment still
reduces mortality in mice infected by high inoculum of influenza A/
H5N1 virus. Proceedings National Academy of Science USA 105(23):
8091–8096.
,COVID19 ‫יכולה לקצר תהליכים בשימוש בנוגדן גם בקרב חולי‬
‫ מתוך הבנת‬.)Zhang, 2020( ‫בניסיון למתן את סערת הציטוקינים‬
‫ יש להניח שכדי שעיכוב‬:‫ חשוב לנקוט משנה זהירות‬,‫המורכבות‬
‫ באמצעות הנוגדן יוכל למתן את סערת הציטוקינים בקרב‬IL6
‫ נדרש שילוב של תרופות נגד נגיפים‬,‫ קשים‬COVID19 ‫חולי‬
COVID19 ‫ שילוב הזהב הזה בעבור מחלת‬.‫ותרופות נוגדות דלקת‬
.‫טרם נמצא‬
‫נזק לרקמות ובד בבד להקטין את הפגיעה כתוצאה מהנגיפים מקורות‬
Carter, M.J. (2007): A rationale for using steroids in the treatment of
severe cases of H5N1 avian influenza. Journal of Medical Microbiology
56: 875–883.
Chen, Y., Liu, Q. & Guo, D. (2020): Emerging coronaviruses: Genome
structure, replication, and pathogenesis. Journal of Medical Virology
1–6.
Herold, T., Jurinovic, V., Arnreich, C.h., Hellmuth, J.C., von Bergwelt-
Baildon, M., Klein, M. & Weinberger, T. (2020): Level of IL-6
predicts respiratory failure in hospitalized symptomatic COVID-19
patients. MedRxiv: https://www.medrxiv.org/content/medrxiv/ear
ly/2020/04/04/2020.04.01.20047381.full.pdf
Kimura, A. & Kishimoto, T. (2010): IL-6: regulator of Treg/Th17 balance.
European Journal of Immunol ogy 40(7): 1830–1835.
Lau, S.K., Lau, C.C., Chan, K.-H., Li, C.P., Chen, H., Jin, D.-Y., Chan,
J.F., Woo, P.C. & Yuen, K.-Y. (2013): Delayed induction of
proinflammatory cytokines and suppression of innate antiviral
response by the novel Middle East respiratory syndrome coronavirus:
implications for pathogenesis and treatment. Journal of General
Virology 94: 2679–2690.
Majumder, M.S., Rivers, C., Lofgren, E. & Fisman, D. (2014): Estimation
of MERS-Coronavirus reproduction number and case fatality rate for
the spring 2014 Saudi Arabia outbreak: insights from publicly available
data. PLoS Currents 6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/
PMC4322060/
McGeachy, M.J., Bak-Jensen, K.S., Chen, Y.I., Tato, C.M., Blumenschein,
W., McClanahan, T. & Cua, D.J. (2007): TGF-b and IL-6 drive the
production of IL-17 and IL-10 by T cells and restrain T H-17 cell–
mediated pathology. Nature Immunology 8(12): 1390.
Mesev, E.V., LeDesma, R.A. & Ploss, A. (2019): Decoding type I and
III interferon signalling during viral infection. Nature Microbiology 4:
914–924.
O’Shea, J.J., Gadina, M. & Siegel, R. (2013): Cytokines and cytokine
receptors in Clinical Immunology (Fourth Edition) Elsevier, Chapter 9:
108-135.
Salomon, R., Hoffmann, E. & Webster, R.G. (2007): Inhibition of the
cytokine response does not protect against lethal H5N1 influenza
2020 ‫ יוני‬200 ‫ גיליון‬,‫ עלון מורי הביולוגיה ומורי מדעי הסביבה‬,‫ | שמורת טבע‬24
‫הסבר אפשרי למקרי התמותה‬
‫בעקבות מחלה נגיפית קשור‬
‫ליכולתם של נגיפים להשפיע על‬
‫מערכת החיסון של כל חולה‬
‫כאלה של תרופות יכולים למתן את פעולת הציטוקינים ולמנוע‬
.‫עצמם‬
)IL6( 6 ‫אינטרלוקין‬
‫דוגמה נוספת למורכבות של סערת ציטוקינים היא פעולתו של‬
‫ הוא ציטוקין המופרש‬IL6 .)Zhang, 2020 ;IL6( 6 ‫אינטרלאוקין‬
,‫ לאחר מפגש עם גורם מזהם‬T ‫בין השאר ממקרופאגים ותאי‬
IL6-‫ עיקר העניין ב‬.‫ומעורב במגוון תהליכים בתגובה החיסונית‬
‫ בעלי פעילות מנוגדת (איור‬T ‫נובע מהשפעתו על שני סוגי תאי‬
‫ מסייעים משתתפים בתהליכי‬T ‫ נקשר לתאי‬IL6 ,‫ מצד אחד‬:)2
‫ ביצירת‬B ‫דלקת וגורם לשפעולם ובהמשך מעודד גם תאי‬
‫ רגולטוריים‬T ‫ נקשר לקולטנים על פני תאי‬IL6 ,‫נוגדנים; מצד שני‬
‫ ומקרופאגים ומעורבים בדעיכת התגובה‬T ‫המעכבים תאי‬
‫ יוצרת‬IL6 ‫ פעילות‬,‫ למעשה‬.)McGeachy et al., 2007( ‫החיסונית‬
‫ ולכן הוא נחשב לנקודת בקרה‬,‫ אלה‬T ‫איזון בין שני סוגי תאי‬
‫ או ייצורו בעודף‬IL6 ‫ היעדר‬,‫ אכן‬.‫על תהליכים בתגובה החיסונית‬
Kimura & Kishimoto,( ‫גורמים להופעת מחלות אוטואימוניות‬
‫ כולל תאים מחוץ‬,‫ והוא פועל על מגוון רחב של תאים‬,)2010
.)Zhang, 2020( ‫למערכת החיסון‬
‫מעניין לציין כי במחקר ראשוני שנערך בגרמניה ובו נבדקו רמות‬
‫ בדם‬IL6 ‫ נמצא שרמות גבוהות של‬COVID19 ‫ בארבעים חולי‬IL6
‫ אילו חולים יזדקקו‬,‫ ברמת דיוק גבוהה‬,‫יכולות לאבחן מראש‬
Herold et( ‫להנשמה מלאכותית ולאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ‬
.)al., 2020
,‫בשל היותו ציטוקין מרכזי בוויסות תגובת מערכת החיסון‬
‫ הנקשר‬3‫ פותח נוגדן‬,‫ובשל מעורבותו במחלות אוטואימוניות‬
‫ ובכך מעכב את מסלול האותות בתוך‬IL6R ‫באופן ייחודי לקולטן‬
‫ המעכב אושר לשימוש‬.IL6 ‫התאים המופעל בעקבות קישור של‬
‫ ועובדה זאת‬,‫כתרופה למחלות אוטואימוניות כמו ראומטיזם‬
IL-6
‫עיכוב התגובה החיסונית‬ ‫עידוד התגובה החיסונית‬
B ‫תאי‬ T ‫תאי‬
‫מסייעים‬
‫ רגולטורים‬T ‫תאי‬
‫ על תאי מערכת החיסון‬IL-6 ‫ השפעת‬:2 ‫איור‬
Tocilizumab 3