Professional Documents
Culture Documents
חבורות פתירות וחוגי נתר
חבורות פתירות וחוגי נתר
Uploaded by
roniCopyright
Available Formats
Share this document
Did you find this document useful?
Is this content inappropriate?
Report this DocumentCopyright:
Available Formats
חבורות פתירות וחוגי נתר
חבורות פתירות וחוגי נתר
Uploaded by
roniCopyright:
Available Formats
1
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
סיכומי קורס במבנים אלגבריים 1
מרצה :ענר שלו
סיכם :שיר פלד
ותודה ל OpenOffice :שהביאנו עד הלום ,לדינה זיל על האירוח באתר שלה ,ליותם דרקסלר ,אורן בקר ,יאיר יצחקי וליאור ינובסקי על התיקונים
2
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
שיעור ראשון
הגדרה :חבורה היא קבוצה לא ריקה Gעם פעולה דו מקומית G×GGכך שמתקיים:
.0סגירות ,כלומר x , y ∈G⇒ xy ∈G
.1אסוציאטיביות xy z =x yz :
.2איבר יחידה :יש איבר יחידה 1∈Gכך ש x⋅1=1⋅x=x
.3קיום הופכי :לכל x ∈Gיש x−1 ∈Gכך שמתקיים x x−1=x−1 x=1
קיימות חבורות קומוטטיביות=) .חבורות אבליות ,ע"ש הנריק אבל(
דוגמאות
.1יהי Fשדה (F, + , 0) ,היא החבורה החיבורית של השדה ,קל להראות מיידית )כאשר ההופכי הכפלי של החבורה
הוא הנגדי החיבורי של השדה(.
F ∖ 0 ,⋅ ,1 .2היא החבורה הכפלית של השדה.
ℤ n .3השאריות מודולו .nאזי ℤn , , 0היא חבורה חיבורית בגודל ) nיתכן שזהו אינו שדה(.
.4נסמן } ℤ*n={0k n : gcd k , n =1כלומר המספרים הזרים ל .nואז נקבל ℤ*n ,⋅ ,1חבורה כפלית
שגודלה . nהחבורה מ 4עבור n=8היא הקבוצה ) (1,3,5,7ומעניין שבה לפולינום x 2=1יש 4
פתרונות – כל האיברים.
.5המטריצות n×nמעל שדה Fכאשר הדטרמיננטה אינה .0זוהי חבורה ביחס לכפל מטריצות ,מטריצת היחידה
היא איבר היחידה ,והשאר מאלגברה לינארית.
.6תת קבוצה של ,5המטריצות שהדטרמיננטה שלהן היא .1סגירות – מחוקי דטרמיננטה ושאר האקסיומות נובעות
באופן ישיר מ .5
.7החבורה הסימטרית S n -כל התמורות על ) 1,... , nסימטריה היא העתקה חח"ע ועל מקבוצה לעצמה(,
הפעולה הדו מקומית תהיה הרכבת פונקציות או הרכבת תמורות ,העתקת הזהות תהיה איבר היחידה .עבור המקרה
הכללי – נקבל חבורה הנקראת } Sym X ={ f : X Xכאשר fחח"ע ועל.
ידוע ש ! , ∣S n∣=nפירוק למחזורים )לעבור על זה בבית( ,זוגיות של תמורות.
ניזכר ב } An ={∈ S n : sg =1קבוצת התמורות הזוגיות.
!n
Anהיא חבורה. =∣ ∣Anומסיבות של כפל תמורות זוגיות ודברים שראינו באלגברה – גם אזי
2
לכל xהיא קומוטטיבית) .בבית( תרגיל – חבורה בה x 2=1
טענה :בחבורה – איבר היחידה הוא יחיד.
הוכחה :נניח שקיימים שניים ונוכיח שהם שווים.
טענה :תהי Gחבורה אזי:
.1ההופכי של כל איבר הוא יחיד
x y −1=x−1 y−1 .2
x−1 −1=x .3
הוכחה:
.1נניח שיש aשהוא גם הופכי ואז
a=1⋅a= x−1 x a= x−1 x a =x−1
.2מראים ש xy ⋅ y−1 x −1 =1
.3נראה ששניהם הופכיים של x−1ומיחידות ההופכי מסתדרים.
3
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
טענה :תהי Gחבורה ,נקבע g ∈G
אז:
.1ההעתקה X g⋅Xהיא תמורה על .G
.2כנ"ל עבור ההעתקה X X⋅g
הוכחה:
.1חח"עg x=g y :
x=1 x= g −1 g x= g−1 g x=g −1 g y = g−1 g y=1 y = y
על:
בהנתן h∈Gנראה שהוא בתמונה.
x= g−1 hנציב את xבהעתקה ונקבל את המבוקש.
.2אותו הדבר.
מסקנה :למשוואה g x=hבחבורה יש פתרון יחיד )כנ"ל עבור ( x g=h
חזקות בחבורה
חזקות טבעיות מוגדרות באופן שהיינו מצפים.
X 0 =1
ועבור nטבעי נגדיר x−n= x n −1
קל לוודא חוקי חזקות בסיסיים:
x n⋅x m=x nm , x nm =x n m
הגדרה – הסדר של איבר Xבחבורה מוגדר כ n>0המינימלי כך ש x n =1אם אין כזה אז נאמר של Xסדר אינסופי.
למשל ב ℤ*8סדרי האיברים מלבד 1הם .2נראה בהמשך שהסדרים מחלקים את גודל החבורה תמיד.
טענה :אם חבורה Gסופית אז לכל איבר ב Gסדר סופי.
הוכחה :יהי x ∈Gנתבונן בחזקותיו 1 , x , x 2 , ... x n , ...
x n =x mכופלים ב x−m זו סדרה אינסופית שאיבריה בקבוצה סופית לכן אפשר לבחור את nכך שיהיה m<nהמקיים
ומכאן נובע x n− m=x m− m=x 0=1
מנגד נסתכל ב * ℝעם פעולת הכפל ו 1כאיבר היחידה ,ל 1ול 1-סדר 1ולכל שאר האיברים סדר אינסופי.
טענה :תהי Gחבורה x ∈G ,איבר מהסדר nאז n∣m⇔ x m=1
הוכחה:
כיוון 1נניח n∣mואז m=n k
x m =x n k = x nk =1k =1
כיוון 2נניח x m =1אבל n ∤mכלומר m=n k rכאשר rחיובי.
כלומר 1≤r≤n−1
m n kr nk r r r
1=x =x =x ⋅x =1⋅x =x
וזו סתירה למינימליות הסדר.
שיעור שני – 5.11.08
4
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
משפט :תהי Gחבורה אבלית סופית .אז לכל x ∈Gמתקיים x∣G∣=1
במילים אחרות :הסדר של xמחלק את גודל החבורה.
הערה :המשפט נכון ללא הנחת אבליות – לכל חבורה סופית נוכיח עתה לאבליות ובהמשך לחבורות כלליות.
הוכחת המשפט:
נניח } G={x 1 ,... , x n
נתבונן בסדרה x⋅x 1 , x⋅x 2 , ... , x⋅x n
ראינו שכפל באיבר קבוע משרה תמורה.
נובע שיש תמורה ∈S nכך ש ∀ i=1... n : x⋅xi =x i
לכן:
x⋅x 1 x⋅x 2 ⋅...⋅ x⋅x n= x 1 ⋅...⋅x n
מאחר ש Gקומוטטיבית נובע ש:
x 1⋅...⋅x n=x 1⋅...⋅x n=x n⋅ x 1⋅...⋅x n
נכפול את שני האגפים במכפלת ההופכיים של x 1, ... , x nונקבל:
x n =1
מסקנה – משפט פרמה הקטן
P
x ≡ x mod P , ∀ x ∈ℕ∧ prime P
הגדרה:
a≡b mod pאם p∣a−b ז"א יש ל a,bאותה שארית בחלוקה ב .p
הוכחה
*
ℤ P נתבונן בחבורה הכפלית
גודל החבורה הוא P-1
מהמשפט שהוכחנו נובע:
∀ x∈ℕ , P ∤x , x P −1=1 ⇒ x P ≡x mod P
והשוויון האחרון ברור שנכון כאשר Pמחלק את ) xאז נקבל אפסים(.
ומכאן הטענה.
הכללה
nכללי )לאו דווקא ראשוני(
G=ℤ*nשאריות זרות ל nעם כפל מודולו n
פונקציית אוילר ∣G∣=n
לכן
x n =1לכל x ∈ℤ*n
כלומר אם xטבעי זר ל nאז מתקיים x n ≡1 mod n
תתי חבורות
הגדרה תהי Gחבורה .קבוצה חלקית H ⊆Gנקראת תת חבורה )או חבורה חלקית( אם היא מהווה חבורה ביחס לכפל
ולאיבר היחידה של .G
כלומר:
) 1∈Hניתן להמיר זאת בדרישה לכך שהיא תהיה לא-ריקה ,ואז היחידה תנבע מהסגירות להופכי ולכפל(
סגירות Hלכפל
סגירות Hלהופכי
5
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
)אסוציאטיביות נובעת בפרט מאסוציאטיביות ב (G
הערות:
.1נסמן תת חבורה ע"י H ≤G
.2אם Gסופית אז הסגירות של Hלהופכי נובעת משתי הדרישות הקודמות ,כי ל xסדר סופי ולכן x∣x∣−1= x−1
ומסגירות לכפל נובע ישירות ש x−1 ∈H
H ⊂G .3תת חבורה אם"ם ∅≠ Hוגם ) x , y ∈ H ⇒ x y ∈ Hלא קשה להראות ,תרגיל לבית(
−1
דוגמאות
An ≤S n
SLn F ≤GL n F
– 10.11.08שיעור שלישי
1
⋅n=n ∏ 1− p
p∣n , p prime
הערה :נזכיר ש
דוגמה לתת-חבורה ,בהנתן x ∈Gנתבונן ב }〈 x 〉={... , x−2 , x−1 , 1, x1, x 2 , ...
קל לראות למה זו תת חבורה.
מתקיים ∣) ∣〈 x 〉∣=∣xאולי ∞ (
אם x n =1 ∣x∣=n
זה גורר } 〈 x 〉={1 , x , ... , x n
הגדרה 〈 x 〉 :תקרא תת החבורה הנוצרת ע"י ,xוחבורה כנ"ל תקרא ציקלית .נוצרת ע"י איבר אחד.
דוגמא:
ℤ , + , 0חבורה ציקלית אינסופית נוצרת ע"י .1
...−2 ,−1 , 0 ,1 , 2 , ...
ℤn , + , 0חבורה ציקלית מסדר , nעם החיבור מודולו .n
אלה כל החבורות הציקליות )עד כדי איזומורפיזם(
מחלקות של תת-חבורה
תהי Gחבורה ו H ≤Gתת חבורה.
הגדרה :מחלקה שמאלית של Hהיא קבוצה מהצורה } g H ={g h : h∈Hעבור g ∈Gנתון.
מחלקה ימנית Hg ,באותו אופן.
הערה :אם h∈ Hאז hH = H ∧ Hh=Hשכן כפל משמאל או מימין משרה תמורה של איברי החבורה.
לעומת זאת אם g ∉ Hאז בהכרח gH ≠Hכי g =g⋅1∈ g Hוכאמור g ∉ H
)כמובן אם Gאבלית אז ( gH =Hg
דוגמא
G= ℤ6,, 0
}H ={0,2,4
המחלקות של :H
0H =H
6
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
}1H ={1,3,5
}2H ={0,2,4
}3 H ={1,3,5
}4H ={0,2,4
}5H ={1,3,5
נשים לב ש Gהיא איחוד זר של מחלקות.
טענה :תהי Gחבורה כלשהי H ≤G ,תת חבורה
יהיו g 1 , g 2∈G
אזי או שמתקיים ∅= g 1 H ∩g 2 H
או שg 1 H =g 2 H -
כלומר מחלקות שמאליות שונות הן זרות) .כמובן כנ"ל לגבי מחלקות ימניות(
הוכחה:
נניח ש ∅≠ g 1 H ∩g 2 Hונוכיח g 1 H =g 2 H
ניקח איבר בחיתוך הנ"ל אז אפשר לכתוב אותו g 1 h1= g 2 h2
כאשר h 1 , h2 ∈H
נבחר איבר כלשהו g 1 h∈ g 1 H
g 1 h=g 1 h1⋅h−1 h=g 2 h −1
2 h h ∈ g2 H
∈H
ומכאן g 1 H ⊆g 2 H
מטעמי סימטריה לא משנה עם מי התחלנו ולכן אפשר להראות את אותה הכלה בכיוון השני ומכאן
g 1 H =g 2 H
משפט :תהי Gחבורה H ≤G ,תת חבורה
יהיו g H , g ∈ Xכל המחלקות השמאליות השונות זו מזו של Hב .G
) Xמוגדרת להיות קבוצה של נציגים אשר יוצרים ע"י פעולת מחלקה על – Hמחלקות שונות זו מזו(
אז ) G=∐ g Hאיחוד זר(g∈X
הוכחה
הן שונות ע"פ הגדרת ,Xלכן הן זרות זו לזו עפ"י הטענה הקודמת. g H המחלקות
g∈X
מכאן שהאיחוד הוא זר כנדרש.
נותר להראות שהאיחוד הוא Gואמנם יהי g ∈Gנתבונן במחלקה gHהיא מופיעה כאחת המחלקות מהצורה
g 1 Hכאשר g 1 ∈ Xואמנם
g ∈g H =g 1 H ⇒ g ∈ g 1 H g 1∈ X
לכן gבאיחוד.
הגדרה :האינדקס של תת חבורה Hבחבורה Gמוגדר כמספר המחלקות השמאליות השונות של ) Hזה בעצם ∣ ∣Xלפי
הגדרת Xכמקודם(.
הוא יסומן ∣∣G : H
הערה :כנ"ל ניתן להגדיר אינדקס כמספר המחלקות הימניות השונות
טענה – שני האינדקסים יתלכדו.
למה :ההעתקה g H H g −1היא העתקה חח"ע ועל בין המחלקות השמאליות לימניות של .G
7
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
הוכחה:
−1 −1
: H g = g H ראשית נשים לב
−1 −1 −1 −1
g H =H g =H g g h =h g ∈ H g −1
−1 −1 −1
מכאן שקודם כל נובע שההעתקה g H H g −1מוגדרת היטב – לא תלויה בנציגים:
g 1 H =g 2 H ⇒ g 1 H −1= g 2 H −1 ⇒ H g −1 1 =H g2
−1
חח"ע:
−1 −1
נניח H g 1 =H g 2
−1 −1 −1 −1 −1 −1 −1 −1 −1 −1
⇒ H g 1 = H g 2 ⇒ g 1 H = g 2 H ⇒ g 1 H =g 2 H
על:
ונראה שהיא בתמונה: H g ניקח מחלקה ימנית
H g=H g −1 −1
g −1 H H g
הוכחנו את הלמה ומכאן הטענה
הערה :האינדקס יהיה תמיד סופי אם Gסופית
אם Gאינסופית האינדקס ∣ ∣G : Hיכול להיות סופי או אינסופי ואז הוא מוגדר – עוצמת קבוצת המחלקות.
דוגמאות
G=ℤ6
H ={0,2,4} ⇒ ∣G : H∣=2
)כי היו שתי מחלקות(
עבור החבורה החיבורית ℤנסתכל ב Hכקבוצת הכפולות של .10ואז ∣G : H∣=10
טענה :תהי Gחבורה סופית ,אז ∣∣G∣=∣G : H∣⋅∣H
הוכחה
כאשר ∣ ∣g H∣=∣Hו Xהיא קבוצת הנציגים למחלקות. =G ∪ g H ראינו
g∈X
לכן
∣∣G∣= ∑ ∣g H∣=∣X ∣⋅∣H
g∈X
לבסוף
∣∣X ∣=∣G : H∣ ⇒ ∣G∣=∣G: H∣⋅∣H
∣∣G
ונובע מכך כמובן שהגודל של Hמחלק את הגודל של .G בחבורות סופיות האינדקס הוא פשוט
∣ ∣H
משפט לגרנג' :בחבורה סופית גודל תת חבורה מחלק את גודל החבורה
∣H ≤G ⇒ ∣H∣ ∣ ∣G
מסקנה :בחבורה סופית סדר כל איבר בחבורה מחלק את גודל החבורה.
∣X ∈G ⇒∣X ∣ ∣ ∣G
הוכחה:
החבורה הציקלית הנוצרת ע"י .X H 〈= X 〉 ניקח
אז ראינו ש ∣H ∣=∣X ∣ -
וממשפט לגרנג' נובע ש ∣ ∣H∣ ∣ ∣Gולכן ∣∣X ∣ ∣ ∣G
שימושים
S 10אין תת חבורה בגודל .11 לחבורה הסימטרית
8
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
זאת כי ! ∣S 10∣=10וברור ש ! 11∤10כי 11ראשוני.
תתי חבורות נורמליות
הגדרה :תת חבורה N ≤Gתקרא תת חבורה נורמלית ב Gותסומן N ◁G
אם מתקיים g −1 N g=Nלכל g ∈G
הערות:
.1
תנאי שקול הוא g N g−1=N
לכל g ∈Gע"י הצבת g −1במקום .g
.2
תנאי שקול נוסף ,טבעי יותר ,הוא Ng=g Nלכל g ∈Gכי g g −1 N g =N gולפי תנאי הנורמליות זה גם
. gN
כלומר Nנורמלית אם"ם כל מחלקה ימנית היא גם שמאלית עם אותו נציג.
.3
בחבורה אבלית Gכל תת חבורה היא נורמלית
.4
בכל חבורה Gמתקיים – תת החבורה הטריוויאלית )איבר היחידה( היא נורמלית ,וכן Gנורמלית בעצמה.
.5
דוגמא לחבורה לא נורמלית ,נניח H =〈1 2〉={1, 1 2} G=S 3
אבל נקבל 1 23−1 1 21 2 3=1 3∉Hלכן Hלא נורמלית ב ,Gוזו אינה דוגמא יוצאת דופן.
בדרך כלל בחבורות לא אבליות ,רוב תתי החבורות הן לא נורמליות) .כאשר "רוב" ו"בדרך כלל" הן הגדרות די עמומות ,אבל
כדי להמחיש פרינציפ(.
.6
עוד הגדרה שקולה לנורמליות g N g⊆Nלכל ) g ∈Gמשתמשים בה לעיתים כי יש לבדוק רק הכלה בכיוון אחד
−1
וזה קל יותר(.
נראה כי הכלה גוררת שוויון:
נכפול משמאל ב gומימין ב g −1ונקבל N ⊆ g N g −1ואז נציב במקום gאת g −1ונקבל N ⊆ g−1 N g
מההכלה הדו כיוונית קיבלנו את השוויון g −1 N g=N
הערה :נעדיף לעיתים להשתמש בהכלה כיוון שזו דרישה יותר חלשה ,במילים אחרות – פחות עבודה להוכיח אותה עבור מקרה
מסויים.
הערה של תלמיד :אפשר גם בתנאי 2לדרוש הכלה חלשה במקום שוויון?
ענר :כן ,כי זה בדיוק אותו רעיון וההכלה גוררת שוויון
שיעור רביעי
דוגמאות
An G S n
הוכחה :צ"ל g −1 An g⊆ Anלכל g ∈S n
כלומר ניקח h∈ Anצ"ל g −1 h g ∈ An
g
)הצמדה( h gולעיתים h הערה-הגדרה g −1 h g :נקרא hמוצמד ע"י gומסומן גם
ואמנם:
sgn g −1 h g =sgn g −1 sgn h sgn g =sgn g −1 sgn h sgn g =sgn
g −1 sgn g sgn h =1⋅sgn
h =1
Sign is commutative h∈ An
9
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
∣∣S n
=∣ , ∣S n : Anנראה שהנורמליות פה היא לא "במקרה". נוכיח טענה קצת יותר כללית – אנחנו יודעים ש =2
∣∣An
טענה :תהי Gחבורה כלשהי H ≤G ,תת חבורה מאינדקס ,2אז H GG
הוכחה :ל Hיש 2מחלקות שמאליות ,נקבע g ∉H , g ∈G
g H , Hוגם 2מחלקות ימניות H , H g
מכיוון ש Gהיא איחוד זר של מחלקות ימניות )שמאליות( אז
G=H ] g H =H ] H g ⇒ g H =G ∖ H , H g =G ∖ H ⇒ g H = H g
לעומת זאת אם g ∈ Hאז אפילו קל יותר – g H =H =H g
קל לחשוב על זה באופן הבא :אם יש שתי מחלקות – אז לכפול משמאל חבורה באיבר ומימין בהופכי שלו זה כמו להזיז את
המחלקה הראשונה לשניה וחזרה )אם האיבר הוא לא מהחבורה( או לא לעשות כלום )אם האיבר הוא כן מהחבורה( ,ובכל
מקרה קיבלנו שוב את החבורה שהתחלנו איתה.
הגדרה :חבורת מנה
נגדיר חבורה שתסומן G/ Nותקרא חבורת המנה של Gמודולו .N N GG תהי , Gכאשר
)זה באמת דומה למה שקורה כשלוקחים מספרים מודולו משהו סופי ,אבל זה הרבה יותר כללי ואולי לא קומוטטיבי(.
}G/ N ={N g : g ∈G
זהו למעשה אוסף המחלקות הימניות של .N
זה כמובן שווה למחלקות השמאליות ,כי תת החבורה היא נורמלית.
היופי הוא שהנורמליות מאפשרת לנו להגדיר כפל על איברי G/ N
נגדיר את הכפל כך:
N a⋅N b= N a⋅b
כלומר מכפלת שתי מחלקות ימניות היא המחלקה הימנית הנוצרת ע"י מכפלת הנציגים.
האם זה מוגדר היטב? )כלומר האם לא משנה באיזה נציגים נשתמש – אם המחלקות אותן מחלקות – נקבל אותה תוצאה(
כן ,כי:
N a b= N a N b
כמכפלת קבוצות ,נראה שזה נכון:
N a N b=N a N b=N N ab= N N a b=N a b
ומשום שמכפלת קבוצות מוגדרת היטב )ומטבעה תלויה רק ב"מי הקבוצות"( אזי הביטוי שלנו מוגדר היטב.
הגדרת מכפלת קבוצות בחבורה :G
X , Y ⊆G
} X Y ={x y : x∈ X , y ∈Y
זו מכפלה אסוציאטיבית
X Y Z = X Y Z
אם Xתת חבורה אז X X = X
תכונות כפל המחלקות:
אסוציאטיביות:
N a N b N c=Na N b N c N a b N c=N a N b c N a b c=N a b c
10
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
איבר יחידהN = N 1 :
N a N =N N a=N a
יש הופכי:
−1 −1 −1
N a N a = N a a =N 1=N = N a N a
הוא N a−1 כלומר הופכי של N a
מסקנה G/ N :עם פעולת הכפל הנ"ל היא חבורה )= חבורת המנה(
דוגמה:
G=ℤ
) N =10 ℤענר :סתם אני לוקח את 10כמשל ,יכול להיות גם (9
}G/ N ={10 ℤi : i=0,1,. .. , 9
N i N j=N i j
כביכול התוספת חורגת מ ,10אבל למעשה יוצא שנקבל חיבור מודולו .10
ואז G/ Nאיזומורפית ל ℤ10
איזומורפיזם = העתקה חח"ע ועל ששומרת על הפעולה בחבורה.
שיעור חמישי – 17.11.08
לדוגמה ,בהמשך לשיעור הקודם ,לכל nנסתכל בחבורה הנורמלית n ℤכתת חבורה של החבורה החיבורית ,ובחבורת
המנה ) G/ N =ℤ/n ℤכל המחלקות הימניות של , n ℤכדאי לשחק קצת עם החיבור של המחלקות הללו כדי לראות
את המשפט הבא(
אם נחבר שני איברים בחבורת המנה – זה מזכיר גם בחיבור וגם באיברים חבורה מוכרת – }ℤ n={0,... , n−1
נראה בהמשך ℤ /n ℤאיזומורפית ל ℤ n
לשם כך נזדקק להגדרות נוספות.
הגדרה :יהיו G, Hחבורות.
העתקה f :G Hתקרא הומומורפיזם אם ) f x y= f x f y נשים לב שבתוך הסוגריים זהו כפל ב Gומחוץ
לסוגריים כפל ב (H
שימור יחידה והופכי נובעים מהדרישה הקודמת.
טענה f :G H :הומומורפיזם אז:
f 1G =1 H .1
f x = f x−1 .2
−1
הוכחה:
f 1= f 1⋅1= f 1⋅f 1 ⇒ 1= f 1 .1
1= f 1= f x⋅x −1 = f x ⋅ f x−1 ⇒ f x−1= f x−1 .2
ענר :כאן זה אפילו יותר קל מאלגברה לינארית
הגדרה:
.1הומומורפיזם שהוא חח"ע יקרא מונומורפיזם )=שיכון(
.2הומומורפיזם שהוא על יקרא אפימורפיזם
.3הומומורפיזם שהוא חח"ע ועל יקרא איזומורפיזם
11
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
דוגמאות
.1
אם H ≤Gאז ההעתקה f : H Gהמוגדרת f h=hהיא מונומורפיזם.
.2
נגדיר העתקה : G G/ Nע"י g =N g N GG תהי
אז העתקה כפלית .כי g h=N g h=Ng N h= g h
ענר :אולי זה קצת מופשט ,אבל בקור רוח אפשר לראות שזה הומומורפיזם
היא על :כל מחלקה N gהיא בתמונה.
ענר :כל כך אין פה מה להוכיח שזה כמעט עלבון לאינטיליגנציה
מסקנה :הוא אפימורפיזם מ Gל G/ Nולעיתים הוא נקרא ההטלה הקנונית מ Gעל G/ N
תת-דוגמה
: ℤ ℤ/n ℤ
i=n ℤi
.3
נתבונן בחבורות :G,H
}) G= ℤ 2, + , 0={0,1חיבור מוד (2
} H ={1,−1עם כפל
נבנה איזומורפיזם f :G H
f 0=1 , f 1=−1
f x y = f x f y
התלמיד הנודניק יוודא זאת בעצמו.
.4
דוגמה נוספת לאיזומורפיזם:
f : ℤn ℤ/n ℤ
i n ℤi
שומר על פעולת החיבור מוד .n
ברור שהיא חח"ע ועל ולכן היא איזומורפיזם.
סימון G Hאם Gאיזומורפית ל .H
תמונה וגרעין של הומומורפיזם
הגדרה :יהי f : G Hהומומורפיזם
נגדיר } Image f ={ f x : x ∈g
}Ker f ={x∈G : f x =1
טענה:
.1התמונה היא תת חבורה של H
.2הגרעין הוא תת חבורה נורמלית של G
הוכחה:
.1
1∈Image f כי f 1G =1 H
נניח ש a ,b∈ Image f ונראה a b∈Image f
12
ענר שלו: מרצה, – התשס"ט1 מבנים אלגבריים
a b= f x⋅ f y = f x y ∈ Image f ואזa= f x , b= f y כך שx , y ∈G יש
f x−1= f x−1 סגירות להופכי נובעת מכך ש
.2
f 1=1 כי1∈Ker f
x , y ∈ Ker f ⇒ f x =1 , f y =1 ⇒ f x y = f x f y =1 ⇒ x y ∈Ker f
x ∈ Ker f ⇒ f x =1⇒ f x−1= f x−1=1−1=1 ⇒ x−1∈ Ker f
:נורמליות הגרעין
x ∈Ker f נניח
כלשהוg ∈G ו
−1
g x g ∈ Ker f צ"ל
:אבל על סמך כפליות
f g x g = f g f x f g = f g f g = f g g = f 1=1 ⇒ g −1 x g ∈Ker f
−1 −1 −1 −1
. כל תת חבורה נורמלית היא גרעין של הומומורפיזם:טענה
ההטלה הקנונית :G G/ N נגדירN GG נניח אם
אז
g =N g Ker ={g ∈G : N g= N }={g ∈N }=N
משפטי איזומורפיזם
I משפט האיזומורפיזם ה
G/ Ker f Image f אז, הומומורפיזםf : G H יהי
: ואז נראה ש K g = f g ע"י: G/ K Image f נגדירK G G אזK =Ker f נסמן
זה מוגדר היטב.1
זה הומומורפיזם.2
חח"ע ועל ולכן זה איזומורפיזם .3
:הוכחה
.1
f g ' g−1=1 כלומרg ' g−1∈ K ולכןK = Kg ' g −1 אזK g =K g '
אבל
−1 −1 −1
1= f g ' g = f g ' f g = f g ' f g ⇒ f g= f g '
.2
.נראה כפליות
K g⋅K g ' = K g g ' = f g g ' = f g f g ' = K g K g '
y וx תעשו לי טובה אם אתם מוכיחים את זה במבחן אז תשתמשו ב:ענר
: חח"ע .3
K x = K y ⇒ f x= f y ⇒ f x⋅y−1= f x f y−1=1
x y−1∈Ker f =K ⇒ K x y−1= K ⇒ K x= K y
: על
13
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
כל איבר בתמונה של fהוא מהצורה f x ל x ∈Gכלשהו.
ו f x = K x
הוא בתמונה של
דוגמאות ושימושים
.1
נתבונן ב }) sgn : S n {±1סימן התמורה(
sgn °=sgn ⋅sgn
ולכן sgnהיא הומומורפיזם של חבורות.
}Image sgn={±1
Ker sgn= Anהתמורות הזוגיות.
S n / Ker sgn Image sgn
S n / An ±1 ,⋅ ℤ 2
.2
G=GLn F
מטריצות הפיכות מעל שדה Fכלשהו עם כפל מטריצות.
* det :G F
) * Fהחבורה הכפלית של השדה(
∣det A=∣A
det A B=det A det B
מכאן שהדטרמיננטה היא הומומורפיזם מהחבורה GL n F לחבורה * F
ולכן:
) Ker det={A∈GLn F : det A=1}=SLn F המטריצות עם דטרמיננטה (1
* Image det =Fכי לכל ניקח מטריצת יחידה ונחליף את האיבר הפינתי ב ונקבל את דטרמיננטה שהיא
בדיוק .
*
GL n F / Ker det= Image det ⇒ GL n F /SLn F F
.3
ע"י f ii mod n f : ℤ ℤ n
Image f =ℤn Ker f ={i∈ℤ :i≡0 mod n}=n ℤ
ℤ /Ker f Image f ℤ/n ℤ ℤn
שיעור שישי 19.11.08
נוכיח טענה שקשורה למשפט האיזומורפיזם השני.
טענה:
יהיו H , K ≤G
.1אז } HK ={h⋅k : h∈ H , k ∈Kהיא תת חבורה אם"ם HK = KH
.2אם K G Gאז לכל H ≤Gמתקיים HG=GHולכן HKתת חבורה
הוכחה )הראינו גם בתרגיל אבל נראה זאת שוב(
.1
−1
HK = HK אם HKתת חבורה אז היא סגורה להופכי ולכן
מצד שני מאחר ש h k −1 =k −1 h−1נובע HK =K H =K H
−1 −1 −1
בכיוון השני :נניח HK=KHנוכיח HKחבורה:
14
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
1∈ HKברור כי 1=1⋅1
h k −1 =k −1 h−1∈
KH = HK
)סגירות להופכי(
given
סגירות לכפל:
) H K H K =H K H K= H H K K= H H K K =H Kככפל קבוצות(
.2
אז gK =Kgלכל g ∈G K G G אם
ולכן HK = KHלכל תת חבורה )ואפילו תת קבוצה( H
משפט האיזומורפיזם השני
תהינה H, Kתתי חבורות של ,Gכאשר K G G
אז
ומתקיים H ∩K G H , K G HK
HK / K ≃H / H ∩ K
הוכחה:
ראשית ברור ש HKתת חבורה של Gעפ"י הטענה הקודמת
K G Gובפרט K G HK
נראה כעת ש H ∩K G H
ברור ש ) H ∩K ≤Gחיתוך של תתי חבורות הוא חבורה(
ניקח x ∈H ∩Kו h∈ Hאז
) h−1 x h∈ Kכי x ∈Kו Kנורמלית ב (G
כמו כן x ∈Hולכן
h−1 x h∈ H
ומכאן קבלנו h−1 x h∈H ∩Kלכן H ∩K G H
להוכחת האיזומורפיזם נתבונן בהטלה הקנונית : G G/ K
g =g K
) = ∣H : H G /Kזה יהיה הסימון שלנו לצמצום תחומה של ל (H
הרעיון :נבדוק את הגרעין והתמונה של העתקה זו ונשתמש במשפט האיזומורפיזם ה .I
Ker ={h ∈ H : h=1G/ K }={h∈ H : h=1G/ K }={h∈ H : h∈ Ker }={h∈ H : h∈ K }=H ∩K
K
כלומר Ker = H ∩K
נסתכל בתמונה:
Image ={ h: h∈ H }={ h: h∈ H }={h K :h∈H }=HK / K
ממשפט האיזומורפיזם Iנקבל:
H / Ker Image ⇒ H / H ∩K HK / K
משפט האיזומורפיזם ה III
)לקראת סוף השיעור ,אחרי הרבה שאלות( ענר :הצלחתם למנוע את הוכחת משפט האיזומורפיזם השלישי אבל לא תצליחו
למנוע ניסוח שלו:
תתי חבורות נורמליות K , H GG תהי Gחבורה,
15
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
נניח בנוסף לכך K ⊆H
אז:
H / K G G/ K
ומתקיים
G/ K / H /K G / H
הוכחה
נגדיר העתקה f :G / K G/ Hע"י f g K =g H
f .1מוגדרת היטב )אי תלות בנציגים(
צ"ל שאם x K = y Kאז x H = y H
ואמנם x K = y Kגורר y−1 x ∈Kולכן ) y−1 x ∈ Hכי Kמוכלת ב (H
ולכן x H = y H
f .2הומומורפיזם ,כלומר כפלית:
f x K⋅y K = f x y K = x y H =x H y H = f x K ⋅ f y K
.3
נחשב את : Ker f
{x K : f x K =1G / H }={x K : x H =H }={x K : x∈ H }=H / K
מהי תמונת ההעתקה? Image f =G / H
כי כל מחלקה gHמתקבל כ f g K
.4נשתמש במשפט האיזומורפיזם הראשון:
G/ K / Ker f Image f ⇒ G / K / H / K G/ H
הערה :עוד קודם מסיקים ש G/ K G H / Kכגרעין של הומומורפיזם.
דוגמה
} S 1 ) ℂ* /S 1 ℝ*pos ,⋅ S 1={z∈ℂ :∣z∣=1היא מעגל היחידה(
ואכן ניקח את ∣f z =∣z
מכפלות ישרות של חבורות
תהיינה G,Hחבורות
נגדיר } G×H ={ g , h: g ∈G , h∈H
ונגדיר גם כפל רכיב-רכיב:
g 1 , h 1 g 2 , h2 = g 1 g 2 , h 1 h 2
זה כפל אסוציאטיבי עם יחידה 1G ,1 H ועם הופכי g , h−1= g −1, h−1
מסקנה G×Hהיא חבורה והיא נקראת המכפלה הישרה של Gו H
באופן דומה מגדירים מכפלות ישרות עם יותר קבוצות G×H ×K
דוגמאות:
.1
16
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
- ℤ×ℤסריג הנקודות השלמות במישור עם חיבור וקטורי.
ℤ 4×ℤ5 ℤ20 .2
כללית אם m,nטבעיים זרים זה לזה אז מתקיים ℤ m×ℤn ℤ m n
הוכחה ע"י משפט השאריות הסיני:
נניח m,nזרים ,אז לכל 0≤im , 0≤ jn
קיים kיחיד 0≤k mnכך ש:
k ≡i mod m
k ≡ j mod n
ואז לכל i∈ℤm j ∈ℤnנגדיר f i , j=k
זו סקיצה של ההוכחה ,ללא כל הפרטים ,אבל נשלים את חומר הרקע הדרוש בתרגול.
הערה :ללא הנחת הזרות אי אפשר לומר זאת כי חבורת המכפלה אינה ציקלית ואינה איזומורפית לשום חבורה חיבורית כלשהי
בשלמים.
יוצרים של חבורות
תהי Gחבורה X ⊆G ,תת קבוצה ,נשאל מהי תת החבורה הנוצרת ע"י ?X
היא מוגדרת ע"י 〈 X 〉= ∩ H
X ⊆H ≤G
הערות:
היא תת חבורה )כחיתוך תתי חבורות( 〈 X 〉 .1
.2מינימליות – אם Hתת חבורה שמכילה את Xאז Hמכילה את תת החבורה הנוצרת ע"י ) Xדי טבעי(
ניתן לאפיין את 〉 〈 Xכתת החבורה המינימלית של Gשמכילה את .X
אפיון נוסף של 〉 : 〈 X
נסגור את Xלכפל ולהופכי כך שתהפוך לתת חבורה.
איך?
x 1⋅x 2⋅...⋅x n n≥0, xi ∈ X , i =±1
1 2 n
קל לראות שאוסף זה כבר סגור לכפל ,הופכי ומכיל את 1ולכן תת חבורה שמכיל את .X
מינימלית:
כל תת חבורה H ≤Gשמכילה את Xחייבת להכיל את הביטויים מהצורה הנ"ל ולכן Hמכילה את תת החבורה הנ"ל
שבנינו.
מכאן נובע שתת החבורה המינימלית כפי שהגדרנו היא בדיוק 〉 〈 X
היא קבוצת יוצרים ל ) Gאו – יוצרת את (Gאם 〈 X 〉=G הגדרה :נאמר ש X ⊆G
דוגמאות:
.1
Gציקלית אם יש לה קבוצת יוצרים בת איבר אחד.
ℤ nמגודל ,nו ℤעבור חבורה אינסופית. עד כדי איזומורפיזם יש חבורה ציקלית יחידה מכל גודל
17
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
.2
G=ℤ
}X ={4,5
〈 X 〉=ℤכי 5−4=1ו 〉ℤ=〈1
יותר כללי:
אם m,nזרים אז 〈m , n 〉=ℤכי יש a,bשלמים a mb n=1וכאמור 1הוא יוצר של השלמים.
עוד יותר כללי:
לכל m , n∈ℤמתקיים 〈 m , n 〉=gcd m , n ℤלמשל 〈8,10 〉=2 ℤ
ראינו למשל בתרגיל 1ש S nנוצרת ע"י שני איברים 1 2 ,1 2 ... n
אוטומורפיזמים של חבורה
הגדרה G :חבורה f : G G ,נקרא אוטומורפיזם של Gאם הוא איזומורפיזם מ Gלעצמו.
נגדיר Aut Gכאוסף האוטומורפיזמים של .Gנגדיר כפל ע"י הרכבה ונקבל חבורה.
דוגמאות:
.1העתקת הזהות היא תמיד אוטומורפיזם.
G=ℤ .2אז x −xאוטומורפיזם ,קל לראות מהפיכות.
תרגיל:
} Aut ℤ={Id ℤ ,− Id ℤ
אוטומורפיזמים פנימיים
נקבע g ∈Gנגדיר g :G Gע"י g x =g x g −1
טענה g ∈ Aut G :לכל g ∈G
הוכחה:
gהומומורפיזם ,נבדוק כפליות.
g x y =g x y g −1 =g x g g −1 y g−1= g x g y
חח"ע:
−1 −1 −1 −1
g x = y / g ⋅...⋅g ⇒ g ⋅ g x g g=g ⋅ g y g g ⇒ x= y
−1
על:
−1 −1 −1
g g x g =g g x g g =x
הערה x g xגם חח"ע ועל אך לא הומומורפיזם לכל g ≠1
הגדרה:
אוסף האוטומורפיזמים הפנימיים של Gיסומן ב Inn G
טענה
Inn Gהיא תת חבורה נורמלית של Aut G
הוכחה:
יחידה:
באופן טבעי ע"י הצמדה עם 1 Id ∈ InnG
סגירות לכפל:
18
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
g ° h x = g h x = g h x h−1 g −1= g h x g h−1= g h x
⇒ g ° h = g h ∈ Inn G
סגירות להופכי:
−1
g = g ∈Inn G
−1
קל לוודא זאת.
נראה נורמליות:
ניקח g ∈ Inn Gונצמיד אותו עם ∈Aut G
צ"ל−1 g ∈Inn G :
זה שקול ל:
g −1 ∈ Inn G ∀ ∈ Aut Gועם זה קצת יותר נוח לעבוד.
g −1 x = g −1 x =g −1 xg −1 = g −1 x g −1 = g x g −1 = g x
ומכאן המסקנה )כי זה מוכל ב :(Aut G
−1
g = g ∈Inn G ⇒ Inn G G Aut G
המשך – שיעור 26.11 ,8
דוגמה:
Gאבלית – אז – } Inn G={1}={Id G
מרכז
הגדרה תהי Gחבורה ,המרכז שלה Z Gמוגדר על ידי:
} Z G={g ∈G : ∀ x∈G : g x= x g
כלומר המרכז הוא אוסף אברי Gשמתחלפים עם כל אברי .G
דוגמה:
המטריצות ההפיכות G=GLn F
*
המטריצות הסקלאריות )וראינו בלינארית שהן אכן מתחלפות עם האחרות( } Z G={ I : ∈F
דוגמה נוספת:
} Z S n={1עבור n≥3
טענהZ G GG :
הוכחה
אפשר להוכיח ישירות ]תרגיל[
ניתן הוכחה קצרה ואלגנטית ,נראה :המרכז הוא גרעין של הומומורפיזם כלשהו מ Gלאנשהו.
נגדיר:
f : G Inn Gע"י f g = g
מתקיים:
f g h= g h= g h = f g g h
כלומר זהו אכן הומומורפיזם.
}Kerf ={g ∈G : g =1
19
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
ואז:
−1
g =Id ⇔ g x =x ∀ x ∈G ⇔ g x g = x ∀ x∈G ⇔ g x=x g ∀ x ∈G ⇔ g ∈Z G
מסקנהKerf =Z G :
בפרט נובע Z G GG
טענהG/ Z G≃InnG :
Image f = Inn G הוכחה :על סמך משפט האיזומורפיזם הראשון – Kerf =Z G
מסקנהZ G ={1}⇒ Inn G G :
הוכחהG/{1}G :
בפרט Inn S n S n n≥3
הגדרה:
Out G= Aut G/ Inn G
חבורת האוטומורפיזמים החיצוניים .נשים לב שאלו לא אוטומורפיזמים ,אלא מחלקות של חבורת האוטומורפיזמים הפנימיים.
דוגמה :ידוע )קשה ולכן זה לא תרגיל(
n≥5, n≠6
Aut S n=Inn S n
Aut S n S n כלומר כל אוטומורפיזם של S nהוא פנימי ולכן
} Out S n={1עבור nכנ"ל.
הגדרה :חבורה Gנקראת חבורה פשוטה אם
}N GG ⇒ N =G ∨ N ={1
דוגמאות:
ℤ p .1עבור pראשוני
An .2עבור ) n≥5דורש הוכחה(
עובדה:
חבורות פשוטות סופיות אבליות הן איזומורפיות ל ℤ p
החבורות הלא-אבליות מויינו במהלך בערך מאה שנה ,סגרו את הפינה הזו בשנות ה 80של המאה שעברה ,וההוכחה המפורטת
תופסת 15,000עמודים.
מיון החבורות הפשוטות הסופיות Classification of Finite Simple Group
דוגמה החבורה PSL n ℤ p המוגדרת כך:
PSL n ℤ p =SLn ℤ p /Z SL n ℤ p
לחלק מהחפ"סות )להלן – חבורות פשוטות סופיות( Gיש התכונה שכל האוטומורפיזמים שלהן הם פנימיים ,כלומר
Aut G=Inn G
החפ"סות הן "אבני בניין" של החבורות הסופיות כולן.
ענר :למען הגילוי הנאות ,במיון הראשון של 1980היו גם 900עמודים שמעולם לא פורסמו ,כי היתה בהם טעות...
היום יש כבר דור שלישי של המיון -הוכחה מלאה ובה 5,000עמודים.
פעולות של חבורות על קבוצות
דוגמה:
Gחבורה ,נגדיר X=G
20
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
g ∈Gיפעל על Xע"י g x= g⋅xכאשר באגף ימין זהו כפל בחבורה.
תכונות הפעולה
g h x = g⋅h x .1
1 x=x .2
קיבלנו העתקה G×X X
המקיימת את 1,2
)נשים לב שלא בהכרח הפעולה צריכה להיות על איברי החבורה ,סתם במקרה בחרנו את Xלהיות בדיוק איברי (G
הגדרה :פעולה של חבורה Gעל קבוצה ) Xלאו דווקא Gעצמה( היא העתקה G×X Xהמקיימת את 1ו .2
שיעור תשיעי1.12.08 ,
המשך פעולות על חבורות של קבוצות -
נניח שנתונה פעולה כנ"ל.
לכל g ∈Gנגדיר )בדומה לשיעור הקודם( g : X Xע"י g x=g x
נראה שהיא חח"ע ועל.
חח"ע:
−1 −1 −1 −1
g x= g y ⇒ g x=g y ⇒ g g x =g g y ⇒ g ⋅g x = g g⋅g y ⇒ x= y
על:
g g−1 x =g g−1 x = g g−1 x=x ⇒ x ∈ Image g
מכאן ש היא תמורה )העתקה חח"ע ועל( על .X
תזכורת:
Sym X ={
} : X X
one-to-one and onto
החבורה הסימטרית על Xביחס לפעולת ההרכבה.
התאמנו לכל g ∈Gהעתקה כלשהי בחבורה הסימטרית.
נגדיר:
:G Sym X g = g
נראה ש הומומורפיזם.
צ"ל g h= g h
כלומר:
g °h=g h
g ° h x= g h x = g h x = g h x
מסקנה :בהנתן פעולה של Gעל Xמקבלים הומומורפיזם
:G Sym X
כנ"ל נבנה פעולה של Gעל .X נראה שגם ההיפך נכון -בהנתן
G×X X
g , x
g x
∈ Sym X
נבדוק שאקסיומות 1ו 2מתקיימות עם הפעולה g x= g x
1 x=1 x =Id x= x
g h x= g h x = g °h x= g h x = g h x
21
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
לסיכום – פעולה של Gעל Xשקולה להומומורפיזם G Sym X
דוגמה
– G=Xכפי שהגדרנו בסוף השיעור הקודם
נקבל הומומורפיזם : G SymG
חח"ע ,כי:
}Ker ={g : g =Id G }={1
}Ker ={1 הערה :לכל הומ' של חבורות מתקיים חח"ע ⇔
הוכחה :תרגיל.
הומ' חח"ע נקרא שיכון.
משפט קיילי כל חבורה ניתן לשיכון בחבורת תמורות
ביתר פירוט :יש שיכון מהחבורה Gלחבורת התמורות SymG
ניסוח שקול:
כל חבורה Gהיא איזומורפית לתת חבורה של חבורת התמורות SymG
G G הסיבה :חח"ע ⇐
,תרגיל :עבור חבורות Gבגודל nלבנות את הנ"ל :G S nואז נקבל G⊆S n
למשל
G=ℤ3
:G S 3
0 Id 11 23 2 13 2
לכן G {Id ,1 2 3 ,13 2}⊆S 3
באופן דומה ניקח G=ℤ2×ℤ2ונחפש : G S 4
ניתן לוודא ש 〉G 〈123 4 , 1 32 4
1 0,0
2 0,1
3 1,0
4 1,1
0,0 Id
0,11 23 4
1,01 4 23
1,11 42 3
לחבורה זו קוראים חבורת קליין.
אלגוריתם לייצוג חבורה בגודל nכתת חבורה של S n
.1
נכנה את איברי החבורה Gבשמות 1עד n
.2
22
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
לכל איבר g ∈G
נתבונן בהעתקה } {1 , … n}{1 , … , nשהוא משרה ע"י כפל משמאל x g x
נקבל תמורה g ∈S n
.3
אוסף התמורות }{1 , … , n
מהווה תת חבורה של S nשאיזומורפית ל .G
תרגיל
בצעו זאת עבור , G=S 3נקבל שיכון ב S 6כי ∣G∣=6
: S 3 S 6
הדוגמה הראשונה שהבאנו לפעולה של Gעל Gנקראת לפעמים הפעולה הרגולרית.
דוגמאות נוספות לפעולות:
.2
G=S n
}X ={1 ,… , n
g x=g x
.3
Gכלשהי
X=Gעם פעולת ההצמדה:
) g x=g⋅x⋅g −1שוב – מימין זו פעולה בתוך החבורה(
g x=g⋅x⋅g −1
g הוא האוטומורפיזם הפנימי של Gהמושרה ע"י .g
הגדרה
פעולה של Gעל Xתקרא נאמנה ) (faithfullאם ההומומורפיזם המתאים :G Sym X הוא חח"ע.
בדוגמת הפעולה הרגולרית ראינו ש חח"ע ולכן נאמנה.
Snל Sn בדוגמה – 2גם נאמנה )לבדוק לבד בבית( ובעצם כאן זהו איזומורפיזם מ
דוגמה – 3לא תמיד חח"ע ,למשל Gאבלית ואז:
g x=g x g −1= x ⇒ g =Id G ∀ g
ולכן היא "הכי לא חח"ע שאפשר" כי היא מעתיקה את כולם להעתקת הזהות ,והפעולה ודאי לא נאמנה.
] [ ∀ x : g x= x ⇒ g=1 ⇔ }Ker ={1 הפעולה נאמנה ⇔
הגדרה:
.1המסלול )= (Orbitשל נקודה x ∈ Xמוגדר ע"י } O x={g x : g ∈G
.2המייצב )= (Stabilizerשל נקודה מוגדר ע"י } G X ={g ∈G : g x=x
טענה:
שני מסלולים O x , O y הם או זהים או זרים.
הוכחה
נניח שאינם זרים אז יש z ∈O x∩O y
לכן יש g , h∈Gכך ש – z =g x=h y
23
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
לכן h−1 g x=h−1 g x =h−1 h y=…= y
ולפיכך y ∈O x ומכאן נובע O y ⊆O x
כי:
g 1 y=g 1 h−1 g x = g 1 h−1 g x
מטעמי סימטריה אותו הדבר יעבוד בכיוון השני ולכן O x⊆O y
ולכן O y =O xכנדרש
מסקנה X :היא איחוד זר של מסלולים
} X =∐ {O x: x ∈X
הגדרה הפעולה נקראת טרנזיטיבית אם יש מסלול יחיד ,כלומר Xהיא מסלול.
טענה :המייצב G Xהוא תת חבורה של .G
הוכחה:
כי 1 x=x 1∈G X ברור ש
בנוסף:
g , h∈G X ⇒ g x=x , h x=x
g h x=g h x= g x=x ⇒ g h∈G X
וגם:
−1 −1 −1
g ∈G X ⇒ g x=x ⇒ g x=g g x =x ⇒ g ∈G X
f :O x G
/G X
טענה :יש העתקה חח"ע ועל
קבוצת המחלקות השמאליות
נשים לב ל abuse of notationכיוון שלא אמרנו ש G Xנורמלית וזו אינה חבורת המנה כי אם קבוצת המחלקות
השמאליות של G Xב .G
הוכחה
נגדיר f h x =h G X
ואמנם: h x =k x ⇒ h G X =k G X נבדוק ש fמוגדרת היטב כלומר
h x =k x ⇒ h−1 k x =x ⇒ h−1 k ∈G X ⇒ h−1 k G X =G X ⇒ h h−1 k G X =h G X ⇒ h G X =k G X
fחח"ע:
צ"ל h G X =k G X ⇒ h x=k x
הוכחה – ע"י הפיכת כיווני הגרירה בהוכחה הקודמת.
fעל – מיידי כי כל איבר של G/G Xהוא מהצורה h G X -כלומר f h x
שיעור עשירי 3.12.08
טענה:
גודל המסלול הוא האינדקס של המייצב ,כלומר:
∣∣O x∣=∣G :G x
)שימוש עיקרי יהיה כשהכל סופי ,אך זה נכון גם למקרה האינסופי במובן של עוצמות(
הוכחה :כי יש העתקה חח"ע בין O xל G/G xו ∣∣G /G x∣=∣G :G x
24
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
מסקנה :תהי Gחבורה סופית הפועלת על קבוצה X
אזי – גודל כל מסלול מחלק את גודל החבורה ,וזה ברור מהטענה הקודמת כי כבר אמרנו שאינדקס של תת חבורה מחלק את
גודל החבורה.
)הערה :הפעולה הטריוויאלית היא כאשר אנחנו מגדירים שחבורה Gפועלת על קבוצה Xע"י g x= xלכל gו (x
דוגמאות:
.1
תהי Gחב' בגודל 7שפועלת לא טריויאלית על קבוצה Xבגודל .9
מה גדלי המסלולים?
3מסלולים שגדליהם – 1,1,7
הוכחה:
גודל כל מסלול מחלק את 7כפי שראינו ולכן הוא 7או .1
יש חלוקה =Xאיחוד זר של מסלולים ,ולכן סכום גדלי המסלולים הוא .9
לכאורה היינו יכולים לבחור 9=111111111אבל זו הפעולה הטריוויאלית ומכאן מתחייבת המסקנה.
איבר טיפוסי של החבורה עד כדי שינוי שמות הנקודות יהיה 1 2… 789
.2
∣G∣=6
∣X ∣=5
ונניח שאין מסלולים בגודל ,1נובע שיש שני מסלולים בגדלים 2,3מנימוק דומה לדוגמה הקודמת.
טענה h G x h−1=G h x :כאשר h∈G , x ∈ X
h−1 g h x= x ⇔ g h x=h x הוכחה⇔ g h x=hx ⇔ g ∈G h x :
⇔ g ∈h G x h−1 ⇔ h−1 g h∈G x ⇔ h−1 g h x=x
מסקנות
.1צמוד של מיצב נקודה הוא גם מיצב של נקודה )אולי אחרת(
.2מייצבים של 2נקודות x,yבאותו מסלול הם צמודים
.3בפרט לכל מייצב של נקודות שהן באותו מסלול יהיה אותו גודל )אפשר היה בעצם להסיק זאת קודם מ
ו ∣ ∣O y∣=∣G :G yולכן ∣( ∣G x∣=∣G y ∣∣O x∣=∣G :G x
פעולה טרנזיטיבית
פעולה בה יש מסלול יחיד ,כלומר לכל x , y ∈ Xיש g ∈Gכך ש g x= y
דוגמאות
.1
G=S nעל }{1. .. n
.2
G=Anעל אותו Xלכל n≠2
.3
הפעולה הרגולרית )תזכורת :ע"י כפל משמאל( של Gעל G
25
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
אנטי-דוגמה:
פעולה לא-טרנזיטיבית היא למשל פעולת ההצמדה.
כי היחידה תמיד עוברת לעצמה ,ובכל חבורה שיש בה יותר מאיבר אחד – לא יתכן שזה המסלול היחיד )כי אי אפשר להצמיד
את 1ע"י איבר כלשהו ולקבל משהו שאינו ,1מכאן שהיחידה במסלול משלה(.
טענה :תהי Gחבורה הפועלת טרנזיטיבית על קבוצה .X
יהי H =G xעבור x ∈ Xכלשהו ואז:
∣X ∣=∣G : H∣ .1
.2מייצבי הנקודות הם צמודי ) Hכלומר ( gHg −1
.3אם :G Sym X הוא ההומומורפיזם המתאים אז Ker = ∩ g H g −1
g ∈G
הוכחה:
.1
כי ) X =O x כי יש מסלול אחד( ו H =G xולכן נציב בנוסחה הקודמת ∣O x∣=∣G :G x∣ :ונקבל את המבוקש.
.2
נובע מכך שאם ניקח y ∈ Xכלשהו יש g ∈Gכך ש g x= yואז:
G y =G g x =g G x g −1= g H g −1
.3
−1
a ∈Ker ⇔ a y= y ∀ y ∈X ⇔ a y= y ⇔ a∈ ∩ G y ⇔ a ∈ ∩ g H g
y∈ X g ∈G
שיעור ) 8.12.08 , 11ארז לפיד מחליף את ענר(
דוגמה לפעולה על חבורה ,נניח H ≤Gו G/Hהמחלקות השמאליות
אז Gפועלת על G/Hעל ידי g⋅ x H = g x H
קל לראות שזה מוגדר היטב )כלומר אינו תלוי בנציג (xוכבר עשינו זאת בעבר.
עבור g =1מקבלים את העתקת הזהות )וזה מקיים את האקסיומה הראשונה של פעולה של חבורה על קבוצה(
ואסוציאטיביות כאן מושרית מאסוציאטיביות של כפל בחבורה.
נשים לב כי Gפועלת טרנזיטיבית על G/Hכי לכל a ,b∈Gאם קיימות aH ,b Hאז:
b a−1 a H =b Hולכן הן באותו מסלול.
מהם המייצבים?
נסמן את Hבתור מחלקה בחבורת המנה ע"י eH
ואז:
G e H ={g ∈G : g e H =e H }={g ∈G : g H =H }=H
G x H =G x e H =x G e H x −1= x H x−1
אם נסמן X = G/Hאז הפעולה מגדירה הומומורפיזם :G Sym X
נניח שהגודל של ,Xכלומר האינדקס של – Hהוא ∣X ∣=[G: H ]=n
: G S n
מה הגרעין של ?
−1
Ker = ∩ G x ⇒ Ker = ∩ x H x
x∈ X x∈G
נשים לב ש x H x −1תלוי ב x Hולא ב ,xכלומר הוא פועל יוצא של בחירת מחלקה ולא בחירת נציג מסויים דווקא.
טענה:
26
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
∩ Core H = gהיא תת החבורה הנורמלית המקסימלית של Gשמוכלת ב .H g H g −1
∈G
הוכחה:
באחד התרגילים הקודמים )כנראה תרגיל (3
מסקנה :אם ל Gיש תת חבורה מאינדקס nאזי ל Gיש תת חבורה נורמלית מאינדקס המחלק את ! n
הוכחה :נסתכל על הגרעין של :G Sראינו ש Core H =Ker G G
n
כיוון ש ! ∣S n∣=n
G/ Ker ≃Image ולכן ! [G : Ker ]∣nלפי משפט לגראנז'
בפרט אם n>1ואם ∣n !∣G
או ש ! ∣G∣∤nאז Gאינה פשוטה.
הוכחה :נניח בשלילה ש Gפשוטה ,אם ! ∣G∣n
מהמסקנה קיימת תת חבורה נורמלית Kמאינדקס המחלק את ! n
כיוון ש Gפשוטה – K=Gאו } K ={1לא יתכן ש Kהיא היחידה כי האינדקס של חבורת היחידה הוא ∣∣G
אבל מהבניה של Kנובע K =Core H = ∩ g H g −1⊆H
g ∈G
לא יתכן ש K=Gאלא אם .H=G
למשל A5 -חבורה פשוט שגדלה .60
לא קיימת ל A5חבורה מסדר .20
נראה את החלק השני –כלומר שאם Gפשוטה אז ! ∣G∣∣n
הוכחה :כיוון ש Gפשוטה אז } Ker ={1ואז ממשפט האיזומורפיזם G/ Ker ≃Image ומכיוון שזו תת
חבורה ב S nאז האינדקס שלה מחלק את הגודל של S nוצד שמאל הוא ,Gולכן היא איזומורפית לתת חבורה ב S n
וממשפט לגראנז' קיבלנו את הרצוי.
הערה :אם Hתת חבורה מאינדקס 2אז Hנורמלית )כי ( [G :Core H ] /2! =2
דוגמאות נוספות של פעולות של חבורה על קבוצה:
Gהמטריצות ההפיכות מעל Fבמימד .n
Gפועלת על F nע"י כפל וקטורים ומטריצות.
Xקבוצה כלשהי
S nפועלת על X = X × X ×...× Xעל ידי:
n
∈S n
x1 ,… , x n = x 1 , x 2 ,… , x n
−1 −1 −1
למה זו פעולה?
הפעולה עבור תמורת הזהות ברורה ולכן האקסיומה הראשונה.
ולכל ∈S nנקבל:
x 1 , … , x n = x 1 ,… , x n
−1 −1
נסמן y k =x k ואז:
−1
= y 1 , ... , y n = x 1 , ... , x n = x 1 , ...= x 1 , ... , x n
−1 −1 −1 −1 −1 −1 −1
27
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
פעולה נוספת:
– Hחציו העליון של המישור המרוכב כלומר }H ={z= xi y : y0
נגדיר פעולה של המטריצות עם דטרמיננטה 1בגודל 2×2על ידי:
a b
c d
=z
a zb
c z d
∈H
העתקות מביוס.
להוכיח שזו פעולה – תרגיל לבית.
טבעי בהקשר זה לשאול מתי שתי פעולות הן שקולות.
הגדרה
נניח ש Gפועלת על Xועל ' X
נאמר שהפעולות הן שקולות אם קיימת העתקה חח"ע ועל ' f : X Xכך שלכל x ∈Xו g ∈G
f g x =g f x
באגף ימין זו הפעולה על ' Xובאגף שמאל זו הפעולה על X
כלומר זו אותה פעולה עד כדי שינוי שמות האיברים ב .X
דוגמה:
Xכלשהי
S nפועלת על X nכמקודם.
אם ' Xקבוצה אחרת ו ' f : X Xחח"ע ועל.
f n : X n X ' nהעתקה קואורדינטה-קואורדינטה. אז הפעולות של S nעל X nועל X ' nשקולות ע"י
דוגמה:
הפעולה הרגולרית השמאלית של Gשקולה לפעולה הרגולרית הימנית.
אם הרגולרית הימנית היא כפל בצמוד מימין ,אז ברור שההעתקה T x =x −1עושה את העבודה.
שאלה של תלמיד :האם יש מצב שבו יש איזומורפיזם בין הקבוצות אבל פעולות אינן שקולות.
ארז :בוודאי ,קח את Gוהפעולה הטריוויאלית שלה על עצמה ,ומצד שני פעולה לא טריוויאלית.
טענה :נניח ש Gפועלת טרנזיטיבית על .X
תהי x 0 ∈X
אז הפעולה של Gעל Xשקולה לפעולה של Gעל G/G x
0
הוכחה:
X) G/G xטרנזיטיבית לכן המסלול של איבר הוא 0
למעשה זה הוכח כבר בעבר ,הגדרנו איזומורפיזם בין O x = Xובין
0
כל הקבוצה( ע"י:
g G x g x0
0
נותר לבדוק ש fהיא שקילות של פעולות.
אכן אם g ' ∈Gאז:
f g '⋅ g G x = f g ' g G x = g ' g x 0
0 0
מצד שני:
g ' f g G x =g ' g x 0 = g ' g x0
0
ולכן הפעולות שקולות .
שתי הערות:
28
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
.1המיצב G xתלוי ב x 0אבל אם x 0 ' ∈ Xאז ' G xצמוד ל G x
0 0 0
H ' =g H g −1
.2הפעולות של Gעל G/ Hהן שקולות ' G/ Hאם ורק אם קיים g ∈Gכך ש
מה קורה אם הפעולה אינה טרנזיטיבית?
−1
g , x g x g למשל Gפועלת על עצמה ע"י הצמדה,
המסלולים הם מחלקות הצמידות.
נתעניין מה מספר המסלולים )=מחלקות הצמידות(?
למה ):(Burnside, Cauchy
נניח ש Gפועלת על .X
מספר המסלולים של = Xהמספר הממוצע של נקודות שבת של . g ∈G
הגדרה x :נקראת נקודת שבת של g ∈Gאם g x= x
נסמן } Fix g ={x ∈X : g x=x
כלומר ניסוח הטענה אומר שמספר המסלולים הוא:
1
∣∑ ∣Fix g
∣G∣ g ∈G
בפרט:
∣∣G∣∣∑ ∣Fix g
g ∈G
הוכחה
נספור את נקודות השבת.
נגדיר:
}A={ g , x ∈G× X : g x= x
נמנה את איברי Aבשתי צורות ,נקבע את gונקבע את ,xכל אחד בנפרד.
מצד אחד:
∣A= ∪ {g }× Fix g ⇒ ∣A∣= ∑ ∣Fix g
g ∈G g ∈G
מצד שני:
∣A= ∪ G x ×{x } ⇒ ∣A∣= ∑ ∣G x
x∈ X x∈ X
נניח שהמסלולים של Gעל Xהם האיחוד הזר O1∪…∪Onואז ניתן להחליף את הסכימה על כל g ∈Gלסכימה על
כל ה g ∈O iלכל iבנפרד.
∣∣G ∣∣G ∣∣G
∣∑ ∣G x∣= ∑ [G :G ] reminder :[ G: G x ]=∣O i∣ ⇒ ∑ ∣O ∣ =∣Oi∣⋅∣O ∣ =∣G
x∈O i x∈O i x x∈ O i i
i
כאשר מסכמים על כל ה i=1,. .. , n
n
∑ ∣G x∣=∑ ∑ ∣G x∣=∣G∣⋅n
x∈ X i=1 x∈O i
ובסופו של דבר קיבלנו ש
29
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
∣המסלולים∣⋅∣∑ ∣Fix g ∣=∣G
g ∈G
ומכאן הטענה:
1
= מספר המסלולים ∣∑ ∣Fix g
∣G∣ g ∈G
מסקנה :אם Gפועלת טרנזיטיבית אז המספר הממוצע של נק' שבת של g ∈Gהוא ,1בפרט אם 1∣X ∣=nו G
פועלת באופן נאמן )יש שיכון של Gב ( S nאז קיים g ≠1ללא נק' שבת )על .(X
הוכחה :ל g=1יש nנקודות שבת ,אבל הממוצע הוא 1ולכן קיים gעם פחות מנקודת שבת אחת ולכן ללא נק' שבת.
דוגמה:
למשל nפועלת על Xנניח ש } X ={0,1מספר המסלולים = ! n1 S
n
y 1 ,… , y n ~ x1 ,… , x n ⇔ ∑ xi =∑ y i
>מכאן קצת איבדתי אותו ,למרות שזאת כנראה דוגמה מעניינת ,אבל מכיוון שזו רק דוגמה ,נסתפק בזה<
שיעור – 12עם ארז לפיד10.12.08 ,
נסמן ) r =r למשל ( r id =n
הראינו:
1
n1= ⋅∑ 2r
n ! ∈S n
l
Gפועלת על ,Xנניח X =∐ O i
i=1
Oiהמסלולים הזרים )כיוון שאלו מחלקות שקילות(
l
∣∣X ∣=∑ ∣Oi
i =1
נסמן x 1 , … , x lנציגים למסלולים.
∣∣G
∣Oi∣=[G :G x ]= G
i
∣∣ x i
לכן:
l
∣∣G
∑=∣ * ∣X
∣i =1 ∣G x i
נסתכל על פעולת ההצמדה של Gעל X=Gכלומר g⋅x=g x g−1
המסלולים הם מחלקות הצמידות.
} x G ={g x g −1 : g ∈Gמחלקת הצמידות של x ∈ X =G
] ∣xG∣=[G :G x
למהG x ={g ∈G: g x=x g } :
הוכחה:
30
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
g⋅x=x ⇔ g ∈G x ⇔ g x g−1=x ⇔ g x=g x g −1= x g
נסמן את הרכז של xב Gע"י } C G x={g ∈G : g x= x g
מסקנה:
∣G ∣
=∣∀ x∈G ∣x G .1
∣∣C G x
אם x 1 , … , x hנציגים למחלקות הצמידות של ,Gכאשר hמספר מחלקות הצמידות של .G .2
אז:
h
1
∑=) 1נובע מהסכום הקודם *(
∣i=1 ∣ G x i
C
דוגמאות:
n
1
∑=1 C G x=Gואז לכל x ∈G .1אם Gאבלית אז h=∣G∣=n
i=1 n
1 1 1
1= G=S 3 .2יש 3מחלקות צמידות )בגדלים (1,2,3ואז נקבל
6 3 2
הערה:
יש שוויון מהצורה:
1 1 1
1= … m1=n≥m2...≥mh
m 1 m2 m2
ניתן להוכיח )ארדש-טוראן( כי hlog log n
בפרט יש רק מספר סופי של חבורות סופיות עם מספר מחלקות צמידות נתון.
עוד הערה :מצד שני ,כל חבורה חסרת פיתול )= כל x≠1בה הוא מסדר אינסופי( ניתנת לשיכון בחבורה בעלת שתי מחלקות
צמידות ,כלומר שבה כל שני איברים שונים מ 1הם צמודים.
h
1
∑=1 נמשיך ,אמרנו ש
∣i=1 ∣C G x i
נגדיר את הנציג הראשון להיות היחידה בחבורה ,ואז C G x 1=G
נשאל מתי C G x=Gבאופן כללי?
זה קורה אם"ם ) x ∈Z Gכלומר xמתחלף עם כולם(
נניח ש {x 1 , … , x h }=Z G
כל איבר במרכז מהווה מחלקת צמידות )כי הוא מתחלף עם כולם ,ההצמדה מצטמצמת והוא נשאר בודד במחלקתו(
∣∣G
∑∣G∣=∣Z G∣ נקבל:
∣i k ∣C G xi
זוהי משוואת המחלקות
מכיוון שהמרכז לעולם לא ריק )היחידה בו( נובע גם מיידית ∣C G x i ∣G
∣ ik
∣
משפט Cauchy
אם ∣ p) p∣∣Gראשוני(
אז קיים ב Gאיבר מסדר .p
31
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
)כלומר Gמכילה תת חבורה ציקלית מסדר (p
הערה :מספיק להוכיח שקיים איבר מסדר המתחלק ב p
m
כי אז xמסדר mו p∣mואז x pהוא איבר מסדר .p
הוכחה :באינדוקציה על מספר האיברים.
בסיס האינדוקציה – טענה ריקה )(n=1
שלב האינדוקציה:
מקרה א' – נניח ש Gאבלית
ניקח 1≠x 0 ∈Gכלשהו מסדר mונתבונן בתת החבורה שהוא יוצר 〉 H =〈 x 0ונסמן ∣H∣=m
אם p∣mסיימנו )מההערה לעיל(.
אחרת – ] p∣∣G∣=[G : H ][ Hכלומר ] p∣[G: H
כיוון ש Gאבלית אז H GG
ולכן ∣p∣∣G/ H∣∣G
לפי הנחת האינדוקציה קיים איבר y ∈G / Hמסדר .p
אם העתקת המנה היא :G G/ Hכך ש g =g H
אז קיים x ∈Gכך ש x= yהסדר של yמחלק את הסדר של .x
לפי הנחה הסדר של yהוא pולכן הסדר של xמתחלק ב .p
סיימנו לפי ההערה.
הסבר קטן לריענון :לכל :G1 G 2הומומורפיזם של חבורות ,הסדר של xמחלק את הסדר של xלכל
, x ∈G1כי .
מקרה ב' – המקרה הכללי בו Gלא בהכרח אבלית.
נשתמש במשוואת המחלקות:
∣∣G
∑∣G∣=∣Z G∣
∣i k ∣C G xi
אם ∣ p∣∣Z Gאז לפי המקרה הקודם יש איבר מסדר pב Z Gואז סיימנו.
אחרת:
h
∣∣G
∑∤ p ∣ p∣∣Gאבל ∣ p ∤∣Z Gלכן
∣ik ∣C G x i
∣∣G
∤p לכן קיים i>kכך ש
∣∣C G x i
כיוון ש ∣ p∣∣Gבהכרח ∣) p∣∣C G xi ∣∣∣Gנובע מכך שבהנחת אי ההתחלקות – המנה באגף ימין שלמה ,ולכן אי
התחלקות ,בהנתן התחלקות המונה ,אפשרית רק אם גם המכנה מתחלק ,אחרת היה אפשר עדיין לחלק ב pולקבל
משהו שלם(
.p הוא תת חבורה ממש של ) Gכי ( x i ∉Z Gלפי הנחת האינדוקציה הוא לפיכך מכיל איבר מסדר
וסיימנו.
– 15.12.08שיעור – 13שובו של הענר
נזכיר שכאשר Gפועלת על G/Hנקבל פעולה טרנזיטיבית על קבוצה בגודל ∣G / H∣=n
כל הפעולות הטרנזיטיביות של Gעל קבוצה בגודל nשקולות לפעולה כנ"ל.
בהנתן פעולה טרנזטיבית כלשהי על קבוצה Xבגודל ,nניקח Hמייצב נקודה ואז ראינו שיש התאמה חח"ע ועל בין Xו G/H
32
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
ששומרת על הפעולה ,ולכן הפעולה על Xשקולה לפעולה על המחלקות השמאליות של .H
הלמה של ברנסייד
מס' נקודות השבת של gעל fix g = X
מס' המסלולים = N
אז
1
=N ∑ fix g
∣G∣ g ∈G
מספר המסלולים = ממוצע מספר נקודות השבת
בפרט נובע :אם הפעולה טרנזיטיבית ו ∣ 1∣Xאז N=1ונובע שיש g ∈Gעם fix g =0
fix 1=∣X ∣1
משפט קושי
תהי Gחבורה סופית
pראשוני p∣∣G∣ ,אז יש ב Gאיבר מסדר p
הוכחה – 1מסתמכת על משוואת המחלקות:
∣∣G∣=Z G∑ ∣G :C G x i
i
נציגי מחלקות צמידות לא מרכזיות
} C G x={g ∈G : g x= x g
זהו הרכז של ,Xואז
∣ [G :C G x ]=∣x
G
באגף ימין זו מחלקת הצמידות של xכלומר } {x g : g ∈G
הערה :באופן דומה Gפועלת על תת חבורות על ידי הצמדה:
g , H H g= g H g −1
המסלול של = Hכל החבורות הצמודות ל H
ואז H G N G H המיצב } {g ∈G : H g =Hבפעולה זו נקרא גם המשמר של Hומסומן N G H
וזו תת החבורה המקסימלית של Gכך ש Hנורמלית בתוכה.
נזכיר ש ] ∣O x∣=[G :G x
מסקנה:
]∣{H g : g ∈G }∣=[G : N G H
מקרה פרטי – H GGאז N H =Gכי H g=Hתמיד.
G
נזכיר את שלבי ההוכחה למשפט קושי.
מקרה G – 1אבלית ,ואז עושים אינדוקציה על הגודל של .G
מקרה G – 2לא אבלית ,משתמשים במשוואת המחלקות.
הוכחה 2
נגדיר:
}X ={ g 1 , … , g p : g i ∈G , g 1⋅…⋅g p =1
∣G∣p נשים לב שלולא התנאי השני ,גודל הקבוצה היה
33
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
טענה ∣X ∣=∣G∣p−1 :1כי ניתן לבחור את כל האיברים עד g p−1בחופשיות ,והאחרון מאולץ להיות ההופכי של
המכפלה ,כלומר יש p-1דרגות חופש.
טענה X :2סגורה להזזות ציקליות ,לדוגמה
g 1 , … , g p ∈ X ⇒ g 2 , … , g p , g 1 ∈ X
וכו'
−1
ולכן הם מתחלפים ועדיין מקבלים g 1⋅…⋅g k = g k1 ⋅…⋅g p מדוע? נבחר 1≤k ≤ pואז
g k1⋅…⋅g p⋅g 1⋅…⋅g k =1
כל ההזזות הציקליות מתקבלות ע"י בחירת kכנ"ל ולכן האינווריאנטיות.
כעת תהי ℤ pהחבורה הציקלית בגודל זה ,ניתן לה לפעול על Xע"י הזזות ציקליות:
i g 1 ,… , g p= g i1 ,… , g i p
כמובן ההזזות הן מודולו .p
קל לראות שזו פעולה ולכן גדלי המסלולים מחלקים את ∣ℤ p∣= pולכן הם 1או .p
המסלול של וקטור ב Xהוא בעל מסלול בגודל 1אם"ם כל האיברים בו שווים ,והאיבר לפיכך אינווריאנטי תחת הזזה.
g = g 0, g 0, g 0 , … , g 0
נניח ש Xמתפרקת ל kמסלולים בגודל pו lמסלולים בגודל 1
אז ∣X ∣=k pl
p−1
∣∣X ∣=∣G הערה p∣∣ X∣ :1כי p∣Gולפי טענה 1קיבלנו
הערה l=∣X ∣ – k p ⇒ p∣l :2לפי הערה 1
כל מסלול בגודל 1מתאים לאיבר ב ) Gכי הוא מסלול של וקטור יחיד בו כל הקואורדינטות שוות( המקיים g p=1
p
∣}l=∣{g ∈G : g =1
יש לפחות 1כזה כי 1 p =1ולפי הערה 2נקבל ש pמחלק את ,lולכן בהכרח l≥ p
מסקנה
יש לפחות pאיברים g ∈Gהמקיימים g p=1ובפרט יש לפחות p−1כנ"ל השונים מ .1
לכן יש ב Gלפחות p−1איברים מסדר pובפרט יש איבר כנ"ל.
הערה :אפשר לומר שמספר האיברים מסדר pב Gשקול ל −1מודולו .p
הגדרה
pראשוני
p kעבור kכלשהו שתלוי אולי באיבר. חבורה )סופית או אינסופית( נקראת חבורת p-אם לכל איבר בה סדר
במובן מסויים חבורות pהן אבני בניין של תורת החבורות.
דוגמאות לחבורות סופיות כנ"ל:
.1
כמובן ℤ p
.2
ℤ p×ℤ p
.3
34
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
ℤp n
טענה :חבורה סופית Gהיא חבורת p-אם"ם ∣G∣= pnעבור nכלשהו.
בחלק מהספרים זו הגדרה חליפית ,אבל אנחנו נעסוק גם בחבורות pאינסופיות ועל כן נישאר עם ההגדרה שלנו.
הוכחה⇒ :
k n
סדר איבר x ∈Gמחלק את ∣ ∣Gשהוא pולכן הוא ( 0≤k ≤n ) pוזה נובע ממשפט לגרנז'.
⇐
אם ∣ ∣Gלא חזקת pאז יש ראשוני q≠ pאשר מקיים ∣. q∣∣G
ממשפט קושי נובע שיש x ∈Gמסדר ) qששונה מ p kלכל ( k ≠0בסתירה.
משפט:
תהי Gחבורת p-סופית שהיא לא טריוויאלית.
אז } Z G≠{1כלומר המרכז של Gלא טריוויאלי.
הוכחה:
על פי משוואת המחלקות.
∣∣G∣=Z G∑ ∣G :C G x i
i
כאשר iעובר על נציגי מחלקות צמידות לא מרכזיות.
C G x iGתת חבורה ממש ,ולכן ∣1[G :C G x i ]∣∣G
מהטענה הקודמת ∣G∣= pn
ולכן
) [G :C G x i ]= p kעבור 1≤k ≤nכלשהו(
מסקנה:
] p∣[G:C G x i לכל iנציג מחלקת צמידות לא מרכזית כנ"ל.
מאחר שגם ∣ p∣∣Gנובע ממשוואת המחלקות שגם ∣p∣∣Z G
ובפרט }Z G≠{1
הערה :יש חבורות pאינסופיות עם מרכז טריוויאלי
ℤp טענה :חבורת p-סופית היא פשוטה ⇔ היא
הוכחה:
כיוון 1הוא די פשוט כי ראינו ש ℤ pפשוטה והיא כמובן חבורת pסופית.
בכיוון השני:
תהי Gחבורת pפשוטה סופית ,נראה G ℤ p
Gלא טריוויאלית )נזכיר שהחבורה הטריוויאלית לא נחשבת פשוטה(
מהמשפט הקודם נקבל }Z G≠{1
ברור ש Z G GG
מפשטות Gנובע Z G=Gולכן Gאבלית.
ממשפט קושי יש x ∈Gמסדר .p
נתבונן בחבורה שיוצר ,xדהיינו ב 〉 . 〈 x
35
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
זו תהיה חבורה בגודל ,pוהיא נורמלית ב Gכי Gאבלית ,אבל מפשטות Gנובע שהיא כל החבורה.
ולכן ) G ℤ pכי ראינו ( 〈 x 〉 ℤ p
משפטי סילו )יש שלושה(
משפט סילו I
תהי Gחבורה סופית ,יהי pראשוני ,ותהי p nהמקסימלית כך ש ∣p n∣∣G
אז יש ל Gתת חבורה Pבגודל p n
הערות
P .1חבורתp-
.2אין ל Gתתי חבורות גדולות יותר שהן חבורות pכי ∣p n1 ∤∣G
∣G∣= pn⋅m נסמן p ∤m
למה
לא מתחלק ב .p pn⋅m
p
n נניח p ∤mאז
הוכחה
n n n n n n
! p ⋅m p m p m−1 p m−i p m− p 1
n
= p ⋅m = n⋅ n ⋅...⋅ n ⋅⋅...
n n n
p n
!p !⋅ p m – p p p −1 p −i 1
n n
נראה שחזקת pהמירבית המחלקת את p m−iהיא חזקת pהמרבית המחלקת את p −i
p k∣p n m−iנשים לב ש 1≤i p nולכן p n ∤ p n m−iלכן k n
p k∣p n mולכן p k∣iמכאן p k∣p n−i
הראינו:
חזקת pמחלקת את המונה אז היא מחלקת את המכנה .גם ההיפך נכון ,אבל לא נשתמש בזה ולכן זה פחות חשוב כרגע.
n
p∤ p m כל חזקת pבמונים של המכפלה תצטמצם ע"י המכנים ונובע
pn
שיעור 17.12.08 – 14
נסמן:
} Syl p G={P≤G :∣P∣= p n
∣G∣= pn m p∤m
Pכנ"ל נקראות חבורות -pסילו של Gו Syl p Gאוסף החבורות כנ"ל.
משפט סילו : I
∅≠Syl p G
משפט סילו : II
∣ p ∣≡1 mod p
Syl G
משפט סילו :III
כל שתי חבורות -pסילו ב Gהן צמודות ב ,Gכלומר אם יש P , Q∈Syl p Gאז יש g ∈Gכך ש
Q= g P g −1
דוגמאות פשוטות לחבורות -pסילו
36
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
.1
∣ p ∤∣Gאזי חבורת היחידה היא חבורת -pסילו )יחידה(
.2
n
∣ p =∣Gאזי Gחבורת -pסילו )יחידה(
.3
S 3חבורת -3סילו היא 〉 〈1 2 3בגודל ,3יחידה.
חבורת -2סילו היא 〉 〈1 2אבל היא לא יחידה כי אפשר לקחת גם את 〉〈2 3
הוכחת משפט סילו I
נגדיר } X ={B⊆G :∣B∣= p nכאשר ∣G∣= p mאבל p ∤mכלומר nהיא החזקה המקסימלית של pשנכנסת
n
בגודל של .G
∣ p ∤∣X =∣ ∣Xאבל הוכחנו קודם לכן שזה לא מתחלק ב pועל כן
pn m
pn ברור ש
ניתן ל Gלפעול על Xע"י הזזה משמאל ,זאת אומרת:
g , B g B={g b :b∈B} and still ∣g B∣=∣B∣= pn
מאחר שכאמור pאינו מחלק את הגודל של Xיש מסלול Y ⊂ Xשל Gבפעולה זו כך ש ∣p ∤∣Y
מדוע? אם הסדר של הקבוצה כולה אינו מתחלק ב pאז יש מסלול שאינו מתחלק ב ,pאחרת כולם היו מתחלקים ב pוהגודל
של Xהוא סכום גדלי המסלולים ומכאן היה נובע ∣ p∣∣ Xבסתירה.
נניח Y =O Bעבור ) B∈ Xנזכיר ( B⊆G , ∣B∣= pn
המייצב של .B תהי P=G B
אז } P={g ∈G : g B=Bתת חבורה של Gכמובן.
אינדקס המייצב = גודל המסלול
ולכן ∣ [G : P ]=[G :G B ]=∣O B∣=∣Y
ומצאנו תת חבורה שהאינדקס שלה אינו מתחלק ב .p
∣G∣ p n m
= =] [G : P ] p ∤[G : Pולכן
∣∣P∣ ∣P
מכאן ש ∣ p n∣∣Pאחרת היה נשאר במונה p kכלשהו והביטוי כולו היה מתחלק ב .p
בפרט ∣P∣≥ p n
אם נוכיח אי שוויון חלש מהכיוון השני – נסיים.
לשם כך נקבע b∈ Bכלשהו ונתבונן ב } P b={g b ; g ∈ Pנקבל P b⊆Bולכן ∣P b∣≤∣B∣= pn
) g b∈ Bכי g B=Bכי Pהמייצב של (B
אבל ∣ ∣P b∣=∣Pכי זו הזזה של איברי החבורה.
מכאן שמצאנו תת חבורה מסדר p nכנדרש.
להוכחת משפטי סילו IIו IIIנזדקק ללמה הבאה:
37
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
למה :1
תהי Gחבורה סופית P,Q .תתי חבורות של Gשהן חבורות ) pלא בהכרח pסילו(.
נניח Q⊈ Pו – Qמשמרת את x P x −1=P : Pלכל x ∈Q
) N Gהמשמר ,המכונה גם מנרמל ,אז הדרישה לעיל שקולה ל ( Q⊆ N G P
אז PQהיא חבורת pב Gשמכילה ממש את .P
הוכחה:מנרמל
ומכאן PQתת חבורה )ראינו בעבר(. =QP PQ )כי Qמשמרת את (Pובפרט x ∈Q x P=P xלכל
∣∣P∣∣Q
=∣∣PQ כפי שראינו בתרגיל
∣∣P∩Q
ואז אם נסמן:
∣P∣= p k
∣Q∣= pl
∣P∩Q∣= p m
ואז ∣PQ∣= pk l−mחזקה של .p
ולכן PQהיא אכן חבורת .p
נתון ש Q⊈ Pובפרט PQ⊈ P
בנוסף ) P⊆PQכדי להשתכנע נתבונן בזוגות במכפלה כאשר בוחרים ( 1∈Q
לכן PQמכילה את Pאך לא מוכלת בה ,מכאן שמכילה ממש את Pכנדרש.
דוגמאות נוספות
.1
G=ℤ35
-pים רלוונטיים הם 5ו .7
5∣Gחזקה מקסימלית ולכן צריכה להיות חב' -5סילו בגודל :5
} P 5={0,7, 14, 21, 28וגם }P 7={0,5,10,15,20,30
.2
תרגיל – GL z , p=Gמטריצות הפיכות מעל ℤ p
למצוא Gחבורת -pסילו
שיעור 15
למה 2
תהי ∅≠T ⊆Syl P G קבוצה חלקית אינווריאנטית תחת פעולת ההצמדה של .G
כלומר -
P ∈T ⇒ ∀ x ∈G : x P ∈T
)נסמן מעתה ( x P =x P x −1
אז ∣T∣≡1 mod p
הוכחה
ניקח Q∈Tוניתן לה לפעול על Tע"י הצמדה.
Tאינווריאנטית תחת Gולכן Tאינווריאנטית תחת ) Qלפעולת ההצמדה בשני המקרים(.
נחלק את Tלמסלולים תחת פעולת .Q
38
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
} {Qמסלול בגודל ,1נראה שהוא יחיד מגודל זה.
נניח בשלילה שגם } {Pמסלול בגודל 1כאשר . P≠Q
אז x P =Pלכל x ∈Qולפיכך Qמשמרת את .P
Q⊈ Pכי P≠Qוהגדלים שלהן שווים )שתיהן חבורות -pסילו(.
לכן מתקיימים בדיוק התנאים של למה 1ולכן נקבל ש PQ≤Gהיא חבורת pשמכילה ממש את ,Pבסתירה לכך ש P
חבורת -pסילו ולכן אין חבורות p-גדולות ממנה ב .G
מכאן ש } {Qאכן מסלול יחיד בגודל .1
שאר המסלולים גדולים מ 1וגדלם מחלק את ∣) ∣Qגודל החבורה הפועלת( וזוהי חזקה של ,pולכן סכימת המסלולים תיתן
שארית 1מודולו pוזה מה שרצינו להראות .
הוכחת משפט סילו II
ניקח T =Syl p Gברור ש Tאינווריאנטית תחת הצמדה באיברי Gוכן Tלא ריקה )לפי משפט סילו .(1
עפ"י למה 2נובע ∣T∣≡1 mod pכלומר ∣Syl p G∣≡1 mod p
הוכחת משפט סילו III
כל שתי חבורות -pסילו הן צמודות ב .G
ניקח P , Q∈Syl p Gומה שאנחנו רוצים להראות הוא שפעולת ההצמדה של Gעל Syl p Gהיא טרנזיטיבית )=יש
מסלול יחיד(.
נניח בשלילה שאין מסלול יחיד ,כלומר נוכל למצוא שני מסלולים שונים שיסומנו להלן T 1 , T 2
אלו קבוצות לא ריקות ואינווריאנטיות תחת הצמדה )כי מסלול הוא מחלקת צמידות( ולכן מלמה 2נקבל:
∣T 1∣≡1 mod p
∣T 2∣≡1 mod p
∣T 1∪T 2∣≡1 mod p
כי גם האיחוד הוא קבוצה אינווריאנטית ולא ריקה.
אבל מאידך T 1ו T 2מסלולים שונים ולכן החיתוך שלהם ריק וגודל האיחוד הוא סכום הגדלים.
מכאן נובע כי:
∣T 1∪T 2∣=2 mod p
בסתירה...
ענר :הוכחה יפה ,נכון?
הערות:
.1
משפט 2גורר את משפט ,1אבל מצד שני מסתמך עליו ולכן אין פה יתירות.
.2
∣ ∣ pכי תחת פעולת ההצמדה קבוצת חבורות -pסילו היא מסלול.Syl G ∣∣G∣ נובע ממשפט 3ש
ננסח לכן את משפט סילו IIמחוזק
מספר חבורות -pסילו ב Gשקול ל 1מודולו pומחלק את ∣∣G
טענה
ל G-חבורת -pסילו נורמלית ⇔ ל G-חבורת -pסילו יחידה
הוכחה:
39
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
⇐
)כי גם זו חבורת -pסילו( ולכן P GG x
מיידי ,כי אם Pחבורת -pסילו יחידה אז בהכרח לכל xמתקיים P =P
⇒
נובע ממשפט סילו ,3כי אם Pנורמלית ,לפי סילו 3כל השאר מתקבלות ממנה על ידי הצמדה ,אבל היא אינווריאנטית תחת
הצמדה ולכן יחידה.
נסמן = n p :מספר חבורות pסילו של G
אז ∣n p∣∣G
וגם n p≡1 mod p
שעשועים מספריים
נניח ∣G∣=35
טענה :חבורות -5סילו ו -7סילו הן נורמליות.
מספיק להראות n 7=n 5=1ולפי הטענה האחרונה זה שקול לנורמליות.
הוכחה
n 5∣35 ∧ n 5≡1 mod 5
המספרים שהם 1מודולו 5הם:
1,6,11,16,21,26,31
ומתוכם מחלק את 35רק ,1ולכן n 5=1
בנוסף:
n 7∣35 ∧ n 7≡1 mod 7
המספרים שהם 1מודולו 7הם:
...,1,8,15
ומתוכם רק 1מחלק את 35ולכן גם n 7=1
ומכאן הטענה.
הערה :ניתן להראות שיש חבורה יחידה מסדר 35עד כדי איזומורפיזם והיא ℤ35
הוכחה:
הרעיון הוא שאנחנו יודעים שהחבורות -pסילו שמצאנו לעיל הן איזומורפיות ל ℤ5 , ℤ7כי הן מגודל ראשוני ,והחיתוך
שלהן טריוויאלי כי גודל החיתוך כתת חבורה של שניהם צריך לחלק את גדלי שתי החבורות ,ואלו ראשוניים שונים.
מכאן נובע שהמכפלה הישרה של שתי החבורות -pסילו היא כל החבורה.
ראינו בתרגול שעבור שתי חבורות נורמליות הנחתכות טריוויאלית מתקיים N M N ×M
∣ ∣N∣∣M
=∣ ∣NM
∣ ∣N ∩M
ולכן חבורת המכפלה של חבורות הסילו היא תת חבורה של Gבגודל ,35ולכן היא שווה לה.
טענה
חבורה בגודל 30אינה פשוטה.
הוכחה
תהי Gחבורה בגודל 30ונניח בשלילה כי היא פשוטה.
נתבונן ב n 5וב n 3
40
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
n 51אחרת חבורת -5סילו היתה נורמלית בסתירה לפשטות.
n 5∣30 ∧ n5≡1 mod 5
האפשרויות הן 1,6,11,16,21,26
אבל רק 1ו 6מחלקים את 30ושללנו את 1לכן n 5=6
n 31כמקודם
ושוב נדרוש:
n 3∣30 ∧ n3≡1 mod 3
והברירות הן ...,4,7,10,13 :מתוכם רק 10מחלק את 30ולכן n 3=10
נראה שכתוצאה כך יש "יותר מדי איברים ב .“G
יש 6חבורות -5סילו ,נסמנן p 1 , … , p6
גדלן הוא 5וחיתוך כל שתיים הוא טריוויאלי ,כי כל אחת מהן היא ציקלית בהיותה חבורה מסדר ראשוני.
זה אומר שהקבוצות } p i ∖ {1זרות.
6
∐ pi ∖{1}=6⋅4=24 ולכן
i =1
קיבלנו כך 24איברים שונים ב Gמסדר .5
מתוך שיקול דומה לגבי החבורות -3סילו שמצאנו נקבל 20איברים מסדר 3ב ,Gכלומר יש 44איברים שונים ב Gולכן
הסתירה המבוקשת )כי .( ∣G∣=30
לכן החבורה היא בהכרח פשוטה.
הערה:
בעצם הוכחנו שבחבורה בגודל ,30או שחבורת -5סילו נורמלית או שחבורת -3סילו היא נורמלית.
טענה 3
אין חבורה פשוטה בגודל 36
הוכחה :תרגיל
רמז :ניקח Pחבורת -3סילו של ,Gנקבל ∣P∣=32=9נתבונן באוסף המחלקות השמאליות של ,Pשיסומן .G/P
כמובן ∣G / P∣=4
Gפועלת על G/Pעל ידי כפל משמאל ,כלומר g⋅a P= g a Pוזה מגדיר הומומורפיזם :G S 4
כדאי להשתמש ב כדי למצוא תת חבורה נורמלית ב Gשאינה 1ואינה כל החבורה ,ע"י גרעין הפעולה.
נקבל שהגרעין נורמלי ב Gושונה מחבורת היחידה.
מדוע? ההעתקה היא מקבוצה בגודל 36לקבוצה בגודל ,24לכן היא לא חח"ע והגרעין לא טריוויאלי.
הגרעין גם מוכל ב ) Pכי הוא ה Coreולכן עפ"י הגדרה הוא חיתוך ההצמדות ב (Pשמוכלת ממש ב .G
מכאן שהגרעין הוא חבורה נורמלית חלקית שאיננה }. {1
שיעור 16
משפט
תהי Gחבורה סופית P ,ראשוני ונניח ש ∣ p k∣∣Gאז יש ל Gתת חבורה בגודל p k
הערה :זה מכליל את משפט סילו ) Iשמדבר על kמקסימלי כנ"ל( וגם את משפט קושי )שמבטיח עבור (k=1
הוכחה:
נרשום ∣G∣= pn⋅mכאשר p ∤mאז k ≤n
נגדיר:
} X ={B⊆G :∣B∣= p k
41
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
n
∣X ∣= p m אז
pk
טענה
n
p n−k ∤ p mk
p
הוכחה
דומה למקרה שהראינו כאשר : n=k
n n
…⋅p m = p m⋅ p m−1
n
k k
pk p p –1
n−k
p בביטויים באגף ימין ,החל מהביטוי השני – כולם לא מתחלקים בחזקות של pאבל הביטוי הראשון מתחלק בדיוק ב
)כדאי להסתכל שוב בהוכחה למשפט סילו ,שם זה יותר מפורט(
מסקנה:
n−k 1
p ∣ ∤∣X
ניתן ל Gלפעול על Xע"י g , B g B
p n−k 1 נחלק את Xלמסלולים ,יש מסלול Yשגודלו לא מתחלק ב
תהי B∈Yותהי }Q=G B ={g ∈G : g B=b
טענה
∣Q∣= pkו Qתת חבורה ,אם נוכיח זאת – נקבל את תת החבורה המבוקשת.
הוכחה
]∣Y ∣=∣O B∣=[G :G B ]=[G :Q
n−k 1 ∣G∣ p n m
p = = ∤Y
∣ ∣
∣∣Q∣ ∣Q
k
∣(1) p ∣∣Q
מצד שני ניקח b∈ Bאז Qb⊆Bכי G B=Qהמייצב.
(2) ∣Q∣=∣Qb∣≤∣B∣= p k
מצירוף הטענות 1ו – 2נקבל כי ∣Q∣= pkכנדרש.
משפט
כל תת חבורה של Gשהיא חבורת pמוכלת בחבורת -pסילו כלשהי של .G
לשם המחשה – נניח חבורה בגודל 36כמקודם ,אזי חבורת -pסילו שלה היא מגודל , 32המשפט אומר שכל חבורה מסדר
3ניתן להרחיב לחבורת -pסילו כנ"ל.
בסימונים:
Q≤G ∣Q∣= p k ⇒ ∃ P∈ Syl p G : Q≤P ∣P∣= pn
הוכחה
42
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
ניתן ל Qהנ"ל לפעול על Syl p Gע"י הצמדה.
k
המסלולים הם בגודל 1או בגודל שמתחלק ב pכי גודל מסלול מחלק את ∣p =∣Q
מכאן נובע שיש מסלול בגודל ,1אחרת גדלי כל המסלולים מתחלקים ב pולכן ∣) p∣∣Syl p Gסתירה למשפט סילו II
שמכתיב שארית של 1בחלוקה ב (p
יהי } {Pמסלול כנ"ל ,אז Pחבורת -pסילו ו x P =Pלכל x ∈Q
לכן Qמשמרת את Pו PQהיא חבורת pב) G-מלמה שראינו(
לא יתכן PPQכי Pחבורת -pסילו וע"פ הגדרה אין חבורות pגדולות ממנה ב .G
לכן ) Q⊆ P ⇐ PQ=Pאחרת – לפי למה 2שהוזכרה נקבל , P⊂PQהכלה ממש(
שיעור 17
עוד על סילו
דוגמה:
ניקח את החבורה ]) GL d [ pמטריצות d ×dמעל שדה עם pאיברים(
נמצא חבורת -pסילו בחבורה זו:
– Pאוסף המטריצות המשולשיות עליונות ,כך שעל האלכסון יש 1ומעליו כל הקומבינציות.
חבורות p
טענה :1תהי Pחבורה מסדר p nאז לכל 0≤k ≤nיש ל Pתת חבורה מסדר . p k
הוכחה :זה מקרה פרטי של סוף השיעור הקודם.
טענה :2כל חבורה מסדר p 2היא אבלית.
הוכחה:
תהי Pחבורה מסדר , p 2יהי Z P המרכז שלה
ראינו שהמרכז לא טריוויאלי ,ולכן המרכז הוא pאו . p 2
אם p 2אז Pאכן אבלית כי המרכז הוא כל החבורה.
נתבונן ב P / Z P היא חבורת מנה ,שגודלה ,Pולכן איזומורפית ל ℤ pובפרט חבורת המנה הזו היא חבורה ציקלית.
השלמת ההוכחה ע"י הלמה הבאה:
למה
תהי Gחבורה כך ש G/ Z Gציקלית ,אז Gאבלית) .ולכן }( G/ Z G={1
הוכחה
ויהי gZיוצר של החבורה הציקלית .G/Z Z =Z G נסמן
מכיוון שכל מחלקה ) hZכך ש ( h∈Gהיא חזקה של היוצר אזי h Z = gZ k =g k Z
מכאן :כל h∈Gניתן לכתיבה כ g k z -כאשר z ∈Z
ניקח שני איברים של ,Gהם ניתנים לכתיבה כחזקה של gכפול איבר מהמרכז ,ולכן הם מתחלפים באופן טריוויאלי.
וזה משלים את הוכחת טענה .2
הערה חבורות בגודל p 3אינן בהכרח אבליות.
43
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
1
0
0
a c
למשל – מטריצות בשדה מגודל pשצורתן 1 b
0 1
לא קשה למצוא שתיים שאינן מתחלפות והן מצורה זו.
טענה 3
Gחבורת p-סופית
) H Gתת חבורה ממש(
אז
) H N G H כלומר המשמר של Hמכיל ממש את (H
תזכורת:
−1
} N G H ={g ∈G : g H g =H
הוכחה
תהי
−1
} = X ={g H g : g ∈Gכל צמודי H
Gפועלת על Xע"י הצמדה וכך גם .H
אם H GGאז G=N G H ולפי ההנחה Gמכילה ממש ומתקיימת הטענה.
לפיכך נניח בשלילה כי Hאיננה נורמלית ב .G
אז ) N G H Gמוכל ממש(
נזכור כי ראינו בשבוע שעבר כי:
∣X ∣=[G: N G H ]1
Gהיא חבורת pולכן ] [G : N G H חזקת pגדולה מ 1ולכן גודל זה מתחלק ב .p
ולפיכך ∣p∣∣ X
נחלק את Xלמסלולים על פי פעולת Hעל .X
אז גדלי המסלולים הם 1או כפולות של ) pכי Hחבורת .(p
יש מסלול בגודל – 1זהו פשוט .H
אם היה מסלול יחיד בגודל 1היה נובע ∣X ∣=k p1בסתירה לכך ש pמחלק את ∣ . ∣X
מכאן שיש עוד מסלול בגודל ,1כלומר {g H g −1 }≠H
אז
−1 −1 −1
h g H g h =g H g ∀ h∈ H
כי תחת פעולת ההצמדה – איבר במסלול בגודל 1יעבור רק לעצמו.
g −1 h g H g −1 h−1 g =H
∀ h∈ H
ולכן:
g −1 H g ⊆N G H
ראינו
−1 −1
H ≠g H g ⇒ g H g≠H
−1
אבל לשתי החבורות האחרונות אותו גודל ,ולכן קיים t∈ g H g⊆N G H כך ש t∉ H
ואז t∈ N G H ∖ Hולכן Hמוכל ממש N G H
44
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
טענה 4
תהי Gחבורת pסופית ותהי Hתת חבורה מקסימלית של .G
)תת חבורה מקסימלית היא תת חבורה ממש שאינה מוכלת ממש באף תת חבורה ממש אחרת(
אז H GGוגם [G : H ]= p
הערות
.1
∣G∣= pn ⇒ ∣H∣= pn−1
לפי הטענה
.2
n−1
pכבר ידוע לנו ,וקל לראות ש Hכנ"ל היא מקסימלית )ביחס להכלה( .החידוש הוא שכל קיום תת חבורה Hמסדר
תת-חבורה מקסימלית היא בגודל p n−1ונורמלית.
הוכחת טענה 4
נשתמש בטענה :3
H G ⇒ H N G H
ממקסימליות של Hנובע ש N G H =Gולכן ) H GGכי המשמר הוא הכל(
נותר להראות ש [G : H ]= p
נתבונן ב , G/Hזו חבורת מנה כי הראינו ש Hנורמלית.
זוהי חבורת ,pאם גודלה גדול מ pאז יש בה חבורה Kכך ש:
) H / H K / H G/ Hהכלות ממש(
נעיר כי כל תת חבורה של חבורת המנה היא מהצורה K/Hכך ש H<K<G
ננסח משפט שדילגנו עליו במועד מוקדם יותר:
משפט ההתאמה
אם H GGאז יש התאמה חח"ע ועל בין חבורות חלקיות של חבורת המנה G/Hובין חבורות חלקיות של Gשמכילות את
.H
ההתאמה ניתנת ע"י:
H ≤K ≤G K /H ≤G/ H
הוכחה :תרגיל.
בחזרה להוכחה:
מסקנה :אם ∣ p∣G / Hאז יש חבורה חלקית Kכך ש H<K<Gבסתירה למקסימליות של .H
לכן ∣G / H∣= p ⇒ [G : H ]= p
וסיימנו.
סדרות נורמליות וסדרות הרכב
הגדרה:
תהי Gחבורה..
45
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
סדרה נורמלית ב Gהיא סדרה מהצורה 1=G n G… GG 2 GG1 GG 0=G
Gi −1 כאשר כל Giהיא תת חבורה )לאו דווקא נורמלית( של ,Gאשר היא נורמלית ב
אורך סדרה כנ"ל מוגדר כמספר ההכלות בדרך – כלומר .n
מותרות חזרות )יתכן .( Gi =Gi−1
הגורמים של הסדרה כנ"ל יוגדרו כחבורות המנה Gi /G i1כאשר 0≤i≤n−1
שתי סדרות נורמליות תקראנה שקולות אם יש להן אותם גורמים עד כדי סדר ואיזומורפיזם.
בנוסף אם {H i }mi=0היא סדרה נורמלית של ,Gנאמר שהיא עידון של {G i }mi=0אם כל G jמופיע בקבוצה
, {H i }mi=0ז"א H iמתקבלת מ G jעל ידי )אולי( תוספת חבורות חלקיות באמצע.
דוגמאות:
.1
בכל חבורה Gניתן לבנות סדרה נורמלית באורך {1}=G 1 G G0=G :1
.2
}G=ℤ30=〈 x 〉={x k :0≤k 30
נוכל לבנות באופן הבא:
G=G 0=〈 x 〉 F〈 x 〉 F 〈 x6 〉 F〈 x 30 〉=1
2
מי יהיו גורמי הסדרה?
〈 x 〉/〈 x 2 〉 ℤ2
2 6
〈 x 〉 /〈 x 〉 ℤ3
6 30
〈 x 〉 /〈 x 〉 ℤ5
סדרה אחרת:
}G=G0=〈 x 〉 F〈 x 3 〉F 〈 x 15〉 F{1
כיוון שהגורמים אותם גורמים – שתי הסדרות שהצגנו שקולות.
שיעור 18
ℤ pכאשר pגורמים של ∣. ∣G נשים לב שהגורמים של הסדרה הנורמלית שהוצגה לעיל הם איזומורפיים ל
נכליל זאת:
ניקח 〉 G=ℤm =〈 x
m= pi⋅…⋅p kכאשר p iראשוניים )לאו דווקא שונים(
אז ניתן לבנות סדרה נורמלית:
p p p p p ⋅…⋅p
G=G0=〈 x 〉 F 〈x 〉 F 〈 x 〉 F … F 〈 x
1 1 2
}〉={1 1 2 k
ℤp 1
ℤp 2
ℤp 3
ℤp k
נראה בהמשך שבכל סדרת הרכב )מושג שיוגדר בהמשך( ל Gיופיעו גורמים אלה.
דוגמה נוספת:
n
אז יש ל G-סדרה נורמלית: p Gחבורת p-בגודל
46
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
}G=G0 FG 1 F … FG n={1
כאשר ℤ p Gi /G i 1
נמשיך באופן אינדוקטיבי. G/G 1 ℤ p בניה :ניקח G1תת חבורה מקסימלית של Gואז הוכחנו שמתקיים
טענה :אם } G=G 0 FG 1 F … F G n={1סדרה נורמלית ב Gאז:
n−1
∣∣G∣=∏ ∣G i /G i1
i =0
הוכחה :באינדוקציה על n≥1
n=1מיידי בשרשרת }G F {1
מעבר:
} G1 F… FGn ={1באורך n−1
n −1
מהנחת האינדוקציה ∣ ∣G 1∣=∏ ∣G i /G i1וברור ש ∣ ∣G∣=∣G/G1∣⋅∣G1ונציב את הגודל של G1בשוויון האחרון
i =1
ונקבל את הטענה.
הגדרה
סדרת הרכב היא סדרה נורמלית בחבורה Gכך ש Gi 1 -תת חבורה נורמלית מקסימלית של Giלכל .i
תנאי שקול – הגורמים כולם פשוטים.
⇔ N G K GG G F N
נורמלית מקסימלית ⇔ אין חבורה נורמלית הוכחת השקילות :ממשפט ההתאמה
G/Nפשוטה.
מדוע? נסתכל על חבורות המנה והנורמלית לעיל שקולה ל . {1}G K / N GG / N
הערה
בסדרת הרכב אין חזרות ,אחרת אחד הגורמים היה חבורת היחידה שאינה פשוטה )זו בעצם הגדרה(.
הדוגמאות שנתנו לסדרות נורמליות שניתנו לעיל היו סדרות הרכב.
שאלות
.1האם לכל חבורה יש סדרת הרכב?
.2האם היא יחידה?
תשובות
.1כן אם Gסופית ,לא תמיד – אם Gאינסופית
.2לא ,אך כן עד כדי שקילות של סדרות
חשיבות :להתאים לחבורה סופית כללית סדרת חבורות סופיות פשוטות שהן הגורמים של סדרת הרכב שלה ,זה מקביל לפירוק
לראשוניים.
משפט :לכל חבורה סופית Gיש חבורת הרכב.
הוכחה :נגדיר G0 =Gואילו G1תהיה תת חבורה נורמלית מקסימלי ב G0שקיומה מובטח מסופיות .G
אם } G1={1סיימנו.
אחרת – ניקח G2נורמלית מקסימלית ב 1וכן הלאה ,התהליך סופי כי Gסופית.
G
47
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
רעיון הוכחה שונה :מכל הסדרות הנורמליות של Gללא חזרות ,ניקח אחת עם אורך מקסימלי ,נקבל Gi 1נורמלית
מקסימלית ב - Giאחרת ניתן לעדן ולמצוא Gi F K FG i1ולהאריך את הסדרה.
דוגמה
ℤחבורה ללא סדרת הרכב.
הוכחה :נניח בשלילה שקיימת סדרת הרכב סופית כך ש
}ℤ=G0 FG 1 F… FG n={0
סדרת הרכב ל . ℤ
n −1
אזי מהטענה שהראינו קודם ∣∞=∣ℤ∣=∏∣Gi / G i1
i=0
ולכן יש iכך ש Gi /G i1אינסופית ,.אבל היא גם פשוטה וגם אבלית )אפילו ציקלית(.
G
למה מיידית – חבורה פשוטה אבלית היא סופית ולכן , ℤ pוזו סתירה כי נובע i i1סופית.
/G
שיעור 19
נראה כעת יחידות של סדרת הרכב עד כדי סדר הגורמים ואיזומורפיזם.
)משפט ז'ורדן-הלדר(1868 ,
למה של זסנהאוס )?(193
תהי Gחבורה
* *
A , B , A , B ≤G
נניח:
BGA
DGC
אז:
.1
B A∩ DG B A∩C
D B∩C G D A∩C
.2
B A∩C D A∩C
B A∩D D B∩C
הוכחה :בתרגיל הפרונטלי.
++++
מתוך התרגיל:
48
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
)מתוך הערך בויקיפדיה באנגלית(
המשולשים הכחולים מסמנים נורמליות.
את ההוכחה המלאה אפשר למצוא שם ,זה לא יהיה במבחן וזה טכני כמו המוות.
++++
משפט העידון של שרייר )(1928
לכל שתי סדרות נורמליות יש עידונים שקולים.
כלומר:
n r n m
{Ai }i =0סדרות נורמליות של Gאז יש עידון {C i}i=0ל {Ai }i =0 אם {Bi }i=0
ועידון {D i }iw=0של {Bi }i=0כך שהסדרות הנורמליות {C i}i=0ו {Di }i =0שקולות )בפרט .(r=w
w r m
הוכחה
נעדן את } {Aiע"י הוספת Ai1 Ai∩B j עבור j=0. .. mבין Aiל Ai1
נשים לב שזה בסדר כי:
0 F Ai1 Ai ∩B1 F Ai1 Ai ∩B2 F… F Ai1 Ai ∩ Bm =Ai 1
Ai =Ai1 Ai ∩ B
G 1
נבצע תהליך דומה לעדן את } {Biע"י Bi 1 B i∩ A jכמקודם כאשר j=0. .. nוכמובן:
A0 F Bi1 B i∩ A1 F Bi 1 B i∩ A2 F… F Bi 1 B i∩
Bi =Bi1 B i∩ An =B i1
G 1
כעת נראה ששתי הסדרות המעודנות כנ"ל שקולות.
נשתמש בלמה של זסנהאוס כדי להסיק ש:
Ai 1 Ai∩B j B B ∩Ai
j1 j
Ai1 Ai ∩B j1 B j 1 B j∩ Ai1
באופן זה יוצרים התאמה חח"ע ועל בין גורמי שתי הסדרות שמתאימה לגורם – גורם שהוא איזומורפי לו.
הוכחת ז'ורדן הלדר
n
} {Aסדרות הרכב של ,Gנמצא להן )ע"פ שרייר( עידונים שקולים. i i =0 תהיינה {Bi }mi=0
49
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
נצמצם חזרות וסיימנו )לא קיימים עידונים מלבד חזרות לסדרת הרכב(.
הגדרה
גורמי ההרכב של חבורה Gהם הגורמים של סדרת הרכב של .G
על סמך משפט ז'ורדן הלדר זה לא תלוי בסדרה ולכן זה מוגדר היטב.
כל חבורה סופית מוגדרת בעצם ע"י חבורות פשוטות סופיות שהן גורמי ההרכב שלה ,ולכן אמרנו בעבר שהאחרונות הן אבני
הבניין של כל החבורות הסופיות.
דוגמאות
G .1פשוטה ⇐ Gגורם ההרכב היחיד של ,Gכי הסדרה היא }G F {1
G .2פשוטה ,נסתכל בחבורה G×G×Gאזי יש לה 3גורמי הרכב איזומורפיים ל .G
G=S n .3עבור n≥5יתקבל S n F An F1גורמי הרכב ℤ 2 , An
∣G∣= pn .4ראינו שיש ל G-סדרת הרכב עם גורמים n) ℤ pפעמים( ולכן יש גורם הרכב יחיד ℤ pבריבוי.
מסקנה ממשפט ז'ורדן-הלדר:
המשפט היסודי של האריתמטיקה – פירוק מספר טבעי למכפלת גורמים ראשוניים היא יחידה עד כדי סדר הגורמים.
הוכחה:
G=ℤn
n= p 1⋅…⋅p k
ראינו שיש סדרת הרכב ל G-שגורמיה הם ℤ p … ℤ p
1 k
ממשפט ז'ורדן הלדר – אם קיים פירוק אחר n=t 1⋅…⋅t lאזי נקבל גורמי הרכב ℤt … ℤt
1 l
ממשפט ז'ורדן הלדר מתחייב k=lועד כדי שינוי סדר כל גורם בראשון איזומורפי לגורם בשני ,ולכן קיים סידור שעבורו לכל i
מתקיים p i=t iוסיימנו.
חבורות פתירות
הגדרה :חבורה Gנקראת פתירה אם יש לה סדרה נורמלית עם גורמים אבליים.
מקור השם :קשור לפתרון משוואות פולינומיאליות.
לכל פולינום מתאימים חבורה )חבורת גלואה( ואז הוא פתיר ⇔ החבורה פתירה.
טענה:
תהי Gפתירה ,אז:
.1כל חבורה חלקית H ≤Gפתירה
.2כל חבורת מנה G/Hהיא פתירה )כמובן Hנורמלית(
הגדרה:
סדרה נורמלית עם גורמים אבליים תיקרא סדרה פתירה.
הוכחת הטענה:
G /G
ניקח סדרה פתירה עבור ,Gלפי הנתון i i1אבליות.
בהנתן H ≤Gנתבונן ב H =H ∩G F H ∩G 1 F H ∩G 2 F … F H ∩G n=1
זו סדרה נורמלית עבור .H
נראה שהגורמים אבליים:
50
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
S T
G
H ∩G
i1 i
H ∩G i / H ∩G i 1
Gi1
S T /S T /S ∩T
)נשים לב כי ( Gi ∩Gi1=G i1
משפט האיזומורפיזם השני
G i1 H ∩Gi
אבלית )כתת חבורה( נתון ש Gi /G i1אבלית ולכן
Gi1
לכן:
H ∩Gi / H ∩G i1אבלית והסדרה שהגדרנו פתירה
מכאן H -פתירה כנדרש.
.2
ונראה ש G/Hפתירה. H GG ניקח
ניקח סדרה פתירה עבור Gונתבונן בסדרה הנורמלית G F H F 1ע"פ משפט העידון של שרייר יש ל 2-סדרות אלה
עידונים שקולים ,בפרט יש עידון שלה שגורמיו כולם אבליים )כי הוא שקול לעידון של סדרה פתירה – שכל גורמיו אבליים(.
כלומר קיים עידון שנראה כך G=A0 F A1 F … F Ak =H F H 1 F… F H l :שהוא סדרה פתירה ל .G
עקרון חשוב :עידון של סדרה פתירה הוא סדרה פתירה.
הסיבה :גורם של העידון איזומורפי לחבורת מנה של חבורה חלקית של גורם של הסדרה המקורית.
כעת נסתכל על הסדרה שמצאנו עד Hמודולו ,Hכלומר על:
G/ H = A0 / H F A1 / H F… F Ak / H =1
ואז ממשפט האיזומורפיזם השלישי:
Ai /H
Ai / Ai1
Ai1 / H
ולכן באגף השמאלי קיבלנו חבורה אבלית ,וזה נכון לכל הגורמים בסדרה של G/Hולכן G/Hפתירה.
חבורת מנה של חבורה חלקית = גזרה )(Section
גורמים של סדרה מעודנת הם גזרות של גורמים של הסדרה המקורית.
טענה-דוגמה
כל חבורת p-סופית היא פתירה.
הוכחה:
ℤ pולכן אבליים ואכן החבורה פתירה. ניקח לה סדרת הרכב ,הגורמים יהיו
שיעור 20
דוגמאות:
S4 חבורות אבליות ,חבורות -pסופיות,
51
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
ראינו Gפתירה אז כך גם חבורות חלקיות וחבורות מנה שלה.
טענה
תהי Gחבורה
H ≤G
נניח:
H ,פתירה G/H ,פתירה H GG
אז Gפתירה.
הוכחה
n
עבור .H {H }
i i=0 ניקח סדרה פתירה
{G j / H }mj=0כאשר H ≤G j≤G ניקח גם סדרה פתירה עבור ,G/Hשהיא בהכרח מהצורה
G/ H =G 0 / H F G 1 / H F… FG m / H =1
ואז
G=G 0 FG 1 F … FG m=H
נמשיך סדרה זו ע"י
G m=H =H 0 F H 1 F… F H n=1
וקיבלנו סדרה נורמלית עבור .G
זו סדרה פתירה כי H i / H i1אבלית וגם
Gj/H
= G j /G j1חבורה אבלית
G j1 / H
משפט האיזומורפיזם השלישי
כי } {G j / Hסדרה פתירה.
מסקנה
G,Hפתירות ⇐ G×Hפתירה
מדוע? כי 1×H GG×Hוגם G×H /1×H G
ולכן יש לנו תת חבורה פתירה שגם חבורת המנה בה פתירה.
משפט
חבורת p-סופית היא פתירה
הוכחה
ראינו הוכחה אחת ,ניתן אחרת באינדוקציה על גודל החבורה.
∣G∣=1ברור
מעבר האינדוקציה:
) ∣Z G∣1 ⇐ ∣G∣1ראינו זאת בעבר(
אולם כעת Z Gאבלית ולכן פתירה.
∣∣G /Z G∣=∣G∣/∣Z G∣∣G
חבורת המנה גם היא חבורת ,pמדוע? גדלה כידוע הוא האינדקס של המרכז .אם האינדקס של המרכז הוא – 1סיימנו כי
החבורה אבלית ,אחרת – האינדקס של המרכז מתחלק ב ) pממשפט לגראנז'( ולא בשום מספר אחר.
מהנחת האינדוקציה G/ Z Gפתירה )כי גם היא חבורת p-וקטנה ממש מ (Gומהטענה האחרונה נובע כי Gפתירה.
52
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
למה
חבורה פשוטה אבלית היא בהכרח ℤ pעבור pראשוני כלשהו.
הוכחה
תהי Gאבלית פשוטה )לא בהכרח סופית(
אז , G≠1ניקח 1≠x ∈Gונתבונן ב 〈 x 〉≤Gאזי נובע מאבליות ש 〈 x 〉 GGומפשטות , 〈 x 〉=Gנסיק כי
Gהיא אף ציקלית.
2
אם Gציקלית אינסופית נקבל סתירה כי G=〈 x 〉 F〈 x 〉≠1בסתירה לפשטות )באמצע זו תת חבורה ממש נורמלית(
מכאן נובע ש Gציקלית סופית ,לכן איזומורפית לחבורת מודולו n-כלשהי וכל מחלק של nיגדיר תת-חבורה נורמלית.
)אם d∣nאז 〉 〈 x dמגדיר תת חבורה ממש נורמלית( ולכן n=pראשוני ואכן G ℤ p
טענה
ℤ p , ℤ p ,… , ℤ p
1 2 k
חבורה סופית היא פתירה ⇔ יש לה סדרת הרכב עם גורמים ציקליים מסדרים ראשוניים:
הוכחה
⇒ :גורמים ציקליים הם אבליים .לכן סדרת ההרכב הנ"ל היא סדרה פתירה ו G-פתירה.
⇐ :ניקח סדרה פתירה עבור ,Gניקח סדרת הרכב עבור ,Gלפי משפט שרייר יש לשתי הסדרות עידונים שקולים .גורמי
העידונים הם מצד אחד אבליים )כעידון של סדרה פתירה( ומצד שני פשוטים או }) {1כעידון של סדרת הרכב(.
בהנתן הלמה – הגורמים של העידונים הם כולם ℤ pאו 1ולכן גורמי סדרת ההרכב המקורית הם . ℤ p
הערה:
Gפתירה סופית ⇐ ל G-סדרת הרכב עם גורמים ℤ pבפרט ציקליים ⇐ יש סדרה נורמלית עם גורמים ציקליים.
i
אם Gפתירה אינסופית לא בהכרח יש סדרה נורמלית עם גורמים ציקליים.
∞
למשל G=ℤ =ℤ×ℤ×...או חבורת הרציונליים עם 0וחיבור.
שיעור 21
חבורת הקומוטטור והחבורה הנגזרת
−1 −1
קומוטטור [ x , y ]= x y x y
xy= yx ⇔[ x , y ]=1
] [ x , y ]−1= y x y−1 x−1=[ y , x
החבורה הנגזרת= 〉G ' =〈[ x , y ]: x , y∈G
היתה השערה שאם Gפשוטה סופית לא אבלית ,כל g ∈Gהוא קומוטטור ] g =[ x , yהוכח ב ) 2008ע"י צוות של
ארבעה מתמטיקאים ,ביניהם ענר(
תכונות ' : G
G ' GG .1
G/ G ' .2אבלית
.3אם N GGוגם G/Nאבלית אזי G ' ⊆Nכלומר – מבחינת הכלה ' Gהיא מינימלית עבור תכונה זו.
דוגמאות ל ' : G
53
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
S n ' = An
אם Gפשוטה – אם היא אבלית G ' =1אם לא G ' =G -
הסדרה הנגזרת )(Derived Series
הגדרה
i
( i≥0 ) Gעל ידי: בהנתן חבורה ,Gנגדיר סדרה
G0 =G
1
' G =G
.
.
.
i 1 i
'G =G
i
נראה בהמשך כי G GGלכל .i
אם היינו רוצים להוכיח את זה באינדוקציה ,זה היה קשה ,כי נורמליות הוא לא יחס טרנזיטיבי ,ולכן צעד האינדוקציה לא יהיה
פשוט .לצורך זה ולצרכים אחרים נגדיר תת חבורה אפיינית.
תת חבורה אפיינית )(Characteristic
H ≤Gאפיינית אם"ם H ≤Hלכל ∈ AutG
ואז נסמן H char G
תכונות של תתי חבורות אפייניות:
לכל g ∈G g
כי ניקח אוטומורפיזם פנימי של הצמדה ב gונקבל H ≤H H GG ⇐ H char G .1
וזה יגרור H GG
H =H ∀ ∈ AutG ⇐ H char G .2כי −1 ∈ AutGולכן −1 H ≤Hואז
H ≤ H ואז מהיחס הדו כיווני נובע H =H
.3טרנזיטיביות – כלומרH char G∧ K char H ⇒ K char G :
הוכחת הטרנזיטיביות:
יהי ∈ AutG
ראינו H =Hולכן ∣H ∈AutH
Kchar H ⇒ K =∣H K ≤K
טענה Gi charG :לכל .i
הוכחה :באינדוקציה על i
עבור i=0זה מיידי ,עבור i=1צ"ל G ' char G
〉 G ' =〈[ x , y ]: x , y ∈Gולכן אם ניקח ∈ AutGאז:
〉 G ' =〈[ x , y ]: x , y ∈G
][ x , y ]= x y x−1 y−1= x y x −1 y−1=[ x , y
ולכן G ' נוצר ע"י קומוטטורים ומכאן ' G ' ≤G
מעבר האינדוקציה:
i 1
G נניח G i char Gואז נוכיח char G
i
i
G ' char G מדוע? ' Gi 1=G i וכבר ראינו שחבורת הנגזרת אפיינית
מכיוון שזהו יחס טרנזיטיבי נקבל Gi 1 char G
54
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
i
מסקנה – בפרט G GGלכל .i
משפט
תהי Gחבורה
Gפתירה ⇔ קיים nשעבורו }G n={1
הוכחה
⇒
נניח G n=1
אזי {G i }ni=0סדרה נורמלית.
הגורמים שלה הם אבליים ,לפי תכונה 2של החבורה הנגזרת.
' Gi / Gi1 =Gi /Gi
לכן זו סדרה פתירה ומכאן – Gפתירה כנדרש.
⇐
n
סדרה פתירה עבור .G {G }
i i =0 נניח Gפתירה ותהי
i
אז נראה שלכל 0≤i≤nנקבל G ≤Gi
נוכיח זאת באינדוקציה על .i
בסיסG 0=G0 =G :
מעבר :נניח Gi ≤Gi
אז
i 1 i
'G =G ' ≤Gi
( G ' ⊆N מפתירות Gi /G i1אבלית ,ולכן G/N) Gi '⊆G i1אבלית ⇔
מכאן Gi 1≤Gi1כדרוש.
נשתמש בזה ל i=nואז } G n≤G n={1ולכן }G n={1
לסיכום
הראינו שבחבורות פתירות – הסדרה הנגזרת היא הסדרה הפתירה הקטנה ביותר )ביחס להכלה(.
הגדרה
n
אורך נגזר של חבורה פתירה Gהוא ה n-המינימלי כך ש }G ={1
דוגמאות:
.1ל G-אורך נגזר G ⇔ 1אבלית.
G .2נקראת מטא-אבלית אם יש לה אורך נגזר קטן או שווה ל .2זה שקול ל }G ' ' ={1
למשל S 3
ניתוח : S n
אורך נגזר 0,1 1,2
כי S 3 ' =A3 , A3 ' =1 ⇒ S 3 ' ' =1 אורך נגזר 2 3
אורך נגזר ) 3לא בטוח ,כדאי לבדוק בבית( 4
S nלא פתירה ,ולכן לא מוגדר אורך נגזרS n i= An . <4
הערה
55
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
חבורות מילוליות
n
נוצרות ע"י 〉 〈 x : x∈Gעבור nנתון ,חבורות אלו הן אפייניות.
משפט הבסיס לחבורות אבליות סופיות
מכפלה ישרה של חבורות ציקליות. G ℤ n ×…×ℤn1
Gאבלית סופית ⇔
k
ניתן גם לדרוש n 1∣n 2∣…∣nk
נראה את ההוכחה בתרגיל) .משפט מתורת החבורות ,אבל ההוכחה שלו היא קצת קומבינטורית(
עד כאן בנוגע לחבורות ונתחיל עם חוגים.
56
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
תורת החוגים
הגדרה
R , + ,⋅ ,0, 1יקרא חוג אם:
.1חיבור וכפל יהיו פעולות דו מקומיות על Rו 0,1∈ R
R .2עם חיבור ו 0הוא חבורה קומוטטיבית.
R .3עם כפל ו 1הוא מונואיד עם יחידה ,כלומר הכפל אסוציאטיבי ו 1איבר יחידה עבור הכפל.
.4הכפל לא בהכרח קומוטטיבי ואין הופכי בהכרח )עבור כפל(
x y z =xy xz
.5חוקי פילוג
x y z =xz yz
הערה :חוג הוא כמו שדה בלי דרישה לקומוטטיביות בכפל וקיום הופכי לכל איבר שונה מ .0
חוג נקרא קומוטטיבי אם הכפל בו קומוטטיבי.
חוג נקרא חוג חילוק אם לכל x≠0יש הופכי כפלי – חוג חילוק קומוטטיבי נקרא שדה
דוגמאות
ℤ , + ,⋅ , 0 , 1 .1השלמים הוא חוג קומוטטיבי אך אינו חוג חילוק שכן 2 ∉ℤ
−1
.2כל שדה F
.3חוג המטריצות M n F
M n ℤ .4
.5כללית בהנתן חוג Rניתן להגדיר את M n Rולקבל חוג.
.6חוגי פולינום ] , F [ xוכללית ] R[ x
ℤ n .7הוא גם חוג
}{ f :ℝ ℝ
f g x = f x g x
f ⋅g x = f x g x .8
0 R= f 0
1 R= f 1
הגדרה
יהי Rחוג ,אזי a ∈Rנקרא מחלק אפס אם כפולה מסויימת שלו באיזה b≠0היא :0כלומר ab=0או .ba=0
למשל ב 2 , ℤ6הוא מחלק 0כי , 2⋅3=0וכללית ב ℤ n -כל kשלא זר ל nהוא מחלק אפס.
מחלקי אפס בדוגמה 8יהיו:
כל פונקציה fשמתאפסת בנקודה כלשהי היא מחלק אפס ,כי נגדיר פונקציה אחרת שהיא אפס על כל הישר מלבד נקודה זו,
ומכפלתן תהיה פונקציית האפס.
1 1
,שהוא הופכי כפלי לפונקציה )כי מכפלתן תיתן פונקציה = x אם f x ≠0לכל x ∈Rאז קיים
f f x
קבועה (1ו fלא מחלק אפס.
לכן בחוג נתון ,אם איבר aכלשהו הוא הפיך )דו צדדית( אזי aאינו מחלק אפס.
חוג הקווטרניונים
ℝ⊆ ℂ
חוג חילוק
57
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
מהם חוגי החילוק מעל ? ℝאנחנו יודעים שהמרוכבים ,אבל האם יש עוד?
בשבת אחת ב 1843המילטון ,מתמטיקאי אירי מדבלין ,הסתובב לו בדבלין וכשהיה על אחד הגשרים – עלה על הפתרון וחרט
אותו על הגשרi 2= j 2 =k 2=ijk =−1 :
קוראים להם Hעל שם המילטון ,או לחילופין .Q
}H ={a⋅1b⋅ic⋅ j d⋅k :a ,b , c , d ∈ℝ
וזה מרחב וקטורי ממימד 4מעל ℝעם בסיס } {1, i , j , k
כפל ב Hנקבע ע"י כפל איברי הבסיס ,כאשר 1נייטרלי ,ונוסחאות הכפל מהגשר מגדירות באופן מלא את טבלת הכפל של
איברי הבסיס.
עוזר לעיתים לצייר זאת במעגל )הכפל אנטי קומוטטיבי(:
ij=k , jk=i , ki= j
ji=−k , kj=−i , ik =− j
שיעור 23
נאמר שאיבר aהוא הפיך אם יש b∈ Rכך ש ,ab=ba=1ואז מסמנים b=a−1
אוסף האיברים ההפיכים בחוג מהווה חבורה ביחס לכפל.
לדוגמה :כל שדה בלי איבר האפס הוא חבורה.
עוד דוגמה :אם R=M n F חוג המטריצות אז R*=GL n F חבורת המטריצות ההפיכות) ,נשים לב שהוא אינו חוג
כי אינו שומר על סגירות תחת חיבור(.
ניזכר במחלקי אפס – 0תמיד מחלק .0
טענה פשוטה:
aהפיך ⇐ aאינו מחלק אפס
הוכחה:
נניח ab=0עבור b≠0כלשהו ,נניח קיום הפכי ונכפיל b=a−1 a b =a−1 0=0בסתירה.
ראינו דוגמה לנקודה הזו בשיעור שעבר כאשר החוג היה פונקציות ממשיות )דוגמה .(8
מחלקי האפס יהיו במקרה זה כל הפונקציות המתאפסות ,כלומר כל הפונקציות שהן איברים לא-הפיכים )לא לא-הפיכים במובן
של הרכבה ,אלא במובן הכפלי – שלא קיימת עבורם פונקציה שפונקציית המכפלה קבועה על .(1
הערה :לו היינו מגדירים את חוג הפונקציות עם פעולת ההרכבה – היינו מאבדים דיסטריביוטיביות מימין ,כי לא בהכרח
h ° f g =h ° f h° g
נעיר גם שאי-הפיכות אינה שקולה להיותו של איבר מחלק אפס ,אע"פ שהראינו גרירה בכיוון אחד.
למשל בחוג השלמים – 2אינו הפיך ואינו מחלק אפס.
חוג הקווטרניונים H
טענה – זהו חוג חילוק )=שדה בלי קומוטטיביות בחיבור(
הוכחה נגדיר צמוד abic jd k =a−b i−c j−d kואז מתקיים) x x=a 2b 2c 2d 2 1 :לבדוק לבד(
נשים לב שאם x≠0אזי אחד מהמקדמים לפחות אינו .0
ואז המקדמים בריבוע הם אי שליליים ולפחות אחד מהם ממש חיובי ,ולכן x x0
ואז:
58
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
1
=x−1 ⋅x
a b c2 d 2
2 2
כפי שציינו בשיעור הקודם – זו הדוגמה הראשונה מ 1843לחוג חילוק לא קומוטטיבי.
אפשר להגדיר נורמה על ידי ∣x∣= a 2b2c 2d 2
ומקבלים שהנורמה היא כפלית )כמו במרוכבים( ∣∣xy∣=∣x∣∣y
אולי קשה להעריך את זה – אבל זה לא פשוט וקשור ישירות לללוח הכפל בדיוק כפי שהוגדר.
חוג חילוק מעל , ℝהגדרה זמנית -מ"ו ממימד סופי מעל , ℝמכיל את ℝואיבריו מתחלפים עם כל איברי החוג.
משפט )שלא נוכיח( :חוגי החילוק היחידים מעל ℝהם ℝ ,ℂ , H
)יש גם חוג ממימד ,8אבל אז מאבדים לא רק קומוטטיביות אלא גם אסוציאטיביות(
הגדרה :יהי Rחוג ,המרכז של ,Rיסומן ע"י Z Rוהוא מוגדר על ידי:
}Z R={a ∈R: ab=ba ∀ b ∈R
הערה Z Rמכיל את האפס והיחידה ,סגור לחיבור וכפל ומהווה תת חוג
באשר :תת חוג S⊆Rקבוצה חלקית שמכילה את 1 ,0ומהווה חוג ביחס לפעולות של .R
Rחוג חילוק מעל ℝאם ℝ⊆Z R
Rחוג חילוק
∞dimℝ R
נחזור לכמה טענות פשוטות על חוגים:
יהי Rחוג
טענה:
a⋅0=0⋅a=0 .1לכל a ∈R
a −b=−a b=−ab .2
−a−b=ab .3
נוכיח את – 1והשאר בהעתקה לינארית מאלגברה 1וההוכחות מאקסיומות השדה:
a⋅0=a 00=a 0a 0 ⇒ a 0=0
שיעור 24
הגדרה
תחום שלמות הוא חוג קומוטטיבי בו 0הוא מחלק 0היחיד ]לעיתים נאמר במקרה זה שהחוג ”ללא מחלקי אפס“[
דוגמאות
.1שדה F
.2חוג הפולינומים מעל שדה
.3פולינומים מעל תחום שלמות כלשהו
ℤ .4
אנטי דוגמאות:
M 2 F .1לא תחום שלמות )יש מחלקי אפס ,אין קומוטטיביות(
ℤ n .2עבור nלא-ראשוני
טענה
תחום שלמות סופי הוא שדה
הוכחה
59
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
יהי Rתחום שלמות סופי.
a−1
יהי a≠0∈Rומספיק להראות שקיים
נתבונן ב f : R Rהמוגדרת ע"י f x =ax
נראה fחח"ע.
נניח ש f x = f yאז ax=ayולכן a x− y=0ומכיוון ש Rתחום שלמות נובע מיידית כי x− y =0
ולכן x=yוקיבלנו חח"ע כנדרש.
מכיוון ש Rקבוצה סופית – נובע ש fהיא גם על ,ולכן קיים f x =1ואז ax=1ומקומוטטיביות זה גם שווה ל xa
ולכן xממש הופכי של .a
הומומורפיזמים ואידיאלים
הגדרה
יהיו Rו S-חוגים
העתקה : R Sתקרא הומומורפיזם אם:
x y = x y
xy = x y
1R =1S
הערות
הדרישה הראשונה אומרת ש הוא הומומורפיזם של חבורות מהחבורה החיבורית של Rלחבורה החיבורית של ,Sומכאן
נובע 0=0ואף −x =− xכזכור לנו מחבורות.
התכונה 1 R =1Sלא נובעת משתי האחרות ,כי למשל אם =0זהותית ,מתקיימות שתי הראשונות אבל לא
השלישית )זה כמובן נכון רק אם , 0 S ≠1Sואחרת } S={0וזה לא מעניין(
דוגמאות להומומורפיזמים
: ℤQ .1ע"י x= x
:ℂ M 2 ℝ על ידי ab i a b
−b a
.2
: ℤℤ nעל ידי ) nqr rהעתקת השארית מודולו (n .3
הגדרה
יהי : R Sהומומורפיזם של חוגים.
.1נקרא מונומורפיזם אם הוא חח"ע
.2נקרא אפימורפיזם אם הוא על
.3באותו אופן הוא איזומורפיזם אם הוא חח"ע ועל
בדוגמאות שנתנו – 1ו 2-הם מונו ו 3-הוא אפי
ענר :רק לי מותר לקצר ,אם תכתבו בבחינה "מונו" ו"אפי" ירדו לכם נקודות.
תמונה וגרעין
Image ={ x : x ∈ R}⊆S
}Ker ={x ∈R: x =0
תכונות:
60
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
Image .1הוא תת חוג של S
Ker .2הוא תת חבורה חיבורית של R , + ,0שסגור לכפל מימין ומשמאל בכל ) a ∈ Rכאילו תת-חוג
בלי יחידה(...
הוכחת התכונות
התמונה של סגורה לחיבור כי x y = x yסגור לנגדי מכיוון ש −x =− x
0=0∈Image
סגור לכפל:
x y = xy∈ Image
1=1∈ Image
הערה
1 =0
הגרעין סגור לכפל אך 1בדרך כלל לא בגרעין )למעשה הוא בגרעין רק אם בטווח S Sוכאמור זה לא מעניין במיוחד(,
ולכן הגרעין לא בהכרח תת-חוג.
הגרעין תת חבורה חיבורית ,זה נובע ישירות מתכונות של הומומורפיזם והוכחנו דברים דומים כבר כמה פעמים בעבר.
סגירות לכפל "חיצוני":
יהי a ∈ Rונניח x ∈Ker
אז a x =a x=a ⋅0=0 ⇒ ax∈Ker
ובאופן דומה גם xa ∈Ker
הגדרה
אידיאל בחוג Rהיא קבוצה חלקית I ⊆Rהמהווה תת חבורה חיבורית של R , + ,0הסגורה לכפל מימין ומשמאל
בכל איברי .R
אם דורשים סגירות רק לכפל חיצוני מימין – Iמכונה אידיאל ימני.
אם דורשים סגירות רק לכפל חיצוני משמאל – Iמכונה אידיאל שמאלי.
אם Iאידיאל שמאלי וימני אז הוא נקרא אידיאל או אידיאל דו-צדדי.
דוגמאות
.1
Rחוג קומוטטיבי a ∈ R ,ונגדיר } a =a R={a r : r ∈Rוזה יהיה אידיאל.
.2
} {0אידיאל בכל חוג
.3
Rעצמו הוא אידיאל בR-
3 12
כל אידיאל שמכיל את 1הוא R
.4
Rחוג לא קומוטטיבי אז aRאידיאלי ימני ,אבל לא בהכרח שמאלי.
Raאידיאל שמאלי.
מגדירים }RaR={∑ r i a si : r i , s i∈R
זה אידאל דו-צדדי )בפרט – הקטן ביותר שמכיל את (a
הגדרה
בחוג קומוטטיבי Rאידיאל מהצורה aRנקרא אידיאל ראשי )הנוצר ע"י .(a
דוגמה n ℤ :אידיאל ראשי ב ℤ
61
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
טענה
כל אידיאל ב ℤהוא ראשי.
הוכחה
יהי Iאידיאל ב . ℤ
אם } I ={0אז I =0 ℤראשית וסיימנו.
נניח כעת } I ≠{0ולכן יש ב Iאיזה איבר שאינו ,0ובפרט קיים ) n0ניקח את זה שאינו 0או את הנגדי החיבורי
שלו(
לכל קבוצת מספרים שלמים חיוביים יש מינימום )עיקרון הסדר הטוב( ולכן קיים n0מינימלי ב .I
נראה כעת כי I =n ℤעבור nזה.
ההכלה n ℤ⊆Iברורה ,כי n∈ Iולכן n z ∈Iלכל z ∈ℤ
נראה את הכיוון השני:
יהי m∈ Iונחלק אותו ב nעם שארית ,rכלומר m=n qrכאשר 0≤r n
nq ∈ I , m∈ Iולכן m – n q∈Iכלומר r ∈I
אם r 0נקבל סתירה למינימליות של .n
מסקנה m=nqולכן I ⊆n ℤ
מההכלה הדו-כיוונית מתקבלת הטענה כנדרש.
הגדרה
תחום שלמות בו כל אידיאל הוא ראשי נקרא לעיתים תחום ראשי או חוג ראשי.
למשל , ℤבהמשך נראה שגם ] F [ xהוא תחום ראשי.
נסביר קצת את השם "אידיאל":
בשלמים – כל אידיאל מתאים למספר כלשהו )כי הוא מגדיר אידיאל ע"י ( n ℤ
לכן ראו באידיאל הכללה של מספר.
בתורת המספרים מופיעים חוגים בהם לא כל אידיאל הוא ראשי.
עוד תכונות של אידיאלים
.1
∅≠I ⊆Rסגור לחיבור וסגור לכפל חיצוני דו-צדדי ⇐ Iאידיאל
כי יהי x ∈Iומכיל את ,0כי הוא סגור לכפל חיצוני.
y ∈Iאז ) −y =−1 y∈ Iסגירות לנגדי(
מסקנה I :תת חבורה חיבורית של R , + ,0ולכן )בהנתן סגירות לכפל חיצוני( Iאכן אידיאל.
.2
חיתוך אידיאלים מהווה אידיאל.
I,Jאידיאלים אז I ∩Jאידיאל.
∩I אידיאל ובכלל אם I אידיאלים ב ,Rאז
.3
I,Jאידיאלים ב Rאז
} I J ={ab :a ∈ I , b∈ Jגם כן אידיאל ב .R
62
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
.4
אם נגדיר כפל באופן הבא:
} I⋅J :={∑ ai b i : ai ∈I , bi ∈J
נקבל שגם זה אידיאל.
נסיים את השיעור בבניה של חוג מנה.
חוג מנה
יהי Rחוג I ,אידיאל ב .R
aI bI =ab I , נגדיר את חוג המנה R/Iלהיות חבורת המנה החיבורית }{aI :a ∈ R
עם כפל שמוגדר ע"י aI bI =ab I
0Iנייטרלי לחיבור ב R/I
1Iנייטרלי לכפל
הגדרת הכפל בלתי תלויה בנציגים:
a I =a1 I
bI =b1 I
אז:
a 1=a x , b1=b y x , y∈I
ונקבל
a 1 b1I =ax b y I =abay xb xy I =abI
∈I ∈I ∈I
ונובעת בקלות הטענה הבאה:
טענה
R/ I , + ,⋅ , 0 I , 1 I
הוא חוג )לפי הדברים שהראינו לעיל(
תרגילון לסיום:
חוג המנה ℤ /n ℤאיזומורפי ל ℤ nכחוג.
שיעור 25
נזכיר:
Iאידיאל ב Rאם הוא תת חבורה חיבורית של ) Rעם אותה פעולת חיבור( וסגור לכפל מימין ומשמאל באברי .R
נסמן I G R
חוג מנה:
}R/ I ={aI :a ∈R
עם חיבור וכפל ע"פ נציגים ,מקבלים חוג ובו 0Iהוא הנייטרלי החיבורי ו 1Iהנייטרלי הכפלי.
נגדיר
ההטלה הקנונית
f : R R/ I
f a =aI
אז fהיא הומומורפיזם של חוגים:
f ab =abI =aI bI = f a f b
63
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
f ab=ab I =aI bI = f a f b
f 1=1I
fהוא על – אפימורפיזם ,והוא בדרך כלל לא חח"ע כי Ker f =I
בפרט יוצא:
כל גרעין של הומומורפיזם הוא אידיאל
כל אידיאל הוא גרעין של הומומורפיזם
משפטי איזומורפיזם לחוגים
משפט איזומורפיזם Iלחוגים
יהיו R,Sחוגים
f : R Sהומומורפיזם של חוגים
ואז:
R/ Ker f Image f
הוכחה:
נגדיר I =Ker f ואז כמובן I G R
נגדיר גם כן: R/ I Image f :
על ידיaI = f a :
נראה אי-תלות בנציגים )כלומר מוגדרת היטב(:
a I =bI ⇒ a−b∈ I ⇒ f a−b=0= f a − f b⇒ f a= f b
היפוך חצי הגרירה בשורה האחרונה תיתן חח"ע.
היות הפונקציה על מתקבל מיידית מכך שאנחנו מסתכלים על התמונה של הפונקציה ,ושמירת הפעולות קלה להוכחה.
דוגמה
נגדיר f : ℤ ℤn
כפי שהגדרנו בהוכחה לכך של ℤיש רק אידיאלים ראשיים ,כלומרknr r :
זהו הומומורפיזם ,הגרעין הוא n ℤונסיק על פי המשפט כי:
ℤ /n ℤ=ℤ/ Ker f Image f =ℤn
משפט האיזומורפיזם II
יהי Rחוג S ,תת חוג I ,אידיאל ב .R
אז S+Iתת חוג של S∩ I G S , I G S I ,R
והעיקר:
S /S ∩I S I / I
הוכחה:
נתבונן בהטלה הקנונית f : R R/ I
נצמצם אותה ל:S-
= f ∣S :S R / I
Image =S
I / I
)כלומר אלו המחלקות של Iעם נציג מ (S אז Ker =S ∩Iו
⊆R / I
נשתמש במשפט האיזומורפיזם Iונקבל כי:
64
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
S / Ker Image
S /S ∩I S I / I
מדוע S+Iתת חוג?
סגור לפעולות ומכיל את 0ו .1
)בדיקה קטנה שאפשר לעשות לבד(
משפט האיזומורפיזם III
יהי Rחוג J ⊂I ,אידיאלים ב .R
נגדיר } I / J ={a J :a I
זה לא חוג מנה )כי Iאינו חוג( ולכן הוא מכונה אידיאל מנה.
נוכל להשתמש בפעולות של R/Jכי הוא קבוצה חלקית של .R/J
אז:
I / J G R/ J ∧ R/ J / I / J R/ I
נגדיר f : R/ J R/ Iעל ידי f a J =a I
נראה אי-תלות בנציגים:
a J =b J ⇒ a−b∈
J ⇒ a−b∈I ⇒ aI =bI
⊆I
קל לוודא כי fהומומורפיזם של חוגים ,באופן טבעי הוא אפימורפיזם )=על( ,ולכן Image f =R / I
הגרעין הוא{aJ : aI =I }={aJ : a∈ I }=I / J :
מכאן ש R/ J G I / Jכי הוא גרעין של הומומורפיזם.
וכעת על סמך משפט האיזומורפיזם Iמתקבל:
R/ J / Ker f Image f
R/ J / I / J R/ I
ענר :אם אין שאלות נעשה את משפט ההתאמה וזה באמת יהיה שיא של ארבע משפטים חשובים בשלושת-רבעי שעה.
משפט ההתאמה:
יש התאמה חח"ע ועל בין אידיאלים בחוג המנה R/Iלבין אידיאלים ב Rשמכילים את .I
נניח ש I ⊆J G Rואז נגדירf J J /I :
הטענה היא שזו התאמה חח"ע ועל ,נראה את זה בתרגיל.
שיעור 26
הגדרה :חוג Rנקרא פשוט אם יש בו רק שני אידאלים שונים – החוג כולו ו }. {0
הערה :החוג } {0לא נחשב פשוט כי יש בו רק אידאל .1
לכן בחוג פשוט 0≠1ו {0}≠R
טענה חוג קומוטטיבי Rהוא פשוט ⇔ Rהוא שדה
הוכחה :בכיוון אחד – יהי R=Fשדה ,כדי להראות ש Fפשוט די להוכיח שאידאל } I ≠{0הוא כל .F
ניקח a≠0 ∈Iיש הופכי ל aבשדה ולכן a−1 a=1∈ Iוכבר ראינו שאם אידיאל מכיל את 1הוא מכיל את הכל ,כי
הוא סגור לכפל חיצוני.
65
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
בכיוון השני – נניח Rפשוט ונוכיח שהוא שדה .די להוכיח שלכל a≠0יש הופכי . a−1
נתבונן באידיאל a≠0 ) Ra= a=Iולכן } ( I ≠{0ומפשטות נובע I=Rובפרט 1∈Iולכן יש r ∈Rכך
ש 1=r aולכן r =a−1וסיימנו.
ולכן Rשדה.
חוגים פשוטים לא קומוטטיביים:
הקווטרניונים. .1חוג חילוק )אותה הוכחה כמו לשדה( ,למשל H
.2חוגי מטריצות מעל שדה.
טענה M n F :פשוט
הוכחה:
יהי } I ≠{0אידיאל )דו-צדדי( ב , R=M n F ניקח 0≠A∈Iכלשהי.
קיימים i 0 , j 0כלשהם )מיקום של תא בתוך המטריצה הנ"ל( כך ש ) a i , j ≠0כלומר תא שאינו אפס( כאשר
0 0
A=a i , j
e
נזכיר ש i , jהם איברי הבסיס של החוג )=מרחב וקטורי במקרה זה( ואז מתקיים לכל iו :j
e i , i A e j , j=ai , j e i , j ∈I
0 0 0 0
a−1
i , j ∈F
0 0
−1
e i , j=a i , j I d a i , j ei , j ∈ I
0 0 0 0
ומכאן ברור שכל מטריצה שייכת ל ,Iכי היא נפרשת ע"י מטריצות הבסיס הסטנדרטי.
ב M n F אין אידיאלים דו צדדיים שונים מ 0ומהכל אבל יש אידיאלים חד צדדיים כאלה.
אידיאלים מקסימליים
הגדרה
יהי Rחוג ,אידיאל I ∈Rנקרא אידיאל מקסימלי אם ) I ⊂Rהכלה ממש( ואין אידיאל Jשמקיים I ⊂J ⊂R
)הכלה ממש(
טענה
Iב Rאידיאל מקסימלי ⇔ R/Iהוא חוג פשוט.
הוכחה
ממשפט ההתאמה – יש התאמה חח"ע ועל בין אידיאלים של R/Iלאידיאלים J ∈Rשמכילים את .R
. J J / I G R/ I
R/Iפשוט אם"ם יש בו שני אידיאלים:
{0}=I / Iו R/ I
⇔
יש רק 2אידיאלים ב Rשמכילים את ,Iוברור שאלו Iו ,Rוזה נכון אם"ם Iאידיאל מקסימלי ב .R
נרצה לאפיין אידיאלים מקסימליים:
מסקנה )מצירוף עם הטענה הקודמת שהוכחנו לגבי חוגים פשוטים(
יהי Rחוג קומוטטיבי ,ו Iאידיאל ב ,Rאז Iאידיאל מקסימלי ⇔ R/Iהוא שדה.
66
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
דוגמהR=ℤ :
I = p ℤאידיאל מקסימלי ולכן
R/ I =ℤ / p ℤ=ℤ p
מדוע המקסימליות? אם נוסיף עוד איבר aל p ℤהוא בהכרח יהיה זר ל pולכן ה gcdשלהם יהיה 1ואז קיימים x,yכך
ש xa yp=1ולכן a p ℤ=ℤוהאידיאל מקסימלי.
קיום אידיאלים מקסימליים
משפט
יהי Rחוג ,אז כל אידיאל I ≠Rניתן להרחבה לאידיאל מקסימלי . I ⊆J
לפני ההוכחה – נקבל מכך מסקנה – שבכל חוג } R≠{0יש אידיאלים מקסימליים.
מדוע? ניקח } I ={0ונרחיבו לאידיאל מקסימלי לפי המשפט שנוכיח.
נזכיר מונח מתורת הקבוצות:
הלמה של צורן ) – (1904לא נוכיח זאת במסגרת הקורס
תהי Xקבוצה לא ריקה סדורה חלקית.
כלומר קיים יחס ≤ שהוא טרנזיטיבי ,רפלקסיבי ואנטי-סימטרי.
נניח שלכל שרשרת x 1≤x 2 ≤...≤x n ≤...יש חסם מלעיל x ∈ Xכך ש x≥ xiלכל .i
אז יש ב Xאיבר מקסימלי ,yכלומר שאין גדול ממנו )לא בהכרח שבסדר החלקי הוא גדול מכולם ,אלא שאין איבר שהוא על פי
יחס הסדר גדול ממנו(.
במילים אחרות – אין y≠z ∈ Xכך ש . yz
נשתמש כאן ביחס הסדר של הכלה ובלמה של צורן כדי להוכיח את המשפט שלנו ,נעיר כי ללא אקסיומת הבחירה )השקולה
ללמה של צורן( לא ניתן להוכיח את קיום האידיאלים המקסימליים תמיד.
יהי Iאידיאל ממש ב .R
נגדיר:
X ={J ⊇ I :
}J ⊂R
אידיאל
נגדיר סדר חלקי על Xע"י הכלה.
נראה שלכל שרשרת ב Xיש חסם מלעיל:
תהי הסדרה I 1 ⊆I 2 ⊆…⊆I n⊆...
ונגדיר J = ∪ I n
n≥1
כעת Jאידיאל ,מדוע?
x , y ∈J ⇒ x∈ I n , y ∈I m
I nולכן סכומם גם כן. בה"כ נניח n>mואז נובע ששניהם מוכלים ב
ברור ש I ⊆I 1כי I 1 ∈ Xולכן I ⊆Jו Jאידיאל.
נותר להראות J ≠Rאחרת 1מוכל באחד האידאלים בסדרה ,ולכן אידיאל זה הוא כבר כל ,Rבסתירה לכך שאידיאלים ב
Xמוכלים ממש ב .R
הוכחנו ש Xמקיימת את תנאי הלמה של צורן עם יחס ההכלה ולכן יש איבר מקסימלי Jב ,Xהמכיל את Iואין אידיאל שמכיל
אותו שאיננו Rעצמו.
67
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
מסקנות
.1לכל חוג Rשאינו } {0יש מנה פשוטה.
הוכחה – ניקח Iאידיאל מקסימלי ב Rונקבל R/Iחוג מנה פשוט.
.2לכל חוג קומוטטיבי שאינו } {0יש מנה שהיא שדה )באופן דומה( ומכאן שיש אפימורפיזם:
: R F
)תמיד ניתן להשתמש בשדה הנוצר ע"י R/Iואז מקבלים איזומורפיזם ,בפרט אפימורפיזם(
שאלה
אילו חוגים קומוטטיביים ניתנים לשיכון בשדה?
תנאי הכרחי :אין מחלקי אפס ,כי בשדה אין מחלקי אפס והשיכון משמר תכונות אלגבריות.
טענה :כל תחום שלמות )=חוג קומוטטיבי ללא מחלקי אפס( ניתן לשיכון בשדה
אם נוכיח זאת בעצם נענה על השאלה כי אין עוד חוגים קומוטטיביים הניתנים לשיכון בשדה מלבד תחומי שלמות(
הוכחה:
בניית שדה שברים ,כמו שבונים את ℚמ . ℤ
מגדירים את כל הזוגות:
}{a ,b :a ∈ R , b≠0∈ R
ואז אומרים ש a , b~a 1 , b1 אם a b1=b a1
בודקים :זה יחס שקילות.
2 9 a
וכו'( , כמחלקת השקילות של ) a , bכפי שחצי שקול ל ואז מסמנים
4 18 b
מגדירים פעולות:
a a1
b b1
a a1
⋅
b b1
−1
a
b
=
b
a
כמו ב , ℚבודקים אי-תלות בנציגים ומקבלים חוג ובעצם שדה כי
a
a יש מונומורפיזם המוגדר ע"י
1
וזו בעצם הכללה של הרציונליים עבור כל תחום שלמות.
a a1
והמכנה עלול להיות ,0ואז זה לא מוגדר )כי השתמשנו בכך שאין מחלקי אפס בהגדרת הכפל ,כי אחרת מתקבל
b b1
הגדרנו שבר ע"י ( b≠0באופן דומה מגדירים חיבור ע"י מכנה משותף וגם הוא אסור שיתאפס.
מסקנה
חוג Rהוא תחום שלמות ⇔ הוא ניתן לשיכון בשדה
חלוקה בין איברים
68
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
יהי Rתחום שלמות a ,b∈ R ,שונים מ .0
אז נגדיר a∣bאם קיים c ∈Rכך ש b=ac
נגדיר aחבר של bאם a∣bו – b∣a
זה שקול ל b=auכי uהפיך ב R
למשל 5ו −5חברים ב ℤ
מדוע השקילות?
−1 −1
בכיוון הראשון כי נובע b u =aו u ∈ R
בכיוון השני נניח ששניהם מחלקים זה את זה ע"י a=bd , b=acונקבל:
b=bd c=b dc ⇒ b1−dc=0 ⇒ 1−dc=0 ⇒ dc=1
ולכן cו dאיברים הפוכים.
הגדרה
a≠0 ∈Rיקרא אי-פריק אם aאינו הפיך ו a= xyגורר xהפיך או yהפיך.
תנאי שקול
כל מחלק של aהוא הפיך או חבר של .a
הגדרה
a≠0 ∈Rיקרא ראשוני אם aלא הפיך ו
a∣x ⇐ a∣xyאו a∣y
דוגמה:
בשלמים אי פריקות שקולה לראשוניות.
שיעור 27
הגדרה
aמחלק ממש את bאם b=acוגם cאינו הפיך.
אם a∣bלא ממש אז a ,bחברים.
נזכיר כי ) (xהוא האידיאל הנוצר ע"י .x
טענה
a∣b⇔b⊆a .1
a .2מחלק ממש של ⇔ bמתקיים ) b⊂aהכלה ממש(
a =b a,b .3חברים ⇔
הוכחת הטענה:
.1
b⊆a ⇒ b∈ a ⇒ b=ac ⇒ a∣b
a∣b ⇒ b=ac ⇒ b∈a ⇒ b⊆a
3 ,2מוכחים באופן דומה.
נזכיר כי:
a≠0לא הפיך
69
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
aנקרא אי-פריק אם a=xyכאשר xהפיך או yהפיך.
זה שקול :כל מחלק ממש של aהוא הפיך וגם ל :כל מחלק של aהוא חבר של aאו הפיך.
aנקרא ראשוני אם:
a∣xy ⇒ a∣x∨a∣y
טענה :בכל תחום שלמות ,כל איבר ראשוני הוא אי-פריק.
הוכחה:
יהי aראשוני ,נניח ,a=xyצ"ל xאו yהפיכים.
ברור ש a , a∣xyראשוני ולכן a∣xאו . a∣y
בה"כ a∣xלכן יש c ∈Rכך ש x=ac -נציב:
a= xy= ac y =a cy ⇒ a 1−cy =0
c= y−1 וכיוון ש a≠0נובע 1−cy=0כלומר 1=cyומכאן yהפיך כי
טענה a :ראשוני ⇔ חוג המנה R/aהוא תחום שלמות
הוכחה :נסמן R ' =R/aו ' x ' =xa ∈Rוכו'.
אז xy ∈ a ⇔ xy '=0 ⇔ x ' y ' =0
נניח aראשוני – ואז מכך ינבע )הפעם נתחיל משמאל לימין(:
a∣xy ⇔ a∣x ∨a∣y ⇒ y ∈a ∨x ∈a ⇔ x '=0∨ y ' =0
להפך :נניח R/aתחום שלמות ,נראה aראשוני.
נניח a∣xyאז xy ∈ aולכן ' xy '=0לכן ' x ' =0 ' ∨ y ' =0ואז x ∈a ∨ y ∈a
כלומר a∣x∨a∣yכנדרש.
טענה
R/aשדה. יהי Rתחום ראשי :אז a ∈ Rהוא אי-פריק ⇔ ) (aהוא אידיאל מקסימלי ⇔
הוכחה
נניח aאי-פריק .נראה שהאידיאל הנוצר על ידו הוא אידיאל מקסימלי.
יהי ) (bאידיאל שמכיל את ).(a
ראינו שמכאן נובע b∣aומאי-פריקות aנובע ש bחבר של aאו הפיך.
אם חבר – הראינו שבמקרה זה נובע a=bואם הוא הפיך אז הוא הכל ,מסגירות לכפל חיצוני )נכפול בהפכי ונקבל 1ואז נקבל
את הכל.
להיפך :נניח ) (aאידיאל מקסימלי ,נוכיח aאי-פריק.
צ"ל :אם b∣aאז bחבר של aאו הפיך.
זה שקול ל a =bאו b=Rוזה נובע ממקסימליות . a
הוכחנו את השקילות הראשונה בטענה ,והשני כבר הוכח כי Iמקסימלי אם"ם R/Iשדה )ראינו זאת בשיעור קודם(.
טענה
בתחום ראשי כל איבר אי-פריק הוא ראשוני.
aאי פריק ⇐ R/aשדה ⇐ R/aתחום שלמות ⇐ aראשוני
מסקנה :אם Rתחום ראשי a ∈R ,אז aאי-פריק ⇔ aראשוני.
למשל בשלמים ,וגם ב ] F [ xחוג פולינומים מעל שדה )גם הוא תחום ראשי ,נוכיח זאת בתרגיל(
70
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
מטרה :פריקות חד-ערכית של איברים כמכפלת אי-פריקים בתחום ראשי.
הכנות:
משפט
יהי Rתחום ראשי ,אז כל שרשרת עולה של אידיאלים ב Rמתייצבת.
כלומר – אם יש:
I 1 ⊆I 2 ⊆…⊆I n⊆...
אז יש mכך ש I n=I mלכל . nm
הערה :חוג עם תכונה זו נקרא חוג נתר .ע"ש אמי נתר ).(Noether
הוכחת המשפט
תמיד כשיש שרשרת הטריק הוא לקחת את האיחוד של איברי השרשרת וגם הוא אידיאל.
I = n≥1ואז Iאידיאל .לכן Iראשי ,כלומר I = aלאיזה . a ∈R
נגדיר ∪ I n
a ∈Iולכן aשייך לאחד המאוחדים ,כלומר עבור I mלאיזה ,mולכן I = a⊆I mוההכלה בכיוון השני
טריוויאלית )כי Iהוא איחוד של כולם( ולכן , I m=Iכלומר החל מ mהשרשרת מתייצבת וכל סימני ההכלה הופכים
לסימני שוויון.
מסקנה :תחום ראשי הוא חוג נתר.
תוצאה :תחום ראשי מקיים את תנאי שרשרת המחלקים שאומר:
אין סדרה אינסופית כך ש a 1 , a 2 ,… , a n ,... :כאשר a n1מחלק ממש את a n
)מדוע? ניקח סדרת אידאלים הנוצרת ע"י הסדרה ונקבל שהיא מתייצבת ,ולכן ממקום מסויים אין הכלות ממש(
שיעור 28
הערה :בעצם הראינו שכל חוג נתר מקיים את תנאי שרשרת המחלקים.
למה :1יהי Rתחום שלמות המקיים תנאי שרשרת המחלקים – אז כל 0≠a ∈Rלא הפיך מתחלק באיבר אי-פריק.
הוכחה
אם aעצמו אי-פריק גמרנו.
אחרת – יש ל aמחלק ממש לא-הפיך.
תזכורת a :אי-פריק ⇔ אין ל a-מחלק ממש לא הפיך.
אם a 1אי-פריק גמרנו ,אחרת יש ל a 1מחלק ממש לא הפיך . a 2נמשיך כך ונקבל סדרה כך שכל איבר בה מחלק
ממש את קודמו .מתנאי שרשרת המחלקים נובע שהסדרה סופית ולכן קיים a nקונקרטי אי-פריק ו a n∣aכנדרש אי-
פריק.
למה :2יהי Rתחום שלמות המקיים את תנאי שרשרת המחלקים ,אז כל 0≠a ∈Rלא-הפיך ניתן להצגה כמכפלה של
איברים אי-פריקים.
הוכחה
עפ"י למה 1יש אי-פריק p 1כך ש p 1∣aואז נכתוב . a= p1 a 1אם a 1הפיך אז a=a1 p 1גם כן אי-פריק,
) a~ p1במקרה זה וחבר של אי-פריק הוא אי-פריק( ואין מה להוכיח.
לכן נניח ש a 1לא אי-פריק ואז מלמה 1יש p 2∣a 1אי-פריק ,ונכתוב . a 1= p2 a 2
אם a 2הפיך אז a 1אי פריק )חבר של ( p 2ו a= p1 a 1מכפלת אי-פריקים ,אחרת נמשיך באותו אופן ונקבל
a nכך ש a n−1= pn a nולכן a nמחלק ממש של . a n−1 סדרות p n
מתנאי שרשרת המחלקים זו תהיה סדרה סופית ולכן באיזהשהו שלב יסתיים התהליך ונקבל שקיים nכלשהו כך ש a n
71
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
הפיך ומתקיים -
a= p1 a 1= p 1 p 2 a 2 =…= p1 p 2 … pn a n
p 1 … p n−1ברור למה ,ואילו p n a nאי פריק כחבר של אי-פריק. ולכן במכפלה האחרונה נקבל מכפלת אי-פריקים,
הוכחנו קיום הצגה של איבר כמכפלת אי-פריקים )בחוג נתרי( נעסוק ביחידות הפרוק עד כדי חברות.
למה :3יהי Rתחום שלמות בו כל איבר אי-פריק הוא ראשוני.
n m
כאשר p i , q jאי-פריקים אז n=mועד כדי שינוי סדר . p i~qi ∏ נניח pi =∏ qi
i=1 i=1
הוכחה:
. n≥1 אינדוקציה על
עבור n=1
m
p 1=∏ qi
i=1
הערה:
pראשוני אז p∣x1⋅…⋅x mגורר p∣xiלאיזהשהו .i
ל m=2זוהי ממש הגדרה של איבר ראשוני ,ול m2זה קל להראות באינדוקציה.
m
p 1אי-פריק ולכן ראשוני )מההנחה על (Rומתקיים p 1∣∏ q iולכן קיים iכך ש p 1∣qi
i=1
בה"כ )אחרת נשנה את סדר המכפלה – שזה מותר כי ההוכחה היא עד כדי שינוי סדר( נניח .i=1
כלומר p 1∣q1
q 1אי-פריק p 1 ,מחלק לא הפיך של q 1ולכן חבר של p 1~q 1 , q 1
=q1 q 2 q3 ... q m ⇒ q1 q
p 1=q 1 u 2 q3 ... q m−u=0
הפיך ≠0 =0
ואז נובע שהמכפלה הפיכה )כי uהפיך והם שווים(/
אם m≥2נקבל סתירה כי q 2 , … , qm∣uולכן גם הם הפיכים ואם כך – לא אי-פריקים.
מסקנה m=1ולכן p 1~q 1זה מוכיח את תחילת האינדוקציה עבור .n=1
נניח n>1ואז נקבל p 1⋅…⋅p n=q1⋅…⋅qmואז p 1מחלק את המכפלה ולכן מחלק אחד מאיברי המכפלה ,בה"כ
הראשון ,ומכך שגם q 1אי פריק ונובע כמקודם p 1~q 1
ונוכל להציב:
q 1= p 1 u
הפיך
p 1⋅…⋅pn = p1 u⋅…⋅qm
p 2⋅…⋅p n=p 2 u⋅…⋅q m
אי פריק
וקיבלנו בשני האגפים מכפלות באורך n-1ו m-1ומהנחת האינדוקציה נובע כי עד כדי שינוי סדר מתקיימת הטענה.
ולכן n=mוגם p i~qiלכל ) .iעבור i=2נשתמש ב p 2~uq 2 q 2ובטרנזיטיביות החברות(
משפט
יהי Rתחום שלמות המקיים את תנאי שרשרת המחלקים בו כל אי-פריק הוא ראשוני אז לכל איבר איבר ב Rשהוא לא הפיך
ושונה מאפס יש הצגה כמכפלת אי-פריקים והצגה זו יחידה עד כדי שינוי סדר וחברות.
72
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
הוכחה
למה 2נותנת קיום ,למה 3נותנת יחידות.
סימון נקרא לתכונה הנ"ל פריקות חד-ערכית
מסקנה – בתחום ראשי יש פריקות חד-ערכית.
דוגמאות:
ℤהשלמים .1
] - F [ xחוג פולינומים מעל שדה. .2
בפרט :כל פולינום הוא מכפלה של פולינומים אי-פריקים.
] F [ x , yחוג הפולינומים מעל שדה Fב 2משתנים .איבריו הם ∑ ai , j x i y jכאשר a i , j ∈ F
זהו לא תחום ראשי ,למשל האידיאל הנוצר ע"י xו ) yכפולינומים( אינו ראשי )לא קשה במיוחד והראינו בתרגיל( בכל זאת
ניתן להראות שיש פריקות חד-ערכית בחוג ] . F [ x , y
סימון כללי לאידיאל הנוצר
a
1איברים בחוג ,מסמנים את האידיאל הנוצר על ידם באופן הבא: , … a n בחוג קומוטטיבי Rאם
{ }
n
=a 1 , … , a n =a 1 R…a n R ∑ a i bi : bi ∈R
i=1
זהו אידיאל הנוצר ע"י האיברים הללו והוא המינימלי )ביחס להכלה( המכיל אותם.
פולינומים ושורשיהם
חילוק עם שארית ב ]F [ x
לכל f,gאם g ≠0יש qו rיחידים כך ש:
f =q⋅g r
deg r deg g
כאשר מוגדר
∞deg 0=−
ונזכיר כי
deg fg =deg f deg g
למה :1
יהי ] a ∈F , f x ∈F [ xאז
f x = x−a q x f a .1ל ] q x ∈ F [ x
f a =0 ⇔ x−a∣ f x .2
הוכחה
נחלק את f x ב x−aעם שארית ונקבל f x = x−a q x r x :ואז deg r deg x−a=1
ולכן יתכן ש rהוא מקדם חופשי או פולינום האפס ,ובכל מקרה הוא פולינום קבוע ,נסמן את ערכו בכל נקודה .c
נציב x=aבחלוקה בשארית שרשמנו ונקבל:
f a = a−a q x c=c
2ברור ונובע מההצבה האחרונה )השארית היא בדיוק ( f a
73
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
טענה – ל f x יש לכל היותר nשורשים אם n=deg f
הוכחה :אינדוקציה על n≥0
n=0 , f x=c
אז יש 0שורשים )עבור cשונה מאפס(
מעבר האינדוקציה:
נניח n≥1אם אין שורשים ל fסיימנו ,אחרת יהי aשורש אז x−a∣ f x ולכן f x = x−a ⋅q xכך ש
deg q=n−1ובאינדוקציה יש ל qלכל היותר n-1שורשים.
שורשי fהם שורשי qוכן aולכל לכל היותר nשורשים.
משפט – יהי Fשדה סופי ,אז החבורה הכפלית * Fהיא ציקלית .רעיון ההוכחה – שימוש בטענה הקודמת.
בשיעור הבא נראה איך בונים שורש לפולינום בשדה הרחבה.
שיעור 29
m
נגדיר כי מעריך=אקספוננט של חבורה הוא ה mהמינימלי שעבורו לכל x ∈Gמתקיים , x =1זוהי גם הכפולה
המשותפת המינימלית של סדרי האיברים.
כמובן ∣ m∣∣Gכי x∣G∣=1לכל .x
נמשיך את הוכחת המשפט מסוף השיעור הקודם:
תהי Gהחבורה הכפלית של .F
יהי mהמעריך של .G
אז כל איבר ב Gמקיים x m −1=0ב ) Fשהרי Gהיא Fבלי .(0קיבלנו פולינום ממעלה mעם לפחות ∣ ∣Gשורשים
ב .Fממשפט קודם נובע ∣G∣≤mולכן ) ∣G∣=mכי גם ∣ m≤∣Gלפי טענה קודמת(.
מסקנה G :היא חבורה אבלית סופית שהמעריך שלה = גודל שלה
תרגיל :חבורה כנ"ל היא בהכרח ציקלית.
תוצאה ℤ*p :ציקלית לכל pראשוני ,למשל 3 - ℤ7הוא יוצר שלה.
*
טענה יהי ] p x ∈ F [ xפולינום אי-פריק.
)כשיכון טבעי( ,ו Eהוא מרחב וקטורי מעל Fממימד F ⊆E יהי E=F [ x ]/ p xאז Eהוא שדה ,ו
d =deg p
הוכחה
ראינו שבכל תחום ראשי ,Rאם a ∈Rאי-פריק אז ) (aהוא אידיאל מקסימלי ולכן R/aהוא שדה .בפרט
E=F [ x ]/ p x הוא שדה .איבריו הם:
ai ∈ F d =deg p a 0a 1 x...a d −1 x d −1 p x
ניתן לזהותם עם הפולינומים ממעלה קטנה מ dמעל Fעם פעולות מודולו p x ולכן ניתן לשכן את Fב ,Eומתקיים ש
} {1, x ,... , x d −1בסיס ל Eמעל .F
כפל בסקלר לא תלוי בנציגים כי עבור ∈ Fמתקיים ש:
g x p x = g x p x
משפט
יהי p x פולינום אי-פריק ,נגדיר E=F [ x ]/ p xכמקודם ,אז יש ∈Eכך ש , p =0כלומר E
74
מבנים אלגבריים – 1התשס"ט ,מרצה :ענר שלו
הוא שדה הרחבה ל Fבו יש ל p x שורש.
הוכחה
ניקח = x p x ∈ E
d
אם p x =∑ bi x i
i=0
p =∑ bi i=∑ bi x p xi =∑ bi x i p x = ∑ bi x i p x= p x p x= p x =0
מסקנה :לכל פולינום לא קבוע יש שורש בשדה הרחבה כלשהו ממימד סופי.
הוכחה :נכתוב אותו כמכפלת אי-פריקים ,נמצא שדה לפי המשפט הקודם בו לראשון מביניהם יש שורש ונקבל שזה מאפס את
הפולינום שלנו.
משפט קרוניקר
)גם כאן זה שיכון ולא הכלה( כך שמעליו f F ⊆E יש שדה הרחבה ממימד סופי f x ∈F [ x ] לכל פולינום לא קבוע
יהיה מכפלת גורמים ליניאריים ,כלומר f x =c x 1−1 ⋅…⋅ x−n n=deg f
הוכחה
באינדוקציה על הדרגה של הפולינום.
עבור n=1זה מתקיים כי fבעצמו ליניארי.
מעבר האינדוקציה :נשתמש במסקנה הקודמת למצוא F ⊆E 1ו 1 ∈E 1כך ש f 1=0ואז ידוע שבחוג
הפולינומים ] E 1 [ xמתקיים , x−1∣ f x כלומר f x = x− 1 f 1 x :עבור ] f 1 x ∈E 1 [ xכלשהו.
Deg f 1nולכן נשתמש בהנחת האינדוקציה ו f 1יתפצל לגורמים ליניאריים בשדה הרחבה של E 1כלשהו
שנסמנו . Eואז מחד יתקיים ש F ⊆Eומאידך:
f = x− 1 c x−2⋅…⋅ x− n
במקרה זה אומרים ש fמתפצל מעל Eאו ש E-הוא שדה פיצול של .f
You might also like
- תורת גלואהDocument49 pagesתורת גלואהroniNo ratings yet
- תורת השדות ותורת גלואהDocument64 pagesתורת השדות ותורת גלואהroniNo ratings yet
- אלגברה לינארית א - שיעור 2Document7 pagesאלגברה לינארית א - שיעור 2roniNo ratings yet
- אלגברה לינארית א - שיעור 4Document8 pagesאלגברה לינארית א - שיעור 4roniNo ratings yet
- אלגברה לינארית א - שיעור 1Document10 pagesאלגברה לינארית א - שיעור 1roniNo ratings yet
