‫"עד קצווי רקיע"‬

‫על יצירתם המשותפת של סשה ארגוב ונתן‬

‫אלתרמן‬

‫עבודה במסגרת הקורס כתיבה אקדמית‪ ,‬הלכה‬

‫למעשה (ביצוע)‬

‫מרצה‪ :‬ד"ר מירי בלושטיין‬

‫סימול קורס‪0842100101 :‬‬
‫סמסטר ב'‪2019 ,‬‬

‫‪209678028‬‬ ‫מגישה‪ :‬שרון תדמור‬

‫הוגש בתאריך‪4/08/2019 :‬‬

 ‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪2 ............................................................................................................................................‬‬
‫פרק א'‪ -‬על סגנונם של סשה ארגוב ונתן אלתרמן ‪3 ..............................................................................‬‬
‫פרק ב'‪ -‬ניתוח ספרותי ומוזיקלי של "בלדה על חמוריקו" ‪6 ..................................................................‬‬
‫פרק ג'‪ -‬ניתוח ספרותי ומוזיקלי של "שיר משמר" והשוואה בין שני השירים ‪8 ......................................‬‬
‫סיכום ‪11 ........................................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪12 ...............................................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪13 ......................................................................................................................................‬‬
‫מֹוריקֹו‪ /‬נתן אלתרמן ‪13 .................................................................................‬‬
‫בַּ לָּדָּ ה עַּ ל חֲ ִ‬ ‫א‪.‬‬
‫שיר משמר ‪/‬נתן אלתרמן ‪14 ...........................................................................................‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בלדה על חמוריקו‪ -‬תווים ‪15 ..........................................................................................‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שיר משמר‪ -‬תווים ‪18 ....................................................................................................‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מבוא‬
‫שירתו של נתן אלתרמן ולחניו של סשה ארגוב מהווים חלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי הישראלי‪ .‬עבודה זו‬
‫עוסקת בשילוב היצירה ביניהם‪ ,‬ובבחינת התוצר הספרותי‪ -‬מוזיקלי המיוחד של שני יוצרים אלו‪ .‬הבחירה‬
‫בארגוב נובעת מן העובדה שיצירתו המוזיקלית הטביעה חותם במוסיקה הישראלית והיוותה השראה‬
‫למלחיני הדורות הבאים‪ .‬הבחירה באלתרמן נובעת לא רק מעצם היותו אחד מגדולי המשוררים העבריים‪,‬‬
‫אלא גם מן העבודה שהרפרטואר שלו נרחב ומגוון ושיריו בעלי עולם תוכן ומאפיינים אסתטיים שאין‬
‫כדוגמתם להם בספרות העברית‪.‬‬

‫על גבי קשר זה בין שני היוצרים‪ ,‬אתעניין בשאלה כיצד מביע סשה ארגוב באמצעים קומפוזיטורים את‬
‫התמלילים של נתן אלתרמן? כיצד סגנונו הייחודי של כל אחד בא לידי ביטוי בתוצר המשותף שיצרו?‬

‫לצורך התשובה ‪ ,‬אחקור מעט את סגנונם הייחודי של כל אחד‪ ,‬אנתח באופן ספרותי ומוזיקלי שני שירים‬
‫שונים באופיים‪ ,‬ולבסוף אערוך השוואה בניהם‪ ,‬שתכלול פרמטרים קומפוזיטורים וספרותיים‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫פרק א'‪ -‬על סגנונם של סשה ארגוב ונתן אלתרמן‬

‫סשה ארגוב‪ ,1914-1995 ,‬הוא מלחין ויוצר מבין החשובים בישראל‪ .‬הוא מסמל בזמר העברי מופת של הלחנה‬
‫ויצירה‪ ,‬ויצירתו המוזיקלית היוותה מקור השראה למלחיני הדורות הבאים‪1 .‬‬

‫ארגוב‪ ,‬שנולד בביאליסטוק למשפחה בורגנית‪ ,‬טופח מוזיקלית על ידי אימו הפסנתרנית ומורים שונים‪ ,‬וכך‬
‫זכה להשכלה מוזיקלית מסודרת‪ .‬החשיפה לשירים אומנותיים קלאסיים‪ ,‬נגינת הרפרטואר הקלאסי‬
‫בפסנתר ‪,‬יכולת האלתור והזיכרון המוסיקלי יוצא הדופן סייעו בעיצוב סגננו וטעמו המוסיקלי‪ .‬בשנות‬
‫הארבעים‪ ,‬מספר שנים לאחר עלייתו ארצה‪ ,‬החליט להרחיב את השכלתו המוסיקלית והחל ללמוד‬
‫קומפוזיציה אצל המלחין מרדכי סתר‪ .‬סתר התרשם מכישרון ההלחנה של ארגוב ומן האינטואיציה‬
‫המוסיקלית שלו‪ ,‬והמליץ לו לוותר על הלימוד הפורמלי ולהמשיך ולכתוב בדרכו‪ ,‬בטענה שכשרונו הטבעי‬
‫עולה בערכו על ההשכלה הנדרשת‪ .‬כך למעשה‪ ,‬ההשכלה המוזיקלית הרשמית היחידה שרכש ארגוב במהלך‬
‫חייו הייתה בשנות ילדותו ברוסיה‪2.‬‬

‫בנוסף לחשיפה למוזיקה אומנותית קלאסית בילדותו‪ ,‬המשיך ארגוב להיחשף לאורך השנים למגוון סגנונות‬
‫שנספגו בזיכרונו המוסיקלי ומצאו ביטוי ביצירתו‪ :‬מוסיקה רוסית עממית‪ , ,‬שנסונים צרפתיים‪ ,‬מוסיקה‬
‫סלונית (טנגו וואלס)‪ ,‬מקצבי הורה ישראליים‪ ,‬מוסיקה לטינו‪-‬אמריקאית (צ'ה צ'ה צ'ה‪ ,‬רומבה‪ ,‬סמבה)‪ ,‬ג'אז‬
‫(וממנה מקצבי הבוסה נובה)‪ ,‬פופ ‪ ,‬ורוק‪ .‬מכלל סגנונות אילו שאב השראה ובזכות שילובם ושילוב בין העממי‬
‫לאומנותי יצר עולם תוכן מוזיקלי שמאפיין את סגנונו האישי והייחודי‪3.‬‬

‫ההרמוניה בשיריו של ארגוב היא מגוונת ומעניינת‪ ,‬אך קשה מאוד למצוא בהם מגמה הרמונית אחידה‪.‬‬
‫מכיוון שהכיר סגנונות מוסיקליים שונים‪ ,‬הוא הכיר גם סגנונות הרמוניים שונים‪ ,‬כך שבשירים מסוימים‬
‫ההרמוניה היא מסורתית יותר ובאחרים יש תמהיל של כמה סגנונות‪ .‬רמת המורכבות ושפתו ההרמונית‬
‫משתנה בהתאם לתקופת ההלחנה ולפוטנציאל ההבעתי של המילים‪ .‬בשירי הורה ושירים לאומיים שילב את‬
‫הניגוד בין הרמוניה פונקציונלית טונאלית להרמוניה מודלית ובשירי אהבה וג'אז בולטת הרמוניה עשירה‪,‬‬
‫חריפה וכרומטית‪ .‬בשירי ילדים ושירים הומוריסטים הכרומטיקה היוותה דרך להבעה של תכנים משעשעים‪.‬‬
‫בבלדות‪ ,‬חסך בשימוש בהרמוניה חריפה כדי להפנות את תשומת הלב למילים ולקו המלודי‪4.‬‬

‫גם מבחינה מלודית נחלק סגנונו של ארגוב למלודיות קליטות ופשוטות ולכאלה מורכבות יותר‪ .‬בשירים‬
‫לאומיים ובבלדות המנגינה קליטה‪ ,‬והיחס בין הצלילים למילים סילבי‪ .‬בבלדות נוסף גם מאפיין דקלומי‬
‫לקו המלודי ובשירי הורה ובחלק מהריקודים הסלונים המנגינה קופצנית יותר‪ .‬מנגינות כרומטיות שנובעות‬
‫לרוב מהרמוניה כרומטית נמצאות כמעט בכל הז'אנרים‪ ,‬ולעיתים השילוב בין קו כרומטי לקופצני יוצר קו‬
‫מלודי מסובך וקשה לביצוע‪ .‬בהרבה משיריו הקו המלודי הוא לא נגזרת ישירה של האקורדים המלווים וכך‬
‫מעשיר את ההרמוניה הקיימת‪ .‬הליווי למלודיות אלה הורכב על פי הסגנון המוזיקלי של השיר וכלל נוסחאות‬
‫ליווי ריקודיות קיימות בשירים סלונים‪ ,‬ארפג'ים בשירי אהבה ובלדות‪ ,‬ועוד טכניקות ליווי שונות‪.5.‬‬

‫‪ 1‬אילנה אביצן‪ ,‬רב נגינות יש וצלילים (תל אביב‪ :‬הוצאת קיבוץ מאוחד‪.7 ,)2014 ,‬‬
‫‪ 2‬שם‪.82-83 ,‬‬
‫‪ 3‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪,83 ,‬‬
‫הספרייה הלאומית‪" ,‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪,‬‬
‫‪https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/argov/biography/Pages/biography3.aspx#‬‬
‫(ניתנה גישה ב‪ 29-‬ביולי‪.)2019 ,‬‬
‫‪ 4‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪.135-136 ,‬‬
‫‪ 5‬שם‪.136-137 ,‬‬

‫‪3‬‬
‫ארגוב היה קשוב במיוחד לרעיונות הכתובים והמרומזים בטקסטים שהלחין‪ ,‬והשכיל לשקפם במוזיקה‬
‫באופן ייחודי‪ .‬אופן פרשנותו את הטקסט בא לידי ביטוי בכל המאפיינים המוזיקליים‪ -‬הרמוניה‪ ,‬מלודיה‪,‬‬
‫אופן הליווי והמקצב‪ .‬הוא משתמש ברעיון ציור בצלילים והקבלה בין מוטיבים ספרותיים למוטיבים‬
‫מוזיקליים‪ .‬ארגוב לא נהג לחזור על מילים או על שורות שלא נמצאות בשיר עצמו‪ ,‬לא הרבה בסינקופיות‬
‫תזזיתיות‪ ,‬וכך נתן למשקל הפואטי ולמקצב של השטף המילולי הטבעי להנחות את כתיבתו‪ .‬עיון מעמיק‬
‫יותר ביחסי המילים והצלילים מגלה גם סטיות וחריגות מן המשקל הפואטי הנתון‪ .‬סטיות אלה הן פרשנויות‬
‫וכך משרתות את הטקסט ומעניקות לשירים ערך אומנותי נוסף‪6.‬‬

‫סך הכל הלחין ארגוב מעל לאלף שירים‪ ,‬למילים של משוררי ישראל ופזמונאיה‪ ,‬ביניהם חיים נחמן ביאליק‪,‬‬
‫לאה גולדברג‪ ,‬אהוד מנור‪ ,‬חיים חפר‪ ,‬אלכסנדר פן‪ ,‬נתן זך‪ ,‬תרצה אתר‪ ,‬נתן אלתרמן ועוד רבים אחרים‪.‬‬
‫למרות המורכבות המוזיקלית של רבים משיריו‪ ,‬הם נקלטו וחלחלו בתודעה הקולקטיבית עד שהפכו לחלק‬
‫בלתי נפרד מן הזהות הישראלית‪7.‬‬

‫נתן אלתרמן‪ ,1910-1970 ,‬הוא אחד מגדולי המשוררים העברים‪ ,‬ומחשובי משוררי השירה העברית‬
‫המודרנית‪ .‬יצירתו הספרותית של האלתרמן היא בעלת אופי מגוון‪ :‬שירה לירית ופואמתית‪ ,‬יותר מאלף‬
‫שירים ומאמרים אקטואלים לזמנו‪ ,‬מחזות‪ ,‬כתיבה לבמה הקלה‪ ,‬פזמונים‪ ,‬שירת ילדים ועבודת תרגום‬
‫עשירה ומסועפת‪8.‬‬

‫אלתרמן נולד בפולין ועלה לארץ בגיל ‪ .15‬החל לכתוב שירים בילדותו‪ ,‬וכבר אז השתקפה בהם המודרניות‬
‫בזכות הגייה והטעמה ארץ ישראלית שהייתה מנוגדת להטעמה והגייה האשכנזית המקובלת של תקופתו‪.‬‬
‫עיצוב אישיותו השירית החל רק עם יציאתו לצרפת‪ ,‬ומן ההיחשפות לשירה צרפתית‪ .‬אלתרמן נטל משירה‬
‫זו את המקצב המוזיקלי ואת דמות המשוטט העירוני‪ .‬הוא ניצל דמות יסוד זו לביטוי תחושות בדידות‪ ,‬ניכור‬
‫ותשוקות בלתי מרוסנות‪ ,‬והמשיך לפתח אותה גם בשירים שכתב לאחר שובו לארץ‪ .‬אלתרמן היה משורר‬
‫עירוני‪ ,‬ורחובות העיר‪ ,‬היו נוף חייו הבוגרים ויצירתו‪ .‬בשירתו האמנותית מתאר אלתרמן עולם של ניגודים‪-‬‬
‫טבע בצבעים עזים וחיוניים של גן עדן אבוד לצד העיר הגדולה‪ ,‬המנוכרת והאפורה‪ .‬שירתו מאופיינת בשנינות‬
‫ובדימויים מבריקים‪9.‬‬

‫שינוי בתפיסתו בשנות השלושים מצא את ביטויו בספר "כוכבים בחוץ"‪ ,‬בו הוחלף המשוטט העירוני‬
‫המודרניסטי ב"הלך" תמים וקלאסי יותר‪ ,‬והשיטוט המנוכר ברחובות העיר הוחלף במסע במרחבי הטבע‪.‬‬

‫‪6‬אילנה אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים בשירי סשה ארגוב‪( ,‬ירושלים‪ :‬דיסטרציה‪ .‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬תשס"ד‪,239 ,)2003 ,‬‬
‫נפתלי וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן ואת מה שביניהם ‪ :‬משקל פואטי ומוזיקלי בשירי סשה ארגוב‪( ,‬ירושלים ‪ :‬מוסד‬
‫ביאליק‪ ,‬תשס"ה‪.11 ,)2005 ,‬‬
‫‪ 7‬אתר "הספרייה הלאומית"‪ ,‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה‪,‬‬
‫‪.https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/argov/biography/Pages/biography3.aspx#‬‬

‫‪ 8‬דן לאור‪ ,‬אלתרמן‪ :‬ביוגרפיה‪( ,‬רעננה‪ :‬עם עובד‪ ,‬תשע"ד‪.9 ,)2013 ,‬‬

‫‪ 9‬דן מירון‪" ,‬נתן אלתרמן"‪ ,‬לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים‪,‬‬

‫‪( https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00400.php‬ניתנה גישה ב‪ 29‬ביולי ‪,)2019‬‬

‫‪Matti Megged and Anat Feinberg. "Alterman, Nathan" In Encyclopaedia Judaica, 2nd ed., edited by‬‬
‫‪Michael Berenbaum and Fred Skolnik, 19-20, Vol. 2. Detroit, MI: Macmillan Reference USA, 2007,‬‬
‫‪Gale Virtual Reference Library (accessed August 2, 2019).‬‬
‫‪http://link.galegroup.com/apps/doc/CX2587500905/GVRL?u=tel_aviv&sid=GVRL&xid=57029 64a..‬‬

‫‪4‬‬
‫כך יצר אלתרמן "מסע עם ייעוד"‪ :‬הצלת התרבות העירונית המודרנית מהניכור וההרס העצמי על ידי החזרת‬
‫האדם המודרני אל הטבע הראשוני‪ ,‬החיוני ומלא העוצמות‪.10‬‬

‫בהמשך יצירתו ובהתאם למאורעות ההיסטוריים של התקופה שכללו את שואת יהודי אירופה‪ ,‬התרכז‬
‫אלתרמן בשירה הנותנת דעתה על המציאות ההיסטורית ההרסנית והמציעה סינתזות הגותיות מופשטות‬
‫תחת הסינתזות החושניות והמוזיקליות שהוצעו בשיריו המוקדמים יותר‪11.‬‬

‫לצד יצירותיו הליריות העיקריות יצר אלתרמן את שירתו העיתונאית ‪.‬בטוריו שאף לייצר שירה מאמרית‬
‫משכנעת מבחינות רבות‪ -‬השיר היה חייב לשכנע כמאמר עיתונאי‪ ,‬ומצד שני להיות מובלע בתוך מסגרת‬
‫שירית אלגנטית ושנונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬האירוע הספציפי העומד במרכז השיר היה צריך לשקף תפיסת מציאות‬
‫הומניסטית ליברלית‪ .‬כך הצליח להפוך את ה"טור" השירי והעיתונאי מערוץ שולי במרחב הספרותי לערוץ‬
‫מרכזי‪ ,‬והגיע לשיא הצלחתו כמשורר "הטור" בימי מלחמת העולם השנייה ‪,‬המאבק האנטי‪-‬בריטי ומלחמת‬
‫העצמאות‪12.‬‬

‫אחד המאפיינים של עולמו השירי של אלתרמן הוא ריבוי הז'אנרים‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬הוא ניגש לכתיבת שיר‬
‫"פזמוני" כלומר שיר שנועד להלחנה ולביצוע על הבמה בצורה שונה משניגש לכתיבת שיר לירי או גותי שנועד‬
‫לפרסום ללא הלחנה‪ .‬בתקופה בה שירתו העיתונאית הגיעה לשיא הצלחתה‪ ,‬הוא הביא גם את השנסון‬
‫והפזמון העברי למדרגה חדשה של שכלול‪ -‬הוא יצר סגנון קליל והיתולי‪ ,‬ועם זאת מכיל מלא פיקחות ויסודות‬
‫של הגות מעמיקה‪13.‬‬

‫בשנות החמישים‪ ,‬על רקע עלייתו של סגנון פיוטי חדש‪ ,‬מנוגד מבחינה הגותית‪ ,‬עקרונית ופואטית לסגנונו‪,‬‬
‫החלו להישמע לראשונה הסתייגויות ביחס ליצירתו‪ .‬במאמר "הרהורים על שירת אלתרמן" מבקר נתן זך‬
‫את הריתמוס האלתרמני שהסימטריה‪ ,‬המוזיקליות ‪,‬הכתיבה בחריזה וקצב הנשען על משקל עומדים בו‬
‫כערך עליון‪ .‬על פי זך‪ ,‬אותם מאפיינים חיצוניים משעבדים אליהם את התוכן ומעניקים לקורא הנאה‬
‫אסתטית ריקה במקום חומר להרהור‪ .‬אלתרמן‪ ,‬אכן האמין בבניית השירה מתוך כללים קבועים וייחס‬
‫לחזרה סימטרית את ערך משמעותי של הסדר והיופי הפואטי‪14.‬‬

‫ב‪ 1965-‬פרסם יצירה פיוטית גדולה אחרונה‪ ,‬חגיגת קיץ‪ .‬בספר זה אלתרמן מדלג מז'אנר לז'אנר‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מערער את הגבולות בין שירה גבוהה לשירה פופולארית‪ .‬ואכן‪ ,‬ייחוד היצירה מתבטא במיזוג של יסודות‬
‫הטרוגניים ובעירוב הגדרות הז'אנריות המקובלות‪ .‬עדיין מתקיימת בו עלילה עם דמויות‪ ,‬והוא מעין רומן‬
‫בחרוזים‪ .‬עיקרון המנחה בעירוב הסגנונות הוא "העולם באמצע מתרחש"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אמת החיים היא שהכול‬
‫קורה בבת אחת; הרציני מתמזג במגוחך‪ ,‬הרגעי בנצחי‪ ,‬הטרגדיה בקומדיה‪15.‬‬

‫‪ 10‬מירון‪" ,‬נתן אלתרמן"‪ ,‬לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים‪.‬‬

‫‪ 11‬שם‪.‬‬
‫‪ 12‬שם‪.‬‬
‫‪ 13‬הרי גולומב‪" ,‬הניגון והשיח‪ -‬דרכו של אלתרמן בשיר הספרותי ובפזמון"‪ ,‬בתוך ליריקה ולהיט‪ ,‬ערכה זיוה בן פורת‪,‬‬
‫(תל‪-‬אביב ‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.264-265 :)1989 ,‬‬
‫‪ 14‬מירון‪" ,‬נתן אלתרמן"‪ ,‬לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים‪,‬‬
‫וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן‪.132 ,‬‬
‫‪ 15‬מירון‪" ,‬נתן אלתרמן" לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫פרק ב'‪ -‬ניתוח ספרותי ומוזיקלי של "בלדה על חמוריקו"‬
‫"בלדה על חמוריקו" הוא פזמון שנכתב במקור ללהקת התרנגולים בתחילת שנות השישים‪ ,‬ומאוחר יותר‬
‫הוכנס לתוכנית הבידור "שוק המציאות" שכללה פזמונים רבים שנכתבו על ידי אלתרמן‪ .‬אלתרמן מספר את‬
‫סיפורו של חמור גוץ ובעליו‪ ,‬רבי שייע‪ .‬השיר כתוב בנימה ההומוריסטית תוך שימוש בשפה מליצית וחרוזים‬
‫המתארים את סיפורו של החמור ובעיקר את נעירתו האופראית‪ .‬הבית הראשון והשני מתארים את החמור‬
‫ומדגישים את יכולותיו הווקאליות הרבות‪ ,‬שלא תאמו את מידת בינתו וחוכמתו‪" -‬לשונות עם לועז לא ידע‬
‫הוא"‪" /‬בידיעות מבריקות לא הפתיע"‪ .‬דווקא בשעות הלילה‪ ,‬היה נוער וכך מבטא את עצמו ללא צורך‬
‫במילים‪ .‬בפזמון‪ ,‬מוזכרת שוב יכולת נעירתו‪ ,‬אך הפעם בנימה צינית מובהקת וכמושא ללעג וגיחוך‪ .‬בבתים‬
‫הבאים מתוארת פעילותו היומיומית של החמור‪ ,‬שעובד עבודה קשה כמעט ללא תמורה‪ ,‬ואפילו בעליו מעט‬
‫לועג לו‪" :‬אין ספק שאתה לא קרוזו"‪"/‬אך צדיק אתה סמוך על שיע"‪ .‬בהמשך השיר‪ ,‬מסופר כי החמור ובעליו‬
‫נפטרו ואינם‪ ,‬אך צילו וקולו הבלתי נשכח של חמוריקו מופיעים כל פעם בליל סערה כרוח רפאים‪16.‬‬

‫בלדה על חמוריקו היא בלדה פזמונית היחידה של נתן אלתרמן הנושאת בכותרתה את שם הז'אנר הבלדה‪,‬‬
‫וכך יוצרת מערך ציפיות אצל הקורא ומפעילה מודעות ז'אנרית שכבר קיימת אצלו‪ ,‬שבאמצעותה הוא קולט‬
‫את השיר החדש‪ .‬בלדה היא בעיקרה שיר סיפורי בעל אופי עממי‪ ,‬נושאיה הם אירועים המעוגנים בהיסטוריה‬
‫או בסיפורי עם‪ .‬לרוב‪ ,‬העלילה נמסרת בהלך רוח לירי‪ ,‬תוך נטייה לעיצוב דרמטי‪-‬דיאלוגי שמשיגים קצב‬
‫מהיר של התרחשות וסוף טראגי‪ .‬היסוד השירי בבלדה בא לידי ביטוי בכתיבה סטרופית ובחריזה‪ .‬חלק‬
‫ממאפיינים אלה אכן מתקיימים בבלדה זו‪ :‬דיאלוג שמקדם את העלילה וכתיבה בחרוזים לאורך כל השיר‪17.‬‬

‫אלתרמן תרגם הרבה מן הרפרטואר של בלדות סקוטיות ואנגליות בספר "בלדות ישנות ושירי זמר של אנגליה‬
‫וסקוטלנד" ובכתבי עת שונים‪ .‬ניתן ללמוד מבחירת הבלדות ואופן תרגומן מה היווה בעיניו דגם אידאלי של‬
‫בלדה‪ ,‬ומה המוטיבים שלאחר מכן בחר לשלב בבלדות הפזמוניות שחיבר‪ .‬המוטיבים הבולטים המשותפים‬
‫בין בלדה זו ובלדות אחרות שייכים ליסוד העל טבעי‪ -‬מוטיב ה"מת חי" ורוחות רפאים‪ ,‬שמופיעים ברוב‬
‫הבלדות שאלתרמן תרגם‪18 .‬‬

‫בתוכניותיו פנה אלתרמן בעיקר אל הפזמון הקומי או הסטירי ולכן מעטים הם הפזמונים או שירי הזמר‬
‫שעוצבה בהם עלילה סיפורית בהלך רוח טרגי ואפוף מסתורין‪ .‬הגיבור האידאלי בבלדה הוא לרוב אדם בן‬
‫המעמד הגבוה‪ ,‬המאופיין באצילות וחכמה והוא משמש כמרכז העלילה הטרגית‪ .‬החמור בבלדה זו משמש‬
‫כאנטי תזה של מודל זה‪ -‬מתואר כבור וכמושא ללעג‪ ,‬ונושא את הנימה ההומורסטית של הבלדה‪ .‬אלתרמן‬
‫לוקח את המוטיבים ודרכי העיצוב שמזוהים עם הבלדות הדרמטיות והטראגיות בספרות הקלאסית ויוצר‬
‫איתם עולם תוכן קליל והומוריסטי‪19.‬‬

‫‪ 16‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪.36 ,‬‬

‫‪ 17‬שלמה יניב‪" ,‬קווים להתפתחות הפואטיקה של הבלדה הפזמונית הישראלית"‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות עברית‬
‫כרך י"ד (תשנ"ג‪.343-344 :)1993 ,‬‬
‫‪ 18‬שלמה יניב‪" ,‬עיונים בספר "בלדות ישנות ושירי זמר של אנגליה וסקוטלנד" בתרגומו של נתן אלתרמן"‪ ,‬דפים‬
‫למחקר בספרות כרך מס' ‪.135-136 :)1989( 5-6‬‬
‫‪ 19‬יניב‪" ,‬קווים להתפתחות הפואטיקה"‪.351 :‬‬

‫‪6‬‬
‫בהתאם למבנה הטקסטואלי‪ ,‬השיר מולחן בצורה סטרופית‪ .‬עבור הלחנתו‪ ,‬ארגוב נוקט באמצעים מוזיקליים‬
‫התומכים באווירה ההומוריסטית של השיר‪ .‬הוא שם דגש מיוחד על ציור בצלילים וכרומטיקה שמפוזרת‬
‫ברבדים שונים‪ :‬בהרמוניה‪ ,‬במלודיה ובקו הקונטרפונרטי‪20.‬‬

‫‪ .‬הוא משתמש במוטיבים מלודיים טריטוניים שחוזרים לאורך היצירה ומפתחים את הקו המלודי יחד עם‬
‫הקו הטקסטואלי‪ ,‬ומחדיר כרומטיקה הנוכחת בקו המלודי‪ ,‬בקונטרפונקט שבליווי הפסנתר ובהרמוניה‪.‬‬
‫במלודיה בולטים מרוחים מוגדלים ומוקטנים שמזכירים במובן זה את אסכולת המלחינים הניאו‪-‬קלאסיים‬
‫הרוסיים כגון פרוקופייב ושוסטקוביץ'‪21.‬‬

‫ארגוב משתמש בשני מוטיבים על מנת לייצג את החמור בשיר‪ -‬מוטיב החמור ומוטיב הנעירה‪ ,‬שניהם‬
‫מורכבים ממרווח טריטון יורד‪ .‬המוטיב הראשון‪ ,‬מורכב משתי שמיניות שלאחריהן רבע או חצי מנוקד‪ ,‬ועל‬
‫גבי המקצב הזה מתפתח מוטיב החמור‪ .‬מוטיב שתי השמיניות והרבע ממשיך להופיע במשפט "לשונות עם‬
‫לועז לא ידע הוא" ולמעשה מתפרק לשני קווים מלודים‪ -‬האחד הוא השארות על הצלילי סול כשתי שמיניות‬
‫והשני הוא הירידה הכרומטית מהצליל מי עד דו דיאז‪ ,‬שלמעשה יוצר טריטון עם הצליל סול‪ ,‬הצליל הראשון‬
‫במשפט‪22.‬‬

‫ארגוב יצר איזון בין הקווים הכרומטים לקווים הדיאטונים במלודיה‪ .‬כמעט בכל בית‪ ,‬שתי השורות‬
‫הראשונות מוצגות בקו מלודי כרומטי‪ ,‬ושתי השורות הבאות בקו דיאטוני טונאלי שמשלים את הבית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬הבית הראשון ששתי שורותיו הראשונות מיוצגות באמצעות מוטיב הטריטון‪ ,‬מאוזן על ידי שימוש‬
‫בשתי השורות הבאות באותו מוטיב של שתי שמיניות ורבע ויוצר ארפג' דיאטוני של סולם סול מינור‪.‬‬

‫מוטיב הנעירה‪ ,‬שגם הוא מורכב מטריטון‪ ,‬מופיע לראשונה בפתיחת הפסנתר‪ .‬בניגוד למוטיב החמור‪ ,‬המקצב‬
‫המוסיקלי הוא ארבעה רבעים‪ ,‬שמתאימים לייצוג הנעירה‪" :‬איה איה" (מושר במלרע)‪ .‬ארגוב יוצר איזון‬
‫מלודי לצרימה של מרווח הטריטון במשפט הבא‪ " -‬עד ה ְרחֵ ק‪ ,‬עד קצְ וֵי ָר ִקיע" באמצעות סגירה בקוינטה‪.‬‬
‫בפתיחת הפסנתר מתקיים קונטרפונקט כרומטי‪ ,‬שמתבטא בקווים כרומטים בטנור‪ ,‬באלט‪ ,‬בסופרן ובבאס‪.‬‬
‫יחס סלבי לטקסט‪ .‬טנור לירי ובס בריטון‪ -‬קו עולה וקופץ מטה‪23.‬‬

‫האופן בו ארגוב תכנן את טונאליות השיר מהווה חלק משמעותי מבניית האופי ההומריסטי‪ .‬השיר שהתחיל‬
‫בסול מז'ור עובר בהדרגה מינוריזציה לסולם סול מינור‪ ,‬דרך שינוים טונאליים וכרומטיים ביחידות השונות‬
‫המרכיבות אותו‪ .‬ניתן לחלק את היחידות המלודיות של השיר לארבע‪ :‬שלוש יחידות מרכיבות את הבית‬
‫ואחת מרכיבה את הפזמון‪ ,‬כאשר כל אחת מתחילה בטונאליות לא יציבה ומסתיימת בקדנצה אותנטית‬
‫בסולם סול מינור‪ .‬היחידה הראשונה מתחילה בסול מז'ור‪ ,‬היחידה השנייה מתחילה באקורד סובדומיננטה‬
‫עם תנועה כרומטית בבאס ובסופרן‪ ,‬היחידה השלישית מתחילה באקורד סי במול מז'ור (דרגה שלישית בסול‬
‫מינור) והפזמון מתחיל בספטאקורד סי במול שמשמש כדומיננטה שניונית לסולם מי במול מז'ור‪24 .‬‬

‫‪ 20‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪.240 ,‬‬

‫‪ 21‬שם‪.240 ,‬‬
‫‪ 22‬שם‪240-241 ,‬‬
‫‪ 23‬שם‪ ,241 ,‬וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן‪.49 ,‬‬
‫‪ 24‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪.243 ,‬‬

‫‪7‬‬
 ‫פרק ג'‪ -‬ניתוח ספרותי ומוזיקלי של "שיר משמר" והשוואה בין שני‬
‫השירים‬

‫נתן אלתרמן הוציא לאור את "שיר משמר" בשנת ‪ 1965‬בספרו "חגיגת קיץ"‪ .‬השיר במקור כלל ‪ 11‬בתים‪ ,‬אך‬
‫ב‪ 1972‬סשה ארגוב החליט להלחין רק חלק מהם עבור הצגה שנשאה את שם ספרו של אלתרמן‪ .‬את השיר‬
‫כתב אלתרמן עבור בתו תרצה אתר מתוך דאגה למצבה הנפשי‪ ,‬והוא למעשה הוא בגדר נבואה שהגשימה את‬
‫עצמה שכן לימים‪ ,‬שמה אתר קץ לחיה‪25 .‬‬

‫השיר‪ .‬שגם הוא משתייך לז'אנר הבלדה‪ ,‬כתוב בשפה גבוהה ובעל אווירה מיסטית ומסתורית‪ .‬אין אנו יכולים‬
‫לעקוב אחרי קו עלילתי מסוים‪ ,‬ואין אנו יודעים את זהות המספר‪ ,‬מה קרבתו לאישה אליה הוא פונה ומדוע‬
‫הוא פונה אליה‪ .‬בקריאה ראשונית של השיר‪ ,‬ניתן לפרש אותו כמונולוג של המספר‪ ,‬אך עצם פנייתו לאשה‬
‫הופך את אותו המונולוג לדיאלוג ללא מענה‪.‬‬

‫בבית הראשון פונה הדובר בבהילות אל הנמנעת שמתבטא בציווי לשמור על עצמה ובחזרה של המילים‬
‫"חייך" ו"נפשך" שבע פעמים‪ .‬הוא מדגיש שעליה לשמור על כוחות הגוף והנפש‪ ,‬הבינה‪ -‬קיום החיים ואיכות‬
‫חייה‪ .‬הוא ממשיך ומונה את הדברים המוחשיים שמפניהם צריכה להיזהר‪" -‬אבן קלע"‪" ,‬סכין"‪,‬‬
‫"ציפורניים"‪ .‬הציפורניים‪ ,‬חלק מגוף האדם‪ ,‬מרמז על סכנה מפגיעה עצמית‪ .‬אחר כך מונה שמות תואר‬
‫שמדמים סכנות מופשטות יותר‪" -‬מן השורף"‪" ,‬מן החותך"‪ .‬הוא מזהיר "מן הסמוך כמו עפר וכמו שמיים"‬
‫כלומר‪ ,‬מן הגבול התחתון שתוחם את עולמינו ומן הגבול העליון ויוצר דימוי לאדם שמתהלך על חבל דק‬
‫ועליו להיזהר לא ליפול ארצה ולא לעלות השמיימה‪ .‬דאגתו של הדובר באה לידי ביטוי בתיאור הסכנות של‬
‫העצמים שנמצאים בבית‪ ,‬מקום שאמור להיות מוכר ומוגן‪" -‬אש כיריים"‪ ,‬קיר נופל" "גג נדלק"‪ .‬השורות‬
‫האחרונות של השיר חוזרות ומדגישות את קריאתו של הדובר לשמור על עצמה ועל נפשה‪26.‬‬

‫בבית הבא שבחר ארגוב להלחין כפזמון‪ ,‬מנסה הדובר להשען על תיאור מוכר‪ ,‬פשוט ומרגיע של ערב קיץ‬
‫"טוב‪ ,‬ידוע ונושן"‪ .‬השימוש במילה "לכאורה" שלוש פעמים בבית זה מעמיד בספק את אפשרות נעימותו של‬
‫אותו "ערב קיץ טוב"‪ ,‬שמאחוריו אורבים "מורא‪ ,‬רחש חשדות ודבר אשם"‪ .‬הוא ממשיך לתאר דימוי יומיומי‬
‫ונעים‪" -‬ריח תבשילים ועם מנורה אשר תאיר" ומסיים במעין שורת פזמון חוזר‪ ,‬שמדגישה שהאידיליה‬
‫הביתית הזו‪ ,‬היא שבירה מאוד ועלולה להתנפץ בכל רגע‪ .‬מוטיב האש בשיר‪ ,‬כמקור אור וחום‪ ,‬הופכת את‬
‫משמעותה לכל אורכו‪ .‬בתחילה מופיעה באופן מסוכן ומתוארת כמקור שעלול לפגוע ולכלות‪" -‬מגג נדלק"‪,‬‬
‫"מן השורף"‪" ,‬אש כיריים"‪ .‬אך בבית זה משנה משמעותה‪ ,‬ומופיעה בתור מקור אור חיובי ונעים‪" -‬עם מנורה‬
‫אשר תאיר"‪" ,‬ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה"‪ .‬השימוש במילה לכאורה‪ ,‬מערער את תחושת היציבות של‬
‫האש כמקור חיובי‪ ,‬ומחזיר את תחושת הסכנה שהודגשה בבית הראשון‪27 .‬‬

‫הבית הבא מורכב ממספר שאלות‪ -‬צירוף המילים "אמרי מדוע" היא אנפורה שמופיעה שלוש פעמים ומעידה‬
‫על התעקשותו של הדובר להבין את רחשי ליבה של הנמענת‪ .‬האוקסימורון "צוחקת כמו פחד" ו"קופאת כמו‬
‫שמחה" מתאר את הנמענת כלכודה במצב מורכב ומנוגד‪ .‬הוא ממשיך ומתאר את העולם כדבר זר עבורה‪,‬‬
‫ומאניש יסודות כמו מים ורוח כמקיפים אותה ומביטים בה בזרות‪ ,‬ומהווים ביטוי לניכור הדדי‪ -‬העולם זר‬
‫לה והיא זרה לעולם‪28.‬‬

‫‪ 25‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪.135-137 ,‬‬

‫‪26‬בתיה אפלפלד‪"" ,‬מילים וגחלים" ‪ -‬על ההתכתבות הפואטית בין נתן אלתרמן לתרצה אתר"‪ ,‬עיונים בספרות ילדים‬
‫כרך מס' ‪.94-95 :)2012( 21‬‬
‫‪ 27‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪,135-137 ,‬‬
‫אפלפלד‪" ,‬מילים וגחלים"‪.94-95:‬‬
‫‪ 28‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪135-137 ,‬‬
‫‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ממשיך הדובר בדימוי נפש הנמענת לפרפור של ציפור כלואה בתוך כף יד‪ .‬הוא ממשיך לדמות‬
‫אותה לרעד של מעוף הציפור‪ ,‬שרוצה לברוח ומחפשת אחר חלון ממנו תוכל לעוף‪ .‬כל אלה מדגישים את‬
‫שבריריות נפשה וחוסר יכולת של הנמענת להימלט ממה שלוכד את נפשה‪.‬‬

‫הבית האחרון הוא הבית הקצר ביותר בשיר‪ .‬קיימת חזרה של מילות האזהרה בהן השתמש בבית הראשון‪-‬‬
‫"שמרי נפשך"‪" ,‬שמרי חייך" אך הפעם הוא מפרט פרטים חיצוניים מכלל ישות הנמענת ונותן ביטוי גדול‬
‫יותר לאהבתו אליה‪" -‬שיער ראשך‪ ,‬עורך שמרי‪ ,‬שמרי יופייך"‪ .‬הוא ממשיך בתיאור יופייה הפנימי‪" -‬שמרי‬
‫ליבך הטוב" ומסיים בציווי‪" -‬אמציהו בידייך" שמדגיש את דרישתו החוזרת לשמור ולהגן על עצמה ועל‬
‫נפשה בכוחותיה הקיימים‪.‬‬

‫גם בשיר זה המבנה סטרופי (גם מבחינה הרמונית וגם מבחינה מלודית) ומולחן בסולם רה מינור‪ .‬בתים א'‪,‬‬
‫ב' והקודה בסולם הבית‪ ,‬הפזמון מתחיל בפה מז'ור וחוזר לרה מינור בסופו‪.‬‬

‫"הוא לא היה רגיש מבחינה מוזיקלית‪ .‬הוא לא ידע להבחין בין מנגינה מתאימה לבין מנגינה שאינה מתאימה‬
‫טקסט‪ .‬הוא נהג לכתוב תמיד לפי מקצב אחיד"‪ 29.‬מדברים אילו של סשה ארגוב על תמלילו של אלתרמן‪,‬‬
‫ניתן להבין שבשירי אלתרמן שהולחנו על ידי ארגוב הסמטריה ‪ ,‬ההקבלה המלאה בין בתים והקצב האחיד‬
‫של המילים היו סממנים כמעט קבועים‪ .‬ואכן‪ ,‬ניתן לאפיין את הרפרטואר של הלחנתו של סשה ארגוב את‬
‫נתן אלתרמן באמצעות כמה סממנים של חריזה ומשקל ששכיחותם גבוהה במיוחד‪-‬השורות שוות במספר‬
‫ההטעמות‪ ,‬יש חריזה לסירוגין (אבאב)‪ ,‬סיומים מלרעיים ומלעלים לסירוגין וזהות בין שורה ויחידה‬
‫תחבירית‪30.‬‬

‫בשיר משמר‪ ,‬דווקא סממנים אלה‪ ,‬כמו המקצב האחיד והריתמוס הפואטי החוזר מתגברות את העוצמה‬
‫הרגשית של השיר‪ .‬אכן ניתן לזהות מיבנה חריזה קבוע בין השורות‪ :‬א' ב' א' ב'‪ ,‬ושלוש ההטעמות (הדגשים‬
‫של הברות נתונות לעומת הברות אחרות) בכל שורה‪ .‬מאפיינים אלו השפיעו על כתיבתו של ארגוב‪ ,‬שהתייחס‬
‫למשקל הפואטי ותרגם אותו למוסיקה באמצעות הלחנה סדירה ותואמת את הקצב הטבעי של הטקסט‪.‬‬
‫היחס בין הקו המלודי לטקסט הוא יחס סילבי (יחס של צליל אחד להברה אחת) דבר היוצר את האופי‬
‫הדקלומי והזורם של הקו המלודי‪ ,‬ויוצר בהירות באופן הצגת הטקסט והסיפור‪31 .‬‬

‫אורכה של היחידה המלודית בשיר הוא לרוב שתי תיבות שהמסיימות בהפסקה‪ .‬המלודיה מכילה שני‬
‫מוטיבים מנוגדים‪ -‬האחד מורכב מפרימות וסקונדות ודיי סטטי באופיו‪ ,‬והשני מורכב בעל קפיצות של‬
‫קווינטות וסקסטות‪ .‬הם מופיעים זה אחר זה ומשלובים אחד בתוך השני‪ ,‬דבר היוצר גיוון בהתפתחות הקו‬
‫המלודי‪ .‬צמד המילים "שמרי נפשך" שחוזר לאורך השיר באובססיביות‪ ,‬מורכב מארבע הברות עם דגש על‬
‫ההברה האחרונה‪ .‬ארגוב מתרגם את המוטיב הפואטי למוטיב מוזיקלי‪ ,‬המורכב משלוש שמיניות חוזרות‬
‫ושמינית אחרונה יורדת או עולה בסקונדה‪ -‬ובעצם חוזר בואריציות שונות על פי מיקום המוטיב בטקסט‪32 .‬‬

‫מבחינה הרמונית‪ ,‬מבחינת הרמוניה וטונאליות‪ ,‬השיר מולחן בטונאליות אחידה‪ .‬רוב האקורדים הם‬
‫דיאטונים ולא מתקיימים שינויים הרמוניים חדים‪ ,‬דבר המסייע בהתמקדות בטקסט ובקו המלודי‬
‫הדקלומי‪ .‬תורם לתחושת הקצב המהיר של המילים בשיר‪ .‬ניתן לפרש את המעבר לפה מז'ור בפזמון כמקביל‬
‫לתיאור של ערב קיץ טוב‪ ,‬אך מהר מאוד הספק והחזרה של המילה "לכאורה" מתבטאים במוסיקה בחזרה‬
‫לרה מינור‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הקו המלודי בהיר ופשוט‪ ,‬דבר המסמל את הפשטות היומיומית של ערב קיץ‪ ,‬ושל ריחות‬

‫‪ 29‬וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן‪.132 ,‬‬

‫‪ 30‬שם‪.132-133 ,‬‬
‫‪ 31‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪ ,135 ,‬וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן‪.133 ,‬‬
‫‪ 32‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪.137,‬‬

‫‪9‬‬
‫ביתיים מוכרים‪ .‬הקו המלודי בנוסף עוצר שש פעמים על הצליל סול‪ ,‬דבר היוצר מתח הרמוני וחריפות עם‬
‫דרגת הטוניקה של פה מז'ור‪33.‬‬

‫שני השירים של אלתרמן עוסקים בנושאים נפרדים‪ ,‬מגיעים מעולמות תוכן שונים ומולחנים בהתאם לכך‬
‫על ידי סשה ארגוב ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן למצוא נקודות דמיון שמאפיינות את שני השירים הן מבחינה‬
‫ספרותית ומבחינה מוזיקלית‪.‬‬

‫שני השירים שבנויים בצורת בית פזמון‪ ,‬הם בלדות‪ .‬עיצובם כבלדה שונה מהותית בכל אחד מהם‪ -‬שיר‬
‫משמר הוא שיר שהיסוד הבלדי הבולט בו הוא היסוד הדרמטי ואווירה אפופת מסתורין‪ .‬עיצובו כשיר כזה‬
‫נובע משימוש באמצעים אומנותיים שונים‪ -‬אנפורה‪ ,‬חזרה‪ ,‬פעלים בציווי ודימויים שמשנים את משמעותם‬
‫לאורך השיר‪ .‬כשקוראים את השיר הוא נשמע כמונולוג של המספר‪ ,‬אך עצם פנייתו לאשה הופך את‬
‫המונולוג לדיאלוג ללא מענה‪ .‬יש בשיר גם מאפיינים שסותרים את אופי הבלדה‪ -‬אין אנו יודעים את זהות‬
‫דמות המספר ‪ ,‬זהות האישה ומה הקשר ביניהם‪ .‬אין קו עלילתי‪ ,‬ואין סוף ברור‪ .‬זהו שיר סוער שמבטא‬
‫רגשות מורכבים‪.‬‬

‫לעומת שיר משמר‪ ,‬בלדה על חמוריקו הוא שיר הומוריסטי קליל‪ ,‬אך בעל יסודות בלדים מובהקים יותר‪:‬‬
‫מתקיים קו עלילתי ברור שנסגר בסוף השיר‪ ,‬דו שיח שמקדם את העלילה‪ ,‬גיבור מרכזי‪ ,‬דמויות עם‬
‫מאפיינים ברורים ומוטיבים בלדים כגון מוטיב ה"מת חי"‪ .‬דווקא באמצעות המוטיבים והמאפיינים‬
‫הבלדים מייצר אלתרמן אווירה קומית וקלילה‪ ,‬שמנוגדת באופייה לבלדה הקלאסית‪.‬‬

‫המשקל הפואטי ‪ -‬האסתטיקה הפואטית והמקצב האחיד של שיריו של אלתרמן‪ ,‬אותם ארגוב ציין באופן‬
‫לא חיובי במיוחד‪ ,‬באה לידי ביטוי בשני השירים‪ :‬החריזה לסירוגין‪ ,‬הזהות בין שורה ובין יחידה‬
‫תחבירית‪ ,‬החזרה‪ ,‬וסיומים מלרעיים ומלעלים לסירוגין‪ .‬בכל אחד מהשירים אותם מאפיינים מעצבים‬
‫אותו באופן שמשרת את אווירת הטקסט‪ .‬בשיר משמר‪ -‬בחזרתיות אובססיבית שמשרה אווירה מודאגת‪,‬‬
‫ובבלדה על חמוריקו בחזרות וחרוזים שמשרים אווירה ההומוריסטית‪.‬‬

‫הרמוניה‪ -‬בשני השירים הפזמונים עוברים לסולם הדרגה השלישית המז'ורית‪ .‬בשיר משמר‪ ,‬המהלכים‬
‫ההרמוניים שומרים על פשטות יחסית כדי להבליט את חשיבות הקו המלודי הנושא את הטקסט‪ ,‬ולרוב‬
‫היחידות המוזיקליות מסיימות בסולם השיר‪ -‬רה מינור‪ .‬בבלדה על חמוריקו משתמש ארגוב במהלכים‬
‫הרמוניים מעט מורכבים יותר שמזכירים הלחנה של מלחינים מן התקופה הניאו‪ -‬קלאסית‪ .‬כך הוא רובד‬
‫נוסף לעניין התוכני‪ -‬טקסטואלי ומשרת את האופי הקומי של הטקסט ‪ .‬למרות הבס והקונטרפונקט‬
‫הכרומטי אין בשיר הרבה הפתעות הרמוניות‪ ,‬וכמעט כל יחידה מוזיקלית מסתיימת באופן יציב בקדנצה‬
‫אותנטית בסול מינור‪.‬‬

‫מלודיה וקשר בין המילה למוזיקה‪ -‬בשני השירים מתקיים יחס סילבי‪ ,‬דבר שמאפיין את סגנונו של ארגוב‪.‬‬
‫הוא התייחס לקו הטקסטואלי בשני השירים באופן שמשרת את הטקסט‪ ,‬אך עשה זאת באמצעים שונים‪:‬‬
‫בבלדה על חמוריקו באמצעות ציור בצלילים שמתבטא בכרומטיקה רבה‪ ,‬קפיצות ומרווחי טירטון בתור‬
‫מוטיב חוזר בקו המלודי‪ .‬בשיר משמר‪ ,‬ארגוב נותן למילים להנחות את הקו המלודי‪ ,‬וכך יוצר קו מלודי‬
‫רצ'יטטיבי‪ ,‬פשוט וטבעי יותר שמבטא את הרגש והסערה שבשיר‪.‬‬

‫‪ 33‬שם‪.137 ,‬‬

‫‪10‬‬
 ‫סיכום‬
‫כשניגשתי לכתוב את העבודה‪ ,‬מטרתי העיקרית הייתה לחקור ולהבין כיצד סשה ארגוב משתמש באמצעים‬
‫מוזיקליים כדי להביע את הטקסט של נתן אלתרמן‪ .‬בשביל לענות על שאלה זו באופן מלא ומעמיק‪ ,‬אין זה‬
‫מספיק בעיניי לנתח ולהשוות רק שני שירים‪ ,‬מכיוון שהרפטוראר של שירי אלתרמן שהלחין ארגוב רחב‬
‫ומגוון מאוד‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בחרתי ב"שיר משמר" ו"בלדה על חמוריקו"‪ -‬נכסי צאן ברזל ברפרטואר המשותף‬
‫לשניהם‪ .‬הבחירה בהם נבעה מנקודות הדמיון והשוני הרבות בניהם‪ :‬שניהם מייצגים אותו ז'אנר ספרותי‬
‫באופן שונה מאוד‪ ,‬ושניהם מולחנים באופן המשרת את הטקסט ואת אופי השיר בצורה יוצאת דופן‪.‬‬

‫ארגוב משתמש בכל האמצעים הקומפוזיטורים שלרשותו‪ -‬ההרמוניה‪ ,‬המלודיה‪ ,‬המקצב‪ ,‬המבנה והליווי על‬
‫מנת לשרת את הטקסט של אלתרמן באופן מיטבי‪ .‬באמצעות אותם מרכיבים הוא יוצר רבדים פרשניים‬
‫ומעמיד את הסיפור והמילים במרכז‪ .‬דיוקו הספרותי‪ -‬מוזיקלי של ארגוב בא לידי ביטוי בבחירתו לתרגם‬
‫את המוטיבים הספרותיים של אלתרמן למוטיבים מלודיים‪ ,‬ויצירת "ציור בצלילים"‪ .‬טענותיו של ארגוב על‬
‫אלתרמן שתמליליו נכתבו לפי מקצב אחיד לא עולות בקנה אחד עם האופן בו בחר להלחין את הריתמוס‬
‫הפואטי‪ .‬ארגוב לעיתים נשאר עם אותו מקצב אחיד ונותן לשטף הטבעי של המילים לזרום כדקלום מוזיקלי‪,‬‬
‫ולעיתים הוא חורג מן ההטעמות הקבועות של אלתרמן ויוצר רובד ריתמי ומוזיקלי נוסף‪.‬‬

‫המחקר ואיסוף המידע שערכתי בעבודה זו על סגנונם של שניים מן היוצרים החשובים בישראל עוררו בי את‬
‫הרצון להמשיך לחקור ז'אנרים אחרים מן הרפרטואר של ארגוב ואלתרמן‪ .‬באופן יותר ממוקד‪ -‬בז'אנר‬
‫הכתיבה לתיאטרון‪ .‬כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין מילה ללחן במוסיקה שהלחין ארגוב לתיאטרון ולמחזות‬
‫של אלתרמן? כיצד המוסיקה משרת את צורכי במת התיאטרון? אני מקווה שבעתיד אזכה לחקור תחום זה‬
‫באופן מעמיק ויסודי‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫‪ .1‬מקורות ראשוניים‪:‬‬
‫א‪ .‬אלתרמן‪ ,‬נתן‪ .‬חגיגת קיץ ‪ :‬סדרת שירים‪ .‬תל‪-‬אביב ‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תשל"ז ‪.1977‬‬

‫ב‪ .‬ארגוב‪ ,‬סשה‪ .‬ככה סתם‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.1979 .‬‬

‫‪ .2‬מקורות עזר‪:‬‬
‫א‪ .‬אביצן‪ ,‬אילנה‪ .‬רב נגינות יש וצלילים‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת קיבוץ מאוחד‪.2014 ,‬‬

‫ב‪ .‬אביצן‪ ,‬אילנה‪ .‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים בשירי סשה ארגוב‪ .‬ירושלים‪ :‬דיסטרציה‪.‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשס"ד ‪.2003‬‬

‫אפלפלד‪ ,‬בתיה‪"" .‬מילים וגחלים" ‪ -‬על ההתכתבות הפואטית בין נתן אלתרמן לתרצה‬ ‫ג‪.‬‬
‫אתר"‪ .‬עיונים בספרות ילדים כרך מס' ‪.92-100 :)2012( 21‬‬

‫ד‪ .‬גולמב‪ ,‬הרי‪" .‬הניגון והשיח‪ -‬דרכו של אלתרמן בשיר הספרותי ובפזמון"‪ .‬בתוך ליריקה‬
‫ולהיט‪ .‬ערכה זיוה בן פורת (תל‪-‬אביב ‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.264-291 :)1989 ,‬‬
‫ה‪ .‬וגנר‪ ,‬נפתלי‪ .‬את המלל את הלחן ואת מה שביניהם ‪ :‬משקל פואטי ומוזיקלי בשירי סשה‬
‫ארגוב‪ .‬ירושלים ‪ :‬מוסד ביאליק‪ ,‬תשס"ה ‪.2005‬‬

‫יניב‪ ,‬שלמה‪" .‬קווים להתפתחות הפואטיקה של הבלדה הפזמונית הישראלית"‪ .‬מחקרי‬ ‫ו‪.‬‬
‫ירושלים בספרות עברית כרך י"ד‪ ,‬תשנ"ג‪.343-368 :1993 ,‬‬

‫יניב‪ ,‬שלמה‪" .‬עיונים בספר "בלדות ישנות ושירי זמר של אנגליה וסקוטלנד" בתרגומו של נתן‬ ‫ז‪.‬‬
‫אלתרמן"‪ .‬דפים למחקר בספרות כרך מס' ‪.133-152 :)1989( 5-6‬‬

‫ח‪ .‬לאור‪ ,‬דן‪ .‬אלתרמן‪ :‬ביוגרפיה‪ .‬רעננה‪ :‬עם עובד‪ ,‬תשע"ד ‪.2013‬‬
‫ט‪ .‬מירון ‪,‬דן‪" .‬נתן אלתרמן"‪ .‬לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים‪.‬‬
‫‪( https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00400.php‬ניתנה גישה ב‪ 29‬ביולי‬
‫‪.)2019‬‬

‫הספרייה הלאומית‪" .‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪.‬‬ ‫י‪.‬‬

‫‪https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/argov/biography/Pages/biograph‬‬
‫‪( y3.aspx#‬ניתנה גישה ב‪ 29-‬ביולי‪.)2019 ,‬‬

‫יא‪Megged, Matti, and Anat Feinberg. "Alterman, Nathan." In Encyclopaedia .‬‬

‫‪Judaica, 2nd ed. edited by Michael Berenbaum and Fred Skolnik, 19-20. Vol. 2.‬‬
‫‪Detroit, MI: Macmillan Reference USA, 2007. Gale Virtual Reference Library‬‬
‫‪(accessed August 3, 2019).‬‬
‫‪http://link.galegroup.com/apps/doc/CX2587500905/GVRL?u=tel_aviv&sid=GVRL&xi‬‬
‫‪d=5702964a..‬‬

‫‪ .3‬תווים‪:‬‬

‫א‪ .‬ארגוב‪ ,‬סשה‪ .‬ככה סתם‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.1979 .‬‬

‫‪12‬‬
 ‫נספחים‬

‫מֹוריקֹו‪ /‬נתן אלתרמן‬

‫א‪ .‬בלָדָ ה על חֲ ִ‬

‫פעם חי פֹּה‪ ,‬סָ מּוְך לחֹולֹות ‪,‬‬

‫ָאז ִה ְש ִמיעָ ה ִמ ְספר חֲ ִריקֹות אחֲ רֹונֹות‬
‫ן־אתֹון ָקטֹּן ‪,‬‬‫חֲ מֹור ּגּוץ בֶּ ָ‬
‫ּומֵ ָאז ֵאין ֶּרבְ ִשיֶּע בחּוץ‪.‬‬
‫ּובְ קֹולֹו ה ָיפֶּה צִ לְצְ לּו ְשנֵי קֹולֹות ‪:‬‬
‫כִ י חָ לָה ֶּאת חָ לְיֹו הּוא ְלפֶּתע‬ ‫ִירי עִ ם בס־בָ ִריטֹון‪.‬‬ ‫טֶּ נֹור ל ִ‬
‫ּובצְ ִריף הּוא שָ כב בְ לִי ִניע‬
‫לְשֹונֹות עם לֹועֵ ז ל ֹּא יָדע הּוא‪,‬‬
‫מֹוריקֹו ב ֶּפתח‬ ‫וְ רק ר ֹּאש חֲ ִ‬
‫בִ י ְִדיעֹות מבְ ִריקֹות ל ֹּא ִהפְ ִתיע‪,‬‬
‫ִמדֵ י פעם הָ יָה מֹופִ יע‪.‬‬
‫אְך בל ְילָה־בל ְילָה הָ יָה הּוא‬
‫בִ ְט ָלפָיו הּוא דָ רְך וְ הָ פְך ֵאיזֶּה פח‬
‫מֵ ִרים קֹול ּומ ְרעִ יד ָר ִקיע‪.‬‬
‫וְ נָער‪ִ :‬איָה‪ִ ,‬איָה‪ִ ,‬איָה‪.‬‬
‫ה ִמלִים ל ֹּא הָ יּו חֲ שּובֹות כִ בְ יָכֹול‪,‬‬
‫וְ ֶּרבְ ִשיֶּע ּגם הּוא ִהצְ טָ ֵרף וְ ָגנח‪:‬‬
‫כִ י נָער הּוא רק‪ִ :‬איָה‪ִ ,‬איָה ‪,‬‬
‫הֹושיעָ ה!‬
‫אֹויָה‪ָ ,‬אנָא השֵ ם‪ִ ,‬‬
‫אְך בָ זֶּה הּוא כְ ִאלּו ָאמר ֶּאת הכֹּל‬
‫ִאיָה‪ִ ,‬איָה‪ִ ,‬איָה‪...‬‬
‫ּובָ זֶּה ֶּאת הכֹּל ִהבִ יע‪.‬‬
‫זְ מן עָ בר‪ ,‬החֲ מֹור ּובְ עליו‬
‫ִאיָה‪ִ ,‬איָה‪ִ ,‬איָה ‪,‬‬
‫זֶּה ִמכְ בָ ר בָ עֹולָם ֵאינָם ‪.‬‬
‫עד ה ְרחֵ ק‪ ,‬עד קצְ וֵי ָר ִקיע‪.‬‬
‫אְך בְ לֵיל ְסעָ ָרה אֱ לֵי צֵ ל ֲע ָגלָה‬
‫רֹוט ִנים ‪:‬‬
‫ּוזְ ֵקנִים ְמ ִקיצִ ים וְ ְ‬
‫מֹוריקֹו נ ְִר ָתם‪.‬‬
‫צֵ ל אֹותֹו חֲ ִ‬
‫יִמח ְשמֹו‪ ,‬זֶּה חֲ מֹור שֶּ ל ִשיֶּע‪.‬‬
‫וְ שָ עָ ה שֶּ בִ ְשחֹור השָ מיִם‬ ‫ישישֹות ּונְעָ רֹות‬
‫וִ ִ‬
‫רעם ָרם ֶּאת קֹולֹו מ ְש ִמיע‪,‬‬ ‫אֹומרֹות‪:‬‬‫מ ְק ִשיבֹות וְ ְ‬
‫ִמ ְתעָ ֵרב ִש ְקשּוק ּג ְלּגליִם‬ ‫ֵאיזֶּה קֹול יֵש לֹו‪ ,‬ממָ ה ִמיָה!‬
‫שֶּ ל עֶּ גְ לת חֲ מֹורֹו שֶּ ל ִשיֶּע ‪.‬‬
‫ירה‬ ‫כָל היֹום הּוא סָ חב ֲע ָגלָה זְ עִ ָ‬
‫ּובֵ ין רּוח וָרעם אֲ זי עֹולֶּה קֹול‬
‫שֶּ ִד ְלגָה על ּגבֵ י שֹּּוחֹות‬
‫וְ נֹועֵ ר‪ִ :‬איָה‪ִ ,‬איָה‪ִ ,‬איָה‪.‬‬
‫ּולְאחר יֹום שָ לֵם שֶּ ל ִדלּוג ּו ְד ִה ָירה‬
‫ּושאֹול‬
‫ּומכִ ים הבְ ָר ִקים ּובֵ ין שחק ְ‬
‫מֹוריד המֹו ְשכֹות‪.‬‬ ‫הָ יָה ִשיֶּע ִ‬
‫מֹוריקֹו כצֵ ל מבְ ִקיע–‬
‫חֲ ִ‬
‫הֹושיט הּוא ְקלִיפֹות שֶּ ל תפּוז לֹו‬ ‫וְ ִ‬
‫ִא ָיה‪ִ ,‬איָה‪ִ ,‬איָה‪,‬‬
‫וְ ָאמר‪ :‬קח אֱ כֹּל ֶּזה מּגִ יע ‪.‬‬
‫עד ה ְרחֵ ק‪ ,‬עד קצְ וֵי ָר ִקיע‬
‫ֵאין סָ פֵק שֶּ א ָתה ל ֹּא ָקרּוזֹו ‪,‬‬
‫עִ ם הסער וְ ּעם ה ְרעָ ִמים‬
‫אְך צ ִדיק א ָתה‪ְ ,‬סמְֹּך על ִשיֶּע‪.‬‬
‫זֶּה נֹועֵ ר‪ִ ,‬מ ְתּג ְלּגֵל‪ ,‬מֵ ִריע‪,‬‬
‫ָאז הָ יָה החֲ מֹור ה ָקטָ ן נֹושֵ א קֹול‬
‫וִ ישֵ ישֹות ּונְעָ רֹות‬
‫וְ נֹועֵ ר‪ִ :‬איָה‪ִ ,‬איָה‪ִ ,‬איָה‪.‬‬
‫אֹומרֹות‪:‬‬ ‫מ ְק ִשיבֹות וְ ְ‬
‫ּובָ זֶּה הּוא כְ ִאלּו ָאמר ֶּאת הכֹּל ‪,‬‬
‫ֵאיזֶּה ל ְילָה‪ ,‬הָ ּה‪ ,‬ממָ ה ִמיָה‪.‬‬
‫ּובָ זֶּה ֶּאת הכֹּל ִהבִ יע‪.‬‬
‫ִאיָה‪ִ ,‬איָה‪ִ ,‬א ָיה‪...‬‬

‫כְך עָ בְ רּו יְמֵ י חֹּם וְ רּוחֹות‬

‫וְ עֶּ גְ לת רבִ י ִשיֶּע ּגּוץ‬

‫‪13‬‬
 ‫ב‪ .‬שיר משמר ‪/‬נתן אלתרמן‬

‫ִש ְמ ִרי נפְ שֵ ְך הָ ֲע ֵיפָה‪ִ ,‬ש ְמ ִרי נפְ שֵ ְך‪,‬‬ ‫ִש ְמ ִרי נפְ שֵ ְך‪ ,‬כֹּחֵ ְך ִש ְמ ִרי‪ִ ,‬ש ְמ ִרי נפְ שֵ ְך‪,‬‬
‫ִש ְמ ִרי חייְִך‪ ,‬בִ ינ ֵָתְך‪ִ ,‬ש ְמ ִרי חייְִך‪,‬‬ ‫ִש ְמ ִרי חייְִך‪ ,‬בִ ינ ֵָתְך‪ִ ,‬ש ְמ ִרי חייְִך‪,‬‬
‫שֵ ער ר ֹּאשֵ ְך‪ ,‬עֹו ֵרְך ִש ְמ ִרי‪ִ ,‬ש ְמ ִרי יָפְ יְֵך‪,‬‬ ‫ִמ ִקיר נֹופֵל‪ִ ,‬מּגג נ ְִדלָק‪ִ ,‬מצֵ ל חָ שֵ ְך‪,‬‬
‫ִש ְמ ִרי לִבֵ ְך הּטֹוב‪ ,‬א ְמצִ יהּו בְ יָדיְִך‪.‬‬ ‫מֵ ֶּאבֶּ ן ֶּקלע‪ִ ,‬מסכִ ין‪ִ ,‬מצִ ָפ ְרניִם‪.‬‬
‫חֹותְך‪,‬‬
‫ּׂשֹורף‪ִ ,‬מן ה ֵ‬ ‫ִש ְמ ִרי נפְ שֵ ְך ִמן ה ֵ‬
‫ִמן הסָ מּוְך כְ מֹו עָ פָר ּוכְ מֹו שָ מיִם‪,‬‬
‫ִמן הדֹומֵ ם‪ִ ,‬מן ה ְמחכֶּה וְ המֹושֵ ְך‬
‫וְ המֵ ִמית כְ מֵ י‪-‬בְ ֵאר וְ ֵאש‪-‬כִ יריִם‪.‬‬
‫נפְ שֵ ְך ִש ְמ ִרי ּובִ י ָנ ֵתְך‪ ,‬שֵ ער ר ֹּאשֵ ְך‪,‬‬
‫עֹורְך ִש ְמ ִרי‪ִ ,‬ש ְמ ִרי נפְ שֵ ְך‪ִ ,‬ש ְמ ִרי חייְִך‪.‬‬ ‫ֵ‬

‫אֹורה‬
‫אֹורה‪ֶּ ,‬זה לִכְ ָ‬ ‫זֶּה עֶּ ֶּרב קיִץ לִכְ ָ‬
‫רק עֶּ ֶּרב קיִץ טֹוב‪ ,‬יָדּוע וְ יָשָ ן‪,‬‬
‫ְמֹורא‬
‫שֶּ בָ א לְחֶּ סֶּ ד ּולְרחֲ ִמים‪ ,‬ל ֹּא ל ָ‬
‫ּודבר ָאשָ ם‪,‬‬ ‫וְ ל ֹּא לְרחש חֲ שָ דֹות ְ‬
‫ֹורה‬
‫שֶּ בָ א עִ ם ֵריח תבְ ִשילִים וְ עִ ם ְמנ ָ‬
‫אֲ שֶּ ר ָת ִאיר עד ִאם נָנּוח וְ נִישן‪.‬‬
‫עד ִאם נָנּוח וְ נִישן‬
‫אֹורה‪,‬‬
‫רק עֶּ ֶּרב קיִץ חם וְ טֹוב הּוא לִכְ ָ‬
‫ְמֹורא‪.‬‬
‫רק עֶּ ֶּרב קיִץ חם שֶּ בָ א ל ֹּא ל ָ‬

‫ִהנֵה הָ רּוח יָד שֹולחת ּובְ לִי רחש‬

‫פִ ְתאֹּם חלֹון ְלאט נִפְ ָתח בחֲ שֵ כָה‪.‬‬
‫ִא ְמ ִרי מדּוע א ְת צֹוחֶּ ֶּקת כְ מֹו פחד‪,‬‬
‫ִא ְמ ִרי מדּוע א ְת קֹופֵאת כְ מֹו ִש ְמחָ ה?‬
‫ִא ְמ ִרי מדּוע הָ עֹולָם כֹּה זָר עֲד ִין‬
‫יטים בֹו ִמכָל צד?‬ ‫וְ ֵאש ּומיִם מבִ ִ‬
‫ִא ְמ ִרי מדּוע בֹו ְמפ ְרפְ ִרים חייְִך‬
‫כְ מֹו צִ פֹור ְמבֹּהָ לָה בְ תֹוְך כף ָיד?‬
‫ִא ְמ ִרי מדּוע א ְת מָ עֹוף וְ רעד רב‬
‫כְ מֹו צִ פֹור בחֶּ דֶּ ר בְ חפְ שָ ּה ֶּא ְשנָב?‬

‫אֹורה‬
‫אֹורה‪ ,‬זֶּה לִכְ ָ‬ ‫זֶּה עֶּ ֶּרב קיִץ לִכְ ָ‬
‫רק עֶּ ֶּרב קיִץ טֹוב‪ ,‬יָדּוע וְ יָשָ ן‪,‬‬
‫ְמֹורא‬
‫שֶּ בָ א לְחֶּ סֶּ ד ּולְרחֲ ִמים‪ ,‬ל ֹּא ל ָ‬
‫ּודבר ָאשָ ם‪,‬‬ ‫וְ ל ֹּא לְרחש חֲ שָ דֹות ְ‬
‫נֹורה‬
‫שֶּ בָ א עִ ם ֵריח תבְ ִשילִים וְ עִ ם ְמ ָ‬
‫אֲ שֶּ ר ָת ִאיר עד ִאם נָנּוח וְ נִישן‪.‬‬
‫עד ִאם נָנּוח וְ נִישן‬
‫אֹורה‪,‬‬
‫רק עֶּ ֶּרב קיִץ חם וְ טֹוב הּוא לִכְ ָ‬
‫ְמֹורא‪.‬‬
‫רק עֶּ ֶּרב קיִץ חם שֶּ בָ א ל ֹּא ל ָ‬

‫‪14‬‬
 ‫בלדה על חמוריקו‪ -‬תווים‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪15‬‬
16
17
 ‫ד‪ .‬שיר משמר‪ -‬תווים‬

‫‪18‬‬
19
20
21
22