‫‪CLAIR DE LUNE‬‬

‫פרשנות מוזיקלית‬

‫עבודה במסגרת הקורס‪MUSIC, TEXT. :‬‬

‫מרצה‪ :‬פרופ' מיכל גרובר‪ -‬פרידלנדר‬

‫סימול הקורס‪0845-213801 :‬‬

‫סמסטר ב'‪2020 ,‬‬

‫‪209678028‬‬ ‫מגישה‪ :‬שרון תדמור‬

‫הוגש בתאריך ‪30/10/2020‬‬

 ‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪2............................ ................................ ................................ ................................‬‬

‫על פול וורלן והשיר ‪3.......................................... ................................ ................................‬‬
‫השיר אצל דביסי ‪6............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫השיר אצל פורה ‪10............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫השוואה וסיכום ‪13............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪15................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫נספחים ‪16...................... ................................ ................................ ................................‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מבוא‬

‫ה ‪ Mélodie‬הצרפתי הוא אחד מהז'אנרים הייחודיים לקול ולפסנתר‪ .‬ייחודו מתחיל מן הניגון המיוחד של‬
‫השפה הצרפתית עצמה וממשיך באופן שבו מלחינים שונים בחרו להתאים את הטקסטים של המשוררים‬
‫הצרפתיים לסגנונם הייחודי‪ .‬בעבודה זו בחרתי את השיר ‪ Clair de lune‬מאת פול וורלן‪ ,‬ובחנתי כיצד‬
‫התאימו אליו מוזיקה שניים מן המלחינים הצרפתיים הגדולים ביותר – גבריאל פורה וקלוד דביסי‪ ,‬ואת‬
‫התוצר הספרותי‪ -‬מוזיקלי המיוחד של כל אחד מהם‪ .‬הבחירה שלי בניתוח שיר‪ ,‬נובעת מהעובדה שזהו‬
‫החיבור הראשוני והאינטואטיבי ביותר של מוזיקה ומילים‪ ,‬חיבור שהיה נהוג עוד מימי יוון העתיקה‪ ,‬והוא‬
‫מהווה קשר ישיר וכמעט בלתי אמצעי בין מוזיקה לטקסט‪.‬‬

‫הבחירה ב‪ , Clair de lune -‬נובעת מעצם היותו אחד השירים המוכרים והמעניינים של וורלן‪ ,‬ומכיוון שהוא‬
‫שיר מורכב‪ ,‬מסתורי ובעל מימד נוסטלגי‪ -‬מלנכולי‪ .‬בעבודה אנסה לבחון‪-‬מה מהות הפרשנות המוזיקלית של‬
‫כל אחד מהמלחינים לשיר? אלו מאפיינים בחרו להדגיש? מה היה המניע שלהם מאחורי בחירתם המוזיקלית‬
‫– קומפוזיטורית? איך יכול להיות ששניהם מצליחים לשכנע אותנו בפרשנותם? איך כל אחד בחר לתאר את‬
‫המורכבות הטקסט? ומה בכל זאת היה הדמיון ביניהם? לצורך התשובה ‪ ,‬אחקור מעט את השיר עצמו‪ ,‬אנתח‬
‫באופן ספרותי ומוזיקלי את שני השירים‪ ,‬ולבסוף אערוך השוואה בניהם‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫על פול וורלן והשיר‬

‫פול וורלן )‪ )Paul-Marie Verlaine, 1844-1896‬היה אחד מגדולי משורריה של צרפת‪ ,‬אחד מהמשוררים‬
‫החשובים ביותר של הסימבוליזם בתקופת התגבשותו כזרם ספרותי‪ ,‬ומייצגה העיקרי של תנועת הדקאנט‬
‫הצרפתית‪ .‬בתחילת דרכו‪ ,‬הושפע רבות מאסכולת הפארנאס בספרות ואבי אסכולה זו‪ -‬לקונט דה ליל‪.‬‬
‫המשוררים שיצרו את הזרם הסימבוליסטי חוללו מהפכה בתחום הספרות והאמנויות ‪ ,‬תחילה בצרפת ואחר‬
‫כך בארצות רבות נוספות‪ ,‬ושירתם היוותה את השלב הראשון של מודרניות בספרות הצרפתית‪ .‬משוררי‬
‫אסכולת הפארנאס והתנועה הסימבוליסטית התנגדו לגישה הרגשנית המוגזמת של הרומנטיזם וצידדו‬
‫בהתאפקות ובהתנתקות מנושאים אישיים‪ .‬דווקא חייו האישיים כללו שלל אירועים סוערים והטראגיים‬
‫הומוסקסואליות אסורה בצרפת‪,‬‬ ‫היוו השראה ליצירותיו המופלאות‪ :‬היותו הומוסקסואל בתקופה בה‬
‫התמכרותו לאלכוהול‪ ,‬תקופת מאסר בעקבות תקרית ירי במאהבו בבלגיה שלאחריה גילה מחדש את‬
‫‪1‬‬ ‫הנצרות הקתולית ולבסוף הידרדרות לעוני ומותו הטראגי בהתאבדות‪.‬‬

‫השיר "אור הירח" "‪ "Clair de lune‬פורסם בשנת ‪ ,1869‬הראשון באוסף השירים "‪ ,"Fêtes galantes‬ספרו‬
‫השני של וורלן שיצא לאור‪ .‬מבנה השיר יחסית סטרנדרטי כאשר הוא מורכב שלושה בתים‪ ,‬וארבע שורות‬
‫בכל בית‪ .‬בכל שורה יש כ ‪ -10‬הברות (דקה‪-‬סילאבי)‪ ,‬וחריזה מסורגת‪ ,‬סימטרית וקבועה‪ :‬א‪-‬ג‪ ,‬ב‪-‬ד (בשורה‬
‫השלישית החריזה היא אף מתרחשת באמצע המשפט)‪ .‬שם האוסף‪" -‬חגיגה מפוארת"‪ ,‬למעשה שאול משם‬
‫שניתן לז'אנר של ציורים שצייר לראשונה הצייר צרפתי אנטואן ווטאו (‪Jean-Antoine Watteau, 1684-‬‬
‫‪ ,)1721‬שבמרכזם חגיגות מן הסוג הזה שהתרחשו במאה ה‪ 17‬וה‪ .18‬הציורים המקושטים בהתאם לתקופת‬
‫הרוקוקו‪ ,‬מתארים אצילים רוקדים ושרים בגנים מפוארים‪ ,‬מאוהבים ומפלרטטים‪ ,‬בשמלות נשף ומסיכות‪,‬‬
‫במאין יקום תיאטרלי עתיק שמזכיר את עולם הקומדיה דלארטה האיטלקי‪ .‬הכול במן במבט נוסטלגי לעבר‪,‬‬
‫ובמציאות שכבר לא קיימת‪ .‬בקריאה ראשונית של השירים‪ ,‬הם נראים כתיאור הסצנות החצרוניות עצמן‪,‬‬
‫אך בקריאה מעמיקה יותר מתגלה עולם תוכן רגשי עשיר שמצליח ליצור חוויה אנושית מורכבת בשיריו‪2 .‬‬

‫‪3 :"Scale‬‬ ‫אחד מציוריו של וואטו‪of love" -‬‬

‫‪ 1‬חמוטל בר‪-‬יוסף‪ ,‬סימבוליזם בשירה המודרנית‪( ,‬רעננה‪ :‬הקיבוץ המאוחד קרן יהושוע רבינוביץ לאומנויות‪ ,‬תל‪-‬אביב ע"ר ‪ ,‬תש"ס – ‪:)2000‬‬
‫עמ' ‪( https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=9 4437619#23.30.6.none ,21-22 ,24‬תאריך גישה‪ 2 :‬באוקטובר‪.)2020 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Jill Anderson, and Elizabeth Mosher, “The Middle Period Song Cycles of Claude Debussy and the Poets Who Inspired Them”,‬‬
‫‪ProQuest Dissertations Publishing, (2002):57, http://search.proquest.com/docview/252123588/ (accessed October 2,2020),‬‬
‫‪Paul Verlaine, Fêtes galantes,( Paris: A. Messein, 1947), translated by Richard Stokes, (Oxford, 2000).‬‬

‫‪3 Antoine Watteau, Scale of love, 1717-18, painting, The National Gallery, London,‬‬
‫‪https://www.nationalgallery.org.uk/paintings/jean-antoine-watteau-the-scale-of-love (accessed October 2,2020).‬‬

‫‪3‬‬
‫אווירת השיר מסתורית ותיאורית‪-‬מטאפורית‪ ,‬אופיינית לשירי וורלן‪ .‬בבית הראשון הדובר פונה אל‬
‫הקוראים ישירות ומתאר לנו את הנפש שלנו עצמינו‪ ,‬ושם אותנו בתור קוראים כמשתתפים פעילים בשיר‪,‬‬
‫ולאו דווקא כצופים מן הצד‪ .‬שם מתרחשת למעשה הסצנה החצרונית החגיגית והשמחה כביכול‪" :‬הנשמה‬
‫שלכם היא נוף מובחר‪ ,‬שם אנשים במסיכות ותחפושות מכושפות"‪ .‬התחלה שנשמעת מבטיחה‪ ,‬מכניסה‬
‫אותנו לעולם אלגורי שלם‪ ,‬לסצנה דמיונית ועולם מלא פנטזיה‪ .‬אך מהר מאוד מתגלה הבדיה‪ :‬אנשים מנגנים‬
‫ורוקדים אך "כמעט עצובים" מתחת לתחפושות המרהיבות שלהם‪ .‬נשאלת השאלה מדוע הם כמעט עצובים?‬
‫מה פשר השמחה שמהולה בעצב? וורלן לא עונה לנו על השאלה‪ .‬האנשים בשיר מצטיירים כמאין יחידה‬
‫אחת‪ ,‬שמתוך כניסה לנשמה אחת ותיאור הנוף שנמצא בה אנו למדים על כולם‪ .‬הניגוד בין המושא של השיר‬
‫לכל החוגגים מבליט את חווית הבדידות את המורכבות של המצב‪4 .‬‬

‫"כולם שרים במודוס מינורי"‪ -‬בצרפתית‪ ,‬המוד המינורי יכול להתפרש גם כמצב ‪ ,‬או דרך מינורית‪ .‬גם אם‬
‫השיר עצמו הוא שמח‪ ,‬הוא מושר בעצבות‪ .‬הם אמנם שרים על ניצחון האהבה ועל הנאות החיים‪ ,‬אך הם לא‬
‫מאמינים בעצמם במזלם הטוב‪ .‬וורלן ממשיך לערער את מחזה החגיגה‪ .‬ייחודיות‪ -‬ההתייחסות לשירה בזמן‬
‫השיר‪ ,‬הופך את השיר עצמו לרפלקטיבי‪ .‬הרזולוציה אליה נכנס וורלן היא ברמה גבוהה מאוד‪ -‬הדובר כבר‬
‫לנשמה של מושא השיר ומתאר אותה כה במדויק שניתן לשמוע את האנשים שרים ואת השיר שמתנגן בנפשו‪.‬‬
‫ואיך שנכנסנו לרזולוציה הזאת כך גם אנחנו יוצאים ממנה לקראת סוף הבית‪ :‬השיר שלהם והשירה שלהם‬
‫מתערבבים באור הירח‪5 .‬‬

‫‪4 Verlaine, Fêtes galantes.‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪ibid‬‬

‫‪4‬‬
‫הבית השלישי הוא המשך טבעי של שני הבתים הראשונים‪ ,‬אך יש בו יחוד כי כאן ההתרכזות היא רק בתיאור‬
‫אור הירח והטבע שסובב אותו כמטאפורה לנפש האדם‪" :‬אור הירח‪ ,‬יפה ועצוב‪ ,‬שגורם לציפורים לחלום על‬
‫העצים"‪ .‬המלנכוליות של השיר לא נמצאת רק אצל החוגגים שבנפש המושא‪ ,‬אלא גם בתיאור הטבע שסובב‬
‫את אותם המתחפשים‪ :‬המזרקות מתייפחות באקסטזה‪ .‬יש כאן האנשה של הטבע‪ ,‬שגורמת לנו להאמין‬
‫שהאנשים והנוף חד הם‪ ,‬ושבשניהם קיימת המורכבות של הרגש המלנכולי‪ .‬וורלן מצליח לתאר לנו עצב רב‬
‫גוני‪ ,‬ומצייר לנו טבע ואדם כתמונה אחת‪ ,‬שחוגגת בעצבות‪6 .‬‬

‫כמו וואטו‪ ,‬מצליח וורלן לצייר את השיר ממש כמו ציור עומד‪ ,‬אך מלא חיים‪ :‬אין כאן סיפור עם אמצע‬
‫התחלה וסוף‪ ,‬או דרמה גדולה‪ .‬דווקא בתוך הסטטיות הזאת‪ ,‬ובעזרת אלמנטים ומטאפורות כמו טבע‬
‫וההישענות על תרבות עתיקה הוא מצליח להביע מורכבות רגשית אנושית‪ ,‬ומימד שנמצא בין דמיון‬
‫למציאות‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪ibid‬‬

‫‪5‬‬
 ‫השיר אצל דביסי‬

‫קלוד דביסי (‪ ,)Claude Debussy 1862-1918‬שהלחין מספר שירים מן האוסף של וורלן לאורך מספר שנים‪,‬‬
‫הלחין שתי גרסאות של השיר ‪ .Clair de lune.‬הגרסה השנייה‪ ,‬בה אתמקד‪ ,‬נכתבה בשנת ‪ .1891‬ההתמקדות‬
‫בגרסה זו נובעת מהסיבה שהיא משקפת בעיניי את פרשנותו המעוצבת של דביסי את השיר‪.‬‬

‫השיר מתחיל בפרלוד קצר בפסנתר‪ .‬דביסי יוצר אווירה מסתורית בעזרת הלחנה דביסיאנית אופיינית‪ -‬סולם‬
‫הטונים השלמים ובעזרת ערבוב של צבעים וסולמות שונים‪ .‬למשל‪ ,‬סולם פנטטוני ברה ‪ #‬שמופיע בארבע‬
‫התיבות הראשונות‪ .‬רק כשקו הקול נכנס ניתן להבין שאנחנו בסולם סול ‪ #‬מינור‪ ,‬וכך אנחנו נשארים במתח‬
‫עד התחלת השירה‪ .‬הפרלוד במבנה ‪ ,AABB‬צורה סגורה‪ ,‬רפטטיבית וסטטית‪ ,‬בה מוצגים לנו רעיונות‬
‫הרתמיים והמוזיקליים שיחזרו לאורך השיר‪ .‬דבר מעניין נוסף הוא שההקדמה מנוגנת רק על הקלידים‬
‫השחורים של הפסנתר‪ ,‬ואולי אפשר להניח שמדובר בפרשנות מוזיקלית לתמונה הוויזואלית של הלילה‬
‫השחור בשיר‪ ,‬אותו מאיר רק אור הירח‪ .‬ההרמוניה הפנטטונית גם היא תורמת לתחושת הסטטיות‪ ,‬כאילו‬
‫אנחנו נמצאים בתוך תמונה קיימת‪7 .‬‬

‫משקל השיר ‪ 9/8‬הוא משקל משולש ומזכיר לנו את ריקוד החוגגים‪ .‬דביסי משחק עם תחושת הריקוד‬
‫המשולשת על ידי שינויים ריתמיים לאורך השיר ושימוש בכמה תבניות ריתמיות בתפקיד הפסנתר שחוזרות‬
‫לאורך השיר‪ .‬הראשונה‪ -‬תבנית של שמינית מנוקדת ושלוש שש עשריות‪ ,‬השנייה היא תנועה חוזרת של שש‬
‫עשריות לאורך התיבה והשלישית היא תבנית סינקופלית של שמיניות‪( .‬דוגמא) כל אחת שזורות בשיר ואחת‬
‫בשנייה ותורמות לתחושה הרפטטיבית והסטטית‪ .‬דביסי מייצר תנועה שתמיד חוזרת על עצמה‪ ,‬ומאחדת‬
‫את השיר לסצנה ותמונה אחת בעזרת שימוש בפיגורציות ריתמיות בסיסיות שיכולות להופיע בכל חלק ובכל‬
‫צליל‪ .‬לאורך השיר הקול והפסנתר חולקים‪ ,‬משכפלים או נוטשים בחופשיות חומר מוזיקלי אחד של השני‪.‬‬
‫לפעמים מעט רחוקים אחד מהשני‪ ,‬הרמונית ומקצבית‪ ,‬ולפעמים נעים כיחידה מוזיקלית אחת‪ .‬לקו השירה‬
‫יש גמישות הרבה יותר מאשר לליווי‪ ,‬והמקצבים של השניים לעיתים מתנגשים אחד בשנייה‪8 .‬‬

‫עשריות‪9:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :1‬תבנית ריתמית חוזרת ‪ -‬שמינית מנוקדת ושלוש שש‬

‫‪7‬‬
‫‪Roger Nichols. "Debussy's Two Settings of 'Clair De Lune'", in Music & Letters 48, no. 3 (1967):‬‬
‫‪231,http://www.jstor.org/stable/732712, (Accessed October 02, 2020).‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Nichols, 'Clair De Lune', 230 .‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Claude Debussy "Fête galante" in Songs, 1880-1904 , Auguste Durand (New York: Dover Publications, 1981), 85,‬‬
‫‪https://ks.imslp.net/files/imglnks/usimg/3/33/IMSLP14821-Debussy_-_F%C3%AAtes_galantes_(voice_and_piano).pdf‬‬
‫‪(Accessed October 02, 2020).‬‬

‫‪6‬‬
‫כשהקול נכנס אנחנו בסול ‪ #‬מינור מובהק‪ .‬ההתחלה במנעד נמוך יחסית ובתנועה סיבובית במרווחים של‬
‫סקונדות משרה אווירה מעט קודרת ועגמומית‪ .‬האווירה הקודרת ממשיכה במשפט השני של השיר‪" :‬מנגנים‬
‫בלאוטה ושרים" דביסי מחליט להישאר על אותו הצליל‪ ,‬וכך שוב מדגיש מימד מונוטוני וסטטי‪ .‬לקראת‬
‫המילה "עצובים" יש התפתחות מעניינת‪ .‬אנחנו יוצאים ממסגרת הסולם סול ‪ #‬מינור (שהפך לסי מז'ור)‬
‫לאקורד של טונים שלמים על דו בקר‪ .‬דווקא במילה זו הוא בוחר לא להישאר במינור מובהק מה שמתעתע‬
‫אותנו ומבליט את המילה‪ .‬הדגש על המילה עצובים ממחישה את השקפת דביסי על השיר עצמו‪ :‬הוא בוחר‬
‫להדגיש את המימד המלנכולי והעגמומי של השיר יותר מכל‪ ,‬ללא סוף‪ ,‬נראה לעין‪10 .‬‬

‫‪11 :Tristes‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :2‬המונוטוניות והדגש על המילה‬

‫עד לנקודה זו הדינמיקה נעה בין ‪ p‬ל‪ ,pp‬והוראות הביצוע‪" :‬מאוד רך והבעתי‪ "..‬מאוד מתון"‪ ...‬לקראת הבית‬
‫השני ניתנת ההוראה‪" :‬מע ט נרגש"‪ .‬גם התבנית הסינקופלית בבס‪ ,‬שמגיעה לאחר סיום הבית הראשון‬
‫מעידה על שינוי באווירה‪ .‬אמנם אין בשיר התרחשות דרמתית‪ ,‬אבל דביסי בוחר את הנקודה הזאת‪ ,‬שבה‬
‫כולם שרים ב"מוד המינורי" כנקודה שבה מתחוללת הדרמה המוזיקלית בשיר‪ .‬בשורה "ניצחון האהבה‬
‫והנאות החיים" חוזר המוטיב המנוקד ביד שמאל אך גם הוא מותאם למצב הרגשי המוזיקלי‪ ,‬מעט מפריע‬
‫ובולט מדי‪ ,‬סינקופאלי‪ ,‬עצבני‪ .‬גם הקול וגם הפסנתר נעים קדימה‪ ,‬ועולים במנעד‪ ,‬כשהשיא בדרמה מתחולל‬
‫בעיניי ב"הם לא מאמינים במזלם הטוב" על דיי פרוק חוזר של אקורד סי מינור והימצאות בשיא המנעד‬
‫הווקאלי של השיר‪ ,‬וב ‪ . MF‬טכניקה נוספת שדביסי משתמש בה בשביל להדגיש מילים מסוימות היא בנייה‬
‫מלודיה מעגלית לפני שמגיעה למילה חשובה‪ ,‬וכך היא מודגשת באופן טבעי‪ .‬כאן דביסי משתמש באפקט זה‬
‫על המילה ‪ .Bonheaur‬היחס של מילים וצלילים בשיר הוא יחס סילבי‪ ,‬וגם כאן המילה ‪ bonheaur‬יוצאת‬
‫דופן‪ ,‬כשההברה האחרונה מתפרשת על שני צלילים‪ :‬דו ‪ #‬שמשמש כצליל שוהה שנפתר לסי‪ .‬זהו נפילה‬
‫לפיתרון על פעמה לא מודגשת‪ ,‬שרק ממחישה את הפאסימיות של השיר‪ .‬אחרי המשפט הזה‪ ,‬התבנית‬
‫הסינקופלית בפסנתר נרגעת‪ ,‬מתחלפת בתבנית המנוקדת עם השש עשריות‪ ,‬ואנחנו יורדים לפיאנו‪12 .‬‬

‫‪10‬‬
‫‪Nichols, 'Clair De Lune', 233.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Debussy, Songs, 1880-1904 , 86.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Nichols, 'Clair De Lune', 234.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪13 :Bonheur‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :3‬שיא הדרמה וההדגשה של המילה‬

‫לקראת הבית השלישי מתקיימת האטה ואנחנו חוזרים לטמפו המקורי‪ .‬פתאום הבהירות של השיר מתגלה‬
‫כאן‪ -‬למרות הסולם המינורי‪ ,‬המקצב המנוקד והמנעד הגבוה של הפסנתר והשירה מאפשרים רוגע‬
‫מהאינטנסיביות הדרמתית של הבית השני‪ ,‬ומאפשרים התרפקות נוסטלגית על הטבע‪ .‬דביסי מפרש את‬
‫הה זדהות של הטבע עם הנפש האנושית כמשהו מנחם‪ .‬פתאום ההתמקדות היא בבהירות של אור הירח‬
‫ו תחושת המקצב המנוקד ותחושת המשקל המשולש משרה עלינו שלווה‪ .‬במילים עצוב ויפה‪ -‬מתחיל אפרג'‬
‫של מי מז'ור ‪( 7‬חמישית של חמישית) בפסנתר‪ ,‬שמאפשרות למאזין אוויר לנשימה והפסקה מהתבניות‬
‫הריתמיות החוזרות‪ .‬המילה ‪ beau‬מובלטת לא רק בעקבות השינוי התבניתי בפסנתר אלא גם מכיוון‬
‫שהפראזה בפסנתר מתחילה כאשר הפראזה של הקול נגמרת‪ ,‬והן אינן שוות באורכן‪ .‬במשפט "והמזרקות‬
‫מתייפחות באקסטזה" יש תנודות הרמוניות בין סי במול מז'ור לדו מינור‪ ,‬כאילו גם דביסי בעצמו מתלבט‬
‫במטאפורה‪ -‬האם הבכי נובע מאושר או מעצב? הפסנתר והקול נעים יחד באותו המקצב‪ ,‬עד שאנחנו מגיעים‬
‫לעוד שיא הרמוני ומלודי ברה ‪ #‬מינור‪ ,‬אליו הגענו לאחר מתח רב מהתנודות ההרמוניות‪ ,‬ולאט אנחנו יורדים‬
‫במנעד ובדינמיקה וחוזרים בקו מלודי יורד לטוניקה‪ .‬הפסנתר מסיים את השיר חזרת המוטיב הרתמי‬
‫המנוקד עם חלקי השש עשרה‪ ,‬עד שנרגע לגמרי‪14 .‬‬

‫השלישי‪15 :‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :4‬תבנית הארפג'ים בפסנתר בבית‬

‫‪13‬‬
‫‪Debussy, Songs, 1880-1904, 87‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Anderson and Mosher, “The Middle Period Song”, 98‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Debussy, Songs, 1880-1904, 87‬‬

‫‪8‬‬
 ‫באקסטזה"‪16 :‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :5‬תנודות הרמוניות ‪"-‬והמזרקות מתייפחות‬

‫‪16‬‬
‫‪Debussy, Songs, 1880-1904, 88‬‬

‫‪9‬‬
 ‫השיר אצל פורה‬

‫גבריאל פורה ) ‪ , (Gabriel Faure 1845-1824‬הלחין את השיר ב‪ 1887‬ופורסם עם שיר נוסף שנה לאחר מכן‪.‬‬
‫השיר לא הולחן כחלק מ אוסף‪ ,‬למרות שבהמשך הלחין שירים נוספים של וורלן ומתוך האוסף ‪Fetes‬‬
‫‪.galante‬‬

‫השיר מתחיל כמאין יצירה עצמאית לפסנתר‪ .‬כתובה בשלושה רבעים‪ ,‬בהתאם לתת הכותרת של השיר‪-‬‬
‫מינואט‪ .‬כך עוד לפני שהתחלנו את היצירה אנחנו יכולים להבין כי קיים הקשר נוסלטגי לריקוד העתיק‪,‬‬
‫שהיה פופולרי במאה ‪ 18‬בצרפת‪ .‬למרות המשקל המשולש‪ ,‬תחושת הריקוד הולכת ומיטשטשת לאורך‬
‫השיר‪ .‬מתחילת השיר ביד שמאל בפסנתר נמצאת תבנית סינקופלית של שלושה חלקי שש עשרה‪ ,‬שמאפשרת‬
‫את הזרימה הבלתי פוסקת והתנועה קדימה‪ .‬כשתבנית זו מפסיקה ביד שמאל‪ ,‬יד ימין משלימה את החסר‬
‫עם קו מלודי פיגורטיבי‪ ,‬כך שתמיד יש איזון בין השתיים‪ .‬הפסנתר ממש מכניס את המאזין לתוך התמונה‪.‬‬
‫חלק זה בסופו של דבר מתגלה כמאין "ריטורנלו" וחוזר במהלך השיר בווריאציות שונות‪ ,‬ובעיניי ניתן לדמות‬
‫אותו לשיר עצמו עליו מדובר במהלך השיר‪17 .‬‬

‫שמאל‪18:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :6‬התחלת ה"ריטורנלו" בפסנתר‪ ,‬וחלקי השש‪ -‬עשרה ביד‬

‫הסולם המקורי של השיר הוא סי במול מינור‪ ,‬אך הופעתו התכופה של סול בקר (ולה במול) מאפשר לנו לפרש‬
‫אותו כצליל השישי במודוס דורי‪ ,‬כלומר סי במול דורי‪ ,‬דבר הנותן לשיר את המצלול המיוחד והמודאלי‬
‫האופייני לפורה‪.‬‬

‫כשהקול נכנס הוא "מתלבש" על הפסנתר‪ ,‬כאילו הוא המשך טבעי של הריטורנלו‪ ,‬ומתחיל במרווח של‬
‫קווינטה זכה‪ .‬התנועה המלודית היא סיבובית‪ ,‬פשוטה ולא כרומטית‪ .‬מתקיימת הופעה תכופה של סול בקר‬
‫ולה בקר‪ ,‬שינויים תכופים בין מינור טבעי למינור מלודי‪ ,‬ומודוס דורי‪ .‬פורה נשען על המשחק הזה וכך‬
‫מתאים את המוזיקה לדואליות הרגשית של השיר‪ .‬הוא מתחיל את המשפט הראשון במינור מלודי אך‬
‫מסיים אותו במינור טבעי עם חזרה של לה במול‪ .‬הבהירות המלודית שנוצרת כתוצאה מהתחלה במרווח זך‬
‫ממשיכה קיימת גם במשפט השני‪ ,‬כאשר "מנגנים בלאוטה ורוקדים"‪ .‬תוך כדי בפסנתר מתקיימת פיגורציה‬
‫פשוטה וסיבובית‪ ,‬שמדמה בעיניי את נגינת החוגגים‪ .‬הפיגורציה מאיטה ומובילה אותנו לבית השני‪ ,‬ולחזרת‬
‫הריטורנלו בפסנתר‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪Marie-Noëlle MASSON and François MOURET,"VERLAINE/FAURÉ, CLAIR DE LUNE: LES INTERACTIONS DU TEXTE ET DE LA‬‬
‫‪MUSIQUE DANS LA SEGMENTATION DE L'ŒUVRE VOCALE OU LA PROBLÉMATIQUE DU SENS.", in Musurgia 1, no. 1, (Editions‬‬
‫‪ESKA, 1994): 24-25, http://www.jstor.org/stable/40590942‬‬
‫‪(Accessed October 02, 2020).‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Gabriel Faure, Clair de lune, (Montréal: Les Éditions Outremontaises, 2006 & 2009),1,‬‬
‫‪https://ks.imslp.net/files/imglnks/usimg/1/16/IMSLP129960-WIMA.81bd-Faure_Op.46no2_Clair_de_lune.pdf‬‬
‫‪(Accessed October 02, 2020).‬‬

‫‪10‬‬
 ‫הקול‪19 :‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :7‬כניסת‬

‫הוראת הביצוע עבור הבית השני ‪ ,"dolce"-‬מעידה על האווירה הרגועה והנינוחה‪" .‬שרים בסולם המינורי"‪-‬‬
‫דווקא במילים אלו פורה מבצע מז'וריזציה‪ :‬ההרמוניה והמלודיה מעידות על סי במול מז'ור‪ .‬דווקא דרך‬
‫ביטוי של פשטות ונאיביות פורה מצליח לערער אותנו ושוב משחק עם הדואליות והמורכבות הזאת‪ .‬בהמשך‬
‫הבית פורה בוחר להדגיש את מלוא תשומת הלב על המשפט האחרון בבית‪ ":‬והשיר שלהם מתערבב עם אור‬
‫הירח" על ידי עלייה בקוורטה מרה לסול (הצליל הכי גובה בשיר) באמצע המילה ‪ chanson‬וחזרה‪.‬‬

‫"האור הרגוע של הירח‪ ,‬יפה ועצוב"‪ -‬פורה מייחד את הבית האחרון ע"י ירידה ל‪ PP‬ומעבר מפתיע של‬
‫הפסנתר לתבנית ליווי של ארפג'ים מפורקים שנעים בין יד שמאל לימין‪ .‬וזאת הפעם היחידה שבה נפסק‬
‫"הריטרונלו" לחלוטין כפי שהוא‪ .‬רוב הבית נמצא בסולם הדרגה השישית סול במול מז'ור‪ .‬כאילו במקום‬
‫זה הזמר הפסיק לתאר את האירוע המתרחש‪ ,‬נסחף מעט עם הפנטזיה על אור הירח‪ .‬ועם הפנטזיה הזו‬
‫מסתיים השיר בחזרת "הריטורנלו" שמוביל אותנו חזרה לסי במול מינור‪ .‬במשפט האחרון‪ -‬משאיר פורה‬
‫לרגע את הזמר המספר לבד במערכה‪ ,‬ומפסיק את ההתרחשות בפסנתר לחלוטין לאורך תיבה שלמה‪ ,‬בה‬
‫הזמר עולה לשיא המנעד וחוזר חזרה‪.‬‬
‫השלישי‪20:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :8‬הארפג' בפסנתר לפני תחילת הבית‬

‫‪19‬‬
‫‪Faure, Clair de lune, 2.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Faure, Clair de lune, 4.‬‬

‫‪11‬‬
‫לתחושת המאזין‪ ,‬תפקיד הפסנתר בשיר יותר מלודי מקו השירה עצמו‪ .‬מעניין לגלות שחזרתיות ודו ממדיות‬
‫זו של ליווי עם קו מלודי שירתי אופיינית לא רק לשיר זה‪ ,‬אלא בנוסף לפרק ה‪ Agnus Dei -‬ברקוויאם‬
‫המפורסם של פורה‪ .‬הזמר מתאר חוויה שקוראת‪ ,‬כמו אדם שעומד בצד ומתאר את האירוע המתרחש‪,‬‬
‫וההתרחשות בפסנתר היא למעשה האירועים עצמם אותם מתאר הזמר‪ .‬זאת מהות הפתיחה הארוכה‬
‫בפסנתר‪ ,‬כאילו מתקיימת הסצנה וכבר בזמן שהיא מתרחשת המילים נכנסות ומתארות אותו‪ .‬לעיתים‬
‫התחושה שנוצרת היא שהפסנתר והקול לא באמת קשורים זה לזה‪ -‬כל אחד מהם מקיים עולם פנימי משלו‪,‬‬
‫לפעמים משלימים זה את זה ולפעמים סותרים‪ ,‬והשילוב בניהם יוצר את האופי המיוחד של השיר‪21.‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪MASSON, ,"VERLAINE/FAURÉ, 16.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫השוואה וסיכום‬

‫הייחודיות של כל שיר נובעת לא רק מעצם הלחנתם על ידי שני מלחינים צרפתיים בעלי סגנון הלחנה שונה‪,‬‬
‫אלא גם מעצם פרשנותם את השיר והאופן שבו כל אחד בחר להיצמד לטקסט‪ .‬שניהם מכבדים את הטקסט‬
‫בכך שהם נשענים עליו כפי שהוא‪ ,‬ללא שינויים (למרות שבגרסא הראשונה לשיר של דביסי הוא חוזר על‬
‫כמה שורות פעמיים)‪ ,‬למרות המבנה הסטנדרטי של השיר והחריזה‪ ,‬אצל שניהם הוא " ‪through‬‬
‫‪ -"composed‬מולחן ברצף וללא חזרות‪ .‬לכל בית לחן אחר ובכך מעניקים חשיבות עליונה לתוכן הטקסט‪.‬‬
‫לאחר סקירה של שני השירים‪ ,‬נוכחתי לדעת כי קיימים כמה מאפיינים שההשוואה ביניהם היא חיונית על‬
‫מנת שנוכל להבין את הפרשנות השונה שמעניק כל מלחין לשיר‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬כיצד זה יכול להיות‬
‫ששניהם מצליחים לשכנע אותנו?‬

‫הפתיחה‪ -‬בשני השירים קיימת הקדמת פסנתר משמעותית מבחינה רעיונית‪-‬תמאטית‪ ,‬אך שונה בתכלית‬
‫אצל כל אחד‪ .‬אצל דביסי‪ -‬ההקדמה היא קצרה‪ ,‬פנטטונית‪ ,‬מציגה בעיקר רעיונות ומוטיבים ריתמיים‪,‬‬
‫ששזורים בשיר באופן כזה או אחר ומשרתים את הדרמה‪ .‬אצל פורה ההקדמה יחסית ארוכה‪ ,‬יחידה בפני‬
‫עצמה שחוזרת שלמה לאורך כל השיר כ"ריטורנלו"‪ ,‬ונשמעת כיצירה עצמאית לפסנתר‪ ,‬וכך מקנה יציבות‬
‫לשיר‪.‬‬

‫הרמונית ‪ -‬אצל דביסי‪ -‬חוסר יציבות הרמונית‪ :‬תנודות הרמוניות וכרומטיות רבה בקו הקול והפסנתר‪,‬‬
‫שמתכתבת עם חוסר יציבות רגשית שחווה הדובר בשיר‪ .‬אצל פורה‪ -‬יציבות הרמונית‪ .‬אמנם קיימים שינויים‬
‫כמו מעברים בין מינור למינור מלודי ומודוס דורי שמשחקים עם דואליות השיר ועם תחושת הנוסטלגית אך‬
‫המלנכולית שמרכיבים שלמות לסיפור אך הם לא חדים וכרומטיים כמו שמתקיימים אצל דביסי‪ ,‬וכך מדגיש‬
‫פורה את הפן האובייקטיבי של הדובר‪-‬מספר‪.‬‬

‫מלודית ויחסי צליל ומילה‪ -‬אצל שני המלחינים התנועה המלודית סיבובית ונעה סביב צליל מרכזי‪ ,‬כמו כן‬
‫הקווים יחסית ארוכים‪ ,‬סילאביים ומסתיימים בשהייה על הצליל האחרון בהתאם להברות והדגשים של‬
‫המילה‪ ,‬ובהתאם לאופי של השפה הצרפתית‪ .‬אצל דביסי הקו המלודי נע במרווחים כרומטיים‪ ,‬שיוצרים‬
‫את התחושה הדרמתית והאפלולית‪ .‬ו אצל פורה כמעט כל משפט מתחיל במרווח זך‪ ,‬ששומר על האופי הבהיר‬
‫של השיר‪.‬‬

‫יחסים בין הקול לפסנתר‪ -‬אצל פורה ההתרחשות בפסנתר יכולה להתקיים ללא קו השירה‪ ,‬כפי שהוכח לנו‬
‫בפתיחה הארוכה‪ .‬הודבר הוא כמעט אובייקטיבי‪ ,‬כמעט על תקן המספר‪ ,‬לא ברורה מהי מידת מעורבותו‬
‫בסצנה‪ ,‬האם אנחנו חלק מהחוויה או צופים בה מן הצד‪ .‬הסיפור הוא מנגינת הפסנתר‪ ,‬הוא המרכז‪ ,‬והקול‬
‫והפסנתר כמעט שני קווים מקבילים‪ .‬אצל דביסי‪ -‬יש מעורבות רגשית יחד עם סטטיות של סולם הטונים‬
‫השלמים‪ .‬הפסנתר משרת את קו הקול שמכיל את הטקסט‪ ,‬והם מאוחדים כשני קוים ששזורים אחד בשני‪.‬‬
‫כך נוצרת התחושה ששניהם מעורבים במידה שווה בסיפור‪ ,‬ושניהם משרתים את הדרמה‪.‬‬

‫דמיון שבלט בהשוואה בין השירים הוא הבית השלישי והאחרון של השיר‪ .‬שני המלחינים מייחדים את הבית‬
‫האחרון משאר הבתים‪ ,‬ומקנים לו אווירה חלומית שמתאימה למטאפורה המוצגת בו‪ .‬פורה על ידי שינוי‬
‫תבנית הלווי והפסקת תנועת הריטורנלו‪ ,‬ומעבר לדרגה השישית המז'ורית‪ ,‬ודביסי על ידי חזרה לטמפו איטי‪,‬‬
‫דגש על מקצב מנוקד ומנעד גבוה שמקנה בהירות לפראזה‪.‬‬

‫גם בהוראות הביצוע ניתן לראות את השוני ברבדים הפרשניים שמעניק כל מלחין לשיר‪ .‬פורה מרבה‬
‫להשתמש בהוראה ב"מתיקות" לעומת דביסי שמשתמש ב"רך אך הבעתי"‪.‬‬

‫שני המלחינים משתמשים באמצעים הקומפוזיטורים שלרשותם על מנת ליצור רבדים פרשניים ולהעמיד את‬
‫הסצנה במרכז‪ ,‬אך הדיוק הספרותי מוזיקלי של כל אחד מהם בא לידי ביטוי באופן אחר‪ .‬שניהם ממחישים‬

‫‪13‬‬
‫את הממד הסטטי של השיר אך בו זמנית את הדינאמיות‪ ,‬ויחס זה בין דינאמי לסטטי מתכתב עם מורכבות‬
‫הרגשית של השיר עצמו‪ .‬אצל דביסי הביטוי ליחס הוא במאבק פנימי בין סטטיות לדרמה‪ ,‬כפי שראינו כאשר‬
‫אנחנו מגיעים לנקודת הדרמה במוזיקה בבית השני‪ ,‬בו אנחנו מגיעים לשיא רגשי ומוזיקלי‪ .‬לאורך השיר‬
‫הוא ממשיך למתוח ולהפתיע אותנו‪ ,‬במעין מערבולת של צבעים ורגשות‪ .‬אצל פורה הביטוי ליחס זה הוא‬
‫דווקא בשלמות ובשלווה של התמונה כאשר הקול נמצא בעמדת המספר והפסנתר הוא התרחשות הסצנה‬
‫שחוזרת על עצמה בצורת הריטורנלו‪ .‬שניהם לכדו את מהות השיר‪ ,‬אך באופן שונה‪ :‬פורה בוחר להדגיש את‬
‫הבהירות של אור הירח בעוד דביסי נצמד לחושך שמסביבו‪.‬‬

‫המחקר ואיסוף המידע שערכתי בעבודה זו על איך שניים מגדולי המלחינים הצרפתיים בחרו לחבר את‬
‫פרשנותם לשיר לרובד מוזיקלי היה מרתק‪ .‬עבודה זו היוותה ניסיון עבורי להבין באופן אובייקטיבי מה‬
‫האופן בו כל אחד בחר להלחין שיר כל כך מורכב ולהעמיד אותו במרכז יצירתו‪ .‬הייתי שמחה להמשיך לחקור‬
‫את סגנונם הייחודי אצל שירים ומשוררים נוספים‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

-‫ תל‬,‫ הקיבוץ המאוחד קרן יהושוע רבינוביץ לאומנויות‬:‫ (רעננה‬,‫ סימבוליזם בשירה המודרנית‬,‫יוסף חמוטל‬-‫בר‬ .1
,21-22 ,24 '‫ עמ‬:)2000 – ‫ תש"ס‬, ‫אביב ע"ר‬
2 :‫ (תאריך גישה‬https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94437619#23.30.6.none
.)2020 ,‫באוקטובר‬

2. Anderson Jill, and Elizabeth Mosher, “The Middle Period Song Cycles of Claude Debussy and the
Poets Who Inspired Them”, ProQuest Dissertations Publishing, (2002):57,
http://search.proquest.com/docview/252123588/ (accessed October 2,2020),

3. Masson Marie-Noëlle and François MOURET,"VERLAINE/FAURÉ, CLAIR DE LUNE: LES

INTERACTIONS DU TEXTE ET DE LA MUSIQUE DANS LA SEGMENTATION DE
L'ŒUVRE VOCALE OU LA PROBLÉMATIQUE DU SENS.", in Musurgia 1, no. 1, (Editions
ESKA, 1994): 24-25, http://www.jstor.org/stable/40590942 (Accessed October 02, 2020).

4. Nichols Roger. "Debussy's Two Settings of 'Clair De Lune'", in Music & Letters 48, no. 3 (1967):
231,http://www.jstor.org/stable/732712, (Accessed October 02, 2020).

5. Verlaine Paul, Fêtes galantes,( Paris: A. Messein, 1947), translated by Richard Stokes, (Oxford,
2000).

6. Watteau Antoine , Scale of love, 1717-18, painting, The National Gallery, London,
https://www.nationalgallery.org.uk/paintings/jean-antoine-watteau-the-scale-of-love (accessed
October 2,2020).

:‫תווים‬

1. Debussy, Claude "Fête galante" in Songs, 1880-1904 , Auguste Durand (New York: Dover
Publications, 1981). 85-88, https://ks.imslp.net/files/imglnks/usimg/3/33/IMSLP14821-
Debussy_-_F%C3%AAtes_galantes_(voice_and_piano).pdf (Accessed October 02, 2020).

2. Faure Gabriel, Clair de lune, (Montréal: Les Éditions Outremontaises, 2006 & 2009),
https://ks.imslp.net/files/imglnks/usimg/1/16/IMSLP129960-WIMA.81bd-
Faure_Op.46no2_Clair_de_lune.pdf (Accessed October 02, 2020).

15

Paul Verlaine, Clair de lune
Clair de lune
Votre âme est un paysage choisi
Que vont charmant masques et
bergamasques
Jouant du luth et dansant et quasi
Tristes sous leurs déguisements
fantasques.
Tout en chantant sur le mode mineur
L’amour vainqueur et la vie opportune
Ils n’ont pas l’air de croire à leur bonheur
Et leur chanson se mêle au clair de lune,
Au calme clair de lune triste et beau,
Qui fait rêver les oiseaux dans les arbres
Et sangloter d’extase les jets d’eau,
Les grands jets d’eau sveltes parmi les
marbres.
16
‫נספחים‬
Moonlight
Your soul is a chosen landscape
Bewitched by masquers and
bergamaskers,
Playing the lute and dancing and almost
Sad beneath their fanciful disguises.
Singing as they go in a minor key
Of conquering love and life’s favours,
They do not seem to believe in their
fortune
And their song mingles with the light of
the moon,
The calm light of the moon, sad and fair,
That sets the birds dreaming in the trees
And the fountains sobbing in their rapture,
Tall and svelte amid marble statues.