‫האם יש ממש בטענה הזו? –‬ ‫מהו מקורה של הדעה הסטריאוטיפית שלפיּה נשים מדברות יותר מגברים?

ִ‬
‫בשנים האחרונות השאלות הללו מעסיקות חוקרי לשון ותרבות רבים‪ ,‬שמציעים להן(‪ )1‬מגוון תשובות‪ :‬יש‬
‫הסבורים שמקור הדעה הזו(‪ )2‬באמירה של פסיכולוג אמריקני‪ ,‬שבשלהי המאה הקודמת טען באוזני אחד‬
‫ממטופליו את אותה הטענה הבלתי‪-‬מאּומֶ תֶ ת‪ .‬קביעתו זו עברה מפה לאוזן‪ ,‬ולאט‪-‬לאט הפכה לדעה מקובלת‬
‫ורווחת‪ .‬הסברה הזו(‪ )3‬נדחית בתוקף על‪-‬ידי חוקרים רבים שמפריכים אותה בנקל‪ :‬הם טוענים כי מקורה של‬ ‫‪5‬‬
‫האמונה הזו קדום הרבה יותר‪ ,‬וניתן למוצאו כבר בשחר ימי האנושות‪ .‬חוקרים אלה תומכים את טענתם‬
‫באמרות ובפתגמים עתיקים שבהם האישה מצטיירת כדברנית וכפטפטנית‪ .‬דוגמה לפתגמים כאלו היא‬ ‫ִ‬
‫האמירה המפורסמת של חז"ל‪" :‬עשרה קבין שיחה ירדו לעולם – תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו"‪.‬‬

‫האם יש אמת בדעה‬

‫לצד שאלת המקור של אותה דעה(‪ ,)4‬שאלה נוספת שמטרידה את החוקרים היא כאמור‪ִ :‬‬
‫הזו‪ .‬לאחרונה‪ ,‬עם פרסום ִספרה של לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין‪" ,‬המוח הנשי"‪ ,‬התייצבה הסוגיה במוקד העניין‬ ‫‪10‬‬
‫בספרּה תוצאות מחקר שנערך לפני מספר עשורים‪,‬‬‫הציבורי‪ .‬בריזנדיין‪ ,‬נויְּ רו‪-‬פסיכיאטרית במקצועּה‪ִ ,‬צטטה ִ‬
‫שלפיו נשים משתמשות בכ‪ 22,222-‬מילים ביום‪ ,‬וגברים לעומתן משתמשים בכ‪ 0,222-‬מילים ביום בלבד‪.‬‬
‫לאחר שפִ רסמה את ספרּה‪ ,‬חוקרים רבים הטיחו ביקורת בבריזדיין‪ ,‬וטענו כי היא בחרה להיצמד לתוצאות‬
‫מחקר ישן ולא עדכני‪ .‬מאז אותו מחקר(‪ ,)5‬כך הם טענו‪ ,‬נערכו מחקרים חדשים‪ ,‬שחלקם הראו אמנם פערים‬
‫גדולים בין נשים לגברים‪ ,‬אך חלקם הצביעו על כך שבכל הנוגע למספר המילים הנאמרות ביום – בין הנשים‬ ‫‪15‬‬
‫לגברים אין כל הבדל‪.‬‬

‫מהי‪ ,‬אפוא‪ ,‬האמת? – נכון לעכשיו אין לשאלה הזו תשובה חד‪-‬משמעית‪ ,‬ודומה שכל אדם בוחר לו את‬
‫העמדה הנוחה לו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ישנן חוקרות פמיניסטיות שיוצאות בחריפות כנגד ה"דעה הקדומה" הזו‪,‬‬
‫ומסרבות להכיר במחקרים המאששים אותה(‪ .)6‬לטענתן(‪ ,)0‬הסיבה שנשים נתפסות לעיתים כדברניות או‬
‫כפטפטניות‪ ,‬היא משום שההשוואה אינה נעשית בינן לבין גברים‪ ,‬אלא בינן לבין שתיקה‪ ,‬שהרי מהאישה‬ ‫‪20‬‬
‫הכול מצפים לשתוק‪ .‬חוקרות פמיניסטיות אחרות אינן מבטלות את טענת אי‪-‬השוויון הזו(‪ )8‬על הסף‪ ,‬אך‬
‫ניגשות אליה בספקנות ומנסות להסבירּה(‪ )9‬בדרך שחורגת מהנחת הבדלים מהותיים בין נשים לגברים‪.‬‬
‫לדעתן של פמיניסטיות אלה‪ ,‬מֶ ֶשך הדיבור תלוי בנסיבות‪ :‬בעוד שגברים מדברים יותר בנסיבות ציבוריות‪,‬‬
‫הנשים מדברות בנסיבות אישיות ופרטיות – נסיבות שבעיניי רבים נחשבות לפחות ראויות‪ ,‬ועל כן הדיבור‬
‫בהן(‪ )12‬נתפס כפטפטני ומיותר‪.‬‬ ‫‪25‬‬
 ‫שלב ראשון – למה המילים מתייחסות‬

‫רשום בקיצור למה מתייחסת כל אחת מהמילים המודגשות בטקסט‬

‫‪ .1‬להן – המילה מתייחסת לשתי השאלות המוצגות בפתח הקטע‪" :‬מה מקורה של הדעה הסטריאוטיפית‬
‫"האם יש ממש בטענה הזו?"‬
‫שלפיּה נשים מדברות יותר מגברים?" ו‪ִ -‬‬
‫‪ .2‬הדעה הזו – הדעה המוצגת בתחילת הקטע‪ ,‬זו שלפיה נשים מדברות יותר מגברים‪.‬‬
‫‪ .3‬הסברה הזו – הסברה שלפיה מקור הדעה שנשים מדברות יותר מגברים הוא באמירתו של הפסיכולוג‬
‫האמריקני שטען את הדבר באוזני אחד ממטופליו‪.‬‬
‫‪ .4‬אותה דעה – הדעה שלפיה נשים מדברות יותר מגברים‪.‬‬
‫‪ .5‬אותו מחקר – המחקר שעליו הסתמכה לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין‪ ,‬שלפיו נשים משתמשות בכ‪ 22,222-‬מילים ביום‬
‫וגברים משתמשים בכ‪ 0,222-‬מילים בלבד‪.‬‬
‫‪ .6‬אותה – את "הדעה הקדומה" (שלפיה נשים מדברות יותר מגברים)‪.‬‬
‫‪ .7‬לטענתן – לטענת החוקרות הפמיניסטיות‪.‬‬
‫‪ .8‬טענת אי‪-‬השוויון הזו – הטענה לאי‪-‬שוויון בין כמות המילים שנשים עושות בהן שימוש לבין כמות‬
‫המילים שגברים עושים בהן שימוש‪.‬‬
‫‪ .9‬להסבירּה – להסביר את טענת אי‪-‬השוויון‪.‬‬
‫‪ .11‬בהן – בנסיבות האישיות והפרטיות שבעיני רבים נחשבות לפחות ראויות‪.‬‬

‫שלב שני – עושים סדר בטקסט‬

‫ענה בקצרה על השאלות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬הפסקה הראשונה מעלה שתי שאלות ודנה באחת מהן‪ .‬מהן שתי השאלות ואיזו מהן נדונה בפסקה‬
‫הראשונה?‬

‫‪ .2‬מהן שתי הסברות המוצעות כתשובה לשאלה הנדונה בפסקה הראשונה?‬

‫‪ .3‬באיזו שאלה דנה הפסקה השנייה? איזו עמדה מייצגת החוקרת לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין ביחס לשאלה הזו?‬

‫‪ .4‬על מה נסמכת החוקרת לּואֶ ן ְּב ִריזֶ נ ְֶּדיין ומהי הביקורת המופנית אליה?‬

‫‪ .5‬בפסקה השלישית מוצגות שתי עמדות שונות ביחס לטענה שנשים מדברות יותר מגברים‪ .‬מהן שתי‬
‫העמדות האלו?‬
 ‫תשובות‬

‫‪ .1‬שתי השאלות שמועלות בפתח הפסקה הראשונה הן‪:‬‬

‫א‪ .‬השאלה מהיכן נובעת הדעה הסטריאוטיפית שלפיה נשים מדברות יותר מגברים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השאלה האם יש אמת בדעה הזו‪.‬‬
‫השאלה שנדונה בפסקה הראשונה היא השאלה הראשונה‪.‬‬

‫‪ .2‬שתי הסברות שמוצעות כתשובה לשאלה מה מקור הדעה הסטריאוטיפית שלפיה נשים מדברות יותר‬
‫מגברים הן‪:‬‬

‫א‪ .‬הסברה שלפיה מקור הדעה באמירה של פסיכולוג אמריקני שטען את הטענה הזו בפני אחד‬
‫ממטופליו‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסברה שלפיה מקור הדעה קדום יותר ונמצא‪ ,‬למעשה‪ ,‬בשחר ימי האנושות (שימו לב שחוקרים אלה‬
‫תומכים את טענתם זו בפתגמים שונים מימי קדם‪ ,‬ואחד הפתגמים הללו אף מובא כדוגמה בטקסט‪:‬‬
‫עשרה קבין שיחה ירדו לעולם – תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו)‪.‬‬

‫‪ .3‬בפסקה השנייה נדונה השאלה האם יש ממש בטענה שנשים מדברות יותר מגברים‪ .‬העמדה שמייצגת‬
‫החוקרת לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין היא שנשים אכן מדברות יותר מגברים‪.‬‬

‫‪ .4‬לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין נסמכת על מחקר שלפיו נשים משתמשות בכ‪ 22,222-‬מילים ביום וגברים משתמשים בכ‪-‬‬
‫‪ 0,222‬מילים ביום‪ .‬לפי הביקורת על עמדתה של לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין‪ ,‬המחקר שהיא נסמכת עליו ישן ולא‬
‫עדכני‪ ,‬ואחריו נערכו מחקרים חדשים שמראים תוצאות אחרות ושבריזנדיין התעלמה מהם‪.‬‬

‫‪ .5‬שתי העמדות המוצגות בפסקה השלישית הן‪:‬‬

‫א‪ .‬עמדתן של פמיניסטיות שמאמינות שנשים אינן מדברות יותר מגברים‪ ,‬אך מאחר שמצופה מהן‬
‫לשתוק הן מצטיירות כפטפטניות‪.‬‬

‫ב‪ .‬עמדתן של פמיניסטיות שאינן פוסלות את האפשרות שנשים מדברות יותר מגברים‪ ,‬ומכל מקום‬
‫טוענות שהנסיבות הפרטיות והלא‪-‬ציבוריות שבהן נשים מדברות הופכות את הדיבור שלהן לכזה‬
‫שנחשב לפטפטני ולמיותר‪.‬‬
 ‫שלב שלישי – כותרות ועוד כותרות‬

‫התאם כותרת לכל אחת משלוש הפסקאות בטקסט‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫האומנם נשים מדברות יותר מגברים?‬ ‫פסקה ראשונה‬

‫– שני הסברים פמיניסטיים לשאלה‬

‫סברות שונות ביחס למקור הטענה שלפיּה‬ ‫פסקה שנייה‬

‫נשים מדברות יותר מגברים‬

‫האם נשים מדברות יותר מגברים –‬ ‫פסקה שלישית‬

‫ההתייחסות המחקרית‬

‫מהי לדעתך הכותרת הטובה ביותר לקטע?‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬נשים פטפטניות‪ ,‬גברים שתקנים – על טענתה של לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין‬
‫ב‪ .‬פמיניזם ושפה; על הפרכתה של הדעה הקדומה לפיה נשים מדברות יותר מגברים‬
‫ג‪ .‬נשים שמכבירות מילים; על תופעת הנשים הפטפטניות משחר ימי האנושות ועד תקופתנו‬
‫ד‪ .‬האם נשים מדברות יותר מגברים? – דיון במקור הטענה ובאמיתותּה‬

‫תשובות‬
‫‪ .1‬פסקה ראשונה ‪ " -‬סברות שונות ביחס למקור הטענה שלפיּה נשים מדברות יותר מגברים"‪.‬‬
‫פסקה שניה ‪" -‬האם נשים מדברות יותר מגברים – ההתייחסות המחקרית"‪.‬‬
‫פסקה שלישית ‪ " -‬האומנם נשים מדברות יותר מגברים? שני הסברים פמיניסטיים לשאלה"‬

‫‪ .2‬א‪ .‬לאחר שהתאמתם כותרת לכל אחת מהפסקאות בקטע‪ ,‬בוודאי שמתם לב לכך שהדיון בספרּה של‬
‫לּואֶ ן בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין מופיע אך ורק בפסקה השנייה‪ .‬אמנם‪ ,‬הקטע עוסק בטענה הסטריאוטיפית שלפיה‬
‫נשים מפטפטות יותר מגברים‪ ,‬אך בשום אופן אי‪-‬אפשר לטעון שכל עניינו של הקטע הוא דיון‬
‫בעמדתה של החוקרת בְּ ִריזֶ נ ְֶּדיין‪ .‬במבחן הפסיכומטרי‪ ,‬כאשר תידרשו למצוא כותרת לקטע‪ ,‬נסו‬
‫למצוא את הכותרת שהנוסח שלה יתייחס לכמה שיותר פרטים בטקסט (ויחד עם זה לא יהיה כללי‬
‫מדי)‪ .‬הנוסח שמוצע במסיח א' הוא נוסח מצומצם שאינו כולל חלק גדול מהאינפורמציה‬
‫ומהרעיונות שמובאים בטקסט – למשל‪ :‬הוא אינו כולל את הדיון במקורה של אותה הטענה‬
‫הסטריאוטיפית ולא את עמדתן של הפמיניסטיות ביחס לטענה הזו‪ .‬כותרת זו אינה יכולה להיות‬
‫הכותרת נכונה‪.‬‬

‫ב‪ .‬כמו במסיח הראשון‪ ,‬גם בנוסח המוצע במסיח השני יש התמקדות שרירותית ברעיון אחד שמובא‬
‫בקטע‪ ,‬והתעלמות מרעיונות אחרים‪ .‬הנוסח מתייחס אמנם להפרכת הטענה הסטריאוטיפית הנדונה‬
‫בקטע‪ ,‬אך אינו מתייחס כלל למקורה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חלקה הראשון של הכותרת "פמיניזם ושפה"‪ ,‬הוא‬
‫כללי מדי‪ ,‬שכן הקטע ממש בהחלט אינו מקיף את שני הנושאים הרחבים הללו‪ ,‬אלא רק מציץ‬
‫באנקדוטה קטנה שלהם‪ .‬לסיכום‪ ,‬גם כותרת זו אינה יכולה להיות מתאימה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכותרת המוצעת במסיח השלישי היא דוגמה מצוינת ואופיינית לכותרת שגויה‪ ,‬שמנסה 'לפתות' את‬
‫הנבחן לבחור בה על‪-‬ידי אזכור מילים שאמנם מצויות בטקסט אך הן בשום אופן אינן העיקר‪" .‬שחר‬
‫ימי האנושות" אמנם מוזכר בפסקה הראשונה בהקשרו של הדיון במקורה של הטענה שלפיה נשים‬
‫מדברות יותר מגברים‪ .‬אך פרט לאזכור זה‪ ,‬אין בטקסט שום עיסוק ב"תופעת הנשים הפטפטניות"‪,‬‬
‫אלא – יש עיסוק בהתמודדות עם הטענה שלפיה אכן 'מפטפטות' יותר מגברים‪.‬‬

‫ד‪ .‬זו התשובה הנכונה‪ .‬כפי שראינו בשאלות שבשלב התרגול השני‪ ,‬בתחילת הקטע הוצגו שתי שאלות –‬
‫האחת נוגעת למקור הטענה הנדונה בקטע והשנייה נוגעת למידת אמיתותה של הטענה הזו‪ .‬שתי‬
‫השאלות הללו נדונות‪ ,‬מהיבטים שונים שלהן‪ ,‬בפסקאות השונות‪ .‬הכותרת "האם נשים מדברות יותר‬
‫מגברים? – דיון במקור הטענה ובאמיתותּה" היא אם כן כותרת הולמת בהחלט‪ :‬היא כללית מספיק‬
‫כדי להכיל את רוב הרעיונות המובעים בטקסט‪ ,‬והיא מצומצמת ומדויק מספיק כדי לא להתייחס‬
‫לנושאים שכלל אין להם אזכור בטקסט‪.‬‬
‫עמוד ריק‬
‫אחת התרומות החשובות של האינטלקטואל הצרפתי אֵ מיל ִד ְּיר ְּקהַ יים למדע הסוציולוגיה‪ ,‬הייתה בחקירתו‬
‫את תופעת ההתאבדות‪ .‬עַ ד דירקהיים‪ ,‬התופעה נחקרה בעיקר מנקודת‪-‬המבט הביולוגית או הפסיכולוגית‪:‬‬
‫הושם דגש על המצב הבריאותי הגופני או הנפשי שקדם להתאבדות‪ ,‬בעיקר על נסיבות חיים כגון מחלה‬
‫מייסרת‪ ,‬אהבה נכזבת או אֵ בֶ ל כבד‪ .‬על אף שדירקהיים הכיר בקיומם של מניעים כאלה(‪ )1‬להתאבדות‪ ,‬הוא‬
‫סבר שאין בהם כדי להסביר את העּובדה ששיעורי ההתאבדות בחברות מסוימות שונים משיעורי‬ ‫‪5‬‬
‫ההתאבדות בחברות אחרות‪.‬‬

‫כשבחן נתונים סטטיסטיים הנוגעים למקרי מוות‪ ,‬הבחין דירקהיים בכך ששיעורי ההתאבדות בקרב‬
‫פרוטסטנטיים גבוהים מאלה שבקרב קתולים‪ ,‬ושבקרב יהודים יש שיעורי התאבדות נמוכים במיוחד‪.‬‬
‫שיעורי ההתאבדות בקרב הנשואים‪ ,‬כך הוא(‪ )2‬גילה‪ ,‬נמוכים מאלה שבקרב רווקים‪ ,‬אלמנים או גרושים‪,‬‬
‫וככל שעולה מספר הילדים במשפחה כך יורד הסיכוי שאחד מהם(‪ )3‬יתאבד‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫את הנתונים הללו(‪ ,)4‬שדירקהיים סבר כאמור כי לא ניתן להסבירם רק באמצעות גורמים פסיכולוגיים או‬
‫בריאותיים‪ ,‬הוא הציע לפרש בעזרת מונחים חברתיים‪-‬סוציולוגיים‪ ,‬המייצגים שני ִמשתנים חברתיים‬
‫המשתנים הללו(‪,)5‬‬
‫שונים‪ :‬האחד – רמת הלכידות החברתית; והשני – רמת הפיקוח החברתי‪ .‬לאור שני ִ‬
‫הבחין דירקהיים בין ארבע צורות שונות של התאבדות‪ ,‬אשר כל אחת מהן מתייחסת לאחד מהשניים(‪:)6‬‬

‫"התאבדות אלטרואיסטית"‪ ,‬כך הגדיר דירקהיים‪ ,‬נובעת מלכידות חברתית גבוהה יתר‪-‬על‪-‬המידה‪ ,‬והיא‬ ‫‪15‬‬
‫מתרחשת כאשר אדם חש שעליו להקריב את חייו לטובת קהילתו‪" .‬התאבדות אגואיסטית"‪ ,‬לעומתה(‪,)0‬‬
‫נובעת מרמת לכידות חברתית נמוכה‪ ,‬כלומר מניתוק של הפרט מקהילתו‪ .‬התאבדות כזו(‪ )8‬יכולה להתרחש‬
‫כאשר אדם שמתמודד עם מצוקה כלשהי נוטה להתאבד בגין תחושות בידוד וניכור‪ ,‬ומחליט לעשות זאת‬
‫ללא התחשבות בהשלכותיּה של התאבדותו על הסביבה‪.‬‬

‫ביחס לרמת הפיקוח החברתי‪ ,‬דירקהיים הגדיר את המונחים "התאבדות פטליסטית" ו"התאבדות‬ ‫‪20‬‬
‫אנומית"‪ .‬הראשון(‪ )9‬מתייחס להתאבדות שמתרחשת בגין פיקוח חברתי גבוה והדוק‪ ,‬שמשאיר לפרט מרחב‬
‫פעולה מצומצם‪ .‬לדוגמה‪ :‬בקהילות דתיות שבהן הפרט אינו יכול להגשים את עצמו ואת תשוקותיו‪,‬‬
‫התאבדות עלולה להתרחש כאשר אדם חש שהוא אינו יכול להימלט ממכבש הלחצים המופעל עליו‪.‬‬
‫"התאבדות אנומית"‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתארת מצב שונה לחלוטין – מצב שבו אדם מאבד את עצמו לדעת‬
‫בקהילה שרמת הפיקוח החברתי בה נמוכה‪ .‬התאבדות כזו ניתן לייחס‪ ,‬למשל‪ ,‬לבן נוער שאף סמכות הורית‬ ‫‪25‬‬
‫או מוסדית אינה מנחה אותו או משגיחה עליו(‪.)12‬‬
 ‫שלב ראשון – למה המילים מתייחסות‬
‫רשום בקיצור למה מתייחסת כל אחת מהמילים המודגשות בטקסט‬

‫מניעים כאלה – נסיבות חיים כגון מחלה מייסרת‪ ,‬אהבה נכזבת או אבל כבד (שצוינו משפט אחד קודם‬ ‫‪.1‬‬
‫לכן)‪.‬‬

‫הוא – אמיל דירקהיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מהם – מהילדים במשפחה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הנתונים הללו – הנתונים הנוגעים להבדלים בשיעורי ההתאבדות בין חברות שונות ועמדות שונות‬ ‫‪.4‬‬
‫בחברה (פרוטסטנטיים וקתוליים‪ ,‬רווקים ונשואים וכדומה)‪.‬‬

‫שני המשתנים הללו – רמת הלכידות החברתית ורמת הפיקוח החברתי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫השניים – פעם נוספת‪ ,‬רמת הלכידות החברתית ורמת הפיקוח החברתי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫לעומתה – לעומת ההתאבדות האלטרואיסטית‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫התאבדות כזו – התאבדות אגואיסטית‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫הראשון – הכוונה למונח הראשון שצוין‪ ,‬כלומר ל"התאבדות פטליסטית"‪( .‬אם היה נאמר "האחרון"‪,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫הכוונה הייתה כמובן למונח האחרון שצוין‪ ,‬כלומר – ל"התאבדות אנומית")‪.‬‬

‫‪ .11‬עליו – על בן הנוער‪.‬‬

‫שלב שני – עושים סדר בטקסט‬

‫ענה בקצרה על השאלות הבאות‪:‬‬

‫הפסקה הראשונה מציגה את הגישה המקובלת לבחינת תופעת ההתאבדות לפני אמיל דירקהיים‪ .‬מה‬ ‫‪.1‬‬
‫מאפיין את הגישה הזו? מה הייתה עמדתו של דירקהיים כלפי הגישה הזו ומה החיסרון שלה בעיניו?‬

‫הפסקה השנייה אינה אלא הרחבה ופירוט של אחד המשפטים בפסקה הראשונה‪ .‬על איזה משפט‬ ‫‪.2‬‬
‫מדובר?‬

‫לשם מה הגדיר דירקהיים את המונחים "רמת לכידות חברתית" ו"רמת פיקוח חברתי"? – איזו מטרה‬ ‫‪.3‬‬
‫נועדו המונחים הללו לשרת‪ ,‬ובמילים אחרות‪ :‬על איזו שאלה הם נועדו להשיב?‬

‫בפסקה הרביעית מציג דירקהיים שני סוגי התאבדות שמתייחסים לאחד המונחים שהוצגו בפסקה‬ ‫‪.4‬‬
‫השלישית‪ .‬מהו המונח הזה? מהם שני סוגי ההתאבדות ביחס למונח הזה?‬

‫גם בפסקה החמישית מציג דירקהיים שני סוגי התאבדות שמתייחסים לאחד המונחים שהוצגו‬ ‫‪.5‬‬
‫בפסקה השלישית‪ .‬מהו המונח הזה? מהם שני סוגי ההתאבדות ביחס למונח הזה?‬
 ‫נסה להגדיר‪ ,‬על‪-‬פי דירקהיים‪ ,‬את סוגי ההתאבדות הבאים‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬חייל שמשליך את גופו אל עבר רימון‪ ,‬מתוך כוונה להציל את חבריו לפלוגה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוגה דעות איראני שנוטל את נפשו בכפו לאחר שנאסר עליו לפרסם את ספריו או להתבטא‬
‫בעיתונות‪.‬‬

‫ג‪ .‬אדם שמתאבד חמש שנים לאחר שהיגר לבדו לארץ זרה ולא הצליח להשתלב בה‪.‬‬

‫ד‪ .‬התאבדותו של כוכב רוק אנרכיסט שהתנגד לכל צורה של סדר או ארגון חברתיים‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫‪ .1‬לפני אמיל דירקהיים‪ ,‬ההתייחסות לתופעת ההתאבדות הייתה כאל תופעה ביולוגית‪-‬פסיכולוגית (ולא‬
‫חברתית‪-‬סוציולוגית‪ ,‬כפי שנראה בהמשך הקטע)‪ .‬דירקהיים לא פסל את הגישה הזו על הסף; הוא הכיר‬
‫ברלוונטיות שלה לעניין ההתאבדות‪ ,‬אך סבר שאין בה כדי להסביר את השוני בשיעורי ההתאבדות‬
‫בחברות שונות (למשל‪ ,‬בקרב פרוטסטנטיים ובקרב קתולים) ובעמדות חברתיות שונות (למשל‪ ,‬בקרב‬
‫נשואים ובקרב רווקים)‪.‬‬

‫הפסקה השנייה היא הרחבה של הקביעה לפיה שיעורי התאבדות בחברה מסוימת שונים משיעורי‬ ‫‪.2‬‬
‫התאבדות בחברה אחרת – קביעה שמופיעה בסוף הפסקה הראשונה‪( .‬למעשה‪ ,‬כל הפסקה השנייה‬
‫אינה אלא רצף הדגמות של הטענה הזו)‪.‬‬

‫מטרתם של שני המונחים הייתה להשיב על השאלה מדוע שיעורי ההתאבדות משתנים בין חברות‬ ‫‪.3‬‬
‫שונות ובין עמדות חברתיות שונות‪ .‬דירקהיים סבר שהתשובה לכך – כפי שמצוין כבר בפסקה‬
‫הראשונה – אינה נעוצה רק בגורמים פסיכולוגיים וביולוגיים‪ ,‬אלא גם במאפיינים חברתיים‪-‬‬
‫סוציולוגיים‪ .‬בפסקה השלישית מוסבר מהם שני המאפיינים הללו‪ :‬הלכידות החברתית והפיקוח‬
‫המשתנים שלדעת דירקהיים משפיעים על סיכויי ההתאבדות של הפרט בחברה‪ ,‬ועל‬ ‫החברתית הם שני ִ‬
‫סוג ההתאבדות המדובר‪.‬‬

‫המונח הוא רמת לכידות חברתית‪ .‬שני סוגי ההתאבדות הם‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫התאבדות אלטרואיסטית – (רמת לכידות חברתית גבוהה)‬
‫התאבדות אגואיסטית – (רמת לכידות חברתית נמוכה)‬

‫המונח הוא רמת פיקוח חברתי‪ .‬שני סוגי ההתאבדות הם‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התאבדות פטליסטית – (רמת פיקוח חברתי גבוהה)‬
‫התאבדות אנומית – (רמת פיקוח חברתי נמוכה)‬

‫א‪ .‬התאבדות אלטרואיסטית‬ ‫‪.6‬‬

‫ב‪ .‬התאבדות פטליסטית‬
‫ג‪ .‬התאבדות אגואיסטית‬
‫‪ .4‬התאבדות אנומית‬
 ‫שלב שלישי – כותרות ועוד כותרות‬
‫התאם כותרת לכל אחת מחמש הפסקאות בטקסט‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הגדרת שני סוגי התאבדות לפי רמת‬

‫פסקה ראשונה‬
‫הפיקוח החברתי‬

‫דוגמאות לַּׁשונּות הסטטיסטית בשיעורי‬

‫פסקה שנייה‬
‫ההתאבדות בחברות שונות‬

‫סיבות פסיכולוגיות וביולוגיות – חקר‬

‫ההתאבדות המסורתי‪ ,‬לפני אמיל‬ ‫פסקה שלישית‬
‫דירקהיים‬

‫שני הקריטריונים החברתיים‪-‬‬

‫סוציולוגיים המשפיעים על שיעורי‬ ‫פסקה רביעית‬
‫ההתאבדות וסוג ההתאבדות‬

‫הגדרת שני סוגי התאבדות לפי רמת‬

‫פסקה חמישית‬
‫הלכידות החברתית‬

‫מהי לדעתך הכותרת הטובה ביותר לקטע?‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬שלוש גישות לחקר ההתאבדות – ביולוגית‪ ,‬פסיכולוגית וסוציולוגית‬
‫ב‪ .‬התאבדות חברתית; על השפעת הפיקוח החברתי על שיעורי ההתאבדות‬
‫ג‪ .‬אמיל דירקהיים וההתאבדות הפטליסטית‬
‫ד‪ .‬תופעת ההתאבדות בראייה סוציולוגית – הסיווג של אמיל דירקהיים‬

‫תשובה‬
‫לאחר התאמת כותרת לכל אחת מהפסקאות בקטע ניתן לראות שלמעט האזכור של המאפיינים‬ ‫א‪.‬‬
‫הביולוגיים והפסיכולוגיים בפסקה הראשונה – וגם אז רק כמבוא לעיקר (שהוא חידושו של דירקהיים‬
‫לשיח על ההתאבדות) – אין אף התייחסות נוספת לגישה הביולוגית או הפסיכולוגית‪ .‬התשובה‬
‫המוצעת במסיח א'‪ ,‬לפיכך‪ ,‬אינה יכולה להיות נכונה‪.‬‬

‫עניינו של הקטע הוא אכן בהצגת אפיונים חברתיים‪-‬סוציולוגיים לתופעת ההתאבדות‪ ,‬כפי שהציע‬ ‫ב‪.‬‬
‫אותם אמיל דירקהיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההתמקדות ב"השפעת הפיקוח החברתית" היא כזו שמתעלמת‬
‫מהיבט נוסף שנדון בקטע‪ ,‬והוא השפעת הלכידות החברתית‪ .‬זכרו שבבחירת כותרת לקטע עליכם‬
‫למצוא נוסח שיכיל כמה שיותר פרטים בטקסט (ויחד עם זאת לא יהיה כללי מדי)‪ .‬בהצמדת כותרות‬
‫לפסקאות השונות ראיתם שכשם שמוקדשת בטקסט פסקה לעניין הפיקוח החברתי‪ ,‬מוקדשת פסקה‬
‫גם לעניין הלכידות‪ ,‬ועל כן הכותרת המציינת את הפיקוח בלבד אינה יכולה להתאים‪.‬‬
 ‫כמו בסעיף ב'‪ ,‬גם כאן – וביתר שאת – יש התמקדות שרירותית בסוג התאבדות אחד (פטליסטית)‬ ‫ג‪.‬‬
‫מבין ארבעה שמוצגים בקטע‪ .‬זה אמנם נכון שהקטע עוסק במשנתו של אמיל דירקהיים‪ ,‬אך הוא‬
‫בפירוש אינו מתמקד בהתאבדות הפטליסטית יותר מאשר בשלוש האחרות‪ .‬כותרת זו אינה יכולה‬
‫אפוא להיות המתאימה ביותר‪.‬‬

‫זו התשובה הנכונה‪ .‬בתחילת הקטע יש אזכור לגישות שהיו מקובלת כלפי ההתאבדות עד דירקהיים‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ומאותה שורה והלאה מסביר הקטע את האפיון החברתי‪-‬סוציולוגי של התופעה כפי שהציע אותו‬
‫אמיל דירקהיים‪ ,‬ומציע ארבעה סוגי התאבדות שמאופיינים לפי הקשרם החברתי‪-‬סוציולוגי‪ .‬הכותרת‬
‫הרביעית‪ ,‬לפיכך‪ ,‬היא מיצוי מדויק ומקיף של הנאמר בחמש הפסקאות‪.‬‬
‫עמוד ריק‬
‫אמבְּ ִריּום‪ .‬לעידן זה קדמו העידן‬
‫לפני ‪ 532‬מיליון שנים החלה על כדור‪-‬הארץ התקופה המכונה עידן הַ ַק ְּ‬
‫ההֵ ַדאלִ י – תקופת ינקותו של כדור‪-‬הארץ החל משחר ימיו(‪ )1‬לפני ‪ 4.5‬מיליארד שנה ועד לפני ‪ 3.8‬מיליארד;‬
‫העידן הארכֵאי‪ ,‬שנמשך מסוף העידן ההדאלי ועד לפני ‪ 2.5‬מיליארד שנה; והעידן שנמשך בין העידן הארכאי‬
‫לבין הקאמבריום – עידן המכונה העידן הפְּ רוטוזו ִאי (וידוע גם בשם "קדמת החיים")‪ .‬עם תום עידן זה(‪,)2‬‬
‫לאחר מאות מיליוני שנים שבהן מגוון היצורים על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ הסתכם בחיידקים ּובְּ ַאצות‪ ,‬התרחש לפתע‬ ‫‪5‬‬
‫"המפץ הקאמבריוני" – שגשוג פתאומי של אינספור בעלי‪-‬חיים י ִַמיִ ים‪ .‬תוך פרק זמן קצר יחסית הופיעו‬
‫מרבית המערכות הגדולות של בעלי‪-‬החיים על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ‪ .‬אחת השאלות המרכזיות והשנויות במחלוקת‬
‫בחקר האבולוציה‪ ,‬היא מה הביא לאותו פרץ של פעילות אבולוציונית?‬

‫השאלה הזו(‪ )3‬זכתה למגוון רחב של תשובות‪ ,‬שניתן לסווגן לשני סוגים עיקריים‪ .‬בבסיסו של סוג התשובות‬
‫הראשון עומדת האמונה שההופעה המהירה של מגוון צורות החיים החדשות אינה אלא התרשמות מוטעית‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫ושהמפץ כלל לא התקיים‪ .‬לפי אחת התשובות מסוג זה(‪ ,)4‬מקור הטעות בכך שבמרוצת השנים כל הסלעים‬
‫הקדומים לעידן הקאמבריום נחשפו לכוחות טבע הרסניים‪ ,‬כך שהמאובנים בהם(‪ )5‬הושמדו כליל‪ .‬חוסר העדות‬
‫לקיומם של יצורים רבים לפני עידן הקאמבריום התפרש בטעות כאי‪-‬קיום שלהם‪ .‬תשובה זו‪ ,‬כמו יתר‬
‫התשובות מסוג התשובות הראשון‪ ,‬הופרכה באופן חד‪-‬משמעי כאשר הוכח שסלעים ומאובנים מהתקופות‬
‫הקדם קאמבריוניות דווקא כן נשתמרו‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫בבסיסן של סוג התשובות השני עומדת האמונה שהמפץ הקאמבריוני אכן התרחש ושעל כן יש לנסות‬
‫להסבירו‪ .‬בסוג תשובות זה בולטים שני הסברים הקשורים לתנאים על‪-‬פני כדור‪-‬הארץ – האחד סביבתי‪-‬פיסי‬
‫והשני סביבתי‪-‬ביולוגי‪ .‬ב‪ 1965-‬העלו פיסיקאים אמריקנים את הטענה שלפיּה עלִ ייה משמעותית ברמת‬
‫החמצן באטמוספרה של כדור‪-‬הארץ היא שגרמה למפץ‪ .‬גיאולוגים רבים מסכימים שבימיו הראשונים של‬
‫כדור‪-‬הארץ‪ ,‬האטמוספרה שלו הכילה מעט חמצן‪ ,‬ואולי אף הייתה נטולת חמצן לגמרי‪ .‬החמצן הצטבר‬ ‫‪20‬‬
‫בהדרגה כתוצאה מהפוטוסינתזה של האצות בעידן הטרום‪-‬קאמבריוני‪ ,‬וכשהגיע(‪ )6‬לרמה מסוימת ִאפְּ ֵשר את‬
‫התפתחותן של צורות חיים רבות‪ .‬גם רעיון זה(‪ )0‬קרס אל מול ראיות שנצברו מאוחר יותר‪.‬‬

‫לאחרונה‪ ,‬חוקר בשם סטיבן סטנלי העלה את הטענה כי תיאוריה אקולוגית המכונה "עקרון הקציר" היא זו‬
‫שעשויה להסביר את המפץ‪ .‬התיאוריה הזו נוגדת לכאורה את השכל הישר‪ ,‬אך כאשר בוחנים אותה(‪ )8‬לעומקה‬
‫מגלים שהיא בהחלט עשויה לפתור את התעלומה‪ .‬על‪-‬פניו ניתן לחשוב שכאשר לסביבה כלשהי נכנס בעל‪-‬‬ ‫‪25‬‬
‫חיים "טורף" (הניזון מיצורים חיים אחרים) – מספר המינים בשטח קטן‪ ,‬שכן בעל‪-‬החיים הזה(‪ )9‬קוצר חלק‬
‫מסוגי בעלי‪-‬החיים ואולי אף מחסל כליל את בעלי‪-‬החיים הנדירים‪ .‬אלא שההיפך הוא הנכון‪ .‬בקהילות של‬
‫יצורים פרימיטיביים שבהן(‪ )12‬בעלי‪-‬חיים כחיידקים מתקיימים באמצעות פוטוסינתזה ואינם ניזונים ממינים‬
‫אחרים‪ ,‬מין אחד או מספר מינים מועט משתלטים על השטח ועל משאביו ומסלקים כך את כל מתחריהם‪.‬‬
‫כאשר מופיע "טורף"‪ ,‬הוא 'מדלל' את המין השולט שנמצא בשפע‪ ,‬ומאפשר למינים נוספים להתפתח ולשגשג‪.‬‬ ‫‪30‬‬
‫לפי תיאוריה כזו‪ ,‬ייתכן שהופעתו של ייצור טורף אחד בתחילת עידן הקאמבריום היא שהובילה להופעתם של‬
‫מינים רבים נוספים‪.‬‬
 ‫שלב ראשון – למה המילים מתייחסות?‬
‫רשום בקיצור למה מתייחסת כל אחת מהמילים המודגשות בטקסט‬

‫ימיו – ימיו של כדור‪-‬הארץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫עידן זה – העידן הפרוטוזואי (הידוע גם בשם "קדמת החיים")‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השאלה הזו – השאלה מה הביא למפץ הקאמבריוני‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מסוג זה – מסוג התשובות שלפיו המפץ הקאמבריוני אינו אלא התרשמות כוזבת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בהם – בסלעים הקדומים לעידן הקאמבריום‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫וכשהגיע – מתייחס לחמצן (=כשהחמצן הגיע)‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫רעיון זה – הרעיון שלפיו החמצן שהצטבר בהדרגה באטמוספרה הוא זה שאפשר את המפץ‬ ‫‪.7‬‬
‫הקאמבריוני‪.‬‬
‫אותה – את התיאוריה הזו (שורה ‪.)21‬‬ ‫‪.8‬‬
‫בעל‪-‬החיים הזה – בעל חיים "טורף" (שורה ‪.)23‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ .11‬בהן – בקהילות של היצורים הפרימיטיביים‪.‬‬

‫שלב שני – עושים סדר בטקסט‬

‫ענה בקצרה על השאלות הבאות‪:‬‬

‫בפסקה הראשונה מוצגת החלוקה המקובלת של חיי כדור‪-‬הארץ? נסה לסדר כרונולוגית את‬ ‫‪.1‬‬
‫התקופות המצוינות בפסקה‪.‬‬

‫לפי הפסקה הראשונה‪ ,‬מה הוא "המפץ הקאמבריוני"‪ ,‬ואיזו שאלה נשאלת לגביו בפסקה?‬ ‫‪.2‬‬

‫בפסקה השנייה מוצעת תשובה לשאלה שנשאלת בסוף הפסקה הראשונה‪ .‬מהי התשובה הזו ולאיזה‬ ‫‪.3‬‬
‫סוג תשובות היא מתייחסת?‬

‫האם התשובה המוצעת בפסקה השנייה הוכחה כשגויה או כנכונה?‬ ‫‪.4‬‬

‫בפסקה השלישית מוצג סוג התשובות נוסף‪ ,‬השונה מהותית מסוג התשובות הראשון‪ .‬מהו סוג‬ ‫‪.5‬‬
‫התשובות הזו ובמה הוא נבדל מהראשון?‬

‫כיצד‪ ,‬לפי הפסקה השלישית‪ ,‬קשור החמצן למפץ הקאמבריוני?‬ ‫‪.6‬‬

‫הפסקה השלישית מסתיימת במשפט "גם רעיון זה קרס אל מול ראיות שנצברו מאוחר יותר"‪ .‬מדוע‬ ‫‪.7‬‬
‫נאמרת המילה "גם"? איזה עוד רעיון קרס?‬

‫לפי התשובה המוצעת בפסקה הרביעית‪ ,‬מיהו "האחראי" למפץ הקאמבריוני‪ ,‬ובאיזה אופן באה לידי‬ ‫‪.8‬‬
‫ביטוי אחריותו?‬
 ‫תשובות‬
‫סידור כרונולוגי של התקופות המצוינות בתחילת הפסקה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ ‬העידן ההֵ ַדאלִ י‪ ,‬שאחריו‬
‫‪ ‬העידן הארכֵאי‪ ,‬שאחריו‬
‫‪ ‬העידן הפְּ רוטוזו ִאי (מכונה גם "קדמת החיים")‪ ,‬שאחריו‬
‫‪ ‬עידן הקאמבריום‬

‫המונח "המפץ הקאמבריוני" מתייחס להופעתם הפתאומית של מגוון בעלי‪-‬חיים ימיים (שורה ‪.)6‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השאלה הנשאלת בסוף הפסקה הראשונה היא מה הביא למפץ הזה (שורות ‪.)0-8‬‬

‫התשובה המוצעת בפסקה השנייה היא שהמפץ הקאמבריוני הוא רושם כוזב שנתקבל מאחר שכל‬ ‫‪.3‬‬
‫העדויות לקיומם של חיים לפני עידן הקאמבריום לא שרדו פגעי טבע הרסניים ("חוסר העדות לקיומם‬
‫של יצורים רבים לפני עידן הקאמבריום התפרש בטעות כאי‪-‬קיום שלהם" – שורות ‪ .)12-13‬התשובה‬
‫הזו משתייכת לסוג התשובות הראשון‪ ,‬שלפיו המפץ הקאמבריוני כלל לא התרחש‪ ,‬וההופעה המהירה‬
‫של מגוון צורות החיים החדשות אינה אלא התרשמות כוזבת‪.‬‬

‫התשובה המוצעת בפסקה השנייה הופרכה באופן חד‪-‬משמעי (שורות ‪.)13-15‬‬ ‫‪.4‬‬

‫סוג התשובות השני‪ ,‬שמוצג בפתח הפסקה השלישית‪ ,‬הוא זה שמכיר בהתרחשותו של המפץ‬ ‫‪.5‬‬
‫הקאמבריוני ומנסה להסבירו‪ .‬הנחת המוצא שלפיה המפץ אכן התקיים היא זו שמבדילה מהותית בין‬
‫סוג התשובות הזה לבין סוג התשובות הראשון (שכאמור‪ ,‬שלל את עובדת התרחשותו של המפץ‪ ,‬ותפס‬
‫אותה כהתרשמות כוזבת)‪.‬‬

‫לפי הפסקה השלישית‪ ,‬הצטברות החמצן באטמוספרה‪ ,‬שהתרחשה בזכות הפוטוסינתזה של האצות‬ ‫‪.6‬‬
‫בעידן הטרום‪-‬קאמבריוני‪ ,‬היא שאפשרה את התפתחותם של בעלי‪-‬חיים חדשים‪.‬‬

‫המילה "גם" מתייחסת לשלילתו של הרעיון שהובע בפסקה השנייה‪ ,‬שלפיו חוסר העדות לקיומם של‬ ‫‪.7‬‬
‫יצורים רבים לפני עידן הקאמבריום התפרש כטעות כחוסר קיום שלהם‪ .‬הרעיון הזה הופרך באופן‬
‫חד‪-‬משמעי‪ ,‬כאשר הוכח כי חיים לפני עידן הקאמבריום כן נשתמרו כמאובנים‪.‬‬

‫לפי הפסקה הרביעית‪ ,‬ה"אחראי" למפץ הקאמבריוני הוא בעל‪-‬חיים "טורף"‪ ,‬שעל ידי דילול והפחתה‬ ‫‪.8‬‬
‫של סוג בעל‪-‬החיים השולט‪ ,‬אפשר את שגשוגם של בעלי‪-‬חיים נוספים‪.‬‬
 ‫שלב שלישי – כותרות ועוד כותרות‬

‫התאם כותרת לכל אחת מארבע הפסקאות בטקסט‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ארבעת העידנים של כדור‪-‬הארץ והצגת‬ ‫פסקה ראשונה‬

‫המפץ הקאמבריוני‬

‫בזכות החמצן; על השפעתו של אחוז‬

‫החמצן באטמוספרה על מגוון סוגי החיים‬ ‫פסקה שנייה‬
‫בכדור הארץ‬

‫טורפים אדיבים; על "עקרון הקציר" ועל‬

‫תרומתו של טורף יחיד לחיים על‪-‬פני‬ ‫פסקה שלישית‬
‫כדור‪-‬הארץ‬

‫המפץ הקאמבריוני – רושם כוזב שמקורו‬ ‫פסקה רביעית‬

‫בהיעדר עדויות לחיים בעידנים קודמים‬

‫מהי לדעתך הכותרת הטובה ביותר לקטע?‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬על המפץ הקאמבריוני ועל העידנים הקדומים של כדור‪-‬הארץ‬
‫ב‪ .‬המפץ הקאמבריוני – היה או לא היה?‬
‫ג‪ .‬חמצן או בעל‪-‬חיים טורף; מי האחראי למפץ הקאמבריוני?‬
‫ד‪' .‬תיאוריות על מפץ'; על ההסברים השונים למפץ הקאמבריוני‬

‫תשובה‪:‬‬
‫לאחר שהתאמתם כותרת לכל אחת מהפסקאות בקטע‪ ,‬בוודאי שמתם לב לכך שהאזכור של‬ ‫א‪.‬‬
‫ארבעת העידנים הקדומים של כדור‪-‬הארץ אינו חורג מהפסקה הראשונה‪ ,‬כך שהנושא‪ ,‬מעבר‬
‫לתפקיד שהוא ממלא כפתיחה מבואית לנאמר בהמשך‪ ,‬בהחלט אינו מצדיק ציון בכותרת הקטע‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬הכותרת הזו אמנם מזכירה את המפץ הקאמבריוני – שכמובן עומד במוקד העניינים‬
‫– אך היא אינה אומרת עליו דבר ובשום דרך אין היא מרמזת להיבטים שבהם הוא נדון בקטע –‬
‫היבטים הנוגעים להסברים שונים שהוצעו באשר למפץ‪.‬‬

‫מדובר בכותרת מטעה‪ ,‬שבנסיבות מסוימות – ובעיקר‪ ,‬בהיעדר כותרת טובה יותר – ייתכן שהיינו‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוטים לבחור בה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הכותרת הזו אינה מדויקת ובוודאי אינה הטובה ביותר שמוצעת‪.‬‬
‫שימו לב לכך שהשאלה "היה או לא היה?"‪ ,‬בהקשרו של המפץ הקאמבריוני אמנם רלוונטית‬
‫לקטע ככל שהדבר נוגע לשני "סוגי התשובות" שמובאים בקטע (סוג התשובות ששולל את קיום‬
‫המפץ וטוען שהוא אינו אלא רושם כוזב לעומת סוג התשובות שמקבל את קיום המפץ)‪ ,‬אך‬
‫הרלוונטיות שלה חלקית‪ ,‬ואינה באה לידי ביטוי באופן ראוי בכותרת‪ .‬מדוע? מאחר שבקטע‪,‬‬
‫השאלה הזו כלל אינה נותרת תלויה‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬היא מוכרעת חד‪-‬משמעית כבר בסוף הפסקה‬
‫השנייה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ברור בקטע שהמפץ הקאמבריוני התרחש‪ ,‬ולא רק שהדבר ברור בקטע‪,‬‬
‫הדבר אף מנומק בקטע בשתי דרכים שונות‪.‬‬
 ‫מאחר שכבר התאמתם כותרת לכל אחת מהפסקאות בקטע‪ ,‬אתם יכולים לראות שהכותרת‬ ‫ג‪.‬‬
‫המוצעת במסיח ג' היא כותרת שנכונה אך ורק לשתי הפסקאות האחרונות (ולזכותה יאמר‪ ,‬שהיא‬
‫אכן משקפת אותן יפה)‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כותרת מתאימה אינה כותרת שמוציאה החוצה חצי טקסט!‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הכותרת הזו‪ ,‬אמנם יפה לחלק מהקטע‪ ,‬אינה מביאה לידי ביטוי את הדברים‬
‫שנאמרו בשתי הפסקאות הראשונות ועל כן היא איננה נכונה‪ .‬ייתכן אמנם שבמבחן הפסיכומטרי‬
‫תיאלצו לבחור בכותרת שאלמנט כלשהו איננו בא לידי ביטוי בה‪ ,‬אך האלמנט הזה לא יהיה כזה‬
‫שישתרע על פני שתי פסקאות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שימו לב שהדרישה תמיד היא לבחור את הכותרת‬
‫הטובה ביותר‪.‬‬

‫זו התשובה הנכונה‪ .‬הכותרת הזו כללית דיה על‪-‬מנת שנוכל לייחס אליה את ארבע הפסקאות‬ ‫ד‪.‬‬
‫השונות בטקסט‪ ,‬ומצד שני היא ממצה דיה כדי להצביע על כך שהטקסט אינו מתעסק‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בהשלכותיו של המפץ הקאמבריוני על אטמוספרת כדור‪-‬הארץ או באפיוניו של המפץ בהשוואה‬
‫לתהליכים שאירעו על‪-‬פני כוכבים אחרים ביקום‪...‬‬
‫עמוד ריק‬
 ‫אנשים רבים נוטים להאמין שהמחשבה המדעית היא תהליך של חילוף פשוט בין השערות והפרכות‪,‬‬
‫ושראיות סותרות מייד מביאות לביטולה של תיאוריה אחת ולגיבושה של תיאוריה חדשה‪ .‬לדעת הרופא‬
‫והחוקר ג'ונתן מילר‪ ,‬התפיסה הזו פשטנית ושגויה‪ .‬בספרו "גופו של עניין" מציג מילר את התפתחות‬
‫המחקר הנוגע לפיזיולוגיה של הלב‪ ,‬ומוכיח שכאשר קהילה מדעית רואה בעין יפה תיאוריה מסוימת‪ ,‬לא‬
‫בקלות היא מרפה ממנה(‪ ,)1‬גם לא לנוכח ִמ ְּמצא חריג שמטיל אותה בספק‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫במאה הרביעית לפני הספירה הציע הפילוסוף היווני אריסטו מודל פיזיולוגי שיסביר כיצד נשמרת חַ יּותו של‬
‫הגוף‪ .‬לפי אריסטו‪ ,‬קיומם של החיים מּותנה בקיומו של חום פיזיולוגי מּולד‪ ,‬שבלעדיו הגוף אינו יכול‬
‫לאכול‪ ,‬להתנועע או להתרבות‪ .‬אריסטו הניח שלהבה הבוערת בתוך חללי הלב היא שמספקת את החום‬
‫החיוני הזה(‪ ,)2‬ושתכליתו של האוויר הנשאף לצנן את הלהבה ולשמור על הגוף מפני התלהטות‪-‬יתר‪.‬‬

‫מאתיים שנה לאחר מותו של אריסטו‪ ,‬פיתח הרופא היווני גַאלֶנּוס את התיאוריה של קודמו(‪ )3‬והציע את‬ ‫‪10‬‬
‫המודל הבא‪ ,‬המבוסס עליה(‪ :)4‬ראשיתו של התהליך המאפשר את החיים הוא בספיגת המזון במעי; מהמעי‬
‫עובר המזון אל הכבד‪ ,‬שם הוא נעכל והופך לדם; הדם זורם מהכבד אל חדר הלב הימני ובהגיעו לשם הוא‬
‫(‪)5‬‬

‫בא במגע ישיר עם האוויר; המפגש בין השניים(‪ )6‬מוביל להתלקחות ביולוגית שמחוללת את בעירת הלב‬
‫החיונית לקיום החיים‪ ,‬ולאחר מכן עובר הדם לחדר הלב השמאלי ומשם לאיברי הגוף‪.‬‬

‫המודל של גאלנוס כמובן אינו נכון‪ ,‬אך התיאוריה שלו התקבלה על דעתם של בני דורו ואף נותרה על כנה‬ ‫‪15‬‬
‫בעשרות הדורות הבאים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬כאשר הפריך אותה החוקר האנגלי בן המאה התשע‪-‬עשרה וויליאם‬
‫הארדי‪ ,‬והציע תחתה את התיאוריה שלפיה הלב משמש כמשאבה‪ ,‬לא עמדו לרשותו לא ראיות שלא היו‬
‫ידועות לגאלנוס ולממשיכיו‪ ,‬ולא ידע אנטומי חדש‪ .‬מה עיכב אפוא את ההתפתחות המחקרית שנים כה‬
‫רבות?‬

‫"למכשור‬
‫התשובה אינה קשורה למיומנות החוקרים בני הדורות השונים או למידת חכמתם‪ ,‬אלא ִ‬ ‫‪20‬‬
‫המטפורי" שעמד לרשותם במרוצת הדורות‪ .‬כאשר גאלנוס ניסה להסביר באופן שיטתי את הקשר בין הדם‬
‫והנשימה‪ ,‬ההקבלות שעמדו לרשותו(‪ )0‬היו כבשן או כור היתוך‪ :‬אלו היו מכשירי התקופה‪ ,‬והם שסיפקו לו‬
‫את הדימויים שבאמצעותם הסביר את התופעות הפיזיולוגיות שזיהה‪ .‬אי‪-‬יכולתם של גאלנוס ושל ממשיכיו‬
‫לראות בלב משאבה נבע אפוא מהעובדה שמכונה שכזאת לא הייתה עדיין חלק מהנוף התרבותי‪ .‬בהעדר‬
‫דימוי אחר‪ ,‬שלט בהכרח הדגם התעשייתי של הכור והכבשן‪ ,‬כך שקשה היה להרפות ממנו(‪ ,)8‬אפילו לנוכח‬ ‫‪25‬‬
‫ראיות סותרות‪.‬‬

‫פרשת התגלגלותו של חקר הלב ממחישה יפה את העניין‪ :‬על‪-‬מנת לאשר את נכונותו של הדגם של גאלנוס‪,‬‬
‫צריך היה להוכיח כי הדם עובר ישירות מצידו הימני של הלב אל צידו השמאלי‪ .‬גאלנוס הציע לפיכך‬
‫שהמחיצה בין חדרי הלב מנוקבת חורים‪ ,‬וכשנוכח שהדבר(‪ )9‬אינו נכון‪ ,‬טען שהחורים קטנים מכדי לראותם‪,‬‬
‫אך גדולים דיים לחלחול הנוזל והאוויר‪ .‬מובן ששום טכניקה מיוחדת או מיקרוסקופ חדיש אינם דרושים‬ ‫‪30‬‬
‫כדי להראות שהמחיצה בין חדרי הלב אינה חדירה‪ :‬נגיעה קלה במחט או ניסיון להעביר נוזלים יוכיחו חד‪-‬‬
‫משמעית כי המעבר אינו אפשרי‪ .‬אבל גאלנוס סרב לראות זאת(‪ ,)12‬ולא רק הוא‪ .‬חוקר האנטומיה וֶ סַ אלְּ יּוס‪,‬‬
‫שהיה שבוי גם הוא בתיאוריה של גאלנוס‪ ,‬ראה אף הוא שהמחיצה בין חדרי הלב בלתי‪-‬חדירה‪ ,‬אך במקום‬
‫להשלים עם זה עמד על כך שהדם "מזיע" דרך דופן הלב‪ .‬הרעיון והדימויים שעמדו לנגד עייני החוקרים היו‬
‫כה חזקים עד שהם גרמו להם להתעלם מראיות סותרות ולדבוק בתיאוריה שהלמה את תמונת עולמם‪.‬‬ ‫‪35‬‬
‫תמונת עולמו של וויליאם הארדי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שכבר הייתה שונה‪ ,‬אפשרה לו לזנוח את התיאוריה הישנה‬
‫ולהגות תיאוריה חדשה שתהלום את תמונת עולמו‬
 ‫שלב ראשון – למה המילים מתייחסות?‬
‫רשום בקיצור למה מתייחסת כל אחת מהמילים המודגשות בטקסט‬

‫ממנה – מהתיאוריה המסוימת (שהקהילה המדעית רואה בעין יפה‪.)...‬‬ ‫‪.1‬‬

‫החום החיוני הזה – החום הפיזיולוגי המּולד‪ ,‬שבלעדיו הגוף אינו יכול לאכול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫של קודמו – של אריסטו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עליּה – על התיאוריה של אריסטו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הוא – הדם‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בין השניים – בין הדם לבין האוויר‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫לרשותו – לרשות גלאנוס‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ממנו – מהדגם התעשייתי של הכור ושל הכבשן‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫הדבר – העובדה שהמחיצה בין חדרי הלב מנוקבת חורים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ .11‬סירב לראות זאת – סרב לראות את העבודה שהמחיצה בין חדרי הלב אטומה ואינה מאפשרת מעבר‪.‬‬

‫שלב שני – עושים סדר בטקסט‬

‫ענה בקצרה על השאלות הבאות‪:‬‬

‫בפסקה הראשונה מוצגת התפיסה הרווחת בנוגע לאופן התפתחותה של המחשבה המדעית‪ .‬מהי‬ ‫‪.1‬‬
‫התפיסה הזו? מה עמדתו של החוקר ג'ונתן מילר בנוגע לתפיסה הזו?‬

‫לפי הפסקה השנייה‪ ,‬כיצד הבין אריסטו את תפקידו של הלב?‬ ‫‪.2‬‬

‫לפי הפסקה השלישית‪ ,‬כיצד הבין גאלנוס את תפקידו של הלב?‬ ‫‪.3‬‬

‫לפי הפסקאות הרביעית והחמישית‪ ,‬מה הסיבה שבגללה עד תקופתו של וויליאם הארדי לא נתברר‬ ‫‪.4‬‬
‫תפקודו של הלב כמשאבה?‬

‫בפסקה השישית מתואר סירובם של גאלנוס ושל וֶ סַ אלְּ יּוס להכיר בעובדה שמחיצת הלב אינה חדירה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מדוע סרבו השניים להכיר בכך? כיצד ההכרה בכך הייתה משפיעה על התפיסה שלהם בנוגע לתפקוד‬
‫הלב?‬

‫חישבו על סיפור חקר הלב כפי שהוא מתואר בקטע‪ .‬מה בא הסיפור הזה להדגים? (היעזרו בקטע‬ ‫‪.6‬‬
‫הפותח וברעיון המובע בו)‪.‬‬
 ‫תשובות‬
‫התפיסה הרווחת על אודות החשיבה המדעית‪ ,‬היא שמהלך העניינים המאפיין את התפתחותה הוא‬ ‫‪.1‬‬
‫העלאת השערות והפרכתן כאשר נמצאות ראיות סותרות‪ .‬החוקר ג'ונתן מילר סבור שהתפיסה הזו‬
‫פשטנית ושגויה (שורות ‪ 2‬ו‪ .)3-‬לדעתו‪" ,‬החילוף" בין השערות שונות והאופן שבו ראיות נוגדות‬
‫שוללות השערות כלשהן אינם פשוטים כלל ועיקר‪ .‬מילר סבור – וכך אגב הוא גם יוכיח בקטע –‬
‫שלעיתים ראיות סותרות אינן מספיקות כדי לגרום לחוקרים לזנוח תיאוריות כלשהן‪ ,‬ושחוקרים‬
‫לעיתים מתקשים להרפות מהתיאוריות שלהם (גם כאשר יש ממצאים שמטילים אותן בספק)‪.‬‬

‫אריסטו סבר שתפקידו של הלב לספק לגוף את החום הדרוש לתפקודו‪ .‬בחדרי הלב‪ ,‬כך הוא טען‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בוערת להבה תמידית‪ ,‬שהאוויר הנשאף דרך הפה מווסת את עוצמתה ומונע התלהטות יתר שלה‪,‬‬
‫שעלולה – כך לפי סברתו – לפגוע בגוף‪.‬‬

‫גאלנוס‪ ,‬כמו אריסטו‪ ,‬סבר שבלב לוהטת הלהבה המספקת את החום החיוני לגוף‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כדאי‬ ‫‪.3‬‬
‫לשים לב לכך שמודל הבערה של גאלנוס היה מעט מורכב יותר מזה של אריסטו‪ :‬הוא הוסיף שהחומר‬
‫המספק דלק ללהבה הזו הוא המזון הנכנס לגוף‪ .‬המזון הזה מגיע לכבד דרך המעי‪ ,‬ובכבד הוא הופך‬
‫לדם אשר זורם ללב ומתלקח שם כאשר הוא בא במגע עם האוויר הנשאף‪.‬‬

‫הסיבה שבגללה לא נתברר תפקודו של הלב עד תקופתו של וויליאם הארדי‪ ,‬היא שעד תקופה זו לא‬ ‫‪.4‬‬
‫היו דימויים מתאימים‪ ,‬שיעלו על דעת החוקרים את האפשרות שהלב עובד כמשאבה‪ .‬למעשה‪ ,‬הטענה‬
‫הנטענת בפסקה הזו‪ ,‬היא שחוקרים ומדענים מושפעים במחקריהם מהתופעות שהם מכירים מחייהם‬
‫ומעולמם‪ .‬התופעות הללו‪ ,‬כך נטען בקטע‪ ,‬מתפקדות כ"מכשור מטפורי" עבורם‪ ,‬כלומר‪ ,‬כדימויים‬
‫שונים שבעזרתם הם מסבירים תופעות אחרות‪ .‬ובמילים פשוטות‪ :‬לגאלנוס היה קושי להכיר בתפקיד‬
‫הלב כמשאבה‪ ,‬משום שגאלנוס לא הכיר משאבות‪.‬‬

‫התשובה הזו כרוכה למעשה בתשובה שניתנה על השאלה הקודמת‪ .‬גלאנוס ּווֶ סַ אלְּ יּוס סרבו להכיר‬ ‫‪.5‬‬
‫בעובדה שמחיצת הלב אינה חדירה משום שהעובדה הזו הייתה ממוטטת את התיאוריה שלהם בנוגע‬
‫לתפקידו של הלב‪ .‬גלאנוס ווסאליוס התקשו להרפות מהתיאוריה הזו משום שהם לא יכלו להעלות על‬
‫דעתם מודל אחר לתפקוד הלב (ובהקשר הזה‪ ,‬ראו את התשובה לשאלה ‪.)4‬‬

‫הסיפור המובא בקטע – הסיפור על אודות התפתחות חקר הלב החל מהתקופה העתיקה ועד העת‬ ‫‪.6‬‬
‫החדשה – בא להדגים את הטענה של ג'ונתן מילר‪ ,‬שלעיתים ראיות סותרות אינן מספיקות להחלפתה‬
‫של השערה מדעית כלשהי‪ ,‬ושהקהילה המדעית לעיתים דובקת בתיאוריה כלשהי ומתקשה להמירה‬
‫באחרת‪ .‬בסיפור הספציפי על אודות חקר הלב‪ ,‬הסיבה לכך היא התלות הרעיונות שיש לחוקרים‬
‫בתופעות שהם נחשפים אליהן בעולמם‪.‬‬
 ‫שלב שלישי – כותרות ועוד כותרות‬
‫התאם כותרת לכל אחת מהפסקאות בטקסט‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫דוגמה לראייה סותרת שלא הספיקה‬

‫להפרכתה של תיאוריה מדעית‬ ‫פסקה ראשונה‬

‫"המכשור מטפורי" והשפעתו על חשיבתם‬ ‫פסקה שנייה‬

‫המדענית של חוקרים‬

‫מודל הלב של אריסטו‬ ‫פסקה שלישית‬

‫התפיסה הרווחת בנוגע למחשבה המדעית‬ ‫פסקאות רביעית וחמישית‬

‫ועמדתו של ג'ונתן מילר כלפיּה‬

‫מודל הלב של גאלנוס‬ ‫פסקה שישית‬

‫מהי לדעתך הכותרת הטובה ביותר לקטע?‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬כִ בשן או משאבה? – על מנגנון הפעולה המדויק של הלב‬
‫ב‪ .‬מאריסטו ועד מילר – על חקר הלב בעת העתיקה ובעת החדשה‬
‫ג‪ .‬על הקושי לזנוח תיאוריה מדעית; המחשת הקושי תוך דיון בחקר הלב‬
‫ד‪ .‬תפיסות רווחות בנוגע למחשבה המדעית; תפיסותיהם של אריסטו ושל גאלנוס‬

‫תשובה‪:‬‬
‫הכותרת המוצעת במסיח א' מתייחסת למנגנון הפעולה של הלב – נושא שאמנם הועלה בקטע‬ ‫א‪.‬‬
‫ונדון לאורכו‪ .‬אך הכותרת הזו איננה הכותרת המתאימה‪ .‬מדוע?‬
‫שימו לב לכך שפרישת סיפורו של חקר הלב הובאה בקטע מתוך מטרה להביע רעיון כלשהו‪,‬‬
‫שהוא‪-‬הוא עיקר הקטע‪ .‬הכוונה לרעיון שלפיו בנסיבות מסוימות‪ ,‬קהילה מדעית אינה נכונה‬
‫להרפות מתיאוריה כלשהי‪ ,‬למשל כאשר התיאוריה הזו הולמת את הכרתה את המציאות‪ .‬עניין‬
‫מהותי ועיקרי זה אינו מוזכר בכותרת ועל כן הכותרת אינה נכונה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הדיון שכן עוסק‬
‫בלב אינו מכוון בדיוק לאופן הפעולה של הלב‪ ,‬אלא הוא מעין פרישה היסטורית של גלגוליו‬
‫השונים של חקר הלב‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬הכותרת המוצעת במסיח ב' נפסלת הן מהטעמים שבגללם נפסלה הכותרת שהוצעה‬ ‫ב‪.‬‬
‫במסיח ב'‪ ,‬והן מטעמים נוספים‪ :‬ראשית‪ ,‬גם הכותרת הזו אינה מתייחסת לרעיון המרכזי של‬
‫הקטע (ראה פירוט לגבי סעיף א')‪ .‬שנית‪ ,‬הנוסח "מאריסטו ועד מילר" הוא נוסח שגוי‪ ,‬שכן הוא‬
‫משייך את אריסטו ואת מילר לאותה קבוצה‪ ,‬על אף שהם אינם שייכים לאותה קבוצה‪ .‬אריסטו‬
‫מוזכר בקטע בהקשר חקירתו את תפקיד הלב‪ ,‬אך מילר‪ ,‬לעומתו‪ ,‬אינו מצוין כחוקר לב‪ ,‬אלא‬
‫כחוקר שעוסק בתיאור ובאפיון הלכי חשיבה מדעיים‪.‬‬
‫הכותרת המוצעת בסעיף ג' ממצה היטב את הקטע‪ .‬היא מתייחסת הן לרעיון המרכזי שלו (הרעיון‬ ‫ג‪.‬‬
‫שלפיו קהילה מדעית לעיתים אינה נכונה להרפות מתיאוריה כלשהי‪ ,‬למשל כאשר התיאוריה הזו‬
‫הולמת את הכרתה את המציאות)‪ ,‬והן לאופן שבו הרעיון הזה מומחש בקטע‪ ,‬דרך תיאור‬
‫השתלשלות העניינים הנוגעת לחקר הלב‪ .‬כותרת זו היא אפוא הכותרת הנכונה‪.‬‬

‫הכותרת המוצעת במסיח ד' היא כותרת שגויה‪ ,‬והיא מדגימה מסיח אופייני מסוג שיש להיזהר‬ ‫ד‪.‬‬
‫ממנו‪ .‬כותרת כזו היא כותרת ש"עושה סלט" מכל מיני רעיונות שמובעים בקטע‪ ,‬ומביאה אותם‬
‫בהקשרים משובשים לגמרי‪.‬‬
‫קראו שוב את חלקו הראשון של נוסח הכותרת‪" :‬תפיסות רווחות בנוגע למחשבה המדעית"‪ .‬עד‬
‫כאן נוסח הכותרת עשוי להיראות נכון ואף מפתה‪ .‬אכן‪ ,‬הקטע נפתח בהצגת תפיסה רווחת ביחס‬
‫למחשבה המדעית וממשיך בהצגתה של הסתייגות כלשהי מהתפיסה הזו (הסתייגותו של החוקר‬
‫ג'ונתן מילר)‪ .‬אלא שכבר כאן הכותרת אינה מדויק‪ ,‬שכן בסך הכול – הדיון בקטע מתמקד‬
‫בהפרכתה של תפיסה אחת‪ ,‬ולא מזכיר שום תפיסה אחרת‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬עיקר ה"סלט" של‬
‫הכותרת הזו מגיע בהמשך‪ ,‬במילים "תפיסותיהם של אריסטו ושל גאלנוס"‪ .‬ראשית‪ ,‬בקטע לא‬
‫מוצגת שום תפיסה של אריסטו ביחס למחשבה המדעית‪ .‬אריסטו מוצג בהקשר של הבנת מנגנון‬
‫הפעולה של הלב‪ ,‬ותו לאו‪ .‬אותו דבר לגבי גאלנוס‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬משני חלקי הכותרת נעדרת כל‬
‫התייחסות לחקר הלב‪ ,‬שאמנם מובא בקטע במטרה להוכיח רעיון אחר‪ ,‬אך עדיין – אי‪-‬אפשר‬
‫להתעלם ממנו שהרי הוא חולש על חלקים ניכרים בטקסט‪ .‬הלקח‪ ,‬אם כן‪ ,‬צריך להיות כזה‪:‬‬
‫כותרת טובה‪ ,‬לא רק שהיא מתייחסת לרעיונות העיקריים שבטקסט באופן שאינו כללי מדי או‬
‫ספציפי מדי‪ ,‬עליה להיות גם מדויקת במידת‪-‬מה‪.‬‬
‫עמוד ריק‬