‫התפקיד הסיעודי במחלות כבד‬

‫הגורמים למחלות כבד‪:‬‬

‫נזק לתאי הכבד בגלל מחלה ישירה של הכבד או מחלה החוסמת את דרכי ניקוז של המרה‪.‬‬ ‫▼‬
‫ההפרעות בכבד מתחלקות לאקוטיות וכרונית‪ .‬הצורה השכיחה למחלות כבד היא הכרונית‬ ‫▼‬
‫צירוזיס=שחמת ‪ .‬השחמת היא ביטוי קליני של מחלה כרונית בכבד‪ ,‬מתקיים הרס של תאי הכבד ויצירת תאי‬ ‫▼‬
‫גליקוגן ושומן בנוסף לתאים הפיברוטיים‪.‬‬
‫השחמת שכיחה פי ‪ 2‬בגברים מאשר בנשים‪.‬‬ ‫▼‬

‫צהבת המוליטית‪ -‬שכיחה אצל תינוקות‪ ,‬לאחר קבלת מנות דם‪ ,‬הפרעות המוליטיות אחרות‪.‬‬
‫צהבת פטוצילולרית‪ -‬הידבקות בווירוסים ‪ A,B,C,D,E F‬כמו כן ‪yellow fever virus, Epstein-Barr virus‬‬

‫תרופות וכימיקלים‪ -‬אקמול‪ ,‬סוגי מתכת‪ ,HALOTEN ,‬סוגי אנטיביוטיקה‪choloform,‬‬ ‫‪‬‬

‫‪phosphorus, arsenicals‬‬
‫צריכת אלכוהול‬ ‫‪‬‬
‫צהבת חסימתית‪ -‬הפרעה במעבר של נוזלי המרה בדרכי המרה בגלל סיבות כמו‪:‬‬

‫אבנים‬ ‫‪‬‬
‫דלקת‬ ‫‪‬‬
‫גידול‬ ‫‪‬‬
‫לחץ מאיבר מוגדל‬ ‫‪‬‬
‫הפרעה במעבר המרה לכיס המרה‪:‬‬
‫סטסיס של המרה ב‪ canaliculi-‬בגלל תרופות‪ :‬גלולות‪ ,‬נוגדי דיכאון‪phenothiazines, antithyroid ,‬‬
‫‪medication, sulfonylureas, nitrofurantoin‬‬

‫בגלל ההפרעה של העברת נוזלי מרה למעי‪ ,‬המרה חוזרת לכבד‪ ,‬נספגת בדם‪ ,‬שוקעת בעור ובלחמיות‪ ,‬שתן כהה‪ ,‬צואה לבנה‪,‬‬
‫קושי בעיכול שומנים‪ ,‬קושי בנשימה‪ ,‬עליה בינונית ברמות ‪ ,AST ALT GGT‬עליה ברמות גבוהות של בילירובין ו ‪.ALP‬‬

‫צהבת ממחלות תורשתיות‪ -‬יש רמה גבוהה של בילירובין במחלות כמו‪:‬‬

‫‪Gilberts syndrome‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Wilsons disease‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Dubin-jonson syndrome‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Rotors syndrome‬‬ ‫‪‬‬
‫הטיפול בדלקת חריפה וכרונית של הכבד מסתכמים ב‪:‬‬
‫‪ )1‬הפסקת מתן תרופות‪ ,‬אלכוהול וכימיקלים‬
‫‪ )2‬פעמים רבות הנזק רב לכן יש צורך בהשתלת כבד‬
 ‫הטיפול בכאב‪ -:‬הכאב קיים בגלל הגדלת הכבד והמיימת‬

‫‪ ‬ביצוע אומדן כאב‬

‫‪ ‬מנוחה במיטה בעת הכאב‬
‫‪ ‬מתן תרופות להרגעת הכאב‬
‫למניעת זיהומים‪:‬‬
‫זיהומים ופריטוניטיס שכיחים בחולים עם שחמת או הסובלים מצהבת‬ ‫‪.A‬‬
‫אומדן חום כל ‪ 4‬שעות‬ ‫‪.B‬‬
‫מתן אנטיביוטיקה לפי צורך‬ ‫‪.C‬‬
‫הגבלת מבקרים למניעה חשיפת זיהומים‬ ‫‪.D‬‬
‫מנוחה במיטה כאשר החום עולה‬ ‫‪.E‬‬
‫לטיפול במיימת‬
‫‪ .i‬כלכלה דלת מלח‬
‫‪ .ii‬הגבלת נוזלים‬
‫‪ .iii‬משתנים‪ -‬עדיף כאלה שלא גורמים לאיבוד של אשלגן‬
‫‪ .iv‬מעקב משקל‪ -‬ברגע של ירידה דרסטית‬
‫‪ .v‬מאזן אלקטרוליטים‬
‫‪ .vi‬ניקור בטני‬
‫‪ .vii‬תנוחת המטופל‬
‫‪ .viii‬הקפדה על ריקון שתן לפני‬
‫תזונה‬
‫אומדן תזונה‪ -‬שקילה‪ ,‬רמת אלבומין‪ ,‬רמת סןכר‬ ‫‪.1‬‬
‫מתן תזונה לפי צרכי המטופל‬ ‫‪.2‬‬
‫הגבלה בצריכת המלח‬ ‫‪.3‬‬
‫ארוחות קטנות בהגשה יפה‬ ‫‪.4‬‬
‫מתן תרופות לטיפול בבחילות ועצירות‬ ‫‪.5‬‬
‫מתן וויטמינים בייחוד ויטמין ‪K‬‬ ‫‪.6‬‬
‫אומדן תפקוד ועייפות בגלל החסרים התזונתיים‬ ‫‪.7‬‬
‫עידוד לביצוע פעילות גופנית למניעת עצירות‬ ‫‪.8‬‬

‫טיפול באנספלופתיה‪( -‬הרעלה מוחית)‬

‫עקב באנספלופתיה הנגרמת מהצטברות אמוניה בדם‪ ,‬יש לתת למטופל ‪LACTULOSE‬‬ ‫‪‬‬
‫מתן ניאומיצין‬ ‫‪‬‬
‫הערכת תפקוד המטופל מבחינה מנטלית וקוגניטיבית‪ ,‬יכולת דיבור‪ ,‬אומדן אוריינטציה לזמן מקום ואדם‬ ‫‪‬‬
‫מניעת נפילות ופציעות‬ ‫‪‬‬
‫מתן הסבר על מצבו‬ ‫‪‬‬
‫מניעת מתן תרופות המגבירות בלבול‬ ‫‪‬‬
‫מעקב אחר אמוניה בדם‬ ‫‪‬‬
‫טיפול בעור‬
‫אומדן גרד‪ :‬בגלל החומרים שמצטברים וצהבת‬ ‫‪‬‬
‫יובש בגלל הפרעה בתזונה וויטמינים‬ ‫‪‬‬
‫מניעה של פצעי לחץ‬ ‫‪‬‬
‫למנוע שימוש בסבון עם אלכוהול הגורם ליובש בעור‬ ‫‪‬‬
‫לבצע מסא'ז‬ ‫‪‬‬
 ‫טיפול בדליות‪ -‬ורידים גדושים‬

‫מעקב סימנים חיוניים‪ ,‬אומדן הכרה‪ ,‬מעקב המוגלובין‪ ,‬מלנה‪ ,‬הקאות דמיות‪ ,‬מעקב שתן‪ ,‬גפיים קרות‬ ‫‪‬‬
‫מתן תרופות להורדת לחץ דם‬ ‫‪‬‬
‫בעת הדימום‪ :‬הפסקת מדללי דם‪ ,‬מתן דם נוזלים ואלקטרוליטים‬ ‫‪‬‬
‫מתן חמצן‬ ‫‪‬‬
‫אנדוסקופיה כמעקב וטיפול בדליות‬ ‫‪‬‬
‫עדיפות להתערבויות הבאות ולא לניתוח‬ ‫‪‬‬
‫הכנסת שאנט ל ‪ portal vein‬לניקוז והורדת לחץ דם יתר לחץ דם פורטלי‬ ‫‪‬‬