‫"הם בזמר הזה"‬

‫על פועלו וסגנונו של סשה ארגוב‬

‫עבודה במסגרת הקורס השיר הארצישראלי האמנותי‪,‬‬

‫מרצה‪ :‬מר שמעון כהן‬
‫סימול קורס‪0842431401 :‬‬

‫‪209678028‬‬ ‫מגישה‪ :‬שרון תדמור‬

‫תאריך הגשה‪4.08.2019 :‬‬

 ‫תוכן עניינים‬

‫סשה ארגוב ‪ -‬ביוגרפיה ‪2..................................... ................................ ................................‬‬

‫שירים ראשונים וסגנונו של ארגוב ‪5....................... ................................ ................................‬‬
‫שירים ראשונים ‪5........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫סגנון מוזיקלי ‪6................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫המלחין וסביבתו ‪7............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫שיתוף הפעולה עם מתי כספי ‪7........................... ................................ ................................‬‬
‫שיר משמר ‪8.................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ניתוח ספרותי ‪8................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ניתוח מוסיקלי ‪9............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫סיכום ‪11........................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪12................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫נספחים ‪13...................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫שיר משמר‪/‬נתן אלתרמן ‪13................. ................................ ................................‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪14..................... ................................ ................................‬‬ ‫שיר משמר‪ -‬תווים‬ ‫ב‪.‬‬
‫שמש לאט לה שוקעת‪/‬גרשון פלוטקין ‪19................................. ................................‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫סשה ארגוב ‪ -‬ביוגרפיה‬
‫סשה ארגוב‪ ,‬מלחין ויוצר מבין החשובים בישראל‪ .‬הוא מסמל בזמר העברי מופת של הלחנה‬
‫ויצירה‪ ,‬ומורשתו האירה דרך ליוצרים בני דורו ולבאים אחריהם ושיריו מסמלים עבור רבים את‬
‫ערכיה של ארץ ישראל הטובה והיפה‪ .‬הוא הלחין למעלה מאלף שירים למילים של משוררים‬
‫ישראליים כגון נתן אלתרמן‪ ,‬חיים חפר‪ ,‬נתן זך‪ ,‬יעקוב שבתאי‪ ,‬אלכסנדר פן‪ ,‬אהוד מנור ועוד רבים‬
‫אחרים‪1 .‬‬

‫נולד בשם אלכסנדר אברמוביץ' בשנת ‪ 1914‬בביאליסטוק למשפחה בורגנית‪ .‬אמו הייתה פסנתרנית‬
‫מקצועית ואביו רופא שיניים‪ .‬כשרונו הרב בלט כבר בגיל צעיר‪ -‬בגיל שלוש וחצי החל לנגן בפסנתר‬
‫בהדרכת אימו הפסנתרנית וכבר בגיל חמש חיבר ליווי לשירים‪ .‬המשפחה נאצלה בעקבות המשטר‬
‫הקומוניסטי להגר לפולין‪ ,‬ובשנת ‪ 1935‬עלה סשה לישראל והתיישב בתל אביב‪ ,‬העיר בה התגורר עד‬
‫יום מותו‪2.‬‬

‫ארגוב החליט לחפש הכנסה קבועה והתקבל למשרת פקיד בבנק למסחר ותעשייה‪ .‬זו הייתה בחירה‬
‫עקרונית מבחינתו‪" -‬המוסיקה היא משהו טהור‪ ,‬שלא למען הכסף"‪ .‬במקביל לעבודתו כפקיד בבנק‪,‬‬
‫החל לשתף פעולה עם גרשון פלוטקין‪ ,‬אמן ואיש אשכולות‪ ,‬שהזמין אותו לחבר מוזיקה לאירועים‬
‫בקיבוצים ומושבים כמו קיבוץ גימל‪ -‬השומר הצעיר‪ ,.‬ובתקופה זו הלחין בסביבות מאה‪ -‬מאתיים‬
‫שירים שרובם אבדו וכמו כן גם את המחזמר הצרצר הנמלים‪ .‬פרק זה בחייו חשף את כשרונו‬
‫המובהק לכתיבת מוזיקה לתיאטרון‪ ,‬ושיתוף פעולה זה נמשך ‪ 12‬שנה‪ .‬מכיוון שהשירים המוקדמים‬
‫לא הוקלטו ולא פורסמו מחוץ לקיבוץ‪ ,‬במשך כל תקופה זו לא היה מוכר לקהל הרחב‪ ,‬ולמעשה‬
‫חשיפתו הראשונה התרחשה לאחר ארבע עשרה שנות פעילות בארץ‪ ,‬עם פרסום שיריה של להקת‬
‫הצ'יזבטרון‪3 .‬‬

‫בשנת ‪ ,1946‬נשא לאשה את נוסיה (אסתר) אבלס‪ ,‬שעלתה לישראל מפולין והייתה פסנתרנית חובבת‬
‫בעצמה‪ .‬ארגוב מאוד סמך על חוות דעתה והיא הייתה שותפה ליצירתו המוסיקלית‪ .‬לסשה ולנוסיה‬
‫נולדו שני ילדים‪ -‬איתמר וטלי‪ ,‬ששניהם גדלו להיות מוסיקאים בעצמם‪ .‬בשנת ‪ ,1947‬התגייס לצה"ל‬
‫למחלקת התרבות והצטרף ללהקת "עמק איילון" כמלחין ופסנתרן‪ .‬בעקבות מפגש מקרי ברחוב עם‬
‫הבמאי שמואל בונים‪ ,‬הוזמן להלחין שיר של חיים חפר ללהקת הצ'יזבטרון‪ ,‬להקה יוקרתית‬
‫ומכובדת באותם ימים‪ .‬כל השירים שחיבר ללהקה היו מיוחדים ומקורים‪ ,‬בינהם‪" :‬הפלמחניק‬
‫מחפש את המחר"‪" ,‬שיר הרעות" ועוד‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬עברת את שמו מסשה אברמוביץ' לסשה‬
‫ארגוב‪ ,‬בעצת ידידו בנימין תמוז‪ .‬סשה המשיך להלחין ללהקות צבאיות‪ ,‬ביניהן הנח"ל‪ ,‬להקת פיקוד‬
‫מרכז‪ ,‬להקת פיקוד צפון‪ ,‬להקת חיל הים ועוד‪ .‬בשנת ‪ ,1978‬בהוראתו של רפאל איתן‪ ,‬פורקו‬
‫הלהקות הצבאיות ועקב כך הסתיים הקשר של סשה עם להקות אלה‪ .‬השירים שכתב ללהקות‬
‫הצבאיות מגוונים מאוד‪ :‬שירים הומוריסטיים‪ ,‬שירי אהבה‪ ,‬ריקודיים‪ ,‬לאומיים ואחרים‪4 .‬‬

‫‪ 1‬אילנה אביצן‪ ,‬רב נגינות יש וצלילים (ישראל‪ :‬הוצאת קיבוץ מאוחד‪ ,)2014 ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫‪ 2‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪ ,‬עמ' ‪" ,8-11‬ציפי פליישר מראיינת את סשה ארגוב"‪ 20 ,‬במרץ ‪,2012‬‬
‫‪ ,https://www.youtube.com/watch?v=rXqcQoNAAOM, You Tube‬ניתנה גישה ב‪ 29‬ביולי ‪.2019‬‬
‫‪ 3‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪ ,‬עמ' ‪.12-15‬‬
‫‪ 4‬שם‪ ,‬עמ' ‪.17-24‬‬

‫‪2‬‬
‫במקביל להלחנה ללהקות הצבאיות‪ ,‬הלחין ארגוב גם שירים ללהקות אזרחיות‪ ,‬כגון "בצל ירוק"‬
‫שעבורה הלחין את השירים "השמלה הסגולה ‪,‬אדוני השופט ‪,‬בראשית‪ .‬ובשנת ‪ 1960‬הוקמה להקת‬
‫התרנגולים‪ ,‬עבורה כתב שתי תוכניות וביניהן השירים‪ :‬זמר אהבה לים‪ ,‬ככה סתם‪ ,‬הכל זהב‪ ,‬יוסי‬
‫ילד שלי מוצלח ועוד‪ .‬בתקופה זו שיתף פעולה עם הבמאית נעמי פולני‪ ,‬ששמשה במאית‪ ,‬מדריכה‬
‫מוזיקלית ומנהלת אומנותית של "התרנגולים"‪ ,‬והשירים שכתב ארגוב ללהקה זו היוו פריצת דרך‬
‫בקריירה המוזיקלית שלו‪ .‬בהמשך‪ ,‬כתב ארגוב שירים ללהקת "החמציצים"‪ ,‬שהוקמה ונוהלה על‬
‫ידי נעמי פולני‪ ,‬ובניהם‪ :‬שיר פרידה לקיץ‪ ,‬דוד שמש ואנטנה גם‪ ,‬את מה שרציתי‪5 .‬‬

‫מרכיב חשוב בבפעילותו של סשה ארגוב הייתה הכתיבה לתיאטרון‪ .‬משנות החמישים החל ארגוב‬
‫להלחין להצגות של התאטרון הקאמרי‪" :‬מלכת שבא"‪ ,‬מלאך האבן‪ ,‬נוכלים ואוהבים‪" ,‬הנסיכה‬
‫טורנדוט"( איתך לנוס‪/‬שיר אהבה)‪ ,‬חגיגת קיץ(שיר משמר)‪" ,‬אסתר המלכה" (השיר המוכר יותר‬
‫ממחזמר זה הואשיר ערש)‪ .‬כמו כן‪ ,‬כתב מחזות זמר גם לתיאטרון הבימה ותיאטרון חיפה‪ .‬ההצגה‬
‫המצליחה ביותר שהלחין ארגוב הייתה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"‪ ,‬שנכתבה ע"פ מחזה של סמי‬
‫גרונמן‪ ,‬בתרגום נתן אלתרמן‪ .‬הצגה הועלת בשנת ‪ 1965‬וכללה פזמונים שכתב אלתרמן והלחין‬
‫ארגוב‪ .‬היא הועלתה מאות פעמים באותה שנה‪ ,‬הושמעה ברדיו ובטלוויזיה והועלתה גם ב‪ 30‬השנים‬
‫הבאות בהפקות שונות‪6 .‬‬

‫בנוסף להצגות תיאטרון תרם ארגוב את לחניו למופעי בידור שונים ( "ילדות קשה"(‪" ,)1964‬הוא‬
‫והיא" (‪" )1963‬שוק המציאות" (‪,))1964‬לסרטים (הוא הלך בשדות ‪,‬סיירים" "הבן האובד"‪" ,‬הדודה‬
‫קלרה")‪ ,‬לפסטיבלי זמר שונים‪ ,‬לערבי שירי משוררים ( אז היה לה עדיין ריח של ים ‪ ,‬אהובתי שלי‬
‫לבנת צוואר) ולתסכיתי רדיו בקול ישראל ("הפרפר" (‪" ,)1959‬האיים החומים" (‪" ,)1960‬מוטל בן‬
‫‪7‬‬
‫פייסי החזן" (‪",)1967‬על הספסל בגן" (‪.))1970‬‬

‫במחצית השנייה של שנות השבעים חלה תפנית בחיי היצירה של ארגוב‪ .‬בשנת ‪ ,1978‬כשארגוב כבר‬
‫היה אדם מבוגר יחסית והופיע פחות מבעבר ‪ ,‬יזם קיבוץ גבעת חיים ערב שירי סשה ארגוב‪ .‬בהכנות‬
‫לערב זה‪ ,‬הכיר את אורה זיטנר‪ ,‬מפגש שהוליד שיתוף פעולה פורה‪ .‬בשנת ‪ 1979‬הקליטו תקליט‬
‫משותף כאשר זיטנר שרה את שיריו וארגוב מלווה אותה בפסנתר‪ .‬תקליט זה הוליד מופע משותף‬
‫ומוצלח‪ ,‬שהוביל להקלטת תקליט שני ב‪ .1981‬שיתוף פעולה זה הוביל לשיתופי פעולה נוספים עם‬
‫מספר זמרים אחרים‪ ,‬כאשר הבולט והמצליח מבניהם הוא עם מתי כספי‪8 .‬‬

‫בשנים האחרונות לחייו התמעטו מספר ההזמנות ותדירות הלחנתו‪ .‬בשנת ‪ 1994‬הוזמן להלחין את‬
‫השיר "אולי זה השלום" עבור אירוע חתימת הסכם השלום עם ירדן‪ .‬בשנת מותו‪ ,1995 ,‬הלחין בפרץ‬
‫יצירה ובזמן קצר שלושים שירים חדשים‪ ,‬שנכתבו במתכונת של שירים ללא מילים‪ .‬עבור חיבור של‬
‫טקסט לחלק מהשירים‪ ,‬פנה לאהוד מנור‪ ,‬והוא נענה לבקשתו‪ .‬הופעתו הפומבית האחרונה של סשה‬

‫‪ 5‬הספרייה הלאומית‪" ,‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪,‬‬

‫‪https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/argov/biography/Pages/biography3.aspx#‬‬
‫(ניתנה גישה ב‪ 29-‬ביולי‪.)2019 ,‬‬
‫‪ 6‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪.35-40 ,‬‬
‫‪ 7‬הספרייה הלאומית‪" ,‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪.‬‬
‫‪ 8‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪.60-63 ,‬‬

‫‪3‬‬
‫ארגוב הייתה במופע לרגל השקת התקליטור "בראשית" של שמינית ווקאל‪ ,‬איתם הרבה לשתף‬
‫פעולה‪9.‬‬

‫סך הכל הלחין ארגוב מעל לאלף שירים‪ ,‬למילים של משוררי ישראל ופזמונאיה שמהווים עד היום‬
‫נכסי צאן ברזל בתרבות ובמוסיקה הישראלית‪ :‬דוד אבידן; עמוס אטינגר; רפאל אליעז; דן‬
‫אלמגור; נתן אלתרמן; תרצה אתר; ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק; יוסי בנאי; לאה גולדברג; חיים גורי; יונתן גפן;‬
‫ע‪ .‬הלל; נתן זך; אברהם חלפי; חיים חפר; יורם טהרלב; שאול טשרניחובסקי; נתן יונתן; ס‪.‬יזהר;‬
‫חנוך לוין; ירון לונדון; איציק מאנגער; יחיאל מוהר; עלי מוהר; אהוד מנור; אלכסנדר פן; אפרים‬
‫קישון; דליה רביקוביץ'; יעקב רוטבליט; רחל; יעקב שבתאי; רחל שפירא ועוד‪10 .‬‬

‫רק בשנות ילדותו ברוסיה‪ ,‬בהן טופח מוזיקלית על ידי אמו הפסנתרנית ומורים שונים‪ ,‬זכה ארגוב‬
‫להשכלה מוזיקלית מסודרת‪ .‬החשיפה לשירים אומנותיים קלאסיים‪ ,‬נגינת הרפרטואר הקלאסי‬
‫בפסנתר יכולת האלתור והזיכרון המוסיקלי יוצא הדופן סייעו בעיצוב סגננו וטעמו המוסיקלי‪.‬‬
‫ההיחשפות לאורך השנים למגוון סגנונות מוזיקליים שונים כגון ג'ז‪ ,‬פופ‪ ,‬מוסיקה פופולרית‬
‫וקלאסית הטמיעו בו סגנונות שונים שמצאו ביטוי ביצירתו‪ .‬בשלב מסוים החליט להרחיב את‬
‫השכלתו המוסיקלית והחל ללמוד קומפוזיציה אצל המלחין מרדכי סתר‪ .‬סתר התרשם מכישרון‬
‫ההלחנה של ארגוב ומן האינטואיציה המוסיקלית שלו‪ ,‬והמליץ לו לוותר על הלימוד הפורמלי‬
‫ולהמשיך ולכתוב בדרכו‪ ,‬בטענה שכשרונו הטבעי עולה בערכו על ההשכלה הנדרשת‪11 .‬‬

‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬

‫‪ 10‬הספרייה הלאומית‪" ,‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪.‬‬
‫‪ 11‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬

‫‪4‬‬
 ‫שירים ראשונים וסגנונו של ארגוב‬
‫שירים ראשונים‬
‫השירים הראשונים שחיבר ארגוב נבעו מתוך שיתוף הפעולה עם גרשון פלוטקין‪ ,‬אותו הכיר חודשים‬
‫אחדים לאחר עלייתו ארצה בשנת ‪ .1935‬פלוטקין היה אמן ואיש אשכולות שבאותו זמן ניהל את‬
‫ארכיונו של התיאטרון הקאמרי‪ ,‬והזמין את ארגוב לחבר מוזיקה לקיבוצים ולאירועים שונים‬
‫במושבים‪ .‬מספר השירים שנכתבו בתקופה זו מוערך בין מאה למאתיים‪ ,‬אך חלקם הגדול אבד‪.‬‬
‫השירים ששרדו מאותה התקופה אוגדו בשנת ‪ 1938‬לספר שנקרא "צרור מנגינות" שהוכן במתכונת‬
‫חד פעמית עבור סשה‪ ,‬כמתנה עבור תרומתו המוזיקלית לקיבוץ‪ .‬התווים עצמם כנראה נכתבו ע"י‬
‫פלוטקין‪ ,‬שכן ארגוב לא היה מיומן אז בכתיבת תווים‪ .‬מכיל את השירים שחוברו לנשפים וחגים‬
‫בקיבוץ ארצישאלי ג'‪ ,‬חלקם לתמלילו של פלוטקין‪ .‬אחד משירים אילו הוא השיר "שמש לאט לה‬
‫שוקעת" שמספר על אמא שמבכה את מות בנה‪ ,‬ומקביל את מותו של הבן לשמש ששקעה‪ .‬בהתאם‬
‫להלך הרוח הטראגי השיר מולחן בדו מינור‪ ,‬בצורה סטרופית‪ ,‬ובעל מנגינה ואקורדים דיאטוניים‪,‬‬
‫ללא שינויים הרמוניים חדים‪ .‬החסכנות ההרמונית משרתת את ההבעה הנאמנה של הטקסט ואת‬
‫העלילה הטראגית‪ .‬שיר זה מזכיר מעט את ההשפעה של המוזיקה הרוסית על ארגוב‪ ,‬שהיוותה חלק‬
‫מנוף ילדותו‪ ,‬ואת הלחנים הרוסיים שהובאו ארצה בתחילת המאה העשרים‪12 .‬‬

‫המחזמר "הצרצר והנמלים" הוא הראשון שארגוב הלחין‪ .‬המחזמר‪ ,‬הועלה בחצור ב‪ 1945‬למילים‬
‫של בני רוזנברג על פי משל של המשורר הרוסי איוואן קרילוב‪ .‬כתב היד של מחזמר זה נשמר‬
‫במלואו‪ ,‬והוא מהווה עדות נוספת לשיריו ולחניו המוקדמים‪ ,‬הוא ביטא לראשונה את כשרונו הרב‬
‫של ארגוב בכתיבת מוזיקה לתיאטרון‪13 .‬‬

‫שיר נוסף שנכתבה בתקופה זו‪ ,‬המכונה "תקופת הקיבוצים" הוא השיר הורה לנגב‪ ,‬שאת מילותיו‬
‫כתב צבי אטקין‪ .‬השיר הוא מעין "הורה אומנותית" ‪,‬המשווה לנגב דמות של ענק מתעורר‪ .‬קצב‬
‫ריקוד ההורה‪ ,‬שתפס חלק מרכזי בעיצוב חיי ההווי והבידור הישראלי בתקופה זו‪ ,‬נכנס גם לשירים‬
‫האומנותיים‪ ,‬שמלחיניהם שאפו ליצור מוזיקה וסגנון ישראלי אותנטי‪ .‬השיר התפרסם מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬בזכות הכנסתו לתוכנית "בלי תקן" שכתב ארגוב עבור להקת עמק איילון הצבאית ב‪14 .1948‬‬

‫יצירות מוקדמות אילו מסייעים בהבנת תחילת דרכו המוסיקלית של ארגוב‪ ,‬והאופן בו בחר לשלב‬
‫את השפעותיו מן המוזיקה הקלאסית אותה ספג לבין השפעות אותנטיות ארץ‪-‬ישראליות‪ .‬השירים‬
‫המוקדמים לא הוקלטו ולא פורסמו מחוץ לקיבוץ‪ .‬במשך כל תקופה זו לא היה מוכר הקהל הרחב‪,‬‬
‫ולמעשה חשיפתו הראשונה התרחשה לאחר ארבע עשרה שנות פעילות בארץ‪ ,‬עם פרסום שיריה של‬
‫להקת הצ'יזבטרון‪15.‬‬

‫‪ 12‬שם‪.12-19 ,‬‬
‫‪ 13‬שם‪ ,12-19 ,‬הספרייה הלאומית‪" ,‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪.‬‬
‫‪ 14‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪.96 ,12-19 ,‬‬
‫‪ 15‬שם‪.12-19 ,‬‬

‫‪5‬‬
 ‫סגנון מוזיקלי‬
‫ההרמוניה בשיריו של ארגוב היא מגוונת ומעניינת‪ ,‬אך קשה מאוד למצוא בהם מגמה הרמונית‬
‫אחידה‪ .‬מכיוון שהכיר סגנונות מוסיקליים שונים‪ ,‬הוא הכיר גם סגנונות הרמוניים שונים‪ ,‬כך‬
‫שבשירים מסוימים ההרמוניה היא מסורתית יותר ובאחרים יש תמהיל של כמה סגנונות‪ .‬רמת‬
‫המורכבות ו שפתו ההרמונית משתנה בהתאם לתקופת ההלחנה ולפוטנציאל ההבעתי של המילים‪.‬‬
‫בשירי הורה ושירים לאומיים שילב את הניגוד בין הרמוניה פונקציונלית טונאלית להרמוניה‬
‫מודלית ובשירי אהבה וג'אז בולטת הרמוניה עשירה‪ ,‬חריפה וכרומטית‪ .‬בשירי ילדים ושירים‬
‫הומוריסטים הכרומטיקה היוותה דרך להבעה של תכנים משעשעים‪ .‬בבלדות‪ ,‬חסך בשימוש‬
‫בהרמוניה חריפה כדי להפנות את תשומת הלב למילים ולקו המלודי‪16.‬‬

‫גם מבחינה מלודית נחלק סגנונו של ארגוב למלודיות קליטות ופשוטות ולכאלה מורכבות יותר‪.‬‬
‫בשירים לאומיים ובבלדות המנגינה קליטה‪ ,‬והיחס בין הצלילים למילים סילבי‪ .‬בבלדות נוסף גם‬
‫מאפיין דקלומי לקו המלודי ובשירי הורה ובחלק מהריקודים הסלונים המנגינה קופצנית יותר‪.‬‬
‫מנגינות כרומטיות שנובעות לרוב מהרמוניה כרומטית נמצאות כמעט בכל הז'אנרים‪ ,‬ולעיתים‬
‫השילוב בין קו כרומטי לקופצני יוצר קו מלודי מסובך וקשה לביצוע‪ .‬בהרבה משיריו הקו המלודי‬
‫הוא לא נגזרת ישירה של האקורדים המלווים וכך מעשיר את ההרמוניה הקיימת‪ .‬הליווי למלודיות‬
‫אלה הורכב על פי הסגנון המוזיקלי של השיר וכלל נוסחאות ליווי ריקודיות קיימות בשירים‬
‫סלונים‪ ,‬ארפג'ים בשירי אהבה ובלדות ועוד טכניקות שונות‪17 .‬‬

‫ארגוב היה קשוב במיוחד לרעיונות הכתובים והמרומזים בטקסטים שהלחין‪ ,‬והשכיל לשקפם‬
‫במוזיקה באופן ייחודי‪ .‬אופן פרשנותו את הטקסט בא לידי ביטוי בכל המאפיינים המוזיקליים‪-‬‬
‫הרמוניה‪ ,‬מלודיה‪ ,‬אופן הליווי והמקצב‪ .‬הוא משתמש ברעיון ציור בצלילים והקבלה בין מוטיבים‬
‫ספרותיים למוטיבים מוזיקליים‪ .‬ארגוב לא נהג לחזור על מילים או על שורות שלא נמצאות בשיר‬
‫עצמו‪ ,‬לא הרבה בסינקופיות תזזיתיות‪ ,‬וכך נתן למשקל הפואטי ולמקצב של השטף המילולי הטבעי‬
‫להנחות את כתיבתו‪ .‬עיון מעמיק יותר ביחסי המילים והצלילים מגלה גם סטיות וחריגות מן‬
‫המשקל הפואטי הנתון‪ .‬סטיות אלה הן פרשנויות וכך משרתות את הטקסט ומעניקות לשירים ערך‬
‫אומנותי נוסף‪18.‬‬

‫‪ 16‬אילנה אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים בשירי סשה ארגוב‪( ,‬ירושלים‪ :‬דיסטרציה‪ .‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬תשס"ד‪.271-272 ,)2003 ,‬‬
‫‪ 17‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪.136-137 ,‬‬
‫‪ 18‬נפתלי וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן ואת מה שביניהם ‪ :‬משקל פואטי ומוזיקלי בשירי סשה ארגוב‪( ,‬ירושלים ‪ :‬מוסד‬
‫ביאליק‪ ,‬תשס"ה‪ ,11 ,)2005 ,‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים‪.239 ,‬‬

‫‪6‬‬
 ‫המלחין וסביבתו‬
‫שיתופי הפעולה הבולטים ביותר ביצירתו של סשה ארגוב עם אומנים מבצעים התרחשו בשלהי‬
‫שנות השבעים‪ ,‬ובין האומנים אלו נמצאים סנדרה ג'ונסון‪ ,‬אורה זיטנר ‪ ,‬נורית גלרון‪ ,‬שמיניית‬
‫ווקאל‪ ,‬רונית אופיר וטלי אמיר‪ .‬אך שיתוף הפעולה הבולט ושזכה להצלחה הגדולה ביותר היה עם‬
‫מתי כספי‪ .‬המפגש של שני אמנים יוצרים אילו היה פורה ומיוחד והוליד כשני תקליטים ומופעים‬
‫רבים‪19.‬‬

‫שיתוף הפעולה עם מתי כספי‬

‫מתי כספי נחשף לראשונה לשיריו של ארגוב בימי נעוריו בקיבוץ חניתה כשאשר הקשיב למחזמר‬
‫שלמה המלך ושלמי הסנדלר‪ .‬הוא הוקסם מן ההרמוניות העשירות והמעניינות והמלודיה חסרת‬
‫הגבולות‪ .‬בשנת ‪ 1981‬החליט ליזום פגישה עם ארגוב שהולידה את שיתוף הפעולה בין שני דורות‬
‫של מלחינים ויוצרים‪ ,‬ואת הקלטת תקליטם הראשון‪" :‬מתי כספי שר סשה ארגוב"‪ .‬התקליט הכיל‬
‫גרסאות מחודשות של כספי לקלאסיקות המוכרות של ארגוב‪ ,‬חוץ משיר אחד שחיבר ארגוב במיוחד‬
‫לתקליט‪" :‬האהבה שלי אינה תלויה בדבר" למילים של חיים חפר‪ .‬בתקליט כספי שר בעצמו את כל‬
‫השירים וכמו כן ניגן בכל הכלים‪ :‬פסנתר‪ ,‬סינטיסייזר‪ ,‬באס‪ ,‬מנדולינה‪ ,‬כלי הקשה‪ ,‬ואקורדיון‪20 .‬‬

‫בראיון שנעשה בשנת ‪ 2011‬לעיתון "הארץ" טען כספי את הדברים האלו בהקשר להשפעת המוסיקה‬
‫של ארגוב על עולמו הפנימי כיוצר‪:‬‬

‫"תאר לעצמך שאתה מוקף כל הזמן באנשים שלא חושבים כמוך‪ ,‬וזה גורם לך להרגיש תסכול מסוים‪ ,‬שאתה‬
‫מדחיק אותו‪ .‬ואז אתה פוגש פתאום בבן אדם שחושב כמוך‪ ,‬ואתה כל כך מאושר מזה‪ ,‬וכל ההדחקה יוצאת‬
‫החוצה ומוצאת ביטוי‪ .‬ככה הרגשתי כששמעתי את המוסיקה של סשה‪21".‬‬

‫בהמשך הריאיון‪ ,‬מפרט כספי על העבודה עם ארגוב ועל האופן בו בחר לשמור ולהיות נאמן‬
‫להרמוניות המקוריות של השירים‪ ,‬בטענה שיצירותיו הן קלאסיקות שצריכות להישמר כפי שהן‬
‫וללא שינוי של אף צליל‪ .‬הוא ממשיך ומספר על תחושת השליחות שנוצרה בו להגיש את השירים‬
‫בצורה מדויקת מבחינה מוסיקלית וגם מבחינה רגשית‪ ,‬והן להדגיש את המימד הלירי של שיריו‪,‬‬
‫דבר שלא בא לידי ביטוי בעיניו בביצועים קודמים‪22 .‬‬

‫שנתיים לאחר הקלטת תקליטם הראשון‪ ,‬העלה כספי עם ארגוב את התוכנית "מתיתיהו‬
‫ואלכסנדר"‪ ,‬כללה כעשרים ושתיים שירים‪ ,‬שמונה מהם חוברו במיוחד עבור ערב זה‪ ,‬בניהם "עד"‪,‬‬
‫"הם בזמר הזה"‪" ,‬מעבר לתכלת" ועוד‪ .‬המופע‪ ,‬שהיה מורכב בנוסף מהנחיה קטעי קישור מילוליים‬
‫של כספי‪ ,‬זכה להצלחה ולביקורות משובחות‪ .‬בעקבות התוכנית‪ ,‬הוקלט תקליטם השני הנושא את‬
‫שם המופע‪ .‬בעוד שהתקליט הראשון תרם לביסוס הרפרטואר הקלאסי של ארגוב‪ ,‬התקליט השני‬
‫הציג שירים חדשים ומגוונים‪ .‬צירוף זה של שני מלחינים‪ ,‬המבצעים יחד את יצירותיו של אחד‬
‫מהם‪ ,‬הוא צירוף מיוחד שלא חזר על עצמו בזמר העברי‪23.‬‬

‫‪ 19‬אביצן‪ ,‬רב נגינות‪.60-63 ,‬‬

‫‪ 20‬שם‪.60-63 ,‬‬
‫‪ 21‬בן שלו‪" ,‬מתי כספי נזכר בפגישתו הראשונה והמגומגמת עם סשה ארגוב"‪ ,‬כתבה בעיתון "הארץ"‪ ,‬פורסם ב‪16‬‬
‫בדצמבר ‪( ,https://www.haaretz.co.il/gallery/1.1162394 ,2011‬ניתנה גישה ב‪ 30‬ביולי ‪.)2019‬‬
‫‪ 22‬שם‪.‬‬
‫‪ 23‬הספרייה הלאומית‪" ,‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫שיר משמר‬
‫השיר‪ ,‬שנכתב על ידי נתן אלתרמן‪ ,‬יצא לאור את השיר בשנת ‪ 1965‬בספרו חגיגת קיץ‪ .‬השיר במקור‬
‫כולל ‪ 11‬בתים‪ ,‬אך ב‪ 1972‬סשה ארגוב החליט להלחין רק חלק מהם עבור הצגה שנשאה את שם‬
‫ספרו של אלתרמן‪ .‬השיר נכתב עבור בתו תרצה אתר מתוך דאגה למצבה הנפשי‪ ,‬והוא למעשה הוא‬
‫בגדר נבואה שהגשימה את עצמה שכן לימים‪ ,‬שמה אתר קץ לחיה‪24 .‬‬

‫ניתוח ספרותי‬
‫השיר שמשתייך לז'אנר הבלדה‪ ,‬כתוב בשפה גבוהה ובעל אווירה מיסטית‪ ,‬שכן אין אנו יודעים את‬
‫זהות המספר‪ ,‬מה קרבתו לאישה אליה הוא פונה ומדוע הוא פונה אליה‪.‬‬

‫בבית הראשון פונה הדובר בבהילות אל הנמנעת שמתבטא בציווי לשמור על עצמה ובחזרה של‬
‫המילים "חייך" ו"נפשך" שבע פעמים‪ .‬הוא מדגיש שעליה לשמור על כוחות הגוף והנפש‪ ,‬הבינה‪-‬‬
‫קיום החיים ואיכות חייה‪ .‬הוא ממשיך ומונה את הדברים המוחשיים שמפניהם צריכה להיזהר‪-‬‬
‫"אבן קלע"‪" ,‬סכין"‪" ,‬ציפורניים"‪ .‬הציפורניים‪ ,‬חלק מגוף האדם‪ ,‬מרמז על סכנה מפגיעה עצמית‪.‬‬
‫אחר כך מונה שמות תואר שמדמים סכנות מופשטות יותר‪" -‬מן השורף"‪" ,‬מן החותך"‪ .‬הוא מזהיר‬
‫"מן הסמוך כמו עפר וכמו שמיים" כלומר‪ ,‬מן הגבול התחתון שתוחם את עולמינו ומן הגבול העליון‬
‫ויוצר דימוי לאדם שמתהלך על חבל דק ועליו להיזהר לא ליפול ארצה ולא לעלות השמיימה‪ .‬דאגתו‬
‫של הדובר באה לידי ביטוי בתיאור הסכנות של העצמים שנמצאים בבית‪ ,‬מקום שאמור להיות מוכר‬
‫ומוגן‪" -‬אש כיריים"‪ ,‬קיר נופל" "גג נדלק"‪ .‬השורות האחרונות של השיר חוזרות ומדגישות את‬
‫קריאתו של הדובר לשמור על עצמה ועל נפשה‪25.‬‬

‫בבית הבא שבחר ארגוב להלחין כפזמון‪ ,‬מנסה הדובר להשען על תיאור מוכר‪ ,‬פשוט ומרגיע של ערב‬
‫קיץ "טוב‪ ,‬ידוע ונושן"‪ .‬השימוש במילה "לכאורה" שלוש פעמים בבית זה מעמיד בספק את אפשרות‬
‫נעימותו של אותו "ערב קיץ טוב"‪ ,‬שמאחוריו אורבים "מורא‪ ,‬רחש חשדות ודבר אשם"‪ .‬הוא ממשיך‬
‫לתאר דימוי יומיומי ונעים‪" -‬ריח תבשילים ועם מנורה אשר תאיר" ומסיים במעין שורת פזמון‬
‫חוזר‪ ,‬שמדגישה שהאידיליה הביתית הזו‪ ,‬היא שבירה מאוד ועלולה להתנפץ בכל רגע‪26.‬‬

‫הבית הבא מורכב ממספר שאלות‪ -‬צירוף המילים "אמרי מדוע" היא אנאפורה החוזרת שלוש‬
‫פעמים ומעידה על התעקשותו של הדובר להבין את רחשי ליבה של הנמענת‪ .‬האוקסימורון "צוחקת‬
‫כמו פחד" ו"קופאת כמו שמחה" מתאר את הנמענת כלכודה במצב מורכב ומנוגד‪ .‬הוא ממשיך‬
‫ומתאר את העולם כדבר זר עבורה‪ ,‬ומאניש יסודות כמו מים ורוח כמקיפים אותה ומביטים בה‬
‫בזרות‪ ,‬ומהווים ביטוי לניכור הדדי‪ -‬העולם זר לה והיא זרה לעולם‪27.‬‬

‫‪.135-137‬‬ ‫‪ 24‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪,‬‬

‫‪ 25‬בתיה אפלפלד‪"" ,‬מילים וגחלים" ‪ -‬על ההתכתבות הפואטית בין נתן אלתרמן לתרצה אתר"‪ ,‬עיונים בספרות ילדים‬
‫כרך מס' ‪.94-95 :)2012( 21‬‬
‫‪ 26‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪,135-137 ,‬‬
‫אפלפלד‪" ,‬מילים וגחלים"‪.94-95:‬‬
‫‪ 27‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪.135-137 ,‬‬

‫‪8‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ממשיך הדובר בדימוי נפש הנמענת לפרפור של ציפור כלואה בתוך כף יד‪ .‬הוא ממשיך‬
‫לדמות אותה לרעד של מעוף הציפור‪ ,‬שרוצה לברוח ומחפשת אחר חלון ממנו תוכל לעוף‪ .‬כל אלה‬
‫מדגישים את שבריריות נפשה וחוסר יכולת של הנמענת להימלט ממה שלוכד את נפשה‪.‬‬

‫הבית האחרון הוא הבית הקצר ביותר בשיר‪ .‬קיימת חזרה של מילות האזהרה בהן השתמש בבית‬
‫הראשון‪" -‬שמרי נפשך"‪" ,‬שמרי חייך" אך הפעם הוא מפרט פרטים חיצוניים מכלל ישות הנמענת‬
‫ונותן ביטוי גדול יותר לאהבתו אליה‪" -‬שיער ראשך‪ ,‬עורך שמרי‪ ,‬שמרי יופייך"‪ .‬הוא ממשיך בתיאור‬
‫יופייה הפנימי‪" -‬שמרי ליבך הטוב" ומסיים בציווי‪" -‬אמציהו בידייך" שמדגיש את דרישתו החוזרת‬
‫לשמור ולהגן על עצמה ועל נפשה בכוחותיה הקיימים‪.‬‬

‫ניתוח מוסיקלי‬
‫מבנה השיר הוא מבנה סטרופי (גם מבחינה הרמונית וגם מבחינה מלודית) ומולחן בסולם רה מינור‪.‬‬
‫בתים א'‪ ,‬ב' והקודה בסולם הבית‪ ,‬הפזמון מתחיל בפה מז'ור וחוזר לרה מינור בסופו‪.‬‬

‫"הוא לא היה רגיש מבחינה מוזיקלית‪ .‬הוא לא ידע להבחין בין מנגינה מתאימה לבין מנגינה שאינה‬
‫מתאימה טקסט‪ .‬הוא נהג לכתוב תמיד לפי מקצב אחיד"‪ 28.‬מדברים אילו של סשה ארגוב על‬
‫תמלילו של אלתרמן‪ ,‬ניתן להבין שבשירי אלתרמן שהולחנו על ידי ארגוב הסמטריה ‪ ,‬ההקבלה‬
‫המלאה בין בתים והקצב האחיד של המילים היו סממנים כמעט קבועים‪ .‬ואכן‪ ,‬ניתן לאפיין את‬
‫הרפרטואר של הלחנתו של סשה ארגוב את נתן אלתרמן באמצעות כמה סממנים של חריזה ומשקל‬
‫ששכיחותם גבוהה במיוחד‪-‬השורות שוות במספר ההטעמות‪ ,‬יש חריזה לסירוגין (אבאב)‪ ,‬סיומים‬
‫מלרעיים ומלעלים לסירוגין וזהות בין שורה ויחידה תחבירית‪29.‬‬

‫בשיר משמר‪ ,‬דווקא סממנים אלה‪ ,‬כמו המקצב האחיד והריתמוס הפואטי החוזר מתגברות את‬
‫העוצמה הרגשית של השיר‪ .‬אכן ניתן לזהות מיבנה חריזה קבוע בין השורות‪ :‬א' ב' א' ב'‪ ,‬ושלוש‬
‫ההטעמות (הדגשים של הברות נתונות לעומת הברות אחרות) בכל שורה‪ .‬מאפיינים אלו השפיעו על‬
‫כתיבתו של ארגוב‪ ,‬שהתייחס למשקל הפואטי ותרגם אותו למוסיקה באמצעות הלחנה סדירה‬
‫ותואמת את הקצב הטבעי של הטקסט‪ .‬היחס בין הקו המלודי לטקסט הוא יחס סילבי (יחס של‬
‫צליל אחד להברה אחת) דבר היוצר את האופי הדקלומי והזורם של הקו המלודי‪ ,‬ויוצר בהירות‬
‫באופן הצגת הטקסט והסיפור‪30 .‬‬

‫אורכה של היחידה המלודית בשיר הוא לרוב שתי תיבות שהמסיימות בהפסקה‪ .‬המלודיה מכילה‬
‫שני מוטיבים מנוגדים‪ -‬האחד מורכב מפרימות וסקונדות ודיי סטטי באופיו‪ ,‬והשני מורכב בעל‬
‫קפיצות של קווינטות וסקסטות‪ .‬הם מופיעים זה אחר זה ומשלובים אחד בתוך השני‪ ,‬דבר היוצר‬
‫גיוון בהתפתחות הקו המלודי‪ .‬צמד המילים "שמרי נפשך" שחוזר לאורך השיר באובססיביות‪,‬‬
‫מורכב מארבע הברות עם דגש על ההברה האחרונה‪ .‬ארגוב מתרגם את המוטיב הפואטי למוטיב‬
‫מוזיקלי‪ ,‬המורכב משלוש שמיניות חוזרות ושמינית אחרונה יורדת או עולה בסקונדה‪ -‬ובעצם חוזר‬
‫בואריציות שונות על פי מיקום המוטיב בטקסט‪31 .‬‬

‫‪ 28‬וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן‪.132 ,‬‬

‫‪ 29‬שם‪.132-133 ,‬‬
‫‪ 30‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪ ,135 ,‬וגנר‪ ,‬את המלל את הלחן‪.133 ,‬‬
‫‪ 31‬אביצן‪ ,‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים‪.137,‬‬

‫‪9‬‬
‫מבחינה הרמונית‪ ,‬מבחינת הרמוניה וטונאליות‪ ,‬השיר מולחן בטונאליות אחידה‪ .‬רוב האקורדים‬
‫הם דיאטונים ולא מתקיימים שינויים הרמוניים חדים‪ ,‬דבר המסייע בהתמקדות בטקסט ובקו‬
‫המלודי הדקלומי‪ .‬תורם לתחושת הקצב המהיר של המילים בשיר‪ .‬ניתן לפרש את המעבר לפה‬
‫מז'ור בפזמון כמקביל לתיאור של ערב קיץ טוב‪ ,‬אך מהר מאוד הספק והחזרה של המילה "לכאורה"‬
‫מתבטאים במוסיקה בחזרה לרה מינור‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הקו המלודי בהיר ופשוט‪ ,‬דבר המסמל את‬
‫הפשטות היומיומית של ערב קיץ‪ ,‬ושל ריחות ביתיים מוכרים‪ .‬הקו המלודי בנוסף עוצר שש פעמים‬
‫על הצליל סול‪ ,‬דבר היוצר מתח הרמוני וחריפות עם דרגת הטוניקה של פה מז'ור‪32.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 32‬שם‪.137 ,‬‬

‫‪10‬‬
 ‫סיכום‬
‫הבחירה בסשה ארגוב כנושא העבודה היא אינה בחירה מקרית עבורי‪ ,‬שכן הוא אחד מן המלחינים‬
‫הישראליים הראשונים שהכרתי‪ .‬השיר הראשון של ארגוב שהכרתי וזכיתי לשיר‪ ,‬בערך בגיל שלוש‪-‬‬
‫עשרה‪ ,‬הוא "שיר ערש" שנכתב למילים של נתן אלתרמן‪ .‬הופתעתי רבות מן המורכבות של המנגינה‬
‫והרמוניה‪ ,‬אף שבשלב זה לא יכולתי לנתחה באופן תיאורטי‪ .‬בעודי תלמידת כיתה י"א בתיכון‬
‫"תלמה ילין"‪ ,‬ההתעניינות המוסיקלית שלי בארגוב תפסה תאוצה בזכות סדנת ביצוע של שיריו‬
‫שהונחתה על ידי המוסיקאי חגי יודן‪ .‬במסגרתה‪ ,‬ביצעתי את השיר "אז היה לה" שכתב ארגוב‬
‫למילים של לאה גולדברג‪ ,‬שיר שמתאר את העיר תל אביב בנימה נוסטלגית ונעימה‪ .‬בזכות הסדנה‪,‬‬
‫נחשפתי לרפטואר העצום של שירים מכלל הסגנונות והסוגים וכמו כן לקשת רחבה של עולמות‬
‫תוכן‪ ,‬סיפורים ומצבי רוח שונים שכולם מצאו את ביטויים בשירים מופלאים‪.‬‬

‫סיבה נוספת שבחרתי בארגוב‪ ,‬היא שיתוף הפעולה עם מתי כספי‪ ,‬אחד מהמוסיקאים האהובים‬
‫עליי ביותר‪ .‬ביצועיו הצנועים לשירי ארגוב‪ ,‬שמתהדרים בדיוק צלילי‪ ,‬רגשי ועוצמתי מהווים משקל‬
‫עצום באופן בו קלטתי את המורכבות והיופי שבשיריו‪.‬‬

‫העבודה וההתעסקות במעט ממפעל חייו של ארגוב סייעו עבורי בהבנת הנסיבות בהן לחניו נכתבו‪,‬‬
‫בהבנת מהלך חייו ויצירתו‪ ,‬ויותר מכל הדגישו בפניי את רגישותו המוסיקלית למילה הכתובה‪ ,‬כפי‬
‫שגיליתי בניתוח "שיר משמר"‪ .‬כל אלה הישרישו בי את הרצון להמשיך לחקור את המוסיקה ומפעל‬
‫יצירתו של ארגוב‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫‪ .1‬מקורות ראשונים‪:‬‬

‫א‪ .‬ארגוב‪ ,‬סשה‪ .‬ככה סתם‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.1979 .‬‬

‫ב‪ .‬אתר "זמרשת"‪" .‬שמש שוקעת"‪( .‬ניתנה גישה ב‪ 30-‬ביולי ‪)2019‬‬

‫‪.https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=3644‬‬
‫‪ .2‬מקורות עזר‪:‬‬

‫א‪ .‬אביצן‪ ,‬אילנה‪ .‬רב נגינות יש וצלילים‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת קיבוץ מאוחד‪.2014 ,‬‬

‫ב‪ .‬אביצן‪ ,‬אילנה‪ .‬מאפיינים מוסיקליים ייחודיים בשירי סשה ארגוב‪ .‬ירושלים‪ :‬דיסטרציה‪.‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשס"ד ‪.2003‬‬

‫אפלפלד‪ ,‬בתיה‪"" .‬מילים וגחלים" ‪ -‬על ההתכתבות הפואטית בין נתן אלתרמן לתרצה אתר"‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עיונים בספרות ילדים כרך מס' ‪.92-100 :)2012( 21‬‬

‫ד‪ .‬וגנר‪ ,‬נפתלי‪ .‬את המלל את הלחן ואת מה שביניהם ‪ :‬משקל פואטי ומוזיקלי בשירי סשה ארגוב‪.‬‬
‫ירושלים ‪ :‬מוסד ביאליק‪ ,‬תשס"ה ‪.2005‬‬

‫ה‪" .‬ציפי פליישר מראיינת את סשה ארגוב"‪ 20 ,‬במרץ ‪,You Tube ,2012‬‬
‫‪( ,https://www.youtube.com/watch?v=rXqcQoNAAOM,‬ניתנה גישה ב‪ 29‬ביולי ‪.)2019‬‬

‫שלו‪ ,‬בן‪" .‬מתי כספי נזכר בפגישתו הראשונה והמגומגמת עם סשה ארגוב"‪ .‬כתבה בעיתון‬ ‫ו‪.‬‬
‫"הארץ"‪ .‬פורסם ב‪ 16‬בדצמבר ‪,https://www.haaretz.co.il/gallery/1.1162394 .2011‬‬
‫(ניתנה גישה ב‪ 30‬ביולי ‪.)2019‬‬

‫הספרייה הלאומית‪" .‬אלכסנדר סשה ארגוב‪-‬ביוגרפיה"‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/argov/biography/Pages/biography3.‬‬
‫‪( aspx#‬ניתנה גישה ב‪ 29-‬ביולי‪.)2019 ,‬‬

‫‪12‬‬
 ‫נספחים‬

‫שיר משמר‪/‬נתן אלתרמן‬ ‫א‪.‬‬

‫ִׁא ְמ ִׁרי מַ ּדּועַ ַא ְת צֹוחֶ ֶקת כְ מֹו ַפ ַחד‪,‬‬
‫ִׁא ְמ ִׁרי מַ ּדּועַ ַא ְת קֹו ֵׁפאת כְ מֹו ִׁש ְמחָ ה?‬
‫ִׁא ְמ ִׁרי מַ ּדּועַ הָ עֹולָם כֹּה זָר עֲדַ יִׁן‬
‫יטים בֹו ִׁמכָל צַ ד?‬ ‫וְ ֵׁאש ּומַ יִׁם מַ בִׁ ִׁ‬
‫ִׁא ְמ ִׁרי מַ ּדּועַ בֹו ְמפ ְַרפְ ִׁרים חַ ַייְִׁך‬
‫כְ מֹו צִׁ פֹור ְמבֹּהָ לָה בְ תֹוְך כַף יָד?‬
‫ִׁא ְמ ִׁרי מַ ּדּועַ ַא ְת מָ עֹוף וְ ַרעַ ד ַרב‬
‫כְ מֹו צִׁ פֹור בַ חֶ דֶ ר בְ חַ פְ שָ ּה ֶא ְשנָב?‬
‫אֹורה‬
‫אֹורה‪ ,‬זֶה לִׁכְ ָ‬ ‫זֶה עֶ ֶרב ַקיִׁץ לִׁכְ ָ‬
‫עֹורְך ִׁש ְמ ִׁרי‪ִׁ ,‬ש ְמ ִׁרי נַפְ שֵׁ ְך‪ִׁ ,‬ש ְמ ִׁרי חַ ַייְִׁך‪.‬‬
‫ַרק עֶ ֶרב ַקיִׁץ טֹוב‪ ,‬יָדּועַ וְ יָשָ ן‪,‬‬
‫ְמֹורא‬
‫שֶ בָ א לְחֶ סֶ ד ּול ְַרחֲ ִׁמים‪ ,‬ל ֹּא ל ָ‬
‫ּודבַ ר ָאשָ ם‪,‬‬ ‫וְ ל ֹּא ל ְַרחַ ש חֲ שָ דֹות ְ‬
‫נֹורה‬
‫שֶ בָ א עִׁ ם ֵׁריחַ ַתבְ ִׁשילִׁים וְ עִׁ ם ְמ ָ‬
‫אֲ שֶ ר ָת ִׁאיר עַ ד ִׁאם נָנּוחַ וְ נִׁישַ ן‪.‬‬
‫עַ ד ִׁאם נָנּוחַ וְ נִׁישַ ן‬
‫אֹורה‪,‬‬
‫ַרק עֶ ֶרב ַקיִׁץ חַ ם וְ טֹוב הּוא לִׁכְ ָ‬
‫ְמֹורא‪.‬‬
‫ַרק עֶ ֶרב ַקיִׁץ חַ ם שֶ בָ א ל ֹּא ל ָ‬
‫אֹורה‪,‬‬
‫ִׁש ְמ ִׁרי נַפְ שֵׁ ְך הָ ֲע ֵׁיפָה‪ִׁ ,‬ש ְמ ִׁרי נַפְ שֵׁ ְך‪,‬‬
‫ִׁש ְמ ִׁרי חַ ַייְִׁך‪ ,‬בִׁ ינ ֵָׁתְך‪ִׁ ,‬ש ְמ ִׁרי חַ ַייְִׁך‪,‬‬
‫עֹורְך ִׁש ְמ ִׁרי‪ִׁ ,‬ש ְמ ִׁרי יָפְ יְֵׁך‪,‬‬‫שֵׁ עַ ר ר ֹּאשֵׁ ְך‪ֵׁ ,‬‬
‫ִׁש ְמ ִׁרי לִׁבֵׁ ְך הַ ּטֹוב‪ַ ,‬א ְּמצִׁ יהּו בְ יָדַ יְִׁך‪.‬‬
‫ִׁש ְמ ִׁרי נַפְ שֵׁ ְך‪ ,‬כֹּחֵׁ ְך ִׁש ְמ ִׁרי‪ִׁ ,‬ש ְמ ִׁרי נַפְ שֵׁ ְך‪,‬‬
‫ִׁש ְמ ִׁרי חַ ַייְִׁך‪ ,‬בִׁ ינ ֵָׁתְך‪ִׁ ,‬ש ְמ ִׁרי חַ ַייְִׁך‪,‬‬
‫ִׁמ ִׁקיר נֹופֵׁל‪ִׁ ,‬מגַג נ ְִׁדלָק‪ִׁ ,‬מצֵׁ ל חָ שֵׁ ְך‪,‬‬
‫מֵׁ ֶאבֶ ן ֶקלַע‪ִׁ ,‬מסַ כִׁ ין‪ִׁ ,‬מצִׁ פ ְָר ַניִׁם‪.‬‬
‫חֹותְך‪,‬‬‫ּׂשֹורף‪ִׁ ,‬מן הַ ֵׁ‬ ‫ִׁש ְמ ִׁרי נַפְ שֵׁ ְך ִׁמן הַ ֵׁ‬
‫ִׁמן הַ סָ מּוְך כְ מֹו עָ פָר ּוכְ מֹו שָ מַ יִׁם‪,‬‬
‫ִׁמן הַ ּדֹומֵׁ ם‪ִׁ ,‬מן הַ ְמחַ כֶה וְ הַ ּמֹושֵׁ ְך‬
‫יריִׁם‪.‬‬ ‫וְ הַ ּמֵׁ ִׁמית כְ מֵׁ י‪-‬בְ ֵׁאר וְ ֵׁאש‪-‬כִׁ ַ‬
‫נַפְ שֵׁ ְך ִׁש ְמ ִׁרי ּובִׁ ינ ֵָׁתְך‪ ,‬שֵׁ עַ ר ר ֹּאשֵׁ ְך‪,‬‬
‫ֵׁ‬
‫אֹורה‬
‫אֹורה‪ ,‬זֶה לִׁכְ ָ‬ ‫זֶה עֶ ֶרב ַקיִׁץ לִׁכְ ָ‬
‫ַרק עֶ ֶרב ַקיִׁץ טֹוב‪ ,‬יָדּועַ וְ יָשָ ן‪,‬‬
‫ְמֹורא‬
‫שֶ בָ א לְחֶ סֶ ד ּול ְַרחֲ ִׁמים‪ ,‬ל ֹּא ל ָ‬
‫ּודבַ ר ָאשָ ם‪,‬‬ ‫וְ ל ֹּא ל ְַרחַ ש חֲ שָ דֹות ְ‬
‫נֹורה‬
‫שֶ בָ א עִׁ ם ֵׁריחַ ַתבְ ִׁשילִׁים וְ עִׁ ם ְמ ָ‬
‫אֲ שֶ ר ָת ִׁאיר עַ ד ִׁאם נָנּוחַ וְ נִׁישַ ן‪.‬‬
‫עַ ד ִׁאם נָנּוחַ וְ ִׁנישַ ן‬
‫ַרק עֶ ֶרב ַקיִׁץ חַ ם וְ טֹוב הּוא לִׁכְ ָ‬
‫ְמֹורא‪.‬‬
‫ַרק עֶ ֶרב ַקיִׁץ חַ ם שֶ בָ א ל ֹּא ל ָ‬
‫ִׁהנֵׁה הָ רּוחַ יָד שֹולַחַ ת ּובְ לִׁי ַרחַ ש‬
‫פִׁ ְתאֹּם חַ ּלֹון ל ְַאט נִׁפְ ָתח בַ חֲ שֵׁ כָה‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫שיר משמר‪ -‬תווים‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪14‬‬
15
16
17
18
 ‫שמש לאט לה שוקעת‪/‬גרשון פלוטקין‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪19‬‬