‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫"השמיניה"‬
‫פרק ‪ 59‬ואחרון‪ :‬טורבו‪-‬טיים‬
‫מאת‪ :‬גיורא חמיצר‬
‫‪ .1‬חדר עגול‬

‫צילום‪ ,‬תאורה ומוסיקה זהים לסצנת הפתיחה של הסדרה‪ .‬אור ורוד כחול‪ .‬עשן‪ .‬דדי‬
‫עומד מאחורי הבמה המסתובבת‪ ..‬מטפל במכשירים‪ ...‬רק מיטה אחת מאויישת‪..‬‬
‫סיבוב הבמה הולך ומואץ‪ ...‬המצלמה מתקרבת ורואה את ניני חולף בפריים בטרנינג‬
‫לבן ובכיסוי עינים‪ ...‬הוא עובר כמה פעמים‪ ...‬המהירות מואצת‪(...‬יואץ בפוסט‪...‬‬
‫מצלמה לא זזה) ובשלב מסויים בתוך המיטה אנחנו רואים את יונתן‪ ,‬ניני בן ה‪...10‬‬
‫לבוש באותם בגדים ובאותו כיסוי עיניים‪ ...‬סיבוב הבמה נרגע אט אט‪ ...‬הפריים‬
‫האחרון הוא של יונתן בן ה‪ 10‬במיטה‪ ...‬המצלמה עולה ומגלה את דדי הנרגש נושם‬
‫לרווחה‪...‬‬

‫פתיח‬

‫‪ .2‬סלון דביר יום‬

‫כיתוב "‪ 12‬שעות קודם"‪ ...‬שעת בוקר‪ .‬דדי וניני מסיימים להכין ארוחת בוקר‪...‬‬
‫ניני‬
‫אפשר להתחיל לאכול??‬
‫דדי‬
‫איפה אחותך?‬
‫ניני‬
‫(צועק לכיוון חדר איה) איה‪( ...‬דדי מביט בו‬
‫והוא מתקן) מאיה??‬
‫איה ‪OS‬‬
‫שניה ניני‪...‬‬
‫דדי‬
‫(מתקן כאילו לעצמו‪ )..‬יונתן‪( ....‬נושם) זה לא‬
‫הולך להיות לכם פשוט‪ ,‬להתרגל בחזרה לשמות‬
‫הישנים שלכם‪...‬‬
‫ניני‬
‫(ציני) אהה‪ ..‬זה מה שהולך להיות לא פשוט‪...‬‬
‫דדי‬
‫חשבתם איך לספר לחברים שלכם? שאתם‬
‫חוזרים‪...‬‬
‫ניני‬
‫לא‪ .‬מה אנחנו אמורים לעשות בכלל‪ ..‬להיפרד‬
‫מהם?‬
‫דדי‬

‫‪1-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫זו לא תהיה פרידה‪ ...‬לא ממש‪ ...‬אתם לא‬

‫הולכים לשום מקום‪...‬‬
‫ניני‬
‫(מוטרד‪ ..‬צועק שוב לאחותו) איה‪ ...‬את באה???‬

‫‪ .3‬חדר אדם יום‬

‫אדם מתכונן לעזוב את החדר כדי ללכת לבית ספר‪ ..‬שם ילקוט‪ ...‬נטשה נכנסת‬
‫נטשה‬
‫הי‪...‬‬
‫אדם‬
‫הי‪ ..‬מה את עושה פה?‬
‫נטשה‬
‫באתי ללוות אותך לבית ספר‪.‬‬
‫אדם‬
‫ממתי הבית שלי בדרך שלך לבית ספר?‬
‫נטשה‬
‫רציתי שנדבר‪ .‬בסדר?‬
‫אדם‬
‫אתמול היית כל כך לחוצה לברוח‪...‬‬
‫נטשה‬
‫אני יודעת‪...‬‬
‫אדם‬
‫אני לא מבין אותך‪ .‬וזה לא רק מאתמול‪ .‬יום אחד‬
‫את אומרת משהו אחד ויום אחרי זה את‬
‫מתחרטת‪...‬‬
‫נטשה‬
‫אדם‪ ,‬אני לא מתחרטת על מה שאמרתי‪ ..‬רק‬
‫באתי להסביר את עצמי‪...‬‬
‫אדם‬
‫או קיי‪ ...‬אני מקשיב‪...‬‬
‫נטשה‬
‫טוב‪ ...‬אז שחזרנו‪ ...‬לא יודעת‪ ...‬אתה בטוח‬
‫הרגשת גם ש‪ ..‬זה לא ממש זה‪ ...‬שזה לא כמו‬
‫שהיה‪ ...‬ואתמול סופסוף הבנתי מה הבעיה‬
‫שלנו‪...‬‬
‫אדם‬
‫מה הבעיה שלנו?‬
‫נטשה‬
‫זו לא בדיוק בעיה‪ ..‬זאת עובדה‪ ...‬אתה מאוהב‬
‫במישהי אחרת‪ ...‬ורק אתמול הבנתי את זה‬
‫ממש‪...‬‬
‫אדם‬

‫‪2-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫אל תגידי לי שאת מתכוונת לאיה‪ ...‬את יודעת‬

‫שהיא‪...‬‬
‫נטשה‬
‫תראה אדם‪ ...‬אתה בטח יודע שאף פעם לא ממש‬
‫הפסקתי לאהוב אותך‪ ...‬אפילו כשנפרדנו בקיץ‪..‬‬
‫אדם‬
‫נפרדנו? זרקת אותי‪...‬‬
‫נטשה‬
‫מה זה משנה עכשיו‪ ..‬מה שאני רוצה להגיד זה‪...‬‬
‫אני רוצה שתהיה מאושר‪ ...‬ואני יודעת‪ ...‬ששנינו‬
‫כבר לא נהיה מאושרים‪ ...‬אז מה שאני באה‬
‫להגיד לך זה‪( ..‬מתמלאת דמעות‪)..‬‬
‫אדם מתקרב אליה לליטוף‪ ..‬נרגש מהתגובה שלה‪...‬‬
‫נטשה‬
‫(מתוך הדמעות) די‪ ...‬עזוב‪ ..‬טוב אתה מבין מה‬
‫אני אומרת לך נכון?? אז יללה‪ ..‬לך על זה‪ ...‬אני‬
‫נשבעת שאני לא אפריע לכם יותר‪...‬‬
‫אדם‬
‫נטשה‪...‬‬
‫נטשה‬
‫מה‪...‬‬
‫אדם‬
‫תודה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫(מתגברת על עצמה) טוב די‪ ...‬אתה בא לבית‬
‫ספר?‬
‫אדם מביט בה‪ ...‬מחייך חיוך קטן‪...‬‬

‫‪ .4‬סלון דביר יום‬

‫שלוש קערות קורנפלקס מוכנות‪ ...‬איה מגיעה‪ ...‬מהורהרת ומעט עצובה‪...‬‬

‫איה‬
‫בוקר טוב‬
‫ניני‬
‫תודה שבאת באמת‪ ...‬הקורנפלקס כבר נהיה‬
‫דייסה‪...‬‬
‫דדי‬
‫איך ישנת?‬
‫איה‬
‫בסדר‪ ...‬ככה‪...‬‬
‫דדי‬
‫טוב‪ ...‬אחרי השבוע שעבר עליכם‪ .....‬אבל זהו‪,‬‬
‫מחר הכל יחזור להיות כמו שהיה‪...‬‬
‫איה‬
‫כן‪....‬‬

‫‪3-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫דדי‬
‫מאיה?‬
‫איה‬
‫מה‪?...‬‬
‫דדי‬
‫את מבינה שזה צריך לקרות‪ ...‬נכון?‬
‫איה מרכינה ראשה‪ ..‬אוכלת קורנפלקס‪...‬‬
‫דדי‬
‫מאיה‪...‬‬
‫איה מרימה ראשה‪ ...‬שטופת דמעות‪ ...‬דדי ניגש אליה‪ ...‬מלטף אותה‪ ..‬מחבק‪...‬‬
‫דדי‬
‫ילדה שלי‪....‬אל תהיי עצובה‪( ...‬לשניהם) היתה‬
‫לכם הזדמנות שלאף ילד בעולם לא היתה‪...‬‬
‫להציץ קדימה אל עצמכם כמו שתהיו בעתיד‪...‬‬
‫כל מה שקרה לכם יקרה בזמן הנכון‪ ..‬עוד חמש‬
‫שנים‪( ...‬שוב לאיה ) את סומכת עלי?‬
‫איה‬
‫כן אבא‪...‬‬
‫דדי מביט בניני‪ ..‬הוא מהנהן‪...‬‬
‫דדי‬
‫טוב‪ ..‬תקשיבו‪ ...‬אתם תלכו היום לכיתה‪ ,‬תספרו‬
‫לחברים שלכם מה הולך לקרות‪ ...‬כבר השלמתי‬
‫את ההכנות‪ ...‬יש מספיק אנרגית למדא בטורבו‬
‫טיים לשני המעברים‪...‬‬
‫ניני‬
‫שניים?‬
‫דדי‬
‫כן‪ ..‬אנחנו נעשה את זה בנפרד‪ ...‬זה יהיה יותר‬
‫מהיר וחלק‪ ...‬יונתן אתה תהיה ראשון‪ ,‬בסדר?‬
‫ניני‬
‫בסדר‪ ..‬מתי?‬
‫דדי‬
‫הערב‪...‬בסביבות שבע‪ ...‬ומאיה תיכנס אחרי‬
‫שעה בדיוק‪...‬‬
‫מאיה‬
‫או קיי‪..‬‬
‫דדי‬
‫היום בשמונה אתם תחזרו להיות מי שהייתם‬
‫לפני כמה חודשים‪( ...‬קם) טוב‪ .‬אני צריך עוד‬
‫לפגוש את דגנית לפני השעור הראשון‪ ...‬תסדרו‬
‫כאן ונתראה בבית ספר‪..‬‬
‫איה וניני מהנהנים‪ ...‬דדי לוקח את התיק וממהר החוצה‪...‬‬

‫‪ .5‬בית רוני‪ ,‬בוקר‬

‫‪4-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫על הספה אלי ואילן מאוהבים‪ ...‬צופים שוב בשיר "אלינור" בטלויזיה‪ .‬על השולחן‬
‫ארוחת בוקר‬
‫אלי‬
‫תראי‪ ...‬אפילו ריקי גל חייכה בקטע הזה‪...‬‬
‫אילן‬
‫טוב‪ ,‬כמה אפשר לראות את זה?‬
‫אלי‬
‫מה יש‪ ,‬אסור להנות קצת??‬
‫הם מתנשקים‪.‬‬
‫אלי‬
‫תגיד‪ ,‬באמת חשבת עלי כששרת אלינור?‬
‫אילן‬
‫מה את חושבת?‬
‫מבטים מאוהבים‪ .‬רוני נכנסת לבושה לבית ספר‪ ...‬לחוצה וממהרת‪...‬הם נבוכים‬
‫ומתרחקים זה מזה‪...‬‬
‫אלי‬
‫הי רוני‪ ...‬השארנו לך אוכל‪...‬‬
‫רוני‬
‫ואללה‪ ...‬אני מאחרת‪ ...‬לא חשוב‪.‬‬
‫אילן‬
‫קחי לך לפחות קרואסון לדרך‪...‬‬
‫רוני‬
‫(לוקחת)‪ ...‬טוב‪ ..‬בי‪( ...‬מחייכת‪ ..‬טיפה נבוכה‪)..‬‬

‫רוני יוצאת‪ ...‬אלי ואילן מסתכלים אחד על השני‪ ...‬טיפה נבוכים מהסיטואציה‪...‬‬
‫כמה שניות פאוזה והדלת נפתחת ‪ OS‬ורוני חוזרת פתאום‪....‬‬
‫רוני‬
‫(דמעה מנצנצת) רק שתדעו שהכי כיף לי בעולם‬
‫לראות אתכם יחד‪( ...‬ובחטף יוצאת) בי‪...‬‬
‫נעלמת שוב‪ ..‬אלי ואילן נרגשים‪...‬‬

‫‪ .6‬סלון דביר בוקר‬

‫ניני הולך מהמטבח‪ ,‬לוקח את הילקוט שלו‪ ..‬מוכן ליציאה‪ ...‬איה מסיימת לסדר את‬
‫המטבח ומצטרפת‪ ,‬לוקחת את התיק‪ ..‬ניני מתקדם לדלת‪...‬‬
‫איה‬
‫חכה רגע‪...‬‬
‫ניני‬
‫מה‪?..‬‬
‫איה‬
‫ניני‪...‬‬
‫ניני‬
‫(לא מבין מה היא רוצה‪)...‬איה‪?...‬‬
‫איה‬

‫‪5-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫לא כלום‪ ..‬סתם מוזר‪ ..‬יותר לא תהיה ניני ואני‬

‫לא אהיה איה‪...‬‬
‫ניני‬
‫את יודעת שאנחנו לא הולכים לשום מקום‪.‬‬
‫איה‬
‫בסדר‪ ..‬זה מה שאבא אמר‪ ...‬אבל‪ ...‬אתה בטוח‬
‫שאתה רוצה לחזור להיות יונתן?‬
‫ניני‬
‫זה בטוח יהיה מוזר‪ ...‬אבל‪ ...‬כן‪ ...‬זה בטוח יותר‬
‫מוזר להמשיך לחיות ככה חצי פה וחצי שם‪...‬‬
‫איה‬
‫לא התרגלת כבר להיות בן ‪ ?15‬תחשוב איך היית‬
‫בהתחלה ואיך אתה עכשיו‪...‬‬
‫ניני‬
‫לא יודע‪...‬‬
‫איה‬
‫מה רוני אמרה כשסיפרת לה?‬
‫ניני‬
‫היא אמרה שהיא אהבה שאני ילדותי‪...‬‬
‫איה‬
‫איזה מתוקה‪...‬‬
‫ניני‬
‫אבל זה בדיוק העניין‪ ...‬אני אף פעם לא הרגשתי‬
‫איתה‪ ...‬כמו שאני בטח הייתי מרגיש אם הייתי‬
‫בגילה‪ ...‬מה את ואדם זה לא היה אותו דבר?‬
‫איה‬
‫(מתעננת) טוב נזוז‪?..‬‬
‫יוצאים‪ ..‬מוטרדים‬

‫‪ .7‬כניסה לבית ספר ליד הספסל יום‬

‫מיקה ואבי מגיעים‪...‬‬

‫מיקה‬
‫אבי‪ ,‬אם לא אמרתי לך‪ ..‬אז באמת תודה‪...‬‬
‫אבי‬
‫כבר אמרת‪ ,‬איזה שבע פעמים‪ ...‬ואמרתי לך שאת‬
‫לא צריכה להודות לי‪...‬‬
‫מיקה‬
‫אתה לא מאמין איזה השפעה יש לך עליו‪ ..‬אם‬
‫אני הייתי אומרת לו לבקש סליחה מליאורה‬
‫בשידור הוא בחיים לא היה עושה כלום‪...‬‬
‫אבי‬
‫אני לא אמרתי לו לעשות את זה‪...‬‬
‫מיקה‬
‫מה זזאת אומרת? אז מה אמרת לו לעשות?‬

‫‪6-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫אבי‬
‫כלום‪.‬‬
‫מיקה‬
‫אז מה כן אמרת לו?‬
‫אבי‬
‫אמרתי לו שאני מת על הבת שלו ושכדאי שיעשה‬
‫משהו מהר כדי שהיא לא תהיה עצובה אחרת‬
‫הוא יסתבך איתי‪ ..‬ואני מהדרום‪...‬‬
‫מיקה‬
‫(צוחקת) שקרן‪...‬‬
‫אבי‬
‫(מיתמם) אני?!‬
‫השנים מתחבקים מתנשקים והולכים לכיוון הכניסה‪.‬‬
‫‪ .8‬כיתה‪ ,‬יום‬

‫דדי ודגנית‪...‬היא מהורהרת‪...‬‬

‫דדי‬
‫את בסדר?‬
‫דגנית‬
‫כן‪ ...‬סתם קצת‪ ...‬כשאבנר דיבר איתי אתמול‪ ,‬זה‬
‫נשמע לי הגיוני ונכון‪ ...‬אבל עכשיו‪ ...‬זה ממש‬
‫מוזר‪.‬‬
‫דדי‬
‫זה עדיין הגיוני ונכון‪ ...‬זה מה שאנחנו צריכים‬
‫לעשות‪.‬‬
‫דגנית מהנהנת‪.‬‬
‫דדי‬
‫(משנה נושא) תגידי‪...‬‬
‫דגנית‬
‫מה‪?...‬‬
‫דדי‬
‫יצא לך לחשוב קצת על מה ש‪...‬הצעתי אתמול?‬
‫דגנית‬
‫תקשיב‪ ...‬אני‪ ...‬זה לא זמן טוב בשביל כאלה‬
‫החלטות‪ ...‬אני אפילו לא יודעת מה אני עושה‬
‫מחר בבוקר‪...‬‬
‫דדי‬
‫אני מבין‪...‬‬
‫דגנית‬
‫אל תכעס‪ ...‬טוב?‬
‫דדי‬
‫אני לא‪...‬‬
‫דגנית‬
‫דדי‪ ...‬עמוס‪...‬‬

‫‪7-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫איך אתה רוצה שאני אעבור לגור אצלך‪...‬כשאני‬

‫אפילו לא יודעת איך לקרוא לך‪?...‬‬
‫דדי‬
‫תקראי לי איך שאת רוצה‪ ...‬את יכולה לקרוא לי‬
‫שמעון אפילו ואני אבוא‪....‬‬
‫דגנית מחייכת‪ ...‬אבל מוטרדת ביג טיים‪ ...‬אבנר נכנס‬

‫אבנר‬
‫בוקר טוב‪...‬‬
‫דדי‬
‫הי אבנר‪...‬‬
‫לוחצים ידיים‪ ..‬חצי חיבוק‪...‬‬
‫אבנר‬
‫איך אתה מרגיש?‬
‫דדי‬
‫מצוין‪ ..‬כמו חדש‪...‬‬
‫אבנר‬
‫טוב אתה באמת חדש‪ ...‬החלפת מודל‪...‬‬
‫דדי‬
‫מקנא?‬
‫אבנר‬
‫עשה לי טובה‪ ...‬אני אפילו את המכונית שלי לא‬
‫מסוגל נפשית להחליף למודל חדש יותר‪...‬‬
‫דדי‬
‫טוב‪ ,‬אתה יודע אבל שזה בגלל המחלה ‪ .‬אם היא‬
‫לא היתה מחכה לי בפינה‪ ...‬בשניה הייתי חוזר‬
‫למי שהייתי‪.‬‬
‫אבנר‬
‫(צוחק) בטח‪...‬‬
‫דגנית‬
‫(מחזירה אותם למציאות) טוב‪ ..‬אבנר‪ ..‬הם עוד‬
‫שניה נכנסים‪ ...‬איך עושים את זה?‬
‫אבנר‬
‫(מסתכל על הכיתה) איך עושים את זה?? אומרים‬
‫את האמת‪...‬‬

‫‪ .9‬מסדרון ליד לוקרים יום‬

‫איה וניני בדיוק איפה שעמדו בסצנה שלבשו בגדים של אבא ואמא שלהם בפרק ‪...2‬‬
‫ניני‬
‫יהיה בסדר‪ ...‬את תראי‪ ...‬בואי רק נעבור את‬
‫היום הזה‪...‬‬
‫איה‬
‫אבל מה אנחנו אמורים להגיד לכולם?‬

‫‪8-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫ניני‬
‫את האמת‪...‬‬
‫איה‬
‫איך אומרים דבר כזה בכלל?‬
‫ניני‬
‫חשבתי שתשמחי שלפחות אנחנו לא צריכים יותר‬
‫לשמור סודות‪.‬‬
‫איה‬
‫ואללה‪ ...‬עוד פעם אחת הייתי אומרת את‬
‫המילים "קרובים של מאיה ויונתן מאמריקה"‬
‫והייתי מקיאה‪....‬‬
‫צוחקים קצת‪ ...‬נרגעים‪...‬‬
‫איה‬
‫טוב‪ ...‬ניכנס‪?...‬‬
‫ניני‬
‫(מחייך‪ )...‬שלוש ארבע ו‪?...‬‬
‫הולכים לכיוון הכיתה‬

‫‪ .10‬כיתה יום‬

‫איה וניני נכנסים‪ ....‬כולם כבר שם‪ ...‬דדי עומד בצד‪ ...‬דגנית ואבנר ליד השולחן של‬
‫דגנית‪ ...‬אדם מסתובב אחורה לאיה‬
‫אדם‬
‫איה‪...‬‬
‫איה‬
‫מה?‬
‫אדם‬
‫יש משהו שרציתי להגיד לך‪...‬‬
‫איה‬
‫כן‪?...‬‬
‫אבנר מתחיל לדבר ואדם מסתובב אליו‪....‬‬
‫אבנר‬
‫אדם‪ ?..‬אפשר?! טוב‪ ...‬אנחנו מתחילים‪...‬‬
‫איה שולחת לאדם מבט של אחר כך‪ .‬לוחץ על השלט‪ ...‬המסכים עולים‪ ,‬הכיתה‬
‫מחשיכה ועל המסך עולה חידה וידאו ארט‪" :‬זו שראשה למעלה היא הטובה מכולם‪,‬‬
‫גם על משכבה לא תיגמר לעולם"‬
‫אבי‬
‫(מקריא) "זו שראשה למעלה היא הטובה‬
‫מכולם‪...‬‬
‫רוני‬
‫(משלימה) וגם על משכבה לא תיגמר לעולם?!‬
‫דורי‬
‫מה זה חידה או הספד?‬
‫אבנר‬

‫‪9-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫האמת?‪ .‬קצת משניהם‪...‬‬

‫אדם‬
‫(מנסה לפתור) על משכבה‪ ...‬זה מדבר על מישהי‬
‫שמתה?‬
‫מיקה‬
‫אולי מישהי מפורסמת?‬
‫דורי‬
‫אולי זובין מהטה? (צחוקים)‬
‫נטשה‬
‫(פתרה את החידה‪ )...‬אוי‪ ..‬אבנר‪ ..‬מה באמת?‬
‫רוני‬
‫באמת מה‪?...‬‬
‫נטשה‬
‫זה זה אבנר? אנחנו מפסיקים לפעול?‬
‫אדם‬
‫מה? על מה את מדברת?‬
‫נטשה‬
‫ה‪...‬הפתרון זה השמיניה‪ ...‬הספרה שמונה‪...‬‬
‫כשהיא עם הראש למעלה זה‪ ..‬נו אנחנו‪ ..‬ואנחנו‬
‫הכי טובים‪...‬‬
‫אבנר מחייך‪ ...‬לוחץ על השלט ועל המסך הספרה שמונה מתחת לחידה‪ -‬קיו וידאו‬
‫ארט‪ :‬מתחת הטכסט מופיעה צורת הספרה שמונה‪...‬‬
‫איה‬
‫אה‪ ...‬וכשהיא על משכבה זה שהספרה שכובה‬
‫על הצד וזה‪...‬‬
‫רוני‬
‫הסמל של האינסוף‪ ...‬שלא נגמר לעולם‪...‬‬
‫אבנר לוחץ שוב‪( ..‬קיו וידאו ארט‪...‬הספרה מסתובבת ימינה ‪ 45‬מעלות והופכת לסמל‬
‫האינסוף)‬
‫אבי‬
‫אבל רגע‪ ...‬מה הקשר לשמיניה‪? ...‬‬
‫אבנר‬
‫זו היתה‪ ...‬חידה קטנה לסיום‪...‬‬
‫אדם‬
‫לסיום? מה לסיום?‬
‫אבנר‬
‫היום‪( ...‬לוחץ על השלט‪ ...‬האורות חוזרים‪ ,‬הלוח‬
‫חוזר‪ ..‬המסכים יורדים‪ )...‬הוא היום האחרון‬
‫בעצם של הפרוייקט שלנו‪....‬‬
‫שמיניה בהלם‪....‬‬

‫‪ .11‬חדר מבצעים‪ ,‬יום‬

‫‪10 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫רוברטו לבדו‪ ...‬המזוודות ארוזות‪ ...‬הוא ניגש לרובוט‬

‫רוברטו‬
‫מתוק שלי‪ ...‬רוברטו הולך‪ ...‬אתה תתנהג יפה כן?‬
‫רובוט מהנהן‪...‬‬
‫רוברטו‬
‫(לרגע קט מבט מטורף) ובלי שטויות‪ !!!...‬אתה‬
‫תחכה פה כמו ילד טוב‪...‬‬
‫רובוט מרכין ראש‬
‫רוברטו‬
‫(חוזר לרוך) אל תהיה עצוב… אני אחזור…‬
‫רוברטו מוציא פתק ירוק ארט‪ :‬בריסטול ‪ 10‬על ‪ 15‬ס"מ…‬
‫רוברטו‬
‫פה גדול…‪.‬‬
‫רובוט פותח את הפה… רוברטו מכניס את הפתק לפה… הרובוט סוגר…‬
‫רוברטו‬
‫ואל תגע בזה‪ ..‬זה לא בשבילך‪...‬‬
‫רוברטו מסיר מעליו את החלוק הלבן ומניח על הכסא‪ ..‬מרסן את עצמו שלא יתחיל‬
‫להתייפח… לוקח את המזוודות ויוצא מהמעלית… מצלמה ‪ POV‬מבט אחרון שלו על‬
‫חדר המבצעים‪ ...‬והוא יוצא‪.‬‬

‫‪ .12‬כיתה‪ ,‬המשך‬

‫הילדים מבינים שהשמיניה נסגרת‪...‬‬

‫נטשה‬
‫אבל למה? אני לא מבינה‪...‬‬
‫אדם‬
‫אבא‪ ...‬מה קרה?‬
‫אבי‬
‫מה עשינו?‬
‫אבנר‬
‫זה לא מה אתם עשיתם‪ ..‬זה יותר‪ ..‬מה אני‬
‫עשיתי‪ ....‬בימים האחרונים‪ ..‬עוד כשישבתי‬
‫בכלא‪ ..‬ולא ידעתי אם אני בכלל אי פעם אצא‬
‫משם‪ ...‬ולא ידעתי שאתם תהיו אלה שיוציאו‬
‫אותי‪ ...‬כבר אז הבנתי שהפרוייקט הזה לא יכול‬
‫להמשיך‪...‬‬
‫מיקה‬
‫אני לא מאמינה שאתה סוגר את השמיניה‪...‬‬
‫אבנר‬
‫מיקה‪...‬אני מבין את התגובה שלכם‪ ...‬תראו‪..‬‬
‫החלום שהיה לי‪ ...‬לפתח בעזרתכם את חקר‬
‫הלמדא‪ ...‬החלום הזה גרם לי לקחת את‬
‫הפרוייקט הזה למקומות‪ ...‬שלא היינו צריכים‬
‫להגיע אליהם‪...‬‬

‫‪11 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫רוני‬
‫אבל כל החידות שפתרנו‪ ..‬וכל מה שכן הצלחנו‬
‫לעשות? זה לא נחשב?‬
‫דגנית‬
‫רוני‪ ...‬אתם עשיתם דברים גדולים‪ ...‬אבל המחיר‬
‫ששילמתם‪ ,‬שיכולתם לשלם‪ ...‬זה מחיר כבד‬
‫מדי‪...‬‬
‫דורי‬
‫אבל עכשיו הכל בסדר‪ ..‬לא?‬
‫אבנר‬
‫ומה יהיה בפעם הבאה שתצטרכו לעבור על‬
‫החוק כדי להציל אותי או את הפרוייקט?? או‬
‫בפעם הבאה שמישהו ירצה לנצל לרעה את‬
‫היכולות שלכם‪ ?...‬הרי מהיום‪ ,‬אחרי כל מה‬
‫שקרה‪ ...‬הפרוייקט הסודי שלנו כבר לא סודי‪...‬‬
‫ולצערי מהיום‪ ,‬כל עוד תלמדו יחד תמיד יהיו‬
‫אנשים שירצו לפגוע בכם‪...‬‬
‫השמונה מבינים‪...‬‬
‫רוני‬
‫אז מה הולך לקרות עכשיו?‬
‫דגנית‬
‫ממחר‪ ,‬אתם תצטרפו לכיתות הרגילות‪...‬‬
‫אבי‬
‫מה?!‬
‫דגנית‬
‫אבי אתה תישאר בבית ספר רבין‪ ...‬אם תרצה‬
‫כמובן‪ ...‬זה כבר סודר וסוכם‪...‬‬
‫אבנר‬
‫כולכם תמשיכו לקבל מסגרות חינוכיות מיוחדות‬
‫שבהן תוכלו לפתח את הכשרונות שלכם‪...‬‬
‫אדם‬
‫יופי‪ ..‬מה‪ ,‬חוגי נוער שוחר מדע??‬
‫אבנר‬
‫אל תזלזל‪ ...‬אדם‪...‬‬
‫דדי‬
‫חשוב שתדעו שכל הכספים שנשארו לא מנוצלים‬
‫הולכים לעזור עכשיו לאלפי ילדים מוכשרים‬
‫בכל הארץ‪...‬‬
‫השמונה מהנהנים‪ ...‬עצובים‪...‬‬
‫דגנית‬
‫אני יודעת שזה עצוב‪ ...‬תאמינו לי שאני עצובה‬
‫בדיוק כמוכם עכשיו‪....‬‬
‫ניני‬
‫מה את תעשי‪?...‬‬

‫‪12 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫דגנית‬
‫עוד לא החלטתי‪ ...‬אולי אני אחזור‬
‫לאוניברסיטה‪ ,‬ללמוד קצת‪ ...‬בעיקר לנוח‪...‬מה‬
‫לא מגיע לי?!‬
‫צחוקים עצובים‪...‬‬
‫דגנית‬
‫(נוצצת דמעות) אין מה לעשות‪ ...‬לכל דבר בחיים‬
‫יש סוף‪ ..‬וגם לשמיניה‪ ...‬אז אפשר להתאבל‬
‫ואפשר גם להסתכל על הטוב שבזה‪ ...‬אני לא‬
‫יודעת מה איתכם אבל מבחינתי‪...‬זו היתה‬
‫החוויה הכי מדהימה שאי פעם קרתה לי‪ ...‬ואני‬
‫יודעת שלמרות שלא תלמדו יחד‪ ,‬את החברות‬
‫שנוצרה בינכם שום דבר לא יוכל לקלקל‪...‬‬
‫נטשה‬
‫מה‪ ...‬אז ממחר מפזרים אותנו בשכבה?‬
‫דגנית‬
‫כן‪ ...‬את ואדם תצטרפו לט‪ ,3‬מיקה ואבי לט‪,5‬‬
‫דורי ורוני לט‪...6‬‬
‫אדם‬
‫ואיה וניני?‬
‫איה‬
‫(קמה‪..‬מסתכלת על דדי שמהנהן‪ ) ...‬אני וניני‪...‬‬
‫ממחר חוזרים לה' ראשונה‪...‬‬
‫כולם‬
‫מה?! מה זאת אומרת‪ ?...‬חוזרים?‬
‫ניני‬
‫חוזרים‪ ..‬נו‪ ...‬לגיל הישן שלנו‪...‬‬
‫מיקה‬
‫מה זה השטויות האלה‪...‬‬
‫דורי‬
‫אתם הולכים כאילו לחזור להיות ילדים בני ‪??10‬‬
‫ניני‬
‫תמיד היינו‪...‬‬
‫איה‬
‫(בלי ממש להתכוון לזה‪ )...‬כן‪( ...‬מביטה על אדם‬
‫ההרוס)‬
‫ריאקשן בקלוז מבטים איה ואדם‪ ...‬ברור שהוא מאוכזב ומבין שתקוותו נגוזה‪...‬‬
‫שתיקת דיכי כללית בכיתה‪...‬‬
‫דורי‬
‫טוב עד עכשיו אחלה יום‪ ...‬לא? מה עם איזה‬
‫בוחן לסיום??!‬
‫צחוקים רפים‪.‬‬

‫‪13 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫‪ .13‬מסדרון בית ספר ליד דלת הכיתה‬

‫השמונה יוצאים מהכיתה‪ ...‬התחילו לעכל את משמעות העניין‪ ...‬השישה חוץ מאיה‬
‫וניני יוצרים דבוקה סביב מיקה‪ ...‬איה וניני בצד‪....‬‬
‫מיקה‬
‫אז מה‪ ,‬יום שישי הזה אצלי‪ ,‬מסיבה?‬
‫אדם‬
‫לכבוד מה?‬
‫נטשה‬
‫מסיבת דיכאון???‬
‫מיקה‬
‫נראה לך‪ ?...‬סתם כזה‪ ...‬יש לי יום הולדת‪..‬‬
‫בקטנה‪...‬‬
‫אבי‬
‫מה? שיט איך שכחתי שזה השבוע‪...‬‬
‫מיקה‬
‫אתה עוד תפצה אותי על זה אל תדאג‪...‬‬
‫רוני‬
‫רק בלי קריוקי כן?‬
‫מיקה‬
‫אל תדאגי חשבתי על הפתעות חבל על הזמן‪...‬‬
‫שמחים‪...‬‬
‫דורי‬
‫אז בת כמה את תהיי? ‪?16‬‬
‫מיקה‬
‫סיקסטין בייבי!!!‬
‫דורי‬
‫חתיכת גיל אה?‪( ...‬מסתכל על ניני ואיה) כולה‬
‫שש שנים‪ ...‬יעבור בטיל תאמינו לי‪...‬‬
‫הילדים צוחקים קצת‪ ..‬ניני ואיה מחייכים חיוך רפה‪...‬‬
‫רוני‬
‫טוב מה אתם רוצים מהם‪...‬‬
‫אבי‬
‫אתם קולטים שכשאנחנו נתגייס לניני יעשו בר‬
‫מצווה?‬
‫אדם‬
‫ואללה‪ ...‬ניני‪ -‬אני אבוא עם המדים לצלוף עליך‬
‫סוכריות‪...‬‬
‫ניני‬
‫(ציני) אני בטוח‪...‬‬
‫כולם צוחקים‪ ...‬איה וניני מצטרפים‪...‬‬
‫מיקה‬
‫טוב אז קבענו אצלי בשישי כן?‬
‫נטשה‬
‫בכיף‪ ...‬את לא תגלי לנו מה את מתכננת?‬

‫‪14 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫ממשיכה השיחה על המסיבה של מיקה‪ ..‬ניני מחליט שהספיק לו‪ ...‬פורש מהחבורה‬
‫בלי למשוך תשומת לב‪ ...‬יוצא החוצה‪ ...‬איה אחריו‪ ...‬הולכת שני צעדים ואז‬
‫חוזרת‪ ...‬טופחת לאדם על שכמו‪...‬‬
‫איה‬
‫(לאדם) בוא שניה‪( ...‬לוקחת אותו הצידה‪)..‬‬
‫אדם‬
‫מה?‬
‫איה‬
‫מה רצית להגיד לי קודם?‬
‫אדם‬
‫מתי? אה קודם בכיתה? כלום‪ ..‬איזה משהו שלא‬
‫הבנתי בשיעורים בהיסטוריה‪ ..‬סתם‪...‬‬
‫איה‬
‫אה‪( ...‬פאוזה) אדם‪...‬‬
‫אדם‬
‫כן?‬
‫איה‬
‫אתה לא כועס עלי נכון?‬
‫אדם‬
‫מה יש לי לכעוס עליך?‬
‫איה‬
‫נו‪ ...‬לא יודעת‪ ..‬רק רציתי לשמוע שאתה כבר לא‬
‫כועס‪...‬‬
‫אדם‬
‫אז הנה שמעת‪.‬‬
‫איה‬
‫טוב‪ ...‬אז בי‪...‬‬
‫אדם‬
‫(פאוזה‪ ..‬רוצה להגיד אבל לא מסוגל‪ )..‬בי‪.‬‬
‫אדם מסתובב חוזר למיקה והחבר'ה‪ ...‬איה עצובה‪....‬הולכת‪ ...‬אדם מסובב ראשו‬
‫אחריה‪ ...‬חוזר לחבורה‪...‬‬

‫‪ .14‬כניסה לבית ספר‪ ,‬ספסל‬

‫רותם יושבת‪ ..‬ניני מבחין בה‪ ..‬מתיישב לידה‪...‬‬

‫רותם‬
‫(שמחה לראותו) הי‪...‬‬
‫ניני‬
‫(מחייך אבל עצוב) הי‪...‬‬
‫רותם‬
‫מה קרה?‬
‫ניני‬
‫סתם‪ ...‬יום אחרון של הפרוייקט‪...‬‬
‫רותם‬
‫מה מפרקים ת'שמיניה?‬

‫‪15 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫ניני‬
‫כן‪ ...‬ממחר‪...‬‬
‫רותם‬
‫(חושבת) אז באיזה כיתה תהיה?‬
‫ניני‬
‫(פאוזה‪ )...‬ה' ‪....1‬‬
‫רותם‬
‫(הלם) מה‪ ....‬זה הכיתה שלי‪(...‬קולטת) אה‪...‬‬
‫באמת??‬
‫ניני‬
‫באתי להגיד לך פעם אחרונה שלום בתור ניני‪...‬‬
‫רותם‬
‫אתה הולך לחזור להיות יונתן‪?...‬‬
‫ניני‬
‫היום בערב‪...‬‬
‫איה מצטרפת ועומדת לידם‪...‬‬
‫איה‬
‫(מחייכת חיוך עצוב) הי רותם‪ ...‬אתה בא ניני?‬
‫רותם‬
‫גם את?‬
‫איה‬
‫גם אני מה?‬
‫ניני‬
‫גם היא‪ ...‬מאיה ויונתן חוזרים בגדול‪...‬‬
‫רותם‬
‫(מאושרת) יו‪ ...‬אני לא מאמינה‪ ..‬איזה כיף‪....‬‬
‫מבחינה שהם לא שמחים כל כך‪...‬‬
‫רותם‬
‫די‪ ..‬צאו מהבאסה‪ ...‬תאמינו לי סבבה להיות בת‬
‫‪ .10‬שכחתם כבר איזה כיף זה‪...‬‬
‫ניני‬
‫(מתעודד) באמת?‬
‫רותם‬
‫ברור‪ ...‬יו איך אני שמחה‪...‬‬
‫ניני‬
‫אז אולי תבואי אלינו בערב? להגיד שלום וזה?‬
‫רותם‬
‫בטח‪...‬‬
‫ניני קם‪..‬הולך ואיה אחריו‪ .....‬רותם לוקחת אותה הצידה‪...‬‬
‫רותם‬
‫נו מאיה צאי מהדיכי‪ ..‬שכחת כבר איזה כיף היה‬
‫לנו‪?...‬‬
‫איה מחייכת אליה‪ ..‬מעודדת‪ ...‬מתחילה להשתכנע‪ ...‬קצת‪...‬‬

‫‪16 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫‪ .15‬כיתה יום‬

‫דדי דגנית ואבנר‪...‬רוני נכנסת‪ ...‬עוצרת מול דגנית‪ ...‬ומתקרבת לחיבוק‪ ..‬השתיים‬
‫מתחבקות‪...‬‬
‫דגנית‬
‫אויש‪ ...‬עד שעצרתי את עצמי לא לבכות‪...‬‬
‫רוני‬
‫(בוכה) אני לא מאמינה שאת לא תהיי המורה‬
‫שלי יותר‪...‬‬
‫דגנית‬
‫את לא נפטרת ממני ככה בקלות‪ ..‬אנחנו עוד‬
‫נתראה מלא‪ ..‬תראי‪...‬‬
‫רוני‬
‫טוב‪ ...‬אני שונאת פרידות‪( ...‬עושה שלום לאבנר‬
‫ודדי) בי‪( ...‬לאבנר) ותודה על הכל‪...‬‬
‫רוני יוצאת‪ ...‬מנגבת דמעותיה‪..‬‬
‫אבנר‬
‫ילדה מדהימה‪...‬‬
‫דדי‬
‫כולם‪ ...‬ידעת לבחור אותם‪...‬‬
‫אבנר‬
‫(על דגנית) זה הכל בזכותה‪ ...‬היא קיבלה לידיים‬
‫שמונֶה פרימדונות והפכה אותם לנבחרת‪...‬‬
‫דגנית‬
‫טוב‪ ..‬זה זמן טוב להגיד לכם שלום‪ ...‬אני הולכת‬
‫לעשות לבן שלי צהרים‪( ...‬עוצרת דמעותיה‬
‫והולכת‪)...‬‬
‫דדי‬
‫גם אני אזוז‪ ..‬יש לי עוד כמה הכנות של הרגע‬
‫האחרון‪....‬‬
‫אבנר‬
‫אתה בטוח שתסתדר לבד הערב?‬
‫דדי‬
‫בלי בעיה‪ ...‬בי אבנר‪...‬‬
‫אבנר‬
‫בי‪ ..‬עמוס‪?...‬‬

‫‪17 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫דדי מחייך‪ ...‬נפרד‪...‬יוצא גם הוא‪ ...‬אבנר נושם‪ ...‬לבד בכיתה הריקה‪ ...‬קולט שבעצם‬
‫הכל נגמרהוא יוצא מהכיתה‪...‬פתאום נח עליו צורך עז לראות את המסכים פעם אחת‬
‫אחרונה‪ ....‬הוא לוחץ על השלט‪ ...‬המסכים עולים וידאו ארט לופ הומני‪ ...‬מחייך‬
‫לעצמו ומוריד את המסכים‪ ...‬האור עולה‪ ...‬הוא מכבה את האור‪ ...‬מעיף מבט‬
‫אחרון‪ ... ...‬ויוצא מהכיתה לתמיד‪...‬‬

‫‪18 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫‪ .16‬כניסה לבית ספר‬

‫דורי ונטשה‬
‫דורי‬
‫איזה יום‪....‬‬
‫נטשה‬
‫כבד אה‪?...‬‬
‫דורי‬
‫כבד אימים‪ ...‬כל הפרידות‪...‬‬
‫נטשה‬
‫(נושמת עמוק כמו לפני נאום ארוך) תקשיב‬
‫דורי‪ ...‬בעצם לא ממש יצא לנו לדבר מאז‪ ..‬נו‪...‬‬
‫מאז הכל‪ ...‬ורציתי שתדע‪ ...‬ש‪...‬מבחינתי‪...‬‬
‫דורי‬
‫(תקיף עם חיוך) נטשה‪...‬‬
‫נטשה‬
‫(מפסיקה‪ )..‬מה‪...‬‬
‫דורי‬
‫תגידי‪ ...‬לא היה בא לך לנקות את הראש מכל‬
‫הכבדות הזאת עם איזה סרט?‬
‫נטשה‬
‫(פאוזה משמעותית‪ ...‬משנה הילוך‪ ...‬מחייכת‬
‫מעכשיו פינג פונג מהיר) אנג'לינה ג'ולי??‬
‫דורי‬
‫שבע וחצי???‬
‫נטשה‬
‫אתה אוסף אותי?‬
‫דורי‬
‫כאילו דה?!‬
‫חיוכים‪....‬‬

‫‪ .17‬מסדרון בית ספר‪ ,‬המשך‬

‫אבנר הולך במסדרון מהורהר‪ ,‬כובד הרגע עדיין ניכר‪ .‬מהכניסה פתאום מגיח השר‪,‬‬
‫לבוש חולצה צבעונית ומכנסיים בהירים‪ ...‬משקפי שמש‪..‬‬
‫השר‬
‫אבנר? איזה כיף שאני תופס אותך‪...‬‬
‫אבנר‬
‫יאיר‪ ...‬מה אתה עושה פה?‬
‫השר‬
‫אני בדיוק בדרך לשדה תעופה‪...‬‬
‫אבנר‬
‫באמת? לאן?‬
‫השר‬

‫‪19 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫ג'מייקה‪ ...‬תכיר את השגריר החדש בקינגסטון‬

‫אבנר‬
‫מה?! איזה יופי‪ ...‬ממתי?‬
‫השר‬
‫זה היה חלק מהדיל‪ ...‬שנתיים בשליחות משרד‬
‫החוץ‪ ...‬קצת לנוח מכל הביצה ולחזור לפה‬
‫בכוחות מחודשים‪...‬‬
‫אבנר‬
‫תאמין לי אתה ממזר‪ ...‬אל תעבוד קשה מדי כן‪?..‬‬
‫השר‬
‫(צוחק) אני אשתדל‪...‬‬
‫אבנר‬
‫אז מה בעצם אתה עושה פה‪?...‬‬
‫השר‬
‫באתי לאסוף את הדייט שלי‪...‬‬
‫אבנר‬
‫דייט?‬
‫השר‬
‫נראה לך הגיוני‪ ,‬להיות לבד בג'מייקה?‬
‫מהפינה מגיחה רוחל'ה‪ ,‬לבושה גם היא לטיסה‪ ...‬מזוודה וממנה מבצבץ קישקשתא‪...‬‬
‫רוחל'ה‬
‫יאיר‪ ...‬הקדמת!!‬
‫אבנר‬
‫רוחל'ה?! את!? נוסעת לג'מייקה?‬
‫רוחל'ה‬
‫מה יש? אסור כבר להיות ספונטני? תשמע אבנר‪,‬‬
‫מעולם לא חלמתי שאני אשמח כל כך לקבל‬
‫מכתב פיטורין משרת החינוך‪( ...‬צוחקת)‬
‫השר ורוחל'ה מדביקים זה לזה נשיקה סוערת‬
‫אבנר‬
‫ואני אמרתי לעצמי ששום דבר כבר לא יפתיע‬
‫אותי‪...‬‬
‫השר‬
‫טוב‪ ,‬אז כמו שאומרים‪ ...‬אלוהה!!!‬
‫אבנר‬
‫(חצי לעצמו) אלוהה אומרים בהוואי לא‬
‫בג'מייקה‪...‬‬
‫השר‬
‫(לא מבין) מה?‬
‫אבנר‬
‫כלום‪ ...‬טוב‪ ...‬תבלו‪ ...‬רוחל'ה – ומי בדיוק ינהל‬
‫את בית ספר?‬
‫רוחל'ה‬
‫איך אומרים? זה לא העניין שלי‪...‬‬

‫‪20 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫נחרת בוז‪ ..‬השניים מתרחקים ומשאירים את אבנר משועשע‪...‬‬

‫‪ .18‬חדר עגול יום‬

‫חדר עגול‪ ..‬דדי בודק שהכל בסדר‪ ...‬צועק‪...‬‬

‫דדי‬
‫יונתן!!! אתה בא‪?..‬‬
‫‪ .19‬סלון דביר יום‬

‫בסלון‪ ,‬ניני מגיע עם הטרנינג הלבן (שלובש בסצנה ‪ ...)1‬איה אחריו‪...‬‬

‫ניני‬
‫עוד שניה אבא‪...‬‬
‫איה‬
‫טוב‪ ..‬אתה מפחד?‬
‫ניני‬
‫אבא אמר שזה פשוט יהיה כמו לישון חצי שעה‪...‬‬
‫איה‬
‫(אוחזת בידיו) תביא לראות אותך‪...‬‬
‫ניני‬
‫מה??‬
‫איה‬
‫טוב‪ ,‬שערות על הידיים כבר לא יהיו לך‪...‬‬
‫ניני‬
‫לפחות לא עד ‪( ...2011‬צוחקים)‬
‫איה‬
‫טוב‪ ...‬אז בי‪...‬‬
‫ניני‬
‫כולה חצי שעה מה את עושה עניין‪...‬‬
‫איה‬
‫לא‪ ...‬בי‪ ...‬ניני‪...‬‬
‫ניני‬
‫(פאוזה) בי‪...‬‬
‫השניים מתחבקים‪ ...‬ניני הולך לכיוון החדר העגול‪ ..‬דדי ברקע מחכה שם‪...‬‬
‫איה‬
‫(פתאום) ניני!!‬
‫ניני‬
‫(מסתובב) מה?‬
‫איה‬
‫(מתחרטת אחרי פאוזה) כלום‪ ...‬אני מחכה פה‪...‬‬
‫איה מתיישבת על הספה‪ POV ...‬שלה מביטה בדלת החדר העגול הנסגרת‪ ...‬ניני‬
‫מעיף בה ובצופים מבט אחרון‪...‬‬

‫‪21 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫‪ .20‬בית דגנית יום‬

‫בן בן משחק פלייסטיישן‪ ...‬דגנית ליד השולחן‪ ...‬מעיינת בעלון קורסים של‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪...‬‬
‫בן בן‬
‫תורך‪...‬‬
‫דגנית‬
‫בן בן חמוד‪ ...‬מה זה אין לי חשק לשחק עכשיו‪...‬‬
‫בן בן‬
‫נו‪ ,‬הבטחת‪...‬‬
‫דגנית‬
‫(פרצוף מעורר חמלה) אני חייבת??‬
‫בן בן‬
‫נמאס לי לשחק רק עם עצמי כל הזמן‪...‬‬
‫דגנית‬
‫(באי רצון) תביא‪ ...‬אתה תתחרט על זה מהר מאד‬
‫כי בפוקימון אני קורעת אותך‪( ...‬מתחילה‬
‫לשחק‪ ...‬נכנסת לזה‪)..‬‬
‫בן בן‬
‫מתי נלך אליהם?‬
‫דגנית‬
‫אל מי?‬
‫בן בן‬
‫אל יונתן ומאיה‪...‬‬
‫דגנית‬
‫לא נראה לי שהיום‪ ...‬תן להם לנוח‪...‬‬
‫בן בן‬
‫אבל אני כבר מת לראות אותו‪...‬‬
‫דגנית‬
‫(מפסיקה לשחק) אני בטוחה שהוא מת לראות‬
‫אותך‪...‬‬
‫בן בן‬
‫אז אולי בכל זאת נלך היום??‬
‫דגנית מהרהרת‪...‬‬

‫‪ .21‬סלון דביר יום‬

‫דלת החדר העגול נפתחת‪ ...‬יונתן‪ ,‬לבוש בטרנינג הגדול עליו שלבש ניני יוצא‪ ...‬איה‬
‫המומה‪...‬‬
‫יונתן‬
‫הי‪...‬‬
‫איה‬
‫יונתן‪ ...‬אויש‪ ..‬יש לי צמרמורת‪...‬‬
‫יונתן‬
‫אל תפחדי לא מרגישים כלום‪....‬‬

‫‪22 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫דדי יוצא‪...‬‬
‫דדי‬
‫יונתן לך לחדר שלך‪ ,‬אני רוצה שתנוח טיפה‪,‬‬
‫טוב? ומאיה לכי להחליף בגדים‪..‬‬
‫איה בוהה ביונתן‪ ...‬יונתן לא ממש עושה עניין‪...‬‬
‫יונתן‬
‫טוב די לבהות בי!! ‪..‬אני בחדר‪ ..‬אבא תעשה לי‬
‫שוקו!!‬
‫דדי‬
‫(מחייך) בכיף‪ ..‬מאיה?? גם לך??‬
‫איה מנידה לשלילה‪ ...‬הולכת לחדר שלה‪ ...‬דדי מביט אחריהם‪ ...‬הולך להכין שוקו‪...‬‬
‫דפיקה בדלת‪ ...‬הוא פותח‪ ...‬זו רותם‪...‬‬
‫רותם‬
‫הי‪ ...‬מאיה ויונתן בבית??‬
‫דדי‬
‫כן‪ ....‬יונתן בחדר‪(. ..‬נותן לה את השוקו) קחי לו‬
‫את זה‪ ..‬אבל אל תשתוללו הוא עוד טיפה חלש‪...‬‬
‫רותם‬
‫בסדר‪( ..‬הולכת‪ ..‬נעצרת) ואיפה מאיה?‬
‫דדי‬
‫תני לנו עוד חצי שעה‪? ....‬‬
‫רותם מהנהנת והולכת‪...‬‬

‫‪ .22‬חדר ניני‬

‫יונתן בחדר‪ ...‬מול הראי‪ ...‬בודק שהכל במקום‪ ...‬רותם נכנסת עם השוקו‬
‫רותם‬
‫הי‪...‬‬
‫יונתן‬
‫(נבהל) אה‪ ...‬זו את‪....‬‬
‫רותם‬
‫מה אתה קופץ‪ ..‬השוקו שלך‪...‬‬
‫יונתן‬
‫תודה‪..‬‬
‫רותם‬
‫אתה נראה בול אותו דבר‪...‬‬
‫יונתן‬
‫באמת?‬
‫רותם‬
‫כן‪...‬‬
‫מביטים אחד בשני‪ ...‬נבוכים‪....‬‬
‫יונתן‬
‫רותם‪...‬‬
‫רותם‬

‫‪23 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫מה?‬
‫יונתן מוציא את הלוח שח שלו‪....‬‬
‫רותם‬
‫עכשיו אתה רוצה לשחק שח‪...‬‬
‫יונתן הופך את הלוח‪ ...‬בתחתית הלוח מוצמדת מין דלת פנימית ומאחוריה מוטמן‬
‫היומן שלו‪ ...‬הוא מוציא ומראה לה אותו‪..‬‬
‫רותם‬
‫אז פה החבאת אותו‪...‬‬
‫יונתן‬
‫בחיים לא הייתם מוצאות‪...‬‬
‫רותם‬
‫חכם‪...‬‬
‫יונתן‬
‫להחביא יומן מתחת למזרון‪ ,‬לעומת זאת‪( ...‬חיוך‬
‫זדוני)‬
‫רותם‬
‫אתה‪ ...‬אתה לא‪...‬‬
‫רותם קולטת‪ ...‬מעיפה עליו כרית‪ ..‬הם רבים בכיף‪...‬‬

‫‪ .23‬חדר עגול‬

‫דדי מכין את המיטה למאיה ‪ /‬איה‪ ...‬דפיקה בדלת‬

‫דדי‬
‫(קצת נמאס לו מאורחים) מה יהיה‪?...‬‬

‫‪ .24‬סלון דביר יום‬

‫דדי מגיע מהחדר העגול‪ ...‬פותח את הדלת דגנית ובן בן נכנסים‪...‬‬

‫דגנית‬
‫הי‪...‬‬
‫דדי‬
‫הי‪..‬‬
‫דגנית‬
‫פשוט‪ ...‬בן בן התגעגע ליונתן‪ ...‬אז חשבנו לקפוץ‬
‫לראות מה קורה‪...‬‬
‫דדי‬
‫יופי‪...‬‬
‫דגנית‬
‫ואם אנחנו כבר כאן‪ ...‬אולי לבדוק את השטח‪...‬‬
‫דדי‬
‫את השטח?‬
‫דגנית‬
‫אתה יודע‪ ...‬מקום לספה שלי‪ ,‬למחשב‪ ,‬דברים‬
‫כאלה‪...‬‬
‫דדי‬

‫‪24 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫(מחייך ומבין) מה את אומרת‪....‬‬

‫דגנית‬
‫רק אם זה בסדר מצדך‪ ...‬שמעון‪...‬‬

‫דדי מאושר‪ ...‬באותו רגע מתחיל השיר‪...‬‬

‫סיקוונס סיום‪ALL YOU NEED IS LOVE :‬‬

‫כל הסצנות הבאות באות על גבי פסקול השיר ‪ .ALL YOU NEED IS LOVE‬לפי‬
‫הפירוט הבא‪..‬‬

‫‪ .25‬סלון דביר יום‬

‫‪ INTRO 9‬שניות‬
‫דדי מביט בדגנית‪ ,‬כולו אושר‪ ..‬דגנית ובן בן מביטים אחד בשני ומחייכים‪...‬‬
‫‪ Love, love, love, Love, love, love, Love, love, love, 18‬שניות‬
‫דדי‪ ..‬מנענע ראשו‪ ...‬דגנית מחייכת אליו‪ ...‬לוחשת משהו לבן בן והוא מהנהן‪ ..‬יוצא‬
‫לכיוון חדרו של יונתן‪ ...‬דדי לוקח את דגנית לחיבוק‪...‬‬

‫‪ .26‬חדר ניני יום‬

‫‪.There's nothing you can do that can't be done‬‬
‫‪ Nothing you can sing that can't be sung. 8‬שניות‬
‫יונתן ורותם על המיטה‪ ..‬שומעים את אותו השיר‪ ...‬מחייכים אחד לשני‪.‬‬

‫‪Nothing you can say but you can learn how to play the game‬‬
‫‪ It's easy. 9‬שניות‬
‫בן בן נכנס לחדר‪ ...‬יונתן קם‪ ...‬הם מחליקים כיף מהוסס‪ ...‬יונתן לוקח אותו לחיבוק‪...‬‬

‫‪ .27‬חדר איה‪ ,‬יום‬

‫‪.There's nothing you can make that can't be made‬‬
‫‪.No one you can save that can't be saved‬‬
‫‪Nothing you can do but you can learn how to be in time‬‬
‫‪ It's easy. 17‬שניות‬

‫איה מול המראה‪ ...‬הטרנינג הלבן בידיה‪ ...‬היא מביטה על המיטה עליה מפוזרים‬
‫הבגדים של מאיה ליד מזוודה פתוחה‪ ...‬כולה התלבטות‪ ...‬גם היא מגיבה מאד‬
‫בעדינות לשיר (מזיזה שפתיים בקטנה)‪ ,‬כדי שנרגיש שכל מי שבבית שומע אותו‪...‬‬

‫‪ .28‬חדר ניני‪ ,‬יום‬

‫‪ All you need is love, all you need is love, 12‬שניות‬

‫‪25 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫יונתן רותם ובן בן רוקדים על המיטה לקצב הפזמון‪ ..‬יונתן עושה עם הפה את מילות‬
‫השיר‪ ..‬רותם צוחקת‪ ...‬שלושה בני ‪ 10‬מאושרים‪...‬‬

‫‪ .29‬חדר איה‪ ,‬יום‬

‫‪ All you need is love, love, love is all you need. 6‬שניות‬
‫איה מסיימת ללבוש את הטרנינג‪ ...‬מביטה שוב בראי‪...‬‬

‫‪ .30‬חדר מבצעים‪ ,‬יום‬

‫‪ INSTRUMENTAL 18‬שניות‬
‫העוזר של רוברטו נכנס עם תה ומגלה שאין למי לתת אותו‪ ...‬מגלה את הפתק בפה‬
‫של הרובוט‪ ...‬קורא אותו‪ ...‬יושב‪ ...‬קצת בהלם‪ ...‬המצלמה נעה מעבר לכתפו של‬
‫העוזר ומגלה את הכתוב‪ :‬ארט‪ :‬כתב יד ברור אך לא נשי‪" ...‬תשמור על עצמך‪...‬‬
‫אבא" העוזר המום‪ ...‬מרוגש‪...‬‬

‫‪ .31‬סלון שקד יום‬

‫‪,All you need is love, all you need is love‬‬
‫‪ All you need is love, love, love is all you need. 18‬שניות‬
‫מצלמה על מיקה ואבי‪ ...‬השיר מתנגן גם שם‪ ...‬מיקה על הפסנתר מנגנת לפי הקצב‪..‬‬
‫היא ואבי מאוהבים‪ ..‬מביטים אחד בשני ושרים עם השיר‪ ...‬מצלמה זזה הצידה ורואה‬
‫את דורון על הפלטפורמה‪ ...‬מבחין בליאורה על הספה‪ ..‬מזמין אותה לריקוד‪ ..‬היא‬
‫חושבת שניה ונעתרת‪ ...‬דורון וליאורה פורצים בריקוד‪ ...‬מיקה ואבי מביטים בהם‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫סלון דביר ‪ /‬חדר עגול יום‬ ‫‪.32‬‬

‫‪ There's nothing you can know that isn't known. 5‬שניות‬
‫דדי ודגנית הולכים לכיוון החדר העגול‪ ...‬מצלמה שניה רואה אותם נכנסים לחדר‬
‫העגול‪...‬‬
‫חדר איה יום‬ ‫‪.33‬‬
‫‪ Nothing you can see that isn't shown. 4‬שניות‬
‫איה סיימה ללבוש את הטרנינג‪ ...‬נושמת עמוק ויוצאת מהחדר (מצלמה רואה אותה‬
‫גם מכיוון הדלת)‬

‫‪ .34‬חדר אדם יום‬

‫‪.Nowhere you can be that isn't where you're meant to be‬‬
‫‪ It's easy. 9‬שניות‬
‫*אדם לבוש בבגדים שלבש בצילומי החוץ של ‪ 23‬למאי!‬
‫אדם מתופף לעצמו‪ ...‬לפי הקצב של השיר‪ ...‬מפסיק‪. ..‬מוטרד‪ ...‬זורק את המקלות‪...‬‬

‫‪ .35‬בית רוני‪ ,‬יום‬

‫‪,All you need is love, all you need is love‬‬
‫‪ All you need is love, love, love is all you need. 18‬שניות‬

‫‪26 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫רוני אלי ואילן בסלון‪ ..‬אילן מנגן בגיטרה את הפזמון‪ ...‬כולם שרים יחד‪ ...‬אלי ליד‬
‫אילן‪ ...‬קרובה ומאוהבת‪ ...‬מצלמה על רוני מאושרת באופן אמיתי וכנה מהאושר של‬
‫אחותה‪...‬‬

‫‪ .36‬קולנוע‪ ,‬יום‬
‫)‪All you need is love (all together now‬‬
‫‪ All you need is love (everybody) 11‬שניות‬
‫דורי ונטשה רואים סרט‪ ...‬פופקורן בינהם‪ ...‬דורי מביט לנטשה שמביטה קדימה‪...‬‬
‫חוזר לאמצע‪ ...‬נטשה מביטה לכיוונו ורואה שהוא לא מביט בה‪ ...‬חוזרת לאמצע‪...‬‬
‫סוג של סיום פתוח – ניתן לקרוא את זה כ"נשארו ידידים" ובאותה מידה כ"משהו‬
‫הולך לקרות שם‪"...‬‬

‫‪ .37‬חדר אדם‪ ,‬יום‬

‫‪ All you need is love, love, love is all you need. 7‬שניות‬
‫חדר אדם ריק‪ ...‬מצלמה זזה מימין לשמאל‪ ...‬מגיעה לדלת בדיוק כשהוא עזב את‬
‫החדר‪ ..‬רואים אותה נטרקת מאחוריו ומבינים שהוא יצא בחופזה‪..‬‬

‫‪ .38‬חוץ‪ ,‬רחוב (דליה – צולם כבר!!!) ‪38 /‬א‪ .‬סלון דביר‬

‫‪.love is all you need‬‬
‫‪.love is all you need‬‬
‫‪.love is all you need‬‬
‫‪ love is all you need. 40‬שניות‪...‬‬

‫סיום השיר‪ :‬קרוס קאטים בין אדם הרץ בטרוף לאורך הרחוב‪ ..‬לאיה שמגיעה לסלון‬
‫מימין‪ ...‬דדי ודגנית ממתינים לה בחדר העגול שדלתו פתוחה‪ ...‬איה מגיעה לאמצע‬
‫הסלון‪ ...‬מביטה לאחור‪ ...‬יונתן בן בן ורותם עומדים ליד המכתבה‪ ..‬אדם ממשיך‬
‫לרוץ‪ ...‬מגיע לבית דביר‪ ...‬איה כבר בפתח החדר העגול שם נעצרת עד סוף הסצנה‪...‬‬
‫מבט אחרון ליונתן שמחייך אליה ועושה תנועה עם הבוהן למעלה‪ ...‬איה מסתובבת‬
‫ועומדת להכנס‪ ...‬אדם בדיוק נכנס‪ ...‬איה מסתובבת לאחור ומבחינה בו‪ ...‬אדם עומד‬
‫בתחתית המדרגות כניסה‪ ...‬איה מביטה אחורה אל דדי‪ ..‬ושוב אל אדם‪....‬‬
‫מצלמה בתנועה אחת רציפה מצולמת מ‪ POV‬של אדם‪ ...‬נכנסת אט אט אל איה‪...‬‬
‫כולה התלבטות‪ ...‬שוק‪ ...‬שוט ארוך ורציף‪ ...‬שמסתיים בקלוז אפ של פניה של איה‪...‬‬
‫כשהמצלמה ממש על פניה‪ ...‬היא משחררת חיוך קטן קטן לכיוון אדם‪...‬‬

‫בלק‬

‫סוף עונה ראשונה‬

‫‪27 -‬‬