‫רות ‪Dead Sea Scrolls Parallel Manuscripts - Ruth /‬‬

‫‪Chapter 1: 4QRutha; 4QRuthb‬‬

‫‪1‬‬

‫ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מ]בית לחם[ יהודה לגור בשדה מואב‬ ‫‪4QRutha‬‬
‫הוא ואשתו ושני בניו‬
‫]ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב[‬ ‫‪4QRuthb‬‬
‫]הוא ואשתו ושני בניו[ בניו‬
‫‪2‬‬

‫ושם האי]ש אלימלך[ ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מ]בית לחם[‬ ‫‪4QRutha‬‬
‫]יהו[דה ויבאו שדה מואב וישבו שם‬
‫ש]ם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים[ מבית לח]ם[‬ ‫‪4QRuthb‬‬
‫]יהודה ויבאו שדי מואב[‬
‫‪3‬‬

‫וימת אלימלך א]יש נעמי ותשאר היא וש[ני בניה‬ ‫‪4QRutha‬‬

‫]וימת ותשאר ב[שדי ]מואב ו[שני ב]ניה[‬ ‫‪4QRuthb‬‬

 ‫‪4‬‬

‫וישאו להם נשים מאביות שם האח]ת ערפה ושם השנית רות וי[שבו שם כעשר שנים‬ ‫‪4QRutha‬‬

‫]וישאו להם נשים[ מואבי]ות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישב[ו שם ]כעש[ר שנ]ים[‬ ‫‪4QRuthb‬‬

‫‪5‬‬

‫וימתו גם שני]הם מחלון וכליון ותשאר הא[שה משני ילדיה ומאישה‬ ‫‪4QRutha‬‬

‫]וימותו גם שניהם[ מחלון ו]כליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאיש[ה‬ ‫‪4QRuthb‬‬

‫‪6‬‬

‫]ותקם היא וכלותיה ותשב משדה מואב כי שמעה ב[שדה מואב כי פקד יהוה ]את עמו לתת[‬ ‫‪4QRutha‬‬
‫]להם לחם[‬
‫ותק]ם הי[א ]וכלתיה ותשב משדי מואב[ כי שמ]עה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת[‬ ‫‪4QRuthb‬‬
‫להם ]לחם[‬
‫‪7‬‬

‫]ותצא מן המקום אשר היתה שמה וש[תי כלותיה עמה ]ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה[‬ ‫‪4QRutha‬‬

‫‪8‬‬

‫]ותאמר נעמי לשתי כלותיה[ לכנה שבנה א]שה לבית אמה יעש יהוה עמכם חסד כאשר[‬ ‫‪4QRutha‬‬
‫]עשיתם עם המ[תים ועמדי‬
 ‫‪9‬‬

‫]יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן[ ותשאנה קולם ו]תבכינה[‬ ‫‪4QRutha‬‬

‫‪11‬‬

‫]ותאמר נעמי שבנה[ בנותי למה ]תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים[‬ ‫‪4QRutha‬‬

‫‪12‬‬

‫]שבנה בנותי לכן[ כי זק]נתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש[‬ ‫‪4QRutha‬‬
‫]וגם ילדתי בנים[‬
‫]שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש[‬ ‫‪4QRuthb‬‬
‫]וגם[ ילדתי שנית ]בנים[‬
‫‪13‬‬

‫]הלהן תשברנה עד אשר יגדלו[ הלהן תעגנ]ה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד[‬ ‫‪4QRuthb‬‬
‫]מכם[ כי יצאה בי יד יהוה‬
‫‪14‬‬

‫ו]תשנה קולן ותבכינה עוד ותשק[ עורפה לחמותה ור]ות דבקה בה[‬ ‫‪4QRuthb‬‬

‫‪15‬‬

‫]ותאמר הנה שבה[ יבמתכ ל]ע[מ]ה[ ולא]להים שובי אחרי יבמתך[‬ ‫‪4QRuthb‬‬
 ‫‪Chapter 2: 4QRutha‬‬
‫‪13‬‬

‫]ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת[‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫]שפ[חתיך‬
‫‪14‬‬

‫]ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת[ מן ]הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד[‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫הקצרים ויצבט לה קלי ותא]כל ותש[בע ות]תר[‬
‫‪15‬‬

‫]ות[קם ללק]ט[ ויצו בעז את נעריו ]לאמר[ גם ]בין העמרים[ תלקט ולא תכלימוה‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪16‬‬

‫]וגם של[ תשל]ו לה מן הצבתים[ ועזבתם ולקט]ה ו[לא ]תגערו בה[‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪17‬‬

‫]ותלק[ט בשדה עד הערב ותח]בט את אשר לקטה וי[הי כאיפה שערים‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪18‬‬

‫ותשא ותבוא ]העיר ותרא[ חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן ]לה את[ אשר הותרה‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫בשבעה‬
 ‫‪19‬‬

‫ותאמ]ר[ לה חמ]ותה איפה[ לקטת היום ]ו[אנה עשית ]יהי מכירך ברוך[ ותגד ]לחמותה[‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫את אשר עשתה ]עמו ותאמר[ שם ]האיש[ א]שר[ עש]ית[י עמו היו]ם בעז[‬
‫‪20‬‬

‫]ותאמ[ר נעמי לכ]ל[תה ברוך הוא ל]יהוה אשר לא עזב[ חסדו את החיים וא]ת[ ה]מתים[‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫]ותאמר לה נעמי[ קרוב לנו האיש ]מגאלנו[ ה]וא[‬
‫‪21‬‬

‫]ותאמר רות המואבי[ה גם כי אמר לי עם הנערים ]אשר לי תדבקין עד א[ם כלו את כל‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫הק]ציר אשר לי[‬
‫‪22‬‬

‫]ותאמר נעמי א[ל רות כ]לתה טוב בתי כי תצאי עם[ נערותו ולא ]יפגעו[ בך בש]דה אחר[‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪23‬‬

‫]ותדב[ק בנערות בעז ללו ק ט עד כל]ות קציר השער[ים וקצי]ר[ החטים ות]שב את חמותה[‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪Chapter 3: 2QRutha; 2QRuthb‬‬

‫‪1‬‬

‫ותאמר לה נעמי חמותה ]בתי הלא אבק[ש לך מנוח אשר ייט]ב לך[‬ ‫‪2QRutha‬‬
 ‫‪2‬‬

‫]ועתה הלא[ בעז מדע]תנו[ אשר היית את ]נערותיו הנ[ה הוא ]זרה את ג[רן השערים‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫]הלילה[‬
‫‪4‬‬

‫ויהי בשכבו ו]ידעת את המקום אשר ישכב שם[ וב]א[ת וגלית מר]גלתיו ושכבת והוא יגיד[‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫]לך את אשר[ תעשין‬
‫‪5‬‬

‫ות]אמר אליה כל אשר תאמרי אעשה[‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪6‬‬

‫]ותרד[ הגרן ו]תעש ככל אשר צותה חמותה[‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪7‬‬

‫]ויאכל[ בעז וישת וייט]ב לבו[ וי]בא לשכב בקצה הערמה[ ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪8‬‬

‫ו]יהי בחצי הליל[ה ]ו[י]חרד[ האיש ]וי[לפת והנה אשה ]שכבת מ[רגלתיו‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪13‬‬

‫]ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לג[אלך וג]אלתיך אנכי חי יהוה[‬ ‫‪2QRuthb‬‬
‫]שכבי עד הבקר[‬
 ‫‪14‬‬

‫]ותשכב[ מ]רג[לתיו עד הב]קר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל[ יודע כי באה‬ ‫‪2QRuthb‬‬
‫הגרן‬
‫‪15‬‬

‫ויא]מר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז[ בה וימד שם שש שערי]ם וישת עליה[‬ ‫‪2QRuthb‬‬
‫]ויבא העיר[‬
‫‪16‬‬

‫]ותבוא אל חמותה ו[תאמר מה את בתי ות]גד לה את כל אשר עשה לה האיש[‬ ‫‪2QRuthb‬‬

‫‪17‬‬

‫]ותאמר[ שש ]ה[שערים האלה נת]ן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך[‬ ‫‪2QRuthb‬‬

‫‪18‬‬

‫]ותאמר שבי בתי עד א[שר תדעי]ן איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום[‬ ‫‪2QRuthb‬‬

‫‪Chapter 4: 2QRutha‬‬
‫‪3‬‬

‫]ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך[ מכר]ה נעמי השבה משדה מואב[‬ ‫‪2QRutha‬‬

‫‪4‬‬

‫]ואני אמרתי אגלה אזנך[ ל]אמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל ואם לא[‬ ‫‪2QRutha‬‬
‫]יגאל הגידה לי ואדעה כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל[‬