‫‪ 2‬מבנה‪ ,‬כוח‪ ,‬הזזה‬

‫‪äðáî‬‬
‫מבנה )‪ – (Structure‬החלק של האובייקט )בניי ‪,‬‬
‫גשר‪ ,‬כסא‪ ,‬ע ‪ ,‬גו חיה‪/‬אד ‪ (... ,‬השומר על צורתו של‬
‫האובייקט‪ ,‬תחת השפעות הסביבה‪.‬‬

‫‪ 2.1‬כוחות ועומסי‬

‫השפעת הסביבה העיקרית הפועלת על מבני הנדסיי‬

‫)כלומר מבני מתוכני ( היא כוחות ועומסי ‪ .‬המלה‬
‫"סביבה" פירושה בהקשר זה כל שבמגע ע פני המבנה‬
‫– הקרקע‪ ,‬האוויר‪ ,‬כלי רכב‪ ,‬אנשי ‪ ,‬ריהוט וכו‪ ,.‬כולל‬
‫המבנה עצמו )משקלו(‪ .‬השפעות סביבתיות טהורות‪,‬‬
‫כגו רוח‪ ,‬שינויי טמפרטורה‪ ,‬רעידת אדמה‪ ,‬וכדומה‪,‬‬
‫א ה משפיעות על המבנה בעיקר על ידי הפעלת כוחות‬
‫עליו‪ .‬יתרת הפרק מוקדשת בעיקר למושגי אלה‪.‬‬
‫‪çåë‬‬
‫‪ 2.1.1‬כוח‬

‫כוח )‪ – (Force‬השפעה על גו הגורמת )או מנסה‬

‫‪äòåðú‬‬ ‫לגרו ( לתנועתו או לתנועת חלק ממנו‪ ,‬או לשינוי‬
‫בתנועה‪ ,‬א נמצא כבר בתנועה‪.‬‬

‫ זוהי ההגדרה המקובלת לכוח‪ .‬מעניי שלמרות שכוח‬

‫הוא אחד הפרמטרי הבסיסיי בפיסיקה‪ ,‬הגדרתו היא‬
‫עקיפה ומסתמכת על האפקט שלו – תנועה‪ .‬עובדה זו‬
‫מעידה על מורכבות מושג הכוח והקושי בתפיסתו‪.‬‬
‫מושג התנועה הוא מושג שקל לתופסו באופ‬
‫הוא מורכב משני פרמטרי‬ ‫כי ג‬ ‫אינטואיטיווי‪ ,‬א‬
‫בסיסיי שיש קושי בהגדרת ‪ ,‬הלוא ה זמ ו מרחב‪.‬‬

‫הגדרת כוח באמצעות מושג התנועה‪ ,‬שהוא קל יחסית‬

‫לתפיסה‪ ,‬משרתת שתי מטרות‪ .‬מצד אחד היא‬
‫מאפשרת המחשה של כוחות ופעולת ‪ ,‬ומאידח היא‬
‫‪çåë‬‬ ‫מבליטה את הקשר בי כוח לתנועה )ראו הזזה‪ ,‬להל (‪,‬‬
‫קשר שהוא בסיסי בתורת המבנה ובעל השלכות‬
‫מרחיקות לכת‪ .‬כא מתחיל הקשר בי הצורה לפעולת‬
‫המבנה‪ ,‬שהוא הנושא המרכזי של חיבור זה‪.‬‬
‫‪ 2.1.1.1‬כוח הוא וקטור )‪ – (Vector‬פרמטר )מושג‬
‫פיסיקלי( בעל שני ערכי ‪ :‬גודל )עוצמה( וכיוו ‪.‬‬
‫באמצעות הקשר בי כוח לתנועה נוכל להבי את‬

‫‪11‬‬
 ‫מבוא למבני‬ ‫א‪ .‬הנאור‬ ‫‪12‬‬

‫משמעותו של וקטור באמצעות התנועה‪ :‬כאשר גו נע‬

‫מנקודה '‪ 'A‬לנקודה '‪ ,'B‬אי די בגודל המרחק בלבד‬
‫כדי להגדיר את מיקו '‪ 'B‬יחסית ל '‪ .'A‬יש צור‬
‫להגדיר ג כיוו )במרחב(‪.‬‬

‫פרמטרי בעלי ער יחיד – גודל – נקראי סקלרי‬

‫)‪ .(Scalars‬דוגמאות לסקלרי ‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬אור ‪,‬‬
‫‪ïååéë‬‬
‫נפח‪ ,‬אנרגיה‪ .‬נהוג לסמ וקטורי באמצעות ח ‪,‬‬
‫כאשר אור הח מייצג את גודל הווקטור וכיוו הח‬
‫)מ ה"זנב" אל ה"ראש"( מציי את כיוו הווקטור‪.‬‬

‫‪ 2.1.1.2‬יחידות‪ :‬כאמור‪ ,‬כוח הוא אחד הפרמטרי‬

‫‪ 1‬ניוטו – ‪ 1‬נ'‪ 0.1 = 1 N ,‬ק"ג )‪(0.1 kg‬‬
‫הבסיסיי בפיסיקה‪ ,‬ופירוש הדבר הוא שהוא נמדד‬
‫‪ 1‬קילו ניוטו – ‪ 1‬ק"נ‪ 1000 = 1 kN ,‬נ' = ‪ 100‬ק"ג‬ ‫ביחידות משלו‪ .‬יחידת הכוח לפי הסטנדרד הבינלאומי‬
‫‪ 1‬מגה ניוטו – ‪ 1‬מ"נ‪ 1000 = 1 MN ,‬ק"נ = ‪ 100‬טו‬ ‫)‪ (SI‬הוא ה ניוטו )‪ (Newton‬וקיצורה – נ' )‪ ,(N‬וכ‬
‫היחידות הנגזרות ממנה‪ :‬קילו ניוטו )ק"נ – ‪= (kN‬‬
‫‪ 1000‬נ'‪ ,‬מגה ניוטו )מ"נ – ‪ (MN‬מיליו נ'‪ .‬בדיבור‬
‫יומיומי משתמשי לפעמי ב קילוגר )ק"ג( ו טו‬
‫)ט'( שה יחידות של מסה‪.‬‬

‫יחידה בסיסית אחרת היא אור ‪ .‬בסטנדרד הבינלאומי‬

‫יחידות האור ה המטר )מ' – ‪ (m‬וה מילימטר )מ"מ‬
‫– ‪ .(mm‬מקובל להשתמש ג ב סנטימטר )ס"מ – ‪,(cm‬‬
‫בייחוד בהקשר של מבני בטו )שבה דיוק של‬
‫מילימטרי אינו מעשי‪ ,‬ויחידת המטר גסה יתר על‬
‫המידה(‪.‬‬

‫‪ñîåò‬‬ ‫עומס )‪ – (Load‬כוח המופעל על מבנה‬ ‫‪2.1.1.3‬‬

‫הנדסי על ידי הסביבה או על ידי עצ כלשהו )כולל‬
‫משקל המבנה עצמו או מבנה אחר כלשהו(‪ .‬הגדרה‬
‫חלופית‪ :‬כוח חיצוני המופעל על המבנה‪ ,‬פרט ל‬
‫‪äðáî‬‬ ‫ריאקציות )ראו הגדרות בפרק ‪ .(3‬סוגי כוחות אחרי‬
‫במבנה מוגדרי בפרק ‪.3‬‬

‫‪ 2.1.2‬סוגי עומסי על מבני אדריכליי‬

‫המדובר בבנייני ‪ ,‬גשרי ‪ ,‬אנדרטאות וכו'‪ .‬באופ כללי‬

‫מבחיני בשני סוגי עיקריי ‪ :‬עומסי כבידה ו‬
‫עומסי סביבתיי ‪ .‬למרות שכל העומסי הוגדרו‬
‫כנובעי מהשפעת הסביבה‪ ,‬המונח עומס סביבתי‬
‫הגדרות‬ ‫של עומס‪ .‬להל‬ ‫מתייחס לסוג מסוי‬
‫והסברי ‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫מבנה‪ ,‬כוח‪ ,‬הזזה‬ ‫פרק ‪2‬‬

‫‪ 2.1.2.1‬עומסי כבידה )‪ :(Gravity loads‬עומסי‬

‫הנובעי ממשקל של עצמי על המבנה‪ ,‬כולל משקל‬
‫המבנה עצמו )משקל הוא כוח(‪ .‬בדר כלל עומסי‬
‫אלה ה אנכיי ‪ ,‬אול לא תמיד – כוח עצירת רכב‪,‬‬
‫כוח המועבר באמצעות גלגילות‪ ,‬לח נוזלי או עפר‪,‬‬
‫‪òåá÷ ñîåò‬‬
‫ה דוגמאות לכוחות כבידה שיכולי להיות בעלי כיוו‬
‫אופקי או משופע‪ .‬מבחיני שני סוגי עומס כבידה‪:‬‬
‫עומס הנובע‬ ‫)‪:(Dead load‬‬ ‫עומס קבוע‬ ‫‰‬
‫ממשקל עצמי )מ‪.‬ע‪ (.‬של רכיבי המבנה ומרכיבי‬
‫ואבזרי המחוברי אליו באופ קבוע ובמיקו‬
‫ידוע מראש‪ .‬דוגמאות‪ :‬ריצו ‪ ,‬קירות חו וקירות‬
‫קבועי אחרי ‪ ,‬כיסויי וחיפויי למיניה וכדו'‪.‬‬
‫)‪ :(Live load‬עומס הנובע‬ ‫עומס שימושי‬ ‫‰‬
‫‪éùåîéù ñîåò‬‬ ‫משימוש המבנה ומרכיבי שמיקומ במבנה אינו‬
‫קבוע מראש‪ .‬דוגמאות‪ :‬משקל הריהוט‪ ,‬בני אד ‪,‬‬
‫מחיצות )שמיקומ עשוי להשתנות(‪ ,‬כלי רכב‬
‫)בגשרי ‪ ,‬חניוני (‪ ,‬סחורה מאוכסנת וכיוצ"ב‪.‬‬
‫)‪Environmental‬‬ ‫סביבתיי‬ ‫עומסי‬ ‫‪2.1.2.2‬‬
‫‪ :(loads‬כוחות אלה אינ נובעי ממשקל של‬
‫עצמי ‪ ,‬אלא מתנועה בסביבת המבנה – תנועת האוויר‬
‫)רוח( או הקרקע )רעידת אדמה(‪.‬‬

‫במקרה זה היחס עומס תנועה מתהפ התנועה היא‬

‫‪çåø‬‬ ‫שגורמת לכוחות‪ .‬כאשר האוויר נתקל במבנה הוא‬
‫מקנה לו תנועה ומפעיל עליו כוחות‪ .‬הכוחות ה בצורת‬
‫לח הידרוסטטי )ליתר דיוק לח הידרו דינמי(‪ ,‬ולכ‬
‫העומס הוא בכיוו ניצב לשטח פני המבנה‪ .‬רעידת‬
‫אדמה מקנה למבנה תנועה אופקית ועקב כ מפעילה‬
‫עליו כוחות אופקיי ‪ .‬כוחות אלה נובעי מ האינרציה‬
‫של המבנה ולכ ה יחסיי למסה )למשקל( של חלקי‬
‫המבנה‪.‬‬
‫‪äøåèøôîè‬‬
‫‪ 2.1.3‬השפעות סביבתיות נוספות‬

‫קיימות השפעות נוספות הכרוכות בתנועה שעשויה‬

‫לגרו לכוחות – בעיקר כוחות פנימיי במבנה )אבל לא‬
‫‪äîãà úãéòø‬‬
‫עומסי – פרק ‪ .(3‬השפעות אלה כוללות‪ :‬טמפרטורה‬
‫– שינויי עונתיי כלליי והבדלי טמפרטורה על פני‬
‫חלקי מבנה‪ ,‬למשל בי פני וחו ; שקיעת סמכי‬
 ‫מבוא למבני‬ ‫א‪ .‬הנאור‬ ‫‪14‬‬

‫)יסודות( – בעיקר הבדלי שקיעה בי יסודות )סמכי (‬

‫שוני ; שוני סטטיסטי במידות רכיבי מ המידות‬
‫המדויקות )אי התאמה(‪ .‬ההשפעה האחרונה אינה‬
‫השפעה סביבתית טהורה‪ ,‬אול היא דומה בפעולתה‬
‫להשפעת טמפרטורה‪.‬‬

‫סביבתיי ‪ ,‬השפעות אלה תלויות‬ ‫ שלא כמו עומסי‬

‫השפעות אלה גורמות‬ ‫בה‬ ‫בסוג המבנה – יש מבני‬
‫‪íéëîñ úòé÷ù‬‬
‫לכוחות‪ ,‬במבני אחרי ה גורמות רק ל דפורמציות –‬
‫ראו פרק ‪ – 5‬סיו סטטי‪.‬‬

‫‪ 2.1.4‬פירוס עומסי‬

‫בדר כלל העומס מחולק או מפורס על פני שטח רכיבי‬

‫המבנה )למשל גג‪ ,‬רצפה‪ ,‬מיסעת גשר(‪ .‬עומס כזה‬
‫נקרא עומס מפורס )‪ .(Distributed load‬העומס‬
‫יכול להיות מפורס באופני שוני ‪ .‬עוצמת העומס‬
‫המפורס מוגדרת כעומס על יחידת שטח‪.‬‬
‫‪ 2.1.4.1‬עומס מפורס )מחולק( שווה )עמ"ש(‬
‫)‪ :(Uniformly distributed load‬עומס מחולק‬
‫אחיד על פני השטח או על היטל של השטח‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫העומס על כל יחידת שטח )או היטלה( זהה‪ ,‬ללא הבדל‬
‫היכ יחידת השטח נלקחה‪.‬‬

‫בצורות שונות‪ .‬כפי‬ ‫מפורסי‬ ‫שוני‬ ‫ סוגי עומסי‬

‫שהוזכר‪ ,‬עומס רוח מפורס בניצב למשטח עליו הוא‬
‫‪ñîåò‬‬ ‫‪ñîåò‬‬ ‫פועל‪ .‬עומסי כבידה בדר כלל מפורסי אנכית‪ ,‬אול‬
‫‪ì÷ùî‬‬
‫‪âìù‬‬ ‫‪çåø‬‬ ‫עומס משקל עצמי על משטח נטוי מפורס על האור‬
‫‪éîöò‬‬
‫הנטוי‪ ,‬בעוד עומס שימושי )למשל שלג( מפורס על‬
‫אופני פירוס שווה‬
‫היטל אופקי‪.‬‬

‫‪ 2.1.4.2‬עומס מפורס כללי‪ .‬לעתי העומס אינו‬

‫מפורס באופ אחיד אלא העומס משתנה ממקו‬
‫למקו ‪ .‬נית לראות את העומס על פיסת שטח קטנה‬
‫מאוד )"השואפת לאפס"( כמפורס שווה על פיסה זו‪.‬‬
‫עוצמת )גודל( העומס על פיסות שונות משתנה‪ .‬עוצמת‬
‫העומס בנקודה כלשהי מוגדרת כגודל העומס על פיסת‬
‫שטח קטנה בסביבת הנקודה‪ ,‬מחולק בשטח הפיסה‪.‬‬

‫‪ 2.1.4.3‬יחידות‪ :‬בהתא להגדרה‪ ,‬עומס מפורס הוא‬

‫ביחידות של כוח‪/‬שטח‪ .‬כאשר העומס מפורס שווה‬
‫עומס מפורס לא שווה‬
 ‫‪15‬‬ ‫מבנה‪ ,‬כוח‪ ,‬הזזה‬ ‫פרק ‪2‬‬

‫גודל העומס קבוע על פני כל השטח‪ .‬היחידות בשיטה‬

‫הבינלאומית )‪:(SI‬‬

‫נ'‪/‬מ"ר )‪ = (N/m2‬פסקל )‪ .(Pascal – Pa‬עומס של‬

‫פסקל הוא עומס קט מאוד אי משתמשי בו‬
‫בדר כלל בתכ מבני ‪.‬‬

‫ק"נ‪/‬מ"ר )‪= (kN/m2‬קילופסקל )‪= (kiloPascal – kPa‬‬

‫‪ 1000‬נ'‪/‬מ"ר = ‪ 100‬ק"ג‪/‬מ"ר‪ .‬זוהי היחידה‬
‫המקובלת לעומסי מפורסי ‪.‬‬
‫עומס מרוכז ) ‪Concentrated load,‬‬ ‫‪2.1.4.4‬‬
‫‪ :(Point load‬לעתי העומס מפורס על שטח קט‬
‫מאוד ואז נוח לראותו כאילו הוא מרוכז בנקודה‬
‫וקוראי לו אז עומס מרוכז )או עומס נקודתי(‪.‬‬

‫עומסי מרוכזי נדירי ‪ ,‬כהשפעה סביבתית‪ ,‬ובדר‬

‫כלל מתקבלי כתוצאה מהעברת עומסי באמצעות‬
‫רכיבי מבנה )למשל עמוד או קורה( מחלק אחד לחלק‬
‫אחר של המבנה‪ .‬עומס מרוכז הוא כוח וסימונו בח‬
‫עומס מרוכז‬ ‫)ראו להל (‪.‬‬

‫‪ 2.1.5‬ערכי עומסי לצור תכ‬

‫ערכי עומסי שיש להתחשב בה בתכ מבני נקובי‬

‫בתקני שוני ‪:‬‬
‫‪ 2.1.5.1‬תק )‪ :(Code, standard‬מרכיב של עזרי‬
‫עומסי שימושיי אופייניי )ק"נ‪/‬מ"ר( – דוגמה בלבד‬
‫תכ )ראו פרק ‪ 1‬לעיל( – מסמ המחובר ומופ על ידי‬
‫‪1.5‬‬ ‫בנייני מגורי‬ ‫מוסדות ציבוריי ‪ ,‬לאומיי )באר – מכו התקני‬
‫‪2.0‬‬ ‫בנייני משרדי )כללי(‬ ‫הישראלי(‪ ,‬והמכיל הנחיות והוראות המחייבות את‬
‫‪4.0‬‬ ‫אולמות ע מקומות ישיבה קבועי‬ ‫המתכ ‪ .‬מטרת הוראות והנחיות אלה להבטיח רמת‬
‫‪3.0‬‬ ‫אולמות תעשייה קלה‬ ‫ביצוע נאותה )איכות‪ ,‬בטיחות‪ ,‬עמידות וכו'( של‬
‫‪3.0‬‬ ‫חנויות‪ :‬קטנות‬ ‫מוצרי הנדסיי שוני ‪ .‬עוצמת העומסי השכיחי‬
‫‪5.0‬‬ ‫גדולות‬ ‫שיש להתחשב בה בתכ מבני נתונה בתקני ‪ .‬למשל‬
‫‪2.0‬‬ ‫חדרי מלו‬ ‫התקני הישראליי )ת"י( ת"י ‪ 412‬לעומסי כבידה‪,‬‬
‫‪3.0‬‬ ‫חניוני למכוניות )ללא משאיות(‬ ‫ת"י ‪ 413‬לעומסי רעידת אדמה‪ ,‬ת"י ‪ 414‬לעומסי רוח‪.‬‬

‫דרישות‬ ‫מפרטי‬ ‫בהקשר של תכ מבני ‪ ,‬התקני‬

‫בשני תחומי ‪:‬‬
‫‪ 2.1.5.2‬בטיחות )‪ :(Safety‬יכולת המבנה על כל‬
‫חלקיו לשאת בעומסי התכ ללא כשל‪ .‬בהתחשב באי‬
‫הוודאות באשר לגודל העומסי ‪ ,‬לתכונות החומרי‬
‫מבוא למבני‬ ‫א‪ .‬הנאור‬ ‫‪16‬‬

‫מקדמי‬ ‫כוללי‬ ‫ולהתנהגות הרכיבי ‪ ,‬התקני‬

‫בטיחות )‪ (Safety factors‬להשפעות אלה‪.‬‬

‫‪ 2.1.5.3‬תפקוד‪ ,‬מצב שירות )‪:(Serviceability‬‬

‫יכולת המבנה למלא את תפקידו )כמוגדר בראש הפרק(‬
‫ולאפשר את הפעילות לשמה הוא נועד בצורה אמינה‪.‬‬
‫תנאי תפקוד כוללי הגבלות על תנועה במבנה ובחלקיו‬
‫– הזזות‪ ,‬דפורמציות‪ ,‬תנודות ורטט )ויברציה( וכו‪.‬‬
‫כשל תפקוד‬
‫‪ 2.2‬תנועה – הזזה וסיבוב‬

‫תנועה היא תוצאה מפעולת כוח או צירו של כוחות‪.‬‬

‫באופ כללי‪ ,‬תנועה מורכבת ממספר פרמטרי כגו‬
‫‪çåë‬‬ ‫מרחק‪ ,‬זמ ‪ ,‬מהירות‪ ,‬תאוצה‪ .‬במסגרת חיבור זה‬
‫‪P‬‬ ‫העניי הוא רק במרכיב המרחק‪ ,‬ה בזכות עצמו וה‬
‫‪∆ äææä‬‬ ‫בהקשרו לכוח‪.‬‬

‫‪ 2.2.1‬הזזה‬

‫הזזה )‪ :(Displacement‬מרחק התנועה הנגרמת‬

‫לגו )או לחלקו( על ידי כוח או מספר כוחות‪ .‬כוח הוא‬
‫מושג מופשט‪ .‬אי רואי כוחות אול מודעי‬
‫‪∆ äææä‬‬
‫לקיומ על ידי האפקט שה יוצרי – התנועה‪ .‬לעתי‬
‫קרובות קל יותר לקלוט ולהבי מידע על כוחות‬
‫באמצעות ההזזות אות הכוחות גורמי ‪ ,‬הזזות אות‬
‫נית לראות בעי או לדמיי בקלות יחסית‪ .‬הזזה היא‬
‫‪P çåë‬‬ ‫וקטור‪ ,‬בדומה לכוח הקשור בה‪.‬‬

‫‪ 2.2.2‬סיבוב‬

‫סיבוב )‪ :(Rotation‬סיבוב הוא סוג של תנועה‪ ,‬אבל‬

‫זו תנועה יותר מורכבת מהזזה קווית שכ כל נקודה‬
‫בגו מסתובב היא בעלת הזזה שונה‪ ,‬וקיימת נקודה‬
‫שבה אי כל הזזה‪ .‬הגו בכללותו איננו זז ממקומו‪.‬‬

‫נסמ סיבוב בח מעוק המצביע על מגמת הסיבוב‪ ,‬א‬

‫לא על גודלו‪ .‬ח זה איננו מציי וקטור‪.‬‬

‫ סיבוב הוא אכ ווקטור אול האופי הווקטורי שלו יותר‬

‫מורכב מווקטור הזזה פשוטה ולא נעשה בו שימוש‬
‫במסגרת חיבור זה‪ .‬פירוט נוס בהמש ‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫מבנה‪ ,‬כוח‪ ,‬הזזה‬ ‫פרק ‪2‬‬

‫‪ 2.2.3‬סיבוב הוא סוג של הזזה )הזזה קווית נקראת‬

‫הסחה‪ ,‬הסטה או טרנסלציה – ‪ – Translation‬בלע"ז(‪,‬‬
‫אול למניעת בלבול נשתמש במונח "הזזה" רק להזזה‬
‫קווית‪ .‬כל תנועה במסלול כלשהו יכולה להיחשב‬
‫כתנועה המורכבת מצירו של מסילות ישרות‬
‫ומעגליות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מצירו של הזזות וסיבובי ‪.‬‬

‫‪ 2.3‬צמד כוחות‪ ,‬מומנט‬

‫ברור שסיבוב לא יכול להיגר על ידי כוח פשוט מ‬

‫הסוג הגור הזזה‪ ,‬שכ אי הזזה כללית של הגו ‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫סיבוב נגר על ידי שני כוחות מקבילי ‪ ,‬בעלי גודל‬
‫שווה וכיווני מנוגדי ובמרחק מסוי זה מזה‪ .‬זוג‬
‫כוחות מ הסוג המתואר נקרא צמד כוחות או זוג‬
‫כוחות )‪ ,(Force couple‬או בקיצור "צמד"‪ .‬המרחק‬
‫'‪ 'a‬בי הכוחות נקרא זרוע )‪.(Lever arm‬‬

‫ברור שהגו לא יכול לנוע בכללו‪ ,‬שכ הכוחות דוחפי‬

‫‪P‬‬ ‫בכיווני מנוגדי ‪ ,‬אול נקודות האחיזה של הכוחות‬
‫יכולות לנוע בכיווני המנוגדי ובכ לגרו לסיבוב‪.‬‬

‫‪ 2.3.1‬מומנט‬

‫מומנט )‪ :(Moment‬באופ אינטואיטיווי‪ ,‬ומניסיו‬

‫היומיו ברור שאפקט הצמד לא תלוי רק בגודל‬
‫הכוחות המרכיבי את הצמד אלא ג בגודל הזרוע‪.‬‬
‫א גודל הזרוע שוא לאפס‪ ,‬לא נוצר כל סיבוב‪.‬‬
‫הכוחות פשוט "מבטלי " זה את זה‪ .‬ככל שהזרוע‬
‫גדלה‪ ,‬יותר "קל" לסובב את הגו ‪ ,‬כלומר נית להפעיל‬
‫כוח קט יותר‪.‬‬

‫על מנת לבטא את ההשפעה המשולבת של הכוח והזרוע‬

‫מגדירי פרמטר בש "מומנט" כ ‪ ,M = P×a‬שבו‪:‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ – M‬גודל המומנט‪ – P ,‬גודל הכוח של כל אחד מ‬
‫הכוחות המהווי את הצמד‪ – a ,‬הזרוע ביניה ‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫המומנט מסומ כח מעוק שכיוונו ככיוו הסיבוב‬
‫‪M=Pxa‬‬ ‫שהמומנט גור )ח זה איננו וקטור(‪.‬‬

‫נית להתייחס אל מומנט )ואל סיבוב( כאל סקלר )גודל‬

‫ע סימ ‪ ,‬א ללא כיוו (‪ ,‬שכ מגמת הסיבוב )במגמת‬
‫השעו או בניגוד למגמת השעו ( אינה תלויה בכיוו של‬
‫כל אחד מכוחות הצמד אלא רק במגמת אהדדי‪.‬‬
‫מבוא למבני‬ ‫א‪ .‬הנאור‬ ‫‪18‬‬

‫יחידות‪ :‬מומנט נמדד‪ ,‬בהתא להגדרתו‪ ,‬ביחידות של‬

‫)כוח ‪ x‬אור ( )ניוטו מטר – נ"מ )‪ ,(Nm‬קילו ניוטו‬
‫‪øåè÷ååä ïååéë‬‬ ‫מטר )‪ ,(kNm‬קג"מ )‪ (kgm‬וכו'‪ .‬בהמש ‪ ,‬כאשר מדובר‬
‫ב "כוחות" או בכוח כלשהו באופ כללי‪ ,‬הכוונה ל‬
‫"כוח קווי או מומנט" )"כוח מוכלל"(‪ .‬כאשר מדובר‬
‫בכוח מסוי ‪ ,‬המונח "כוח" ישמש לכוח קווי‪.‬‬

‫ כאמור הסיבוב וכ המומנט ה ‪ ,‬לאמיתו של דבר‪ ,‬וקטור‬

‫‪P‬‬ ‫כיוו‬ ‫המוגדר כדלהל ‪ :‬צמד הכוחות מגדיר מישור‪.‬‬

‫‪P‬‬
‫ווקטור ההזזה הסיבובית שהוא‬ ‫וקטור המומנט )וג‬
‫‪a‬‬
‫שמגמת הסיבוב‬ ‫גור ( מוגדר בניצב למישור זה‪ ,‬כ‬
‫במישור וכיוו הווקטור יוצרי מערכת "ימנית"‪ .‬נהוג‬
‫לסמ את הווקטור ה"סיבובי" הזה על ידי ח בעל ראש‬
‫כפול‪ .‬האופי התלת ממדי של וקטור המומנט ומישור‬
‫הצמד מקשה על הדימוי וההבנה בשימוש בו‪ ,‬ולכ לא‬
‫יעשה שימוש בתכונה זו במסגרת החומר הנדו בחיבור‬
‫זה‪.‬‬

‫‪ 2.4‬שילוב כוחות – שקול כוחות‬

‫בדר כלל‪ ,‬מבנה אינו נתו לפעולת כוח בודד אלא‬

‫לשילוב של כוחות ועומסי בכיווני שוני ובגדלי‬
‫שוני ‪ .‬על מנת להבי את השפעת כוחות אלה על‬
‫המבנה יש להבי כיצד לטפל בשילוב כזה – כיצד‬
‫"לעבוד" ע וקטורי ‪.‬‬

‫‪ 2.4.1‬סכו וקטורי שקול‬

‫של מספר וקטורי‬ ‫סכו‬ ‫)‪:(Resultant‬‬ ‫שקול‬

‫)כוחות או הזזות( הוא וקטור "שקול"‪ ,‬כלומר ווקטור‬
‫שאילו פעל לבדו‪ ,‬גדלו וכיוונו ה כאלה שהשפעת‬
‫‪R‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫זהה לזו של הווקטורי הפועלי ביחד‪.‬‬

‫‪ 2.4.1.1‬קל לדמיי את הפעולה של סיכו וקטורי‬

‫א נתבונ בהזזות במקו בכוחות‪ .‬גו שפועלי עליו‬
‫‪V2‬‬
‫‪V1‬‬ ‫כוחות בגדלי וכיווני שוני "רוצה" לזוז בכיווני‬
‫‪V1‬‬ ‫הכוחות הללו בו זמנית‪ .‬נוכל להיווכח בתוצאה‬
‫השקולה א נזיז את הגו בגודל ובכיוו המתאי לכל‬
‫כוח בזה אחר זה‪ .‬ההזזה השקולה היא ההזזה‬
‫‪V2‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫)הווקטור( המחברת את נקודת ראשית התנועה ע‬
‫הנקודה המציינת את סופה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫מבנה‪ ,‬כוח‪ ,‬הזזה‬ ‫פרק ‪2‬‬

‫‪ 2.4.1.2‬מסקנה‪ :‬על מנת לקבל את השקול של מספר‬

‫וקטורי באופ גרפי‪ ,‬יש לשרטט כל אחד מ‬
‫הווקטורי )בקנה מידה( בזה אחר זה – "זנב אל‬
‫ראש"‪ .‬השקול הוא הווקטור המחבר את תחילת )זנב(‬
‫הוקטור הראשו ע קצה )ראש( הווקטור האחרו ‪.‬‬
‫סדר הוקטורי בשרטוט אינו משפיע על השקול‪.‬‬
‫מסקנה זו תקפה לכל וקטור – לכוח כמו להזזה‪.‬‬

‫‪ 2.5‬מערכות צירי‬

‫התיאור הנ"ל של וקטורי מסתמ על אמצעי‬

‫גרפיי ‪ ,‬חזותיי ‪ .‬לצור חישובי כמותיי ‪ ,‬נוח לייחס‬
‫וקטורי למערכת ייחוס המורכבת מכיווני מוגדרי‬
‫מראש‪ ,‬במישור או במרחב‪ .‬מערכת כזו של כיווני‬
‫מוגדרי נקראת מערכת צירי ) ‪Coordinate‬‬
‫‪ – (system‬כל כיוו הוא ציר )‪.(axis‬‬

‫‪ 2.5.1‬מערכת צירי במישור‬

‫על מנת להגדיר מיקומה של נקודה '‪ 'A‬יחסית לנקודה‬

‫קבועה במישור – ראשית הצירי )‪,'O' – (origin‬‬
‫דרושות שתי קואורדינטות )‪– (Coordinates‬‬
‫גדלי המצייני מיקו ‪ .‬למשל‪ ,‬מרחק הנקודה '‪ 'A‬מ‬
‫הראשית והזווית שמרחק זה יוצר ע ציר מוגדר‬
‫)הזווית נמדדת מ הציר במגמה מוגדרת(‪ .‬לחילופי ‪,‬‬
‫הקואורדינטות יכולות להיות מרחקי הנקודה '‪ 'A‬משני‬
‫צירי הנפגשי בראשית )המרחקי נמדדי בניצב‬
‫לצירי (‪.‬‬

‫‪ 2.5.2‬מערכת צירי במרחב‬

‫באופ דומה‪ ,‬להגדרת מיקו נקודה '‪ 'A‬במרחב‬

‫דרושות שלוש קואורדינטות‪ :‬מרחק )מ הראשית(‬
‫ושתי זוויות )משני צירי (; שני מרחקי )משני צירי (‬
‫וזווית‪ ,‬או שלושה מרחקי )משלושה צירי (‪ .‬מספר‬
‫הקואורדינטות הדרוש להגדיר מיקו נקודה במערכת‬
‫הייחוס נקרא ממדיות )‪ (Dimensionality‬המערכת‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬המישור הוא דו ממדי והמרחב תלת ממדי‪.‬‬

‫ נית לדבר באופ מופשט על מרחבי רב ממדיי והדבר‬

‫נעשה לצור טיפול מתמטי בנושאי שוני ‪.‬‬
‫מבוא למבני‬ ‫א‪ .‬הנאור‬ ‫‪20‬‬

‫‪ 2.5.3‬מערכת צירי קרטזית‬

‫)‪) (Cartesian system‬על‬ ‫מערכת צירי קרטזית‬

‫המתמטיקאי הצרפתי ‪.( René Descartes – 1596-1650‬‬ ‫ש‬
‫במערכת זו הצירי ה קוי ישרי שהזוויות ביניה‬
‫ישרות והקואורדינטות ה מרחקי הנקודה מ הצירי ‪.‬‬

‫רכיבי‬ ‫‪ 2.6‬וקטורי במערכת צירי‬

‫על ידי‬ ‫הכיוו והגודל של ווקטור כלשהו מוגדרי‬

‫רכיב‬ ‫רכיבי הווקטור במערכת הצירי ‪.‬‬
‫)‪ (Component‬של וקטור הוא היטל הווקטור על‬
‫אחד הצירי ‪ .‬ההיטל על ציר מסוי מתקבל על ידי‬
‫חיתו ציר זה ע שני מישורי הניצבי לו דר קצות‬
‫הווקטור הנדו ‪ .‬נית להתייחס אל רכיב של וקטור כאל‬
‫סקלר – בעל גודל וסימ ) ‪ +‬או ( בלבד‪.‬‬

‫אור הווקטור הוא המרחק בי נקודת הראשית )הזנב(‬

‫של הוקטור – נקודה '‪ 'A‬לנקודת הקצה )הראש( –‬
‫נקודה '‪ .'B‬כאמור‪ ,‬רכיבי הווקטור ה היטלי הוקטור‬
‫על הצירי ‪ .‬היטלי אלה נתוני על ידי הפרשי‬
‫הקואורדינטות בי נקודה '‪ 'A‬ונקודה '‪:'B‬‬

‫) ‪∆ x = x B − x A , ∆ y = y B − y A , (∆ z = z B − z A‬‬

‫הסימ ∆ מציי "הפרש" והציו התחתי מציי את‬

‫הציר אליו מתייחס הרכיב )הביטוי בסוגריי עבור‬
‫מערכת תלת ממדית בלבד(‪ .‬אור הוקטור נתו )לפי‬
‫פיתגורס( על ידי‪:‬‬

‫במישור‪l = ∆2x + ∆2y :‬‬

‫במרחב‪l = ∆2x + ∆2y + ∆2z :‬‬

‫כיוו הוקטור מוגדר על ידי סימני הרכיבי ‪ .‬הרכיב‬

‫מוגדר כהפרש הקואורדינטות כאשר קואורדינטות‬
‫נקודת הראשית מופחתות מקואורדינטות נקודת‬
‫הקצה )ראו נוסחות לעיל(‪ .‬הביטוי עבור הפרשי‬
‫הקואורדינטות לעיל מבטא וקטור מ '‪ 'A‬אל '‪.'B‬‬
‫וקטור מ '‪ 'B‬אל '‪ 'A‬יהיה בעל רכיבי בסימני‬
‫הפוכי ‪ .‬טיפול ברכיבי במקו בווקטור עצמו‬
‫‪21‬‬ ‫מבנה‪ ,‬כוח‪ ,‬הזזה‬ ‫פרק ‪2‬‬

‫מאפשר להשתמש בפעולות אלגבריות סקלריות במקו‬

‫בפעולות וקטוריות‪.‬‬

‫‪ 2.7‬סכו וקטורי במערכת קרטזית‬

‫מאחר שוקטורי מיוצגי על ידי רכיביה במערכת‬

‫קרטזית‪ ,‬סכו של מספר וקטורי הוא פשוט סכו‬
‫רכיביה ‪ .‬כמוב שיש לסכ את הרכיבי בכיוו כל‬
‫ציר בנפרד‪:‬‬

‫; )‪Rx = V1x + V2x + ... = Σ (Vx‬‬

‫‪Ry = Σ (Vy) ; ...‬‬
‫האות היוונית "סיגמה" פירושה "סכו "‬ ‫‪Σ‬‬
‫הפרמטרי שבסוגריי ‪.‬‬

‫הערה‪ :‬הווקטור עצמו הוא השקול של רכיביו א‬

‫נתייחס אליה כאל וקטורי בכיווני הצירי ‪.‬‬

‫‪ 2.8‬סכו מומנטי‬

‫במישור נית להתייחס אל מומנטי כאל סקלרי ‪,‬‬

‫כנזכר לעיל‪ ,‬ונית לסכמ בצורה אלגברית ‪ ,‬בהתחשב‬
‫בסימני ‪ ,‬כמוב ‪ .‬נית ‪ ,‬למשל‪ ,‬להגדיר מגמה חיובית‬
‫בניגוד למגמת השעו )נמ"ש(‪ .‬רק במקרי נדירי יש‬
‫לסכ מומנטי במרחב )כלומר מומנטי שצמדי‬
‫כוחותיה נמצאי במישורי שוני (‪.‬‬

‫אלה נית להשתמש בייצוג הווקטורי של‬ ‫ במקרי‬

‫ככל וקטור אחר‪ .‬נית להימנע מ‬ ‫ולסכמ‬ ‫מומנטי‬
‫הייצוג הווקטורי על ידי הטלת צמדי הכוחות המהווי‬
‫את המומנטי על מישורי הצירי )כל זוג צירי קובע‬
‫מישור – ‪ (x-y, x-z, y-z‬ולסכ מומנטי בכל מישור‬
‫בנפרד‪.‬‬

‫‪ 2.9‬מיקו שקול כוחות במישור‬

‫‪ 2.9.1‬מערכת כוחות מקבילי‬

‫שקול של מערכת כוחות מקבילי שווה בגדלו לסכו‬

‫הכוחות והוא מקביל לה ‪ .‬לקבלת נקודת פעולת הכוח‬
‫נפעיל בנקודת הייחוס כוחות מדומי השווי בגדל‬
‫לכוחות הנתוני והפוכי במגמת ‪ .‬הכוחות המדומי‬
‫מבוא למבני‬ ‫א‪ .‬הנאור‬ ‫‪22‬‬

‫יוצרי ע הכוחות הנתוני צמדי כוחות‪ .‬סכו‬

‫הכוחות המדומי יוצר צמד ע שקול הכוחות‪.‬‬

‫מיקו השקול נקבע מ התנאי שמומנט הצמד שלו‬

‫שווה לסכו מומנטי צמדי הכוחות הנתוני ‪ .‬תנאי זה‬
‫נובע מ הדרישה שהשפעת השקול תהיה זהה להשפעת‬
‫הכוחות‪ ,‬כולל סיבוב סביב נקודה כלשהי‪ .‬מכא נובע‪:‬‬
‫‪M R = R ⋅ x R = ∑ M P = P1 ⋅ x1 + P2 ⋅ x 2 + L‬‬
‫) ‪= ∑ (Pi ⋅ xi‬‬

‫= ‪xR‬‬
‫) ‪∑ (Pi ⋅ xi ) = ∑ (Pi ⋅ xi‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪∑P‬‬
‫‪ 2.9.2‬מערכת כוחות כלשהי‬

‫נית להשתמש בתוצאה זו לקבלת מיקו נקודת‬

‫האחיזה של השקול של מערכת כוחות כלשהי )לוא‬
‫דווקא מקבילי (‪ ,‬על ידי הפעלת הכלל הנ"ל על רכיבי‬
‫הכוחות‪ .‬מחליפי כל כוח ברכיביו כ שהרכיבי‬
‫אוחזי בנקודת אחיזת הכוח‪ .‬רכיבי הכוחות בכיוו‬
‫ציר כלשהו )‪ (x, y‬יוצרי מערכת כוחות מקבילי ולכ‬
‫אפשר להשתמש בתוצאה הנ"ל לגבי מיקו רכיב‬
‫השקול בכיוו אותו הציר – מרחקו מ הציר‪ .‬נקודת‬
‫אחיזת השקול היא נקודת ההצטלבות של כיווני שני‬
‫הרכיבי ‪.‬‬

‫‪ 2.9.3‬שקול של עומס מפורס‬

‫נית לחשב את גודל ומיקו השקול של עומס לאור‬

‫רצועה צרה )גשר‪ ,‬קורה וכו‪ – .‬ראו סעי ‪ (4.2.1‬בעל‬
‫פירוס בצורת עקו כלשהו בדר הבאה‪ .‬מחלקי את‬
‫השטח של עקו העומס לשטחי מלבניי ‪ .‬שקול‬
‫העומס של כל שטח מלבני בעל עומס קבוע )ליחידת‬
‫רוחב של הרצועה( הוא העומס מוכפל ברוחב המלב –‬
‫כלומר שטח המלב ‪ ,‬ומיקומו במרכז המלב ‪ .‬מתקבלת‬
‫סדרה של עומסי מקבילי ששקול מחושב לפי סעי‬
‫‪ 2.9.1‬לעיל‪ .‬מ ההלי נובע שגולד הכוח השקול הוא‬
‫השטח הכלוא על ידי דיאגרמת העומס‪ ,‬ומיקומו במרכז‬
‫הכובדשל השטח – ראו סעי ‪.5.4.2.2‬‬