‫דו"ח מעבדה בהנדסת קרקע‬

‫מעבדה מס' ‪1‬‬

‫מיון וסיווג קרקעות וגבולות אטרברג‬

‫מגישים‪:‬‬
‫חתימה‪ :‬שי חזן‬ ‫ת‪.‬ז‪315740811 :‬‬ ‫שם‪ :‬שי חזן‬
‫חתימה‪ :‬שמואל אבקסיס‬ ‫ת‪.‬ז‪311211072 :‬‬ ‫שם‪ :‬שמואל אבקסיס‬
‫חתימה‪ :‬רועי עג'מי‬ ‫ת‪.‬ז‪312530975 :‬‬ ‫שם‪ :‬רועי עג'מי‬
‫חתימה‪ :‬אופיר מוקד‬ ‫ת‪.‬ז‪205682586 :‬‬ ‫שם‪ :‬אופיר מוקד‬

‫* בחתימתי אני מאשר‪/‬ת כי אני לוקח‪/‬ת אחריות על תוכן הדוח ושום דבר בו לא נעשה ללא ידיעתי‪.‬‬
 ‫מבוא כללי‬ ‫‪.1‬‬
‫מטרות העבודה‪:‬‬
‫בניסוי זה לקחנו דגימה מופרת של קרקע מהאתר‪ ,‬כדי לבצע סיווג על פי שיטת מיון אחידה ובכך לגלות את‬
‫תכונותיה של אותה קרקע‪ .‬ע"י מיון זה נוצר שיתוף הפעולה והשפה המשותפת בין הגיאולוגים לבין המהנדסים‪.‬‬
‫המהנדסים מעוניינים בתכונות הקרקע לצרכים ומטרות הנדסיות כגון סלילת דרכים ובניית יסודות‪.‬‬
‫מכאן מגיע הצורך בבחינת תכונות הקרקע שיבטיחו את יציבות הפרויקט‪ ,‬שכאמור‪ ,‬בסיס היציבות שלו מתחיל מן‬
‫הקרקע‪.‬‬

‫שיטות העבודה‪:‬‬

‫ניסוי מספר ‪ – 1‬דירוג הקרקע בשיטת ‪:ASTM‬‬

‫כלי הניסוי‪:‬‬

‫מערכת של ‪ 7‬נפות‬ ‫‪‬‬

‫קופסאות אלומיניום ממוספרות למדידת משקל המדגם‬ ‫‪‬‬
‫משקל אלקטרוני (בעל כושר הבחנה של ‪ 1‬גרם)‬ ‫‪‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫בניסוי זה נשקלו ‪ 500‬גרם של קרקע מופרת כלשהי‪ ,‬תוך הקפדה שהקרקע תהיה נקייה מגושים‪ .‬דגימה זו‬
‫הועברה דרך מערכת של ‪ 7‬נפות בעלות רשת חוטי מתכת ונקבים רבועים בגדלים שונים‪ ,‬ומתחתם קערה לשם‬
‫איסוף הגרגרים הדקים אשר עברו את הנפה הקטנה ביותר (‪ 0.075‬מ"מ)‪.‬‬
‫להלן מערכת הנפות לפי סדר הנפות אליהן הוכנסה הדגימה‪:‬‬

‫כינוי נפה גודל נפה (מ"מ)‬

‫‪4.75‬‬ ‫‪#4‬‬
‫‪2.36‬‬ ‫‪#8‬‬
‫‪1.18‬‬ ‫‪#16‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪#30‬‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪#50‬‬
‫‪0.15‬‬ ‫‪#100‬‬
‫‪0.075‬‬ ‫‪#200‬‬

‫שתי נפות הכרחיות לסיווג סוג הקרקע הן‪:‬‬

‫נפה ‪ 4.75( #4‬מ"מ) ‪ -‬הנפה העליונה‪ ,‬המהווה גבול בין צרורות לחול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נפה ‪ 0.075( #200‬מ"מ) – מהווה את הגבול בין קרקע גסת גרגר (צרורות וחול) לקרקע דקת גרגר (טין‬ ‫‪.2‬‬
‫וחרסית)‪.‬‬
‫הנחנו את הקרקע בנפה העליונה וניערנו את מערכת הנפות באופן יסודי וסיבובי במשך דקה עד אשר החול נעצר‬
‫על נפה המעידה על גודלו‪.‬‬
‫לאחר מכן נשקול כל חומר משתייר מכל נפה בנפרד ובכך נדע מהו האחוז של כל גודל מתוך הכמות כולה‪.‬‬
 ‫בטבלת עזר לרישום תוצאות של מיון התחשבנו במספר פרמטרים‪:‬‬

‫גודל הנפה – נקבע לפי גודל הנקבים ביחידות מטריות (מ"מ)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כינוי הנפה – נקבע על ידי כמות הנקבים שנכנסים באינץ' אורך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משקל משתייר – המשקל של החומר הנשאר על כל הנפה (בגרמים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחוז משתייר על נפה [‪ – ]%‬אחוז החומר הנשאר על הנפה הנמדדת (‪ ,)Mi‬מכלל החומר הנמדד (‪,)Mt‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Mi‬‬
‫‪.‬‬ ‫פרמטר זה מחושב באופן הבא‪:‬‬
‫‪Mt‬‬
‫אחוז משתייר סכומי [‪ – ]%‬אחוז כלל החומר המשתייר על כל הנפות הגדולות מהנפה הנמדדת עד‬ ‫‪‬‬
‫הנפה עצמה‪ .‬פרמטר זה נמדד על ידי סכימה של כלל אחוזי החומר המשתייר של כל הנפות החל מהנפה‬
‫הגדולה ביותר על הנפה הספציפית‪.‬‬
‫אחוז העובר [‪ - ]%‬מייצג את האחוז שעבר על כל נפה ומחושב על ידי הפחתת אחוז משתייר סכומי מ‬ ‫‪‬‬
‫‪.100%‬‬
‫התוצאות הוצגו באמצעות גרף – "עקום דירוג"‪ ,‬בו הציר האופקי – ציר גודל הגרגיר‪ ,‬הינו ציר לוגריתמי‪ ,‬לעומת‬
‫הציר האנכי‪ -‬האחוז העובר‪ ,‬אשר הוצג בצורה רגילה‪ .‬הגרף מתאר את אחוז החומר העובר כפונקציה של גודל‬
‫הגרגיר‪.‬‬
‫אנליזה של הגרף ‪ -‬הוצאו נתונים אשר מעידים על המדרג‪/‬מיון במדגם‪:‬‬
‫‪D 60‬‬
‫=‪C u‬‬ ‫‪ – C u‬מדד אחידות הקרקע‪ .‬מחושב כך‪:‬‬
‫‪D 10‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪( D30‬‬
‫=‪C c‬‬ ‫‪ – C c‬מדד עקמומיות הקרקע‪ .‬מחושב כך‪:‬‬
‫‪D10 ∙ D60‬‬

‫‪ D 10 , D30 , D 60 -‬אשר נלקחו מתוך הגרף מייצגים את גודל הגרגיר אשר ‪ 30 % ,10 %‬ו‪ 60 % -‬מהדגימה גדולים‬
‫ממנו‪.‬‬

‫ניסוי מספר ‪ – 2‬קביעת גבול הנזילות של הקרקע‪:‬‬

‫בדיקת גבול הנזילות בקרקע נתונה – בדיקת תכולת הרטיבות בקרקע במעבר ממצב פלסטי לנוזל‪.‬‬

‫כלי הניסוי ‪:‬‬

‫מכשיר קסגרנדה – מכשיר מכני המורכב מקערית פליז המחוברת לגרר גובה לבקרת גובה נפילתה על‬ ‫‪‬‬
‫בסיס גומי קשה‪ .‬המכשיר מופעל ידנית ומשמש לקביעת גבול נזילות של מדגם הקרקע‪.‬‬
‫כלי חריצה שטוח העשוי מתכת בלתי קורזיבית ובעל מידות תקניות‬ ‫‪‬‬
‫בקבוק שטיפה להוספת מים למדגם‬ ‫‪‬‬
‫קופסאות אלומיניום ממוספרות למדידת משקל המדגם‬ ‫‪‬‬
‫סכין המשמשת למילוי תכולת קערת מכשיר הקסגרנדה‬ ‫‪‬‬
‫משקל אלקטרוני (בעל כושר הבחנה של ‪ 0.01‬גרם)‬ ‫‪‬‬
 ‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫נלקחה דוגמת קרקע בעלת רטיבות שאינה ידועה אשר הוכנה מראש‪ .‬הדוגמא הונחה בצורה תקנית (מילוי‬
‫הקערה עד סופה ויישור הדגימה באמצעות הסכין) בקערת מכשיר הקסגרנדה‪.‬‬
‫באמצעות חורץ תיקני‪ ,‬נעשה חריץ בדוגמת הקרקע לאורך הקוטר של הקערה והחל סיבוב ידית המכשיר‪ ,‬כך‬
‫שקערת המכשיר עלתה מעט‪ ,‬אל גובה גבוה ומדוד‪ ,‬והוטלה חזרה מטה על גבי משטח קשיח‪ .‬כל סוף סיבוב כזה‪,‬‬
‫בו הקערה הוטלה חזרה על פני המשטח‪ ,‬נקרא "נקישה"‪.‬‬
‫נרשמו מספר הנקישות הדרושות לשם סגירת החריץ (סגירה ראשונית של שפתי החריץ‪ ,‬באורך של קצה החורץ)‪.‬‬
‫התהליך נשנה ‪ 4‬פעמים עם ערכים שונים של תכולת רטיבות‪ ,‬ובהתאם מספר נקישות שונה לשם סגירת החריץ‪.‬‬
‫הדגימות השונות הונחו בתוך קופסאות אלומיניום ממוספרות (שמשקלם נרשם בנפרד)‪ ,‬נשקלו במשקל אלקטרוני‬
‫בעל יכולת הבחנה של ‪ 0.01‬גרם‪ ,‬ונשלחו לייבוש למשך ‪ 24‬שעות‪ .‬לאחר ייבוש הדגימות (יחד עם קופסאות‬
‫האלומיניום) נשקלו שנית (על ידי המדריכים)‪ ,‬אולם הפעם היו יבשות‪ .‬באופן זה‪ ,‬ניתן היה לקבוע את משקל‬
‫המוצקים – יבש בתנור‪ ,‬ומשקל המים (הפרשי המשקלים בין המצב ההתחלתי למצב השני – יבש בתנור)‪ .‬משקלי‬
‫הדגימות נרשמו בטבלה ואילו תכולת הרטיבות חושבה באמצעות הנוסחה‪:‬‬
‫‪Mw‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫] ‪∙100 [%‬‬
‫‪Ms‬‬
‫כאשר ‪ – ω‬תכולת הרטיבות באחוזים‪.‬‬

‫‪ – M w‬משקל מי הנקבים בדוגמא‪.‬‬

‫‪ - M s‬משקל המוצקים בדוגמא‪.‬‬

‫תוצאות הניסוי הוכנסו לגרף לוגריתמי של תכולת רטיבות כנגד ‪ log‬מספר הנקישות‪ .‬קו התאמה לינארי הותאם‬
‫עבור התוצאות‪ ,‬ותכולת הרטיבות המתאימה ל‪ 25 -‬נקישות הינה גבול הנזילות – ¿‪.‬‬

‫ניסוי מספר ‪ – 3‬קביעת גבול הפלסטיות של הקרקע‪:‬‬

‫כלי הניסוי‪:‬‬

‫משקל אלקטרוני עם כושר הבחנה של ‪ 1‬גרם אשר משמש לשקילת מדגם הקרקע בניסוי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קופסת אלומיניום ממוספרת‪ ,‬המשמשת לשקילה לפני ואחרי יבוש המדגם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫המשקל אופס למשקל כוס ריקה ונלקחה דגימת קרקע מניסוי ‪( 2‬דגימה בעלת תכולת מים נמוכה)‪.‬‬
‫הדגימה גולגלה עם כף היד על גבי המשטח עד היווצרות פתיל בקוטר של כ‪ 3-‬מ"מ‪ .‬פעולת הגלגול נעשתה מחדש‬
‫עד להופעת סדקים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מספר חתיכות הפתיל הונחו בקופסת האלומיניום ונשקלה שנית‪ .‬לבסוף קופסת‬
‫האלומיניום והדגימה שעליה הוכנסו לייבוש בתנור‪ ,‬ונשקלו שוב‪ .‬תכולת הרטיבות תחושב לאחר שהדגימה יובשה‬
‫לגמרי‪ ,‬על ידי חלוקה של משקל המים‪ ,‬שהוא ההפרש בין המשקל היבש בתנור (משקל המוצקים) למשקל המקורי‬
‫(כולל מים בתוכו)‪ ,‬במשקל היבש בתנור‪ .‬בעקבות גלגול הדגימה בין האצבעות היא החלה לאבד נוזלים הן מכיוון‬
‫שפעולה זו גרמה לחימום הדגימה ובכך לייבושה וכן מכיוון שגודל הדגימה קטן‪ .‬על כן היא בעלת יחס שטח פנים‬
‫לנפח גדול‪ .‬פעולה זו היא שיצרה את הסדקים‪.‬‬
 ‫תוצאות‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬סיווג קרקע גסת גרגר‬

‫טבלת עזר לרישום תוצאות של מיון‬

‫משקל המדגם לפני הניפוי‪ 500 :‬גרם‬
‫משקל משתייר‬ ‫אחוז משתייר על‬ ‫אחוז משתייר‬
‫נפה‪#‬‬ ‫גודל נפה (מ"מ)‬ ‫אחוז עובר‬
‫על הנפה (גרם)‬ ‫הנפה‬ ‫סכומי‬
‫‪#4‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100%‬‬
‫‪#8‬‬ ‫‪2.36‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2.4%‬‬ ‫‪2.4%‬‬ ‫‪97.6%‬‬
‫‪#16‬‬ ‫‪1.18‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪9.2%‬‬ ‫‪11.6%‬‬ ‫‪88.4%‬‬
‫‪#30‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪41.2%‬‬ ‫‪52.8%‬‬ ‫‪47.2%‬‬
‫‪#50‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪37.6%‬‬ ‫‪90.4%‬‬ ‫‪9.6%‬‬
‫‪#100‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪8.4%‬‬ ‫‪98.8%‬‬ ‫‪1.2%‬‬
‫‪#200‬‬ ‫‪0.075‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.4%‬‬ ‫‪99.2%‬‬ ‫‪0.8%‬‬
‫‪496‬‬ ‫‪99.2%‬‬ ‫=‪Σ‬‬ ‫בדיקה‬
‫טבלה המתארת את הנתונים שהתקבלו עבור העבודה עם הנפות‬

‫אחוז שעבר נפה ‪0.8% : 200#‬‬

‫סתירה בין סה"כ משקלים משתיירים למשקל המדגם לפני הניפוי‪0.8% :‬‬
 ‫התפלגות גדלי גרגיר‬
‫‪%001‬‬
‫‪%09‬‬
‫‪%08‬‬
‫‪%07‬‬
‫‪%06‬‬
‫אחוז שעבר‬

‫‪%05‬‬

‫‪27.0‬‬
‫‪%04‬‬

‫‪774.0‬‬
‫‪%03‬‬
‫‪%02‬‬

‫‪203.0‬‬
‫‪%01‬‬
‫‪%0‬‬
‫‪10.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪01‬‬
‫גודל גרגיר במ"מ‬

‫גרף המתאר את קוטר הגרגרים כנגד אחוז הקרקע העובר כל נפה‬

‫מקדמי האחידות והעקמומיות‪:‬‬

‫‪D10‬‬ ‫‪D 30‬‬ ‫‪D60‬‬ ‫מקדם האחידות ‪C u‬‬ ‫מקדם העקמומיות ‪C c‬‬
‫‪2‬‬
‫‪D 60‬‬ ‫) ‪( D30‬‬
‫‪0.302‬‬ ‫‪0.447‬‬ ‫‪0.72‬‬ ‫‪=2.384‬‬ ‫‪=0.919‬‬
‫‪D 10‬‬ ‫‪D10 ∙ D 60‬‬
 ‫שיטת מיון אחידה ‪USCS‬‬

‫קביעת סוג הקרקע לפי שיטת ‪:USCS‬‬

‫אחוז שעובר נפה ‪ , 0.8 % :¿ 200‬קטן מ‪ ,50 %‬לכן קיבלנו קרקע גסה‬
‫אחוז משתייר סכומי על נפה ‪ 0 % :¿ 4‬אחוז משתייר סכומי על נפה ‪99.2 % :¿ 200‬‬

‫‪+¿ 4‬‬ ‫‪0‬‬

‫=‬ ‫חול (‪=0 ≤0.5 ⟹) S‬‬
‫‪+ ¿ 200 99.2‬‬

‫אחוז שעבר נפה ‪ , 0.8 % :200‬לכן פחות מ ‪ 5 %‬עברו נפה‬

‫‪¿ 200‬‬

‫מקדם העקמומיות ‪C c <1 :C c‬‬ ‫מקדם האחידות ‪C u< 6 :C u‬‬

‫לכן לא מתקיים דירוג מלא וכן מתקיים דירוג חסר‪ :‬קרקע ‪SP‬‬

‫ב‪ .‬סיווג קרקע דקת גרגר‬

 ‫גבול נזילות‬
‫אחוז רטיבות ( ‪%‬‬
‫משקל מים (גרם)‬ ‫משקל אדמה יבשה (גרם)‬ ‫משקל אדמה רטובה (גרם)‬ ‫מספר נקישות‬ ‫דגימה‬
‫)‬
‫‪98.6755‬‬ ‫‪1.49‬‬ ‫‪1.51‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪63.93443‬‬ ‫‪1.17‬‬ ‫‪1.83‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪17.64706‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.85‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪43.88489‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪4‬‬
‫טבלה המתארת את המשקלים של הקרקע הרטובה והיבשה‬

‫מציאת גבול הנזילות‪ ,‬נבצע לינאריזציה לפיזור ונמצא את גבול הנזילות ‪ -‬אחוז הרטיבות של ‪ 25‬נקישות‪:‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪ LL‬גבול נזילות‬

‫‪90‬‬
‫‪f(x) = − 48.0545222318583 ln(x) + 204.405884079881‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪LL=49.743%‬‬
‫‪50‬‬
‫‪𝜔%‬‬

‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪25‬‬
‫מספר הקשות‬

‫גרף המתאר את תכולת הרטיבות באחוזים כנגד מספר ההקשות‬

‫קיבלנו את הנוסחה הבאה‪ , y=−48.05 ln ( x )+ 204.41 :‬על מנת למצוא את גבול הנזילות נמצא את תכולת‬
‫הרטיבות עבור ‪ 25‬נקישות כלומר נציב ‪ x=25‬ונקבל‪y=49.743 ⟹≪¿ 49.743 % :‬‬
‫גבול פלסטיות‬
‫אחוז רטיבות ( ‪)%‬‬ ‫משקל מים (גרם)‬ ‫משקל אדמה יבשה (גרם)‬ ‫משקל אדמה רטובה (גרם)‬
‫‪31.57895‬‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪0.76‬‬ ‫‪1‬‬

‫מציאת גבול הפלסטיות‪ ,‬תכולת הרטיבות שבה נחש עשוי מקרקע מתחיל להיסדק ולהתפורר כאשר מגולגל לקוטר‬
‫של ‪ 3‬מ"מ‪:‬‬

‫קיבלנו גבול פלסטיות‪PL=31.579 % :‬‬

 ‫נמצא את אינדקס הפלסטיות ‪: PI‬‬

‫‪PI =¿−PL=49.743 %−31.579 %=18.164 %‬‬

‫נסווג את הקרקע ע"פ הגרף הבא‪:‬‬
‫נמצא חיתוך בין ערך גבול הנזילות ¿ לבין ערך אינדקס הפלסטיות ‪ PI‬אשר מצאנו קודם לכן‪:‬‬

‫)‪(49.743,18.164‬‬

‫‪Figure 3. Plasticity Chart‬‬

‫נשים לב כי נקודת החיתוך שהתקבלה ) ‪ ( 49.743,18 .164‬היא מתחת קו ‪ A‬ובנוסף שגבול הנזילות בתחום גבולי‪:‬‬
‫‪ 45 % ≤≪≤ 55 %‬והקרקע אינה מאופיינת בריח או מרקם יוצא דופן לכן קרקע זו הינה ‪. ML−MH‬‬

‫‪ ¿=49.743 %‬והוא קובע את הסומך העליון שכאשר תכולת הרטיבות גדולה ממנו‪ ,‬התנהגות הקרקע מפסיקה‬
‫להיות פלסטית והקרקע מתחיל להתנהג כנוזל‪.‬‬

‫התנהגות הקרקע היא כך ש‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫¿ >‪ – ω‬הקרקע תתנהג כנוזל ויסקוזי‪.‬‬

‫סיכום ומסקנות‬ ‫‪.3‬‬

 ‫ניסוי ‪:1‬‬

‫בניסוי הראשון התקבלה קרקע גסת גרגר מסוג ‪ . SP−Sand Poor Graded‬סוג הקרקע נקבע באמצעות ניפוי‬
‫במערכת נפות תקניות ובחינת התוצאות באמצעות טבלת מיון של שיטת ‪ .USCS‬קרקע זו אינה מדורגת היטב‬
‫(אינה עומדת בדרישות ‪ ( GW‬ובכדי לשפר את תכונות הקרקע נעדיף קרקע מסוג ‪ SW‬אשר מדורגת היטב‪,‬‬
‫כלומר נרצה להגדיל את מקדם האחידות ‪ C u‬ובשביל לעשות זאת יש צורך להגדיל את כמות הצרורות שכך גם‬
‫יגדל ‪. D 60‬‬

‫כבר בשלב הניפוי ראינו שיותר ממחצית ממשקל הדגימה השתיירה על נפות ‪ ,¿ 30‬ו‪ ¿ 50−‬כך שיכולנו להסיק כבר‬
‫בשלב זה שככל הנראה מדובר בקרקע גסה אחידה‪ .‬הצגת הנתונים בגרף סמי‪-‬לוגריתמי ומעקב אחר טבלת המיון‬
‫אישרו את המסקנה הראשונית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נציג את דרך סיווג הקרקע לפי טבלת שיטת המיון האחידה‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬מהטבלה ניתן לראות שרק ‪ 0.8 %‬עברו נפה ‪ 200‬ולכן אנו בקרקעות גסות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪+¿ 4‬‬
‫‪ -‬חול ¿∧‪S‬‬ ‫‪=0<0.5‬‬ ‫‪‬‬
‫‪+ ¿ 200‬‬
‫‪ - 5%<0.8%‬לכן פחות מ ‪ 5%‬עוברים נפה ‪200#‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪D 30‬‬ ‫‪0.447‬‬
‫= ‪ c c‬לכן ניתן כבר כאן לקבוע שהדירוג הוא "חסר" ולכן סמל‬ ‫=‬ ‫‪=0.919<1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪D 10∗D 60 0.302∗0.72‬‬
‫הקרקע הוא ‪ SP‬והשארתינו הייתה נכונה‪.‬‬

‫ניסויים ‪ 2‬ו‪:3-‬‬

‫בניסויים השני והשלישי התקבלה קרקע דקת גרגר מסוג ‪ . ML−MH‬את גבול הנזילות קבענו בעזרת מכשיר‬
‫הקסגרנדה באמצעות מספר איטרציות במכשיר ותכולות רטיבות שונות‪ ,‬כאשר בכל איטרציה בדקנו את מספר‬
‫הנקישות ושקלנו את דגימת הקרקע שכללה את דגימת המים בתוכה במכשיר עם דיוק של ‪ 1‬גרם‪ .‬אותן דגימות‬
‫נשקלו שוב למחרת‪ ,‬לאחר ייבוש בתנור‪ ,‬במכשיר שדיוקו נמדד ב‪ 0.01‬גרם ‪ .‬בגרף של גבול הנזילות נוכל לראות‬
‫סטיית תקן גדולה של הנקודות לעומת הקו‪ ,‬אותה ניתן להסביר על ידי השוני בדיוק שני מכשירי השקילה‪ .‬את‬
‫התוצאות שקיבלנו העלינו על גרף לצורך קבלת גבול הנזילות (¿) ובאמצעות מתיחת קו ממספר נקישות של ‪25‬‬
‫לקו שהתקבל מצאנו את גבול הנזילות‪.‬‬
‫את גבול הפלסטיות מצאנו בניסוי ‪ 3‬בו נלקחה דגימה של אותה הקרקע וגלגלנו אותה מספר פעמים‪ ,‬לשם הוצאת‬
‫המים מתוכה‪ ,‬לגליל בקוטר ‪ 3‬מ"מ‪ .‬תכולת הרטיבות של הגליל כאשר הוא נסדק היא גבול הפלסטיות‪ .‬גם‬
‫בשקילת מדגם הקרקע נעשתה שקילה בדיוק של גרמים לעומת מיליגרמים וגם שם נוכל להצביע על סטייה‬
‫הנובעת מכך‪.‬‬
‫באמצעות נתונים אלו יכולנו למצוא את אינדקס הפלסטיות על ידי הנוסחה‪PI =¿−PL :‬‬
‫ראינו כי נקודת הצטלבות הנתונים לקביעת סוג הקרקע נמצאת מתחת לקו ה‪ A-‬בתרשים‪ .‬מצאנו שגבול הנזילות‬
‫בקרקע נמוך מ‪ 50%-‬אך קרוב מאוד ל‪ , 50%‬מקרה שהוא גבולי‪ ,‬לכן לא יכולנו לסווג בצורה חד משמעית את‬
‫הקרקע וקבענו כי היא לא רק ‪ ML‬אלא גם ‪. MH‬‬
‫תכונות מכניות ‪:‬‬
‫קרקע ¿ ‪ ) ML−MH‬טינית חרסיתית‪ ,‬מאופיינת על ידי גודל גרגר קטן בעלת פלסטיות נמוכה‪ ,‬לאדמה אין צבע או‬
‫ריח דבר שמאפיין קרקעות לא אורגניות ‪.‬‬
 ‫בבליוגרפיה‬

‫מצגות הקורס והתרגולים‬ ‫‪‬‬

‫טבלת שיטת מיון אחידה‬ ‫‪‬‬
‫דיאגרמת פלסטיות‬ ‫‪‬‬
‫חומר קריאה למעבדה‬ ‫‪‬‬